אור החיים

תורה ולימודה

תורה שבעל פה

חכמים ודרשותיהם, סמכות חז"ל, שבעים פנים לתורה

146 קטעים ב-5 חומשים

הקדמת המחבר

הקדמת המחבר · פסקה ט
כתוב אחד אומר דורשני וחיה וכתוב אחד אומר ישבני ואתישב ומי בעל דברים יגש אליו ולבבו יבין בהעירו ואותו ידרוש והעמיד הדברים על בוריין אל אשר יהיה שמה הרוח רוח דעת כי ממנו תוצאות חיים.

בראשית

בראשית א:א · פירוש כה
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
דַּע כִּי רְשׁוּת לָנוּ נְתוּנָה לְפָרֵשׁ מַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים בִּנְתִיבוֹת הָעִיּוּן וְיִשּׁוּב הַדַּעַת, הֲגַם שֶׁקָּדְמוּנוּ רִאשׁוֹנִים וְיִשְּׁבוּ בְּאֹפֶן אַחֵר, כִּי שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה, וְאֵין אָנוּ מֻזְהָרִים שֶׁלֹּא לִנְטוֹת מִדִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים אֶלָּא בְּפֵרוּשִׁים שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַדִּין לְפִיהֶן. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁהָאָמוֹרָאִים אֵין כֹּחַ בָּהֶם לַחְלוֹק עַל הַתַּנָּאִים בְּמִשְׁפְּטֵי ה׳, אֲבָל בְּיִשּׁוּב הַכְּתוּבִים וּבְמַשְׁמָעוּתָן מָצִינוּ לָהֶם בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁיְּפָרְשׁוּ בְּאֹפֶן אַחֵר.
בראשית א:ז · פירוש ז
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְרָאִיתִי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרק ד׳): ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ״ – זֶה אֶחָד מֵהַמִּקְרָאוֹת שֶׁהִרְעִישׁ בֶּן זוֹמָא אֶת הָעוֹלָם, וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ״ (תהלים לג:ו) עַד כָּאן. וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מֵרַעֲשָׁהּ, וְאוּלַי כִּי מַה שֶׁהִרְעִישׁ הָעוֹלָם בֶּן זוֹמָא הָיָה קוֹדֶם שֶׁיִּשֵּׁב הַמִּקְרָאוֹת, אֲבָל אַחַר יִשּׁוּב הַמִּקְרָאוֹת נָחָה שָׁקְטָה הָאָרֶץ.
בראשית א:ט · פירוש ו
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
אַחַר שֶׁכָּתַבְתִּי כָּל הַכָּתוּב, בָּא לְיָדִי מִדְרָשׁ מִפִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק ה׳) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בַּשְּׁלִישִׁי הָיְתָה הָאָרֶץ מִישׁוֹר כַּבִּקְעָה, וְהַמַּיִם מְכַסִּים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וּכְשֶׁיָּצָא הַדָּבָר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״יִקָּווּ הַמַּיִם״ וְגוֹ׳, הָרִים וּגְבָעוֹת נִתְפָּרְדוּ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, עָלָה תּוֹכָהּ שֶׁל אֶרֶץ וְנִתְגַּלְגְּלוּ וְנִקְווּ הַמַּיִם וְכוּ׳ עַד כָּאן. הֲרֵי דִּכְשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״יִקָּווּ הַמַּיִם״ כְּבָר הָיְתָה הָאָרֶץ בַּמְּצִיאוּת, וְהֵם דְּבָרֵינוּ. הֲגַם שֶׁלְּפִי דִּבְרֵי הַמַּאֲמָר נִרְאֶה שֶׁמְּפָרֵשׁ וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה פֵּרוּשׁ שֶׁתִּהְיֶה הַיַּבָּשָׁה חוֹל גְּבוּל לַיָּם, כְּשֶׁיֵּרָאוּ הַמַּיִם לְיַבָּשָׁה יִקְנוּ מְקוֹמָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיהו ה:כב) ״אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם״, וְעָשָׂה מוֹרָאוֹ שֶׁל הַיַּבָּשָׁה עַל הַיָּם. וּפֵרוּשׁ וְתֵרָאֶה מִלְּשׁוֹן יִרְאָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ״ וְגוֹ׳ ״אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם״, וְזֶה מְשֻׁנֶּה מִפֵּרוּשֵׁנוּ. זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ, וְדַרְכֵּנוּ דֶּרֶךְ פְּשָׁט וְהַכָּתוּב יְכַוֵּן לַכֹּל.
בראשית א:יא · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ס.) אָמְרוּ שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר הַבּוֹרֵא ״לְמִינוֹ״ אֶלָּא לָעֵץ, נָשְׂאוּ הַדְּשָׁאִים קַל וָחוֹמֶר וְכוּ׳. וְקָשֶׁה, כִּי לְסֵדֶר הַכָּתוּב הִקְדִּים ה׳ דְּבָרָיו עַל הַדְּשָׁאִים, וְאִם כֵּן לָמָּה נִתְעַכְּבוּ מִלָּצֵאת תֵּכֶף סָמוּךְ מַמָּשׁ לְמַאֲמַר ה׳ עַד שֶׁגָּמַר ה׳ אֹמֶר לְהוֹצִיא עֵץ שֶׁמִּמֶּנּוּ נָשְׂאוּ קַל וָחוֹמֶר. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״בְּרֵאשִׁית״ כִּי כָל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר דְּבַר גְּבוּרוֹת בְּשֵׁם אֱלֹהִים יְדַבֵּר בְּדִבּוּר אֶחָד כָּל הַמַּאֲמָר, אִם כֵּן לֹא הָיְתָה הַקְדָּמָה לַדְּשָׁאִים קוֹדֶם לָעֵץ.
בראשית א:יב · פירוש א
וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְהִי כֵן״ לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כָּל פָּסוּק זֶה, אֶלָּא הַטַּעַם הוּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ ב׳ דְּבָרִים מְחֻדָּשִׁים – אֶחָד בַּדְּשָׁאִים וְאֶחָד בָּעֵץ. אֶחָד בַּדְּשָׁאִים שֶׁעָשׂוּ קַל וָחוֹמֶר וְיָצְאוּ לְמִינֵיהֶם. וְצָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יָצְאוּ בְּעִרְבּוּבְיָא, וְאוּלַי כִּי לְהוֹדִיעֵנוּ בָּא שֶׁאֵין לְהַרְכִּיב דְּשָׁאִים זֶה בָּזֶה, וְכִדְבָּעֵי רָבִינָא בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין (דף ס׳), וְזֶה לְשׁוֹנָם: הִרְכִּיב דְּשָׁאִים זֶה עַל גַּב זֶה לְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא מַהוּ, כֵּיוָן דְּלֹא כְּתִיב בְּהוּ ״לְמִינֵהוּ״ וְכוּ׳, אוֹ דִּלְמָא כֵּיוָן דְּהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַיְדַיְהוּ כְּמַאן דִּכְתִיב בָּהֶֶן לְמִינֵהוּ דָּמְיָא – תֵּיקוּ, עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל ״לְרַבִּי חֲנִינָא״ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דְּאָמַר מִדַּעְתָּן יָצְאוּ לְמִינֵיהֶם וְלֹא נִצְטַוּוּ עַל כָּךְ, עַד כָּאן. מַשְׁמַע מִדְּבָרָיו דְּהַשַּׁ״ס סוֹבֵר כִּי מִן הַסְּתָם נִצְטַוּוּ עַל כָּךְ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בְּפֵרוּשׁ סָמוּךְ לַדְּשָׁאִים, מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לְמִינוֹ״ לְבַסּוֹף חוֹזֵר עַל הָעֵץ וְעַל הַדֶּשֶׁא. וְהִנֵּה לְפִי דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא דְּלֹא אָמַר ה׳ ״לְמִינֵהוּ״ אֶלָּא לָעֵץ וְהַדְּשָׁאִים נָשְׂאוּ קַל וָחוֹמֶר, הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּמַה שֶׁחָזַר לוֹמַר ״וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ״ שֶׁהַדְּשָׁאִים נָשְׂאוּ הַקַּל וָחוֹמֶר. וּלְמַאי דְּסוֹבֵר הַשַּׁ״ס, אִם לֹא הָיָה דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא שֶׁאָמְרוֹ ״לְמִינוֹ״ חוֹזֵר גַּם עַל הַדְּשָׁאִים, נִרְאֶה כִּי יַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁהַדְּשָׁאִים הֵבִינוּ הַדְּבָרִים עַל בּוּרְיָן, שֶׁמַּה שֶׁאָמַר ״לְמִינוֹ״ גַּם עַל הַדְּשָׁאִים הוּא אוֹמֵר, וְזֶה לֹא הָיָה מוּבָן לָנוּ מִפָּסוּק רִאשׁוֹן. וַהֲגַם שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק רִאשׁוֹן ״וַיְהִי כֵן״, אַף עַל פִּי כֵן אֵין מוּבָן אָמְרוֹ ״לְמִינוֹ״ אִם חוֹזֵר לְכָל הָאָמוּר בַּפָּסוּק, וּבָא הַכָּתוּב הַב׳ וְהִכְרִיעַ שֶׁחוֹזֵר אָמְרוֹ ״לְמִינֵהוּ״ לְכָל הָאָמוּר בַּכָּתוּב. וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר ה׳ כְּסֵדֶר הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁפֵּרוּשׁ דְּבָרָיו הֵם כְּמוֹ שֶׁפָּעֲלוּ הַדְּשָׁאִים.
בראשית יג:יז · פירוש א
ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאׇרְכָּ֖הּ וּלְרׇחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃
קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וְגוֹ׳. בְּפֶרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַפֵּרוֹת (בבא בתרא ק.) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּנְיָא, הָלַךְ בָּהּ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ קָנָה בָּהּ מְקוֹם הִלּוּכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּחְזִיק. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? דִּכְתִיב ״קוּם הִתְהַלֵּךְ וְגוֹ׳ לְאָרְכָּהּ״ וְגוֹ׳, וְרַבָּנָן, הָתָם מִשּׁוּם חֲבִיבוּתָא דְּאַבְרָהָם וְכוּ׳, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִכָּבֵשׁ לִפְנֵי בָּנָיו, עַד כָּאן. הִנֵּה לִסְבָרַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הֲגַם שֶׁהֶחְזִיק בִּתְלִישַׁת הָאָרֶץ וּסְמִיכָתָהּ לְפָנָיו כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב קוּם הִתְהַלֵּךְ וְגוֹ׳, לְלַמֵּד תּוֹרָה בָּא שֶׁהֲלִיכָה הָוֵי חֲזָקָה. וְלִסְבָרַת חֲכָמִים דְּמִשּׁוּם חֲבִיבוּתָא וְכוּ׳, חֶזְקַת הָאָרֶץ לִזְכוּת אַבְרָהָם זָכָה מִדִּין הַכָּתוּב לְמַעְלָה, וְאֵין לְמֵדִין מִכָּתוּב זֶה כִּי חֲבִיבוּתָא דְּאַבְרָהָם יְכַוֵּן.
בראשית לא:מג · פירוש ה
וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַבָּנ֨וֹת בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי־ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה־אֶעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֙לֶּה֙ הַיּ֔וֹם א֥וֹ לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ׃
לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אֲשֶׁר יָלָדוּ״, שֶׁלֹּא לְיַחֵס הַבָּנִים אַחַר אִמָּם, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר יָלָדוּ״, לוֹמַר כִּי מַה שֶׁקּוֹרֵא אוֹתָם בְּנֵיהֶם לֹא לְיַחֲסָם אַחֲרֵיהֶם, כִּי לְמִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם, אֶלָּא לְצַד שֶׁיָּלְדוּ אוֹתָם קָרָא לָהֶם שֵׁם בְּנֵיהֶם. וַהֲגַם שֶׁהֵם דִּבְרֵי לָבָן, עִם כָּל זֶה הַתּוֹרָה תְּלַמֵּד דִּינִים בְּאֶמְצָעוּת הַסִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁתִּמְצָא שֶׁלָּמְדוּ (ירושלמי מועד קטן א:ז:ג) מִנַּיִן שֶׁאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה, דִּכְתִיב ״מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת״ וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁהֵם דִּבְרֵי לָבָן.
בראשית מג:ט · פירוש ב
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וּבְפֶרֶק הַגּוֹלִין (מכות יא:) אָמַר רַב יְהוּדָה: נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה. מְנָלַן? מִיהוּדָה, דִּכְתִיב ״אִם לֹא הֲבִיאוֹתִיו״ וְגוֹ׳. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״יְחִי רְאוּבֵן״ וְגוֹ׳? כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מִתְגַּלְגְּלִין עַד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאִם תֹּאמַר דִּלְמָא עָנְשׁוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי כִּתְנָאֵי בְּנֵי גָד וְכוּ׳ (קידושין סא:), שֶׁהַמַּעֲשֶׂה קַיָּם עַל כָּל פָּנִים.
בראשית מג:ט · פירוש ג
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
לָזֶה רָאִיתִי לְהַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁתֵּרֵץ כִּי בְּדָבָר זֶה לֹא הָיָה טוֹעֶה יְהוּדָה וְגַם אָבִיו, אֲבָל נִדּוּי שֶׁעַל תְּנַאי שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּטְעֶה יְהוּדָה וְגַם אָבִיו, לְפִי שֶׁלֹּא נוֹדַע דִּין זֶה אֶלָּא מִמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה לִיהוּדָה וְכוּ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן כֶּפֶל הַתְּנַאי שֶׁמְּבֹאָר בַּתּוֹרָה. דְּבָרָיו נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה כִּכְתָבָהּ יְדוּעָה לָאָבוֹת, אִם כֵּן מִנַּיִן הָיוּ יוֹדְעִים כִּי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שָׁאֲלוּ עֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהִתְנָה מֹשֶׁה עִמָּהֶם תְּנַאי כָּפוּל? וְאִם הָיוּ יוֹדְעִים כָּל הַהֲלָכוֹת הַנִּשְׁמָעִים מִתּוֹרַת מֹשֶׁה, לָמָּה תִּגָּרַע הֲלָכָה זוֹ שֶׁלֹּא יָדְעוּ אוֹתָהּ? וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁנֵית כָּל אַחַת בִּמְקוֹמָהּ, כְּמוֹ גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח בְּעִנְיַן יַעֲקֹב, בְּסִינַי נִצְטַוּוּ עָלָיו אֶלָּא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ, וּכְמוֹ כֵן כָּל הַהֲלָכוֹת. וְאִם כֵּן דִּין זֶה הַנִּלְמָד מִיהוּדָה כְּמוֹ כֵן נֶאֱמַר בְּסִינַי, וּמֵעַתָּה אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הַהֲלָכוֹת לֶהֱיוֹתָם נִלְמָדִים בְּסֵדֶר זֶה אוֹ בְּסֵדֶר זֶה, וְלִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁיַּעֲקֹב יָדַע הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁיָּדַע זֶה יָדַע זֶה.
בראשית מג:ט · פירוש ד
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְעוֹד גְּדוֹלָה מִזּוֹ אֲנִי רוֹאֶה, כִּי דִּין זֶה דִּתְנַאי כָּפוּל בְּמַחְלוֹקֶת שָׁנוּ לֵיהּ, כִּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר שֶׁאֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹל הַתְּנַאי, וְטַעַם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לַטְּעָמִים הָאֲמוּרִים שָׁם בַּגְּמָרָא, מַה שֶׁאֵין כֵּן דִּין נִדּוּי עַל תְּנַאי הֲלָכָה מֻסְכֶּמֶת הִיא וְאֵין חוֹלֵק עָלֶיהָ. וְאִם כֵּן אַדְרַבָּה, יוֹתֵר יֵשׁ לִתְלוֹת עָנְשׁוֹ שֶׁל יְהוּדָה לְצַד שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי, לֶהֱיוֹתוֹ סוֹבֵר כְּדַעַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, וּכְמוֹ כֵן סָבַר יַעֲקֹב. וּלְצַד שֶׁאֵין הֲלָכָה כֵּן, הָיוּ עַצְמוֹתָיו מִתְגַּלְגְּלִים בָּאָרוֹן, מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה – הֲלָכָה פְּשׁוּטָה, וְטָעוּ בָּהּ יַעֲקֹב וּבָנָיו.
בראשית מג:ט · פירוש ה
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְהַנָּכוֹן הוּא כִּי כַּוָּנַת דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה שֶׁאָמַר: נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה – הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם נִדָּה עַל תְּנַאי וְלֹא כָּפַל לוֹמַר ״וְאִם לֹא – לֹא אֶהְיֶה בְּנִדּוּי״, זֶה הוּא שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה, אֲבָל אִם כָּפַל וְשָׁלַל – אֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. וְכַיּוֹצֵא בָּהּ גַּם כֵּן אָמַר שָׁם בַּשַּׁ״ס (מכות יא:) אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי הִיא בָּאָה, מְנָלַן? מֵעֵלִי וְכוּ׳.
בראשית מג:ט · פירוש ו
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְאִם תֹּאמַר: מַה צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ רַב יְהוּדָה בָּזֶה? מִשְׁנָה (קידושין פ״ג מ״ד) עֲרוּכָה הִיא: כָּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנָאֵי וְכוּ׳ הַמַּעֲשֶׂה קַיָּם״. זֶה אֵינוֹ, כִּי בִּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת הָעִקָּר הוּא הַלֵּב, כְּמַאֲמַר רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁדָּרַשׁ (שבועות כ״ו) ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״ – שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ לִבּוֹ וּפִיו שָׁוִים, וְזוּלַת זֶה אֵינוֹ שְׁבוּעָה, וְהוּא הַדִּין נְדָרִים וְנִדּוּיִים. וּמֵעַתָּה יֹאמַר אָדָם כִּי בְּנִדּוּי, הֲגַם שֶׁלֹּא הִתְנָה תְּנַאי כָּפוּל, כֵּיוָן שֶׁלִּבּוֹ לֹא גָמַר לְנַדּוֹת אֶלָּא אִם יִהְיֶה כֵּן, לָמָּה יִתְחַיֵּב בְּדָבָר שֶׁלֹּא הָיָה כֵן בְּלִבּוֹ? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״. לָזֶה הוֹדִיעַ רַב יְהוּדָה שֶׁאִם לֹא כָּפַל, הֲגַם שֶׁעֲשָׂאוֹ נִדּוּי עַל תְּנַאי, צָרִיךְ הַתָּרָה. וְאֵין הוֹכָחָה לְדִין זֶה אֶלָּא מִיהוּדָה. וְטַעַם דִּין זֶה כְּטַעַם דִּין זֶה קִלְלַת חָכָם הָאֲמוּרָה בְּסָמוּךְ, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא מַה שֶׁגִּלָּה לָנוּ הַכָּתוּב בְּמַעֲשֵׂה יְהוּדָה וּבְמַעֲשֵׂה עֵלִי, גַּם מַעֲשֵׂה יַעֲקֹב שֶׁקִּלֵּל (בראשית לא:לב) ״עִם אֲשֶׁר וְגוֹ׳ לֹא יִחְיֶה״, וְכֻלָּן לֹא הָיָה סְתִירַת הַדָּבָר בְּכֶפֶל הַתְּנַאי.
בראשית מג:ט · פירוש ח
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
שׁוּב רָאִיתִי לְהַתּוֹסָפוֹת שֶׁכָּתְבוּ בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה, שֶׁטַּעַם נִדּוּי יְהוּדָה שֶׁחָל, הֲגַם שֶׁהוּא עַל תְּנַאי, הוּא לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, וּלְכָךְ חָל גַּם עַל הַתְּנַאי וְכוּ׳, אֲבָל שְׁאָר תְּנָאִים שֶׁבְּיָדוֹ לְקַיְּמָן, כְּגוֹן שֶׁמְּנַדִּין אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דָּבָר, וַדַּאי לֹא חָל הַנִּדּוּי כְּלָל, עַד כָּאן.
בראשית מג:ט · פירוש ט
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְהִנֵּה לְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת, הֲגַם שֶׁכָּפַל הַמְנַדֶּה הַתְּנַאי, אַף עַל פִּי כֵן חָל עָלָיו לְצַד שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, וְזֶה הֵפֶךְ מַה שֶׁכָּתַבְנוּ. וְלֹא יָדַעְתִּי מַה יְפָרְשׁוּ בְּמֵימְרַת רַבִּי אַבָּהוּ הַסְּמוּכָה לָהּ שֶׁאָמַר: קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, וּמוֹכִיחַ מֵעֵלִי שֶׁאָמַר לִשְׁמוּאֵל ״כֹּה יַעֲשֶׂה לְךָ וְגוֹ׳ אִם תְּכַחֵד״, וְהַדָּבָר הָיָה בְּיָדוֹ לוֹמַר לוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד וּבְיָדוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל לוֹמַר לוֹ. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב. וְאַל תַּקְשֶׁה, וַהֲלֹא דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה סְתָם נֶאֶמְרוּ: נִדּוּי עַל תְּנַאי, וְלֹא חִלֵּק בְּדָבָר שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ לְדָבָר וְכוּ׳, כִּי סָמַךְ עַל הַהוֹכָחָה דּוּן מִמֶּנָּה כָּמוֹהָ וְכִמְצִיאוּתָהּ. גַּם לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁכַּוָּנַת רַב יְהוּדָה הוּא עַל הַכֶּפֶל, לֹא חָשׁ עָלֶיךָ רַב יְהוּדָה לְטָעוּת כִּי סָמַךְ עַל הַמְלַמֵּד דַּעַת מִמֶּנּוּ וּבוֹ לֹא הָיָה כֶּפֶל.
בראשית מג:ט · פירוש י
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
גַּם הִצַּצְתִּי בְּדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת וְרָאִיתִי כִּי סוֹבְרִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁמְּנַדֶּה עַל דָּבָר שֶׁהוּא בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הִתְנָה תְּנַאי כָּפוּל – אֵין צָרִיךְ הַתָּרָה. וְאִם כֵּן, אִם לֹא הָיָה מִטַּעַם שֶׁחָל הַנִּדּוּי עַל יְהוּדָה שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי – אֵין הַמַּעֲשֶׂה קַיָּם וְאֵין צָרִיךְ תְּנַאי כָּפוּל, וּדְלָא כְּדִבְרֵי הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שְׁנֵי טְעָמִים בְּדִין הַמְנַדֶּה עַל תְּנַאי: הָאֶחָד לְצַד שֶׁלֹּא כָּפַל הוּא שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה וּמִדִּין תְּנַאי כָּפוּל, וְהַשֵּׁנִי לְצַד שֶׁנִּדָּה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְהוּא דַּעַת הַתּוֹסָפוֹת. וְנִשְׁאַר לָנוּ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִתִּיר יְהוּדָה נִדּוּיוֹ.
בראשית מג:ט · פירוש יא
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְרָאִיתִי לְהָרַאבַ״ד זַ״ל בְּהַשָּׂגוֹתָיו עַל רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, הִשִּׂיג עַל מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שָׁם: תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנִּדָּה לְעַצְמוֹ, וַאֲפִילוּ נִדָּה עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ, וַאֲפִילוּ עַל דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו נִדּוּי – הֲרֵי זֶה מַתִּיר לְעַצְמוֹ, עַד כָּאן. הִשִּׂיגוֹ כִּי לָמָּה לֹא הִתִּיר יְהוּדָה לְעַצְמוֹ, וְעַל כָּל זֶה קָשֶׁה לִי: יַעֲקֹב לָמָּה לֹא הִתִּירוֹ, עַד כָּאן.
בראשית מג:ט · פירוש יב
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְרָאִיתִי לְהָרַשְׁבָּ״א שֶׁכָּתַב כִּי מַה שֶׁיָּכוֹל חָכָם לְהַתִּיר נִדּוּיוֹ, דַּוְקָא בִּדְלָא מְחֻיָּב נִדּוּי, וּכְהַהִיא דְּמַר זוּטְרָא וְכוּ׳. וּלְדַרְכּוֹ שֶׁל רַשְׁבָּ״א לֹא קָשֶׁה אֶלָּא קֻשְׁיַת יַעֲקֹב לָמָּה לֹא הִתִּירוֹ, אֲבָל יְהוּדָה אֵינוֹ יָכוֹל. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִיהוּדָה לְקַבֵּץ שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת וּלְהַתִּיר לוֹ, וְאֵין בָּזֶה דִּין ״עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ״ שֶׁצָּרִיךְ מִדַּעְתּוֹ, שֶׁהֲרֵי נִסְתַּלֵּק חִיּוּבוֹ שֶׁשִּׁעְבֵּד עַצְמוֹ לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו. וְעוֹד הָיָה לוֹ לְהוֹדִיעוֹ, וּפְשִׁיטָא כִּי לֹא יַחְפֹּץ לְצַעֵר אֶת יְהוּדָה בְּנוֹ לְלֹא דָבָר. וְהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים אֶצְלִי כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵין קֻשְׁיָא עַל יַעֲקֹב, כִּי לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁיָּדַע הַדִּין שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה, סָמַךְ כִּי יְהוּדָה יַתִּיר עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֶחָיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וְאֵין קֻשְׁיָא עַל יַעֲקֹב, זוּלַת עַל יְהוּדָה יֵשׁ לָנוּ לְפַקֵּחַ לָדַעַת טַעְמוֹ.
בראשית מג:ט · פירוש יג
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵיתִי בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה שֶׁטַּעַם הַהַתָּרָה הִיא שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי, כְּפִי זֶה טַעְמוֹ שֶׁל יְהוּדָה הוּא שֶׁהָיָה סוֹבֵר כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כֶּפֶל הַתְּנַאי, וּבָזֶה טָעָה. אֶלָּא תִּקְשֶׁה, וְלָמָּה לֹא הוֹכִיחוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל מִיהוּדָה שֶׁנֶּעֱנַשׁ, כִּי דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה לְמַה שֶׁהֶעֱמַדְנוּ בְּדִין כֶּפֶל הַתְּנַאי הֵם דְּלֹא כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְלִסְבָרַת הַתּוֹסָפוֹת שֶׁפֵּרְשׁוּ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה כִּי טַעַם שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרַת הַנִּדּוּי הוּא לְצַד שֶׁעֲשָׂאוֹ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁנֶּעְלַם מֵעֵינֵי יְהוּדָה דִּין זֶה, וְיַעֲקֹב הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁיְּדָעוֹ תָּלָה כִּי יְהוּדָה יַתִּיר מֵעַצְמוֹ.
בראשית מו:ח · פירוש ט
וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן׃
וּכְדֵי שֶׁלֹּא לִסְתֹּר חָס וְשָׁלוֹם דִּבְרֵי רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ יוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת, אוּלַי שֶׁרְמָזָהּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ כָּל נֶפֶשׁ וְגוֹ׳ וּבְנוֹתָיו, וְלֹא מָצִינוּ לוֹ אֶלָּא בַּת אַחַת, אֶלָּא זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁנּוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת, אֲבָל לֹא כְּלָלָהּ בַּחֶשְׁבּוֹן כִּי יַעֲקֹב הוּא הַמַּשְׁלִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וְיֵשׁ עוֹד טַעַם בַּדָּבָר שֶׁלֹּא תִּכָּלֵל בַּחֶשְׁבּוֹן כִּי אִם נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת וּצְרִיכָה שְׁלֹשִׁים יוֹם כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא מִכְּלַל נֵפֶל וְלֹא הָיְתָה רְאוּיָה לְהִמָּנוֹת בִּכְנִיסָתָם. וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּשֵׁנוּ הֵפֶךְ דִּבְרֵי חֲזַ״ל, כִּי כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ כִּי בִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה שֶׁאֵין הֲלָכָה יוֹצְאָה מֵהֶם רְשׁוּת נְתוּנָה לְתַלְמִיד וָתִיק לְחַדֵּשׁ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר השירים ה:טז) ״חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים״. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב מַה שֶׁהִקְשֵׁנוּ לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְהוּא דָּחוּק, וְהַפְּשָׁט כִּרְאִי מוּצָק (איוב לז:יח) וְהַדְּרָשָׁה תִּדָּרֵשׁ.

שמות

שמות ז:ח · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א) כִּי כָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן אֵינוֹ אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ כִּי מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה ״אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ לֹא שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה לִשְׁנֵיהֶם, אֶלָּא ״לֵאמֹר״ פֵּרוּשׁ לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן. וְטַעַם הַשְׁוָאָתָם בַּדִּבּוּר, לְצַד שֶׁשְּׁקוּלִים הֵם בְּמִצְוָה זוֹ, כִּי אַהֲרֹן יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה:
שמות י:כו · פירוש ב
וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃
אָכֵן נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל טַעֲנָה אַחַת לְבַל יִטְעוֹן אוֹתָהּ פַּרְעֹה, וְהוּא כִּי יִקְחוּ מִין הָרָאוּי לִזְבּוֹחַ לַה׳ וּמִין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי יֻצַּג. לָזֶה אָמַר ״וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ״ – פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לִזְבִיחָה, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה – פֵּרוּשׁ, כָּל רֶגֶל בְּהֵמָה, וּבִכְלָל זֶה נִכְלָל סוּס וּפֶרֶד גָּמָל חֲמוֹר וְכוּ׳, כִּי כֻלָּם יִקָּרֵא לָהֶם מִקְנֶה. וְאָמְרוֹ ״כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח״ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (כד:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּא שְׁמַע וְכוּ׳ ״אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְגוֹ׳ לְמַעַן זְבוֹחַ לַה׳״ וְגוֹ׳, מַאי מֵיטַב? דְּמֵי מֵיטַב, וּמַאי שְׁנָא דְּאִקְפּוּץ עֲלֵיהֶם זְבִינָא, עַד כָּאן. הִנֵּה שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לְמַעַן זְבוֹחַ לַה׳״ מְפָרֵשׁ לָהּ הַתַּלְמוּד לְמַעַן קְנוֹת מִדְּמֵיהֶן זְבָחִים, וּכְמוֹ כֵן יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ כָּאן כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לִזְבִיחָה אַף עַל פִּי כֵן יִצְטָרֵךְ לָנוּ לְטַעַם כִּי מִמֶּנּוּ – פֵּרוּשׁ, מִדָּמָיו נִקַּח לַעֲבוֹד ה׳, פֵּרוּשׁ צָרְכֵי עֲבוֹדָה, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״מִמֶּנּוּ נִזְבַּח לַה׳ אֱלֹהֵינוּ״.
שמות יב:ג · פירוש ח
דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
וְהִנֵּה בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה, אַחַר שֶׁסִּדֵּר יְצִיאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ וְגוֹ׳, ״כָּל בֶּן נֵכָר״ וְגוֹ׳, ״וְכָל עֶבֶד״ וְגוֹ׳. וְרָאִיתִי לְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכָּתַב כִּי פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה לְפֶסַח דּוֹרוֹת וְהוֹסִיף מִצְווֹת אֲחֵרוֹת וְכוּ׳, וְאִם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי בֶּן נֵכָר וְעָרֵל הֵם מִצְווֹת מוּסָפוֹת בְּפֶסַח דּוֹרוֹת, דְּבָרָיו כָּאן בְּטֵלִים הֵם כְּפִי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְגַם מִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר הַכָּתוּב שָׁם בְּפָרָשַׁת עָרֵל וּבֶן נֵכָר וְאָמַר (שמות יב:נ) ״וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וְאִם לְפֶסַח דּוֹרוֹת נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה״ וְגוֹ׳ שֶׁמַּשְׁמַע שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה. גַּם מַה שֶׁאָמַר שֶׁיְּכַוֵּן עַל פֶּסַח שֶׁעָשׂוּ בְּמִדְבַּר סִינַי הֵם דְּבָרִים בְּעָלְמָא, וּמִי יִשְׁמַע אֵלָיו וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְקַבֵּל דְּבָרָיו בָּזֶה, הֲגַם שֶׁהָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חָשׁ לְקִמְחֵיהּ וְאֵינוֹ חוֹלֵק עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ הוֹרָאָה לֶעָתִיד, אַף עַל פִּי כֵן גַּם בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ חוֹלֵק בְּלֹא עֹמֶק הַמַּכְרִיחַ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ.
שמות יב:ג · פירוש ט
דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
וְרָאִיתִי לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמְּכִילְתָּא שֶׁאָמְרוּ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ (שמות יב:מג) – בְּפֶסַח מִצְרַיִם וּבְפֶסַח דּוֹרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בְּפֶסַח מִצְרַיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח מִצְרַיִם, פֶּסַח דּוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כְּכָל חֻקֹּתָיו וְגוֹ׳ יַעֲשׂוּ אֹתוֹ״ (במדבר ט:ג) עַל כָּרְחָם. הֲרֵי דִּלְכָל דַּעַת הַתַּנָּאִים בְּפֶסַח מִצְרַיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְנֶעֶקְרוּ דִּבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ.
שמות יג:יד · פירוש ב
וְהָיָ֞ה כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הוֹצִיאָ֧נוּ יְהֹוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁאֵין צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַשְּׁאֵלָה בְּלָשׁוֹן זֶה ״מַה זֹּאת״, אֶלָּא הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה בְּאֵיזֶה אוֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה, כָּל שֶׁהַמְּכֻוָּן שֶׁל הַשְּׁאֵלָה הוּא ״לֵאמֹר מַה זֹּאת״. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי פָּסוּק זֶה שֶׁלֹּא בְּלֵיל פֶּסַח נֶאֱמַר, אֶלָּא בְּמִצְוַת קְדוּשַּׁת פֶּטֶר רֶחֶם, וְאֵין צוֹרֶךְ בְּהַגָּדָה זוּלַת עַל יְדֵי שְׁאֵלָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) אָמְרוּ כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים וְכוּ׳, זֶה דֶּרֶךְ דְּרוּשׁ.
שמות טז:יא · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד,א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאמַר עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ לֵאמֹר, וְהִנֵּה כְּשֶׁדִּבֵּר ה׳ לְמֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳ הֵם דִּבְרֵי ה׳ לְמֹשֶׁה, וְעִנְיָן זֶה הוּא בְּבַל תֹּאמַר, לָזֶה אָמַר לוֹ ה׳ לֵאמֹר. וְהִנֵּה אֵין הֶכְרֵחַ בָּזֶה שֶׁחַיָּב לוֹמַר אֶלָּא רְשׁוּת הוּא שֶׁמַּרְשֵׁהוּ לוֹמַר לִשְׁלֹל בַּל תֹּאמַר, וְהַדָּבָר בְּיָדוֹ לְהוֹדִיעַ דְּבַר ה׳ זֶה אֲלֵיהֶם, וּכְשֶׁרָצָה ה׳ שֶׁיְּדַבֵּר אֵלָיו דְּבָרִים שֶׁנּוֹגְעִים לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ כִּי מִכָּאן וָאֵילָךְ הֵם דְּבָרִים שֶׁאֲנִי מְחַיֶּבְךָ לְדַבְּרָם, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁשִּׁנָּה ה׳ אֶת דְּבָרוֹ, כִּי מִקּוֹדֶם דִּבֵּר דֶּרֶךְ נִסְתָּר עַל יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ מְדַבֵּר דְּבָרִים בֵּינוֹ לְבֵין מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁהִרְשָׁהוּ לְסַפֵּר לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְדַבֵּר לָהֶם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי ה׳ אָמַר לְמֹשֶׁה שֶׁשָּׁמַע תְּלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שֶׁהוּשְׁלַח מֵה׳ לוֹמַר לָהֶם מִשְּׁמוֹ שֶׁשָּׁמַע וְגוֹ׳, וּמַאֲמָר שֵׁנִי אָמַר אֵלָיו דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמִי בִּשְׁלִיחוּת, ״בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ״. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת ״לֵאמֹר״, נִתְכַּוֵּן שֶׁיֹּאמַר לָהֶם מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָהֶם בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר, וּמְשַׁמֶּשֶׁת תֵּבַת ״לֵאמֹר״ בִּמְקוֹם כֹּה אָמַר ה׳. גַּם בָּזֶה יֻצְדַּק גְּמַר הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְזוּלַת ״לֵאמֹר״ יִשָּׁמַע הַדָּבָר שֶׁחָס וְשָׁלוֹם עַל מֹשֶׁה.
שמות טז:טז · פירוש א
זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לִקְט֣וּ מִמֶּ֔נּוּ אִ֖ישׁ לְפִ֣י אׇכְל֑וֹ עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת מִסְפַּר֙ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם אִ֛ישׁ לַאֲשֶׁ֥ר בְּאׇהֳל֖וֹ תִּקָּֽחוּ׃
אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שִׁיעוּר בְּנֵי בֵיתוֹ, אִם רַבִּים אִם מְעַטִּים. וְאָמַר אָכְלוֹ, כִּי אֲכִילַת כּוּלָּן תֵּחָשֵׁב אֲכִילַת הָאִישׁ הַתָּלוּי בּוֹ, וְהָעֵד עַל זֶה מַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְגוֹ׳ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ״ וְגוֹ׳, וְחָזַר לוֹמַר כַּמָּה יִקְחוּ לְכָל אֶחָד ״עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת״, וְחָזַר לוֹמַר מִסְפַּר וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ הֶפְרֵשׁ בֵּין קָטָן לְגָדוֹל אֶלָּא מִסְפַּר הַנְּפָשׁוֹת, כִּי כוּלָּם יִשְׁווּ בַּאֲכִילַת הַמָּן. וְאָמְרוֹ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאָהֳלוֹ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה שֶׁאֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶם עָלָיו וְהֵם בִּשְׁכוּנָתוֹ, שֶׁגַּם לָהֶם יִקַּח הָאִישׁ. וּדְרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עה,א) תָּאִיר עֵינַיִם בְּנִפְלְאוֹת ה׳.
שמות טז:יט · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳. אוּלַי כִּי מִצְוָה זוֹ מֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ דָּן אוֹתָהּ, לֶהֱיוֹת שֶׁרָאָה כִּי ה׳ נוֹתֵן לָהֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, זֶה יַגִּיד כִּי אֵין יוֹם אֶחָד מֵכִין לַחֲבֵרוֹ, וְהֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְאָסַר לָהֶם. וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב ״וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה״, וְקָשֶׁה, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיּוֹתִירוּ״ וְגוֹ׳ וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ.
שמות טז:יט · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃
עוֹד לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וְלֹא שָׁמְעוּ וַיּוֹתִירוּ״, וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי לֹא שָׁמְעוּ לַמַּשְׁמִיעַ? וְלִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן פֵּרוּשׁ וְלֹא שָׁמְעוּ – לְמַה שֶׁנִּתְחַכֵּם וְאָסַר לָהֶם מִדַּעְתּוֹ. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק גַּם כֵּן אָמְרוֹ בַּמַּאֲמָר הַקּוֹדֵם לָזֶה ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״, מַה שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְטַעַם שֶׁהִבְאִישׁ וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, שֶׁהִסְכִּים ה׳ עַל יָדוֹ שֶׁהִצְדִּיק בִּסְבָרָתוֹ סְבָרַת חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא.
שמות טז:כ · פירוש ג
וְלֹא־שָׁמְע֣וּ אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃
וְהִנֵּה רָאִיתִי לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ כִּדְבָרֵינוּ, וְאוּלַי כִּי יִסְבְּרוּ שֶׁעַל כָּל פָּנִים הַגְדָּלַת הַתּוֹלָע יַקְדִּים לָהּ קְצָת מֵהַהַבְאָשָׁה שֶׁמִּמֶּנּוּ תִּתְהַוֶּה, הֲגַם שֶׁלֹּא יִבְאַשׁ הַמָּתוֹק.
שמות טז:כב · פירוש ו
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וְעוֹד, אִם הָיָה מַקְדִּים הַמִּצְווֹת עַל יְדֵי מֹשֶׁה, עֲדַיִן יֵשׁ מָקוֹם לִטְעוֹת, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בִּמְנָחוֹת פֶּרֶק רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (מנחות סה,א), כְּשֶׁנִּטְפַּל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לַבַּיְתוּסִין הָאֲרוּרִים וְאָמַר לָהֶם: ״עֲצֶרֶת אַחַר הַשַּׁבָּת מִנַּיִן לָכֶם?״ וּפִטְפֵּט כְּנֶגְדּוֹ זָקֵן אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: ״מֹשֶׁה אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה וְיוֹדֵעַ עֲצֶרֶת יוֹם אֶחָד הוּא, עָמַד וְתִקְּנָהּ אַחַר הַשַּׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִתְעַנְּגִין שְׁנֵי יָמִים״, עַד כָּאן. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנָם: עָמַד וְתִקְּנָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עַל יָדוֹ, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי יֵשׁ טוֹעִים שֶׁהֲגַם שֶׁתִּהְיֶה הַמִּצְוָה מִפִּי מֹשֶׁה יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ, אִם כֵּן יֵשׁ הֶפְרֵשׁ לְהַקְדָּמַת יְדִיעַת הַמִּצְוָה מִנִּסְיוֹן אֵל עֶלְיוֹן. לָזֶה לֹא צִוָּה ה׳ לְמֹשֶׁה לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל דָּבָר זֶה, וּמֵעַתָּה אַחַר שֶׁיָּצְתָה הַמַּחְשָׁבָה אֲשֶׁר חָשַׁב אֱלֹהִים וְהִכִּירוּ יִשְׂרָאֵל הַדָּבָר תְּחִלָּה, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֵלַי שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ.
שמות טז:לב · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם. אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, אַחַת הָיְתָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל יִרְמְיָה, וְאַחַת תִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבֹא כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא כא, תנחומא ג) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עָתִיד אֵלִיָּהוּ לְהַעֲמִיד לְיִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד מֵהֶם הִיא צְלוֹחִית שֶׁל מָן.
שמות טז:לה · פירוש א
וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
אֶת הַמָּן אָכְלוּ וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״אֶת הַמָּן״ וְלֹא סָמַךְ עַל הַזְכָּרָתוֹ בְּסָמוּךְ, לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ שִׁנּוּי בֵּין אֲכִילַת הַמָּן שֶׁאָכְלוּ עַד בּוֹאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת לַמָּן שֶׁאָכְלוּ עַד בּוֹאָם לִקְצֵה אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהוּא קֹדֶם הַעֲבָרַת הַיַּרְדֵּן, כִּי אוֹתוֹ שֶׁעַד אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת הָיָה מֵהַמָּן שֶׁבַּכֵּלִים לֹא שֶׁהָיָה יוֹרֵד יוֹם יוֹם, לָזֶה כְּשֶׁרָצָה לְהַזְכִּיר הַמָּן שֶׁאָכְלוּ עַד בּוֹאָם אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן זָכַר אוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לוֹמַר כִּי יִשְׁתַּנֶּה זֶה מִזֶּה, וְהַשֵּׂכֶל יַכִּיר זֶה כִּי כָל שֶׁיּוֹסִיף לְהִתְרַחֵק זְמַן שֶׁהָיָה קָרוֹב לַמָּקוֹר שֶׁנִּתְהַוָּה מִמֶּנּוּ יוּגְשַׁם יוֹתֵר. עוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לח,א) וְכִי אַרְבָּעִים שָׁנָה אָכְלוּ, וַהֲלֹא חֲסֵרִים שְׁלֹשִׁים יוֹם מִט״ו בְּנִיסָן עַד ט״ז בְּאִיָּר, אֶלָּא שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִים בָּעוּגוֹת טַעַם כַּמָּן.
שמות יח:יח · פירוש ג
נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃
וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) אָמְרוּ ״גַּם״ – זֶה אַהֲרֹן, ״הָעָם״ – אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים זְקֵנִים. וְצָרִיךְ לָדַעַת טַעַם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁפֵּרְשׁוּ כֵן, וְאִם לְצַד ״גַּם״ הָיָה לָהֶם לְפָרֵשׁ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. אָכֵן לְצַד שֶׁרָאוּ כִּי בַּעֲצָתוֹ אָמַר שֶׁיְּמַנֶּה סַךְ גָּדוֹל מִיִּשְׂרָאֵל שָׂרֵי אֲלָפִים וְגוֹ׳ שֶׁעוֹלֶה בָּהֶם לְמִנְיָן שְׁמוֹנֶה רְבָבוֹת, גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִתְפָּרֵשׁ אָמְרוֹ גַּם מִלְּבַד הַזְּקֵנִים, וְגַם שֵׁנִית פֵּרוּשׁ מִלְּבַד מֹשֶׁה, וְיֵשׁ רְבוּתָא בְּכָל אֶחָד, מֹשֶׁה לְצַד מַעֲלָתוֹ, וְהַזְּקֵנִים לְצַד הֱיוֹתָם רַבִּים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ גַּם אַתָּה לְרַבּוֹת הָעָם שֶׁיַּגִּיעַ לָהֶם הַלֵּאוּת אֲנָשִׁים כְּשֶׁיִּהְיוּ מַמְתִּינִים זֶה לָזֶה בַּדִּין, וְאָמְרוֹ גַּם שֵׁנִי לְרַבּוֹת הַגַּם שֶׁיִּצְטָרֵף הוּא עִם הַזְּקֵנִים.
שמות יט:ג · פירוש ה
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
כֹּה תֹאמַר וְגוֹ׳ אַתֶּם רְאִיתֶם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל תֹאמַר וְגוֹ׳ וְתַגֵּיד וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה כח,ב) ״בֵּית יַעֲקֹב״ הֵם הַנָּשִׁים, וְלָהֶם יֹאמַר מַעֲנֶה רַךְ, וְ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים. וְקָשֶׁה, הֲלֹא לֹא מָצִינוּ שֶׁאָמַר ה׳ בִּדְבָרָיו שְׁנֵי מִינֵי שְׁלִיחוּת, אֶלָּא לָשׁוֹן אֶחָד לְכֻלָּם יַחַד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים – אִם הֵם קָשִׁים יַחַד יִשְׁמָעוּהוּ, וְאִם הֵם רַכִּים יַחַד יִשְׁמָעוּהוּ. וְאֵין לוֹמַר שֶׁכְּשֶׁיְּדַבֵּר מֹשֶׁה יְשַׁנֶּה מַעֲנֵה לָשׁוֹן מִסֵּדֶר הַנִּדְבָּר חָס וְשָׁלוֹם, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא כִּי בְּסוֹף דִּבְרֵי ה׳ אָמַר אֵלָיו (שמות יט:ו) ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְלִכְשֶׁנֹּאמַר כִּי כַּוָּנַת אָמְרוֹ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא עַל הָאֲנָשִׁים, יֶחְסַר דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יְדַבֵּר בּוֹ לַנָּשִׁים. גַּם אֵין אֲנִי רוֹאֶה דְּבָרִים קָשִׁים בְּדִבְרֵי ה׳ לָאֲנָשִׁים אֶלָּא דְּבָרִים הַמְחַיִּים אֶת הַנֶּפֶשׁ.
שמות יט:ה · פירוש ב
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק טַעַם כֶּפֶל שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ, וְאוּלַי יְכַוֵּן ה׳ לְצַוּוֹתָם עַל קַבָּלַת שְׁתֵּי תּוֹרוֹת: אַחַת אֲשֶׁר יַשְׁמִיעֵם בְּאוֹתוֹ מַצָּב, וְאַחַת הִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְדִקְדּוּקֵי סוֹפְרִים וּסְפָרִים וְגִדְרֵי חֲכָמִים וְתַקָּנוֹתָם וּגְזֵרָתָם אֲשֶׁר יוֹרוּ, כָּרָמוּז בְּמִצְוַת (דברים יז:יא) ״לֹא תָסוּר מִכָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל״. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד מַה שֶׁמַּשְׁמִיעָם מֵהַמִּצְווֹת אָז אָמַר שָׁמוֹעַ, וּכְנֶגֶד תּוֹרוֹת הָעֲתִידִים מִפִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אָמַר תִּשְׁמְעוּ לֶעָתִיד. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדוּיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁמְּצַוֶּה בְּאָמְרוֹ תִּשְׁמְעוּ עַל הֶעָתִיד, לָזֶה סָמַךְ וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ לוֹמַר, אִם שָׁמוֹעַ עַתָּה וְתִשְׁמְעוּ לֶעָתִיד כַּנִּזְכָּר.
שמות יט:ה · פירוש ג
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּקוֹלִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יד) שׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם וְכוּ׳ כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי מִצְוָה זוֹ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁתְּקַבְּלוּ תַּקָּנַת חָכָם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם שָׁוֶה כְּאִלּוּ אֲנִי הִשְׁמַעְתִּיהָ וְהִגַּדְתִּיהָ לָכֶם.
שמות יט:ה · פירוש ד
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְאוּלַי כִּי בָּזֶה יִתְיַשֵּׁב מַאֲמָרָם ז״ל (שבת פח,א) שֶׁדָּרְשׁוּ בַּפָּסוּק (שמות יט,יז) ״וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר״ שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית וְאָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים וְכוּ׳ וְאִם לָאו שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. וְקָשֶׁה, וַהֲלֹא הֵם אָמְרוּ (שמות כד,ז) ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״, וּמַה מָקוֹם לִכְפִיָּה זוֹ? וְהַתּוֹסָפוֹת תֵּרְצוּ שָׁם שֶׁמָּא הָיוּ חוֹזְרִים כְּשֶׁיִּרְאוּ הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתָן, עַד כָּאן. וְאֵין דִּבְרֵיהֶם נִרְאִים, כִּי אַדְרַבָּא יוֹסִיפוּ פַּחַד וָפַחַת וְיִרְאוּ יִרְאַת הָרוֹמְמוּת. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי ה׳ אָמַר לָהֶם שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, אַחַת מִפִּיו אָז וְאַחַת לֶעָתִיד מִפִּי חֲכָמִים כַּנִּזְכָּר, נוּכַל לְפָרֵשׁ תְּשׁוּבָתָם שֶׁאָמְרוּ ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״ שֶׁכַּוָּנָתָם הִיא עַל זֶה הָאֹפֶן: כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ חֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מַה שֶׁאָמַר וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ שֶׁהוּא עִנְיָן הַנֶּאֱמָר מִפִּי הַגְּבוּרָה אָז, נַעֲשֶׂה – אָנוּ מְקַבְּלִין עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מֵעַתָּה קֹדֶם שֶׁנִּשְׁמָעֵהוּ. וְחֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מַה שֶׁאָמַר תִּשְׁמְעוּ לֶעָתִיד שֶׁהוּא תּוֹרַת חָכָם – וְנִשְׁמָע, פֵּרוּשׁ, לֹא קִבְּלוּ וְלֹא מֵאֲנוּ אֶלָּא תָּלוּ הַדָּבָר עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר וְאֵין גְּבוּל לְקַבָּלָה זוֹ, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יְחַדְּשׁוּ דִּינִים וּגְדָרִים וּסְיָגִים וְתַקָּנוֹת, וּמִי יְכַלְכֵּל תּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר כָּזוֹ? לָזֶה תָּלוּ שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר בִּרְשׁוּתָם עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִבְחֲנוּ בְּכָל דָּבָר אִם יוּכְלוּ קַבֵּל. וּמֵעַתָּה לֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הַדָּבָר תָּלוּי וְעוֹמֵד. וְעַל זֶה כָּפָה ה׳ עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית עַד שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרַת חָכָם, וּבְאֹנֶס הָיָה עַד יְמֵי מָרְדְּכַי שֶׁרָאוּ פְּעֻלַּת חָכָם לְחַיִּים אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, חָזְרוּ לְקַבֵּל בְּרָצוֹן לְקַיֵּם כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יְחַדְּשׁוּ וִיתַקְּנוּ עֲלֵיהֶם חַכְמֵיהֶם, אַחַר אֲשֶׁר רָאוּ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוּלָתָם לֹא הָיָה נִשְׁאָר רֹשֶׁם מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וַהֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ ז״ל (שבת פח,א) דָּרְשׁוּ אָמְרָם ״נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״ בְּאֹפֶן אַחֵר לְשֶׁבַח, שֶׁדָּמוּ לְמַלְאָכִים שֶׁקָּדְמוּ לוֹמַר הַמַּעֲשֶׂה קֹדֶם הַשְּׁמִיעָה כַּמַּלְאָכִים שֶׁמַּקְדִּימִין (תהלים קג,כ) ״עֹשֵׂי דְבָרוֹ״ קֹדֶם ״לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ״, זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְגַם לְדַרְכֵּנוּ הֲרֵי אָמְרוּ ״נַעֲשֶׂה״ קֹדֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְלֹא הִקְדִּימוּ הַשְּׁמִיעָה אֶלָּא בְּתוֹרַת חָכָם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהַכָּתוּב נִתְכַּוֵּן לִשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים, אֶחָד בַּצַּדִּיקִים וְאֶחָד בִּשְׁאָר הָעָם, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁמִּן הַסְּתָם לֹא יִשְׁווּ הַדְרָגוֹת יִשְׂרָאֵל יַחַד בְּצִדְקוּת.
שמות יט:ה · פירוש ה
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמוֹז בְּכֶפֶל שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ מַה שֶׁהָיָה אַחַר הָאֱמֶת בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח,א) כִּי שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת שְׁמָעוּם מִפִּי הַגְּבוּרָה וּשְׁמוֹנֶה מִפִּי הַמַּלְאָךְ שֶׁנִּבְרָא מִדִּבּוּרוֹ יִתְבָּרַךְ, לָזֶה אָמַר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ – שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת הַשְּׁמִיעָה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר כְּנֶגֶד שְׁמִיעָה שֶׁיִּשְׁמְעוּ מַמָּשׁ מֵהַגְּבוּרָה תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי וְלֹא אָמַר לְקוֹלִי, וְהָבֵן:
שמות יט:ה · פירוש ז
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא:) תּוֹרָה בֵּין וְכוּ׳ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וְהוּא אָמְרוֹ אִם שָׁמוֹעַ פֵּרוּשׁ, אִם תִּהְיֶה הַשְּׁמִיעָה זֶה יִהְיֶה לָכֶם לִשְׁתֵּי תּוֹעֲלִיּוֹת: הָאַחַת שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ דִּבְרֵי אֱלֹהִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַחַיִּים וְתִחְיוּ, כְּאָמְרוֹ (ישעיה נה:ג) ״שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם״, וְהַשְּׁנִיָּה וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי פֵּרוּשׁ שֶׁיָּגֵן עֲלֵיכֶם מִיֵּצֶר הָרָע. וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ גְּזֵרַת הַדִּבּוּר שֶׁמְּקוֹמוֹ הוּא תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳, שֶׁעִקַּר הַמִּצְוָה הוּא שְׁמִיעַת הַתּוֹרָה וּמִמֶּנָּה נִמְשָׁכִים כָּל הַתּוֹעֲלִיּוֹת: הָא׳ שֶׁהֵם נֶהֱנִים מִקּוֹל אֱלֹהִים חַיִּים, ב׳ יִהְיוּ שׁוֹמְרִים הַמִּצְווֹת וְלֹא יִשְׁלוֹט בָּהֶם יֵצֶר הָרָע, ג׳ ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״ וְגוֹ׳. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה כִּי אָמְרוֹ ״תִּשְׁמְעוּ״ הוּא לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, תִּהְיֶה גְּזֵרַת הַכָּתוּב וּשְׁמַרְתֶּם וְגוֹ׳ כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה תַּצִּילֵהוּ מִיֵּצֶר הָרָע הַמַּחְטִיאוֹ, וְאָמְרוֹ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם יְדִיעָה מִמֶּנָּה לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרָע, עוֹד לָכֶם שֶׁתַּשִּׂיגוּ הַשְּׁמִירָה וְלֹא יִשְׁלוֹט בָּכֶם הַשָּׂטָן.
שמות יט:כג · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃
וְנִרְאֶה כִּי מִתְּחִלָּה צִוָּה ה׳ עַל יִשְׂרָאֵל לְבַל יַעֲלוּ וּלְבַל יִגְּעוּ בָּהָר בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וּכְשֶׁחָזַר ה׳ לוֹמַר לְמֹשֶׁה שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְרָמַז לוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָקוֹם בָּהָר לַעֲמוֹד בּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ מֵאָמְרוֹ ״הַנִּגָּשִׁים אֶל ה׳ יִתְקַדָּשׁוּ״, חָשׁ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָדוּנוּ בְּדִין זֶה דִּין דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל שֶׁלְּלַמֵּד עַל הַכְּלָל יָצָא, וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם וְאַהֲרֹן הַכֹּל בִּכְלַל נְגִיעַת וַעֲלִיַּת הָר הָיוּ, וּכְשֶׁיָּצְאוּ כֹּהֲנִים לְהַתִּיר חֵלֶק בָּהָר לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל יָצָא וְיוּתְּרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בַּחֵלֶק שֶׁהוּתְּרוּ בּוֹ הַכֹּהֲנִים, וּלְפָחוֹת בַּחֵלֶק שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ בְּהַדְרָגָה. וַהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לָדַעַת מִשְׁפָּט זֶה, אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא בְּתוֹךְ שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל חָכָם שֶׁיָּדִין בְּחָכְמָתוֹ כָּזֶה. אוֹ לוּ יִהְיֶה שֶׁלֹּא יָדוּן אָדָם דִּין זֶה מִדַּעְתּוֹ, עִם כָּל זֶה ה׳ אוֹהֵב מִשְׁפַּט צֶדֶק וְלֹא יָכוֹל לְחַיְּבוֹ מִיתָה לַנּוֹגֵעַ בָּהָר בִּמְקוֹם עֲמִידַת הַכֹּהֲנִים אַחַר שֶׁכְּפִי מִשְׁפַּט הַתּוֹרָה פָּטוּר הוּא כַּנִּזְכָּר. לָזֶה חָזַר ה׳ לוֹמַר לוֹ ״רֵד הָעֵד בָּעָם״, וּבָזֶה סָתַר שֶׁאֵין לָדוּן בְּדִין זֶה דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה הַדָּבָר בְּפֵרוּשׁ לֶאֱסֹר חֵלֶק הָהָר שֶׁיַּעֲלוּ בּוֹ הַכֹּהֲנִים. וּמֹשֶׁה לֹא הֵבִין דִּבְרֵי ה׳ וְכַוָּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ, כִּי עֲדַיִן לֹא גִּלָּה לוֹ ה׳ מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, וְסָבַר כִּי דַּוְקָא אַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים שֶׁהִתִּירָם ה׳, אֲבָל יִשְׂרָאֵל בְּאִסּוּרָם עוֹמְדִים, וְלָזֶה צָעַק לִבּוֹ כִּי אַזְהָרָה זוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה כִּי ״לֹא יוּכַל״ וְגוֹ׳ שֶׁכְּבָר הַעֵדוֹתָה בָּנוּ. וֶהֱשִׁיבוֹ ה׳ ״לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה״ וְגוֹ׳, וְעַל פְּרָטֵי הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֲנִי מַתִּיר לְךָ וּלְאַהֲרֹן וְלַכֹּהֲנִים אֲנִי מַזְהִירְךָ שֶׁתָּעֵד בְּהַגְבָּלָתָם, הֲרֵי זֶה מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע כִּי לְצַד מַה שֶׁגִּלָּה בָּהֶם הַהֶתֵּר הוּא שֶׁהוּצְרַךְ לַחְזֹר לְאָסְרָם.
שמות כא:ז · פירוש ו
וְכִֽי־יִמְכֹּ֥ר אִ֛ישׁ אֶת־בִּתּ֖וֹ לְאָמָ֑ה לֹ֥א תֵצֵ֖א כְּצֵ֥את הָעֲבָדִֽים׃
וְאֵין בְּפֵרוּשׁ זֶה הַכְחָשָׁה לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ לְעִנְיַן הֲלָכָה, זוּלַת בְּיִשּׁוּב הַכָּתוּב רְשׁוּת נְתוּנָה לָנוּ מֵהֶם לְמִסְבַּר קְרָאֵי בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, לְבַד מֵהַכְחָשַׁת הַהֲלָכוֹת כִּי כֻלָּן מִסִּינַי בָּאוּ לָהֶם. וְכָאן בָּאָה הַהֲלָכָה כִּי דִּין שֵׁן וְעַיִן אֵינוֹ אֶלָּא בִּכְנַעֲנִי וְלֹא בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַטַּעַם נִרְאֶה כִּי זְכוּת יֵשׁ לְעֶבֶד עִבְרִי שֶׁלֹּא יֵצֵא בְּשֵׁן וְעַיִן, כִּי חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ אֲדוֹנוֹ דְּמֵי עֵינוֹ וְשִׁנּוֹ וּשְׁאָר הַדְּבָרִים, וְיַעֲלֶה בְּיוֹתֵר, וּמַה גַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר אַחַר עֲבוֹר שָׁנִים מִשֵּׁשׁ שָׁנִים שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ, וְלִפְעָמִים יִהְיֶה הַדָּבָר בַּסּוֹף. לָזֶה קָבַע ה׳ שֶׁיִּטּוֹל עֶבֶד עִבְרִי דְּמֵי עֵינוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁגּוּפוֹ קָנוּי לוֹ, עָשָׂה בּוֹ הָאָדוֹן מִנְהַג הַוַּתְרָנוּת הַיְּדוּעָה לִבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִין.
שמות כד:א · פירוש א
וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהֹוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃
וְאֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. מַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים יַגִּיד כִּי פָּרָשָׁה זוֹ בִּמְקוֹמָהּ נֶאֶמְרָה אַחַר מַתַּן תּוֹרָה, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בְּכִתֵּי הוֹכָחוֹת הַמְּעִידִים עַל הַדָּבָר, וְכֵן רָאִיתִי לְרַאבַ״ע וְרַשְׁבַּ״ם וְרַמְבַּ״ן שֶׁיַּחְדָּיו הָיוּ תַמִּים בְּדַעַת זוֹ.
שמות כד:א · פירוש ב
וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהֹוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃
אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי בַּמְּכִילְתָּא סְבָרָא בְּאֵין חוֹלֵק עָלֶיהָ, כִּי בְּיוֹם ה׳ בַּחֹדֶשׁ שֶׁהָיְתָה הַפְסָקָה בָּנָה מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת הַמִּשְׁפָּטִים, וְכָרַת עִמָּהֶם הַבְּרִית עַל כַּמָּה מֵהַמִּצְווֹת אֲשֶׁר כְּבָר קִבְּלוּם עֲלֵיהֶם, לְמָר עַל שֶׁבַע מִצְווֹת וּלְמָר עַל מַה שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמָרָה, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ שָׁם שֶׁעַל מִצְווֹת הַנֶּאֱמָרוֹת בְּפָרָשַׁת בְּהַר סִינַי עַד סוֹף אִם בְּחֻקּוֹתַי, וּמַשְׁמַע מִדְּבָרָיו כִּי אֵלּוּ קָדְמוּ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וַעֲלֵיהֶם כָּרַת בְּרִית הָאָמוּר, לְפִי שֶׁלֹּא כָּרְתוּ בְּרִית עַד עַתָּה עַל שׁוּם קַבָּלַת מִצְוָה, וּבָחַן אוֹתָם מֹשֶׁה אִם מֵעַצְמָן יְקַיְּמוּ עֲלֵיהֶם הַבְּרִית עַל מַה שֶׁעָבַר הֲגַם שֶׁלֹּא חִיְּבָם ה׳ עָלָיו. וְאוּלַי כִּי דִּבֵּר מֹשֶׁה כֵּן לְצַד שֶׁרְמָזוֹ ה׳ בְּאָמְרוֹ (שמות יט:ג) ״וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פז,א) שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ מְשׁוֹךְ אוֹתָם בְּדִבְרֵי אַגָּדָה, וְגַם זֶה מִכְּלַל הַמְשָׁכַת הַלֵּב שֶׁמֵּעַצְמָם יִשָּׁבְעוּ עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. גַּם מִסּוּגְיַת הַגְּמָרָא (שבת פח, א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם וְיָרְדוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים וְקָשְׁרוּ לָהֶם שְׁנֵי כְּתָרִים וְכוּ׳, זֶה יַגִּיד שֶׁקּוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיְתָה פָּרָשָׁה זוֹ.
שמות כה:ט · פירוש ט
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}        
וְכֵן תַּעֲשׂוּ. הִנֵּה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהֶרְאָהוּ תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן לוֹמַר כָּזֶה תַּעֲשׂוּ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, אַל יִקְשֶׁה לְךָ, אִם כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, כִּי תִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בִּשְׁבוּעוֹת יז, א וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֶחָד הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה וְכוּ׳ שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְהָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְּמֶלֶךְ וְנָבִיא וְאוּרִים וְתוּמִּים וְסַנְהֶדְרִין. מְנָא הָנֵי מִלֵּי? אָמַר רַב שִׁימִי אָמַר קְרָא: ״כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה וְגוֹ׳ וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ – לְדוֹרוֹת. הִנֵּה כִּי בָאָה ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְצַוּוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ כַּסֵּדֶר הַזֶּה לְדוֹרוֹת. וְדַע שֶׁדְּרָשַׁת ״לְדוֹרוֹת״ דּוֹרֵשׁ לָהּ הַתַּלְמוּד מִתֵּיבַת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, לֹא מִתּוֹסֶפֶת וָא״ו לְבַד, כִּי לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ אֶלָּא יִתּוּר תֵּיבַת וָא״ו, אֵין כָּאן יִתּוּר, כִּי אִם הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב ״כֵּן תַּעֲשׂוּ״ לֹא הָיָה נִשְׁמָע כַּוָּנַת הַהוֹדָעָה שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁעָבְרוּ הַדְּבָרִים בֵּין מֹשֶׁה וּבֵין ה׳, וְיִהְיֶה קָשֶׁה לִי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי ה׳ לָמָּה לֹא אָמַר ״כְּכֹל״ וְגוֹ׳ קֹדֶם אָמְרוֹ ״וְשָׁכַנְתִּי״, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכָּל תֵּיבַת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ מְיֻתֶּרֶת. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם בִּשְׁבוּעוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכֵן תַּעֲשׂוּ, קְרָא יְתֵירָה לְמִדְרַשׁ לְדוֹרוֹת, עַד כָּאן. וְטַעְמוֹ שֶׁל רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא מִטַּעֲמֵנוּ, אֶלָּא לְצַד שֶׁפֵּרֵשׁ ״כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי״ וְגוֹ׳ שֶׁהוּא מְחֻבָּר לְמַעְלָה ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְגוֹ׳ כְּכֹל״ וְגוֹ׳, אִם כֵּן הֲרֵי בָּא הַדָּבָר לְעִכּוּב שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב לְהִתְנַדֵּב לַעֲשׂוֹת גָּדוֹל, אִם כֵּן ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לָמָּה לִי? לְדוֹרוֹת. וּלְדַרְכֵּנוּ שֶׁהָלַכְנוּ לְשִׁיטַת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי אָמְרוֹ כְּכֹל וְגוֹ׳ בָּא לְהָשִׁיב לְמֹשֶׁה עִכּוּב הַשִּׁעוּר מִמַּה שֶׁהֶרְאָה לוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ בַּשָּׁמַיִם, מִזֶּה יַרְגִּישׁ שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ.
שמות כה:ט · פירוש יז
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}        
וְהִנֵּה בְּהַשְׂכָּלָה מוּעֶטֶת בָּעִנְיָן אֵין שׁוּם קֻשְׁיָא כְּלָל, כִּי יֵשׁ לָדַעַת כִּי כָל בִּנְיַן הַבַּיִת וְהַכֵּלִים לֹא עֲשָׂאָם שְׁלֹמֹה כְּפִי אֲשֶׁר נִרְאֶה בְּעֵין שִׂכְלוֹ לְפָאֵר, אֶלָּא עַל פִּי נָבִיא, וְגַם הַנָּבִיא הִגִּיד כִּי לֹא דִּבְרֵי נְבוּאָתוֹ הִגִּיד אֶלָּא דִּבְרֵי קַבָּלָתוֹ, דִּכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כח:יא) ״וַיִּתֵּן דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ תַּבְנִית הָאוּלָם וְגוֹ׳ וְתַבְנִית כָּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ וְגוֹ׳ הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל כָּל מְלֶאכֶת הַתַּבְנִית״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב עוֹד (רש״י דברי הימים א כח:יב) ״אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָהוּ שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאַגָּדַת שְׁמוּאֵל (מדרש שמואל פרק טו): רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ׳ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְסָרָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲמִידָה לְמֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה מְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ בַּעֲמִידָה וְכוּ׳, יְהוֹשֻׁעַ מְסָרָהּ לַזְּקֵנִים בַּעֲמִידָה, דִּכְתִיב ״וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ וַיִּתְיַצְּבוּ״ וְגוֹ׳, זְקֵנִים מְסָרוּהָ לַנְּבִיאִים בַּעֲמִידָה, נְבִיאִים מְסָרוּהָ לְדָוִד בַּעֲמִידָה וְכוּ׳, דָּוִד לִשְׁלֹמֹה וְכוּ׳, וְאוֹמֵר ״הַכֹּל בִּכְתָב״ וְגוֹ׳ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה לִדָּרֵשׁ, ״מִיַּד ה׳״ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה בְּמָסוֹרֶת, ״עָלַי הִשְׂכִּיל״ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַד כָּאן. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי כָּל מַה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה בַּבַּיִת הָיָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְהַכֹּל כָּתוּב בַּסֵּפֶר גָּלוּי לְדוֹרְשֵׁי תּוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
שמות ל:יב · פירוש ט
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
וַעֲדַיִן קָשֶׁה, תֵּנַח לְגַבֵּי דָּוִד אָמְרִינַן שֶׁטָּעָה, מַה נַעֲנֶה בְּיוֹאָב? מִמָּה נַפְשָׁךְ תִּקְשֶׁה: אִם דִּבְרֵי דָּוִד בָּאוּ אֵלָיו סְתָם ״פְּקוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, מִי אָמַר לוֹ שֶׁאֵין כַּוָּנַת דָּוִד לוֹמַר לוֹ שֶׁיִּפְקְדֵם עַל פִּי הַתּוֹרָה, וּמִן הַסְּתָם לֹא יוּצְרַךְ לוֹמַר אֵלָיו דָּבָר שֶׁתִּינוֹקוֹת יוֹדְעִים אוֹתוֹ. וְאִם נֹאמַר כִּי דָּוִד צִוָּה אֵלָיו בְּפֵרוּשׁ שֶׁיִּמְנֶה אוֹתָם אֶחָד אֶחָד וְלֹא עַל יְדֵי מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, קָשֶׁה אֵיךְ קִבֵּל דְּבָרָיו כְּשֶׁאָמַר לוֹ כֵן, שֶׁהָיָה לוֹ לְמָאֵן כִּי ״דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין״, וַאֲפִלּוּ בְּמִצְוַת מֶלֶךְ, וְזֶה הֲלָכָה רוֹוַחַת (רמב״ם הלכות מלכים פ״ג). וְלוּ יְהִי שֶׁיּוֹאָב נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ וּמִקְרֶה אֶחָד קָרָה לְדָוִד וְיוֹאָב, מַה נַעֲנֶה בַּסַּנְהֶדְרִין? מַה נַעֲנֶה בְּכָל אִישׁ כְּשֶׁרָאוּ שֶׁבָּאוּ לִמְנוֹתָם? הָיָה לָהֶם לַחֲרֹד חֲרָדָה גְדוֹלָה וְאֵימוֹת מָוֶת יִפְּלוּ עֲלֵיהֶם, וְיִצְעֲקוּ עַל הַדָּבָר לִפְנֵי יוֹאָב וְלִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. גַּם כֵּן יְכוֹלִין לָבֹא בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת ״וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם״. וְאִם חָסוּ עַל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל יוֹתֵר מִגּוּפָן, הָיָה לָהֶם לִטְעֹן שֶׁיִּמָּנוּ בְּחַרְסִית כְּמַעֲשֵׂה שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, וְאֵיךְ לֹא חָסוּ עַל נַפְשָׁם כָּל בְּנֵי אֵל חָי?
שמות ל:לב · פירוש ג
עַל־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּ֨בְמַתְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
וְרַזַ״ל (כריתות ו,א) דָּרְשׁוּ מִפָּסוּק זֶה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹתָהּ בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ. וּלְדִבְרֵיהֶם הָיָה לוֹ לוֹמַר כֵּן בְּמִצְוָתוֹ, לֹא בְּאַזְהָרַת ״לֹא תַעֲשׂוּ כָּמוֹהוּ״. וְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵינָם אֶלָּא אַסְמַכְתָּא לַהֲלָכוֹת שֶׁבְּיָדָם, וּדְבָרֵינוּ הֵם פְּשַׁט הַכָּתוּב.
שמות לא:יג · פירוש ח
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וּלְדַרְכֵּנוּ נַשְׂכִּיל לָדַעַת כַּוָּנַת ה׳ בְּאָמְרוֹ וְאַתָּה דַּבֵּר וְגוֹ׳, שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְצַד שֶׁרָמַז ה׳ מִעוּט אֶחָד בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת, וּמִעוּט זֶה לֹא נוֹדַע מַעֲשֵׂהוּ מַה יַגִּיד, וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר בְּעַל פֶּה תְּבוּנָתוֹ וְלֹא בִּכְתָב מְפֹרָשׁ. כִּי תּוֹרָתֵנוּ שֶׁתִּתְעַלֶּה דְּבָרֶיהָ מְזֻקָּקִים וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ סְפוּרוֹת, וְכָל אוֹת וָאוֹת מַגֶּדֶת הֲלָכוֹת וְנִפְלָאוֹת, כַּאֲשֶׁר יָסַד בָּהּ הָאָדוֹן בְּחָכְמָה רַבָּה בְּשִׁבְעִים פָּנִים וְאַרְבָּעָה אוֹפַנִּים וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת נְתִיבוֹת, וְכָל נָתִיב בְּכַמָּה שְׁבִילִין. וְצֵא וּלְמַד מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,ג) בְּפָסוּק ״שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים״ וְגוֹ׳, וְהַכֹּל בְּמִקְרָא מוּעָט. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ דְּרָשׁוֹת וְדִקְדּוּקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם חוֹבַת כָּל אָדָם נִבְרָא לְהַכִּירָם, וְהֵם דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הֲלָכוֹת, וְיֵשׁ שֶׁאֵין בָּהֶם חוֹבַת כָּל אָדָם.
שמות לא:יג · פירוש ט
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וְאַל יִקָּחֲךָ לִבְּךָ לְדַבֵּר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לָמָּה יַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדָיו, לְהַעֲלִים מֵהֶם תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה וְלֹא הוֹדִיעַ כָּל דָּבָר בִּכְתָב מְפֹרָשׁ. הִנֵּה תְּשׁוּבָתְךָ לְנוֹכַח עֵינֶיךָ כִּי הֵם דְּבָרִים שֶׁלֹּא יְכִילֵם סֵפֶר, וְצֵא וּלְמַד מַאֲמַר קַדְמוֹנֵינוּ (אבות דרבי נתן כ״ה) שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אִם יִהְיוּ הָרְקִיעִים גְּוִילִים וְכוּ׳ אֵינוֹ מַסְפִּיק לִכְתֹּב מַה שֶׁלָּמַד מֵרַבּוֹ וְלֹא חִסֵּר מִמֶּנּוּ טִפָּה מֵהַיָּם, וְכֵן תַּלְמִידוֹ אָמַר עָלָיו. וְהַכֹּל רָמוּז יוֹשֶׁר בַּמִּקְרָא, גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב תְּבוּנוֹת אֲשֶׁר כָּתַב מִקְרָא מוּעָט וּבוֹ הִשְׁמִיעַ מַה שֶׁאֵין כֹּחַ בַּנִּבְרָאִים לִכְתֹּב מִיּוֹם בְּרוֹא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְהַכֹּל נִמְסַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. וְלָזֶה, לְצַד שֶׁאָמַר בִּכְתָב מִעוּט בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת וּבְעַל פֶּה נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה כַּוָּנַת הַמִּעוּט, וְהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, לָזֶה צִוָּה ה׳ לְמֹשֶׁה לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל כַּוָּנַת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוֹ לְהַשְׁמִיעָם לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל כִּי דָּבָר זֶה הוּא חוֹבָה לְהַשְׁמִיעַ לַכֹּל. וְהוּא אָמְרוֹ וְאַתָּה, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד הַמִּכְתָּב תּוֹסִיף אַתָּה לְדַבֵּר לָהֶם בְּעַל פֶּה כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם, שֶׁהוּא מַה שֶׁמְּמַעֵט בִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּתוֹת.
שמות לא:יג · פירוש י
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וְזֶה הוּא אָמְרוֹ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, דַּבֵּר לָהֶם כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְךָ בּוֹ, כִּי הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ כְּבָר אָמַר ״לֵאמֹר״, וְלֹא בָּא אֶלָּא עַל אֲמִירַת הַפֵּרוּשׁ הַנֶּאֱמָר לוֹ בְּעַל פֶּה כַּנִּזְכָּר, כִּי הוּא זֶה מֵהַדְּבָרִים שֶׁהֵם חוֹבַת אָדָם לִשְׁמֹעַ. וְעַל פִּי דֶּרֶךְ זֶה יֵשׁ לָנוּ לְהִתְהַלֵּךְ בְּאָרְחוֹת חַיִּים בְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יֹאמַר הַכָּתוּב לֵאמֹר, וְחָזַר לוֹמַר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – אַחַת לִדְבָרִים שֶׁבִּכְתָב וְאַחַת לִדְבָרִים שֶׁבְּעַל פֶּה הַצְּרִיכִין לַהֲלָכוֹת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאֹפֶן אַחֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
שמות לא:יח · פירוש ב
וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃
אָכֵן יִתְבָּרֵר הָעִנְיָן עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ב צג:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת הֲלֹא הֵמָּה בְּתוֹךְ תּוֹכָם שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי, וּמַה דִּבֵּר אִתּוֹ? שְׁנֵי לֻחוֹת הָעֵדֻת, פֵּרוּשׁ כִּי הַדְּבָרִים בַּלּוּחוֹת שָׂם לוֹ אֵל עֶלְיוֹן, וְאֵינוֹ מִן הָרָאוּי לָתֵת לוֹ הַלּוּחוֹת עַד שֶׁיִּגְמֹר הָרָשׁוּם בָּהֶם, וְלָזֶה גָּמַר הַדְּבָרִים הַנִּרְמָזִים בָּהֶם בְּלוּחוֹת הָעֵדוּת וּנְתָנָם לוֹ וְלֹא קֹדֶם. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ שְׁנֵי הַדִּקְדּוּקִים כְּאַחַת עַל נָכוֹן, וּכְפִי זֶה מַאֲמַר ״שְׁנֵי לוּחוֹת״ נִמְשָׁךְ עִם ״כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ״ וְגוֹ׳, וְנִמְשָׁךְ עִם ״וַיִּתֵּן״ הָאָמוּר בִּתְחִלַּת הַכָּתוּב.
שמות לו:ח · פירוש ג
וַיַּעֲשׂ֨וּ כׇל־חֲכַם־לֵ֜ב בְּעֹשֵׂ֧י הַמְּלָאכָ֛ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב עָשָׂ֥ה אֹתָֽם׃
וַיַּעֲשׂוּ וְגוֹ׳. טַעַם אֲשֶׁר הֶחְזִיר הַכָּתוּב כָּל הַפְּרָטִים וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ס) בְּכֶפֶל פָּרָשַׁת אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, כִּי מִתּוֹךְ שֶׁחֲבִיבָה עָלָיו כְּתָבָהּ שְׁתֵּי פְּעָמִים, וּכְמוֹ כֵן גִּלָּה הַכָּתוּב בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן כִּי חָבִיב עָלָיו, וְלָזֶה נִכְתַּב שְׁתֵּי פְּעָמִים.
שמות לט:א · פירוש ג
וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
עוֹד נִרְאֶה לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ, כִּי אֵין לְךָ מִצְוָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּרָטֵי הַהַשְׂכָּלָה, וְלֹא נִכְתַּב בַּתּוֹרָה אֶלָּא מִעוּט, כְּמַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּהַנִּזָּקִין (גיטין ס,ב), וּמִלְּבַד זֶה יֵשׁ בְּכָל מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן מוּשְׂכָּל, וְהוּא פְּנִימִיּוּת הַדְּבָרִים. וְאֵלֶּה יֵעָשׂוּ בְּכַוָּנַת הַלֵּב וּבְשִׂכְלִיּוּת הַנֶּעְלָם, וְיֵעָשׂוּ דָּבָר בְּמִינוֹ כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַּעַת וְהַבִּנְיָן, וְהוּא מַה שֶׁרָמְזָה הַתּוֹרָה בְּכָל פְּרָט וּפְרָט כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, בְּעַל פֶּה וְאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה לְצַד יְקַר הַדָּבָר. וְאַשְׂכִּילְךָ כִּי הַמִּכְתָּב הוּא מִבְּחִינַת הַמּוּפְעָל, וְהַמּוּשְׂכָּל מְשֻׁלָּל מֵהִתְקַבֵּל מִקְצָתוֹ בִּבְחִינַת הַהֶפְעֵל, וּמִקְצָתוֹ גַּם מִבְּחִינַת הַנִּדְבָּר כִּי רָחוֹק הוּא בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת. וּקְצָת רָמַז ה׳ בַּנִּפְעָל, נִרְאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, בְּסוֹד צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת וְטַעְמֵיהֶם וַעֲטָרוֹת שֶׁעַל רָאשֵׁיהֶם הַתָּגִין וּמַעֲשֵׂיהֶם בְּחִינַת מַחְשָׁבָה יִקָּרְאוּ, וְנִגְלָה לְמֹשֶׁה בְּסִינַי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת. וְצֵא וּלְמַד מִדְּרָשַׁת רַבִּי עֲקִיבָא (סנהדרין קו,א) שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בְּעֶלְיוֹנוֹ שֶׁל לָמֶ״ד, הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂה ה׳. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּכָל פְּרָטֵי הַמִּשְׁכָּן כִּי עֲשָׂאוּהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כְּכָל נִפְלָאוֹת אֲשֶׁר יְכַוֵּן עֲלֵיהֶם.

ויקרא

ויקרא א:א · פירוש כח
וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃
עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא הִשִּׂיג לִדְבַר ה׳ אֵלָיו אֶלָּא לְצַד שֶׁמָּחַל ה׳ עַל עֲוֹן הָעֵגֶל וְשָׁכַן בְּאֹהֶל מוֹעֵד לְאוֹת וּלְמוֹפֵת, אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה הַמְּחִילָה לְיִשְׂרָאֵל הָרְמוּזָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד לֹא הָיָה ה׳ מְדַבֵּר אֵלָיו, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֹּאמַר דָּבָר זֶה לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ״לֵאמֹר״ – אֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים, בִּשְׁבִילְכֶם מְדַבֵּר עִמִּי וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְהוּא מְכֻוָּן לְפֵרוּשֵׁנוּ, אֶלָּא שֶׁדְּרָשָׁתָם כֻּלָּהּ מִתֵּבַת ״לֵאמֹר״ וְלֹא מִדִּקְדּוּק הַכָּתוּב שֶׁאָמַרְנוּ. וְאוּלַי שֶׁגַּם רַזַ״ל זוֹ הִיא כַּוָּנָתָם. עוֹד אָמְרוּ רַזַ״ל (תורת כהנים כאן): יָכוֹל הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״ – בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, עַד כָּאן. כַּוָּנַת דְּבָרָיו כִּי תֵּבַת ״לֵאמֹר״ מִעוּט הוּא, לְמַעֵט שֶׁלֹּא הָיָה דִּבּוּרוֹ לְמֹשֶׁה זוּלַת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ לְדַבֵּר לָהֶם. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא דִּבֵּר ה׳ עִם מֹשֶׁה אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁמָּסַר לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא (אבות א:א): מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל מַה שֶׁקִּבֵּל מָסַר, וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ ה׳ סוֹד שֶׁלֹּא לִמְּדוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהֻשְׁווּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה בַּיְּדִיעָה אֶלָּא שֶׁהוּא לָמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה וְיִשְׂרָאֵל מִפִּי אִישׁ.
ויקרא ד:יג · פירוש ב
וְאִ֨ם כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂ֠וּ אַחַ֨ת מִכׇּל־מִצְוֺ֧ת יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְצֶה, שֶׁאִם יִשְׁגּוּ הָעֵדָה וְיִטְעוּ מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, גַּם סַנְהֶדְרֵי יִשְׂרָאֵל תּוֹרָתָם תִּהְיֶה נֶעֱלֶמֶת מֵהֶם, לְצַד שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחוּ עַל עֲדַת ה׳ לְיַשֵּׁר הַמַּעֲקַשִּׁים, כִּי הַחֵטְא יוֹלִיד חֵטְא אַחֵר, וְצֵא וּלְמַד (גיטין ס.) מֵהוֹרָאַת אַבַּיֵּי בְּלֹא נְטִילַת רְשׁוּת מֵרַבּוֹ שֶׁשָּׁגַג בְּאוֹתָהּ הוֹרָאָה וְהִרְגִּישׁ כִּי דֵּין גָּרְמָה, וְכִדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין (ה:).
ויקרא ו:ב · פירוש ח
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ*(בספרי תימן מוֹקְדָ֨הֿ במ״ם רגילה) עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאוּלַי כִּי צִוָּה עָלָיו שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן דְּרָשׁוֹת הָרְמוּזוֹת בְּמִכְתַּב אֱלֹהִים, וְהַדִּקְדּוּקִים אֲשֶׁר יְכַוֵּן לָהֶם הַכָּתוּב, כִּי הַפָּסוּק הוּא כְּחָזוֹן הַסָּתוּם, וּמַה שֶׁתִּמְצָא שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי מַה שֶׁקָּדַם אֲלֵיהֶם מֵהַהֲלָכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וְאוֹתָם צִוָּה ה׳ לֵאמֹר לְאַהֲרֹן.
ויקרא ו:ב · פירוש יח
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ*(בספרי תימן מוֹקְדָ֨הֿ במ״ם רגילה) עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים נֶחְלְקוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, כָּל דָּבָר שֶׁרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, וַאֲפִלּוּ נְסָכִים, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סוֹבֵר ״עַל מוֹקְדָה״ דַּוְקָא וְלֹא נְסָכִים וְכוּ׳, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה (זוהר קדוש חלק א מז:).
ויקרא י:יט · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּ֠וֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְהָיָה נִרְאֶה לְהוֹכִיחַ מִכָּאן סָפֵק אֶחָד, אִם מֻתָּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת לְעַצְמוֹ הוֹרָאָה בִּמְקוֹם רַבּוֹ, שֶׁרָאִיתִי לְהָרֹא״שׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (עירובין סג.) שֶׁכָּתַב לֶאֱסוֹר זוּלַת סַר סַכִּינָא שֶׁאֵין קְפֵידָא כָּל כָּךְ. וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁרָאִינוּ שֶׁהוֹרָה אַהֲרֹן הֲלָכָה זוֹ לְעַצְמָן וְשָׂרְפוּ הַחַטָּאת מַשְׁמַע שֶׁמֻּתָּר. וְאֵין לְךָ רַב מֻבְהָק כְּמֹשֶׁה לְאַהֲרֹן. וְאוּלַי יֵשׁ לִדְחוֹת, כִּי אֵין הוֹרָאָה זוֹ הוֹרָאָה, כְּפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּיוֹמָא (רש״י שם דף ה:) שֶׁדָּן אַהֲרֹן קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר הַקַּל אָמְרָה תּוֹרָה ״לֹא אָכַלְתִּי בְאוֹנִי״ קֹדֶשׁ חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן, עַד כָּאן. וְכֵיוָן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי מֹשֶׁה דִּין מַעֲשֵׂר כְּאִלּוּ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִשְׂרֹף וְלֹא הוֹרָה הוּא לְעַצְמוֹ כְּלוּם, כִּי בִּכְלַל מַעֲשֵׂר חַטָּאת בְּקַל וָחוֹמֶר וּכְגוֹן זֶה מֻתָּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת, וְקַל הוּא מִבֵּיעֲתָא בְּכוּתְחָא. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת שָׁם (עירובין סב:) פֵּרוּשׁ הוֹרָאַת בֵּיעֲתָא בְּכוּתְחָא.
ויקרא י:כ · פירוש ג
וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינָֽיו׃ {פ}
וְרַזַ״ל אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (תורת כהנים כאן) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב יְהוּדָה, חֲנַנְיָה בֶּן יְהוּדָה הָיָה דּוֹרֵשׁ כָּל יָמָיו קָשָׁה הַהַקְפָּדָה שֶׁגָּרְמָה לְמֹשֶׁה לִטְעוֹת, אַחַר מִיתָתוֹ אֲנִי מֵשִׁיב לוֹ עַל דְּבָרָיו, וְכִי מִי גָּרַם לוֹ שֶׁהִקְפִּיד, אֶלָּא שֶׁטָּעָה, עַד כָּאן. טַעַם אָמְרוֹ ״כָּל יָמָיו״, גַּם טַעַם חֲנַנְיָה שֶׁלֹּא אָמַר כְּרַב יְהוּדָה שֶׁהוּא הַיּוֹתֵר מוּבָן מִפְּשָׁטֵי הַכָּתוּב, גַּם טַעְמוֹ שֶׁל רַב יְהוּדָה שֶׁלֹּא חָלַק אֶלָּא אַחַר מוֹתוֹ – יֵרָאֶה כִּי חֲנַנְיָה וְרַב יְהוּדָה כָּל אֶחָד מִתְכַּוֵּן לְדַבֵּר טוֹב עַל מֹשֶׁה, לְצַד שֶׁיֵּשׁ לְפָנֵינוּ שְׁתֵּי דְּרָכִים: הָא׳ הַשִּׁכְחָה אֲשֶׁר אָמַר לוֹ ה׳ וְהוּא שֶׁלֹּא מִן הַמּוּסָר לְנֶאֱמַן בַּיִת, ב׳ שֶׁנִּתְכַּעֵס עַל בְּנֵי אַהֲרֹן וְדִבֵּר לָהֶם קָשׁוֹת כַּנִּזְכָּר, וְגַם לְצַד אַהֲרֹן קָצַף בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר. וּבָא חֲנַנְיָה וּבָחַר לִתְלוֹת כְּמֹשֶׁה שִׁגְיוֹן הַכַּעַס שֶׁשָּׁגַג בּוֹ, וְהוּא סִבָּה לְטָעוּת, מִלּוֹמַר חָס וְשָׁלוֹם שֶׁשָּׁכַח דְּבַר ה׳ שֶׁהוּא דּוֹפִי גָּדוֹל. וּכְמוֹ כֵן מָצִינוּ בְּסִפְרֵי (מטות לא:כא) שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת בָּא מֹשֶׁה לִכְלַל כַּעַס וּבָא לִכְלַל טָעוּת וְכוּ׳, כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר ״וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל אֶלְעָזָר״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהַדָּבָר שֶׁעָלָיו הִקְפִּיד לֹא (מִצַּד) הַטָּעוּת. וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן לָמָּה הִקְפִּיד אִם לֹא טָעָה, בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהִקְפִּיד עַל אֲשֶׁר דָּנוּ בְּדַעְתָּם וְסָמְכוּ עַל הוֹרָאָתָם מִבְּלִי שְׁאֵלַת רַבָּם, וְעַל זֶה נִתְעַלְּמָה הֵימֶנּוּ הֲלָכָה וְאָמַר ״אָכֹל תֹּאכְלוּ״, וְסוֹבֵר כִּי בְּהֶחְלֵט הוּא אוֹמֵר כְּפִי הַדִּין שֶׁרָאוּי לְאָכְלָהּ, לֹא כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁאֵין דְּבָרָיו בְּהֶחְלֵט אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר צַד הַנֶּגְדִּי לְמַעֲשֵׂיהֶם. וּבָא רַב יְהוּדָה וְחָלַק כִּי אֵין לִתְלוֹת בְּמֹשֶׁה הַהַקְפָּדָה בְּהֶחְלֵט, כִּי יֵשׁ בַּהַקְפָּדָה צַד לוֹמַר שֶׁהִיא גְּרוּעָה מֵהֶעְלֵם דָּבָר, וְאֶפְשָׁר לִתְלוֹת שֶׁטָּעָה וְשָׁגַג בַּדִּין וּלְצַד שִׁגְיוֹנוֹ הִקְפִּיד עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל זוּלַת הַטָּעוּת לֹא יַקְפִּיד עַל כְּבוֹדוֹ.
ויקרא יא:כד · פירוש ה
וּלְאֵ֖לֶּה תִּטַּמָּ֑אוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
וְרָאִיתִי לְרַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא זַ״ל שֶׁכָּתַב שֶׁלְּדַעְתּוֹ נִרְאֶה שֶׁמִּלַּת ״אֵלֶּה״ חוֹזֶרֶת עַל כָּל הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה, וְדָחָה דַּעַת הָאוֹמֵר ״אֵלֶּה לְכָל הַבְּהֵמָה״ וְכוּ׳. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁיּוֹתֵר הָיָה לוֹ שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְלֹא יַחְלוֹק עַל מְקַבְּלֵי תּוֹרָה, כִּי מִי יִשְׁמַע לִדְבָרָיו כָּאן וַאֲפִלּוּ לְלָמְדָם וְהֵם הֵפֶךְ קַבָּלַת תּוֹרַת מֹשֶׁה, וּמַה גַּם בִּפְשַׁט הַכָּתוּב שֶׁאֲפִלּוּ בֵּי רַב זוּטַר כֵּן יָבִין בִּתְחִלַּת הַהַשְׂכֵּל, וּמִמִּי נֶעְדַּר אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה, וּמַה כֹּחוֹ לַחְלוֹק עִמָּהֶן גַּם בְּלֹא הֶכְרֵחַ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה הַמְּנַגְּדוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, וְכָל שֶׁכֵּן וְקַל וָחוֹמֶר אֲשֶׁר קָטָנָּם עָבָה מִמָּתְנָיו, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ הָאָמוֹרָאִים עַל גְּדוֹלִים שֶׁקְּדָמוּם (שבת קיב:) ״אִם הָרִאשׁוֹנִים״ וְכוּ׳. וּלְלַמֵּד עַל הָרַב זַ״ל זְכוּת אוּלַי שֶׁפֵּרוּשׁ זֶה לֹא כְּתָבוֹ אֶלָּא לְסִבָּה יְדוּעָה לוֹ, וְנָהַג מִנְהַג שִׁבְעִים זְקֵנִים (מגילה ט.) שֶׁשִּׁנּוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְגַם לָזֶה ה׳ יְכַפֵּר בַּעֲדוֹ.
ויקרא יג:ו · פירוש ז
וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֹת֜וֹ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֮ שֵׁנִית֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע וְלֹא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְטִהֲר֤וֹ הַכֹּהֵן֙ מִסְפַּ֣חַת הִ֔וא וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר׃
שׁוּב רָאִיתִי דִּבְרֵי רַזַ״ל בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְהִנֵּה כֵּהָה״ – יָכוֹל לְמַטָּה מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַנֶּגַע״. אִי ״הַנֶּגַע״ יָכוֹל בְּמַרְאָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִנֵּה כֵּהָה״. הָא כֵּיצַד? כֵּהָה מִמַּרְאָיו, לֹא לְמַטָּה מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת. ״וְהִנֵּה כֵּהָה״ – שֶׁאִם הֵעֵז וְכֵהָה כְּאִלּוּ לֹא הֵעֵז, ״הַנֶּגַע״ – שֶׁאִם כֵּהָה וְהֵעֵז כְּאִלּוּ לֹא כֵהָה, עַד כָּאן. וְהִנֵּה תַּנָּא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מְפָרֵשׁ ״כֵּהָה״ שֶׁלֹּא נֶעֱקַר מִמֶּנּוּ מַרְאִית הַנֶּגַע כְּדַרְכּוֹ שֶׁל רַשִׁ״י, אֶלָּא מֵאָמְרוֹ ״כְּאִלּוּ לֹא הֵעֵז״ וּ״כְאִלּוּ לֹא כֵהָה״ יַגִּיד כְּפֵרוּשֵׁנוּ, שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לוֹמַר שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה, וַאֲפִלּוּ כֵּהָה מִתְּחִלָּה וְהֵעֵז אַחַר כָּךְ כְּאִלּוּ מִתְּחִלָּה עַז הָיָה וְטָהוֹר אִם לֹא פָשָׂה. וּמֵעַתָּה מִדִּבְרֵי בָּרַיְתָא זוֹ נִסְתְּרוּ דִּבְרֵי רַשִׁ״י וְרַמְבַּ״ם, וַעֲדַיִן גַּם לַדֶּרֶךְ הַמְּבֹרָר נִשְׁאַר קֻשְׁיָא עַל מִי סָמַךְ עָלָיו לְפָרֵשׁ בִּדְבָרָיו כֵּן, וְדִלְמָא תַּנָּאֵי הִיא אִם כֵּהָה דַּוְקָא לְטַהֵר.
ויקרא יג:ו · פירוש ח
וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֹת֜וֹ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֮ שֵׁנִית֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע וְלֹא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְטִהֲר֤וֹ הַכֹּהֵן֙ מִסְפַּ֣חַת הִ֔וא וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר׃
וּמָצָאתִי בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּאוֹתָהּ פָּרָשָׁה עַצְמָהּ הֲלָכָה ט׳ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִסְפַּחַת״, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֶיהָ, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא כֵּהָה הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁהוּא טָהוֹר. אִם כֵּן נַחְזוֹר לְפָרֵשׁ טַעַם אָמְרוֹ ״כֵּהָה״, לוֹמַר שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה אִם כֵּהָה, וְאָמְרוֹ ״הַנֶּגַע״ שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה אִם הֵעֵז. וְצָרִיךְ עִיּוּן לְדִבְרֵי רַשִׁ״י וְרַמְבַּ״ם, וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב בְּדוֹחַק גָּדוֹל.
ויקרא יג:ל · פירוש ב
וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה מַרְאֵ֙הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וּב֛וֹ שֵׂעָ֥ר צָהֹ֖ב דָּ֑ק וְטִמֵּ֨א אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ נֶ֣תֶק ה֔וּא צָרַ֧עַת הָרֹ֛אשׁ א֥וֹ הַזָּקָ֖ן הֽוּא׃
וְנִרְאֶה שֶׁדְּרָשַׁת הַתַּנָּא הִיא מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״צָהֹב וְטִמֵּא אֹתוֹ״, וְלֹא אָמַר ״וְטִמְּאוֹ״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּשְׁנַיִם וּבִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, וְאָמַר ״אוֹתוֹ״ לְמַעֵט הַלָּבָן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – ״אוֹתוֹ״ פֵּרוּשׁ הַצָּהֹב הוּא מְטַמֵּא, וּכְאִלּוּ אָמַר הַתַּנָּא תַּלְמוּד לוֹמַר ״צָהֹב וְטִמֵּא אוֹתוֹ״. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁדָּרַשׁ תַּנָּא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים כָּל ״אוֹתוֹ״ הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשִׁיּוֹת הַקּוֹדְמוֹת מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר ״וְטִמְּאוֹ״. וְטַעַם שֶׁלֹּא בָּא תֵּבַת ״אוֹתוֹ״ בְּדִבְרֵי הַתַּנָּא, לְצַד שֶׁעֲדַיִן הָיָה רוֹצֶה לִדְרֹשׁ תֵּבַת ״דָּק״ שֶׁקָּדְמָה לָהּ, וְלֹא חָשׁ לְטָעוּת, כִּי אֵין דֶּרֶךְ לִפְנוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל וְסָמַךְ עַל הַמְעַיֵּן. וְתִמְצָא שֶׁאַחַר כָּךְ דָּרַשׁ הַתַּנָּא מִעוּט ״וְטִמֵּא אוֹתוֹ נֶתֶק הוּא״, וְלֹא דָּרַשׁ בּוֹ אֶלָּא מִעוּט ״הוּא״ וְלֹא מִעוּט ״אוֹתוֹ״, שֶׁהֲרֵי כְּבָר דְּרָשָׁהּ כְּדַרְכֵּנוּ.
ויקרא יג:ל · פירוש ד
וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה מַרְאֵ֙הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר וּב֛וֹ שֵׂעָ֥ר צָהֹ֖ב דָּ֑ק וְטִמֵּ֨א אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ נֶ֣תֶק ה֔וּא צָרַ֧עַת הָרֹ֛אשׁ א֥וֹ הַזָּקָ֖ן הֽוּא׃
וּפֵרוּשׁ ״צָהֹב״ אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״צָהֹב״ וְגוֹ׳ וּלְמָה הוּא דוֹמֶה, לְתַבְנִית הַזָּהָב, וּפֵרֵשׁ רַמְבַּ״ם (נגעים פ״ו מ״א) שֶׁהוּא מַרְאֶה הַמְּעֹרָב מֵאַדְמִימוּת וְיַרְקוּת, עַד כָּאן. וְרָאִיתִי לְרַאבַ״ע זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁפֵּרֵשׁ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל קָרוֹב מֵעֵין הַלֹּבֶן, עַד כָּאן. נִרְאֶה שֶׁיַּחְשֹׁב כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב, וְאָנוּ מִבְּנֵי גָּלוּת יִשְׁמָעֵאל וְאוֹתוֹ גָּוֶן שֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל כֵּן הוּא לָבָן דָּהוּי קְצָת, וּכְפִי זֶה הוּא בְּהֵפֶךְ מִפֵּרוּשׁ הַתַּנָּאִים. וּבִמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ, אִם בָּאנוּ לַחְלֹק עַל רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּלְפָרֵשׁ מִלּוֹת הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל הָיִינוּ עוֹשִׂים תּוֹרַת שֶׁקֶר, וְכִי כְּעוּרָה זוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּלְשׁוֹן הַזָּהָב, וּבְפֵרוּשִׁים כָּאֵלּוּ נָתַן הָרַב יָד לְחַכְמֵי הַדּוֹרוֹת לְזַלְזֵל בִּכְבוֹדוֹ, וְכָל כְּמִין פֵּרוּשׁ זֶה יִשְׁתַּקְּעוּ הַדְּבָרִים וְלֹא יֵאָמְרוּ.
ויקרא יג:לז · פירוש א
וְאִם־בְּעֵינָיו֩ עָמַ֨ד הַנֶּ֜תֶק וְשֵׂעָ֨ר שָׁחֹ֧ר צָֽמַח־בּ֛וֹ נִרְפָּ֥א הַנֶּ֖תֶק טָה֣וֹר ה֑וּא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃ {ס}        
טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ: ״טָהוֹר״, יָכוֹל יִפְטוֹר וְיֵלֵךְ לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְטִהֲרוֹ״. יָכוֹל אִם אָמַר כֹּהֵן עַל טָמֵא טָהוֹר יִהְיֶה טָהוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״טָהוֹר וְטִהֲרוֹ״. וְעַל דָּבָר זֶה עָלָה הִלֵּל עָלָיו הַשָּׁלוֹם (ירושלמי פסחים ו:א) מִבָּבֶל. מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהַכְרִיחָם מֵהַפָּסוּק עַד שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְקִבֵּל שֶׁכֵּן הוּא הַהֲלָכָה כְּמוֹ שֶׁדָּרַשׁ הוּא. וְצָרִיךְ לָדַעַת בַּמֶּה הָיוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו מְיַשְּׁבִים הַכְּתוּבִים.
ויקרא יג:לז · פירוש ג
וְאִם־בְּעֵינָיו֩ עָמַ֨ד הַנֶּ֜תֶק וְשֵׂעָ֨ר שָׁחֹ֧ר צָֽמַח־בּ֛וֹ נִרְפָּ֥א הַנֶּ֖תֶק טָה֣וֹר ה֑וּא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃ {ס}        
וְרָאִיתִי לְיַשֵּׁב מַאַמְרֵי רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ (ויקרא רבה כב:א) שֶׁלֹּא הָיָה דָּבָר שֶׁלֹּא נִמְסַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וַאֲפִלּוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ. וְאָמְרוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (במדבר רבה יט:ו) כִּי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ מַה שֶׁלֹּא יָדַע מֹשֶׁה, כְּאָמְרוֹ ״הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִים״ – ״אֶעֱשֶׂה״ לֹא נֶאֱמַר וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, וְכֵן כַּמָּה מַאֲמָרִים שֶׁדּוֹמִים לָזֶה.
ויקרא יג:לז · פירוש ד
וְאִם־בְּעֵינָיו֩ עָמַ֨ד הַנֶּ֜תֶק וְשֵׂעָ֨ר שָׁחֹ֧ר צָֽמַח־בּ֛וֹ נִרְפָּ֥א הַנֶּ֖תֶק טָה֣וֹר ה֑וּא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃ {ס}        
וְנִרְאֶה כִּי יִשּׁוּב הַמַּאֲמָרִים הוּא, כִּי הֵן אֱמֶת שֶׁכָּל דְּבַר תּוֹרָה נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה, וְאֵין חָכָם יָכוֹל לָדַעַת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה, וַהֲגַם שֶׁתְּצָרֵף כָּל דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה – אֵין חִדּוּשׁ שֶׁלֹּא יְדָעוֹ מֹשֶׁה, אֲבָל הַהֶפְרֵשׁ הוּא כִּי מֹשֶׁה נָתַן לוֹ ה׳ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְהִנֵּה הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ רָשַׁם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה, אֲבָל לֹא הוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה כָּל מַה שֶׁנָּתַן לוֹ בְּעַל פֶּה הֵיכָן הוּא רָמוּז בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲמֵלֵי תוֹרָה לִלְבֹּשׁ הַהֲלָכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי וְהַסּוֹדוֹת וְהַדְּרָשׁוֹת כֻּלָּן יִתְּנוּ לָהֶם מָקוֹם בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְלָזֶה תִּמְצָא בָּאוּ הַתַּנָּאִים וְחִבְּרוּ תּוֹרַת כֹּהֲנִים וְסִפְרֵי וְכוּ׳ וְכָל דְּרָשׁוֹתָם בַּכְּתוּבִים אֵינָם אֶלָּא עַל פִּי הַהֲלָכוֹת וְהִלְבִּישׁוּם בְּתוֹרַת ה׳ תְּמִימָה שֶׁבִּכְתָב, וְאַחֲרֵיהֶם וְעַד הַיּוֹם זוֹ הִיא עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּנֵי תוֹרָה לְדַיֵּק הַמִּקְרָאוֹת וּלְיַשְּׁבָם עַל פִּי הַמַּאֲמָרִים שֶׁהֵם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת אֶרֶץ הַחַיִּים. וְעִנְיָן זֶה לֹא נִמְסַר לְמֹשֶׁה כֻּלּוֹ לָדַעַת כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֵיכָן הִיא כֻּלָּהּ רְמוּזָה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְלָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא דְּרָשׁוֹת שֶׁלֹּא יְדָעָם מֹשֶׁה, אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יָדַע מֹשֶׁה עִקָּרָן שֶׁל דְּבָרִים, הֲלֹא מִמֶּנּוּ הַכֹּל אֲפִלּוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַע סְמִיכָתָם וְדִיּוּקָם הֵיכָן רְמוּזִים בַּתּוֹרָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁדָּרַשׁ הִלֵּל מֵהַכָּתוּב הַהֲלָכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְמֹשֶׁה בְּעַל פֶּה וְלֹא גִלָּה ה׳ לְמֹשֶׁה עִקָּרָהּ בַּכָּתוּב וּבָא הִלֵּל וּדְרָשָׁהּ. וּדְבָרִים אֵלּוּ נְכוֹנִים הֵם.
ויקרא יג:מד · פירוש ב
אִישׁ־צָר֥וּעַ ה֖וּא טָמֵ֣א ה֑וּא טַמֵּ֧א יְטַמְּאֶ֛נּוּ הַכֹּהֵ֖ן בְּרֹאשׁ֥וֹ נִגְעֽוֹ׃
וְכָפַל לוֹמַר טָמֵא הוּא, לְמַעֵט אִם אָמַר עַל הַטָּהוֹר טָמֵא, כִּי דַּוְקָא זֶה שֶׁטָּמֵא הוּא כְּפִי הָאֱמֶת הוּא שֶׁיְּטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן, אֲבָל אִם הָיָה טָהוֹר וְאָמַר לוֹ טָמֵא אֵין זֶה טָמֵא אֶלָּא טָהוֹר. וְטַעַם שֶׁכָּפַל טַמֵּא יְטַמְּאֶנּוּ, דָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים לְרַבּוֹת כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁצְּרִיכִין מִפִּי כֹּהֵן.
ויקרא יג:מז · פירוש א
וְהַבֶּ֕גֶד כִּֽי־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת בְּבֶ֣גֶד צֶ֔מֶר א֖וֹ בְּבֶ֥גֶד פִּשְׁתִּֽים׃
וְהַבֶּגֶד וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וָא״ו הַחִבּוּר דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי (תורת כהנים) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ וְהַבֶּגֶד״ – לִמֵּד עַל הַבְּגָדִים שֶׁהֵם טְעוּנִים שִׁלּוּחַ חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. וְאָמְרוּ עוֹד שָׁם: אֵין לִי אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים הַמְּיֻחָדִים, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַכִּלְאַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהַבֶּגֶד״ וְגוֹ׳. וְקָשֶׁה, דִּלְמָא לֹא בָּא רִבּוּי וָא״ו ״וְהַבֶּגֶד״ אֶלָּא אוֹ לְהַסְמִיכוֹ לְדִין שִׁלּוּחַ חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת אוֹ לְרַבּוֹת כִּלְאַיִם. וְאוּלַי כִּי דְּרָשַׁת רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא מִוָּא״ו, וּדְרָשַׁת רִבּוּי כִּלְאַיִם מֵהֵ״א שֶׁל ״וְהַבֶּגֶד״ מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר ״וּבֶגֶד״.
ויקרא יג:מז · פירוש ב
וְהַבֶּ֕גֶד כִּֽי־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת בְּבֶ֣גֶד צֶ֔מֶר א֖וֹ בְּבֶ֥גֶד פִּשְׁתִּֽים׃
בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״אוֹ״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״בְּבֶגֶד צֶמֶר וּבְבֶגֶד פִּשְׁתִּים״, וּמַה גַּם לְדִבְרֵי הָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁטַּעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְרַבּוֹת כִּלְאַיִם לְצַד שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אוֹ״ שֶׁחִלְּקָם כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ, תִּגְדַּל הַקֻּשְׁיָא שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב לֹא ״אוֹ״ וְלֹא רִבּוּי ״וְהַבֶּגֶד״. וְעוֹד תִּגְדַּל הַקֻּשְׁיָא שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: יָכוֹל יִהְיוּ מִטַּמְּאִין בֵּין צְבוּעִים בֵּין שֶׁאֵינָם צְבוּעִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים״, מַה פִּשְׁתִּים כִּבְרִיָּתוֹ אַף צֶמֶר כִּבְרִיָּתוֹ, עַד כָּאן. קָשֶׁה, הֲלֹא הַכָּתוּב אַדְרַבָּה הִכְחִישׁ זֶה מִמַּה שֶׁאָמַר ״אוֹ״ חִלְּקָם, לוֹמַר שֶׁאֵין לִלְמֹד צֶמֶר מִפִּשְׁתִּים.
ויקרא יג:מז · פירוש ג
וְהַבֶּ֕גֶד כִּֽי־יִהְיֶ֥ה ב֖וֹ נֶ֣גַע צָרָ֑עַת בְּבֶ֣גֶד צֶ֔מֶר א֖וֹ בְּבֶ֥גֶד פִּשְׁתִּֽים׃
וְנִרְאֶה כִּי צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״אוֹ״, שֶׁלֹּא יִטְעֶה אָדָם לוֹמַר שֶׁלֹּא יִטְמָא בִּנְגָעִים אֶלָּא בֶּגֶד שֶׁל שְׁנֵיהֶם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – בֶּגֶד צֶמֶר וּבֶגֶד פִּשְׁתִּים עִמּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ״. אִם כֵּן תֵּיבַת ״אוֹ״ צְרִיכָה לְעַצְמָהּ וְאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת סְמִיכוּת צֶמֶר לְפִשְׁתִּים, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״בְּבֶגֶד צֶמֶר״, וְלָאו דַּוְקָא צֶמֶר אֶלָּא הוּא הַדִּין אִם יִהְיֶה בֶּגֶד פִּשְׁתִּים – שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בַּדִּין. וְלָזֶה דָּרְשׁוּ ״מַה פִּשְׁתִּים כִּבְרִיָּתוֹ״, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִצְבֹּעַ בִּגְדֵי פִשְׁתִּים אַף צֶמֶר וְכוּ׳. וּמַה שֶׁהֻצְרַךְ לְרַבּוֹת כִּלְאַיִם מִ״וְהַבֶּגֶד״, לֹא לְצַד הַטָּעוּת שֶׁיָּבֹא מִתֵּיבַת ״אוֹ״ כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, אֶלָּא לְצַד שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים – כִּלְאַיִם מִנַּיִן לָנוּ לוֹמַר. וְאִם הָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁהֻצְרַךְ לְצַד שֶׁאָמַר ״אוֹ״ כְּדִבְרֵי בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, אִם כֵּן תֵּיבַת ״אוֹ״ תָּבֹא בָּהּ הַסְּבָרָא שֶׁפָּסְקָה בֵּין הַצֶּמֶר וּבֵין הַפִּשְׁתִּים לְכָל דָּבָר, שֶׁלְּצַד זֶה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְרַבּוֹת וּבָזֶה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב כִּי ״אוֹ״ פָּסְקָה. מֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לוֹמַר ״מַה פִּשְׁתִּים כִּבְרִיָּתוֹ״ וַהֲלֹא ״אוֹ״ אַפְסְקֵיהּ, וְהָבֵן:
ויקרא יד:ב · פירוש א
זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת. כָּל הַכָּתוּב מְיֻתָּר, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״כִּי יִטְהַר הַמְּצוֹרָע וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן״ וְגוֹ׳. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ תֵּיבַת ״זֹאת״ לְמַעֵט טַהֲרַת הַמְּצוֹרָע בְּבָמָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶלָּא בְּבֵית עוֹלָמִים, וְתֵיבַת ״תִּהְיֶה״ לְרַבּוֹת שֶׁיִּטְהֲרוּ מְצוֹרָעִים בַּזְּמַן הַזֶּה, וּכְמַעֲשֵׂה רַבִּי טַרְפוֹן (ירושלמי פסחים ב:ב; תורת כהנים פסוק ד) שֶׁהֶרְאָה מַקֵּל שֶׁטִּהֵר בּוֹ מְצוֹרָעִים בַּזְּמַן הַזֶּה, וְתֵיבַת ״תּוֹרַת״ לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁחִלֵּק בְּטֻמְאַת מְצוֹרָע, שֶׁיֵּשׁ מֻחְלָט בִּרְאִיַּת כֹּהֵן פַּעַם רִאשׁוֹנָה וְיֵשׁ בְּהֶסְגֵּר שָׁבוּעַ וְכַדּוֹמֶה, אַף עַל פִּי כֵן תּוֹרַת מְצוֹרָע אַחַת הִיא. וְתֵיבַת ״בְּיוֹם״ לוֹמַר שֶׁאֵין טַהֲרַת מְצוֹרָע אֶלָּא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְאָמְרוּ יָכוֹל אַף לְקִיחַת צִפֳּרִים וְכוּ׳, תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֹאת״, עַד כָּאן.
ויקרא טז:א · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ בְּסָלְקָא דַּעְתִּין דְּתֵיבַת ״אָחִיךָ״ בָּא לְמַעֵט מֹשֶׁה שֶׁאֵינוֹ בָּאַזְהָרָה וּמֻתָּר לָבֹא בְּכָל עֵת, וְהֶעֱלוּ בַּאֲמִתּוּת הַדְּרָשָׁא שֶׁתֵּיבַת ״אָחִיךָ״ בָּאָה לְרַבּוֹת הַבָּנִים שֶׁהֵם בָּאַזְהָרָה, עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה לֹא נִתְמַעֵט מֹשֶׁה מֵאַזְהָרָה, וּמֵעַתָּה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מַה דִּינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אִם הוּא בָּאַזְהָרָה אוֹ לֹא. וְהָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן כָּתַב שֶׁפְּשִׁיטָא כִּי מִי הִכְנִיסוֹ עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהַזְהִירוֹ. וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי הִנֵּה בָּאָה אַזְהָרָתוֹ בְּיִחוּד בְּפָסוּק רִאשׁוֹן. וְדִבְרֵי בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן שֶׁאָמַר ״מִי הִכְנִיסוֹ״ אֵינָם נִרְאִים. וְכַוָּנַת הַתַּנָּא הִיא שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב לְמַעֵט מֹשֶׁה מֵהָאַזְהָרָה, וְאֵין לָנוּ מִקְרָא לֹא לְמַעֵט וְלֹא לְרַבּוֹת, וּבָחַר הַתַּנָּא לִדְרֹשׁ בְּיִתּוּר תֵּיבַת ״אָחִיךָ״ לְרַבּוֹת הַבָּנִים מִלִּדְרֹשׁ בָּהּ לְמַעֵט מֹשֶׁה.
ויקרא טז:א · פירוש יח
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה נֶאֱמַר בְּדִבּוּר רִאשׁוֹן. הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ הָרוֹפֵא, אָמַר לוֹ: ״אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב בְּטַחַב״. בָּא אַחֵר וְאָמַר לוֹ: ״אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְכוּ׳ שֶׁלֹּא תָמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי״. זֶה זֵרְזוֹ יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר בְּסֵדֶר זֶה ״הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה״ וְכוּ׳?
ויקרא טז:א · פירוש יט
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְנִרְאֶה כִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לֹא לְקֻשְׁיָא זוֹ נִתְכַּוֵּן, אֶלָּא עַל קֻשְׁיָא אַחֶרֶת בָּא לְתָרֵץ, וְהִיא מַה שֶׁהִקְשֵׁינוּ לָמָּה אִחֵר ה׳ לְצַוּוֹת מִצְוָה זוֹ לְאַהֲרֹן עַד עַתָּה, וְהָיָה מוֹשְׁלוֹ לְרוֹפֵא וְכוּ׳, שֶׁהָרוֹפֵא הַמְּזָרֵז הַרְבֵּה הוּא שֶׁאוֹמֵר כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, וּכְמוֹ כֵן עָשָׂה רוֹפֵא יִשְׂרָאֵל שֶׁהִמְתִּין עַד שֶׁמֵּתוּ בָּנָיו כְּדֵי לְזָרְזוֹ בְּיוֹתֵר. וּמֵבִיא הַתַּנָּא דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לְתָרֵץ גַּם קֻשְׁיוֹת כֶּפֶל הַדִּבּוּרִים, וּבִכְלָלֵי הַגְּמָרָא אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁלִּפְעָמִים מַזְכִּיר בַּעַל הַמַּאֲמָר בַּתֵּרוּץ וְלֹא בַּקֻּשְׁיָא, אֶלָּא שֶׁהַתַּנָּא מֵבִיא דְּבָרָיו לְתָרֵץ גַּם מַה שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ מַה נֶאֱמַר לוֹ בְּדִבּוּר רִאשׁוֹן, כִּי נֶאֱמַר לוֹ: הַבֵּט וּרְאֵה שֶׁהָאֲנָשִׁים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה׳ קָדֵשׁוּ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ הַקְּדֻשָּׁה, כֹּה תֹאמַר לְאַהֲרֹן אָחִיךָ גַּם הוּא אַל יָבֹא״ וְגוֹ׳. אֶלָּא דְּקָשֶׁה לְפִי זֶה הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן אַחַר דִּבֵּר״ וְגוֹ׳, אוֹ אַחַר אָמְרוֹ ״וַיְדַבֵּר״.
ויקרא טז:א · פירוש כג
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְרָאִיתִי לְהָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי ז״ל שֶׁפֵּרֵשׁ כִּי לְדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה יֵשׁ שָׁלֹשׁ מִינֵי אַזְהָרוֹת, וְהֶאֱרִיךְ לְיַשֵּׁב הַכְּתוּבִים לְדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וּלְפִי דַּעְתִּי לֹא נִתְכַּוֵּן רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֶלָּא לוֹמַר שֶׁבְּדִבּוּר רִאשׁוֹן אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן שֶׁאִם יַעֲבֹר יָמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּתוּ בָּנָיו, וְהֻקְשָׁה לוֹ לְאֵיזֶה עִנְיָן יְצַוֶּה ה׳ כָּכָה וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״וְלֹא יָמוּת״, לָזֶה הִמְשִׁיל הַדָּבָר לְרוֹפֵא, שֶׁהָרוֹפֵא שֶׁאוֹמֵר לַחוֹלֶה שֶׁלֹּא יָמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי הוּא מְזָרְזוֹ בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן צִוָּה ה׳ כָּכָה לְתוֹסֶפֶת זֵרוּז, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לֹא הִמְשִׁיל הַדָּבָר בְּרוֹפֵא אֶחָד אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה רוֹפְאִים, וְכָל רוֹפֵא שִׁעֵר זֵרוּז אֶחָד, וְרוֹפֵא הַמְּזָרֵז וְאוֹמֵר שֶׁלֹּא יָמוּת כִּפְלוֹנִי לֹא הוּא שֶׁזֵּרֵז פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה. וּכְפִי זֶה סֵדֶר שֶׁעָשָׂה ה׳ הוּא כְּרוֹפֵא הַמְּזָרֵז יוֹתֵר מִכֻּלָּן, וּלְפִי דִּבְרֵי הָרַא״ם אֵינוֹ דוֹמֶה לֹא לְרוֹפֵא רִאשׁוֹן וְלֹא לַשֵּׁנִי וְלֹא לַשְּׁלִישִׁי, כִּי רוֹפֵא רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אֵינָם אוֹמְרִים כִּפְלוֹנִי וְהַשְּׁלִישִׁי הוּא מְזָרְזוֹ בְּפַעַם אַחַת וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת כִּפְלוֹנִי, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא צִוָּהוּ כֵּן עַד פַּעַם שְׁלִישִׁית. וּלְדִבְרֵי הָרא״ם צָרִיךְ לִדְחֹק וּלְפָרֵשׁ שֶׁהַדִּמְיוֹן הוּא נוֹשֵׂא אֶחָד לִשְׁלֹשָׁה נוֹשְׂאִים יַחַד. וַעֲדַיִן קָשֶׁה לִדְבָרָיו לָמָּה עָשָׂה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הַדִּמְיוֹן בִּשְׁלֹשָׁה נוֹשְׂאִים וְלֹא בְּנוֹשֵׂא אֶחָד כְּדֵי שֶׁיִּשְׁוֶה אֵלָיו הַנִּדְמֶה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלֹּא צִוָּה אֶלָּא פַּעַם אֶחָד וּבְאַחַת דִּבֵּר אֵלָיו הַזֵּרוּז שֶׁלֹּא יָמוּת כְּבָנָיו. וּפֵרוּשׁ הַכְּתוּבִים לְדִבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הֵם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳, אַחֲרֵי מוֹת״ – דִּבּוּר אֶחָד. ״דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאַל יָבֹא״ וְגוֹ׳ – דִּבּוּר שֵׁנִי. בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֱמַר לוֹ אֱמֹר לְאַהֲרֹן שֶׁבָּנָיו מֵתוּ בִּשְׁבִיל הַהַקְרָבָה, וֶאֱמֹר דִּבּוּר שֵׁנִי שֶׁאֲנִי מְצַוֵּהוּ לְבַל יִקְרַב גַּם הוּא, וּמִמּוֹצָא דָבָר מוּבָן כִּי מְזָרְזוֹ לְבַל יֶאֱרַע לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּתוּ בָּנָיו, וְהוּא דִּמְיוֹן הָרוֹפֵא הַשְּׁלִישִׁי שֶׁזֵּרְזוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּן.
ויקרא יח:ה · פירוש ד
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {ס}        
הָאָדָם וְגוֹ׳. בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת וְזֶה לְשׁוֹנָם (בבא קמא לח.; עבודה זרה ג.): אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִנַּיִן שֶׁאֲפִילוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי״ וְגוֹ׳, כֹּהֲנִים לְוִיִּם יִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״הָאָדָם״, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהוּקְשָׁה לְרַבִּי יְהוּדָה יִתּוּר ״הָאָדָם״, עוֹד הוּקְשָׁה לוֹ, לָמָּה דִּבֵּר הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ אוֹתָם״ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר ״וּשְׁמַרְתֶּם״ וְגוֹ׳ לְנוֹכֵחַ, וּמִכֹּחַ זֶה דָּרַשׁ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמִי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ מַצָּב, שֶׁאֵינוֹ לֹא כֹּהֵן וְלֹא לֵוִי וְלֹא יִשְׂרָאֵל, וּמִי זֶה? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה גּוֹי. וְהַתּוֹסָפוֹת זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִקְשׁוּ מִבָּרַיְתָא (בבא מציעא קיד.) שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּסוּק (יחזקאל לד:לא) ״אָדָם אַתֶּם״, אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְכוּ׳. וְאָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לְחַלֵּק בֵּין ״אָדָם״ לְ״הָאָדָם״, עַד כָּאן. וּכְמוֹ כֵן רָאִיתִי בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק א כה.) שֶׁחִלּוּק זֶה אֲמִתִּי מִצַּד עַצְמוֹ, וְהוּא דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן תָּלוּי, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, שֶׁחֶשְׁבּוֹן הַמְּעֻלֶּה הוּא שֶׁל ״אָדָם״ וְלֹא שֶׁל ״הָאָדָם״, כִּי הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ. וְאוּלַי כִּי כְּשֶׁעוֹסֵק הַגּוֹי בַּתּוֹרָה גַּם עָלָיו יִהְיֶה כֶּתֶר זֶה לִקָּרְאוֹת ״אָדָם״, וּכְפִי זֶה אוֹת הֵ״א שֶׁבְּ״הָאָדָם״ הֲוֵי רִבּוּי הַגּוֹי, שֶׁגַּם הוּא יִקָּרֵא אָדָם כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְאֵין אוֹת הַהֵ״א כָּאן מֵעִקַּר הַשֵּׁם, וְהָבֵן.
ויקרא יט:ב · פירוש א
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אֶל כָּל עֲדַת וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״אֶל כָּל״, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: לְפִי שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ רוֹב גּוּפֵי הַתּוֹרָה תְּלוּיִים בָּהּ, נֶאֶמְרָה בְּהַקְהֵל. וַהֲגַם שֶׁכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה הָיָה מֹשֶׁה אוֹמְרָהּ לְכָל יִשְׂרָאֵל, כָּאָמוּר בַּבָּרַיְתָא, הוּבְאָה בְּעֵרוּבִין נד:, תֵּרֵץ הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים כַּת אַחַר כַּת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁנִּכְנְסוּ יַחַד, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה לִדְבָרָיו, אִם כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים כַּת אַחַר כַּת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בָּאִים אַחַר הַזְּקֵנִים, אִם כֵּן מֹשֶׁה הָיָה אוֹמֵר יוֹתֵר מֵחֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה פְּעָמִים, וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן הַפְּעָמִים שֶׁמָּנָה הַתַּנָּא שָׁם שֶׁיֵּשׁ בְּיַד כָּל אֶחָד אַרְבַּע אֵינוֹ מַשְׁמַע כֵּן, שֶׁכָּתְבוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: נִכְנְסוּ כָּל הָעָם וְכוּ׳ נִמְצְאוּ בְּיַד אַהֲרֹן אַרְבַּע. וְאִם כַּוָּנַת הָרַב בְּאָמְרוֹ ״כַּת אַחַר כַּת״ הוּא עַל כַּת שֶׁל אַהֲרֹן, וְנָדָב וַאֲבִיהוּא, וְכַת שֶׁל הַזְּקֵנִים וְכוּ׳, שֶׁבִּשְׁאָר הַצִּוּוּיִים הָיוּ נִכְנָסִים זֶה אַחַר זֶה, וְכָאן נִכְנְסוּ יַחַד אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְהַזְּקֵנִים וְהַיִּשְׂרְאֵלִים, הִנֵּה בְּמַה שֶׁנַּעֲמֹד עַל עִקָּרָן שֶׁל דְּבָרִים, לָמָּה מֹשֶׁה נָהַג בְּכָל הַמִּצְווֹת בְּסֵדֶר זֶה, וְלֹא הָיָה שׁוֹנֶה לְכֻלָּם יַחַד אַרְבַּע פְּעָמִים, וְנִמְצְאוּ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַרְבַּע פְּעָמִים מִפִּי מֹשֶׁה, שֶׁהוּא יוֹתֵר טוֹב מִלִּשְׁמֹעַ הָאַרְבַּע פְּעָמִים פַּעַם מִמֹּשֶׁה וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים מִזּוּלָתוֹ? אֶלָּא הַטַּעַם הוּא לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּבָרִים: אוֹ לַעֲשׂוֹת כָּבוֹד לְהַדְרָגַת יִשְׂרָאֵל – כָּבוֹד לְאַהֲרֹן, כָּבוֹד לְבָנָיו, כָּבוֹד לַזְּקֵנִים וְאַחַר כָּךְ לְיִשְׂרָאֵל; אוֹ לְצַד שֶׁכָּל אֶחָד לָמַד בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִפִּי מֹשֶׁה, כְּשֶׁיַּחְזֹר אַהֲרֹן לְבָנָיו וּכְשֶׁיַּחְזְרוּ בָּנָיו לַזְּקֵנִים וְהַזְּקֵנִים לְיִשְׂרָאֵל, מֵאֶמְצָעוּת זֶה יִהְיֶה נִכָּר וְנִרְגָּשׁ אִם יֵשׁ הִשְׁתַּנּוּת בַּנִּשְׁמָע בֵּין הַכִּתּוֹת כְּשֶׁיַּחְזְרוּ הַדְּבָרִים זֶה לָזֶה, מַה שֶׁלֹּא הָיָה הֶרְגֵּשׁ זֶה אִם הָיוּ כֻּלָּם שׁוֹמְעִים מִפִּי מֹשֶׁה הָאַרְבַּע פְּעָמִים, וְדָבָר זֶה יֻשְׂכַּל בְּלֵב שׁוֹמֵעַ. אִם כֵּן לִשְׁתֵּי הַדְּרָכִים יוֹתֵר נָכוֹן לַעֲשׂוֹת בְּסֵדֶר זֶה גַּם בְּמִצְוָה זוֹ, בֵּין לְטַעַם לַעֲשׂוֹת כָּבוֹד לְאַהֲרֹן וְכוּ׳, לָמָּה יִגָּרַע כְּבוֹד אַהֲרֹן וְכוּ׳ כָּאן, בֵּין לְטַעַם שֶׁיְּכַוֵּן הַדְּבָרִים לַשּׁוֹמְעִים, אַדְרַבָּה כָּאן יִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת הַדָּבָר יוֹתֵר לְצַד שֶׁהֵם גּוּפֵי הַתּוֹרָה. וְאִם לְצַד שֶׁיֹּאמַר מֹשֶׁה הַמִּצְוָה בְּדֶרֶךְ כְּלָלִי לְכָל יִשְׂרָאֵל, הֲלֹא גַּם בְּסֵדֶר הָרִאשׁוֹנוֹת יֶשְׁנוֹ לִבְחִינָה זוֹ שֶׁיֶּשְׁנוֹ לְדִבּוּרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּלָלִי לְכָל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁנִּכְנָסִין כָּל יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹנֶה לָהֶם מֹשֶׁה בְּמַעֲמָד גַּם אַהֲרֹן וּבָנָיו וְהַזְּקֵנִים, וְאִם כֵּן מַה כִּעוּר בַּסֵּדֶר הָרָגִיל שֶׁצִּוָּה ה׳ לְשַׁנּוֹת, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא גֵּרָעוֹן?
ויקרא כא:א · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו׃
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר וְאָמַרְתָּ. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (תורת כהנים, יבמות קיד:) כַּמָּה דְּרָשׁוֹת, וְעוֹד יֵשׁ לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם פֶּרֶק ב׳ מֵהִלְכוֹת אָבֵל וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַמְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן, אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם מְזִידִים, הַכֹּהֵן לוֹקֶה וְזֶה הַמְטַמֵּא עוֹבֵר מִשּׁוּם וְלִפְנֵי עִוֵּר וְגוֹ׳, וְאִם הָיָה הַכֹּהֵן שׁוֹגֵג וְהַמְטַמֵּא מֵזִיד, הֲרֵי זֶה שֶׁמְטַמְּאוֹ לוֹקֶה, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, מִנַּיִן לוֹ לְהָרַמְבַּ״ם לְחַיֵּב הַמְטַמֵּא מַלְקוּת, וְהָרַב הַמַּגִּיד וּמַהֲרִי״ק לֹא אָמְרוּ כָּאן דָּבָר, כִּי אִם הַלֶּחֶם מִשְׁנֶה אֲשֶׁר הוּא כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּהִלְכוֹת כִּלְאַיִם כָּתַב רַבֵּינוּ בָּזֶה שֶׁהַמַּלְבִּישׁ כִּלְאַיִם לַחֲבֵרוֹ, אִם הָיָה הַלּוֹבֵשׁ שׁוֹגֵג הַמַּלְבִּישׁ לוֹקֶה, וְתָמַהּ עָלָיו הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה וְכָתַב שֶׁשָּׁאַל זֶה הָרֹא״שׁ מֵהָרַ״שׁ וְלֹא זָכִינוּ לִתְשׁוּבָה וְכוּ׳, וְאֶפְשָׁר לוֹ דְּמַשְׁמַע לֵיהּ לְרַבֵּינוּ דְּמִדְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שְׁלֹשָׁה מִינִים (נזיר מד.) דְּגַלֵּי קְרָא בְּנָזִיר שֶׁלֹּא עָשָׂה הַמְּטַמֵּא כַּנִּטְמָא מִדִּכְתִיב ״וְטִמֵּא אֶת רֹאשׁ נִזְרוֹ״, מַשְׁמַע דִּבְעָלְמָא עָבְדִינַן הַמְּטַמֵּא כַּנִּטְמָא, וּלְכָךְ כָּתַב רַבֵּינוּ בְּפֶרֶק ה׳ מֵהִלְכוֹת נְזִירוּת שֶׁאִם הָיָה הַנָּזִיר שׁוֹגֵג וְזֶה שֶׁטִּמְּאוֹ מֵזִיד אֵינוֹ לוֹקֶה, עַד כָּאן דִּבְרֵי הָרַב. וְאֵינָם נִרְאִים, דְּקָשֶׁה: א׳ לָמָּה לֹא יִהְיֶה הַנָּזִיר בִּנְיַן אָב לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ דְּלֹא אָמְרִינַן הַמְטַמֵּא כַּנִּטְמָא וְכוּ׳, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וְעוֹד הַהוּא דְּנָזִיר שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְמַעֵט מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי דָּן קַל וָחוֹמֶר מִתִּגְלַחַת שֶׁחַיָּב, דְּהָא חוֹמֶר בַּטֻּמְאָה מִבַּתִּגְלַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְטִמֵּא אֶת רֹאשׁ״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן. אִם כֵּן זוּלַת הַקַּל וָחוֹמֶר לֹא הָיָה צָרִיךְ לְמַעֵט, וְאַדְרַבָּה תִּגְדַּל מְדוּרַת הַקֻּשְׁיָא לָרַמְבַּ״ם מֵהַהוּא דְּפֶרֶק שְׁלֹשָׁה מִינִים.
ויקרא כג:ב · פירוש א
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי׃
מוֹעֲדֵי ה׳ וְגוֹ׳. גְּזֵרַת הַדִּבּוּר. רַזַ״ל אָמְרוּ (תורת כהנים) כִּי הוּא ״אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם״, פֵּרוּשׁ כִּי מוֹעֲדֵי ה׳ הֵם בִּזְמַן שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתָם יִשְׂרָאֵל. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר ״אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לְצַוּוֹת עַל הַשַּׁבָּת. וְעוֹד רוֹאֶה אֲנִי שֶׁחָזַר לוֹמַר פַּעַם שֵׁנִי אַחַר מִצְוַת הַשַּׁבָּת ״אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳״.
ויקרא כג:ב · פירוש ג
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם שְׁתֵּי פְּעָמִים, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: עַל שָׁלֹשׁ סִבּוֹת מְעַבְּרִין הַשָּׁנָה – עַל הַתְּקוּפָה, וְעַל הָאָבִיב, וְעַל פֵּרוֹת הָאִילָן. וְיֵשׁ שָׁם דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁבֵּית דִּין מְעַבְּרִין בִּשְׁבִילָן מִפְּנֵי הַדְּרָכִים וְכוּ׳ וּמִפְּנֵי הַגְּשָׁרִים וְכוּ׳ וּמִפְּנֵי תַּנּוּרֵי פְסָחִים וְכוּ׳ וּמִפְּנֵי גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִמְּקוֹמָן וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי לִשְׁתֵּי סִבּוֹת כּוֹלְלוֹת מְעַבְּרִין וּמְאַחֲרִין הַמּוֹעֵד, הָאַחַת לְצַד תְּנָאֵי הַזְּמַן שֶׁיִּהְיֶה בָּאָבִיב, וְהַשְּׁנִיָּה לְצַד כִּשְׁרוֹן הָעָם. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב שְׁתֵּי פְּעָמִים ״אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם״, וְשֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁלְּצַד תְּנָאֵי הַזְּמַן שֶׁהִתְנָה הַכָּתוּב חֹדֶשׁ הָאָבִיב לְבַד מְעַבְּרִין, אֲבָל לְכִשְׁרוֹן הָעָם יַעֲשֶׂה הַמּוֹעֵד בַּזְּמַנִּים הַנִּמְצָאִים מֻכְשָׁרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אוֹתָם.
ויקרא כד:י · פירוש ד
וַיֵּצֵא֙ בֶּן־אִשָּׁ֣ה יִשְׂרְאֵלִ֔ית וְהוּא֙ בֶּן־אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּנָּצוּ֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִ֔ית וְאִ֖ישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִֽי׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר, שֶׁמְּרִיבָה אֲשֶׁר נָצוּ עָלֶיהָ הִיא עַל הַהֶפְרֵשׁ הַנִּרְשָׁם, שֶׁזֶּה הוּא בֶּן יִשְׂרְאֵלִית וְזֶה בֶּן יִשְׂרְאֵלִי, וְכָאן כָּלַל כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לב:ג) לְמַאן דְּאָמַר עַל דְּבַר יוֹחֲסִין וּלְמַאן דְּאָמַר וְכוּ׳, וְלֹא חָשׁ הַכָּתוּב לְהַאֲרִיךְ לָשׁוֹן וְלוֹמַר גַּם כֵּן שְׁמוֹ כִּי אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר.
ויקרא כו:ג · פירוש ב
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
וְטַעַם אָמְרוֹ חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים, יִרְמֹז לִשְׁתֵּי תּוֹרוֹת – תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּמָסֹרֶת הַתֵּיבָה לְשׁוֹן יָחִיד, שֶׁאֵין וָא״ו בֵּין קוֹ״ף לְתָי״ו, לוֹמַר כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא כְּלוּלָה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשָׁם בִּנְיָנָהּ. עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יהושע א:ח) ״וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה״, שֶׁצָּרִיךְ לִקְבֹּעַ עִתִּים בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהַמָּסֹרֶת לְשׁוֹן יָחִיד כִּי שְׁנֵי הָעִתִּים הֵם בְּיוֹם אֶחָד. עוֹד יִרְצֶה כִּי צָרִיךְ הָאָדָם בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה שְׁנֵי דְּבָרִים, הָאֶחָד לִלְמֹד לְעַצְמוֹ, וְהַשֵּׁנִי לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים, דִּכְתִיב (דברים יא:יט) ״וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם וְשִׁנַּנְתָּם״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים – לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, כְּאָמְרוֹ ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״.
ויקרא כו:ג · פירוש ז
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לד.) שֶׁהָרְשׁוּת נְתוּנָה לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה לְפָרֵשׁ בָּהּ וְלִדְרֹשׁ בְּכַמָּה אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין, וְתַלְמִיד וָתִיק יְחַדֵּשׁ בִּדְרָשַׁת הַכְּתוּבִים כַּאֲשֶׁר יוּכַל הַכָּתוּב שְׂאֵת כְּכָל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ בְּתוֹרָתוֹ. וִיצַו ה׳ כָּאן בְּאָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, תֵּלֵכוּ בְּפַרְדֵּסָהּ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֺתַי״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, שֶׁלֹּא לְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ שֶׁלֹּא לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג:יא) הַמְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
ויקרא כו:יד · פירוש ח
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְצַד שֶׁיּוֹדֵעַ ה׳ מַחְשְׁבוֹת לֵב הָאָדָם וְתַחְבּוּלוֹת יֵצֶר הָרַע וְסֵדֶר כְּנִיסָתוֹ עִם הָאָדָם, לָזֶה דִּבְּרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע וְהִתְחִיל כְּנֶגֶד תְּחִלַּת הַפִּתּוּי. וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ פְּעָמִים רַבּוֹת כִּי לְצַד שֶׁאִישׁ יִשְׂרָאֵל קְרוֹבִים לַה׳, לֹא תִּכּוֹן עֲצָתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע לְדַבֵּר אֵלָיו עֲשׂוֹת הָרַע עַד שֶׁיַּרְחִיקֵהוּ מְעַט מְעַט, כְּגוֹנֵב אֶת הַקָּטָן מִבֵּית אָבִיו שֶׁבִּתְחִלָּה מוֹשְׁכוֹ מְעַט מְעַט. כְּמוֹ כֵן בִּתְחִלָּה יַתְחִיל הַיֵּצֶר לְדַבֵּר אֵלָיו כִּי נָכוֹן הַדָּבָר הַבָּא מֵאֵת ה׳, כָּל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה ״מִי כָּמוֹךָ יָחוּשׁ לְדִבְרֵי ה׳״, אֲבָל מַה שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים כַּמָּה גְּדָרִים וּשְׁמִירוֹת וְעַנְפֵי הָאִסּוּר מִי יֹאמַר כִּי כֵן צִוָּה הַבּוֹרֵא? וּכְשֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם, יוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ כִּי יֹאמַר אֵלָיו: ״רַבִּים הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה מִמְּךָ, רמ״ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְעַנְפֵיהֶם״, וּלְצַד הֱיוֹת הָאָדָם מְרֻחָק מְעַט מֵה׳ יוּכַל יַכֶּה בּוֹ.
ויקרא כו:יד · פירוש ט
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
וּכְנֶגֶד שְׁנֵי פִּתּוּיִים אֵלּוּ אָמַר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, כָּאן מְדַבֵּר עַל קַבָּלַת דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים יז:יב) ״וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ וְגוֹ׳ וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״לִי״ עַל דֶּרֶךְ כָּל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחַר הַשְּׁכִינָה, לָזֶה אָמַר (סנהדרין קי.) ״וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ״, תֵּדַע שֶׁהַדָּבָר לִי הוּא נוֹגֵעַ. וְעוֹד כִּי הַחֲכָמִים הֵיכַל ה׳ הֵמָּה.
ויקרא כו:יד · פירוש י
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
וּכְנֶגֶד פִּתּוּי הַשֵּׁנִי שֶׁמַּרְבֶּה בְּעֵינָיו עֹל מִצְוֹת עֲשֵׂה כִּי רַבִּים הֵם, אָמַר וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת, כִּי סֵדֶר הַמִּצְוֹת וַאֲמִתּוּתָהּ הוּא אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים, וְהַמְּסָרֵב לִשְׁמֹעַ לָהֶם אֵין בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה׳. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְאִם לֹא תַעֲשׂוּ״ כַּסֵּדֶר שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה, לְצַד שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵ״אִם לֹא תִשְׁמְעוּ״.

במדבר

במדבר ט:ו · פירוש ג
וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְגוֹ׳. טַעַם קָרְבָתָם לִפְנֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, לְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב כְּדֵי שֶׁתָּבֹא הַהוֹרָאָה מִמֹּשֶׁה תֵּכֶף וּמִיָּד לַכֹּהֵן לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם אִם כֵּן יוֹרֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (בבא בתרא קיט.) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֶפְשָׁר עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלֹא אָמַר וְכוּ׳, אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִים וּבָאוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּמַאי קָא מִפַּלְגֵי? מָר סָבַר חוֹלְקִין כָּבוֹד לַתַּלְמִיד בִּמְקוֹם הָרַב, וּמָר סָבַר אֵין חוֹלְקִין, וְהִלְכְתָא חוֹלְקִין, וְהִלְכְתָא אֵין חוֹלְקִין, וְלֹא קַשְׁיָא – הָא דְּפָלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, הָא דְּלָא פָּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. הִנֵּה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ הִלְכְתָא חוֹלְקִין וְהִלְכְתָא אֵין חוֹלְקִין, וְהֶעֱמִידוּ אָמְרָם הִלְכְתָא חוֹלְקִין בִּדְפָלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא וְהִלְכְתָא אֵין חוֹלְקִין בִּדְלָא פָּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, הַדְּבָרִים מוֹכִיחִים שֶׁחוֹלְקִין רַבִּי יֹאשִׁיָּה וְאַבָּא חָנָן בַּקְּצָווֹת – מָר סָבַר חוֹלְקִין אֲפִלּוּ אֵין רַבּוֹ חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד, וּמָר סָבַר אֵין חוֹלְקִין אֲפִלּוּ חוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ כָּבוֹד, שֶׁבָּזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר הִלְכְתָא וְכוּ׳ וְהִלְכְתָא וְכוּ׳ מִכְּלָל דִּפְלִיגִי.
במדבר ט:ו · פירוש ד
וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקוֹר זֹאת: מִנַּיִן לוֹ לַשַּׁ״ס לְהַעֲמִיד מַחְלוֹקֶת זוֹ שֶׁחוֹלְקִין בַּקְּצָווֹת, וּמַה גַּם הֱיוֹת הֵפֶךְ הַכְּלָל שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְהַעֲמִיד מַחְלוֹקֶת רַזַ״ל בַּקְּצָווֹת? וְאִם לְצַד שֶׁלֹּא נוֹדַע מַחְלָקְתָּם אִם בְּשֶׁחוֹלֵק וְכוּ׳ אִם בְּשֶׁאֵין חוֹלֵק וְכוּ׳, אֵין הֶכְרֵעַ לוֹמַר שֶׁאֵין חוֹלְקִין אֶלָּא בְּשֶׁאֵין חוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ וְכוּ׳, אֲבָל כְּשֶׁחוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ וְכוּ׳ מוֹדִים שֶׁחוֹלְקִין, אוֹ נֵלֵךְ לְצַד זֶה שֶׁאֵין חוֹלְקִין הַתַּנָּאִים אֶלָּא כְּשֶׁחוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ וְכוּ׳, אֲבָל כְּשֶׁאֵין רַבּוֹ חוֹלֵק מוֹדִים שֶׁאֵין חוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן הֶעֱמִיד הַשַּׁ״ס מַחְלוֹקֶת בַּקְּצָווֹת? זֶה דּוֹחַק, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַשַּׁ״ס לַעֲמוֹד עַל מַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי הַתַּנָּאִים קוֹדֶם כְּמִנְהַג הַשַּׁ״ס, וִיגַלֶּה מַחְלָקְתָּם, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר הִלְכְתָא וְכוּ׳.
במדבר ט:ו · פירוש ה
וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי הַשַּׁ״ס דִּיֵּק שֶׁחוֹלְקִין בַּקְּצָווֹת מִתּוֹךְ מַחְלָקְתָּם מִמַּה שֶׁחוֹלְקִין, כִּי בִּשְׁלָמָא אִי אָמְרִינַן שֶׁחוֹלְקִין בַּקְּצָווֹת שַׁפִּיר, אֶלָּא אִם אֵינָם חוֹלְקִין אֶלָּא בַּחֲלוּקָּה אַחַת וְשָׁוִים בַּחֲבֶרְתָּהּ, לָמָּה פָּלִיג תַּנָּא עַל דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲמִיד דְּבָרָיו בַּחֲלוּקָּה שֶׁיּוֹדֶה בָּהּ הוּא? גַּם זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק, כִּי זֶה הַטַּעַם צוֹדֵק בְּדִבְרֵי אַבָּא חָנָן שֶׁחוֹלֵק בַּקְּצָווֹת אֲפִלּוּ דְּלָא פָּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, אֲבָל רַבִּי יֹאשִׁיָּה מִי יֹאמַר שֶׁסּוֹבֵר אֵין חוֹלְקִין אֲפִלּוּ פָּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא? וְעוֹד, גַּם עַל הַחוֹלֵק אֲנִי דָּן מִי גִּלָּה לוֹ שֶׁתַּנָּא קַמָּא בְּכָל הַקְּצָווֹת הוּא אוֹמֵר?
במדבר ט:ו · פירוש ז
וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
וּמִמַּה שֶׁסֵּרֵס הַמִּקְרָא גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁסּוֹבֵר שֶׁאֵין חוֹלְקִין וְכוּ׳ אֲפִילוּ חוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ כָּבוֹד, וּמִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנֶּחְלְקוּ גַּם כֵּן בְּעִנְיַן בְּנוֹת צְלָפְחָד דִּכְתִיב ״וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר״ וְגוֹ׳ (במדבר כז:ב), וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֶפְשָׁר עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְכוּ׳ וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר וְלֹא אָמַר וְכוּ׳ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים בָּעֵדָה וְהָעֵדָה וְכוּ׳, אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִים וְכוּ׳, וּמֵבִיא הַשַּׁ״ס הָעִנְיָן עַצְמוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה. וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁרָאִינוּ שֶׁחָלַק אַבָּא חָנָן בַּעֲמִידַת בְּנוֹת צְלָפְחָד לִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְהָעֵדָה, מִן הַסְּתָם לֹא הָיוּ הַנְּשִׂיאִים חוֹלְקִין כָּבוֹד לְכָל הָעֵדָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֹשֶׁה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַר אַבָּא חָנָן שֶׁחָלְקוּ לָהֶם כָּבוֹד. הָא לָמַדְתָּ שֶׁסּוֹבֵר שֶׁחוֹלְקִין כָּבוֹד אֲפִילוּ אֵין רַבּוֹ חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד, וּמֵעַתָּה הִרְוַחְנוּ טַעַם נָכוֹן לָמָּה נֶחְלְקוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים רַבִּי יֹאשִׁיָּה וְאַבָּא חָנָן.
במדבר י:ב · פירוש א
עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃
עֲשֵׂה לְךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לַחֲצוֹצְרוֹת לְמַסַּע הַמַּחֲנוֹת, הֲלֹא עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עַל הֶעָנָן וּכְשֶׁיִּרְאוּהוּ נוֹסֵעַ נוֹסְעִים? וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹסְעִים יַחַד, אֶלָּא יַקְדִּים דֶּגֶל יְהוּדָה וְאַחֲרָיו בְּנֵי גֵרְשׁוֹן נוֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן וְאַחֲרָיו דֶּגֶל רְאוּבֵן וְכוּ׳, לָזֶה הָיָה צָרִיךְ לַחֲצוֹצְרוֹת כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יֵדַע הַזְּמַן בְּדִיּוּק שֶׁיִּסַּע בּוֹ בָּזֶה אַחַר זֶה. עוֹד נִרְאֶה בְּדִקְדּוּק עוֹד אָמְרוֹ תֵּבַת לְךָ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ שֶׁלֹּא הָיָה מִזְדַּקֵּף הֶעָנָן עַד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ ״קוּמָה״ וְגוֹ׳, וְהָיָה הַדָּבָר תָּלוּי בְּיַד מֹשֶׁה. וּמֵעַתָּה נוּכַל לוֹמַר גַּם כֵּן שֶׁיְּצַו ה׳ שֶׁכְּמוֹ כֵן תִּהְיֶה נְסִיעַת יִשְׂרָאֵל עַל פִּי מֹשֶׁה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כְּדֶרֶךְ שֶׁחָלַק לוֹ כָּבוֹד לְמַסַּע הֶעָנָן שֶׁלֹּא יִסַּע עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״קוּמָה״, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר לְךָ, פֵּרוּשׁ לִרְשׁוּתְךָ וּלְמַאֲמָרְךָ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ספרי כאן) ״עֲשֵׂה לְךָ״ – מִשֶּׁלְּךָ, גַּם דָּרְשׁוּ (במדבר רבה טו,טו) ״לְךָ״ – אַתָּה מְשַׁמֵּשׁ וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
במדבר יא:יב · פירוש ב
הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּכֶפֶל הָרִיתִי וִילִדְתִּיהוּ לוֹמַר שֶׁהַמַּשָּׂא שֶׁעָלָיו שֶׁל הָעָם הוּא כְּמַשָּׂא שֶׁל אָב וְשֶׁל אֵם יַחַד, שֶׁדּוֹמֶה לְבֵן שֶׁיְּלָדַתּוּ אִמּוֹ וּמֵתָה, שֶׁהָאָב יַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה הָאָב וְהָאֵם. וְאוּלַי גַּם כֵּן שֶׁרָמַז לִשְׁנֵי זְמַנִּים שֶׁחַיָּב הָאָב לִשָּׂא עֹל הַבֵּן, הָאֶחָד הוּא דְּבַר תּוֹרָה שֶׁהוּא עַד בֶּן שֵׁשׁ עַד בֶּן שֶׁבַע (כתובות סה:), וְהַשֵּׁנִי מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים עַד בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה (כתובות מט.). וַהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקְּנוּ חֲזַ״ל תּוֹסֶפֶת זְמַן זֶה, הוּא עִנְיָן מֻשְׂכָּל לְדַעַת אֱנוֹשׁ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה שֶׁהָיָה נָבִיא. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (יומא כח:) קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקְּנוּם, כְּמוֹ כֵן יָדַע נְבִיא ה׳ מִתַּקָּנַת חֲזַ״ל. וְאָמַר עַל שְׁנֵי הַזְּמַנִּים הֶאָנֹכִי הָרִיתִי כְּנֶגֶד חִיּוּב הַתּוֹרָה, אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כְּנֶגֶד חִיּוּב דִּבְרֵיהֶם.
במדבר יב:ו · פירוש ג
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שִׁמְעוּ נָא, פֵּרוּשׁ עַתָּה אַתֶּם שׁוֹמְעִים לְצַד הַהֶכְרֵחַ לְיַסֶּרְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם, וְאֵין לְדַבֵּר לָכֶם דְּבָרִים אֵלּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה מִשְּׁנֵי טְעָמִים: א׳ כִּי הוּא נוֹגֵעַ בַּדָּבָר וְעָלָיו בָּאוּ הַדְּבָרִים, וְעוֹד מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ הָאָמוּר בָּעִנְיָן שֶׁקָּרָא ה׳ לְאַהֲרֹן וּמִרְיָם לְדַבֵּר עִמָּהֶם שֶׁלֹּא בִּפְנֵי מֹשֶׁה, אֲבָל קוֹדֵם וְאַחַר כָּךְ אֵין אֲנִי מְדַבֵּר עִמָּכֶם, וְזוֹ סְתִירָה לְמַאֲמָרָם שֶׁגַּם בָּהֶם דִּבֵּר. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יד,יט) שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ אֵין הַכַּוָּנָה בְּדִבּוּר גַּם עִם אַהֲרֹן אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְהֵם הַדְּבָרִים שֶׁרָמַז ה׳ בְּתֵבַת ״נָא״.
במדבר כא:יז · פירוש ב
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ׳ – יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה סד,ח) שֶׁאָמְרוּ כִּי בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה מְתַקְּנִים מָקוֹר עֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא בְּאֵר, וְהַתִּקּוּן הוּא כְּפִי בְּחִינַת מַעֲלַת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה הֵם שֶׁחָפְרוּ אֶת הַבְּאֵר וַעֲשָׂאוּהָ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה, וְהֵם הָאָבוֹת, בְּסוֹד (בראשית כ״ט:ב׳) ״וְהָאֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן״, וּמֵאָז הָיְתָה רְאוּיָה הַתּוֹרָה לִינָּתֵן לְיִשְׂרָאֵל, וְעוֹדֶנָּה לֹא הָיְתָה בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה עַד שֶׁכָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, הֵם מֹשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרִידָהּ לָנוּ, וְעָמְדוּ אַחֲרָיו מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ זְקֵנִים וּנְבִיאִים וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וּפֵרְשׁוּהָ וְגִלּוּ מַצְפּוּנֶיהָ. וְהוּא אָמְרוֹ כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵין אָדָם יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מִמֵּימֶיהָ.
במדבר כא:יז · פירוש ג
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, הוּא מַה שֶׁהוֹסִיפוּ לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת, וְאֵין זֶה אֶלָּא כְּחוֹקֵק בָּהּ חֲקִיקָה, וְאֵינוֹ כְּמִדַּת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁחָפְרוּ וְכָרוּ, וְגַם זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בְּמִשְׁעֲנוֹתָם שֶׁל רִאשׁוֹנִים, שֶׁכָּל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁיְּדַקְדֵּק בַּתּוֹרָה צָרִיךְ לְפָרְשׁוֹ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם, וְכָל דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְיֻסָּד עַל פִּי דִּבְרֵי הַקַּדְמוֹנִים אֵין לִסְמֹךְ עָלָיו.
במדבר כח:ב · פירוש ב
צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת־קׇרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖י בְּמוֹעֲדֽוֹ׃
וְאוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁאִם יִרְצֶה יְהוֹשֻׁעַ לְהַקְרִיב תְּמִידִין וּמוּסָפִין מִשֶּׁלּוֹ שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, הֲגַם שֶׁדִּין צִבּוּר יֵשׁ לוֹ כִּדְמוּכַח מִכַּמָּה מְקוֹמוֹת. לָזֶה סִדֵּר מִצְוָה זוֹ אַחַר מִנּוּי יְהוֹשֻׁעַ, וְצִוָּה בָּהּ שֶׁתִּהְיֶה מִשֶּׁל צִבּוּר, כְּאָמְרוֹ ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁאֵין הַתְּמִידִים בָּאִים אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר. וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לְעִכּוּב. וְדִקְדֵּק גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ אֲלֵיהֶם וְלֹא אָמַר לָהֶם, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת ״וַיֵּרָא אֵלָיו״ (בראשית יח:א) כִּי יִרְצֶה מִעוּט זוּלָתוֹ, כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הֵעִיר אוֹתָנוּ שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְמַעֵט. שׁוּב רָאִיתִי לְרַזַ״ל (ילקוט שמעוני) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַמַּסָּעוֹת נוֹהֲגִים וְהַתְּמִידִין נוֹהֲגִים, פָּסְקוּ הַמַּסָּעוֹת פָּסְקוּ הַתְּמִידִין. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֱמוֹר לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין תְּמִידִין, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
במדבר כח:יא · פירוש א
וּבְרָאשֵׁי֙ חׇדְשֵׁיכֶ֔ם תַּקְרִ֥יבוּ עֹלָ֖ה לַיהֹוָ֑ה פָּרִ֨ים בְּנֵֽי־בָקָ֤ר שְׁנַ֙יִם֙ וְאַ֣יִל אֶחָ֔ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃
וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם. אָמַר בְּכִנּוּי ״חָדְשֵׁיכֶם״ לְפִי שֶׁקִּדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ תָּלוּי בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה.
במדבר כח:כו · פירוש ב
וּבְי֣וֹם הַבִּכּוּרִ֗ים בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם מִנְחָ֤ה חֲדָשָׁה֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם לִשְׁלֹל דַּעַת שׁוֹטִים (מנחות סה:) שֶׁסּוֹבְרִים בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״ (ויקרא כג:טו) הוּא שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, לָזֶה אָמַר בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם פֵּרוּשׁ הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁלָּכֶם, וְאִם פֵּרוּשׁ מַאֲמַר ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, אֵין שְׁבִיעִיּוֹת אֵלּוּ שֶׁלָּהֶם אֶלָּא שְׁבִיעִיּוֹת עוֹלָם. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ בַּבְּרַיְתָא (מנחות עב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ״תִּסְפָּר לָךְ״ (דברים טז:ט) – יָצְתָה שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית שֶׁסְּפִירָתָהּ בְּכָל אָדָם.
במדבר ל:ב · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי בָּרַיְתָא (בבא בתרא קכ.) וְזֶה לְשׁוֹנָהּ: תַּנְיָא, יָכוֹל שֶׁלֹּא אָמַר מֹשֶׁה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לַנְּשִׂיאִים בִּלְבַד? נֶאֱמַר כָּאן ״זֶה הַדָּבָר״ וְנֶאֱמַר בִּשְׁחוּטֵי חוּץ (ויקרא יז) ״זֶה הַדָּבָר״, מַה לְּהַלָּן וְכוּ׳ אַף זוֹ נֶאֶמְרָה לְכֻלָּן. אִם כֵּן אֵין מַשְׁמָעוּת אָמְרוֹ ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁהֲרֵי הֻצְרְכוּ בַּבָּרַיְתָא לְהוֹכִיחַ מִגְּזֵרָה שָׁוָה, וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כריתות ה.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם אַל תְּהִי גְּזֵרָה שָׁוָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ וְכוּ׳.
במדבר ל:ב · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּהַקְדִּים מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (חגיגה י.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה עָשָׂה ה׳ מִמִּצְוָה זוֹ סֵדֶר זֶה, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן בְּכָל הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר כָּתוּב יוֹשֶׁר וְזוֹ פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר?
במדבר ל:ב · פירוש ז
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
וְאִם תֹּאמַר, לְכָל הַדְּרָכִים הֲרֵי הֻזְכְּרוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְוָה זוֹ, וְלָמָּה הֻצְרְכוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִלְמֹד הַדָּבָר כַּנִּזְכָּר? יֵשׁ לוֹמַר שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לָדוּן בִּגְזֵרָה שָׁוָה, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר הַדְּבָרִים מִפִּיו לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְהוֹדָעַת הַמִּצְוָה לְיִשְׂרָאֵל לֹא הֻצְרְכוּ לִגְזֵרָה שָׁוָה. וְזֶה הוּא מַה שֶׁדִּקְדְּקוּ לוֹמַר ״יָכוֹל שֶׁלֹּא אָמַר מֹשֶׁה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת״, וְלֹא אָמְרוּ ״יָכוֹל שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת״, שֶׁאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה כָּל עִקָּר.
במדבר ל:ה · פירוש ב
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים דף פז וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה: אָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״, קִיֵּם לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ קַיָּם, הֵפֵר לַתְּאֵנִים – אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר גַּם לַעֲנָבִים. אָמְרָה ״קוֹנָם עֲנָבִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת וּתְאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת״ – הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים, עַד כָּאן. וְאָמְרוּ בַּשַּׁ״ס וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַתְנִיתִין רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּתַנְיָא ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ״, אָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״ וְכוּ׳, קִיֵּם לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ קַיָּם וְכוּ׳, הֵפֵר לַעֲנָבִים – אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר גַּם לַתְּאֵנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ״ וְגוֹ׳, מַה יְקִימֶנּוּ מִמֶּנּוּ אַף יְפִירֶנּוּ מִמֶּנּוּ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִי כְּתִיב יָפֵר מִמֶּנּוּ? וְרַבִּי עֲקִיבָא: מַקִּישׁ הֲפָרָה לַהֲקָמָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: מַקִּישׁ הֲקָמָה לַהֲפָרָה, מַה הֲפָרָה מַה שֶׁהֵפֵר הֵפֵר, אַף הֲקָמָה מַה שֶׁקִּיֵּם קִיֵּם, עַד כָּאן. זוֹ הִיא גִּירְסַת הַסְּפָרִים שֶׁלְּפָנֵינוּ, אֲבָל הַתּוֹסָפוֹת וְרַמְבַּ״ן וְהָרַ״ן גּוֹרְסִים: אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים מַה הֲפָרָה מַה שֶׁהֵפֵר לֹא הוּפַר אַף וְכוּ׳, וּלְפִי גִּירְסָא זוֹ חֲכָמִים וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הֵם בִּסְבָרָא אַחַת בְּעִנְיַן הַהֲפָרָה שֶׁלֹּא הוּפַר, וְגִרְסָה זוֹ הִיא עִקָּר כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחוּ מֵהַתּוֹסֶפְתָּא.
במדבר ל:ה · פירוש ג
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ סְבָרוֹת: א׳ הִיא סְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵבִיא רַבִּי בַּמִּשְׁנָה, שֶׁאִם הֵקִים חֵלֶק מֵהַנֶּדֶר הֵקִים הַכֹּל, וְאִם הֵפֵר חֵלֶק מֵהַנֶּדֶר אֵינוֹ מוּפָר אֲפִלּוּ חֵלֶק שֶׁהֵפֵר. ב׳ סְבָרַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁכָּל שֶׁהֵקִים מִקְצָת אוֹ הֵפֵר מִקְצָת כְּאִלּוּ הֵקִים אוֹ הֵפֵר הַכֹּל. ג׳ סְבָרַת חֲכָמִים שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁבֵּין בַּהֲפָרָה בֵּין בַּהֲקָמָה אֵין הֲקָמָתוֹ וַהֲפָרָתוֹ כְּלוּם אֶלָּא אִם הֵקִים אוֹ הֵפֵר הַכֹּל. וּלְכָל אֶחָד מִשְּׁלֹשׁ הַסְּבָרוֹת יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן.
במדבר לה:ג · פירוש א
וְהָי֧וּ הֶֽעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם׃
וּלְכֹל חַיָּתָם. פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא לְכָל צָרְכֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר וְכָלוּל הוּא בִּכְלַל רְכוּשָׁם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת (מכות יב.) פֵּרְשׁוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְּנוּ אֶלָּא לַחַיִּים וְלֹא לִקְבוּרָה, שֶׁאֵין קוֹבְרִין בָּהֶם אֶלָּא הָרוֹצֵחַ שֶׁבָּא בּוֹ מַאֲמַר ה׳ כִּי שָׁם תִּהְיֶה קְבוּרָתוֹ. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קָשֶׁה תֵּבַת ״וּלְכֹל״, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּא מַאֲמַר ״וּלְכֹל חַיָּתָם״ אֶלָּא לְמַעֵט קְבוּרַת מֵתִים, ״לְחַיָּתָם״ הָיָה לוֹ לוֹמַר, כִּי ״וּלְכֹל״ מַשְׁמַע שֶׁמְּרַבֶּה בְּתַשְׁמִישֵׁי הַמִּגְרָשׁ, וּמַה גַּם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו ״וּלְכֹל חַיָּתָם״ רִבּוּי. וְרָצָה לוֹמַר ״וּלְכֹל״ רִבּוּי, וְהִשְׂכִּילוּ שֶׁהַמִּעוּט הוּא הַנִּשְׁמָע מִתֵּבַת ״חַיָּתָם״ עַצְמָהּ, אוֹ לְפִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַעֵט הַקְּבוּרָה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת כָּל חוּץ מִמֶּנָּה, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וּלְכֹל מִין תַּשְׁמִישׁ שֶׁהוּא לַחַיִּים. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא מִעֵט אֶלָּא לִקְבוּרָה, וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״לְחַיָּתָם״ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁמִּעֵט כָּל שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ חַיָּתָם לְגַמְרֵי, וְיִכָּנְסוּ בְּגֶדֶר הָאִסּוּר דְּבָרִים אֲחֵרִים לְבַד הַקְּבוּרָה.
במדבר לו:ו · פירוש א
זֶ֣ה הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהֹוָ֗ה לִבְנ֤וֹת צְלׇפְחָד֙ לֵאמֹ֔ר לַטּ֥וֹב בְּעֵינֵיהֶ֖ם תִּהְיֶ֣ינָה לְנָשִׁ֑ים אַ֗ךְ לְמִשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אֲבִיהֶ֖ם תִּהְיֶ֥ינָה לְנָשִֽׁים׃
זֶה הַדָּבָר. אָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קכ.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּנוֹת צְלָפְחָד הוּתְּרוּ לִנָּשֵׂא לְכָל מִי שֶׁיִּרְצוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם״, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״אַךְ לְמִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן״ וְגוֹ׳ – עֵצָה טוֹבָה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר, פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁקָּדַם וְאָמַר ״כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דּוֹבְרִים״ שֶׁהַדִּין עִמָּם, וְחָזַר וּפֵרַשׁ שֶׁדִּין זֶה שֶׁל בְּנוֹת צְלָפְחָד לֹא נִכְלַל בְּגֶדֶר גְּזֵרַת מִשְׁפָּט זֶה, וְהוּא אָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לִבְנוֹת צְלָפְחָד שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדָם לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״זֶה״ לוֹמַר וְלֹא אַחֵר, שֶׁלֹּא עָשָׂה ה׳ מַעֲלָה זוֹ בְּרִשְׁיוֹן זֶה אֶלָּא לָהֶם, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ בְּנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר שֶׁאֵין לְתֵבַת ״לֵאמֹר״ מַשְׁמָעוּת, וּלְדַרְכֵּנוּ יְכַוֵּן לוֹמַר כִּי בָא הָאֱלֹהִים בְּמַאֲמָר זֶה לְרוֹמֵם כְּבוֹדָם.

דברים

דברים א:א · פירוש א
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. ״אֵלֶּה״ מִעֵט הַקּוֹדֵם, פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה״ שֶׁהֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ, שֶׁכָּל הַסֵּפֶר תּוֹכָחוֹת הֵם וּמוּסָר מִמֹּשֶׁה לָעוֹבֵר פִּי ה׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה לא:) קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן, וַאֲפִלּוּ מַה שֶׁחָזַר וּפֵרֵשׁ מַאַמְרֵי ה׳ הַקּוֹדְמִין לֹא נִצְטַוָּה עֲשׂוֹת כֵּן אֶלָּא מֵעַצְמוֹ חָזַר הַדְּבָרִים, וְחָשׁ הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ כֵן בַּמַּאֲמָרִים הַקּוֹדְמִין אָמַר מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר, לָזֶה אָמַר אֵלֶּה הַדְּבָרִים פֵּרוּשׁ, אֵלֶּה לְבַד הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה דִּבְרֵי עַצְמוֹ, אֲבָל כָּל הַקּוֹדֵם בְּאַרְבַּעַת חוּמָּשִׁים לֹא אָמַר אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הַמְּצַוֶּה כְּצוּרָתָן בְּלֹא שׁוּם שִׁנּוּי אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת יְתֵרָה אוֹ חֲסֵרָה.
דברים ה:כח · פירוש א
וְאַתָּ֗ה פֹּה֮ עֲמֹ֣ד עִמָּדִי֒ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֵלֶ֗יךָ אֵ֧ת כׇּל־הַמִּצְוָ֛ה וְהַחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תְּלַמְּדֵ֑ם וְעָשׂ֣וּ בָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃
וְאַתָּה פֹּה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל פִּקּוּדֵי ה׳ עַד עַתָּה, לָזֶה ה׳ גָּמַר בַּעֲדָם וּקְבָעוֹ לְשָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ ״וְאַתָּה פֹּה״ וְגוֹ׳, וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְגוֹ׳. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁבְּהַגִּיעַ הַמִּצְוָה מֵה׳ לְמֹשֶׁה כְּאִלּוּ נִתְקַבְּלָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי עֲשָׂאוּהוּ שָׁלִיחַ, וּכְדִין שְׁלִיחַ הָאִשָּׁה לְקַבֵּל קִדּוּשֶׁיהָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלָם הַשָּׁלִיחַ כְּאִלּוּ בָּאוּ לְיַד הָאִשָּׁה כִּי יָדוֹ כְּיָדָהּ, כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁיְּקַבֵּל מֹשֶׁה הַמִּצְוָה כְּאִלּוּ קִבְּלוּהָ יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ, וּבְהַגִּיעַ הַדָּבָר אֵלֶיךָ אַתָּה תּוֹדִיעַ לָהֶם וְעָשׂוּ אוֹתָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ ״תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ״.
דברים יא:כב · פירוש א
כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכׇל־דְּרָכָ֖יו וּלְדׇבְקָה־בֽוֹ׃
כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, עוֹד מַה שְׁמִירָה הִיא זֹאת? וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לְהַזְהִיר עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתּוֹ, וְכָאן צִוָּה לְיִשְׂרָאֵל עַל אוֹתָהּ שְׁמִירָה שֶׁיִּשְׁמְרוּ אוֹתָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ שָׁמֹר שֶׁהִיא הַשְּׁמִירָה שֶׁיַּעֲשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, תִּשְׁמְרוּן פֵּרוּשׁ תִּשְׁמְרוּן אוֹתָהּ.
דברים יב:ב · פירוש ד
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
וְאָמְרוֹ אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים, לְפִי שֶׁאָסַר כָּל הַמְּקוֹמוֹת, וּפֵרַשְׁנוּ אֲפִלּוּ בַּיִת בָּנוּי שֶׁהוּא מְחֻבָּר אָסוּר, וּבָא לוֹמַר כִּי יֵשׁ מְחֻבָּר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסָר הֲגַם שֶׁיַּעַבְדוּהוּ, וּמַה הוּא – הֶהָרִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה (עבודה זרה מה.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, וּבְפֶרֶק רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (עבודה זרה נא:) דָּרְשׁוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת בְּאִם אֵינוֹ עִנְיָן לַעֲבוֹדָה זָרָה תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכֵלִים, עַד כָּאן, הֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוֹבְרִים שֶׁתָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ קְרָא, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
דברים יב:כח · פירוש ב
שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ {ס}        
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁמְּצַוֶּה עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ תּוֹרָה וּמִצְווֹת ה׳ אֲשֶׁר כְּבָר נוֹדְעוּ לְיִשְׂרָאֵל מִפִּי מֹשֶׁה, וב׳ אֲשֶׁר יִגְזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַגְּדָרִים וְהַסְּיָגִים אֲשֶׁר יְחַדְּשׁוּ. לָזֶה כְּנֶגֶד תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁהֵם יְדוּעִים כְּבָר בַּתּוֹרָה אָמַר שְׁמֹר, וּכְנֶגֶד דְּבָרִים הַמִּתְחַדְּשִׁים מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמַר וְשָׁמַעְתָּ שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל כָּל גְּזֵרַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּסְיָגֵיהֶם, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֵת כָּל פֵּרוּשׁ ׳אֵת׳ לְרַבּוֹת כָּל גְּזֵרוֹת וּשְׁמִירוֹת וּגְדָרִים שֶׁיְּחַדְּשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאָמְרוֹ כָּל פֵּרוּשׁ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַגְּדָרִים יִהְיוּ הַדְּבָרִים נִשְׁמָרִים בִּשְׁלֵמוּת, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל הַדְּבָרִים כִּי זוּלַת זֶה אֵין הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית כֻּלָּהּ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַגָּדֵר אֵין נִגְרָע מִמֶּנָּה דָּבָר. וְגָמַר אוֹמֶר לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ כִּי גְּדָרִים וּסְיָגִים שֶׁעָשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד דּוֹרוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לְהַבְדִּילָם מִכָּל כִּעוּר וְהַדּוֹמֶה לוֹ.
דברים יב:כח · פירוש ג
שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ {ס}        
וְאָמְרוֹ כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי דְּבָרִים שֶׁגּוֹזְרִים חֲכָמִים אֵינָם כִּי אִם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה׳, שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם רְבִיד הַזָּהָב. וּכְפִי זֶה מַאֲמַר כִּי תַעֲשֶׂה וְגוֹ׳ הוּא גַּם כֵּן טַעַם הַצִּוּוּי וְשָׁמַעְתָּ, כִּי בָּזֶה תַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר שֶׁצִּוָּה ה׳ בְּאֶמְצָעוּת הַגְּדָרִים וְהַסְּיָגִים, וְזֶה מִלְּבַד הַטּוֹב הַמֻּשָּׂג לַדּוֹרוֹת מֵאֶמְצָעוּת דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ כִּי תַעֲשֶׂה הוּא טַעַם נוֹסָף לְמַאֲמַר ״וְשָׁמַעְתָּ״.
דברים יג:ה · פירוש ח
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב שֶׁבָּא לְהַזְהִיר עַל כְּלָלוּת הַתּוֹרָה שֶׁכָּלַל בְּשִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אַחֲרֵי ה׳ וְגוֹ׳ תֵּלֵכוּ זֶה סֵדֶר זְרָעִים, וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דִּין לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים וְכֻלָּן מִמִּדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, גַּם לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹלִיכוֹ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳, גַּם בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂר לֵוִי, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה לא) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹתֵן מַעַשְׂרוֹתָיו וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֵהוּ מוֹצִיאָה לוֹ אֶלֶף וְכוּ׳, לְאַחַר זְמַן מֵת הָאִישׁ הַהוּא וְעָמַד בְּנוֹ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה רָעָה עֵינוֹ בְּמַעַשְׂרוֹ וּפִיחֵת מִשִּׁיעוּר הַצָּרִיךְ, לְשָׁנָה הַבָּאָה הוֹצִיאָה לוֹ הַשָּׂדֶה כְּשִׁיעוּר מַה שֶׁפָּרַע עָלָיו אֶשְׁתָּקַד, לְשָׁנָה אַחֶרֶת פִּחֵת עוֹד, הוֹצִיאָה לוֹ שָׂדֵהוּ כְּשִׁיעוּר מַה שֶׁפָּרַע שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, עַד כָּאן, הַדְּבָרִים מוֹכִיחִים כִּי לְשִׁיעוּר מַה שֶׁהָיָה נוֹתֵן הָיְתָה שָׂדֵהוּ מוֹצִיאָה לוֹ. לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ כָּאן וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיֵּלֵךְ הוּא אַחַר מַעֲשָׂיו יִתְבָּרַךְ לָתֵת כְּפִי מַה שֶׁיִּתֵּן לוֹ, וְלֹא יְסוֹבֵב שֶׁה׳ יֵלֵךְ אַחֲרָיו כְּפִי מַה שֶׁיִּתֵּן הוּא מַעַשְׂרוֹתָיו עַל אוֹפֶן שֶׁכָּתַבְנוּ.
דברים יג:ה · פירוש י
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאֹתוֹ תִירָאוּ – זֶה סֵדֶר מוֹעֵד, וּרְמָזָם בְּתֵיבַת אוֹתוֹ, כִּי שַׁבָּת נִקְרָא אוֹת, דִּכְתִיב (שמות לא:יז) ״אוֹת הִיא״, גַּם יָמִים טוֹבִים נִקְרָאִים אוֹתוֹת, וְיִחֵס לָהֶם הַמּוֹרָא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר (תיקון ט) יְרֵא שַׁבָּת, שֶׁצָּרִיךְ לִירֹא מֵעָנְשָׁם.
דברים יג:ה · פירוש יא
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ – זֶה סֵדֶר נָשִׁים, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר הַרְבֵּה מִצְוֹת שֶׁבְּהִלְכוֹת נָשִׁים וְאִסּוּרֵי בִּיאָה וְזִיקוֹת.
דברים יג:ה · פירוש יב
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ – זֶה סֵדֶר נְזִיקִין, וְרָמַז בְּמַאֲמַר וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַטּוֹת אֹזֶן לַאֲשֶׁר יִשְׁפְּטוּ הַשּׁוֹפְטִים לְחַיֵּב הַחַיָּב וּלְזַכּוֹת הַזַּכַּאי, וְלֹא יָסוּר מִכָּל אֲשֶׁר יוֹרוּהוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים יז:יב) ״וְהָאִישׁ וְגוֹ׳ לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן וְגוֹ׳ אוֹ אֶל הַשּׁוֹפֵט״ וְגוֹ׳.
דברים יג:ה · פירוש יג
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ – זֶה סֵדֶר קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ מִשְׁפְּטֵי עֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ.
דברים יג:ה · פירוש יד
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וּבוֹ תִדְבָּקוּן – זֶה סֵדֶר טְהָרוֹת שֶׁכֻּלּוֹ מִשְׁפְּטֵי הַטְּהָרוֹת, וּרְמָזוֹ בְּמַאֲמַר וּבוֹ תִדְבָּקוּן כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַטַּהֲרָה יִהְיוּ רְאוּיִים לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה.
דברים יז:ח · פירוש א
כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֨ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃
כִּי יִפָּלֵא וְגוֹ׳ לַמִּשְׁפָּט. הֻצְרַךְ לוֹמַר ״לַמִּשְׁפָּט״, לְהָעִיר שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ דִּינִים אֵלּוּ אֶלָּא בְּמוֹרֶה שֶׁהוּא רָאוּי לְהוֹרוֹת מִשְׁפָּט, וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (סנהדרין פו.) תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹרָאָה פָּטוּר. אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי בַּבְּרַיְתָא (סנהדרין פז.) שֶׁדָּרְשׁוּ פִּטּוּר תַּלְמִיד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹרָאָה מֵאָמְרוֹ ״כִּי יִפָּלֵא״ – בְּמֻפְלָא שֶׁבְּבֵית דִּין, וְכָתְבוּ רַשִׁ״י וְתוֹסָפוֹת בְּהַנֶּחְנָקִין שֶׁפֵּרְשׁוּ מֻפְלָא – מֻמְחֶה וּלְמַעוּטֵי תַּלְמִיד, וְהָרַמְבַּ״ם פֵּרֵשׁ (הלכות ממרים פ״ג ה״ה) שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא מִי שֶׁלֹּא יִפָּלֵא מִמֶּנּוּ אֶלָּא דָּבָר מֻפְלָא. וּמֵעַתָּה לְפִי זֶה אָמְרוֹ לַמִּשְׁפָּט לוֹמַר שֶׁאֵין הַדִּין הָאָמוּר בְּזָקֵן זֶה אֶלָּא בְּהוֹרָאָה לְמַעֲשֶׂה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיּוֹרֶה לַעֲשׂוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן״, עַד כָּאן. וְהִנֵּה מִפָּסוּק זֶה אֵין הוֹכָחָה אֶלָּא עַל מַעֲשֵׂהוּ עַל פִּי הוֹרָאָתוֹ, וְלֹא אִם הוֹרָה לַאֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת, וּלְמֵדִין לָהּ מֵאָמְרוֹ ״לַמִּשְׁפָּט״ שֶׁאִם הוֹרָה לַאֲחֵרִים חַיָּב.
דברים יז:ח · פירוש ב
כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֨ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶ֨ל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי יִפָּלֵא וְגוֹ׳ לַמִּשְׁפָּט, הֲגַם שֶׁהָיָה הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה וְהוֹרָה לַעֲשׂוֹת הֵפֶךְ כַּוָּנַת הַחוֹלְקִים, וְנִמְצָא הַדִּין לֹא כֵן הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹרָה בְּדָבָר שֶׁחַיָּב עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְכוּ׳, לֹא יוּמַת. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוֹרָה לַעֲשׂוֹת הֵפֶךְ הָרַבִּים הַחוֹלְקִים עָלָיו, לֹא יוּמַת עַד שֶׁיּוֹרֶה לַעֲשׂוֹת הֵפֶךְ אֲשֶׁר יַגִּידוּ עָלָיו בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, וְכֵן מוֹכִיחִים הַדְּבָרִים בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין פח:).
דברים יז:ט · פירוש א
וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶ֨ל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃
וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ. פֵּרוּשׁ, עָלֶיךָ אַתָּה לִדְרוֹשׁ שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ טַעַם הַדִּין, וְהֵם גַּם כֵּן חַיָּבִים לְהַגִּיד לְךָ טַעַם דִּבְרֵיהֶם, אֲבָל אִם לֹא דָּרַשׁ אֵין חִיּוּב עֲלֵיהֶם לְהַגִּיד לוֹ.
דברים יז:י · פירוש א
וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֑ה וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יוֹרֽוּךָ׃
וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר. פֵּרוּשׁ, לֹא מִבָּעְיָא הַמִּשְׁפָּט עַצְמוֹ שֶׁהִגִּידוּ לְךָ, אֶלָּא אֲפִילוּ מִשְׁפָּטִים אֲחֵרִים הַנִּבְנִים עַל פִּי שְׁמוּעָה זוֹ, כִּי כַּמָּה מִשְׁפָּטִים יִסְתַּעֲפוּ מִפְּרָט מִשְׁפָּט אֶחָד.
דברים יז:יד · פירוש ג
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
וְלָזֶה בָּא דְּבָרוֹ הַטּוֹב כָּאן וְאָמַר כִּי תָבֹא וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם וְגוֹ׳, וְזֶה גָּדֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכַרְנוּ, וְגָמַר אוֹמֵר שׂוֹם תָּשִׂים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יָקוּם הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה, אֶלָּא הַמְּשִׂימוֹת שֶׁתָּשִׂים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תוספתא סנהדרין פ״ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין מַעֲמִידִין מֶלֶךְ בַּתְּחִלָּה אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים זְקֵנִים וְעַל פִּי נָבִיא וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּמֶלֶךְ הַמִּתְמַנֶּה בְּסֵדֶר זֶה אֵינוֹ כְּסֵדֶר מֶלֶךְ הַמִּתְמַנֶּה עַל הַגּוֹיִם כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּדִבְרֵיהֶם ״כְּכָל הַגּוֹיִם״. וּכְפִי זֶה מַאֲמַר שׂוֹם תָּשִׂים הִיא מִצְוָה וּשְׁלִילַת גָּדֵר שֶׁכְּנֶגֶד תְּנָאֶיהָ. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ לְהַקְדִּים מַאֲמַר וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה וְגוֹ׳ לְהָעִירְךָ אֶת אֲשֶׁר יְכַוֵּן אֵלָיו, לִשְׁלֹל אוֹתוֹ בְּמַאֲמַר ״שׂוֹם תָּשִׂים״ וְגוֹ׳, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיִיתִי מֵבִין שֶׁאוֹסֵר לָשׂוּם מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם, וַהֲגַם שֶׁיֹּאמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר״, אֵין מוּבָן שֶׁבָּא לֶאֱסֹר כְּכָל הַגּוֹיִם וְיִהְיֶה זֶה וָזֶה, וְלֹא חָשׁ לְהָבִין בְּמַאֲמַר ״שׂוֹם תָּשִׂים״ שֶׁהוּא רְשׁוּת מִכֶּפֶל ״שׂוֹם תָּשִׂים״.
דברים יז:יד · פירוש ה
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
וְרָאִיתִי בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (סנהדרין כ.) שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ – לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ, וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד תַּרְעוֹמְתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וּדְבָרֵינוּ עוֹלִין לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְלֹא לְדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, וַהֲגַם שֶׁהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה וְכֵן פָּסַק רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַכָּתוּב לִסְבָרַת רַבִּי נְהוֹרַאי שֶׁפְּשַׁט אָמְרוֹ ״שׂוֹם תָּשִׂים״ יַגִּיד שֶׁמִּצְוַת ה׳ לָשׂוּם מֶלֶךְ.
דברים כב:יג · פירוש ו
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה, שֶׁכֻּלָּן הֵם בְּרָכוֹת לַה׳ שֶׁהוּא אֲבִי הַנַּעֲרָה. וְאָמְרוֹ כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל וְהִיא מִדָּה הָעֲשִׂירִית שֶׁכּוֹלֶלֶת מֵאָה, וְהִיא נִקְרֵאת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
דברים כב:יג · פירוש ח
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ ״וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: אִם אֵרַע כִּי תּוֹרָה שֶׁלָּמַד זֶה הָאִישׁ וּבָחַן בָּהּ שֶׁאֵין לָהּ בְּתוּלִים, שֶׁהָיְתָה תּוֹרַת מִינוּת שֶׁלִּמְּדוּ צָדוֹק וּבַיְתוֹס, וְתוֹרָה כָּזוֹ אֵין בָּהּ חוֹזֶק וְהִיא חֵלֶק רַע, לְתוֹרָה כָּזוֹ יְצַו ה׳ לִרְמוֹת בָּהּ אֶבֶן לְסָקְלָהּ וּלְאַבְּדָהּ, כְּאָמְרוֹ ״וָמֵתָה״. הֲגַם כִּי הֵן הֵנָּה הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן הַכַּוָּנָה לֹא כָּךְ הִיא. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין מה:) עַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁכְּתָבוֹ מִין יִשָּׂרֵף. ״כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה לִזְנוֹת״ וְגוֹ׳ ״וּבִעַרְתָּ הָרָע״, כִּי זוֹ תִּקָּרֵא חֵלֶק רַע וְצָרִיךְ בִּעוּר.
דברים כג:ד · פירוש ב
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּיבָמוֹת דַּף ע״ו, שֶׁאָמְרוּ: מְנָא הָנֵי מִילֵי שֶׁמּוֹאָבִית מֻתֶּרֶת? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְכוּ׳, דְּקָאָמַר קְרָא וְגוֹ׳. אָמַר לֵיהּ אַבְנֵר: תָּנִינָא ״מוֹאָבִי״ וְלֹא מוֹאָבִית. אָמַר לוֹ דּוֹאֵג: אֶלָּא מֵעַתָּה ״מַמְזֵר״ וְכוּ׳ ״מִצְרִי״ וְלֹא מִצְרִית? שַׁאנֵי הָכָא דִּמְפָרֵשׁ טַעְמָא ״עַל דְּבַר״ וְגוֹ׳, דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ וְכוּ׳ וְאֵין דַּרְכָּהּ וְכוּ׳, הָיָה לָהֶם לְקַדֵּם וְכוּ׳ וְנָשִׁים לִקְרַאת נָשִׁים. בָּעוּ לְאַכְרוּזֵי עָלֵיהּ, מִיָּד, ״וַעֲמָשָׂא״ וְגוֹ׳, מְלַמֵּד שֶׁחָגַר חַרְבּוֹ וְכוּ׳, וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הֲלָכָה זוֹ יִדָּקֵר בַּחֶרֶב, מְקֻבְּלַנִי מִפִּי בֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל – ״מוֹאָבִי״ וְלֹא מוֹאָבִית. מִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא, תִּרְגְּמַהּ ״כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה״. כְּתַנָּאֵי: ״עַמּוֹנִי״ וְלֹא עַמּוֹנִית, ״מוֹאָבִי״ וְלֹא מוֹאָבִית – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא״ וְגוֹ׳, דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְקַדֵּם וְכוּ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל ״כְּתַנָּאֵי״ וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְאִם תֹּאמַר, לְרַבִּי יְהוּדָה תִּקְשֵׁי לֵיהּ מִצְרִי, וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ יִצְחָק דְּגַבֵּי עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי הָיָה לוֹ לְקַצֵּר וְלִכְתֹּב עַמּוֹן וּמוֹאָב, הִלְכָּךְ אִית לָן לְמִדְרַשׁ דִּלְמַעֵט עַמּוֹנִית וּמוֹאָבִית, אֲבָל מִצְרִי אִם הָיָה כּוֹתֵב מִצְרַיִם הָיָה מַאֲרִיךְ, וְהַאי דְּכָתַב אֲדוֹמִי וְלֹא כָתַב אֱדוֹם, אַגַּב מִצְרִי כָּתַב אֲדוֹמִי, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
דברים כג:ד · פירוש ג
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
וְאֵין דִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת נִרְאִים, כִּי לֹא מָצִינוּ שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב לָשׁוֹן בַּתְּחִלָּה אַגַּב מַה שֶׁעָתִיד לוֹמַר אַחֲרָיו, וּמַה גַּם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִטְעוֹת בַּהֲלָכוֹת. וְעוֹד, בִּשְׁלָמָא אִם חֲלוּקַת מִצְרִי עַצְמָהּ הָיָה צָרִיךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב ״מִצְרִי״, יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב בְּשֶׁלְּפָנֶיהָ לְדַבֵּר כַּיּוֹצֵא בָּהּ, וְאִם מִצְרִי עַצְמָהּ לֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב כַּהוֹגֶן, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב ״מִצְרִים״ לִכְלוֹל מִצְרִית, אֶלָּא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא רָצָה לְהַאֲרִיךְ, אֵיךְ נֹאמַר שֶׁאָמַר ״אֲדוֹמִי״ אַגַּב ״מִצְרִי״ שֶׁמִּצְרִי גּוּפָהּ עָלֶיהָ אֲנִי דָּן?
דברים כג:ד · פירוש ד
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
וְלָבֹא לְעֹמֶק הַדָּבָר יֵשׁ לְהָעִיר בְּדִבְרֵי אַבְנֵר, לָמָּה אָחַז הַחֶבֶל בִּשְׁנֵי רָאשִׁין? מִתְּחִלָּה אָמַר דִּיּוּק ״מוֹאָבִי״ כִּסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה, וְחָזַר לָתֵת טַעַם ״עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ״ וְגוֹ׳ כִּסְבָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן, כִּי מִמַּשְׁמָעוּת הַלָּשׁוֹן מוּכָח שֶׁכְּשֶׁאָמַר טַעַם שֵׁנִי לֹא חָזַר בּוֹ מִטַּעַם הָרִאשׁוֹן. וְהַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת כֵּן, שֶׁאִם לֹא כֵן לָמָּה אָמַר אַבְנֵר טַעַם שֶׁסְּתִירָתוֹ בְּצִדּוֹ? בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה לְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת, הֲגַם שֶׁהִקְשֵׁינוּ עֲלֵיהֶם, לִסְבָרָתָם מִיהָא אָמַר דְּבָרָיו מִטַּעַם שֶׁאָמְרוּ, אֶלָּא אַבְנֵר הֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ בְּמַה שֶׁחָזַר מִקּוּשְׁיַת ״מִצְרִי״ שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵר לְחַלֵּק כְּמוֹ שֶׁחִלְּקוּ הַתּוֹסָפוֹת.
דברים כג:ד · פירוש ה
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
אָכֵן נִרְאֶה כִּי כַּוָּנַת אַבְנֵר לִסְבָרַת רַבִּי יוֹחָנָן הִיא, שֶׁדּוֹרֵשׁ מֵאָמְרוֹ ״מוֹאָבִי״ וּמֵאָמְרוֹ ״עַל דְּבַר אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, שֶׁזּוּלַת ״עַל דְּבַר״ יֵשׁ לִסְתּוֹר הַדְּרָשָׁה מִ״מִּצְרִי״. וְטַעַם ״עַל דְּבַר אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳ לְבַד, אִם הָיָה אוֹמֵר ״מוֹאָב וְעַמּוֹן״, הֲגַם שֶׁאוֹמֵר ״עַל דְּבַר״ וְגוֹ׳ הָיִינוּ אוֹמְרִים, הֲגַם שֶׁהַטַּעַם אֵינוֹ צוֹדֵק אֶלָּא בָּאֲנָשִׁים, בָּאָה הַגְּזֵרָה עַל כֻּלּוֹ כְּאַחַת. וְעוֹד, שֶׁהַנָּשִׁים בָּאִים גַּם כֵּן מִזֶּרַע פָּסוּל, שֶׁהֵם הַזְּכָרִים שֶׁאֲסוּרִין, וּבְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אֵין אָנוּ הוֹלְכִים אֶלָּא אַחַר הָאָב, דִּכְתִיב (במדבר א:ב) ״לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם״. וְאִם אָמַר ״עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי״ וְלֹא הָיָה לָנוּ טַעַם ״עַל דְּבַר״, הָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר ״מוֹאָבִי״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״מִצְרִי״ וַ״אֲדוֹמִי״, וּמִשְּׁנֵיהֶם דּוֹרֵשׁ וְלֹא עַמּוֹנִית וְלֹא מוֹאָבִית.
דברים כג:ד · פירוש ו
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
וְלָזֶה אָמַר אַבְנֵר שְׁנֵי טְעָמִים הַנִּזְכָּרִים, וּמַחְלֹקֶת רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי רַבִּי יְהוּדָה סוֹבֵר דְּטַעַם ״מוֹאָבִי״ לְבַד יִתְחַיֵּב לוֹמַר וְלֹא מוֹאָבִית, וּמַאֲמַר ״עַל דְּבַר״ אֵינוֹ מְחַיְּבֵנִי לֹא לְרַבּוֹת וְלֹא לְמַעֵט כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר הַטַּעַם, וְטַעַם ״מִצְרִי״ וְ״אֲדוֹמִי״ מִשּׁוּם שֶׁהַטַּעַם שֶׁנָּתַן הַכָּתוּב מְחַיְּבֵנִי לִכְלֹל גַּם מִצְרִית וַאֲדוֹמִית שֶׁכָּל כָּךְ הֵם אַחִים הָאֲנָשִׁים כַּנָּשִׁים, גַּם גֵּרוּת הָאָרֶץ שֶׁהָיִינוּ בָהּ שָׁוִים בָּהּ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְלֹא חָשׁ הַכָּתוּב לוֹמַר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי כֵּיוָן שֶׁאֵין מָקוֹם לִטְעוֹת כַּנִּזְכָּר, וְלֹא סָבַר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לְהוֹכִיחַ מֵאָמְרוֹ ״עַל דְּבַר״, אוֹ מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי אַבְנֵר אוֹ מִטַּעַם שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לִדְחִיָּתוֹ שֶׁל דּוֹאֵג.
דברים כג:ד · פירוש ז
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
וּמַה שֶׁתִּרְגְּמַהּ בַּגְּמָרָא ״כָּל כְּבוּדָּה״ (תהלים מה:יד), יֵשׁ לְצַדֵּד וְלוֹמַר אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא אָמַר ״כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה״ אֶלָּא דַּוְקָא בִּכְבוּדָּה, לֹא בְּזוֹנָה, אַחַר שֶׁאָנוּ רוֹאִין מַעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה חֲצוּפוֹת, גָּלָה כָּבוֹד מֵהֶם וְחָזַר הַדִּין לוֹמַר הָיָה לָהֶם לְקַדֵּם וְכוּ׳ וְנָשִׁים לְנָשִׁים. וְיֵשׁ פָּנִים לוֹמַר שֶׁאֵין לְהָבִיא רְאָיָה מֵהַפְקָרָתָם לִזְנוּת מִשְּׁנֵי טְעָמִים: א׳ אֲנוּסִים הָיוּ מִצַּד שֶׁהִפְקִירוּם הָאֲנָשִׁים, ב׳ הַתּוֹרָה לֹא תַּקְפִּיד עֲלֵיהֶם לָמָּה לֹא עָשׂוּ דָּבָר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְנָשִׁים לַעֲשׂוֹתוֹ מִשּׁוּם ״כָּל כְּבוּדָּה״, הֲגַם שֶׁהֵם זִלְזְלוּ בְּעַצְמָן בְּדָבָר אַחֵר. וּמֵעַתָּה הַדְּבָרִים שְׁקוּלִים וְאֵין הוֹכָחָה מֵעַל דָּבָר, וְהוֹכִיחַ מִדִּקְדּוּק עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי.
דברים כג:ד · פירוש ח
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סוֹבֵר בְּהַכְרָעָה כִּי לְעוֹלָם יֶשְׁנָם בְּטַעֲנַת ״כָּל כְּבוּדָּה״ (תהלים מה:יד) וּפְטוּרִים מֵהַקְדָּמַת הַלֶּחֶם, וְדָרְשִׁינַן טַעַם הַכָּתוּב. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר אָמְרָם בַּגְּמָרָא ״כְּתַנָּאֵי״ שֶׁחוֹזֵר עַל מַאֲמַר ״כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה״ וְלָזֶה סְמָכָהּ לָהּ, כִּי לְפִי פֵּרוּשֵׁנוּ כָּל עִקַּר מַחְלֹקְתָם שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֵינָהּ אֶלָּא אִם יֵאָמֵר עֲלֵיהֶם טַעֲנַת ״כָּל כְּבוּדָּה״ אוֹ לֹא.
דברים כג:ד · פירוש ט
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שָׁלֹשׁ סְבָרוֹת בְּאַגָּדָה זוֹ: לְפִי שְׁמוּעַת רַבִּי יוֹחָנָן דּוֹרֵשׁ מֵאָמְרוֹ ״מוֹאָבִי״ וּמֵאָמְרוֹ ״עַל דְּבַר״, וְלִסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה מֵאָמְרוֹ ״עַמּוֹנִי״ לְבַד, וְלִסְבָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן עִקַּר הַדְּרָשָׁה הוּא מֵאָמְרוֹ ״עַל דְּבַר״.
דברים כג:ד · פירוש י
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
וּמֵעַתָּה בִּשְׁלָמָא לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, גַּם לִשְׁמוּעָתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לְמַאֲמַר עַל דְּבַר, אֶלָּא לִסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ אֶלָּא מִתֵּיבַת עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, קוּשְׁיָתֵנוּ בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר הַכָּתוּב עַל דְּבַר. וְיִתְיַשֵּׁב כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן.
דברים כג:ד · פירוש יא
לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהֹוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃
שׁוּב עָמַדְתִּי אֶל תּוֹכֶן עִנְיָן זֶה וְרָאִיתִי שֶׁאֵין טַעֲנָה עַל הַנְּקֵבוֹת לְקַדֵּם לְנָשִׁים, כִּי הַגַּע עַצְמְךָ שֶׁיִּרְצוּ בְּלִבָּם לְקַדֵּם, הֲיָכוֹל יוּכְלוּ עֲשׂוֹת בְּלֹא רְשׁוּת בַּעֲלֵיהֶן? וּמַה גַּם בִּרְאוֹת בַּעֲלֵיהֶן אוֹיְבִים לָהֶם, אֲנוּסִים הֵם הֲגַם שֶׁלֹּא יְקַדְּמוּ אוֹתָם. וּמֵעַתָּה אֵין טַעֲנַת ״אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ״ אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְעָמַד הַדִּין ״עַמּוֹנִי״ וְלֹא עַמּוֹנִית, ״מוֹאָבִי״ וְלֹא מוֹאָבִית. וְטַעֲנַת דּוֹאֵג טַעֲנַת מִין, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי כְּשֶׁאָמְרוּ לְפָנָיו קוּשְׁיָא זוֹ, הֱפִירָהּ וְאָמַר ״מִינָאָה״, כָּאָמוּר בַּמִּדְרָשׁ (מדרש שמואל כב).
דברים כו:ה · פירוש ו
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא. יִרְמֹז שֶׁצָּרִיךְ כָּל מִפְעָלוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה יִהְיוּ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם, כְּאָמְרוֹ (דברים יז:יא) ״עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט״ וְגוֹ׳, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּשְׁפָּטִים בֵּאֲרוּ אוֹתָם חֲכָמִים בְּשִׁשִּׁים מַסֶּכְתוֹת כְּמִנְיַן טֶנֶא, שֶׁזּוּלַת זֶה הֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל מִצְווֹת שֶׁבָּעוֹלָם יִשָּׂרֵף הוּא וְהֵם.
דברים כו:ה · פירוש י
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוּ וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל שַׂר עֶלְיוֹן אֶלָּא הַבָּא בְּיָדוֹ מְיֻסָּד עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הָרָמוּז בְּתֵבַת טֶנֶא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, ״וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי״ וְגוֹ׳.
דברים כז:א · פירוש א
וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. טַעַם זִכְרוֹן זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּאן, נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בָּזֶה מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יט:) שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב, דִּכְתִיב (משלי כא:ל) ״אֵין חָכְמָה וְגוֹ׳ לְנֶגֶד ה׳״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְצַו מֹשֶׁה״ וּלְפָנָיו שֶׁהוּא רַבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עָשָׂה שֶׁגַּם הַזְּקֵנִים יְצַוּוּ וְיַזְהִירוּ עַל הַדָּבָר לֵאמֹר ״שָׁמוֹר״ וְגוֹ׳. דִּקְדֵּק לוֹמַר שָׁמוֹר לְהָעִיר כִּי בְּדָבָר זֶה שֶׁהוּא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה (מכות יג:) הוּא שֶׁאָמְרוּ אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב כַּיָּדוּעַ.
דברים לב:א · פירוש ב
הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה        וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
וְרָאִיתִי לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בספרי) שֶׁאָמְרוּ: מֹשֶׁה שֶׁהָיָה קָרוֹב לַשָּׁמַיִם אָמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, יְשַׁעְיָה שֶׁהָיָה רָחוֹק מִן הַשָּׁמַיִם אָמַר ״שִׁמְעוּ שָׁמַיִם״ (ישעיה א:ב), עַד כָּאן. וְלִדְבְרֵיהֶם נִתְיַשְּׁבוּ קְצָת מֵהַדִּקְדּוּקִים, לֹא כֻּלָּם.
דברים לב:א · פירוש ד
הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה        וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
וַהֲגַם שֶׁקַּדְמוֹנֵינוּ בָּחֲרוּ דֶּרֶךְ אַחֵר, כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁשִּׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה (במדבר רבה יג,טז), וּבְעִנְיַן הָאַגָּדָה יְכוֹלִים לְפָרֵשׁ הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הַפֵּרוּשׁ מְנַגֵּד לְדִבְרֵיהֶם כָּל שֶׁאֵין הַנִּגּוּד בִּדְבַר הֲלָכָה, וּמַה גַּם שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְהַסְבִּיל שְׁנֵי הַדְּרָכִים בַּפָּסוּק כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ:
דברים לב:ב · פירוש ב
יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י        תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא        וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
עוֹד יִרְמֹז כִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמָּטָר מְנִיעָתוֹ תְּסוֹבֵב מִיתָה לְהָאָדָם, כְּמוֹ כֵן מְנִיעַת הַתּוֹרָה תַּעַרְפֶנּוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה א:יט-כ) ״אִם תֹּאבוּ וְגוֹ׳ וְאִם תְּמָאֲנוּ וְגוֹ׳ חֶרֶב״ וְגוֹ׳. וְכָפַל לוֹמַר בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת ״לִקְחִי אִמְרָתִי״, כְּנֶגֶד שְׁנֵי תּוֹרוֹת – תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. כְּנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אָמַר ״לִקְחִי״ שֶׁה׳ נְתָנָהּ מִיָּדוֹ לְיַד מֹשֶׁה כְּתוּבָה בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, וַהֲגַם שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, בָּהֶם כְּלוּלִים כָּל מַה שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ב צג:). וּכְנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אָמַר ״אִמְרָתִי״ שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁנִּמְסְרוּ בְּמַאֲמַר פֶּה אֶל פֶּה. וְכִנָּה לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מָטָר וּלְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה טַל, לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הִיא הָעִקָּר וִיסוֹד כָּל דָּבָר, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֵם תִּקּוּנִים וְדִקְדּוּקִים שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים בָּהּ אֶלָּא נִרְמָזִים, וְהוּא עִנְיָן שֶׁלָּקַח הַכָּתוּב בְּדִמְיוֹנָהּ שֶׁדִּמָּה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְמָטָר שֶׁהוּא יְסוֹד וְעִקַּר הַכֹּל, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְטַל שֶׁהוּא תִּקּוּן וְהַעֲמָדָה מַה שֶׁעָשָׂה הַמָּטָר כְּמוֹ שֶׁהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.
דברים לב:ב · פירוש ד
יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י        תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא        וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
וְלָזֶה כִּנָּה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְמָטָר, שֶׁאֵינוֹ תָּמִיד אֶלָּא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאֵרַע לְרָבָא (תענית כד:) עַל שֶׁהִטְרִיחַ לְהוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם, כְּמוֹ כֵן הַמִּקְרָא הוּא דַּוְקָא בִּזְמַנּוֹ הַמֻּגְבָּל לוֹ יוֹם וְלֹא לַיְלָה. וְדִמָּה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְטַל, כְּמוֹ שֶׁהַטַּל לֹא מַפְסִיק קַיִץ וְחֹרֶף יוֹמָם וְלַיְלָה, כְּמוֹ כֵן תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵין לְךָ זְמַן שֶׁאֵינוֹ זְמַנָּהּ, וְאַל תַּקְשֶׁה שֶׁהַטַּל יַפְרִיחֶנּוּ הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אֵין הַמְּנִיעָה מִצַּד הַטַּל:
דברים לג:ג · פירוש ה
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ שֶׁהוּא טַעַם ״תֻּכּוּ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח.) שֶׁכָּפָה הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וּבִימֵי הָמָן בִּטְּלוּ טַעֲנַת מוֹדָעָא רַבָּא וְקִיְּמוּ מֵרְצוֹנָם מַה שֶׁקִּבְּלוּ בְּאוֹנֶס, וּפֵרַשְׁתִּי הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ (שמות יט:ה), כִּי מַה שֶׁמֵּאֲנוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁהֻצְרַךְ לַהֲפוֹךְ עֲלֵיהֶם הָהָר הָיָה עַל גְּזֵרַת חֲכָמִים וְדִבְרֵיהֶם וְתַקָּנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר רָבוּ שֶׁעָשׂוּ לְהַזְהִיר יִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲמִידָם בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר מִלַּעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי הַשֵּׁם, וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ חֵלֶק מֵהַדִּבְּרוֹת שֶׁלֹּא רָצוּ לְקַבֵּל, כִּי עַל כְּלָלוּת הַתּוֹרָה כָּתוּב יוֹשֶׁר (שמות כד:ז) ״כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר הַשֵּׁם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״, אֶלָּא עַל חֵלֶק מֵהַדִּבְּרוֹת שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל תּוֹרַת חָכָם עַל זֶה ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ שֶׁהוּא הַר סִינַי שֶׁעָמַד הַשֵּׁם עָלָיו וְאוֹתוֹ כָּפָה הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית.
דברים לג:ג · פירוש ו
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
אוֹ תִּתְפָּרֵשׁ ״מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ לְשׁוֹן הַנְהָגָה, פֵּרוּשׁ תּוֹרוֹת הַמַּנְהִיגִים אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הֵם הַמְּחַדְּשִׁים תַּקָּנוֹת וּגְזֵרוֹת וּגְדָרִים וּסְיָגִים, וּבִימֵי מָרְדְּכַי כְּשֶׁרָאוּ אֲשֶׁר יַפְלִיא צַדִּיק עֲשׂוֹת קִבְּלוּ תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים.