בראשית
בראשית א:א · פירוש נז
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הֵכִין ה׳ וְעָשָׂה פְּעֻלָּתוֹ שָׁוָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהֲגַם שֶׁהַשָּׁמַיִם הֵם הָעֶלְיוֹנִים, אַף עַל פִּי כֵן גַּם הָאָרֶץ הָיְתָה בְּגֶדֶר הַטָּהֳרָה. וְצֵא וּלְמַד מַעֲלָתָהּ וּזְכוּתָהּ כִּי מִמֶּנָּה נִבְרָא אָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וְתָאֳרוֹ כְּמַלְאַךְ ה׳ (בראשית רבה ח:ט). וְתִמְצָא כִּי ה׳ בָּחַר לִשְׁכּוֹן בָּאָרֶץ עִם הַנִּבְרָאִים וְהֵכִין בַּיִת לִמְנוּחָתוֹ כִּבְיָכוֹל, וְדָבָר פָּשׁוּט הוּא כִּי מוֹשַׁב אֱלֹהִים שָׁלֵם הוּא וְקָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. וְתִמְצָא כִּי קוֹדֶם שֶׁחָטָא אָדָם הָיָה ה׳ מָצוּי בַּתַּחְתּוֹנִים כְּבָעֶלְיוֹנִים, וְהוּא אָמְרוֹ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ בְּגֶדֶר אֶחָד בִּנְקִיּוּת וְטָהֳרָה. וְהוּא מַאֲמַר הַנָּבִיא (ישעיהו סו:א) ״כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יד.) שֶׁהוּא שְׁרַפְרַף, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהִיא בְּגֶדֶר רְאוּיַת מוֹשַׁב אֱלֹהִים. אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְנִתְגַּשְּׁמָה וְהוּחְשַׁךְ אוֹרָהּ לְצַד מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, אָז חָזְרָה הָאָרֶץ לְקַדְמוּתָהּ לְהָאִיר אוֹרָהּ וְשָׁכַן ה׳ בָּאָרֶץ עִם עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי אוֹר.
בראשית א:א · פירוש נח
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי דָּבָר יָדוּעַ כִּי מָצִינוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּחַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶל (מלכים א ח:יב), וְחִבֵּב לִשְׁכּוֹן בְּתוֹכֵנוּ. וְעוֹד לוֹ שֶׁמָּצִינוּ (תענית ה.) כִּבְיָכוֹל שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנֵס לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה, הֲרֵי זֶה מַגִּיד שֶׁחֲבִיבָה לוֹ שֶׁל מַטָּה יוֹתֵר מִשֶּׁל מַעְלָה. גַּם כְּשֶׁנַּשְׂכִּיל בְּטַעַם בְּרִיאַת כָּל הָעוֹלָם נֵדַע כִּי הָעִקָּר הֵם הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁהֵם עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ.
בראשית א:א · פירוש נט
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּלְפִי זֶה יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר סֵדֶר הַבְּרִיאָה לֹא זוֹ אַף זוֹ, בְּדֶרֶךְ חִבָּה. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם, וְעוֹד בָּרָא בְּרִיאָה יוֹתֵר חֲבִיבָה אֶצְלוֹ וּמְעֻלָּה יוֹתֵר וְהִיא אֵת הָאָרֶץ, שֶׁהַשָּׁמַיִם אַדְרַבָּה תְּלוּיִים בָּהּ. וְכָל זֶה בְּאֶמְצָעוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ (דברים לב:ט), כִּי בָּהֶם תָּלוּי קִיּוּם הָעוֹלָמוֹת גַּם הָעֶלְיוֹנִים, כַּיָּדוּעַ לַבְּקִיאִים בְּחַדְרֵי הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית.
בראשית ג:ז · פירוש א
וַתִּפָּקַ֙חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃
וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (בראשית ב:כה) ״וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים״, שֶׁהֶעָוֹן יוֹלִיד הַרְגָּשַׁת הָעֶרְוָה אֲשֶׁר מִצִּדָּהּ יוֹלִיד בּוֹשֶׁת הָעֵרוֹם, הוּא הַדָּבָר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַתִּפָּקַחְנָה״ וְגוֹ׳ וְכָל אֶחָד נִתְבַּיֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ. עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ וַתִּפָּקַחְנָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג.) אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִסְתַּתְּמוּ עֵינֵי שִׂכְלוֹ, וְהוּא שֶׁמְּיַחֵס הַכָּתוּב הַסִּמָּאוֹן לָרְשָׁעִים, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו מב:יח) ״וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת״, וְהוּא שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּאן בְּאָמְרוֹ ״וַתִּפָּקַחְנָה״, פֵּרוּשׁ שֶׁאַחַר שֶׁעָבְרוּ הָעֲבֵרָה וְעָבַר הַמֵּסִית הַמְכֻנֶּה בְּמִדַּת חֹשֶׁךְ, שֶׁמַּחְשִׁיךְ עֵינֵי הָאָדָם, תֵּכֶף וּמִיָּד נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהִרְגִּישׁוּ כִּי עֵרוּמִּים הֵם, פֵּרוּשׁ שֶׁנִּפְשְׁטוּ מִזָּהֳרָא דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן יִקְרֶה לְכָל רָשָׁע שֶׁבִּגְמַר מַעֲשֵׂה הָרַע יַרְגִּישׁ כִּי הִתְעִיב, וְיִכָּלֵם בְּמַעֲשָׂיו וְיָאִירוּ עֵינֵי שִׂכְלוֹ. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרקי דרבי אליעזר יד) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן עוֹר צִפֹּרֶן וַעֲנַן כָּבוֹד מְכַסֶּה עָלָיו, יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן אָמְרוֹ כִּי עֵרֻמִּים הֵם מִמַּלְבּוּשׁ שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם.
בראשית ג:ט · פירוש א
וַיִּקְרָ֛א יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃
וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה. פֵּרוּשׁ: לָמָּה אַתָּה מִתְחַבֵּא וְאֵינְךָ מִתְרָאֶה לְפָנַי? וְהֵשִׁיב כִּי יָרֵא לַעֲמֹד לְפָנָיו לְצַד רְאוֹת עַצְמוֹ עֵרוֹם, וְאָסוּר לַעֲמֹד לִפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה עֵרוֹם, וְכָל שֶׁכֵּן לִפְנֵי הָאָדוֹן יִתְבָּרַךְ. וּלְפֵרוּשֵׁנוּ בְּפָסוּק ״וַתִּפָּקַחְנָה״ וְגוֹ׳, שֶׁהִרְגִּישׁוּ בִּירִידָתָם וּבְפִשְׁעֵיהֶם, עָנָה כִּי נִכְלָם בִּרְאוֹת עַצְמוֹ עֵרוֹם מִזָּהֳרָא דִּקְדוּשָּׁה. גַּם לְפִי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה) שֶׁנִּפְשַׁט מִמַּלְבּוּשׁ שֶׁלָּבְשׁוֹ הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם עַל הֱיוֹתוֹ עֵרוֹם מַמָּשׁ הוּא אוֹמֵר, הֲלֹא תָּפַר עֲלֵה תְאֵנָה.
בראשית ג:יד · פירוש א
וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכׇּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כׇּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ וְגוֹ׳. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּרַם בְּדִבּוּרוֹ: א׳, שֶׁגָּרַם סִלּוּק אוֹר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה חוֹפֵף עַל אָדָם וְאִשְׁתּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, וְהוּא סוֹד כָּתְנוֹת אוֹר. ב׳, גָּרַם שֶׁנִּכְרְתוּ אָדָם וְחַוָּה מֵעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא יִחְיוּ לְעוֹלָם, כָּעוֹנֶשׁ הָרָשׁוּם בַּכָּתוּב (בראשית ב:יז): ״כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת״. ג׳, גָּרַם שֶׁאֲפִלּוּ בַּיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים בָּעוֹלָם לֹא יִתְעַדְּנוּ בְּעֵדֶן אֱלֹהִים, כָּאָמוּר (בראשית ג:כד): ״וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם״.
בראשית ו:ג · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
וַיֹּאמֶר ה׳ לֹא יָדוֹן רוּחִי וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה צָרִיךְ מַגִּיד, וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ בּוֹ (בראשית רבה כו) הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת, אֲבָל פְּשַׁט הַכָּתוּב לֹא נוֹדַע. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר לֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה ה׳ מִתְנַהֵג עִם בְּרוּאָיו לְהוֹכִיחַ וּלְהִתְדַּיֵּן עִמָּהֶם בְּנִגְלֶה: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל הַנָּחָשׁ״ (בראשית ג:יד), ״אֶל הָאִשָּׁה אָמַר״ וְגוֹ׳ (בראשית ג:טז), ״וּלְאָדָם אָמַר״ וְגוֹ׳, ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל קַיִן לָמָּה״ וְגוֹ׳ (בראשית ד:י), ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֵי הֶבֶל״ וְגוֹ׳ (בראשית ד:ט), וְכַאֲשֶׁר הִגְדִּילוּ לְהַתְעִיב אָמַר ה׳ לֹא יָדוֹן עוֹד לְעוֹלָם רוּחִי בָּאָדָם פָּנִים בְּפָנִים לְהִשָּׁפֵט עִמּוֹ יַחַד.
בראשית ו:ג · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
וּפֵרוּשׁ רוּחִי הוּא שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד נֶחְשָׁב הָאָדָם לְהַדְרָגָה זוֹ. וְתִמְצָא כִּי כְּפִי מַעֲשָׂיו מַרְחִיק הַדְרָגָתוֹ מַטָּה מַטָּה, שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה ה׳ מוֹכִיחַ לָאָדָם עַל פָּנָיו וְנִמְצָאִים הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם בְּמַדְרֵגַת נְבִיאִים, וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם פֵּרוּשׁ נִתְחַלֵּל אוֹ נַעֲשָׂה חֻלִּין הֻבְדַּל מֵהַדְרָגַת נָבִיא, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֶחְזִירוּ הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, וּמִשֶּׁחָרַב הַמָּעוֹן נִסְתַּם חָזוֹן וְנִשְׁאֲרָה בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְשֶׁנִּסְתַּתְּמוּ עֵינֵי יִשְׂרָאֵל אֵין אִתָּנוּ מַשִּׂיג רֵיחַ הַקֹּדֶשׁ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְזוֹ הִיא צָרַת בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה הַצְּמֵאִים לְהָרִיחַ רֵיחַ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּתְחִי רוּחֵנוּ. וּתְחִלַּת קְלָלָה זוֹ הִתְחִילָה מִדּוֹר הַמַּבּוּל. וְנָתַן ה׳ טַעַם לְדָבָר זֶה בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁהוֹסִיף לְהַתְעִיב בְּתִעוּב מֻסְרָח בַּעֲוֹן הַנִּאוּף הוּא בָּשָׂר כָּאָמוּר בָּעִנְיָן, וַה׳ שׂוֹנֵא זִמָּה וּמָאַס מִדַּבֵּר אֵלָיו.
בראשית יב:א · פירוש ט
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי בַּפָּסוּק (במדבר לה:לד) ״אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְעוֹדָן בָּאָרֶץ, עַד כָּאן. וְהוּא שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, פֵּרוּשׁ: רְאוּיָה לְךָ וְאַתָּה רָאוּי לָהּ. וְשִׁעוּר הַתֵּבָה הוּא אַרְאֶה אוֹתְךָ לָהּ וְאַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ, כִּי זֶה בְּלֹא זֶה אֵינָם רְאוּיִים לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה וּלְרוֹב הַהַצְלָחוֹת.
בראשית יב:ח · פירוש א
וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אׇהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃
וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וְגוֹ׳. לֹא זָכַר לְמִי הֶעְתִּיק. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ ״אָהֳלֹה״, וְהוּא חָסֵר. וְאוּלַי כִּי רָמַז שֶׁהֶעְתִּיק צוּר מִמָּקוֹם שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו שָׁם, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּבְרָכוֹת (ה:) בְּפָסוּק (איוב י״ח:ד׳) ״הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ וְיֶעְתַּק צוּר מִמְּקוֹמוֹ״, כִּי בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹם תְּפִלָּתוֹ גּוֹרֵם שֶׁיֶּעְתַּק צוּר שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמְּקוֹמוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁנִּרְאָה ה׳ אֵלָיו וּבָנָה לוֹ מִזְבֵּחַ שָׁם וּכְשֶׁיַּעֲבוֹר מִשָּׁם אַבְרָהָם יֶעְתַּק צוּר מִמְּקוֹמוֹ, וְהוּא אַבְרָהָם הַמַּעְתִּיק.
בראשית טו:יד · פירוש ז
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
עוֹד יִרְמוֹז הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט): גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם וְכוּ׳, וּכְתִיב (תהילים צ״א:ט״ו) ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״. וְעוֹד אָמְרוּ בְּפָסוּק (שמות כ״ד:י׳) ״וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר״ שֶׁיִּרְמוֹז אֶל שִׁעְבּוּד שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל בַּלְּבֵנִים וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבוֹדוּ בָּהֶם שָׁם אִתָּם עִמָּם דָּן אָנֹכִי, שֶׁיִּרְמוֹז אֶל הַשְּׁכִינָה שֶׁתִּהְיֶה עִמָּם בַּגָּלוּת, וּבָזֶה יְדוּיַּק תֵּיבַת וְגַם שֶׁהוּא תּוֹסֶפֶת צַעַר, וְתֵיבַת אֶת וְתֵיבַת אָנֹכִי.
בראשית יח:א · פירוש ג
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
וְנִרְאֶה כִּי כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁבָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁהִשְׁרָה ה׳ שְׁכִינָתוֹ עָלָיו וְנַעֲשָׂה מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מז:ו) שֶׁהָאָבוֹת מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה. וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳ שֶׁגִּלָּה ה׳ שְׁכִינָתוֹ אֵלָיו, וְלָזֶה הִקְדִּים תֵּבַת ״אֵלָיו״ לְהַזְכָּרַת ה׳ לוֹמַר שֶׁנִּתְגַּלֵּית עָלָיו הַשְּׁכִינָה, מַה שֶׁלֹּא נִשְׁמָע בְּאָמְרוֹ ״וַיֵּרָא ה׳ אֵלָיו״ כִּי ה׳ יַפְסִיק בֵּין הַגִּלּוּי לַמִּתְגַּלֶּה בּוֹ, וְהָבֵן. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא נֶאֱמַר עוֹד ״וַיֵּרָא״ בְּכָל הַנְּבוּאוֹת הַנֶּאֱמָרוֹת לְאַבְרָהָם אַחֲרֵי זֹאת אֶלָּא ״וַיֹּאמֶר ה׳״, כִּי מָצוּי הוּא לְפָנָיו עֲטָרָה לְרֹאשׁוֹ.
בראשית יח:א · פירוש ד
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי אַחַר שֶׁמָּל אַבְרָהָם, אָז נִגְלָה בִּבְשָׂרוֹ יוֹ״ד רְשִׁימוּ קַדִּישָׁא (תנחומא צו), וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳, וְהוּא מַאֲמַר הַזֹּהַר (זוהר א:צה) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכָל מַאן דְּשַׁרְיָא בֵּיהּ רְשִׁימָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא.
בראשית יח:א · פירוש ה
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
עוֹד יִרְצֶה כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַמִּילָה נִרְאָה ה׳ אֵלָיו בִּשְׁלֵמוּת כְּלָלוּת אוֹר עֶלְיוֹן, כִּי יֵשׁ בִּבְחִינַת רְאִיָּה ב״ה הַדְרָגוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וּמַה שֶׁהִשִּׂיג אַחַר הַמִּילָה הִיא נְבוּאָה שְׁלֵמָה. וְזֶה הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳, וְלֹא אָמַר ״וַיֵּרָא ה׳ אֵלָיו״, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מַה שֶׁהִגִּיעַ מֵהָרְאִיָּה אֵלָיו הִיא כָּל בְּחִינַת הֲוָיָ״ה שֵׁם הַנִּכְבָּד, וְלָזֶה הִקְדִּים ״אֵלָיו״ וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר הַמֻּשָּׂג, מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה מַקְדִּים לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם קֹדֶם שֶׁיַּזְכִּיר תֵּבַת ״אֵלָיו״, וְדוֹק:
בראשית כח:יג · פירוש א
וְהִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו. יִרְמוֹז גַּם עַל יַעֲקֹב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פב:ו) הָאָבוֹת הֵם מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, וְלֶהֱיוֹת שֶׁהוּא רֶגֶל רְבִיעִי יֹאמַר בְּדִיּוּק ״נִצָּב עָלָיו״ יוֹתֵר מֵעַל אַבְרָהָם וְיִצְחָק, כִּי הוּא עִקַּר הַעֲמָדַת הַכִּסֵּא.
בראשית כח:טז · פירוש ג
וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃
וְאָמְרוֹ יֵשׁ ה׳ פֵּרוּשׁ שָׁם הוּא מָקוֹם שֶׁבּוֹ ה׳ מָצוּי תָּמִיד יוֹתֵר מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, וַאֲשֶׁר לָזֶה רָצָה ה׳ לְדַבֵּר אִתּוֹ שָׁם מִדֵּי עָבְרוֹ שָׁמָּה, וְאָמַר ״וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי״ קוֹדֶם טַעַם הַדָּבָר, כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ הָיָה מֵכִין עַצְמוֹ לַנְּבוּאָה, כִּי הַנְּבוּאָה צְרִיכָה הֲכָנָה כַּיָּדוּעַ. וְאֶפְשָׁר אִם הָיָה מֵכִין עַצְמוֹ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּהָקִיץ וְלֹא בַּחֲלוֹם יְדַבֵּר בּוֹ, וְלָזֶה מִתְאוֹנֵן עַל מַה שֶׁלֹּא הִשְׂכִּיל עַל דָּבָר. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ: וְאִם יָדַעְתִּי לֹא יָשַׁנְתִּי בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, עַד כָּאן. וְאִם לָזֶה לְבַד נִתְכַּוֵּן נֹאמַר אֵלָיו וְאִם לֹא יָשַׁנְתָּ לֹא הָיִיתָ חוֹלֵם חֲלוֹם נְבוּאִי בְּכָל הַהַבְטָחוֹת, וּבְהֶכְרֵחַ לְהַשְׁלִים הַכַּוָּנָה בְּמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
בראשית כח:יז · פירוש ב
וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם׃
וְאָמְרוֹ וְזֶה שַׁעַר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מָקוֹם הַמְכֻוָּן כְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה הוּא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, וְלָזֶה אָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וְזֶה״.
בראשית כח:יז · פירוש ג
וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לָתֵת טַעַם לְמַעֲלַת הַמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לְמַעְלָה ״אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים״ אֲשֶׁר קָדְמָה אֵלָיו הַיְּדִיעָה כִּי בָּחַר לוֹ יָהּ בַּיִת לִשְׁכּוֹן שָׁמָּה, וְאָמַר כִּי הוּא זֶה הַמָּקוֹם. וְהוֹכִיחַ עוֹד כִּי הוּא זֶה בֵּית הַבְּחִירָה, כְּאָמְרוֹ ״וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״, כִּי רָאָה שֶׁהָיוּ מַלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים, וְקָדְמָה הַיְדִיעָה אֶצְלוֹ כִּי הַמָּקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ הוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד שַׁעַר הַשָּׁמַיִם.
בראשית לה:ז · פירוש א
וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבׇרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃
וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁכְּבָר קְרָאוֹ כֵן בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי עֵשָׂו, חָזַר וְהוֹסִיף לוֹמַר ״אֵל בֵּית אֵל״. פֵּרוּשׁ: יִחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הַמָּקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ בֵּית אֵל, וְנָתַן טַעַם לָזֶה ״כִּי שָׁם נִגְלוּ״ וְגוֹ׳, וּלְצַד שֶׁמָּקוֹם זֶה שָׁם קָנָה הַהַבְטָחוֹת שֶׁנִּתְקַיְּמוּ בּוֹ, יִחֵד הוֹסִיף לְהַעֲלוֹת לַמָּקוֹם הַהוּא.
בראשית לה:טו · פירוש א
וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב וְגוֹ׳ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ בֵּית אֵל. קָשֶׁה, וַהֲלֹא כְּבָר קְרָאוֹ כֵן, וְגַם בְּתוֹסֶפֶת ״אֵל בֵּית אֵל״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (בראשית לה:ז), וּמָה חִדֵּשׁ בִּקְרִיאָה זוֹ? וְאוּלַי שֶׁהוֹסִיף לִקְרוֹת לַמָּקוֹם סָמוּךְ לְבֵית אֵל שֶׁגַּם הוּא יִקָּרֵא ״בֵּית אֵל״ כְּשֶׁדִּבֶּר ה׳ אֵלָיו בּוֹ, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי לְצַד הַדִּבּוּר שֶׁהָיָה שָׁם קָרָא לוֹ גַּם כֵּן וְכוּ׳, שֶׁאִלּוּ לַמָּקוֹם שֶׁנִּגְלָה שָׁם אֵלָיו בְּבָרְחוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אֲשֶׁר דִּבֶּר״:
בראשית לט:כא · פירוש א
וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙ אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־הַסֹּֽהַר׃
וַיְהִי ה׳ אֶת יוֹסֵף וַיֵּט וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי בְּהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עַל הָאָדָם יוּשְׁפַּע הַנִּסְמָךְ מֵהַמַּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ מִמַּה שֶׁבּוֹ, וְיָדוּעַ הוּא חֵן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא כִּי הוּא מְקוֹר הַחֵן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְהִי ה׳ אֶת יוֹסֵף״ וּבָזֶה ״וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד״ פֵּרוּשׁ, מִמֵּילָא, וְאָמְרוֹ וַיִּתֵּן חִנּוֹ לֶהֱיוֹת כִּי לֹא תַרְגִּישׁ בְּחִינַת הָרַע בְּמֶתֶק הַחֵן, לָזֶה הוּצְרַךְ ה׳ לְהַרְכִּיב בְּעֵין שַׂר בֵּית הַסֹּהַר אֶמְצָעִי לְעָרֵב אֵלָיו חֵן צַדִּיק, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי״ וְגוֹ׳, וְהָבֵן:
בראשית מו:ד · פירוש א
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְגוֹ׳. מֵהַכָּתוּב מַשְׁמַע כִּי יָרְדָה עִמּוֹ שְׁכִינָה, וְקָשֶׁה לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טו:ה) שֶׁאָמְרוּ כִּי מִצְרַיִם לֶהֱיוֹתָהּ מְלֵאָה גִּלּוּלִים לֹא הָיְתָה שְׁכִינָה שָׁם, וְלָזֶה הָיָה מֹשֶׁה צָרִיךְ לָצֵאת חוּץ לָעִיר לְהִתְפַּלֵּל, דִּכְתִיב (שמות ט:כט) ״כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר״.
בראשית מו:ד · פירוש ב
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
וְאוּלַי שֶׁכַּוָּנַת דִּבְרֵי ה׳ הִיא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים צ״א:ט״ו) ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״, שֶׁרָמַז לוֹ כִּי כִּבְיָכוֹל יִסְבּוֹל עִמּוֹ הַצָּרָה, וְהוּא אָמְרוֹ אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן מֵצַר, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּגְלָה לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה לְהַרְאוֹתוֹ כִּי שׁוֹכֵן בַּסְּנֶה מְקוֹם קוֹצִים לְצַד צַעַר יִשְׂרָאֵל, וּלְעוֹלָם לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמִצְרַיִם מָקוֹם הַמְטֻנָּף. אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי שְׁכִינָה עִמָּהֶם בְּמִצְרַיִם, כְּאָמְרָם (מגילה כט:) ״גָּלוּ לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה עִמָּהֶם״, וְכֵן אָמְרוּ (תנחומא ויחי) ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה״ לַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ עוֹד (בראשית רבה צד:ט) כִּי הַשְּׁכִינָה הִשְׁלִימָה מִנְיַן שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם כִּי בִּפְרָטָן אֵינָם אֶלָּא ס״ט, הֲרֵי כִּי שְׁכִינָה יָרְדָה לְמִצְרַיִם.
בראשית מו:ד · פירוש ג
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
אָכֵן אַשְׂכִּילְךָ כִּי הַדְּרָגוֹת אוֹר הַשְּׁכִינָה רַבִּים הֵמָּה. הֲלֹא תִמְצָא שֶׁעֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה (אבות ג,ו) שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ כִּי שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם וְאֶחָד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מְצוּיָה שְׁכִינָה. וּמָצִינוּ שֶׁלֹּא יָרְדָה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אַחַר שֶׁעָשׂוּ הַמִּשְׁכָּן וְאַחַר כַּמָּה הֲכָנוֹת הָאֲמוּרִים, וּבִירִידָתָהּ רָאוּ מַעֲשֵׂה ה׳ וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא הַמִּשְׁכָּן (שמות מ:לה), מַה שֶׁאֵין הֶרְגֵּשׁ כֵּן וְלֹא כַּיּוֹצֵא בּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ אֶלֶף. אֶלָּא וַדַּאי יֵשׁ הַדְרָגוֹת אֵין מִסְפָּר לָהֶם לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה, בְּסוֹד ״כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר״ (קהלת ה:ז), וְיִתְרַבֶּה הָאוֹר בְּהַשְׁרָאָתוֹ כְּפִי בְּחִינַת הַסּוֹבֵב הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה. וְצֵא וּלְמַד הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בְּהַר סִינַי, וּלְמַטָּה מִמֶּנָּה הַשְׁרָאָתוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עַל הַנָּבִיא וּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבֵין עֲשָׂרָה שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וּלְמַטָּה בְּהַדְרָגוֹת הַמִּנְיָן. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת אוֹר הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא הַמְּנַבֵּא, וְלָזֶה אָמַר מֹשֶׁה ״כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר״, אֲבָל בְּחִינַת אוֹר הַמָּצוּי אֵצֶל לוֹמְדֵי תוֹרָה וְכַיּוֹצֵא יָרַד עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ וְשָׁם הָיָה עַד יוֹם צֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם.
בראשית מו:ד · פירוש ד
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
וַהֲגַם שֶׁבְּאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יֻצְדַּק לַעֲשׂוֹת הֶפְרֵשׁ, זֶה אֱמֶת כִּי בֶּאֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא אוֹר שָׁוֶה, אֲבָל בָּאוֹר הַמַּבְהִיק מִמֶּנּוּ הוּא שֶׁיִּתְיַחֵס אֵלָיו בְּחִינוֹת הַהַדְרָגוֹת, וְזֶה גַּם כֵּן יִמָּצֵא בִּבְחִינוֹת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם אוֹר מֵאוֹר כִּסֵּא כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יֵשׁ בֵּינֵיהֶם הַפְרָשׁוֹת מֻפְלָאוֹת, וְהָבֵן.
בראשית מו:ד · פירוש ה
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
וּבָזֶה מָצָאנוּ גַּם כֵּן נַחַת רוּחַ בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְאָנֹכִי אַעַלְךָ, שֶׁכָּפַל לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וְאָנֹכִי״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁכָּתַב בַּתְּחִלָּה ״אָנֹכִי אֵרֵד״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל הַבְּחִינָה הָעֶלְיוֹנָה ״אַעַלְךָ״ וְגוֹ׳, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (שמות כ:ב) ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְהִיא בְּחִינַת שְׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה שְׁנַת הַיּוֹבֵל שְׁנַת הַמ״ט, וְהוּא סוֹד מ״ט פְּעָמִים שֶׁנִּזְכְּרָה יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּתּוֹרָה.
בראשית מו:ח · פירוש ב
וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן׃
וְרַזַ״ל הִרְגִּישׁוּ מִזֶּה וְאָמְרוּ (בראשית רבה פרשה צ״ד) שֶׁהִיא יוֹכֶבֶד שֶׁנּוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת. וְדִבְרֵיהֶם זַ״ל יְקֻבְּלוּ מִפִּיהֶם וְלֹא מִפִּי זוּלָתָם, כִּי אֵין רְאָיָה לָזֶה מֵהַכָּתוּב. גַּם מֵהֶם אָמְרוּ (בראשית רבה צד) כִּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ הִיא הַמַּשְׁלֶמֶת שִׁבְעִים, וּלְדִבְרֵיהֶם זַ״ל אֵין כָּאן יוֹכֶבֶד בַּמִּנְיָן שֶׁאִם לֹא כֵן שְׁלֵמִים הֵם בְּמִסְפַּר הַשִּׁבְעִים. וְדִבְרֵיהֶם זַ״ל יֻצְדְּקוּ בְּיִשּׁוּב פָּסוּק (בראשית מו:כז) הַבָּא בָּאַחֲרוֹנָה ״כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה וְגוֹ׳ שִׁבְעִים״ לֹא בְּפָסוּק זֶה, כִּי לָמָּה יִצְטָרֵף לִבְנֵי לֵאָה לְבַד, וְאִם כֵּן מַה יַּעֲנֶה בִּשְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שֶׁאֵינָם אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. וְלַמִּדְרָשׁ שֶׁאָמַר זוֹ יוֹכֶבֶד וְכוּ׳ וַדַּאי שֶׁיַּחְלוֹק עַל מִדְרָשׁ הַנִּזְכָּר, וְקָשֶׁה לִי גַּם עָלָיו, כִּי לְפִי דְּבָרָיו שֶׁאָמַר שֶׁיּוֹכֶבֶד נוֹלְדָה וּבָהּ נִשְׁלְמוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה בְּנֵי לֵאָה, אִם כֵּן לָמָּה כְּשֶׁחָזַר הַכָּתוּב לִכְלוֹל כָּל פְּרָטֵי הַמִּנְיָנִים בְּסָמוּךְ אָמַר (בראשית מו:כו) ״כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב וְגוֹ׳ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ״, וְאִם נוֹלְדָה יוֹכֶבֶד יִהְיֶה הַחֶשְׁבּוֹן שִׁשִּׁים וָשֶׁבַע, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל לֵאָה, שִׁשָּׁה עָשָׂר שֶׁל בְּנֵי זִלְפָּה הֲרֵי אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע, אַחַד עָשָׂר שֶׁל בְּנֵי רָחֵל מִלְּבַד יוֹסֵף וּשְׁנֵי בָנָיו שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם הֲרֵי שִׁשִּׁים, וְשִׁבְעָה שֶׁל בְּנֵי בִּלְהָה הֲרֵי שִׁשִּׁים וָשֶׁבַע, וְלָמָּה יַכְחִישׁ הַכָּתוּב עַצְמוֹ וְיֹאמַר ״כָּל הַנֶּפֶשׁ וְגוֹ׳ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ״ וּבִפְרָטָן הוּא מוֹנֶה שִׁשִּׁים וָשֶׁבַע?
בראשית מח:כא · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וְהָיָה אֱלֹהִים וְגוֹ׳. כַּוָּנַת אָמְרוֹ אָנֹכִי מֵת וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ כִּי בְּמוֹת יַעֲקֹב תִּסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה מִבֵּינֵיהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ יָמוּת – יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּהֶם. וְאָמְרוֹ וְהֵשִׁיב וְגוֹ׳ הוֹדִיעוֹ שֶׁיִּהְיוּ נִפְקָדִים לָשׁוּב שְׁבוּתָם בְּאֵין סָפֵק בַּדָּבָר. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם כִּי הָאָרֶץ לָאָבוֹת נִתְּנָה וְהֵם זָכוּ בָהּ לֹא לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וּמֵעַתָּה יֵשׁ בְּיָדִי לָתֵת לְךָ שְׁכֶם אַחַד וְגוֹ׳ כִּי בָּזֶה תֻּצְדַּק הַנְּתִינָה מִמֶּנּוּ אֵלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ וְגוֹ׳. וְגַם לְדִבְרֵי רַזַ״ל (בראשית רבה צ״ז:ו) כִּי שְׁכֶם זוֹ כְּמַשְׁמָעָהּ שֶׁבָּאוּ בְּנֵי יַעֲקֹב עַל חֲלָלֶיהָ, אַף עַל פִּי כֵן זוּלַת זְכוּת אָבוֹת בָּאָרֶץ לֹא יִזְכֶּה בָּהּ יַעֲקֹב וְלֹא בָּנָיו.
בראשית מט:ו · פירוש ד
בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר׃
עוֹד יִרְצֶה אַל תֵּחַד לְשׁוֹן חֶדְוָה. כָּאן רָמַז לַיְּגוֹנוֹת שֶׁעֲבָרוּהוּ וְסִלּוּק הַשְּׁכִינָה מֵעָלָיו, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכָּבוֹד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא וישב) שֶׁמֵּעֵת שֶׁנֶּאֱבַד מִמֶּנּוּ יוֹסֵף לֹא שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה מִצַּד הָעֶצֶב וְהַיָּגוֹן. וְאָמְרוֹ כִּי בְאַפָּם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, טַעַם הַדָּבָר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר ״אַל תָּבֹא וְאַל תֵּחַד״ וְגוֹ׳, כִּי בְּהִוָּסְדָם יַחַד לָקַחַת נֶפֶשׁ זָמָמוּ, וְהוּא אָמְרוֹ הָרְגוּ אִישׁ, וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ, הֲרֵי הִסְכִּימוּ עַל הֲרִיגָתוֹ וְהִטִּילוּהוּ אֶל בּוֹר מָלֵא נְחָשִׁים וְגוֹ׳ לָמוּת שָׁם בְּכַמָּה מִינֵי מִיתוֹת.
שמות
שמות ב:ו · פירוש ב
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ (סוטה יב:) ״וַתִּרְאֵהוּ״ – רָאֲתָה שְׁכִינָה עִמּוֹ, וְהוּא דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא הִכִּירָה הַשְּׁכִינָה הִיא, כִּי מִנַּיִן יָדְעָה הַשְּׁכִינָה מִבֵּית אָבִיהָ וַאֲבִי אָבִיהָ, אֶלָּא שֶׁרָאֲתָה עִמּוֹ אוֹר גָּדוֹל, וַה׳ עָשָׂה כֵן כְּדֵי שֶׁתִּגְדַּל מַעֲלַת הַיֶּלֶד בְּעֵינֶיהָ. גַּם לַטַּעַם שֶׁדָּרְשׁוּ זַ״ל (זהר ח״ב יב:) בַּכָּתוּב ״וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה״, שֶׁרָמַז עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בּוֹכִים בַּגָּלוּת, לָזֶה וַיְגַל ה׳ אֶת עֵינֶיהָ לְהַרְאוֹתָהּ הָאוֹר הַסּוֹמֵךְ לְמֹשֶׁה.
שמות ו:ג · פירוש ז
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרְשׁוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר ח״ב כג.) בְּפָסוּק ״וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי״, כִּי מִדַּת ״כֹּה״ הִיא בְּחִינַת הַהֵיכָל שֶׁהוּא שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִחוּדָהּ הוּא חַי הָעוֹלָם, וְזֶה בְּחִינַת יִחוּד קָטָן. וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְיַחֵד יִחוּד עֶלְיוֹן וְאָמַר ״וְאַתָּה שָׁלוֹם״, רֶמֶז לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ שֶׁהוּא תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל הָרָמוּז בְּוָא״ו. וְאוּלַי כִּי הֵן הֵן הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים כָּאן בְּאָמְרוֹ בְּאֵל שַׁדָּי, שֶׁזֶּה הוּא בְּחִינַת חַי, אֲבָל וּשְׁמִי ה׳ שֶׁהוּא יִחוּד הָעֶלְיוֹן הָרָמוּז בְּתֵבַת ״וְאַתָּה״ שֶׁגִּלָּה לְמֹשֶׁה בְּאָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים וְגוֹ׳ אֲנִי ה׳, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם וְגוֹ׳, וְהָבֵן:
שמות ו:ו · פירוש ד
לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז,א) בְּפָסוּק ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״ וְגוֹ׳ (שמות לג:טז), כִּי בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵה׳ שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וֶהֱשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן ״גַּם אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֶעֱשֶׂה״ עַד כָּאן, וּכְנֶגֶד זְמַן זֶה אָמַר וְהָיִיתִי לָכֶם וְגוֹ׳, וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם.
שמות יב:ג · פירוש ו
דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
עוֹד יִרְמֹז בְּדַקְדֵּק עוֹד תֵּיבַת ״לָהֶם״. עוֹד אָמְרוֹ תֵּיבַת אִישׁ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וְיִקְחוּ שֶׂה לְבֵית״ וְגוֹ׳. אָכֵן יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (תנחומא) בְּפָסוּק ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְחוּ אוֹתִי עִמָּכֶם, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן לְצַד כִּי זוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה הוֹדִיעָם הַשָּׂגַת הַמִּצְוָה כִּי בַּעֲשׂוֹתָהּ יַשְׁרֶה עָלָיו ה׳ שְׁכִינָתוֹ בְּסוֹד (דברים כח:י) ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״. גַּם אָמְרוּ כִּי תֵּיבַת ״מִצְוָה״ יֵשׁ בָּהּ שֵׁם הֲוָיָ״ה חֲצִי בְּאַ״ת בַּ״שׁ וַחֲצִי בְּפָשׁוּט (תיקוני זוהר תיקון כט), וְהוּא אָמְרוֹ וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (סוטה מב:) ״אִישׁ״ – אֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי בְּמִצְוָה זוֹ יִקְחוּ לָהֶם לְקִיחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְהוּא אִישׁ שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ מַלְכֵּנוּ.
שמות יג:כא · פירוש ג
וַֽיהֹוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַדְּבָרִים הִיא לְעוֹלָם שֶׁלֹּא זָז אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת כִּי הָאוֹר הַקָּדוֹשׁ הַלָּזֶה לֹא הָיָה מִתְפַּשֵּׁט חוּץ מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל אֶלָּא דַּוְקָא בְּמוֹשְׁבוֹתָם. וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר, וּמַה גַּם בַּמִּדְבָּר הָרַע שֶׁהוּא מָדוֹר שֶׁל מַחֲנֵה טֻמְאָה, כִּי שָׁם הִרְגִּיעָה הַקְּלִפָּה כַּיָּדוּעַ בְּדִבְרֵי הַקְּדוֹשִׁים (זהר חלק א׳ קכו.), וְכֵיוָן שֶׁכֵּן לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לֵיהָנוֹת מֵהָאוֹר הָעֶלְיוֹן אֶלָּא בְּמַחֲנֵיהֶם, אֲבָל חוּץ לְמַחֲנֵיהֶם לַיְלָה יַחְשִׁיךְ כְּסֵדֶר הָעוֹלָם. וְהִנֵּה אִם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בַּלַּיְלָה כְּשֶׁיַּחְפֹּץ ה׳ לָלֶכֶת, לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְאוֹר עַמּוּד הָאֵשׁ כִּי לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר ה׳ בְּמוֹשְׁבוֹתָם, אֶלָּא לְסִבַּת הֲלִיכָתָם בַּלַּיְלָה הֻצְרְכוּ לָעַמּוּד לְהָאִיר לְמֵרָחוֹק חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְהַכִּיר מָקוֹם שֶׁיֵּלְכוּ בּוֹ חוּץ לְמַחֲנֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ לְהָאִיר לָהֶם, וְטַעַם אוֹר זֶה הוּא לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה, פֵּרוּשׁ בְּשָׁוֶה, כְּשֵׁם שֶׁבַּיּוֹם מִלְּבַד אוֹר ה׳ הַנּוֹצֵץ עֲלֵיהֶם הָיוּ רוֹאִים אוֹר לְמֵרָחוֹק בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כְּמוֹ כֵן הָיוּ רוֹאִים בַּלַּיְלָה בְּאֶמְצָעוּת עַמּוּד הָאֵשׁ. וּבָזֶה יִטְעַם בֵּאוּר מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א:לג) ״בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ״, פֵּרוּשׁ לַרְאוֹתְכֶם – כְּדֵי לַרְאוֹתְכֶם, כְּדֵי שֶׁתִּרְאוּ אוֹתָם, לֹא כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְהַרְאוֹתְכֶם וְחָסֵר הֵ״א וְהֵבִיא מֵהַנְּבִיאִים וּמֵהַכְּתוּבִים חָבֵר לָהּ, כִּי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לָזֶה, וּבֵאֵר הַכָּתוּב דְּבָרָיו כִּי דְבָרֵינוּ יַגִּיד בְּאָמְרוֹ ״לַרְאוֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ״, וְלִדְבָרָיו הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״הַדֶּרֶךְ״, אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא לִהְיוֹת שֶׁהָיָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אוֹר עוֹלָם בְּמוֹשְׁבוֹתָם וְלֹא בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא בָּאוּ שָׁמָּה, לָזֶה אָמַר כִּי עַמּוּד (עָנָן) [אֵשׁ] טַעְמוֹ הוּא כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ לְשׁוֹן עָתִיד, וְהָבֵן וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם. וּמֵעַתָּה אֵין הֶבְדֵּל בֵּין הַיּוֹם לַלַּיְלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים זְמַן יוֹם וּזְמַן לַיְלָה אֶלָּא עַל יְדֵי הִשְׁתַּנּוּת הָעֲנָנִים.
שמות טז:ז · פירוש א
וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה בְּשׇׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־יְהֹוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י (תלונו) [תַלִּ֖ינוּ] עָלֵֽינוּ׃
וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ בֹּקֶר הוּא מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וְהִנֵּה כְבוֹד ה׳״ (שמות טז:ט-י), וְעִנְיָן זֶה הָיָה בְּיוֹם שֵׁנִי. וּלְפִי זֶה טַעַם אָמְרוֹ וּרְאִיתֶם בְּתוֹסֶפֶת ו׳, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד דְּבָרוֹ אֲשֶׁר יְדַבֵּר לָכֶם עַל יָדִי, עוֹד יַעֲשֶׂה ה׳ לָכֶם דָּבָר שֶׁיַּרְאֶה לָכֶם אֶת כְּבוֹדוֹ. אוֹ יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וּבֹקֶר כִּי גַּם בֹּקֶר יֵדְעוּ כִּי ה׳ וְגוֹ׳, וְהִיא נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה עִם אָמְרוֹ ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם וְגוֹ׳ וּבֹקֶר״, וְאָמְרוֹ ״וּרְאִיתֶם״ הוּא תְּחִלַּת עִנְיָן, וּכְפִי זֶה אֶפְשָׁר כִּי בּוֹ בַּיּוֹם רָאוּ כְּבוֹד ה׳.
שמות טז:י · פירוש א
וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַהֲרֹן֙ אֶל־כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּעָנָֽן׃ {פ}
וַיְהִי כְּדַבֵּר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיָה ה׳ כְּיוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה שֶׁיִּפְנוּ אֵלָיו, וְתֵכֶף לִדְבָרוֹ נִרְאָה כְּבוֹד ה׳ בֶּעָנָן.
שמות יז:ו · פירוש א
הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
הִנְנִי עוֹמֵד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ ״לְפָנֶיךָ״ בְּמָקוֹם זֶה, וְ״שָׁם״ עַל הַצּוּר, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ בִּתְמִידוּת בְּאֵין הִשְׁתַּנּוּת מָקוֹם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוֹכֵן הַשּׁוֹכֵן, אֶלָּא יֵשׁ מָקוֹם שֶׁתִּגְדַּל בּוֹ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אוֹ כְּפִי מַעֲלַת הֲכָנַת הַמָּקוֹם כְּמָקוֹם הַמְקֻדָּשׁ, אוֹ כְּפִי הַשְּׁרוּיִים בְּתוֹכוֹ.
שמות יט:ג · פירוש ג
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁקָּדַם הוּא וְעָלָה תֵּכֶף קָרָא לוֹ ה׳. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי בְּחִינַת הַקְּדוּשָּׁה לֹא תַּקְדִּים אֶלָּא לַמַּזְמִין אוֹתָהּ וּמֵעִיר עַל הַדָּבָר, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג צב.): בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (בראשית ב:ו) ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה״ מִלְמַעְלָה ״אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה״, וְיִרְמוֹז בְּאָמְרוֹ וַיִּקְרָא לְשׁוֹן יְקָר וּגְדוּלָּה עָשָׂה ה׳ לְמֹשֶׁה עַל הֲכָנָתוֹ וּזְרִיזוּתוֹ בַּדָּבָר.
שמות יט:כ · פירוש א
וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃
וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוכה ה.), לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶל רֹאשׁ הָהָר, כֵּיוָן שֶׁהַגָּבוֹהַּ הוּא עֲשָׂרָה מֵהָהָר, פְּשִׁיטָא שֶׁאֲפִלּוּ לְרֹאשׁוֹ לֹא הִגִּיעַ. וְאוּלַי כִּי בָא לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא יָרְדָה שְׁכִינָה לְצִדְּדֵי הָהָר וַאֲפִלּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, הֲגַם שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁאֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים יָרְדָה שְׁכִינָה כָּל שֶׁיֵּשׁ מִמֶּנָּה לָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְצֵא וּלְמַד מֵהַמִּשְׁכָּן בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן שָׁם כְּבוֹד ה׳, כָּאן בָּהָר לֹא יָרַד אֶלָּא עַל רֹאשׁ הָהָר, וְלָזֶה מָצָא מֹשֶׁה עֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר, וּכְאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ: ״וַיִּקְרָא ה׳ לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר״.
שמות יט:כ · פירוש ב
וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃
וְצָרִיךְ לְיַשֵּׁב עֲדַיִן לָמָּה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״וַיֵּרֶד ה׳ עַל רֹאשׁ הַר סִינַי״. וְאוּלַי שֶׁחָשׁ לְטָעוּת בְּכַוָּנַת דְּבָרָיו, כִּי לְעוֹלָם יָרַד עַל כְּלָלוּת הַר סִינַי רֹאשׁוֹ וּצְדָדָיו, וְאָמְרוֹ ״עַל רֹאשׁ״ לְצַד שֶׁלֹּא הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ מַמָּשׁ עַל הָהָר בִּבְחִינַת כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק מֵהָהָר, יִקָּרֵא מְקוֹם שְׁכִינַת ה׳ שָׁמָּה רֹאשׁ, לֶהֱיוֹתוֹ עֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ, וְהָבֵן. לָזֶה אָמַר בְּסֵדֶר זֶה וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְהוֹדִיעַ מָקוֹם שֶׁיָּרַד שָׁמָּה שֶׁהוּא אֶל רֹאשׁ הָהָר, וְהָבֵן:
שמות יט:כ · פירוש ג
וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (מכילתא פ״ט): כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״מִן הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, מְלַמֵּד שֶׁהִרְכִּין הַשֵּׁם שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְכוּ׳ וְהִצִּיעָן עַל גַּבֵּי הָהָר וְדִבֵּר עִמָּהֶם, עַד כָּאן. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיֵּרֶד ה׳ עַל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יָרַד מַמָּשׁ אֶלָּא לְמַעְלָה, כָּרָמוּז בְּתֵיבַת ״עַל״, וְשָׁמָיו מְקוֹם מַצָּבוֹ הָיוּ נוֹגְעִים אֶל רֹאשׁ הָהָר.
שמות יט:כ · פירוש ד
וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ כִּי כְּשֶׁיָּרַד ה׳, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהִתְחִיל לְהוֹרִיד שְׁכִינָתוֹ, רָעַשׁ הָהָר וְעָלָה לִקְרָאתוֹ כְּעֶבֶד רָץ לִפְנֵי רַבּוֹ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיֵּרֶד ה׳, וַעֲדַיִן לֹא גִלָּה הַכָּתוּב לְאֵיזֶה מָקוֹם יָרַד, וְהוֹדִיעַ פְּעֻלַּת הָהָר הֲגַם הֱיוֹתוֹ דּוֹמֵם שֶׁנַּעֲשָׂה בַּעַל חַי וְעָלָה קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ עָדָיו, וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְאֵיזֶה מָקוֹם יָרַד, וְאָמַר אֶל רֹאשׁ הָהָר, הָא לָמַדְתָּ שֶׁעָלָה הָהָר קֹדֶם הַגָּעַת שְׁכִינַת ה׳ אֶל רֹאשׁוֹ.
שמות כ:ד · פירוש ג
לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑͏ַ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃
וְחָזַר וּפֵרַשׁ מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה, וְאָמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְגוֹ׳, וְאָמַר הַטַּעַם לְהָאִסּוּר כִּי אָנֹכִי ה׳ אֵל קַנָּא, פֵּרוּשׁ, מִתְקַנֵּא אֲנִי עַל הַדָּבָר הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ זֶה. וּלְהָבִין תֹּכֶן הַכַּוָּנָה, הִנֵּה מָצִינוּ לַה׳ שֶׁהִזְכִּיר פְּרָט זֶה שֶׁל הַקִּנְאָה בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא (במדבר ה:יד), דִּכְתִיב ״וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״ וְגוֹ׳, הִנֵּה לִפְעָמִים יִתְקַנֵּא אָדָם בְּאִשְׁתּוֹ עַל בְּנוֹ וְעַל עַבְדּוֹ. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת כַּלָּה הֵם, כָּרָמוּז בְּאֹרֶךְ בְּסֵפֶר קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שִׁיר הַשִּׁירִים. וּמֵעַתָּה כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים לָהֶם בְּעָלִים, הֲגַם שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ וְלֹא יַכְחִידוּ בַּבּוֹרֵא כִּי הוּא אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, הַשֵּׂכֶל יְחַיֵּב כִּי יִתְקַנֵּא הַבַּעַל. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה אֵשֶׁת מֶלֶךְ כִּי תֹּאהַב עֶבֶד מֶלֶךְ אוֹ בְּנוֹ לְהָכִין דִּקְדּוּקֵי פְּרָטִים הַצְּרִיכָה לָהֶם וּתְחַבְּקֵהוּ וּתְנַשְּׁקֵהוּ, הַאִם לֹא יִתְקַנֵּא הַמֶּלֶךְ לְדָקְרָהּ בַּחֶרֶב? כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. וְהַמַּבְחִין אֹפֶן דְּבֵקוּת נֶפֶשׁ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם הַבּוֹרֵא בַּחֲפִיצָה בַּחֲשִׁיקָה בִּדְבִיקָה בְּאַהֲבָה רַבָּה יַשִּׂיג הִתְבּוֹנְנוּת הַמֻּשְׂכָּל. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כִּי אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אֱלֹהֶיךָ״ לִרְמֹז הָאָמוּר, וְהוּא סוֹד הַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְיִחוּד שְׁמוֹ, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי אָמַר הַכָּתוּב (דברים ד:יט) ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳״ וְגוֹ׳ לְכָל הָעַמִּים, כִּי הָעַמִּים שָׂרֵיהֶם שָׂרֵי מַעְלָה וְהֵם הַמּוֹשְׁלִים בָּהֶם, לֹא כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא שָׂרֵינוּ הוּא אֱלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ הוּא.
שמות כג:כ · פירוש א
הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמׇרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי׃
הִנֵּה אָנֹכִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַלְאָךְ זֶה הוּא הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אֶת הָאָבוֹת, לֹא מְשָׁרֵת מִמְּשָׁרְתָיו, אֶלָּא מַלְאָךְ גָּדוֹל כַּיָּדוּעַ לַמַּשְׂכִּילִים, כִּי אֵין אָנוּ מַכִּירִים מַלְאָךְ אֶמְצָעִי אֶלָּא הוּא יִתְבָּרַךְ וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ הַמִּתְיַחֶדֶת עִמּוֹ בְּסוֹד (זכריה יד:ט) ״ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״.
שמות כד:יא · פירוש ב
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}
לֹא שָׁלַח וְגוֹ׳ וַיֹּאכְלוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה חָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה וַיֶּחֱזוּ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁקָּדַם בְּאָמְרוֹ ״וַיִּרְאוּ אֵת״ וְגוֹ׳? וְהִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כ,י) אָמְרוּ כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי עַל יְדֵי מַחֲזֵה שַׁדַּי נֶהֱנוּ וְהִרְגִּישׁוּ הַבְּרִיאוּת וְהַשּׂוֹבַע כְּאִישׁ אָכַל וְשָׁתָה. וַעֲדַיִן קָשֶׁה לָמָּה הִפְסִיק הַכָּתוּב בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן בְּמַאֲמַר ״לֹא שָׁלַח יָדוֹ״, כִּי מִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים לוֹמַר מַעֲשֵׂיהֶם בִּשְׁלֵמוּת וְאַחַר כָּךְ אֲרִיכוּת אַפַּיִם שֶׁהֶאֱרִיךְ ה׳ לָהֶם וְלֹא הֲרָגָם מִיָּד, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וְגוֹ׳ וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְגַם לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב פַּעַם שְׁנִיָּה ״וַיֶּחֱזוּ״ וְגוֹ׳, וְהָיָה מַסְפִּיק בְּמַה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר ״וַיִּרְאוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ לָטֹהַר וַיֹּאכְלוּ״ וְגוֹ׳, וּדְרָשַׁת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.
שמות כד:יא · פירוש ג
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}
וְאוּלַי שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות לג:כג) ״וַהֲסִירֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי ה׳ יַעֲשֶׂה הַבְדָּלָה בְּיָדוֹ לַנִּבְרָאִים מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים, וַאֲפִלּוּ לְמֹשֶׁה כְּשֶׁנִּגְלָה אֵלָיו בְּגִלּוּי שְׁכִינָה שָׂם כַּפּוֹ עָלָיו, פֵּרוּשׁ, בְּחִינָה הַמַּפְסֶקֶת לְבַל יִסְתַּכֵּל, וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי לַאֲצִילֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ לִמְנוֹעַ מֵהֶם הַמַּחֲזֶה לְצַד הֱיוֹתָם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו וְהִנִּיחָם לָזוּן עֵינֵיהֶם מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ.
שמות כד:יא · פירוש ד
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}
וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיִּרְאוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, רָאוּ אוֹר גָּדוֹל שֶׁל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא נִסְתַּכְּלוּ אֶלָּא תַּחַת רַגְלָיו, וְאַחַר כָּךְ לְצַד שֶׁלֹּא שָׁלַח ה׳ יָדוֹ, פֵּרוּשׁ, כֹּחוֹ וְרִשְׁיוֹנוֹ לִמְנוֹעַ מֵהֶם, וּבָזֶה הָיָה לָהֶם כֹּחַ לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה׳, וְנֶהֱנוּ – זוֹ אֲכִילָה, זוֹ שְׁתִיָּה, וְשָׂבְעָה בַּטּוֹב נַפְשָׁם.
שמות כה:ב · פירוש ט
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְצֶה שֶׁיְּכַוֵּן כָּל אֶחָד לְדַבֵּק בַּה׳ בְּחִינַת נַפְשׁוֹ הַנִּקְרֵאת תְּרוּמָה בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל תִּקָּרֵא תְּרוּמָה, דִּכְתִיב (ירמיה ב:ג) ״קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ״, וּתְרוּמָה נִקְרֵאת רֵאשִׁית, וּבְאֶמְצָעוּת לְקִיחַת מֵאֵת כָּל אִישׁ וְגוֹ׳ יַשִּׂיגוּ שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה, וְהוּא אָמְרוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, כִּי הַשְּׁכִינָה תִּקָּרֵא תְּרוּמַת ה׳, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.
שמות כה:ח · פירוש ג
וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וְלֹא אָמַר ״בְּתוֹכוֹ״, לוֹמַר שֶׁהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ לְשָׁכְנוֹ יִהְיֶה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּקִּיפוּ הַמִּשְׁכָּן בְּאַרְבָּעָה דְּגָלִים. וְאוּלַי כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁחָשְׁקוּ יִשְׂרָאֵל (במדבר רבה ב,ה) בִּרְאוֹתָם בְּהַר סִינַי שֶׁהָיָה בָּרוּךְ הוּא מֻקָּף בְּדִגְלֵי הַמַּלְאָכִים וְהוּא אוֹת בְּתוֹכָם, וְחִשְׁקוֹ אַהַב לִהְיוֹת כֵּן בְּתוֹכָם, וְלָזֶה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מִבּוֹחֵן לְבָבוֹת וְאָמַר וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי כְּמוֹ כֵן בְּתוֹכָם.
שמות כה:ט · פירוש ח
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ בְּסֵדֶר זֶה שֶׁהִקְדִּים וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם קוֹדֶם אָמְרוֹ כְּכֹל, לוֹמַר לוֹ עִנְיָן גָּדוֹל כִּי בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַדְרָגוֹתֶיהָ לֹא בְּגֶדֶר הַמִּסְפָּר, כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וּגְבוֹהִים. הֲלֹא תִמְצָא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג,ז) אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שְׁכִינָה עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ:כא) ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי״, וְאָמְרוּ עַל שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה וַחֲמִשָּׁה וַעֲשָׂרָה, וְכָל אֶחָד כְּפִי הַדְרָגָתוֹ. וְאָמְרוּ עוֹד (בראשית רבה עד) שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, כִּי מִטַּעַם זֶה לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְהָאָבוֹת עַד שֶׁהָיוּ הַבָּנִים בְּמִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא. מִכָּאן תָּקִישׁ וְתָדִין כִּי הַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה הֵם מֵאֶחָד עַד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וְזֶה בִּבְחִינַת הַמִּסְפָּר וּבִבְחִינַת הָאֵיכוּת כַּמָּה הַדְרָגוֹת מֵאֶחָד לְאֶחָד עַד אֵין קֵץ. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, כַּאֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה שֶׁיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ, לֹא יָדַע מֹשֶׁה הַדְרָגוֹת שֶׁל בְּחִינַת הַשּׁוֹכֵן כַּמָּה שִׁעוּרָהּ. לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְדִבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, סָמַךְ כְּכֹל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ לְוְשָׁכַנְתִּי, לוֹמַר כִּי אוֹתָהּ בְּחִינָה הַמְדַבֶּרֶת עִמּוֹ כְּשִׁעוּר אוֹתָהּ הַמֶּרְכָּבָה אֲשֶׁר הָיָה מַרְאֵהוּ יִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם. וּכְפִי זֶה תִּהְיֶה נִקְשֶׁרֶת תֵּיבַת כְּכֹל וְגוֹ׳ עִם וְשָׁכַנְתִּי וְגוֹ׳.
שמות כו:טו · פירוש ו
וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃
הָאֲדָנִים שְׁמָם יַגִּיד וּמַעֲשֵׂיהֶם יַצְדִּיק בְּחִינָתָם, כִּי הֵם בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר תִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם אדנ״י, וַאֲשֶׁר תְּקַבֵּל הַיְּסוֹד בְּתוֹכָהּ. וּמִסְפָּרָם מֵאָה, וְהוּא סוֹד הַקָּטֹן לְמֵאָה, גַּם הִיא הָעֲשִׂירִי לַמַּדְרֵגוֹת וְכוֹלֶלֶת כָּל הָעֲשִׂירִיּוֹת הֲרֵי מֵאָה.
שמות כז:כ · פירוש ו
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ. טַעַם אָמְרוֹ אֵלֶיךָ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דף כב,א וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת״ – עֵדוּת הִיא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, מַאי עֵדוּת? אָמַר רַב: זֶה נֵר הַמַּעֲרָבִי, וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהִנֵּה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה נב,ב): לֵיצָנֵי הַדּוֹר הָיוּ מִתְלוֹצְצִים עַל מֹשֶׁה לוֹמַר, אֶפְשָׁר שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל מַעֲשֵׂה שֶׁל מֹשֶׁה וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי לֹא הָיוּ מַצְדִּיקִים אֲפִלּוּ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בַּמִּשְׁכָּן, וּכְפִי זֶה הֲגַם שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיוֹם א׳ בְּנִיסָן, עִם כָּל זֶה אֵין זֶה סִימָן לִתְמִידוּת שֶׁתִּקְבַּע הַשְּׁכִינָה מְקוֹמָהּ בַּמִּשְׁכָּן, אֲבָל בְּנֵס נֵר הַמַּעֲרָבִי הוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, פֵּרוּשׁ, אֵלֶיךָ נוֹגֵעַ הַדָּבָר, כִּי בָּזֶה תִּתְחַזֵּק נְבוּאָתְךָ שֶׁיַּכִּירוּ וְיַצְדִּיקוּ נְבוּאָתְךָ שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה בְּתוֹכָם כְּשֶׁיִּרְאוּ נֵס שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּשֶׁמֶן הַמְּנוֹרָה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וְאַתָּה תְּצַוֶּה, לוֹמַר שֶׁלֹּא יָחוּשׁ שֶׁלֹּא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו לֶהֱיוֹת הַדָּבָר תָּמוּהַּ שֶׁיָּדוּר אֵל עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹנִים, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה. וְאִם תֹּאמַר מִנַּיִן יַצְדִּיקוּ – וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, פֵּרוּשׁ, בְּדָבָר זֶה יֵשׁ לְךָ חִזּוּק וְהַצְדָּקַת הַדְּבָרִים כַּנִּזְכָּר.
שמות כז:כ · פירוש י
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
וְאָמְרוֹ לַמָּאוֹר תִּתְפָּרֵשׁ גַּם כֵּן כְּפִי דַּרְכֵּנוּ, כִּי בִּזְמַן הַגָּלוּת נֶחְשַׁךְ מְאוֹר הַלְּבָנָה שֶׁנִּקְרֵאת הַמָּאוֹר הַקָּטָן, וְנִפְרַד אַלּוּף מִמֶּנָּה וְשִׁפְחָה תִּירַשׁ גְּבִרְתָּהּ. וְלָזֶה יְצַו כִּי יְכַוֵּן בְּשֶׁמֶן זַיִת לְהָאִיר לַמָּאוֹר וּלְיַחֲדוֹ בִּמְכֻוָּן, גַּם יְכַוֵּן אֶל הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, כִּי כְּבָר יָדַעְתָּ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט,א) בְּפָסוּק (דברים ל:ג) ״וְשָׁב ה׳״ מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר ״וְהֵשִׁיב״, גַּם מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ה,א) בְּפָסוּק ״לֹא אָבוֹא בְּעִיר״, וְהָבֵן.
שמות כז:כ · פירוש יא
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
וְאָמְרוֹ לְהַעֲלוֹת וְגוֹ׳, עוֹלָה תָּמִיד, וְתָמִיד זֶה אֵין לוֹ שִׁעוּר, וְלֹא תָשׁוּב לְדַאֲבָה עוֹד וְהָיָה לָהּ ה׳ לְאוֹר עוֹלָם. וְאוּלַי שֶׁכִּוֵּן עוֹד לוֹמַר לַמָּאוֹר לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד, כִּי הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הוּא יַעֲלֶה הַנֵּר תָּמִיד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו סב:ח) ״נִשְׁבַּע ה׳ וְגוֹ׳ אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ״, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה.
שמות כט:מג · פירוש א
וְנֹעַדְתִּ֥י שָׁ֖מָּה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִקְדַּ֖שׁ בִּכְבֹדִֽי׃
וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַכָּתוּב מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ בְּאָמְרוֹ וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיֵרָאֶה כִּי בָא לָתֵת טַעַם לְמַה שֶׁאוֹמֵר בִּגְמַר דְּבָרָיו וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קטו:) שֶׁכָּאן נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״ (ויקרא י:ג), לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאֲנִי מְזַמֵּן שְׁכִינָתִי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חוֹשְׁשַׁנִי לָהֶם מִפִּרְצַת גָּדֵר וּמִעוּט כָּבוֹד מֵהֶם, לָזֶה צָרִיךְ לְקַדְּשׁוֹ בִּקְרוֹבַי כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִמִּקְדָּשִׁי. וְרָמַז לוֹ שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ עֲשׂוֹת דָּבָר אֶלָּא לְצַד יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְצִדּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְאִיּוּם זֶה.
שמות כט:מו · פירוש א
וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשׇׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ {פ}
אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר כֵּן פַּעַם שְׁנִיָּה, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ הוּא ה׳ אֱלֹהֵינוּ וְלוֹ אֲנָחְנוּ. אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ בִּידִיעָתָם וּבְהַכָּרָתָם הַדָּבָר, כְּאָמְרוֹ בַּתְּחִלָּה ״וְיָדְעוּ״ וְגוֹ׳, בָּזֶה יִהְיוּ רְאוּיִים לִקְרֹא שְׁמִי עֲלֵיהֶם לוֹמַר ה׳ אֱלֹהֵיהֶם, אֲבָל זוּלַת זֶה יִפְרְקוּ עֹל וְיִהְיוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים בְּמָקוֹם אַחֵר:
שמות ל:יג · פירוש א
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
זֶה יִתְּנוּ וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תנחומא) לָקַח כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְהֶרְאָהוּ לְמֹשֶׁה. וְקָשֶׁה, וַהֲלֹא יוֹתֵר תִּהְיֶה נִשֶּׂגֶת הַיְּדִיעָה בַּאֲמִירָה כְּשֶׁיֹּאמַר לוֹ הַמִּשְׁקָל בְּפֵרוּשׁ מִמַּה שֶׁיַּכִּיר בְּתַבְנִית אֵשׁ, כִּי הַשְׁעָרַת שִׁעוּר הַדְּמוּת לֹא תֵחָקֵק בְּצִיּוּר לְשַׁעֵר אֵלֶיהָ אֶלָּא בִּסְמִיכוּת.
שמות ל:יג · פירוש ג
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְלָתֵת טַעַם לִשְׁתֵּי הֶעָרוֹת נִתְכַּוֵּן ה׳ וְאָמַר לוֹ זֶה יִתְּנוּ, דַּע כִּי אֵין עִקַּר הָעִנְיָן הוּא הַנִּגְלֶה אֶלָּא הַנִּסְתָּר שֶׁזֶּה בָּא בְּדִמְיוֹנוֹ, וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהִיא בְּחִינַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְסוֹבְבוּ הַפְּרֵדָה, וְהוּא אָמְרוֹ (ישעיהו נ:א) ״וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם״, גַּם אָמְרוֹ (משלי טז:כח) ״וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף״, וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ יְסוֹבְבוּ הַפְרָדַת הַשְּׁכִינָה בְּשָׁרְשֵׁי בְּחִינַת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיִּתְּנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהוּא סִימָן לְמַה שֶׁהִפְרִידוּ הֵם בְּמַעֲשֵׂיהֶם לָשׁוּב לְיַחֲדָם יַחַד, וּלְהַכָּרַת הַדָּבָר הֶרְאָהוּ כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ כִּי שָׁם בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לוֹ זֶה יִתְּנוּ, פֵּרוּשׁ, יַחְזֹר לָתֵת סוֹד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהִפְרִיד וְהוּא זֶה יְסוֹד וְסוֹד הַדָּבָר, וְלָזֶה יְכַוֵּן כָּל נוֹתֵן וְרַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי לְכַוֵּן אֶל הַמְכֻוָּן לְיַחֵד הַנִּפְרָד וְהַנֶּחְלָק, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אֶת תְּרוּמַת ה׳ וְהוּא מַה שֶׁרָמַזְנוּ בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כִּי מִתְכַּנֵּית בְּחִינָה זוֹ בְּשֵׁם תְּרוּמַת ה׳.
שמות ל:יג · פירוש ד
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וּמֵעַתָּה אִם יַרְבֶּה הֶעָשִׁיר הִנֵּה הוּא מַפְסִיד הַכַּוָּנָה שֶׁהִיא הָעִקָּר. לָזֶה צִוָּה וְאָמַר הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, וְהַטַּעַם לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה׳ כַּנִּזְכָּר, שֶׁאִם יַרְבֶּה אוֹ יַמְעִיט אֵין רִשּׁוּם תְּרוּמַת ה׳ נִכָּר. וּלְטַעַם זֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב זִכְרוֹן הַשִּׁעוּר וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹן הַנְּתִינָה, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים זִכְרוֹן הַנְּתִינָה וְאַחַר כָּךְ שִׁעוּרָהּ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לָתֵת טַעַם הַקִּצְבָּה לָמָּה קָצַב מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, וְאָמַר לָתֵת וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְאוּלַי כִּי רָמַז גַּם כֵּן שֶׁאֵין הַקִּצְבָּה שָׁוָה אֶלָּא בִּבְחִינַת הַקִּצְבָּה, אֲבָל בִּבְחִינַת הַכַּוָּנָה – מִן הַנִּמְנָע כִּי יִשְׁווּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכַוָּנַת הַלֵּב, שֶׁכָּל אֶחָד כְּפִי בְּחִינַת חִבָּתוֹ בְּקוֹנוֹ יַעֲשֶׂה הַדָּבָר בְּחֵשֶׁק גָּדוֹל, וְהָבֵן. וְלָזֶה סָמַךְ מִצְוַת הַהַשְׁוָאָה לֹא יַרְבֶּה הֶעָשִׁיר וְלֹא יַמְעִיט הֶעָנִי מִמַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל, אֲבָל בִּבְחִינַת הַכַּוָּנָה אֵין מְצִיאוּת לְהַשְׁווֹת הַלְּבָבוֹת.
שמות ל:יג · פירוש י
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ עֶשְׂרִים גֵּרָה וְגוֹ׳, רָמַז לִשְׁתֵּי עֲשִׂירִיּוֹת שֶׁבַּשְּׁכִינָה, כִּסֵּא ה׳, וְהַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, וְהָבֵן. וְהִנֵּה בְּאֶמְצָעוּת הַלּוֹמֵד וְהָעוֹשֶׂה יִתְכַּוֵּן הַדָּבָר לְיִחוּד הַבְּחִינוֹת, וְרָשַׁם בְּאָמְרוֹ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה׳ כִּי הִיא זֹאת שְׁכִינַת אֵל חַי וְהִיא הַנִּפְגֶּמֶת בְּמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל וּמִתְיַחֶדֶת בַּתּוֹרָה וּמַעֲשִׂים, וּמֵעַתָּה הֲגַם כִּי שְׁנַיִם עָשׂוּ הַדָּבָר כָּל אֶחָד יִטּוֹל כְּנֶגֶד הַשְּׁנַיִם כַּיָּדוּעַ הַטַּעַם.
שמות ל:יג · פירוש יא
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה, פֵּרוּשׁ כִּי הַנּוֹתֵן מַחֲצִית שִׁקְלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא יֵרָאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהוּא דָּבָר מְרֻבֶּה וְיֵרַע בְּעֵינָיו לְחַלֵּק מַחֲצִיתוֹ, וְאָמַר וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, פֵּרוּשׁ לְצַד הֱיוֹתוֹ דַּל וּנְכָסָיו מְצֻמְצָמִים לֹא יַמְעִיט. וְטַעַם שֵׁנִי אָמַר לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה׳ לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם, וּבְעֵרֶךְ הַמֻּצָּג יֻקְטַן כָּל הַנִּתָּן בַּעֲדוֹ. וְכָאן יֵשׁ שְׁתֵּי הַשָּׂגוֹת יְקָרוֹת: אַחַת שֶׁבָּזֶה יִתֵּן תְּרוּמַת ה׳ וְיִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאֵין עֵרֶךְ לַדָּבָר הַלָּז, וְעוֹד לְכַפֵּר בְּעַד הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בַּעֲדָהּ יִתֵּן אָדָם ״עוֹר בְּעַד עוֹר״ וְגוֹ׳ (איוב ב:ד).
שמות לב:יז · פירוש ג
וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
וְאוּלַי שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ סָמוּךְ לְעַנּוֹת תֵּיבַת אָנֹכִי עַל הַשְּׁכִינָה בְּסוֹד (דברים לב:יח) ״צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״, וְזֶה הוּא שִׁיעוּרָהּ: ״קוֹל עַנּוֹת שֶׁל אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ״, וְתֵיבַת שׁוֹמֵעַ חוֹזֶרֶת עַל יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר ״קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה״. אָמַר לוֹמַר כִּי קוֹל זֶה שֶׁשּׁוֹמֵעַ הוּא קוֹל שֶׁיַּגִּיד שִׁבְרוֹן הַשְּׁכִינָה, בְּסוֹד (משלי י:א) ״וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ״. אַחַר שֶׁכָּתַבְתִּי זֶה מָצָאתִי מַאֲמַר הַזֹּהַר (זוהר חלק ב, קצה.) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מַהוּ ״בְּרֵעֹה״ וְגוֹ׳, דְּהַהוּא קָלָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא הוּא, וִיהוֹשֻׁעַ אִסְתַּכַּל בְּהַהוּא קָלָא דְּהוּא סִטְרָא דְּרָעָה, מִיָּד ״וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה״, עַד כָּאן, וְהוּא כְּכָל הַכָּתוּב לַחַיִּים.
שמות לג:יד · פירוש א
וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ׃
וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וְגוֹ׳. הַרְבֵּה פֵּרוּשִׁים נֶאֶמְרוּ בִּפְסוּקִים אֵלּוּ. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים י״ח) כִּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ תִּקָּרֵא ״פְּנֵי ה׳״ לְצַד שֶׁהִיא הַנִּרְאֵית לִצְבָא הַשָּׁמַיִם, וְאֵלֶיהָ רוֹמֵז אָמְרוֹ (שמות כג:טו) ״וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״. וְכָאן הֵשִׁיב ה׳ לְמֹשֶׁה עַל טַעֲנוֹתָיו וְהוֹדִיעוֹ כִּי הַהוֹלֵךְ עִמּוֹ הוּא פְּנֵי ה׳ שֶׁהוּא הַשְּׁכִינָה, וְעַל חֲשָׁשַׁת שֶׁמָּא לֹא יִהְיֶה נוֹחַ לְמֹשֶׁה מְצִיאוּת זֶה, אָמַר וַהֲנִחֹתִי לָךְ.
שמות לג:יד · פירוש ב
וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ׃
וְנִתְכַּוֵּן עוֹד לוֹמַר לוֹ שֶׁיָּנוּחַ אוֹר עֶלְיוֹן עָלָיו וְלֹא יִפְסֹק מִמֶּנּוּ מַה שֶׁנָּח עָלָיו עַד עַתָּה מִן הָרוּחַ, אֶלָּא שֶׁלִּבְחִינַת יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה הַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת לִפְנֵיהֶם, וּבְחִינָה זוֹ בְּחִינַת דִּין הוּא, וְהַשֵּׁם יַגִּיד עָלֶיהָ – אֲדֹנָ״י, וְעַל זֶה הֵשִׁיב מֹשֶׁה וְאָמַר אִם אֵין וְגוֹ׳ (שמות לג:טו):
שמות לג:טו · פירוש א
וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה׃
אִם אֵין פָּנֶיךָ וְגוֹ׳. לֹא נִתְרַצָּה בְּמַאֲמַר ה׳ וְאָמַר: וְכִי עַל דָּבָר זֶה אֲנִי מִתְפַּלֵּל? אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים מֵעַתָּה אֲבוּדִים הֵם וְאֵין צוֹרֶךְ בַּעֲלִיָּתָם. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן וְגוֹ׳ הֲלֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ, פֵּרוּשׁ, בְּחִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא סוֹד הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַמִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ הוּא, לֹא פָּנֶיךָ לְבַד שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכִּסֵּא. וּמַה שֶׁהִבְטַחְתַּנִי שֶׁבְּחִינָה זוֹ תִּהְיֶה לִי לְבַדִּי, כְּאָמְרוֹ וַהֲנִיחוֹתִי לָךְ, אֲנִי שׁוֹאֵל שֶׁתִּהְיֶה גַּם מַנְהֶגֶת כֻּלָּנוּ יַחַד אֲנִי וְעַמְּךָ, וְהוּא אָמְרוֹ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. וְנִתְרַצָּה אֵל עֶלְיוֹן וְאָמַר אֵלָיו גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה, לְהַנְהִיגָם בִּבְחִינַת שֵׁם שָׁלֵם הַמְּיֻחָד בָּרוּךְ הוּא, כִּי מָצָאתָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא לִזְכוּת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִמְצִיאַת חִנּוֹ.
שמות לה:ה · פירוש א
קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃
יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה׳. פָּסוּק זֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע כִּי לְבַד הַמּוּרְגָּשׁ יֵשׁ הַמּוּשְׂכָּל, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים תיקון כא) כִּי מַעֲשֵׂה הַתְּרוּמָה מוּשְׂכָּל הִיא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, כִּי לָהּ יִקָּרֵא תְּרוּמַת ה׳, וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתְּרוּמָה יַפְעִיל בָּהּ דָּבָר טוֹב וִיחַבֵּר אֹהֶל בַּל יִמּוֹט, וְעִקַּר הָרָצוֹן בַּמַּעֲשֶׂה הוּא הַמּוּשְׂכָּל, וְהוּא אָמְרוֹ יְבִיאֶהָ פֵּרוּשׁ יָבִיא לַבְּחִינָה הַנֶּעֱלֶמֶת עִם תְּרוּמַת ה׳, וּבֵאֵר הַכָּתוּב מִי הוּא אֲשֶׁר יְבִיאֶהָ, וְאָמַר כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, פֵּרוּשׁ, הָעוֹשֶׂה דָּבָר מִנְּשִׂיאוּת הַלֵּב אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לְצַד הִתְנוֹעֲעוּת הָרוּחָנִית הַשּׁוֹכֵן בַּלֵּב בְּחֵשֶׁק הַדָּבָר יַפְעִיל בַּמּוּשְׂכָּל נֶעְלָם, אֲבָל אִם יָבִיא הַתְּרוּמָה בְּלֹא נְדִיבוּת לֵב אֵין זֶה פּוֹעֵל בַּמּוּשְׂכָּל.
שמות לה:כא · פירוש א
וַיָּבֹ֕אוּ כׇּל־אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִ֠יאוּ אֶת־תְּרוּמַ֨ת יְהֹוָ֜ה לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכׇל־עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ׃
וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְנָדְבָה וְגוֹ׳, דַּע כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּמִּתְנַדְּבִים: הָאַחַת הוּא הַמִּתְנַדֵּב בִּרְצוֹן נַפְשׁוֹ כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְעֵרֶךְ מָמוֹנוֹ, וְלָזֶה יִקָּרֵא ״נָדְבָה רוּחוֹ״, לִשְׁלֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַדָּבָר כְּמוֹ צָעַר בְּנַפְשׁוֹ, וְהַשֵּׁנִי הוּא הַמִּתְנַדֵּב יוֹתֵר מִיְּכָלְתּוֹ מִגֹּדֶל טוֹבִיּוּת לִבּוֹ, וְלָזֶה יִקָּרֵא ״נְשָׂאוֹ לִבּוֹ״, פֵּרוּשׁ, שֶׁהַלֵּב מְנַשְּׂאֵהוּ וּמַעֲרִיכוֹ בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא, לָתֵת דָּבָר יָקָר. וְלָזֶה אָמַר כִּי בְּיִשְׂרָאֵל נִמְצְאוּ שְׁנֵי סוּגִים הַנִּזְכָּרִים, וּפָתַח בַּמְּעֻלֶּה שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם וְאָמַר ״כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת אִישׁ לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וּכְנֶגֶד הַשֵּׁנִי אָמַר וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ וְלֹא אָמַר ״אִישׁ״ כִּי אֵינוֹ חָשׁוּב בְּעֵרֶךְ הָרִאשׁוֹן. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי לֹא הָיוּ בְּכָל הַמִּתְנַדְּבִים אֶלָּא שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת וּשְׁתֵּיהֶן לִשְׁבָח שֶׁנָּדְבוּ בְּלִבָּם וְלֹא עָשׂוּ הַדָּבָר בְּחֶסְרוֹן רְצוֹן הַלֵּב, אֶלָּא שֶׁאֶחָד גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה׳ לִרְמֹז לַבְּחִינָה הַנֶּעֱלֶמֶת שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ (שמות לה:ה) ״יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה׳״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שָׁם שֶׁיְּכַוֵּן אֶל הַמֻּשְׂכָּל, וְדָבָר זֶה עִקָּרוֹ בְּנִדְבַת הַלֵּב וְהִנֵּה הוּא.
שמות לח:כא · פירוש א
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
אֵלֶּה פְקוּדֵי וְגוֹ׳. אָמְרוֹ אֵלֶּה לִפְסוֹל כָּל מִנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָל מַה שֶׁיִּמְנֶה אָדָם מִקִּנְיָנִים הַמְּדֻמִּים אֵין מִנְיָנוֹ מִנְיָן, וּשְׁמוֹ מוֹרֶה עָלָיו מַה אַתָּה מוֹנֶה, אֲבָל מִנְיָן זֶה עוֹמֵד לְעוֹלָם, וְהַטַּעַם לֶהֱיוֹת מִנְיַן הַמִּשְׁכָּן הַמֻּפְלָא אֲשֶׁר שָׁכַן שָׁם אֱלֹהֵי עוֹלָם ה׳.
שמות מ:לה · פירוש א
וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃
וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שמות כד:יח) ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן״, שָׁם הָיָה אַחַר שֶׁקָּרָא אֵלָיו ה׳ נָתַן בּוֹ כֹּחַ. אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וְאֵין מְצִיאוּת זֶה כִּמְצִיאוּת הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים, כִּי כָאן כְּבוֹד ה׳ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֶעָנָן שֶׁבָּא בּוֹ בְּהַר סִינַי, שָׁם נֶאֱמַר (שמות כד:יז): ״וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה׳ כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר״, וְסָמוּךְ לֵיהּ: ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר״, פֵּרוּשׁ – מָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם שׁוֹכֵן כְּבוֹד ה׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהָיָה כְּבוֹד ה׳ מָלֵא הַמִּשְׁכָּן, וְלֹא יָכוֹל לִכָּנֵס בִּמְקוֹם מְלֹא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ.
ויקרא
ויקרא א:ב · פירוש י
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יְכַוֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְצַד שֶׁרָאוּ שֶׁהִקְרִיב ה׳ אֶת מֹשֶׁה אֵלָיו וַיִּקְרָא לוֹ מִתּוֹךְ כֻּלָּם, וְעָשָׂה יְקָר וּגְדֻלָּה לְמֹשֶׁה, לָזֶה אָמַר אָדָם כִּי יַקְרִיב כָּל כָּךְ הַקְרָבָה לַשְּׁכִינָה – אֵין זֶה אֶלָּא מִכֶּם, פֵּרוּשׁ, מִצַּד יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּאֶמְצָעוּתָם הִיא הַהַשָּׂגָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁלֹּא הָיָה מְדַבֵּר ה׳ עִמּוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְצֵא וּלְמַד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים נִתְרַחֵק מֵעָלָיו הַכָּבוֹד וְלֹא דִבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים.
ויקרא א:ב · פירוש יא
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
עוֹד יִרְמֹז לְצַוּוֹת אֶת אַנְשֵׁי חַיִל לְהִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב לְבָבוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדַת ה׳, וְלָזֶה יִקָּרֵא ״קָרְבָּן לַה׳״, כִּי עַל יְדֵי חֵטְא הָאָדָם יִפָּרֵד הַדְּבֵקוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל עִם אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, דִּכְתִיב (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳״, וְיִהְיוּ נִבְדָּלִים וּמְרֻחָקִים מֵהַשְּׁכִינָה, וְהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יַקְפִּיד כִּבְיָכוֹל עַל הַדָּבָר וְיִתְאַוֶּה לְקָרֵב אוֹתָם אֵלָיו, וְצִוָּה לְהוֹכִיחַ לְכָל הָרָחוֹק וּלְקָרֵב לִבּוֹ. גַּם הֶעֱנִישׁ לַמַּעֲלִים עַיִן מֵהַדָּבָר, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לְהַתְחִיל מִמְּקֻדָּשָׁיו וְהִגְדִּיל שְׂכַר הַמְזַכֶּה, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא (אבות ה:כא): כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, כִּי יִשְׁמְרֶנּוּ ה׳ מִשִּׁגְיוֹנוֹת, וְהֵם הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים כָּאן.
ויקרא ז:לז · פירוש ג
זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃
וּבְפָסוּק זֶה גִּלָּה הַכָּתוּב פִּלְאֵי הַתּוֹרָה וְתַעֲצוּמֶיהָ, וְאָמַר זֹאת הַתּוֹרָה תּוֹעֲלוֹתֶיהָ אֲשֶׁר תְּסוֹבֵב קְרִיאָתָהּ, לָעֹלָה פֵּרוּשׁ שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ תִּתְעַלֶּה הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, ב׳ לַמִּנְחָה תֵּבָה זוֹ סוֹבֶלֶת כַּמָּה פֵּרוּשִׁים וְכֻלָּן צוֹדְקִין: לְשׁוֹן מְנוּחָה וּלְשׁוֹן נַחַת, וּלְשׁוֹן הֲנָחָה, וְזֶה הַפֵּרוּשׁ הוּא סוֹד (חולין צא:) עָלַי יַנִּיחַ צַדִּיק זֶה אֶת רֹאשׁוֹ, וְהוּא סוֹד (בראשית רבה פ״י) בָּאָה שַׁבָּת בָּאָה מְנוּחָה כִּי יַנִּיחַ עָלֶיהָ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וְהוּא סוֹד (שיר השירים ב:ו) ״שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי״, וְהָבֵן:
ויקרא ט:כב · פירוש א
וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת־יָדָ֛ו אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים׃
וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פָּרָשָׁה כ״ט אָמְרוּ: מִקְרָא מְסֹרָס, רָאוּי לוֹמַר ״וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת״ וְגוֹ׳ ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, שֶׁבִּירִידָתוֹ נָשָׂא כַּפָּיו וְכוּ׳. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה יְדַבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה וְלֹא בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. וְאוּלַי כִּי בִּרְאוֹתוֹ אַהֲרֹן שֶׁלֹּא יָרְדָה שְׁכִינָה, חָשַׁב אוּלַי כִּי עֲדַיִן חָסֵר כַּפָּרָתוֹ עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ הֵבִיא קְלָלָה עַל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה ״וַיִּשָּׂא וְגוֹ׳ וַיְבָרֵךְ״ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יָרַד מֵעֲשׂוֹת תַּשְׁלוּמֵי הַחַטָּאת וְכוּ׳. וְאוּלַי כִּי גַּם בִּרְכַּת יִשְׂרָאֵל, לְצַד שֶׁהִיא כַּפָּרַת חֶטְאוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, תּוּכְלַל בִּכְלַל הַחַטָּאת, כִּי גַּם לָהּ יִתְיַחֵס שֵׁם חַטָּאת. וְאָמְרוֹ וַיֵּרֶד, אוּלַי כִּי הוּא לְשׁוֹן יְרִידָה כִּי הוּכַּר לוֹ פְּחִיתוּתוֹ, לְצַד שֶׁרָאָה שֶׁגָּמַר מֵעֲשׂוֹת הַכֹּל וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פָּרָשָׁה י״ט שֶׁצָּעַק אַהֲרֹן לִפְנֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לוֹ לִיקְרַב לַמִּזְבֵּחַ וּבָא לִידֵי בּוּשָׁה וְכוּ׳, וְנִכְנַס מֹשֶׁה עִמּוֹ וּבִקְשׁוּ רַחֲמִים וְיָרְדָה שְׁכִינָה.
ויקרא ט:כג · פירוש א
וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרְכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כׇּל־הָעָֽם׃
וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ וְגוֹ׳. אוּלַי כִּי כֵן נִצְטַוּוּ בִּנְבוּאָה. אוֹ בְּרָכָה זוֹ בִּמְקוֹם תְּפִלָּה הָיְתָה כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר בֵּרְכָם אַהֲרֹן, טוֹבִים הַשְּׁנַיִם לְצַד הַסְכָּמַת שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת הָרְמוּזִים בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הָאַחִים, כְּהוּנָּה וּלְוִיָּה, שֶׁהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה:
ויקרא יא:מד · פירוש ג
כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְצֶה וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם – תַּעֲשׂוּ גְּדָרִים וּסְיָגִים לְבַל תִּטַּמְּאוּ, וּבָזֶה אֲנִי מַבְטִיחֲכֶם שֶׁתִּהְיוּ קְדוֹשִׁים. וְחָזַר וּפֵרֵשׁ בְּאֵיזֶה דָּבָר יִהְיוּ קְדוֹשִׁים, וְאָמַר כִּי קָדוֹשׁ אָנִי – הִנֵּה מַה שֶׁתּוֹלֶה טַעַם קְרִיאָתָם קְדוֹשִׁים שֶׁהוּא לְצִדּוֹ, הָא לָמַדְתָּ כִּי הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַפְּרוּשִׁים וְלָזֶה יִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וְאָמְרוֹ וְלֹא תְטַמְּאוּ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ מִלְּבַד דְּבָרִים שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לִשְׁמֹר עַצְמְךָ מֵהֶם, עוֹד אֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל מִין הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרוֹמֵשׂ״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְמֹז שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת מִצְוָה זוֹ לֹא יִשְׁלְטוּ עַכּוּ״ם בְּעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַכּוּ״ם יִקָּרְאוּ שְׁרָצִים וּשְׁקָצִים הָרוֹמְשִׂים עַל הָאָרֶץ.
ויקרא יד:ט · פירוש ה
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה עַל גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר כִּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת הַצָּרַעַת, וְיִשְׁלְטוּ בָהֶם לְצַד הַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁיְּסוֹבֵב הַצָּרַעַת. וְתִמְצָא גַּם כֵּן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרַע, דִּכְתִיב ״וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה״ וְגוֹ׳ (שמות ג:כב), וְדָבָר זֶה הָיָה בְּיָדָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְכוּ׳. גַּם אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמַּרְחִיק הָאָדָם מִן קוֹנוֹ כְּלָשׁוֹן הָרַע, וְלָזֶה אָמְרָה הַתּוֹרָה זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע שֶׁהוּא עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּצְטָרַע בְּנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם הַטְּמֵאִים, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ שֶׁיְּטַהֵר לְשׁוֹנוֹ וּדְרָכָיו, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן כִּי ה׳ בָּרוּךְ הוּא יִתְכַּנֶּה בְּשֵׁם כֹּהֵן, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּפָסוּק ״וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן״. וְאָמַר ״וְהוּבָא״ לְצַד שֶׁנִּתְרַחֵק, עַכְשָׁיו יִתְקָרֵב וּבָא אֶל הַכֹּהֵן, וְתֵכֶף וּמִיָּד ״כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל וְגוֹ׳ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו״. וְאָמַר ״וְהוּבָא״, פֵּרוּשׁ, מֵעַצְמוֹ יִתְקָרֵב כִּי מַעֲשָׂיו יְקָרְבוּהוּ וְיִקָּרֵא קָרוֹב, דִּכְתִיב ״שָׁלוֹם וְגוֹ׳ וְלַקָּרוֹב״ (ישעיהו נז:יט), וְאָז ״וְיָצָא ה׳ וְנִלְחַם״ וְגוֹ׳ (זכריה יד:ג). וְהוּא אָמְרוֹ וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שֶׁהִיא חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָתוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ מָקוֹם טָמֵא, שֶׁשָּׁם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הֵם גּוֹלִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְרָאָה וְהִנֵּה נִרְפָּא הַנֶּגַע שֶׁבַּעֲדוֹ בָּא הַצָּרַעַת, שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְנִטְהָרוּ.
ויקרא יד:ט · פירוש ט
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וְאָמַר אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה שֶׁהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, יִקַּח אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִיצָרֵף עִמּוֹ זְכוּת הָאָבוֹת, וִיצָרֵף נִקְמַת הַצַּדִּיק שֶׁנֶּהֱרַג. וְהוּא אָמְרוֹ ״יִקַּח אוֹתָהּ וְאֶת עֵץ וְגוֹ׳ וְטָבַל אוֹתָם בְּדַם הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה״, וְיִתְגַּבְּרוּ הָרַחֲמִים מִזְּכוּת הָאָבוֹת וּמִמָּשִׁיחַ הַנֶּהֱרָג, וְיִתְכַּפְּרוּ כָּל הַדְרָגוֹת הַטֻּמְאוֹת וּמְנִיעוֹת דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַכָּתוּב כָּאן בְּאָמְרוֹ וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר, פֵּרוּשׁ, עִנְיַן כַּפָּרָה, כִּי לְמַעַן זְכוּת הָאָבוֹת וּלְמַעַן אֶשְׁכּוֹל הַנֶּהֱרָג הוּא כּוֹפֶר וִיכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר שִׁבְעָה כְּנֶגֶד שִׁבְעָה הַדְרָגוֹת הַטֻּמְאָה אֲשֶׁר יִטַּמְּאוּ בָּהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם שִׁבְעָה כַּיָּדוּעַ, וְהֵן הֵנָּה הָרְמוּזִים בְּטֻמְאַת מֵת וְטֻמְאַת נִדָּה דִּכְתִיב ״כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה״ וְגוֹ׳. וּבָזֶה וְטִהֲרוֹ, וְאָז וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה, כְּאָמְרוֹ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת בָּלָק וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמֵהַהִיא מְעַרְתָּא יִסְגֵּא חַד עוֹפָא רַבְרְבָא עִלָּאָה דְּיִשְׁלוֹט בְּכָל עָלְמָא וְלֵיהּ יִתְיְהִיב מַלְכוּתָא וְכוּ׳. וְהוּא אָמְרוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה שֶׁהוּא עוֹלָם הַזֶּה שֶׁתִּהְיֶה שׁוֹלֶטֶת בְּכָל הָעוֹלָם. וְאָז וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל אֶת בְּגָדָיו הֵם בְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁהָיוּ מְלֻבָּשִׁים בְּנִשְׁמָתוֹ, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (זכריה ג:ד) ״הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים״. וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְחֵי הַחֹמֶר הֶעָכוּר, וְרָחַץ בַּמַּיִם הוּא הַתּוֹרָה בָּהּ יְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתָיו, וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה זֶה מַחֲנֵה שְׁכִינָה, יְרוּשָׁלַיִם הַיּוֹרֶדֶת בְּנוּיָה מִלְמַעְלָה.
ויקרא טז:ב · פירוש ה
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃
כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁקָּדַם הַכָּתוּב וְאָמַר (ויקרא ט:כג) ״וַיֵּרָא כְבוֹד ה׳״, הוֹדִיעַ כִּי לֹא בְּחִינָה זוֹ לְבַד הִיא הַנִּמְצֵאת בִּפְנִים, אֶלָּא בְּחִינָה גְּדוֹלָה אוֹר עֶלְיוֹן, כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שׁוֹמֵר, וְהוּא אָמְרוֹ אֵרָאֶה עַל הַכַּפּוֹרֶת.
ויקרא יח:ד · פירוש ח
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַתַּנָּא הָאֱלֹהִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם (זוהר ח״א קע:) כִּי רמ״ח אֵבְרֵי הָאָדָם וְשס״ה גִּידָיו הֵם כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וּבַעֲשׂוֹת הָאָדָם מִצְוָה בְּאוֹתוֹ אֵבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית הַמִּצְוָה שׁוֹרֶה בּוֹ שֵׁם הוי״ה יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמִּצְוָה הִיא אוֹתִיּוֹת שֵׁם הוי״ה חֶצְיָהּ מְגֻלֶּה וְהוּא סוֹד עָלְמָא דְּאִתְגַּלְיָא, וְחֶצְיָהּ מְכֻסֶּה סוֹד עָלְמָא דְּאִתְכַּסְיָא, כִּי אוֹתִיּוֹת מ״צ בְּא״ת ב״ש הֵם י״ה. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא שְׁמוֹ וּשְׁמוֹ הוּא, בְּסוֹד אָמְרוֹ (זכריה יד:ט) ״ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי בַּעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה נַעֲשֶׂה הָאָדָם מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה וּמִתְהַלֵּךְ ה׳ בְּתוֹכוֹ, וְזֶה אָמְרוֹ לָלֶכֶת בָּהֶם, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מִי הוּא הַהוֹלֵךְ בָּהֶם, וְאָמַר אֲנִי ה׳ וּכְאִלּוּ אָמַר לָלֶכֶת אֲנִי ה׳ בָּהֶם, וְהוּא סוֹד (שמות כה:ח) ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״. וּכְפִי זֶה יִרְצֶה אָמְרוֹ ״בָּהֶם״ כִּפְשָׁטָהּ, כִּי בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית הַהֲכָנָה לָלֶכֶת בָּהּ, וְזֶהוּ סוֹד אָמְרוֹ (ויקרא כו:יב) ״וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם״, (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״:
ויקרא יח:ל · פירוש ב
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ {פ}
וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי בְּהִטַּמְּאָם אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג הֵם נִגְרָעִים מֵעֵרֶךְ זֶה שֶׁיִּתְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם, כִּי הַתִּיעוּב בְּכָל מְצִיאוּת שֶׁיִּהְיֶה, יַפְעִיל פֵּרוּד בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַשְּׁכִינָה, שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל הַמּוּשְׁלָל מֵהַכִּעוּר הַהוּא, וְקָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים.
ויקרא יט:ב · פירוש יא
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ בַּתּוֹרָה שֶׁעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים״ וְגוֹ׳, וְעַל יְדֵי עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר (ירמיה יג:יא) ״כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל״. מֵעַתָּה בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת וְאָמַר קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, וְהַטַּעַם כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, וְאִם תֹּאמַר, וּמַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר, לָזֶה אָמַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, כָּאן רָמַז הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בִּדְבֵקוּת לַה׳ כָּאָמוּר בַּפָּסוּק ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״:
ויקרא יט:ב · פירוש יב
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם שֶׁלֹּא אָסַר הַכָּתוּב אֶלָּא מַעֲשֵׂה הָעֲרָיוֹת, אֲבָל לֹא בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב וְהַהִסְתַּכְּלוּת וּשְׁאָר דִּקְדּוּקֵי הַתִּיעוּב אֲשֶׁר רַבּוּ, וּכְבָר רָמְזוּ מֵהֶם רַזַ״ל (ברכות סא.) כְּגוֹן הַמַּרְצֶה מָעוֹת מִיָּדוֹ לְיַד אִשָּׁה וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּפָסוּק ״יָד לְיָד״ וְגוֹ׳ (משלי יא:כא), וְכָאן צִוָּה ה׳ עַל הַדְּבָרִים הָהֵמָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מֵהַכִּעוּר וּמֵהַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה לוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לְהִכָּשֵׁל אֲפִילוּ בַּדִּקְדּוּקִים הָהֵם, וּכְמַאֲמַר הַזֹּהַר בְּפָסוּק ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים״, וְהוּא מַה שֶׁצִּוָּה בְּמַאֲמַר ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״, לְבַל יָבֹא לִידֵי הַחוֹשֵׁב וְתִהְיֶה נִשְׁלֶלֶת מֵהֶם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (דברים כג:יא) ״לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה״. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם, הֲלֹא דָּבָר זֶה אֵינוֹ בִּרְשׁוּתִי, שֶׁהֲגַם שֶׁאֶשְׁמֹר עַצְמִי בַּיּוֹם, אַף עַל פִּי כֵן בַּלַּיְלָה אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בְּיָדִי, לָזֶה אָמַר כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְכֵיוָן שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ וַאֲנִי עִמָּכֶם, אֲנִי אֶמְנַע בְּחִינַת הַטֻּמְאָה מִגֶּשֶׁת לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, זוּלַת אִם אָדָם יַחְשֹׁב בִּבְחִינַת הָרַע, אָז שׁוֹלֵל מִמֶּנּוּ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה וְשׁוֹרָה עָלָיו בְּחִינַת הָרַע וְהוּא הַהִדְרוֹקָן הַמְּכַסֶּה פְּנֵי אִישׁ רַע, וְאָז יָבֹא לִידֵי קֶרִי בַּלַּיְלָה.
ויקרא יט:ב · פירוש טו
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בִּנְתִינַת הַטַּעַם כִּי קָדוֹשׁ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וּלְפִי עֵרֶךְ גְּדֻלַּת קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ צְרִיכִין לְהִתְקַדֵּשׁ, כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵינוּ לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עַל רָאשֵׁינוּ, צְרִיכִין לְשַׁעֵר גּוֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת הַמּוּכָן לַדָּבָר, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה הַמְּאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ הֶדְיוֹט, לַמְּאַכְסֵן שַׂר וְגָדוֹל, וְקַל וָחוֹמֶר מֶלֶךְ, וְקַל וָחוֹמֶר בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחוֹמֶר מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, וְקַל וָחוֹמֶר וְכוּ׳ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר לוֹ הַמְּלוּכָה, שֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה עֲדַיִן יֶשְׁנוֹ בְּקוּם עֲשֵׂה כִּי אֵין שִׁעוּר דַּי לְהַצְרִיךְ עֲשׂוֹת, וְלָזֶה אָמַר כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, וּלְעֵרֶךְ קְדֻשָּׁתִי אֲנִי מְצַוֶּה שֶׁתָּכִינוּ עַצְמְכֶם בְּכָל יְכֹלֶת הַמֻּשָּׂג.
ויקרא יט:ב · פירוש יז
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כַּמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, כַּכָּתוּב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פב:ו) ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם״, וּלְצַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲשָׂאָם בְּנֵי פַּלָּטִין שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זהר ח״ב קמ:) עַל זְמַן שֶׁהִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים, כַּמָּה הָיְתָה הַרְגָּשַׁת בְּנֵי עֶלְיוֹן עַל שֶׁבָּחַר ה׳ בְּאוּכְלוּסֵי יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאוּכְלוּסֵי הַמַּלְאָכִים, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ אֶת אוּכְלוּסָיו הַמֻּבְחָרִים שֶׁהֵן הֵנָּה מַלְאָכָיו, וְלָהֶם יִקָּרֵא קְדוֹשִׁים, וּכְשֶׁנִּכְנַסְתֶּם בְּגֶדֶר זֶה לִהְיוֹת אוּכְלוּסֵי בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים צְרִיכִין לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים. וְרָמַז פְּרָט זֶה שֶׁנִּכְנְסוּ בִּמְקוֹם אוּכְלוּסַת הַמַּלְאָכִים בְּאָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהֵיכֶם:
ויקרא יט:ד · פירוש ג
אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וַהֲלֹא צִוָּה בְּדֶרֶךְ כְּלָל עַל כָּל הָאֱלִילִים שֶׁלֹּא לִפְנוֹת לָהֶם, וּמַה צֹרֶךְ לַחְזֹר וּלְצַוּוֹת עַל זֶה? עוֹד לָמָּה אָמַר לָכֶם? וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים יח) כִּי בַּעֲשׂוֹת הָאָדָם מַעֲשֶׂה הָגוּן תִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה, וּבְעָבְרוֹ פִּי ה׳ הָאֵיבָר שֶׁבּוֹ חָטָא שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַטֻּמְאָה, וְהוּא מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין אֱלֹהָיו, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו נט:ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם מַבְדִּילִים״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַאֲמָרוֹ כָּאן וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה, פֵּרוּשׁ, אֱלֹהִים שֶׁהֵם מָסַכִּים מַבְדִּילִים אֶתְכֶם מִמְּקוֹר הַחַיִּים לֹא תַעֲשׂוּ אוֹתָם לָכֶם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַפּוֹנֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה גּוֹרֵם מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין קוֹנוֹ, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, לוֹמַר מִמִּי הוּא נִבְדָּל מִצַּד הַמָּסָךְ הַלָּז.
ויקרא יט:כח · פירוש ב
וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ – יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַאֲמַר הָאֱלֹהִי הָרַשְׁבִּ״י (זוהר ח״ג רמז), כִּי תֵּבַת ״אֲנִי״ תַּגִּיד עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אָנוּ קוֹרְאִים שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ הוּא הוּא מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וְרָמַז בָּזֶה כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַל כְּבוֹד שְׁכִינָתוֹ, וּלְדֶרֶךְ זֶה יְצַו ה׳ לְהָאָדָם לְבַל יִפְגֹּם גּוּפוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בִּשְׁנֵי מַעֲשִׂים הָרְשׁוּמִים שֶׁהֵם שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וּכְתֹבֶת קַעֲקַע.
ויקרא יט:ל · פירוש ה
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
וְאָמַר אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, בָּא לָתֵת טַעַם לְהֶמְשֵׁךְ נֶפֶשׁ רָעָה מִסִּבַּת הַחוֹשֵׁב, כִּי לְצַד כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ, פֵּרוּשׁ, שׁוֹכֵן בְּתוֹךְ נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל, בַּחֲשׁוֹב הָאָדָם בִּבְחִינַת הָרַע מִסְתַּלֵּק כֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה וְאֵין מִזְדַּמֵּן לְפָנָיו לְהַמְשִׁיךְ אֶלָּא חֵלֶק הָרַע. נִמְצָא כִּי כָּל שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִשָּׁלֹשׁ סִבּוֹת הוּא מְחַלֵּל בִּתּוֹ וְכוּ׳:
ויקרא יט:לג · פירוש ב
וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃
עוֹד יִרְמֹז עַל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אִתָּנוּ, וִיצַו ה׳ ״כִּי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר״ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַ. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אִתְּךָ״ עַל דֶּרֶךְ (תהלים עח:ס) ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״. וְאָמַר בְּאַרְצְכֶם הִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה כִּי שָׁם מְקוֹם הַשְּׁכִינָה, וְעָזְבָה מְקוֹמָהּ עֶלְיוֹן וּבָאָה לָגוּר בָּאָרֶץ. ״לֹא תוֹנוּ אוֹתוֹ״, שֶׁאֵין לְךָ אוֹנָאָה כְּאוֹנָאַת הַשְּׁכִינָה. וְאָמְרוֹ כְּאֶזְרָח מִכֶּם וְגוֹ׳ לְהַזְהִיר עַל הַגֵּרִים וְכוּ׳ הַבָּאִים לְהִתְיַהֵד.
ויקרא כא:ח · פירוש ב
וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
קָדוֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ. פֵּרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ יִהְיֶה לְךָ הַכֹּהֵן, פֵּרוּשׁ הִנֵּה הוּא שֶׁלְּךָ לְכוֹפוֹ עַל הַדָּבָר. וְאָמְרוֹ כִּי קָדוֹשׁ, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁקָּדְמָה לָנוּ הַיְּדִיעָה כִּי הַקְּדֻשָּׁה הִיא בְּחִינָה הַנִּקְנֵית בְּרָצוֹן וּבְהַשְׁלָמַת הַחֵפֶץ וְהַחֵשֶׁק בָּהּ וְלֹא בִּכְפִיָּה, וְאֵיךְ אוֹמֵר הַכָּתוּב לְכוֹפוֹ עַל הַקְּדֻשָּׁה, לָזֶה אָמַר כִּי קָדוֹשׁ, פֵּרוּשׁ, לֹא לְהַמְשִׁיךְ לוֹ הַקְּדֻשָּׁה מֵחָדָשׁ, שֶׁכְּבָר הוּא קָדוֹשׁ, אֶלָּא שֶׁלֹּא לְאַבֵּד קְדֻשָּׁתוֹ. וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם, נוֹתֵן טַעַם לְחִיּוּב יִשְׂרָאֵל בְּדָבָר זֶה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת קְדֻשַּׁת כֹּהֵן ה׳ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵינוּ וּמְקַדֵּשׁ אוֹתָנוּ, וְאִם אֵין כֹּהֵן אֵין עֲבוֹדָה וְאֵין מִקְדָּשׁ וְאֵין שׁוֹכֵן.
ויקרא כד:ב · פירוש ג
צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן בִּסְמִיכוּת פָּרָשַׁת מְנוֹרָה לְפָרָשַׁת סֻכָּה, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים) בְּפָסוּק ״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת״ וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְכִי לְאוֹרָה הָיָה צָרִיךְ? וַהֲלֹא כָּל הָאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ, וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת (שבת כב:) שֶׁלֹּא הָיוּ הוֹלְכִים לְאוֹר הַחַמָּה אֶלָּא לְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁהָיוּ רוֹאִים מַה שֶׁבְּתוֹךְ הַתַּפּוּחַ וְכוּ׳, אֶלָּא עֵדוּת לְבָאֵי עוֹלָם וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְחַכֵּם ה׳ בִּסְמִיכוּת זֶה שֶׁל מִצְוַת הַמְּנוֹרָה לְמִצְוַת סֻכָּה ״כִּי בַסֻּכּוֹת״ וְגוֹ׳, לוֹמַר כִּי יִשְׂרָאֵל לְצַד עַנְנֵי כָבוֹד לֹא הָיָה לָהֶם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וַהֲלִיכָתָם הָיְתָה לְאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם כֵּן מִצְוַת מְנוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת, עֵדוּת לְבָאֵי עוֹלָם וְכוּ׳.
ויקרא כה:כה · פירוש א
כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃
כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ תִּרְמֹז עִנְיָן גָּדוֹל וְהֶעָרָה לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל. ״כִּי יָמוּךְ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת י:יח) ״בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ז:) עֲשִׂיתֶם לְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים קד:ג) ״הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו״ מָךְ, כִּי כְּשֶׁהַתַּחְתּוֹנִים מַטִּין מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב מִסְתַּלְּקִים הַהַשְׁפָּעוֹת וּמִתְמַסְכֵּן עַמּוּד הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הָעִקָּר תָּלוּי בַּתַּחְתּוֹנִים.
ויקרא כו:יא · פירוש א
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים עח:ס) ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״, שֶׁעִקַּר מִשְׁכָּנוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא תּוֹךְ נִשְׁמוֹת עַם קְדוֹשׁוֹ.
ויקרא כו:יא · פירוש ב
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי, וְלֹא הִסְפִּיק אָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי״, לְצַד שֶׁחָשׁ ה׳ כִּי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל שֶׁדָּבָר זֶה שֶׁמַּבְטִיחַ ה׳ הוּא דָּבָר רָחוֹק מֵהַשֵּׂכֶל, שֶׁיָּדוּר דִּירַת קֶבַע רוּחָנִי בִּלְתִּי בַּעַל תַּכְלִית הָרוּחָנִיּוּת תּוֹךְ בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי צוּרָה וְחֹמֶר. וַהֲגַם כִּי יַבְטִיחַ ה׳ עֲשׂוֹת כֵּן, זֶה יִהְיֶה לְצַד עֹצֶם הָאַהֲבָה יַהֲפֹךְ הַצּוּרָה, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַשְׁבִּ״י (זוהר ח״ג רמא.) בְּפָסוּק ״בָּאתִי לְגַנִּי וְגוֹ׳ אָכַלְתִּי יַעְרִי וְגוֹ׳ שָׁתִיתִי יֵינִי״ וְגוֹ׳ (שיר השירים ה:א), מָשָׁל לְחָתָן וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו. וְהוּא דָּבָר הֵפֶךְ תְּכוּנַת הַהִשְׁתַּוּוּת, וְדָבָר כָּזֶה לֹא יַתְמִיד כְּמַעֲשֵׂה נִסִּים, וְאֵין מֻבְטָח לְהַתְמָדַת הַדָּבָר, וְתִגְעַל הָרוּחָנִיּוּת לַגַּשְׁמִיּוּת. לָזֶה אָמַר וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם, כִּי יְכוֹנֵן ה׳ תְּכוּנַת נַפְשָׁם בְּסֵדֶר אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן ה׳ בְּתוֹכָם כְּדֶרֶךְ הַמִּתְקַבֵּל בִּתְכוּנַת הַנִּשְׁתַּוֶּה.
ויקרא כו:יא · פירוש ג
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְהוֹסִיף לוֹמַר וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, לוֹמַר שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא יִגְעַל, גַּם יִהְיֶה לוֹ נַחַת רוּחַ בְּהַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ תּוֹכָם, וְהִיא בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא תּוֹךְ תּוֹכָם. וּפֵרוּשׁ ״וְהִתְהַלַּכְתִּי״ הוּא טִיּוּל הֶעָרֵב. גַּם נִתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲצוּבוֹת מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַרְחָקַת שְׁכִינָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא יְסוֹבֵב פְּרֵדָתָהּ מִמְּקוֹרָהּ, וַהֲרֵי הִיא דְּבוּקָה בְּחֶבֶל הַכֶּסֶף עַד מְקוֹם מַחְצָבָהּ, וְדֶרֶךְ שָׁם יוֹרֵד אוֹר הַחַיִּים מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן וּמְחַבֵּר נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה עִם מְקוֹרָהּ. וְזֶה יְסוֹבֵב כִּי תַּכִּיר הַנֶּפֶשׁ בּוֹרְאָהּ וְתִתְאַו לַעֲבוֹדָתוֹ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. וְעַל יְדֵי חֵטְא הָאָדָם נִרְתָּק חֶבֶל הַכֶּסֶף וְלֹא יָאִיר אוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה תּוֹךְ הַנֶּפֶשׁ, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (ישעיהו נט:ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִין בֵּינֵכֶם וּבֵין אֱלֹהֵיכֶם״. וְזֶה יְסוֹבֵב שֶׁיְּקַו הָאָדָם מַטְעַמֵּי הַתֵּיאוּב וִיאַבֵּד חֶשְׁקוֹ בַּמֻּשְׂכָּלוֹת הַנְּעִימִים וְהָעֲרֵבִים. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ בְּאָמְרוֹ וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, זוֹ חֶבֶל הַכֶּסֶף הַמִּתְהַלֵּךְ מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ תּוֹךְ נֶפֶשׁ אָדָם, וּבָזֶה וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, כִּי אִישׁ כָּזֶה יִבְחַר בְּקַבָּלַת עֹל אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְתִמְצָא שֶׁכָּל נֶפֶשׁ הַחוֹטֵאת בָּעוֹלָם אֵינָהּ פּוֹעֶלֶת הָרַע בִּתְחִלָּתָהּ עַד שֶׁתַּקְדִּים בְּחֵטְא קַל מִקַּלֵּי הַקַּלּוֹת, וּבַחֲטוֹא הָאָדָם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה יִמָּנַע מִמֶּנּוּ בְּחִינָה זוֹ שֶׁל הִתְקַשְּׁרוּתוֹ בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה נָבוֹת (מלכים א כב), שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאָמַר דְּבַר שֶׁקֶר, הֲגַם שֶׁהָיָה לְתַכְלִית רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן ה׳ אָמַר אֵלָיו ״צֵא מִמְּחִיצָתִי״ (שבת קמט:). וּכְשֶׁמִּשְׁתַּדֵּל הַיֵּצֶר עִם הָאָדָם בְּדִקְדּוּק קַל עַד שֶׁיַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין ה׳, אָז הוּא שֶׁיָּכוֹל לִשְׁלֹט בּוֹ לַחֲטֹא חֲטָאִים גְּדוֹלִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, מַה שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל עֲשׂוֹת קֹדֶם בְּעֵת דְּבֵקוּת הָאָדָם בְּאוֹר עֶלְיוֹן.
ויקרא כו:יא · פירוש ו
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י.) כִּי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם, וּבְעֵת פְּטִירַת הַצַּדִּיק יִקְרַב אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לִפְנֵי הָאָדָם, וְהוּא סוֹד מִיתַת נְשִׁיקָה. וּבָזֶה יִהְיֶה כְּשׁוֹכֵב, וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁכַבְתֶּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּאָבוֹת שְׁכִיבָה. וְסוֹד הַדָּבָר, כִּי הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁמַּרְגֶּשֶׁת בִּקְרִיבַת אוֹר הַנֶּעֱרָב אֶצְלָהּ, תִּכְסֹף וְתִנָּתֵק מִמְּקוֹמָהּ לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, וּלְעֹצֶם הַתַּאֲוָה יִתְרַבֶּה הָעֲרֵיבוּת עַל הַרְגָּשַׁת הַפְּרֵדָה וְלֹא תַרְגִּישׁ בּוֹ, וְלֹא יִשָּׁאֵר הַהֶרְגֵּשׁ אֶלָּא מֵהֶעָרֵב. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בִּתְחִלַּת אַחֲרֵי מוֹת. וְכָל הַשָּׂגָה זוֹ תְּסוֹבֵב עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (קהלת ה:יא) ״מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד״, הַשֵּׁנָה הִיא יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, שֶׁהָעוֹבֵד אֶת ה׳ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת מְתוּקָה לוֹ יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה עַל אֹפֶן הָאָמוּר. וְאָמְרוֹ וְאֵין מַחֲרִיד, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַמַּחֲרִיד הָאָדָם בִּרְאִיָּתוֹ לְבַד, וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁיִּזְכּוּ לְהִדָּבֵק נַפְשָׁם בַּשְּׁכִינָה אֲבָל יַקְדִּים לָהֶם מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְסִבַּת תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ לְזַכְּכָהּ בְּאֶמְצָעוּת צַעַר הַחֲרָדָה, לָזֶה הִבְטִיחַ כִּי כָּל עִקָּר לֹא יִרְאוּ מַחֲרִיד.
ויקרא כו:ל · פירוש א
וְהִשְׁמַדְתִּ֞י אֶת־בָּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִכְרַתִּי֙ אֶת־חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־פִּגְרֵיכֶ֔ם עַל־פִּגְרֵ֖י גִּלּוּלֵיכֶ֑ם וְגָעֲלָ֥ה נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְגָעֲלָה נַפְשִׁי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁתִּגְעַל נַפְשׁוֹ, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים נִתְבָּרְכוּ שֶׁלֹּא תִגְעַל נַפְשׁוֹ (ויקרא כו:יא), וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁלֹּא תִהְיֶה בְּרָכָה זוֹ נוֹהֶגֶת בִּימֵי רִשְׁעָם, וְאִם בָּא לוֹמַר הַפְכִּיּוּת הַבְּרָכוֹת, הָיָה לוֹ לוֹמַר הַפְכִּיּוּת כָּל הַשְּׁאָר, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא הָעֳנָשִׁים שֶׁהֵם לְבַד הֶעְדֵּר הַבְּרָכוֹת.
ויקרא כו:ל · פירוש ב
וְהִשְׁמַדְתִּ֞י אֶת־בָּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִכְרַתִּי֙ אֶת־חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־פִּגְרֵיכֶ֔ם עַל־פִּגְרֵ֖י גִּלּוּלֵיכֶ֑ם וְגָעֲלָ֥ה נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵרֶךְ הַצַּדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ בַּזְּמַן הַהוּא תִּגְעַל נַפְשִׁי מֵהֶם, בְּסוֹד (הושע ד:ה) ״וְכָשַׁל גַּם נָבִיא עִמְּךָ״. גַּם נִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא יִתְנַבְּאוּ עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל נְבִיאִים, כִּי לֹא יוֹפִיעַ ה׳ שְׁכִינָתוֹ הַמִּתְיַחֵס לָהּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ בָּהֶם. וּקְלָלָה זוֹ אֵין קְלָלָה לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְלָזֶה קְבָעָהּ אַחַר כַּמָּה קְלָלוֹת. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִמַּה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְהִיא שֶׁנִּתְקַיְּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה וְלָהּ כָּלוּ עֵינֵינוּ וְדָאֲבָה מְאֹד נַפְשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ.
במדבר
במדבר א:א · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֨ר יְהֹוָ֧ה אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃
וְנִרְאֶה כִּי הַכָּתוּב אַדְרַבָּה הִשְׂכִּיל לְדַבֵּר בְּשִׁעוּר שָׁוֶה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (שמות רבה מה:ו) ״הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי״ – שֶׁמְּקוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא טָפֵל לוֹ, וּלְעֵרֶךְ זֶה יִהְיֶה טָפֵל כָּל הַמָּקוֹם לְגַבֵּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חוֹנֶה שָׁם הָאֱלֹהִים, וּמֵעַתָּה מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת הוּא אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמִּדְבָּר הוּא פְּרָט טָפֵל לוֹ, וּלְהָעִירְךָ הַכָּתוּב בְּכַוָּנָה זוֹ סִדֵּר סָמוּךְ לָזֶה מַאֲמַר בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ וְגוֹ׳ בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, אִם כֵּן מַאֲמַר בְּאֹהֶל מוֹעֵד הוּא מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וְלָזֶה נִסְדַּר בָּאַחֲרוֹנָה כְּסֵדֶר שָׁנָה הַשֵּׁנִית שֶׁנִּסְדַּר אַחַר מַאֲמַר בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. וְתֵדַע כַּמָּה הוּא מֻפְלָג מָקוֹם אֲשֶׁר ה׳ שָׁם מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁבִּשְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁבֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן עָמְדוּ רְווּחִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה ד,ד; ה,ו), הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא לָעַיִן מוּעָט הוּא מְרֻבֶּה לְצַד הַשּׁוֹכֵן בּוֹ בָּרוּךְ הוּא.
במדבר א:ב · פירוש א
שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כׇּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מִסְפָּר זֶה לָמָּה. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֵבִיא דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁאָמְרוּ כִּי כְּשֶׁבָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם חָזַר לִמְנוֹתָם, עַד כָּאן, וְזֶה לֹא יַסְפִּיק לְיִשּׁוּב הַפְּשָׁט, כִּי הָיָה לוֹ לִמְנוֹתָם קוֹדֶם חוֹדֶשׁ נִיסָן לֹא אַחַר כָּךְ, גַּם בְּהַפְלָגַת זְמַן חוֹדֶשׁ יָמִים.
במדבר ה:ג · פירוש א
מִזָּכָ֤ר עַד־נְקֵבָה֙ תְּשַׁלֵּ֔חוּ אֶל־מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה תְּשַׁלְּח֑וּם וְלֹ֤א יְטַמְּאוּ֙ אֶת־מַ֣חֲנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֥ן בְּתוֹכָֽם׃
אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן. פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא כָּל עוֹד שֶׁהוּא שׁוֹכֵן, אֲבָל הוּגְלְלוּ הַפָּרוֹכוֹת מוּתָּרִים מְצוֹרָעִים לִכָּנֵס לַמַּחֲנוֹת (מנחות צה:).
במדבר ה:טו · פירוש ג
וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קׇרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃
עוֹד הֵן הֶרְאָנוּ ה׳ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לִקְבֹּעַ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים מִימֵי אָדָם, וּבְחֶטְאוֹ נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה וְגָבַהּ כִּסֵּא הַמְּלוּכָה מְקוֹר הַבְּרָכָה מִן הָעוֹלָם (בראשית רבה פי״ט), עַד עֵת בּוֹא דְּבָרוֹ בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה וַיַּחְשֹׁק לְמַעֲשֵׂה יָדָיו לָדוּר בַּתַּחְתּוֹנִים. וְזֶה לְךָ הָאוֹת מַאֲמָרוֹ בַּמִּדְבָּר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לוֹ מִקְדָּשׁ, וְלֹא הִמְתִּין עַד בּוֹאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, שֶׁהָיָה נִשְׁאָר זְמַן מוּעָט אִם לֹא הָיָה מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים. וּכְשֶׁהִתְעִיבוּ עָוֶל אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיָּרְדָה שְׁכִינָה וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹדוֹ שָׁנִים רַבּוֹת, סִלֵּק ה׳ שְׁכִינָתוֹ וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן שָׁמַיִם לָרוּם. וּמֵעַתָּה זוּלַת הַחֲטָאִים אֲשֶׁר יְסוֹבְבוּ תִּהְיֶה דִּירַת אֱלֹהִים חַיִּים בַּתַּחְתּוֹנִים, וּבָזֶה וּמָחָה ה׳ דִּמְעַת הַמַּיִם הַבּוֹכִים וְיוּסַר חֶרְפַּת הָאָרֶץ, וְיִשְׂמְחוּ הַמַּיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה׳ וְרָחַק מִמֶּנָּה דּוֹד עוֹלָם, וְהִנֵּה עַתָּה עֵת דּוֹדִים. וְאִם יְסוֹבְבוּ הַחֲטָאִים יָשׁוּב הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְיָרוּם הַכִּסֵּא, וְעַל זֶה יִדְווּ הַדֹּוִים לְקוֹל תִּתּוֹ מַיִם. וְצָרִיךְ לְהָעִיר אֹזֶן בְּלִמּוּדִים אֵלּוּ כִּי הֲטָבַת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי וְהַכְשָׁרָתָם הָיָה גַּם כֵּן רָאוּי לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְדִירַת ה׳ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּבָעֶלְיוֹנִים וְיִתְעַלֶּה מְקוֹמֵנוּ זֶה, כִּי הַמַּעֲלָה וְהַיְרִידָה תְּלוּיָה בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳.
במדבר ה:טו · פירוש ה
וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קׇרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃
וּשְׁמוֹר לְךָ הַדְּבָרִים, וְעַל פִּיהֶם נַעֲלֶה בִּמְסִלַּת כַּוָּנַת הָעִנְיָן עַל נָכוֹן, כִּי יְצַו ה׳ בְּקַנּאוֹת אִישׁ אִשְׁתּוֹ כִּי יִבְדְּקֶנָּה בְּמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁיְּבִיאֶנָּה אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם חוֹנֶה הָאֱלֹהִים, וּכְבָר הַעִירוֹתִיךָ כִּי לַמָּקוֹם הַהוּא יִקָּרֵא ״אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה״ לְצַד שֶׁשָּׁכְנָה שָׁם שְׁכִינָה, וְאֵינָהּ בִּכְלַל אָרוּר אֲשֶׁר אֵרְרָה ה׳. גַּם מַיִם אֲשֶׁר שָׁם לֹא תֵּרַד עֵינֵיהֶם דִּמְעָה, כִּי לָמָּה יִבְכּוּ וְלָמָּה יֵרַע לְבָבָם. וְצִוָּה ה׳ שֶׁיִּקַּח מֵהַמַּיִם הָהֵם קְדוֹשִׁים, יִקָּרְאוּ קְדוֹשִׁים בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ, וּבָזֶה הֵעִירְךָ מַעֲשֵׂה הַמַּיִם, וְאֵין דְּבָרַי סוֹתְרִים חָס וְשָׁלוֹם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָיוּ מְקֻדָּשִׁים בַּכִּיּוֹר, אֶלָּא מִמַּה שֶׁדִּבֵּר ה׳ בְּדֶרֶךְ זֶה נִתְכַּוֵּן לְדִבְרֵי גַּם כֵּן אֱלֹהִים חַיִּים.
במדבר ה:טו · פירוש ו
וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קׇרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃
גַּם צִוָּה לָקַחַת מִן הֶעָפָר הַמִּקְדָּשׁ דַּוְקָא, לְצַד שֶׁהוּא קָרוֹב לַקָּדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, וְצִוָּה שֶׁלֹּא יַחְפּוֹר בְּדֶקֶר אֶלָּא מִן הֶעָפָר הַמּוּכָן לִפְנֵי ה׳ בְּלֹא הֶפְסֵק בִּנְיָן, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה טו:), לְצַד הֱיוֹתָם יוֹתֵר קְרוֹבִים וּמַרְגִּישִׁים בְּהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בָּהֶם, מַה שֶׁהֶרְגֵּשׁ זֶה אֵינוֹ בְּעָפָר שֶׁהוּא חוּץ לַמִּקְדָּשׁ, כִּי לֹא טָעַם טַעַם זֶה עַד הֵנָּה לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ ה׳ עֲשׂוֹת.
במדבר ו:כה · פירוש א
יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ {ס}
יָאֵר ה׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁבָּזֶה יָאִיר אוֹר שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל:
במדבר ו:כו · פירוש א
יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ {ס}
יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם סִבְּבוּ מַעֲשִׂים עַד שֶׁהִבְדִּילוּ עֲוֹנוֹתֵיכֶם בֵּינֵיכֶם וּבֵין אֱלֹהֵיכֶם – יִשָּׂא ה׳ הַמַּבְדִּיל. וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, פֵּרוּשׁ, הוּא הֵפֶךְ הַפֵּרוּד, וְהַמַּשְׂכִּיל בְּתֵיבַת שָׁלוֹם יֵדַע כִּי הוּא זֶה יְסוֹד עוֹלָם הַמַּחְזִיק בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, וְהוּא כְּלִי הַמַּחְזִיק בְּרָכָה כְּשֶׁאֵין מַפְרִיד, וְזֶה הוּא סוֹד ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״וַאֲנִי אֲבָרְכֵם״.
במדבר ז:עב · פירוש ב
בְּיוֹם֙ עַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עׇכְרָֽן׃
עוֹד יִרְצֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר״ (דברים לג:כג). וְאָמְרוּ רַזַ״ל (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לְךָ בְּכָל הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בְּבָנִים כְּאָשֵׁר, עַד כָּאן. וּמָצִינוּ שֶׁבִּרְכַּת הַבָּנִים תְּסוּבַּב מִשְּׁכוּנַת הַקְּדוּשָּׁה, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אֲרוֹן הַתּוֹרָה אֲשֶׁר חָנָה בְּבֵית עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי וְכוּ׳ (ברכות סג:), וְהוּא מַאֲמַר פַּגְעִי אֵל שֶׁפָּגַע בּוֹ אֵל אֲשֶׁר מִזֶּה נִתְבָּרֵךְ בְּבָנִים. וְאָמְרוֹ בֶּן עָכְרָן יִרְמֹז לַעֲכִירוּת הַבְּתוּלִים מִבְּנוֹתֵיהֶם, כְּמַאֲמָרָם זַ״ל (תנא דבי אליהו רבה פרק ט) שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם דַּם בְּתוּלִים.
במדבר ח:ב · פירוש י
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה וְגוֹ׳. טַעַם הַדָּבָר יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (כב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת״ וְגוֹ׳ – וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ? וַהֲלֹא כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ! אֶלָּא עֵדוּת לְבָאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. מַאי עֵדוּת? אָמַר רַב: זוֹ נֵר מַעֲרָבִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ וּמִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּם, עַד כָּאן. עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יְצַו ה׳ לְהָאִיר אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא נֵר הַמַּעֲרָבִי, לְהַרְאוֹת כָּל נֵר וָנֵר שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא בִּשְׁבִיל עֵדוּת אֲשֶׁר יַגִּיד נֵר הַפּוֹנִים אֵלָיו כֻּלָּם, לְהַרְאוֹת נִסּוֹ הַנִּזְכָּר.
במדבר ח:ב · פירוש יא
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
וּמַה שֶׁרָאִיתִי שֶׁדִּקְדְּקוּ הַתּוֹסָפוֹת הָתָם בִּתְמִיהַת ״וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ״ וְכוּ׳, מִטַּעַם כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְכוּ׳, וְלֹא אָמְרוּ ״וַהֲלֹא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְאוֹרוֹ שֶׁל מָקוֹם״, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי אֵינוֹ דִּקְדּוּק, כִּי תַצְדִּיק הַתְּמִיהָה מֵהַמֻּרְגָּשׁ לָהֶם יוֹתֵר מִדְּבָרִים הַבָּאִים בֶּאֱמוּנָה כִּי ה׳ בָּרָא שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַמְּאִירִים לָעוֹלָם, וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב עִם הַהִיא שֶׁהֵבִיאוּ מִשִּׁלְהֵי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְכוּ׳ (מנחות פו:), יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם.
במדבר ט:א · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֣ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־סִ֠ינַ֠י בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר׃
וּמֵעַתָּה בָּאנוּ לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב שִׁנּוּי הַקְדָּמַת זִכְרוֹן הַשָּׁנָה, כִּי כֵיוָן שֶׁכָּל עַצְמוֹ לֹא בָּא הַמַּאֲמָר כָּאן אֶלָּא לְהַכְשִׁירָם לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח, לָזֶה פֶּתַח דְּבָרָיו הִזְכִּיר שָׁנָה הַשֵּׁנִית, לְהַשְׂכִּיל סוֹבֵב הַמַּאֲמָר, שֶׁהוּא לְצַד שֶׁהָיָה זֶה אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, מַה שֶׁאֵין הַדָּבָר מֻשְׂכָּל בְּהַזְכָּרַת זְמַן הַחֹדֶשׁ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּיֵּם בָּזֶה הֶעָרַת הַדָּבָר. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁלֹּא בָּא לְצַוּוֹת לָזֶה אֶלָּא לְרִשְׁיוֹן, וְדַי בְּהוֹדָעַת הַמִּשְׁפָּט לְמֹשֶׁה שֶׁכֵּן הוּא הַדִּין. וְאוּלַי לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים (ו.) שֶׁמַּאֲמָר זֶה הָיָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, נוּכַל לוֹמַר כִּי זֶה הַמַּאֲמָר הָיָה קֹדֶם יְרִידַת שְׁכִינָה לַמִּשְׁכָּן בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וְהִקְדִּים ה׳ מַאֲמָר זֶה לְבַשְּׂרָם שֶׁכְּשֵׁרִים הֵם לַעֲשׂוֹת פֶּסַח וְאַחַר יָרְדָה שְׁכִינָה. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ אַחֲרֵי זֶה וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן.
במדבר ט:יח · פירוש א
עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כׇּל־יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃
עַל פִּי ה׳ יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. וְהֶעָנָן יַגִּיד אֲשֶׁר פִּי ה׳ יִקֳּבֶנּוּ.
במדבר י:לא · פירוש ב
וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃
וּלְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אַל נָא, פֵּרוּשׁ אֵין נָכוֹן עַתָּה לַעֲזֹב אוֹתָנוּ, וְהַטַּעַם – כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: בִּשְׁלָמָא אִם לֹא בָּאתָ אֶצְלֵינוּ כָּל עִקָּר אֵין אֲנִי חוֹשֵׁשׁ לְךָ, אֲבָל עַתָּה שֶׁבָּאתָ וְיָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְכֻסִּים בַּעֲנָנִים וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מְקוֹמָם, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פי״ט, ראש השנה ג.) בַּפָּסוּק ״כִּי גָוַע אַהֲרֹן וְגוֹ׳ וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי לְצַד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד הֻכַּר מְקוֹמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֱמוֹר מֵעַתָּה: קוֹדֶם לָכֵן לֹא נוֹדַע תַּחֲנוֹתָם, וְחוֹבָב הוֹדִיעוֹ ה׳ חֲנוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעוֹד לוֹ שֶׁהִסְכִּים ה׳ לְמַה שֶׁהֵאִיר עֵינֵיהֶם בַּעֲצָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיִיתָ לָּנוּ וְגוֹ׳, וְאֵין נָכוֹן לַעֲזֹב אוֹתָם אַחַר כָּל זֶה, כִּי יֵשׁ בָּזֶה חִלּוּל הַשֵּׁם, כִּי יֹאמְרוּ שֶׁעָמַד עַל אֱמוּנָתָם וְהֶחְשִׁיבוּהוּ כָּל כָּךְ וְעָזַב אוֹתָם – אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁלֹּא הֻצְדְּקוּ אֶצְלוֹ מוֹפְתֵי הָאֱמוּנָה, וְאֵין נָכוֹן עֲשׂוֹת כֵּן. וּכְשֶׁלֹּא קִבֵּל, גֵּרְשׁוֹ מֹשֶׁה מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם.
במדבר יא:יח · פירוש ד
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
בְּאָזְנֵי ה׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא חָשׁוּ לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲגַם שֶׁה׳ שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם, וְהַמְּדַבְּרִים מַרְגִּישִׁים וְיוֹדְעִים כִּי שׁוֹמֵעַ שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם, וְיֵשׁ בָּזֶה חֲצִיפוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד לוֹמַר דִּבְרֵי כְּפִירָה בְּאָזְנֵי ה׳, וְעַיֵּין בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה:
במדבר יא:יח · פירוש ה
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
כִּי טוֹב לָנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ תֵּיבַת כִּי כִּי, גַּם אֵין לָהּ שִׁעוּר נָכוֹן בְּקוֹטֶב לָשׁוֹן הַנִּשְׁמָע. וְאוּלַי שֶׁיּוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָּל כָּךְ עָצְמָה תַּאֲוַת הַבָּשָׂר עַד שֶׁבָּחֲרוּ בְּמִצְרַיִם לֶאֱכוֹל בָּהּ בָּשָׂר. עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה׳ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, טַעַם הַבֶּכִי שֶׁהִשְׁמַעְתֶּם לְאָזְנֵי ה׳ הוּא ״מִי יַאֲכִילֵנוּ בָּשָׂר״, זֶה הָיָה בְּגֶדֶר הַמַּאֲמָר, אֲבָל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בּוֹחֵן לִבּוֹתָם יוֹדֵעַ כִּי חֶפְצָם בְּתַכְלִית הַדְּבָרִים הוּא כִּי יוֹתֵר טוֹב לָהֶם מִצְרַיִם, כִּי בּוֹחֲרִים אֶרֶץ מִצְרַיִם מִשֶּׁבֶת בִּשְׁכוּנַת הַשְּׁכִינָה, וְלָזֶה חָרָה אַף ה׳ בָּהֶם וְאָמַר הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת. וּבָזֶה תִּמְצָא נַחַת רוּחַ בְּמַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף יַעַן מְאַסְתֶּם אֶת ה׳ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְגוֹ׳, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁהֻזְכַּר זֶה בְּדִבְרֵיהֶם, וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן. גַּם יְדֻיַּק אָמְרוֹ מְאַסְתֶּם אֶת ה׳ בְּיִתְרוֹן תֵּיבַת ״אֶת״, כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמָּאֲסוּ לִהְיוֹת עִם ה׳ הַשּׁוֹכֵן אִתָּם וְחוֹשְׁקִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.
במדבר טז:ג · פירוש א
וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃
רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה וְגוֹ׳ וּמַדּוּעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, רַבָּנוּת גְּדוֹלָה נְטַלְתֶּם לְעַצְמְכֶם יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וְאִם תֹּאמַר מַה הִיא הָרַבָּנוּת הַגְּדוֹלָה? כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וְעוֹד לָהֶם שֶׁבְּתוֹכָם ה׳, מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָה אֻמָּה בָּעוֹלָם, וְאַתֶּם רַבָּנִים עֲלֵיהֶם. עוֹד רָמְזוּ בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁכְנָה לִכְבוֹד יִשְׂרָאֵל לֹא לִכְבוֹד אַהֲרֹן, וְהוּא מַאֲמַר בְּתוֹכָם ה׳.
במדבר טז:יט · פירוש ב
וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כׇּל־הָעֵדָֽה׃ {ס}
וַיֵּרָא כְבוֹד ה׳ וְגוֹ׳. נִתְגַּלֵּית שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל הָעֵדָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ כִּי הוּא הָעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט כָּתוּב, וְהוּא הַבּוֹרֵר הָרָאוּי לְשָׁרֵת לְפָנָיו.
במדבר יז:טו · פירוש ב
וַיָּ֤שׇׁב אַהֲרֹן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה׃ {פ}
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, קרח יב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא קִבֵּל הַמַּשְׁחִית מֵאַהֲרֹן שֶׁאָמַר לוֹ ״אֲנִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם״, עַד שֶׁהֱבִיאוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁמַע מִפִּי הַשְּׁכִינָה. וְהוּא אָמְרוֹ וְהַמַּגֵּפָה, פֵּרוּשׁ, מַלְאַךְ הַמַּשְׁחִית נִקְרָא מַגֵּפָה, גַּם הוּא הֶחְלִיט לְהֵעָצֵר. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה, וּלְמַעְלָה אָמַר וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה, פֵּרוּשׁ הָיְתָה לָהּ מְנִיעָה מֵאַהֲרֹן אֲבָל הוּא לֹא הָיָה רוֹצֶה לִמָּנַע, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר כָּךְ גַּם הַמַּגֵּפָה הִסְכִּימָה לִהְיוֹת נֶעֱצָרָה.
במדבר כא:יז · פירוש א
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת שִׁירָה זוֹ מַה טִיבָהּ, גַּם לָמָּה לֹא אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמָּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמַּיִם, גַּם כָּל הַפָּרָשָׁה צְרִיכָה בֵּאוּר. וְאֶפְשָׁר כִּי שִׁירָה זוֹ עַל הַתּוֹרָה אֲמָרוּהָ, וּבָזֶה גַּם כֵּן לֹא נִקְרָא תִּגָּר עַל הַדּוֹר הַהוּא, לָמָּה לֹא שׁוֹרְרוּ שִׁירָה חֲדָשָׁה כְּשֶׁנִּתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה מוֹרָשָׁה אֲשֶׁר לָהּ נָאוָה תְהִלָּה (דברים לג:ד), כִּי וַדַּאי הִיא זֹאת שִׁירַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּאֵר מַיִם – נִקְרֵאת בְּאֵר עַל שֵׁם הַמָּקוֹר שֶׁהִיא שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּאֵר, גַּם לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְמַיִם. וְאָמְרוֹ עֲלִי בְאֵר לְשׁוֹן עֲלִיָּה כִּי לֹא עַל בְּאֵר שֶׁלְּמַטָּה הֵם אוֹמְרִים אֶלָּא עַל בְּאֵר עֲלִי, פֵּרוּשׁ עֶלְיוֹן. עֱנוּ לָהּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ט״ו:כ״א) ״וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם״, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַשִּׁיר.
במדבר כג:י · פירוש ג
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
וְאָמְרוֹ וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, לְמַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: בַּהֲמוֹן הָעָם שֶׁיִּתְכַּנּוּ בְּשֵׁם יַעֲקֹב, וּבַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ. לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הֶהָמוֹן מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים אָמַר וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים לְאֵין מִסְפָּר. וְתֵדַע שֶׁהַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ מוּעָטִים יַפְלִיגוּ בְּמִסְפָּרָם, וְהָרְשָׁעִים בְּהֵפֶךְ, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים מִסְפָּרָם מוּעָט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כו.) שֶׁאָמַר ה׳ לְחִזְקִיָּהוּ כְּשֶׁאָמַר לְפָנָיו ״רַבִּים אֲשֶׁר אֶת שֶׁבְנָא״ וְגוֹ׳, אָמַר לוֹ: ״אֵין מִנְיָן לָרְשָׁעִים״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״רֹבַע״ לְפִי שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם רְבוּצִים בְּאָהֳלֵיהֶם, דִּכְתִיב בְּיִשָּׂשכָר (בראשית מט:יד) ״רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם״, גַּם לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה רוֹבַעַת עֲלֵיהֶם, גַּם יֵשׁ סוֹד בַּדָּבָר שֶׁהֵם יְסוֹבְבוּ יִחוּד וְזִוּוּג הָעוֹלָמוֹת.
במדבר כג:כא · פירוש ה
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁבַח הַשָּׂגָתָם, שֶׁלֹּא בָּחַר ה׳ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ אֶלָּא עִמָּם, וְעוֹד שֶׁעָשָׂה בָּהֶם כֹּחַ עֶלְיוֹן שֶׁיְּכוֹלִין לְאַבֵּד כָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ עֵינֵיהֶם כְּמֶלֶךְ עוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, פֵּרוּשׁ אֵין צְרִיכִין שֶׁה׳ יְאַבֵּד קָמֵיהֶם אֶלָּא בָּהֶם עַצְמָן יֵשׁ הַדְרָגָה זוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים כָּל מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ עֵינֵיהֶם לְהַשְׁחִית בְּכָל הַנִּבְרָאִים הֵם בַּעֲלֵי הַיְּכֹלֶת:
במדבר כד:ב · פירוש ב
וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃
וַיַּרְא וְגוֹ׳ לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁרָאָה בָּהֶם שְׁנֵי עִנְיָנִים גְּדוֹלִים: א׳ – שׁוֹכֵן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, ב׳ – וַתְּהִי עָלָיו וְגוֹ׳ שֶׁהָיְתָה שׁוֹרָה שְׁכִינָה עַל כָּל שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מַלְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ. וְהַטַּעַם שֶׁכָּל שֵׁבֶט יֵשׁ לוֹ הַדְרָגָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ לְצַד הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לְאֶחָד יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, אוֹ לְפִי הַמִּנְיָן. גַּם רָמַז בְּקֶשֶׁר שְׁנֵי דְּבָרִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא ס.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שֶׁנִּסְדְּרוּ יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ זֶה כָּל שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שָׁכְנָה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה וְנַעֲשׂוּ מֶרְכָּבָה לָהּ, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים:
במדבר כד:ה · פירוש ב
מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד שְׁנֵי זְמַנִּים: א׳ שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר שֶׁהָיָה ה׳ בֵּינֵיהֶם בָּאֹהֶל, דִּכְתִיב (שמות כ״ו:ז׳) ״וְעָשִׂיתָ וְגוֹ׳ לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן״, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ״. ב׳ שֶׁהָיוּ בוֹ בַּיִּשּׁוּב, דִּכְתִיב (מלכים א׳ ח:יב) ״ה׳ אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל״, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. וְאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים לְפִי שֶׁיֵּשׁ הַדְרָגוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מִשְׁכָּן לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת.
במדבר כו:ה · פירוש ב
רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֗ן חֲנוֹךְ֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַחֲנֹכִ֔י לְפַלּ֕וּא מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּלֻּאִֽי׃
וְרָאִיתִי לָתֵת טַעַם לָמָּה נִקְבַּע בָּהֶם הַשֵּׁם שֶׁלֹּא כְּסִדְרוֹ, הֵ״א בַּתְּחִלָּה וְיוֹ״ד בַּסּוֹף, בְּהַקְדִּים דִּבְרֵיהֶם זַ״ל (תיקונים י׳) כִּי כְּלָלוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם מִכִּסֵּא כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר יִקָּרֵא הֵיכַל קָדְשׁוֹ וְיִתְכַּנֶּה בְּשֵׁם אדנ״י, וּכְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מֵאַנְשֵׁי אֱמֶת (טור שולחן ערוך אורח חיים סימן ה׳) כִּי יִתְחַיֵּב כָּל הַמּוֹצִיא מִפִּיו הַזְכָּרַת הַשֵּׁם לְכַוֵּן לָאוֹתִיּוֹת הַמֻּזְכָּרוֹת בְּפִיו וְהַנֶּעֱלָמוֹת בְּמַחְשָׁבָה, הַמֻּזְכָּרוֹת שֵׁם אדנ״י, וְהַנֶּעֱלָמוֹת שֵׁם הוי״ה, גַּם יְכַוֵּן לְשִׁלּוּב הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהוּא סוֹד ״ה׳ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ״ (תהילים י״א:ד׳), וּמֵעַתָּה בְּהִשְׁתַּלֵּב שְׁנֵי שֵׁמוֹת יַעַמְדוּ יַחַד שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת ה׳ י׳, הֵ״א קוֹדֶם לְיוֹ״ד, וְהֵם הָאוֹתִיּוֹת הַנִּרְשָׁמוֹת בְּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַחֲנֹכִי הַפַּלֻּאִי, שֶׁקּוֹדֶמֶת הֵ״א לְיוֹ״ד שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת חוֹתָם ה׳ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, וְיִבָּנֶה מִשְּׁנֵיהֶם שֵׁם י״ה הָרָמוּז בְּמַאֲמַר ״שִׁבְטֵי יָהּ״.
במדבר כו:יט · פירוש א
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
בְּנֵי יְהוּדָה. פָּרָשָׁה זוֹ תִּרְמֹז מְאוֹרָעוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבָחַר לִרְמֹז בִּיהוּדָה מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צח,ו) לָמָּה נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם יְהוּדָה. אָמְרוֹ בְּנֵי יְהוּדָה הֵם הַתּוֹלָדוֹת יִתָּכְנוּ בְּשֵׁם בָּנִים כַּיָּדוּעַ, וְאָמְרוֹ עֵר וְאוֹנָן יִרְמֹז לְבַיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, עֵר כְּנֶגֶד בַּיִת רִאשׁוֹן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ה:ב) ״אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר״, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ עֵר בְּהַשְׁגָּחָה גְּדוֹלָה עִמָּנוּ בַּבַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ, אוֹנָן הוּא בַּיִת שֵׁנִי וּקְרָאוֹ אוֹנָן לְשׁוֹן אוֹנָאָה, לְפִי שֶׁהָיָה חָסֵר דְּבָרִים הָעִקָּרִים שֶׁל בַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ.
במדבר כו:כג · פירוש ו
בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּוֹלָעִ֑י לְפֻוָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃
וְאָמְרוֹ אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת יִשָּׂשכָר לִפְקוּדֵיהֶם – פֵּרוּשׁ פְּקוּדֵיהֶם, פְּקִידָה לְטוֹב, וּמַה הִיא הַפְּקִידָה? פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב וְאָמַר אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. כָּאן רָמַז הַשָּׂגָה בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד, שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשִׂים מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים, וְהוּא בְּחִינַת נְקוּדָּה אַחַת, הֲרֵי ס״ה שֶׁהוּא מִסְפַּר אדנ״י, וְאָמַר בְּסֵדֶר זֶה לוֹמַר כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַלַּמְדָן תִּתְמַתֵּק בְּחִינַת הַדִּין שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ ס״ד וְתִהְיֶה נִתְקֶנֶת הַשְּׁכִינָה בְּמִסְפָּרָהּ ס״ה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ב ט.) בְּפָסוּק ״וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים״ וְגוֹ׳ (דברים כב:ו), וְהַשָּׂגָה שְׁנִיָּה הִיא לָעוֹלָם הַבָּא, כָּרָמוּז בִּשְׁמוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר עוֹלָמוֹת, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת.
במדבר לב:ז · פירוש ג
וְלָ֣מָּה (תנואון) [תְנִיא֔וּן] אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃
גַּם מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה פ״ז) בְּעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, שֶׁאֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן רָאוּי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִשְׁכּוֹן הַשְּׁכִינָה, וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (יהושע כ״ב:י״ט) ״אִם טְמֵאָה אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֶפְשָׁר כִּי מִטַּעַם זֶה לֹא הָיָה בְּדַעַת מֹשֶׁה לְחַלְּקָהּ לַשְּׁבָטִים, וְהָיָה חָפֵץ שֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לָהֶם לֶהֱיוֹתָהּ יוֹתֵר קְדוֹשָׁה. וְעַיֵּן בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (ג:יג) בְּפָסוּק ״הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים״:
במדבר לב:כב · פירוש ג
וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם מֵיְהֹוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָיְתָ֠ה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ לִפְנֵי ה׳ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַחְזִיקָם בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ מֵהַטְּעָמִים עַצְמָן שֶׁאָמְרוּ הֵם בִּתְחִלַּת דִּבְרֵיהֶם, וְזֶה הוּא שִׁעוּר דְּבָרָיו: וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁהוּא חוּצָה לָאָרֶץ תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה׳, פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת אֲחֻזָּה זוֹ שֶׁהִיא לִפְנֵי ה׳, וְזוֹ הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁלְּטַעַם זֶה הִיא שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת הָאָרֶץ קְדוֹשָׁה לְפִי שֶׁהִיא לִפְנֵי ה׳ בְּאֵין רְצוּעַת חוֹל מַפְסֶקֶת בֵּינָהּ וּבֵין ה׳ שׁוֹכֵן הַבִּירָה.
במדבר לג:א · פירוש ד
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת (זוהר חלק ב קנז.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיְתָה לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאָנַס אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַחוֹנֶה בַּמִּדְבָּר הַשָּׁמֵם, שֶׁשָּׁם קָנָה מְקוֹמוֹ מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְדָרְכוּ שָׁם עֲדַת ה׳ לְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו. וְהוּא הַטַּעַם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹנִים בְּמָקוֹם אֶחָד שָׁנָה וּבְמָקוֹם אַחֵר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, שֶׁהוּא כְּפִי מַה שֶׁצָּרִיךְ לְבֵרוּר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּמָּקוֹם הַהוּא. וּבֵרוּר זֶה אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל עֲשׂוֹתוֹ זוּלַת קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה וּבְסוֹד שְׁלֵמוּת מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת: קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה הִיא הַשְּׁכִינָה וְיִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה, וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּסוֹד ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״ (ישעיהו סג:יא), כִּי הוּא אִילָן שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצְצוּ נִשְׁמוֹת שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהָיוּ שָׁם, וְנִסְתַּיְּעוּ בְּעֵזֶר אֱלֹהִי בִּשְׁכוּנַת שׁוֹכֵן הַבִּירָה, וְשִׁבְּרוּ מַלְתְּעוֹת עַוָּל וּבֵרְרוּ בֵּרוּר עָצוּם.
במדבר לג:א · פירוש ה
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וּכְפִי זֶה תַּכְלִית הַמַּעֲשֶׂה הוּא כְּשֶׁנּוֹסְעִים הָיוּ נוֹסְעִים עִמָּהֶם כָּל הַדּוֹמֶה לְמִין הַקֹּדֶשׁ, לֹא בִּזְמַן הַחֲנִיָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֵלֶּה מַסְעֵי – אֵלֶּה פָּסַל כָּל הַמַּסָּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁאֵין מַסָּע כָּזֶה שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים עִמָּהֶם הוֹן קָדוֹשׁ וְיָקָר שֶׁאֵין עֲרוֹךְ אֵלָיו. וַהֲגַם שֶׁקָּדְמוּ הָאָבוֹת וְדָרְכוּ מְקוֹמוֹת וְעָשׂוּ חֶלְקָם בְּבֵרוּרֵי נִיצוֹצוֹת, לֹא הִגִּיעוּ לְגָדֵר זֶה. וְאָמַר הַכָּתוּב עַצְמוֹ טַעַם עִלּוּי מַסָּעוֹת אֵלֶּה לְפִי שֶׁהֵם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְנִצְרְפוּ בְּכוּר הַבַּרְזֶל שֶׁהִיא אֶרֶץ מִצְרַיִם כָּאָמוּר, וּבָזֶה הָיוּ נִשְׁמוֹתָם רְאוּיִים לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָבוֹאוּ שָׁמָּה. וְעוֹד לְצִבְאוֹתָם שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הַצָּבָא אֲשֶׁר תִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא מִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּפָחוֹת מִמִּסְפָּר זֶה אֵינוֹ בְּגֶדֶר הַשְּׁלֵמוּת.
במדבר לג:א · פירוש ו
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע״א, מכילתא יתרו) כִּי לְסִבָּה זוֹ לֹא נָתַן ה׳ הַתּוֹרָה לָרִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שְׁלֵמוּת הַצָּבָא שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה הַנִּקְרֵאת צְבָאוֹת. גַּם רָמַז בְּתֵיבַת לְצִבְאוֹתָם הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עִמָּהֶם. הֲרֵי לְפָנֶיךָ זִכְרוֹן עַם קָדוֹשׁ וְזִכְרוֹן מִסְפָּר הַשָּׁלֵם וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וּכְנֶגֶד מַחְבֶּרֶת כְּלָלוּת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם אָמַר ״בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״, מֹשֶׁה הוּא מַחְבֶּרֶת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם, וְאַהֲרֹן הוּא שׁוֹשְׁבִין הַשְּׁכִינָה הַמַּקְרִיב וּמְיַחֵד אֵלֶיהָ כָּל הָעֲנָפִים כַּיָּדוּעַ בְּסוֹד הַקָּרְבָּן:
דברים
דברים ה:ב · פירוש א
יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב׃
ה׳ אֱלֹהֵינוּ כָּרַת וְגוֹ׳. הִנֵּה לֹא בֵּאֵר מֹשֶׁה מַה בְּרִית הוּא זֶה, אִם בְּרִית שֶׁכָּרְתוּ יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם תּוֹרַת ה׳ דִּכְתִיב (שמות כד:ח) ״הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה׳ עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים״, אוֹ בְּרִית שֶׁכָּרַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַחֲלִיפֵם בְּאוּמָּה אַחֶרֶת דִּכְתִיב (שמות לד:י) ״הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ״ וְגוֹ׳, וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּרַת לָהֶם בְּרִית עַל זֹאת שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הָאוּמּוֹת. וְהַדַּעַת מַכְרַעַת שֶׁעַל בְּרִית זֶה הוּא אוֹמֵר, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ, פֵּרוּשׁ, עַל שֶׁיִּהְיֶה אֱלֹהֵינוּ, וְלֹא לְזוּלָתֵנוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית, וְעָלָיו חוֹזֵר מַאֲמַר ״הַבְּרִית הַזֹּאת״ שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ. וּכְפִי זֶה כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר לְשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל הַמּוּשָּׂג מֵה׳ לָהֶם, וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.
דברים ה:ג · פירוש א
לֹ֣א אֶת־אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְהֹוָ֖ה אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֔נוּ אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛ה הַיּ֖וֹם כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים׃
לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת וְגוֹ׳. רַשִׁ״י פֵּרֵשׁ בִּלְבַד, וְקָשֶׁה אִם לָזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁכְּבָר אָמַר ״כָּרַת עִמָּנוּ״. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״ה׳ אֱלֹהֵינוּ״ וְגוֹ׳ שֶׁחוֹזֵר לַבְּרִית שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הָאֻמּוֹת (שמות לד:י) יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ כָּרַת הַבְּרִית כָּל עִקָּר, שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁנִּשְׁבַּע לְהָאָבוֹת שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל אֻמָּה אַחֶרֶת. וּכְפִי זֶה לֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״כָּרַת עִמָּנוּ״ שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפָּרֵשׁ גַּם עִמָּהֶם וְאֵינוֹ לִשְׁלֹל הָאָבוֹת, לָזֶה חָזַר לוֹמַר ״לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֻבְטְחוּ בָּהֶם הָאָבוֹת.
דברים ו:כה · פירוש ה
וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ {ס}
עוֹד רָמַז הַכָּתוּב רֶמֶז נֶעְלָם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת תִּהְיֶה לָנוּ חֶלְקֵנוּ שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַנִּקְרֵאת צְדָקָה (תיקוני זוהר תכ״א), וְהָבֵן:
דברים י:יב · פירוש ד
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְנִסְתָּרוֹת ה׳ עַל פִּי דִּבְרֵי אֱמֶת, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים יִתְיַחֲדוּ עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְכֵן לְהֵפֶךְ בְּסוֹד (משלי טז:כח) ״וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף״ – אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּבָא לְהָעִיר כָּאן עַל הַדָּבָר הַבָּא מִמַּעֲשֵׂה אָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הַנִּקְרֵאת ״מָה״ שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, כְּאָמְרָם בַּגְּמָרָא (סוטה יא.) בְּפָסוּק ״וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ״ וְגוֹ׳ שֶׁכָּל הַכָּתוּב מְדַבֵּר בַּשְּׁכִינָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״מַה״ דִּכְתִיב ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁמִּזֶּה עַצְמוֹ מוֹכִיחִים כִּי ״מָה״ הִיא הַשְּׁכִינָה.
דברים י:יב · פירוש ה
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְזֶה מַסְכִּים וְהוֹלֵךְ גַּם כֵּן לְמַה שֶׁהֵעִירוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (תנחומא קרח יב) אַל תִּקְרֵי ״מָה״ אֶלָּא ״מֵאָה״, שֶׁהֵם מֵאָה בְּרָכוֹת שֶׁהִיא סוֹד כְּלָלוּת הָעֲשִׂירִיּוֹת, וְהִסְמִיךְ לְזִכְרוֹנָם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֵׁם הֲוָיָ״ה הוּא יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, זוֹ הִיא שְׁאֵלַת אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְעַתָּה לְהָעִיר שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג עֲשׂוֹת זֶה אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל אַחַר מוֹתוֹ הֲגַם שֶׁיַּפְלִיא עֲשׂוֹת לֹא יַעֲשֶׂה פְּעֻלָּה וְהָיָה כְּאֶחָד מֵהַמַּלְאָכִים. וּמָצִינוּ שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִחֲסוּ עוֹלָם הַזֶּה לְשָׁעָה, כְּאָמְרוֹ (שבת לג:) מַנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ כִּי אִם לְיִרְאָה כְּמִין חֹמֶר, כִּי בְּעֵרֶךְ הַמּוּשָּׂג בַּמּוּשְׂכָּל כִּי רַב הוּא יִקְטַן הַמִּפְעָל, הֲגַם שֶׁצָּרִיךְ הִתְעַצְּמוּת לְהַשִּׂיגוֹ, עִם כָּל זֶה מֻפְלָא הוּא הַנִּסְבָּב מֵהַטּוֹרַח.
דברים יא:יב · פירוש א
אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃ {ס}
אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ. דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת אֱלֹהֶיךָ לְהָעִיר כִּי שֶׁבַח הָאָרֶץ הִיא כְּשֶׁה׳ מְיַחֵד אֱלֹקוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹלִים וְאֵין הַשְּׁכִינָה בְּתוֹכָם אֵין שֶׁבַח כָּל כָּךְ לָאָרֶץ.
דברים יג:ה · פירוש ז
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאָמְרוֹ וּבוֹ תִדְבָּקוּן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא:) וְכִי אֶפְשָׁר לִידָּבֵק בַּשְּׁכִינָה? אֶלָּא שֶׁיִּדְבַּק בְּלוֹמְדֵי תּוֹרָה שֶׁהֵם מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה וּכְאִלּוּ נִדְבַּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָאן צִוָּה ה׳ שֶׁלֹּא יִדְבַּק אֶלָּא בִּקְרוֹבֵי ה׳ וּקְדוֹשָׁיו, וְלִשְׁלֹל בָּא שֶׁלֹּא יִדְבַּק בִּקְרוֹבֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם בָּא נָבִיא וְאָמַר בְּמַאֲמַר ה׳ לַעֲשׂוֹת כֵּן – יוּמַת הַנָּבִיא הַהוּא. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא אָמַר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לוֹמַר שֶׁחַיָּבִין גַּם אִם לֹא יֹאמְרוּ לַעֲבֹד, וַהֲגַם שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְנָעָבְדֵם, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁסּוֹפוֹ לוֹמַר וְנָעָבְדֵם, וּלְעוֹלָם שֶׁיִּתְחַיֵּב עַל כָּל פְּרָטִים שֶׁרָשַׁם ה׳ בַּפָּסוּק ״אַחֲרֵי ה׳״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וְהַנָּבִיא הַהוּא וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁרָצָה לְנַגֵּד הָאָמוּר יוּמָת. וְטַעַם הַמִּיתָה אָמַר הַכָּתוּב כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה׳, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הֵסִית בְּפֵרוּשׁ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה אַף עַל פִּי כֵן מְחַיְּבוֹ הַכָּתוּב עַל שֶׁשִּׁקֵּר עַל ה׳ שֶׁנִּבָּא דְּבָרִים רָעִים כָּאֵלֶּה, וּמוֹדִיעַ ה׳ שֶׁנְּבוּאָה כָּזוֹ לֹא יְנַבֵּא נְבִיאוֹ, וַהֲגַם שֶׁיְּנַבְּאוֹ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל אֵיזוֹ מִצְוָה הוֹרָאַת שָׁעָה, דַּוְקָא בִּשְׁאָר מִצְווֹת, אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה כָּל שֶׁהוּא בְּאִסּוּר, בֵּין דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו מִיתָה וּבֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עָלָיו מִיתָה לֹא יַסְכִּים ה׳ עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה. וְאִם אָמַר כֵּן נָבִיא שֶׁקֶר עָנָה בַּה׳, וְכֵן אָמְרוּ בְּסִפְרֵי וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״כִּי דִבֶּר סָרָה״ – שֶׁבָּא לְזַיֵּף דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד כָּאן, וְעַל זִיּוּפוֹ הוּא מֵת.
דברים יג:ה · פירוש יד
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וּבוֹ תִדְבָּקוּן – זֶה סֵדֶר טְהָרוֹת שֶׁכֻּלּוֹ מִשְׁפְּטֵי הַטְּהָרוֹת, וּרְמָזוֹ בְּמַאֲמַר וּבוֹ תִדְבָּקוּן כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַטַּהֲרָה יִהְיוּ רְאוּיִים לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה.
דברים כ:י · פירוש ט
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ כָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן אֵינָם אֶלָּא שֶׁהֵם הַגּוּפוֹת שֶׁנִּתְרַחֲקוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעי׳ נ״ז) ״לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב״, שֶׁבַּעַל עֲבֵרוֹת יִקָּרֵא רָחוֹק מֵהַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמִּמֶּנָּה הִיא מַחְצַב הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲבָל עִיר שֶׁהִיא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין לָהּ קֶשֶׁר עִם הַקְּדֻשָּׁה וְיָצְאתָה מִמְּקוֹרָהּ בְּרוֹב פְּשָׁעֶיהָ כְּכָל הַגּוֹיִם, אֵין לַנְּשָׁמָה חֵלֶק עִמָּהּ וְלֹא תִּקְוָה בָּהּ לַהֲשִׁיבָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם וְגוֹ׳, כִּי בְּחִינוֹת הָהֵם אֵין לָהֶם אֶלָּא לְהַחֲרִימָם. וְזוֹ הָיְתָה שִׁגְגַת מֹשֶׁה בְּקַבָּלַת עֵרֶב רַב (שמו״ר פמ״ב), וַה׳ אָמַר אֵלָיו שֶׁשָּׁרְשָׁם רַע וְאֵינָם עוֹמְדִים בְּגֶדֶר הַקְּדֻשָּׁה וּמֻבְדָּלִים לְחֵלֶק רַע, וּכְשֶׁהָיָה מְחַיֶּה אוֹתָם, פֵּרוּשׁ, לְקָרְבָם לַקֹּדֶשׁ, אֵינוֹ מְחַיֶּה בָּם כָּל נְשָׁמָה, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״כָּל״ הִיא הָרוּחַ שֶׁזּוֹכָה רִאשׁוֹנָה עִם הַנְּשָׁמָה:
דברים כא:יא · פירוש ה
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה יִתְלַבֵּשׁ בָּאָדָם אוֹר הַשְּׁכִינָה וִיגָרֵשׁ מִמֶּנּוּ חֵלֶק הָרַע, כְּאָמְרוֹ (קהלת ח:ה) ״שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע״, וּבִפְרָט שְׁלוּחֵי מִצְוָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה בִּשְׁעַת שְׁלִיחוּתָם אֲפִלּוּ מִיֵּצֶר הָרַע מִצְוָתָם מַצִּילָתָם, וּכְמוֹ כֵן הָעוֹסֵק בַּעֲבֵרָה מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמְעַוֶּתֶת דַּרְכּוֹ.
דברים כא:יא · פירוש ו
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ ה׳ אוֹתָנוּ אֶת כָּל זֹאת, יָאִירוּ מַאַמְרֵי אֵל עֶלְיוֹן כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם בְּמִצְוָה זוֹ, וְהוּא לְפִי שֶׁהִקְדִּים כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְגוֹ׳, שֶׁיְּצִיאָתוֹ הִיא לִדְבַר מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה. אָמַר עוֹד, אִם רָאָה בַּשִּׁבְיָה, פֵּרוּשׁ בִּשְׁעַת שִׁבְיָה, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן דִּקְדֵּק רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ח׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹדֶנּוּ עוֹסֵק בַּמִּצְוָה. אִם יִרְאֶה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, פֵּרוּשׁ אֵשֶׁת סָמוּךְ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (קידושין כא:) אֵשֶׁת אִישׁ, וְדִבְרֵיהֶם אֱמֶת, אֶלָּא שֶׁאִם לְדִבְרֵיהֶם לְבַד יְכַוֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר אֵשֶׁת אִישׁ לֹא אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר. אֶלָּא בָּאָה לְהָעִיר שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתוֹ עוֹסֵק בַּמִּצְוָה יְגַלֶּה ה׳ אֶת עֵינָיו לְהַכִּיר בַּגּוֹיָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְפַת תֹּאַר שֶׁהִיא נְשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּקְרֵאת יְפַת תֹּאַר, כִּי זֹהַר נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מֻפְלָא וְעָצוּם הוּא, וְזֹאת הָאִשָּׁה קָנְתָה בָּהּ חֵלֶק זֶה הַטּוֹב, וְלָזֶה קְרָאָהּ הַכָּתוּב ״אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר״. וְהַכָּרָתָהּ הוּא עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁק בָּהּ בִּזְמַן שֶׁאַתָּה דָּבוּק בַּשְּׁכִינָה בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתְךָ עָסוּק בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה כָּאָמוּר, זֶה יְעִירְךָ שֶׁלְּדָבָר טוֹב חָשַׁקְתָּ.
דברים כא:יא · פירוש יב
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְאָמְרוֹ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה, כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ יִשְׂרָאֵל עִם בְּחִינַת הָרַע בְּדֶרֶךְ זֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים סט:כז) ״אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ״, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִתְרַעֶמֶת עַל הָאֻמּוֹת שֶׁאַחַר שֶׁרוֹאִים יִשְׂרָאֵל מֻכִּים רוֹדְפִים אוֹתָם, וְזוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ שֶׁאַחַר שֶׁהוֹצִיא בָּלְעָהּ מִפִּיהָ לֹא יֵהָנֶה עוֹד מִכַּסְפָּהּ.
דברים כא:יא · פירוש כא
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (ח״ג סז.) בְּפָסוּק ״נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה״ (ישעיהו כו:ט) שֶׁעַל הַשְּׁכִינָה הוּא אוֹמֵר ״נַפְשִׁי״, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ שֶׁהוּא הַשְּׁכִינָה שֶׁתַּחְזֹר לְמָקוֹם שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנּוּ. וְאָמְרוֹ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (ח״ב צז.) בְּפָסוּק ״לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ״ (שמות כא:ח). וְאָמְרוֹ בַּכָּסֶף לְפִי שֶׁיֹּאמַר אָדָם אֵיךְ יִמְשֹׁל אָדָם בְּנַפְשׁוֹ לְמָכְרָהּ, לָזֶה אָמַר ״בַּכָּסֶף״, לְשׁוֹן כּוֹסֶף, כִּי בְּאֶמְצָעוּת תַּאֲוַת וְכוֹסֶף לִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם יִמְכְּרוּ אֶת נַפְשָׁם בְּיַד אוֹיֵב. וְרָמַזְנוּ מִזֶּה בְּפָסוּק ״אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ״ וְגוֹ׳ (ויקרא כה:לז). וְאָמְרוֹ לֹא תִתְעַמֵּר כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס ״לָא תִתַּגַר״, פֵּרוּשׁ לֹא תְּגָרֶה בָּהּ מְחַבְּלִים הַמִּתְגָּרִים בַּנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ כִּי הַחֵטְא יִקָּרֵא בְּעֵרֶךְ הַנֶּפֶשׁ עִנּוּי.
דברים כא:יח · פירוש ב
כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּק֥וֹל אָבִ֖יו וּבְק֣וֹל אִמּ֑וֹ וְיִסְּר֣וּ אֹת֔וֹ וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃
בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר אָבִיו וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּקוֹלוֹ וְחוֹזֵר לְאָבִיו שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ, הֵעִיר הַכָּתוּב כִּי בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לְיוֹלְדָיו יְסוֹבְבֵהוּ כֵּן הֱיוֹתוֹ מוֹרֵד בְּאָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁהֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (זוהר ח״ב פה.), עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי א:ח) ״שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ״, כִּי לְפִי שֶׁיּוֹלְדָיו חוֹשְׂכִים שִׁבְטָם מִבְּנֵיהֶם וּמַנִּיחִים אוֹתָם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵיהֶם, זֶה יְסוֹבֵב שֶׁגַּם בָּהֶם יִמְרֹד. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ וְגוֹ׳, דַּע שֶׁאֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה הֲגַם שֶׁיִּסְּרוּהוּ לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם, פֵּרוּשׁ מִלְּבַד שֶׁלֹּא יְקַבֵּל לַחְזֹר מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הַמָּקוֹם עוֹד לוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם.
דברים כב:יג · פירוש ב
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא הַנִּקְרָא אֲבִי הַנַּעֲרָה, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יִתְבְּעוּ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה לִפְנֵי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָה וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָה רֶמֶז חוֹזֶק וַעֲלִיָּה וְהַשָּׂגוֹת רָמוֹת יוּשְּׂגוּ בְּאֶמְצָעוּתָהּ וְיִתְבְּעוּ עֶלְבּוֹנָהּ בְּבֵית דִּין, כְּאָמְרוֹ הַשָּׁעְרָה, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק ג פ) כִּי עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּכְאָמְרָם בַּמִּשְׁנָה (אבות ו:ב) אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה:
דברים כב:יג · פירוש ו
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה, שֶׁכֻּלָּן הֵם בְּרָכוֹת לַה׳ שֶׁהוּא אֲבִי הַנַּעֲרָה. וְאָמְרוֹ כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל וְהִיא מִדָּה הָעֲשִׂירִית שֶׁכּוֹלֶלֶת מֵאָה, וְהִיא נִקְרֵאת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
דברים כו:יח · פירוש ב
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
אוֹ יִרְצֶה שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁיַּכְעִיסוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבּוֹרֵא, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יָמִיר אוֹתָם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) בְּפָסוּק (שמות לג:טז) ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״, שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵה׳ שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הָאֻמּוֹת, וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ (חפץ ה׳) שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא הֲגַם שֶׁתַּכְשִׁיר מַעֲשֶׂיהָ אֻמָּה מֵאֻמּוֹת וְיִשְׂרָאֵל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, וְהִסְכִּים ה׳ וְדִבֵּר לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי מֹשֶׁה.
דברים לא:ח · פירוש ג
וַיהֹוָ֞ה ה֣וּא ׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃
הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ. אָמְרוֹ ״הוּא״, לְהוֹדִיעַ כִּי מַדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהִיא כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה הַהוֹלֶכֶת לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, הַדְרָגָה זוֹ תִּהְיֶה עִמּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ״, פֵּרוּשׁ בְּחִינָה הַמֻּזְכֶּרֶת בְּסָמוּךְ.
דברים לב:ו · פירוש ג
הַ לְיְהֹוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ״ וְגוֹ׳, סִדֵּר אַרְבַּע חֲלוּקּוֹת: א׳ שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הוּא אָבִיךָ״. שֵׁנִית, שֶׁקָּנָה אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים בְּמַה שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִיַּד פַּרְעֹה וְהֶחֱיָה אוֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר וְהֵבִיא אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״קָּנֶךָ״. ג׳ שֶׁתִּקֵּן אוֹתָנוּ תִּקּוּן מְעֻלֶּה וְרָם בְּתֵת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ וְנִבָּא אוֹתָנוּ, וְזֶה תִּקּוּן גָּדוֹל שֶׁעָשָׂה אוֹתָנוּ כְּלִי רָאוּי לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״עָשְׂךָ״, פֵּרוּשׁ מַעֲשֶׂה חָדָשׁ מִלְּבַד הַבְּרִיאָה הָרְמוּזָה בְּמַאֲמַר ״אָבִיךָ״. ד׳ שֶׁתִּכֵּן אוֹתָנוּ הִתְכּוֹנְנוּת הַנִּצְחִי לִזְכּוֹת בּוֹ חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא הָעִקָּר. וְהַכַּוָּנָה בְּכָל זֶה הוּא שֶׁאֵין הַנָּבָל עוֹשֶׂה נְבָלָה עִם גֶּדֶר זֶה אִם לֹא לְצַד הֱיוֹתוֹ סָכָל, וְהוּא אָמְרוֹ ״נָבָל וְלֹא חָכָם״.
דברים לג:א · פירוש ח
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
ג׳) ״אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁהֵם כְּלִי מוּכָן לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת מַה שֶׁלֹּא הָיָה עַד עַתָּה, וְצֵא וּלְמַד שֶׁלֹּא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בִּכְלָלוּתָם אֶלָּא עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִתְקַבְּצוּ כֹּחוֹת הַקְּדוּשָּׁה שֶׁהֵם בְּמִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא. וְאָמְרוֹ ״אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״בְּנֵי״, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְצָרֵף עִמָּהֶם הַנֶּעֱלָמָה מֵעֵינֵי כָּל חַי שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא עִם יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּצָרָה, דִּכְתִיב (תהלים צא:טו) ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״. וִידִיעַת הַהֲפָכִים שָׁוָה, שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה שֶׁהוּא הַשּׁוֹשְׁבִין לְבָרְכָהּ עִמָּהֶם.
דברים לג:ב · פירוש ב
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן בְּהָעִיר אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמָּה לֹא זָכוּ הָאָבוֹת, וּבִפְרָט יַעֲקֹב שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, לָתֵת לָהֶם ה׳ תּוֹרָתוֹ, וְאָמְרוּ (בראשית רבה ע,ט-יד) שֶׁהַטַּעַם הוּא לְפִי שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּנְתִינַת הַתּוֹרָה צְרִיכָה הָיְתָה הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכֵּן מָצִינוּ (שמות יט:כ) ״וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי״.
דברים לג:ב · פירוש ג
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וְהִנֵּה יֹאמַר הָאוֹמֵר: הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (אבות ג:ב) שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם. לָזֶה אָמְרוּ קַדְמוֹנֵינוּ יוֹדְעֵי דַעַת כִּי מַה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוּא עַל הַשְׁרָאַת כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה, וּמַה שֶׁזּוֹכִים עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אוֹ שְׁנַיִם הוּא עַל אוֹת אַחַת שֶׁמֵּאִיר מִמֶּנָּה הַמּוֹפִיעַ בְּמִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְהִדָּבֵק בַּקְּדֻשָּׁה, כָּל אֶחָד כְּפִי כֹּחוֹ, וְאֵין דּוֹמֶה הֶאָרַת שְׁנַיִם לִשְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשָׁה לְאַרְבָּעָה, אֲבָל כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא עַל שִׁשִּׁים רִבּוֹא מִיִּשְׂרָאֵל.
דברים לג:ב · פירוש ד
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״ה׳״ – פֵּרוּשׁ, כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה, ״מִסִּינַי בָּא״ לְהַקְבִּיל יִשְׂרָאֵל, וּבְצֵאת הַשְּׁכִינָה לְהַקְבִּיל עַם נִבְחָר, עִם יְצִיאָתָהּ יָצְאוּ שְׁנֵי אוֹרוֹת וּבָאוּ, אֶחָד דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר וְאֶחָד דֶּרֶךְ הַר פָּארָן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ שָׁם לְסִבָּה יְדוּעָה. וְלָזֶה הִקְדִּים ״מִסִּינַי בָּא״ שֶׁהִיא בִּיאַת כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה, וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ חֶלְקֵי אוֹרָהּ שֶׁבָּאוּ דֶּרֶךְ מְקוֹמוֹת הַלָּז. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״זָרַח״ וְ״הוֹפִיעַ״ לְהָעִיר שֶׁלֹּא הָלַךְ דֶּרֶךְ שָׁם אֶלָּא זְרִיחָה אַחַת וְהוֹפָעָה אַחַת מִמֶּנּוּ. וּלְשׁוֹן הוֹפָעָה יֵאָמֵר עַל חֵלֶק מוּעָט מֵהַקְּדֻשָּׁה, כְּדֶרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:) ״הוֹפִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּמִדְרָשֵׁנוּ״, שֶׁהוּא גֶּדֶר קָטָן שֶׁבִּבְחִינַת הַשְׁרָאַת אוֹר הַשְּׁכִינָה. וְיִחֵס לִבְנֵי שֵׂעִיר גֶּדֶר גָּדוֹל מִגֶּדֶר שֶׁל יִשְׁמָעֵאל כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִיִּשְׁמָעֵאל.
דברים לג:ב · פירוש ח
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וְחוּץ מִדַּרְכָּם נִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא לְהָעִיר מַעֲלָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנִּיחַ ה׳ צְבָא מַעְלָה רִבְבוֹת קֹדֶשׁ וּבָא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, וּפֵרוּשׁ ״וְאָתָה״ בָּא בְּהֶחְלֵט מֵהֶם וְעָשָׂה בִּמְקוֹמָם עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וְכֵן הָיָה שֶׁשָּׁם בְּסִינַי צִוָּה לְיִשְׂרָאֵל (שמות כה:ח) ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ וְעָזַב עֶלְיוֹנִים, וְתִמְצָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (תרומה קמ:) כַּמָּה נִצְטַעֲרוּ צְבָא הַשָּׁמַיִם כְּשֶׁקָּבַע ה׳ דִּירַת שְׁכִינָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ:
דברים לג:ב · פירוש ט
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁבָּחַר ה׳ לִשְׁכּוֹן שָׁמָּה בַּתַּחְתּוֹנִים ״וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ״, לְפִי שֶׁ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה לג.) בְּפָסוּק ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהִשִּׂיא בִּתּוֹ וְכוּ׳, אָמַר הַמֶּלֶךְ קְחִי גַּם אוֹתִי עִמָּהּ, וְהוּא הַטַּעַם שֶׁנָּתַן כָּאן לִ״וְאָתָה מֵרִבְבוֹת״ מִטַּעַם ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״, פֵּרוּשׁ לְיִשְׂרָאֵל.
דברים לג:יח · פירוש ג
וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃
אוֹ יִרְצֶה ״בְּאֹהָלֶיךָ״, כִּנּוּי לְיִשָּׂשכָר, וְאָמַר לְשׁוֹן אֹהֶל לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: אֶחָד, שֶׁאֵין עוֹשִׂין עִקָּר בָּעוֹלָם אֶלָּא יְשִׁיבַת עֲרַאי, וְעִקָּר דִּירָתָם הוּא בֵּית עוֹלָמִים. ב׳, כִּנּוּי לַמַּאֲהִיל עֲלֵיהֶם, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת אֹהֶל, הֲגַם שֶׁעוֹסְקִים בִּסְחוֹרָה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהלים פה:יד) ״צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ״ וְגוֹ׳:
דברים לד:ד · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּ֠עְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃
וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲבוֹר שָׁמָּה לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ שָׁם מִשַּׁעַר הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא שָׁמָּה, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א פא.) שֶׁאֵין הַנְּפָשׁוֹת עוֹלוֹת אֶלָּא דֶּרֶךְ שָׁם. וּמֹשֶׁה לְפִי שֶׁנֶּאֱסַף אֶל הַשְּׁכִינָה הִנֵּה מְקוֹמוֹ בַּקֹּדֶשׁ בְּמָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב: וְשָׁמָּה לֹא תִצְטָרֵךְ לַעֲבוֹר אֶל מְקוֹמְךָ, וְסָמַךְ אוֹמֶר ״וַיָּמָת שָׁם וְגוֹ׳ עַל פִּי ה׳״, וְהָבֵן:
דברים לד:ח · פירוש ה
וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃
עוֹד אֶפְשָׁר, שֶׁבְּמִיתַת מֹשֶׁה תֵּכֶף רָאוּ דָּבָר חָדָשׁ, שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יְהוֹשֻׁעַ וְלָקְחוּ נֶחָמָה. מָשָׁל לְמִי שֶׁנֶּאֶבְדָה לוֹ מַרְגָּלִית וּמָצָא אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ, לוּ יְהִי שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה אַף עַל פִּי כֵן יִתְנַחֵם בָּהּ, וְלָזֶה לֹא בָּכוּ כֻּלָּן, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לְמַאֲמַר ״וַיִּבְכּוּ״ ״וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן״ וְגוֹ׳. מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמִיתַת אַהֲרֹן אִבְּדוּ מַרְגָּלִית וְלֹא מָצְאוּ בְּמַה יִתְנַחֲמוּ, וַהֲגַם שֶׁנִּתְמַנָּה אֶלְעָזָר תַּחְתָּיו לְכֹהֵן גָּדוֹל, אַף עַל פִּי כֵן לֹא בּוֹכִים עַל חֶסְרוֹן כְּהוּנָה גְּדוֹלָה, אֶלָּא עַל חֶסְרוֹן תּוֹעֲלִיּוֹת שֶׁמֵּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּמוּרָתוֹ.