אור החיים

עם ישראל וארץ ישראל

אומות העולם

יחס ישראל והאומות, שבע אומות, גרים

169 קטעים ב-5 חומשים

בראשית

בראשית יב:ג · פירוש ו
וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃
וְנִבְרְכוּ בְךָ וְגוֹ׳. וְזֶה הוּא הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין מְבָרְכֶיךָ לְשֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ וְלֹא מְקַלֵּל, כִּי מְבָרְכוֹ יְבָרְכֵהוּ ה׳ בִּכְבוֹדוֹ מִפִּיו, אֲבָל שְׁאָר מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה יִתְבָּרְכוּ מֵאֶמְצָעוּת אַבְרָהָם.
בראשית יב:יח · פירוש ב
וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י) כִּי טַעַם פַּרְעֹה שֶׁאָמַר לוֹ ״הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ״, וַאֲבִימֶלֶךְ אָמַר אֵלָיו ״הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ״ וְגוֹ׳, כִּי פַּרְעֹה לֶהֱיוֹת אֲנָשָׁיו כְּעוּרִים וּשְׁטוּפֵי זִמָּה חָשׁ עַל הַדָּבָר שֶׁיִּכָּשְׁלוּ בּוֹ וְיֵעָנְשׁוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֲבִימֶלֶךְ שֶׁלֹּא הָיוּ כְּעוּרִים וְכוּ׳. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאֲבִימֶלֶךְ אָמַר אֵלָיו ״מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ״ וְגוֹ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן פַּרְעֹה כִּי יוֹדֵעַ טַעְמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם כִּי יָרֵא פֶּן יָמוּת עָלֶיהָ. וּמֵעַתָּה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן, לֶהֱיוֹת שֶׁיָּדַע פַּרְעֹה הַטַּעַם לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר לוֹ ״לָמָה אָמַרְתָּ אֲחוֹתִי הִיא״, כִּי אִם שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה ״לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִי״ בְּיִחוּד כִּי הִיא אִשְׁתְּךָ. וּבָזֶה, הֲגַם שֶׁתֹּאמַר ״אֲחוֹתִי הִיא״ תִּהְיֶה לְךָ שְׁמִירָה מֵהָעָם וְלֹא הָיִיתָ גּוֹרֵם לִי רָעָה לְהִכָּשֵׁל בָּהּ, כִּי פַּרְעֹה הָיָה מַחְזִיק עַצְמוֹ וַדַּאי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דָּבָר מְגֻנֶּה בְּיָדְעוֹ כִּי הִיא אִשְׁתּוֹ וְלֹא יַחְשְׁדֶנּוּ אַבְרָהָם. וְהַהַגָּדָה הָיְתָה מוֹעֶלֶת לְאַבְרָהָם לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְרָכִים: אוֹ יְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים לְשָׁמְרוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחַר כָּךְ בִּזְמַן מוּעָט, אוֹ הָיָה מְמַהֵר לְשַׁלְּחוֹ. וְהוֹסִיף לוֹמַר לָמָה אָמַרְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: וְאִם תֹּאמַר וְכִי חוֹבַת גַּבְרָא הוּא שֶׁכָּל אִישׁ אֲשֶׁר יָבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ יֵלֵךְ וְיַגִּיד לְפַרְעֹה כִּי אִשְׁתּוֹ זֹאת? לָזֶה אָמַר ״לָמָה אָמַרְתָּ״ וְגוֹ׳, וּמֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ ״אֲחוֹתִי הִיא״ לְצַד מַעֲלַת יָפְיָהּ, לָזֶה עָלֶיךָ בִּפְרָט מֻטָּל לְהוֹדִיעַ.
בראשית טו:יד · פירוש ד
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
וְהִנֵּה הָרַמְבַּ״ם זַ״ל בְּסֵפֶר הַמַּדָּע (הלכות תשובה פרק ו׳ הלכה ה׳) כָּתַב כִּי טַעַם חִיּוּב הָאֻמּוֹת הַמְשַׁעְבְּדִים הוּא לְצַד שֶׁלֹּא אָמַר ה׳ אֻמָּה פְּלוֹנִית וְכוּ׳. וְהִשִּׂיגוּהוּ רַמְבַּ״ן וְרַאֲבַ״ד כִּי מַה בְּכָךְ, סוֹף סוֹף מִצְוָה עוֹשִׂים בְּקִיּוּם דְּבַר מֶלֶךְ. וּפֵרֵשׁ רַמְבַּ״ן כִּי הָעֹנֶשׁ הוּא לְצַד שֶׁהוֹסִיפוּ לְעַנּוֹת יוֹתֵר מִדֵּי הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר גָּזַר ה׳, וְלִדְבָרָיו אֵין הָאֻמּוֹת נֶעֱנָשִׁים אֶלָּא עַל תּוֹסֶפֶת עִנּוּי. וּלְדַרְכּוֹ זַ״ל יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְגַם אֶת הַגּוֹי דָּן אָנֹכִי, פֵּרוּשׁ יָדִין ה׳ עַמּוֹ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי יַרְבֶּה יוֹתֵר מִשִּׁעוּר הַגְּזֵרָה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶת, פֵּרוּשׁ יָדוּן אִתּוֹ עִמּוֹ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וְהוּא אוֹמֵר אָנֹכִי כִּי הוּא הַיּוֹדֵעַ שִׁעוּר הַגְּזֵרָה וְשִׁעוּר הַתּוֹסֶפֶת שֶׁעָלָיו יַעֲנִישׁ אוֹתָם, וְכָל זֶה לְדַרְכּוֹ שֶׁל רַמְבַּ״ן.
בראשית טו:יד · פירוש ה
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא כִּי כָל הָאֻמּוֹת חַיָּבִין לֵיעָנֵשׁ עַל כָּל הָעִנּוּי וְהַצַּעַר אֲשֶׁר יָרֵעוּ לָנוּ, וְהַחֲקִירָה מֵעִקָּרָא אֵינָהּ צוֹדֶקֶת. כִּי הָאֻמּוֹת טַעַם אֲשֶׁר יְעַנּוּנוּ הוּא לְצַד הַבְדָּלָתֵנוּ מֵהֶם וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר אָנוּ מְקַיְּמִים, וְצֵא וּלְמַד אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים לַטָּלֶה וְהָיוּ לְעַם אֶחָד בְּמִצְרַיִם לֹא הָיוּ הַמִּצְרִיִּים מִשְׁתַּעְבְּדִים בָּהֶם וְהָיוּ כַּאֲחֵיהֶם הַמִּצְרִים. וְכֵן בְּכָל אֻמָּה וְאֻמָּה אֲשֶׁר תְּשַׁעְבֵּד יִשְׂרָאֵל וְתָרֵעַ, הַטַּעַם הוּא לְצַד הֱיוֹתֵינוּ נַחֲלַת שַׁדַּי. וּמֵעַתָּה מַה מָּקוֹם לְטַעֲנַת שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי אֵל הַגּוֹזֵר, וַהֲלֹא אֵל גָּזַר עַל אֲשֶׁר עָבְרוּ עָנָף אֶחָד מִדְּבָרָיו, וְהֵם מְרֵעִים עַל שֶׁאֵינָם עוֹבְרִים עַל כָּל הַתּוֹרָה וְהָיוּ כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ (זכריה א:טו) ״אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט״, פֵּרוּשׁ: עַל אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל חֵלֶק מֵהַתּוֹרָה קָצַפְתִּי מְעָט, וְהֵם הָאֻמּוֹת הַמְיַסְּרִים אֶת יִשְׂרָאֵל אַדְרַבָּה עוֹזְרִים בְּאֶמְצָעוּת הָעִנּוּי לְרָעָה לַעֲבֹר עַל הַכֹּל, וְכֵן הוּא שֶׁהָעוֹבֵר עַל הַדָּת פּוֹטְרִים אוֹתוֹ מִכָּל רַע וּמֵטִיבִין לוֹ.
בראשית טו:יד · פירוש ו
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
וְהוּא אָמְרוֹ וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲנִי אֶתְדַּיֵּן עִמּוֹ, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו וְטַעַם הָעִנּוּי, שֶׁאֵינוֹ לְצַד קִיּוּם מִצְוַת ה׳ שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם כֵּן. וּמִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב עֲשׂוֹת רֶשַׁע, כֵּיוָן שֶׁמְּיַסֵּר לְצַד שִׂנְאָתוֹ, אֵין שִׂנְאָה כְּשִׂנְאַת הַדָּת, וּפָשׁוּט הוּא כִּי יִתְאַכְזֵר עֲלֵיהֶם בְּהַפְלָגָה. וּכְפִי זֶה יֻצְדַּק לוֹמַר וְגַם אֶת וְגוֹ׳, שֶׁהוּא הוֹדָעַת רִבּוּי הַצַּעַר אֲשֶׁר יַעֲבֹר עַל בָּנָיו, וְסָמוּךְ לָזֶה כָּתַב וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כֵּיוָן שֶׁאֵין דַּעְתָּם לְקַיֵּם מִצְוַת ה׳ יֶשְׁנָם בַּהֲשָׁבַת הַגְּזֵלָה בְּכָל מַה שֶׁשִּׁעְבְּדוּ אוֹתָם. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה גְּבִיהָא (סנהדרין צא:) שֶׁתָּבַע מֵהַמִּצְרִים שְׂכַר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁשִּׁעְבְּדוּ בְּיִשְׂרָאֵל.
בראשית טז:ה · פירוש ט
וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
וְיֵשׁ לָדוּן בְּיִשְׁמָעֵאל אִם יֵשׁ לָנוּ אֵיזֶה קִנְיָן בּוֹ אוֹ לֹא. תַּנְיָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פָּרָשַׁת בְּהַר סִינַי וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָתוֹ וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ בֵּן מֻתָּר אַתָּה לְשַׁעְבְּדוֹ עֶבֶד? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם״ וְלֹא מִן הַכְּנַעֲנִים שֶׁבָּאָרֶץ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. פֵּרוּשׁ: שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ״, וְגַם מַשְׁמָעוּת תֵּבַת ״יִהְיוּ לְךָ״ דְּחוּקָה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֲשֶׁר תִּקְנֶה״. וּמִזֶּה דּוֹרֵשׁ ״אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ״ – פֵּרוּשׁ: תּוֹלִיד אַתָּה מֵאֵת הַגּוֹיִם, דְּהַיְנוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָתוֹ. וְאָמְרָם וְלֹא מִן הַכְּנַעֲנִי וְכוּ׳ – פֵּרוּשׁ כִּי זֶה יֵשׁ בּוֹ דִּין (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״. וּמֵעַתָּה יָצָא הַדִּין כִּי יִשְׁמָעֵאל וְזַרְעוֹ קְנוּיִים לָנוּ קִנְיָן גָּמוּר, לֹא מִבָּעְיָא לִסְבָרַת רַבָּנָן שֶׁבֶּן שִׁפְחַת מְלוֹג לָאִשָּׁה וְאָנוּ יוֹרְשֵׁי שָׂרָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִסְבָרַת חֲנַנְיָה הֲרֵי נָתַן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק, וְיִשְׁמָעֵאל בִּכְלָל, וְלָנוּ הוּא עִם הָעַמִּים אֲשֶׁר כָּרַת ה׳ בְּרִית לָתֵת לָנוּ, וּמִכְּלָלָם הוּא אֱדוֹם הוּא וְחֶלְקוֹ בְּיִשְׁמָעֵאל.
בראשית טז:ה · פירוש יא
וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
וְאֵין זֶה בִּכְלַל עֲשָׂרָה עֲמָמִין אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אוֹתָם אֶתֵּן לָכֶם, כִּי זֶה זָכִינוּ בוֹ מִשֶּׁלָּנוּ וְאֵין צֹרֶךְ נְתִינָה בּוֹ.
בראשית יח:יח · פירוש א
וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְצָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדִיעוֹ מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הַצֵּל יַצִּילוּ עַצְמָן וּבְנֵי עִירָן, הֵפֶךְ מִמַּה שֶׁחָשַׁב וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, וְהוּא אָמְרוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ שֶׁיָּגֵנּוּ הֵם בַּעֲדָם, וְתֵיבַת ״בּוֹ״ חוֹזֶרֶת אֶל ״גּוֹי גָּדוֹל״.
בראשית כ:ג · פירוש א
וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃
הִנְּךָ מֵת עַל וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: חַיָּב אַתָּה מִיתָה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִיא וְכוּ׳, פֵּירוּשׁ אַחַר שֶׁאֲנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁהִיא בְּעוּלַת בַּעַל. אֲבָל אִם לֹא הוֹדִיעוֹ, הֲגַם שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, לֹא יִתְחַיֵּב מִיתָה, כִּי בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ בְּשׁוֹגֵג בְּחָשְׁבוֹ כִּי הִיא פְּנוּיָה פָּטוּר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק י׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים.
בראשית כ:ג · פירוש ב
וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃
עוֹד יִסְבֹּל הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הִנְּךָ מֵת וְגוֹ׳ אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִיא בְּעֻלַת בָּעַל – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיָּדַעְתָּ שֶׁהִיא בְּעוּלַת בַּעַל, וּכְפִי זֶה יִתְחַיֵּב כְּפִי הַדִּין. אֶלָּא שֶׁאַחַר הָאֱמֶת מֵהָאָמוּר בָּעִנְיָן נִרְאֶה כִּי לֹא יָדַע שֶׁהִיא בְּעוּלַת בַּעַל.
בראשית כ:ד · פירוש א
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃
וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים: בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ פָּטוּר, וְעַל אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ חַיָּב. לָזֶה נִתְחַכֵּם מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיִּהְיֶה דִּין שָׂרָה דִּין אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא קָרַב כָּל עִקָּר.
בראשית כ:ד · פירוש ג
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סד.) בְּפָסוּק (מלכים א כב:יז) ״יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם״, שֶׁאָמַר ״בְּשָׁלוֹם״ כְּאָמְרוֹ עַל הַמֵּת, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מֵת אָדָם זוּלַת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לְשׁוֹן מִיתָה עַל כָּל הָעָם, הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי צָרַת הַמֶּלֶךְ הִיא צָרַת כָּל הָעָם, וּמִן הָרָאוּי לְצַדֵּד שֶׁלֹּא תָּבֹא רָעָה עַל הַמֶּלֶךְ הֲגַם שֶׁיִּתְחַיֵּב עַל מַעֲשֵׂהוּ לְצַד הַגָּעַת הָרַע לִכְלָלוּת הָעָם. וְהוּא מַה שֶׁמַּתְמִיהַּ בְּאָמְרוֹ ״הֲגוֹי״, פֵּרוּשׁ יִחֵס עַצְמוֹ לְגוֹי לַטַּעַם הַנִּזְכָּר, ״גַּם צַדִּיק״, שֶׁבְּעֵרֶךְ הֱיוֹתוֹ צַדִּיק אֲפִלּוּ פְּרָט אֶחָד לֹא יְעַוֵּת הָאֵל מִשְׁפָּט לַהֲרֹג צַדִּיק אֶחָד. וְטַעַם אָמְרוֹ כֵּן, לֶהֱיוֹת שֶׁהֵבִין בְּדִבְרֵי ה׳ כִּי נֶחְלְטָה הַגְּזֵרָה עָלָיו לָמוּת כְּאָמְרוֹ ״הִנְּךָ מֵת״ בְּהֶחְלֵט ״עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ״, פֵּרוּשׁ שֶׁכְּבָר לָקַחְתָּ, עַל הַלְּקִיחָה לְבַד. וְטָעַן הֲלֹא הוּא צַדִּיק כִּי אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה עַל הַלְּקִיחָה כֵּיוָן שֶׁלֹּא קָרַב אֵלֶיהָ וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ כְּמִשְׁפַּט עֲרָיוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדִינוֹ. וְהוֹסִיף עוֹד לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה בָּא עָלֶיהָ הוּא פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ שׁוֹגֵג פָּטוּר, וְהוּא שׁוֹגֵג הוּא כְּאָמְרוֹ ״הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִיא״.
בראשית כ:ד · פירוש ד
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֵבִין בְּמַאֲמַר ה׳ כִּי הוּא יָדַע שֶׁהִיא בְּעוּלַת בַּעַל, וְאָמַר כִּי לֹא כֵן הוּא, ״הֲלֹא הוּא אָמַר לִי״ וְגוֹ׳:
בראשית כ:ה · פירוש א
הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתׇם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃
וְאָמְרוֹ בְּתָם לְבָבִי וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב לַחֲשָׁשַׁת שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ וּבַעְלָהּ הוּא אָדָם אַחֵר, וּמַה הִרְוִיחַ בְּאָמְרוֹ אַבְרָהָם עָלֶיהָ ״אֲחוֹתִי הִיא״? לָזֶה אָמַר בְּתָם לְבָבִי וְגוֹ׳, חָשַׁבְתִּי שֶׁפְּנוּיָה הִיא וְאֵין לִי מִשְׁפַּט מָוֶת. וְאָמְרוֹ וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי נִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל מִשְׁפַּט מָוֶת מִדִּין גָּזֵל, דְּאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין נז.) וּפְסָקָהּ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בֶּן נֹחַ חַיָּב עַל הַגָּזֵל וְכוּ׳ וְאֶחָד הַגּוֹזֵל וְכוּ׳ אוֹ גּוֹנֵב נֶפֶשׁ, עַד כָּאן. וְלָאו דַּוְקָא גּוֹנֵב וְהוּא הַדִּין גּוֹזֵל, דְּבִיפַת תּוֹאַר נֶאֱמַר דִּין גּוֹנֵב נֶפֶשׁ בַּבְּרַיְתָא (שָׁם), וִיפַת תּוֹאַר גְּזוּלָה הִיא לֹא גְּנוּבָה, וְלִרְבוּתָא כָּתַב רַמְבַּ״ם גּוֹנֵב, וְכֵן כָּתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְאִם כֵּן מֵעֵת שֶׁלְּקָחָהּ אֲבִימֶלֶךְ נִתְחַיֵּב מִיתָה, לָזֶה אָמַר וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי כִּי בִּרְצוֹנָם חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר וּלְמַעֲלָה תֵּחָשֵׁב לְאָחִיהָ שֶׁנְּשָׂאָהּ מֶלֶךְ.
בראשית כ:ו · פירוש א
וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתׇם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. הִסְכִּים לוֹ עַל דְּבָרָיו כִּי לֹא נִתְחַיֵּב מִיתָה עַל אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי בְּתֹם לְבָבוֹ, אַךְ עַל נִקְיוֹן כַּפַּיִם לֹא הִסְכִּים. וְאוּלַי שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא לֹא גָּזַל, עִם כָּל זֶה אַלָּמוּת הַמַּלְכוּת הָיָה בָּאֶמְצָעוּת, וַהֲגַם שֶׁאֵינָהּ גְּזֵלָה שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלֶיהָ, עִם כָּל זֶה נִקְיוֹן כַּפַּיִם אֵינוֹ. אוֹ לְצַד שֶׁבְּדִבְרֵי ה׳ לֹא הָיָה מָקוֹם לִטְעוֹת בּוֹ, אֶלָּא אֲבִימֶלֶךְ הָיָה מְצַדֵּד כָּל צִדְדֵי הַסְּפֵקוֹת, לָזֶה לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ ״וּבְנִקְיוֹן״ וְגוֹ׳.
בראשית כו:יא · פירוש א
וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כׇּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
מוֹת יוּמָת. פֵּרוּשׁ: ״מוֹת״ בִּידֵי שָׁמַיִם, ״יוּמָת״ בִּידֵי אָדָם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר הַנֹּגֵעַ, לוֹמַר אֲפִילוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ נֶהֱרָג עַל אֵשֶׁת אִישׁ דִּבְנֵי נֹחַ, יֵהָרֵג עַל זֹאת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמַעֲשֵׂה שָׂרָה בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא (בראשית כ:ד).
בראשית כו:טו · פירוש א
וְכׇל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃
וְכָל הַבְּאֵרוֹת וְגוֹ׳. סָמַךְ הוֹדָעָה זוֹ לְ״וַיְקַנְאוּ״ וְגוֹ׳, לוֹמַר כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים, וְהוֹדִיעַ שֶׁקִּנְאוּ מִמֶּנּוּ, וְהוֹסִיף לְהוֹדִיעַ שֶׁגַּם עִם אַבְרָהָם הָיָה לָהֶם קִנְאָה וְשִׂנְאָה ״וְכָל הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ סִתְּמוּם וַיְמַלְאוּם עָפָר וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר מִלְאוּם עָפָר, אוּלַי כִּי אַחַר מוֹת אַבְרָהָם סִתְּמוּם דַּוְקָא, עָשׂוּ אֲבָנִים לְפִיהֶם וְלֹא בִּטְּלוּם בְּהֶחְלֵט, וְאַחַר הַקִּנְאָה שֶׁקִּנְאוּ בְּיִצְחָק וַיּוֹסִיפוּ לְהַרְשִׁיעַ בְּקִנְאָתָם וַיְמַלְאוּם עָפָר וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ, וְלָזֶה הֻצְרַךְ יִצְחָק לַחְפּוֹר אוֹתָם מֵחָדָשׁ, כְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת״ וְגוֹ׳:
בראשית כו:כט · פירוש ח
אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהֹוָֽה׃
וְעוֹד. לוּ יִהְיֶה שֶׁסּוֹבְרִים חֲכָמִים שֶׁאֵין לְחַלֵּק בְּכָל שְׁבוּעַת נָכְרִים, הֲרֵי יֵשׁ סְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאֵין מְחַלֵּק בֵּין נָכְרִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיּוֹדְעִים הַגּוֹיִם שֶׁיֵּשׁ הַתָּרָה לִשְׁבוּעָה וְאֵין כָּאן חִלּוּל הַשֵּׁם, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם אֲבִימֶלֶךְ לְהַשְׁבִּיעוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָהּ הַתָּרָה גַּם לִסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה.
בראשית כז:כט · פירוש א
יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
יַעַבְדוּךָ וגו׳. אוּלַי כִּי הַמֶּלֶךְ לֹא יַעֲלֶה מַס הַנּוֹגֵעַ לוֹ בֵּין הָעָם, וְכַדּוֹמֶה לָזֶה יִמָּצֵא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַמְּלָכִים שֶׁבָּהֶם שֶׁהֵם בַּעֲלֵי תּוֹרָה פְּטוּרִים מֵהַמַּס (עזרא ז:כד). וּמַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ (בראשית כז:מ) ״וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד״ וְהוּא הָיָה מֶלֶךְ, חוֹזֵר אֶל בְּנֵי עֵשָׂו.
בראשית כז:כט · פירוש ג
יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁיִּהְיֶה הוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּאֶמְצָעוּת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, אָז יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בְּנֵי וְגוֹ׳, כִּי זוּלַת זֶה לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד אָח לְאָחִיו, וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי בִּמְעַט הִתְרַשְּׁלוּת שֶׁהָיוּ מִתְרַשְּׁלִים יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדַת ה׳, תֵּכֶף וּמִיָּד (מלכים ב ח:כב) וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם:
בראשית כח:ה · פירוש ה
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
וְטַעַם הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר הִקְפִּיד אַבְרָהָם לְבִלְתִּי קַחַת לוֹ אִשָּׁה מֵהֶם, גַּם יִצְחָק צִוָּה לְיַעֲקֹב עַל זֶה, רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (בראשית רבה פרק נ״ט) כִּי הוּא אָרוּר וְזֶרַע אַבְרָהָם בָּרוּךְ וְכוּ׳, וְדִבְרֵיהֶם סְתוּמִים הֵם. וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי מָצִינוּ עִקַּר הַטַּעַם נָכוֹן, כִּי טַעְמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הוּא כִּי הוּא מְשֻׁלָּל מִנְּפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכָל בְּנוֹתָיו חֵלֶק רַע וּמְתֹעָב, לָזֶה הֶחְלִיטוּ לְבִלְתִּי קַחַת מִמֶּנּוּ כִּי לֹא יִמָּצֵא בּוֹ דָּבָר קָדוֹשׁ, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (בראשית ט:כה) ״אָרוּר כְּנָעַן״ פֵּרוּשׁ: מְשֻׁלָּל בְּהֶחְלֵט מִמִּין הַקְּדֻשָּׁה:
בראשית כח:ה · פירוש ו
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
וְתִמְצָא כִּי מִמִּין הָאֻמּוֹת עַד הַיּוֹם עוֹדָם מִתְקַבְּצִים וּבָאִים גֵּרִים וְחוֹסִים בְּצֵל הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְנוּ מִימֵי קֶדֶם כִּי נִתְגַיֵּר גֵּר כְּנַעֲנִי כִּשְׁאָר הָעַמִּים, וְזֶה יַגִּיד דְּבָרֵינוּ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה יְצַו הָאֵל (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִים, וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״כָּל נְשָׁמָה״ לָתֵת טַעַם לְמִצְוַת ״לֹא תְחַיֶּה״, כִּי אֵין בָּהֶם נְשָׁמָה, פֵּרוּשׁ: נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה שֶׁיִּתְיַחֵס אֵלֶיהָ שֵׁם נְשָׁמָה לָחוּס עָלֶיהָ לְהַחֲיוֹתָהּ כְּעַמּוֹן וּמוֹאָב, וְהָבֵן:
בראשית כח:יד · פירוש ב
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאָמְרוֹ וּבְזַרְעֶךָ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם הָיְתָה בִּרְכַּת שִׁבְעִים אוּמּוֹת וְקִיּוּמָם בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין שִׁבְעִים פָּרִים בֶּחָג (סוכה נה:), וּבַגָּלֻיּוֹת גַּם כֵּן קִיּוּם הָאוּמּוֹת וּסְמִיכָתָם הִיא יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שיר השירים א:ו) ״שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים״ וְגוֹ׳:
בראשית כט:י · פירוש ב
וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַעֲקֹ֜ב אֶת־רָחֵ֗ל בַּת־לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמּ֔וֹ וְאֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמּ֑וֹ וַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה כו:) הָאוּמּוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין, לָזֶה אָמַר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן, וְטַעַם (משלי י״ד:ל״ד) חֶסֶד לְאֻמִּים, לְצַד הֱיוֹתָם אֲחִי אִמּוֹ בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אִמּוֹ הִשְׁקָה.
בראשית לד:כה · פירוש ד
וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹ֠ב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כׇּל־זָכָֽר׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם״ (בראשית לד:כו), הֲרֵי כִּנָּה הַמַּעֲשֶׂה לְכֻלָּם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁיַּד כֻּלָּם שָׁוָה בַּגְּזֵלָה. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ״אֲשֶׁר גָּזְלוּ אֲחוֹתָם״ שֶׁהוּא עִקַּר הֶעָוֹן שֶׁעָלָיו נִתְחַיְּבוּ מִיתָה, לוֹמַר שֶׁהִיא גְּזֵלָה שֶׁאֵינָהּ בַּהֲשָׁבָה. וְנָפְקָא מִנָּהּ אִם לֹא טַעַם ״אֲשֶׁר טִמְּאוּ״ לֹא הָיוּ עוֹשִׂים מִשְׁפָּט גָּמוּר לַהֲרֹג כָּל זָכָר, וַהֲגַם שֶׁבֶּן נֹחַ שֶׁגָּזַל אֵינוֹ נִפְטָר מִמִּיתָה בְּהִשָּׁבוֹן, עִם כָּל זֶה לֹא הָיוּ בְּנֵי יַעֲקֹב הוֹרְגִים. וּמִידֵי דַּהֲוָה כַּמָּה מֵהָאֻמּוֹת עוֹבְרֵי דַת הַמִּצְווֹת וְאֵין אַחְרָיוּתָם עַל בְּנֵי יַעֲקֹב כִּי אֵין כֹּחַ בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב (בראשית לד:ל) ״עֲכַרְתֶּם אוֹתִי וְגוֹ׳ וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר״, אֶלָּא לְצַד הַנְּבָלָה שֶׁעָשׂוּ שֶׁטִּמְּאוּ, לָזֶה לָבְשׁוּ קִנְאָה.
בראשית לד:לא · פירוש ג
וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃ {פ}
אוֹ יִרְצֶה לְהָשִׁיב כִּי אַדְרַבָּה יִסְתַּכְּנוּ בֵּין הָאֻמּוֹת כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁבָּזוּי אֶחָד שָׁלַט בְּבַת יַעֲקֹב וּפָעַל וְעָשָׂה כְּחֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ, לֹא תִהְיֶה לְשׂוֹנְאֵיהֶם תְּקוּמָה בֵּין הָעַמִּים, וְאַדְרַבָּה בָּזֶה תִּהְיֶה חִתָּתָם עַל הָעַמִּים וְיִרְעֲדוּ מִפְּנֵיהֶם.
בראשית לח:ב · פירוש א
וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃
בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי. פֵּרוּשׁ, סוֹחֵר. וְהַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כָּתַב: ״וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא כְּמַשְׁמָעוֹ״. וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּדְבְּקוּ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּדָבָר שֶׁהִקְפִּידוּ עָלָיו אֲבוֹתֵיהֶם שְׁלָשְׁתָּן יַחַד, וּכְאָמְרָם בִּפְסָחִים (פסחים נ.), וְהַכָּתוּב שָׁמַר אֶת הַדָּבָר בְּמַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי״ – פֵּירוּשׁ אָבִיהָ כְּנַעֲנִי וְלֹא הִיא כְּנַעֲנִית, וּבְאֵיזֶה אוֹפֶן יִהְיֶה הַדָּבָר אִם לֹא שֶׁתֹּאמַר סוֹחֵר. וְאִלּוּ הָיָה כְּנַעֲנִי מַמָּשׁ וּמוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי עָשָׂה יְהוּדָה דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן, כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר: ״וַיַּרְא שָׁם בַּת כְּנַעֲנִית״ אוֹ ״אִשָּׁה כְּנַעֲנִית וְשֵׁם אָבִיהָ שׁוּעַ״. וְאֵין בָּזֶה תּוֹסְפוֹת תֵּיבָה עַל הַמִּכְתָּב אֲשֶׁר כָּתַב, וּלְעִנְיַן גִּלּוּי מִלְּתָא כָּזֶה נֹאמַר לִשְׁתּוֹק, וְלִכְתּוֹב וַדַּאי.
בראשית מא:נ · פירוש ד
וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע*(בספרי תימן פּֽוֹטִיפֶ֖רַע בתיבה אחת) כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃
וְעוֹד לֹא אָמְרוּ אִסּוּר דָּבָר זֶה אֶלָּא לְצַד צַעַר יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְצַד צַעַר הָאֻמּוֹת כִּי יִרְעָבוּ, כִּי לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין. וְאָז לֵוִי אֵין חִיּוּב לִמְנֹעַ עַצְמוֹ לְצַד צָרַת הָאֻמּוֹת, כִּי יַעֲקֹב הָיְתָה לוֹ תְּבוּאָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית י.) וְלֹא הָיָה שׁוֹלֵחַ בָּנָיו לִשְׁבֹּר בָּר אֶלָּא לְצַד מַרְאִית הָעַיִן, דִּכְתִיב (בראשית מב:א) ״לָמָּה תִּתְרָאוּ״. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה צא) שֶׁשָּׁלְמוּ שְׂעָרֵי מִכַּדָּא, זֶה הָיָה אַחַר שָׁנָה רִאשׁוֹנָה. אֲבָל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וַדַּאי שֶׁהָיָה לָהֶם תְּבוּאָה, וְלָזֶה הָיָה מֻתָּר לוֹ לְשַׁמֵּשׁ. וּבִשְׁבִיל יוֹסֵף אֵין לָהֶם לִמְנֹעַ עַצְמָן בִּשְׁבִיל חֲשַׁשׁ רָעָב יָחִיד. וְיוֹסֵף אִם לֹא הָיָה טַעַם שֶׁהָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה נִמְנָע לְצַד חֲשַׁשׁ אָבִיו וְאֶחָיו כִּי יִרְעָבוּ וְהֵם רַבִּים.
בראשית מד:ט · פירוש א
אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתּ֛וֹ מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם־אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים׃
אֲשֶׁר יִמָּצֵא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּמִשְׁפַּט בֶּן נֹחַ שֶׁנֶּהֱרַג עַל הַגְּנֵבָה (סנהדרין נז.), וְגַם אֲנַחְנוּ מְחַיְּיבִין עַצְמֵינוּ לִהְיוֹת עֲבָדִים.
בראשית מט:ט · פירוש ג
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
וְלִפְעָמִים תֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ מֵעַצְמָהּ לָעוֹלָם לְצַד הַשְׁרָצַת נַפְשׁוֹת הַקְּלִפָּה בָּעוֹלָם תֵּצֵא גַּם הִיא, וּבְצֵאתָהּ תִּהְיֶה מֻבְדֶּלֶת מֵאוֹצַר הַקְּלִפָּה טִבְעָהּ, וּתְאַוֶּה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב, וְהוּא סוֹד נִשְׁמַת הַגֵּרִים הַמִּתְגַּיְּרִים מֵעַצְמָם וְחוֹשְׁקִים לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הַקְּדֻשָּׁה. וּבִכְלַל דָּבָר זֶה גַּם כֵּן בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר מְגֻנֶּה בְּיוֹתֵר יִבְחַר הַשַּׁבַּאי שֶׁהוּא אָדָם בְּלִיַּעַל לְהוֹצִיא נֶפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשְּׁבוּיָה בְּיָדוֹ בִּמְקוֹם קְלִפָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶעָוֹן שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מְגֻנֶּה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת: רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה יָצְתָה מִזְּנוּת אָב וּבִתּוֹ, וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית. וְתַבְחִין לָדַעַת כִּי רוּת שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנָּה שַׁלְשֶׁלֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד הָיְתָה מִמּוֹאָב, שֶׁהִיא בַּעֲלַת עֲבֵרָה בַּחֲצִיפוּת יוֹתֵר וּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחוֹת עָלֶיהָ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא לח:), וְנַעֲמָה יָצְתָה מֵעַמּוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה הֶעָוֹן מְזֹהָם כַּאֲחוֹתָהּ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי אִם הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה לוֹט אָדָם אַחֵר לֹא הָיוּ יוֹצְאִים בְּאֶמְצָעוּתוֹ שְׁתֵּי פְּרִידוֹת הַטּוֹבוֹת, אֶלָּא לְצַד לוֹט שֶׁהָיָה גָּדוֹל בִּבְחִינָתוֹ כִּי גַּם בְּחִינַת הָרַע יֵשׁ בָּהּ הַדְרָגוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ כְּפִי בְּחִינָתָהּ. וְצֵא וּלְמַד מֵהָאֻמּוֹת שֶׁהֵם עַנְפֵי הַקְּלִפָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מְלָכִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ וְשָׂרִים וְגוֹ׳. וְהוּא סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מט:) בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, כַּוָּנָתָם בָּזֶה כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ מְבָרְרִים כָּל תְּפִיסַת הַקְּלִפָּה מֵהַקְּדֻשָּׁה, כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַבֵּרוּר לְסוֹף דָּבָר שֶׁהוּא הֶעָקֵב, וְכִנּוּ הַתַּכְלִית לַעֲקֵבַיִם כִּי הוּא סוֹף אֵבְרֵי הָאָדָם, וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי בַּזְּמַנִּים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִתְבָּרְרִים מֵהַקְּלִפָּה נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת, וְצֵא וּלְמַד הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים אָבִינוּ וַעֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ הוּא אַבְרָהָם גֵּר צֶדֶק רִאשׁוֹן שֶׁבַּגֵּרִים וְשָׂרָה אִמֵּנוּ וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, וּבְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן אוּנְקְלוֹס הַגֵּר. וְהֵן הַיּוֹם הֲגַם שֶׁמִּתְגַּיְּרִים, לִהְיוֹת שֶׁסָּפוּ תַמּוּ נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה וְלֹא נִשְׁאֲרוּ כִּי אִם בָּעֲקֵבוֹת, גַּם כֹּחַ הַמְבָרֵר בַּבְּחִינָה עַצְמָהּ קְטַנָּה, וְהוּא סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (חלק א׳ רנח.) דְּנָגְעוּ רַגְלִין בְּרַגְלִין, כִּי כָל בְּחִינָה תְּבָרֵר בְּחִינָתָהּ.
בראשית מט:יא · פירוש א
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
אֹסְרִי לַגֶּפֶן וְגוֹ׳. הֵן רַבּוּ מְפָרְשֵׁי כָּתוּב זֶה, וְכֻלָּן דֶּרֶךְ דְּרָשׁ דָּרְשׁוּ. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן עוֹד לוֹמַר עַל בִּיאַת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הָאָמוּר בְּסָמוּךְ ״עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״ וְגוֹ׳. וְאָמַר ״וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים״ שֶׁאֵלָיו עַמִּים יִדְרֹשׁוּ. אָמַר שֶׁיֶּאֱסֹר בְּמַאֲסָר וּבִתְפִיסָה לִפְנֵי הַגֶּפֶן, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְגֶפֶן, דִּכְתִיב (תהילים פ:ט) ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״, יֶאֱסֹר לִפְנֵיהֶם עִירֹה, פֵּרוּשׁ כָּל הָאֻמּוֹת הַנִּמְשָׁלִים לַחֲמוֹר, דִּכְתִיב (יחזקאל כג:כ) ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״, וְכֵן דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין סח.) בְּפָסוּק ״עִם הַחֲמוֹר״ – עַם הַמְּשׁוּלִים לַחֲמוֹר. ״וְלַשּׂוֹרֵקָה״, פֵּרוּשׁ, לִפְנֵי עָנָף אֶחָד מֵהַגֶּפֶן הַנִּקְרָא שׂוֹרֵק, יֶאֱסֹר גַּם כֵּן בְּנֵי אֲתוֹנוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר עַיִר וְאָתוֹן לְצַד שֶׁיֵּשׁ בִּבְחִינַת הַקְּלִפָּה שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת הָאֻמּוֹת בְּחִינַת זָכָר וּנְקֵבָה, וְלִבְחִינַת זָכָר יִקָּרֵא עַיִר וְלִבְחִינַת נְקֵבָה יִקָּרֵא אָתוֹן. וְאָמַר כְּנֶגֶד הַגֶּפֶן שֶׁהוּא כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל ״אֹסְרִי עִירֹה״ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזָּכָר שֶׁהוּא תֹּקֶף הָאֻמּוֹת, וּכְנֶגֶד עָנָף אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אָמַר ״אֲתוֹנוֹ״, לוֹמַר לְצַד בְּחִינַת הַנְּקֵבָה לֹא יִצְטָרֵךְ לְכָל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת עָנָף אֶחָד דַּי.
בראשית מט:יא · פירוש ב
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּשְׁתֵּי הַגְּאֻלּוֹת הַמְּפֻרְסָמוֹת: הָאַחַת הִיא שֶׁל מִצְרַיִם, וְהַשְּׁנִיָּה הִיא גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. כְּנֶגֶד גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה אָמַר אֹסְרִי לַגֶּפֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״ (תהלים פ:ט), שֶׁאָז כָּפָה ה׳ לִפְנֵיהֶם בְּחִינָה אַחַת הַנִּקְרֵאת עַיִר וְהוּכְנַע לִפְנֵי הַגֶּפֶן. וּכְנֶגֶד גְּאֻלָּה הַשְּׁנִיָּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם שֶׁתִּהְיֶה בְּיָמֵינוּ אָמַר וְלַשּׂוֹרֵקָה, פֵּרוּשׁ בְּעֵת אֲשֶׁר יִשְׁרֹק ה׳ דִּכְתִיב (זכריה י:ח) ״אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם״, אָז ״בְּנִי אֲתוֹנוֹ״, אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, לוֹמַר כָּל בְּחִינַת הָאֻמּוֹת, כִּי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם לֹא הִכְנִיעַ ה׳ לִפְנֵיהֶם אֶלָּא רֹאשׁ אֻמּוֹת שֶׁהֵם מִצְרַיִם וּכְנַעַן שֶׁהֵם שִׁבְעָה עֲמָמִין, שֶׁהֵם הָיוּ רֹאשׁ וְתִגְבֹּרֶת לְכָל הָאֻמּוֹת, אֲבָל שִׁבְעִים אֻמּוֹת לֹא הוּכְנְעוּ וְלֹא נִתְּנוּ לָהֶם, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם לֹא יַנִּיחַ מֵהָאֻמּוֹת אֻמָּה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה שֶׁלֹּא תִנָּתֵן לָהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּנִי אֲתֹנוֹ, פֵּרוּשׁ מִלְּבַד עִירֹה אֶלָּא גַּם בְּנֵי אֲתֹנוֹ.

שמות

שמות ב:ו · פירוש ה
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים וְגוֹ׳. קָשֶׁה, מַה חִדּוּשׁ אוֹמֶרֶת מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה? פְּשִׁיטָא שֶׁכֵּן הוּא, כִּי הֵן הֵנָּה הַמַּשְׁלִיכוֹת יַלְדֵיהֶן בַּיְאוֹר בִּגְזֵרַת פַּרְעֹה. וְאִם לְפִי מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב,א) כִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם גָּזַר גַּם עַל הַמִּצְרִיִּים, אִם כֵּן מִנַּיִן יָדְעָה וְהִכִּירָה כִּי אֵינוֹ מִיַּלְדֵי מִצְרִיִּים? וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הֶחֱזִירַתּוּ עַל כַּמָּה מֵינִיקוֹת גּוֹיוֹת וְלֹא רָצָה לִינֹק, זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא מִיַּלְדֵי הַמִּצְרִיּוֹת, וְעַל כָּל פָּנִים מַה חִדּוּשׁ אוֹמֶרֶת בִּדְבָרֶיהָ?
שמות ב:ו · פירוש ו
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
וְלַעֲמֹד עַל הַדָּבָר נַשְׂכִּיל עַל דָּבָר אִם הַצָּלַת הַיֶּלֶד הָיָה לְצַד שֶׁנִּסְתַּפְּקָה הֱיוֹתוֹ מִצְרִי אוֹ אֲפִלּוּ יִהְיֶה עִבְרִי. וְהִנֵּה אִם נֹאמַר שֶׁחָשְׁבָה לְהַצִּיל לִסְפֵק מִצְרִי, תְּכַוֵּן בְּאָמְרָהּ מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה כִּי נִתְבָּרֵר לָהּ הֵפֶךְ מַה שֶׁחָשְׁבָה, וּבָזֶה גִּלְּתָה דַּעְתָּהּ כִּי לֹא לְהַצִּיל מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים נִתְכַּוְּנָה, וְדָבָר זֶה הַשֵּׂכֶל יִבְחֲרֵהוּ, כִּי סְתָם גּוֹיָה לֹא תְרַחֵם אֶלָּא עַל בְּנֵי אוּמָּתָהּ, וַהֲגַם שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁאַחֲרֵי שֶׁיָּדְעָה כִּי מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים הוּא הֶחֱזִיקָה בּוֹ וְשָׂכְרָה לוֹ מֵינֶקֶת, אֵין מִזֶּה רְאָיָה, כִּי אַחַר שֶׁיָּדְעָה מַעֲלָתוֹ גַּם שֶׁרִפֵּא אוֹתָהּ מִצָּרַעְתָּהּ רִחֲמָה עָלָיו, גַּם רָאוּי הוּא מִכֹּחַ זֶה לְהַטּוֹת לִבָּהּ לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִיא רָאֲתָה מַה נּוֹרָא מַעֲשָׂיו.
שמות ב:ו · פירוש ז
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
וְאִם נֹאמַר שֶׁמִּתְּחִלָּה רִחֲמָה עַל הַיֶּלֶד, הֲגַם שֶׁיָּדְעָה כִּי מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא, תְּכַוֵּן בְּאָמְרָהּ מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים נְתִינַת טַעַם שֶׁלֹּא יָנַק מֵהַנָּכְרִיּוֹת, לֹא שֶׁהוּחֲלָה מֵהַיְאוֹר וּמְסֻכָּן הוּא וְאֵינוֹ יָכוֹל לִינֹק, אֶלָּא לְצַד שֶׁהוּא מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים, וְלָזֶה תֵּכֶף אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתוֹ הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ וְגוֹ׳ מֵהָעִבְרִיּוֹת לְהַבְחִין דְּבָרֶיהָ, וְאָמַר הַכָּתוּב וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וְגוֹ׳ וַתְּנִיקֵהוּ.
שמות ו:ו · פירוש ד
לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז,א) בְּפָסוּק ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״ וְגוֹ׳ (שמות לג:טז), כִּי בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵה׳ שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וֶהֱשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן ״גַּם אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֶעֱשֶׂה״ עַד כָּאן, וּכְנֶגֶד זְמַן זֶה אָמַר וְהָיִיתִי לָכֶם וְגוֹ׳, וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם.
שמות טו:טו · פירוש א
אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם        אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד        נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃        
אָז נִבְהֲלוּ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״אָז״ לוֹמַר כִּי אֵינוֹ בַּזְּמַן שֶׁדִּבֵּר בּוֹ עַד עַתָּה, שֶׁהוּא זְמַן שֶׁל הַנִּכְנָסִים לָאָרֶץ, אֶלָּא עַל זְמַן בִּיאַת גּוֹאֲלֵנוּ. וְלָזֶה אָמַר ״אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כד:יח) ״וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה״, וְגַם אָז יָחוּל זְמַן לִזְכּוֹת בְּמוֹאָב וְעַמּוֹן. וְלָזֶה אָמַר אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר עַמּוֹן, כִּי גַּם הוּא מֵאָב, פֵּרוּשׁ, עִם בִּתּוֹ בָּא, וְאָז גַּם כֵּן נִזְכֶּה בְּכָל הַנִּשְׁאָר מֵהַכְּנַעֲנִי, וְהוּא אָמְרוֹ ״נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן״. וְאָמַר יֹשְׁבֵי, לוֹמַר שֶׁיִּטָּהֲרוּ בָּהֶם אֲפִלּוּ שְׁאָר הָעַמִּים. וְטַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן עָבָר כִּי דְּבַר ה׳ כְּאִלּוּ נִתְקַיֵּם וְהָיָה.
שמות טו:יח · פירוש ב
יְהֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃        
אוֹ יִרְצֶה טַעַם אָמְרוֹ יִמְלֹךְ וְלֹא מָלַךְ, כִּי ״בָא סוּס פַּרְעֹה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם הָיוּ בַּטְּבִיעָה כְּסוּס אֶחָד, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לֹא נִמְלַט מֵהֶם עַד אֶחָד, כְּשֵׁם שֶׁיִּטְבַּע אָדָם אֶחָד יִטְבְּעוּ כֻלָּם. וְהֵן אֱמֶת, אִם הָיָה מַגִּיד לָעוֹלָם הַפְלָגַת וְעוֹצֶם הַנֵּס לְהַכִּיר הָעוֹלָם גְּדֻלַּת תִּגְבֹּרֶת פְּאֵר נִצָּחוֹן וְהוֹד יְסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ, אֲשֶׁר כָּל שׁוֹמְעָיו יִתְלַהֲבוּ וְיֹאמְרוּ: הָבוּ יְקָר כִּי הוּא זֶה אֲדוֹנֵינוּ מַלְכֵּנוּ, וּמֵעַתָּה יִהְיֶה ה׳ לְמֶלֶךְ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה וְנִמְלְטוּ זוּלַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ״ וְגוֹ׳, וְלָהֶם לֹא יִשְׁמְעוּ הָאֻמּוֹת כִּי הֵם נוֹגְעִים בַּדָּבָר לִהְיוֹתוֹ אֱלֹהֵיהֶם.
שמות יח:א · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
וַיִּשְׁמַע וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן יִחֲסוֹ בְּיִחוּס ״כֹהֵן מִדְיָן״, שֶׁאֵין זוֹ מַעֲלָה אֶלָּא יְרִידָה, וּמִן הָרָאוּי רִאשׁוֹנוֹת לֹא תִזָּכַרְנָה.
שמות יח:א · פירוש ב
וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
וְאוּלַי כִּי יְכַוֵּן שֶׁבַח הָאִישׁ בְּאָמְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הָרְמוּזוֹת בְּכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁהֵם הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ לְמִדְיָן וְאָדוּק לַעֲבוֹדָה זָרָה, אַף עַל פִּי כֵן עָשָׂה שְׁנֵי דְּבָרִים נֶגְדִּיִּים וְהַפְכִּיִּים לִשְׁנֵי הַפְּרָטִים. כְּנֶגֶד הֱיוֹתוֹ גָּדוֹל אָמַר חֹתֵן מֹשֶׁה, שֶׁנִּתְחַתֵּן לְאָדָם שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לוֹ גְּדֻלָּה עֲדַיִן, וְדָבָר זֶה יַקְפִּידוּ עָלָיו נוֹהֲגֵי שְׂרָרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אֶחָד הַמְיֻחָד לְאֻמָּתוֹ שֶׁיַּקְפִּיד לָתֵת בִּתּוֹ לְאָדָם בְּלֹא שֵׁם. וּכְנֶגֶד הֱיוֹתוֹ אָדוּק לַעֲבוֹדָה זָרָה כַּמַּשְׁמָעוּת הַמּוּבָן מִתֵּבַת כֹּהֵן, אָמַר הַכָּתוּב (שמות יח:יא) מַה שֶׁאָמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן: ״עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה׳ מִכָּל הָאֱלֹהִים״. וְדָבָר זֶה אֵין בּוֹ חִדּוּשׁ וּמַעֲלָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמוֹר כֵּן גּוֹי אֶחָד לְקָבְעוֹ בַּתּוֹרָה, אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת מַה שֶׁקָּדַם לְיַחֲסוֹ בְּשֵׁם ״כֹּהֵן מִדְיָן״, דָּבָר גָּדוֹל הוּא שֶׁכֹּהֵן אֻמָּה אַחַת מֵהֶם וּבָהֶם יָעִיד עַל כִּי הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהֶם.
שמות יח:א · פירוש ג
וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
עוֹד טַעַם אָמְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, לוֹמַר בְּאֶמְצָעוּת כֵּן הִשִּׂיג לָדַעַת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳, כִּי לָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים יִתְגַּלֶּה וְיִוָּדַע הַכֹּל בְּצֶדֶק בְּלֹא תוֹסֶפֶת וְגֵרָעוֹן, מַה שֶׁאֵין כֵּן לְשֶׁאֵינָם רָשׁוּת, הֲגַם שֶׁיִּוָּדַע לָהֶם הַחֲדָשׁוֹת לֹא יֵדְעוּ כָּל הַדְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים:
שמות יח:א · פירוש ד
וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
אֵת כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ – גַּם זֶה יַגִּיד שֶׁבַח הָאִישׁ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לָדַעַת כָּל פְּרָטֵי הַמַּעֲשִׂים, וְזֶה יַגִּיד כִּי אָהַב אֶת יַעֲקֹב, שֶׁהֲלֹא תִרְאֶה אִישׁ שׂוֹנֵא לְרֵעֵהוּ יָקוּץ בְּהַגָּדַת שְׁבָחָיו וְטוּבוֹ וְיֶחְדַּל מִדַּעַת מַצָּבוֹ הַטּוֹב, אֲשֶׁר לֹא כֵן אָהוּב לַאֲהוּבוֹ, וְרָשַׁם ה׳ בְּדָתוֹ כִּי זֶה הָאִישׁ אָהַב אֶת יִשְׂרָאֵל. עוֹד יִרְצֶה בְּדִקְדּוּק עוֹד לָמָּה הוֹצִיא הַכָּתוּב פְּרָט זֶה שֶׁל הוֹצָאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם מִכְּלַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה. וְעוֹד כִּי הוּא עִקַּר כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְפָרְשָׁהּ.
שמות יח:כא · פירוש ה
וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב אֵיךְ זָכָה יִתְרוֹ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יָדוֹ פָּרָשָׁה זוֹ, וְהֵן אֱמֶת כִּי הוּא כִּבֵּד מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳, וְהִנֵּה שְׂכָרוֹ שֶׁכִּבְּדוֹ ה׳, אֶלָּא הָיָה ה׳ יָכוֹל עֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד אַחֵר, לֹא בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁיֵּרָאֶה חָס וְשָׁלוֹם כְּפִחוּת יְדִיעָה בְּעַם ה׳ עַד שֶׁבָּא כֹּהֵן מִדְיָן וְהִשְׂכִּילָם.
