שמות
שמות א:יז · פירוש א
וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃
וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה כָּפַל לוֹמַר וְלֹא עָשׂוּ וַתְּחַיֶּיןָ. וְרַזַ״ל (סוטה יא,א) אָמְרוּ שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת מַיִם וּמָזוֹן. וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה לֹא הָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם כֵּן מִקּוֹדֶם. וְאוּלַי שֶׁיּוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא פָּסְקוּ מֵהַהֲטָבָה, וְהוּא סִבַּת הַיִּרְאָה שֶׁיָּרְאוּ אֶת הָאֱלֹהִים אֲפִלּוּ עַל מְנִיעַת הַהֲטָבָה שֶׁהָיוּ רְגִילִין לְהֵטִיב בְּסִפּוּק מָזוֹן, וְלֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא עָשׂוּ וְגוֹ׳ אֶלָּא וַתְּחַיֶּיןָ.
שמות א:כ · פירוש א
וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
וַיֵּיטֶב וְגוֹ׳ וַיִּרֶב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק מַה הוּא הַהֲטָבָה, וְאוּלַי שֶׁהוּא הָרָשׁוּם בְּסָמוּךְ ״וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים״, וְקָשֶׁה אִם כֵּן לֹא הָיָה מַפְסִיק בְּאָמְרוֹ ״וַיִּרֶב הָעָם״. וְנִרְאֶה שֶׁמּוֹרֵנוּ הַכָּתוּב דָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ רָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת לָהֶן מַיִם וּמָזוֹן, לָזֶה אָמַר וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת, פֵּרוּשׁ, נָתַן לָהֶם רַב טוּב וּבְאֶמְצָעוּתוֹ הָיָה לָהֶן יְכֹלֶת לְסַפֵּק מָזוֹן, וּבָזֶה וַיִּרֶב הָעָם, וְזוּלַת זֶה לֹא יִהְיֶה לָהֶם לְסַפֵּק לָרַבִּים בְּהַפְלָגָה, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר ה׳ שְׂכָרָם הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה לָהֶם בָּתִּים.
שמות כא:א · פירוש ז
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לְהַסְבִּיר הַמִּצְוֹת שֶׁתִּתְקַבֵּל לַכֹּל, וְלָזֶה אָמַר אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, פֵּרוּשׁ, הֲגַם כִּי דָּבָר זֶה יֵשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן הָרָצוֹן, שֶׁהַקּוֹנֶה עַבְדּוֹ יְמַהֵר לְשַׁלְּחוֹ אַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים, תָּשִׂים הַדְּבָרִים לִפְנֵיהֶם כִּי מִצְוָה זוֹ לִזְכוּת כָּל אֶחָד מֵהֶם הִיא, כְּשֶׁיִּהְיֶה עֶבֶד לֹא יַעֲבֹד בּוֹ לְעוֹלָם, וּבָזֶה יִתְרַצֶּה בַּדָּבָר, כִּי כָּל אֶחָד יַעֲרִיךְ הַדָּבָר שֶׁהוּא לִזְכוּתוֹ לְצַד כִּי כָּל עִבְרִי הַנִּמְכָּר אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד דָּחֳקוֹ, אוֹ גָּנַב וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, וְזֶה יְסוֹבְבוֹ הָעֹנִי, וּבְאוֹתוֹ מַצָּב כֻּלָּם עֲשִׁירִים הָיוּ, וְאֵין זֶה אֶלָּא לְדָבָר הַמִּתְגַּלְגֵּל, וְכָל אֶחָד יָשִׂים לְפָנָיו שֶׁאֵלָיו נוֹגֵעַ הַחֶסֶד דִּלְמָא יִתְגַּלְגֵּל עָלָיו הַגַּלְגַּל, וְזֶה זְכוּת הוּא לוֹ.
שמות כב:כד · פירוש א
אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃
אִם כֶּסֶף. בַּמְּכִילְתָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כָּל ״אִם״ שֶׁבַּמִּקְרָא רְשׁוּת, חוּץ מִזּוֹ וְכוּ׳. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה יְדַבֵּר ה׳ בְּדֶרֶךְ סָפֵק בִּמְקוֹם וַדַּאי. וְאוּלַי כִּי בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ וּלְהָשִׁיב גַּם כֵּן לַאֲשֶׁר יִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל בִּרְאוֹתוֹ כִּי יִרְבֶּה כְבוֹד אָדָם בְּזָהָב לָרֹב וְאוֹצְרוֹתָיו מְלֵאִים הוֹן עָתֵק לְלֹא צֹרֶךְ בּוֹ, וְיֹאמַר אָדָם: ״מַה הֵנָּה אוֹצְרוֹת זָהָב לְאָדָם לְלֹא דָבָר? לָמָּה לֹא הִסְפִּיק ה׳ לָתֵת לוֹ מְזוֹנוֹתָיו הַצְּרִיכִין וְלֹא יִהְיֶה זֶה גָּדוֹל מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ אֲשֶׁר שָׁאַל (בראשית כח:כ) לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ״. הֵן אֱמֶת כִּי מַה שֶׁיֶּחְסַר לְאָדָם מִכְּדֵי צָרְכּוֹ יֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר לְיַסְּרוֹ עַל עֲוֹנוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אוֹצְרוֹת הוֹן לָמָּה לְאִישׁ אֵין לוֹ צֹרֶךְ בָּהֶם? לָזֶה הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַסּוֹבֵב דָּבָר הוּא אוֹתָם שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְקַבֵּל חֻקָּם לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי ה׳ בְּחַסְדּוֹ נוֹתֵן שֶׁפַע הַצָּרִיךְ בְּרֶוַח לְכָל אִישׁ וְאִישׁ דֵּי מַחְסוֹרוֹ. וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא אָדָם וְאֵינוֹ רָאוּי לְקַבֵּל פַּרְנָסָתוֹ בְּכָבוֹד מֵאֵל הַכָּבוֹד, הַחֵלֶק הַמַּגִּיעוֹ לֹא יִטְּלֶנּוּ עֶלְיוֹן, אֶלָּא הֲרֵי הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל מָקוֹם אַחֵר, וְתִהְיֶה פַּרְנָסַת הַלָּז עִם אָדָם אַחֵר הַבָּא לוֹ דֶּרֶךְ שָׁם פַּרְנָסָתוֹ, וְיִתְפַּרְנֵס בִּפְחִיתוּת וּבְבִזּוּי כַּאֲשֶׁר גָּזַר הַגּוֹזֵר בְּצֶדֶק. וְיַעֲשֶׂה ה׳ בְּדֶרֶךְ זֶה לִשְׁתֵּי מִדּוֹת טוֹבוֹת: הָאַחַת – לְהִשְׁתַּלֵּם אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה פָּעֳלוֹ הָרָע, וְהַשְּׁנִיָּה – כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה הַנּוֹתֵן בְּאֶמְצָעוּת נְתִינַת צְדָקָה וָחֶסֶד לְרֵעֵהוּ.
שמות כב:כד · פירוש ב
אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃
וְזֶה הוּא אָמְרוֹ אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, פֵּרוּשׁ, אִם רָאִיתָ שֶׁהָיָה לְךָ כֶּסֶף יָתֵר עַל מַה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְעַצְמְךָ שֶׁאַתָּה מַלְוֶה לְעַמִּי, תֵּדַע לְךָ שֶׁאֵין זֶה חֵלֶק הַמַּגִּיעֲךָ אֶלָּא חֵלֶק אֲחֵרִים, שֶׁהוּא הֶעָנִי, עִמָּךְ, וּבָזֶה רָמַז כִּי צָרִיךְ לִפְתֹּחַ לוֹ מִשֶּׁלּוֹ. וְאוּלַי כִּי רָמַז לוֹ גַּם כֵּן שֶׁלֹּא יִתְנַשֵּׂא וְיִתְגַּדֵּל עַל הֶעָנִי בִּרְאוֹתוֹ כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה, לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת וּמַעֲלָה, כִּי מִשֶּׁלּוֹ הוּא נוֹתֵן לוֹ. וְחָזַר לוֹמַר כְּנֶגֶד הַהַלְוָאָה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו וְגוֹ׳:
שמות כג:ג · פירוש א
וְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֽוֹ׃ {ס}
וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. יִרְמוֹז בְּתֵיבַת בְּרִיבוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לד) כִּי הֶעָנִי עוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם קוֹנוֹ לָמָּה זָן לַכֹּל וְהוּא בְּרָעָב וּבְעֵירוֹם, וְכָל הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לֶעָנִי וּמְפַרְנְסוֹ הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּית רִיב עָנִי מֵעַל הַשָּׁמַיִם, וּבִזְמַן שֶׁאֵין חוֹנֵן דַּלִּים טַעֲנַת עָנִי הִיא טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת וּמְהוּדֶּרֶת, וְלָזֶה יְצַו ה׳ שֶׁלֹּא יְסוֹבְבוּ הִדּוּר לְרִיב הֶעָנִי עִם קוֹנוֹ אֶלָּא יְחוֹנְנוּהוּ כְּמִשְׁפַּט חוֹנֵן דַּלִּים.
שמות כג:ו · פירוש א
לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹנְךָ֖ בְּרִיבֽוֹ׃
לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיוֹנְךָ. אוּלַי שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל מִשְׁפַּט הָעֲנִיִּים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא עא,א) ״עֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֵּי עִירְךָ וְכוּ׳, עֲנִיֵּי עִירְךָ וַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת – עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִין״, וְלָזֶה בָּא הַמִּצְוָה כָּאן בְּלָאו לְבַל יַטֶּה מִשְׁפָּט הַקָּדוּם לְאַחֲרוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֶבְיוֹנְךָ״.
שמות כה:ב · פירוש ג
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
וְיִקְחוּ לִי. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּתַב וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן. וְאוּלַי שֶׁיִּרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שקלים א,ג) מְמַשְׁכְּנִין עַל הַשְּׁקָלִים, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) כִּי שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת שָׁנוּ כָּאן, שְׁתַּיִם מֵהֶם שְׁקָלִים בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת, אַחַת לַאֲדָנִים וְאַחַת לְקָרְבְּנוֹת צִבּוּר, וְהַשְּׁלִישִׁית נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וְיִקְחוּ כְּנֶגֶד נִדְבַת הַשְּׁקָלִים הָרְמוּזָה בַּתְּרוּמָה הַסְּמוּכָה לָהּ, לוֹמַר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְפִיָּה לִשְׁקוֹל, וְסָמַךְ תֵּבַת וְיִקְחוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִרְמֹז שֶׁבַּשְּׁקָלִים מְדַבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁאֵינָם שׁוֹקְלִים אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שמות ל:יג) ״כֹּל הָעוֹבֵר״ וְגוֹ׳. וּלְפִי זֶה אָמְרוֹ מֵאֵת כָּל אִישׁ, פֵּרוּשׁ שֶׁהַלְּקִיחָה תִּהְיֶה בְּהַשְׁוָאָה מֵאֵת כָּל אִישׁ, וַאֲפִלּוּ אֶת אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּהְיֶה לְקִיחָה שָׁוָה מִכֻּלָּם, וְלֹא יַרְבֶּה הַנָּדִיב וְלֹא יַמְעִיט הַכִּילַי. וְעוֹד יִרְצֶה בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִרְמֹז שֶׁכְּבָר קָדַם דָּבָר אַחֵר, וְהוּא נִדְבַת לֵב, כָּרָמוּז בְּסוֹף דְּבָרָיו שֶׁאָמַר אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדַבֵּר הַכָּתוּב גַּם בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, וְיַחְפֹּץ ה׳ שֶׁכָּל נְדָבָה תִּהְיֶה מִלֵּב וְלֹא תִּהְיֶה הַנְּתִינָה עַד שֶׁתִּקְדַּם הַנְּדָבָה בַּלֵּב.
שמות כה:ב · פירוש ה
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
מֵאֵת כָּל אִישׁ וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר כִּי בְּאִישׁ שֶׁיּוֹדְעִים בּוֹ שֶׁהוּא נְדִיב לֵב, לֹא יַכְנִיסוּהוּ בְּמִשְׁפַּט הַהַעֲרָכָה לָדַעַת מַה יְקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ, כֵּיוָן שֶׁהוּא מֻחְזָק כִּי לִבּוֹ נָדִיב, יִקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת אֲשֶׁר יָבִיא, כִּי וַדַּאי שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא עַצְמוֹ שֶׁזֶּה הוּא יְכָלְתּוֹ, וְאֶת זוֹ אַצְדִּיק שֶׁהוּא תְּרוּמָתִי הַצָּרִיךְ לָתֵת, כְּאָמְרוֹ אֶת תְּרוּמָתִי.
שמות כה:ב · פירוש ו
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה לִקָּראוֹת תְּרוּמָתִי אֶלָּא הַמּוּבָא מִנִּדְבַת לֵב הָאָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ מֵאֵת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, אֲבָל הַמְעוּשֶּׂה לֹא קְרָאָהּ תְּרוּמָתִי אֶלָּא תְּרוּמָה דִּכְתִיב ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״.
