אור החיים

דמויות בתורה

יעקב אבינו

יעקב ועשו, יעקב ולבן, מידת התפארת, מיטתו שלמה

197 קטעים ב-5 חומשים

בראשית

בראשית טו:ג · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֶּהֱיוֹת שֶׁבְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ אָמַר כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וְדָבָר יָדוּעַ כִּי הַנִּמְשָׁלִים לַעֲפַר הָאָרֶץ הֵם בְּנֵי אָדָם הַבְּזוּיִים וְהַפְּחוּתִים שֶׁאֵין בָּהֶם נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת ג:כא) ״רוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ״, וְהֵם הַנִּקְרָאִים עַמֵּי הָאָרֶץ, וּבְנֵי אָדָם כָּאֵלּוּ לֹא יִתְמַלֵּא רְצוֹן הַצַּדִּיקִים בָּהֶם, לָזֶה אָמַר אַבְרָהָם הֵן לִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ דָּבָר הַשָּׁוֶה לִי לֹא נָתַתָּ זָרַע. וְלָזֶה הֱשִׁיבוֹ ה׳ וְאָמַר לוֹ סְפֹר הַכּוֹכָבִים כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, וְהֵם הַצַּדִּיקִים הַמְּשׁוּלִים לַכּוֹכָבִים, דִּכְתִיב (דניאל יב:ג) ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים״, וּבָזֶה נָחָה דַּעְתּוֹ. וְאַל יִקְשֶׁה לְךָ לְפֵרוּשׁ זֶה מִמַּאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדָּרְשׁוּ בַּפָּסוּק ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ״ שֶׁאָמַר ה׳ לְיַעֲקֹב, וְזֶה לְשׁוֹנָם (בראשית רבה פרשה סט), ״כַּעֲפַר״ וְגוֹ׳, מַה עָפָר אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ אֶלָּא בְּמַיִם כָּךְ בָּנֶיךָ וְכוּ׳, מַה עָפָר מְכַלֶּה כְּלֵי מַתָּכוֹת וְכוּ׳, עַד כָּאן, הֲרֵי דְּהַמְשָׁלַת הֶעָפָר לְשֶׁבַח. הִנֵּה לֹא דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּדֶרֶךְ זֶה לַשֶּׁבַח שֶׁבֶּעָפָר אֶלָּא אַחַר שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִמְשִׁילָם ה׳ לַכּוֹכָבִים הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הִמְשִׁילָם לֶעָפָר אַחֲרֵי כֵן אֶלָּא לְשֶׁבַח שֶׁבֶּעָפָר, לֹא לִבְחִינַת הַפְּחִיתוּת, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא דָּרְשׁוּ כֵן בְּפָסוּק רִאשׁוֹן הַנֶּאֱמָר לְאַבְרָהָם אֶלָּא בַּפָּסוּק הַנֶּאֱמָר לְיַעֲקֹב אַחַר שֶׁהֻבְטַח אַבְרָהָם כַּכּוֹכָבִים, וְלָזֶה דָּאַג אַבְרָהָם עַל הַמָּשָׁל רִאשׁוֹן כַּעֲפַר הָאָרֶץ. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ שְׁנֵי הַדִּקְדּוּקִים, לָמָּה לֹא הֻבְטַח אַבְרָהָם בְּהַבְטָחָה רִאשׁוֹנָה, גַּם דִּקְדּוּק אָמְרוֹ הֵן לִי.
בראשית טז:ה · פירוש י
וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן לִדְבָרֵינוּ הוּא מַה שֶׁאָמַר הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה (בראשית כ״א:י״ג) ״וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה״, הֲרֵי שֶׁקְּרָאָהּ אָמָה וּקְרָאוֹ בְּנָהּ וְלֹא בְּנוֹ. כִּי תִמְצָא בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת בִּלְהָה וְזִלְפָּה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר בָּהֶם ״וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן״ (בראשית ל׳:ה׳), וְכֵן אָמַר בַּשֵּׁנִי ״בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב״, וְכֵן בַּשְּׁלִישִׁי אָמַר ״וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה לְיַעֲקֹב בֵּן״, וְכֵן בָּרְבִיעִי אָמַר ״בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב״. הֲרֵי שֶׁבְּכֻלָּן דִּקְדֵּק לְכַנּוֹתָם בְּשֵׁם בְּנֵי יַעֲקֹב כִּי נִשְׁתַּחְרְרוּ, וְכָאן אָמַר ה׳ לְהֵפֶךְ ״בֶּן הָאָמָה״, וְאָמַר לוֹ עוֹד ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (בראשית כ״א:י״ב).
בראשית כה:יט · פירוש ד
וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ס״ג) בְּפָסוּק (ישעיהו כט:כב) ״אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם״, כִּי בִּזְכוּת יַעֲקֹב נִצּוֹל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְזוּלָתוֹ כְּבָר הָיָה חָס וְשָׁלוֹם אַבְרָהָם נִשְׂרָף בְּאוּר כַּשְׂדִּים. וְהוּא אָמְרוֹ אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, כִּי זוּלַת יַעֲקֹב שֶׁהוּא תּוֹלְדוֹת יִצְחָק כְּבָר הָיָה אַבְרָהָם נִשְׂרָף קוֹדֶם שֶׁיּוֹלִיד יִצְחָק.
בראשית כה:כג · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י (גיים) [גוֹיִם֙] בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃
וַיֹּאמֶר ה׳ לָהּ וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה רַבּוּ בּוֹ הַפֵּרוּשִׁים, וְעוֹדֶנּוּ בַּר נְתִינַת טַעַם וְתַבְלִין בְּדֶרֶךְ אוֹר יָשָׁר, וְהוּא כִּי בָא לַהֲשִׁיבָהּ עַל חֲשָׁשָׁתָהּ שֶׁאֵין הֶרְיוֹנָהּ מִתְקַיֵּם לְרֹב דָּחְקָם, וְהוֹדִיעָהּ סִבַּת הַדּוֹחַק אֲשֶׁר יִדְחֲקוּ זֶה אֶת זֶה וְיִתְעַצְּמוּ זֶה עַל זֶה, כִּי מְשֻׁנֶּה הֵרָיוֹן זֶה מִכָּל הֵרָיוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל הֵרָיוֹן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁנַיִם יִהְיוּ הַשְּׁנַיִם נוֹחִים וְטִבְעָם שָׁוֶה, כְּאָמְרוֹ (שיר השירים ז:ד) ״תְּאוֹמֵי צְבִיָּה״, וְיָדוּרוּ יַחַד בַּבֶּטֶן, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֶרְיוֹנֵךְ. וְהַטַּעַם הוּא כִּי שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, כָּל אֶחָד מֵהֶם הוּא בְּחִינַת גּוֹי אֶחָד, וְעוֹד לָהֶם שֶׁהֵם עַצְמָם הֵם מְלָכִים וּמַלְכוּתָם נִמְשֶׁכֶת לְעוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים. וְכָל זֶה לֹא יְסוֹבֵב לְהִתְרוֹצֵץ בַּבֶּטֶן אִם הָיוּ בְּמֶזֶג אֶחָד כְּטֶבַע הַתְּאוֹמִים, אֶלָּא שֶׁהֵם מְשֻׁנִּים מִטֶּבַע הַתְּאוֹמִים, כִּי מֵהַבֶּטֶן עַצְמוֹ אֵינָם נוֹחִים זֶה לָזֶה וּמְשֻׁנֶּה מִזְגָּם וְטִבְעָם, וְהוּא אָמְרוֹ מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ, וְאָמַר מִמֵּעַיִךְ וְלֹא אָמַר בְּמֵעַיִךְ, לוֹמַר כִּי תָּמִיד הֵם מְפֹרָדִים וְהַתְחָלַת הַפֵּרוּד מִמֵּעַיִם, וּבְאֶמְצָעוּת עִנְיָן זֶה הוּא הַשִּׁנּוּי הַמֻּפְלָא, לֹא לְצַד כִּי אֵין בִּטְנָהּ רָאוּי לְהֵרָיוֹן מִתְרוֹצְצִים הַבָּנִים.
בראשית כה:כג · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י (גיים) [גוֹיִם֙] בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃
וְאָמְרוֹ וְרַב וְגוֹ׳. רַבּוּ בָּזֶה הַפֵּרוּשִׁים וְאֵין דָּבָר מַסְפִּיק בַּאֲמִתּוּת הַכָּתוּב. וּלְדַרְכֵּנוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, הַכַּוָּנָה בָּא לוֹמַר כִּי מִלְּבַד שֶׁיִּתְגַּדֵּל אֶחָד בְּמַפֶּלֶת חֲבֵרוֹ גַּם צָרִיךְ הַנּוֹפֵל לְהִשְׁתַּעְבֵּד לִפְנֵי הַמִּתְגַּדֵּל מִמֶּנּוּ, וְלֹא דַי לוֹ נְפִילָתוֹ וּרְאוֹת טוּבוֹ בְּיַד אוֹיְבוֹ אֶלָּא שֶׁיָּכוֹף כְּאַגְמוֹן רֹאשׁוֹ לְעָבְדוֹ, וּבָזֶה תַּפְלִיג הַרְחָקַת הָאַחְוָה וְתַעֲצוּמַת הַשִּׂנְאָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (כתובות עב:) אֵין אָדָם וְנָחָשׁ דָּרִים בִּכְפִיפָה אַחַת. וְזֹאת סִבַּת שִׁנּוּי הַהֵרָיוֹן. וּכְפִי דֶּרֶךְ זֶה אָמְרוֹ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר אֵין הַכַּוָּנָה בְּאָמְרוֹ רַב וְצָעִיר בְּיִחוּד עַל יַעֲקֹב אוֹ עַל עֵשָׂו, אֶלָּא עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה רַב בִּזְמַנּוֹ וְעַל אֲשֶׁר צָעִיר בִּזְמַנּוֹ, כַּפְתּוֹר וָפֶרַח.
בראשית כה:כו · פירוש א
וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. פֵּרוּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא אָבִיו, וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן אָמְרוֹ ״וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים״ וְגוֹ׳, וְאִם הוּא הַקּוֹרֵא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים״ וְגוֹ׳ שֶׁבּוֹ מִשְׁתָּעֵי קְרָא, וְהָבֵן:
בראשית כה:כט · פירוש א
וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃
וַיָּזֶד יַעֲקֹב. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁרָאָה שֶׁהוֹעִילָה לְגִימָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו לְיִצְחָק, לָקַח גַּם הוּא דֶּרֶךְ לְבַשֵּׁל תַּבְשִׁילִין לְקָרֵב לֵב אָבִיו אֵלָיו כְּעֵשָׂו.
בראשית כה:לא · פירוש א
וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹרָתְךָ֖ לִֽי׃
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ כַיּוֹם שֶׁאֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת. וְנִרְאֶה כִּי לֶהֱיוֹת כִּי בְּכוֹרָה זוֹ שֶׁקּוֹנֶה מִמֶּנּוּ יֵשׁ בָּהּ פְּרָטִים שֶׁאֵינָם בַּמְּצִיאוּת אֶלָּא בְּמוֹת אָבִיו, וְהֵם דְּבָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לָעוֹלָם, וּכְפִי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, לָזֶה נִתְחַכֵּם לוֹמַר ״כַיּוֹם״ כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם הַמְּכִירָה. וְהוּא עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מְצִיעָא דַּף ט״ז וּפְסָקוּהוּ הַפּוֹסְקִים (חושן משפט סימן רי״א סעיף ב׳): הַצַּיָּד עָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹאכַל שֶׁאָמַר ״מַה שֶׁיַּעֲלֶה בִּמְצוּדָתִי הַיּוֹם מָכוּר לְךָ״ – מִמְכָּרוֹ קַיָּם, וְהַטַּעַם מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו. וְכָתְבוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁאֵין הַטַּעַם תָּלוּי בְּאוֹמֵר ״הַיּוֹם״ אֶלָּא הוּא הַדִּין יוֹם אַחֵר מִמְכָּרוֹ קַיָּם, מִטַּעַם כְּדֵי חַיָּיו, וְלֹא אָמְרוּ ״הַיּוֹם״ אֶלָּא לִשְׁלֹל מַה שֶׁיַּעֲלֶה בִּמְצוּדָתוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ שָׁנָה שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכְּדֵי מִחְיַת יוֹם אֶחָד, אֲבָל מִחְיַת יוֹם אֶחָד בְּכָל מְצִיאוּת שֶׁיִּהְיֶה קַיָּם. וְהוּא אָמְרוֹ מִכְרָה כַיּוֹם, פֵּרוּשׁ כְּדִין יוֹם, שֶׁהֲרֵי עָיֵף הָיָה וּמִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו מִמְכָּרוֹ מִמְכָּר הֲגַם שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. וְזוּלַת מְצִיאוּת זֶה אֵין דִּין שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת בְּמֶכֶר הַבְּכוֹרָה. וְהִצְדִּיק עֵשָׂו דִּבְרֵי יַעֲקֹב כְּאָמְרוֹ הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת וְאֵין לְךָ תַּקָּנַת מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו גְּדוֹלָה מִזּוֹ.
בראשית כה:לג · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃
וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִּי. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לִשְׁבוּעָה, לֶהֱיוֹת כִּי יֵשׁ בַּבְּכוֹרָה פְּרָטִים שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַכָּבוֹד וְהַמַּעֲלָה, שֶׁעֲלֵיהֶם הִקְפִּיד יַעֲקֹב לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִיא בַּבְּכוֹרוֹת, וּכְפִי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֵין אָדָם מַקְנֶה לֹא בְּמֶכֶר וְלֹא בְּמַתָּנָה דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ כַּיָּדוּעַ (רמב״ם הלכות מכירה פרק כ״ב), לָזֶה נִתְחַכֵּם לִזְכּוֹת בַּדָּבָר עַל יְדֵי שְׁבוּעָה. וְכֵן הוּא הַסְכָּמַת פּוֹסְקֵי הַתּוֹרָה (יורה דעה סימן רל״ט) כִּי הַשְּׁבוּעָה חָלָה בֵּין עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ בֵּין עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ הִשָּׁבְעָה לִּי.
בראשית כה:לג · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃
גַּם דִּקְדֵּק לוֹמַר לִּי, כִּי דַּוְקָא הוּא שֶׁיָּכוֹל לְהִתְקַיֵּם מֶכֶר הַבְּכוֹרָה בְּכָל חֲלָקָיו, אֲבָל לֹא לְזוּלַת, כִּי הַזּוּלַת אֵינוֹ בֶּן קְנִיָּה אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁהֵם מָמוֹן, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁהֵם יְרֻשָּׁה מַעֲלוֹת מֵאֲבִיהֶם, כְּגוֹן הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּבֵית אֱלֹהִים וְהַכָּבוֹד, אֵינָם בְּאִישׁ נָכְרִי, וְלָאו כָּל כְּמִינֵיהּ לְמָכְרָם לְזָר.
בראשית כז:א · פירוש א
וַֽיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃
וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק. טַעַם הוֹדָעָה זוֹ, כִּי זוֹ סִבָּה שֶׁיִּטּוֹל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת כְּשֶׁלֹּא יַכִּירֵהוּ. וְאָמַר לְשׁוֹן צַעַר, שֶׁהֻצְרַךְ לִטּוֹל יַעֲקֹב הַבְּרָכוֹת עַל יְדֵי סִבָּה זוֹ וְלֹא בִּידִיעַת יִצְחָק, כִּי מִזֶּה סֻבְּבוּ כַּמָּה סִבּוֹת לִבְנֵי עַמֵּנוּ.
בראשית כז:ו · פירוש ג
וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר׃
אָחִיךָ לֵאמֹר. פֵּירוּשׁ: לֹא אָחִיךָ בְּדוֹמֶה לְךָ, אֶלָּא בַּאֲמִירָה יֹאמַר אֵלָיו שֵׁם ״אָחִיךָ״, אֲבָל לֹא יִדְמֶה חוֹשֶׁךְ לְאוֹר עוֹלָם.
בראשית כז:יג · פירוש ב
וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃
וְרָאִיתִי לָתֵת טַעַם לְאַהֲבַת רִבְקָה לְיַעֲקֹב, לְצַד כִּי עֵינֵי כֹל אֵלֶיהָ יַצְעִירוּ כִּי מִמֶּנָּה יָצָא רָשָׁע הוּא עֵשָׂו, וְהִנֵּה לַטֶּבַע הָרָגִיל הַחֲלָקִים יֹאהֲבוּ חֵלֶק אֶל חֲלָקָיו, וְזֶה מֵהַבּוֹחַן. לָזֶה גִּלְּתָה דַּעְתָּהּ כִּי לֹא כֵן הוּא, וּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחוֹת כִּי מְקוֹרָהּ בָּרוּךְ, וְחֵלֶק הַטּוֹב חֲלָקֶיהָ וְטִבְעָהּ אֶל אַהֲבַת הַטּוֹב יָרוּץ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁיַּרְבֶּה הַכָּתוּב לוֹמַר בְּכָל פּוֹעַל וּפָעוּל מִמֶּנָּה ״יַעֲקֹב בְּנָהּ״ לְלֹא צֹרֶךְ (בראשית כז:ו,ח,יא,יג,טו,יז,מב), וְכַוָּנָתוֹ הִיא לְהַגִּיד כִּי מִמֶּנָּה אָרְחוֹת צַדִּיק וִיסוֹדוֹ מִיסוֹדָהּ גַּם כֵּן נִבְנָה, וּמוֹצָאוֹ שֶׁל עֵשָׂו לֹא מִבְּחִינָתָהּ שֶׁל רִבְקָה חָס וְשָׁלוֹם.
בראשית כז:יט · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאׇכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרְכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃
אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ. פֵּירוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּנָה הַבְּכוֹרָה מֵעֵשָׂו הִנֵּה הוּא נַעֲשָׂה עֵשָׂו לְצַד בְּחִינַת הַבְּכוֹרָה, כִּי לָהּ יִקָּרֵא עֵשָׂו בְּכוֹרוֹ. וְאָמְרוֹ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלַי, פֵּרוּשׁ, כִּי טַעַם שֶׁצִּוָּה לְעֵשָׂו הוּא כִּי הוּא בְּנוֹ הַבְּכוֹר, וְכֵיוָן שֶׁנָּטַל הַבְּכוֹרָה כְּאִלּוּ הַדָּבָר בָּא אֵלָיו.
בראשית כז:כג · פירוש ב
וְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי־הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃
וַיְבָרְכֵהוּ. פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי מִקּוֹדֶם שֶׁמִּשְּׁשׁוֹ וְיָדַע כִּי עֵשָׂו הוּא, לֹא הָיָה לוֹ דָּבָר מַכְחִישׁ לַקּוֹל הַבָּא לְאָזְנָיו שֶׁאֵינוֹ עֵשָׂו, וַהֲרֵי זֶה מְתַעְתֵּעַ וְנִכְנַס בַּחֲשָׁשַׁת יַעֲקֹב שֶׁאָמַר ״וְהֵבֵאתִי עָלַי״ וְגוֹ׳, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ שֶׁקִּלְלוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הֵכִין לִבּוֹ לְשִׂנְאָתוֹ, וְדָבָר זֶה בַּצַּדִּיקִים יַפְעִיל, וְצֵא וּלְמַד מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פד.) אִם הָיוּ מַקְפִּידִים בְּלִבָּם עַל הַזּוּלַת הָיוּ מְבִיאִים עָלָיו קְלָלָה, לָזֶה כְּשֶׁרָאָה יָדָיו שְׂעִירוֹת וַיְבָרְכֵהוּ לְהָסִיר הַהֵפֶךְ שֶׁהוּמְשַׁךְ מִקּוֹדֶם׃
בראשית כז:כד · פירוש ב
וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אַתָּה זֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה קוֹלוֹ מַגִּיד כִּי יַעֲקֹב הוּא, לָזֶה נִתְכַּוֵּן לְבָרֵךְ לַגּוּף הַמַּחְלִיט כִּי הוּא עֵשָׂו. וְלָזֶה אָמַר ״אַתָּה זֶה״ מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע לַאֲשֶׁר יַגִּיד חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ, וְהָיָה מַלְבִּישׁ הַבְּרָכוֹת בְּדַעְתּוֹ בְּמַה שֶׁלְּפָנָיו בְּלֹא שׁוּם מַחְשָׁבָה מִי הוּא. וְזֶה הוּא לְטוֹבָה אוֹת שֶׁקִּבֵּל הַבְּרָכוֹת יַעֲקֹב בְּכַוָּנָה אֵלָיו, וַהֲגַם שֶׁגָּמַר אוֹמֶר יִצְחָק וְהִזְכִּיר עֵשָׂו, עִם כָּל זֶה בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה לֹא הָיָה מְבָרֵךְ אֶלָּא זֶה שֶׁלְּפָנָיו.
בראשית כז:כח · פירוש א
וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃
וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים. טַעַם אָמְרוֹ וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם וְאָמַר ״וַיְבָרְכֵהוּ״ הוֹסִיף עוֹד לוֹמַר ״וְיִתֶּן לְךָ״ וְגוֹ׳, וּמַה שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ הַבְּרָכוֹת הָרְמוּזוֹת בְּ״וַיְבָרְכֵהוּ״, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לט:יא) שֶׁמַּפְתֵּחַ הַבְּרָכוֹת נְתָנוֹ ה׳ לְאַבְרָהָם וְאַבְרָהָם לְיִצְחָק (בראשית רבה יא) וְעַתָּה מְסָרָם יִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְבָרְכֵהוּ פֵּרוּשׁ, מָסַר לוֹ הַבְּרָכוֹת שֶׁיִּהְיוּ בִּרְשׁוּתוֹ.
בראשית כז:כח · פירוש ב
וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁבֵּרְכוֹ בְּרָכוֹת רוּחָנִיּוֹת וְגַשְׁמִיּוֹת. כְּנֶגֶד הָרוּחָנִיּוֹת אָמַר בְּהֶעְלֵם ״וַיְבָרְכֵהוּ״, וּכְנֶגֶד הַגַּשְׁמִיּוֹת אָמַר וְיִתֶּן לְךָ וְגוֹ׳ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד עוֹלָם הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בָּחַר אַבְרָהָם לְבָנָיו, שֶׁהוּא עִקַּר תַּכְלִית זֶרַע יִשְׂרָאֵל, עוֹד יִתֵּן לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכוּ׳:
בראשית כז:כח · פירוש ג
וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא מִלְּבַד מִדַּת הָרַחֲמִים, אֶלָּא גַּם מִדַּת הַדִּין תַּסְכִּים עַל נְתִינָה זוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ גַּם מִדַּת אֱלֹהִים.
בראשית כז:כט · פירוש ב
יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ. פֵּירוּשׁ, אָחִיו מַמָּשׁ לֹא יִהְיֶה לוֹ לְעֶבֶד, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה הוּא גְּבִיר לוֹ, אֲבָל הַבָּאִים אַחֲרָיו יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ:
בראשית כז:ל · פירוש א
וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה. טַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, כִּי הַתּוֹרָה מִצְטַעֶרֶת עַל אֲשֶׁר כִּלָּה וְלֹא בֵּרַךְ כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁבֵּרַךְ לְעֵשָׂו אַחַר כֵּן, וְאִם הָיָה מְבָרֵךְ אוֹתָם הַבְּרָכוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת לְיַעֲקֹב כְּבָר אָבְדָה תִּקְוַת אֱדוֹם.
בראשית כז:ל · פירוש ב
וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃
וַיְהִי אַךְ יָצֹא וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, גַּם אָמַר אַךְ, גַּם כָּפַל לוֹמַר יָצֹא יָצָא. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁעֲדַיִן הָיָה מְעֻכָּב בִּיצִיאַת יַעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ אַךְ יָצֹא מִיעֵט בַּיְּצִיאָה אֶלָּא לְסִבָּה שֶׁאֵרְעָה יָצָא, וְהַסִּבָּה הִיא מַה שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְבַסּוֹף בְּאָמְרוֹ ״וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ״, וּלְסִבָּה זוֹ מִהֵר לִגְמוֹר הַיְּצִיאָה וְהוּא אָמְרוֹ יָצָא, וְרָמַז אֶל הַצַּעַר שֶׁחָשׁ יַעֲקֹב שֶׁיִּמָּצֵא כְּגַנָּב בַּמַּחְתֶּרֶת בִּפְנֵי אָבִיו כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בְּבִיאַת עֵשָׂו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה ס״ו) דָּרְשׁוּ בְּאוֹפֶן אַחֵר.
בראשית כז:לג · פירוש א
וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד־מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־צַ֩יִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרְכֵ֑הוּ גַּם־בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק וְגוֹ׳ גַּם בָּרוּךְ וְגוֹ׳. טַעַם שְׁנֵי דְּבָרִים הַפְכִּיִּים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, כִּי מִתְּחִלָּה חָרַד עַל הָרַמָּאוּת, וְאַחַר כָּךְ חָשׁ לְמַה שֶׁקָּדַם וְאָמַר בְּבִרְכָתוֹ ״אוֹרְרֶיךָ אָרוּר״ וּבֵרְכָהוּ. קוֹדֶם לֹא יָדַע מִי הוּא וְחָרַד וְחָשׁ לְאָדָם אַחֵר, וּכְשֶׁהִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר וְהִשְׂכִּיל כִּי הוּא יַעֲקֹב בֵּרַךְ אוֹתוֹ, כִּי הֵרִיחַ מֵרֵיחַ בְּגָדָיו וְיָדַע הֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין עֵשָׂו וְחָתַם עַל הַבְּרָכוֹת. גַּם חָשׁ לְמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״אוֹרְרֶיךָ אָרוּר״ לָזֶה בֵּרְכָהוּ.
בראשית כז:לו · פירוש א
וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃
וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: מַתְמִיהַּ ״הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב?״ וּמַשְׁמָעוּת הַשֵּׁם לֹא יַגִּיד אֶלָּא עָקְבָּה אַחַת, וְהוּא עֲקָבַנִי זֶה פַעֲמַיִם, שֶׁאִלּוּ הָיָה שְׁמוֹ עֲקָבוֹת אוֹ עוֹקְבוֹת הָיָה עוֹקְבוֹ פַּעֲמַיִם.
בראשית כז:לו · פירוש ב
וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב – וְלֹא אָמַר עָקְבָּה אוֹ עָקֵב, שֶׁאָז לֹא יַגִּיד אֶלָּא עַל עָקְבָּה אַחַת, אֲבָל יַעֲקֹב יַגִּיד עַל הַתְּמִידוּת, וְלָזֶה עַד עַתָּה כְּבָר [עֲקָבוֹ] פַּעֲמַיִם.
בראשית כז:לט · פירוש ב
וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃
הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי. פֵּרוּשׁ, אֵין לוֹ אֶלָּא מַה שֶׁלְּפָנָיו, לֹא כְּיַעֲקֹב שֶׁאָמַר ״וְיִתֶּן לְךָ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד עוֹלָם הַנִּצְחִי, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
בראשית כז:מ · פירוש ב
וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃
אוֹ יִרְצֶה, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תִּשְׁלוֹט אַתָּה בָּעוֹלָם, לֹא תִהְיֶה מַעֲלָתְךָ עָלָיו, אֶלָּא ״וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל״ וְגוֹ׳ – לֹא הוּא יִשְׁלוֹט בְּךָ וְלֹא אַתָּה תִּמְשׁוֹל בּוֹ. וּמַה שֶׁמָּשַׁל אַחַר כָּךְ, עֲוֹנוֹת הִטּוּ אֵלֶּה.
בראשית כז:מא · פירוש א
וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַ֨ל־הַבְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרְכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃
יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ, אַחַר שֶׁיָּמוּת וְיִקָּבֵר, שֶׁאָז הוּא הַתְחָלַת שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, וְחָשׁ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ בְּעוֹד שֶׁלֹּא נִקְבַּר אָבִיו, כִּי הַמֵּת יוֹדֵעַ קוֹדֶם שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל (שבת קנ״ב:).
בראשית כז:מב · פירוש א
וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהׇרְגֶֽךָ׃
עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל. אָמְרוֹ ״הַגָּדוֹל״, לוֹמַר כִּי הוּא יָכוֹל עֲשׂוֹת אֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, ״בְּנָהּ הַקָּטָן״ פֵּירוּשׁ לְצַד הֱיוֹתוֹ קָטָן מִמֶּנּוּ בַּיְּכוֹלֶת.
בראשית כז:מג · פירוש ב
וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃
בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן. כִּי הוּא יַעֲמֹד נֶגֶד עֵשָׂו אִם יֵלֵךְ לְהָרְגֶךָ:
בראשית כז:מד · פירוש ב
וְיָשַׁבְתָּ֥ עִמּ֖וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃
וְשָׁלַחְתִּי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֲנִי אֶשְׁלַח אַחֲרֶיךָ כְּשֶׁיִּהְיֶה כֵן, אֲבָל אַתָּה לֹא תָבֹא בְּשׁוּם אוֹפֶן.
בראשית כז:מה · פירוש א
עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃
גַּם שְׁנֵיכֶם וגו׳. פֵּירוּשׁ, לוּ יִהְיֶה שֶׁיָּמוּת גַּם הוּא, אוֹ עַל יָדְךָ אוֹ עַל יְדֵי גּוֹאֲלֵי הַדָּם, אַף עַל פִּי כֵן אֵין מַרְפֵּא לְשִׁבְרְךָ בְּמַה שֶׁיָּמוּת גַּם הוּא עִמְּךָ בְּיוֹם אֶחָד, וּלְעוֹלָם אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת אֶלָּא עַל מִיתַת יַעֲקֹב וְלֹא עַל עֵשָׂו.
בראשית כח:ה · פירוש ב
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
אָכֵן בָּא הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם לְיִצְחָק אָבִינוּ שֶׁשָּׁלַח בֵּן צַדִּיק לְאָדָם רָשָׁע מְפֻרְסָם לָבָן הָאֲרַמִּי. וַהֲגַם שֶׁאַבְרָהָם שָׁלַח וְלָקַח רִבְקָה, לֹא הָיָה בְּתוּאֵל מְפֻרְסָם בְּרֶשַׁע כְּלָבָן. וְעוֹד שֶׁלֹּא אָמַר בְּפֵרוּשׁ אַבְרָהָם שֶׁיִּקַּח בַּת בְּתוּאֵל, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִצְחָק שֶׁצִּוָּה לְיַעֲקֹב שֶׁיִּקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן הָרָשָׁע, לָזֶה אָמַר אֲחִי רִבְקָה וּשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ מִבְּתוּאֵל הָרָשָׁע, וּכְמוֹ כֵן יֵצֵא מִלָּבָן בַּת צַדֶּקֶת. גַּם אֵין לְהוֹכִיחַ שֶׁלֹּא יֵצֵא שַׁלְשֶׁלֶת שֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁה מֵאָדָם רָשָׁע, לָזֶה אָמַר אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו פֵּרוּשׁ הֲרֵי שֶׁיָּצְתָה שַׁלְשֶׁלֶת הַקְּדֻשָּׁה מֵאָב רָשָׁע, גַּם כֵּן אֵין לְהַחְלִיט וְלוֹמַר כִּי לֶהֱיוֹת לָבָן רָשָׁע לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ בָּנוֹת כְּרִבְקָה.
בראשית כח:ו · פירוש ב
וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָרְכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהוֹדִיעַ שֶׁיָּדַע עֵשָׂו הֲלִיכַת יַעֲקֹב וְאָפְנָהּ, כִּי הָלַךְ בְּמִצְוַת אָבִיו וְאִמּוֹ וְגַם לְמִצְוַת קִיחַת אִשָּׁה, וְגַם בֵּרְכוּהוּ בְּשַׁלְּחָם אוֹתוֹ, כִּי לְצַד זֶה לֹא רְדָפוֹ שֶׁיָּדַע שֶׁיִּמָּנַע מִיָּדוֹ, הֱיוֹתוֹ הוֹלֵךְ לִשְׁתֵּי מִצְווֹת: כִּבּוּד אָב וָאֵם וּלְקִיחַת אִשָּׁה. וַהֲגַם שֶׁשָּׁלַח אֱלִיפַז כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית כט:יא), אֶפְשָׁר שֶׁבָּחַן כִּי הוּא נוֹצֵחַ בַּדֶּרֶךְ לְיַעֲקֹב, וּמַעֲשֵׂה אָבוֹת עָשׂוּ בָּנִים אֲשֶׁר קִדַּם בַּדֶּרֶךְ לְיִשְׂרָאֵל, וְחָשַׁב עֵשָׂו כִּי גָּדוֹל כֹּחַ אֱלִיפַז מִכֹּחוֹ בִּבְחִינַת רְדִיפָה בַּדֶּרֶךְ לְיַעֲקֹב וּבָנָיו.
בראשית כח:י · פירוש ב
וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃
אָכֵן הַתּוֹרָה תְּכַוֵּן לְסַדֵּר כָּל מַה שֶׁעָבַר עַל יַעֲקֹב מֵעֵת צֵאתוֹ. וְזֶה תְּחִלָּה לַדָּבָר וַיֵּצֵא יַעֲקֹב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: לֹא עָשָׂה אֶלָּא יְצִיאָה וְלֹא הוּצְרַךְ לָלֶכֶת בְּרַגְלָיו, וְהַהוֹלֵךְ הוּא חָרָנָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּלֶךְ חָרָנָה, פֵּירוּשׁ: חָרָנָה הוּא שֶׁהָלַךְ מִמְּקוֹמוֹ לְהַקְבִּיל פְּנֵי יַעֲקֹב.
בראשית כח:י · פירוש ג
וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃
עוֹד יִרְמֹז לְהוֹדִיעַ כִּי כְּשֶׁיָּצָא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע תֵּכֶף הָלַךְ חֲרוֹנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
בראשית כח:י · פירוש ד
וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃
וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁשָּׁלַח עֵשָׂו אֱלִיפַז אַחֲרָיו וְכוּ׳, יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיֵּלֶךְ חָרָנָה לִרְמוֹז עַל הֲלִיכַת אֱלִיפַז אַחֲרָיו בְּחָרוֹן. וְאוּלַי כִּי לָזֶה סָמַךְ לַדָּבָר ״וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם״ לִרְמוֹז כִּי רָאָה עַצְמוֹ בְּצַעַר וְהֻצְרַךְ לִתְפִלָּה:
בראשית כח:יג · פירוש א
וְהִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו. יִרְמוֹז גַּם עַל יַעֲקֹב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פב:ו) הָאָבוֹת הֵם מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, וְלֶהֱיוֹת שֶׁהוּא רֶגֶל רְבִיעִי יֹאמַר בְּדִיּוּק ״נִצָּב עָלָיו״ יוֹתֵר מֵעַל אַבְרָהָם וְיִצְחָק, כִּי הוּא עִקַּר הַעֲמָדַת הַכִּסֵּא.
בראשית כח:יג · פירוש ב
וְהִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״אָבִיךָ״ לְלֹא צֹרֶךְ, גַּם דִּיֵּק לוֹמַר ״אָבִיךָ״ בְּאַבְרָהָם וְלֹא אָמַר ״אַבְרָהָם וְיִצְחָק אֲבוֹתֶיךָ״, נִתְכַּוֵּן לְמַעֵט עֵשָׂו מִיְּרֻשַּׁת אַבְרָהָם וְעָשָׂה יַעֲקֹב הוּא הַיּוֹרֵשׁ אַבְרָהָם, לֹא שֶׁתַּגִּיעַ הַיְּרֻשָּׁה לְיִצְחָק וּמִמֶּנּוּ יִירָשֶׁנָּה יַעֲקֹב, שֶׁאִם כֵּן תַּגִּיעַ הַיְּרֻשָּׁה לְעֵשָׂו. וַחֲשָׁשַׁת יִשְׁמָעֵאל אֵינָהּ, כִּי כְּבָר כָּתַבְתִּי (אור החיים על בראשית טז:כא) שֶׁמִּשְׁפַּט עֶבֶד יֵשׁ לוֹ, דִּכְתִיב (בראשית כא:יג) ״בֶּן הָאָמָה״ וְלֹא בִּנְךָ, וְגוּפוֹ קָנוּי לְיִצְחָק, וְאֵין טַעֲנַת עֵשָׂו בּוֹ כִּי יְרֻשַּׁת אַבְרָהָם נִתְּנָה לְיַעֲקֹב וְלֹא לְעֵשָׂו.
בראשית כח:יג · פירוש ג
וְהִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
וַהֲגַם שֶׁבֵּן מוּמָר יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו דְּבַר תּוֹרָה (קידושין יח.), כָּאן כְּשֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם מַתָּנוֹת וּבְרָכוֹת וְכַדּוֹמֶה, נְתָנָם לוֹ עַל מְנָת שֶׁאַחֲרָיו לְיַעֲקֹב, כְּאָמְרוֹ (בראשית כא:יב) ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (נדרים לא.). וַהֲגַם שֶׁשֵּׁם זֶרַע לֹא יָרֵעַ לַנַּחֲלָה שֶׁיּוֹרֵשׁ הֲגַם שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא זַרְעוֹ, הֲרֵי מָצִינוּ שֶׁזֶּרַע פָּסוּל יִקָּרֵא גַּם כֵּן זֶרַע, כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין (סד:) ״כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ״ לְרַבּוֹת זֶרַע פָּסוּל, הֲרֵי שֶׁיִּקָּרֵא זֶרַע. אֶלָּא דִּסְתָם זֶרַע הוּא כָּשֵׁר, וּכְשֶׁמְּמַעֵט כָּאן עֵשָׂו שֶׁלֹּא יִקָּרֵא זֶרַע, מִעֵט אֲפִלּוּ זֶרַע פָּסוּל לֹא יִקָּרֵא לוֹ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין לוֹ בּוֹ יְרֻשָּׁה. וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה ה׳ לְבַסּוֹף שֶׁנּוֹתֵן לְיַעֲקֹב כָּל בִּרְכוֹת אַבְרָהָם. וּמַה שֶׁלָּמְדוּ בַּשַּׁ״ס (קידושין יח.) מִפָּסוּק ״כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי״ וְגוֹ׳, הַיְינוּ שֶׁיְּרָשׁוּהוּ בָּנָיו לְעֵשָׂו, לֹא שֶׁעֵשָׂו יָרַשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּאַבְרָהָם.
בראשית כח:כא · פירוש א
וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃
וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים. וְעַד עַתָּה אֵינוֹ לֵאלֹהִים חַס וְשָׁלוֹם. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא פְּסוּל בְּזַרְעִי, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיכָן רָמוּז דָּבָר זֶה בְּאָמְרוֹ ״וְהָיָה״ וְגוֹ׳. וְעוֹד הַבְטָחָה זוֹ תָּמִיד הִיא תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת, וְאֵימָתַי יִהְיֶה קֵץ הַגְּבוּל לַעֲשׂוֹת הָאֶבֶן מַצֵּבָה. וְהַנָּכוֹן הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁיִּתְיַחֵד אֵלָיו שֵׁם ה׳ לֵאלֹהִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְיַחֵד עַל אֲבוֹתָיו (בראשית כח:יג) ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק״, גַּם יֵאָמֵר עָלָיו ״אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״, וְהוּא אָמְרוֹ לִי לֵאלֹהִים פֵּרוּשׁ: לִי בְּיִחוּד. וְדָבָר גָּדוֹל דִּבֵּר יַעֲקֹב בָּזֶה, וְתִמְצָא שֶׁכֵּן הָיָה, דִּכְתִיב (בראשית לג:כ) ״וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ וְאַחַר כָּךְ שִׁלֵּם נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדַר לַעֲשׂוֹת אֶבֶן הַזֹּאת.
בראשית כט:יב · פירוש א
וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֙יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רׇץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃
וַיַּגֵּד יַעֲקֹב וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: הִגִּיד לָהּ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַקּוּרְבָה שֶׁהָיוּ לְרָחֵל, אַחַת קוּרְבַת הַגּוּף, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְהַשְּׁנִיָּה קוּרְבַת הַנֶּפֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא, וִידוּעָה רִבְקָה בְּצִדְקוֹתֶיהָ, וְהַצַּדִּיקִים יִשְׂמְחוּ בַּדּוֹמֶה.
בראשית כט:יב · פירוש ב
וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֙יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רׇץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃
עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג:) שֶׁאָמְרָה לוֹ אָבִיהָ רַמַּאי, וְהוּא הֵשִׁיב כִּי אָחִיו הוּא בְּרַמָּאוּת. וּכְפִי זֶה חָשׁ יַעֲקֹב כִּי תֹּאמַר עָלָיו, גְּנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁיִּתְנַהֵג צַדִּיק עִם רָשָׁע כְּרִשְׁעָתוֹ, לָזֶה אָמַר וְכִי בֶן רִבְקָה, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְחַכֵּם עָלָיו בְּדֶרֶךְ צֶדֶק וֶאֱמֶת לְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו וּלְנַצְּחוֹ בְּמִשְׁפָּטָיו, וְהוּא סוֹד (קהלת ז:יב-יג) ״הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ״ וְלֹא יְרַמֵּהוּ בְּדֶרֶךְ רֶשַׁע וּמִאוּס אֲשֶׁר יִכָּלֵם בַּעֲשׂוֹתוֹ כָּכָה.
בראשית כט:יד · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
וַיֹּאמֶר לוֹ וְגוֹ׳ אַךְ עַצְמִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, עַצְמוֹ וְאֵינוֹ עַצְמוֹ, כִּי הִשְׂכִּיל שֶׁאֵינוֹ מִבְּחִינָתוֹ, שֶׁלֹּא תִדְמֶה בַּבְּחִינָה כִּי לָבָן חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר, וְלָזֶה דִּיֵּק בְּאָמְרוֹ אַךְ עַצְמִי לְמַעֵט. וְאוּלַי שֶׁדִּיֵּק בְּחִינוֹת שֶׁבָּהֶם יִדְמֶה אֵלָיו שֶׁהֵם עֶצֶם וּבָשָׂר, לֹא הַנֶּפֶשׁ.
בראשית כט:יח · פירוש א
וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבׇדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃
וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל. פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד יָפְיָהּ אֶלָּא לְצַד מַה שֶׁרָחֵל בַּת זוּגוֹ.
בראשית כט:יח · פירוש ג
וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבׇדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃
אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים. צַדִּיק זֶה יְכַוֵּן תָּמִיד לְהַכְנִיעַ עַצְמוֹ שֶׁבַע, וְגַם בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתוֹ לְאָחִיו שֶׁבַע פְּעָמִים (בראשית ל״ג:ג), וְהוּא סוֹד (משלי כ״ד:ט״ז) ״שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם״ אַחֲרֵי נָפְלוֹ. וְאוּלַי שֶׁנָּתַן שָׁוְיָהּ בְּמַה שֶׁשִּׁעְבֵּד עַצְמוֹ שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכְּדֵי שְׁנֵי עֶבֶד עִבְרִי (שמות כ״א:ב).
בראשית כט:כג · פירוש ד
וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃
וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. טַעַם שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁ בָּהּ הוּא לַחֲשָׁשַׁת צַדִּיק וְיָשָׁר וְנֶאֱמַן רוּחַ, לְבַל יִכָּשֵׁל בְּמִכְשׁוֹל הָאֱנוֹשִׁי אֲשֶׁר יִתְאַוּוּ תַּאֲוָה קוֹדֶם קְרוֹב אֵלֶיהָ, וְיַטִּיפוּ מִמֶּנּוּ צִחְצוּחֵי טֻמְאָה קוֹדֶם הַתְחָלַת מִצְוָה. וּמִי לָנוּ גָּדוֹל מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ, עֵדוּת לוֹ בַּתּוֹרָה (בראשית מט:ג) ״רֵאשִׁית אוֹנִי״, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם, אֲשֶׁר עַל כֵּן הִרְחִיק הָרְאוֹת בָּהּ וְתֵכֶף וּמִיָּד בָּא אֵלֶיהָ לִשְׁמֹר חוּמוֹ בַּל יְחַלֵּל בְּרִיתוֹ בְּרִית קֹדֶשׁ, וְגַם אַחַר גְּמַר בִּיאָה לֹא הִכִּיר בָּהּ כִּי כִּבָּה הַנֵּרוֹת כְּמִשְׁפָּט לְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ (אורח חיים רמ) עַד אוֹר הַבֹּקֶר.
בראשית ל:ב · פירוש א
וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן׃
וַיִּחַר אַף וְגוֹ׳. הַטַּעַם לְפִי שֶׁהוֹצִיאָה מִפִּיהָ דְּבַר קְלָלָה שֶׁאָמְרָה ״מֵתָה אָנֹכִי״, וְדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים אֲפִילוּ בְּסֵדֶר זֶה יַעֲשׂוּ רוֹשֶׁם, וְצֵא וּלְמַד (בראשית רבה עד:ט) מִמַּה שֶׁקִּלֵּל הוּא עַל תְּנַאי וְכוּ׳, לָזֶה חָרָה אַפּוֹ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּרָחֵל פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִילָהּ, גַּם לְפִי שֶׁאָמְרָה ״הָבָה לִי״ וְגוֹ׳ וְלֹא אָמְרָה הִתְפַּלֵּל עָלַי.
בראשית ל:טו · פירוש ב
וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃
וְטַעַם יַעֲקֹב שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין שְׁתֵּי נָשָׁיו, לְצַד שֶׁאֵין עָלָיו חִיּוּב לֵאָה זוּלַת עוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה (שמות כא:י) ״לֹא יִגְרָע״, כִּי לֹא נְשָׂאָהּ בִּרְצוֹנוֹ וּבִידִיעָתוֹ וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן רָחֵל אִשְׁתּוֹ זֹאת וּבָהּ עָבַד פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה.
בראשית ל:לב · פירוש ב
אֶֽעֱבֹ֨ר בְּכׇל־צֹֽאנְךָ֜ הַיּ֗וֹם הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כׇּל־שֶׂ֣ה ׀ נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכׇל־שֶׂה־חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים וְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי׃
וְנִרְאֶה כִּי יַעֲקֹב בִּתְנָאוֹ לֹא רָצָה שֶׁיִּטּוֹל בְּחֶלְקוֹ עֲקֻדִּים. וְטַעֲמוֹ הוּא כִּי אִם יִקַּח גַּם הָעֲקֻדִּים יִצְטָרֵךְ לַהֲסִירוֹ גַּם כֵּן מִצֹּאן לָבָן, וּמֵעַתָּה אֵין סִימַן הַלֹּבֶן בְּכָל הַצֹּאן לְיַחְמֵנָּה הַצֹּאן אֵלָיו וַהֲרֵי הוּא יָגֵעַ לָרִיק, כִּי לֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְרַמּוֹת לָבָן בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וְחָשַׁב שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הֶעָקוֹד יִמָּצֵא שֶׁיֶּחֱמוּ הַצֹּאן לָלֶדֶת גַּם כֵּן הַנָּקוֹד וְהַטָּלוּא שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית ל:מ) ״וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקוֹד״ וְהָיוּ יוֹלְדוֹת נְקֻדִּים וּטְלוּאִים וְהַחוּם שֶׁיֶּחֱמוּ אֶל הַנִּמּוּר, וְהָרַמַּאי לָבָן נִתְחַכֵּם לְדַעַת זוֹ וְנָטַל הַכֹּל עָקוֹד נָקוֹד וְטָלוּא, עוֹד נִתְחַכֵּם וְהֵסִיר כָּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ, תִּפַּחְנָה עַצְמוֹתָיו כִּי לֹא כֵן הָיָה הַתְּנַאי, שֶׁאִם כֵּן מִנַּיִן יֵצְאוּ עָקוֹד אוֹ נָקוֹד אוֹ טָלוּא, וּמֵעַתָּה פָּקַע שְׂכָרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. מִטַּעַם זֶה נִתְחַכֵּם יַעֲקֹב לָקַחַת שְׂכַר טָרְחוֹ וַיַּצֵּג הַמַּקְלוֹת וְלָקַח לְעַצְמוֹ גַּם הָעֲקֻדִּים, כִּי מִמַּה שֶׁהֱסִירָם לָבָן גִּלָּה דַעְתּוֹ כִּי בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ (בראשית ל:לט) ״וַתֵּלַדְנָה הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלוּאִים״ וְכָל שְׁלֹשֶׁת הַמִּינִים בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְעַל לָבָן נֶאֱמַר (משלי ה:כב) ״וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ״.
בראשית ל:מ · פירוש ב
וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּ֠ן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכׇל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן׃
וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה כְּדֵי שֶׁתָּמִיד לֹא יִהְיוּ הַצֹּאן מִסְתַּכְּלִין אֶלָּא בְּאוֹתָן מִינִים וְלֹא בִּשְׁאָר מִינִים, שֶׁבָּזֶה לֹא יֵלְדוּ כְּלָל כִּי אִם מֵאוֹתוֹ הַמִּין, שֶׁאִם לֹא כֵן יִצְטָרֵךְ יַעֲקֹב לָתֵת מִצֹּאנוֹ לְלָבָן כְּשֶׁתֵּלַדְנָה מִין שֶׁאֵינוֹ עָקֹד וְטָלוּא וְכוּ׳:
בראשית ל:מא · פירוש א
וְהָיָ֗ה בְּכׇל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרְהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת׃
וְהָיָה בְּכָל יַחֵם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה יַעֲשֶׂה יַעֲקֹב כָּכָה? בִּשְׁלָמָא מַה שֶׁעָשָׂה בַּתְּחִלָּה בְּהַצָּגַת הַמַּקְלוֹת הָיָה לְצַד הַהֶכְרֵחַ, שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה יָגֵעַ לָרִיק כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. לֹא כֵן אַחַר שֶׁהָיוּ בַּצֹּאן עֲקֻדִּים וּנְקֻדִּים וְגוֹ׳, לֹא הָיָה לוֹ לִטּוֹל הוּא הַמְקֻשָּׁרוֹת וְכוּ׳, שֶׁנִּמְצָא כְּפִי זֶה הוּא נוֹטֵל יוֹתֵר מֵחֲצִי רֶוַח, וְאֵינוֹ מִן הַדִּין, שֶׁכָּל שֶׁלֹּא הִתְנָה עִם בַּעַל הַצֹּאן, מִן הַסְּתָם אֵין לָרוֹעֶה לִטּוֹל אֶלָּא שְׁלִישׁ הָרֶוַח, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (בראשית כט:טו) ״הֲכִי אָחִי אַתָּה״, וְכָאן אֵין לְיַעֲקֹב לְהַצִּיל מֵהָרַמַּאי אֶלָּא דָּבָר שֶׁנּוֹגֵעַ לוֹ בַּדִּין מִן הַסְּתָם, וְרוֹאַנִי כִּי נוֹטֵל יוֹתֵר מֵחֲצִי.
בראשית ל:מא · פירוש ב
וְהָיָ֗ה בְּכׇל־יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרְהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת׃
וְאוּלַי כִּי צֹאן הַמְקֻשָּׁרוֹת לֹא הָיוּ יוֹלְדוֹת הַכֹּל עֲקֻדִּים וְגוֹ׳, אֶלָּא עַל הָרוֹב, וְהָיָה לָבָן נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד בַּמְקֻשָּׁרוֹת וְכָל חֵלֶק הָעֲטוּפִים, וְהָיָה מַגִּיעַ לְחֶלְקוֹ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב״, פֵּרוּשׁ רוֹב הַקְּשׁוּרִים, אוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַצִּיל שְׁאָר גְּזֵלוֹת שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לוֹ.
בראשית לא:ב · פירוש ב
וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶ֛נּוּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהַקְדִּים שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁמִּסִּבָּתָם עָשָׂה יַעֲקֹב מַה שֶׁעָשָׂה שֶׁבָּרַח בְּלֹא יְדִיעַת לָבָן, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה הוֹלֵךְ בְּלֹא יְדִיעַת לָבָן, אוֹ עֲדַיִן הָיָה מִתְעַכֵּב שָׁם יָמִים. וְהוּא שֶׁאִם לֹא רָאָה פְּנֵי לָבָן וְדִבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ, הֲגַם שֶׁבָּאָה אֵלָיו הַנְּבוּאָה לָלֶכֶת, הָיָה הוֹלֵךְ בִּידִיעַת לָבָן כִּי לֹא נִמְכַּר יַעֲקֹב לְעֶבֶד לוֹ וְלִרְצוֹנוֹ הָיָה עִמּוֹ. אֶלָּא לְצַד דִּבְרֵי בָנָיו וּפְנֵי לָבָן מְשֻׁנּוֹת הָיָה חָשׁ שֶׁיִּגְזֹל מִמֶּנּוּ כָּל יְגִיעוֹ, וְהוּא שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף (בראשית לא:לא) ״כִּי יָרֵאתִי פֶּן תִּגְזֹל״ וְגוֹ׳. וְאִם לֹא הָיְתָה בָּאָה אֵלָיו הַנְּבוּאָה לָלֶכֶת, הֲגַם שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן, לֹא הָיָה מְמַהֵר לָלֶכֶת בְּאוֹתוֹ זְמַן עַד שֶׁיִּתְחַכֵּם לָקַחַת רְצוֹנוֹ בְּאֹרֶךְ הַיָּמִים אָז יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְיֵשֵׁב שָׁם יָמִים. בְּאֹפֶן מֵאֶמְצָעוּת שְׁנֵי דְּבָרִים: דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן וְשִׁנּוּי פָּנָיו וְדִבְרֵי ה׳, לָזֶה עָשָׂה כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, לָזֶה סְמָכָם הַכָּתוּב יַחַד.
בראשית לא:ה · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֵֽאלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖ה עִמָּדִֽי׃
וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְאִם תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם נָכוֹן כִּי הוּא רוֹאֶה כִּי שֶׁלְּךָ גָּדוֹל מִשֶּׁלּוֹ וּפָרַצְתָּ מְאוֹד, לָזֶה אָמַר וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי וְזוֹ בְּרָכָה מֵאֵת ה׳.
בראשית לא:ז · פירוש ב
וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃
וְאוּלַי כִּי לָבָן הִרְגִּישׁ מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁרָאָה שֶׁיָּלְדוּ הַצֹּאן בְּרִבּוּי מִין הַנּוֹגֵעַ לְיַעֲקֹב בְּחֶלְקוֹ, לָזֶה נִתְחַכֵּם וְאָמַר: בְּוַדַּאי הֲלֹא דָבָר הוּא. לָזֶה הָיָה אוֹמֵר לוֹ מִין אֶחָד בִּתְחִלָּה, וְאַחַר שֶׁיֶּחֱמוּ הַצֹּאן הָיָה חוֹזֵר בּוֹ בֵּין עִבּוּר לְלֵידָה וְלוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ מִין שֶׁאָמַר, וּמְיַחֵד לְיַעֲקֹב מִין אַחֵר, וְלָזֶה לֹא יִקָּרֵא אֶלָּא הִתּוּל שֶׁפְּעָמִים אוֹמֵר כָּךְ וּפְעָמִים וְכוּ׳.
בראשית לא:ח · פירוש ב
אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃
עוֹד טַעַם הַדָּבָר הוּא לְצַד כִּי מִין זֶה שֶׁל עֲקֻדִּים לֹא הוּזְכַּר בַּתְּנַאי הָרִאשׁוֹן, בָּא עָלָיו הָרָשָׁע בְּטַעֲנָה כִּי לֹא כְאֵלֶּה לְחֵלֶק יַעֲקֹב, וְלֹא הוֹדָה עַל הָאֱמֶת מֵהַהוֹכָחָה שֶׁנָּטַל מִין זֶה. וְלָזֶה בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה הוֹצִיא מֵחֵלֶק יַעֲקֹב עֲקֻדִּים, וְאַחַר כָּךְ הָיָה מְתַוֵּךְ עִמּוֹ לִרְצוֹנוֹ לְהַחְלִיף מִין נְקוּדִּים שֶׁבְּחֵלֶק יַעֲקֹב בְּחֵלֶק עֲקוּדִים שֶׁהוּא שֶׁל לָבָן, וְחוֹזֵר חֲלִילָה עֲשֶׂרֶת מוֹנִים. וּלְעוֹלָם תְּנַאי הָרִאשׁוֹן שֶׁל נְקוּדִּים וּטְלוּאִים בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים עָמַד בִּמְקוֹמוֹ.
בראשית לא:ח · פירוש ג
אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃
וְאָמְרוֹ אִם כֹּה יֹאמַר. לְשׁוֹן עָתִיד, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּאָמְרוֹ ״הֵתֶל בִּי״, יְדֻיַּק עַל נָכוֹן, כִּי לֹא עַל אֲמִירָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר בַּתְּחִלָּה הָיְתָה הַנְהָגַת הַלֵּדָה, אֶלָּא עַל מַה שֶׁעָתִיד לוֹמַר בָּאַחֲרוֹנָה אַחַר עִבּוּר הַצֹּאן. וְדָבָר זֶה לֹא הָיָה לְצַד הִשְׁתַּדְּלוּת יַעֲקֹב, אֶלָּא כִּי מֵה׳ הָיְתָה לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁסִּפֵּר אַחַר כָּךְ שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹם וְכוּ׳.
בראשית לא:כ · פירוש א
וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת־לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא׃
וַיִּגְנֹב וְגוֹ׳ עַל בְּלִי וְגוֹ׳. קָשֶׁה אֵיךְ יֻצְדַּק לוֹמַר אֵלָיו שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ, שֶׁאוֹמֵר ״עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ״. וְאוּלַי שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁנִּתְחַכֵּם יַעֲקֹב כְּשֶׁסִּפֵּר לְלָבָן כָּל מַעֲשָׂיו וְהַנְהָגוֹתָיו, הֶעְלִים מִמֶּנּוּ עָרְמַת הַבְּרִיחָה, וְהוֹסִיף לִשְׁלֹל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ בְּמַה שֶׁהָיָה שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ לְשַׁלְּחוֹ. בָּזֶה הָיָה מַצְדִּיק לָבָן כִּי לֹא יִבְרַח כְּלָל, שֶׁאִם לֹא כֵן לָמָּה הָיָה שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ שֶׁיְּשַׁלְּחֵהוּ, וּבָזֶה גָּנַב לִבּוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּגְנֹב וְגוֹ׳, וּבַמֶּה גָּנַב? עַל סִבַּת שֶׁלֹּא הִגִּיד לוֹ בְּסִפּוּר מַעֲשָׂיו כִּי יַעֲרִים לִבְרֹחַ כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ לִבְרֹחַ. וּבָזֶה מָצִינוּ טַעַם בְּעִקַּר הוֹדָעַת כָּתוּב זֶה, שֶׁבָּא לוֹמַר טַעַם שֶׁבּוֹ הִשִּׂיג הַבְּרִיחָה, כִּי זוּלַת זֶה הָיָה נוֹתֵן לֵב לָבָן לִשְׁמֹר אוֹתוֹ מִלִּבְרֹחַ בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, אֶלָּא שֶׁגָּנַב לִבּוֹ וּבָזֶה מָצָא הֲכָנָה לֶאֱסֹף כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ וּבָרַח וְאֵין יוֹדֵעַ, וְהוּא שֶׁאָמַר סָמוּךְ לָזֶה ״וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ״ וְגוֹ׳, וְהָבֵן:
בראשית לא:כג · פירוש א
וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים. יֵשׁ לַחְקוֹר לָמָּה נִשְׁתַּנָּה יַעֲקֹב בַּהֲלִיכָה זוֹ שֶׁלֹּא קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ כְּמִשְׁפָּט לְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ, וּמָצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ לֶאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אָבִיו קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ (בראשית רבה נט,יא), וּמִן הַנָּכוֹן אֵלָיו יֵאוֹת עֲשׂוֹת גַּם לְהַצִּילוֹ מֵהָרוֹדֵף וְלֹא הָיָה מַשִּׂיגוֹ לָבָן. וְאוּלַי כִּי הִגִּיד לוֹ הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁאֵין צָרִיךְ לִבְרֹחַ, כִּי הֲגַם שֶׁהִדְבִּיקוֹ לָבָן הֲיוּכַל דַּבֵּר דָּבָר אֵלָיו אֲפִלּוּ דִּבּוּר, וְזוּלַת זֶה הָיָה מַרְאֶה חָס וְשָׁלוֹם כִּי לֹא יָכוֹל הַצִּילוֹ מִיַּד לָבָן, וְגָדוֹל הַנֵּס הַזֶּה שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא בַּעַל בְּחִירָה יִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת בְּחִירָתוֹ בְּיַעֲקֹב.
בראשית לא:כג · פירוש ב
וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
גַּם בָּזֶה ה׳ סִבֵּב כַּמָּה סִבּוּבִין כְּרִיתַת בְּרִית עִמּוֹ לְבַל יַזִּיק, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַדָּבָר נִתְגַּבְּרוּ עָלָיו יִשְׂרָאֵל בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים כְּשֶׁבָּא עֲלֵיהֶם וְהוּא כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה.). גַּם מִזֶּה נִמְשַׁךְ קְבוּרַת רָחֵל בַּמָּקוֹם הַהוּא כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לְטוֹבָה אוֹת בְּגָלוּת בָּנֶיהָ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא) בְּטַעַם קְבוּרָתָהּ שָׁמָּה:
בראשית לא:לו · פירוש ב
וַיִּ֥חַר לְיַעֲקֹ֖ב וַיָּ֣רֶב בְּלָבָ֑ן וַיַּ֤עַן יַעֲקֹב֙ וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֔ן מַה־פִּשְׁעִי֙ מַ֣ה חַטָּאתִ֔י כִּ֥י דָלַ֖קְתָּ אַחֲרָֽי׃
וַיָּרֶב בְּלָבָן. פֵּרוּשׁ, בְּעֵרֶךְ לָבָן הָיָה הַדָּבָר נִכָּר שֶׁהוּא מְרִיבָה, אֲבָל אִם הָיוּ הַדְּבָרִים לְאָדָם אַחֵר לֹא תִקָּרֵא מְרִיבָה. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע״ד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: קַפְדָנוּתָם שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עַנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים וְכוּ׳ פִּיּוּסִים יַעֲקֹב מְפַיֵּס לְחָמִיו״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְזֶה מְכֻוָּן לִדְבָרֵינוּ. וְאוּלַי יְכַוֵּן עוֹד שֶׁלֹּא רָב עִמּוֹ בִּכְנוּפְיַת אֲנָשִׁים אֶלָּא בְּיִחוּד עִמּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּרֶב בְּלָבָן פֵּרוּשׁ: בְּיִחוּד עִמּוֹ שֶׁלֹּא יִכָּלֵם בְּתוֹכַחְתּוֹ.
בראשית לא:לח · פירוש א
זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃
זֶה עֶשְׂרִים וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, כִּי לְצַד זְמַן מוּעָט יִשְׁתַּמֵּר הַגַּנָּב וְהָרַמַּאי מֵעֲשׂוֹת רַע, אֲבָל לֹא לְאֹרֶךְ הַזְּמַן, לָזֶה אָמַר זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה וְכֻלָּם שָׁוִים לְטוֹבָה. וְדָבָר זֶה אֵין לָקַחַת מִמֶּנּוּ הוֹכָחָה אִם הָיָה יַעֲקֹב עִם אָדָם בִּלְתִּי מַרְגִּישׁ בְּרַמָּאוּת, לָזֶה אָמַר עִמָּךְ – הֲרָאִיתָ בִּי מִיָּמֶיךָ עָוֶל, וְהוֹכִיחַ הוֹכָחוֹת מוֹכִיחוֹת כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא:
בראשית לא:לח · פירוש ג
זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃
אָכֵן כַּוָּנַת יַעֲקֹב הִיא לֶהֱיוֹת כִּי דֶּרֶךְ רוֹעֶה גַּנָּב יִתְחַכֵּם לִגְנוֹב בְּאָמְרוֹ כִּי לֹא כָּל הַצֹּאן יָלְדוּ, מֵהֶם יָלְדוּ וּמֵהֶם שִׁכְּלוּ, וְלוֹקְחִים לְעַצְמָם. וּמֵעַתָּה הוֹכָחָה גְּדוֹלָה אָמְרוֹ יַעֲקֹב רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ, וּבָזֶה אֵין מָקוֹם לַחֲשָׁד שֶׁאָכַלְתִּי וְכוּ׳, שֶׁאִם הָיָה חָפֵץ לֶאֱכוֹל מִשֶּׁלּוֹ הָיָה לוֹ מָקוֹם לוֹמַר לוֹ כָּךְ וְכָךְ שִׁכְּלוּ מֵהַצֹּאן. וּמֵה׳ הָיָה הַדָּבָר לִשְׁמוֹר חֲסִידוֹ מֵחֲשָׁד, וְלֹא שִׁכְּלָה אַחַת מִצֹּאנוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדֶנּוּ שֶׁאֲכָלוֹ.
בראשית לא:לט · פירוש ג
טְרֵפָה֙ לֹא־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה׃
וְאָמְרוֹ גְּנֻבְתִי יוֹם וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן בְּעִנְיַן נִזְקֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁהָיָה מְשַׁלֵּם בֵּין מַה שֶׁהוּא חַיָּב הַשּׁוֹמֵר שָׂכָר בֵּין מַה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב, וְהוּא אָמְרוֹ גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה, פֵּרוּשׁ גְּנֻבְתִי – הַגְּנֵבָה לִי הָיְתָה מַגַּעַת גַּם בְּצַד הַפְּטוּר.
בראשית לא:מב · פירוש ב
לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עׇנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֱלֹהֵי אָבִי כְּנֶגֶד זְכוּת אָבוֹת, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ שֶׁעָמְדוּ לוֹ, שֶׁהֵם מִדַּת הַחֶסֶד וּמִדַּת הַדִּין. כְּנֶגֶד מִדַּת הַחֶסֶד אָמַר אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, כְּאָמְרוֹ (מיכה ז:כ) ״חֶסֶד לְאַבְרָהָם״, וּכְנֶגֶד מִדַּת הַדִּין אָמַר וּפַחַד יִצְחָק. וְלָזֶה לֹא אָמַר אֱלֹהֵי יִצְחָק, לִרְמֹז עַל הַמִּדָּה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָהּ, וְזוּלַת זֶה הָיָה אוֹמֵר אֱלֹהֵי יִצְחָק, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁה׳ אָמַר לוֹ (בראשית כח:יג) ״אֱלֹהֵי יִצְחָק״. וְטַעַם שֶׁהִזְכִּיר שְׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ לוֹמַר כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמּוֹ, וְגַם עָשָׂה לוֹ מִשְׁפָּט עִם לָבָן, שֶׁהֵם שְׁתֵּי מִדּוֹת, וְזוּלַת אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה מַגִּיעוֹ הַטּוֹב לְיַעֲקֹב.
בראשית לב:ב · פירוש ב
וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
וּפְשַׁט הַכָּתוּב הוּא, לֶהֱיוֹת כִּי שָׁלַח ה׳ מַלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים לְהִדָּמוֹת לִפְנֵי עֵשָׂו כַּאֲשֶׁר הוֹכִיחַ סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, לָזֶה הִקְדִּים לְהוֹדִיעַ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁמִּמֶּנּוּ הִרְגִּישׁ יַעֲקֹב הֱיוֹתָם מַלְאָכִים, וְאָמַר שֶׁלֹּא בָּא הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ הָאֲנָשִׁים שֶׁקּוֹדֶם יִהְיוּ נִרְאִים הָלוֹךְ וְקָרֵב עַד שֶׁיַּגִּיעוּ אֵצֶל הַבָּאִים אֶצְלוֹ, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד צָמְחוּ לְפָנָיו, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ פֵּרוּשׁ רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה הַפְּגִיעָה בּוֹ אֶצְלוֹ, ״וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם״ בְּדֶרֶךְ זֶה, ״מַחֲנֵה אֱלֹהִים״, אֵין אֵלֶּה אֲנָשִׁים אֶלָּא מַלְאָכִים, ״וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַחֲנָיִם״ פֵּרוּשׁ שְׁתֵּי מַחֲנוֹת, אֶחָד שֶׁל אֲנָשָׁיו שֶׁהָיוּ עִמּוֹ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה וְהַשֵּׁנִי שֶׁל מַלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים כִּי בָּאוּ לְעֶזְרַת ה׳ לִידִידוֹ יַעֲקֹב בְּחִיר ה׳.
בראשית לב:ד · פירוש ב
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לָתֵת טַעַם לְאָמְרוֹ וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, לָמָּה יִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן לְלֹא צֹרֶךְ, כִּי יָכוֹל עֲשׂוֹת הַדָּבָר עַל יְדֵי מְשָׁרְתֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ? לָזֶה אָמַר לְפָנָיו, פֵּרוּשׁ, לְצַד הֱיוֹתָם לְפָנָיו דָּן כִּי הוּרְשָׁה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לַאֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ לָהֶם בְּדָבָר שֶׁאֵין יָכוֹל עֲשׂוֹת עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם. וְאָמַר כִּי הֻצְרַךְ לָהֶם לְצַד שֶׁהַשְּׁלִיחוּת הוּא אֶל עֵשָׂו, וְהוּא אָדָם גָּדוֹל כַּיָּדוּעַ לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עה), וּשְׁלִיחוּת אֲחֵרִים אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַחְשִׁיב אוֹתָם לַהֲשִׁיבָם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיַּקְדִּים לְהַכּוֹתָם מִבְּלִי הָשֵׁב וְיָבֹא עַל יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנֶּשֶׁר, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמַּלְאָכִים. גַּם בְּאֶמְצָעוּת שְׁלִיחוּתָם יִפְחַד וְרָחַב לְבָבוֹ בִּרְאוֹתוֹ צְבָא הַשָּׁמַיִם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): ״מֵהֶם לְבוּשֵׁי אֵשׁ וְרוֹכְבֵי סוּסִים״ וְכוּ׳ עַד כָּאן, שֶׁבָּזֶה יִרָא לְבַל עֲשׂוֹת רַע.
בראשית לב:ד · פירוש ג
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ אֶל אָחִיו, פֵּרוּשׁ: טַעַם הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בִּשְׁלִיחוּת זֶה בְּדֶרֶךְ שָׁלוֹם וְרַבָּנוּת, לְצַד הֱיוֹתוֹ אָחִיו, וְהָיָה חָשׁ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס עִמּוֹ בְּמִלְחָמָה שֶׁמָּא יַעַמְדוּ לוֹ זְכוּת אֲבוֹתָיו.
בראשית לב:ה · פירוש ב
וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃
עִם לָבָן גַּרְתִּי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה מוֹדִיעַ בָּזֶה, גַּם מַה מוֹדִיעַ בְּכָל מַאֲמַר הַשְּׁלִיחוּת. וְאוּלַי כִּי מִדֶּרֶךְ שְׁנֵי אַחִים אֲשֶׁר נֶאֱמָנִים הֵם בְּאַהֲבָתָם, לְהוֹדִיעַ הָאָח לְאָחִיו אֶת כָּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עָלָיו מֵהַטּוֹבוֹת גַּם מֵהָרָעוֹת, כִּי זֶה יַגִּיד קֻרְבַת הַלְּבָבוֹת. וְלָזֶה סִפֵּר יַעֲקֹב כָּל מוֹצְאוֹתָיו טוֹבוֹת וְרָעוֹת, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו כְּשֶׁיֵּדַע כִּי מַאֲמִין בּוֹ וְנֶאֱמָן אַחֲוָתוֹ.
בראשית לב:ה · פירוש ג
וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃
עוֹד נִתְחַכֵּם בִּשְׁלִיחוּת זֶה לְהוֹדִיעוֹ כִּי אֵין רָאוּי לְהַרְחִיקוֹ, וְצֵא וּלְמַד עִם לָבָן גַּרְתִּי – וְיָדוּעַ הָיָה לָבָן בְּהַפְלָגַת הָרֶשַׁע וְהָרַמָּאוּת, וְאֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ, וְאַף עַל פִּי כֵן גָּר עִמּוֹ יַעֲקֹב, וְזֶה לְךָ הָאוֹת הַפְלָגַת מַעֲשָׂיו הַנְּכוֹנִים, וְרָאוּי וְנָכוֹן לְקָרְבוֹ וּלְאָהֳבוֹ וּלְחַבְּבוֹ. וְלֹא תֹּאמַר שֶׁזֶּה הָיָה בִּזְמַן מוּעָט אֶלָּא וָאֵחַר עַד עָתָּה, וְלֹא תֹּאמַר שֶׁהָיָה פָּחוּת, עֶבֶד לוֹ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁוֶה נְהוֹם כְּרֵסֵיהּ, לָזֶה אָמַר וַיְהִי לִי שׁוֹר וְגוֹ׳, וְאַף עַל פִּי כֵן הִנְנִי מַזְמִין עַצְמִי לְעֶבֶד לְךָ וְקִנְיָנַי קִנְיָנֶיךָ, וּדְבָרִים אֵלּוּ יַתִּיכוּ לֵב אֶבֶן.
בראשית לב:ז · פירוש א
וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃
וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים. פֵּירוּשׁ: הֵשִׁיבוּהוּ תְּשׁוּבָה וְאָמְרוּ לוֹ בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ, פֵּרוּשׁ, הוּא מַרְאֶה פָּנִים הֱיוֹת אָחִיךָ, וּכְפִי הָאֱמֶת הוּא עֵשָׂו הָרָשׁוּם בְּשִׂנְאָה, וְגַם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְגוֹ׳, פֵּירוּשׁ, הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ בְּדֶרֶךְ אַחְוָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ לְמַחְשָׁבָה רָעָה.
בראשית לב:ח · פירוש א
וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
וַיִּירָא יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: נִכְנַס בְּגֶדֶר לַהֲרוֹג אוֹ לֵיהָרֵג, לָזֶה כְּנֶגֶד לֵיהָרֵג יָרֵא מְאֹד, וּכְנֶגֶד לַהֲרוֹג וַיֵּצֶר לוֹ, וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב מְאֹד אַחַר ״וַיֵּצֶר״.
בראשית לב:ח · פירוש ב
וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
עוֹד יִרְצֶה כִּי לְצַד שֶׁהוֹדִיעוּהוּ כִּי עֵשָׂו מַעֲרִים לְהַרְאוֹת אַחְוָה וְהוּא שׂוֹנֵא, יָרֵא יַעֲקֹב שֶׁלֹּא לְהָכִין עַצְמוֹ לַמִּלְחָמָה, שֶׁמָּא עֵשָׂו יַהַרְגֵהוּ וְאֵין בְּיָדוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּלֵי קְרָב, וּלְהָכִין עַצְמוֹ בִּכְלֵי קְרָב וַיֵּצֶר לוֹ כִּי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה עֵשָׂו רָעָה וּכְשֶׁיִּרְאֵהוּ מוּכָן בִּכְלֵי קְרָב יֹאמַר עֵשָׂו, הֲלֹא יַעֲקֹב הוּא דּוֹרֵשׁ רָעָה וּבָזֶה יְחַדֵּשׁ שִׂנְאָתוֹ. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם וַיַּחַץ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ חָצָה הָעָם: חֲצִי הָרִאשׁוֹן מַרְאִים פְּנֵי אַהֲבָה וְחִבָּה כְּאָח לְאָחִיו, וַחֲצִי מַחֲנֵהוּ מוּכָן וּמְזֻיָּן:
בראשית לב:ט · פירוש א
וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃
וַיֹּאמֶר אִם יָבֹא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אִם יָבֹא עֵשָׂו בְּמִלְחָמָה וְהִכָּה מַחֲנֶה הָרִאשׁוֹן, יִהְיֶה מַחֲנֶה שֵׁנִי שֶׁהֵכִין לְמִלְחָמָה לִפְלֵיטָה. כְּשֶׁיַּתְחִיל הוּא וְיִרְאֶה כִּי הוּא שׂוֹנֵא, יִהְיֶה וַדַּאי מַחֲנֶה הַפָּלִיט שֶׁהֵכִין בִּכְלֵי זַיִן וִיפַלֵּט עַצְמוֹ, וְאוּלַי שֶׁגַּם מַחֲנֶה הָרִאשׁוֹן יִמָּלֵט לְבַל יְכַלֵּהוּ. וְהַכֹּל עָשָׂה יַעֲקֹב בְּהִתְבּוֹנְנוּת לְבַל יִצְטָרֵךְ לְנֵס וַה׳ יִגְמֹר בַּעֲדוֹ.
בראשית לב:יב · פירוש ב
הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃
מִיַּד אָחִי וְגוֹ׳. רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ ״אָחִי״ שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג עִמִּי כְּאָח אֶלָּא כְּעֵשָׂו הָרָשָׁע, וְלִדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״מִיַּד אָחִי עֵשָׂו״ וּמוּבָן הַדָּבָר מִיִּתּוּר אָמְרוֹ ״עֵשָׂו״ כִּי אֵין לוֹ אָח זוּלָתוֹ.
בראשית לב:כז · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃
לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ וְגוֹ׳. זֶה הוּא שֶׁאָמַר ״כִּי שָׂרִיתָ וְגוֹ׳ וַתּוּכָל״, כִּי מָשַׁל בּוֹ וְלֹא הָיָה הַמַּלְאָךְ יָכוֹל לַהֲלוֹךְ זוּלַת רְצוֹנוֹ. וְאָמְרוֹ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יוּזַּק מִתְּקִיעַת יְרֵכוֹ. אוֹ לְצַד שֶׁהִכִּיר בּוֹ הֱיוֹתוֹ מַלְאָךְ הִשְׁתַּדֵּל שֶׁיְּבָרְכֵהוּ.
בראשית לב:ל · פירוש ב
וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃
לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בִּשְׁלָמָא מַה שֶׁשָּׁאַל הַמַּלְאָךְ שְׁמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הוּא לְטַעַם מַה שֶׁאָמַר לוֹ ״לֹא יַעֲקֹב וְגוֹ׳ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל״, מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאֵלָה זוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לָמָּה, אִם לוֹמַר לוֹ דָּבָר יֹאמַר אֵלָיו וּבְלֹא סִבַּת שְׁאֵלַת עִנְיָן זֶה. אוֹ יִרְצֶה לָמָּה פֵּרוּשׁ, לְאֵיזֶה עִנְיָן אַתָּה שׁוֹאֵל דָּבָר זֶה שֶׁאוֹדִיעֲךָ שְׁמִי שֶׁאֲנִי נִקְרָא בּוֹ עַתָּה, כֵּיוָן שֶׁאֵין זֶה שֵׁם קָבוּעַ וּבְעֵת אַחֵר יִצְטָרֵךְ לִשְׁאוֹל לִשְׁמִי.
בראשית לב:לא · פירוש א
וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃
פָּנִים אֶל פָּנִים וְגוֹ׳. טַעַם הַתְּמִיהָה – לֹא שֶׁרָאָה מַלְאָךְ, וַהֲלֹא נִגְלָה אֵלָיו קֹדֶם הָאֱלֹהִים, אֶלָּא שֶׁלָּחַם עִם הַמַּלְאָךְ, וְהוּא אָמְרוֹ ״פָּנִים אֶל פָּנִים״ לְשׁוֹן מִלְחָמָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלכים ב יד:ח) ״נִתְרָאֶה פָנִים״.
בראשית לג:ט · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אָחִי אַחַר שֶׁעִמּוֹ הָיָה מְדַבֵּר, וְעוֹד הָיָה לוֹ לְהַקְדִּימָהּ בִּתְחִלַּת הַדִּבּוּר לֹא בְּאֶמְצַע הַדְּבָרִים.
בראשית לג:ט · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
אָכֵן כַּוָּנַת עֵשָׂו הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם לְצַד הֲנָאָתִי אַתָּה מְכַוֵּן – יֶשׁ לִי רָב וְאֵינִי צָרִיךְ לָזֶה, וְאִם לַהֲנָאַת עַצְמְךָ אַתָּה מְכַוֵּן כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לִבִּי אֵלֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה בְּאָמְרוֹ ״לִמְצוֹא חֵן״ – אָחִי יְהִי לְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יוּכַּר אַהֲבָתִי אוֹתְךָ שֶׁהִיא לְצַד הָאַחְוָה אֶלָּא אִם תַּחְזִיר מִנְחָתְךָ, שֶׁזּוּלַת זֶה יֵרָאֶה כִּי מַה שֶׁאֲנִי מִתְנַהֵג עִמְּךָ בְּאַחְוָה אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד הַמִּנְחָה, וְזֶה הוּא שִׁיעוּר הַכָּתוּב, אָחִי, פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה נִכָּר שֶׁאֲנִי מַחְזִיק אוֹתְךָ בְּאָחִי אִם יִהְיֶה לְךָ וְגוֹ׳:
בראשית לג:ט · פירוש ה
וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
וְאִם לַחֲשָׁשַׁת שֶׁלֹּא יַמְעִיט מֵהוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, לָזֶה אָמַר כִּי ״חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל״. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ כֹּל, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר כִּי הַמִּנְחָה שֶׁהֵבִיא לוֹ אֵינָהּ פּוֹרֶצֶת פִּרְצָה בִּנְכָסָיו, וְאַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ מַה שֶׁנָּתַן לוֹ בַּמִּנְחָה, נִשְׁאָרִים נְכָסָיו כַּאֲשֶׁר הָיוּ מִקּוֹדֶם כֻּלָּם בִּשְׁלֵמוּת בְּלֹא מַחְסוֹר, וְהָבֵן.
בראשית לג:ט · פירוש ו
וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ כֹּל שֶׁהִיא בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּקְרֵאת כֹּל, וּבְחִינָה זוֹ כְּשֶׁתִּהְיֶה מֻשֶּׂגֶת בָּאָדָם אֵין הַחִסָּרוֹן עוֹשֶׂה רֹשֶׁם וְהֶחָסֵר נִשְׁלָם מֵעַצְמוֹ, וּכְבִרְכַּת יִשְׂרָאֵל כַּחוֹל שֶׁהֶחָסֵר נִשְׁלָם מֵעַצְמוֹ וְהִיא בִּרְכַּת כֹּל. וְהוּא סוֹד (מלכים א י״ז:ט״ז) ״כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה״. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית ל״ג:י״ח) ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם״. וּבְרָכָה זוֹ זָכוּ בָּהּ כָּל הָאָבוֹת: אַבְרָהָם בַּכֹּל, יִצְחָק מִכֹּל, יַעֲקֹב כֹּל (בבא בתרא מ״ז.). וְזֶה סוֹדָהּ. וּמֵעַתָּה נוֹתֵן טַעַם טוֹב בְּאָמְרוֹ ״קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי וְגוֹ׳ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל״ וְהַנֶּחְסָר נִשְׁלָם מֵעַצְמוֹ.
בראשית לג:יז · פירוש א
וְיַעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֙הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת׃ {ס}        
נָסַע סֻכֹּתָה. פֵּרוּשׁ, וְטַעַם קְרִיאַת שְׁמָהּ סֻכֹּתָה, בִּשְׁבִיל שֶׁלְּמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת, עַל כֵּן וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר ״לְסֻכּוֹת״ שֶׁאָז תָּבִין שֶׁקּוֹדֶם בָּא יַעֲקֹב הָיְתָה נִקְרֵאת סֻכּוֹת וְלֹא כֵן הוּא. וְאִם תֹּאמַר: וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁעָשָׂה שָׁם יַעֲקֹב סֻכָּה יִקָּרֵא לַמָּקוֹם כֵּן? אוּלַי כִּי עָשָׂה דָּבָר חָדָשׁ בְּחֶמְלָתוֹ עַל הַמִּקְנֶה מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן אָדָם קוֹדֶם, שֶׁיָּכִין סֻכָּה לַבְּהֵמוֹת, וּלְשִׁנּוּי חָדָשׁ קָרָא הַמָּקוֹם עָלָיו.
בראשית לג:יח · פירוש ב
וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃
אָכֵן נִרְאֶה כִּי יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי מַה שֶׁחִסֵּר מִנְּכָסָיו יַעֲקֹב אָבִינוּ בַּמִּנְחָה אֲשֶׁר נָתַן לְעֵשָׂו, הִשְׁלִים ה׳ חֶסְרוֹנוֹ מִנְּכָסָיו מִנְּכָסָיו שֶׁהֵבִיא מִפַּדַּן אֲרָם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם וְגוֹ׳ בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שָׁלֵם בַּנְּכָסִים כְּשִׁיעוּר בּוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַהֲגַם שֶׁנִּכָּה מֵהֶם בְּמִנְחָה גְּדוֹלָה, אַף עַל פִּי כֵן ה׳ שִׁלֵּם לוֹ, וְהִיא בִּרְכַּת ״כֹּל״ שֶׁנָּתַן לוֹ ה׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (בראשית לג:יא).
בראשית לה:א · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבׇ֨רְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃
קוּם עֲלֵה וְגוֹ׳ וְשֶׁב שָׁם וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״וְשֶׁב שָׁם״ פֵּרוּשׁ: הֲגַם שֶׁהוּא מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, שֵׁב שָׁם וְלֹא תִפְחַד מֵהֶם.
בראשית לה:א · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבׇ֨רְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃
אוֹ יֹאמַר וְשֶׁב שָׁם וְלֹא תֵּשֵׁב כָּאן, כִּי שָׁכִיחַ הֶזֵּק שָׁם בִּמְקוֹם הַפִּרְצָה.
בראשית לה:א · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבׇ֨רְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃
אוֹ יִרְמוֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְשֶׁב שָׁם – פֵּרוּשׁ, שָׁם הָיָה לְךָ לָשֶׁבֶת וְלֹא בְּמָקוֹם זֶה, כִּי אֵין רָאוּי לָתֵת מַרְגּוֹעַ לְרַגְלֶיךָ עַד שָׁמָּה, וַעֲשֵׂה מִזְבֵּחַ וְגוֹ׳.
בראשית לה:ז · פירוש א
וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבׇרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃
וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁכְּבָר קְרָאוֹ כֵן בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי עֵשָׂו, חָזַר וְהוֹסִיף לוֹמַר ״אֵל בֵּית אֵל״. פֵּרוּשׁ: יִחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הַמָּקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ בֵּית אֵל, וְנָתַן טַעַם לָזֶה ״כִּי שָׁם נִגְלוּ״ וְגוֹ׳, וּלְצַד שֶׁמָּקוֹם זֶה שָׁם קָנָה הַהַבְטָחוֹת שֶׁנִּתְקַיְּמוּ בּוֹ, יִחֵד הוֹסִיף לְהַעֲלוֹת לַמָּקוֹם הַהוּא.
בראשית לה:י · פירוש א
וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃
לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ וְגוֹ׳ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל. צָרִיךְ לָדַעַת מַה נִשְׁתַּנָּה יַעֲקֹב מֵאַבְרָהָם, כִּי הַקּוֹרֵא לְאַבְרָהָם אַבְרָם עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה (ברכות יג.), אֲבָל הַקּוֹרֵא לְיִשְׂרָאֵל יַעֲקֹב אֵינוֹ עוֹבֵר. וַהֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) אָמְרוּ כִּי יַעֲקֹב אַהְדְּרֵיהּ קְרָא, וְלָמָּה לֹא נִלְמַד מִמַּה דְּאַהְדְּרֵיהּ לְיַעֲקֹב הֲגַם שֶׁאָמַר בּוֹ ״לֹא יִקָּרֵא״ וְאַהְדְּרֵיהּ כְּמוֹ כֵן בְּאַבְרָהָם?
בראשית לה:י · פירוש ב
וַיֹּֽאמֶר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁשִּׁנָּה ה׳ דְּבָרוֹ הַטּוֹב הָאָמוּר בְּיַעֲקֹב מֵהָאָמוּר בְּאַבְרָהָם, בְּמַה שֶׁאָמַר ״שִׁמְךָ יַעֲקֹב״, כִּי לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כֵּן, כִּי מַה חִדֵּשׁ בָּזֶה בְּאָמְרוֹ ״שִׁמְךָ יַעֲקֹב״? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֵׁם קָבוּעַ הוּא לְךָ. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת טַעְמוֹ שֶׁל הקב״ה לָמָּה בְּאַבְרָהָם הִקְפִּיד עַל אַבְרָם, וְעַל יַעֲקֹב לֹא הִקְפִּיד. וְיֵרָאֶה כִּי יֵשׁ טַעַם נָכוֹן, וְהוּא לְמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי שְׁמוֹת בְּנֵי הָאָדָם הֵם שְׁמוֹת נַפְשׁוֹתָם, וַה׳ שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ וְדָרְשׁוּ זַ״ל (ברכות ז.) וְכוּ׳. וְהִנֵּה יַעֲקֹב יִהְיֶה שֵׁם נֶפֶשׁ שֶׁהָיְתָה לוֹ, וְלָזֶה הֲגַם שֶׁנִּתּוֹסֵף בּוֹ רוּחַ אֱלֹהִים הַנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל, לֹא מִפְּנֵי זֶה אָבַד הָרִאשׁוֹן, וַהֲרֵי יֶשְׁנָם לְרִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי וְיָכוֹל הוּא לִקָּרֵא יַעֲקֹב וְאֵין רָאוּי שֶׁיֵּעָקֵר שְׁמוֹ הָרִאשׁוֹן לַחֲלוּטִין. מַה שֶׁאֵין כֵּן אַבְרָהָם, כִּי גַּם אַחַר שִׁנּוּי שְׁמוֹ לְעִלּוּי לֹא נֶעֱקַר שֵׁם הָרִאשׁוֹן, כִּי יֵשׁ בִּכְלַל אַבְרָהָם אַבְרָם, וְלָזֶה יְצַו הָאֵל לִקְרוֹת לוֹ בִּתְמִידוּת אַבְרָהָם, וְאֵין עֲקִירָה לָרִאשׁוֹן כִּי בִּכְלַל אַבְרָהָם אַבְרָם. וְאוּלַי כִּי זֶה רָמַז הַכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א׳ א:כו) ״אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם״. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לְבַד אֶלָּא גַּם יִשְׂרָאֵל. גַּם דִּיֵּק בְּאָמְרוֹ ״לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד״ וְלֹא אָמַר ״לֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית יז:ה), וְהָבֵן:
בראשית לה:יב · פירוש א
וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃
לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק. עַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדוֹת בְּפָסוּק (בראשית כ״ו:ג׳) ״כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ״ וְגוֹ׳, כִּי יִצְחָק נִתּוֹסֵף לוֹ זְכוּת בְּחֵלֶק אֶחָד יָתֵר עַל אַבְרָהָם, וְאוֹתוֹ נָתַן ה׳ גַּם כֵּן לְיַעֲקֹב.
בראשית לה:יב · פירוש ב
וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃
אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזוֹר לוֹמַר ״אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ״? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי לוֹ, לְיַעֲקֹב, נָתַן הָאָרֶץ שֶׁיֶּאֱחֹז בָּהּ, וְאִלּוּ אָמַר ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ״ תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּתְּנֶנָּה לוֹ לְהַנְחִילָהּ לְזַרְעוֹ. לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר שְׁתֵּי נְתִינוֹת, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְזַרְעוֹ, מַה שֶׁלֹּא דִקְדֵּק לוֹמַר כֵּן בְּהַבְטָחַת שְׁנֵי אָבוֹת.
בראשית לז:א · פירוש ב
וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃
אָכֵן לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם לוֹמַר בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת וְהוֹדִיעַ כִּי עֵשָׂו אָחִיו יָרַשׁ אֶת הַר שֵׂעִיר מִכֹּחַ זְכוּת אָבִיו, חָל עַל הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ יְרֻשַּׁת יַעֲקֹב. וְאָמַר וַיֵּשֶׁב וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ מִדַּת טוּבוֹ שֶׁלֹּא הִתְנַהֵג בָּאָרֶץ אֶלָּא בְּגֵרוּת, הֲגַם שֶׁרָאָה שֶׁעֵשָׂו יָרַשׁ יְרֻשָּׁתוֹ וְהָאָדוֹן דִּקְדֵּק לוֹמַר אֵלָיו שֶׁנָּתַן לוֹ בְּיִחוּד אֶת הָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת (בראשית ל״ה:י״ב) בְּפָסוּק ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה״, אַף עַל פִּי כֵן לֹא עָשָׂה בּוֹ רֹשֶׁם וְהָיָה מִתְגּוֹרֵר בְּגֵרוּת כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן פֵּרוּשׁ: שֶׁהָיָה מִתְנַהֵג בָּהּ כְּאֶרֶץ לֹא לוֹ אֶלָּא אֶרֶץ כְּנָעַן.
בראשית לז:א · פירוש ג
וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃
אוֹ יֹאמַר, הֲגַם שֶׁהִיא אֶרֶץ כְּנַעַן הַנִּתֶּנֶת לוֹ מוֹרָשָׁה, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה גֵּר בָּהּ עַד שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים עַל יְדֵי תּוֹלְדוֹת יוֹסֵף, וְהוּא אָמְרוֹ אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף וְגוֹ׳, וְנִמְכַּר לְמִצְרַיִם וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ מִצְרַיִם, וְהֶעֱלָה אוֹתָם הַמַּבְטִיחַ לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ אֶל הָאָרֶץ וְיָרְשׁוּ נַחֲלָתָם.
בראשית לז:ב · פירוש ג
אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃
וְיֵרָאֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית לז:ב), בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רוּגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב״, פֵּרוּשׁ: מַה שֶׁעָבַר עָלָיו מֵהָרוֹגֶז, שֶׁהַכָּתוּב בָּא לְהוֹדִיעַ מְכִירַת יוֹסֵף וְצַעֲרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. הוּא יַעֲקֹב הַגּוֹרֵם בְּמַה שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב, דִּכְתִיב ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב״, וּבָזֶה תּוֹלְדוֹתָיו הֵם אֵלֶּה ״יוֹסֵף בֶּן״ וְגוֹ׳ וְנִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים, כִּי הָאָדָם גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר תָּבֹאנָה עָלָיו. כִּי אֵין דָּבָר רַע בָּא מֵהָאָדוֹן הַטּוֹב לַכֹּל, וּבִפְרָט לִידִידָיו, יַעֲקֹב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ.
בראשית לז:ב · פירוש ד
אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁהֲגַם שֶׁעָבְרוּ כַּמָּה מְאוֹרָעוֹת רָעוֹת עַל יַעֲקֹב מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ, נִרְדָּף מֵעֵשָׂו מִלָּבָן עֲמוּס הַתְּלָאוֹת, יֵחָשְׁבוּ כֻּלָּם כְּאַיִן בְּעֵרֶךְ מְאוֹרָע זֶה שֶׁל יוֹסֵף, וְהוּא אָמְרוֹ אֵלֶּה פָּסַל מְאוֹרָעוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו כִּי כֻלָּם כְּאַיִן יֵחָשְׁבוּ עַל יַעֲקֹב הַרְגָּשׁוֹתֵיהֶם.
בראשית לז:י · פירוש א
וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֮ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃
וַיִּגְעַר בּוֹ וְגוֹ׳. לְהָסִיר קִנְאַת הָאַחִים, וְסָתַר הַחֲלוֹם בְּקֻשְׁיַת ״אֲנִי וְאִמְּךָ״, כִּי מֵהַמְּנִיעָה הַמֻּחְלֶטֶת הִיא. וְהַטַּעַם כִּי לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת כִּי בְּנֵי יַעֲקֹב תַּשִּׂיגֵם הַגְּדֻלָּה מֵהָאֻמּוֹת אֶלָּא דַּוְקָא מֵאֲבִיהֶם, וּמֵעַתָּה אֵין מְצִיאוּת שֶׁיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ אָבִיו, וּמִמֵּילָא סָתַר הַחֲלוֹם בִּפְנֵי הָאַחִים, וּלְבָבוֹ לֹא כֵּן יַחְשׁוֹב.
בראשית לז:יד · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃
וַהֲגַם שֶׁהָיוּ אֶחָיו שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ וּשְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא, סוֹבֵר יַעֲקֹב כְּדַעַת רַבָּנָן שֶׁחוֹלְקִים עִם פְּלִימוֹ בִּפְסָחִים (דף ח׳) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּנְיָא, חוֹר שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְאַרְמָאי בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, פְּלִימוֹ אוֹמֵר, כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ בּוֹדֵק מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, וּפָרִיךְ, וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִיזּוֹקִים, וּמְשַׁנֵּי הֵיכִי דִּשְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא שַׁאנִי וְכוּ׳ עַד כָּאן. וַחֲכָמִים שֶׁחוֹלְקִים עִם פְּלִימוֹ סוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ לְחַלֵּק בֵּין מְצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ לִמְצִיאוּת שְׁמוּאֵל, כִּי שָׁם שְׁכִיחַ וַדַּאי הֶזֵּיקָא כִּי יִשְׁמַע שָׁאוּל שֶׁמּוֹשֵׁחַ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ בִּמְקוֹמוֹ, וְאֵין לְךָ שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא כָּזוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא הַגּוֹי יַעֲלִיל עָלָיו אֵינוֹ קָרוּי שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא. וּמִמֶּנָּה נִשְׁמַע לְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁאֶחָיו לֹא הָיוּ וַדַּאי שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא, כִּי לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעַת יַעֲקֹב שֶׁכָּל כָּךְ יִשְׂנְאוּהוּ בְּגֶדֶר שֶׁלֹּא יַצִּיל מִיָּדָם שְׁלִיחוּת מִצְוָה. וְגַם הַהוּא דְּסוּלָּם רָעוּעַ שֶׁאָמְרוּ בְּקִדּוּשִׁין (דף לט:) שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא הוּא יוֹתֵר מִבְּדִיקַת חוֹר שֶׁבֵּין יְהוּדִי לְגוֹי וּמִמְּצִיאוּת הָאַחִים שֶׁאֵינָם חֲשׁוּדִים כָּל כָּךְ לְהָרַע לַאֲחִיהֶם. וְאוּלַי גַּם לִסְבָרַת פְּלִימוֹ יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא בִּמְצִיאוּת זֶה שֶׁל בְּנֵי יַעֲקֹב, וּשְׁלִיחוּת מִצְוָה מַצֶּלֶת מִן הַנֶּזֶק.
בראשית לז:לג · פירוש א
וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֙אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃
טָרֹף טֹרַף. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי שְׁתֵּי טְרֵפוֹת נִטְרַף: הָאַחַת שֶׁטְּרָפַתּוּ חַיָּה וַהֲרָגַתּוּ, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁטָּרְפָה גּוּפוֹ לִמְעוֹנָתָהּ, שֶׁבָּזֶה נִתְיָאֵשׁ לְבַקֵּשׁ אַחַר עַצְמוֹתָיו לְקָבְרָם. וְזוּלַת זֶה הָיָה קָשֶׁה לָמָּה לֹא הִשְׁתַּדֵּל יַעֲקֹב לְחַפֵּשׂ אַחַר עַצְמוֹת יוֹסֵף לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת קְבוּרָה, וְהֵם הָאַחִים נִתְחַכְּמוּ וְאָמְרוּ ״זֹאת מָצָאנוּ״, פֵּרוּשׁ, לְבַדָּהּ בְּלֹא עֲצָמוֹת עִמָּהּ, וּמִזֶּה הִרְגִּישׁ כִּי הַחַיָּה גּוֹרַרְתּוֹ לִמְעוֹנָתָהּ, וְלָזֶה לֹא הִטְרִיחָם לְחַפֵּשׂ עוֹד אַחַר עַצְמוֹתָיו:
בראשית לז:לה · פירוש ב
וַיָּקֻ֩מוּ֩ כׇל־בָּנָ֨יו וְכׇל־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־אֵרֵ֧ד אֶל־בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו׃
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא, כִּי כְּשֶׁרָאוּ בָּנָיו כָּל כָּךְ אֲבֵלוּת וְשַׂק בְּמָתְנָיו יָמִים רַבִּים, אָמְרוּ: ״זֶה יַעֲשֵׂהוּ אָדָם שֶׁמֵּת לוֹ בְּנוֹ יְחִידוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ יְחִידוֹ אִם הָיוּ לוֹ בָּנִים מוּעָטִים יַקְפִּיד עַל חֶסְרוֹן מֵהַמּוּעָט״. לָזֶה נִתְחַכְּמוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִתְנַחֵם מֵעַצְמוֹ, וְהוּא שֶׁנִּתְקַבְּצוּ יַחַד כָּל בָּנָיו, אַחַד עָשָׂר בָּנִים וְאַחַד עָשָׂר בָּנוֹת וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם רַבִּים הֵם, וְהָלְכוּ וְעָמְדוּ אֶצְלוֹ וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתוֹ. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל כָּךְ בָּנִים וּבָנוֹת אֵין רָאוּי לוֹ לְהִצְטַעֵר כָּל כָּךְ עַל בֵּן קָטָן אִם נֶעְדַּר מִן הַבָּנִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּקוּמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנוֹתָיו יַחַד, וְקִימָה זוֹ שֶׁל כֻּלָּן יַחַד הִיא לְנַחֲמוֹ כְּשֶׁיִּרְאֶה כִּי רַבּוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִיל לוֹ דָּבָר זֶה וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם, וַיֹּאמֶר הַטַּעַם ״כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי״, פֵּרוּשׁ בְּגֶדֶר שֶׁאֵין לִי אֶלָּא הוּא מְיֻחָד, כִּי אֵין כְּדַי בְּכָל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו לְהִתְנַחֵם עָלָיו כִּי אֲהֵבוֹ מִכָּל אֶחָיו לַטַּעַם הַיָּדוּעַ בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (חלק א׳ קפ:).
בראשית לז:לה · פירוש ג
וַיָּקֻ֩מוּ֩ כׇל־בָּנָ֨יו וְכׇל־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־אֵרֵ֧ד אֶל־בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיְמָאֵן וְגוֹ׳ כִּי אֵרֵד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: הֲגַם שֶׁרָאָה שֶׁמֵּאֵן הִנָּחֵם, לֹא לָמַד מִזֶּה שֶׁיּוֹסֵף חַי וְאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הַחַי, כִּי אָמַר טַעַם מְנִיעוּת הַנֶּחָמָה לְצַד טַעַם ״כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי״. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סִימָן הָיָה מָסוּר בְּיָדוֹ וְכוּ׳ עַד כָּאן:
בראשית לז:לה · פירוש ד
וַיָּקֻ֩מוּ֩ כׇל־בָּנָ֨יו וְכׇל־בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־אֵרֵ֧ד אֶל־בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו׃
וַיֵּבְךְּ אוֹתוֹ. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁאָמַר דְּבָרָיו חָזַר לִבְכּוֹת עָלָיו. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אָבִיו לִשְׁלוֹל כָּל בָּנָיו וְכָל וְגוֹ׳ שֶׁלֹּא בָּכוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ כִּי אִם אָבִיו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה פד:כא) שֶׁהוּא יִצְחָק אָבִיו שֶׁל יַעֲקֹב וְהוּא דְּרָשׁ.
בראשית מב:ג · פירוש ב
וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃
עֲשָׂרָה. אוּלַי הָלְכוּ כֻּלָּן לַחֲשַׁשׁ הָרָגִיל בִּשְׁנֵי רָעָב, כִּי תֵּרַע עֵין אָדָם בְּרֵעֵהוּ וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשְׁעוּ לִגְזוֹל וְלַהֲרוֹג אִישׁ אָחִיהוּ, לָזֶה הָלְכוּ כֻּלָּם כְּדֵי שֶׁאִישׁ אֶת אָחִיהוּ יַעֲזוֹרוּ, וְגַם בִּנְיָמִין הָיוּ רוֹצִים לְהוֹלִיכוֹ עִמָּם אֶלָּא שֶׁיַּעֲקֹב לֹא רָצָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת בִּנְיָמִין לֹא שָׁלַח וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁזּוּלַת טַעַם זֶה גַּם אוֹתוֹ הָיָה שׁוֹלֵחַ עִמָּהֶם:
בראשית מב:לח · פירוש א
וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־יֵרֵ֥ד בְּנִ֖י עִמָּכֶ֑ם כִּֽי־אָחִ֨יו מֵ֜ת וְה֧וּא לְבַדּ֣וֹ נִשְׁאָ֗ר וּקְרָאָ֤הוּ אָסוֹן֙ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וְהוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־שֵׂיבָתִ֛י בְּיָג֖וֹן שְׁאֽוֹלָה׃
כִּי אָחִיו וְגוֹ׳ וְהוּא לְבַדּוֹ. פֵּרוּשׁ, בָּא לָתֵת טַעַם אֵיךְ הוּא חָשׁ עַל סְפֵקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין מִוַּדָּאוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הָאָסוּר בְּמִשְׁמַר מִצְרַיִם בְּעֵרָבוֹן, וּכְשֶׁלֹּא יָבִיאוּ בִּנְיָמִין הִנֵּה הוּא מְחֻיָּב מָוֶת. לָזֶה אָמַר כִּי לָזֶה יֵשׁ לְהַקְפִּיד כִּי אָחִיו מֵת, מַה שֶׁלֹּא אֵרַע כֵּן לְאֶחָד מִשְּׁאָר אַחִים, וְעוֹד אֵין חֶסְרוֹנוֹ כְּחֶסְרוֹן שִׁמְעוֹן כִּי הוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאַר יָחִיד לְאִמּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן שִׁמְעוֹן כִּי חֲמִשָּׁה אַחִים יֵשׁ לוֹ. וְעוֹד סָפֵק זֶה סָפֵק מֻכְרָע הוּא, וְהוּא אָמְרוֹ וּקְרָאָהוּ אָסוֹן, וְלֹא אָמַר ״אִם יִקְרָאֵהוּ אָסוֹן״ וְגוֹ׳, וְדִקְדֵּק לוֹמַר בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, רָמַז כִּי יוֹסֵף אָחִיו הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁהֵם רְגִילִים לָלֶכֶת בָּהּ בִּתְמִידוּת מֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן טָרֹף טֹרַף, וּכְמוֹ כֵן זֶה יֵשׁ לָחוּשׁ לוֹ לְאָסוֹן אֲפִלּוּ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתֶּם הוֹלְכִים בּוֹ בִּתְמִידוּת בְּלֹא שׁוּם חֲשָׁשׁ.
בראשית מד:לד · פירוש ב
כִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי׃
עוֹד יְכַוֵּן לְהָשִׁיב לְטַעֲנַת אִשָּׁה חֲכָמָה שֶׁשָּׁלַח יוֹאָב לְדָוִד (שמואל ב י״ד:ז׳), כִּי קָמָה הַמִּשְׁפָּחָה לַהֲרֹג אֶת מַכֵּה אָחִיו וּתְמִיתֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אָחִיו וְגוֹ׳, וְהִנֵּה הוּא הַנִּדּוֹן שֶׁלְּפָנֵינוּ, כִּי כְּשֶׁיַּגִּיד יְהוּדָה לְאָבִיו כִּי אָנוּס הוּא וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל בִּנְיָמִין מִיַּד הַמֶּלֶךְ, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִתְאַכְזֵר יַעֲקֹב וְיִשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיהֶם יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְיַתִּיר לְנִדּוּיוֹ שֶׁל יְהוּדָה, לָזֶה אָמַר טַעֲנָה שֵׁנִית ״כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה״ וְגוֹ׳, כִּי חוֹשֵׁשׁ לְסַכָּנַת מוֹת אָבִיו.
בראשית מה:ח · פירוש ג
וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכׇל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְאוּלַי כִּי בָּזֶה הָיָה לָהֶם פָּנִים לַעֲמֹד לִפְנֵי אֲבִיהֶם כְּשֶׁנִּגְלָה הַדָּבָר, כִּי הֵם הַגּוֹרְמִים לוֹ אֵבֶל וּבְכִי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְעָשׂוּ הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּפְלָא בְּמֶכֶר אֲחִיהֶם, וְרוֹאַנִי שֶׁגַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ מֵאֲבִיהֶם. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי יַעֲקֹב לֹא יָדַע גּוּף הַמַּעֲשֶׂה, וְזֶה דֶּרֶךְ רָחוֹק, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵחֲקוֹר זֹאת הֵיאַךְ נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים עַד שֶׁיָּרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, וְגַם מַעֲשֵׂה כְּתֹנֶת הַפַּסִּים הַמּוּבָא אֵלָיו מֻטְבָּל בְּדָם. אֶלָּא וַדַּאי כִּי בְּטַעֲנַת ״לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם״ וְגוֹ׳ שֶׁאָמַר יוֹסֵף, הֻכַּר הַדָּבָר כִּי מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹאת וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פז:א) רָאוּי הָיָה יַעֲקֹב לָרֶדֶת בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְכוּ׳:
בראשית מו:ג · פירוש א
וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃
אַל תִּירָא וְגוֹ׳ כִּי לְגוֹי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא הַמּוֹרָא שֶׁהָיָה לְיַעֲקֹב בִּירִידַת מִצְרַיִם, וְאִם מוֹרָא הַגָּלוּת אִם כֵּן מַה הוּא כַּוָּנַת ה׳ בְּאָמְרוֹ ״אַל תִּירָא״ בְּמַה מֵסִיר מִמֶּנּוּ הַמּוֹרָא, וְאִם כַּוָּנָתוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה גָּלוּת שָׁם, מָצִינוּ שֶׁלֹּא כֵן הָיָה, כִּי שָׁם נִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו בְּעִנּוּי וַעֲבוֹדָה קָשָׁה. עוֹד קָשֶׁה אָמְרוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל מַה נְתִינַת טַעַם זֶה לַהֲסָרַת הַמּוֹרָא, עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם וְלָמָּה לֹא יְשִׂימֵהוּ גּוֹי גָּדוֹל בְּמָקוֹם אַחֵר. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר לְגוֹי וְלֹא אָמַר ״כִּי גוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ״ וְגוֹ׳:
בראשית מו:ג · פירוש ב
וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְצַד מַה שֶׁקָּדַם מֵהַהוֹדָעָה לְהָאָבוֹת כִּי נִגְזְרָה גְּזֵרַת הַגָּלוּת עֲלֵיהֶם, דִּכְתִיב (בראשית טו:יג) ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״ וְגוֹ׳, וּמִן הַסְּתָם יַגִּיד אַבְרָהָם לְבָנָיו, וְכֵן הוּא מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פב). אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּשֶׁרָאָה יַעֲקֹב שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם כִּי שָׁם יִסְבְּלוּ בָּנָיו הַגָּלוּת, לָזֶה כְּשֶׁיָּרַד יָרֵא לְנַפְשׁוֹ כִּי יַתְחִיל הַגָּלוּת מִמֶּנּוּ, גַּם יָרֵא הָיָה שֶׁמָּא יִקָּבֵר שָׁם בְּאֶרֶץ טְמֵאָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן נִגְלָה אֵלָיו ה׳ וְאָמַר לוֹ ״אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ״, נִתְכַּוֵּן בַּאֲמִירָה זוֹ כִּי כְּשֵׁם שֶׁאָבִיךָ לֹא טָעַם טַעַם שִׁעְבּוּד וְעִנּוּי, כְּמוֹ כֵן אַתָּה אַל תִּירָא הֲגַם שֶׁאַתָּה יוֹרֵד מִצְרַיְמָה. וּלְצַד שֶׁיַּחְשֹׁב יַעֲקֹב לַחְזֹר וְלַעֲלוֹת מִמִּצְרַיִם כְּשֶׁיִּמְצָא שְׁעַת הַכֹּשֶׁר וְהוּא אַחַר עֲבוֹר שְׁנַת רָעָב, וְהַבְטָחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאוֹמֵר לוֹ ״אַל תִּירָא״ הִיא עַל זְמַן מוּעָט שֶׁיִּהְיֶה שָׁם, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם, פֵּרוּשׁ, רוֹצֶה אֲנִי לָשׂוּם אוֹתְךָ שָׁם לְצֹרֶךְ גּוֹי גָּדוֹל.
בראשית מו:ד · פירוש ז
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
וְטַעַם כֶּפֶל אַעַלְךָ גַם עָלֹה, רָמַז לוֹ שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת: הָאַחַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁיַּעֲלֵהוּ מִשָּׁם לְבַל יִקָּבֵר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁהוּא הַמּוֹרָא שֶׁהָיָה יָרֵא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ (בראשית מו:ג). וְאָמַר תֵּיבַת ״גַּם״ לִרְמֹז תּוֹסֶפֶת הָרִבּוּי שֶׁיַּעֲלוּ בּוֹ מִמִּצְרַיִם, בֵּין בִּבְחִינַת הַמַּעֲלָה בֵּין בִּבְחִינַת הַבֵּרוּרִים שֶׁיְּבָרְרוּ שָׁמָּה נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה לְאֵין קֵץ:
בראשית מו:ד · פירוש ט
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לְהַבְטִיחוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת בְּחַיָּיו, גַּם לְצַד שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים הִזְכִּיר יַעֲקֹב זִכְרוֹן הַמָּוֶת עַל יוֹסֵף וְאָמַר גַּם כֵּן (בראשית לז:לה) ״כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי״ וְגוֹ׳, לָזֶה חָזַר לְהַבְטִיחוֹ שֶׁלֹּא יָחוּשׁ לַשְּׁגָגָה הַיּוֹצֵאת (קהלת י:ה) וְגוֹ׳.
בראשית מו:ד · פירוש י
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר אֵלָיו כִּי הָעֲלִיָּה שֶׁל יַעֲקֹב לֹא תִהְיֶה בַּחַיִּים חַיָּתוֹ אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְיוֹסֵף וְגוֹ׳. גַּם מִזֶּה יָדַע כִּי אֵין לוֹ רְשׁוּת לָצֵאת מִמִּצְרַיִם בַּחַיִּים חַיָּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּקֻיַּם דְּבַר ה׳ שֶׁיָּשִׁית יוֹסֵף יָדוֹ עַל עֵינָיו, וְאִם יֵצֵא אֵין הַדָּבָר יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם.
בראשית מו:ל · פירוש א
וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי׃
וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ אָמוּתָה הַפָּעַם וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ הַפָּעַם פֵּרוּשׁ: לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר (בראשית לז:לה) ״כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאוֹלָה״, עַתָּה אָמַר לֹא אֶרְאֶה הַשַּׁחַת.
בראשית מו:ל · פירוש ב
וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי׃
עוֹד נִרְאֶה לִלְמֹד בְּדִקְדּוּק אָמְרוֹ כִּי עוֹדְךָ חָי, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״אַחֲרֵי רְאוֹתִי פָּנֶיךָ״, וְהַדָּבָר מוּבָן כִּי חַי הוּא. גַּם צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר יַעֲקֹב כֵּן כְּשֶׁבִּשְּׂרוּהוּ הָאַחִים כִּי יוֹסֵף חַי, וּמָצִינוּ שֶׁהֶאֱמִין כְּשֶׁרָאָה הָעֲגָלוֹת (בראשית מה:כו) ״וַתְּחִי רוּחַ״ וְגוֹ׳, וּמַה דָּבָר חָדָשׁ רָאָה?
בראשית מו:ל · פירוש ג
וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי׃
אָכֵן כַּוָּנַת דִּבְרֵי יַעֲקֹב הֵם כִּי הֲגַם שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר כִּי עוֹדֶנּוּ חַי, זֶה הוֹעִיל לָדַעַת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמְּצִיאוּת, אֲבָל עֲדַיִן לִבּוֹ דַּוָּי עָלָיו לְצַד הֱיוֹתוֹ בֵּין הָאֻמּוֹת, שָׁפָל עֶבֶד מוֹשְׁלִים, אִם עוֹדֶנּוּ בְּצִדְקוּתוֹ וְלֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵיחוֹ, אוֹ לְצַד הֱיוֹתוֹ מֻבְדָּל מִמֶּנּוּ וְנָתוּן תּוֹךְ הַקְּלִפּוֹת וּבִפְרָט טֻמְאַת מִצְרַיִם, וּמַה גַּם לְצַד מַה שֶׁעֲבָרוֹ מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאָמַר (בראשית ל״ז) ״טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ״ (בראשית רבה פ׳ פ״ד). וְדָבָר יָדוּעַ הוּא כִּי הַצַּדִּיקִים יוֹתֵר יַחְפְּצוּ בְּהֶעְדֵּר הַבֵּן בִּהְיוֹתוֹ בֵּן מֵבִישׁ, וּמַה גַּם יַעֲקֹב הַצַּדִּיק. אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ שְׁלֵמָה מִסָּפֵק זֶה עַד וַיֵּרָא אֵלָיו וְהִכִּיר בּוֹ בְּפָנָיו כִּי הַכָּרַת הַפָּנִים תַּעֲנֶה בָּאִישׁ, וּכְמוֹ כֵן מָצִינוּ לְצַדִּיקִים שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים שֶׁהִכִּירוּ בְּרֹשֶׁם הַפָּנִים מַעֲשֵׂה אָדָם וְכָל שֶׁכֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁיַּכִּיר. לָזֶה כְּשֶׁהִכִּיר בּוֹ אָמַר אֵלָיו ״אָמוּתָה הַפָּעַם״, פֵּרוּשׁ הַפַּעַם הַזֹּאת בִּרְאִיָּתְךָ וְלֹא מִקֹּדֶם כְּשֶׁנִּתְבַּשַּׂרְתִּי, וְהַטַּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי פָּנֶיךָ וְהִכַּרְתִּי בָּהֶם שֶׁעוֹדְךָ חַי, פֵּרוּשׁ צַדִּיק כְּמִקֹּדֶם וְלֹא נִשְׁתַּנָּה דְּיוֹקְנְךָ מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה אֶלָּא עוֹדְךָ חַי, כִּי הַצַּדִּיקִים קְרוּיִים חַיִּים (ברכות י״ח.), וְנָכוֹן.
בראשית מז:ז · פירוש א
וַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה׃
וַיַּעֲמִידֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה. טַעַם אָמְרוֹ וַיַּעֲמִידֵהוּ וְגוֹ׳, אוּלַי שֶׁהֶעֱמִידוֹ בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁשָּׂם לוֹ פַּרְעֹה מְקוֹמוֹ לִפְנֵי כִּסְאוֹ, כְּשֶׁאָמַר לוֹ (בראשית מא:מ) ״רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ״, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי יוֹסֵף הֶעֱמִיד אָבִיו לִפְנֵי פַּרְעֹה בַּמָּקוֹם הַמְעֻלֶּה קָרוֹב לַמֶּלֶךְ.
בראשית מז:ז · פירוש ב
וַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁהֶעֱמִידוֹ לְמוּל פָּנָיו כְּדֶרֶךְ הַמְבָרְכִין, וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב וְגוֹ׳.
בראשית מז:ז · פירוש ג
וַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת־יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־פַּרְעֹֽה׃
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ כִּי הֻצְרַךְ לְהַעֲמִידוֹ לְפָנָיו, לְצַד הֱיוֹת פַּרְעֹה שְׁפַל אֲנָשִׁים צְעִיר קוֹמָה (מועד קטן יח.), הֻצְרַךְ לְהַכִּירֶנּוּ לוֹ וְהֶעֱמִידוֹ לְפָנָיו לוֹמַר כִּי הוּא זֶה.
בראשית מז:כח · פירוש א
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וַיְחִי יַעֲקֹב. טַעַם קְרִיאַת שְׁמוֹ יַעֲקֹב אַחַר אֲשֶׁר אָמַר אֵלָיו ה׳ (בראשית ל״ה:י׳) ״לֹא יִקָּרֵא״ וְגוֹ׳, ״לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ״, כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״לֹא יִקָּרֵא״ וְגוֹ׳, כִּי לְצַד שֵׁם נַפְשׁוֹ הַקְּבוּעָה בּוֹ אֲשֶׁר שְׁמָהּ יַעֲקֹב, כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵיהֶם (ברכות ז:) שֶׁפֵּרְשׁוּ בַּפָּסוּק (תהילים מ״ו:ט׳) ״אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ״, וּלְצַד שֶׁעוֹדֶנָּה בְּאִבּוֹ לָזֶה לֹא יֵעָקֵר שְׁמָהּ וּשְׁנֵי שֵׁמוֹת יִקָּרְאוּ לוֹ.
בראשית מז:כח · פירוש ב
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לַחְקוֹר זֹאת בַּמֶּה יִבְחַר ה׳ לִזְמַנִּים יִקְרָא לוֹ יַעֲקֹב וְלִזְמַנִּים יִשְׂרָאֵל, הֵן אֱמֶת כִּי בַּעֲדַת יִשְׂרָאֵל מָצִינוּ שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה לָהֶם הַשֵּׁם כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם, כְּשֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה אוֹתָם וּלְהֵפֶךְ יִקְרָא שְׁמָם יַעֲקֹב, וְכֵן הוּא רָמוּז בְּדִבְרֵיהֶם (זהר בלק רי:), וְטַעַם זֶה לֹא יֻצְדַּק בְּיַעֲקֹב כִּי יָשָׁר פָּעֳלוֹ בִּתְמִידוּת.
בראשית מז:כח · פירוש ג
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
אָכֵן לֶהֱיוֹת שֶׁעָנָף הַמּוּשְׂכָּל אֲשֶׁר נִתְעַצֵּם יַעֲקֹב לְהַשִּׂיגוֹ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנֶּה, הוּא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְתִמְצָא כִּי הַמִּין הַמְּאֻשָּׁר הַהוּא יִמְאַס לִבְחִינַת הַדְּאָגָה וְהָעִצָּבוֹן וְהַשִּׁפְלוּת, כִּי מִמְּקוֹם הַשִּׂמְחָה וְהַמְּנוּחָה וְהַגְּדֻלָּה בָּאָה. וְהָיָה לְאוֹת בֵּין עֵינֶיךָ יוֹם שַׁבָּת לִמְנוּחָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא לְטַעַם נְשָׁמָה יְתֵרָה. וּלְצַד שֶׁמִּמָּקוֹם עֶלְיוֹן בָּאָה, יְצַו ה׳ לְהַרְחִיק הַיָּגוֹן וְהַכַּעַס וְלִקְרֹא לַשַּׁבָּת עֹנֶג. וְהֵן הַדְּבָרִים עַצְמָם נֶאֱמָרִים בְּיַעֲקֹב בְּהַשָּׂגָתוֹ שֵׁם עֶלְיוֹן, הַשֵּׁם יַגִּיד כִּי צִוָּה ה׳ אִתּוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה בַּעֲלַת שֵׁם זֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁכָּנָהּ בּוֹ, הוּא כָּל זְמַן שֶׁאֵין שָׁם עִצָּבוֹן וְעָנָף הַנֶּגְדִּי קְצָת לַשִּׂמְחָה וְלַשְּׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה. וּבְהֵעָדֵר כֵּן – ״וַיִּנָּפַשׁ״, יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ כִּיצִיאַת נְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁל יוֹם שַׁבָּת, וּבְאוֹתוֹ זְמַן לֹא יִקָּרֵא לוֹ יִשְׂרָאֵל, כִּי בַּעֲלַת הַשֵּׁם הָלְכָה לָהּ וְאֵינֶנָּה אָז, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. וְתָשׁוּב עוֹד הַנְּשָׁמָה הַהִיא בְּאֶמְצָעוּת הֲכָנַת וְהַצָּעַת הַמּוּכָן, כַּהֲשָׁבַת נְשָׁמָה יְתֵרָה בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת בְּאֶמְצָעוּת הֲכָנַת יוֹם הַמְקֻדָּשׁ. וּבָזֶה תֵּלֵךְ לָבֶטַח לְהַשְׂכִּיל טַעַם בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר בְּשֵׁם יַעֲקֹב יִתְכַּנֶּה, הוּא לְסִבָּה אֲשֶׁר יֶאֱרַע שָׁם דָּבָר מִבְּחִינַת הָעֶצֶב וְהַיָּגוֹן.
בראשית מז:כח · פירוש ד
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וְאֶרְשֹׁם לְךָ קְצָת מֵהַמְּקוֹמוֹת לְהָאִיר לְךָ, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה. תְּחִלַּת דִּבֵּר טוֹב ה׳ בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח אָמַר אֵלָיו ״שִׁמְךָ יַעֲקֹב״, פֵּרוּשׁ אָז יִהְיֶה שְׁמוֹ יַעֲקֹב לְצַד שֶׁהָיָה אָז בַּאֲבֵלוּת אִמּוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פָּרָשָׁה פ״ב) שֶׁאָמְרוּ כִּי אָמְרוֹ ״וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ״ יְכַוֵּן עַל בִּרְכַּת אֲבֵלִים, וּלְצַד זֶה יִקָּרֵא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁבְּכָל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה קָרָא ה׳ שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וְגַם בִּזְמַן מִיתַת רָחֵל נִקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב דִּכְתִיב (בראשית לה:כ) ״וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ״. וְאַחַר שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הָעֶצֶב קָרָא ה׳ שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שָׁם כ״א) ״וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל״, ״בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל״. וַהֲגַם שֶׁאָמַר שָׁם ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב״, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כְּשֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם, הֲגַם שֶׁהָאָב יִתְכַּנֶּה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל הֵם יִתְכַּנּוּ בְּשֵׁם יַעֲקֹב. וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לְצַד מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן, קָרָא לָהֶם שֵׁם ״בְּנֵי יַעֲקֹב״. וּמַה שֶׁאָמַר עוֹד שָׁם (בראשית לה:כז) ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו״, לְצַד שֶׁהָיָה לִפְנֵי יִצְחָק אָבִיו לֹא נָהַג בּוֹ הַכָּתוּב הַשְּׂרָרָה וְהַגְּדֻלָּה הַנִּרְמֶזֶת בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (ילקוט שמעוני תתע״ה) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִלּוּ הָיָה אַבְרָהָם קַיָּם, הֵיאַךְ הָיָה יִצְחָק מַנְהִיג שְׂרָרָה, וְכֵן כָּל הָאָבוֹת וְהַצַּדִּיקִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי תִּסְתַּלֵּק הַשְּׂרָרָה לִפְנֵי אָבִיו, וּלְטַעַם זֶה קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. וְכֵן מַה שֶׁקָּרָא לוֹ שֵׁם יַעֲקֹב בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָל זְמַן שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָז בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה וּבְמַדְרֵגַת שֵׁם יַעֲקֹב, זוּלָתִי בִּזְמַנִּים מוּעָטִים אֲשֶׁר רָשַׁם הַכָּתוּב בָּהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ (בראשית ל״ז:ג׳) ״וְיִשְׂרָאֵל אָהַב״ וְגוֹ׳, אָז הָיָה שָׂמֵחַ וְהוּכַן בְּלִי עֶצֶב לִקְרוֹת לוֹ שֵׁם יִשְׂרָאֵל. וְתִמְצָא כִּי מִשֶּׁנִּמְכַּר יוֹסֵף לֹא נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל זוּלַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: (בראשית מ״ג:ו׳) ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָּה הֲרֵעֹתֶם״ וְגוֹ׳, ״וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו״, (בראשית מ״ג:ח׳) ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם״ (בראשית מ״ג:י״א), וּצְרִיכִין לְהִדָּרֵשׁ כִּי דִּבֵּר אֲלֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׂרָרָה לְצַד הַהֶכְרֵחַ שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא חָשׁוּ לְצַעֲרוֹ וְנִשְׂתָּרֵר עֲלֵיהֶם, וְרָמַז כִּי לֹא יִמְחֹל לָהֶם לְצַד שֶׁהוּא אֲבִיהֶם, גַּם שֶׁיְּקַבְּלוּ דְּבָרָיו. וּמֵעֵת הִתְבַּשְּׂרוֹ בְּיוֹסֵף ״וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב״ (בראשית מ״ה:כ״ז) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳, וְתֵכֶף אָמַר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל״ (בראשית מ״ה:כ״ח), ״וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל״, ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל״ (בראשית מ״ו), עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר בַּגָּלוּת וְקִבֵּל עָלָיו הַשֶּׁבֶר חָזַר לִקָּרֵא יַעֲקֹב, זוּלַת בְּעֵת אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלָיו יוֹסֵף לְרֹב הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה כִּנָּה ה׳ אוֹתוֹ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית מ״ו:כ״ט) ״וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו״, ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אָמוּתָה הַפָּעַם״ (בראשית מ״ו:ל׳), וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ לֹא נִקְרָא עוֹד שֵׁם יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי הֱיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד יוֹם שֶׁהִגִּיעַ עֵת לֶכְתּוֹ לְעוֹלָמוֹ. וּמַה שֶׁאָמַר (בראשית מ״ז) ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״ יְכַוֵּן אֶל כְּלָלוּת בָּנָיו שֶׁיִּתְיַחֵס אֲלֵיהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּהְיוּ בְּדֶרֶךְ יֹשֶׁר, וְגָדוֹל כֹּחַ הַבָּנִים מִכֹּחַ אֲבִיהֶם כִּי הַבָּנִים כָּל אֲשֶׁר יֵיטִיבוּ דַּרְכָּם יִקָּרֵא לָהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל לֶהֱיוֹתָם רַבִּים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן יַעֲקֹב יְדַקְדֵּק בִּקְרִיאַת שְׁמוֹ לִרְמֹז בִּקְרִיאָתוֹ זְמַן מַצָּבוֹ, וְלֹא נִקְרָא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל כָּל זְמַן הֱיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד עֵת שֶׁקָּרְבוּ יָמָיו לָמוּת אָז נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל לְצַד תּוֹסֵף רוּחָם, וְהוּא סוֹד הַגְדָּלַת נֶפֶשׁ אָדָם בְּעֵת מִיתָתוֹ (זהר חלק א׳ רי״ח:), לָזֶה אָמַר ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל״, ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל״. וְכַלֵּךְ לְדֶרֶךְ זֶה לְהַשְׂכִּיל בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִקָּרֵא לוֹ שֵׁם הוּא שְׁמוֹ לְסִבָּה אֲשֶׁר תַּשְׂכִּיל שָׁמָּה. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (זהר חלק א׳ רי״א:) וְתִמְצָא סַעַד לִדְבָרֵינוּ. וְכָל זֶה הוּא דֶּרֶךְ פְּשָׁט, וְיֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ כְּפִי רוּחָנִיּוּת הַדְּבָרִים, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.
בראשית מז:כח · פירוש ה
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר מַה שֶׁחָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְעוֹד קָשֶׁה, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב וְגוֹ׳ קמ״ז״ וְגוֹ׳, וַאֲנִי יוֹדֵעַ לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן כִּי שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה חָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְמַה שֶׁקָּדַם בַּהוֹדָעָה בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ, דִּכְתִיב (בראשית מז:ט) ״שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה״. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר שְׁנֵי חַיָּיו וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב״?
בראשית מז:כח · פירוש ו
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁכָּל יְמֵי יַעֲקֹב לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט, כִּי מִשֶּׁנּוֹלַד נוֹלַד שִׂטְנוֹ, וַעֲדַיִן לֹא שָׁקְעָה שִׁמְשׁוֹ עָמַד לָבָן וְאֵלֶּה מוֹסִיף לְרַע לוֹ, וְאַחֲרָיו הוּקַם עַל צַעֲרָהּ שֶׁל דִּינָה, וְעוֹד לוֹ וַיָּבֹא רֹגֶז אֲבֵדַת יוֹסֵף. הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה״ – אֵלּוּ הָיוּ חַיָּיו וְלֹא קֹדֶם, וְסָמַךְ לָזֶה אָמְרוֹ וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו לִרְמֹז שֶׁהֵן הֵנָּה הָיוּ יָמָיו שֶׁהָיָה לוֹ בָּהֶם חַיּוּת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב״ פֵּרוּשׁ אוֹתָם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁנֵי חַיָּיו, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה לוֹ בָּהֶם חַיִּים. וְנִמְשֶׁכֶת ״יְמֵי יַעֲקֹב״ עִם מַה שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנָּה ״יְמֵי יַעֲקֹב וְגוֹ׳ שֶׁבַע״ וְגוֹ׳:
בראשית מז:כח · פירוש ז
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנא דבי אליהו רבה ה) כָּל מִי שֶׁסּוֹף יָמָיו בְּטוֹבָה כְּאִלּוּ כָּל יָמָיו בְּטוֹבָה, וְהוּא טַעַם (איוב ח:ז) ״וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ וְגוֹ׳ וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד״, גַּם אָמְרוֹ (קהלת ז:ח) ״טוֹב אַחֲרִית דָּבָר״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְחִי יַעֲקֹב חַיִּים שֶׁל שַׁלְוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בָּזֶה הָיָה בְּעֵינָיו שֶׁהָיוּ יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו, פֵּרוּשׁ, שָׁנִים שֶׁל חַיִּים כָּל יָמָיו שֶׁהֵם שֶׁבַע שָׁנִים וְגוֹ׳. וְטַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ יָמָיו בְּצַעַר, אַף עַל פִּי כֵן חָזְרוּ בְּעֵינָיו לִהְיוֹת כֻּלָּם שֶׁל חַיִּים.
בראשית מז:כח · פירוש ח
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקוֹר זֹאת, לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב סֵדֶר מִסְפַּר שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב מִסֵּדֶר הַלָּקוּחַ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁמַּקְדִּים מִסְפָּר גָּדוֹל לְמִסְפָּר קָטָן: בְּאַבְרָהָם כְּתִיב (בראשית כה:ז) ״מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה״ וְגוֹ׳, בְּיִצְחָק כְּתִיב (בראשית לה:כח) ״מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה״, בְּשָׂרָה כְּתִיב (בראשית כג:א) ״מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי הִקְדִּים מִנְיָן הַמּוּעָט שֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ הָיָה בְּשַׁלְוָה וְחַיִּים טוֹבִים.
בראשית מז:כח · פירוש ט
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר, כִּי יָמִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב לִבּוֹ נָכוֹן וּמַאֲוָיו שְׁלֵמִים בְּכָל חַיָּיו הֵם יָמִים שֶׁבַע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהַטַּעַם הוּא כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי אֶת רָחֵל אָהַב וְהִיא בַּת זוּגוֹ אֲשֶׁר בָּחַר יַעֲקֹב בָּהּ וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד, כְּאָמְרוֹ (בראשית ל״ז:ג׳) ״אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל״ וְגוֹ׳, וְיֵשׁ בָּזֶה גַּם כֵּן סוֹד עַתִּיק. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת כִּי כָל זְמַן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹסֵף וַיָּשֶׂם שַׂק עַל מָתְנָיו, וְלִכְשֶׁתְּצָרֵף מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁהָיָה בְּחֶבְרַת רָחֵל גַּם שָׁנִים שֶׁהָיָה יוֹסֵף עִמּוֹ תִּמְצָא אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנִים, כִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה עָשָׂה בְּבֵית לָבָן, צֵא מֵהֶם שֶׁבַע עַד שֶׁנָּשָׂא רָחֵל נִשְׁאֲרוּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וּבָהֶם נִבְלְעוּ מִשְּׁנֵי יוֹסֵף שֵׁשׁ שָׁנִים, כִּי כְּשֶׁנּוֹלַד הִתְחִיל יַעֲקֹב לַעֲבֹד בְּצֹאנוֹ שֶׁל לָבָן דִּכְתִיב (בראשית ל״א:מ״א) ״וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ״, וּכְשֶׁמְּכָרוּהוּ הָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. צֵא מֵהֶם שֵׁשׁ נִשְׁאֲרוּ אַחַת עֶשְׂרֵה וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הֲרֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה בְּמִצְרַיִם הֲרֵי אַרְבָּעִים וְאַחַת, וְשֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּפָעוֹטוֹת שֶׁהֵם יָמִים שֶׁהַלֵּב שָׂמֵחַ וְרֵיקָם מִיָּגוֹן הֲרֵי אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁהָיוּ לוֹ חַיִּים שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים, וְלָזֶה בָּחַר לְהַקְדִּים פְּרָט הַמּוּעָט לְהוֹדִיעַ זֶה.
בראשית מז:כח · פירוש י
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וְטַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְדֶרֶךְ זֶה, יְכַוֵּן לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא הִשְׁלִים יַעֲקֹב אָבִינוּ כָּל יְמֵי חַיָּיו הַחֲרוּצִים, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עד:ט) כִּי לְצַד שֶׁאָמַר ״לֹא יִחְיֶה״ וְהִכְרִית חַיֵּי רָחֵל, נֶחְסְרוּ לוֹ יָמָיו מִמִּנְיַן שְׁנֵי יִצְחָק שֶׁהָיוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה כְּמִנְיַן ״יִחְיֶה״, לָזֶה רָמְזָה הַתּוֹרָה צַעַר חֶסְרוֹן שְׁנֵי הַצַּדִּיק בְּתֵבַת ״וַיְהִי״:
בראשית מז:כח · פירוש יא
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וְנִשְׁאַר לָתֵת טַעַם הַכָּתוּב לָמָּה יִמְנֶה חֶשְׁבּוֹן שְׁנֵי יַעֲקֹב קוֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִפָּטֵר, כִּי הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי אַחַר שֶׁמָּנָה הַכָּתוּב ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב״ אָמַר אַחֲרָיו מַעֲשֵׂה הַשְׁבָּעַת יוֹסֵף, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף״ וְגוֹ׳, וּמִן הָרָאוּי לֹא הָיָה לְהַזְכִּיר סִכּוּם יָמָיו עַד יוֹם מוֹתוֹ. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ דָּבָר שֶׁמִּמֶּנּוּ הִרְגִּישׁ יַעֲקֹב שֶׁקָּרְבוּ יָמָיו לָמוּת, שֶׁמִּצַּד זֶה קָרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וְגוֹ׳. וְאָמַר וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד מַה שֶׁקָּדַם אֵלָיו מִידִיעַת חַיֵּי יִצְחָק שֶׁהָיוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, גַּם שֶׁהִרְגִּישׁ הַצַּדִּיק בְּשִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגַג בַּקְּלָלָה ״לֹא יִחְיֶה״, וְיָדַע בְּעָנְשׁוֹ כִּי הָאָבוֹת נְבִיאִים הָיוּ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לוֹבַשְׁתָּם, וְלָזֶה כְּשֶׁעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן שְׁנֵי אָבִיו וְהוֹצִיא מֵהֶם שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ, חָשׁ לְבִיאַת יוֹמוֹ שֶׁקָּרֵב וַיִּקְרָא לִבְנוֹ וְגוֹ׳:
בראשית מז:כח · פירוש יב
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב לְמַה שֶׁהוֹדִיעַ אֱלֹהִים בִּבְחִינַת יוֹסֵף כִּי הוּא הַמַּשְׁבִּיר, וְהוּא שֶׁזָּן וְהֶחֱיָה עַם רַב, כְּמַאֲמָרוֹ (בראשית נ:כ) ״לְהַחֲיוֹת עַם רָב״, וּבְחִינָה זוֹ תִּשְׁלֹל הֱיוֹתָהּ בַּעֲלַת חוֹב לְזוּלָתָהּ בִּבְחִינַת הַהַשְׁפָּעָה לָהּ. וְלָמַדְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב זָן וּפִרְנֵס אֶת יוֹסֵף שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, דִּכְתִיב (בראשית לז:ב) ״בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה״ וְגוֹ׳, לָזֶה שִׁלֵּם הַבְּחִינָה הַלָּזוֹ וְהִשְׁפִּיעַ הוּא לְיַעֲקֹב בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל כַּמָּה מִדּוֹת מְרֻבּוֹת שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהוּא שֶׁרָמַז וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְזוּלַת זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים יָמָיו קֹדֶם לָכֵן, אֶלָּא לְשַׁלֵּם יוֹסֵף טוֹבַת חֶסֶד שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ, וְלָזֶה טוֹבִי״ם הַשְּׁנַיִם מֵהָאֶחָד, כִּי כָל אֶחָד הֵטִיב מִסְפַּר טוֹ״ב שָׁנִים וְנָכוֹן לְשַׁלֵּם זֶה לָזֶה. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר וישב קפב:) כִּי יוֹסֵף הוּא בִּבְחִינַת וָא״ו מִלּוּי וָא״ו כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי נִסְתָּרוֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ.
בראשית מז:כט · פירוש יא
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
גַּם הִרְוַחְנוּ דַּעַת כִּי אוֹתָם חֶלְקֵי הַנְּשָׁמָה נִקְרָאִים יָמִים. וּבָזֶה הֵאִיר מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב שֶׁבָּאנוּ עָלָיו שֶׁאָמַר וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת, פֵּרוּשׁ, חֶלְקֵי הַנְּשָׁמָה שֶׁעָלוּ מִמֶּנּוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ הֵן עַתָּה קָרְבוּ, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (תהלים קד:כט) ״תֹּסֵף רוּחָם״, וְהוּא אָמְרוֹ ״לָמוּת״. וְהִרְגִּישׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ בַּתּוֹסֶפֶת הַמְּרֻבָּה כִּי בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלּוּם, ״וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף״ וְגוֹ׳:
בראשית מז:כט · פירוש יב
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא קָרָא אֶלָּא לְיוֹסֵף, יֵשׁ טַעַם פָּשׁוּט בַּדָּבָר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ יְכֹלֶת. אֶלָּא צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ לִבְנוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר לְיוֹסֵף וְאֵין לָנוּ יוֹסֵף אַחֵר לִטְעוֹת. גַּם הוֹסִיף תֵּבַת לָמֶ״ד לְיוֹסֵף וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר לִבְנוֹ יוֹסֵף.
בראשית מז:כט · פירוש יג
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
נִרְאֶה כִּי בָּא הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם לַקְּרִיאָה, אֵיךְ יִקְרָא הֶדְיוֹט לְמֶלֶךְ? וַהֲלֹא מָצִינוּ שֶׁכְּבוֹד מַלְכוּת עָדִיף מִכְּבוֹד רַבּוֹ, שֶׁנִּסְתַּפְּקוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (לג:) בְּבָעְיָא בְּנוֹ וְהוּא רַבּוֹ, וְאָמַר שָׁם הַשַּׁ״ס כְּשֶׁרָצָה לִפְשֹׁט מֵימְרַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁאָמַר: אֲנִי אֵינִי כְּדַאי לַעֲמֹד בִּפְנֵי בְּנִי אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹד בֵּי נְשִׂיאָה. וּכְבָר הֶאֱרַכְתִּי בְּסוּגְיָא זוֹ כְּיַד ה׳ הַטּוֹבָה עָלַי בְּחִבּוּר שֵׁנִי (רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן) שֶׁחִבַּרְתִּי עַל יוֹרֶה דֵעָה בְּסִימָן ר״מ סְעִיף ז׳ יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרַי. וְעַל כָּל פָּנִים מִדִּבְרֵי הַתַּלְמוּד מוּכָח בְּפֵרוּשׁ כִּי גָּדוֹל חִיּוּב כְּבוֹד בֵּי נְשִׂיאָה עַל אָבִיו, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה בְּנוֹ עַצְמוֹ נָשִׂיא אֶלָּא חַתְנֵיהּ דְּבֵי נְשִׂיאָה. וְאִם כֵּן אֵיךְ יַעֲשֶׂה יַעֲקֹב הַדָּבָר לִשְׁלֹחַ לִקְרֹא לַמֶּלֶךְ לָבֹא אֶצְלוֹ? וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב שְׁנֵי טְעָמִים בַּדָּבָר: הָאֶחָד הֱיוֹתוֹ בְּנוֹ, וְהַשֵּׁנִי הֱיוֹתוֹ יוֹסֵף. וּבְאֶחָד מֵהֵנָּה לֹא יַסְפִּיק לִקְרוֹתוֹ – אִם לֹא הָיָה בְּנוֹ, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק וְחָבִיב וְחוֹבֵב אוֹתוֹ, אֵין כֹּחַ בְּיַעֲקֹב לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה מִשּׁוּם כְּבוֹד מֶלֶךְ, וְאִם הָיָה בְּנוֹ וְלֹא הָיָה צַדִּיק גַּם כֵּן לֹא הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ. אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתוֹ בְּנוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לִבְנוֹ, גַּם לֶהֱיוֹתוֹ יוֹסֵף הַיָּדוּעַ בְּצִדְקוּת, הַיָּדוּעַ בְּהַפְלָגַת אַהֲבַת הָאָב לוֹ וְהוּא לְאָבִיו, לְטַעַם זֶה הוּא שֶׁשָּׁלַח לִקְרֹא לוֹ שֶׁיָּדַע שֶׁיִּמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קִדּוּשִׁין לב:) מֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל, דַּוְקָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשַׁח וּמָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מֶלֶךְ כָּזֶה בִּמְצִיאוּת זֶה יָכוֹל לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו, גַּם בִּמְצִיאוּת שֶׁאֵין אָבִיו יָכוֹל הָלוֹךְ אֵלָיו.
בראשית מז:כט · פירוש יד
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
אִם נָא מָצָאתִי חֵן. אָמְרוֹ נָא תִּתְפָּרֵשׁ לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה וּלְשׁוֹן עַתָּה, לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה לִשְׁלוֹל הַמְּצִיאוּת חֵן שֶׁאֵינָהּ לְצַד מַה שֶׁקָּדַם אֵלָיו מֵהַחִיּוּב מִמֶּנּוּ. וּלְשׁוֹן עַתָּה נִתְכַּוֵּן לִרְמוֹז לוֹ כִּי כְּבָר יָדַע יַעֲקֹב כִּי מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יוֹסֵף, וְזֶה לְךָ הָאוֹת (בראשית מ״ז:י״ב) ״וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו״ וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה אִם הָיָה אוֹמֵר אֵלָיו יַעֲקֹב ״אִם מָצָאתִי חֵן״ זֶה יַגִּיד כִּי לֹא הֻכַּר אֶצְלוֹ דָּבָר זֶה שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינָיו, לָזֶה אָמַר עַתָּה פֵּרוּשׁ מַה שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְצִיאוּת חֵן הוּא עַל מַה שֶׁעַתָּה.
בראשית מז:כט · פירוש טו
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
אוֹ יִרְצֶה, לְצַד שֶׁהִגִּיעַ הֶעֱרֵב שִׁמְשׁוֹ, הֲרֵי זֶה כָּלָה צֹרֶךְ הַחֶסֶד הָרָגִיל עַד עַתָּה מִיּוֹסֵף אֵלָיו. לָזֶה אָמַר אֵלָיו: אִם עַתָּה עֲדַיִן רוֹצֶה לְהַתְמִיד בְּהַנְהָגַת מְצִיאוּת חֵן, שִׂים וְגוֹ׳.
בראשית מז:כט · פירוש טז
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
עוֹד בְּדֶרֶךְ רֶמֶז נִתְכַּוֵּן לִרְמֹז לוֹ, לִהְיוֹת שֶׁכָּל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ עַד עַתָּה הָיָה דָּן בּוֹ שְׁנֵי צְדָדִין: הָאֶחָד, שֶׁעוֹשֶׂה לְצַד שֶׁמָּצָא יַעֲקֹב חֵן בְּעֵינָיו לֹא לְתַכְלִית סִבָּה, וְזֶה יִהְיֶה מִצַּד הָאַהֲבָה הַנְּכוֹנָה וּמִתְיַחֶסֶת לִמְצִיאוּת חֵן. וְהַשֵּׁנִי, כִּי עָשָׂה לְצַד הַחִיּוּב שֶׁהוּא מְחֻיָּב לָזוּן אָבִיו כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, וְחֶרְפָּה הִיא לוֹ לְהַטִּיל אָבִיו וְאֶחָיו עַל הַזּוּלַת וְלִרְאוֹתָם חַסְרֵי לֶחֶם וּמָזוֹן. לָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי הַדָּבָר שֶׁהוּא בְּסָפֵק מַה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ, יִתְבָּרֵר הַסָּפֵק בְּמַה שֶׁשּׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ עַתָּה. אִם עַתָּה יַעֲשֶׂה לוֹ חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ, נוֹדַע הַדָּבָר לְמַפְרֵעַ כִּי מַה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ מֵהַטּוֹבוֹת הוּא לְצַד שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינָיו בְּאַהֲבָה וּרְצוֹן הַלֵּב, כִּי דָּבָר שֶׁשּׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ הַפַּעַם הַזֹּאת אֵינוֹ דָּבָר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹתוֹ זוּלַת אִם אַהֲבָתוֹ נְכוֹנָה וּשְׁלֵמָה וְיַחְפֹּץ לְהֵטִיבוֹ, וְזֶה הוּא גִּלּוּי עַל הֶעָבָר כִּי ״מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ״. וְאִם לָאו, יִתְבָּרֵר הַדָּבָר כִּי טַעַם הַחֶסֶד הָעוֹבֵר הוּא לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁכָּתַבְנוּ, וּבָזֶה יְדֻיַּק אָמְרוֹ מָצָאתִי לְשׁוֹן עָבָר.
בראשית מז:כט · פירוש יז
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
שִׂים נָא. תִּתְפָּרֵשׁ לְשׁוֹן זְמַן וּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, מִלְּבַד מַה שֶׁאָמַר לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה בְּסָמוּךְ עַל הַמַּעֲשֶׂה, חָזַר לוֹמַר בַּקָּשָׁה פַּעַם שְׁנִיָּה, כִּי מִלְּבַד שֶׁיַּסְכִּים עַל הַחֶסֶד וְיֹאמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, עוֹד מְפַיְּסוֹ לְהִשָּׁבַע לוֹ עַל הַחֶסֶד לְקַיְּמוֹ. וְתִתְפָּרֵשׁ לְשׁוֹן עַתָּה, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ תְּשׁוּבַת ״עוֹד הַיּוֹם״ שֶׁבּוֹ יַעֲשֶׂה דָּבָר זֶה, כִּי לֹא הָיָה זְמַן הַמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁתִּמְצָא שֶׁאָמַר אַחַר זֶה ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״ וְגוֹ׳. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה אָז בְּפֶרֶק הַנְּסִיעָה. לָזֶה אָמַר אֵלָיו ״שִׂים עַתָּה״ מִבְּלִי טַעֲנַת עַד עֵת בּוֹא דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן. גַּם חָשׁ יַעֲקֹב לִמְסִירַת מוֹדָעָה עַל הַדָּבָר, וְיַקְדִּים שְׁבוּעָה לְבַטֵּל שְׁבוּעָה זוֹ וְיִשָּׁבַע לוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵין בָּהּ סְמִיכוּת דַּעַת. וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (תנחומא) שֶׁאָמַר לוֹ יַעֲקֹב אִם לֹא יִשָּׁבַע לוֹ הֲרֵי הוּא מֵת מִדְּאָגָה, וּרְמוּזָה בְּאָמְרוֹ ״וְשָׁכַבְתִּי עִם״ וְגוֹ׳. אִם כֵּן יוֹסֵף לְצַד הֶכְרֵחַ הַדְּבָרִים יִשָּׁבַע אַחַר שֶׁיַּקְדִּים שְׁבוּעָה לִשְׁבוּעָתוֹ, לָזֶה אָמַר אֵלָיו שִׂים נָא פֵּרוּשׁ עַתָּה תֵּכֶף וּמִיָּד, וּמָנַע מִמֶּנּוּ הַזְּמַן שֶׁבּוֹ יִמְסֹר מוֹדָעָה לְבַטֵּל שְׁבוּעָה זוֹ.
בראשית מז:כט · פירוש יט
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וְאָמְרוֹ חֶסֶד וֶאֱמֶת, רַזַ״ל אָמְרוּ (בראשית רבה צו:ה) כִּי חֶסֶד הֶעָשׂוּי עִם הַמֵּתִים קָרוּי חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת. וְקָשֶׁה לִי, הֲלֹא מָצִינוּ לוֹ לְיַעֲקֹב שֶׁשִּׁלֵּם לוֹ חֶסֶד זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ח:כ״ב) ״וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד״ וְגוֹ׳ וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: אַתָּה טוֹרֵחַ בִּשְׁבִיל קְבוּרָתִי וַאֲנִי נָתַתִּי וְגוֹ׳. גַּם מֵאָמְרוֹ ״נָתַתִּי״ לְשׁוֹן עָבָר יַגִּיד כִּי הוֹדִיעוֹ הַדָּבָר בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כְּשֶׁקִּבֵּל עָלָיו הַטּוֹרַח, וַהֲגַם שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כֵּן, יַעֲקֹב מִיהָא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהֵטִיבוֹ שְׂכַר טָרְחוֹ וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וֶאֱמֶת״.
בראשית מז:כט · פירוש כ
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן כִּי יוֹסֵף יַעֲשֶׂה הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ זֶה. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי בְּעֵרֶךְ הַמַּעֲשֶׂה לֹא יֻכַּר הַפֵּרָעוֹן שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ שְׁכֶם אֶחָד. אוֹ לְצַד שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאַחַת שֶׁלֹּא יִקְבְּרֶנּוּ בְּמִצְרַיִם וְיִשְׁתַּדֵּל בְּהוֹצָאָתוֹ מֵעִיר גִּלּוּלִים, וְהַב׳ שֶׁיַּעֲלֶה הוּא וְיִקְבְּרֵהוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְאָמַר חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת עַל בְּחִינַת הָעֲלִיָּה מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְאָמְרוֹ חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִּקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. וְהִנֵּה מֵהָרָאוּי לוֹ לְהַקְדִּים הַשְּׁכִיבָה וְאַחַר כָּךְ הַקְּבוּרָה, וְכָאן הִקְדִּים לְהַזְכִּיר הַקְּבוּרָה קֹדֶם אָמְרוֹ ״וְשָׁכַבְתִּי״, אֶלָּא הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע כִּי עַל פְּרָט זֶה הִיא הַהַשְׁבָּעָה, וְדָבָר זֶה אֵין לוֹ פֵּרָעוֹן לֹא עַתָּה וְלֹא אַחַר זְמַן. וּמַה שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁכֶם אֶחָד הוּא עַל הַטּוֹרַח שֶׁיַּעֲלֶה עִמּוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְיִקְבְּרֵהוּ שָׁם.
בראשית מז:כט · פירוש כא
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְעָשִׂיתָ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁכְּבָר עָשִׂיתָ עִמָּדִי יִהְיֶה שֶׁל אֱמֶת, פֵּרוּשׁ חֶסֶד הַגָּמוּל, כִּי מַה שֶׁנּוֹתֵן לוֹ שְׁכֶם הוּא לְמַה שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לִטְרֹחַ בִּקְבוּרָתוֹ, לֹא לְתַגְמוּל הָעוֹבֵר. וּבָזֶה יְדֻיַּק גַּם כֵּן תֵּבַת ״וְעָשִׂיתָ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, גַּם לְשׁוֹן עָבָר, תּוֹסֶפֶת וָא״ו שֶׁיּוֹסִיף לְהֵיטִיב עִמּוֹ בְּמַה שֶׁיַּחְשֹׁב הַחֶסֶד שֶׁכְּבָר עָשָׂה שֶׁהוּא שֶׁל אֱמֶת וְלֹא יְקַבֵּל הֲטָבָה מִמֶּנּוּ בַּעֲדוֹ, וּבָזֶה תִּהְיֶה הַהֲטָבָה הַבָּאָה מֻשְׁלֶמֶת מֵהַמַּשְׁבִּיעַ, וְהוּא נִשְׁבָּע עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ שֶׁאֵין לוֹ הַתָּרָה (ר״ן נדרים סה). וְנִתְחַכֵּם יַעֲקֹב לְבַל יַתִּיר יוֹסֵף הַשְּׁבוּעָה אַחַר מוֹתוֹ. וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁהִזְכִּיר יַעֲקֹב הַהֲטָבָה שֶׁל שְׁכֶם אֶחָד אָז, הַכָּתוּב גִּלָּה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁהִזְכִּירָהּ לוֹ כְּבָר דִּכְתִיב ״נָתַתִּי לְךָ״, וּמִן הַסְּתָם מְקוֹם זִכְרוֹנָהּ הוּא כְּשֶׁאָמַר לוֹ ״הִשָּׁבְעָה לִי״ לְחַזֵּק הַשְּׁבוּעָה לְבַל יַתִּיר נָתַן לוֹ שְׁכֶם אֶחָד. וְזוּלַת זֶה בַּמֶּה יִסְמֹךְ דַּעְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בִּשְׁבוּעָה זוֹ כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לְהַתִּיר אַחַר כָּךְ, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בִּפְרָט זֶה בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדוֹת (בראשית כו:כו) בִּשְׁבוּעַת יִצְחָק לַאֲבִימֶלֶךְ. וּמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לו:) שֶׁאָמַר יוֹסֵף לְפַרְעֹה ״אִם אֲנִי מַתִּיר שְׁבוּעַת אָבִי אַתִּיר גַּם כֵּן שְׁבוּעָתְךָ״ – אֵין סְתִירָה מִזֶּה, אוֹ לְצַד שֶׁלִּדְבָרָיו שֶׁל פַּרְעֹה הֵשִׁיבוֹ, אוֹ גַּם שְׁבוּעָתוֹ לְפַרְעֹה הָיְתָה בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ שֶׁאֵין טוֹבָה כְּמוֹתָהּ גְּדֻלָּה וְכָבוֹד וְעֹשֶׁר.
בראשית מז:כט · פירוש כב
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
אַל נָא תִקְבְּרֵנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ ״אַל נָא״ לְשׁוֹן זְמַן, שֶׁאֲפִילוּ לְפִי שָׁעָה לֹא יִקְבְּרוּהוּ עַל סְמַךְ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אַחַר כָּךְ לְהַעֲלוֹתוֹ, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד יַעֲלֵהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּסָמוּךְ וְשָׁכַבְתִּי וְגוֹ׳ וּנְשָׂאתַנִי וְגוֹ׳. וְטַעַם הַקְדָּמַת ״אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם״ לְאָמְרוֹ ״וְשָׁכַבְתִּי״ פֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי״ וְגוֹ׳ לְאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁיִּשַּׁבְתִּי הַכָּתוּב. וְלִשְׁאָר הַדְּרָכִים יִתְבָּאֵר לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ (זהר וישב קפ״ב) כִּי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף הָיוּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ אַחַת, וְהוּא סוֹד וָא״ו מְלֵאָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי וָוִי״ן וְלֹא יִתְפָּרְדוּ, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן חָשׁ יַעֲקֹב שֶׁאַחַר שֶׁיֵּאָסֵף לֹא יִתְרַצֶּה יוֹסֵף לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ גַּם בְּמוֹתוֹ, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּעֲנִית ה:) שֶׁאָמְרוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת וְהוּא בַּחַיִּים, לָזֶה שָׁלַל דָּבָר זֶה מִדַּעְתּוֹ וְהוֹדִיעוֹ כִּי כְּשֶׁיִּשְׁכַּב, פֵּירוּשׁ כְּשֶׁיִּפָּטֵר, הִנֵּה הוּא נִפְרָד בְּהֶכְרֵחַ מִמֶּנּוּ וְיִסָּמֵךְ עִם אֲבוֹתָיו, וְלָזֶה ״וּנְשָׂאתַנִי״ וְגוֹ׳ ״וּקְבַרְתַּנִי״ וְגוֹ׳:
בראשית מז:לא · פירוש א
וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ {פ}
וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי. הֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה ״הִשָּׁבְעָה״, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁעָנָהוּ לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה״ וְגוֹ׳. יָבֹא עַל נָכוֹן כִּי מְשִׁיבוֹ לְמַה שֶׁאָמַר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁבוּעָה כִּי מַצְדִּיק הוּא דְּבָרָיו, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִשָּׁבַע, וְהוּא אָמְרוֹ הִשָּׁבְעָה לִי פֵּרוּשׁ, לְהָפִיס דַּעְתִּי, אוֹ לְטַעַם הַכָּמוּס עִמִּי. וְהַכַּוָּנָה חוֹשֵׁשׁ לְזוּלַת שֶׁיִּהְיֶה מוֹנֵעַ אוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁאָמַר לוֹ פַּרְעֹה שֶׁיַּתִּיר שְׁבוּעָתוֹ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לד:), וְלָזֶה תֵּכֶף נִשְׁבַּע לוֹ.
בראשית מז:לא · פירוש ב
וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ {פ}
אוֹ יֹאמַר הִשָּׁבְעָה לִי – לְדַעְתִּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַטֵּל הַשְּׁבוּעָה בְּלִבּוֹ וְעִקַּר הַשְּׁבוּעָה בַּלֵּב, וְעָשָׂה יַעֲקֹב כֵּן לְבִטָּחוֹן לְכָל צִדְדֵי הַסָּפֵק שֶׁיִּהְיוּ בַּדָּבָר.
בראשית מח:א · פירוש ג
וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם׃
אוֹ יִרְצֶה כִּי רְאוּיִים הֵם לִבְרָכָה מִשְּׁנֵי צְדָדִין: לְצַד שֶׁהֵם בָּנָיו, וּלְצַד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם רָאוּי לִבְרָכָה מִצַּד עַצְמוֹ. וְלָזֶה אָמַר בָּנָיו עִמּוֹ, גַּם לְצַד הֱיוֹתָם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם צַדִּיקִים. וְאָמַר ״עִמּוֹ״ לְהַפְסִיק שֶׁלֹּא תָבִין שֶׁמְּפָרֵשׁ מִי הֵם הַבָּנִים, וְאָמַר ״אֶת״ וְ״אֶת״ לוֹמַר שֶׁכָּל אֶחָד חָשׁוּב בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
בראשית מח:ד · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃
הִנְנִי מַפְרְךָ וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר ״מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִיךָ״ כְּנֶגֶד שְׁנֵי בָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לוֹ עוֹד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הַדְּבָרִים יַעֲקֹב בְּאָמְרוֹ ״וְעַתָּה״ (בראשית לה:יא). וְאָמְרוֹ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי הַבָּנִים כָּל אֶחָד לְקָהָל וְעָם:
בראשית מח:ה · פירוש א
וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶ֩יךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֙יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי׃
וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, עַתָּה שֶׁרָאִיתִי שֶׁלֹּא הָיוּ לִי בָּנִים עוֹד מִצַּד אוֹתָהּ בְּרָכָה, אֲנִי יוֹדֵעַ לְמַפְרֵעַ כִּי שְׁנֵי בָּנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ וְגוֹ׳ לִי הֵם, שֶׁאָמַר לִי ה׳ ״מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִיךָ״, וְהוּא שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ בְּבֵית אֵל (בראשית ל״ה:י״א) ״פְּרֵה וּרְבֵה״ – כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ:
בראשית מח:ו · פירוש ג
וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃
וְאוּלַי כִּי בְּנֵי יְהוּדָה נִרְמְזוּ בְּמַה שֶׁאָמַר לוֹ עוֹד שָׁם ״וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ״ (בראשית לה:יא). אֶלָּא מִי יֹאמַר שֶׁכַּוָּנַת ה׳ בְּאָמְרוֹ ״וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ״ וְגוֹ׳ הִיא זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת, דִּלְמָא הֵם הֵם ״גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם״ הֵם הֵם הַמְּלָכִים. וְעוֹד מִי יֹאמַר שֶׁאֵין הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים עַל בְּנֵי שְׁאָר הָאַחִים?
בראשית מח:ו · פירוש ד
וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃
אָכֵן בְּמַה שֶׁנַּשְׂכִּיל עַל דְּבַר הַבּוֹרֵא שֶׁאָמַר אֵלָיו בִּנְבוּאָה ״גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ״ (בראשית לה:יא), פְּשַׁט הַדְּבָרִים יַגִּיד שֶׁעַל יַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצְאוּ, לֹא מִבָּנָיו.
בראשית מח:ו · פירוש ה
וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃
אֶלָּא יֵשׁ לָדַעַת מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א׳ ק״פ) כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ יַעֲקֹב, וְהוּא שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (בראשית ל״ז:ב׳) ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף״, וְהוּא אָמְרוֹ (תהילים ע״ז:ט״ז) ״בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף״, וְרָמְזוּ חַכְמֵי אֱמֶת כִּי הוּא בְּחִינַת מִלּוּי הַוָּא״ו, שֶׁהַמִּלּוּי כָּאוֹת עַצְמוֹ. וְעַל פִּי הַקְדָּמָה זוֹ יִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים, כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב וּבְמַדְרֵגַת אָב לַשְּׁבָטִים יִקָּרֵא, כָּרָשׁוּם גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ ״בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף״, וּכְפִי זֶה כְּשֶׁאָמַר ה׳ לְיַעֲקֹב שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ עוֹד בָּנִים – זֶה יַעֲקֹב זֶה יוֹסֵף, וְלָזֶה לֹא הִלְבִּישׁ הַנְּבוּאָה בִּשְׁאָר בָּנָיו, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״שְׁנֵי בָנֶיךָ וְגוֹ׳ לִי הֵם״, פֵּרוּשׁ, בְּמַדְרֵגַת בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא בְּמַדְרֵגַת בְּנֵי בָנָיו, וְלָזֶה הוֹסִיף לְבָאֵר וְאָמַר ״כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן״, וּמֵעַתָּה הֲרֵי יוֹסֵף בְּמַדְרֵגַת אָב כְּיַעֲקֹב וְאֵין הָאָב נִמְנֶה עִם הַבָּנִים בְּגֶדֶר אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאֵין יַעֲקֹב נִמְנֶה עִם הַשְּׁבָטִים.
בראשית מח:ז · פירוש א
וַאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
וַאֲנִי בְּבוֹאִי מִפַּדָּן וְגוֹ׳. כָּתוּב זֶה אֵין לוֹ קֶשֶׁר עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ. גַּם אֵין יָדוּעַ כַּוָּנַת הוֹדָעָה זוֹ. וּמַה שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י לקח טוב) כִּי כַּוָּנָתוֹ הִיא ״אַף עַל פִּי שֶׁהִטְרַחְתִּיךָ לְהוֹלִיכֵנִי לִקָּבֵר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְלֹא כָּךְ עָשִׂיתִי״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. לְפִי דִּבְרֵיהֶם לֹא כָּאן הוּא מְקוֹם הַדְּבָרִים אֶלָּא לְמַעְלָה (בראשית מ״ז:ל׳) כְּשֶׁאָמַר לוֹ ״וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי״ וְגוֹ׳, סָמוּךְ לָזֶה הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַאֲנִי בְּבוֹאִי״ וְגוֹ׳. עוֹד, מַה כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ תֵּבַת עָלַי?
בראשית מח:ז · פירוש ב
וַאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי מוֹדִיעוֹ שֶׁהַבָּנִים הַמֻּבְטָח בָּהֶם שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ הֵם אֵלּוּ, נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וַאֲנִי בְּבֹאִי וְגוֹ׳, כִּי הוּא סִבָּה שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ לְצַד שֶׁהוּא גָּרַם שֶׁתָּמוּת רָחֵל, וְהוּא אָמְרוֹ מֵתָה עָלַי, פֵּרוּשׁ, עַל סִבָּתִי, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה פרק ל״ז) שֶׁשִּׁהָה נִדְרוֹ, אוֹ לְצַד הַקְּלָלָה שֶׁקִּלֵּל כְּאָמְרוֹ ״עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה״, וְאִלּוּ הָיְתָה קַיֶּמֶת רָחֵל הָיוּ יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְעַכְשָׁיו יָצְאוּ מִיּוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב גַּם בְּחִינַת רָחֵל.
בראשית מח:ז · פירוש ג
וַאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן יַעֲקֹב לְרַצּוֹת אֶת יוֹסֵף עַל אֲשֶׁר סִבֵּב מִיתַת אִמּוֹ קוֹדֶם זְמַנָּהּ, וְאָמַר כִּי טַעַם אֲשֶׁר הֶחְשִׁיב שְׁנֵי בָּנָיו כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, לְצַד כִּי מֵתָה עָלָיו רָחֵל וְקֵרַב מִיתָתָהּ. וְטַעַם מַה שֶׁהֶאֱרִיךְ לוֹמַר עוֹד בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כֵן עָשָׂה לְאִמּוֹ וְכוּ׳:
בראשית מח:ח · פירוש א
וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה׃
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וַהֲלֹא שְׁבַע עֶשׂרֵה שָׁנָה הָיוּ יוֹשְׁבִים לְפָנָיו לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְאֵיךְ שׁוֹאֵל עֲלֵיהֶם? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תנחומא) כִּי רָאָה בָּהֶם רְאִיָּה שִׂכְלִיִּית שֶׁעָתִיד לָצֵאת מֵהֶם רְשָׁעִים, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְצָרִיךְ לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב כְּפִי פְּשׁוּטוֹ, וְהוּא כִּי גִּלָּה לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁיַּעֲקֹב כָּבְדוּ עֵינָיו מִזּוֹקֶן שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר, וּלְצַד זֶה הֲגַם שֶׁרָאָה שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים לְפָנָיו לְבַד יוֹסֵף שֶׁעִמּוֹ הָיָה מְדַבֵּר וְהִכִּירוֹ לְצַד שֶׁהוֹדִיעוּהוּ שֶׁאָמְרוּ לוֹ (בראשית מח:ב) ״הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף״ כָּאָמוּר לְמַעְלָה, וְהַבָּנִים לֹא הִכִּירָם, לָזֶה שָׁאוֹל שָׁאַל עֲלֵיהֶם ״מִי אֵלֶּה״?
בראשית מח:ח · פירוש ב
וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה׃
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן יַעֲקֹב לְעוֹרֵר אַהֲבַת הָאָב עַל הַבֵּן קוֹדֶם שֶׁיְּבָרְכֵם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה בְּתִגְבּוֹרֶת הָאַהֲבָה וְהַחִבָּה. וְלָזֶה שָׁאַל מִי אֵלֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע מִפִּי בְּנוֹ הֶחָבִיב אֶצְלוֹ לוֹמַר ״בָּנַי הֵם״ וְיֶהֱמוּ מֵעָיו לָהֶם, וְהוּא סוֹד (ירמיהו לא:כ) ״מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ וְגוֹ׳ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ״ וְגוֹ׳:
בראשית מח:יד · פירוש א
וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃
שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי וְגוֹ׳. אָמַר תֵּיבַת ״כִּי״ וְהוּא טַעַם לְהֵפֶךְ, יֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר״ וְאַף עַל פִּי כֵן וְגוֹ׳.
בראשית מח:יד · פירוש ב
וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא לְפִי מַה שֶׁקָּדַם הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי עֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל הַכֵּר מִי הוּא הַבְּכוֹר וּמִי הוּא הַצָּעִיר. לָזֶה כְּשֶׁרָצָה לְבָרֵךְ דָּן בְּדַעְתּוֹ כִּי הַמְסַדֵּר יְסַדְּרֵם בְּדֶרֶךְ מוּסָרִי לַעֲשׂוֹת הַבְּכוֹר לִימִינוֹ שֶׁל הַמְבָרֵךְ, וּבָזֶה יָדַע מְקוֹם כָּל אֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה מַה שֶׁעָלָה עַל מַחְשַׁבְתּוֹ עֲשׂוֹת, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״שִׂכֵּל אֶת יָדָיו״. וְאִם תֹּאמַר מִנַּיִן יָדַע וְהִכִּיר מְקוֹמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד? לָזֶה אָמַר ״כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר״, וּמִזֶּה יָדַע כִּי אוֹתוֹ יִהְיֶה לְיָמִין, וְלָזֶה שִׂכֵּל יָדָיו.
בראשית מח:טו · פירוש ב
וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה לט:יא) שֶׁמַּפְתֵּחַ הַבְּרָכוֹת הָיָה בְּיַד אַבְרָהָם וּמְסָרוֹ לְיִצְחָק, וְיִצְחָק מְסָרוֹ לְיַעֲקֹב (בראשית רבה סא), וְיַעֲקֹב מְסָרוֹ לְיוֹסֵף, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְבָרֶךְ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מָסַר בְּיָדוֹ מַפְתֵּחַ הַבְּרָכוֹת.
בראשית מח:טו · פירוש ג
וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וַיֹּאמֶר הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. הִתְחִיל לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה שֶׁל הַקַּדְמוֹנִים כְּסֵדֶר תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין, שֶׁמַּתְחִילִין בְּזִכְרוֹן אָבוֹת, וְאָמַר ״הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אַבְרָהָם וְיִצְחָק״, וְהִזְכִּיר גַּם כֵּן זְכוּתוֹ בְּהַצְנֵעַ וְאָמַר ״הָאֱלֹהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי״, וְכָאן רָמַז זְכוּתוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי הוּא יַעֲקֹב הָיָה מִתְהַלֵּךְ לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׂה לִפְנֵי רוֹעֶה הָרוֹעֶה אוֹתָהּ, וְאַחַר שֶׁסִּדֵּר זְכוּת אָבוֹת הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל ״הַמַּלְאָךְ״ וְגוֹ׳.
בראשית מח:טז · פירוש ב
הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ בְּהַדְרָגַת שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, וּכְשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם בָּעוֹלָם יָכוֹל לְנַתֵּק אוֹ לְקַלְקֵל בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכוּלָּן יַחַד, כְּמוֹ כֵן הֵם.
בראשית מח:טז · פירוש ג
הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְצֶה לְשׁוֹן יְקָר וּגְדֻלָּה, פֵּרוּשׁ שֶׁיַּגִּיעַ בְּאֶמְצָעוּתָם יְקָר לְשֵׁם אָבוֹת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כ״ג:כ״ד) ״גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי י״ז:ו׳) ״עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים״, וְזֶה יִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הֲכָנָתָם הַהֲגוּנָה וְדַרְכָּם הַיָּשָׁר עַד שֶׁיַּגִּיעַ יְקָר לַאֲבוֹת אֲבוֹתָם:
בראשית מח:יח · פירוש א
וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ׃
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף וְגוֹ׳ לֹא כֵן אָבִי. טַעַם שֶׁהֶאֱרִיךְ כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים ״לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכוֹר״, וְחָזַר עוֹד לוֹמַר ״שִׂים יְמִינְךָ״ וְגוֹ׳:
בראשית מח:יח · פירוש ב
וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ׃
הִנֵּה נִסְתַּפֵּק יוֹסֵף בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד הוּא שֶׁחָשַׁב יַעֲקֹב כִּי הַבָּנִים הָיוּ לְקוּחִים בְּיַד יוֹסֵף בִּשְׁעַת בְּרָכָה, וְיָדוּעַ הַדָּבָר כִּי יִקַּח בִּימִינוֹ הַבְּכוֹר וּבִשְׂמֹאלוֹ הַצָּעִיר, וּכְפִי זֶה יִהְיוּ לִפְנֵי יַעֲקֹב הַבְּכוֹר לִשְׂמֹאלוֹ וְהַצָּעִיר לִימִינוֹ, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר וְאוֹתוֹ יָשִׂים אָבִיו בְּיַד יְמִינוֹ. וְדֶרֶךְ שֵׁנִי שֶׁבְּכַוָּנַת הַמְכֻוָּן שִׂכֵּל אֶת יָדָיו לָשׂוּם יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ הַצָּעִיר, לָזֶה אָמַר לוֹ בַּתְּחִלָּה אִם כַּוָּנָתוֹ הִיא לְחָשְׁבוֹ כִּי לְקָחָם אֲבִיהֶם בְּיָדוֹ הַבְּכוֹר לִימִינוֹ שֶׁל יוֹסֵף אָמַר לֹא כֵן אָבִי כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב כִּי זֶה הַבְּכוֹר, וְאִם אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי סְדוּרִים הַבְּכוֹר לִימִינְךָ וְגוֹ׳ אֶלָּא שֶׁאַתָּה מוֹנֵעַ יְמִינְךָ מֵהַבְּכוֹר לָזֶה אָמַר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ, פֵּרוּשׁ לָמָּה תִּמְנַע הַטּוֹבָה מִבְּעָלֶיהָ, וּכְבָר יָדַעְתָּ מַה שֶׁגָּרַם דָּבָר זֶה.
בראשית מח:יט · פירוש א
וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃
וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וַיְמָאֵן, לְצַד שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִסְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אוֹתָהּ.
בראשית מח:יט · פירוש ג
וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: יָדַעְתִּי כָּל טַעֲנוֹתֶיךָ, וּמַה שֶׁרָמַזְתָּ כִּי זֶה גּוֹרֵם – לֹא זֶה גּוֹרֵם, אֶלָּא בְּנִי, פֵּרוּשׁ, בְּנִי הוּא שֶׁגָּרַם לְכָל הָעוֹבֵר בַּחֲלוֹמוֹתֶיךָ וּדְבָרֶיךָ. וְאָמְרוֹ יָדַעְתִּי פַּעַם שְׁנִיָּה נִמְשֶׁכֶת עִם לְמַטָּה מִמֶּנָּה ״גַּם הוּא וְגוֹ׳ וְאוּלָם״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: שֶׁיָּדַע בִּנְבוּאָה שֶׁהַקָּטָן יִגְדַּל מֵהַגָּדוֹל וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הֵפֶךְ מֵהַחִזָּיוֹן אֲשֶׁר דִּמָּה בְּיָדוֹ הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא.
בראשית מח:כ · פירוש א
וַיְבָ֨רְכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃
וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בֵּרֵךְ אוֹתָם כָּל כָּךְ בְּרָכוֹת עַד גֶּדֶר שֶׁאֵין בְּרָכָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, עַד שֶׁהַכֹּל אוֹמְרִים בְּךָ רָאוּי לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל.
בראשית מח:כ · פירוש ב
וַיְבָ֨רְכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃
וְאָמְרוֹ וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת דִּבּוּר זֶה קָבַע מָקוֹם לְמַעְלָה לַצָּעִיר קוֹדֶם לִמְנַשֶּׁה, כִּי מִי הוּא זֶה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְשַׁנֶּה מִטֶּבַע יַעֲקֹב אָבִינוּ וְיֹאמַר לִבְנוֹ ״יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כִּמְנַשֶּׁה וּכְאֶפְרַיִם״, וְהָיָה מַאֲמָר זֶה לְאוֹת כִּי אֶפְרַיִם קוֹדֶם מְנַשֶּׁה לְכָל דָּבָר.
בראשית מט:ג · פירוש ב
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וְקוֹדֶם לָבֹא לְבֵאוּר הַכְּתוּבִים יֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר חֲקִירָה אַחַת, וְהִיא אֵיךְ עָשָׂה יַעֲקֹב הֵפֶךְ מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים כא:טז) ״לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכוֹר״, וְהוּא בִּכֵּר יוֹסֵף בֶּן רָחֵל הָאֲהוּבָה אֶצְלוֹ עַל פְּנֵי רְאוּבֵן בֶּן לֵאָה הַשְּׂנוּאָה. וְקוֹדֶם צָרִיךְ לָתֵת לֵב אִם הָאָבוֹת הָיָה עֲלֵיהֶם חִיּוּב קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁיַּעֲקֹב נָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאַבְרָהָם לֹא מָל עַד שֶׁהָיָה זָקֵן וְכֵן כַּמָּה פְּרָטִים. וּמֵעַתָּה מַה מָקוֹם לְקֻשְׁיָא זוֹ שֶׁבִּכֵּר בֶּן הָאֲהוּבָה, תִּהְיֶה זוֹ כָּעָרְלָה שֶׁל אַבְרָהָם קוֹדֶם שֶׁנִּצְטַוָּה וְכִנְשִׂיאַת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת לְיַעֲקֹב. וְרָאִיתִי לָרַמְבַּ״ן (בראשית כו:ה) שֶׁנָּתַן טַעַם לְיַעֲקֹב שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כִּי לֹא הָיָה בָּאָרֶץ, עַד כָּאן, וְאֵין דְּבָרָיו חֲזָקִים בְּסָמוֹכוֹת, כִּי מִי גִּלָּה לוֹ סוֹד זֶה שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹמֵר תּוֹרָה אֶלָּא בָּאָרֶץ, אַחַר שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הָאָרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ בְּאוֹתָן פְּרָטֵי הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא שְׁמָרוּם הָאָבוֹת.
בראשית מט:ג · פירוש יז
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי שֶׁנּוֹצַר מִטִּפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצָא מִיַּעֲקֹב, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד כִּי לֹא בָּעַל עַל הַבְּתוּלִים, שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיְתָה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, אֶלָּא הוֹצִיא בְּתוּלִים בָּאֶצְבַּע כְּדֵי שֶׁלֹּא תִפָּסֵד הַטִּפָּה. הָא לָמַדְתָּ כִּי גַּם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לֹא הִגְבִּיר תַּאֲוָה הַגּוּפִיִּת וּמַעֲשֵׂהוּ הָיָה לְתַכְלִית דְּבַר קְדֻשָּׁה, וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לַחְשׁוֹד בְּיַעֲקֹב מִמַּעֲשֵׂה רְאוּבֵן כִּי הוּא הַסּוֹבֵב, וְזוֹ הִיא תַּכְלִית כַּוָּנָתוֹ וְלֹא לְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ נִתְכַּוֵּן.
בראשית מט:לג · פירוש א
וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוּוֹת וְגוֹ׳. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא עַל יַעֲקֹב נֶאֱמַר (קהלת ח:ח) ״וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת״, שֶׁהָיָה הַדָּבָר בִּרְצוֹנוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ עַד שֶׁכִּלָּה לְצַוּוֹת לְבָנָיו כִּרְצוֹנוֹ, וְאָז וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו וְגוֹ׳. וְהוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ה:) יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת, שֶׁאִלּוּ שָׁלַט בּוֹ הַמָּוֶת לֹא הָיְתָה לוֹ שְׁלִיטָה עַד עֵת יַחְפֹּץ לֶאֱסֹף רַגְלָיו, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (קהלת ח:ח) ״וְאֵין שִׁלְטוֹן״ שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּתְלֶה אוּנְקְלוֹמָא וְכוּ׳:
בראשית נ:א · פירוש א
וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃
וַיִּשַּׁק לוֹ. פֵּרוּשׁ, לוֹ נָשַׁק, אֲבָל אֵין נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן לְמֵת אַחֵר, כִּי הַמֵּת גָּדוּשׁ בְּטֻמְאָה וְטֻמְאָתוֹ בּוֹקַעַת וְעוֹלָה עַד לָרָקִיעַ, וְתִפָּגֵם הַנֶּפֶשׁ הַנּוֹשֶׁקֶת. אֶלָּא לוֹ, לְיַעֲקֹב, כִּי חַי הוּא, אֶלָּא דּוֹרְמִיטָא קְרָאַתוֹ כְּיָשֵׁן וְנִרְדָּם.
בראשית נ:ב · פירוש ב
וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
אוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָן (שבת קמו.), וְלָזֶה צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל מֵאָז וָהָלְאָה לֹא הָיוּ מַסְרִיחִין אַחַר מוֹתָם, וַאֲפִלּוּ עִפּוּשׁ הַנִּשְׁאָר בַּבֶּטֶן יָבֵשׁ וְיִהְיֶה לְעָפָר, כִּי זוֹהֲמַת הַגּוּף הִיא הַמַּסְרַחַת אֹכֶל שֶׁבַּמֵּעַיִם, מַה שֶׁאֵין כֵּן קֹדֶם לָכֵן. וַהֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁגּוּפוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לֹא יַסְרִיחַ כִּי לֹא מֵת, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים עִפּוּשׁ הַמַּאֲכָל אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר בְּגוּף הָאָדָם כָּנוּס כִּי יִרְבּוּ לוֹ הַיָּמִים יִתְעַפֵּשׁ וְיַסְרִיחַ, וְלָזֶה חָשׁ יוֹסֵף וְצִוָּה לַחֲנֹט.

שמות

שמות א:א · פירוש ז
וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃
אוֹ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מֵרְצוֹנָם וְחֶפְצָם מִצְרַיְמָה הָרְשׁוּמִים רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְגוֹ׳, אֲבָל כָּל שְׁאָר יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב לְצַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב בָּאוּ עִמּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ, וְזוּלַת בִּיאַת יַעֲקֹב לֹא הָיוּ בָּאִים כֻּלָּם, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״בָּאוּ״ פַּעַם שְׁנִיָּה.
שמות א:א · פירוש ח
וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃
עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ הַבָּאִים וְגוֹ׳, שֶׁבָּא לוֹמַר מוֹפֵת חוֹתֵךְ כִּי בִּרְצוֹנָם בָּאוּ, וְהָרְאָיָה שֶׁאַחַר מוֹת אֲבִיהֶם וְעָלוּ אַרְצָה כְּנַעַן חָזְרוּ פַּעַם שְׁנִיָּה, כָּאָמוּר בְּפָרָשַׁת וַיְחִי, וְהוּא אָמְרוֹ ״הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב״ מֵחָדָשׁ ״אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ״, אַחַר שֶׁעָלוּ מִשָּׁם חָזְרוּ לְמִצְרַיִם אִישׁ וּבֵיתוֹ. וּמָנָה הַכָּתוּב מִי הֵם בַּעֲלֵי צִדְקוּת זֶה רְאוּבֵן וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי עַנְפֵי הָאִילָן כָּאִילָן עַצְמוֹ שָׁוִים לַחְפֹּץ בִּגְזֵרַת מֶלֶךְ, וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה׳ וְגוֹ׳:
שמות ג:יג · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָֽאֱלֹהִ֗ים הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֣י בָא֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ־לִ֣י מַה־שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם׃
הִנֵּה אָנֹכִי בָא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲרֵינִי מַסְכִּים לָבוֹא בִּשְׁלִיחוּת זֶה, וְאֵין מָקוֹם לַטְּעָנוֹת שֶׁטָּעַנְתִּי, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ קֹדֶם לְהֵאָמֵן לְנָבִיא לְיִשְׂרָאֵל, וְצָרִיךְ אֲנִי לָבוֹא לָהֶם מִקּוֹדֶם. וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ – פֵּרוּשׁ, בִּפְשִׁיטוּת הוּא אֶצְלִי שֶׁיֹּאמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ, וְהַטַּעַם כִּי תִמְצָא שֶׁבְּכָל נְבוּאַת הַבְטָחוֹת הָאָבוֹת יַזְכִּיר לָהֶם ה׳ שְׁמוֹ. בְּאַבְרָהָם אָמַר בְּפָרָשַׁת לֶךְ לְךָ (בראשית טו:ז): ״אֲנִי ה׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ״ וְגוֹ׳, וּבִנְבוּאַת הַבְטָחַת הַזֶּרַע וְהָאָרֶץ עוֹד אָמַר לוֹ (בראשית יז:א): ״אֲנִי אֵל שַׁדַּי״, וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר בְּפָרָשַׁת וַיֵּצֵא (בראשית כח:יג): ״וַיֹּאמֶר אֲנִי ה׳״, עוֹד בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח אָמַר אֵלָיו (בראשית לה:יא): ״אֲנִי אֵל שַׁדַּי״ וְגוֹ׳. הָא לָמַדְתָּ כִּי בְּכָל הַהַבְטָחוֹת יַזְכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמַּבְטִיחַ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיִּשְׁלַח נָבִיא לְזוּלַת, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֹּאמַר שֵׁם הַמְשַׁלֵּחַ. וְאוּלַי כִּי בְּכָל נְבוּאָה אֲשֶׁר יִנָּבֵא ה׳ לַעֲבָדָיו יִזְכּוֹר שְׁמוֹ, וְיִלָּמֵד סָתוּם מֵהַמְפֹרָשׁ. וְלֶהֱיוֹת שֶׁכְּשֶׁדִּבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה בִּנְבוּאָה זוֹ לֹא הִזְכִּיר לוֹ שְׁמוֹ, אֶלָּא כֵּן אָמַר לוֹ: ״אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר אֵלָיו: הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם כְּמַאֲמַר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם בְּלֹא הַזְכָּרַת הַשֵּׁם, וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ – פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאֵין אֲנִי מַזְכִּיר הַשֵּׁם בְּזִכְרוֹנוֹ הֵם יִשְׁאֲלוּ.
שמות ג:טו · פירוש ב
וַיֹּ֩אמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־תֹאמַר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃
עוֹד טַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר ״כֹּה תֹאמַר וְגוֹ׳ ה׳״ וְגוֹ׳, לְצַד שֶׁחָשׁ אֵל עֶלְיוֹן שֶׁיָּבִין מֹשֶׁה שֶׁשָּׁלַל ה׳ מִדַּעְתּוֹ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל שֵׁם הֲוָיָ״ה, גַּם שָׁלַל מִלּוֹמַר מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״אֱלֹהֵי וְגוֹ׳ שְׁלָחַנִי״ וְגוֹ׳ וְלֹא יֹאמַר אֶלָּא ״אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי״ וְגוֹ׳, לָזֶה חָזַר לוֹמַר כִּי יֹאמַר גַּם כֵּן ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם וְגוֹ׳. וְאֶרְאֶה כִּי בַּאֲמִירָה זוֹ רָמַז גַּם כֵּן שֵׁם אֶהְיֶה בִּתְחִלַּת שְׁמוֹת הָאָבוֹת: א׳ דְּאַבְרָהָם וּשְׁנֵי יוּדִי״ן, אֶחָד בְּיִצְחָק וְאֶחָד בְּיַעֲקֹב:
שמות ג:יח · פירוש י
וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
וּבְעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה מִצַּד עַצְמוֹ שֶׁנָּטְלוּ מָמוֹנָם אֵין אִסּוּר בָּזֶה לְהַצִּיל אָדָם אֶת שֶׁלּוֹ מֵהָאַנָּס, וְצֵא וּלְמַד מִיַּעֲקֹב שֶׁהָיָה מַעֲרִים לְהַצִּיל אֶת שֶׁלּוֹ מִיַּד לָבָן הָאֲרַמִּי, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה שְׁלֹשָׁה תַּנָּאִים (יומא פג,א) אֲשֶׁר הִצִּילוּ פִּקְדוֹנָם מֵאֵשֶׁת כִּידוֹר בְּדֶרֶךְ עָרְמָה וְאֵין בָּזֶה אִסּוּר, וְהוּא אֹמֶר הַנָּבִיא (תהלים יח,כז): ״וְעִם עִקֵּשׁ״ וְגוֹ׳.
שמות ד:ה · פירוש א
לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
לְמַעַן יַאֲמִינוּ וְגוֹ׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם. טַעַם אָמְרוֹ ״אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם״ וְגוֹ׳ פַּעַם אַחַר פַּעַם. אוּלַי שֶׁרָמַז כִּי מֵהַנִּמְנָע שֶׁתִּהְיֶה שְׁלִיטַת הָאָדָם בִּבְחִינַת הַנָּחָשׁ כְּחֶזְיוֹן הָאוֹת, אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּגְלָה אֵלָיו אֱלֹהֵי אֲבוֹת הָעוֹלָם, וְלָזֶה יִהְיֶה הַדָּבָר לְאוֹת כִּי נִרְאָה אֵלָיו אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם וְגוֹ׳:
שמות ו:ג · פירוש ג
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
וְאֶל יַעֲקֹב. שֶׁהָיָה שָׁלֵם, שֶׁלֹּא יָצְתָה מִמֶּנּוּ טִפָּה מְאוּסָה כְּיִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו.
שמות ו:ג · פירוש ד
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, שֶׁלְכָל ג׳ הַדְּרָגוֹת הַצַּדִּיקִים בְּחִירֵי עוֹלָם לֹא נִגְלֵיתִי עֲלֵיהֶם אֶלָּא בְּאֵל שַׁדַּי, שֶׁהוּא גִּלּוּי הַדַּרְגָּה לְמַטָּה מֵהַדַּרְגַּת גִּלּוּי שֶׁנִּתְגַּלָּה לְמֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּשֵׁם ה׳, כְּאָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהוֹדִיעוֹ כִּי הוּא כָּפוּי בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁכָּל כָּךְ הֶחְשִׁיבוֹ מֵהָאָבוֹת וְהוּא מְדַבֵּר לְפָנָיו בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
שמות ו:ג · פירוש ה
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר בִּנְבוּאַת הָאָבוֹת גַּם כֵּן (בראשית יח:א) ״וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳״, מִדְּבַר ה׳ כָּאן אַתָּה לָמֵד כִּי הַכָּתוּב שָׁם יַגִּיד שֶׁנִּגְלָה לָהֶם ה׳, אֲבָל לֹא הִשִּׂיגוּ לָדַעַת וּלְהַכִּיר בְּחִינָה זוֹ הַנִּפְלָאָה, וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִתְוַדְּעָה לָהֶם בְּחִינָה זוֹ הָעֶלְיוֹנָה.
שמות ו:ג · פירוש ט
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם – פֵּרוּשׁ, אֵיךְ אַעְלִים רַחֲמִים מֵעַם זֶה אֲשֶׁר הֵם בָּנַי בְּחוּנַי שֶׁנִּגְלֵיתִי עַל אֲבוֹתָם, וְלֹא לְאֶחָד בִּלְבַד אֶלָּא לִשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, לְכָל אֶחָד בִּזְמַנּוֹ. וְלָזֶה הִפְסִיק בֵּינֵיהֶם ״אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב״, וְלֹא אָמַר ״אֶל אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב״, וְזֶה יַגִּיד שֶׁבַח כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּאֵל שַׁדָּי, הוּא חִבַּת גִּילּוּי שְׁכִינָה. וְאָמְרוֹ וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם – פֵּרוּשׁ, עֲדַיִין לֹא הוֹדַעְתִּי מִדַּת רַחֲמַי לָהֶם, שֶׁכָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתִּים עֲדַיִין לֹא הֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם, וַאֲנִי חָפֵץ לְהוֹדִיעַ לָהֶם מִדַּת רַחֲמַי כִּי לָהֶם יֵאוֹתוּ. וְנִתְכַּוֵּן ה׳ בָּזֶה לְהוֹדִיעַ גּוֹדֶל חִבָּתָם בְּעֵינָיו.
שמות ו:ד · פירוש א
וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־גָּ֥רוּ בָֽהּ׃
וְגַם הֲקִימֹתִי וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי יוֹדִיעֶנּוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יַפְלִיא בֵּינוֹ וּבֵין הָאָבוֹת, יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְגַם הֲקִימֹתִי כְּאִלּוּ אָמַר וַהֲגַם שֶׁהֲקִימֹתִי וְגוֹ׳, אוֹ וְגַם שֶׁהֲקִימֹתִי וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הִשִּׂיגוּ לְהוֹדִיעַ לָהֶם שְׁמִי ה׳ כְּמוֹ שֶׁהִשַּׂגְתָּ אַתָּה.
שמות כג:יט · פירוש ב
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ {פ}
וְדִיֵּק לוֹמַר בֵּית ה׳ לִשְׁלוֹל בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה, וְהוּא מִצְוָה שֶׁקִּיֵּם יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, דִּכְתִיב (בראשית מט:ג) ״כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי״.
שמות לב:יג · פירוש א
זְכֹ֡ר לְאַבְרָהָם֩ לְיִצְחָ֨ק וּלְיִשְׂרָאֵ֜ל עֲבָדֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֣עְתָּ לָהֶם֮ בָּךְ֒ וַתְּדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אַרְבֶּה֙ אֶֽת־זַרְעֲכֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וְכׇל־הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר אָמַ֗רְתִּי אֶתֵּן֙ לְזַרְעֲכֶ֔ם וְנָחֲל֖וּ לְעֹלָֽם׃
זְכֹר לְאַבְרָהָם וְגוֹ׳. אֵין הַכַּוָּנָה עַל הַשְּׁבוּעָה, שֶׁזֶּה כְּבָר הֵשִׁיבוֹ ה׳ שֶׁיְּקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ בְּזַרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְיִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְהוּא זַרְעָם שֶׁל אָבוֹת גַּם כֵּן, אֶלָּא בָּא לוֹמַר כִּי יִתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד עַל הַמְּאוֹרָע. גַּם בָּא בְּטַעֲנָה שֶׁצָּרִיךְ לִזְכֹּר זְכוּתָם מִטַּעַם שֶׁאָמַר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת (שמות כ:ו) ״וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי״, וְהוּא אָמְרוֹ עֲבָדֶיךָ, וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ וְגוֹ׳, כָּל זֶה לְהַגְדִּיל הַמּוּשָּׂג לָאָבוֹת לְצַד הָאַהֲבָה.
שמות לה:כב · פירוש ד
וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל ׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִ֠יאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כׇּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכׇל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים, אֵלּוּ אֵין לָהֶם כִּנּוּי נְדָבָה, וְהַטַּעַם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, תרומה) כִּי צָפָה יַעֲקֹב אָבִינוּ וְכוּ׳ צִוָּה וּנְטָעוּם לְצָרְכֵי הַמִּשְׁכָּן, וְלָזֶה לֹא אָמַר אֶלָּא וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ׳ הֵבִיאוּ, וְדִקְדֵּק לוֹמַר לְכָל מְלֶאכֶת הָעֲבוֹדָה לְצַדֵּק דְּבָרֵינוּ, כִּי מְצִיאַת עֲצֵי שִׁטִּים בְּיָדָם הָיָה לְצָרְכֵי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כֵּן, וְעוֹד הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים לוֹמַר הֵבִיאוּ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר לְכָל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא לוֹמַר כִּי מְצִיאוּתָם בְּיָדָם הוּא לִמְלֶאכֶת וְגוֹ׳ וְהֵם לֹא עָשׂוּ אֶלָּא הַהֲבָאָה וַהֲוֵי כְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס לָהֶם, וְהָבֵן. וּלְפִי מַה שֶּׁהִצַּעְנוּ יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לָמָּה אָמַר בְּכָל פְּרָט וּפְרָט ״הֵבִיאוּ״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת, כִּי אֵין הַדְרָגַת הַהֲבָאָה שָׁוָה.

ויקרא

ויקרא יד:ט · פירוש ז
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וְאָמְרוֹ וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזוֹב – רֶמֶז לִזְכוּת שְׁלֹשָׁה אָבוֹת: עֵץ אֶרֶז הוּא אַבְרָהָם שֶׁהוּא הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים, וּשְׁנִי תוֹלַעַת יַעֲקֹב עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב״ (ישעיהו מא:יד), וְאֵזוֹב הוּא יִצְחָק שֶׁהוּא בְּחִינַת הַגְּבוּרָה, שֶׁצָּרִיךְ צֵרוּף זְכוּת שְׁלָשְׁתָּן.
ויקרא כו:מב · פירוש ב
וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁזֶּה תּוֹסֶפֶת טַעַם לַגָּלוּת בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, כִּי עַל יְדֵי כֵן יַעֲלֶה זִכְרוֹן בְּרִית אָבוֹת וְיִזְכּוֹר אוֹתָם לְרַחֲמִים, מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵן זוּלַת זֶה. גַּם תִּהְיֶה לָהֶם זְכִירַת הָרַחֲמִים כְּשֶׁיִּשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם זִכְרוֹן הָאָרֶץ, וְזוּלַת גָּלוּתָם בְּאֶרֶץ הָעַמִּים אֵין צֹרֶךְ לְזִכְרוֹן הָאָרֶץ לְזָכְרָהּ עִמָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ וְזָכַרְתִּי וְגוֹ׳ וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. וְהוֹסִיף עוֹד לוֹמַר וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם, טַעַם אַחֵר לַגָּלוּת, כִּי בָּזֶה גַּם כֵּן תִּרֶץ הָאָרֶץ שַׁבְּתוֹתֶיהָ מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵן בְּלֹא גָלוּת.
ויקרא כו:מב · פירוש ג
וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר׃
בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם תַּסְפִּיק זְכוּת יַעֲקֹב מַה טּוֹב, וְאִם לָאו אוֹסִיף מַה שֶׁלְמַעְלָה מִמֶּנָּה שֶׁהִיא בְּרִית יִצְחָק, וְאִם לֹא תַּסְפִּיק אֲצָרֵף מַה שֶׁלְפָנָיו בְּרִית אַבְרָהָם:

במדבר

במדבר טו:לט · פירוש ו
וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃
וְצִוָּה שֶׁיִּהְיוּ הַחוּטִין לָבָן לִרְשֹׁם סִימָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִדּוֹתָיו הֵם מִדַּת הָרַחֲמִים וְהַטּוֹב הָרָמוּז בְּמִין הַלָּבָן. גַּם הַתְּכֵלֶת לִרְמֹז עַל שְׁלִיטָתוֹ בַּשָּׁמַיִם, כִּי הַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לָרָקִיעַ. גַּם בְּמִסְפַּר הַחוּטִין אַרְבָּעָה שֶׁהֵם שְׁמֹנָה יִרְמֹז לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שֵׁם בֶּן אַרְבַּע וְיִחוּדוֹ בְּהֵיכָלוֹ הוּא בֶּן שְׁמֹנֶה בְּסוֹד הַשִּׁלּוּב שֶׁל הֲוָיָ״ה וְאַדְנוּת. גַּם רָשַׁם בְּדַת הָאֵל (מנחות לט.) לַעֲשׂוֹת קֶשֶׁר הַתְּכֵלֶת עִם הַלָּבָן לְהָעִיר בְּמוּשְׂכָּל נֶעְלָם, כִּי הַלָּבָן הוּא סוֹד הַחֶסֶד וְהַתְּכֵלֶת הוּא סוֹד הָרַחֲמִים, וְהוּא סוֹד בְּחִינַת שָׁמַיִם. וּמִדָּה זוֹ מִתְיַחֶסֶת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהוּא סוֹד הַתִּפְאֶרֶת, וְאָמְרוּ מְבִינֵי נִסְתְּרֵי הַתּוֹרָה כִּי מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת תִּתְאַב לְמִדַּת הַחֶסֶד שֶׁהִיא מִתְיַחֶסֶת לְאַבְרָהָם, וְלָזֶה יַקִּיף הַתְּכֵלֶת לְהַלָּבָן כַּאֲשֶׁר יַקִּיף רוּחַ לַנְּשָׁמָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן:
במדבר טז:א · פירוש י
וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃
ד׳) דַּע כִּי כְּשֶׁבָּרָא ה׳ אֶת הָאָדָם, בָּרָא נֶטַע אֶחָד שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים כָּל עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וּכְשֶׁחָטָא וְנִפְגַּם נִפְגְּמוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בּוֹ, וְכָל שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ פְּגוּמִים הָיוּ, עַד שֶׁיָּצְתָה נֶפֶשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְנִתְלַבְּנָה בְּאֶמְצָעוּת עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת וְנִתְבָּרֵר הַפְּסֹלֶת בְּיִשְׁמָעֵאל, וְיָצְתָה נִשְׁמַת יִצְחָק וְנִתְלַבְּנָה בָּעֲקֵדָה, וְנִתְבָּרֵר הַפְּסֹלֶת בְּתִגְבֹּרֶת הָאֵשׁ הוּא עֵשָׂו, וְיָצְתָה נִשְׁמַת יַעֲקֹב בְּלֹא שׁוּם דֹּפִי. וְהוּא מַה שֶׁהֶעִירוּנוּ רַזַ״ל בְּמַאֲמָרָם (בבא מציעא פד.) שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם קַדְמָאָה, עַד כָּאן, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ פְּסֹלֶת כְּאָדָם קֹדֶם שֶׁחָטָא.
במדבר טז:א · פירוש יב
וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃
וְדַע שֶׁיֵּשׁ מַחְלוֹקֶת רַזַ״ל (סנהדרין קח.) בְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ אִם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. לְמַאן דְּאָמַר אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, גַּם שָׁרְשׁוֹ בְּיַעֲקֹב נָמַק, וְהוּא מַה שֶּׁשָּׁאַל הַשּׁוֹאֵל ״וְלִחְשׁוּב בֶּן יַעֲקֹב״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר שֶׁעָקַב עַצְמוֹ לְגֵיהִנֹּם, פֵּרוּשׁ לֹא נִתְלַוָּה לְבַד שֶׁהוּא לִזְמַן מוּעָט אֶלָּא עַד סוֹף הָעוֹלָם, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר שֶׁעָקַב עַצְמוֹ, לְשׁוֹן סוֹף וְתַכְלִית, כַּעֲקֵבִים שֶׁהֵם סוֹף תְּכוּנַת הָאָדָם, וְרַזַ״ל יִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּלָשׁוֹן זֶה כְּאָמְרָם (סוטה מט:) ״בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא״ וְכוּ׳. וְתֵרֵץ לְפִי שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ, לְעוֹלָם שֶׁכֵּן הוּא, אֶלָּא שֶׁה׳ עָשָׂה נַחַת רוּחַ לְיַעֲקֹב שֶׁהִתְפַּלֵּל וְכוּ׳. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁסּוֹבֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְזוֹ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁלֹּא יַגִּיעַ כֹּחַ הַחֵטְא עַד עִקַּר הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁבְּיַעֲקֹב וְלֹא יִנָּתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף מֵעִקָּרוֹ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתָם. וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא (סנהדרין שם): עֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב (שמואל א ב:ו) ״מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״. וְרָאִיתִי לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ ״וַיָּעַל״ וְלֹא אָמַר ״וּמַעֲלֶה״ כְּשִׁעוּר שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״ה׳ מֵמִית וּמְחַיֶּה״, וּכְמוֹ כֵן אָמַר אַחַר כָּךְ ״ה׳ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר״. אָכֵן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר דִּבְרֵי הַתַּנָּא עַצְמוֹ שֶׁעַל עֲדַת קֹרַח הוּא מְדַבֵּר, לָזֶה אָמַר ״וַיָּעַל״, פֵּרוּשׁ, כְּבָר הֶעֱלָה אוֹתָם קוֹדֶם שֶׁהוֹרִידָם, שֶׁהֲרֵי קָדְמָה תְּפִלַּת יַעֲקֹב לִירִידָתָם וּמֵאָז נִכְתְּבוּ בְּסֵפֶר הָעֲלִיָּה.

דברים

דברים כח:יב · פירוש ד
יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
וְאָמְרוֹ וּנְתָנְךָ ה׳ לְרֹאשׁ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רֹאשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְזָנָב שֶׁהֵם שָׂרֵי מַעְלָה, וּבָזֶה תָּמִיד יִהְיוּ בְּמַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּאָמְרוֹ וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, ויצא) בְּפָסוּק (ירמיה ל:י) ״וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב״ שֶׁרָאָה יַעֲקֹב בַּסֻּלָּם עוֹלִים וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים, חָשַׁב שֶׁגַּם הוּא כֵן אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה יֵרֵד, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַל תִּירָא״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה״. הַטַּעַם כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְלַעֲשׂוֹת. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בְּפֵרוּשׁ ״כִּי תַעֲשֶׂה מִצְווֹת״, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵינָם בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹתָם, לָזֶה אָמַר כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳ וְלַעֲשׂוֹת, פֵּרוּשׁ, תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. וְטַעַם אָמְרוֹ לִשְׁמֹר בְּיִעוּד זֶה, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי אֵין יִעוּד לְמִצְווֹת עֲשֵׂה אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים לָהֶם שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁאִם לֹא כֵן זִבְחֵי רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, וְכָל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה בַּעַל עֲבֵרוֹת שׁוֹרָה עָלֶיהָ סִטְרָא אָחֳרָא וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פְּרִי, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ״לִשְׁמֹר״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְלַעֲשׂוֹת״ שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת שֶׁעָלָיו בָּאוּ הַיִּעוּדִים הַטּוֹבִים הָאֲמוּרִים מִ״וְהוֹתִירְךָ״ עַד סוֹף.
דברים לב:ח · פירוש ב
בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם        בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים        לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא מָסַר ה׳ כָּל הָאוּמּוֹת בְּיַד שַׂר אֶחָד, אֶלָּא הִפְרִידָם וְנָתַן חֵלֶק לְכָל שַׂר וְשַׂר. וְאוֹפֶן הַחֲלוּקָּה שֶׁעָשָׂה בָּהֶם כְּשֶׁיִּצֵּב גְּבוּלָם הָיְתָה לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרוּשׁ, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל מַעֲשֵׂה ה׳ עָשָׂה זֶה לְעוּמַּת זֶה וְטוֹב וָרַע, וְכָל נְפָשׁוֹת שֶׁבַּנִּבְרָאִים נְטָעָם ה׳ מִשְּׁנֵי אִילָנוֹת: אִילָן אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע. אִילָן הַטּוֹב הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִילָן הָרַע הוּא ס״מ אָדָם בְּלִיַּעַל. וּכְשֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְנִתְעָרֵב רַע בְּטוֹב, חָזְרוּ לִהְיוֹת יוֹצְאִים מֵהוֹלָדַת אָדָם הָרִאשׁוֹן גַּם נְפָשׁוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁיָּצְאָה נֶפֶשׁ אַחַת טְהוֹרָה שֶׁבָּהּ כְּלוּלוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְנִתְבָּרֵר הָאִילָן הַטּוֹב מֵחָדָשׁ, וְזֶה הוּא יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְלָזֶה אָמְרוּ (בבא מציעא פד.; זוהר חלק ג רמד.) שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם קַדְמָאָה, וְהָבֵן הַדְּבָרִים. וְאִילָן זֶה יֵשׁ בּוֹ שִׁבְעִים עֲנָפִים, וְהֵם שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן כַּאֲשֶׁר הִפְרִיד ה׳ הָאוּמּוֹת, הִצִּיב גְּבוּלָם לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עָשָׂה מֵהֶם שִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים עַנְפֵי הַקְּדוּשָּׁה.
דברים לג:א · פירוש ד
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״וְזֹאת״ וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדְמוּ בְּרָכוֹת אֲחֵרִים – אַבְרָהָם בֵּרַךְ אֶת יִצְחָק, וְיִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב לְבָנָיו, וְכֻלָּן נִתְקַבְּצוּ לְרֹאשׁ יִשְׂרָאֵל. לָזֶה כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל דִּקְדֵּק בִּדְבָרָיו כִּי בִּרְכָתוֹ הִיא תּוֹסֶפֶת עַל הָרִאשׁוֹנִים, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) בְּפָסוּק (דברים א:יא) ״ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף וְגוֹ׳ וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם״ וְגוֹ׳, שֶׁהַכַּוָּנָה זוֹ הִיא מִשֶּׁלִּי וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁמַּקְפִּיד לְדַקְדֵּק אֲשֶׁר הוּא מוֹסִיף לְבָרֵךְ, וּכְמוֹ כֵן הֵעִיד כָּאן כִּי בִּרְכָתוֹ הִיא תּוֹסֶפֶת עַל בִּרְכוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״וְזֹאת״.
דברים לג:ב · פירוש ב
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן בְּהָעִיר אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמָּה לֹא זָכוּ הָאָבוֹת, וּבִפְרָט יַעֲקֹב שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, לָתֵת לָהֶם ה׳ תּוֹרָתוֹ, וְאָמְרוּ (בראשית רבה ע,ט-יד) שֶׁהַטַּעַם הוּא לְפִי שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּנְתִינַת הַתּוֹרָה צְרִיכָה הָיְתָה הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכֵּן מָצִינוּ (שמות יט:כ) ״וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי״.
דברים לג:ח · פירוש ב
וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתוֹ֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה׃
אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר עַל לֵוִי בְּשִׁתּוּף עִם שִׁמְעוֹן ״כְּלֵי חָמָס וְגוֹ׳ אָרוּר אַפָּם כִּי עָז״ וְגוֹ׳ (בראשית מט:ה,ז), לָזֶה אָמַר כִּי לֵוִי נִתְנַסָּה שֶׁאֵינוֹ בַּעַל אַף וְעֶבְרָה שֶׁנִּתְנַסָּה בְּמַסָּה, פֵּרוּשׁ לֹא שֶׁנִּסָּהוּ ה׳, אֶלָּא שֶׁרָאָה בּוֹ נִסָּיוֹן, שֶׁכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל נִסּוּ ה׳ דִּכְתִיב (שמות יז:ז) ״וְעַל נַסּוֹתָם אֶת ה׳״, וְלֹא כֵן לֵוִי, הָא לָמַדְתָּ שֶׁשָּׁכַךְ רוּגְזָם.
דברים לד:ד · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּ֠עְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃
לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה. אָמְרוֹ ״לֵאמֹר״, לְפִי שֶׁלֹּא אָמַר נֹסַח זֶה שֶׁל ״לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה״ לִשְׁלָשְׁתָּם, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״, פֵּרוּשׁ שֶׁמְּכֻוָּן הַמַּאֲמָר הוּא זֶה ״לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה״. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח:) דָּרְשׁוּ שֶׁצִּוָּהוּ שֶׁיֵּלֵךְ וְיֹאמַר לָהֶם לָאָבוֹת וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי רָצָה ה׳ שֶׁיֹּאמַר לָהֶם מֹשֶׁה הַדְּבָרִים לְהַחְזִיק לוֹ הָאָבוֹת טוֹבַת חֵן וָחֶסֶד עַל אֲשֶׁר טָרַח וְיָגַע הוּא בַּעֲדָם עַד הֲבִיאָם אֶל הַמָּקוֹם.