בראשית בראשית א:א · פירוש לב EN
בְּ רֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃וְדֶרֶךְ רֶמֶז רַזַ״ל דָּרְשׁוּ (בראשית רבה א׳) תֵּיבַת בְּרֵאשִׁית שֶׁיְּכַוֵּן בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר בִּשְׁבִיל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית, וּפֵרוּשׁ בֵּי״ת שֶׁל בְּרֵאשִׁית הִיא בֵּי״ת הַסִּבָּה. וּמֵעַתָּה מִי שֶׁזָּכָה בַּתּוֹרָה זָכָה בְּכָל הָעוֹלָם, וּמִי שֶׁלֹּא זָכָה בַּתּוֹרָה אֵין לוֹ לֵיהָנוֹת מִן הָעוֹלָם עַד מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל, זוּלַת אִם יְשַׁמֵּשׁ הֶכְשֵׁר עֲמֵלֶיהָ. וְגַם אָמְרוּ (ויקרא רבה ל״ו) בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ רֵאשִׁית, דִּכְתִיב ״רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה״ (ירמיהו ב:ג), וְאֵין מַאֲמָרָם זֶה מַכְחִישׁ הָרִאשׁוֹן, כִּי טַעַם עַצְמוֹ שֶׁנִּקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית הוּא לְצַד קַבָּלָתָם הַתּוֹרָה, וּבָזֶה נִבְדְּלוּ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה מֵהָעַמִּים. וְגַם אָמְרוּ (בראשית רבה י״ב) בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם וּבִשְׁבִיל יַעֲקֹב (ויקרא רבה ל״ו), וְהַכֹּל הוֹלֵךְ לַטַּעַם הָרִאשׁוֹן ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם״ וְגוֹ׳. גַּם אָמְרוּ (שבת לו:) בִּשְׁבִיל יִרְאָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית, דִּכְתִיב (תהילים קי״א:י׳) ״רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה׳״, כִּי הוּא זֶה גַּם כֵּן יְסוֹד הַתּוֹרָה, כִּי אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה, וְאִם אֵין יִרְאַת ה׳ אֵין תּוֹרָה, כִּי הוּא אוֹצָר נֶחְמָד לַתּוֹרָה.
בראשית א:א · פירוש לד EN
בְּ רֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃עוֹד תִּתְפָּרֵשׁ בֵּי״ת שֶׁל בְּרֵאשִׁית עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הקדמת תיקוני זהר ה:), כִּי ב׳ אוֹפַנֵּי יִרְאַת ה׳ הֵם: הָאַחַת הִיא יִרְאַת הָעוֹנֶשׁ, וְהַב׳ הִיא יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, וְזוֹ יִרְאָה פְּנִימִית וּמְעֻלָּה מֵהָא׳, וְהוּא שֶׁרָמַז בָּאוֹת בֵּי״ת רֵאשִׁית כִּי ב׳ יִרְאוֹת הֵכִין ה׳ לְקִיּוּם הָעוֹלָם, וְרָמַז אוֹפֶן שְׁנֵיהֶם: הָא׳ רְמָזָהּ בְּתֵיבַת אֱלֹהִים כִּי הִיא יִרְאַת הַדִּין בְּקוּמוֹ לְמִשְׁפָּט, וְהַב׳ רְמָזָהּ בְּאָמְרוֹ אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ , וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים ח:ד) ״כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א א:) כִּי יִרְאַת הָרוֹמְמוּת תִּכָּנֵס בְּלֵב מַשְׂכִּיל בְּהַבִּיטוֹ בְּהִתְבּוֹנְנוּת בְּמַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, מַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי ה׳, תִּתְלַהֵב הַנֶּפֶשׁ וְיִירָא מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
בראשית א:א · פירוש לה EN
בְּ רֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃אוֹ יִרְמֹז ב׳ אָפְנֵי הַיִּרְאָה: אַחַת בְּאָמְרוֹ הַשָּׁמַיִם , כָּאן רָמַז יִרְאַת הָרוֹמְמוּת עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ״ וְגוֹ׳, וְיִרְאָה ב׳ וְאֵת הָאָרֶץ שֶׁהִיא יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, וְיִחֲסָהּ לָאָרֶץ לִשְׁלֹל כִּי אֵינָהּ לְצַד הָרוֹמְמוּת אֶלָּא לְצַד אֵימָתוֹ מִיַּלְדֵי הָעוֹלָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב כ:כז) ״וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ״.
בראשית א:א · פירוש לו EN
בְּ רֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃עוֹד יִרְמוֹז בְּרֵאשִׁית עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו ל״ג:ו׳) ״יִרְאַת ה׳ הִיא אוֹצָרוֹ״, הַכַּוָּנָה הִיא כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת ה׳ הִיא אוֹצָר לְתִקְוַת הַלְּבָבוֹת שֶׁהוּא דְּבֵקוּת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּנֶפֶשׁ אָדָם, כְּאָמְרוֹ (דברים ד׳:ד׳) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים״ וְגוֹ׳, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם הוּא מִשְׁכַּן הַשְּׁכִינָה, כְּאָמְרוֹ (תהילים ע״ח:ס׳) ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״. וְהוּא שֶׁרָמַז בְּתֵבַת ״בְּרֵאשִׁית״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בֵּי״ת פֵּרוּשׁ בֵּית מוֹשַׁב אֱלֹהִים, הִיא הַיִּרְאָה הָרְמוּזָה בְּתֵבַת רֵאשִׁית, בָּרָא ה׳ וְהֵכִין פָּעֳלוֹ.
בראשית א:א · פירוש מה EN
בְּ רֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו׳:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, וְהַטַּעַם כִּי הַיָּרֵא דְּבַר ה׳ יְדַבֵּר מִתּוֹךְ קִימַת נַפְשׁוֹ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן תַּכִּיר נֶפֶשׁ הַשּׁוֹמַעַת וּתְקַבֵּל תּוֹכַחַת מוּסָר. וְאִם הַדְּבָרִים יָצְאוּ מֵהַגּוּף אֵין שַׁיָּכוּת לַנֶּפֶשׁ לִשְׁמֹעַ, כְּמוֹ שֶׁרָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים ו׳:ז׳): ״וְהָיוּ הַדְּבָרִים וְגוֹ׳ עַל לְבָבֶךָ״ אָז ״וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ״ – הֵם הַתַּלְמִידִים. וְהוּא אָמְרוֹ בְּרֵאשִׁית שֶׁהִיא הַיִּרְאָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בָּרָא ה׳ אֵת הַשָּׁמַיִם – פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה יְרֵא שָׁמַיִם, אָז יִשָּׁמַע קוֹלוֹ וִילַמֵּד אָדָם דַּעַת, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֵת הָאָרֶץ :
בראשית א:א · פירוש מו EN
בְּ רֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃עוֹד יִרְצֶה לֶהֱיוֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ הַרְבֵּה יִרְאוֹת בָּעוֹלָם: יִרְאָה מֵאָבִיו וְאִמּוֹ, דִּכְתִיב (ויקרא י״ט:ג׳) ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״, גַּם מֵהַמֶּלֶךְ וּמֵהַחֲכָמִים, גַּם לִירָא מֵהַבְּרִיּוֹת לְבַל יַחְשְׁדוּהוּ. וְיֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁתִּהְיֶה שָׁוָה מִצְוַת הַיִּרְאָה בְּכָל מְקוֹמוֹת שֶׁיֶּשְׁנָהּ, וְיֵצֵא מִזֶּה שֶׁלִּפְעָמִים יְזַלְזֵל חָס וְשָׁלוֹם בְּמִצְוֹת ה׳ לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ אוֹ לִכְבוֹד אָבִיו וְכַדּוֹמֶה. לָזֶה רָמַז כָּאן בִּתְחִלַּת דִּבְרֵי ה׳ כִּי קֹדֶם כָּל דָּבָר יַקְדִּים לִירֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁהֵם פְּרָטִים הַמְחֻיָּב לָחוּשׁ לָהֶם, וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר ל״ב:כ״ב) ״וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה׳״ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ ״וּמִיִּשְׂרָאֵל״. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוַת מוֹרָא שֶׁל הַזּוּלַת אֶלָּא אִם לֹא יַעֲבֹר עַל שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְוֹת ה׳.
בראשית יח:טו · פירוש א EN
וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃ וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר , גַּם אָמְרוֹ ״כִּי יָרֵאָה״ – לְהוֹדִיעַ צִדְקַת שָׂרָה אִמֵּנוּ הַצַּדֶּקֶת, שֶׁלֹּא אָמְרָה בְּפֵרוּשׁ ״לֹא צָחַקְתִּי״ שֶׁלֹּא תּוֹצִיא מִפִּיהָ דְּבַר שֶׁקֶר, אֶלָּא אָמְרָה עִנְיָן שֶׁמִּמֶּנּוּ מוּבָן שֶׁכַּוָּנָתָהּ לוֹמַר לֹא צָחֲקָה. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וַתֹּאמֶר לֹא צָחַקְתִּי״. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר וְהֵיאָךְ הָיָה לָהּ פָּנִים שֶׁתְּכַחֵשׁ בְּדִבְרֵי ה׳, לָזֶה אָמַר כִּי יָרֵאָה – פֵּרוּשׁ: יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן הַיָּרֵא אֶת רַבּוֹ וְשָׁגַג וְעָשָׂה דָּבָר בִּלְתִּי מְתֻקָּן וְיוֹכִיחֶנּוּ רַבּוֹ עַל אֲשֶׁר עָשָׂה, כְּשֶׁיִּגְדַּל בְּלִבּוֹ הַפְלָגַת הַמּוֹרָא עַל אֲשֶׁר עָבַר רְצוֹן אֲדוֹנוֹ, לֹא יַעֲצֹר כֹּחַ לְהוֹדוֹת עַל אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַפְלָגַת הַמּוֹרָא וְיַכְחִישׁ, וּבְהַכְחָשָׁתוֹ עַצְמָהּ יַגִּיד כִּי אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר, אֶלָּא לְצַד הַפְלָגַת הַמּוֹרָא אֵינוֹ עוֹצֵר כֹּחַ לְהָעֵז פָּנָיו כִּי כֵן עָשָׂה. וְהוּא מַה שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב ״כִּי יָרֵאָה״, וְהָבֵן. וְאָמַר לָהּ אַבְרָהָם לֹא כִּי צָחָקְתְּ – פֵּרוּשׁ: הַיּוֹתֵר נָאוֹת הוּא שֶׁתּוֹדֶה כִּי צָחַקְתְּ, כִּי בָּזֶה חָפֵץ ה׳ שֶׁיִּתְוַדֶּה הָאָדָם בְּפִיו בְּפֵרוּשׁ. וְכֵן הוֹכִיחוּ נְבִיאֵנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁדָּבָר הַמְּרֻצֶּה הוּא, ״וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם״ (משלי כ״ח:י״ג).
בראשית יח:ל · פירוש א EN
וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶֽעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃ וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁחָשׁ לַחֲרוֹן אַף, כִּי רָצָה שֶׁיָּגֵן הוּא וְחָשׁ לְהַקְפָּדַת הַבּוֹרֵא וְאָמַר ״אַל יִחַר״ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר נָא , פֵּרוּשׁ: לְמָה שֶׁאוֹמֵר בַּפַּעַם הַזֹּאת שֶׁמְּבַקֵּשׁ שֶׁזְּכוּתוֹ יָגֵן אוּלַי יִמָּצְאוּן שְׁלֹשִׁים, שֶׁהָאָדוֹן יָגֵן בְּעַד כְּרַךְ אֶחָד וְאַבְרָהָם בְּעַד כְּרַךְ אֶחָד.
בראשית כ:יא · פירוש א EN
וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי׃ כִּי אָמַרְתִּי וְגוֹ׳. זוֹ תְּשׁוּבָה לְאָמְרוֹ ״מָה רָאִיתָ״, וְאוֹמֵר רַק וְגוֹ׳ לְצַד שֶׁאָמַר אֵלָיו אֲבִימֶלֶךְ: וְאִם חָשַׁשְׁתָּ לָהֶם שֶׁאֵין לָהֶם יִרְאַת אֱלֹהִים, אִם כֵּן לֹא תָחוּשׁ שֶׁיַּהַרְגוּ אוֹתְךָ וְיִקְחוּ אֶת אִשְׁתְּךָ מִמְּךָ וְלֹא יָחוּשׁוּ לְאִסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ? לָזֶה אָמַר ״רַק״ – מִעוּט, לוֹמַר שֶׁחוֹשְׁשִׁים הֵם לְיִרְאַת אֱלֹהִים לְהָקֵל חוֹמֶר הַדָּבָר עַל יְדֵי שֶׁיַּהַרְגוּנִי. פֵּרוּשׁ, כִּי אִם לֹא יַהַרְגוּהוּ עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה יִתְחַיְּבוּ מִיתָה וְיֵשׁ עֹנֶשׁ מְרֻבֶּה, וְגַם יָמוּתוּ כָּל הַבָּא עָלֶיהָ. לָזֶה יִתְחַכְּמוּ לַהֲרֹג אֶת אַבְרָהָם וְאֵין כָּאן אֶלָּא עֹנֶשׁ עָוֹן אֶחָד וְאָדָם אֶחָד. וּמַה גַּם אִם יַהַרְגוּהוּ הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד יֵשׁ בָּזֶה צַד פְּטוֹר. וְלָזֶה חָשׁ וְאָמַר ״אֲחוֹתִי״. וּבָזֶה הֵשִׁיב עַל שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ.
בראשית כ:יג · פירוש א EN
וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כׇּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. כָּאן בָּא לָתֵת טַעַם לִדְבָרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר ״אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים״, כִּי יֹאמַר אֵלָיו אֲבִימֶלֶךְ: מָה רָאִיתָ בַּמָּקוֹם שֶׁחָשַׁדְתָּ אוֹתָם שֶׁאֵין לָהֶם יִרְאַת אֱלֹהִים? לָזֶה אָמַר כִּי תַּקָּנָה זוֹ שֶׁתִּקֵּן לוֹמַר ״אֲחוֹתִי״ – לֹא לְסִבַּת הַמָּקוֹם הַהוּא לְבַד, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל תִּקֵּן זֶה לַחֲשַׁשׁ מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאַת אֱלֹהִים, וְסָפֵק זֶה לֹא יָצְתָה מִמֶּנּוּ גְּרָר, שֶׁהֲגַם שֶׁאֵין לָהּ חֶזְקַת ״אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים״, יוֹדֶה שֶׁאֵין לְאַבְרָהָם בָּהּ חֲזָקָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יִרְאַת אֱלֹהִים. וּמֵעַתָּה נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹת אֲבִימֶלֶךְ.
בראשית כח:יז · פירוש א EN
וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם׃ וַיִּירָא וַיֹּאמַר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: הִרְגִּישׁ בְּלִבּוֹ שֶׁהָיָה יָרֵא מֵעַצְמוֹ, וְאָמַר כַּמָּה מוֹרָא בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְנָתַן טַעַם בְּאָמְרוֹ אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים , דִּקְדֵּק לוֹמַר שֵׁם אֱלֹהִים כִּי הוּא מְקוֹר הַמּוֹרָא, דִּכְתִיב (קהלת ג:יד) ״וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ״ וְגוֹ׳, וְדָבָר יָדוּעַ כִּי שֵׁם אֱלֹהִים יַפְחִיד לְבַב אֱנוֹשׁ.
שמות שמות א:יז · פירוש א EN
וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה כָּפַל לוֹמַר וְלֹא עָשׂוּ וַתְּחַיֶּיןָ. וְרַזַ״ל (סוטה יא,א) אָמְרוּ שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת מַיִם וּמָזוֹן. וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה לֹא הָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם כֵּן מִקּוֹדֶם. וְאוּלַי שֶׁיּוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא פָּסְקוּ מֵהַהֲטָבָה, וְהוּא סִבַּת הַיִּרְאָה שֶׁיָּרְאוּ אֶת הָאֱלֹהִים אֲפִלּוּ עַל מְנִיעַת הַהֲטָבָה שֶׁהָיוּ רְגִילִין לְהֵטִיב בְּסִפּוּק מָזוֹן, וְלֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא עָשׂוּ וְגוֹ׳ אֶלָּא וַתְּחַיֶּיןָ.
שמות א:יז · פירוש ב EN
וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ אוֹ לְעוֹלָם כִּי מִקּוֹדֶם לֹא נָתְנוּ דַּעְתָּם עַל מִצְוָה זוֹ לְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן, וְאַחַר שֶׁצִּוָּה לָהֶם פַּרְעֹה חָשְׁשׁוּ שֶׁיִּהְיוּ נֶחְשָׁדִים אִם יָמוּת אֶחָד מֵהַנּוֹלָדִים שֶׁהֵם הֲרָגוּהוּ, לָזֶה לְהוֹצִיא עַצְמָן מֵהַחֲשָׁד, הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַחֲיוֹת אֲפִלּוּ מִי שֶׁיָּמוּת מִיתַת עַצְמוֹ מֵחֶסְרוֹן הַסִּפּוּק. וְאוּלַי כִּי זֶה רָמַז בְּתֵבַת אֶת הָאֱלֹהִים לְרַבּוֹת יְצִיאַת יְדֵי חוֹבַת חֲשַׁד בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת נְקִיִּים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל.
שמות א:יז · פירוש ג EN
וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ וְטַעַם אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר כָּ״ף הַדִּמּוּי, לוֹמַר לֹא הוּא וְלֹא דּוֹמֶה לוֹ. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר, לֶהֱיוֹת כִּי מִן הַדֶּרֶךְ הוּא כְּשֶׁיִּגְזֹר מֶלֶךְ דָּבָר, עַל כָּל פָּנִים בִּתְחִלַּת הַגְּזֵרָה דְּבַר מֶלֶךְ חָזָק וְאֵימַת מֶלֶךְ רוֹעֶשֶׁת לְבַל עֲבוֹר עָלֶיהָ, וּבְאֹרֶךְ הַיָּמִים אַחַר הַגְּזֵרָה הִיא רוֹפֶפֶת, וְלָזֶה הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַצַּדְקָנִיּוֹת הַלָּלוּ בִּטְּלוּ גְּזֵרַת מֶלֶךְ סָמוּךְ לַגְּזֵרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא עָשׂוּ , וְאֵימָתַי? כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר , כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר כִּי בְּעֵת שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם וְהָיוּ מְיַלְּדוֹת לָעִבְרִיּוֹת לֹא עָשׂוּ וְגוֹ׳, וְאַדְרַבָּה סִפְּקוּ מָזוֹן לְאֵין נָכוֹן וּבִטְּלוּ דְּבָרָיו סָמוּךְ לַגְּזֵרָה. וְשִׁעוּר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר כְּשִׁעוּר (בראשית כז:ל) ״כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ״.
שמות א:יח · פירוש ב EN
וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃ וְאוּלַי כִּי לֹא יָדַע פַּרְעֹה בְּפֵרוּשׁ שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת מָזוֹן לַיְּלָדִים, כִּי מִן הַסְּתָם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן בִּפְנֵי הַמִּצְרִיִּים, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין לַחְשֹׁד בָּהֶם דֵּלָטוֹרִין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לב,ה) בְּפָסוּק ״וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה״ וְגוֹ׳, כִּי שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים הָיָה בֵּינֵיהֶם דָּבָר זֶה וְלֹא גִּלָּה אָדָם מֵעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁהַמִּצְרִיִּים הִגִּידוּ לוֹ שֶׁהָיוּ הַמְיַלְּדוֹת מְסַפְּקוֹת מַיִם וּמָזוֹן לְבֵית הַנָּשִׁים חָיוֹת, וְדָבָר זֶה יְכוֹלִין הַגּוֹיִם הַשְּׁכֵנִים לְהַכִּיר בַּדָּבָר כְּשֶׁתַּכְנִיס הַמְיַלֶּדֶת עִמָּהּ דִּבְרֵי סִפּוּק, וְיָדְעוּ גַּם כֵּן כִּי הַנָּשִׁים הֶחָיוֹת הָיוּ בְּנֵיהֶם זְכָרִים. לָזֶה אָמַר פַּרְעֹה מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה , פֵּרוּשׁ סִפּוּק מַיִם וּמָזוֹן שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה הַנִּגְלֶה. וְהֵן אֱמֶת אִם לֹא הָיוּ מְחַיִּים הַיְּלָדִים הָיִיתִי תּוֹלֶה כִּי לַבָּנוֹת אַתֶּם מְסַפְּקִים, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהַסִּפּוּק הוּא לִמְקוֹם הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדִים הִנָּם בַּחַיִּים, זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לָהֶם אַתֶּם מְסַפְּקִים. וְהוּא אָמְרוֹ וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים , וְאֵין זֶה אֶלָּא מֵעִיּוּן שִׂכְלִי כַּנִּזְכָּר, כִּי הַיָּדוּעַ לוֹ בְּבֵרוּר אֵינוֹ אֶלָּא מַעֲשֵׂה הַסִּפּוּק לְבֵית הַיּוֹלְדוֹת.
שמות ו:ב · פירוש ב EN
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ אָכֵן לֶהֱיוֹת שֶׁדִּבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי אֵל נוֹרָא וְאָיוֹם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מֵהַמּוּסָר, וּבִפְרָט לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְדָבָר זֶה נִמְשַׁךְ לְצַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ פָּנִים צוֹחֲקוֹת פָּנִים שְׂמֵחוֹת הָרְשׁוּמִים בְּשֵׁם הוי״ה, לָזֶה הֶרְאָהוּ ה׳ פָּנִים שֶׁל מוֹרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדִּין הָרְשׁוּמִים בְּשֵׁם אֱלֹהִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה״. וְשִׁעוּר אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים הוּא כִּי הַכָּתוּב יַגִּיד שֶׁהָיָה ה׳ מְדַבֵּר כָּל הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה בִּבְחִינַת שֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁהֵם פָּנִים הַמַּפְחִידִים וּמַרְעִידִים אֶת הַנִּדְבָּר אֵלָיו.
שמות ו:ב · פירוש ג EN
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ וְאָמְרוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳ , פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ברכות ל:) בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהֵא רְעָדָה, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי הֲגַם כִּי הֶרְאָהוּ מִדַּת הָרַחֲמִים בְּדַבְּרוֹ עִמּוֹ, לֹא מִפְּנֵי זֶה יָסִיר מַסְוֵה הַפַּחַד וִידַבֵּר בְּלֹא מוֹרָא מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים שֶׁהֲרֵי הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּפָנִים הַנּוֹרָאִים, וְהָבֵן:
שמות ט:יג · פירוש א EN
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְגוֹ׳. שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נִצְטַוָּה: א׳ שֶׁיֵּלֵךְ בְּהַשְׁכָּמָה, ב׳ שֶׁיִּתְיַצֵּב לְפָנָיו, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יַרְכִּין רֹאשׁוֹ וְלֹא יַרְכִּין קוֹמָתוֹ כְּדֶרֶךְ הָעוֹמְדִים לִפְנֵי גְּדוֹלִים, אֶלָּא כְּגָדוֹל הָעוֹמֵד לִפְנֵי קָטָן, כִּי כְּבָר עֲשָׂאוֹ רִבּוֹן וְשַׁלִּיט עָלָיו. וְהוּצְרַךְ לְצַוּוֹתוֹ לְצַד שֶׁמִּטִּבְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהַרְכִּין רֹאשׁוֹ מְעַט כְּדֶרֶךְ הַשְּׁפָלִים, לָזֶה אָמַר כִּי לִפְנֵי פַּרְעֹה לֹא יִתְנַהֵג כֵּן. עוֹד רָמַז לוֹ כִּי פְּרָט זֶה שֶׁאוֹמֵר לוֹ ״הִתְיַצֵּב״, לֹא בְּכָל מָקוֹם יָסִיר מֵעָלָיו הַהַכְנָעָה הָרָגִיל בָּהּ, אֶלָּא לִפְנֵי פַּרְעֹה, אֲבָל יִהְיֶה בְּלִבּוֹ עָנָיו וְשָׁפָל לִפְנֵי אֵל עֶלְיוֹן, וְיִהְיֶה נִצָּב בְּגוּפוֹ וְלִבּוֹ מוּכְנָע מֵאֵימַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמִצְוָה ג׳ ״וְאָמַרְתָּ אֵלָיו״ וְגוֹ׳.
שמות יד:לא · פירוש א EN
וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְהֹוָ֑ה וַֽיַּאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיהֹוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ {פ} וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה׳ – פֵּרוּשׁ, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, אֲבָל יִרְאַת הָעוֹנֶשׁ מִן הַסְּתָם הָיְתָה לָהֶם קוֹדֶם בְּמִצְרַיִם. וּלְפִי מַה שֶׁהוֹכַחְנוּ בְּפָרָשַׁת (שמות י״ב:מ״ג) ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ כִּי לֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִצְווֹת הַמֶּלֶךְ, אִם כֵּן אֲפִילוּ יִרְאַת הָעוֹנֶשׁ לֹא הָיְתָה לָהֶם עַד שֶׁרָאוּ הַיָּד הַגְּדוֹלָה וַיִּירְאוּ וְגוֹ׳, וְעַל כָּל פָּנִים בְּיִרְאַת הָרוֹמְמוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, מֵאָמְרוֹ ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וַיִּירְאוּ״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ וַיַּאֲמִינוּ כִּי זֶה תַּשְׁלוּם הָאֱמוּנָה בָּהֶם.
שמות טו:א · פירוש א EN
אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ אָז יָשִׁיר. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אָז״, אֶלָּא ״וַיָּשַׁר מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וְהַדָּבָר מוּבָן כִּי אָז שׁוֹרְרוּ. אָכֵן יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ הֲכָנַת הַמֻּשָּׂג, כִּי כְּשֶׁנִּכְנְסָה בְּלִבָּם יִרְאַת הָרוֹמְמוּת וְהָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אָז זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
שמות טו:יא · פירוש ג EN
מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃ עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מוֹרָאוֹ עַל הָרְחוֹקִים יוֹתֵר מֵהַקְּרוֹבִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יוֹתֵר וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם כִּי שָׁם מַכִּירִים יוֹתֵר, אֲבָל בַּתַּחְתּוֹנִים אֵימָתַי מִי כָמוֹכָה – כְּשֶׁאַתָּה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן חוֹזֶק וְאֶדֶר לִבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הִשְׁפִּיל גְּאוֹן רֶשַׁע וְהֶאֱדִיר הַקְּדֻשָּׁה:
שמות טו:יא · פירוש ד EN
מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃ עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״נְהַר דִּינוּר נָגֵד וְנָפִיק מִן קֳדָמוֹהִי״ (דניאל ז:י), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יג:) כִּי מִזֵּיעַת הַחַיּוֹת שֶׁמְּזִיעִים בְּעֵת שֶׁאוֹמְרִים קָדוֹשׁ יוֹצֵא נְהַר דִּינוּר, וְהוּא אָמְרוֹ נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ , פֵּרוּשׁ כְּשֶׁמְאַדְּרִים אוֹתוֹ בַּקֹּדֶשׁ, אָז לְצַד הַמּוֹרָא שֶׁנִּכְנָס בַּחַיּוֹת כְּשֶׁמְהַלְּלִים אוֹתוֹ עוֹשֶׂה הַנּוֹרָאוֹת הַהוּא שֶׁמְּזִיעִים נְהַר דִּינוּר.
שמות יח:כא · פירוש ג EN
וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃ אַנְשֵׁי חַיִל וְגוֹ׳. אָמַר אַרְבַּע הַדְרָגוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה מִנּוּיִים הַמֻּזְכָּרוֹת בִּדְבָרָיו, כְּנֶגֶד שָׂרֵי אֲלָפִים אָמַר אַנְשֵׁי חַיִל , תֵּיבַת חַיִל תַּגִּיד עֹצֶם הַשְׁלָמַת הָאֹשֶׁר וְהַמִּדּוֹת וְהַגְּבוּרָה וּכְלָלוּת הַשְּׁלֵמוּת, כִּי כֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת שַׂר הָאֶלֶף. וּכְנֶגֶד שָׂרֵי הַמֵּאוֹת אָמַר יִרְאֵי אֱלֹהִים , כִּי לְצַד פְּרָט זֶה לֹא יִצְטָרֵךְ כָּל כָּךְ אֶלָּא כְּשֶׁיִּהְיֶה יְרֵא אֱלֹהִים רָאוּי לְהִתְמַנּוֹת שַׂר לְמֵאָה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר יִרְאֵי אֱלֹהִים שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת יְרֵאִים יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הַיָּרֵא בִּבְחִינַת שֵׁם הֲוָיָ״ה לְצַד שֶׁיִּהְיֶה בְּדַעְתּוֹ כִּי ה׳ רַחוּם וְחַנּוּן לִפְעָמִים יֶחֱטָא וְיִסְמֹךְ עַל רַחֲמָיו כִּי יַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל יִרְאַת הָעֹנֶשׁ תַּרְעִיד הַמַּשְׂכִּיל, וּכְמוֹ שֶׁתִּמְצָא שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי עוֹלָם יְרֵאִים מִדִּקְדּוּקֵי הַמִּשְׁפָּט הֲגַם כִּי יוֹדְעִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם יְשָׁרִים וּנְכוֹנִים. וְצֵא וּלְמַד מִמַּאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ד,ב) שֶׁאָמְרוּ בְּמַעֲשֵׂה בַּעֲלַת אוֹב כְּשֶׁעָלָה שְׁמוּאֵל וְהֵבִיא עִמּוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר ״יִרְאֵי אֱלֹהִים״, כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּגֶדֶר יִרְאָה מִדִּקְדּוּקֵי הַמִּשְׁפָּט בְּאֵין רַחֲמִים, וּבְחִינָה זוֹ יֶשְׁנָהּ גַּם כֵּן בְּשָׂרֵי הָאֲלָפִים אֶלָּא שֶׁנּוֹסָף בָּהֶם פְּרָטִים אֲחֵרִים שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָהֶם בְּשַׂר הַמֵּאָה. וּכְנֶגֶד שָׂרֵי חֲמִשִּׁים אָמַר אַנְשֵׁי אֱמֶת , שֶׁיַּסְפִּיק לְגֶדֶר זֶה הֲגַם שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוּ לִבְחִינָה זוֹ שֶׁל יִרְאַת עֹצֶם הַדִּין אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ עַל הַעֲמָדַת הָאֱמֶת לְבַל תִּהְיֶה נֶעְדֶּרֶת. וּכְנֶגֶד שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת אָמַר שׂוֹנְאֵי בָצַע , דַּי לָהֶם גֶּדֶר זֶה וּבָזֶה יִהְיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר שׂוֹנְאֵי , פֵּרוּשׁ, כִּי יִהְיֶה לָהֶם הַדָּבָר שָׂנוּא לֹא שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהַרְחִיק תַּאֲוָתָם, כִּי לְאֵלֶּה יֵשׁ חֲשָׁד שֶׁיְּנֻצְּחוּ מֵהָרֶשַׁע הַמְפַתֶּה. וְכָל מִדּוֹת הַשְּׁלֹשָׁה יֶשְׁנָם בְּאַנְשֵׁי חַיִל, וְכָל מִדּוֹת הַשְּׁנַיִם יֶשְׁנָם בְּיִרְאֵי אֱלֹהִים, וּמִדַּת שׂוֹנְאֵי בָצַע יֶשְׁנָהּ בְּאַנְשֵׁי אֱמֶת וְהֵם זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְלָזֶה לֹא אָמַר וְיִרְאֵי וְגוֹ׳ וְאַנְשֵׁי אֱמֶת וְשׂוֹנְאֵי בָצַע אִם כֻּלָּם יִתְקַבְּצוּ יַחַד בְּאָדָם אֶחָד הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר וָא״ו בְּכָל אַחַת אוֹ לְפָחוֹת בַּחֲלוּקָּה הָאַחֲרוֹנָה, אֶלָּא וַדַּאי כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָזֶה בְּכָל הַפְּרָטִים.
שמות יט:ג · פירוש ו EN
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ אָכֵן כַּוָּנַת דִּבְרֵי ה׳ הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְקוֹדֶם אַקְדִּים הַמּוּשָּׂג אֶצְלֵנוּ מִכָּל הַתּוֹרָה כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו הֵם לְהֵיטִיב, וְיוֹתֵר מֵחֵשֶׁק הַמְקַבֵּל חִשְׁקוֹ לְהֵיטִיב, וְזֶה לְגוֹדֶל הַפְלָגַת בְּחִינַת טוּבוֹ, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִתְחַכֵּם הוּא יִתְבָּרַךְ לְהַרְבּוֹת שְׂכָרֵנוּ וְטוֹבָתֵנוּ כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ ה׳. וְהִנֵּה מָצִינוּ לוֹ שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי שְׂכַר הַמְקַיֵּם תּוֹרַת ה׳ וּמִצְווֹתָיו מִיִּרְאָה הוּא מֶחְצָה מֵהָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה, מִשְּׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים בְּהוֹדָעַת שְׂכַר הַמִּצְווֹת: בְּאֶחָד אָמַר (דברים ז:ט) ״לְאֶלֶף דּוֹר״, וּבְאֶחָד אָמַר (שמות כ:ו) ״לַאֲלָפִים״, וְדִקְדֵּק בְּשַׂר הָאֶלֶף שֶׁהוּא הַשּׁוֹמֵר מִיִּרְאָה וְשַׂר הָאֲלָפִים שֶׁהוּא לָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה.
שמות יט:ג · פירוש ח EN
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַאֲשֶׁר עַל כֵּן בְּעֵת נְתִינַת הַתּוֹרָה חָשַׁב ה׳ מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת לְהוֹעִיל בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּלְפָנָיו שְׁתֵּי דְּרָכִים: א׳ לְדַבֵּר דִּבְרֵי אַהֲבָה וְחִבָּה, וְיֵשׁ בָּזֶה תַּכְלִית דָּבָר טוֹב כְּשֶׁיְּקַבְּלוּהָ מֵאַהֲבָה, שֶׁשֶּׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּפוּל הוּא בִּשְׂכָרָם, וְיֵשׁ בָּזֶה צַד אַחֵר, כִּי הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לִפְעָמִים לֹא יְדַקְדֵּק בִּפְרָט אֶחָד מֵהַתּוֹרָה, כְּדֶרֶךְ הָאָב עִם בְּנוֹ הַמְגַעְגְּעוֹ וְהַמְשַׁעְשְׁעוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין עָלָיו בְּחִינַת הַמּוֹרָא, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁתִּהְיֶה קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחֲמַת יִרְאָה, מִדֶּרֶךְ הַיָּרֵא לִפְחֹד עַל דִּקְדּוּק אֶחָד כְּעֶבֶד מֵרַבּוֹ, וְנִמְצָא תָּמִיד עוֹמֵד לִשְׁמֹר עֵץ הַחַיִּים, וְכֵן הוּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות). וְדֶרֶךְ ב׳ הוּא לְדַבֵּר דְּבָרִים קָשִׁים כְּמֶלֶךְ שֶׁגּוֹזֵר עַל עַבְדּוֹ בִּזְרִיקַת מָרָה וְאֵימַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ בָּזֶה תַּכְלִית טוֹב שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בְּאַחַת מִכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי וַעֲרַאי, אֶלָּא שֶׁמַּגִּיעָם מַחֲצִית שָׂכָר מִשָּׂכָר הַמַּגִּיעָם בַּעֲשׂוֹתָם מֵאַהֲבָה.
שמות יט:ג · פירוש ט EN
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ לְצַוּוֹת בִּשְׁנֵי אוֹפָנִים, בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה וְדֶרֶךְ שְׂרָרָה וְהַפְחָדָה, וְאָמַר גַּם שְׁנֵיהֶם בְּמֶתֶק לְשׁוֹן צַדִּיק בְּנוֹשֵׂא אֶחָד. וְהוּא מַה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר כֹּה תֹאמַר , עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״כֹּה״ – פֵּרוּשׁ כְּסֵדֶר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, תֹּאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, יֵשׁ בּוֹ אֲמִירָה רַכָּה שֶׁהִיא דֶּרֶךְ אַהֲבָה וְחִבָּה, וְתַגֵּיד – פֵּרוּשׁ, יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַפְחָדָה וְיִרְאָה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בֵּית יַעֲקֹב בַּאֲמִירָה, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹשִׁי, לוֹמַר חֵלֶק הֶחָסֵר לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי בֵּית יַעֲקֹב הֵם מַדְרֵגָה הַקְּטַנָּה שֶׁבְּאוּמָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר לֹא יַשִּׂיגוּ עֲבוֹד ה׳ מֵאַהֲבָה אֶלָּא מִיִּרְאָה, לָזֶה הַמִּצְוָה לָהֶם שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹסִיף עֲבוֹד מֵאַהֲבָה הָרְמוּזָה בַּאֲמִירָה רַכָּה כַּנִּזְכָּר. וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מַדְרֵגָה הַנִּבְחֶרֶת וְהַמְעֻלָּה אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ בְּחִינַת הָאַהֲבָה, אָמַר כְּנֶגְדָּם וְתַגֵּיד , שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לָהֶם בְּחִינַת הָאַהֲבָה לְגַבֵּי פְּרָט אֶחָד וּצְרִיכִין הֵם לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם וְצֹרֶךְ בָּהֶם לְקִיּוּם הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִקְנוֹת שְׁנֵיהֶם אַהֲבָה וְיִרְאָה. וּשְׁנֵיהֶם יַחַד אֲמָרָם אֵל עֶלְיוֹן בִּנְעִימוּת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ ״אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי״ וְגוֹ׳, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (מכילתא) אֵלּוּ הַנָּשִׁים וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים – הֵם דֶּרֶךְ דְּרָשׁ.
שמות יט:ד · פירוש א EN
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ אַתֶּם רְאִיתֶם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אֵל עֶלְיוֹן בְּמַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם , שֶׁיּוֹתֵר הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״, שֶׁהוּא עִקַּר הַדָּבָר לְהִתְחַיֵּב לְהִשְׁתַּעְבֵּד וּלְחַבֵּק אֲמָרָיו עַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָם ה׳. וְאִם לְהַזְכִּיר נִפְלְאוֹתָיו, הֲרֵי הֵם רְשׁוּמִים בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״, וְיָדוּעַ הוּא כִּי לֹא הוֹצִיאָם אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הַמַּסּוֹת הַגְּדוֹלוֹת.
שמות יט:ד · פירוש ב EN
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי יְכַוֵּן ה׳ לִשְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַהֲבָה וּבְחִינַת הַיִּרְאָה, לָזֶה רָשַׁם ה׳ שְׁנֵיהֶם בְּמַאֲמָר זֶה. הַיִּרְאָה בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם , פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר יִסַּרְתִּי יִסּוּרֵי נְקָמָה לַמְּמָאֵן עֲשׂוֹת מַאֲמָרִי, כַּמָּה מַכּוֹת רָעוֹת בְּאֵין מִסְפָּר עַל אֲשֶׁר מֵאֵן עֲשׂוֹת מִצְוָתִי לְשַׁלֵּחַ אֶתְכֶם, וְהָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לָכֶם לְאוֹת לָעוֹבֵר עַל מִצְוָתִי כִּי אֶתְנַקֵּם מִמֶּנּוּ בְּיִסּוּרֵי נְקָמָה וְצָרוֹת רַבּוֹת כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם וּקְחוּ מוּסָר. וְנִתְכַּוֵּן ה׳ לִרְמֹז לָהֶם שֶׁהֵם בְּגֶדֶר זֶה עַצְמוֹ שֶׁל הַמִּצְרִים אִם יְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ אֶל הַתּוֹרָה וְאֶל הַמִּצְווֹת, וְזוֹ בְּחִינַת הַיִּרְאָה יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. גַּם יֵשׁ בְּנִשְׁמָע מַאֲמַר אֲשֶׁר עָשִׂיתִי יִרְאַת הָרוֹמְמוּת בְּכָל הַנִּפְלָאוֹת וְהָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר עָשָׂה לְמִצְרַיִם. גַּם בָּזֶה הֶרְאָה בְּחִינַת הָאַהֲבָה וְהַחִבָּה שֶׁכָּל זֶה עָשָׂה בִּשְׁבִילֵנוּ, הִרְעִישׁ כָּל הַבְּרִיאָה וְאִבֵּד אוּמָּה אַחַת בִּשְׁבִילֵנוּ, וּלְצַד זֶה יִתְלַהֵב אָדָם בְּחִבַּת הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ לָהֶם, וְהִנֵּה הִיא בְּחִינַת הָאַהֲבָה לַה׳ אֱלֹהֵינוּ. וְהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים הָרְמוּזִים בְּאָמְרוֹ תֹּאמַר לְבֵית יַעֲקֹב שֶׁלֹּא תַּסְפִּיק הַיִּרְאָה וְצָרִיךְ גַּם הָאַהֲבָה, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תַּסְפִּיק בְּחִינַת הָאַהֲבָה וְצָרִיךְ גַּם הַיִּרְאָה, וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
שמות יט:ו · פירוש ה EN
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁצִּוָּה לוֹ שֶׁלֹּא יְפָרֵשׁ דִּבְרֵי ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יֹאמַר הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם. וְטַעַם הַבּוֹרֵא, לֶהֱיוֹת שֶׁדִּקְדֵּק בִּדְבָרָיו עִנְיַן הַיִּרְאָה וְעִנְיַן הָאַהֲבָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּם בְּפָסוּק (שמות יט:ג) ״כֹּה תֹאמַר״, וְחָשׁ הַבּוֹרֵא לְמֹשֶׁה שֶׁאַחַר שֶׁיְּדַבֵּר דִּבְרֵי ה׳ לָהֶם יָבֹא לְבָאֵר הַדְּבָרִים לְהוֹסִיף זֵרוּז מֵעַצְמוֹ לְהַכְנִיס מוֹרָאוֹ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַפְלִיג בְּאַהֲבַת הַבּוֹרֵא, לָזֶה אָמַר אֵלָיו אַל תְּדַבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה זוּלַת אֵלֶּה הַדְּבָרִים , כִּי אִם יֹאמַר מֹשֶׁה דִּבְרֵי יִרְאָה יָבוֹאוּ לַעֲשׂוֹת מִצַּד הַיִּרְאָה, וַה׳ לֹא כֵן יָעַץ וְלֹא הִזְכִּיר הַיִּרְאָה אֶלָּא כְּמִי שֶׁמּוֹסִיף תַּבְלִין בְּתַבְשִׁיל לְהוֹסִיף בּוֹ טַעַם עָרֵב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם שֶׁהוּא לְבַל יְזַלְזֵל אָדָם בְּאֵיזֶה זְמַן בְּאֵיזֶה פְּרָט בְּאָמְרוֹ כִּי לֹא יַקְפִּיד הָאוֹהֵב, אֲבָל כָּל עִקַּר הָעֲבוֹדָה צְרִיכָה בְּאַהֲבָה, וְנִמְצָא דִּבְרֵי מֹשֶׁה מַפְסִיד חָס וְשָׁלוֹם הַכַּוָּנָה.
שמות יט:כא · פירוש א EN
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃ פֶּן יֶהֶרְסוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְבַל יַחְשְׁבוּ בְּדַעְתָּם כִּי יִרְאוּ בָּרוּךְ הוּא הֲגַם שֶׁיָּמוּתוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים סג:ד) ״טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים״, וּמִיתָתָם זוֹ הִיא חַיּוּתָם. וְהוּא אָמְרוֹ פֶּן יֶהֶרְסוּ , פֵּרוּשׁ, יַסְכִּימוּ עַל הֲרִיסָתָם, אֶל ה׳ לִרְאוֹת , פֵּרוּשׁ כְּאִלּוּ אָמַר לִרְאוֹת אֶל ה׳. וְאָמְרוֹ וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב , פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה נְפִילָתָם נְפִילָה רַבָּה, מִלְּבַד שֶׁיָּמוּתוּ תִּהְיֶה לָהֶם נְפִילָה אַחַר נְפִילָה. אוֹ יִרְצֶה, כִּי לְצַד שֶׁאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא הַמָּקוֹם, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לִרְאוֹת יִצְטָרֵךְ ה׳ לְסַלֵּק הָאוֹר הַהוּא לְבַל יַבִּיטוּ בּוֹ, וְזֶה הוּא אָמְרוֹ פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה׳ , פֵּרוּשׁ, לְאוֹרוֹ לְסִבַּת רְאוֹתָם. וַהֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי לֹא יַשִּׂיגוּ לִרְאוֹת אִם יָבוֹאוּ לִרְאוֹת, וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״פֶּן יִרְאוּ״ כִּי לֹא יַשִּׂיגוּהוּ כַּנִּזְכָּר, אֶלָּא הֵם יַחְשְׁבוּ בְּדַעְתָּם לִרְאוֹת. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אֵין כָּאן לֹא הַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת וְלֹא נֶזֶק, לָזֶה אָמַר וְנָפַל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד שֶׁלֹּא יִרְאוּ, עוֹד לָהֶם הַקְרָבַת הַנֶּזֶק. וְדִקְדֵּק לוֹמַר רָב , פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ יִהְיֶה הָרַב שֶׁבָּהֶם לֹא יֹאמַר שֶׁלֹּא אַקְפִּיד אֶלָּא עַל הֲמוֹן הָעָם, אֲבָל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָרְאוּיִים לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה לֹא אַקְפִּיד, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב״.
שמות כ:יז · פירוש א EN
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָ֒אוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃ אַל תִּירָאוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּכֶם עוֹד, כִּי לְבַעֲבוּר וְגוֹ׳, וּכְבָר עָשָׂה ה׳ מַחֲשַׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה וְעָשָׂה אֶתְכֶם נֵס שֶׁהֵם מוּבְדָּלִים לְטוֹבָה, כִּי פָּסְקָה זוּהֲמָתָם בְּאֶמְצָעוּת דְּבַר הָאֱלֹהִים. וְגַם טַעַם שֵׁנִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי בַּעֲקִירַת הַזּוּהֲמָא מֵהֶם הִנֵּה קָנְתָה הַיִּרְאָה שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ מָקוֹם לִהְיוֹת בִּתְמִידוּת עַל פְּנֵיהֶם, כִּי צֶלֶם אֱלֹהִי אֲשֶׁר יָצַר ה׳ אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ חָזַר לְקַדְמוּתוֹ. וְהַרְוָחַת שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ הוּא ״לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ״, כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים שֶׁהִיא יִרְאָתוֹ הָאֲמוּרָה, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא.
שמות כט:מג · פירוש א EN
וְנֹעַדְתִּ֥י שָׁ֖מָּה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִקְדַּ֖שׁ בִּכְבֹדִֽי׃ וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַכָּתוּב מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ בְּאָמְרוֹ וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיֵרָאֶה כִּי בָא לָתֵת טַעַם לְמַה שֶׁאוֹמֵר בִּגְמַר דְּבָרָיו וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי , וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קטו:) שֶׁכָּאן נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״ (ויקרא י:ג), לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל , פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאֲנִי מְזַמֵּן שְׁכִינָתִי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חוֹשְׁשַׁנִי לָהֶם מִפִּרְצַת גָּדֵר וּמִעוּט כָּבוֹד מֵהֶם, לָזֶה צָרִיךְ לְקַדְּשׁוֹ בִּקְרוֹבַי כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִמִּקְדָּשִׁי. וְרָמַז לוֹ שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ עֲשׂוֹת דָּבָר אֶלָּא לְצַד יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְצִדּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְאִיּוּם זֶה.
ויקרא ויקרא ט:ו · פירוש א EN
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה׃ זֶה הַדָּבָר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא הַדָּבָר. וְרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ עַל הַקְרָבַת אַהֲרֹן. וְאֵין זֶה פְּשַׁט מַאֲמַר הַכָּתוּב שֶׁאָמַר ״תַּעֲשׂוּ״. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּין לוֹמַר עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ דִּכְתִיב ״וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה׳ ״, דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר לִפְנֵי ה׳ וְלֹא אָמַר ״לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד״, גַּם לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהֲרֵי אָמַר בְּסָמוּךְ ״וַיִּקְחוּ וְגוֹ׳ אֶל פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד״, אֶלָּא יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁהֵכִינוּ עַצְמָם בְּעֵרֶךְ הַשְּׁלֵמוּת וְהַמּוּשְׂכָּל וְהַעֲרָכַת עֲמִידָתָם שֶׁהִיא לִפְנֵי ה׳, וּבְחִינָה זוֹ הִיא הַשָּׂגַת תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כְּמַאֲמַר דָּוִד (תהילים ט״ז:ח׳) ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד״ כִּי בָּזֶה לֹא יִמּוֹט מִימִינוֹ שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם וּתְנוּעוֹתָיו וְכוּ׳ כִּישִׁיבָתוֹ וְכוּ׳ לִפְנֵי מֶלֶךְ וּמִכָּל שֶׁכֵּן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. וּכְשֶׁהִשְׂכִּיל מֹשֶׁה בְּמַעֲשֶׂה זֶה אָמַר לָהֶם ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ תַּעֲשׂוּ״, פֵּרוּשׁ, צִוָּה ה׳ שֶׁתַּעֲשׂוּ אוֹתוֹ, שֶׁתִּהְיוּ תָּמִיד מַעֲרִיכִים בְּדַעְתְּכֶם כִּי אַתֶּם עוֹמְדִים לִפְנֵי ה׳, וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה׳. עוֹד יְכַוֵּין בִּכְלַל אָמְרוֹ לִפְנֵי ה׳ שֶׁלֹּא הָיָה מָסָךְ מַבְדִּיל בֵּינָם לְבֵין ה׳, כְּדִכְתִיב (ישעיהו נ״ט:ב׳) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים״ וְגוֹ׳, וְזֶה יַגִּיד שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים עִם ה׳, וּכְפִי זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ ״זֶה״ עַל מַעֲשֶׂה הָאָמוּר בְּסָמוּךְ.
ויקרא י:ב · פירוש א EN
וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה׳. אוּלַי שֶׁיִּרְמֹז טַעַם מִיתָתָם, שֶׁהוּא לְהַפְחִיד לִירֹא מִן הַמִּשְׁכָּן בִּרְאוֹתָם אֶת אֵלּוּ שֶׁקָּרְבוּ לְפָנָיו מֵתוּ. עוֹד יִרְמֹז כִּי מִיתָתָם הָיָה עַל מַה שֶׁקָּדַם מֵהֶם לַה׳, עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה יג:י) שֶׁמִּיתָתָם הָיָה לְמָה שֶׁקָּדַם ״וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים״ וְגוֹ׳ (שמות כד:י), וְהֵם הֵם אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ויקרא י:ג · פירוש ח EN
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃ וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדִּקְדּוּקִים שֶׁדִּקְדַּקְנוּ בַּכָּתוּב. וְנִשְׁאַר לְיַשֵּׁב מִכָּל מָקוֹם מִי אָמַר לְמֹשֶׁה לְהַכְרִיעַ כֵּן, דִּלְמָא לְעוֹלָם הַכָּתוּב כִּפְשׁוּטוֹ, וְנִקְדַּשׁ הַבַּיִת בְּצַדִּיק אֶחָד הַנִּרְמָז בְּתֵבַת ״כְּבוֹדִי״, וּמַה שֶׁמֵּתוּ שְׁנַיִם, כִּי זְכוּת שְׁנֵיהֶם מַתְאִים לְשִׁעוּר אֶחָד מֵהֶם, מֹשֶׁה אוֹ אַהֲרֹן? הִנֵּה בְּהַשְׂכִּיל עַל טַעַם הַדָּבָר נֵדַע שֶׁאֵין זוֹ קֻשְׁיָא, כִּי טַעַם הַדָּבָר הוּא לְצַד שֶׁחָשׁ ה׳ שֶׁכְּשֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת אֱלֹהֵיהֶם שָׁכַן שְׁמוֹ בְּתוֹכָם וְאֵין גְּדֻלָּתוֹ וּמוֹרָאוֹ נִכָּר כַּסֵּדֶר שֶׁהוּא נִכָּר בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מוֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם כַּמִּצְטָרֵךְ וְלֹא יִתְנַהֲגוּ כְּשִׁעוּר הַכָּבוֹד הַמִּתְחַיְּבִים בּוֹ. וְיוֹתֵר יֵשׁ לָחוּשׁ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּחְשְׁבוּ בְּדַעְתָּם שֶׁהֵם קְרוֹבִים אֶל ה׳ וְיִרְצוּ לִהְיוֹת נִגָּשִׁים וּמִתְקָרְבִים. אֲשֶׁר עַל כֵּן עָשָׂה מִשְׁפָּט בַּגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן שֶׁאֵין גֶּדֶר לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ לָחוּשׁ לוֹ, לוֹמַר שֶׁבְּעֵרֶךְ בְּחִינָתוֹ לֹא תִמָּנַע מִמֶּנּוּ הַקְּרִיבָה לַה׳, וְנִשְׁאַר כָּל הָעָם שׁוֹמְרִים כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ ״וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם״ וְגוֹ׳. וּמֵעַתָּה לִכְשֶׁנֹּאמַר כִּי מֹשֶׁה בִּפְנֵי עַצְמוֹ גָּדוֹל מִנָּדָב אוֹ אֲבִיהוּא, אַהֲרֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ גָּדוֹל מִכָּל אֶחָד מֵהֶם גַּם כֵּן, אִם כֵּן הִנִּיחַ ה׳ הַדְרָגָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ מוֹרָא. וּלְצַד הִתְחַבְּרוּתָם, הֲלֹא לֹא יוֹעִיל זְכוּתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ שֶׁל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ לַהֲכִינוֹ לְאֹשֶׁר לְהִתְקָרֵב לַשְּׁכִינָה, וְאֵין הַגְבָּלַת כָּבוֹד לַה׳ אֶלָּא לְגֶדֶר שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם וְלֹא לְגֶדֶר גָּדוֹל מֵאֶחָד מֵהֶם. וְלִכְשֶׁנַּכְחִישׁ בְּחִלּוּק זֶה וְתִרְצֶה לוֹמַר כִּי יִצְטָרֵף זְכוּת שְׁנַיִם, אִם כֵּן עֲדַיִן יֶחְסַר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֵרֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יַחַד, אוֹ שְׁלֹשָׁה כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא, אוֹ ה׳ שֶׁיִּצְטָרֵף זְכוּתָם לְיוֹתֵר מִזְּכוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלָּא וַדַּאי כִּי לֹא יַצְדִּיק הַצֵּרוּף כָּאן. וְעוֹד תִּמְצָא שֶׁאֵין נֶעֱרָךְ זְכוּת הַנִּפְרָד לִזְכוּת הַנִּסְמָךְ בִּבְחִינַת הַמַּרְגָּלִיּוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, שֶׁשְּׁנַיִם קְטַנִּים הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים בְּהִצְטָרְפוּתָם יַחַד מֵאַחַת גְּדוֹלָה, לֹא תִכָּנֵס עִמָּהֶם הַגְּדוֹלָה בְּהַשְׁוָאַת הָעֵרֶךְ, וְהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים.
ויקרא יח:ה · פירוש ב EN
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {ס} עוֹד נִרְאֶה בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב בִּשְׁנֵי כְּתוּבִים, בָּרִאשׁוֹן אָמַר ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, וּבְפָסוּק שֵׁנִי אָמַר ״אֲנִי ה׳״. אָכֵן כְּנֶגֶד שְׁנֵי בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה: אֶחָד הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה וְאֶחָד הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה, וּכְבָר נִתְבָּאֲרוּ הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (סוטה לא.) כִּי הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה שְׂכָרוֹ לְאֶלֶף דּוֹר וְהָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה שְׂכָרוֹ כָּפוּל לַאֲלָפִים. וְהִנֵּה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּשִּׂיג הַמַּשִּׂיג בְּחִינַת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתַּקְדִּים לוֹ בְּחִינַת הַיִּרְאָה, בְּסוֹד (תהלים קיח:כ) ״זֶה הַשַּׁעַר לַה׳״, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַיִּרְאָה ״אֶת מִשְׁפָּטַי וְגוֹ׳ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם ״, דִּקְדֵּק לְהַזְכִּיר בְּחִינַת הַדִּין שֶׁהוּא רָמוּז בְּשֵׁם אֱלֹהִים, לְהָעִירְךָ בְּמִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאַחַר כָּךְ צִוָּה לְגָדֵר שֵׁנִי לַעֲשׂוֹת מֵאַהֲבָה, וְלָזֶה אָמַר אֲנִי ה׳ וְלֹא הִזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהוּת לוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה הַשְּׁמִירָה לְצַד אַהֲבַת הַטּוֹב וְהַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן פָּעַל בּוֹ לַעֲשׂוֹת מַאֲמַר קוֹנוֹ הֶחָבִיב מֵאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה עֹנֶשׁ לָעוֹבֵר.
ויקרא יט:ב · פירוש טו EN
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ עוֹד יִרְצֶה בִּנְתִינַת הַטַּעַם כִּי קָדוֹשׁ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וּלְפִי עֵרֶךְ גְּדֻלַּת קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ צְרִיכִין לְהִתְקַדֵּשׁ, כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵינוּ לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עַל רָאשֵׁינוּ, צְרִיכִין לְשַׁעֵר גּוֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת הַמּוּכָן לַדָּבָר, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה הַמְּאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ הֶדְיוֹט, לַמְּאַכְסֵן שַׂר וְגָדוֹל, וְקַל וָחוֹמֶר מֶלֶךְ, וְקַל וָחוֹמֶר בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחוֹמֶר מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, וְקַל וָחוֹמֶר וְכוּ׳ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר לוֹ הַמְּלוּכָה, שֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה עֲדַיִן יֶשְׁנוֹ בְּקוּם עֲשֵׂה כִּי אֵין שִׁעוּר דַּי לְהַצְרִיךְ עֲשׂוֹת, וְלָזֶה אָמַר כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם , פֵּרוּשׁ, וּלְעֵרֶךְ קְדֻשָּׁתִי אֲנִי מְצַוֶּה שֶׁתָּכִינוּ עַצְמְכֶם בְּכָל יְכֹלֶת הַמֻּשָּׂג.
ויקרא יט:יג · פירוש ה EN
לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃ עוֹד יִרְמֹז שֶׁלֹּא יַעֲשֹׁק תֵּיבַת ״אֶת״ שֶׁאֵצֶל ״רֵעֲךָ״ שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא (פסחים כב:) ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לִירֹא מֵהַחֲכָמִים הַדָּנִים בָּאָרֶץ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הֲרֵי יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יִרָא מֵהֶם לְקַיֵּם דְּבַר מִשְׁפָּט, וּבָזֶה לֹא יִגְזֹל כִּי הַשּׁוֹפֵט יוֹצִיא גְּזֵלָה מִמֶּנּוּ.
ויקרא כה:יז · פירוש א EN
וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ וְלֹא תוֹנוּ וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (בבא מציעא נח:) שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים, וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב יִרְצֶה כִּי הֲגַם שֶׁאָמַר לְמַעְלָה אַל תּוֹנוּ וְדִקְדֵּק לוֹמַר מִיָּד לְהוֹדִיעַ כִּי בְּאוֹנָאַת מִטַּלְטְלִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְלֹא בְּאוֹנָאַת קַרְקַע, חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיִּטְעֶה הַטּוֹעֶה כִּי בְּקַרְקָעוֹת מֻתָּר לְאוֹנוֹת, לָזֶה אָמַר לֹא תוֹנוּ וְגוֹ׳. וְאָמַר וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֵין דִּין אוֹנָאָה בָּהֶם, הוּא דַּוְקָא לְעִנְיַן מִשְׁפַּט יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, אֲבָל לְעוֹלָם אִסּוּר אוֹנָאָה יֵשׁ בַּדָּבָר, וְטַעַם שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֵין בּוֹ אוֹנָאָה הוּא מִטַּעַם שֶׁהִנַּחְתִּי מִשְׁפָּט זֶה לָדוּן אוֹתוֹ אֲנִי, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם פֵּרוּשׁ, שׁוֹפֵט אֶתְכֶם בַּדָּבָר הַזֶּה לֹא לְצַד שֶׁמֻּתָּר לְאוֹנוֹת בְּקַרְקַע. וְהַרְבֵּה דִּינִים מָצִינוּ בַּתּוֹרָה שֶׁה׳ סִלֵּק מִשְׁפָּטָם לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שמות כא:יב). וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ יֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר לְצַד שֶׁיִּמָּצֵא אָדָם מוֹכֵר שָׁוֶה מֵאָה בַּחֲמִשִּׁים אוֹ לְהֵפֶךְ, אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר לָדַעַת הַקִּנְיָן שֶׁהוּא לְצַד הָרָצוֹן וְאֶת שֶׁהוּא לְצַד הָאוֹנָאָה, וְסִלֵּק ה׳ דִּינוֹ לְבוֹחֵן לְבָבוֹת וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו.
ויקרא כו:ג · פירוש ו EN
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ תֵּלֵכוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ג:ו) ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ״ וְגוֹ׳, וְכָתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (הלכות דעות) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יָשִׂים אֶל לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה גּוּפוֹ שָׁלֵם וְחָזָק כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה וְכוּ׳ לָדַעַת אֶת ה׳, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין וְיִסְתַּכֵּל בַּחָכְמוֹת וְכוּ׳, נִמְצָא הַמְּהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זֶה כָּל יָמָיו עוֹבֵד ה׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ , בִּשְׁבִיל עֵסֶק הַתּוֹרָה תֵּלְכוּ בְּכָל דַּרְכְּכֶם, בַּאֲכִילָה וְכוּ׳ בְּמִשְׁתֶּה בְּדִבּוּר וְכוּ׳ בְּכָל מַעֲשֶׂה הַמְּסֻבָּב מֵהַטִּבְעִיּוֹת.