שמות כה:ב · פירוש ז
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
עוֹד נִרְאֶה בְּדִקְדּוּק אָמְרוֹ שְׁלֹשָׁה רִבּוּיִים אֵלּוּ מֵאֵת כָּל אִישׁ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״מֵאֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ״ וְגוֹ׳, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְרַבּוֹת שְׁלֹשָׁה פְּרָטִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּהַדְרָגָה מְשֻׁנָּה בְּדִין הַצְּדָקוֹת מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְהֵם: הַיְּתוֹמִים וְהַנָּשִׁים וְהַשּׁוֹעַ. הַיְּתוֹמִים – כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ח,א) אֵין פּוֹסְקִים צְדָקָה עַל הַיְּתוֹמִים, וְאִם לַעֲשׂוֹת לָהֶם שֵׁם – מֻתָּר. הַנָּשִׁים – כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּסוֹף מַסֶּכֶת קַמָּא (קיט,א) שֶׁאֵין לוֹקְחִים מֵהַנָּשִׁים אֶלָּא דָּבָר מוּעָט, וְאָמְרוּ עוֹד שָׁם כִּי מוּעָט וּמְרֻבֶּה הוּא לְפִי עֵרֶךְ מַה שֶׁהֵם הַנָּשִׁים, וּכְמַעֲשֵׂה רָבִינָא שֶׁלָּקַח שַׁרְשְׁרוֹת זָהָב מֵהֶם וְאָמַר כִּי בְּעֵרֶךְ בְּנֵי מְחוֹזָא דָּבָר מוּעָט הוּא. שׁוֹעַ – כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּבָבָא בַּתְרָא (שם) שֶׁאָסוּר לְגַבַּאי צְדָקָה לְתָבְעוֹ וְלִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ וְכוּ׳, וּכְמַעֲשֶׂה הוּבָא שָׁם (תענית כד,א) עוֹד שֶׁהָיוּ נִשְׁמָטִים הַגַּבָּאִים מֵהִתְרָאוֹת לְפָנָיו לְבַל יִהְיֶה מֵצֵר לְעַצְמוֹ וְיִתֵּן מַה שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לִתֵּן. וְהִנֵּה בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה שֶׁיִּקַּח מֵהַשְּׁלֹשָׁה הַנִּזְכָּרִים, וְהוּא מַה שֶׁרִבָּה בִּשְׁלֹשֶׁת הָרִבּוּיִים: יְתוֹמִים, נָשִׁים, שׁוֹעַ. אֶת לְרַבּוֹת הַנָּשִׁים, כָּל לְרַבּוֹת הַיְּתוֹמִים, אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ זֶה שׁוֹעַ כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁמִּשְּׁלָשְׁתָּם יִקַּח אֲפִלּוּ דָּבָר גָּדוֹל.
שמות כה:ב · פירוש ח
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ כִּי הַמִּשְׁכָּן הוּא כַּפָּרָה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. עוֹד אָמְרוּ (שמות רבה לג,ח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳, וְכִי יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לִבְנוֹת מִשְׁכָּן? אָמַר לוֹ: מֵהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם כוּ׳, כִּי הַמָּן הָיָה מוֹרִיד לְיִשְׂרָאֵל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, עַד כָּאן. וְגַם אָמְרוּ (תנחומא) כִּי מִבִּזַּת מִצְרַיִם נָטְלוּ קָטָן שֶׁבְּכֻלָּם מַשָּׂא אַרְבָּעִים חֲמוֹרִים כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְכוּ׳. וְאָמְרוּ (שיר השירים רבה א,יא) עוֹד שֶׁבִּזַּת הַיָּם גְּדוֹלָה מִבִּזַּת מִצְרַיִם, הֲרֵי שֶׁהָיָה לְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׁר מֻפְלָג. וּלְפִי זֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לִשְׁלָשְׁתָּם, כִּי לֹא אָמְרוּ אֵין לוֹקְחִים מֵהַיְּתוֹמִים אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם וְלֹא כַּפָּרָה, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם כַּמִּשְׁכָּן – לוֹקְחִים מֵהֶם. וְהַנָּשִׁים גַּם כֵּן בִּמְקוֹם כַּפָּרָה לוֹקְחִים מֵהֶם, וְעוֹד שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְּנוּ דָּבָר גָּדוֹל בְּעֵרֶךְ עָשְׁרָם הַמֻּפְלָג דָּבָר קָטָן יֵחָשֵׁב, וְהַשּׁוֹעַ גַּם כֵּן לְצַד רֹב הָעֹשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה בּוֹ רֹשֶׁם כָּל מַה שֶׁיִּתֵּן לְנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן אֲפִלּוּ יִתֵּן כָּל הַצָּרִיךְ לַמִּשְׁכָּן. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, לוֹמַר שֶׁלֹּא הִתִּיר לָקַחַת מֵהַדְרָגוֹת הַנִּזְכָּרִים ״מֵאֵת כָּל אִישׁ״ וְגוֹ׳ אֶלָּא ״אֶת תְּרוּמָתִי״ שֶׁהִיא תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן לַטְּעָמִים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
שמות ל:יב · פירוש ז
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה כִּי יְצַו ה׳ שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד שֶׁיִּהְיֶה הַמִּסְפָּר עַל יְדֵי נְתִינַת דָּבָר, כְּאָמְרוֹ וְנָתְנוּ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרוֹ זֶה יִתְּנוּ, וְהוּא לְטַעַם כַּפָּרַת נַפְשָׁם. וְהַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא יִמְנוּ אוֹתָם אֶחָד אֶחָד אֶלָּא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם אֶחָד אֶחָד, אֶלָּא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר. וְדֶרֶךְ מִסְפָּר זֶה אֵין בּוֹ הַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת אֶלָּא הַרְחָקַת הַנֶּזֶק הַנִּמְשָׁךְ מֵהַמִּסְפָּר, וְהוּא מַה שֶׁמָּצִינוּ לְשָׁאוּל דִּכְתִיב (שמואל א יא:ח) ״וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק״, פֵּרוּשׁ, בְּחַרְסִית. וְזוּלַת פֵּרוּשֵׁינוּ זֶה תִּקְשֶׁה מִי הִתִּיר לְשָׁאוּל לִפְקוֹד יִשְׂרָאֵל בְּחַרְסִית, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל״? וְלִדְבָרֵינוּ תִּמְצָא נַחַת רוּחַ בָּעִנְיָן.
שמות ל:יב · פירוש יב
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
נִמְצֵנוּ אוֹמְרִים כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה דִּינִים. הָאֶחָד הוּא מִסְפָּר שֶׁהָיָה אַחַר הָעֵגֶל, זֶה הָיָה לְצֹרֶךְ, גַּם הֻצְרַךְ לָתֵת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְצַד שֶׁהָיוּ חַיָּבִים כַּנִּזְכָּר. שֵׁנִי, כָּל שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּמִסְפָּרָם אֵין צָרִיךְ לִמְנוֹתָם עַל יְדֵי שְׁקָלִים אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּחַרְסִית אֲדָמָה, וְזֶה מַעֲשֵׂה שָׁאוּל. שְׁלִישִׁי, כָּל שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִמְנוֹתָם אֵין לִמְנוֹתָם אֲפִלּוּ עַל יְדֵי חַרְסִית, וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁהִטְעָהוּ ה׳ עַל שִׁגְיוֹנוֹ, וְעַל יְדֵי נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל מֻתָּר כִּי זֶה מוֹנֵעַ הַנֶּגֶף הַבָּאָה מֵהַמִּסְפָּר. וְאִם תֹּאמַר לָמָּה הֻצְרַךְ דָּוִד לְמִסְפָּר וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ מִנְיַן שִׁקְלֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמְּבִיאִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֵין הוֹכָחָה מֵהַשְּׁקָלִים כִּי יוֹאָב לֹא הֵבִיא אֶלָּא מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שׁוֹלְפֵי חֶרֶב (שמואל ב כד:ט), וְהַשְּׁקָלִים מְבִיאִים הַכֹּל וַאֲפִלּוּ הַקְּטַנִּים, כְּאָמְרָם (שקלים א,ג) אָדָם שׁוֹקֵל עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ וְכוּ׳, וְלָזֶה רָצָה לָדַעַת מִסְפַּר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וְדָבָר זֶה לֹא יָדַעְנוּ מִמַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל הַמּוּבָא בֵּית ה׳.
