אור החיים

מצוות ועבודת ה'

תשובה

דרכי התשובה, כוח התשובה, תשובה מאהבה ומיראה

138 קטעים ב-5 חומשים

בראשית

בראשית ג:יג · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָאִשָּׁ֖ה מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָאֹכֵֽל׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים לָאִשָּׁה וְגוֹ׳. טַעַם שְׁאֵלָה זוֹ הִיא לְהִתְוַדּוֹת עַל עֲוֹנָהּ לִפְנֵי ה׳, כִּי בָּזֶה הָיְתָה אֲרוּכָה לְמַחֲלָתָהּ, כִּי אָמְרָה ״הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי״ וְזֶה הוּא וִדּוּיָהּ. גַּם טָעֲנָה כִּי שׁוֹגֶגֶת בַּדָּבָר לְצַד פִּתּוּי הַנָּחָשׁ. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה כִּי לֹא יָדְעָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ לְמֵסִית זֶה, שֶׁאִם הָיְתָה יוֹדַעַת בּוֹ לֹא הָיְתָה נִשְׁמַעַת לוֹ. וְאָמְרָהּ הִשִּׁיאַנִי שֶׁרָמְזָה לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ, כִּי אָמַר לָהּ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת אֲכִילָה זוֹ תִּהְיֶה כֵּאלֹהִים וְתִתְנַשֵּׂא, וְהוֹדֵית בְּשִׁגְגָתָהּ לִפְנֵי קוֹנָהּ.
בראשית ג:כב · פירוש ו
וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
וּלְפִי דֶּרֶךְ זֶה נַשְׂכִּיל מַאֲמָר אֶחָד תָּמוּהַּ (בראשית רבה כא,ו), וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ״, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: מְלַמֵּד שֶׁפָּתַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה, דִּכְתִיב ״וְעַתָּה״ – אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י:יב): ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמַר ״פֶּן״ – אֵין ״פֶּן״ אֶלָּא לָאו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִשְׁלַח יָדוֹ וְאָכַל, וְאִם אָכַל וָחַי לְעוֹלָם, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תְּמוּהִים בְּיוֹתֵר, אֵיךְ יֻצְדַּק לוֹמַר ה׳ לְאָדָם שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וְיִמְרֹד מֶרֶד גָּדוֹל כָּזֶה לוֹמַר ״לֹא״? עוֹד, לָמָּה לֹא חָשׁ ה׳ שֶׁיֹּאכַל אֶלָּא כְּשֶׁאָמַר ״לֹא״? וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי אִם הָיָה עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה לֹא הָיָה ה׳ מַקְפִּיד עַל חַיּוּתוֹ לְעוֹלָם, וְזֶה אֵינוֹ, כִּי כְּבָר נִתְחַיֵּב מִיתָה בְּיוֹם אָכְלוֹ מֵעֵץ הַדַּעַת.
בראשית ג:כב · פירוש ז
וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ יָבוֹאוּ עַל נָכוֹן דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי ה׳ רָצָה לְהוֹדִיעַ לְהָאָדָם כִּי חָטָא בַּאֲכִילָתוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת הַכָּרָתוֹ כֵּן, הוּא מֵעַצְמוֹ יִבָּדֵל מִלֶּאֱכוֹל מֵעֵץ הַחַיִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה כִּי הוּא זֶה תִּקּוּנוֹ. וְלָזֶה אָמַר לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, וּמַשְׁמָעוּת תְּשׁוּבָה יַגִּיד כִּי פָּשַׁע. וְהָאָדָם הֵשִׁיב ״לָאו״, פֵּרוּשׁ כִּי לֹא חָטָא שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָשׁוּב, וְטוֹעֵן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כִּי לֹא יָדַע בָּהּ וְאֵינוֹ אֶלָּא שׁוֹגֵג וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְכֵיוָן שֶׁטָּעַן כֵּן, אָמַר ה׳ מֵעַתָּה יִשְׁלַח יָדוֹ וְאָכַל, שֶׁאֵין לוֹ מוֹנֵעַ כְּפִי סְבָרָתוֹ. לָזֶה שִׁלְּחוֹ ה׳ כִּי מִשְׁפָּטוֹ נֶחְתַּם לָמוּת עַל אֲכִילָתוֹ מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאַחַר כָּךְ שָׁב וְנִכְנַס בְּמֵי גִּיחוֹן ק״ל שָׁנָה לְכַפָּרַת עָוֹן (פרקי דרבי אליעזר כ):
בראשית ד:ו · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל קַיִן וְגוֹ׳. קָשֶׁה אָמְרוֹ לָמָּה חָרָה וְגוֹ׳, הַהֵיטֵב יֶחֱרֶה לוֹ עַל הַפְלָגַת שִׁפְלוּתוֹ בְּעֵרֶךְ אָחִיו הַקָּטָן וַיִּפְּלוּ פָנָיו, וּבַמֶּה מֵסִיר בָּשְׁתּוֹ בְּאָמְרוֹ הֲלֹא אִם תֵּיטִיב, זֶה הוּא תִּקּוּן לְהַבָּא וְלֹא לְשֶׁעָבַר. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ אֵין לוֹ מַשְׁמָעוּת, וְכָל הָאָמוּר בָּעִנְיָן צָרִיךְ פֵּרוּשׁ.
בראשית ד:ו · פירוש ד
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח – שֶׁהוּא שַׁעַר קַבָּלַת הַמְּנָחוֹת וְהַתְּשׁוּרוֹת, שָׁם רוֹבֵץ הַחַטָּאת לְבַל יִהְיֶה מָקוֹם לַעֲלוֹת הַתְּשׁוּרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לְהִנָּשְׂאוֹת. וְאִם תֹּאמַר אַתָּה הָאָדוֹן שַׁלִּיט תְּקַבֵּל הַמִּנְחָה וְלֹא יִהְיֶה מוֹנֵעַ הַחַטָּאת, לָזֶה אָמַר הֵן אֱמֶת אִם תַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה יֵשׁ מָקוֹם לְטַעֲנָה זוֹ, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינְךָ חוֹשֵׁב בִּתְשׁוּבָה כָּרָמוּז בְּתֵיבַת ״לֹא תֵיטִיב״ שֶׁעוֹדְךָ מִתְאַוֶּה וְחוֹשֵׁק לִבְחִינַת הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה חָפֵץ לִמְשׁוֹל בּוֹ וּלְגָרֵשׁ אוֹתוֹ לְבַל יִרְבֹּץ לְפִתְחֲךָ. וַהֲגַם כִּי ה׳ יִרְצֶה לְהַפְרִידוֹ מֵעָלֶיךָ, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁאַתָּה תַּרְחִיקֵהוּ מִתְּשׁוּקָתְךָ, כִּי כָל עוֹד שֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בִּבְחִינַת הָרַע הוּא מַמְשִׁילוֹ עָלָיו, כְּאָמְרוֹ (תהלים פ״א:י׳): ״לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר״. וּכְשֶׁהָאָדָם מוֹאֵס בִּדְבָרָיו וּבַעֲצָתוֹ זוֹ הִיא הַשְׁפָּלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ (משלי ט״ז:ל״ב): ״וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר״. וּכְפִי זֶה יְדַבֵּר ה׳ אֵלָיו בְּדֶרֶךְ תְּמִיהָא, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו ״לָמָּה וְגוֹ׳ וְלָמָּה״ וְגוֹ׳, כִּי תְּלוּנָתוֹ עַל עַצְמוֹ וְלֹא עַל מַלְכּוֹ, כִּי אֵיךְ יַחְפֹּץ שֶׁיִּמְשׁוֹל הוּא בּוֹ וְהוּא מַמְשִׁילוֹ עַל עַצְמוֹ, וְהָבֵן:
בראשית יז:כ · פירוש א
וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֮ שְׁמַעְתִּ֒יךָ֒ הִנֵּ֣ה ׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה לֶהֱיוֹת שֶׁאַבְרָהָם לֹא הִתְפַּלֵּל עַל יִשְׁמָעֵאל אֶלָּא לְצַד שֶׁהוּא לְבַדּוֹ זַרְעוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ ה׳ זֶרַע מִשָּׂרָה, אָז לֹא יְבַקֵּשׁ עוֹד עַל יִשְׁמָעֵאל. לָזֶה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ״, פֵּרוּשׁ קִבַּלְתִּי דְּבָרֶיךָ, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא.) קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי מִתְקַיֶּמֶת, וּמְרֻבָּה מִדָּה טוֹבָה מִמִּדַּת וְכוּ׳. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁתְּפִלַּת אַבְרָהָם עַל יִשְׁמָעֵאל הָיְתָה שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק, רָמַז לוֹ ה׳ שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרוֹ ״הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ״ שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהַבְּרָכָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּבָרוּךְ, וּבָרוּךְ הוּא מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה. וְאָמַר לְשׁוֹן עָבָר בֵּרַכְתִּי וְגוֹ׳, הוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ (בראשית טו:טו) ״תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה״, וְכֵן הָיָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נט:ז) שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה.
בראשית יח:טו · פירוש א
וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃
וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר, גַּם אָמְרוֹ ״כִּי יָרֵאָה״ – לְהוֹדִיעַ צִדְקַת שָׂרָה אִמֵּנוּ הַצַּדֶּקֶת, שֶׁלֹּא אָמְרָה בְּפֵרוּשׁ ״לֹא צָחַקְתִּי״ שֶׁלֹּא תּוֹצִיא מִפִּיהָ דְּבַר שֶׁקֶר, אֶלָּא אָמְרָה עִנְיָן שֶׁמִּמֶּנּוּ מוּבָן שֶׁכַּוָּנָתָהּ לוֹמַר לֹא צָחֲקָה. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וַתֹּאמֶר לֹא צָחַקְתִּי״. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר וְהֵיאָךְ הָיָה לָהּ פָּנִים שֶׁתְּכַחֵשׁ בְּדִבְרֵי ה׳, לָזֶה אָמַר כִּי יָרֵאָה – פֵּרוּשׁ: יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן הַיָּרֵא אֶת רַבּוֹ וְשָׁגַג וְעָשָׂה דָּבָר בִּלְתִּי מְתֻקָּן וְיוֹכִיחֶנּוּ רַבּוֹ עַל אֲשֶׁר עָשָׂה, כְּשֶׁיִּגְדַּל בְּלִבּוֹ הַפְלָגַת הַמּוֹרָא עַל אֲשֶׁר עָבַר רְצוֹן אֲדוֹנוֹ, לֹא יַעֲצֹר כֹּחַ לְהוֹדוֹת עַל אֲשֶׁר עָשָׂה לְהַפְלָגַת הַמּוֹרָא וְיַכְחִישׁ, וּבְהַכְחָשָׁתוֹ עַצְמָהּ יַגִּיד כִּי אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר, אֶלָּא לְצַד הַפְלָגַת הַמּוֹרָא אֵינוֹ עוֹצֵר כֹּחַ לְהָעֵז פָּנָיו כִּי כֵן עָשָׂה. וְהוּא מַה שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב ״כִּי יָרֵאָה״, וְהָבֵן. וְאָמַר לָהּ אַבְרָהָם לֹא כִּי צָחָקְתְּ – פֵּרוּשׁ: הַיּוֹתֵר נָאוֹת הוּא שֶׁתּוֹדֶה כִּי צָחַקְתְּ, כִּי בָּזֶה חָפֵץ ה׳ שֶׁיִּתְוַדֶּה הָאָדָם בְּפִיו בְּפֵרוּשׁ. וְכֵן הוֹכִיחוּ נְבִיאֵנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁדָּבָר הַמְּרֻצֶּה הוּא, ״וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם״ (משלי כ״ח:י״ג).
בראשית יח:כא · פירוש ג
אֵֽרְדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁהֲגַם שֶׁצַּעֲקָתָם בָּאָה, עִם כָּל זֶה רָצָה לְהַבְחִין בָּהֶם אִם בְּעֵת הַמִּשְׁפָּט לֹא חָזְרוּ בָהֶם וְעוֹדָם מַחֲזִיקִים בְּרִשְׁעָם, וְלָזֶה שָׁלַח הַמַּלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי צוּרָה וְתֹאַר יָפֶה לִבְחֹן בָּהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֵרְדָה נָּא פֵּירוּשׁ עַתָּה וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ עָשׂוּ עוֹד כָּלָה, וְאִם לֹא וְגוֹ׳, וְהֵם הָרְשָׁעִים כְּצַעֲקָתָם עָשׂוּ שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן, וְלָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד הֶחְלִיטוּ הַמַּלְאָכִים וְאָמְרוּ לְלוֹט (בראשית י״ט:י״ג) ״מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ״ וְגוֹ׳, אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן לֹא אָמְרוּ כְּלוּם. הָא לָמַדְתָּ אִם לֹא הָיוּ מְבַקְשִׁים לִשְׁלוֹחַ יָד בַּמַּלְאָכִים, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה לָהֶם אֲרִיכוּת זְמַן בְּמִדַּת אֶרֶךְ אַפַּיִם. וְאוּלַי נָגַע ה׳ בְּדִין זֶה מִדִּין מוֹרֶדֶת שֶׁאָמְרוּ בִּכְתוּבּוֹת (דף סג:) שֶׁאֲפִילוּ אַחַר שֶׁעָבְרוּ אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת בְּהַכְרָזָה, בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין מוֹדִיעִין אוֹתָהּ אוּלַי תָּשׁוּב, וְלָזֶה שָׁלַח ה׳ הַמַּלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים עַל דַּעַת שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתוּ עַד שֶׁיִּרְאוּ בָהֶם כִּי עוֹדָם בְּרִשְׁעָם. וְלָזֶה סָמַךְ פָּסוּק ״וַיִּפְנוּ מִשָּׁם״ וְגוֹ׳ לְ״אֵרְדָה נָּא״ וְהָבֵן:
בראשית כז:א · פירוש ג
וַֽיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃
בְּנוֹ הַגָּדוֹל. נְתִינַת טַעַם לָמָּה לֹא קָרָא לְיַעֲקֹב, כִּי זֶה הַבְּכוֹר, וְאוּלַי שֶׁלֹּא יָדַע מֵהַמֶּכֶר. וְטַעַם יִצְחָק שֶׁהָיָה חָפֵץ לְבָרֵךְ עֵשָׂו הָרָשָׁע, כִּי חָשַׁב שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַבְּרָכוֹת יִתְהַפֵּךְ לְמִדַּת הַטּוֹב וְיֵיטִיב דְּרָכָיו, כִּי הַצַּדִּיקִים יִכְאֲבוּ בַּעֲשׂוֹת בְּנֵיהֶם רֶשַׁע, וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל עִמּוֹ לְהֵיטִיב, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מוֹעִיל. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ:א) כִּי נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב שֶׁמָּנַע דִּינָה מֵעֵשָׂו, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה מַחְזִירַתּוֹ לַמּוּטָב, הֲרֵי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַחְזוֹר לַמּוּטָב.
בראשית כז:מג · פירוש א
וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃
וְעַתָּה בְנִי. פֵּירוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב:י): וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ, וּפֵרוּשׁ כִּי אֵין אָדָם בָּטוּחַ בְּחַיָּיו אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד, וּבָזֶה יִהְיֶה תָּמִיד בִּתְשׁוּבָה. לָזֶה אָמְרָה וְעַתָּה וְגוֹ׳ קוּם בְּרַח וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וְעַתָּה תֵּכֶף וּמִיָּד, וַהֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר עֵשָׂו אֶלָּא ״יִקְרְבוּ״ וְגוֹ׳, אֶפְשָׁר שֶׁיָּמוּת יִצְחָק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְיוֹצִיא מַחְשַׁבְתּוֹ לַפּוֹעַל:
בראשית לז:כ · פירוש ד
וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃
אוּלַי שֶׁהָאַחִים דָּנוּ בּוֹ דִּין עֵד זוֹמֵם, כִּי מָצִינוּ שֶׁהוּא הֵבִיא דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם וְאָמַר דְּבָרִים שֶׁיִּתְחַיְּבוּ מִיתָה עַל עֵדוּתוֹ. הַהוּא אָמַר שֶׁאָכְלוּ אֵבֶר מִן הַחַי, הַהוּא אָמַר שֶׁהֵם בַּעֲלֵי עֲרָיוֹת, וְעַל כָּל אַחַת מֵהֶם בְּנֵי נֹחַ מִתְחַיְּבִים מִיתָה, וּבֶן נֹחַ נֶהֱרָג עַל פִּי עֵד אֶחָד בְּלֹא עֵדִים וּבְלֹא הַתְרָאָה וְעַל עֵדוּת הַקְּרוֹבִים גַּם כֵּן (רמב״ם הלכות מלכים פרק ט). אֲשֶׁר עַל כֵּן דָּנוּ בּוֹ מִשְׁפַּט עֵד זוֹמֵם וּפְטוּרִים הֵם מִדִּינֵי שָׁמַיִם. אֶלָּא דִּלְצַד דִּינֵי אָדָם אֵינָם פְּטוּרִים כִּי אֵין לָהֶם הֲזָמָה, לָזֶה נִתְחַכְּמוּ לַהֲמִיתוֹ כֻּלָּן יַחַד שֶׁבָּזֶה אֵין חִיּוּב לְכֻלָּן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, אֲבָל לְדִין הַשָּׁמַיִם הֵם פְּטוּרִים מִטַּעַם שֶׁיָּדְעוּ נֶאֱמָנָה כִּי הוּא בִּקֵּשׁ לְהָרְגָם. וְכָל זֶה הוּא סִבַּת הַסִּבּוֹת לַעֲשׂוֹת ה׳ אֲשֶׁר זָמַם. וְאוּלַי שֶׁרָמְזוּ בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה לְבַסּוֹף וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְעַתָּה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרק כא) וְאֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ.
בראשית מא:ט · פירוש ב
וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר אֶת חֲטָאַי עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלַי מִיִּסּוּרֵי הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא אַדְרַבָּה אֲנִי אוֹמֵר פְּחִיתוּתִי וְגֵרְעוֹנִי כִּי אֲנִי הוּא הַחוֹטֵא, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר אֶת חֲטָאַי וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר הַיּוֹם כִּי הוּא עֵת הַצּוֹרֶךְ, כִּי זוּלַת זֶה הָיָה מַעֲלִים זִכְרוֹן מַעֲשָׂיו הַפְּחוּתִים. גַּם בָּזֶה נָתַן טַעַם לְמָה שֶׁלֹּא הוֹדִיעַ הַדָּבָר מִקּוֹדֶם, כַּחִיּוּב הַמּוּטָל עַל קְרוֹבֵי הַמֶּלֶךְ לְהוֹדִיעַ דָּבָר חָדָשׁ כָּזֶה, כִּי לֹא הָיָה לְהַזְכִּיר עוֹד שִׁגְיוֹנוֹ. וְאָמַר חֲטָאַי לְשׁוֹן רַבִּים, לוֹמַר כִּי חָשׁוּב בְּעֵינָיו אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ לַחֲטָאִים רַבִּים. אוֹ אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִרְמֹז גַּם לְחֵטְא זֶה שֶׁמָּנַע הַהוֹדָעָה עַד עַתָּה, לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים ״חֲטָאַי״.
בראשית מב:ז · פירוש א
וַיַּ֥רְא יוֹסֵ֛ף אֶת־אֶחָ֖יו וַיַּכִּרֵ֑ם וַיִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם וַיְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣ם קָשׁ֗וֹת וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֵאַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִשְׁבׇּר־אֹֽכֶל׃
וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו. פֵּרוּשׁ, רָאָה אוֹתָם בִּרְאִיַּת אַחִים וְהִכִּיר אַחְוָה לָהֶם, אֶלָּא שֶׁאֲלֵיהֶם הָיָה מִתְנַכֵּר, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם – פֵּרוּשׁ, לְמָה שֶׁהֵם אֵינָם מַכִּירִים אוֹתוֹ לֹא יַקְפִּידוּ עַל דַּבְּרוֹ אֲלֵיהֶם קָשׁוֹת, כִּי הוּא לָהֶם אִישׁ נָכְרִי. וְעָשָׂה כֵן לְהָבִיא בִּנְיָמִין כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה לְבַסּוֹף, גַּם לִבְחוֹן בָּהֶם בְּאֶמְצָעוּת הַמִּתְגַּלְגֵּל לֵידַע מַחְשְׁבוֹתָם אֵלָיו בְּאוֹתוֹ מַצָּב, וְנִתְגַּלָּה לוֹ כִּי מִתְחָרְטִים הֵם עַל אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ וּלְחֵטְא יַחְשְׁבוּהוּ.
בראשית מב:ט · פירוש א
וַיִּזְכֹּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת הַחֲלֹמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃
וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מְרַגְּלִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁזָּכַר הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם כְּפִי הָאֱמֶת, וְהֵם חֲשָׁדוּהוּ כִּי שֶׁקֶר בְּפִיו וְאוֹמֵר מַה שֶׁהוּא מְקַוֶּה לְהִתְגַּדֵּל עֲלֵיהֶם, גַּם הוּא נִתְכַּוֵּן לְכַפֵּר עֲוֹנָם וַיֹּאמֶר לָהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת וְגוֹ׳ וְאֵין בְּפִיכֶם נְכוֹנָה.
בראשית מב:טז · פירוש ג
שִׁלְח֨וּ מִכֶּ֣ם אֶחָד֮ וְיִקַּ֣ח אֶת־אֲחִיכֶם֒ וְאַתֶּם֙ הֵאָ֣סְר֔וּ וְיִבָּֽחֲנוּ֙ דִּבְרֵיכֶ֔ם הַֽאֱמֶ֖ת אִתְּכֶ֑ם וְאִם־לֹ֕א חֵ֣י פַרְעֹ֔ה כִּ֥י מְרַגְּלִ֖ים אַתֶּֽם׃
אוֹ לְעוֹלָם לֹא הָיָה בְּדַעְתָּם לְהִפָּרֵד בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי הָיוּ יְרֵאִים עַל הַפֵּרוּד לְבַל יִהְיֶה אָשֵׁם לֶהֱיוֹתוֹ לְבַדּוֹ, וְלֹא נִתְרַצּוּ לְבַסּוֹף לְהַנִּיחַ אֶחָד מֵהֶם אֶלָּא לְצַד שֶׁתָּלָה לָהֶם הַנִּסָּיוֹן בָּזֶה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּפָסוּק (בראשית מב:יט) ״אִם כֵּנִים וְגוֹ׳ וְלֹא תָמוּתוּ״, אָז הֻכְרְחוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם.
בראשית מב:כא · פירוש ב
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים ׀ אֲנַ֘חְנוּ֮ עַל־אָחִ֒ינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשׁ֛וֹ בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃
וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לוֹמַר, לֶהֱיוֹת שֶׁצִדְּדוּ בְּטַעַם צָרָה זוֹ אִם הוּא בִּשְׁבִיל מֶכֶר יוֹסֵף, וְדָחוּ טַעַם זֶה כְּפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי (בראשית ל״ז:כ׳) שֶׁכְּפִי הַדִּין דָּנוּהוּ לַהֲרִיגָה, וְאִם כֵּן הַמֶּכֶר שֶׁעָשׂוּ לוֹ הוּא אַדְרַבָּה מִדַּת הַחֶסֶד. וְאִם עַל שֶׁגָּרְמוּ צָרַת אֲבִיהֶם, אַדְרַבָּה דָּבָר זֶה יוֹסִיף לוֹ מַכְאוֹב, וְלֹא יַעֲשֶׂה ה׳ יִסּוּרֵי עֲוֹן צַעַר אֲבִיהֶם בְּדָבָר שֶׁיִּגְדַּל עוֹד צַעַר עַל צַעֲרוֹ. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא מָצְאוּ עָוֹן וְאָמְרוּ אֲבָל אֲשֵׁמִים וְגוֹ׳ אֲשֶׁר רָאִינוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁעַל כָּל פָּנִים הָיָה לָהֶם לְרַחֵם עָלָיו בִּרְאוֹת אֲחִיהֶם מִתְחַנֵּן עַל סַכָּנַת נַפְשׁוֹ וְנִתְאַכְזְרוּ עָלָיו, וְדָבָר זֶה מְגֻנֶּה לַצַּדִּיקִים לַעֲשׂוֹתוֹ, עַל כֵּן בָּאָה וְגוֹ׳.
בראשית מב:כא · פירוש ג
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים ׀ אֲנַ֘חְנוּ֮ עַל־אָחִ֒ינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשׁ֛וֹ בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֶהֱיוֹת שֶׁרָאוּ כֻּלָּם יַחַד בָּאוּ לְמִשְׁמָר, חָשְׁבוּ בְּדַעְתָּם בְּשֶׁל מִי הָרָעָה. וְלֶהֱיוֹת שֶׁמֶּכֶר יוֹסֵף הָיָה לְאוֹת בֵּין עֵינֵיהֶם, כְּשֶׁבָּאוּ לִתְלוֹת בּוֹ מָצְאוּ סְתִירָה לַדָּבָר מִצַּד רְאוּבֵן שֶׁנִּתְפַּס עִמָּהֶם וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הַמּוֹכְרִים. לָזֶה הִכְרִיחוּ וְאָמְרוּ אֲבָל אֲשֵׁמִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֵן אֱמֶת אִם נֹאמַר שֶׁהַצָּרָה בָּאָה בְּעַד הַמֶּכֶר יִקְשֶׁה לָנוּ רְאוּבֵן לֹא מָכַר, אֲבָל אֲשֵׁמִים וְגוֹ׳ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ וְגוֹ׳ כְּשֶׁרָצוּ לִשְׁלֹחַ יָד בּוֹ. וּבְדָבָר זֶה הָיָה רְאוּבֵן שָׁוֶה עִמָּהֶם, הַהוּא אָמַר (בראשית לז:כב) ״הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר״. וּפְשִׁיטָא כִּי יִתְחַנֵּן יוֹסֵף אֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר בְּהַשְׁלִיכוֹ אֶל הַבּוֹר, לְפַחַד הַנְּפִילָה וְהֶבֶל הַבּוֹר וְהַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, גַּם לָמוּת שָׁמָּה בָּרָעָב וּבַצָּמָא, וְאֵין לְךָ מִיתָה מְשֻׁנָּה כָּזוֹ. וַיְחַנֵּן קוֹלוֹ לָהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל תְּחִנָּתוֹ, וּבָזֶה יַד רְאוּבֵן עִמָּהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, פֵּרוּשׁ, יַחַד, הַצָּרָה. וְכָל זֶה כְּשֶׁנֹּאמַר כִּי דִּבְרֵיהֶם אֵלּוּ הָיוּ כְּשֶׁהִכְנִיסוּם בַּמִּשְׁמָר, וְטַעַם שֶׁסִּדֵּר הַכָּתוּב דִּבְרֵיהֶם בָּאַחֲרוֹנָה הוּא לְצַד שֶׁלֹּא רָצָה לְהַפְסִיק תּוֹךְ כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף.
בראשית מז:כט · פירוש ד
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וּמַה מְאֹד הֵאִירָה הַקְדָּמָה זוֹ עֵינֵי מַשְׂכִּיל בְּכַמָּה פְּרָטֵי הַחֲקִירוֹת. הָאֶחָד הֵאִירָה עֵינֵינוּ בְּסוֹד הַשֵּׁנָה כִּי הִיא לַעֲלוֹת נִיצוֹץ שֶׁכְּנֶגֶד הַיּוֹם הַהוּא, וְהוּא סוֹד אָמְרָם כִּי הַשֵּׁנָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵהַמִּיתָה (ברכות נז:), וְאֵין יְצִיאַת הַנִּיצוֹץ בְּהֶחְלֵט מֻכְרַחַת מֵהַנְּשָׁמָה, אֶלָּא שֶׁנִּפְרָד מֵהַכֹּל וְעוֹדֶנּוּ נִסְרָךְ וְנִסְבָּךְ בַּנֶּפֶשׁ, וְזֶה מֵחֶסֶד אֵל שֶׁכָּל נִיצוֹץ שֶׁזָּכָה בְּיוֹמוֹ הִנֵּה הוּא רָחוֹק מֵהַהֶפְסֵד הֲגַם שֶׁיַּרְשִׁיעַ אָדָם אַחֲרָיו, וְנִיצוֹץ אֲשֶׁר יַעֲלֶה פָּגוּם הִנֵּה הוּא יָכוֹל לְהִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, יָשׁוּב הַנִּיצוֹץ וְיִתְתַּקֵּן, גַּם זֶה מֵחַסְדֵי הַמִּתְחַסֵּד הוּא אֱלֹהֵינוּ יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ.
בראשית מט:ד · פירוש ב
פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ {פ}
עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ אַל תּוֹתַר שֶׁהַפְּחִיזוּת שֶׁנָּהַג לַעֲשׂוֹת דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן לֹא נָהַג לַעֲשׂוֹתוֹ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִתְרוֹן, כִּי לְעִנְיַן תְּשׁוּבָה לֹא קָדַם הוּא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב.) מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁיּוֹדֶה – יְהוּדָה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְזֶה לְשׁוֹנָם: לֹא הָיָה אָדָם שֶׁפָּתַח בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְכוּ׳, עַד כָּאן, עִם כָּל זֶה וִדּוּי לֹא אָמַר עַד שֶׁבָּא יְהוּדָה וְאָמַר ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפַץ רְאוּבֵן וְאָמַר ״אֲנִי בִּלְבַּלְתִּי מִטַּת אָבִי״, כָּךְ הוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא) שֶׁכָּךְ קַבָּלָה בְּיָדָם. וּלְדִבְרֵיהֶם אֵלּוּ יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר כִּי לְטַעַם זֶה נִתְּנָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לִיהוּדָה בְּעַד גְּמַר הַהוֹדָאָה אֲשֶׁר גָּרְמוּ לִרְאוּבֵן לְהוֹדוֹת. וְהַכְּהֻנָּה שֶׁנִּתְּנָה לְלֵוִי נִרְאֶה כִּי לֹא זָכָה בָּהּ אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשָׂיו אַחַר כָּךְ, כְּאָמְרוֹ (דברים לג:ח) ״לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה״ וְגוֹ׳, וְאָז הוּא שֶׁנִּתְּנָה לְלֵוִי הַכְּהֻנָּה. וְעַל כָּל פָּנִים מִימֵי יַעֲקֹב נִטְּלוּ כָּל הַמַּעֲלוֹת מֵרְאוּבֵן כְּאָמְרוֹ אַל תּוֹתַר, וְנָתַן יַעֲקֹב שְׁתֵּי מַעֲלוֹת: אַחַת לְיוֹסֵף וְאַחַת לִיהוּדָה, וְהַשְּׁלִישִׁית תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת עַד שֶׁנְּתָנָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרָאוּי לָהּ אֲשֶׁר נִסָּהוּ וְגוֹ׳׃

שמות

שמות ד:יא · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהֹוָֽה׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלָיו מִי שָׂם וְגוֹ׳. יִרְצֶה לוֹמַר אֵלָיו שֶׁהָיָה לוֹ לִבְטֹחַ בּוֹ שֶׁהוּא הַשָּׂם פֶּה שֶׁיָּשִׂים גַּם אֵלָיו, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן מָנַע מִמֶּנּוּ הָרְפוּאָה זוּלַת לְעֵת הַצּוֹרֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ וְעַתָּה וְגוֹ׳ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲבָל לֹא לַעֲקֹר מִמֶּנּוּ הָעִלְּגוּת. אוֹ יִרְצֶה לִרְמֹז שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל מִיעוּט הַבְטָחָתוֹ.
שמות ט:יט · פירוש ג
וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כׇּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃
עוֹד נִרְאֶה בְּהַקְדִּים לִשְׁאוֹל: דְּבַר ה׳ ״שְׁלַח הָעֵז״ – לְאֵיזֶה מָקוֹם נוֹטֶה? אִם לְהַיָּרֵא דְּבַר ה׳, הוּא מֵעַצְמוֹ כְּשֶׁיִּשְׁמַע כִּי מָחָר יַמְטִיר ה׳ בָּרָד בַּשָּׂדֶה יִירָא וְיַכְנִיס עֲבָדָיו וּמִקְנֵהוּ, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלֹּא בָּאוּ הַדְּבָרִים אֶלָּא לְמִי שֶׁאֵינוֹ יְרֵא דְּבַר ה׳. וּכְפִי זֶה יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ וְעַתָּה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פכ״א; מדרש תהילים ק,ב) אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהֵם אֵינָם שָׂמִים עַל לֵב דְּבַר ה׳, לָזֶה אָמַר לָהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְיָשִׂימוּ עַל לֵב דְּבַר ה׳ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה, וְיַכְנִיסוּ מִן הַשָּׂדֶה וְגוֹ׳. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הָרְשָׁעִים לֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְלֹא שָׂמוּ לִבָּם וְגוֹ׳, וּבָעֲרָה בָּם אֵשׁ ה׳.
שמות ט:לד · פירוש א
וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּֽי־חָדַ֨ל הַמָּטָ֧ר וְהַבָּרָ֛ד וְהַקֹּלֹ֖ת וַיֹּ֣סֶף לַחֲטֹ֑א וַיַּכְבֵּ֥ד לִבּ֖וֹ ה֥וּא וַעֲבָדָֽיו׃
וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא עָמַד בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁאָמַר ״ה׳ הַצַּדִּיק״ וְגוֹ׳ אֲפִלּוּ זְמַן מוּעָט, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד ״וַיּוֹסֶף לַחֲטֹא״. פֵּרוּשׁ, הוֹסִיף עַל הַקּוֹדֵם, כִּי אִלּוּ לֹא הָיָה אֶלָּא שִׁעוּר הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְהַחֲזִיק בְּיִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי רְאוֹתוֹ פֶּלֶא הַבָּרָד, אֶלָּא שֶׁהוֹסִיף עַל גֶּדֶר רִשְׁעוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ וְהִכְבִּיד לִבּוֹ וְלֵב עֲבָדָיו.
שמות י:ו · פירוש א
וּמָלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כׇל־עֲבָדֶ֘יךָ֮ וּבָתֵּ֣י כׇל־מִצְרַ֒יִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־רָא֤וּ אֲבֹתֶ֙יךָ֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתֶ֔יךָ מִיּ֗וֹם הֱיוֹתָם֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה׃
וַיִּפֶן וַיֵּצֵא. זִלְזְלוֹ בְּעֵינָיו, שֶׁאַחַר שֶׁהִתְוַדָּה וְאָמַר ״ה׳ הַצַּדִּיק״ וְגוֹ׳ וְחָזַר לְסִרְחוֹנוֹ, לָזֶה פָּנָה וְיָצָא כְּדֶרֶךְ הַנָּהוּג עִם שְׁאָר בְּנֵי אָדָם. וְתִמְצָא כִּי גַּם פַּרְעֹה הָרָשָׁע שִׁלֵּם לוֹ כֵּן, דִּכְתִיב ״וַיּוּשַׁב וְגוֹ׳ וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה״ (שמות י:ח,יא). וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאַחַר כָּךְ כְּשֶׁקָּרָא לוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַל הֲסָרַת מַכַּת הָאַרְבֶּה, אָמַר אֲלֵיהֶם ״חָטָאתִי לַה׳ וְלָכֶם״ (שמות י:טז), מַה שֶׁלֹּא הָיָה רָגִיל לוֹמַר קוֹדֶם, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהִתְוַדּוֹת עַל שֶׁנָּהַג בָּם מִנְהַג פְּחִיתוּת וַיְגָרֶשׁ אוֹתָם.
שמות יד:י · פירוש ד
וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃
וְטַעַם שֶׁלֹּא מָנַע ה׳ הַמַּלְאָךְ מִבֹּא, לִשְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, כְּדֵי לְהָרְגוֹ לִפְנֵיהֶם, כְּאָמְרוֹ ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״ב נב:) שֶׁיְּכַוֵּן עַל הַשַּׂר שֶׁשְּׁמוֹ מִצְרַיִם. וְטַעַם שֵׁנִי, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה כְּדֵי שֶׁיִּפְחֲדוּ וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וִיקָרְבוּ לִבָּם לַשָּׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה יַעֲשֶׂה ה׳ לָהֶם הַנֵּס הֶעָצוּם שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף, וְדָבָר זֶה לֹא הֻבְטְחוּ בּוֹ קוֹדֶם. וְתִמְצָא שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כא,ה) בְּתֵבַת ״הִקְרִיב״ וְלֹא אָמַר ״קָרַב״, יִרְצֶה שֶׁהִקְרִיב לִבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְכֵן הָיָה דִּכְתִיב וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה׳:
שמות יט:ה · פירוש א
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְעַתָּה אִם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וְעַתָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פכ״א) אֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה, כִּי לְצַד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְלֻכְלָכִים בְּחֶרְמֵי הָעֲוֹנוֹת אֲשֶׁר קָדְמוּ לָהֶם וְגַם הַחֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ בְּהַמְרָאָתָם, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה כַּמָּה פְּרָטֵי חֲטָאִים בַּמָּן בַּשְּׂלָיו בַּשַּׁבָּת בַּמַּיִם, וְכַאֲשֶׁר רָצָה אֵל עֶלְיוֹן לָתֵת הַתּוֹרָה זַכָּה וּבָרָה יְסוֹד הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה וְרוּחָנִיּוּת הָרוּחָנִיּוּת, צִוָּה לָהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה אֲפִלּוּ מֵחֵטְא קַל. וּכְבָר קָדַם לָנוּ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מט,ב) בְּדִין הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר וְנִמְצָא רָשָׁע שֶׁקִּדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין, כִּי חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה וּבְאֶמְצָעוּת תְּשׁוּבָתוֹ יִקָּרֵא צַדִּיק. עוֹד יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ:
שמות כא:יא · פירוש ג
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}        
וְחָזַר הַכָּתוּב וְטָעַן אִם רָעָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אִם עוֹדֶנָּה בְּמַדְרֵגַת רֶשַׁע שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִמְכְּרָה, דִּכְתִיב (ישעיה נ:א) ״הֵן בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי הַבַּת הַיְּקָרָה יֶשְׁנָהּ גַּם בְּמַדְרֵגַת כַּלָּה, כְּמַאֲמַר סֵפֶר קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שִׁיר הַשִּׁירִים (שיר השירים ד:ח), וְהוּא אָמְרוֹ אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ, כִּי אוֹתָהּ יִעֵד לְכַלָּה. וּכְתִיב בְּאָלֶ״ף ״אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ״, פֵּרוּשׁ, הֵן עַתָּה לֹא יְעָדָהּ לְצַד מַעֲשֶׂיהָ הַמְּכֹעָרִים. וְטָעַן הַכָּתוּב עַל זֶה וְהֶפְדָּהּ, פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא יֻכַּר לָהּ בְּחִינַת הָרַע בְּעוֹדָהּ מְכוּרָה וּבוֹעֲלֶיהָ אֲדוֹנִים זָרִים, כִּי הֵם יִמְנָעוּהָ מֵעֲשׂוֹת טוֹב וְיַכְרִיחוּהָ לַעֲשׂוֹת רָעָה בְּעֵינֵי אֲדוֹנֶיהָ, וְאֵין תְּשׁוּבַת הֱיוֹתָהּ רָעָה בַּגָּלוּת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה, אָז יֻכַּר בָּהּ אִם רָעָה אִם לֹא. וּמֵעַתָּה אֵינוֹ מִן הַדִּין שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לְעַם נָכְרִי עַל אֲשֶׁר תִּהְיֶה רָעָה בְּעֵינָיו כָּל זְמַן שֶׁהוּא בּוֹגֵד בָּהּ, פֵּרוּשׁ, כָּל זְמַן מְכִירָתָהּ, אֶלָּא עַל אֲשֶׁר עָשְׂתָה בִּימֵי שַׁלְוָתָהּ כְּשֶׁלֹּא הָיָה עָלֶיהָ יַד מוֹשֵׁל נָכְרִי.
שמות כב:כה · פירוש א
אִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֽוֹ׃
אִם חָבוֹל תַּחְבֹּל. נִרְאֶה כִּי יִרְמֹז לְהָעִיר אָדָם הַנִּרְדָּם אֲשֶׁר בְּיָדוֹ שַׂלְמַת מִי שֶׁאָמַר עָלָיו הַכָּתוּב (משלי כז:י) ״רֵעֲךָ וְרֵעֶה אָבִיךָ״ וְגוֹ׳, וְהַנֶּפֶשׁ תִּתְיַחֵס לְשַׂלְמָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנב:) מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁחִלֵּק בִּגְדֵי מַלְכוּת וְכוּ׳, וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ בּוֹ כִּי לְצַד שֶׁנֶּפֶשׁ אָדָם הִיא מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים קד:ב) ״עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה״, וַיְצַו ה׳ אִם מִשְׁכְּנָהּ בְּחוֹבוֹ, שֶׁהֵם חֲטָאָיו, יֵשׁ לוֹ זְמַן לַהֲשִׁיבוֹ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים צ:ג) ״תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת רבה פ״ב) עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל מָוֶת, כִּי יֵשׁ לוֹ זְמַן תְּשׁוּבָה עַד בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ.
שמות כב:כה · פירוש ג
אִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְהָיָה כִּי יִצְעַק, פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן ״תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ״ שֶׁהִיא הַתְּשׁוּבָה, כִּי לֹא יִצְטָרֵךְ לְצַעַר לַהֲשִׁיבוֹ, אֶלָּא כִּי יִצְעַק יִשְׁמַע ה׳ וְגוֹ׳, וְיַעֲבוֹר חַטֹּאתָיו.
שמות ל:יב · פירוש ג
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
וְטַעַם אָמְרוֹ וְנָתְנוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְצַד שֶׁצָּרִיךְ קוֹדֶם הַכָּרַת הַחֵטְא כִּי לֹא טוֹב עָשָׂה וְחָטָא בַּנֶּפֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן כּוֹפֶר נַפְשׁוֹ לַה׳.
שמות ל:יג · פירוש ו
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְאָמַר ה׳ כִּי לְצַד שֶׁהַדּוֹר הוּא הַגּוֹרֵם לִלָּקַח הַצַּדִּיק, לָזֶה צָרִיךְ לָתֵת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל כּוֹפֶר נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק שֶׁמֵּת בַּעֲדוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ שֶׁל הַמִּסְתַּלֵּק אוֹ גַּם כֵּן שֶׁל הַנִּשְׁאָרִים שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בִּפְטִירַת הַצַּדִּיק שֶׁנִּלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם, וְכָל אֶחָד יַשְׂכִּיל כִּי חַיָּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם וִיתַקֵּן מַעֲשָׂיו, וְהוּא מַה שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי קַבָּלָה (ישעיהו נז:א) ״מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק״, פֵּרוּשׁ, אִם הַסּוֹבְבִים דָּבָר הִרְגִּישׁוּ בְּחֶסְרוֹנוֹ וְתִקְּנוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁלֹּא תָּבֹא, וְאִם לֹא הִרְגִּישׁוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּתוֹךְ הָרָעָה שֶׁתָּבֹא אַחֲרָיו, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ כָּאן וְנָתְנוּ אִישׁ וְגוֹ׳.
שמות לב:י · פירוש ג
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
עוֹד יִרְצֶה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא,ו) שֶׁאָמְרוּ, אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, רָמַז לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הַסּוֹבֵב מִמֶּנּוּ, כִּי הַטָּעוּת יָצָא מִדְּבָרָיו שֶׁאָמַר לָהֶם לְסוֹף אַרְבָּעִים אֲנִי בָּא, וְלֹא פֵּרֵשׁ לָהֶם שֶׁהוּא לְבַד מֵאוֹתוֹ יוֹם, שֶׁמִּזֶּה טָעוּ.
שמות לב:י · פירוש ד
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פ״ב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁקַּבָּלַת עֵרֶב רַב הָיְתָה מִצַּד מֹשֶׁה וְלֹא הִסְכִּים הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם וְנִתְרַצָּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן מֹשֶׁה, וְלָזֶה אָמַר לוֹ שִׁחֵת עַמְּךָ אֵלּוּ עֵרֶב רַב, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וְעַתָּה שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וַחֲרָטָה עַל מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן, וְאוּלַי כִּי הוּא מְתַקֵּן הַדָּבָר לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות כד:) אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּמֹשֶׁה הוּא שֶׁיִּהְיֶה גּוֹאֵל וִיתַקֵּן הַדָּבָר.
שמות לב:לב · פירוש א
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
וְעַתָּה וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בראשית רבה כא,ו): אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, וְהוּא מַה שֶׁטָּעַן מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ כִּי עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה עַל הַדָּבָר הָרַע.
שמות לב:לב · פירוש ב
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם. פֵּרוּשׁ, מוּטָב. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִשְׁלִים דְּבָרָיו, וְאוּלַי שֶׁשִּׁעוּר דְּבָרָיו הֵם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְעַתָּה פֵּרוּשׁ, הִנֵּה יִשְׂרָאֵל חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁמֵּהֶם, אֲבָל כְּנֶגֶד מַה שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֵין יָדוּעַ אִם ה׳ יְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָם עַל חֵטְא הַגָּדוֹל אִם לֹא, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם כִּי הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה שָׁב וּמְקַבֵּל.
שמות לב:לב · פירוש ו
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
וְהִנֵּה כָּל הִתְוַכְּחוּת מֹשֶׁה עִם ה׳ אֵינָהּ אֶלָּא לִמְחֹל מִיָּד וְיִהְיוּ נִכְתָּבִים בְּסֵפֶר צַדִּיקִים, אֲבָל לֹא לְעִנְיַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תִּקְוָה אַחַר תּוֹכָחוֹת עַל עָוֹן כִּי זֶה פְּשִׁיטָא שֶׁיִּתְכַּפֵּר, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ, פֵּרוּשׁ כִּי שְׁלֹשָׁה סְפָרִים כְּתוּבִים לְמַעְלָה: אֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים וְכוּ׳, וְאֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים, וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִים, וְהֵם הַנִּפְתָּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. סֵפֶר שֶׁהוּא שֶׁל צַדִּיקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹתְבוֹ וּמַנִּיחוֹ לְפָנָיו, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר מִסִּפְרְךָ, פֵּרוּשׁ אוֹתוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ אַתָּה, לֹא אוֹתָם שֶׁנִּכְתָּבִים עַל יְדֵי הַזּוּלַת, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ כִּי מִכִּנּוּי מִסִּפְרְךָ אֵינוֹ מוּבָן שֶׁחוֹזֵר עַל סֵפֶר הַצַּדִּיקִים כִּי הַכֹּל הוּא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל.
שמות לד:יא · פירוש א
שְׁמׇ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
שְׁמָר לְךָ. צָרִיךְ לָדַעַת מַה יִשְׁמֹר בָּזֶה, וְאִם יִשְׁמֹר הַדְּבָרִים כְּדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְהִירוֹ עַל מִצְוָה בִּפְרָטוּת מִכָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה, וּפְשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִכְבּוֹשׁ הַנֶּאֱמַר לוֹ בִּנְבוּאָה. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁעָבְדוּ יִשְׂרָאֵל אֶת עֲבוֹדָה זָרָה, לָזֶה מִתְחַכֵּם ה׳ לְרַפֵּא שִׁבְרָם בְּמַה שֶׁיְּצוֹרְרוּ אֶת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וִיקַוּוּ לְאַבְּדָם וּלְהַרְחִיקָם בַּל קְרוֹב אֲלֵיהֶם, עַל יְדֵי זֶה יִתְכַּפֵּר עֲוֹנָם וְתִתְרַצֶּה תְּשׁוּבָתָם. וַהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לָאָרֶץ, יוֹעִיל הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן בָּזֶה לְכַפָּרָה עַל הַדָּבָר. וְהוּא אָמְרוֹ שְׁמָר לְךָ, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית לז:יא) ״וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר״, שֶׁיִּהְיוּ מְשַׁמְּרִים מָתַי יָבֹא עֵת לַעֲשׂוֹת כָּל הַכָּתוּב לְהַתְעִיב אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁבּוֹ נִכְשְׁלוּ.
שמות לד:יא · פירוש ב
שְׁמׇ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
אוֹ יֹאמַר, כִּי מִקּוֹדֶם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל לֹא צִוָּה ה׳ כָּל הַהַרְחָקָה מֵהָאוּמּוֹת וְהַתְעָבָתָם, וּלְצַד שֶׁקָּדַם מַעֲשֵׂה הָרַע הוֹסִיף ה׳ לָהֶם מִצְוָה זוֹ כְּדִין הַרְחָקַת הַנִּכְשָׁל בַּעֲבֵרָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְדִּיר עַצְמוֹ בְּגָדֵר חָדָשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ שְׁמָר לְךָ, פֵּרוּשׁ, מִצְוָה זוֹ לְמָה שֶׁאֵלֶיךָ בָּאָה לְצַד מַה שֶׁעָשִׂיתָ אֶת הָעֵגֶל.
שמות לד:יח · פירוש א
אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם׃
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. טַעַם מִצְוָה זוֹ כָּאן לְצִיּוּן כִּי הֵן אֵלֶּה תִּקּוּנֵי הַחֵטְא שֶׁקּוֹדֵם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ב מ.) כִּי הֶחָמֵץ הוּא בְּחִינַת אֵל אַחֵר, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ בְּיֶתֶר שְׂאֵת לִשְׁמוֹר אֶת הַדָּבָר, וְצִוָּה כָּאן עַל כְּלָלוּת הַמּוֹעֲדִים. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֵגֶל (שמות לב:ד) ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ״ וְגוֹ׳, וְכָל הַמּוֹעֲדִים תְּלוּיִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, לָזֶה חָזַר ה׳ עַל הַדְּבָרִים כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם הַפְּרָטִים שֶׁיֵּשׁ נֶגְדִּיּוּת לָהֶם בְּמַשְׁמָעוּת מַאֲמַר הַכְּפִירָה, וְזֶה אֶחָד מִפְּרָטֵי הַתְּשׁוּבָה הַצְּרִיכִין. וְהִזְכִּיר שְׁמִירַת שַׁבָּת לְפִי שֶׁהֵם עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, לָזֶה אָמַר ה׳ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא גַּם כֵּן שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁבָּזֶה יְתֻקַּן הַמְּעֻוָּת. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל.
שמות לה:א · פירוש ה
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח,א) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (במדבר טו:כב) ״כִּי תִשְׁגּוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה. וּמֵעַתָּה הִנֵּה צְרִיכִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן כָּל תרי״ג מִצְווֹת אֲשֶׁר פָּגְמוּ בְּכֻלָּן, וְדָבָר זֶה הוּא רָחוֹק מִגֶּדֶר הַהַשָּׂגָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּאָה מִצְוַת ה׳ לָהֶם שֶׁיִּזָּהֲרוּ בְּמִצְוַת שַׁבָּת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פכ״ה) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, וּבָזֶה יְתַקְּנוּ פְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הַתּוֹרָה. וְהוּא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן תִּקּוּן, בָּזֶה יְתֻקְּנוּ פְּגָמֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמָה הֵם הַדְּבָרִים? שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ׳. וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁקָּשֶׁה עוֹד, לָמָּה חָזַר עוֹד לְצַוּוֹת עַל הַשַּׁבָּת אַחַר שֶׁכְּבָר צִוָּה כַּמָּה פְּעָמִים, וְעוֹד לָמָּה צִוָּה עָלָיו סָמוּךְ לְמִצְוַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. וְלִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי יְצַו ה׳ עַל תִּקּוּן הֶעָבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻכְשָׁרִים לִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם, וּבְמִצְוַת שַׁבָּת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה הִיא תַּקָּנַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו נו:ב) ״אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיח,ב) כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ.
שמות לה:א · פירוש ח
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
וְעַל פִּי הַמִּדְרָשׁ (יקלוט שמעוני תח) שֶׁאָמְרוּ כִּי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הַקְהֵל קְהִלּוֹת וּדְרֹשׁ בָּרַבִּים כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ לְדוֹרוֹת הַבָּאִים לְהִקָּהֵל בְּכָל שַׁבָּת וְכוּ׳, יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן: וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים, פֵּרוּשׁ הַקְהָלַת הָעֵדָה וּדְרָשַׁת הַתּוֹרָה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם. אוֹ יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֹתָם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַדְּבָרִים מִתְכַּפְּרִים כָּל עֲוֹנוֹתָם כְּמַאֲמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁם.
שמות לט:לב · פירוש ח
וַתֵּ֕כֶל כׇּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ {פ}
אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ. טַעַם אָמְרוֹ עָשׂוּ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וַיַּעֲשׂוּ״, אוּלַי כִּי הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב שֶׁקִּיְּמוּ כָּל מַה שֶׁצִּוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל וְגוֹ׳ הָאָמוּר בָּעִנְיָן, וּבָזֶה הֶעֱרִיכָם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כְּכָל הַתּוֹרָה כֵּן עָשׂוּ, וּבָזֶה נִשְׂרַף וְנִפְזַר אֶפְרוֹ שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל.
שמות לט:מב · פירוש א
כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֤ן עָשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל־הָעֲבֹדָֽה׃
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳. וְחָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה דָּבָר זֶה, וְגַם בְּסָמוּךְ פַּעַם שְׁלִישִׁית, אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל בְּמַחְשָׁבָה וּבְדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם, וּבִבְחִינַת כָּל אַחַת כָּפְרוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אֲשֶׁר עַל כֵּן בַּתִּקּוּן הָיוּ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד: הַנְּדָבָה הוּא הַמַּעֲשֶׂה, הַמַּחְשָׁבָה הִיא בְּחִינַת הַחָכְמָה שֶׁבַּמְּלָאכָה, הַדִּבּוּר הוּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לְשֵׁם מִצְוַת ה׳, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּקּוֹדֵם, וּכְנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּם אָמַר הַכָּתוּב שֶׁעָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כִּי תִּקְּנוּ שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת הָרַע.

ויקרא

ויקרא א:ב · פירוש יב
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
אָדָם. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אָדָם״ לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, כָּאָמוּר בַּזּוֹהַר (תזריע מח): ״כִּי יַקְרִיב״ – וְאֶת מִי יַקְרִיב? פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב וְאָמַר מִכֶּם – מִן הַפְּחוּתִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּכֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בַּה׳ וַיֹּאמְרוּ לָאֵל ״סוּר מִמֶּנּוּ״ וְנִתְרַחֲקוּ מִדְּבֵקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶת זֶה יַקְרִיב. וְלָזֶה יִקָּרֵא קָרְבָּן לַה׳, כִּי יַקְרִיב נֵצֶר מַטָּעָיו קֹדֶשׁ לְשָׁרְשׁוֹ (ישעיהו ס:כא). וְאָדָם כָּזֶה אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא לֹא נֶדֶר וְלֹא נְדָבָה, גַּם אֵין מְצִיאוּת לְהָבִיא לוֹ חַטָּאת וְלֹא אָשָׁם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ״ה): כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְאִם אֵין שׁוֹגֵג אֵין קָרְבָּן. וְאַחַר שֶׁגָּמַר אוֹמֶר מַעֲשֵׂה קָרְבָּן הַנִּכְבָּד וְהַמְּעֻלֶּה, אָמַר מִן הַבְּהֵמָה וְגוֹ׳ תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם – דָּבָר זֶה יֶשְׁנוֹ בְּכָל אָדָם, כִּי לֹא כֹּל יַשִּׂיגוּ בְּחִינַת רַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן.
ויקרא ט:ג · פירוש א
וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃
תְּדַבֵּר לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת מַה טַעַם יְדַבֵּר כָּאן אַהֲרֹן לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא מֹשֶׁה הָרָגִיל? וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁאָמַר לָהֶם ״לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ״ וְגוֹ׳, לָזֶה יְצַו ה׳ אֵלָיו כִּי יְדַבֵּר לָהֶם לְהָבִיא כַּפָּרָה שְׂעִיר עִזִּים, הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת דִּבְרֵי רַזַ״ל כִּי הַחֵטְא יַפְעִיל הַגְּנַאי בִּמְקוֹמוֹ וְהַתִּקּוּן צָרִיךְ לִהְיוֹת מְכֻוָּן כְּנֶגְדּוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ תְּדַבֵּר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, תְּדַבֵּר דִּבּוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה וּזְכוּת כְּנֶגֶד דִּבּוּר שֶׁהָיָה בּוֹ הַשְׁפָּלָה אֲשֶׁר פָּרַע בּוֹ אֶת הָעָם.
ויקרא ט:ו · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל עָרְלַת לִבָּם, שֶׁהוּא דָּבָר הַמַּבְדִּיל בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, גַּם מַרְחִיק אֵימָתוֹ מִלִּבָּם, וְצִוָּה לָמוּל עָרְלַת לְבָבָם וּבָזֶה יֵרָאֶה לָהֶם כְּבוֹד ה׳, וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם.
ויקרא יג:נ · פירוש א
וְרָאָ֥ה הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּ֥יר אֶת־הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
וְרָאָה הַכֹּהֵן וְגוֹ׳ וְהִסְגִּיר. צָרִיךְ לָדַעַת מַאי טַעְמָא שִׁנָּה הַכָּתוּב מִשְׁפַּט צָרַעַת הַבֶּגֶד מִמִּשְׁפַּט צָרַעַת אָדָם, שֶׁצָּרַעַת אָדָם יֶשְׁנָהּ בְּלֹא הֶסְגֵּר כְּשֶׁהִיא צָרַעַת, וְצָרַעַת הַבֶּגֶד הֲגַם שֶׁהִיא צָרַעַת כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״נֶגַע צָרַעַת הִיא״, אַף עַל פִּי כֵן לֹא צִוָּה שֶׁיְּטַמְּאֶנּוּ הַכֹּהֵן אֶלָּא יַסְגִּירֶנּוּ. וְנִמְצָא כְּפִי זֶה מַחְשִׁיב הַכָּתוּב בִּגְדֵי אָדָם מֵאָדָם עַצְמוֹ. וְנִרְאֶה כִּי הַבְּגָדִים לְצַד שֶׁהֶחְלֵטוֹ הוּא כִּלְיוֹנוֹ, אִם בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה יֻחְלַט אִם כֵּן אֵין תְּרוּפָה לְבַעַל תְּשׁוּבָה לָשׁוּב עַל חֵטְא שֶׁצָּרַעַת זֶה בָּא בַּעֲבוּרוֹ. וּכְבָר קָדַם לָנוּ כִּי לֹא יַחְפֹּץ ה׳ בְּהֶפְסֵד וְכִלְיוֹן מָמוֹן אָדָם. צֵא וּלְמַד מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים; נגעים פרק יב משנה ה) בְּפָסוּק ״וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת״ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס אֲפִלּוּ עַל מָמוֹן הַבָּזוּי שֶׁל הָרְשָׁעִים. אֲשֶׁר עַל כֵּן אֵין לְךָ נֶגַע בַּבְּגָדִים שֶׁיֻּחְלַט בְּפַעַם אֶחָד, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאָדָם שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּתְשׁוּבָה וְתִקּוּן גַּם אַחַר הֶחְלֵטוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ נֶאֱבָד בְּהֶחְלֵטוֹ אֶלָּא נִבְדָּל, וּבְשׁוּבוֹ יוּסַר מִמֶּנּוּ הַנֶּגַע וְטָהֵר. לָזֶה יֶשְׁנָהּ לְצָרַעַת חֲלוּטָה בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה, וִישָׁרִים דַּרְכֵי ה׳.
ויקרא יד:ב · פירוש ד
זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֶהֱיוֹת שֶׁהַצָּרַעַת כְּפִי הַטֶּבַע תְּכוּנָתוֹ תִּתְהַוֶּה מֵעִפּוּשׁ וְזִהוּם הַגּוּף וְתִגְבֹּרֶת הַמָּרָה אֲשֶׁר תִּתְגַּבֵּר בָּאָדָם וְעוֹשָׂה רוֹשֶׁם בִּבְשָׂרוֹ, וְדָבָר זֶה יְסוֹבְבֶנּוּ הָעִצָּבוֹן וְצָרַת הַלֵּב וְשִׁמְמוֹן הַשֵּׂכֶל, וְהָרְפוּאָה הַטִּבְעִית לָזֶה הִיא הַרְחָקוֹת הָעִצָּבוֹן וְעִנְיָנִים הַמַּרְחִיבִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם וּמְשַׂמְּחִים אוֹתוֹ. וְהִנֵּה בְּבוֹא נֶגַע צָרַעַת עַל הָאָדָם יָכוֹל אָדָם לוֹמַר כִּי חֹלִי טִבְעִי הוּא אֲשֶׁר יִקְרֶה לְהָאָדָם, וּבֶאֱמוֹר לוֹ כִּי הוּא זֶה בִּשְׁבִיל לָשׁוֹן הָרַע לֹא יַאֲמִין וְלֹא יַצְדִּיק הַדְּבָרִים. לָזֶה נִתְחַכֵּם אֵל עֶלְיוֹן וְצִוָּה שֶׁיִּסָּגֵר הַמְּצוֹרָע, בָּדָד יֵשֵׁב וּבְגָדָיו יִהְיוּ פְרוּמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה, וּדְבָרִים אֵלּוּ הֵם כְּפִי הַטֶּבַע נֶגְדִּיִּים לִרְפוּאַת סִבַּת הַנֶּגַע, וְאַדְרַבָּה יוֹלִידוּ הַנֶּגַע מֵחָדָשׁ. וְכַאֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם שֶׁהֲגַם שֶׁעָשָׂה דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם נֶגְדִּיִּים, אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי שֶׁהִרְהֵר תְּשׁוּבָה וְהִתְוַדָּה חַטָּאתוֹ כִּי בַּעֲוֹנוֹ אֲשֶׁר פָּשַׁט לְשׁוֹנוֹ גִּלָּה הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ, וְיָשׁוּב מֵחַטָּאתוֹ וִיטַהֵר לְשׁוֹנוֹ וְיִרְאֶה כִּי הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת עֵינוֹ, בָּזֶה יֵדַע וְיוֹכִיחַ הוֹכָחָה בְּרוּרָה שֶׁלֹּא בָּא לוֹ הַנֶּגַע אֶלָּא לְצַד שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרַע. וְהוּא אָמְרוֹ זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רַע, וְהַכָּרַת הַדָּבָר וְהוֹכָחָתוֹ בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, שֶׁהֲגַם שֶׁעָשָׂה דְּבָרִים נֶגְדִּיִּים לְחָלְיוֹ כַּנִּזְכָּר אַף עַל פִּי כֵן נִטְהַר, בָּזֶה יֵדַע כִּי תּוֹרַת לְשׁוֹנוֹ הָרַע הוּא זֶה וְלֹא מִקְרֶה הַטִּבְעִי כְּחוֹשְׁבֵי מַחְשְׁבוֹת אָוֶן, וְיִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ. וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ, פֵּרוּשׁ, מִן הַצָּרוּעַ בָּאָה רְפוּאָתוֹ שֶׁשָּׁב וְרָפָא לוֹ.
ויקרא יד:ט · פירוש ה
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה עַל גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר כִּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת הַצָּרַעַת, וְיִשְׁלְטוּ בָהֶם לְצַד הַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁיְּסוֹבֵב הַצָּרַעַת. וְתִמְצָא גַּם כֵּן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרַע, דִּכְתִיב ״וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה״ וְגוֹ׳ (שמות ג:כב), וְדָבָר זֶה הָיָה בְּיָדָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְכוּ׳. גַּם אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמַּרְחִיק הָאָדָם מִן קוֹנוֹ כְּלָשׁוֹן הָרַע, וְלָזֶה אָמְרָה הַתּוֹרָה זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע שֶׁהוּא עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּצְטָרַע בְּנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם הַטְּמֵאִים, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ שֶׁיְּטַהֵר לְשׁוֹנוֹ וּדְרָכָיו, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן כִּי ה׳ בָּרוּךְ הוּא יִתְכַּנֶּה בְּשֵׁם כֹּהֵן, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּפָסוּק ״וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן״. וְאָמַר ״וְהוּבָא״ לְצַד שֶׁנִּתְרַחֵק, עַכְשָׁיו יִתְקָרֵב וּבָא אֶל הַכֹּהֵן, וְתֵכֶף וּמִיָּד ״כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל וְגוֹ׳ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו״. וְאָמַר ״וְהוּבָא״, פֵּרוּשׁ, מֵעַצְמוֹ יִתְקָרֵב כִּי מַעֲשָׂיו יְקָרְבוּהוּ וְיִקָּרֵא קָרוֹב, דִּכְתִיב ״שָׁלוֹם וְגוֹ׳ וְלַקָּרוֹב״ (ישעיהו נז:יט), וְאָז ״וְיָצָא ה׳ וְנִלְחַם״ וְגוֹ׳ (זכריה יד:ג). וְהוּא אָמְרוֹ וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שֶׁהִיא חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָתוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ מָקוֹם טָמֵא, שֶׁשָּׁם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הֵם גּוֹלִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְרָאָה וְהִנֵּה נִרְפָּא הַנֶּגַע שֶׁבַּעֲדוֹ בָּא הַצָּרַעַת, שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְנִטְהָרוּ.
ויקרא יד:לז · פירוש א
וְרָאָ֣ה אֶת־הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בְּקִירֹ֣ת הַבַּ֔יִת שְׁקַֽעֲרוּרֹת֙ יְרַקְרַקֹּ֔ת א֖וֹ אֲדַמְדַּמֹּ֑ת וּמַרְאֵיהֶ֥ן שָׁפָ֖ל מִן־הַקִּֽיר׃
וְרָאָה וְגוֹ׳ בְּקִירוֹת הַבַּיִת וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ רָמְזָה מִפְעֲלוֹת ה׳ בְּהַנְהָגָתוֹ עִם הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר יִבְחֲרוּ בְּמַטְעַמֵּי יֵצֶר הָרַע, שֶׁהוּא יִקָּרֵא נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק א קפז.) כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן הַנֶּפֶשׁ בְּגוּף הָאָדָם, מַצְלַחַת, מַה טּוֹב, וְאִם לָאו הוּא עוֹקְרוֹ מִשָּׁם וְחוֹזֵר וְשׁוֹתְלָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז כָּאן בְּנִגְעֵי הַבַּיִת, כִּי הַבַּיִת יִרְמֹז אֶל גּוּף הָאָדָם שֶׁהוּא בֵּית הַנֶּפֶשׁ, וְהַכֹּהֵן הָרָמוּז כָּאן הוּא הַבּוֹרֵא, שֶׁמָּצִינוּ לְרַזַ״ל בְּסֵפֶר הַזֹּהַר שֶׁדָּרְשׁוּ כֵּן בְּפָסוּק ״וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן״ וְגוֹ׳. וְאָמַר כִּי כְּשֶׁיִּרְאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי הַנֶּגַע בְּקִירוֹת הַבַּיִת, פֵּרוּשׁ, נִשְׁתַּקַּע בְּחִינַת הָרַע בְּתוֹכִיּוֹת מַהוּת הַגּוּף, וְנִתְעַב הַבַּיִת, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״שְׁקַעֲרוּרֹת״, תֵּבָה זוֹ מֻרְכֶּבֶת מִשְּׁתַּיִם ״שֶׁקַע רוּרוֹת״, וְאוֹת הָא׳ נִבְלַעַת בַּמִּבְטָא, וּכְאִלּוּ אָמַר ״שֶׁקַע אֲרוּרוֹת״, שֶׁנִּשְׁקַע בּוֹ בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁנִּקְרָא אָרוּר. וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה בְּחִינוֹת בְּרִשְׁעוֹ אָמַר ״אֲרוּרוֹת״. וְאָמְרוֹ ״יְרַקְרַקּוֹת״ רֶמֶז לְסִימַן הָעֲבֵרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (שבת לג.) סִימָן לַעֲבֵרָה הִדְרוֹקָן. גַּם אָמַר ״אֲדַמְדַּמֹּת״ רוֹמֵז לִשְׁפִיכוּת דָּמִים הַמְּיֻחָס לִבְחִינַת הָרַע רַחֲמָנָא לִצְּלַן. יְצַו ה׳ לִסְגֹּר הַבַּיִת, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יֻשְׁפַּע מִשֶּׁפַע הָאֱלֹהִי, וְהוּא סוֹד נִדּוּי הָרְשָׁעִים לְבַל יֶחֱסוּ בְּצִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא. אִם הָאָדָם הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר וְשָׁב, מַה טּוֹב, וְאִם לֹא, יְצַו ה׳ לְהָבִיא עָלָיו יִסּוּרִין לִרְחֹץ כְּתָמָיו וּנְגָעָיו, וְהוּא סוֹד חִלּוּץ אֲבָנִים וְכוּ׳. וְאִם עֲדַיִן מַסְרִיחַ מַעֲשָׂיו הֲרֵי הוּא מֵת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו״ וְגוֹ׳.
ויקרא טז:א · פירוש יב
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ אַחֲרֵי מוֹת, לֶהֱיוֹת שֶׁיְּצַוֶּה ה׳ לְבַל יִכָּנֵס אַהֲרֹן לְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים בְּבִגְדֵי זָהָב (ראש השנה כו.) מִטַּעַם ״אֵין קָטֵיגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵיגוֹר״, חָשׁ הַכָּתוּב לְבַעַל דִּין שֶׁיַּחְלוֹק וְיֹאמַר כִּי לֹא הִקְפִּיד ה׳ עַל הַכְנָסַת אַהֲרֹן בְּבִגְדֵי זָהָב אֶלָּא כָּל עוֹד שֶׁעֲדַיִן לֹא נִמְחָה רִשּׁוּמוֹ שֶׁל עֲוֹן הָעֵגֶל, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁמֵּתוּ בָּנָיו וְאֵין רִשּׁוּמוֹ שֶׁל עֵגֶל נִכָּר לַחֲלוּטִין, נִמְחָה קָטֵיגוֹרוֹ שֶׁל זָהָב וְיָכוֹל לִכָּנֵס בְּבִגְדֵי זָהָב בְּכָבוֹד וּבְתִפְאָרֶת. לָזֶה אָמַר אַחֲרֵי מוֹת וְגוֹ׳, שֶׁגַּם אַחֲרֵי מוֹתָם צִוָּה ה׳ לְבַל יִכָּנֵס בְּבִגְדֵי זָהָב לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶלָּא כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז.) שֶׁבִּגְדֵי זָהָב מְכַפְּרִים, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יֵעָשֶׂה קָטֵיגוֹר סָנֵיגוֹר לְלַבֵּן עֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשֶּׁלֶג. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בִּימֵי חָרְפִּי בְּחֶפְצִי חֵפֶץ ה׳ בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל.) שֶׁכְּשֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה ״זָכְרָה לְחַסְדֵי״ וְגוֹ׳ (דברי הימים ב ו:מב).
ויקרא טז:כט · פירוש א
וְהָיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִ֠י בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
וְהָיְתָה לָכֶם וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לָכֶם, לְצַד שֶׁבִּתְחִלַּת הַדִּבּוּר אָמַר אֵלָיו ה׳ ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן״, וְעַכְשָׁיו בָּא לְצַוּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר הָאֶזְרָח וְהַגֵּר, לָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר לָכֶם, לְבַל תִּטְעֶה לוֹמַר כִּי מִצְוַת הַכֹּהֲנִים בְּיוֹם כִּפּוּר הוּא דִּבּוּר רִאשׁוֹן שֶׁצִּוָּה ה׳ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה לְבַד, וּמִצְוַת יִשְׂרָאֵל הִיא הָעִנּוּי, שֶׁכֵּן רָשַׁם בְּדַת ה׳, גַּם הַשֵּׂכֶל יַסְכִּים לָזֶה שֶׁהַכֹּהֲנִים פְּטוּרִים מֵהָעִנּוּי. אוֹ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מִיהָא בִּמְקוֹם עִנּוּיוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ, וְגַם מֹשֶׁה תָּבֹא הַסְּבָרָא לָדוּן עָלָיו כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ עִנּוּי, וּמַה גַּם לַאֲשֶׁר קָדַם לָנוּ כִּי נִזְדַּכֵּךְ גּוּפוֹ וְדָמֵי לְבַר אֱלָהִין מַלְאַךְ ה׳ אֵין צֹרֶךְ בְּעִנּוּי. אֲשֶׁר עַל כֵּן צִוָּה ה׳ וְאָמַר וְהָיְתָה לָכֶם פֵּרוּשׁ, מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגַּם הֵם בִּכְלַל הָעִנּוּי. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב דְּדַוְקָא לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יְצַוֶּה ה׳ וְלֹא לְכָל יִשְׂרָאֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר הָאֶזְרָח וְהַגֵּר, וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר בְּאֹפֶן אַחֵר.
ויקרא טז:כט · פירוש ב
וְהָיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִ֠י בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
לְחֻקַּת עוֹלָם. טַעַם אָמְרוֹ עוֹלָם, לְצַד שֶׁתָּבֹא הַסְּבָרָא שֶׁלֹּא בָּא הָעִנּוּי אֶלָּא לְכַפֵּר עָוֹן, וּמֵעַתָּה כָּל שֶׁאֵין רִשּׁוּמוֹ שֶׁל עָוֹן בַּמְּצִיאוּת בְּיִשְׂרָאֵל אֵין חִיּוּב בָּעִנּוּי, לָזֶה אָמַר חֻקַּת עוֹלָם. וּפְנִימִיּוּת הַדָּבָר הוּא חֻקָּה שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, וְהוּא סוֹד נִכְמָס.
ויקרא יט:ג · פירוש ח
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אוֹ יֹאמַר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפָּסַק הַטּוּר סִימָן ר״מ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְנִרְאֶה לִי כֵּיוָן שֶׁהוּא רָשָׁע אֵינוֹ חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ, כִּדְאַמְרִינַן (בבא קמא צד:) גַּבֵּי הִנִּיחַ לָהֶם פָּרָה גְּזוּלָה חַיָּבִין לְהַחְזִיר מִשּׁוּם כְּבוֹד אֲבִיהֶם, וּפָרִיךְ בַּשַׁ״ס וַהֲלֹא לָאו עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה עַמְּךָ וְאֵין חַיָּבִין בִּכְבוֹדוֹ, וּמְשַׁנֵּי כְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, אַלְמָא כָּל שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה אֵין חַיָּבִין בִּכְבוֹדוֹ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. סוֹבֵר הָרַב שֶׁאֵין לְהַחְזִיקוֹ בְּעָשָׂה תְּשׁוּבָה אֶלָּא כְּשֶׁרְאִינוּהוּ שֶׁעָשָׂה דַּוְקָא. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו, פֵּרוּשׁ, אִישׁ שֶׁמִּתְנַהֵג עִם אִמּוֹ וְאָבִיו כְּמִנְהַג אָב וָאֵם – לָזֶה תִּירָאוּ, אֲבָל מִי שֶׁמְּזַלְזֵל בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ פָּטוּר מִמּוֹרָא. וְתֵבַת ״אִמּוֹ וְאָבִיו״ חוֹזֶרֶת לָאִישׁ הַמּוֹלִיד וְנִמְשֶׁכֶת גַּם כֵּן לְ״תִירָאוּ״, לְהַגִּיד עַל מִי בָּאָה מִצְוַת תִּירָאוּ, וְהָבֵן.
ויקרא יט:ג · פירוש ט
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְגַם לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּחִבּוּרִי פְּרִי תֹּאַר, וְהֶעֱמַדְנוּ דִּבְרֵי רַמְבַּ״ם שֶׁכָּתַב שֶׁמִּן הַסְּתָם מֻחְזָק בְּחָזַר בִּתְשׁוּבָה, וְהוֹכָחָתוֹ מֵהַהִיא שֶׁאָמְרוּ בְּשַׁ״ס (קידושין מט.) בְּאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֲנִי צַדִּיק גָּמוּר״ וְכוּ׳, שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים עָשָׂה תְּשׁוּבָה הֲגַם שֶׁלֹּא רְאִינוּהוּ שֶׁעָשָׂה וְכוּ׳, וְדָחִינוּ רְאָיַת הַטּוּר שֶׁהֵבִיא מֵהִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם פָּרָה גְּזוּלָה, כִּי שַׁאנִי הַהוּא שֶׁמַּעֲשָׂיו מוֹכִיחִים שֶׁלֹּא חָזַר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהֲרֵי עוֹדֶנָּה לְפָרַת חַטָּאתוֹ עוֹמֶדֶת חַיָּה אַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתוֹ, אֲבָל כָּל שֶׁאֵין הוֹכָחָה כָּזוֹ מִן הַסְּתָם יַעֲמֹד בְּחֶזְקַת שֶׁחָזַר, גַּם לְפִי זֶה יַעַמְדוּ דְּבָרֵינוּ בִּזְמַן שֶׁאָנוּ רוֹאִים וַדַּאי שֶׁאֵינוֹ מְכַבֵּד וְאֵין מָקוֹם לָחוּשׁ לִתְשׁוּבָה וְכַדּוֹמֶה לְהַנִּיחַ פָּרָה גְּזוּלָה, אִישׁ כָּזֶה פָּקַע כְּבוֹדוֹ וּמוֹרָאוֹ מִבָּנָיו כַּאֲשֶׁר עָשָׂה.
ויקרא יט:ט · פירוש ב
וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃
וְטַעַם סְמִיכוּת מִצְוָה זוֹ לְעֹנֶשׁ כָּרֵת, אוּלַי שֶׁרָמַז שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם אִם הֵזִיד וְנִתְחַיֵּב כָּרֵת, מֵעַתָּה אֵין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִכָּל אֲשֶׁר יִזְדַּמֵּן לְפָנָיו בְּמַעֲשֶׂה הָרַע כִּי כְּבָר נִתְחַיֵּב כָּרֵת, לָזֶה אָמַר וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁגָּרַם עַד שֶׁנִּקְצַר קְצִיר אַרְצוֹ שֶׁהוּא כָּרֵת הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר אוֹתָהּ בְּמַעֲשִׂים רָעִים אֲחֵרִים. וְהוֹדִיעַ בָּזֶה שֶׁלֹּא תִכָּרֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֶלָּא הֶעָנָף שֶׁבּוֹ רָמוּז מִצְוָה זוֹ, וַעֲדַיִן יֶשְׁנָהּ לִרְאוֹת אֲחֵרִים דְּבוּקִים בְּשָׁרְשָׁם, כִּי כָל נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ שָׁרָשִׁים לְמַעְלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְאָמַר וְלֶקֶט קְצִירְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בֶּעָנָף הַחֵטְא עַצְמוֹ לֹא יוֹסִיף לַחֲטֹא, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת מַאֲמַר הָרַב הָאֲרִ״י זַ״ל כִּי בְּטֶבַע הַקְּדֻשָּׁה לְהַשְׁאִיר בַּמָּקוֹם שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ רֹשֶׁם. וְאִם כֵּן הֲגַם שֶׁנִּכְרַת עֲדַיִן יֵשׁ הִשָּׁאֲרוּת הַקָּצִיר שָׁם, וְהוּא שֶׁצִּוָּה עָלָיו וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט בְּרֹב פְּשָׁעִים, כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַלֶּקֶט הַהוּא יִתְעוֹרֵר וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי ה׳ וִירַחֲמֵהוּ, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו.) שֶׁאֲפִלּוּ עָבַר אָדָם עַל כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין תְּשׁוּבָה וְכוּ׳ מְכַפְּרִין, וּכְמַאֲמַר הַנָּבִיא (הושע י״ד:ב׳) ״שׁוּבָה וְגוֹ׳ עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁנִּכְרַת הַחוּט הַמְחַבֵּר עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא חֵלֶק קָטָן בְּקִרְבּוֹ, הַתְּשׁוּבָה מַגִּיעָתוֹ עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד:
ויקרא יט:יז · פירוש ד
לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים ה׳, תנא דבי אליהו רבה פ״ג): אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בַּיּוֹם, אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה כִּי וַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה. גַּם מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיג:) בְּפָרָשַׁת ״כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שׂוֹנַאֲךָ״ וְגוֹ׳ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁרָאָה בַּחֲבֵרוֹ דָּבָר מְגֻנֶּה שֶׁמִּצְוָה לִשְׂנאוֹתוֹ. וְכָאן צִוָּה הַכָּתוּב שֶׁאִם רָאָה דָּבָר מְגֻנֶּה בְּתַלְמִיד חָכָם אֵינוֹ נִכְלָל בְּגֶדֶר אוֹתָם שֶׁצִּוָּה ה׳ לִשְׂנאוֹתָם, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַחְזִיקוֹ כִּי וַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם הַמִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם אָח, דִּכְתִיב (תהלים קכב:ח): ״לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי״. אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כְּמוֹ כֵן כָּאן אֶת אָחִיךָ פֵּרוּשׁ, הַמִּתְרַבֶּה מֵ״אֶת אָחִיךָ״, וְתֵבַת ״אָחִיךָ״ חוֹזֶרֶת עַל הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אָח לְיִשְׂרָאֵל (מדרש שוחר טוב כג) כִּבְיָכוֹל.
ויקרא יט:יז · פירוש ה
לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃
וְאָמְרוֹ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ מְדַבֵּר בְּנוֹשֵׂא אַחֵר, שֶׁהֵם הֲמוֹן הָעָם, וְלָזֶה אָמַר אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא אָמַר ״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחֶנּוּ״ וְחוֹזֵר לְאָחִיךָ שֶׁאָמַר בִּתְחִלָּה, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּמַה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בּוֹ שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, אֶלָּא בַּהֲמוֹן הָעָם שֶׁמִּצְוָה לִשְׂנאוֹתוֹ, מְצַוֵּהוּ ה׳ שֶׁיּוֹכִיחֶנּוּ עַל פָּנָיו ״לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה״ בִּנְעִימוּת לָשׁוֹן, בְּחִבָּה וּבְרַכּוּת לָשׁוֹן. וְאָמְרוֹ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִמְנַע מִמֶּנּוּ הַתּוֹכָחוֹת, שֶׁבָּזֶה יִשָּׁאֵר בְּמַשָּׂא חֶטְאוֹ וְלֹא יָשׁוּב אֶל ה׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא הוֹכִיחוֹ בִּטֵּל עֲשֵׂה דְּהוֹכֵחַ וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל ״וְלֹא תִשָּׂא״.
ויקרא יט:לב · פירוש ג
מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {ס}        
עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יב:ו) כִּי הָרְשָׁעִים כְּפוּפֵי קוֹמָה, וִיצַו ה׳ לָאָדָם שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו לָשׁוּב לַה׳ וְזוֹ הִיא קִימָתוֹ, וֶהֱעִירוֹ לְתַקֵּן מַעֲשָׂיו מִפְּנֵי שֵׂיבָה, פֵּרוּשׁ שֵׂיבָתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות נ.) זָכָה מַשְׁלִימִין לוֹ, לֹא זָכָה פּוֹחֲתִין לוֹ וְלֹא יַגִּיעַ לִימֵי שְׁנוֹתֵינוּ שִׁבְעִים שָׁנָה. גַּם רָמַז כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ יָמִים רָעִים בְּעֵת שֵׂיבָתוֹ שֶׁהֵם יִסּוּרִין הַקָּשִׁים לָאָדָם מִכָּל יִסּוּרִין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת רבה יב:א) כִּי הֵם יָמִים שֶׁכֹּחוֹת הָאָדָם וְהִשְׁתַּדְּלוּתָיו אֲפֵסִים וְהוּא צָרִיךְ לְהַשְׁגָּחָה אֱלֹהִית:
ויקרא כג:כז · פירוש א
אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֩דֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃
יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בְּלֹא אֶמְצָעוּת קְרִיאָתָם אוֹתוֹ קֹדֶשׁ, וּבְלֹא עִנּוּי שֶׁמִּתְעַנִּים בּוֹ, הוּא יוֹם כִּפּוּר מִצַּד עַצְמוֹ. וּמֵעַתָּה יֵשׁ שָׂכָר לְמִצְוַת קְרִיאַת קֹדֶשׁ וְעִנּוּי בּוֹ, מִלְּבַד רֶוַח הַכַּפָּרָה.
ויקרא כג:כח · פירוש א
וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י י֤וֹם כִּפֻּרִים֙ ה֔וּא לְכַפֵּ֣ר עֲלֵיכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְכָל מְלָאכָה וְגוֹ׳ כִּי יוֹם כִּפּוּרִים וְגוֹ׳. נְתִינַת טַעַם זֶה הוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסוֹטָה דַף מ׳, שֶׁאֵין אוֹמְרִים פְּסוּקִים כְּשֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִין אֶת הָעָם, וְהַטַּעַם אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁמְּבָרְכִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ מַאֲזִין? עַד כָּאן. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמַר ״וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ״, וְהַטַּעַם ״כִּי יוֹם כִּפּוּרִים הוּא״, פֵּרוּשׁ כִּי עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם מְכַפֵּר, וְיֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁהַזְּמַן מְכַפֵּר עָלָיו וְהוּא עָסוּק בִּמְלַאכְתּוֹ. וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דְּבַר עִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם לְבָבוֹ יָבִין הַמְּכַפֵּר, כִּי הוּא אָדוֹן הַמֵּאִיר הַיּוֹם לְסַגֵּל סֶגֶל דָּבָר זֶה.
ויקרא כה:כז · פירוש א
וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּר֔וֹ וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־ל֑וֹ וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְחִשַּׁב וְגוֹ׳. הִנֵּה לְצַד שֶׁהַמֶּכֶר הוּא בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, כְּאָמְרוֹ (ישעיה נ:א) ״הֵן בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם״, וְהֶעָוֹן הוּא חוֹב עַל הָאָדָם, בִּשְׁעַת קְרִיעַת הַשְּׁטָר צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן הַחוֹב שֶׁעָלָיו וְלִפְרֹעַ הַנִּשְׁאָר, וְהוּא אָמְרוֹ וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ הַשָּׁנִים שֶׁנִּשְׁאַר הַבַּיִת מָכוּר וְיִתְנַכֶּה לְפִי שִׁעוּר הַשָּׁנִים מֵעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹדֵף יָשִׁיב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) בְּמִשְׁפְּטֵי הַתְּשׁוּבָה וְתִקּוּנֶיהָ תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל, אִם אָדָם נֶהֱנָה מֵהֶעָוֹן יְסַגֵּף עַצְמוֹ כְּשִׁעוּר מַה שֶׁנֶּהֱנָה מֵהַחֵטְא וּבָזֶה יִפְרַע חוֹבוֹ. וּכְמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה אֲדוֹן הָעוֹלָם כְּשֶׁיִּתְקָרֵב זְמַן הַגְּאֻלָּה, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח:) שֶׁיִּהְיוּ חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וּבָזֶה וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם עַל יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ל:ג) ״וְשָׁב ה׳ אֶת שְׁבוּתְךָ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט:) ״יָשִׁיב״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְשָׁב״ וְגוֹ׳:
ויקרא כה:לה · פירוש א
וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃
וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ תָּעִיר הָאָדָם עַל רוּחַ ה׳ אָחִינוּ אֲשֶׁר שָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ, וְאָמַר ״כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ״ שֶׁהוּא רוּחַ הַחַיִּים אֲשֶׁר נָטַע בְּתוֹכֵנוּ לְחַיּוֹתֵנוּ, אִם רָאָה הָאָדָם כִּי לֹא הֵאִיר בַּתּוֹרָה וְלֹא בַּמִּצְווֹת כִּי אֵין עָנִי כִּי אִם מִן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וּמָטָה יָדוֹ וְהֶחְשִׁיךְ אוֹרוֹ וְהוֹדוֹ, עִמָּךְ פֵּרוּשׁ לְצַד הֱיוֹתוֹ עִמָּךְ הוּא שֶׁנִּתְמוֹטֵט שֶׁזּוּלָתְךָ הָיָה אוֹרוֹ מֵאִיר מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְתִמְצָא שֶׁיְּבַקֵּשׁ ה׳ לְהַחֲזִיר לוֹ הָרוּחַ כַּאֲשֶׁר נְתָנָהּ, כְּאָמְרוֹ (קהלת יב:ז) ״וְהָרוּחַ תָּשׁוּב״ וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב:) ״תְּנָהּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לְךָ״, וִיצַו ה׳ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּתְחַזֵּק לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לַהֲשִׁיבוֹ לִמְכוֹנוֹ, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר הַמַּעֲמִיד לָרוּחַ הַחִיּוּנִי בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ כִּתְשׁוּבָה.
ויקרא כו:ג · פירוש מה
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב:י) שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא גְּזֵרַת הַמִּיתָה שֶׁחָקַק ה׳ שֶׁאֵין מִיָּדוֹ מַצִּיל, אִם תֵּלְכוּ בָּהֶם, שֶׁכָּל יוֹם יֹאמַר לְמָחָר יָמוּת, בָּזֶה וַדַּאי ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״.
ויקרא כו:טו · פירוש ח
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
לִבְלְתִּי עֲשׂוֹת. כָּאן רָשַׁם ה׳ תְּנַאי, שֶׁלֹּא יָבִיא כָּל הָעֹנֶשׁ הָאָמוּר אֶלָּא אִם עוֹדָם מַסְכִּימִים בְּדַעְתָּם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הָרַע ״לִבְלְתִּי עֲשׂוֹת״ וְגוֹ׳, אֲבָל אִם דַּעְתָּם לַחֲזֹר, אוֹ הֲגַם שֶׁאֵין דַּעְתָּם לַחֲזֹר אֶלָּא שֶׁהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, יַאֲרִיךְ ה׳ אַפּוֹ לָהֶם עַד שׁוּבָם אֵלָיו, וְלֹא יָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הָרָעָה הַכְּתוּבָה.
ויקרא כו:טו · פירוש ט
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. נִתְכַּוֵּן לְהַתְנוֹת עוֹד שֶׁלֹּא יָבִיא כָּל הָעֹנֶשׁ אֶלָּא לָעוֹבֵר לְהַכְעִיס, כְּאָמְרוֹ ״לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי״, אֲבָל לָעוֹבֵר לְתֵיאָבוֹן לֹא יָבֹא לִכְלַל הָעֳנָשִׁים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים): ״וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ״ וְגוֹ׳ – יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד אֲבָל עוֹשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלֹא תַעֲשׂוּ״, יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד וְלֹא עוֹשֶׂה אֲבָל אֵינוֹ מוֹאֵס בַּאֲחֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ״ וְגוֹ׳, כָּל שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד אֵינוֹ עוֹשֶׂה, וּמוֹאֵס בַּאֲחֵרִים הָעוֹשִׂים, וְשׂוֹנֵא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דִּכְתִיב ״תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם״, וּלְבַסּוֹף אֵינוֹ מַנִּיחַ אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת דִּכְתִיב ״לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת״, וּלְבַסּוֹף כּוֹפֵר בָּעִקָּר דִּכְתִיב ״לְהַפְרְכֶם״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא יָבֹא עֹנֶשׁ הָאָמוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לַגָּדֵר הָאַחֲרוֹן שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב גָּדֵר הָאַחֲרוֹן לְבַד, בָּא לְהוֹדִיעַ סִבַּת הַסִּבּוֹת שֶׁתְּסוֹבֵב לָאָדָם לָבֹא לְמִדָּה זוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וּמִמַּשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים תַּשְׂכִּיל כִּי בְּהִכָּשֵׁל בָּרִאשׁוֹנָה יִתְגַּלְגֵּל וְיֵרֵד מַטָּה מַטָּה עַד מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה. וּמֵעַתָּה יוּבַן מַאֲמַר הַנָּבִיא (ירמיה ט:יב) ״עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי״ שֶׁהִיא סִבָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאוּ כָּל פְּרָטִים הָרָעִים רַחֲמָנָא לִצְּלַן.
ויקרא כו:יח · פירוש א
וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃
לֹא תִשְׁמְעוּ לִי. תָּלָה הַדָּבָר בַּשְּׁמִיעָה שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, כִּי הַנִּמְנָע שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה זוּלַת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה.
ויקרא כו:יח · פירוש ב
וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃
שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. פֵּרוּשׁ, לְשִׁיעוּר חַטֹּאתָם שֶׁהֵם שֶׁבַע מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁבַע עֲבֵירוֹת: א׳ – לֹא שָׁמְעוּ, ב׳ – לֹא עָשׂוּ, ג׳ – בְּחֻקּוֹתַי מָאָסוּ, ד׳ – מִשְׁפְּטֵי הַשֵּׁם גָּעֲלוּ, ה׳ – מוֹנְעִים אֲחֵרִים בִּלְתִּי עֲשׂוֹת, ו׳ – הֵפֵרוּ בְּרִית, וְאַחַר שֶׁיִּסְּרָם ה׳ וְלֹא שָׁמְעוּ לוֹ וְסָגְרוּ שַׁעֲרֵי הַתְּשׁוּבָה הֲרֵי ז׳, וּלְטַעַם זֶה אָנוּ מְיַשְּׁבִים מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ראש השנה טז:) שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ׳ בֵּינוֹנִים תְּלוּיִים וְכוּ׳ עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ׳ עַד כָּאן, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁתָּלָה ה׳ לָהֶם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלֹא עָשׂוּ הוּכְרַע מִשְׁקָלָם כָּרְשָׁעִים.
ויקרא כו:כא · פירוש א
וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃
וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי. לְצַד שֶׁמַּכּוֹת אֵלּוּ הֵם מַכּוֹת הַמַּרְגִּישׁוֹת וּמַכִּירוֹת הַשְׁגָּחָה כִּי ה׳ מְיַסֵּר אוֹתָם, וּכְשֶׁאֵין חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה אֵין מַעֲנֶה אֶלָּא לוֹמַר קֶרִי הוּא זוֹ.
ויקרא כו:כא · פירוש ב
וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃
שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם. הֲגַם שֶׁלֹּא הִרְשִׁיעוּ בַּעֲבֵרוֹת חֲדָשׁוֹת, אַף עַל פִּי כֵן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָזְרוּ אַחַר הַיִּסּוּרִין, יֵחָשֵׁב לָהֶם כְּעוֹשִׂים מֵחָדָשׁ.
ויקרא כו:מ · פירוש א
וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֺנָם֙ וְאֶת־עֲוֺ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃
וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְגוֹ׳. רִאשׁוֹנִים לֹא הֵאִירוּ עֵינֵינוּ בַּכְּתוּבִים הַלָּלוּ, כִּי כֻלָּן רְחוֹקִים מִשְּׁמוֹעַ. אֶחָד – לָמָּה חִיְּבָם הַכָּתוּב לְהִתְוַדּוֹת עֲוֹן אֲבוֹתָם, הֲלֹא בְּהִתְוַדּוֹת עֲוֹנָם אֵין אֲנִי קוֹרֵא עֲלֵיהֶם אוֹחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (ברכות ז.). ב׳ – אָמְרוֹ ״אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם״ וְגוֹ׳ מַה עִנְיַן עֹנֶשׁ זֶה אַחַר הַוִּדּוּי. ג׳ – אָמְרוֹ ״וְהֵבֵאתִי אוֹתָם״ וְגוֹ׳ עֹנֶשׁ זֶה כְּבָר אָמוּר לְמַעְלָה. ד׳ – אָמְרוֹ אוֹ אָז יִכָּנַע סָפֵק זֶה לָמָּה. וְרַמְבַּ״ן זַ״ל פֵּרֵשׁ שֶׁהַסָּפֵק הוּא עַל הַגְּאֻלָּה, אוֹ תָּבֹא עַל יְדֵי כְּנִיעָה אוֹ עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עָנְשָׁם, וְהוּא פֵּרוּשׁ דָּחוּק. וּכְמוֹ כֵן מַה שֶׁפֵּרֵשׁ אֲדוֹנֵינוּ רַשִׁ״י זַ״ל הוּא דָּחוּק לְעַיִן רוֹאָה וְלֵב מַשְׂכִּיל.
ויקרא כו:מ · פירוש ב
וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֺנָם֙ וְאֶת־עֲוֺ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכְּתוּבִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁטָּעוּת מַתְמִידֵי הָעֲבֵירוֹת תָּבֹא לָהֶם מֵעַיִן טוֹעָה, בִּרְאוֹתָם מַה שֶׁלִּפְנֵיהֶם הִתְעִיבוּ עָוֶל שָׁנָה אַחַר שָׁנָה וְדַרְכָּם צָלְחָה וְשַׁלְוָתָם רַב לְאֵין חֵקֶר, אַף כִּי חַטָּאתָם כָּבְדָה מִזֶּה לֹא יִפְחַד עֲשׂוֹת רֶשַׁע וִימָאֵן לָקַחַת מוּסָר, כִּי יִגְדַּל בִּטְחוֹן הָרְאוּת מֵהוֹדָעַת הַמּוֹכִיחַ מִיִּעוּדֵי הַתּוֹרָה. וְדָבָר זֶה כִּלָּה אֱמוּנַת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֹנֶשׁ הָרֶשַׁע וּשְׂכַר הַצֶּדֶק. וּכְמוֹ כֵן הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הֵבִיא ה׳ עֲלֵיהֶם מוּסָר עַד אֲשֶׁר עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים גָּבְרוּ וְעָלוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְשַׁלְוָתָם וְטוֹבָתָם רַבָּה וְעָצְמָה כַּמּוּבָן מִדִּבְרֵי נְבִיאִים, וְלָזֶה כְּשֶׁפָּעַל ה׳ וְעָשָׂה בָּהֶם נִקְמַת עֲוֹנוֹתָם לֹא הֶאֱמִינוּ כִּי עַל פֹּעַל הָרַע שִׁלֵּם לָהֶם, וְיוֹכִיחוּ מֵהָרִאשׁוֹנִים. לָזֶה אָמַר ה׳ בְּעֵת שׁוּבָם וְיָבוֹאוּ לְהִתְוַדּוֹת – צְרִיכִין לְהִתְוַדּוֹת גַּם כֵּן כִּי אֲבוֹתֵיהֶם חָטְאוּ.
ויקרא כו:מ · פירוש ג
וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֺנָם֙ וְאֶת־עֲוֺ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃
וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהִתְוַדּוּ עֲוֹנָם וְגוֹ׳ וְאֶת עֲוֹן אֲבוֹתָם״, כְּדֵי לְהָסִיר טָעוּת שֶׁהָיוּ בּוֹ, שֶׁאֵין זֶה מַעֲשֶׂה רָעָה מִמַּה שֶׁעֲשָׂאוּהוּ רִאשׁוֹנִים וְלֹא נֶעֶנְשׁוּ, וְיֹאמְרוּ בְּפִיהֶם: ״אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וְהִרְשִׁיעוּ וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם סָבַלְנוּ״ לְצַד שֶׁאָחֲזוּ מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וְאַף אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי מַחְשֶׁבֶת טָעוּת זֶה שֶׁהָעֳנָשִׁים הָיוּ בָּאִים בְּקֶרִי, יַחְשְׁבֵהוּ ה׳ עָוֹן שֶׁצָּרִיךְ וִדּוּי עָלָיו כִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת.
ויקרא כו:מא · פירוש א
אַף־אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹיְבֵיהֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת־עֲוֺנָֽם׃
וְאָמְרוֹ אַף אֲנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, גַּם זֶה יֹאמְרוּ בִּכְלַל הַוִּדּוּי כִּי צַדִּיק ה׳ עַל כָּל הַבָּא עֲלֵיהֶם, וְכֵן רָאוּי לְמִשְׁפַּט צֶדֶק לֵילֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְלֹא יְעַוֵּל הָאֵל מִשְׁפָּט.
ויקרא כו:מא · פירוש ב
אַף־אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹיְבֵיהֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת־עֲוֺנָֽם׃
וְאָמְרוֹ וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, גַּם זֶה יֹאמְרוּ בִּכְלַל הַוִּדּוּי. וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁמַּצְרִיכָם ה׳ לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהֵם הָיוּ מַרְשִׁיעִים בִּפְרָט זֶה, וְהָרֶשַׁע הוּא כִּי יֹאמְרוּ: לָמָּה ה׳ יוֹצִיאֵם מֵאַרְצָם וְיַגְלֵם בֵּין הָאֻמּוֹת? אִם לְפִרְעוֹן עֲוֹנָם – יְיַסְּרֵם תּוֹךְ אַרְצוֹתָם וְלֹא יַגְלֵם בֵּין הָאֻמּוֹת, כִּי אַדְרַבָּה זֶה יְסוֹבֵב הֵפֶךְ תִּקּוּן הַמְּבֻקָּשׁ, שֶׁאִם הַמְּבֻקָּשׁ הוּא לְהֵיטִיב מַעֲשֵׂיהֶם, וְהִנֵּה כְּשֶׁיְּזָרֶה אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת יִגְמְרוּ לַעֲשׂוֹת רַע וְיִתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וְיִלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וְזֶה יְחַזֵּק מַחְשֶׁבֶת קֶרִי. לָזֶה כְּשֶׁאָמַר ה׳ ״וְהִתְוַדּוּ״ זָכַר שֶׁיֹּאמְרוּ גַּם כֵּן בְּוִדּוּיָם כִּי צַדִּיק ה׳ בְּמַה שֶׁהָלַךְ עִמָּהֶם קֶרִי, וּלְאוֹתוֹ הַטַּעַם וּלְאוֹתוֹ הַמִּבְחָן הֱבִיאָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם כְּדֶרֶךְ מַעֲשֵׂה הַמִּקְרֶה בְּלֹא כִּוֻּן אֶל הַצָּרִיךְ.
ויקרא כו:מא · פירוש ג
אַף־אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹיְבֵיהֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת־עֲוֺנָֽם׃
וְאָמְרוֹ אוֹ אָז. פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּתְלוּ טַעַם הֲבָאָתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לְצַד הֲלִיכָה, אוֹ לְטַעַם כְּדֵי שֶׁיִּכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל, לָזֶה הֱבִיאָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִכְנָע בְּאֹפֶן אַחֵר זוּלַת זֶה, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה לָהֶם הַרְוָחָה נְכוֹנָה, שֶׁעַל יְדֵי הַכְנָעָה לְבַד יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְמֵרוּק אַחֵר, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלכים א כא:כט) ״הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) טוֹבָה מַרְדּוּת אַחַת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם מִמֵּאָה מַלְקִיּוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״אָז יִכָּנַע וְגוֹ׳ וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם״:
ויקרא כו:מב · פירוש א
וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר׃
וְאָמְרוֹ וְזָכַרְתִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי הַוִּדּוּי יוֹעִיל לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת, אֲבָל לַהֲשִׁיבָם לְכַנָּם צָרִיךְ זְכוּת אָבוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְזָכַרְתִּי״.

במדבר

במדבר יא:יח · פירוש א
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא נָתַן עַד מָחָר, לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי כאן) שֶׁדָּרְשׁוּ בְּתֵיבַת ״הִתְקַדְּשׁוּ״, וְזֶה לְשׁוֹנָם: הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לְפוּרְעָנוּת, עַד כָּאן. לָזֶה לֹא רָצָה ה׳ לָתֵת לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד, עַד שֶׁהוֹדִיעָם כִּי פּוּרְעָנוּת הוּא נוֹתֵן לָהֶם בִּנְתִינַת הַבָּשָׂר, וְהִתְרָה בָּהֶם וְהֶאֱרִיךְ לָהֶם זְמַן וְאָמַר עַד לְמָחָר, וּבָזֶה יִהְיֶה לָהֶם הַלַּיְלָה לְחֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, אוּלַי יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה וְיִנָּחֵם ה׳ עַל הָרָעָה, כִּי לֹא יַחְפּוֹץ ה׳ לְהַשְׁחִית עַמּוֹ.
במדבר יא:יח · פירוש ו
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
וְנָתַן ה׳ לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ. עוֹד שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וְנָתַן״ וְגוֹ׳ וְאָמַר וַאֲכַלְתֶּם, וַהֲלֹא מוּבָן הוּא הַדָּבָר שֶׁיֹּאכְלוּ הַנִּתָּן לָהֶם. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר לָהֶם שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר ״הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר״ וְגוֹ׳ וּפֵרַשְׁנוּהוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְלֹא יִהְיֶה פֻּרְעָנוּת, וְלָזֶה נָתַן לָהֶם זְמַן עַד מָחָר, כָּל זֶה יִהְיֶה קֹדֶם נְתִינַת הַבָּשָׂר לָהֶם, אֲבָל אַחַר שֶׁיִּתֵּן לָהֶם הַבָּשָׂר לֹא תּוֹעִיל הַחֲרָטָה וְהַתְּשׁוּבָה לָהֶם שֶׁלֹּא יֹאכְלוּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר וְנָתַן ה׳ לָכֶם בָּשָׂר אָז וַאֲכַלְתֶּם, צְרִיכִין אַתֶּם לֶאֱכֹל בְּחִיּוּב. וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז כָּפַל לוֹמַר כֵּן לִרְמֹז לָהֶם שֶׁאִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם כֵּן עַל כָּל פָּנִים יֹאכְלוּ בָּשָׂר, כִּי יָצָא דְבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, וְהֵם לֹא הֵבִינוּ הַדְּבָרִים, אוֹ הֵבִינוּ וְלֹא הִצְדִּיקוּ.
במדבר יד:יז · פירוש ד
וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃
וְאָמְרוֹ נָא – פֵּרוּשׁ ״עַתָּה״, וְכָפַל לוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים ״עַתָּה״, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה פכ״א) שֶׁאָמְרוּ אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, וּלְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ הַדְּבָרִים שֶׁאֵין כְּדַאי לֵיאָמֵר עַל הָאָדוֹן, הֲגַם שֶׁהָיָה אוֹמֵר דִּבְרֵי הַגּוֹיִם וְלֹא דִּבְרֵי עַצְמוֹ חָס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מִן הַמּוּסָר. וְתִמְצָא כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ בִּרְכַּת ה׳ מִפִּי עֵדִים, הֲגַם שֶׁאֵינָם אֶלָּא מְעִידִים מַה שֶׁאָמַר הָרָשָׁע הַמְּבָרֵךְ, אַף עַל פִּי כֵן קוֹרֵעַ הַשּׁוֹמֵעַ (סנהדרין ס.), וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה מַאֲמַר הַגּוֹיִם נֶגֶד כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, הִתְוַדָּה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו דִּבְרֵי זִלְזוּל כְּנֶגֶד הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מַאֲמַר ״וְעַתָּה״.
במדבר יד:יז · פירוש ה
וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃
גַּם רָמַז הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר וְעַתָּה שֶׁיִּקַּח תְּשׁוּבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוֹ יִגְדַּל נָא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:) בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד. וְהַטַּעַם שֶׁיּוֹתֵר מִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמֵּטִיבִים הָרְשָׁעִים אֶת דַּרְכֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ יִגְדַּל נָא פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה יוֹתֵר גְּדֻלַּת ה׳ עַתָּה כְּשֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה אַחַר הַמֶּרֶד. גַּם רָמַז בְּתֵבַת ״נָא״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (אבות ד,יז) יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וְכוּ׳:
במדבר יד:כט · פירוש ד
בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּ֠ה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכׇל־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכׇל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃
וְאוּלַי כִּי גַּם ה׳ אָמַר דְּבָרָיו שְׁקוּלִים כְּמִנְהָגוֹ שֶׁאוֹמֵר דְּבָרִים סוֹבְלִים שְׁנֵי דְּרָכִים, אִם זָכוּ יִהְיֶה לְטוֹבָה לֹא זָכוּ וְכוּ׳, וְכֵן תִּמְצָא כְּשֶׁאָמַר לְאָדָם (בראשית ב:יז) ״בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת״ הִזְכִּיר יוֹם סְתָם, תּוּכַל לוֹמַר יוֹמוֹ שֶׁל אָדָם וְתוּכַל לוֹמַר יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנָה, וּכְשֶׁעָשָׂה אָדָם תְּשׁוּבָה הִטָּה ה׳ הַכַּוָּנָה לִזְכוּת שֶׁהוּא יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם שְׁנֵי דְּרָכִים: אֶחָד עַל אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם, וְאֶחָד הוּא הֶבְדֵּל לְהַתְחָלַת הַהֲלָנָה כִּדְבָרֵינוּ, אִם זָכוּ יִתְפָּרֵשׁ הַדָּבָר לִזְמַן יְצִיאָה כִּדְבָרֵינוּ, וְאִם לֹא זָכוּ תִּתְקַיֵּם הַגְּזֵרָה גַּם עַל אוֹתָם שֶׁהָיוּ כְּשֶׁיָּצְאוּ פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים. וּמַה שֶׁאָמַר ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״ יְדַבֵּר עַל רֹב הַמַּלִּינִים, וְלָזֶה כְּשֶׁרָאוּ בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים שֶׁלֹּא מֵת אֶחָד מֵהֶם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב עַל שֶׁנִּתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה מֵעַל אוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְהָיוּ בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה בֶּן עֶשְׂרִים.
במדבר יד:מד · פירוש א
וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃
וַיַּעְפִּלוּ וְגוֹ׳. טָעוּ בְּהוֹרָאַת דַּעְתָּם, כִּי לְצַד שֶׁהֵם מָרְדוּ בַּה׳ כְּאָמְרָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת בְּיָדָם הָעַמִּים הָרָמִים, לָזֶה חָשְׁבוּ לְתַקֵּן לִבְטֹחַ בַּה׳ וּלְהַחְלִיט הָאֱמוּנָה כִּי הַצֵּל יַצִּיל וְעָלוּ הָהָרָה. וְלֹא נִתְרַצָּה ה׳ כִּי מַכָּתָם טְרִיָּה וּכְבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א:מג).
במדבר טז:ה · פירוש א
וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כׇּל־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהֹוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃
בֹּקֶר וְיוֹדַע וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״בֹּקֶר״ וְגוֹ׳ וְלֹא עָשָׂה הַמִּבְחָן בְּאוֹתוֹ זְמַן עַצְמוֹ, אוּלַי שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁבּוֹ הַמִּבְחָן. עוֹד שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁעָשָׂה הַמִּבְחָן בִּזְמַן בִּלְתִּי הָגוּן שֶׁהוּא בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁאֵינוֹ זְמַן הָרָצוֹן, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר ח״ב לט:) שֶׁהוּא זְמַן תִּגְבֹּרֶת הַדִּינִים. עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים לָתֵת לָהֶם זְמַן הַלַּיְלָה לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂיהֶם, אוּלַי יַכִּירוּ כִּי לֹא טוֹב עוֹשִׂים וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יח,ז) טְעָמִים אֲחֵרִים לָמָּה עִכֵּב עַד בֹּקֶר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
במדבר כא:ז · פירוש א
וַיָּבֹא֩ הָעָ֨ם אֶל־מֹשֶׁ֜ה וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֗אנוּ כִּֽי־דִבַּ֤רְנוּ בַֽיהֹוָה֙ וָבָ֔ךְ הִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְיָסֵ֥ר מֵעָלֵ֖ינוּ אֶת־הַנָּחָ֑שׁ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַ֥ד הָעָֽם׃
הִתְפַּלֵּל וְגוֹ׳ וְיָסֵר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הִתְפַּלֵּל לִמְחוֹל הַחֵטְא, וְהִנֵּה יִשְׁתַּנֶּה מְחִילַת הַחֵטְא קוֹדֶם שֶׁיֵּצֵא הַמְּחַבֵּל לְאַחַר שֶׁיָּצָא, שֶׁאָז הֲגַם שֶׁנִּמְחַל הַחֵטְא צָרִיךְ זְכוּת לְהָסִיר הַמַּזִּיק, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱלֶה, שֶׁאִם יֶחֱלֶה אוֹמְרִים לוֹ הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר. לָזֶה נִתְחַכְּמוּ דּוֹר דֵּעָה וְאָמְרוּ כְּנֶגֶד מַה שֶׁצָּרִיךְ זְכוּת לְהַצָּלָתָם מֵהַנְּחָשִׁים, ״וְיָסֵר״ פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל גַּם כֵּן לַה׳ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהָסִיר וְגוֹ׳:
במדבר כא:ח · פירוש ד
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
וְטַעַם כָּל הַמַּעֲשֶׂה נִרְאֶה בְּהָעִיר עוֹד, לָמָּה לֹא הוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהָסִיר הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וְלֹא יִהְיֶה נוֹשֵׁךְ לְהִצְטָרֵךְ לִרְפוּאָתוֹ? אֶלָּא וַדַּאי זֶה יַגִּיד כִּי בַּעַל הַמִּשְׁפָּט בָּחַן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה הַמַּסְפֶּקֶת לָהֶם. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ ״חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַּה׳ וָבָךְ״, הָעִקָּר חָסֵר וְהוּא הָעֲזִיבָה, וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁאָמְרוּ ״לֹא נָשׁוּב עוֹד לַדָּבָר הָרַע הַזֶּה״, וְלָזֶה לֹא הוּסַר הַנֶּגַע. לָזֶה נִתְחַכֵּם הַבּוֹרֵא וְנִתְיַעֵץ לְתַקְּנָם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מִי שֶׁתִּקֵּן עַצְמוֹ כָּרָאוּי הִנֵּה הוּא נִצּוֹל וְלֹא יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ, וּמִי שֶׁלֹּא נִתְקַן כַּמִּצְטָרֵךְ יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ לְעוֹרְרוֹ בִּתְשׁוּבָה, וְצִוָּה עָלָיו לְהַבִּיט אֶל נְחַשׁ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יְתַקֵּן עַצְמוֹ וָשָׁב וְרָפָא לוֹ.
במדבר כא:ח · פירוש ו
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
הָא׳ תְּשׁוּבַת הַגָּדֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הִנֵּה מִי גּוֹרֵם לַנָּחָשׁ לִנְשֹׁךְ? הוּא חֵטְא בְּנֵי אָדָם, דִּכְתִיב (קהלת י:יא) ״אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ״, וּכְשֶׁאֵין לַחַשׁ יֵעָשֶׂה הַנָּחָשׁ דּוֹמֵם כַּנָּחָשׁ אֲשֶׁר אֵלָיו יַבִּיטוּ כְּשֶׁיִּנְשְׁכֵם נָחָשׁ, וְזוֹ הִיא הֶעָרַת הַבָּטָתָם בַּנָּחָשׁ הַדּוֹמֵם, לוֹמַר: אֶל זֶה אַבִּיט לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ לִדּוֹם מִלְּדַבֵּר עוֹד, וּבָזֶה עוֹשִׂים עֲזִיבַת הַחֵטְא.
במדבר כא:ח · פירוש יא
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
ו׳) לְהַרְאוֹתָם כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה נַעֲשִׂים לָהֶם הָעֲבֵרוֹת זְכֻיּוֹת, כִּי לֹא לְבַד מְחִילַת הַחֵטְא אֶלָּא אַדְרַבָּה יַעֲמֹד לוֹ זְכוּת, וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר בַּהַבָּטָה אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, לוֹמַר שֶׁהַנָּחָשׁ נָשַׁךְ וְהוּא עַצְמוֹ כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַשְּׁתִיקָה, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עוֹד הֲגַם שֶׁכְּבָר דִּבֵּר, כִּי כָל מִין הַנָּחָשׁ יְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, אַף עַל פִּי כֵן הוּא עַצְמוֹ מְחַיֶּה וְנֶהְפַּךְ מֵרָעָה לְטוֹבָה:
במדבר כא:ח · פירוש יג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ. אָמַר וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה עַל הַנְּשִׁיכָה, לְצַד הַתּוֹעֲלִיּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהַבָּטַת אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת בְּשִׁבְעָה דְּבָרִים אֲשֶׁר יַכִּיר בָּהֶם בַּעַל הַנֵּס כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאָמַר כָּל הַנָּשׁוּךְ פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר הָיָה נָשׁוּךְ קֹדֶם מַעֲשֵׂה נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת. וְאָמְרוֹ וָחָי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהָעִיר גַּם עַל חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁיַּכִּיר בַּנֵּס וּפְרָטִים הָרְמוּזִים יַצְדִּיק עַצְמוֹ וְיִחְיֶה חִיּוּת הַגּוּף וְחִיּוּת הַנֶּפֶשׁ.
במדבר כב:לד · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛ה אִם־רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי׃
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם וְגוֹ׳ חָטָאתִי כִּי לֹא וְגוֹ׳. אָמְרוֹ חָטָאתִי כְּנֶגֶד מַה שֶׁרָמְזוּ בְּמַאֲמַר ״יָרַט הַדֶּרֶךְ״ וְגוֹ׳, וּכְנֶגֶד אָמְרוֹ ״לָמָּה הִכִּיתָ״ וְגוֹ׳ אָמַר ״כִּי לֹא יָדַעְתִּי״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ וְעַתָּה עָשָׂה תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁחָשַׁב עֲשׂוֹת, וּכְנֶגֶד הַהֲלִיכָה אָמַר ״אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה״, וְאָמַר ״לִי״ – נִתְנוֹצְצָה בּוֹ נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְרוֹן טוֹב בַּחֲזָרָתוֹ.
במדבר כג:י · פירוש ז
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁבְּהַגִּיעוֹ לְיוֹם הַמִּיתָה יֵטִיב דְּרָכָיו מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים וְתוֹעֲבוֹתָיו, כִּי רָשָׁע שֶׁבָּאוּמּוֹת הָיָה, וַאֲתוֹנוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ סוֹכֶנֶת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ד:) תַּגִּיד עָלָיו, אֶלָּא שֶׁנִּתְאַוָּה שֶׁבִּשְׁעַת מִיתָה יָשׁוּב וְיִהְיֶה יָשָׁר כַּיְּשָׁרִים שֶׁבָּאוּמּוֹת. וּלְפִי שֶׁעָמַד עַל מִזְגּוֹ וְהִנֵּה הוּא רַע בְּתַכְלִית הָרַע וְנִמְנָע מִמֶּנּוּ עֲשׂוֹת יֹשֶׁר, לָזֶה שָׁאַל דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּשְׁעַת דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל מָוֶת יִהְיֶה יָשָׁר. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רָאִיתִי רְשָׁעִים שֶׁאָמְרוּ לִי בְּפֵרוּשׁ כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְתֵכֶף יָמוּתוּ הָיוּ עוֹשִׂים, אֶלָּא שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בִּתְשׁוּבָה זְמַן אָרוֹךְ, כִּי דְּבַר מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְלֹא שָׁאַל הָרָשָׁע שֶׁיָּמוּת כְּמִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּגִּיעַ לְהַשָּׂגָה זוֹ.
במדבר כג:יג · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק (לך) [לְכָה־]נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלּ֖וֹ לֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקׇבְנוֹ־לִ֖י מִשָּֽׁם׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לֶךָ נָּא אִתִּי וְגוֹ׳. אָמַר תֵּיבַת נָא, גַּם אָמַר וְקָבְנוֹ לִי בְּלָשׁוֹן וַדָּאִית, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״כ) שֶׁאָמְרוּ שֶׁרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִפְרָצִים שָׁם שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה, עַד כָּאן, וְהוּא לְפִי שֶׁלֹּא יָדַע טַעַם הַפִּרְצָה חָשַׁב שֶׁהַפִּרְצָה תִּהְיֶה בָּהֶם, וּלְפִי שֶׁיְּדוּעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וּמְבַטְּלִים הַגְּזֵרוֹת, מִהֵר לוֹמַר לֶךָ נָּא פֵּרוּשׁ, מַהֵר עַתָּה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֵם מְחֻיָּבִים פִּרְצָה זוֹ קֹדֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְקָבְנוֹ לִי, הֶחְלִיט הֲוָיַת הַדָּבָר שֶׁתַּשִּׂיגֵם קִלְלוֹת רָשָׁע.
במדבר כד:יז · פירוש א
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה וְגוֹ׳. כָּפַל הַדְּבָרִים בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת, גַּם כָּפַל לוֹמַר דָּרַךְ כּוֹכָב וְגוֹ׳ וְקָם שֵׁבֶט וְגוֹ׳, גַּם כָּפַל לוֹמַר וּמָחַץ וְגוֹ׳ וְקַרְקַר וְגוֹ׳. כָּל הַנְּבוּאָה בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נֶאֶמְרָה, וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק ״בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה״ – זָכוּ אֲחִישֶׁנָּה, לֹא זָכוּ בְּעִתָּהּ, וְהוּא רָחוֹק מֻפְלָג, וְזֶה לְךָ הָאוֹת הֵן אָנוּ בִּתְחִלַּת מֵאָה הַשִּׁשִּׁית לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וּכְנֶגֶד שְׁנֵי קִצִּים אֵלּוּ דִּבֵּר הַכָּתוּב. כְּנֶגֶד אִם זָכוּ אָמַר אֶרְאֶנּוּ, פֵּרוּשׁ לְדָבָר שֶׁאֲנִי עָתִיד לוֹמַר אֲבָל אֵינוֹ עַתָּה בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָּא בִּזְמַן אַחֵר, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵינוֹ רָחוֹק כָּל כָּךְ, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ב,כג) אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה כַּמִּצְטָרֵךְ הָיוּ נִגְאָלִים מִיָּד אֲפִלּוּ לֹא יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם אֶלָּא יוֹם אֶחָד בַּגָּלוּת, דִּכְתִיב ״יַעַנְךָ ה׳ בְּיוֹם צָרָה״. וּכְנֶגֶד קֵץ ״בְּעִתָּהּ״ אָמַר אֲשׁוּרֶנּוּ כְּמוֹ שֶׁצּוֹפֶה מֵרָחוֹק, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא קָרוֹב כִּי הַקֵּץ שֶׁל בְּעִתָּהּ אָרוֹךְ עַד לִמְאֹד בַּעֲווֹנוֹת. וְאָמְרוֹ דָּרַךְ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, זֹאת הִיא הַנְּבוּאָה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ ״אֶרְאֶנּוּ״ וְגוֹ׳.
במדבר כה:יז · פירוש א
צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃
צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל צָרוֹר וְהִכִּיתֶם, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְגִּישׁוּ וְאָמְרוּ (במדבר רבה פכ״א) כִּי נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁצִּוָּה ה׳ (דברים כ:י) ״כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וְגוֹ׳ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ״ וְגוֹ׳, זוֹ אֻמָּה קַלָּה וּבְזוּיָה לְהַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וְצָרִיךְ לָדַעַת מַה נְקָמָה הִיא זוֹ לְמִדְיָן, וְאַדְרַבָּה הָיָה לָהֶם לְקַיֵּם (דברים כ:יד) ״וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אוֹיְבֶיךָ״ שֶׁזֶּה הוּא לָהֶם יוֹתֵר נְקָמָה וְדַאֲבוֹן נֶפֶשׁ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מָצִינוּ בְּקִלְלוֹת הַתּוֹרָה (ויקרא כו:טז) ״וַאֲכָלֻהוּ אוֹיְבֵיכֶם״.
במדבר כה:יז · פירוש ב
צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃
עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ כִּי צֹרְרִים, לָמָּה הֻצְרַךְ לִנְתִינַת טַעַם? וּלְפִי דִּבְרֵי רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ שֶׁבָּא לוֹמַר יַשְׁחִיתוּ עֵצָה וְכוּ׳, יֵשׁ לָנוּ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁבָּא לָתֵת טַעַם לְבִטּוּל מִצְוַת ״לֹא תַשְׁחִית״ וְגוֹ׳ בַּמָּקוֹם הַזֶּה כִּי צוֹרְרִים. וּבַתַּנְחוּמָא אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״צָרוֹר״ וְגוֹ׳ לָמָּה, ״כִּי צֹרְרִים״ וְגוֹ׳ – מִכָּאן אָמְרוּ הַבָּא לְהָרְגְךָ וְכוּ׳. וּלְדִבְרֵי תַּנְחוּמָא בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֲךָ מִשְׁפַּט הַבָּא וְכוּ׳, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ.
במדבר כה:יז · פירוש ג
צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ, בְּהָעִיר לָמָּה צִוָּה ה׳ מִצְוָה זוֹ שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, כִּי מָצִינוּ שֶׁאַחַר כָּךְ הֻצְרַךְ ה׳ לְצַוּוֹת לוֹמַר (במדבר לא:ב) ״נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים״, הָא לָמַדְתָּ כִּי מַאֲמָר זֶה לֹא הָיָה בִּזְמַן הַנְּקָמָה.
במדבר כה:יז · פירוש ה
צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃
וַהֲגַם שֶׁנַּשְׂכִּיל בְּעִקַּר הַסִּבָּה אֲשֶׁר סִבְּבָה מַעֲשֵׂה פִּנְחָס, לֹא הָיָה אֶלָּא זְנוּת זִמְרִי, כִּי לֹא הָרַג פִּנְחָס לְזִמְרִי עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהַמַּגֵּפָה הָיְתָה שׁוֹלֶטֶת בַּזּוֹנִים. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא כִּלָּה כָּל הָעָם, מֵהֶם בִּשְׁבִיל מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, מֵהֶם בִּשְׁבִיל הָעֲרֵבוּת, וּלְעוֹלָם ה׳ לֹא וִתֵּר עַל הַזּוֹנִים. וְיָעַץ ה׳ וְאָמַר ״צָרוֹר אֶת״ וְגוֹ׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהַקְדִּים לִשְׂנֹא הַמַּחְטִיאִים, גַּם לְהַתְעִיב הֶעָרֵב וְהַטּוֹב הַבָּא מֵהֶם, לְאַבֵּד כָּל עֵץ נֶחְמָד וְכָל מַעְיָן מָתוֹק וְכָל טוֹב הַבָּא מֵהֶם עַל אֲשֶׁר גָּרְמוּ לָהֶם עֲשׂוֹת רַע. וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קלט:כא) ״הֲלֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה׳ אֶשְׂנָא״, פֵּרוּשׁ ״מְשַׂנְאֶיךָ״ כְּאִלּוּ אָמַר ״מַשְׂנִיאֶיךָ״ שֶׁגּוֹרְמִים לְשִׁנְאַת בָּחוֹר בַּטּוֹב, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיד:) בְּפָסוּק ״כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת״ אַל תִּקְרָא וְכוּ׳. וּבְאֶמְצָעוּת מַחְשָׁבָה זוֹ תִּהְיֶה מִתְרַחֶקֶת תַּאֲוַת הָעֲבֵרָה מֵהֶם וְתִהְיֶה לָהֶם לְזָרָה, כִּי עַל הֶעָבָר שׂוֹנְאִים הַסּוֹבֵב, וְיִוָּלֵד בָּהֶם טֶבַע אֱלֹהִי. וּמִדָּה זוֹ מִדָּה סְגֻלִּיִּית הִיא לֶחָפֵץ בַּחַיִּים, וּבָזֶה יִתְכַּפֵּר עָוֹן הַקּוֹדֵם בְּמַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה גַּם בְּאֶרֶס תַּאֲוַת הַנִּאוּף וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף.
במדבר כה:יז · פירוש ו
צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃
וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים, פֵּרוּשׁ, יִהְיוּ לָכֶם בְּגֶדֶר צַר וְאוֹיֵב לִשְׂנֹאתָם וְלִשְׂנֹא כָּל הֶעָרֵב מֵהֶם, לְהַשְׁחִית עֵצָם וּלְקַלְקֵל מַעְיְנוֹתֵיהֶם, זֶה תְּמוּרַת מַה שֶׁהִתְאַוּוּ לָהֶם, וְזוֹ הִיא אֶחָד מִתִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה. וְאָמַר צָרוֹר לְשׁוֹן הוֹוֶה, פֵּרוּשׁ, יַגְבִּירוּ בָּהֶם הַשִּׂנְאָה עַד גֶּדֶר שֶׁיִּהְיֶה נִקְבָּע בָּהֶם טֶבַע הַצְּרִירוּת. וְאָמַר וְהִכִּיתֶם אוֹתָם, פֵּרוּשׁ, תְּחַכּוּ לְיוֹם נָקָם שֶׁתַּכּוּ אוֹתָם, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְהַכּוּ אוֹתָם״ כִּי אֵין זְמַנּוֹ עַתָּה. וְאָמַר כִּי צֹרְרִים וְגוֹ׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה לוֹמַר תְּנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁהַשִּׂנְאָה וְאוֹיְבוּת שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם לֹא עַל שֶׁסִּבְּבוּ נְפִילָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאִם כֵּן נֶאֶבְדָה הַכַּוָּנָה שֶׁל תִּקּוּן הַחֵטְא, אֶלָּא כִּי צוֹרְרִים הֵם וְגוֹ׳ עַל דְּבַר פְּעוֹר אֲשֶׁר הֶחְטִיאוּ אֶתְכֶם בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי וְגוֹ׳ שֶׁגָּרְמוּ לָכֶם לְהִכָּשֵׁל בִּזְנוּת. וְטַעַם שֶׁתָּלָה פְּרָט זֶה בְּכָזְבִּי לְבַד, לְפִי שֶׁהִיא בַּת מֶלֶךְ וְהִזְכִּיר הַגְּדוֹלָה, גַּם לְפִי שֶׁזְּנוּתָהּ הָיָה בְּפַרְהֶסְיָא, וְאֶפְשָׁר שֶׁעַל פִּיהָ הָיוּ כָּל הַמֻּפְקָרוֹת.
במדבר כה:יז · פירוש ז
צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁלָּזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר בַת נְשִׂיא מִדְיָן, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר אָמַר בְּסָמוּךְ ״כָּזְבִּי בַת צוּר״ וְגוֹ׳, אֶלָּא בָּא לוֹמַר שֶׁלֶּהֱיוֹתָהּ בַּת מֶלֶךְ יִתָּפְסוּ בִּשְׁבִילָהּ כָּל הָאֻמָּה. וְדִקְדֵּק וְאָמַר אֲחוֹתָם, לוֹמַר הֲגַם שֶׁיְּצִיאָתָהּ הָיְתָה מִמּוֹאָב, ״אֲחוֹתָם״ פֵּרוּשׁ אֲחוֹתָם בָּעֵצָה, שֶׁבַּעֲצָתָם שֶׁל מִדְיָן יָצְתָה וְיֵחָשֵׁב הַדָּבָר עַל כֻּלָּן. וְאָמְרוֹ הַמֻּכָּה, לוֹמַר שֶׁמָּסְרָה נַפְשָׁהּ עֲלֵיהֶם כְּאָח עַל אָחִיו. וְאָמְרוֹ בְּיוֹם הַמַּגֵּפָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ הַמַּגֵּפָה שֶׁהָיְתָה עַל דְּבַר פְּעוֹר, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבַּיּוֹם עַצְמוֹ נָגַף ה׳ הַהוֹלְכִים אַחַר פְּעוֹר לְבַד מֵהָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, שֶׁאוֹתָם הָיוּ כֻּלָּן מִשִּׁמְעוֹן שֶׁמֵּתוּ בִּשְׁבִיל פִּנְחָס. וְהַכַּוָּנָה בְּעִקַּר הַמַּאֲמָר לַהֲעִירָם בְּשִׂנְאָה טִבְעִית שֶׁהָיוּ סִבָּה לַחֲרוֹת אַף ה׳ בָּעָם, וְאֵין לִטְעוֹת שֶׁהַכַּוָּנָה בָּזֶה הִיא שֶׁיִּשְׂנְאוּם בִּשְׁבִיל הַמַּגֵּפָה, שֶׁכְּבָר אָמַר ״כִּי צוֹרְרִים״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא יָצוּרוּ אוֹתָם אֶלָּא עַל דְּבַר פְּעוֹר וְגוֹ׳.

דברים

דברים א:א · פירוש יא
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
ב׳) שֶׁיִּהְיֶה מַרְדּוּת בְּלִבּוֹ תָּמִיד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) טוֹבָה מַרְדּוּת אַחַת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם מִמֵּאָה מַלְקִיּוֹת, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ הַיַּרְדֵּן.
דברים א:א · פירוש יד
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
ה׳) מַאֲמַר הַתַּנָּא (אבות ג:א): הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְכוּ׳ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְכוּ׳ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד וְכוּ׳, וְכֵן אָמַר הַתַּנָּא (אבות פ״ב): שׁוּב יוֹם אֶחָד וְכוּ׳, וּפֵרֵשׁ שָׁם שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד יוֹם מוֹתוֹ וְשֶׁכָּל יוֹם הוּא זְמַן גְּבוּל הַמִּיתָה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ מוֹל סוּף שֶׁיִּהְיֶה לְמוּל עֵינָיו סוֹף אָדָם וְתַכְלִיתוֹ.
דברים א:מה · פירוש א
וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־שָׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם׃
וַתָּשׁוּבוּ וַתִּבְכּוּ וְגוֹ׳ וְלֹא שָׁמַע ה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַכָּתוּב, אִם הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁשָּׁבוּ מֵהַמִּלְחָמָה וַיִּבְכּוּ עַל מַה שֶׁהִכּוּ מֵהֶם הָאֱמוֹרִיִּים, אֵין יָדוּעַ מְכֻוָּן הַסִּפּוּר בָּזֶה. גַּם אָמְרוֹ וְלֹא שָׁמַע וְגוֹ׳ וְלֹא הֶאֱזִין וְגוֹ׳ אִם הַבְּכִי הָיָה עַל צָרָה שֶׁעָבְרָה עֲלֵיהֶם, מַה מָקוֹם לְמַאֲמָר זֶה. אָכֵן נִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁאַחַר שֶׁהִכּוּם הָאֱמוֹרִיִּים נִכְנְעוּ לִפְנֵי ה׳ וְשָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם בִּבְכִי עַל עָוֹן כְּמִשְׁפַּט הַשָּׁבִים, וְאַף עַל פִּי כֵן גָּדְלָה צַחֲנָתָם שֶׁלֹּא שָׁמַע ה׳ תְּשׁוּבָתָם וְלֹא הֶאֱזִין לִבְכִיָּתָם.
דברים ד:ד · פירוש ב
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וְאוּלַי שֶׁיִּתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין קח.) בְּפָסוּק ״וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳״ (בראשית ו:ח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְנֹחַ״ אֲפִלּוּ נֹחַ שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר מֵהֶם לֹא הָיָה כְּדַאי, אֶלָּא שֶׁמָּצָא חֵן, עַד כָּאן. כְּמוֹ כֵן נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר וְאַתֶּם, פֵּרוּשׁ, וְגַם אַתֶּם הֱיִיתֶם רְאוּיִים לְהַשְׁמִיד, אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתְכֶם דְּבוּקִים, פֵּרוּשׁ, נִתְקָרַבְתֶּם בִּתְשׁוּבָה וְנִדְבַּקְתֶּם בַּה׳, בָּזֶה אַתֶּם חַיִּים.
דברים ד:ד · פירוש ג
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר כֻּלְּכֶם לְהָעִיר שֶׁלֹּא עַל חֵלֶק מֵהֶם הוּא אוֹמֵר אֶלָּא עַל כֻּלָּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת פִּנְחָס בְּמַעֲשֵׂה פְּעוֹר (במדבר כה:יא) ״וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁעוֹמְדִים הָיוּ לְהִשָּׁמֵד כֻּלָּם. וַהֲגַם שֶׁפִּינְחָס הוּא שֶׁמָּנַע מֵהֶם הַכִּלָּיוֹן, עִם כָּל זֶה מֻכְרָח שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה אַחַר כָּךְ, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה מוֹעִיל פִּינְחָס אֶלָּא לְכַפֵּר לְמַה שֶׁכְּבָר עָשׂוּהוּ וְלֹא לְמַה שֶׁעָתִיד.
דברים ד:כט · פירוש א
וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וּבִקַּשְׁתֶּם וְגוֹ׳ בְּכָל לְבָבְךָ וְגוֹ׳ בַּצַּר לְךָ וְגוֹ׳. שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים אֵלּוּ צְרִיכִין בֵּאוּר. דַּע כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת תְּשׁוּבָה: יֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים מֵעַצְמָן שֶׁיַּכִּירוּ חִיּוּבָם עִם הַבּוֹרֵא וְיָכוֹפוּ יִצְרָם, וְיֵשׁ תְּשׁוּבָה שֶׁעוֹשִׂים עַל יְדֵי יִסּוּרִין אֲשֶׁר יֵצַר לָהֶם הָאוֹיֵב וְיִצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב. וּכְנֶגֶד שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת דִּבֵּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד הָעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה הֲגַם שֶׁלֹּא שָׁמַע קוֹל נוֹגֵשׂ אָמַר וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ, שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הַלְּבָבוֹת לְחִבַּת אֱלֹהֵיהֶם, וּמָצָאתָ. וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ עֲבֵירוֹת חֲמוּרוֹת כְּאָמוּר בְּסָמוּךְ ״וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן פְּטוּרִים אַתֶּם מֵהַיִּסּוּרִין וְדַי לָכֶם הַתְּשׁוּבָה. וְהַטַּעַם – כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ, שֶׁתְּשׁוּבָה כָּזוֹ הִיא תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ.
דברים ד:כט · פירוש ב
וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וּכְנֶגֶד תְּשׁוּבָה הַבָּאָה מִצַּד הַיִּסּוּרִין אָמַר בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ וְגוֹ׳ וְשַׁבְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מֵחֲמַת הַיִּסּוּרִין אֲשֶׁר יָצֵר לְךָ אוֹיְבֶךָ. וְכָאן לֹא הִזְכִּיר ״בְּכָל לְבָבְךָ״ וְגוֹ׳, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַיִּסּוּרִין הוּא שָׁב. וּמַה שֶׁחָסֵר לַשָּׁבִים מֵחֲמַת יִסּוּרִין בִּבְחִינַת הַדְרָגַת הַתְּשׁוּבָה, מַשְׁלִימִין אוֹתוֹ בִּבְחִינַת הַיִּסּוּרִין עַצְמָן שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם, כִּי הַיִּסּוּרִין מְמָרְקִין הָעֲוֹנוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַנֶּפֶשׁ. וּמַה שֶׁחָסֵר לַכַּת הָרִאשׁוֹנָה מִצַּד שֶׁלֹּא עָבְרוּ עֲלֵיהֶם יִסּוּרִין, מַשְׁלִימִין אוֹתוֹ בִּבְחִינַת מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה. וּכְפִי זֶה מַאֲמַר ״בַּצַּר לְךָ״ נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּפָנָיו, וְזֶה שִׁעוּרוֹ: וּבִקַּשְׁתֶּם וְגוֹמֵר וּמָצָאתָ, וְהַטַּעַם כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ וְגוֹ׳, אוֹ בַּצַּר לְךָ וְגוֹ׳ וְשַׁבְתָּ הֲגַם שֶׁלֹּא תִהְיֶה בְּכָל לְבָבְךָ וְגוֹ׳. וְנָתַן הַכָּתוּב טַעַם לְקַבָּלַת ה׳ תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְבַדָּהּ בְּלֹא יִסּוּרִין, אוֹ תְּשׁוּבָה שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה עַל יְדֵי יִסּוּרִין, ״כִּי אֵל רַחוּם ה׳ אֱלֹהֶיךָ״.
דברים ד:כט · פירוש ד
וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְאָמְרוֹ בַּצַּר לְךָ – כָּתוּב זֶה מְדַבֵּר בְּהַבְטָחַת הַגְּאֻלָּה, כִּי בַּצַּר לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא זְמַן הַגָּלוּת, עוֹד לוֹ שֶׁיִּמְצָאוּהוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ, שֶׁהֵם הַשְׁמָדָה מִן הָאֲדָמָה וַהֲפָצָה בֵּין הָאֻמּוֹת וְהַמְעָטָה שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מְתֵי מִסְפָּר, זֶה יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהֵם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם כָּל הַצָּרוֹת בִּתְמִידוּת בִּזְמַנִּים אֲרֻכִּים אֶלָּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּמַבְטִיחָם שֶׁיְּעוֹרֵר ה׳ לְבָבָם אָז לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְשַׁבְתָּ עַד ה׳, וְנָתַן טַעַם לְהַבְטָחָה זוֹ ״כִּי אֵל רַחוּם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ״ וְגוֹ׳ וִיחַזֵּק לִבְּךָ לָשׁוּב וְגוֹ׳.
דברים ד:לט · פירוש ז
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
ו׳) עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (ח״ג קעח.) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מַאן אִנּוּן מָארֵי חוּשְׁבָּנָא? אִנּוּן דִּבְכָל לֵילְיָא עָבְדִין חוּשְׁבָּנָא בְּנַפְשַׁיְיהוּ בְּמָה דְּעָבְדִין בְּהַהוּא יוֹמָא וּמְתַקְּנִין אָרְחַיְיהוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהִנֵּה אִם הָאָדָם עוֹשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, יַרְגִּישׁ בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים וְיָשׁוּב עַל הַשְּׁגָגוֹת וְיִתְוַדֶּה עַל הֶעָבָר, וְזוּלַת זֶה, לְצַד מִעוּט הַרְגָּשָׁתוֹ בָּהֶם יַתְמִיד עֲשׂוֹת כָּהֶם וּגְדוֹלִים מֵהֶם, וְגַם כִּי יָשׁוּב לֹא יִזְכּוֹר אֶת אֲשֶׁר עֲבָרוּהוּ לְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם. וְלָזֶה צִוָּה מֹשֶׁה בְּמַאֲמַר וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, פֵּרוּשׁ שֶׁבְּכָל יוֹם יֵדַע מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, וְהוּא דֶּרֶךְ מָארֵי דְּחוּשְׁבָּנָא, וּבָזֶה וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ שֶׁלֹּא יַתְמִיד בָּהֶם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְהָרַע.
דברים י:יב · פירוש ב
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל דַּעַת אֱנוֹשׁ שֶׁהָעוֹבֵר פִּי ה׳ נִפְלֵאת הִיא מִמֶּנּוּ הַשָּׂגַת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לָזֶה אָמַר אֵלָיו וְעַתָּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ ״וְעַתָּה״ הוּא תְּשׁוּבָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא,ו) אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, ״מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ״ לְתַקֵּן מְשׁוּבָתְךָ כִּי אִם לְיִרְאָה לְבַד, בָּזֶה יִתְרַצֶּה ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ.
דברים י:יב · פירוש ג
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְאָמְרוֹ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כא,ה): אִם עָשִׂיתָ חֲבִלּוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִלּוֹת שֶׁל מִצְווֹת. וְכָתַב רַמְבַּ״ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת (סוף מסכת מכות): שֶׁאִם אָדָם לֹא יַכְעִיס בּוֹרְאוֹ בַּעֲבֵרוֹת, הֲגַם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶלָּא מִצְוָה אַחַת, יֵשׁ כֹּחַ בְּאוֹתָהּ מִצְוָה לְזַכּוֹתוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, עַד כָּאן. וְהִמְשַׁלְתִּי דָּבָר זֶה לִשְׁנֵי עַבְדֵי מֶלֶךְ: אֶחָד מִיָּמָיו לֹא הִכְעִיס הַמֶּלֶךְ וּבָא לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּבֶן יוֹנָה לְמִנְחָה, וְאֶחָד הִכְעִיס הַמֶּלֶךְ וּבָא לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּשׁוֹר אֶחָד. יֵשׁ מָקוֹם שֶׁיִּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרַאת מִנְחַת הָעוֹף וְיִכְעוֹס לִקְרַאת מִנְחַת הַשּׁוֹר, לְצַד הַהַכְעָסוֹת שֶׁקָּדְמוּ מִמֶּנּוּ. וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן לְבַעַל הַתְּשׁוּבָה לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְגוֹ׳, לַעֲשׂוֹת חֲבִלּוֹת חֲבִלּוֹת שֶׁל מִצְווֹת.
דברים יא:כב · פירוש ד
כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכׇל־דְּרָכָ֖יו וּלְדׇבְקָה־בֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ. כְּבָר הִקְדַּמְנוּ הַקְדָּמוֹת יְקָרוֹת שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת עַם יִשְׂרָאֵל הֵם מִמַּחְצַב עֶלְיוֹן חֵלֶק ה׳, כִּי כֻלָּם דְּבֵקִים בַּה׳, דִּכְתִיב (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳״, וּבְאֶמְצָעוּת הָעֲבֵרוֹת תִּתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִדְּבֵקוּתָהּ, וּכְשֶׁיָּשׁוּב הָאָדָם לִפְנֵי ה׳ יַחְזֹר לְהִדָּבֵק בּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, פֵּרוּשׁ, לְדַבֵּק בּוֹ עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהִדָּבֵק בּוֹ.
דברים טו:ז · פירוש ה
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶבְיוֹן בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (זוהר חדש פרשת נח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִי חֲדָא קְהִילָא אוֹ חֲדָא כְּנִישְׁתָּא יִתְּעָרוּן בִּתְיוּבְתָּא מִיָּד אָתֵי בֶּן דָּוִד, עַד כָּאן, וּמֵעַתָּה אֶבְיוֹן הוּא תָּאֵב בְּדָבָר זֶה שֶׁהוּא אַחַד שְׁעָרֶיךָ שֶׁזֶּה יַסְפִּיק לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ לָבֹא בְּרִנָּה. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ, הֵעִיר מְקוֹם תַּאֲוָתוֹ הִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ, שֶׁהוּא תָּאֵב מָתַי תִּפָּקֵד הָעִיר הַיּוֹנָה (צפניה ג:א) חֶמְדַּת הַלְּבָבוֹת. וִיצַו ה׳ לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ וְגוֹ׳, אֶלָּא יִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְמַלְּאוֹת חֵשֶׁק הָאֶחָד הַמְּיֻחָד, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם וּבִפְרָט בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה דִּכְתִיב (ישעיה נד:יד) ״בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי״. וְגָמַר אוֹמֶר מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, פֵּרוּשׁ מִסִּבַּת אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן הַיָּדוּעַ, שֶׁיַּעֲרִיךְ אָדָם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא לְתַכְלִית דָּבָר זֶה שֶׁל מְשִׁיחַ ה׳ שְׁמוֹ חַיִּים.
דברים כ:י · פירוש ד
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ וְהָיָה אִם שָׁלוֹם. פֵּרוּשׁ ״וְהָיָה״ לְשׁוֹן שִׂמְחָה הִיא אִם שָׁלוֹם תַּעֲנְךָ. וְאָמַר וּפָתְחָה פֵּרוּשׁ, אֵין צוֹרֶךְ אֶלָּא פְּתִיחָה לְבַד, וְאִם יִפְתַּח כְּפִתְחוֹ שֶׁל מַחַט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְתַּח לוֹ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ רַמַ״ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ״ה גִּידִים הַכֹּל יִשְׁתַּעְבֵּד לַנְּשָׁמָה, בֵּין בִּבְחִינַת מִצְווֹת עֲשֵׂה יִהְיוּ לָמַס לַעֲשׂוֹת בְּגוּפָם וּבְמָמוֹנָם וְכוּ׳, בֵּין בִּבְחִינַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲבָדוּךָ פֵּרוּשׁ, כְּעֶבֶד הַיָּרֵא מֵרַבּוֹ לְבַל נְטוֹת מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמֹאל.
דברים כ:י · פירוש ה
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ וְאִם לֹא תַשְׁלִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם לֹא הִשְׁלִימָה הָעִיר וְנָטְתָה אֲשׁוּרֶיהָ מִנִּי דֶרֶךְ, וְלִפְעָמִים יִקֶר מִקְרֶה שֶׁאַחַר שֶׁהִתְחִיל הָאָדָם לְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו יָשׁוּב אֲחוֹרַנִּית, וּכְשֶׁאֵרַע זֶה לְהָאָדָם יַגְדִּיל רֶשַׁע וְיִתְחַזֵּק יִצְרוֹ עָלָיו יוֹתֵר מִבָּרִאשׁוֹנָה לְהִלָּחֵם עִם הַנְּשָׁמָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה. יְצַו ה׳ לָצוּר עַל הָעִיר בְּסִגּוּפִים, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה.): לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע, וְהַרְגָּזָתוֹ הוּא לְסַגֵּף עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמֻּתָּרִים לוֹ, גַּם בְּתַעֲנִיּוֹת וּמַלְקִיּוֹת וּבְכִי לְהַתִּישׁ כֹּחַ הָרַע שֶׁבָּעִיר, וּמַבְטִיחוֹ ה׳ לִתְּנָהּ בְּיָדוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וּנְתָנָהּ ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ״. וְהִכִּיתָ כָל זְכוּרָהּ הוּא כֹּחַ ס״מ וְחֵילוֹתָיו.
דברים כ:י · פירוש ז
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף – פֵּרוּשׁ, ״נָשִׁים״ הֵם נֶפֶשׁ וְרוּחַ, וְנִקְרְאוּ נָשִׁים בְּעֵרֶךְ הַנְּשָׁמָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, ״וְהַטַּף״ הֵם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה אָדָם קוֹדֶם שֶׁהָיָה מְתוֹעָב בְּעֵינֵי ה׳, בְּסוֹד (תהלים נ,טז) ״וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי״, וּכְשֶׁאָדָם חוֹזֵר בּוֹ יֵחָשְׁבוּ לִזְכוּת. גַּם עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (יומא פו:) שְׁגָגוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת, וְלָהֶם יִקָּרֵא טַף.
דברים כ:י · פירוש ט
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ כָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן אֵינָם אֶלָּא שֶׁהֵם הַגּוּפוֹת שֶׁנִּתְרַחֲקוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעי׳ נ״ז) ״לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב״, שֶׁבַּעַל עֲבֵרוֹת יִקָּרֵא רָחוֹק מֵהַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמִּמֶּנָּה הִיא מַחְצַב הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲבָל עִיר שֶׁהִיא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין לָהּ קֶשֶׁר עִם הַקְּדֻשָּׁה וְיָצְאתָה מִמְּקוֹרָהּ בְּרוֹב פְּשָׁעֶיהָ כְּכָל הַגּוֹיִם, אֵין לַנְּשָׁמָה חֵלֶק עִמָּהּ וְלֹא תִּקְוָה בָּהּ לַהֲשִׁיבָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם וְגוֹ׳, כִּי בְּחִינוֹת הָהֵם אֵין לָהֶם אֶלָּא לְהַחֲרִימָם. וְזוֹ הָיְתָה שִׁגְגַת מֹשֶׁה בְּקַבָּלַת עֵרֶב רַב (שמו״ר פמ״ב), וַה׳ אָמַר אֵלָיו שֶׁשָּׁרְשָׁם רַע וְאֵינָם עוֹמְדִים בְּגֶדֶר הַקְּדֻשָּׁה וּמֻבְדָּלִים לְחֵלֶק רַע, וּכְשֶׁהָיָה מְחַיֶּה אוֹתָם, פֵּרוּשׁ, לְקָרְבָם לַקֹּדֶשׁ, אֵינוֹ מְחַיֶּה בָּם כָּל נְשָׁמָה, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״כָּל״ הִיא הָרוּחַ שֶׁזּוֹכָה רִאשׁוֹנָה עִם הַנְּשָׁמָה:
דברים כא:יא · פירוש יח
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְאָמְרוֹ וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי פִּתּוּי הָרַע מִתְרַחֶקֶת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף וְשׁוֹכֵן חֵלֶק רַע בִּמְקוֹמָהּ, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (איוב יח:ד) ״טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ״, וְהַגּוּף יִקָּרֵא בַּיִת עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (תענית יא.) מִי מֵעִיד בָּאָדָם – קוֹרוֹת בֵּיתוֹ, שֶׁהוּא הַגּוּף. וּכְשֶׁנּוֹצֵחַ יִצְרוֹ יָבִיא נַפְשׁוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְיִקָּרֵא בַּעַל נֶפֶשׁ. וְלֶהֱיוֹת שֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁקָּנָה מִמָּקוֹם טָמֵא צָרִיךְ לְנַקּוֹתָהּ מִתַּחֲלוּאֵי הָרַע הַנִּדְבָּק בָּהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׂעַר הָרֹאשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ, גַּם בְּחִינַת הַקְּלִפָּה הָרְמוּזָה בַּצִּפָּרְנַיִם אָמַר כְּנֶגְדָּהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ לְשׁוֹן תִּקּוּן, וְתָסִיר מַסְוֶה הַטֻּמְאָה הַמִּתְכַּסָּה בָּהּ הַנֶּפֶשׁ מֵרוּחַ הַטֻּמְאָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, פֵּרוּשׁ שֶׁקָּנְתָה מִשְּׁבִיתָה בְּמָקוֹם טָמֵא, וְזֶה יִהְיֶה עַל יְדֵי מֵרוּק הַחֲטָאִים וְדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וַהֲכָנַת הַדַּעַת מוּל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא, וְיִבְחַר מְקוֹם מוֹשָׁב לָהּ בַּיִת מְיֻחָד לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וְתִתְוַדֶּה בִּבְכִי עַל אֲשֶׁר מָעֲלָה בְּאָבִיהָ וְאִמָּהּ וְעַל פְּרֵדָתָהּ מֵהֶם, אָבִיהָ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִמָּהּ הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (ברכות לה.), יֶרַח יָמִים זֶה שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק לְשָׁב, אוֹ יִרְמֹז לְחֹדֶשׁ הַמְּיֻחָד לִתְשׁוּבָה שֶׁהוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל.
דברים כא:יא · פירוש יט
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ. פֵּרוּשׁ, אַתָּה תִּכָּנֵס לֵיהָנוֹת מֵאוֹרָהּ בְּסוֹד אָמְרוֹ ״נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לוֹ״ (משלי טז:כו), וּתְסַיְּעֵהוּ לַעֲמֹד בְּדֶרֶךְ הַנָּאוֹת, וְתִקָּרֵא אַתָּה בְּעָלֶיהָ שֶׁקָּנִיתָ אוֹתָהּ בְּכֹחַ מַעֲשֶׂיךָ, וְהוּא אָמְרוֹ וּבְעַלְתָּהּ. גַּם לְיוֹם הַתְּחִיָּה תִּהְיֶה מְיֻחֶדֶת לְךָ לַחֲזֹר לְגוּפְךָ וְתַעֲמֹד בָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה.
דברים כא:כב · פירוש ב
וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ׃
וְאָמְרוֹ לֹא תָלִין וְגוֹ׳. בָּא לְצַוּוֹת לֶהָמוֹן עַם שֶׁלֹּא יְהַרְהֲרוּ אַחַר הֶחָכָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (תנא דבי אליהו פרק ג) אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בַּיּוֹם אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה שֶׁמָּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְהֶעֱמִידוּהָ בְּוַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ כִּי הַחֵטְא יִקָּרֵא גַּם כֵּן נְבֵלָה, לֹא תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה שֶׁהוּא זְמַן לִינָה אַחַת עַל הָעֵץ שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ לְאוֹתוֹ חֵטְא מֵעַל הָעֵץ בַּיּוֹם הַהוּא עַצְמוֹ, וְהַטַּעַם כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים, שֶׁאִם אֵינְךָ עוֹשֶׂה כֵן אַתָּה מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם וּכְאִלּוּ אַתָּה נוֹגֵעַ בִּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ:
דברים כב:א · פירוש א
לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃
לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ בָּאָה לִרְמֹז בִּפְרָטוּת חִיּוּב הַתּוֹכָחוֹת שֶׁצְּרִיכִין בְּנֵי אֵל חַי צַדִּיקֵי עוֹלָם לַעֲשׂוֹת לְעַם ה׳, וְהֵן אֵלֶּה צַדִּיקִים יִקָּרְאוּ לְצַד מַעֲלָתָם אַחִים, כְּמוֹ שֶׁהֶעִירוֹתִיךָ שֶׁכִּנּוּי זֶה הוּא מַדְרֵגָה הַיּוֹתֵר מְעֻלָּה שֶׁבְּכָל כִּנּוּיִים אֲשֶׁר יִתָּכְנוּ בָּהֶם יְחִידֵי עַם (שמות רבה נב,ה), וְאוֹתָם צִוָּה ה׳ כִּי תִרְאֶה אֶת שׁוֹר, אֵלֶּה הֵם בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּמְשְׁלוּ כַּבְּהֵמוֹת וְהֵם צֹאן קָדָשִׁים, וְלָזֶה קְרָאָם שׁוֹר וָשֶׂה, אָחִיךָ שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיִחֵס לוֹ שֵׁם זֶה לְהָעִיר אֶל מִי מִקְּדוֹשָׁיו הוּא מְצַוֶּה, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
דברים כב:א · פירוש ב
לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ נִדָּחִים – עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ד:יט) ״וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם״ וְגוֹ׳, שֶׁהָעוֹבֵר פִּי ה׳ יִקָּרֵא נִדָּח, וִיצַו ה׳ לְבַל יִתְעַלֵּם אֶלָּא יְשִׁיבֵם לְאָחִיו, הוּא אֱלֹהֵי עוֹלָם. וְכָפַל לוֹמַר ״הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם״, נִתְכַּוֵּן כִּי מִתְּחִלָּה יְשִׁיבֵם לְדֶרֶךְ הַטּוֹב וּבָזֶה יִתְקָרְבוּ אֶל אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ ״תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ״.
דברים כב:א · פירוש ה
לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה. לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּאֶמְצָעוּת הָאָדָם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָא׳ הַרְכָּבַת הַגּוּף, ב׳ חֵלֶק הָרוּחָנִי שֶׁבָּאָדָם, ג׳ חֵלֶק הַתּוֹרָה הַמְאוֹרֶסֶת לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. כְּנֶגֶד הַרְכָּבַת הַגּוּף אָמַר כֵּן תַּעֲשֶׂה לַחֲמוֹרוֹ, כְּנֶגֶד חֵלֶק הָרוּחָנִי אָמַר כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, כִּי בְּחִינָה זוֹ תִּקָּרֵא שִׂמְלָה, כְּאָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנב:) מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁחִלֵּק בִּגְדֵי מַלְכוּת, וּכְנֶגֶד חֵלֶק הַתּוֹרָה אָמַר וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ, וּקְרָאָהּ הַכָּתוּב אֲבֵדָה כְּמוֹ שֶׁרָמַז רַשְׁבִּ״י (קידושין ב:) מָשָׁל לְמִי שֶׁנֶּאֶבְדָה לוֹ אֲבֵדָה מִי מְחַזֵּר עַל מִי וְכוּ׳, כִּי חֵלֶק הָעוֹלֶה לְאִישׁ זֶה הִנֵּה הוּא אָבוּד מֵהָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁאֵין זוּלָתוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיגוֹ כָּאָמוּר בְּדִבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים, וּבְאֶמְצָעוּת הֲשָׁבָתוֹ בִּתְשׁוּבָה הִנֵּה הוּא מוֹצֵא אוֹתָהּ.
דברים כב:א · פירוש ו
לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃
וְאָמַר עוֹד לֹא תִרְאֶה חֲמוֹר אָחִיךָ וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה שֶׁלֹּא יֹאמַר הַצַּדִּיק שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה אֶלָּא עַל אִישׁ שֶׁנִּדַּח בַּעֲבֵירוֹת אֲבָל יֶשְׁנוֹ בְּהָשֵׁב, אֲבָל אִם נָפַל וְהִרְבָּה לְהַרְשִׁיעַ – הֲלַנּוֹפְלִים תְּקוּמָה וְאָבְדָה תִּקְוָה מִמֶּנּוּ, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא לֹא תִרְאֵהוּ וְתִתְעַלֵּם וְצָרִיךְ לְהָקִים עִמּוֹ. דִּקְדֵּק לוֹמַר עִמּוֹ דַּוְקָא אִם הוּא מְסַיֵּעַ בַּדָּבָר שֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב, אֲבָל אִם הוּא נוֹפֵל וְאֵינוֹ חָפֵץ בַּהֲקָמָתְךָ פָּטוּר אַתָּה, שֶׁזֶּה נִכְנָס בְּגֶדֶר לֵץ, וּכְתִיב (משלי ט:ח) ״אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ״.
דברים כב:יג · פירוש ה
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶּסֶף, רֶמֶז לְמֵאָה בְּרָכוֹת שֶׁחַיָּב לְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ (מנחות מג:) מֵאָמְרוֹ ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל״ – אַל תִּקְרֵי ״מָה״ אֶלָּא ״מֵאָה״, וּפָסוּק זֶה בְּבַעַל תְּשׁוּבָה נֶאֱמַר, כְּאָמְרָם בַּגְּמָרָא (בראשית רבה כא) ״וְעַתָּה״ – אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, דִּכְתִיב ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן, שֶׁחַיָּב לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁלִימָם.
דברים כב:יג · פירוש ז
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ וְלוֹ תִהְיֶה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֵין חִיּוּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה אֶלָּא קְבִיעוּת עִתִּים, אָדָם כָּזֶה שֶׁהוֹצִיא שֵׁם רַע עָלֶיהָ צָרִיךְ לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתֶיהָ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, ״לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו״. וְכָזֶה מָצִינוּ לָהֶם לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כה:א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבַּעַל תְּשׁוּבָה אִם הָיָה רָגִיל לִלְמֹד דַּף אֶחָד יִלְמֹד שְׁנַיִם, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וְזֶה בַּעַל תְּשׁוּבָה מִשְּׁאָר הָעֲבֵרוֹת, אֲבָל מוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַתּוֹרָה – מִשְׁפָּטוֹ כָּל יָמָיו עִמָּהּ יֵשֵׁב, תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ.
דברים כו:ה · פירוש כד
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְעַתָּה הִנֵּה. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״וְעַתָּה״ לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁב לִפְנֵי ה׳ עַל פְּרָטֵי דִּקְדּוּקֵי הַמִּצְווֹת, וַהֲגַם שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁכְּבָר זָכָה בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, אַף עַל פִּי כֵן כְּדֵי לִזְכּוֹת לְגָדֵר עֶלְיוֹן יְדַקְדְּקוּ עָלָיו בְּיוֹתֵר. וְהוּא סוֹד הַמִּשְׁפָּט שֶׁיִּשְׁפֹּט ה׳ לֶעָתִיד לָבֹא בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט (מדרש תהלים ח), שֶׁמִּמֶּנּוּ פָּחַד וְרָהַב שְׁמוּאֵל כְּשֶׁהֶעֱלַתּוּ בַּעֲלַת אוֹב (חגיגה ד:).
דברים כח:מז · פירוש ד
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
וְגָמַר אוֹמֶר וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט וְגוֹ׳ תַּחַת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ – זֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ וְגוֹ׳ – לְבַל יֹאמַר אָדָם אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ מִדּוֹתָיו כֻּלָּן מִדּוֹת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, מִדּוֹתָיו יִמְנָעוּהוּ מֵהַאֲרִיךְ עוֹד בַּצָּרוֹת וְיִרֶף יָדוֹ. לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי שִׂמְחָה הִיא לוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ וְגוֹ׳, וּכְפִי זֶה אֵין הַטֶּבַע קָץ מֵהַשְּׂמָחוֹת. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָמַר הַכָּתוּב (משלי יא:י) ״בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה״. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לט:) בְּפָסוּק (מלכים א כב:לו) ״וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה״, שֶׁהָיָה בַּאֲבֹד אַחְאָב בֶּן עָמְרִי רִנָּה לִפְנֵי ה׳. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״יָשִׂישׂ ה׳״ – יֶחְדֵּי מֵימְרָא דַה׳ עֲלֵיכוֹן עַמְמִין נוּכְרָאִין וְכוּ׳, וְדִקְדֵּק ״יָשִׂישׂ״ פּוֹעַל יוֹצֵא לַאֲחֵרִים. אַף עַל פִּי כֵן פְּשַׁט הַכָּתוּב אֵינָהּ נֶעֱקֶרֶת מִמְּקוֹמָהּ וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס, אֶלָּא שֶׁיּוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל דָּרַשׁ הַכָּתוּב.
דברים כט:יז · פירוש ז
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
וְיִיחֵד הַכָּתוּב עוֹנֶשׁ לָזֶה יָתֵר עַל הַמְּקַבְּלִים הַבְּרִית, וְאָמַר ״לֹא יֹאבֶה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁה׳ מִדָּתוֹ הִיא לִמְחוֹל וְלִסְלוֹחַ לַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁמְחַלִּין פָּנָיו כַּיָּדוּעַ, זֶה הָאִישׁ ״לֹא יֹאבֶה ה׳״‎. אָמַר לָשׁוֹן זֶה ״לֹא יֹאבֶה״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁה׳ יַהֲפוֹךְ בּוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁסּוֹלֵחַ וְלֹא יֹאבֶה לִסְלוֹחַ. וְהַיּוֹצֵא מִדָּבָר זֶה כְּשֶׁלֹּא יֹאבֶה ה׳ סְלוֹחַ לוֹ, הוּא ״כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה׳״. אָמְרוֹ ״אָז״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיֶּחֱטָא אַחַר כָּךְ שֶׁפָּרָה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, אָז בִּמְקוֹם שֶׁחָשַׁב לְהָקֵל עָנְשׁוֹ, וְנַהֲפוֹךְ הוּא שֶׁיֶּעְשַׁן אַף ה׳ וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.
דברים כט:יז · פירוש ח
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
וְנִמְצָא כִּי מִלְּבַד שֶׁלֹּא הִרְוִיחַ כְּלוּם בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הָרָעָה תְּבוֹאֶנּוּ, עוֹד לוֹ שֶׁתִּרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ כֵן אִם יְקַבֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהּ בְּבוֹא עָלָיו הָרַע וְיִקְרָא אֶל ה׳ יִסְלַח לוֹ, וְלֹא תִרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַה שֶׁעָלָיו וְקִבֵּל הָאָלָה עַתָּה, אֶלָּא שֶׁהִתְנַצַּח מִיִּצְרוֹ יְרַחֲמֵהוּ עוֹשֵׂהוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָדָם הַבְּלִיַּעַל שֶׁיְּבַטֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מַקְשֶׁה עַצְמוֹ לָדַעַת וְגוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ.
דברים ל:א · פירוש ו
וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. פֵּרוּשׁ, לֹא מִבָּעְיָא בְּעוֹד הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם, אִם הִרְשִׁיעוּ וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שֶׁיִּהְיוּ מְרוּצִּים אֶל ה׳, אֶלָּא אֲפִילוּ אַחַר שֶׁנִּמְאֲסוּ בְּעֵינֵי ה׳ וְשָׁלַח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ וְהִדִּיחָם מֵעַל פָּנָיו, וּלְצַד הַצָּרָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרוֹ ״וַהֲשֵׁבֹתָ וְגוֹ׳ בְּכָל הַגּוֹיִם״, אַף עַל פִּי כֵן יָשִׁיב ה׳ שְׁבוּתָם.
דברים ל:א · פירוש ז
וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
וְיֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר הַסּוֹבֵב הַתְּשׁוּבָה הוּא מוֹרָא הַקְּלָלָה, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״כִּי יָבֹא עָלֶיךָ הַקְּלָלָה״. וְנִרְאֶה כִּי בָא לְהָעִיר דָּבָר שֶׁבּוֹ יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא כִּי יַשְׂכִּיל בְּהֵטִיבוֹ מַעֲשָׂיו לִפְנֵי ה׳ בָּרוּךְ הוּא הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֶנּוּ, וְעֵת אֲשֶׁר יָסוּר מִנִּי אֹרַח הַחַיִּים הַקְּלָלָה אֲשֶׁר תְּבוֹאֵהוּ, וּמִזֶּה יַשְׂכִּיל לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ, כִּי זוּלַת מִבְחַן הַבְּרָכָה שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ בַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא יַצְדִּיק סִבַּת הַקְּלָלָה שֶׁהִיא לְצַד עָזְבוֹ אֶת ה׳.
דברים ל:א · פירוש ח
וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהָרְשָׁעִים לְבָבָם טוֹעֶה, לָזֶה אָמַר ״וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ״ שְׁנֵיהֶם הַטּוֹעִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב. וְאָמְרוֹ ״בְּכָל הַגּוֹיִם״ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, בְּכֹחַ טַעֲנַת הֱיוֹתוֹ גּוֹלֶה וְנִדָּח בְּכָל הַגּוֹיִם, וְיֹאמַר לְלִבּוֹ: ״רְאֵה מַה גָּרְמוּ מַעֲשַׂי הָרָעִים״, וְיֵדַע כִּי רַע וָמַר עָזְבוֹ אֶת ה׳. וְהוּא אָמְרוֹ ״וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ״ בְּטַעֲנַת ״כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ שָׁמָּה״, וּכְאִלּוּ אָמַר כַּאֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ בְּכָל הַגּוֹיִם.
דברים ל:ב · פירוש א
וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְשַׁבְתָּ עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ. אָמְרוֹ ״וְשַׁבְתָּ״, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר ״וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ״, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי ״וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ״ וְגוֹ׳ הוּא טַעֲנַת הַנִּצָּחוֹן לְלִבּוֹ הַטּוֹעֶה, וְזֶה לְעִנְיַן לְהַכִּיר כִּי לֹא טוֹב עָשָׂה, וְהַתְּשׁוּבָה לִפְנֵי ה׳ לְהֵיטִיב דְּרָכָיו הוּא מַאֲמַר ״וְשַׁבְתָּ עַד״.
דברים ל:ו · פירוש א
וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר, אַחַר שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וְשַׁבְתָּ עַד ה׳ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ״, מַה מָקוֹם לוֹמַר עוֹד ״וּמָל ה׳״? עוֹד רוֹאַנִי שֶׁאוֹמֵר עוֹד אַחַר כָּךְ ״וְאַתָּה תָשׁוּב״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁמַּה שֶׁקָּדַם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לִתְשׁוּבָה, וְזֶה אֵינוֹ, כִּי אַחַר שֶׁמָּל לִבּוֹ לְאַהֲבָה אֶת ה׳ בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ, אֵין לְךָ תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ.
דברים ל:ו · פירוש ג
וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
לָזֶה כְּשֶׁבָּא לוֹמַר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה סִדֵּר שְׁלָשְׁתָּם, כְּנֶגֶד תְּשׁוּבַת תַּלְמוּד תּוֹרָה, אָמַר תְּשׁוּבָה רִאשׁוֹנָה ״וְשַׁבְתָּ עַד ה׳״, וְגָמַר אוֹמֶר ״וְשָׁמַעְתָּ בְקוֹלוֹ״ שֶׁהוּא תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְלֹא הִזְכִּיר עִמּוֹ דָּבָר אַחֵר, וְזוֹ הִיא הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁצָּרִיךְ הַשָּׁב עֲשׂוֹת, וְאָמַר כְּנֶגְדָּהּ ״וְשָׁב ה׳ אֶת שְׁבוּתְךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ״ וְגוֹ׳, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ג עב.) שֶׁבִּזְכוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין. גַּם אָמַר ״עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, ״וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי״ (ירמיה ט:יא-יב), לָזֶה כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ לְתַלְמוּד תּוֹרָה יְקַבְּצֵם ה׳ וִיבִיאֵם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ וְגוֹ׳:
דברים לא:כז · פירוש ג
כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־עׇרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעוֹדֶ֩נִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיּ֗וֹם מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־יְהֹוָ֔ה וְאַ֖ף כִּי־אַחֲרֵ֥י מוֹתִֽי׃
וְאָמְרוֹ הֱיִיתֶם – לְשׁוֹן עָבָר, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁהִרְהֲרוּ תְּשׁוּבָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וּכְדִין הַמְּקַדֵּשׁ אִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא שֶׁהָיָה רָשָׁע גָּמוּר אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת, שֶׁמָּא הִרְהֵר תְּשׁוּבָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (קידושין מט:).
דברים לב:יא · פירוש ב
כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף        יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ ״יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ספרי דברים ג,כט) יְמִינוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, שֶׁאִם עַל יְדֵי הֶעָרָה שֶׁיָּעִיר ה׳ לְיִשְׂרָאֵל יִתְעוֹרְרוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, תֵּכֶף יְמִינוֹ פְּשׁוּטָה. וְאָמַר ״יִפְרֹשׂ״ לְעָתִיד, זֶה שִׁיעוּרָהּ, טַעַם שֶׁיִּפְרֹשׂ כְּנָפָיו מֵעִיקָרָא הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּקָּחֵהוּ לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הַחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו.
דברים לב:כ · פירוש א
וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם        כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃        
כִּי דוֹר תַּהְפֻּכוֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ ״אַסְתִּירָה פָנַי״ וְגוֹ׳, וּבָזֶה לֹא יַשְׁקִיף וְיִרְאֶה הֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וִיחַנְּנוּ קוֹלָם, וְאֵין זֶה מִן הַנָּכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר הַטַּעַם ״כִּי דוֹר תַּהְפֻּכוֹת״, פֵּרוּשׁ מִתְהַפְּכִים מִטּוֹבָה לְרָעָה. וְאָמְרוֹ ״בָּנִים״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ יַחְשְׁבוּ לְהֵיטִיב לָבֹא אֶל גֶּדֶר שֶׁיִּהְיוּ נֶחְשָׁבִים בָּנִים, ״לֹא אֵמֻן בָּם״ כִּי יָשׁוּבוּ לְהַרְשִׁיעַ וְאֵין חֲזָרָתָם שְׁלֵמָה, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן רָאוּי הוּא לְהַסְתִּיר וְגוֹ׳:
דברים לג:ז · פירוש א
וְזֹ֣את לִיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃ {פ}
שְׁמַע ה׳ קוֹל יְהוּדָה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיְּהוּדָה חָטָא בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר וְהִתְוַדָּה עַל חֶטְאוֹ בְּאָמְרוֹ (בראשית לח:כו) ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״, בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁיְּקַבֵּל ה׳ קוֹלוֹ בְּהוֹדָאָתוֹ. וְאָמַר עִנְיָן זֶה לוֹמַר אַחֲרָיו ״וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ״, פֵּרוּשׁ לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק ״מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ״ (בראשית מט:ט), כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה תָּמָר הוֹצִיא טֶרֶף אָדָם שֶׁאָכַל הַבְּלִיַּעַל, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״יָדָיו״, פֵּרוּשׁ כֹּחַ מַעֲשָׂיו רָב לוֹ, הִגְדִּיל וְקָנָה רַבָּנוּת בְּתוֹסֶפֶת גָּדֵר עֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ שָׁם: