אור החיים

מצוות ועבודת ה'

שבת

קדושת השבת, שמירת שבת, נשמה יתרה

109 קטעים ב-5 חומשים

בראשית

בראשית ב:ב · פירוש ג
וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב:) כִּי הָעוֹלָם הָיָה רוֹפֵף וְרוֹעֵד עַד שֶׁבָּאָה שַׁבָּת וְנִתְקַיֵּם הָעוֹלָם וְנִתְיַסֵּד. וְהַכַּוָּנָה הוּא כִּי בְּיוֹם שַׁבָּת בָּרָא ה׳ נֶפֶשׁ הָעוֹלָם, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ ״וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ״. הֲגַם שֶׁחֲזַ״ל (ביצה טז:) דָּרְשׁוּ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא שַׁבָּת וַיִּנָּפַשׁ, אֵין זֶה אֶלָּא דֶּרֶךְ דְּרָשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ מֵאָמְרוֹ ״וַיִּנָּפַשׁ״ וְלֹא אָמַר ״וְנָפַשׁ״, דָּרְשׁוּ כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז כֵּיוָן שֶׁיָּצָא שַׁבָּת ״וַי״ שֶׁאָבְדָה הַנֶּפֶשׁ, אֲבָל מַשְׁמָעוּת פְּשַׁט הַכָּתוּב אֵינוֹ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, פֵּרוּשׁ בָּא שַׁבָּת וַיִּנָּפַשׁ, פֵּרוּשׁ נִשְׁפַּע שֶׁפַע הַחִיּוּנִי בְּכָל הַנִּבְרָאִים, כִּי קֹדֶם הַשַּׁבָּת לֹא הָיָה נֶפֶשׁ לְכָל הַנִּבְרָאִים.
בראשית ב:ב · פירוש ד
וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וְכֵן מָצָאנוּ לְרַזַ״ל בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ זֹהַר הַתּוֹרָה (זהר, תזריע מד.) שֶׁנָּתְנוּ טַעַם לְמִצְוַת ה׳ לָמוּל בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְשֶׁלֹּא לְקָרֵב קָרְבָּן לַה׳ עַד יוֹם הַח׳, כִּי הַטַּעַם הוּא עַד עֲבוֹר עָלָיו יוֹם הַשַּׁבָּת וְיִהְיֶה בַּעַל נֶפֶשׁ. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיְכַל אֱלֹהִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁכִּלָּה ה׳ בְּאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ, וְחָזַר וּפֵרַשׁ מַה הוּא מְלַאכְתּוֹ שֶׁכִּלָּה, לֹא שֶׁהָיָה חָסֵר דָּבָר מֵעֲשׂוֹתוֹ וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ״וַיְכַל״, אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא ״אֲשֶׁר עָשָׂה״, פֵּרוּשׁ הַמְּלָאכָה שֶׁכְּבָר עָשָׂה עֲדַיִן הָיְתָה חֲסֵרָה דָּבָר הַמַּעֲמִיד, וּבְאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי בּוֹ נִגְמַר הָעִנְיָן. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ. גַּם בָּזֶה הִרְוַחְנוּ לִמְצֹא בַּתּוֹרָה בְּרִיאַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי עַצְמוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹדִיעָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה בְּרִיאַת יוֹם בְּיוֹמוֹ דִּכְתִיב ״וַיְהִי עֶרֶב״ וְגוֹ׳, הֲרֵי זֶה מַגִּיד הֲוָיַת הָעֶרֶב וַהֲוָיַת הַבֹּקֶר, וְכָאן לֹא מָצִינוּ שֶׁהוֹדִיעַ בְּרִיאַת יוֹם זֶה, וּלְדַרְכֵּנוּ הֲרֵי הוּא אָמוּר. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיְכֻלּוּ״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן תְּשׁוּקָה וְחֵשֶׁק, יָכוֹל לְהִתְפָּרֵשׁ גַּם כֵּן אָמְרוֹ וַיְכַל אֱלֹהִים וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב יד:טו): ״לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף״, וּכְתִיב (דברים י:טו): ״רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק״, כִּי הָאָדוֹן חָשַׁק וְחָפַץ בְּעוֹלָמוֹ, וְזֶה הָיָה בְּאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁנִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, חָשַׁק ה׳ וְנִתְרַצָּה בִּבְרִיּוֹתָיו, וְדָבָר זֶה הוּבָא בְּדִבְרֵיהֶם (שיר השירים ב׳) זַ״ל, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ.
בראשית ב:ב · פירוש ו
וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ״ז; פסחים נד) כִּי בְּרִיּוֹת נִבְרְאוּ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וְלֹא הִסְפִּיקוּ לִגְמֹר בְּרִיאַת גּוּפָם עַד שֶׁקָּדַשׁ הַיּוֹם, וְהֵן הֵם הַמַּזִּיקִים, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לָנוּ לְהַשְׂכִּיל זֹאת אֵיךְ יֻצְדַּק לֵאמֹר בְּעֵרֶךְ הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִגְמֹר וְכוּ׳, הֲלֹא דָּבָר יָדוּעַ לַכֹּל כִּי כְּהֶרֶף עַיִן יָכוֹל לִבְרֹא עוֹלָמוֹת כֻּלָּם. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה וְתִרְאֶה קְצָת גְּבוּרוֹתָיו יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ.
בראשית ב:ב · פירוש ז
וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא כִּי רָצָה ה׳ לְהוֹדִיעַ עֹצֶם מַעֲלַת יוֹם הַמְכֻבָּד, כִּי הֲלֹא תֵּדַע שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר בֵּין מְלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ וְאֵין בָּהּ הֶפְסֵד לִמְלָאכָה שֶׁכְּבָר הִתְחִיל בָּהּ וְתִפָּסֵד אִם לֹא יִגְמֹר אוֹתָהּ. וְכָאן הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי מִלְּבַד שֶׁלֹּא הִתְחִיל בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּמְלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ כְּשֶׁקָּדַשׁ הַיּוֹם גַּם כֵּן שָׁבַת מִלִּגְמוֹר אוֹתָהּ, הֲגַם שֶׁנִּפְסְדָה הַמְּלָאכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ הֶפְסֵד שֶׁאֵין אַחֲרָיו תִּקּוּן, אַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצָה לַעֲשׂוֹת עוֹד. וְהוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וַיִּשְׁבֹּת אַחַר שֶׁאָמַר ״וַיְכַל״, כִּי מִלְּבַד שֶׁכִּלָּה וְלֹא הוֹסִיף עוֹד עֲשׂוֹת בְּרִיאָה אַחֶרֶת, אֶלָּא אֲפִלּוּ מַה שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לְהַשְׁלִימוֹ שָׁבַת, פֵּרוּשׁ בָּטֵל גְּמַר הַדָּבָר שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ. וְלָזֶה אָמַר מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, לוֹמַר אֲפִלּוּ מְלָאכָה שֶׁכְּבָר הִתְחִיל בָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִתְחִיל בָּהּ, כֵּיוָן שֶׁבָּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת מִלְּהַשְׁלִימָהּ. וַה׳ עָשָׂה כֵן לְהַרְאוֹת דָּבָר זֶה לֹא לְצַד מְנִיעַת הַיְּכֹלֶת חַס וְשָׁלוֹם, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁבְּהֶרֶף עַיִן בּוֹרֵא כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה רִבֵּי רְבָבוֹת. גַּם אוֹמֵר אֲנִי כִּי לְטַעַם זֶה סִדֵּר ה׳ הַמְּלָאכוֹת שֶׁעָשָׂה בְּסֵדֶר הַיָּמִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כְּדֵי שֶׁיֻּכַּר מַעֲלַת הַשַּׁבָּת, כִּי זוּלַת זֶה יָכוֹל הָיָה ה׳ לַעֲשׂוֹת כָּל הַמַּעֲשֶׂה בְּיוֹם אֶחָד וּבִזְמַן מוּעָט.
בראשית ב:ג · פירוש א
וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ {פ}
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא הַבְּרָכָה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יא,ב) אָמְרוּ בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְכוּ׳, וְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵינָם אֶלָּא רֶמֶז בַּכָּתוּב, אֲבָל הַפְּשָׁט לֹא יְדַבֵּר עַל זְמַן מֵהַזְּמַנִּים הָעֲתִידִין.
בראשית ב:ג · פירוש ב
וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ {פ}
וְהַנָּכוֹן בְּמַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב הוּא, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ הוּא לְשֶׁפַע הַמְקַיֵּם, וְהוּא בְּחִינַת הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה וְצָרְכֵי הָאָדָם, וְכֻלָּן מֻשָּׂגִים עַל יְדֵי טֹרַח וִיגִיעָה הַגַּשְׁמִית וְחֻלִּין הִיא, וְהַשֵּׁם כְּשֶׁרָצָה לְקַדֵּשׁ יוֹם הַשְּׁבִיעִי קָדַם וּבֵרְכוֹ שֶׁלֹּא יֶחְסַר בּוֹ דָּבָר, הֲגַם שֶׁאֵין טוֹבַת הָעוֹלָם הַשָּׁפָל מֻשֶּׂגֶת מֵהַפְּרִישׁוּת וְהַקְּדֻשָּׁה אֶלָּא מֵעֵסֶק חוֹל, אַף עַל פִּי כֵן בֵּרְכוֹ שֶׁלֹּא יֶחְסַר טוֹב, וְעוֹד לוֹ שֶׁהוּא יָתֵר עַל שְׁאָר הַיָּמִים לֶחֶם מִשְׁנֶה שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת וְתַעֲנוּגִים יְתֵרִים, וְזוֹ הִיא בִּרְכָתוֹ וְהוּא דָּבָר הֵפֶךְ הַסֵּדֶר. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשׁ בַּזֹּהַר (יתרו פח.) כִּי בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מִשְׁתַּלְשֵׁל הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, יְכֻוַּן עַל זֶה אָמְרוֹ וַיְבָרֶךְ כִּי בוֹ צִוָּה ה׳ אֶת הַבְּרָכָה לְחַיּוּת הָעוֹלָמוֹת.
בראשית ב:ג · פירוש ד
וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ {פ}
אָכֵן מָצִינוּ כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה הַדָּבָר בְּמַה שֶׁאָמַר (שמות כ:יא) בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳ אֶת הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, הֲרֵי גִּלָּה כִּי בִּשְׁעַת הַבְּרִיאָה לֹא בָּרָא ה׳ כֹּחַ בָּעוֹלָם זוּלַת לַעֲמֹד שֵׁשֶׁת יָמִים לְטַעַם הַנּוֹדָע לוֹ גַּם יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי אֱמֶת. וְנִתְחַכֵּם ה׳ וּבָרָא יוֹם אֶחָד הוּא יָדוּעַ לַה׳, וּבוֹ בַּיּוֹם חוֹזֵר ה׳ וּמַשְׁפִּיעַ נֶפֶשׁ לָעוֹלָם שִׁעוּר הַמְקַיֵּם עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וְזוּלַת זֶה הַיּוֹם הָיָה הָעוֹלָם חָרֵב בִּגְמַר שֵׁשֶׁת יָמִים וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְצָרִיךְ ה׳ לַהֲכִינוֹ פַּעַם ב׳, וּבְאֶמְצָעוּת שַׁבָּת הָעוֹלָם עוֹמֵד. וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בוֹ, פֵּרוּשׁ: בְּאֶמְצָעוּת יוֹם זֶה שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הַמְּלָאכָה – הִיא הַבְּרִיאָה עַצְמָהּ, כִּי לֹא מֵהַתִּקּוּן שֶׁהוּא הַמַּעֲשֶׂה לְבַד שָׁבַת, אֶלָּא גַּם מֵהַבְּרִיאָה. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁהַבְּרִיאָה הִיא יֵשׁ מֵאַיִן, וְהוּא מַה שֶׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּדִבּוּר אֶחָד, וְהַמַּעֲשֶׂה הוּא הַתִּקּוּן אֲשֶׁר תִּקֵּן דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת יוֹם שַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ בִּכְלָלוּת הָעוֹלָמוֹת רוּחַ הַמְקַיֶּמֶת עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים.
בראשית ב:ג · פירוש ו
וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ {פ}
וּלְמָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכָּם וּדְבַר ה׳ בְּפִיהֶם אֱמֶת בְּטַעַם צוֹדֵק, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהַשַּׁבָּת הוּא הַמְקַיֵּם הָעוֹלָם כָּל שֵׁשֶׁת יָמִים, וְאַחַר עֲבוֹר שֵׁשֶׁת יָמִים יָבֹא שַׁבָּת אַחֶרֶת וִיחַיֵּהוּ וִיקַיְּמֵהוּ עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים אֲחֵרִים. וּלְךָ לָדַעַת כִּי מְצִיאוּת הַשַּׁבָּת בָּעוֹלָם הוּא קִיּוּמוֹ שֶׁמְּקַיְּמִים אוֹתוֹ, כִּי אִם אֵין מְקַיְּמִים שַׁבָּת אֵין שַׁבָּת. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, וְאִם אֵין שׁוֹמֵר שַׁבָּת מַה זֹּאת עוֹשָׂה. וְלָזֶה כָּל הַמְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ מְקַיֵּם וְשׁוֹמֵר קְדֻשָּׁתוֹ, בְּאֶמְצָעוּת זֶה יֶשְׁנוֹ לְשַׁבָּת וּמֵאֶמְצָעוּתוֹ מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הוּא הַמְקַיֵּם הָעוֹלָם וְאֵין לְךָ שׁוּתָּף גָּדוֹל מִזֶּה כַּדִּין וְכַהֲלָכָה. וּלְךָ לָדַעַת כִּי מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם לֹא חָסַר הָעוֹלָם דָּבָר הַמַּעֲמִיד צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁהוּא שׁוֹמֵר שַׁבָּת, כִּי אָדָם שׁוֹמֵר שַׁבָּת הָיָה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (בראשית רבה כב), וְאַחֲרָיו קָם שֵׁת בְּנוֹ כִּי הוּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, וְאַחֲרָיו כַּמָּה צַדִּיקִים, וּכְשֶׁזֶּה נוֹפֵל כְּבָר בָּא הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹמֵר שַׁבָּת מְתוּשֶׁלַח וְכוּ׳, נֹחַ, שֵׁם, אַבְרָהָם וְכוּ׳, וּמִשָּׁם לֹא פָּסְקָה שְׁמִירַת שַׁבָּת מִיִּשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ בְּמִצְרַיִם הָיוּ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּתוֹת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א:לב), וְנָכוֹן.
בראשית ב:ג · פירוש ז
וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ {פ}
וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וַיְכֻלּוּ״ (בראשית ב:א) כִּי הַעֲמָדַת הָעוֹלָם הוּא בְּחֵשֶׁק הַקְבָּלַת אוֹר הַמַּקִּיף וְהַיָּשָׁר בַּנֶּעֱלָמוֹת, אֵין זֶה מַכְחִישׁ לִדְבָרֵינוּ כָּאן, כִּי זוּלַת הַשַּׁבָּת אֵין הַשָּׂגָה בָּעוֹלָם לְהַכִּיר לִכְסוֹף וְלִכְלוֹת אֶל הַבּוֹרֵא, וְהָבֵן.
בראשית מז:כח · פירוש ג
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
אָכֵן לֶהֱיוֹת שֶׁעָנָף הַמּוּשְׂכָּל אֲשֶׁר נִתְעַצֵּם יַעֲקֹב לְהַשִּׂיגוֹ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנֶּה, הוּא בְּחִינַת קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְתִמְצָא כִּי הַמִּין הַמְּאֻשָּׁר הַהוּא יִמְאַס לִבְחִינַת הַדְּאָגָה וְהָעִצָּבוֹן וְהַשִּׁפְלוּת, כִּי מִמְּקוֹם הַשִּׂמְחָה וְהַמְּנוּחָה וְהַגְּדֻלָּה בָּאָה. וְהָיָה לְאוֹת בֵּין עֵינֶיךָ יוֹם שַׁבָּת לִמְנוּחָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא לְטַעַם נְשָׁמָה יְתֵרָה. וּלְצַד שֶׁמִּמָּקוֹם עֶלְיוֹן בָּאָה, יְצַו ה׳ לְהַרְחִיק הַיָּגוֹן וְהַכַּעַס וְלִקְרֹא לַשַּׁבָּת עֹנֶג. וְהֵן הַדְּבָרִים עַצְמָם נֶאֱמָרִים בְּיַעֲקֹב בְּהַשָּׂגָתוֹ שֵׁם עֶלְיוֹן, הַשֵּׁם יַגִּיד כִּי צִוָּה ה׳ אִתּוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה בַּעֲלַת שֵׁם זֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁכָּנָהּ בּוֹ, הוּא כָּל זְמַן שֶׁאֵין שָׁם עִצָּבוֹן וְעָנָף הַנֶּגְדִּי קְצָת לַשִּׂמְחָה וְלַשְּׁלֵמוּת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה. וּבְהֵעָדֵר כֵּן – ״וַיִּנָּפַשׁ״, יוֹצְאָה מִמֶּנּוּ כִּיצִיאַת נְשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁל יוֹם שַׁבָּת, וּבְאוֹתוֹ זְמַן לֹא יִקָּרֵא לוֹ יִשְׂרָאֵל, כִּי בַּעֲלַת הַשֵּׁם הָלְכָה לָהּ וְאֵינֶנָּה אָז, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. וְתָשׁוּב עוֹד הַנְּשָׁמָה הַהִיא בְּאֶמְצָעוּת הֲכָנַת וְהַצָּעַת הַמּוּכָן, כַּהֲשָׁבַת נְשָׁמָה יְתֵרָה בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת בְּאֶמְצָעוּת הֲכָנַת יוֹם הַמְקֻדָּשׁ. וּבָזֶה תֵּלֵךְ לָבֶטַח לְהַשְׂכִּיל טַעַם בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר בְּשֵׁם יַעֲקֹב יִתְכַּנֶּה, הוּא לְסִבָּה אֲשֶׁר יֶאֱרַע שָׁם דָּבָר מִבְּחִינַת הָעֶצֶב וְהַיָּגוֹן.
בראשית מז:כח · פירוש ד
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וְאֶרְשֹׁם לְךָ קְצָת מֵהַמְּקוֹמוֹת לְהָאִיר לְךָ, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה. תְּחִלַּת דִּבֵּר טוֹב ה׳ בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח אָמַר אֵלָיו ״שִׁמְךָ יַעֲקֹב״, פֵּרוּשׁ אָז יִהְיֶה שְׁמוֹ יַעֲקֹב לְצַד שֶׁהָיָה אָז בַּאֲבֵלוּת אִמּוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פָּרָשָׁה פ״ב) שֶׁאָמְרוּ כִּי אָמְרוֹ ״וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ״ יְכַוֵּן עַל בִּרְכַּת אֲבֵלִים, וּלְצַד זֶה יִקָּרֵא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁבְּכָל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה קָרָא ה׳ שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וְגַם בִּזְמַן מִיתַת רָחֵל נִקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב דִּכְתִיב (בראשית לה:כ) ״וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ״. וְאַחַר שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הָעֶצֶב קָרָא ה׳ שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (שָׁם כ״א) ״וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל״, ״בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל״. וַהֲגַם שֶׁאָמַר שָׁם ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב״, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כְּשֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם, הֲגַם שֶׁהָאָב יִתְכַּנֶּה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל הֵם יִתְכַּנּוּ בְּשֵׁם יַעֲקֹב. וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לְצַד מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן, קָרָא לָהֶם שֵׁם ״בְּנֵי יַעֲקֹב״. וּמַה שֶׁאָמַר עוֹד שָׁם (בראשית לה:כז) ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו״, לְצַד שֶׁהָיָה לִפְנֵי יִצְחָק אָבִיו לֹא נָהַג בּוֹ הַכָּתוּב הַשְּׂרָרָה וְהַגְּדֻלָּה הַנִּרְמֶזֶת בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ תְּהִלִּים (ילקוט שמעוני תתע״ה) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִלּוּ הָיָה אַבְרָהָם קַיָּם, הֵיאַךְ הָיָה יִצְחָק מַנְהִיג שְׂרָרָה, וְכֵן כָּל הָאָבוֹת וְהַצַּדִּיקִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי תִּסְתַּלֵּק הַשְּׂרָרָה לִפְנֵי אָבִיו, וּלְטַעַם זֶה קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. וְכֵן מַה שֶׁקָּרָא לוֹ שֵׁם יַעֲקֹב בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָל זְמַן שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָז בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה וּבְמַדְרֵגַת שֵׁם יַעֲקֹב, זוּלָתִי בִּזְמַנִּים מוּעָטִים אֲשֶׁר רָשַׁם הַכָּתוּב בָּהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ (בראשית ל״ז:ג׳) ״וְיִשְׂרָאֵל אָהַב״ וְגוֹ׳, אָז הָיָה שָׂמֵחַ וְהוּכַן בְּלִי עֶצֶב לִקְרוֹת לוֹ שֵׁם יִשְׂרָאֵל. וְתִמְצָא כִּי מִשֶּׁנִּמְכַּר יוֹסֵף לֹא נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל זוּלַת שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: (בראשית מ״ג:ו׳) ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָּה הֲרֵעֹתֶם״ וְגוֹ׳, ״וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו״, (בראשית מ״ג:ח׳) ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם״ (בראשית מ״ג:י״א), וּצְרִיכִין לְהִדָּרֵשׁ כִּי דִּבֵּר אֲלֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׂרָרָה לְצַד הַהֶכְרֵחַ שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא חָשׁוּ לְצַעֲרוֹ וְנִשְׂתָּרֵר עֲלֵיהֶם, וְרָמַז כִּי לֹא יִמְחֹל לָהֶם לְצַד שֶׁהוּא אֲבִיהֶם, גַּם שֶׁיְּקַבְּלוּ דְּבָרָיו. וּמֵעֵת הִתְבַּשְּׂרוֹ בְּיוֹסֵף ״וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב״ (בראשית מ״ה:כ״ז) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳, וְתֵכֶף אָמַר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל״ (בראשית מ״ה:כ״ח), ״וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל״, ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל״ (בראשית מ״ו), עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר בַּגָּלוּת וְקִבֵּל עָלָיו הַשֶּׁבֶר חָזַר לִקָּרֵא יַעֲקֹב, זוּלַת בְּעֵת אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלָיו יוֹסֵף לְרֹב הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה כִּנָּה ה׳ אוֹתוֹ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית מ״ו:כ״ט) ״וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו״, ״וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אָמוּתָה הַפָּעַם״ (בראשית מ״ו:ל׳), וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ לֹא נִקְרָא עוֹד שֵׁם יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי הֱיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד יוֹם שֶׁהִגִּיעַ עֵת לֶכְתּוֹ לְעוֹלָמוֹ. וּמַה שֶׁאָמַר (בראשית מ״ז) ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״ יְכַוֵּן אֶל כְּלָלוּת בָּנָיו שֶׁיִּתְיַחֵס אֲלֵיהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּהְיוּ בְּדֶרֶךְ יֹשֶׁר, וְגָדוֹל כֹּחַ הַבָּנִים מִכֹּחַ אֲבִיהֶם כִּי הַבָּנִים כָּל אֲשֶׁר יֵיטִיבוּ דַּרְכָּם יִקָּרֵא לָהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל לֶהֱיוֹתָם רַבִּים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן יַעֲקֹב יְדַקְדֵּק בִּקְרִיאַת שְׁמוֹ לִרְמֹז בִּקְרִיאָתוֹ זְמַן מַצָּבוֹ, וְלֹא נִקְרָא בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל כָּל זְמַן הֱיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד עֵת שֶׁקָּרְבוּ יָמָיו לָמוּת אָז נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל לְצַד תּוֹסֵף רוּחָם, וְהוּא סוֹד הַגְדָּלַת נֶפֶשׁ אָדָם בְּעֵת מִיתָתוֹ (זהר חלק א׳ רי״ח:), לָזֶה אָמַר ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל״, ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל״. וְכַלֵּךְ לְדֶרֶךְ זֶה לְהַשְׂכִּיל בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יִקָּרֵא לוֹ שֵׁם הוּא שְׁמוֹ לְסִבָּה אֲשֶׁר תַּשְׂכִּיל שָׁמָּה. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (זהר חלק א׳ רי״א:) וְתִמְצָא סַעַד לִדְבָרֵינוּ. וְכָל זֶה הוּא דֶּרֶךְ פְּשָׁט, וְיֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ כְּפִי רוּחָנִיּוּת הַדְּבָרִים, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.

שמות

שמות טז:ה · פירוש א
וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם׃
וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ. פֵּרוּשׁ, כִּי הַהֲבָאָה עַצְמָהּ בִּכְלַל הַהֲכָנָה, וּצְרִיכִין לַהֲכִינָהּ מִיּוֹם שִׁשִּׁי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבִיאוּ בְּשַׁבָּת, וְהוּא מַאֲמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל (שמות טז:כט) ״אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ״ וְגוֹ׳.
שמות טז:כב · פירוש ב
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
אָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ טַעְמוֹ וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ, וּבְמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה כִּרְאִי מוּצָק (איוב לז:יח) בְּאָמְרוֹ הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת וְגוֹ׳. כָּאן בְּנֹעַם דְּבָרָיו הִשְׁמִיט תֵּבַת ״לֵאמֹר״, רָמַז כִּי לֹא דִּבֶּר לוֹ ה׳ לֵאמֹר לָהֶם, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן הַדָּבָר בְּבַל תֹּאמַר כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד,א) וּכְתַבְנוּהוּ בְּפָסוּק (שמות טז:יא) ״וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ שָׁמַעְתִּי״ וְגוֹ׳, וְזֶה הוּא טַעְמוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעָם קֹדֶם. וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן לְדִבְרֵי מֹשֶׁה ה׳ מְעִידוֹ בְּנוֹסַח הַנְּבוּאָה כְּשֶׁאָמַר לוֹ (שמות טז:ה) ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי״ וְגוֹ׳ תִּמְצָא שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ה׳ שָׁם ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא תֵּבַת ״לֵאמֹר״, הֲרֵי סָתַם הַדָּבָר בְּפָנָיו שֶׁאֵין לוֹ שְׁלִיחוּת בְּמִצְוָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא שֶׁאָמַר הוּא אַחַר מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה וּבָאוּ לְפָנָיו, גִּלָּה לָהֶם הַדָּבָר וְאָמַר לָהֶם שֶׁלֹּא הָיָה אֶצְלוֹ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ סוֹד נִמְסְרוּ לוֹ הַדְּבָרִים וְלֹא לְאָמְרָם.
שמות טז:כב · פירוש ד
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וְנִרְאֶה כִּי נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה בַּחֲקִירַת חָכָם לָמָּה לֹא רָצָה ה׳ שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים לְיִשְׂרָאֵל, וְהִשְׂכִּיל כִּי טַעְמוֹ הוּא שֶׁחָפֵץ ה׳ לִנְטֹעַ בָּהֶם נֶטַע אֱמוּנַת וְהַצְדָּקַת מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁתִּהְיֶה קַבָּלָתָהּ וִידִיעָתָהּ מִמֶּנּוּ אֵל עֶלְיוֹן שֶׁלֹּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ תְּחִלָּה, אֶלָּא כְּשֶׁיֵּצְאוּ לִלְקֹט כְּמִנְהָגָם שִׁעוּר הָרָגִיל לְיוֹמוֹ וְיָמֹדּוּ וְיִמְצְאוּ פִּי שְׁנַיִם מֵהָרָגִיל יוֹם יוֹם, יִרְאוּ רְאִיָּה חוּשִׁיִּית וְשִׂכְלִיִּית כִּי ה׳ מְצַוֶּה לָהֶם לְבַל יִטְרְחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת וּמַזְמִין לָהֶם מִיּוֹם שִׁשִּׁי צֹרֶךְ יוֹם שְׁבִיעִי, כְּדֵי שֶׁבָּזֶה תִּהְיֶה מִצְוָה זוֹ אֶצְלָם מְקֻבֶּלֶת בְּתוֹסֶפֶת קַבָּלַת הָרָצוֹן וּמוֹרָא גָּדוֹל מֵעֲבוֹר עָלֶיהָ לְצַד שֶׁמַּעֲלָתָהּ גְּדוֹלָה, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כה,יא) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלָזֶה לֹא צִוָּה לָהֶם תְּחִלָּה עַל הַשַּׁבָּת מֹשֶׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְכַוְּנוּ לְהַרְבּוֹת בַּלְּקִיטָה וְיִלְקְטוּ כְּמִשְׁפָּט יוֹם יוֹם וְיֵעָשֶׂה לָהֶם הַנֵּס לִמְצֹא בְּכִפְלַיִם, אֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים אֲשֶׁר יְשִׂיחֵם לִשְׁמֹר שַׁבָּת.
שמות טז:כב · פירוש ה
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וְאִם תֹּאמַר: סוֹף כָּל סוֹף יְצַוֶּה לָהֶם מֹשֶׁה עַל הַשַּׁבָּת, וְיֹאמַר לָהֶם כִּי לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא כְּשִׁעוּר זֶה הָרָגִיל כְּדֵי לְהַכִּיר הַדָּבָר, אֵין זֶה מֵהַמּוּסָר לַהֲבִינָם כִּי צְרִיכִין נֵס לְהַצְדִּיק דִּבְרֵי מֹשֶׁה, לָזֶה עָשָׂה ה׳ דְּבַר חָכְמָה.
שמות טז:כב · פירוש ו
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וְעוֹד, אִם הָיָה מַקְדִּים הַמִּצְווֹת עַל יְדֵי מֹשֶׁה, עֲדַיִן יֵשׁ מָקוֹם לִטְעוֹת, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בִּמְנָחוֹת פֶּרֶק רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (מנחות סה,א), כְּשֶׁנִּטְפַּל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לַבַּיְתוּסִין הָאֲרוּרִים וְאָמַר לָהֶם: ״עֲצֶרֶת אַחַר הַשַּׁבָּת מִנַּיִן לָכֶם?״ וּפִטְפֵּט כְּנֶגְדּוֹ זָקֵן אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: ״מֹשֶׁה אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה וְיוֹדֵעַ עֲצֶרֶת יוֹם אֶחָד הוּא, עָמַד וְתִקְּנָהּ אַחַר הַשַּׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מִתְעַנְּגִין שְׁנֵי יָמִים״, עַד כָּאן. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנָם: עָמַד וְתִקְּנָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עַל יָדוֹ, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי יֵשׁ טוֹעִים שֶׁהֲגַם שֶׁתִּהְיֶה הַמִּצְוָה מִפִּי מֹשֶׁה יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדוֹ, אִם כֵּן יֵשׁ הֶפְרֵשׁ לְהַקְדָּמַת יְדִיעַת הַמִּצְוָה מִנִּסְיוֹן אֵל עֶלְיוֹן. לָזֶה לֹא צִוָּה ה׳ לְמֹשֶׁה לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל דָּבָר זֶה, וּמֵעַתָּה אַחַר שֶׁיָּצְתָה הַמַּחְשָׁבָה אֲשֶׁר חָשַׁב אֱלֹהִים וְהִכִּירוּ יִשְׂרָאֵל הַדָּבָר תְּחִלָּה, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֵלַי שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ.
שמות טז:כב · פירוש ז
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הוֹעִיל הַהֶכֵּר לְהַשִּׂיג בּוֹ יְדִיעַת שַׁבָּת, וְהֻצְרַךְ מֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶם הַדְּבָרִים? הִנֵּה זוּלַת דִּבְרֵי מֹשֶׁה יִטְעוּ וְיֹאמְרוּ אוּלַי נִגְמְרָה יְרִידַת הַמָּן, וְלָזֶה נָתַן לָהֶם ה׳ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר הָרָגִיל. לָזֶה אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳, וְלֹא לְסִבָּה אַחֶרֶת, וְיֻכַּר הַדָּבָר לָהֶם בְּהֶחְלֵט כְּשֶׁיֵּרֵד הַמָּן יוֹם אֶחָד אַחַר הַשַּׁבָּת. וְהֻכְרַח מֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶם הַדְּבָרִים שֶׁהֵם בְּבַל תֹּאמַר שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת וְיֵצְאוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם הָאַזְהָרָה בְּפֵרוּשׁ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּפָסוּק ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״ (שמות טז:כח).
שמות טז:כה · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַיהֹוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃
אִכְלֻהוּ הַיּוֹם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְצַוּוֹתָם עַל אֲכִילָתוֹ. וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם אֶלָּא הַנִּיחוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁמֶרֶת וְלֹא פֵּרֵשׁ לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִים בַּאֲכִילָתוֹ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁאָסַר בְּפֵרוּשׁ אֲכִילַת הַנּוֹתָר, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֲסָרוֹ לָהֶם. אוֹ אוּלַי דְּאָסוּר מִדִּין ״לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה״ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קיד:) כָּל שֶׁתִּעַבְתִּי לְךָ הוּא בְּבַל תֹּאכַל, לָזֶה אָמַר לָהֶם אִכְלוּהוּ הַיּוֹם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר הַיּוֹם לִשְׁלֹל יוֹם אַחֵר אִסּוּר הַנּוֹתָר לַבֹּקֶר, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה וְתֹאמַר הַיּוֹם דַּוְקָא וְלֹא יוֹם אַחֵר כָּל עִקָּר וַאֲפִלּוּ שַׁבָּת, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר כִּי שַׁבָּת וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי מִעוּט הַיּוֹם לֹא בָּא לְמַעֵט אֶלָּא שֶׁאֵינָם שַׁבָּת.
שמות טז:כה · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַיהֹוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ כִּי שַׁבָּת טַעַם לְמַה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וּלְטַעַם שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת לֹא תִמְצָאוּהוּ בַּשָּׂדֶה. דִּקְדֵּק לוֹמַר בַּשָּׂדֶה לִרְמוֹז מַאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי שֶׁאָמַר בַּזֹּהַר (חלק ב׳ פח.) כִּי בְּיוֹם שַׁבָּת יָרַד הַמָּזוֹן שֶׁל כָּל שֵׁשֶׁת יָמִים לְמַעְלָה, וּמֵאוֹתוֹ מָזוֹן יוֹרֵד דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תִמְצָאוּהוּ בַּשָּׂדֶה אֲבָל לְמַעְלָה בּוֹ יִמָּצֵא אַדְרַבָּה מָזוֹן לְכָל שִׁשָּׁה יָמִים:
שמות טז:כו · פירוש א
שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תִּלְקְטֻ֑הוּ וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י שַׁבָּ֖ת לֹ֥א יִֽהְיֶה־בּֽוֹ׃
שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהַזְהִירָם לְבַל יֵצְאוּ לִלְקוֹט, וּפֵרוּשׁ לֹא יִהְיֶה בּוֹ – לֹא יִהְיֶה בּוֹ מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁל הַלְּקִיטָה, שֶׁאִם עַל הֲוָיַת הַמָּן כְּבָר אָמַר ״לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה״, וְלָזֶה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִן הָעָם לִלְקוֹט אָמַר ה׳ לָהֶם ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁעָבְרוּ עַל הַלָּאו, וְהֵיכָן מָצִינוּ אַזְהָרָה זוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם כֵּן? וְאִם כַּוָּנָתוֹ עַל דִּיּוּק הַנִּשְׁמָע מֵאָמְרוֹ ״שֵׁשֶׁת יָמִים״ לְבַד, לָאו זֶה לֹא יִקָּרֵא לָאו אֶלָּא עֲשֵׂה כְּדִין לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה (פסחים מא,א), וְלֹא יֻצְדַּק לוֹמַר לָהֶם עָלָיו ״מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר״ כִּי לְשׁוֹן שְׁמִירָה יֵאָמֵר עַל הַלָּאו.
שמות טז:כח · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃
עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם. לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵיתִי בְּפָסוּק ״וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה״ כִּי מֹשֶׁה לֹא פָּעַל אָוֶן בְּמַה שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם קוֹדֶם עִנְיָן זֶה, אִם כֵּן מַה מָקוֹם לְכוֹלְלוֹ עִם הַמְּמָאֲנִים לִשְׁמֹר מִצְווֹת ה׳? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב,א) אָמְרוּ: בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כַּרְבָא, וְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יַצְדִּיקוּ כִּי לֹא פָּעַל מִכְשׁוֹל. וְלִי נִרְאֶה כִּי עַל כָּל פָּנִים לֹא יִכְלְלֶנּוּ הַכָּתוּב עִם הַשְּׁאָר אִם לֹא הָיָה לַה׳ עָלָיו חוּט הַשַּׂעֲרָה מֵהַהַקְפָּדָה. וְהִצַּצְתִּי בְּמַאֲמַר מֹשֶׁה בְּסָמוּךְ לְפָסוּק זֶה שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל ״רְאוּ״ וְגוֹ׳, וְצָרִיךְ לָדַעַת נְבוּאָה זוֹ אֵימָתַי נֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה, אִם נֶאֶמְרָה אַחַר שֶׁאָמַר לוֹ ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״ – קֻשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ לָמָּה לֹא צִוָּה לוֹ קוֹדֶם לְצַוּוֹת יִשְׂרָאֵל ״אַל יֵצֵא אִישׁ״ וְגוֹ׳, וְאִם נֶאֶמְרָה לוֹ קוֹדֶם – אֵיךְ לֹא אֲמָרָהּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל?
שמות טז:כח · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃
אָכֵן זוֹ הִיא שִׁגְיוֹנוֹ שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹהִים, כִּי הַהִתְחַכְּמוּת שֶׁנִּתְחַכֵּם בְּהַשְׂכָּלָתוֹ בְּדִבְרֵי ה׳ בְּטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ״דַּבֵּר״ וְגוֹ׳, אוֹ ״לֵאמֹר״ הָיָה צָרִיךְ לְאָמְרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא לֹא אָמַר לָהֶם אֶלָּא ״הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳״ וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר לָהֶם הַיּוֹצֵא מִמַּעֲשֶׂה זֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לֶחֶם מִשְׁנֶה שֶׁהוּא לָתֵת לָהֶם הַשַּׁבָּת בְּדֶרֶךְ זֶה מִמֶּנּוּ לָהֶם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות טז:כב) ״וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה״ וְגוֹ׳. וְהִנֵּה מִזֶּה יָצָא לָהֶם שֶׁיָּצְאוּ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ מִן הָעָם לִלְקֹט, כִּי חָשְׁבוּ כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם אַזְהָרָה בְּפֵרוּשׁ אֶלָּא דִּמְפָרֵשׁ לָהֶם הָעִנְיָן ״הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר״ וְגוֹ׳, לֹא עָשׂוּ הַרְגָּשָׁה וְיָצְאוּ לִלְקֹט וְלֹא חָשְׁשׁוּ לָזֶה עַד אַחַר כָּךְ כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״אַל יֵצֵא״ וְגוֹ׳, אָז אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי לֹא כֵן מִקֹּדֶם. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּלָלוֹ ה׳ וְאָמַר ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״. וְלָזֶה כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עָלָיו הֵבִין הַדְּבָרִים וְתֵכֶף אָמַר ״רְאוּ כִּי ה׳״ וְגוֹ׳, וְהֵם הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ בִּתְחִלַּת דְּבַר ה׳ בְּעִנְיָן זֶה (שמות טז:ה) ״וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם. וְהִנֵּה מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁעַל עִכּוּב מַאֲמָר זֶה לְיִשְׂרָאֵל כְּלָלוֹ ה׳ עִם הַמְּמָאֲנִים, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל כַּוָּנַת ה׳ כְּמוֹ שֶׁהִשִּׂיג לָדַעַת הוּא וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה״. וְסוֹבֵר אֲנִי כִּי אֵין בְּדָבָר זֶה כְּדֵי לְהִתְיַסֵּר בְּשֵׁבֶט מוּסָר גָּדוֹל עָלָיו לֵאָמֵר לוֹ ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״, כִּי הוּא לֹא נִצְטַוָּה וְכִחֵד וְלֹא עָבַר אֲפִלּוּ עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה לוֹ לְהוֹדִיעַ לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶׁהִשִּׂיג בְּדַעַת עֶלְיוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁגּוּ לָצֵאת כְּמוֹ שֶׁשָּׁגְגוּ וְאֵין בָּזֶה עֹנֶשׁ, לָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב,א) בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כַּרְבָא לִקּוּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ.
שמות טז:כח · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃
מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי. כִּי מָצִינוּ לָהֶם שֶׁעָבְרוּ עַל שְׁתֵּי מִצְווֹת: אַחַת שֶׁאָמַר לָהֶם ״אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ״ וְהוֹתִירוּ, וּשְׁנִיָּה שֶׁאָמַר לָהֶם ״תִּלְקְטוּהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִהְיֶה בּוֹ״ הַלְּקִיטָה, וְעָבְרוּ וְיָצְאוּ לִלְקוֹט, לָזֶה אָמַר ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי״. וְאָמְרוֹ וְתוֹרֹתָי גַּם כֵּן הֵם שְׁתֵּי תּוֹרוֹת: אַחַת כִּי ה׳ אָמַר לָהֶם שֶׁיִּלְקְטוּ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת וְהֵם לָקְטוּ יוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) בְּאָמְרוֹ ״וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה״, וּבְמַעֲשֵׂה שַׁבָּת גַּם כֵּן לֹא הִסְפִּיק לָהֶם מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם מִשְׁנֶה יוֹם שִׁשִּׁי וְיָצְאוּ לִלְקוֹט יוֹתֵר מֵעֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, וּשְׁנִיָּה שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמַאֲמַר ה׳ כִּי בְּיוֹם שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ וְיָצְאוּ וְגוֹ׳, וְאֵין לְךָ עוֹבֵר עַל תּוֹרָה כָּזֶה שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
שמות טז:כט · פירוש א
רְא֗וּ כִּֽי־יְהֹוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃
רְאוּ כִּי ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶם כִּי מִצְוָה זוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְאָמְרָהּ הוּא לָהֶם, אֶלָּא הִנֵּה הֵם רוֹאִים אוֹתָהּ כִּי ה׳ נוֹתֵן הַמִּצְוָה מִמֶּנּוּ לָהֶם בְּלֹא שׁוּם אֶמְצָעִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות טז:כב) ״וַיַּגִּידוּ״ וְגוֹ׳, וְזֶה לְמַעֲלַת הַשַּׁבָּת כִּי יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל הַדָּבָר בְּחוּשׁ הָרְאוּת. וְאָמְרוֹ אַל יֵצֵא אִישׁ, פֵּרוּשׁ כִּי ה׳ לֹא הוֹרִיד הַמָּן לְצַד שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לָצֵאת אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ וְגוֹ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (שמות טז:כח) ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״:
שמות כ:ח · פירוש א
זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ׃
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּזְכְּרֵהוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְלָזֶה הִקְדִּים הַמְּאֻחָר, כִּי מִן הָרָאוּי הָיָה לְהַקְדִּים לוֹמַר ״שֵׁשֶׁת יָמִים״ וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״זָכוֹר״, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַזְּכִירָה תִּהְיֶה מִיּוֹם רִאשׁוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁכָּל יוֹם יֹאמַר ״הַיּוֹם יוֹם א׳ בַּשַּׁבָּת״ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ וּבָזֶה יְקַדְּשׁוֹ וְלֹא יִטְעֶה בּוֹ.
שמות כ:ח · פירוש ב
זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ׃
גַּם יִרְצֶה לְקַדְּשׁוֹ לְשׁוֹן הַזְמָנָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז,א) מֵחַד בְּשַׁבָּא לְשַׁבָּא.
שמות כ:ח · פירוש ג
זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ׃
גַּם יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים צב) כִּי יוֹם שִׁשִּׁי שֶׁבּוֹ נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְחָטָא וְיָצָא חַיָּב בְּדִינוֹ, בָּא יוֹם שַׁבָּת וְנַעֲשָׂה סָנֵגוֹר לָאָדָם לִפְנֵי ה׳ וְאָמַר: ״רִבּוֹן הָעוֹלָם, לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם וְכִי אֲנִי מַתְחִיל״ וְכוּ׳, וְנִצּוֹל אָדָם. וּכְשֶׁרָאָה אָדָם כֹּחָהּ שֶׁל שַׁבָּת הִתְחִיל לְשׁוֹרֵר ״מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת״. לָזֶה אָמַר ה׳ זָכוֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּזְכּוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתוֹ נִתְקַיֵּם אָדָם וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו, וְרָאוּי לְהַחְשִׁיבוֹ כִּי הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וִיקַדְּשׁוֹ. וְתִמְצָא כִּי מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס בְּיוֹם אֶחָד יִהְיֶה הַיּוֹם הַהוּא מְכֻבָּד וְחָשׁוּב בְּעֵינָיו תָּמִיד מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וְזֶה יוֹתֵר עַל בְּחִינָה זוֹ שֶׁהַשַּׁבָּת עַצְמוֹ הוּא הַמַּצִּיל, וְלָזֶה אָמַר זָכוֹר לֶהֱיוֹת הַדָּבָר רָחוֹק מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.
שמות כ:ח · פירוש ד
זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ הַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל שַׁבָּת, וְהַטַּעַם לְקַדְּשׁוֹ, כִּי כְּשֶׁאַתָּה מַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל שַׁבָּת בְּיוֹם זֶה בָּזֶה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב זָכוֹר אֶת יוֹם, וּמַה יִזְכּוֹר? שַׁבָּת. וְטַעַם לְקַדְּשׁוֹ, כִּי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁבָּת כְּמַאֲמַר רַשְׁבִּ״י (זהר ח״ב פח:), וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר הַכָּתוּב מַה יּוֹם מִיָּמִים וְאָמַר שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי עַל יוֹם ז׳ שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הוּא אוֹמֵר.
שמות כ:ט · פירוש א
שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן יְצַו ה׳ לַעֲבֹד בְּשֵׁשֶׁת יָמִים. גַּם מַה הִיא כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ וְעָשִׂיתָ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת בְּהַר סִינַי (ויקרא כה:כ) ״וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית וְגוֹ׳ וְצִוִּיתִי״ וְגוֹ׳, וְהֵם הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים כָּאן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ״ שֶׁאֵין בּוֹ דִּבְרֵי חוֹל, אִם כֵּן הָעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, מַה יֹאכַל בַּיּוֹם הַמְּקֻדָּשׁ, לָזֶה אָמַר שֵׁשֶׁת יָמִים לְבַד תַּעֲבֹד וּבָהֶם תַּעֲשֶׂה כָל מְלַאכְתֶּךָ, פֵּרוּשׁ, הַצְּרִיכָה לְךָ לְשִׁשִּׁי וְלִשְׁבִיעִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שם) ״וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ״ וְגוֹ׳, כִּי מַבְטִיחַ ה׳ לְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו.
שמות כ:ט · פירוש ב
שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃
עוֹד יִרְצֶה לְצַוּוֹת לְבַל יַחְשׁוֹב בִּמְלֶאכֶת חוֹל בְּשַׁבָּת, וְהוּא אָמְרוֹ שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳, וְיִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ כְּבָר כָּל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ לַעֲשׂוֹת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא): שְׁבוֹת כְּאִלּוּ מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה, שֶׁזּוּלַת זֶה יַחְשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת לְכוֹנֵן מְלַאכְתּוֹ וַאֲשֶׁר יֶחְסַר מֵהַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹתָהּ בַּחוֹל, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה הֶחָסִיד (שבת קנ:) שֶׁקָּנַס עַצְמוֹ עַל אֲשֶׁר חָשַׁב לִגְדּוֹר גָּדֵר נִפְרָץ בְּשַׁבָּת לְבַל יִבְנֵהוּ עוֹד וְכוּ׳:
שמות כ:י · פירוש א
וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָ֣͏ֽ־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי בַּעֲשׂוֹתוֹ שַׁבָּת לַה׳ בָּזֶה אַתָּה עוֹשֶׂה ה׳ כִּי הוּא אֱלֹהֶיךָ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כה) כִּי שָׁקוּל שַׁבָּת כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְאוּלַי כִּי רְמוּזָה הִיא כָּל הַתּוֹרָה בְּתֵבַת שַׁבָּת עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: תרי״א הֵם מִצְווֹת שֶׁלֹּא שְׁמָעוּם מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶלָּא מִפִּי נָבִיא, וּשְׁתֵּי מִצְווֹת ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ שֶׁהֵם שְׁתֵּי מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, מִצְוַת ״אָנֹכִי״ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ הִיא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. וּכְבָר הוֹדִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מִצְווֹת עֲשֵׂה יִתְכַּנּוּ לְשֵׁם הָרַחֲמִים לְפִי שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קַבָּלַת שָׂכָר, וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִתְכַּנּוּ לְשֵׁם אדנ״י לְפִי שֶׁהֵם בִּבְחִינַת הַדִּין לָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם. וְהִנֵּה חֶשְׁבּוֹן הוי״ה אדנ״י עוֹלֶה צ״א וְתרי״א הֲרֵי שַׁבָּת.
שמות כ:י · פירוש ב
וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָ֣͏ֽ־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת קיח:) כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כֶּאֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה׳ בָּזֶה נַעֲשָׂה הוּא אֱלֹהֶיךָ וְלֹא זוּלָתוֹ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּמְחַל לוֹ מַה שֶׁקִּבֵּל לֶאֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
שמות כ:י · פירוש ג
וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָ֣͏ֽ־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ שַׁבָּת לַה׳, כִּי לֹא תִהְיֶה הַמְּנוּחָה וְהַשְּׁבִיתָה לִמְנוּחָתוֹ וּלְמַרְגּוֹעוֹ, אֶלָּא לְמִצְוַת ה׳ אֱלֹהָיו.
שמות כ:י · פירוש ד
וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָ֣͏ֽ־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְגוֹ׳, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי גַּם כֵּן יִהְיֶה לְךָ מְלָאכָה אַחַת, וּמַה הִיא? שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְלֹא מִיעַטְתִּי לְךָ יוֹם הַשְּׁבִיעִי אֶלָּא מִמְּלַאכְתְּךָ שֶׁל עַצְמְךָ.
שמות כ:יא · פירוש א
כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃ {ס}        
וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. כָּאן נִתְחַכֵּם ה׳ לֶאֱסוֹר מְלָאכוֹת אֲשֶׁר מָנוּ חֲכָמִים אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת [חָסֵר אַחַת] שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מְלָאכָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם טוֹרַח כְּלָל בַּעֲשִׂיָּתָהּ, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר הַמּוֹצִיא כְּלִי מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה רַבִּים, וְחִיְּבָה הַתּוֹרָה מִיתָה עֲלֵיהֶם. וְיֹאמַר אָדָם: מַה טוֹרַח יֵשׁ בְּדָבָר זֶה לְהִתְחַיֵּב? לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ וַיָּנַח וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, דּוֹק וְהַשְׂכֵּל בַּטַּעַם וְתֵדַע כִּי אֵין הַדָּבָר לְצַד הַטּוֹרַח לְבַד, וַהֲרֵי מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ישעיהו מ:כח) ״לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע״ וּבוֹ לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר מְנוּחָה, אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא לְצַד הַפְּעֻלָּה הַיּוֹצֵאת אָנוּ דָּנִים, הֲגַם שֶׁלֹּא תִהְיֶה בָּהּ יְגִיעָה וָטוֹרַח. וְלָזֶה כָּל שֶׁשֵּׁם מְלָאכָה עָלֶיהָ, הֲגַם כִּי יַעֲשֶׂנָּה אָדָם בְּלֹא הַרְגָּשַׁת דָּבָר, הֲרֵי זֶה חַיָּב עָלֶיהָ.
שמות כ:יא · פירוש ב
כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהֹוָ֛ה אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃ {ס}        
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי לֹא עָשָׂה בִּתְכוּנַת בְּרִיאָתָם שֶׁיַּעַמְדוּ אֶלָּא שֵׁשֶׁת יָמִים, וּמֵעַתָּה יִצְטָרֵךְ ה׳ לְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה בְּכָל יוֹם, וּבְאֶמְצָעוּת נֶפֶשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא הַשַּׁבָּת שֶׁבָּרָא ה׳ נָח מֵהַתְמָדַת הַמְּלָאכָה, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה י,ט) שֶׁהָיָה הָעוֹלָם רוֹפֵף וְרוֹעֵד וּבְבֹא שַׁבָּת עָמַד בְּקִיּוּמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְיוֹם זֶה מַעֲמִיד הָעוֹלָם עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים, וּבְכָל יוֹם שִׁשִּׁי לָעֶרֶב שֶׁכָּלְתָה תְּכוּנַת הָעוֹלָם יָבֹא שַׁבָּת וִיקַיֵּם הָעוֹלָם עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים אֲחֵרִים וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְעַיֵּן פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (בראשית ב:ב).
שמות כג:יב · פירוש א
שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר׃
תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ. וְלֹא ״כָּל מַעֲשֶׂיךָ״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, כִּי בְּשֵׁשֶׁת יָמִים שֶׁל שְׁנַת הַשְּׁמִיטָה שֶׁעָלֶיהָ חוֹזֵר צִוּוּי שַׁבָּת כָּאן, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מְלַאכְתּוֹ, כִּי מְלֶאכֶת אֲדָמָה אֲסוּרָה לוֹ כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ.
שמות לא:יג · פירוש ב
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב, וְקוֹדֶם נַעֲמוֹד עַל כַּוָּנַת תֵּיבַת ״אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי״, וְנַעֲלֶה דֶּרֶךְ שָׁם לְהַשְׂכִּיל אָמְרוֹ ״וְאַתָּה״ וְתוֹסֶפֶת ״לֵאמֹר״, וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קכט,א) שֶׁמְחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת לְצָרְכֵי חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה וּלְכָל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ וְכַדּוֹמֶה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי, פֵּרוּשׁ יֵשׁ מְצִיאוּת שֶׁאֵין לְךָ לִשְׁמוֹר שַׁבָּת. וְדִקְדֵּק בְּאָמְרוֹ אֶת שַׁבְּתוֹתַי לִכְלוֹל כָּל הַנִּקְרָא שַׁבָּת, בֵּין שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים בֵּין שְׁאָר מוֹעֲדוֹת לַמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בָּהֶם, גַּם לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ שַׁבָּת אַחַר שַׁבָּת אִם עֲדַיִן הוּא מְסֻכָּן לֹא יֹאמַר אָדָם כְּבָר חִלַּלְתִּי עָלָיו שַׁבָּת אַחַת אֶלָּא הֲרֵי הוּא בְּהֶתֵּר עַד שֶׁיֵּצֵא מֵהַסַּכָּנָה.
שמות לא:יג · פירוש ג
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לִרְמֹז עִנְיָן אֶחָד שֶׁהֶעֱלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פד.) (הָאַחֲרוֹנִים), וְהוּא שֶׁאִם אֲמָדוּהוּ לְחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ רְפוּאָה יְדוּעָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְלֶאכֶת שַׁבָּת שְׁמוֹנָה יָמִים, אֵין אוֹמְרִים שֶׁלֹּא לְחַלֵּל אֶלָּא שַׁבָּת אֶחָד, אֶלָּא יַעֲשֶׂה מִיָּד אַף עַל פִּי שֶׁמְּחַלְּלִין שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי:
שמות לא:יג · פירוש ד
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ אֶת שַׁבְּתוֹתַי לָתֵת טַעַם לַמִּעוּט, לָמָּה אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁתְּחַלֵּל שַׁבָּת עַל הַחוֹלֶה? אֵין זֶה קָרוּי חִלּוּל, אַדְרַבָּה זֶה קָרוּי שְׁמִירַת שַׁבָּת – חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אֶחָד כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב כְּפִי זֶה הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שִׁמְרוּ שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה עַל יְדֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה מִעוּט שְׁמִירָה בָּהֶם, וּמְצִיאוּת הַדָּבָר הוּא לְחַלֵּל שַׁבָּת עַל הַחוֹלֶה, שֶׁבָּזֶה אַתָּה מְחַלֵּל שַׁבָּת אֶחָד לִשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה. וְאֵין אוֹמְרִים בָּזֶה ״אֵין אוֹמְרִים לְאָדָם חֲטָא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה חֲבֵרְךָ״, כִּי דַּוְקָא בְּעוֹבֵר עֲבֵרָה וּמְחַלֵּל שַׁבָּת בְּיָדוֹ, כְּאוֹתָהּ שֶׁאָמְרוּ (שבת ד.) הִדְבִּיק פַּת בְּתַנּוּר שֶׁחִלֵּל שַׁבָּת וְחַיָּב מִיתָה עַל זֶה, אֵין אוֹמְרִים לוֹ חֲטָא וְכוּ׳, אֲבָל חוֹלֶה אָמְרָה תּוֹרָה חַלֵּל, אֲפִלּוּ דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אִם יִזְדַּמֵּן הַדָּבָר לְיָדוֹ יְחַלֵּל, וְהַנִּמְנָע מֵהַדָּבָר אֵין זֶה אֶלָּא מְזַלְזֵל בְּמִצְוַת הָאֵל חָס וְשָׁלוֹם.
שמות לא:יג · פירוש ה
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וְגָמַר אוֹמֶר כִּי אוֹת הִיא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, פֵּרוּשׁ וְאִם כֵּן אִם אֵין שׁוֹמֵר אֵין שַׁבָּת.
שמות לא:יג · פירוש ו
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ לָדַעַת, כָּאן נִתְחַכֵּם ה׳ לְהוֹדִיעַ שֶׁקְּדוּשַּׁת נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלָה מִקְּדוּשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁזֶּה נִדְחֶה מִפְּנֵי זֶה, וְדָבָר פָּשׁוּט הוּא שֶׁהַקָּטָן הוּא הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַגָּדוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ לָדַעַת, פֵּרוּשׁ בָּזֶה אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם, יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ:
שמות לא:יג · פירוש ז
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וְרַשִׁ״י ז״ל פֵּרֵשׁ ״אַךְ״ לְמַעֵט מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּשַׁבָּת, וּדְבָרָיו אֱמֶת, אֶלָּא שֶׁמַּשְׁמָעוּת הַמִּעוּט הוּא בְּשַׁבָּת לֹא חוּץ מִמֶּנּוּ. גַּם מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיַּעֲשׂוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן בְּשַׁבָּת שֶׁהֻצְרַךְ לְמַעֵט? וְאֵין כַּוָּנָתֵנוּ בְּפֵרוּשׁ זֶה לְהַקְשׁוֹת וּלְהַשִּׂיג עַל הַפֵּרוּשִׁים, וּבִפְרָט דִּבְרֵי רַשִׁ״י הַמְּקֻדָּשִׁים, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
שמות לא:יג · פירוש יא
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ וְאַתָּה וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת י,א) בְּפָסוּק ״לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳״ וְגוֹ׳, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: ״מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי״ וְכוּ׳, מִכָּאן שֶׁהַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, וְהַטַּעַם כְּדֵי לְהַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה וַחֲנִינוּת. וְהִקְשׁוּ מִקֵּרוּן פְּנֵי מֹשֶׁה, וְאָמְרוּ כִּי שֶׁל מֹשֶׁה עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ וְאַתָּה דַּבֵּר, פֵּרוּשׁ, לֹא תִּקַּח שִׁעוּר מֵעַצְמְךָ כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה לְךָ מַתְּנַת קַרְנוֹת הוֹד וְלֹא הוֹדַעְתִּיךָ, תֹּאמַר כֵּן הַדְּבָרִים בְּמַתְּנַת שַׁבָּת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא תְּגַלֶּה – לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְלֹא תִּקַּח הַמִּשְׁפָּט מִמְּךָ. וְהַטַּעַם הוּא שֶׁאַתָּה עָתִיד לָדַעַת אֲבָל יִשְׂרָאֵל לֹא עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם. וְאָמְרוֹ אוֹת הִיא, פֵּרוּשׁ, וְאַל תֹּאמַר וַהֲלֹא גַּם שַׁבָּת עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי וְיֵדְעוּ מֵעַצְמָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בּוֹ מְנוּחָה וְעֹנֶג, גַּם הִתְכּוֹנְנוּת לַגּוּף לְבַל יֶחֱלֶה מִיגִיעוֹת הַטִּרְדָה וְכַמָּה פְּרָטֵי הַטּוֹבוֹת. לָזֶה אָמַר כִּי אוֹת הִיא, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמְּנוּחָה וְהָעֹנֶג הַנִּרְגָּשׁ לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֵינוֹ אֶלָּא אוֹת הִיא בֵּינִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, סִימָן לַטּוֹבָה הַגְּנוּזָה, וְהִיא בְּחִינַת עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, וְהוּא מֻשְׁלָל הַהַשָּׂגָה זוּלַת עַל יְדֵי מִצְוַת שַׁבָּת, וְהִיא נְשָׁמָה יְתֵרָה הַבָּאָה מִמֶּנּוּ, וְהָבֵן כִּי הוּא סוֹד עַתִּיק. וְאִם כֵּן לֹא עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי, לָזֶה דַּבֵּר וְגוֹ׳ לָדַעַת וְגוֹ׳, כִּי צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ מַעֲלַת הַמַּתָּנָה לְאַחְזוּקֵי עָלֶיהָ טוֹבָה וּלְבָרֵךְ לַנּוֹתֵן בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר מְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְהַשִּׂיג הָאֹשֶׁר הַמֻּפְלָג וְהַמֻּפְלָא.
שמות לא:יד · פירוש א
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לְצַוּוֹת עַל שְׁמִירַת שַׁבָּת וְלָתֵת טַעַם חָדָשׁ ״כִּי קֹדֶשׁ״. וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁקָּדַם לְהַתִּיר חִלּוּל שַׁבָּת לְחוֹלֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, וְחָשׁ שֶׁיִּטְעֶה הַטּוֹעֶה כִּי לְגַבֵּי חוֹלֶה זֶה נַעֲשָׂה שַׁבָּת חוֹל וְיֵשׁ לְחַלְּלוֹ אֲפִלּוּ לִפְרָטֵי הָרְפוּאָה שֶׁאֵין בָּהֶם פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא, פֵּרוּשׁ בִּקְדֻשָּׁתָהּ עוֹמֶדֶת לְכָל שְׁאָר הַפְּרָטִים שֶׁאֵין בָּהֶם פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ.
שמות לא:יד · פירוש ב
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות סד.) אֲמָדוּהוּ לִשְׁתֵּי גְּרוֹגָרוֹת וְכוּ׳, וְהָיוּ שְׁנֵי עוּקְצִים, אֶחָד יֵשׁ בּוֹ שְׁתֵּי גְּרוֹגְרוֹת וְאֶחָד יֵשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ, לֹא יִכְרְתוּ אֶלָּא עוֹקֶץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתַּיִם וְלֹא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ, עַד כָּאן. וְהִנֵּה בִּבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם אֶחָד הוּא בֵּין אִם יִכְרוֹת בַּעַל שְׁתַּיִם אוֹ בַּעַל שָׁלֹשׁ, אֲבָל בְּעֵרֶךְ מַעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת יִשְׁתַּנֶּה הֱיוֹת כְּרִיתַת שְׁתַּיִם לִכְרִיתַת שָׁלֹשׁ. וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בָּהּ דְּבַר מְלָאכָה שֶׁאֵין צֹרֶךְ בּוֹ לְאוֹתוֹ חוֹלֶה, כִּי קֹדֶשׁ הִיא, תָּלָה הַדָּבָר בְּשַׁבָּת, וְאִם כֵּן כְּשֶׁיִּכְרְתוּ עוֹקֶץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לִשְׁתַּיִם, נִמְצֵאת שַׁבָּת מְחֻלֶּלֶת בְּעֵרֶךְ הַשָּׁלֹשׁ, וְזֶה הִיא חִלּוּל קְדֻשָּׁתָהּ, כִּי גַּם בְּעֵרֶךְ חוֹלֶה זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה עוֹמֶדֶת שַׁבָּת בִּקְדֻשָּׁתָהּ.
שמות לא:יד · פירוש ג
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת. אָמַר מְחַלְלֶיהָ לְשׁוֹן רַבִּים וְגָמַר אוֹמֶר בִּלְשׁוֹן יָחִיד, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי יֵשׁ מְחַלֵּל בָּאוֹפֶן הַנִּזְכָּר שֶׁהוּתַּר לִכְרוֹת עוֹקֶץ שֶׁל שְׁתֵּי תְּאֵנִים לְחוֹלֶה וְכָרַת בַּעַל שָׁלֹשׁ, וְיֵשׁ שֶׁכָּרַת לְלֹא צֹרֶךְ, וּשְׁנֵיהֶם נִקְרָאִים מְחַלְּלִים, אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה אֶלָּא אֶחָד מֵהֶם, אֲבָל הַכּוֹרֵת לִרְפוּאַת מְסֻכָּן שֶׁכָּרַת בִּמְקוֹם שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁל שָׁלֹשׁ, וְהוֹאִיל וְעִקַּר הַמְּלָאכָה בִּרְשׁוּת נַעֲשֵׂית אֵינוֹ בֶּן מָוֶת.
שמות לא:יד · פירוש ד
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב יִרְצֶה, מְחַלְלֶיהָ – בֵּין עוֹשֶׂה בִּפְנֵי עֵדִים וְאַחַר הַהַתְרָאָה, בֵּין עוֹשֶׂה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. אֶחָד מֵהֶם שֶׁהוּא הָעוֹשֶׂה בִּפְנֵי עֵדִים וְהוּתְרָה הוּא שֶׁיָּמוּת, אֲבָל הַשֵּׁנִי לֹא יוּמַת אֶלָּא וְנִכְרְתָה וְגוֹ׳ בְּמִשְׁפַּט אֵל עֶלְיוֹן.
שמות לא:יד · פירוש ה
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קו:) יָשַׁב הָאֶחָד עַל הַפֶּתַח וְלֹא מִלְּאָהוּ, וְיָשַׁב הַשֵּׁנִי וּמִלְּאָהוּ – הַשֵּׁנִי חַיָּב. וְהוּא אָמְרוֹ מְחַלְלֶיהָ, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁלֹּא הָיְתָה מְלָאכָה זוֹ נַעֲשֵׂית אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת שְׁנַיִם אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי זוּלַת הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה נִצּוֹד, וְנִמְצְאוּ שְׁנַיִם חִלְּלוּהָ, וְהוּא אָמְרוֹ מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת – אֶחָד מֵהֶם לְבַד הוּא שֶׁחַיָּב.
שמות לא:יד · פירוש ו
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה לד.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֶחָד מֵהֶם מֵבִיא אֶת הָאוּר, וְאֶחָד מֵבִיא אֶת הָעֵצִים, וְאֶחָד שׁוֹפֵת אֶת הַקְּדֵרָה, וְאֶחָד מֵבִיא אֶת הַמַּיִם. מַסִּיק בַּגְּמָרָא שֶׁאִם מֵבִיא הָאוּר הָיָה לְבַסּוֹף הוּא חַיָּב וְכֻלָּן פְּטוּרִים, וְהוּא אָמְרוֹ מְחַלְלֶיהָ אֶחָד מֵהֶם הוּא שֶׁחַיָּב מִיתָה וְכֻלָּן פְּטוּרִים:
שמות לא:יד · פירוש ז
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
מוֹת יוּמָת. כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שמות כא:יב) טַעַם הַכֶּפֶל, כִּי זֶה הָאִישׁ בֶּן מָוֶת הוּא לַשָּׁמַיִם וּמַרְשֶׁה ה׳ הַתַּחְתּוֹנִים לְהָמִית בֶּן מָוֶת זֶה, וְלִשְׁלוֹל בֶּן מָוֶת אַחֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה דִּינוֹ מָסוּר לַבְּרִיּוֹת אֶלָּא לַשָּׁמַיִם, וְהוּא מַה שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ כָּל הָעוֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה וְגוֹ׳:
שמות לא:יד · פירוש ח
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁזָּכַרְתִּי לְךָ לְשׁוֹן יָחִיד בִּ״מְחַלְלֶיהָ״, לֹא יַחְשֹׁב הַחוֹשֵׁב שֶׁהַמְחַלֵּל הָאַחֵר שֶׁאֵינוֹ בְּעֵדִים וְכוּ׳ אֵין לוֹ עֹנֶשׁ מִיתָה כָּל עִקָּר, אֶלָּא הוּא כְּעוֹבֵר עַל לָאו וַעֲשֵׂה שֶׁל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת – לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא כָּל הָעוֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ וַאֲפִלּוּ בְּלֹא עֵדִים וְהַתְרָאָה. וּמֵעַתָּה מַה שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ לְשׁוֹן יָחִיד אֵינוֹ אֶלָּא לְעִנְיַן עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק מְחַלְלֶיהָ כִּי מַה שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ לְשׁוֹן יָחִיד הוּא מִי שֶׁכָּרַת עוֹקֶץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ לְחוֹלֶה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא שְׁתַּיִם, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּהַתְרָאָה וְעֵדִים פָּטוּר, הֻצְרַךְ לוֹמַר כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב בְּמַשְׁמָעוּת הַמִּעוּט שֶׁבָּא עַל הָעוֹשֶׂה בְּמֵזִיד בְּלֹא עֵדִים כַּנִּזְכָּר וְאֵין בּוֹ עֹנֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי וְגוֹ׳.
שמות לא:טו · פירוש ב
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ יֵעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֧ת שַׁבָּת֛וֹן קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֧ה מְלָאכָ֛ה בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃
וְאוּלַי שֶׁרָמַז הַכָּתוּב כָּאן מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת סט,א): תָּנוּ רַבָּנָן, הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ אוֹ בַמִּדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵימָתַי שַׁבָּת, מוֹנֶה שִׁשָּׁה יָמִים וּמְשַׁמֵּר יוֹם אֶחָד, וְהֶעֱמִידוּהָ בַּשַּׁ״ס שֶׁבְּכָל יוֹם עוֹשֶׂה פַּרְנָסַת אוֹתוֹ יוֹם וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, וְהִקְשׁוּ אִם כֵּן בַּמֶּה מִנְכַּר? וְתֵרְצוּ בְּקִדּוּשָׁא וְאַבְדַּלְתָּא, וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שֶׁלֹּא יְהַלֵּךְ בְּיוֹם שַׁבָּת, וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בְּשַׁ״ס מִנְכַּר בַּהֲלִיכָה מִשּׁוּם שֶׁאֵין זֶה הֶכֵּר בְּשַׁבָּת, אִי נַמִּי שֶׁאֲפִלּוּ בְּיוֹם שֶׁמְּשַׁמֵּר הוֹלֵךְ.
שמות לא:טו · פירוש ג
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ יֵעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֧ת שַׁבָּת֛וֹן קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֧ה מְלָאכָ֛ה בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃
וְהִנֵּה לְדֶרֶךְ הָרִאשׁוֹן יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳, הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר אוֹ בַּיָּם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יּוֹם מִיָּמִים, וְאָמַר שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ יֵעָשֶׂה בָּהֶם הֶתֵּר מְלָאכָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַמֻּכְרָח שֶׁהוּא פַּרְנָסַת אוֹתוֹ יוֹם, וְלָזֶה לֹא אָמַר תֵּעָשֶׂה אֶלָּא יֵעָשֶׂה, פֵּרוּשׁ יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת לְחַיּוֹת נֶפֶשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי פֵּרוּשׁ לְחֶשְׁבּוֹנוֹ, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן פֵּרוּשׁ אֵינוֹ כְּפִי הָאֱמֶת שַׁבָּת אֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּתוֹן כָּאָמוּר בְּמִצְוַת הַשְּׁמִיטָה, דִּכְתִיב (ויקרא כה:ד) ״שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ״, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּאָרֶץ, גַּם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְחֶשְׁבּוֹנוֹ יַעֲשֶׂה בּוֹ שְׁבִיתָה שֶׁלֹּא תִהְיֶה בּוֹ הֲלִיכָה, וְאָמְרוֹ קֹדֶשׁ לַה׳ שֶׁצָּרִיךְ לְקַדְּשׁוֹ בְּקִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה כְּאִלּוּ הוּא יוֹם שַׁבָּת.
שמות לא:טו · פירוש ד
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ יֵעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֧ת שַׁבָּת֛וֹן קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֧ה מְלָאכָ֛ה בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃
וּלְדֶרֶךְ שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לִשְׁאָר שֵׁשֶׁת יָמִים אֶלָּא לְעִנְיַן קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לְעִנְיַן קֹדֶשׁ לַה׳, פֵּרוּשׁ לְקַדְּשׁוֹ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לִשְׁלֹל יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁבּוֹ מְדַבֵּר הַכָּתוּב שֶׁהוּא שְׁבִיעִי לְחֶשְׁבּוֹן יוֹם זִכְרוֹנוֹ, שֶׁאִם עָבַר עַל מַה שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר בּוֹ אֵינוֹ חַיָּב, הֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֲרֵי זֶה פָּטוּר, הֲגַם שֶׁמְּקַדְּשׁוֹ בְּחֶזְקַת יוֹם שַׁבָּת.
שמות לא:טז · פירוש ב
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
וְאוּלַי כִּי בָא לְצַוּוֹת שֶׁיִּשְׁמְרוּ לְבַל יָבוֹאוּ לִידֵי מִכְשׁוֹל טָעוּת הַיּוֹם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לַאֲמִתּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת הַיָּדוּעַ שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי טָעוּת, וַהֲגַם שֶׁיְּקַדֵּשׁ יוֹם שְׁבִיעִי כַּנִּזְכָּר בְּסָמוּךְ, זֶה אֵינוֹ יוֹם הַשַּׁבָּת כְּפִי הָאֱמֶת.
שמות לא:טז · פירוש ג
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
אוֹ יִרְמֹז לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, שֶׁיְּצַו ה׳ לְמִי שֶׁאָבְדָה לוֹ יְדִיעַת הַיּוֹם שֶׁיִּמְנֶה שִׁשָּׁה יָמִים וּמְשַׁמֵּר הַשְּׁבִיעִי, לָזֶה בָּא לָתֵת טַעַם וְאָמַר וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא יוֹם שֶׁמְּקַדֵּשׁ לְמִנְיָנוֹ, וְהַטַּעַם הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת הָאֲמִתִּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְקַע מִזִּכְרוֹנוֹ מִצְוַת יוֹם הַמְקֻדָּשׁ. וְטַעַם שֶׁהִזְכִּיר יוֹם שְׁבִיעִי בְּשֵׁם שַׁבָּת, לֹא חָשׁ עָלֶיךָ לִטְעוֹת מִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת״, הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע כִּי שַׁבָּת רִאשׁוֹן הוּא שַׁבָּת אֲשֶׁר עוֹשֶׂה לְחֶשְׁבּוֹנוֹ.
שמות לא:טז · פירוש ד
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית לז:יא) ״וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר״, פֵּרוּשׁ מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבֹא. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְצַוּוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַשַּׁבָּת כִּדְבַר טוֹרַח לְצַד מְנִיעַת מְלֶאכֶת הָרָצוֹן וּמְצוֹא הַחֵפֶץ, אֶלָּא צְרִיכִין לִשְׂמוֹחַ בּוֹ בִּשְׁלֵמוּת הָרָצוֹן וְחֵפֶץ בַּדָּבָר, וְתָמִיד יִהְיֶה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבֹא. וְאָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, לִשְׁלוֹל הַכַּוָּנָה כְּחֵפֶץ מִצְוַת הַשַּׁבָּת לְמַרְגּוֹעַ הַגּוּף וּלְעֹנֶג אֲשֶׁר יִתְעַנֵּג, אֶלָּא לְצַד עֲשִׂיַּת מִצְוַת הַשַּׁבָּת וְלֹא לְתַכְלִית הַמּוּרְגָּשׁוֹת.
שמות לא:טז · פירוש ה
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פא,א) שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא לִמָּנַע מִמְּלָאכָה אַחַר שֶׁיַּגִּיעַ וְיִתְנוֹצֵץ יוֹם הַשַּׁבָּת, אֶלָּא צָרִיךְ לְהָכִין עַצְמוֹ בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְיֵצֵא כְּחָתָן לִקְרַאת כַּלָּה, וְיִהְיֶה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹתוֹ, פֵּרוּשׁ לְקַיֵּם מַעֲשִׂים הַצְּרִיכִין בּוֹ. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת כִּי מַה שֶׁמּוֹסִיף מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ יַסְכִּים ה׳ לִקְרוֹתוֹ שַׁבָּת, וְנִמְצָא זֶה הָאִישׁ עוֹשֶׂה שַׁבָּת מַמָּשׁ, כִּי שָׁעוֹת מִיּוֹם שִׁשִּׁי וְגַם שָׁעוֹת מִיּוֹם רִאשׁוֹן שֶׁהֵם חוֹל, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים אוֹתָם שַׁבָּת.
שמות לא:טז · פירוש ו
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יא,ח): אָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״לְכֻלָּם נָתַתָּ בֶּן זוּג וְלִי לֹא נָתַתָּ בֶּן זוּג!״ אָמַר לָהּ: ״הֲרֵי יִשְׂרָאֵל״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. הִנֵּה כִּי הַשַּׁבָּת חָסֵר פְּרָט אֶחָד מִפְּרָטֵי הַשְּׁלֵמוּת, וְתִקּוּנוֹ הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת. מַה טַעַם – לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, לְשׁוֹן תִּקּוּן, שֶׁבָּזֶה יְתֻקַּן מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל שַׁבָּת וְנִמְצָא לוֹ בֶּן זוּג.
שמות לא:טז · פירוש ז
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת לְבַל יִהְיֶה בּוֹ דְּבַר חוֹל, בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מֵהַזּוּלַת. וְלֹא יֹאמַר אָדָם: ״דַּי לִי בְּמַה שֶׁנִּשְׁמֹר עַצְמוֹ מֵחַלְּלוֹ, וְאִם יִתְחַלֵּל מֵהַזּוּלַת מַה בְּכָךְ״, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹמֵר אוֹתוֹ לְבַל יִתְחַלֵּל, כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹמֵר גַּנּוֹ וּפַרְדֵּסוֹ. וּבִכְלַל גֶּדֶר זֶה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹר לְבַל יָבֹא לְיָדוֹ דְּבַר שׁוֹגֵג שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שַׁבָּת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת יא,א) לֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר, וְכָל הַסְּיָגִים וְהַשְּׁמִירוֹת לְבַל יִתְחַלֵּל שַׁבָּת אֲפִלּוּ בִּמְצִיאוּת שֶׁהוּא פָּטוּר עֲלֵיהֶם.
שמות לא:טז · פירוש ח
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי מְשֻׁנֵּת שְׁמִירָה זוֹ מִכָּל שְׁאָר שְׁמִירוֹת הַמִּצְוָה, כִּי שְׁמִירָה זוֹ נֶחְשֶׁבֶת בְּגֶדֶר עֲשִׂיָּה, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ וְגוֹ׳ לַעֲשׂוֹת, הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ שֶׁקּוֹרֵא לַשְּׁמִירָה עֲשִׂיָּה. וְאוּלַי כִּי הַטַּעַם הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (קידושין לט:) יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהֶעֱמִידוּהָ בַּגְּמָרָא בְּבָאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְלֹא עָבַר, עַד כָּאן. וּכְמוֹ כֵן בַּיּוֹם הַמְּקֻדָּשׁ אֵין לְךָ בָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ שֶׁל מְלָאכוֹת כָּזֶה, כִּי בְּכָל עֵת מִזְדַּמְּנִים לְפָנָיו מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵהָאַרְבָּעִים וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם בִּפְרָטֵי הַמְחֻבָּר וּבִפְרָטֵי הַבִּשּׁוּל וּבִפְרָטֵי מֶקַח וּמִמְכָּר שֶׁהָאָדָם רָגִיל בָּהֶם כָּל הַיּוֹם וּמִזְדַּמְּנִים בְּאֵין מִסְפָּר, וְהוּא נִשְׁמָר מֵהֶם, לָזֶה יֵחָשֵׁב לָהֶם כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה.
שמות לא:טז · פירוש ט
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם וְצִוָּה עַל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הִנֵּה הוּא נוֹטֵל שְׂכַר שַׁבָּת. לָזֶה צִוָּה ה׳ וְאָמַר וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ דַּוְקָא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם שֶׁיֶּשְׁנָם בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת וְלֹא שׁוּם אוּמָּה וְלָשׁוֹן. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וּשְׁמַרְתֶּם״, שֶׁאָז יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁבָּא לְצַוּוֹת עַל הַשְּׁמִירָה, וְהוּא בָּא לִשְׁלֹל חוּץ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נח,ב) גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה, שֶׁהֲרֵי מִעֲטָם הַכָּתוּב וְאַזְהָרָתָם זוֹ הִיא מִיתָתָם.
שמות לא:טז · פירוש י
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ – כְּשֶׁיִּשְׁמְרוּ אֲפִלּוּ שַׁבָּת אַחַת, וְלָאו דַּוְקָא אִם יִשְׁמְרוּ, אֶלָּא גַּם אִם יַסְכִּימוּ בְּדַעְתָּם לַעֲשׂוֹת מִצְוַת הַשַּׁבָּת, וְהוּא אָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשׂוּ לְדוֹרוֹתָם. וּכְפִי זֶה, אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁמַר אֲפִלּוּ שַׁבָּת אַחַת וָמֵת, אֵין מְנַכִּין לוֹ מִשָּׂכָר הָעוֹלֶה לוֹ אִם הָיָה שׁוֹמֵר לְדוֹרוֹת עוֹלָם (מכילתא).
שמות לא:טז · פירוש יא
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ בְּפָסוּק ״אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי״ כִּי צִוָּה ה׳ לְחַלֵּל שַׁבָּת בִּשְׁבִיל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, כָּאן בֵּאֵר הַכָּתוּב כִּי לֹא נִתְמַעֵט שַׁבָּת בִּשְׁמִירָה אֶלָּא בְּעֵרֶךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בְּעֵרֶךְ זוּלָתָם לְהַחֲיוֹת עַכּוּ״ם, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה גֵּר תּוֹשָׁב שֶׁשּׁוֹמֵר שֶׁבַע מִצְווֹת וְנִסְתַּכֵּן סַכָּנַת מָוֶת – לֹא יְחַלֵּל יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת בִּשְׁבִילוֹ (רמב״ם הלכות שבת ב:כ). וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַל יָמוּת מֵהֶם, אֶת הַשַּׁבָּת פֵּרוּשׁ לְצַד אַזְהָרַת שַׁבָּת אֶלָּא יְחַלְּלוּהוּ. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שַׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, זֶה לְחַלֵּל וְזֶה לָמוּת – תִּשְׁמוֹר יִשְׂרָאֵל וְיִתְחַלֵּל הַשַּׁבָּת, אֲבָל עֲמָמִין לֹא. וְהַטַּעַם לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ כְּלוּם מַה טַעַם אֲנִי מַתִּיר לְךָ לְחַלֵּל שַׁבָּת עָלָיו, הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם – חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל עַכּוּ״ם שֶׁאֵינָם בְּנֵי שַׁבָּת – לֹא.
שמות לא:טז · פירוש יב
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֵימָתַי אָמַרְתִּי לְךָ לִשְׁמוֹר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּעֵרֶךְ כְּבוֹד שַׁבָּת? דַּוְקָא לַעֲשׂוֹת, פֵּרוּשׁ בְּאָדָם שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּגֶדֶר עֲמוֹד לַעֲשׂוֹת, אֲבָל מִי שֶׁוַּדַּאי לֹא יָקוּם וְלֹא יַגִּיעַ לְשַׁבָּת לְשָׁמְרוֹ, הֲגַם שֶׁרְפוּאוֹת אֵלּוּ יוֹעִילוּ לְשָׁעוֹת אוֹ לְיָמִים, לֹא יְחַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת.
שמות לא:טז · פירוש יג
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה לא.) שֶׁעוֹלָם הַבָּא נִקְרָא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, וְאָמְרוּ עוֹד (שמות רבה כה,יב) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, לָזֶה אָמַר וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְהַטַּעַם לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶת הַשַּׁבָּת פֵּרוּשׁ, הָעוֹלָם הַמִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם שַׁבָּת שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ לְדֹרֹתָם לִשְׁלוֹל עוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵין הָאָדָם קַיָּם בָּהּ לְדוֹרוֹת, בְּרִית עוֹלָם פֵּרוּשׁ בְּרִית כְּרוּתָה לְשׁוֹמֵר שַׁבָּת שֶׁיִּנְחַל עוֹלָם עֶלְיוֹן:
שמות לא:טז · פירוש יד
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּיוֹם שַׁבָּת בָּאָה נְשָׁמָה יְתֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, כָּרָמוּז בְּאָמְרוֹ שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ, וְהוּא סוֹד הַנֶּעְלָם שֶׁלֹּא גִּלָּהוּ ה׳ לָאוּמּוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) נְשָׁמָה יְתֵרָה לָא אוֹדְעִינְהוּ. וְהַעִירוֹתִי בִּצְפוּנוֹ שֶׁל דָּבָר בְּמַה שֶׁהִקְשׁוּ בַּגְּמָרָא עַל הוֹדָעַת שַׁבָּת לָאוּמּוֹת, שֶׁאִם לָא אוֹדְעִינְהוּ לָא לִעַנְשׁוּ עֲלָהּ, וְאָמְרוּ: שַׁבָּת אוֹדְעִינְהוּ, נְשָׁמָה יְתֵרָה לָא אוֹדְעִינְהוּ, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, וְלָמָּה לֹא יָבוֹאוּ בְּטַעֲנָה גַּם כֵּן וְיֹאמְרוּ אִם הָיָה מוֹדִיעָם נְשָׁמָה יְתֵרָה הָיוּ מְקַבְּלִין שַׁבָּת וְלֹא לִעַנְשׁוּ עָלֶיהָ? וְנִרְאֶה כִּי לָזֶה נִתְחַכְּמוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ (שבת י:) מַתָּנָה טוֹבָה וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ כִּי אֵין דָּבָר זֶה אֶלָּא בְּגֶדֶר מַתָּנָה אֲשֶׁר נִתְרַצָּה ה׳ לָתֵת לְעַמּוֹ, וְאֵינָהּ שָׂכָר שֶׁיָּבוֹאוּ בְּטַעֲנָה הָאוּמּוֹת כַּנִּזְכָּר, כִּי אֵין דֶּרֶךְ לוֹמַר לָמָּה לֹא נָתַתָּ לָנוּ מַתָּנָה גַּם אֲנַחְנוּ. עוֹד תִּמְצָא כִּי כְּבָר קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת קֹדֶם נְתִינַת נְשָׁמָה יְתֵרָה, וּמֵעַתָּה עָנוֹשׁ יֵעָנְשׁוּ כָּל הָאוּמּוֹת עַל הַשַּׁבָּת וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת.
שמות לא:טז · פירוש טו
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
וְעִנְיַן נְשָׁמָה זוֹ הַיְּתֵרָה רָמְזוּ מְקוֹמָהּ רַבּוֹתֵינוּ בְּאָמְרָם ״מַתָּנָה טוֹבָה בְּבֵית גְּנָזַי״, וְיָדוּעַ הוּא מָקוֹם הַנִּקְרָא גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם עֶלְיוֹן, וּנְשָׁמָה זוֹ מַחְצָבָהּ שָׁם הוּא. וְלָזֶה תִּקָּרֵא שַׁבָּת, כְּאָמְרָם ״וְשַׁבָּת שְׁמָהּ״ כְּשֵׁם הָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ הִיא, שֶׁנִּקְרָא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת (ראש השנה לא.). וְעוֹלָם זֶה אֵין בּוֹ עִצָּבוֹן וְעָלָיו לֹא בָּא כְּדִבְרֵיהֶם בּוֹ אֶלָּא עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָזֶה צִוָּה ה׳ לְהַרְחִיק בְּיוֹם שַׁבָּת כָּל אוֹתָם בְּחִינוֹת הַחוֹל, הַמְּלָאכָה וְהָעִנּוּי, כִּי בְּאַחַת מֵהֵנָּה תִּגְעַל הַנְּשָׁמָה מִשֶּׁבֶת בְּקֶרֶב אִישׁ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁעִקַּר אִסּוּר אַזְהָרַת מְלָאכוֹת שַׁבָּת בֵּאֵר ה׳ שֶׁהֵם בַּמַּחְשָׁבָה, כְּאָמְרָם (ביצה יג.) ״מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה״, וַאֲפִלּוּ דִּבּוּר שֶׁל חוֹל אָסוּר (שבת קיג:), דִּכְתִיב (ישעיה נח,יג) ״מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר״. וְהַכֹּל לְצַד תּוֹסֶפֶת נְשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה לַעֲשׂוֹת לְפָנֶיהָ כְּסֵדֶר עוֹלָם שֶׁבָּאָה מִמֶּנּוּ. וְהוּא מַה שֶׁצִּוָּה ה׳ בְּאָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ נְשָׁמָה הַנִּקְרֵאת שַׁבָּת, וְתַכְלִית שְׁמִירָה זוֹ הִיא הַשָּׂגַת עוֹלָם שֶׁשְּׁמוֹ שַׁבָּת. וְהוּא אָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת. וְתֵדַע כִּי מִן הַנִּמְנָע הַחֶלְטִי שֶׁיַּשִּׂיג אָדָם עֲלוֹת לְעוֹלָם עֶלְיוֹן זוּלַת בְּאֶמְצָעוּת הַשָּׂגַת עָנָף מִמֶּנּוּ בִּהְיוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָזֶה אִם לֹא יַשִּׂיגוּ יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת נְשָׁמָה זוֹ אֵין בָּהֶם יְכֹלֶת לַעֲמֹד בְּגֶדֶר עֶלְיוֹן. וְהוּא אָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ תַּעֲשׂוּ לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁתּוּכְלוּ הַשֵּׂג עֲמוֹד שָׁם וּלְהִתְעַנֵּג נַפְשָׁם בְּגִנְזֵי עֶלְיוֹן. וְאָמְרוֹ לְדֹרֹתָם, כִּי שָׁם יִתְקַבְּצוּ כָּל דּוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא.
שמות לא:טז · פירוש טז
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לְשׁוֹן דִּירָה, וְלָזֶה כְּתוּבָה חֲסֵרָה בְּלֹא וָא״ו, וְהֵם דְּבָרֵינוּ שֶׁיִּרְמֹז אֶל מְקוֹם דִּירַת הַנְּשָׁמוֹת, וְהוּא עוֹלָם הַמְקֻוֶּה שֶׁכָּרַת ה׳ בְּרִית לָתֵת לָנוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּרִית עוֹלָם. וְאוּלַי שֶׁיִּרְמֹז בְּאָמְרוֹ בְּרִית עוֹלָם לְתַרְיַ״ג מִצְווֹת, שֶׁחֶשְׁבּוֹן בְּרִית עוֹלֶה תַּרְיַ״ב וְכֻלָּם תְּלוּיִים בְּשַׁבָּת הֲרֵי תַּרְיַ״ג, וְלָזֶה סָמַךְ תֵּיבַת ״בְּרִית״ לְ״עוֹלָם״ לוֹמַר כִּי עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת הוּא מְקַיֵּם כָּל תַּרְיַ״ג מִצְווֹת שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגְדָּם וְהִנֵּה עוֹלָמוֹ.
שמות לא:טז · פירוש יז
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
וְאָמְרוֹ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – פֵּרוּשׁ, אֵין זָר אִתָּנוּ בָּעוֹלָם הַלָּז, וְאוּלַי שֶׁגַּם הַמַּלְאָכִים לֹא יֵשְׁבוּ בִּמְסִבָּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הוּא לְמַעְלָה מֵעוֹלָם הַמַּלְאָכִים. וְעַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר כג:כג) ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כ) שֶׁהַמַּלְאָכִים יִשְׁאֲלוּ לְיִשְׂרָאֵל הַקְּרוֹבִים לָאֵל מַה פָּעַל אֵל.
שמות לא:טז · פירוש יח
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – יִהְיֶה סוֹד הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים וְלֹא יֵדָעֵם אָדָם בָּעוֹלָם, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז.) שֶׁאָמְרוּ: נְשָׁמָה יְתֵרָה לֹא אוֹדְעִינְהוּ, כִּי אֵין חֵפֶץ לַה׳ שֶׁיֵּדְעוּ הָאֻמּוֹת סִתְרֵי אֵל חַי, וְהוּא אָמְרוֹ (תהלים קמז:יט-כ): ״חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יג:) וְכוּ׳. וְאָמְרוֹ אוֹת הִיא לְעוֹלָם – פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁכָּל זֶה יִהְיֶה סוֹד לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא יְגַלּוּ הַדָּבָר, אִם כֵּן הַבָּא לִשְׁאֹל עַל מִצְוַת הַיּוֹם: ״מַה יּוֹם מִיָּמִים? מַה אוֹת נַעֲשָׂה בּוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָּל הַשִּׁנּוּיִים?״ – מַה תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתֵנוּ אֵלָיו? לָזֶה אָמַר ״אוֹת הִיא לְעוֹלָם״ – פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה נִגְלֶה לְבָאֵי עוֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וְגוֹ׳. טַעַם זֶה יִהְיֶה נִגְלֶה לְזוּלָתֵנוּ, וְעִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל טַעֲמָם כָּמוּס עִמָּם חָתוּם בְּאוֹצְרוֹת הַחַיִּים.
שמות לד:יח · פירוש א
אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם׃
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. טַעַם מִצְוָה זוֹ כָּאן לְצִיּוּן כִּי הֵן אֵלֶּה תִּקּוּנֵי הַחֵטְא שֶׁקּוֹדֵם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ב מ.) כִּי הֶחָמֵץ הוּא בְּחִינַת אֵל אַחֵר, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ בְּיֶתֶר שְׂאֵת לִשְׁמוֹר אֶת הַדָּבָר, וְצִוָּה כָּאן עַל כְּלָלוּת הַמּוֹעֲדִים. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֵגֶל (שמות לב:ד) ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ״ וְגוֹ׳, וְכָל הַמּוֹעֲדִים תְּלוּיִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, לָזֶה חָזַר ה׳ עַל הַדְּבָרִים כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם הַפְּרָטִים שֶׁיֵּשׁ נֶגְדִּיּוּת לָהֶם בְּמַשְׁמָעוּת מַאֲמַר הַכְּפִירָה, וְזֶה אֶחָד מִפְּרָטֵי הַתְּשׁוּבָה הַצְּרִיכִין. וְהִזְכִּיר שְׁמִירַת שַׁבָּת לְפִי שֶׁהֵם עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, לָזֶה אָמַר ה׳ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא גַּם כֵּן שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁבָּזֶה יְתֻקַּן הַמְּעֻוָּת. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל.
שמות לה:א · פירוש ד
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ אֵלֶּה הַדְּבָרִים, וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת צז:) דָּרַשׁ מִכָּאן רַבִּי ל״ט מְלָאכוֹת כְּמִנְיַן אֵלֶּה ל״ו, דְּבָרִים שְׁנַיִם, הַדְּבָרִים שְׁלֹשָׁה, הֲרֵי ל״ט, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״, וְעוֹד כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמַר בְּמִצְוָה זוֹ אֶלָּא עִנְיַן שַׁבָּת אֵיךְ יֻצְדַּק לֵאָמֵר עָלָיו ״תַּעֲשׂוּ״.
שמות לה:א · פירוש ה
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח,א) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (במדבר טו:כב) ״כִּי תִשְׁגּוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה. וּמֵעַתָּה הִנֵּה צְרִיכִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן כָּל תרי״ג מִצְווֹת אֲשֶׁר פָּגְמוּ בְּכֻלָּן, וְדָבָר זֶה הוּא רָחוֹק מִגֶּדֶר הַהַשָּׂגָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּאָה מִצְוַת ה׳ לָהֶם שֶׁיִּזָּהֲרוּ בְּמִצְוַת שַׁבָּת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פכ״ה) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, וּבָזֶה יְתַקְּנוּ פְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הַתּוֹרָה. וְהוּא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן תִּקּוּן, בָּזֶה יְתֻקְּנוּ פְּגָמֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמָה הֵם הַדְּבָרִים? שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ׳. וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁקָּשֶׁה עוֹד, לָמָּה חָזַר עוֹד לְצַוּוֹת עַל הַשַּׁבָּת אַחַר שֶׁכְּבָר צִוָּה כַּמָּה פְּעָמִים, וְעוֹד לָמָּה צִוָּה עָלָיו סָמוּךְ לְמִצְוַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. וְלִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי יְצַו ה׳ עַל תִּקּוּן הֶעָבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻכְשָׁרִים לִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם, וּבְמִצְוַת שַׁבָּת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה הִיא תַּקָּנַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו נו:ב) ״אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיח,ב) כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ.
שמות לה:א · פירוש ו
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פרשת תשא): רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר פְּרָטָא אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁכָּל הַמְּשַׁמֵּר שַׁבָּת מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ? דִּכְתִיב ״וְשָׁמְרוּ״ וְגוֹ׳ ״לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת״ עַד כָּאן. וְהִנֵּה בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא פֵּרַשְׁתִּי דְּרָכִים רַבִּים בְּאָמְרוֹ ״לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת״, וּדְרָשָׁה זוֹ זֶה מְקוֹמָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם – פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁהֵם שַׁבָּתוֹת אַתֶּם עוֹשִׂים אוֹתָם, וְהָבֵן.
שמות לה:א · פירוש ז
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי הֲגַם כִּי מִצְוַת שַׁבָּת הִיא שְׁמִירָה מֵהַמְּלָאכוֹת וּשְׁבִיתָה וְאֵין כָּאן מַעֲשֶׂה לִטּוֹל עָלֶיהָ שָׂכָר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ שֶׁיִּהְיוּ בְּגֶדֶר מַעֲשֶׂה לִטּוֹל עֲלֵיהֶם שָׂכָר. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא (שמות לא:טז) טַעַם לָזֶה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֵלֶּה לִשְׁלוֹל הַדּוּגְמָא שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּבְחִינַת שְׁמִירָה לְבַד אֵינוֹ כִּבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה לִטּוֹל עָלָיו שָׂכָר.
שמות לה:א · פירוש ח
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
וְעַל פִּי הַמִּדְרָשׁ (יקלוט שמעוני תח) שֶׁאָמְרוּ כִּי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הַקְהֵל קְהִלּוֹת וּדְרֹשׁ בָּרַבִּים כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ לְדוֹרוֹת הַבָּאִים לְהִקָּהֵל בְּכָל שַׁבָּת וְכוּ׳, יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן: וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים, פֵּרוּשׁ הַקְהָלַת הָעֵדָה וּדְרָשַׁת הַתּוֹרָה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם. אוֹ יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֹתָם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַדְּבָרִים מִתְכַּפְּרִים כָּל עֲוֹנוֹתָם כְּמַאֲמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁם.
שמות לה:ב · פירוש א
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה. טַעַם זִכְרוֹן עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בִּימֵי הַחוֹל, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם יִהְיֶה יוֹם שְׁבִיעִי קֹדֶשׁ, תֵּעָשֶׂה הַמְּלָאכָה הַצְּרִיכָה לְךָ בְּשֵׁשֶׁת יָמִים.
שמות לה:ב · פירוש ב
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃
אוֹ יִרְצֶה הַכָּתוּב לֶאֱסוֹר מְלֶאכֶת שַׁבָּת בֵּין עַל יְדֵי עַצְמוֹ בֵּין עַל יְדֵי גּוֹי, וְהוּא אָמְרוֹ שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה בְּצֵירִ״י תַּחַת הַתָּי״ו, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה נַעֲשֵׂית, אֲבָל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵין לְךָ לַעֲשׂוֹת, וְזֶה כְּהָאוֹמֵר אֲמִירָה לְגוֹי אֲסוּרָה דְּבַר תּוֹרָה (מכילתא פרשת בא). וְטַעַם אָמְרוֹ שֵׁשֶׁת וְלֹא בְּשֵׁשֶׁת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה כִּי יֵשׁ מִצְוָה בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בָּהֶם.
שמות לה:ב · פירוש ג
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהֹוָ֑ה כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃
עוֹד יִרְמוֹז כִּי לֹא יָקוּמוּ שֵׁשֶׁת יָמִים בִּמְלַאכְתָּם אֲשֶׁר הֱכִינָם ה׳ לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא אִם יוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, אֲבָל אִם לֹא יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת לֹא יִהְיוּ הַשֵּׁשֶׁת יָמִים, כִּי שַׁבָּת הוּא נֶפֶשׁ קִיּוּם הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁהִקְדַּמְנוּ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (בראשית ב:ב) ״וַיְכַל וְגוֹ׳ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ יְעֻיַּן שָׁם.

ויקרא

ויקרא יב:ג · פירוש א
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְצַוּוֹת לָזֶה, וַהֲלֹא כְּבָר אָמְרָה הַתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת לֶךְ לְךָ כָּל פְּרָטֵי דִּינֵי מִילָה. וְאִם לְהוֹדִיעַ שֶׁצָּרִיךְ לָמוּל בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, גַּם לְהוֹדִיעַ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים, שבת קלב.) ״וּבַיּוֹם״ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, קָשֶׁה, לָמָּה לֹא רָשַׁם ה׳ פְּרָטֵי דִּינִים אֵלּוּ שָׁם בְּפָרָשַׁת מִילָה שֶׁנִּכְתְּבָה בְּפָרָשַׁת לֶךְ לְךָ (בראשית יז:יב)?
ויקרא יב:ג · פירוש ב
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וְאוּלַי כִּי לֹא קָבַע ה׳ פְּרָט זֶה בְּמִצְוַת אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב אָדָם כִּי לֹא הֵקֵל ה׳ שַׁבָּת לְגַבֵּי מִילָה אֶלָּא לְהָאָבוֹת שֶׁלֹּא קִבְּלוּ הַתּוֹרָה וְחוּמְרַת שַׁבָּת, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּצְטַוּוּ מֵה׳ (שמות לא:יד) ״מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת״ לֹא יִדְחֶה שַׁבָּת, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ק.) שֶׁהַמִּצְוָה בְּסִינַי נֶאֶמְרָה אֶלָּא שֶׁנִּכְתְּבָה בִּמְקוֹמָהּ, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ מָקוֹם לְבַעַל דִּין לַחְלוֹק כִּי אֵין לִלְמֹד לְהָקֵל בְּשַׁבָּת, וְלֹא הֵקֵל ה׳ בָּזֶה אֶלָּא לְהָאָבוֹת שֶׁלֹּא קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר עַל כֵּן צִוָּה פְּרָט זֶה לַבָּנִים שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה.
ויקרא יב:ג · פירוש ג
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי מִן הַסְּתָם פָּשׁוּט הוּא, כִּי מִצְוַת מִילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּפָרָשַׁת לֶךְ לְךָ (בראשית יז:יב) לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַדְּבָרִים הֵם כִּנְתִינָתָן מִפִּי הַגְּבוּרָה לְאַבְרָהָם בְּלֹא תּוֹסֶפֶת דְּבָרִים בָּהֶם אַחַר מַתַּן תּוֹרָה. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם שֶׁיְּצַוֶּה ה׳ לְאַבְרָהָם לָמוּל אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, כִּי הוּא מֵעַצְמוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה, הֲגַם שֶׁמְּקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן יִדְחֶה שַׁבָּת מִלִּפְנֵי מִילָה, כִּי מִילָה הוּא מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהּ וְשַׁבָּת הִיא מִצְוָה שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה בָּהּ כָּל עִקָּר, וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן הֲרֵי זֶה חָס וְשָׁלוֹם לֹא טוֹב עָשָׂה. וְאִם כֵּן אֵין מָקוֹם שֶׁיְּצַוֵּהוּ ה׳ לָמוּל אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, וְאִם הָיָה מְצַוֶּה הָיוּ מִשְׁתַּבְּרִים הַקּוּלְמוּסִים עָלָיו לָמָּה הֻצְרַךְ לְצַוּוֹת וְכוּ׳, אֲשֶׁר עַל כֵּן הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְצַוּוֹת עַל הַדָּבָר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיֶּשְׁנָם בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת. כְּמוֹ כֵן מַה שֶׁדָּרְשׁוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּרִבּוּי תֵּבַת ״יִמּוֹל בְּשַׂר״ לָמוּל אֲפִלּוּ בַּהֶרֶת, מִצְוָה זוֹ לֹא נֶאֶמְרָה לְאַבְרָהָם מִטַּעַם הַנִּזְכָּר.
ויקרא יב:ג · פירוש ה
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וְצָרִיךְ לָדַעַת מִי גִּלָּה סוֹד זֶה כִּי בִּשְׁמוֹנָה יָמִים יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְנִרְאֶה כִּי כֹּחַ הָאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם הוּא מַה שֶׁאָמַר בַּזֹּהַר (תזריע מד., אמור צא:) שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו שַׁבָּת וְתַגִּיעֵהוּ נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַנִּשְׁפַּעַת בָּעוֹלָם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כַּיָּדוּעַ, וְאָז יִהְיֶה בֶּן קַיָּמָא, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ זַ״ל כֹּחַ הַחִיּוּנִי. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (בראשית רבה י:ט) שֶׁקּוֹדֶם שֶׁבָּא שַׁבָּת הָיָה הָעוֹלָם רוֹפֵף וְרוֹעֵד, כֵּיוָן שֶׁבָּא שַׁבָּת נִתְחַזֵּק וְנָח, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כֹּחַ. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וּבַיּוֹם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהַסְמִיךְ מִילָה לְמִצְוַת נִדָּה שֶׁמִּלְּפָנֶיהָ, לוֹמַר כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, שֶׁאִם יִשְׁמֹר מִצְוַת נִדָּה יוֹסִיף לִזְכּוֹת עֲשׂוֹת מִצְוַת מִילָה.
ויקרא יט:ג · פירוש ג
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ טַעַם נָכוֹן גַּם בִּסְמִיכוּת וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (ח״ב רעז, ח״ג שא) כִּי שִׁבְעָה צַדִּיקִים יִתָּכְנוּ לָהֶם שִׁבְעַת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וְאָמְרוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (ריש פרשת תולדות) כִּי יוֹם שַׁבָּת הוּא כְּנֶגֶד יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְהוּא סוֹד הַשָּׁלוֹם, וְלָזֶה אָנוּ אוֹמְרִים שַׁבָּת שָׁלוֹם וְאָנוּ מְבָרְכִין ״הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם״, וְהִיא בְּחִינַת יְסוֹד הַכֹּל, וְיוֹסֵף לְצַד צִדְקָתוֹ אֲשֶׁר שָׁמַר אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ מִגֶּשֶׁת אֶל הַטֻּמְאָה יָרַשׁ בְּחִינָה זוֹ. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן וְאֶת שַׁבְּתֹתַי שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת: אַחַת שְׁמִירַת עַצְמוֹ מִלְּטַמֵּא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְאַחַת שְׁמִירַת שַׁבָּת, וּשְׁנֵיהֶם בְּחִינָה אַחַת, וְלָזֶה נִקְרָאִים שְׁנֵיהֶם אוֹתוֹת, בְּשַׁבָּת אָמַר (שמות לא:יג) ״אוֹת הִיא בֵּינִי״ וְגוֹ׳, וּבְמִילָה אָמַר (בראשית יז:יא) ״וְהָיָה לְאוֹת״. וְתֵדַע כִּי שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת בְּעֵרֶךְ הַמַּעֲשִׂי הֵם שְׁתַּיִם, אֲבָל בָּעֵרֶךְ הַמְּסֻבָּב מֵהֶם הוּא בְּחִינָה אַחַת, וְהַשּׁוֹמֵר אֶחָד מֵהֶם יְסוֹבֵב הַתִּקּוּן וְהִתְקַשְּׁרוּת נַפְשׁוֹ בִּשְׁתֵּי הַמִּצְווֹת, וְלָזֶה אָמַר וְאֶת שַׁבְּתֹתַי.
ויקרא יט:ג · פירוש יא
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ (בבא מציעא לב:) מִנַּיִן שֶׁאִם אָמַר לוֹ אָבִיו חַלֵּל שַׁבָּת וְכוּ׳ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לוֹ, דִּכְתִיב ״אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ׳ אֲנִי ה׳״ – שֶׁאַתָּה וְאָבִיךָ חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי, עַד כָּאן. הִנֵּה לְטַעַם ״אַתָּה וְאָבִיךָ״ וְכוּ׳ שֶׁדָּרְשׁוּ מֵאָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳״ מוּבָן כִּי כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יִהְיֶה בְּכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, הֲגַם שֶׁאֵינָם חֲמוּרִים כְּשַׁבָּת, כְּגוֹן הֲשָׁבַת אֲבֵדָה וְלִטַּמֵּא לְמֵתִים. אִם כֵּן לָמָּה לֹא הִסְמִיךְ אֶלָּא מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא חֲמוּרָה, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַסְמִיךְ מִצְוָה אַחֶרֶת קַלָּה? גַּם בָּזֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לִנְתִינַת טַעַם ״אֲנִי ה׳״ לְהָבִיא מִמֶּנָּה שְׁאָר מִצְווֹת קַלּוֹת.
ויקרא יט:ג · פירוש יב
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ה׳ מֵהִלְכוֹת מַמְרִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ רְשָׁעִים גְּמוּרִים וְכוּ׳ אָסוּר לוֹ לְהַכּוֹתָם וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְדִיְּקוּ כָּל הָאַחֲרוֹנִים כִּי דַּוְקָא לְהַכּוֹתָם אָסוּר, אֲבָל כְּבוֹדָם וּמוֹרָאָם אֵינוֹ חַיָּב בּוֹ. וְהֶעֱלֵיתִי בְּחִבּוּרִי עַל יוֹרֶה דֵעָה בְּיִשּׁוּב דִּבְרֵי רַמְבָּ״ם עִם מַה שֶׁכָּתַב בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת מַמְרִים שֶׁחַיָּב לְכַבְּדָם, כִּי לֹא כָּתַב כֵּן אֶלָּא בְּמִי שֶׁעָבַר קְצָת עֲבֵרוֹת לְתֵאָבוֹן בְּאַקְרַאי, וְכָאן מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁהֻחְזַק בְּרֶשַׁע גָּמוּר, וְלָזֶה דִּקְדֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ ״רְשָׁעִים גְּמוּרִים״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״רְשָׁעִים״. וְסוֹבֵר אֲנִי שֶׁרְשָׁעִים גְּמוּרִים הֵם עוֹבְרִים עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת הַבָּאוֹת לְיָדָם, אֵלּוּ אֵינוֹ חִיּוּב עַל הַבֵּן לִירֹא מֵהֶם וּלְכַבְּדָם. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כֻּלְּכֶם אָבוֹת וּבָנִים, וְדוּק מִינָּהּ שֶׁאִם הָאָבוֹת לֹא יִשְׁמְרוּ שַׁבְּתוֹת ה׳ הֲרֵי פָּקַע מִצְוַת מוֹרָאָם, כִּי שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (שמות רבה כה:יב) וְנִקְרָא רָשָׁע גָּמוּר.
ויקרא יט:ג · פירוש יג
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִתְפָּרֵשׁ כָּל הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה אָמַר שַׁבְּתוֹתַי לְשׁוֹן רַבִּים וְלֹא לְשׁוֹן יָחִיד כַּדֶּרֶךְ הָרָגִיל בְּכָל הַתּוֹרָה. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (שבת סט:) שֶׁבָּא לִתֵּן שְׁמִירָה אַחַת לְשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאִם עָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם שַׁבָּת אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. וְנִרְאֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (ח״ב ה:) כִּי ״שַׁבְּתוֹתַי״ יִרְמֹז לַלַּיְלָה וְלַיּוֹם, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דָּא שַׁבְּתָא וּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, כִּי לַיְלָה כַּיּוֹם יִתְקַדֵּשׁ, וּלְצַד שֶׁבְּחִינַת לַיְלָה אֵינוֹ שָׁוֶה לִקְדֻשַּׁת יוֹם כִּי הַלַּיְלָה הוּא בְּחִינַת אוֹר הַמִּתְיַחֵס אֵלָיו כַּלָּה וְהוּא בְּחִינַת ״שָׁמוֹר״, וְהַיּוֹם הוּא בְּחִינַת אוֹר עֶלְיוֹן הַמִּתְיַחֵס אֵלָיו בְּחִינַת חָתָן הַמַּשְׁפִּיעַ בְּאוֹר הַלַּיְלָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְלָזֶה יִתְיַחֵס אֵלָיו ״זָכוֹר״. וְלָזֶה אָמַר בַּזֹּהַר (ח״ב פח.) כִּי סְעוּדַת לַיְלָה הִיא סְעוּדַת חֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין וּסְעוּדַת יוֹם הִיא סְעוּדָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא אַב הָרַחֲמִים, וְלָזֶה יִקָּרֵא קִדּוּשׁ הַיּוֹם בִּלְשׁוֹן חֲזַ״ל (פסחים קו.) קִדּוּשָׁא רַבָּא. וְשָׁמַעְתִּי גַּם רָאִיתִי כָּתוּב (בסוף שו״ע האריז״ל) מַעֲשֶׂה שֶׁבִּימֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא עָמַד טוֹעֶה אֶחָד וְכָתַב בִּרְאָיוֹת כִּי יוֹם שַׁבָּת יַקְדִּים בּוֹ הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ הַלַּיְלָה, וְנִתְגַּלָּה הַדָּבָר לְהָרַב עַל יְדֵי נֵס וְסָתַר מוֹעֲצוֹתָיו וְכוּ׳ דִּרְשׁוּ מֵעַל סִפְרוֹ (אגרת שבת). וּכְנֶגֶד דַּעַת טוֹעָה זוֹ דִּבֵּר הַכָּתוּב וְאָמַר אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, הִקְדִּים אֵם לָאָב וְהִשְׁוָה לְמִצְוָה זוֹ מִצְוַת הַשַּׁבָּת וְאָמַר וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי שֶׁהֵם לַיְלָה וְיוֹם וְכוּ׳, לוֹמַר שֶׁגַּם בָּהֶם יַקְדִּים בְּחִינַת הָאֵם שֶׁהִיא לַיְלָה לִבְחִינַת הָאָב שֶׁהוּא הַיּוֹם, שֶׁכְּסֵדֶר הוֹרִים כֵּן סֵדֶר שַׁבָּתוֹת מַעֲלֵי שַׁבְּתָא וְשַׁבְּתָא, וְלֹא כְּדַעַת הַטּוֹעִים הַנִּזְכֶּרֶת.
ויקרא יט:ל · פירוש א
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה מַה שֶׁצִּוָּה בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה (ויקרא יט:ג). וְרַזַ״ל בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: יָכוֹל יְהֵא בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״ וְגוֹמֵר, עַד כָּאן. דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ מִקּוֹשִׁי הַסְּמִיכוּת, אֲבָל קוֹשִׁי הַכֶּפֶל בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב ״וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״ סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״ הָאָמוּר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וְאֶת שַׁבְּתֹתַי״ וְגוֹ׳.
ויקרא יט:ל · פירוש ב
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
וְנִרְאֶה כִּי מִצְוָה זוֹ קְשׁוּרָה עִם מַה שֶׁלְּפָנֶיהָ, כִּי לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ לָאָב לְבַל יְחַלֵּל בִּתּוֹ לְהַזְנוֹתָהּ, לִפְעָמִים יִמָּצֵא כִּי הַבַּת מֵעַצְמָהּ תְּחַלֵּל כְּבוֹד עַצְמָהּ וּכְבוֹד אָבִיהָ לִזְנוֹת וְאֵין יַד הָאָב בָּאֶמְצַע, לָזֶה צִוָּה ה׳ לָאָב שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁמִירָה לְבַל תִּזְנֶה הַבַּת כִּי הַכֹּל תָּלוּי בַּמּוֹלִיד. וְלֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁלֹשׁ סִבּוֹת אֲשֶׁר יַפְעִילוּ הוֹלָדַת טֶבַע רַע בַּנּוֹלָדִים: הָאֶחָד, אִם בִּשְׁעַת הַזִּוּוּג יְכַוֵּן אֶל הֲנָאַת הַמִּשְׁגָּל לֹא לְסִבַּת מִצְוַת הַבּוֹרֵא לְקַיֵּם הַמִּין, זֶה יוֹלִיד בַּנּוֹלָד תִּגְבּוֹרֶת (רַע). הַמִּין הַשֵּׁנִי מִמֶּנָּה, פֵּרוּשׁ מִצַּד שֶׁהָאִשָּׁה מַעֲשֶׂיהָ לֹא טוֹבִים, רַחְלָא בָּתַר רַחְלָא אָזְלָא (כתובות סג.). ג׳, אִם הַמּוֹלִידִים אָב אוֹ אֵם חָשְׁבוּ בְּחִינַת הָרַע בְּהֶסַּח הַדַּעַת, וּכְמַעֲשֵׂה חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (סנהדרין קד.) אֲשֶׁר מַחֲשַׁבְתָּם סִבְּבָה הוֹלָדַת בִּלְתִּי הָגוּן, הֲגַם הֱיוֹתָם יְסוֹדֵי עוֹלָם.
ויקרא יט:ל · פירוש ג
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
כְּנֶגֶד סִבָּה רִאשׁוֹנָה אָמַר אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּזֹּהַר (ח״ב פט.) בְּפָסוּק ״לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי״ (ישעיהו נו:ד), שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הַמְּסָרְסִים אֶת עַצְמָם וְאֵינָם נִזְקָקִים לִנְשׁוֹתֵיהֶם אֶלָּא בְּלֵיל שַׁבָּת, וּמוֹשְׁכִין לִבְנֵיהֶם נְשָׁמוֹת קְדוֹשִׁים, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהָרוֹצֶה לְהוֹלִיד בֵּן בַּעַל נֶפֶשׁ טְהוֹרָה צָרִיךְ לְסָרֵס עַצְמוֹ וְלַעֲצֹר כֹּחַ הַתָּאֵב, וְלֹא יִפְעַל אֶלָּא לַתַּכְלִית הַמְּצֻוֶּה בּוֹ מֵאֵת ה׳ בָּרוּךְ הוּא. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ לִמְנֹעַ נֶפֶשׁ זוֹנָה מִבֵּיתוֹ, אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ לְהִזְדַּוֵּג בָּהֶם, וּבָזֶה תּוֹלִיד נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה הַמּוֹאֶסֶת בִּזְנוּת. וּכְנֶגֶד סִבָּה שְׁנִיָּה שֶׁהוּא הַחֲשָׁשׁ מִצַּד הָאֵם אָמַר וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, אַזְהָרָה לִירֹא מֵהַמִּקְדָּשׁ, וּבָזֶה תִּשְׁמֹר עַצְמָהּ הָאִשָּׁה לְבַל יְבִיאֶנָּה אֶל הַמִּקְדָּשׁ לְהַשְׁקוֹתָהּ מֵי הַמָּרִים. וּכְנֶגֶד סִבָּה שְׁלִישִׁית סָמַךְ לָזֶה אַזְהָרַת אַל תִּפְנוּ אֶל הָאוֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעוֹנִים, הֵם בְּחִינַת הַטֻּמְאָה הָרוֹצָה וּמִתְאַוָּה לְהִדָּבֵק בָּאָדָם הַטָּהוֹר.
ויקרא כג:ב · פירוש ב
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי׃
וְנִרְאֶה כִּי שִׁעוּר הַכְּתוּבִים הוּא, שֶׁמִּתְּחִלָּה צִוָּה ה׳ כִּי עִקַּר הַמּוֹעֲדוֹת תָּלוּי בַּזְּמַנִּים אֲשֶׁר יִקְרְאוּ אוֹתָם, וְחָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיִּטְעוּ לוֹמַר שֶׁבִּכְלַל זֶה גַּם כֵּן קְדֻשַּׁת יוֹם הַשַּׁבָּת אִם יַסְכִּימוּ לִדְחוֹתוֹ מִיּוֹמוֹ לְיוֹם אַחֵר יִתְקַדֵּשׁ עַל פִּיהֶם, לָזֶה חָזַר וּפֵרֵשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֵלֶּה שֶׁהֵם שַׁבָּתוֹת הֵם מוֹעֲדַי, מוֹעֲדִים שֶׁקָּבַע הַבּוֹרֵא וְאֵינָם בְּגֶדֶר הִשְׁתַּנּוּת. וְחָזַר לוֹמַר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִרְשֵׁיתִי אֶתְכֶם שֶׁתִּקְרְאוּ אוֹתָם אַתֶּם, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וְגוֹ׳, פֶּסַח שָׁבוּעוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה יוֹם כִּפּוּר סֻכּוֹת, אֵלּוּ אֵין קְדֻשָּׁתָם אֶלָּא עַל פִּי יִשְׂרָאֵל.
ויקרא כו:ב · פירוש א
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {פ}
אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר הַכָּתוּב וְצִוָּה כָּאן עַל הַשַּׁבָּת. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ מִצְוַת שַׁבָּת לַמִּצְוָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, דִּכְתִיב ״לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִים״ וְגוֹ׳, לוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה שְׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה, גַּם מִצְוַת שַׁבָּת שְׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
ויקרא כו:ב · פירוש ב
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {פ}
גַּם עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל הַשְּׁמִטּוֹת, שֶׁהֵם נִקְרָאִים שַׁבָּתוֹת, דִּכְתִיב (ויקרא כה:ב) ״שַׁבָּת לַה׳״, שֶׁמַּזְהִיר עֲלֵיהֶם לְשָׁמְרָם.

במדבר

במדבר טו:לב · פירוש א
וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְגוֹ׳. קָשֶׁה, מַה בָּא הַכָּתוּב לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר? וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת צו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְקוֹשֵׁשׁ מַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הָיָה, עַד כָּאן. גַּם אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק א׳ (שבת ו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּנוּ רַבָּנָן: סְרַטְיָא וּפְלַטְיָה וְכוּ׳ זוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִקְשׁוּ בַּשַּׁ״ס: וְלִחְשׁוֹב נַמִּי מִדְבָּר, דְּהָא תַּנְיָא אֵיזֶהוּ רְשׁוּת הָרַבִּים סְרַטְיָא וְכוּ׳ וְהַמִּדְבָּר, וְתֵרֵץ אַבַּיֵי: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בַּמִּדְבָּר, כָּאן בַּזְּמַן הַזֶּה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בַּזְּמַן הַהוּא חָשׁוּב רְשׁוּת הָרַבִּים, בַּזְּמַן הַזֶּה אֵינוֹ מְקוֹם הִלּוּךְ לָרַבִּים, פֵּרוּשׁ, וּבָרַיְתָא דְּקָתָנֵי ״וְהַמִּדְבָּר״, הָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאִי אִיכָּא רַבִּים מְצוּיִים עַכְשָׁיו בַּמִּדְבָּר תָּדִיר, גַּם כֵּן הוּא בִּכְלַל רְשׁוּת הָרַבִּים.
במדבר טו:לב · פירוש ב
וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, כְּשֶׁרָצָה לְהוֹדִיעַ עֲוֹן הַמְּקוֹשֵׁשׁ שֶׁהוּא מַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת לִסְבָרַת רַב יְהוּדָה, הִקְדִּים לוֹמַר ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר״, פֵּרוּשׁ, וּבָזֶה הוּא שֶׁנֶּחְשַׁב לוֹ חִלּוּל הַשַּׁבָּת לְהִתְחַיֵּב מִיתָה, אֲבָל אִם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הֲגַם שֶׁהָיָה מַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת שָׁם אֵינוֹ חַיָּב, שֶׁאֵין לוֹ דִּין רְשׁוּת הָרַבִּים.
במדבר טו:לב · פירוש ג
וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
וּלְפִי סְבָרַת רַמְבַּ״ם (הלכות שבת פי״ד), כְּפִי מַה שֶׁנִּשְׁמַע מִדְּבָרָיו מִמַּה שֶׁמָּנָה הַמִּדְבָּר בִּכְלַל רְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא חִלֵּק אִם מְצוּיִים יִשְׂרָאֵל לְשֶׁאֵינָם מְצוּיִים, וּפֵרַשְׁתִּי בּוֹ בְּחִבּוּרִי ״חֵפֶץ ה׳״ שֶׁחִבַּרְתִּי בִּימֵי חָרְפִּי, שֶׁהָרַמְבַּ״ם מְפָרֵשׁ דִּבְרֵי אַבַּיֵי עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״כָּאן בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל״ – פֵּרוּשׁ, תַּנָּא שֶׁהִזְכִּיר הַמִּדְבָּר מְדַבֵּר עַל אוֹתוֹ זְמַן, לָזֶה מְנָאוֹ גַּם כֵּן, וְתַנָּא שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּזְּמַן הַזֶּה, וּזְמַן הַזֶּה אֵינָן מְצוּיִים הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת, וּלְצַד שֶׁאֵינָם מְצוּיִים לֹא טָרַח לְהַשְׁמִיעֵנוּ דִּינוֹ. וְאִין הָכֵי נַמֵּי שֶׁאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה הַמִּדְבָּר רְשׁוּת הָרַבִּים, אִם כֵּן נַחְזוֹר לְקֻשְׁיָתֵנוּ לְדֶרֶךְ זֶה: לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר״?
במדבר טו:לב · פירוש ד
וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ עוֹד שָׁם (שבת צו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּמַתְנִיתָא תָּנָא מְקוֹשֵׁשׁ תּוֹלֵשׁ הֲוָה, עַד כָּאן. וּלְצַד שֶׁתַּקְשֶׁה לְדִבְרֵי הַתַּנָּא, וַהֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (חולין פח.) בְּדִינֵי כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף אֵין מְכַסִּין בַּעֲפַר הַמִּדְבָּר מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְלֵחָה וְאֵינָהּ מַצְמַחַת, עַד כָּאן. אִם כֵּן מִנַּיִן יָצְאוּ צְמָחִים בַּמִּדְבָּר שֶׁתְּלָשָׁם מְקוֹשֵׁשׁ? לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פי״ט) שֶׁבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה מַשְׁקֶה וְהָיָה מַעֲלֶה גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וְאִם כֵּן הָיוּ גְּדֵלִים צְמָחִים בַּמִּדְבָּר לִתְלוֹשׁ. גַּם לִסְבָרַת רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב שֶׁאָמַר (שבת שם) מְעַמֵּר הָיָה, יִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה.
במדבר טו:לב · פירוש ו
וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. הִקְדִּים זִכְרוֹן הַמַּעֲשֶׂה קוֹדֶם זִכְרוֹן הַיּוֹם, וְלֹא אָמַר ״בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים״, לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ שַׁבָּת כְּשֶׁעָשָׂה מַעֲשָׂיו. וְאִם הָיָה מַקְדִּים זִכְרוֹן שַׁבָּת, הָיָה נִשְׁמָע שֶׁמְּצָאוּהוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ הַיָּדוּעַ אֶצְלָם, אֲבָל מֵאָמְרוֹ ״מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת״ חוֹזֵר זִכְרוֹן הַשַּׁבָּת אֶל הַמְּקוֹשֵׁשׁ, שֶׁיּוֹדֵעַ כִּי שַׁבָּת הוּא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) נִתְחַכְּמוּ לְהוֹצִיא דָּבָר זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ הָיָה שֶׁהוּא שַׁבָּת מִמַּה שֶׁכָּפַל לוֹמַר בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה ״מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים״, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁהוֹדִיעוּהוּ שַׁבָּת הוּא חָזַר לְקוֹשֵׁשׁ. וּלְדַרְכֵּנוּ טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״מְקוֹשֵׁשׁ״ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שִׁגְגַת מְלָאכָה, אֶלָּא הוֹדִיעוּהוּ כִּי הִיא מְלָאכָה שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ, וְהוּא אָמְרוֹ ״אוֹתוֹ מְקוֹשֵׁשׁ״, פֵּרוּשׁ הוּא הָיָה יוֹדֵעַ כִּי עוֹשֶׂה מְלָאכָה, וּבָזֶה הָיוּ לוֹ זְדוֹן שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכָה.
במדבר טו:לז · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה. טַעַם שִׁנּוּי פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁאָמַר וַיֹּאמֶר, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּכָל הַתּוֹרָה שֶׁבְּכֻלָּן הוּא אוֹמֵר ״וַיְדַבֵּר״, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני) שֶׁאָמְרוּ: כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה מַעֲשֵׂה הַמְקוֹשֵׁשׁ אָמַר לִפְנֵי ה׳: בִּימֵי הַחוֹל לוֹבְשִׁין יִשְׂרָאֵל תְּפִלִּין וְזוֹכְרִין הַמִּצְווֹת, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בַּמֶּה יִזְכְּרוּ? וְהֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי נוֹתֵן לָהֶם מִצְוַת צִיצִית שֶׁבָּהּ יִזְכְּרוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. לָזֶה אָמַר ״וַיֹּאמֶר״, פֵּרוּשׁ, אֲמִירָה הַמְּסַעֶדֶת אֶת הַלֵּב בִּמְבֻקָּשׁוֹ.
במדבר כח:ט · פירוש א
וּבְיוֹם֙ הַשַּׁבָּ֔ת שְׁנֵֽי־כְבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה תְּמִימִ֑ם וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֧לֶת מִנְחָ֛ה בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן וְנִסְכּֽוֹ׃
וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁמּוּסַף שַׁבָּת הוּא מוּעָט מִכָּל מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּמוּסְפֵי יוֹם טוֹב וְהַמּוֹעֲדִים, הוּא סוֹד לֶחֶם מִשְׁנֶה, וְלָזֶה מוּסָפָיו שְׁנֵי כְּבָשִׂים עַל שְׁנֵי כִּבְשֵׂי תָמִיד, וְסוֹד הַשְּׁבִיעִיּוֹת רָמוּז בַּיּוֹם עַצְמוֹ כִּי הוּא שְׁבִיעִי, מַה שֶׁאֵין הַשְּׁבִיעִיּוּת מְסֻיָּם לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים, וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, אֵין הַשְּׁבִיעִיּוּת קָבוּעַ בּוֹ כְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָבֵן:

דברים

דברים ד:לט · פירוש יא
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
י׳) יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כה,יב) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהִנֵּה לְפִי שֶׁיָּבֹא הַיֵּצֶר וְיֹאמַר לָאָדָם: ״מַה כֹּחֲךָ כִּי תְיַחֵל לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הָאָדָם?״ וּמַה גַּם אָדָם שֶׁעֲבָרוּהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, יַרְחִיקֵהוּ הַיֵּצֶר: ״מַה תּוּכַל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר פָּעֲלוּ יָדֶיךָ מֵהָרָעוֹת?״ לָזֶה אָמַר מֹשֶׁה וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם – אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״הַיּוֹם״ שֶׁהוּא הַשַּׁבָּת, דִּכְתִיב (שמות טז,כה): ״כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם״, תֵּן דַּעְתְּךָ עָלָיו וּבוֹ תָּשִׁיב אֶל לְבָבֶךָ כִּי הוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, וְזֶה יוֹעִיל לִסְתֹּר שְׁתֵּי טְעָנוֹת: בֵּין לְתַקֵּן מַה שֶׁעֲבָרוּהוּ מֵהַמְּרָדִים בֵּין לְהַשְׁלָמַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירָתוֹ הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ קִיֵּם תַּרְיַ״ג מִצְווֹת.
דברים ה:יב · פירוש א
שָׁמ֛֣וֹר אֶת־י֥וֹם֩ הַשַּׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשׁ֑֜וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ יְהֹוָ֥֣ה אֱלֹהֶֽ֗יךָ׃
שָׁמוֹר אֶת יוֹם וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ראש השנה כז.) זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ. וּלְדִבְרֵיהֶם אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ לַהֲעִירָם עַל שָׁמוֹר שֶׁנִּצְטַוּוּ גַּם עָלֶיהָ מִפִּי ה׳ יוֹם הַמַּעֲמָד. וְהַכַּוָּנָה בְּשָׁמוֹר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פסוק זכור) לִשְׁמֹר מִלְּאַחֲרָיו. וְיֵשׁ לָדַעַת לָמָּה לֹא נֶאֶמְרָה שָׁם שָׁמוֹר עִם זָכוֹר, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַפְרִידָם לְבַל יַחְשְׁבוּ שֶׁמַּאֲמַר שָׁמוֹר הוּא עַל זְמַן שֶׁבָּא עָלָיו מַאֲמַר זָכוֹר שֶׁהוּא מִלְּפָנָיו עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁיִּזְכּוֹר לִשְׁמֹר הַשַּׁבָּת, וּבְמַה שֶׁהִפְרִידָם הֵעִיר שֶׁהֵם שְׁתֵּי מִצְווֹת, אַחַת בַּהַכְנָסָה וְאַחַת בַּיְּצִיאָה, וְאוּלַי כִּי לְעוֹלָם לֹא אָמַר ה׳ אֶלָּא זָכוֹר אֶלָּא שֶׁאַחַת נִשְׁמַעַת מֵחֲבֶרְתָּהּ לִמְבִינֵי דַעַת, וּכְשֶׁאָמַר ה׳ זָכוֹר נִתְכַּוֵּן שֶׁיִּזְכּוֹר בִּנְתִינַת דַּעַת עָלָיו לְבַל יִהְיֶה לוֹ שִׁגָּיוֹן בּוֹ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁגַּם עַל לְאַחֲרָיו הוּא מִצְוָה, וְהוּא מַה שֶׁפֵּרֵשׁ מֹשֶׁה בְּמַה שֶׁאָמַר שָׁמוֹר, שֶׁגַּם הִיא נִכְלֶלֶת בְּזָכוֹר, וְזֶה כָּתַבְתִּי בְּדֶרֶךְ אֶפְשָׁר.
דברים ה:טו · פירוש א
וְזָכַרְתָּ֗֞ כִּ֣י־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְהֹוָ֤֨ה אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֥֤ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {ס}        
וְזָכַרְתָּ וְגוֹ׳. הֵם דִּבְרֵי מֹשֶׁה, וְהַכַּוָּנָה כִּי יוֹם הַשַּׁבָּת יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן הֶעָרָה לָאָדָם לִזְכּוֹר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּשֶׁהוּא שׁוֹבֵת בְּלֹא שִׁעְבּוּד יַרְגִּישׁ כִּי ה׳ הוּא הַמֵּנִיחַ לְעַמּוֹ מִכָּל צָרֵיהֶם וְיִתֵּן לִבּוֹ לְקַבֵּל גְּזֵרוֹת הַמּוֹצִיא מֵעַבְדוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (פסחים קיז:) מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם:
דברים ה:טו · פירוש ב
וְזָכַרְתָּ֗֞ כִּ֣י־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְהֹוָ֤֨ה אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֥֤ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {ס}        
וְאִם תֹּאמַר לָמָּה הִשְׁמִיט טַעַם הַשַּׁבָּת שֶׁאָמַר ה׳ בְּדִבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁהוּא ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים״ וְגוֹ׳? טַעַם זֶה הוּא טַעַם הַמִּצְוָה מֵעִיקָרָא, לֹא טַעַם הַחִיּוּב, וּמֹשֶׁה אָמַר טַעַם חִיּוּב אֱמוּנַת טַעַם הַמִּצְוָה, עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּכְתַבְנוּהוּ בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם גִּלְּתָה אֱמוּנַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם (שמות רבה י״ב), וְהוּא מַה שֶׁרָשַׁם בְּאָמְרוֹ וְזָכַרְתָּ וְגוֹ׳ וַיּוֹצִיאֲךָ וְגוֹ׳ בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וְשָׁם רָאִיתָ כִּי הוּא אֲדוֹן הַכֹּל, וּבָזֶה יִתְאַמֵּת לְךָ טַעַם הָאָמוּר בְּדִבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים״ וְגוֹ׳.
דברים יא:כב · פירוש ב
כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכׇל־דְּרָכָ֖יו וּלְדׇבְקָה־בֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אִם שָׁמֹר״ – פֵּרוּשׁ, אִם תַּעֲשׂוּ שְׁמִירָה לַמִּצְווֹת, בָּזֶה תִּהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁ״תִּשְׁמְרוּן״ אֶת כָּל הַמִּצְוֹת, אֲבָל בְּלֹא מִשְׁמֶרֶת תִּהְיוּ נִכְשָׁלִים בְּחֵלֶק מֵהַמִּצְוֹת. כְּגוֹן מִצְוַת שַׁבָּת, אִם לֹא יוֹסִיפוּ מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ נִכְשָׁלִים בְּגוּפוֹ שֶׁל שַׁבָּת.
דברים יג:ה · פירוש י
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאֹתוֹ תִירָאוּ – זֶה סֵדֶר מוֹעֵד, וּרְמָזָם בְּתֵיבַת אוֹתוֹ, כִּי שַׁבָּת נִקְרָא אוֹת, דִּכְתִיב (שמות לא:יז) ״אוֹת הִיא״, גַּם יָמִים טוֹבִים נִקְרָאִים אוֹתוֹת, וְיִחֵס לָהֶם הַמּוֹרָא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר (תיקון ט) יְרֵא שַׁבָּת, שֶׁצָּרִיךְ לִירֹא מֵעָנְשָׁם.
דברים לג:ג · פירוש ח
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ יִשָּׂא – לֶעָתִיד, לְפִי שֶׁאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִקְלְפוּ מֵהֶם הָעֲטָרוֹת הָהֵם שֶׁנָּשְׂאוּ עַל רֹאשָׁם, שֶׁהֵם הַמְדַבְּרִים אוֹתָם, וְהוֹרִידוּ עֶדְיָם בְּהַר חוֹרֵב (שמות לג:ה), וְזָכָה בָּהֶם מֹשֶׁה (שבת פח.), כְּאָמְרָם (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (שמות לג:ח) ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה״ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קי.) שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, פֵּרוּשׁ – הִיא הַתּוֹרָה הַמְאוֹרָסָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל מֹשֶׁה כָּל חֶלְקָם. לָזֶה אָמַר ״יִשָּׂא״ שֶׁעֲתִידִים לַחְזוֹר לָהֶם לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמְרוּ עוֹד רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סידור ר׳ אשר בשם האר״י ז״ל) שֶׁבְּיוֹם שַׁבָּת חוֹזְרִים הָעֲטָרוֹת לְרֹאשׁ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִשְׁאָר לְמֹשֶׁה אֶלָּא חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְלָזֶה הוּא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּיוֹם שַׁבָּת ״יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ״, פֵּרוּשׁ – יִשְׂמַח הֲגַם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מַתְּנַת חֶלְקוֹ שֶׁכְּבָר הֶחְזִיר לְיִשְׂרָאֵל חֶלְקָם בַּחַיִּים.