שמות ל:יג · פירוש ב
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְנִרְאֶה בְּהָעִיר, לָמָּה נִתְרַצָּה ה׳ בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְבַד, וּלְפָחוֹת הָיָה לוֹ לוֹמַר שֶׁקֶל שָׁלֵם, גַּם לָמָּה יְצַו ה׳ לְבַל יוֹסִיף הֶעָשִׁיר וּלְבַל יִגְרַע הֶעָנִי מִמַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל.
שמות ל:יג · פירוש ד
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וּמֵעַתָּה אִם יַרְבֶּה הֶעָשִׁיר הִנֵּה הוּא מַפְסִיד הַכַּוָּנָה שֶׁהִיא הָעִקָּר. לָזֶה צִוָּה וְאָמַר הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, וְהַטַּעַם לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה׳ כַּנִּזְכָּר, שֶׁאִם יַרְבֶּה אוֹ יַמְעִיט אֵין רִשּׁוּם תְּרוּמַת ה׳ נִכָּר. וּלְטַעַם זֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב זִכְרוֹן הַשִּׁעוּר וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹן הַנְּתִינָה, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים זִכְרוֹן הַנְּתִינָה וְאַחַר כָּךְ שִׁעוּרָהּ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לָתֵת טַעַם הַקִּצְבָּה לָמָּה קָצַב מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, וְאָמַר לָתֵת וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְאוּלַי כִּי רָמַז גַּם כֵּן שֶׁאֵין הַקִּצְבָּה שָׁוָה אֶלָּא בִּבְחִינַת הַקִּצְבָּה, אֲבָל בִּבְחִינַת הַכַּוָּנָה – מִן הַנִּמְנָע כִּי יִשְׁווּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכַוָּנַת הַלֵּב, שֶׁכָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינַת חִבָּתוֹ בְּקוֹנוֹ יַעֲשֶׂה הַדָּבָר בְּחֵשֶׁק גָּדוֹל, וְהָבֵן. וְלָזֶה סָמַךְ מִצְוַת הַהַשְׁוָאָה לֹא יַרְבֶּה הֶעָשִׁיר וְלֹא יַמְעִיט הֶעָנִי מִמַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל, אֲבָל בִּבְחִינַת הַכַּוָּנָה אֵין מְצִיאוּת לְהַשְׁווֹת הַלְּבָבוֹת.
שמות ל:יג · פירוש ח
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ זֶה יִתְּנוּ, כָּאן פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב מַה הוּא כֹּפֶר נֶפֶשׁ שֶׁצִּוָּה לָתֵת, וְאָמַר זֶה יִתְּנוּ, יְכַוֵּן אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה דִּכְתִיב (יהושע א:ח) ״לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ״. גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפָנָיו כָּל הַיּוֹם מוּנָח סֵפֶר תּוֹרָה כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר צִוָּה לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (דברים יז:יט) ״וְהָיְתָה עִמּוֹ״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַה שֶׁהֶרְאָהוּ בָּאֶצְבַּע ״זֶה יִתְּנוּ״, וּסְתָמוֹ כְּפֵרוּשׁוֹ שֶׁעַל הַמּוּנָח לְפָנָיו תָּמִיד צִוָּה ה׳, וּבְאֶמְצָעוּת מַה שֶׁיִּלְמְדוּ בַּתּוֹרָה הִיא מְגִנָּה וּמְכַפֶּרֶת עָוֹן וּמַרְבָּה זְכֻיּוֹת, כְּאָמְרָם (מנחות קי,א) ״וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד הַכֹּל״, וַאֲפִלּוּ הָיוּ בְּיַד הָאָדָם עֲבֵרוֹת רַבּוֹת ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם״ כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הַמְּכַפְּרִים. וְהוּא אָמְרוֹ כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים שֶׁהֵם הַמִּצְווֹת, זֶה יִהְיוּ לוֹ לְתִקּוּן כָּל דָּבָר. וְנִמְשָׁךְ גַּם כֵּן אָמְרוֹ כֹּל הָעֹבֵר עִם שֶׁלְּמַטָּה, לוֹמַר תִּקּוּן לְמִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן תּוֹרָה בְּמַה יִתֵּן כֹּפֶר נַפְשׁוֹ כִּי הוּא בּוֹר רֵיק אֵין בּוֹ מַיִם, לָזֶה אָמַר כֹּל הָעֹבֵר וְגוֹ׳ יִתֵּן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, כְּיִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן וְשִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה (סוטה כא,א), וְרַבִּים כָּהֵם אֲשֶׁר יֶחֱצוּן כַּסְפָּם לַעֲמֵלֵי תּוֹרָה.
שמות ל:יג · פירוש יא
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה, פֵּרוּשׁ כִּי הַנּוֹתֵן מַחֲצִית שִׁקְלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא יֵרָאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא דָּבָר מְרֻבֶּה וְיֵרַע בְּעֵינָיו לְחַלֵּק מַחֲצִיתוֹ, וְאָמַר וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, פֵּרוּשׁ לְצַד הֱיוֹתוֹ דַּל וּנְכָסָיו מְצֻמְצָמִים לֹא יַמְעִיט. וְטַעַם שֵׁנִי אָמַר לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה׳ לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם, וּבְעֵרֶךְ הַמֻּצָּג יֻקְטַן כָּל הַנִּתָּן בַּעֲדוֹ. וְכָאן יֵשׁ שְׁתֵּי הַשָּׂגוֹת יְקָרוֹת: אַחַת שֶׁבָּזֶה יִתֵּן תְּרוּמַת ה׳ וְיִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאֵין עֵרֶךְ לַדָּבָר הַלָּז, וְעוֹד לְכַפֵּר בְּעַד הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בַּעֲדָהּ יִתֵּן אָדָם ״עוֹר בְּעַד עוֹר״ וְגוֹ׳ (איוב ב:ד).
שמות לה:א · פירוש ב
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֶת כָּל, עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה בְּפָסוּק ״מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳ (שמות כה:ב) שֶׁבָּא לְרַבּוֹת יְתוֹמִים, קְטַנִּים וְנָשִׁים יְעֻיַּן שָׁם, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת כָּל שְׁנֵי רִבּוּיִים, וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהוּא שׁוֹעַ, זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרֹא לוֹ, כִּי מֵעַצְמוֹ בֹּא יָבֹא בְּרִנָּה בִּכְלַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
שמות לה:ד · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־כׇּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
וְאָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר וְגוֹ׳ לֵאמֹר יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (פרשת תצא) רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ״טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר״ – טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה שֶׁלֹּא תִדֹּר כָּל עִקָּר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה נוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם, עַד כָּאן. וְאָמְרוּ בְּפֶרֶק א׳ דִּנְדָרִים (נדרים ט.) שְׁתֵּי אוֹקִימְתּוֹת: א׳ שֶׁחוֹלְקִים בְּנֶדֶר, אֲבָל בִּנְדָבָה מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר שֶׁיְּהֵא נוֹדֵב וּמְשַׁלֵּם, וּכְגוֹן שֶׁהָיָה בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ בָּא לִידֵי תַּקָּלָה, וּכְמַעֲשֵׂה הִלֵּל שֶׁהָיָה מֵבִיא קָרְבָּנוֹ כְּשֶׁהִיא חֻלִּין לָעֲזָרָה וְשָׁם הָיָה מַקְדִּישָׁהּ. וְהַב׳ שֶׁחוֹלְקִים בִּנְדָבָה, וְלֹא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא נוֹדֵב אֲבָל נוֹדֵר לֹא, וְנוֹדֵב עַצְמוֹ דַּוְקָא בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ בָּא לִידֵי תַּקָּלָה כַּנִּזְכָּר, יְעֻיַּן שָׁם. לְפִי זֶה יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה כֹּל נְדִיב לֵב״, אִם כֵּן בִּנְדָבָה מְדַבֵּר הַכָּתוּב. לָזֶה אָמַר זֶה הַדָּבָר פֵּרוּשׁ, הַנְּדָבָה צִוָּה ה׳ לֵאמֹר אוֹתָהּ, פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא בִּמְצִיאוּת זֶה שֶׁהוּא שֶׁצִּוָּה ה׳ שֶׁתֹּאמְרוּ נוֹדֵב וּמְשַׁלֵּם, וְהוּא בְּסֵדֶר שֶׁאֵינוֹ בָּא לִידֵי תַּקָּלָה. לְאוֹקִימְתָּא רִאשׁוֹנָה יַעֲלֶה דַּרְכֵּנוּ כְּרַבִּי מֵאִיר וּלְאוֹקִימְתָּא שְׁנִיָּה כְּרַבִּי יְהוּדָה.
שמות לה:ה · פירוש א
קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃
יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה׳. פָּסוּק זֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע כִּי לְבַד הַמּוּרְגָּשׁ יֵשׁ הַמּוּשְׂכָּל, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים תיקון כא) כִּי מַעֲשֵׂה הַתְּרוּמָה מוּשְׂכָּל הִיא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, כִּי לָהּ יִקָּרֵא תְּרוּמַת ה׳, וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתְּרוּמָה יַפְעִיל בָּהּ דָּבָר טוֹב וִיחַבֵּר אֹהֶל בַּל יִמּוֹט, וְעִקַּר הָרָצוֹן בַּמַּעֲשֶׂה הוּא הַמּוּשְׂכָּל, וְהוּא אָמְרוֹ יְבִיאֶהָ פֵּרוּשׁ יָבִיא לַבְּחִינָה הַנֶּעֱלֶמֶת עִם תְּרוּמַת ה׳, וּבֵאֵר הַכָּתוּב מִי הוּא אֲשֶׁר יְבִיאֶהָ, וְאָמַר כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, פֵּרוּשׁ, הָעוֹשֶׂה דָּבָר מִנְּשִׂיאוּת הַלֵּב אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לְצַד הִתְנוֹעֲעוּת הָרוּחָנִית הַשּׁוֹכֵן בַּלֵּב בְּחֵשֶׁק הַדָּבָר יַפְעִיל בַּמּוּשְׂכָּל נֶעְלָם, אֲבָל אִם יָבִיא הַתְּרוּמָה בְּלֹא נְדִיבוּת לֵב אֵין זֶה פּוֹעֵל בַּמּוּשְׂכָּל.
שמות לה:כ · פירוש א
וַיֵּ֥צְא֛וּ כׇּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה׃
וַיֵּצְאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרוּשׁ, שֶׁיָּצְאוּ כּוּלָּם כְּאֶחָד בִּזְרִיזוּת לְהָבִיא, וְלֹא הָיָה בָּהֶם אֶחָד שֶׁנִּתְעַכֵּב מֵחֲבֵרוֹ.
שמות לה:כ · פירוש ב
וַיֵּ֥צְא֛וּ כׇּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה׃
מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ מִלְּפָנָיו, קוֹדֶם שֶׁיִּתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לַעֲמוֹד מִלְּפָנָיו, וַהֲגַם דְּאָמְרִינַן בְּיוֹמָא (נג,א) שֶׁאֵין רְשׁוּת לְתַלְמִיד לַעֲמוֹד מִלִּפְנֵי רַבּוֹ אֶלָּא עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ רְשׁוּת, דָּנוּ יִשְׂרָאֵל כִּי כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה״ וְגוֹ׳ וְגָמַר דְּבָרָיו כְּאִלּוּ אָמַר לָהֶם עֲמוֹדוּ. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי אַהֲבַת הַדָּבָר קִלְקְלָה הַשּׁוּרָה. עוֹד נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַקְדִּים לְבַל יֵלֵךְ מֹשֶׁה וְיַקְדִּים לְהָבִיא כָּל הַצּוֹרֶךְ מִשֶּׁלּוֹ, כִּי עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה וְחֵשֶׁק גָּדוֹל הוּא בַּעֲשׂוֹת מִצְוֹת ה׳, לָזֶה יָצְאוּ מִלְּפָנָיו, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (רות ד:ז) ״וְזֹאת לְפָנִים״, קוֹדֶם לוֹ.
שמות לה:כא · פירוש א
וַיָּבֹ֕אוּ כׇּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִ֠יאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת יְהֹוָ֜ה לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכׇל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ׃
וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְנָדְבָה וְגוֹ׳, דַּע כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּמִּתְנַדְּבִים: הָאַחַת הוּא הַמִּתְנַדֵּב בִּרְצוֹן נַפְשׁוֹ כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְעֵרֶךְ מָמוֹנוֹ, וְלָזֶה יִקָּרֵא ״נָדְבָה רוּחוֹ״, לִשְׁלֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַדָּבָר כְּמוֹ צָעַר בְּנַפְשׁוֹ, וְהַשֵּׁנִי הוּא הַמִּתְנַדֵּב יוֹתֵר מִיְּכָלְתּוֹ מִגֹּדֶל טוֹבִיּוּת לִבּוֹ, וְלָזֶה יִקָּרֵא ״נְשָׂאוֹ לִבּוֹ״, פֵּרוּשׁ, שֶׁהַלֵּב מְנַשְּׂאֵהוּ וּמַעֲרִיכוֹ בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא, לָתֵת דָּבָר יָקָר. וְלָזֶה אָמַר כִּי בְּיִשְׂרָאֵל נִמְצְאוּ שְׁנֵי סוּגִים הַנִּזְכָּרִים, וּפָתַח בַּמְּעֻלֶּה שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם וְאָמַר ״כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת אִישׁ לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וּכְנֶגֶד הַשֵּׁנִי אָמַר וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ וְלֹא אָמַר ״אִישׁ״ כִּי אֵינוֹ חָשׁוּב בְּעֵרֶךְ הָרִאשׁוֹן. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי לֹא הָיוּ בְּכָל הַמִּתְנַדְּבִים אֶלָּא שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת וּשְׁתֵּיהֶן לִשְׁבָח שֶׁנָּדְבוּ בְּלִבָּם וְלֹא עָשׂוּ הַדָּבָר בְּחֶסְרוֹן רְצוֹן הַלֵּב, אֶלָּא שֶׁאֶחָד גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה׳ לִרְמֹז לַבְּחִינָה הַנֶּעֱלֶמֶת שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ (שמות לה:ה) ״יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה׳״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שָׁם שֶׁיְּכַוֵּן אֶל הַמֻּשְׂכָּל, וְדָבָר זֶה עִקָּרוֹ בְּנִדְבַת הַלֵּב וְהִנֵּה הוּא.
שמות לה:כא · פירוש ב
וַיָּבֹ֕אוּ כׇּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִ֠יאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת יְהֹוָ֜ה לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכׇל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ׃
וּלְכָל עֲבוֹדָתוֹ וְגוֹ׳. יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָל צָרְכֵי הַמִּשְׁכָּן, פֵּרוּשׁ, כָּל הַי״ג דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין לַמִּשְׁכָּן וְכוּ׳, בָּאוּ בְּעַצְמָן בִּנְדָבָה, וְלֹא הֻצְרְכוּ לִקְנוֹת דָּבָר מֵהֶם בְּכֶסֶף וְזָהָב הַמּוּבָא בַּתְּרוּמָה, וְהָבֵן:
שמות לה:כב · פירוש א
וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל ׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִ֠יאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כׇּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכׇל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהֹוָֽה׃
וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ עַל הַנָּשִׁים. עוֹד, לָמָּה כָּפַל לוֹמַר פַּעַם אַחֶרֶת כֹּל נְדִיב לֵב. וְאוּלַי כִּי יוֹדִיעַ הַכָּתוּב אֹפֶן נִדְבַת לֵב אֲשֶׁר עָשׂוּ אַנְשֵׁי הַחַיִל, כִּי דָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁיֵּשׁ הַדְרָגוֹת בְּאַהֲבַת הַנְּכָסִים, וְהֵם אַרְבַּע: הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּרִאשׁוֹנוֹת הֵם כְּלֵי תַּכְשִׁיטֵי בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם וּכְלֵי הַבַּיִת, דְּבָרִים אֵלּוּ יִגְדַּל עֶרְכָּם בְּעֵינֵי הָאָדָם מִכָּל קִנְיַן כַּסְפּוֹ, וְהַדָּבָר פָּשׁוּט הוּא. שְׁנִיָּה – הַזָּהָב, כִּי מִכָּל קִנְיָנִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם יֹאהַב הַזָּהָב יוֹתֵר מִכֻּלָּם. שְׁלִישִׁית – דְּבָרִים שֶׁאֵינָם בְּנִמְצָא זוּלַת אֶצְלוֹ, יִגְדַּל מַעֲלָתָם בְּעֵינָיו יוֹתֵר מִשִּׁעוּר שָׁוְיָם. רְבִיעִית – הֵם שְׁאָר קִנְיְנֵי הָאָדָם, כֶּסֶף וּשְׁוֵה כֶּסֶף.
שמות לה:כב · פירוש ב
וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל ׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִ֠יאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כׇּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכׇל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהֹוָֽה׃
וְסִדֵּר הַכָּתוּב הַדְרָגוֹת הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם, וְרִאשׁוֹן בַּקֹּדֶשׁ הִתְחִיל בּוֹ וְאָמַר וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁעַל הַנָּשִׁים כָּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ אוֹתָם. וְסִדֵּר הַכָּתוּב הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁהֵבִיאוּ לְהַרְאוֹת חִבַּת הַמִּתְנַדְּבִים, שֶׁלֹּא רָצוּ לְהָבִיא אֶלָּא דָּבָר הַיּוֹתֵר מְעֻלֶּה וְחָבִיב אֶצְלָם, הֲגַם שֶׁעוֹמְדִים לִשְׁבִירָה וּלְקַלְקֵל, אַף עַל פִּי כֵן אָהֲבָה נַפְשָׁם חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מִכָּל יְקָר רָאֲתָה עֵינָם, וְהֵבִיאוּ כָּל תַּכְשִׁיטֵי נְשֵׁיהֶם חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר נְדִיב לֵב, דַּע כִּי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ לִנְדִיב לֵב, כִּי יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ יֵאָמֵר עַל כָּל אֲשֶׁר יִתְנַדֵּב מִלִּבּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיִּדְּבֶנּוּ הַרְבֵּה וְיֵשׁ שֶׁיִּדְּבֶנּוּ מְעַט, אֲבָל נְדִיב לֵב יֵאָמֵר עַל לֵב נָדִיב, וְהוּא הָרָמוּז בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ נָדִיב יִתְנַדֵּב יוֹתֵר מֵהַיְּכֹלֶת וְלֹא יַקְפִּיד עַל הַחֶסְרוֹן אֲשֶׁר יִמְצָאֶנּוּ, כִּי שָׂמֵחַ בַּנְּתִינָה יוֹתֵר מֵהַקִּנְיָן אֶצְלוֹ. וְאָמְרוֹ כָּל כְּלִי זָהָב, פֵּרוּשׁ, לֹא תֹאמַר כִּי לְצַד שֶׁהָיוּ לָהֶם הַתַּכְשִׁיטִין הוּא שֶׁהֵבִיאוּ לַה׳ הַכֶּפֶל, לָזֶה אָמַר כָּל כְּלִי זָהָב שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ לָהֶם כְּלִי זָהָב. וְאָמְרוֹ חָח וָנֶזֶם שֵׁם הַמִּין. אוֹ יִרְצֶה כָּל כְּלִי זָהָב לוֹמַר שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ בְּבֵיתָם כָּל מִין כְּלִי זָהָב שֶׁבָּהֶם יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ אָדָם, לְקַיֵּם אָמְרוֹ (שיר השירים א:ד) ״נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ״. וְאוּלַי כִּי רָמַז בְּאָמְרוֹ עַל הַנָּשִׁים שֶׁהֱבִיאוּם עֲלֵיהֶם, וּבְבוֹאָהּ לִפְנֵי מֹשֶׁה הוֹרִידוּ עֶדְיָם מֵעֲלֵיהֶם וּנְתָנוּם לִתְרוּמַת ה׳, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם בָּזֶה לַאֲדוֹנֵינוּ בָּרוּךְ הוּא.
שמות לה:כב · פירוש ג
וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל ׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִ֠יאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כׇּל־כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכׇל־אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהֹוָֽה׃
הַדְרָגָה שְׁנִיָּה הִיא הַזָּהָב שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי תַּכְשִׁיט, כְּנֶגֶד הַמֵּבִיא מִבְּחִינָה זוֹ אָמַר וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַה׳. שְׁלִישִׁית דְּבָרִים שֶׁאֵינָם בְּנִמְצָא, כִּי הָיוּ בַמִּדְבָּר וְאֵין שָׁם בְּנִמְצָא תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכוּ׳, וּכְנֶגֶד הַמֵּבִיא מֵהֶם אָמַר וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְגוֹ׳. רְבִיעִית וְהוּא מַדְרֵגָה שֶׁלְּמַטָּה מִכּוּלָּן בִּבְחִינַת הַקִּנְיָנִים כֶּסֶף וּשְׁוֵה כֶּסֶף, אָמַר כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וְגוֹ׳.
שמות לה:כט · פירוש א
כׇּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֮ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכׇל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַיהֹוָֽה׃ {פ}
הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַה׳. הַתּוֹרָה מְעִידָה עַל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵבִיאוּ נִדְבַת ה׳, פֵּרוּשׁ, דָּבָר הָרָאוּי לִקָּרֵא נְדָבָה.
דברים
דברים יג:ה · פירוש ח
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב שֶׁבָּא לְהַזְהִיר עַל כְּלָלוּת הַתּוֹרָה שֶׁכָּלַל בְּשִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אַחֲרֵי ה׳ וְגוֹ׳ תֵּלֵכוּ זֶה סֵדֶר זְרָעִים, וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דִּין לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים וְכֻלָּן מִמִּדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, גַּם לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹלִיכוֹ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳, גַּם בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂר לֵוִי, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה לא) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹתֵן מַעַשְׂרוֹתָיו וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֵהוּ מוֹצִיאָה לוֹ אֶלֶף וְכוּ׳, לְאַחַר זְמַן מֵת הָאִישׁ הַהוּא וְעָמַד בְּנוֹ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה רָעָה עֵינוֹ בְּמַעַשְׂרוֹ וּפִיחֵת מִשִּׁיעוּר הַצָּרִיךְ, לְשָׁנָה הַבָּאָה הוֹצִיאָה לוֹ הַשָּׂדֶה כְּשִׁיעוּר מַה שֶׁפָּרַע עָלָיו אֶשְׁתָּקַד, לְשָׁנָה אַחֶרֶת פִּחֵת עוֹד, הוֹצִיאָה לוֹ שָׂדֵהוּ כְּשִׁיעוּר מַה שֶׁפָּרַע שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, עַד כָּאן, הַדְּבָרִים מוֹכִיחִים כִּי לְשִׁיעוּר מַה שֶׁהָיָה נוֹתֵן הָיְתָה שָׂדֵהוּ מוֹצִיאָה לוֹ. לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ כָּאן וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיֵּלֵךְ הוּא אַחַר מַעֲשָׂיו יִתְבָּרַךְ לָתֵת כְּפִי מַה שֶׁיִּתֵּן לוֹ, וְלֹא יְסוֹבֵב שֶׁה׳ יֵלֵךְ אַחֲרָיו כְּפִי מַה שֶׁיִּתֵּן הוּא מַעַשְׂרוֹתָיו עַל אוֹפֶן שֶׁכָּתַבְנוּ.
דברים טו:ז · פירוש א
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן וְגוֹ׳. אָמְרוֹ בְךָ, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִרְמֹז מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא י.) שֶׁאָמְרוּ כִּי טַעַם שֶׁבּוֹחֵר ה׳ לְיַסֵּר לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּיִסּוּרֵי הָעֹנִי הוּא כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִזְכֶּה חֲבֵרוֹ הַמְּפַרְנְסוֹ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר בְּךָ אֶבְיוֹן פֵּרוּשׁ בְּסִבָּתְךָ בָּא לוֹ הָעֹנִי הַגָּדוֹל. וְאָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ, פֵּרוּשׁ לֹא תַחְשֹׁב בִּרְאוֹתוֹ אֶבְיוֹן שֶׁהוּא פָּחוּת, דַּע שֶׁהוּא מֵהַמְּיֻחָדִים שֶׁבְּאַחֶיךָ וְאֵין הוֹכָחָה מֵהָעֹנִי הֱיוֹתוֹ שְׁפַל אַחִים. וְטַעַם שֶׁסִּדֵּר הַדְרָגוֹת אֵלּוּ מֵאַחַד אַחֶיךָ מֵאַרְצְךָ, הֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בבא מציעא עא.) שֶׁבָּא לוֹמַר עֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֵּי עִירְךָ וְגוֹ׳,
דברים טו:ז · פירוש ב
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר גַּם כֵּן הַדְרָגוֹת הַגְּזֵרוֹת אֲשֶׁר יִגְזֹר ה׳ בָּאֶבְיוֹנִים, הִנֵּה כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות כב:כד) ״אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה״ וְגוֹ׳ שֶׁחֵלֶק הֶעָנִי מַפְקִידוֹ ה׳ בְּיַד הֶעָשִׁיר, וְזֶה הוּא עָשְׁרוֹ שֶׁמֻּפְקָדִים בְּיָדוֹ מְעוֹת הָעֲנִיִּים. וְהִנֵּה לִפְעָמִים יַפְקִיד ה׳ מְנַת עָנִי זֶה לְאָדָם קָרוֹב לָאִישׁ וְלֹא יִצְטַעֵר בִּלְקִיחַת פַּרְנָסָתוֹ מִמֶּנּוּ לֶהֱיוֹתוֹ קְרוֹבוֹ, גַּם לֹא יִצְטָרֵךְ לְסוֹבֵב נְתִיבוֹת. וּכְשֶׁיִּשְׁפֹּט ה׳ בְּצֶדֶק לְצַעֵר הֶעָנִי, יַרְחִיק לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּאִישׁ זָר גַּם בְּרִחוּק מָקוֹם, וְיִצְטַעֵר הָאֶבְיוֹן לְסוֹבֵב מֵעִיר לְעִיר לִמְצֹא מָקוֹם אֲשֶׁר הֵכִין ה׳ לוֹ שָׁם טֶרֶף נַפְשׁוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ, אוֹ הֲגַם שֶׁאֵינוֹ אָחִיךָ אֶלָּא הוּא בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אוֹ הֲגַם שֶׁאֵינוֹ מֵעִירְךָ בְּאַרְצְךָ.
דברים טו:ז · פירוש ג
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בְּאַרְצְךָ שֶׁהוּא מְקוֹם הָעֹשֶׁר לְכָל יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן יִמָּצֵא בָּהּ אֶבְיוֹן.
