בראשית
בראשית א:א · פירוש נא
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, כָּאן רָמַז מַה שֶׁהָיָה בַּעֲוֹנוֹת, שֶׁנִּתְגַּבֵּר צַד הַחוֹמֶר שֶׁהִיא הָאָרֶץ וְנִתְרוֹקֵן מֵהָרוּחָנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם צַדְיָא וְרֵקַנְיָא, וְחֹשֶׁךְ שֶׁהוּא יֵצֶר הָרַע הַנִּקְרָא בְּדִבְרֵי קָדְשָׁם (זוהר חלק א׳ ס״ג:) דְּמַחְשִׁיךְ אַנְפֵּי דִּבְרִיָּתָא, עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְקָרָא לְהַגּוּף תְּהוֹם לִהְיוֹתוֹ כַּתְּהוֹם בּוֹלֵעַ תָּמִיד, וּמִצַּד הַיֵּצֶר שֶׁהוּא הַחֹשֶׁךְ, וְרוּחַ אֱלֹהִים הַנִּתֶּנֶת בּוֹ מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי לֹא מָצְאָה הָרוּחַ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ, כִּי הַיֵּצֶר גֵּרְשָׁהּ וְהוּרְמָה מִמְּקוֹם הַנָּחָתָהּ, וַיִּשְׁכֹּן שָׁם הַחֹשֶׁךְ שֶׁהוּא יֵצֶר הָרַע, וְנִשְׁאֶרֶת הַנֶּפֶשׁ מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם, הֵם מַיִם הַזֵּדוֹנִים שֶׁהֵם כֹּחוֹת שֶׁל הַטֻּמְאָה.
בראשית א:א · פירוש נב
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּבִרְאוֹתוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר – שׁוֹלֵחַ אֶל הָאָדָם עֵזֶר נֶגֶד יִצְרוֹ, וְזֶה יִהְיֶה בְּהַגִּיעוֹ לְי״ד שָׁנָה, יוֹפִיעַ עָלָיו מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין, נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה. אוֹ יִרְמֹז אֶל הַתּוֹרָה כִּי הִיא הָאוֹר הַנֶּעֱרָב, וְלָהּ יִקָּרֵא אוֹר, דִּכְתִיב (משלי ו:כג) ״וְתוֹרָה אוֹר״. וְהַמְכֻוָּן אֶחָד, כִּי בְּחִינַת הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הֵם בְּחִינַת אוֹר הַתּוֹרָה, וּבַעַל נֶפֶשׁ הוּא בַּעַל תּוֹרָה. וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר – שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה שֶׁאוֹרָהּ רַב, לִהְיוֹתָהּ חֲצוּבָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, שׁוֹלְחָהּ ה׳ לְהָאִיר אֶל הָאָדָם לְבַל יִטְבַּע בְּטִיט הַיֵּצֶר הָרַע. אוֹ גַּם כֵּן לְמַה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהִיא הַתּוֹרָה הַמְּאִירָה לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְאָז וַיְהִי אוֹר, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר אֲשֶׁר נָתַן בָּאָדָם כִּי טוֹב, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יֵלֵךְ הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר.
בראשית א:א · פירוש נג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְלֹא תַּחְשֹׁב כִּי בִּהְיוֹת הַנְּשָׁמָה בָּאָדָם אוֹ עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בָּזֶה הוּא שָׁקֵט מִתַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר הַמַּחְטִיאוֹ וּפָנָה וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁאִם כֵּן אֵין כָּאן לֹא שָׂכָר וְלֹא עֹנֶשׁ. לָזֶה אָמַר כִּי עֲדַיִן הַחֹשֶׁךְ בָּעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִסְתַּיֵּעַ הָאָדָם לְהַעֲרִיךְ מִלְחָמָה עִמּוֹ וּלְהַבְדִּילוֹ מֵעָלָיו לְבַל הַפִּילוֹ בְּמוֹעֲצוֹתָיו, וְיַכִּיר בְּחִינַת עֲשׂוֹת רַע כִּי רַע הוּא, וְזֶה הוּא אָמְרוֹ וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה וּבֵין הַחֹשֶׁךְ שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרַע, וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת י:ב) ״לֵב חָכָם לִימִינוֹ״ שֶׁהוּא מְקוֹם הָאוֹר, מְקוֹם הַנְּשָׁמָה, ״וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ״ שֶׁהוּא מְקוֹם הַיֵּצֶר הָרַע. וְקָרָא לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה, וְלָזֶה הִתְפַּלֵּל דָּוִד (תהלים צא) שֶׁיַּצִּילֵהוּ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.
בראשית א:א · פירוש נד
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ ״וַיְהִי וְגוֹ׳ יוֹם אֶחָד״ – כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֻּכַּר אוֹרָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה אֶלָּא מֵחָשְׁכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא יִשְׁתַּנּוּ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאֵין כָּאן לֹא שָׂכָר וְלֹא עֹנֶשׁ, וְלָזֶה אָמַר ״יוֹם אֶחָד״.
בראשית א:יב · פירוש ג
וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וְאֶל זֶה אַבִּיט אֵיךְ תִּמְרֹד הָאָרֶץ בְּרוֹקַע הָאָרֶץ, וּמַה גַּם כִּי אֵין לָהּ יֵצֶר הָרַע, שֶׁלֹּא הוֹכִיחוּ חֲכָמִים (ברכות סא.) שֶׁיֵּשׁ לָהּ יֵצֶר הָרַע כִּי אִם לַבְּהֵמָה מִדְּבָעֲטָה וְכוּ׳, וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ (בספר חפץ ה׳) כִּי לְצַד שֶׁהִיא צְרִיכָה לְחוּשׁ הַיֵּצֶר לְהִזָּקֵק עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהּ יֵצֶר הַמְחַמֵּם, אֲבָל הָאָרֶץ לֹא מָצִינוּ לָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ יֵצֶר הָרַע שֶׁיְּסִיתָהּ לִמְרֹד מֶרֶד לַעֲבֹר פִּי ה׳.
בראשית ג:א · פירוש א
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה סִבָּה הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי הַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם?
בראשית ג:א · פירוש ב
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
עוֹד נָתַתִּי לִבִּי לָתוּר הָעָרְמָה אֲשֶׁר הֶעֱרִים בָּעִנְיָן, וְלֹא רָאִיתִי אֶלָּא דְּבַר רִשְׁעוּת וְחָכְמָה נִפְלֵאת מִמֶּנּוּ.
בראשית ג:א · פירוש ג
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן בְּהָבִין כַּוָּנַת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ אַף כִּי אָמַר וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאִים דְּבָרָיו כְּדִבְרֵי הוֹלֵלוּת, אֲשֶׁר עַל כֵּן קָדַם הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי הַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן בַּאֲמָרָיו שֶׁבָּהֶם הִשִּׂיג לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ אִשָּׁה יִרְאַת ה׳.
בראשית ג:א · פירוש ד
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
וְהִנֵּה בְּסֵדֶר דְּבָרָיו נִתְכַּוֵּן לוֹמַר ג׳ עִנְיָנִים, וּבָהֶם הִשִּׂיג כַּוָּנָתוֹ.
בראשית ג:א · פירוש ה
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
א׳, בָּא לְהוֹדִיעַ אוֹתָהּ יְדִיעָה אַחַת כִּי כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָה לֶאֱכוֹל מֵעֵץ הַדַּעַת יִהְיֶה הַדָּבָר בְּעֵינֶיהָ כְּאִלּוּ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת מִכָּל עֵץ הַגָּן. הַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי כֻלָּן כְּאַיִן נֶגְדּוֹ וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ לְגֹדֶל מַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ אַף כִּי אָמַר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ יִהְיֶה בְּעֵינַיִךְ כְּאִלּוּ נִצְטַוֵּית עַל הַכֹּל, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהַגְדִּיל חֶשְׁקָהּ בּוֹ וּלְהַבְזוֹת כָּל תַּאֲווֹתֶיהָ בְּכָל עֲצֵי הַגָּן. וְזוֹ הִיא הַמִּדָּה אֲשֶׁר מִתְנַהֵג בָּהּ הַיֵּצֶר הָרָע עִם הַנִּשְׁמָעִים לוֹ, שֶׁיָּסִיר מֵהֶם תַּאֲוַת הַהֶתֵּר וְיַמְאִיסֶנּוּ בְּעֵינֵיהֶם וְיַגְדִּיל בְּעֵינֵיהֶם תַּאֲוַת הָאִסּוּר עַד אֵין כָּמוֹהוּ.
בראשית ג:א · פירוש ו
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
ב׳, נִתְכַּוֵּן סֵדֶר פִּתּוּי אַחֵר, וְהוּא כִּי מוֹרֶה הוֹרָאָה הוּא לָהּ, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית יח) כִּי עֵץ הַדַּעַת הוּא שֶׁנָּטַע ה׳ תְּחִלָּה בַּגָּן וּמִמֶּנּוּ שָׁתַל כָּל הָאִילָנוֹת שֶׁבַּגָּן, וְלָזֶה בָּא הַמֵּסִית וְאָמַר שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא אָסַר ה׳ אֶלָּא עֵץ הַדַּעַת, תִּתְחַיֵּב לוֹמַר שֶׁאַף כָּל שְׁאָר הָעֵצִים שֶׁבַּגָּן אָסַר, כִּי דָּן בָּהֶם דִּין הַבְרָכָה, וּתְנַן בְּפֶרֶק א׳ מִמַּסֶּכֶת עָרְלָה הִבְרִיכָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה מוֹנֶה לָהּ מִשָּׁנָה שֶׁנִּפְסַק, עַד כָּאן. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי קוֹדֶם שֶׁנִּפְסַק הֲגַם שֶׁהֵם מוּשְׁרָשׁוֹת בָּאָרֶץ אַף עַל פִּי כֵן עִקַּר יְנִיקָתָם מֵהָאִילָן וְהָיוּ כְּעַנְפֵי הָאִילָן הַזָּקֵן, וְכֵן פֵּרְשׁוּ רַמְבַּ״ם וְר״ש. וְהוּא שֶׁטָּעַן הַמֵּסִית בְּאָמְרוֹ אַף כִּי אָמַר וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ כִּי אִם תְּקַבֵּל עָלֶיהָ לְקַיֵּם דָּבָר זֶה צְרִיכָה הִיא לְהִבָּדֵל מֵהַכֹּל, לְצַד שֶׁכָּל עֲצֵי הַגָּן עוֹדֶנָּם יוֹנְקוֹת מֵעֵץ הַדַּעַת, בְּטוֹעֲנוֹ, כִּי מוּבְרָכִים הֵם וַעֲדַיִן לֹא נִפְסְקוּ, כִּי זְמַן מוּעָט הָיָה מִזְּמַן שֶׁנָּטַע ה׳ הַגָּן לְעֵת צַוּוֹתוֹ עָלָיו.
בראשית ג:א · פירוש ז
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
ג׳, נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ אַף וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת, כִּי חַוָּה לֹא נִצְטַוֵּית מִפִּי הַבּוֹרֵא אֶלָּא מִפִּי אָדָם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ, לָזֶה בָּא הַמֵּסִית וְאָמַר לָהּ הוֹדָעָה אַחַת, כִּי מִצְוַת ה׳ עָלֶיהָ הִיא שֶׁלֹּא תֹאכַל מִכָּל עֵץ הַגָּן, כִּי הוּא עֵד בַּדָּבָר שֶׁכֵּן צִוָּה ה׳ עָלֶיהָ. וְכַוָּנַת הַמֵּסִית ב׳ מַחְשָׁבוֹת לְעִנְיָן זֶה לְרָעָה: הָא׳, תַּאֲמִין דְּבָרָיו וְתֶאֱסֹר הַכֹּל, וְאָז יִכָּנֵס בְּטַעֲנַת מְנִיעַת הָאֶפְשָׁרִיּוּת וְיֵשׁ לוֹ מָבוֹא לְהִכָּנֵס בּוֹ לְהָסִית. וְהַב׳, נִתְכַּוֵּן כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֵדוּת אָדָם שֶׁצִּוָּה לָהּ עַל עֵץ הַדַּעַת לְבַד עֵדוּת מֻכְחֶשֶׁת, וְהִיא סְבָרַת בֵּית שַׁמַּאי בְּפֶרֶק ד׳ מִמַּסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת: מִי שֶׁהָיוּ ב׳ כִּתֵּי עֵדִים מְעִידוֹת אוֹתוֹ, אֵלּוּ מְעִידוֹת שֶׁנָּדַר ב׳ וְאֵלּוּ מְעִידוֹת שֶׁנָּדַר ה׳, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֶחְלְקָה הָעֵדוּת וְאֵין כָּאן נְזִירוּת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יֵשׁ בִּכְלַל ה׳ ב׳, עַד כָּאן. וּבְסַנְהֶדְרִין (לא.) הֶעֱמִידוּ מַחְלֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּכַת אַחַת, פֵּרוּשׁ, אֶחָד מֵהַב׳ אָמַר ה׳ וְאֶחָד אָמַר ב׳ וְכוּ׳. וּמֵעַתָּה חָשַׁב הַמֵּסִית כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא ב׳, אָדָם אָמַר לֹא אָסַר אֶלָּא עֵץ הַדַּעַת, וְהַמֵּסִית אָמַר הַכֹּל אָסַר, נֶחְלְקָה הָעֵדוּת. וְאַחַר שֶׁכָּתַבְתִּי זֶה מָצָאתִי מַאֲמָר אֶחָד בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר תִּקּוּן נ״ט שֶׁמַּסְכִּים לְפֵרוּשֵׁנוּ, שֶׁכָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְחִוְיָא בִּישָׁא אַעֲבַר הָכָא עַל לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר דְּסָהִיד שִׁקְרָא שֶׁאָמַר ״אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן. וְזוֹ הִיא מִדָּתוֹ לְשַׁקֵּר וּלְהוֹלִיד בִּלְבַב אֱנוֹשׁ אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת כּוֹזְבוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְלִפְעָמִים יִתְכַּוֵּן לְהַפְלִיג וּלְהַגְדִּיל עֲבֵרוֹת בְּלֵב אָדָם, וְיָשׁוּב לוֹמַר לוֹ כִּי הוּא מֵהַנִּמְנָע בַּמּוּשָּׂג, וְאֵין לְךָ עָרוּם בָּעוֹלָם כָּזֶה.
בראשית ג:א · פירוש ח
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
וְטַעַם שֶׁעָשָׂה ה׳ כָּכָה, לֶהֱיוֹת שֶׁכָּל מַחְְשֶׁבֶת ה׳ הוּא לְצַד הַשָּׂגַת טוֹב הַמֻּפְלָא, וְהוּא תָּלוּי בִּבְחִינַת עֲבוֹדָה זוֹ. לָזֶה הִגְדִּיל בְּחִינַת עָרְמָתוֹ וִיכָלְתּוֹ, וּלְפִי הַצַּעַר שֶׁיִּסְבּוֹל אָדָם וְיִתְחַכֵּם לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ יַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת.
בראשית ג:ב · פירוש א
וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה וְגוֹ׳. נִתְחַכְּמָה לְהָשִׁיב לְכָל הַנִּשְׁמָע מִדְּבָרָיו כְּפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי ג׳ טְעָנוֹת נִתְכַּוֵּן לוֹמַר, וְהֵשִׁיבַתּוּ, כְּנֶגֶד מַה שֶׁנִּשְׁמָע בִּדְבָרָיו: א׳ שֶׁהַכֹּל אָסוּר, אוֹ לְטַעֲנַת שֶׁכָּל עֲצֵי הַגָּן הֵם עַנְפֵי הָאִילָן הַהוּא מֻבְרָכִים וְעוֹדֶנָּם יוֹנְקוֹת מֵעֵץ הַדַּעַת, אוֹ לְטַעֲנַת שֶׁהוּא הָעֵד שֶׁשָּׁמַע כִּי הַכֹּל אָסַר הַבּוֹרֵא, אָמְרָה לֹא כֵן הוּא, מִכָּל עֵץ הַגָּן נֹאכֵל, כִּי ה׳ שֶׁאָסַר עֵץ הַדַּעַת הוּא הִתִּיר שְׁאָר אִילָנוֹת, וּמַה בְּכָךְ אִם הֵם מֻבְרָכוֹת מִמֶּנּוּ. בִּשְׁלָמָא אִם לֹא הָיָה ה׳ מַתִּיר בְּפֵרוּשׁ כָּל עֲצֵי הַגָּן אָז יֵשׁ מָקוֹם לְצַדֵּד כִּדְבָרֶיךָ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁה׳ הִתִּיר בְּפֵרוּשׁ כָּל עֲצֵי הַגָּן מַה מָקוֹם לָנוּ לֶאֱסֹר דָּבָר שֶׁהֻתַּר מִפִּי הַבּוֹרֵא. גַּם אֵין לִשְׁמֹעַ לְעֵדוּתוֹ כִּי עֵדוּתוֹ מֻכְחֶשֶׁת הִיא אֶצְלָהּ מִדִּבְרֵי בַּעְלָהּ, וְתוֹעִיל הַכְחָשַׁת הָעֵדֻיּוֹת לְבַל תֶּאֱסֹר עֲצֵי הַגָּן כִּי עֵדוּת מֻחְלֶקֶת הִיא, אֲבָל לֹא תוֹעִיל לְהַכְחִישׁ כָּל הָעֵדוּת לְהַתִּיר הַכֹּל, כִּי בִּכְלַל כָּל שֶׁאוֹמֵר הַנָּחָשׁ יֶשְׁנוֹ לְעֵץ הַדַּעַת וּכְדַעַת בֵּית הִלֵּל.
בראשית ג:ד · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃
וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר לֹא מוֹת תְּמֻתוּן נִתְכַּוֵּן לִשְׁלֹל ב׳ מִיתוֹת שֶׁרָמְזָה הִיא בִּדְבָרֶיהָ, בֵּין לְצַד שֶׁהָעֵץ עַצְמוֹ הוּא הַמֵּמִית וְיָרְאָה לֶאֱכֹל סַם הַמָּוֶת, בֵּין לְצַד הַיִּרְאָה פֶּן יִפְגָּעֶנָּה ה׳ בַּדֶּבֶר. אָמַר ״לֹא מוֹת תְּמֻתוּן״ – לֹא מִיתָה טִבְעִית, לֹא מִיתָה שִׁפְטִיִּת. וּמֵעַתָּה חָלָה הַקּוּשְׁיָא: אִם כֵּן לָמָּה יְצַו ה׳ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּדִבְרֵי חַוָּה. לָזֶה בָּא וְנָתַן טַעַם חָדָשׁ וְשָׁת בַּשָּׁמַיִם פִּיו, כִּי טַעַם שֶׁמְּנָעָם הוּא לְבַל יִשְׁווּ אֵלָיו, כִּי ״בְּיוֹם אֲכָלְכֶם״ וְגוֹ׳ יִהְיוּ כֵּאלֹהִים. וְהִנֵּה הָרָשָׁע מָצָא מָקוֹם לוֹמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לֶהֱיוֹת שֶׁהוּא קָדַם לִבְרִיאַת אָדָם וְחַוָּה, מָצָא מָקוֹם לוֹמַר שֶׁיּוֹדֵעַ דָּבָר שֶׁלֹּא יָדְעוּ הַבָּאִים אַחֲרָיו. גַּם לֶהֱיוֹתוֹ מוּשְׁלָל מִכְּנִיסַת גַּן עֵדֶן, מָצָא מָקוֹם לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתַּן רְשׁוּת לִיכָּנֵס לַגַּן אֶלָּא לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים סוֹד הַדָּבָר, וְאָסַר לָהֶם הָעֵץ. לֹא כֵן הוּא לְצַד הֱיוֹתוֹ יוֹדֵעַ סוֹד הָעִנְיָן, לֹא נְתָנוֹ ה׳ לִיכָּנֵס שָׁם. וּמֵעַתָּה לְפִי הַדְּבָרִים הָהֵם, אַחַר שֶׁיֹּאכְלוּ אֵין פַּחַד אֱלֹהִים כִּי יִהְיוּ כְּמוֹתוֹ וְלֹא יִשְׁלֹט בָּהֶם לַהֲמִיתָם, וּבָזֶה נָעַץ צִפּוֹרֶן עֲבוֹדָה זָרָה. וַהֲלֹא לְךָ לָדַעַת כִּי עֲבוֹדָה זָרָה דָּנִים בָּהּ גַּם עַל הַמַּחְשָׁבָה (קידושין מ:).
בראשית ג:ד · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃
וְאִם תֹּאמַר: ״לָמָּה יִבְרָא ה׳ בְּרִיָּה רָעָה כָּזוֹ לְתַקָּלָה?״ דַּע כִּי בְּרִיָּה זוֹ, כָּל מַה שֶׁהִפְלִיא ה׳ בְּגֹדֶל בְּחִינָתָהּ, כֵּן גֹּדֶל בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַנֶּפֶשׁ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי לְפִי הִתְעַצְּמוּת הַצָּרִיךְ לָאָדָם לְנִצָּחוֹן כֵּן יִטֹּל שְׂכָרוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה:כו): ״לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא״. וְאִם הָיָה מַגְבִּיל שִׁעוּר כֹּחַ הַמֵּסִית בְּשִׁעוּר מוּעָט, אֵין מָקוֹם לָרוֹצֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה לְהַשִּׂיגָהּ, כִּי אֵין הַשָּׂגָה זוּלַת אֶמְצָעוּת נִצְחוֹן הַמֵּסִית. וְצֵא וּלְמַד מֵהָאָמוּר בְּסֵפֶר זֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קסג:) בְּמָשָׁל בֶּן מֶלֶךְ אֲשֶׁר צִוָּהוּ אָבִיו לְבַל קְרוֹב לְהַזּוֹנָה, וְאֶת הַזּוֹנָה צִוָּה לַהֲסִיתוֹ לִבְחֹן בֵּן יְכַבֵּד אָב, יְעֻיַּן שָׁם. וּמֵעַתָּה הִפְלִיא ה׳ לְהִתְחַסֵּד עִם אוֹהֲבָיו לְהָכִין לָהֶם דָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יַשִּׂיגוּ עֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת חַיִּים הַנִּצְחִיִּים, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ.
בראשית ג:ו · פירוש ד
וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
וְרָאִיתִי לָתֵת טַעַם טוֹב, כִּי אֵין כָּל כָּךְ אַשְׁמָה עַל חַוָּה, כִּי לֹא חָשְׁבָה שֶׁיֵּשׁ בְּרִיָּה בָּעוֹלָם שֶׁבָּרָא ה׳ לְהַבְחִין בָּהּ אַהֲבַת בְּרוּאָיו, שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בּוֹ הַשָּׂטָן. וְאִם הָיְתָה יוֹדַעַת זֶה, הָיְתָה חוֹשֶׁשֶׁת לוֹ וְלֹא הָיְתָה נוֹתֶנֶת אֹזֶן לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו, כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים הֵן הַיּוֹם אֲנָשִׁים צַדִּיקִים שֶׁאֵינָם מַטִּים אֹזֶן לְפִתּוּיָיו, הֲגַם כִּי יַרְבֶּה חֵלֶק לְשׁוֹנוֹ וְהַפְלָגַת חֵשֶׁק מַעֲדַנֵּי מַטְעַמֵּי אִסּוּרוֹ. וְזֶה הוּא לְצַד שֶׁהִכִּירוּ כִּי הוּא אָוֶן וּמִרְמָה, יוֹרֵד וּמַסְטִין, עוֹלֶה וּמְקַטְרֵג. וְהִיא הָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה לֹא עָלָה בְּדַעְתָּהּ כִּי יֶשְׁנָהּ לִבְרִיָּה זוֹ בָּעוֹלָם לְנַסּוֹתָהּ. וְנוֹסָף כִּי הִרְגִּישָׁה בִּטְעִימַת הָעֵץ לְצַד הֱיוֹתוֹ מֻתָּר לְפִי סְבָרָתָהּ, וְרָאֲתָה כִּי מְשֻׁנֶּה הוּא לְשֶׁבַח, וּבְהִצְטָרְפוּת דַּעְתָּהּ שֶׁקַּלָּה מֵאָדָם. אֲבָל אִם הָיְתָה יוֹדַעַת כִּידִיעָתֵנוּ כִּי בָּרָא ה׳ שָׂטָן לְנַסּוֹת יְדִידָיו, אוֹ אִם הָיָה לָהּ טְעִימַת הָעֵץ בְּאִסּוּר וְלֹא הָיְתָה טוֹעֶמֶת, לֹא הָיְתָה שׁוֹלַחַת יָדֶיהָ לֶאֱכֹל.
בראשית ג:טו · פירוש ב
וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ {ס}
וְאִם תֹּאמַר: בִּשְׁלָמָא אָמְרוֹ ״הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ״ יֵשׁ טַעַם, כִּי יֵחַם לְבַב אֱנוֹשׁ עַל אֲשֶׁר עָשָׂה הַנָּחָשׁ וְהָרוֹג יַהַרְגֶנּוּ, אֲבָל הַנָּחָשׁ מַה שֶׁנָּטַל מֵהַקְּלָלוֹת הוּא עֹנֶשׁ עַל אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ, וּמַה מָקוֹם לָשׁוּף עָקֵב? הַטַּעַם הוּא, לֶהֱיוֹת כִּי יֵשׁ מַעֲנֶה בְּפִי הַנָּחָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ לִשְׁמֹעַ לִדְבָרָיו, כִּי דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים (סנהדרין כט.), וְלֹא הָיָה נִמְשָׁךְ רַע לֹא לוֹ וְלֹא לָהּ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהִיא הַסּוֹבֶבֶת, וּלְצַד בְּחִינַת טַעֲנָה זוֹ תִּהְיֶה לוֹ אֵיבָה עִמָּהּ. וְרָמַז זְמַן הַשָּׂגַת נִצָּחוֹן שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם, וְאָמַר הוּא יְשׁוּפְךָ בִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ, פֵּרוּשׁ שֶׁיַּגְדִּיל מַעֲלָתוֹ וְיִתְנַשֵּׂא בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה עָקֵב בִּירִידָה. וְכֵן הוּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נָחָשׁ כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וּלְהֵפֶךְ בַּר מִינָּן. עוֹד יִרְמֹז מַעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא (ברכות לג.) שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ בְּרַגְלוֹ וּמֵת הַנָּחָשׁ, וּכְפִי זֶה שָׁף אוֹתוֹ בְּרַגְלוֹ מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל נָחָשׁ.
בראשית ג:כב · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
אָכֵן לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם ה׳ וְצִוָּה לָאָדָם עַל עֵץ הַדַּעַת, לֹא חָשׁ ה׳ לְהָאָדָם שֶׁיֹּאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים בֵּין מִצִּדּוֹ בֵּין מִצַּד הַמֵּסִית. בֵּין מִצִּדּוֹ – כִּי הוּא מְשֻׁלָּל מֵהַהַכָּרָה וְהַיְּדִיעָה לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לַעֲלוֹת בְּרוּמֵי הַצְלָחוֹת גּוּפִיּוֹת, בֵּין לְצַד הַמֵּסִית – כִּי הַמֵּסִית מִטִּבְעוֹ שֶׁלֹּא יָסִית לְהָאָדָם עַל הַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹ הֲנָאָה וּזְכוּת, וּפְשִׁיטָא שֶׁלֹּא יְסִיתֵהוּ לֶאֱכוֹל מֵעֵץ הַחַיִּים. וְאִם הָיָה ה׳ מְצַוֵּהוּ עַל עֵץ הַחַיִּים עִם עֵץ הַדַּעַת, הָיָה הַמֵּסִית מִתְגָּרֶה בּוֹ לֶאֱכוֹל מֵעֵץ הַחַיִּים לְצַד בִּטּוּל הַמִּצְוָה, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מוֹצֵא מָקוֹם לְהָסִית גַּם לָאָדָם עַצְמוֹ. לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ לְבַל צַוֹּתוֹ עַל זֶה, שֶׁבָּזֶה לֹא יִתְגָּרֶה בּוֹ מֵסִית, וְכַאֲשֶׁר אָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת וְיֶשְׁנוֹ בְּהַכָּרַת דָּבָר שֶׁיֵּאוֹת לוֹ, נִכְנַס בְּגֶדֶר סָפֵק שֶׁמָּא יִשְׁלַח יָדוֹ לֶאֱכוֹל לִחְיוֹת לְעוֹלָם.
בראשית ד:ו · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, כָּאן רָמַז כִּי יֵצֶר הָרָע יֵשׁ בְּטִבְעוֹ בְּחִינַת הַתְּשׁוּקָה לְהַחֲטִיא הָאָדָם, כְּטֶבַע שֶׁבָּאָדָם לְהִתְאַוּוֹת תַּאֲוָה וְלַחְשׁוֹק זָהָב. וְאָמְרוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ, כָּאן הוֹדִיעַ כִּי הֲגַם כִּי הוּא בְּסֵדֶר זֶה, יֶשְׁנוֹ בְּיָדוֹ לִמְשׁוֹל בּוֹ, וּמֵעַתָּה לָמָּה יִפְּלוּ פָנֶיךָ אַחַר שֶׁבְּיָדְךָ הַדָּבָר לִמְשׁוֹל בּוֹ וּלְהָרִים הַמִּכְשׁוֹל שֶׁהוּא הַחַטָּאת.
בראשית ד:ו · פירוש ד
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח – שֶׁהוּא שַׁעַר קַבָּלַת הַמְּנָחוֹת וְהַתְּשׁוּרוֹת, שָׁם רוֹבֵץ הַחַטָּאת לְבַל יִהְיֶה מָקוֹם לַעֲלוֹת הַתְּשׁוּרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לְהִנָּשְׂאוֹת. וְאִם תֹּאמַר אַתָּה הָאָדוֹן שַׁלִּיט תְּקַבֵּל הַמִּנְחָה וְלֹא יִהְיֶה מוֹנֵעַ הַחַטָּאת, לָזֶה אָמַר הֵן אֱמֶת אִם תַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה יֵשׁ מָקוֹם לְטַעֲנָה זוֹ, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינְךָ חוֹשֵׁב בִּתְשׁוּבָה כָּרָמוּז בְּתֵיבַת ״לֹא תֵיטִיב״ שֶׁעוֹדְךָ מִתְאַוֶּה וְחוֹשֵׁק לִבְחִינַת הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה חָפֵץ לִמְשׁוֹל בּוֹ וּלְגָרֵשׁ אוֹתוֹ לְבַל יִרְבֹּץ לְפִתְחֲךָ. וַהֲגַם כִּי ה׳ יִרְצֶה לְהַפְרִידוֹ מֵעָלֶיךָ, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁאַתָּה תַּרְחִיקֵהוּ מִתְּשׁוּקָתְךָ, כִּי כָל עוֹד שֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בִּבְחִינַת הָרַע הוּא מַמְשִׁילוֹ עָלָיו, כְּאָמְרוֹ (תהלים פ״א:י׳): ״לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר״. וּכְשֶׁהָאָדָם מוֹאֵס בִּדְבָרָיו וּבַעֲצָתוֹ זוֹ הִיא הַשְׁפָּלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ (משלי ט״ז:ל״ב): ״וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר״. וּכְפִי זֶה יְדַבֵּר ה׳ אֵלָיו בְּדֶרֶךְ תְּמִיהָא, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו ״לָמָּה וְגוֹ׳ וְלָמָּה״ וְגוֹ׳, כִּי תְּלוּנָתוֹ עַל עַצְמוֹ וְלֹא עַל מַלְכּוֹ, כִּי אֵיךְ יַחְפֹּץ שֶׁיִּמְשׁוֹל הוּא בּוֹ וְהוּא מַמְשִׁילוֹ עַל עַצְמוֹ, וְהָבֵן:
בראשית ה:ג · פירוש א
וַיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת׃
וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ. פֵּרוּשׁ: לֶהֱיוֹת שֶׁקַּיִן וְהֶבֶל נוֹלְדוּ בְּתִגְבֹּרֶת בְּחִינַת הָרַע, קָרוֹב לְמַעֲשֵׂה הָרַע, וּבֵן זֶה הָיָה מְרֻחָק מִבְּחִינַת הָרַע, כִּי כְּבָר נִתְרוֹקֵן הַזִּהוּם, לָזֶה אָמַר בִּדְמוּתוֹ וְגוֹ׳. עוֹד לֶהֱיוֹת כִּי ב׳ הָרִאשׁוֹנִים מֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם, הֶבֶל תֵּכֶף וּמִיָּד, קַיִן בַּאֲבוֹד דּוֹר הַמַּבּוּל, וּמִשֵּׁת הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם. לָזֶה אָמַר בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ אָדָם שֶׁמִּמֶּנּוּ בִּנְיַן הָעוֹלָם, גַּם הוּא ג׳ לַבֶּטֶן הוּא הַקָּדוֹשׁ, וְצֵא וּלְמַד מִלֵּוִי (תנחומא, יתרו).
בראשית ח:ז · פירוש ה
וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח:) עוֹרֵב שִׁמֵּשׁ בַּתֵּיבָה, וּכְפִי זֶה טָעַן כִּי לֹא נִתְאַוָּה אֶלָּא לָעוֹרֵב כִּי רָאָה תַּשְׁמִישׁוֹ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה כ:) הַהִסְתַּכְּלוּת בַּדָּבָר מוֹלִיד הַתַּאֲוָה וְאָסְרוּ הַדָּבָר. וְהֵשִׁיבוֹ נֹחַ עַל מַה שֶׁאָמַר ״רַבְּךָ״ וְלֹא ״רַבּוֹ״ קְרָאוֹ רָשָׁע, וְעַל מַה שֶׁדַּיָּן כִּי לְאִשְׁתּוֹ הוּא צָרִיךְ, כִּי קַל וָחוֹמֶר הוּא: בַּמּוּתָּר לִי נֶאֱסַר, בָּאָסוּר מִכָּל שֶׁכֵּן. אִם כֵּן אִם יִצְטָרֵךְ לִנְקָבָיו וְיִרְצֶה בַּר מִינָן לַעֲבוֹר עַל הָאִסּוּר, הִנֵּה אִשְׁתּוֹ לְפָנָיו שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אִסּוּר אֶחָד, מִלֶּכֶת אַחַר הָעוֹרֵב שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ ב׳ אִסּוּרִין.
בראשית ח:כא · פירוש ה
וַיָּ֣רַח יְהֹוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃
כִּי יֵצֶר לֵב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא (לט:) שׁוֹר הָאִצְטָדִין שֶׁנָּגַח פָּטוּר, דִּכְתִיב (שמות כא:כח) ״כִּי יִגַּח״ וְלֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ, עַד כָּאן. וְהֵן הָאָדָם מִנְּעוּרָיו, קוֹדֶם שֶׁיַּבְחִין לִמְאוֹס בָּרַע וְלִבְחוֹר בַּטּוֹב, יְקַדְּמֶנּוּ הָרַע מִשֶּׁנִּנְעַר מִמְּעֵי אִמּוֹ, וְהָרַע מַדְרִיכוֹ בִּבְחִינָתוֹ. וְהָיָה כִּי יִגְדַּל כְּבָר הִטְבִּיעַ בּוֹ הָרַע כְּמוֹ שֶׁהִטְבִּיעוּ הַנְּגִיחָה בְּשׁוֹר הָאִצְטָדִין. וְטַעַם זֶה יוֹעִיל לְבַל דָּנוֹ בְּהִכָּרֵת, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ עַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הָאֱלֹהִים, וְיִשְׁתַּנֶּה מִשּׁוֹר הַמִּתְלַמֵּד כִּי הוּא מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה לִמְאוֹס בָּרַע בְּהַכִּירוֹ וְלִבְחוֹר בַּטּוֹב. וְהוֹעִיל טַעֲנַת ״רַע מִנְּעוּרָיו״ שֶׁלֹּא יִתְכַּעֵס ה׳ עָלָיו כָּל כָּךְ, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהִפְלִיא לַעֲשׂוֹת כִּי יֵשׁ לוֹ סִבָּה לְהַרְשִׁיעַ לְצַד לִמּוּדוֹ מִנְּעוּרָיו:
בראשית כג:ב · פירוש ב
וַתָּ֣מׇת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה יִקָּרֵא ״אֶרֶץ כְּנַעַן״ (זוהר חלק א׳ פ.), הוּא יֵצֶר הָרָע, וּבְאֶמְצָעוּת הִתְעַצְּמוּת כְּנֶגְדּוֹ יַשִּׂיג הָאָדָם לְהַפְלִיא לַעֲשׂוֹת בִּקְדֻשָּׁה וּבְהַשָּׂגָה.
בראשית כח:יד · פירוש ג
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז כָּל הַפָּרָשָׁה תִּרְמֹז עִנְיַן הָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁהִתְחִילוּ לוֹמַר בָּהּ רַזַ״ל (זהר חלק א׳ קמ״ז): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב הִיא הַנֶּפֶשׁ בְּצֵאתָהּ מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְנִקְרָא יַעֲקֹב עַל שֵׁם יֵצֶר הָרָע הַכָּרוּךְ בַּעֲקֵבָיו.
בראשית כח:יד · פירוש ה
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאָמְרוֹ וַיֵּלֶךְ חָרָנָה – עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צא:) כִּי יֵצֶר הָרַע יִכָּנֵס בָּאָדָם בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, דִּכְתִיב (בראשית ד:ז) ״לַפֶּתַח״ וְגוֹ׳.
בראשית כח:יד · פירוש ז
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאָמְרוֹ וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג כֵּן עַד לֶכְתּוֹ מֵעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב:ד): ״אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ״.
בראשית כח:יד · פירוש ח
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאָמְרוֹ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר הַטּוֹב וְכוּ׳, וְאִם לָאו יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב (תהלים ד:ה) ״אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם״. וְהוּא אָמְרוֹ ״מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם״, פֵּרוּשׁ בִּנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהֵם דִּבְרֵי תּוֹרָה. גַּם יִתְיַחֵס לָהֶם אַבְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁבָּהֶם נִסְקָל וְנִרְגָּם יֵצֶר הָרַע וְכֹחוֹתָיו, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוֹטָה כא.) תּוֹרָה מַצֶּלֶת מִיֵּצֶר הָרַע בֵּין בִּזְמַן שֶׁעוֹסֵק בָּהּ בֵּין בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בָּהּ.
בראשית כח:יד · פירוש ט
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאָמְרוֹ וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו יְכֻוָּן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אִם לֹא נִצְּחוֹ – יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״עַל מִשְׁכַּבְכֶם״ (תהלים ד:ה).
בראשית כח:יד · פירוש י
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאָמְרוֹ וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא יְכַוֵּן לְמַה שֶׁסִּיֵּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לֹא נִצְּחוֹ – יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּשְׁכַּב שְׁכִיבָה הַיְּדוּעָה בַּמָּקוֹם הַיָּדוּעַ, דֶּרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי.
בראשית כח:יד · פירוש יא
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאַחַר כָּל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ מֻבְטָח הוּא שֶׁיְּנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע, וּמֵעַתָּה מְבַשְּׂרוֹ הַכָּתוּב שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְעָנָף מֵעַנְפֵי הַנְּבוּאָה שֶׁיִּגָּלֶה ה׳ אֵלָיו בַּחֲלוֹם יְדַבֵּר בּוֹ, וְצֵא וּלְמַד חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל ר׳ אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ הַמּוּבָאִים בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק א׳ קלט ובזהר חדש לך לך כה:).
בראשית כח:יד · פירוש יב
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְהַסֻּלָּם הוּא סוֹד נֶפֶשׁ אָדָם, וְלֶהֱיוֹת שֶׁבְּצֵאת נֶפֶשׁ מֵאָדָם בְּשָׁכְבוֹ לֹא תֵעָקֵר בְּהֶחְלֵט מִגּוּפוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא חֵלֶק מִמֶּנָּה בַּגּוּף, וְהוּא אָמְרוֹ מֻצָּב אַרְצָה וְחֵלֶק מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהָעֵד עַל זֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יָשֵׁן יָקִיץ עַל יְדֵי הִתְנוֹעֲעוּת הַגּוּף הַיָּשֵׁן, וְאִם נֶפֶשׁ הָאָדָם נִפְרְדָה וְהָלְכָה לָהּ לֹא תַּרְגִּישׁ בְּהִתְנוֹעֲעוּת הַגּוּף, אֶלָּא וַדַּאי כִּי מֻצֶּבֶת אַרְצָה וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין מַפְסִיק בֵּינָהּ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, כֵּיוָן שֶׁיֵּצֶר הָרַע בָּאָדָם אַיִן, תַּגִּיעַ הַנְּשָׁמָה לַשָּׁמַיִם.
בראשית כט:יח · פירוש ב
וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבׇדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃
אוֹ יֹאמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת כה:) בְּדִין זִוּוּג תַּלְמִיד חָכָם שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אִשָּׁה נָאָה כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע, וַהֲגַם כִּי יִשְׁתַּנֶּה יַעֲקֹב לְמַעֲלִיּוּתָא שֶׁמּוּשְׁלָל מִיֵּצֶר הָרַע, עִם כָּל זֶה הַתּוֹרָה תְּלַמֵּד לְאָדָם דַּעַת.
בראשית לז:ב · פירוש ח
אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא (קידושין כט:), הַאי דַּעֲדִיפְנָא מֵחַבְרַאי דְּנָסִיבְנָא בְּשִׁיתְסַר וְכוּ׳, הֲרֵי כִּי בְּשִׁיתְסַר לֹא יִתְגַּבֵּר הַחוֹמֶר וְיֵצֶר הָרַע עַל הָאָדָם כְּמוֹ בְּשִׁיבְסַר, וְהוּא מַה שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי יוֹסֵף הָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַגָּעַת הַזְּמַן הָיָה בּוֹ צַד תִּגְבּוֹרֶת אֱנוֹשִׁית לְהִתְגָּרוֹת בְּאֶחָיו וּלְהָבִיא דִּבָּתָם רָעָה וְגוֹ׳, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ:
בראשית מט:ג · פירוש ז
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
אֶלָּא קָשֶׁה, לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו״ וְגוֹ׳, הֲלֹא אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיָה רְאוּבֵן מְחַלֵּל יְצוּעֵי אָבִיו, הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף נוֹגַעַת כַּנִּזְכָּר. וּלְיַשֵּׁב הָעִנְיָן, דָּבָר יָדוּעַ הִיא כִּי כָּל רוּחָנִיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם מִתְחַלֵּק לְשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת: אֶחָד קְדֻשָּׁה, וְאֶחָד חוֹל, וְאֶחָד חֵלֶק רַע, וְכָל אַחַת מֵהַשְּׁלֹשָׁה תּוֹצִיא עֲנָפֶיהָ וְהַתַּאֲוָה לִבְחִינָתָהּ. חֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה יַפְרִיחַ עַנְפֵי הַטּוֹב וְהָאֹשֶׁר הַנִּצְחִי וְתִתְאַוֶּה לַמֻּשְׂכָּלוֹת, חֵלֶק הַחוֹל יִתְאַוֶּה לֶאֱכֹל הֶעָרֵב לַפֶּה וְהַנֶּחְמָד לָעַיִן וְיִבְנֶה בָּתֵּי אֲבָנִים וְעָפָר וִיכוֹנֵן מַלְבּוּשִׁים וַהֲכָנוֹת נִדְמִים, חֵלֶק הָרַע יִתְאַוֶּה לְכָל תִּעוּב וְיַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר שָׂנֵא ה׳, וְיִבְחַר לִגְזֹל וּלְרַמּוֹת וּלְשַׁקֵּר וְלֶאֱכֹל חֵלֶק הַטָּמֵא נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וְכוּ׳, וְיֶעֱרַב לְנַפְשׁוֹ לְחַבֵּק בָּשָׂר טָמֵא נִדָּה גּוֹיָה אֵשֶׁת אִישׁ וְזָכָר הַמְּרֻחָקִים מִבְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וּמִשְּׁלֹשָׁה אֵלֶּה יֶשְׁנוֹ כָּל הֹוֶה וְכָל נִמְצָא בֵּין מֵחֶלְקֵי הַטּוֹב וְהַטָּהֳרָה, בֵּין בְּחֶלְקֵי הַמְּמֻצָּע, וְהוּא שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים חוֹל, בֵּין בְּחֶלְקֵי הָרַע וְהַטֻּמְאָה.
בראשית מט:ג · פירוש ט
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וּמֵעַתָּה, הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה נֶפֶשׁ אָדָם טְהוֹרָה זַכָּה וּבָרָה, בְּאֶמְצָעוּת אֲשֶׁר יַכְנִיס לִפְנִימִיּוּתוֹ מֵחֵלֶק הָרַע תִּהְיֶה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מְעֹרֶבֶת מִשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת טוֹב וָרַע, וְזֶה יְסוֹבֵב לַנֶּפֶשׁ הַהִיא טְעִימַת הַמַּר לְהִתְיַסֵּר אוֹ גּוּף וָנֶפֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ נֶפֶשׁ לְבַד לְאַחַר מוֹתוֹ, וְהוּא סוֹד הַכְּבִיסָה שֶׁאָמְרוּ בְּשִׁלְהֵי שַׁבָּת (קנב:) יִנָּתְנוּ לְכוֹבֵס. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כְּפִי בְּחִינַת הָרָעָה שֶׁנִּדְבְּקָה בַּנֶּפֶשׁ מֵהָרַע כְּמוֹ כֵן תִּתְאַוֶּה נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר אִם נַפְשׁוֹ נֶחְלְאָה מִטֻּמְאַת הַנִּאוּף תִּתְאַוֶּה נַפְשׁוֹ לִבְחִינָה זוֹ כְּפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי כָּל בְּחִינָה תִּתְאַוֶּה לְכַיּוֹצֵא בָּהּ, וְכִי יַרְבֶּה הָאָדָם לְהַלְעִיט נַפְשׁוֹ מֵחֶלְקֵי הָרַע תִּגְדַּל בָּהּ חֵשֶׁק הָרַע וְיִבָּדֵל וְיִתְרַחֵק מִבְּחִינַת הַטּוֹב. תִּקַּח כְּלָל זֶה בְּיָדְךָ כִּי אֵין לְךָ דְּבַר מַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם וְלֹא נִדְנוּד דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ יְסוֹד בָּרוּחָנִיּוּת, וְכָל דְּבַר אִסּוּר שֶׁהוֹדִיעַ ה׳ כִּי הוּא זֶה אָסוּר כָּל הַנִּדְבָּק בּוֹ הֲרֵי הוּא מוֹשֵׁךְ לְנַפְשׁוֹ חֵלֶק רַע, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר (שער ט׳) שֶׁחִבֵּר רַבֵּנוּ תָּם בְּהַבְחָנַת הַנֶּפֶשׁ לָדַעַת אָדָם נַפְשׁוֹ מַה טִיבָהּ. וְתִמְצָא שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ מְשִׂיחָתוֹ עֲשׂוֹת נִאוּף וְיֵשׁ נֶפֶשׁ אָדָם שֶׁמְּשִׂיחָתוֹ עַל הַדָּבָר, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם אִם הוּא דָּבֵק בְּנַפְשׁוֹ מִבְּחִינַת הָרַע, אוֹתָהּ בְּחִינָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַפֵּךְ טִבְעָהּ הָרַע לִשְׂנֹא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְהוּא גַּם כֵּן סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוּכָּה נב:) אֵבָר קָטָן יֵשׁ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ.
בראשית מט:ד · פירוש א
פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ {פ}
פַּחַז כַּמַּיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַתָּה פָּחַזְתָּ לְבַלְבֵּל יְצוּעִי וְלֹא כָּבַשְׁתָּ יִצְרְךָ, אֶלָּא שֶׁמִּהַרְתָּ כְּאִישׁ הַפּוֹחֵז וְלֹא עִכַּבְתָּ עַצְמְךָ לְנַצֵּחַ נִיצוֹץ הָרָע שֶׁנִּשְׁרַשׁ בְּךָ, לָזֶה לֹא יִהְיֶה לְךָ יִתְרוֹן מִכָּל הַשְּׁלֹשָׁה יִתְרוֹנוֹת וְנַעֲשָׂה פָּשׁוּט.
בראשית מט:כג · פירוש ג
וַֽיְמָרְרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃
אוֹ אוּלַי יְכַוֵּן כָּל הַכָּתוּב עַל פְּרָט זֶה – וַיְמָרְרוּהוּ הֵם בְּחִינַת הָרַע הַמְפַתֶּה לַעֲשׂוֹת רַע, וְזֶה הָיָה לוֹ סִבָּה שֶׁיָּפוֹזוּ זְרוֹעֵי יָדָיו, לְצַד שֶׁנִּכְנַס בְּגוּפוֹ הַיֵּצֶר הָרַע, וּכְמַעֲשֵׂה רַב עַמְרָם חֲסִידָא (קידושין פא.), וְהִנֵּה בְּחִינַת הַקְּלִפָּה יִתְיַחֵס לָהּ שֵׁם מָרָה, לָזֶה אָמַר ״וַיְמָרְרוּהוּ״ כֹּחוֹת הָרַע.
בראשית מט:כג · פירוש ד
וַֽיְמָרְרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃
וָרֹבּוּ – עַל יְדֵי שֶׁרָבוּ כֹּחוֹת הָרַע עָלָיו וַאֲנָסוּהוּ עַל הָעֲבֵרָה, וְרָבוּ עַל הַמּוֹנֵעַ, ״וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים״ – הֵם הַקְּלִפּוֹת אֲשֶׁר מַחְטִיאִים אֶת הָאָדָם לְהוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה הַיּוֹרֶה כַּחֵץ. וְאָמַר לְשׁוֹן מַשְׂטֵמָה כִּי כֹּחוֹת הָרַע יַחְשְׁבוּ לְרָעָה, כְּמַשְׂטִימִים לַקְּדֻשָּׁה לְהַשְׁחִית חֶמְדָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי וְלֹא יָרָה חִצּוֹ, אֶלָּא ״וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו״.
ויקרא
ויקרא א:ב · פירוש ז
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
וּלְדֶרֶךְ זֶה הִשְׂכַּלְתִּי לְיַשֵּׁב חֲקִירָה אַחַת אֲשֶׁר שָׁפַט לְאָדָם עַל עָוֹן רִאשׁוֹן מִשְׁפַּט מָוֶת, וְלֹא חָשׁ לְמִדָּתוֹ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב (איוב לג:כט) ״פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר״, וְאַדְרַבָּא מִשְׁפַּט צִבּוּר יֵשׁ לוֹ לְהַעֲבִיר לוֹ גַּם עָוֹן שְׁלִישִׁי, דִּכְתִיב (עמוס ב:א) ״עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳. כִּי יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, כִּי בְּיוֹם בְּרוֹא ה׳ הָאָדָם הֶחְלִיטוֹ בִּבְחִינַת הַטּוֹב בְּאֵין פְּסֹלֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת הָרַע הַמַּטֶּה אֶת הָאָדָם מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב, וּבְחֶטְאוֹ נִמְשַׁךְ בְּחִינַת הָרַע וְנַעֲשָׂה סְיָג לְכָל נֶפֶשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּנַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, גַּם בְּגוּפוֹ עֲרַל לֵב וַעֲרַל בָּשָׂר. וְלָזֶה אִם יֶחֱטָא אִישׁ יִשְׂרָאֵל יַעֲבֹר לוֹ ה׳ פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ וְגוֹ׳ לְצַד חֵלֶק הָרַע הַדָּבוּק בּוֹ רַע מִשֶּׁנִּנְעַר מִבֶּטֶן אִמּוֹ וְהוּא יִתְגַּבֵּר עָלָיו לְהַחְטִיאוֹ בְּמֵזִיד, גַּם יַחְטִיאֶנּוּ בְּהֶסַּח הַדַּעַת, וְלָזֶה יוֹעִיל לוֹ קָרְבָּן עַל שִׁגְיוֹנוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָדָם הָרִאשׁוֹן הֲגַם שֶׁלֹּא חָטָא אֶלָּא בְּשׁוֹגֵג, מִשְׁפַּט צֶדֶק הוּא לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲבֹר לוֹ ה׳ אֲפִלּוּ חֵטְא אֶחָד, גַּם שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹגֵג לֹא יוֹעִיל לוֹ קָרְבָּן עַל שִׁגְיוֹנוֹ.
ויקרא ז:לז · פירוש ד
זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃
לַחַטָּאת וְלָאָשָׁם. הֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַבֵּרוּרִין: הָאֶחָד, חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיָּרְדוּ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתָם בִּתְחִלָּה בְּעוֹלַם הַתֹּהוּ, כְּנֶגְדָּם אָמַר ״לַחַטָּאת״. וְהַשְּׁנִיָּה, חֶלְקֵי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנֶּעֶשְׁקוּ מֵאָדָם בְּחֶטְאוֹ, כְּנֶגְדָּם אָמַר לָאָשָׁם, כִּי הַתּוֹרָה תּוֹעִיל לִשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ לְבָרְרָם מִמְּקוֹם יְרִידָתָם. וְלֹא בֵּרוּר לְבַד אֶלָּא גַּם יְכוֹנְנֵם בַּמָּקוֹם שֶׁנֶּחְסְרוּ מִמֶּנּוּ, וְהוּא אָמְרוֹ וְלַמִּלּוּאִים – לְמַלְּאוֹתָם בִּמְקוֹמָם. זֶה כְּנֶגֶד נִיצוֹצוֹת שֶׁיָּרְדוּ. וּכְנֶגֶד חֶלְקֵי נְשָׁמוֹת שֶׁאָנַס סמא״ל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן אָמַר וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים נ:כג) ״זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מג:) זֶה הַזּוֹבֵחַ יִצְרוֹ. וְהַזְּבִיחָה הוּא שֶׁיְּנַצְּחֵהוּ, וּבִבְחִינַת הַנִּצָּחוֹן הוּא בּוֹרֵר מִמֶּנּוּ בְּחִינַת הַטּוֹב אֲשֶׁר אָנַס מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן. וְהִנֵּה בְּחִינָה זוֹ הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר יִתְעַצֵּם לִזְבּוֹחַ יִצְרוֹ, כְּמַעֲשֵׂה דָּוִד שֶׁאָמַר (תהלים קט:כב) ״וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״, וְדָבָר זֶה עוֹשֶׂה פְּעֻלָּה גְּדוֹלָה בַּבְּחִינָה שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים עָלֶיהָ, וְאֵין מְצִיאוּת לְהַשָּׂגָה זוֹ זוּלַת בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, כְּאָמְרָם (קדושין ל:): אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְכֵן אָמְרוּ (שם): אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּרָאתִי לָכֶם יֵצֶר הָרַע, בָּרָאתִי לוֹ תַּבְלִין, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה.
ויקרא ז:לז · פירוש ה
זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃
עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים כִּי תַּכְלִית הַבֵּרוּר יִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הַזֶּבַח, דִּכְתִיב (ישעיהו לד:ו): ״כִּי זֶבַח לַה׳ בְּבָצְרָה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁחֹט אֶת הַשָּׂטָן, וּפֵרוּשׁ שְׁחִיטָה זוֹ הִיא שֶׁיָּסִיר מִמֶּנּוּ בְּחִינָה הַמְחַיֵּהוּ שֶׁהוּא נִיצוֹץ הַקְּדֻשָּׁה, וּבָזֶה הַשְּׁלָמִים נִשְׁלְמוּ כָּל הַבֵּרוּרִים. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי גַּם הַדָּבָר הַזֶּה יֻשַּׂג בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי בִּזְכוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִים הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה הַדָּבָר. וְלָזֶה רָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב) בְּדִבְרֵיהֶם כִּי הַשְּׁחִיטָה הַלָּז תִּהְיֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצַּד אֶחָד וְכָל הַצַּדִּיקִים תּוֹפְסִין הַסַּכִּין מִצַּד אַחֵר לִזְבּוֹחַ זֶבַח הַהוּא, כִּי בְּכֹחָם הָיָה הַמֻּשָּׂג. הָא לָמַדְתָּ ״זֹאת הַתּוֹרָה״ לְכָל הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים. לָעֹלָה לַמִּנְחָה כְּנֶגֶד הַעֲלָאַת הַשְּׁכִינָה וְיִחוּדָהּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לַחַטָּאת וְלָאָשָׁם לְבָרֵר שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַבֵּרוּרִים שֶׁהֵם עִקַּר הָעוֹלָם, וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים לְיַחֵד נִיצוֹצוֹת הַיּוֹרְדוֹת לְמַלְּאוֹתָם בִּמְקוֹמָם, וְלִזְבּוֹחַ יִצְרוֹ זְבִיחָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ קִיּוּם, גַּם יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה׳ לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתוֹ לִזְבּוֹחַ זֶבַח, ״וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ וְגוֹ׳ יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״, וְהוּא אָמְרוֹ ״הַשְּׁלָמִים״, פֵּרוּשׁ, שֶׁנִּשְׁלְמוּ כָּל בְּחִינוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְנִתְיַחֲדוּ יַחַד.
ויקרא ט:ו · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל עָרְלַת לִבָּם, שֶׁהוּא דָּבָר הַמַּבְדִּיל בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, גַּם מַרְחִיק אֵימָתוֹ מִלִּבָּם, וְצִוָּה לָמוּל עָרְלַת לְבָבָם וּבָזֶה יֵרָאֶה לָהֶם כְּבוֹד ה׳, וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם.
ויקרא ט:ו · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה׃
שׁוּב בָּא לְיָדִי מִדְרָשׁ אַחֵר (תורת כהנים הכא) בַּיַּלְקוּט, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״זֶה הַדָּבָר״ – אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע תַּעֲבִירוּ מִלְּבַבְכֶם, וְתִהְיוּ כֻּלְּכֶם בְּיִרְאָה אַחַת וּבְעֵצָה אַחַת לְשָׁרֵת לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְכוּ׳, וְתִהְיֶה עֲבוֹדַתְכֶם מְיֻחֶדֶת לְפָנָיו, דִּכְתִיב ״וּמַלְתֶּם אֶת עָרְלַת לְבַבְכֶם״ וְגוֹ׳ (דברים י:טז), וְאִם עֲשִׂיתֶם זֶה – ״וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה׳״ עַד כָּאן, וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם.
ויקרא טו:ב · פירוש ב
דַּבְּרוּ֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַאֲמַרְתֶּ֖ם אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ כִּ֤י יִהְיֶה֙ זָ֣ב מִבְּשָׂר֔וֹ זוֹב֖וֹ טָמֵ֥א הֽוּא׃
אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר אִישׁ אִישׁ. וְאוּלַי שֶׁיּוֹדִיעַ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (תנא דבי אליהו פרק טו) רָאָה אָדָם קֶרִי שֶׁחַיָּב טְבִילָה, וְאָמַר: ״מִי רוֹאֶה אוֹתִי? אֵין בְּכָךְ כְּלוּם״. שׁוּב רָאָה פַּעַם שְׁנִיָּה, אָמַר: ״מִי רוֹאֶה אוֹתִי?״, פַּעַם שְׁלִישִׁית, עָבַר עַל מַה שֶׁכָּתוּב ״פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר״ (איוב לג:כט), הוּא נַעֲשֶׂה זָב וְכוּ׳, עַד כָּאן. זֶה הוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ אִישׁ אִישׁ, פֵּרוּשׁ פַּעַם רִאשׁוֹנָה אִישׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כג:יא) ״אִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה״, וְאָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה, אִישׁ, לִרְמֹז עַל פַּעַם שְׁנִיָּה, אִם חָזַר בּוֹ מוּטָב, אִם לָאו יִהְיֶה זָב גָּמוּר וְיִטְבּוֹל לְטֻמְאָה חֲמוּרָה.
ויקרא יח:ב · פירוש ד
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
הִנֵּה יָדוּעַ הוּא כִּי כָל מִצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לְעַם קָדְשׁוֹ הֵם מִצְוֹת שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לַעֲמֹד בָּהֶם וְיַטֶּה עַצְמוֹ אֶל הָרָצוֹן לַעֲשׂוֹתָם, זוּלַת מִצְוַת פְּרִישַׁת הָעֲרָיוֹת הוּא דָּבָר שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתָּן וְאוֹנַסְתּוֹ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹתָם, זוּלַת בְּהִתְעַצְּמוּת הַרְחָקַת שְׁנֵי דְּבָרִים מֵהָאָדָם, וְהֵם מֶרְחַק הֶרְגֵּשׁ רְאוּת הָעַיִן, וּמֶרְחַק בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב, וְאִם שְׁנֵי אֵלּוּ לֹא יַעֲשֶׂה אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ זֶה לְכַלּוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, כִּי כָל שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ הַרְחָקַת הֶרְגֵּשׁ הָרְאוּת בַּדָּבָר הֲגַם שֶׁיַּרְחִיק בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב לֹא יִשְׁלֹט בְּעַצְמוֹ לְכַלּוֹת מִמֶּנּוּ הֶכְרֵחַ הַחֵשֶׁק. וְצֵא וּלְמַד (קידושין פא.) מִמַּעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי עַמְרָם רַבָּן שֶׁל חֲסִידִים, שֶׁהֲגַם הֱיוֹתוֹ מְשֻׁלָּל מִבְּחִינַת הַחוֹשֵׁב נִתְנַצַּח מִבְּחִינַת הָרְאוּת. גַּם מִמַּעֲשֶׂה רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ (ילקוט שמעוני פרשת ויחי) שֶׁבָּחַר לְסַמּוֹת עֵינָיו לְמֵחוּשׁ הַכְרָחָה אֲשֶׁר מֵהֶם תָּבֹא בַּדָּבָר הָרַע, הֲגַם שֶׁהָיָה מְשֻׁלָּל מִבְּחִינַת הַחוֹשֵׁב כַּאֲשֶׁר מַעֲשָׂיו מוֹכִיחוֹת. גַּם אִם יֻשְׁלַל מִבְּחִינַת הָרְאוּת, אִם לֹא יַרְחִיק בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב, מַחְשְׁבוֹתָיו יְחַיְּבוּ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְלַהֵט אַחַר הַמַּעֲשֶׂה. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בַּשַּׁ״ס (עבודה זרה כב:) בְּאוֹתוֹ גּוֹי שֶׁקָּנָה יֶרֶךְ בָּשָׂר וְחָטַט בּוֹ כְּדֵי וְכוּ׳ וּבָעַל וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְזֶה יִהְיֶה תּוֹלְדוֹת הַחוֹשֵׁב הִכְרִיחַתּוֹ עֲשׂוֹת מִבְּלִי בְּחִינַת הָרְאוּת. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁבְּאַחַת מֵהַשְּׁתַּיִם תִּהְיֶה מְשֻׁלֶּלֶת מֵהָאָדָם שְׁלִיטָה בְּעַצְמוֹ בְּדָבָר זֶה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּהִצָּמֵד שְׁנֵי דְּבָרִים, רְאוּת וְחוֹשֵׁב, הֵן הָאָדָם חָלוּשׁ כְּנֶגֶד תַּאֲוָתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם יִשְׁלַח יָדוֹ וְאָכַל מְעַט מִן הָרַע הַזֶּה, הִנֵּה הוּא מָסוּר בְּיַד תַּאֲוָתוֹ. מֵעַתָּה תַּחְבּוּלוֹת הָאָדָם לְהַעֲרִיךְ מִלְחָמָה נֶגֶד בְּחִינָה זוֹ הִיא בִּשְׁלִילַת מִמֶּנּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים, וּבָזֶה תִּהְיֶה נִרְכֶּבֶת בָּאָדָם תְּכוּנָה לְבַל יִתְלַהֵט אַחַר זֶה וְיִשְׁלֹט הָרָצוֹן בַּחֵפֶץ הַטִּבְעִי, וְהוּא טַעַם אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:) בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹד, כִּי הַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים תְּכוּנַת רְצוֹנָם נוֹצַחַת הַחֵפֶץ מִבְּלִי צֹרֶךְ הִתְעַצְּמוּת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה.
ויקרא יח:ב · פירוש ה
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וּבָזֶה נָבוֹא אֶל הַבֵּאוּר. הִנֵּה הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת נִתְחַכֵּם בְּצַוּוֹתוֹ מִצְוָה זוֹ וְדִבֵּר נֶגֶד יֵצֶר הָרַע, שֶׁיֹּאמַר אֵיךְ יָכוֹל אֱנוֹשׁ טִבְעִי לִמְשׁוֹל בְּתַאֲוָתוֹ אֲשֶׁר הִיא אֲנָסַתּוֹ? דָּבָר זֶה הוּא מְשֻׁלָּל מֵהַדַּעַת שֶׁיְּחַיֵּב ה׳ שְׁמִירָתוֹ לַכֹּל בְּהַשְׁוָאָה, אֶלָּא לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יְכוֹלִין לַעֲמֹד וְיֵשׁ כֹּחַ בִּרְצוֹנָם לִשְׁלֹל הַחֵפֶץ בָּזֶה, וְהֵם אוֹתָם שֶׁלֹּא בָּאוּ לִידֵי מִבְחַן הָרְאוּת וְהַחוֹשֵׁב, בְּאֵלּוּ וְכַדּוֹמֶה דִּבֵּר הַכָּתוּב. אֲבָל בְּמִי שֶׁעָבְרוּ בְּחִינָה הַנִּזְכָּר כְּפִי הַטֶּבַע אֵין אָדָם שַׁלִּיט בְּרוּחוֹ לִמְנֹעַ מֵעַצְמוֹ חֵשֶׁק הַמַּכְרִיחוֹ. וְעַל זֶה נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּנֹעַם דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וְאָמַר כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיְּשַׁבְתֶּם בְּמָקוֹם שֶׁאֲנָשֶׁיהָ בְּנֵי זְנוּנִים וְלֹא תִמָּנַע מִכֶּם בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב לְצַד יְשִׁיבַתְכֶם בֵּינֵיהֶם כָּל הַזְּמַן הַהוּא, כְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ, וְאֵין יְשִׁיבָה אֶלָּא עַכָּבָה, וְזֶה יְסוֹבֵב תִּגְבֹּרֶת הַחֵפֶץ בָּכֶם, אַף עַל פִּי כֵן אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם שֶׁתִּתְעַצְּמוּ לְנַצֵּחַ הַחֵשֶׁק לְבַל תַּעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם.
ויקרא יח:ב · פירוש ו
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְאָמַר עוֹד וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם בָּאִים לְמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הִרְגִּיעָה שֵׁדָהּ שֶׁל בְּחִינַת הָרַע הַזֶּה, וְנִמְצָא בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב מִתְעוֹרֶרֶת, אַף עַל פִּי כֵן מְחַיֵּב אֲנִי אֶתְכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם.
ויקרא יח:ב · פירוש ז
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם כִּי אֵין מַעְצוֹר בְּרוּחוֹ בְּדָבָר זֶה, לָכֵן הִקְדִּים ה׳ בִּתְחִלָּה דְּבָרוֹ הַטּוֹב וְאָמַר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, כִּי הֵן אֱמֶת בְּמִין אֱנוֹשִׁי זוּלַת יִשְׂרָאֵל יֶשְׁנוֹ בְּטַעֲנָה זוֹ, כִּי לֹא יִמָּצֵא בְּכֹחוֹ לִמְנֹעַ עֹצֶם חֶשְׁקוֹ מִמֶּנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַתֶּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְצַד הֱיוֹתִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְהִיא הַשָּׂגָה אֱלֹהִית, בַּכֹּחַ הָאֱלֹהִי יְנֻצַּח כֹּחַ הַטִּבְעִי גַּשְׁמִי, כִּי הַצּוּרָה תִּשְׁלֹט בַּחֹמֶר כְּשֶׁיַּסְכִּים אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְהִתְדַּבֵּק בַּה׳ אֱלֹהָיו יִשְׁלֹט בְּטִבְעוֹ. וְהוּא כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פל״ד) שֶׁאָמְרוּ: הַצַּדִּיקִים לִבָּם מָסוּר בְּיָדָם וְהָרְשָׁעִים הֵם מְסוּרִים בְּיַד לִבָּם. הַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי הַחֵפֶץ וְהַחֵשֶׁק יֶשְׁנוֹ בְּלֵב הָאָדָם, וְהָרָצוֹן הוּא בְּמֹחוֹ, וְהֵם שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת שֶׁנָּתַן הָאָדוֹן בִּבְנֵי אָדָם, וּכְשֶׁתִּזְדַּמֵּן לָאָדָם דְּבַר עֶרְוָה הַלֵּב חוֹמְדָהּ, וְאֵין גְּמָר בְּחִמּוּד זֶה, וְיָכוֹל הָרָצוֹן הַתָּלוּי בַּמֹּחַ לִמְנֹעַ הַחֵפֶץ וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ הֲגַם שֶׁיַּחְמֹד. הֲלֹא תִמְצָא בִּבְנֵי אָדָם שֶׁמְּקַבְּלִים תַּעֲנִית, הֲגַם שֶׁהַחֵפֶץ יִתְגַּבֵּר בָּהֶם לֶאֱכֹל יָבֹא הָרָצוֹן וְיִמְנָעֶנּוּ, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וְצַדִּיקִים תָּמִיד מִתְנַהֲגִים כְּסֵדֶר זֶה וְלִבָּם מָסוּר בְּיָדָם, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְאַוּוּ תַּאֲוָה בְּלִבָּם יִבְחַר הַשֵּׂכֶל שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, וְאִם יֶשְׁנוֹ בְּאַזְהָרָה מֵה׳ אוֹ מִכְּלָלֵי הַתִּעוּב, יִשְׁלֹל הָרָצוֹן בּוֹ וְיִמְנַע הַחֵפֶץ הֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ. אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם מְסוּרִים בְּיַד לִבָּם, לְכָל אֲשֶׁר יָבֹא הַחֵפֶץ בַּלֵּב לֹא יִמְנָעֵהוּ הָרָצוֹן. וְאוּלַי כִּי אֵין לָהֶם נְשָׁמָה, אוֹ שֶׁכְּבָר פְּגָמוּהָ וְנִכְנַעַת הִיא לִפְנֵי הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב. וְלָכֵן אָמַר ה׳ כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, פֵּרוּשׁ לֶהֱיוֹת שֶׁבְּחִינַת הַנְּשָׁמָה בָּהּ ה׳ מַשְׁרֶה אוֹר שְׁכִינָתוֹ בָּאָדָם בְּסוֹד (תהלים עח:ס) ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״, וּמִצַּד זֶה יֵשׁ כֹּחַ בָּאָדָם לְנַצֵּחַ הַחֵפֶץ לִפְנֵי הָרָצוֹן.
ויקרא יח:ב · פירוש יא
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
נַחְזוֹר לָעִנְיָן שֶׁבָּאנוּ עָלָיו, כִּי בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב בִּדְבַר עֶרְוָה תַּגְבִּיר הַחֵפֶץ וְתַשְׁלִיטֶנּוּ בָּרָצוֹן, וְלֹא יֻשַּׂג הַנִּצָּחוֹן הַחֵפֶץ אֶלָּא דַּוְקָא בְּאֶמְצָעוּת הַרְחָקַת הַדָּבָר מִדַּעְתּוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ לְבַל רְאוֹת הַכִּעוּר וְלֹא יַחְשֹׁב בּוֹ, אֲבָל אִם עֵינָיו יַבִּיטוּ בַּדָּבָר הִנֵּה הוּא מִסְתַּכֵּן, וּכְמַעֲשֵׂה דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁנִּסְבַּב הַדָּבָר וְרָאָה מַה שֶׁרָאָה (שמואל ב יא:ב) נִתְעוֹרֵר לִבּוֹ שֶׁהָיָה חָלָל וְעָשָׂה מַעֲשָׂיו. וַאֲפִלּוּ תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה בְּדָבָר זֶה תִּגְרֹם תִּגְבֹּרֶת וְהוֹלָדַת טִבְעִיּוּת הַחֵפֶץ וְתִגְבָּרְתּוֹ, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם חֲכַם הַחֲכָמִים שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאָמַר (משלי א:י): ״בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים״ – פֵּרוּשׁ בְּחִינַת הַחֵטְא – ״אַל תֹּאבֶה״ – פֵּרוּשׁ לֹא תִּכָּנֵס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן, כִּי אֲרִיכוּת הַרְגָּשַׁת הַחוֹשֵׁב אֲפִלּוּ לִבְחִינַת הַשּׁוֹלֵל תַּפְעִיל הַגְבָּרַת הַחֵפֶץ וְתַהֲפֹךְ הָרָצוֹן אֵלֶיהָ. וּמִצְוַת ה׳ בָּרָה בָּאָה עַל הַדָּבָר בִּבְחִינַת דִּבּוּר וַאֲמִירָה, דִּבּוּר – לוֹמַר גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, אֲמִירָה – לְשׁוֹן מַעֲנֶה רַךְ וּלְשׁוֹן רוֹמְמוּת, לְצַד שֶׁהֵם יֶשְׁנָם בְּמַדְרֵגָה זוֹ לֵאמֹר עֲלֵיהֶם אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם לְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם. גַּם מַעֲלָה גְּדוֹלָה הִיא לְשׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ, וְהִיא הַהַדְרָגָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, לָזֶה אָמַר וְאָמַרְתָּ:
ויקרא יט:ב · פירוש ח
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל בְּחִינַת תַּאֲוָה הַקְּבוּעָה בְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי, וְהוּא תַּאֲוָה הַשּׁוֹלֶטֶת עַל הָרָצוֹן, וּכְבָר כָּתַבְתִּי בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת בְּפָסוּק (ויקרא יח:ב) ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, כִּי בְּחִינָה זוֹ אֵין יְכֹלֶת בָּאָדָם לִשְׁלֹט עָלֶיהָ אֶלָּא בְּגֶדֶר הָרִחוּק בִּבְחִינַת הַחוֹשֵׁב. וּמֵעַתָּה, לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ בִּמְקוֹמוֹ לְקַיֵּם הַמִּין וּלְהִדָּבֵק בְּצֶלַע נָכוֹן לְאִישׁ, יֵשׁ מוֹצָא רַע מִבְּחִינָה זוֹ לְהִתְגַּבֵּר בּוֹ בְּחִינַת חֵשֶׁק הַמִּתְגַּבֵּר וְנוֹצֵחַ הָרָצוֹן בְּהוֹפְכוֹ, וְאֵין אָדָם שׁוֹלֵט בְּעַצְמוֹ לְהִשָּׁמֵר מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲלֵיהֶם. וְאִם כֵּן מִמָּה נַפְשָׁךְ: יַעֲשֶׂה מִצְוָה ״דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה״ (משלי ל:יט) לְקַיֵּם מִינוֹ – הִנֵּה הוּא מְשֻׁלָּל מִשְּׁמִירַת הָעֲרָיוֹת; יִמְנַע עַצְמוֹ מִמִּין זֶה כָּל עִקָּר – הִנֵּה הוּא מְבַטֵּל מִצְוַת פְּרִיָּה וְרִבְיָה וּמִצְוַת יִבּוּם.
ויקרא יט:ג · פירוש א
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳. טַעַם סְמִיכוּת מִצְוָה זוֹ לְמִצְוַת קְדוֹשִׁים, נִתְכַּוֵּן לִרְמֹז גַּם כֵּן גֶּדֶר לָעֲרָיוֹת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לו:) שֶׁדָּרְשׁוּ בַּפָּסוּק ״וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ כִּי כְּשֶׁתָּקְפָתוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר לְיוֹסֵף וּתְקָפוֹ יִצְרוֹ, נִזְדַּמְּנָה לוֹ דְּיוֹקַן אָבִיו וְאָמַר לוֹ וְכוּ׳, מִיָּד ״וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי״ וְגוֹ׳. וְשָׁמַעְתִּי מִשֵּׁם אַנְשֵׁי אֱמֶת (קב הישר פ״ב) כִּי דְּיוֹקַן הָאָב תַּגְבִּיר כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה בַּבֵּן וְתִמְנָעֵהוּ מִבּוֹא אֶל הַתִּיעוּב, וְהוּא אָמְרוֹ סָמוּךְ לְמִצְוַת הָעֲרָיוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ תִּירָאוּ. וְלָזֶה מִי שֶׁתְּקָפוֹ יִצְרוֹ יְצַיֵּר בֵּין עֵינָיו יוֹלְדָיו וְיִהְיֶה לוֹ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ.
ויקרא כה:לז · פירוש א
אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא־תִתֵּ֥ן אׇכְלֶֽךָ׃
וְאָמַר אֶת כַּסְפְּךָ וְגוֹ׳. כָּאן פֵּרֵשׁ מַה הוּא הַנֶּשֶׁךְ וְהַתַּרְבִּית אֲשֶׁר מַחְשִׁיכִים אוֹרוֹ, אֶת כַּסְפְּךָ הֵם הַדְּבָרִים שֶׁהָאָדָם כּוֹסֵף בָּעוֹלָם הַזֶּה לִדְבָרִים הַנִּדְמִים, לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ כִּי כְּשֶׁאָדָם מַשְׁלִים תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית וּמַטְעִים רוּחוֹ מִכִּסּוּפָיו הוּא נָשׁוּךְ בָּזֶה וּמֵטִיל בּוֹ אֶרֶס הַחֵטְא. וְאָמַר וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אָכְלְךָ שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁהוּרְשֵׁיתָ לֶאֱכוֹל, לֹא תַּרְבֶּה בּוֹ, כִּי כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר גְּרוֹנוֹ וְיַטֶּה גְּבוּל הַתַּאֲוָה שֶׁבּוֹ לְמוֹתָרוֹת בָּזֶה יַחְשִׁיךְ אוֹר הַנֶּפֶשׁ, כִּי כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, כְּשֶׁמִּתְרַבֶּה תֵּאָבוֹן הַמֻּרְגָּשׁ מִתְמַעֵט תֵּאָבוֹן הָרוּחָנִי, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (משלי יג:כה) ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ״, לֹא לַהֲנָאַת הַהֶרְגֵּשׁ. וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וַהֲגַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם לְהוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, לֹא לֶאֱכוֹל מִטּוּבָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִפִּרְיָהּ הוּא הַתַּכְלִית אֶלָּא לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים הוּא עִקַּר הָאָרֶץ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם.
ויקרא כו:ג · פירוש י
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
וְאָמְרוֹ ״וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ״, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת לא:): מַכְרִיז רַבִּי יַנַּאי ״חֲבָל עַל מָאן דְּלֵית לֵיהּ דַּרְתָּא, וְתַרְעָא לְדַרְתָּא עָבִיד״, שֶׁעִקַּר עֵסֶק הַתּוֹרָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי וְגוֹ׳ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״. וְאָמַר וְאֶת מִצְוֹתַי יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא (ברכות יז:) הַלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת עִם אוֹתָהּ שֶׁאָמְרוּ לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, וְתֵרְצוּ כִּי הֵם שְׁנֵי אוֹפָנִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ: אֶחָד לְקַנְטֵר, וְאֶחָד לְהִתְכַּבֵּד. לְקַנְטֵר – נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, לְהִתְכַּבֵּד – יַעֲסֹק שֶׁמִּתּוֹךְ וְכוּ׳. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֺתַי״ שֶׁבָּהּ שְׁתֵּי מִצְוֹת הַצְּרִיכִין בְּלִמּוּדָהּ, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ לֹא לְקַנְטֵר וְלֹא לְהִתְכַּבֵּד, אָז תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. מַבְטִיחַ הַכָּתוּב שֶׁהֲגַם שֶׁתָּבֹא עֲבֵרָה לְיָדוֹ יִהְיֶה נִצּוֹל מִמֶּנָּה, וּכְאָמְרָם (סוטה כא:) תּוֹרָה מַגְּנָא וּמַצְּלָא מִיֵּצֶר הָרַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז יז:) בְּאוֹתָהּ מַעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן שֶׁחָלְפוּ אַפִּתְחָא דְּזוֹנוֹת וְכוּ׳, דִּכְתִיב (משלי ב:יא) ״מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ״ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַעֲשִׂיתֶם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהֶעֱמִידוּהָ כְּשֶׁבָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצּוֹל מִמֶּנָּה, הֲגַם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא שְׁמִירָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשָׂה מַעֲשֵׂה מִצְוֹת.
ויקרא כו:ג · פירוש יא
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
וַהֲגַם שֶׁדָּרַשׁ רָבָא (פסחים נ:) בַּפָּסוּק ״כִּי גָדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ״ (תהלים נז:יא) – זֶה הַלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֶלָּא לְהִתְכַּבֵּד, הַטַּעַם לֹא שֶׁיֵּשׁ רְצוֹן הַבּוֹרֵא בְּלִמּוּד זֶה אֶלָּא לַתַּכְלִית הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁיָּבֹא לִלְמֹד לִשְׁמָהּ, וְתוֹרָה זוֹ אֵין בִּסְגֻלָּתָהּ לְהַצִּיל מִיֵּצֶר הָרַע בְּבֹא עֲבֵרָה לְיָדוֹ. וּבָזֶה יֵשׁ לְתָרֵץ מַה שֶׁהִקְשׁוּ שָׁם בְּסוֹטָה לְרַב יוֹסֵף שֶׁאָמַר תּוֹרָה בֵּין בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ בֵּין בְּעִדָּנָא דְּלָא עָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, אֶלָּא מֵעַתָּה דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל מִי לֹא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה? אַמַּאי לֹא אַגִּינָא עֲלַיְיהוּ? עַד כָּאן. לִדְבָרֵינוּ אֵין קֻשְׁיָא, שֶׁהֵם הָיוּ לוֹמְדִים מִתְּחִלָּתָם שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְאֵין כֹּחַ בְּתוֹרָה כָּזוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִיֵּצֶר הָרַע.
ויקרא כו:ג · פירוש יב
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סְבָרוֹת (עבודה זרה יז.), אַחַת שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא וְאַחַת שֶׁל רַבִּי יוֹנָתָן. אֶחָד אָמַר ״נִחְלַף אַפִּתְחָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה דְּנָכִיס יִצְרֵיהּ״, וְאֶחָד אָמַר ״נִחְלַף אַפִּתְחָא דְּזוֹנוֹת כִּי הֵיכִי דְּנִכְפְּיֵיהּ לְיִצְרִין וּנְקַבֵּל אַגְרָא״. וּבָא הַכָּתוּב כָּאן וְהִכְרִיעַ עִם הָאוֹמֵר נִחְלַף אַפִּתְחָא דְּזוֹנוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ יְכוֹלִין אַתֶּם לֵילֵךְ וַאֲנִי מַבְטִיחֲכֶם שֶׁ״אֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, שֶׁיִּהְיוּ כּוֹפִין יִצְרָם. וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה יַכְנִיס עַצְמוֹ בְּסָפֵק זֶה, לָזֶה אָמַר וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם כְּדֵי שֶׁתִּטְלוּ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיֶדְכֶם הֶעָוֹן, וְהוּא מַאֲמָרָם שָׁם ״וְנִכְפְּיֵיהּ לְיִצְרִין כִּי הֵיכִי דִּנְקַבֵּל אַגְרָא״:
ויקרא כו:יד · פירוש ב
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
עוֹד לְצַד שֶׁרָצָה ה׳ לוֹמַר שְׁלִילַת שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת וּמֵאוּן עֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לָזֶה הִקְדִּים הַסִּבָּה וְאָמַר שֶׁסִּבַּת הַדָּבָר הִיא לְצַד שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל.) אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּרָאתִי לָכֶם יֵצֶר הָרַע, בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין. הֲרֵי כִּי אֵין תִּקְוָה לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר עַל יְדֵי עֵסֶק זוּלַת הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁיּוּשְׁלַל מֵהַתּוֹרָה יַטֶּה אָזְנוֹ לְיִצְרוֹ הָרַע:
ויקרא כו:יד · פירוש ג
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לְהָעִיר לֵב נִרְדָּם, כִּי כָל שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב וַדַּאי שֶׁהוּשְׁלַל מִמֶּנּוּ יְדִיעַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא וְטוֹבוֹתָיו וְהַנִּמְשָׁךְ מֵעֲבוֹדָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִם יַשִּׂיג אָדָם חֵלֶק אֶחָד מֵעֲרֵבוּת יְדִידוּת נְעִימוּת מְתִיקוּת עָנָף מֵעַנְפֵי אוֹר עֶלְיוֹן, יִבֶז בְּלִבּוֹ הֱיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה מֶלֶךְ הַמְּלָכִים בְּעֵרֶךְ קִיּוּם מִצְוָה אַחַת. וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר ה׳ בְּאָמְרוֹ וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן הֲבָנָה, אָז הוּא שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁשׁ לָכֶם שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ וְגוֹ׳, אֲבָל אִם תָּבִינוּ וְתֵדְעוּ אוֹתִי אֵין לָחוּשׁ. וְהוּא מַאֲמַר הַנָּבִיא (ישעיה ה:יג) ״לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת״.
ויקרא כו:יד · פירוש ד
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״ וְגוֹ׳ בְּאֶחָד מִן הַדְּרָכִים, שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יִהְיֶה בָּטוּחַ מִיִּצְרוֹ, כִּי הַתּוֹרָה מַגְּנָא וּמַצְּלָא (סוטה כא.). לָזֶה אָמַר בְּכֶפֶל הַתְּנַאי ״וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי״, פֵּרוּשׁ ׳לִי׳ – לִשְׁמִי, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּלְמְדוּ הַתּוֹרָה, אִם לֹא יִהְיֶה הַלִּמּוּד לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ – ״וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה״, פֵּרוּשׁ, אֵין מַצִּיל מִיַּד יֵצֶר הָרַע וְיָבוֹאוּ לְיָדָם עֲבֵרוֹת, שֶׁאֵין מַצִּיל מֵהַיֵּצֶר אֶלָּא תּוֹרָה לִשְׁמָהּ.
ויקרא כו:יד · פירוש ח
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְצַד שֶׁיּוֹדֵעַ ה׳ מַחְשְׁבוֹת לֵב הָאָדָם וְתַחְבּוּלוֹת יֵצֶר הָרַע וְסֵדֶר כְּנִיסָתוֹ עִם הָאָדָם, לָזֶה דִּבְּרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע וְהִתְחִיל כְּנֶגֶד תְּחִלַּת הַפִּתּוּי. וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ פְּעָמִים רַבּוֹת כִּי לְצַד שֶׁאִישׁ יִשְׂרָאֵל קְרוֹבִים לַה׳, לֹא תִּכּוֹן עֲצָתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע לְדַבֵּר אֵלָיו עֲשׂוֹת הָרַע עַד שֶׁיַּרְחִיקֵהוּ מְעַט מְעַט, כְּגוֹנֵב אֶת הַקָּטָן מִבֵּית אָבִיו שֶׁבִּתְחִלָּה מוֹשְׁכוֹ מְעַט מְעַט. כְּמוֹ כֵן בִּתְחִלָּה יַתְחִיל הַיֵּצֶר לְדַבֵּר אֵלָיו כִּי נָכוֹן הַדָּבָר הַבָּא מֵאֵת ה׳, כָּל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה ״מִי כָּמוֹךָ יָחוּשׁ לְדִבְרֵי ה׳״, אֲבָל מַה שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים כַּמָּה גְּדָרִים וּשְׁמִירוֹת וְעַנְפֵי הָאִסּוּר מִי יֹאמַר כִּי כֵן צִוָּה הַבּוֹרֵא? וּכְשֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם, יוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ כִּי יֹאמַר אֵלָיו: ״רַבִּים הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה מִמְּךָ, רמ״ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְעַנְפֵיהֶם״, וּלְצַד הֱיוֹת הָאָדָם מְרֻחָק מְעַט מֵה׳ יוּכַל יַכֶּה בּוֹ.
ויקרא כו:יד · פירוש ט
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
וּכְנֶגֶד שְׁנֵי פִּתּוּיִים אֵלּוּ אָמַר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, כָּאן מְדַבֵּר עַל קַבָּלַת דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים יז:יב) ״וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ וְגוֹ׳ וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״לִי״ עַל דֶּרֶךְ כָּל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחַר הַשְּׁכִינָה, לָזֶה אָמַר (סנהדרין קי.) ״וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ״, תֵּדַע שֶׁהַדָּבָר לִי הוּא נוֹגֵעַ. וְעוֹד כִּי הַחֲכָמִים הֵיכַל ה׳ הֵמָּה.
ויקרא כו:טו · פירוש ב
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא כְּנֶגֶד פִּתּוּי יֵצֶר הָרַע הַמְפַתֶּה לְבַטֵּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְיִתְחַכֵּם לְהַתְחִיל לְהַרְחִיק מִדַּעַת אָדָם מִצְוֹת שֶׁהֵם חֻקָּה בְּלֹא טַעַם בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ יֹאמַר אֵלָיו כִּי לֹא יֵאָמְנוּ הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר אוֹתָם אֱלֹהֵי עוֹלָם, אוֹ יֹאמַר לוֹ יִהְיֶה שֶׁנַּאֲמִין שֶׁאֲמָרָם – אֵין הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן, וְלֹא יְכַוֵּן אֶל הַנִּשְׁמָע מֵהֶם. וּכְשֶׁיַּטֶּה אָדָם אָזְנוֹ לְדִבְרֵי הַמֵּסִית, אָז יוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו גַּם בְּמִצְוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעַם בְּמִצְוֹת ה׳, וְיִהְיֶה הַנָּקֵל עָבְרוֹ פִּי ה׳ בְּכָל שֶׁהוּא מִטְּעָמִים פְּגוּמִים שֶׁיַּרְאֶה לוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּתְרַחֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה. וּבַעֲבֵרָה אֲשֶׁר הַיֵּצֶר לֹא יִמְצָא לָהּ טַעַם, יַחְזֹר לְהוֹכִיחַ מֵאוֹתָם הָעֲבֵרוֹת שֶׁכְּבָר הֻשְׁרַשׁ זֶה הָאָדָם לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, וְיֹאמַר אֵלָיו: ״אֱמֹר נָא לִי מָה רַע וְעֹנֶשׁ הִגִּיעֲךָ עַל אֲשֶׁר עָבַרְתָּ עַל כַּמָּה עֲבֵרוֹת שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה?״ וְלֹא יַזְכִּירֵהוּ סִבַּת תְּחִלַּת עָבְרוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁהָיְתָה בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לוֹ בְּהוֹרָאוֹת הַיֵּצֶר אֵלָיו, וְיִתְאַמֵּץ עִמּוֹ בְּעֵזֶר תַּאֲוָה הַגּוֹבֶרֶת עָלָיו וְיַעֲבֹר פִּי ה׳. וְאַחַר שֶׁעָבַר פִּי ה׳ פַּעַם וּשְׁתַּיִם, הִנֵּה יָבֹא עוֹד בְּטַעֲנָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ כִּי יוֹתֵר יֵקַל מֵעָלָיו הָעֹנֶשׁ אִם יִהְיֶה מוּמָר וְיִכְפֹּר בַּכֹּל, שֶׁאָז לֹא יַעֲנִישֵׁהוּ לְמַעְלָה אִם יָבֹא לִכְלַל הָעֹנֶשׁ אֶלָּא עַל עָוֹן אֶחָד שֶׁהֵמִיר וְהֵפֵר בְּרִית שֶׁנִּשְׁבַּע בְּהַר סִינַי, מַה שֶׁאֵין כֵּן זוּלַת זֶה יִהְיֶה נֶעֱנָשׁ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט.
ויקרא כו:טו · פירוש ג
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
וּכְנֶגֶד הַדְרָגוֹת הַמֵּסִית בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, שֶׁהִתְחִיל לְפַתּוֹת בְּמִצְווֹת שֶׁהֵם חֻקָּה, וְאִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהֵם מִצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם, כְּמַאֲמַר חֲזַ״ל (במדבר רבה יט) שֶׁהַשָּׂטָן וְאוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים: ״מָה מִצְוָה זוֹ וּמָה טַעַם יֵשׁ בָּהּ?״ לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּחֻקֹּתַי בֵּי״ת הַסִּבָּה, לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁהֵם חֻקּוֹת תִּמְאָסוּ אוֹתָן וּתְקַבְּלוּ דִּבְרֵי הַיֵּצֶר. וְאָמַר ״וְאִם״ לוֹמַר שֶׁהִיא הַדְרָגָה אַחֶרֶת שֶׁהוּא בִּטּוּל גַּם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, גַּם לוֹמַר שֶׁכָּל אַחַת כְּדַאי לְעַצְמוֹ לְהָבִיא עֹנֶשׁ הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
ויקרא כו:טו · פירוש ד
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
וּכְנֶגֶד פִּתּוּי שֵׁנִי שֶׁל הַיֵּצֶר אָמַר וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי, שֶׁהֵם מִצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם, תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם . וְטַעַם שֶׁשִּׁנָּה מֵהָאָמוּר בַּחֻקִּים לְדַרְכֵּנוּ יֵשׁ טַעַם נָכוֹן, כִּי הַחֻקִּים הֶעְדֵּר הַטַּעַם הוּא אֲשֶׁר סִבֵּב הַמְּאִיסָה בָּהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן מִשְׁפָּטִים יִשְׁרֵי טַעַם, סִבָּתָם הִיא לְצַד שֶׁנַּפְשָׁם חָמְדָה עֲשׂוֹת רַע, לֹא לְצַד שֶׁאֵין טַעַם בַּמִּצְוָה. לָזֶה אָמַר ״תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם״, וְלָזֶה לֹא אָמַר גַּם כֵּן ״בְּמִשְׁפָּטַי״ כְּמַאֲמַר ״בְּחֻקֹּתַי״.
במדבר
במדבר י:לה · פירוש א
׆ וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה ׀ יְהֹוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וְגוֹ׳ קוּמָה ה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר. וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (עץ חיים שער ל״ב פרק א) שֶׁרָשַׁמְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁטַּעַם הֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיְתָה לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַשְּׁבוּיוֹת בִּרְשׁוּת שׁוֹכֵן מִדְבַּר צִיָּה. וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי הַחִיצוֹנִים יֶשְׁנָם בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: א׳ הוּא בְּחִינַת הַמֵּסִית וְהַמְפַתֶּה לַנִּדְבָּק בּוֹ לְהָרַע וּלְהַשְׁחִית, ב׳ בְּחִינַת הַמַּזִּיק וְהַמְחַבֵּל וְאֵין בְּטִבְעוֹ לְפַתּוֹת. וּבָא הַמַּאֲמָר כָּאן וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן כִּי כְּשֶׁנּוֹסֵעַ וּמִתְדַּבְּקִים בּוֹ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה וּכְשֶׁמִּתְבָּרְרִים נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מִתְפּוֹצְצִים וּמִשְׁתַּבְּרִים הַקְּלִפּוֹת, וְהוּא מַאֲמַר קוּמָה ה׳, וְיָפֻצוּ אוֹיְבֶיךָ שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזוֹת בְּנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה יִתְפּוֹצְצוּ, וַאֲלֵיהֶם רָמַז בְּתֵבַת וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, וּכְנֶגֶד בְּחִינַת הָרַע הַמְפַתֶּה אֶת הָאָדָם אָמַר וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ פֵּרוּשׁ, אוֹתָם בְּחִינוֹת הַמַּשְׂנִיאִים דֶּרֶךְ ה׳ בְּלִבּוֹת בְּנֵי אָדָם יָנוּסוּ. וְאָמְרוֹ לְשׁוֹן רַבִּים לְצַד הֱיוֹתָם רַבִּים הַמְפַתִּים, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּיוֹמָא (יומא סט:) שֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרַע שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁל זְנוּת וְכוּ׳.
במדבר יא:י · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אׇהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע׃
וַיִּחַר אַף ה׳ מְאֹד. טַעַם מְאֹד, לְצַד שֶׁכָּל עוֹשֶׂה רִשְׁעָה לְצַד תִּגְבֹּרֶת הַפִּתּוּי וַעֲרֵבוּת הָאִסּוּר יֵשׁ לָדוּן בּוֹ צַד הָאוֹנֶס, אֲבָל אֵלּוּ שֶׁמְּבַקְשִׁים לָשׁוּב הֲרֵי הֵם כִּמְגָרִים בָּהֶם יֵצֶר הָרַע וְאֵין גָּדֵר רַע גָּדוֹל בָּזֶה.
במדבר יא:יט · פירוש א
לֹ֣א י֥וֹם אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יוֹמָ֑יִם וְלֹ֣א ׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֽוֹם׃
לֹא יוֹם אֶחָד וְגוֹ׳. טַעַם אָרְכָּן שֶׁל דְּבָרִים, וְהַכַּוָּנָה בָּהֶם, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַאֲמַר ״וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר״ כִּי מִצְוַת מֶלֶךְ הוּא לְחַיְּבָם לֶאֱכוֹל, וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָדָם שֶׁתַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בַּאֲכִילַת בָּשָׂר בְּיוֹם אֶחָד, וְיֵשׁ בִּשְׁנַיִם, וְיֵשׁ בַּחֲמִשָּׁה, וְיֵשׁ בַּעֲשָׂרָה, וְיֵשׁ בְּעֶשְׂרִים, וְיֹאמַר הָאָדָם ״הִנֵּה הִשְׁלַמְתִּי תַּאֲוָתִי״ וְלֹא יֹאכַל עוֹד, לָזֶה בָּא דְּבַר מֶלֶךְ לְהַמַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בְּיוֹם אֶחָד כָּתַב אַזְהָרָה ״לֹא יוֹם אֶחָד״, וּלְהַמַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁנַיִם בָּאָה עָלָיו הָאַזְהָרָה ״וְלֹא יוֹמָיִם״, וְכֵן כֻּלָּם, וְהִגְבִּיל לָהֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם בְּחִיּוּב הָאֲכִילָה כְּדֵי שֶׁיִּמְאָסוּהוּ וְהָיָה לְזָרָא בְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי תְּמוּרַת הַתַּאֲוָה בּוֹ, וּמֵעַתָּה כָּל הַמְבַטֵּל מֵאֲכִילָתוֹ יוֹם אֶחָד הֲרֵי זֶה עָבַר עַל לָאו וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה:
במדבר יג:ב · פירוש ו
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
אוֹ אֶפְשָׁר, לְצַד שֶׁכַּוָּנַת הַמְּשַׁלְּחִים הָיְתָה רָעָה, תַּפְעִיל פֹּעַל הָרַע בַּשָּׁלִיחַ, וְיַחְזֹר לִהְיוֹת שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, וְיִוָּלֵד בּוֹ תְּכוּנָה רָעָה מַה שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ קֹדֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּוָּלֵד בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלוּחֵי מִצְוָה לְטוֹבָה אוֹת, וְלָזֶה הֲגַם שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים, בְּהַתְחָלָתָם עֲשׂוֹת הַהֲלִיכָה לְרַגֵּל נוֹלַד בָּהֶם תְּכוּנָה רָעָה מִכֹּחַ הַמְּשַׁלְּחִים וְיָעֲצוּ לְהַדִּיחַ.
במדבר יג:כו · פירוש ו
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְעוֹד כְּשֶׁנַּעֲמִיק בַּדָּבָר נַעֲמִיד סוּגְיַת קִדּוּשִׁין אֲפִלּוּ אַלִּבָּא דְּרָבָא, בְּהָעִיר מַה שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס דִּלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, קָשֶׁה לוֹ – יִהְיֶה שֶׁמְּהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, הָיְתָה הַמִּצְוָה מַצִּילָתוֹ מֵהַיִּסּוּרִין כְּמוֹ שֶׁמּוּכָח מִסּוֹטָה שֶׁאָמְרוּ אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה, וְשָׁם בְּסוֹטָה זוֹ וַדַּאי קִלְקְלָה וְקָאָמַר שֶׁהַזְּכוּת יִמְנַע יִסּוּרֶיהָ וַאֲפִלּוּ אַלִּבָּא דְּרָבָא, וְשָׁם זְכוּתָהּ מְרֻחָק וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא גּוֹזָלוֹת זְכוּתוֹ לְפָנָיו. וּלְתָרֵץ זֶה מֻכְרָח לוֹמַר לְצַד שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה וַהֲרֵי הוּא כְּגוֹי לְכָל דְּבָרָיו וְאֵין לוֹ מִצְוָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו, אוֹ אֶפְשָׁר כִּי לְצַד שֶׁבִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה הִרְהֵר בַּעֲבֵרָה אֵין תּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה לְהָגֵן כָּל עִקָּר. וּמְתָרֵץ דְּסוֹבֵר ר׳ יַעֲקֹב אִי אָמְרִינַן דִּשְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא הָיְתָה מְגִנָּה עָלָיו מִבֹּא לְיָדוֹ דָּבָר הַסּוֹבֵב פּוּרְעָנוּת, שֶׁאִם לֹא תֹּאמַר כֵּן אִם כֵּן גַּם מֵהַפּוּרְעָנוּת אֵינָהּ מְגִנָּה. וְגַם לִסְבָרַת רָבָא שֶׁאָמַר מִצְוָה אַגּוֹנֵי מַגְּנָא מִפּוּרְעָנוּת, מִכְּלַל הַדָּבָר הַהוּא שֶׁלֹּא יָבֹא לְיָדוֹ עָוֹן שֶׁיְּסוֹבֵב הַפּוּרְעָנוּת, שֶׁזּוּלַת זֶה גַּם מֵהַפּוּרְעָנוּת אֵינוֹ מֻבְטָח.
במדבר יג:כו · פירוש ט
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג.) בַּעֲלֵי הַסּוֹד, כִּי אָדָם גָּדוֹל כְּשֶׁיִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו עֲבֵרָה וְיִגַּשׁ לַעֲשׂוֹת, פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ נַפְשׁוֹ הָרָמָה וְנִכְנֶסֶת בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂוֹתָהּ. וּלְצַד שֶׁהַכְּתוּבִים מְעִידִים שֶׁהָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ, לָזֶה הֵעִיד הַכָּתוּב כִּי בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הָרַע כְּשֶׁבָּאוּ לְמֹשֶׁה לְדַבֵּר דִּבְרֵי רֶשַׁע הָלְכוּ, פֵּרוּשׁ פָּרְחוּ מֵהֶם אוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִנִּשְׁמָתָם וְאָז וַיָּבֹאוּ.
במדבר יד:כד · פירוש ב
וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה׃
אָכֵן פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְעַבְדִּי כָלֵב, וְטַעַם שֶׁאֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ עַבְדִּי הוּא עֵקֶב, פֵּרוּשׁ שָׂכָר אֲשֶׁר הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, שֶׁהֲגַם שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ גַּם כֵּן לֹא נִאֵץ ה׳ עִם הַמְּרַגְּלִים, אַף עַל פִּי כֵן זֶה הָיָה לוֹ סִבָּה תְּפִלַּת מֹשֶׁה הִצִּילָתוֹ מִיֵּצֶר הָרָע וּמִכֹּחוֹתָיו שֶׁהֵם הַמְּרַגְּלִים לְבַל יַטְעוּהוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּלֵב שֶׁנִּכְנַס בְּגֶדֶר סַכָּנַת יֵצֶר הָרָע וְחֶבְרָתוֹ הָרְשָׁעָה וַתָּחֶל רוּחַ רָעָה לְפַעֲמוֹ, וְהָרְאָיָה שֶׁהָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרוֹת הָאָבוֹת. וְהוּא אָמְרוֹ רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן וַיְמַלֵּא אַחֲרָי, פֵּרוּשׁ הִשְׁלִים אַחַר רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּדֶרֶךְ זֶה לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם שְׁנֵי יוֹעֲצִין: יוֹעֵץ רָע וְיוֹעֵץ טוֹב לָלֶכֶת אַחֲרֵי ה׳, וְהוּא הִשְׁלִים וּמִלֵּא אַחֲרֵי חֵלֶק ה׳. וְזֶה הוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) מִי שֶׁבָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצּוֹל מִמֶּנָּה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְזֶה אֵינוֹ בִּיהוֹשֻׁעַ כִּי לֹא הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ לְהַטְעוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל כִּי מֹשֶׁה מְנָעוֹ, וְיֵשׁ כֹּחַ בִּתְפִלַּת הַצַּדִּיקִים גַּם לִבְחִינָה זוֹ בְּסוֹד (שמואל ב כ״ג:ג׳) ״צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים״, וְהָבֵן. אֲשֶׁר עַל כֵּן זָכָה כָּלֵב שֶׁיִּקָּרֵא עֶבֶד ה׳ כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
במדבר טו:לט · פירוש ג
וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃
וְאָמַר וְלֹא תָתוּרוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהַנִּגְלֶה הוּא דָּבָר שֶׁהָעַיִן חֲפֵצָה וְחוֹשֶׁקֶת בּוֹ, וּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא צִוּוּי עֲשׂוֹת הֵפֶךְ הָרָצוֹן הַטִּבְעִי וְשָׂנוּא הֶעָרֵב הַמֻּרְגָּשׁ, וּמִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּעֲמֹד בַּדָּבָר אֶלָּא בְּהֶעָרַת סִימַן עַבְדוּתוֹ הוּא יִכְפֵּהוּ לְהֵפֶךְ אֲשֶׁר עֵינוֹ וְלִבּוֹ שָׁם יַחְפֹּץ.
במדבר כא:יז · פירוש ח
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ גֶּדֶר מָקוֹם זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר ״רֹאשׁ הַפִּסְגָּה״, שֶׁאָמַרְנוּ בִּמְקוֹם גַּלְגַּל חַמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, שֶׁמָּא הוּא לְמַעְלָה בִּמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת. לָזֶה אָמַר וְנִשְׁקָפָה וְגוֹ׳ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא נִקְרָא יְשִׁימוֹן, לְשׁוֹן שְׁמָמָה, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת שָׁמֵם. אוֹ נִקְרָא כֵן לְפִי שֶׁשּׁוֹלֵט בּוֹ יֵצֶר הָרַע הַשּׁוֹמֵם אֶת הַנִּבְרָאִים. וְאֵי זֶה מָקוֹם שֶׁהוּא נִשְׁקָף עַל פָּנִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה – הוּא גַּלְגַּל חַמָּה, שָׁם יוּנַּח מַה שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בַּגַּיְא. וְנִמְצָא כִּי בְּאֶמְצָעוּת תּוֹעֲלִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּמִּצְטָרֵךְ יוּשַּׂג לְהַנְחִיל הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף בַּחַיִּים.
במדבר כג:י · פירוש ז
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁבְּהַגִּיעוֹ לְיוֹם הַמִּיתָה יֵטִיב דְּרָכָיו מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים וְתוֹעֲבוֹתָיו, כִּי רָשָׁע שֶׁבָּאוּמּוֹת הָיָה, וַאֲתוֹנוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ סוֹכֶנֶת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ד:) תַּגִּיד עָלָיו, אֶלָּא שֶׁנִּתְאַוָּה שֶׁבִּשְׁעַת מִיתָה יָשׁוּב וְיִהְיֶה יָשָׁר כַּיְּשָׁרִים שֶׁבָּאוּמּוֹת. וּלְפִי שֶׁעָמַד עַל מִזְגּוֹ וְהִנֵּה הוּא רַע בְּתַכְלִית הָרַע וְנִמְנָע מִמֶּנּוּ עֲשׂוֹת יֹשֶׁר, לָזֶה שָׁאַל דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּשְׁעַת דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל מָוֶת יִהְיֶה יָשָׁר. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רָאִיתִי רְשָׁעִים שֶׁאָמְרוּ לִי בְּפֵרוּשׁ כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְתֵכֶף יָמוּתוּ הָיוּ עוֹשִׂים, אֶלָּא שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בִּתְשׁוּבָה זְמַן אָרוֹךְ, כִּי דְּבַר מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְלֹא שָׁאַל הָרָשָׁע שֶׁיָּמוּת כְּמִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּגִּיעַ לְהַשָּׂגָה זוֹ.
במדבר כג:כא · פירוש ב
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃
אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ לֹא הִבִּיט אָוֶן הוּא חֵטְא הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁגַּם הוּא יִקָּרֵא אָוֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים סו:יח) ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי״, שֶׁאֵין ה׳ מַבִּיט אֶל הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה. בְּיַעֲקֹב, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין עוֹשֶׂה בְּיַעֲקֹב הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה רֹשֶׁם הָאָוֶן שֶׁהִיא עָנָף הָרַע, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן הַבָּטָה שֶׁהִיא יוֹתֵר מֵהָרְאִיָּה, פֵּרוּשׁ כִּי הֲגַם כִּי בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה הוּא רוֹאֶה מַחְשָׁבָה הָרָעָה, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בִּפְנִימִיּוּת מִפְעָלָהּ אֵין אָוֶן. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אָוֶן בְּיַעֲקֹב, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ הַחֵטְא הַהוּא רֹשֶׁם, וְזֶה אֲפִלּוּ בַּהֲמוֹן הָעָם אֲשֶׁר בְּשֵׁם יַעֲקֹב יְכֻנֶּה. וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם אָמַר וְלֹא רָאָה, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ מַחְשָׁבָה בִּלְתִּי הֲגוּנָה הַנִּקְרָא עָמָל שֶׁעָמַל עִמּוֹ יֵצֶר הָרַע בְּכֹחַ הַמַּחְשָׁבָה לְהַטּוֹתָהּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְהַצַּדִּיקִים לִבָּם חָלַל בְּקִרְבָּם, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁעוֹשִׂים מִצְווֹת וְכָל עִסְקָם בַּתּוֹרָה אֵינָם מַרְגִּישִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עָמָל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים עג:טז) ״עָמָל הוּא בְעֵינָי״, אֶלָּא אַדְרַבָּא כְּאָדָם הַמַּרְוִיחַ וּכְאָדָם הַמִּשְׁתַּעְשֵׁעַ בְּשַׁעֲשׁוּעִים לְרֹב חֶשְׁקָם בַּתּוֹרָה. גַּם נִתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ח:יד) ״אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה״, כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמַתְמִידִין בָּהּ אֵין לָהֶם עָמָל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁאַדְרַבָּא הִיא נוֹתֶנֶת לוֹ גְּבוּרָה.
במדבר כה:יז · פירוש ו
צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃
וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים, פֵּרוּשׁ, יִהְיוּ לָכֶם בְּגֶדֶר צַר וְאוֹיֵב לִשְׂנֹאתָם וְלִשְׂנֹא כָּל הֶעָרֵב מֵהֶם, לְהַשְׁחִית עֵצָם וּלְקַלְקֵל מַעְיְנוֹתֵיהֶם, זֶה תְּמוּרַת מַה שֶׁהִתְאַוּוּ לָהֶם, וְזוֹ הִיא אֶחָד מִתִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה. וְאָמַר צָרוֹר לְשׁוֹן הוֹוֶה, פֵּרוּשׁ, יַגְבִּירוּ בָּהֶם הַשִּׂנְאָה עַד גֶּדֶר שֶׁיִּהְיֶה נִקְבָּע בָּהֶם טֶבַע הַצְּרִירוּת. וְאָמַר וְהִכִּיתֶם אוֹתָם, פֵּרוּשׁ, תְּחַכּוּ לְיוֹם נָקָם שֶׁתַּכּוּ אוֹתָם, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְהַכּוּ אוֹתָם״ כִּי אֵין זְמַנּוֹ עַתָּה. וְאָמַר כִּי צֹרְרִים וְגוֹ׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה לוֹמַר תְּנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁהַשִּׂנְאָה וְאוֹיְבוּת שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם לֹא עַל שֶׁסִּבְּבוּ נְפִילָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאִם כֵּן נֶאֶבְדָה הַכַּוָּנָה שֶׁל תִּקּוּן הַחֵטְא, אֶלָּא כִּי צוֹרְרִים הֵם וְגוֹ׳ עַל דְּבַר פְּעוֹר אֲשֶׁר הֶחְטִיאוּ אֶתְכֶם בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי וְגוֹ׳ שֶׁגָּרְמוּ לָכֶם לְהִכָּשֵׁל בִּזְנוּת. וְטַעַם שֶׁתָּלָה פְּרָט זֶה בְּכָזְבִּי לְבַד, לְפִי שֶׁהִיא בַּת מֶלֶךְ וְהִזְכִּיר הַגְּדוֹלָה, גַּם לְפִי שֶׁזְּנוּתָהּ הָיָה בְּפַרְהֶסְיָא, וְאֶפְשָׁר שֶׁעַל פִּיהָ הָיוּ כָּל הַמֻּפְקָרוֹת.
במדבר ל:ב · פירוש ט
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר, עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כב:א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּנְדָרִים, אֶלֶף עֲיָירוֹת הָיוּ לוֹ לְיַנַּאי וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִין שְׁבוּעָתָן נֶעֶנְשׁוּ. וְאָמַר הַכָּתוּב כָּאן כִּי יֵשׁ נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ אוֹתָם, וְהוּא אָמְרוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר – אֵין ״לֵאמֹר״ אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת (סנהדרין נו:), פֵּרוּשׁ לַחֲשַׁשׁ הָעֲרָיוֹת – ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר״ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אִישׁ לִרְמֹז לְתִגְבֹּרֶת נִגּוּד הַתַּאֲוָה, כְּאָמְרָם זַ״ל (רות רבה פ״ו) בְּפָסוּק ״חַי ה׳ שִׁכְבִי״ וְגוֹ׳ שֶׁנִּשְׁבַּע לְיִצְרוֹ, וְכֵן אָמְרוּ (חגיגה י.) בְּפָסוּק ״נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר״ וְגוֹ׳ כִּי מִצְוָה לִשָּׁבַע לְיִצְרוֹ.
במדבר ל:ג · פירוש ב
אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃
וְאָמְרוֹ אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבוּעָה כְּנֶגֶד הֶעְדֵּר הַמַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ״, וְיֵשׁ גַּם כֵּן בָּזֶה שְׁנֵי נְדָרִים: נִדְרֵי חוֹל, כְּגוֹן לֶאֱסֹר דְּבָרִים שֶׁאֵין מִצְוָה בְּאִסּוּרָם, אוֹ לֶאֱסֹר גַּם כֵּן דְּבָרִים שֶׁהֵם אֲסוּרִין, כְּגוֹן בֹּעַז שֶׁנִּשְׁבַּע לְיִצְרוֹ.
דברים
דברים ד:לט · פירוש ב
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
א׳) עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה.): אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה וְכוּ׳, וְאִם לָאו יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, וּבָזֶה יִהְיֶה נִכְנָע לְבָבוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וְיָדַעְתָּ – יִתֵּן בְּדַעְתּוֹ הַיּוֹם הַיָּדוּעַ שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה, וּבָזֶה וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ – לַהֲשִׁיבוֹ אֶל דֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר. וְדִקְדֵּק לוֹמַר לְבָבֶךָ לְשׁוֹן רַבִּים, לִרְמוֹז לִשְׁנֵי יְצָרִים – יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע:
דברים ד:לט · פירוש ג
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
ב׳) עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם ז״ל (סוכה נב.) שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא יָבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשָּׂטָן וְשׁוֹחֲטוֹ לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְצִוָּה מֹשֶׁה שֶׁיִּתֵּן הָאָדָם בִּידִיעָתוֹ הַיּוֹם הַהוּא הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ יִשְׁלֹף ה׳ חַרְבּוֹ וְיִשְׁחַט ס״מ הָרָשָׁע, וּבָזֶה יָשִׁיב אֶל לְבָבוֹ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר כִּי יִכָּנַע הַשָּׂטָן לְפָנָיו.
דברים ד:לט · פירוש יא
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
י׳) יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כה,יב) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהִנֵּה לְפִי שֶׁיָּבֹא הַיֵּצֶר וְיֹאמַר לָאָדָם: ״מַה כֹּחֲךָ כִּי תְיַחֵל לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הָאָדָם?״ וּמַה גַּם אָדָם שֶׁעֲבָרוּהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, יַרְחִיקֵהוּ הַיֵּצֶר: ״מַה תּוּכַל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר פָּעֲלוּ יָדֶיךָ מֵהָרָעוֹת?״ לָזֶה אָמַר מֹשֶׁה וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם – אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״הַיּוֹם״ שֶׁהוּא הַשַּׁבָּת, דִּכְתִיב (שמות טז,כה): ״כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם״, תֵּן דַּעְתְּךָ עָלָיו וּבוֹ תָּשִׁיב אֶל לְבָבֶךָ כִּי הוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, וְזֶה יוֹעִיל לִסְתֹּר שְׁתֵּי טְעָנוֹת: בֵּין לְתַקֵּן מַה שֶׁעֲבָרוּהוּ מֵהַמְּרָדִים בֵּין לְהַשְׁלָמַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירָתוֹ הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ קִיֵּם תַּרְיַ״ג מִצְווֹת.
דברים ו:ו · פירוש ג
וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִשְׁלֹשָׁה הַדְרָגוֹת שֶׁהֵם כּוֹלֵל גִּדְרֵי הָאַהֲבָה: הָאֶחָד כְּנֶגֶד הַהֶרְגֵּשׁ הוּא חֶמְדַּת הַלֵּב, וְאֶחָד כְּנֶגֶד הַצּוֹרֶךְ שֶׁהוּא מָזוֹן הַמְּחַיֶּה אֶת הָאָדָם, וְאֶחָד בְּגֶדֶר הַשִּׁעוּר עַד כַּמָּה צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת הָאַהֲבָה. כְּנֶגֶד גֶּדֶר הַהֶרְגֵּשׁ אָמַר בְּכָל לְבָבְךָ, הִנֵּה הֲגַם שֶׁיִּתְאַוֶּה הָאָדָם לֶאֱכוֹל אוֹ לְהוֹן לֹא יִהְיֶה כָּל כָּךְ עֹצֶם הָעֲרֵבוּת, הֲגַם שֶׁהַנֶּפֶשׁ חֲפֵצָה לֶאֱכוֹל יָכוֹל אָדָם לִמְשׁוֹל בְּרוּחוֹ לִמְנוֹעַ עַצְמוֹ מֵהַדָּבָר בְּנָקֵל, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁנִּכְנָס בְּלִבּוֹ חֶמְדַּת הַלֵּב וְיִתְאַוֶּה לְאִשָּׁה יָפָה, וּמַה גַּם כִּי יִתְרַבֶּה חֶשְׁקָהּ בִּלְבָבוֹ יַפְעִיל בּוֹ הַהֶרְגֵּשׁ עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְשׁוֹל בְּרוּחוֹ לְהַטּוֹת לִבּוֹ וְיָכוֹף אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ עֲשׂוֹת. צֵא וּלְמַד כַּמָּה נִתְעַצֵּם יוֹסֵף הַצַּדִּיק לָכוֹף חֶמְדַּת הַלֵּב בְּמַעֲשֵׂה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר וּשְׂכָרוֹ יַגִּיד לוֹ.
דברים ו:ו · פירוש ד
וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃
וּכְנֶגֶד גָּדֵר זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיס אַהֲבַת ה׳ בִּלְבָבוֹ, וְיַלְהִיבֶנּוּ בְּאַהֲבָתוֹ עַד גָּדֵר שֶׁיַּשִּׂיג הֶרְגֵּשׁ בְּלִבּוֹ כְּכָל שִׁעוּר שֶׁיָּכוֹל הַלֵּב לְהַרְגִּישׁ בּוֹ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל, לְפִי שֶׁהַלֵּב יַחְמֹד בְּכָל אִשָּׁה, וּבְיוֹתֵר בְּנָאָה, וּבְיוֹתֵר בִּכְלִילַת יֹפִי, וּבְיוֹתֵר בְּמִי שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. וְחִיֵּב הַכָּתוּב שֶׁתִּהְיֶה הַרְגָּשַׁת הַלֵּב בְּאַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּגָּדֵר הַגָּדוֹל שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. וְדָבָר זֶה הוּא דָּבָר שֶׁהַטּוֹעֲמוֹ יֵדַע מַהוּתוֹ וְעָרְבָה לוֹ טְעִימָתוֹ אֵין שִׁעוּר לָהּ. וּלְפִי שֶׁגָּדֵר זֶה מְצִיאוּתוֹ הוּא עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת, כְּדֶרֶךְ אָמְרָם (במדבר רבה י:ב) עַיִן רוֹאָה וְלֵב חוֹמֵד, אֲבָל זוּלַת זֶה לֹא יִתְעוֹרֵר הַלֵּב מֵעַצְמוֹ לַחְמֹד, לָזֶה הֵעִיר ה׳ בְּמַאֲמָר שֵׁנִי בְּגָדֵר הַצּוֹרֶךְ וְאָמַר וּבְכָל נַפְשְׁךָ, שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁהַנֶּפֶשׁ צְרִיכָה לָהֶם כְּגוֹן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַדּוֹמֶה שֶׁהָאָדָם מִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ לָהֶם בְּלֹא אֶמְצָעוּת דָּבָר. כְּמוֹ כֵן תִּהְיֶה אַהֲבַת ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ בְּכָל נַפְשְׁךָ שֶׁמִּטִּבְעוֹ תִּהְיֶה אַהֲבַת ה׳ כְּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. וְהִנֵּה שְׁנֵי הַדְּרָגוֹת אֵלּוּ יֶשְׁנָם בְּגָדֵר הַמִּצְטַעֵר וְהַמִּתְגַּדֵּר, שֶׁהַמַּאֲכָל אַחֲרֵי אָכְלוֹ וְאַחֲרֵי שָׁתוֹ יֶחְדַּל מִמֶּנּוּ הַחֵפֶץ בּוֹ, וּכְמוֹ כֵן תַּאֲוַת לִבּוֹ אַחַר גְּמַר מַעֲשֵׂה דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה (משלי ל:יט) יִשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר אֶצְלוֹ עַד אַחַר זְמַן. לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ בְּהַדְרָגָה שְׁלִישִׁית בְּגָדֵר הַשִּׁעוּר וְאָמַר וּבְכָל מְאֹדֶךָ, פֵּרוּשׁ, בְּכָל מָמוֹן שֶׁאַתָּה חָפֵץ בּוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁהַמָּמוֹן אָמַר הַכָּתוּב (קהלת ה:ט) ״אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף״, כִּי כְּשֶׁאָדָם מַגִּיעַ לִקְנוֹת קִנְיָן עָצוּם אָז יִתְעַצֵּם חֶפְצוֹ לַחְפֹּץ בְּהוֹנֵי הוֹנוֹת וְהוֹלֶכֶת תַּאֲוָתוֹ וּגְדֵלָה. וּכְמוֹ כֵן יְצַו ה׳ בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּעֵר וְתֻגְבַּל וּכְשֶׁיַּגִּיעַ גָּדֵר אֶחָד תִּגְדַּל בּוֹ הָאַהֲבָה לְגָדֵר עֶלְיוֹן מִזֶּה. וּלְדֶרֶךְ זֶה שִׁעוּר אָמְרוֹ מְאֹדֶךָ לֹא מַה שֶׁקָּנָה אֶלָּא שֶׁחָפֵץ לִקְנוֹת. וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן מַה שֶׁהָיָה קָשֶׁה בּוֹ אִם אַתָּה אוֹמֵר מַה שֶׁקָּנִיתָ אִם כֵּן אֵין מִצְוָה זוֹ שָׁוָה בַּכֹּל, שֶׁהֲרֵי אָדָם עָנִי אֵינוֹ בֶּן מִצְוָה זוֹ, גַּם בְּאַנְשֵׁי מָמוֹן לֹא תִּהְיֶה לָהֶם הַמִּצְוָה בְּהַשְׁוָאָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמִצְוַת לְבָבְךָ וְנַפְשְׁךָ שֶׁהַכֹּל שָׁוִים בּוֹ, וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ יָבֹא עַל נָכוֹן.
דברים ח:יח · פירוש א
וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
וְזָכַרְתָּ אֶת ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת לִבּוֹ עַל טוֹבָתוֹ כִּי מֵה׳ הָיְתָה לוֹ, וְדָבָר זֶה יְעִירֵהוּ תָּמִיד לְהַכִּיר בּוֹרְאוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ עָלָיו, וּתְחִלַּת תַּחְבּוּלוֹת יֵצֶר הָאָדָם הִיא לְהַשְׁכִּיחוֹ דָּבָר זֶה וְדֶרֶךְ זֶה יִכָּנֵס לְאַבְּדוֹ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה סָמַךְ מַאֲמָר שֶׁאַחֲרֵי זֶה וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח, פֵּרוּשׁ, אִם שָׁכוֹחַ דָּבָר זֶה שֶׁה׳ הוּא הַמֵּטִיב לְךָ וְגוֹ׳ סוֹפְךָ שֶׁתִּשְׁכַּח אֶת ה׳, וְסוֹפְךָ לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא בְּמַחְשָׁבָה לְבַד אֶלָּא בְּמַעֲשֶׂה, כְּאָמְרוֹ ״וַעֲבַדְתָּם״, וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ מְסֻיֶּמֶת בְּאִסּוּר אֶלָּא ״וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם״, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה מְסֻיֶּמֶת בְּאִסּוּר לְכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ס.): הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְמַרְקוּלִיס חַיָּב הֲגַם שֶׁאֵין עֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַזְּכִירָה זוֹ גָּדֵר גָּדוֹל לַעֲבוֹדַת ה׳, וּמֵחֶסְרוֹנָהּ יַדִּיחֶנּוּ הַשָּׂטָן מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה.
דברים יג:ו · פירוש ה
וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. אוּלַי שֶׁיִּרְמוֹז לְאוֹתוֹ שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשֵׁם זֶה, דִּכְתִיב (בראשית ח:כא) ״יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע״, וְלָזֶה אָמַר הָרָע הַיָּדוּעַ. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי כְּשֶׁיַּעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה מִתְבַּעֵר הָרָע וְנִתָּשׁ כֹּחוֹ וְלֹא יִתְעַצֵּם בְּלִבּוֹת בְּנֵי אָדָם, כְּאָמְרוֹ ״מִקִּרְבֶּךָ״.
דברים יג:ז · פירוש א
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ וְגוֹ׳. בְּפָרָשָׁה זוֹ רָמַז ה׳ הֶעָרָה גְּדוֹלָה בְּאוֹפְנֵי הַהֲסָתָה הַבָּאָה לָאָדָם מֵעַצְמוֹ לְהַטּוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר. דַּע כִּי יֵשׁ מֵסִית שֶׁבָּא עִם הָאָדָם מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ בָּעוֹלָם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צא:) בַּפָּסוּק (בראשית ד:ז) ״לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ״ וְהוּא מֵסִית לְהָאָדָם לְהָרַע.
דברים יג:ז · פירוש ב
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִוָּלֵד בָּאָדָם כֹּחַ מֵסִית שֵׁנִי, בְּאֶמְצָעוּת הָעֲבֵרָה. אִם עָבַר עַל מִצְוָה אַחַת, תִּוָּלֵד בּוֹ כֹּחַ הֶחָפֵץ רֶשַׁע, סוֹד מַאֲמַר (אבות פ״ד מ״ב) עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וְהֶאֱרִיכוּ בָּזֶה אַנְשֵׁי אֱמֶת לוֹמַר כִּי עַל יְדֵי עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה קָטֵיגוֹר אֶחָד וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל כֹּחַ הָרַע הָרִאשׁוֹן לְהַחְטִיאוֹ, וְכֵן שְׁנַיִם וְכֵן שְׁלֹשָׁה כִּי יַרְבֶּה לַחְטֹא יִגְדַּל בּוֹ הַהֲסָתָה. וּלְטַעַם זֶה אָמְרוּ (ברכות לד:): מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִין לַעֲמוֹד.
דברים יג:ז · פירוש ג
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
עוֹד בְּאֶמְצָעוּת נְטוֹת הָאָדָם לְדֶרֶךְ לֹא טוֹב, יְסוֹבְבֶנּוּ קְנוֹת כֹּחַ שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא נֶפֶשׁ רָעָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם בְּתוֹסֶפֶת נְשָׁמָה יְתֵרָה בְּהִתְעַצְּמוּתוֹ בְּדַרְכֵי ה׳, כְּמוֹ כֵן בְּאֶמְצָעוּת דְּרָכִים הָרָעִים יִקְנֶה תּוֹסֶפֶת נֶפֶשׁ רָעָה לְהַחְטִיאוֹ.
דברים יג:ז · פירוש ד
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יוֹסִיף מִזֶּה גָּדֵר רְבִיעִי, וְהוּא לְהִכָּנֵס נַפְשׁוֹ בְּגָדֵר אַחֶרֶת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וְהִיא שֶׁנַּפְשׁוֹ תִּתְחַבֵּר וְתִשְׁתַּתֵּף עִם חֵלֶק הָרַע וְתִשְׁוֶה לוֹ בְּטִבְעָהּ, וְזֶה הוּא גְּמַר הֶחְלֵט נֶפֶשׁ אָדָם לִכְפּוֹר בָּעִקָּר וְלַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה.
דברים יג:ז · פירוש ה
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ״, הוּא חֵלֶק הָרַע שֶׁהוּא מִתְאַחֶה עִם הָאָדָם מִתְּחִלָּתוֹ קוֹדֶם בּוֹאוֹ בָּעוֹלָם. וְאָמְרוֹ בֶּן אִמֶּךָ נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ מִנַּיִן בָּא אָח לְצָרָה, וְאָמַר בֶּן אִמֶּךָ שֶׁהִיא אֵם כָּל חַי, שֶׁהִיא חַוָּה שֶׁגָּרְמָה תַּעֲרוֹבֶת הָרַע בִּמְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה בַּחֵטְא הָרִאשׁוֹן. וּכְנֶגֶד גָּדֵר שֵׁנִי שֶׁהוּא מֵסִית הַנּוֹלָד מֵחֵטְא הָאָדָם כַּנִּזְכָּר אָמַר אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ, הֵם תּוֹלְדוֹת מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁגַּם הֵם נִקְרָאִים בָּנִים זָרִים. וְאָמַר אוֹ בִתְּךָ כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁיּוֹלִידוּ קָטֵיגוֹר בְּמַדְרֵגַת זָכָר וְיֵשׁ בְּמַדְרֵגַת נְקֵבָה, כְּפִי כֹּחַ הַחֵטְא, כְּשֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל יוֹלִיד כֹּחַ הַזָּכָר וּלְפִי חֲלִישׁוּתוֹ יִתְיַחֵס אֵלָיו כִּנּוּי הַבַּת.
דברים יג:ז · פירוש ו
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וּכְנֶגֶד גָּדֵר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא קִנְיַן נֶפֶשׁ רָעָה שֶׁתִּתְלַוֶּה עִם הַחוֹטֵא, אָמַר אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ, שֶׁשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכוֹ נֶפֶשׁ רָעָה וְתַגְבִּיר בּוֹ הַהֲסָתָה לְהַפְעִיל הָרַע.
דברים יג:ז · פירוש ז
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וּכְנֶגֶד גָּדֵר רְבִִיעִי שֶׁהוּא נְטוֹת הַנֶּפֶשׁ וּכְלוֹתָהּ לַחֵלֶק הָרַע שֶׁיִּהְיֶה בְּנַפְשׁוֹ, אָמַר רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ, שֶׁאֵין גָּדֵר בֵּין שְׁנֵיהֶם אֶלָּא חֵלֶק הָרַע וְנַפְשׁוֹ בְּחִינָה אַחַת. וְאַחַר הַדְרָגוֹת אֵלּוּ יִהְיֶה כֹּחַ בַּמֵּסִית לְדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה ״נֵלְכָה וְנַעַבְדָה״ וְגוֹ׳.
דברים יג:ז · פירוש ח
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר בַּסֵּתֶר, לְהָעִיר כִּי הַמֵּסִית הוּא מַסְתִּיר עַצְמוֹ כִּי הוּא הַמֵּסִית, וּמְדַבֵּר כִּמְדַבֵּר דִּבְרֵי אַהֲבָה וְרֵעוּת, וּמַרְאֶה טְלָפַיִם כִּי לֹא לְהָרַע הוּא מִתְכַּוֵּן.
דברים יג:ז · פירוש ט
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ לֵאמֹר נֵלְכָה, פֵּרוּשׁ לֹא שֶׁאוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ ״נֵלְכָה נַעַבְדָה״, אֶלָּא אוֹמֵר דְּבָרִים מְסֻתָּרִים, וְתַכְלִית דְּבָרָיו הוּא לוֹמַר נֵלְכָה נַעַבְדָה וְגוֹ׳. גַּם יַעֲרִים בְּמַאֲמָרוֹ לוֹמַר ״נֵלְכָה נַעַבְדָה״ שֶׁכּוֹלֵל עַצְמוֹ עִמּוֹ, וּמִתְחַכֵּם בָּזֶה לוֹמַר שֶׁגַּם הוּא עַד עַתָּה לֹא הָיָה מַסְכִּים לַעֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא רוֹצֶה לַעֲבֹד, וּבָזֶה יַחְשֹׁב הָאָדָם כִּי נַפְשׁוֹ הִיא הַמְּדַבֶּרֶת וְלֹא זוּלָתָהּ שֶׁהוּא יֵצֶר הָרַע.
דברים יג:ז · פירוש י
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ. פֵּרוּשׁ, בָּא בְּטַעֲנָה נֶגֶד מַה שֶׁנִּתְחַיֵּב הָאָדָם בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְאוֹמֵר לוֹ כִּי אֵין עָלָיו הַחִיּוּב אֶלָּא דַּוְקָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיָּדַע וְקִבֵּל שֶׁלֹּא לְעָבְדָהּ, אֲבָל עֲבוֹדָה זָרָה אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם בָּעוֹלָם אֵין עָלָיו טַעֲנַת מַה שֶׁקִּבֵּל שֶׁלֹּא לַעֲבֹד, כִּי לֹא עָלָה זֶה עַל דַּעַת אָז כְּשֶׁקִּבֵּל, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה, וְלֹא אַתָּה לְבַד אֶלָּא וַאֲבוֹתֶיךָ גַּם הֵם כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אִסּוּר עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יָדְעוּ זוֹ.
דברים יג:ח · פירוש א
מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ א֖וֹ הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃
מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים, פֵּרוּשׁ, כִּי יָבֹא בְּטַעֲנָה לְהוֹכִיחַ מִמַּה שֶׁלְּפָנָיו מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, כִּי יִרְאוּ הָעַמִּים שֶׁסְּבִיב יִשְׂרָאֵל יַחֲנוּ בְּשַׁלְוָה וּבְהַצְלָחָה מְרֻבָּה וְיֹאמְרוּ אֵלָיו לְהִדָּמוֹת לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, אוֹ יָבֹא בְּטַעֲנָה לְהוֹכִיחַ הוֹכָחָה גְּדוֹלָה וְהוּא כְּשֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה בָּעוֹלָם שֶׁכָּל הָעוֹלָם אוֹ רֻבּוֹ עוֹבְדִים אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁאֵרַע בַּזְּמַנִּים אֵלּוּ, שֶׁמַּלְכוּת אֱדוֹם כֻּלָּם עוֹבְדִים וְכוּ׳, וְהִיא פִּנָּה גְּדוֹלָה, וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא י.) שֶׁאָמְרוּ עֲתִידָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם, הִנֵּה עֲבוֹדָה זָרָה אַחַת בְּכָל הָעוֹלָם מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ, וַהֲסָתָה זוֹ עִמָּהּ טַעֲנָה לְהוֹכִיחַ כִּי יֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ חָס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אָמַר ״לֹא תֹאבֶה לוֹ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נוֹתֶנֶת הַתּוֹרָה עֵצָה לָאָדָם שֶׁיִּמָּלֵט בָּהּ מִמֶּנּוּ, אֶחָד ״לֹא תֹאבֶה לוֹ״, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי א:י) ״בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא״, פֵּרוּשׁ, לֹא תִּכָּנֵס עִמּוֹ בְּטַעֲנוֹת אֶלָּא שְׁלִילַת הָרָצוֹן בְּלֹא טַעֲנָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְלֹא אָבָה״ (דברים ב:ל), וְיִשְׁלֹל שְׁמוֹעַ דְּבָרָיו עוֹד בָּזֶה, וְהַטַּעַם שֶׁאִם יִכָּנֵס עִמּוֹ בְּטַעֲנוֹת, הַתְמָדַת הַחוֹשֵׁב תּוֹלִיד תְּכוּנַת הָרַע בָּאָדָם.
דברים יג:ט · פירוש א
לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃
וְאָמְרוֹ לֹא תָחוֹס וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם אִסּוּר, כְּדֵי לְעַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ, וְלֹא יָחוּס וְלֹא יַחְמֹל עָלָיו לוֹמַר לָמָּה יְעַנֶּה נַפְשׁוֹ לְלֹא דָבָר וַה׳ הִרְשָׁהוּ לְתֵאָבוֹן זֶה. וְהִנֵּה הֲגַם שֶׁעִנּוּי זֶה הוּא לַנֶּפֶשׁ, עִקָּרוֹ הִיא לְאוֹתוֹ הַמִּתְלַוֶּה לָהּ שֶׁהֵם כֹּחוֹת הַמְּסִיתִים שֶׁזָּכַרְנוּ, וְהוּא סוֹד הַתַּעֲנִית שֶׁיִּתְעַנֶּה הָאָדָם לְאַבֵּד כֹּחַ הָרַע הַדָּבוּק בּוֹ שֶׁהוּא כֹּחַ הַמֵּסִית הָאָמוּר.
דברים יג:ט · פירוש ב
לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃
וְאָמְרוֹ וְלֹא תְכַסֶּה, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ מַעֲשֶׂה שֶׁל רַב עַמְרָם חֲסִידָא (קידושין פא.) שֶׁצָּעַק ״נוּרָא בֵּי עַמְרָם!״, וְאֻסְּפוּ יַחַד גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ, וּבָזֶה גֵּרֵשׁ מִמֶּנּוּ מֵסִית. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תְכַסֶּה עָלָיו – הַכְרֵז עָלָיו וְגַלֵּהוּ לְעֵינֵי הַכֹּל, וּבָזֶה תִּהְיֶה נִמְלָט מִמֶּנּוּ, כִּי בָזֶה אַתָּה הוֹרְגוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ.
דברים יג:ט · פירוש ג
לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃
וְאָמְרוֹ יָדְךָ תִהְיֶה בוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא הִרְשָׁה אוֹתְךָ הַכָּתוּב לְגַלּוֹת מַעֲשָׂיו וְלִקְרֹא כְּהֶחָסִיד ״נוּרָא בֵּי עַמְרָם״ (קידושין פא.) אֶלָּא כְּשֶׁלֹּא תַּשִּׂיג יָדְךָ, אֲבָל כְּשֶׁתַּשִּׂיג לְהִתְעַצֵּם כְּנֶגְדּוֹ וְלִדְחוֹתוֹ אֵין לְךָ לְהִכָּלֵם בְּדֶרֶךְ זֶה, אֶלָּא יָדְךָ תִהְיֶה בוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קט:כב) ״וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״, וְאִם לֹא תַּשִּׂיג יָדְךָ – יַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרוֹנָה, לִקְרֹא ״נוּרָא בֵּי עַמְרָם״ לָבֹא אֵלָיו הָעָם לְהָרְגוֹ בְּכֹחָם, שֶׁאִבּוּד תַּאֲוָתוֹ הִיא הֲרִיגָתוֹ.
דברים יט:יא · פירוש א
וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לוֹ֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃
וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שׂוֹנֵא וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ רוֹמֶזֶת מַה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא מַכּוֹת דַּף י״ב: שָׁלֹשׁ טָעֻיּוֹת עָתִיד שָׂרוֹ שֶׁל אֱדוֹם לִטְעוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא שֶׁעָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת הַהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג וְהוּא מֵזִיד. וְיָדוּעַ כִּי שָׂרוֹ שֶׁל אֱדוֹם הוּא ס״מ הוּא שָׂטָן (בבא בתרא טז.) הוּא יֵצֶר הָרָע, וְעָלָיו הֵעִיד הַכָּתוּב כָּאן. וְאָמַר כִּי יִהְיֶה אִישׁ שׂוֹנֵא כִּי אֵין שׂוֹנֵא לָאָדָם כְּיִצְרוֹ הָרָע וְהוּא מְקוֹר הַשִּׂנְאָה. לְרֵעֵהוּ כִּי הוּא מַרְאֶה רֵעוּת לַכֹּל כִּי לְטוֹבָתָם מְיַעֲצָם, וְהוּא שׂוֹנֵא לוֹ וּמְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה וְרֵעוּת. וְאָרַב שֶׁאוֹרֵב לוֹ לְהַחְטִיאוֹ, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁעֲבֵרָה רִאשׁוֹנָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא כִּשְׁגָגָה, וּבָזֶה מוֹצֵא שַׁעַר הַצַּר לִכָּנֵס לַנֶּפֶשׁ, גַּם מַקְדִּים לְהָאָדָם, כְּאָמְרוֹ (בראשית ד:ז) ״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״ קוֹדֶם בֹּא הַמְּנַגְּדוֹ בָּאָדָם, גַּם מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים עַל מַעֲשֵׂה הָרַע וְיֹאמַר לָרַע טוֹב, וְאֵין לְךָ אוֹרֵב גָּדוֹל מִזֶּה, וּבָזֶה מִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ וְקָם עָלָיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם לָכֵן שֶׁהָיָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה הֵלֶךְ בְּתוֹךְ הָאָדָם (סוכה נב:) וְעַל יְדֵי הַחֵטְא יִתְגַּבֵּר וְיָקוּם עָלָיו.
דברים כ:א · פירוש א
כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗ךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁרָמַז הַכָּתוּב מִלְחֶמֶת הָאָדָם עִם יִצְרוֹ, וּבָא לְהָסִיר מִלְּבָבוֹ מֹרֶךְ, וְאָמַר כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה הַיְּדוּעָה שֶׁאֵין גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה, וְהִנֵּה בְּמִלְחָמָה זוֹ יֵשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים קָשִׁים לָאָדָם שֶׁמַּתִּישִׁים כּוֹחוֹ, א׳ הוּא שֶׁאֵינוֹ מְלֻמָּד בַּמִּלְחָמָה כְּמוֹ שֶׁהוּא מְלֻמָּד וְרָגִיל בְּמִין מִלְחָמָה זוֹ יִצְרוֹ הָרַע, ב׳ שֶׁהַרְכָּבַת הָאָדָם דִּבְרֵי הַיֵּצֶר בְּכָל אֲשֶׁר יֹאמַר אֵלָיו בְּעִנְיְנֵי הָאִסּוּר לִגְנֹב וְלִגְזֹל וְלִגְאוֹת וְלֶאֱכֹל כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ, וְזֶה יִמְנָעֵהוּ מִלִּשְׁמֹעַ אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, וּמָה גַּם אַחַר שֶׁנִּכְשַׁל בַּעֲבֵרוֹת רַבּוֹת שֶׁיִּתּוֹסְפוּ כּוֹחוֹת הָרַע שֶׁנּוֹלְדוּ מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים וַהֲרֵי הוּא בֵּינֵיהֶם כַּחֲרָרָה שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין:
דברים כ:א · פירוש ב
כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗ךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ כָּאן וְאָמַר: כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְרָאִיתָ בְּעֵינֵי שִׂכְלְךָ סוּס וָרֶכֶב, ״סוּס״ כְּנֶגֶד מַה שֶׁהוּא הַיֵּצֶר סוּס מוּכָן לַמִּלְחָמָה מַה שֶׁאֵינוֹ כֵן הָאָדָם, ״רֶכֶב״ כְּנֶגֶד הַרְכָּבַת הָאָדָם שֶׁנּוֹטָה וְחוֹשֶׁקֶת לִדְבָרִים. וְאָמְרוֹ עַם רַב מִמְּךָ כְּנֶגֶד כֹּחוֹת הָרַע שֶׁנִּתּוֹסְפוּ מִמֶּנּוּ מִצַּד מַעֲשָׂיו הָרָעִים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אַף עַל פִּי כֵן בָּא דְּבָרוֹ הַטּוֹב וְאָמַר: לֹא תִירָא מֵהֶם, וְהַטַּעַם הוּא כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, פֵּרוּשׁ, הֵן אֱמֶת אִם הָיִיתָ בָּא לַמִּלְחָמָה בְּכֹחֲךָ אֵין בְּךָ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמִלְחָמָה זוֹ, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁה׳ אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כֹּחוֹ גָּדוֹל לְהַצִּילְךָ, כִּי כְּשֶׁבָּא אָדָם לִטַּהֵר יְמִינוֹ יִתְבָּרַךְ מְקַבַּלְתּוֹ וְנִדְבָּק לַה׳ וְהוּא יַכְנִיעַ מְצֵרָיו.
דברים כ:א · פירוש ג
כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗ךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְגָמַר אוֹמֶר הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי זֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ כִּי ה׳ מְפָרֵק הַקְּלִפָּה מִן הַקְּדֻשָּׁה וּמְבָרְרָהּ, וְהוּא סוֹד הַעֲלָאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כְּדֵי שֶׁתִּתְחַזֵּק בַּמִּלְחָמָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים לז:לב) ״צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וְגוֹ׳ ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:) שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר עַל יֵצֶר הָרַע שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וְה׳ עוֹזְרוֹ וּמַצִּילוֹ מִיָּדוֹ:
דברים כ:י · פירוש א
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
כִּי תִקְרַב וְגוֹ׳. אוּלַי פָּרָשָׁה זוֹ תִּרְמֹז עַל פִּי מַה שֶׁאָמַר הָרַשְׁבִּ״י בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (ח״ב סב.) כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ נְשָׁמָה יְתֵרָה לְהָאָדָם מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לְהַדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, וּבְאֶמְצָעוּתָהּ יִמָּלֵט הָאָדָם מֵהַמַּחְטִיאוֹ, וְצִוָּה ה׳ לַנְּשָׁמָה וְאָמַר כִּי תִקְרַב אֶל עִיר – זֶה הוּא גּוּף הָאָדָם שֶׁנִּקְרָא עִיר, כְּאָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זהר חדש רות צז.) בְּפָסוּק ״עִיר קְטַנָּה״ (קהלת ט:יד) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״עִיר קְטַנָּה״ – דָּא גּוּפָא דְּבַר נָשׁ, עַד כָּאן, לְמִלְחָמָה – כִּי צָרִיךְ כֹּחַ לְהַצִּיל הָאָדָם מִיַּד מַרְשִׁיעוֹ.
דברים כ:י · פירוש ב
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״עָלֶיהָ״, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִיל הָעִיר לְמַלְּטָהּ מִיֵּצֶר הָרַע, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת ט:יד) ״וּבָא אֵלֶיהָ״ וְגוֹ׳ וּמִלַּט הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ (נדרים לב:).
דברים כ:י · פירוש ה
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ וְאִם לֹא תַשְׁלִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם לֹא הִשְׁלִימָה הָעִיר וְנָטְתָה אֲשׁוּרֶיהָ מִנִּי דֶרֶךְ, וְלִפְעָמִים יִקֶר מִקְרֶה שֶׁאַחַר שֶׁהִתְחִיל הָאָדָם לְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו יָשׁוּב אֲחוֹרַנִּית, וּכְשֶׁאֵרַע זֶה לְהָאָדָם יַגְדִּיל רֶשַׁע וְיִתְחַזֵּק יִצְרוֹ עָלָיו יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה לְהִלָּחֵם עִם הַנְּשָׁמָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה. יְצַו ה׳ לָצוּר עַל הָעִיר בְּסִגּוּפִים, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה.): לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע, וְהַרְגָּזָתוֹ הוּא לְסַגֵּף עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמֻּתָּרִים לוֹ, גַּם בְּתַעֲנִיּוֹת וּמַלְקִיּוֹת וּבְכִי לְהַתִּישׁ כֹּחַ הָרַע שֶׁבָּעִיר, וּמַבְטִיחוֹ ה׳ לִתְּנָהּ בְּיָדוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וּנְתָנָהּ ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ״. וְהִכִּיתָ כָל זְכוּרָהּ הוּא כֹּחַ ס״מ וְחֵילוֹתָיו.
דברים כ:י · פירוש ח
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ וְהַבְּהֵמָה הוּא תַּאֲוַת הַחֹמֶר שֶׁיִּקָּרֵא בְּהֵמָה, וְכָל אֲשֶׁר בָּעִיר תָּבֹז לָךְ שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה לְתוֹעֶלֶת הַנְּשָׁמָה לְתַקֵּן הַצָּרִיךְ לְתַקֵּן לְהַשָּׂגַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת, כִּי גַּם תַּאֲוַת הַבְּהֵמִי תְּסַגֵּל סֶגֶל הַטּוֹב בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָהּ.
דברים כא:יא · פירוש ב
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וּלְיַשֵּׁב הַכָּתוּב צָרִיךְ לְהָעִיר בָּעִנְיָן, לָמָּה יְצַו ה׳ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְטַמֵּא אָדָם עַצְמוֹ בְּבַת אֵל נֵכָר, וּבִפְרָט בְּעֵת מַעֲשֵׂה הַנֵּס בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף טַהֲרָה וּדְבֵקוּת בַּה׳, יַתִּיר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה כִּעוּר הַשָּׂנאוּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יַפְעִיל הַרְחָקַת דְּבֵקוּתֵנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ. בִּשְׁלָמָא הֶתֵּר אֲכִילַת אִסּוּר מָצִינוּ לָרַמְבַּ״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (הלכות מלכים פרק ח) שֶׁנָּתַן טַעַם אִם יִרְעַב, וְהוּא טַעַם נָכוֹן, אֲבָל מַעֲשֶׂה זֶה יְתַעֲבֶנּוּ עוֹשֵׂנוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (קדושין כא:) לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע, וּמִן הָרָאוּי הוּא לְהַכְנִיעוֹ וּלְאַבְּדוֹ מִלֵּב עַם קָדוֹשׁ בַּזְּמַן הַהוּא אֲשֶׁר מַלְכָּם בְּרֹאשָׁם לְהִלָּחֵם לָהֶם.
דברים כא:יא · פירוש ה
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה יִתְלַבֵּשׁ בָּאָדָם אוֹר הַשְּׁכִינָה וִיגָרֵשׁ מִמֶּנּוּ חֵלֶק הָרַע, כְּאָמְרוֹ (קהלת ח:ה) ״שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע״, וּבִפְרָט שְׁלוּחֵי מִצְוָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה בִּשְׁעַת שְׁלִיחוּתָם אֲפִלּוּ מִיֵּצֶר הָרַע מִצְוָתָם מַצִּילָתָם, וּכְמוֹ כֵן הָעוֹסֵק בַּעֲבֵרָה מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמְעַוֶּתֶת דַּרְכּוֹ.
דברים כא:יא · פירוש י
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם שֶׁיִּתְאַוֶּה הָאָדָם לְאִשָּׁה נָכְרִיָּה בְּדֶרֶךְ זְנוּת, כִּי לֹא אָמַרְנוּ שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה לְנָכְרִית אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּהּ נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה דַּוְקָא בִּזְמַן שֶׁהוּא בִּדְבַר מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחֲרֵי כֵן, לָזֶה צִוָּה ה׳ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ וְגוֹ׳ וְכָל הַדְּבָרִים הַמְנַוְּלִים אֶת הָאִשָּׁה לְהָסִיר תַּאֲוָה הַטִּבְעִית, וְאִם נִתְגַּיְּרָה וְחָפֵץ בָּהּ זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי נִתְמַתְּקָה וְנֶחְלַט מִמֶּנָּה חֵלֶק הָרַע וְלָזֶה וְהָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ בָּהּ, דִּקְדֵּק לוֹמַר בָּהּ לְהָעִיר כִּי הַחֵפֶץ הוּא בְּמַה שֶׁבָּהּ שֶׁהוּא חֵלֶק הַטּוֹב.
דברים כא:יא · פירוש יד
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז תִּתְבָּאֵר הַפָּרָשָׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הִנֵּה כָּל בִּנְיַן הָעוֹלָם וְקִיּוּמוֹ תָּלוּי בְּמַעֲשֵׂה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִם יֵיטִיבוּ דַּרְכֵיהֶם – הָעוֹלָם קַיָּם וְיִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, גַּם ה׳ אֱלֹהֵינוּ יִשְׂמַח וְיָגֵל בָּנוּ. וְיוֹשֶׁר דַּרְכָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּלוּי בְּנִצְחוֹן יֵצֶר הָרַע. וּבָא הַכָּתוּב לְהָעִיר הָאָדָם כִּי בִּיצִיאָתוֹ מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לָבֹא לָעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה מוּכָן לַמִּלְחָמָה, כִּי לֹא יַחְשׁוֹב שֶׁאֵין צָרִיךְ תִּגְבּוֹרֶת לְנִצָּחוֹן זֶה, אֶלָּא אַדְרַבָּה לָזוֹ יִקָּרֵא מִלְחָמָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (אבות ד:א) אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁאֵין גְּבוּרָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וְלָזֶה אָמַר לַמִּלְחָמָה בְּפַתָּ״ח תַּחַת הַלָּמֶ״ד.
דברים כא:יא · פירוש טו
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, בָּא לְהָעִיר כִּי לֹא מִלְחָמָה זוֹ כְּגִבּוֹר הַלּוֹחֵם לִלְכֹּד עִיר, וּכְשֶׁיָּקוּץ בַּמִּלְחָמָה יִפְנֶה וְיֵלֵךְ לְעַצְמוֹ, אֶלָּא כְּאָדָם הַלּוֹחֵם עִם אוֹיְבוֹ שֶׁאִם יִתְרַשֵּׁל יָקוּם עָלָיו וְהִכָּהוּ. כְּמוֹ כֵן אִם יִתְרַשֵּׁל הָאָדָם מִלִּלְחֹם אֶת הָאוֹיֵב יָקוּם עָלָיו וִיאַבְּדֵהוּ מִן הָעוֹלָם, וּמַבְטִיחוֹ הַכָּתוּב שֶׁהֲגַם שֶׁתַּקִּיף הוּא הַיֵּצֶר מִכֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי, אַף עַל פִּי כֵן יִתְּנֵהוּ ה׳ בְּיָדוֹ. וְאוֹמֵר וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״שִׁבְיוֹ״ וְלֹא ״אוֹתוֹ״, שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ בְּעַצְמוֹ וְהֶעְדֵּרוֹ הוּא הַמְּקֻוֶּה, אֶלָּא ״שִׁבְיוֹ״ – פֵּרוּשׁ מַה שֶׁשָּׁבָה הוּא מִבְּחִינַת הַטּוֹב מִמְּךָ וּמִכַּיּוֹצֵא בְּךָ בְּפִתּוּיוֹ וּבְנִצְחוֹנוֹ, שֶׁכַּמָּה נְשָׁמוֹת מֵעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁבוּיוֹת בְּיָדוֹ.
דברים כא:יא · פירוש טז
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְאָמְרוֹ וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, אָמַר ״אֵשֶׁת״ סָמוּךְ, פֵּרוּשׁ נִשְׁמַת אָדָם, כִּי אֵין הַס״מ שׁוֹלֵט בַּנֶּפֶשׁ עַד שֶׁתֵּרֵד מַטָּה וְתִכָּנֵס בָּאָדָם מִמֶּנּוּ הוּא לוֹקְחָהּ בַּשְּׁבִי, וְהַנֶּפֶשׁ תִּקָּרֵא אִשָּׁה, וְקָרָא לָזוֹ יְפַת תֹּאַר כִּי הַנֶּפֶשׁ יָפָה עַד מְאֹד אֶלָּא שֶׁמִּתְנַוֶּלֶת בְּמַעֲשֶׂיהָ הָרָעִים, וּכְשֶׁיְּנֻצַּח הַיֵּצֶר אָז יַשְׂכִּיל הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ מַה יָפָה וּמַה נְעִימָה הִיא.
דברים כא:יח · פירוש א
כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃
כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ וְגוֹ׳ אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ אֵינֶנּוּ שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ״, וְאוּלַי שֶׁבָּא לְהָעִיר כִּי כְּשֶׁאָדָם מַמְלִיךְ בְּתוֹכוֹ יֵצֶר הָרַע נִשְׁלֶלֶת מִמֶּנּוּ הַיְּדִיעָה וְהַשְּׁמִיעָה מֵהַנֶּאֱמַר אֵלָיו, כִּי הַיֵּצֶר עוֹמֵד עַל מִפְתַּח הַלֵּב וּמוֹנֵעַ הַדְּבָרִים מֵהַגִּיעַ אֶל הַנֶּפֶשׁ כִּי הֵם יְחַיְּבוּהוּ לָצֵאת מִשָּׁם. וְהִמְשַׁלְתִּי הַדָּבָר לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרָיו גַּנָּבִים וְלִסְטִים, וְהַבָּאִים לִקְבּוֹל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מֵהֶם הֲיִתָּכֵן שֶׁהַשּׁוֹעֲרִים הָהֵם יוֹצִיאוּ לָהֶם רְשׁוּת לִכָּנֵס לְחַיְּבָם לַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. וְהוּא אָמְרוֹ כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ וְגוֹ׳ אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מוּשְׁלָל הוּא בְּעֵרֶךְ הַשְּׁמִיעָה, כִּי לֹא יַגִּיעוּהוּ הַדְּבָרִים מִצַּד הַמּוֹנֵעַ הַיּוֹשֵׁב עַל מִפְתְּחֵי הַלֵּב כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא.).
דברים כג:י · פירוש א
כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃
כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ דִּקְדּוּקֵי עֲבֵרוֹת שֶׁה׳ לֹא יַעֲנִישׁ עֲלֵיהֶם, וְאִם יַעֲנִישׁ יִהְיֶה עֹנֶשׁ קַל, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁבִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, שֶׁהוּא בִּזְמַן שֶׁיּוֹצְאִים עַל אוֹיְבֵיהֶם, צְרִיכִין שְׁמִירָה מִכָּל דִּקְדּוּקֵי עֲבֵרוֹת, כְּאָמְרוֹ מִכֹּל דָּבָר רָע וְגוֹ׳. וְכָלַל בְּתֵבַת דָּבָר גַּם סִבּוֹת שֶׁמִּמֶּנּוּ יְסֻבַּב הָרָע. וְהֵעִיר בְּמַה שֶׁצִוָּה סָמוּךְ לָזֶה ״כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות מו.) שֶׁהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה בַּיּוֹם מְבִיאִין לִידֵי קֶרִי בַּלַּיְלָה, וְנִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בִּסְמִיכוּת זֶה לוֹמַר שֶׁעַל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה יְצַו בְּמַאֲמַר ״וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל״ וְגוֹ׳.
דברים כו:ה · פירוש יא
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁכָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם מֵהַטּוֹבוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין דַּי לְרַצּוֹת מֶלֶךְ עֶלְיוֹן. צֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערובין יז.) אִם יָבֹא בְּמִשְׁפָּט עִם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמֹד לְפָנָיו, כִּי מַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ. וּכְתִיב (איוב ד:יז) ״אִם מֵעוֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר״, לָזֶה אָמְרָה תּוֹרָה שֶׁיִּתֵּן תְּשׁוּבָה לַה׳ וְהִתְנַצְּלוּת עַל אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כַּמִּצְטָרֵךְ, וְהוּא אָמְרוֹ וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי. אֲרַמִּי זֶה יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא רַמַּאי גָּדוֹל, כְּאָמְרוֹ (בראשית ג:א) ״וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם״, שֶׁמְּרַמֶּה הַבְּרִיּוֹת לְאַבְּדָם. וְהוּא אָמְרוֹ אֹבֵד אָבִי, פֵּרוּשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו מג:כז) ״אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא״, וְאִבְּדוֹ וְגָרַם מִיתָה לוֹ וְלַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו, וְהִשְׁרִישׁ בְּכָל הַנְּפָשׁוֹת חֵלֶק הָרַע, וְהוּא סוֹד עָרְלָה הַדְּבוּקָה בָּאָדָם מִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֹבֵד אָבִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים יד:א) ״אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים״.
דברים כו:ה · פירוש יב
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אָבִי, שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, שֶׁכָּל מוֹעֲצוֹתָיו שֶׁל הַשָּׂטָן לְאַבֵּד הַנְּשָׁמָה. וְהַנְּשָׁמָה נִקְרֵאת אָב, כְּאָמְרָם בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ (עו.), וְהוּא הוּא הַמּוֹנֵעַ הָאָדָם מֵעֲשׂוֹת חִיּוּבוֹ בַּעֲבוֹדַת ה׳. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא ״וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה״ – פֵּרוּשׁ הַמָּקוֹם שֶׁבָּא בּוֹ הַיֵּצֶר, שֶׁהוּא גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, הוּא מְצֵרָיו שֶׁל הַיֵּצֶר הַקְּרוֹבִים אֵלָיו, בְּסוֹד (ישעיהו סה,כה) ״וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ״, וַחֲפֵצִים בַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ מִדִּבְרֵי עוֹלָם הַזֶּה וּמַטְעַמָּיו אֲשֶׁר הִתְעִיב ה׳, כִּי אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁבּוֹ הֵן הַיּוֹם אַחַר חֵטְא הָאָדָם נִגְשְׁמוּ וְנִטְמְאוּ, שֶׁלְּסִבָּה זוֹ גָּזַר ה׳ מִיתָה לְהָאָדָם. וּבָזֶה נִשְׁמָעִים דְּבָרָיו וּפִתּוּיָיו לִיסוֹדֵי הָאָדָם. גַּם יִקָּרֵא הַגּוּף מִצְרַיִם לְפִי שֶׁמֵּצֵר לַנֶּפֶשׁ בְּתַאֲווֹתָיו.
דברים כו:ה · פירוש יג
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וַיָּגָר שָׁם, כִּי בַּתְּחִלָּה נִכְנָס כְּגֵר, כְּאָמְרוֹ (שמואל ב יב:ד) ״וַיָּבֹא הֵלֶךְ״ וְגוֹ׳ (סוכה נב:).
דברים כו:ה · פירוש יד
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
בִּמְתֵי מְעָט פֵּרוּשׁ בְּכֹחוֹת מוּעָטִים, וְאַחַר כָּךְ מִתְרַבִּים כֹּחוֹתָיו עַל יְדֵי הָאָדָם עַצְמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם, וָרָב בְּסוֹד (תהלים כה:יא) ״וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא״, וּפֵרֵשׁ הָרַב הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁחוֹזֵר אֶל הַמְּפַתֶּה כִּי רַב הוּא, וְהָרְאָיָה שֶׁצִּוָּה ה׳ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים גּוֹרָל אֶחָד לַה׳ וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל (ויקרא טז:ח).
דברים כו:ה · פירוש טו
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ ״וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת יְסוֹדוֹת הָאָדָם גָּרְמוּ גַּם לַנֶּפֶשׁ לְהַרְשִׁיעַ כְּמוֹתָם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ – פֵּרוּשׁ, עָשׂוּ אוֹתָנוּ רָעִים כְּמוֹתָם, כִּי הַמֶּזֶג כְּשֶׁיַּסְרִיחַ יִמְשֹׁךְ אֵלָיו רְצוֹן הַנֶּפֶשׁ.
דברים כו:ה · פירוש טז
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וַיְעַנּוּנוּ – זֶה אֲפִיסַת כֹּחַ הַלּוֹחֵם כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע. צֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רַב עַמְרָם חֲסִידָא (קידושין פא.) שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהִתְעַצֵּם כְּנֶגֶד הַמַּחֲטִיא עַד שֶׁקָּרָא ״נוּרָא בֵּי עַמְרָם״ וְכוּ׳.
דברים כו:ה · פירוש יז
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא נָהַג הַיֵּצֶר בְּדֶרֶךְ זֶה בְּעִתִּים מְרֻחָקִים, אֶלָּא תָּמִיד בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם, וְלָזוֹ יִקָּרֵא עֲבוֹדָה קָשָׁה. עוֹד נִתְכַּוֵּן עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:) שֶׁאָמְרוּ בְּכָל יוֹם מִתְחַדֵּשׁ הַיֵּצֶר עַל הָאָדָם בְּתִגְבֹּרֶת חָדָשׁ, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר עֲבוֹדָה קָשָׁה. כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים יֹאמַר עֶבֶד יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַבּוֹרֵא לְהִתְנַצֵּל עַל מִנְחָה קְטַנָּה.
דברים כו:ה · פירוש יח
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ ״וַנִּצְעַק אֶל ה׳״ – כָּאן רָמַז שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל לַה׳ בְּכָל יוֹם שֶׁיַּצִּילֵהוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַנִּצְעַק אֶל ה׳״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ ״וַיִּשְׁמַע ה׳ אֶת קוֹלֵנוּ״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁה׳ הוּא שֶׁבָּרָא יֵצֶר הָרָע לִבְחֹן הָאָדָם בַּעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁצּוֹעֲקִים אֵלָיו שׁוֹמֵעַ קוֹלָם, מִטַּעַם שֶׁרָאָה אֶת הָרָשׁוּם שֶׁהוּא עָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ. הָעֹנִי הוּא אֲפִיסַת כֹּחַ הַלּוֹחֵם, שֶׁאֵין כֹּחַ בָּנוּ הַמַּסְפִּיק לְהִלָּחֵם בּוֹ לְגָרְשׁוֹ מִמֶּנּוּ; הֶעָמָל הוּא שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לַעֲמֹל בְּמִלְחַמְתּוֹ; הַלַּחַץ הוּא הַדֹּחַק שֶׁדּוֹחֵק הַיֵּצֶר אֶת הָאָדָם לַחֲטֹא בְּעַל כָּרְחוֹ, וּלְשָׁלֹשׁ סִבּוֹת שָׁמַע ה׳ אֶת קוֹלֵנוּ. עוֹד יִרְצֶה ״עָנְיֵנוּ״ – זֶה הָעֲנִיּוּת הַנִּסְבָּךְ עִם לוֹמְדֵי תּוֹרָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים ה) שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה מִפְּנֵי מָה בָּנַי עֲנִיִּים, וַהֲגַם שֶׁיִּמָּצֵא בֶּן תּוֹרָה שֶׁאֵין שֵׁבֶט עֹנִי עָלָיו, אַף עַל פִּי כֵן יִתְנַהֵג בְּמִדַּת עֹנִי, כְּאָמְרָם (אבות פ״ו) כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה וְגוֹ׳. ״וְאֶת עֲמָלֵנוּ״ – עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ברכות יז.) אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה וְגוֹ׳, וּמַה גַּם בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁרַב עֲמָלָהּ לְהוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּט אֶחָד וַהֲלָכָה אַחַת. ״וְאֶת לַחֲצֵנוּ״ – כִּי כָל הַנִּסְמָךְ לַתּוֹרָה רַבּוּ לוֹחֲצָיו וְעֵינֵי כֹל אֵלָיו יְשַׂבֵּרוּ.
דברים כו:ה · פירוש יט
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וַיּוֹצִיאֵנוּ ה׳ מִמִּצְרַיִם. זוֹ הַצָּלַת יֵצֶר הָרָע וְכֹחוֹתָיו הַמְּצֵרִים אוֹתָנוּ, כִּי הוּא הַמַּצִּיל מִיֵּצֶר הָרָע, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:) שֶׁלּוּלֵי שֶׁה׳ עוֹזֵר לָאָדָם כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע אֵין אָדָם שַׁלִּיט לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, דִּכְתִיב ״צוֹפֶה רָשָׁע״ – זֶה יֵצֶר הָרָע – ״לַצַּדִּיק לַהֲמִיתוֹ, ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ״ (תהלים לז:לב).
דברים כו:ה · פירוש כ
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ בְּיָד חֲזָקָה וְגוֹ׳, רָמַז לַדְּבָרִים שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם יַצִּילֵהוּ ה׳ וְכוּ׳, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:) אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָאתִי לָכֶם יֵצֶר הָרַע בָּרָאתִי לוֹ תַּבְלִין שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיּוֹצִיאֵנוּ ה׳ וְגוֹ׳, בְּיָד חֲזָקָה זוֹ תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב (דברים לג:ב) ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״, גַּם נִתְּנָה בִּגְבוּרוֹת מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
דברים כו:ה · פירוש כא
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וְגוֹ׳, רָמַז לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם נִצּוֹל אָדָם מִיֵּצֶר הָרַע, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מג:) כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. כְּנֶגֶד תְּפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ אָמַר וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה שֶׁמִּצְוַת תְּפִלִּין בַּזְּרוֹעַ, וְאָמַר וּבְמוֹרָא גָּדוֹל כְּנֶגֶד תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. וּכְנֶגֶד צִיצִית אָמַר וּבְאוֹתוֹת כִּי מִצְוַת צִיצִית הוּא סִימָן לָנוּ שֶׁאָנוּ עַבְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָרָשַׁת צִיצִית (במדבר טו:לז), גַּם תִּקָּרֵא כֵן בְּרֶמֶז הַתְּכֵלֶת, שֶׁבּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ן (במדבר טו:לח) שֶׁרוֹמֵז אֶל מִדָּה הַכּוֹלֶלֶת שֶׁנִּקְרָא אוֹתוֹת. וּכְנֶגֶד הַמְּזוּזָה אָמַר וּבְמוֹפְתִים כְּמַשְׁמָעָהּ, גַּם תִּקָּרֵא הַמְּזוּזָה מוֹפֵת לִהְיוֹתָהּ מוֹפֵת לָזוּז מָוֶת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּאָמְרָם בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (זוהר ח״ג רסה.) שֶׁכַּמָּה כִּתּוֹת הַקְּלִפּוֹת נִרְתָּעִים בִּרְאוֹתָם שֵׁם שַׁדַּ״י עַל פֶּתַח בֵּית יִשְׂרָאֵל.
דברים כט:יז · פירוש ג
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְבַל יַחְשֹׁב אָדָם בְּדַעְתּוֹ לְהָקֵל מֵעָלָיו עֹל הָעֹנֶשׁ, וְיִסְבּוֹר בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה עָוֶל בָּזֶה, אֶלָּא מִשְׁתַּדֵּל בְּשִׂכְלוֹ לְבַל יִתְחַיֵּב בְּכָל הַקְּלָלוֹת, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ לַעֲבֹר פִּי ה׳ גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר הַכָּתוּב פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, פֵּרוּשׁ שֶׁעַתָּה אֵינוֹ אֶלָּא שֹׁרֶשׁ, וּמוֹדִיעַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִפְרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.
דברים כט:יז · פירוש ד
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
וּפֵרַשׁ הַכָּתוּב מַה הוּא הַשֹּׁרֶשׁ וְאָמַר ״וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָאָלָה״, אָמַר וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה כִּי יִשְׂמַח בְּשָׁמְעוֹ שֶׁהַדָּבָר חִיּוּבוֹ הוּא מִצַּד הָאָלָה שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁזּוּלַת הָאָלָה לֹא יִתְחַיֵּב, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ יִבְטַח שֶׁלֹּא תָבֹא עָלָיו הַקְּלָלָה בְּסִבַּת לְבָבוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לֵאמֹר פֵּרוּשׁ יֹאמַר שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי כִּי בִּשְׁרִירוּת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁיַּשְׁבִּיעֵם מֹשֶׁה וְיַעֲנֶה אָמֵן הוּא יְבַטְּלֶנּוּ בְּלִבּוֹ, וְהָעִקָּר בִּשְׁבוּעָה הוּא הַלֵּב, וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאָמַר (שבועות כו.) ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ וּפִיו שָׁוִים, וְכָל שֶׁמְּבַטֵּל בְּלִבּוֹ הֲגַם שֶׁמּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו אֵין אָנוּ הוֹלְכִים אֶלָּא אַחַר מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בִּשְׁרִירוּת לִבִּי אֵלֵךְ כִּי הָעִקָּר שֶׁתָּלוּי בּוֹ עִנְיַן הַשְּׁבוּעָה הוּא הַלֵּב וְלָזֶה כִּנָּה לוֹ הַשְּׁרִירָה, וּבְמַה שֶׁלֹּא יְקַבֵּל הַשְּׁבוּעָה בְּלִבּוֹ לֹא יִתְחַיֵּב כָּל הָעֹנֶשׁ הָאָמוּר בֵּין עַל עַצְמוֹ לֹא יִתְחַיֵּב אֶלָּא עֹנֶשׁ עֲבֵרָה אַחַת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, בֵּין הַבָּנִים בָּנָיו לֹא יְחַיְּבֵם בְּכֹחַ שְׁבוּעָתוֹ, בֵּין בְּעִנְיַן הָעַרְבוּת עַל הַזּוּלַת, וְהוּא אָמְרוֹ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה פֵּרוּשׁ ״סְפוֹת״ לְשׁוֹן כְּרִיתָה, וּפֵרוּשׁ ״רָוָה״ הוּא כִּנּוּי לְרִבּוּי, וּ״צְמֵאָה״ הוּא כִּנּוּי לְמוּעָט, וְהַכַּוָּנָה שֶׁמִּתְחַכֵּם לִכְרוֹת רִבּוּי הָעֹנֶשׁ לַעֲשׂוֹתוֹ מוּעָט בְּמַה שֶׁמְּבַטֵּל בְּלִבּוֹ הַשְּׁבוּעָה.
דברים כט:יז · פירוש ה
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
וְדָבָר זֶה קְרָאוֹ מֹשֶׁה ״שֹׁרֶשׁ״, שֶׁמִּמֶּנּוּ יִפְרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה. הַטַּעַם כִּי כְּלוּם עִקַּר טַעַם הַשְּׁבוּעָה הוּא, כְּדֵי שֶׁבָּזֶה יִתְחַזֵּק נֶגֶד הַמַּחְטִיא, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קיט:קו) ״נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה״, וּכְמַעֲשֵׂה בֹּעַז שֶׁנִּשְׁבַּע לְיִצְרוֹ (במדבר רבה טו:טז). וְלָזֶה אָדָם שֶׁחוֹשֵׁב מַחְשָׁבָה זוֹ הוּא פִּתּוּי בְּחִינַת הָרַע, שֶׁמַּשְׁרִישׁ בּוֹ שֹׁרֶשׁ רַע, כְּדֵי שֶׁאַחַר כֵּן יִהְיֶה נָקֵל לְהַשְׁרִישׁ בְּמֵעָיו שֹׁרֶשׁ רֶשַׁע לְהַתְעִיב מַעֲשָׂיו, וְיֹאמַר אֵלָיו: כְּלוּם הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, אַתָּה לֹא נִשְׁבַּעְתָּ, קוּם עֲשֵׂה לְךָ אֱלֹהִים וַעֲשֵׂה אֲשֶׁר תִּתְאַוֶּה עֲשׂוֹת.
דברים כט:יז · פירוש ח
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
וְנִמְצָא כִּי מִלְּבַד שֶׁלֹּא הִרְוִיחַ כְּלוּם בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הָרָעָה תְּבוֹאֶנּוּ, עוֹד לוֹ שֶׁתִּרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ כֵן אִם יְקַבֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהּ בְּבוֹא עָלָיו הָרַע וְיִקְרָא אֶל ה׳ יִסְלַח לוֹ, וְלֹא תִרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַה שֶׁעָלָיו וְקִבֵּל הָאָלָה עַתָּה, אֶלָּא שֶׁהִתְנַצַּח מִיִּצְרוֹ יְרַחֲמֵהוּ עוֹשֵׂהוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָדָם הַבְּלִיַּעַל שֶׁיְּבַטֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מַקְשֶׁה עַצְמוֹ לָדַעַת וְגוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ.
דברים ל:ו · פירוש ד
וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
וּכְנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ״וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ״ וְגוֹ׳, וְיָדוּעַ כִּי עָרְלַת הַלֵּב הוּא עֲשׂוֹת רֶשַׁע וְאַהֲבַת הָרֶשַׁע, שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתּוֹ, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״וּמָל״ וְגוֹ׳ ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳״, פֵּרוּשׁ, שֶׁתַּלְבִּישׁ הָאַהֲבָה אֲשֶׁר תִּכֵּן בְּךָ הַתּוֹכֵן בְּרִיאָתְךָ בִּנְעִימוּת יְדִידוּת חִבַּת אֱלֹהֶיךָ, וְיִחֵד שָׂכָר לָזֶה שֶׁיַּהֲפֹךְ ה׳ כָּל הַצָּרוֹת מֵעָלֵינוּ עַל שׂוֹנְאֵינוּ, כְּאָמְרוֹ ״וְנָתַן״ וְגוֹ׳ ״עַל אוֹיְבֶיךָ״ וְגוֹ׳:
דברים לב:ה · פירוש ב
שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃
דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל וְגוֹ׳. שֶׁאִם יִהְיֶה עִקֵּשׁ לְבַד, דִּבְרֵי הַתּוֹרָה תָּשִׂים הַמַּעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר, וּמִי גָּרַם לָזֶה שֶׁנִּשְׁחַת – הֱיוֹתוֹ עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל, פֵּרוּשׁ מִתְחַזֵּק בְּעִקְּשׁוּתוֹ, כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ רוֹאוֹת בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת דֶּרֶךְ עִקֵּשׁ, וּכְשֶׁאָדָם מְיַשֵּׁר עִקְּשׁוּתֵיהֶם הֵם מִתְחַזְּקִים בְּאָרְחוֹת עִקְּשִׁים קָשִׁים, וְזֶה אָבְדַן מוֹלֶדֶת בַּיִת.