דברים דברים א:א · פירוש ט EN
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃ וְאָמְרוֹ בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה וְגוֹ׳, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ספרי) שֶׁהוֹכִיחָם עַל מַה שֶׁעָשׂוּ בַּמִּדְבָּר וְגוֹ׳. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ כָּל הַכָּתוּב דֶּרֶךְ רֶמֶז בְּאוֹפֶן אַחֵר, וְהוּא כִּי בְּמִקְרָא מוּעָט לִמֵּד מֹשֶׁה כְּלָלוּת יִרְאַת ה׳ וּמִדּוֹת הַהֲגוּנוֹת הַצְּרִיכִין לַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳ וְהֵם מִדּוֹת תִּשְׁעָה.
דברים ד:י · פירוש א EN
י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כׇּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃ וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי וְגוֹ׳ לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קמו.) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָן, וּפֵרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ שֶׁפְּסִיקַת זוֹהֲמָתָן הָיְתָה מֵאֶמְצָעוּת גְּבוּרוֹת דִּבְרֵי אֱלֹהִים עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתָם, וְזֶהוּ הֲסָרַת זוֹהֲמָה מֵהֶם, וְהוּא מַאֲמַר וְאַשְׁמִיעֵם אֶת דְּבָרָי פֵּרוּשׁ, עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבָּאוּ בִּגְבוּרוֹת, דִּכְתִיב (שמות כ:א) ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים״. וְטַעַם שֶׁעָשִׂיתִי זֶה לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים בְּאֶמְצָעוּת הֶפְסֵק זוֹהֲמָתָן מֵהֶם, שֶׁהוּא הַמּוֹנֵעַ אֶת הָאָדָם מִלִּירֹא אֶת ה׳. וְזֶה סִבָּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא מָרוּ אֶת כְּבוֹדָם וְסָבְלוּ כַּמָּה צָרוֹת יָמִים רַבִּים אֵין מִסְפָּר וְעַל מִשְׁמֶרֶת יִרְאַת ה׳ עוֹמְדִים, כִּי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָן, וְטֶבַע נַפְשָׁם לְיִרְאָה אֶת ה׳, כִּי כָל שֶׁאֵין זוֹהֲמָא מַבְדֶּלֶת בֵּינוֹ לְבֵין ה׳, מִטִּבְעוֹ לִירֹא ה׳ הַנִּכְבָּד בָּרוּךְ הוּא.
דברים ד:לט · פירוש ד EN
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃ ג׳) עוֹד יִרְצֶה שֶׁיִּזְכֹּר לוֹ הַיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, מַה יַעֲשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מַה יְשִׁיבֶנּוּ, וְכַמָּה תִּגְדַּל חֶרְפָּתוֹ לִפְנֵי קָהָל וְעֵדָה עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וּבָזֶה ״וַהֲשֵׁבֹתָ״ וְגוֹ׳.
דברים ה:כו · פירוש א EN
מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֖י כׇּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃ לְיִרְאָה אוֹתִי וְלִשְׁמֹר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא סָמַךְ לִכְלֹל הַשְּׁמִירָה בִּכְלַל מַאֲמַר לְיִרְאָה, אוּלַי כִּי לְפִי שֶׁמִּצַּד הַיִּרְאָה יָצָא פְּרָט אֶחָד רַע, שֶׁזֶּה הָיָה סִבָּה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל כְּשֶׁרָאוּ כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה נָפַל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, כֵּיוָן שֶׁאֵין מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה שָׁלִיחַ לְדַבֵּר עִמָּהֶם, יָשׁוּב ה׳ לְדַבֵּר עִמָּהֶם כְּבָרִאשׁוֹנָה. לָזֶה מִהֲרוּ לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל לְחָשְׁבָם שֶׁיִּהְיֶה לְאֶמְצָעִי וִידַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת דִּבְרֵי ה׳. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, כי תשא) שֶׁהָעֵגֶל הָיָה מְדַבֵּר מַמָּשׁ וְטָעוּ בּוֹ לְאֶמְצָעִי. לָזֶה דִּקְדֵּק ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ וְאָמַר לְיִרְאָה אוֹתִי וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתַי , שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה לָהֶם גַּם כֵּן לִשְׁמֹר וְלֹא יִשְׁגּוּ בָּהֶם מִצַּד הַיָּרֵא ה׳.
דברים ו:ה · פירוש א EN
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃ וְאָהַבְתָּ. אָמַר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד מִצְוַת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם הִיא מִצְוַת אַהֲבַת ה׳. עוֹד יִרְצֶה לְהָעִיר לְהַקּוֹדֵם לָאַהֲבָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג נו.) אֵין אָדָם מַשִּׂיג גֶּדֶר הָאַהֲבָה עַד שֶׁתַּקְדִּים בּוֹ הַיִּרְאָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאָהַבְתָּ מִלְּבַד גֶּדֶר הַיִּרְאָה. וְאָמְרוֹ אֶת ה׳ פֵּרוּשׁ עַל יְדֵי הָאַהֲבָה אָדָם מִתְדַּבֵּק בַּה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֶת ה׳״.
דברים ו:כה · פירוש ב EN
וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ {ס} אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּעֲבוֹדַת ה׳, א׳ הִיא עֲבוֹדָה מִיִּרְאָה, וְזֶה הִיא חִיּוּב עַל כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁכָּל עֶבֶד יָרֵא מֵרַבּוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלאכי א:ו) ״אִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי״, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (דברים י:יב) ״מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה״. ב׳ הִיא עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה, וְהִיא מִצְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, אֲבָל אֵין חִיּוּבָהּ לְצַד הֱיוֹת הָאָדָם עֶבֶד שֶׁיִּהְיֶה אוֹהֵב, דַּי שֶׁלֹּא יִשְׂנָא וְיַעֲבֹד הַצָּרִיךְ, וְזֶה הוּא דָּבָר שֶׁחַיָּב הָעֶבֶד לְרַבּוֹ, וּכְנֶגְדּוֹ רַבּוֹ חַיָּב לְזוּנוֹ וּלְפַרְנְסוֹ כְּיַד רַבּוֹ, כְּנֶגֶד חִיּוּב הַמּוּטָּל לְצַד הֱיוֹתוֹ עֶבֶד אָמַר הַכָּתוּב שֶׁקּוֹדֵם לָזֶה וַיְצַוֵּנוּ ה׳ לְיִרְאָה אֶת ה׳ , וְגָמַר אוֹמֶר לְטוֹב לָנוּ וְגוֹ׳ לְחַיּוֹתֵנוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מִצְוַת ה׳ בָּאָה בְּחִיּוּב לְיִרְאָה כְּמִשְׁפַּט עֶבֶד לְמַלְכּוֹ, וְגַם עַל ה׳ לְהֵטִיב כְּיַד הַמֶּלֶךְ לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה לְחַיּוֹתֵנוּ כִּי חַיָּב הָאָדוֹן בְּפַרְנָסַת עַבְדּוֹ.
דברים ז:ט · פירוש א EN
וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָ֖ו לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃ וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה לא.) שֶׁלְּעוֹשִׂים מִיִּרְאָה לְאֶלֶף דּוֹר, וּלְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה אֲלָפִים, כְּאָמְרוֹ (שמות כ:ו) ״וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי״ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה כִּי לֹא כֶּפֶל לְבַד יַגִּיד אֲלָפִים, כִּי בְּוַדַּאי שֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה אֵין קֵץ לִשְׂכַר מַעֲשָׂיו, וְלַאֲלָפִים הָאָמוּר בְּאוֹהֲבָיו לְשׁוֹן רַבִּים יָכוֹלְנוּ לוֹמַר עַד מֵאָה אֶלֶף. וְטַעַם שֶׁאָמַר סְתָם, כִּי אֵין שִׁעוּר שָׁוֶה לָאַהֲבָה, וְיֵשׁ בֵּין אוֹהֵב לְאוֹהֵב כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, אֶלָּא קָטָן שֶׁבָּאוֹהֲבִים כִּפְלַיִם כְּגָדוֹל שֶׁבַּיְּרֵאִים.
דברים י:יב · פירוש א EN
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃ וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה וְגוֹ׳ כִּי אִם לְיִרְאָה וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת שֶׁחָפֵץ ה׳ מִיִּשְׂרָאֵל עֲשׂוֹת, וְהֵם זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ: אַחַת הִיא הַיִּרְאָה, לְמַעְלָה מִמֶּנָּה הָאַהֲבָה. וְאָמַר לָהֶם שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ מֵהֶם כִּי אִם הַיִּרְאָה, וְטַעַם הַדָּבָר הִיא לְפִי שֶׁהַיִּרְאָה תְּסוֹבֵב אֶתְכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, כִּי הַיָּרֵא לֹא יֶחְדַּל מִיִּרְאָתוֹ אֲפִלּוּ בְּאַחַת מֵאֶלֶף שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד מַגִּיעָתוֹ אֶלָּא עוֹד לוֹ ״וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ״, הֲרֵי שֶׁהַיִּרְאָה הִיא פֶּתַח לִכָּנֵס לְשַׁעַר הָאַהֲבָה. וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב מָה ה׳ שׁוֹאֵל כִּי אִם לְיִרְאָה , דִּקְדֵּק לוֹמַר וְעַתָּה , פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁהוּא שׁוֹאֵל לְיִרְאָה הוּא עַתָּה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאַתָּה בָּא לִשָּׂא עֹל הָאֱלֹהוּת, אֲבָל אֵין זֶה תַּכְלִית מַה שֶׁחָפֵץ מִמֶּנּוּ עֲשׂוֹת, אֶלָּא שֶׁזֶּה יַעֲמִידֶנּוּ בְּגֶדֶר הָאַהֲבָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב מַאֲמַר מָה וְגוֹ׳ כִּי אִם וְגוֹ׳, שֶׁבְּעֵרֶךְ הָאַהֲבָה שֶׁהִיא דָּבָר הַמְּקֻוֶּה תִּהְיֶה הַיִּרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתִּי. וּבַגְּמָרָא שֶׁאָמְרוּ (מגילה כה.) אָטוּ יִרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתִּי וְכוּ׳, הַכַּוָּנָה הִיא כֵּיוָן שֶׁבְּעֵרֶךְ מַשִּׂיגֶיהָ גְּדוֹלָה הִיא לֹא תִּקָּרֵא קְטַנָּה, הֲגַם שֶׁבְּעֵרֶךְ הָאַהֲבָה הִיא לְמַטָּה מִמֶּנָּה, וְתֵרֵץ לְגַבֵּי מֹשֶׁה וְכוּ׳ שֶׁגַּם בְּעֵרֶךְ הַמַּשִּׂיגִים יֶשְׁנָהּ בְּגֶדֶר קָטָן.
דברים י:יב · פירוש ב EN
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃ עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל דַּעַת אֱנוֹשׁ שֶׁהָעוֹבֵר פִּי ה׳ נִפְלֵאת הִיא מִמֶּנּוּ הַשָּׂגַת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לָזֶה אָמַר אֵלָיו וְעַתָּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ ״וְעַתָּה״ הוּא תְּשׁוּבָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא,ו) אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, ״מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ״ לְתַקֵּן מְשׁוּבָתְךָ כִּי אִם לְיִרְאָה לְבַד, בָּזֶה יִתְרַצֶּה ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ.
דברים יג:ה · פירוש ג EN
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃ וְאָמְרוֹ וְאֹתוֹ תִירָאוּ – פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא אוֹתוֹ תִּירָאוּ וְלֹא לַעֲבוֹדָה זָרָה. הַכַּוָּנָה, שֶׁאִם בָּא לוֹמַר יְראוּ מֵעֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית, הֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר לַעֲשׂוֹת לָהּ דָּבָר וְלֹא לְעָבְדָהּ אֶלָּא לְיִרְאָהּ שֶׁמָּא תָּרֵעַ לוֹ, וְאֵין זֶה מְמַעֵט יִרְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן חַיָּב מִיתָה, כִּי אוֹתוֹ לְבַד יִרְאוּ.
דברים יג:יא · פירוש ב EN
וּסְקַלְתּ֥וֹ בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ וְאָמְרוֹ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן , כִּי כְּשֶׁיִּרְאוּ יִשְׂרָאֵל קְרִיאָתָם וְטַעַם קְרִיאָתָם, יִשְׁמְעוּ וְיוֹסִיפוּ לְיִרְאָה אֶת ה׳, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁל הֶחָסִיד (קידושין פא.).
דברים יז:כ · פירוש א EN
לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֩עַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס} לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ו:א) ״וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה״, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בְּאֶמְצָעוּת קְרִיאַת הַתּוֹרָה לֹא יָרוּם לְבָבוֹ וְגוֹ׳, וּכְנֶגֶד הַיִּרְאָה אָמַר לִפְנֵי זֶה ״לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה״.
דברים כ:ח · פירוש א EN
וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה מד.) זֶה הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה לג:יד) ״פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים״, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת לִבּוֹ יָרֵא וְחָרֵד מֵעַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת הַפַּחַד הַנִּכְנָס בִּלְבָבוֹ בַּמִּלְחָמָה תּוֹדִיעֵהוּ כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אורח חיים סימן נד בשם הירושלמי) שִׁעֲרוּ הֶעָוֹן שֶׁיִּכָּנֵס בְּלִבּוֹ הַפַּחַד מִיּוֹצְרוֹ שֶׁאֲפִלּוּ אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר, וְהַטַּעַם כִּי הַנִּכְנָס לַמִּלְחָמָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ נֵס לְהִנָּצֵל מֵחֶרֶב אוֹיֵב, וְכָל שֶׁבְּיָדוֹ מִבְּחִינַת הָרַע אֵינוֹ רָאוּי לְנֵס וּמַזָּלוֹ יַפְחִידוֹ.
דברים כה:יח · פירוש ג EN
אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃ וְאָמְרוֹ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים , פֵּרוּשׁ, וּבָזֶה בָּא הַמּוֹרֶךְ בִּלְבָבְךָ יוֹתֵר מִמִּפְעַל עֲיֵפוּת וִיגִיעוּת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה לג,יד) ״פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים״, אֲבָל אִם הָיוּ צַדִּיקִים לֹא יִפְחֲדוּ וְלֹא יִירְאוּ בְּמִלְחַמְתּוֹ. וְהֵעִיר הַכָּתוּב בַּטְּעָמִים שֶׁמַּשְׂנִיאִים אוֹתוֹ בְּלִבֵּנוּ, כִּי הֵצַר לְיִשְׂרָאֵל צָרָה גְּדוֹלָה, שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנֶּשֶׁר בְּלֹא יְדִיעָה, כְּמוֹ שֶׁרָמַז גַּם כֵּן בְּמַאֲמַר ״קָרְךָ״, וְהֵם יְגֵעִים וַעֲיֵפִים, וְדָבָר הַמַּעֲמִיד הַכֹּחַ בַּיְּכֹלֶת הַנֶּעְלָם אֵין עִמָּם, מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן בִּשְׁאָר כָּל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא יִיעָפוּ וְלֹא יִיגָעוּ בַּמִּלְחָמוֹת, עוֹד לָהֶם כֻּלָּם צַדִּיקִים יִרְאֵי אֱלֹהִים נְמוּכֵי לֵב.
דברים כח:מז · פירוש ב EN
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃ וְגָמַר אוֹמֶר אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת , לְהוֹדִיעַ כִּי עַל קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה הוּא מַעֲנִישׁ, וְכָלַל כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה בְּמִצְוַת הַיִּרְאָה, כִּי הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בִּתְחִלַּת סֵפֶר הַמַּדָּע (הלכות יסודי התורה פרק ב), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְכוּ׳ מִצְוָה לְיִרְאָה וְכוּ׳. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ״אִם לֹא תַעֲשׂוּ״, כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (דברים כז:כו) טַעַם שֶׁלֹּא יְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶלָּא לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ וּכְשֶׁיַּשִּׂיג לַעֲשׂוֹת.
דברים כח:מז · פירוש ג EN
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃ אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁפָּסוּק זֶה בָּא לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא כו:כג) ״וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי״, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם אַחַר כָּל הָאָמוּר לֹא יִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳ לְיִרְאָה ה׳ הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, שֶׁאַחַר שֶׁהֵבִיא עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת יִהְיֶה בְּעֵינָיו נוֹרָא מְאֹד כִּי רָאָה אֲשֶׁר יִסְּרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וּמִצְווֹת עֲשֵׂה, וְהוֹדִיעַ שֶׁיַּפְלִיא ה׳ עוֹד בּוֹ מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְכָל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
דברים כט:ט · פירוש ד EN
אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ אַתֶּם נִצָּבִים וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳, לְפִי שֶׁכָּל שֶׁהוּא מְרֻחָק מֵהַקְּדֻשָּׁה קוֹמָתוֹ נְמוּכָה וְרֹאשׁוֹ שְׁפָלָה (בראשית רבה יב,ו), לָזֶה אָמַר כִּי לִהְיוֹת לִפְנֵי ה׳ נִצְּבוּ וְנָשְׂאוּ רֹאשָׁם.
דברים לא:יג · פירוש א EN
וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כׇּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ {פ} וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר וְגוֹ׳. חֲלוּקָּה זוֹ כְּנֶגֶד הַטַּף שֶׁהִזְכִּיר בְּפָסוּק ״הַקְהֵל״, אָמַר הַטַּעַם הֲגַם שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ עֲדַיִן לִלְמֹד, אַף עַל פִּי כֵן יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם, פֵּרוּשׁ לְחַנְּכָם לְיִרְאָה אֶת ה׳:
דברים לא:יג · פירוש ב EN
וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כׇּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ {פ} וְלָזֶה לֹא אָמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בְּפָסוּק הַקְהֵל ״יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ״, שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים, אֶלָּא ״וְלָמְדוּ לְיִרְאָה״, פֵּרוּשׁ שֶׁבָּזֶה יִלְמְדוּ יִרְאַת שָׁמַיִם. וְאָמְרוֹ ״כָּל הַיָּמִים״, כִּי כְּשֶׁהַקְּטַנִּים מִתְחַנְּכִים מִתְּחִלָּתָם לְיִרְאָה יִתְיַסֵּד בָּהֶם יִרְאַת ה׳ כָּל יְמֵיהֶם:
דברים לב:א · פירוש י EN
הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃ וּכְשֶׁדִּבֵּר לָרוּחָנִיּוּת שֶׁבָּאָדָם קָרָא אֵלָיו וְאָמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״, פֵּרוּשׁ, חֶלְקֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁלֶּהֱיוֹתָם טְמוּנִים בַּנִּסְתָּר, לָזֶה קְרָאָם לְהַאֲזִין, וְאָמַר כְּנֶגְדּוֹ דִּבּוּר קָשֶׁה, כִּי הַנֶּפֶשׁ תִּסְבּוֹל מָרוּת בְּעִנְיְנֵי הַבּוֹרֵא, כִּי תַּכִּיר חִיּוּבָהּ.
דברים לג:א · פירוש יב EN
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃ עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לְהָעִיד עָלָיו כִּי כָּל הִתְעַצְּמוֹ בַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת הַיְּדוּעוֹת לוֹ לֹא הָיוּ אֶלָּא לְצַד יִרְאָתוֹ מֵאֱלֹהָיו, לֹא שֶׁהָיָה טִבְעוֹ מְסַיְּעוֹ אֶל הַדָּבָר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:) שָׁאוּל בְּאַחַת וְלֹא עָלְתָה לוֹ וְדָוִד וְכוּ׳, כִּי שָׁאוּל הָיָה מִטִּבְעוֹ מָזוּג וְלֹא הָיָה חַם וּמָהִיר לִטְעוֹת, וְלָזֶה בְּאַחַת שֶׁשָּׁגַג יָצְתָה מִמֶּנּוּ הַמְּלוּכָה לְפִי טִבְעוֹ. מְשַׁעֲרִים בְּנֵי עֶלְיוֹן שֶׁאִם הָיָה כְּטִבְעוֹ שֶׁל דָּוִד אַדְמוֹנִי הָיָה עוֹשֶׂה כְּדָוִד עֶשֶׂר יָדוֹת. וְהֵן הָאִישׁ מֹשֶׁה יֵשׁ מָקוֹם לַחְשֹׁב שֶׁהָיָה עָנָיו מִטִּבְעוֹ וְהָיָה בְּכֻלָּן [סַבְלָן] מִטִּבְעוֹ, לָזֶה הֵעִידָה הַתּוֹרָה עָלָיו שֶׁכָּל הִתְעַצְּמוּתוֹ וְתִגְבָּרְתּוֹ הָרָמוּז בְּתֵבַת ״אִישׁ״ הָיָה לְצַד הָאֱלֹהִים הָיָה יָרֵא, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״.