דברים טו:ז · פירוש ד
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז לְהָעִיר הֶעָרָה גְּדוֹלָה עַל אֶחָד הַמְּיֻחָד שֶׁבָּאוּמָּה, שֶׁאֵלָיו אָנוּ מְקַוִּים וּמְצַפִּים מָתַי יָבֹא, וְהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מְשִׁיחֵנוּ אֲשֶׁר הוּא אֶבְיוֹן, וּכְבָר נִמְשַׁל לְעָנִי כְּאָמְרוֹ (זכריה ט:ט) ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״, וְרָמַז הַדָּבָר אֲשֶׁר יְסוֹבְבֶנּוּ לִהְיוֹת אֶבְיוֹן וְאָמַר בְּךָ, פֵּרוּשׁ בְּסִבָּתְךָ, כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ הֶאֱרִיכוּ קִצֵּנוּ. גַּם רָמַז בְּתֵבַת בְּךָ כִּי הוּא אֶבְיוֹן בָּנוּ שֶׁמִּתְאַוֶּה מָתַי יָבֹא לְגָאֳלֵנוּ, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַעֲשֵׂה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁכְּשֶׁרָאָהוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שְׁאָלוֹ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְאָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כִּי הֵם יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים בִּיאָתוֹ, וּכְשֶׁשָּׁמַע כֵּן גָּעָה הֶחָסִיד בִּבְכִיָּה רַבָּה מִתְּשׁוּקָתוֹ לָבֹא לְגָאֳלָם. וְלָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ שֶׁהוּא הַמְּיֻחָד שֶׁבְּאַחֶיךָ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תרגום יונתן על בראשית כו:י) בְּאָמְרוֹ ״כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם״ שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר אֶחָד הַמְּיֻחָד שֶׁהוּא מֶלֶךְ הָעָם. וְאָמְרוֹ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ לְהָעִיר אֵלָיו שֶׁהוּא מְיֻחָד שֶׁבְּסַנְהֶדְרִין שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מוֹרֶה, כְּאָמְרוֹ (ישעיה יא:ג-ד) ״וְשָׁפַט בְּצֶדֶק וְגוֹ׳ וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט״ וְגוֹ׳ אֶלָּא ״וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה׳״. וּפֵרוּשׁ שְׁעָרֶיךָ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כה:ז) ״וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה״. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ לְהָעִיר כִּי הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה.
דברים טו:ז · פירוש ה
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶבְיוֹן בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (זוהר חדש פרשת נח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִי חֲדָא קְהִילָא אוֹ חֲדָא כְּנִישְׁתָּא יִתְּעָרוּן בִּתְיוּבְתָּא מִיָּד אָתֵי בֶּן דָּוִד, עַד כָּאן, וּמֵעַתָּה אֶבְיוֹן הוּא תָּאֵב בְּדָבָר זֶה שֶׁהוּא אַחַד שְׁעָרֶיךָ שֶׁזֶּה יַסְפִּיק לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ לָבֹא בְּרִנָּה. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ, הֵעִיר מְקוֹם תַּאֲוָתוֹ הִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ, שֶׁהוּא תָּאֵב מָתַי תִּפָּקֵד הָעִיר הַיּוֹנָה (צפניה ג:א) חֶמְדַּת הַלְּבָבוֹת. וִיצַו ה׳ לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ וְגוֹ׳, אֶלָּא יִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְמַלְּאוֹת חֵשֶׁק הָאֶחָד הַמְּיֻחָד, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם וּבִפְרָט בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה דִּכְתִיב (ישעיה נד:יד) ״בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי״. וְגָמַר אוֹמֶר מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, פֵּרוּשׁ מִסִּבַּת אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן הַיָּדוּעַ, שֶׁיַּעֲרִיךְ אָדָם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא לְתַכְלִית דָּבָר זֶה שֶׁל מְשִׁיחַ ה׳ שְׁמוֹ חַיִּים.
דברים טו:ח · פירוש א
כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ׃
כִּי פָתוֹחַ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה נְתִינַת טַעַם הוּא זֶה לְלֵב אָטוּם. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי יא:כד) ״יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד״, כִּי עַל יְדֵי שֶׁפּוֹתֵחַ הוּא יָדוֹ פּוֹתְחִים לוֹ שַׁעֲרֵי שֶׁפַע, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁלֹּא תְאַמֵּץ וְגוֹ׳ – כִּי פָתוֹחַ, פֵּרוּשׁ, אוֹצָר הַנֶּעְלָם אִם אַתָּה תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ. וְגָמַר אוֹמֶר וְהַעֲבֵט וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ כְּשֶׁאַתָּה פּוֹתֵחַ אֶת יָדְךָ לוֹ אֵינְךָ עוֹשֶׂה אֶלָּא הַלְוָאָה דַּוְקָא, וְתֵכֶף ה׳ יְשַׁלֵּם לְךָ בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה, וּבָזֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לְלִבּוֹ שֶׁלֹּא יִתְאַמֵּץ וְכוּ׳:
דברים כג:כג · פירוש א
וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃
וְאָמְרוֹ וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא, יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ז.) אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁנְּכָסָיו מְצֻמְצָמִים יַעֲשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה. וְעוֹד אָמְרוּ (כתובות סו:) מְלַח מָמוֹן חֲסַר. וְהִנֵּה לְפִי שֶׁחָבִיב עַל הָאָדָם מָמוֹנוֹ אֵין נוֹחַ לְהוֹצִיאוֹ, וְלָזֶה תָּבֹא הַסְּבָרָא לָאָדָם לְהִתְחַכֵּם לִנְדֹּר נֶדֶר לַה׳ שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה לוֹ נוֹחַ הָרָצוֹן לָתֵת מִנְּכָסָיו, לָזֶה בָּא דְּבַר מֶלֶךְ וְהוֹדִיעוֹ הַיּוֹצֵא מֵחֲשַׁשׁ בִּטּוּל הַנֶּדֶר, וְהַיּוֹצֵא מֵחֲשַׁשׁ מְנִיעַת נְתִינַת צְדָקָה כְּפִי הַמִּתְחַיֵּב.
דברים כג:כג · פירוש ב
וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃
וְאָמַר כְּנֶגֶד אִחוּר הַנֶּדֶר שֶׁזֶּה יְסוֹבֵב שֶׁיִּהְיֶה הַחֶסְרוֹן בּוֹ, וּכְנֶגֶד מְנִיעַת נְתִינַת צְדָקָה אָמַר ״וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר״, הֲגַם שֶׁאַתָּה בָּא לִידֵי מְנִיעַת נְתִינַת הַצְּדָקָה זֶה יְסוֹבֵב חֶסְרוֹן בַּמָּמוֹן, אֲבָל בְּךָ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חֵטְא, וְהוּא אָמְרוֹ ״לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא״:
דברים לג:יח · פירוש א
וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃
שְׂמַח זְבוּלֻן וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁבְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה בִּכְלָלוּת אֵין לִשְׂמוֹחַ בָּהֶם, דִּכְתִיב (קהלת ב:ב) ״וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה״, אָמַר הַנָּבִיא שֶׁזְּבוּלוּן יֶשְׁנוֹ בְּשִׂמְחָה, הֲגַם בִּיצִיאָתוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לִסְחוֹרָה, וְהַטַּעַם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם יִשָּׂשכָר בְּאָהֳלוֹ כְּאָמְרוֹ ״וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ״.
דברים לג:יח · פירוש ב
וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃
עוֹד יִרְצֶה, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ בִּיצִיאָתוֹ לִסְחוֹרָה אִם יַצְלִיחַ אִם לֹא עַד שֶׁיַּחְזוֹר מֻצְלָח, לָזֶה אָמַר לִזְבוּלוּן ״שְׂמַח״ מֵעֵת יְצִיאָתְךָ, כִּי בְּוַדַּאי שֶׁתַּצְלִיחַ, וְהַטַּעַם כֵּיוָן שֶׁיִּשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ שְׁלִיחַ מִצְוָה אַתָּה לָזוּן לוֹמְדֵי תּוֹרָה, וְכִנָּה אֹהֶל יִשָּׂשכָר לִזְבוּלוּן, כִּי הוּא הַבּוֹנֶה אָהֳלוֹ.