שמות יח:כא · פירוש ו
וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
וְנִרְאֶה כִּי טַעַם הַדָּבָר הוּא לְהַרְאוֹת ה׳ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַדּוֹר הַהוּא וְכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי יֵשׁ בָּאוּמּוֹת גְּדוֹלִים בַּהֲבָנָה וּבְהַשְׂכָּלָה. וְצֵא וּלְמַד מֵהַשְׂכָּלַת יִתְרוֹ בַּעֲצָתוֹ וְאֹפֶן סֵדֶר בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר בָּחַר, כִּי יֵשׁ בָּאוּמּוֹת מַכִּירִים דְּבָרִים הַמְאֻשָּׁרִים. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לֹא בָּאָה הַבְּחִירָה בְּיִשְׂרָאֵל לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַשְׂכָּלָה וְהַכָּרָה יוֹתֵר מִכָּל הָאוּמּוֹת, וְזֶה לְךָ הָאוֹת הַשְׂכָּלַת יִתְרוֹ. הָא לָמַדְתָּ כִּי לֹא מֵרוֹב חָכְמַת יִשְׂרָאֵל וְהַשְׂכָּלָתָם בָּחַר ה׳ בָּהֶם, אֶלָּא לְחֶסֶד עֶלְיוֹן וּלְאַהֲבַת הָאָבוֹת. וְיוֹתֵר יֶעֱרַב לַחֵיךְ טַעַם זֶה לְמַאן דְּאָמַר (זבחים קטז,א) יִתְרוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא, כִּי נִתְחַכֵּם ה׳ עַל זֶה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיֵּשׁ בָּאוּמּוֹת יוֹתֵר חֲכָמִים מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן אוֹתָנוּ הֵבִיא ה׳ אֵלָיו וּבָחַר בָּנוּ. וְעַל זֶה בִּפְרָט עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִצַּד חֲסָדָיו. גַּם לְמַאן דְּאָמַר אַחַר מַתַּן תּוֹרָה, יֵשׁ טַעַם בְּמַה שֶׁסִּדֵּר בִּיאָתוֹ קוֹדֶם לְהַרְאוֹת הַכַּוָּנָה הַנִּזְכֶּרֶת, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין הַכַּוָּנָה הַנִּזְכֶּרֶת נִגְלֵית, וְהָבֵן:
שמות יט:ד · פירוש ז
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
עוֹד יִרְצֶה לִשְׁלוֹל טַעֲנַת הַטּוֹעֵן, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ לוֹ (ספרי ברכה) שֶׁהָלַךְ לְשֵׂעִיר וּפָארָן לְיִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו וְהִזְמִינָם לְקַבֵּל תּוֹרָה וְלֹא קִבְּלוּ לְטַעַם שֶׁאָמְרוּ, וְאִם כֵּן מַה מַעֲלָה זוֹ שֶׁמְּרוֹמֵם לְעַם יִשְׂרָאֵל? לָזֶה אָמַר וָאָבִא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט הראובני ר״פ בלק) בְּפָסוּק (במדבר כג:ד) ״וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם״ וְגוֹ׳, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא אוֹהֲבוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ וְכוּ׳ עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, כִּי אַתֶּם הֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֵלַי, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֵם שֶׁשָּׁלַחְתִּי לָהֶם לִמְקוֹמָם לְשֵׂעִיר וּלְפָארָן, וְאֵין זֶה אֶלָּא לִדְחוֹתָם לֶעָתִיד לָבֹא וּלְחַיְּבָם בַּדִּין, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַתֶּם כִּי דַּעְתִּי וּרְצוֹנִי לְקָרֶבְכֶם אֵלַי, וְאֵין לְדַמּוֹת מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל לְמַעֲשֵׂה אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל.
שמות יט:ה · פירוש יא
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְיֵשׁ הַרְבֵּה עֲנָפִים בְּהַבְטָחָה זוֹ. רִאשׁוֹנָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג,א) חָשַׁב אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְלֹא כֵן בַּעֲבֵרָה, וּבָאֻמּוֹת אֵינוֹ כֵן אֶלָּא לְהֵפֶךְ. וְאֵין זֶה מֵהַנִּשְׁעָר כְּפִי הַשֵּׂכֶל, מִמָּה נַפְשָׁךְ אִם הַמַּחְשָׁבָה תַּעֲשֶׂה דָּבָר אִם כֵּן תַּעֲשֶׂה בְּחוֹשֵׁב רַע, וְאִם לֹא תַּעֲשֶׂה אֶלָּא בִּבְחִינַת הַטּוֹב וְלֹא בִּבְחִינַת הָרַע אִם כֵּן בָּאֻמּוֹת לָמָּה בְּהֵפֶךְ? עוֹד תִּמְצָא (סנהדרין נט,א) כּוּתִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אוֹ שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה, וַאֲפִלּוּ שְׁאָר מִצְווֹת אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת, וְלָמָּה אִם הַפְּעֻלָּה מִצַּד עַצְמָהּ פְּעֻלָּה טוֹבָה, כָּל הָעוֹשֶׂה הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה דָּבָר טוֹב? לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי אֵין פְּעֻלָּה טוֹבָה יוֹצְאָה אֶלָּא מִיֶּדְכֶם שֶׁאֵין סְגֻלַּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת אֶלָּא מִכֶּם. וְאָמְרוֹ כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ כִּי יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי הַבְטָחָה זוֹ שֶׁיִּהְיוּ סְגֻלָּה לֹא תֻצְדַּק אֶלָּא כְּשֶׁיִּהְיוּ הָאֻמּוֹת חֲפֵצִים לִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳, בָּזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר שֶׁעָשָׂנוּ סְגֻלָּה. אֲבָל רוֹאַנִי (ספרי ברכה) כִּי אַדְרַבָּה מֵאֲנוּ הָעַמִּים לְקַבֵּל תּוֹרָה וּמִצְווֹת כְּשֶׁדִּבֵּר ה׳ לְפָארָן וְשֵׂעִיר, וּמֵעַתָּה בַּמֶּה יֻכַּר טוֹבִיּוּת הַבְטָחַת הַמַּעֲלָה? לָזֶה אָמַר כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, כָּאן הוֹדִיעַ ה׳ כִּי אֵין לְךָ אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁאֵין בָּהּ מַכִּירֵי אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי א:יא) ״מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי״ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי כָל הַגּוֹיִם לוֹ יִכְרְעוּ וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִטְּלוּ שָׂכָר עַל הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂיהֶם רֹשֶׁם, וְזוֹ הִיא סְגֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
שמות יט:ה · פירוש יב
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁיִּהְיוּ סְגֻלָּה, וְהַסְּגֻלָּה הִיא שֶׁיִּהְיוּ מְיֻחָדִים לוֹ בְּיִחוּד לַעֲבוֹד אֱלֹהֵי עוֹלָם מִכָּל הָעַמִּים, כִּי גַּם כָּל הָעַמִּים לִי הֵם, פֵּרוּשׁ, עֲבוֹדָתָם לִי הוּא, כִּי אֵינָם עוֹבְדִים אֶלָּא לִמְשָׁרְתָיו. הָא כֵּיצַד? עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלִצְבָא הַשָּׁמַיִם, הֲלֹא כֻּלָּם מְשַׁמְּשָׁיו יִתְבָּרַךְ, וְנִמְצָאִים עוֹבְדִים לַעֲבָדָיו, כְּאָמְרוֹ (דברים ד:יט) ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳ וְגוֹ׳ לְכֹל הָעַמִּים״.
שמות יט:ה · פירוש יג
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וּמַה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁמָּרַד פַּרְעֹה וְסַנְחֵרִיב וְכוּ׳, הוּא בְּדֶרֶךְ טָעוּת וְשִׁגָּיוֹן. הָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנֶּחְבָּא וְיָצָא לִפְנֵי שֶׁאֵינָם מַכִּירִים אוֹתוֹ, הֲרֵי הוּא כְּהֶדְיוֹט, וְלִפְעָמִים עֲבָדָיו עַצְמָם יְזַלְזְלוּ בּוֹ כִּפְחוּת הַפְּחוּתִים. כְּמוֹ כֵן פַּרְעֹה לֹא יָדַע כִּי הוּא זֶה הָאָדוֹן הַשַּׁלִּיט עַל מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהוּא אֱלוֹהוֹ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי כָל הָאָרֶץ לִמְשָׁרְתֵי מַלְכוּתוֹ יִשְׁתַּחֲווּ, וּבָחַר לוֹ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעַבְדוּהוּ לוֹ בְּיִחוּד וַעֲשָׂאָם סְגֻלָּה.
שמות יט:ה · פירוש יד
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְהִצַּצְתִּי בְּהַשְׂכָּלַת דָּבָר זֶה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי בְּפָרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה, וְזֶה לְשׁוֹנָם: כְּשֶׁנִּגְלָה ה׳ עַל יִשְׂרָאֵל לָתֵת הַתּוֹרָה, הָלַךְ אֵצֶל בְּנֵי עֵשָׂו, אָמַר לָהֶם: ״מְקַבְּלִים אַתֶּם הַתּוֹרָה?״ אָמְרוּ לוֹ: ״מַה כָּתוּב בָּהּ?״ וְאָמַר לָהֶם: ״לֹא תִּרְצָח״. אָמְרוּ לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֲבִיהֶם רוֹצֵחַ הָיָה, וְעַל כָּךְ הִבְטִיחוֹ אָבִיו ׳וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה׳״. הָלַךְ אֵצֶל עַמּוֹן וּמוֹאָב וְכוּ׳, אָמְרוּ לוֹ: ״מַה כָּתוּב בָּהּ?״ ״לֹא תִּנְאָף״ וְגוֹ׳, אָמְרוּ לוֹ: ״כָּל עַצְמָהּ שֶׁל עֶרְוָה לָהֶם הִיא״. הָלַךְ וּמָצָא בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶם וְכוּ׳: ״לֹא תִּגְנֹב״ וְכוּ׳, ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם לִסְטִים הָיָה״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. הִנֵּה מַאֲמָר זֶה תָּמוּהַּ הוּא, כִּי מַה יִצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל, וּמַה טַעֲנָה פְּחוּתָה זוֹ, וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁאֲבִיהֶם רָשָׁע הִיא טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת? וְעוֹד, מִי שֶׁאָכַל שׁוּם וְרֵיחוֹ וְכוּ׳, וְתִגְדַּל הַקֻּשְׁיָא אֵיךְ קִבֵּל ה׳ אֶת טַעֲנָתָם כְּנִשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַמָּשׁ.
שמות יט:ה · פירוש יז
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְדַע כִּי מַעֲשֵׂה הָאָדָם יַגִּיד עַל שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ, אִם שֹׁרֶשׁ רֹאשׁ וְלַעֲנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע, אוֹ אִם שֹׁרֶשׁ הַמָּתוֹק וְהֶעָרֵב שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וּכְבָר כָּתַבְתִּי עָנָף מִזֶּה בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ״רְאוּבֵן בְּכוֹרִי״ וְגוֹ׳ (בראשית מט:ג). וּבָזֶה מָצָאנוּ מְאוֹר הַבָּרַיְתָא שֶׁבָּאנוּ עָלֶיהָ, כִּי טַעֲנָה נִצַּחַת טָעֲנוּ שְׁלֹשׁ הַכִּתּוֹת: עֵשָׂו, יִשְׁמָעֵאל, עַמּוֹן וּמוֹאָב, כָּל אֶחָד לְמַה שֶׁנָּגַע לוֹ. עֵשָׂו אָמַר כִּי שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹתָם הוּא מִבְּחִינַת הָרַע הַהוּא שֶׁשְּׁמוֹ רְצִיחָה, מִמֶּנּוּ הוּא כְּמַעֲשֵׂהוּ, וּבְעֵת קַבָּלָתָם הַדָּבָר זֶה הוּא שְׁלִילַת הֲוָיָתָם, וּכְמוֹ כֵן עַמּוֹן וּמוֹאָב וְיִשְׁמָעֵאל. וְזֶה הוּא שֶׁדִּקְדֵּק כָּל אֶחָד וְאָמַר ״כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם״ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ כָּל הֲוָיָתוֹ הוּא בָּנוּי מִבְּחִינַת הָרַע שֶׁשְּׁמָהּ רוֹצֵחַ, וּכְמוֹ כֵן אָמְרוּ מוֹאָב וְכוּ׳ עַצְמָהּ שֶׁל עֶרְוָה, פֵּרוּשׁ שֶׁאַתָּה מְצַוֶּה עָלֶיהָ לָהֶם הִיא, פֵּרוּשׁ הֵם בְּחִינָתָהּ וְאֵיךְ יְקַבְּלוּ הַהַפְכִּיּוּת, אִם כֵּן זֶה הוּא בִּטּוּלָם. וְכֵן יִשְׁמָעֵאל אָמַר ״כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם לִסְטִים הָיָה״, פֵּרוּשׁ בְּחִינַת הָרַע הַנִּקְרֵאת לִסְטִים, וּמַעֲשֵׂיהֶם הָיָה מַגִּיד עַל בְּחִינַת נַפְשָׁם מֵאֵיזֶה מָקוֹם בָּאָה. וְהִנֵּה עַמּוֹן וּמוֹאָב הוֹכִיחוּ בְּטַעֲנָתָם מֵעִקַּר הֲוָיָתָם שֶׁהָיְתָה מִבְּחִינַת הַנִּאוּף, אֲבָל אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל לֹא הֻכַּר הַדָּבָר מֵעִקַּר הַבִּנְיָן, אֶלָּא יִשְׁמָעֵאל עַל פִּי מַלְאָךְ שֶׁאָמַר (בראשית טז:יב) ״וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל״, הֲרֵי כִּי מַגִּיד לָהּ שָׁרְשׁוֹ כִּי הוּא זֶה, וְעֵשָׂו עַל פִּי יִצְחָק כְּאָמְרוֹ (בראשית כז:מ) ״וְעַל חַרְבְּךָ״, פֵּרוּשׁ, שֶׁאַתָּה מֵאוֹתָהּ בְּחִינָה.
שמות יט:ה · פירוש יח
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה חִבַּת הַקֹּדֶשׁ הוּא אֲדוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְנַהֵג עִם הָעַמִּים בְּסֵדֶר זֶה, לְהַקְדִּים לְכָל אֶחָד מֵהֶם מִצְוָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעֲנָה כְּנֶגְדָּהּ, כִּי אוּלַי שֶׁיָּדַע שֶׁיְּקַבְּלוּ כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהֶם טַעֲנָה כְּנֶגְדָּהּ, וְנִתְחַכֵּם בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְלוּ שָׂכָר עַל קַבָּלַת מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין לָהֶם עָלֶיהָ מַעֲנֶה, וּפָתַח דְּבָרָיו לָהֶם רוֹמְמוֹת אֵל לְהַשְׁמִידָם מִנַּחֲלַת שַׁדַּי וּבָחַר לוֹ יָהּ לְעַמּוֹ סְגֻלָּה. וְהִנֵּה דֶּרֶךְ זֶה אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה הוּא גְּזֵרַת הַפָּסוּק, וּכְפִי זֶה טַעַם אָמְרוֹ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְתוֹסֶפֶת שָׂכָר מִלְּבַד שְׁאָר פְּרָטֵי הַמֻּשָּׂג מֵהַמַּעֲלוֹת עוֹד לָכֶם שֶׁתִּהְיוּ סְגֻלָּה כַּנִּזְכָּר, וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּירָם כִּי מוּבָנִים מִמַּשְׁמָעוּת תּוֹסֶפֶת וָא״ו שֶׁל ״וִהְיִיתֶם״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִרְמֹז עִנְיָן אַחֵר, וְהוּא כִּי לֹא יִטְעֶה לְבָבָם לַחְשֹׁב כִּי הוּא הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא חָס וְשָׁלוֹם צָרִיךְ לָהֶם לְשׁוּם דָּבָר, לֹא כֵן הוּא אֶלָּא סְגֻלָּה כַּמְּלָכִים שֶׁחֲפֵצִים בִּדְבַר סְגֻלָּה שֶׁהוּא כְּלִי יָקָר הֲגַם שֶׁאֵין לָהֶם צֹרֶךְ בּוֹ, גַּם אַתֶּם תִּהְיוּ לִי אֶבֶן יְקָרָה בְּעֵרֶךְ כָּל הָעַמִּים, וְלֹא שֶׁהַדָּבָר הוּא אֶצְלִי לְצֹרֶךְ, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ פֵּרוּשׁ, וּמֵעַתָּה לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לִי צֹרֶךְ בַּדָּבָר, וּכְאָמְרוֹ (איוב לה,ז) ״אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ״, כִּי הַכֹּל שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ.
שמות כ:ב · פירוש י
אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם וְלֹא הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עִמָּנוּ שֶׁהָיָה ה׳ מַמְשִׁיל יִשְׂרָאֵל שָׁם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְיַעֲבִידוּ בְּעוֹבְדֵיהֶם וְיִשְׁלְטוּ בָּהֶם וְיִקְחוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדָם וְיֵשְׁבוּ בָהּ לְעֵינֵיהֶם, וְיֵשׁ בָּזֶה יוֹתֵר נַחַת רוּחַ לְיִשְׂרָאֵל וְהַגָּדַת עֹצֶם הַיְּכֹלֶת כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ וְשׁוֹלְטִים בָּהּ. לָזֶה אָמַר ה׳ כִּי טַעַם הַדָּבָר הוּא לְצַד שֶׁהָאָרֶץ הִיא בֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים לב:ח) ״בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן וְגוֹ׳ יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״א קח:) כִּי ה׳ חִלֵּק מְקוֹמוֹת הָעוֹלָם לְשָׂרֵי מַעְלָה זוּלַת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ לִשְׁמוֹ כִּבְיָכוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ מִבֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ, מָקוֹם שֶׁהוּא שֶׁל עֲבָדִים שֶׁל ה׳, פֵּרוּשׁ שֶׁמֶּמְשַׁלְתּוֹ מֶמְשֶׁלֶת שַׂר אֶחָד מֵעַבְדֵי ה׳, וְלֹא רָצָה ה׳ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַשָּׂרִים אֶלָּא תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל, וְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצַד שֶׁהִיא בֵּית עֲבָדִים לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר הִיא בֵּית אֱלֹהִים.
שמות כא:יא · פירוש ו
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}        
אוֹ תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶת בִּתּוֹ – אוּמָּה הַקְּדוֹשָׁה, לְאָמָה – פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁכְּבָר עָבְרוּ גָּלֻיּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל: גָּלוּת מִצְרַיִם, גָּלוּת בָּבֶל וְכוּ׳, וְכֻלָּם לֹא נִשְׁתַּעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְאוּמָּה אַחַת, וְאֵין דָּבָר זֶה סוֹבֵב קְרִיאַת שֵׁם עַבְדוּת עַל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּגָּלוּת הַחֵל שֶׁאָנוּ בּוֹ עַתָּה, מִשְׁתַּעְבְּדִים יִשְׂרָאֵל לְכָל שִׁבְעִים אוּמּוֹת, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם עִבְרִי בָּזוּי הוּא וְשָׁפָל, וְכָל אֶחָד בּוֹזֵז וְחוֹזֵר לִקּוּטֵי בָּתַר לִקּוּטֵי, וְדָבָר זֶה יְנַסֶּה וִיסַמֵּן בָּהֶם בְּנִסָּיוֹן גָּדוֹל וְסִימָן מֻבְהָק. וְהוּא אָמְרוֹ לְאָמָה, כִּי אוּמָּתֵנוּ בְּגָלוּת זֶה קָנְתָה שֵׁם אָמָה, וּמֵעַתָּה גַּם בְּבוֹא גְּאֻלָּתֵנוּ וּפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ כְּבָר קָנְתָה הָאוּמָּה שֵׁם עַבְדוּת. לָזֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַבְטָחָה כִּי גְּאֻלַּת הָאוּמָּה הַלָּז לֹא תִהְיֶה כְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ ה׳ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, אֶלָּא בְּנִסִּים מֻפְלָגִים בְּפִרְסוּם בְּכָל הָעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים הָרְמוּזִים בַּתּוֹרָה (שמות כ:ב) ״מִבֵּית עֲבָדִים״ וְגוֹ׳, שֶׁאָז לֹא הִפְלִיא ה׳ פְּלָאָיו אֶלָּא בְּאוּמָּה אַחַת, וְאָז בְּכָל הָעוֹלָם וְהָיוּ מְלָכִים אוֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם וְגוֹ׳ וְיִשְׁתַּחֲווּ כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה (מט:כג).
שמות כב:כ · פירוש א
וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְגוֹ׳ כִּי גֵרִים וְגוֹ׳. רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ: אַף הוּא יָכוֹל לְהוֹנוֹתְךָ ״כִּי גֵרִים״ וְגוֹ׳, וְרַבִּי אַבְרָהָם [אִבְּן עֶזְרָא] פֵּרֵשׁ: זְכוֹר כִּי הֱיִיתֶם כְּמוֹתוֹ. וְרַמְבַּ״ן דָּחָה שְׁתֵּי הַדְּרָכִים וּפֵרֵשׁ: כִּי תֵּדְעוּ שֶׁאֶשְׁמַע צַעֲקַת דַּלִּים כַּאֲשֶׁר שָׁמַע צַעֲקָתְךָ וְגוֹ׳.
שמות כב:כ · פירוש ב
וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל פִּי הַהַקְדָּמָה הַיְּדוּעָה, כִּי נִשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל זוּלָתָם הֵם חֵלֶק רַע. וְלָזֶה לֹא יַקְפִּידוּ בְּזִלְזוּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ מֵהֶם וּבְאוֹנָאָתוֹ, לְצַד שֶׁיַּחְשְׁבוּהוּ שֶׁפָּחוּת הוּא מֵהַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וּמִזֶּה יִוָּלֵד עַנְפֵי הָאוֹנָאָה. לָזֶה כַּאֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיהֶם לְבַל יוֹנוּם וְלֹא יִלְחָצוּם, אָמַר הַטַּעַם שֶׁאֲנִי מְצַוְּךָ לְבַל תּוֹנֵהוּ, שֶׁאֵין לְךָ לוֹמַר שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָרַע, אוֹ כֵּיוָן שֶׁהוּא מֻטְבָּע בִּבְחִינַת הַקְּלִפָּה הֲרֵי נִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ. כִּי אַתֶּם גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּמִצְרַיִם, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (בראשית מו:ג) ״כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם״ וּבְפָסוּק (שמות כ:ב) ״אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ, שֶׁנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַצְמָם הָיוּ טְבוּעוֹת בַּקְּלִפָּה, וְאִם כֵּן יִהְיֶה גֵּר זֶה כְּאֶחָד מִכֶּם בְּאֵין הֶבְדֵּל, וְלָזֶה לֹא תוֹנֵהוּ וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ.
שמות כג:כג · פירוש א
כִּֽי־יֵלֵ֣ךְ מַלְאָכִי֮ לְפָנֶ֒יךָ֒ וֶהֱבִֽיאֲךָ֗ אֶל־הָֽאֱמֹרִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וְהִכְחַדְתִּֽיו׃
וֶהֱבִיאֲךָ וְגוֹ׳ וְהִכְחַדְתִּיו. יְכַוֵּן כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַכְנָסַת יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נִכְחָדִים הָאֻמּוֹת הָהֵם, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (במדבר יד:ט) ״סָר צִלָּם וְגוֹ׳ וַה׳ אִתָּנוּ״ וְגוֹ׳, כִּי הַקְּדֻשָּׁה תִּשְׁאַב חֵלֶק הַמְּחַיֶּה וְתִשָּׁאֵר כְּפֶגֶר מוּבָס, וְהוּא סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לד,א) יָהִיב עֵינֵיהּ בֵּיהּ וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת, כִּי יְבָרֵר וְיִשְׁאַב חֵלֶק הַמְּחַיֶּה מִמְּקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ.
שמות כג:כז · פירוש א
אֶת־אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־כׇּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־כׇּל־אֹיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף׃
אֶת אֵימָתִי וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (שמות כג:כג) ״וְהִכְחַדְתִּיו״, כָּאן גִּלָּה כִּי בַּתְּחִלָּה לֹא לַכֹּל יַכְחִיד, אֶלָּא עַד שֶׁיִּפְרֶה יוֹסִיף ה׳ לָהוּם אֶת הָעָם הַצָּרִיךְ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹ, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ יִהְיוּ כּוֹבְשִׁים וְהוֹלְכִים, וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה לְבַסּוֹף בְּאָמְרוֹ לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ וְגוֹ׳ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְתִנְחַל הַכֹּל.
שמות כג:לב · פירוש א
לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
לֹא תִכְרֹת וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אִם כְּבָר צִוָּה שֶׁיַּהַרְסוּ וִישַׁבְּרוּ אוֹתָם, מַה מָקוֹם לְצַוּוֹת עַל כְּרִיתַת בְּרִית עִמָּהֶם? וְעוֹד, אֵיךְ יֻצְדַּק לִכְרוֹת בְּרִית לֵאלֹהֵיהֶן? וְאִם עַל עֲבוֹדַת עֲבוֹדָה זָרָה הוּא אוֹמֵר, מַאי אִירְיָא בִּכְרִיתַת בְּרִית?
שמות כג:לב · פירוש ב
לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לוֹמַר שֶׁאֵין אוֹסֵר כְּרִיתַת בְּרִית עִם הָאֻמּוֹת, אֶלָּא כָּל עוֹד שֶׁהֵם וֵאלֹהֵיהֶן עִמָּהֶם, אֲבָל אִם כָּפְרוּ בֵּאלֹהֵיהֶן אֵין אִסּוּר. לָזֶה אָמַר לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיִּהְיוּ לָהֶם אֱלֹהֵיהֶן בְּרִית.
שמות כג:לב · פירוש ג
לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
וְנִתְכַּוֵּן גַּם לוֹמַר כִּי הַכּוֹרֵת בְּרִית לְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּאִלּוּ כָּרַת בְּרִית לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ מִשְּׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, כִּי סוֹפוֹ לִכָּשֵׁל, כַּמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ: ״פֶּן יַחֲטִיאוּ וְגוֹ׳ כִּי תַעֲבֹד״. וְהַשֵּׁנִי, כִּי בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה זָרָה תִּתְלַבֵּשׁ בְּעוֹבְדֶיהָ, וּבָזֶה נִמְצָא שֶׁכּוֹרֵת בְּרִית גַּם לֵאלֹהֵיהֶן רַחְמָנָא לִיצְלַן. וְאֵין לוֹמַר כִּי לָזֶה לְבַד נִתְכַּוֵּן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לֹא תִכְרוֹת לָהֶם בְּרִית וְלֵאלֹהֵיהֶן״, וְאָז הָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא אִם כָּרַת לָהֶם בְּרִית מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ וְכוּ׳. אָכֵן מֵאָמְרוֹ הַזְכָּרַת הַבְּרִית אַחַר הַזְכָּרַת אֱלֹהֵיהֶן יַגִּיד גַּם מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, שֶׁלֹּא אָסַר אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁלֹּא קִבֵּל שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל אִם אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ מֻתָּר לִכְרוֹת לוֹ בְּרִית כְּמוֹ שֶׁכָּרְתוּ בְּרִית לַגִּבְעוֹנִים. וְטַעַם שֶׁהִקְפִּידוּ יִשְׂרָאֵל אַחַר כָּךְ, לְצַד שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שביעית ו,א) שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ מֵהַמּוֹרְדִים בְּיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלִיחוּת אִגֶּרֶת יְהוֹשֻׁעַ וְנִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״ (דברים כ:טז).
שמות לא:טז · פירוש ט
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם וְצִוָּה עַל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הִנֵּה הוּא נוֹטֵל שְׂכַר שַׁבָּת. לָזֶה צִוָּה ה׳ וְאָמַר וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ דַּוְקָא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם שֶׁיֶּשְׁנָם בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת וְלֹא שׁוּם אוּמָּה וְלָשׁוֹן. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וּשְׁמַרְתֶּם״, שֶׁאָז יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁבָּא לְצַוּוֹת עַל הַשְּׁמִירָה, וְהוּא בָּא לִשְׁלֹל חוּץ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נח,ב) גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה, שֶׁהֲרֵי מִעֲטָם הַכָּתוּב וְאַזְהָרָתָם זוֹ הִיא מִיתָתָם.
שמות לא:טז · פירוש יא
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ בְּפָסוּק ״אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי״ כִּי צִוָּה ה׳ לְחַלֵּל שַׁבָּת בִּשְׁבִיל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, כָּאן בֵּאֵר הַכָּתוּב כִּי לֹא נִתְמַעֵט שַׁבָּת בִּשְׁמִירָה אֶלָּא בְּעֵרֶךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בְּעֵרֶךְ זוּלָתָם לְהַחֲיוֹת עַכּוּ״ם, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה גֵּר תּוֹשָׁב שֶׁשּׁוֹמֵר שֶׁבַע מִצְווֹת וְנִסְתַּכֵּן סַכָּנַת מָוֶת – לֹא יְחַלֵּל יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת בִּשְׁבִילוֹ (רמב״ם הלכות שבת ב:כ). וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַל יָמוּת מֵהֶם, אֶת הַשַּׁבָּת פֵּרוּשׁ לְצַד אַזְהָרַת שַׁבָּת אֶלָּא יְחַלְּלוּהוּ. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שַׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, זֶה לְחַלֵּל וְזֶה לָמוּת – תִּשְׁמוֹר יִשְׂרָאֵל וְיִתְחַלֵּל הַשַּׁבָּת, אֲבָל עֲמָמִין לֹא. וְהַטַּעַם לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ כְּלוּם מַה טַעַם אֲנִי מַתִּיר לְךָ לְחַלֵּל שַׁבָּת עָלָיו, הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם – חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל עַכּוּ״ם שֶׁאֵינָם בְּנֵי שַׁבָּת – לֹא.
שמות לא:טז · פירוש יד
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּיוֹם שַׁבָּת בָּאָה נְשָׁמָה יְתֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, כָּרָמוּז בְּאָמְרוֹ שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ, וְהוּא סוֹד הַנֶּעְלָם שֶׁלֹּא גִּלָּהוּ ה׳ לָאוּמּוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) נְשָׁמָה יְתֵרָה לָא אוֹדְעִינְהוּ. וְהַעִירוֹתִי בִּצְפוּנוֹ שֶׁל דָּבָר בְּמַה שֶׁהִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא עַל הוֹדָעַת שַׁבָּת לָאוּמּוֹת, שֶׁאִם לָא אוֹדְעִינְהוּ לָא לִעַנְשׁוּ עֲלָהּ, וְאָמְרוּ: שַׁבָּת אוֹדְעִינְהוּ, נְשָׁמָה יְתֵרָה לָא אוֹדְעִינְהוּ, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, וְלָמָּה לֹא יָבוֹאוּ בְּטַעֲנָה גַּם כֵּן וְיֹאמְרוּ אִם הָיָה מוֹדִיעָם נְשָׁמָה יְתֵרָה הָיוּ מְקַבְּלִין שַׁבָּת וְלֹא לִעַנְשׁוּ עָלֶיהָ? וְנִרְאֶה כִּי לָזֶה נִתְחַכְּמוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ (שבת י:) מַתָּנָה טוֹבָה וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ כִּי אֵין דָּבָר זֶה אֶלָּא בְּגֶדֶר מַתָּנָה אֲשֶׁר נִתְרַצָּה ה׳ לָתֵת לְעַמּוֹ, וְאֵינָהּ שָׂכָר שֶׁיָּבוֹאוּ בְּטַעֲנָה הָאוּמּוֹת כַּנִּזְכָּר, כִּי אֵין דֶּרֶךְ לוֹמַר לָמָּה לֹא נָתַתָּ לָנוּ מַתָּנָה גַּם אֲנַחְנוּ. עוֹד תִּמְצָא כִּי כְּבָר קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת קֹדֶם נְתִינַת נְשָׁמָה יְתֵרָה, וּמֵעַתָּה עָנוֹשׁ יֵעָנְשׁוּ כָּל הָאוּמּוֹת עַל הַשַּׁבָּת וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת.
שמות לא:טז · פירוש יח
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – יִהְיֶה סוֹד הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים וְלֹא יֵדָעֵם אָדָם בָּעוֹלָם, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז.) שֶׁאָמְרוּ: נְשָׁמָה יְתֵרָה לֹא אוֹדְעִינְהוּ, כִּי אֵין חֵפֶץ לַה׳ שֶׁיֵּדְעוּ הָאֻמּוֹת סִתְרֵי אֵל חַי, וְהוּא אָמְרוֹ (תהלים קמז:יט-כ): ״חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יג:) וְכוּ׳. וְאָמְרוֹ אוֹת הִיא לְעוֹלָם – פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁכָּל זֶה יִהְיֶה סוֹד לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא יְגַלּוּ הַדָּבָר, אִם כֵּן הַבָּא לִשְׁאֹל עַל מִצְוַת הַיּוֹם: ״מַה יּוֹם מִיָּמִים? מַה אוֹת נַעֲשָׂה בּוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָּל הַשִּׁנּוּיִים?״ – מַה תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתֵנוּ אֵלָיו? לָזֶה אָמַר ״אוֹת הִיא לְעוֹלָם״ – פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה נִגְלֶה לְבָאֵי עוֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וְגוֹ׳. טַעַם זֶה יִהְיֶה נִגְלֶה לְזוּלָתֵנוּ, וְעִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל טַעֲמָם כָּמוּס עִמָּם חָתוּם בְּאוֹצְרוֹת הַחַיִּים.
שמות לב:יב · פירוש א
לָ֩מָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ׃
לָמָּה יֹאמְרוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, יֵשׁ בָּזֶה חִלּוּל הַשֵּׁם, כִּי יֹאמְרוּ מִצְרַיִם: אֶתְמוֹל אָמַר (שמות ד:כב) ״בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל שְׁלַח וְגוֹ׳ וְיַעַבְדֵנִי״, וְהֵן עַתָּה גִּלָּה סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ כִּי לֹא לְטוֹבָה יְכַוֵּן וְחָס וְשָׁלוֹם נִרְאֶה כְּשֶׁקֶר. עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה, כִּי דָּבָר יָדוּעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יַעַבְדוּ ה׳ וְכָל הָאֻמּוֹת יַעַבְדוּ עֲבוֹדוֹת אֲחֵרִים, וּמִמַּה שֶׁיִּרְאוּ שֶׁהוֹצִיאָם ה׳ לְרָעָה מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה לְעוֹבְדֵי זוּלָתוֹ, אִם כֵּן חָס וְשָׁלוֹם פְּגָם גָּדוֹל מֻפְלָא לְעוֹבְדֵי ה׳, וְתֶחֱזַקְנָה יְדֵי עוֹבְדֵי אֱלִילִים חֲזָקָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ טַעֲנָה.
שמות לב:יב · פירוש ב
לָ֩מָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ׃
וְאָמְרוֹ תֵּיבַת לֵאמֹר, כִּי אֵין הֶכְרֵחַ שֶׁיֹּאמְרוּ הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵן כְּסִדְרָן, אֶלָּא יֹאמְרוּ דְּבָרִים שֶׁזֶּה כַּוָּנָתָם. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁאֵין הַדְּבָרִים אֲמִתִּיִּים חָס וְשָׁלוֹם אֶלָּא בִּבְחִינַת הָאֲמִירָה. עוֹד יִרְצֶה כִּי לֹא מִצְרַיִם לְבַד יֹאמְרוּ אֶלָּא יֹאמְרוּ הֵם וְיַשְׁמִיעוּ הַדְּבָרִים לַכֹּל, שֶׁבָּזֶה יִתְרַבֶּה חָס וְשָׁלוֹם חִלּוּל הַשֵּׁם.
שמות לב:כה · פירוש ג
וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם׃
לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. כָּל שִׁעוּר קָטָן מִבְּחִינַת הַתִּעוּב יִקָּרֵא שֶׁמֶץ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קב.) אֵין לְךָ צָרָה שֶׁעוֹבֶרֶת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין בּוֹ מֵעֲוֹן חֵטְא זֶה, גַּם יִרְצֶה כִּי הָאֻמּוֹת הַקָּמִים עָלֵינוּ תָּמִיד מַעֲנֶה בְּפִיהֶם: ״כְּבָר הִתְעַבְתֶּם עַצְמְכֶם וְנִזְנַחְתֶּם״.
שמות לד:כד · פירוש א
כִּֽי־אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־גְּבֻלֶ֑ךָ וְלֹא־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃
אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ. דִּקְדֵּק לוֹמַר מִפָּנֶיךָ, פֵּרוּשׁ לְבַל תִּצְטַעֵר בִּרְאִיָּתָם, עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נו:) בְּמַעֲשֵׂה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי עִם אַסְפַּסְיָנוּס, הִבְטִיחַ ה׳ כִּי לֹא יֵרָאוּ לְפָנֵינוּ כָּל עִקָּר.

ויקרא

ויקרא א:ב · פירוש ד
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
אָדָם כִּי יַקְרִיב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּיבַת אָדָם. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (תורת כהנים הכא) לְרַבּוֹת גֵּרִים, וְהִקְשָׁה הָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, לָמָּה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת גֵּרִים כֵּיוָן דְּקַיְימָא לָן (מנחות עג:) מְקַבְּלִין מִגּוֹיִים וְכוּ׳, וְהֶעֱלָה שֶׁסָּלְקָא דַּעְתָּךְ לְמַעֵט אוֹתָם כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בְּגֶדֶר יִשְׂרָאֵל, וּמָצִינוּ שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב בְּיִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב ״מִכֶּם״ וְלֹא כֻּלְּכֶם, לָזֶה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת, עַד כָּאן. וּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק כָּל עִקָּר, כִּי אִם לֹא הָיָה רִבּוּי זֶה שֶׁרִבָּה גֵּרִים לֹא הָיִיתִי דּוֹרֵשׁ מֵרִבּוּי ״אִישׁ אִישׁ״ (ויקרא כב:יח) לְרַבּוֹת הַגּוֹיִים אֶלָּא לְרַבּוֹת הַגֵּרִים, לָזֶה קָדַם תַּנָּא וְהוֹדִיעַ כִּי גֵּרִים נִתְרַבּוּ מִיִּתוּר ״אָדָם״, אִם כֵּן ״אִישׁ אִישׁ״ בָּא לְרַבּוֹת הַגּוֹיִים, וּבָזֶה תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר בְּמַשְׁמָעוּת כָּל אוֹתָהּ בָּרַיְתָא מִבְּלִי צֹרֶךְ דּוֹחֲקוּת.
ויקרא א:ב · פירוש ה
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
וְאֵין לְהַקְשׁוֹת דִּלְמָא ״אָדָם״ בָּא לְמַעֵט הַגּוֹיִם (בבא מציעא קיד.) כְּאָמְרוֹ: אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְלֹא אוּמּוֹת הָעוֹלָם קְרוּיִים אָדָם, וְ״אִישׁ אִישׁ״ לְרַבּוֹת הַגֵּרִים, כִּי מֵאָמְרוֹ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ הֲרֵי אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, וּמִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לְקַבֵּל מֵהַגּוֹיִם שֶׁיֻּצְרַךְ לְמַעֲטָם, אֶלָּא וַדַּאי לֹא בָּא אֶלָּא לְרַבּוֹת, וְאֵין לָנוּ לְרַבּוֹת אֶלָּא גֶּדֶר אֶחָד מֵאוֹתָם שֶׁאֵינָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם הַגֵּרִים, וְלִכְשֶׁיָּבֹא רִבּוּי אַחֵר אָז נָבִין שֶׁיְּרַבֶּה הַגּוֹיִם. וְרִבּוּי שֶׁל הַגֵּרִים לְכוּלֵּי עָלְמָא מְקַבְּלִין כָּל מִין קָרְבָּן, אֲבָל רִבּוּי הַגּוֹיִם נֶחְלְקוּ (מנחות עג:) רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא אִם דַּוְקָא עוֹלוֹת וְכוּ׳.
ויקרא ו:ב · פירוש כג
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ*(בספרי תימן מוֹקְדָ֨הֿ במ״ם רגילה) עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בְּאוֹר בֹּקֶר תֶּעְשַׁן אַף ה׳ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל עַל אֲשֶׁר עִנּוּנוּ בְּנֵי עַוְלָה וְיִסְּרוּנוּ בְּיִסּוּרֵי נְקָמָה, וּבִפְרָט בְּנֵי הַמַּעֲרָב הַפְּנִימִי אֵין לְךָ כּוֹס מַר שֶׁלֹּא הִטְעִימוּ תָּמִיד. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ״ שֶׁרָמַזְנוּ בּוֹ בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין מֵהָאוּמּוֹת וְלֹא רִחֵם לִבָּם לַאֲשֶׁר הִכָּה ה׳ זֶה יָמִים וְהִשְׁפִּיל גְּאוֹן יַעֲקֹב, וְלֹא נָהַג בָּם בְּחִינַת דֵּרָאוֹן, לוֹמַר דַּי רְאוֹת עֶלְיוֹנֵי עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה מַטָּה. אֵשׁ מִזְבֵּחַ זֶה תּוּקַד בּוֹ בְּנֶעְלָם הַנֶּעְלָמִים כִּי הוּא הַמְּקַנֵּא וְלוֹבֵשׁ קִנְאָה, וְרָמַז גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ״ לִבְחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק, גַּם הַמִּזְבֵּחַ יַגִּיד אֶל בְּחִינַת הַדִּין כִּי יִתְעוֹרְרוּ הַדִּינִים וְיִתְגַּבְּרוּ, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ תּוּקַד בּוֹ, וְהָבֵן.
ויקרא ו:ב · פירוש כז
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ*(בספרי תימן מוֹקְדָ֨הֿ במ״ם רגילה) עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁנֶּחְלְקוּ רַמְבָּ״ם (הלכות תשובה פ״ו) וְרַאֲבַ״ד בְּעִנְיַן מִשְׁפַּט הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַמְעַנִּים אוּמָּתֵנוּ, כִּי הָרַאֲבַ״ד סוֹבֵר שֶׁיִּשָּׁפְטוּ עַל אֲשֶׁר הֵרֵעוּ יוֹתֵר מֵהַקָּצוּב לֶהֱיוֹתָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה וְרָצוֹן. וְרַמְבָּ״ם סוֹבֵר כִּי יִשָּׁפְטוּ גַּם עַל הָעִקָּר, וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת בֵּין הַבְּתָרִים (בראשית טו:יד) כִּי הָאֱמֶת הוּא שֶׁיִּשָּׁפְטוּ עַל הַכֹּל בְּטוּב טַעַם. וּמֵחָדָשׁ אֲנִי דּוֹבֵר כִּי מֵהַתּוֹסֶפֶת יֻקַּח רְאָיָה אֶל הָעִקָּר, שֶׁאִם כַּוָּנַת הַמְּעַנִּים לְקַיֵּם מִצְוַת ה׳ הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף, וּמִמַּה שֶׁהוֹסִיפוּ גִּלּוּ דַּעְתָּם כִּי לֹא לְמִצְוָה יְכַוְּנוּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, פֵּרוּשׁ, בְּיָתֵר עַל הַשִּׁעוּר שֶׁהוּא לְכַפָּרָה שֶׁקָּצַב ה׳ לָהֶם אוֹתוֹ, שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּיוֹתֵר מֵהַקָּצוּב, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא הַקָּצוּב לְכַפָּרָה, וְיָדִין מִמֶּנּוּ כִּי לֹא לְמִצְוַת ה׳ הֵם מִתְכַּוְּנִים, שֶׁהַיָּתֵר יְגַלֶּה עַל בְּחִינַת הַנִּגְזָרָה לְכַפָּרָה אִם לָהּ מִתְכַּוְּנִים אוֹ בְּשִׂנְאָה לְהָרַע לְבַד וְנִמְצָאִים מִתְחַיְּבִים עַל הַכֹּל. אוֹ יִרְצֶה כִּי הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלְמוּ יְמֵי גָּלוּת יָבוֹא ה׳ לְמִנְיַן הַנּוֹתָר מֵהַצַּעַר הַקָּצוּב אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ בְּנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹת, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ לְהַשְׁלִים בּוֹ כַּפָּרָה הַצְּרִיכָה אֲשֶׁר קָצַב ה׳ בִּגְזֵרַת הַגָּלוּת. עוֹד יִרְצֶה כִּי יַקְרִיב מַעֲשֵׂה הַצָּרוֹת לִפְנֵי מִדַּת הַדִּין שֶׁמִּתְיַחֶסֶת לַמִּזְבֵּחַ כְּדֵי לִנְקֹם נָקָם מֵאוֹיְבֵינוּ.
ויקרא ו:ב · פירוש כט
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ*(בספרי תימן מוֹקְדָ֨הֿ במ״ם רגילה) עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ, פֵּרוּשׁ, לֹא תְדַמֶּה כִּי אֵין צָרָה לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה אֶלָּא הָרָעָה הַהִיא אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה ה׳ בָּהֶם שְׁפָטִים בְּהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִבֵּינֵיהֶם, לֹא כֵן, אֶלָּא ״וְהָאֵשׁ״, הִיא בְּחִינַת אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט ״לֹא תִכְבֶּה״, וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים – הֵם הָאֻמּוֹת שֶׁהֵם עֵצִים יְבֵשִׁים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כ:יט) ״כִּי הָאָדָם עֵץ״, וְכֵן אָמְרוּ בְּרַבּוֹת (איכה רבה, פתיחתא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָעֵצִים אֵלּוּ הַגָּלֻיּוֹת, עַד כָּאן.
ויקרא יא:כט · פירוש ג
וְזֶ֤ה לָכֶם֙ הַטָּמֵ֔א בַּשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ הַחֹ֥לֶד וְהָעַכְבָּ֖ר וְהַצָּ֥ב לְמִינֵֽהוּ׃
וְאָמְרוֹ לָכֶם דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים כאן) שֶׁבָּא לְמַעֵט שֶׁלֹּא יַכְשִׁיר הַזְּרָעִים, דְּדַוְקָא לְטֻמְאָה וְלֹא לְהַכְשִׁירָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ לָכֶם הוּא טָמֵא וְלֹא מַכְשִׁיר. עוֹד יִרְצֶה לָכֶם הוּא שֶׁהֵם טְמֵאִים אֲבָל לֹא לַגּוֹיִם, שֶׁאֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִים טֻמְאָה כַּבְּהֵמוֹת.
ויקרא יא:מד · פירוש ג
כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְצֶה וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם – תַּעֲשׂוּ גְּדָרִים וּסְיָגִים לְבַל תִּטַּמְּאוּ, וּבָזֶה אֲנִי מַבְטִיחֲכֶם שֶׁתִּהְיוּ קְדוֹשִׁים. וְחָזַר וּפֵרֵשׁ בְּאֵיזֶה דָּבָר יִהְיוּ קְדוֹשִׁים, וְאָמַר כִּי קָדוֹשׁ אָנִי – הִנֵּה מַה שֶׁתּוֹלֶה טַעַם קְרִיאָתָם קְדוֹשִׁים שֶׁהוּא לְצִדּוֹ, הָא לָמַדְתָּ כִּי הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַפְּרוּשִׁים וְלָזֶה יִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וְאָמְרוֹ וְלֹא תְטַמְּאוּ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ מִלְּבַד דְּבָרִים שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לִשְׁמֹר עַצְמְךָ מֵהֶם, עוֹד אֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל מִין הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרוֹמֵשׂ״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְמֹז שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת מִצְוָה זוֹ לֹא יִשְׁלְטוּ עַכּוּ״ם בְּעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַכּוּ״ם יִקָּרְאוּ שְׁרָצִים וּשְׁקָצִים הָרוֹמְשִׂים עַל הָאָרֶץ.
ויקרא יב:ב · פירוש א
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃
דַּבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר. טַעַם אָמְרוֹ ״לֵאמֹר״ פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁמִּצְוָה זוֹ עִקַּר אַזְהָרָתָהּ הִיא עַל הַנָּשִׁים, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״ לַנָּשִׁים שֶׁיִּזָּהֲרוּ בַּדָּבָר. עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרָא (תורת כהנים כאן) ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ בְּעִנְיָן זֶה וְאֵין הַגּוֹיִם בְּעִנְיָן זֶה, עַד כָּאן, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״ לְשׁוֹן אֲמִירוּת וְרוֹמְמוּת, כִּי עִנְיָן זֶה שֶׁהִתְנָה לִהְיוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּעַכּוּ״ם הוּא לְצַד הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד אֲשֶׁר ה׳ הֶאֱמִיר עַמּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בָּעַכּוּ״ם, כִּי נַפְשָׁם וְגוּפָם טָמֵא.
ויקרא יח:ה · פירוש ד
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {ס}        
הָאָדָם וְגוֹ׳. בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת וְזֶה לְשׁוֹנָם (בבא קמא לח.; עבודה זרה ג.): אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִנַּיִן שֶׁאֲפִילוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי״ וְגוֹ׳, כֹּהֲנִים לְוִיִּם יִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״הָאָדָם״, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהוּקְשָׁה לְרַבִּי יְהוּדָה יִתּוּר ״הָאָדָם״, עוֹד הוּקְשָׁה לוֹ, לָמָּה דִּבֵּר הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ אוֹתָם״ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר ״וּשְׁמַרְתֶּם״ וְגוֹ׳ לְנוֹכֵחַ, וּמִכֹּחַ זֶה דָּרַשׁ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמִי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ מַצָּב, שֶׁאֵינוֹ לֹא כֹּהֵן וְלֹא לֵוִי וְלֹא יִשְׂרָאֵל, וּמִי זֶה? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה גּוֹי. וְהַתּוֹסָפוֹת זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִקְשׁוּ מִבָּרַיְתָא (בבא מציעא קיד.) שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּסוּק (יחזקאל לד:לא) ״אָדָם אַתֶּם״, אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְכוּ׳. וְאָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לְחַלֵּק בֵּין ״אָדָם״ לְ״הָאָדָם״, עַד כָּאן. וּכְמוֹ כֵן רָאִיתִי בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק א כה.) שֶׁחִלּוּק זֶה אֲמִתִּי מִצַּד עַצְמוֹ, וְהוּא דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן תָּלוּי, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, שֶׁחֶשְׁבּוֹן הַמְּעֻלֶּה הוּא שֶׁל ״אָדָם״ וְלֹא שֶׁל ״הָאָדָם״, כִּי הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ. וְאוּלַי כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק הַגּוֹי בַּתּוֹרָה גַּם עָלָיו יִהְיֶה כֶּתֶר זֶה לִקָּרְאוֹת ״אָדָם״, וּכְפִי זֶה אוֹת הֵ״א שֶׁבְּ״הָאָדָם״ הֲוֵי רִבּוּי הַגּוֹי, שֶׁגַּם הוּא יִקָּרֵא אָדָם כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְאֵין אוֹת הַהֵ״א כָּאן מֵעִקַּר הַשֵּׁם, וְהָבֵן.
ויקרא יח:כו · פירוש ג
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל וְהַגֵּרִים יִשְׁמְרוּ כָּל הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֵין כֹּחַ בְּמַעֲשֵׂה הַגּוֹיִם, הֲגַם שֶׁיְּתַעֲבוּ מַעֲשֵׂיהֶם, לְהָקִיא הָאָרֶץ יוֹשְׁבֶיהָ. וְדַוְקָא קוֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הוּא שֶׁקָּאָה הָאָרֶץ הַגּוֹיִם עַל מַעֲשֵׂה הַתִּיעוּב, אֲבָל אַחַר כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל וְהַגֵּר, וְלָזֶה פֵּרֵט אוֹתָם שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם יְסוֹבְבוּ לְמַעֵט הַגּוֹיִם.
ויקרא יח:כו · פירוש ד
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות כג:לג) ״לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי״, וְכָתַב רַמְבָּ״ם וּסְמַ״ק שֶׁגּוֹי שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְווֹת אָסוּר לָדוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִטַּעַם ״פֶּן יַחֲטִיאוּ״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא הָיָה טַעַם ״פֶּן יַחֲטִיאוּ״ הֲגַם שֶׁלֹּא יְקַבֵּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְווֹת וִיתַעֵב מַעֲשָׂיו, אֵין לָחוּשׁ לַהֲקָאַת הָאָרֶץ בִּשְׁבִילָם.
ויקרא יט:לג · פירוש א
וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃
וְכִי יָגוּר אִתְּךָ וְגוֹ׳. אָמַר לָשׁוֹן יָחִיד אִתְּךָ וְחָזַר לוֹמַר לְשׁוֹן רַבִּים בְּאַרְצְכֶם. לְצַד כִּי הַמְשָׁכַת הַגֵּרִים תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הַצַּדִּיק אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, גַּם לְצַד טֹהַר אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה תִּגָּרֵר נַפְשׁוֹת הַשְּׁבוּיוֹת, לָזֶה אָמַר אִתְּךָ לְשׁוֹן יָחִיד לִרְמֹז אֶל הַצַּדִּיק, כִּי לֹא כֻּלָּן הֵם בְּגֶדֶר הַמְשָׁכַת עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְאָמַר בְּאַרְצְכֶם לִרְמֹז לְמַעֲשֵׂה הָאָרֶץ, שֶׁגַּם הִיא יֶשְׁנָהּ בְּגֶדֶר פְּעֻלָּה טוֹבָה זוֹ.
ויקרא יט:לג · פירוש ב
וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃
עוֹד יִרְמֹז עַל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אִתָּנוּ, וִיצַו ה׳ ״כִּי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר״ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַ. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אִתְּךָ״ עַל דֶּרֶךְ (תהלים עח:ס) ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״. וְאָמַר בְּאַרְצְכֶם הִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה כִּי שָׁם מְקוֹם הַשְּׁכִינָה, וְעָזְבָה מְקוֹמָהּ עֶלְיוֹן וּבָאָה לָגוּר בָּאָרֶץ. ״לֹא תוֹנוּ אוֹתוֹ״, שֶׁאֵין לְךָ אוֹנָאָה כְּאוֹנָאַת הַשְּׁכִינָה. וְאָמְרוֹ כְּאֶזְרָח מִכֶּם וְגוֹ׳ לְהַזְהִיר עַל הַגֵּרִים וְכוּ׳ הַבָּאִים לְהִתְיַהֵד.
ויקרא יט:לד · פירוש א
כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
כְּאֶזְרָח מִכֶּם וְגוֹ׳. כָּאן גִּלָּה ה׳ סוֹדוֹ שֶׁכָּל נַפְשׁוֹת עַם קְדוֹשׁוֹ הָיוּ טְבוּעִים בְּמִצְרַיִם בְּתוֹךְ הָאוּמּוֹת, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר ״כְּאֶזְרָח מִכֶּם״ וְגוֹ׳. וְאִם תֹּאמַר אֵיךְ יִשְׁוֶה זֶרַע מְרֵעִים שֶׁאֲבוֹתָיו גּוֹיִם לְאֶזְרָח שֶׁאֲבוֹתָיו יְדִידֵי ה׳? לָזֶה אָמַר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, פֵּרוּשׁ נַפְשׁוֹתָם הָיוּ מְעֹרָבִים תּוֹךְ קְלִפּוֹת מִצְרַיִם, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ (שמות כ:ב) בְּפָסוּק ״אָנֹכִי ה׳ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ כֵן גֵּר זֶה הָיְתָה נַפְשׁוֹ תּוֹךְ הַקְּלִפּוֹת וְעַכְשָׁיו זָרְחָה בָּעוֹלָם וְחָזְרָה לְשָׁרְשָׁהּ, וּכְפִי זֶה יֶשְׁנוֹ לִנְתִינַת טַעַם לִשְׁבָח ״כִּי גֵרִים״ וְגוֹ׳, שֶׁאִם עַל גֵּרוּת הַגּוּפוֹת אֵין הַטַּעַם נָכוֹן כִּי יִשְׁתַּנֶּה גֵּר הַבָּא מִן הָאוּמּוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶאֱהָב לְצַד הַהֶבְדֵּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּשִׁנּוּי הַמִּשְׁפָּחוֹת, כִּי לֹא כְּכָל מִשְׁפְּחוֹת הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל.
ויקרא כ:כו · פירוש ב
וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי׃
וְאָמְרוֹ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ וְגוֹ׳, נָתַן טַעַם לְמִצְוָה זוֹ שֶׁל הַבְדָּלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה, כִּי קָדוֹשׁ וְגוֹ׳ וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. וְהָעִנְיָן עַצְמוֹ שֶׁל פְּרִישׁוּת יִשְׂרָאֵל מִן הָעַכּוּ״ם הוּא הַדָּבָר עַצְמוֹ שֶׁל פְּרִישַׁתְכֶם מִן הַבְּהֵמָה טְמֵאָה. בָּרוּךְ ה׳ אֲשֶׁר הִבְדִּילָנוּ מִן הַטְּמֵאִים מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד עוֹף הַשָּׁמַיִם:
ויקרא כד:י · פירוש ב
וַיֵּצֵא֙ בֶּן־אִשָּׁ֣ה יִשְׂרְאֵלִ֔ית וְהוּא֙ בֶּן־אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּנָּצוּ֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִ֔ית וְאִ֖ישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִֽי׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא נָתְנוּ לוֹ מוֹשָׁב בְּתוֹכָם, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁהָיָה רוֹצֶה לָטַעַת אָהֳלוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ ״אֵינְךָ מִשֶּׁלָּנוּ״, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים) אָמְרוּ שֶׁבָּא לוֹמַר הַכָּתוּב שֶׁנִּתְגַּיֵּר, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
ויקרא כד:כב · פירוש א
מִשְׁפַּ֤ט אֶחָד֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כַּגֵּ֥ר כָּאֶזְרָ֖ח יִהְיֶ֑ה כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
כַּגֵּר כָּאֶזְרָח. וְלֹא אָמַר הַגֵּר כָּאֶזְרָח, שֶׁאָז יִהְיֶה נִשְׁמָע כִּי מַדְרֵגַת גֵּר לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת אֶזְרָח, שֶׁהַקָּטָן נִתְלֶה בַּגָּדוֹל, לָזֶה אָמַר כַּגֵּר כָּאֶזְרָח פֵּרוּשׁ הָאֶזְרָח כַּגֵּר וְהַגֵּר כָּאֶזְרָח שֶׁשְּׁקוּלִים הֵם בַּמִּשְׁפָּט.
ויקרא כו:ו · פירוש א
וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃
וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח״, וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן עַל עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַצְמָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת, שֶׁיִּטַּע ה׳ בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם וְרֵעוּת. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיְּכַוֵּן עַל כְּלָלוּת הָעוֹלָם, וְתֵדַע שֶׁכְּשֶׁמְּדַבֵּר עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַזְכִּירָהּ בְּכִנּוּי, כְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״בְּאַרְצְכֶם״, וְכָאן אָמַר בָּאָרֶץ שֶׁמַּבְטִיחָם כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָם. וְתִמְצָא שֶׁחָפֵץ ה׳ בַּדָּבָר, וְצֵא וּלְמַד מִפָּרֵי הֶחָג שִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וּמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נה:) בְּעִנְיָן זֶה, גַּם כְּפִי הַטֶּבַע כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם יֶחֶרְדוּ גַּם הַיּוֹשְׁבִים בֶּטַח לְקוֹל עֲנוֹת מִלְחָמָה, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד:
ויקרא כו:ז · פירוש א
וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃
וּרְדַפְתֶּם אֶת אוֹיְבֵיכֶם. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁהִבְטִיחַ בְּשָׁלוֹם וּבְבִטְחָה מַה מָקוֹם לוֹמַר כֵּן? אָכֵן יִרְצֶה כִּי מַה שֶׁהִבְטִיחַ הוּא מִמַּה שֶׁמֵּהָאוּמּוֹת לָהֶם שֶׁלֹּא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ, אֲבָל לֹא מִמַּה שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל לָאוּמּוֹת. וְזוֹ הִיא עִקַּר נֵס הַהַבְטָחָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כִּי הַשָּׁלוֹם וְהַהַבְטָחָה הוּא שֶׁגַּם הֵם לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ לָאוּמּוֹת וְנִמְצְאוּ כְּגוֹמְלִין, תַּלְמוּד לוֹמַר וּרְדַפְתֶּם וְגוֹ׳, כִּי אַתֶּם תִּרְדְּפוּ אוֹתָם וּתְאַבְּדוּם, וְאַף עַל פִּי כֵן תֵּשְׁבוּ לָבֶטַח וּבְשָׁלוֹם וְלֹא תַעֲבֹר חֶרֶב בְּאַרְצְכֶם. וּמַה שֶׁקָּרָא אוֹתָם הַכָּתוּב אוֹיְבִים, לֹא לְצַד שֶׁהֵם בָּאִים לָצוּר עַל עִיר הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאִם כֵּן אֵין בֶּטַח וְאֵין שָׁלוֹם לְיוֹשְׁבֶיהָ, אֶלָּא קָרָא אוֹתָם אוֹיְבִים לְצַד אוֹיְבֵי ה׳, רִשְׁעֵי הַגּוֹיִם נִקְרָאִים אוֹיְבֵי ה׳ וְאוֹיְבֵינוּ, גַּם לְצַד שֶׁיּוֹדֵעַ ה׳ כִּי כָל הָאוּמּוֹת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל בַּטֶּבַע הַמִּתְקַנֵּא, וְהִיא שִׂנְאָה יְסוֹדִית וְאֵין לָהּ תְּמוּרָה.

במדבר

במדבר א:ג · פירוש א
מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כׇּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃
תִּפְקְדוּ אוֹתָם. חָזַר לוֹמַר כֵּן וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וְגוֹ׳, לְהָעִירְךָ בְּכַוָּנַת אָמְרוֹ שְׂאוּ שֶׁיְּכַוֵּן עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני במדבר א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁנִּתְקַנְּאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּיִשְׂרָאֵל מַה רָאוּ לְהִתְקָרֵב וְכוּ׳, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ לִי סֵפֶר אִיקוֹנִין שֶׁלָּכֶם, וְנִמְצָא כָּל אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה הוּא, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל הַיִּחוּס וְיֻשְׁפַּל כָּל הֶחָסֵר סֵפֶר אִיקוֹנִין, לָזֶה כְּשֶׁבָּא ה׳ לְצַוּוֹת לִפְקֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קָדַם לוֹמַר שְׂאוּ לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת וְרוֹמְמוּת, לִמְצוֹא לְכָל אֶחָד סֵפֶר אִיקוֹנִין, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר מַה הִיא הַמַּעֲלָה, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְגוֹ׳ תִּפְקְדוּ אוֹתָם, וּמֵעַתָּה צְרִיכָה לְגוּפָהּ.
במדבר ח:ב · פירוש יג
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז בְּשִׁבְעָה נֵרוֹת לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם שִׁבְעִים אוּמּוֹת, כָּל אֶחָד יִרְמֹז לִכְלַל הָעֲשִׂירִי. יִרְמֹז כִּי כֻלָּן מְאִירִים לְנוֹכַח הַמַּעֲרָבִי, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּעֲרָב כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְרָמַז גַּם כֵּן שֶׁכֻּלָּן כָּלִים וְנֵר יִשְׂרָאֵל לֹא יִכְבֶּה. וְתִמְצָא שֶׁהֶאָרַת הַנֵּרוֹת אֵינוֹ אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וְהוּא סוֹד הַגָּלוּת שֶׁנִּקְרָא לַיְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבֹא זְמַן הַיְּשׁוּעָה הַמִּתְיַחֵס לָהּ בֹּקֶר, כְּתִיב (ישעיה כא:יב) ״אָתָא בֹקֶר״ וְגוֹ׳, יִכְבֶּה נֵר הָאוּמּוֹת וְיִשָּׁאֵר מִכְּלָלוּתָם נֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. גַּם רָמַז בְּמִצְוַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שֶׁיְּכַוֵּן הַמַּדְלִיק בְּהַדְלָקָתָם שֶׁתִּהְיֶה הֶאָרָתָם לְמוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ לְצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְיַחֵס לָהֶם שֵׁם פָּנִים, כַּיָּדוּעַ לַמְּבִינִים.
במדבר ט:יד · פירוש א
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙ לַֽיהֹוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ {ס}        
וְכִי יָגוּר. אָמַר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהַטִּיל עַל יִשְׂרָאֵל מִשְׁפַּט הַגֵּרִים לְבַל יְזַלְזְלוּ בַּמִּצְווֹת, וְלָזֶה אָמַר וְכִי יָגוּר מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, וּמַה עִנְיָן רִאשׁוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם זֶה לְיִשְׂרָאֵל.
במדבר ט:יד · פירוש ב
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙ לַֽיהֹוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ {ס}        
וְעָשָׂה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּתַב ״וְעָשָׂה״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזֹר לוֹמַר כֵּן יַעֲשֶׂה, וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁבָּא לִשְׁלֹל גֵּר תּוֹשָׁב, וְלָזֶה אָמַר וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְיִהְיֶה מֵאוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים פֶּסַח, דְּהַיְנוּ גֵּר שֶׁמְּקַיֵּם הַתּוֹרָה, עַל זֶה אֲנִי מְצַוְּךָ כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וְגוֹ׳ כֵּן יַעֲשֶׂה. וְאֵין פֵּרוּשׁ זֶה מַסְפִּיק, כִּי מוּבָן הוּא הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּגֵר גָּמוּר.
במדבר ט:יד · פירוש ג
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙ לַֽיהֹוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ {ס}        
וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי (במדבר ט:יד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הֲרֵי שֶׁנִּתְגַיֵּר בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה שֵׁנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּלְאֶזְרַח״, מָה אֶזְרָח שֶׁלֹּא עָשָׂה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״וְעָשָׂה״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר אִם הָיָה בֶּן מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹן אָז יִתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת שֵׁנִי כְּשֶׁלֹּא הֻכְשַׁר. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ וְעָשָׂה תְּנַאי הוּא, אָז הוּא כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וְגוֹ׳ יַעֲשֶׂה, פֵּרוּשׁ חֻקַּת הַפֶּסַח הוּא שֶׁיֶּשְׁנוֹ גַּם כֵּן בְּתַשְׁלוּמִין, אֲבָל אִם אֵינוֹ בְּפֶסַח רִאשׁוֹן אֵינוֹ בְּפֶסַח שֵׁנִי.
במדבר ט:יד · פירוש ד
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙ לַֽיהֹוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ {ס}        
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ, בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה פֵּרַט הַכָּתוּב הַגֵּר בְּמִצְוָה זוֹ מִכָּל הַמִּצְווֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח שֶׁהִשְׁוָה הַגֵּר לָאֶזְרָח, כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״חֻקָּה אַחַת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן, עִם כָּל זֶה לָמָּה לֹא בָּחַר לְפָרֵט אֶלָּא בְּמִצְוַת פֶּסַח? אָכֵן לְצַד שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאֵין הַגֵּר חַיָּב בְּפֶסַח, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לֹא הוּא וְלֹא אֲבוֹתָיו בְּמִצְרַיִם, וְאֵין מָקוֹם לְמַעֲשֵׂה פֶּסַח אֶצְלָם כִּי לֹא פָּסַח ה׳ עַל בָּתֵּיהֶם בְּמִצְרַיִם. וְזֶה דּוֹמֶה לְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ביכורים א,ד) גֵּר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר וְכוּ׳, כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. לָזֶה חִדֵּשׁ הַכָּתוּב דִּין זֶה כָּאן וְאָמַר וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח, הוֹסִיף בּוֹ תּוֹסֶפֶת פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁאֵינוֹ מֵהַיּוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם, אַף עַל פִּי כֵן מִלְּבַד שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת, וְאַף גַּם זֹאת ״וְעָשָׂה פֶסַח״ וְגוֹ׳:
במדבר ט:יד · פירוש ה
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙ לַֽיהֹוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ {ס}        
וְדִקְדֵּק לוֹמַר אִתְּכֶם, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאַתֶּם רוֹאִים זֶה חָדָשׁ מִקָּרוֹב בָּא, עִם כָּל זֶה אִתְּכֶם הוּא כְּאֶחָד מִמֶּנּוּ, וִיצִיאָתֵנוּ מִמִּצְרַיִם הָיְתָה גְּאֻלַּת עוֹלָם גַּם לְנֶפֶשׁ הַגֵּר, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה בַּנִּגְלֶה הָיָה בַּנִּסְתָּר, כִּי שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה אֶחָד הוּא, וּכְשֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם הָיְתָה כְּלָלוּת הַקְּדֻשָּׁה טְבוּעָה בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם, וְאִם חָס וְשָׁלוֹם הָיָה כְּלָלוּת הַקְּדֻשָּׁה נִטְבָּע אֵין תְּרוּפָה לָעֲנָפִים, כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר, וְהַצָּלַת הָעִקָּר נוֹגַעַת גַּם לָעֲנָפִים.
במדבר ט:יד · פירוש ו
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙ לַֽיהֹוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ {ס}        
וְאָמַר כְּחֻקַּת הַפֶּסַח, חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר: הֵן הָאֱמֶת כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה כָּל מִשְׁפְּטֵי פֶסַח, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁהֵם מַמָּשׁ דִּבְרֵי שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר לְהַגִּיד ״עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ״ וְגוֹ׳ וְכַדּוֹמֶה, עֲדַיִן דָּן אָנֹכִי כִּי לֹא יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר, תַּלְמוּד לוֹמַר ״כְּחֻקַּת הַפֶּסַח״, כִּי יָכוֹל יוּכַל דַּבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי הָיֹה הָיָה גַּם הוּא בְּמִצְרַיִם בִּבְחִינַת הַשָּׁרָשִׁים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות כ״ג:ט׳) ״וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר״.
במדבר ט:יד · פירוש ז
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙ לַֽיהֹוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ {ס}        
וְאָמְרוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה בָּא לְחוֹבָה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִרְשׁוּת שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר ״כֵּן יַעֲשֶׂה״ חוֹבָה, וּמַאֲמַר חֻקָּה אַחַת בָּא לְהַשְׁווֹת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ:
במדבר י:ל · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ׃
כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְגוֹ׳ אֵלֵךְ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת אֵלֵךְ, וַהֲלֹא מוּבָן הוּא מֵאָמְרוֹ ״לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם״ וְגוֹ׳? יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא יתרו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ״, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שִׁלְּחוֹ מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר אָמַר לוֹ: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ? מָה אֲנִי מְהַנֶּה בֵּין חַמָּה וּלְבָנָה? אֶלָּא אֲנִי הוֹלֵךְ לְאַרְצִי וּמְגַיֵּר כָּל בְּנֵי מְדִינָה וַאֲבִיאֵם לִלְמֹד וְכוּ׳. יָכוֹל הָלַךְ וְלֹא עָשָׂה כֵן? הֲרֵי אוֹמֵר (שופטים א:טז) ״וּבְנֵי קֵינִי״ וְגוֹ׳. מִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם מַשְׁמַע שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סוֹבֵר שֶׁיִּתְרוֹ לֹא נִתְגַּיֵּר, וְשִׁלְּחוֹ מֹשֶׁה מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר נִתְגַּיֵּר. וּלְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם יִתְיַשֵּׁב יִתּוּר אֵלֵךְ עַל נָכוֹן. לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי, וְלֹא לְטַעַם חֲבִיבוּת אַרְצִי לְבַד, אֲבָל זוּלַת זֶה הָיִיתִי יוֹשֵׁב, לֹא כֵן הוּא אֶלָּא אֵלֵךְ עַל כָּל פָּנִים. וְלִסְבָרַת רַבִּי אֶלְעָזָר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא אֵלֵךְ פֵּרוּשׁ, לַחֲלוּטִין בַּהֲלִיכָה זוֹ, כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי פֵּרוּשׁ, אֶל אֲשֶׁר יֵאוֹת לִבְנֵי אַרְצִי וּמוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ לְגַיְּרָם וְלָשׁוּב. וְכָפַל לוֹמַר ״אַרְצִי וּמוֹלַדְתִּי״ לוֹמַר: אִם אֶמְצָא מָקוֹם אֲגַיֵּר כָּל בְּנֵי מְדִינָתִי, וּלְפָחוֹת בְּנֵי מוֹלַדְתִּי.
במדבר י:לא · פירוש א
וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃
אַל נָא תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ וְגוֹ׳. לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה, הֲגַם שֶׁדַּעְתּוֹ לַחְזוֹר, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּתֵבַת ״נָא״. וּכְנֶגֶד טַעֲנַת שְׁרָגָא בְּטִיהֲרָא שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ מִמֶּנּוּ, אָמַר הַטַּעַם כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְעַל יָדְךָ הֵאִירוּ דְּרָכֵינוּ בַּעֲצָתְךָ, דִּכְתִיב (שמות י״ח:כ״א) ״וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם״ וְגוֹ׳ וְהִסְכִּים ה׳ עַל עֲצָתְךָ, וּכְתִיב ״וַיִּבְחַר מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, אִם כֵּן יָכוֹל אַתָּה לְהָאִיר אֲפִלּוּ לִפְנֵי חַמָּה וּלְבָנָה.
במדבר י:לא · פירוש ב
וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃
וּלְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אַל נָא, פֵּרוּשׁ אֵין נָכוֹן עַתָּה לַעֲזֹב אוֹתָנוּ, וְהַטַּעַם – כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: בִּשְׁלָמָא אִם לֹא בָּאתָ אֶצְלֵינוּ כָּל עִקָּר אֵין אֲנִי חוֹשֵׁשׁ לְךָ, אֲבָל עַתָּה שֶׁבָּאתָ וְיָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְכֻסִּים בַּעֲנָנִים וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מְקוֹמָם, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פי״ט, ראש השנה ג.) בַּפָּסוּק ״כִּי גָוַע אַהֲרֹן וְגוֹ׳ וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי לְצַד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד הֻכַּר מְקוֹמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֱמוֹר מֵעַתָּה: קוֹדֶם לָכֵן לֹא נוֹדַע תַּחֲנוֹתָם, וְחוֹבָב הוֹדִיעוֹ ה׳ חֲנוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעוֹד לוֹ שֶׁהִסְכִּים ה׳ לְמַה שֶׁהֵאִיר עֵינֵיהֶם בַּעֲצָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיִיתָ לָּנוּ וְגוֹ׳, וְאֵין נָכוֹן לַעֲזֹב אוֹתָם אַחַר כָּל זֶה, כִּי יֵשׁ בָּזֶה חִלּוּל הַשֵּׁם, כִּי יֹאמְרוּ שֶׁעָמַד עַל אֱמוּנָתָם וְהֶחְשִׁיבוּהוּ כָּל כָּךְ וְעָזַב אוֹתָם – אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁלֹּא הֻצְדְּקוּ אֶצְלוֹ מוֹפְתֵי הָאֱמוּנָה, וְאֵין נָכוֹן עֲשׂוֹת כֵּן. וּכְשֶׁלֹּא קִבֵּל, גֵּרְשׁוֹ מֹשֶׁה מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם.
במדבר יג:ב · פירוש יב
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
וְזֶה הוּא מַאֲמַר אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן, וּבְמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ גִּלָּה כִּי כְּפִי הַטֶּבַע אֵינָם יְכוֹלִין לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַמְרַגְּלִים אַחַר כָּךְ, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדִּקְדּוּקִים. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר לַחְקֹר זֹאת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וְיָתוּרוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶרֶץ כְּנַעַן. וְרָאִיתִי לְרַזַ״ל (ילקוט שמעוני) שֶׁהִרְגִּישׁוּ בְּהֶעָרָה זוֹ וְאָמְרוּ שֶׁבָּא לִרְמֹז אֶל זְכוּת הַגּוֹרֵם הַמַּתָּנָה, וְהוּא זְכוּת יִצְחָק שֶׁנּוֹלַד לְאַבְרָהָם וְשָׂרָה, אַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְשָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶׁהוּא בְּמִסְפַּר הַשָּׁנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם ק״צ, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים ט:ה) ״לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳, כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַה שֶׁהִזְכִּיר כָּאן כְּשֶׁאָמַר ״אֲנִי נוֹתֵן אֶרֶץ כְּנַעַן״ לוֹמַר לְצַד שֶׁהִיא אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר נִתְמַלָּא סְאָתוֹ לָזֶה אֲנִי נוֹתֵן.
במדבר יד:טו · פירוש ב
וְהֵמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שָׁמְע֥וּ אֶֽת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר׃
וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא מִצְרַיִם לְבַד אֶלָּא כָּל הַגּוֹיִם שֶׁשָּׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ, לֵאמֹר פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן מַעֲלָה וְרוֹמְמוּת רוּם יְכוֹלֶת ה׳, עַתָּה יֹאמְרוּ ״מִבִּלְתִּי״ וְגוֹ׳, וְיִתְהַפֵּךְ קִדּוּשׁ הַשֵּׁם לְחִלּוּל חָס וְשָׁלוֹם בְּפִי כָל הָעַמִּים. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְאָמְרוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר כִּי מִלְּבַד מִצְרַיִם וְכוּ׳ גַּם כָּל הַגּוֹיִם. עוֹד טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר, לְצַד שֶׁאֵין יָדוּעַ מִבְטָא הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מֵהַגּוֹיִם וְסִדְרָן, לָזֶה אָמַר ״וְאָמְרוּ״ אֲמִירָה שֶׁהַכַּוָּנָה בָּהּ לוֹמַר ״מִבִּלְתִּי״ וְגוֹ׳. עוֹד אָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא יַצְדִּיקוּ הֵם עַצְמָן הַדְּבָרִים בְּדַעְתָּן, אַף עַל פִּי כֵן יֹאמְרוּ הַמִּתְחַיֵּב מֵהַמַּעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא שִׁיעוּר הָעִנְיָן ״וְאָמְרוּ״ וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה אֵין בּוֹ אֶלָּא אֲמִירָה לְבַד וְלֹא הַצְדָּקַת הַדְּבָרִים בְּדַעְתָּם.
במדבר יט:ב · פירוש ב
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
וְיִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק בַּתְרָא דְּנָזִיר (נזיר סא:), וּפָסְקוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת טֻמְאַת מֵת, שֶׁאֵין הַכּוּתִי נַעֲשֶׂה טְמֵא מֵת, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״שֶׁאִם נָגַע בַּמֵּת אוֹ נְשָׂאוֹ אוֹ הֶאֱהִיל עָלָיו הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שֶׁלֹּא נָגַע, הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לִבְהֵמָה שֶׁנָּגְעָה״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהִנֵּה הַהֶבְדֵּל שֶׁבּוֹ הוּרְמוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁאָר הַגּוֹיִם הוּא בְּאֶמְצָעוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוּלַת זֶה הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וּמֵעַתָּה טָעַמְנוּ צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי אֵל בְּמַה שֶׁאָמַר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, פֵּרוּשׁ, חֻקָּה זוֹ שֶׁל הַטֻּמְאָה וּתְנָאֵי טַהֲרָתָהּ תְּסֻבַּב מֵהַתּוֹרָה, כִּי עַל יְדֵי שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה נַעֲשׂוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר שֶׁהָרוּחָנִים הַשְּׁפָלִים תְּאֵבִים לְהִדָּבֵק בָּהֶם, לֶהֱיוֹתָם חֲטִיבָה שֶׁל קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה בְּחַיֵּיהֶם גַּם בְּמוֹתָם. בְּחַיֵּיהֶם – שֶׁבְּנוֹגֵעַ בַּמֵּת אוֹ יַאֲהִילוּ עָלָיו וְכַדּוֹמֶה תִּדְבַּק בָּהֶם הַטֻּמְאָה שֶׁבַּמֵּת וְלֹא תַחְפּוֹץ לְהִפָּרֵד אִם לֹא בְּכֹחַ גָּדוֹל אֲשֶׁר חָקַק ה׳ בַּמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה, וּבְמוֹתָם גַּם כֵּן תִּתְרַבֶּה הַטֻּמְאָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיד:) בַּפָּסוּק ״אָדָם כִּי יָמוּת״ וְגוֹ׳ – יִשְׂרָאֵל מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל וְאֵין אֻמּוֹת מְטַמְּאִין בָּאֹהֶל.
במדבר יט:ב · פירוש יא
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
אוֹ יֹאמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,ח) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאוּמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִים אֶת יִשְׂרָאֵל: ״מַה מִצְוָה הִיא זוֹ״ וְכוּ׳, לָזֶה בָּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וְאָמַר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לָאוּמּוֹת כְּשֶׁהֵן מְקַנְטְרִים אוֹתָם וְאוֹמְרִים לָהֶם: ״מַה מִצְוָה הִיא זֹאת״ וְכוּ׳, יֹאמְרוּ לָהֶם: ״חֻקָּה חָקַק ה׳ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵין אָנוּ מְהַרְהֲרִין אַחֲרָיו״. וּלְפִי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהוּרְשָׁה מֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶם טַעַם הַמִּצְוָה וְסוֹדָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַטַּעַם לָאוּמּוֹת כְּשֶׁיִּדְחֲקוּ אוֹתָם בְּדִבְרֵי קִנְטוּר: ״מַה מִצְוָה הִיא זֹאת וּמַה טַעַם יֵשׁ בָּהּ״?
במדבר יט:יד · פירוש א
זֹ֚את הַתּוֹרָ֔ה אָדָ֖ם כִּֽי־יָמ֣וּת בְּאֹ֑הֶל כׇּל־הַבָּ֤א אֶל־הָאֹ֙הֶל֙ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֔הֶל יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת. אָמְרוֹ זֹאת הַתּוֹרָה, יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״, וְהוּא לְצַד שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אָדָם כִּי יָמוּת וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיד.) אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, יִשְׂרָאֵל מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל וְאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳, לָזֶה הִקְדִּים לָתֵת הַטַּעַם שֶׁסוֹבֵב הַדָּבָר וְאָמַר זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁמְּסִבָּתָהּ הוּא שֶׁאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא אָדָם מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה וְכוּ׳. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״.
במדבר כא:א · פירוש ג
וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ ׀ מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃
וְנִרְאֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (במדבר רבה יט,כ) שֶׁאָמְרוּ שֶׁעַם זֶה עֲמָלֵק הָיָה, וַהֲגַם שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ כְּנַעֲנִי הוּא לְצַד שֶׁבָּא בְּמַלְבּוּשׁ כְּנַעֲנִי, וְלָזֶה כְּשֶׁהִתְפַּלְּלוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְּנֵהוּ בְּיָדָם לֹא אָמְרוּ תִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי הַזֶּה, מֵעַתָּה לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה מִשֶּׁבַע אֻמּוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם ה׳ לֹא נִתְרַגְּשׁוּ בִּרְאוֹתוֹ נוֹצֵחַ בַּמִּלְחָמָה שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם מִמֶּנּוּ כְּלוּם. עוֹד נִרְאֶה שֶׁלֹּא נִתְרַגְּשׁוּ אֶלָּא אָז כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁשָּׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלֵם עֲוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְּנֵהוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל. וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ בָּזֶה הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת.
במדבר כב:ב · פירוש ב
וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃
וְנִרְאֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (במדבר רבה כ,ד) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבָּלָק מִנְּסִיכֵי מִדְיָן הָיָה, אֶלָּא שֶׁמֵחֲמַת פַּחַד יִשְׂרָאֵל עֲשָׂאוּהוּ מוֹאָב מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. מֵעַתָּה בְּמַאֲמַר ״וַיַּרְא בָּלָק״ גִּלָּה הַפָּסוּק פַּחַד וּמוֹרָא מִדְיָן, כִּי אָז בְּאוֹתוֹ מַצָּב הָיָה גָּדוֹל נְסִיכָם שֶׁל מִדְיָן. וַהֲגַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּפֵרוּשׁ הַמּוֹרָא, מוּבָן הוּא בְּזִכְרוֹן מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמוֹרִי שֶׁהֵם תּוֹקֶף כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. וְהִזְכִּיר אַחַר כָּךְ מְגוֹר מוֹאָב גַּם כֵּן, דִּכְתִיב ״וַיָּגָר מוֹאָב״, וּמֵאֶמְצָעוּת שְׁנֵי מוֹרָאִים עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וַיֹּאמֶר מוֹאָב לְזִקְנֵי וְגוֹ׳. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: וַהֲלֹא הַמּוֹאָבִים נִלְחָמִים עִם הַמִּדְיָנִים, דִּכְתִיב: ״הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב״ (בראשית לו:לה), וְשִׂנְאָה הָיְתָה בֵּינֵיהֶם מֵעוֹלָם, מָשָׁל לִשְׁנֵי כְּלָבִים״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁשְּׁנֵיהֶם פָּחֲדוּ. וְטַעַם הַכְנָעָתָם שֶׁל מוֹאָב שֶׁקִּבְּלוּ מִנְּסִיכֵי מִדְיָן לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְלֹא לְהֵפֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹאָב הָיוּ צְרִיכִין לַעֲצָתָן, לְפִי שֶׁנִּתְגַּדֵּל מֹשֶׁה בֵּינֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְלָזֶה נִכְנְעוּ לָהֶם וְהִמְלִיכוּ נְסִיכָם.
במדבר כב:ב · פירוש ז
וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃
וּבְהֵעָדֵר אַחַת מִכָּל הַסִּבּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לֹא הָיוּ שׁוֹלְחִים אַחַר בִּלְעָם וְלֹא הָיָה דָּבָר, שֶׁאִם לֹא הָיָה רְאִיַּת בָּלָק בַּנִּסְתָּרוֹת לֹא הָיָה מַשִּׂיג לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר תִּקְרֶאנָה אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ בְּמִדְיָן, וְלֹא הָיָה מִתְרַצֶּה לְהַשְׁלִים עִם מוֹאָב לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם לָבֹא כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל. וַהֲגַם שֶׁהָיָה שׁוֹלֵחַ אַחַר בִּלְעָם וְהוּא בִּמְקוֹמוֹ בְּמִדְיָן, לֹא הָיָה נִסְבָּב דָּבָר בְּהַפְקָרַת הַנָּשִׁים שֶׁהִפְקִירוּ הַמּוֹאָבִים, כִּי מִדְיָן לֹא הָיוּ מֻבְטָחִים בִּיצִיאָתָם לְיִשְׂרָאֵל כִּי אִם הַמּוֹאָבִים, לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם בִּנְבוּאָתוֹ כִּי לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ לָהֶם אֶלָּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, דִּכְתִיב (במדבר כד:יד) ״אֵת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים״, וּמִזֶּה הֻבְטְחוּ לִשְׁלֹחַ בְּנוֹתֵיהֶם לְמַחֲנֵה הָעִבְרִים וּלְהִתְגָּר עִמָּהֶם (סנהדרין קו.), כִּי שְׁלֵמִים הֵם עִמָּהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן מִדְיָן שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁהִפְקִירוּ מֵהֶם אֶלָּא מִדְיָנִית אַחַת, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה כאן) שֶׁהִיא בִּתּוֹ שֶׁל בָּלָק, כִּי הוּא זֶה הַנִּקְרָא ״צוּר״. גַּם אִם לֹא הָיָה מוֹרָאָם שֶׁל מוֹאָב מֵהָעָם גַּם שֶׁקָּצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ טַעַם הַכֶּפֶל וְכוּ׳, לֹא הָיוּ מַשְׁלִימִין עִם מִדְיָן וּלְהַמְלִיךְ עֲלֵיהֶם נְסִיכָם. לָזֶה הִקְדִּים ה׳ הַסִּבָּה וְאָמַר וַיַּרְא בָּלָק וְגוֹ׳ וַיָּגָר וְגוֹ׳ וַיָּקָץ וְגוֹ׳, וְזֶה הָיָה סִבַּת וַיֹּאמֶר מוֹאָב וְגוֹ׳ וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים וְגוֹ׳ וְהָיָה מַה שֶׁהָיָה.
במדבר כב:ט · פירוש ב
וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ מֶלֶךְ מוֹאָב, כִּי אוּמָּה זוֹ לֹא נִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל, וְנִתְחַכֵּם בְּמַאֲמָר זֶה כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצֶּה ה׳ לְשָׁלְחוֹ וְלֹא יְעַכֵּב עַל יָדוֹ, וְלָזֶה לֹא יְעַכֵּב עַל יָדוֹ בַּהֲלִיכָתוֹ עִם שְׁלוּחָיו.
במדבר כב:יב · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃
וְטַעַם שֶׁהֶחְשִׁיבוֹ ה׳ וְעָשָׂה לוֹ כָּבוֹד זֶה, מִלְּבַד הַטַּעַם שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּפָסוּק ״מִי הָאֲנָשִׁים״ וְגוֹ׳, נִרְאֶה עוֹד לוֹמַר טַעַם בַּדָּבָר כִּי ה׳ נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת תְּשׁוּבָתוֹ לְזִקְנֵי מוֹאָב: ״וַהֲשִׁיבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה׳ אֵלָי״, וְיָדוּעַ כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה וַאֲפִלּוּ שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְצֵא וּלְמַד (סנהדרין צו.) מַה שִׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְבוּכַדְנֶצַּר עַל פְּסִיעוֹתָיו וְכוּ׳, וְגַם כָּאן שִׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ וְכִבְּדוֹ וְאָמַר לוֹ ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, וְעַל פִּי הַדְּבָרִים יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן מַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ אָמְרוֹ ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל בִּלְעָם״ פֵּרוּשׁ, מַאֲמָר שֶׁנּוֹגֵעַ לְבִלְעָם לִכְבוֹדוֹ, ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, שֶׁאֵין זֶה כְּבוֹדְךָ הֲגַם שֶׁהָיוּ בָּאִים לִקְרֹא לְךָ עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹתוֹ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר עִמָּהֶם, וּכְנֶגֶד עִקַּר הַשְּׁלִיחוּת אָמַר ״לֹא תָאֹר אֶת הָעָם״.
במדבר כב:לה · פירוש ב
וַיֹּ֩אמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃
וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֹתוֹ תְדַבֵּר וְגוֹ׳. כָּאן הִתְנָה עָלָיו תְּנַאי אַחֵר מַה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ בְּרִשְׁיוֹן רִאשׁוֹן, וְהוּא שֶׁבְּרִשְׁיוֹן רִאשׁוֹן אָסַר עָלָיו הַמַּעֲשֶׂה, דִּכְתִיב (במדבר כב:כ) ״אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה״, וּמִזֶּה חָשַׁב הָרָשָׁע מַחֲשָׁבוֹת לְהָרַע, כִּי כֹּחוֹ הָיָה בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר, בְּמַעֲשֶׂה – בִּכְשָׁפָיו וּקְסָמָיו, גַּם בְּעֵינוֹ הָרָעָה וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק ג רב:) בְּפָסוּק ״וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, שֶׁרָצָה לְהַבִּיט בָּהֶם בְּעַיִן הָרַע עַד שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכִסָּה אוֹתָם בְּצִלּוֹ, דִּכְתִיב (במדבר כד:ב) ״וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה׳״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א ריא.) ״עָלָיו״ – עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בָּהֶם עֵינוֹ הָרָעָה; וּבְדִבּוּר – לְקַלְלָם. וְכַוָּנַת עֶלְיוֹן בְּמַאֲמַר ״אֹתוֹ תַעֲשֶׂה״ נִתְכַּוֵּן לֶאֱסֹר עָלָיו גַּם הַדִּבּוּר אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַעֲשֶׂה, וְלֹא כֵן הֵבִין הוּא לְצַד תְּכוּנָתוֹ הָרָעָה. לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ פַּעַם שְׁנִיָּה וְסָתַר לוֹעוֹ וְאָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ הַדִּבּוּר דִּכְתִיב ״אֹתוֹ תְדַבֵּר״, וּבָזֶה כָּלַל אִסּוּר עֵצָה רָעָה כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא כֵן עָשָׂה הָרָשָׁע בְּכָל פְּרָטֵי הָאַזְהָרָה. וְעַיֵּן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ:יח) בְּפָסוּק ״וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר בְּפִי בִלְעָם״ שֶׁדָּרְשׁוּ שֶׁנָּתַן בְּפִיו טַס שֶׁל בַּרְזֶל, כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר רָעָה הָיָה חוֹנְקוֹ. גַּם מָצִינוּ לוֹ שֶׁדִּבֵּר עֵצָה רָעָה שֶׁגָּרַם בָּהּ שֶׁנָּפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, גַּם בִּפְרַט הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּטָה עָלָיו לְבַל יַבִּיט בָּהֶם בְּעֵינוֹ הָרָעָה מָצִינוּ שֶׁעָבַר עַל זֶה כַּנִּזְכָּר, לוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ. וּמֵעַתָּה מָצָאתִי טַעַם לְמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֲרָגוּהוּ, כִּי כְּפִי הַדִּין נִתְחַיֵּב מִיתָה, כִּי ה׳ הִזְהִירוֹ בֵּין עַל הַמַּעֲשֶׂה בֵּין עַל הַדִּבּוּר בְּפֵרוּשׁ כַּנִּזְכָּר, וְאַזְהָרַת בְּנֵי נֹחַ זוֹ הִיא מִיתָתָן (סנהדרין נז:).
במדבר כב:לו · פירוש ב
וַיִּשְׁמַ֥ע בָּלָ֖ק כִּ֣י בָ֣א בִלְעָ֑ם וַיֵּצֵ֨א לִקְרָאת֜וֹ אֶל־עִ֣יר מוֹאָ֗ב אֲשֶׁר֙ עַל־גְּב֣וּל אַרְנֹ֔ן אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַגְּבֽוּל׃
וְאָמְרוֹ בִּקְצֵה הַגְּבוּל, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ יְצִיאָה זוֹ מוּעֶטֶת לֹא הָיְתָה לִכְבוֹדוֹ אֶלָּא לְסִבָּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,טז) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מָה רָאָה בָּלָק לְקַדְּמוֹ לַגְּבוּלִין? אָמַר לוֹ גְּבוּלִין הַלָּלוּ נִקְבְּעוּ מִימֵי נֹחַ שֶׁלֹּא תִכָּנֵס אוּמָּה לִגְבוּל חֲבֶרְתָּהּ, וְהָיָה מַרְאֶה לוֹ אֵיךְ פָּרְצוּ וְעָבְרוּ גְּבוּלוֹת סִיחוֹן וְעוֹג, עַד כָּאן. וְזוּלַת טַעַם זֶה לֹא הָיָה יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ:
במדבר כג:ח · פירוש ז
מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהֹוָֽה׃
וְשִׁיעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי טַעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לֹא זָעַם וְלֹא קַבֹּה, לֹא שֶׁבִּקַּשְׁתִּי בְּחֵלֶק מֵהֶם לְבַד, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא אֲנִי רוֹאֶה רֹאשׁ צוּרִים, גַּם חִפֵּשׂ אַחַר שֹׁרֶשׁ הָאִמָּהוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ״, וּבְכָל זֶה לֹא מָצָא מָקוֹם שֶׁיִּכָּנֵס דֶּרֶךְ שָׁם. וְלֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַקְשׁוֹת בַּדָּבָר, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא מָצָא נֶגַע בָּרִאשׁוֹנִים תֶּרַח וַאֲבוֹתָיו גַּם בְּתוּאֵל וְלָבָן, לָזֶה אָמַר הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ לְבָדָד, שֶׁאֵין שָׁרְשׁוֹ מִשֹּׁרֶשׁ תֶּרַח וַאֲבוֹתָיו וּמִמִּין עָנָף הַהוּא, אֶלָּא לְבָדָד מִין מַחְצַב נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵין לוֹ שׁוּם קוּרְבָה מֵהַמּוֹלִידִים. וְאָמְרוֹ וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ שֶׁאֲפִלּוּ עִם אוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים גּוֹיִם, שֶׁהֵם אֲחֵיהֶם מַמָּשׁ, וְהֵם יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִקְרָאִים גּוֹיִם, יִשְׁמָעֵאל דִּכְתִיב (בראשית י״ז:כ׳) ״וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל״, וְעֵשָׂו דִּכְתִיב (בראשית כ״ה:כ״ג) ״שְׁנֵי גוֹיִם״ – לֹא יִתְחַשָּׁב. וְכֵן אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם (בראשית כ״א:י״ב) כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, לְמַעֵט יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו שֶׁאֵינָם נֶחְשָׁבִים זַרְעוֹ. מֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְקַלֵּל לְיִשְׂרָאֵל לֹא לַצַּדִּיקִים וְלֹא לַבֵּינוֹנִים. וַהֲגַם שֶׁהָיוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל עֲוֹנוֹת עֲוֹן הָעֵגֶל וְהַמְרַגְּלִים וְכַדּוֹמֶה, כְּבָר אָמַר ה׳ עֲלֵיהֶם לְשׁוֹן סְלִיחָה. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה לֹא הָיָה ה׳ מִתְכַּעֵס כָּל אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁהָיָה בִּלְעָם רוֹצֶה לְקַלֵּל חָס וְשָׁלוֹם.
במדבר כג:ח · פירוש ח
מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהֹוָֽה׃
עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ הֶן עָם וְגוֹ׳, מַתְמִיהַּ עַל בָּלָק שֶׁרוֹצֶה לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר: ״הֶן עָם״ – זֶה הוּא הָעוֹמֵד אַחַר כְּלוֹת כָּל הָאֻמּוֹת, יַעֲמֹד בָּדָד יִשְׁכֹּן, וְכָל הָאֻמּוֹת אֵין מִבְטָח לָהֶם אֲפִלּוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וְאֵיךְ רוֹצֶה לַעֲקֹר אֻמָּה הַמִּתְקַיֶּמֶת עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְאָמְרוֹ וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ, לֹא בָּא לְגֶדֶר חֶשְׁבּוֹן מַעֲלָתָם כְּשֶׁיִּהְיוּ לְבָדָד, כִּי אֵין דּוֹמֶה לָהֶם בְּכָל הַגְּדֻלּוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ הָאֻמּוֹת.
במדבר כג:כא · פירוש ג
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְפִּיד עַל רֶשַׁע שֶׁבָּעוֹלָם מֵהָאֻמּוֹת, וּבָזֶה אֵינוֹ מְאַבְּדָם, גַּם אֵינוֹ יָגֵעַ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ וּבִנְשִׂיאַת עֹל לְכָל הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִין לָעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא הִבִּיט אָוֶן שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב, גַּם אֵינוֹ רוֹאֶה עָמָל שֶׁעָמַל כִּבְיָכוֹל בִּסְבִילַת הָעוֹלָם וּבִמְזוֹנוֹתָיו וּבְסִפּוּק צְרָכָיו, הַכֹּל אֵינוֹ חָשׁ לוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, ה׳ נוֹתֵן טוּבוֹ לָעוֹלָם וְנִזּוֹנִים וְנֶהֱנִים גַּם הָאֻמּוֹת יַחַד. וּמֵעַתָּה הַמְּבַקְשִׁים לַעֲקֹר אֻמָּה זוֹ מְבַקְשִׁים לְאַבֵּד הָעוֹלָם וְיוֹשְׁבָיו. עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ ״וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל״ כִּי הַצַּדִּיקִים כָּל צִפְצוּפָם עוֹשִׂים בּוֹ נַחַת רוּחַ לַה׳ וְאֵינָם מְיַגְּעִים אוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלאכי ב,יז) ״הוֹגַעְתֶּם ה׳ בְּדִבְרֵיכֶם״, וְלָזֶה אָמַר ״וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל״.
במדבר כג:כד · פירוש ב
הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁמִּלְּבַד כֹּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בָּהֶם, עוֹד יִהְיֶה בְּעֵינֵי כָּל הָאֻמּוֹת בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לְפַחֵד מֵהֶם, כְּאָמְרוֹ (יהושע ב,כד) ״וְגַם נָמוֹגוּ״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ כְּלָבִיא יָקוּם זֶה בְּעֵרֶךְ גְּבוּרָתוֹ, וּבְעֵרֶךְ מַה שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הָעוֹלָם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא, פֵּרוּשׁ, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא יִהְיוּ מְנוּשָּׂאִים בְּעֵינֵי הָעוֹלָם.
במדבר כג:כד · פירוש ד
הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
וְאָמְרוֹ וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, לְפִי שֶׁבְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי כְּשֶׁיַּרְבֶּה לְהַפִּיל חֲלָלִים תִּיקַר בְּעֵינָיו נֶפֶשׁ הַנִּשְׁאָרִים, לָזֶה אָמַר אוֹי לָהֶם לָאוּמּוֹת, כִּי עַם אֵלֶּה הַדָּם בְּעֵינָיו כְּמַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם הַדָּם בְּגֶדֶר הֲרִיגָה אֶלָּא בְּגֶדֶר שְׁתִיָּה.
במדבר כג:כד · פירוש ה
הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר יִשְׁתֶּה, לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי עַל יְדֵי הֲרִיגַת הָאֻמּוֹת נִדְבָּקִים חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּעַם ה׳, בְּסוֹד ״כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״ (במדבר י״ד:ט׳), כְּמוֹ כֵן אָמַר כָּאן ״יִשְׁתֶּה״, וְהָבֵן. וְרַזַ״ל (חולין לה:) לָמְדוּ מִכָּאן לְדָם שֶׁחָשׁוּב מַשְׁקֶה.
במדבר כד:ח · פירוש ב
אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃
וְאָמְרוֹ וְחִצָּיו יִמְחָץ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, בשלח טו) בְּפָסוּק (ישעיהו כד,כא) ״יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַבֵּד אוּמָּה לְמַטָּה עַד שֶׁפּוֹקֵד עַל שַׂר שֶׁלָּהּ לְמַעְלָה. וְהִנֵּה כְּשֶׁהָאוּמָּה נֶחְלֶשֶׁת לְבַד לֹא יֹאבַד הַשַּׂר לְמַעְלָה אֶלָּא יַשְׁפִּילֶנּוּ ה׳, וּכְשֶׁהָאוּמָּה יֶאֱרַע לָהּ כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה אָז יֹאבַד שָׂרָהּ לְמַעְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְחִצָּיו פֵּרוּשׁ כֹּחַ מַעֲרַכְתָּם שֶׁהֵם חִצִּים הַלּוֹחֲמִים בַּעֲדָם וְהֵם הַשָּׂרִים, יִמְחָץ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קי,ו) ״מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה״ שֶׁיְּאַבְּדוּ כֹּחַ שָׂרֵיהֶם מִלְּמַעְלָה. וְאִם נְפָרֵשׁ ״יִמְחָץ״ לְשׁוֹן טְבִילָה וּרְחִיצָה, יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין זוֹרְקִין חֵץ שֶׁאֵינוֹ נִתְקַע בָּהֶם וְנִטְבָּל בְּדָמָם.
במדבר כד:יז · פירוש ה
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
וְאָמְרוֹ וּמָחַץ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה מד,כג) שֶׁאָמְרוּ כִּי שְׁלֹשָׁה עַמִּים אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם לְבַד מֵהַשִּׁבְעָה שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְפֶרֶק הֶשֵּׂג יַד יִשְׂרָאֵל, הֵם עַמּוֹן וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם, וְהֵם הָרְמוּזִים בְּמַאֲמַר קֵינִי קְנִזִּי קַדְמוֹנִי, וְהוּא אָמְרוֹ וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב פֵּרוּשׁ, הַמָּשִׁיחַ הָאָמוּר יְאַבֵּד מוֹאָב וְלֹא יַשְׁאִיר לוֹ פֵּאָה בְּכָל זָוִיּוֹתָיו, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר פַּאֲתֵי.
במדבר כד:יז · פירוש ו
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
אוֹ יִרְמוֹז שֶׁיַּקְדִּים דָּוִד וְיִמְחָצֵם וִימַדְּדֵם, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְאַבֵּד פְּאוֹתָיו הַנִּשְׁאָרִים מֵהֶם. וּכְנֶגֶד עַמּוֹן אָמַר וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת, וְיִחֲסָם לְשֵׁת לְפִי שֶׁהֵם חֲשׂוּפֵי שֵׁת, וּלְפִי שֶׁשְּׁמָם יֵשׁ בּוֹ מִדַּת בּוֹשֶׁת אָמַר ״וְקַרְקַר״ וְלֹא אָמַר ״וּמָחַץ״:
במדבר כד:יז · פירוש ז
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
אוֹ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִכְלָלוּת כָּל הָאוּמּוֹת, שֶׁכֻּלָּן בָּאוּ מִשֵּׁת, וּמִכְּלָלָם הֵם עַמּוֹן. וְטַעַם שֶׁפֵּרַט מוֹאָב, לְפִי שֶׁהֵם שָׁלְחוּ אַחֲרָיו וְעִמָּהֶם הוּא מְדַבֵּר, לָזֶה בֵּאַר הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לָהֶם בִּפְרָטוּת.
במדבר כד:יז · פירוש ח
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא אֵין לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֶשֶׂר אֻמּוֹת, וְלָמָּה אָמַר ״כָּל בְּנֵי שֵׁת״? הוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה כָּל בְּנֵי שֵׁת שֶׁבָּאוּ לְזַכּוֹתָם יִטָּהֲרוּ לָנוּ בֶּאֱדוֹם, וְלָזֶה וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת וְלֹא אָמַר ״וּמָחַץ״, כִּי לֹא יִתְאַבְּדוּ כָּל הָאֻמּוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה (ישעיהו ס״ה:כ׳) ״הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה״ וְגוֹ׳:
במדבר כד:יח · פירוש א
וְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃
אוֹיְבָיו. פֵּרוּשׁ, אֱדוֹם וְשֵׂעִיר, וְאָמְרוֹ יְרֵשָׁה פֵּרוּשׁ: שֶׁלֹּא תִבָּנֶה עוֹד וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם תְּקוּמָה כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת שֶׁיִּחְיוּ מֵהֶם כָּאָמוּר. וְנָתַן טַעַם לְפִי שֶׁהֵם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (תהילים קלז:ז) ״זְכֹר ה׳ לִבְנֵי אֱדוֹם״ וְגוֹ׳, לָזֶה מַכָּתָם יְתֵרָה עַל כָּל בְּנֵי שֵׁת.
במדבר כד:יט · פירוש א
וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃
וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב. רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא אָמַר שֶׁעַל יוֹאָב הוּא אוֹמֵר. וְרַשִׁ״י זַ״ל פֵּרֵשׁ עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּדְבָרָיו עִקָּר, כִּי לְדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מַאֲמָר זֶה לְמַאֲמַר ״וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה״ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמָּשִׁיחַ. וּלְדִבְרֵי רַשִׁ״י זַ״ל, הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר ״וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת״ וְכָלַל כָּל שֶׁיָּצְאוּ מִשֵּׁת בֶּן אָדָם הָרִאשׁוֹן, בָּא לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מֵהָאֻמּוֹת אַחַר ״וְקַרְקַר״ וְגוֹ׳, כַּמּוּבָן גַּם כֵּן מִמַּשְׁמָעוּת ״וְקַרְקַר״ שֶׁלֹּא יְאַבֵּד כֻּלָּם כְּמַאֲמָרָם זַ״ל (פסחים סח.), אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִהְיֶה מֶמְשָׁלָה מֵהֶם אֶלָּא מִיַּעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ וְיֵרְדְּ פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן מַלְכוּת, מִיַּעֲקֹב, פֵּרוּשׁ מִיַּעֲקֹב לְבַד תִּהְיֶה.
במדבר כד:יט · פירוש ב
וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃
וְאָמְרוֹ וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר, פֵּרוּשׁ, לֹא מֶלֶךְ לְבַד הוּא שֶׁיִּהְיֶה מִיַּעֲקֹב וְלֹא מֵהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ שָׂרִיד שֶׁהוּא מֶמְשָׁלָה לְמַטָּה מֵהַמַּלְכוּת יֹאבַד מֵהֶם, וְלֹא יָרִים מֵהֶם עוֹד רֹאשׁ.
במדבר כד:כ · פירוש ב
וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: רֵאשִׁית גּוֹיִם – פֵּרוּשׁ, ״רֵאשִׁית״ לְשׁוֹן מַעֲלָה וַחֲשִׁיבוּת הוּא עֲמָלֵק לְכָל הַגּוֹיִם, וְיִהְיֶה עוֹמֵד בְּמַעֲלָה זוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְפֶרֶק כִּלְיוֹנוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וְאַחֲרִיתוֹ – פֵּרוּשׁ, גַּם כִּי יִהְיֶה רֵאשִׁית גּוֹיִם – עֲדֵי אוֹבֵד, וְיֵשׁ שֶׁבַח לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּגִּיעַ בְּיָדָם בְּפֶרֶק גְּדֻלָּתוֹ. וְכֵן אָמַר וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְגוֹ׳ וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל לְמָנָה.
במדבר כד:כא · פירוש א
וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃
וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וְגוֹ׳. זֶה יִתְרוֹ, וְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר הִיא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא טו.) ״אֵיתָן״ זֶה אַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם הָיָה גֵּר צֶדֶק רִאשׁוֹן וְעַל שְׁמוֹ נִקְרָאִים כָּל הַגֵּרִים אַבְרָהָם, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כז,ו) שֶׁיִּתְרוֹ נִתְגַּיֵּר, לָזֶה אָמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ פֵּרוּשׁ מוֹשָׁבְךָ הוּא כְּנֶגֶד אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא אֵיתָן. וְאָמְרוֹ וְשִׂים בַּסֶּלַע וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, וְעוֹד לְךָ שֶׁשַּׂמְתָּ קִנְּךָ בַּסֶּלַע, פֵּרוּשׁ קִנְּךָ הוּא בִּתּוֹ שֶׁנָּתַן לְמֹשֶׁה, וְיִחֵס מֹשֶׁה לַסֶּלַע לְפִי שֶׁהָיָה תַּקִּיף בַּתּוֹרָה וְעֹז מֶלֶךְ. גַּם סֶלַע יִרְמֹז לַתּוֹרָה כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (תיקוני זוהר כא) וְנִקְרָא מֹשֶׁה עַל שְׁמָהּ.
במדבר כד:כב · פירוש א
כִּ֥י אִם־יִהְיֶ֖ה לְבָ֣עֵֽר קָ֑יִן עַד־מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ׃
כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נִסְתַּכֵּל בַּקּוֹרוֹת אֲשֶׁר יְכוֹלִין לְהַגִּיעוֹ לְקֵינִי, וְאָמַר ״עַד מָה״, פֵּרוּשׁ, עַד מָה יִהְיֶה שִׁעוּר אֲשֶׁר תָּבֹאנָה עָלָיו מֵהַצָּרוֹת, אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּשְׁלֹט עָלָיו אַשּׁוּר שֶׁהוּא סַנְחֵרִיב וְיוֹלִיכֶנּוּ בַּשִּׁבְיָה.
במדבר כד:כג · פירוש א
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר א֕וֹי מִ֥י יִחְיֶ֖ה מִשֻּׂמ֥וֹ אֵֽל׃
מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל. רַזַ״ל (סנהדרין קו.) דָּרְשׁוּ בָּזֶה שְׁתֵּי דְּרָשׁוֹת, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וְנִרְאֶה לִי הַכָּתוּב עַל פִּי הַקְדָּמָה מִדִּבְרֵי הַזֹּהַר, כִּי סִבַּת גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר שָׁם נְתוּנִים בְּיוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא, וְהוּא מַה שֶׁרָמְזוּ בַּפָּסוּק (קהלת ח:ט) ״עֵת אֲשֶׁר יִשְׁלֹט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ״, פֵּרוּשׁ לְרַע לוֹ לַשּׁוֹלֵט, כִּי יִתְבָּרֵר מִמֶּנּוּ חֵלֶק הַטּוֹב וְיִגָּמֵר בּוֹ חֵלֶק הָרַע שֶׁיֵּשׁ בְּשֶׁכְּנֶגְדּוֹ בַּנִּשְׁלָט. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת כִּי בְּהֶעְדֵר חֵלֶק הַטּוֹב מֵהָאָדָם זֶה הוּא כִּלְיוֹנוֹ, כִּי הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד וְהַמְּחַיֶּה, כִּי בְּחִינַת הָרַע מֵת תִּקָּרֵא. וּמֵעַתָּה יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁקָּדַם וְהִזְכִּיר שְׁבִיַּת אַשּׁוּר, הוֹדִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַעֲשֵׂה שְׁבִיַּת עַם קְדוֹשׁוֹ שֶׁהֵם גּוֹלִים בָּאֲרָצוֹת, וְאָמַר אוֹי לָאוּמּוֹת מִשֻּׂמוֹ אֵל, פֵּרוּשׁ הָאוֹיֵב יְסוֹבֵב לָהֶם שִׂימַת אֵלֶּה בְּתוֹכָם, כִּי כָּל מָקוֹם יָשִׂים ה׳ יִשְׂרָאֵל שָׁמָּה הֵם מוֹצִיאִים מֵהֶם כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמַּעֲמִידָם וְהַמְּחַיֶּה אוֹתָם, וְהוּא מַאֲמַר עַצְמוֹ ״עֵת אֲשֶׁר יִשְׁלֹט וְגוֹ׳ לְרַע לוֹ״ שֶׁל הַשּׁוֹלֵט.
במדבר כה:ח · פירוש ב
וַ֠יָּבֹ֠א אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הָרְגוּ יִשְׂרָאֵל הַמִּדְיָנִית מִקּוֹדֶם, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מֵעַם שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם? וְאֶפְשָׁר לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלְחוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל קְרִיאַת שָׁלוֹם (דברים כ:י), וַהֲגַם שֶׁלְּבַסּוֹף גַּם כֵּן לֹא שָׁלְחוּ לָהֶם, זֶה הָיָה אַחַר מַעֲשֶׂה כִּי צִוָּה ה׳ ״צָרוֹר״ וְגוֹ׳ (במדבר כה:יז). אוֹ אוּלַי שֶׁלֹּא הָיוּ מַכִּירִים אוֹתָהּ וְחָשְׁבוּ כִּי הִיא מוֹאָבִית וְלֹא מִדְיָנִית, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ רְגִילִים אֶצְלָם לְהַכִּירָם, אוֹ הָיָה מַלְבּוּשָׁם כְּמַלְבּוּשׁ מוֹאָב. וְאָמְרוֹ ״הַמִּדְיָנִית״, הוּא דִּבְרֵי הַכָּתוּב.
במדבר כו:א · פירוש ב
וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה {פ}
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃
עוֹד נִרְאֶה לָתֵת טַעַם שֶׁהִתְחִיל הַפָּרָשָׁה מֵאֶמְצַע הַכָּתוּב, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תהלים תשעג) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״ וְגוֹ׳, זֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי״ וְגוֹ׳, בְּשָׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה נִתְקַנְּאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ לִי סֵפֶר יוֹחֲסִין שֶׁלָּכֶם וְכוּ׳, כְּשֶׁבָּאוּ לַשִּׁטִּים קִלְקְלוּ וְכוּ׳, אָמְרוּ הָאֻמּוֹת: הָעֲטָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדָם בָּטְלָה, שָׁוִים הֵם לָנוּ, זְקָפָן ה׳ שֶׁנָּגַף כָּל מִי שֶׁנִּתְקַלְקֵל וְהֶעֱמִידָן עַל טַהֲרָתָם, עַד כָּאן. לְפִי זֶה יֵשׁ טַעַם בַּהַפְסָקָה בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק, לְהָעִיר שֶׁהַמַּאֲמָר קָשׁוּר גַּם עִם מַה שֶׁלְמַעְלָה בְּעִנְיַן רָעוֹת אֲשֶׁר גָּרְמוּ מִדְיָן עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי וְגוֹ׳. וְגַם וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן צַעַר, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בַּפָּסוּק ״מָטָה רַגְלִי״ שֶׁהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְזַלְזְלִים בָּהֶם שֶׁנִּטְּלָה הָעֲטָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדָם. וְזִלְזוּל זֶה לֹא נֶחְלַט מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַמַּגֵּפָה מֵהֶם, עַד שֶׁמְּנָאָם וְנִמְצְאוּ כָּל אֶחָד מַכִּיר אֲבוֹתָיו עַד הַשֵּׁבֶט, אָז נָשְׂאוּ רֹאשׁ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר גַּם אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה, וְלָזֶה ״וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ שְׂאוּ״, וְלֹא הֶחְלִיט לְהַפְסִיק לַעֲשׂוֹתוֹ פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעֵרְבוֹ עִם מַה שֶׁלְמַטָּה מִמֶּנּוּ, לוֹמַר כִּי בִּשְׁבִיל מַה שֶׁרָמוּז בְּתֵבַת ״וַיְהִי״ שֶׁהוּא זִלְזוּל הָאֻמּוֹת הוּא שֶׁאָמַר ה׳ ״שְׂאוּ״ וְגוֹ׳:
במדבר כו:יט · פירוש ז
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
עוֹד יִרְמֹז בְּמַה שֶׁנְּדַקְדֵּק אָמְרוֹ הַשֵּׁלָנִי, וְאֵין אוֹת הַנּוּ״ן בְּבִנְיַן הַשֵּׁם, וְאֵין כֵּן מִנְהָגוֹ לְהוֹסִיף בְּשֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה אוֹת חֲדָשָׁה זוּלַת הֵ״א וְיוֹ״ד, כָּאָמוּר בְּכָל הַקּוֹדְמוֹת ״חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנוֹכִי״ וְגוֹ׳. אָכֵן יִרְמֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:) בְּפָסוּק ״וְהֶחֱזִיקוּ וְגוֹ׳ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי״ וְגוֹ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, וְהוּא זֶה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר הַשֵּׁלָנִי, פֵּרוּשׁ, שֶׁהָאֻמּוֹת כֻּלָּן יֹאמְרוּ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל ״שֶׁלּוֹ אֲנִי״.
במדבר כט:יג · פירוש א
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃
וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה וְגוֹ׳ לַה׳ פָּרִים וְגוֹ׳. נִרְאֶה כִּי טַעַם הַמְעָטַת הַפָּרִים יוֹם יוֹם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוֹדֵי שְׁבִיעִיּוֹת: הָאֻמּוֹת הֵם הָרַבִּים שִׁבְעִים אֻמּוֹת וְנִמְשְׁלוּ לְפָרִים, וְיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן הֵם בִּבְחִינַת הַשֶּׁבַע בְּסוֹד בַּת שֶׁבַע (זוהר חדש ג רסו.), וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם שְׁבִיעִיּוֹת: הַקָּרְבָּנוֹת בְּכָל הַמּוּסָפִין שִׁבְעָה שִׁבְעָה, יָמִים טוֹבִים שִׁבְעָה שִׁבְעָה, הַשַּׁבָּת סוֹד שִׁבְעָה עַנְפֵי אִילָן שֶׁבּוֹ שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָן שִׁבְעָה, צַדִּיקִים שִׁבְעָה, וְרָמַז ה׳ כְּנֶגֶד הָאֻמּוֹת הָרְמוּזִים בַּפָּרִים שֶׁיִּהְיוּ מִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים.
במדבר כט:יג · פירוש ב
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃
וְרָמַז בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה קָבוּעַ אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים, לִרְמֹז שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאִים בְּרֶמֶז הַכְּבָשִׂים, אֶחָד נִסְתָּר וְאֶחָד נִגְלֶה. הַנִּסְתָּר הֵם הַבְּרוּרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר מֵהָאֻמּוֹת, וְהַנִּגְלֶה הֵם הַמְבָרְרִים. וְלָזֶה כְּשֶׁכָּלִים הַפָּרִים זֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁכָּלָה מֵהֶם הַנִּסְתָּר וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל לְמוֹפֵת וְאוֹת. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז ה׳ בְּקָרְבַּן יוֹם עֲצֶרֶת שִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁהֵם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל צֹאן קְדוֹשִׁים, פַּר הוּא הַנִּשְׁאָר מֵהָאֻמּוֹת מֵעָנָף יִשְׁמָעֵאל, אַיִל הוּא הַנִּשְׁאָר מִבְּנֵי עֵשָׂו הַבָּא מִיִּצְחָק, וְהָבֵן סוֹד הַדָּבָר.
במדבר לא:יח · פירוש א
וְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַחֲי֖וּ לָכֶֽם׃
הַחֲיוּ לָכֶם. פֵּרוּשׁ, יְגַיְּירוּ אוֹתָם, שֶׁבָּזֶה יִקָּרְאוּ חַיִּים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיוֹת לָהֶם לְהִנָּשֵׂא לֶחָפֵץ בָּהֶם:
במדבר לג:נב · פירוש ב
וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כׇּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כׇּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כׇּל־בָּמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחוֹזֵר עַל אוּמָּה שֶׁאֵין כֹּחַ בָּהֶם לְהָרְגָם, שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהוֹרִישָׁם וְלֹא יַנִּיחוּ מֵהֶם בָּאָרֶץ.
במדבר לג:נה · פירוש א
וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרְר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃
וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ וְגוֹ׳ וְהָיָה וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:) שֶׁאָמְרוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה״ הוּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כָּאן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם יוֹתִירוּ אוֹתָם לְצַד הָרָצוֹן וְהַשִּׂמְחָה בָּהֶם לְצָרְכֵיהֶם, הוּא מְבַשְּׂרָם שֶׁיִּהְיוּ לְשִׂכִּים וְגוֹ׳.
במדבר לג:נה · פירוש ב
וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרְר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃
וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא מִלְּבַד שֶׁיַּחְזִיקוּ בְּחֵלֶק מֵהָאָרֶץ שֶׁלֹּא זְכִיתֶם בּוֹ, אֶלָּא גַּם חֵלֶק שֶׁזְּכִיתֶם בּוֹ אַתֶּם וִישַׁבְתֶּם בּוֹ, וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל חֵלֶק שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים בּוֹ לוֹמַר ״קוּמוּ צְאוּ מִמֶּנּוּ״. וּפֵרוּשׁ תֵּבַת עַל כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר כ:כד) ״עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי״, ״עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם״ (דברים לב:נא).

דברים

דברים ד:ד · פירוש ה
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) בְּפָסוּק (שמות לג:טז) ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״, שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵהַשֵּׁם שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וּפֵרַשְׁנוּהוּ שָׁם שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא אֲפִלּוּ יַכְשִׁירוּ מַעֲשֵׂיהֶם. וְהוּא שֶׁאָמַר כָּאן ״אַתֶּם״, פֵּרוּשׁ, אַתֶּם הֵם הַדְּבֵקִים בַּה׳ וְלֹא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁאִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יִרְצוּ לְהִדָּבֵק בַּה׳ לֹא יִזְכּוּ לָזֶה. וּלְדֶרֶךְ זֶה מַאֲמַר ״הַדְּבֵקִים״ הוּא גְּזֵרַת הַדִּבּוּר גַּם כֵּן לְמַאֲמַר ״אַתֶּם״.
דברים ז:טז · פירוש ב
וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃ {ס}        
וְאָמְרוֹ לֹא תָחוֹס עֵינְךָ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי יב:י) וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי, פֵּרוּשׁ, אֵין זוֹ מִמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת אֶלָּא מִדָּה רָעָה, וְלָזֶה מַזְהִיר נֶגְדִּיּוּת מִדָּה טוֹבָה כִּי בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ אֵינָהּ אֶלָּא רָעָה. וְאוּלַי שֶׁהֻצְרַךְ לְהַזְהִיר ״לֹא תָחוֹס״, לְפִי שֶׁבֵּרַךְ ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּבָנִים, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לו:) שֶׁבַּעַל בָּנִים יִתְרַבּוּ רַחֲמָיו, וְהָרְאָיָה שֶׁאֵין מְמַנִּים בְּסַנְהֶדְרִין אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים. לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ לְנֶגְדִּיּוּת הַטֶּבַע שֶׁיִּוָּלֵד בָּהֶם מִכֹּחַ בִּרְכַּת הַבָּנִים.
דברים ז:טז · פירוש ג
וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃ {ס}        
וְגָמַר אוֹמֶר וְלֹא תַעֲבֹד וְגוֹ׳, לְהָעִירְךָ שֶׁרַחְמָנוּת בְּדָבָר זֶה תּוֹלִיד מֵחוּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ, פֵּרוּשׁ הָעָם, שֶׁכְּשֶׁאַתָּה חָס עָלָיו אַתָּה מִתְאַכְזֵר עַל עַצְמְךָ. אוֹ פֵּרוּשׁוֹ הוּא חוֹזֵר עַל הָרַחְמָנוּת אֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו לְבַל יָחוּס.
דברים ט:ה · פירוש ב
לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהֹוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
כִּי בְּרִשְׁעַת וְגוֹ׳ וּלְמַעַן וְגוֹ׳ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע וְגוֹ׳. וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת מֵהֵנָּה, כִּי בְּלֹא רִשְׁעַת הַגּוֹיִם לֹא הָיָה ה׳ מוֹרִישָׁם שֶׁלֹּא עַל פִּי הַמִּשְׁפָּט, וּבְרִשְׁעַת לְבַד אֵין רְאוּיִים יִשְׂרָאֵל לִטּוֹל אַרְצָם. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי פֵּרוּשׁ ״מוֹרִישָׁם״ הוּא מְאַבְּדָם, וְלָזֶה צָרִיךְ רֶשַׁע שֶׁזּוּלַת הָרֶשַׁע לֹא הָיָה ה׳ גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״.
דברים יא:כו · פירוש ט
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר כָּל הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם בְּסָמוּךְ (דברים יא:כד) נַחֲלַת הָאָרֶץ ״כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה״, לָזֶה אָמַר לָהֶם רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נְתִינָה זוֹ שֶׁה׳ נוֹתֵן לָכֶם הַיּוֹם. דִּקְדֵּק לוֹמַר הַיּוֹם כִּי בְּרָכָה זוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם ״כָּל מָקוֹם״ וְגוֹ׳ לֹא נֶאֶמְרָה לָהֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְאָמְרוֹ בְּרָכָה וּקְלָלָה פֵּרוּשׁ יֵשׁ בִּנְתִינָה זוֹ בְּרָכָה וְיֵשׁ בָּהּ קְלָלָה, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ פֵּרוּשׁ, אִם תִּשְׁמְעוּ תִּהְיֶה נְתִינָה זוֹ לָכֶם לִבְרָכָה, וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּן אֵין זוֹ לָכֶם כִּי אִם קְלָלָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יִתְקַנְּאוּ בָכֶם הָאֻמּוֹת וִיאַבְּדוּ אֶתְכֶם מִמֶּנָּה בִּנְקָמָה גְּדוֹלָה. גַּם תִּהְיֶה לָהֶם הַהֲנָאָה מִמֶּנָּה לְרָעָה לָהֶם לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ז:י) ״וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ״, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ:
דברים יג:ח · פירוש א
מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ א֖וֹ הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃
מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים, פֵּרוּשׁ, כִּי יָבֹא בְּטַעֲנָה לְהוֹכִיחַ מִמַּה שֶׁלְּפָנָיו מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, כִּי יִרְאוּ הָעַמִּים שֶׁסְּבִיב יִשְׂרָאֵל יַחֲנוּ בְּשַׁלְוָה וּבְהַצְלָחָה מְרֻבָּה וְיֹאמְרוּ אֵלָיו לְהִדָּמוֹת לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, אוֹ יָבֹא בְּטַעֲנָה לְהוֹכִיחַ הוֹכָחָה גְּדוֹלָה וְהוּא כְּשֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה בָּעוֹלָם שֶׁכָּל הָעוֹלָם אוֹ רֻבּוֹ עוֹבְדִים אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁאֵרַע בַּזְּמַנִּים אֵלּוּ, שֶׁמַּלְכוּת אֱדוֹם כֻּלָּם עוֹבְדִים וְכוּ׳, וְהִיא פִּנָּה גְּדוֹלָה, וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא י.) שֶׁאָמְרוּ עֲתִידָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם, הִנֵּה עֲבוֹדָה זָרָה אַחַת בְּכָל הָעוֹלָם מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ, וַהֲסָתָה זוֹ עִמָּהּ טַעֲנָה לְהוֹכִיחַ כִּי יֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ חָס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אָמַר ״לֹא תֹאבֶה לוֹ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נוֹתֶנֶת הַתּוֹרָה עֵצָה לָאָדָם שֶׁיִּמָּלֵט בָּהּ מִמֶּנּוּ, אֶחָד ״לֹא תֹאבֶה לוֹ״, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי א:י) ״בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא״, פֵּרוּשׁ, לֹא תִּכָּנֵס עִמּוֹ בְּטַעֲנוֹת אֶלָּא שְׁלִילַת הָרָצוֹן בְּלֹא טַעֲנָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְלֹא אָבָה״ (דברים ב:ל), וְיִשְׁלֹל שְׁמוֹעַ דְּבָרָיו עוֹד בָּזֶה, וְהַטַּעַם שֶׁאִם יִכָּנֵס עִמּוֹ בְּטַעֲנוֹת, הַתְמָדַת הַחוֹשֵׁב תּוֹלִיד תְּכוּנַת הָרַע בָּאָדָם.
דברים יד:א · פירוש א
בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קׇרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃
בָּנִים אַתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה טַעַם סָמַךְ מַאֲמַר בָּנִים אַתֶּם לְמַאֲמַר ״תִּתְגּוֹדְדוּ״? נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁבְּמִיתַת אִישׁ אֵין אֲבֵדָה לַמֵּת, אֶלָּא הֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁשָּׁלַח בְּנוֹ לִסְחוֹרָה לְעִיר אַחֶרֶת, וּלְיָמִים שָׁלַח הָאָב אַחַר בְּנוֹ, וְאֵין הֶעְדֵּר הַבֵּן אֶלָּא מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ מִשָּׁם, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יֶשְׁנוֹ, וְאַדְרַבָּה בַּטּוֹב לוֹ, שֶׁחָזַר הַבֵּן אֵצֶל אָבִיו שֶׁהוּא מְקוֹר הַחַיִּים. וְעַל זֶה אֵין לָנוּ לְהִתְגּוֹדֵד וְלָשִׂים קָרְחָה. מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאֻמּוֹת שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ בָּנִים לַה׳, וְהוּא אָמְרוֹ אַתֶּם לִשְׁלוֹל שְׁאָר הָאֻמּוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם יִדְווּ הַדֹּוִים בְּיוֹם מִיתָתָם, שֶׁהֵם מֵתִים מִיתָה שֶׁאֵינָם עוֹד בַּנִּמְצָא בֵּין הַחַיִּים.
דברים יח:יד · פירוש א
כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
כִּי הַגּוֹיִם וְגוֹ׳ יִשְׁמָעוּ. פֵּרוּשׁ, יֵשׁ לָהֶם לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל אֶת אֲשֶׁר יַגִּידוּ לָהֶם הַמְּעוֹנְנִים, כִּי יוֹדִיעוּם הַמְּעוֹנְנִים מַה שֶׁרָשׁוּם בַּמַּזָּל, וְאַתָּה לֹא כֵן פֵּרוּשׁ, לֹא תְּהֵא הוֹדָעַת הָעֲתִידוֹת לְךָ כֵּן, אֶלָּא ״נָבִיא אָקִים״ וְגוֹ׳:
דברים כא:י · פירוש ב
כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃
וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. מִצְוָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כִּמְזַלְזֵל בְּמַתְּנַת מֶלֶךְ, אוֹ נִתְכַּוֵּן לֶאֱסוֹר יְפַת תּוֹאַר כָּל עוֹד שֶׁלֹּא שָׁבוּ שִׁבְיוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם כֵּיוָן שֶׁהוּתְּרָה לִי אֶחְטְפֶנָּה וְאוֹלִיכֶנָּה וְאֶבְעָלֶנָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה פֵּרוּשׁ כְּשֶׁתִּשְׁבֶּה אוֹתָהּ וְתִהְיֶה שֶׁלְּךָ אִם רָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה וְגוֹ׳. וְטַעַם אָמְרוֹ שִׁבְיוֹ וְלֹא אָמַר אוֹתוֹ, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי) שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִלְחֶמֶת רְשׁוּת, וְדִקְדֵּק לוֹמַר שִׁבְיוֹ אֲפִלּוּ הוּא מֵהַכְּנַעֲנִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״:
דברים כא:יא · פירוש ג
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
אָכֵן יְסוֹד הַדָּבָר וְסוֹדוֹ הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חדש בלק נ״ג) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִשְׁבּוּ כַּמָּה נְשָׁמוֹת יְקָרוֹת בְּיַד סִטְרָא אָחֳרָא, וְהֵם נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים, וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלֵי עוֹלָם בָּאִים מֵהָאֻמּוֹת, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה תּוֹכִיחַ, וְכַמָּה גְּדוֹלֵי עוֹלָם שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן וְאוּנְקְלוֹס הַגֵּר וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת:
דברים כב:כב · פירוש א
כִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב ׀ עִם־אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת־בַּ֗עַל וּמֵ֙תוּ֙ גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם־הָאִשָּׁ֖ה וְהָאִשָּׁ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ {ס}        
וְאָמְרוֹ עוֹד כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נט.) שֶׁאָמְרוּ: גּוֹי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה חַיָּב מִיתָה, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה שֶׁהִיא מְאוֹרֶסֶת לְבַעְלָהּ, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה כַּלַּת יִשְׂרָאֵל, וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם פֵּרוּשׁ: הַגּוֹי הָעוֹסֵק וְגַם הַתּוֹרָה הַהִיא לֹא יִהְיֶה לָהּ עֲלִיָּה אֶלָּא תִּדְעַךְ נֵרָהּ וְאֵין לָהּ חַיּוּת כְּדֶרֶךְ אִמְרֵי תוֹרָה דִּכְתִיב (משלי ד:כב) ״כִּי חַיִּים הֵם״.
דברים כג:ד · פירוש א
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וְגוֹ׳ עַל דְּבַר וְגוֹ׳. קָשֶׁה אָמְרוֹ אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ, וַהֲלֹא מָצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים ב:כט) ״כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו וְגוֹ׳ וְהַמּוֹאָבִים״, וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י שם) שֶׁחוֹזֵר לְמַאֲמַר ״אֹכֶל בַּכֶּסֶף״. ב׳, אַחַר שֶׁהֵם שָׂכְרוּ עֲלֵיהֶם בִּלְעָם לְקַלְּלָם, מַה מָקוֹם לָחוּשׁ עַל שֶׁלֹּא קִדְּמוּ בַּלֶּחֶם. וְאוּלַי שֶׁאָמַר עַל דְּבַר וְגוֹ׳ לְהָעִיר שֶׁעַל סִבָּה זוֹ בִּלְבַד יִתְחַיֵּב הַדִּין לְהַרְחִיקָם שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ בַּקָּהָל. וּפֵרוּשׁ ״קִדְּמוּ״ הִיא לְהוֹצִיא דּוֹרוֹן לְסַעֵד לִבָּם בַּלֶּחֶם וְכוּ׳, שֶׁהֵם חַיָּבִים לַעֲשׂוֹת כֵּן מִכָּל הָאֻמּוֹת, כְּעַל כָּל הַגְּמוּלוֹת אֲשֶׁר גְּמָלָם אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי מַה שֶׁמָּכְרוּ לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם הָיָה לַהֲנָאָתָם שֶׁל מוֹאָב, גַּם לְפַתּוֹתָם לְהַפִּילָם בַּעֲרָיוֹת, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם פֵּרוּשׁ, לַהֲנָאַתְכֶם.
דברים כג:ד · פירוש ב
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּיבָמוֹת דַּף ע״ו, שֶׁאָמְרוּ: מְנָא הָנֵי מִילֵי שֶׁמּוֹאָבִית מֻתֶּרֶת? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְכוּ׳, דְּקָאָמַר קְרָא וְגוֹ׳. אָמַר לֵיהּ אַבְנֵר: תָּנִינָא ״מוֹאָבִי״ וְלֹא מוֹאָבִית. אָמַר לוֹ דּוֹאֵג: אֶלָּא מֵעַתָּה ״מַמְזֵר״ וְכוּ׳ ״מִצְרִי״ וְלֹא מִצְרִית? שַׁאנֵי הָכָא דִּמְפָרֵשׁ טַעְמָא ״עַל דְּבַר״ וְגוֹ׳, דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ וְכוּ׳ וְאֵין דַּרְכָּהּ וְכוּ׳, הָיָה לָהֶם לְקַדֵּם וְכוּ׳ וְנָשִׁים לִקְרַאת נָשִׁים. בָּעוּ לְאַכְרוּזֵי עָלֵיהּ, מִיָּד, ״וַעֲמָשָׂא״ וְגוֹ׳, מְלַמֵּד שֶׁחָגַר חַרְבּוֹ וְכוּ׳, וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הֲלָכָה זוֹ יִדָּקֵר בַּחֶרֶב, מְקֻבְּלַנִי מִפִּי בֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל – ״מוֹאָבִי״ וְלֹא מוֹאָבִית. מִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא, תִּרְגְּמַהּ ״כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה״. כְּתַנָּאֵי: ״עַמּוֹנִי״ וְלֹא עַמּוֹנִית, ״מוֹאָבִי״ וְלֹא מוֹאָבִית – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא״ וְגוֹ׳, דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְקַדֵּם וְכוּ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל ״כְּתַנָּאֵי״ וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְאִם תֹּאמַר, לְרַבִּי יְהוּדָה תִּקְשֵׁי לֵיהּ מִצְרִי, וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ יִצְחָק דְּגַבֵּי עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי הָיָה לוֹ לְקַצֵּר וְלִכְתֹּב עַמּוֹן וּמוֹאָב, הִלְכָּךְ אִית לָן לְמִדְרַשׁ דִּלְמַעֵט עַמּוֹנִית וּמוֹאָבִית, אֲבָל מִצְרִי אִם הָיָה כּוֹתֵב מִצְרַיִם הָיָה מַאֲרִיךְ, וְהַאי דְּכָתַב אֲדוֹמִי וְלֹא כָתַב אֱדוֹם, אַגַּב מִצְרִי כָּתַב אֲדוֹמִי, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
דברים כג:ד · פירוש ו
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
וְלָזֶה אָמַר אַבְנֵר שְׁנֵי טְעָמִים הַנִּזְכָּרִים, וּמַחְלֹקֶת רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי רַבִּי יְהוּדָה סוֹבֵר דְּטַעַם ״מוֹאָבִי״ לְבַד יִתְחַיֵּב לוֹמַר וְלֹא מוֹאָבִית, וּמַאֲמַר ״עַל דְּבַר״ אֵינוֹ מְחַיְּבֵנִי לֹא לְרַבּוֹת וְלֹא לְמַעֵט כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר הַטַּעַם, וְטַעַם ״מִצְרִי״ וְ״אֲדוֹמִי״ מִשּׁוּם שֶׁהַטַּעַם שֶׁנָּתַן הַכָּתוּב מְחַיְּבֵנִי לִכְלֹל גַּם מִצְרִית וַאֲדוֹמִית שֶׁכָּל כָּךְ הֵם אַחִים הָאֲנָשִׁים כַּנָּשִׁים, גַּם גֵּרוּת הָאָרֶץ שֶׁהָיִינוּ בָהּ שָׁוִים בָּהּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְלֹא חָשׁ הַכָּתוּב לוֹמַר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי כֵּיוָן שֶׁאֵין מָקוֹם לִטְעוֹת כַּנִּזְכָּר, וְלֹא סָבַר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לְהוֹכִיחַ מֵאָמְרוֹ ״עַל דְּבַר״, אוֹ מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי אַבְנֵר אוֹ מִטַּעַם שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לִדְחִיָּתוֹ שֶׁל דּוֹאֵג.
דברים כג:ד · פירוש יא
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
שׁוּב עָמַדְתִּי אֶל תּוֹכֶן עִנְיָן זֶה וְרָאִיתִי שֶׁאֵין טַעֲנָה עַל הַנְּקֵבוֹת לְקַדֵּם לְנָשִׁים, כִּי הַגַּע עַצְמְךָ שֶׁיִּרְצוּ בְּלִבָּם לְקַדֵּם, הֲיָכוֹל יוּכְלוּ עֲשׂוֹת בְּלֹא רְשׁוּת בַּעֲלֵיהֶן? וּמַה גַּם בִּרְאוֹת בַּעֲלֵיהֶן אוֹיְבִים לָהֶם, אֲנוּסִים הֵם הֲגַם שֶׁלֹּא יְקַדְּמוּ אוֹתָם. וּמֵעַתָּה אֵין טַעֲנַת ״אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ״ אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְעָמַד הַדִּין ״עַמּוֹנִי״ וְלֹא עַמּוֹנִית, ״מוֹאָבִי״ וְלֹא מוֹאָבִית. וְטַעֲנַת דּוֹאֵג טַעֲנַת מִין, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי כְּשֶׁאָמְרוּ לְפָנָיו קוּשְׁיָא זוֹ, הֱפִירָהּ וְאָמַר ״מִינָאָה״, כָּאָמוּר בַּמִּדְרָשׁ (מדרש שמואל כב).
דברים כג:כא · פירוש א
לַנׇּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָרֶכְךָ֜ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ {ס}        
לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ. קָשֶׁה לָמָּה כָּפַל לוֹמַר וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ אַחַר שֶׁצִּוָּה בְּסָמוּךְ ״לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ״ וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בבא מציעא עה:) לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהַנְּשִׁיכָה הִיא לְגוֹי, אִם הַדָּבָר עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל אָסוּר, כָּל עוֹד שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵינוֹ מַכִּיר הַגּוֹי בְּעַד הַלְוָאָתוֹ אוֹ אִם אֵין בְּיָדוֹ מַשְׁכּוֹן הַגּוֹי, וְכָךְ הוּא הַדִּין.
דברים כט:כא · פירוש ב
וְאָמַ֞ר הַדּ֣וֹר הָאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֙וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נׇּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֑ה וְ֠רָא֠וּ אֶת־מַכּ֞וֹת הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהֹוָ֖ה בָּֽהּ׃
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, ״וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן״ שֶׁהֵם בְּנֵיכֶם, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵט לְפִי שֶׁיֵּשׁ דּוֹרוֹת מֵהָאֻמּוֹת, וְלֹא הוּא בִּלְבַד אָמַר אֶלָּא גַּם ״הַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ נָכְרִי הַסָּמוּךְ וְגַם הַבָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, וּכְאִלּוּ אָמַר ״וַאֲשֶׁר יָבֹא״ וְגוֹ׳ ״וְרָאוּ״ פֵּרוּשׁ הַנָּכְרִים הָהֵם קָרוֹב וְרָחוֹק ״אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳. ״וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם״, גַּם הֵם נוֹסָף עַל מַאֲמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן ״בְּנֵיכֶם״ וְגוֹ׳ ״עַל מֶה עָשָׂה״ וְגוֹ׳. וְהִזְכִּיר ״וְרָאוּ״ בַּנָּכְרִים וְלֹא בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיהֶם, לְפִי שֶׁאֵלּוּ מְצוּיִים הֵם בִּמְחוֹז יִשְׂרָאֵל וְרוֹאִים הַנַּעֲשֶׂה, וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר בּוֹ ״וְרָאוּ״. וְאָמְרוֹ ״כָּל הַגּוֹיִם״, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הָרוֹאִים יַגִּידוּ לַכֹּל אֶת אֲשֶׁר הִפְלִיא ה׳ עֲשׂוֹת בָּעִיר הַהִיא:
דברים לב:ח · פירוש א
בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם        בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים        לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהִנְחִיל ה׳ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַגּוֹיִם לְשָׂרֵי מַעְלָה, זֶה יַגִּיד אֲשֶׁר הֵם פְּחוּתִים אֶצְלוֹ, אֲשֶׁר לֹא רָצָה שֶׁיִּתְכַּנּוּ לִשְׁמוֹ, וּנְתָנָם לְשָׂרֵי מַעְלָה:
דברים לב:כז · פירוש א
לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ        פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃        
לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה הַכְעָסוֹת הִכְעִיסוּנִי אוֹיְבֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״אָגוּר״ מִלְּשׁוֹן (משלי ו:ח) ״אָגְרָה בַקָּצִיר״, שֶׁאָגוּר הוּא כַּעֲסוֹ שֶׁל אוֹיֵב וְעוֹמְדִים הֵם לְכִלָּיוֹן, וּכְשֶׁיִּרְאוּ שֶׁהִשְׁבַּתִּי שֵׁם יִשְׂרָאֵל חָס וְשָׁלוֹם ״יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ״, פֵּרוּשׁ, יַחְשְׁבוּ כִּי יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָתָם נָכְרִיָּה וְלֹא צַדִּיק, וְיִתְחַזֵּק דְּבַר אֱמֶת לְשֶׁקֶר חָס וְשָׁלוֹם. וְעוֹד חוֹשֵׁשׁ ״פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה״, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד שֶׁיַּכְחִישׁוּ אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל וְדָתָם, יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא לוֹמַר שֶׁאֱמוּנָתָם אֱמוּנָה רְאוּיָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה״, וְטוֹבָתָם וְשַׁלְוָתָם לֹא מֵה׳ הִיא אֶלָּא מֵעֲבוֹדָה זָרָה אֲשֶׁר הֵם עוֹבְדִים.
דברים לב:כז · פירוש ב
לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ        פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃        
וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת, פֵּרוּשׁ, כָּל טוֹבָתָם וְהַצְלָחָתָם. וְהָרְאָיָה שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל דָּבָר רַע מַה שֶׁהֵם אֵינָם עוֹשִׂים, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה, וְהֵם מָשְׁלוּ בָּהֶם וַיְאַבְּדוּם.
דברים לב:כח · פירוש א
כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃        
כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁהַגּוֹי יִרְאֶה וְיִקַּח מוּסָר וְיֹאמַר: וּמָה אֵלּוּ עַל שֶׁהִכְעִיסוּ מְעַט רָאָה מַה עָלְתָה בְּיָדָם וְכוּ׳ וְיֵיטִיב מַעֲשָׂיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת״, פֵּרוּשׁ אֵין בְּטִבְעוֹ דָּבָר זֶה וְאָבוּד הוּא מֵעֵצוֹת כָּאֵלּוּ, ״וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה״ לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ ״לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת״, פֵּרוּשׁ חֳרִי הָאַף הַבָּא עַל יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּה יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם מַה תִּהְיֶה עַל מַעֲלָם.
דברים לב:ל · פירוש א
אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה        אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃        
אֵיכָה יִרְדֹּף. יֵשׁ לְפָרְשׁוֹ הֶעָרָה לַגּוֹי שֶׁאֵינוֹ מִתְעוֹרֵר בְּהֶעָרָה נִרְגֶּשֶׁת שֶׁהִיא ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֶחָד מֵהָאֻמּוֹת אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ כִּי בְּכָל מִלְחָמוֹת הָרְגִילִים בֵּין הָאֻמּוֹת לֹא יִמָּצֵא דָּבָר כָּזֶה, שֶׁאֵין שׂוֹנֵא מַשִּׂיג כֹּחַ וּגְבוּרָה כָּזוֹ בֵּין הָעַמִּים.
דברים לב:לא · פירוש א
כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃        
כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַטַּעַם שֶׁיִּתְלוּ טַעַם אֶחָד אֶלֶף כִּי צוּרָם מְכָרָם וַה׳ הִסְגִּירָם, וְלֹא יִתְלוּ לוֹמַר מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳ וְגוֹ׳ חָס וְשָׁלוֹם, וּכְמַאֲמַר מֹשֶׁה לַה׳ בְּמַעֲשֵׂה הַמְּרַגְּלִים, כִּי הַתּוֹקֶף שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כְּתָקְפָּם שֶׁל הָאוּמּוֹת, שֶׁאֵין לְךָ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָמְדָה יָמִים רַבִּים, בְּסוֹד (משלי יב:יט) ״וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר״, וְצֵא וּלְמַד מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל כְּמוֹשׁ אֲשֶׁר תָּעוּ אַחֲרֶיהָ רוֹב הָאוּמּוֹת וְכַמָּה הִפְלִיאָה עֲשׂוֹת כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ סְעַדְיָה גָּאוֹן, וְאַף עַל פִּי כֵן וְהָיָה כְּלֹא הָיָה, וְרַבּוֹת כָּאֵלֶּה. אֲבָל צוּרֵנוּ שַׂגִּיא כֹחַ מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וַאֲפִלּוּ הַגּוֹיִם יַסְכִּימוּ עַל זֶה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא (מלאכי א:יא) ״כִּי גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם״, וּכְשֶׁיִּרְאוּ מַפֶּלֶת יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ זֶה גַּם הֵם יִשְׁפְּטוּ כֵן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים״ לְשׁוֹן דַּיָּנִים, כְּאָמְרוֹ (שמות כא:כב) ״וְנָתַן בִּפְלִילִים״, פֵּרוּשׁ יִשְׁפְּטוּ גַּם הֵם שֶׁלֹּא כְצוּרֵנוּ צוּרָם, אֶלָּא כְּשֶׁרוֹאִים הַשְׁחָתַת יִשְׂרָאֵל יְנַכְּרוּ אֶת הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״פֶּן יְנַכְּרוּ וְגוֹ׳ פֶּן יֹאמְרוּ״ וְגוֹ׳.
דברים לב:מג · פירוש א
הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ        כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו        וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃ {פ}
הַרְנִינוּ גוֹיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי בַּעֲשׂוֹת ה׳ נְקָמָה בְּאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל וִירוֹמֵם מַדְרֵגַת יִשְׂרָאֵל, יְרַנְּנוּ הַגּוֹיִם עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשַׁבְּחָם וּלְרוֹמְמָם, כְּאָמְרוֹ (תהלים קמד:טו) ״אַשְׁרֵי הָעָם״ וְגוֹ׳.
דברים לג:ב · פירוש ד
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״ה׳״ – פֵּרוּשׁ, כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה, ״מִסִּינַי בָּא״ לְהַקְבִּיל יִשְׂרָאֵל, וּבְצֵאת הַשְּׁכִינָה לְהַקְבִּיל עַם נִבְחָר, עִם יְצִיאָתָהּ יָצְאוּ שְׁנֵי אוֹרוֹת וּבָאוּ, אֶחָד דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר וְאֶחָד דֶּרֶךְ הַר פָּארָן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ שָׁם לְסִבָּה יְדוּעָה. וְלָזֶה הִקְדִּים ״מִסִּינַי בָּא״ שֶׁהִיא בִּיאַת כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה, וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ חֶלְקֵי אוֹרָהּ שֶׁבָּאוּ דֶּרֶךְ מְקוֹמוֹת הַלָּז. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״זָרַח״ וְ״הוֹפִיעַ״ לְהָעִיר שֶׁלֹּא הָלַךְ דֶּרֶךְ שָׁם אֶלָּא זְרִיחָה אַחַת וְהוֹפָעָה אַחַת מִמֶּנּוּ. וּלְשׁוֹן הוֹפָעָה יֵאָמֵר עַל חֵלֶק מוּעָט מֵהַקְּדֻשָּׁה, כְּדֶרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:) ״הוֹפִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּמִדְרָשֵׁנוּ״, שֶׁהוּא גֶּדֶר קָטָן שֶׁבִּבְחִינַת הַשְׁרָאַת אוֹר הַשְּׁכִינָה. וְיִחֵס לִבְנֵי שֵׂעִיר גֶּדֶר גָּדוֹל מִגֶּדֶר שֶׁל יִשְׁמָעֵאל כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִיִּשְׁמָעֵאל.
דברים לג:ב · פירוש ה
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים. גַּם מַה שֶׁהִקְדִּים זִכְרוֹן סִינַי לַבִּיאָה וּבְשֵׂעִיר וּבְפָארָן הִקְדִּים לִזְרִיחָה וְהוֹפָעָה, כִּי בִּמְקוֹם זִכְרוֹן ה׳ הוּא מַאֲמַר הוֹפִיעַ וְזָרַח, וְהָבֵן. וְהַכַּוָּנָה בְּכָל הַמַּאֲמָר לְהָעִיר מַעֲלָתָם לְהַרְבּוֹת בְּבִרְכָתָם כִּי רְאוּיִים הֵם לִבְרָכָה, וְזֶה מִדֶּרֶךְ הָרוֹצֶה לְבָרֵךְ בְּכָל לִבּוֹ לְעוֹרֵר הַדְּבָרִים לְהַלְהִיב הַלֵּב לְבָרֵךְ בְּכָל לִבּוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁעָשָׂה יִצְחָק כְּשֶׁרָצָה לְבָרֵךְ יַעֲקֹב, הָיָה מְקָרְבוֹ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ (בראשית כז:כו) ״גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי״, וְזֶה מִדְּבָרִים הַמְּעוֹרְרִים.
דברים לג:ג · פירוש א
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
אַף חוֹבֵב עַמִּים וְגוֹ׳ רַזַ״ל אָמְרוּ (בבא בתרא ח.) אַף שֶׁחִבֵּב ה׳ הָעַמִּים וְהִגְלָה יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן ״כָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם״ וְגוֹ׳ שֶׁאֵין עַל לוֹמְדֵי תּוֹרָה מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם לַהֲלִיכָתוֹ לְשֵׂעִיר וּלְפָארָן, שֶׁהוּא לַחֲרוֹת בָּהֶם אַף ה׳ בְּיוֹם הַדִּין כְּשֶׁיֹּאמְרוּ ״לֹא הוֹדַעְתָּנוּ אוֹתָהּ״, לָזֶה קָדַם לָהֶם הַסִּבָּה וְאָמַר לָהֶם ״אַתֶּם רוֹצִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה?״. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אַף הוּא מַה שֶׁחוֹבֵב עַמִּים שֶׁהָלַךְ לְהַזְמִינָם לַתּוֹרָה.
דברים לג:ג · פירוש ב
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ ״כָּל קְדֹשָׁיו״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני סוף פרשת קדושים) בְּפָסוּק ״וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים״ (ויקרא כ:כו), אִלּוּ אָמַר ״וָאַבְדִּיל אֶת הָעַמִּים מִכֶּם״ לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לָאוּמּוֹת, וּמֵאָמְרוֹ ״וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם״ וְגוֹ׳, מִכָּאן שֶׁאִם יָבוֹאוּ מֵהָעַמִּים לְהִתְגַּיֵּר הִנֵּה הֵם מְקֻבָּלִים כְּאֶחָד יִשְׂרְאֵלִי, וְהוּא אָמְרוֹ ״כָּל קְדֹשָׁיו״ פֵּרוּשׁ מַעֲלָה זוֹ עוֹדֶנָּה לָהֶם, פֵּרוּשׁ, לְהִתְגַּיֵּר, שֶׁהַבָּא לְהִתְקַדֵּשׁ מֵהֶם ״בְּיָדֶךָ״, פֵּרוּשׁ, הוּא נִכְנָס וּמְקֻבָּל תַּחַת כְּנָפֶיךָ (יבמות מז.).
דברים לג:ג · פירוש ג
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
אוֹ תִּהְיֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אַף חֹבֵב״ – פֵּרוּשׁ חִבָּה אַחַת נִשְׁאֲרָה לָעַמִּים, וְהוּא שֶׁכָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְאָמְרוֹ ״וְהֵם״ – פֵּרוּשׁ עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהֶם הוּא כָּל עִקַּר הַמַּאֲמָר, יֵשׁ לָהֶם הֶפְרֵשׁ לְהִתְגַּדֵּר עַל קְדוֹשָׁיו שֶׁל הַבָּאִים מִן שְׁאָר הַגּוֹיִם, שֶׁיִּשְׂרָאֵל ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״, פֵּרוּשׁ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות קג:) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָם, וְזֶה הָיָה מִצַּד מַה שֶׁתֻּכּוּ – פֵּרוּשׁ נִתְמָרְקוּ עַל יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר הַמֻּפְלָא שֶׁשָּׁמְעוּ דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:) שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָם כָּרָמוּז בַּפָּסוּק (שיר השירים ה:ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״, וּבָזֶה פָּסְקָה זוֹהֲמָתָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַגֵּרִים שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְקַבְּלוּ כְּאֶחָד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֹא פָּסְקָה זוֹהֲמָא מֵהֶם כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵיהֶם (זוהר ח״ג יד:).
דברים לג:ג · פירוש ד
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
וְגָמַר אוֹמֶר ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן מֶמְשָׁלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מז:ד) ״יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ״, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאֵין נוֹתְנִים שׁוּם מֶמְשָׁלָה עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא מִמִּשְׁפַּחַת הַגֵּרִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מה:) מִפָּסוּק (דברים יז:טו) ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״ – כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁתָּשִׂים עָלֶיךָ לֹא יִהְיוּ אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, וְצֵא וּלְמַד מִבָּרַיְתָא (סוטה מא.) שֶׁל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁקָּרָא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְכָל הָעִנְיָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ פֵּרוּשׁ כָּל שֶׁהוּא מִזֶּרַע עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם בִּגְדוּלּוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְאָמְרוֹ ״יִשָּׂא״ לְשׁוֹן יָחִיד כְּאָמְרָם (סנהדרין ח.) דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר וְלֹא שְׁנֵי דַּבָּרִים.
דברים לג:כט · פירוש א
אַשְׁרֶ֨יךָ*(בספרי תימן אַשְׁרֶ֨יךָ באל״ף גדולה) יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהֹוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃ {ס}        
אַשְׁרֶיךָ וְגוֹ׳ נוֹשַׁע בַּה׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת שָׂרֵיהֶם נִלְחָמִים לָהֶם כַּיָּדוּעַ, וּבָזֶה יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּגְבַּהּ עָלָיו שַׂר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, אוֹ ה׳ יִגְּפֶנּוּ, כְּאָמְרוֹ (שמות יד:ל) ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כא:ה) שֶׁהֶרְאָם ה׳ שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם מֵת לִפְנֵיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל אַשְׁרֵיהֶם שֶׁתְּשׁוּעָתָם הִיא בַּה׳, שֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ נִלְחָם לָהֶם, וּבָזֶה חַרְבָּם גְּבוֹהָה וְעוֹמֶדֶת בְּלֹא מֵחוּשׁ.