בראשית
בראשית א:א · פירוש י
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְהֵן אֱמֶת שֶׁהָיָה יָכוֹל הַבּוֹרֵא לִכְלֹל בַּמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן גַּם אֶת הַסֵּדֶר, אֶלָּא לְסִבּוֹת הַרְבֵּה עָשָׂה כֵן, וְאֶחָד מֵהֶם גִּלּוּ אוֹתָהּ רַזַ״ל בְּאָמְרָם (אבות ה:א): ״וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לִיפָּרַע וְכוּ׳, וְלִיתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים״ וְכוּ׳.
בראשית א:א · פירוש כא
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְנִרְאֶה כִּי ב׳ קֻשְׁיוֹת אֵלּוּ כָּל אַחַת מְתָרֶצֶת חֲבֶרְתָּהּ, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לא.) בִּב׳ מִקְרָאוֹת הַכְּתוּבִים בְּתַשְׁלוּם שְׂכַר הַצַּדִּיקִים: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות כ:ו): ״וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים ז:ט): ״לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר״. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לַאֲלָפִים״ – לְאוֹהֲבָיו בִּלְבַד, וְאֵינוֹ חוֹזֵר גַּם לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו שֶׁהֵם הָעוֹשִׂים מִיִּרְאָה, כִּי אוֹתָם בְּפָסוּק אַחֵר הוּזְכַּר שֶׁהֵם אֶלֶף דּוֹר. גַּם פָּסוּק שֶׁאָמַר ״לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר״ אֵינוֹ חוֹזֵר אָמְרוֹ ״לְאֶלֶף דּוֹר״, אֶלָּא לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו הַנִּסְמֶכֶת לָהּ וְלֹא לְתֵבַת ״אוֹהֲבָיו״ הַקּוֹדֶמֶת, כִּי אוֹתָם הִנֵּה שְׂכָרָם אִתָּם בְּפָסוּק אַחֵר שֶׁהוּא ״לַאֲלָפִים״.
בראשית א:א · פירוש כג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְלֹא יִקְשֶׁה לְךָ מַה מִשְׁפָּט יַעֲרֹךְ ה׳ לִבְנֵי אֵלִים יוֹשְׁבֵי שָׁמַיִם, שֶׁיֻּצְדַּק לוֹמַר עֲלֵיהֶם שֵׁם אֱלֹהִים. הֲלֹא תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו.) בְּמַעֲשֵׂה מטטרו״ן שֶׁדָּנוּהוּ לִפְנֵי אֱלִישָׁע וּמַחְיוּהוּ שִׁתִּין פּוּלְסֵי דְּנוּרָא, וְגַם אֵלִיָּהוּ וְכוּ׳ (בבא מציעא פה:), וְכַמָּה מִשְׁפָּטִים לְשָׂרֵי מַעְלָה. וַהֲגַם שֶׁאֵין לָהֶם יֵצֶר, עִם כָּל זֶה יִמָּצֵא בָּהֶם הַטָּעוּת, כִּי לִפְעָמִים לֹא יְכַוְּנוּ אֶל הָאֱמֶת וְיִשְׁגּוּ. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה הַמַּלְאָךְ מטטרו״ן וְאֵלִיָּהוּ כִּי שָׁגְגוּ, וְכֵן יִקֶר מִקְרֶה וְיַעֲנִישֵׁם ה׳ אֲפִלּוּ עַל הַשּׁוֹגֵג, מַה שֶׁאֵין שׁוֹפֵט בְּמִשְׁפָּט זֶה לְיוֹשְׁבֵי אָרֶץ. וּבָזֶה יִתְאַמֵּת מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְנָכוֹן.
בראשית א:א · פירוש כז
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
אָכֵן דַּע כִּי כַּוָּנַת שִׁתּוּף הָרַחֲמִים תִּסְבּוֹל ב׳ עִנְיָנִים: הָא׳ כִּי ה׳ יְרַחֵם לִפְעָמִים לְמִי שֶׁיַּחְפּוֹץ לְרַחֵם מִבְּלִי הֲבִיאוֹ בַּמִּשְׁפָּט, כִּי זוֹ הִיא מִדַּת הָרַחֲמִים לִמְחוֹל וְלִסְלוֹחַ. וְשֵׁם אֱלֹקִים גַּם כֵּן לְמִי שֶׁלֹּא יִרְצֶה לִמְחוֹל יְבִיאֵהוּ בַּמִּשְׁפָּט, וּכְפִי זֶה יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁלֹּא יָבֹא בַּמִּשְׁפָּט. וְדֶרֶךְ ב׳ הוּא כִּי לְעוֹלָם אֵין ה׳ מְוַתֵּר לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם, וְכָל הָעוֹלָם יַעַמְדוּ לַמִּשְׁפָּט אֵין נִמְלָט. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא נ.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״כָּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן, יִוַּתְּרוּ בְּנֵי מֵעָיו, אֶלָּא בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאֵין אָדָם נִמְלָט מִן הַדִּין״. וּכְפִי זֶה הִנֵּה בֵּרַרְנוּ לָנוּ דֶּרֶךְ הַב׳.
בראשית א:א · פירוש כח
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּמֵעַתָּה אֹפֶן הַבְּרִיאָה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בִּתְחִלָּה בָּרָא בְּמִדַּת אֱלֹהִים שֶׁהוּא יִחוּס הַמִּשְׁפָּט, וְכָךְ הוּא הַתַּכְלִית שֶׁעָמַד הַכֹּל בְּדִין. אֶלָּא שֶׁרָאָה שֶׁאוֹתוֹ הַדִּין לֹא יוּכַל הָעוֹלָם עֲמוֹד בּוֹ, שִׁתֵּף עִמּוֹ מִדַּת הָרַחֲמִים. פֵּרוּשׁ: לֹא שֶׁחָזַר בּוֹ מִמַּחְשָׁבָה רִאשׁוֹנָה חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּשְׁפָּט בְּדֶרֶךְ רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר שֶׁלֹּא לִיפָּרַע מֵהָאָדָם עָנְשׁוֹ כְּאַחַת, גַּם שֶׁלֹּא לִיפָּרַע מִמֶּנּוּ תֵּכֶף וּמִיָּד בְּלֹא הַאֲרָכַת זְמַן, וּלְעוֹלָם אֵין לָאָדָם אֶלָּא מַה שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו בְּמִשְׁפָּט, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שקלים פרק ה) ״מַאֲרִיךְ אַפֵּיהּ וְגָבֵי דִּילֵיהּ״.
בראשית א:א · פירוש כט
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁלֹּא חָזַר בּוֹ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי לֹא מָצִינוּ שֶׁקָּדַם בְּמַחְשֶׁבֶת ה׳ שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג בְּמִשְׁפָּט בְּסֵדֶר זֶה שֶׁיִּהְיֶה נִפְרָע בְּרַחֲמִים. וּלְפִי זֶה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב כַּסֵּדֶר הָאָמוּר, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא ה׳ אֱלֹהִים״ הָיְתָה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת כִּי יֵשׁ מִשְׁפָּט וְאֵין מִשְׁפָּט גַּם כֵּן לְצַד הָרַחֲמִים, כִּי לֹא הֶחְלִיט ה׳ מִשְׁפָּט לְבַדּוֹ. וּמֵאָמְרוֹ ״בָּרָא אֱלֹקִים״ לְבַד הֲרֵי הֶחְלִיט כִּי אֵין דָּבָר בְּלֹא מִשְׁפָּט, וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחַר כָּךְ ״ה׳ אֱלֹהִים״ תִּתְפָּרֵשׁ עַל אֲמִתָּתָהּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ, שֶׁהַמִּשְׁפָּט עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה הַפֵּרָעוֹן בְּדֶרֶךְ רַחְמָנוּת. וְסָמַךְ עָלֶיהָ הַכָּתוּב שֶׁנַּכְרִיחַ לְפָרֵשׁ עַל זֶה הָאוֹפֶן, לִהְיוֹת דָּבָר יָדוּעַ מוּחְזָק בְּיָדֵינוּ כִּי יְדִיעַת ה׳ לֹא תִּתְהַפֵּךְ כִּבְיָכוֹל.
בראשית א:א · פירוש לז
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד תִּתְפָּרֵשׁ בְּרֵאשִׁית עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה ל״ה:ה): הַסֵּפֶר וְהַסַּיִף יָרְדוּ כְּרוּכִים וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים – פֵּרוּשׁ: עִם רֵאשִׁית שֶׁהִיא הַתּוֹרָה בָּרָא אֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ הַדִּין שֶׁהוּא רֶמֶז הַסַּיִף.
בראשית א:א · פירוש לח
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד תִּתְפָּרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מלכים א׳ י״ח:לט) ״ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״, וְהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהֲגַם שֶׁשֵּׁם אֱלֹהִים יִתְיַחֵס אֶל הַדִּין, אַף עַל פִּי כֵן רַחֲמִים הוּא, וְכָל שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטוֹבָה יְכַוְּנוּ יַחַד לְהֵיטִיב וּלְהִתְחַסֵּד. אֶלָּא דִּלְצַד מַעֲשֵׂה הָאַחֲרוֹנִים יָצָא הַדִּין לְיַסֵּר לְמִי שֶׁרָאוּי לְיַסֵּר, וְזוּלַת זֶה גַּם שֵׁם אֱלֹקִים מִדָּתוֹ לְהֵיטִיב. וְהוּא אָמְרוֹ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, כִּי שֵׁם אֱלֹהִים הֵטִיב וּבָרָא עוֹלָם לָחוֹן וּלְרַחֵם וּלְהֵיטִיב לְשׁוֹכְנֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְאֵין לְךָ רַחֲמִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית כז:כח) ״וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים״, הֲרֵי שֶׁגַּם שֵׁם אֱלֹהִים יֵיטִיב לַטּוֹבִים בְּתוֹרַת מַתְּנַת חִנָּם, אֶלָּא שֶׁעוֹשֵׂי רִשְׁעָה יְסוֹבְבוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֱלֹהִים מוּסָר, וְלֶעָתִיד לָבֹא הַמְקֻוֶּה כֵּן יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.
בראשית א:א · פירוש מב
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ״ד.) כִּי גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם נִבְרְאוּ קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁהֵם שָׂכָר וְעוֹנֶשׁ עַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְהוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ב׳ רֵאשִׁית, כִּי ב׳ דְּבָרִים בָּרָא ה׳ מְיֻחָדִים בִּשְׁבִיל הַיִּרְאָה, שֶׁהֵם שָׂכָר וְעוֹנֶשׁ, גֵּיהִנֹּם וְגַן עֵדֶן (חגיגה ט״ו). זָכָה וְיָרֵא מֵה׳ – נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, לֹא זָכָה – נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגֵיהִנֹּם. וְאוּלַי כִּי רָמַז כִּי שְׁנֵיהֶם נוֹצְרוּ יַחַד, וְלִשְׁנֵיהֶם יִקָּרֵא רֵאשִׁית, כִּי אִם קָדְמָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ לֹא יִתְיַחֵס רֵאשִׁית אֶלָּא לְאֶחָד, הָא לָמַדְתָּ כִּי בְּדִבּוּר אֶחָד נִבְרְאוּ יַחַד.
בראשית א:א · פירוש מג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמֹז כִּי לֶֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ ב׳ עוֹלָמוֹת – עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא, וְהָאָדָם עַל יְדֵי הִתְעַסְּקוֹ בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים יַשִּׂיג הַטּוֹב וְהַחַיִּים, כָּאן הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי לֹא יְשֻׁלַּם לַצַּדִּיקִים שְׂכַר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יָכִין לָהֶם אוֹצַר הַטּוֹב שֶׁהִיא הָעִקָּר לְחֵלֶק הַנְּשָׁמָה, וְאַחַר כָּךְ אִם יוֹתִיר מְטִיבִין לוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי יִבְחַר ה׳ תְּחִלָּה לְהָכִין לָאָדָם גְּמוּל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַנִּצְחִי, וְהוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת, וְאַחַר כָּךְ וְאֵת הָאָרֶץ שֶׁהוּא עוֹלָם הַשָּׁפָל אִם הֶעֱדִיף בְּטוּבוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין מְטִיבִין לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה עַד אַחַר שֶׁיִּזְכּוּ בְּנַחֲלָתָם לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים.
בראשית א:א · פירוש נג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְלֹא תַּחְשֹׁב כִּי בִּהְיוֹת הַנְּשָׁמָה בָּאָדָם אוֹ עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בָּזֶה הוּא שָׁקֵט מִתַּחְבּוּלוֹת הַיֵּצֶר הַמַּחְטִיאוֹ וּפָנָה וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁאִם כֵּן אֵין כָּאן לֹא שָׂכָר וְלֹא עֹנֶשׁ. לָזֶה אָמַר כִּי עֲדַיִן הַחֹשֶׁךְ בָּעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִסְתַּיֵּעַ הָאָדָם לְהַעֲרִיךְ מִלְחָמָה עִמּוֹ וּלְהַבְדִּילוֹ מֵעָלָיו לְבַל הַפִּילוֹ בְּמוֹעֲצוֹתָיו, וְיַכִּיר בְּחִינַת עֲשׂוֹת רַע כִּי רַע הוּא, וְזֶה הוּא אָמְרוֹ וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה וּבֵין הַחֹשֶׁךְ שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הָרַע, וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת י:ב) ״לֵב חָכָם לִימִינוֹ״ שֶׁהוּא מְקוֹם הָאוֹר, מְקוֹם הַנְּשָׁמָה, ״וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ״ שֶׁהוּא מְקוֹם הַיֵּצֶר הָרַע. וְקָרָא לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה, וְלָזֶה הִתְפַּלֵּל דָּוִד (תהלים צא) שֶׁיַּצִּילֵהוּ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.
בראשית א:א · פירוש נד
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ ״וַיְהִי וְגוֹ׳ יוֹם אֶחָד״ – כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֻּכַּר אוֹרָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה אֶלָּא מֵחָשְׁכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא יִשְׁתַּנּוּ מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאֵין כָּאן לֹא שָׂכָר וְלֹא עֹנֶשׁ, וְלָזֶה אָמַר ״יוֹם אֶחָד״.
בראשית א:א · פירוש נה
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וִיכַוֵּין עוֹד לוֹמַר יוֹם אֶחָד עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ל״ה:) בְּפָסוּק (שיר השירים א:ג) ״עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ״ – ״עַל מוֹת״, פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ מַלְאָךְ רַע עוֹנֶה בְּעַל כָּרְחוֹ אָמֵן. וְלָזֶה אָמַר וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, פֵּרוּשׁ: מִדַּת עֶרֶב וּמִדַּת בֹּקֶר כֻּלָּם בְּהַסְכָּמָה אַחַת לְטוֹבַת הַצַּדִּיק.
בראשית א:כו · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז רָמַז בְּאָמְרוֹ לְשׁוֹן יְרִידָה, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁהוֹדִיעוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספר הגלגולים), כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂי הָאָדָם יֵרֵד בְּמַדְרֵגָתוֹ מִבְּחִינַת אָדָם לִבְחִינַת דָּגִים וְלִבְחִינַת עוֹפוֹת וְלִבְחִינַת בְּהֵמָה וְלִבְחִינַת שְׁרָצִים, כְּפִי עֵרֶךְ הַחֵטְא יִשְׁפַּל אָדָם מִבְּחִינַת מַעֲלָתוֹ עַד אֲשֶׁר יֵרֵד מַטָּה מַטָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַן. וְהוּא שֶׁרָמַז כָּאן בִּשְׁעַת הַבְּרִיאָה חֶלְקֵי יְרִידוֹת הַהַדְרָגוֹת שֶׁבָּהֶם יְקַבֵּל עָנְשׁוֹ, וְגַם שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם יַחְזֹר לְשָׁרְשׁוֹ. וְהִקְדִּים לוֹמַר יְרִידַת נֶפֶשׁ אָדָם לְמַדְרֵגַת הַדָּגִים, כִּי יְרִידָה הַמְיֹעֶדֶת לַנְּפָשׁוֹת הָרָמוֹת כִּי יֶחֶטְאוּ הִיא שֶׁתֵּרֵד נַפְשָׁם לְהִתְגַּלְגֵּל בַּדָּגִים, וְלָזֶה יִחֵס הַכָּתוּב לָהֶם בִּמְקוֹמָם אֲסִיפָה כִּי אֵין לָהֶם לְהִצְטַעֵר בְּצַעַר שְׁחִיטַת חֶרֶב אֶלָּא אֲסִיפָתָם מַתֶּרֶת אוֹתָם (חולין כז:). וְאַחַר כָּךְ אָמַר יְרִידָה הַפְּחוּתָה מִמֶּנָּה וְהוּא גִּלְגּוּל הַנֶּפֶשׁ בָּעוֹף, וְזֶה יִצְטָרֵךְ צַעַר יֶתֶר עַל הַדָּגִים, וְצִוָּה ה׳ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ חֲצִי שְׁחִיטָה, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ רוֹב אֶחָד בָּעוֹף. וְאַחַר כָּךְ אָמַר יְרִידָה בַּבְּהֵמָה שֶׁהִיא בְּחִינָה גְּרוּעָה יוֹתֵר וְצַעֲרוֹ מְרֻבֶּה, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ (שם) רוֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה. וְאַחַר כָּךְ אָמַר יְרִידָה שֶׁהִיא בְּדוֹמֵם וְצוֹמֵחַ וְהוּא אָמְרוֹ וּבְכָל הָאָרֶץ, תֵּבַת ״הָאָרֶץ״ תַּגִּיד עַל הַדּוֹמֵם וְתֵבַת ״בְּכָל״ רָמַז בָּהּ הַצּוֹמֵחַ. וְכָל אֵלּוּ הֵם יְרִידוֹת הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר יֶשְׁנָם בְּתִקְוַת הַתִּקּוּן לָשׁוּב לְקַדְמוּתָם, כִּי מֵהַדּוֹמֵם יַעֲלֶה לַצּוֹמֵחַ וּמֵהַצּוֹמֵחַ יִכָּנֵס בְּבַעַל חַי בִּלְתִּי מְדַבֵּר, וּמִבַּעַל חַי בִּלְתִּי מְדַבֵּר יַעֲלֶה לְבַעַל חַי מְדַבֵּר. וְיֶשְׁנוֹ עוֹד בִּירִידָה פְּחוּתָה וְהוּא כִּלָּיוֹן שֶׁאֵין אַחֲרָיו תִּקְוָה, וְהִיא יְרִידָה לִבְחִינַת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. זֶה אָבְדָה תִּקְוָתוֹ, וְהֵם בְּחִינוֹת הָרְשָׁעִים הַמְּמִירִין דָּתָם, פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִפְלִיאוּ עֲשׂוֹת.
בראשית א:לא · פירוש ב
וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיַּרְא אֱלֹהִים וְגוֹ׳, כָּאן רָמַז כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָאָדָם הִבִּיט ה׳ בַּצַּדִּיקִים (בראשית רבה ג), וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּרְא וְגוֹ׳ וְהִנֵּה טוֹב שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים. וַהֲגַם שֶׁהִבִּיט בָּרְשָׁעִים, גַּם לָהֶם הֵכִין וְעָשָׂה תִּקּוּן לִבְרִיאָתָם, וְהוּא אָמְרוֹ מְאֹד, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ״ט) ״מְאֹד״ זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ נִתְקָנִים הַנִּבְרָאִים הַנּוֹטִים מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל. וְלָזֶה כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים אָמַר וְהִנֵּה טוֹב, פֵּרוּשׁ הִנֵּה הִנָּם בְּחִינַת טוֹב מִבְּלִי צֹרֶךְ מָוֶת. וּכְנֶגֶד בְּחִינַת הַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם יֶשְׁנָם גַּם הֵם בִּבְחִינַת טוֹב בְּאֶמְצָעוּת מְאֹד:
בראשית א:לא · פירוש ג
וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ {פ}
עוֹד יִרְמֹז כָּאן טַעַם הַבְּרִיאָה, לְמָה שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי עִקַּר הַכֹּל הוּא הָאָדָם וּבִשְׁבִילוֹ וְאֵלָיו בָּרָא ה׳ כָּל בְּרוּאָיו, וּמֵעַתָּה תָּבֹא הַשְּׁאֵלָה לָאָדָם לָמָּה, לָזֶה אָמַר וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד פֵּרוּשׁ שֶׁהֲגַם שֶׁבְּחִינַת נִשְׁמַת הָאָדָם הוּא מִבְּחִינַת הַטּוֹב, עִם כָּל זֶה בְּרָאוֹ ה׳ לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַטּוֹב יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהוּא, וְהוּא אָמְרוֹ מְאֹד עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם מִתְעַלֵּית נִשְׁמָתוֹ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת.
בראשית ב:טז · פירוש ג
וַיְצַו֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃
עוֹד יִרְמוֹז בְּכֶפֶל אָכוֹל תֹּאכֵל מוֹת תָּמוּת, לוֹמַר כִּי הַמַּתָּנָה נְתוּנָה לוֹ וּלְכָל הַבָּאִים מִמֶּנּוּ שֶׁהֵם כָּל זַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת לֶאֱכוֹל מֵהַגָּן, וְאִם וְגוֹ׳ מוֹת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מוֹת הוּא וְיָמוּתוּ כָּל הַבָּאִים מִמֶּנּוּ עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁנִּקְנְסָה מִיתָה עַל כָּל הַנִּבְרָאִים עַד אֲשֶׁר תֹּאבַד זוֹהֲמָא שֶׁנִּדְבְּקָה אָז וּבִלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח (ישעיהו כה:ח).
בראשית ג:א · פירוש ח
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
וְטַעַם שֶׁעָשָׂה ה׳ כָּכָה, לֶהֱיוֹת שֶׁכָּל מַחְְשֶׁבֶת ה׳ הוּא לְצַד הַשָּׂגַת טוֹב הַמֻּפְלָא, וְהוּא תָּלוּי בִּבְחִינַת עֲבוֹדָה זוֹ. לָזֶה הִגְדִּיל בְּחִינַת עָרְמָתוֹ וִיכָלְתּוֹ, וּלְפִי הַצַּעַר שֶׁיִּסְבּוֹל אָדָם וְיִתְחַכֵּם לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ יַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת.
בראשית ג:ד · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃
וְאִם תֹּאמַר: ״לָמָּה יִבְרָא ה׳ בְּרִיָּה רָעָה כָּזוֹ לְתַקָּלָה?״ דַּע כִּי בְּרִיָּה זוֹ, כָּל מַה שֶׁהִפְלִיא ה׳ בְּגֹדֶל בְּחִינָתָהּ, כֵּן גֹּדֶל בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַנֶּפֶשׁ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי לְפִי הִתְעַצְּמוּת הַצָּרִיךְ לָאָדָם לְנִצָּחוֹן כֵּן יִטֹּל שְׂכָרוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה:כו): ״לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא״. וְאִם הָיָה מַגְבִּיל שִׁעוּר כֹּחַ הַמֵּסִית בְּשִׁעוּר מוּעָט, אֵין מָקוֹם לָרוֹצֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה לְהַשִּׂיגָהּ, כִּי אֵין הַשָּׂגָה זוּלַת אֶמְצָעוּת נִצְחוֹן הַמֵּסִית. וְצֵא וּלְמַד מֵהָאָמוּר בְּסֵפֶר זֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קסג:) בְּמָשָׁל בֶּן מֶלֶךְ אֲשֶׁר צִוָּהוּ אָבִיו לְבַל קְרוֹב לְהַזּוֹנָה, וְאֶת הַזּוֹנָה צִוָּה לַהֲסִיתוֹ לִבְחֹן בֵּן יְכַבֵּד אָב, יְעֻיַּן שָׁם. וּמֵעַתָּה הִפְלִיא ה׳ לְהִתְחַסֵּד עִם אוֹהֲבָיו לְהָכִין לָהֶם דָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יַשִּׂיגוּ עֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת חַיִּים הַנִּצְחִיִּים, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ.
בראשית ג:יב · פירוש ד
וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
וּמֵעַתָּה אֵין בְּיַד אָדָם עָוֹן אֶלָּא שׁוֹגֵג, וְאֶפְשָׁר שֶׁדִּין אוֹנֶס יֵשׁ לוֹ, כִּי לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם לוֹמַר לוֹ הָיָה לְךָ לָתֵת לֵב לְבַל תֶּחֱטָא, וְלֹא חָשַׁד בָּאִשָּׁה שֶׁתַּאֲכִילֵהוּ דְּבַר אִסּוּר כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ מֵאֵל עֶלְיוֹן. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא קִלֵּל ה׳ לָאָדָם אֶלָּא לָאֲדָמָה. הָאֱמֶת כִּי שִׁגְיוֹנוֹ הוּא שֶׁלֹּא נִשְׁמַר בְּדַבְּרוֹ לְחַוָּה וְלֹא הִזְכִּיר לָהּ אֶלָּא הַפְּרִי, כַּנִּשְׁמַע מִדְּבָרֶיהָ לַנָּחָשׁ, שֶׁמִּזֶּה נִמְשַׁךְ הַחֵטְא לְחַוָּה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ (בראשית ג:ג).
בראשית ג:יד · פירוש א
וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכׇּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כׇּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ וְגוֹ׳. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּרַם בְּדִבּוּרוֹ: א׳, שֶׁגָּרַם סִלּוּק אוֹר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה חוֹפֵף עַל אָדָם וְאִשְׁתּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, וְהוּא סוֹד כָּתְנוֹת אוֹר. ב׳, גָּרַם שֶׁנִּכְרְתוּ אָדָם וְחַוָּה מֵעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא יִחְיוּ לְעוֹלָם, כָּעוֹנֶשׁ הָרָשׁוּם בַּכָּתוּב (בראשית ב:יז): ״כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת״. ג׳, גָּרַם שֶׁאֲפִלּוּ בַּיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים בָּעוֹלָם לֹא יִתְעַדְּנוּ בְּעֵדֶן אֱלֹהִים, כָּאָמוּר (בראשית ג:כד): ״וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם״.
בראשית ג:יד · פירוש ב
וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכׇּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כׇּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
כְּנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּן לָקָה שְׁלֹשָׁה: כְּנֶגֶד הַפְשָׁטַת עֲנַן כָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּרוּךְ, אָמַר ה׳ אֵלָיו ״אָרוּר״ וְגוֹ׳. כְּנֶגֶד הַכְרָתַת אָדָם מֵהָעוֹלָם הַזֶּה נִכְרְתוּ רַגְלָיו (בראשית רבה פ:כ), שֶׁהֵם בְּעֵרֶךְ אָדָם, בְּחִינַת הֶעְדֵּר הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא רַגְלַיִם שֶׁל עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה. כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי אִם לֹא הָיָה אָדָם אוֹכֵל מֵעֵץ הַדַּעַת, הָיָה מָצוּי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן כְּאַחַת, כְּאָדָם הַדָּר בְּבַיִת וּבַעֲלִיָּה, וּכְשֶׁחָטָא נִגְשָׁם וְאֵינוֹ יָכוֹל לָדוּר בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּכְשֶׁיִּרְצֶה לַעֲלוֹת לַעֲלִיָּה צָרִיךְ הִשְׁתַּנּוּת הַגֶּשֶׁם, וְזוֹ הִיא מִיתַת אָדָם. לָזֶה נִכְרְתוּ רַגְלֵי נָחָשׁ. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁגָּרַם לִשְׁלֹל מֵאָדָם וְחַוָּה הִתְעַדְּנוּת גַּן עֵדֶן, אָמַר אֵלָיו ״וְעָפָר תֹּאכַל״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עה.) כִּי כָל מַה שֶׁיֹּאכַל לֹא יִטְעוֹם אֶלָּא טַעַם עָפָר. וּלְפִי זֶה יְדוּיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנָּחָשׁ בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו ״כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת״, פֵּרוּשׁ כִּי הַקְּלָלוֹת שֶׁמְּקַלְּלוֹ ה׳ הֵם מַעֲשָׂיו שֶׁעָשָׂה, וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָן, וְהָבֵן:
בראשית ג:טו · פירוש א
וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ {ס}
וְאֵיבָה וְגוֹ׳. דָּן הַדַּיָּן דִּין גּוֹאֵל הַדָּם, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁלְּכָל זֶרַע הָאִשָּׁה גָּרַם לוֹ מִיתָה יִרְדּוֹף גּוֹאֵל הַדָּם וְהִכָּה אֶת הָרוֹצֵחַ, וְהוּא אָמְרוֹ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, פֵּרוּשׁ מַה שֶׁעָשִׂיתָ לוֹ בַּתְּחִלָּה כִּי הוּא פָּתַח בָּרָעָה. אוֹ יֹאמַר ״רֹאשׁ״ עַל שֵׁם רֹאשׁ שֶׁשָּׁם תְּלוּיִים הַחַיִּים וְשָׁם הוּא שְׁחִיטַת מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב עַל אֲשֶׁר נִמְשָׁךְ לְךָ לְבַסּוֹף מֵהֶם שֶׁבָּאוּ עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת, אוֹ יֹאמַר עָקֵב שֶׁנִּפְסְקוּ עֲקֵבָיו וְהוֹלֵךְ עַל גְּחוֹנוֹ.
בראשית ג:טו · פירוש ב
וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ {ס}
וְאִם תֹּאמַר: בִּשְׁלָמָא אָמְרוֹ ״הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ״ יֵשׁ טַעַם, כִּי יֵחַם לְבַב אֱנוֹשׁ עַל אֲשֶׁר עָשָׂה הַנָּחָשׁ וְהָרוֹג יַהַרְגֶנּוּ, אֲבָל הַנָּחָשׁ מַה שֶׁנָּטַל מֵהַקְּלָלוֹת הוּא עֹנֶשׁ עַל אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ, וּמַה מָקוֹם לָשׁוּף עָקֵב? הַטַּעַם הוּא, לֶהֱיוֹת כִּי יֵשׁ מַעֲנֶה בְּפִי הַנָּחָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ לִשְׁמֹעַ לִדְבָרָיו, כִּי דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים (סנהדרין כט.), וְלֹא הָיָה נִמְשָׁךְ רַע לֹא לוֹ וְלֹא לָהּ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהִיא הַסּוֹבֶבֶת, וּלְצַד בְּחִינַת טַעֲנָה זוֹ תִּהְיֶה לוֹ אֵיבָה עִמָּהּ. וְרָמַז זְמַן הַשָּׂגַת נִצָּחוֹן שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם, וְאָמַר הוּא יְשׁוּפְךָ בִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ, פֵּרוּשׁ שֶׁיַּגְדִּיל מַעֲלָתוֹ וְיִתְנַשֵּׂא בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה עָקֵב בִּירִידָה. וְכֵן הוּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נָחָשׁ כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וּלְהֵפֶךְ בַּר מִינָּן. עוֹד יִרְמֹז מַעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא (ברכות לג.) שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ בְּרַגְלוֹ וּמֵת הַנָּחָשׁ, וּכְפִי זֶה שָׁף אוֹתוֹ בְּרַגְלוֹ מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל נָחָשׁ.
בראשית ג:טז · פירוש א
אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשׇׁל־בָּֽךְ׃ {ס}
אֶל הָאִשָּׁה אָמַר וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר ג׳ קְלָלוֹת כְּנֶגֶד ג׳ דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן ״כִּי טוֹב הָעֵץ״ וְגוֹ׳ וְ״כִי תַאֲוָה״ וְגוֹ׳ ״וְנֶחְמָד״ וְגוֹ׳. כְּנֶגֶד ״כִּי טוֹב הָעֵץ״ שֶׁרָצְתָה לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ וּלְהִתְעַנֵּג הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, הִרְבָּה עִצְּבוֹנָהּ וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שִׂמְחָה ״בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים״. וּכְנֶגֶד ״וְכִי תַאֲוָה״ וְגוֹ׳ אָמַר ״וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ״ שֶׁתִּתְאַוֶּה לוֹ תָּמִיד, וְיֵשׁ בָּזֶה ב׳ פְּרָטֵי קְלָלָה: הָא׳ הִיא שֶׁתִּתְאַוֶּה וְאֵין בְּיָדָהּ לְהַשְׁלִים מַאֲוָיָהּ אֶלָּא בְּיַד הַבַּעַל, וּפְרָט זֶה נִכְלָל בִּכְלַל אָמְרוֹ ״וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ״. וְהַב׳ הוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ מְצִיאוּת לְהַשְׁלִים תְּשׁוּקָתָהּ, וְתִמְצָא שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה הָאִשָּׁה מֵאִישׁ בִּפְרָט זֶה כִּי הָאִישׁ יִשְׂבַּע בִּתְשׁוּקָתוֹ מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאִשָּׁה וְהָבֵן, וְזוֹ קְלָלָה גְּדוֹלָה שֶׁתָּמִיד חֲסֵרָה תְּשׁוּקָתָהּ, וְזֶה כְּנֶגֶד מִדַּת תַּאֲוָה לָעֵינַיִם. וּכְנֶגֶד ״נֶחְמָד״ וְגוֹ׳ אָמַר ״וְהוּא יִמְשָׁל״ וְגוֹ׳, הִיא חָשְׁבָה לְהָסִיר מֵעָלֶיהָ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁל הַגָּדוֹל שֶׁתִּהְיֶה כֵּאלֹהִים וְגוֹ׳, הוֹסִיף לָהּ מוֹשֵׁל לְהַכְנִיעָהּ.
בראשית ג:יז · פירוש ב
וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַ֘עְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּ֒ךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכְלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה וְלֹא קִלֵּל לָאָדָם כְּמוֹ שֶׁקִּלֵּל לְחַוָּה מִטַּעַם הָאָמוּר בִּדְבָרָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְקִלֵּל לְהָאֲדָמָה כִּי הִיא סִבָּה, כִּי הֲגַם שֶׁהָאָדָם צִוָּה לְהָאִשָּׁה עַל הַפְּרִי לְבַד וְלֹא עַל הָעֵץ, עִם כָּל זֶה לֹא הָיָה בָּזֶה מִכְשׁוֹל, אִם לֹא הָיָה הַשִּׁנּוּי שֶׁשִּׁנְּתָה הָאֲדָמָה בְּעֵץ הַדַּעַת וְהָיָה עֵצוֹ כִּשְׁאָר עֲצֵי הַגָּן, לֹא הָיָה סִבָּה לְהַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. גַּם אִם הָיְתָה עוֹשָׂה כָּל עֲצֵי הַגָּן טַעַם הָעֵץ כְּטַעַם הַפְּרִי, הָיָה הָאָדָם נִזְהָר לוֹמַר לְחַוָּה כִּי נִצְטַוֵּית גַּם עַל הָעֵץ, וְהִיא גַּם הִיא לֹא הָיְתָה שׁוֹלַחַת יָד בָּעֵץ מִקּוֹדֶם. גַּם לֹא הָיְתָה מִתְפַּלֵּאת בּוֹ בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ שֶׁל עֵץ מִשְּׁאָר עֲצֵי הַגָּן. לָזֶה קִלֵּל ה׳ לְהָאֲדָמָה כִּי הִיא הָיְתָה סִבָּה לַכֹּל, שֶׁתּוֹצִיא מִין קְלָלָה. וּלְאָדָם לֹא קִלֵּל אֶלָּא שֶׁבְּאֶמְצָעוּת קְלָלָה זוֹ שִׁלֵּם לוֹ ה׳ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הוּא שָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ וְעָשָׂה חֶפְצוֹ בְּתַאֲוַת אֲכִילַת דְּבַר אִסּוּר, גַּם הוּא תָּמִיד בְּעִצָּבוֹן וְגוֹ׳ וְתַצְמִיחַ לוֹ קוֹצִים וְגוֹ׳. וּכְנֶגֶד עֲרֵיבוּת הָאֲכִילָה אָמַר לוֹ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. וּכְנֶגֶד שֶׁלֹּא טָרַח לָדַעַת מִנַּיִן הוּבָא אֵלָיו הָאוֹכֶל אָמַר בְּזֵעַת אַפֶּיךָ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא יַשִּׂיג אֹכֶל בִּמְנוּחָה בְּלֹא טוֹרַח.
בראשית ג:כב · פירוש ז
וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ יָבוֹאוּ עַל נָכוֹן דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי ה׳ רָצָה לְהוֹדִיעַ לְהָאָדָם כִּי חָטָא בַּאֲכִילָתוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת הַכָּרָתוֹ כֵּן, הוּא מֵעַצְמוֹ יִבָּדֵל מִלֶּאֱכוֹל מֵעֵץ הַחַיִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה כִּי הוּא זֶה תִּקּוּנוֹ. וְלָזֶה אָמַר לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, וּמַשְׁמָעוּת תְּשׁוּבָה יַגִּיד כִּי פָּשַׁע. וְהָאָדָם הֵשִׁיב ״לָאו״, פֵּרוּשׁ כִּי לֹא חָטָא שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָשׁוּב, וְטוֹעֵן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כִּי לֹא יָדַע בָּהּ וְאֵינוֹ אֶלָּא שׁוֹגֵג וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְכֵיוָן שֶׁטָּעַן כֵּן, אָמַר ה׳ מֵעַתָּה יִשְׁלַח יָדוֹ וְאָכַל, שֶׁאֵין לוֹ מוֹנֵעַ כְּפִי סְבָרָתוֹ. לָזֶה שִׁלְּחוֹ ה׳ כִּי מִשְׁפָּטוֹ נֶחְתַּם לָמוּת עַל אֲכִילָתוֹ מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאַחַר כָּךְ שָׁב וְנִכְנַס בְּמֵי גִּיחוֹן ק״ל שָׁנָה לְכַפָּרַת עָוֹן (פרקי דרבי אליעזר כ):
בראשית ג:כב · פירוש ח
וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
וְהִנֵּה הֲגַם שֶׁה׳ אָמַר אֵלָיו ״בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ״ וְגוֹ׳, דִּבְרֵי קָדוֹשׁ אֲמָרָם בִּב׳ פָּנִים: יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת יוֹם – יוֹמוֹ שֶׁל אָדָם, וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנָה (מדרש רבה פי״ט). וְהַכַּוָּנָה הוּא כְּפִי בְּחִינַת הַחֵטְא וּכְפִי הַרְגָּשָׁתוֹ בַּדָּבָר: אִם יַרְשִׁיעַ לַעֲבוֹר פִּי ה׳ בְּעַזּוּת – יְקֻיַּם בּוֹ יוֹמוֹ שֶׁל אָדָם, וְאִם יִשְׁגּוֹג שְׁגָגָה כָּזוֹ וִיגַלֶּה דַּעְתּוֹ כִּי לֹא הָיָה חָפֵץ בַּדָּבָר – תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה.
בראשית ד:ו · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃
אָכֵן כַּוָּנַת דְּבַר ה׳ הוּא תְּחִלַּת דְּבָרָיו, הוֹדִיעוֹ כִּי הִשְׁגִּיחַ ה׳ בִּב׳ הַרְגָּשׁוֹת אֲשֶׁר עֲבָרוּהוּ, וְעַל כָּל אַחַת הוּא אוֹמֵר ״לָמָּה״ לְכָל הַפֵּרוּשִׁים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּחֲרוֹן אַפּוֹ וּנְפִילַת פָּנָיו. וְנָתַן לוֹ טַעַם הַדָּבָר וִיסוֹדוֹ לָדַעַת דַּעַת עֶלְיוֹן וְסוֹדוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ הֲלֹא אִם תֵּיטִיב, פֵּרוּשׁ: אִם תִּהְיֶה מִבְּחִינַת הַטּוֹב, כָּל מַעֲשֶׂיךָ שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם בְּחִינַת הַטּוֹב וּמֵעַצְמָן הֵם מִתְנַשְּׂאִים, כִּי הַקְּדֻשָּׁה אֵינָהּ צְרִיכָה לַאֲחֵרִים. וְצֵא וּלְמַד (בבא מציעא פה:) מִמַּעֲשֶׂה כִּסְאוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּיא שֶׁהָיָה עוֹלֶה מֵעַצְמוֹ לְמַעְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ שְׂאֵת, פֵּרוּשׁ: מֵעַצְמוֹ. וְתִתְפָּרֵשׁ שְׂאֵת עַל הַמִּנְחָה גַּם עַל קַיִן עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפְּלוּ פָנָיו שֶׁהוּא צֶלֶם הַנָּאוֹת, אֶלָּא תִּהְיֶה מַעֲלָתוֹ נִשָּׂאָה וְהִיא בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁהִיא בְּחִינַת הָרוֹמְמוּת וְהַגְּדֻלָּה, וְהֵם כְּנֶגֶד ב׳ בְּחִינוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן ״וַיִּשַׁע ה׳ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ״ שֶׁהֵם ב׳ דְּבָרִים. וְאִם לֹא תֵיטִיב, פֵּרוּשׁ: כְּשֶׁתִּשְׁלֹל בְּדַעְתְּךָ בְּחִינַת הַטּוֹב, לַפֶּתַח פֵּרוּשׁ: לְהַתְחָלָתְךָ חָשׁוּב רַע, הִנֵּה בְּחִינַת הָרַע שֶׁנִּקְרֵאת חַטָּאת רוֹבֶצֶת עָלֶיךָ גַּם עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ וְשׁוֹלֶלֶת מִמְּךָ הַנְּשִׂיאוּת וּמוֹשֶׁלֶת בְּמַעֲשֶׂיךָ. וּמֵעַתָּה מַה מָקוֹם לַחֲרוֹן אַפְּךָ כֵּיוָן שֶׁאַתָּה סִבָּה לַדָּבָר?
בראשית ד:ח · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קׇם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא לֶהֱיוֹת כִּי קַיִן נִתְקַנֵּא בְּהֶבֶל בְּחָשְׁבוֹ כִּי הוּא סִבָּה לְהַשְׁפָּלָתוֹ, כִּי בְּאֶמְצָעוּתוֹ הֻכַּר אָפְלוֹ, וְחָשַׁב כִּי כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶבֶל בַּמְּצִיאוּת יִתְרַצֶּה ה׳ בְּקַיִן כִּי אֵין עוֹד אַחֵר לִבְחוֹר בּוֹ, וְחָשַׁב לְהָרְגוֹ, וְחָשׁ שֶׁתַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ בְּפִגְעוֹ בּוֹ כִּי נִצְטַוָּה עַל הָרְצִיחָה, וְנִתְיַעֵץ עֵצוֹת לְהָרְגוֹ מִבְּלִי שְׁלוֹחַ יָד בּוֹ. וְהִנֵּה זֶה הָאִישׁ אִישׁ אֲדָמָה הָיָה יוֹדֵעַ מוֹצָאֶיהָ וּמוֹבָאֶיהָ וּבָקִי בַּחֲדָרֶיהָ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת רבה א:ד; נדרים לט) כִּי הָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ אֵיבָרִים כְּאֵיבְרֵי אָדָם: עֵינַיִם, יָדַיִם וְרַגְלַיִם, פֶּה וְכוּ׳, וְלַמַּכִּיר בָּהּ יֵדַע הַמְּקוֹמוֹת, וּמֵעַתָּה מָצָא הַיּוֹעֵץ רָעָה לְהָרְגוֹ בְּעָרְמָה מִבְּלִי שְׁלוֹחַ יָדוֹ בּוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה מִתְהַלְּכִים בָּאֲדָמָה מָצָא מָקוֹם לְמוֹעֲצוֹתָיו, וּבְאֶמְצָעוּת מַה שֶׁקָּדַם שֶׁהִטְעָהוּ בִּבְחִינַת הָאַחְוָה הֶאֱמִין בּוֹ הֶבֶל, וּבָזֶה קָם עָלָיו, וּבְקִימָה זוֹ שֶׁקָּם, פֵּרוּשׁ עָמַד עָלָיו, בָּזֶה הֲרָגוֹ, וְהִנֵּה הָעֲמִידָה אֵינָהּ הוֹרֶגֶת, אֶלָּא שֶׁנִּתְחַכֵּם לַעֲמֹד עָלָיו בְּמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה נִבְלָע בָּאֲדָמָה, וְזוֹ הִיא מִיתָתוֹ, וְהָאֲדָמָה הִיא הַהוֹרֶגֶת. וַהֲגַם שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ הַכָּתוּב כָּאן אֹפֶן הַהֲרִיגָה הִנֵּה הוּא גִּלָּה בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר פָּצְתָה״.
בראשית ד:ח · פירוש ד
וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קׇם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃
וַה׳ בּוֹחֵן לְבָבוֹת, שְׁאָלוֹ ״אֵי הֶבֶל אָחִיךָ״, לִרְאוֹת הֲיוֹדֶה עַל פִּשְׁעוֹ, וְהֵשִׁיב ״לֹא יָדַעְתִּי״. וְאִם תֹּאמַר הָיָה לְךָ לָתֵת לֵב עָלָיו, לָזֶה אָמַר הֲשׁוֹמֵר אָחִי וְגוֹ׳, וְכִי שׁוֹמֵר עֲשִׂיתַנִי עָלָיו, וְלֹא הוֹדָה עַל מַעֲשֵׂהוּ הָרָע, שֶׁחָשַׁב כִּי ה׳ לֹא יַעֲנִישׁ עַל הַסִּבָּה אוֹ לֹא יַשְׁגִּיחַ בָּהּ. וְהֵשִׁיבוֹ ה׳ ״מָה עָשִׂיתָ״, הוֹדִיעוֹ כִּי מַעֲשָׂיו הָרָעִים הֵם סִבָּה לָאֲדָמָה לִבְלוֹעַ הֶבֶל, וְהוּא אָמְרוֹ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה, פֵּרוּשׁ כִּי הֶבֶל חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ כִּי אֲדָמָה הֲרָגַתּוּ וְקָבַל לִפְנֵי ה׳ מִמֶּנָּה. וְלָזֶה קִלֵּל ה׳ אוֹתוֹ כִּי הוּא הַסִּבָּה, וּבְהִצְטָרְפוּת קִלְלָתוֹ קִלֵּל גַּם לְהָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה פִּיהָ לָקַחַת הֶבֶל מִיָּדוֹ שֶׁלֹּא תִּפְצֶה עוֹד פִּיהָ. וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז) שֶׁלֹּא פָּצְתָה עוֹד פִּיהָ וּמְזַמֶּרֶת הִיא זֶמֶר וְשִׁיר לְאֵל עֶלְיוֹן חִיּוּב הַצְּרִיכָה לַעֲשׂוֹת בִּכְנָפֶיהָ, דִּכְתִיב (ישעיהו כ״ד:ט״ז): ״מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרוֹת שָׁמַעְנוּ״. וּפָחֲדָה בְּעֵת שֶׁאָמַר לָהּ ה׳ שֶׁתִּבְלַע הַמִּצְרִיִּים מִפַּחַד פְּתִיחַת פִּיהָ לִבְלוֹעַ הֶבֶל, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ ה׳ (מכילתא), דִּכְתִיב (שמות ט״ו:י״ב): ״נָטִיתָ יְמִינְךָ״, וְנִשְׁבַּע לָהּ וְאָז בָּלְעָה אוֹתָם בְּפִיהָ. וְאֶפְשָׁר שֶׁלָּזֶה נִתְכַּוֵּן מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כ״ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבָּנָן אָמְרוּ בְּאֶבֶן הֲרָגוֹ, עַד כָּאן. וְהִנֵּה בִּמְצִיאוּת הֲרִיגָה זוֹ יֵעָשֶׂה כָּל גּוּפוֹ פְּצָעִים פְּצָעִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״דְּמֵי״ לְשׁוֹן רַבִּים, וְלֹא הָיְתָה מִיתָתוֹ מִמָּקוֹם אֶחָד כְּדֶרֶךְ הַנִּשְׁחָטִים. וּבָזֶה הוּפְשַׁט הֶבֶל מִכָּל דֶּבֶק רַע כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה׳״. וְיֵשׁ מִדְרָשִׁים רַבִּים בַּכָּתוּב.
בראשית ד:טו · פירוש א
וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהֹוָ֗ה לָכֵן֙ כׇּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהֹוָ֤ה לְקַ֙יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־אֹת֖וֹ כׇּל־מֹצְאֽוֹ׃
לָכֵן כָּל הוֹרֵג. טַעַם ״לָכֵן״, לֶהֱיוֹת שֶׁהִכִּיר וְיָדַע שֶׁאִם ה׳ לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ כָּל מוֹצְאוֹ יַהַרְגֵהוּ, בִּשְׁבִיל מִצְוָה זוֹ רִיחֵם ה׳ עָלָיו וְאָמַר ״כָּל הוֹרֵג״ וְגוֹ׳. וְרָשַׁם ה׳ אוֹת בְּפָנָיו כְּמִשְׁפָּטוֹ הַנָּהוּג בְּעוֹשֶׂה מִצְוָה שֶׁנִּרְשֶׁמֶת בְּמִצְחוֹ לְטוֹבָה אוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּשֶׂם ה׳ לְקַיִן אוֹת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פרק י״ז) בְּפָסוּק ״וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאוֹת״ (שמות יב:יג), פֵּרוּשׁ לְאוֹת מִצְוָה לָהֶם לִשְׁמִירָה.
בראשית ה:א · פירוש ב
זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים לִשְׁמֹר דֶּרֶךְ ה׳, כִּי כָּל אָרְחוֹתָיו חַיִּים עַד הָעוֹלָם. וְהִנֵּה בְּבוֹא אֱלֹהִים לְסַדֵּר שְׁנֵי עוֹלָם אֲשֶׁר נִסְדְּרוּ בַּדּוֹרוֹת לְכַמָּה סִבּוֹת נִגְלוֹת וְנִסְתָּרוֹת, וְהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר מִיתַת אָדָם וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו, הִקְדִּים לְהָסִיר טַעֲנַת טוֹעֵן כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ: אֵיךְ יִמְאַס יְגִיעַ כַּפָּיו? כִּבְיָכוֹל, יֵשׁ יוֹצֵר אֲשֶׁר יִשְׁבֹּר כֵּלָיו? יֵשׁ בּוֹנֶה סוֹתֵר בִּנְיָנָיו? יֵשׁ טוֹרֵחַ וּמַפְסִיד טִרְחָתוֹ? וְיוֹתֵר תִּגְדַּל הַתְּמִיהָה בְּהַגְדִּיל עֵרֶךְ הַהוֹוֶה וְנִפְסָד, וְלָמָּה יַעֲשֶׂה כָּכָה? הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַבּוֹנֶה עוֹלָמוֹ לְצֹרֶךְ הָאָדָם וְיִשְׁבְּרֶנּוּ בְּפֶתַע, וְנִמְצָא חֶמְדַּת הַכֹּל מֻפְסֶדֶת וְאֵין הֶפְסֵד נוֹגֵעַ אֶלָּא לִבְעָלֶיהָ. אֲשֶׁר עַל כֵּן קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב מִיתַת אָדָם, קָדַם וְאָמַר כִּי לֹא מֵה׳ הָיָה הַדָּבָר לְהָמִית דּוֹר חֶמְדַּת הַבְּרִיאָה, אֶלָּא הוּא הַסּוֹבֵב לְעַצְמוֹ לָמוּת. וְהוּא אָמְרוֹ זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת, פֵּרוּשׁ אֲשֶׁר הוֹלִיד אָדָם בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשָׂיו, כִּי תּוֹלְדוֹת יֵאָמֵר עַל הַבָּנִים וְעַל הַמַּעֲשִׂים כְּדֶרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, נח) בְּפָרָשַׁת ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ״ וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עִקַּר תּוֹלָדוֹת שֶׁל צַדִּיקִים מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. הִנֵּה שֶׁיֹּאמַר עַל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם בְּהַנְהָגוֹתָיו לְשׁוֹן תּוֹלָדוֹת, גַּם כָּאן יַגִּיד תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּי מִמֶּנּוּ יָצְאוּ הַדְּבָרִים הֵפֶךְ חֵפֶץ ה׳, כִּי ה׳ חָפַץ בְּיוֹם שֶׁבְּרָאָם לִהְיוֹת בִּדְמוּת אֱלֹהִים. וְהוּא אָמְרוֹ: בְּיוֹם בְּרֹא אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ, פֵּרוּשׁ תִּקְּנוֹ לִחְיוֹת תָּמִיד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים פ״ב:ז׳): ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וְגוֹ׳ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן״, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי בְּאָמְרוֹ אֱלֹהִים – חַיִּים עַד הָעוֹלָם. וְאָמְרוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם יַגִּיד כִּי מַה שֶׁאָמַר ״בִּדְמוּת אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳ הָיְתָה גַּם הַנְּקֵבָה בְּגֶדֶר זֶה. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁבְּרָאָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים לִחְיוֹת לְעוֹלָם, אַף עַל פִּי כֵן בְּרָאָם זָכָר וּנְקֵבָה לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת.
בראשית ו:ג · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (הרב רבי יצחק עראמה ז״ל) כִּי הַצַּדִּיקִים מְהַפְּכִים הַחוֹמֶר לַעֲשׂוֹתוֹ צוּרָה, וְהָרְשָׁעִים מְהַפְּכִים הַצּוּרָה לְחוֹמֶר, וְזֶה הוּא אִבּוּדָן לְעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יָדוֹן רוּחִי, פֵּרוּשׁ: לֹא יִהְיֶה לִי רָצוֹן מֵהֶם לְעוֹלָם, פֵּרוּשׁ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וַאֲפִלּוּ עוֹלָם הַנִּצְחִי, וְהַטַּעַם הוּא בְּשַׁגַּם, פֵּרוּשׁ: בִּשְׁבִיל שֶׁגַּם הוּא רוּחָנִיּוּת שֶׁבּוֹ הֲפָכוֹ וַעֲשָׂאוֹ בָּשָׂר, וְזֶה הוּא אִבּוּד הַנֶּפֶשׁ, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח.) דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
בראשית ו:ג · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיֹּאמֶר ה׳ לֹא יָדוֹן עוֹד מִדַּת רַחֲמִים הָרְמוּזָה בְּתֵיבַת רוּחִי לְעוֹלָם, הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁלֹּא יַחְזוֹר בּוֹ מִגְּזֵרָתוֹ עֲלֵיהֶם לְרָעָה כְּמִנְהָגוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר יִנָּחֵם ה׳ עַל הָרָעָה בְּטַעֲנַת כִּי הֵם מֵחוֹמֶר קוֹרְצוּ, וְהוּא אָמְרוֹ (תהלים עח:לט) ״וַיִּזְכּוֹר כִּי בָשָׂר הֵמָּה״, וְהוּא אָמְרוֹ בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, פֵּרוּשׁ: עִם הֱיוֹת הוּא בָּשָׂר, טַעֲנָה זוֹ וְסָנֵגוֹרְיָא זוֹ לֹא תוֹעִיל לָהֶם לַחְזוֹר לָדוּן אוֹתָם לְרַחֲמִים.
בראשית ו:ג · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁה׳ קָבַע הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ הַכֹּל לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, עַתָּה אָמַר ה׳ כִּי לֹא יָדוּן דִּין הָרְשָׁעִים לָעוֹלָם הַבָּא, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁגַּם הוּא בָּשָׂר שֶׁהוּא חֹמֶר, וְהַחֹמֶר יִתְיַסֵּר בָּעוֹלָם הֶעָכוּר וְהַגַּס הוּא עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל. וְתָלָה לָהֶם ק״ך שָׁנָה אוּלַי יַחְזְרוּ, גַּם שֶׁבְּמֶשֶׁךְ זֶה יַשְׁלִימוּ שְׁנוֹתֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹר הַהוּא כִּמְתוּשֶׁלַח וְכַדּוֹמֶה. וְתִמְצָא שֶׁדָּרְשׁוּ זַ״ל (זהר חלק א׳ כו:) בְּפָסוּק (בראשית ז:כב) ״כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ וְגוֹ׳ מִכָּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ״, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה, כֻּלָּם מֵתוּ קֹדֶם בִּיאַת הַמַּבּוּל, עַד כָּאן.
בראשית ו:ה · פירוש ג
וַיַּ֣רְא יְהֹוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם׃
וְלָזֶה כַּאֲשֶׁר רָאָה ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם, הִכִּיר כִּי רוֹב הַתִּיעוּב הוּא לְצַד יְסוֹדוֹ שֶׁהוּא בָּנוּי מִן הָאָרֶץ, וְגַם מְקוֹם הַנָּחָתוֹ וְחַיּוּתוֹ בָּאָרֶץ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, כִּי הוּא יְסוֹד הַגַּס וְנֶגְדִּי לָרוּחָנִי בְּתַכְלִית. וְלָזֶה נִחַם ה׳ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְלֹא עֲשָׂאוֹ בָּנוּי מִשְּׁאָר הַיְּסוֹדוֹת הַדַּקִּים, שֶׁבָּזֶה לֹא הָיָה רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְלֶהֱיוֹת שֶׁמַּעֲשֵׂהוּ מִשְּׁאָר יְסוֹדוֹת לֹא תֵצֵא כַּוָּנַת הַיְּצִירָה שֶׁחָשַׁב ה׳ בְּלִבּוֹ לַפּוֹעַל, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְלֹא אָמַר בְּלִבּוֹ, פֵּרוּשׁ: אֶל רְצוֹנוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב בִּבְרִיאַת הָאָדָם. וּמִצַּד זֶה לֹא הָפַךְ ה׳ הַבְּרִיאָה, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה ה׳ סוֹתֵר וּבוֹנֶה בִּנְיָן חָדָשׁ בְּהַרְכָּבָה מִג׳ יְסוֹדוֹת. וְלָזֶה, הֲגַם שֶׁהֵבִיא מַבּוּל וְאִבֵּד הַכֹּל, הִנִּיחַ הַבְּרִיאָה כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה לְטַעַם כָּמוּס בְּלִבּוֹ יִתְבָּרַךְ. וַהֲגַם שֶׁבָּאָדוֹן יִתְבָּרַךְ לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״וַיִּנָּחֶם״ כִּי הוּא צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, אָמַר כֵּן לֶהֱיוֹת כִּי הָאָדוֹן יִתְבָּרַךְ מִדּוֹתָיו מִדּוֹת הָרַחֲמִים, גַּם בּוֹ יִתְבָּרַךְ צַד הַדִּין. וּבִזְמַן שֶׁהַנִּבְרָאִים הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים מַסְכֶּמֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, וּכְשֶׁהָרְשָׁעִים מַכְעִיסִים, מִדַּת הָרַחֲמִים תַּרְחִיק הָרַחֲמִים וְתַחְפּוֹץ בִּשְׁלִילַת הַהֲוָיָה מֵעֲשׂוֹת דִּין בָּהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּנָּחֶם ה׳, פֵּרוּשׁ: בְּחִינַת הָרַחֲמִים תַּחְפּוֹץ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַבְּרִיאָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפֵּךְ הַמִּדָּה, וְלֹא מִפְּנֵי זֶה תּוּשְׁלַל הַבְּרִיאָה.
בראשית ו:ה · פירוש ה
וַיַּ֣רְא יְהֹוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם׃
וּמֵעַתָּה נוּכַל לוֹמַר כִּי ה׳ בְּעֵת בְּרוֹא הָאָדָם שָׁלַל מֵהַיְּדִיעָה פִּשְׁעֵי אָדָם לִב׳ סִבּוֹת: א׳, לַטַּעַם הַפַּשְׁטִי כִּי טוֹב ה׳ וְלֹא יַבִּיט אֶל הַתִּיעוּב, וְטַעַם זֶה לְבַד לֹא יַסְפִּיק כֵּיוָן שֶׁהוּא צֹרֶךְ בַּיְּדִיעָה לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה וְהַנִּמְשָׁךְ. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עוֹד טַעַם ב׳ וְהוּא שֶׁנִּתְחַכֵּם לַעֲשׂוֹת ה׳ כֵּן לְבַל תָּחוּל טַעֲנַת הָרְשָׁעִים שֶׁיֹּאמְרוּ יְדִיעָתוֹ מַכְרַחַת, כֵּיוָן שֶׁה׳ יָדַע כִּי פְּלוֹנִי זֶה יַעֲבֹר עַל מַה שֶׁעָבַר, הַדָּבָר מֵעַצְמוֹ יִתְחַיֵּב לִהְיוֹת הֲגַם שֶׁה׳ לֹא גָּזַר לִהְיוֹת כֵּן, וּמֵעַתָּה אֵין עֹנֶשׁ לָרְשָׁעִים כִּי לֹא מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע, וּבַמֶּה יִפְחַד רָשָׁע וְיֶחְדַּל מֵעוֹשֶׁק. לָזֶה מָנַע ה׳ יְדִיעָה זוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים. אֲבָל מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים לֹא שְׁלָלוֹ מֵהַיְּדִיעָה וּבוֹ שָׂמַח, וְלְסִבָּה זוֹ הָיְתָה הַבְּרִיאָה, וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית א:לא): ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד״. וְאִם תֹּאמַר אִם לֹא הִבִּיט אָוֶן שֶׁל רְשָׁעִים הֵיאַךְ קָבַע עֹנֶשׁ לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה, וְכִי צָרִיךְ לִקְבֹּעַ עֹנֶשׁ לִפְלוֹנִי הַמַּרְשִׁיעַ אֵין צָרִיךְ לִקְבֹּעַ עֹנֶשׁ אֶלָּא לְעוֹשֶׂה עָוֹן וָפֶשַׁע. וּבְעֵרֶךְ הַצַּדִּיקִים, אֵין מָקוֹם לְטַעֲנַת יְדִיעָתוֹ מַכְרַחַת, כִּי טַעֲנָה זוֹ הִיא הַתַּשְׁלוּם, וְהִנֵּה ה׳ חָפֵץ לְשַׁלֵּם וְאֵין טוֹעֵן נֶגֶד עַצְמוֹ. מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּעֹנֶשׁ הָרְשָׁעִים שֶׁיָּבוֹאוּ בְּטַעֲנָה לְבַל יְקַבְּלוּ עֹנֶשׁ, לָזֶה שָׁמַר ה׳ אֶת הַדָּבָר. וְאֵין לִטְעוֹן וְלוֹמַר, אִלּוּ הִבִּיט ה׳ בָּהֶם שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים הָיוּ עוֹשֵׂי צֶדֶק, שֶׁטַּעֲנָה זוֹ אֵינָהּ טַעֲנָה לְפָטְרָם מִפְּרַט הַבְּחִירָה שֶׁנָּתַן בְּיָדָם וּבָחֲרוּ בָּרַע וּמָאֲסוּ בַּטּוֹב בִּרְצוֹנָם. וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתָנוּ אֶת זֶה, אֵין תְּמִיהָה בְּאָמְרוֹ ״וַיִּנָּחֶם ה׳״ וְגוֹ׳, ״כִּי נִחַמְתִּי״, כִּי הוּא עַצְמוֹ שָׁלַל יְדִיעָה זוֹ מִמֶּנּוּ.
בראשית ו:ז · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶמְחֶה וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר ״כִּי נִחַמְתִּי״ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ, בָּא לוֹמַר שֶׁטַּעַם שֶׁאָמַר ״אֶמְחֶה״ הוּא לְצַד שֶׁנִּחַם עַל עֲשִׂיָּתָם, לֹא לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. כִּי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ אִם הַכִּלָּיוֹן יִהְיֶה לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, יִמָּצְאוּן שֶׁלֹּא יִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה, וְהֵם אוֹתָם שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לָעֳנָשִׁין, וְאִם יִהְיֶה הַכִּלָּיוֹן לְצַד כִּי נִחַם ה׳, קָטָן וְגָדוֹל שָׁם הוּא בִּכְלַל הַגְּזֵרָה. וְלָזֶה אָמַר אֶמְחֶה וְגוֹ׳ כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִים, וּלְטַעַם זֶה אֵין נִמְלָט. וְלָזֶה אָמַר תֵּכֶף וּמִיָּד וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳, פֵּרוּשׁ לֹא לְצַד מַעֲשָׂיו, כִּי בִּבְחִינַת הַחֲזָרָה שֶׁחָזַר ה׳ מִבְּרִיאַת הָאָדָם לֹא יַצִּילֶנּוּ הֱיוֹתוֹ צַדִּיק, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״מָצָא חֵן״ וְלֹא מְחָאוֹ. וְאֵין מִזֶּה הוֹכָחָה לוֹמַר כִּי לֹא הָיָה צַדִּיק, כִּי הֲגַם שֶׁהָיָה צַדִּיק לֹא תַּצִּילֶנּוּ צִדְקָתוֹ, אֶלָּא בְּחִינַת הַחֵן שֶׁהִשִּׂיג מֵאֶמְצָעוּת בְּחִינַת הַמִּצְווֹת, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי יֵשׁ מִצְוָה שֶׁתּוֹעַלְתָּהּ הִיא לְהַמְשִׁיךְ חֵן עַל הָאָדָם, אוֹ בִּבְחִינַת ג׳ אוֹ ד׳ מִצְווֹת יְדוּעוֹת, וַה׳ לֹא הוֹדִיעַ תּוֹעֲלִיּוֹת הַמִּצְווֹת לְטַעַם שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (תנחומא, עקב) שֶׁיָּרוּצוּ כָּל הָעוֹלָם לַתּוֹעֲלִיּוֹת, וְזֶה נֹחַ זָכָה וּמָצָא הַחֵן, גַּם שְׁמוֹ יַגִּיד כֵּן – נֹחַ חֵן.
בראשית ו:י · פירוש ב
וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא, לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ״ וְגוֹ׳, לְהוֹדִיעַ מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בּוֹ שֶׁהַכָּתוּב מְסַדֵּר כָּל פְּרָטֵי מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים אֲשֶׁר מִצִּדָּם מָצָא נֹחַ חֵן בְּעֵינֵי ה׳, אִם לֹא הָיָה חוֹזֵר הַכָּתוּב לוֹמַר ״וַיּוֹלֶד נֹחַ״ וְגוֹ׳, תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כִּי בָא לִפְסֹל ג׳ הַבָּנִים לְצַד שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם שֶׁבַח וְלֹא זְכוּת מֵהֶם, וְדָבָר זֶה יִהְיֶה בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי סִבּוֹת: אוֹ לְצַד שֶׁהָיוּ בְּנֵי מָוֶת רְשָׁעִים, אוֹ לְצַד שֶׁלֹּא עֲשָׂאָם נֹחַ לְשֵׁם מִצְוָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן חָזַר הַכָּתוּב וּכְתָבָם בְּסֵדֶר תּוֹלְדוֹתָיו הַטּוֹבִים, כִּי גַּם אֶת זֶה עָשָׂה לְצַד צִדְקוּתוֹ לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ. וּמָצָאתִי בַּמִּדְרָשׁ שֶׁאָמַר (ילקוט בראשית מ״ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הִסְתַּכֵּל נֹחַ שֶׁהֵם מַכְעִיסִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר מַה לִי לְהִשְׁתַּדֵּל בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה עַד ת״ק שָׁנָה, אָמַר יָמוּת הָאִישׁ בְּלֹא בָנִים, וַה׳ אָמַר פְּרוּ וּרְבוּ, מִיָּד נִזְקַק לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה. הֲרֵי כִּי הוֹלִידָם לְצַד קִיּוּם הַמִּין לְבַד. וְרָאִיתִי לְדַקְדֵּק הַכָּתוּב לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, פֵּרוּשׁ שֶׁרָאָה שֶׁהָיָה קָרוֹב לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, לָזֶה תֵּכֶף נָשָׂא וַיּוֹלֶד ג׳ בָּנִים. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֶת הָאֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן דַּיָּנוּת, הָלַךְ בִּבְחִינַת הַדִּין וְרָאָה שֶׁיֵּעָנֵשׁ אִם לֹא יְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְלָזֶה ״וַיּוֹלֶד״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זַ״ל (בראשית רבה כו:ב) שֶׁנִּתְכַּוֵּן שֶׁיִּהְיֶה הַבְּכוֹר עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְעֹנֶשׁ בֶּן מֵאָה שָׁנָה. כְּפִי זֶה, יִרְצֶה אָמְרוֹ אֶת הָאֱלֹהִים, שָׁפַט בַּדִּין שֶׁיִּהְיוּ פְּטוּרִים בָּנָיו כְּפִי הַדִּין, וְאָז יְלָדָם, שֶׁלֹּא יֵעָנְשׁוּ בְּהַגִּיעַ הַמַּבּוּל כִּי עֲדַיִן אֵינָם בְּנֵי עֳנָשִׁים.
בראשית ו:י · פירוש ג
וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃
וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם לִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁהוֹלִיד מְנוּחָה שֶׁל ג׳ בָּנִים בְּמַה שֶׁנִּתְחַכֵּם לְהוֹלִידָם בְּסֵדֶר זֶה שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּנֵי עֳנָשִׁים בְּבֹא מַבּוּל. וְעוֹד אַחַר הָאֱמֶת לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי עֹנֶשׁ, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין הָיוּ לִזְכוּת הָאָב וּבְאֶמְצָעוּתוֹ נִמְלְטוּ, וְצֵא וּלְמַד מִכָּל קְטַנֵּי דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי עֹנֶשׁ וְאַף עַל פִּי כֵן נֶאֶבְדוּ יַחַד. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית ז:א) ״כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי״. וְהֵם יָלַד לָהֶם אֲבִיהֶם טוֹבָה נֹחַ מֵאוֹיְבֵי נַפְשָׁם מַשְׁחִיתֵי עוֹלָם, וְלֹא לָהֶם לְבַד הוֹלִיד תּוֹלָדָה זוֹ אֶלָּא גַּם לִג׳ נְשֵׁיהֶם הָרְמוּזִים בְּג׳ אֶתִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו״ שֶׁגַּם הֵם נִצּוֹלוּ.
בראשית ו:יא · פירוש ב
וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּאָבוֹת (אבות ד:יא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָעוֹשֶׂה עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר, פֵּרוּשׁ מַלְאָךְ מַשְׁחִית. אַךְ צָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי אֵין הַמַּשְׁחִית יָכוֹל עֲשׂוֹת דָּבָר קוֹדֶם שֶׁיִּשְׁפֹּט שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ, שֶׁה׳ מוֹנְעָם מֵעֲשׂוֹת רַע, וְהוּא סוֹד פֵּרוּשׁ (שמות לד:ז) ״נוֹשֵׂא עָוֹן״. וְאַחַר שֶׁיִּשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אָז יְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם שֶׁהֵם קַטֵּגוֹרִים שֶׁנִּבְרָאִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, כְּאָמְרוֹ (ירמיהו ב:יט): ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת, כִּי הֲגַם שֶׁיִּמְנַע ה׳ הַמְקַטְרֵג מֵהַזִּיק לְעוֹשֵׂהוּ, עִם כָּל זֶה כְּשֶׁיַּרְבֶּה – יִקְבּוֹל שֶׁלֹּא יִסְבּוֹל עוֹד, וְיִדְחוֹק לְמַהֵר מַעֲשֵׂהוּ לְאַבֵּד בְּעָלָיו קוֹדֶם שֶׁיִּגָּמֵר דִּינוֹ, כִּי מִשְׁפָּטוֹ מְפֹרָשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ קוֹדֶם שֶׁיִּגְמוֹר דִּינָם נִשְׁחֲתָה הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ מָשְׁלוּ בָּהּ מַשְׁחִיתִים לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר הָאָרֶץ הַכַּוָּנָה שֶׁגַּם גּוּף הָאָרֶץ לְצַד הַפְלָגַת הַחֲטָאִים תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ, כִּי יַשְׁכִּינוּ בָּהּ הַתִּעוּב הַנּוֹצָר מִמַּעֲשֵׂיהֶם. וְאָמְרוֹ וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ מִן הָרָאוּי הָיָה לְהַקְדִּים הַסִּבָּה וְאַחַר כָּךְ הַמְּסֻבָּב שֶׁהוּא יְצִירַת הַמַּשְׁחִית, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ שֶׁאַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לְגֶדֶר זֶה עוֹד הוֹסִיפוּ לְהַתְעִיב יוֹתֵר מֵהַקּוֹדֵם.
בראשית ו:יג · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כׇּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים וְגוֹ׳ כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס וְגוֹ׳. וְאִם תֹּאמַר, בִּשְׁלָמָא אִם נְפָרֵשׁ אָמְרוֹ חָמָס כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ (בראשית רבה פל״א) שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וְכוּ׳, יֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר, אֲבָל לְהָאוֹמֵר שֶׁהוּא חָמָס מַמָּשׁ שֶׁהוּא הַגֶּזֶל, לָמָּה נֶעֶנְשׁוּ הַנִּגְזָלִים כַּגּוֹזְלִים? הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁכֻּלָּן הָיוּ גּוֹזְלִים, כָּל אֶחָד כְּפִי שֶׁיֵּשׁ יְכָלְתּוֹ מִמְּשֻׁלָּל יְכֹלֶת.
בראשית ו:יג · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כׇּל־בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־הָאָֽרֶץ׃
עִם כָּל זֶה יִתְבָּאֵר הַדָּבָר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (ויקרא רבה כג:ט) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּמָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת וְכוּ׳ וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים, עַד כָּאן. וּלְפִי הַדְּבָרִים יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְתָרֵץ קֻשְׁיָתֵנוּ, שֶׁהֲגַם שֶׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין עַל הַגֶּזֶל, עִם כָּל זֶה כֵּיוָן שֶׁבְּאוֹתָן עֲבֵרוֹת שֶׁנִּדּוֹנוּ עֲלֵיהֶם הָיָה זְנוּת, נֶהֶרְגוּ גַּם אוֹתָן שֶׁלֹּא הָיוּ גּוֹזְלִים. וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה לֹא מָחֲלוּ זֶה לָזֶה וְלֹא יֵחָתֵם דִּינָם? וְאוּלַי כִּי ה׳ לֹא רָצָה לְגַלּוֹת סוֹד זֶה אֶלָּא לְנֹחַ וְלֹא לִבְנֵי דּוֹרוֹ, וְנֹחַ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר הַדָּבָר כִּי כָל מַה שֶׁאֵינוֹ בֶּאֱמוֹר הוּא בְּבַל תֹּאמַר (יומא ד:). וְטַעַם כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יָחוּשׁוּ עַל הַדָּבָר, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיָּדְעוּ וְלֹא חָשׁוּ לוֹ, וְזֶה דּוֹחַק קְצָת כִּי לָמָּה לֹא יְתַקְּנוּ תַּקָּנָה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן דָּבָר. וְהָעִקָּר הוּא שֶׁהֲגַם שֶׁיִּמְחֲלוּ לֹא יוֹעִילוּ, כֵּיוָן שֶׁהָיָה בָּהֶם דִּין גֶּזֶל וְחַיָּבִים מִיתָה הֵם עָלָיו, וְאֵינוֹ בְּדִין מְחִילָה בְּשׁוּם אֹפֶן. וְלֹא יִקְשֶׁה לְךָ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁלֹּא הָיָה חִיּוּב מִיתָה, אֵין כַּוָּנָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹשִׂים מֵהַגֶּזֶל זוּלַת זֶה, אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים כָּל אָפְנֵי חָמָס וּכְשֶׁהָיָה מִזְדַּמֵּן לְיָדָם מְצִיאוּת שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִגְזוֹל הָיָה מְרַמִּים כַּסֵּדֶר הָאָמוּר, וְהָיוּ מִתְקַבְּצִים אֲלָפִים מֵהֶם לִגְזוֹל קֻפָּה שֶׁל תּוּרְמוּסִים.
בראשית ו:יד · פירוש א
עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃
עֲשֵׂה לְךָ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל (יחזקאל יד:יד): ״וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ אֶת נַפְשָׁם״. פֵּרוּשׁ: דַּוְקָא שְׁלֹשָׁה יֵשׁ כֹּחַ בִּזְכוּתָם לְמַלֵּט עַצְמָם שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֲלֵיהֶם הָרָעָה, אֲבָל שְׁנַיִם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אֶחָד מֵהַשְׁלֹשָׁה לֹא יִמְנַע הַמַּשְׁחִית מִמֶּנּוּ. וְיֵשׁ מִקַּדְמוֹנֵינוּ שֶׁהִקְשׁוּ, וַהֲלֹא מָצִינוּ שֶׁבַּחֻרְבָּן נֶהֶרְגוּ צַדִּיקִים וַחֲסִידִים, דִּכְתִיב (תהלים עט:ב): ״נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ״. וְתֵרְצוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה חָסִיד יָחִיד בֵּין רַבִּים בְּעֵת הַהֶרֶג, וְנֶאֱמַר (תהלים צד:טו): ״עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט״, אֲבָל כְּשֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה אוֹ יוֹתֵר יְצָרְפוּ זְכוּתָם וְיַצִּילוּ עַצְמָן אֲפִלּוּ תּוֹךְ הָרָעָה, עַד כָּאן. זֶה הוּא מַה שֶׁדִּיֵּק ה׳ בְּנֹעַם דְּבָרָיו כְּשֶׁצִּוָּהוּ לַעֲשׂוֹת תֵּבָה לְהִנָּצֵל בְּתוֹכָהּ, אָמַר אֵלָיו כִּי הַטַּעַם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִמָּלֵט בַּתֵּבָה וְלֹא יָגֵן בַּעֲדוֹ זְכוּתוֹ בַּל קְרוֹב אֵלָיו הָרָעָה, לְצַד שֶׁאֵין עִמּוֹ צַדִּיקִים וְהוּא לְבַדּוֹ נִמְצָא, וְהוּא אָמְרוֹ עֲשֵׂה לְךָ לְשׁוֹן יָחִיד, וְלָזֶה יֵשׁ לוֹ לָחוּשׁ לְ״עַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט״. וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד כִּי בָּנָיו לֹא הָיוּ צַדִּיקִים כְּמוֹתוֹ, שֶׁאִם הָיוּ צַדִּיקִים הֵם בְּצִדְקָתָם יְמַלְּטוּ עַצְמָן מִבְּלִי מִפְלָט כִּי הֵם לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה. וְצָרִיךְ לְיַשֵּׁב דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵבֵאתִי בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה כִּי אַבְרָהָם לֹא בִּקֵּשׁ עַל פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה לְפִי שֶׁלָּמַד מִנֹּחַ שֶׁהָיוּ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְקָשֶׁה, נֹחַ לֹא הָיָה אֶלָּא יָחִיד בְּדוֹרוֹ. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים כְּנֹחַ וְאָז יְמַלְּטוּ עַצְמָן אַחַר יְצִיאַת הַקֶּצֶף בָּעוֹלָם וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיהֶם לִנְגֹּף, אֲבָל לְהָגֵן שֶׁלֹּא יֵצֵא הַמַּשְׁחִית הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים לְמַטָּה מִנֹּחַ יוֹעִילוּ וַאֲפִלּוּ לְהָגֵן עַל אֲחֵרִים. וְלָזֶה פֵּרַט בַּכָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב וְלֹא אָמַר שְׁלֹשָׁה צַדִּיקִים סְתָם. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי אַחַר שֶׁנִּתַּן רְשׁוּת לַמְחַבֵּל מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא שֶׁיָּכוֹל לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ.
בראשית ו:יז · פירוש א
וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֙יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כׇּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃
וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא וְגוֹ׳. תֵּיבַת ״וַאֲנִי״ רְחוֹקָה מִשְּׁמוֹעַ. וְרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ: הִנְנִי מוּכָן לְהַסְכִּים עִם אוֹתָם וְכוּ׳ ״מָה אֱנוֹשׁ״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (בראשית ו:יא) כִּי הַמַּשְׁחִיתִים מִלְאוּ הָאָרֶץ וְהוּכְנוּ לְהַשְׁחִית, הוֹדִיעַ ה׳ כִּי הוּא מַסְכִּים לְהַרְשׁוֹתָם לִגְמֹר הַדָּבָר. וַהֲגַם שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא הַמְטָרַת הַגֶּשֶׁם, צֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל הַפְלָגַת הַמַּשְׁחִיתִים אֲשֶׁר שָׁם הָיוּ וְנִמְצְאוּ.
בראשית ז:א · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכׇל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה׃
וְנִרְאֶה כִּי חָשׁ ה׳ עַל נֹחַ לְבַל יִטְעֶה בְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי ה׳ בְּאָמְרוֹ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה בְּאֶחָד מִשְּׁתֵּי דְּרָכִים: אוֹ יַחְשֹׁב כִּי כֻלָּן צַדִּיקִים הֵם וְלָזֶה נִמְלְטוּ בִּזְכוּתָן, וְלִסִבָּה זוֹ קָשֶׁה מַה שֶׁהִקְשֵׁינוּ בַּפָּסוּק (בראשית ו:יד) ״עֲשֵׂה לְךָ״. אוֹ יַחְשֹׁב כִּי בָּנָיו וּנְשֵׁי בָנָיו הַצָּלָתָם הִיא לְצַד שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִכְלַל הָעֹנֶשׁ, וְיֵצֵא מִזֶּה שֶׁיַּחְשֹׁב נֹחַ לְהַכְנִיס לְהַצִּיל מִקְּטַנֵּי הַדּוֹר קְרוֹבָיו וּמְיֻדָּעָיו, וְיָדִין בְּדַעְתּוֹ כִּי אֵינָם רְאוּיִים לְעֹנֶשׁ. וְלוּ יְהִי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵן, עַל כָּל פָּנִים תִּהְיֶה לוֹ בְּדַעְתּוֹ לְדָבָר זָר לָמָּה לֹא יִנָּצְלוּ מִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן עֹנֶשׁ. לָזֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו כִּי אוֹתְךָ וְגוֹ׳, נְתִינַת טַעַם לְאָמְרוֹ ״וְכָל בֵּיתְךָ״, לֹא לְטַעַם הֱיוֹתָם רְאוּיִים וְלֹא לְטַעַם הֱיוֹתָם קֹדֶם הַגָּעַת שְׁנֵי הָעֹנֶשׁ אֶלָּא מִטַּעַם זְכוּתְךָ כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה כָּל שֶׁאֵין אָבִיו צַדִּיק יִלָּכֵד בַּמּוֹקֵשׁ. וְכָאן הוֹדִיעוֹ כִּי כָל שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לִכְלַל עֹנֶשׁ נֶעֱנָשִׁים בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם, עֲרִירִים יָמוּתוּ כָּל הָאָבוֹת, לֹא כֵן נֹחַ.
בראשית ז:א · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכׇל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּשַּׁ״ס (סנהדרין קי:) קְטַנֵּי יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל קְטַנֵּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּבְדוֹר הַמַּבּוּל כֻּלָּם דִּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְעֹנֶשׁ יֵשׁ לָדוּן בָּהֶם מִשְׁפָּט כְּמִשְׁפַּט רָשָׁע, כִּי מַעֲשֵׂה אָבוֹת יַעֲשׂוּ בָּנִים, זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים. וְנֹחַ דָּן בּוֹ מִשְׁפַּט קְטַנֵּי יִשְׂרָאֵל, וְיִנָּצְלוּ בִּזְכוּת אֲבִיהֶם, גַּם בְּבוֹא חֲרוֹן אַף לָעוֹלָם יָגֵן ה׳ בַּעֲדָם.
בראשית ח:כא · פירוש ד
וַיָּ֣רַח יְהֹוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃
וְנִשְׁאַר לָנוּ לָתֵת טַעַם לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב בְּמַאֲמָרָיו, פַּעַם הִקְדִּים ״לְקַלֵּל״ קוֹדֶם אָמְרוֹ תֵּבַת ״עוֹד״, וּפַעַם הִקְדִּים תֵּבַת ״עוֹד״ לְתֵבַת ״לְקַלֵּל״, וְלֹא הִשְׁוָה שִׁעוּר דְּבָרָיו. הַטַּעַם הוּא לֶהֱיוֹת כִּי הַקְּלָלוֹת שֶׁנִּתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה יֶשְׁנָם לְשֶׁעָבַר וּלְהַבָּא שֶׁלֹּא יָצְתָה מֵהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן קִלְלַת כָּל חַי – הַמֵּתִים כְּבָר מֵתוּ וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ, וְהַחַיִּים אֵין הֶכֵּר בָּהֶם לְמַה שֶׁעָבַר. לָזֶה דִּיֵּק ה׳ בִּדְבָרָיו וְאָמַר לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד הָאֲדָמָה יוֹתֵר קְלָלָה עַל קִלְלָתָהּ שֶׁהִיא בָּהּ. וְסָמַךְ תֵּבַת ״עוֹד״ אַחַר שֶׁאָמַר ״לְקַלֵּל״ לוֹמַר לֹא אוֹסִיף קְלָלָה בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִיא. וְזֶה יַגִּיד כִּי עוֹדֶנָּה בִּקְלָלָה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל בְּהַכָּאַת כָּל בָּשָׂר הִקְדִּים ״עוֹד״ לַהַכָּאָה כִּי אֵין בְּתוֹסֶפֶת הַכָּאָה זוֹ חֵלֶק מֵהָרִאשׁוֹנָה, וְדוֹק.
בראשית ח:כא · פירוש ה
וַיָּ֣רַח יְהֹוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃
כִּי יֵצֶר לֵב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא (לט:) שׁוֹר הָאִצְטָדִין שֶׁנָּגַח פָּטוּר, דִּכְתִיב (שמות כא:כח) ״כִּי יִגַּח״ וְלֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ, עַד כָּאן. וְהֵן הָאָדָם מִנְּעוּרָיו, קוֹדֶם שֶׁיַּבְחִין לִמְאוֹס בָּרַע וְלִבְחוֹר בַּטּוֹב, יְקַדְּמֶנּוּ הָרַע מִשֶּׁנִּנְעַר מִמְּעֵי אִמּוֹ, וְהָרַע מַדְרִיכוֹ בִּבְחִינָתוֹ. וְהָיָה כִּי יִגְדַּל כְּבָר הִטְבִּיעַ בּוֹ הָרַע כְּמוֹ שֶׁהִטְבִּיעוּ הַנְּגִיחָה בְּשׁוֹר הָאִצְטָדִין. וְטַעַם זֶה יוֹעִיל לְבַל דָּנוֹ בְּהִכָּרֵת, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ עַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הָאֱלֹהִים, וְיִשְׁתַּנֶּה מִשּׁוֹר הַמִּתְלַמֵּד כִּי הוּא מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה לִמְאוֹס בָּרַע בְּהַכִּירוֹ וְלִבְחוֹר בַּטּוֹב. וְהוֹעִיל טַעֲנַת ״רַע מִנְּעוּרָיו״ שֶׁלֹּא יִתְכַּעֵס ה׳ עָלָיו כָּל כָּךְ, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהִפְלִיא לַעֲשׂוֹת כִּי יֵשׁ לוֹ סִבָּה לְהַרְשִׁיעַ לְצַד לִמּוּדוֹ מִנְּעוּרָיו:
בראשית ט:יא · פירוש ב
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם בְּסוֹטָה דַּף י״א וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״הָבָה נִתְחַכְּמָה״ וְגוֹ׳, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: בּוֹאוּ וְנִתְחַכְּמָה לְמוֹשִׁיעָן וְכוּ׳, בּוֹאוּ וּנְדוּנֵם בַּמַּיִם שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נד:ט) ״כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי״ וְגוֹ׳, וְהֵן אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל עַל אֻמָּה אַחַת מֵבִיא. אִי נַמִּי, הוּא אֵינוֹ מֵבִיא אֲבָל הֵן בָּאִין וְנוֹפְלִין בְּתוֹכָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וּמִצְרַיִם נָסִים״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הִנֵּה לְפִי חִלּוּק רִאשׁוֹן, שִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל, פֵּרוּשׁ: לֹא יָבִיא ה׳ מַבּוּל לְהַכְרִית הַכֹּל, אֲבָל מִקְצָת אִם יִתְחַיֵּב יָבִיא ה׳ עָלָיו רָעַת מַבּוּל. וְחָזַר לוֹמַר וְלֹא יִהְיֶה, פֵּרוּשׁ: וְאִם יִהְיֶה מַבּוּל עַל הַמִּקְצָת, אָמַר ה׳ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשַׁחֵת הָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בַּמַּבּוּל שֶׁהִשְׁחִית גּוּף הָאָרֶץ. וְלֹא הָיָה מַסְפִּיק לוֹמַר ״וְלֹא יִהְיֶה״ וְגוֹ׳, כִּי אֵין זֶה אֶלָּא הַבְטָחָה לָאָרֶץ לֹא לָאָדָם, לָזֶה אָמַר ״וְלֹא יִכָּרֵת״. וּכְפִי זֶה שְׁנֵי לָאוִין שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים מֵהֶם הַשְּׁבוּעָה: א׳ הִיא ״לֹא יִכָּרֵת״ וְהַב׳ ״לֹא יִהְיֶה״ שֶׁבַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה, וְאֵין קְפֵידָא בְּשִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן אִם הַמְכֻוָּן אֶחָד וְאָמַר עָלָיו בַּפָּסוּק לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר.
בראשית ט:יא · פירוש ג
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּלְדֶרֶךְ אִי נַמִּי שֶׁחִלֵּק בֵּין אִם יָבִיא הַמַּבּוּל אוֹ יְבִיאֵם לְתוֹךְ הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמִצְרַיִם, הִנֵּה יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק בְּדַעַת הַתַּלְמוּד אִם לֹא חָזַר בּוֹ מֵחִלּוּק שֶׁחִלֵּק בֵּין כֹּל לְמִקְצָת, וּכְפִי זֶה גַּם לִסְבָרַת אִי נַמִּי יִהְיֶה יִשּׁוּב הַכָּתוּב שֶׁיִּשַּׁבְנוּ יָתֵד בַּל יִמּוֹט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהַשַּׁ״ס חָזַר בּוֹ מֵחִלּוּק רִאשׁוֹן וּמְחַלֵּק בְּחִלּוּק אַחֵר, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין כָּל בָּשָׂר לְמִקְצָתָן. וּלְפִי דֶּרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּסַנְהֶדְרִין (פא:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא מֵעַתָּה ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה״ הָכִי נַמִּי בְּכֻלְּהוּ לֹא בַּחֲדָא? אִין, אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל אֵלֶּה וְכוּ׳ עַד כָּאן. כְּפִי זֶה יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר פֵּרוּשׁ אֶחָד מִכָּל בָּשָׂר מִמֵּי הַמַּבּוּל. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳ לוֹמַר אֲפִלּוּ בְּלֹא הַשְׁחָתַת בַּעֲלֵי חַיִּים אָמַר ה׳ שֶׁלֹּא יַשְׁחִית הָאָרֶץ אֲפִלּוּ חֵלֶק מִמֶּנָּה מִמֵּי הַמַּבּוּל. וְהִנֵּה בֵּין לְדֶרֶךְ רִאשׁוֹן בֵּין לְדֶרֶךְ שֵׁנִי שְׁנֵי לָאוִין אֵלּוּ צְרִיכִין לְעַצְמָן וְאֵין כָּאן יִתּוּר לָאו שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְלָזֶה הֻצְרַךְ רָבָא לְהַמְצִיא שְׁנֵי לָאוִין מִשְּׁנֵי פְּסוּקִים.
בראשית ט:יא · פירוש ט
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא, כְּלוּם שְׁבוּעָה שֶׁעָשָׂה לָמָּה? כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם בָּטוּחַ, גַּם הַנִּבְרָאִים יִפְרוּ וְיִרְבּוּ כִּי לֹא יִגְעוּ לָרִיק, וְזוּלַת זֶה יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה. וְעוֹד, מַה נַחַת רוּחַ נַעֲשָׂה לָעוֹלָם בִּשְׁבוּעַת מַבּוּל אִם יִהְיֶה הַכִּלָּיוֹן בְּדָבָר אַחֵר? וְאִם כֵּן חוֹבַת הַשְּׁבוּעָה, פֵּרוּשׁ דָּבָר שֶׁהִצְרִיכוֹ לִישָּׁבַע בִּשְׁבִילוֹ, לֹא קִיְּמוֹ ה׳. וְהוֹכִיחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אוֹדוֹת הַבְּרִית שֶׁיֶּשְׁנָהּ בֵּין לְמַבּוּל בֵּין וְכוּ׳, הֲגַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶלָּא מֵי הַמַּבּוּל. וְטַעַם שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אַבְרָהָם מִפָּסוּק ״לֹא אוֹסִיף״ וְגוֹ׳, כִּי שָׁם לֹא נֶאֶמְרָה שְׁבוּעָה, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכַחְנוּ בְּפֵרוּשֵׁינוּ הֵפֶךְ דִּבְרֵי הָרֹא״שׁ. וְגַם לְדִבְרֵי הָרֹא״שׁ יֵשׁ לָתֵת טַעַם כִּי גַּם שָׁם נֶאֱמַר ״כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי״ וְנִכְנָס בְּכַ״ף הַדִּמּוּי עִם הַמַּיִם.
בראשית ט:יא · פירוש י
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
אֶלָּא קָשֶׁה בְּדִבְרֵי אַבְרָהָם, הֲלֹא הַשְּׁבוּעָה הָיְתָה עַל הַכֹּל וְלֹא עַל חֵלֶק מֵהָעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁגַּם עַל חֵלֶק הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה, זֶה דַּוְקָא בְּמֵי הַמַּבּוּל, אֲבָל בִּשְׁאָר פֻּרְעָנִיּוֹת לֹא מָצִינוּ רֶמֶז לָהּ. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ טַעַם אַבְרָהָם שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּק בֵּין מַיִם לְאֵשׁ, אֵינוֹ צוֹדֵק אֶלָּא בְּכִלְיוֹן הַכֹּל, אֲבָל בִּפְרָט אֶחָד יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ.
בראשית ט:יא · פירוש יא
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד – רוֹאֶה אֲנִי כִּי הוֹדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטַעֲנַת אַבְרָהָם וְלֹא עָמַד בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הִמְטִיר אֵשׁ וְגוֹ׳ ״וַיַּהֲפֹךְ ה׳״ וְגוֹ׳ (בראשית יט:כה), וְאִם הַשְּׁבוּעָה נִתְקַיְּמָה גַּם עַל הַמִּקְצָת וַאֲפִלּוּ בָּאֵשׁ, לָמָּה עָשָׂה ה׳ בִּסְדוֹם מַה שֶׁעָשָׂה?
בראשית ט:יא · פירוש יב
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
אָכֵן אֲמִתּוּת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי אַבְרָהָם טָעַן טַעֲנַת חָכְמָה, וְהִיא כִּי מַה טַעַם נִשְׁבַּע ה׳ מֵהָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם? מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם הַנִּבְרָאִים אֵינָם חַיָּבִים, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יְעַוֵּל הָאֵל מִשְׁפָּט, אֶלָּא שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְחַיְּבוּ לְכַלּוֹתָם כְּמוֹ שֶׁנִּתְחַיְּבוּ דּוֹר הַמַּבּוּל, אַף עַל פִּי כֵן יִכְבֹּשׁ ה׳ אֶת הַדִּין וְלֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפַּט מָוֶת. זוֹ הִיא כַּוָּנַת הַשְּׁבוּעָה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכַּוָּנָתְךָ שֶׁלֹּא תַּעֲמִיד הַמִּשְׁפָּט עַל תִּלּוֹ, וְאִם כֵּן גַּם בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא יַעֲמִיד ה׳ הַמִּשְׁפָּט כְּפִי הַמְחַיֵּב, וַאֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ. וְאִם כַּוָּנָתְךָ בִּשְׁבוּעַת הַמַּבּוּל דַּוְקָא בִּפְרָט זֶה שֶׁל מַיִם אֲבָל שֶׁל אֵשׁ וְכוּ׳, וְהַעֲמָדַת קַו הַדִּין יֶשְׁנָהּ בְּלֹא מִגְרַעַת, וְאִם כֵּן כָּאן גַּם כֵּן תַּעֲמִיד הַמִּשְׁפָּט וְאֵין מָקוֹם לִתְפִלָּתִי – חָלִילָה לְךָ וְגוֹ׳ לְהַעֲרִים וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה, כִּי הַנִּבְרָאִים שֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁבוּעָה סְבָרָתָם הִיא שֶׁלֹּא תַּעֲמִיד מִשְׁפְּטֵי הַדִּין עַד סוֹף, וְזֶה עָרְמָה חָס וְשָׁלוֹם, וְחוּלִּין הוּא לוֹ לְהַעֲרִים עַל בְּרִיּוֹתָיו שֶׁהֵם יָבִינוּ דָּבָר וְהוּא יְכַוֵּן בְּאֹפֶן אַחֵר. וְתִמְצָא שֶׁסִּיֵּם הַמַּאֲמָר בְּדִבְרֵי אַבְרָהָם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִם עוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ – אֵין דִּין, וְאִם דִּין וְכוּ׳ – אֵין עוֹלָם וְכוּ׳, אִי אַתְּ לָא תְוַתֵּר צִבְחַר לֵית עָלְמָא יָכֵיל קַיָּים, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁכַּוָּנַת אַבְרָהָם הִיא לְהוֹכִיחַ כִּי אֵין הֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּשְׁפָּט בִּשְׁלֵמוּת. וְהוֹדָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַדָּבָר, וְנִכְנַס אַבְרָהָם וּבִקֵּשׁ שֶׁיַּעֲשֶׂה לְמַעַן הַצַּדִּיקִים וְלֹא יְאַבֵּד הָרְשָׁעִים שֶׁעִמָּהֶם, וְזֶה הוּא צִבְחַר מֵהַדִּין, וְנִתְרַצָּה ה׳ עַל הַדָּבָר. וּכְשֶׁלֹּא מָצָא צַד לְהַטּוֹת מִשְׁפָּט, נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם לְאַבְּדָם. וְאֵין פְּרָט זֶה נִכְלָל בִּשְׁבוּעַת ה׳, וְהִמְטִיר עַל רְשָׁעִים אֵשׁ וְגָפְרִית. וְאֶת זֶה רָאוּ הַמִּצְרִים וְחָשְׁבוּ כִּי בָאֵשׁ ה׳ וְגוֹ׳ (ישעיה סו:טז) לְהִתְחַכֵּם שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ בְּמִשְׁפַּט הָאֵשׁ לִהְיוֹתָם פְּרָט בָּעוֹלָם.
בראשית יא:א · פירוש א
וַיְהִ֥י כׇל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וְגוֹ׳. יֵשׁ לָתֵת לֵב לָתוּר בְּעִנְיַן דּוֹר הַפַּלָּגָה מַה הִיא דַּעְתָּם בִּבְנוֹת הָעִיר וְהַמִּגְדָּל, שֶׁאִם טַעְמָם הוּא בִּפְרָט מִפְּרָטֵי הַכְּפִירָה לֹא נוֹדַע אוֹפֶן הַכְּפִירָה, גַּם לֹא הָיָה ה׳ מַסְפִּיק לְהַעֲנִישָׁם בְּהָפִיץ אוֹתָם לְבַד, וְעוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כִּי חָס וְשָׁלוֹם כִּמְעַט יָבֹא הַטּוֹעֶה לִטְעוֹת בָּהּ, וְעוֹד מַה הוּא כַּוָּנַת הַכָּתוּב שֶׁכָּתַב לָנוּ עִנְיַן בִּנְיַן הָעִיר בַּפְּרָטִים הַמְגֻנִּים, וַהֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מֵרְצוֹן ה׳ הָיָה שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בְּבִנְיַן הָעוֹלָם.
בראשית יא:לב · פירוש א
וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מׇת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ {פ}
וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא אָמַר כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בְּכָל הַדּוֹרוֹת ״וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי״, יֵשׁ בָּזֶה שְׁתֵּי מַשְׁמָעוּת: אוֹ לוֹמַר שֶׁחָיָה יוֹתֵר מִיָּמָיו הַחֲרוּצִים לוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא הִשְׁלִים שְׁנוֹתָיו. וְכָאן יִסְבּוֹל שְׁתֵּי הַדְּרָכִים, שֶׁחָיָה יוֹתֵר מִשָּׁנִים הַקְּצוּבִים לוֹ בִּשְׂכַר מַה שֶׁעָשָׂה וְטָרַח בִּשְׁבִיל אַבְרָם כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ, חָיָה יוֹתֵר. וְהָרְאָיָה כִּי תִמְצָא שֶׁנָּחוֹר אֲבִי תֶרַח הָיוּ שְׁנוֹתָיו קמ״ח, וְיָתֵר עָלָיו תֶּרַח נ״ז שָׁנָה, וְהִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סה) כְּשֶׁיַּגִּיעַ אָדָם לִשְׁנֵי אֲבוֹתָיו יִדְאַג חָמֵשׁ שָׁנִים קוֹדֶם אוֹ חָמֵשׁ אַחֲרֵי כֵן, וְתֶרַח חָיָה שָׁנִים אֲרוּכִים יוֹתֵר מֵאָבִיו. לָזֶה הִסְמִיךְ חַיּוּת תֶּרַח לִיצִיאָתוֹ עִם אַבְרָם, לְהוֹדִיעֲךָ מִי גָּרַם לוֹ אֲרִיכוּת יָמִים הַלָּלוּ – הוּא מִצַּד ״וַיֵּצְאוּ אִתָּם״ וְגוֹ׳. וּלְפִי זֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״כָּל יְמֵי תֶרַח״ הָיָה נִשְׁמָע כִּי הֵם חַיָּיו הַקְּצוּבִים לוֹ מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְאֵינוֹ כֵן אֶלָּא זָכָה וְהוֹסִיפוּ לוֹ.
בראשית יא:לב · פירוש ב
וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מׇת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ {פ}
וְדֶרֶךְ שֵׁנִי הוּא, אֶפְשָׁר שֶׁיּוֹתֵר שָׁנִים קָצְבוּ לוֹ מִמַּה שֶׁחָיָה אִם הָיָה מַשְׁלִים כַּוָּנָתוֹ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וְטַעַם שֶׁלֹּא חָיָה שָׁנָיו שְׁלֵמִים לְצַד שֶׁיָּצָא עִם אַבְרָם לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וְלֹא הִשְׁלִים נִדְרוֹ וּבָא עַד חָרָן וַיֵּשֶׁב שָׁם, לָזֶה לֹא הִשְׁלִים שְׁנוֹתָיו. וְלָזֶה הוֹדִיעַ הַכָּתוּב עִנְיָן זֶה שֶׁיָּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וּבָאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, זוֹ סִבָּה שֶׁהָיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה.
בראשית יא:לב · פירוש ד
וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מׇת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ {פ}
וְנִרְאֶה כִּי טַעַם אַבְרָהָם הוּא, שֶׁחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי אָבִיו כְּשֶׁהִגִּיעַ לִשְׁנַת קמ״ג, הוֹסִיף עֲלֵיהֶן ה׳ שָׁנִים כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיִּדְאַג חָמֵשׁ שָׁנִים קוֹדֶם זְמַן חַיֵּי אָבִיו, הֲרֵי קמ״ח שֶׁהֵם חַיֵּי נָחוֹר, וּבַזְּמַן הַזֶּה הִנִּיחוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וְהִסְכִּים ה׳ עַל יָדוֹ וְאָמַר לוֹ לֶךְ לְךָ. וַהֲגַם שֶׁחָיָה יוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁלֹּא זָכָה לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרִים אֶלָּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם, לֹא יִתְחַיֵּב אַבְרָהָם לְהִתְעַכֵּב בִּשְׁבִילָם. וְאוּלַי שֶׁזֶּה רָמַז ה׳ בְּאָמְרוֹ לֶךְ לְךָ, פֵּרוּשׁ: ״לֵךְ״ וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרִים כִּי ״לְךָ״ הֵם, פֵּרוּשׁ: מִשֶּׁלְּךָ, וּמִדְרָשִׁים הַרְבֵּה יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה, וְהַפְּשָׁט לֹא יֻפְשַׁט.
בראשית יב:א · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
אָכֵן הַטַּעַם הוּא, לֶהֱיוֹת כִּי בְּעֵרֶךְ צַעַר הַפְּרֵידָה קָטָן הוּא צַעַר פְּרֵידָתוֹ מֵאַרְצוֹ מִפְּרֵידַת מוֹלַדְתּוֹ, וּפְרֵידָתוֹ מִמּוֹלַדְתּוֹ מִפְּרֵידָתוֹ מִבֵּית אָבִיו, לָזֶה סִדֵּר הַהַדְרָגוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְלִטּוֹל שָׂכָר עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כב:ב) ״אֶת בִּנְךָ״ וְגוֹ׳, כִּי ה׳ יִשְׁתַּדֵּל לְהֵיטִיב בָּרוּךְ הוּא לְאוֹהֲבָיו.
בראשית יב:ב · פירוש א
וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃
וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁצִּוָּה לוֹ שְׁלֹשָׁה, קָבַע לוֹ כְּנֶגְדָּם שָׁלֹשׁ: וְאֶעֶשְׂךָ וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ״, וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ כְּנֶגֶד ״וּמִמּוֹלַדְתְּךָ״, וֶהְיֵה בְּרָכָה כְּנֶגֶד ״וּמִבֵּית אָבִיךָ״. שֶׁתִּמְצָא כִּי בִּהְיוֹת הָאָדָם בְּאַרְצוֹ תּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבֵית אָבִיו יֶשְׁנוֹ בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָא׳ שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה מַכִּירִים וְרֵעִים וְאוֹהֲבִים. ב׳ שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ תְּפָאֲרֵהוּ וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ כְּדֶרֶךְ כָּל מִשְׁפָּחָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם. ג׳ שֶׁיִּהְיֶה נִזּוֹן וּמִתְפַּרְנֵס וּמִתְרַחֵם מִבֵּית אָבִיו לְצְרָכָיו. וּכְשֶׁיּוֹצֵא מֵאַרְצוֹ וְכוּ׳ חָסֵר לְכֻלָּן, וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו ה׳ כְּנֶגֶד ״מֵאַרְצְךָ״ אֲנִי אֶעֱשֶׂה לְךָ הַרְבֵּה אוֹהֲבִים מִמְּךָ מִיּוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ. וּכְנֶגֶד חֶסְרוֹן הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כַּנִּזְכָּר ״וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ״, וּכְנֶגֶד חֶסְרוֹן הַמּוֹעִיל מִבֵּית אָבִיךָ ״וֶהְיֵה בְּרָכָה״.
בראשית יב:ג · פירוש ב
וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃
וְיֵשׁ לִשְׁאוֹל לָמָּה שִׁנָּה לְשׁוֹנוֹ בְּעִנְיַן הַבְּרָכָה? אָמַר ״וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ״ – הִקְדִּים בִּרְכָתוֹ לְבִרְכָתָם, וּבַקְּלָלָה הִקְדִּים קִלְלָתָם לְקִלְלָתוֹ. הַטַּעַם הוּא כִּי הַמְּבָרֵךְ יַקְדִּים ה׳ לְבָרְכוֹ קוֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ לְאַבְרָהָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמְקַלְּלוֹ לֹא יַקְדִּים ה׳ לָאוֹר אוֹתוֹ. וְהַטַּעַם הוּא כִּי יַחְפּוֹץ ה׳ לְהַפְחִיד לְבַל יְזַלְזֵל אָדָם בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְזוּלַת זֶה, אִם יַקְדִּים ה׳ לְקַלֵּל מִי שֶׁהוּא עָתִיד לְקַלֵּל, לֹא יוּרְגַּשׁ הַדָּבָר כִּי הוּא זֶה סִבָּה וְיִכָּשְׁלוּ בַּדָּבָר בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ. אֲבָל בְּעֵרֶךְ הַבְּרָכָה אֵין מִכְשׁוֹל. וְאִם לְצַד הַהֲטָבָה, הִנֵּה מְבוֹרָכִים בּוֹ כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת. גַּם טַעַם הַקְדָּמַת בִּרְכַּת הַמְבָרְכִים כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם בִּרְכָתָם לְאַבְרָהָם.
בראשית יב:ג · פירוש ד
וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן (ט:) שֶׁאָמְרוּ רַבָּנָן לִבְנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: תִּזְרַע וְלֹא תֶחְצַד וְכוּ׳, וְנִתְכַּוְּנוּ בָּזֶה לִבְרָכָה. וַהֲגַם שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבְרֵיהֶם בִּלְשׁוֹן קְלָלָה, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַכַּוָּנָה, הֲרֵי שֶׁבֵּרְכוּהוּ בְּנֹסַח קְלָלָה. וּכְנֶגֶד זוֹ אָמַר ה׳ וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וְגַם מְקַלֶּלְךָ יֵשׁ מִין מְקַלֵּל שֶׁהוּא מְבָרֵךְ גַּם אוֹתוֹ אֲבָרֵךְ, וְלָזֶה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי לֹא כָּל מְקַלֵּל יְבָרֵךְ אֶלָּא פְּרָט שֶׁהוּא מְכַוֵּן לִבְרָכָה, אֲבָל מְבָרְכֶיךָ אֶת כֻּלָּן יְבָרֵךְ. וְתֵיבַת ״מְקַלֶּלְךָ״ נִמְשֶׁכֶת גַּם כֵּן לְמַטָּה, כְּשֶׁתִּהְיֶה קִלְלָתוֹ לִקְלָלָה אָאֹר. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי מְכַוֵּן ה׳ לִגְמֹר כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים לְבָרֵךְ כֻּלָּם, וְהַמְקַלְּלִים הֵם שְׁנֵי פְּרָטִים: פְּרָט אֶחָד יֵשׁ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּבְרָכָה וְנִמְשֶׁכֶת הַתֵּיבָה לְמַעְלָה, וּפְרָט אֶחָד הֵם בַּאֲרִירָה וְנִמְשְׁכָה הַתֵּיבָה לְמַטָּה.
בראשית יב:ג · פירוש ה
וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיִּהְיוּ לְךָ בִּבְרָכָה אַחַת שְׁנַיִם, שֶׁהֵם הַמְקַלֵּל וּמִתְכַּוֵּן לִבְרָכָה כְּמַעֲשֵׂה שֶׁאָמְרוּ תִּזְרַע, וְחָזַר הָאָב וּבֵרְכוֹ, קָבַע ה׳ בְּרָכָה לִשְׁנֵיהֶם, שֶׁלֹּא תֹּאמַר כִּי עִקַּר הַמְבָרֵךְ הוּא הָרִאשׁוֹן וְאֵין הַשֵּׁנִי אֶלָּא מְפָרֵשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מְבָרְכֶיךָ״ כִּי שְׁנֵיהֶם יִתְבָּרְכוּ. וְאָמְרוֹ וּמְקַלֶּלְךָ יֵשׁ גַּם כֵּן לְהַסְמִיכָהּ לְמַעְלָה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (כ:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: טוֹבָה קְלָלָה שֶׁקִּלְלָן אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי מִבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם בִּלְעָם וְכוּ׳, וּכְנֶגֶד מְקַלֵּל כָּזֶה אָמַר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְלַל הַבְּרָכָה, וְלָזֶה רָמַז לְשׁוֹן יָחִיד כִּי לִפְרָט זֶה דַּוְקָא יְכַוֵּן לְבָרֵךְ, וּמְקַלֶּלְךָ פְּרָט אַחֵר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְקַלֵּל – לָזֶה אָאֹר.
בראשית יג:ח · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־ל֗וֹט אַל־נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים נ:כ) ״תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי״, וּפֵרְשׁוּ קַדְמוֹנֵינוּ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ בְּבֶן אִמְּךָ״ – שֶׁהוּא אַתָּה הַמְדַבֵּר ״תִּתֶּן דֹּפִי״, וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי אֲנָשִׁים אַחִים״, פֵּרוּשׁ: וּכְשֶׁתִּהְיֶה הַמְּרִיבָה וְיוּגְּשׁוּ לִפְנֵי שׁוֹפְטֵי אֶרֶץ שֶׁהֵם הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ, אֲשֶׁר יַרְשִׁיעוּ שׁוֹפְטֵי אֶרֶץ מֵהַשְּׁנַיִם יְסוֹבֵב הַפְּגָם גַּם לְאָחִיו, כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים לֶהֱיוֹתָם אַחִים.
בראשית טו:יד · פירוש ד
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
וְהִנֵּה הָרַמְבַּ״ם זַ״ל בְּסֵפֶר הַמַּדָּע (הלכות תשובה פרק ו׳ הלכה ה׳) כָּתַב כִּי טַעַם חִיּוּב הָאֻמּוֹת הַמְשַׁעְבְּדִים הוּא לְצַד שֶׁלֹּא אָמַר ה׳ אֻמָּה פְּלוֹנִית וְכוּ׳. וְהִשִּׂיגוּהוּ רַמְבַּ״ן וְרַאֲבַ״ד כִּי מַה בְּכָךְ, סוֹף סוֹף מִצְוָה עוֹשִׂים בְּקִיּוּם דְּבַר מֶלֶךְ. וּפֵרֵשׁ רַמְבַּ״ן כִּי הָעֹנֶשׁ הוּא לְצַד שֶׁהוֹסִיפוּ לְעַנּוֹת יוֹתֵר מִדֵּי הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר גָּזַר ה׳, וְלִדְבָרָיו אֵין הָאֻמּוֹת נֶעֱנָשִׁים אֶלָּא עַל תּוֹסֶפֶת עִנּוּי. וּלְדַרְכּוֹ זַ״ל יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְגַם אֶת הַגּוֹי דָּן אָנֹכִי, פֵּרוּשׁ יָדִין ה׳ עַמּוֹ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי יַרְבֶּה יוֹתֵר מִשִּׁעוּר הַגְּזֵרָה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶת, פֵּרוּשׁ יָדוּן אִתּוֹ עִמּוֹ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וְהוּא אוֹמֵר אָנֹכִי כִּי הוּא הַיּוֹדֵעַ שִׁעוּר הַגְּזֵרָה וְשִׁעוּר הַתּוֹסֶפֶת שֶׁעָלָיו יַעֲנִישׁ אוֹתָם, וְכָל זֶה לְדַרְכּוֹ שֶׁל רַמְבַּ״ן.
בראשית טו:יד · פירוש ה
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא כִּי כָל הָאֻמּוֹת חַיָּבִין לֵיעָנֵשׁ עַל כָּל הָעִנּוּי וְהַצַּעַר אֲשֶׁר יָרֵעוּ לָנוּ, וְהַחֲקִירָה מֵעִקָּרָא אֵינָהּ צוֹדֶקֶת. כִּי הָאֻמּוֹת טַעַם אֲשֶׁר יְעַנּוּנוּ הוּא לְצַד הַבְדָּלָתֵנוּ מֵהֶם וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר אָנוּ מְקַיְּמִים, וְצֵא וּלְמַד אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים לַטָּלֶה וְהָיוּ לְעַם אֶחָד בְּמִצְרַיִם לֹא הָיוּ הַמִּצְרִיִּים מִשְׁתַּעְבְּדִים בָּהֶם וְהָיוּ כַּאֲחֵיהֶם הַמִּצְרִים. וְכֵן בְּכָל אֻמָּה וְאֻמָּה אֲשֶׁר תְּשַׁעְבֵּד יִשְׂרָאֵל וְתָרֵעַ, הַטַּעַם הוּא לְצַד הֱיוֹתֵינוּ נַחֲלַת שַׁדַּי. וּמֵעַתָּה מַה מָּקוֹם לְטַעֲנַת שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי אֵל הַגּוֹזֵר, וַהֲלֹא אֵל גָּזַר עַל אֲשֶׁר עָבְרוּ עָנָף אֶחָד מִדְּבָרָיו, וְהֵם מְרֵעִים עַל שֶׁאֵינָם עוֹבְרִים עַל כָּל הַתּוֹרָה וְהָיוּ כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ (זכריה א:טו) ״אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט״, פֵּרוּשׁ: עַל אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל חֵלֶק מֵהַתּוֹרָה קָצַפְתִּי מְעָט, וְהֵם הָאֻמּוֹת הַמְיַסְּרִים אֶת יִשְׂרָאֵל אַדְרַבָּה עוֹזְרִים בְּאֶמְצָעוּת הָעִנּוּי לְרָעָה לַעֲבֹר עַל הַכֹּל, וְכֵן הוּא שֶׁהָעוֹבֵר עַל הַדָּת פּוֹטְרִים אוֹתוֹ מִכָּל רַע וּמֵטִיבִין לוֹ.
בראשית טו:יד · פירוש ו
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
וְהוּא אָמְרוֹ וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲנִי אֶתְדַּיֵּן עִמּוֹ, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו וְטַעַם הָעִנּוּי, שֶׁאֵינוֹ לְצַד קִיּוּם מִצְוַת ה׳ שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם כֵּן. וּמִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב עֲשׂוֹת רֶשַׁע, כֵּיוָן שֶׁמְּיַסֵּר לְצַד שִׂנְאָתוֹ, אֵין שִׂנְאָה כְּשִׂנְאַת הַדָּת, וּפָשׁוּט הוּא כִּי יִתְאַכְזֵר עֲלֵיהֶם בְּהַפְלָגָה. וּכְפִי זֶה יֻצְדַּק לוֹמַר וְגַם אֶת וְגוֹ׳, שֶׁהוּא הוֹדָעַת רִבּוּי הַצַּעַר אֲשֶׁר יַעֲבֹר עַל בָּנָיו, וְסָמוּךְ לָזֶה כָּתַב וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כֵּיוָן שֶׁאֵין דַּעְתָּם לְקַיֵּם מִצְוַת ה׳ יֶשְׁנָם בַּהֲשָׁבַת הַגְּזֵלָה בְּכָל מַה שֶׁשִּׁעְבְּדוּ אוֹתָם. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה גְּבִיהָא (סנהדרין צא:) שֶׁתָּבַע מֵהַמִּצְרִים שְׂכַר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁשִּׁעְבְּדוּ בְּיִשְׂרָאֵל.
בראשית טו:טו · פירוש ב
וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ, כִּי הַצַּדִּיקִים וּבִפְרָט הָאָבוֹת יַקְפִּידוּ עַל נִכּוּי שָׂכָר לָעוֹלָם הַנִּצְחִי. וְצֵא וּלְמַד (בראשית רבה מד,ד) שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁהָיָה מֵיצֵר בַּהֲרִיגַת הַמְּלָכִים שֶׁמָּא נִתְנַכָּה לוֹ מִשָּׂכָר הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (בראשית טו:א) ״אַל תִּירָא אַבְרָם וְגוֹ׳ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה״. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּשֶׁהִבְטִיחוֹ שֶׁיֵּצְאוּ מֵהַשִּׁעְבּוּד בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, יֵשׁ מָקוֹם לְאַבְרָהָם לָחוּשׁ וְלוֹמַר כִּי צָרִיךְ לְנַכּוֹת מִשְּׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְבָנָיו וּלְהוֹצִיאָם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. לָזֶה הִבְטִיחוֹ סָמוּךְ לַאֲמִירַת ״יֵצְאוּ״ וְגוֹ׳ וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יִתְנַכֶּה מִשָּׁלוֹם אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתָּ בְּמָעוֹז, וְחֶסֶד הַבִּטָּחוֹן מַתַּת אֱלֹהִים הוּא. וְזֶה כְּנֶגֶד הַבְטָחוֹת הִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ, וּכְנֶגֶד פְּרָטֵי עוֹלָם הַזֶּה אָמַר תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. כָּאן כָּלַל שֶׁלֹּא יַבִּיט מֵהַשִּׁעְבּוּד לְבָנָיו, גַּם שֶׁיַּעֲשֶׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה בְּבָנִים צַדִּיקִים, כִּי הוּא הַמְקֻוֶּה לַצַּדִּיקִים וּשְׁאָר פְּרָטֵי הַטּוֹב וְהַשַּׁלְוָה. וּבָזֶה סָלְקָה קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, כִּי לֹא בָּאָה הַהַבְטָחָה עַל הַגֵּרוּת וְכוּ׳, וְדִבְרֵי רַמְבַּ״ן דְּחוּקִים.
בראשית טו:טז · פירוש ה
וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ז:) פֶּרֶק רִאשׁוֹן בְּפָסוּק (חבקוק א:יג) ״בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ״ – צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ, צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, כִּי אִם יִהְיֶה רָשָׁע עֲדַיִן יֵשׁ בְּיָדוֹ קְצָת זְכוּת, וְיָבֹא צַדִּיק שֶׁרֻבּוֹ זְכֻיּוֹת לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ – אֵין כֹּחַ בַּצַּדִּיק לְאַבְּדוֹ, כִּי עֲדַיִן יֵשׁ לָרָשָׁע לְהִשְׁתַּלֵּם זְכוּת הַנִּשְׁאָר לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהָרָשָׁע יִתְנַקֵּם מֵהַצַּדִּיק לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיַד הַצַּדִּיק מֵהַתִּעוּב שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק גָּמוּר. אֲבָל כְּשֶׁיִּהְיֶה גָּמוּר, הֲגַם שֶׁיִּשָּׁאֵר לָרָשָׁע חֵלֶק מֵהַטּוֹב – יֻפְקַע כְּלִילָתוֹ, וְכֵן אִם יִהְיֶה הָרָשָׁע מֻחְלָט וְנִגְמַר דִּינוֹ לָמוּת, בַּכֹּל עוֹשֶׂה הַשֵּׁם שְׁלִיחוּתוֹ לְאַבְּדוֹ, וְכָל הַקּוֹדֵם בּוֹ זָכָה, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ צַדִּיק גָּמוּר יָכוֹל לְאַבְּדוֹ מִן הָעוֹלָם.
בראשית טו:טז · פירוש ו
וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
וְהִנֵּה בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּכְשֶׁשָּׁלְחוּ הַמְרַגְּלִים הָיוּ בְּמַדְרֵגַת צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וַהֲגַם שֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל, כְּבָר נֶעֶנְשׁוּ עָלָיו, וְהַשִּׁמְצָה אֵין בּוֹ שִׁעוּר שֶׁיִּמְנַע מֵהֶם שֵׁם צַדִּיק גָּמוּר לְעִנְיָן זֶה שֶׁלֹּא יִקָּרְאוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים בְּעֵרֶךְ הָאֱמוֹרִי, וְהֵן הֵנָּה דּוֹר חָסִיד (סנהדרין קי:) דִּכְתִיב (תהלים נ:ה) ״אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כּוֹרְתֵי״ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר לֹא כֵן הָיוּ אַחַר שְׁלִיחוּת הַמְרַגְּלִים שֶׁהִקְנִיטוּ אֶת ה׳ וְהִמְרוּ וְכוּ׳, וְאָז נִכְנְסוּ בְּגֶדֶר צַדִּיק מִמֶּנּוּ בְּעֵרֶךְ הָאֱמוֹרִי. וְלָכֵן כְּשֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים קֹדֶם הַמְרַגְּלִים הָיָה בָּהֶם כֹּחַ לִדְחוֹת הָאֱמוֹרִי, כִּי יֹאמְרוּ אֵלָיו פַּנֵּה מָקוֹם מֵאַרְצֵנוּ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ ה׳, וּכְשֶׁלֹּא יִרְצֶה הֲרֵי זֶה מוֹרֵד וּבֶן מָוֶת הוּא, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁחָטְאוּ וְהִמְרוּ אִמְרֵי אֵל לֹא נִשְׁאֲרוּ בְּחֶזְקַת צַדִּיק גָּמוּר. וְלֶהֱיוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי אֵין בְּיָדָם לְהַשְׁמִידוֹ. וְלָזֶה תִּמְצָא כְּשֶׁהֶעְפִּילוּ לַעֲלוֹת הָהָרָה יָצָא הָאֱמוֹרִי וּרְדָפוּם וַיַּכּוּם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבוֹרִים, וְזֶה יַגִּיד בַּלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ.
בראשית טו:טז · פירוש ז
וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
וְתִמְצָא עוֹד שֶׁבִּכְנִיסָתָם אָמַר מֹשֶׁה (דברים ט:ה): ״לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳ כִּי אִם בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה״, כִּי נִשְׁלַם עֲוֹנָם. וּכְפִי זֶה, הֲגַם שֶׁאֵינְכֶם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, ״אַתָּה בָּא לָרֶשֶׁת״ וְגוֹ׳, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת לֵיאָמֵר עָלָיו ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״. כִּי מַשְׁמָעוּת ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״ יוֹרֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְצָת זְכוּת שֶׁיֻּצְדַּק לֵיאָמֵר ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״, אֲבָל מֻחְלָט בְּרֶשַׁע אֵין לוֹ חֵלֶק הַצַּדְקוּת לֵיאָמֵר ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״, וְהָבֵן.
בראשית טו:טז · פירוש ח
וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
וּמֵעַתָּה יִתְפָּרְשׁוּ דִּבְרֵי ה׳ עַל נָכוֹן, וְדוֹר רְבִיעִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מַבְטִיחוֹ הַבְטָחָה שֶׁאֵין לָהּ בִּטּוּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבִנְתִינַת הַטַּעַם כִּי לֹא שָׁלֵם וְגוֹ׳. וְאַתָּה תַּשְׂכִּיל לָדַעַת כִּי לֹא יַסְפִּיק טַעַם זֶה אֶלָּא לִזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּהֶעְדֵּר שֵׁם צַדִּיק גָּמוּר, וְאָז לְצַד שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלֵם עֲוֹנוֹ שֶׁל אֱמוֹרִי לֹא יוּכְלוּ בֹּא לְאַרְצוֹ. אֲבָל אִם יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגַת צַדִּיק גָּמוּר, אֵין מְנִיעוּת שְׁלֵמוּת הֶעָוֹן תִּמְנָעֵם מִבּוֹא לָרֶשֶׁת אַרְצוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְקִבְּלוּ הַתּוֹרָה, נִתְרַצָּה הָאֵל שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ תֵּכֶף וּמִיָּד וְיִקְחוּ אֶת אַרְצוֹ, כִּי יִתְגָּרוּ בָּהֶם וְיִתְקַנְּאוּ בְּעוֹשֵׂי רִשְׁעָה. מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר עֲוֹן מְרַגְּלִים נִכְנְסוּ בְּגֶדֶר צַדִּיק מִמֶּנּוּ, לָזֶה אִחֵר ה׳ עַד תּוֹם כָּל הַדּוֹר, וּבֵינֵי וּבֵינֵי יַשְׁלִים עֲוֹן הָאֱמוֹרִי. וְאִם לֹא הָיָה טַעַם שְׁלֵמוּת עֲוֹן הָאֱמוֹרִי, הָיוּ בָּנָיו נִכְנָסִים תֵּכֶף וּמִיָּד וַעֲוֹנָם יִפְרְעוּ בָּעֳנָשִׁים אֲחֵרִים כַּאֲשֶׁר יִשְׁפּוֹט הַשּׁוֹפֵט בְּצֶדֶק.
בראשית יח:י · פירוש ד
וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃
וְשָׂרָה שֹׁמַעַת. מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַבְּשׂוֹרָה לְשָׂרָה בִּשְּׂרוּ כְּמַאֲמַר ה׳ בַּשְּׁלִיחוּת, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת וְגוֹ׳ וְהוּא הַמְבַשֵּׂר אַחֲרָיו. וְרָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ כִּי אַף עַל פִּי כֵן נִתְיַסֵּר הַמַּלְאָךְ עַל אֲשֶׁר לֹא דִּבֵּר הַבְּשׂוֹרָה מִפִּיו אֵלֶיהָ וְדִבֵּר לְאַבְרָהָם, וְהַמַּלְאָכִים יֵעָנְשׁוּ עַל הַשּׁוֹגֵג וְעַל שִׁנּוּי כָּל שֶׁהוּא:
בראשית יח:יז · פירוש א
וַֽיהֹוָ֖ה אָמָ֑ר הַֽמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֵֽאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃
וַה׳ אָמָר הַמְכַסֶּה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לָשׁוֹן זֶה ״הַמְכַסֶּה״, לֶהֱיוֹת כִּי רָאָה אַבְרָהָם מַלְאָךְ הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָא עַל דָּבָר לָעוֹלָם וְלֹא נוֹדַע לוֹ הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁיָּדַע בִּפְעֻלּוֹת שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים: הָאֶחָד בָּא לְרַפְּאוֹת וְאֶחָד לְבַשֵּׂר שָׂרָה. וְעוֹד בְּלֶכְתָּם מֵעִמּוֹ רָאָה כִּי שְׁנַיִם מֵהֶם שָׂמוּ פְּנֵיהֶם דֶּרֶךְ סְדוֹם וְאַבְרָהָם הוֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם, הֲרֵי זֶה רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֲשׂוֹת דָּבָר וּמְכֻסֶּה מִמֶּנּוּ הַמַּעֲשֶׂה. לָזֶה אָמַר ה׳ הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה, פֵּרוּשׁ: קוֹדֶם עֲשׂוֹתוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תנחומא) שֶׁהָיָה בְּלֵב אַבְרָהָם עַל מֵי הַמַּבּוּל, לָמָּה לֹא תָּלָה ה׳ לָהֶם בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בָּהֶם. וּלְפִי דִבְרֵיהֶם יְכַוֵּן לוֹמַר אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה, פֵּרוּשׁ: אֲשֶׁר אֲנִי רָגִיל לַעֲשׂוֹת, כִּי אֵין אֲנִי מְאַבֵּד אוּמָּה אֶלָּא אִם אֵין בָּהּ צַדִּיקִים.
בראשית יח:כ · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
וַיֹּאמֶר ה׳ זַעֲקַת וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ כִּי, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר זַעֲקַת סְדוֹם רָבָּה וְגוֹ׳ וְחַטָּאתָם כָּבְדָה. גַּם כֶּפֶל אָמְרוֹ ״זַעֲקַת״ ״וְחַטָּאתָם״ וְאֵין זְעָקָה אֶלָּא מֵהַחֵטְא. גַּם אָמְרוֹ כָבְדָה מְאֹד, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁבַּזְּמַן הַהוּא כָּל הָאֻמּוֹת גַּם כֵּן מַכְעִיסִים הָיוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ הִפְלִיאוּ לַעֲשׂוֹת, וְלָזֶה אָמַר כִּי רָבָּה פֵּרוּשׁ: טַעַם הַקְפָּדָתִי לֹא לְצַד כִּי הֵם לְבַד עָלְתָה זַעֲקָתָם לְפָנַי אֶלָּא כִּי רַבָּה זַעֲקָתָם מִכָּל הָאֻמּוֹת. וְכָפַל ״זַעֲקָתָם״ ״וְחַטָּאתָם״ כְּנֶגֶד שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת: הָאַחַת שֶׁהָיוּ רָעִים לַבְּרִיּוֹת וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קט:) וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁל רִיבָה, וְהַשְּׁנִיָּה רָעִים לַשָּׁמַיִם וּכְמוֹ שֶׁגִּלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁרָצוּ אַחַר מִשְׁכַּב זָכוּר עִם הַמַּלְאָכִים שֶׁבִּדְמוּת אֲנָשִׁים, וְהֻצְרַךְ ה׳ לְהוֹדִיעוֹ הַפְלָגַת רִשְׁעָם לֶהֱיוֹתָם מַעֲשֵׂה יָדָיו.
בראשית יח:כ · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן ה׳ לְהָפִיג צִנַּת דַּאֲגָתוֹ, כִּי יֹאמַר שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל אוּמָּה רְשָׁעָה כָּל כָּךְ. לָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי רָבָּה כִּי כָבְדָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מֵחָדָשׁ הָיָה הָרֶשַׁע שֶׁעָלָיו מִתְחַיְּבִים, וּמִקּוֹדֶם לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ רְשָׁעִים כְּשֶׁהִצַּלְתָּ אוֹתָם.
בראשית יח:כא · פירוש ב
אֵֽרְדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא כִּי הוֹדִיעַ ה׳ הַסֵּדֶר אֲשֶׁר יִתְנַהֵג בּוֹ עִם הַנִּבְרָאִים לְצַד הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים. הִנֵּה שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת כִּי הַכֹּל כְּפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ, וּכְשֶׁיַּעֲבֹר הָאָדָם עַל אַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה׳ וְיַמְרֶה פִּי עֶלְיוֹן לְצַד מַעֲלַת הָאֵל הַגָּדוֹל, יִתְחַיֵּב לְהֵאָבֵד הוּא וְכָל סְבִיבָיו, כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ ה׳ צְבָאוֹת הִכְעִיס וְכָל שֶׁהוּא מֵהַהַמְרָאָה יִתְחַיֵּב עָלֶיהָ. וְיַחְשׁוֹב הָאָדָם כִּי הָאָדוֹן יָדִין אֶת עוֹלָמוֹ בְּמִשְׁפָּט זֶה וְהוּא מִשְׁפַּט צֶדֶק, וּלְעוֹלָם אִם יָבֹא ה׳ בְּמִשְׁפָּט בְּדֶרֶךְ טוֹעֵן וְנִטְעָן לְהִשָּׁפֵט עִם הַנִּבְרָאִים אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִתְחַיְּבוּ, וְגַם דּוֹר הַמַּבּוּל אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁפָּט מִשְׁפַּט מָוֶת. לָזֶה אָמַר ה׳ כָּאן בְּהוֹדָעַת דְּרָכָיו אֶל אַבְרָהָם אֵרְדָה נָּא, פֵּרוּשׁ: לֹא יִשְׁפּוֹט בְּעֵרֶךְ מַעֲלָתוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁוָאָה לַנִּבְרָאִים, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ הַנָּבִיא (ישעיהו מ״ג:כ״ו) ״נִשָּׁפְטָה יָחַד״ בְּהַשְׁוָאָה לַנִּבְרָאִים הַפְּחוּתִים, וּבְעֵרֶךְ זֶה יִשְׁפּוֹט וְיִרְאֶה אִם הוּא בְּעֵרֶךְ הַצְּעָקָה שֶׁבָּאָה אֵלַי. פֵּרוּשׁ: כִּי הַצּוֹעֵק וְתוֹבֵעַ מִשְׁפָּט מֵה׳ יִתְבַּע הַמִּשְׁפָּט לְפִי עֵרֶךְ גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא. לָזֶה אָמַר ה׳: וְאִם אַחַר שֶׁאַעֲרִיךְ הַמִּשְׁפָּט בְּעֵרֶךְ שְׁלִילַת מַעֲלָתִי עֲדַיִן שִׁעוּר שֶׁתִּהְיֶה תְּבִיעַת מִדַּת הַדִּין לְחַיְּבָם – כָּלָה, וְאִם לֹא – אֵדָעָה אִם רְאוּיִים לִשְׁפּוֹט בְּדֶרֶךְ זוֹ אוֹ לֹא. וּמֵעַתָּה אֵין פֵּרוּשׁ אֵרְדָה נָּא אֶלָּא הַדְרָגָה בַּדִּין, וּלְעוֹלָם מִמְּקוֹמוֹ יַשְׁקִיף לָדַעַת וְיַבְחִין לְבָבוֹת בְּנֵי אָדָם.
בראשית יח:כא · פירוש ג
אֵֽרְדָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־לֹ֖א אֵדָֽעָה׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁהֲגַם שֶׁצַּעֲקָתָם בָּאָה, עִם כָּל זֶה רָצָה לְהַבְחִין בָּהֶם אִם בְּעֵת הַמִּשְׁפָּט לֹא חָזְרוּ בָהֶם וְעוֹדָם מַחֲזִיקִים בְּרִשְׁעָם, וְלָזֶה שָׁלַח הַמַּלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי צוּרָה וְתֹאַר יָפֶה לִבְחֹן בָּהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֵרְדָה נָּא פֵּירוּשׁ עַתָּה וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ עָשׂוּ עוֹד כָּלָה, וְאִם לֹא וְגוֹ׳, וְהֵם הָרְשָׁעִים כְּצַעֲקָתָם עָשׂוּ שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן, וְלָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד הֶחְלִיטוּ הַמַּלְאָכִים וְאָמְרוּ לְלוֹט (בראשית י״ט:י״ג) ״מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ״ וְגוֹ׳, אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן לֹא אָמְרוּ כְּלוּם. הָא לָמַדְתָּ אִם לֹא הָיוּ מְבַקְשִׁים לִשְׁלוֹחַ יָד בַּמַּלְאָכִים, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה לָהֶם אֲרִיכוּת זְמַן בְּמִדַּת אֶרֶךְ אַפַּיִם. וְאוּלַי נָגַע ה׳ בְּדִין זֶה מִדִּין מוֹרֶדֶת שֶׁאָמְרוּ בִּכְתוּבּוֹת (דף סג:) שֶׁאֲפִילוּ אַחַר שֶׁעָבְרוּ אַרְבַּע שַׁבָּתוֹת בְּהַכְרָזָה, בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין מוֹדִיעִין אוֹתָהּ אוּלַי תָּשׁוּב, וְלָזֶה שָׁלַח ה׳ הַמַּלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים עַל דַּעַת שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתוּ עַד שֶׁיִּרְאוּ בָהֶם כִּי עוֹדָם בְּרִשְׁעָם. וְלָזֶה סָמַךְ פָּסוּק ״וַיִּפְנוּ מִשָּׁם״ וְגוֹ׳ לְ״אֵרְדָה נָּא״ וְהָבֵן:
בראשית יח:כג · פירוש א
וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃
וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר ה׳ ״הַכְּצַעֲקָתָהּ וְגוֹ׳ עָשׂוּ כָּלָה״, מַשְׁמַע כְּשֶׁתִּהְיֶה מַכְרַעַת מִדַּת הַדִּין כָּלָה לַכֹּל, וַהֲגַם שֶׁיֶּשְׁנָם לִקְצָת מֵהֶם צַדִּיקִים, לָזֶה אָמַר ״הַאַף תִּסְפֶּה״ וְגוֹ׳. וְלוּ יִהְיֶה שֶׁכַּוָּנָתְךָ לוֹמַר שֶׁתַּעֲשֶׂה אֹפֶן לְמַלֵּט הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְלוֹט שֶׁהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה, עוֹדֶנִּי טוֹעֵן עַל זֶה אוּלַי יֵשׁ שִׁעוּר חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים, הַאַף תִּסְפֶּה הָרְשָׁעִים וְלֹא תִשָּׂא בַּעֲבוּר הַחֲמִשִּׁים, וְלֹא תוֹצִיא הָרְשָׁעִים מִקִּרְבָּהּ, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. וְאָמְרוֹ חָלִילָה לְךָ וְגוֹ׳ מֵהָמִית צַדִּיק כְּנֶגֶד חֲלֻקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁאָמַר ״הַאַף תִּסְפֶּה״, אֲבָל חֲלֻקָּה שְׁנִיָּה שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַצִּיל צַדִּיק וְרָשָׁע אֵינוֹ אֶלָּא בַּקָּשַׁת רַחֲמִים אוּלַי יִתְעַשֵּׁת ה׳ לוֹ וְלֹא יַעֲמִיד קַו הַדִּין עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן.
בראשית יח:כג · פירוש ב
וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃
וְאָמְרוֹ וְהָיָה כַצַּדִּיק וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: כְּשֶׁתָּמִית צַדִּיק יִהְיֶה בְּהַשְׁוָאָה אֵצֶל הַנִּבְרָאִים יַחַד, כַּצַּדִּיק כָּרָשָׁע בְּהַדְרָגָה אַחַת, וְלֹא יִשְׁתַּדְּלוּ לְהִצְטַדֵּק.
בראשית יח:כג · פירוש ג
וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־רָשָֽׁע׃
וּמַה שֶׁאָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״חָלִילָה לָּךְ״ כְּנֶגֶד חֲלֻקָּה שְׁנִיָּה, אִם לֹא יִתְרַצֶּה לִשָּׂא לַמָּקוֹם בַּעֲבוּר חֲמִשִּׁים וִיאַבֵּד כָּל הָרְשָׁעִים, ״חָלִילָה״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אַחֵר, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע מֵעֲבוֹר מֵי נֹחַ, גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי לֹא יַעֲמִיד קַו הַדִּין עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן. וְעַיֵּן בְּפָרָשַׁת נֹחַ (בראשית ט:יא) מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וַהֲקִימוֹתִי״, וּמִשָּׁם תַּשְׂכִּיל כַּוָּנַת אַבְרָהָם בְּטַעֲנָתוֹ.
בראשית יח:כו · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכׇל־הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אִם אֶמְצָא וְגוֹ׳. הֵשִׁיב עַל שְׁאֵלָה אַחֲרוֹנָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יָמִית צַדִּיק, וְצֵא וּלְמַד מִשְּׁלִיחוּת לוֹט, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה צַדִּיק אֶלָּא לְמַעַן אַבְרָהָם קְרוֹבוֹ.
בראשית יח:כח · פירוש א
א֠וּלַ֠י יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־כׇּל־הָעִ֑יר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
אוּלַי יַחְסְרוּן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי הוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם מִצְטָרֵף לָעֲשָׂרָה הַצְּרִיכִים לְכָל כְּרַךְ וּכְרַךְ.
בראשית יח:לב · פירוש א
וַ֠יֹּ֠אמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃
אַל נָא יִחַר וְגוֹ׳ אַךְ הַפַּעַם. כָּאן הִגְדִּיל גַּם כֵּן שֶׁיָּגֵן זְכוּתוֹ בְּעַד עֶשְׂרִים, לָזֶה אָמַר ״אַל יִחַר״, כִּי מִתְפַּלֵּל שֶׁיָּגֵן זְכוּתוֹ, וְעוֹד שֶׁהִשְׁוָה יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר ״וַאֲדַבְּרָה״ וְלֹא אָמַר ״אֶל אֲדֹנָי״, לוֹמַר כִּי תְּפִלָּה זוֹ הִיא בְּעַד זְכוּתִי. וְאָמְרוֹ תֵּיבַת אַךְ מִיעֵט שֶׁלֹּא יַחְזוֹר לְהִתְפַּלֵּל אוּלַי יֶחְסַר אֶחָד מֵהָעֲשָׂרָה כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַל אוּלַי יֶחְסְרוּן הַחֲמִשִּׁים חֲמִשָּׁה. אוֹ לְצַד שֶׁאֶחָד לֹא יְעַכֵּב כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר ה׳ (דברים כ״ה:ג׳) ״אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ״ וְאָתוּ רַבָּנַן וּבָצְרֵי חֲדָא (מכות כב:).
בראשית יח:לג · פירוש א
וַיֵּ֣לֶךְ יְהֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃
וַיֵּלֶךְ ה׳ כַּאֲשֶׁר כִּלָּה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: סָמוּךְ לִגְמַר דִּבְרֵי תְשׁוּבָתוֹ לְאַבְרָהָם ״לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה״ הָלַךְ ה׳, וְלֹא נָתַן לוֹ מָקוֹם לְהִתְפַּלֵּל עַל פָּחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה, לְצַד שֶׁכְּבָר אָמַר אַבְרָהָם ״וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם״ וְלֹא יוֹסִיף דַּבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה, אוֹ לְצַד שֶׁיּוֹדֵעַ ה׳ כִּי לֹא תִהְיֶה הֲגָנָה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ לְהָרַשְׁבִּ״י (זהר חלק א׳ פ״ב:) שֶׁאָמַר ״וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם״, אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּשֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק מֻפְלָא, וְאֶפְשָׁר שֶׁאִם הָיָה אַבְרָהָם בְּקִרְבָּהּ שֶׁל סְדוֹם הָיָה מְמַלֵּט כָּל הָעִיר.
בראשית יט:א · פירוש א
וַ֠יָּבֹ֠אוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֙מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־סְדֹ֑ם וַיַּרְא־לוֹט֙ וַיָּ֣קׇם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
וַיָּבֹאוּ וְגוֹ׳ בָּעֶרֶב. טַעַם הַדָּבָר לִמְצֹא הֲכָנָה לְלוֹט לְהַכְנִיסָם וְלִזְכּוֹת בְּהַצָּלָתוֹ, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה נ:יא) כִּי בִּזְכוּת אַבְרָהָם נִצּוֹל, אֲבָל צָרִיךְ לִמְצֹא לוֹ זְכוּת כָּל שֶׁהוּא, וְאִם הָיוּ בָּאִים בַּיּוֹם אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ בְּנֵי הָעִיר לְהַכְנִיסָם כָּל עִקָּר:
בראשית יט:ד · פירוש א
טֶ֘רֶם֮ יִשְׁכָּ֒בוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־זָקֵ֑ן כׇּל־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ. וְלֹא אָמַר ״אַחַר אָכְלָם וְאַנְשֵׁי״ וְגוֹ׳, מַגִּיד שֶׁהָיָה דְּבָרִים בֵּינֵיהֶם בָּאֶמְצַע, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נ:ה) שֶׁהָיָה לוֹט מֵלִיץ טוֹב בְּעַד סְדוֹם. וְטַעַם שֶׁלֹּא הָפְכוּ סְדוֹם אָז תֵּכֶף וּמִיָּד, כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי (בראשית יח:כא) כִּי הֵם עֲדַיִן עוֹדָם בְּסָפֵק הַצָּלָה, כְּאָמְרוֹ ״אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה״. וְכֵן גַּם כֵּן אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה נ:ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָיָה לוֹט מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל סְדוֹם וְהָיוּ מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְכֵיוָן שֶׁאָמְרוּ ״הוֹצִיאֵם וְגוֹ׳ וְנֵדְעָה״ וְגוֹ׳ אָמְרוּ לוֹ ״עוֹד״ וְגוֹ׳. עוֹד טַעַם שֶׁלֹּא הִשְׁחִיתוּ סְדוֹם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁהִמְתִּינוּ עַד הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה זְמַן הַמְיֻחָד לְרַחֲמִים לְהַצִּיל אֶת לוֹט, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּלַּיְלָה שֶׁתִּגְבֹּרֶת הַדִּינִים לֹא יִמָּלֵט לוֹט. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה נ:ה) לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה, הִלְקוּ אוֹתָם לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ בְּיוֹם ט״ז בְּנִיסָן.
בראשית יט:יז · פירוש א
וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־תַּעֲמֹ֖ד בְּכׇל־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־תִּסָּפֶֽה׃
אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְגוֹ׳. הַטַּעַם לְצַד כִּי הַכָּרַת פְּנֵי הָאָדָם תַּעֲנֶה בּוֹ מַה פָּעַל, לָזֶה לֹא יַחְזִיר פָּנָיו לְמוּל הָעִיר, כִּי שָׁם הַמַּשְׁחִיתִים וְיַכִּירוּ בּוֹ סִימַן הַתִּיעוּב, וְאֵין לוֹ זְכוּת לְהִנָּצֵל מֵהֶם. וְצֵא וּלְמַד מַה עָלְתָה לְאִשְׁתּוֹ.
בראשית יט:כ · פירוש א
הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣וא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃
הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת. קָשֶׁה, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם נִתְחַיְּבָה הָעִיר, מַה יוֹעִיל בַּקָּשָׁתוֹ מֵהֶם? וְעוֹד, רוֹאַנִי כִּי שָׁמְעוּ לְקוֹלוֹ וְאָמְרוּ נָשָׂאתִי פָנֶיךָ וְגוֹ׳, וְאִם לֹא נִתְחַיְּבָה, מִבְּלִי בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל לוֹט אֵין לָהֶם רְשׁוּת לְהַשְׁחִיתָהּ.
בראשית יט:כ · פירוש ב
הִנֵּה־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣וא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (י.) יְשִׁיבָתָהּ שֶׁל צוֹעַר חֲמִשִּׁים וְאַחַת שָׁנָה וְשֶׁל סְדוֹם חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם וְכוּ׳ ע״כ. וּכְפִי זֶה דָּן לוֹט לִפְנֵיהֶם כִּי עֲדַיִן לֹא נִשְׁלְמָה סְאָתָהּ. וְהֵן אֱמֶת כִּי יִשְׁתַּנֶּה הַדִּין (בבא קמא ס.) בֵּין קוֹדֶם שֶׁנִּתַּן רְשׁוּת לַמְחַבֵּל לְאַחַר שֶׁנִּתַּן וְכוּ׳, שֶׁהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁלְמָה סְאָתָהּ אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁנִּתַּן רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית אֵין לָהּ זְכוּת לְהִמָּלֵט מֵהַדִּין, וּכְפִי זֶה הַדָּבָר תָּלוּי בְּיַד הַמַּשְׁחִית, לָזֶה נִתְחַכֵּם לוֹט וְשָׁאַל הַדָּבָר מִמֶּנּוּ, וְקִבֵּל דְּבָרָיו וְאָמַר נָשָׂאתִי פָנֶיךָ וְגוֹ׳, וְתִמְצָא שֶׁתֵּכֶף הָלַךְ לוֹ לוֹט מִצּוֹעַר כִּי יָרֵא שֶׁהִגִּיעַ זְמַן תַּשְׁלוּם פּוּרְעָנוּתָהּ.
בראשית כ:ד · פירוש ג
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סד.) בְּפָסוּק (מלכים א כב:יז) ״יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם״, שֶׁאָמַר ״בְּשָׁלוֹם״ כְּאָמְרוֹ עַל הַמֵּת, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מֵת אָדָם זוּלַת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לְשׁוֹן מִיתָה עַל כָּל הָעָם, הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי צָרַת הַמֶּלֶךְ הִיא צָרַת כָּל הָעָם, וּמִן הָרָאוּי לְצַדֵּד שֶׁלֹּא תָּבֹא רָעָה עַל הַמֶּלֶךְ הֲגַם שֶׁיִּתְחַיֵּב עַל מַעֲשֵׂהוּ לְצַד הַגָּעַת הָרַע לִכְלָלוּת הָעָם. וְהוּא מַה שֶׁמַּתְמִיהַּ בְּאָמְרוֹ ״הֲגוֹי״, פֵּרוּשׁ יִחֵס עַצְמוֹ לְגוֹי לַטַּעַם הַנִּזְכָּר, ״גַּם צַדִּיק״, שֶׁבְּעֵרֶךְ הֱיוֹתוֹ צַדִּיק אֲפִלּוּ פְּרָט אֶחָד לֹא יְעַוֵּת הָאֵל מִשְׁפָּט לַהֲרֹג צַדִּיק אֶחָד. וְטַעַם אָמְרוֹ כֵּן, לֶהֱיוֹת שֶׁהֵבִין בְּדִבְרֵי ה׳ כִּי נֶחְלְטָה הַגְּזֵרָה עָלָיו לָמוּת כְּאָמְרוֹ ״הִנְּךָ מֵת״ בְּהֶחְלֵט ״עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ״, פֵּרוּשׁ שֶׁכְּבָר לָקַחְתָּ, עַל הַלְּקִיחָה לְבַד. וְטָעַן הֲלֹא הוּא צַדִּיק כִּי אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה עַל הַלְּקִיחָה כֵּיוָן שֶׁלֹּא קָרַב אֵלֶיהָ וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ כְּמִשְׁפַּט עֲרָיוֹת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא צַדִּיק וְצַדִּיק בְּדִינוֹ. וְהוֹסִיף עוֹד לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה בָּא עָלֶיהָ הוּא פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי בֶּן נֹחַ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ שׁוֹגֵג פָּטוּר, וְהוּא שׁוֹגֵג הוּא כְּאָמְרוֹ ״הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִיא״.
בראשית כא:א · פירוש ד
וַֽיהֹוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהֹוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית י״ח:י׳) ״בֵּן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ״ שֶׁבָּא מִצַּד הַנְּקֵבָה, וּלְסִבָּה זוֹ הֻצְרַךְ לָעֲקֵדָה. וְיָדוּעַ הוּא כִּי זוֹ הִיא סִבַּת מִיתַת שָׂרָה, וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי כִּי הִקְפִּיד ה׳ עַל צְחִיקַת שָׂרָה וְקִיֵּם הַגְּזֵרָה שֶׁלֹּא תֵּלֵד שָׂרָה אֶלָּא בֵּן מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא, כְּאָמְרוֹ (בראשית י״ז:י״ט) ״אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יוֹלֶדֶת״. לָזֶה אָמַר וַיַּעַשׂ ה׳ לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, וְיָדוּעַ הוּא כִּי הַדִּבּוּר קָשֶׁה, וְהוּא שֶׁלֹּא יְלָדַתּוֹ שָׁלֵם בַּשְּׁלֵמוּת הַצָּרִיךְ, וְנִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְנִפְטְרָה שָׂרָה מִסִּבָּה זוֹ. וּלְדֶרֶךְ זֶה קִיּוּם הַהַבְטָחָה עַל הַשְּׂרִיטָה שֶׁשָּׂרַט לָהּ הַמַּלְאָךְ נִרְמְזָה בַּפָּסוּק שֶׁאַחֲרֵי זֶה דִּכְתִיב ״לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ״ וְגוֹ׳.
בראשית כג:א · פירוש ג
וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃
אוֹ יִרְצֶה לְפִי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרקי דרבי אליעזר לב) הַנִּזְכָּר, שֶׁמֵּתָה עַל יְדֵי בְּשׂוֹרָה רָעָה, זֶה יַגִּיד שֶׁאִם לֹא הָיָה הַמְּאוֹרָע עוֹד לָהּ חַיִּים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּהְיוּ פֵּרוּשׁ הֲוָיָה חֲדָשָׁה מְשֻׁנִּית מֵהַקִּצְבָה, שֶׁקִּצְבַת יָמֶיהָ יוֹתֵר הֵם, וְעַל יְדֵי מַעֲשֶׂה הַנִּזְכָּר הָיוּ חַיֶּיהָ סַךְ הָאָמוּר בָּעִנְיָן. וְאָמְרוֹ חַיֵּי שָׂרָה, כִּי הַצַּדִּיקִים מְחַיִּים יְמֵיהֶם, וְהָרְשָׁעִים יְמֵיהֶם מְחַיִּים אוֹתָם:
בראשית כג:א · פירוש ד
וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃
וְאָמְרוֹ עוֹד שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁאָמַר ״וַיִּהְיוּ״ לְהַגִּיד שֶׁמֵּתָה מֵחֲמַת צַעַר, יַגִּיד הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״שְׁנֵי חַיֵּי״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁשָּׁלְמָה שְׁנֵי חַיֶּיהָ שֶׁקָּצְבוּ לָהּ, אֶלָּא שֶׁהָיָה זֶה סִבָּה שֶׁמֵּתָה עַל יָדָהּ. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁעַל יְדֵי סִבַּת הַבְּשׂוֹרָה עָלוּ לָהּ חַיֶּיהָ פָּחוֹת מִמַּה שֶׁהָיוּ, יְכַוֵּן לְהוֹדִיעַ מִשְׁפַּט הַחֶסֶד אֲשֶׁר יִשְׁפֹּט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִידִידָיו, כִּי כָל צַדִּיק שֶׁלֹּא הִשְׁלִים יָמָיו לְסִבָּה יְדוּעָה לֹא יִגְרַע ה׳ מִצַּדִּיק מַה שֶׁהָיָה מַרְוִיחַ אִלּוּ חַי שָׁנָיו שְׁלֵמִים, וְיַשְׁלִים לוֹ שְׂכָרוֹ עַל הַשָּׁנִים שֶׁלֹּא פָּעַל בָּהֶם דָּבָר (תנחומא, כי תשא ג), כִּי יֹאמַר אֵלָיו: אִלּוּ הָיִיתִי חַי, תַּאֲוָתִי הָיְתָה לְסַגֵּל דָּבָר טוֹב. וְהוּא אָמְרוֹ שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה, כִּוֵּן אֶל הַשְּׁאָר, שֶׁכָּל שְׁנוֹתֶיהָ הָיוּ חַיִּים מִמֶּנָּה וְהֵאִירוּ מִכְּבוֹדָהּ.
בראשית כד:כט · פירוש א
וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמ֣וֹ לָבָ֑ן וַיָּ֨רׇץ לָבָ֧ן אֶל־הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־הָעָֽיִן׃
וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה י; אסתר רבה ו,ג) שֶׁאָמְרוּ כִּי הַצַּדִּיקִים שְׁמָם קוֹדֵם לָהֶם, דִּכְתִיב (רות ב:א) ״וּשְׁמוֹ בּוֹעַז״, ״וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ״ (רות א:ב), אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם קוֹדְמִים לִשְׁמָם, דִּכְתִיב (שמואל א כה:כה) ״נָבָל שְׁמוֹ״ וְגוֹ׳. אִם כֵּן לָמָּה לָקַח הַכָּתוּב סֵדֶר הַצַּדִּיקִים בְּלָבָן הָרָשָׁע? וְלָתֵת טַעַם לַדָּבָר יֵשׁ לְהָעִיר בַּכָּתוּב אָמְרוֹ וַיָּרָץ לָמָּה רָץ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני קט) אָמְרוּ לְפִי שֶׁרָאָה הַנֶּזֶם וְכוּ׳ נָתַן עֵינָיו בַּמָּמוֹן. וַעֲדַיִן קָשֶׁה, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים לוֹמַר ״וַיְהִי כִּרְאוֹת וְגוֹ׳ וַיָּרָץ״ וְגוֹ׳. גַּם בָּזֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב שְׁתֵּי פְּעָמִים ״אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הָעָיִן״?
בראשית כד:כט · פירוש ב
וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמ֣וֹ לָבָ֑ן וַיָּ֨רׇץ לָבָ֧ן אֶל־הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־הָעָֽיִן׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא כִּי זֶה הָאִישׁ לָבָן חָרַד לִקְרַאת הָאִישׁ בְּיָדְעוֹ מַה שֶׁעָבַר בֵּינוֹ וּבֵין רִבְקָה מֵהַדְּבָרִים וּמִקֵּרוּב הַדַּעַת, וְהוּא אִישׁ נָכְרִי, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי דְּבָרִים בְּגוֹ, וְלָזֶה לָבַשׁ קִנְאָה וְרָץ לִקְרָאתוֹ לִפְגֹּעַ בּוֹ בְּקִנְאָתוֹ אֶת קִנְאַת אֲחוֹתוֹ. וּלְצַד בְּחִינַת מַעֲשֶׂה זֶה יִחֵס ה׳ אוֹתוֹ יִחוּסִין שֶׁל צַדִּיקִים וְאָמַר וּשְׁמוֹ לָבָן, כִּי מַעֲשֶׂה צַדִּיקִים עָשָׂה בָּזֶה וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר בְּרִיָּה.
בראשית כה:ז · פירוש א
וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃
וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״[אֲשֶׁר] חָי״ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ס״ג) שֶׁאָמְרוּ כִּי חָסְרוּ לוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים קוֹדֶם יוֹם שֶׁבּוֹ עָשָׂה עֵשָׂו חָמֵשׁ עֲבֵירוֹת, וְלָזֶה אָמַר אֲשֶׁר חָי פֵּרוּשׁ: לֹא שָׁנִים שֶׁקָּצְבוּ לוֹ כִּי יוֹתֵר הָיוּ, אֶלָּא אֵלֶּה הֵם מַה שֶׁחָי.
בראשית כה:לג · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃
וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכוֹרָתוֹ. הִצְדִּיקָה הַתּוֹרָה הַמְּכִירָה שֶׁקַיֶּמֶת הִיא בְּיָדוֹ מִטְּעָמִים שֶׁכָּתַבְנוּ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָכַר אֶלָּא לְאָנְסוֹ, וַהֲגַם שֶׁמָּכַר דָּבָר שָׁוֶה מֵאָה מָנֶה בְּמָנֶה. וְזֶה לְךָ לְשׁוֹן מהרי״ק (חושן משפט רכז): אִם מָכַר מִפְּנֵי דָחְקוֹ וְזִלְזֵל בִּמְכִירָתוֹ יוֹתֵר מִכְּדֵי שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה, שֶׁנִּכָּר שֶׁמִּפְּנֵי דָחְקוֹ הֻצְרַךְ לְזַלְזֵל, אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ, דְּיָדַע וּמָחַל, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּמֵעַתָּה, הֲגַם שֶׁמָּכַר דָּבָר מֻפְלָג הָעֵרֶךְ בִּלְגִימָה אַחַת שֶׁל נָזִיד, מִמְכָּרוֹ מֶכֶר, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה הוּא דַּעְתּוֹ בְּאָמְרוֹ הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת, וְאֵין לְךָ דּוֹחַק גָּדוֹל מִזֶּה, (איוב ב:ד) ״עוֹר בְּעַד עוֹר וְכָל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ״. וְהִנֵּה זוּלַת הַמְצָאָה זוֹ לֹא הָיָה מְצִיאוּת לְיַעֲקֹב לִזְכּוֹת בַּבְּכוֹרָה מִיַּד עֵשָׂו. וְעַל עֵשָׂו אָמַר הַנָּבִיא (משלי ה:כב) ״עֲוֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע״, שֶׁבְּסִבַּת עֲוֹנוֹתָיו שֶׁעָשָׂה בּוֹ בַּיּוֹם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סג,יד) בְּפֵרוּשׁ אָמְרוֹ ״וְהוּא עָיֵף״, זֶה הָיָה סִבָּה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ הַבְּכוֹרָה וְתַעֲמוֹדְנָה בְּיַד הָרָאוּי לָהּ.
בראשית כו:ב · פירוש א
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר סְתָם לְקַבֵּל עָלָיו אִמְרֵי קָדוֹשׁ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֹאמַר אֵלָיו, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ, וְלִטּוֹל שָׂכָר עַל הַדָּבָר, כִּי רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת יְדִידָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית יב:א) ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, וְסָמוּךְ הִזְכִּירָהּ לוֹ דִּכְתִיב (בראשית יב:ה) ״לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנָעַן״.
בראשית כו:יא · פירוש א
וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־כׇּל־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
מוֹת יוּמָת. פֵּרוּשׁ: ״מוֹת״ בִּידֵי שָׁמַיִם, ״יוּמָת״ בִּידֵי אָדָם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר הַנֹּגֵעַ, לוֹמַר אֲפִילוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ נֶהֱרָג עַל אֵשֶׁת אִישׁ דִּבְנֵי נֹחַ, יֵהָרֵג עַל זֹאת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמַעֲשֵׂה שָׂרָה בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא (בראשית כ:ד).
בראשית כז:כט · פירוש ד
יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
אֹרְרֶיךָ וְגוֹ׳ וּמְבָרְכֶיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אוֹרְרֶיךָ לֶעָתִיד אָרוּר הוּא מֵעַכְשָׁיו וְלֹא יָקוּם לְאָרֵר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ הוּא מִקּוֹדֶם כְּדֵי שֶׁתָּחוּל בִּרְכָתוֹ עָלֶיךָ.
בראשית כז:כט · פירוש ה
יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
וְטַעַם אָמְרוֹ ״מְבָרְכֶיךָ״ לְשׁוֹן רַבִּים וְלֹא בֵּרַךְ אֶלָּא לְאֶחָד, גַּם הִזְכִּיר מְאָרְרִים רַבִּים וְאָרוּר לְאֶחָד, נִתְכַּוֵּן לִשְׁלֹל חֵלֶק מֵהַמְאָרְרִים שֶׁאֵינוֹ אָרוּר, וְהוּא אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי (מלכים א יא:כט) וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, לָזֶה אָמַר ״אָרוּר״ וְלֹא ״אֲרוּרִים״ כֻּלָּם, וּבַמְּבָרְכִים גַּם כֵּן יֵשׁ מֵהַמְּבָרְכִים שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל בָּרוּךְ, וְהוּא בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁהֲגַם שֶׁבֵּרַךְ לֹא יְבֹרַךְ, וְלָזֶה אָמַר ״מְבָרְכֶיךָ״ – יֵשׁ בָּהֶם חֵלֶק אֶחָד שֶׁהוּא בָּרוּךְ וְלֹא כֻּלָּם, לִשְׁלֹל הַנִּזְכָּר.
בראשית כז:כט · פירוש ו
יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
וְאָמַר וּמְבָרְכֶיךָ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לִרְמוֹז עַל מִין מְקַלֵּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְלַל בְּרָכָה, וְהוּא הַמְּכַוֵּן לְבָרֵךְ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם רַבָּנַן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (מועד קטן ט:) ״תִּזְרַע וְלֹא תֶחְצַד״ וְכוּ׳, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב אוֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ פֵּרוּשׁ, וְאוֹתָם אוֹרְרֶיךָ אִם הֵם מְכַוְּנִים לִמְבָרְכֶיךָ – בָּרוּךְ.
בראשית ל:טז · פירוש ב
וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶ֒רֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃
עוֹד יֵשׁ לָתֵת טַעַם לְלֵאָה, כִּי מִדַּת חֲסִידוּת עָשְׂתָה שֶׁלֹּא הִנִּיחָה עַד שֶׁיִּכָּנֵס אוֹתוֹ צַדִּיק לְאֹהֶל רָחֵל וְתוֹצִיאֶנּוּ מִשָּׁם, כִּי יֵשׁ בָּזֶה הַקְפָּדָה וְצַעַר גָּדוֹל לְרָחֵל וְקִנְאָה גְּדוֹלָה. לָזֶה קָדְמָה קוֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס אֶצְלָהּ, וְאֵין זֶה אֶלָּא מִדָּה טוֹבָה וַחֲסִידָה, וְכָל מְגַמָּתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ צַדֶּקֶת לְהַעֲמִיד נִטְעֵי נַעֲמָן. וַה׳ עֵד בַּדָּבָר כִּי נָתַן שְׂכָרָהּ דִּכְתִיב ״וַיִּשְׁמַע״ וְגוֹ׳ (בראשית ל:יז), וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (ספרים אחרים שפירש רש״י) בְּפָסוּק זֶה.
בראשית ל:יז · פירוש ב
וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃
עוֹד יִרְצֶה כִּי הֵבִין וְיָדַע כַּוָּנָתָהּ בַּמַּעֲשֶׂה, שֶׁהוּא לְתַכְלִית מִצְוָה וְאַהֲבָתָהּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבְמִצְווֹתָיו. וְקִלְקְלָה הַשּׁוּרָה בְּמַעֲשֶׂה זֶה, גַּם ה׳ קִלְקֵל הַשּׁוּרָה, כִּי כְּפִי הַשּׁוּרָה לֹא הָיוּ עוֹלִים לָהּ אֶלָּא אַרְבָּעָה, וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן חֲמִישִׁי יוֹתֵר מֵהַשּׁוּרָה וּבֵן שִׁשִּׁי, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
בראשית לא:יב · פירוש ה
וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כׇּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃
גַּם רָמַז לוֹ כִּי כָל מַעֲשֵׂה שֶׁל לָבָן אֵלָיו הֵם נְתוּנִים, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״כָּל אֲשֶׁר עוֹשֶׂה לְךָ לָבָן״ לִרְמֹז גַּם כֵּן כִּי כָל הַנּוֹלָדִים יִהְיוּ לְחֵלֶק יַעֲקֹב, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם גֶּזֶל כִּי ה׳ שׁוֹפֵט צֶדֶק וְיָדַע כָּל אֲשֶׁר רִמָּהוּ וְאוֹנָהוּ, וְהוֹצִיא מִזֶּה וְנָתַן לָזֶה, וְהוּא יִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק.
בראשית לא:מב · פירוש ג
לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עׇנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃
אֶת עָנְיִי וגו׳. פֵּירוּשׁ, שֶׁאִם לֹא הָיָה לוֹ הָעֹנִי, הֲגַם שֶׁהָיָה הָאֱמֶת אִתּוֹ, הָיָה ה׳ מַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְלָתֵת לוֹ שְׂכָרוֹ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וּלְצַד עָנְיוֹ קִיֵּם לוֹ ה׳ (דברים כד:טו) ״בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ״ וְנָתַן לוֹ יְגִיעַ כַּפּוֹ.
בראשית לב:יא · פירוש ב
קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכׇּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר שְׁנֵי פְּרָטֵי הַטָּבָה: הָאֶחָד הַחֶסֶד שֶׁנִּתְחַסֵּד עִמּוֹ ה׳ בְּרוֹב טוֹב, וְהַשֵּׁנִי שֶׁהֶעֱמִידוֹ בְּיָדוֹ וְלֹא נְתָנוֹ לְלָבָן לְגָזְלוֹ וּלְחָמְסוֹ וְשָׁמַר לוֹ הָאֱמֶת, פֵּרוּשׁ שֶׁהֶעֱמִיד בְּיָדוֹ אֶת הַחֶסֶד. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי לִפְעָמִים יִתְחַסֵּד ה׳ עִם אָדָם וְיִהְיֶה נִגְזָל מֵהַזּוּלַת לִהְיוֹת בְּחִירִי, וְה׳ יָשׁוּב יְרַחֲמֵהוּ תְּמוּרַת הַנֶּחְסָר, וְהִנֵּה מְצִיאוּת זֶה הוּא חֲצִי נֶחָמָה לַנִּגְזָל וְלֹא נֶחָמָה שְׁלֵמָה, כִּי תָּמִיד חוֹשֵׁב בְּחֶסְרוֹנוֹ אֲשֶׁר גְּזָלוֹ הַגַּזְלָן לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: הָאַחַת שֶׁיַּחְשׁוֹב כִּי אִם לֹא הָיָה גּוֹזְלוֹ הָיָה לוֹ לְתוֹסֶפֶת הַגָּזוּל וְהַנּוֹסָף, וְהַשֵּׁנִי עַל כָּל פָּנִים יִכְאַב לִבּוֹ עַל הַגַּזְלָן אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִצְלִיחַ. מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם יַעֲשֶׂה ה׳ הַשְׁלָמַת הַגְּזֵלָה מֵהַגַּזְלָן עַצְמוֹ שֶׁיּוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו, נֶחָמָה זוֹ נֶחָמָה. וְהוּא מַה שֶׁעָשָׂה לְיַעֲקֹב שֶׁהָיָה מְשַׁלֵּם לוֹ מִנִּכְסֵי גַּזְלָן עַצְמוֹ הוּא לָבָן, דִּכְתִיב (בראשית לא:ט) ״וַיַּצֵּל ה׳ אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֵּן לִי״, שֶׁהָיָה מוֹצִיא בָּלְעוֹ שֶׁל לָבָן מִפִּיו וּמַחְזִיר מָמוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ וּמִכָּל הָאֱמֶת, וְנָכוֹן.
בראשית לב:יב · פירוש ה
הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃
עוֹד יְכַוֵּן לְהַזְכִּיר רִשְׁעוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו: הָא׳ – מִיַּד אָחִי – וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת אָחִיו, הַאִם יֵשׁ רָשָׁע כָּזֶה, וְיֵשׁ בַּדִּין לְהַשְׁפִּילוֹ לִפְנֵי יַעֲקֹב. וְעוֹד – מִיַּד עֵשָׂו – שֶׁמְּפֻרְסָם בְּרֶשַׁע לְבַד מֵעָוֹן זֶה, וְלֹא יִמּוֹט צַדִּיק לִפְנֵי רָשָׁע.
בראשית לד:כה · פירוש א
וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹ֠ב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כׇּל־זָכָֽר׃
וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר וְאֶת חֲמוֹר וְגוֹ׳. קָשֶׁה, לָמָּה יַהַרְגוּ מִי שֶׁלֹּא חָטָא? וְעוֹד, לָמָּה לֹא הִקְדִּימוּ בְּבַעַל עֲבֵרָה תְּחִלָּה?
בראשית לד:כה · פירוש ב
וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹ֠ב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כׇּל־זָכָֽר׃
אָכֵן הִנֵּה בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא הָיָה בְּדַעְתָּם לַהֲרֹג אֶלָּא בַּעַל עֲבֵירָה, אֶלָּא שֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר רָצוּ לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ כְּנֶגְדָּם לְבַל יַהַרְגוּ מַלְכָּם, אֲשֶׁר עַל כֵּן הֲרָגוּם מִדִּין רוֹדֵף, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר, וּבָזֶה הִשִּׂיגוּ לַהֲרֹג אֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם, וְזוּלַת זֶה לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִנְקֹם נָקָם מֵהַמְחֻיָּב לָהֶם מִיתָה.
בראשית לד:כה · פירוש ג
וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹ֠ב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כׇּל־זָכָֽר׃
עוֹד טַעַם שֶׁהָרְגוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר, לְצַד שֶׁהֵם הָיוּ בְּעֵזֶר שְׁכֶם לִגְזוֹל דִּינָה, וּבְנֵי נֹחַ מְחֻיָּבִים מִיתָה עַל הַגָּזֵל, אֲבָל עַל הָעֲרָיוֹת אֵין חִיּוּב כִּי דִינָה לֹא הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ.
בראשית לד:כה · פירוש ד
וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹ֠ב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כׇּל־זָכָֽר׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם״ (בראשית לד:כו), הֲרֵי כִּנָּה הַמַּעֲשֶׂה לְכֻלָּם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁיַּד כֻּלָּם שָׁוָה בַּגְּזֵלָה. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ״אֲשֶׁר גָּזְלוּ אֲחוֹתָם״ שֶׁהוּא עִקַּר הֶעָוֹן שֶׁעָלָיו נִתְחַיְּבוּ מִיתָה, לוֹמַר שֶׁהִיא גְּזֵלָה שֶׁאֵינָהּ בַּהֲשָׁבָה. וְנָפְקָא מִנָּהּ אִם לֹא טַעַם ״אֲשֶׁר טִמְּאוּ״ לֹא הָיוּ עוֹשִׂים מִשְׁפָּט גָּמוּר לַהֲרֹג כָּל זָכָר, וַהֲגַם שֶׁבֶּן נֹחַ שֶׁגָּזַל אֵינוֹ נִפְטָר מִמִּיתָה בְּהִשָּׁבוֹן, עִם כָּל זֶה לֹא הָיוּ בְּנֵי יַעֲקֹב הוֹרְגִים. וּמִידֵי דַּהֲוָה כַּמָּה מֵהָאֻמּוֹת עוֹבְרֵי דַת הַמִּצְווֹת וְאֵין אַחְרָיוּתָם עַל בְּנֵי יַעֲקֹב כִּי אֵין כֹּחַ בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב (בראשית לד:ל) ״עֲכַרְתֶּם אוֹתִי וְגוֹ׳ וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר״, אֶלָּא לְצַד הַנְּבָלָה שֶׁעָשׂוּ שֶׁטִּמְּאוּ, לָזֶה לָבְשׁוּ קִנְאָה.
בראשית לד:כה · פירוש ו
וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־בְנֵי־יַ֠עֲקֹ֠ב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כׇּל־זָכָֽר׃
וְרַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים (הלכות מלכים ט:יד) נָתַן טַעַם לַהֲרִיגַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם, לְצַד שֶׁלֹּא הוֹשִׁיבוּ דַיָּנִים עַל גֶּזֶל שְׁכֶם וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, מִי אָמַר לְהָרַב שֶׁחַיָּבִין לָדוּן הָאַלָּם עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וַהֲלֹא גַּם בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל פְּטוּרִים מִכַּיּוֹצֵא בָּזֶה – לֹא דָּנִים וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ (סנהדרין טז.). וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהֵם הָיוּ בְּעוֹזְרָיו וּבַעֲצָתָם עָשָׂה מַה שֶׁעָשָׂה. וְרַמְבָּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דָּחָה דִּבְרֵי רַמְבָּ״ם בְּפֵרוּשׁ מִצְוַת דַּיָּנִים שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה לְהוֹשִׁיב דַּיָּנִים אֶלָּא לָדוּן מִשְׁפָּטִים בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו. וְנָתַן טַעַם הֲרִיגַת שְׁכֶם לְצַד שֶׁהָיוּ חַיָּבִין מִיתָה עַל שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ׳. וּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צְרִיכִין עָרֵב. וּשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת לֹא נָתְנוּ טַעַם לִלְקִיחַת מָמוֹנָם וְהוֹנָם.
בראשית לד:לא · פירוש א
וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃ {פ}
וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה תְּשׁוּבָה זוֹ עוֹשָׂה לְמֵחוּשׁ יַעֲקֹב עַל הַשְׁמָדָתוֹ הוּא וּבֵיתוֹ, וַהֲלֹא אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה אִם שָׁאֲלוּ הַגּוֹיִם אַחַת מֵהַכַּת וְיִחֲדוּהָ, נוֹתְנִים אוֹתָהּ לָהֶם (ירושלמי תרומות ח:ד:יא) וְלֹא יֵהָרְגוּ כֻּלָּן עָלֶיהָ אֲפִלּוּ בַּעֲרָיוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁכְּבָר הָיָה מַה שֶׁהָיָה.
בראשית לד:לא · פירוש ב
וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃ {פ}
וְאוּלַי שֶׁיְּכַוְּנוּ לוֹמַר כִּי לֹא יָחוּשׁ עַל הַדָּבָר, כִּי לֹא יַרְעִישׁוּ אֶלָּא אִם הָיוּ הוֹרְגִים בְּלֹא סִבָּה, אֲבָל הֲרִיגָה זוֹ לְסִבָּה רְאוּיָה הָיְתָה, שֶׁלָּקַח אֲחוֹתֵנוּ בְּעַל כָּרְחָהּ וַעֲשָׂאָהּ זוֹנָה, וְהוּא אָמְרָם ״הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ״. וְאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁחַיָּב עַל הַזְּנוּת, שֶׁהֲרֵי פְּנוּיָה הָיְתָה, וּבֶן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה אֶלָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ וְזָכָר וּבְהֵמָה חַיָּה וְעוֹף וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ.
בראשית לד:לא · פירוש ג
וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־אֲחוֹתֵֽנוּ׃ {פ}
אוֹ יִרְצֶה לְהָשִׁיב כִּי אַדְרַבָּה יִסְתַּכְּנוּ בֵּין הָאֻמּוֹת כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁבָּזוּי אֶחָד שָׁלַט בְּבַת יַעֲקֹב וּפָעַל וְעָשָׂה כְּחֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ, לֹא תִהְיֶה לְשׂוֹנְאֵיהֶם תְּקוּמָה בֵּין הָעַמִּים, וְאַדְרַבָּה בָּזֶה תִּהְיֶה חִתָּתָם עַל הָעַמִּים וְיִרְעֲדוּ מִפְּנֵיהֶם.
בראשית לו:א · פירוש א
וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃
הוּא אֱדוֹם. אָמַר כֵּן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּפָרָשָׁה זוֹ, לֶהֱיוֹת שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לְאַבֵּד אֱדוֹם, לָזֶה הִזְכִּיר עֵשָׂו כִּי הוּא אֱדוֹם, וְהִזְכִּיר הָעִיר דִּכְתִיב (בראשית לו:ח) ״בְּהַר שֵׂעִיר הוּא אֱדוֹם״, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְעֵשָׂו תְּנֵהוּ עִנְיָן לָעִיר עַצְמָהּ. וְהִזְכִּיר בְּנֵי עֵשָׂו כִּי הֵם אֱדוֹם דִּכְתִיב (בראשית לו:יט) ״וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם״, לוֹמַר כִּי כֻּלָּם יִדְלְקוּ בָּאֵשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב לְצַד שֶׁכֻּלָּם נִקְרָאִים אֱדוֹם אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, וְגַם עֵשָׂו עַצְמוֹ, וְהוּא רָמוּז בְּדִבְרֵי רַזַ״ל (תנחומא, צו; ירושלמי נדרים ג,ה) שֶׁאָמְרוּ עָתִיד עֵשָׂו לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וְיָבֹא וְיֵשֵׁב בֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ מִשָּׁם וְכוּ׳ דִּכְתִיב (עובדיה א:ד) ״וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים וְגוֹ׳ מִשָּׁם״ וְגוֹ׳ ע״כ. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית לו:לא) ״וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים״:
בראשית לו:כ · פירוש א
אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃
אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר וְגוֹ׳. טַעַם הוֹדָעַת עִנְיָן זֶה, לְהוֹדִיעַ שִׁעוּר מַה שֶׁנָּתַן ה׳ בִּזְכוּת הָאָבוֹת לְעֵשָׂו הֲגַם הֱיוֹתוֹ רָשָׁע. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּם כֵּן דָּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא (שבת פה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר, חוֹרִי – שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין מִנִּכְסֵיהֶם, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁיְּסַפֵּר הַכָּתוּב בִּנְתִינָתָם לְעֵשָׂו. וְאָמְרוּ עוֹד (סנהדרין צט) כִּי לְהוֹדִיעַ תִּמְנַע הֱיוֹתָהּ בְּרוּם הַמַּעֲלוֹת אֲחוֹת לוֹטָן וְנַעֲשֵׂית פִּילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים:
בראשית לו:כז · פירוש א
אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃
אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר וְגוֹ׳. יִרְמֹז הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני משלי ב׳): אָמְרָה תּוֹרָה מִפְּנֵי מָה בָּנַי עֲנִיִּים? אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא״ (משלי ח:כא), פֵּרוּשׁ כִּי בְּאֶמְצָעוּת יִסּוּרֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה יִרְבֶּה אוֹצָרָם בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא אָמְרוֹ אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר, פֵּרוּשׁ אוֹתָם שֶׁחֲפֵצִים לֶאֱצֹר אוֹצָר בַּטּוֹב בַּנִּצְחִי צְרִיכִין בָּעוֹלָם הַזֶּה לִסְבּוֹל יִסּוּרִין. בִּלְהָן וְגוֹ׳, וּמוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַיִּסּוּרִין הֵם עוֹשִׂים אוֹצָרוֹת מְלֵאִים כָּל טוּב לְמַעְלָה בְּאֶמְצָעוּתָם. וּכְיִסּוּרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (בבא מציעא פד:) שֶׁהָיָה קוֹרֵא אוֹתָם ״בּוֹאוּ אַחַי״ וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים הָעֶלְיוֹנִים וְלֶאֱצֹר אוֹצְרוֹת הַטּוֹב יִמְאַס בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבְתַעֲנוּגָיו וִיקַבֵּל עָלָיו בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן, תַּרְגּוּם צָרָה ״עָקָא״, לְטוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים וּלְמַלְּאוֹת אוֹצְרוֹתָיו.
בראשית לז:ב · פירוש ג
אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃
וְיֵרָאֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית לז:ב), בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רוּגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב״, פֵּרוּשׁ: מַה שֶׁעָבַר עָלָיו מֵהָרוֹגֶז, שֶׁהַכָּתוּב בָּא לְהוֹדִיעַ מְכִירַת יוֹסֵף וְצַעֲרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. הוּא יַעֲקֹב הַגּוֹרֵם בְּמַה שֶׁבִּקֵּשׁ לֵישֵׁב, דִּכְתִיב ״וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב״, וּבָזֶה תּוֹלְדוֹתָיו הֵם אֵלֶּה ״יוֹסֵף בֶּן״ וְגוֹ׳ וְנִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים, כִּי הָאָדָם גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר תָּבֹאנָה עָלָיו. כִּי אֵין דָּבָר רַע בָּא מֵהָאָדוֹן הַטּוֹב לַכֹּל, וּבִפְרָט לִידִידָיו, יַעֲקֹב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ.
בראשית לז:יד · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃
וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן לָמָּה הָיָה מַה שֶׁהָיָה לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף? יֵשׁ לוֹמַר שֶׁנֶּזֶק שֶׁתַּכְלִיתוֹ הֲטָבָה וּמַעֲלָה גְּדוֹלָה אֵינוֹ חָשׁוּב נֶזֶק.
בראשית לז:כ · פירוש א
וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃
וְעַתָּה לְכוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ לְכוּ, שֶׁקוֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ הוּא אֶצְלָם הֵם יֵלְכוּ לִקְרָאתוֹ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְעַתָּה בְּאוֹתוֹ עֵת עַצְמוֹ לְכוּ. וְטַעְמָם לְצַד הַזְּרִיזוּת וְהַמְּהִירוּת אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לִסְבּוֹל עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא עִכְּבוּ בְּהַגִּיעוֹ אֶצְלָם אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר בָּא עָשׂוּ מַה שֶׁעָשׂוּ, וְאָמְרָם וְנַהַרְגֵהוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא כו:) עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁהָרְגוּ אָדָם אֶחָד אִם כֻּלָּם יַחַד פְּטוּרִים. לָזֶה נִתְחַכְּמוּ וְאָמְרוּ וְנַהַרְגֵהוּ יַחַד, שֶׁבָּזֶה יִהְיוּ פְּטוּרִים מִדִּינֵי אָדָם:
בראשית לז:כ · פירוש ג
וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃
וְאִם תֹּאמַר: עַל מִי סָמְכוּ שִׁבְטֵי יָהּ לַהֲרֹג אֶת הַנֶּפֶשׁ, וּמַה גַּם נֶפֶשׁ צַדִּיק אֲחִיהֶם? וַהֲגַם שֶׁיָּעֲצוּ לַהֲרֹג אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינָם חַיָּבִין כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, אַף עַל פִּי כֵן אֵינָן פְּטוּרִים מִדִּינֵי שָׁמַיִם, וַה׳ יָבוֹא בְּמִשְׁפָּט.
בראשית לז:כ · פירוש ד
וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃
אוּלַי שֶׁהָאַחִים דָּנוּ בּוֹ דִּין עֵד זוֹמֵם, כִּי מָצִינוּ שֶׁהוּא הֵבִיא דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם וְאָמַר דְּבָרִים שֶׁיִּתְחַיְּבוּ מִיתָה עַל עֵדוּתוֹ. הַהוּא אָמַר שֶׁאָכְלוּ אֵבֶר מִן הַחַי, הַהוּא אָמַר שֶׁהֵם בַּעֲלֵי עֲרָיוֹת, וְעַל כָּל אַחַת מֵהֶם בְּנֵי נֹחַ מִתְחַיְּבִים מִיתָה, וּבֶן נֹחַ נֶהֱרָג עַל פִּי עֵד אֶחָד בְּלֹא עֵדִים וּבְלֹא הַתְרָאָה וְעַל עֵדוּת הַקְּרוֹבִים גַּם כֵּן (רמב״ם הלכות מלכים פרק ט). אֲשֶׁר עַל כֵּן דָּנוּ בּוֹ מִשְׁפַּט עֵד זוֹמֵם וּפְטוּרִים הֵם מִדִּינֵי שָׁמַיִם. אֶלָּא דִּלְצַד דִּינֵי אָדָם אֵינָם פְּטוּרִים כִּי אֵין לָהֶם הֲזָמָה, לָזֶה נִתְחַכְּמוּ לַהֲמִיתוֹ כֻּלָּן יַחַד שֶׁבָּזֶה אֵין חִיּוּב לְכֻלָּן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, אֲבָל לְדִין הַשָּׁמַיִם הֵם פְּטוּרִים מִטַּעַם שֶׁיָּדְעוּ נֶאֱמָנָה כִּי הוּא בִּקֵּשׁ לְהָרְגָם. וְכָל זֶה הוּא סִבַּת הַסִּבּוֹת לַעֲשׂוֹת ה׳ אֲשֶׁר זָמַם. וְאוּלַי שֶׁרָמְזוּ בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה לְבַסּוֹף וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְעַתָּה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרק כא) וְאֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ.
בראשית לז:כח · פירוש ה
וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙ מִן־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃
וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף. אוּלַי שֶׁאַחַר שֶׁהִפִּילוּהוּ כָּל כָּךְ וּבִזּוּהוּ בְּעֵרוֹם וּבְהַשְׁלָכָתוֹ לַבּוֹר, נָח קְצָת רוּגְזָם וְנִתְרַצּוּ בַּעֲצַת יְהוּדָה. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁאָמְרוּ (בראשית ל״ז:כ׳) ״וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו״ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהָיוּ מְבַקְשִׁים אוֹפֶן לִשְׁלוֹל בְּהֶחְלֵט הֱיוֹת הַדָּבָר, אוּלַי שֶׁחָשְׁבוּ כִּי בְּאֶמְצָעוּת פְּחִיתוּת זֶה שֶׁמְּכָרוּהוּ הֲרֵי הוּא מֻחְלָט לְעֶבֶד יוֹסֵף, כִּי הַקּוֹנֵהוּ רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא לְעֶבֶד לוֹ וּמִן הַנִּמְנָע לָצֵאת מִתַּחַת יָדוֹ זוּלַת בְּמֶכֶר אַחֵר לְזוּלַת, וּמֵעַתָּה קָנָה שֵׁם עַבְדוּת עוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ (תהילים ק״ה:י״ז) ״לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף״, וַהֲרֵי הוּא מֻחְלָט הֶחְלֵט גָּמוּר מֵהִשָּׁנוֹת לְבֶן חוֹרִין וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵעֲלוֹת לִגְדֻלָּה.
בראשית לח:כד · פירוש א
וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֵאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הוֹצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃
הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף. הַטַּעַם מִשּׁוּם דְּבֵית דִּין שֶׁל שֵׁם גָּזְרוּ עַל זְנוּת עִם הָאֻמּוֹת, כְּאָמְרָם (עבודה זרה לו:), וּמַשְׁמַע אֲפִלּוּ אֵין שָׁם אִסּוּר עֶרְוָה לֹא הָאֲסוּרָה לִבְנֵי נֹחַ וְלֹא הָאֲסוּרָה לְיִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן גָּזְרוּ עָלֶיהָ. וְאוּלַי כִּי מָסֹרֶת הָיְתָה בְּיָדָם לִגְזֹר גְּזֵרוֹת וְלַהֲרֹג הָעוֹבֵר עַל הַגְּזֵרָה. וְלָזֶה כְּשֶׁיָּדַע כִּי עִמּוֹ הָיוּ הַדְּבָרִים נִפְטְרָה, כִּי הַגְּזֵרָה הָיְתָה עַל זְנוּת גּוֹי דַּוְקָא. וְאֵין בָּהּ גַּם כֵּן אִסּוּר עֶרְוָה כִּי כַּלָּתוֹ מֻתֶּרֶת לְבֶן נֹחַ. וּלְפִי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (סוטה י:) ״וְלֹא יָסַף לְדַעְתָּהּ״ שֶׁלֹּא פָּסַק מִמֶּנָּה עוֹד, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי הָאָב הָיָה מְיַבֵּם לְכַלָּתוֹ.
בראשית לח:כו · פירוש א
וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽהּ׃
צָדְקָה מִמֶּנִּי. לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי מַה שֶׁפָּסְקוּ דִּינָהּ לִשְׂרֵפָה הָיָה לְצַד שֶׁבֵּית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם גָּזְרוּ עַל זְנוּת הַגּוֹי. אַחַר שֶׁנִּתְגַּלָּה שֶׁעִם יְהוּדָה זִנְּתָה, הִיא יוֹתֵר צַדֶּקֶת מִיהוּדָה, כִּי יְהוּדָה לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִיא וּבְחֶזְקַת גּוֹיָה הָיְתָה וּבָא עָלֶיהָ וְעָבַר עַל גְּזֵרַת בֵּית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם, וְהוּא אָמְרוֹ ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב: צָדְקָה בִּדְבָרֶיהָ, וּמִמֵּילָא צָדְקָה בְּדִינָהּ, וְעוֹד לָהּ שֶׁהִיא יוֹתֵר מִמֶּנִּי בְּצִדְקוּת מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְתִּי. וְלֹא נִתְחַיֵּב יְהוּדָה עַל הוֹדָאָתוֹ שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּחֶזְקַת גּוֹיָה, כֵּיוָן שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת לֹא גּוֹיָה הָיְתָה, וְדָבָר זֶה דּוֹמֶה לְמִתְכַּוֵּן לֶאֱכוֹל חֲתִיכַת חֵלֶב וְעָלָה בְּיָדוֹ חֲתִיכַת שׁוּמָן.
בראשית לח:כו · פירוש ד
וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽהּ׃
אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר כִּי הוּא הַגּוֹרֵם לָהּ לַעֲשׂוֹת כֵּן לְצַד שֶׁלֹּא נְתָנָהּ לְשֵׁלָה, וְהוּא אָמְרוֹ צָדְקָה הִיא בְּמַעֲשֶׂיהָ, וּמִמֶּנִּי פֵּרוּשׁ, מִצִּדִּי אֲנִי הָיִיתִי סִבָּה לָהּ כִּי לֹא נְתַתִּיהָ וְגוֹ׳:
בראשית מ:יד · פירוש ב
כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃
וְאַחַר הָאֱמֶת כֵּן הָיָה, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְעַלָּה יוֹסֵף, וְסָבַר יוֹסֵף שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ הַדָּבָר הַנֶּאֱמַר לוֹ בַּחֲלוֹם וְגִלָּה לוֹ סוֹדוֹ. וְטַעַם שֶׁנֶּעֱנַשׁ יוֹסֵף, כִּי טָעָה בְּחָשְׁבוֹ כִּי מֵרְצוֹנוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים תִּהְיֶה מַעֲלַת יוֹסֵף, וְלֹא כֵן הוּא, שֶׁאֱמֶת כִּי ה׳ יַעֲשֶׂה הַדָּבָר עַל יָדוֹ אֲבָל לֹא לִרְצוֹנוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁעַל כָּרְחוֹ דִּבֵּר אֶל פַּרְעֹה ״וְשָׁם אִתָּנוּ״ (בראשית מא:יב). וּבְמַרְאֵה הַחֲלוֹם שֶׁהוֹדִיעוֹ הַדָּבָר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּשֵּׂר יוֹסֵף בַּדָּבָר, לֹא שֶׁיָּשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ.
בראשית מ:טו · פירוש ב
כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר׃
וְאָמְרוֹ וְגַם פֹּה פֵּרוּשׁ, בָּעִיר הַזֹּאת, לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, וְכַהוֹכָחָה שֶׁהוֹכִיחוּ מֵהַשִּׂמְלָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תרגום יונתן בראשית ל״ט:י״ד) כִּי בָּדְקוּ שִׂמְלַת הַמִּרְשַׁעַת וּמָצְאוּ שֶׁקֶר בִּימִינָהּ. וְאֶת זֶה שִׁלֵּם יוֹסֵף לְכֹהֲנֵי פַרְעֹה שֶׁבָּדְקוּ הַשִּׂמְלָה וְהוֹצִיאוּ מֵעָלָיו לָשׁוֹן הָרַע, לָזֶה נָתַן לָהֶם חֻקָּם בַּמֻּשְׁלָם אֲשֶׁר קָצַב לָהֶם פַּרְעֹה (בראשית מ״ז:כ״ב), כִּי זוּלַת זֶה הָיָה חוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבוֹת, כִּי ״וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי״ (בראשית מ״א:מ׳) אָמַר אֵלָיו פַּרְעֹה.
בראשית מא:א · פירוש ג
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר׃
עוֹד יִרְמוֹז לְצַעֲרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁנִּתְעַכֵּב עַד שֶׁשָּׁלְמוּ שְׁתֵּי שָׁנִים אַחַר חֲלוֹמוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים, כִּי אָז הָיָה לוֹ לָצֵאת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פט:ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר ״כִּי אִם זְכַרְתַּנִי וְהִזְכַּרְתַּנִי״ נִתּוֹסְפוּ שְׁתֵּי שָׁנִים״, הֲרֵי שֶׁהוֹסִיפוּ לוֹ שְׁתֵּי שָׁנִים בְּצַעַר. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פט:ב): ״וַיְהִי מִקֵּץ״ – ״קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ״. וּלְפִי זֶה יְכַוֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיְהִי״ מִסִּבַּת ״קֵץ״ שֶׁהוּא יֵצֶר הָרַע שֶׁנִּקְרָא ״קֵץ כָּל בָּשָׂר״, וְהוּא סִבָּה לְצַעֲרוֹ שֶׁל צַדִּיק שְׁנָתַיִם יָמִים. וּבָזֶה הִרְוַחְנוּ גַּם כֵּן תְּחִלַּת זֶה הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל שְׁנָתַיִם שֶׁהוּא לַחֲלוֹמוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים שֶׁהָיָה זְמַן זְכִירַת יוֹסֵף לְטוֹבָה. וְטַעַם שְׁתֵּי שָׁנִים בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר ״זְכַרְתַּנִי וְהִזְכַּרְתַּנִי״, כְּנֶגֶד כָּל זְכִירָה מָנַע ה׳ זִכְרוֹנוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא זְמַן הַזִּכָּרוֹן.
בראשית מא:נ · פירוש א
וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃
וּלְיוֹסֵף יֻלַּד וְגוֹ׳. קֶשֶׁר הַכָּתוּב עִם שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, לוֹמַר הַשָּׂגַת הַטּוֹב שֶׁל יוֹסֵף בְּשֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע, כִּי מִלְּבַד כִּי צָבַר בָּר הַרְבֵּה וְהִצְלִיחַ, גַּם כִּי נִזְכַּר לְטוֹבָה בַּבָּנִים, וּקְרִיאַת שֵׁם בָּנָיו כֵּן יַגִּיד כִּי הוּא שְׂבַע רָצוֹן כִּי נִשָּׁהוּ ה׳ כָּל עֲמָלוֹ וְהִפְרָהוּ ה׳, וּפְרִיָּה זוֹ כּוֹלֶלֶת בָּנִים וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד:
בראשית מב:ב · פירוש א
וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃
וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. טַעַם הַכֶּפֶל, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אִם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן יִתְחַיְּבוּ בְּנַפְשָׁם בַּדִּין הָעֶלְיוֹן, וְנִמְצָאִים מֵתִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִדּוֹנִים לָעוֹלָם הַבָּא, וּבְהִשְׁתַּדְּלוּתָם בַּדָּבָר יִחְיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יָמוּתוּ לָעוֹלָם הַבָּא:
בראשית מב:כ · פירוש א
וְאֶת־אֲחִיכֶ֤ם הַקָּטֹן֙ תָּבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְיֵאָמְנ֥וּ דִבְרֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ וַיַּעֲשׂוּ־כֵֽן׃
וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ זֶה יַגִּיד כִּי אַתֶּם מְרַגְּלִים, וְלָזֶה אֵינָם יְכוֹלִין לְהַנִּיחַ אֶחָד מֵהֶם כִּי וַדַּאי שֶׁיָּמוּת, וְאֵין רְשׁוּת לָהֶם לַעֲשׂוֹת כֵּן אֶלָּא יֵהָרְגוּ כֻּלָּם וְכוּ׳, וּמֵעַתָּה יִתְחַיְּבוּ מִיתָה עַל הֱיוֹתָם מְרַגְּלִים. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בָּרָעָב כִּי יֵיטִיב עִמָּהֶם לְהַמְצִיא לָהֶם פַּרְנָסָה, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ לַאֲבִיהֶם (בראשית מב:לד) ״וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ״.
בראשית מב:כא · פירוש ה
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים ׀ אֲנַ֘חְנוּ֮ עַל־אָחִ֒ינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשׁ֛וֹ בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃
וְאוּלַי כִּי קוֹדֶם לֹא הִרְגִּישׁוּ, וְחָשְׁבוּ כִּי אָדָם בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן לְהָרַע, וְלֹא עֲוֹן יוֹסֵף גּוֹרֵם, כִּי לְדַעְתָּם מְחֻיָּב הָיָה לָהֶם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ (בראשית לז:כ). מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר״ וְגוֹ׳, ״וַיַּעֲשׂוּ כֵן״ – פֵּרוּשׁ: יִחֲדוּ הֵם אֶחָד מֵהֶם. בָּזֶה נִתְעוֹרְרוּ מֵהַנִּדְמֶה כִּי הוּא עֲוֹן יוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁהֵם נִתְאַכְזְרוּ עַל אֲחִיהֶם, לָזֶה בָּא לָהֶם הַצַּעַר בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁאָסְרוּ אֶחָד מֵהֶם בְּיַד אִישׁ נָכְרִי. וּכְבָר רָשַׁמְתִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי הֶעָוֹן יוֹלִיד בִּדְמוּתוֹ בְּצַלְמוֹ, בְּסוֹד אָמְרוֹ (תהלים סב:יג) ״תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ״, וּכְמוֹ כֵן הַדְּבָרִים כָּאן, שֶׁהִכְאִיב לָהֶם לִבָּם בְּצָרַת אֲחִיהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ אֲבָל – פֵּרוּשׁ, אִם הָיָה הַמִּקְרֶה זֶה בְּדֶרֶךְ אַחֵר לֹא הָיִינוּ מַצְדִּיקִים שֶׁעַל סִבַּת יוֹסֵף בָּאָה אֵלֵינוּ, אֲבָל עַתָּה וַדַּאי אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ.
בראשית מב:כב · פירוש ה
וַיַּ֩עַן֩ רְאוּבֵ֨ן אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר הֲלוֹא֩ אָמַ֨רְתִּי אֲלֵיכֶ֧ם ׀ לֵאמֹ֛ר אַל־תֶּחֶטְא֥וּ בַיֶּ֖לֶד וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְגַם־דָּמ֖וֹ הִנֵּ֥ה נִדְרָֽשׁ׃
וּמַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַצָּרָה בָּאָה עַל הָאַכְזָרִיּוּת וְשֶׁלֹּא קִבְּלוּ הִתְחַנְּנוּתוֹ, וּלְעוֹלָם בְּגוּף הַמַּעֲשֶׂה לֹא עָשׂוּ עַוְלָה – לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא גַּם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ כִּי חַיָּבִים הֵם בִּשְׁלִיחוּת יָדָם בּוֹ וּנְתוּנִים הָיוּ בְּסַכָּנַת מְרַגְּלִים שֶׁהוּא מִשְׁפַּט מָוֶת. וּלְצַד זֶה גַּם כֵּן לֹא יִכָּנֵס רְאוּבֵן בָּאָשָׁם עִמָּהֶם, כִּי הוּא לֹא הָיָה בַּמֶּכֶר, וּמֵעַתָּה רְאוּבֵן נִלְכַּד לִהְיוֹת עִמָּהֶם לְבַד, וּבִגְמַר הַדְּרִישָׁה יִתְחַיֵּב הַמְחֻיָּב וְיִפָּטֵר הַזַּכַּאי בְּדִינוֹ. וְגַם לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּאָמְרוֹ ״אֲבָל אֲשֵׁמִים״ שֶׁהִתְעוֹרְרוּתָם הָיְתָה לְצַד תְּפִיסַת שִׁמְעוֹן לְבַד, יִהְיֶה פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב גַּם כֵּן כְּדֶרֶךְ זֶה.
בראשית מב:לז · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתוֹ֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ תָּמִית. תַּעֲנִישׁ, וּמָצִינוּ עֹנֶשׁ כָּזֶה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה ז:א) בְּפָסוּק ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף״ וְגוֹ׳ (דברים ט:כ). וְטַעַם שֶׁלֹּא רָצָה רְאוּבֵן לְחַיֵּב עַצְמוֹ אֶלָּא בִּשְׁנַיִם, לְצַד כִּי הוּא עֹנֶשׁ עֶלְיוֹן שֶׁיִּהְיֶה חָסֵר מִצְוַת פְּרִיָּה וְרִבְיָּה, לָזֶה לֹא שִׁעְבֵּד אֶלָּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַזִּיקוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם יְהוּדָה כְּשֶׁרָאָה שֶׁלֹּא נִתְרַצָּה אָבִיו לְדִבְרֵי רְאוּבֵן וְאָמַר (בראשית מג:ט) ״וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים״, סִכֵּן עַצְמוֹ גַּם בְּעוֹלָם עֶלְיוֹן.
בראשית מג:ח · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃
אוֹ יִרְצֶה, שֶׁאִם לֹא יֵלְכוּ, עֲתִידִים לָמוּת בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי יֹאמַר ה׳ לָהֶם: לָמָּה לֹא טָרְחוּ לְחַיֵּי נַפְשָׁם?
בראשית מד:טז · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּ֤נּוּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ׃
מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי. פֵּירוּשׁ: אֲמִירָה בְּדֶרֶךְ רִצּוּי. מַה נְּדַבֵּר. פֵּרוּשׁ, דִּבּוּר קוֹשִׁי בְּדֶרֶךְ מִלְחָמָה, מַה נִּצְטַדָּק. פֵּרוּשׁ, בְּמִשְׁפָּט אִם נָבוֹא לִפְנֵי דַּיָּנִים, כִּי אֵין מִפְלָט לָהֶם בְּכוּלָּן, וְאֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה לְהִפָּרַע מֵהֶם עֲוֹנָם כְּשֶׁמָּצָא לִגְבּוֹת חוֹבוֹ, וּלְצַד כִּי הֶעָוֹן שֶׁבְּיָדָם הוּא לְכוּלָּם יַחַד, ״הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי״ וְגוֹ׳:
בראשית מד:טז · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּ֤נּוּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ׃
גַּם אֲנַחְנוּ. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא נִמְצָא בְּיָדֵינוּ הַגְּנֵבָה. וְאָמְרוֹ גַּם אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהֶעָוֹן שֶׁהוּכַּר אֶצְלָם אֵין בִּנְיָמִין בִּכְלַל הֶעָוֹן, לָזֶה אָמְרוּ ״גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין צג.) שְׁנֵי עֵצִים יְבֵשִׁים וְחַד רָטוֹב וְכוּ׳, וְכֵיוָן שֶׁכּוּלָּם נִלְכְּדוּ בַּעֲוֹנָם וְהוּא הָיָה עִמָּהֶם, נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם.
בראשית מד:יז · פירוש א
וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשׂ֖וֹת זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁל֖וֹם אֶל־אֲבִיכֶֽם׃ {ס}
חָלִילָה לִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אִם ה׳ מָצָא לָכֶם עָוֹן, אֲנִי לֹא אָדוּן עַל הַדָּבָר אֶלָּא עַל מַה שֶׁנִּתְגַּלָּה לִי מֵהַמִּשְׁפָּט הַצֶּדֶק, וְעַל חֵטְא זֶה אֲנִי שׁוֹפֵט ״הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא וְגוֹ׳ יִהְיֶה לִי עָבֶד וְגוֹ׳ וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם״. וּבָזֶה נָחָה דַּעְתִּי בְּמַה שֶׁרוֹאַנִי שֶׁדִּבֵּר יְהוּדָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁזֶּה יַגִּיד כִּי כָּלוּ לוֹ דִּבְרֵי פִּיּוּס וְקִבֵּל הַמִּשְׁפָּט, וְאֵיךְ תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר ״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו״ וְדִבֵּר דְּבָרִים עַתִּיקִים. וּלְדִבְרֵינוּ צָדְקוּ הַדְּבָרִים, כִּי מִקֹּדֶם חָשַׁב כִּי מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר כִּי מָצָא הָאֱלֹהִים עֲוֹנָם, וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא קִבֵּל יוֹסֵף אֶלָּא בִּנְיָמִין לְבַד, אָמַר, הֲרֵי זֶה לְךָ לְאוֹת כִּי לֹא עַל עָוֹן נִתְפְּסוּ, וּמֵעַתָּה עָמַד הַדָּבָר לְצַד בְּחִירַת הַבְּחִירִי, לָזֶה ״וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה״.
בראשית מה:כו · פירוש ה
וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פׇג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃
וְהֵן אֱמֶת כִּי לְמָה שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל בָּעִנְיָנִים שֶׁגָּזַר הַגּוֹזֵר, רַבִּים הֵם שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת כֵּן: הָאֶחָד – לְשַׁלֵּם לְיַעֲקֹב עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ אָבִיו, וּכְמוֹ כֵן הָיָה הוּא בְּצַעַר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, וְגַם לְמִסְפַּר רד״ו שֶׁגָּזַר ה׳ שֶׁיִּהְיוּ בְּמִצְרַיִם, וְגַם לָרֶדֶת יַעֲקֹב בְּכָבוֹד גָּדוֹל מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן אִם הָיָה יוֹרֵד קוֹדֶם, וְכַמָּה פְּרָטִים שֶׁנִּמְשְׁכוּ, אֶלָּא לְצַד יוֹסֵף צְרִיכִין לָתֵת טַעַם לַדָּבָר.
בראשית מו:ז · פירוש ד
בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכׇל־זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה׃ {ס}
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א:ה) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֶחָד מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם קַיָּם, לֹא הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, דִּכְתִיב (שמות א׳:ו׳) ״וַיָּמָת יוֹסֵף וְגוֹ׳ וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא״, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּרְדוּ מִצְרַיִם אָז הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, כִּי אוּלַי שֶׁזֶּה הָיָה לָהֶם לְתַשְׁלוּם קַבָּלַת גְּזֵרַת מֶלֶךְ בְּרָצוֹן, פָּקַע מֵהֶם הַשִּׁעְבּוּד, כִּי סַמָּא דְּיִסּוּרֵי קַבּוּלֵי. וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן לָזֶה גַּם כֵּן, כִּי יוֹכֶבֶד וְסֶרַח בַּת אָשֵׁר הָיוּ מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם (בראשית רבה צד:ט), וּבִימֵיהֶם הָיָה הַשִּׁעְבּוּד, וְהַטַּעַם הוּא לְצַד שֶׁהֱבִיאָם יַעֲקֹב וְלֹא מֵרְצוֹנָם. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (ויקהל קצח:) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה׳״ (תהלים קמו:ה).
בראשית מז:כח · פירוש י
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וְטַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְדֶרֶךְ זֶה, יְכַוֵּן לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא הִשְׁלִים יַעֲקֹב אָבִינוּ כָּל יְמֵי חַיָּיו הַחֲרוּצִים, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עד:ט) כִּי לְצַד שֶׁאָמַר ״לֹא יִחְיֶה״ וְהִכְרִית חַיֵּי רָחֵל, נֶחְסְרוּ לוֹ יָמָיו מִמִּנְיַן שְׁנֵי יִצְחָק שֶׁהָיוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה כְּמִנְיַן ״יִחְיֶה״, לָזֶה רָמְזָה הַתּוֹרָה צַעַר חֶסְרוֹן שְׁנֵי הַצַּדִּיק בְּתֵבַת ״וַיְהִי״:
בראשית מז:כט · פירוש ה
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
גַּם הֵאִיר לְמוּל עֵינֵינוּ תְּשׁוּבַת תַּרְעוֹמֶת גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ: מַה זֹּאת עָשָׂה לָנוּ אֱלֹהִים? מַה נִשְׁתַּנּוּ דּוֹרוֹתֵינוּ מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר שָׂבְעוּ חַיִּים תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים לְאָדָם, וְכֵן בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁבַע מֵאוֹת, וַאֲנַחְנוּ הַמַּפְלִיא בַּחַיִּים לֹא יַגִּיעַ לְמֵאָה שָׁנָה? וְעַל פִּי הַהַקְדָּמָה הַלָּז נָחָה דַּעַת כָּל אָדָם. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה לְמֶלֶךְ שֶׁחָלַק אֲבָנִים טוֹבוֹת הַבָּאִים מֵהַמַּחְצָב לְאוּמָּנִים לְתַקְּנָם בְּתַכְלִית הַיּוֹפִי וְהַהֲכָנָה, וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם מִשְׁבְּצוֹת זָהָב כְּדֶרֶךְ סְגֻלּוֹת הַמְּלָכִים. וְגָזַר אוֹמֶר כִּי הָאִישׁ הַזָּרִיז וְהַמִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת הַתִּקּוּן בְּכָל הַהִשְׁתַּדְּלוּת וּבְכָל הַתִּקּוּן וְהַיּוֹפִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ, וְהָיוּ לוֹ הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לוֹ לְחֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְהִתְנָאוֹת בָּהֶם. וְנָתַן הָאֲבָנִים בְּמִסְפָּר הַרְבֵּה מְאֹד לְכָל אִישׁ וָאִישׁ, לְאֶחָד נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּלְאֶחָד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר. וְקָבַע לָהֶם הַזְּמַן אֲשֶׁר יַסְפִּיק לַמְּלָאכָה, יוֹם אֶחָד לְכָל אֶבֶן וָאֶבֶן, וּבִמְלֹאת הַיָּמִים יִשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לָקַחַת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. וַיְהִי כִּי שָׁלְמוּ יְמֵי הַמְּלָאכָה, פָּקַד הַמֶּלֶךְ אוּמָּנָיו הָעוֹשִׂים בִּמְלֶאכֶת הָאֲבָנִים, וְהִנֵּה יַחַד אוּסְּפוּ וְהִמְצִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ פִּקְדוֹנוֹ. וְלֹא דַי שֶׁלֹּא עָשׂוּ בָהֶם מְלֶאכֶת הַתִּקּוּן וְהַיּוֹפִי, אֶלָּא עוֹד לָהֶם קִלְקְלוּ אוֹתָם וְלִכְלְכוּ אוֹתָם וְהֶחֱזִירוּם כְּשֶׁהֵם מְקֻלְקָלִים. וְכָעַס הַמֶּלֶךְ עַל הַדָּבָר וְהִצִּית אֵשׁ בְּכָל הָעֲבָדִים הָהֵמָּה, וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם וַיַּרְאֵם אֶת אֲשֶׁר פָּרַץ בַּאֲבוֹתָם פֶּרֶץ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וַיְצַוֵּם וַיְאַזְּרֵם לְבַל עֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת. וַיִּמָּלֵךְ לְבִלְתִּי הַרְבּוֹת לָהֶם הַמְּלָאכָה וְהֵקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַדָּבָר, וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁלֹשִׁים אֶלֶף עַד אַרְבָּעִים אֶלֶף, וְזֶה הָיָה לִבְחִירַת הַהֲטָבָה לַעֲבָדָיו, אוּלַי יוּכְלוּ הָכִין, גַּם לְצַד אֶמְצָעוּת הֱיוֹת פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ קְרוֹבָה יִתְּנוּ לֵב.
בראשית מח:ט · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרְכֵֽם׃
וְאָמְרוֹ בָּזֶה – כְּפִי הַפְּשָׁט, כִּי אֲפִלּוּ בִּימֵי גָלוּתוֹ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה חֲנָנוֹ ה׳. גַּם רָמַז לְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לו:) כִּי עָתִיד הָיָה יוֹסֵף לְהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר נִרְזְבוּ מִבֵּין צִפָּרְנֵי יָדָיו עֶשֶׂר טִפּוֹת וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא שְׁתַּיִם, וְהוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ בָּזֶה – ״זֶה״ בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנֵים עָשָׂר, בִּמְקוֹם שְׁנֵים עָשָׂר נָתַן לוֹ אֱלֹהִים שְׁנַיִם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֱלֹהִים שֶׁיּוֹרֶה עַל הַמִּשְׁפָּט.
בראשית מט:ג · פירוש ה
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וּלְפִי זֶה נֹאמַר, כִּי יַעֲקֹב נִרְאָה בְּעֵינָיו לְהַעֲנִישׁ רְאוּבֵן עַל אֲשֶׁר חִלֵּל יְצוּעוֹ וְנָטַל מִמֶּנּוּ הַבְּכוֹרָה, אוֹ שֶׁכֵּן נֶאֱמַר לוֹ בִּנְבוּאָה, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן אָמַר הַכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א ה:א): ״רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר, וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכוֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף״.
בראשית מט:יא · פירוש ז
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
וְאָמְרוֹ וּבְדַם עֲנָבִים וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אִם יַגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה וְלֹא יִמָּצֵא יַיִן, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין בָּנוּ תּוֹרָה, תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בְּאֶמְצָעוּת עֹל וְתֹקֶף הַגָּלוּת אֲשֶׁר יָצֵרוּ הָאֻמּוֹת לְיִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צז:) כִּי כְּשֶׁיַּגִּיעַ קֵץ הַנֶּחְתָּם וְלֹא יִהְיֶה בְּיִשְׂרָאֵל זְכוּת לְגָאֳלָם, יַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ קָשֶׁה כְּהָמָן וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וּבְדַם עֲנָבִים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַיִּסּוּרִין יִזְדַּכְּכוּ הַנְּפָשׁוֹת וְיִתְבָּרְרוּ נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה כְּדֶרֶךְ שֶׁיִּתְבָּרְרוּ בְּאֶמְצָעוּת בְּחִינַת הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁזּוֹ מְלַאכְתּוֹ נָאָה וְזוֹ מְלַאכְתּוֹ בִּלְתִּי נָאָה.
בראשית מט:יב · פירוש א
חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ {פ}
חַכְלִילִי עֵינַיִם וְגוֹ׳. יְכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים ס״ח:ז׳) ״מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״ג) בְּכִי וְשִׁירוֹת – בְּכִי לְמִצְרַיִם וְשִׁירוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ חַכְלִילִי עֵינַיִם לְשׁוֹן אַדְמִימוּת שֶׁהוּא עִנְיַן הַדִּינִים, שֶׁכָּל הָאַדְמִימוּת יוֹרֶה עַל עוֹצֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי דָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ. וְאָמַר מִיָּיִן פֵּרוּשׁ מִמְּקוֹר הַדִּין שֶׁהוּא הַיַּיִן. אוֹ יִרְמוֹז סִבַּת הַנְּקָמָה הִיא מִיַּיִן, פֵּרוּשׁ מִצַּד מַה שֶׁחָבְלוּ וּפָשְׁעוּ בְּנֵי תּוֹרָה מִלִּלְמוֹד, לִבִּי לִבִּי עַל דָּבָר זֶה, מֵעַי מֵעַי עַל אֲשֶׁר מָנְעוּ בְּנֵי עַוְלָה אוֹתָנוּ מֵעֲסוֹק בְּתוֹרַת אֵל חַי, וְעַל זֶה יִנְקוֹם נָקוֹם בְּהִתְעוֹרְרוּת תִּגְבּוֹרֶת הַדִּינִים. וּבַזְּמַן עַצְמוֹ וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב יַרְאֶה לָנוּ לוֹבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב, וְאוּלַי שֶׁיִּרְמוֹז בְּאָמְרוֹ ״וּלְבֶן״ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּרָאוֹ ה׳ בֵּן, דִּכְתִיב (ירמיהו ל״א:כ׳) ״הֲבֵן יַקִּיר לִי״. וְאָמְרוֹ מֵחָלָב הוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים אֲשֶׁר יְעוֹרֵר עָלֵינוּ אָבִינוּ הַזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהוּא נוֹקֵם נָקָם, וְהוּא אָמְרוֹ (מיכה ז׳:ט״ו) ״כִּימֵי צֵאתְךָ״ וְגוֹ׳, כְּשֵׁם שֶׁאָז הָיָה בְּכִי וְשִׁירוֹת כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
בראשית מט:כה · פירוש ב
מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְיַעְזְרֶךָּ וִיבָרְכֶךָּ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהֲגַם שֶׁאֵל עֲזָרוֹ וְשַׁדַּי שִׂגְּבוֹ לְהִנָּצֵל מִן הַחֵטְא, אַף עַל פִּי כֵן מַחְזִיקִים לוֹ טוֹבָה עַל הַדָּבָר, וְהֵם בְּעֶזְרוֹ וּמְבָרְכִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ מִמֶּנּוּ הָיָה הַדָּבָר. וְלֶךְ נָא רְאֵה מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (תהילים לז:לג) בְּפָסוּק ״ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְּיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ״.
בראשית מט:כה · פירוש ג
מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות י.) הַתּוֹלֶה בִּזְכוּת אֲחֵרִים תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת עַצְמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מֵאֵל אָבִיךָ תָּלִיתָ הַהֲטָבָה הַמֻּשֶּׂגֶת לְךָ שֶׁהִיא מִזְּכוּת אָבִיךָ, בָּזֶה ״וְיַעְזְרֶךָּ״, פֵּרוּשׁ יִתְכַּנֶּה הָעֵזֶר לְךָ בִּזְכוּתְךָ.
בראשית מט:כה · פירוש ד
מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃
עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא נח:) אֵין עוֹשִׂין נֵס אֶלָּא לְמִי שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד בְּצִדְקוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מֵאֵל אָבִיךָ הָיָה לְךָ דָּבָר זֶה, וּמֵעַתָּה וְיַעְזְרֶךָּ לְבַל תִּכָּשֵׁל בִּדְבַר כִּעוּר לְהַעֲמִיד נִסּוֹ בְּמָקוֹם נֶאֱמָן.
בראשית מט:כז · פירוש א
בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף. נִתְכַּוֵּן אֶל שָׁאוּל שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה זְאֵב שֶׁטּוֹרֵף בִּמְהִירוּת, כִּי מִנְהַג הַזְּאֵב הוּא שֶׁאֵינוֹ מִתְעַכֵּב בִּטְרֵפָתוֹ, אֶלָּא כָּל כָּךְ הוּא מְמַהֵר וְטוֹרֵף. כְּמוֹ כֵן עָשָׂה הוּא וְלֹא הִמְתִּין לַזְּמַן שֶׁקָּבַע לוֹ שְׁמוּאֵל, אֶלָּא מִהֵר (שמואל א יג:ח) לִטְרֹף, וּמִזֶּה הָיָה סִבָּה שֶׁלֹּא אָכַל אֶלָּא בַּבֹּקֶר וְנִפְסְקָה מַלְכוּתוֹ.
בראשית נ:טו · פירוש ב
וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃
וְנִרְאֶה כִּי הַכָּתוּב דִּבְרֵי עַצְמוֹ קָאָמַר ״לוּ״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֵם יָרְאוּ עַל דָּבָר שֶׁהַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה כֵן שֶׁיִּהְיֶה מֵשִׁיב לָהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה, וְהָיוּ מִצְטַעֲרִים הַשְּׁבָטִים כְּשִׁעוּר שֶׁנִּצְטַעֵר יוֹסֵף מִצִּדָּם. וּבָזֶה לֹא הָיוּ מִתְחַיְּבִים לְבַסּוֹף מֵהַגָּלֻיּוֹת וּמֵהַצָּרוֹת בְּעַד חֵטְא זֶה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י:) גָּלוּת מִצְרַיִם וְגַם בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹן, וְצֵא וּלְמַד מַה הָיָה לַעֲשָׂרָה עַמּוּדֵי עוֹלָם:
בראשית נ:יט · פירוש א
וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃
כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם אַתֶּם חַיָּבִים עֹנֶשׁ עַל הַדָּבָר, אֱלֹהִים שׁוֹפֵט וְלֹא אֶקֹּם וְלֹא אֶטֹּר. וְטַעַם שֶׁלֹּא מָחַל לָהֶם, אֶפְשָׁר לְצַד שֶׁבְּנֵי נֹחַ אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּמְחִילָתָם כִּי יֶחֱטָא אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר גְּזָלוֹ וּמָחַל הַנִּגְזָל אֵינוֹ פָּטוּר הַגַּזְלָן מִמִּיתָה, אוֹ אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אִם גָּנַב יִשְׂרָאֵל וּמְכָרוֹ אֵין בְּיַד הַנִּגְנָב לְפָטְרוֹ לַגַּנָּב מִמָּוֶת. וְאָמַר עוֹד לָהֶם כִּי יֵשׁ לָדוּן לָהֶם מִשְׁפַּט זְכוּת.
בראשית נ:כ · פירוש א
וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃
וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם וְגוֹ׳ אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה. וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְמִתְכַּוֵּן לְהַשְׁקוֹת חֲבֵירוֹ כּוֹס מָוֶת וְהִשְׁקָהוּ כּוֹס יַיִן, שֶׁאֵינוֹ מִתְחַיֵּב כְּלוּם, וַהֲרֵי הֵם פְּטוּרִים וְזַכָּאִים גַּם בְּדִינֵי שָׁמַיִם.
שמות
שמות א:טו · פירוש ג
וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃
עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב לְשׁוֹן גְּדֻלָּה וְרוֹמְמוּת, עַל דֶּרֶךְ (דברים כו:יז-יח) ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ וַה׳ הֶאֱמִירְךָ״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהַגִּיד שֶׁבְּאֶמְצָעוּת עִנְיָן זֶה גָּרַם לָהֶם פַּרְעֹה מַעֲלָה וְהִתְרוֹמְמוּת לִשְׁתֵּי הַמְיַלְּדוֹת, וְעָלוּ בְּמַעֲלָה כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ (שמות א:כ): ״וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים וְגוֹ׳ וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים״ – בָּתֵּי כְהוּנָּה, בָּתֵּי לְוִיָּה, בָּתֵּי מַלְכוּת, בָּתֵּי נְבִיאוּת (סוטה יא:).
שמות א:כ · פירוש א
וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
וַיֵּיטֶב וְגוֹ׳ וַיִּרֶב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק מַה הוּא הַהֲטָבָה, וְאוּלַי שֶׁהוּא הָרָשׁוּם בְּסָמוּךְ ״וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים״, וְקָשֶׁה אִם כֵּן לֹא הָיָה מַפְסִיק בְּאָמְרוֹ ״וַיִּרֶב הָעָם״. וְנִרְאֶה שֶׁמּוֹרֵנוּ הַכָּתוּב דָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ רָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת לָהֶן מַיִם וּמָזוֹן, לָזֶה אָמַר וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת, פֵּרוּשׁ, נָתַן לָהֶם רַב טוּב וּבְאֶמְצָעוּתוֹ הָיָה לָהֶן יְכֹלֶת לְסַפֵּק מָזוֹן, וּבָזֶה וַיִּרֶב הָעָם, וְזוּלַת זֶה לֹא יִהְיֶה לָהֶם לְסַפֵּק לָרַבִּים בְּהַפְלָגָה, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר ה׳ שְׂכָרָם הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה לָהֶם בָּתִּים.
שמות א:כ · פירוש ב
וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
עוֹד יִרְמֹז כִּי בִּרְאוֹת ה׳ יִרְאָתָם מֵהָאֱלֹהִים, הִזְמִין לְיָדָם עֲשׂוֹת מִצְווֹת לְאֵין קֵץ לְהַרְבּוֹת שְׂכָרָם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּיטֶב וְגוֹ׳, וּמַה הוּא הַטּוֹבָה – וַיִּרֶב הָעָם, שֶׁבָּזֶה יִגְדַּל זְכוּתָם כִּי כֻלָּם יֵחָשְׁבוּ לָהֶם כְּשֶׁלֹּא הֲרָגוּם. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה זָכוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי בְּשֶׁלָּם זוֹכִים לְצַד כִּי יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם נָתְנוּ נַפְשָׁם עָלֵינוּ וְעָבְרוּ פִּי מֶלֶךְ, וְעוֹד לָהֶם שֶׁזָּנוּ וּפִרְנְסוּ מִשֶּׁלָּהֶם, לָזֶה יֵחָשְׁבוּ עָלָיו הוּא אָבִינוּ הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. וְכַלֵּךְ גַּם כֵּן לְדֶרֶךְ זֶה כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ עַנְפֵי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (ישעיהו סג:יא) ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״, לָזֶה סָבְלָה יוֹכֶבֶד עֻלֵּינוּ לְהָגֵן בַּעֲדֵינוּ וּלְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן כְּמִשְׁפַּט הַיּוֹלְדִים לִבְנֵיהֶם.
שמות א:כ · פירוש ג
וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
וּלְדִבְרֵי הַמְפָרְשִׁים (רש״י) שֶׁהַהֲטָבָה הִיא עֲשִׂיַּת הַבָּתִּים, יֵשׁ לוֹמַר כִּי טַעַם שֶׁהִפְסִיק בְּאָמְרוֹ וַיִּרֶב הָעָם, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין מָקוֹם לְבָתֵּי כְּהוּנָּה וּבָתֵּי מַלְכוּת, כִּי אִם אֵין עַם אֵין מֶלֶךְ וְכֹהֵן, לָזֶה הִקְדִּים ה׳ הָעָם וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה לָהֶם בָּתִּים וְגוֹ׳:
שמות ג:ה · פירוש ב
וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃
דַּע כִּי בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ גִּלָּה ה׳ דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ, כִּי עִקַּר הַקְפָּדָתוֹ וּמוּסָרוֹ הוּא עַל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי זֶה יַחְבּוֹל בַּנֶּפֶשׁ. וְהוּא טַעַם אָמְרוֹ (קהלת יב:ז) ״וְהָרוּחַ תָּשׁוּב וְגוֹ׳ אֲשֶׁר נְתָנָהּ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב,ב): תְּנָהּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לְךָ. אֲבָל מִצְווֹת עֲשֵׂה הֵם הַשָּׂגַת הַטּוֹב כְּשֶׁיִּהְיוּ, וּבְהֵעָדְרָם אֵין עוֹנֶשׁ, זוּלַת עַל פְּרָטִים יְדוּעִים כְּגוֹן פֶּסַח וּמִילָה.
שמות ג:ז · פירוש ז
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃
וְטַעַם שֶׁאָמַר צַעֲקָתָם בִּלְשׁוֹן רַבִּים וְנוֹגְשָׂיו בִּלְשׁוֹן יָחִיד, לֶהֱיוֹת כִּי אֵין רַבִּים הַצּוֹעֲקִים שָׁוִים בְּצָעֳקָם אֶל ה׳, לָזֶה כִּנָּה אוֹתָם בְּשֵׁם רַבִּים, אֲבָל בְּעֵרֶךְ הַנּוֹגֵשׂ הָיָה נוֹגֵשׂ לְכֻלָּם יַחַד בְּשָׁוֶה, לָזֶה אָמַר מִפְּנֵי נוֹגְשָׂיו לְשׁוֹן יָחִיד. וְטַעַם אָמְרוֹ מִפְּנֵי נוֹגְשָׂיו הוּא לִרְמֹז כִּי טַעַם שֶׁקִּבֵּל צַעֲקַת לִבָּם אֶל ה׳ הוּא לְצַד שֶׁצָּעֲקוּ מִצָּרָה וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״מִן הָעֲבוֹדָה״. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ מִפְּנֵי נוֹגְשָׂיו כָּאן רָמַז כִּי הַמִּצְרִיִּים נִתְמַלֵּאת סְאָתָם לִפָּרַע מֵהֶם אֲשֶׁר הֵרֵעוּ, הֲגַם שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם זְמַן הַגְּאֻלָּה, וְזֶה טַעַם אַחֵר לִשְׁלִיחוּת מֹשֶׁה קֹדֶם זְמַן הַגְּאֻלָּה.
שמות ג:יח · פירוש יב
וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
וְאַחַת שָׁאַלְתִּי עָמְדָה לִי, וּמַה הִכְרִיחַ הַדָּבָר לִהְיוֹת כֵּן לִרְדֹּף הַמִּצְרִים אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָמָּה לֹא יִכָּבֵד ה׳ בְּפַרְעֹה וּבְכָל עַמּוֹ וְיַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַיְאוֹר בַּדָּבָר עַצְמוֹ אֲשֶׁר זָדוּ, וְשָׁם יָצֵף ה׳ לְפַרְעֹה וּלְכָל עַמּוֹ וְגַם הַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְכָל הָאָמוּר, וְיוֹצִיא יִשְׂרָאֵל בְּכֶסֶף וְזָהָב בְּעַל כָּרְחָם, אוֹ שֶׁיִּטְלוּ הַכֹּל בְּשִׁבְעַת יְמֵי אֲפֵלָה (שמות רבה פי״ד) כִּי לָהֶם הָיָה אוֹר וְחִפְּשׂוּם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ. וְאוּלַי כִּי עָשָׂה ה׳ כָּכָה לִשְׁנֵי טְעָמִים, הָאֶחָד כִּי קְרִיעַת יַם סוּף וּפְלָאָיו פִּרְסְמוּ גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּכְבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם כַּיָּדוּעַ מַה שֶׁלֹּא הָיָה נַעֲשֶׂה כֵן בְּאֹפֶן אַחֵר. וְטַעַם שֵׁנִי כִּי ה׳ מוֹדֵד מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא:) כִּי הַמִּצְרִיִּים נִתְחַכְּמוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְשַׁעְבְּדָם בִּתְחִלָּה בְּפֶה רַךְ וְאַחַר כָּךְ בְּפָרֶךְ, וְהַשּׁוֹפֵט בְּצֶדֶק מָדַד בַּמִּדָּה עַצְמָהּ כִּי מִתְּחִלָּה בְּפֶה רַךְ ״נֵלְכָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים״, ״הַשְׁאִילוּנוּ כַּסְפֵּיכֶם שִׂמְלוֹתֵיכֶם״ וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ בְּפָרֶךְ, וְעַל כָּל פָּנִים נִתְחַכֵּם הָאָדוֹן שֶׁלֹּא יֵצֵא גַּם מִפִּי יִשְׂרָאֵל דְּבַר שֶׁקֶר כַּנִּזְכָּר (מיכה ז:כ) ״תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב״.
שמות ד:יא · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהֹוָֽה׃
אָכֵן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר אֵלָיו כִּי הוּא הָאָדוֹן הוּא הַבּוֹרֵא, וְהִשְׂכִּיל לַעֲשׂוֹת פֶּה לָאָדָם לְשִׁכְלוּל הַבְּרִיאָה, וְהוּא אָמְרוֹ מִי שָׂם פֶּה וְגוֹ׳, וְאָמַר אוֹ מִי וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁיֶּאֱרַע לָאָדָם דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה אִלֵּם וְגוֹ׳ גַּם זֶה לֹא בְּמִקְרֶה יִהְיֶה הַדָּבָר הַהוּא אֶלָּא מִמֶּנִּי, אָנֹכִי ה׳ הוּא הָעוֹשֶׂה הַדָּבָר וַאֲנִי מְסַבֵּב סִבּוּבִין לַעֲשׂוֹתוֹ כֵּן לְתַכְלִית דָּבָר. וּבָזֶה רָמַז לוֹ כִּי כְּבֵדוּת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ הוּא לְתַכְלִית דָּבָר טוֹב, וְלָזֶה לֹא הֵסִיר מִמֶּנּוּ עִלְּגוּתוֹ. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁהַשָּׂם אִלֵּם וְגוֹ׳ הוּא ה׳ בָּרוּךְ הוּא, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַשְׂכִּיל בְּדַעְתּוֹ כִּי מֵה׳ יָצָא דְּבַר מַלְכוּת שֶׁיֵּעָשֶׂה עִלֵּג, וְזוּלַת גְּזֵרַת מֶלֶךְ לֹא הָיָה כֵן, וַאֲפִלּוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים (שמות רבה א,כה) שֶׁהָיָה סִבָּה לְדָבָר זֶה גַּחֶלֶת שֶׁנָּתַן לְפִיו בְּהַבְחָנַת פַּרְעֹה, אִם לֹא הָיָה ה׳ חָפֵץ בַּדָּבָר לֹא הָיָה כֵן אַחַר שֶׁה׳ הֵכִין וְעָשָׂה פְּעֻלָּתוֹ בַּהֲכָנַת הַפֶּה, כְּאָמְרוֹ ״מִי שָׂם פֶּה״ וְגוֹ׳ דָּבָר פָּשׁוּט הוּא שֶׁכְּשֶׁיַּעֲשֶׂה אִלֵּם יִהְיֶה הַדָּבָר לְצַד אֵיזֶה תַּכְלִית הָגוּן אוֹ לְמַה שֶׁנִּתְחַיֵּב כְּפִי מַעֲשָׂיו, וּכְמַאֲמַר רַבִּי אַמֵי (שבת נה,א) אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, וּכְבַד פֶּה וְלָשׁוֹן נִקְרָאִים גַּם כֵּן יִסּוּרִין, וְאִם כֵּן הָיָה רָאוּי לוֹ לְמֹשֶׁה לָדַעַת סִבַּת דָּבָר וּלְתַקֵּן וְיִתְפַּלֵּל לַה׳ עַל הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא כֵן הוּא עוֹשֶׂה אֶלָּא אַדְרַבָּה מַרְאֶה כִּי הַדָּבָר הוּא טִבְעִי וְאֵינוֹ תָּלוּי מִצִּדּוֹ. וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו וְעַתָּה, וְאֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ מִדַּעַת זוֹ.
שמות ד:יד · פירוש א
וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
וַיִּחַר אַף וְגוֹ׳ בְּמֹשֶׁה. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָרוֹשֶׁם שֶׁעָשָׂה חֲרוֹן אַפּוֹ הוּא שֶׁנִּשְׁאַר מֹשֶׁה קָבוּעַ בּוֹ מוּם כְּבֵדוּת פֶּה וְלָשׁוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ בְּמֹשֶׁה פֵּרוּשׁ בּוֹ בְּגוּפוֹ, וְנָכוֹן. וּדְרָשַׁת חֲכָמִים (זבחים קב,א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא אָמְרוֹ ״הֲלֹא אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, אֵין דְּבָרֵינוּ מַכְחִישׁ אוֹתָהּ. וְאוּלַי כִּי שְׁנֵיהֶם רָמַז הַכָּתוּב, וּרְמָזָם בְּאָמְרוֹ וַיִּחַר אַף שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּחַר ה׳״, וּמֵאָמְרוֹ ״וַיִּחַר אַף״ רָמַז לִשְׁנֵי דְּבָרִים.
שמות ד:יד · פירוש ד
וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי הֶחְלִיט מִמֹּשֶׁה תִּקְוַת הֲסָרַת הַכְּבֵדוּת פֶּה, יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת קלט, א וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בִּשְׂכַר ׳וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ׳ זָכָה לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ״ עַד כָּאן. כְּפִי זֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וְגַם כִּי מִלְּבַד שֶׁהֶחְלִיט מִמֹּשֶׁה רְפוּאַת הַדִּבּוּר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, גַּם הֵסִיר מִמֶּנּוּ הַכְּהֻנָּה וּנְתָנָהּ לְאַהֲרֹן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְגַם וְגוֹ׳ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ״, כָּאן רָמַז הֲסָרַת הַכְּהֻנָּה, וְהֵם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
שמות ה:ג · פירוש א
וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵ֣לְכָה נָּ֡א דֶּ֩רֶךְ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן־יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב׃
וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ׳ פֶּן יִפְגָּעֵנוּ. דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ה,יד) שֶׁהַזְּקֵנִים נִשְׁמְטוּ אֶחָד אֶחָד, אַף עַל פִּי כֵן אַחַר כָּךְ דִּבְּרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ. וְעַל שֶׁלֹּא בָּאוּ יַחַד עִם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נֶעֶנְשׁוּ. אוֹ אוּלַי שֶׁכָּל הָעָם נִכְנְסוּ יַחְדָּיו אֶל פַּרְעֹה וְאָמְרוּ לוֹ דִּבְרֵי טַעַם, כִּי יוֹתֵר טוֹב לוֹ שֶׁיְּשַׁלְּחֵם וְיֵשׁ תִּקְוָה שֶׁיָּשׁוּבוּ אַחַר כָּךְ מִשֶּׁבֶת שָׁם וְיִכְלוּ בַּדֶּבֶר וְגוֹ׳, גַּם דָּבָר זֶה יִפְחַד מִמֶּנּוּ פַּרְעֹה כִּי יִגַּע עַד לִבּוֹ דֶּבֶר וְחֶרֶב הַבָּא לִשְׁכוּנָתוֹ. וְאוּלַי נִתְחַכְּמוּ לְהַפְחִידוֹ פֶּן יִפְגָּעֵהוּ לְפַרְעֹה וְגוֹ׳, וְהִלְבִּישׁוּ הַקְּלָלָה בָּהֶם לְצַד כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.
שמות ה:ח · פירוש א
וְאֶת־מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי־נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃
כִּי נִרְפִּים הֵם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מִי תָּלָה צַעֲקַת עֲבוֹדָה לֵאלֹהִים לְצַד שֶׁהָעֲבוֹדָה רְפוּיָה עֲלֵיהֶם. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּין לוֹמַר שֶׁלֹּא רָצוּ לָלֶכֶת לִזְבּוֹחַ אֶלָּא לְצַד שֶׁרָאוּ שֶׁהֵיטִיב ה׳ עִמָּהֶם שֶׁהֵקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַשִּׁעְבּוּד וְהֵם בְּטֵלִים, עַל כֵּן וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, עַל זֶה הֵם צוֹעֲקִים לֵאמֹר נִזְבְּחָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְהָבִיא קָרְבַּן תּוֹדָה עַל הַטּוֹב שֶׁהוֹצִיאָם מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד, שֶׁזּוּלַת זֶה מַה טוֹבַת ה׳ עֲלֵיהֶם לְהִתְחַיֵּב לִזְבּוֹחַ לוֹ. לָזֶה אָמַר תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עֲלֵיהֶם וּמֵעַתָּה לֹא יְדַבְּרוּ עוֹד בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁל שֶׁקֶר, כִּי אֲפִילּוּ כְּפִי דַּעְתָּם אֵין לָהֶם לִזְבּוֹחַ כִּי פָּסְקָה טוֹבַת רִפְיוֹן הַצָּרָה מֵעֲלֵיהֶם.
שמות ו:ב · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים – פֵּרוּשׁ, דִּבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּט, וּמַה הוּא הַמִּשְׁפָּט? כִּי טְעָנוֹ טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת. וְאָמַר ״אֲנִי ה׳״ – פֵּרוּשׁ, אֵיךְ אַתָּה מְיַחֵס לִי מִדָּה רָעָה בַּר מִינָן וְתֹאמַר אֵלַי ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״, וַהֲלֹא אֲנִי ה׳ וּמִדָּתִי מִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים וְטוֹב אֲנִי לַכֹּל. וּכְמוֹ שֶׁכֵּן אָמַר הַנָּבִיא (איכה ג:לח): ״מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת״ כִּי אִם הַטּוֹבוֹת. וּמַה שֶׁאָמַר שָׁם ״וְהַטּוֹב״ הוּא עַל בְּחִינַת פְּרָט טוֹב אֶחָד שֶׁהוּא לִהְיוֹת אָדָם צַדִּיק, לֹא יִגְזֹר ה׳ דָּבָר כֵּן אֶלָּא בְּיַד כָּל אָדָם לִבְחֹר בַּטּוֹב. וְתִמְצָא שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁיַּזְכִּיר ה׳ זִכְרוֹן תַּשְׁלוּם הָרַע לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה יְדַקְדֵּק לוֹמַר (שמואל א כד:יד) ״כִּי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ב:יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״, (ישעיה סד:ו) ״וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵינוּ״, (איוב ח:ד) ״וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם״. מַה שֶׁאֵין כֵּן הַטּוֹב (תהלים פה:יג) ״ה׳ יִתֵּן הַטּוֹב״, (תהלים קמה:ט) ״טוֹב ה׳ לַכֹּל״. וּמֵעַתָּה לוּ יִהְיֶה שֶׁעָבְרָה צָרָה עַל יִשְׂרָאֵל, מִי יוֹדֵעַ אִם הָיוּ חַיָּבִין כֵּן וַעֲוֹנָם גָּרַם, אוֹ לְצַד הַקּוֹדֵם לְתַשְׁלוּם גְּזֵרַת הָעִנּוּי, אוֹ לְצַד קְצָת מֵהֶם שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ כָּרָאוּי וְכַדּוֹמֶה. וְהִנְּךָ רוֹאֶה כִּי הַזְּקֵנִים חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם וְלֹא הָלְכוּ עִם מֹשֶׁה לִפְנֵי פַּרְעֹה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ה), וְהִקְפִּיד ה׳ עֲלֵיהֶם, בְּאֹפֶן כִּי מֵהֶם יָצָא לָהֶם דָּבָר זֶה. וְאֵיךְ הוֹצִיא מִפִּיו דְּבָרִים נָכְרִים לוֹמַר ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״?
שמות ו:ב · פירוש ז
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לג,ג) כִּי הָרְשָׁעִים מְהַפְּכִים מִדַּת הָרַחֲמִים לְמִדַּת הַדִּין, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן כִּי גַּם מִדַּת הָרַחֲמִים הִסְכִּימָה לַעֲשׂוֹת דִּין בְּמִצְרַיִם, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים שֶׁהוּא כִּנּוּי לְדִין, וַיֹּאמֶר אֵלָיו וְגוֹ׳ אֲנִי מוֹדִיעֲךָ כִּי מִדַּת הַדִּין זוֹ הִיא מִשֵּׁם הֲוָיָ״ה שֶׁגַּם הָרַחֲמִים נִתְהַפְּכוּ עֲלֵיהֶם לְדִין.
שמות ו:ב · פירוש ט
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה לְהָשִׁיב עַל מַה שֶׁטָּעַן מֹשֶׁה לָמָּה לֹא קִנֵּא ה׳, וְאָמַר אֱלֹהִים אֲנִי, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים פֵּרוּשׁ שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו כִּי הוּא אֱלֹהִים וּמֵבִיא בַּמִּשְׁפָּט עַל הַכֹּל וְאֶת פַּרְעֹה יִשְׁפֹּט מִשְׁפָּט שָׁלֵם, וְטַעַם שֶׁלֹּא מִהֵר, ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״, וְשֵׁם זֶה יֵשׁ בּוֹ מִדּוֹת הָרְשׁוּמִים י״ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים וְאַחַת מֵהֶם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁאֵינוֹ מְמַהֵר לִפְרֹעַ לָרְשָׁעִים בְּפֹעַל כַּפֵּיהֶם.
שמות ו:ח · פירוש א
וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
וְהֵבֵאתִי וְגוֹ׳. קָשֶׁה, כִּי דִּבְרֵי אֵל עֶלְיוֹן דְּבָרוֹ טָהוֹר הוּא, כִּי יוֹצְאֵי מִצְרַיִם הֵם הַנִּכְנָסִים לָאָרֶץ, דִּכְתִיב: ״וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ״, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁכֵּן הָיָה, אֶלָּא וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵבִיא שָׁמָּה, אֲבָל כָּל דּוֹר יוֹצְאֵי מִצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה נָפְלוּ פִּגְרֵיהֶם בַּמִּדְבָּר. וְתִגְדַּל הַקֻּשְׁיָא לְמַה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ עַל כָּל הַדְּבָרִים בְּאָמְרוֹ ״לָכֵן״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ו,ד) אֵין ״לָכֵן״ אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה.
שמות ו:ח · פירוש ב
וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
וְנִרְאֶה כִּי מְקוֹר הַחָכְמָה נִתְחַכֵּם עַל קֻשְׁיָא זוֹ, וְקוֹדֶם אָמְרוֹ וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם וְגוֹ׳, אָמַר וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה׳ הַמּוֹצִיא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ תְּנַאי הוּא הַדָּבָר וּבָזֶה ״וְהֵבֵאתִי״ וְגוֹ׳, וְזוּלַת זֶה אִם תְּנַאֲצוּ ה׳ אֵין כָּאן הַבְטָחָה זוֹ. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן כָּתַב פְּרָט זֶה שֶׁל יְדִיעַת ה׳ וְגוֹ׳ בְּאֶמְצַע הַבְטָחוֹת הַטּוֹבוֹת, וְלֹא אִחֵר וְלֹא הִקְדִּים, לוֹמַר עַד כָּאן הוּא בִּשְׁבוּעָה בְּלֹא תְּנַאי, אֲבָל פְּרָט זֶה שֶׁל הֲבָאָתָם לָאָרֶץ תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וִידַעְתֶּם״ וְגוֹ׳, אָז ״הֵבֵאתִי״, וְזוּלַת זֶה יִהְיֶה מַה שֶׁיִּהְיֶה.
שמות ז:ד · פירוש ב
וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא: בִּתְחִלָּה אָמַר וַאֲנִי אַקְשֶׁה וְגוֹ׳ וְהִרְבֵּיתִי, וּמוֹדִיעַ עוֹד שֶׁאַחַר שֶׁיַּרְבֶּה מוֹפְתִים יוֹסִיף פַּרְעֹה הָרָשָׁע עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע, וְלֹא יִרְצֶה לִשְׁמוֹעַ הַשְּׁלִיחוּת עוֹד מִכֶּם כְּשֶׁאֶשְׁלַח אֶתְכֶם אֵלָיו. וְכֵן הָיָה, דִּכְתִיב (שמות י:כח) ״אַל תּוֹסֶף רְאוֹת פָּנַי״ וְגוֹ׳. וּמוֹדִיעַ ה׳ לְמֹשֶׁה כִּי בַּעֲשׂוֹתוֹ כֵן אָז הוּא גְּבוּלוֹ, כִּי תֵּכֶף וּמִיָּד יִתֵּן ה׳ יָדוֹ, פֵּרוּשׁ, מַכַּת בְּכוֹרוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברי הימים א כא:טז) ״וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ״.
שמות ז:טז · פירוש ג
וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹא־שָׁמַ֖עְתָּ עַד־כֹּֽה׃
עוֹד יִרְצֶה, לְצַד שֶׁקָּדְמָה שְׁלִיחוּת מֹשֶׁה וְעָשָׂה אוֹת מַטֶּה שֶׁנֶּהְפַּךְ לְנָחָשׁ, וְלֹא הָיְתָה לוֹ מַכָּה כְּשֶׁלֹּא שָׁמַע עַל יְדֵי שְׁלִיחוּת זוֹ, וּכְשֶׁבָּא לְהַכּוֹת מַכָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל דָּם אָמַר אֵלָיו כִּי כְּבָר אָמַר לוֹ הַשְּׁלִיחוּת עַל מָה הוּא מֵבִיא עָלָיו הָרָעָה, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ה׳ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים כְּבָר שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ וְדִבַּרְתִּי לְךָ וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ, אֲשֶׁר עַל כֵּן כֹּה אָמַר ה׳ וְגוֹ׳, בְּאֹפֶן כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ עוֹד פַּעַם אַחֶרֶת ״כֹּה אָמַר ה׳ שַׁלַּח עַמִּי״ וְגוֹ׳, שֶׁכְּבָר אָמַר לוֹ הַדָּבָר.
שמות ז:כג · פירוש א
וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל־בֵּית֑וֹ וְלֹא־שָׁ֥ת לִבּ֖וֹ גַּם־לָזֹֽאת׃
וַיִּפֶן וְגוֹ׳ וְלֹא שָׁת לִבּוֹ וְגוֹ׳. לֹא שֶׁהֵשִׁיב שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לְשַׁלֵּחַ, וְכַוָּנַת הָרָשָׁע כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב עֹנֶשׁ עַל הַמֵּיאוּן וְיָבִיא עָלָיו עוֹד מַכָּה אַחֶרֶת. וְטַעַם שֶׁלֹּא שָׁת לִבּוֹ וְלֹא שָׁאַל מִמֹּשֶׁה שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים נְבָאֵר בְּסָמוּךְ (שמות ח:ד) בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם:
שמות ט:יד · פירוש א
כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כׇּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃
כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת וְגוֹ׳. הוֹדִיעוֹ עֹצֶם הַמַּכָּה כְּדִין הַהַתְרָאָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְרוֹת עָלָיו בַּמִּיתָה עַצְמָהּ, שֶׁאִם הִתְרוּ בּוֹ בְּמִיתָה קַלָּה וּבָאִים לַהֲמִיתוֹ בַּחֲמוּרָה – פָּטוּר כַּיָּדוּעַ.
שמות ט:יד · פירוש ב
כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כׇּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃
כָּל מַגֵּפֹתַי וְגוֹ׳. קָשֶׁה, הֲלֹא רָאִינוּ שֶׁהֵבִיא עָלָיו עוֹד שָׁלֹשׁ מַכּוֹת אֲחֵרוֹת. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁשְּׁקוּלָה זוֹ כְּנֶגֶד כֻּלָּן, וּמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י) שֶׁשְּׁקוּלָה מַכַּת בְּכוֹרוֹת כְּנֶגֶד כָּל הַמַּכּוֹת, אוּלַי שֶׁזּוֹ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל שֶׁלְּפָנֶיהָ, שֶׁהֵם שֵׁשׁ מַכּוֹת, וּמַכַּת בְּכוֹרוֹת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל שֶׁלְּפָנֶיהָ וּמַכַּת בָּרָד בִּכְלָל, וּכְשֶׁאַתָּה בָּא לְמִנְיָן תִּהְיֶה מַכַּת בְּכוֹרוֹת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד י״ד מַכּוֹת, וְלֹא הִנְאַנִי דֶּרֶךְ זֶה.
שמות י:א · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא (שמות ו:ב) כִּי אֲפִלּוּ מִדַּת הָרַחֲמִים הִסְכִּימָה בְּשִׂמְחָה לַעֲשׂוֹת דִּין וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיֵב זֶה.
שמות י:כג · פירוש ב
לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכׇל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם׃
אוֹ יְכַוֵּן לוֹמַר: אוֹר זֶה מִנַּיִן מוֹצָאוֹ? וְאָמַר שֶׁהוּא אוֹר בְּמוֹשְׁבוֹתָם, וְחָסֵר תֵּיבַת ״אֲשֶׁר״, וְהַרְבֵּה מִקְרָאוֹת יְקַצְּרוּ כֵן. וְהַכַּוָּנָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה יד,ב) כִּי הָרְשָׁעִים מִתְכַּסִּים בַּחֹשֶׁךְ, וְהוּא אֲשֶׁר כִּסָּה הַמִּצְרִים הָרְשָׁעִים, וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים עֲלֵיהֶם יִזְרַח הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ, וּמֵאוֹר מוֹשְׁבוֹתָם לִוָּה לָהֶם הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא חֵלֶק אֶחָד, וְהוּא אָמְרוֹ אוֹר בְּמוֹשְׁבוֹתָם:
שמות יב:טו · פירוש ד
שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כׇּל־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד־י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃
עוֹד טַעַם אָמְרוֹ שִׁבְעַת, לְצַד שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ בְּכָל שִׁבְעָה לָאו דְּלֹא תֹּאכַל חָמֵץ, וְהָיִיתִי אוֹמֵר אִם לֹא אָכַל חָמֵץ אֵין בְּיָדוֹ לֹא זְכוּת וְלֹא עֹנֶשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר ״שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת״, לוֹמַר לְךָ כִּי כְּשֶׁלֹּא אָכַל חָמֵץ כְּאִלּוּ אָכַל מַצּוֹת, וַהֲרֵי בְּיָדוֹ שֶׁבַע מִצְווֹת עֲשֵׂה.
שמות יב:לו · פירוש א
וַֽיהֹוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת־חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם וַיַּשְׁאִל֑וּם וַֽיְנַצְּל֖וּ אֶת־מִצְרָֽיִם׃ {פ}
וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁנָּתַן ה׳ חֵן הָעָם בְּעֵינֵי הַמִּצְרִים, וּבָזֶה הָיוּ הַמִּצְרִים מַשְׁאִילִים אוֹתָם בְּעַל כָּרְחָם, וּמֵחֲמַת זֶה הִצְדִּיקוּ הַדְּבָרִים, כִּי אֵין כַּוָּנָתָם לָלֶכֶת בְּהֶחְלֵט, שֶׁאִם כֵּן הָיוּ מְבַקְּשִׁים הֵם לָקַחַת מֵהֶם לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר, וּבָזֶה ״וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם״. וְהִנֵּה הַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִרְאֶה כִּי פּוֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ (ברכות ט,א), כִּי לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל חִבְּבוּ דְּבַר הַיְּצִיאָה וְלֹא חָשְׁשׁוּ לַהֲנָאַת מָמוֹן, הוּא הַדָּבָר וְהוּא הַסִּבָּה שֶׁהִפְלִיאוּ לְהַרְוִיחַ, וּזְכוּתָם עוֹמֶדֶת לָהֶם.
שמות יג:יז · פירוש ה
וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כ,ג) כִּי פַּרְעֹה עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל לְוָיָה, וּלְפִי זֶה יַגִּיד הַכָּתוּב צַעַר הַנִּמְשָׁךְ לָהֶם מִזֶּה, וְאָמַר וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר לְסִבַּת שַׁלַּח פַּרְעֹה, כִּי יִצְטָרֵךְ הַדָּבָר לִהְיוֹת שֶׁיִּטּוֹל שְׂכַר פְּסִיעוֹתָיו. וְצֵא וּלְמַד מִשְּׂכַר פְּסִיעוֹת שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע נְבוּכַדְנֶצַּר (סנהדרין צו,א), וְכָל שָׂכָר שֶׁיִּקְצֹב לוֹ ה׳ יִהְיֶה גּוֹרֵם רָעָה לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ וּבִטֵּל מִצְוָתוֹ מִמֶּנּוּ וְנִתְחַכֵּם שֶׁלֹּא הוֹלִיכָם דֶּרֶךְ קָרוֹב שֶׁמִּן הַסְּתָם לְשָׁם יַעֲרִים פַּרְעֹה לְלַוּוֹתָם, וּבָזֶה בָּטְלָה מַחְשַׁבְתּוֹ כְּאִלּוּ לֹא לִוָּה אוֹתָם. נִמְצָא מִי גָּרַם שֶׁלֹּא הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ קָרוֹב, לְוָיָתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה.
שמות יד:יד · פירוש ב
יְהֹוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ מִדַּת הָרַחֲמִים תֵּהָפֵךְ לְדִין עַל הַמִּצְרִיִּים לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם, וְדִקְדֵּק לוֹמַר לָכֶם כֵּיוָן שֶׁבְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל יֵחָשֵׁב הַדָּבָר רַחֲמִים. עוֹד יִרְצֶה יִלָּחֵם לָכֶם כִּי לֹא לְעֶזְרָה לְבַד יִהְיֶה לָהֶם בַּמִּלְחָמָה אֶלָּא הוּא יַעֲרֹךְ כָּל הַמִּלְחָמָה.
שמות יד:כד · פירוש א
וַֽיְהִי֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּשְׁקֵ֤ף יְהֹוָה֙ אֶל־מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֔יִם בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ וְעָנָ֑ן וַיָּ֕הׇם אֵ֖ת מַחֲנֵ֥ה מִצְרָֽיִם׃
וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָשָׂה ה׳ הַמִּשְׁפָּט הַגָּדוֹל הַזֶּה בַּבֹּקֶר וְלֹא בַּלַּיְלָה שֶׁהוּא זְמַן תִּגְבֹּרֶת הַדִּינִים. וְרָאִיתִי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני רלה) כִּי גַּבְרִיאֵל טָעַן טַעֲנָה זוֹ לִפְנֵי ה׳ וְהֵשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן: הַמְתֵּן עַד אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁפָּעַל אֲבִיהֶם עִמִּי, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר״ (בראשית כב:ג) עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ תְּשׁוּבַת ה׳, כִּי הֲגַם שֶׁאֵינוֹ זְמַן הַנְּקָמָה, אֲנִי מְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר לִבְנֵי אַבְרָהָם כְּשֵׁם שֶׁהָפַךְ אַבְרָהָם טִבְעוֹ הָרַחֲמָן, וּמַה גַּם עַל בְּנוֹ יְדִידוֹ, וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי, שֶׁהָפַךְ הַזְּמַן לַאֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְיֵשׁ בָּזֶה הֲנָאָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲמֹד זְכוּת הָעֵת, גַּם יַעֲשֶׂה ה׳ דְּבָרוֹ הַטּוֹב בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם וְחָבַשׁ חֲמוֹרוֹ בְּעַצְמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּשְׁקֵף ה׳.
שמות יד:כו · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־יָדְךָ֖ עַל־הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם עַל־רִכְבּ֖וֹ וְעַל־פָּרָשָֽׁיו׃
וְאוּלַי כִּי מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁנִּשְׁאַר חָלוּק גַּם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁעָבְרוּ בּוֹ כְּבָר יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ הַמִּצְרִיִּים בָּאִים שָׁמָּה, חָשַׁב הַיָּם כִּי ״מַה אֵלּוּ אַף אֵלּוּ״, וַה׳ גָּזַר כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ כֻּלָּן יַחַד לְתוֹךְ הַיָּם, וְטַעַם זֶה לֹא נוֹדַע לַיָּם וְלֹא הִרְהֵר אַחַר רַבּוֹ, לָזֶה צִוָּה ה׳ לְמֹשֶׁה לִרְמֹז לַיָּם כִּי כָּלְתָה שְׁלִיחוּתוֹ וְיֵלֵךְ כְּמִנְהָגוֹ.
שמות יד:כו · פירוש ה
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־יָדְךָ֖ עַל־הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם עַל־רִכְבּ֖וֹ וְעַל־פָּרָשָֽׁיו׃
עוֹד יִרְצֶה בִּנְטִיַּת יָדוֹ לִרְמֹז לַיָּם שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ בָּהֶם שְׁלֵמָה, לְבַל יִמָּלֵט סוּס וְרוֹכְבוֹ, וְלֹא יִמָּנַע מֵהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן לְבַל יִמָּלֵט מִצְרִי לָשׁוּב עֲלוֹת מֵהַיָּם, וּכְגוֹן אוֹתָם שֶׁבִּקְצוֹת הַיָּם שֶׁבְּשִׁיטָה אַחַת יִפְנוּ מֵהַיָּם, הִרְשָׁהוּ לַיָּם עַל כֻּלָּם לְבִלְתִּי יִמָּלֵט מֵהֶם עַד אֶחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ וְגוֹ׳:
שמות יד:ל · פירוש ב
וַיּ֨וֹשַׁע יְהֹוָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃
וַיַּרְא וְגוֹ׳ מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁרָאָהוּ מֵת, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִהְיוּ חַיִּים אַחַר הַטְּבִיעָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא בשלח) אָמְרוּ כִּי רָאוּ בְּמִיתָתָן, וְהוֹדִיעָנוּ בָּזֶה כִּי שָׁם גָּמְרוּ מִיתָתָם, וְהַטַּעַם כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ בָּהֶם יִשְׂרָאֵל בְּעוֹדָם חַיִּים וְהֵם יִרְאוּ בְּיִשְׂרָאֵל וּתְכַסֵּם בּוּשָׁה. וּלְפִי זֶה תִּהְיֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה נִשְׁמָתוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם, וְתֵיבַת ״מֵת״ נִקְשֶׁרֶת עִם אָמְרוֹ ״עַל שְׂפַת הַיָּם״ וְלֹא עִם תֵּיבַת ״וַיַּרְא״.
שמות טו:א · פירוש ד
אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
כִּי גָאֹה גָּאָה וְגוֹ׳. אֵין לְשַׁבֵּחַ תְּחִלָּה אֶלָּא עַל מַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי יא:י) ״וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה״. וּפֵרוּשׁ אָמְרוֹ גָאֹה גָּאָה יְכַוֵּן עַל פַּרְעֹה שֶׁנִּתְגָּאָה גֵּאוּת שֶׁשְּׁמָהּ גֵּאוּת, כִּי דֶּרֶךְ הַגֵּאִים יִתְגָּאוּ עַל כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, אָדָם עַל אָדָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְגַאֲוָתוֹ שֶׁל זֶה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה גֵּאוּת כִּי הוּא מִתְגָּאֶה עַל הַשָּׁפֵל. אֲבָל פַּרְעֹה גָאֹה גָּאָה, פֵּרוּשׁ גֵּאוּת שֶׁנִּקְרֵאת כְּפִי הָאֱמֶת גֵּאוּת גָּאָה, כִּי לֹא הֶחְשִׁיב מַאֲמַר עֶלְיוֹן וְאָמַר ״מִי ה׳״. אוֹ יִרְצֶה גָאֹה גָּאָה שֶׁהָיְתָה גַּאֲוָתוֹ כְּפוּלָה, סוּס וְרוֹכְבוֹ שֶׁל הַגֵּאֶה רָמָה וְגוֹ׳:
שמות טו:ה · פירוש ב
תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃
יָרְדוּ בִמְצוֹלוֹת. יִרְמֹז אֶל אוֹתָם שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים לַעֲלוֹת מֵהַיָּם בְּכֹחַ מְלֶאכֶת הַשִּׁיטָה, שֶׁהוֹרִידָם לְעִמְקֵי מַיִם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות יד:כז) ״וַיְנַעֵר״ וְגוֹ׳:
שמות טו:ו · פירוש א
יְמִֽינְךָ֣ יְהֹוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהֹוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃
יְמִינְךָ ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁתִּהְיֶה מִדַּת הָרַחֲמִים מִתְחַזֶּקֶת לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִשְׁפָּט, וְהוּא אָמְרוֹ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, אָז יְמִינְךָ ה׳ שֶׁהִיא מִדַּת הָרַחֲמִים עַצְמָהּ תִּרְעַץ אוֹיֵב. אוֹ יִדְרוֹשׁ מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ, אֵימָתַי יְמִינְךָ ה׳ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ? כְּשֶׁיְּמִינְךָ ה׳ תִּרְעַץ אוֹיֵב, אָז תִּפּוֹל אֵימָתָה וָפַחַד עַל כָּל הַנִּבְרָאִים מִפְּנֵי שִׁמְךָ הָאַדִּיר.
שמות טו:ז · פירוש א
וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהִזְכִּיר כִּי יַעֲרֹץ קָמָיו, הוֹסִיף לוֹמַר כִּי עוֹד לָהֶם שֶׁיַּהַרְסֵם בְּרֹב גְּאוֹנוֹ, וְהַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יַהַרְסֵם הֲרִיסָה קַלָּה בְּלֹא הַרְעָשָׁה אֶלָּא בְּמוֹפְתִים וּבְאוֹתוֹת יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב. וְאָמְרוֹ תְּשַׁלַּח חֲרוֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ, פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְרֹב גְּאוֹנְךָ לַהֲרוֹס אוֹתָם, אֶלָּא הֲגַם שֶׁיָּכוֹל אַתָּה לִשְׁלֹחַ חָרוֹן אֶחָד שֶׁלְּךָ וְיִהְיֶה נֶאֱבָד כַּקַּשׁ.
שמות טו:ט · פירוש ב
אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃
אֲחַלֵּק שָׁלָל. הִנֵּה הָרָשָׁע חָשַׁב עֲשׂוֹת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: א׳ שָׁוֶה בְּכֻלָּן וְהוּא לִשְׁלוֹל כָּל שְׁלָלָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״. ב׳ שֶׁיִּקַּח אוֹתָם לַעֲבָדִים כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְהוּא אָמְרוֹ תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, פֵּרוּשׁ תִּתְמַלֵּא נַפְשִׁי מֵהֶם כְּשֶׁאֶחְזוֹר לִכְבּוֹשׁ אוֹתָם לַעֲבָדִים. גַּם רָמַז שֶׁיּוֹסִיף לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֶפְצוֹ בְּעִנּוּי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָבַר. ג׳ לַהֲרוֹג מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְזִקְנֵיהֶם וּגְדוֹלֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אָרִיק חַרְבִּי וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א,לא) בְּפָסוּק (שמות ב:טו) ״וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה״ שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ בְּסַיִף וְלֹא שָׁלְטָה בּוֹ וְכוּ׳, וְהוּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (שמות יח:ד) ״וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה״, לָזֶה אָמַר אוֹיֵב ״תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״ כִּי תַּשִּׂיג יָדוֹ מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג מִקּוֹדֶם.
שמות טו:י · פירוש א
נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלְלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ וְגוֹ׳. שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מַחְשָׁבוֹת, כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״ – כִּסָּמוֹ יָם, בָּזֶה הֲגַם שֶׁיְּמַלְּטֶנּוּ סוּס וְיָשׁוּט בַּיָּם הִנֵּה שְׁלָלוֹ אָבַד, וּכְנֶגֶד הָעִנּוּי שֶׁחָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים כָּרָמוּז בְּאָמְרוֹ ״תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי״, גַּם מַה שֶׁחָשַׁב לְהָרִיק חַרְבּוֹ, אָמַר צָלְלוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מֵתוּ, וְלֹא מֵתוּ תֵּכֶף וּמִיָּד אֶלָּא ״צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים״. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁהָיוּ הַמַּיִם מַעֲלִים אוֹתָם עַד לַשָּׁמַיִם וּמוֹרִידִים אוֹתָם עַד הַתְּהוֹם וְהָיוּ מֵתִים בַּאֲרִיכוּת זְמַן, וְהוּא אָמְרוֹ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים יְכַוֵּן לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד הוּא הַשְּׁקִיעוּת, וְהוּא אָמְרוֹ ״צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת״, וְהַשֵּׁנִי הוּא מְנִיעָתָם מִלָּמוּת תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּמַיִם אַדִּירִים״ וְהֵם יַעֲלוּם מִמַּעַל וְיִמְנְעוּם מִמָּוֶת תֵּכֶף וּמִיָּד, שִׁיר וְשֶׁבַח לֵאלֹהִים עַל נִסָּיו וּמוֹפְתָיו.
שמות טו:יב · פירוש א
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃
נָטִיתָ יְמִינְךָ וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ בְּסִפְרָא (מכילתא) מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַיָּם זוֹרְקָן לַיַּבָּשָׁה וְהַיַּבָּשָׁה לַיָּם. אָמְרָה הַיַּבָּשָׁה לַיָּם: וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דָּמוֹ שֶׁל הֶבֶל יָחִיד נֶאֱמַר לִי ״אֲרוּרָה״ וְגוֹ׳, עַתָּה אֵיךְ אוּכַל לְקַבֵּל כָּל הָאוֹכְלוּסִים? עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִידָהּ בְּדִין, דִּכְתִיב ״נָטִיתָ יְמִינְךָ״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל. מִכָּאן אַתָּה רוֹאֶה כִּי לֹא רָצָה הַיָּם לְקַבְּלָן וְהָיָה פּוֹלְטָן לַיַּבָּשָׁה, וְלֹא כֵן מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים קי״ח, וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׂרוֹ שֶׁל יָם ״פְּלֹט אוֹתָם לַיַּבָּשָׁה״. אָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ?״ אָמַר לוֹ: ״אֶתֵּן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה״ וְכוּ׳. אָמַר לוֹ: ״יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ רַבּוֹ?״ אָמַר לוֹ: ״נַחַל קִישׁוֹן יִהְיֶה עָרֵב״. מִיָּד פְּלָטָן לַיַּבָּשָׁה וּבָאוּ יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא הָיָה הַיָּם חָפֵץ לְפָלְטָן, אִם כֵּן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֶחֱזִירָתָם לוֹ הָאֲדָמָה לָמָּה לֹא שָׂמַח לְקַבְּלָם? גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ ה׳ לִפְרֹעַ לוֹ מִמַּחֲנֵה סִיסְרָא, וַהֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ – יַחֲזִירֵם לוֹ בְּעַצְמָן וְלֹא הָיָה צָרִיךְ עָרֵב?
שמות טו:יב · פירוש ג
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃
וַהֲגַם שֶׁאֵין דַּרְכֵּנוּ בְּחִבּוּר זֶה לְפָרֵשׁ מַאֲמָרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עִם כָּל זֶה הָעִנְיָן הוּא צֹרֶךְ מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב, וּכְדֵי שֶׁלֹּא נֹאמַר מִדְרָשִׁים חֲלוּקִים, נִרְאֶה לְהַתְאִימָם עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא על יד:ל) וְכָתַבְנוּ אוֹתוֹ בְּפָסוּק ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם״ כִּי רָאוּ אוֹתָם בִּגְמַר מִיתָה בְּעוֹדָם קְצָת חַיִּים כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְאָז וְכוּ׳, וּלְפִי דִּבְרֵיהֶם אֵלּוּ זָרַח אוֹר שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים, כִּי מַה שֶׁשָּׁאַל הַיָּם שֶׁלֹּא יִפְלֹט אוֹתָם הוּא לְצַד כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו לִפְלֹט אוֹתָם חַיִּים לְסִבַּת הַנִּזְכָּר לְשַׂמֵּחַ יְדִידָיו שֶׁיַּכִּירוּ הַמִּצְרִיִּים יִשְׂרָאֵל וְיִרְאוּ וּתְכַסֵּם בּוּשָׁה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם הַפְלָגַת נֵס זֶה, וַהֲגַם שֶׁלֹּא רָמוּז בְּמַאֲמָרָם זֶה עִנְיַן הַפְּלִיטָה שֶׁתִּהְיֶה בְּעוֹדָם חַיִּים, אַף עַל פִּי כֵן רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוֹמְכִים לְמַה שֶׁיָּדוּעַ בֵּינֵיהֶם, וְלָזֶה טָעַן הַיָּם ״יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן״ וְכוּ׳, הַכַּוָּנָה כִּי חָפֵץ הוּא לִגְמֹר הַמִּצְוָה בְּמַכְעִיסֵי אֵל. וְתִמְצָא כִּי כָל שָׂרֵי מַעְלָה וְכָל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה חֲפֵצִים וַחֲשֵׁקִים לַעֲשׂוֹת מִצְוֹת ה׳, כִּי הֵם אֶבְיוֹנִים בַּדָּבָר לְצַד שֶׁאֵין לָהֶם מִצְוֹת, וְכֵן תִּמְצָא שָׁם בִּפְסָחִים בְּאוֹתָהּ סוּגְיָה כִּי גַּבְרִיאֵל בִּקֵּשׁ מֵה׳ לְהַצִּיל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאָמְרוּ שָׁם כִּי ה׳ לֹא קִפֵּחַ שְׂכָרוֹ וְאָמַר לוֹ תִּזְכֶּה וְתַצִּיל שְׁלֹשָׁה מִבְּנֵי בָנָיו וְגוֹ׳ עַד כָּאן, הֲרֵי כִּי זְכוּת הוּא לַמַּלְאָכִים לַעֲשׂוֹת חֶסֶד לַצַּדִּיקִים וּלְאוֹהֲבֵי עֶלְיוֹן, וּכְמוֹ כֵן הָיָה חָפֵץ הַיָּם שֶׁתִּגְמֹר יְצִיאַת נַפְשָׁם בַּיָּם וְלֹא בַּיַּבָּשָׁה וְלָזֶה צָעַק לִבּוֹ, וְהֵשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה לְגַבְרִיאֵל, כִּי לֶעָתִיד יַמְצִיא לוֹ זְכוּת אַחֵר לְאַבֵּד עַם רָשָׁע חֵלֶק וּמֶחֱצָה, וְהוּא מַחֲנֵה סִיסְרָא שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִצְוַת אִבּוּד רְשָׁעִים.
שמות טו:יב · פירוש ה
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃
וְלֹא תַּקְשֶׁה לְדַרְכֵּנוּ זֶה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בִּפְסָחִים (פסחים קיח,ב) כִּי כְּשֶׁפָּרַע ה׳ לַיָּם פָּתְחוּ דָּגִים שֶׁבַּיָּם וְאָמְרוּ ״וֶאֱמֶת ה׳ לְעוֹלָם״ עַד כָּאן, אִם כֵּן לָהֶם נוֹגֵעַ הַדָּבָר. וְאוּלַי כִּי בְּעֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַיָּם בְּקַבָּלָתָם בְּתוֹכוֹ, שֶׁהוּא בִּזְמַן שֶׁהֵם חַיִּים, הָיוּ הַדָּגִים נֶהֱנִים מֵהֶם בֵּינֵי וּבֵינֵי קֹדֶם שֶׁיָּמוּתוּ, וְאָז יַשְׁלִיכֵם הַיָּם וְאֵין לָהֶם עוֹד מֵהֶם מָזוֹן, וְעַל זְמַן פַּרְנָסָתָם אָמְרוּ שִׁירָה.
שמות טו:יב · פירוש ו
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃
וְרָאִיתִי מִי שֶׁנִּתְעַצֵּם בְּטַעֲנַת הַיָּם ״יֵשׁ עֶבֶד״ וְכוּ׳ – הֲלֹא יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ, וְאֵין בָּזֶה קִיהוּי, כִּי הַיָּם טַעֲנָתוֹ נְכוֹנָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (תענית כה,א): מִשָּׁמַיִם מֵיהַב יָהֲבֵי, מִשְׁקַל לָא שָׁקְלֵי, וְעַל אַדְנוּת אֲדוֹנוֹ הוּא אוֹמֵר, וְכִי קָרָה מִקְרֶה זֶה לְאֵיזֶה עֶבֶד מֵעַבְדֵי ה׳ שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ וְחָזַר וְכוּ׳, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״יֵשׁ אָדוֹן שֶׁנּוֹתֵן וְכוּ׳ וְחוֹזֵר״ וְכוּ׳, כִּי זוֹ אֵינָהּ טַעֲנָה – יֵשׁ וָיֵשׁ, וְאַדְרַבָּה יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ, וּכְאִלּוּ לֹא נָתַן, אֶלָּא דְּבָרָיו הֵם לְרַבּוֹ כִּי אֵינוֹ מִתְנַהֵג כֵּן עִם עֲבָדָיו.
שמות טו:כו · פירוש ג
וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כׇּל־חֻקָּ֑יו כׇּֽל־הַמַּחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ {ס}
אֲשֶׁר שַׂמְתִּי וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁפֵּרַט לוֹמַר ״אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְבַל יֹאמְרוּ כִּי אֵינוֹ מַבְטִיחַ אֶלָּא שֶׁלֹּא לְהָבִיא עֲלֵיהֶם מַחֲלָה, אֲבָל אִם בָּאָה לְזוּלַת, בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כְּרָבָא וְאֵין כָּאן הַבְטָחָה, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּמִצְרַיִם״, וּלְכוּ וּרְאוּ מַעֲשֵׂה מִצְרַיִם, שֶׁהֲגַם שֶׁהֵבִיא ה׳ כַּמָּה מַחֲלוֹת הָיָה ה׳ מַגְבִּיל לַמַּכָּה לְבַל תִּגַּע בָּהֶם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת חֲרוֹן אַף יַפְלִיא ה׳ לָהֶם חַסְדּוֹ וְיַצִּילֵם ה׳.
שמות טו:כו · פירוש ד
וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כׇּל־חֻקָּ֑יו כׇּֽל־הַמַּחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ {ס}
כִּי אֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ. פֵּרוּשׁ, לְצַד חוֹלָאִים שֶׁאֵינָם בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות ל,א) הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים וּפַחִים. לָזֶה אָמַר כִּי אֲנִי ה׳ רֹפְאֶךָ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיִּקְרֶה לְךָ מִקְרֶה מֵהֶם, אֲנִי אֶרְפָּאֲךָ מֵהֶם.
שמות טז:כח · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃
עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם. לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵיתִי בְּפָסוּק ״וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה״ כִּי מֹשֶׁה לֹא פָּעַל אָוֶן בְּמַה שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם קוֹדֶם עִנְיָן זֶה, אִם כֵּן מַה מָקוֹם לְכוֹלְלוֹ עִם הַמְּמָאֲנִים לִשְׁמֹר מִצְווֹת ה׳? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב,א) אָמְרוּ: בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כַּרְבָא, וְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יַצְדִּיקוּ כִּי לֹא פָּעַל מִכְשׁוֹל. וְלִי נִרְאֶה כִּי עַל כָּל פָּנִים לֹא יִכְלְלֶנּוּ הַכָּתוּב עִם הַשְּׁאָר אִם לֹא הָיָה לַה׳ עָלָיו חוּט הַשַּׂעֲרָה מֵהַהַקְפָּדָה. וְהִצַּצְתִּי בְּמַאֲמַר מֹשֶׁה בְּסָמוּךְ לְפָסוּק זֶה שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל ״רְאוּ״ וְגוֹ׳, וְצָרִיךְ לָדַעַת נְבוּאָה זוֹ אֵימָתַי נֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה, אִם נֶאֶמְרָה אַחַר שֶׁאָמַר לוֹ ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״ – קֻשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ לָמָּה לֹא צִוָּה לוֹ קוֹדֶם לְצַוּוֹת יִשְׂרָאֵל ״אַל יֵצֵא אִישׁ״ וְגוֹ׳, וְאִם נֶאֶמְרָה לוֹ קוֹדֶם – אֵיךְ לֹא אֲמָרָהּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל?
שמות טז:כח · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃
אָכֵן זוֹ הִיא שִׁגְיוֹנוֹ שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹהִים, כִּי הַהִתְחַכְּמוּת שֶׁנִּתְחַכֵּם בְּהַשְׂכָּלָתוֹ בְּדִבְרֵי ה׳ בְּטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ״דַּבֵּר״ וְגוֹ׳, אוֹ ״לֵאמֹר״ הָיָה צָרִיךְ לְאָמְרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא לֹא אָמַר לָהֶם אֶלָּא ״הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳״ וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר לָהֶם הַיּוֹצֵא מִמַּעֲשֶׂה זֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לֶחֶם מִשְׁנֶה שֶׁהוּא לָתֵת לָהֶם הַשַּׁבָּת בְּדֶרֶךְ זֶה מִמֶּנּוּ לָהֶם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות טז:כב) ״וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה״ וְגוֹ׳. וְהִנֵּה מִזֶּה יָצָא לָהֶם שֶׁיָּצְאוּ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ מִן הָעָם לִלְקֹט, כִּי חָשְׁבוּ כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם אַזְהָרָה בְּפֵרוּשׁ אֶלָּא דִּמְפָרֵשׁ לָהֶם הָעִנְיָן ״הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר״ וְגוֹ׳, לֹא עָשׂוּ הַרְגָּשָׁה וְיָצְאוּ לִלְקֹט וְלֹא חָשְׁשׁוּ לָזֶה עַד אַחַר כָּךְ כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״אַל יֵצֵא״ וְגוֹ׳, אָז אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי לֹא כֵן מִקֹּדֶם. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּלָלוֹ ה׳ וְאָמַר ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״. וְלָזֶה כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עָלָיו הֵבִין הַדְּבָרִים וְתֵכֶף אָמַר ״רְאוּ כִּי ה׳״ וְגוֹ׳, וְהֵם הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ בִּתְחִלַּת דְּבַר ה׳ בְּעִנְיָן זֶה (שמות טז:ה) ״וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם. וְהִנֵּה מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁעַל עִכּוּב מַאֲמָר זֶה לְיִשְׂרָאֵל כְּלָלוֹ ה׳ עִם הַמְּמָאֲנִים, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל כַּוָּנַת ה׳ כְּמוֹ שֶׁהִשִּׂיג לָדַעַת הוּא וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה״. וְסוֹבֵר אֲנִי כִּי אֵין בְּדָבָר זֶה כְּדֵי לְהִתְיַסֵּר בְּשֵׁבֶט מוּסָר גָּדוֹל עָלָיו לֵאָמֵר לוֹ ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״, כִּי הוּא לֹא נִצְטַוָּה וְכִחֵד וְלֹא עָבַר אֲפִלּוּ עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה לוֹ לְהוֹדִיעַ לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶׁהִשִּׂיג בְּדַעַת עֶלְיוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁגּוּ לָצֵאת כְּמוֹ שֶׁשָּׁגְגוּ וְאֵין בָּזֶה עֹנֶשׁ, לָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב,א) בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כַּרְבָא לִקּוּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ.
שמות יז:א · פירוש א
וַ֠יִּסְע֠וּ כׇּל־עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃
וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בכורות ה:) אֵין רְפִידִים אֶלָּא רִפְיוֹן יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה, יְכַוֵּין הַכָּתוּב לוֹמַר כְּשֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם, לָזֶה גַּם ה׳ מָנַע מֵהֶם הַמַּיִם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
שמות יז:ח · פירוש א
וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃
וַיָּבֹא עֲמָלֵק וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁנִּתְעַצְּלוּ בַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם וּלְאֵשׁ, דִּכְתִיב (ירמיה כג:כט) ״כֹּה דְבָרִי כָּאֵשׁ״, וְלֹא נִתְעַסְּקוּ בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, לָזֶה הֶעֱנִישָׁם בְּצִמָּאוֹן כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַמַּיִם וּבְאֵשׁ הַמִּלְחָמָה שֶׁל עֲמָלֵק.
שמות יח:יא · פירוש א
עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְהֹוָ֖ה מִכׇּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃
עַתָּה יָדַעְתִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לָאֻמּוֹת שָׂרִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים לְהִלָּחֵם בַּעֲדָם וּלְהָרַע לְאוֹיְבֵיהֶם, וְכָל מֵרִים יָד כְּנֶגְדָּם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְכַוְּנוּ לְהִנָּקֵם מֵהָאֻמָּה הַנֶּגְדִּיִּית בְּדִמְיוֹן הַמֶּרֶד, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּכַוֵּן לִמְדֹּד בַּמִּדָּה עַצְמָהּ שֶׁל הַמּוֹרֵד וְעוֹשֶׂה רִשְׁעָה, שִׁקַּע שׁוֹקְעֵיהֶם וְכוּ׳. גַּם יֵשׁ לִתְלוֹת בַּמְּאֹרָע הָרָע כִּי לֹא מִצַּד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ הֻכָּה, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַמַּכּוֹת וְהַיִּסּוּרִין אֲשֶׁר יִסֵּר פַּרְעֹה הֵם מְכֻוָּנִים לְמַה שֶׁזָּדוּ עֲלֵיהֶם. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) בְּכִוּוּן הַמַּכּוֹת שֶׁכָּל אַחַת כְּנֶגֶד מִדָּה אַחַת רָעָה שֶׁזָּדוּ הַמִּצְרִיִּים וְכוּ׳:
שמות יט:ג · פירוש ו
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אָכֵן כַּוָּנַת דִּבְרֵי ה׳ הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְקוֹדֶם אַקְדִּים הַמּוּשָּׂג אֶצְלֵנוּ מִכָּל הַתּוֹרָה כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו הֵם לְהֵיטִיב, וְיוֹתֵר מֵחֵשֶׁק הַמְקַבֵּל חִשְׁקוֹ לְהֵיטִיב, וְזֶה לְגוֹדֶל הַפְלָגַת בְּחִינַת טוּבוֹ, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִתְחַכֵּם הוּא יִתְבָּרַךְ לְהַרְבּוֹת שְׂכָרֵנוּ וְטוֹבָתֵנוּ כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ ה׳. וְהִנֵּה מָצִינוּ לוֹ שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי שְׂכַר הַמְקַיֵּם תּוֹרַת ה׳ וּמִצְווֹתָיו מִיִּרְאָה הוּא מֶחְצָה מֵהָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה, מִשְּׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים בְּהוֹדָעַת שְׂכַר הַמִּצְווֹת: בְּאֶחָד אָמַר (דברים ז:ט) ״לְאֶלֶף דּוֹר״, וּבְאֶחָד אָמַר (שמות כ:ו) ״לַאֲלָפִים״, וְדִקְדֵּק בְּשַׂר הָאֶלֶף שֶׁהוּא הַשּׁוֹמֵר מִיִּרְאָה וְשַׂר הָאֲלָפִים שֶׁהוּא לָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה.
שמות יט:ה · פירוש יא
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְיֵשׁ הַרְבֵּה עֲנָפִים בְּהַבְטָחָה זוֹ. רִאשׁוֹנָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג,א) חָשַׁב אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְלֹא כֵן בַּעֲבֵרָה, וּבָאֻמּוֹת אֵינוֹ כֵן אֶלָּא לְהֵפֶךְ. וְאֵין זֶה מֵהַנִּשְׁעָר כְּפִי הַשֵּׂכֶל, מִמָּה נַפְשָׁךְ אִם הַמַּחְשָׁבָה תַּעֲשֶׂה דָּבָר אִם כֵּן תַּעֲשֶׂה בְּחוֹשֵׁב רַע, וְאִם לֹא תַּעֲשֶׂה אֶלָּא בִּבְחִינַת הַטּוֹב וְלֹא בִּבְחִינַת הָרַע אִם כֵּן בָּאֻמּוֹת לָמָּה בְּהֵפֶךְ? עוֹד תִּמְצָא (סנהדרין נט,א) כּוּתִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אוֹ שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה, וַאֲפִלּוּ שְׁאָר מִצְווֹת אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת, וְלָמָּה אִם הַפְּעֻלָּה מִצַּד עַצְמָהּ פְּעֻלָּה טוֹבָה, כָּל הָעוֹשֶׂה הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה דָּבָר טוֹב? לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי אֵין פְּעֻלָּה טוֹבָה יוֹצְאָה אֶלָּא מִיֶּדְכֶם שֶׁאֵין סְגֻלַּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת אֶלָּא מִכֶּם. וְאָמְרוֹ כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ כִּי יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי הַבְטָחָה זוֹ שֶׁיִּהְיוּ סְגֻלָּה לֹא תֻצְדַּק אֶלָּא כְּשֶׁיִּהְיוּ הָאֻמּוֹת חֲפֵצִים לִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳, בָּזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר שֶׁעָשָׂנוּ סְגֻלָּה. אֲבָל רוֹאַנִי (ספרי ברכה) כִּי אַדְרַבָּה מֵאֲנוּ הָעַמִּים לְקַבֵּל תּוֹרָה וּמִצְווֹת כְּשֶׁדִּבֵּר ה׳ לְפָארָן וְשֵׂעִיר, וּמֵעַתָּה בַּמֶּה יֻכַּר טוֹבִיּוּת הַבְטָחַת הַמַּעֲלָה? לָזֶה אָמַר כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, כָּאן הוֹדִיעַ ה׳ כִּי אֵין לְךָ אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁאֵין בָּהּ מַכִּירֵי אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי א:יא) ״מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי״ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי כָל הַגּוֹיִם לוֹ יִכְרְעוּ וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִטְּלוּ שָׂכָר עַל הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂיהֶם רֹשֶׁם, וְזוֹ הִיא סְגֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
שמות יט:כא · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־יֶהֶרְס֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃
פֶּן יֶהֶרְסוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְבַל יַחְשְׁבוּ בְּדַעְתָּם כִּי יִרְאוּ בָּרוּךְ הוּא הֲגַם שֶׁיָּמוּתוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים סג:ד) ״טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים״, וּמִיתָתָם זוֹ הִיא חַיּוּתָם. וְהוּא אָמְרוֹ פֶּן יֶהֶרְסוּ, פֵּרוּשׁ, יַסְכִּימוּ עַל הֲרִיסָתָם, אֶל ה׳ לִרְאוֹת, פֵּרוּשׁ כְּאִלּוּ אָמַר לִרְאוֹת אֶל ה׳. וְאָמְרוֹ וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה נְפִילָתָם נְפִילָה רַבָּה, מִלְּבַד שֶׁיָּמוּתוּ תִּהְיֶה לָהֶם נְפִילָה אַחַר נְפִילָה. אוֹ יִרְצֶה, כִּי לְצַד שֶׁאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא הַמָּקוֹם, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לִרְאוֹת יִצְטָרֵךְ ה׳ לְסַלֵּק הָאוֹר הַהוּא לְבַל יַבִּיטוּ בּוֹ, וְזֶה הוּא אָמְרוֹ פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה׳, פֵּרוּשׁ, לְאוֹרוֹ לְסִבַּת רְאוֹתָם. וַהֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי לֹא יַשִּׂיגוּ לִרְאוֹת אִם יָבוֹאוּ לִרְאוֹת, וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״פֶּן יִרְאוּ״ כִּי לֹא יַשִּׂיגוּהוּ כַּנִּזְכָּר, אֶלָּא הֵם יַחְשְׁבוּ בְּדַעְתָּם לִרְאוֹת. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אֵין כָּאן לֹא הַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת וְלֹא נֶזֶק, לָזֶה אָמַר וְנָפַל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד שֶׁלֹּא יִרְאוּ, עוֹד לָהֶם הַקְרָבַת הַנֶּזֶק. וְדִקְדֵּק לוֹמַר רָב, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ יִהְיֶה הָרַב שֶׁבָּהֶם לֹא יֹאמַר שֶׁלֹּא אַקְפִּיד אֶלָּא עַל הֲמוֹן הָעָם, אֲבָל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָרְאוּיִים לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה לֹא אַקְפִּיד, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב״.
שמות כ:א · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר רַב קְטִינָא (מנחות מא,א) ״עַנְשִׁיתוּ אַעֲשֵׂה״ וְכוּ׳, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁעַל עֲשֵׂה לֹא יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב. לָזֶה אָמַר ה׳ כִּי יָבִיא ה׳ בְּמִשְׁפָּט עֹנֶשׁ עַל כָּל הַדְּבָרִים גַּם לָעֲשִׂין הָרְשׁוּמִים בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל הָרְשׁוּמִים בִּתְחִלַּת דְּבַר ה׳ ״אָנֹכִי״ וְגוֹ׳, שַׁבָּת, כִּבּוּד אָב וָאֵם. עַל אֵלּוּ, הֲגַם שֶׁהֵם עֲשֵׂה, יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין ״אֵת כָּל הַדְּבָרִים״, בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַעֲשֶׂה.
שמות כ:ג · פירוש ד
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי אֵל זָר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא הַשּׁוֹפֵט נְקָמָה מֵעוֹבְדֵהוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיה ב,יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״.
שמות כ:ה · פירוש א
לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תׇעׇבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃
פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי אָמַר שֶׁהוּא קַנַּאי בָּרוּךְ הוּא, וְיָדוּעַ הוּא כִּי הַקַּנָּאוּת תַּפְעִיל סָמוּךְ לַדָּבָר הַמִּתְקַנֵּא עָלָיו, וְרוֹאִים אָנוּ הַכְחָשַׁת הַדָּבָר חָס וְשָׁלוֹם, כַּמָּה וְכַמָּה מָרְדוּ וּפָשְׁעוּ וְעָשׂוּ וְהִצְלִיחוּ וְלֹא נָגְעָה יַד הַקַּנַּאי. לָזֶה אָמַר פּוֹקֵד, פֵּרוּשׁ, וְאִם רָאִיתָ הַפְכִּיּוּת הַקִּנְאָה דַּע כִּי אֲנִי פּוֹקֵד, פֵּרוּשׁ, זוֹ הִיא מִדָּתִי שֶׁאֵין אֲנִי נִפְרָע מֵעוֹשֵׂי רֶשַׁע מִיָּד וּמַאֲרִיךְ אַפִּי עַד דּוֹר שֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי, פֵּרוּשׁ לִפְעָמִים, וְאֵין אֲנִי מַאֲרִיךְ אַפִּי אֶלָּא עַד זְמַן זֶה. וְהַטַּעַם, כִּי אִם הָיָה ה׳ מִתְקַנֵּא לָאָדָם תֵּכֶף, אֵין קִיּוּם לַנִּבְרָאִים, לָזֶה מִתְחַכֵּם ה׳ לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה וּמַעֲלִים עַיִן מִלְּאַבְּדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיָּקוּמוּ בְּנֵיהֶם, אוּלַי יֵיטִיבוּ דַרְכֵיהֶם וְנִמְצָא עוֹלָם קַיָּם בָּהֶם, גַּם יוֹעִיל לָאָבוֹת לְזַכּוֹתָם בָּעוֹלָם הַבָּא כְּאָמְרָם (סנהדרין קד,א) בְּרָא מְזַכֶּה אַבָּא. וְאִם דּוֹר שֵׁנִי הִתְעִיבוּ כְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת אָז יִפְקֹד עֲלֵיהֶם עֲוֹן אֲבוֹתָם אִתָּם יִמָּקוּ, וַעֲדַיִן יֶשְׁנוֹ לְקַנְאוֹת רֶשַׁע הָאָב בְּפִרְעוֹן הַבָּנִים. וְלִפְעָמִים יוֹסִיף ה׳ לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ גַּם לְדוֹר שֵׁנִי וְתוֹלֶה לָהֶם עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי לַטַּעַם עַצְמוֹ הָאָמוּר, וּכְשֶׁיַּרְשִׁיעוּ יִפְקֹד עֲלֵיהֶם וְכוּ׳. וְלִפְעָמִים יוֹסִיף גַּם כֵּן לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ גַּם לְדוֹר שְׁלִישִׁי, אֲבָל דּוֹר רְבִיעִי אֵין עוֹד תִּקְוָה לָהֶם, כִּי הֻשְׁרְשׁוּ בַּקְּלִפָּה לֹא יִנָּתְקוּ מִמֶּנָּה, וּבָעֲרָה בָּם קִנְאַת ה׳ עֲוֹנָם וַעֲוֹן אֲבוֹת אֲבוֹת אֲבוֹתָם מִדּוֹר רִאשׁוֹן יֶחֱרַב, וְהַטַּעַם כִּי כֻלָּם בְּחִינַת רַע שַׁלְשֶׁלֶת אַחַת. וְאַשְׂכִּילְךָ כִּי בְּעֵרֶךְ הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ כְּשֶׁיַּאֲרִיךְ אַפּוֹ עַד דּוֹר רְבִיעִי יִקָּרֵא מִיָּד, כִּי שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת הֵם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנָה, וּכְמוֹ שֶׁיֹּאמַר תֵּכֶף וּמִיָּד בְּעֵרֶךְ הָאָדָם שֵׁשׁ וָשֶׁבַע שָׁעוֹת כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה בְּעֵרֶךְ הָאָדוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וּבָזֶה תִּמְצָא יִשּׁוּב טַעַם לָמָּה הֶאֱרִיךְ ה׳ לוֹמַר עַל וְעַל וְלֹא אָמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל ״פּוֹקֵד עֲוֹן עַד רִבֵּעִים״, כְּאָמְרוֹ בְּעוֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, כִּי יִשְׁתַּנֶּה זֶה מִזֶּה, וְהָבֵן, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ:
שמות כ:ה · פירוש ב
לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תׇעׇבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃
וְדַע כִּי הִתְבּוֹנְנוּת בְּדָבָר זֶה שֶׁאֵין ה׳ מִתְקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי רֶשַׁע הוּא דָּבָר מַבְהִיל, וּמַה גַּם רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרִשְׁעָתוֹ וּמַצְלִיחַ בְּרוּם הַהַצְלָחוֹת. וְהַמַּשְׂכִּיל בַּגָּדֵר אֲשֶׁר גָּבַל הַבּוֹרֵא שֶׁהוּא לְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת יַצְדִּיק מִשְׁפָּט יָשָׁר, וְהוּא שֶׁאָמַר אָסָף (תהלים עג,יז) ״אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם״, פֵּרוּשׁ, אַחֲרִית קִצְבַת הַדּוֹרוֹת אֲשֶׁר קָצַב ה׳. וְדַע כִּי כֹּחַ בְּחִינַת הָרַע יֶשְׁנוֹ עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת וְלֹא יִפָּרַע ה׳ מִדּוֹר חֲמִישִׁי עֲוֹן אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהוּא חֲמִישִׁי לָהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁתִּגְדַּל עַד אֶלֶף וַאֲלָפִים.
שמות כ:ו · פירוש א
וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃ {ס}
וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁגַּם עוֹשֶׂה חֶסֶד אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁלֵּם לוֹ כָּל חַסְדּוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, אֶלָּא בּוֹחֵר לוֹ אֹפֶן פֵּרָעוֹן הַנָּאוֹת לוֹ לְדוֹרוֹת, וְהוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ בְּכָל דּוֹר אֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ אֵלָיו, וְיֵשׁ בּוֹ דָּבָר הַמַּעֲמִיד הֲגָנָה וְהַצָּלָה עַד אֲלָפִים, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מד,ג) שֶׁאִם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵעַ לָאָבוֹת שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּמָה הָיוּ מִתְפַּרְנְסִים בְּנֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבַגָּלֻיּוֹת.
שמות כ:ו · פירוש ב
וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃ {ס}
וְאָמְרוֹ וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי, פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לא,א) שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת עִם ״לַאֲלָפִים״, כִּי אֵלּוּ שֶׁהֵם עוֹבְדִים מִיִּרְאָה אִם יִצְטָרְכוּ הַדּוֹרוֹת לִזְכוּתוֹ לֹא יַאֲרִיךְ אֶלָּא עַד אֶלֶף, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפָסוּק אַחֵר, דִּכְתִיב (דברים ז:ט) ״לְאֶלֶף דּוֹר״ וְגוֹ׳.
שמות כ:ח · פירוש ג
זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ׃
גַּם יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים צב) כִּי יוֹם שִׁשִּׁי שֶׁבּוֹ נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְחָטָא וְיָצָא חַיָּב בְּדִינוֹ, בָּא יוֹם שַׁבָּת וְנַעֲשָׂה סָנֵגוֹר לָאָדָם לִפְנֵי ה׳ וְאָמַר: ״רִבּוֹן הָעוֹלָם, לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם וְכִי אֲנִי מַתְחִיל״ וְכוּ׳, וְנִצּוֹל אָדָם. וּכְשֶׁרָאָה אָדָם כֹּחָהּ שֶׁל שַׁבָּת הִתְחִיל לְשׁוֹרֵר ״מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת״. לָזֶה אָמַר ה׳ זָכוֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּזְכּוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתוֹ נִתְקַיֵּם אָדָם וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו, וְרָאוּי לְהַחְשִׁיבוֹ כִּי הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וִיקַדְּשׁוֹ. וְתִמְצָא כִּי מִי שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס בְּיוֹם אֶחָד יִהְיֶה הַיּוֹם הַהוּא מְכֻבָּד וְחָשׁוּב בְּעֵינָיו תָּמִיד מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וְזֶה יוֹתֵר עַל בְּחִינָה זוֹ שֶׁהַשַּׁבָּת עַצְמוֹ הוּא הַמַּצִּיל, וְלָזֶה אָמַר זָכוֹר לֶהֱיוֹת הַדָּבָר רָחוֹק מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.
שמות כ:יב · פירוש א
כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {ס}
לְמַעַן יַאֲרִיכוּן. אָמַר יַאֲרִיכוּן שֶׁמַּשְׁמָע מֵעַצְמָם, וְלֹא אָמַר ״אַאֲרִיךְ יָמֶיךָ״. אוּלַי שֶׁיִּרְצֶה לוֹמַר כִּי מִצְוָה זוֹ סְגֻלָּתָהּ הִיא אֲרִיכוּת יָמִים מִלְּבַד שְׂכָרָהּ מֵה׳, כִּי יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סְגֻלּוֹת נִפְלָאוֹת מִלְּבַד שָׂכָר אֲשֶׁר קָבַע לָהֶם ה׳, וְזוֹ גִּלָּה אוֹתָהּ ה׳.
שמות כא:ב · פירוש ב
כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחׇפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃
וְטַעַם שֶׁקְּרָאוֹ עִבְרִי, כִּי חָשׁ הַכָּתוּב לְיַחֵס שֵׁם עַבְדוּת עַל יִשְׂרָאֵל, לָזֶה כִּנָּה אוֹתוֹ בְּשֵׁם זֶה. עוֹד רָמַז כִּי שֵׁם עַבְדוּת עַל יִשְׂרָאֵל הוּא עוֹבֵר וְאֵינוֹ קָבוּעַ, מִטַּעַם כִּי לַה׳ הֵם עֲבָדִים, וְיֵצֵא מִתַּחַת יָדוֹ בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית. עוֹד יִרְמוֹז שֶׁלֹּא בָּא לִידֵי מִדָּה זוֹ עַד שֶׁעָבַר עַל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמְכֻוָּן לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין יד:) כִּי בִּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין בִּגְנֵבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְגַם בְּמוֹכֵר עַצְמוֹ מֵחֲמַת דָּחֳקוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים טו:יב) ״כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי״, גַּם הוּא לֹא בָּא לִידֵי זוֹ עַד שֶׁכְּבָר קָדְמוּ לוֹ עֲבֵרוֹת, וּכְמַאֲמַר רַבִּי אַמֵי (שבת נה:) אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן.
שמות כא:ב · פירוש ג
כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחׇפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃
עוֹד דִּקְדֵּק לוֹמַר כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי וְלֹא אָמַר עִבְרִי עֶבֶד, לִרְמוֹז כִּי קוֹדֶם שֶׁתִּקְנֵהוּ עֶבֶד הוּא, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין כב,ב) כִּי בְּמוֹכְרִים אוֹתוֹ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר וּכְבָר נִתְחַיֵּב מֵהַשָּׁמַיִם. וּבָזֶה לֹא קַשְׁיָא לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת עֶבֶד, שֶׁמִּזֶּה יָצָא לָנוּ לִטְעוֹת עֶבֶד שֶׁל עִבְרִי (מכילתא משפטים א) עַד שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ פָּסוּק אַחֵר תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי״ (דברים טו:יב).
שמות כא:יא · פירוש ב
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ פָּרָשָׁה זוֹ דֶּרֶךְ רֶמֶז עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (סוטה מב:) אֵין ״אִישׁ״ סְתָם אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (שמות טו:ג) ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה״. וְאָמְרוּ עוֹד (שיר השירים רבה פ״ג) לֹא זָז ה׳ מֵחַבֵּב לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁקְּרָאָהּ בִּתּוֹ, וּמָצִינוּ שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב עִנְיַן הַגָּלוּת בְּשֵׁם מְכִירָה, דִּכְתִיב (שמואל א יב:ט) ״וַיִּמְכֹּר אוֹתָם בְּיַד״ וְגוֹ׳, וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁקָּדַם וְצִוָּה הַכָּתוּב עַל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֶׁלֹּא יַעֲבֹד אֶלָּא שֵׁשׁ שָׁנִים, לָזֶה קוֹבֵל הַכָּתוּב בְּעַד עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה נִשְׁתַּנָּה דִּינוֹ מִדִּין הָעֲבָדִים הַיּוֹצְאִים בְּשֵׁשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, לָמָּה תִּגָּרַע מִדִּין הָעֲבָדִים אֲשֶׁר צִוִּיתָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים בַּשְּׁבִיעִית. וְלָמָּה נִמְכְּרָה בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה זֶה לָנוּ אֶלֶף וְתרע״ב וַאֲנַחְנוּ לֹא נוֹשַׁעְנוּ, וְתֵן לָנוּ מִשְׁפַּט עֶבֶד עִבְרִי הָרָשׁוּם בִּכְתָב.
שמות כא:יב · פירוש ב
מַכֵּ֥ה אִ֛ישׁ וָמֵ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃
מוֹת יוּמָת. טַעַם הַכֶּפֶל בְּדִין זֶה וּבְדִין מַכֵּה וּמְקַלֵּל יוֹלְדָיו וּבִגְנֵבַת אִישׁ וּבְהַכָּאַת עַבְדּוֹ וְכַדּוֹמֶה. דַּע כִּי מִשְׁפְּטֵי ה׳ הוּא הַשּׁוֹפֵט כָּל הָעוֹלָם לְהָמִית לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה, אֶלָּא שֶׁבָּחַר לָתֵת קְצָת מֵהֶם לְשׁוֹפְטֵי אֶרֶץ לְהָמִית הָרְשׁוּמִים בְּתוֹרַת ה׳, לִטְעָמִים רַבִּים, מֵהֶם נִגְלוּ לָנוּ מֵהִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה, וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה יִשְׁפּוֹט הוּא הָאָדוֹן לְמַעְלָה כְּבוֹעֵל נִדָּה וּמְחַלֵּל יוֹם כִּפּוּר וּכְאוֹכֵל חֵלֶב וְכַדּוֹמֶה, הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לִפְגֹעַ בּוֹ. וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב מוֹת יוּמָת, פֵּרוּשׁ אוֹתוֹ שֶׁהוּא בֶּן מָוֶת יוּמַת עַל יֶדְכֶם, כִּי בֶן מָוֶת הוּא הֲגַם שֶׁלֹּא יוּמַת מִכֶּם. וְלָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות ל,א) הֲגַם שֶׁיִּבְטְלוּ הַדַּיָּנִים, דִּינָם לֹא בָּטֵל וְיִשְׁפְּטֵהוּ הַשּׁוֹפֵט לְעוֹלָם. וְלָזֶה בְּדִין שׁוֹר שֶׁנָּגַח אָדָם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו אָמַר ״וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״, כִּי שָׁם אֵין מִיתָה אֶלָּא בִּידֵי שָׁמַיִם וְלֹא מְסָרוֹ לְבֵית דִּין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) ״יוּמָת״ – בִּידֵי שָׁמַיִם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא לא,ב) אָמְרוּ עוֹד בָּזֶה דָּבָר.
שמות כא:יג · פירוש א
וַאֲשֶׁר֙ לֹ֣א צָדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֖ים אִנָּ֣ה לְיָד֑וֹ וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ {ס}
וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל ״לֹא צָדָה״ ״וְהָאֱלֹהִים״ וְגוֹ׳? וְעוֹד קָשֶׁה, לָמָּה יְאַנֶּה ה׳ לָאָדָם אָוֶן זֶה? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא וּבְהַגּוֹלִין (מכות י,א) זֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע״ וְגוֹ׳ (שמואל א כד,יד), הָא כֵּיצַד? הָיָה יוֹרֵד בַּסֻּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ וְכוּ׳ – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה, הָיָה עוֹלֶה בַּסֻּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה וְכוּ׳, בָּא מֵזִיד וְנָפַל בְּיַד שׁוֹגֵג עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, הֵן אֱמֶת כִּי מֵזִיד זֶה נָטַל שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם כִּי בֶן מָוֶת הוּא וַהֲרֵי הוּא נֶהֱרָג, אֶלָּא שׁוֹגֵג זֶה שֶׁגּוֹלֶה – גָּלוּת זֶה הוּא עַל מַה שֶׁשָּׁגַג עַתָּה בַּפַּעַם הַזֹּאת, וְעַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגַג בָּרִאשׁוֹן אֵין לוֹ פֵּרָעוֹן עָלֶיהָ. וְאִם אֲשֶׁר הִזְמִין לְיָדוֹ ה׳ לֹא יִתְחַיֵּב עָלֶיהָ כִּי ה׳ הִזְמִינָהּ לְיָדוֹ, אִם כֵּן מֻכְרָח לוֹמַר כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת לֹא אִנָּה ה׳ לְיָדוֹ וְהַנֶּהֱרָג עַל יָדוֹ לֹא הָיָה מְחֻיָּב מִיתָה, שֶׁאִם מְחֻיָּב הֲרֵי זֶה יִכָּנֵס גַּם כֵּן בְּגֶדֶר כִּי ה׳ אִנָּה לְיָדוֹ, וְזֶה דֹּחַק, כִּי הַכָּתוּב יַגִּיד עִנְיַן שִׁגְגַת הֲרִיגַת נֶפֶשׁ בְּלֹא צְדִיָּה וְלֹא חִלֵּק בִּקְצָת מֵהֶם.
שמות כא:יג · פירוש ב
וַאֲשֶׁר֙ לֹ֣א צָדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֖ים אִנָּ֣ה לְיָד֑וֹ וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ {ס}
וְהַנָּכוֹן כִּי גַּם נֶהֱרַג רִאשׁוֹן נִתְחַיֵּב מִיתָה, וַהֲרָגוֹ זֶה בְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אִנָּה לְיַד זֶה הַהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג. וְהִנֵּה זֶה שֶׁנֶּהֱרַג נִלְכַּד בְּפִשְׁעוֹ וְנֶהֱרַג עַל אֲשֶׁר הָרַג בְּמֵזִיד, אֲבָל הָיָה ה׳ יָכוֹל לְהַפִּיל עָלָיו מַפֹּלֶת בְּלֹא אֶמְצָעוּת הוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג, אֶלָּא לְצַד שֶׁקָּדַם אֵלָיו עֲוֹן מֵזִיד [שׁוֹגֵג] שֶׁאֵין עָלָיו חִיּוּב אֶלָּא גָּלוּת וְאִנָּה ה׳ לְיָדוֹ דָּבָר זֶה. וְהִנֵּה אָדָם זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה עַל הַהֲרִיגָה אֶלָּא עַל מַה שֶׁקָּדַם לָהּ שֶׁסִּבֵּב הֲרִיגָה, וּכְפִי זֶה אֲפִלּוּ הָרַג עֲשָׂרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא גָּלוּת אַחַת כִּי סִבַּת הַגָּלוּת אַחַת הִיא, וְאַחַר שֶׁיְּשַׁלֵּם עֲוֹנוֹ לֹא יַזְמִין ה׳ לְיָדוֹ רְצִיחָה אַחֶרֶת. וְתִמְצָא שֶׁלֹּא הִגְבִּיל ה׳ שִׁעוּר הַגָּלוּת לְכָל הָרַצְחָנִים שִׁעוּר אֶחָד, אֶלָּא כָּל אֶחָד כְּפִי שִׁעוּר חֵטְא הַקָּדוּם לוֹ. וּכְפִי זֶה טַעַם שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס שֶׁעֲוֹן זֶה הַהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג הוּא עַל אֲשֶׁר הָרַג בְּשׁוֹגֵג, וּכְפִי דְּבָרֵינוּ הוּא חֵטְא נֶעְלָם קָדוּם לַהֲרִיגַת הָרִאשׁוֹן, אוּלַי שֶׁנָּקְטוּ הַמְצָאָה שָׁוָה בְּעֹנֶשׁ שְׁנֵיהֶם שֶׁהוּא עַל הַהֲרִיגָה, וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר לְבָבוֹ יָבִין יְסוֹדָן שֶׁל דְּבָרִים.
שמות כא:יג · פירוש ג
וַאֲשֶׁר֙ לֹ֣א צָדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֖ים אִנָּ֣ה לְיָד֑וֹ וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ {ס}
אוֹ אֶפְשָׁר כִּי לְצַד שֶׁרָמְזוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם דְּהַמִּתְגַּלְגֵּל עַל יָדוֹ שֶׁהָרַג הַנֶּפֶשׁ, וְהָיָה לוֹ לְהִכָּנַע וּלְקַבֵּל עָלָיו הַגָּלוּת מֵעַצְמוֹ, הֲרֵי זֶה הוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע, וְלָזֶה הִזְמִין לוֹ עוֹד שׁוֹגֵג אַחֵר מִלְּבַד הָרִאשׁוֹן, וְצָרִיךְ לִגְלוֹת פִּי שְׁנַיִם כַּשִּׁעוּר הַצָּרִיךְ לְמִסְפַּר רִשְׁעוּיוֹתָיו. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁנִּתְחַכֵּם ה׳ וְלֹא גָבַל שִׁעוּר גָּלוּת הָרוֹצֵחַ אֶלָּא עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְדָבָר זֶה הִנֵּה הוּא מָסוּר לַאֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ וְהוּא יִשְׁפּוֹט בְּצֶדֶק כַּמָּה שִׁעוּר הַצָּרִיךְ לוֹ אִם לְאַחַת אִם לִשְׁתַּיִם. וּלְפִי דֶּרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב כַּוָּנַת אָמְרוֹ הָעִנְיָן, אֲבָל עֲדַיִן אֵין כְּדֵי לְיַשֵּׁב אָמְרוֹ וְהָאֱלֹהִים בְּתוֹסֶפֶת ו׳.
שמות כב:ה · פירוש ד
כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ א֥וֹ הַקָּמָ֖ה א֣וֹ הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה׃ {ס}
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז תִּרְמֹז הַתּוֹרָה אֶת אֲשֶׁר יְסוֹבְבוּ הָרְשָׁעִים בְּרִשְׁעָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאָדָם מִתַּרְדֵּמַת שֵׁנַת שִׂכְלוֹ בְּהַבִּיטוֹ הַפְלָגַת הָרָעוֹת אֲשֶׁר יָבִיאוּ לָעוֹלָם, כִּי לֹא לְבַדָּם יָרֵעוּ אֶלָּא יְסוֹבְבוּ רַע לְכָל הָעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ כִּי תֵצֵא אֵשׁ, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי צָרַת הָעָם תִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם אֵשׁ. וְצֵא וּלְמַד מִשְּׁלִיחַ גַּבְרִיאֵל (יומא עז,א) אֲשֶׁר שָׁאַל אֵשׁ מִבֵּין הַבַּדִּים (הַכְּרוּבִים), וְהוּא בְּחִינַת תִּגְבּוֹרֶת הַדִּינִים.
שמות כב:ה · פירוש ה
כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ א֥וֹ הַקָּמָ֖ה א֣וֹ הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה׃ {ס}
וְאָמַר וּמָצְאָה קוֹצִים – הֵם הָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם אֶלָּא קוֹצִים מַכְאִיבִים. וְאָמְרוֹ לְשׁוֹן מָצְאָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים לא:כא) ״וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ״ וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם מִשּׁוּם שֶׁהָרָשָׁע אֵין לוֹ בְּעָלִים, כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא הִנֵּה הוּא פָּקַר בּוֹ וְהֵסִיר אַדְנוּתוֹ מֵעָלָיו, וַה׳ הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּמֵעַתָּה הֲרֵי הוּא כִּמְצִיאָה וְכָל הַפּוֹגֵעַ בּוֹ יַעֲשֶׂה בּוֹ רְצוֹנוֹ. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב עוֹד כִּי אַחַר שֶׁנִּתָּן רְשׁוּת לָאֵשׁ הַדִּינִים לְהַבְעִיר, לֹא לַקּוֹצִים לְבַד הֵם מַבְעִירִים, אֶלָּא וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ – כָּאן רָמַז אֶל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁעֲדַיִן אֵין לָהֶם קוֹמָה אֶלָּא גְּדוּשִׁים שִׁבֹּלֶת עִם חֲבֶרְתָּהּ, כִּי בַּעֲוֹנוֹת הֵם הַנִּתְפָּסִים בְּצָרַת עוֹלָם. גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ד) בְּפָסוּק (תהלים ח:ג) ״מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז״, כִּי הָיוּ עֲרֵבִים בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁיַּרְשִׁיעוּ בְּנֵי אָדָם הִנֵּה הָרְשׁוּת נְתוּנָה לָאֵשׁ לְבַעֵר בָּהֶם.
שמות כב:ה · פירוש ו
כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ א֥וֹ הַקָּמָ֖ה א֣וֹ הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה׃ {ס}
וְאָמְרוֹ אוֹ הַקָּמָה, כָּאן מוֹדִיעַ כִּי לִפְעָמִים חֶרֶב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה, מוֹפְתֵי הַדּוֹר יְסוֹדֵי עוֹלָם נִלְקָחִים בַּעֲוֹנָם כְּדֵי לְהַצִּיל עַל כְּלָלוּת הַדּוֹר, כְּאָמְרוֹ (שיר השירים א:יד) ״אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר״ וְגוֹ׳, וְלָהֶם יִקָּרֵא קָמָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ז:ח) ״זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר״, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הַנִּמְשָׁלִים לְתָמָר, כְּאָמְרוֹ (תהלים צב:יג) ״צַדִּיק כַּתָּמָר״ וְגוֹ׳. וְלִפְעָמִים יִגְדַּל הַחֵטְא וְלֹא יַצִּילוּ הַצַּדִּיקִים לְבַד, וְחֵמָה שְׁפוּכָה עַל כָּל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ אוֹ הַשָּׂדֶה, שֶׁזֶּה יִרְמֹז אֶל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יַסְפִּיקוּ לֹא תִּינוֹקוֹת וְלֹא צַדִּיקִים לְהַצִּיל.
שמות כב:ה · פירוש ז
כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ א֥וֹ הַקָּמָ֖ה א֣וֹ הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה׃ {ס}
וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי יֵשׁ יוֹם לָאֵל אָיוֹם לָבֹא בְּמִשְׁפָּט עִם הַסּוֹבְבִים אֶת הַדָּבָר לְמִיתַת הַצַּדִּיקִים וּגְאוֹנֵי עוֹלָם לְהִשְׁתַּלֵּם מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר הֵם הָרְשָׁעִים הַקּוֹצִים אֶת כָּל אֲשֶׁר הָרְגוּ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ק,א) כִּי ה׳ יִתֵּן כֹּחַ בָּרְשָׁעִים לִסְבֹּל שִׁעוּר הַמַּגִּיעַ לָהֶם בְּחֶטְאָם, אוֹי לָרָשָׁע רַע לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת כַּמָּה יִסְבֹּל בְּעַד קִלְקוּלוֹ. וְתִמְצָא (בראשית רבה סג,י) שֶׁהַצַּדִּיקִים כְּשֶׁהָיוּ בְּנֵיהֶם מַגִּיעִים לִכְלַל שָׁנִים שֶׁאֵינָם נִלְכָּדִים בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם, הָיוּ שְׂמֵחִים וְאוֹמְרִים בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁפְּטָרָם מֵעֹנֶשׁ זֶה, הֲרֵי כִּי יַעֲנִישׁ ה׳ לַגּוֹרֵם עֹנֶשׁ בִּשְׁבִילוֹ לַזּוּלַת, וּבֶאֱמֶת כִּי יֶחֱרַד אֱנוֹשׁ וִיכַבֶּה שַׁלְהֶבֶת יִצְרוֹ הַמַּחֲטִיא אוֹתוֹ בְּאֵשׁ הַמִּשְׁפָּט בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל לְבָבוֹ נַהֲרוֹת הָעֳנָשִׁים אֲשֶׁר יַגִּיעוּהוּ עַל כַּמָּה נְפָשׁוֹת קְטַנִּים וּגְדוֹלִים אֵין קֵץ שֶׁכֻּלָּם הוּא הָרַצְחָן הַגָּדוֹל לָהֶם בְּאֶמְצָעוּת תַּאֲוָתוֹ הַסְּרוּחָה. וְהִנֵּה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מ,ב) לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם כְּאִלּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְכוּ׳, עָשָׂה עֲבֵרָה אַחַת אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לְחוֹבָה, וְדַם כָּל הָעוֹלָם וְדַם זַרְעִיּוֹתֵיהֶם עַל צַוָּארוֹ וְעַל נַפְשׁוֹ עֲמוּסִים, וְיִסְבֹּל מַר הַמָּוֶת בְּעַד כָּל נֶפֶשׁ אַחַת מֵהֶם, וּבְכָל צָרָתָם לוֹ צָר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, וְהוּא אָמְרוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם וְגוֹ׳, טַעַם כֶּפֶל שַׁלֵּם וְגוֹ׳ הַמַּבְעִיר וְגוֹ׳ כָּאן רָמַז הַכָּתוּב כִּי לֹא לָאִישׁ הָרָשָׁע לְבַד יַעֲשֶׂה ה׳ מִשְׁפַּט הַתַּשְׁלוּמִין אֶלָּא גַּם לְהַמַּחֲטִיאוֹ, וְהוּא יֵצֶר הָרַע בְּחִינָה הַמַּחֲטִיאָתוֹ, כִּי גַּם לוֹ מִשְׁפָּט חָרוּץ בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד עָלָיו בַּעֲשׂוֹת בּוֹ ה׳ דִּין, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב,א) שֶׁמְּבִיאוֹ ה׳ וְשׁוֹחֲטוֹ, וְלֹא יִמָּלֵט בְּבָרְחוֹ לְבָצְרָה וַאֲפִילוּ לְבֶצֶר (מכות יב,א) כִּי מֵזִיד הוּא, וּמֶלֶךְ הַמִּשְׁפָּט יִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק לְהִשְׁתַּלֵּם מִמֶּנּוּ וְנִשְׂגָּב ה׳ לְבַדּוֹ. וּבְקַמָּא (בבא קמא ס,א) רָמְזוּ בְּאֹפֶן אַחֵר.
שמות כב:י · פירוש א
שְׁבֻעַ֣ת יְהֹוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃
בֵּין שְׁנֵיהֶם. יִרְצֶה כִּי יֵשׁ עֹנֶשׁ לַנִּשְׁבָּע וְלַמַּשְׁבִּיעַ, אִם יָדַע שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר וּמַסְכִּים עַל הַדָּבָר.
שמות כב:יד · פירוש א
אִם־בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃ {ס}
אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ וְגוֹ׳. יֵשׁ לָנוּ לָדוּן בְּמִשְׁפָּט זֶה, הַאִם נִשָּׁפְטָה בְּדִין זֶה לָעוֹלָם הַבָּא, כְּשֶׁיָּבוֹא בַּעַל הַפִּקָּדוֹן הוּא אֲדוֹן הָעוֹלָם אֲשֶׁר הִפְקִיד הַנֶּפֶשׁ בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר, דִּכְתִיב (דברים ד:ט) ״וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד״, כְּשֶׁיָּבֹא לִתְבֹּעַ פִּקְדוֹנוֹ מִכָּל אֶחָד וְנִמְצָא נִגְנַב אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ מֵת, כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ יֶשְׁנָם מְצוּיוֹת בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה. יֵשׁ מִי שֶׁנַּפְשׁוֹ נִגְנֶבֶת מִמֶּנּוּ בְּמִקְרֶה לֹא טָהוֹר, וְיֵשׁ שֶׁהוּא מֵזִיד בַּעֲבֵרָה וְאֵבָר מֵאֵבְרֵי הַנְּשָׁמָה הַמְיֻחָד כְּנֶגֶד הַמִּצְוָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ הוּא נִפְגָּם, וְלִפְעָמִים בַּעֲשׂוֹת עָוֹן מֵהַכְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין גּוֹרֵם מִיתָה לַנֶּפֶשׁ, כְּאָמְרוֹ (בראשית יז:יד) ״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ״, וְלִפְעָמִים יִגְרֹם לָהּ שִׁבְיָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (זהר ח״ב צה:) הַנְּפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת וְגוֹ׳. וּבַעֲמֹד בַּעַל הַפִּקָּדוֹן וְיִטְעֹן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת ״תֵּן לִי הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ שֶׁנְּתַתִּיהָ לְךָ״, כְּאָמְרוֹ (קהלת יב:ז) ״וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב:) ״תְּנָהּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לְךָ״, הַאִם יְכוֹלִין הַנִּפְקָדִים לִפָּטֵר בְּטַעֲנַת בְּעָלָיו עִמּוֹ? כִּי אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא צז.) אֲפִלּוּ אָמַר לוֹ ״הַשְׁקֵנִי מַיִם״ וְשָׁאַל מִמֶּנּוּ חֶפְצוֹ הֲרֵי זוֹ שְׁאֵלָה בִּבְעָלִים, וְהוּא הַדִּין כָּל הַשּׁוֹמְרִים. וְהֵן הָאָדוֹן קָדַם לָזוּן וּלְכַלְכֵּל מִיּוֹם הֱיוֹת הָאָדָם, וְהוּא הַנּוֹפֵחַ בְּאַף הָאָדָם נִשְׁמַת חַיִּים וּמִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי אָדָם, מִלְּבַד אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לִכְלָלוּת הָעוֹלָם מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. לָזֶה יִקָּרֵא ״בְּעָלָיו עִמּוֹ״ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וַהֲרֵי שׁוֹמְרֵי הַנְּפָשׁוֹת פְּטוּרִים הֲגַם שֶׁלֹּא יָשִׁיבוּ הַנֶּפֶשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּתְּנָה.
שמות כב:יד · פירוש ב
אִם־בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃ {ס}
וְאוֹמַר לְנֶפֶשׁ אָדָם: אַל תִּבְטְחִי בְּעוֹשֶׁק מִשְׁפָּט זֶה, כִּי לִשְׁתֵּי סִבּוֹת לֹא יִפָּטֵר בְּטַעֲנָה זוֹ. הָאֶחָד, כִּי כָּאן פֵּרֵשׁ בְּפֵרוּשׁ שֶׁיִּתְחַיְּבוּ הַשּׁוֹמְרִים וְכָל תְּנַאי שֶׁבִּשְׁמִירָה קַיָּם, וּכְאָמְרָם בְּהַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים (בבא מציעא צד,א), מַתְנֶה בַּעַל הַפִּקָּדוֹן עַל שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת חַיָּב כְּשׁוֹאֵל. וְהַטַּעַם כִּי כָל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם, וְהוּא הַדִּין שֶׁיָּכוֹל לְהַתְנוֹת הַמַּפְקִיד עַל הַשּׁוֹמֵר שֶׁיִּתְחַיֵּב הֲגַם שֶׁהוּא בִּבְעָלִים, וְאֵין זֶה מַתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ זֶה, כַּמּוּבָן מֵהַהִיא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת (מכות ג,א) עַל מְנָת שֶׁלֹּא תְּשַׁמְּטֶנּוּ שְׁבִיעִית אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַטַּעַם הוּא שֶׁכָּל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם. וּבַמְּצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ כְּאִלּוּ הִתְנָה בְּפֵרוּשׁ עַל הַדָּבָר מִמַּה שֶׁקָּבַע עֳנָשִׁין לְכָל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים, וְעוֹד לוֹ שֶׁהוֹסִיף לְהַשְׁבִּיעָהּ עַל הַדָּבָר.
שמות כב:יד · פירוש ג
אִם־בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃ {ס}
שֵׁנִית: יֵשׁ לָךְ לָדַעַת כִּי שׁוֹפְטֵי אֶרֶץ לֹא יִשְׁפְּטוּ כָּל הַחִיּוּבִים אֶלָּא מְעַט מֵהַרְבֵּה, וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים הַשּׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק. וּמִי יֹאמַר כִּי הַפּוֹשֵׁעַ בְּנִכְסֵי רֵעֵהוּ וְהוּא בִּבְעָלִים שֶׁלֹּא יִשְׁפְּטֵהוּ הַשּׁוֹפֵט, כְּמוֹ שֶׁהוּא שׁוֹפֵט כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁפְּטוּרִין בְּדִינֵי אָדָם וְחַיָּבִים בְּדִינֵי שָׁמַיִם וְכוּ׳, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה בְּפָסוּק (שמות כא:יב) ״מוֹת יוּמָת״ כִּי לֹא לְכָל מְחֻיְּבֵי מִיתָה יְצַו ה׳ לְשׁוֹפְטֵי אֶרֶץ לַהֲרֹג וְכוּ׳. וְתִמְצָא כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁצִּוָּה ה׳ כִּי שׁוֹמֵר חִנָּם וְשׁוֹמֵר שָׂכָר וְשׁוֹאֵל פְּטוּרִין בַּהֶקְדֵּשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ פָּשְׁעוּ. וַאֲפִלּוּ לָרַמְבַּ״ם שֶׁחִלֵּק לְחַיֵּב בִּפְשִׁיעָה בְּקַרְקָעוֹת וַעֲבָדִים, נִרְאֶה מִדְּבָרָיו כִּי יוֹדֶה בַּהֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁפָּטוּר גַּם בִּפְשִׁיעָה, מִטַּעַם כִּי בָּא הַמִּעוּט בְּכָל הַשּׁוֹמְרִים. וּמִמֶּנָּה אַתָּה לָמֵד כִּי לֹא פָּטוּר וּמֻתָּר הוּא, וְאַדְרַבָּה עָנְשׁוֹ גָּדוֹל הוּא שֶׁזִּלְזֵל נִכְסֵי שָׁמַיִם, אֶלָּא שֶׁלֹּא קָבַע ה׳ מִשְׁפָּטוֹ לְדַיָּנֵי אֶרֶץ וְסִלֵּק דִּינוֹ לְפָנָיו. וְיֵשׁ עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין כְּפִי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה וְאֵין כָּאן מְקוֹמָן.
שמות כב:כד · פירוש א
אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃
אִם כֶּסֶף. בַּמְּכִילְתָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כָּל ״אִם״ שֶׁבַּמִּקְרָא רְשׁוּת, חוּץ מִזּוֹ וְכוּ׳. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה יְדַבֵּר ה׳ בְּדֶרֶךְ סָפֵק בִּמְקוֹם וַדַּאי. וְאוּלַי כִּי בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ וּלְהָשִׁיב גַּם כֵּן לַאֲשֶׁר יִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל בִּרְאוֹתוֹ כִּי יִרְבֶּה כְבוֹד אָדָם בְּזָהָב לָרֹב וְאוֹצְרוֹתָיו מְלֵאִים הוֹן עָתֵק לְלֹא צֹרֶךְ בּוֹ, וְיֹאמַר אָדָם: ״מַה הֵנָּה אוֹצְרוֹת זָהָב לְאָדָם לְלֹא דָבָר? לָמָּה לֹא הִסְפִּיק ה׳ לָתֵת לוֹ מְזוֹנוֹתָיו הַצְּרִיכִין וְלֹא יִהְיֶה זֶה גָּדוֹל מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ אֲשֶׁר שָׁאַל (בראשית כח:כ) לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ״. הֵן אֱמֶת כִּי מַה שֶׁיֶּחְסַר לְאָדָם מִכְּדֵי צָרְכּוֹ יֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר לְיַסְּרוֹ עַל עֲוֹנוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אוֹצְרוֹת הוֹן לָמָּה לְאִישׁ אֵין לוֹ צֹרֶךְ בָּהֶם? לָזֶה הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַסּוֹבֵב דָּבָר הוּא אוֹתָם שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְקַבֵּל חֻקָּם לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי ה׳ בְּחַסְדּוֹ נוֹתֵן שֶׁפַע הַצָּרִיךְ בְּרֶוַח לְכָל אִישׁ וְאִישׁ דֵּי מַחְסוֹרוֹ. וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא אָדָם וְאֵינוֹ רָאוּי לְקַבֵּל פַּרְנָסָתוֹ בְּכָבוֹד מֵאֵל הַכָּבוֹד, הַחֵלֶק הַמַּגִּיעוֹ לֹא יִטְּלֶנּוּ עֶלְיוֹן, אֶלָּא הֲרֵי הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל מָקוֹם אַחֵר, וְתִהְיֶה פַּרְנָסַת הַלָּז עִם אָדָם אַחֵר הַבָּא לוֹ דֶּרֶךְ שָׁם פַּרְנָסָתוֹ, וְיִתְפַּרְנֵס בִּפְחִיתוּת וּבְבִזּוּי כַּאֲשֶׁר גָּזַר הַגּוֹזֵר בְּצֶדֶק. וְיַעֲשֶׂה ה׳ בְּדֶרֶךְ זֶה לִשְׁתֵּי מִדּוֹת טוֹבוֹת: הָאַחַת – לְהִשְׁתַּלֵּם אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה פָּעֳלוֹ הָרָע, וְהַשְּׁנִיָּה – כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה הַנּוֹתֵן בְּאֶמְצָעוּת נְתִינַת צְדָקָה וָחֶסֶד לְרֵעֵהוּ.
שמות כג:ז · פירוש א
מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃
כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לג:) שֶׁפֵּרְשׁוּ ״נָקִי״ – זֶה מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַגִּיד זְכוּת, וְ״צַדִּיק״ – זֶה מִי שֶׁיָּצָא צַדִּיק בְּדִינוֹ וְיֵשׁ עָלָיו מַגִּיד חוֹבָה, יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר טַעַם הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא תֹּאמַר אֵיךְ אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ לְחוֹבָה יַחְזֹר הַדִּין לִזְכוּת, לָזֶה אָמַר כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע, פֵּרוּשׁ, מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם מַה שֶׁיָּצָא חַיָּב הוּא כְּפִי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק – לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע וְלֹא יוֹעִיל הַמְּלַמֵּד זְכוּת, וְאִם מַה שֶׁיָּצָא חַיָּב הָיָה שֶׁלֹּא כְּפִי הַדִּין – לָמָּה יְבֻלַּע נָקִי חִנָּם. וּכְנֶגֶד חֲלֻקַּת מִי שֶׁיָּצָא צַדִּיק בְּדִינוֹ אָמַר גַּם כֵּן כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע, פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא צַדִּיק לֹא הִצְדַּקְתִּיהוּ וְהוּא רָשָׁע, כִּי אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל וּבְקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט וְהוּא שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק, וּמִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּחְתֹּם ה׳ עַל דְּבַר שֶׁקֶר חָס וְשָׁלוֹם. וְצֵא וּלְמַד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות כא:) דְּאָסוּר לְמֶחְתַּם עַל מִלְּתָא דְּמִתְחֲזֵי כְּשִׁקְרָא. וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה אֵין אָנוּ אוֹמְרִים כֵּן בְּיָצָא חַיָּב, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי ה׳ יִנָּחֵם עַל הָרָעָה וְלֹא יִנָּחֵם עַל הַטּוֹבָה, וּמִי שֶׁיָּצָא חַיָּב חָזַר בּוֹ ה׳ לְזַכּוֹתוֹ, אֲבָל מִי שֶׁיָּצָא זַכַּאי לֹא יִנָּחֵם ה׳ מֵהַטּוֹבָה, וְלִפְעָמִים יַסְפִּיק לָאָדָם זֶה עִנּוּי זֶה שֶׁיָּצָא מִשְׁפָּטוֹ חַיָּב וְאֵימוֹת מָוֶת יַגִּיעוּהוּ בִּרְאוֹתוֹ כִּי נִגְמַר דִּינוֹ לָמוּת, וְלָזֶה אַחַר כָּךְ בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט לְזַכּוֹתוֹ.
שמות כג:כה · פירוש א
וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ וְאֶת־מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה׳. אוּלַי שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה (שמות כג:כד), כִּי כְּשֶׁיְּשַׁבֵּר כֹּחַ הָעֲבוֹדָה זָרָה וְיַהֲרֹס מִבְצָרֶיהָ, בָּזֶה עוֹבֵד אֶת ה׳ וְיַשְׁפִּיעַ לוֹ טוֹבָה וִיבָרֵךְ לַחְמוֹ.
שמות כג:כה · פירוש ב
וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ וְאֶת־מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
וְאָמְרוֹ וְאֶת מֵימֶיךָ, פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁמֵּהַמַּיִם יֻלַּד הַכְּחִישׁוּת וְתוֹלְדוֹת הַחוֹלָאִים וְלֵיחוֹת הָרָעוֹת, לָזֶה הִבְטִיחַ שֶׁיְּבָרֵךְ מֵימָיו שֶׁיִּצְמְחוּ צֶמַח הָאָדָם בְּתַכְלִית הַבְּרִיאוּת, כַּיָּדוּעַ לַמַּשְׂכִּילִים בְּהַבְחָנַת הַמֵּימוֹת, כִּי אַחֲרֵי מַיִם חַיִּים יְשׁוֹטֵט הָאָדָם לִשְׁכּוֹן שָׁם. וְהַבְטָחָה גְּדוֹלָה הִבְטִיחַ הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה, וְלָזֶה סָמַךְ לְבִרְכַּת הַמַּיִם ״וְלֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה״ וְגוֹ׳. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נט:) בְּמֵי פְרָת.
שמות כג:כה · פירוש ג
וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ וְאֶת־מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
וַהֲסִרֹתִי וְגוֹ׳. רָשַׁם ה׳ הַבְחָנַת הַבְּרָכָה בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים: הָא׳ – שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בָּרִיא לְהִתְעַדֵּן בְּטוּב ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וַהֲסִרֹתִי וְגוֹ׳, שֶׁזּוּלַת זֶה כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם. ב׳ – יַרְבֶּה לוֹ בָּנִים, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וְגוֹ׳. ג׳ – שֶׁיַּשְׁלִים יָמָיו אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ וְגוֹ׳. גַּם בָּזֶה הֶרְאָה ה׳ הַפְלָגַת הַבְּרָכָה, כִּי זוּלַת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, שֶׁאִם הָיוּ הָאוֹכְלִים מוּעָטִים וּמְשֻׁלְּלֵי הַבְּרִיאוּת וְשָׁנִים מוּעָטוֹת – כָּל שֶׁהוּא שֶׁיִּתֵּן ה׳ יַסְפִּיק לְסִפּוּק צָרְכָּם, וְנִמְצָא בֵּרַךְ לַחְמוֹ וּמֵימָיו, וְאֵין בְּהַבְטָחָה זוֹ דָּבָר גָּדוֹל אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ.
שמות כד:יא · פירוש א
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}
וְאֶל אֲצִילֵי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְאֶל אֲצִילֵי״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וְלֹא שָׁלַח בָּהֶם יָדוֹ״, וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁעַל הַזְּקֵנִים וְגוֹ׳ הַמֻּזְכָּרִים בְּסָמוּךְ הוּא אוֹמֵר. וְאוּלַי כִּי טַעַם הוּא נוֹתֵן לָמָּה לֹא שָׁלַח יָדוֹ, לְצַד שֶׁהָיוּ אֲצִילֵי, פֵּרוּשׁ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְאִלּוּ עָשׂוּ כֵן זוּלָתָם הָיָה שׁוֹלֵחַ יָדוֹ. אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה טו) שֶׁלֹּא רָצָה לְעַרְבֵּב הַשִּׂמְחָה, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יִתְאַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְצַד הֱיוֹתָם גְּדוֹלֵיהֶם וַאֲצִילֵיהֶם, לָזֶה לֹא שָׁלַח יָדוֹ.
שמות כד:יא · פירוש ב
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}
לֹא שָׁלַח וְגוֹ׳ וַיֹּאכְלוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה חָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה וַיֶּחֱזוּ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁקָּדַם בְּאָמְרוֹ ״וַיִּרְאוּ אֵת״ וְגוֹ׳? וְהִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כ,י) אָמְרוּ כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי עַל יְדֵי מַחֲזֵה שַׁדַּי נֶהֱנוּ וְהִרְגִּישׁוּ הַבְּרִיאוּת וְהַשּׂוֹבַע כְּאִישׁ אָכַל וְשָׁתָה. וַעֲדַיִן קָשֶׁה לָמָּה הִפְסִיק הַכָּתוּב בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן בְּמַאֲמַר ״לֹא שָׁלַח יָדוֹ״, כִּי מִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים לוֹמַר מַעֲשֵׂיהֶם בִּשְׁלֵמוּת וְאַחַר כָּךְ אֲרִיכוּת אַפַּיִם שֶׁהֶאֱרִיךְ ה׳ לָהֶם וְלֹא הֲרָגָם מִיָּד, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וְגוֹ׳ וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְגַם לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב פַּעַם שְׁנִיָּה ״וַיֶּחֱזוּ״ וְגוֹ׳, וְהָיָה מַסְפִּיק בְּמַה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר ״וַיִּרְאוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ לָטֹהַר וַיֹּאכְלוּ״ וְגוֹ׳, וּדְרָשַׁת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.
שמות כח:ב · פירוש ג
וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃
וְצִוָּה ה׳ עֲשׂוֹת שְׁמוֹנָה בְּגָדִים, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם יִתְכַּפֵּר פְּגָמִים אֲשֶׁר יְסַבְּבוּ בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַגִּיעַ לְמָקוֹם עֶלְיוֹן, וּבָזֶה יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַהוּא. וּלְדֶרֶךְ זֶה יֵשׁ לָתֵת טוּב טַעַם לָמָּה הִקְפִּיד ה׳ עַל הַבְּגָדִים בְּאַהֲרֹן וְלֹא בְּמֹשֶׁה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז,א) כִּי שְׁמוֹנָה בִּגְדֵי כְּהֻנָּה מְכַפְּרִים עַל שְׁמוֹנָה מִינֵי עֲבֵרוֹת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא צִוָּה ה׳ הַדָּבָר אֶלָּא לְהַכֹּהֵן הָעוֹמֵד לְשָׁרֵת הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה שֶׁכָּל מַה שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים לֹא הָיָה אֶלָּא לְכַפָּרַת אַהֲרֹן וּבָנָיו לְמַלֵּא אֶת יָדָם לַעֲבֹד לִפְנֵי ה׳, לֹא הָיָה צֹרֶךְ לְמַה שֶׁיְּכַפְּרוּ הַבְּגָדִים כַּנִּזְכָּר, לָזֶה שִׁמֵּשׁ בְּחָלוּק וְגוֹ׳.
שמות כח:לה · פירוש א
וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת׃ {ס}
וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת. נִרְאֶה שֶׁאִם לֹא הָיוּ לוֹ הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁמַּשְׁמִיעִים אֶת הַקּוֹל, חַיָּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם. שֶׁאִם לֹא כֵן, וְלֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לִמְחֻסַּר בְּגָדִים, הָיָה אוֹמֵר ״וְלֹא יָמוּת״ אַחַר תַּשְׁלוּם הַבְּגָדִים, אוֹ לְפָחוֹת אַחַר תַּשְׁלוּם אַרְבָּעָה בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא בָּאֶמְצַע. אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַפְּרָט בָּא, שֶׁחַיָּב אֲפִלּוּ עַל הַפַּעֲמוֹנִים. וּבַפָּסוּק הָאָמוּר בְּסוֹף מַעֲשֵׂה הַבְּגָדִים דִּכְתִיב ״וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְגוֹ׳ וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֹן וָמֵתוּ״ (שמות כח:מג), שָׁם חִיֵּיב עַל הָעוֹבֵד מְחֻסַּר בְּגָדִים.
שמות כח:מב · פירוש ב
וַעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי־בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמׇּתְנַ֥יִם וְעַד־יְרֵכַ֖יִם יִהְיֽוּ׃
עוֹד נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְכָתְבוֹ בָּאַחֲרוֹנָה וּלְהַסְמִיךְ לוֹ מִצְוַת ״וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳ (שמות כח:מג) ״וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֹן וָמֵתוּ״, וְאִם הָיָה כּוֹלְלוֹ עִם שְׁאָר בְּגָדִים וְאוֹמֵר ״וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כִּי לֹא בָּאָה הָאַזְהָרָה אֶלָּא עַל שְׁאָר בְּגָדִים, אֲבָל הַמִּכְנָסַיִם אֵינָם בָּאִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּגָּלֶה עֶרְוָה וְאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָה, לָזֶה אֲמָרָם לְבַסּוֹף וְסָמַךְ לָהֶם הָאַזְהָרָה וְהָעֹנֶשׁ, לוֹמַר כִּי מְעַכֵּב הוּא לִקְדֻשַּׁת הַכְּהֻנָּה כִּשְׁאָר בְּגָדִים.
שמות ל:יב · פירוש ב
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי הַחוֹטֵא גּוֹרֵם בְּחֶטְאוֹ כְּפִיפַת רֹאשׁוֹ, כִּי בְּחִינַת הָרַע מַהוּתָהּ הִיא אֶל אֶרֶץ תַּבִּיט כִּי שְׁפֵלָה הִיא, וּבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הִיא נְשִׂיאַת רֹאשׁ וַהֲרָמַת הַמַּהוּת וְהָאֵיכוּת. וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית כג:יז) ״וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נח:ח) קִימָה הָיְתָה לוֹ. וְהִנֵּה לֶהֱיוֹת שֶׁמִּצְוָה זוֹ בָּאָה אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וּכְמוֹ שֶׁדִּיֵּק הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י) מִכָּאן שֶׁנִּצְטַוָּה לִמְנוֹתָם אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כִּי תִשָּׂא לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית מ:יג) ״יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן מַעֲלָה, שֶׁתִּשָּׂא רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁרֹאשָׁם נָמוּךְ לְצַד חֶסְרוֹנָם בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְהוּא אָמְרוֹ לִפְקֻדֵיהֶם עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר לא:מט) ״וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סד.) שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהֶם אָדָם שֶׁחָטָא. וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה׳ אֲשֶׁר חָטָא עַל הַנֶּפֶשׁ, בִּפְקֹד אֹתָם פֵּרוּשׁ כְּמַשְׁמָעוֹ.
שמות ל:יב · פירוש ד
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לִפְקֻדֵיהֶם וְגוֹ׳, שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת לִמְנוֹתָם אֶלָּא לְסִבַּת פְּקוּדֵיהֶם, פֵּרוּשׁ, לְצַד חֶסְרוֹנָם אִם נֶחְסְרוּ מֵהֶם וְתִרְצֶה לַעֲמֹד עַל הַנִּשְׁאָרִים, אוֹ שֶׁנִּכְנְסוּ בְּגֶדֶר הֲכָנַת הַחוֹסֶר, כְּאָמְרוֹ (במדבר לא:מט) ״עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״ וְגוֹ׳ לְצַד שֶׁיָּרְדוּ לַמִּלְחָמָה, אוֹ לְסִבַּת צֹרֶךְ הַמִּסְפָּר לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה עִם אוֹיֵב וְכַדּוֹמֶה, וּבָא לִשְׁלֹל שֶׁאֵין לִמְנוֹתָם בְּלֹא סִבָּה כְּלָל. וְאָמְרוֹ וְנָתְנוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִהְיוֹת הַדָּבָר תְּנַאי נוֹסָף עַל תְּנַאי רִאשׁוֹן, שֶׁצָּרִיךְ לִפְקוּדֵיהֶם עוֹד צָרִיךְ לָתֵת אִישׁ כֹּפֶר וְגוֹ׳. וְדָבָר זֶה אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא לְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים עַל הָעֵגֶל, אֲבָל לְדוֹרוֹת אֵין צֹרֶךְ בִּנְתִינָה, וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.
שמות ל:יב · פירוש ה
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה בִּפְקֹד אֹתָם. וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁבָּאָה הַמִּצְוָה עַל זְמַן שֶׁהָיוּ חַיָּבִים לַשָּׁמַיִם לְסִבַּת עֲוֹן הָעֵגֶל, יֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁבִּזְמַן אַחֵר כְּשֶׁיִּרְצֶה לִמְנוֹת אֵין קְפֵידָא בַּדָּבָר וְיָכוֹל לִמְנוֹתָם אֶחָד אֶחָד, לָזֶה אָמַר וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם רִבָּה מִנְיָן אַחֵר זוּלַת הָרִאשׁוֹן שֶׁגַּם עָלָיו בָּאָה הָאַזְהָרָה שֶׁאִם יִפְקֹד יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף.
שמות ל:יב · פירוש ו
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מִלְּבַד שֶׁבַּנְּתִינָה הֵם מְכַפְּרִים עַל נַפְשָׁם, עוֹד ״וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף״ בְּסִבַּת פְּקוֹד אוֹתָם, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי הַמִּנְיָן מִצַּד עַצְמוֹ יְסוֹבֵב הַנֶּגֶף.
שמות ל:יב · פירוש ז
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה כִּי יְצַו ה׳ שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד שֶׁיִּהְיֶה הַמִּסְפָּר עַל יְדֵי נְתִינַת דָּבָר, כְּאָמְרוֹ וְנָתְנוּ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרוֹ זֶה יִתְּנוּ, וְהוּא לְטַעַם כַּפָּרַת נַפְשָׁם. וְהַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא יִמְנוּ אוֹתָם אֶחָד אֶחָד אֶלָּא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם אֶחָד אֶחָד, אֶלָּא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר. וְדֶרֶךְ מִסְפָּר זֶה אֵין בּוֹ הַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת אֶלָּא הַרְחָקַת הַנֶּזֶק הַנִּמְשָׁךְ מֵהַמִּסְפָּר, וְהוּא מַה שֶׁמָּצִינוּ לְשָׁאוּל דִּכְתִיב (שמואל א יא:ח) ״וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק״, פֵּרוּשׁ, בְּחַרְסִית. וְזוּלַת פֵּרוּשֵׁינוּ זֶה תִּקְשֶׁה מִי הִתִּיר לְשָׁאוּל לִפְקוֹד יִשְׂרָאֵל בְּחַרְסִית, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל״? וְלִדְבָרֵינוּ תִּמְצָא נַחַת רוּחַ בָּעִנְיָן.
שמות ל:יב · פירוש ח
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
וְנָתַתִּי לִבִּי לְהַשְׂכִּיל בְּמַעֲשֵׂה דָּוִד (שמואל ב כד), כִּי לְפִי הַנִּשְׁמָע מֵהַכְּתוּבִים כִּי מָנָה יִשְׂרָאֵל אֶחָד אֶחָד בְּלֹא אֶמְצָעִי, נוֹסָף עַל שֶׁמְּנָאָם לְלֹא דָבָר, וְהֵם דְּבָרִים תְּמוּהִים שֶׁיַּעֲשֶׂה דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם דָּבָר זָר כָּזֶה. וּמָצִינוּ שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סב:) אָמְרוּ כִּי מִן הַשָּׁמַיִם הִכְשִׁילוּהוּ בְּדָבָר שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְכוּ׳, לְטַעַם אָמְרוֹ (שמואל א כו:יט) ״אִם ה׳ הֱסִיתְךָ בִּי״ יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. פֵּרוּשׁ דִּבְרֵיהֶם, כִּי לְצַד שֶׁקָּרָא לַה׳ חָס וְשָׁלוֹם מֵסִית נִבְרָא מַלְאָךְ רַע, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם מִדִּבְרֵיהֶם (אבות ד,יא) ״הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קָטֵיגוֹר אֶחָד״, וְהוּא מִין הֶעָוֹן מַמָּשׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, וְלָזֶה נִבְרָא מַלְאָךְ רַע מֵסִית שְׁמוֹ, וֶהֱסִיתוֹ וְהִטְעָהוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּסוֹד אָמְרָם (שם) ״עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה״. וְתִמְצָא כִּי הֶעָוֹן עָשָׂה דּוּגְמָתוֹ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדִּבְרֵי דָּוִד שֶׁאָמַר ״הֱסִיתְךָ״ כִּשְׁגָגָה הָיְתָה מִמֶּנּוּ, וְחָס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְדַבֵּר מִלִּין לְצַד עִלָּאָה חָלִילָה, וּמִי עֶבֶד יָרֵא מֵאֱלֹהִים כְּדָוִד, אֶלָּא שְׁגָגָה הִיא, כְּמוֹ כֵן לֹא הוּסַת מֵהַמֵּסִית לַעֲשׂוֹת דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן כְּמֵזִיד.
שמות ל:יב · פירוש י
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי דָּוִד אָמַר דְּבָרָיו סְתָם לְיוֹאָב, וְהַדָּבָר פָּשׁוּט כִּי יוֹאָב יוֹדֵעַ סֵפֶר הָיָה וְלֹא מְנָאָם אֶלָּא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר בְּבֶזֶק וְכַדּוֹמֶה לוֹ. וְתִמְצָא שֶׁדִּיֵּק הַתַּלְמוּד בִּלְשׁוֹנוֹ (ברכות סב:) ״לֹא שָׁקַל מִנַּיְיהוּ כּוֹפֶר״, מַשְׁמַע כּוֹפֶר הוּא דְּלֹא שָׁקַל אֲבָל הַמִּנְיָן הָיָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר. וְהִנֵּה דִּיַּקְנוּ שֶׁלֹּא לְכָל מִסְפָּר יִתְחַיֵּב הַנְּתִינָה, וְהַטָּעוּת שֶׁטָּעָה הָיְתָה שֶׁהָיָה הַמִּסְפָּר לְלֹא דָּבָר, וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ מִדִּקְדּוּק הַכָּתוּב כִּי לֹא יִפְקְדוּ אוֹתָם אֶלָּא לְסִבַּת דָּבָר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, אֲבָל לְלֹא דָּבָר לֹא. וְהִיא טַעֲנָה שֶׁתִּמְצָא שֶׁטָּעַן יוֹאָב לְדָוִד שֶׁאֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר לִמְנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאוּלַי שֶׁאִם הָיָה מוֹנֶה אוֹתָם עַל יְדֵי מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לוּ יִהְיֶה שֶׁיִּתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִיתָה הִנֵּה הוּא כּוֹפֶר נֶפֶשׁ שֶׁל כָּל אֶחָד. וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאִם הָיָה דָּוִד מוֹנֶה אוֹתָם עַל יְדֵי הַשְּׁקָלִים לֹא הָיָה בָּהֶם נֶגֶף. וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמואל ב כד:א) ״וַיּוֹסֶף ה׳ לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם״, הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ חַיָּבִין עַל הַקּוֹדֵם, וְלָזֶה כְּשֶׁבָּא הַמִּסְפָּר בָּהֶם לְלֹא צֹרֶךְ בְּאֵין רִשְׁיוֹן מֵאֲדוֹן הַכֹּל שָׁלַט בָּהֶם הַדִּין וְנִפְרַע מֵהֶם עֲוֹנָם.
שמות ל:יב · פירוש יא
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי כֵּיוָן שֶׁהוּזְכַּר בִּתְנָאֵי הַמִּנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לְסִבַּת דָּבָר, כָּל שֶׁחָסֵר תְּנַאי אֶחָד הֲרֵי הֵם נִכְלָלִים בְּגֶדֶר הַנֶּגֶף בַּר מִנַּן, וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁטָּעָה. וְלָזֶה תִּמְצָא בִּתְשׁוּבַת יוֹאָב אֵלָיו ״וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ לָמָּה חָפֵץ בַּדָּבָר הַזֶּה״ (שמואל ב כד:ג), פֵּרוּשׁ, מִנְיָן לְלֹא צֹרֶךְ, אֲבָל אִם הָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר יַסְכִּים גַּם הוּא. וְאִם הַמִּנְיָן הָיָה אֶחָד אֶחָד, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בַּמִּנְיָן, לֹא יִפְקְדֵם בְּדֶרֶךְ זֶה, וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ אֵיךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה. וּלְפִי שֶׁאֵין עִנְיָן זֶה מְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב אֶלָּא מִדִּיּוּק הַכָּתוּב, לֹא מָצָא יוֹאָב לַחֲלֹק עִם דָּוִד. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחָשַׁב כְּשֶׁרָאָה דְּבַר מֶלֶךְ חָזָק עָלָיו, אָמַר אוּלַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם נִכְמָס, וְחָשׁ עַל עַצְמוֹ מִמְּרוֹד בַּמַּלְכוּת, וּלְעוֹלָם לֹא מְנָאָם אֶחָד אֶחָד. וּבָזֶה אֵין קֻשְׁיָא גַּם כֵּן עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא פִּקְּחוּ עַל נַפְשָׁם, כִּי הֵם לֹא נִמְנוּ אֶחָד אֶחָד, וְדָבָר זֶה שֶׁצָּרִיךְ לִמְנוֹתָם עַל יְדֵי סִבָּה אֵין עֲלֵיהֶם מֻטָּל לָדַעַת אִם יֵשׁ סִבָּה לַמֶּלֶךְ, וְלֹא בָּדְקוּ אַחֲרָיו לְחֶזְקַת כַּשְׁרוּתוֹ.
שמות ל:יב · פירוש יב
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
נִמְצֵנוּ אוֹמְרִים כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה דִּינִים. הָאֶחָד הוּא מִסְפָּר שֶׁהָיָה אַחַר הָעֵגֶל, זֶה הָיָה לְצֹרֶךְ, גַּם הֻצְרַךְ לָתֵת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְצַד שֶׁהָיוּ חַיָּבִים כַּנִּזְכָּר. שֵׁנִי, כָּל שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּמִסְפָּרָם אֵין צָרִיךְ לִמְנוֹתָם עַל יְדֵי שְׁקָלִים אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּחַרְסִית אֲדָמָה, וְזֶה מַעֲשֵׂה שָׁאוּל. שְׁלִישִׁי, כָּל שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִמְנוֹתָם אֵין לִמְנוֹתָם אֲפִלּוּ עַל יְדֵי חַרְסִית, וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁהִטְעָהוּ ה׳ עַל שִׁגְיוֹנוֹ, וְעַל יְדֵי נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל מֻתָּר כִּי זֶה מוֹנֵעַ הַנֶּגֶף הַבָּאָה מֵהַמִּסְפָּר. וְאִם תֹּאמַר לָמָּה הֻצְרַךְ דָּוִד לְמִסְפָּר וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ מִנְיַן שִׁקְלֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמְּבִיאִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֵין הוֹכָחָה מֵהַשְּׁקָלִים כִּי יוֹאָב לֹא הֵבִיא אֶלָּא מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שׁוֹלְפֵי חֶרֶב (שמואל ב כד:ט), וְהַשְּׁקָלִים מְבִיאִים הַכֹּל וַאֲפִלּוּ הַקְּטַנִּים, כְּאָמְרָם (שקלים א,ג) אָדָם שׁוֹקֵל עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ וְכוּ׳, וְלָזֶה רָצָה לָדַעַת מִסְפַּר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וְדָבָר זֶה לֹא יָדַעְנוּ מִמַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל הַמּוּבָא בֵּית ה׳.
שמות ל:יג · פירוש ה
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז תִּתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בָא הַכָּתוּב לְגַלּוֹת נִסְתָּרוֹת לַה׳ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּעוֹלָמוֹ, דָּבָר שֶׁכָּל רוֹאֶה יִתְמַהּ בְּהִלָּקַח אִישׁ צַדִּיק יָשָׁר קֹדֶם זְמַנּוֹ, יֶחֱצוּ יָמָיו כַּמִּשְׁפַּט הַמִּתְחַיֵּב לְאַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה. וְיִבָּהֲלוּ רַעְיוֹנֵי הָאָדָם לַחְשׁוֹב אֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ יַכְחִישׁ בַּר מִנַּן אֹשֶׁר הַצַּדִּיקִים כִּי אֵין טוֹב בֶּעָמָל הָאֱלֹהִי, אוֹ יַחְשׁוֹב כִּי זֶה הָאִישׁ מַצְפּוּנוֹ אֵינוֹ כַּנִּגְלֶה מִמֶּנּוּ וְהוּרְעָה חֶזְקָתוֹ לְטוֹב. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר ה׳ כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, אִם תִּרְאֶה שֶׁיִּסְתַּלֵּק רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּלֹא עֵת וְלֹא יַעֲלֶה בְּכֶלַח כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ, הַטַּעַם הוּא לִפְקֻדֵיהֶם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:יד:ב) בְּפָסוּק ״אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי״ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִישׁ שֶׁהַכֹּל בּוֹ הוּא כּוֹפֶר נַפְשָׁם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ לִפְקֻדֵיהֶם לְשׁוֹן חִסָּרוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר לא:מט) ״וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״, כִּי לְצַד חִסָּרוֹן יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְחַיְּבוּ, לָזֶה אֲנִי נוֹטֵל אֶת רֹאשָׁם בַּעֲדָם לְכוֹפֶר נַפְשָׁם שֶׁלֹּא יָמוּתוּ כָּל יִשְׂרָאֵל. וְיִתְבָּאֵר גַּם כֵּן לִפְקֻדֵיהֶם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּזּוֹהַר (זוהר חדש) בְּפָסוּק ״כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים״ – כָּל הָעוֹבֵר עַל הַמִּצְווֹת, לוֹמַר כִּי טַעַם הַחִסָּרוֹן הוּא לְצַד עָבְרָם עַל מִצְווֹת ה׳. וּמֵעַתָּה לֹא יַחְשׁוֹב אָדָם רַע לֹא עַל הַמְּסַלֵּק לָמָּה וְלֹא עַל הַמִּסְתַּלֵּק כִּי נִסְתָּרוֹ בִּלְתִּי הָגוּן.
שמות ל:יג · פירוש ו
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְאָמַר ה׳ כִּי לְצַד שֶׁהַדּוֹר הוּא הַגּוֹרֵם לִלָּקַח הַצַּדִּיק, לָזֶה צָרִיךְ לָתֵת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל כּוֹפֶר נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק שֶׁמֵּת בַּעֲדוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ שֶׁל הַמִּסְתַּלֵּק אוֹ גַּם כֵּן שֶׁל הַנִּשְׁאָרִים שֶׁיַּרְגִּישׁוּ בִּפְטִירַת הַצַּדִּיק שֶׁנִּלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם, וְכָל אֶחָד יַשְׂכִּיל כִּי חַיָּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם וִיתַקֵּן מַעֲשָׂיו, וְהוּא מַה שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי קַבָּלָה (ישעיהו נז:א) ״מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק״, פֵּרוּשׁ, אִם הַסּוֹבְבִים דָּבָר הִרְגִּישׁוּ בְּחֶסְרוֹנוֹ וְתִקְּנוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁלֹּא תָּבֹא, וְאִם לֹא הִרְגִּישׁוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּתוֹךְ הָרָעָה שֶׁתָּבֹא אַחֲרָיו, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ כָּאן וְנָתְנוּ אִישׁ וְגוֹ׳.
שמות ל:יג · פירוש ז
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ בִּפְקֹד אוֹתָם, פֵּרוּשׁ, לֹא יְאַחֲרוּ נְתִינַת הַכֹּפֶר אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד בִּפְקֹד אוֹתָם, בְּמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁנָּטַל רֹאשָׁם כָּל אֶחָד יְתַקֵּן מְעֻוָּתוֹ. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ כַּנִּזְכָּר יִהְיֶה בָהֶם וְגוֹ׳. וְאָמַר בִּפְקֹד אוֹתָם רָמַז כִּי לֹא יְאֻחַר הָעֹנֶשׁ אֶלָּא תֵּכֶף לַפְּקִידָה, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁיִּסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק רָעָה הַבָּאָה אַחֲרָיו הִיא סְמוּכָה לִפְטִירָתוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קיג:) וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ.
שמות לא:יד · פירוש ד
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב יִרְצֶה, מְחַלְלֶיהָ – בֵּין עוֹשֶׂה בִּפְנֵי עֵדִים וְאַחַר הַהַתְרָאָה, בֵּין עוֹשֶׂה בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. אֶחָד מֵהֶם שֶׁהוּא הָעוֹשֶׂה בִּפְנֵי עֵדִים וְהוּתְרָה הוּא שֶׁיָּמוּת, אֲבָל הַשֵּׁנִי לֹא יוּמַת אֶלָּא וְנִכְרְתָה וְגוֹ׳ בְּמִשְׁפַּט אֵל עֶלְיוֹן.
שמות לא:יד · פירוש ז
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
מוֹת יוּמָת. כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שמות כא:יב) טַעַם הַכֶּפֶל, כִּי זֶה הָאִישׁ בֶּן מָוֶת הוּא לַשָּׁמַיִם וּמַרְשֶׁה ה׳ הַתַּחְתּוֹנִים לְהָמִית בֶּן מָוֶת זֶה, וְלִשְׁלוֹל בֶּן מָוֶת אַחֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה דִּינוֹ מָסוּר לַבְּרִיּוֹת אֶלָּא לַשָּׁמַיִם, וְהוּא מַה שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ כָּל הָעוֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה וְגוֹ׳:
שמות לא:יד · פירוש ח
וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כׇּל־הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁזָּכַרְתִּי לְךָ לְשׁוֹן יָחִיד בִּ״מְחַלְלֶיהָ״, לֹא יַחְשֹׁב הַחוֹשֵׁב שֶׁהַמְחַלֵּל הָאַחֵר שֶׁאֵינוֹ בְּעֵדִים וְכוּ׳ אֵין לוֹ עֹנֶשׁ מִיתָה כָּל עִקָּר, אֶלָּא הוּא כְּעוֹבֵר עַל לָאו וַעֲשֵׂה שֶׁל קְדֻשַּׁת שַׁבָּת – לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא כָּל הָעוֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ וַאֲפִלּוּ בְּלֹא עֵדִים וְהַתְרָאָה. וּמֵעַתָּה מַה שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ לְשׁוֹן יָחִיד אֵינוֹ אֶלָּא לְעִנְיַן עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק מְחַלְלֶיהָ כִּי מַה שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ לְשׁוֹן יָחִיד הוּא מִי שֶׁכָּרַת עוֹקֶץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ לְחוֹלֶה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא שְׁתַּיִם, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה בְּהַתְרָאָה וְעֵדִים פָּטוּר, הֻצְרַךְ לוֹמַר כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב בְּמַשְׁמָעוּת הַמִּעוּט שֶׁבָּא עַל הָעוֹשֶׂה בְּמֵזִיד בְּלֹא עֵדִים כַּנִּזְכָּר וְאֵין בּוֹ עֹנֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי וְגוֹ׳.
שמות לא:טז · פירוש ח
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי מְשֻׁנֵּת שְׁמִירָה זוֹ מִכָּל שְׁאָר שְׁמִירוֹת הַמִּצְוָה, כִּי שְׁמִירָה זוֹ נֶחְשֶׁבֶת בְּגֶדֶר עֲשִׂיָּה, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ וְגוֹ׳ לַעֲשׂוֹת, הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ שֶׁקּוֹרֵא לַשְּׁמִירָה עֲשִׂיָּה. וְאוּלַי כִּי הַטַּעַם הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (קידושין לט:) יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהֶעֱמִידוּהָ בַּגְּמָרָא בְּבָאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְלֹא עָבַר, עַד כָּאן. וּכְמוֹ כֵן בַּיּוֹם הַמְּקֻדָּשׁ אֵין לְךָ בָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ שֶׁל מְלָאכוֹת כָּזֶה, כִּי בְּכָל עֵת מִזְדַּמְּנִים לְפָנָיו מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵהָאַרְבָּעִים וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם בִּפְרָטֵי הַמְחֻבָּר וּבִפְרָטֵי הַבִּשּׁוּל וּבִפְרָטֵי מֶקַח וּמִמְכָּר שֶׁהָאָדָם רָגִיל בָּהֶם כָּל הַיּוֹם וּמִזְדַּמְּנִים בְּאֵין מִסְפָּר, וְהוּא נִשְׁמָר מֵהֶם, לָזֶה יֵחָשֵׁב לָהֶם כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה.
שמות לא:טז · פירוש י
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ – כְּשֶׁיִּשְׁמְרוּ אֲפִלּוּ שַׁבָּת אַחַת, וְלָאו דַּוְקָא אִם יִשְׁמְרוּ, אֶלָּא גַּם אִם יַסְכִּימוּ בְּדַעְתָּם לַעֲשׂוֹת מִצְוַת הַשַּׁבָּת, וְהוּא אָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשׂוּ לְדוֹרוֹתָם. וּכְפִי זֶה, אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁמַר אֲפִלּוּ שַׁבָּת אַחַת וָמֵת, אֵין מְנַכִּין לוֹ מִשָּׂכָר הָעוֹלֶה לוֹ אִם הָיָה שׁוֹמֵר לְדוֹרוֹת עוֹלָם (מכילתא).
שמות לב:ז · פירוש א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
לֶךְ רֵד כִּי וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר לֶךְ רֵד, אַחַת לְגוּפוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְאַחַת לוֹמַר לוֹ שֶׁיֵּרֵד מִגְּדֻלָּתוֹ. וְאִם הָיָה אוֹמֵר רֵד לְבַד, הָיִינוּ אוֹמְרִים כִּי לֶהֱיוֹתוֹ בָּהָר אָמַר לְשׁוֹן יְרִידָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות י״ט:י״ד) ״וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר״. וְצָרִיךְ לָדַעַת אֹפֶן יְרִידָה זוֹ מַה הִיא. וְאוּלַי שֶׁהוֹדִיעוֹ כִּי כָּל מַעֲלָתוֹ הָיְתָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וּמֵעַתָּה שֶׁחָטְאוּ לֹא יַשִּׂיג הַנְּבוּאָה כַּמַּחֲזֶה הָרִאשׁוֹן. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי שָׁם בִּמְקוֹם עֲמִידָתוֹ לֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד שָׁם כֵּיוָן שֶׁכָּשַׁל עוֹזֵר, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר לוֹ רֵד, פֵּרוּשׁ, לֹא תַעֲמֹד בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן, וְהַטַּעַם – כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ שֶׁמִּכֹּחָם בָּאתָה.
שמות לב:ט · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁיִּחֵד אֲמִירָה אַחֶרֶת בְּאֶמְצַע עִנְיָן, לְהַצְדִּיק מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, כִּי מַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר סָרוּ וְגוֹ׳ עָשׂוּ וְגוֹ׳ לֹא בָּא אֶלָּא לָתֵת טַעַם לִירִידַת מֹשֶׁה מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְעַכְשָׁיו בָּא לְדַבֵּר מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְיִשְׂרָאֵל עַל חַטָּאתָם. לָזֶה אָמַר וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳, וְזוּלָתָהּ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁעַל זֶה בָּאָה הוֹדָעַת סָרוּ מַהֵר, וְהָבֵן.
שמות לב:י · פירוש א
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי. אָמְרוֹ וְעַתָּה יִרְצֶה, לְצַד שֶׁהוּא מְרַצֵּהוּ בְּאָמְרוֹ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יַנִּיחֵהוּ לְכַלּוֹתָם, וְיֹאמַר מֹשֶׁה בְּלִבּוֹ: וּמָה הַבְטָחָה הוּא זֹאת, וְגַם לְבָנָיו יֶאֱרַע כְּמוֹ כֵן וְהָיוּ כְּלֹא הָיָה? לָזֶה אָמַר שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַנִּיחוֹ אֶלָּא עַתָּה, אֲבָל גּוֹי שֶׁיַּעֲשֶׂה מִמֹּשֶׁה לֹא יֹאמַר ה׳ עוֹד אֵלָיו ״הַנִּיחָה לִי״, אוֹ לְצַד שֶׁיִּהְיוּ מֵיטִיבִים דַּרְכָּם, אוֹ שֶׁמַּבְטִיחוֹ שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ עוֹד ״הַנִּיחָה״, וְתָמִיד יְבַטֵּל מֹשֶׁה גְּזֵרָה מֵעֲלֵיהֶם.
שמות לב:יא · פירוש ב
וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָשׂוּ הָעֵגֶל וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, טָעַן מֹשֶׁה כְּנֶגֶד חֵלֶק שֶׁלֹּא עָשׂוּ, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא שֶׁמֵּתוּ כָּל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה וְהֵם שְׁלֹשָׁה: יֵשׁ שֶׁעָבְדוּ בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה, וְיֵשׁ בְּעֵדִים לְבַד, וְיֵשׁ בְּהַתְרָאָה לְבַד, וְכָל אֵלּוּ מֵתוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה, וַה׳ אָמַר לְמֹשֶׁה ״וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, זֶה יוֹרֶה שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל, לָזֶה צָעַק לִבּוֹ אֶל ה׳ לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, פֵּרוּשׁ, בְּאוֹתָם שֶׁלֹּא עָבְדוּ כָּל עִקָּר וְלֹא מָרְדוּ בְּךָ, כִּי עַל טַעֲנַת הָעַרְבָנוּת לֹא יֵעָקֵר מֵהֶם זִכְרוֹן עַמֶּךָ.
שמות לב:יד · פירוש א
וַיִּנָּ֖חֶם יְהֹוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ׃ {פ}
וַיִּנָּחֶם ה׳. פֵּרוּשׁ, לִשְׁנֵי טְעָמִים נִחַם: הָאֶחָד לְצַד הֱיוֹת הַדָּבָר רָע, הַשֵּׁנִי לֶהֱיוֹת הָרָע לְעַמּוֹ.
שמות לב:יד · פירוש ב
וַיִּנָּ֖חֶם יְהֹוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר, דַּוְקָא לְצַד הַדִּבּוּר, אֲבָל אִם נִשְׁבַּע – לֹא.
שמות לב:יד · פירוש ג
וַיִּנָּ֖חֶם יְהֹוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא נִחַם אֶלָּא עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֵּר, דְּהַיְנוּ לְכַלּוֹתָם, אֲבָל יֵשׁ עֲדַיִן רָעָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא נִחַם עָלֶיהָ, וְהֵם הַדְּבָרִים הָרָעִים אֲשֶׁר סִבְּבָם הָעֵגֶל כַּיָּדוּעַ.
שמות לב:יד · פירוש ד
וַיִּנָּ֖חֶם יְהֹוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא נִחַם אֶלָּא עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְאוֹתָם שֶׁלֹּא חָטְאוּ, שֶׁמִּתְיַחֲסִים בְּשֵׁם עַמּוֹ, אֲבָל אוֹתָם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה בְּעֵדִים אוֹ בְּלֹא עֵדִים, אֶלָּא בַּלֵּב הֶאֱמִינוּ בָּהּ – רָעָתָם עָמְדָה לְעוּמָּתָם: מֵהֶם נָגַף ה׳ וְכוּ׳, וּמֵהֶם הִשְׁקָם מֹשֶׁה, וּמֵהֶם הִכּוּם בְּנֵי לֵוִי.
שמות לב:כ · פירוש ב
וַיִּקַּ֞ח אֶת־הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר־דָּ֑ק וַיִּ֙זֶר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיה ב:יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״, ״וַתְּמוּגֵנוּ״ וְגוֹ׳ (ישעיה סד:ו), כִּי הַחֵטְא בְּעַצְמוֹ הוּא יִפָּרַע מֵעוֹשֵׂהוּ, כִּי אֲחִיזַת הָרַע הִיא עַצְמוֹ תְּאַבֵּד אוֹהֲבֶיהָ וְשׂוֹנְאֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ וְגוֹ׳ ״וַיַּשְׁקְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְדָבָר זֶה יִהְיֶה לְבֶן דַּעַת לִפְקוֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לִשְׂנוֹא בְּחִינַת הָרַע וְלֶאֱהוֹב מַדְרֵגַת הַקְּדֻשָּׁה אַהֲבַת הַטּוֹב בְּמַה שֶׁהוּא טוֹב.
שמות לב:כה · פירוש ג
וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם׃
לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. כָּל שִׁעוּר קָטָן מִבְּחִינַת הַתִּעוּב יִקָּרֵא שֶׁמֶץ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קב.) אֵין לְךָ צָרָה שֶׁעוֹבֶרֶת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין בּוֹ מֵעֲוֹן חֵטְא זֶה, גַּם יִרְצֶה כִּי הָאֻמּוֹת הַקָּמִים עָלֵינוּ תָּמִיד מַעֲנֶה בְּפִיהֶם: ״כְּבָר הִתְעַבְתֶּם עַצְמְכֶם וְנִזְנַחְתֶּם״.
שמות לב:לא · פירוש א
וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃
חָטָא הָעָם וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג,א) אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, וְזֶה הוּא חֶסְרוֹן הַנֶּפֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ חָטָא, פֵּרוּשׁ, נֶחְסַר מֵהֶאָרַת נַפְשׁוֹ, וּבָזֶה ״עָשׂוּ לָהֶם״ וְגוֹ׳, וְזֶה הוּא אֶחָד מִטְּעָנוֹת שֶׁבָּהֶם יִזְכֶּה הָאָדָם לְיוֹם הַדִּין, כִּי בַּעֲשׂוֹתוֹ הַחֵטְא לֹא הָיָה דַּעְתּוֹ שָׁלֵם, וַהֲגַם שֶׁיֵּעָנֵשׁ עַל אֲשֶׁר גָּרַם לְעַצְמוֹ הַחִסָּרוֹן בְּמַחְשְׁבוֹת הַכִּעוּר, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִדְמֶה לְאִם יִהְיֶה נִדּוֹן עַל מַעֲשֵׂה הָרַע בְּדַעְתּוֹ הַשְּׁלֵמָה.
שמות לב:לב · פירוש ו
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
וְהִנֵּה כָּל הִתְוַכְּחוּת מֹשֶׁה עִם ה׳ אֵינָהּ אֶלָּא לִמְחֹל מִיָּד וְיִהְיוּ נִכְתָּבִים בְּסֵפֶר צַדִּיקִים, אֲבָל לֹא לְעִנְיַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תִּקְוָה אַחַר תּוֹכָחוֹת עַל עָוֹן כִּי זֶה פְּשִׁיטָא שֶׁיִּתְכַּפֵּר, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ, פֵּרוּשׁ כִּי שְׁלֹשָׁה סְפָרִים כְּתוּבִים לְמַעְלָה: אֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים וְכוּ׳, וְאֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים, וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִים, וְהֵם הַנִּפְתָּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. סֵפֶר שֶׁהוּא שֶׁל צַדִּיקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹתְבוֹ וּמַנִּיחוֹ לְפָנָיו, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר מִסִּפְרְךָ, פֵּרוּשׁ אוֹתוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ אַתָּה, לֹא אוֹתָם שֶׁנִּכְתָּבִים עַל יְדֵי הַזּוּלַת, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ כִּי מִכִּנּוּי מִסִּפְרְךָ אֵינוֹ מוּבָן שֶׁחוֹזֵר עַל סֵפֶר הַצַּדִּיקִים כִּי הַכֹּל הוּא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל.
שמות לב:לב · פירוש ז
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
וּבְמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ר״ה טז:) דָּרְשׁוּ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״מִסִּפְרְךָ״ – זֶה סִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים, ״אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ״ – זֶה סִפְרָן שֶׁל בֵּינוֹנִים, עַד כָּאן. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִתְבָּאֵר עַל פִּי אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מ:) לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב, וְכֵן אָמְרוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (ברכות סא:) שֶׁאֵין לְהַעֲרִיךְ אָדָם עַצְמוֹ אֶלָּא בְּבֵינוֹנִי. וּמֵעַתָּה יִתְבָּאֲרוּ דִּבְרֵי מֹשֶׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מֹשֶׁה הָיָה מַעֲרִיךְ עַצְמוֹ בְּבֵינוֹנִי כְּמִשְׁפַּט כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה אָמַר כִּי אִם לֹא יִשָּׂא לְפֶשַׁע יִשְׂרָאֵל הִנֵּה נִגְרַע מֵעֵרֶךְ זְכֻיּוֹתָיו, וְלֹא מִבָּעְיָא מֵעֵרֶךְ צַדִּיק אֶלָּא אֲפִלּוּ מִבֵּינוֹנִי, כְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ״.
שמות לב:לב · פירוש ח
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
אוֹ יִרְצֶה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל אִם יַצְדִּיקוּ יַעֲמֹד חַי בְּמַדְרֵגַת צַדִּיק, כִּי רַבִּים זְכֻיּוֹתָיו. וְאִם לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעָם, לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא יַרְוִיחַ תּוֹסֶפֶת זְכֻיּוֹת לְהַכְרִיעַ זְכֻיּוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיִּקָּרֵא צַדִּיק, אֶלָּא אַדְרַבָּה יֵחָשֵׁב לוֹ זְכוּת הָרִאשׁוֹן לִגְרִיעוּת כְּשֶׁיֵּעָנְשׁוּ, כִּי טוֹב הָיָה אִם לֹא הָיָה מַה שֶׁקָּדַם מֵהַטּוֹב, וְהָבֵן:
שמות לד:ו · פירוש א
וַיַּעֲבֹ֨ר יְהֹוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יְהֹוָ֣ה ׀ יְהֹוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃
ה׳ ה׳ אֵל רַחוּם. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ראש השנה יז:) כִּי שְׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ שֶׁל רַחֲמִים, אַחַת קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא אָדָם וְאַחַת אַחַר שֶׁיֶּחֱטָא. וְהָרֹא״שׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִקְשָׁה: קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא לָמָּה צָרִיךְ רַחֲמִים? וְתֵרֵץ כִּי צָרִיךְ רַחֲמִים לְצַד כִּי ה׳ יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד לַחֲטֹא, אוֹ מְדַבֵּר הַכָּתוּב בְּחוֹשֵׁב בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְאֵלָיו יִקְרָא קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, פֵּרוּשׁ קוֹדֶם שֶׁיַּעֲבֹר. וְאֵין דְּבָרָיו רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים מוּבָנִים לִי, כִּי אִם יָבֹא ה׳ לְהַעֲנִישׁ עַל מַה שֶׁעָתִיד, נֹאמַר לְפָנָיו גַּם כֵּן לָמָּה בָּרָאתָ אוֹתוֹ כֵּיוָן שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֶּחֱטָא, וְיָדִין אוֹתוֹ עַל הֶעָתִיד, כִּי קוֹדֶם לֵידָתוֹ וְקוֹדֶם חֶטְאוֹ יִשְׁוֶה בָּהֶם הַמִּשְׁפָּט וַאֲפִלּוּ סָמוּךְ לְמַעֲשֵׂה הַחֵטְא, וְהָבֵן. וּמַה שֶׁכָּתַב בְּחוֹשֵׁב בַּעֲבוֹדָה זָרָה וַעֲדַיִן לֹא עָשָׂה, קָשֶׁה, כִּי זֶה יִקָּרֵא אַחַר מַעֲשֶׂה, כִּי הֲגַם שֶׁלֹּא עָבַד, חֵטְא הַמַּחֲשָׁבָה נִתְפָּס עָלָיו.
שמות לד:ו · פירוש ב
וַיַּעֲבֹ֨ר יְהֹוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יְהֹוָ֣ה ׀ יְהֹוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃
וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְרַחֲמִים אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, אִם אֵין לוֹ זְכוּת שֶׁהוּא קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה לֵיהָנוֹת מֵהֶם, הוּא הָאָדוֹן יָחֹן אוֹתוֹ בְּרַחֲמִים. וְהִנֵּה לְפָנֶיךָ מִקְרָא (דברים יא:יג): ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי מְטַר״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁבִּשְׂכַר מַעֲשֶׂה הַטּוֹב יָבֹא הַטּוֹב, וְאִם הָיָה אָדָם אָנוּס וְלֹא לָמַד וְכוּ׳ אֵין לוֹ לֹא שָׂכָר וְלֹא עֹנֶשׁ וּבַמֶּה יְרֻחַם, לָזֶה אָמַר ה׳ קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, וְהוּא חִדּוּשׁ. וְעוֹד אֲפִלּוּ הִתְעִיב מַעֲשָׂיו וְעָבַר עַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּרַחֲמִים.
שמות לד:ו · פירוש ג
וַיַּעֲבֹ֨ר יְהֹוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יְהֹוָ֣ה ׀ יְהֹוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ כִּי כְּשֶׁיֵּטִיב ה׳ בְּרַחֲמָיו לְאִישׁ, הֲגַם שֶׁיֶּחֱטָא לֹא יִפְחוֹת מִטּוּבוֹ דָּבָר, וְתִהְיֶה הַמִּדָּה שֶׁהָיָה בָּהּ קוֹדֶם מִתְנַהֶגֶת גַּם אַחַר שֶׁחָטָא. לָזֶה אָמַר רַחֲמִים שֶׁקּוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא לְהַשְׁווֹת לָהֶם רַחֲמִים שֶׁיִּהְיוּ אַחַר שֶׁיֶּחֱטָא. וּבָזֶה נָחָה דַּעְתִּי בִּרְאוֹת כִּי לֹא יִשְׁתַּנֶּה טוּב הָרְשָׁעִים וְלֹא כְלוּם כִּי כֵן הִיא הַמִּדָּה.
ויקרא
ויקרא א:ב · פירוש ז
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
וּלְדֶרֶךְ זֶה הִשְׂכַּלְתִּי לְיַשֵּׁב חֲקִירָה אַחַת אֲשֶׁר שָׁפַט לְאָדָם עַל עָוֹן רִאשׁוֹן מִשְׁפַּט מָוֶת, וְלֹא חָשׁ לְמִדָּתוֹ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב (איוב לג:כט) ״פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר״, וְאַדְרַבָּא מִשְׁפַּט צִבּוּר יֵשׁ לוֹ לְהַעֲבִיר לוֹ גַּם עָוֹן שְׁלִישִׁי, דִּכְתִיב (עמוס ב:א) ״עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳. כִּי יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, כִּי בְּיוֹם בְּרוֹא ה׳ הָאָדָם הֶחְלִיטוֹ בִּבְחִינַת הַטּוֹב בְּאֵין פְּסֹלֶת, שֶׁהִיא בְּחִינַת הָרַע הַמַּטֶּה אֶת הָאָדָם מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב, וּבְחֶטְאוֹ נִמְשַׁךְ בְּחִינַת הָרַע וְנַעֲשָׂה סְיָג לְכָל נֶפֶשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּנַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, גַּם בְּגוּפוֹ עֲרַל לֵב וַעֲרַל בָּשָׂר. וְלָזֶה אִם יֶחֱטָא אִישׁ יִשְׂרָאֵל יַעֲבֹר לוֹ ה׳ פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ וְגוֹ׳ לְצַד חֵלֶק הָרַע הַדָּבוּק בּוֹ רַע מִשֶּׁנִּנְעַר מִבֶּטֶן אִמּוֹ וְהוּא יִתְגַּבֵּר עָלָיו לְהַחְטִיאוֹ בְּמֵזִיד, גַּם יַחְטִיאֶנּוּ בְּהֶסַּח הַדַּעַת, וְלָזֶה יוֹעִיל לוֹ קָרְבָּן עַל שִׁגְיוֹנוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָדָם הָרִאשׁוֹן הֲגַם שֶׁלֹּא חָטָא אֶלָּא בְּשׁוֹגֵג, מִשְׁפַּט צֶדֶק הוּא לוֹ שֶׁלֹּא יַעֲבֹר לוֹ ה׳ אֲפִלּוּ חֵטְא אֶחָד, גַּם שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹגֵג לֹא יוֹעִיל לוֹ קָרְבָּן עַל שִׁגְיוֹנוֹ.
ויקרא ד:ג · פירוש ג
אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַיהֹוָ֖ה לְחַטָּֽאת׃
לְאַשְׁמַת הָעָם. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה:יח): הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וּבִרְאוֹת כִּי כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ חָטָא – זֶה יַגִּיד שֶׁלֹּא זָכוּ הַזּוֹכִים עַל יָדוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא חֵטְא עַל יָדוֹ בִּשְׁבִילָם, וְהוּא אָמְרוֹ לְאַשְׁמַת הָעָם.
ויקרא ו:ב · פירוש כג
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בְּאוֹר בֹּקֶר תֶּעְשַׁן אַף ה׳ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל עַל אֲשֶׁר עִנּוּנוּ בְּנֵי עַוְלָה וְיִסְּרוּנוּ בְּיִסּוּרֵי נְקָמָה, וּבִפְרָט בְּנֵי הַמַּעֲרָב הַפְּנִימִי אֵין לְךָ כּוֹס מַר שֶׁלֹּא הִטְעִימוּ תָּמִיד. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ״ שֶׁרָמַזְנוּ בּוֹ בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין מֵהָאוּמּוֹת וְלֹא רִחֵם לִבָּם לַאֲשֶׁר הִכָּה ה׳ זֶה יָמִים וְהִשְׁפִּיל גְּאוֹן יַעֲקֹב, וְלֹא נָהַג בָּם בְּחִינַת דֵּרָאוֹן, לוֹמַר דַּי רְאוֹת עֶלְיוֹנֵי עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה מַטָּה. אֵשׁ מִזְבֵּחַ זֶה תּוּקַד בּוֹ בְּנֶעְלָם הַנֶּעְלָמִים כִּי הוּא הַמְּקַנֵּא וְלוֹבֵשׁ קִנְאָה, וְרָמַז גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ״ לִבְחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק, גַּם הַמִּזְבֵּחַ יַגִּיד אֶל בְּחִינַת הַדִּין כִּי יִתְעוֹרְרוּ הַדִּינִים וְיִתְגַּבְּרוּ, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ תּוּקַד בּוֹ, וְהָבֵן.
ויקרא ו:ב · פירוש כד
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד. יִרְצֶה לְמִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים כִּי יִתְכַּנֶּה בְּשֵׁם כֹּהֵן, הַכַּוָּנָה שֶׁגַּם הַחֲסָדִים יַסְכִּימוּ לִנְקוֹם נָקָם, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא וְגוֹ׳ בְּפָסוּק (שמות ו:ב) ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״. וְאָמְרוֹ ״מִדּוֹ בַד״ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי כָל נֶפֶשׁ שֶׁהוֹרְגִים הָאוּמּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹשֵׁם מִדָּמוֹ צוּרַת הַנֶּהֱרָג הַהוּא בַּמַּלְבּוּשׁ וְאוֹתוֹ יִלְבּוֹשׁ יוֹם נָקָם בְּלִבּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מִדּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ, אוֹתָם שֶׁהֵם בַּד, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם (במדבר כג:ט) ״עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן״ וְשָׁרְשָׁהּ בַּד. גַּם יִרְמֹז אֶל הָאַחְדוּת שֶׁהֵם נֶהֱרָגִים עַל אֲשֶׁר לֹא יַחְפְּצוּ לְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר וּמְיַחֲדִים שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.
ויקרא ו:ב · פירוש כה
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וּמִכְנְסֵי בַד יִרְמֹז לְמַה שֶׁהָרְגוּ הָאֻמּוֹת מֵהָאֲנָשִׁים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה׳, הַמַּכְנִיסִים אֱמוּנַת ה׳ וְאַחְדוּתוֹ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל, וְהֵם הֵם יַקִּירֵי אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר אֵין דָּבָר מַפְסִיק בֵּינוֹ לְבֵינָם, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״וּמִכְנְסֵי בַד״ לְשׁוֹן הַכְנָסָה. בַּד הוּא בְּחִינַת הָאַחְדוּת, לְאֵלֶּה אָמַר ״עַל בְּשָׂרוֹ״, פֵּרוּשׁ, אֵין דָּבָר מַפְסִיק בֵּינָם לְבֵין ה׳, וְאָמַר בְּשָׂרוֹ לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֹזֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיהו יג:יא) ״כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ״ וְגוֹ׳, (במדבר יא:א), ״בְּאָזְנֵי ה׳״, (תהלים לד:טז) ״עֵינֵי ה׳״, וּלְצַד מַה שֶׁעָשׂוּ לְהַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ יֵחָתֵם גְּזַר דִּין לְאֻמָּה רְשָׁעָה.
ויקרא ו:ב · פירוש כו
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן כְּנֶגֶד מַה שֶׁהֵרֵעוּ בִּבְחִינַת הַיִּסּוּרִין וְהָעִנּוּיִים אֲשֶׁר צָרְרוּ אוֹתָנוּ, וְאִם בָּאתָ לִרְאוֹת הוּא יוֹתֵר מִגָּלוּת מִצְרַיִם, כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיוּ מְשַׁעְבְּדִים אוֹתָם וּמַאֲכִילִים אוֹתָם וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָם, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא, ילקוט במדבר יא:ה) בְּפָסוּק ״זָכַרְנוּ אֶת וְגוֹ׳ אֵת הַקִּשּׁוּאִים״ וְגוֹ׳, חִנָּם הָיוּ אוֹכְלִים הַכֹּל, וְהֵן גָּלוּת יִשְׁמְעֵאלִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא רָאָם מְשַׁעְבְּדִים וּמְמָרְרִים חַיֵּי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא יִתְּנוּ שָׂכָר אֶלָּא עוֹד שׁוֹאֲלִים מִמֶּנּוּ מְדוֹד וְהָבָה, וְעוֹד אָדָם נִגְזָל בְּמַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְהֵם תּוֹבְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶׁאֵין לוֹ, וְכוֹס זֶה יַשְׁקוּהוּ עַד שֶׁיָּמוּת. וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וְהֵרִים אֵל מֵרִים רֹאשִׁי אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֵשׁ הָעַמִּים, כִּי מָצִינוּ שֶׁצָּרַת הָאֻמּוֹת תִּקָּרֵא אֵשׁ, וְצֵא וּלְמַד מֵאֵשׁ בֵּין הַכְּרוּבִים (יחזקאל י:ב), אֶת הָעוֹלָה שֶׁהִיא הָאֻמָּה הַנִּקְרֵאת עוֹלָה.
ויקרא ו:ב · פירוש כז
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁנֶּחְלְקוּ רַמְבָּ״ם (הלכות תשובה פ״ו) וְרַאֲבַ״ד בְּעִנְיַן מִשְׁפַּט הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַמְעַנִּים אוּמָּתֵנוּ, כִּי הָרַאֲבַ״ד סוֹבֵר שֶׁיִּשָּׁפְטוּ עַל אֲשֶׁר הֵרֵעוּ יוֹתֵר מֵהַקָּצוּב לֶהֱיוֹתָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה וְרָצוֹן. וְרַמְבָּ״ם סוֹבֵר כִּי יִשָּׁפְטוּ גַּם עַל הָעִקָּר, וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת בֵּין הַבְּתָרִים (בראשית טו:יד) כִּי הָאֱמֶת הוּא שֶׁיִּשָּׁפְטוּ עַל הַכֹּל בְּטוּב טַעַם. וּמֵחָדָשׁ אֲנִי דּוֹבֵר כִּי מֵהַתּוֹסֶפֶת יֻקַּח רְאָיָה אֶל הָעִקָּר, שֶׁאִם כַּוָּנַת הַמְּעַנִּים לְקַיֵּם מִצְוַת ה׳ הָיָה לָהֶם שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף, וּמִמַּה שֶׁהוֹסִיפוּ גִּלּוּ דַּעְתָּם כִּי לֹא לְמִצְוָה יְכַוְּנוּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, פֵּרוּשׁ, בְּיָתֵר עַל הַשִּׁעוּר שֶׁהוּא לְכַפָּרָה שֶׁקָּצַב ה׳ לָהֶם אוֹתוֹ, שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּיוֹתֵר מֵהַקָּצוּב, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא הַקָּצוּב לְכַפָּרָה, וְיָדִין מִמֶּנּוּ כִּי לֹא לְמִצְוַת ה׳ הֵם מִתְכַּוְּנִים, שֶׁהַיָּתֵר יְגַלֶּה עַל בְּחִינַת הַנִּגְזָרָה לְכַפָּרָה אִם לָהּ מִתְכַּוְּנִים אוֹ בְּשִׂנְאָה לְהָרַע לְבַד וְנִמְצָאִים מִתְחַיְּבִים עַל הַכֹּל. אוֹ יִרְצֶה כִּי הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלְמוּ יְמֵי גָּלוּת יָבוֹא ה׳ לְמִנְיַן הַנּוֹתָר מֵהַצַּעַר הַקָּצוּב אֲשֶׁר הוֹסִיפוּ בְּנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹת, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ לְהַשְׁלִים בּוֹ כַּפָּרָה הַצְּרִיכָה אֲשֶׁר קָצַב ה׳ בִּגְזֵרַת הַגָּלוּת. עוֹד יִרְצֶה כִּי יַקְרִיב מַעֲשֵׂה הַצָּרוֹת לִפְנֵי מִדַּת הַדִּין שֶׁמִּתְיַחֶסֶת לַמִּזְבֵּחַ כְּדֵי לִנְקֹם נָקָם מֵאוֹיְבֵינוּ.
ויקרא ו:ב · פירוש כט
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ, פֵּרוּשׁ, לֹא תְדַמֶּה כִּי אֵין צָרָה לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה אֶלָּא הָרָעָה הַהִיא אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה ה׳ בָּהֶם שְׁפָטִים בְּהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִבֵּינֵיהֶם, לֹא כֵן, אֶלָּא ״וְהָאֵשׁ״, הִיא בְּחִינַת אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט ״לֹא תִכְבֶּה״, וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים – הֵם הָאֻמּוֹת שֶׁהֵם עֵצִים יְבֵשִׁים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כ:יט) ״כִּי הָאָדָם עֵץ״, וְכֵן אָמְרוּ בְּרַבּוֹת (איכה רבה, פתיחתא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָעֵצִים אֵלּוּ הַגָּלֻיּוֹת, עַד כָּאן.
ויקרא ו:ב · פירוש ל
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יִרְצֶה, לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי זְמַן הַגְּאֻלָּה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בַּבֹּקֶר רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁנַת הת״ק לָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי, וּלְסִבַּת הֶעָוֹן נִתְעַכֵּב עַד בֹּקֶר שֵׁנִי, וְאָמַר הַכָּתוּב כִּי לֹא מִפְּנֵי זֶה יִזְכּוּ הָאֻמּוֹת וְלֹא יָבֹא עֲלֵיהֶם מַה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לָבֹא עֲלֵיהֶם בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן. לוּ יְהִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא זָכוּ לִגָּאֵל, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִמָּלְטוּ הָאֻמּוֹת מֵהַצָּרָה שֶׁהָיְתָה עֲתִידָה לָבֹא עֲלֵיהֶם אָז, וְיָבִיא ה׳ עֲלֵיהֶם מַה שֶׁנִּתְחַיְּבוּ בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן וּבֹקֶר שֵׁנִי.
ויקרא ו:ב · פירוש לא
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְעָרַךְ עָלֶיהָ וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא פג.) הַכֹּל לְפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ, כִּי אֵינוֹ דוֹמֶה נִכְבָּד הַמְּבַיֵּשׁ נִכְבָּד לְבָזוּי הַמְּבַיֵּשׁ נִכְבָּד, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עֶבֶד הַמְּבַיֵּשׁ אֶת רַבּוֹ, וְהוּא אוֹמֵר ״וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה״ שֶׁהוּא הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית בִּכְלָלוּתָהּ. וְהִקְטִיר עָלֶיהָ פֵּרוּשׁ יַעֲרִיךְ גַּם כֵּן בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים מֻבְחֲרֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמִים שֶׁבָּהֶם הַמַּעֲלִים רֵיחַ בְּשָׂמִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כז:כז) ״רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה״. וְתֵדַע כִּי כָּל הָעוֹבֵר עֲבֵרוֹת רֵיחוֹ נוֹדֵף לְרָעָה, וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בְּדִבְרֵיהֶם (קב הישר פרק ז) שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֵלִיָּהוּ וְרָאָה אָדָם רָשָׁע וּמָנַע עַצְמוֹ מֵהָרִיחַ רֵיחוֹ הָרַע יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִרְגִּישׁ בְּעָבְרוֹ עַל סִרְחוֹן נְבֵלָה, וּבְהֵפֶךְ יִהְיֶה לְאִישׁ צַדִּיק שָׁלֵם שֶׁיַּעֲלֶה מִמֶּנּוּ בֹּשֶׂם כְּרֵיחַ הַגָּן, לָזֶה זָכַר זִכְרוֹן עֲרֵבָתָם בִּלְשׁוֹן הַקְטָרָה, וְהַמְּכֻוָּן כִּי יִשְׁפֹּט בִּפְרָטוּת אֶת אֲשֶׁר הֵרֵעוּ לְאַנְשֵׁי בֹּשֶׂם. עוֹד יִרְצֶה כִּי כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ ה׳ אֶת הָעוֹלָה לִנְקֹם נִקְמָתָהּ מֵהַמְּרֵעִים, לֹא יַעֲרִיכֶנָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֶלָּא יַקְטִיר עָלֶיהָ הַמֻּבְחָרִים וְהַשְּׁלֵמִים שֶׁבָּאֻמָּה שֶׁיִּקָּרְאוּ בְּשֵׁם ״חֵלֶב הַשְּׁלָמִים״, שֶׁבָּזֶה תִּגְדַּל מַעֲלָתָהּ שֶׁל הָאֻמָּה לִנְקֹם נְקָמָה גְּדוֹלָה מִשּׂוֹנְאֶיהָ.
ויקרא ו:ב · פירוש לב
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ אֵשׁ תָּמִיד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיַּכֶּה ה׳ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה, לֹא תִכְבֶּה אֵשׁ וְתָמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יואל ד:כא) ״וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי״, עַד אֲבוֹד רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ (זכריה יד:ט).
ויקרא ז:כ · פירוש ד
וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֗ר מִזֶּ֤בַח הַשְּׁלָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לַיהֹוָ֔ה וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃
וְטַעַם אָמְרוֹ בְּפָסוּק שֵׁנִי לְשׁוֹן זָכָר בָּאֶמְצַע, הֲגַם שֶׁאֵין טָעוּת בַּדָּבָר לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא סֵדֶר אֶחָד בְּכָל הַכָּתוּב. וְנִרְאֶה כִּי טַעַם אָמְרוֹ וְנֶפֶשׁ כִּי תִגַּע לְשׁוֹן נְקֵבָה וְלֹא אָמַר ״אִישׁ כִּי יִגַּע״ לְשׁוֹן זָכָר, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּגַּע לְדַעְתּוֹ וְלֹא בְּהֶעְלֵם, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת אֶלָּא בִּידִיעַת טֻמְאָה. וְגַם אָמְרוֹ בְּפָסוּק אֶחָד ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל״ שֶׁהָיְתָה אֲכִילַת בָּשָׂר בִּידִיעָה, כִּי הַנֶּפֶשׁ יוֹרֶה אֶל הַהֶרְגֵּשׁ וְלִמְנִיעַת הַהֶעְלֵמוֹת. וּלְטַעַם זֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת הַשְּׁגָגוֹת (ויקרא ד-ה) ״וְנֶפֶשׁ״, לוֹמַר, טַעַם הַמְחַיֵּב חַטָּאת וְאָשָׁם עַל הַשּׁוֹגֵג הוּא לְצַד הֱיוֹתָהּ נֶפֶשׁ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַהֶעָרָה וְהַיְּדִיעָה וּשְׁגָגָה, לָזֶה תִּתְחַיֵּב קָרְבָּן. וּלְעוֹלָם שֵׁם נֶפֶשׁ יוֹרֶה עַל בְּחִינַת שְׁלִילַת הַהִתְעַלְּמוּת, וְלָזֶה אָמַר בִּשְׁנֵי כְּתוּבִים ״נֶפֶשׁ כִּי תִגַּע״ – הֲרֵי יְדִיעַת הַנְּגִיעָה, ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל״ – הֲרֵי יְדִיעַת הַמַּאֲכָל. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְקֻשְׁיָא לָמָּה אָמַר לְשׁוֹן זָכָר בָּאֶמְצַע, שֶׁאֵין צֹרֶךְ לְשַׁנּוֹת סֵדֶר הָרָגִיל לוֹמַר עַל הָעוֹשֶׂה לְשׁוֹן זָכָר. וְטַעַם אָמְרוֹ ״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא״, בָּא גַּם כֵּן לְהַשְׁמִיעֵנוּ חִדּוּשׁ, שֶׁגַּם נֶפֶשׁ הַחוֹטֵאת תָּמוּת וְלֹא גּוּף לְבַד.
ויקרא ט:ז · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּֽעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קׇרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּֽעֲדָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם. מַשְׁמַע כִּי כַּפָּרַת אַהֲרֹן נוֹגַעַת גַּם לָעָם. וְהַטַּעַם הוּא לְצַד כִּי חֵטְא אַהֲרֹן – יִשְׂרָאֵל הָיוּ לוֹ סִבָּה לַחֲטֹא, שֶׁאָמְרוּ לוֹ (שמות לב:א) ״קוּם עֲשֵׂה לָנוּ״ וְגוֹ׳, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא נִתְכַּפֵּר אַהֲרֹן יֶשְׁנוֹ הַחֵטְא לְעוֹשֵׂהוּ וְלַמְסַבֵּב עוֹשֵׂהוּ, וְאַחַר שֶׁנִּתְכַּפֵּר נִתְכַּפְּרוּ שְׁנֵיהֶם, לָזֶה אָמַר לוֹ ״וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם״.
ויקרא ט:ח · פירוש א
וַיִּקְרַ֥ב אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁחַ֛ט אֶת־עֵ֥גֶל הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃
וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ. יִרְמֹז לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ירושלמי מכות ב:ו) שָׁאֲלוּ לַנְּבוּאָה: ״חוֹטֵא מַה עָנְשׁוֹ?״ אָמְרָה: ״הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָמוּת״, וּלְצַד רַחֲמֵי ה׳ אָמַר: ״יָבִיא קָרְבָּן״, שֶׁעִקַּר מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּן הִיא מַחְשֶׁבֶת הַמַּקְרִיב, כִּי הוּא הַחַיָּב בְּכָל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בַּקָּרְבָּן הַהוּא לִזָּבַח וּלְהִשָּׂרֵף עַל הָאִשִּׁים, וְהָיְתָה לוֹ מַחְשָׁבָה זוֹ לְכַפָּרָה. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ, פֵּרוּשׁ, הוּא עַצְמוֹ הֵכִין לָשׂוּם אָשָׁם נַפְשׁוֹ, וְקָרַב לַמִּזְבֵּחַ, פֵּרוּשׁ, לִזְבִיחָה לָאִשִּׁים, וְעָשָׂה הַשְּׁחִיטָה בִּמְקוֹמוֹ לָעֵגֶל לְצַד רַחֲמֵי ה׳ שֶׁנִּתְרַצָּה לְהָבִיא חֲלִיפָתוֹ.
ויקרא ט:ח · פירוש ב
וַיִּקְרַ֥ב אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁחַ֛ט אֶת־עֵ֥גֶל הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב בָּעִנְיָן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ (תנחומא, שופטים) כִּי נִשְׁבַּע ה׳ לְהַעֲמִיד הָעוֹלָם וּבְרוּאָיו בְּמִשְׁפָּט, וְכָל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן יִוַּתְּרוּ בְּנֵי מֵעָיו (ירושלמי שקלים פ״ה ה״א), אִם כֵּן אִם הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת מִשְׁפָּטָהּ הִיא תָמוּת כְּמַאֲמַר הַנָּבִיא (יחזקאל יח:ד), אֵיךְ יָבִיא קָרְבָּן וְיִפָּטֵר? וְנִרְאֶה כִּי טַעַם נָכוֹן יֵשׁ בַּדָּבָר עַל פִּי הַמִּשְׁפָּט, כִּי כְּשֶׁהָאָדָם חוֹטֵא אֵין בְּחִינָתוֹ בְּחִינַת אָדָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג.) אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, וְנַעֲשֶׂה בְּהֵמָה, וּבְיוֹם שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְעָלָה מִמַּדְרֵגַת בְּהֵמָה לְמַדְרֵגַת אָדָם. הַאִם רָאוּי הוּא לְהָמִית אָדָם זֶה תַּחַת בְּהֵמָה? לָזֶה יָבִיא דֻּגְמַת הַחוֹטֵא שֶׁהוּא בְּהֵמָה וְיִשְׁתַּתֵּף עִמָּהּ בְּצַעַר הַחוֹשֵׁב כִּי רָאוּי הוּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מִשְׁפָּט זֶה, וּכְפִי זֶה חֵלֶק רוּחַ הַמַּרְגִּישׁ הוּא מַצִּיל אֶת הָאָדָם בְּהֶעָרָה זוֹ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לו:ז) ״אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה׳״, כִּי חֵלֶק הַבְּהֵמִי שֶׁבָּאָדָם בְּהִצְטָרְפוּתוֹ עִם הָאָדָם שֶׁהִיא בְּחִינַת הַהַשְׂכֵּל נוֹשַׁע בּוֹ, פֵּרוּשׁ לְצִדּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ וְהוּא אֵינוֹ רָאוּי לְעֹנֶשׁ, וּבָזֶה אֲפִלּוּ בְּדִין הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן בְּעַד הַחֵטְא הוּא עַל קַו הַמִּשְׁפָּט, כְּאָמְרוֹ (שם) ״מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה׳״:
ויקרא י:ב · פירוש א
וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה׳. אוּלַי שֶׁיִּרְמֹז טַעַם מִיתָתָם, שֶׁהוּא לְהַפְחִיד לִירֹא מִן הַמִּשְׁכָּן בִּרְאוֹתָם אֶת אֵלּוּ שֶׁקָּרְבוּ לְפָנָיו מֵתוּ. עוֹד יִרְמֹז כִּי מִיתָתָם הָיָה עַל מַה שֶׁקָּדַם מֵהֶם לַה׳, עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה יג:י) שֶׁמִּיתָתָם הָיָה לְמָה שֶׁקָּדַם ״וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים״ וְגוֹ׳ (שמות כד:י), וְהֵם הֵם אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ויקרא י:ג · פירוש ה
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃
אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן קָשֶׁה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נֶאֱמַר מֵה׳ אֶלָּא אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא נִכְנַס לוֹ הַסָּפֵק אֶלָּא אֵיזֶה אֶחָד מֵהֶם, אִם כֵּן לָמָּה מֵתוּ שְׁנַיִם? וְעוֹד, מִנַּיִן לוֹ לוֹמַר שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמַר ה׳ אֶלָּא אֶחָד מֵהֶם וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם נִכְנְסוּ בִּמְקוֹם אֶחָד מֵהֶם, וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אֶלָּא טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מֵאֶחָד מֵהֶם (קהלת ד:ט).
ויקרא י:ג · פירוש ו
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הוּא שֶׁכְּשֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי״ (שמות כט:מג), יָדַע מֹשֶׁה כִּי יָמוּת מֵהַצַּדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁסָּבַר בְּשִׁעוּר מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים בְּאָמְרוֹ ״וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי״ הוּא שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בְּאוֹתוֹ שֶׁהוּא כְּבוֹדִי מְכֻבָּדִי שֶׁהוּא הַצַּדִּיק. וּלְפִי זֶה אֵין כָּאן אֶלָּא צַדִּיק אֶחָד, כִּי כֵן מַשְׁמַע ״כְּבוֹדִי״ לְשׁוֹן יָחִיד, וְנָפַל לוֹ הַסָּפֵק מִי הוּא זֶה הַיָּחִיד, אִם הוּא מֹשֶׁה אִם הוּא אַהֲרֹן, וְהוּא אָמְרוֹ ״אוֹ בִּי אוֹ בְּךָ״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ. וְעַכְשָׁיו כְּשֶׁרָאָה כִּי מֵתוּ שְׁנַיִם, חָזַר לְהָבִין כַּוָּנַת אָמְרוֹ ״וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי״ שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ, וּבַמֶּה – בִּכְבוֹדִי, שֶׁהוּא לְשׁוֹן יָחִיד, אֶלָּא הַכַּוָּנָה הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״ וְהוּא אָמְרוֹ ״וְנִקְדַּשׁ״, וְאָמְרוֹ ״וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד״ הוּא כַּוָּנַת אָמְרוֹ ״בִּכְבוֹדִי״ פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי. וּכְפִי פֵּרוּשׁ זֶה לֹא אָמַר ה׳ לְשׁוֹן יָחִיד בַּצַּדִּיקִים, כִּי הַצַּדִּיקִים נִרְמְזוּ בְּאָמְרוֹ ״וְנִקְדַּשׁ״, וְאָמְרוֹ ״בִּכְבוֹדִי״ הוּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי, וְהָרְאָיָה שֶׁכָּךְ הוּא כַּוָּנַת אֲמִירָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהֲרֵי מֵתוּ שְׁנַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ ״הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר״ תְּשׁוּבָה לְאַהֲרֹן שֶׁלֹּא יִתְעַצֵּב וְכוּ׳, וּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי ה׳ שֶׁהֵם ״לֵאמֹר״ פֵּרוּשׁ כַּוָּנַת אֲמִירָתוֹ הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״בִּקְרֹבַי וְגוֹ׳ וְעַל פְּנֵי״ וְגוֹ׳ לִשְׁלֹל פֵּרוּשׁ אַחֵר שֶׁיִּתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא יָמוּת אֶלָּא אֶחָד.
ויקרא י:ו · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר ׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙ וְלֹ֣א תָמֻ֔תוּ וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה יִקְצֹ֑ף וַאֲחֵיכֶם֙ כׇּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת־הַשְּׂרֵפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף יְהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ וַאֲחֵיכֶם וְגוֹ׳ יִבְכּוּ, לְמִצְוָה, וְאִם לֹא בָּכוּ אֵין עֲלֵיהֶם קֶצֶף כְּמִשְׁפַּט הַקְּרִיעָה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר שָׂרַף ה׳, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קה:) שֶׁכָּל הַבּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל עַל אָדָם כָּשֵׁר מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו וְלֹא יִבְכֶּה עוֹד, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר שָׂרַף״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אִם יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֵין לָהֶם אֶלָּא מַה שֶׁכְּבָר שָׂרַף מִקּוֹדֶם, לִשְׁלוֹל שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שְׂרֵפָה אַחֶרֶת עוֹד. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְלֹא תָמוּתוּ וְעַל כָּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי בְּאֶמְצָעוּת מִיתַת הַצַּדִּיקִים מַגִּיעַ קֶצֶף לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי חוֹזֶק יִשְׂרָאֵל וְחַיּוּתָם הֵם גְּדוֹלֵיהֶם הַצַּדִּיקִים, וּבִפְרָט כֹּהֲנֵי ה׳ הַמְּכַפְּרִים בְּעַד הָעָם.
ויקרא יא:כא · פירוש א
אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע אֲשֶׁר־[ל֤וֹ] (לא) כְרָעַ֙יִם֙ מִמַּ֣עַל לְרַגְלָ֔יו לְנַתֵּ֥ר בָּהֵ֖ן עַל־הָאָֽרֶץ׃
אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם. כְּבָר הֶאֱרַכְתִּי בְּחִבּוּרִי עַל טוּר יוֹרֶה דֵעָה (סימן פה) שֶׁהָעִקָּר כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י בָּזֶה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ כְּרָעַיִם הָאֲרוּכִים סְמוּכִים לְצַוָּארוֹ. וְהַטּוֹעִים לְהַתִּירָהּ כִּי אֵין מִין זֶה בַּנִּמְצָא, אַף אֲנִי הֲשִׁיבוֹתִי אוֹתוֹ גַּם אֵין מְצוּיִים אֶלָּא מִין אֶחָד מֵהָאַרְבָּעָה שֶׁהֵם שְׁמֹנָה אֲשֶׁר רָשַׁם ה׳ בַּטָּהֳרָה (חולין סה.), גַּם אֵינָם מְצוּיִים לְפָנֵינוּ מִינִים הַטְּמֵאִים שֶׁאֵין לָהֶם הַכְּרָעַיִם בְּדֶרֶךְ זֶה, וְהֵם הָרַבִּים, לְמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ (חולין סג.) כִּי לֹא יִמְנֶה הַכָּתוּב אֶלָּא הַמּוּעָטִים, וְכָאן מָנָה הַטְּהוֹרִים אִם כֵּן הַטְּמֵאִים הֵם הַמְּרֻבִּין, וּמֵעַתָּה אֵין רְאָיָה מִמַּה שֶׁאֵין מָצוּי מִין זֶה לוֹמַר שֶׁאֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם שֶׁהֲרֵי יֵשׁ מִינִים הַרְבֵּה וַדַּאי וְאֵינָם מְצוּיִים כָּל עִקָּר אֶצְלֵנוּ. לָכֵן כָּל יָרֵא וְחָרֵד יִירָא וְיִפְחַד לְבַל יוֹשִׁיט יָדוֹ לְשֶׁקֶץ זֶה, וְיִמְחֶה בְּשׁוֹלְחֵי יָד. וְהִנֵּה מִיּוֹם שֶׁנִּשְׁמְעוּ דְבָרַי בַּמַּעֲרָב וּפֵרְשׁוּ מֵהֶם הָרַבִּים לֹא נָגַע ה׳ עוֹד בְּמַכָּה זוֹ וְלֹא נִרְאוּ זֶה יוֹתֵר מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כִּי תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.
ויקרא יב:ג · פירוש י
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וְעוֹד, אִם בָּאנוּ לוֹמַר כִּי ה׳ יָסִיר תִּיעוּב הַמְסוּבָּב מֵאָדָם לְעַצְמוֹ בְּסִכְלוּתוֹ, אִם כֵּן אֵין שָׂכָר וְאֵין עוֹנֶשׁ. וּמֵעַתָּה טַעַם הָעָרְלָה הוּא לְצַד חֵטְא קַדְמוֹן שֶׁנִּדְבַּק בַּנֶּפֶשׁ וְתוֹלַדְתּוֹ בְּעוֹר הַבָּשָׂר, וְצִוָּה ה׳ לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל לִכְרוֹת מִגּוּפָם בְּחִינַת הָרַע שֶׁבָּזֶה מִתְמָרֵק בְּחִינַת הָרַע מֵהַנֶּפֶשׁ וְטָהֵרָה. וּבָזֶה יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וּבַיּוֹם, פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי מִצְוָה הַקּוֹדֶמֶת וְזֹאת הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁסִּבָּתָם אַחַת הִיא, שֶׁהִיא עָוֹן קַדְמוֹן, הוּא סִבֵּב טוּמְאַת לֵדָה וְסִבֵּב עָרְלַת הַזְּכָרִים, לָזֶה צִוָּה עַל שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת, עַל טוּמְאַת לֵדָה וְעַל כְּרִיתַת עָרְלָה, אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְגוֹ׳. וּלְצַד שֶׁחֵטְא הָאִשָּׁה גָּדוֹל מֵחֵטְא הָאִישׁ, לָזֶה הָאִישׁ נִפְרֶדֶת הַטּוּמְאָה מִמֶּנּוּ בְּהֶחְלֵט, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאִשָּׁה, טוּמְאָה קְשׁוּרָה עִמָּהּ שֶׁחוֹזֶרֶת וְנִטְמֵאת.
ויקרא יג:ג · פירוש ב
וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֣גַע בְּעֽוֹר־הַ֠בָּשָׂ֠ר וְשֵׂעָ֨ר בַּנֶּ֜גַע הָפַ֣ךְ ׀ לָבָ֗ן וּמַרְאֵ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמֹק֙ מֵע֣וֹר בְּשָׂר֔וֹ נֶ֥גַע צָרַ֖עַת ה֑וּא וְרָאָ֥הוּ הַכֹּהֵ֖ן וְטִמֵּ֥א אֹתֽוֹ׃
וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ. תָּלָה הַכָּתוּב הַטֻּמְאָה בְּפֶה כֹּהֵן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:) שְׁנֵי מַלְאָכִים מְלַוִּים אֶת הָאָדָם בְּלֵיל שַׁבָּת לְבֵיתוֹ וְכוּ׳, וְגַם מַלְאָךְ טוֹב עוֹנֶה בְּעַל כָּרְחוֹ וְכוּ׳, וְהִנֵּה לְצַד שֶׁהַכֹּהֵן הוּא הַמְּכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וּמִתַּחֲלוּאֵיהֶם, לָזֶה יְצַו ה׳ שֶׁיַּסְכִּים עַל טֻמְאָה זוֹ שֶׁקָּנְתָה מְקוֹמָהּ בָּאִישׁ הַהוּא, עַד שׁוּבוֹ לִפְנֵי ה׳ וְאָז יְבַעֵר ה׳ מִמֶּנּוּ טֻמְאָתוֹ.
ויקרא יג:מו · פירוש א
כׇּל־יְמֵ֞י אֲשֶׁ֨ר הַנֶּ֥גַע בּ֛וֹ יִטְמָ֖א טָמֵ֣א ה֑וּא בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה מוֹשָׁבֽוֹ׃ {ס}
כָּל יְמֵי. פֵּרוּשׁ, כָּל זְמַן שֶׁנִּגְעוֹ בּוֹ שֶׁהוּא עֲוֹנוֹ, כְּמוֹ כֵן יִשָּׁאֵר בְּטֻמְאַת צָרַעְתּוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ יִטְמָא, פֵּרוּשׁ יַעֲמֹד בְּטֻמְאָתוֹ. וְאָמְרוֹ טָמֵא הוּא, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיה ב:יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״, שֶׁאֵין הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא מְטַמְּאוֹ אֶלָּא טָמֵא הוּא מֵעַצְמוֹ לְצַד פְּעֻלָּתוֹ וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה לוֹ דָּבָר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איכה ג:לט) ״מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חַי גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תתר״מ) יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וְעַיֵּין מַה שֶׁכָּתַבְתִּי (בראשית ד:ז) בְּפָסוּק ״הֲלֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת״.
ויקרא יד:ב · פירוש ג
זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
וּבַמִּדְרָשׁ דָּרְשׁוּ (ויקרא רבה טז:ב) מִיִּתּוּר הַכָּתוּב ״זֹאת תִּהְיֶה״ – תּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רַע. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה רָמַז הַדָּבָר בְּמָקוֹם זֶה בִּזְמַן טַהֲרָה. וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁבָּא הַכָּתוּב לוֹמַר הֲבָאַת צִפֳּרִים, לָזֶה הִקְדִּים לָתֵת טַעַם, כִּי לְצַד שֶׁחֶטְאוֹ הוּא בִּשְׁבִיל לָשׁוֹן הָרַע, לָזֶה תִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ זֹאת לְהָבִיא צִפֳּרִים הַמְּצַפְצְפִים דּוּגְמָתוֹ.
ויקרא יד:לד · פירוש א
כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַאֲחֻזָּ֑ה וְנָתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץ אֲחֻזַּתְכֶֽם׃
כִּי תָבֹאוּ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי וְגוֹ׳. וְכִי בְּשׂוֹרָה הִיא זוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״כִּי יִהְיֶה נֶגַע בְּקִירוֹת בֵּית אֲחֻזַּתְכֶם״ וְגוֹ׳, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִזְכִּיר בְּנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְגִּישׁוּ מִזֶּה וְאָמְרוּ (ויקרא רבה פי״ז) כִּי לְפִי שֶׁשָּׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִים לְאַרְצָם וְהִטְמִינוּ כָּל וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְעַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי לֵוִי אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים נוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה וְכוּ׳ בִּתְחִלָּה הַנְּגָעִים בָּאִים עַל בֵּיתוֹ וְכוּ׳ עַד כָּאן, יִתְבָּאֵר עַל נָכוֹן. וְהוּא לְצַד שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם, וְהוּא הֵפֶךְ הָאָמוּר בְּבַעַל הָרַחֲמִים, לָזֶה אָמַר מַה שֶׁהִקְדַּמְתִּי נִגְעֵי בְּנֵי אָדָם הוּא לְצַד שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּאתֶם אֶל הָאָרֶץ וְאֵין בָּתִּים לִנְגֹּעַ בָּהֶם, אֲבָל כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אָז לֹא אֶתֵּן הַנֶּגַע בָּאָדָם תְּחִלָּה אֶלָּא ״וְנָתַתִּי נֶגַע בְּבֵית אֶרֶץ״ וְגוֹ׳ תְּחִלָּה.
ויקרא טו:ב · פירוש ה
דַּבְּרוּ֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַאֲמַרְתֶּ֖ם אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ כִּ֤י יִהְיֶה֙ זָ֣ב מִבְּשָׂר֔וֹ זוֹב֖וֹ טָמֵ֥א הֽוּא׃
וּמִכֹּחַ זֶה בָּנִיתִי מָקוֹם לְפָרֵשׁ, שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּיִתּוּר תֵּבַת ״הוּא״ לוֹמַר, כִּי אֵין גּוּפוֹ שֶׁל זָב לְבַד הוּא הַמְּטַמֵּא אֶת בְּעָלָיו, אֶלָּא הוּא סִימָן אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה ה׳ בַּטָּמֵא לְצַד מַעֲשָׂיו הָרָעִים, וְהוֹדִיעַ ה׳ כִּי אָדָם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ סִימָן זֶה הוּא לוֹ לְסִימָן כִּי אִישׁ טָמֵא הוּא. וְתֵבַת ״הוּא״ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב חוֹזֶרֶת אֶל הָאָדָם שֶׁטָּמֵא הוּא. וְלָזֶה יְצַו ה׳ מִשְׁפַּט הָאָדָם שֶׁהוּא עַצְמוֹ אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, וַהֲגַם דְּהַתַּנָּא דְּרָשָׁהּ לְמִעוּט דָּם, זֶה הָיָה קֹדֶם דְּרָשַׁת ״וְזֹאת״, וְאַחַר דְּרָשַׁת ״וְזֹאת״ נַחְזֹר לָדוּן וְלִדְרֹשׁ. וְהַרְבֵּה פְּעָמִים דּוֹרֵשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּדֶרֶךְ זֶה, וְכָאן הִנִּיחַ מָקוֹם לְדוֹרְשֵׁי תּוֹרָה.
ויקרא טז:א · פירוש ו
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְזֶה לְדַעַת רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שֶׁאָמַר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, עַל הַקְּרִיבָה מֵתוּ, וְגַם לִסְבָרַת רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא שֶׁאָמַר כְּדַי קְרִיבָה לְעַצְמָהּ וּכְדַי הַקְרָבָה לְעַצְמָהּ, אֲבָל לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר עַל הַהַקְרָבָה מֵתוּ, הִנֵּה לִסְבָרַת הָאוֹמֵר ״אַחֲרֵי״ מוּפְלָג יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר. וְהוּא בְּהַקְדִּים לַחְקֹר לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ עַל מִשְׁפַּט יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ עַד הֵן הַיּוֹם, וְלֹא צִוָּה בְּיוֹם צַוּוֹתוֹ בְּעִנְיַן קָדְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, וְכַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ (ויקרא ט:ז) ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ״ שָׁם הָיָה לוֹ לוֹמַר לוֹ ״לֹא יָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״. הָאֱמֶת שֶׁמְּדֻיָּק הוּא הָאִסּוּר מֵאָמְרוֹ ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״עֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ״ וְגוֹ׳, וְלָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״קְרַב״ וְגוֹ׳, וְרַזַ״ל (תורת כהנים) דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת, וּלְדַרְכֵּנוּ נִרְאֶה שֶׁאָמַר אֵלָיו ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ״ – אֵין לְךָ רְשׁוּת לִקְרַב אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לִפְנִים, אֶלָּא שֶׁשָּׁם הָיָה לוֹ לְצַוּוֹת בְּאַזְהָרָה זוֹ דְּ״אַל יָבֹא וְגוֹ׳ וְלֹא יָמוּת״.
ויקרא טז:א · פירוש ז
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
אָכֵן לְצַד מַה שֶׁהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁבַּעֲוֹן הָעֵגֶל מֵתוּ שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן, דִּכְתִיב (דברים ט:כ) ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה׳ לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל״ וְגוֹ׳, וּפֵרְשׁוּ רַזַ״ל (ויקרא רבה ז:א) ״לְהַשְׁמִידוֹ״ – זֶה מִיתַת הַבָּנִים, וְהוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֶחְצָה, הָא לָמַדְתָּ כִּי שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בַּעֲוֹן הָעֵגֶל מֵתוּ וּמִזְבַּח כַּפָּרָה הָיוּ הֵמָּה לַאֲבִיהֶם. וְלֹא תַּקְשֶׁה וַהֲלֹא אָמְרוּ (תורת כהנים כאן) שֶׁמֵּתוּ לְצַד עֲוֹן הַקְּרִיבָה לְמַאן דְּאָמַר, וּלְמַאן דְּאָמַר עַל הַהַקְרָבָה – יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאִם לֹא הָיָה עֲוֹן אֲבִיהֶם הָיָה ה׳ שׁוֹמֵר רַגְלֵי חֲסִידָיו. גַּם לֹא קָשֶׁה עַל מַה שֶׁאָמְרוּ (זבחים קטו.) שֶׁמֵּתוּ לְהִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם לֹא הָיָה עֲוֹן הָעֵגֶל הָיָה מִתְחַיֵּב מֵאֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט לְהִתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בְּזוּלָתָם, כִּי כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁהֲגַם שֶׁיַּחְפֹּץ ה׳ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו לְסִבָּה נֶעֱלֶמֶת לְיוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת נִפְלָאִים וְרָמוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַצַּדִּיק כָּל שֶׁהוּא מֵהַדְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא טוֹב עֲשׂוֹת, כְּדֵי שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם יִשְׁלֹט בָּהֶם הַדִּין. וּכְבָר הֶאֱרַכְתִּי בְּעָנָף זֶה. צֵא וּלְמַד (אבות דרבי נתן פרק לח) מִמַּה שֶׁמָּצָא רַבִּי עֲקִיבָא טַעַם לַהֲרִיגָתוֹ לְצַד שֶׁשָּׂמַח לִבּוֹ בִּדְרָשָׁתוֹ תּוֹךְ שִׁשִּׁים רִבּוֹא כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם, וְקָשֶׁה, הֲלָזֶה יִתְחַיֵּב אֱנוֹשׁ מִיתָה מְשֻׁנָּה? אִם כֵּן פָּקַע כְּלִילָא דְּוַרְדֵי מִכָּל עוֹשֵׂי טוֹב וְלוֹמְדִים, אֶלָּא דְּזֶה הוּא דֶּרֶךְ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִשְׁלֹט בּוֹ הַדִּין, וּלְעוֹלָם סִבַּת מִיתָתוֹ יָקָר בְּעֵינֵי ה׳ הַמָּוְתָה לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת לְמָגֵן וְצִנָּה לְדוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְטַעַם זֶה נוֹתֵן טַעַם לִשְׁבָח גַּם בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, כִּי עֲוֹן הָעֵגֶל כְּבָר נִמְחַל בְּפַרְהֶסְיָא כְּשֶׁהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְיָרְדָה שְׁכִינָה עַל יָדוֹ וְנִתְבַּשֵּׂר שֶׁנִּמְחַל לוֹ עֲוֹן הָעֵגֶל, אִם כֵּן בָּטֵל דִּינָא דְּהַשְׁמָדַת הַבָּנִים, שֶׁבְּהִבָּטֵל הַסִּבָּה יִבָּטֵל הַמְסֻבָּב, אֶלָּא וַדַּאי כִּי הֲגַם שֶׁנִּמְחַל – רִשּׁוּמוֹ נִכָּר, וְהוּא כְּשִׁעוּר חוּט הַשַּׂעֲרָה מֵהַחֵטְא שֶׁיַּסְפִּיק לְהַשְׁלָטַת מִדָּה הַפּוֹעֶלֶת דִּין בָּאָדָם, וְזֶה גָּרַם שֶׁלֹּא נִשְׁמְרוּ רַגְלֵי חֲסִידָיו וְשָׁגְגוּ בִּקְרִיבָה וְהַקְרָבָה, וְנִתְקַדֵּשׁ בָּהֶם הַבַּיִת.
ויקרא טז:א · פירוש ח
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְעַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נוּכַל לוֹמַר כִּי לֹא הֻכְשַׁר אַהֲרֹן לִהְיוֹת רָאוּי לָבֹא אֶל בֵּית חֲצַר הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת מִזְבַּח כַּפָּרָה שֶׁל הַבָּנִים בָּנָיו, וְנִמְחָה רֹשֶׁם חֵטְא הָעֵגֶל, אֲבָל זוּלַת זֶה לֹא הֻכְשַׁר אַהֲרֹן לְמַעֲלָה עֲצוּמָה לַעֲמֹד בְּמָקוֹם מֻפְלָא, וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן: וַיְדַבֵּר ה׳, וּמוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַדִּבּוּר הַנֶּאֱמָר בָּעִנְיָן בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ לֹא נִכְשַׁר אַהֲרֹן לְמַעֲלָה זוֹ אֶלָּא אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְנִמְחָה חֶטְאוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּנֵי אַהֲרֹן כָּאן רוֹמֵז כַּפָּרַת עֲוֹן אֲבִיהֶם שֶׁבָּזֶה הֻשְׁלַם לִהְיוֹת רָאוּי לְהָאָמוּר בָּעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וּבָזֶה נָתַן הַכָּתוּב טַעַם לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עַד הֵנָּה, כִּי מִקּוֹדֶם לֹא הָיָה מֻכְשָׁר אַהֲרֹן לָזֶה, וְאַחַר שֶׁנָּחַת הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ סִבַּת מִיתָתָם שֶׁהוּא לְצַד הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן לְכַפָּרַת עֲוֹן אֲבִיהֶם, הוֹדִיעַ כִּי לֹא זֹאת הִיא סִבָּתָם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף לְמִיתָתָם, אֶלָּא זֹאת הָיְתָה סִבָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא גָּרְמָה שֶׁלֹּא נִשְׁמְרוּ רַגְלֵיהֶם כַּנִּזְכָּר וְשָׁגְגוּ בִּקְרִיבָה אוֹ בְּהַקְרָבָה לְמַאן דְּאָמַר, וְהוּא אָמְרוֹ בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ לוֹמַר כִּי מַה גָּרַם לָהֶם, הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲוֹן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הוּא קָרְבָתָם, וּבְהִצְטָרְפוּת מִכְשׁוֹל זֶה מֵתוּ. וּלְצַד שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת שְׁתֵּי סִבּוֹת הַלָּלוּ לֹא הִסְפִּיקוּ לְמִיתָתָם, רַבָּתִי הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ (ויקרא י:ג) ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״, שֶׁמֵּתוּ לְהִתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בִּשְׁבִילָם, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר טַעַם הֻצְרַךְ לְטַעַם זֶה וְלֹא הִסְפִּיקוּ שְׁנֵי הַטְּעָמִים, לָזֶה אָמַר ״וַיָּמֻתוּ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לִרְמֹז עִנְיַן צֹרֶךְ מִיתָתָם לְהִתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת לִירֹא אֶת ה׳ הַמְּקֻדָּשׁ, לִירֹא מֵהַמִּקְדָּשׁ כָּל הַקָּרֵב לְבַל יָמוּת גַּם הוּא, וְלָזֶה סָמַךְ דִּבּוּר אַזְהָרַת אַהֲרֹן וְאַל יָבֹא וְגוֹ׳ אֶל הַקֹּדֶשׁ.
ויקרא טז:א · פירוש ט
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּרְמוּ מִיתָתָם: עֲוֹן הָעֵגֶל, וְהַהַקְרָבָה, וְקִדּוּשׁ הַבַּיִת. וּשְׁלָשְׁתָּם הוֹדִיעַ ה׳ בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן – זֶה כְּנֶגֶד חֵטְא אַהֲרֹן, בְּקָרְבָתָם – כְּמַשְׁמָעוֹ, וַיָּמֻתוּ – בִּשְׁבִיל לְקַדֵּשׁ הַבַּיִת לְבַל יָבֹא וְגוֹ׳ אֶל הַקֹּדֶשׁ קָטָן וְגָדוֹל. וְכָל שְׁלֹשֶׁת הַטְּעָמִים צְרִיכִין: עֲוֹן הָעֵגֶל, שֶׁזּוּלָתוֹ לְצַד שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים הָיָה הַדִּין מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָרִים לְבַל יִכָּשְׁלוּ בִּקְרִיבָה, וְזֶה סִימָן לְמִכְשׁוֹל. וַעֲוֹן הַקְּרִיבָה גַּם כֵּן, שֶׁזּוּלָתָהּ לֹא יוּמְתוּ עַל עֲוֹן אֲבִיהֶם כִּי גְדוֹלִים הָיוּ. וְסִבַּת קִדּוּשׁ הַבַּיִת, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה ה׳ מְעַרְבֵּב שִׂמְחָתוֹ בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, וְיִתְחַיֵּב הַדָּבָר לִשְׁמִירַת רַגְלֵיהֶם לְבַל יִכָּשְׁלוּ, אוֹ לֹא הָיָה ה׳ מְמִיתָם בְּאוֹתוֹ יוֹם וְהָיָה מַמְתִּין לָהֶם עַד יוֹם אַחֵר, אֶלָּא לְצַד שֶׁרָצָה ה׳ לְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בּוֹ בַּיּוֹם עָשָׂה כֵן. וְטַעַם זֶה לְבַד לֹא יַסְפִּיק לְמִיתָתָם, שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בְּזוּלָתָם.
ויקרא טז:א · פירוש י
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וּכְפִי זֶה אֶפְשָׁר לָתֵת טַעַם לְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (תורת כהנים שמיני) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה עַל נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן, כִּי מִמַּה שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁהֻצְרַךְ טַעַם עֲוֹן הָעֵגֶל לְמִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן, אִם כֵּן לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִדְנוּד עָוֹן לְהִסְתַּבֵּךְ בּוֹ עֲנַף הַדִּין, וְלֹא נִכְשְׁלוּ אֶלָּא לְצַד מַה שֶׁקָּדַם בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם, לָזֶה אָמַר שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן, כִּי לֹא נִמְצָא לָהֶם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה מֵהַחֵטְא מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
ויקרא טז:א · פירוש יא
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וּלְדַרְכֵּנוּ זֶה אֶפְשָׁר שֶׁלָּזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (משלי כב:כ): ״הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמוֹעֵצוֹת וָדָעַת״, כִּי שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיוּ סִבָּה לַדָּבָר: בְּמוֹעֵצוֹת – שְׁתַּיִם, וָדַעַת – שָׁלֹשׁ, וְהֵם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן. כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא מָחַל ה׳ לְאַהֲרֹן לַעֲוֹן הָעֵגֶל לֹא בִּתְפִלָּה וְלֹא בְּהַרְצָאַת אַהֲרֹן בְּקָרְבְּנוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו, גַּם כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא שָׁמַר רַגְלֵיהֶם מִלְּהִתְקָרֵב לְמָקוֹם מְקֻדָּשׁ אָמַר ״בְּמוֹעֵצוֹת״, כִּי נִתְיַעֵץ ה׳ לְתַכְלִית דָּבָר. וְרָמַז לִשְׁנֵי הַדְּבָרִים בְּמַה שֶׁאָמַר ״מוֹעֵצוֹת״ לְשׁוֹן רַבִּים – שְׁתֵּי עֵצוֹת, וְאַחַת מְסֻבֶּבֶת מֵחֲבֶרְתָּהּ, שֶׁלֹּא הֶחְלִיט מְחִילָה לְאַהֲרֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמְרֵם, שֶׁבָּזֶה תִּמְצָא מִדָּה הַשּׁוֹלֶטֶת כַּנִּזְכָּר. וּכְנֶגֶד תַּכְלִית הַדָּבָר שֶׁמֵּתוּ לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אָמַר ״וָדָעַת״, פֵּרוּשׁ, לְהוֹדִיעַ לַכֹּל מַה יָּקָר מְקוֹם קְדֻשָּׁתוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ לַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ שֶׁאֵין כְּמוֹתָם הָיָה מַה שֶׁהָיָה וְיִתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת.
ויקרא טז:א · פירוש יד
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְאָמְרוֹ ״וַיָּמֻתוּ״, אוּלַי שֶׁבָּא ה׳ לוֹמַר לְמֹשֶׁה כִּי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עָשׂוּ עֲוֹן הַקְּרִיבָה אוֹ הַהַקְרָבָה, וְהֵם כְּבָר הָיוּ חַיָּבֵי מִיתָה מֵעֵת הִתְרַגֵּז ה׳ עַל אַהֲרֹן לְהַשְׁמִידוֹ, וְלָזֶה לֹא נִמְנְעוּ מִיַּד מִדַּת הַדִּין. אֲבָל אִם לֹא הָיָה מַה שֶׁקָּדַם שֶׁהָיוּ בְּנֵי מִיתָה כַּנִּזְכָּר, הֲגַם שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה ה׳ מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לָהֶם וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב עַל זֶה הַכָּתוּב בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳, וּמָקוֹם זֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס לְמַלְּטָם מִיַּד מִדַּת הַדִּין, וְהֵם ״וַיָּמֻתוּ״ כְּבָר, פֵּרוּשׁ נִתְחַיְּבוּ מִיתָה קֹדֶם, אֶלָּא בִּתְפִלַּת מֹשֶׁה נִמְלְטוּ.
ויקרא טז:א · פירוש יז
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְהוּבְאָה בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (נג.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר ״וְלֹא יָמוּת״ – עֹנֶשׁ, ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה״ – אַזְהָרָה. יָכוֹל קֹדֶם מִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַחֲרֵי מוֹת״. יָכוֹל שְׁנֵיהֶם אַחַר מִיתַת וְכוּ׳? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֵרָאֶה״ וְגוֹ׳, הָא כֵּיצַד? אַזְהָרָה קֹדֶם, מִיתָה אַחַר כָּךְ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּבְמַסֶּכֶת יוֹמָא פֶּרֶק ה׳ (שָׁם) בָּעֵי: מַאי מַשְׁמַע? וְאָמַר רָבָא דִּכְתִיב ״אֵרָאֶה״ וַעֲדַיִן לֹא נִרְאָה, וְאִלּוּ הָיָה אַחֲרֵי מוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן כְּבָר נִרְאָה בּוֹ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט:כג) ״וַיֵּרָא כְבוֹד ה׳״, עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה בְּנֵי אַהֲרֹן מֵתוּ קֹדֶם שֶׁהֶעֱנִישׁ הַכָּתוּב. וּכְפִי זֶה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אָמְרוֹ אַחֲרֵי מוֹת בָּא לְבַל תַּחְשֹׁב בִּרְאוֹתְךָ כִּי יְצַוֶּה ה׳ מִצְוַת הַקְּטֹרֶת וְאָמַר ״וְלֹא יָמוּת״, נֹאמַר כִּי הוּא זֶה עֹנֶשׁ שֶׁבּוֹ נֶעֶנְשׁוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, דִּכְתִיב (ויקרא י:יא): ״וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר אַחֲרֵי מוֹת וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא צִוָּה בָּעֹנֶשׁ אֶלָּא אַחַר שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ׳. אִם כֵּן לְפִי זֶה חָלָה הַקֻּשְׁיָא לָמָּה מֵתוּ? לָזֶה אָמַר כִּי לֹא מֵתוּ עַל קַו הַמִּשְׁפָּט, שֶׁאֲחֵרִים אִם הָיוּ עוֹשִׂים דָּבָר זֶה לֹא הָיוּ מֵתִים כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא נִצְטַוּוּ בָּעֹנֶשׁ, אֶלָּא הַטַּעַם הוּא בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ – לֶהֱיוֹתָם סְבִיבָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּקְדֵּק עִמָּהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְדָבָר קָטוֹן יֵחָשֵׁב לְדָבָר גָּדוֹל, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּתוֹסֶפֶת הַוָּא״ו שֶׁל ״וַיָּמֻתוּ״ לוֹמַר הֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ מְחֻיָּבִים מִיתָה מִטַּעַם שֶׁעֲדַיִן לֹא עָנַשׁ, אַף עַל פִּי כֵן מֵתוּ.
ויקרא טז:ז · פירוש ב
וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל פִּי הַקְדָּמוֹת שֶׁהוֹדִיעוּנוּ רַזַ״ל, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה: תְּנַן בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות פ״ד): הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ סָנֵיגוֹר אֶחָד, וְהָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קָטֵיגוֹר אֶחָד, עַד כָּאן. וּמְפֹרָשִׁים הַדְּבָרִים בַּאֵר הֵיטֵב עַל פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זהר ח״ב עו, ח״ג קכב והע״ז), וּבְהַשְׂכָּלָה מֻשְׂכָּל עֶלְיוֹן עַל פִּי הָאֲרִ״י זַ״ל לְבָאֵי בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ, כִּי מֵהָעֲבֵירָה עַצְמָהּ יִוָּלֵד דָּבָר רַע שֶׁהוּא עַצְמוֹ הֶעָוֹן שֶׁעָשָׂה, וּבְיָדוֹ נִמְסַר עוֹשֵׂהוּ, כְּאָמְרוֹ ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״ (ירמיה ב), ״וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵינוּ״ (ישעיה סד). וְלָזֶה כְּשֶׁמָּחַל ה׳ לְדָוִד הוֹדִיעוֹ שֶׁאָבַד הַכֹּחַ הָרַע שֶׁנּוֹלַד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי הָגוּן, כְּאָמְרוֹ (שמואל ב יב): ״גַּם ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת״. הַכַּוָּנָה בָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁהַחֵטְא שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם נִבְרָא מִמֶּנּוּ הַנִּפְרָע מֵעוֹשֵׂהוּ, מִמֵּילָא בַּאֲבוֹד הַמַּשְׁחִית אֵין מַשְׁחִית. וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ שֶׁאַחַר שֶׁהֶעֱבִיר חַטָּאתוֹ לֹא יָמוּת כִּי אֵין מֵמִית. מֵעַתָּה, כֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעֲשִׂים נוֹצָרִים דְּבָרִים הָרָעִים הַמַּזִּיקִים וְהַמְּצַעֲרִים אֶת הָאָדָם, צִוָּה ה׳ הַמַּעֲדִיף טוּבוֹ עָלֵינוּ וְאָמַר כִּי כָל שֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן בְּלֹא יְדִיעָה מֵחַטֹּאות הָאָדָם יָבִיא קָרְבָּן, וְצִוָּה שֶׁיִּסְמֹךְ עָלָיו בַּעַל הַקָּרְבָּן. וְהַטַּעַם, כִּי בָּזֶה יוּרְקוּ הַחִיצוֹנִים הָהֵם שֶׁנִּתְהַוּוּ מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים עַל הַקָּרְבָּן הַהוּא. וּפְעֻלָּה זוֹ הוֹדִיעַ ה׳ שֶׁתֵּעָשֶׂה בִּסְגֻלַּת הֲבָאַת הָאָדָם קָרְבָּנוֹ לְבֵית אֱלֹהֵינוּ וְסוֹמֵךְ עָלָיו שָׁם, יֵעָשֶׂה הַדָּבָר בְּכֹחַ הַשָּׁלֵם שֶׁל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר. וְזֶה הוּא טַעַם שֶׁצִּוָּה ה׳ הַסְּמִיכָה בַּחַטָּאוֹת. וְהִנֵּה כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בְּחַטָּאת, זֶבַח וְהַקְטָרָה, יַפְעִיל בַּבְּחִינָה הַהִיא הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהָאָדָם בַּקָּרְבָּן הַהוּא עַל יְדֵי סְמִיכָתוֹ כַּנִּזְכָּר, וּבָזֶה הִיא נֶעֱקֶרֶת בְּחִינַת הָרַע. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי אֵין חַטָּאת בָּאָה אֶלָּא עַל הַחֲטָאוֹת שֶׁהוּא הַדָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם בְּשׁוֹגֵג, מִשּׁוּם דְּלָא נָפִישׁ זוֹהֲמֵיהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַל עָוֹן שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם בְּמֵזִיד, דְּנָפִישׁ זוֹהֲמֵיהּ, אֵין מְבִיאִין קָרְבָּן. וְזֶה אָמְרוֹ (משלי כא): ״זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה״, כִּי יְתַעֲבֵהוּ ה׳ בָּרוּךְ הוּא לְהַקְרִיב עַל מִזְבְּחוֹ תִּיעוּב כָּזֶה, שֶׁאֵין לְךָ מֵאוּס בָּעוֹלָם כְּמֵאוּס וְזִיהוּם הֶעָוֹן רַחֲמָנָא לִצְלַן.
ויקרא יז:יד · פירוש ד
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
כָּל אֹכְלָיו יִכָּרֵת. כְּבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה טַעַם הַכָּרֵת. וְטַעַם אָמְרוֹ ״אֹכְלָיו״ לְשׁוֹן רַבִּים וְ״יִכָּרֵת״ לְשׁוֹן יָחִיד, לְהָעִירְךָ עַל פֵּרוּשֵׁנוּ, שֶׁהַכָּרֵת הוּא שֶׁיִּסְתַּלֵּק חִיּוּנִיּוּת הַמֵּאִיר בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ וְנִכְרַת הַשֹּׁרֶשׁ הַהוּא, לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד. וְאָמַר ״אֹכְלָיו״ לְשׁוֹן רַבִּים, לְצַד שֶׁהַנֶּהֱנִים מֵהָאֲכִילָה רַבִּים הֵמָּה, כִּי חִיּוּנִיּוּת הַנִּדְבָּק בְּשֹׁרֶשׁ עֶלְיוֹן יֵשׁ תַּחְתָּיו הֲכָנוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל עֲמוֹד בְּיַחַד עִם הַגּוּף, כִּי הַגּוּף הוּא חֹמֶר גֶּשֶׁם וּבָרָא ה׳ בּוֹ כֹּחַ הַמֵּנִיעַ, וְהוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁתְּכוּנָתָהּ הִיא נוֹטָה עַל הַגֶּשֶׁם וְיִתְאַו לְמַטְעַמּוֹתָיו, וּבְרָאָם ה׳ בָּרוּךְ הוּא בִּתְכוּנָה זוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְמַזֵּג עִם הַגּוּף, וְהוּא מוּכָן לִבְחִינַת הַנִּשְׁתַּוֶּה לָרוּחַ, וְהָרוּחַ הוּא מוּכָן לַנְּשָׁמָה, וְהַנְּשָׁמָה הוּכְנָה לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ עַל הָרְאוּיִים, וּמֵעַתָּה כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל הַדָּם הֲרֵי לְפָנֶיךָ אוֹכְלִין מְרֻבִּים: הַגּוּף, הַנֶּפֶשׁ, הָרוּחַ, הַנְּשָׁמָה, וּבִבְחִינַת הָעֹנֶשׁ שֶׁהוּא הַכָּרֵת אֵין נִכְרַת אֶלָּא חוּט הַנְּשָׁמָה הַקְּשׁוּרָה לְמַעְלָה וּבָזֶה יָבְשׁוּ כָּל הָעֲנָפִים, לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים.
ויקרא יח:ד · פירוש ה
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לָלֶכֶת בָּהֶם עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (יחזקאל לג:יב): ״צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תִזָּכֵר בְּיוֹם שׁוּבוֹ״ וְגוֹ׳, שֶׁאִם יִהְיֶה צַדִּיק כָּל יָמָיו וְיַרְשִׁיעַ לְבַסּוֹף, הֲרֵי זֶה הִפְסִיד זְכוּתוֹ וְלֹא יֵלֵךְ עִמּוֹ בְּיוֹם לֶכְתּוֹ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. לָזֶה צִוָּה ה׳ וְאָמַר ״לָלֶכֶת בָּהֶם״, פֵּרוּשׁ שֶׁיַּתְמִיד בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וּשְׁמִירוֹת הַחֻקִּים כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ בָּהֶם בְּיוֹם נָסְעוֹ לְדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.
ויקרא יח:ד · פירוש ו
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא יְקַוֶּה הָאָדָם לִשְׂכַר מִצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם: ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּלְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם״ (עירובין כב.), שֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה לֹא יִבְחַר לֶאֱכוֹל עוֹלָמוֹ בְּחַיָּיו, אֶלָּא יֵלֵךְ לְפָנָיו צִדְקוֹ לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה׳.
ויקרא יח:ה · פירוש א
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {ס}
וּשְׁמַרְתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר דְּבָרִים עַצְמָם שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין עד.) שֶׁאָמְרוּ ״וָחַי בָּהֶם״ – וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, שֶׁאִם אֲנָסוּהוּ לַעֲבֹר עַל אַחַת מִמִּצְווֹת ה׳ יַעֲבֹר וְלֹא יֵהָרֵג. וְאָמְרוּ עוֹד כִּי עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת חַיָּב אָדָם לֵיהָרֵג וְלֹא יַעֲבֹר, וְהֵם: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שְׁפִיכוּת דָּמִים. מֵעַתָּה אָמַר פָּסוּק רִאשׁוֹן סָמוּךְ לְמִצְוַת עֲרָיוֹת, וְלֹא הִתְנָה הַכָּתוּב ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳ וָחַי בָּהֶם״, וְאָמַר פָּסוּק שֵׁנִי לְצַוּוֹת עַל שְׁאָר הַמִּצְווֹת, וְאָמַר וָחַי בָּהֶם לְדַיֵּק וְלוֹמַר שֶׁבְּמִצְווֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁלֹּא אָמַר ״וָחַי בָּהֶם״ – יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר.
ויקרא יח:ה · פירוש ג
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {ס}
וְאָמַר וָחַי בָּהֶם, פֵּרוּשׁ כִּי אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יֶשְׁנוֹ גַּם בְּטוּב עוֹלָם הַזֶּה יֶתֶר עַל הַגְּמוּל הַקָּבוּעַ לוֹ בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ ״וָחַי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְהָעִירְךָ שֶׁזֶּה נוֹסָף עַל שָׂכָר אַחֵר שֶׁהוּא שָׂכָר הַנֶּעְלָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן גֶּדֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כְּאָמְרוֹ ״לָלֶכֶת בָּהֶם״ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. אֲבָל גֶּדֶר זֶה ״וָחַי בָּהֶם״, פֵּרוּשׁ, לֹא לֶעָתִיד לְבַד, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְיִחְיֶה״, אֶלָּא מֵעֵת טָעֳמוֹ טַעַם הַמִּצְווֹת בְּעֵרֶךְ זֶה ״וָחַי בָּהֶם״. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן מַה שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת (דברים יא:יד) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ שֶׁאָמַר ״וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁשָּׁם נֶאֱמַר ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳״ וְגוֹ׳, לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי מִצְוָה זוֹ יֵשׁ לָהּ שָׂכָר גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְרָאוּי הוּא לֵיהָנוֹת בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) שְׂכַר מִצְווֹת בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא, זֶה יֶשְׁנוֹ בַּהֲטָבָה זוֹ, וְרָמַז עוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּמַה שֶׁאָמַר ״וְנָתַתִּי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת יִעוּד הַשָּׂכָר, לוֹמַר אֵין זֶה אֶלָּא תּוֹסֶפֶת עַל הַנֶּעְלָם הַמֻּשְׂכָּל הַנִּצְחִי.
ויקרא יח:כד · פירוש ד
אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה טַעַם אַחֵר, כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת שֶׁסְּגֻלָּתָם לְהַאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ שֶׁסְּגֻלָּתָם עֹשֶׁר, וְיֵשׁ שֶׁסְּגֻלָּתָם בָּנִים, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְחָשׁ ה׳ כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדָּבָר כָּל אֶחָד יֵלֵךְ וְיִשְׁתַּדֵּל בְּמַה שֶׁחָפֵץ וּבְמַה שֶׁצָּרִיךְ וְלֹא יִשְׁתַּדְּלוּ בִּשְׁאָר מִצְווֹת כַּמִּצְטָרֵךְ, לָזֶה סָתַם הַדְּבָרִים. וּבָזֶה יִשְׁתַּדֵּל הָאָדָם בְּכֻלָּן כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ גַּם מִצְוָה שֶׁסְּגֻלָּתָהּ דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ. וּבָזֶה יֵשׁ טַעַם לְמָה שֶׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם רָעִים לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת וּבָתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפַּחַד מְלֵאִים כָּל טוּב, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁבָּא לְיָדָם מִצְוָה שֶׁסְּגֻלָּתָהּ הַצְלָחַת עוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין הָעֲבֵרוֹת שֶׁעוֹשִׂים מוֹנְעִים סְגֻלַּת הַמִּצְוָה וְהַצְלָחָתָהּ. וְכָל זֶה בִּבְחִינַת מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּבְמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִהְיֶה הַדָּבָר כֵּן, יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁפֻּרְעָנוּתָם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיֵשׁ שֶׁפֻּרְעָנוּתָם יִסּוּרִין בַּאֲרִיכוּת הַזְּמַן, וְיֵשׁ שֶׁפֻּרְעָנוּתָם בְּרַחְמָנוּת, וְיֵשׁ כָּל כָּךְ אַכְזָרִיּוּת, וַהֲלֹא תִּמְצָא כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁעָבְרוּ עַל הַכְּרֵתוֹת וְלֹא נִכְרְתוּ הֲגַם שֶׁעָמְדוּ בְּתֹקֶף הָרֶשַׁע עַד שֶׁעָבְרוּ זְמַן הַכְּרִיתָה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ שֶׁמִּשְׁתַּלֵּם עָלֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ שֶׁמִּשְׁתַּלֵּם עָלֶיהָ לָעוֹלָם הַבָּא. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁיּוֹתֵר יַפְעִיל הַפַּחַד בְּלֵב בְּנֵי אָדָם מוּסָר הַמִּשְׁתַּלֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה לֶהֱיוֹתוֹ נִגְלֶה, מֵעֹנֶשׁ הַנִּסְתָּר.
ויקרא יח:כד · פירוש ו
אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃
וּבָזֶה נָבוֹא אֶל הַבֵּאוּר, וְהוּא כִּי לְצַד שֶׁעוֹנֶשׁ זֶה שֶׁל הֲקָאַת הָאָרֶץ יוֹשְׁבֶיהָ אֵינוֹ אֶלָּא עַל פְּרָט אֶחָד מֵהַתּוֹעֵבוֹת הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ, אֲבָל שְׁאָר הַתּוֹעֵבוֹת יֵשׁ לָהֶם עוֹנֶשׁ אַחֵר, כַּאֲשֶׁר שָׁפַט אֵל חַי תְּמִים דֵּעִים כְּפִי בְּחִינַת הַתִּיעוּב. וְלָזֶה כְּשֶׁבָּא לְצַוּוֹת אֶת עַמּוֹ רָצָה לְהוֹדִיעָם כִּי יֵשׁ בַּתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר הִזְהִירָם עֲלֵיהֶם תִּיעוּב אֶחָד אֲשֶׁר יְסוֹבֵב שֶׁתָּקִיא אוֹתָם הָאָרֶץ, וְלֹא רָצָה ה׳ לְגַלּוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁלְּפַחְדוֹ יִשְׁמְרוּ עַצְמָם מִכּוּלָּם יַחַד כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁיּוֹתֵר יַרְעִיד עוֹנֶשׁ הַנִּגְלֶה מֵעוֹנֶשׁ הַנִּסְתָּר, וְזֶה שִׁעוּר הַדְּבָרִים: אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה – פֵּרוּשׁ, בְּאֶחָד מִכָּל אֵלֶּה, כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקוֹד עֲוֹנָהּ – פֵּרוּשׁ, אֶחָד הוּא הַגּוֹרֵם וְאוֹתוֹ פָּקַדְתִּי עַל הָעִיר וַתָּקִיא אֶת יוֹשְׁבֶיהָ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַל עָוֹן אֶחָד קָאָה הָאָרֶץ אוֹתָם, אִם כֵּן תִּתְחַיֵּיב לוֹמַר כִּי מַאֲמַר אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה הוּא בְּאֶחָד מִכָּל אֵלֶּה, כֵּיוָן שֶׁעַל אֶחָד הָיָה הָעוֹנֶשׁ וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הוּא.
ויקרא יח:כד · פירוש ז
אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃
וְאָמַר עוֹד וּשְׁמַרְתֶּם וְגוֹ׳ וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת וְגוֹ׳ כִּי אֶת כָּל וְגוֹ׳ עָשׂוּ. נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לְהוֹדִיעָם שֶׁכָּל הַתּוֹעֵבוֹת עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ, וְאֵין אַחַת בְּכָל הַתּוֹעֵבוֹת שֶׁלֹּא עָשׂוּ אוֹתָם. וְהַמְּכֻוָּן בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ כֻּלָּן בְּגֶדֶר הַמֵּחוּשׁ, כִּי כָל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אוֹתָהּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֵין בָּהּ פַּחַד הַהֲקָאָה מִן הָאָרֶץ, לָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״כִּי כָּל״ וְגוֹ׳. וְדָבָר זֶה דּוֹמֶה לִכְלִי מַיִם שֶׁהֵקִיא בּוֹ נָחָשׁ, כָּל הַכֵּלִים שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּגֶדֶר סָפֵק כְּלִי זֶה, אָדָם נִרְעָד מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, וּכְמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. וַהֲגַם שֶׁהֶעָוֹן הַגּוֹרֵם הֲקָאָה הוּא אֶחָד וְתוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר יְצַוֶּה רַבִּים הֵם, דָּבָר זֶה דִּין קָבוּעַ יֵשׁ לוֹ שֶׁאָדָם הוּא פּוֹשֵׁט עַצְמוֹ לְהַתְעִיב, וְדִין לָקוּחַ יֵשׁ לוֹ וְלֹא דִּין פּוֹרֵשׁ, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְתִּי בָּזֶה בְּחִבּוּרִי עַל יוֹרֶה דֵעָה (פרי תואר סימן קי), וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, כָּל הַקָּבוּעַ כְּמֶחְצָה וּמֶחְצָה. וְאַחַר שֶׁהִפְחִידָם בְּעֹנֶשׁ נִגְלֶה חָזַר וְאָמַר כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁגַּם עַל כָּל שְׁאָר הַתּוֹעֵבוֹת יֵשׁ עֹנֶשׁ חָמוּר לְהַכְרָתַת הַנֶּפֶשׁ, אֶלָּא שֶׁאַחַת מֵהֶם גּוֹרֶמֶת עֹנֶשׁ הַנִּגְלֶה.
ויקרא יח:כה · פירוש א
וַתִּטְמָ֣א הָאָ֔רֶץ וָאֶפְקֹ֥ד עֲוֺנָ֖הּ עָלֶ֑יהָ וַתָּקִ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־יֹשְׁבֶֽיהָ׃
וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה הוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג נג:) כִּי בְּמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל יִתְהַוֶּה הָרוּחָנִיּוּת אִם לְטוֹב אִם לְרַע, וְהוּא אָמְרָם (אבות פ״ד מי״א) הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת וְכוּ׳ וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת. וְזֶהוּ שֶׁרָמַז כָּאן בְּאָמְרוֹ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיהו ב:יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״, כִּי מִפְּעֻלַּת הָרַע יִתְהַוֶּה הַקָּטֵיגוֹר אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תומר דבורה פ״א) כִּי תַּשְׁלוּם הַדִּין הוּא כָּל מַלְאָךְ מְחַבֵּל שֶׁנִּבְרָא מִכָּל עֲבֵרָה בָּא וּמִשְׁתַּלֵּם מֵעוֹשֵׂהוּ עַד שֶׁכָּלֶה בְּאֶמְצָעוּת פְּעֻלַּת הַיִּסּוּרִין, כִּי הוּא מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ וּכְשֶׁכָּלֶה כֹּחַ פּוֹעֵל הָרַע הוּא נֶאֱבָד, וְשָׁפַט ה׳ דָּבָר זֶה בְּצֶדֶק כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּלֵּם כָּל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו בְּכִוּוּן מֻפְלָא, כִּי כְּפִי כֹּחַ הַנַּעֲשֶׂה בַּמַּעֲשֶׁה הָרַע יִהְיֶה בַּנִּבְרָא. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן בְּאָמְרוֹ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ, פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן מִנּוּי, שֶׁמְּמַנֶּה הֶעָוֹן עַצְמוֹ עַל עוֹשֵׂהוּ. וְאָמְרוֹ לְשׁוֹן יָחִיד כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה. עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כְּפִי דַּרְכֵּנוּ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאֵין הַקָּטֵיגוֹרִים מִשְׁתַּלְּמִים יַחַד אֶלָּא בָּזֶה אַחַר זֶה, לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ.
ויקרא יח:כח · פירוש א
וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם׃
וְלֹא תָקִיא וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר קָאָה וְגוֹ׳. לֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וַתָּקִיא הָאָרֶץ״, לְזָרֵז בְּיוֹתֵר, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (תורת כהנים, אחרי מות, פרשה ט): מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ הָרוֹפֵא וְכוּ׳, אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְכוּ׳, שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, זֶה זֵרְזוֹ יוֹתֵר וְכוּ׳, עַד כָּאן. כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ נִתְכַּוֵּן ה׳ לְזָרֵז יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר.
ויקרא יט:ח · פירוש א
וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהֹוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃
וְנִכְרְתָה וְגוֹ׳. יֵשׁ לָתֵת טַעַם לָמָּה יִהְיֶה חָמוּר עֹנֶשׁ כֹּהֵן אוֹכֵל קָדָשִׁים חוּץ לִזְמַנָּם חִיּוּב כָּרֵת יוֹתֵר מֵאוֹכֵל נְבֵלָה וּטְרֵפָה וּשְׁקָצִים. דַּע כִּי מִן הַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בבא מציעא קיד:) יִשְׂרָאֵל מְטַמֵּא בְּאֹהֶל וְאֵין עַכּוּ״ם מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וְלָזֶה כְּשֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ הַקְּדֻשָּׁה כָּל הַקְּלִפּוֹת מִתְקַבְּצִים יַחַד וּבָאִים עָלָיו. וְהוּא הַטַּעַם עַצְמוֹ בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, כִּי לְצַד שֶׁהַקָּדָשִׁים יֶשְׁנָם בְּמַעֲלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, כְּשֶׁעָבַר זְמַן אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ בּוֹ מִסְתַּלֶּקֶת הַקְּדֻשָּׁה וְשׁוֹרָה עָלָיו טֻמְאָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כּוֹרֶתֶת נֶפֶשׁ אוֹכַלְתָּהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּטֻמְאַת אֲכִילַת שְׁאָר אִסּוּרִים כִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וְכוּ׳ שֶׁאֵין כֹּחַ בַּטֻּמְאָה הַהִיא לְהַכְרִית הַנֶּפֶשׁ, וּמִתְטַהֶרֶת בְּמַלְקוּת.
ויקרא יט:ט · פירוש ב
וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃
וְטַעַם סְמִיכוּת מִצְוָה זוֹ לְעֹנֶשׁ כָּרֵת, אוּלַי שֶׁרָמַז שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם אִם הֵזִיד וְנִתְחַיֵּב כָּרֵת, מֵעַתָּה אֵין לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִכָּל אֲשֶׁר יִזְדַּמֵּן לְפָנָיו בְּמַעֲשֶׂה הָרַע כִּי כְּבָר נִתְחַיֵּב כָּרֵת, לָזֶה אָמַר וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁגָּרַם עַד שֶׁנִּקְצַר קְצִיר אַרְצוֹ שֶׁהוּא כָּרֵת הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר אוֹתָהּ בְּמַעֲשִׂים רָעִים אֲחֵרִים. וְהוֹדִיעַ בָּזֶה שֶׁלֹּא תִכָּרֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֶלָּא הֶעָנָף שֶׁבּוֹ רָמוּז מִצְוָה זוֹ, וַעֲדַיִן יֶשְׁנָהּ לִרְאוֹת אֲחֵרִים דְּבוּקִים בְּשָׁרְשָׁם, כִּי כָל נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ שָׁרָשִׁים לְמַעְלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְאָמַר וְלֶקֶט קְצִירְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בֶּעָנָף הַחֵטְא עַצְמוֹ לֹא יוֹסִיף לַחֲטֹא, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת מַאֲמַר הָרַב הָאֲרִ״י זַ״ל כִּי בְּטֶבַע הַקְּדֻשָּׁה לְהַשְׁאִיר בַּמָּקוֹם שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ רֹשֶׁם. וְאִם כֵּן הֲגַם שֶׁנִּכְרַת עֲדַיִן יֵשׁ הִשָּׁאֲרוּת הַקָּצִיר שָׁם, וְהוּא שֶׁצִּוָּה עָלָיו וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט בְּרֹב פְּשָׁעִים, כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַלֶּקֶט הַהוּא יִתְעוֹרֵר וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי ה׳ וִירַחֲמֵהוּ, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו.) שֶׁאֲפִלּוּ עָבַר אָדָם עַל כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין תְּשׁוּבָה וְכוּ׳ מְכַפְּרִין, וּכְמַאֲמַר הַנָּבִיא (הושע י״ד:ב׳) ״שׁוּבָה וְגוֹ׳ עַד ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁנִּכְרַת הַחוּט הַמְחַבֵּר עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא חֵלֶק קָטָן בְּקִרְבּוֹ, הַתְּשׁוּבָה מַגִּיעָתוֹ עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד:
ויקרא יט:יא · פירוש ג
לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃
עוֹד יִרְמֹז שֶׁאִם אָדָם עָבַר עַל הָרִאשׁוֹנָה וְגָנַב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַזְמִין לוֹ מַכִּירִין, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טז.; במדבר רבה פ״ט) הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בְּסֵתֶר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עָלָיו וּמְפַרְסֵם רִשְׁעָתוֹ, וְאִם כֵּן אִם גָּנַב – ה׳ יַזְמִין מִי שֶׁיֵּדַע בִּגְנֵבָתוֹ, וּמְצַוֶּה אוֹתוֹ ה׳ שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תְכַחֲשׁוּ, וּמְדַבֵּר הַכָּתוּב בְּאֹפֶן שֶׁיָּכוֹל לְהַכְחִישׁוֹ כְּגוֹן שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא עֵד אֶחָד, אִם הוֹדָה מַה טּוֹב, וְאִם הִכְחִישׁ הָרוֹאֶה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַזְמִין לוֹ עֵד שֵׁנִי שֶׁיָּעִיד עָלָיו שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְחִישׁ, וְאִם יַכְחִישׁ, שֶׁקֶר בִּימִינוֹ וְלֹא יוֹעִילוּ שְׁקָרָיו, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תְשַׁקְּרוּ שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ מַעֲשָׂיו הִנֵּה הוּא עוֹבֵר גַּם עַל לָאו זֶה.
ויקרא יט:טו · פירוש ד
לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֙וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ בַּמִּשְׁפָּט בְּה״א הַיְדִיעָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז.) כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה קוֹצֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל אִישׁ וְאִישׁ הַצָּרִיךְ לוֹ עַל מִשְׁפַּט צֶדֶק, וְלָזֶה אִם יְחַיְּבוּ הַזַּכַּאי וִיזַכּוּ הַחַיָּב הִנֵּה הוּא יוֹצֵא עָוֶל בְּמִשְׁפָּט עֶלְיוֹן בְּסַךְ קָצוּב, וּכְשֶׁמְּחַסְּרוֹ אִם כֵּן נַעֲשָׂה הָעָוֶל בַּמִּשְׁפָּט שֶׁלֹּא נָטַל זֶה מַה שֶׁחַיָּב בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְכֵן לְהֵיפֶךְ:
ויקרא כ:ב · פירוש א
וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן׃
וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִתְכַּוֵּן לְהַזְהִיר כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, וְאָמַר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לוֹמַר שֶׁמִּלְּבַד חִיּוּב הַמַּעֲבִיר גַּם חִיּוּב כָּל הָעָם לְהַעֲנִישׁוֹ.
ויקרא כ:ג · פירוש א
וַאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֣רֶב עַמּ֑וֹ כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קׇדְשִֽׁי׃
וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מָה מָקוֹם לְעֹנֶשׁ זֶה, אַחַר שֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה וְיִרְגְּמוּ אוֹתוֹ אָבֶן?
ויקרא כ:ג · פירוש ב
וַאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֣רֶב עַמּ֑וֹ כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קׇדְשִֽׁי׃
וְנִרְאֶה כִּי יוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁמִּלְּבַד עֹנֶשׁ הַהֲרִיגָה, עוֹד יִהְיֶה לוֹ עֹנֶשׁ לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ, פֵּרוּשׁ׳ מֵעֲנַף נֵצֶר הַקְּדֻשָּׁה. וְנָתַן הַכָּתוּב טַעַם לִשְׁנֵי עֳנָשִׁים אֵלּוּ וְאָמַר כִּי מִזַּרְעוֹ וְכוּ׳ לְמַעַן טַמֵּא וְגוֹמֵר וּלְחַלֵּל וְגוֹ׳, הֲרֵי שְׁנֵי פְּגָמִים וּכְנֶגְדָּן שְׁנֵי עֳנָשִׁין: כְּנֶגֶד טַמֵּא מִקְדָּשׁ יִרְגְּמוּהוּ בָּאֶבֶן, וּכְנֶגֶד חִלּוּל שֵׁם קָדְשׁוֹ גַּם הוּא יִתְחַלֵּל וְנִכְרָת נַפְשׁוֹ מֵעַמָּהּ.
ויקרא כ:ד · פירוש א
וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִ֩ימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ אֶת־עֵֽינֵיהֶם֙ מִן־הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא בְּתִתּ֥וֹ מִזַּרְע֖וֹ לַמֹּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֖י הָמִ֥ית אֹתֽוֹ׃
וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ – טַעַם הַכֶּפֶל, לוֹמַר שֶׁאִם הֶעְלִימוּ מִן הָאֶחָד שׁוּב אֵינָם יְכוֹלִין שֶׁלֹּא לְהַעְלִים מֵהַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, וְיַעְלִימוּ וַדַּאי מִכֻּלָּם, כִּי אִם יִרְצוּ לַעֲשׂוֹת דִּין בָּהֶם יֹאמְרוּ לָהֶם ״לָמָּה לֹא עֲשִׂיתֶם דִּין בָּאֶחָד״. אוֹ יֹאמַר הַעְלֵם לְבַל יִמְנָעוּהוּ מִלִּתֵּן לַמּוֹלֶךְ, יַעְלִימוּ מִלַּעֲשׂוֹת בּוֹ מִשְׁפָּט אַחַר אֲשֶׁר נָתַן, כְּאָמְרוֹ ״בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ״ וְגוֹמֵר.
ויקרא כ:ה · פירוש א
וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ וְאֵ֣ת ׀ כׇּל־הַזֹּנִ֣ים אַחֲרָ֗יו לִזְנ֛וֹת אַחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃
וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי וְגוֹמֵר. מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב יַגִּיד שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט הָעָם, יַעֲשֶׂה ה׳ מִשְׁפָּט בּוֹ וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ גַּם כֵּן, מַה שֶׁלֹּא הָיָה אִם הָיוּ עוֹשִׂים דִּין עַם הָאָרֶץ, וְאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים רְחוֹקִים, מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם הֵם חַיָּבִין, בֵּין עָשׂוּ דִּין כְּמוֹ כֵן בָּרָשָׁע עַצְמוֹ בֵּין לֹא עָשׂוּ.
ויקרא כ:ה · פירוש ב
וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ וְאֵ֣ת ׀ כׇּל־הַזֹּנִ֣ים אַחֲרָ֗יו לִזְנ֛וֹת אַחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאִם הַעְלֵם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דִּין לְמַטָּה יִהְיֶה דִּין לְמַעְלָה, ״וְשַׂמְתִּי אֲנִי״ וְגוֹ׳. וּכְשֶׁיַּעֲשׂוּ דִּין לְמַעְלָה יִפְתְּחוּ גַּם כֵּן פִּנְקְסֵי בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְיִתְעוֹרְרוּ הַדִּינִים עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה, וְהוּא אָמְרוֹ וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְחָזַר וּפֵרֵשׁ שִׂימַת פָּנִים זוֹ מַה עוֹשָׂה, וְאָמַר כְּנֶגֶד הָאִישׁ עַצְמוֹ ״וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ״, וּכְנֶגֶד מִשְׁפַּחְתּוֹ יִפְתְּחוּ סִפְרֵי דִּינֵיהֶם, אִם יֵשׁ מֵהֶם זוֹנִים כְּמוֹתוֹ הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַכָּרֵת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו״ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, אֲבָל אוֹתָם שֶׁנִּפְתְּחוּ סְפָרָיו וְנִמְצָא שֶׁלֹּא זָנוּ לֹא יִכָּרְתוּ. וְאָמַר עוֹד לִזְנוֹת וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״הַזֹּנִים וְגוֹ׳ אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא זָנָה עַד עַתָּה, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא הֶעֱבִיר בְּנוֹ לַמֹּלֶךְ, אֶלָּא שֶׁחָשַׁב לִזְנוֹת, מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה נִתְפָּסִים עָלֶיהָ כְּמַעֲשֶׂה, וְיַכְרִית ה׳ אֶת הַחוֹשֵׁב כָּעוֹשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יחזקאל יד:ה) ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״.
ויקרא כ:ה · פירוש ג
וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ וְאֵ֣ת ׀ כׇּל־הַזֹּנִ֣ים אַחֲרָ֗יו לִזְנ֛וֹת אַחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁאִם עַם הָאָרֶץ יַעֲשׂוּ דִּין בָּעוֹשֵׂה רַע – אֵין דִּין לְמַעְלָה, וְלֹא יָמוּת מִיִּשְׂרָאֵל זוּלַת הָעוֹבֵד לַמּוֹלֶךְ. אֲבָל אִם לֹא יַעֲשׂוּ דִּין, נִפְתָּחִים סִפְרֵי כָּל הַמִּשְׁפָּחָה וּמִתְעוֹרֵר הַדִּין גַּם עֲלֵיהֶם, וְנִתְפָּסִים גַּם עַל הַמַּחְשָׁבָה. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ה:ד): בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דִּין וְכוּ׳ אֵין וְכוּ׳, עַד כָּאן. קָשֶׁה, פְּשִׁיטָא שֶׁכְּשֶׁיַּעֲשׂוּ דִּין לְמַטָּה מַה מָקוֹם לַדִּין לֵיעָשׂוֹת לְמַעְלָה? וּלְדַרְכֵּנוּ יְדוּיַּק עַל נָכוֹן, שֶׁכְּשֶׁעוֹשִׂין דִּין לְמַטָּה נִמְנָע דִּין לְמַעְלָה, פֵּרוּשׁ דִּין הַשְּׁאָר שֶׁאֵין סִפְרֵיהֶם נִפְתָּחִים. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה טז:) שֶׁכְּשֶׁנִּפְתָּחִים סִפְרֵי הַדִּינִים, אָדָם נִכְנָס בְּסַכָּנָה וְצָרִיךְ זְכוּת גָּדוֹל לִיפָּטֵר.
ויקרא כ:ט · פירוש א
כִּֽי־אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת־אָבִ֛יו וְאֶת־אִמּ֖וֹ מ֣וֹת יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמּ֛וֹ קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בּֽוֹ׃
כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל. קָשֶׁה אָמְרוֹ כִּי שֶׁנּוֹתֵן טַעַם לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, וְלֹא אָמַר דָּבָר קוֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה זֶה טַעְמוֹ. וְאִם עַל שְׁמִירַת הַחֻקִּים, וְכִי לֹא נִכְלַל בְּפָסוּק זֶה אֶלָּא קִלְלַת אָבוֹת שֶׁהֻצְדַּק לוֹמַר כִּי? עוֹד, לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ: ״אִישׁ״ – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״, עַד כָּאן. קָשֶׁה, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל דַּעַת לְמַעֵט אִשָּׁה שֶׁהֻצְרַךְ לְרִבּוּי, וַהֲלֹא הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל עֳנָשִׁים שֶׁבַּתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא טו.). וְאִם לְצַד שֶׁחָשׁ הַכָּתוּב לְפָרֵשׁ אִישׁ שֶׁבָּא לְמַעֵט אִשָּׁה, לֹא הָיָה לוֹ לִכְתֹּב אִישׁ לִטְעוֹת לוֹמַר שֶׁבָּא לְמַעֵט אִשָּׁה, וְיֹאמַר ״אָדָם כִּי יְקַלֵּל״ וְגוֹ׳. עוֹד לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל״?
ויקרא כ:ט · פירוש ב
כִּֽי־אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת־אָבִ֛יו וְאֶת־אִמּ֖וֹ מ֣וֹת יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמּ֛וֹ קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בּֽוֹ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא, לְצַד שֶׁצִּוָּה קֹדֶם לָזֶה עַל הַעֲבָרַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ לַמֹּלֶךְ, וְהִקְפִּיד הַכָּתוּב עַל זַרְעוֹ לְבַד, אֲבָל בֶּן אֲחֵרִים וַאֲפִלּוּ קְרוֹבָיו כְּגוֹן אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ פָּטוּר, כִּדְתַנְיָא בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין סד:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְצָרִיךְ לוֹמַר טַעַם חִיּוּבוֹ עַל בְּנוֹ וּבִתּוֹ וְלֹא עַל בְּנֵי הַזּוּלַת, שֶׁהוּא לְצַד שֶׁבָּנָיו הֵם נִדּוֹנִין כִּנְכָסָיו שֶׁל אָדָם, לָזֶה מוֹעִילִים מַעֲשָׂיו כְּשֶׁמַּקְרִיבוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּמַה שֶׁמַּעֲבִירָן לַמֹּלֶךְ, אֲבָל חוּץ מֵהֶם אֵין מַעֲשָׂיו עוֹשִׂין רֹשֶׁם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין כח, בבא מציעא ז:) אֲפִלּוּ לְגַבֵּי קָדְשֵׁי שָׁמַיִם: אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וּמֵעַתָּה יֹאמַר אָדָם, וַהֲלֹא גַּם הַבֵּן אֵינוֹ כֻּלּוֹ שֶׁל הָאָב, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה לא.) שֶׁהָאָב וְהָאֵם הֵם שֻׁתָּפִין בָּאָדָם, הַלֹּבֶן מֵהָאָב וְהָאֹדֶם מֵהָאֵם, וְאִם כֵּן מִזֶּה הַטַּעַם עַצְמוֹ לֹא יִתְחַיֵּב הָאָב עַל הַבֵּן מִצַּד חֵלֶק הָאֵם. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב אַחַר אַזְהָרָה וְעֹנֶשׁ מַעֲבִיר בָּנָיו לַמֹּלֶךְ: ״כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל וְגוֹ׳ מוֹת יוּמָת״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ״, פֵּרוּשׁ, זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ אוֹ זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁדִּקְדְקוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָסוּק זֶה עַצְמוֹ חִיּוּב עַל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם, הֲרֵי שֶׁהַבֵּן מֵת לְצַד שֶׁנָּגַע בְּאָבִיו אוֹ בִּכְבוֹד אִמּוֹ, וְאֵין אָנוּ אוֹמְרִים וַהֲרֵי אֵין כָּל הַבֵּן שֶׁל הָאָב אוֹ שֶׁל הָאֵם לַהֲמִיתוֹ בִּשְׁבִילָם.
ויקרא כ:ט · פירוש ג
כִּֽי־אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת־אָבִ֛יו וְאֶת־אִמּ֖וֹ מ֣וֹת יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמּ֛וֹ קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בּֽוֹ׃
וְאִם תֹּאמַר גַּם עַל זֶה דָּן אָנֹכִי לָמָּה יִהְיֶה הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל, פֵּרוּשׁ כִּי כְּשֶׁמְּקַלֵּל אָבִיו מְקַלֵּל גַּם אִמּוֹ עִמּוֹ וְכֵן לְהֵפֶךְ, וְהַטַּעַם לְצַד שֶׁהָאָב וְהָאֵם הֵם גּוּף אֶחָד, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כד.): אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וּכְפִי זֶה בֵּין הַנַּעֲשֶׂה לְאֶחָד מֵהֶם אוֹ הַנַּעֲשֶׂה מֵאֶחָד מֵהֶם לִבְנֵיהֶם יֵחָשֵׁב לִשְׁנֵיהֶם יַחַד. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁיַּעֲנִישׁ ה׳ לָאִישׁ לְהָמִית אִשְׁתּוֹ, דִּכְתִיב (משלי כב:כז) ״לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ״.
ויקרא כ:כב · פירוש א
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כׇּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹא־תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ׃
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם אַחֶרֶת פָּסוּק זֶה, הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר כֵּן בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יח:כו), נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר הַמִּצְווֹת לְבַל יִתְבַּטְּלוּ בֵּין מֵהֶם בֵּין מִזּוּלָתָם, וּבָזֶה לֹא תָקִיא הָאָרֶץ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא יִהְיוּ נִשְׁמָרִים הַמִּצְווֹת תָּקִיא הָאָרֶץ גַּם הַשּׁוֹמְרִים, עַל שֶׁלֹּא מִחוּ בְּשֶׁלֹּא שָׁמְרוּ.
ויקרא כב:יב · פירוש ו
וּבַ֨ת־כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תִהְיֶ֖ה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר הִ֕וא בִּתְרוּמַ֥ת הַקֳּדָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃
עוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הַהַשָּׂגָה בְּהַעֲלָאָה זוֹ תְּסוֹבֵב שֶׁיִּשְׁלַח אָדָם יָדוֹ וְיֵהָנֶה כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה בְּשֶׁלּוֹ, וְהוּא סוֹד (תהלים קכח:ב) ״יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ״, פֵּרוּשׁ הָאֹשֶׁר שֶׁלְּךָ וְהַטּוֹב שֶׁלְּךָ, וְהוּא מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ קֹדֶם בִּיאָתָהּ לָעוֹלָם הַזֶּה אוֹכֶלֶת כְּבַת בּוֹגֶרֶת, וּבַחֲזָרָתָהּ כְּבַת נְשׂוּאָה.
ויקרא כב:יב · פירוש ט
וּבַ֨ת־כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תִהְיֶ֖ה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר הִ֕וא בִּתְרוּמַ֥ת הַקֳּדָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃
עוֹד יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הַמְּסֻבָּב מֵחֵטְא הָאָדָם גַּם כֵּן יִשְׁתַּנֶּה כְּפִי מַה שֶּׁהִיא בְּחִינַת הָאָדָם, כִּי אֵינוֹ דוֹמֶה פְּגָם אֲשֶׁר יְסוֹבֵב לַנֶּפֶשׁ כִּפְגָם הָרוּחַ וּשְׁאָר הַדְּרָגוֹת, כִּי פְּגָם הַנֶּפֶשׁ יְסוֹבֵב כִּלְיוֹנוֹ בְּסוֹד (יחזקאל יח:ד) ״הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָמוּת״, וּפְגָם הָרוּחַ אֲפִלּוּ לֹא יְסוֹבֵב אֶלָּא כְּתָמִים וּנְגָעִים יֵחָשֵׁב פְּגָם גָּדוֹל, וְלָזֶה יְצַוֶּה ה׳ עָלָיו ״וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ״ וְדָרְשׁוּ רַזַ״ל (שבת קנב:) תְּנָה לוֹ כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לְךָ, שֶׁזּוּלַת זֶה נִדְבָּקִים בָּהּ סִרְכֵי הַטֻּמְאָה וִיסַבּוּהָ לִגְיוֹנֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְיִמְנָעוּהָ מִשּׁוּב אֶל מְקוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן. וּפְגָם הַנְּשָׁמָה הֲגַם שֶׁלֹּא יַגִּיעָהּ כַּשִּׁעוּר הַנִּזְכָּר אֶלָּא יִפְחַת אוֹרָהּ מִמַּה שֶּׁהָיָה תְּכַסֵּהוּ כְּלִמָּה, כִּי הַכֹּל כְּפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. וּפְגָם נְשָׁמָה לַנְּשָׁמָה הֲגַם שֶׁלֹּא יַגִּיעַ עָלֶיהָ מֵהַפְּגָם וְלֹא הַפְחָתַת אוֹרָהּ אֶלָּא שֶׁיְּסוֹבֵב שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּתִּקּוּנִים (תיקון ע׳) בְּסוֹד פָּסוּק ״לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן״ שֶׁמְּדַבֵּר הַכָּתוּב בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה לַנְּשָׁמָה וּכְשֶׁבָּא אָדָם לִידֵי חֵטְא מִסְתַּלֶּקֶת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לָהּ אָוֶן, וְסִלּוּקָהּ זֶה תַּקְפִּיד עָלָיו כְּפִי עֵרֶךְ מַעֲלָתָהּ, הָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִמְאַכְסֵן מֶלֶךְ בְּבֵיתוֹ וְחוֹזֵר בּוֹ וּמְגָרְשׁוֹ.
ויקרא כב:טז · פירוש א
וְהִשִּׂ֤יאוּ אוֹתָם֙ עֲוֺ֣ן אַשְׁמָ֔ה בְּאׇכְלָ֖ם אֶת־קׇדְשֵׁיהֶ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃ {פ}
וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם וְגוֹמֵר. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁלֹּא יִפְרְעוּ קֶרֶן וְחֹמֶשׁ יַגְדִּילוּ גֶּדֶר הָאָשָׁם שֶׁעָשׂוּ בְּשׁוֹגֵג לִקָּרֵא מֵזִיד שֶׁהוּא עָוֹן, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם לְתַקֵּן וְאֵינָם מְתַקְּנִין. וְהוּא אָמְרוֹ וְהִשִּׂיאוּ, פֵּרוּשׁ יְנַשְּׂאוּ אוֹתָם, פֵּרוּשׁ הֵם שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר עָוֹן אֶת שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא אַשְׁמָה. וְאָמְרוֹ בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁיֵּחָשֵׁב לָהֶם מֵזִיד אֲכִילַת הַקֳּדָשִׁים שֶׁאָכְלוּ, לֹא הֲזָדַת מְנִיעַת הַפֵּרָעוֹן. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה:
ויקרא כג:כז · פירוש א
אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֩דֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהֹוָֽה׃
יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בְּלֹא אֶמְצָעוּת קְרִיאָתָם אוֹתוֹ קֹדֶשׁ, וּבְלֹא עִנּוּי שֶׁמִּתְעַנִּים בּוֹ, הוּא יוֹם כִּפּוּר מִצַּד עַצְמוֹ. וּמֵעַתָּה יֵשׁ שָׂכָר לְמִצְוַת קְרִיאַת קֹדֶשׁ וְעִנּוּי בּוֹ, מִלְּבַד רֶוַח הַכַּפָּרָה.
ויקרא כד:כג · פירוש א
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֖וֹ אָ֑בֶן וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, מַה מְקוֹם ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ״ וְגוֹ׳ אַחַר שֶׁאָמַר ״וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל וְגוֹ׳ וַיִּרְגְּמוּ אוֹתוֹ אָבֶן״, הֲרֵינִי רוֹאֶה שֶׁעָשׂוּ אֶת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳? וְיֵשׁ לוֹמַר, לְצַד שֶׁהָיָה הַדָּבָר עַל יְדֵי מְרִיבָה וּמַחְלוֹקֶת שֶׁהָיְתָה בֵּין הַיִּשְׂרְאֵלִי וּבֵין בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית, יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁעָשׂוּ בּוֹ מִשְׁפָּט כָּתוּב לְאֶמְצָעוּת גַּם כֵּן טִינָא שֶׁבַּלֵּב, לָזֶה אָמַר עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד מִצְוַת ה׳ הוּא שֶׁעָשׂוּ.
ויקרא כו:ב · פירוש ג
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {פ}
וְסָמַךְ לְאַזְהָרָה זוֹ אָמְרוֹ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ״ה) לֹא נֶחְרַב הַבַּיִת אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ מִצְוַת שְׁבִיעִית, וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (ויקרא כו:לד) ״אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ״, וְהוּא עַצְמוֹ אָמְרוֹ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ שֶׁלֹּא תְּסַבְּבוּ לְהַחְרִיבוֹ כְּשֶׁלֹּא תְּקַיְּמוּ מִצְוַת הַשַּׁבָּתוֹת. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הֲגַם שֶׁה׳ מַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל בֵּיתוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְחַלְּלָהּ לְכַפָּרַת עָוֹן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים עט) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף״, עִם כָּל זֶה עַל הַכֹּל יָבִיא ה׳ בְּמִשְׁפָּט כָּל הַמְּסַבֵּב בְּחֶטְאוֹ אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה בְּיוֹם הַמִּשְׁפָּט הַנּוֹרָא כְּשֶׁיַּעֲמֹד בַּעַל הַבַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ וְיִתְבַּע הָאִישׁ הַמְּגָרֵשׁ. וּמַה גַּם לְמַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (הושע יא) ״לֹא אָבוֹא בְּעִיר״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א א:) נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כו׳, אָנָה יוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתוֹ וּמַה מַעֲנֶה בִּלְשׁוֹנוֹ וּמַה גְּמוּל יַעֲרִיכֶנּוּ. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַכָּתוּב כָּאן בְּאָמְרוֹ ״וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״ כִּי עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, וִישַׁעֵר מִזֶּה עֹנֶשׁ הַשְּׁמִיטָה לְשָׁמְרָהּ.
ויקרא כו:ג · פירוש כא
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג.) חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְהוּא מַאֲמָרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ לְשׁוֹן עָתִיד, פֵּרוּשׁ, תַּחְשְׁבוּ לָלֶכֶת וְגוֹ׳, תִּשְׁמְרוּ גַּם כֵּן תַּחְשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת שְׁמִירָה, וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם פֵּרוּשׁ, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ כְּבָר עֲשִׂיתֶם אוֹתָם:
ויקרא כו:ד · פירוש א
וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃
וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם – צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי״ בְּוָא״ו הַמּוֹסִיף וְלֹא קָדַם לָזֶה יִעוּד אַחֵר. וּלְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ ״אִם בְּחֻקֹּתַי״ שֶׁיֵּשׁ גְּזֵרָה בְּתֵבַת ״תֵּלֵכוּ״ יֻצְדַּק לוֹמַר ״וְנָתַתִּי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. גַּם יִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁיֵּשׁ לְהָעִיר עוֹד, כִּי מִפְּשַׁט הַכָּתוּב מַשְׁמַע שֶׁשְּׂכַר עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, אִם כֵּן שְׂכַר מִצְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא וְיֵצֵא אָדָם נָקִי מִשְּׂכַר עֲבוֹדָתוֹ, וּבְמַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וְנָתַתִּי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו הֵעִיר אוֹתָנוּ שֶׁקָּדְמוּ יִעוּדִים אֲחֵרִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם מַה שֶׁרָמַזְתִּי בְּפָסוּק ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״.
ויקרא כו:ד · פירוש ב
וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃
אוֹ יֹאמַר, לְצַד שֶׁשְּׂכַר עוֹלָם הָעֶלְיוֹן רוּחָנִי וְאֵין יִעוּדָיו נִתְפָּסִים בַּנִּרְשָׁם וְלֹא בְּדִבּוּר, לָזֶה רָמְזוּ בְּמַה שֶׁהוֹסִיף וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן לוֹמַר כִּי יֵשׁ שָׂכָר אַחֵר, וּמוֹסִיף עוֹד לִתֵּן גִּשְׁמֵיכֶם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר גִּשְׁמֵיכֶם כְּאִלּוּ הֵם שֶׁלָּכֶם, לֹא בְּעַד שְׂכַר מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֶלָּא לְצַד שֶׁהֵם מַעֲמִידֵי עוֹלָם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְכוּ׳ זוֹכִים בְּשֶׁלָּהֶם. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם הִתִּיר מָמוֹנָם לְיִשְׂרָאֵל (בבא קמא לח.), כִּי יִשְׂרָאֵל קָנוּ הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, וְהֵן הַגּוֹיִם כְּנִכְסֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
ויקרא כו:ד · פירוש ג
וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר, שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא נוֹתֵן בְּתוֹרַת ״גִּשְׁמֵיכֶם״ מַתָּנָה, אֵינוֹ מְחַשֵּׁב הַדָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, אֶלָּא כְּאִלּוּ הַדָּבָר שֶׁלָּכֶם.
ויקרא כו:ה · פירוש א
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ וְגוֹ׳. זוֹ בִּרְכַּת הַתְּבוּאָה אַחַר שֶׁנִּתְלְשָׁה, כְּדֶרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא מב.) הַבָּא לָמוֹד גָּרְנוֹ יֹאמַר יְהִי רָצוֹן וְכוּ׳, הֲרֵי כִּי יֵשׁ בִּרְכַּת ה׳ אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁעָשׂוּי גֹּרֶן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ״, שֶׁיִּתְרַבֶּה הַצּוֹמֵחַ עַד גְּבוּל זֶה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּהַר בְּפָסוּק ״וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה״ (ויקרא כה:כא).
ויקרא כו:ה · פירוש ב
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
וַאֲכַלְתֶּם וְגוֹ׳ לָשֹׂבַע. זוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בַּבֶּטֶן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים): אוֹכֵל קִמְעָא וּמִתְבָּרֶכֶת בְּמֵעָיו.
ויקרא כו:ה · פירוש ג
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ לָכֶם דָּבָר הָרָגִיל לִהְיוֹת בִּבְנֵי אָדָם, כִּי יִרְבֶּה טוּבָם וּמְזוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁמִּתְמַלֵּאת תַּאֲוָתָם בָּזֶה וְלֹא יַעַצְרוּ כֹּחַ לְמֵיכַל לָשׂוֹבַע, אֶלָּא ״וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע״ – אֲכִילָה מְרֻבָּה כְּדֵי שְׂבִיעָה.
ויקרא כו:ה · פירוש ד
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה ז.): ״רְוָחָא לִבְסוּמֵי שְׁכִיחָא״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַאֲכַלְתֶּם וְגוֹ׳ לָשֹׂבַע״ – שֶׁיִּהְיֶה לַחְמְכֶם עָרֵב כָּל כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ יִהְיוּ שְׂבֵעִים יֹאכְלוּהוּ.
ויקרא כו:ה · פירוש ה
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
עוֹד דִּקְדֵּק לוֹמַר לַחְמְכֶם, שֶׁאֵינָם צְרִיכִין לִפְתָּן לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת, אֶלָּא הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ עָרֵב לַנֶּפֶשׁ לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ כְּדֵי שְׂבִיעָה:
ויקרא כו:ה · פירוש ו
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ע.) אֲכִילָה גַּסָּה הוּא סַם הַמָּוֶת לַגּוּף, וְהִבְטִיחַ ה׳ שֶׁיֹּאכְלוּ לַחְמָם לָשׂוֹבַע אֲפִילוּ יִהְיוּ שְׂבֵעִים יֹאכְלוּ וְלֹא יַזִּיקוּם:
ויקרא כו:ה · פירוש ז
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בַּפֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֻׁמָּן, כְּאָמְרָם בַּמִּשְׁנָה (סוטה מח.) טַעַם הַפֵּרוֹת וְשֻׁמַּן הַפֵּרוֹת. וְהִנֵּה כָּל הָאוֹכֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֻׁמָּן, אָדָם אוֹכֵל מִמֶּנּוּ וּמַרְגִּישׁ בִּכְדֵי שְׂבִיעָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּל אוֹכֶל שֶׁאֵין שֻׁמָּן, הֲגַם שֶׁיֹּאכַל אָדָם וּמְמַלֵּא בִּטְנוֹ אֵין הֶרְגֵּשׁ הַשּׂוֹבַע בְּמֵעָיו, וְאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים הַנִּרְגָּשִׁים לְכָל מַרְגִּישׁ כַּיָּדוּעַ. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּאן בְּמַאֲמַר וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ לֶחֶם לְבַד הַיּוֹצֵא מִן הָאָרֶץ יַרְגִּישׁוּ בַּאֲכִילָתוֹ הַשּׂוֹבַע, כִּי יֵשׁ בּוֹ שֻׁמָּן הַסּוֹעֵד לְבַב אֱנוֹשׁ.
ויקרא כו:ה · פירוש ח
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. יִרְצֶה, כִּי לְצַד שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן יְכוֹלִין לְהִתְקַיֵּם וְאֵין טוֹבָתָם טוֹבָה, וּכְגוֹן אִם הָיוּ טְרוּדִין בְּמִלְחָמוֹת וְשָׁנָה חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים וְשָׁנָה אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר וּמַשְׁלֶמֶת שָׁנָה לְשָׁנָה, אִם כֵּן אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם״ – אֵין מַטְרִיד אֶתְכֶם וְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם הַבְּרָכָה הָאֲמוּרָה. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְכֶם, פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי הִיא אַרְצְכֶם וְאֵין לְזָרִים אִתְּכֶם בָּהּ, וּבָזֶה לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֲפִלּוּ מֵחוּשׁ וְתֵשְׁבוּ בֶּטַח.
ויקרא כו:ה · פירוש ט
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא תִּטְרְחוּ אַתֶּם בַּקָּצִיר וּבַבָּצִיר, אֶלָּא זָרִים יַעַבְדוּ וְאַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּקָתֶדְרָא, וְאָמְרוֹ ״לָבֶטַח״ – שֶׁאֵין מֵחוּשׁ עַל הַקִּנְיָן הֱיוֹתוֹ בְּיַד עוֹבְדִים.
ויקרא כו:ו · פירוש ב
וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃
וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהִבְטִיחָם ה׳ שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים בֶּטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וּתְאֵנָתוֹ, מִזֶּה יְסֻבַּב שֶׁהַדְּרָכִים הָרְחוֹקִים קְצָת מִן הַיִּשּׁוּב תִּתְמַעֵט בָּהֶם רֶגֶל דּוֹרֶכֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן יִמָּצְאוּן שָׁם חַיּוֹת הַמִּדְבָּרִיּוֹת וְיִתְקָרְבוּ לָבֹא אֶל הַיִּשּׁוּב. לָזֶה אָמַר וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ, אֶרֶץ אֲשֶׁר בָּא בָּהּ הַמֵּחוּשׁ שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ חַיָּה רָעָה שֶׁהוּא מָקוֹם הַקָּרוֹב לַיִּשּׁוּב, וְלָזֶה לֹא אָמַר בְּאַרְצְכֶם כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר בְּסָמוּךְ מִלְּפָנֶיהָ וּמִלְּאַחֲרֶיהָ.
ויקרא כו:ז · פירוש א
וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃
וּרְדַפְתֶּם אֶת אוֹיְבֵיכֶם. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁהִבְטִיחַ בְּשָׁלוֹם וּבְבִטְחָה מַה מָקוֹם לוֹמַר כֵּן? אָכֵן יִרְצֶה כִּי מַה שֶׁהִבְטִיחַ הוּא מִמַּה שֶׁמֵּהָאוּמּוֹת לָהֶם שֶׁלֹּא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ, אֲבָל לֹא מִמַּה שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל לָאוּמּוֹת. וְזוֹ הִיא עִקַּר נֵס הַהַבְטָחָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כִּי הַשָּׁלוֹם וְהַהַבְטָחָה הוּא שֶׁגַּם הֵם לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ לָאוּמּוֹת וְנִמְצְאוּ כְּגוֹמְלִין, תַּלְמוּד לוֹמַר וּרְדַפְתֶּם וְגוֹ׳, כִּי אַתֶּם תִּרְדְּפוּ אוֹתָם וּתְאַבְּדוּם, וְאַף עַל פִּי כֵן תֵּשְׁבוּ לָבֶטַח וּבְשָׁלוֹם וְלֹא תַעֲבֹר חֶרֶב בְּאַרְצְכֶם. וּמַה שֶׁקָּרָא אוֹתָם הַכָּתוּב אוֹיְבִים, לֹא לְצַד שֶׁהֵם בָּאִים לָצוּר עַל עִיר הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאִם כֵּן אֵין בֶּטַח וְאֵין שָׁלוֹם לְיוֹשְׁבֶיהָ, אֶלָּא קָרָא אוֹתָם אוֹיְבִים לְצַד אוֹיְבֵי ה׳, רִשְׁעֵי הַגּוֹיִם נִקְרָאִים אוֹיְבֵי ה׳ וְאוֹיְבֵינוּ, גַּם לְצַד שֶׁיּוֹדֵעַ ה׳ כִּי כָל הָאוּמּוֹת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל בַּטֶּבַע הַמִּתְקַנֵּא, וְהִיא שִׂנְאָה יְסוֹדִית וְאֵין לָהּ תְּמוּרָה.
ויקרא כו:ח · פירוש א
וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃
וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שֶׁיִּפְּלוּ הָאוֹיְבִים לְפָנֵינוּ וְכוּ׳ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, שֶׁמַּשְׁמַע אֲפִלּוּ רִבּוֹא לִפְנֵי שְׁנַיִם, אִם כֵּן מַה מָקוֹם לוֹמַר ״וְרָדְפוּ ה׳ מֵאָה״? אֵין זֶה אֶלָּא מְמַעֵט מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה.
ויקרא כו:ח · פירוש ב
וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃
אָכֵן יִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה דַּף י״א וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל ״לְעוֹלָם״ וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי מָצִינוּ מִדַּת פֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה מִמִּדָּה טוֹבָה, דִּכְתִיב (דברים לב:ל) ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה״ גַּבֵּי מִדַּת פֻּרְעָנוּת, וְגַבֵּי מִדָּה טוֹבָה כְּתִיב ״וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה״? וְיֵשׁ לוֹמַר דְּגַבֵּי מִדַּת פֻּרְעָנוּת מַיְירֵי רְדִיפָה וְלֹא הֲרִיגָה, אֲבָל הָכָא כְּתִיב ״וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה״ וְסֵיפָא דִּקְרָא ״וְנָפְלוּ אוֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב״, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְקָשֶׁה לִי עַל דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן טז:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים וְגוֹ׳ עַל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אַחַת״, שֶׁהָיָה זוֹרֵק חֵץ וּמַפִּיל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אַחַת, וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ עַל מָאתַיִם, דִּכְתִיב ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ, ״רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי״, עַד כָּאן. וּלְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת דְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״ מְדַבֵּר בִּרְדִיפָה בְּלֹא הֲרִיגָה, לָמָּה הָיָה מִתְאַנֵּחַ דָּוִד עַל שֶׁלֹּא הָיָה הוֹרֵג אֶלֶף דִּכְתִיב ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״, הֲלֹא פָּסוּק זֶה אֵינוֹ מְדַבֵּר בַּהֲרִיגָה?
ויקרא כו:ח · פירוש ג
וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃
אֲשֶׁר עַל כֵּן נִרְאֶה דְּבֵין פָּסוּק ״וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה״ בֵּין פָּסוּק ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״ (דברים לב:ל) אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּהֲרִיגָה. וּמַה שֶׁהִקְשׁוּ זַ״ל נִרְאֶה לְתָרֵץ עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִכֶּם״ – מִן הַחַלָּשִׁים שֶׁבָּכֶם וְלֹא מִן הַגִּבּוֹרִים שֶׁבָּכֶם, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״וְלֹא מִן הַגִּבּוֹרִים״? אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁבָּא לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא לְפָרֵשׁ בִּדְבָרָיו שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר אֲפִלּוּ מִן הַחַלָּשִׁים, לָזֶה פֵּרֵשׁ ״לֹא מִן הַגִּבּוֹרִים״. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לֹא קַשְׁיָא, כִּי בְּפָסוּק זֶה לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא בִּרְכַּת הַחַלָּשִׁים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּרְדְּפוּ חֲמִשָּׁה מֵאָה וְגוֹ׳, וְחַלָּשִׁים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינָם אֲפִלּוּ עוֹרְכֵי מִלְחָמָה. וּמַה שֶׁאָמַר הַפָּסוּק ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״ מְדַבֵּר בַּגִּבּוֹרִים, וְאָמְרוֹ ״אֶחָד״ נִתְכַּוֵּן לוֹמַר הַמְּיֻחָד שֶׁהוּא הַגִּבּוֹר, וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר הַדְרָגָה זוֹ בְּיִשְׂרָאֵל כִּי יִלָּמֵד מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, שֶׁהֲרֵי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה.
ויקרא כו:ח · פירוש ד
וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃
וּמֵעַתָּה שְׁנֵי דְּבָרִים צִוָּה ה׳ לְטוֹב לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: הָאֶחָד לֹא הִגְבִּיל בָּהּ שִׁעוּר, וְהֵם גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר בְּפָסוּק אֶחָד ״וּרְדַפְתֶּם אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ וְגוֹ׳ לֶחָרֶב״. וְאִם נַפְשְׁךָ עָגְמָה עָלֶיךָ לָדַעַת שִׁעוּר, צֵא וּלְמַד מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״, וּכְלָל גָּדוֹל הוּא כִּי מִדָּה טוֹבָה גְּדוֹלָה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, וּלְפָחוֹת בְּהַשְׁוָאָה, כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחוּ הַתּוֹסָפוֹת (סוטה יא.) זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵהַהִיא שֶׁאָמְרוּ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָסַק כָּל הַשָּׁנָה, וְהוֹכִיחוּ מֵהָאָמוּר בְּפָרָשַׁת מְרַגְּלִים וְגוֹ׳ (במדבר יד:לד) ״אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ יוֹם לַשָּׁנָה״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁאֵין הֶכְרֵחַ לִהְיוֹת גְּדוֹלָה אֶלָּא שֶׁלֹּא תִמָּצֵא פְּחוּתָה מִמֶּנָּה בָּעִנְיָן, בְּהֶכְרֵחַ תִּתְחַיֵּב לוֹמַר שֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יַהֲרֹג אֶלֶף לְפָחוֹת. וְלָזֶה הָיָה דָּוִד מִתְאַנֵּחַ עַל תַּשְׁלוּם הָאֶלֶף כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְרֻבָּה, כִּי דָּוִד הָיָה אֶחָד הַמְּיֻחָד.
ויקרא כו:ח · פירוש ה
וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃
וְתִמְצָא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים א׳ סִימָן י״ב, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״אֵלֶּה מִבְּנֵי גָד רָאשֵׁי הַצָּבָא, אֶחָד לְמֵאָה הַקָּטָן וְהַגָּדוֹל לְאָלֶף״. הִנֵּה לְפָנֶיךָ כִּי מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה רְבָבָה הֵם הַחַלָּשִׁים, וּבָזֶה גִּלָּה כִּי מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״ (דברים לב:ל), יִרְצֶה לוֹמַר אֶחָד הַמְּיֻחָד, לֹא מֵהַפְּחוּתִים. וּמֵעַתָּה הִרְוַחְנוּ קֻשְׁיַת יִתּוּר פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר ״וּרְדַפְתֶּם אֶת אוֹיְבֵיכֶם״, שֶׁמְּדַבֵּר בַּגִּבּוֹרִים וְלֹא אָמַר שִׁעוּר, כִּי אֵין שִׁעוּר לָהֶם, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וּלְפָחוֹת אֶחָד לְאֶלֶף כָּאָמוּר בַּקְּלָלָה ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״. וְהִנִּיחַ ה׳ הַדָּבָר סָתוּם, שֶׁאֵין כָּל הַגִּבּוֹרִים שָׁוִים, וְאֵין כָּל הַזְּכֻיּוֹת שָׁווֹת, וְאֵין כָּל הַזְּמַנִּים שָׁווֹת. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֶחָד יִרְדֹּף רִבּוֹא, אֶלָּא לְפָחוֹת אֶחָד אֶלֶף.
ויקרא כו:ח · פירוש ו
וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃
וְנָפְלוּ אוֹיְבֵיכֶם וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר דָּבָר זֶה פַּעֲמַיִם. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ (תורת כהנים) שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיִּפְּלוּ אִישׁ בְּחֶרֶב רֵעֵהוּ. וְנִרְאֶה עוֹד לוֹמַר, לְפִי שֶׁעָשָׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין רְדִיפַת ה׳ לִרְדִיפַת מֵאָה, הוֹסִיף עוֹד לוֹמַר שֶׁהוּא הַדִּין אִם יִהְיֶה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל תִּגְדַּל הַנְּפִילָה בְּאוֹיְבֵיהֶם כְּשִׁעוּר הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין חֲמִשָּׁה לְמֵאָה, יִהְיֶה כְּמוֹ כֵן בֵּין מֵאָה לְאֶלֶף. וְהוּא אָמְרוֹ ״לֶחָרֶב״, פֵּרוּשׁ לְשִׁעוּר מִנְיַן חֶרֶב נוֹקֶמֶת.
ויקרא כו:ט · פירוש א
וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃
וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וּפָנִיתִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ב.) שָׁלֹשׁ מַפְתְּחוֹת בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא שֶׁל לֵידָה. לָזֶה כְּשֶׁרָצָה לוֹמַר ״וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם״ אָמַר ״וּפָנִיתִי״, שֶׁהוּא יִפְנֶה עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן גַּם כֵּן בְּמַאֲמַר וְהִרְבֵּיתִי עַל מַפְתֵּחַ הַפַּרְנָסָה, כִּי בְּפַרְנָסָה קוֹמָתָם גְּדֵלָה, וְאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. וּבְמַאֲמַר וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צ.) שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה לְשׁוֹכְנֵי עָפָר לְהַחֲיוֹתָם, וְהוּא מַפְתֵּחַ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּם אָמַר ״וּפָנִיתִי״ וְגוֹ׳:
ויקרא כו:ט · פירוש ג
וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (שמואל ב ו:י) ״וְלֹא אָבָה דָוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֲרוֹן ה׳ וְגוֹ׳ וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עוֹבֵד וְגוֹ׳ וַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת עוֹבֵד״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג.) אִשְׁתּוֹ וּשְׁמוֹנֶה כַּלּוֹתֶיהָ יָלְדוּ שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד, דִּכְתִיב (דברי הימים א כו:ח) ״פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם״ עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת פְּנִיַּת ה׳ אֲלֵיהֶם יִשְׁתַּלְשֵׁל הַדָּבָר מֵעַצְמוֹ לְהַרְבּוֹת אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל לְבֵית עוֹבֵד כְּשֶׁהִטָּה אֵלָיו אֲרוֹן ה׳. וְאָמְרוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם לְשׁוֹן מַעֲלָה וְרַבָּנוּת, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיוּ מְרֻבִּים כָּל כָּךְ, וּמִדְּרָכִים הָרְגִילִים בַּנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם כָּל הַמִּתְרַבֶּה יִמְעַט עֶרְכּוֹ, כַּאֲשֶׁר הִרְחַבְנוּ בֵּאוּר פְּרָט בְּחִינָה זוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (שמות א:ט, במדבר יג:יח), אַף עַל פִּי כֵן ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״. וְאָמְרוֹ וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם הִבְטִיחָם מַה שֶׁהִבְטִיחַ הַנָּבִיא, דִּכְתִיב (ישעיהו נט:כא) ״וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה׳ וְגוֹ׳ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא תִפָּסֵק תּוֹרָה מִזַּרְעָם. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּרִית הַהֲטָבָה שֶׁיְּחַדֵּשׁ הַבְּרִית עִמָּהֶם מִלְּבַד בְּרִית הָאָבוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי״ שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם אֲקַיֵּם אוֹתָהּ אִתְּכֶם מֵחָדָשׁ.
ויקרא כו:י · פירוש א
וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ׃
וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא תִּתְעַפֵּשׁ הַתְּבוּאָה וְלֹא תִהְיֶה נִרְקֶבֶת אוֹ תִּפָּסֵד מֵאֲכִילַת הַפּוֹלִיטִיקִין, אֶלָּא אַדְרַבָּה תִּבְחֲרוּ לֶאֱכוֹל הַיּוֹתֵר יָשָׁן, וְהוּא מַה שֶׁכָּפַל לוֹמַר ״יָשָׁן נוֹשָׁן״.
ויקרא כו:י · פירוש ב
וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ׃
וְאָמְרוֹ וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ, פֵּרוּשׁ, לֹא תוֹצִיאוּ אוֹתוֹ לְצַד שֶׁנִּתְיַשֵּׁן וְנִפְסַד, אֶלָּא מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ אוֹתוֹ. וְטַעַם שֶׁכָּתַב דָּבָר זֶה כָּאן וְלֹא בִּמְקוֹמוֹ לְמַעְלָה כְּשֶׁהִזְכִּיר בִּרְכַּת הַתְּבוּאָה וּבִרְכַּת הָאָרֶץ, נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לְהַגְדָּלַת הַטּוֹבָה, שֶׁהֲגַם שֶׁיַּפְרֶה וְיַרְבֶּה אוֹתָם, אַף עַל פִּי כֵן תִּהְיֶה לָהֶם הַפְלָגַת הַטּוֹב שֶׁיֹּאכְלוּ יָשָׁן וְגוֹ׳, מַה שֶׁאֵינוֹ כָּל כָּךְ כְּשֶׁהָאוֹכְלִים מוּעָטִים, שֶׁאָז אֲפִלּוּ מֵהַמִּעוּט יֹאכְלוּ יָשָׁן נוֹשָׁן.
ויקרא כו:יא · פירוש ד
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַפָּרָשָׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בַּהֲכָנוֹת עוֹלָם הַזֶּה גַּם בִּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, וְהִתְחִיל בְּבִרְכַּת הַלֶּחֶם וְאָמַר וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, שֶׁהוּא הֲכָנַת הַמָּזוֹן וְהַפַּרְנָסָה וְהַבֶּטַח בָּאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ״. עַד כָּאן כָּלַל כָּל הֲכָנַת עוֹלָם הַזֶּה.
ויקרא כו:טו · פירוש ז
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁהַכָּתוּב יְדַבֵּר כְּנֶגֶד הַדְּרָגוֹת שֶׁיִּהְיוּ בִּכְלָלוּת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת: הָאֶחָד הֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָעוֹמְדִים עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, וּכְנֶגֶד כַּת זוֹ אָמַר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְגוֹ׳, כִּי הַכַּת הַצַּדִּיקִים צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת ה׳ וּלְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה, וְאִם יְזַלְזְלוּ אֲפִלּוּ בְּעָנָף קָטָן הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֵיכִי דָמֵי חִלּוּל ה׳? כְּגוֹן אֲנָא דְּמַסְגֵּינָא אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא צִיצִית וּתְפִלִּין וּבְלֹא תוֹרָה. וּכְנֶגְדָּם אָמַר הַכָּתוּב וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, פֵּרוּשׁ, לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְווֹת כְּלָלוֹתֵיהֶם וּפְרָטוֹתֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם, שֶׁחֶסְרוֹן מְעַט יֵחָשֵׁב לְזָדוֹן גָּדוֹל. וְיֵשׁ כַּת אַחֶרֶת שֶׁאֵינָם בְּנֵי תוֹרָה אֲבָל הֵם מֻשְׂכָּלִים וְיוֹדְעִים הַכָּרַת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, כְּנֶגְדָּם אָמַר וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, כִּי לְאֵלּוּ יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב אֲפִלּוּ עַל בִּטּוּל מִצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם וְיֵחָשֵׁב לָהֶם לִזְדוֹנוֹת, אֲבָל עַל בִּטּוּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁנֶּעֱנָשִׁים עֲלֵיהֶם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יַשִּׂיגֵם כְּמוֹ כֵן הָעֹנֶשׁ. וְיֵשׁ כַּת אַחֶרֶת שֶׁהֵם הַסְּכָלִים שֶׁבְּעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תַשִּׂיג יְדִיעָתָם לְהַכְרִיחַ קִיּוּם הַחֻקִּים שֶׁבַּתּוֹרָה, וּכְנֶגְדָּם אָמַר וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, כִּי אֵלּוּ לֹא יֵעָנְשׁוּ עֹנֶשׁ גָּדוֹל הָאָמוּר בָּעִנְיָן אֶלָּא עַל בִּטּוּל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁהֵם מֻסְבָּרִים לְשֵׂכֶל אֱנוֹשׁ, אֲבָל עַל הַחֻקִּים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּעָנְשׁוּ עֲלֵיהֶם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, נִדּוֹנִים בָּהֶם כְּשׁוֹגְגִים וּכְשׁוֹטִים הָאֲנוּסִים שֶׁעָנְשָׁם קַל עַד מְאֹד.
ויקרא כו:טו · פירוש ח
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
לִבְלְתִּי עֲשׂוֹת. כָּאן רָשַׁם ה׳ תְּנַאי, שֶׁלֹּא יָבִיא כָּל הָעֹנֶשׁ הָאָמוּר אֶלָּא אִם עוֹדָם מַסְכִּימִים בְּדַעְתָּם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הָרַע ״לִבְלְתִּי עֲשׂוֹת״ וְגוֹ׳, אֲבָל אִם דַּעְתָּם לַחֲזֹר, אוֹ הֲגַם שֶׁאֵין דַּעְתָּם לַחֲזֹר אֶלָּא שֶׁהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, יַאֲרִיךְ ה׳ אַפּוֹ לָהֶם עַד שׁוּבָם אֵלָיו, וְלֹא יָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הָרָעָה הַכְּתוּבָה.
ויקרא כו:טו · פירוש ט
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. נִתְכַּוֵּן לְהַתְנוֹת עוֹד שֶׁלֹּא יָבִיא כָּל הָעֹנֶשׁ אֶלָּא לָעוֹבֵר לְהַכְעִיס, כְּאָמְרוֹ ״לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי״, אֲבָל לָעוֹבֵר לְתֵיאָבוֹן לֹא יָבֹא לִכְלַל הָעֳנָשִׁים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים): ״וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ״ וְגוֹ׳ – יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד אֲבָל עוֹשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלֹא תַעֲשׂוּ״, יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד וְלֹא עוֹשֶׂה אֲבָל אֵינוֹ מוֹאֵס בַּאֲחֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ״ וְגוֹ׳, כָּל שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד אֵינוֹ עוֹשֶׂה, וּמוֹאֵס בַּאֲחֵרִים הָעוֹשִׂים, וְשׂוֹנֵא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דִּכְתִיב ״תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם״, וּלְבַסּוֹף אֵינוֹ מַנִּיחַ אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת דִּכְתִיב ״לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת״, וּלְבַסּוֹף כּוֹפֵר בָּעִקָּר דִּכְתִיב ״לְהַפְרְכֶם״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא יָבֹא עֹנֶשׁ הָאָמוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לַגָּדֵר הָאַחֲרוֹן שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב גָּדֵר הָאַחֲרוֹן לְבַד, בָּא לְהוֹדִיעַ סִבַּת הַסִּבּוֹת שֶׁתְּסוֹבֵב לָאָדָם לָבֹא לְמִדָּה זוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וּמִמַּשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים תַּשְׂכִּיל כִּי בְּהִכָּשֵׁל בָּרִאשׁוֹנָה יִתְגַּלְגֵּל וְיֵרֵד מַטָּה מַטָּה עַד מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה. וּמֵעַתָּה יוּבַן מַאֲמַר הַנָּבִיא (ירמיה ט:יב) ״עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי״ שֶׁהִיא סִבָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאוּ כָּל פְּרָטִים הָרָעִים רַחֲמָנָא לִצְּלַן.
ויקרא כו:טז · פירוש א
אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ אֹיְבֵיכֶֽם׃
אַף אֲנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, גַּם מִדַּת הָרַחֲמִים תַּסְכִּים עַל הַקְּלָלוֹת עִם מִדַּת הַדִּין.
ויקרא כו:טז · פירוש ב
אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ אֹיְבֵיכֶֽם׃
וְהִפְקַדְתִּי וְגוֹ׳ הַשַּׁחֶפֶת וְגוֹ׳. בָּחַר ה׳ בְּמִין קְלָלוֹת אֵלּוּ כְּנֶגֶד מִדָּתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים, וּלְצַד שֶׁעִקַּר עֲוֹנָם הִיא מְנִיעַת עֵסֶק הַתּוֹרָה מָדַד לָהֶם בַּמִּדָּה עַצְמָהּ, וְהִנֵּה הַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לָאֵשׁ דִּכְתִיב (ירמיה כג:כט) ״הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ״.
ויקרא כו:טז · פירוש ד
אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ אֹיְבֵיכֶֽם׃
גַּם יִרְמוֹז לְהַצְלָחַת עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עוקצין ג:יב) עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר עוֹלָמוֹת. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁכָּל הַדְּרָגוֹת יִעוּדֵי שְׂכַר הַטּוֹב לַצַּדִּיקִים יֵשׁ כְּנֶגְדָּם עוֹנְשֵׁי הָרְשָׁעִים, כְּאָמְרוֹ (קהלת ז:יד) ״גַּם זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים״. וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ הַדְרָגוֹת הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר יִעוּדֵי הַכְּשֵׁרִים, כְּנֶגְדָּם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר טִנּוּפֵי הַיִּסּוּרִין לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה, וְיִקָּרְאוּ קֶרִי רִיק שֶׁעוֹלֶה בָּהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר, וְהוּא מַאֲמַר וּזְרַעְתֶּם לָרִיק, בִּמְקוֹם ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ״ יִהְיֶה לִבְחִינַת הָרַע רִיק, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד מִסְפָּר בַּקְּלִפָּה. וְאָמַר לְשׁוֹן זְרִיעָה כִּי יִתְיַחֵס גַּם לְמִפְעָלוֹת לָשׁוֹן זֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (הושע י:יב) ״זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם כִּי הַקְּלִפּוֹת נֶהֱנִים מִמַּעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְיוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁהַקְּלִפּוֹת הֵם אוֹיְבֵי אִישׁ.
ויקרא כו:יז · פירוש א
וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֑ם וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֹֽׂנְאֵיכֶ֔ם וְנַסְתֶּ֖ם וְאֵין־רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם׃
וְנָתַתִּי פָנַי וְגוֹ׳, הֵם פְּנֵי זַעַם. וְטַעַם קְרִיאַת הַדִּין פָּנִים, לְצַד שֶׁתָּמִיד עוֹמְדִים לִפְנֵי ה׳ כַּת הַמַּשְׂמְאִילִים שֶׁהֵם כַּת הַמַּשְׁחִיתִים, לָזֶה יִקָּרְאוּ פְּנֵי ה׳, וַעֲלֵיהֶם אָמַר ״וְנָתַתִּי פָנַי״. וּבָזֶה ״וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם״ – הֵם הָאוּמּוֹת שֶׁהֵם עַנְפֵי כֹּחוֹת הַקְּלִפָּה. גַּם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר פָנַי לוֹמַר שֶׁלֹּא יַסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם כְּשֶׁיִּמְסְרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁאִם כֵּן הֵם חָס וְשָׁלוֹם מְכַלִּים אֶת הַכֶּרֶם. וְהוּא גִּלָּה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּסוֹף הָעִנְיָן ״וְאַף גַּם זֹאת וְגוֹ׳ לֹא מְאַסְתִּים לְכַלֹּתָם״ וְגוֹ׳ (ויקרא כו:מד). וְאָמַר ״בָּכֶם״ לְמַעֵט בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בּוֹ מִדַּת הַדִּין תְּחִלָּה.
ויקרא כו:יח · פירוש ב
וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃
שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. פֵּרוּשׁ, לְשִׁיעוּר חַטֹּאתָם שֶׁהֵם שֶׁבַע מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁבַע עֲבֵירוֹת: א׳ – לֹא שָׁמְעוּ, ב׳ – לֹא עָשׂוּ, ג׳ – בְּחֻקּוֹתַי מָאָסוּ, ד׳ – מִשְׁפְּטֵי הַשֵּׁם גָּעֲלוּ, ה׳ – מוֹנְעִים אֲחֵרִים בִּלְתִּי עֲשׂוֹת, ו׳ – הֵפֵרוּ בְּרִית, וְאַחַר שֶׁיִּסְּרָם ה׳ וְלֹא שָׁמְעוּ לוֹ וְסָגְרוּ שַׁעֲרֵי הַתְּשׁוּבָה הֲרֵי ז׳, וּלְטַעַם זֶה אָנוּ מְיַשְּׁבִים מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ראש השנה טז:) שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ׳ בֵּינוֹנִים תְּלוּיִים וְכוּ׳ עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ׳ עַד כָּאן, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁתָּלָה ה׳ לָהֶם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלֹא עָשׂוּ הוּכְרַע מִשְׁקָלָם כָּרְשָׁעִים.
ויקרא כו:יט · פירוש א
וְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה׃
וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים): זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא כֵן. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, זֶה יוֹרֶה שֶׁחוֹשְׁבִים בְּדַעְתָּם כִּי ה׳ חָפֵץ בָּהֶם עֲדַיִן, מִמַּה שֶׁעוֹדוֹ שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם, וּבָזֶה מִתְחַזְּקִים. לָזֶה אָמַר ״וְשָׁבַרְתִּי״ וְגוֹ׳.
ויקרא כו:כ · פירוש א
וְתַ֥ם לָרִ֖יק כֹּחֲכֶ֑ם וְלֹֽא־תִתֵּ֤ן אַרְצְכֶם֙ אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֣ץ הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִתֵּ֖ן פִּרְיֽוֹ׃
וְתַם לָרִיק וְגוֹ׳. כְּאִלּוּ אָמַר ״וְתַם כֹּחֲכֶם לָרִיק״, פֵּרוּשׁ, שֶׁכֹּחָם בִּשְׁלֵימוּת יִהְיֶה לָרִיק, וּלְצַד שֶׁלִּפְעָמִים לֹא יִשְׁלֹט הַמַּשְׁחִית אֶלָּא בְּחֵלֶק, כָּאן הוֹדִיעַ (ה׳) כִּי יִשְׁלְטוּ בַּכֹּל רַחֲמָנָא לִצְּלַן:
ויקרא כו:כא · פירוש א
וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃
וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי. לְצַד שֶׁמַּכּוֹת אֵלּוּ הֵם מַכּוֹת הַמַּרְגִּישׁוֹת וּמַכִּירוֹת הַשְׁגָּחָה כִּי ה׳ מְיַסֵּר אוֹתָם, וּכְשֶׁאֵין חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה אֵין מַעֲנֶה אֶלָּא לוֹמַר קֶרִי הוּא זוֹ.
ויקרא כו:כא · פירוש ב
וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃
שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם. הֲגַם שֶׁלֹּא הִרְשִׁיעוּ בַּעֲבֵרוֹת חֲדָשׁוֹת, אַף עַל פִּי כֵן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָזְרוּ אַחַר הַיִּסּוּרִין, יֵחָשֵׁב לָהֶם כְּעוֹשִׂים מֵחָדָשׁ.
ויקרא כו:כב · פירוש א
וְהִשְׁלַחְתִּ֨י בָכֶ֜ם אֶת־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְהִכְרִ֙יתָה֙ אֶת־בְּהֶמְתְּכֶ֔ם וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם וְנָשַׁ֖מּוּ דַּרְכֵיכֶֽם׃
חַיַּת הַשָּׂדֶה. כְּשֵׁם שֶׁהֵם עָשׂוּ מַעֲשֵׂה בְּהֵמוֹת שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ לְהֶעָרַת מַלְכָּם, תָּבֹא חַיַּת הַשָּׂדֶה וְתַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיהָ בָּהֶם:
ויקרא כו:כד · פירוש א
וְהָלַכְתִּ֧י אַף־אֲנִ֛י עִמָּכֶ֖ם בְּקֶ֑רִי וְהִכֵּיתִ֤י אֶתְכֶם֙ גַּם־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃
וְהָלַכְתִּי וְגוֹ׳ בְּקֶרִי. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יָבִיא עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים מְכֻוָּנִים עַל חַטֹּאתָם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה מִקּוֹדֶם, שֶׁהָיָה מֵבִיא כְּחַטֹּאתָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים סב:יג) ״תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ״, כִּי זֶה יְעוֹרֵר לֵב נִרְדָּם וְיַשְׂכִּילוּ לְהֵטִיב מַעֲשָׂיו שֶׁכְּנֶגְדָּם בָּאָה אֵלָיו הָרָעָה. וְאָמַר ה׳ כִּי אִם יֵלְכוּ עִמּוֹ בְּקֶרִי וְלֹא יַשְׂכִּילוּ לְמַעֲשֵׂה ה׳ אֲשֶׁר יְעוֹרֵר לִבָּם בְּכִוּוּן יִסּוּרִין כְּנֶגֶד עֲוֹנוֹתֵיהֶם, גַּם הוּא יֵלֵךְ עִמָּהֶם בְּקֶרִי וְיָבִיא עֲלֵיהֶם יִסּוּרִין שֶׁאֵין לָהֶם דִּמְיוֹן לְמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְהֵם: חֶרֶב, וּמָצוֹר, וְדֶבֶר, וּסְגִירָה בְּיַד אוֹיֵב, וְרָעָב שֶׁכּוֹלֵל שָׁלֹשׁ צָרוֹת, הֲרֵי שֶׁבַע.
ויקרא כו:כט · פירוש א
וַאֲכַלְתֶּ֖ם בְּשַׂ֣ר בְּנֵיכֶ֑ם וּבְשַׂ֥ר בְּנֹתֵיכֶ֖ם תֹּאכֵֽלוּ׃
וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וְגוֹ׳ תֹּאכֵלוּ. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר ״תֹּאכֵלוּ״ פַּעַם שְׁנִיָּה, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁכְּבָר אָכְלוּ, לֹא יִכָּמְרוּ רַחֲמֵיהֶם כַּדֶּרֶךְ הָרָגִיל לְהִנָּחֵם אַחַר מַעֲשֶׂה וְיִכָּמְרוּ רַחֲמֵיהֶם וְיִבְכּוּ ״הוֹי בְּנִי, הוֹי בִּתִּי״, אֶלָּא עוֹד יַסְכִּימוּ לֶאֱכוֹל אִם יִמְצָאוּם מֵחָדָשׁ.
ויקרא כו:כט · פירוש ב
וַאֲכַלְתֶּ֖ם בְּשַׂ֣ר בְּנֵיכֶ֑ם וּבְשַׂ֥ר בְּנֹתֵיכֶ֖ם תֹּאכֵֽלוּ׃
אוֹ יִרְצֶה כִּי יַקְדִּימוּ לֶאֱכוֹל הַבָּנִים, וְהַטַּעַם לְצַד שֶׁנּוֹתְנִים עֵינֵיהֶם לֶאֱכוֹל גַּם הַבָּנוֹת, לָזֶה יַקְדִּימוּ הַבָּנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סָפֵק שֶׁיְּמָאֲנוּ וְיִבְרְחוּ בִּרְאוֹת הַבָּנוֹת נֶאֱכָלוֹת, מַה שֶׁאֵין לָחוּשׁ כְּמוֹ כֵן בַּבָּנוֹת כִּי אֵין כֹּחַ בָּהֶם כַּזְּכָרִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם, וְטַעַם הַקְדָּמַת הַבָּנִים וְלֹא הַבָּנוֹת לֹא לְצַד שֶׁאֵין דַּעְתְּכֶם לֶאֱכוֹל הַבָּנוֹת, אֶלָּא תּוֹסִיפוּ גַּם כֵּן לֶאֱכוֹל בְּשַׂר בְּנוֹתֵיכֶם, וְאַתֶּם מַקְדִּימִין הַבָּנִים שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לְטַעַם מוּרְגָּשׁ.
ויקרא כו:כט · פירוש ג
וַאֲכַלְתֶּ֖ם בְּשַׂ֣ר בְּנֵיכֶ֑ם וּבְשַׂ֥ר בְּנֹתֵיכֶ֖ם תֹּאכֵֽלוּ׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבָּנִים יוֹתֵר מֵהַבָּנוֹת (שבת סו:), לָזֶה הֵם מִתְחַכְּמִין לֶאֱכוֹל הַבָּנִים תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה נָקֵל לָהֶם לֶאֱכוֹל הַבָּנוֹת, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב: וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם, וְטַעַם הַקְדִימָה כְּדֵי שֶׁבְּשַׂר בְּנוֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ, פֵּרוּשׁ לֹא יִכְאַב לְבַבְכֶם כְּפִי מַה שֶׁקָּדַם וְיִהְיֶה לָכֶם כַּמַּאֲכָל הָרָגִיל:
ויקרא כו:לב · פירוש א
וַהֲשִׁמֹּתִ֥י אֲנִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָֽׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ אֹֽיְבֵיכֶ֔ם הַיֹּשְׁבִ֖ים בָּֽהּ׃
וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי. אָמַר ״אֲנִי״, פֵּרוּשׁ, מִדָּה זוֹ ה׳ בִּכְבוֹדוֹ יַעֲשֶׂנָּה, וְהַטַּעַם כִּי הִיא מִדָּה טוֹבָה, כְּמַאֲמַר רַזַ״ל (תורת כהנים) שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ אוֹיְבִים נַחַת רוּחַ.
ויקרא כו:לו · פירוש א
וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֔ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֙רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף׃
וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אוֹתָם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ אַחַר כָּל זֶה בְּרִשְׁעָם וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי״ וְגוֹ׳, כְּמוֹ כֵן אָמַר ״וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם״, פֵּרוּשׁ, בַּתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה, אוֹסִיף בְּהָבִיא לָהֶם מֹרֶךְ וְגוֹ׳ וְנָפְלוּ וְגוֹ׳, וְהַנִּשְׁאָרִים וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ: שֶׁלֹּא חָזְרוּ וְכוּ׳ אַחַר כָּל זֶה יִמַּקּוּ וְגוֹ׳. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהֲגַם שֶׁתָּבֹא לָהֶם כִּלָּיוֹן אַחַר כִּלָּיוֹן לֹא תִכְלֶה הָאֻמָּה, כְּמַאֲמָרוֹ לְבַסּוֹף ״לֹא מְאַסְתִּים לְכַלּוֹתָם״.
ויקרא כו:מ · פירוש א
וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֺנָם֙ וְאֶת־עֲוֺ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃
וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְגוֹ׳. רִאשׁוֹנִים לֹא הֵאִירוּ עֵינֵינוּ בַּכְּתוּבִים הַלָּלוּ, כִּי כֻלָּן רְחוֹקִים מִשְּׁמוֹעַ. אֶחָד – לָמָּה חִיְּבָם הַכָּתוּב לְהִתְוַדּוֹת עֲוֹן אֲבוֹתָם, הֲלֹא בְּהִתְוַדּוֹת עֲוֹנָם אֵין אֲנִי קוֹרֵא עֲלֵיהֶם אוֹחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (ברכות ז.). ב׳ – אָמְרוֹ ״אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם״ וְגוֹ׳ מַה עִנְיַן עֹנֶשׁ זֶה אַחַר הַוִּדּוּי. ג׳ – אָמְרוֹ ״וְהֵבֵאתִי אוֹתָם״ וְגוֹ׳ עֹנֶשׁ זֶה כְּבָר אָמוּר לְמַעְלָה. ד׳ – אָמְרוֹ אוֹ אָז יִכָּנַע סָפֵק זֶה לָמָּה. וְרַמְבַּ״ן זַ״ל פֵּרֵשׁ שֶׁהַסָּפֵק הוּא עַל הַגְּאֻלָּה, אוֹ תָּבֹא עַל יְדֵי כְּנִיעָה אוֹ עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עָנְשָׁם, וְהוּא פֵּרוּשׁ דָּחוּק. וּכְמוֹ כֵן מַה שֶׁפֵּרֵשׁ אֲדוֹנֵינוּ רַשִׁ״י זַ״ל הוּא דָּחוּק לְעַיִן רוֹאָה וְלֵב מַשְׂכִּיל.
ויקרא כו:מ · פירוש ב
וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֺנָם֙ וְאֶת־עֲוֺ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכְּתוּבִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁטָּעוּת מַתְמִידֵי הָעֲבֵירוֹת תָּבֹא לָהֶם מֵעַיִן טוֹעָה, בִּרְאוֹתָם מַה שֶׁלִּפְנֵיהֶם הִתְעִיבוּ עָוֶל שָׁנָה אַחַר שָׁנָה וְדַרְכָּם צָלְחָה וְשַׁלְוָתָם רַב לְאֵין חֵקֶר, אַף כִּי חַטָּאתָם כָּבְדָה מִזֶּה לֹא יִפְחַד עֲשׂוֹת רֶשַׁע וִימָאֵן לָקַחַת מוּסָר, כִּי יִגְדַּל בִּטְחוֹן הָרְאוּת מֵהוֹדָעַת הַמּוֹכִיחַ מִיִּעוּדֵי הַתּוֹרָה. וְדָבָר זֶה כִּלָּה אֱמוּנַת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֹנֶשׁ הָרֶשַׁע וּשְׂכַר הַצֶּדֶק. וּכְמוֹ כֵן הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הֵבִיא ה׳ עֲלֵיהֶם מוּסָר עַד אֲשֶׁר עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים גָּבְרוּ וְעָלוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְשַׁלְוָתָם וְטוֹבָתָם רַבָּה וְעָצְמָה כַּמּוּבָן מִדִּבְרֵי נְבִיאִים, וְלָזֶה כְּשֶׁפָּעַל ה׳ וְעָשָׂה בָּהֶם נִקְמַת עֲוֹנוֹתָם לֹא הֶאֱמִינוּ כִּי עַל פֹּעַל הָרַע שִׁלֵּם לָהֶם, וְיוֹכִיחוּ מֵהָרִאשׁוֹנִים. לָזֶה אָמַר ה׳ בְּעֵת שׁוּבָם וְיָבוֹאוּ לְהִתְוַדּוֹת – צְרִיכִין לְהִתְוַדּוֹת גַּם כֵּן כִּי אֲבוֹתֵיהֶם חָטְאוּ.
ויקרא כו:מא · פירוש א
אַף־אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹיְבֵיהֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת־עֲוֺנָֽם׃
וְאָמְרוֹ אַף אֲנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, גַּם זֶה יֹאמְרוּ בִּכְלַל הַוִּדּוּי כִּי צַדִּיק ה׳ עַל כָּל הַבָּא עֲלֵיהֶם, וְכֵן רָאוּי לְמִשְׁפַּט צֶדֶק לֵילֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְלֹא יְעַוֵּל הָאֵל מִשְׁפָּט.
ויקרא כו:מג · פירוש ב
וְהָאָ֩רֶץ֩ תֵּעָזֵ֨ב מֵהֶ֜ם וְתִ֣רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ בׇּהְשַׁמָּהֿ֙ מֵהֶ֔ם וְהֵ֖ם יִרְצ֣וּ אֶת־עֲוֺנָ֑ם יַ֣עַן וּבְיַ֔עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֖י גָּעֲלָ֥ה נַפְשָֽׁם׃
לָזֶה אָמַר ״יַעַן וּבְיַעַן״, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הֵם הַשְּׁתֵּי סִבּוֹת וְאָמַר: בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ – הֵם הַשְּׁמִטּוֹת, וְחֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם – הִיא עֵסֶק הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״אִם בְּחֻקֹּתַי״ וּפֵרְשׁוּהָ עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי צְרִיכִין שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת, שֶׁאִם הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הָיוּ מִתְיַסְּרִים בְּאֹפֶן אַחֵר וְתִתְרַצֶּה הָאָרֶץ בְּבִטּוּל הַשְּׁמִטָּה לְצַד תּוֹעֶלֶת הַתּוֹרָה הַנִּשְׁמַעַת בָּהּ. וְאִם הָיוּ מְקַיְּמִין מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה הֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה הָיָה ה׳ מְיַסְּרָם בְּאֹפֶן אַחֵר וְלֹא הָיוּ גּוֹלִין. וּבְהִצְטָרֵף שְׁנֵיהֶם יָצָא הַדִּין לְהָבִיא אוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן.
ויקרא כו:מד · פירוש א
וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ יֻצְדַּק ״וְאַף גַּם זֹאת״ שֶׁהוּא עִנְיַן הֲטָבָה עִם מַה שֶׁקָּדַם לוֹ בְּעִנְיַן הַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת. וְאוּלַי שֶׁחוֹזֵר לִתְחִלַּת הָעִנְיָן שֶׁהִזְכִּיר עֲוֹנוֹתָם וַהֲלִיכָתָם בְּמִקְרֶה עִם ה׳, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מְאַסְתִּים וְכוּ׳.
במדבר
במדבר ה:טו · פירוש ט
וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קׇרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃
וְצִוָּה עוֹד שֶׁיַּקְרִיב מִנְחָה מֵהַשְּׂעוֹרִים, הַטַּעַם דּוּגְמָא לְמִנְחָה פְּחוּתָה שֶׁהֵבִיא קַיִן בִּתְחִלַּת הָעוֹלָם, וְזֶה נִסְבַּב מֵחֵטְא אָדָם וְחַוָּה, וְהוּא הַזְכָּרַת עָוֹן אֲשֶׁר גָּרַם בְּכִי לַמַּיִם וּקְלָלָה לַאֲדָמָה, וְהוּא מַאֲמַר מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן, וְאָז יַשְׁקֶה הָאִשָּׁה הַמַּיִם. וְהִנֵּה בְּבוֹא הַמַּיִם הָהֵם בִּמְעֵי הָאִשָּׁה בְּמִיחוּי הַשֵּׁם בְּתוֹכוֹ, אִם הָאִשָּׁה טְמֵאָה הִנֵּה הַשֵּׁם הַהוּא עַל יְדֵי הַמִּנְחָה שֶׁמַּזְכֶּרֶת עָוֹן יִזְכּוֹר עָוֹן הַקּוֹדֵם וְיַרְגִּישׁוּ הַמַּיִם, וּבָזֶה יִהְיוּ מָרִים כִּי יִזְכְּרוּ יְגוֹנָם וּבְכִיָּתָם וַה׳ מָחָה אֶת דִּמְעָתָם. וְהִנֵּה הָאִשָּׁה הַטְּמֵאָה תְּסוֹבֵב מָרָתָם וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמָּרִים לְמָרִים, יַחְתְּכוּ מֵעֶיהָ וְיַעֲשׂוּ בָהּ נְקָמָה, כִּי זֹאת הָאִשָּׁה הַגּוֹרֶמֶת בְּכִיָּתָם, וּבְכֹחַ הַשֵּׁם הַנָּתוּן בָּהֶם יִנְקְמוּ נִקְמָתָם מִמֶּנָּה. וְהַיּוֹדֵעַ חֵטְא חַוָּה בְּזוּהֲמַת נָחָשׁ יֵדַע כִּי זֶה הוּא עָוֹן הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֶעֱלָה שְׁכִינַת אוֹר עֶלְיוֹן מֵעוֹלָם זֶה הַתַּחְתּוֹן, וּכְפִי זֶה הַאִם יִמְצָא אִישׁ אֶת אוֹיְבוֹ וִישַׁלְּחֶנּוּ, וִיקַיְּמוּ בָּהּ הַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ, וְיַעֲשׂוּ נְקָמָה בָּהּ בֵּין הַמַּיִם בֵּין הֶעָפָר שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם יֵשׁ גְּרַם רָעָה, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַכָּתוּב אֶלָּא מַיִם יֵשׁ בּוֹ גַּם הֶעָפָר.
במדבר ז:לו · פירוש א
בַּיּוֹם֙ הַחֲמִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃
שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי. יִרְמוֹז לְשִׁמְעוֹן שֶׁשִּׁלֵּם לוֹ אֵל עַל חֵטְא יוֹסֵף וַיֶּאֱסוֹר אוֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר, גַּם מַה שֶׁשִּׁלֵּם ה׳ בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי, צוּרִי שַׁדָּי שֶׁה׳ אָמַר לְכִלְיוֹנוֹ דַּי, דִּכְתִיב (במדבר כה:ח) ״וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה״.
במדבר ז:נד · פירוש א
בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃
גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר. אָמְרוּ רַזַ״ל הַנִּזְכָּרִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: גַּמְלִיאֵל – עִמִּי גְּמוּלִים טוֹבִים, בֶּן פְּדָהצוּר – פְּדָאַנִי מִבֵּית הַסּוֹהַר, עַד כָּאן. וְיִרְמוֹז עוֹד עַל זֶה הַדֶּרֶךְ גַּמְלִיאֵל שֶׁיּוֹסֵף אָמַר כִּי גְּמָלוֹ ה׳ חֲסָדִים טוֹבִים בְּעַד הַמַּעֲשֶׂה, הֲגַם שֶׁהוּא פְּדָאוֹ בְּמַה שֶׁהֶרְאָהוּ דְּיוֹקְנוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ פְּדָה צוּר.
במדבר ח:יט · פירוש א
וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים ׀ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַקֹּֽדֶשׁ׃
וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתוּנִים לְאַהֲרֹן וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר תֵּיבַת ״נְתוּנִים״, יְכַוֵּין לְחַיֵּב הַמְּקַבֵּל לְקַבֵּל הַמַּתָּנָה, שֶׁלֹּא לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי לְקַבֵּל מַתָּנָה זוֹ. וַהֲגַם שֶׁבְּמִשְׁפְּטֵי אִישׁ לַחֲבֵרוֹ יָכוֹל לְמָאֵן כָּל עוֹד שֶׁלֹּא הִגִּיעָה לְיָדוֹ וְלֹא זָכָה בָּהּ, כָּאן מְחַיְּבָם לְקַבֵּל מַתָּנָה זוֹ הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַד לְמָאֵן בְּמַתָּנָה זוֹ, כִּי בְּאֶמְצָעוּת זֶה יֵאָסֵר עַל הַכֹּהֲנִים עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם וְיִתְחַיְּבוּ מִיתָה עָלֶיהָ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי (במדבר יח:ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״, אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה. וַהֲגַם שֶׁהָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לְוִיִּם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים וְכוּ׳ חַיָּבִים מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, אֲבָל הַכֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת הַלֵּוִי אֵינוֹ בְּמִיתָה אֶלָּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, עַד כָּאן, עַל כָּל פָּנִים יֶשְׁנוֹ לָעֹנֶשׁ וְנִגְרַע מֵעֲבוֹדָתָם בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. וּלְטַעַם זֶה יֵשׁ מָקוֹם לְמָאֵן, לָזֶה כָּפַל לוֹמַר ״נְתוּנִים״ בְּעַל כָּרְחָם.
במדבר ט:יג · פירוש א
וְהָאִישׁ֩ אֲשֶׁר־ה֨וּא טָה֜וֹר וּבְדֶ֣רֶךְ לֹא־הָיָ֗ה וְחָדַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַפֶּ֔סַח וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּ֑יהָ כִּ֣י ׀ קׇרְבַּ֣ן יְהֹוָ֗ה לֹ֤א הִקְרִיב֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ חֶטְא֥וֹ יִשָּׂ֖א הָאִ֥ישׁ הַהֽוּא׃
וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא כָּתַב עֹנֶשׁ הַמְּבַטֵּל פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ עַד עַתָּה וְלֹא כְּשֶׁכָּתַב מִצְוַת הַפֶּסַח, וּלְפִי מַה שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּעִנְיָן זֶה (פסחים צג.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּנוּ רַבָּנָן חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹן וְחַיָּב עַל הַשֵּׁנִי דִּבְרֵי רַבִּי, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹן וּפָטוּר עַל הַשֵּׁנִי, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף עַל הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן לֹא עָשָׂה הַשֵּׁנִי, וְאָמְרוּ שָׁם בִּפְסָחִים וּשְׁלָשְׁתָּם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, יְעֻיַּן שָׁם. מֵעַתָּה לְכָל אַחַת מֵהַסְּבָרוֹת הִנִּיחַ הַכָּתוּב לוֹמַר עַד כָּאן לְכָל אֶחָד מֵהַסְּבָרוֹת כְּדַרְכּוֹ, מַה שֶׁלֹּא הָיִינוּ שׁוֹמְעִין כֵּן אִם הָיָה מְצַוֶּה בִּמְקוֹמוֹ.
במדבר יא:י · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אׇהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע׃
וַיִּחַר אַף ה׳ מְאֹד. טַעַם מְאֹד, לְצַד שֶׁכָּל עוֹשֶׂה רִשְׁעָה לְצַד תִּגְבֹּרֶת הַפִּתּוּי וַעֲרֵבוּת הָאִסּוּר יֵשׁ לָדוּן בּוֹ צַד הָאוֹנֶס, אֲבָל אֵלּוּ שֶׁמְּבַקְשִׁים לָשׁוּב הֲרֵי הֵם כִּמְגָרִים בָּהֶם יֵצֶר הָרַע וְאֵין גָּדֵר רַע גָּדוֹל בָּזֶה.
במדבר יא:י · פירוש ב
וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אׇהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע׃
וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע. כִּי יַקְפִּיד הָאִישׁ עַל מַעֲשֵׂה יָדָיו, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל (תענית ה.) שֶׁחִסְּרוּ מִיָּמָיו שֶׁלֹּא יִרְאֶה בָּרָעָה אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת שָׁאוּל, וּכְמוֹ כֵן רַע עַל מֹשֶׁה מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁרַע בְּעֵינֵי מֹשֶׁה מַה שֶׁחָרָה ה׳ אַפּוֹ מְאֹד כָּל כָּךְ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי חלק א צה) שֶׁהֶרְאָה ה׳ לְמֹשֶׁה פֻּרְעָנוּת שֶׁעָתִיד לְהָבִיא וְאָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְכִי הָגוּן הוּא שֶׁתִּתֵּן לָהֶם בָּשָׂר וְתַהַרְגֵם״ וְכוּ׳, עַד כָּאן:
במדבר יא:יח · פירוש א
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא נָתַן עַד מָחָר, לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי כאן) שֶׁדָּרְשׁוּ בְּתֵיבַת ״הִתְקַדְּשׁוּ״, וְזֶה לְשׁוֹנָם: הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לְפוּרְעָנוּת, עַד כָּאן. לָזֶה לֹא רָצָה ה׳ לָתֵת לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד, עַד שֶׁהוֹדִיעָם כִּי פּוּרְעָנוּת הוּא נוֹתֵן לָהֶם בִּנְתִינַת הַבָּשָׂר, וְהִתְרָה בָּהֶם וְהֶאֱרִיךְ לָהֶם זְמַן וְאָמַר עַד לְמָחָר, וּבָזֶה יִהְיֶה לָהֶם הַלַּיְלָה לְחֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, אוּלַי יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה וְיִנָּחֵם ה׳ עַל הָרָעָה, כִּי לֹא יַחְפּוֹץ ה׳ לְהַשְׁחִית עַמּוֹ.
במדבר יא:יח · פירוש ב
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר. אָמַר וַאֲכַלְתֶּם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁאָמַר לָהֶם הָכִינוּ עַצְמְכֶם וְכוּ׳, כְּפִי זֶה יֻצְדַּק לוֹמַר ״וַאֲכַלְתֶּם״, כִּי הוּא הוֹדָעַת עִנְיָן נוֹסָף עַל הָרִאשׁוֹן: הִתְקַדְּשׁוּ לְפוּרְעָנוּת, וְעוֹד וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר.
במדבר יא:יח · פירוש ו
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
וְנָתַן ה׳ לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ. עוֹד שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וְנָתַן״ וְגוֹ׳ וְאָמַר וַאֲכַלְתֶּם, וַהֲלֹא מוּבָן הוּא הַדָּבָר שֶׁיֹּאכְלוּ הַנִּתָּן לָהֶם. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר לָהֶם שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר ״הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר״ וְגוֹ׳ וּפֵרַשְׁנוּהוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְלֹא יִהְיֶה פֻּרְעָנוּת, וְלָזֶה נָתַן לָהֶם זְמַן עַד מָחָר, כָּל זֶה יִהְיֶה קֹדֶם נְתִינַת הַבָּשָׂר לָהֶם, אֲבָל אַחַר שֶׁיִּתֵּן לָהֶם הַבָּשָׂר לֹא תּוֹעִיל הַחֲרָטָה וְהַתְּשׁוּבָה לָהֶם שֶׁלֹּא יֹאכְלוּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר וְנָתַן ה׳ לָכֶם בָּשָׂר אָז וַאֲכַלְתֶּם, צְרִיכִין אַתֶּם לֶאֱכֹל בְּחִיּוּב. וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז כָּפַל לוֹמַר כֵּן לִרְמֹז לָהֶם שֶׁאִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם כֵּן עַל כָּל פָּנִים יֹאכְלוּ בָּשָׂר, כִּי יָצָא דְבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, וְהֵם לֹא הֵבִינוּ הַדְּבָרִים, אוֹ הֵבִינוּ וְלֹא הִצְדִּיקוּ.
במדבר יא:יט · פירוש א
לֹ֣א י֥וֹם אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יוֹמָ֑יִם וְלֹ֣א ׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֽוֹם׃
לֹא יוֹם אֶחָד וְגוֹ׳. טַעַם אָרְכָּן שֶׁל דְּבָרִים, וְהַכַּוָּנָה בָּהֶם, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַאֲמַר ״וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר״ כִּי מִצְוַת מֶלֶךְ הוּא לְחַיְּבָם לֶאֱכוֹל, וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָדָם שֶׁתַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בַּאֲכִילַת בָּשָׂר בְּיוֹם אֶחָד, וְיֵשׁ בִּשְׁנַיִם, וְיֵשׁ בַּחֲמִשָּׁה, וְיֵשׁ בַּעֲשָׂרָה, וְיֵשׁ בְּעֶשְׂרִים, וְיֹאמַר הָאָדָם ״הִנֵּה הִשְׁלַמְתִּי תַּאֲוָתִי״ וְלֹא יֹאכַל עוֹד, לָזֶה בָּא דְּבַר מֶלֶךְ לְהַמַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בְּיוֹם אֶחָד כָּתַב אַזְהָרָה ״לֹא יוֹם אֶחָד״, וּלְהַמַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁנַיִם בָּאָה עָלָיו הָאַזְהָרָה ״וְלֹא יוֹמָיִם״, וְכֵן כֻּלָּם, וְהִגְבִּיל לָהֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם בְּחִיּוּב הָאֲכִילָה כְּדֵי שֶׁיִּמְאָסוּהוּ וְהָיָה לְזָרָא בְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי תְּמוּרַת הַתַּאֲוָה בּוֹ, וּמֵעַתָּה כָּל הַמְבַטֵּל מֵאֲכִילָתוֹ יוֹם אֶחָד הֲרֵי זֶה עָבַר עַל לָאו וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה:
במדבר יא:כה · פירוש ג
וַיֵּ֨רֶד יְהֹוָ֥ה ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
וַיְהִי כְּנוֹחַ. אָמַר וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט), שֶׁהַזְּקֵנִים הִתְנַבְּאוּ מַאֲמַר ״הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר״, אֵין לְךָ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּתְחִלַּת נְבוּאָתָם יָכִינוּ עַצְמָן לְפֻרְעָנוּת.
במדבר יב:ט · פירוש א
וַיִּֽחַר־אַ֧ף יְהֹוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃
וַיִּחַר אַף ה׳. פֵּרוּשׁ גֵּרָה בָּהֶם הַנֶּחֱרִים בָּהֶם שֶׁהֵם כַּת הָאַף, וַיֵּלַךְ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאַף מַה שֶׁהוּרְשָׁה. וַהֲגַם שֶׁבַּסְּנֶה אָמַר הַכָּתוּב (שמות ד:יד) ״וַיִּחַר אַף ה׳ בְּמֹשֶׁה״, שָׁם רָשַׁם שִׁעוּר אֲשֶׁר יִפְעַל בּוֹ הָאַף, וְהוּא שֶׁיָּסוּר מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַכְּהוּנָה וְתִנָּתֵן לְאַהֲרֹן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קב.; שמות רבה פ״ג) שֶׁהָרוֹשֶׁם הוּא הֲסָרַת הַכְּהוּנָה. וְכָאן עָשָׂה הָאַף מִשְׁפָּט גָּדוֹל שֶׁהַצָּרַעַת הִיא כְּמִיתָה כָּאָמוּר בָּעִנְיָן, וּבִשְׁנֵיהֶם הָיָה הָעֹנֶשׁ כְּאָמְרוֹ בָּם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) ״וַיִּפֶן״ וְגוֹ׳ פָּנָה מִצָּרַעְתּוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם לֹא נִתְרַפְּאָה כְּאַהֲרֹן תֵּכֶף וּמִיָּד, וְלֹא יָדַע אָדָם מִצָּרַעְתּוֹ.
במדבר יב:יא · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃
בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת וְגוֹ׳. הִנֵּה מִדִּבְרֵי אַהֲרֹן מַשְׁמַע כִּי מֹשֶׁה הִקְפִּיד עַל דִּבְרֵיהֶם, אֲשֶׁר עַל כֵּן מְחַלֶּה פָּנָיו שֶׁיִּמְחוֹל לָהֶם חַטָּאתָם. וְנִרְאֶה כִּי טַעְמוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הוּא שֶׁדָּן בְּמֹשֶׁה דִּין חָכָם, שֶׁכְּפִי הַדִּין (קידושין לב:) חָכָם שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל, וְלָזֶה אָמַד בְּדַעְתּוֹ שֶׁאִם יִמְחוֹל סָר הַנֶּגַע. וְאָמַר אַל נָא תָשֵׁת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהִקְפַּדְתָּ עַל הַדְּבָרִים עַד שֶׁבָּא הָעוֹנֶשׁ, עַתָּה שֶׁבָּא הָעוֹנֶשׁ יְכֻפַּר הֶעָוֹן וְלֹא תָשֵׁת עוֹד עָלֵינוּ חַטָּאת. וְאַחַר הָאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי מֹשֶׁה לֹא הִקְפִּיד עַל הַדָּבָר, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם הַכָּתוּב וְסָמוּךְ לְדַבְּרָם בּוֹ אָמַר ״וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד״, נִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל דִּבְרֵי אַהֲרֹן כָּאן.
במדבר יב:יא · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃
וְטַעַם הָעוֹנֶשׁ הוּא לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: הָאַחַת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לָדוּן בְּמֹשֶׁה מִשְׁפַּט מֶלֶךְ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים לג:ה) ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, וּמֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל (שם), וְאוּלַי כִּי לָזֶה גַּם כֵּן נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ לָהֶם מַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי, כִּי לַה׳ הַמְּלוּכָה וְעֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ (שבועות מז:).
במדבר יב:יא · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃
וְסִבָּה שְׁנִיָּה: לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל שֶׁחָשְׁדוּ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה עָוֶל חָס וְשָׁלוֹם, וְהִסְכִּים ה׳ עַל יָדוֹ וְלֹא הוֹכִיחוֹ, אִם כֵּן מִלִּין לְצַד עִלָּאָה הֵם, וְלָזֶה הֶעֱנִישָׁם הֲגַם שֶׁאֵין כָּאן הַקְפָּדַת מֹשֶׁה, וְהִצְדִּיק מֹשֶׁה כִּי לֹא הוּא הַסּוֹבֵב בְּהַקְפָּדָתוֹ שֶׁהֻצְרַךְ לְהִתְפַּלֵּל לַה׳, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִיל לְרַפְּאוֹת עַד עֲבוֹר שִׁבְעַת יָמִים, וְאִם הָיָה הַדָּבָר בּוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ לִתְפִלָּה אֶלָּא יִמְחוֹל וְסָר הַנֶּגַע. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָעוֹנֶשׁ בָּא לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַטְּעָמִים, אוֹ לִשְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאֶפְשָׁר שֶׁאִם הָיָה מֹשֶׁה מַקְפִּיד בְּדַבְּרָם הָיָה הָעוֹנֶשׁ בְּאוֹפֶן אַחֵר כָּפוּל וּמְכֻפָּל לָהֶם חָס וְשָׁלוֹם.
במדבר יב:יד · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֙יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף׃
וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק וְגוֹ׳. הִלְבִּישׁ שִׁעוּר הַדְּבָרִים בָּהּ, וְלֹא אָמַר הָאָב אִם יָרֹק בִּפְנֵי בִּתּוֹ וְכוּ׳, לוֹמַר שֶׁהִיא בְּמַדְרֵגַת בַּת שֶׁהִיא מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים.
במדבר יב:יד · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֙יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף׃
וְכָפַל לוֹמַר יָרֹק יָרֹק, לוֹמַר שֶׁאִם הָיָה צוֹעֵק לוֹ קוֹדֶם לֹא הָיָה רוֹקֵק בְּפָנֶיהָ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַדְּבָרִים: וְאָבִיהָ יָרֹק פֵּרוּשׁ כְּשֶׁגָּרְמָה שֶׁיָּרַק בְּפָנֶיהָ וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיְּרַצֵּהוּ שֶׁלֹּא לָרוֹק עַד שֶׁיָּרַק, וְהוּא אָמְרוֹ יָרַק פַּעַם שְׁנִיָּה וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם הָיָה אֹפֶן שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה קוֹדֶם לֹא הָיְתָה נֶעֱנֶשֶׁת.
במדבר יג:כו · פירוש א
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיֵּלְכוּ אַחַר שֶׁכְּבָר הִשְׁמִיעָנוּ הַהֲלִיכָה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה לה.) שֶׁנִּכְתְּבָה לְהַקִּישָׁהּ לְבִיאָה – מַה בִּיאָה בְּעֵצָה רָעָה וְכוּ׳, וְצָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן יַשְׁמִיעֵנוּ הַכָּתוּב דָּבָר זֶה שֶׁהָלְכוּ בְּעֵצָה רָעָה?
במדבר יג:כו · פירוש ב
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין דף ל״ט וְזֶה לְשׁוֹנָם: תַּנְיָא רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין לְךָ מִצְוָה וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו עֲלֵה לַבִּירָה וְהָבֵא לִי גּוֹזָלוֹת, וְעָלָה וְלָקַח הַגּוֹזָלוֹת וְשִׁלַּח אֶת הָאֵם, וּבַחֲזָרָתוֹ נָפַל וָמֵת, הֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה? אֶלָּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכוּ׳. וְהֶעֱלָה בַּשַּׁ״ס שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב מַעֲשֶׂה חֲזָא, וּמַקְשֶׁה: וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲוָה, וּמְשַׁנֵּי: אִיהוּ נַמֵּי הָכֵי קָאָמַר, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא אִכָּא, אַמַּאי לָא אָגִין מִצְוָה עֲלֵיהּ דְּלָא אָתֵי לִידֵי הִרְהוּר, עַד כָּאן. מַשְׁמַע דִּלְמַאן דְּאָמַר שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא אִכָּא, תָּגֵן מִצְוָה מֵהַיִּסּוּרִין וּמֵהַחֵטְא. וְקָשֶׁה, דִּבְמַסֶּכֶת סוֹטָה דף כ״א אוֹמֵר בְּמַסְקָנַת הַדְּבָרִים לְרָבָא: מִצְוָה אַגּוֹנֵי מַגְּנָא אֲבָל אַצּוֹלֵי לָא מַצְּלָא, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהוּא עָסוּק בָּהּ. וּכְפִי זֶה, בַּמֶּה מוֹכִיחַ רַבִּי יַעֲקֹב מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה עָלָיו הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי הִרְהוּר עֲבוֹדָה זָרָה? וַהֲגַם שֶׁלִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף שֶׁמֵּבִיא הַשַּׁ״ס בְּסוֹטָה, מִצְוָה בִּזְמַן שֶׁהוּא עָסוּק בָּהּ תָּגֵן עָלָיו גַּם מֵהָעֲבֵרוֹת, הֲלֹא נִדְחֵית סְבָרַת רַב יוֹסֵף מִכֹּחַ קֻשְׁיַת דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁלֹּא הֵגֵנָה עֲלֵיהֶם תּוֹרָתָם שֶׁלֹּא יֵצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, וְכֵיוָן שֶׁנִּדְחוּ דִּבְרֵי רַב יוֹסֵף, בַּמֶּה מַצְדִּיק הַשַּׁ״ס דְּחִיַּת רַבִּי יַעֲקֹב בְּקִדּוּשִׁין?
במדבר יג:כו · פירוש ג
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְיֵשׁ שֶׁרָצוּ לְחַלֵּק בֵּין מַעֲשֵׂה מִצְוָה לְמַעֲשֵׂה מִצְוָה, מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסוֹטָה דְּמִצְוָה לָא מַצְּלָא מֵהַחֵטְא אֲפִלּוּ בְּעִדָּנָא דַּעֲסִיק בָּהּ מְדַבֵּר בְּעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְשָׁם שֶׁאָמְרוּ אַמַּאי לָא אַגֵּנַת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי חֵטְא מְדַבֵּר בְּמִצְוָה לִשְׁמָהּ, עַד כָּאן דִּבְרֵיהֶם. וְזֶה הֶבֶל שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לַתַּלְמוּד לִדְחוֹת מַעֲשֵׂה הַסּוּלָּם בְּשֶׁלֹּא עָשָׂה הַמִּצְוָה לִשְׁמָהּ, שֶׁהִיא דְּחִיָּה יוֹתֵר קְרוֹבָה מִדְּחִיַּת דִּלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה. גַּם הָיָה מַרְוִיחַ בִּדְחִיָּה זוֹ שֶׁאֵין לְהַקְשׁוֹת לָמָּה לֹא הֵגֵנָה עָלָיו מִיֵּצֶר הָרָע כֵּיוָן שֶׁאֵין כֹּחַ בְּאוֹתָהּ מִצְוָה לְהָגֵן מִיֵּצֶר הָרָע.
במדבר יג:כו · פירוש ד
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְהַנָּכוֹן לְתָרֵץ הוּא, דְּמַסְקָנַת הַתַּלְמוּד הִיא כִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף, דְּמִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וְלָזֶה הוּא שֶׁמּוֹכִיחַ ר׳ יַעֲקֹב מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה וְהִצִּילָה הַמִּצְוָה עַל הָעוֹלֶה בַּסּוּלָּם לְהָבִיא גוֹזָלוֹת לְאָבִיו, שֶׁהֲרֵי גַּם בַּחֲזָרָה הָיָה שְׁעַת מַעֲשֵׂה מִצְוָה שֶׁהֵבִיא גּוֹזָלוֹת לְאָבִיו. וּמַה שֶׁדָּחָה הַשַּׁ״ס בְּסוֹטָה סְבָרַת רַב יוֹסֵף מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה תּוֹרָה לְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל אֵינָהּ דְּחִיָּה, לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּחֲגִיגָה (חגיגה טו:): בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל טִינָא הָיְתָה בְּלִבָּם, פֵּרוּשׁ שֶׁתּוֹרָתָם הָיְתָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וּמֵעַתָּה אֵין הוֹכָחָה מִמַּה שֶׁלֹּא הִצִּילָתָם תּוֹרָתָם, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיְתָה תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, אוֹ לְמַה שֶׁפֵּרְשׁוּ שָׁם הַתּוֹסָפוֹת שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת קֹדֶם שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה וְקָדְמָה תּוֹרָתָם לְיִרְאַת חֶטְאָם, שֶׁבִּכְגוֹן זֶה אֵין תּוֹרָה מַצִּילָתָם מִיֵּצֶר הָרָע.
במדבר יג:כו · פירוש ה
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְעוֹד, אֲפִלּוּ לִסְבָרַת הַדּוֹחֶה סְבָרַת רַב יוֹסֵף בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה מִדּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל, לֹא דָּחָה אֶלָּא חֲלֻקַּת תּוֹעֶלֶת הַתּוֹרָה דְּאֵינָהּ מַצֶּלֶת (אֲפִלּוּ) בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בָּהּ, אֲבָל מַה שֶׁאָמַר מִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא לֹא דָּחָה הַשַּׁ״ס. וַהֲגַם דְּרָבָא מִכֹּחַ קֻשְׁיַת דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל הֻכְרַח לְיַשֵּׁב הַבָּרַיְתָא שֶׁאָמְרָה תָּלָה הַכָּתוּב הַמִּצְוָה בְּנֵר וְהַתּוֹרָה בְּאוֹר וְכוּ׳, יֹאמַר שֶׁאֵין תּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוָה אֶלָּא לְהָגֵן מֵהַצָּרוֹת, אֵין הֶכְרֵחַ לִדְבָרָיו. וִיכוֹלִין לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וּבְעִדָּנָא דְּלָא עָסִיק בָּהּ וְלֹא כְּלוּם. תּוֹרָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וּבְעִדָּנָא דְּלָא עָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וְלֹא מַצְּלָא. וּמַה שֶׁאָמְרוּ אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה – זְכוּת תּוֹרָה שֶׁמַּצֶּלֶת מֵהַפֻּרְעָנוּת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַן שֶׁעוֹסֶקֶת בָּהּ, וַהֲגַם שֶׁאֵין אִשָּׁה מְצֻוָּה עַל הַתּוֹרָה, בִּשְׂכַר תּוֹרַת בַּעְלֵיהֶן וּבְנֵיהֶם וּכְדִבְרֵי רָבִינָא שָׁם (סוטה כא.). וּלְדֶרֶךְ זֶה מוֹכִיחַ ר׳ יַעֲקֹב מֵהָעוֹלֶה בַּסֻּלָּם לְהָבִיא גּוֹזָלוֹת לְאָבִיו שֶׁלֹּא הִצִּילַתּוּ מִצְוָתוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה עָסוּק בָּהּ.
במדבר יג:כו · פירוש ו
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְעוֹד כְּשֶׁנַּעֲמִיק בַּדָּבָר נַעֲמִיד סוּגְיַת קִדּוּשִׁין אֲפִלּוּ אַלִּבָּא דְּרָבָא, בְּהָעִיר מַה שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס דִּלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, קָשֶׁה לוֹ – יִהְיֶה שֶׁמְּהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, הָיְתָה הַמִּצְוָה מַצִּילָתוֹ מֵהַיִּסּוּרִין כְּמוֹ שֶׁמּוּכָח מִסּוֹטָה שֶׁאָמְרוּ אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה, וְשָׁם בְּסוֹטָה זוֹ וַדַּאי קִלְקְלָה וְקָאָמַר שֶׁהַזְּכוּת יִמְנַע יִסּוּרֶיהָ וַאֲפִלּוּ אַלִּבָּא דְּרָבָא, וְשָׁם זְכוּתָהּ מְרֻחָק וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא גּוֹזָלוֹת זְכוּתוֹ לְפָנָיו. וּלְתָרֵץ זֶה מֻכְרָח לוֹמַר לְצַד שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה וַהֲרֵי הוּא כְּגוֹי לְכָל דְּבָרָיו וְאֵין לוֹ מִצְוָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו, אוֹ אֶפְשָׁר כִּי לְצַד שֶׁבִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה הִרְהֵר בַּעֲבֵרָה אֵין תּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה לְהָגֵן כָּל עִקָּר. וּמְתָרֵץ דְּסוֹבֵר ר׳ יַעֲקֹב אִי אָמְרִינַן דִּשְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא הָיְתָה מְגִנָּה עָלָיו מִבֹּא לְיָדוֹ דָּבָר הַסּוֹבֵב פּוּרְעָנוּת, שֶׁאִם לֹא תֹּאמַר כֵּן אִם כֵּן גַּם מֵהַפּוּרְעָנוּת אֵינָהּ מְגִנָּה. וְגַם לִסְבָרַת רָבָא שֶׁאָמַר מִצְוָה אַגּוֹנֵי מַגְּנָא מִפּוּרְעָנוּת, מִכְּלַל הַדָּבָר הַהוּא שֶׁלֹּא יָבֹא לְיָדוֹ עָוֹן שֶׁיְּסוֹבֵב הַפּוּרְעָנוּת, שֶׁזּוּלַת זֶה גַּם מֵהַפּוּרְעָנוּת אֵינוֹ מֻבְטָח.
במדבר יג:כו · פירוש ז
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁלִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף מִצְוָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה מַצֶּלֶת מִיֵּצֶר הָרָע, וְגַם לִסְבָרַת רָבָא לְתֵרוּץ שֵׁנִי אִם הֶעָוֹן יְסוֹבֵב פּוּרְעָנִיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה תָּגֵן עָלָיו הַמִּצְוָה מִמֶּנּוּ, וְלָזֶה בָּא הַכָּתוּב כָּאן לְתָרֵץ הַקּוּשְׁיָא הַנִּרְגֶּשֶׁת לָמָּה לֹא הֵגֵנָה עֲלֵיהֶם הַמִּצְוָה שֶׁהָלְכוּ בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה דִּכְתִיב ״וַיִּשְׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה׳״ לְהַצִּילָם מֵהַפּוּרְעָנִיּוֹת אֲשֶׁר סוֹבֵב לָהֶם, וְאָמַר וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ פֵּרוּשׁ לְהַקִּישׁ הֲלִיכָתָם לְבִיאָתָם, מַה בִּיאָתָם בְּעֵצָה רָעָה אַף כְּשֶׁהָלְכוּ בְּעֵצָה רָעָה, אִם כֵּן אֵין כָּאן מִצְוָה כָּל עִקָּר וְאַדְרַבָּה שְׁלוּחֵי עֲבֵירָה הֵם.
במדבר יג:כו · פירוש ח
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
עוֹד נִרְאֶה הַטַּעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַשְׁמִיעֵנוּ זֶה, הוּא עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּקִדּוּשִׁין (קידושין לט:), אַחַר שֶׁתֵּרֵץ לִסְבָרַת ר׳ יַעֲקֹב שֶׁהָיָה לוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, חָזַר הַתַּלְמוּד לְהַקְשׁוֹת: וְהָאָמַר ר׳ אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין? וּמְתָרֵץ: סוּלָּם רָעוּעַ הֲוָה, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, מַה קֻשְׁיָא הִיא זֹאת אַחַר שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא, לָמָּה לֹא יוֹעִיל דָּבָר זֶה גַּם לְתֵרוּץ קֻשְׁיַת ״שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין״? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה יֵשׁ לָהֶם תּוֹעֶלֶת בִּשְׁלִיחוּת הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ לָהֶם פְּעֻלָּה רָעָה מֵהַשְּׁלִיחוּת עַצְמוֹ, וּמַשְׁמַע מֵהַשַּׁ״ס שֶׁזֶּה דָּבָר מֻסְכָּם הוּא. וּמֵעַתָּה נִתְחַיֵּב הַכָּתוּב לוֹמַר וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ, לַעֲקֹר מֵהֶם שֵׁם שְׁלִיחוּת מִצְוָה, שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא בְּעֵצָה רָעָה, וְלָזֶה הוּזְּקוּ בִּשְׁלִיחוּתָם.
במדבר יד:א · פירוש ב
וַתִּשָּׂא֙ כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לה.; תענית כט.) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיְתָה אָז, וְזֶה גָּרַם לָעָם בְּכִיָּה בַּלַּיְלָה הַהוּא לְדוֹרוֹת, וְאִם אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּבְכּוּ בַּלַּיְלָה״ הָיוּ חוֹזְרִים הַדְּבָרִים לָעֵדָה הַנִּזְכֶּרֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים.
במדבר יד:יא · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃
עוֹד לְצַד שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל כַּת אַחַת מְנַאֲצִים שֶׁהִרְשִׁיעוּ וּפָקְרוּ, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה לה.) בְּפָסוּק ״לִרְגּוֹם אוֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד ה׳״ וְגוֹ׳ שֶׁהָיוּ זוֹרְקִים אֲבָנִים גַּם כְּנֶגֶד מַעְלָה, וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״יְנַאֲצֻנִי״, וְכַת אַחַת מִתְפַּחֲדִים מֵהָעַמִּים וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״לֹא יַאֲמִינוּ״, וּכְנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אָמַר ״אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִישֶׁנּוּ״, כְּנֶגֶד שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ אָמַר אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וְנִתְכַּוֵּן לִגְמֹר כְּנֶגֶד הַמְּנַאֲצִים וְאוֹרִישֶׁנּוּ פֵּרוּשׁ מֵעוֹלָם הַבָּא, וּשְׁתֵּי גְּזֵרוֹת אֵלּוּ נִתְקַיְּמוּ בַּמְּרַגְּלִים, שֶׁהִכָּה אוֹתָם ה׳ בַּדֶּבֶר דִּכְתִיב (במדבר יד:לז) ״וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳ בַּמַּגֵּפָה״ וְאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח:).
במדבר יד:יא · פירוש ה
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְהוּא לְצַד שֶׁכְּבָר קָדַם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וּמַאֲמַר ה׳ שָׁם (שמות לב:י) וּתְשׁוּבַת מֹשֶׁה שֶׁבָּהּ נִצַּח אֶת הַדִּין וּבִטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה בַּטְּעָנוֹת הָאֲמוּרִים שָׁם, בַּעֲבוּר זֶה בָּא הָאֱלֹהִים לְדַבֵּר נֶגֶד טְעָנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וְהִתְחִיל לוֹמַר עַד אָנָה, פֵּרוּשׁ אֵין קִצְבָה לְנִאוּץ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לוֹמַר הַעֲבֵר לָהֶם זֹאת וְאָפֵס כֹּחַ הַסַּבָּל. וּבָזֶה דָּחָה גַּם כֵּן לְטַעֲנַת מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמְרוּ מִצְרַיִם בְּרָעָה הוֹצִיאָם, כִּי זֶה יִהְיֶה נִאוּץ הַגּוֹיִם פַּעַם אַחַת וְנִאוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵין לוֹ קִצְבָּה. גַּם בָּזֶה דָּחָה טַעֲנַת זְכוּת אָבוֹת, כִּי אֵין רָאוּי לְמֶלֶךְ גָּדוֹל וְרָם בָּרוּךְ הוּא לִסְבֹּל כָּל כָּךְ נִאוּצִין מִבֵּינֵיהֶם.
במדבר יד:יז · פירוש ו
וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְעַתָּה יִגְדַּל – פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵה׳ לֹא לְהַחְלִיט הַמְּחִילָה לְכָל הַמְּנַאֲצִים, אֶלָּא ״וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״ – פֵּרוּשׁ לְהִתְנַקֵּם מֵהַמְּנַאֲצִים הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם הַמְּרַגְּלִים, כִּי כְּשֶׁה׳ עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט בָּרְשָׁעִים שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל וּמִתְרוֹמֵם. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הוּא מַה שֶׁאָמַר (במדבר י״ד:י״ב) ״אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר״, וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ בְּאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁחוֹזֵר לַמְרַגְּלִים. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״נָא״ – פֵּרוּשׁ עַתָּה בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הָעֲבֵרָה וְלֹא יִתְלֶה לָהֶם זְמַן, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, דִּכְתִיב (במדבר י״ד:ל״ז): ״וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה׳״, וְעַיֵּן מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר אוּלַי שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵה׳ שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים לָהֶם קֹדֶם שֶׁיָּמוּתוּ כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ וְיֵחַתּוּ. אוֹ יִרְצֶה לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל: רְאוּ אֵלּוּ שֶׁדִּבְּרוּ שֶׁקֶר מַה עָלְתָה בְּיָדָם – לְהַחֲרִירָם לְבַל יָשׁוּבוּ לְהַכְעִיס, וְכֵן אָמַר דָּוִד (תהילים ט׳:י״ז) ״בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה״. וְרָמַז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ שֵׁם אֱלֹהִים, וְשֵׁם ״אֲדֹנָי״ שֶׁרָשַׁם הַכָּתוּב גַּם כֵּן יַגִּיד מִשְׁפָּט, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְעוֹרֵר הָרַחֲמִים עַל כְּלָלוּת הָעָם דִּכְתִיב ״סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה״.
במדבר יד:יח · פירוש ג
יְהֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֺ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֺ֤ן אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃
וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הַדְּבָרִים לְפִי דִּבְרֵי הָרַ״ן, כִּי מַה שֶׁאָמְרוּ ״קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא וְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא״, פֵּרוּשׁ שֶׁה׳ רַחְמָן אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהָיָה רַחְמָן קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, וְאֵין חִדּוּשׁ לָרַחֲמִים אֶלָּא אַחַר הַחֵטְא. וּכְפִי זֶה אֵין קֻשְׁיַת הָרֹא״שׁ שֶׁהִקְשָׁה ״קוֹדֶם הַחֵטְא לָמָּה צָרִיךְ לְרַחֲמִים״, כִּי כְּפִי הָאֱמֶת כֵּן הוּא. גַּם דִּלֵּג שָׁלֹשׁ מִדּוֹת: אֵל, רַחוּם, וְחַנּוּן, לְצַד שֶׁשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ צְרִיכִין לָהֶם מִי שֶׁחָסֵר הַצָּלָה מִצָּרָה אוֹ מִי שֶׁחָסֵר טוֹב אוֹ מִי שֶׁנָּתוּן בְּמַכְאוֹבִים, וְעַתָּה לֹא הֻצְרַךְ בַּתְּפִלָּה לְמִדּוֹת אֵלּוּ. וְהִתְחִיל מֵאֶרֶךְ אַפַּיִם לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ גַּם לָרְשָׁעִים, וּכְדִבְרֵיהֶם זַ״ל שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין קיא.) כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה כּוֹתֵב ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״ וְגוֹ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. הֲרֵי כִּי לְאֶרֶךְ אַפַּיִם קָרָא. גַּם אָמַר ״רַב חֶסֶד״ לְהַטּוֹת מִשְׁפָּטָם, כְּאָמְרָם זַ״ל (ראש השנה יז.) ״רַב חֶסֶד״ – מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וְלֹא הִזְכִּיר ״אֱמֶת״ וְלֹא ״נֹצֵר חֶסֶד לַאֲלָפִים״ כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְמִדּוֹת אֵלּוּ עַל מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְהִזְכִּיר ״נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע״ כִּי לָהֶם צָרִיךְ, וְלֹא הִזְכִּיר ״וְחַטָּאָה״ שֶׁלֹּא הָיוּ אָז שׁוֹגְגִין אֶלָּא מְזִידִין. וְהִזְכִּיר כָּל שְׁאָר הַמִּדּוֹת לְצַד שֶׁהֵם מִדּוֹת שֶׁנּוֹגְעוֹת לְמַה שֶׁלְּפָנָיו.
במדבר יד:כ · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃
וַיֹּאמֶר ה׳ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. פֵּרוּשׁ, לֹא סָלַחְתִּי עַל הֶעָוֹן בְּהֶחְלֵט, אֶלָּא כִּדְבָרֶיךָ שֶׁלֹּא אֶהֶרְגֵם כְּאַחַת, מֵהַטְּעָמִים שֶׁרָשַׁם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת וְגוֹ׳, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִשְׁפָּט בַּאֲרִיכוּת אַפַּיִם, וְהוּא מַאֲמָר הַסָּמוּךְ כָּל הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳ אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ חַי אָנִי פֵּרוּשׁ נִשְׁבַּע בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ כִּבְיָכוֹל, גַּם נִשְׁבַּע וְאָמַר ״וְיִמָּלֵא כְבוֹד״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כֵּן יִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת הָאָרֶץ עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה זֶה, וְהוּא גַּם כֵּן שְׁבוּעָה עַל הַדָּבָר.
במדבר יד:כב · פירוש א
כִּ֣י כׇל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃
וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁשָּׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים, פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה׳ עִמָּהֶם, לָזֶה יַקְפִּיד עַל שֶׁלֹּא קִבְּלוּ וְלֹא חָשׁוּ עַל קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ.
במדבר יד:כג · פירוש א
אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכׇל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃
אִם יִרְאוּ וְגוֹ׳ וְכָל מְנַאֲצַי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ הַמְּנַאֲצִים, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִּכְלַל הַגְּזֵרָה שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרְטָם? וְאֶפְשָׁר כִּי לְפִי שֶׁה׳ אָמַר ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״, שֶׁזֶּה יַגִּיד כִּי כָּל שֶׁלֹּא נִסָּה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְהֵם אוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים, אֵינָם בִּכְלַל הַגְּזֵרָה. לָזֶה הוֹצִיא הַמְּנַאֲצִים מֵהַכְּלָל, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם שֶׁלֹּא נִסּוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים, נֶחְתְּמוּ בִּגְזֵרָה זוֹ. וּמְנַאֲצָיו הֵם הַמְּרַגְּלִים אוֹ אוֹתָם שֶׁהָיוּ זוֹרְקִין אֲבָנִים בַּעֲנַן ה׳ כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לה.).
במדבר יד:כג · פירוש ב
אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכׇל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃
גַּם נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְשׁוֹם פְּרָט חָדָשׁ בַּמְּרַגְּלִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִטְּלוּ חֵלֶק בָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קיז.) שֶׁבְּנֵיהֶם שֶׁל מְרַגְּלִים לֹא נָטְלוּ חֵלֶק הַמְּרַגְּלִים בָּאָרֶץ, אֶלָּא חֵלֶק אֲבִי אֲבִיהֶם, עַד כָּאן. מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּל הַדּוֹר הַהוּא שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם בְּנֵיהֶם, וּפֵרוּשׁ ״יִרְאוּהָ״ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לָהּ. וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וְעַבְדִּי כָלֵב וְגוֹ׳ וְזַרְעוֹ יוֹרִישֶׁנָּה, וִידִיעַת הַהֲפָכִים מֻשְׂכֶּלֶת מֵהַנֶּאֱמָר.
במדבר יד:כד · פירוש ג
וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה׃
וְהוֹסִיף עוֹד לוֹמַר, מִלְּבַד הַמַּעֲלָה הַנִּזְכָּר, עוֹד ״וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה״, פֵּרוּשׁ לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ. וְכָאן רָמַז הִתְעַצְּמוּתוֹ עַד שֶׁמִּלֵּא אַחֲרֵי ה׳, וְכַוָּנַת הֲטָבָה זוֹ הִיא שֶׁלֹּא בִּלְבַד שֶׁלֹּא נִכְנַס בְּגֶדֶר הַגְּזֵרָה, אֶלָּא הִבְטִיחוֹ בַּחַיִּים, שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָז וְגָזַר ה׳ שֶׁיֵּשְׁבוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, הִבְטִיחוֹ שֶׁיִּחְיֶה עַד בּוֹאוֹ שָׁמָּה. וְהוּא אָמְרוֹ וַהֲבִיאֹתִיו, הֲרֵי הֻבְטַח בְּחַיָּיו אַרְבָּעִים שָׁנָה מַה שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְשׁוּם צַדִּיק בָּעוֹלָם.
במדבר יד:כד · פירוש ד
וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה׃
וְאוּלַי כִּי לָזֶה הִקְדִּים לִקְרוֹתוֹ עַבְדּוֹ, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ הַבְטָחַת הַחַיִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא יָזוּר אָחוֹר מֵעֲבוֹדַת ה׳ לְצַד שֶׁאָרַךְ יוֹם קִצּוֹ. וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי (שבת ל.) בְּמַעֲשֵׂה חִזְקִיָּה שֶׁהוֹסִיף לוֹ ה׳ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁנִּשְׁאַלְתִּי יִשּׁוּב מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵשִׁיב ה׳ לְדָוִד כְּשֶׁשָּׁאַל מִמֶּנּוּ ״הוֹדִיעֵנִי ה׳ קִצִּי וּמִדַּת יָמַי״ וְגוֹ׳, וְאָמַר לוֹ גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שֶׁאֵין מוֹדִיעִין לוֹ לָאָדָם קִצּוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְלָמָּה הוֹדִיעַ ה׳ לְחִזְקִיָּה? וְהֵשַׁבְתִּי כִּי דַּוְקָא קֵץ שֶׁהָאָדָם מֵבִיא עִמּוֹ הֶחָרוּץ, דִּכְתִיב (איוב י״ד:ה׳) ״אִם חֲרוּצִים יָמָיו״, אֲבָל תּוֹסְפוֹת יָמִים לֹא נִכְלָל בִּכְלַל גְּזֵרָה זוֹ. וְחָפֵץ ה׳ לְהוֹדִיעַ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא (שבת י.) בַּפָּסוּק ״לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם״, שֶׁהַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, לָזֶה מוֹדִיעַ ה׳ חַסְדּוֹ כְּשֶׁמּוֹסִיף יָמִים עַל יְמֵי אָדָם. וְהוּא מַאֲמַר ״וַהֲבִיאֹתִיו״ וְגוֹ׳, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בִּיהוֹשֻׁעַ סִימָן י״ד ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב״ וְגוֹ׳ ״וְעַתָּה הִנֵּה הֶחֱיָה ה׳ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר״, וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם. וְאָמַר עוֹד וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה, לוֹמַר כִּי עָשָׂה ה׳ חֶסֶד זֶה גַּם לְזַרְעוֹ.
במדבר יד:כד · פירוש ה
וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״עֵקֶב״ אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁנֵי דְּבָרִים טוֹבִים. אֶחָד, ״הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ״ – פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא הָלַךְ אַחַר עֲצַת הַמְּרַגְּלִים, וְהַשֵּׁנִי – ״וַיְמַלֵּא אַחֲרָי״ שֶׁהִשְׁתִּיק הָעָם וְסָתַר דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים. וּשְׁתַּיִם שִׁלֵּם לוֹ ה׳: אֶחָד – ״וַהֲבִיאֹתִיו״ וְגוֹ׳, ב׳ – ״יוֹרִשֶׁנָּה״. וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר יְהוֹשֻׁעַ, לְצַד שֶׁהוּא זָכָה מִצַּד תְּפִלַּת מֹשֶׁה וְלֹא הֻצְרַךְ לְהִתְעַצֵּם מִכֹּחוֹ.
במדבר יד:כח · פירוש א
אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־אָ֙נִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאׇזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃
אֱמֹר וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנַי וְגוֹ׳. כָּאן בֵּאֵר דְּבָרָיו שֶׁעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר, שֶׁהֵם אוֹתָם שֶׁהִגִּיעוּ דִּבְרֵיהֶם וּשְׁמָעָם ה׳ בְּאָזְנָיו, לְאֵלֶּה הוּא שֶׁהִגְבִּיל זְמַן מִבֶּן עֶשְׂרִים וְגוֹ׳. אֲבָל הַמְּרַגְּלִים לֹא בָּאָה לָהֶם הוֹדָעַת הַגְּזֵרָה, כִּי לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל שָׁם שָׁם יִנָּגְפוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה.
במדבר יד:כט · פירוש ב
בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּ֠ה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכׇל־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכׇל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַדְּבָרִים הִיא, לְצַד שֶׁאָמַר ה׳ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, חָשׁ שֶׁיָּבִינוּ שֶׁכַּוָּנַת הַדְּבָרִים הִיא כָּל מִי שֶׁהַיּוֹם בֶּן עֶשְׂרִים, וּכְפִי זֶה נִכְלָלִים בִּכְלַל הַגְּזֵרָה גַּם מִי שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁנָה שְׁנִיָּה בָּאוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים, לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם פֵּרוּשׁ מִזְּמַן שֶׁהִתְחִילוּ לְהָלִין, וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא אוֹתָם שֶׁהֵלִינוּ עָלַי מִבֶּן עֶשְׂרִים. וּכְפִי זֶה חוֹזֵר לַהֲלָנָה רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁאִם עַל הֲלָנָתָם אָז לֹא הָיָה צָרִיךְ לְדַיֵּק דְּבָרָיו וְלוֹמַר בֶּן עֶשְׂרִים בִּזְמַן הַהֲלָנָה כֵּיוָן שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא זְמַן שֶׁהֵלִינוּ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״ (במדבר יד:כב), הָא לָמַדְתָּ כָּל שֶׁהָיָה בִּכְלַל עֶשְׂרִים בְּחֵטְא רִאשׁוֹן הוּא שֶׁנִּכְלַל בִּכְלַל הַגְּזֵרָה.
במדבר יד:כט · פירוש ג
בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּ֠ה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכׇל־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכׇל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃
וְאוּלַי כִּי דִּיּוּק זֶה לֹא הִרְגִּישׁוּ בּוֹ הַדּוֹר הַהוּא, וְחָשְׁבוּ הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן שֶׁבָּאָה הַגְּזֵרָה עַל אוֹתָן שֶׁהָיוּ אָז בֶּן עֶשְׂרִים, וְלָזֶה שְׁנַת הָאַרְבָּעִים כְּשֶׁיָּצְאוּ לַחְפּוֹר בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב וְלֹא מֵת מֵהֶם אֶחָד, וּבָדְקוּ בְּי׳ וְי״א וְי״ב וְי״ג וְי״ד וְעָשׂוּ יוֹם ט״ו שִׂמְחָה (איכה רבה, פתיחתא), וְקָשֶׁה לָמָּה חָשְׁבוּ שֶׁיָּמוּתוּ עוֹד אַחַר שֶׁהָיוּ יְדוּעִים אוֹתָם שֶׁהָיוּ בֶּן עֶשְׂרִים כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וּמַה מֵחוּשׁ עוֹד לָהֶם לַגְּזֵרָה. אֶלָּא שֶׁהֵם חָשְׁבוּ שֶׁהַגְּזֵרָה הָיְתָה עַל אוֹתָן שֶׁהָיוּ אָז בֶּן עֶשְׂרִים.
במדבר יד:כט · פירוש ד
בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּ֠ה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכׇל־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכׇל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃
וְאוּלַי כִּי גַּם ה׳ אָמַר דְּבָרָיו שְׁקוּלִים כְּמִנְהָגוֹ שֶׁאוֹמֵר דְּבָרִים סוֹבְלִים שְׁנֵי דְּרָכִים, אִם זָכוּ יִהְיֶה לְטוֹבָה לֹא זָכוּ וְכוּ׳, וְכֵן תִּמְצָא כְּשֶׁאָמַר לְאָדָם (בראשית ב:יז) ״בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת״ הִזְכִּיר יוֹם סְתָם, תּוּכַל לוֹמַר יוֹמוֹ שֶׁל אָדָם וְתוּכַל לוֹמַר יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנָה, וּכְשֶׁעָשָׂה אָדָם תְּשׁוּבָה הִטָּה ה׳ הַכַּוָּנָה לִזְכוּת שֶׁהוּא יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם שְׁנֵי דְּרָכִים: אֶחָד עַל אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם, וְאֶחָד הוּא הֶבְדֵּל לְהַתְחָלַת הַהֲלָנָה כִּדְבָרֵינוּ, אִם זָכוּ יִתְפָּרֵשׁ הַדָּבָר לִזְמַן יְצִיאָה כִּדְבָרֵינוּ, וְאִם לֹא זָכוּ תִּתְקַיֵּם הַגְּזֵרָה גַּם עַל אוֹתָם שֶׁהָיוּ כְּשֶׁיָּצְאוּ פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים. וּמַה שֶׁאָמַר ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״ יְדַבֵּר עַל רֹב הַמַּלִּינִים, וְלָזֶה כְּשֶׁרָאוּ בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים שֶׁלֹּא מֵת אֶחָד מֵהֶם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב עַל שֶׁנִּתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה מֵעַל אוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְהָיוּ בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה בֶּן עֶשְׂרִים.
במדבר יד:לא · פירוש א
וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ׃
וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר וְגוֹ׳. לְצַד שֶׁאָמַר ״כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם״, וְהֵם דִּבְּרוּ גַּם עַל טַפָּם רָעָה, לָזֶה בָּא ה׳ וְהוֹצִיאָם מֵהַכְּלָל וְאָמַר ״וְטַפְּכֶם וְגוֹ׳ וְהֵבֵאתִי״ וְגוֹ׳, וְאָמַר וְהֵבֵאתִי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָבַז אֶלָּא עוֹד לָהֶם טוֹבָה שֶׁיְּבִיאֵם ה׳ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳:
במדבר יד:לה · פירוש א
אֲנִ֣י יְהֹוָה֮ דִּבַּ֒רְתִּי֒ אִם־לֹ֣א ׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכׇל־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ׃
אֲנִי ה׳ דִּבַּרְתִּי אִם לֹא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה כַּוָּנַת מַאֲמַר אֲנִי ה׳ דִּבַּרְתִּי, הֲלֹא יוֹדְעִים אָנוּ כִּי ה׳ הוּא הַמְּדַבֵּר? עוֹד מַה כַּוָּנַת אָמְרוֹ אִם לֹא זֹאת וְגוֹ׳, וּמַה הוּא אָמְרוֹ וְשָׁם יָמֻתוּ? אָכֵן יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אֲנִי ה׳״ שֶׁהוּא מִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים גַּם הִיא הִסְכִּימָה עַל הַמִּשְׁפָּט כָּתוּב, וְהוּא אָמְרוֹ דִּבַּרְתִּי דְּבָרִים קָשִׁים אֵלּוּ. וְאִם תֹּאמַר אֵיךְ תַּסְכִּים מִדָּה זֹאת עַל הַצָּרָה לְיִשְׂרָאֵל? לָזֶה אָמַר ״אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה״, וְאַאֲרִיךְ עִמָּהֶם לְהֵיטִיב, יוֹדֵעַ אֲנִי תַּכְלִיתָם שֶׁיֹּאבְדוּ מֵעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעוֹלָם הַבָּא עַל יְדֵי נִיאוּצֵיהֶם אֲשֶׁר יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא, וְהוּא אָמְרוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם יִהְיוּ כָּלִים בִּשְׁלֵמוּת, וְשָׁם לָעוֹלָם הַבָּא יָמוּתוּ. לָזֶה דִּבֵּר ה׳ מִשְׁפָּט זֶה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יִתַּמּוּ כִּי בְנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם, וְגַם לָעוֹלָם הַבָּא לֹא יָמוּתוּ כְּמַאן דְּאָמַר (סנהדרין קח.) יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וּמֵעַתָּה רַחוּם הוּא בְּדִין זֶה.
במדבר יד:לו · פירוש ב
וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ (וילונו) [וַיַּלִּ֤ינוּ] עָלָיו֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃
דַּע כִּי לְצַד ה׳ דְּבָרִים יֶחֱרֶה אַף ה׳ וְיִתְנַקֵּם מְהֵרָה: א׳ הָאָדָם גָּדוֹל וְחָשׁוּב כִּי יִמְרֹד בְּקוֹנוֹ, לֹא יֹאבֶה ה׳ סְלוֹחַ לוֹ, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְאָדָם בֵּינוֹנִי כִּי יֶחֱטָא. ב׳ אָדָם שֶׁחֶבְרָתוֹ נָאָה וַחֲסוּדָה וְהוּא מִתְעַוֵּת וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב. ג׳ כְּשֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הֶרְגֵּשׁ גָּדוֹל לְהָעִירוֹ לְבַל יֶחֱטָא, וּכְמַעֲשֵׂה אוֹתוֹ שֶׁטָּפְחוּ לוֹ צִיצִיּוֹתָיו עַל פָּנָיו וְכוּ׳ (מנחות מד.) וְלֹא יָחוּשׁ לַהֶעָרָה. ד׳ אִם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים. ה׳ אִם יִהְיֶה חֵטְא גָּדוֹל וְרָחוֹק מִטֶּבַע הָרָגִיל, כְּמַעֲשֵׂה אָמוֹן שֶׁאָמְרוּ לוֹ יֵשׁ לְךָ הֲנָאָה וְכוּ׳ (סנהדרין קג:).
במדבר יד:לו · פירוש ג
וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ (וילונו) [וַיַּלִּ֤ינוּ] עָלָיו֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃
וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּאן טַעַם שֶׁלֹּא הֶאֱרִיךְ ה׳ אַפּוֹ לָהֶם, שֶׁבָּהֶם נִתְקַבְּצוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַמַּפְלִיגִים מִדַּת אֶרֶךְ אַפַּיִם. וְהִתְחִיל לוֹמַר כְּנֶגֶד הָרִאשׁוֹן: וְהָאֲנָשִׁים, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כאן) כָּל אֲנָשִׁים שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, כִּי רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וּכְנֶגֶד חֶבְרַת מְשַׁלְּחָם אָמַר אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה לַחְפּוֹר אֶת הָאָרֶץ, הֲרֵי כִּי הֵם שְׁלוּחֵי חֶבְרָה וּמֵחֶבְרַת מֹשֶׁה יֵחָשְׁבוּ. וּכְנֶגֶד שְׁלִישִׁי אָמַר וַיָּשֻׁבוּ, פֵּרוּשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נֵס עָצוּם שֶׁשָּׁבוּ וְלֹא נֶאֶבְדוּ בַּהֲלִיכָתָם, וְצֵא וּלְמַד מֵאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנא דבי אליהו רבה פכ״ט) מֵהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם מֵהָעֲנָקִים וְלֹא נָגְעָה בָּהֶם יַד אָדָם. וְזֶה הָיָה מַסְפִּיק לַהֲעִירָם לְבַל עֲשׂוֹת רֶשַׁע וְיַכִּירוּ כִּי גָּדוֹל אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הֶרְאָם נִפְלְאוֹתָיו. וּכְנֶגֶד רְבִיעִי אָמַר וַיַּלִּינוּ כָּל הָעֵדָה, פֵּרוּשׁ חָטְאוּ הֵם וְהֶחֱטִיאוּ הָרַבִּים. וּכְנֶגֶד הַחֲמִישִׁי אָמַר לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ, מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי שֶׁיֹּאמַר עַל הָאָרֶץ כְּלִילַת יֹפִי כִּי רָעָה הִיא? אֵין לְךָ רָשָׁע רָחוֹק מֵעֲשׂוֹת כָּזֶה, כִּי אֵיךְ מִין הָאֱנוֹשִׁי יָעֵז פָּנָיו כָּל כָּךְ לְדַבֵּר דְּבָרִים הַפְכִּיִּים בְּתַכְלִית הַהַפְכִּיּוּת, לוֹמַר דִּבָּה רָעָה עַל הַשְּׁלֵמוּת הַטּוֹב. אֲשֶׁר עַל כֵּן חָרָה אַף ה׳ וַהֲרָגָם מִיָּד וְלֹא הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ לָהֶם.
במדבר יד:לז · פירוש א
וַיָּמֻ֙תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מוֹצִאֵ֥י דִבַּת־הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי דִבַּת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ – וְהֵם מוֹצִיאֵי דִּבָּה מֵתוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים ט:יז) ״בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע״. עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לָמָּה מֵתוּ בַּמַּגֵּפָה, לְפִי שֶׁהֵם הוֹצִיאוּ דִבָּה עַל הָאָרֶץ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה – הֵם דִּבְּרוּ דָבָר רַע וַה׳ הִכָּם בְּדֶבֶר.
במדבר יד:לז · פירוש ב
וַיָּמֻ֙תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מוֹצִאֵ֥י דִבַּת־הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
לִפְנֵי ה׳. פֵּרוּשׁ, וּכְבוֹד ה׳ עוֹמֵד שָׁם קוֹדֶם עֲלוֹתוֹ, וּמְשׁוּנָּה רְשׁוּת שֶׁנִּתְּנָה לַמַּשְׁחִית כָּאן מֵרְשׁוּת שֶׁנִּתְּנָה כְּשֶׁחָרָה אַף ה׳ בְּאַהֲרֹן וּמִרְיָם שֶׁלֹּא נָגְעָה צָרַעַת בָּהֶם עַד שֶׁהָלַךְ, מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּאן שֶׁלְּפָנָיו נִתְּנָה רְשׁוּת לִנְגוֹף אוֹיְבֵי ה׳:
במדבר יד:לח · פירוש ב
וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ׃
וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב קכא:): תַּנְיָא יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נוֹלַד בִּימֵי יַעֲקֹב, וְהִקְשׁוּ מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּכְנַס לָאָרֶץ, דִּכְתִיב ״וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ״ (יהושע ז:ה) וְגוֹ׳, זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּרוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין, וְתֵרֵץ רַב אַחָא שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה לֹא עַל פָּחוּת מִעֶשְׂרִים וְלֹא עַל יָתֵר מִשִּׁשִּׁים, עַד כָּאן. וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁלֹּא תֵּרֵץ הַגְּמָרָא שֶׁיָּאִיר הָיָה צַדִּיק גָּמוּר הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא הִצִּילַתּוֹ מֵהַגְּזֵרָה הַהִיא, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב וִיהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ חָיוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ טַעַם שֶׁחָיוּ הוּא לִהְיוֹתָם מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לָתוּר הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם, אֲבָל אִם לֹא הָיוּ מֵהַתָּרִים וְהָיוּ נִשְׁאָרִים בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל הָיְתָה בָּאָה הַגְּזֵרָה גַּם עֲלֵיהֶם הֲגַם שֶׁהֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים לְצַד שֶׁהָיוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וּלְמַטָּה מִשִּׁשִּׁים.
במדבר יד:לח · פירוש ג
וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד רָמַז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, כְּמוֹ כֵן יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב הוֹסִיפוּ חֶלְקָם בַּחַיִּים מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לָתוּר, כִּי לָהֶם מִשְׁפָּט לִטּוֹל חֵלֶק הַמְרַגְּלִים, גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קיז:) שֶׁהֵם נָטְלוּ חֶלְקָם בָּאָרֶץ:
במדבר יד:מג · פירוש א
כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥ה יְהֹוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃
כִּי הָעֲמָלֵקִי וְגוֹ׳ כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁהַמֶּרֶד הָיָה עַל מַה שֶׁאָמְרוּ הַמְּרַגְּלִים ״עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְגוֹ׳ וְהַכְּנַעֲנִי״ וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ ״וְלָמָּה ה׳ מֵבִיא אוֹתָנוּ לִנְפֹּל בַּחֶרֶב״, וְאִם כֵּן אֵיךְ תִּבְטְחוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה ה׳ לָכֶם נֵס בִּמְקוֹם הָרֶשַׁע עַצְמוֹ, וְלָזֶה אָמַר וּנְפַלְתֶּם בַּחֶרֶב בְּוַדַּאי, ״כִּי עַל כֵּן״, פֵּרוּשׁ, עַל הֱיוֹת עֲמָלֵק יוֹשֵׁב וְגוֹ׳, וַלֲחֲשָׁשַׁת נְפִילָה בַּחֶרֶב זֶה הָיָה סִבָּה שֶׁעָלֶיהָ שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה׳, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה ה׳ עִמָּכֶם.
במדבר יד:מד · פירוש א
וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃
וַיַּעְפִּלוּ וְגוֹ׳. טָעוּ בְּהוֹרָאַת דַּעְתָּם, כִּי לְצַד שֶׁהֵם מָרְדוּ בַּה׳ כְּאָמְרָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת בְּיָדָם הָעַמִּים הָרָמִים, לָזֶה חָשְׁבוּ לְתַקֵּן לִבְטֹחַ בַּה׳ וּלְהַחְלִיט הָאֱמוּנָה כִּי הַצֵּל יַצִּיל וְעָלוּ הָהָרָה. וְלֹא נִתְרַצָּה ה׳ כִּי מַכָּתָם טְרִיָּה וּכְבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א:מג).
במדבר טו:כב · פירוש א
וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃
וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ (הוריות ח.) שֶׁכָּתוּב זֶה מְדַבֵּר בְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵשׁ בּוֹ כֶּפֶל אָמְרוֹ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת וְגוֹ׳ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁכּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וּבְכָל שְׁאָר מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה. וְחוּץ מִדִּבְרֵיהֶם נִרְאֶה שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵר עַל כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וּמְבַטֵּל כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְוֹת עֲשֵׂה אָמַר ״וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת״ – הֲרֵי בִּטּוּל כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה, וּכְנֶגֶד עֲבֵרַת עַל כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ״אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֲלֵיכֶם״. וְחִדּוּשׁ הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי יֵשׁ בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּכוֹפֵר גַּם בָּהּ. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה חֲמוּרוֹת, הֲרֵי הוּא גַּם כֵּן כְּכוֹפֵר בְּכוּלָּן וְעָנְשׁוֹ שָׁקוּל לַכֹּל.
במדבר טו:ל · פירוש א
וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה ׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־יְהֹוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בְּמֵזִיד מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ גִּדֵּף אֶת ה׳ חָס וְחָלִילָה, וְלָזֶה עָנְשׁוֹ ״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ״.
במדבר טו:ל · פירוש ב
וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה ׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־יְהֹוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
וְאָמַר עוֹד כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וּלְטַעַם שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, הֲרֵי זֶה בִּטֵּל כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְהוּא אָמְרוֹ ״דְבַר ה׳ בָּזָה״, וְעָבַר גַּם כֵּן עַל כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר. וְלָזֶה ״הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא״ – הִכָּרֵת כְּנֶגֶד גִּידֵי הַנְּשָׁמָה, תִּכָּרֵת כְּנֶגֶד אֵבָרֶיהָ, לְפִי שֶׁהַנְּשָׁמוֹת יֵשׁ לָהֶם רמ״ח אֵבָרִים וְשס״ה גִּידִים, שֶׁכְּנֶגְדָּם נָתַן ה׳ רמ״ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשס״ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וּכְשֶׁעָבַר עַל כֻּלָּן לֹא נִשְׁאַר לָהּ עָנָף שֶׁמִּמֶּנּוּ תִּחְיֶה וְאֵין לָהּ תְּקוּמָה עוֹד, וְנִקְבַּע בָּהּ הֶעָווֹן לְעוֹלָם וָעֶד, וְהוּא מַאֲמַר ״עֲוֹנָה בָהּ״. וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ (ספרי, סנהדרין צ:) הַכָּתוּב בְּעִנְיָן אַחֵר, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
במדבר טז:טו · פירוש א
וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃
וַיֹּאמֶר אֶל ה׳ אַל תֵּפֶן וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה לְצַד שֶׁרָאָה הַפְלָאַת שִׂנְאַת הָרְשָׁעִים עִמּוֹ, מִזֶּה הִכִּיר הֱיוֹתָם בְּחִינַת הָרַע גָּמוּר אֲשֶׁר טִבְעוֹ לִשְׂנֹא בְּחִינַת הַטּוֹב שִׂנְאַת מָוֶת בְּלֹא סִבָּה, וְלָזֶה אָמַר אֶל ה׳ אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְצַד שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין בְּיָדוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּכְבָר קָדַם לָנוּ שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה וּבְרִיָּה וַאֲפִלּוּ שֶׁל רְשָׁעִים, דִּכְתִיב (דברים לב:ד) ״אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל״, וְצֵא וּלְמַד מִשְּׂכַר פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע (סנהדרין צו.), אֲשֶׁר עַל כֵּן חָשׁ מֹשֶׁה שֶׁתַּעֲמֹד לָהֶם אֵיזֶה מִצְוָה שֶׁבְּיָדָם שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה, לָזֶה בִּקֵּשׁ מֵה׳ וְאָמַר אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ זְכוּת שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה מִנְחָה לַה׳ לֹא יִפֶן לָהּ וְלֹא יַבִּיט אֵלֶיהָ.
במדבר טז:טו · פירוש ב
וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃
וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יְבַטֵּל מִדָּתוֹ יִתְבָּרַךְ לָאֲנָשִׁים הָהֵם לְעַוֵּת מִשְׁפָּטָם?
במדבר טז:טו · פירוש ג
וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃
דַּע כִּי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ כֹּחַ בָּהֶם לְהַפְקִיעַ זְכוּת הַנִּמְצֵאת לָרְשָׁעִים כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁהֵם מֻחְלָטִים בָּרַע, וְהוּא סוֹד (שמואל ב כג:ג) ״צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים״, פֵּרוּשׁ, מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת ה׳ שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם, אִם יֵרָאֶה בְּעֵינֵיהֶם לְהַפְקִיעַ זְכוּתוֹ מִמֶּנּוּ יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדָם, מַה שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל עוֹשֶׂה. וְתִמְצָא בְּדִין שֶׁלְּמַטָּה כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר, שֶׁיְּכוֹלִין בֵּית דִּין לְהַפְקִיר נִכְסֵי אָדָם רָשָׁע, כְּאָמְרָם (גיטין לו:) ״הֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר״.
במדבר טז:יט · פירוש א
וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כׇּל־הָעֵדָֽה׃ {ס}
וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִקְהֲלוּ לִרְצוֹנָם, אֶלָּא קֹרַח הִקְהִילָם, וּכְפִי זֶה יַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁבַח הָעֵדָה. אוֹ יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לְמַאֲמַר ה׳ שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה וְגוֹ׳ וַאֲכַלֶּה אוֹתָם, וְיֹאמַר הָאוֹמֵר אִם קֹרַח וַעֲדָתוֹ חָטְאוּ אֵלֶּה הַצֹּאן לָמָּה יִכְלוּ, לָזֶה הִקְדִּים וְאָמַר כִּי נִקְהֲלוּ לִרְצוֹן קֹרַח וּלְחִבָּתוֹ, וְלָזֶה נִרְאִים כַּחֲפֵצִים בְּמַעֲשָׂיו, וְלָזֶה אָמַר ה׳ הִבָּדְלוּ וְגוֹ׳ וַאֲכַלֶּה אוֹתָם.
במדבר טז:כא · פירוש א
הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃
הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ וְגוֹ׳. לֹא עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הוּא אוֹמֵר, כִּי לְאֵלֶּה לֹא תִּפְגַּע מִדַּת הַדִּין הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַכָּלָה חָס וְשָׁלוֹם, וְזֶה לְךָ הָאוֹת – אַהֲרֹן שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ עֲדַת קֹרַח וְנִבְקְעָה הָאֲדָמָה תַּחְתֵּיהֶם וְלֹא נִפְגַּע. אֶלָּא כַּוָּנַת מַאֲמַר ה׳ הוּא עַל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הָעֵדָה, כִּיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים וּבְנֵי בָּתֵּיהֶם שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְשֶׁל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים. וְלָזֶה אָמַר קוֹדֵם לְמַאֲמַר ״הִבָּדְלוּ״ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ לֵאמֹר, וְאִם עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הוּא אוֹמֵר לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּיבַת לֵאמֹר, אֶלָּא לֵאמֹר לַעֲדַת הַצַּדִּיקִים הַבְּחוּנִים אֶצְלָם וְלִבְנֵיהֶם וּבְנֵי בֵּיתָם שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הָעֵדָה.
במדבר טז:כא · פירוש ג
הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃
וְנִרְאֶה לְפִי דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (במדבר רבה) שֶׁהֵבִיא רַשִׁ״י בְּפָסוּק ״וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו״ (במדבר כב:ד), זֶה בְּיָדָם סִרְחוֹן רְבִיעִי: בָּעֵגֶל, בַּמִּתְאוֹנְנִים, בַּמְּרַגְּלִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. אִם כֵּן עֲוֹן הַמְּרַגְּלִים קָדַם לְמַחְלוֹקֶת קֹרַח, וְשָׁם פֵּרַשְׁתִּי כִּי גְּזֵרַת כְּלָיָה שֶׁגָּזַר ה׳ עַל הַדּוֹר הַהוּא נִתְקַיְּמָה, אֶלָּא שֶׁהוֹעִילָה תְּפִלַּת מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יָמוּת הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶלָּא בְּהֶמְשֵׁךְ זְמַן אָרוֹךְ. אִם כֵּן הָעֵדָה כְּבָר הִיא מְחֻיֶּבֶת כְּלָיָה. לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן בְּחִדּוּשׁ הַגְּזֵרָה שֶׁיִּהְיֶה כְּרָגַע, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ לָהֶם הַזְּמַן כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַצָּה מִקּוֹדֶם. וּלְדֶרֶךְ זֶה מָצָאנוּ נַחַת רוּחַ לְקֻשְׁיָא שֶׁבָּעִנְיָן, לָמָּה יִגְזֹר ה׳ מִיתָה עַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיְתָה יָדָם בַּמַּעַל, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְגַּלָּה מִמַּאֲמַר מֹשֶׁה בְּסָמוּךְ. וְלִדְבָרֵינוּ, לְצַד שֶׁכְּבָר הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחֻיְּבֵי מִיתָה מֵעֲוֹן הַמְּרַגְּלִים אֶלָּא שֶׁה׳ הֶאֱרִיךְ לָהֶם זְמַן, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב.) שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, וְצִוּוּ לְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שִׂיחָה בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר לַחְזֹר מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה (ירושלמי ברכות ה:א), הֲגַם שֶׁאֵין בַּחֵטְא כְּדֵי לְהָמִית. וּכְמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְחֻיְּבֵי מִיתָה אֵין נִמְלָטִים בְּצֵאת הַמַּשְׁחִית וְיִכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה.
במדבר טז:כא · פירוש ד
הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃
שׁוּב הִצַּצְתִּי וְרָאִיתִי כִּי דִּבְרֵי ה׳ כָּאן הֵם רְפוּאָה וּתְעָלָה לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לֹא הָיָה ה׳ אוֹמֵר הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה וְהָיָה יוֹצֵא הַמַּשְׁחִית, הָיוּ נִמְלָטִים הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא הָיוּ בִּכְלַל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים, וְכָל שֶׁהָיוּ בִּכְלַל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים הָיָה הַמַּשְׁחִית מְכַלֶּה אוֹתָם. וְלוֹמַר ה׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִבְדָּלִים מֵהֶם לְבַל יִקֶר לָהֶם מִקְרֶה רַע, לֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת לָזֶה, שֶׁהֲרֵי סוֹף סוֹף הָיָה בְּיָדָם שֶׁמֶץ מֵהַחֵטְא שֶׁלֹּא מִחוּ בְּקֹרַח, וְאַדְרַבָּא בָּאוּ לִרְצוֹנוֹ. לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְצִוָּה לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהַבְדִּיל הַצַּדִּיקִים וֶהֱעִירוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וּבְאֶמְצָעוּת זְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אָמַר ה׳ אֵלָיו דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה וְגוֹ׳ הֵעָלוּ מִסָּבִיב וְגוֹ׳ (במדבר טז:כד). וּלְדֶרֶךְ זֶה נוּכַל לְפָרֵשׁ כִּי מַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִבָּדְלוּ לֹא בָּא הַדִּבּוּר אֶלָּא לַהֲעִירָם לְהִתְפַּלֵּל, לֹא שֶׁהָיָה צָרִיךְ מֹשֶׁה לְהַבְדִּיל לְבַל יִסָּפוּ בְּחַטַּאת קֹרַח. וְאוּלַי כִּי הוּא זֶה מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁתַּכְלִית הַמַּאֲמָר הָאָמוּר בָּעִנְיָן הוּא לֵאמֹר מַאֲמָר הַבָּא אַחֲרָיו שֶׁהוּא עִנְיַן הַבְדָּלַת יִשְׂרָאֵל מֵעֲדַת קֹרַח, כִּי לְעִנְיַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵין צְרִיכִין לְהִבָּדֵל. וּכְפִי זֶה אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁבָּא הַדִּבּוּר עַל בְּנֵי בָּתֵּיהֶם וְעַל הַצַּדִּיקִים שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
במדבר טז:כב · פירוש ה
וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף׃ {ס}
וְאָמַר ״הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא״, לוֹמַר שֶׁכְּפִי הַדִּין אֵין לָהֶם חִיּוּב, כִּי כֻלָּן לֹא חָטְאוּ לְחַיְּבָם, אֶלָּא אַתָּה בָּא עֲלֵיהֶם בְּקֶצֶף שֶׁהוּא תִּגְבֹּרֶת הַדִּין, וְהוּא אָמְרוֹ ״תִּקְצֹף״.
במדבר טז:כד · פירוש א
דַּבֵּ֥ר אֶל־הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָֽם׃
דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר. אָמַר דַּבֵּר לְשׁוֹן קֹשִׁי בְּעִנְיָן זֶה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא טוֹבָה לְהַצִּיל נַפְשָׁם, לְהַגִּיד כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל הָרוֹצֶה לַחֲבֹל בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת, לָזֶה בָּא דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן לְהַכְרִיחוֹ לַעֲלוֹת לְבַל יַפְסִידוּ עַצְמָן שֶׁהֵם נִכְסֵי שָׁמַיִם. וְאָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר פַּעַם שְׁנִיָּה וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר, לְצַד שֶׁאָמַר דִּבּוּר לְשׁוֹן קֹשִׁי הוֹדִיעַ כִּי קֹשִׁי זֶה עַצְמוֹ הוּא לְרוֹמְמוּת עַם סְגֻלָּה שֶׁיַּקְפִּיד ה׳ עַל חֶסְרוֹנָם. עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּתֵיבַת לֵאמֹר שֶׁאֵין חִיּוּב לוֹמַר בְּלָשׁוֹן זֶה עַצְמוֹ הֵעָלוּ וְגוֹ׳ אֶלָּא בְּלָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה הַמְּכֻוָּן בּוֹ הֵעָלוּ וְגוֹ׳ וַאֲפִלּוּ יֹאמַר בְּלָשׁוֹן אַחֵר. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא אָמַר ״הֵעָלוּ״ אֶלָּא ״סוּרוּ נָא״ וְגוֹ׳, וּבִמְקוֹם שֶׁיֹּאמַר ״מִשְׁכַּן קֹרַח״ וְגוֹ׳ אָמַר ״מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה״:
במדבר טז:כח · פירוש ב
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהֹוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃
אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפָסוּק ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם״ אֲפִילוּ גּוֹי (בבא קמא לח.), וְכָאן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֲפִילוּ בְּמִיתַת הָאוּמּוֹת שֶׁהִיא מִיתָה מְנֻוֶּלֶת, זֶה בְּעֵרֶךְ הַמִּיתָה עַצְמָהּ. וּכְנֶגֶד הַגּוּף אָמַר וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלכים ב ט:לד) ״פִּקְדוּ אֶת הָאֲרוּרָה וְקִבְרוּהָ״, קְבוּרָה כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. לֹא ה׳ שְׁלָחָנִי, פֵּרוּשׁ, אֶלָּא מִלִּבִּי, וַה׳ לֹא מִיחָה בִּי. וְאִם בְּרִיאָה וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה תִּהְיֶה לָהֶם מִיתָה רָעָה וְיֹאבְדוּ גּוּף כְּנֶפֶשׁ.
במדבר טז:ל · פירוש א
וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהֹוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהֹוָֽה׃
וְאִם בְּרִיאָה וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז:) בְּפָסוּק ״אָרוּר וְכוּ׳ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ״, שֶׁמֵּאוֹתוֹ יוֹם נִסְתַּם וְנֶחְתַּם פִּי הָאָרֶץ, וּכְשֶׁהִיא רוֹצָה לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי ה׳ כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה לִפְנֵי הַבּוֹרֵא הִיא אוֹמֶרֶת בִּכְנָפֶיהָ, דִּכְתִיב (ישעיהו כד:טז) ״מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ״. וְכָאן כְּשֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְהַעֲנִישׁ הָרְשָׁעִים הָהֵם אָמַר וְאִם בְּרִיאָה, פֵּרוּשׁ, אוֹתָהּ בְּרִיאָה שֶׁכְּבָר בָּרָא ה׳ שֶׁהִיא פִּי הָאָרֶץ, וְעַל יְדֵי מַעֲשֶׂה נִסְתַּם וְהָיָה כְּלֹא הָיָה, עַתָּה יַחְזֹר ה׳ לִבְרֹא אוֹתָהּ הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ פֶּה, וּפָצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ שֶׁהָיָה לָהּ מִקּוֹדֶם וּבָלְעָה אוֹתָם. וְאוּלַי כִּי זֶה יִהְיֶה לָהּ תִּקּוּן לְמַה שֶׁפָּצְתָה לִבְלֹעַ אִישׁ צַדִּיק, עַתָּה תִּפְצֶה פִּיהָ לִבְלֹעַ אוֹיְבֵי ה׳.
במדבר טז:לג · פירוש א
וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכׇל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל׃
וַיֵּרְדוּ וְגוֹ׳ שְׁאֹלָה. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בָּהֶם הָאָרֶץ לְהָרְגָם, אֶלָּא נִשְׁאֲרוּ חַיִּים וְנִתְּנָה הָאָרֶץ בְּפִקָּדוֹן לְגֵיהִנֹּם, וְהוּא אָמְרוֹ חַיִּים שְׁאֹלָה וְלֹא אָמַר לִשְׁאוֹל. וַהֲגַם שֶׁכָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּה הִטִּיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ, עִם כָּל זֶה לֹא לְחִנָּם יַעֲשֶׂה כֵן, וִיכַוֵּין שֶׁאַחַר שֶׁיָּרְדוּ לִשְׁאוֹל נָתַן ה׳ בָּהֶם כֹּחַ וְלֹא מֵתוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ק.) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בָּרְשָׁעִים לְקַבֵּל עָנְשָׁם, כְּמוֹ כֵן אֵלּוּ נִשְׁאֲרוּ חַיִּים אַחַר שֶׁהָיוּ בִּשְׁאוֹל עַצְמָהּ כְּדֵי שֶׁיִּרְבֶּה הַרְגָּשָׁתָם. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״לִשְׁאוֹל״ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁלֹּא הָיוּ חַיִּים אֶלָּא עַד הַגָּעָתָם לִשְׁאוֹל וּבְהַגִּיעָם מֵתוּ וְלֹא הָיָה לָהֶם חַיּוּת אַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לִשְׁאוֹל.
במדבר יז:ג · פירוש א
אֵ֡ת מַחְתּוֹת֩ הַֽחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי־הִקְרִיבֻ֥ם לִפְנֵֽי־יְהֹוָ֖ה וַיִּקְדָּ֑שׁוּ וְיִֽהְי֥וּ לְא֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא מִלִּבָּם לְבַל יִדְאֲגוּ עַל הֱיוֹת הַדָּבָר בְּסִבָּתָם. גַּם לְבַל יַחְשֹׁב אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל כִּי הֵם הָיוּ לָהֶם סִבָּה, לָזֶה אָמַר הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשׁוֹתָם פֵּרוּשׁ, שֶׁהֵם חִבְּלוּ בְּעַצְמָן וְחִסְּרוּ נַפְשָׁם וְלֹא הָיָה לָהֶם סִבָּה מִזּוּלָתָם. וְאַף עַל פִּי כֵן מָצִינוּ שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל בְּכַוָּנַת ה׳ בִּדְבָרִים אֵלּוּ וַיִּלּוֹנוּ עַל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה׳ (במדבר יז:ו).
במדבר יז:ו · פירוש ב
וַיִּלֹּ֜נוּ כׇּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֥ם הֲמִתֶּ֖ם אֶת־עַ֥ם יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר עוֹד אֵיךְ טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם לַעֲשׂוֹת תְּלוּנָה עַל מֹשֶׁה בְּלֹא סִבָּה, מַה פִּשְׁעוֹ וּמַה חַטָּאתוֹ, וּמַה גַּם אַחַר שֶׁרָאוּ כַּמָּה הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי דָּתָן וַאֲבִירָם אוּלַי יָשׁוּבוּ וְכוּ׳, זֶה יַגִּיד שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְבַל יָמוּתוּ. אָכֵן תַּרְעוֹמֶת הָעֵדָה הָיְתָה עַל מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הַמִּבְחָן שֶׁל הַקְּטֹרֶת בְּכֻלָּן יַחַד, שֶׁהָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמִּבְחָן בְּקֹרַח לְבַד, וּכְשֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה בּוֹ הַמִּשְׁפָּט לֹא הָיוּ נִגָּשִׁים הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים נְשִׂיאֵי עֵדָה וְלֹא הָיוּ מֵתִים. וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּמַאֲמַרְכֶם שֶׁאֲמַרְתֶּם לָהֶם ״קְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וְגוֹ׳ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם״, בָּזֶה הֲמִתֶּם אֶת עַם ה׳. וְלֹא הִתְרַעֲמוּ הָעֵדָה עַל מִיתַת קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם, אֶלָּא עַל הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שֶׁכֻּלָּן הָיוּ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁתַּרְעוֹמֶת הָעֵדָה הָיְתָה לְמָה שֶׁצִּוָּם לְהַקְטִיר הַקְּטֹרֶת שֶׁהִיא עֲבוֹדָה יוֹתֵר קְדוֹשָׁה וַחֲמוּרָה וְלֹא עָשָׂה הַמִּבְחָן בְּאֶחָד מִשְּׁאָר עֲבוֹדוֹת, יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם, פֵּרוּשׁ בְּמַאֲמַרְכֶם שֶׁאֲמַרְתֶּם לָהֶם לְהַקְטִיר קְטֹרֶת אַתֶּם הֱיִיתֶם סִבָּה שֶׁיָּמוּתוּ.
במדבר יז:י · פירוש א
הֵרֹ֗מּוּ מִתּוֹךְ֙ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֔את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָ֑גַע וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם׃
הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הוּא מְדַבֵּר, אֶלָּא עַל אוֹתָם שֶׁלֹּא הָיוּ בִּכְלַל הַמַּלִּינִים, וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר וּפֵרוּשׁ לַאֲחֵרִים, וְדִקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר הַזֹּאת לְהַרְאוֹת בָּאֶצְבַּע בַּמַּלִּינִים לִשְׁלֹל זוּלָתָם שֶׁאֵינָן בִּכְלַל הַכִּלָּיוֹן. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר הֵרֹמּוּ וַהֲרֵי יָכוֹל ה׳ לְהָמִית רָשָׁע לִפְנֵי צַדִּיק כְּמַעֲשֵׂה הֲרִיגַת בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם. וּלְפִי דְּבָרֵינוּ שֶׁעַל שְׁאָר הָעָם שֶׁלֹּא הָיוּ בִּכְלַל הַמַּלִּינִים הוּא אוֹמֵר, לְפִי שֶׁהָיוּ בִּכְלַל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים יֵשׁ צֹרֶךְ בַּדָּבָר לְהִתְרַחֵק לְבַל תִּפְגַּע בָּהֶם מִדַּת הַדִּין. וּמַאֲמַר כְּרָגַע פֵּרַשְׁתִּי (במדבר ט״ז:כ״א).
במדבר יז:כג · פירוש א
וַיְהִ֣י מִֽמׇּחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ אֶל־אֹ֣הֶל הָעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֙רַח֙ וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים׃
וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים. רַזַ״ל אָמְרוּ (במדבר רבה יח,כג) טַעַם שְׁקֵדִים – לְהָעִיר שֶׁכָּל הַמְּעַרְעֵר עַל הַכְּהוּנָּה פּוּרְעָנוּתוֹ מְמַהֶרֶת לָבוֹא, עַד כָּאן. וְנִרְאֶה שֶׁהֻכְרְחוּ לוֹמַר כֵּן, שֶׁאֵין רָאוּי לְבַעַל הַנֵּס לְבַקֵּשׁ פְּרִי הַמְּמַהֵר לְהַפְרִיחַ, שֶׁנִּרְאֶה חָס וְשָׁלוֹם הַפְחָתַת הַיְּכוֹלֶת שֶׁמְּבַקֵּשׁ אַחַר פְּרִי שֶׁמְּמַהֵר. לָזֶה אָמְרוּ כִּי יֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר שֶׁהֻצְרַךְ לְהַפְרִיחַ שְׁקֵדִים וְלֹא פְּרִי אַחֵר, לוֹמַר שֶׁמְּמַהֵר לִפָּרַע וְכוּ׳, שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה מוֹצִיא חָרוּב.
במדבר יז:כח · פירוש א
כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב ׀ הַקָּרֵ֛ב אֶל־מִשְׁכַּ֥ן יְהֹוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֺֽעַ׃ {ס}
כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב וְגוֹ׳. נִתְעוֹרְרוּ עַתָּה וְלֹא קוֹדֶם, הֲגַם שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר לָהֶם דָּבָר זֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (שיר השירים רבה א:ב:ג) מַאן דְּנָכִית לֵיהּ חִוְיָא מֵחֶבְלָא וְכוּ׳:
במדבר יט:ב · פירוש יב
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
פָרָה אֲדֻמָּה וְגוֹ׳. רוֹאֶה אֲנִי כִּי כָל סִימָנֶיהָ מוֹכִיחִים עַל הַדִּינִים: ״אֲדֻמָּה״ – כִּי הוּא זֶה סִימַן תִּגְבֹּרֶת הַדִּינִים, ״תְּמִימָה״ – בְּאֵין שֵׂעָר שָׁחוֹר, וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרה ב,ה) שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת פּוֹסְלוֹת אוֹתָהּ, וְלֹא שְׂעָרוֹתֶיהָ לְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ קַרְנֶיהָ וּטְלָפֶיהָ צְרִיכִים לִהְיוֹת אֲדֻמִּים, אֲבָל שְׁחוֹרוֹת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְבָנוֹת פּוֹסְלוֹת. ״אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל״ – כִּי הָעֹל יַמְתִּיק הַדִּינִים, בְּסוֹד מַאֲמָרָם (ברכות ה.) יִסּוּרִין מְמָרְקִין כָּל עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדִּינִים. גַּם שְׂרֵפָתָהּ בָּאֵשׁ הוּא בְּחִינַת הַדִּינִים, וּבְהִתְקַבְּצוּת הַדִּינִים בָּאֵפֶר יַעֲשׂוּ הַבְרָחָה לַטֻּמְאָה הַדְּבוּקָה בָּאָדָם מֵהַמֵּת, שֶׁגַּם הִיא אֵינָהּ אֶלָּא רְצוּעָה רָעָה מִצַּד יִסּוּרֵי הַמִּשְׁפָּט.
במדבר כ:א · פירוש ב
וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל כׇּל־הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מׇת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם׃
וְהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִרְאֶה שֶׁדָּרְשׁוּ תֵּבַת ״כָּל הָעֵדָה״ עַצְמָהּ שֶׁתַּגִּיד הַשְּׁלֵמוּת וְהַקִּיּוּם, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְהַכַּוָּנָה בְּהוֹדָעָה זוֹ הִיא לְשָׁלֹשׁ סִבּוֹת: הָא׳, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּסָמוּךְ מַעֲשֵׂה מֵי מְרִיבָה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה פרשת ואתחנן) שֶׁנֶּעֱנַשׁ מֹשֶׁה עַל יָדָם, שֶׁאָמַר לָהֶם ״שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים״, לָזֶה הִקְדִּים לְהוֹדִיעֲךָ כִּי כָל הָעֵדָה הָיוּ צַדִּיקִים וְזוֹ הָיְתָה סִבָּה שֶׁנֶּעֱנַשׁ מֹשֶׁה שֶׁקְּרָאָם מוֹרִים. ב׳, לְהַגְדִּיל מַעֲלַת מִרְיָם עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲגַם שֶׁכָּל הָעֵדָה הָיוּ צַדִּיקִים לֹא עָמַד זְכוּתָם לְהַעֲמִיד לָהֶם בְּאֵר הַמַּיִם שֶׁהָיָה בִּזְכוּת מִרְיָם (תענית ט.). ג׳, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תשסג) שֶׁאָמְרוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הָלְכוּ לִגְמֹל חֶסֶד עִם מִרְיָם, וּכְשֶׁנִּקְהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן חָשַׁב אַהֲרֹן שֶׁבָּאוּ לִגְמֹל חֶסֶד עִם מִרְיָם, וְהֵם לֹא בָּאוּ אֶלָּא לָרִיב עִמָּם כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּמֵעַתָּה יֵשׁ מָקוֹם לַחְשֹׁד בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיוּ אָז בְּאוֹתוֹ מַצָּב כְּשֵׁרִים, וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁלֹּא גָמְלוּ חֶסֶד עִם הַנְּבִיאָה. לָזֶה קָדַם וְהוֹדִיעֲךָ כִּי כָל הָעֵדָה צַדִּיקִים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנּוּ, וְטַעַם שֶׁלֹּא גָמְלוּ חֶסֶד אָמַר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ ״וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם״, וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (מועד קטן כח.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַתָּמָת״ וְגוֹ׳ סָמוּךְ לַמִּיתָה קְבוּרָה, עַד כָּאן. וּלְטַעַם זֶה לֹא הִרְגִּישׁוּ לָבֹא לִגְמֹל חֶסֶד, וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן מוּעָט עַד שֶׁיָּדְעוּ קָפַץ עֲלֵיהֶם רוּגְזוֹ שֶׁל צָמָא, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״וַתִּקָּבֵר שָׁם״ – ״וְלֹא הָיָה מַיִם״ וְגוֹ׳:
במדבר כ:ח · פירוש א
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
קַח אֶת הַמַּטֶּה וְגוֹ׳ וַיִּקָּדֵשׁ בָּם. פָּרָשָׁה זוֹ רָבוּ עָלֶיהָ כָּל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה, וְתַרְתִּי בָהּ לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים. וְקוֹדֶם שֶׁנַּעֲמוֹד עַל פְּשָׁטָן שֶׁל כְּתוּבִים נַקְדִּים לְהָבִין מַה הָיְתָה שִׁגְגָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּעִנְיָן זֶה אֲשֶׁר הָיָה סִבָּה לִגְזֵרָתוֹ, וְרָאִיתִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ עֲשָׂרָה דְּרָכִים בָּעִנְיָן בְּדִבְרֵי מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה וְהֵן הֵנָּה בִּקְצָרָה:
במדבר כ:ח · פירוש ב
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
א׳) רַשִׁ״י זַ״ל פֵּרֵשׁ שֶׁשִּׁגְגַת מֹשֶׁה הָיְתָה כִּי ה׳ אָמַר אֲלֵיהֶם דַּבְּרוּ וְהוּא הִכָּה. ב׳) רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא פֵּרֵשׁ שֶׁהַשְּׁגָגָה הָיְתָה שֶׁגָּרַם שֶׁלֹּא נָתְנָה הַסֶּלַע מֵימֶיהָ עַד הַכָּאָה שְׁנִיָּה, בְּמַה שֶׁאִבֵּד הַכַּוָּנָה בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה לְצַד מְרִיבַת הָעֵדָה. ג׳) הֱבִיאוֹ הַנִּזְכָּר, כִּי הַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁהִכָּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁאִם הָיָה מַכֶּה פַּעַם אַחַת לֹא הָיְתָה הַקְפָּדָה כִּי הַדִּבּוּר לַסֶּלַע הִיא הַהַכָּאָה. ד׳) הֱבִיאוֹ הַנִּזְכָּר, שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמַּיִם כְּמוֹ ״עֲלִי בְאֵר״. ה׳) הֱבִיאוֹ הַנִּזְכָּר, שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁאָמַר לִבְנֵי אֵל חַי ״הַמּוֹרִים״, וְאֵין רָאוּי לְאִישׁ חָסִיד לְתָעֵב וּלְזַלְזֵל בִּבְנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְגוֹ׳. ו׳) הָרַמְבַּ״ם (בשמונה פרקים) פֵּרֵשׁ כִּי הִקְפִּיד ה׳ עָלָיו עַל אֲשֶׁר נִתְרַגֵּז עַל הָעֵדָה, וּמִסִּבָּה זוֹ חָשְׁבוּ כִּי גַּם ה׳ בְּכַעַס עִמָּהֶם, אֲשֶׁר לֹא כֵן הָיָה. ז׳) רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל, וְהִסְכִּים אֵלָיו רַמְבַּ״ן, שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל אֲשֶׁר אָמַר ״נוֹצִיא לָכֶם מַיִם״ וְלֹא אָמַר ״יוֹצִיא לָכֶם״, שֶׁמִּזֶּה טָעוּ יִשְׂרָאֵל וְחָשְׁבוּ כִּי הֵם בְּחָכְמָתָם עוֹשִׂים אֶת הַמַּעֲשֶׂה, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם רֶמֶז כִּי ה׳ הוּא הָעוֹשֶׂה הַנֵּס, וְלָזֶה הִקְפִּיד ה׳ וְאָמַר ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי״ וְגוֹ׳. ח׳) רַבִּי מֹשֶׁה הַכֹּהֵן פֵּרֵשׁ שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל מַאֲמַר מֹשֶׁה ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״ וְגוֹ׳, וְכַוָּנַת מֹשֶׁה הָיְתָה לְצַד יְכָלְתּוֹ אִם לֹא בְּכֹחַ הַנֶּאְדָּר, וְחָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוּכַל ה׳ לְהוֹצִיא מַיִם מִן הַסֶּלַע, וְזוֹ הִיא שִׁגְגַת מֹשֶׁה. וְהֵבִיא רְאָיָה לְפֵרוּשׁוֹ מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים קו:לג) ״כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו״ וְגוֹ׳. ט׳) הָרַב יוֹסֵף אַלְבּוֹ בְּסֵפֶר הָעִקָּרִים יִשֵּׁב שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁלֹּא נִתְעוֹרְרוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעַצְמָן לְהוֹצִיא לָהֶם מַיִם וְהָיוּ מַרְעִידִים, שֶׁזֶּה יוֹרֶה מִעוּט הַבִּטָּחוֹן וְגוֹ׳. י׳) בַּעַל מַעֲשֵׂה ה׳ שֶׁפֵּרֵשׁ כִּי הָיָה וִכּוּחַ בֵּין מֹשֶׁה וּבֵין יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ רוֹצִים לְהוֹצִיא לָהֶם מַיִם מִמָּקוֹם אַחֵר שֶׁחָפְרוּ אוֹתוֹ הֵם, וְלֹא רָצָה מֹשֶׁה לְדַבֵּר לְאוֹתוֹ סֶלַע שֶׁחָפְרוּ הֵם, וְנִתְכַּעֵס מֹשֶׁה וְזָרַק הַמַּטֶּה בְּיָדוֹ לֹא לְהַכּוֹת אֶלָּא בְּכַעַס, וּבְדֶרֶךְ מִקְרֶה הִכָּה הַמַּטֶּה בַּסֶּלַע וְכוּ׳, עַיֵּן שָׁם דְּבָרָיו.
במדבר כ:ח · פירוש ג
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
הִנֵּה כָּל הָעֲשָׂרָה דְּרָכִים אֵינָם מוֹצִיאִים אוֹתָנוּ יְדֵי חוֹבַת הָאֱמֶת, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁטָּעַן רַמְבַּ״ן עַל שְׁלֹשָׁה מֵהֶם וּדְחָאָם, וּמַה שֶׁטָּעַן רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא עַל שְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים וּדְחָאָם. וַאֲנִי טוֹעֵן עַל הַשְּׁאָר וְהֵם, דֶּרֶךְ אֶחָד שֶׁל רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל שֶׁבָּחַר לוֹ רַמְבַּ״ן שֶׁהַהַקְפָּדָה הָיְתָה עַל שֶׁכִּנָּה לְעַצְמוֹ הַמַּעֲשֶׂה וְאָמַר ״נוֹצִיא״ וְגוֹ׳, הֲלֹא יָדוּעַ הָיָה מֹשֶׁה לִשְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְכָל מַעֲשָׂיו הִנָּם בְּכֹחַ הָאֵל, וְלוּ יְהִי כִּי כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא, הֲלֹא מִגְּדֻלַּת הָעֶבֶד גְּדֻלַּת הָאָדוֹן נוֹדַעַת בְּפֶרֶק מְרֻבָּה. וְעוֹד, הֲלֹא תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת בֹּא אֶל פַּרְעֹה אָמַר הַכָּתוּב (שמות י״ב:כ״א): ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ״ וְגוֹ׳ וְלֹא אָמַר בְּשֵׁם ה׳, כִּי וַדַּאי הַדָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי הוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם. וְעוֹד, בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ מֻכְרָח הָיָה לוֹמַר ״נוֹצִיא לָכֶם״ לֶהֱיוֹת כִּי הֵם הַמּוֹצִיאִים בְּדִבּוּרָם אוֹ בְּהַכָּאָתָם שֶׁה׳ נָתַן הַהוֹצָאָה בְּיָדָם. וְדַרְכּוֹ שֶׁל הָר״י אַלְבּוֹ אֵין דַּעְתִּי הוֹלְמוֹ, כִּי אַחַר שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁה׳ מָנַע מֵהֶם מַיִם וְנִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר, אֵיךְ יִגַּשׁ לְהוֹצִיא מַיִם עַד אֲשֶׁר יֵדַע דַּעַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, וּמִי יֹאמַר כִּי ה׳ חָפֵץ לְיַסְּרָם? לָזֶה הֶכְרֵחַ הָיָה הַדָּבָר לְהִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵי ה׳ וַה׳ יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו. וְדַרְכּוֹ שֶׁל בַּעַל מַעֲשֵׂה ה׳ עָלָה כֻּלּוֹ קִמְּשׂוֹנִים וְאֵין בּוֹ לֹא מֶלַח וְלֹא תַבְלִין, וְקַלַּנִי מִזְּרוֹעִי לִטְרֹחַ לִדְחוֹת הַדְּבָרִים הַדְּחוּיִים בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ.
במדבר כ:ח · פירוש ד
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְתַרְתִּי לִי מְנוּחָה בְּדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וָאֶמְצָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמעוני תשס״ד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״ וְגוֹ׳ – אַרְבַּע חֲטָאוֹת כְּתוּבִים כָּאן: לֹא הֶאֱמַנְתֶּם, לֹא קִדַּשְׁתֶּם, מְעַלְתֶּם, מְרִיתֶם. ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״ – שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לָכֶם לְהַכּוֹת וְהִכִּיתֶם, ״לֹא קִדַּשְׁתֶּם״ – לְהָבִיא מַיִם מִכָּל סֶלַע שֶׁרוֹצִים, ״מְעַלְתֶּם״ – שֶׁאֲמַרְתֶּם ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״, ״מְרִיתֶם״ – שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם ״וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע״ שְׁנֵה עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד וַעֲבַרְתֶּם עַל דְּבָרַי, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם.
במדבר כ:ח · פירוש ה
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְעַל פִּי מִדְרָשׁ זֶה נַעֲמֹד עַל פֵּרוּשׁ אִמְרֵי קָדוֹשׁ בְּמַאֲמַר קַח אֶת הַמַּטֶּה וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְגוֹ׳, וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע, וְיֵשׁ לְהָעִיר: א׳ לָמָּה יְצַו ה׳ לָקַחַת הַמַּטֶּה כֵּיוָן שֶׁהוֹצָאַת מַיִם הוּא בְּדִבּוּר לְבַד, ב׳ לָמָּה חָזַר לוֹמַר וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם אַחַר שֶׁאָמַר ״וְנָתַן מֵימָיו״, ג׳ הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה מִן הַסֶּלַע וְלֹא הִסְפִּיק בְּזִכְרוֹנָהּ בְּסָמוּךְ.
במדבר כ:ח · פירוש ו
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
הִנֵּה לְפִי הַמִּדְרָשׁ נִתְגַּלָּה לָנוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְמַפְרֵעַ עַל נָכוֹן, כִּי מַה שֶׁאָמַר קַח אֶת הַמַּטֶּה הוּא לְהוֹרְמָנוּתָא דְּמַלְכָּא וְהוֹרָאַת הֱיוֹת בְּיָדוֹ כֹּחַ עֶלְיוֹן וְלֹא לְהַכָּאָה, וְלֹא חָשׁ לְטָעוּת שֶׁהוּא לְהַכָּאָה מִמַּה שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ ״וְדִבַּרְתֶּם״, וּמֹשֶׁה לֹא עָשָׂה כֵן וְהִכָּה, וְהוּא חֵטְא הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר בַּעַל הַמִּדְרָשׁ. וּמַאֲמַר וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע הוּא שֶׁיִּשְׁנֶה עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן וְהוּא חֵטְא הַשֵּׁנִי, וּמַאֲמַר וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְנִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר אֲפִלּוּ מִסֶּלַע אַחֵר כְּשֶׁהֵם חֲפֵצִים לְהוֹצִיא לָהֶם מִמֶּנָּה הוֹצִיא לָהֶם מֵאֵיזוֹ סֶלַע שֶׁיִּרְצוּ, וְלָזֶה גַּם כֵּן הִזְכִּיר פַּעַם שְׁנִיָּה הַסֶּלַע וְלֹא סָמַךְ לְזִכְרוֹן הָרִאשׁוֹנָה כִּי לֹא זֹאת הוּא מַה שֶׁהִזְכִּיר, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, וְהָרְאָיָה מִמַּה שֶׁאָמַר לָהֶם ״שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים״, זֶה יַגִּיד שֶׁהָיוּ מוֹרִים אֵיזֶה דָּבָר, וּמִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר הֲמִן הַסֶּלַע וְגוֹ׳ יַגִּיד כִּי הָיוּ מוֹרִים בַּסֶּלַע לוֹמַר מִסֶּלַע זוֹ וְהוּא אוֹמֵר ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁסֶּלַע זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹצִיא מַיִם. נִמְצְאוּ בְּיַד מֹשֶׁה שְׁתֵּי שְׁגָגוֹת אֲחֵרִים: א׳ שֶׁה׳ אָמַר הוֹצִיא לָהֶם מִסֶּלַע שֶׁיַּחְפְּצוּ וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, ב׳ שֶׁעָשָׂה לָהֶם הֶחְלֵט הָאֶפְשָׁרִיּוּת כְּאָמְרוֹ ״הֲמִן הַסֶּלַע״ וְגוֹ׳, וְהֵם הַשְּׁתֵּי חֲטָאוֹת שֶׁמָּנָה בַּעַל הַמִּדְרָשׁ שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי.
במדבר כ:ח · פירוש ז
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְחָל עָלֵינוּ חוֹבַת גַּבְרָא לָתֵת טַעַם לְאִישׁ הָאֱלֹהִים עַל אַרְבַּעַת הַשְּׁגָגוֹת אֲשֶׁר אֵינוֹ רָאוּי לְאַחַת מֵהֵנָּה.
במדבר כ:ח · פירוש ח
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְנִרְאֶה כִּי מֹשֶׁה עָמַד עַל מַאֲמַר ה׳ בְּחָכְמָה, וּלְצַד עֹצֶם יִרְאָתוֹ בַּה׳ שָׁגַג, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה: מַה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״ הֵבִין בּוֹ שְׁנֵי דְּרָכִים – א׳ לְהַכָּאָה וְא׳ לְהוֹרְמָנָא וּלְכֹחַ עֶלְיוֹן בְּיָדוֹ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַמַּטֶּה שֶׁבּוֹ חָקוּק שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ יַעֲשֶׂה פֶּלֶא. וְהָאֱמֶת שֶׁיּוֹתֵר צוֹדֵק פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים עַל לְהַכּוֹת בּוֹ, כִּי לְטַעַם הַשֵּׁנִי הוּא צַד רָחוֹק קְצָת. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (שמות ד:יז) ״וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, שָׁם הָיָה עוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת בַּמַּטֶּה. וְזִכְרוֹן הַהַכָּאָה בָּא בְּמַאֲמַר ה׳ בְּסָמוּךְ ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע״, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר שֶׁאָמַר ״וְדִבַּרְתֶּם וְגוֹ׳ וְנָתַן מֵימָיו״, וּכְמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ לְמַעְלָה. וְהֵבִין מֹשֶׁה כִּי כַּוָּנַת ה׳ הִיא לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא דִּבּוּר לְבַד יַסְפִּיק, אֶלָּא כֹּחַ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיַּעֲשֶׂה שֶׁבּוֹ יוֹצִיא מַיִם. וּבָזֶה גִּלָּה סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ כִּי לְקִיחַת הַמַּטֶּה הִיא לַעֲשׂוֹת בָּהּ מַעֲשֶׂה לְהוֹצִיא הַמַּיִם מִן הַסֶּלַע. וַהֲגַם שֶׁעָלָה עַל דַּעַת מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹ ה׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁיּוֹצִיא מִסֶּלַע אֲשֶׁר יַחְפְּצוּ, הִטָּה לְפָרֵשׁ פֵּרוּשׁ זֶה לְצַד שֶׁקָּדַם לוֹ מַאֲמַר לְקִיחַת הַמַּטֶּה, לֹא נִרְאֶה בְּעֵינָיו שֶׁתִּהְיֶה לְקִיחָה לְבַד מִבְּלִי עֲשׂוֹת בָּהּ דָּבָר. וַהֲגַם שֶׁאֵין הֶכְרֵחַ זֶה הֶכְרֵחַ, בְּסָמוּךְ אֲבָאֵר עַל נָכוֹן טַעַם הַטָּיָתוֹ לְמַה שֶׁעָשָׂה. וּמַאֲמַר ״וְדִבַּרְתֶּם״ וְגוֹ׳ פְּשַׁט הָעִנְיָן הוּא מִלְּבַד מַעֲשֵׂה הַמַּטֶּה, עוֹד כִּי צָרִיךְ שֶׁיְּדַבְּרוּ לָהּ בְּפֵרוּשׁ ״הוֹצֵא מֵימֶיךָ״, וְהוּא מַה שֶׁהֵבִין מֹשֶׁה, וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ כִּי מַאֲמַר ״וְדִבַּרְתֶּם״ הוּא שֶׁיִּשְׁנוּ עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד.
במדבר כ:ח · פירוש יב
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וּבָזֶה מָצָאנוּ טַעַם לְכָל שְׁגָגוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה: טַעַם שֶׁהִכָּה – חָשׁ לְמַה שֶׁנִּשְׁמַע מִדִּבְרֵי ה׳ שֶׁצָּרִיךְ הַכָּאָה, וְאִם כֵּן בְּלֹא הַכָּאָה לֹא יִתֵּן מֵימָיו וְנִמְצָא מִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם. וּמַה שֶׁלֹּא שָׁנָה פֶּרֶק אֶחָד – אֵין זֶה פְּשַׁט ״וְדִבַּרְתֶּם״, וּמֹשֶׁה לֹא הֵבִין כֵּן, כֵּיוָן שֶׁהֵבִין שֶׁהַמַּטֶּה הוּא לְהַכּוֹת וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה. וְטַעַם שֶׁלֹּא הוֹצִיא מַיִם מִסֶּלַע אַחֵר – כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח בְּמַשְׁמָעוּת מַאֲמַר ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם״ שֶׁעַל סֶלַע אַחֵר הוּא אוֹמֵר, יֵשׁ מֵחוּשׁ שֶׁלֹּא יִתֵּן וְיֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל. גַּם חָשַׁב כִּי לָמָּה יַעֲשֶׂה נֵס חָדָשׁ לְהוֹצִיא מַיִם מִסֶּלַע אַחֵר בְּאֵין צֹרֶךְ אֵלָיו, וְדָבָר יָדוּעַ כִּי אֵין עוֹשִׂין נֵס אֶלָּא לְצַד הֶכְרֵחַ גָּדוֹל. וּמֵעַתָּה אֵין לְהַאֲשִׁימוֹ עַל מַאֲמַר ״הֲמִן הַסֶּלַע״ וְגוֹ׳ כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶחְלֵט בְּמַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר לוֹ כֵן, לָזֶה כְּשֶׁבָּאוּ וְאָמְרוּ הוֹצֵא לָנוּ מִסֶּלַע זֶה, אָמַר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים – לְשׁוֹן הַמְרָאָה וּלְשׁוֹן הוֹרָאָה, כִּי הָיוּ מִתְכַּוְּנִים לְנַסּוֹת כֹּחַ עֶלְיוֹן אִם יוֹצִיא מִכָּל סֶלַע אוֹ מִסֶּלַע זוֹ לְבַד, וְהָיוּ מוֹרִים לוֹ לְהוֹצִיא מִסֶּלַע אַחֵר, וְהִקְפִּיד מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר וְאָמַר וְגוֹ׳.
במדבר כ:ח · פירוש טו
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְעֹמֶק הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁאִם הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עוֹשִׂים קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּאֶמְצָעוּת שֶׁהָיְתָה הָעֵדָה גַּם כֵּן כֻּלָּהּ שְׁלֵמָה וְצַדִּיקִים, הָיוּ מַחְלִיטִים אֱמוּנַת ה׳ בְּלִבָּם שְׁלֵמָה וְהָיָה נִגְרָשׁ מֵהֶם חֵלֶק הָרַע, וְהָיָה כֹּחַ בָּהֶם לְהַעֲמִיד אֱמוּנָתָם לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. וּמֵעַתָּה הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נִכְנָסִים לָאָרֶץ וְהָיָה מֹשֶׁה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין חֲשָׁשׁ לְהַשְׁלָכַת חֲמָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּהְיוּ חוֹטְאִים, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (מדרש תהלים עט) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף״ וְגוֹ׳, וּכְתַבְנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא תִּקּוּן הַדָּבָר עַל יְדֵיהֶם וְלֹא עֲשָׂאוּהוּ, נֶחְלַט הַדָּבָר.
במדבר כ:ח · פירוש טז
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְאָמַר ה׳ לָכֵן – פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִיל זֶה, גַּם לְשׁוֹן שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא יָבִיאוּ וְגוֹ׳, כִּי רָאָה ה׳ מַה שֶׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה עַצְמוֹ (דברים לא:כט) ״יָדַעְתִּי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִיתוּן״, וְלָזֶה אִם יִכָּנֵס מֹשֶׁה לָאָרֶץ וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִצְטָרֵךְ ה׳ לְהַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם חֲמָתוֹ כְּשֶׁיַּרְשִׁיעוּ וְלֹא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיִכְלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל חָס וְשָׁלוֹם, לָזֶה אָמַר לָכֵן לֹא תָבִיאוּ וְגוֹ׳.
במדבר כ:ח · פירוש יז
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶת הַקָּהָל הַזֶּה, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמעוני תשס״ד) הַזֶּה אֵינְכֶם מְבִיאִים, אֲבָל אַתֶּם מַכְנִיסִים אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבוֹא, דִּכְתִיב ״וְעָנְתָה שָׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ״ (הושע ב:יז) – זֶה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַד כָּאן. וּמִתּוֹכִיּוּת הַדְּבָרִים נִשְׁמַע שֶׁאִם הָיוּ מְקַדְּשִׁים שֵׁם שָׁמַיִם לְעֵינֵיהֶם, הָיָה הַדּוֹר הַהוּא כְּדוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, שֶׁיַּעֲבִיר ה׳ אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳.
במדבר כ:ט · פירוש א
וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֶּ֖ה מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּֽהוּ׃
כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן, לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּב, אֶלָּא סָמוּךְ לְצִוּוּיוֹ יִתְבָּרַךְ לָקַח הַמַּטֶּה. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר דָּבָר זֶה עָשָׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, וְהָא לָמַדְתָּ שֶׁמַּה שֶׁעָשָׂה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁשָּׁגַג בְּפֵרוּשָׁם שֶׁל דְּבָרִים.
במדבר כ:יב · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם׃
וַיֹּאמֶר ה׳. קָשֶׁה לְמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי לְשׁוֹן אֲמִירָה יוֹרֶה עַל דְּבָרִים הַמְּסַעֲדִים אֶת הַלֵּב וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד יְבַשֵּׂר, וְכָאן רוֹאַנִי שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא בְּשׂוֹרַת גְּזֵרָה רָעָה. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יט,יב) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳: הֲרֵי גָּזַרְתָּ עָלַי לָמוּת בַּמִּדְבָּר עִם הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה וְכוּ׳, יֹאמְרוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁאֲנִי שָׁוֶה לָהֶם, יִכָּתֵב עָלַי עַל מַה נֶעֱנַשְׁתִּי, לְפִיכָךְ כְּתִיב יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז ה׳ בְּאָמְרוֹ וַיֹּאמֶר לְשׁוֹן רוֹמְמוּת לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, שֶׁנִּכְתַּב חֶטְאָם שֶׁעָלָיו מֵתוּ שֶׁהוּא ״יַעַן לֹא״ וְגוֹ׳, וְלֹא יַחְשְׁבוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁהֵם שָׁוִים לַדּוֹר הָרָע חָס וְשָׁלוֹם.
במדבר כ:יג · פירוש א
הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר־רָב֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם׃ {ס}
הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״הֵמָּה מַיִם אֲשֶׁר רָבוּ בְּנֵי״ וְגוֹ׳, עוֹד מֵאָמְרוֹ רָבוּ אֶת ה׳ זֶה יַגִּיד שֶׁמְּדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, וּמֵאָמְרוֹ וַיִּקָּדֵשׁ בָּם מַשְׁמַע שֶׁמְּדַבֵּר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
במדבר כ:יג · פירוש ב
הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר־רָב֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם׃ {ס}
וְנִרְאֶה שֶׁהַכָּתוּב בָּא לָתֵת טַעַם לְהַקְפָּדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וְאָמַר הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְגוֹ׳, וּמְרִיבָה זוֹ מַצְדִּיקָהּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר רָבוּ, פֵּרוּשׁ שֶׁטָּעֲנוּ טַעֲנָה נֶגֶד ה׳ וְצָדְקוּ בְּטַעֲנַת מְרִיבָתָם. וַיִּקָּדֵשׁ בָּם, פֵּרוּשׁ עָשָׂה ה׳ דְּבָרִים לְהִתְקַדֵּשׁ בֵּינֵיהֶם, פֵּרוּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, בְּמַה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶל הַסֶּלַע אֲשֶׁר יִרְצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּזֶה יִרְאוּ כֹּחַ הַשַּׁלִּיט שֶׁהֲגַם שֶׁהֱבִיאָם בַּמִּדְבָּר לֹא מְקוֹם וְגוֹ׳ וּמַיִם אַיִן, יוֹצִיא לָהֶם בְּמַאֲמָרוֹ מַיִם מִכָּל מִין סֶלַע אֲשֶׁר תִּהְיֶה לִפְנֵיהֶם. וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא עָשׂוּ כֵן, לָכֵן הִקְפִּיד ה׳ עֲלֵיהֶם וְאָמַר ״לָכֵן״ וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יט,ה) וַיִּקָּדֵשׁ בָּם בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יָבִיאוּ וְגוֹ׳, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
במדבר כ:כג · פירוש א
וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר׃
וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר עַל גְּבוּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל סִבַּת הַגָּעָתָם לִגְבוּל רִשְׁעָה נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן. שׁוּב בָּא לְיָדִי מִדְרָשׁ אֶחָד (ילקוט שמעוני במדבר תשסד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בְּהִתְחַבֶּרְךָ לָרָשָׁע״ וְגוֹ׳ – בִּשְׁבִיל שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לֶאֱדוֹם חָסְרוּ צַדִּיק אֶחָד, עַד כָּאן. וְהֵם הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁרָמַזְנוּ בְּמַאֲמַר עַל גְּבוּל וְגוֹ׳. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ לֵאמֹר, שֶׁיְּצַו ה׳ לְמֹשֶׁה לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל פְּרָט זֶה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״עַל גְּבוּל״, שֶׁהִתְחַבְּרָם לָרָשָׁע סִבֵּב פְּטִירַת הַצַּדִּיק. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה זוֹ עָלָיו, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה חַי עוֹד יָמִים. עוֹד לוֹמַר מְגַלְגְּלִין חוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב.
במדבר כ:כד · פירוש א
יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר־מְרִיתֶ֥ם אֶת־פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה׃
עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי. לְפִי דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יט,ט) שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁיִּחֵד מַאֲמַר מְרִיתֶם פִּי כְּנֶגֶד אֲשֶׁר אָמַר לָהֶם לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד עַל הַסֶּלַע, בָּחַר ה׳ לְיַחֵד פְּרָט זֶה לְמִיתַת אַהֲרֹן כִּי הוּא שִׁגָּיוֹן שָׁלֵם בְּעֵרֶךְ אַהֲרֹן, שֶׁהֲגַם שֶׁמֹּשֶׁה לֹא שָׁנָה, הָיָה לְאַהֲרֹן לִשְׁנוֹת הַפֶּרֶק, וּכְשֶׁלֹּא שָׁנָה הֲרֵי הִמְרָה אֶת פִּי ה׳. אֲבָל עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָרְשׁוּמִים בְּדִבְרֵיהֶם לֹא הָיָה אֶלָּא מַסְכִּים לְמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה, שֶׁהַהַכָּאָה מֹשֶׁה לְבַדּוֹ הִכָּה, וְהוֹצָאַת מַיִם מִסֶּלַע שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן הוּא מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁהִסְכִּים אַהֲרֹן, וְכֵן מַאֲמַר הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה הוּא דִּבְרֵי מֹשֶׁה לְבַדּוֹ. וְתִמְצָא שֶׁפְּרָט זֶה שֶׁל חֵטְא הֲמִן הַסֶּלַע יִחֲדוֹ ה׳ לְמֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (דברים לב,מט) ״עֲלֵה וְגוֹ׳ וּמוּת וְגוֹ׳ עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם״ וְגוֹ׳ שֶׁפֵּרַשׁ בָּהּ מַעַל, וּלְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ מַאֲמָר זֶה בָּא עַל פְּרַט חֵטְא אָמְרוֹ הֲמִן הַסֶּלַע שֶׁפֵּרַט, וְדָבָר זֶה בִּפְרָט אֵין חֵלֶק לְאַהֲרֹן בּוֹ כִּי לָמָּה יֵעָנֵשׁ אַהֲרֹן אִם מֹשֶׁה אָמַר דִּבּוּר בִּלְתִּי הָגוּן, בִּשְׁלָמָא בְּעִנְיַן הַסֶּלַע וּבְהַכָּאָתָהּ הֵם דְּבָרִים שֶׁבָּא שְׁלִיחוּת מֵה׳ לְאַהֲרֹן עַל יְדֵי מֹשֶׁה וְיֵעָנֵשׁ עַל שִׁנּוּי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם מֹשֶׁה יְדַבֵּר דְּבָרִים לֹא הֲגוּנִים אֵין אַהֲרֹן נִתְפָּס עָלָיו, אֶלָּא שֶׁכְּלָלוֹ ה׳ עִם מֹשֶׁה לְצַד עִקַּר הַדָּבָר שֶׁשָּׁגְגוּ בּוֹ יַחַד.
במדבר כא:א · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ ׀ מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃
וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל. טַעַם אָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמַר עִם יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל״ (שמות יז:ח), נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הֵם הָיוּ סִבָּה לַמִּלְחָמָה זוֹ לְצַד חֶטְאָם. גַּם מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי, פֵּרוּשׁ מִמֶּנּוּ הָיָה הַסּוֹבֵב לִשְׁבּוֹת שִׁבְיוֹ, וְהַחֵטְא הוּא שֶׁהֵם הָיוּ סִבָּה לְהֶעְדֵּר הַצַּדִּיק מֵחֲמַת מֵי מְרִיבָה, דִּכְתִיב (תהילים קו:לב) ״וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם״, וְלֹא לְמֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא גַּם לְאַהֲרֹן כַּמּוּבָן מֵהָעִנְיָן, אֶלָּא שֶׁמַּזְכִּיר מֹשֶׁה שֶׁהוּא הָעִקָּר.
במדבר כא:ה · פירוש א
וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֖וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֙חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִם וְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל׃
וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. הֲגַם שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁכָּל הַנְהָגָתָם הִיא עַל פִּי ה׳ וְאֵין מֹשֶׁה עוֹשֶׂה דָּבָר מִדַּעְתּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הִתְרַעֲמוּ עָלָיו שֶׁהִסְכִּים עַל דַּעַת קוֹנוֹ וְלֹא הִפִּיל תְּחִנָּתוֹ לְפָנָיו לַהֲבִיאָם דֶּרֶךְ נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל. וְנִרְאֶה כִּי דִּבְרֵיהֶם כָּאן לֹא הָיוּ לַעֲשׂוֹת גְּזֵרָה עֲלֵיהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּמְּרַגְּלִים (במדבר יד:ג) ״לָמָה ה׳ וְגוֹ׳ נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״, אֶלָּא כְּמִי שֶׁמִּתְרַעֵם עַל חֲבֵרוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה, וְזֶה יִקָּרֵא מְדַבְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע. וְלָזֶה שָׁלַח ה׳ בָּהֶם נְחָשִׁים מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח.) שָׁאֲלוּ לַנָּחָשׁ וְכוּ׳.
במדבר כא:ה · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֖וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֙חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִם וְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל׃
וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהִרְגִּישׁוּ לְצַד הַסִּבּוּב שֶׁל אֶרֶץ אֱדוֹם וְקָצְרָה נַפְשָׁם בַּדֶּרֶךְ, חָשְׁבוּ כִּי זֶה נִסְבָּב לְצַד הֱיוֹת מְזוֹנָם מֵהַמָּן וְלֹא מֵהַלֶּחֶם. וְהַטַּעַם, כִּי מִטֶּבַע הוֹלְכֵי דְרָכִים לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁהוּא קְצָת קָשֶׁה לְהִתְעַכֵּל, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַהֲלִיכָה מְמַהֵר לְהִתְעַכֵּל, וְכָל שֶׁנִּתְעַכֵּל צְרִיכִין לְמָזוֹן פַּעַם אַחֶרֶת. וְלָזֶה כְּשֶׁהֵם אוֹכְלִים לֶחֶם הֵם מִתְחַזְּקִים וְהוֹלְכִים בְּכֹחַ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּאֲכִילַת הַמָּן שֶׁהוּא דָּבָר רוּחָנִי וְתֵכֶף מִתְעַכֵּל, וְזֶה יְסוֹבֵב שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם טֹרַח הַדֶּרֶךְ כִּי הַבֶּטֶן רֵיקָנִית. וְלָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב וְאָמַר לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְגוֹ׳, וְזֶה סִבָּה לְהַרְגָּשַׁת הָעָם שֶׁדִּבְּרוּ וְאָמְרוּ אֵין לֶחֶם וְגוֹ׳, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, פֵּרוּשׁ, שֶׁמִּתְקַלְקֵל תֵּכֶף וּמִיָּד וְאֵינוֹ שׁוֹהֶה לְהִתְעַכֵּל. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יט,כא) כִּי הַמְּדַבְּרִים הָיוּ שִׁיּוּרֵי הָעָם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה לָמוּת בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמִּדְבָּר וְהָיוּ קָצִים בְּחַיֵּיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַנִּכְנָסִים שֶׁהָיָה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמִּדְבָּר.
במדבר כא:ו · פירוש א
וַיְשַׁלַּ֨ח יְהֹוָ֜ה בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מׇת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים. נִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל דִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה וְהוֹסִיפוּ לַחֲטֹא לְדַבֵּר בֵּאלֹהִים, שָׁלַח ה׳ בָּהֶם מַה שֶׁנּוֹלְדוּ מֵחֶטְאָם, כִּי כְּבָר כָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים כִּי מֵהָעֲבֵירָה יוֹצֵא מַזִּיק, וּבָזֶה תַּעֲמֹד עַל אֲמִתַּת מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח.) שֶׁאָמְרוּ: שָׁאֲלוּ לַנָּחָשׁ, אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל וְכוּ׳, אַתָּה מַה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ? וְהֵשִׁיב: אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ תְּשׁוּבָתוֹ כִּי יֵשׁ מִין עֲבֵרָה שֶׁמִּמֶּנָּה יֵצֵא מִין נֶזֶק שֶׁבּוֹ, וְכָאן נוֹלְדוּ מֵחַטָּאתָם שְׁנֵי דְּבָרִים: נָחָשׁ וְשָׂרָף, נָחָשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנַּיִם מֵמִית אָדָם וְשׂוֹרֵף הַנֶּפֶשׁ, וַיְשַׁלְּחֵם ה׳ בָּם, כְּאָמְרוֹ וַיְשַׁלַּח ה׳ בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים. וְאָמַר וַיְשַׁלַּח עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב ח:ד) ״וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם״. הַנְּחָשִׁים הֵם כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה, שֶׁכָּל הַמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע בַּחֲבֵרוֹ וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּרַבּוֹ נָחָשׁ מַכִּישׁוֹ. וְהַשְּׂרָפִים הֵם כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים. שׁוּב רָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יט,כב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״הַשְּׂרָפִים״ שֶׁהֵם שׂוֹרְפִים הַנֶּפֶשׁ, עַד כָּאן, וְזֶה מְכֻוָּן לִדְבָרֵינוּ.
במדבר כא:ז · פירוש א
וַיָּבֹא֩ הָעָ֨ם אֶל־מֹשֶׁ֜ה וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֗אנוּ כִּֽי־דִבַּ֤רְנוּ בַֽיהֹוָה֙ וָבָ֔ךְ הִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְיָסֵ֥ר מֵעָלֵ֖ינוּ אֶת־הַנָּחָ֑שׁ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַ֥ד הָעָֽם׃
הִתְפַּלֵּל וְגוֹ׳ וְיָסֵר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הִתְפַּלֵּל לִמְחוֹל הַחֵטְא, וְהִנֵּה יִשְׁתַּנֶּה מְחִילַת הַחֵטְא קוֹדֶם שֶׁיֵּצֵא הַמְּחַבֵּל לְאַחַר שֶׁיָּצָא, שֶׁאָז הֲגַם שֶׁנִּמְחַל הַחֵטְא צָרִיךְ זְכוּת לְהָסִיר הַמַּזִּיק, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱלֶה, שֶׁאִם יֶחֱלֶה אוֹמְרִים לוֹ הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר. לָזֶה נִתְחַכְּמוּ דּוֹר דֵּעָה וְאָמְרוּ כְּנֶגֶד מַה שֶׁצָּרִיךְ זְכוּת לְהַצָּלָתָם מֵהַנְּחָשִׁים, ״וְיָסֵר״ פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל גַּם כֵּן לַה׳ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהָסִיר וְגוֹ׳:
במדבר כא:ח · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
וְנִרְאֶה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהֶעֱנִישָׁם ה׳ בַּנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים כְּנֶגֶד שְׁנֵי עֲוֹנוֹת שֶׁעָשׂוּ, שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. לָזֶה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מֵה׳ וְאָמַר לוֹ עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, כָּאן רָמַז שֶׁיַּעֲשֶׂה הַנָּחָשׁ בְּסֵדֶר שֶׁיִּהְיוּ רְמוּזִים שְׁנֵי פְּרָטֵי הַחֵטְא, שֶׁהֵם שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ וְדִבְּרוּ בְּמֹשֶׁה. כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה אָמַר עֲשֵׂה לְךָ, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לְךָ, וּכְנֶגֶד פְּרָט הַחֵטְא שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ אָמַר שָׂרָף, פֵּרוּשׁ בִּדְמוּת שָׂרָף, כִּי צֹרֶךְ הָיָה בַּדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ הֶכֵּר לִשְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁהֵם לָשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים וְגַם מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה, מִטַּעַם אֲשֶׁר אֲבָאֵר.
במדבר כא:ח · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
וְנִתְחַכֵּם מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת הֶכֵּר לְמִין חֵטְא שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּחָשׁ, בְּמַה שֶׁעֲשָׂאוֹ מִן הַנְּחֹשֶׁת, כִּי זוּלַת זֶה אֵין בְּדִמְיוֹן הַשָּׂרָף הֶכֵּר לִשְׁנֵי פְּרָטֵי הַחֵטְא. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ, פֵּרוּשׁ פְּרָט זֶה שֶׁל נָחָשׁ שֶׁהוּא הֶכֵּר פְּרַט הַחֵטְא שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ, עֲשָׂאוֹ לְשָׂרָף מִנְּחֹשֶׁת וְלֹא מִדָּבָר אַחֵר. נִמְצָא דּוּגְמַת הַנָּחָשׁ הוּא כְּנֶגֶד הֶכֵּר הַשָּׂרָף שֶׁהֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לוֹ בִּדְמוּתוֹ, וְהַמִּין שֶׁמִּמֶּנּוּ נַעֲשָׂה שֶׁהוּא הַנְּחֹשֶׁת הוּא כְּנֶגֶד הֶכֵּר פְּרַט הַנָּחָשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא.
במדבר כא:ח · פירוש ד
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
וְטַעַם כָּל הַמַּעֲשֶׂה נִרְאֶה בְּהָעִיר עוֹד, לָמָּה לֹא הוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהָסִיר הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וְלֹא יִהְיֶה נוֹשֵׁךְ לְהִצְטָרֵךְ לִרְפוּאָתוֹ? אֶלָּא וַדַּאי זֶה יַגִּיד כִּי בַּעַל הַמִּשְׁפָּט בָּחַן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה הַמַּסְפֶּקֶת לָהֶם. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ ״חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַּה׳ וָבָךְ״, הָעִקָּר חָסֵר וְהוּא הָעֲזִיבָה, וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁאָמְרוּ ״לֹא נָשׁוּב עוֹד לַדָּבָר הָרַע הַזֶּה״, וְלָזֶה לֹא הוּסַר הַנֶּגַע. לָזֶה נִתְחַכֵּם הַבּוֹרֵא וְנִתְיַעֵץ לְתַקְּנָם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מִי שֶׁתִּקֵּן עַצְמוֹ כָּרָאוּי הִנֵּה הוּא נִצּוֹל וְלֹא יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ, וּמִי שֶׁלֹּא נִתְקַן כַּמִּצְטָרֵךְ יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ לְעוֹרְרוֹ בִּתְשׁוּבָה, וְצִוָּה עָלָיו לְהַבִּיט אֶל נְחַשׁ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יְתַקֵּן עַצְמוֹ וָשָׁב וְרָפָא לוֹ.
במדבר כב:ו · פירוש ב
וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז פִּיו הִכְשִׁילוֹ בְּמַאֲמַר אָרָה לִּי לְאָרֵר אֶת בָּלָק, וְכֵן הָיָה, שֶׁגָּרַם לוֹ בַּעֲצָתוֹ מִיתַת כָּזְבִּי בִּתּוֹ. גַּם הָיָה סִבָּה שֶׁיָּשׁוּב בָּלָק לְמִדְיָן וְשָׁם נָפַל בַּחֶרֶב, דִּכְתִיב (במדבר לא:ח) ״וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ וְגוֹ׳ וְאֶת צוּר״ וְגוֹ׳, וְזוּלַת הֲלִיכַת בִּלְעָם שֶׁגִּלָּה לְמוֹאָב כִּי מֻבְטָחִים הֵם מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא יַעֲשׂוּ לָהֶם דָּבָר אֶלָּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, הָיָה נִשְׁאָר שָׁם בָּלָק וְלֹא הָיָה חוֹזֵר לְמִדְיָן וְלֹא הָיָה נֶהֱרָג, הֲרֵי נִתְקַיֵּם שֶׁהָלַךְ לְאָרוֹתוֹ לְבָלָק, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז:טו) ״חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם״.
במדבר כב:יב · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃
וְטַעַם שֶׁהֶחְשִׁיבוֹ ה׳ וְעָשָׂה לוֹ כָּבוֹד זֶה, מִלְּבַד הַטַּעַם שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּפָסוּק ״מִי הָאֲנָשִׁים״ וְגוֹ׳, נִרְאֶה עוֹד לוֹמַר טַעַם בַּדָּבָר כִּי ה׳ נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת תְּשׁוּבָתוֹ לְזִקְנֵי מוֹאָב: ״וַהֲשִׁיבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה׳ אֵלָי״, וְיָדוּעַ כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה וַאֲפִלּוּ שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְצֵא וּלְמַד (סנהדרין צו.) מַה שִׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְבוּכַדְנֶצַּר עַל פְּסִיעוֹתָיו וְכוּ׳, וְגַם כָּאן שִׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ וְכִבְּדוֹ וְאָמַר לוֹ ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, וְעַל פִּי הַדְּבָרִים יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן מַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ אָמְרוֹ ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל בִּלְעָם״ פֵּרוּשׁ, מַאֲמָר שֶׁנּוֹגֵעַ לְבִלְעָם לִכְבוֹדוֹ, ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, שֶׁאֵין זֶה כְּבוֹדְךָ הֲגַם שֶׁהָיוּ בָּאִים לִקְרֹא לְךָ עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹתוֹ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר עִמָּהֶם, וּכְנֶגֶד עִקַּר הַשְּׁלִיחוּת אָמַר ״לֹא תָאֹר אֶת הָעָם״.
במדבר כב:כ · פירוש ב
וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַ֒יְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃
וְנִרְאֶה כִּי בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הָיוּ לִפְנֵי ה׳ שְׁנֵי דְּרָכִים, וּבְכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ בּוֹ מֵחוּשׁ בִּלְתִּי הָגוּן. הָאֶחָד, אִם יַסְכִּים ה׳ עַל הֲלִיכָתוֹ יַחְשְׁבוּ הָעַמִּים הָהֵם שֶׁרְשׁוּתוֹ בְּיַד עַצְמוֹ וְלֹא יֵדְעוּ שֶׁשַּׁלְשֶׁלֶת הַכֶּלֶב בְּיַד בְּעָלָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל עֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וַה׳ רָצָה שֶׁיִּוָּדַע לְעֵינֵי הָעַמִּים שֶׁאֵין בִּלְעָם בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לְהָרַע לְמִי שֶׁאֵין ה׳ חָפֵץ בְּרָעָתוֹ. וְאִם לֹא יַנִּיחֵהוּ לָלֶכֶת יִכָּנֵס בְּמֵחוּשׁ אַחֵר, כִּי יֹאמַר בִּלְעָם שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ חָס וְחָלִילָה לְשָׁלְחוֹ וְלָזֶה מוֹנְעוֹ מִלֶּכֶת. אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ וְסִלֵּק שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים בְּדֶרֶךְ נָכוֹן. בִּתְחִלָּה אָמַר אֵלָיו לֹא תֵלֵךְ וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה הֶרְאָה לָעַמִּים כִּי אֵין הַכֶּלֶב רַע בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. גַּם נִתְחַכֵּם ה׳ בָּזֶה לְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר לִשְׁלוּחֵי בָלָק כִּי אֵינוֹ בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. וּמַה שָׂכָר נָתַן לוֹ שֶׁיָּדַע ה׳ אֶת אֲשֶׁר תִּקְרֶאנָה אוֹתוֹ בַּהֲלִיכָה זוֹ, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ תּוֹעֶלֶת, דִּכְתִיב (במדבר כד:יא) ״אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ ה׳ מִכָּבוֹד״, מִלְּבַד זֶה עוֹד לוֹ שֶׁתְּסוֹבְבֵהוּ הֲלִיכָה זוֹ לִנְפֹּל בַּחֶרֶב, דִּכְתִיב (במדבר לא:ח) ״וְאֶת בִּלְעָם וְגוֹ׳ הָרְגוּ בֶּחָרֶב״ כְּשֶׁהָלַךְ לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ עַל עֲצָתוֹ שֶׁנָּתַן לָהֶם בַּהֲלִיכָתוֹ. לָזֶה מְנָעוֹ ה׳ מֵרֶדֶת שַׁחַת בִּשְׂכַר דְּבָרָיו וְאָמַר לוֹ ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה. וְזֶה נוֹסָף עַל גֶּדֶר הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה לוֹ בְּהַדְרָגַת הַשָּׂרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה.
במדבר כב:כ · פירוש ג
וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַ֒יְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃
וּבִשְׁלִיחוּת שְׁנִיָּה שֶׁשָּׁלַח בָּלָק, בָּאנוּ לְתִקּוּן מֵחוּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין ה׳ יָכוֹל חָס וְשָׁלוֹם לְמָנְעוֹ מֵהָרַע לְיִשְׂרָאֵל בַּהֲלִיכָתוֹ, וְתִכָּנֵס טָעוּת זֶה בְּלֵב בִּלְעָם וְיַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת כִּי לֹא יִשְׁלֹט ה׳ בּוֹ שָׁם לְמָנְעוֹ מֵעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ, כִּי כְּבָר נִבְחַן כִּי הוּא עָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם. לָזֶה אָמַר אֵלָיו קוּם לֵךְ אִתָּם וּבְכָל הַמָּקוֹם יָדַי מוֹשְׁלוֹת עָלֶיךָ. וְלֹא אָמַר לוֹ בְּהֶחְלֵט ״קוּם לֵךְ״ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זֶה אִם לִקְרֹא לְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אִם קְרִיאַת הָאֲנָשִׁים יֵשׁ לְךָ בָּהּ הֲנָאָה. כָּאן רְמָזוֹ שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה בַּהֲלִיכָה זוֹ, וְתָלָה לוֹ הַדָּבָר אִם הֲלִיכָה זוֹ לְטוֹבָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בִּקְסָמָיו לָדַעַת תַּכְלִיתוֹ וּמִזֶּה יֵדַע אֶת אֲשֶׁר יִקְרָאֵהוּ וְיֶחְדַּל. וְאֵין כַּוָּנַת מַאֲמַר ״אִם לִקְרֹא״ סָפֵק לְפָנָיו אֶלָּא תְּנַאי הַדָּבָר אִם יֵשׁ לוֹ בּוֹ הֲנָאָה וְכוּ׳. וּבָזֶה הוּסַר הַמֵּחוּשׁ שֶׁיֹּאמַר בִּלְעָם שֶׁה׳ יָרֵא חָס וְשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ לְשָׁלְחוֹ שֶׁהֲרֵי שְׁלָחוֹ, גַּם רְמָזוֹ אוּלַי יֵשֵׁב וְלֹא יִמָּשֵׁךְ מַה שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהָרָעָה לְיִשְׂרָאֵל. גַּם בָּזֶה שִׁלֵּם לוֹ תַּשְׁלוּם שְׂכָרוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ וּמְנָעוֹ מִנְּפוֹל בַּחֶרֶב אִם נַפְשׁוֹ לֹא תֹּאבֶה רָעָה, וְהוּא נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ רָשָׁע וְלֹא שָׁת לִבּוֹ לְמַה שֶׁהֵעִירוֹ ה׳. וְאוּלַי שֶׁלָּזֶה חָרָה אַפּוֹ כְּשֶׁרָאָהוּ ה׳ הוֹלֵךְ וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּמַה שֶׁהֵעִירוֹ, זֶה יַגִּיד שֶׁיִּצְטַדֵּק אֶצְלוֹ בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה, וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת אֶלָּא אִם יַחְשֹׁב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ הַדָּבָר אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לוֹ בִּשְׁבִילוֹ. לָזֶה חָרָה אַפּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹ, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים. וּבְסָמוּךְ יִתְיַשֵּׁב עוֹד טַעַם ״וַיִּחַר אַף״ וְגוֹ׳.
במדבר כב:כג · פירוש ג
וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן֩ אֶת־מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ וַתֵּ֤ט הָֽאָתוֹן֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת־הָ֣אָת֔וֹן לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ׃
וְנִשְׁאַר לָדַעַת לָמָּה עָמַד הַמַּלְאָךְ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שׁוֹנוֹת, וְיָכוֹל הָיָה לְהִתְרָאוֹת לָהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּמָקוֹם אֶחָד. וְאוּלַי כִּי עָשָׂה לוֹ כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה בְּרִשְׁעוֹ: א׳ שֶׁהַשֵּׁם אָמַר אֵלָיו פַּעַם אַחַת לֹא תֵלֵךְ לֹא תָאוֹר, וְהוּא לֹא אָמַר לַשָּׂרִים מַאֲמַר ״לֹא תָאוֹר״ וְגוֹ׳, שֶׁזֶּה הָיָה סִבָּה לִשְׁלֹחַ אֲחֵרִים, וּכְנֶגֶד זֶה נִצָּב פַּעַם אַחַת בַּדֶּרֶךְ וְנָטְתָה הָאָתוֹן מֵהַדֶּרֶךְ, כְּשֵׁם שֶׁהוּא נָטָה מֵהַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אֵלָיו כַּנִּזְכָּר. ב׳ שֶׁהַשֵּׁם אָמַר אֵלָיו אִם לִקְרֹא לְךָ וְגוֹ׳, שֶׁתְּנַאי הוּא הַדָּבָר עַד שֶׁיֵּדַע בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה בַּדָּבָר, וּבָזֶה רְמָזוֹ שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה וְלֹא הִרְגִּישׁ. וּכְנֶגֶד זֶה עָמַד הַמַּלְאָךְ בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים וַתִּלְחַץ הָאָתוֹן רַגְלָיו, לֵאמֹר שֶׁלְּחָצוֹ ה׳ בְּנֹעַם דְּבָרָיו לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב לְבַל יֵלֵךְ. הַג׳ שֶׁהַשֵּׁם אָמַר אֵלָיו בְּעֵת רִשְׁיוֹן הַהֲלִיכָה אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳, וְדִבּוּר זֶה הוּא מְדֻיָּק, אֵין לִנְטוֹת בְּמַשְׁמָעוּתוֹ אָנָה וָאָנָה, וְהוּא הָרָשָׁע הָלַךְ בְּעֵצָה אַחֶרֶת כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ מִמַּאֲמַר ״הוֹלֵךְ הוּא״ גַּם מֵאָמְרוֹ ״וְהוּא רוֹכֵב״ וְגוֹ׳ ״וּשְׁנֵי נְעָרָיו״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַה שֶׁעָמַד הַמַּלְאָךְ בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ וְגוֹ׳, וְרָבְצָה הָאָתוֹן תַּחְתָּיו, שֶׁזֶּה יִרְמֹז לוֹמַר שֶׁאֵין ה׳ חָפֵץ בַּדָּבָר שֶׁהוּא חָפֵץ לָלֶכֶת עָלָיו.
במדבר כב:לה · פירוש ב
וַיֹּ֩אמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃
וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֹתוֹ תְדַבֵּר וְגוֹ׳. כָּאן הִתְנָה עָלָיו תְּנַאי אַחֵר מַה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ בְּרִשְׁיוֹן רִאשׁוֹן, וְהוּא שֶׁבְּרִשְׁיוֹן רִאשׁוֹן אָסַר עָלָיו הַמַּעֲשֶׂה, דִּכְתִיב (במדבר כב:כ) ״אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה״, וּמִזֶּה חָשַׁב הָרָשָׁע מַחֲשָׁבוֹת לְהָרַע, כִּי כֹּחוֹ הָיָה בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר, בְּמַעֲשֶׂה – בִּכְשָׁפָיו וּקְסָמָיו, גַּם בְּעֵינוֹ הָרָעָה וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק ג רב:) בְּפָסוּק ״וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, שֶׁרָצָה לְהַבִּיט בָּהֶם בְּעַיִן הָרַע עַד שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכִסָּה אוֹתָם בְּצִלּוֹ, דִּכְתִיב (במדבר כד:ב) ״וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה׳״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א ריא.) ״עָלָיו״ – עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בָּהֶם עֵינוֹ הָרָעָה; וּבְדִבּוּר – לְקַלְלָם. וְכַוָּנַת עֶלְיוֹן בְּמַאֲמַר ״אֹתוֹ תַעֲשֶׂה״ נִתְכַּוֵּן לֶאֱסֹר עָלָיו גַּם הַדִּבּוּר אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַעֲשֶׂה, וְלֹא כֵן הֵבִין הוּא לְצַד תְּכוּנָתוֹ הָרָעָה. לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ פַּעַם שְׁנִיָּה וְסָתַר לוֹעוֹ וְאָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ הַדִּבּוּר דִּכְתִיב ״אֹתוֹ תְדַבֵּר״, וּבָזֶה כָּלַל אִסּוּר עֵצָה רָעָה כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא כֵן עָשָׂה הָרָשָׁע בְּכָל פְּרָטֵי הָאַזְהָרָה. וְעַיֵּן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ:יח) בְּפָסוּק ״וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר בְּפִי בִלְעָם״ שֶׁדָּרְשׁוּ שֶׁנָּתַן בְּפִיו טַס שֶׁל בַּרְזֶל, כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר רָעָה הָיָה חוֹנְקוֹ. גַּם מָצִינוּ לוֹ שֶׁדִּבֵּר עֵצָה רָעָה שֶׁגָּרַם בָּהּ שֶׁנָּפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, גַּם בִּפְרַט הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּטָה עָלָיו לְבַל יַבִּיט בָּהֶם בְּעֵינוֹ הָרָעָה מָצִינוּ שֶׁעָבַר עַל זֶה כַּנִּזְכָּר, לוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ. וּמֵעַתָּה מָצָאתִי טַעַם לְמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֲרָגוּהוּ, כִּי כְּפִי הַדִּין נִתְחַיֵּב מִיתָה, כִּי ה׳ הִזְהִירוֹ בֵּין עַל הַמַּעֲשֶׂה בֵּין עַל הַדִּבּוּר בְּפֵרוּשׁ כַּנִּזְכָּר, וְאַזְהָרַת בְּנֵי נֹחַ זוֹ הִיא מִיתָתָן (סנהדרין נז:).
במדבר כב:מא · פירוש ד
וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃
עוֹד טַעַם בַּבֹּקֶר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז ד:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵימַת קָא רָתַח? אָמַר אַבַּיֵי בִּתְלַת שָׁעֵי קַמַּיְתָא, עַד כָּאן, לָזֶה אָמַר ״וַיְהִי בַבֹּקֶר״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, פֵּרוּשׁ זְמַן שֶׁה׳ מִתְכַּעֵס עַל עוֹלָמוֹ שֶׁהוּא בַּבֹּקֶר לָקַח בִּלְעָם שֶׁהָיָה בָּקִי בְּכִוּוּן הָרֶגַע. עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,יח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בָּמוֹת בָּעַל״ זֶה פְּעוֹר, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְיָדוּעַ הוּא כִּי פְּעוֹר עֲבוֹדָתוֹ הִיא הַתְרָזַת זֶבֶל בְּפָנָיו, וְזֶה לְשׁוֹן דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין סד.): בַּמֶּה עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל פְּעוֹר? אוֹכְלִין תְּרָדִין וְשׁוֹתִין שֵׁכָר וּמַתְרִיזִין בְּפָנֶיהָ, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁעֲבוֹדַת פְּעוֹר הִיא בְּהַתְרָזַת הַמֵּאוּס, וּלְטַעַם זֶה רָצָה בָּלָק לְהַעֲלוֹת בִּלְעָם לִפְעוֹר שֶׁהִיא בָּמוֹת בַּעַל בִּזְמַן הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא זְמַן הַהַפְנָאָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה צְרָכָיו, וְהוּא אָמְרוֹ בַּבֹּקֶר וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל, וְאוּלַי כִּי בִּלְעָם לֹא הָיָה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה זוֹ וּלְקָחוֹ בִּדְבָרִים לְעָבְדָהּ.
במדבר כג:ח · פירוש ב
מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהֹוָֽה׃
וְלַעֲמֹד עַל כַּוָּנַת הַדְּבָרִים יֵשׁ לְהָעִיר בְּעִקַּר הַדָּבָר שֶׁל הָאִישׁ הַמְּקֻלָּל, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם הוּא חַיָּב כְּפִי הַדִּין רָעָה הַבָּאָה עָלָיו בְּאֶמְצָעוּת הַקְּלָלָה, עַל כָּל פָּנִים לֹא יִנָּצֵל מִמֶּנָּה גַּם כִּי לֹא יְקֻלַּל, וְאִם הוּא כְּפִי מִשְׁפַּט אֱלֹהִים לֹא עָשָׂה דָּבָר שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלָיו בִּיאַת הָרַע, קִלְלָתוֹ תָּשׁוּב עַל רֹאשׁ הַמְּקַלֵּל. בִּשְׁלָמָא הַבְּרָכָה, לְפִי שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, גַּם לַעֲשׂוֹת ה׳ רְצוֹן יְדִידָיו לְבָרֵךְ הַמִּתְבָּרְכִים מֵהֶם בְּמִדַּת הַחֶסֶד תְּקֻבַּל בִּרְכָתוֹ גַּם לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ כְּמוֹ מַעֲשָׂיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן מִדָּה רָעָה – כִּי לֹא יָרֵעַ ה׳ לְאָדָם חִנָּם חָס וְשָׁלוֹם.
במדבר כג:ח · פירוש ג
מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהֹוָֽה׃
אָכֵן עִקַּר הַדָּבָר הוּא לְפִי שֶׁמִּדָּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, בֵּין לְצַדִּיק כְּשֶׁיֶּחֱטָא בֵּין לְרָשָׁע הֲגַם שֶׁיִּרְצֶה לַחֲטֹא, וּמִדָּה זוֹ הִיא אַחַת מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת רַחֲמִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה וְנוֹהֶגֶת תָּמִיד, זוּלַת בְּעֵת אֲשֶׁר יִזְעוֹם ה׳, דִּכְתִיב ״כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ״ (תהילים ל:ו), אָז מִתְגַּבְּרִים הַדִּינִים עַל הַנִּתְבָּע בַּמִּשְׁפָּט בְּאוֹתוֹ זְמַן וְלֹא תִתְנַהֵג מִדָּה זוֹ שֶׁל אֶרֶךְ אַפַּיִם. וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁיְּקַלֵּל אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ תְּסוֹבֵב הַקְּלָלָה שֶׁעֲוֹנוֹתָיו אֲשֶׁר ה׳ מַאֲרִיךְ לוֹ אַפּוֹ עֲלֵיהֶם יְמַהֵר לִפָּרַע מִמֶּנּוּ. אֲבָל אִם אֵין לוֹ עָוֹן לֹא תוֹעִיל קִלְלַת הַמְּקַלֵּל כְּלוּם.
במדבר כג:ח · פירוש ד
מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהֹוָֽה׃
עוֹד אַשְׂכִּילְךָ כִּי כָל עוֹשֶׂה רֶשַׁע יַפְעִיל פְּגָם בְּמִדָּה עֶלְיוֹנָה בֶּעָנָף הַהוּא שֶׁתְּלוּיָה אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ, וְלֹא בְּכָל הַמִּדָּה הוּא פּוֹגֵם אֶלָּא בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְהַפְּגָם הוּא שֶׁתִּהְיֶה אֲחִיזָה לַחֵלֶק הַמְּרֻחָק לַעֲמֹד שָׁם וְלֵיהָנוֹת מִמְּקוֹר הַחַיִּים, וְחֵלֶק זֶה הַמְּרֻחָק נָעוּץ סוֹפוֹ בְּתוֹךְ הַחוֹטֵא וְרֹאשׁוֹ יוֹנֵק מִמָּקוֹם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת. וְזֶה יִהְיֶה כָּל עוֹד שֶׁלֹּא שָׁב הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה אוֹ לֹא נִפְרַע עַל חֶטְאוֹ. וְזֶה הוּא סוֹד ״נוֹשֵׂא עָוֹן״ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל שֶׁה׳ מְפַרְנֵס הַקָּטֵגוֹר הַנִּבְרָא מֵחֵטְא הָאָדָם, וְכִי הוּא זֶה הַנִּפְרָע מֵהָאָדָם עַצְמוֹ (זוהר חלק ג פג:) כְּאָמְרוֹ (ירמיהו ב:יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״, וּכְתִיב (ישעיהו סד:ו) ״וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד״ וְגוֹ׳, וְהָאִישׁ הַמְּקַלֵּל יְעוֹרֵר הַדִּין בְּכֹחַ הַקְּלָלָה בְּעֵת הַזַּעַם לְמַהֵר לְהַשְׁלִיט הַשַּׁלִּיט בְּאָדָם לְרַע לוֹ.
במדבר כג:י · פירוש ו
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁדְּבָרָיו גַּם בָּזֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרוּ, וְהַכַּוָּנָה בָּהֶם הִיא ״תָּמוֹת נַפְשׁוֹ מוֹת״ בְּיַד ״יְשָׁרִים״, שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה.
במדבר כג:י · פירוש ח
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ. חוֹזֵר אֶל הָעָם, אָמַר זֶה כְּנֶגֶד עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא אַחֲרִית הָעוֹלָם. וְתֵדַע שֶׁה׳ מַעֲמִיד בַּדִּין גַּם לַצַּדִּיקִים מִי שֶׁהוּא רָאוּי לָאוֹשֶׁר הַהוּא הַנֶּעְלָם מֵהַמּוּשָּׂג לַנֶּפֶשׁ אַחַר מִיתָה, לָזֶה הִתְפַּלֵּל עַל שְׁתֵּי הַהַדְרָגוֹת.
במדבר כד:ח · פירוש ב
אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃
וְאָמְרוֹ וְחִצָּיו יִמְחָץ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, בשלח טו) בְּפָסוּק (ישעיהו כד,כא) ״יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַבֵּד אוּמָּה לְמַטָּה עַד שֶׁפּוֹקֵד עַל שַׂר שֶׁלָּהּ לְמַעְלָה. וְהִנֵּה כְּשֶׁהָאוּמָּה נֶחְלֶשֶׁת לְבַד לֹא יֹאבַד הַשַּׂר לְמַעְלָה אֶלָּא יַשְׁפִּילֶנּוּ ה׳, וּכְשֶׁהָאוּמָּה יֶאֱרַע לָהּ כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה אָז יֹאבַד שָׂרָהּ לְמַעְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְחִצָּיו פֵּרוּשׁ כֹּחַ מַעֲרַכְתָּם שֶׁהֵם חִצִּים הַלּוֹחֲמִים בַּעֲדָם וְהֵם הַשָּׂרִים, יִמְחָץ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קי,ו) ״מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה״ שֶׁיְּאַבְּדוּ כֹּחַ שָׂרֵיהֶם מִלְּמַעְלָה. וְאִם נְפָרֵשׁ ״יִמְחָץ״ לְשׁוֹן טְבִילָה וּרְחִיצָה, יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין זוֹרְקִין חֵץ שֶׁאֵינוֹ נִתְקַע בָּהֶם וְנִטְבָּל בְּדָמָם.
במדבר כד:ט · פירוש ב
כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרְכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃
מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְגוֹ׳. אָמַר מְבָרֲכֶיךָ לְשׁוֹן רַבִּים וּבָרוּךְ לְשׁוֹן יָחִיד, לֹא רָצָה לְבָרֵךְ אֶלָּא אֶחָד, וְנִתְכַּוֵּן עַל עַצְמוֹ, וְרָעָה עֵינוֹ בִּשְׁאָר הַמְּבָרְכִים. וְאָמַר אֹרְרֶיךָ אָרוּר נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין כָּל אוֹרְרָיו אֲרוּרִים, וּבָא לְמַעֵט עַצְמוֹ מֵהָאֲרִירָה. וְאוּלַי כִּי לְרָעָה נִתְכַּוֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מְבָרֲכֶיךָ יִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו וְתִהְיֶה בָּרוּךְ, וְאוֹרְרֶיךָ יִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו וְתִהְיֶה וְגוֹ׳, וְהֶעֱרִים הָרָשָׁע בָּזֶה לְקַיֵּם אִם יְקַלְּלֵם אַחַר כָּךְ, וְלָזֶה הִקְדִּים מַאֲמַר בָּרוּךְ לְאָרוּר לְהַעֲמִידָם בְּאָרוּר חָס וְשָׁלוֹם, וַה׳ הֵשִׁיב גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְנִתְקַיְּמָה בּוֹ הַקְּלָלָה וְנִתְאָרֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צ.) בִּלְעָם אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
במדבר כד:יא · פירוש א
וְעַתָּ֖ה בְּרַח־לְךָ֣ אֶל־מְקוֹמֶ֑ךָ אָמַ֙רְתִּי֙ כַּבֵּ֣ד אֲכַבֶּדְךָ֔ וְהִנֵּ֛ה מְנָעֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִכָּבֽוֹד׃
וְעַתָּה בְּרַח וְגוֹ׳. גָּזַר עָלָיו אַרְבָּעָה דְּבָרִים: א׳, שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב אֶלָּא יֵלֵךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְעַתָּה. ב׳, שֶׁיֵּלֵךְ בִּמְרוּצָה כְּבוֹרֵחַ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּרַח. ג׳, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַחַר עִמּוֹ לְלַוֹּתוֹ אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לְךָ. ד׳, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ מֵעִיר זוֹ לְעִיר אַחֶרֶת מֵעָרֵי מוֹאָב אוֹ מִדְיָן אֶלָּא לִמְקוֹמוֹ פְּתוֹרָה, וְהוּא אָמְרוֹ אֶל מְקוֹמֶךָ. וּלְפִי שֶׁכָּל זֶה הוּא זִלְזוּל לְבִלְעָם וְהוּא הֵפֶךְ מַה שֶׁשָּׁלַח לוֹ (במדבר כב:יז) ״כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד״, לָזֶה אָמַר לוֹ ״אָמַרְתִּי כַּבֵּד״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ ה׳ מִכָּבוֹד פֵּרוּשׁ, כָּל מַה שֶׁעָשָׂה ה׳ שֶׁלֹּא הִנִּיחֲךָ לְקַלְּלָם אֵינוֹ אֶלָּא לְתַכְלִית דָּבָר זֶה שֶׁהוּא לְמָנְעֲךָ מֵהַכָּבוֹד.
במדבר כד:יח · פירוש א
וְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃
אוֹיְבָיו. פֵּרוּשׁ, אֱדוֹם וְשֵׂעִיר, וְאָמְרוֹ יְרֵשָׁה פֵּרוּשׁ: שֶׁלֹּא תִבָּנֶה עוֹד וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם תְּקוּמָה כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת שֶׁיִּחְיוּ מֵהֶם כָּאָמוּר. וְנָתַן טַעַם לְפִי שֶׁהֵם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (תהילים קלז:ז) ״זְכֹר ה׳ לִבְנֵי אֱדוֹם״ וְגוֹ׳, לָזֶה מַכָּתָם יְתֵרָה עַל כָּל בְּנֵי שֵׁת.
במדבר כד:כב · פירוש א
כִּ֥י אִם־יִהְיֶ֖ה לְבָ֣עֵֽר קָ֑יִן עַד־מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ׃
כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נִסְתַּכֵּל בַּקּוֹרוֹת אֲשֶׁר יְכוֹלִין לְהַגִּיעוֹ לְקֵינִי, וְאָמַר ״עַד מָה״, פֵּרוּשׁ, עַד מָה יִהְיֶה שִׁעוּר אֲשֶׁר תָּבֹאנָה עָלָיו מֵהַצָּרוֹת, אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּשְׁלֹט עָלָיו אַשּׁוּר שֶׁהוּא סַנְחֵרִיב וְיוֹלִיכֶנּוּ בַּשִּׁבְיָה.
במדבר כה:ד · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת־כׇּל־רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם לַיהֹוָ֖ה נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
וְיָשֹׁב חֲרוֹן וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לְהָשִׁיב חָרוֹן גַּם אַחַר עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, לְפִי שֶׁהַבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה אֵין מַעֲנִישִׁים אֶלָּא לְעוֹשִׂים בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה, וְאִם יַעֲשֶׂה ה׳ מִשְׁפָּט יִגּוֹף גַּם עוֹשִׂים בְּלֹא עֵדִים וּבְלֹא הַתְרָאָה, וּכְשֶׁיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית יַשְׁחִית גַּם לְחוֹשְׁבֵי מַחְשְׁבוֹת רַע, לָזֶה אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּבָזֶה יָשׁוּב חֲרוֹן אַפּוֹ לְבַל יַשְׁחִית עוֹבְדֶיהָ בְּלֹא עֵדִים וּבְלֹא וְכוּ׳ וְיָשׁוּבוּ וְיִחְיוּ.
במדבר כה:ח · פירוש א
וַ֠יָּבֹ֠א אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא דְּקִירַת אִישׁ יִשְׂרָאֵל כְּמִשְׁפַּט הַהֲלָכָה שֶׁקַּנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ, אֲבָל הָאִשָּׁה אֵינָהּ חַיֶּבֶת מִיתָה וְאֵינָהּ מְצֻוָּה, וְאִם עַל חֲשָׁשַׁת הֱיוֹתָהּ אֵשֶׁת אִישׁ לֹא הָיְתָה נֶהֱרֶגֶת עַל הַסָּפֵק. וְאֶפְשָׁר שֶׁדָּן בָּהּ מִשְׁפַּט הַבְּהֵמָה, דִּכְתִיב (ויקרא כ:טו-טז) ״וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ״, וּכְתִיב (יחזקאל כג:כ) ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״.
במדבר כה:יד · פירוש ב
וְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן־סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי׃
אָכֵן הִנֵּה הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ חָפֵץ לְזַלְזֵל אֲפִלּוּ בָּרְשָׁעִים לְפַרְסֵם מִי בַּעֲלֵי דְּבָרִים הַמְּתֹעָבִים, וּמְקוֹשֵׁשׁ יוֹכִיחַ. גַּם בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ תִּרְאֶה שֶׁלֹּא גִּלָּה אוֹתָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, אֶלָּא דַּוְקָא אַחַר שֶׁהִזְכִּיר שֶׁבַח פִּנְחָס אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה מֵהַמִּפְעָל הַטּוֹב שֶׁקִּנֵּא לַה׳ וְכִפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, זָכַר גַּם כֵּן כִּי לֹא קִנֵּא בְּאָדָם פָּחוּת אֶלָּא בְּאָדָם גָּדוֹל נְשִׂיא בֵּית אָב עִם הָאִשָּׁה רֹאשׁ הַקְּלִפּוֹת וְאָבִיהָ מֶלֶךְ, כְּאָמְרוֹ ״רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב״, וְנִתְעֲבָה בְּמִיתָה בְּזוּיָה לְעֵין כֹּל, וּבְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מִתְקַדֵּשׁ, לָזֶה יִחֲסָהּ לוֹמַר בַּת מֶלֶךְ הִיא, וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ זִלְזוּל לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינוֹ, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (משלי י:ז) ״זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה״ הֲגַם שֶׁ״שֵּׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״ בְּאֶמְצָעוּת כֵּן. וְאוּלַי כִּי לְהוֹדִיעֲךָ בָּא הַכָּתוּב שֶׁלֹּא הִשִּׂיג הֲשָׁבַת הַחֵמָה וְכוּ׳ אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה שֶׁעָשָׂה הַקִּנְאָה בְּנָשִׂיא וְנִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ קִדּוּשׁ גָּדוֹל וְנִכְנְעָה כֹּחַ הַס״מ וּמָאַס הֶעָוֹן כָּל כָּךְ בְּעֵינֵי כֹל, בָּזֶה הֵשִׁיב חֵמָה וַיְכַפֵּר וְגוֹ׳, אֲבָל זוּלַת זֶה הֲגַם שֶׁהָיָה מְקַנֵּא לַה׳ בְּאָדָם הֶדְיוֹט לֹא הָיָה מַשִּׂיג כָּל הַדְּרָגוֹת הָרְשׁוּמוֹת.
במדבר כה:יד · פירוש ג
וְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן־סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְשֵׁם הָאִישׁ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וְשֵׁם הַמֻּכֶּה״ וְגוֹ׳, לְפִי דַּרְכֵּנוּ יִרְצֶה לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, לוֹמַר כִּי הָיָה חָשׁוּב וּמְעֻלֶּה בְּיִשְׂרָאֵל, וְעִם כָּל זֶה לֹא נִרְתַּע צַדִּיק זֶה מֵעֲשׂוֹת בּוֹ מַעֲשֶׂה הַנִּפְלָא. עוֹד נִרְאֶה כִּי טַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר ה׳ שְׁמוֹ לְמַעְלָה (במדבר כה:ו) לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה אֶלָּא חָשַׁב לַעֲשׂוֹת, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא עָשָׂה לֹא תְּבַזֵּהוּ הַתּוֹרָה לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ, וְאַחַר שֶׁכְּבָר עָשָׂה מַעֲשֶׂה פִּרְסֵם ה׳ שְׁמוֹ כִּי מִצְוָה לְפַרְסֵם הָרְשָׁעִים.
במדבר כה:יז · פירוש ד
צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃
אָכֵן נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמָר זֶה לְתַקָּנָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁכָּל אֲשֶׁר יִטְעוֹם טַעַם חֵטְא הַטִּבְעִי הַשּׁוֹלֵט בָּאָדָם שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ, לוּ יִהְיֶה שֶׁלֹּא טְעָמוֹ אֶלָּא בִּבְחִינַת הַחוֹשֵׁב, קָשֶׁה הוּא לְהַפְרִידוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְתִּי בִּפְרָט זֶה בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יח:ג) בְּפָסוּק ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳. וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא נִפְרָד מֵהַחוֹטֵא תַּאֲוַת הַדָּבָר וּתְשׁוּקָתוֹ אֵלָיו הוּא מְשֻׁלָּל מֵהַכַּפָּרָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית ד:ז) ״וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ״. וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל טָעֲמוּ עֲרִיבַת הַזְּנוּת, מֵהֶם בְּמַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּמַחְשָׁבָה, גַּם נִדְבְּקוּ בַּפְּעוֹר, דִּכְתִיב (במדבר כה:ג): ״וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר״, וְאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ) שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּצָמִיד וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְחָפֵץ ה׳ לְרַפְּאוֹתָם בַּעֲצַת ה׳ הַנְּכוֹנָה כְּדֵי לְסַלֵּק מֵעֲלֵיהֶם הַמַּגֵּפָה, שֶׁהֲלֹא תִּמְצָא שֶׁהָיְתָה הַמַּגֵּפָה בְּיִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר סָפוּ תַּמּוּ כָּל הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר, דִּכְתִיב (דברים ד:ג): ״כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ״. וּבְהֶכְרֵחַ אַתָּה לוֹמַר כִּי לֹא עַל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר כה:ט): ״וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים וְגוֹ׳ אַרְבָּעָה״ וְגוֹ׳ הוּא אוֹמֵר, שֶׁאֵלּוּ הָיוּ מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן וּמֵתוּ עַל שֶׁרָצוּ לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִנְחָס כְּמַאֲמָרָם זַ״ל (במדבר רבה כ), וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהִשְׁמִיד גַּם כָּל הַזּוֹנִים לְבַד הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. גַּם מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן ״הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר״, זֶה יַגִּיד שֶׁמֵּתוּ מִיִּשְׂרָאֵל לְבַד אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ בִּשְׁבִיל פִּנְחָס שֶׁרָצוּ לִשְׁלֹחַ בּוֹ יָד.
במדבר כו:א · פירוש א
וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה {פ}
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃
וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָשָׂה תְּחִלַּת פָּרָשָׁה בְּאֶמְצַע הַכָּתוּב. וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן, שֶׁנִּתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר כִּי בְּאֶמְצָעוּת מִצְוַת ״צָרוֹר״ וְגוֹ׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ תִּקְּנוּ מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה וְהִטּוּ עַצְמָם לַטֶּבַע הָאֱלֹהִי, וּבָזֶה ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״ – פֵּרוּשׁ נִסְתַּלְּקָה הַמַּגֵּפָה שֶׁהָיְתָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת תִּקּוּן זֶה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ עֲשׂוֹת. וְלָזֶה הִתְחִיל הַפָּרָשָׁה בְּאֶמְצַע הַכָּתוּב, לוֹמַר כִּי מַאֲמַר ״אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״ מְקֻשָּׁר עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ. וְטַעַם שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ, נִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לְקָשְׁרוֹ לְמַטָּה שֶׁאַחַר הַמַּגֵּפָה אָמַר ה׳ וְגוֹ׳ ״שְׂאוּ״ וְגוֹ׳, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי מַאֲמַר ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״ מְשַׁמֵּשׁ לְמַעְלָה לְהַגִּיד עִנְיָן אֶחָד, וּלְמַטָּה לְהַגִּיד עִנְיָן אַחֵר.
במדבר כו:א · פירוש ב
וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה {פ}
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃
עוֹד נִרְאֶה לָתֵת טַעַם שֶׁהִתְחִיל הַפָּרָשָׁה מֵאֶמְצַע הַכָּתוּב, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תהלים תשעג) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״ וְגוֹ׳, זֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי״ וְגוֹ׳, בְּשָׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה נִתְקַנְּאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ לִי סֵפֶר יוֹחֲסִין שֶׁלָּכֶם וְכוּ׳, כְּשֶׁבָּאוּ לַשִּׁטִּים קִלְקְלוּ וְכוּ׳, אָמְרוּ הָאֻמּוֹת: הָעֲטָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדָם בָּטְלָה, שָׁוִים הֵם לָנוּ, זְקָפָן ה׳ שֶׁנָּגַף כָּל מִי שֶׁנִּתְקַלְקֵל וְהֶעֱמִידָן עַל טַהֲרָתָם, עַד כָּאן. לְפִי זֶה יֵשׁ טַעַם בַּהַפְסָקָה בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק, לְהָעִיר שֶׁהַמַּאֲמָר קָשׁוּר גַּם עִם מַה שֶׁלְמַעְלָה בְּעִנְיַן רָעוֹת אֲשֶׁר גָּרְמוּ מִדְיָן עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי וְגוֹ׳. וְגַם וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן צַעַר, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בַּפָּסוּק ״מָטָה רַגְלִי״ שֶׁהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְזַלְזְלִים בָּהֶם שֶׁנִּטְּלָה הָעֲטָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדָם. וְזִלְזוּל זֶה לֹא נֶחְלַט מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַמַּגֵּפָה מֵהֶם, עַד שֶׁמְּנָאָם וְנִמְצְאוּ כָּל אֶחָד מַכִּיר אֲבוֹתָיו עַד הַשֵּׁבֶט, אָז נָשְׂאוּ רֹאשׁ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר גַּם אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה, וְלָזֶה ״וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ שְׂאוּ״, וְלֹא הֶחְלִיט לְהַפְסִיק לַעֲשׂוֹתוֹ פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעֵרְבוֹ עִם מַה שֶׁלְמַטָּה מִמֶּנּוּ, לוֹמַר כִּי בִּשְׁבִיל מַה שֶׁרָמוּז בְּתֵבַת ״וַיְהִי״ שֶׁהוּא זִלְזוּל הָאֻמּוֹת הוּא שֶׁאָמַר ה׳ ״שְׂאוּ״ וְגוֹ׳:
במדבר כו:ט · פירוש ג
וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם (קרואי) [קְרִיאֵ֣י] הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְהֹוָֽה׃
וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי הָאִישׁ מֹשֶׁה לֹא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְרַצּוֹת אֶלָּא לָהֶם, דִּכְתִיב (במדבר ט״ז:י״ב) ״וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (במדבר ט״ז:כ״ה) ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה אֶל דָּתָן״ וְגוֹ׳ שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁבָּהֶם הַדָּבָר תָּלוּי. מֵעַתָּה נַפְשׁוֹת כָּל הַמֵּתִים תְּלוּיִים בִּשְׁנֵי הָרְשָׁעִים הָהֵם, וְיֵשׁ בָּזֶה לִמּוּד זְכוּת עַל קֹרַח וְעַל הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת עֵקֶב (דברים י״א:ו׳) ״וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם״ וְגוֹ׳ שֶׁאֵינוֹ מוֹנֶה הַמְּאוֹרָע אֶלָּא לְדָתָן וַאֲבִירָם. וּכְפִי זֶה יְכוֹלִין אָנוּ לְהַעֲמִיד סְבָרַת הָאוֹמֵר (סנהדרין קח.) עֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא בְּדָתָן וַאֲבִירָם, וּלְהַעֲמִיד סְבָרַת הָאוֹמֵר עֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב ״מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״ בִּשְׁאָר הָעֵדָה חוּץ מֵהֶם.
במדבר כו:יא · פירוש א
וּבְנֵי־קֹ֖רַח לֹא־מֵֽתוּ׃ {ס}
וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ. הוֹדִיעַ הַכָּתוּב עִנְיָן זֶה כָּאן וְלֹא בִּמְקוֹם עִקַּר הַמַּעֲשֶׂה, גַּם לֹא כְּתָבוֹ בִּמְקוֹם מִסְפַּר הַלְוִיִּם כִּי שָׁם מְקוֹם הוֹדָעַת הַמֵּתִים מֵהֶם, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ כִּי כָּאן בָּא אֱלֹהִים לִקְבֹּעַ הֶעָוֹן בְּדָתָן וַאֲבִירָם וּלְהָקֵל מֵעַל קֹרַח, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ, הַכַּוָּנָה שֶׁזֶּה יַגִּיד זְכוּת אֲבִיהֶם שֶׁלֹּא שְׁטָפָם חוֹבוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׁטַף חוֹבָם שֶׁל דָּתָן וַאֲבִירָם כָּל בָּתֵּיהֶם לֶהֱיוֹתָם עִקַּר הַמַּחְלֹקֶת.
במדבר כו:יג · פירוש א
לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִ֑י לְשָׁא֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הַשָּׁאוּלִֽי׃
לְשָׁאוּל מִשְׁפַּחַת וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא,ג) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: זִמְרִי וְגוֹ׳ שָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית וְגוֹ׳, וְקָשֶׁה לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁשָּׁאוּל הָאָמוּר כָּאן הוּא זִמְרִי, לָמָּה מְיַחֵס ה׳ שְׁמוֹ עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ הַמִּתְכַּנֵּית עָלָיו, וַהֲלֹא אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח.) בַּפָּסוּק ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״ דְּלָא מַסְּקִינָן בִּשְׁמַיְיהוּ, עַד כָּאן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְהַחְתִּימוֹ בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְפִי אֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּפָּסוּק (במדבר כה:יד) ״אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית״ שֶׁלֹּא הֻכָּה אֶלָּא בִּהְיוֹתָהּ עִמָּהּ וְלֹא אַחַר כָּךְ, הוּא מַה שֶׁהִצְדִּיק ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ כָּאן שֶׁהֶחְתִּים שְׁמוֹ עָלָיו. וְכֵן מַשְׁמַע גַּם כֵּן מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא:ג) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: שָׁאוּל – שֶׁהִשְׁאִיל עַצְמוֹ לַעֲבֵרָה, וְיָדוּעַ הוּא דִּין הַשְׁאָלָה שֶׁחוֹזֶרֶת בְּעֵינָהּ.
במדבר כו:יט · פירוש יב
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת יְהוּדָה. פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מֵהַמְּאוֹרָעוֹת, גַּם הָרָעוֹת גַּם הַטּוֹבוֹת. וְאָמְרוֹ ״לִפְקוּדֵיהֶם״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיִּהְיוּ נִפְקָדִים יֵשׁ פְּקִידָה לְרָעָה וְיֵשׁ פְּקִידָה לְטוֹבָה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חדש א, קס.), וּשְׁנֵי מִינֵי פְּקִידוֹת נֶאֶמְרוּ בַּכָּתוּב.
במדבר כו:נג · פירוש ב
לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃
וְרָאִיתִי בָּרַיְתָא אַחַת (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לָאֵלֶּה״ – בְּנֵי כְּשֵׁרִים וּקְדוֹשִׁים, לְהוֹצִיא רְשָׁעִים שֶׁבָּהֶם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה. וְהוֹכִיחוּ הַדְּבָרִים מִבְּנֵי הַמְּרַגְּלִים וּמִתְלוֹנְנִים, וּסְבָרָא זוֹ הוֹלֶכֶת לְדַרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה, וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ״לָאֵלֶּה״ – כָּאֵלֶּה שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים כֻּלָּם, לְמַעֵט הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ בְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁהֵם הַמְּרַגְּלִים שֶׁלֹּא נָטְלוּ בְּנֵיהֶם חֶלְקָם. וְנִרְאֶה שֶׁאֵין דְּרָשָׁה זוֹ דִּלְמַעֵט רְשָׁעִים דּוֹחֶקֶת דְּרָשָׁתֵנוּ דִּלְמַעֵט יוֹצְאֵי מִצְרַיִם פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים וְלֹא לְהֵפֶךְ, כִּי כֻּלָּן נִשְׁמָעִים יַחַד מִמַּאֲמַר ״כָּאֵלֶּה״ – כָּל שֶׁאֵינוֹ כָּאֵלֶּה בֵּין בְּמִסְפָּר בֵּין בְּצִדְקוּת אֵינוֹ בִּכְלַל הַחֲלוּקָּה.
במדבר כז:ג · פירוש ב
אָבִ֘ינוּ֮ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹא־הָיָ֜ה בְּת֣וֹךְ הָעֵדָ֗ה הַנּוֹעָדִ֛ים עַל־יְהֹוָ֖ה בַּעֲדַת־קֹ֑רַח כִּֽי־בְחֶטְא֣וֹ מֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא־הָ֥יוּ לֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר (זוהר ח״ב קנז.) שֶׁאָמַר כִּי הַמִּדְבָּר הוּא מְקוֹם שְׁלִיטַת ס״מ הָרָשָׁע, וְזוֹ סִבַּת פֵּרְעוֹן עֲוֹנָם תֵּכֶף וּמִיָּד, כִּי לְפִי שֶׁהָיוּ דּוֹרְסִים עָלָיו וְכוֹפִין אוֹתוֹ לֹא הָיוּ מַשִּׂיגִים גֶּדֶר זֶה לִשְׁלֹט עָלָיו עַד שֶׁהָיוּ מִתְרַפְּאִין מִנֶּגַע עֲוֹנָם, וְהוּא אָמְרוֹ מֵת בַּמִּדְבָּר פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל הֱיוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה ה׳ מַאֲרִיךְ אַפּוֹ עַד שֶׁהָיָה מְתַקֵּן מַעֲשָׂיו וְלֹא הָיָה מֵת.
במדבר כז:ג · פירוש ג
אָבִ֘ינוּ֮ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹא־הָיָ֜ה בְּת֣וֹךְ הָעֵדָ֗ה הַנּוֹעָדִ֛ים עַל־יְהֹוָ֖ה בַּעֲדַת־קֹ֑רַח כִּֽי־בְחֶטְא֣וֹ מֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא־הָ֥יוּ לֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק ג רה:) כִּי ״בַּמִּדְבָּר״ לְשׁוֹן דִּבּוּר, כִּי בָּאוּ לְהָסִיר מִלֵּב מֹשֶׁה לְבַל יַחְשֹׁד אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ בְּלִבָּם עָלָיו חָס וְשָׁלוֹם שֶׁיְּעַוֵּל מִשְׁפָּטָם, וְאָמְרוּ אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר פֵּרוּשׁ: אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיַּחְשְׁבוּ דָּבָר זֶה? הֲלֹא הֵמָּה רָאוּ אֶת אֲשֶׁר הֵמִית ה׳ אֲבִיהֶם בִּשְׁבִיל שֶׁדִּבֵּר בְּמֹשֶׁה, וְזֶה אוֹת לָהֶם לְהַרְחִיק מַחְשְׁבוֹת אָוֶן בְּאִישׁ אֱלֹהִים. וְאָמְרוּ רְאָיָה לַדָּבָר שֶׁמִּיתַת אֲבִיהֶם הָיְתָה בִּשְׁבִיל שֶׁדִּבֵּר בְּמֹשֶׁה, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁכָּלְלוּ בְּדִבְרֵיהֶם עֲדַת מְרַגְּלִים וַעֲדַת קֹרַח וּמִתְלוֹנְנִים, וְהוּא לֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֶלָּא חֵטְא הַדִּבּוּר, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה כִּתּוֹת שֶׁל רֶשַׁע הָיוּ וְלֹא נִמְנָה עִמָּהֶם. וְהוּא מַה שֶׁגָּמְרוּ אוֹמֶר כִּי בְחֶטְאוֹ לְשׁוֹן יָחִיד, פֵּרוּשׁ: חֵטְא אֶחָד הָיָה לוֹ וְלֹא יוֹתֵר. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוְּנוּ לְדַבֵּר דִּבְרֵיהֶם בִּפְנֵי כָּל הַנְּשִׂיאִים וְהָעֵדָה לְהַשְׁמִיעָם דְּבָרִים אֵלּוּ לְהַגְדִּיל אֵימַת מֹשֶׁה בְּלִבָּם. וְאֶפְשָׁר כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ ״לֵאמֹר אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר״, פֵּרוּשׁ: טַעַם ״וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי וְגוֹ׳ וְלִפְנֵי״ וְגוֹ׳ לֵאמֹר דָּבָר זֶה – אָבִינוּ מֵת בִּשְׁבִיל שֶׁדִּבֵּר בְּמֹשֶׁה, הֲגַם שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּמוּר וְלֹא הָיָה בְּיָדוֹ אֶלָּא חֵטְא אֶחָד.
במדבר כז:ז · פירוש ב
כֵּ֗ן בְּנ֣וֹת צְלׇפְחָד֮ דֹּבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֣י אֲבִיהֶ֑ם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת־נַחֲלַ֥ת אֲבִיהֶ֖ן לָהֶֽן׃
וְנִתְכַּוֵּן ה׳ גַּם כֵּן לְרוֹמֵם הַצַּדְקָנִיּוֹת הַחַכְמָנִיּוֹת, וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּתֵיבַת לֵאמֹר לְשׁוֹן מַעֲלָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כ״ו:י״ח) ״הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם״ לְרוֹמְמָם בְּמַאֲמַר ״כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת״. עוֹד נִתְכַּוֵּן ה׳ לְיַחֵד לָהֶם תְּשׁוּבָה לְמִשְׁפָּטָן בִּפְנֵי עַצְמָן, וְלֹא כְּלָלָן יַחַד בְּמִצְוָה אַחַת עִם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁצִּוָּה בְּסָמוּךְ, דִּכְתִיב: ״וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר״, לְהַרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר יְכַבֵּד מְכַבְּדָיו וְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.
במדבר ל:ה · פירוש י
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן מַאֲמַר וַה׳ יִסְלַח לָהּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא הֵנִיא אָבִיהָ אֶלָּא לָעֲנָבִים וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת הַמִּשְׁפָּט שֶׁגַּם לַתְּאֵנִים הוֹעִיל הַבִּטּוּל וְאָכְלָה תְּאֵנִים, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁה׳ יִסְלַח לָהּ, כִּי צְרִיכָה סְלִיחָה כֵּיוָן שֶׁלְּדַעְתָּהּ לֹא הֵנִיא עַל הַתְּאֵנִים. וְנָתַן טַעַם הַסְּלִיחָה ״כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אוֹתָהּ״, פֵּרוּשׁ, כִּי הַבִּטּוּל שֶׁעָשָׂה אָבִיהָ הוֹעִיל גַּם לָזֶה. וְהֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן לְהָעִירְךָ שֶׁהַדָּבָר שֶׁעָלָיו בָּא הַסְּלִיחָה הוּא עַל הֶעְדֵּר יְדִיעָה זוֹ שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאָה הַשְּׁגָגָה, וְהָבֵן.
במדבר לא:ב · פירוש ב
נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃
אָכֵן כַּוָּנַת מַאֲמַר ״נְקֹם״ סוֹבֶלֶת שְׁנֵי דְּרָכִים: א׳, הוּא הִשְׁתַּדְּלוּת סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה, פֵּרוּשׁ הִתְחַכְּמוּת סֵדֶר הַמִּלְחָמָה לְתוֹעֶלֶת הַנִּצָּחוֹן, בֵּין בַּשִּׁעוּר הַצָּרִיךְ בֵּין בַּסֵּדֶר שֶׁבּוֹ יַשִּׂיג לְאַבֵּד קָמָיו וְהַעֲרָכַת הַלּוֹחֲמִים וְכַדּוֹמֶה. ב׳, הַמִּלְחָמָה עַצְמָהּ שֶׁהִיא פְּעֻלַּת הַנְּקָמָה. וְהֵבִין מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ צוֹדֵק כִּי כַּוָּנַת ״נְקֹם״ וְגוֹ׳ שֶׁאָמַר ה׳ הִיא הִתְחַכְּמוּת סֵדֶר הַדָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ תִּהְיֶה הַנְּקָמָה. וּפֵרוּשׁ זֶה הַצְדָּקָתוֹ הִיא מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ה׳ בְּפֵרוּשׁ ״הִלָּחֵם בְּמִדְיָן״ שֶׁהוּא לָשׁוֹן מֻכְרָע, גַּם לְפִי שֶׁהִשְׂכִּיל בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְחַכְּמוּת בְּסֵדֶר הַדָּבָר, מִטַּעַם כִּי הִנֵּה הָעָם אֲשֶׁר יְצַו ה׳ עֲלֵיהֶם הַנְּקָמָה הֵם עַם אֲשֶׁר נִכְשְׁלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּהֶם בַּעֲרָיוֹת, מֵהֶם בְּמַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּמַחְשָׁבָה. וַהֲגַם שֶׁנָּגַף ה׳ כַּמָּה וְכַמָּה, סוֹף כָּל סוֹף יִמָּנַע מֵהֶם הַנֵּס בָּהֶם, וְאַדְרַבָּה יְקַטְרֵג הַמְּקַטְרֵג לְהַפִּילָם בְּמִלְחֲמוֹתָם לְצַד שֶׁמֶץ הֶעָוֹן. וְזֶה יִדְמֶה לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁהֲגַם שֶׁנָּגַף ה׳ כָּל עוֹבְדָיו, עִם כָּל זֶה יְצַו ה׳ לְבַל יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל לִפְנִים בְּבִגְדֵי זָהָב, גַּם צִוָּה (פרקי דרבי אליעזר פרק ד) שׁוֹכְנֵי שָׁמַיִם לְכַסּוֹת בְּכַנְפֵיהֶם אֶת רַגְלֵיהֶם שֶׁדּוֹמִים לְרֶגֶל עֵגֶל לְבַל יִתְעוֹרֵר הַמְּקַטְרֵג. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּעֵת הַמִּלְחָמָה שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַמְּקַטְרֵג עַל הַחֵטְא שֶׁבָּא מֵהֶם. וְצֵא וּלְמַד (סוטה מד.) שִׁעוּר הַחֵטְא שֶׁיַּחְזְרוּ עָלָיו מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה, וּכְמוֹ כֵן יִתָּפְסוּ בְּכָל שֶׁהוּא מֵהִרְהוּר הַתִּעוּב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ מְנוּעֵי הַנֵּס. וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה ״נְקֹם״, אָמַר, וַדַּאי כַּוָּנַת ה׳ הוּא הַהִתְחַכְּמוּת בְּסֵדֶר הָעִנְיָן לְהָרִים הַמֵּחוּשׁ הָאָמוּר, וְזוֹ הִיא עִקַּר הַדָּבָר שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדָם הַנְּקָמָה, וּכְמוֹ כֵן עָשָׂה בְּחָכְמָתוֹ עֶבֶד ה׳ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ.
במדבר לא:ב · פירוש ג
נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ – נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁקּוֹדֶם לָכֵן אֵינוֹ שָׁלֵם הַתִּקּוּן לֵאָסֵף אֶל עַמָּיו, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מוֹנֵעַ בַּדִּין וְיִמְנָעֶנּוּ מִגֶּשֶׁת נַפְשׁוֹ לִמְקוֹם מוֹשָׁבָהּ שֶׁיִּקָּרֵא ״עַמָּיו״ כַּיָּדוּעַ, עַד שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ בַּמִּשְׁפָּט, כִּי עַל הַכֹּל יָבִיא ה׳ בַּמִּשְׁפָּט וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד, וְהַמּוֹנֵעַ הוּא לְפִי שֶׁהַשָּׁלֵם הַזֶּה נִתְרַפָּה בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי וְלֹא עָשָׂה דָּבָר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כד) שֶׁרָפוּ יָדָיו, וְהִקְפִּיד ה׳ עָלָיו שֶׁלֹּא נָקַם עַד שֶׁעָמַד פִּנְחָס. וְלָזֶה כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן פְּטִירָתוֹ אָמַר ה׳ אֵלָיו תִּקּוּן לְדָבָר זֶה שֶׁנִּמְנַע מֵהִתְנַקֵּם מֵעוֹשֵׂי רֶשַׁע – יָקוּם וְיִתְנַקֵּם מִמִּדְיָן שֶׁסִּבְּבוּהוּ, וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים הַתִּקּוּן לֵיאָסֵף אֶל עַמָּיו בְּאֵין שָׂטָן וְאֵין וְכוּ׳, וְזֶה מֵחַסְדֵי אֵל וְאַהֲבָתוֹ לִידִידָיו יַנְחֵם בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק.
במדבר לב:כא · פירוש א
וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כׇּל־חָל֛וּץ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה עַ֧ד הוֹרִישׁ֛וֹ אֶת־אֹיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו׃
וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ. וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁאָמַר ״אִם תֵּחָלְצוּ״, בָּא לְהַתְנוֹת דָּבָר שֶׁלֹּא הוּזְכְּרוּ בְּדִבְרֵיהֶם, וְהוּא שֶׁיַּעַבְרוּ כֻּלָּם, פֵּרוּשׁ, כָּל הָרָאוּי לַחֲלוּץ צָבָא. אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן קָשֶׁה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן ״אִם תֵּחָלְצוּ כֻּלְּכֶם״ אוֹ ״אִם תַּעַבְרוּ כֻּלְּכֶם חֲלוּצִים״.
במדבר לב:כא · פירוש ב
וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כׇּל־חָל֛וּץ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה עַ֧ד הוֹרִישׁ֛וֹ אֶת־אֹיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו׃
אָכֵן כַּוָּנַת מֹשֶׁה בָּזֶה הוּא הַבְטָחָה וְהוֹדָעַת דִּיּוּק הַנִּשְׁמָע עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁאִם תַּעֲשׂוּ וְגוֹ׳ וְתֵחָלְצוּ וְגוֹ׳ מַבְטִיחַ כִּי לֹא יִפּוֹל מֵהֶם אֶחָד וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים, וְהוּא אָמְרוֹ וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם, וְלֹא יִפָּקֵד מֵהֶם אִישׁ, וּמִכְּלַל זֶה אַתָּה שׁוֹמֵעַ שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ הָאָמוּר הֵם מוּכָנִים לְהַשְׁחָתָה. וּכְפֵרוּשׁ זֶה מַאֲמַר וְעָבַר וְגוֹ׳ הוּא גְּזֵרָה לְפָסוּק שֶׁקָּדַם לֹא תְּנַאי בְּמַעֲשֶׂה, שֶׁהַתְּנַאי כְּבָר אָמַר ״אִם תַּעֲשׂוּן הַדָּבָר הַזֶּה״ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא הַתְּנַאי שֶׁהִתְנוּ הֵם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה. וְאָמְרוֹ לִפְנֵי ה׳ לוֹמַר שֶׁבָּזֶה לֹא יִהְיֶה מָסָךְ מַבְדִּיל בֵּינָם וּבֵין ה׳, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו נט:ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִין בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם״, שֶׁס״מ הָרָשָׁע וְחֵילוֹתָיו הֵם הַמַּבְדִּילִים וְהֵם הַמְּכַלִּים.
במדבר לב:כב · פירוש א
וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם מֵיְהֹוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָיְתָ֠ה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״עַד הוֹרִישׁוֹ״ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְאַחַר תָּשׁוּבוּ, שֶׁמּוּבָן הוּא מֵאָמְרוֹ ״עַד הוֹרִישׁוֹ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי גְּבוּל הַהֲלִיכָה, וּמוּבָן מֵעַצְמוֹ שֶׁיָּשׁוּבוּ אַחַר כָּךְ. אָכֵן כַּוָּנַת מֹשֶׁה בָּזֶה הוּא הַבְטָחַת הַטּוֹבָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִקִּיּוּם הַדְּבָרִים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה הַקּוֹדֵם יֻבְטְחוּ בְּכַמָּה הַבְטָחוֹת: א׳ וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ – פֵּרוּשׁ, וַדַּאי שֶׁתִּכָּבֵשׁ הָאָרֶץ לִפְנֵי ה׳, ב׳ וְאַחַר תָּשׁוּבוּ – פֵּרוּשׁ, הִבְטִיחַ כָּל הַמְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִפָּקְדוּ בְּכָל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ בָּאָרֶץ בַּמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְיָשׁוּבוּ שְׁלֵמִים לְבֵיתָם. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ (בבא בתרא קכא:) שֶׁיָּאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נֶהֱרַג בְּמִלְחֶמֶת הָעַי, חֲצִי הַמְנַשֶּׁה לֹא הָיָה מֵאוֹתָם שֶׁדִּבֵּר מֹשֶׁה עִמָּהֶם אָז, כַּמּוּבָן מֵהַכְּתוּבִים.
במדבר לב:כג · פירוש א
וְאִם־לֹ֤א תַעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַיהֹוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם׃
וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם. קָשֶׁה, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לֹא תִהְיֶה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם״. אָכֵן כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הוּא שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ כְּדִבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁצִּוָּה אוֹתָם שֶׁיֵּלְכוּ לְקַיֵּם מִצְוַת מִלְחֶמֶת חוֹבָה לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּאוֹיְבֵי ה׳, הֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ חֲלוּצִים הִנֵּה חֲטָאתֶם, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ כְּבָר יֵשׁ בְּיֶדְכֶם חֵטְא, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״חֲטָאתֶם לַה׳״ כְּבָר.
במדבר לב:כג · פירוש ב
וְאִם־לֹ֤א תַעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַיהֹוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם׃
וּדְעוּ אֶת חַטַּאתְכֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מוֹדִיעָם שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ חֵטְא בְּיָדוֹ יִמְצָאֵהוּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה וְיִפָּרַע מִמֶּנּוּ, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם בִּפְשִׁיטוּת. וְצֵא וּלְמַד מִמַּאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (טור אורח חיים סימן נד) שֶׁחוֹזְרִים מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה עַל חֵטְא קַל אִם שָׂח בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר, וּכְמוֹ כֵן יִמְצָאֵם עָוֹן זֶה וְיֶחְסְרוּ כָּל הַהַצְלָחוֹת הָרְשׁוּמִים בִּדְבָרָיו, גַּם אָז לֹא יִהְיוּ נְקִיִּים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל, כִּי מֵהַמִּקְרֶה הָרַע אַדְרַבָּה יַצְדִּיקוּ כִּי לֹא נְקִיִּים הָיוּ. וְעַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בִּתְשׁוּבַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁאָמְרוּ ״עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה״ (במדבר לב:כה).
במדבר לב:ל · פירוש א
וְאִם־לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ אַחַר כָּךְ יֵאָחֲזוּ בְתוֹכְכֶם. וְטַעַם אָמְרוֹ וְנֹאחֲזוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו וְלֹא אָמַר ״יֵאָחֲזוּ״, נִתְכַּוֵּן לִרְמוֹז דִּיּוּק הַצְלָחָתָם הַנִּשְׁמָע מִפָּסוּק ״אִם יַעַבְרוּ״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְאִם לֹא יַעַבְרוּ אֵין הַצְלָחָתָם בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ, וּמֵעַצְמָן יֵאָחֲזוּ בְתוֹכְכֶם לְצַד הַמֵּצֵר לָהֶם בָּאָרֶץ, וְנִמְצְאוּ בִּטְּלוּ הַמִּצְוָה וְשֶׁלָּהֶם לֹא הִגִּיעָם.
במדבר לג:א · פירוש א
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
אֵלֶּה מַסְעֵי וְגוֹ׳. רַזַ״ל (בראשית רבה יב,ג) אָמְרוּ: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵלֶּה״ פָּסַל הַקּוֹדְמִים, וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא רָאִינוּ שֶׁקָּדְמוּ בַּמַּאֲמָר מַסָּעוֹת זוּלָתָם לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְפָסְלָם. וְהָיָה נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לִפְסֹל כָּל מַסָּעוֹת זוּלָתָם שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם, הֲגַם שֶׁלֹּא הֻזְכְּרוּ. אֶלָּא שֶׁרוֹאַנִי שֶׁלֹּא הָיוּ הַמַּסָּעוֹת לְשֶׁבַח, וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיוּ בָּעוֹלָם, כִּי רֻבָּם הָיוּ לְיִסּוּרִין שֶׁל עֲוֹן הַמְרַגְּלִים. גַּם הַקּוֹדְמִים הָיוּ דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לְבַל יִתְּנוּ רֹאשׁ וְיָשׁוּבוּ, דִּכְתִיב (שמות י״ג:י״ז) ״וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה לְרָצוֹן וּלְסֵדֶר הַנָּכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל. גַּם אָמְרוּ רַזַ״ל (ילקוט יתרו רעג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם״ – בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְהָיוּ חוֹלְקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְכוּ׳, מַה כְּתִיב ״וַיִּסְעוּ מִסֻּכּוֹת וַיַּחֲנוּ בְאֵיתָם״, הָיוּ נוֹסְעִים בִּמְרִיבָה וְחוֹנִים בִּמְרִיבָה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּכְפֵרוּשׁ זֶה אֵין בְּמַסָּעוֹת אֵלּוּ דָּבָר יְקַר הָעֵרֶךְ לִפְסֹל כָּל זוּלָתָם.
במדבר לג:א · פירוש ב
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וְאֶפְשָׁר כִּי לְפִי שֶׁיֵּשׁ בַּמַּסָּעוֹת אֵלֶּה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: א׳ הֵם הַמַּסָּעוֹת שֶׁהָיוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה קוֹדֶם גְּזֵרַת מְרַגְּלִים, ב׳ הַמַּסָּעוֹת שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעַת ה׳ עֲשׂוֹת זוּלַת מַה שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים, וּמַסָּעוֹת אֵלּוּ גְּרוּעִים הֵם מֵעֵרֶךְ שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם, וּכְנֶגְדָּן נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמַר אֵלֶּה לְפָסְלָם. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב אֵלֶּה מַסְעֵי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ הֵם הַמַּסָּעוֹת הָרְאוּיִים וְהַצְּרִיכִין, וְכָל זוּלָתָם פְּסוּלִין הֵם, שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא יִסּוּרִין לַהֲנִיעָם בַּמִּדְבָּר בְּתוֹכָחוֹת שֶׁל עֲוֹן הַמְרַגְּלִים.
במדבר לג:א · פירוש ג
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
עוֹד נִרְאֶה בְּהָעִיר לָמָּה בָּחַר הַכָּתוּב לִמְנוֹת הַמַּסָּעוֹת וְלֹא הַחֲנָיוֹת, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה כאן) שֶׁאָמְרוּ מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְכוּ׳ כָּאן יָשַׁנְנוּ כָּאן וְכוּ׳, עַד כָּאן, שֶׁזֶּה יוֹתֵר בְּזִכְרוֹן הַחֲנָיוֹת, לֹא בַּמַּסָּעוֹת. גַּם לְפִי מִדְרָשׁ אַחֵר (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִזְכִּיר הַמַּסָּעוֹת לִקְבֹּעַ לָהֶם שָׂכָר לֶעָתִיד לָבֹא, דִּכְתִיב (ישעיהו לה:א) ״יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר״ וְגוֹ׳, לְפִי זֶה הָיָה רָאוּי לִמְנוֹת הַחֲנָיוֹת.
במדבר לג:נה · פירוש א
וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרְר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃
וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ וְגוֹ׳ וְהָיָה וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:) שֶׁאָמְרוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה״ הוּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כָּאן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם יוֹתִירוּ אוֹתָם לְצַד הָרָצוֹן וְהַשִּׂמְחָה בָּהֶם לְצָרְכֵיהֶם, הוּא מְבַשְּׂרָם שֶׁיִּהְיוּ לְשִׂכִּים וְגוֹ׳.
במדבר לג:נו · פירוש א
וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ {פ}
כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חָשַׁבְתִּי בְּמִצְוָתִי זוֹ לָכֶם, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם, וְתִשָּׁאֵר מַחְשַׁבְתִּי עוֹמֶדֶת בְּלֹא קִיּוּם וְקִימָה בָּהֶם.
דברים
דברים א:א · פירוש ו
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהוֹכִיחַ יִשְׂרָאֵל עַל מַה שֶׁהִמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, וְיֹאמַר הָאוֹמֵר: וַהֲלֹא אוֹתָם שֶׁהִמְרוּ עַל יַם סוּף כְּבָר מֵתוּ וְנִשְׁלְמוּ בְּט״ו בְּאָב שֶׁל שְׁנַת הָאַרְבָּעִים (איכה רבתי, פתיחתא) קוֹדֶם מַאֲמָר זֶה שֶׁל מֹשֶׁה, וְאִם כֵּן אֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ שֶׁמּוֹכִיחָם? לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ אִם הָיוּ הַדְּבָרִים מִפִּי ה׳ אֵין מָקוֹם לְדַבֵּר לָהֶם קָשׁוֹת, אֲבָל מֹשֶׁה הוּא הַמְּדַבֵּר וְיָכוֹל לְיַסֵּר גַּם אוֹתָם שֶׁהָיוּ אָז פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה, כִּי בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַעֲנִישִׁין מִבֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וּכְנֶגֶד אוֹתָן שֶׁהָיוּ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּיַם סוּף הוּא שֶׁדִּבֵּר מֹשֶׁה קָשׁוֹת.
דברים א:לו · פירוש א
זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְהֹוָֽה׃
הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״יִרְאֶנָּה״ כֵּיוָן שֶׁמַּבְטִיחַ לְתִתָּהּ לוֹ, בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר שֶׁשְּׁתֵּי זְכֻיּוֹת הָיוּ בְּיַד כָּלֵב בְּעִנְיָן זֶה וּבִשְׁבִילָם זָכָה לִשְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ – שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים וְלֹא אָמַר רַע, ב׳ – שֶׁאַדְרַבָּה הָיָה סוֹתֵר דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים לְמַלֹּאת אַחֲרֵי ה׳, דִּכְתִיב (במדבר יג:ל) ״וַיַּהַס כָּלֵב״ וְגוֹ׳. וְיִעֵד לוֹ ה׳ שְׁנֵי דְּבָרִים טוֹבִים: כְּנֶגֶד מַה שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים עָלָה בְּיָדוֹ זְכוּת שֶׁלֹּא יָמוּת בִּגְזֵרָתָם, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לוֹמַר בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים יָצָא מִכְּלַל גְּזֵרַת ״אִם יִרְאֶה אִישׁ וְגוֹ׳ וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ״ (במדבר יד:כג). וּכְנֶגֶד שֶׁמִּלֵּא אַחֲרֵי ה׳ נָתַן לוֹ אֶת הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳ יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי ה׳״.
דברים א:לז · פירוש א
גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃
גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וַהֲלֹא לֹא מָצִינוּ שֶׁהִתְאַנַּף ה׳ עַל מֹשֶׁה בַּעֲוֹן הַמְּרַגְּלִים. וְרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ וְאָמַר: וְעוֹד הוֹסַפְתֶּם לְהָרַע פַּעַם אַחֶרֶת עַד שֶׁגְּרַמְתֶּם לְהִתְאַנֵּף בִּי, עַד כָּאן, וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים, כִּי רוֹאַנִי שֶׁעֲדַיִן הוּא מְדַבֵּר בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים, שֶׁכֵּן אָמַר הַכָּתוּב אַחַר זֶה ״וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם״ וְגוֹ׳ עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וְהוּא מְדַבֵּר בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים, וְלָמָּה הִפְסִיק בְּתוֹךְ הָעִנְיָן בְּשֶׁלֹּא כָּעִנְיָן? וּמַה שֶׁהֵלִיץ הָרַב שֶׁרָצָה לְהַזְכִּיר יַחַד הַנִּמְנָעִים מֵעֲבוֹר הָאָרֶץ שֶׁהֵם הָיוּ גְּרָמָא לָזֶה, לֹא יָדַעְתִּי מַה הֲנָאָה יֵשׁ בָּזֶה.
דברים א:לז · פירוש ב
גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃
וְהַנָּכוֹן הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כט.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (במדבר יד:א) ״וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה״ וְגוֹ׳, קָבְעוּ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת כִּי לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הָיְתָה שֶׁבּוֹ נֶחְרַב הַבַּיִת, וְאָמְרוּ עוֹד (סוטה ט.) שֶׁאִם הָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה לָאָרֶץ וְהָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא הָיָה הַבַּיִת נֶחְרָב שֶׁאֵין אֻמָּה וְלָשׁוֹן נוֹגַעַת בּוֹ, וְאָמְרוּ עוֹד (מדרש תהלים עט) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם״ וְגוֹ׳ וְזֶה לְשׁוֹנָם: קִינָה מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא עַל שֶׁהִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים. מֵעַתָּה אִם הָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה לָאָרֶץ וְהָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְהַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עָלָיו לֹא אֶפְשָׁר כַּנִּזְכָּר, וְיִחַר אַף ה׳ בְּשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה כִּלְיוֹנָם בִּמְקוֹם חֻרְבַּן הַבַּיִת. לָזֶה גָּזַר ה׳ בִּגְזֵרַת הַמְּרַגְּלִים גַּם עַל מֹשֶׁה שֶׁיָּמוּת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא אָמְרוֹ ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם״, פֵּרוּשׁ בְּגִלְגּוּל דְּבָרִים שֶׁלָּכֶם, כִּי אִם לֹא הָיָה עֲוֹן הַמְּרַגְּלִים וְהָיוּ נִכְנָסִים אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה עִמָּהֶם, וַהֲגַם שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין מֵחוּשׁ כִּי לֹא נִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הָרַע וְהָיוּ עוֹמְדִים בְּצִדְקָם בָּאָרֶץ, אֶלָּא מֵאֶמְצָעוּת עֲוֹן מְרַגְּלִים גָּבְרָה יַד רִשְׁעָה וְיָדַע ה׳ כִּי לֹא יַעַמְדוּ בְּצֶדֶק, וְצֵא וּלְמַד מִשִּׁירַת הַאֲזִינוּ.
דברים ב:טו · פירוש א
וְגַ֤ם יַד־יְהֹוָה֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃
וְגַם יַד ה׳ וְגוֹ׳ לְהֻמָּם. פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד הַמִּיתָה עַצְמָהּ עוֹד לָהֶם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמִּדְבָּר, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,כא) שֶׁהָיוּ הוֹמִים אסטורדידו״ס בל״ס, וְהָיוּ הוֹמִים וְהוֹלְכִים בְּתַחֲלוּאִים עַד שֶׁתַּמּוּ. וְאָמְרוֹ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה, פֵּרוּשׁ שֶׁהִפְלִיא ה׳ בֵּין אוֹתָם שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה עֲלֵיהֶם וּבֵין שְׁאָר הַמַּחֲנֶה, שֶׁאוֹתָם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה הָיוּ הוֹמִים וּמִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים אֲשֶׁר לֹא כֵן שְׁאָר הַמַּחֲנֶה שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָם:
דברים ג:כה · פירוש א
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ נָא, גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳, הֲלֹא כְּשֶׁיַּעֲבֹר הָעִנְיָן מֵעַצְמוֹ מוּבָן שֶׁיִּרְאֶה וְכוּ׳. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה עַל הַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִים בִּיאָתוֹ לָאָרֶץ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵם שְׁנַיִם, א׳ לְפִי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לִמְלוֹךְ (תנחומא) וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּה אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא, ב׳ שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לַחֲטֹא וְיִצְטָרֵךְ לְהַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עֲלֵיהֶם, וְחָשַׁב ה׳ לְמַשְׁכֵּן בִּשְׁבִילָם הַבַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ כָּרָמוּז בְּתֵבַת ״מִשְׁכָּן מִשְׁכַּן״ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פנ״א), וּבָזֶה יֵשׁ תִּקְוָה וְתַכְלִית טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים עט:א) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם״ וְגוֹ׳, מִזְמוֹר – קִינָה מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא שֶׁהִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים וְלֹא הִשְׁלִיכָהּ עַל יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאִם הָיָה מֹשֶׁה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ט.) שֶׁלֹּא הָיְתָה אֻמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, וְזֶה יְסוֹבֵב לִשְׁפּוֹךְ חֲמָתוֹ עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹתָם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים בְּפָסוּק (דברים א:לז) ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף״.
דברים ג:כה · פירוש ג
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לְבַקֵּשׁ שֶׁיְּמַהֵר לַעֲבוֹר כָּל עוֹד שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁעֲדַיִן לֹא כָּלוּ לוֹ יָמָיו. וּלְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ ״בָּעֵת הַהִיא״ שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֶל זְמַן הַגְּזֵרָה שֶׁל הַמְּרַגְּלִים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמְּמַהֵר לַעֲבוֹר בִּזְמַן זֶה שֶׁעֲדַיִן יָמָיו רַבִּים, וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים תַּשְׂכִּיל שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְבַטֵּל גְּזֵרַת יִשְׂרָאֵל, כִּי גְּזֵרָתָם הָיְתָה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יָמוּתוּ מִיתַת כָּרֵת עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה, וְאִם יִכָּנֵס מֹשֶׁה אָז הַדָּבָר מוּבָן מֵעַצְמוֹ שֶׁיִּכָּנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא גָּזַר ה׳ עֲלֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ מִיתַת כָּרֵת:
דברים ג:כו · פירוש א
וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
וַיִּתְעַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ וְלֹא שָׁמַע וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״ וְ״לֹא שָׁמַע״, גַּם הִפְסִיק בְּתֵיבַת לְמַעַנְכֶם בֵּין מַאֲמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״ לְמַאֲמַר ״וְלֹא שָׁמַע״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי וְלֹא שָׁמַע אֵלַי לְמַעַנְכֶם״. גַּם אָמַר תֵּיבַת לְמַעַנְכֶם אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה (דברים א:לז) גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם. יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַה שֶׁאָמַר ״בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר״, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ וְגַם עַל יִשְׂרָאֵל. לָזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל אָמַר וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם, פֵּרוּשׁ לְמַעַן מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָכֶם, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ אָמַר וְלֹא שָׁמַע אֵלַי, פֵּרוּשׁ לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִי. וּבָזֶה לֹא אָמַר לְשׁוֹן עֶבְרָה כִּי שְׁאֵלַת מֹשֶׁה עַל עַצְמוֹ הִיא שְׁאֵלַת חָכָם בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְצִיפוּ אֶת ה׳ וְנִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לָזֶה אָמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״.
דברים ג:כו · פירוש ב
וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לָמוּת חוּץ לָאָרֶץ לְמַעַנְכֶם, מִטַּעַם הַיָּדוּעַ, כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ עִמּוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וַיִּתְעַבֵּר לְשׁוֹן עֶבְרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (צפניה א:טו) ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״ שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה. וְאָמְרוֹ וְלֹא שָׁמַע אֵלָי שֶׁלֹּא רָצָה ה׳ שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ כָּל עִקָּר, אֲפִלּוּ בִּתְנַאי שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה אַחַר כָּךְ וְיִקָּבֵר בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁבּוֹ נִקְבַּר עִם מֵתֵי מִדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה בְּמַאֲמַר ״אֶעְבְּרָה נָא״.
דברים ג:כו · פירוש ד
וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
אוֹ נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי כָל זְכוּת שֶׁתַּגִּיעַ לְבָאֵי הָאָרֶץ מִן הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ יֵשׁ לְךָ חֵלֶק בְּכֻלָּן, וּמַה זֶּה הוּא הַחֵלֶק? שֶׁאַתָּה הוּא הַמְּצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ רַב לָךְ, פֵּרוּשׁ הָרַבָּנוּת שֶׁל קִיּוּם הַמִּצְוָה לְךָ הִיא, וְאִם כֵּן יֵשׁ לְךָ חֵלֶק עִם כָּל אֶחָד בְּכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ שָׁם, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר בַּדָּבָר הַזֶּה.
דברים ג:כט · פירוש ב
וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֽוֹר׃ {פ}
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא גְּמַר עִנְיָן שֶׁהִתְחִיל בּוֹ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳״ וְגוֹמֵר, וְגָמַר אוֹמֶר שֶׁלֹּא הוֹעִיל בִּתְפִלָּתוֹ לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וְנֵשֶׁב בַּגָּיְא, אֵין יְשִׁיבָה אֶלָּא עַכָּבָה עַד עוֹלָם. וְאָמְרוֹ בַּגָּיְא לְפִי שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת דִּכְתִיב (במדבר יג:יז) ״עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב״. וְאָמְרוֹ בֵּית פְּעוֹר רָמַז אֶחָד מִטַּעֲמֵי קְבוּרָתוֹ שָׁם (פרקי דרבי אליעזר פרק מו) כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוּל עֲוֹן פְּעוֹר לְבַל יָרִים רֹאשׁ לְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל:
דברים ד:ד · פירוש י
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים, כִּי ה׳ נִקְרָא (דברים ה:כג) אֱלֹהִים חַיִּים, וְנִמְשֶׁכֶת לְמַטָּה גַּם כֵּן: חַיִּים כֻּלְּכֶם, וְהַכַּוָּנָה בְּשִׁעוּר הַדִּבּוּר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לְהָעִיר שֶׁהַחַיִּים נִמְשָׁכִים לָהֶם מִמְּקוֹר הַחַיִּים, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא יִקָּרֵא חַיִּים הֲגַם שֶׁיִּתְנוֹעֵעַ וְיֹאכַל וְכוּ׳, שֶׁהָרְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים (ברכות יח:) לְצַד שֶׁמְּקוֹרָם מְקוֹר הַמִּיתָה. וְזֶה הוּא הַחִדּוּשׁ שֶׁמְּחַדֵּשׁ לָהֶם מֹשֶׁה בְּמַאֲמָר זֶה, שֶׁמּוֹדִיעָם שֶׁהֵם חַיִּים מִמְּקוֹר הַחַיִּים:
דברים ד:לט · פירוש ד
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
ג׳) עוֹד יִרְצֶה שֶׁיִּזְכֹּר לוֹ הַיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, מַה יַעֲשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מַה יְשִׁיבֶנּוּ, וְכַמָּה תִּגְדַּל חֶרְפָּתוֹ לִפְנֵי קָהָל וְעֵדָה עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וּבָזֶה ״וַהֲשֵׁבֹתָ״ וְגוֹ׳.
דברים ד:לט · פירוש ה
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
ד׳) עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא פד.) לָמָּה הַחַמָּה בַּבֹּקֶר פָּנֶיהָ אֲדֻמִּים וְכוּ׳, לְפִי שֶׁעוֹבֶרֶת עַל פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְיָדַעְתָּ תֵּן לִבְּךָ לָדַעַת מַעֲשֵׂה הַיּוֹם וְתִרְאֶה הַכָּרָה בַּשֶּׁמֶשׁ כִּי יֵשׁ דִּין לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, וּבָזֶה תָּשִׁיב אֶל לְבָבֶךָ וְגוֹ׳:
דברים ד:לט · פירוש ח
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
ז׳) עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (זוהר ח״א רלג:) כִּי יוֹם שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, מַשְׁבִּיעָהּ ה׳ עַל הַתּוֹרָה וּמַתְרֶה בָּהּ בְּעוֹנְשִׁין מְרֻבִּין וּבְיִעוּדִים מְרֻבִּים אִם תֵּיטִיב, וְעַיֵּן בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר. וּכְנֶגֶד יוֹם זֶה אָמַר וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, פֵּרוּשׁ, הַיּוֹם שֶׁנָּסַע, שֶׁיִּזְכּוֹר יוֹם נְסִיעַת נַפְשׁוֹ מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּכַמָּה הַתְרָאוֹת, וְזֶה יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְכוּ׳:
דברים ד:לט · פירוש ט
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
ח׳) עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם ז״ל (חגיגה יב.) כִּי עוֹלָם הַזֶּה יִקָּרֵא לַיְלָה וְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יִקָּרֵא יוֹם, וְהִנֵּה לְצַד שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם דְּבָרִים מְנֻגָּדִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ לְאֵין חֵקֶר, יַטֵּהוּ לְבָבוֹ מִבְּחוֹר בַּטּוֹב הַנִּצְחִי, וְיַרְאֵהוּ הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמַּסְרִיחִין וּמַרְוִיחִין, וְיֹאמַר אֵלָיו הֲלֹא תִּרְאֶה כִּי טוֹב הוּא. לָזֶה אָמַר וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם שֶׁהוּא עוֹלָם הַמִּתְיַחֵס אֵלָיו יוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ תְּשׁוּבָה נִצַּחַת כִּי ה׳ בּוֹחֵר הַקִּיּוּם לִידִידָיו וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו וְכוּ׳.
דברים ד:מ · פירוש א
וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֺתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃ {פ}
נוֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם ״לְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה״, חָשׁ מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הוּא שֶׁה׳ מַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם עַל הָאֲדָמָה, וּמִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁהִגְבִּיל ה׳ יְמֵי נְתִינַת הָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִגְבִּיל חַיֵּי הָאָדָם, דִּכְתִיב (איוב י״ד:ה׳) ״אִם חֲרוּצִים יָמָיו״, וְהִבְטִיחָם לְהַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם כְּשֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר. לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּבֵאֵר אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים, פֵּרוּשׁ כִּי מַתְּנַת ה׳ הִיא לְעוֹלְמֵי עַד, לֹא לִזְמַן מוּגְבָּל. וּמֵעַתָּה אָמְרוֹ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בָהּ בְּקַצְרוּת שָׁנִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים י״א:כ״א) ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כָּל הַיָּמִים הִיא הַעֲמָדַת הָאָרֶץ בְּיַד יִשְׂרָאֵל.
דברים ה:ל · פירוש א
בְּכׇל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃
בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְגוֹ׳ לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב לָכֶם וְהַאֲרַכְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ ״תִּחְיוּן״ – אֲרִיכוּת יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאָמְרוֹ וְטוֹב לָכֶם – טוֹבַת עוֹלָם הַבָּא, וְאָמְרוֹ וְהַאֲרַכְתֶּם וְגוֹ׳ – שֶׁלֹּא יִגְלוּ יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאָרֶץ לְעוֹלָם.
דברים ה:ל · פירוש ב
בְּכׇל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃
וְלִסְבָרַת רַבִּי יַעֲקֹב (קידושין לט:) שֶׁאָמַר שְׂכַר מִצְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה לֵיכָּא, נִרְאֶה שֶׁיּוֹדֶה ר׳ יַעֲקֹב בְּמִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר וְשָׁמַר כָּל הַתּוֹרָה שֶׁיִּזְכֶּה גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא אָמַר ר׳ יַעֲקֹב אֶלָּא בְּאָדָם שֶׁרוּבּוֹ זְכֻיּוֹת. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּקִדּוּשִׁין כְּשֶׁהִקְשָׁה מֵאוֹתָהּ בָּרַיְתָא שֶׁאָמְרָה כָּל מִי שֶׁרוּבּוֹ זְכֻיּוֹת מְרִיעִין לוֹ וְכוּ׳ וְהֶעֱמִיד בַּשַּׁ״ס כְּרַבִּי יַעֲקֹב.
דברים ה:ל · פירוש ג
בְּכׇל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃
וּמִמֶּנָּה יֵשׁ לָנוּ לָדוּן מִמַּה שֶׁאָמַר כָּל מִי שֶׁרֻבּוֹ זְכֻיּוֹת, הָא לָמַדְתָּ דַּוְקָא מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת אֶלָּא שֶׁרַבּוּ זְכֻיּוֹתָיו הוּא שֶׁאוֹמֵר עָלָיו מְרִיעִין לוֹ וְכוּ׳, אֲבָל מִי שֶׁכֻּלּוֹ זְכֻיּוֹת יוֹדֶה כִּי יֵיטִיב לוֹ ה׳ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהוּא מַה שֶׁאוֹמֵר בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל לְהָעִיר שֶׁמְּדַבֵּר בְּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר הַכֹּל, וּלְאִישׁ כָּזֶה יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא כְּאָמְרוֹ ״לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב״ וְגוֹ׳, גַּם יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהוּא אָמְרוֹ וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן, וְלֹא אָמַר ״וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים״ סְתָם שֶׁנְּפָרֵשׁ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ.
דברים ו:כה · פירוש ד
וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ {ס}
וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שׁוּם פְּנִיָּה, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מ:ט) ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי״, שֶׁזֶּה הוּא עֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּאַהֲבָה שְׁלֵמָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת בְּפָסוּק (ויקרא יח:ב) ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה בּוֹ יִצְטַדֵּק אָדָם וִיקַו לְשָׂכָר גַּם כְּפִי הַדִּין. וַהֲגַם שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת עָלֵינוּ לְשַׁלֵּם שָׂכָר לֵאלֹהֵינוּ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִטְעִימָנוּ עֲרֵבוּת נְעִימוּת מְתִיקוּת אַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּנוּ, מְתוּקִים וַעֲרֵבִים לְאֵין תַּכְלִית, אֶלָּא שֶׁיִּטּוֹל אָדָם שָׂכָר עַל הִתְעַצְּמוּתוֹ עַד שֶׁהִשִּׂיג טַעַם בַּחַיִּים.
דברים ז:ט · פירוש א
וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָ֖ו לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃
וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה לא.) שֶׁלְּעוֹשִׂים מִיִּרְאָה לְאֶלֶף דּוֹר, וּלְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה אֲלָפִים, כְּאָמְרוֹ (שמות כ:ו) ״וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי״ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה כִּי לֹא כֶּפֶל לְבַד יַגִּיד אֲלָפִים, כִּי בְּוַדַּאי שֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה אֵין קֵץ לִשְׂכַר מַעֲשָׂיו, וְלַאֲלָפִים הָאָמוּר בְּאוֹהֲבָיו לְשׁוֹן רַבִּים יָכוֹלְנוּ לוֹמַר עַד מֵאָה אֶלֶף. וְטַעַם שֶׁאָמַר סְתָם, כִּי אֵין שִׁעוּר שָׁוֶה לָאַהֲבָה, וְיֵשׁ בֵּין אוֹהֵב לְאוֹהֵב כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, אֶלָּא קָטָן שֶׁבָּאוֹהֲבִים כִּפְלַיִם כְּגָדוֹל שֶׁבַּיְּרֵאִים.
דברים ז:י · פירוש א
וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃
וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה אָמַר שׂוֹנְאָיו לְשׁוֹן רַבִּים וְגָמַר אֹמֶר פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לְשׁוֹן יָחִיד? וְאוּלַי כִּי טַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן רַבִּים כִּי לֹא יְשַׁלֵּם לָרָשָׁע אֶל פָּנָיו אֶלָּא כְּשֶׁיִּרְאֶה כִּי לֹא הוּא בִּלְבַד שׂוֹנֵא אֶלָּא גַּם הַבָּאִים מִמֶּנּוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁבָּזֶה אֵין לוֹ תִּקְוָה, וְהוּא אָמְרוֹ וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו לְשׁוֹן רַבִּים. אֲבָל אִם לֹא יִהְיֶה שׂוֹנֵא אֶלָּא הוּא, וְזַרְעוֹ הַבָּא מִמֶּנּוּ לֹא יִהְיֶה שׂוֹנֵא, בְּרָא מְזַכֶּה אַבָּא וְלֹא יְשַׁלֵּם לוֹ לְהַאֲבִידוֹ.
דברים ז:י · פירוש ב
וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃
וְגָמַר אוֹמֶר בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כִּי בְּיָחִיד מְדַבֵּר הַכָּתוּב, אֶלָּא שֶׁהֶעִירְךָ בַּדָּבָר הָאָמוּר בְּמַה שֶׁאָמַר שׂוֹנְאָיו לְשׁוֹן רַבִּים, וְחָזַר לוֹמַר לֹא יְאַחֵר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: וְאִם אֵין הָרָשָׁע בָּא בְּרַבִּים אֶלָּא הוּא לְבַד שׂוֹנֵא וְלֹא הַבָּאִים אַחֲרָיו, יִתְחַכֵּם ה׳ עִמּוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר וְלֹא יְאַחֵר לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְשַׁלֵּם לוֹ עָנְשׁוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְשִׁיעַ עוֹד וְתֹאבַד תִּקְוָתוֹ, אֶלָּא יְמַהֵר לְשַׁלֵּם לוֹ מִיתָה שֶׁהוּא חַיָּב בָּהּ אוֹ יִסּוּרִין כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תִּקְוָה שֶׁיִּזְכֶּה בְּאֶמְצָעוּת בְּנוֹ.
דברים ז:י · פירוש ג
וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ אֶל פָּנָיו – עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי עבודה זרה ג:א:ה) שֶׁהַצַּדִּיקִים מַטְעִימָם ה׳ סָמוּךְ לְמִיתָתָם מֵעֵין עוֹלָמָם, וְנַפְשָׁם שְׂבֵעָה וִישֵׁנִים מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְהָרְשָׁעִים מַרְאֶה לָהֶם הָרָעָה הַמְזוּמֶּנֶת לָהֶם קוֹדֶם צֵאתָם מֵהָעוֹלָם (אסתר רבה פרשת ותמאן המלכה ושתי), וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יְאַחֵר לְשׂוֹנְאוֹ אֶל פָּנָיו – פֵּרוּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה קוֹדֶם שֶׁיִּטָּמְנוּ פָּנָיו בֶּעָפָר יַרְאֵהוּ תַּשְׁלוּמָיו וְלֹא יְאַחֵר עַד בּוֹאוֹ שָׁמָּה.
דברים ז:יב · פירוש ט
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
לְךָ אֶת הַבְּרִית וְגוֹ׳. קָשֶׁה, שֶׁמִּדְּבָרָיו כָּאן מַשְׁמַע שֶׁאַחַר שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִשְׁמְרוּ וְיַעֲשׂוּ כָּל הַמִּשְׁפָּטִים, בָּזֶה יִזְכּוּ לִשְׁמֹר לָהֶם הַבְטָחָתוֹ. וּמִמַּה שֶׁאָמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ עַצְמָהּ (דברים ט:ה) ״לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳ כִּי בְּרִשְׁעַת וְגוֹ׳ וּלְמַעַן הָקִים״ וְגוֹ׳ – זֶה יַגִּיד שֶׁהֲגַם שֶׁאֵין לָהֶם צְדָקָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיְּקַיֵּם ה׳ אֶת הַשְּׁבוּעָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא בְּצִדְקָתוֹ בָּא וְיָרַשׁ מַה שֶׁיָּרַשׁ. וְאוּלַי כִּי כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ הָיְתָה בִּשְׁבִיל שְׁבוּעַת הָאָבוֹת, וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר – אִם יִשְׁמְרוּ וְיַעֲשׂוּ, יִשְׁמֹר ה׳ הַמַּתָּנָה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן וְשָׁמַר ה׳, וְאִם לֹא יִשְׁמְרוּ, תִּהְיֶה קִיּוּם הַשְּׁבוּעָה בַּזְּמַן הַמּוּעָט שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וִישַׁלְּחֵם לְנַפְשָׁם.
דברים ז:יב · פירוש יב
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְגוֹ׳, לֹא תִצְטָרְכוּ לִזְכּוֹת בְּטוּב ה׳ וּבְחַסְדּוֹ מִצַּד שְׁבוּעַת הָאָבוֹת, אֶלָּא תִזְכּוּ מִצַּד עַצְמְכֶם לִשְׁמֹר ה׳ לָכֶם הַבְּרִית וְגוֹ׳ שֶׁנִּשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיכֶם, כִּי אֵינוֹ דוֹמֶה הַבָּא לִזְכּוֹת בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ כְּמוֹ לִזְכּוֹת בִּשְׁבִיל אֲבוֹתָיו. וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לְךָ אֶת הַבְּרִית וְלֹא אָמַר ״וְשָׁמַר לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ תֵּיבַת ״לְךָ״ עִם תֵּיבַת ״הַבְּרִית״ לְהָעִירְךָ לִדְבָרֵינוּ. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ וְשָׁמַר, פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הַבְטָחוֹת ה׳, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּרִיתוֹ, הֵם בְּטוּחִים וּשְׁמוּרִים לְעוֹלָם וָעֶד. וּדְבָרִים אֵלּוּ כֵּנִים הֵם, שֶׁהֲלֹא אַבְרָהָם זָכָה לְכָל הַכָּבוֹד לְצַד מַעֲשָׂיו, וְאִם יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְרוּ תּוֹרַת ה׳ לָמָּה יִגָּרְעוּ לָבֹא בְּכֹחַ זְכוּת אָבוֹת? וְאַדְרַבָּה, שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל מִשֶּׁל אֲבוֹתֵיהֶם, כִּי הֵם עָמְדוּ עַל הַר סִינַי, וְגַם הֱיוֹתָם מְצֻוִּים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאָבוֹת שֶׁלֹּא נִתְּנָה לָהֶם הַתּוֹרָה. וּמֵעַתָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַבָּנִים כְּשֶׁיֵּטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם מִכֹּחַ הָאָבוֹת.
דברים ח:א · פירוש ד
כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וּרְבִיתֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה לֹא יִהְיֶה לָהֶם מוֹנֵעַ מֵהַטּוֹבוֹת וְיִחְיוּ וְיִרְבּוּ.
דברים ח:א · פירוש ה
כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וּבָאתֶם, כָּאן הֱעִירָם הֶעָרָה גְּדוֹלָה, כִּי מִי לָנוּ גָּדוֹל בְּמִצְווֹת וּבַעֲבוֹדַת ה׳ כְּמֹשֶׁה נֶאֱמַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְצֵא וּלְמַד שֶׁבְּאַחַת עָלְתָה לוֹ בִּיאַת הָאָרֶץ וְנִמְנַע מִבֹּא שָׁמָּה אֲפִלּוּ אַחַר מִיתָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה מָתַי תָּבֹא לְיָדוֹ הַמִּצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ.
דברים ח:א · פירוש ו
כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (מועד קטן כח.) בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא, עַד כָּאן. וּבָא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן לָהֶם בִּדְבַר חִדּוּשׁ, שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל יִתְעַצְּמוּ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בִּכְלָלוּת יֻבְטְחוּ מִשְּׁלָשְׁתָּם יַחַד, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל הַמִּצְוָה וְגוֹ׳, לְמַעַן תִּחְיוּן הֲרֵי חַיִּים, וּרְבִיתֶם הֲרֵי בָּנִים, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם וְגוֹ׳ הֲרֵי מְזוֹנֵי אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב וְגוֹ׳. וּמֵעַתָּה כָּל הַמִּתְעַצֵּם בִּשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מֻבְטָח בִּבְנֵי וּבְחַיֵּי וּמְזוֹנֵי, וְזֶה לְךָ הָאוֹת: אַבְרָהָם שֶׁהַמַּזָּל הָיָה מַגִּיד עָלָיו שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ בָּנִים, וּלְצַד שֶׁהִתְעַצֵּם בִּשְׁלֵמוּת בַּעֲבוֹדַת ה׳, נִשְׁתַּנָּה הַמַּזָּל וְהָיוּ לוֹ בָּנִים.
דברים ח:יט · פירוש ג
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ כַּגּוֹיִם וְגוֹ׳, כֵּן תֹּאבֵדוּן, כִּי מִלְּבַד אֲבֵדָתָם שֶׁאָמַר לְמַעְלָה בְּמַאֲמַר ״אָבֹד תֹּאבֵדוּן״, עוֹד צָרָה אַחֶרֶת לָהֶם, אַחַר שֶׁיֹּאבְדוּ הַנִּשְׁאָרִים בָּהֶם יִהְיוּ כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר וְגוֹ׳ כֵּן יֹאבֵדוּן, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּכָּרֵת מֵהֶם נְבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁיֹּאבְדוּ, וְעַל זֹאת יֶחֱרַד לֵב עַם ה׳ שֶׁאֵין קְלָלָה בָּעוֹלָם כָּזוֹ. אוֹי לַדּוֹרוֹת שֶׁטָּעֲמוּ כּוֹס הַמַּר הַזֶּה מַר מִמָּוֶת, וְהוּא רַחוּם יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ כִּי יִתֵּן אֶת רוּחוֹ בָּנוּ כִּימֵי קֶדֶם.
דברים ט:ד · פירוש א
אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהֹוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶ֘יךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהֹוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהֹוָ֖ה מוֹרִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃
אַל תֹּאמַר וְגוֹ׳. קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא מַה שֶׁצִּוָּה בְּבַל יֹאמְרוּ בְּצִדְקָתָם מָצִינוּ שֶׁסְּתָרוֹ בִּדְבָרָיו, אֶלָּא מַאֲמַר ״וּבְרִשְׁעַת״ הֲרֵי גַּם הוּא מַסְכִּים וְהוֹלֵךְ כְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״כִּי בְּרִשְׁעַת״ וְגוֹ׳, וְאִם כֵּן לָמָּה יְצַוֶּה לָהֶם בְּבַל תֹּאמַר. וְאוּלַי שֶׁחָשׁ שֶׁיַּחְשְׁבוּ שֶׁלֹּא אָסַר לָהֶם מַאֲמַר ״בְּצִדְקָתִי״ אֶלָּא כְּשֶׁלֹּא יִגְמְרוּ אוֹמֶר ״וּבְרִשְׁעַת״, אֲבָל כְּשֶׁיֹּאמְרוּ גַּם כֵּן ״וּבְרִשְׁעַת״ וְגוֹ׳ אֵין אִסּוּר הֲגַם שֶׁיֹּאמְרוּ ״בְּצִדְקָתִי״, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַל תֹּאמַר בְּצִדְקָתִי״ הֲגַם שֶׁתִּגְמְרוּ אוֹמֶר ״וּבְרִשְׁעַת״ וְגוֹ׳.
דברים ט:ה · פירוש א
לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהֹוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
לֹא בְצִדְקָתְךָ. פֵּרוּשׁ, לֹא בְצִדְקָתְךָ אַתָּה רָאוּי לָרֶשֶׁת הָאָרֶץ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים דּוֹר כָּשֵׁר הָיוּ בָּאֵי הָאָרֶץ, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר לָהֶם ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ וְגוֹ׳ (דברים ד:ד), אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁלֵמִים לָתֵת לָהֶם הָאָרֶץ לִזְכוּתָם אִם לֹא הָיְתָה בְּרִית אָבוֹת. וַהֲגַם שֶׁבְּרִית אָבוֹת לֹא הָיְתָה מוֹעֶלֶת לָרֶשֶׁת הָאָרֶץ אִם הָיוּ רְשָׁעִים, וְדוֹר הַמִּדְבָּר יוֹכִיחַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַאֲבַ״ד בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה בְּפֶרֶק ב׳ דְּעֵדֻיּוֹת שֶׁשָּׁנִינוּ: הָאָב זוֹכֶה לַבֵּן וְכוּ׳ וּבְמִסְפַּר הַדּוֹרוֹת לְפָנָיו, וְהוּא הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר ״קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ״ (ישעיהו מא:ד), עַד כָּאן. וְכָתַב הָרַאֲבַ״ד וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַדּוֹר שֶׁהוּא זַכַּאי וּמִתְגַּלְגֵּל עִמָּהֶם עַד אוֹתוֹ דּוֹר וְכוּ׳ כְּדוֹרוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁצָּרִיךְ גַּם כֵּן דּוֹר זַכַּאי. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה בִּזְכוּתָם שִׁעוּר אֲשֶׁר יִזְכּוּ בִּשְׁבִילוֹ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אִם לֹא הָיְתָה בְּרִית אָבוֹת. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאַתֶּם עֵדָה שְׁלֵמָה אֵין כֹּחַ בִּזְכוּתְכֶם לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה. וְהֶחְלִיט לוֹמַר ״לֹא בְצִדְקָתְךָ״ לְהָעִיר שֶׁלֹּא הוֹעִילָה צִדְקוּתָם אֲפִלּוּ לְסַיֵּעַ כִּי בְּרִית אָבוֹת מַסְפֶּקֶת, אֶלָּא הוֹעִיל כִּשְׁרוֹן מַעֲשֵׂיהֶם לְבַל יִמָּנַע הַטּוֹב מֵהֶם.
דברים ט:ה · פירוש ב
לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהֹוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
כִּי בְּרִשְׁעַת וְגוֹ׳ וּלְמַעַן וְגוֹ׳ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע וְגוֹ׳. וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת מֵהֵנָּה, כִּי בְּלֹא רִשְׁעַת הַגּוֹיִם לֹא הָיָה ה׳ מוֹרִישָׁם שֶׁלֹּא עַל פִּי הַמִּשְׁפָּט, וּבְרִשְׁעַת לְבַד אֵין רְאוּיִים יִשְׂרָאֵל לִטּוֹל אַרְצָם. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי פֵּרוּשׁ ״מוֹרִישָׁם״ הוּא מְאַבְּדָם, וְלָזֶה צָרִיךְ רֶשַׁע שֶׁזּוּלַת הָרֶשַׁע לֹא הָיָה ה׳ גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״.
דברים ט:ו · פירוש א
וְיָדַעְתָּ֗ כִּ֠י לֹ֤א בְצִדְקָֽתְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱ֠לֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֜ אֶת־הָאָ֧רֶץ הַטּוֹבָ֛ה הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּ֑הּ כִּ֥י עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף אָֽתָּה׃
וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא וְגוֹ׳ זְכוֹר אַל תִּשְׁכַּח וְגוֹ׳. קָשֶׁה, מַה מוֹכִיחַ מִמַּה שֶׁעָבַר בַּזְּמַנִּים שֶׁהָיוּ בָּהֶם רְשָׁעִים לִזְמַן זֶה, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁצִּדְקָתָם שֶׁהֵם עוֹמְדִים בָּהּ הַיּוֹם תַּסְפִּיק לָהֶם לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, וִיכוֹלִין לוֹמַר ״בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה׳״? אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא, כִּי מִמַּה שֶׁהָיוּ רוֹאִים בַּזְּמַן שֶׁהָיוּ מַמְרִים אֶת ה׳ בְּדֶרֶךְ בִּיאָתָם לָאָרֶץ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ נוֹסְעִים וּבָאִים לְרִשְׁתָּהּ, מֵעַתָּה בִּיאָתָם הִיא לְצַד בְּרִית אָבוֹת, וְאֵין רְאָיָה מִמַּה שֶׁהֵם בָּאִים לָאָרֶץ שֶׁבִּזְכוּתָם הֵם בָּאִים.
דברים ט:כג · פירוש א
וּבִשְׁלֹ֨חַ יְהֹוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֙עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ ל֔וֹ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֽוֹ׃
וּבִשְׁלֹחַ ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לִיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לְרַגֵּל הָאָרֶץ הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לֵאמֹר ״עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ וְגוֹ׳, וּכְאָמְרוֹ בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (במדבר יג:ב) ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם. וְהִפְסִיק בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים וּבְעִנְיַן תַּבְעֵרָה וּמַסָּה וְכוּ׳ בְּאֶמְצַע מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, נִתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ כָּל הַהַקְצָפוֹת, וְאִם הָיָה נִגְמָר סֵדֶר כָּל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הָיָה מַפְלִיג בֵּין הַקְצָפָה לְהַקְצָפָה, וְהַהַפְלָגָה בָּזֶה תּוֹלִיד הֶעְדֵּר הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁאֵלָיו יְכַוֵּן.
דברים י:יב · פירוש ג
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְאָמְרוֹ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כא,ה): אִם עָשִׂיתָ חֲבִלּוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִלּוֹת שֶׁל מִצְווֹת. וְכָתַב רַמְבַּ״ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת (סוף מסכת מכות): שֶׁאִם אָדָם לֹא יַכְעִיס בּוֹרְאוֹ בַּעֲבֵרוֹת, הֲגַם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶלָּא מִצְוָה אַחַת, יֵשׁ כֹּחַ בְּאוֹתָהּ מִצְוָה לְזַכּוֹתוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, עַד כָּאן. וְהִמְשַׁלְתִּי דָּבָר זֶה לִשְׁנֵי עַבְדֵי מֶלֶךְ: אֶחָד מִיָּמָיו לֹא הִכְעִיס הַמֶּלֶךְ וּבָא לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּבֶן יוֹנָה לְמִנְחָה, וְאֶחָד הִכְעִיס הַמֶּלֶךְ וּבָא לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּשׁוֹר אֶחָד. יֵשׁ מָקוֹם שֶׁיִּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרַאת מִנְחַת הָעוֹף וְיִכְעוֹס לִקְרַאת מִנְחַת הַשּׁוֹר, לְצַד הַהַכְעָסוֹת שֶׁקָּדְמוּ מִמֶּנּוּ. וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן לְבַעַל הַתְּשׁוּבָה לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְגוֹ׳, לַעֲשׂוֹת חֲבִלּוֹת חֲבִלּוֹת שֶׁל מִצְווֹת.
דברים יא:ו · פירוש א
וַאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֮ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּצְתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֖ם וְאֶת־אׇהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כׇּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
כָּל הַיְקוּם וְגוֹ׳ בְּקֶרֶב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, גַּם הַיְקוּם שֶׁלֹּא הָיָה עוֹמֵד עִמָּם בַּמָּקוֹם שֶׁפָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, אֶלָּא בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה נִשְׁמָט וְנִבְלָע בְּפִי הָאָרֶץ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יח,יג) אֲפִילוּ מַחַט וְכוּ׳:
דברים יא:יג · פירוש ב
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעׇבְד֔וֹ בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃
לְאַהֲבָה וְגוֹ׳ וּלְעָבְדוֹ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי שְׂכַר מִצְווֹת אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁאִם כִּי שְׂכַר מִצְווֹת אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁאִם יֹאהֲבוּ ה׳ וְגוֹ׳ בְּכָל לְבָבָם וְגוֹ׳ יִזְכּוּ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״וְנָתַתִּי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהָעִירְךָ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא תּוֹסֶפֶת עַל הָעִקָּר שֶׁהוּא שְׂכַר עוֹלָם הַנִּצְחִי וְהַקַּיָּם. גַּם רָמַז שֶׁהֲגַם שֶׁהַמְּזוֹנוֹת הוּא בִּכְלַל הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם תְּלוּיִים בִּזְכוּת (מועד קטן כח:), אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁיַּעַבְדוּ ה׳ כַּמִּצְטָרֵךְ אֵין הַמַּזָּל שׁוֹלֵט בָּהֶם וְיֹאכְלוּ וְיִשְׂבְּעוּ גַּם מִטּוּב הַגַּשְׁמִי.
דברים יא:יז · פירוש א
וְחָרָ֨ה אַף־יְהֹוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ. הֲגַם שֶׁאָמַר ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״, חָזַר לוֹמַר לֹא תִתֵּן וְגוֹ׳, לוֹמַר אֲפִלּוּ תִּזְרְעוּ הָאֲדָמָה בְּהַמְשָׁכַת נְהָרוֹת וּמַעְיָנוֹת, לֹא תּוֹצִיא מַה שֶׁאַתֶּם מוֹבִילִים לָהּ.
דברים יא:יז · פירוש ב
וְחָרָ֨ה אַף־יְהֹוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. פֵּרוּשׁ, אֲפִילוּ יִמָּצֵא לָכֶם תְּבוּאָה מִשָּׁנִים קְדוּמוֹת, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נו.) אָמְרוּ עָלָיו עַל בֶּן כַּלְבָּא וְגוֹ׳.
דברים יא:כא · פירוש א
לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ {ס}
לְמַעַן יִרְבּוּ. קָשֶׁה לָמָּה לֹא הִקְדִּים מַאֲמָר זֶה קוֹדֶם מַאֲמַר ״וּכְתַבְתָּם״, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַאֲמַר ״וּכְתַבְתָּם״ חוֹזֵר גַּם עַל פָּסוּק ״לְמַעַן יִרְבּוּ״? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ מַאֲמַר ״לְמַעַן יִרְבּוּ״ לְמַאֲמָר ״וּכְתַבְתָּם״, לוֹמַר שֶׁבִּשְׂכַר ״וּכְתַבְתָּם״ יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:) כָּל הַזָּהִיר בְּמִצְוַת מְזוּזָה מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו.
דברים יא:כו · פירוש ז
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ בְּרָכָה וּקְלָלָה, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״אֶת הַבְּרָכָה וְגוֹ׳ וְהַקְּלָלָה״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַחַר כֵּן. אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי), אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: אַתֶּם רוֹאִים הָרְשָׁעִים מַצְלִיחִים שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה יָמִים וְסוֹפָם לִדָּחוֹת, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, פֵּרוּשׁ בְּרָכָה שֶׁהִיא גַּם כֵּן קְלָלָה, וְהוּא שַׁלְוַת הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בִּזְמַן מוּעָט, שֶׁעוֹלָם הַזֶּה יִקָּרֵא יוֹם אֶחָד עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ז:יא) ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ (עירובין כב.). וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״הַיּוֹם״ סָמוּךְ לְזִכְרוֹן בְּרָכָה, לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ בְּרָכָה אֶלָּא הַיּוֹם וְלֹא לְמָחָר, וְאַדְרַבָּה קְלָלָה הִיא. נִמְצֵאת טוֹבַת עוֹלָם הַזֶּה מוּעֶטֶת וְגוֹרֶרֶת קְלָלָה.
דברים יא:כו · פירוש ח
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁאָמְרוּ: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, וְהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שְׁבִילִין: אֶחָד תְּחִלָּתוֹ מִישׁוֹר וְסוֹפוֹ קוֹצִים, וְאֶחָד תְּחִלָּתוֹ קוֹצִים וְסוֹפוֹ מִישׁוֹר, וְהָיָה מוֹדִיעַ לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים וְאָמַר לָהֶם: ״אַתֶּם רוֹאִים שְׁבִיל זֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ מִישׁוֹר בִּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת וְכוּ׳ וְסוֹפוֹ״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שְׁנֵי מִינֵי טוֹבוֹת וּבְכָל אַחַת יֵשׁ בְּרָכָה וּקְלָלָה, כִּי דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים יֵשׁ בּוֹ מִישׁוֹר בַּתְּחִלָּה וְקוֹצִים בְּסוֹפוֹ – הֲרֵי בְּרָכָה וּקְלָלָה, וְדֶרֶךְ הַחַיִּים גַּם כֵּן תְּחִלָּתוֹ קוֹצִים וְסוֹפוֹ מִישׁוֹר – הֲרֵי בְּרָכָה וּקְלָלָה גַּם כֵּן. וְחָזַר וּפֵרֵשׁ אֶת הַבְּרָכָה, פֵּרוּשׁ, לָזֶה יִקָּרֵא בְּרָכָה שֶׁאֵין רָאוּי לָחוּשׁ לֶעָנָף הַקְּלָלָה שֶׁבָּהּ אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ בְּאֶמְצָעוּת זֶה צַעַר כִּי הַצַּדִּיקִים מִצְטַעֲרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הַמֻּשְׂכָּל וְעוֹלָמָם קָשֶׁה עֲלֵיהֶם לְמַה שֶׁצְּרִיכִין בּוֹ, וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּן, הֲגַם שֶׁאַתֶּם מִתְעַדְּנִים בָּעוֹלָם בְּכָל אַוַּת נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית וְיֶעֱרַב לָכֶם, מִישׁוֹר זֶה לִקְלָלָה יֵחָשֵׁב.
דברים יא:כו · פירוש ט
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר כָּל הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם בְּסָמוּךְ (דברים יא:כד) נַחֲלַת הָאָרֶץ ״כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה״, לָזֶה אָמַר לָהֶם רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נְתִינָה זוֹ שֶׁה׳ נוֹתֵן לָכֶם הַיּוֹם. דִּקְדֵּק לוֹמַר הַיּוֹם כִּי בְּרָכָה זוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם ״כָּל מָקוֹם״ וְגוֹ׳ לֹא נֶאֶמְרָה לָהֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְאָמְרוֹ בְּרָכָה וּקְלָלָה פֵּרוּשׁ יֵשׁ בִּנְתִינָה זוֹ בְּרָכָה וְיֵשׁ בָּהּ קְלָלָה, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ פֵּרוּשׁ, אִם תִּשְׁמְעוּ תִּהְיֶה נְתִינָה זוֹ לָכֶם לִבְרָכָה, וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּן אֵין זוֹ לָכֶם כִּי אִם קְלָלָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יִתְקַנְּאוּ בָכֶם הָאֻמּוֹת וִיאַבְּדוּ אֶתְכֶם מִמֶּנָּה בִּנְקָמָה גְּדוֹלָה. גַּם תִּהְיֶה לָהֶם הַהֲנָאָה מִמֶּנָּה לְרָעָה לָהֶם לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ז:י) ״וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ״, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ:
דברים יא:כז · פירוש ב
אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ זְכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּרוֹת (קידושין מ.), וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ אֶת הַבְּרָכָה, כִּי תֵּבַת הַבְּרָכָה מְצַיֶּנֶת עוֹלָם שֶׁהוּא מְקוֹר הַבְּרָכָה וְכֻלּוֹ בָּרוּךְ, וְרִבּוּי ״אֶת״ לְפֵרוֹת הַזְּכוּת שֶׁאוֹכֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה.
דברים יא:כז · פירוש ג
אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר, גִּלָּה הַכָּתוּב שֶׁלֹּא רָצָה הַנָּבִיא לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּגֶדֶר הַסָּפֵק לוֹמַר ״אִם״, וְאָמַר ״אֲשֶׁר״ שֶׁהוּא דָּבָר מֻחְלָט כַּאֲשֶׁר קִוְּתָה לָהֶם נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק. וְתָלָה הַכָּתוּב הַבְּרָכָה בַּשְּׁמִיעָה וְלֹא הִזְכִּיר לֹא מַעֲשֶׂה וְלֹא שְׁמִירָה, לְפִי שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הַתּוֹרָה מְטִיבָה נַפְשׁוֹ וּמְיַשַּׁרְתּוֹ כִּי יֵשׁ בָּהּ סַם חַיִּים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (איכה רבה, פתיחתא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״הַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ מַחְזִירוֹ לְמוּטָב״, לָזֶה תָּלָה הַכֹּל בַּשְּׁמִיעָה.
דברים יא:כח · פירוש א
וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃ {ס}
וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ. פֵּרוּשׁ, הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִשְּׁמִיעַת הַתּוֹרָה הֲרֵי הוּא מְקֻלָּל מֵעַצְמוֹ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ״ – זוֹ הִיא הַקְּלָלָה, וְעוֹד לוֹ שֶׁיְּסוֹבְבֶנּוּ לָסוּר מִכְּלָלוּת דֶּרֶךְ הַחַיִּים כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ וְגוֹ׳, וְלֹא זוֹ אֶלָּא יַחְצֹב לוֹ בֹּארוֹת נִשְׁבָּרִים כְּאָמְרוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵי וְגוֹ׳:
דברים יב:א · פירוש א
אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כׇּ֨ל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃
לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת הָאָמוּר, תִּהְיֶה הַיְּרֻשָּׁה שֶׁנָּתַן ה׳ לָהֶם נִמְשֶׁכֶת כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר וְגוֹ׳:
דברים יב:כט · פירוש ב
כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁבָּא לְהַזְהִיר עַל הַטָּעֻיּוֹת אֲשֶׁר יִטְעֶה אָדָם מִמַּחֲזֶה אֲשֶׁר עֵינָיו תֶּחֱזֶינָה רְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וְיֹאמַר מִמָּה נַפְשָׁךְ לֹא יִמָּנַע מִלּוֹמַר אַחַת מִשְׁתַּיִם: אוֹ תֹּאמַר שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁעוֹבְדִים הַנִּכְרָתִים הִיא חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָה, וְלָזֶה הִקְפִּיד ה׳ עַל עֲשׂוֹתָם לְזוּלָתוֹ וְלֹא לוֹ וַיִּסָּחֵם מֵאֶרֶץ הַחַיִּים, אוֹ תֹּאמַר שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁעוֹבְדִים הַגּוֹיִם אֵינָהּ חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָה לְהִתְקַנְאוֹת עָלֶיהָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר הַזּוֹרֵק לְמַרְקוּלִיס הַפּוֹעֵר לִפְעוֹר אוֹ הַמַּעֲבִיר לַמּוֹלֶךְ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וְהָרְאָיָה שֶׁאֵין עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זוֹ לַה׳ אֱלֹהִים, וְטַעַם שֶׁהִקְפִּיד ה׳ לְהַכְרִית הַגּוֹיִם לֹא עַל שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה כָּזוֹ אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא עֲבָדוּהוּ לַה׳ בַּעֲבוֹדָה הָרְאוּיָה וְעָזְבוּ שְׁאָר מִצְווֹת.
דברים יג:יח · פירוש ג
וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַ֩עַן֩ יָשׁ֨וּב יְהֹוָ֜ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ וְהִרְבֶּךָ נִתְכַּוֵּן לְנַחֵם הָעָם בִּרְאוֹתָם כִּי נִפְרְצוּ פֶּרֶץ בְּאָבְדָן אַנְשֵׁי עִיר אַחַת יַחַד, לָזֶה הִבְטִיחָם כִּי לֹא יֵרַע לְבָבָם כִּי הוּא יַרְבֶּה וִימַלֵּא הַחֶסְרוֹן בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה. וְאָמְרוֹ כִּי תִשְׁמַע נָתַן טַעַם לְהַבְטָחָתוֹ כִּי בִּשְׁלָמָא אִם הָיְתָה הָרְצִיחָה שֶׁל אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת לִנְקָמָה אֱנוֹשִׁית יֵשׁ מָקוֹם לְהַנִּמְשָׁךְ מֵהַדָּבָר, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַתָּה שֶׁאֵין הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא מִטַּעַם קַבָּלַת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתָיו, כִּי כְּשֶׁעוֹשִׂים מִשְׁפָּט בְּעִיר הַנִּדַּחַת כְּאִלּוּ קִיְּמוּ כָּל מִצְוֹת ה׳ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קיא:).
דברים טו:ה · פירוש א
רַ֚ק אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃
רַק אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. אָמַר מַאֲמָר זֶה סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן״, לְפִי שֶׁהָעוֹשֶׁר וְהָעוֹנִי לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כח.) אֵינָם תְּלוּיִים בִּזְכוּת, לָזֶה אָמַר סָמוּךְ לְהַבְטָחַת מְנִיעַת הָאֶבְיוֹן רַק אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אִם יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְרוּ כָּל הָאָמוּר בַּפָּסוּק, שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר זֶה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְלַעֲשׂוֹת זֶה מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְגָמַר אוֹמֶר אֶת כָּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּיָדוֹ בִּטּוּל שׁוּם מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְלֹא מְנִיעָה מִשּׁוּם מִצְוַת עֲשֵׂה, אָז הוּא שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ אֶבְיוֹן, כִּי מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בִּזְכוּת הוּא הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ זְכֻיּוֹתָיו מְרֻבִּים, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲפִלּוּ חֵטְא אֶחָד לֹא יִשְׁלוֹט עַל הַמַּזָּל הַמַּרְאֶה עָלָיו עוֹנִי, אֲבָל כְּשֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת יִשְׁלוֹט גַּם עַל הַמַּזָּל וְיַשִּׂיג עוֹשֶׁר וּבָנִים וְחַיִּים.
דברים טו:ז · פירוש א
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן וְגוֹ׳. אָמְרוֹ בְךָ, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִרְמֹז מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא י.) שֶׁאָמְרוּ כִּי טַעַם שֶׁבּוֹחֵר ה׳ לְיַסֵּר לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּיִסּוּרֵי הָעֹנִי הוּא כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִזְכֶּה חֲבֵרוֹ הַמְּפַרְנְסוֹ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר בְּךָ אֶבְיוֹן פֵּרוּשׁ בְּסִבָּתְךָ בָּא לוֹ הָעֹנִי הַגָּדוֹל. וְאָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ, פֵּרוּשׁ לֹא תַחְשֹׁב בִּרְאוֹתוֹ אֶבְיוֹן שֶׁהוּא פָּחוּת, דַּע שֶׁהוּא מֵהַמְּיֻחָדִים שֶׁבְּאַחֶיךָ וְאֵין הוֹכָחָה מֵהָעֹנִי הֱיוֹתוֹ שְׁפַל אַחִים. וְטַעַם שֶׁסִּדֵּר הַדְרָגוֹת אֵלּוּ מֵאַחַד אַחֶיךָ מֵאַרְצְךָ, הֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בבא מציעא עא.) שֶׁבָּא לוֹמַר עֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֵּי עִירְךָ וְגוֹ׳,
דברים טו:ח · פירוש א
כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ׃
כִּי פָתוֹחַ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה נְתִינַת טַעַם הוּא זֶה לְלֵב אָטוּם. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי יא:כד) ״יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד״, כִּי עַל יְדֵי שֶׁפּוֹתֵחַ הוּא יָדוֹ פּוֹתְחִים לוֹ שַׁעֲרֵי שֶׁפַע, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁלֹּא תְאַמֵּץ וְגוֹ׳ – כִּי פָתוֹחַ, פֵּרוּשׁ, אוֹצָר הַנֶּעְלָם אִם אַתָּה תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ. וְגָמַר אוֹמֶר וְהַעֲבֵט וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ כְּשֶׁאַתָּה פּוֹתֵחַ אֶת יָדְךָ לוֹ אֵינְךָ עוֹשֶׂה אֶלָּא הַלְוָאָה דַּוְקָא, וְתֵכֶף ה׳ יְשַׁלֵּם לְךָ בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה, וּבָזֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לְלִבּוֹ שֶׁלֹּא יִתְאַמֵּץ וְכוּ׳:
דברים טז:יח · פירוש י
שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים צו:יג) ״יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק״, וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי אֱמֶת (זוהר ח״ג קצח.) כִּי בֵּית דִּין עֶלְיוֹן יִקָּרֵא צֶדֶק, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה טז.) כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְבוּעִים וְכוּ׳, וְהִנֵּה כְּשֶׁיִּפּוֹל הַהֶפְרֵשׁ עַל הַמָּמוֹן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט, אִם יִשְׁפֹּט עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ כְּשֶׁיְּזַכּוּ הָרָאוּי לְזַכּוֹת וְגוֹ׳, הִנֵּה הֵם שׁוֹפְטִים הַמִּשְׁפָּט עַצְמוֹ שֶׁשָּׁפַט בֵּית דִּין עֶלְיוֹן הַנִּקְרָא צֶדֶק, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק, פֵּרוּשׁ שֶׁשָּׁפַט בֵּית דִּין הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא צֶדֶק:
דברים יז:ב · פירוש א
כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֽוֹ׃
כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ. אָמְרוֹ בְּקִרְבְּךָ, לְחַיֵּב עַל הַדָּבָר לִבְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם יִמָּצֵא הָאִישׁ עוֹשֶׂה הָרַע, וְאַחֲרֵיהֶם יִתְחַיְּבוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות מה:) דָּרְשׁוּ ״שְׁעָרֶיךָ״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, שַׁעַר שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ וְלֹא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹנוּ בוֹ. וְאָמְרוּ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁעַל מְנָת כֵּן ה׳ נְתָנָהּ לָךְ.
דברים יז:ו · פירוש א
עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים א֛וֹ שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃
יוּמַת הַמֵּת. כָּפַל לוֹמַר הַמֵּת, לְהָעִיר כִּי אִם לֹא נִמְצְאוּ לוֹ עֵדִים וְהַתְרָאָה – בֶּן מָוֶת הוּא לַשָּׁמַיִם, אֶלָּא שֶׁבְּעֵדִים וְהַתְרָאָה יוּמַת בִּידֵי אָדָם הַמֵּת שֶׁהָיָה עוֹמֵד לְמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.
דברים יז:יד · פירוש ד
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
וְתִמְצָא שֶׁה׳ הִקְפִּיד עַל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ בִּימֵי שְׁמוּאֵל לָתֵת לָהֶם מֶלֶךְ (שמואל א ח:ה), וְהָעִנְיָן קָשֶׁה, לָמָּה יַקְפִּיד ה׳ עֲלֵיהֶם, וַהֲלֹא לוּ יִהְיֶה שֶׁכַּוָּנַת ה׳ בְּפָסוּק זֶה לִרְשׁוּת וְלֹא לְמִצְוָה, סוֹף סוֹף הָרְשׁוּת נְתוּנָה. וּכְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ יֵשׁ מָקוֹם לַה׳ לְהַקְפִּיד עַל הַדָּבָר, כֵּיוָן שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲלֵיהֶם לְבַל יֹאמְרוּ לָשׂוּם מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְשָׁאֲלוּ הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ (שמואל א ח:ה) ״לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם״, לָזֶה הִקְפִּיד ה׳. אֲבָל אִם הָיוּ שׁוֹאֲלִים לָהֶם מֶלֶךְ כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא לְכֹחַ וְלִגְבוּרָה כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם, הָיוּ מְקַיְּמִין מִצְוַת עֲשֵׂה.
דברים יח:כ · פירוש ג
אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃
אָכֵן הֵן הֵנָּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵעִיר ה׳ בְּנוֹעַם דְּבָרָיו, לְפִי שֶׁהַכֹּל גָּלוּי וְצָפוּי לִפְנֵי הַבּוֹרֵא כִּי יָבֹא זְמַן שֶׁתֵּצֵא רוּחַ מִלְּפָנָיו וְתַטְעֶה הַנְּבִיאִים, וַהֲגַם שֶׁשֶּׁקֶר דִּבְּרוּ, עִם כָּל זֶה אֲנוּסִים הֵם. לָזֶה כְּשֶׁבָּא לְצַוּוֹת עֹנֶשׁ הַנָּבִיא הִקְדִּים וְאָמַר אַךְ הַנָּבִיא, ״אַךְ״ מִעֵט נָבִיא כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁיְּדַבֵּר דָּבָר וְלֹא יָקוּם וְלֹא יָמוּת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר יָזִיד לַהֲעִירְךָ שֶׁלֹּא יָמוּת אֶלָּא נָבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר וְגוֹ׳, לוֹמַר אֲבָל נָבִיא שֶׁדִּבֵּר שֶׁקֶר וְלֹא הֵזִיד, וּכְגוֹן שֶׁהִטְעָהוּ רוּחַ נָבוֹת, שֶׁזֶּה אֵין עָלָיו אַשְׁמַת דָּבָר כִּי הָרוּחַ בְּהַסְכָּמַת ה׳ יָצָא וְהַמִּתְנַבְּאִים מִצִּדּוֹ נְקִיִּים הֵם מֵהֶעָוֹן. וַהֲגַם שֶׁבְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין פט.) אָמְרוּ שֶׁצִּדְקִיָּהוּ בֶּן כְּנַעֲנָה חַיָּב הֲגַם שֶׁרוּחַ נָבוֹת הִטְעָהוּ, הוּא מִטַּעַם שֶׁאָמְרוּ שָׁם דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵידַן אֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּסִגְנוֹן אֶחָד, אֲבָל זוּלַת זֶה פָּטוּר הָיָה. וַהֲגַם שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאִים אָמְרוּ כֵן וְגַם מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה גַּם כֵּן אָמַר ״עֲלֵה וְהַצְלַח״ וְגוֹמֵר, עִם כָּל זֶה כֻּלָּם פָּתְחוּ פִיהֶם לְהִתְנַבְּאוֹת וְהָרוּחַ דִּבְּרָה בְּפִיהֶם, וּכְשֶׁהִרְגִּישׁוּ שֶׁנִּבְּאוּ בְּסִגְנוֹן אֶחָד לֹא הוֹסִיפוּ לְדַבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה, מַה שֶׁאֵין כֵּן צִדְקִיָּהוּ. וְעַל זֶה יֹאמַר ״אֲשֶׁר יָזִיד וְגוֹ׳ וּמֵת״ וְגוֹ׳:
דברים יח:כ · פירוש ד
אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃
וּמֵעַתָּה כָּאן הַבֵּן שׁוֹאֵל בַּמֶּה נֵדַע הַדָּבָר וְגוֹ׳, וְאִם מִמַּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַדָּבָר חַיְשִׁינָן לְרוּחַ נָבוֹת הַמַּטְעָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, וְלָמָּה יוּמַת הָאִישׁ הַנָּבִיא כֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ שֶׁיָּצָא בִּדְבַר ה׳ הִטְעַתּוּ? וְכַיּוֹצֵא בַּדָּבָר אִם בְּמַעֲשֵׂה רָמוֹת לֹא הָיָה בָּא מִיכָיְהוּ וְגִלָּה הַסּוֹד, הָיוּ מִתְחַיְּבִים מִיתָה כָּל אַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאִים עַל לֹא חָמָס עָשׂוּ, וַה׳ אוֹהֵב מִשְׁפָּט. וְהוּא אָמְרוֹ וְכִי תֹאמַר וְגוֹ׳ אֵיכָה נֵדַע הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה׳, כָּאן כָּלַל דְּבַר ה׳ לְנָבִיא וְכָלַל גַּם כֵּן דְּבַר ה׳ לָרוּחַ ״צֵא וַעֲשֵׂה כֵן״.
דברים יט:יא · פירוש ב
וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לוֹ֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃
וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ. כָּאן הֵעִיר שֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל ס״מ, וְלָזֶה אָמַר ״וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ״, פֵּרוּשׁ שֶׁחוֹבֵל בְּנַפְשׁוֹ, כִּי עַל יְדֵי הַחֵטְא תָּמוּת הַנֶּפֶשׁ. וְנָס אֶל אַחַת – פֵּרוּשׁ אִם יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵל לְבַצֵּר עַצְמָהּ שֶׁהִיא מֵעָרֵי הַמִּקְלָט – וְשָׁלְחוּ זִקְנֵי עִירוֹ – הֵם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה שֶׁהִיא עִיר שֶׁל הַשַּׂר שֶׁל אֱדוֹם, וְלָקְחוּ אוֹתוֹ – וְעַל פִּי הַמִּשְׁפָּט יִתְּנוּהוּ בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם, הוּא אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
דברים כ:י · פירוש ז
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף – פֵּרוּשׁ, ״נָשִׁים״ הֵם נֶפֶשׁ וְרוּחַ, וְנִקְרְאוּ נָשִׁים בְּעֵרֶךְ הַנְּשָׁמָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, ״וְהַטַּף״ הֵם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה אָדָם קוֹדֶם שֶׁהָיָה מְתוֹעָב בְּעֵינֵי ה׳, בְּסוֹד (תהלים נ,טז) ״וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי״, וּכְשֶׁאָדָם חוֹזֵר בּוֹ יֵחָשְׁבוּ לִזְכוּת. גַּם עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (יומא פו:) שְׁגָגוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת, וְלָהֶם יִקָּרֵא טַף.
דברים כא:כב · פירוש א
וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ׃
וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא וְגוֹ׳. סָמַךְ פָּרָשָׁה זוֹ לְשֶׁלְּפָנֶיהָ, לְפִי שֶׁהָיָה מְסַלְסֵל סֵדֶר תִּקּוּן הָאָדָם. בַּתְּחִלָּה הֱעִירוֹ עַל עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּרֶמֶז פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא, אַחַר כָּךְ הֵעִיר הָאָב עַל הַבֵּן כְּמוֹ שֶׁרָמַזְנוּ בְּפָסוּק ״כִּי יִהְיֶה בֵּן סוֹרֵר״ וְגוֹ׳, וְכָאן הֵעִיר עַל חַכְמֵי הַדּוֹר לִפְקֹחַ עַיִן עַל עוֹשֵׂי עָוֶל, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְנִשְׁאַר עוֹמֵד בְּמִרְדּוֹ וְלֹא חָזַר בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁמֵּת בְּחֶטְאוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהוּמָת, וְתָלָה ה׳ חֶסְרוֹנוֹ עַל הֶחָכָם כְּאָמְרוֹ וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ זֶה הֶחָכָם עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי שֶׁהוּא יִטּוֹל עָנְשׁוֹ, כִּי ה׳ צִוָּהוּ לְהוֹכִיחַ וְלַחְזוֹר וּלְהוֹכִיחַ עַד הַכָּאָה (ערכין טז:), וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, וּכְשֶׁהוּא הֶעְלִים עֵינוֹ מֵאִישׁ זֶה עַד שֶׁמֵּת מִתְחַיֵּב בּוֹ:
דברים כב:יג · פירוש ד
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
וְאָמַר הַכָּתוּב כִּי זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הָאִישׁ הַהוּא עַל פִּי בֵּית דִּין, רִאשׁוֹנָה ״וְיִסְּרוּ אוֹתוֹ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה.): אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּסּוּרִין בָּאִים עָלָיו וְכוּ׳ יִתְלֶה בְּבִטּוּל תּוֹרָה, פֵּרוּשׁ עַל מַה שֶׁבִּטֵּל הַתּוֹרָה. וְנִדְחֲקוּ הָאַחֲרוֹנִים בְּפֵרוּשׁ דָּבָר זֶה בְּטַעֲנַת הֲלֹא בִּטּוּל עָוֹן גָּדוֹל הוּא, וְלָמָּה לֹא תָּלָה בּוֹ עַד שֶׁלֹּא מָצָא, וְיִשּׁוּב הַדָּבָר הוּא לְפִי שֶׁאֵין שִׁעוּר לְמַה שֶׁצָּרִיךְ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, כְּאָמְרָם (אבות ב,טז): וְאֵין אַתָּה בֶן חוֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה, וַהֲגַם שֶׁיֵּרָאֶה בְּעֵינֵי אָדָם שֶׁעָסַק, כְּשֶׁיִּרְאֶה יִסּוּרִין בָּאִים עָלָיו בְּאֵין עָוֹן יֵדַע כִּי כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לוֹ לַעֲשׂוֹת לֹא עָשָׂה וְעַל זֶה עֲנָשׁוּהוּ.
דברים כב:יג · פירוש ח
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ ״וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: אִם אֵרַע כִּי תּוֹרָה שֶׁלָּמַד זֶה הָאִישׁ וּבָחַן בָּהּ שֶׁאֵין לָהּ בְּתוּלִים, שֶׁהָיְתָה תּוֹרַת מִינוּת שֶׁלִּמְּדוּ צָדוֹק וּבַיְתוֹס, וְתוֹרָה כָּזוֹ אֵין בָּהּ חוֹזֶק וְהִיא חֵלֶק רַע, לְתוֹרָה כָּזוֹ יְצַו ה׳ לִרְמוֹת בָּהּ אֶבֶן לְסָקְלָהּ וּלְאַבְּדָהּ, כְּאָמְרוֹ ״וָמֵתָה״. הֲגַם כִּי הֵן הֵנָּה הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן הַכַּוָּנָה לֹא כָּךְ הִיא. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין מה:) עַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁכְּתָבוֹ מִין יִשָּׂרֵף. ״כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה לִזְנוֹת״ וְגוֹ׳ ״וּבִעַרְתָּ הָרָע״, כִּי זוֹ תִּקָּרֵא חֵלֶק רַע וְצָרִיךְ בִּעוּר.
דברים כג:כב · פירוש א
כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֙דֶר֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃
וְהָיָה בְךָ חֵטְא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:) בַּעֲוֹן נְדָרִים מֵתִים אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁל אָדָם, עַד כָּאן, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיָה בְךָ חֵטְא לְשׁוֹן חִסָּרוֹן, שֶׁעַל יְדֵי אִחוּר הַנֶּדֶר יֶחְסַר מִמֶּנּוּ אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא כְּגוּפוֹ אוֹ זַרְעוֹ שֶׁהוּא גַּם כֵּן חֵלֶק מִמֶּנּוּ.
דברים כד:טו · פירוש א
בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ {ס}
וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא וְגוֹ׳ וְהָיָה בְךָ חֵטְא. הַכַּוָּנָה שֶׁהֲגַם שֶׁעוֹשֵׁק שְׂכַר שָׂכִיר אֵינוֹ אֶלָּא גּוֹזֵל מָמוֹן, אַף עַל פִּי כֵן אֵין עָנְשׁוֹ מָמוֹן אֶלָּא נְפָשׁוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״יִהְיֶה בְךָ״, פֵּרוּשׁ ״בְּךָ״ בְּנַפְשְׁךָ, ״חֵטְא״, עַל דֶּרֶךְ (מלכים א א:כא) ״וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים״. וְהִקְדִּים טַעַם הָעֹנֶשׁ בְּאָמְרוֹ ״וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ״, וּמֵעַתָּה יִהְיֶה הַמִּשְׁפָּט נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ.
דברים כו:ה · פירוש ה
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לה.): כְּתִיב ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״ (תהלים כד:א) וּכְתִיב ״וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם״ (תהלים קטו:טז), לֹא קַשְׁיָא, כָּאן קוֹדֶם בְּרָכָה כָּאן לְאַחַר בְּרָכָה, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁאַחַר שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם מַה שֶׁצִּוָּהוּ ה׳, נֶחְשָׁב הַדָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ עָשָׂה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא נָתוּן לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁזּוּלַת זֶה כָּל מַעֲשֵׂה הָאָדָם אֵין לָנוּ בּוֹ יִתְרוֹן כִּי לְפִי שֶׁמִּפְעָלוֹ כֻּלּוֹ הוּא בְּאֶמְצָעוּת עוֹלָם שֶׁהוּא בּוֹ וְלַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ״.
דברים כו:ה · פירוש כד
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְעַתָּה הִנֵּה. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״וְעַתָּה״ לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁב לִפְנֵי ה׳ עַל פְּרָטֵי דִּקְדּוּקֵי הַמִּצְווֹת, וַהֲגַם שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁכְּבָר זָכָה בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, אַף עַל פִּי כֵן כְּדֵי לִזְכּוֹת לְגָדֵר עֶלְיוֹן יְדַקְדְּקוּ עָלָיו בְּיוֹתֵר. וְהוּא סוֹד הַמִּשְׁפָּט שֶׁיִּשְׁפֹּט ה׳ לֶעָתִיד לָבֹא בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט (מדרש תהלים ח), שֶׁמִּמֶּנּוּ פָּחַד וְרָהַב שְׁמוּאֵל כְּשֶׁהֶעֱלַתּוּ בַּעֲלַת אוֹב (חגיגה ד:).
דברים כו:יז · פירוש ג
אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי יַאֲמִירוּ ה׳, הֲגַם כִּי יְבִיאֵם בַּמִּשְׁפָּט לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וּכְמַעֲשָׂיו הָרָעִים, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ וְגוֹ׳ לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וְיָדוּעַ כִּי אֱלֹהִים הוּא מִדַּת הַדִּין, אַף עַל פִּי כֵן יַאֲמִיר ה׳ וִיבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה.
דברים כז:ג · פירוש ב
וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעׇבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲֽשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ נֹתֵ֣ן לְךָ֗ אֶ֣רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב, לְפִי שֶׁקָּדַם מַאֲמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כִּי בִּיאַת הָאָרֶץ לֹא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ (דברים ט:ה) ״לֹא בְצִדְקָתְךָ״ וְגוֹ׳, אֶלָּא ״בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִים וְגוֹ׳ וּלְמַעַן הָקִים״ וְגוֹמֵר. לָזֶה בָּא דְּבָרוֹ כָּאן, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה הָאָמוּר בָּעִנְיָן תִּהְיֶה בִּיאָתָם לָאָרֶץ בִּזְכוּת עַצְמָם, וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא תֵּבַת ״לָךְ״ הָאָמוּר לְבַסּוֹף. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ״לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא״, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה בִּיאָתְךָ לָאָרֶץ ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ לָךְ״, פֵּרוּשׁ, לְמַעַן שֶׁאַתָּה רָאוּי וְלֹא תִצְטָרֵךְ לִזְכוּת בְּרִית אָבוֹת, וְהָבֵן:
דברים כז:טז · פירוש א
אָר֕וּר מַקְלֶ֥ה אָבִ֖יו וְאִמּ֑וֹ וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ {ס}
אָרוּר מַקְלֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא בָּחַר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת לוֹמַר עֲלֵיהֶם הָאֲרוּרִים אֶלָּא אֵלּוּ. גַּם בַּעֲרָיוֹת לָמָּה לֹא יִחֵד הָאֲרוּרִים אֶלָּא לְאֵלּוּ, וַהֲלֹא יֵשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרִים כְּאֵלּוּ וְהֵם הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ.
דברים כז:כו · פירוש א
אָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֑ם וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ {פ}
אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים וְגוֹ׳ לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳. יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב שֶׁכַּוָּנָתוֹ לוֹמַר עַל דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן, וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁעַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא מְדַבֵּר, וְכֵן פֵּרְשׁוּהוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לז.). לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה טַעַם אָמְרוֹ ״יָקִים לַעֲשׂוֹת״, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ״אֲשֶׁר לֹא יָקִים״ לְבַד אוֹ ״אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה״ לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וּמַה גַּם מִי שֶׁאֵין סִפּוּק בְּיָדוֹ לְקַיֵּם, כְּגוֹן אֵין לוֹ שָׂדֶה לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ אוֹ אֵין לוֹ עֶבֶד לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ. לָזֶה אָמַר לַעֲשׂוֹת, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אָרוּר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא יָקִים עָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ עֲשׂוֹת. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״אֲשֶׁר לֹא יָקִים״ אוֹ ״אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה״ אֶלָּא ״אֲשֶׁר לֹא יָקִים לַעֲשׂוֹת״, פֵּרוּשׁ, יָקִים בְּלִבּוֹ הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹתָם כְּשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ.
דברים כח:א · פירוש ג
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וְגוֹ׳. הִנֵּה הָאָדוֹן חִלֵּק יִעוּדֵי הַטּוֹבָה כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לוֹ. כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת הֵם שְׁלֹשָׁה הָרְשׁוּמִים בְּפָסוּק ״אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע״, וְהֵם: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה יִעֵד בְּרָכָה ״וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ״, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּנֶגֶד שְׂכַר ״אִם שָׁמוֹעַ״ וְגוֹ׳ בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, הֲרֵי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהוּא גַּם כֵּן מְכֻוָּן אֵלָיו כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יִשְׁתַּנּוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה.
דברים כח:א · פירוש ד
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאָמַר עוֹד וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נוֹסָף עַל יִעוּד ״וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן״ עוֹד לוֹ בְּרָכוֹת אֵלּוּ בִּשְׂכַר תּוֹרָה. וְאָמְרוֹ וְהִשִּׂיגוּךָ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט ראובני פרשת ויקרא) כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו רַחֲמִים, עַל הַדּוֹפֵק עַל רַחֲמָיו יְמַלֵּא ה׳ מִשְׁאֲלוֹתָיו לְהָרִיק עָלָיו טוֹבָה כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ, אֶלָּא שֶׁבְּהַגָּעַת הַטּוֹב הַהוּא לְמַטָּה יִשְׁפְּטוּ סַנְהֶדְרֵי מַעְלָה אִם רָאוּי, אִם אֵינוֹ רָאוּי לֹא יַגִּיעוֹ. לָזֶה אָמַר ״וְהִשִּׂיגוּךָ״ הַבְּרָכוֹת, שֶׁזֶּה הוּא עִקַּר הַהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ בְּבָתֵּי דִּינִים שֶׁלְּמַטָּה.
דברים כח:א · פירוש ה
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְהִנֵּה תִּמְצָא שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אָמְרוֹ בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה יט:) דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים כָּל הָעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה נְכָסָיו מֻצְלָחִים.
דברים כח:א · פירוש ו
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ, צֵא וּלְמַד מֵעוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי אֲשֶׁר נִכְנַס אֶצְלוֹ אֲרוֹן הַתּוֹרָה, מַה עָצְמוּ פְּרִי בִטְנוֹ בִּזְמַן מוּעָט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג:) שֶׁאִשְׁתּוֹ וּשְׁמֹנֶה כַּלּוֹתָיו יָלְדוּ כְּאֶחָד שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד:
דברים כח:א · פירוש ט
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה וְגוֹ׳, גַּם לֹא סִדֵּר בְּרָכָה זוֹ לְמַעְלָה עִם הַצְלָחוֹת קִנְיְנֵי הַטּוֹבוֹת כִּי שָׁם מְקוֹמָהּ וְלֹא אַחַר מַפֶּלֶת אוֹיֵב, בָּא לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ אֲשֶׁר יֶאֱרַע לְבַעַל הַנֵּס אֲשֶׁר יִתְקַנְּאוּ בּוֹ הַמְּקַטְרְגִים עַל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ דָּבָר חָדָשׁ וְשִׁמְּשׁוּהוּ עֶלְיוֹנִים וְזֶה הֵפֶךְ הַטֶּבַע, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רָבָא (תענית כד:) שֶׁהוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר סָמוּךְ לְמַאֲמַר יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ וְגוֹ׳ שֶׁזֶּה הוּא נֵס – יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה, שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עַיִן הָרַע בָּהּ. גַּם אָמַר וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יֵאָסְפוּ הָאֻמּוֹת עֲלֵיכֶם לִנְקוֹם נִקְמַת הַנִּגָּפִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם (בראשית לד:ל).
דברים כח:ט · פירוש ד
יְקִֽימְךָ֨ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃
וְאָמְרוֹ בִּפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ, לוֹמַר שֶׁמִּצַּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁיְּעָדָם לִשְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה כַּכָּתוּב לְמַעְלָה.
דברים כח:יב · פירוש א
יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
יִפְתַּח ה׳ וְגוֹ׳. מִכָּאן מַתְחִיל יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת עַד לְבַסּוֹף, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְווֹת ה׳ אֱלֹהֶיךָ – אֵלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה. וְהִנֵּה יִעוּדִים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּי עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת מִתְפַּתְּחִים צִנּוֹרֵי הַשֶּׁפַע וּמִתְיַחֲדִים הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.
דברים כח:יב · פירוש ג
יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
וְאָמְרוֹ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה, הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בָּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִתַּמְצִית עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהֵיפֶךְ נִזּוֹנִין יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת יְדֵי הָאֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר ״וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה״ מִמֶּנּוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה״, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא שֶׁהַגְּדוֹלִים וְהָעֲשִׁירִים לוֹוִים זֶה מִזֶּה, וּלְאַחַר מִכֵּן חוֹזֵר גַּם כֵּן הַמַּלְוֶה וְלוֹוֶה מִמֶּנּוּ. לָזֶה אָמַר וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה, וּבָזֶה יִהְיֶה הֶכֵּר לְמַאֲמַר ״וְהִלְוִיתָ״.
דברים כח:יב · פירוש ד
יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
וְאָמְרוֹ וּנְתָנְךָ ה׳ לְרֹאשׁ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רֹאשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְזָנָב שֶׁהֵם שָׂרֵי מַעְלָה, וּבָזֶה תָּמִיד יִהְיוּ בְּמַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּאָמְרוֹ וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, ויצא) בְּפָסוּק (ירמיה ל:י) ״וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב״ שֶׁרָאָה יַעֲקֹב בַּסֻּלָּם עוֹלִים וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים, חָשַׁב שֶׁגַּם הוּא כֵן אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה יֵרֵד, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַל תִּירָא״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה״. הַטַּעַם כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְלַעֲשׂוֹת. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בְּפֵרוּשׁ ״כִּי תַעֲשֶׂה מִצְווֹת״, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵינָם בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹתָם, לָזֶה אָמַר כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳ וְלַעֲשׂוֹת, פֵּרוּשׁ, תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. וְטַעַם אָמְרוֹ לִשְׁמֹר בְּיִעוּד זֶה, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי אֵין יִעוּד לְמִצְווֹת עֲשֵׂה אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים לָהֶם שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁאִם לֹא כֵן זִבְחֵי רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, וְכָל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה בַּעַל עֲבֵרוֹת שׁוֹרָה עָלֶיהָ סִטְרָא אָחֳרָא וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פְּרִי, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ״לִשְׁמֹר״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְלַעֲשׂוֹת״ שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת שֶׁעָלָיו בָּאוּ הַיִּעוּדִים הַטּוֹבִים הָאֲמוּרִים מִ״וְהוֹתִירְךָ״ עַד סוֹף.
דברים כח:טו · פירוש א
וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כׇּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃
וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳. הִתְנָה הַכָּתוּב עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד. הַכַּוָּנָה שֶׁהֲגַם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה אִם לֹא יִשְׁמֹר, אוֹ אִם יִשְׁמֹר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אוֹ אִם יַעֲשֶׂה שְׁנֵיהֶם וְיִבָּטֵל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, יָבוֹאוּ עָלָיו הַקְּלָלוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלַן כַּאֲשֶׁר יְבָאֵר מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה עֹנֶשׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהִתְחִיל בְּעֹנֶשׁ בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה וְאָמַר אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְגוֹ׳ עַד מַאֲמַר ״וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר״, וְגָמַר אוֹמֶר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי. הֲרֵי שֶׁהַקְּלָלוֹת הַחֲמוּרוֹת עַד עַתָּה הֵם כְּנֶגֶד עֲזִיבַת הַתּוֹרָה כִּי הָעוֹזֵב תּוֹרָה כְּעוֹזֵב ה׳, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהִקְפִּיד ה׳ כָּל כָּךְ עַל עֲזִיבַת הַתּוֹרָה וְאָמַר (ירמיה ט:יא) ״עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי״, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.
דברים כח:כא · פירוש א
יַדְבֵּ֧ק יְהֹוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
יַדְבֵּק ה׳ וְגוֹ׳. עֹנֶשׁ זֶה וּקְלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת עַד ״וְאַתָּה תִהְיֶה לְזָנָב״, הֵם כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת וְגוֹ׳ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו, הֲרֵי שֶׁקְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן הֵם עַל בִּטּוּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין בְּכָל הַקְּלָלוֹת שֶׁהֵם רָעוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהָעֲבֵרוֹת. וְאָמְרוֹ יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהָעוֹבֵר אֲפִלּוּ עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ חֵלֶק רַע שֶׁיִּהְיֶה נִדְבָּק בְּנַפְשׁוֹ לְטַמְּאָהּ, וְהוּא סוֹד תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ כַּיָּדוּעַ, וְחֵלֶק הָרַע נִקְרָא דֶּבֶר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תוספות שבת פט. ד״ה תורה) בְּפָסוּק (חבקוק ג:ה) ״לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר״, שֶׁיְּדַבֵּר עַל ס״מ הָרָשָׁע שֶׁנִּקְרָא דֶּבֶר. וְיָדוּעַ שֶׁכָּל כֹּחוֹת הָרַע הֵם עֲנָפָיו שֶׁל ס״מ וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ. גַּם קִלְלַת שַׁחֶפֶת וְקַדַּחַת וְכוּ׳ הֵם דְּבָרִים הַמְסוּבָּבִים מֵהָעֲבֵרוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא (שבת נה.) אָמַר רַבִּי אָמֵי אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא וְאֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן, כִּי הֶעָווֹן יוֹלִיד תַּחֲלוּאִים בַּגּוּף כְּאָמְרוֹ (ירמיה ב:יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״ וְגוֹ׳.
דברים כח:כא · פירוש ב
יַדְבֵּ֧ק יְהֹוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
וְכֵן אָמְרוֹ וְהָיוּ שָׁמֶיךָ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א ו:) שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הָעֲבֵרוֹת יִסְתַּתְּמוּ פִּתְחֵי הַהַשְׁפָּעוֹת, בְּסוֹד (איוב יד:יא) ״וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ״.
דברים כח:כא · פירוש ג
יַדְבֵּ֧ק יְהֹוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
וְכֵן אָמְרוֹ יִתֶּנְךָ ה׳ נִגָּף וְגוֹ׳, גַּם זֶה יְסוֹבְבוּ הָעֲבֵרוֹת, כָּרָמוּז בְּפָסוּק (קהלת ח,ט) ״אֲשֶׁר יִשְׁלֹט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ״, פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת הָרַע אֲשֶׁר לוֹ דְּבוּקָה בּוֹ, כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר ״יַדְבֵּק ה׳ בְּךָ אֶת הַדָּבֶר״, וְכֵן כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן יְסֻבְּבוּ מִמַּעֲשֵׂה הָרָעָה.
דברים כח:מז · פירוש א
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ וְגוֹ׳. עֹנֶשׁ זֶה וְהַבָּא אַחֲרָיו עַד אָמְרוֹ ״אִם לֹא תִשְׁמֹר״ הוּא כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁרָשַׁם בְּפָסוּק (דברים כח:נח) ״אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת״ וְגוֹ׳; וְאָמַר תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה׳, פֵּרוּשׁ, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת אֲשֶׁר צִוְּךָ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה, לָזֶה ״וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶיךָ בְּרָעָב וּבְצָמָא״ וְגוֹ׳, אַתָּה פָּרַקְתָּ עֹל הַמִּצְוָה מֵעָלֶיךָ – יִתֵּן אוֹיְבֶיךָ עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ. וָעֳנָשִׁים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד פְּרִיקַת עֹל מִצְווֹת עֲשֵׂה. אַתָּה שֶׁלֹּא רָצִיתָ לִטְרֹחַ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל סֵדֶר מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת, יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ וְגוֹ׳, וְכֵן כֻּלָּן.
דברים כח:מז · פירוש ג
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁפָּסוּק זֶה בָּא לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא כו:כג) ״וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי״, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם אַחַר כָּל הָאָמוּר לֹא יִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳ לְיִרְאָה ה׳ הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, שֶׁאַחַר שֶׁהֵבִיא עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת יִהְיֶה בְּעֵינָיו נוֹרָא מְאֹד כִּי רָאָה אֲשֶׁר יִסְּרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וּמִצְווֹת עֲשֵׂה, וְהוֹדִיעַ שֶׁיַּפְלִיא ה׳ עוֹד בּוֹ מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְכָל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
דברים כח:מז · פירוש ד
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
וְגָמַר אוֹמֶר וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט וְגוֹ׳ תַּחַת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ – זֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ וְגוֹ׳ – לְבַל יֹאמַר אָדָם אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ מִדּוֹתָיו כֻּלָּן מִדּוֹת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, מִדּוֹתָיו יִמְנָעוּהוּ מֵהַאֲרִיךְ עוֹד בַּצָּרוֹת וְיִרֶף יָדוֹ. לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי שִׂמְחָה הִיא לוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ וְגוֹ׳, וּכְפִי זֶה אֵין הַטֶּבַע קָץ מֵהַשְּׂמָחוֹת. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָמַר הַכָּתוּב (משלי יא:י) ״בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה״. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לט:) בְּפָסוּק (מלכים א כב:לו) ״וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה״, שֶׁהָיָה בַּאֲבֹד אַחְאָב בֶּן עָמְרִי רִנָּה לִפְנֵי ה׳. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״יָשִׂישׂ ה׳״ – יֶחְדֵּי מֵימְרָא דַה׳ עֲלֵיכוֹן עַמְמִין נוּכְרָאִין וְכוּ׳, וְדִקְדֵּק ״יָשִׂישׂ״ פּוֹעַל יוֹצֵא לַאֲחֵרִים. אַף עַל פִּי כֵן פְּשַׁט הַכָּתוּב אֵינָהּ נֶעֱקֶרֶת מִמְּקוֹמָהּ וּכְמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס, אֶלָּא שֶׁיּוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל דָּרַשׁ הַכָּתוּב.
דברים כח:מז · פירוש ו
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
וְנִרְאֶה כִּי הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל הַקְּלָלוֹת, לְפִי שֶׁקְּלָלוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי נֶאֶמְרוּ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן נֶאֶמְרוּ כֻּלָּם בִּלְשׁוֹן רַבִּים מִתְּחִלָּתָם וְעַד סוֹפָם, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאִם חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל יֵיטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם אֵין ה׳ מַקְפִּיד עַל חֵלֶק הַמַּרְשִׁיעַ. לָזֶה בָּאוּ קְלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ וְנֶאֶמְרוּ כֻּלָּן בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְנִתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בֵּין בְּעֵרֶךְ יָחִיד מַמָּשׁ בֵּין בְּעֵרֶךְ חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים בְּעֵרֶךְ כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל יִתְיַחֵס לָהֶם יָחִיד. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ וְגוֹ׳, יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק, זֶה כְּנֶגֶד חֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁהֵם רַבִּים יֹאמַר לָהֶם לְשׁוֹן יָחִיד מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאָמַר גַּם כֵּן ״אִשָּׁה תְאָרֵשׂ״ וְגוֹ׳, ״בַּיִת תִּבְנֶה״ וְגוֹ׳, סְתָמוֹ בְּיָחִיד מַמָּשׁ.
דברים כח:מז · פירוש ז
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
וּמֵעַתָּה הִרְוַחְנוּ לָמָּה לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה בָּהֶם, כִּי לֹא נֶאֶמְרָה נֶחָמָה אֶלָּא בַּקְּלָלָה שֶׁהֵם לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא יַעַזְבֵם לְכַלּוֹתָם וְשֶׁיִּזְכּוֹר לָהֶם בְּרִית אֲבוֹתָם גַּם יִזְכּוֹר הָאָרֶץ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַיְּחִידִים מֵהֶם כִּי יַרְשִׁיעוּ – אֵשׁ תֹּאכְלֵם עַד עוֹלָם. וַהֲלֹא תִּמְצָא שֶׁצִּוָּה ה׳ לְאַבֵּד עִיר מִיִּשְׂרָאֵל וּלְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְהִיא עִיר הַנִּדַּחַת (דברים יג:יד-יט), וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אָדָם כִּי יַרְשִׁיעַ לַהֲמִיתוֹ בְּבֵית דִּין, וּמַה נֶחָמָה יֵשׁ לָזֶה אַחַר אָבְדוֹ. וְכֵן תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת נִצָּבִים כְּשֶׁהִזְכִּיר ה׳ רִשְׁעַת מִשְׁפָּחָה אַחַת וְשֵׁבֶט אָמַר (דברים כט:יט) ״וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמוֹ״ וְגוֹ׳ וְלֹא הִזְכִּיר נֶחָמָתוֹ, וּכְמוֹ כֵן בַּקְּלָלוֹת הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זוֹ לֶהֱיוֹתָם לִיחִידִים מִיִּשְׂרָאֵל.
דברים כח:מז · פירוש ט
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
וְאִם תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְפּוֹל קְלָלוֹת אֵלּוּ, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב כָּל הָעוֹנֶשׁ הֶחָמוּר אֶלָּא לִיחִידִים אֲבָל לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל לֹא, אוֹ הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁחֶטְאָם גָּדוֹל וְנִלְמַד מֵעוֹנֶשׁ הַיְּחִידִים אֵין לָנוּ הַבְטָחַת הַנֶּחָמָה שֶׁיִּזְכּוֹר ה׳ אֶת בְּרִית הָאָבוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי לוֹמַר שֶׁגַּם הַכְּלָלוּת יֵעָנְשׁוּ כָּזֶה, וְכִי יֵשׁ לָהֶם נֶחָמָה לְבַל יָפֵר ה׳ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְשָׁב אֶת שְׁבוּתֵנוּ.
דברים כח:מז · פירוש י
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁיַּעֲנִישׁ ה׳ עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְעַל הָעוֹבֵר עַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעַל הַמְּבַטֵּל מִצְווֹת עֲשֵׂה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (מנחות מא.) שֶׁאֵין מַעֲנִישִׁים עַל עֲשֵׂה אֶלָּא בְּעִדָּן רִיתְחָא, יֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן מִילָה וּפֶסַח. גַּם הַמַּסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לִכְפּוֹר בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה לְבַל עֲשׂוֹת אוֹתָם – אֶת זֶה יְקַלֵּל ה׳ וִיכִינֵהוּ לְפֻרְעָנוּת כְּכָל הַכָּתוּב.
דברים כח:נט · פירוש א
וְהִפְלָ֤א יְהֹוָה֙ אֶת־מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכּ֣וֹת זַרְעֶ֑ךָ מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃
מַכּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים. אָמְרוֹ נֶאֱמָנִים נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיַּעֲשׂוּ לָהֶם רְפוּאָה טִבְעִית שֶׁיּוּסְרוּ בָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן נֶאֱמָנִים בִּשְׁלִיחוּתָם, מֵהֶם לֹא יָזוּעוּ, עַד בֹּא דְּבַר ה׳ לָסוּר מִמֶּנּוּ.
דברים כט:יא · פירוש א
לְעׇבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּבְאָלָת֑וֹ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כֹּרֵ֥ת עִמְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃
לְעָבְרְךָ בִּבְרִית וְגוֹ׳ וּבְאָלָתוֹ. טַעַם אָמְרוֹ וּבְאָלָתוֹ וְלֹא הִסְפִּיק ״בִּבְרִית״, יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה מֵעִיקָרָא הֻצְרַךְ לִבְרִית וְלֹא הִסְפִּיק גְּזֵרַת מֶלֶךְ בְּמוֹרָא הָעֳנָשִׁים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה. אָכֵן טַעַם הַדָּבָר הוּא לְפִי שֶׁתָּבֹא הַסְּבָרָא לָאָדָם לוֹמַר שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה אַחַת וְהוּא שֶׁיִּמְרֹד בָּעִקָּר וְיֵעָנֵשׁ עֹנֶשׁ אֶחָד עַל עֲבֵרָה אַחַת, וְיוֹתֵר נָכוֹן הוּא לוֹ מֵהֱיוֹת מוֹדֶה בַּה׳ וּבְתוֹרָתוֹ וְיִתְחַיֵּב עַל ל״ו כְּרֵתוֹת וְכַמָּה מִיתוֹת וְעוֹנָשִׁים, אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ וְהֶעֱבִירָם בִּבְרִית לְחַיְּבָם עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, וּבֵאֵר הַשְּׁבוּעָה שֶׁהוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, וְאִם יַעַבְרוּ וִיבַטְּלוּ אֶחָד מֵהֶם תָּבֹא עָלָיו הָאָלָה הַכְּתוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ בִּבְרִית וְגוֹ׳ וּבְאָלָתוֹ, וּמֵעַתָּה הֲגַם שֶׁיַּחְשְׁבוּ לִכְפֹּר בָּעִקָּר לֹא יַסְפִּיק לָהֶם עֹנֶשׁ אֶחָד עַל עָוֹן זֶה וְיִתְחַיְּבוּ עַל כָּל עָוֹן וְעָוֹן כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית.
דברים כט:יב · פירוש א
לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹתְךָ֩ הַיּ֨וֹם ׀ ל֜וֹ לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַרְבּוֹת בָּעֳנָשִׁים וּבָאָלוֹת הוּא לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, וְלֹא תִּכְפְּרוּ בּוֹ כִּי תִּפְחֲדוּ מֵעֹצֶם הָאָלוֹת אֲשֶׁר תִּתְחַיְּבוּ שֶׁתִּכְפְּרוּ בֶּאֱלֹהוּתוֹ, וּבָזֶה תִּתְקַיְּמוּ לְעַם ה׳.
דברים כט:יב · פירוש ב
לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹתְךָ֩ הַיּ֨וֹם ׀ ל֜וֹ לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לִבְרִית הָעַרְבוּת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: ״לָמָּה יַעֲשֶׂה ה׳ כֹּה לַעֲבָדָיו לְהַכְבִּיד עֻלָּם לְחַיְּבָם בְּמַעֲשֵׂה הַזּוּלַת?״ לָזֶה אָמַר כִּי אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה, לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, פֵּרוּשׁ, שֶׁזּוּלַת זֶה יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, הַיּוֹם יִפְשַׁע אֶחָד בְּקַלָּה וּלְמָחָר בַּחֲמוּרָה, וְהָיוּ נִשְׁמָטִים מֵעֲדַת הַקְּדֻשָּׁה מְעַט מְעַט עַד שֶׁיִּפְשַׁע יִשְׂרָאֵל מִהְיוֹת עַם ה׳, וּבְמַה שֶׁעֲשָׂאָם עֲרֵבִים יִתְּנוּ לֵב לְעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וְיִתְקַיְּמוּ לְעַם סְגֻלָּה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה ה׳ אֵינוֹ אֶלָּא לְטוֹבָתֵנוּ לַהֲקִימֵנוּ.
דברים כט:יז · פירוש ג
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְבַל יַחְשֹׁב אָדָם בְּדַעְתּוֹ לְהָקֵל מֵעָלָיו עֹל הָעֹנֶשׁ, וְיִסְבּוֹר בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה עָוֶל בָּזֶה, אֶלָּא מִשְׁתַּדֵּל בְּשִׂכְלוֹ לְבַל יִתְחַיֵּב בְּכָל הַקְּלָלוֹת, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ לַעֲבֹר פִּי ה׳ גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר הַכָּתוּב פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, פֵּרוּשׁ שֶׁעַתָּה אֵינוֹ אֶלָּא שֹׁרֶשׁ, וּמוֹדִיעַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִפְרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.
דברים כט:יז · פירוש ז
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
וְיִיחֵד הַכָּתוּב עוֹנֶשׁ לָזֶה יָתֵר עַל הַמְּקַבְּלִים הַבְּרִית, וְאָמַר ״לֹא יֹאבֶה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁה׳ מִדָּתוֹ הִיא לִמְחוֹל וְלִסְלוֹחַ לַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁמְחַלִּין פָּנָיו כַּיָּדוּעַ, זֶה הָאִישׁ ״לֹא יֹאבֶה ה׳״. אָמַר לָשׁוֹן זֶה ״לֹא יֹאבֶה״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁה׳ יַהֲפוֹךְ בּוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁסּוֹלֵחַ וְלֹא יֹאבֶה לִסְלוֹחַ. וְהַיּוֹצֵא מִדָּבָר זֶה כְּשֶׁלֹּא יֹאבֶה ה׳ סְלוֹחַ לוֹ, הוּא ״כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה׳״. אָמְרוֹ ״אָז״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיֶּחֱטָא אַחַר כָּךְ שֶׁפָּרָה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, אָז בִּמְקוֹם שֶׁחָשַׁב לְהָקֵל עָנְשׁוֹ, וְנַהֲפוֹךְ הוּא שֶׁיֶּעְשַׁן אַף ה׳ וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.
דברים כט:יז · פירוש ח
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
וְנִמְצָא כִּי מִלְּבַד שֶׁלֹּא הִרְוִיחַ כְּלוּם בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הָרָעָה תְּבוֹאֶנּוּ, עוֹד לוֹ שֶׁתִּרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ כֵן אִם יְקַבֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהּ בְּבוֹא עָלָיו הָרַע וְיִקְרָא אֶל ה׳ יִסְלַח לוֹ, וְלֹא תִרְבֹּץ בּוֹ כָּל הָאָלָה, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַה שֶׁעָלָיו וְקִבֵּל הָאָלָה עַתָּה, אֶלָּא שֶׁהִתְנַצַּח מִיִּצְרוֹ יְרַחֲמֵהוּ עוֹשֵׂהוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָדָם הַבְּלִיַּעַל שֶׁיְּבַטֵּל הַשְּׁבוּעָה עַתָּה בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מַקְשֶׁה עַצְמוֹ לָדַעַת וְגוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ.
דברים כט:יז · פירוש ט
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
וְהִנֵּה הֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בָּאִישׁ הַהוּא, הוּא הַדִּין מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט, וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה הַכָּתוּב לְבַסּוֹף כְּאָמְרוֹ (דברים כט:כא) ״וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן וְגוֹ׳ וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִיא״ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי לֹא לְאִישׁ אֶחָד יִחֵד עֹנֶשׁ הָאָמוּר, אֶלָּא גַּם לְרַבִּים אֲשֶׁר יָזְמוּ כָּכָה.
דברים כט:כ · פירוש ה
וְהִבְדִּיל֤וֹ יְהֹוָה֙ לְרָעָ֔ה מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹל֙ אָל֣וֹת הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּֽה׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וְהִבְדִּילוֹ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁאַחַר שֶׁיִּמְחֶה ה׳ אֶת שְׁמוֹ שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, יַבְדִּילוֹ לָרְצוּעָה הָרָעָה, לְהֻמּוֹ וּלְאַבְּדוֹ בְּכוֹסוֹת הַמָּרִים אֲשֶׁר מוּכָנִים לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״כְּכֹל אָלוֹת״ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁהָרָעָה שֶׁיִּשְׁלֹט ה׳ עָלָיו, הִיא רָעָה שֶׁכּוֹלֶלֶת כָּל הָאָלוֹת אֲשֶׁר נִתְחַכֵּם הוּא לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה.
דברים כט:כא · פירוש ב
וְאָמַ֞ר הַדּ֣וֹר הָאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֙וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נׇּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֑ה וְ֠רָא֠וּ אֶת־מַכּ֞וֹת הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהֹוָ֖ה בָּֽהּ׃
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, ״וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן״ שֶׁהֵם בְּנֵיכֶם, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵט לְפִי שֶׁיֵּשׁ דּוֹרוֹת מֵהָאֻמּוֹת, וְלֹא הוּא בִּלְבַד אָמַר אֶלָּא גַּם ״הַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ נָכְרִי הַסָּמוּךְ וְגַם הַבָּא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, וּכְאִלּוּ אָמַר ״וַאֲשֶׁר יָבֹא״ וְגוֹ׳ ״וְרָאוּ״ פֵּרוּשׁ הַנָּכְרִים הָהֵם קָרוֹב וְרָחוֹק ״אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳. ״וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם״, גַּם הֵם נוֹסָף עַל מַאֲמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן ״בְּנֵיכֶם״ וְגוֹ׳ ״עַל מֶה עָשָׂה״ וְגוֹ׳. וְהִזְכִּיר ״וְרָאוּ״ בַּנָּכְרִים וְלֹא בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיהֶם, לְפִי שֶׁאֵלּוּ מְצוּיִים הֵם בִּמְחוֹז יִשְׂרָאֵל וְרוֹאִים הַנַּעֲשֶׂה, וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר בּוֹ ״וְרָאוּ״. וְאָמְרוֹ ״כָּל הַגּוֹיִם״, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הָרוֹאִים יַגִּידוּ לַכֹּל אֶת אֲשֶׁר הִפְלִיא ה׳ עֲשׂוֹת בָּעִיר הַהִיא:
דברים כט:כא · פירוש ג
וְאָמַ֞ר הַדּ֣וֹר הָאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֙וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נׇּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֑ה וְ֠רָא֠וּ אֶת־מַכּ֞וֹת הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהֹוָ֖ה בָּֽהּ׃
וְכָל מַאֲמָר זֶה הוּא כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב ״פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ וְגוֹ׳ אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט וְגוֹ׳ לָלֶכֶת לַעֲבֹד״ וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהַקְּלָלוֹת שֶׁיִּחֵד עַד עַתָּה הָיוּ כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה שְׁנִיָּה ״בַּעַל שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה״ וּכְבָר מָחָה אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּמִכָּאן הוּא מַתְחִיל עֹנֶשׁ הָרִאשׁוֹן ״וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת״ וְגוֹ׳.
דברים ל:א · פירוש ב
וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ברכות נד.) חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, וְהֶעֱמִידוּהוּ בַּגְּמָרָא (ברכות ס.) לְקַבֵּל הָרָעָה בְּשִׂמְחָה כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׂמֵחַ עַל הַטּוֹבָה.
דברים ל:א · פירוש ז
וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
וְיֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר הַבְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר הַסּוֹבֵב הַתְּשׁוּבָה הוּא מוֹרָא הַקְּלָלָה, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״כִּי יָבֹא עָלֶיךָ הַקְּלָלָה״. וְנִרְאֶה כִּי בָא לְהָעִיר דָּבָר שֶׁבּוֹ יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא כִּי יַשְׂכִּיל בְּהֵטִיבוֹ מַעֲשָׂיו לִפְנֵי ה׳ בָּרוּךְ הוּא הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֶנּוּ, וְעֵת אֲשֶׁר יָסוּר מִנִּי אֹרַח הַחַיִּים הַקְּלָלָה אֲשֶׁר תְּבוֹאֵהוּ, וּמִזֶּה יַשְׂכִּיל לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ, כִּי זוּלַת מִבְחַן הַבְּרָכָה שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ בַּעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא יַצְדִּיק סִבַּת הַקְּלָלָה שֶׁהִיא לְצַד עָזְבוֹ אֶת ה׳.
דברים ל:ו · פירוש ה
וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
וּכְנֶגֶד קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה, אָמַר ״וְאַתָּה תָשׁוּב וְגוֹ׳ וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו״, הֲרֵי זֶה מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְיִחֵד לָהֶם שְׂכַר הַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת כְּאָמְרוֹ ״וְהוֹתִירְךָ״ וְגוֹ׳ וְיָשׁוּב לָשׂוּשׂ וְגוֹ׳:
דברים ל:יט · פירוש ג
הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהָעִיר, כִּי שְׁנֵי יִעוּדִים – אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע – הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְלָזֶה אָמַר בְּפָסוּק זֶה ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״, פֵּרוּשׁ, שָׂכָר וְעֹנֶשׁ הַנְּתוּנִים לְפָנֶיךָ, פֵּרוּשׁ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵם הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. אִם יֵיטִיבוּ – יִחְיוּ, וְאִם יַרְשִׁיעוּ – יָמוּתוּ. אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הֵם לְפָנֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
דברים ל:יט · פירוש ד
הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃
וְיֵשׁ שְׁנַיִם אֲחֵרִים, וְהֵם הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, הֵם יִעוּדִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵינָם לְפָנָיו אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כח:ו) ״בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ״, וּלְהֵיפֶךְ אָרוּר הוּא וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קז.) שֶׁמְּדַבֵּר עַל יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם, וְלָזֶה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״ בֵּין שְׁנֵי יִעוּדִים הָרִאשׁוֹנִים לַשְּׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים.
דברים ל:יט · פירוש ה
הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃
וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״, שֶׁהוּא יִעוּד עוֹלָם הַזֶּה, כִּי יִתְקָרֵב לֵב הָאָדָם בְּיוֹתֵר לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (דברים יא:יג) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם״, הֲרֵי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לְהַטּוֹת לְבַב אֱנוֹשׁ אֶלָּא בַּדְּבָרִים הַנִּגְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה:
דברים ל:יט · פירוש ו
הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃
כְּמוֹ כֵן אָמַר כָּאן ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״, פֵּרוּשׁ, יִתְחַיֵּב הַדָּבָר אֲפִלּוּ כְּפִי טֶבַע הַגַּשְׁמִי לִבְחֹר בַּחַיִּים. וַהֲגַם שֶׁבְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה (דברים ל:טו) אָמַר ״רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַחַיִּים וְהַטּוֹב״ יַחַד, שָׁם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״לְפָנֶיךָ״ לִבְחֹר בָּהֶם, וְכָאן נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״לְפָנֶיךָ״ לוֹמַר מַה שֶׁלְּפָנֶיךָ, וְהֵעִיר עַל זֹאת הַכַּוָּנָה בְּמַה שֶׁסִּדְּרָהּ בְּאֶמְצַע הַיִּעוּדִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, גַּם בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
דברים לא:ג · פירוש ב
יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִירִשְׁתָּ֑ם יְהוֹשֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
לָזֶה אָמַר, כְּנֶגֶד מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לַה׳ אָמַר ״ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות יז:ה) ״עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם״, פֵּרוּשׁ, כִּי הוּא הָעוֹבֵר עַל פִּשְׁעֲכֶם וְאֵלָיו תַּחֲזִיקוּ הַטּוֹב וְלֹא לִי, כְּמוֹ שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁהוּא הֵעִיר אֶת רוּחַ מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, דִּכְתִיב (שמות לב:י) ״הַנִּיחָה לִּי״ וְגוֹ׳, וְאֵין בְּהֶעְדֵּר מֹשֶׁה הֶעְדֵּר הַעֲבָרַת עַל פֶּשַׁע כִּי הוּא יַעֲבוֹר לְפָנֶיךָ.
דברים לא:ג · פירוש ד
יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִירִשְׁתָּ֑ם יְהוֹשֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״הוּא״, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא בְּמִלְחֶמֶת הָעַי, כְּשֶׁנָּפַל מִיִּשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וְנָפַל יְהוֹשֻׁעַ עַל פָּנָיו, אָמַר אֵלָיו ה׳ ״קוּם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נוֹפֵל עַל פָּנֶיךָ״ (יהושע ז:י), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מד.) שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו: ״אַתָּה גָּרַמְתָּ, שֶׁלֹּא יָצָאתָ עִמָּהֶם״, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״הוּא עֹבֵר״, פֵּרוּשׁ, הַדָּבָר תָּלוּי שֶׁיַּעֲבֹר הוּא בְּעַצְמוֹ לְפָנֶיךָ וְלֹא שְׁלוּחוֹ.
דברים לא:יג · פירוש ג
וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כׇּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ {פ}
וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (חגיגה ג.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְהַטַּף לָמָּה? לִתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם, עַד כָּאן. וְאוּלַי שֶׁנּוֹתְנִים טַעַם לִקְטַנֵּי קְטַנִּים שֶׁאֵינָם מְבִינִים דָּבָר, שֶׁגַּם הֵם נִכְלָלִים בִּכְלַל הַטַּף שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, וּמַה שֶׁנָּתַן הַכָּתוּב טַעַם ״יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ״, הוּא לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יַתְחִילוּ הָבֵן.
דברים לא:טז · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתּֽוֹ׃
וְקָם הָעָם הַזֶּה וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וְכִי קִימָה הִיא לוֹ, וַהֲלֹא יְרִידָה וְהַשְׁפָּלָה הִיא לוֹ הַזּוֹנֶה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר? וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים לב:טו) ״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְקָם הָעָם״, פֵּרוּשׁ, הָיְתָה לוֹ קִימָה בָּעוֹלָם בִּירֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד, וַיִּשְׁמַן, וּמִזֶּה יָצָא לוֹ שֶׁיִּבְעַט וְזָנָה אַחֲרֵי וְגוֹ׳. וְכֵן אָמַר בְּסָמוּךְ (דברים לא:יט) ״כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְגוֹ׳ כִּי אֲבִיאֶנּוּ וְגוֹ׳ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁהִקְדִּים שָׂבַע וְדָשֵׁן לְ״וּפָנָה״, כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הִקְדִּים לוֹמַר ״וְקָם״ וְאַחַר כָּךְ ״וְזָנָה״.
דברים לא:יז · פירוש א
וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם־הַ֠ה֠וּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃
וַעֲזַבְתִּים וְגוֹ׳ וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה כִּי אִם יִתֵּן ה׳ דַּעְתּוֹ לָדַעַת הַצָּרוֹת אֲשֶׁר יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם, יֶהֱמוּ רַחֲמָיו וִיסַלֵּק חֲרוֹן אַפּוֹ, לָזֶה הוּא מוֹדִיעַ כִּי יַסְתִּיר פָּנָיו, וּבָזֶה יִמְצָאוּהוּ צָרוֹת רַבּוֹת.
דברים לא:יז · פירוש ב
וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם־הַ֠ה֠וּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃
וְאָמַר בַּיּוֹם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁיְּשַׁעֲרוּ בְּדַעְתָּם לְרוֹב הַצָּרָה שֶׁרוֹאִין שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא לְצַד הַסְתָּרַת פָּנַי מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״הֲלֹא״, פֵּרוּשׁ וַדַּאי שֶׁעַל שֶׁאֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי וְגוֹ׳, שֶׁאִם הָיָה בְּקִרְבִּי לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ צָרוֹת בָּאִין עָלֵינוּ, וְצֵא וּלְמַד שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (שופטים י,טז) ״וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל״, כִּבְיָכוֹל.
דברים לא:יח · פירוש א
וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כׇּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃
וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר. קָשֶׁה לָמָּה יַסְתִּיר פָּנָיו אַחֲרֵי שֶׁהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם וְאָמְרוּ ״הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי״, וְאִם נוֹתֵן הַכָּתוּב טַעַם לְמַה שֶׁעָבַר עַד עַתָּה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם, זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לְאָמְרוֹ, כִּי רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַטַּעַם שֶׁהִסְתִּיר הוּא לְפִי שֶׁזָּנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר בַּפָּסוּק לָמָּה כָּפַל ״הַסְתֵּר אַסְתִּיר״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֶאֱרִיךְ לָשׁוֹן לוֹמַר ״עַל כָּל הָרָעָה״ וְחָזַר לְפָרֵשׁ ״כִּי פָנָה״.
דברים לא:יח · פירוש ב
וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כׇּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃
אָכֵן הַכָּתוּב בָּא לָתֵת טַעַם לְהַסְתָּרַת פָּנִים, כִּי יֹאמַר הָאוֹמֵר חָס וְשָׁלוֹם שֶׁה׳ לֹא שָׁפַט בְּצֶדֶק חָס וְשָׁלוֹם מִשְׁפָּט זֶה, כִּי אָמַר הַנָּבִיא (ישעיה כז,ח) ״בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ח:) בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, וְהוּא יִשְׁפּוֹט בְּצֶדֶק אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל.
דברים לא:יח · פירוש ג
וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כׇּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃
וְהִנֵּה בְּהַסְתָּרַת פְּנֵי ה׳ מֵהֶם, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיוּ נִפְרָעִים עַל חַטָּאתָם יוֹתֵר מִשִּׁעוּר הָרָאוּי לָהֶם לְפִי עָנְשָׁם, כִּי אֵין הַשּׁוֹפֵט חָפֵץ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יָבֹא עֲלֵיהֶם מֵהַצָּרוֹת וְהָרָעוֹת, וְאֵין זֶה מִשְׁפַּט צֶדֶק חָס וְשָׁלוֹם, וְאוּלַי כִּי זֶה כָּלוּל בְּמַאֲמַר שֶׁאוֹמְרִים ״הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי״ וְגוֹ׳:
דברים לא:יח · פירוש ד
וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כׇּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃
וּבָא הַכָּתוּב לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה, וְאָמַר ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר״, פֵּרוּשׁ, הַסְתָּרָה זוֹ יֵשׁ לִי בַּדִּין שֶׁאַסְתִּיר פָּנַי מֵהֶם, וְלָזֶה כָּפַל ״הַסְתֵּר אַסְתִּיר בַּיּוֹם הַהוּא״, פֵּרוּשׁ, בַּיּוֹם שֶׁזָּנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר. וְאָמַר הַטַּעַם ״עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי ראה יא,כה; חולין ה.) כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ שֶׁטַּעַם הַהַסְתָּרָה הוּא ״עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה״, וּמַה הוּא – ״כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים״. וּמֵעַתָּה הֲגַם שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו כָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מֵחֲמַת הַסְתָּרַת פָּנִים, רָאוּי הוּא לָזֶה כְּשֵׁם שֶׁהוּא עָשָׂה כָּל הָרָעָה, יָבוֹאוּ עָלָיו כָּל הַצָּרוֹת, וְכָךְ שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת.
דברים לא:יח · פירוש ה
וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כׇּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃
וְדַע כִּי אֵין צָרָה וְאֵין רָעָה בָּעוֹלָם שֶׁאֵינָהּ כְּנֶגֶד עֲבֵרָה אַחַת, כִּי ה׳ יָסַד יִסּוּרִין כְּנֶגֶד כָּל הַחֲטָאִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁקָּבַע שָׂכָר כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֶׂה הַטּוֹב, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן אָדָם שֶׁעָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אוֹ עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה, עֹנֶשׁ הוּא לָבֹא עָלָיו כָּל עָנֳשִׁין שֶׁבָּעוֹלָם, וְלָזֶה הִסְתִּיר ה׳ פָּנָיו מֵהֶם:
דברים לב:ב · פירוש ה
יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
כִּשְׂעִירִם וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּבָּרַיְתָא (מדרש משלי י׳): אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כְּשֶׁמַּעֲמִידִין אֶת הָאָדָם בְּדִין, אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מִקְרָא שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ לָמָּה לֹא שָׁנָה, וְאִם יֵשׁ בְּיָדוֹ מִשְׁנָה שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ תַּלְמוּד, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. הִנֵּה מֵעוֹמֶק דִּבְרֵי הַבָּרַיְתָא מוֹכִיחִים הַדְּבָרִים שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִקְרָא אֵין שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, אֶלָּא מַדְרֵגָה אַחַת כְּפִי יְכָלְתּוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁטָּרַח, שֶׁעָלָיו הָיָה לִטְרוֹחַ גָּדֵר לְמַעְלָה מִזּוֹ. וְהוּא אוֹמֵר ״כִּשְׂעִירִם וְגוֹ׳ וְכִרְבִיבִים״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּשִׁעוּר שֶׁיַּמְטִיר ה׳ טִפִּין קְטַנִּים עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁהוּא קָטָן, וְכִרְבִיבִים שֶׁהֵם טִפִּין גְּדוֹלִים וְעָבִים עֲלֵי עֵשֶׂב שֶׁהוּא גָּדוֹל שֶׁיָּכוֹל לִסְבּוֹל, כְּדִמְיוֹן זֶה מִצְווֹת הַתּוֹרָה כָּל אֶחָד כְּפִי כֹּחַ שֶׁיָּכוֹל לְהַשִּׂיג. וְיֵשׁ בָּזֶה לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר: לְהָקֵל עַל מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג יוֹתֵר, וּלְהַחְמִיר עַל מִי שֶׁיָּכוֹל הַרְבֵּה, שֶׁשּׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ הַכֹּל וַאֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה.
דברים לב:ד · פירוש א
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁקָּדַם וְאָמַר שֶׁעֵסֶק הַתּוֹרָה יְסוֹבֵב טַל וּמָטָר, לָזֶה הֵעִיר שֶׁאִם הָאָדָם עָסַק בַּתּוֹרָה וּמְזוֹנוֹתָיו קָשִׁים וְלֶחֶם אַיִן, אוֹ שֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁאֵין עָלָיו עֹל תּוֹרָה וּמוֹאֵס בְּלוֹמְדֶיהָ וּמוֹדְדִין לוֹ בְּמִדָּה גַסָּה אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהוֹתֵר כַּיִּעוּדִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְלוֹמְדֵי תוֹרָה וְנַהֲפוֹךְ הוּא, לֹא מִפְּנֵי זֶה יִבְעַט וְתִוָּלֵד בּוֹ חָס וְשָׁלוֹם מִינוּת, אֶלָּא יַצְדִּיק הַדִּין עָלָיו וְיֹאמַר ה׳ אֱמֶת וְדִינוֹ דִּין אֱמֶת. וְהוּא אָמְרוֹ ״הַצּוּר״ – פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן תּוֹקֶף וְחוֹזֶק, וְזֶה יַגִּיד אֶל יַד ה׳ הָרוֹדָה בָּאָדָם. אַף עַל פִּי כֵן תַּצְדִּיק וְתֹאמַר ״תָּמִים פָּעֳלוֹ״, זֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁרוֹאֶה אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמְדֹּד בְּגַסָּה שֶׁל טוֹבָה וּמָדְדוּ בְּדַקָּה. וְגָמַר אוֹמֶר ״כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט״ – כָּלַל בָּזֶה גַּם אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמְדֹּד טוֹבָה בְּדַקָּה וּמָדְדוּ לוֹ בְּגַסָּה, ״כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט״, כִּי לֹא הֵבִיא יִסּוּרִין עַל הַצַּדִּיק עַד שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶם, וְלֹא הֵבִיא טוֹבָה עַל הָרְשָׁעִים אֶלָּא אִם זָכוּ לָהּ כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם.
דברים לב:ד · פירוש ב
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
וְגָמַר אוֹמֶר אֵל אֱמוּנָה וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) ״אֵל אֱמוּנָה״ – לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא, ״וְאֵין עָוֶל״ – לְשַׁלֵּם לָרְשָׁעִים צִדְקָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהַכַּוָּנָה בְּמַאֲמָר זֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (שוחר טוב ד) בְּפָסוּק ״נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ״ (תהלים ד:ח), שֶׁאָמַר דָּוִד כִּי מֵעֵת שֶׁרָאָה שַׁלְוַת הָרְשָׁעִים נָשָׂא קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ: וּמָה לְאֵלּוּ שֶׁהֵם עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ כָּךְ וְכוּ׳. וְהוּא אָמְרוֹ ״אֵל אֱמוּנָה״, פֵּרוּשׁ, יַצְדִּיק הַצַּדִּיק אֱמוּנַת שְׂכָרוֹ בַּה׳ כְּשֶׁיִּרְאֶה מִדַּת ״וְאֵין עָוֶל״, שֶׁהוּא שְׂכַר הָרְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה עַל מִעוּט זְכוּתָם.
דברים לב:ד · פירוש ג
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. פֵּרוּשׁ, כִּי הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת בָּרָא הָעוֹלָם בְּמִשְׁפָּט, דִּכְתִיב (משלי כט:ד) ״בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא שופטים) שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ שֶׁיַּעֲמוֹד הָעוֹלָם עַל הַמִּשְׁפָּט, אֲבָל מָצִינוּ לוֹ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁכּוּלָּם רַחֲמִים, וְאִם נִשְׁבַּע עַל הַמִּשְׁפָּט מַה מָקוֹם לָרַחֲמִים?
דברים לב:ד · פירוש ד
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
אָכֵן הַסֵּדֶר הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט הוּא מַעֲמִיד הַמִּשְׁפָּט עַל תִּלּוֹ, וּכְשֶׁבָּא לְהִשְׁתַּלֵּם מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים. וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קמה:יז) ״צַדִּיק ה׳ בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהוּא בָּא לְהַדְרִיךְ דָּבָר הוּא מַדְרִיכוֹ עַל קַו הַדִּין, אֲבָל בְּמַעֲשָׂיו, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כְּשֶׁבָּא אָדָם וּמִתְחַנֵּן – אֵל רַחוּם וְחַנּוּן יְרַחֲמֵהוּ. וְהוּא אָמְרוֹ צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, פֵּרוּשׁ צַדִּיק עַל קַו הַדִּין, וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י בְּמַה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עבודה זרה ו.) ״וְדִילְמָא נֹחַ טְרֵפָה הֲוָה״, וּמְתָרֵץ ״תָּמִים כְּתִיב בֵּיהּ״, וּמַקְשׁוּ ״וְדִלְמָא צַדִּיק בִּדְרָכָיו תָּמִים בְּמַעֲשָׂיו״, וּפֵרֵשׁ (רַשִׁ״י) ״צַדִּיק בִּדְרָכָיו עַל פִּי הַדִּין״ וְכוּ׳, וְזֶה בִּתְחִלָּה, אֲבָל אַחַר כָּךְ ״וְיָשָׁר״, פֵּרוּשׁ יָשָׁר לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קח:) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב״ (דברים ו:יח וברש״י שם).
דברים לב:ח · פירוש ד
בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר, לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת בַּנְּשָׁמוֹת: יֵשׁ שֶׁבָּאָה מֵעוֹלָם עֶלְיוֹן, וְלָזֶה יֹאמַר ״חֵלֶק ה׳״ – פֵּרוּשׁ חֵלֶק מֵה׳ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל, וְיֵשׁ נְפָשׁוֹת שֶׁבָּאוֹת מִמָּקוֹם הַנִּקְרָא נַחֲלַת שַׁדַּי, וְלָזֶה יִקָּרֵא יַעֲקֹב ״חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״חֶבֶל״ לִרְמֹז עִנְיָן גָּדוֹל אֲשֶׁר גִּלּוּ יוֹדְעֵי חֵן, כִּי כָל נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִי שֶׁבָּאָדָם יֵשׁ לָהּ חוּט אֶחָד דָּבוּק עִם שָׁרְשָׁהּ, וְהוּא יוֹצֵא מֵהַנְּחִירַיִם וְדָבוּק בְּשָׁרְשׁוֹ לְמַעְלָה, וּמִשָּׁם יוֹנֶקֶת הַנֶּפֶשׁ לִחְיוֹת. וְעַל נֶפֶשׁ הָרָשָׁע אָמַר הַכָּתוּב (במדבר טו:לא): ״הִכָּרֵת תִּכָּרֵת״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ שֶׁאוֹתוֹ הַשֹּׁרֶשׁ הַדָּבוּק מֵהַנֶּפֶשׁ לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ חוּצְּבָה יַכְרִיתֶנּוּ ה׳, וְשׁוּב אֵין לָהּ יְנִיקָה, וְזוֹ הִיא מִיתָה רַחֲמָנָא לִיצְלַן. וּבַצַּדִּיקִים נֶאֱמַר (דברים ד:ד): ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״, וְהָבֵן:
דברים לב:יב · פירוש ב
יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃
וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין ה׳ מַחְשִׁיב לוֹ עָוֹן זֶה. וּמַאֲמַר ״אֵין עִמּוֹ״ תִּתְפָּרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מא.) בְּפָסוּק (ירמיה ל:יז) ״דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ״, מִכְּלָל שֶׁיֵּשׁ לָהּ, כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ אָמַר ״אֵין עִמּוֹ״ מִכְּלָל שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵין ה׳ מְיַסְּרוֹ עַל זֶה.
דברים לב:כז · פירוש ב
לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃
וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת, פֵּרוּשׁ, כָּל טוֹבָתָם וְהַצְלָחָתָם. וְהָרְאָיָה שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל דָּבָר רַע מַה שֶׁהֵם אֵינָם עוֹשִׂים, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה, וְהֵם מָשְׁלוּ בָּהֶם וַיְאַבְּדוּם.
דברים לב:כח · פירוש א
כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃
כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁהַגּוֹי יִרְאֶה וְיִקַּח מוּסָר וְיֹאמַר: וּמָה אֵלּוּ עַל שֶׁהִכְעִיסוּ מְעַט רָאָה מַה עָלְתָה בְּיָדָם וְכוּ׳ וְיֵיטִיב מַעֲשָׂיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת״, פֵּרוּשׁ אֵין בְּטִבְעוֹ דָּבָר זֶה וְאָבוּד הוּא מֵעֵצוֹת כָּאֵלּוּ, ״וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה״ לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ ״לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת״, פֵּרוּשׁ חֳרִי הָאַף הַבָּא עַל יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּה יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם מַה תִּהְיֶה עַל מַעֲלָם.
דברים לב:ל · פירוש ג
אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃
אִם לֹא כִּי צוּרָם. פֵּרוּשׁ מִדַּת הַדִּין, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים לב:ד) ״הַצּוּר תָּמִים״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ ״וַה׳ הִסְגִּירָם״ פֵּרוּשׁ מִדַּת רַחֲמִים עִם מִדַּת הַדִּין, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה כָּל כָּךְ יְרִידָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְּלוּ אֶלֶף לִפְנֵי אֶחָד.
דברים לב:לד · פירוש א
הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָת֖וּם בְּאוֹצְרֹתָֽי׃
הֲלֹא הוּא כָּמוּס עִמָּדִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁבִּשְׁבִיל כַּעַס אוֹיֵב נִמְנַעְתִּי מֵעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט הַמִּתְחַיֵּב לָהֶם עַל מַעֲשֵׂיהֶם, לֹא מִפְּנֵי זֶה יִפָּטְרוּ מֵעֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ לָהֶם, הֲלֹא הוּא כָּמוּס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרוֹתַי לְיוֹם הַדִּין. וְעַל זֶה אָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו י:ג) ״וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה״, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁחָרַד שְׁמוּאֵל מִפַּחַד יוֹם הַדִּין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ד:) בְּמַעֲשֵׂה בַּעֲלַת אוֹב. וְכָפַל לוֹמַר ״כָּמוּס עִמָּדִי חָתוּם״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות לד:ז) ״נוֹשֵׂא עָוֹן״, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְגָדֵר שֶׁיֹּאמַר ״נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא״ (ישעיהו א:יד) יַחְתְּמֵהוּ בָּאוֹצָרוֹת וְיִנְקֹם הוּא מֵעוֹשֵׂי רִשְׁעָה בְּהוֹצָאַת שֶׁמֶשׁ מִנַּרְתִּיקָהּ (נדרים ח:) וְלִהַט אוֹתָם יוֹם ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״לִי נָקָם״ פֵּרוּשׁ שֶׁיִּנְקֹם הוּא בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל:
דברים לב:לה · פירוש א
לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
לִי נָקָם וְשִׁלֵּם. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ג:) שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא יוֹצִיא הַשֵּׁם חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, הָרְשָׁעִים נִדּוֹנִים בָּהּ וְלִהֲטָה אוֹתָם, וְהַצַּדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״לִי נָקָם וְשִׁלֵּם״, פֵּרוּשׁ, נָקָם לָרְשָׁעִים, וְשִׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים.
דברים לב:לו · פירוש א
כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּֽי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃
כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁגָּמַר עִנְיַן מַכְעִיסֵי אֵל עַד סוֹפָם, חָזַר לְהַבְטִיחַ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְעוֹלָם יָרִיב אִתָּם. ״כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ״ – פֵּרוּשׁ, יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט כּוֹסוֹת הַתַּרְעֵלָה אֲשֶׁר עֲבָרוּם, וְיִרְאֶה צָרוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל הַצַּדִּיקִים, מֵהֶם הָרְגוּ, מֵהֶם שָׂרְפוּ, מֵהֶם הִפְשִׁיטוּם, וּבִשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר נִצְטַעֲרוּ יִתְנֶחָם. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם״ – פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִילָם יִתְנֶחָם לוֹמַר דַּי צָרוֹת הַגָּלוּת. וְעוֹד, כְּשֶׁיִּרְאֶה ה׳ שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לְהַצִּיל עַצְמָן מֵהַגָּלוּת, וְכֹחַ אֵין בַּצַּדִּיקִים לְיַסֵּר בְּשֵׁבֶט מוּסָר לְמַרְגִּיזֵי אֵל, גַּם לֹא יִשָּׁאֲרוּ בְּיִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וּנְבִיאִים חוֹזִים בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְ״אֵין אֶשְׁכּוֹל״ וְגוֹ׳ (מיכה ז:א), וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי אָזְלַת יָד״, וּבָזֶה ״אֶפֶס עָצוּר״ – פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ (שמואל א׳ ט:יז) ״יַעְצֹר בְּעַמִּי״ – פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין כֹּחַ לַמַּדְרִיכִים בְּדַרְכֵי ה׳ לְהַדְרִיכָם, ״וְעָזוּב״ – פֵּרוּשׁ, וּמִצַּד זֶה נִשְׁאָר הָעָם עָזוּב.
דברים לב:מ · פירוש א
כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃
כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנִּשְׁבַּע בִּנְשִׂיאוּת יָדָיו לְשַׁנֵּן חַרְבּוֹ לִנְקֹם מִצָּרָיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ ״וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט״ פֵּרוּשׁ יִתְקֹף בְּמִדַּת הַדִּין.
דברים לב:מ · פירוש ב
כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃
אוֹ יִרְצֶה, שֶׁתַּסְכִּים גַּם מִדַּת הָרַחֲמִים וְתִתְחַזֵּק בַּמִּשְׁפָּט לְהָשִׁיב נָקָם לְצָרֵי ה׳ שֶׁהֵם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵינָם שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ אֶלָּא עַל דְּבֵקוּתֵנוּ בַּה׳, וְאוֹמֵר ״וְלִמְשַׂנְאַי״ – הֵם כַּת הַמַּעֲבֶרֶת יִשְׂרָאֵל עַל דָּת.
דברים לב:מג · פירוש ב
הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃ {פ}
כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם. וְאָמְרוֹ ״כִּי דַם וְגוֹ׳ וְנָקָם״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא דָּם לְבַד, אֶלָּא גַּם צָרָיו אֲשֶׁר חָרְשׁוּ אָוֶן לוֹ יָשִׁיב ה׳ לָהֶם נָקָם שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים ז:יז) ״יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ״.
דברים לב:נ · פירוש ב
וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בָא לָתֵת שְׁלֹשָׁה טְעָמִים לְמִיתַת אִישׁ הָאֱלֹהִים. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וּמֻת״, וְהַטַּעַם ״בָּהָר״ – פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד.) לָמָּה נִקְבַּר מֹשֶׁה בְּהַר נְבוֹ, בִּשְׁבִיל עֲוֹן פְּעוֹר, כִּי בְּכָל זְמַן שֶׁיִּזְקֹף רֹאשׁוֹ פְּעוֹר יִמְצָא כְּנֶגְדּוֹ מֹשֶׁה וְנִכְנָע, וּכְאָמְרוֹ (דברים לד,ו) ״וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר״. טַעַם שֵׁנִי – ״אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה״, פֵּרוּשׁ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג הָאֹשֶׁר שֶׁהִשִּׂיג בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשִׂים טוֹבִים הַנּוֹרָאִים, מַה שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַשִּׂיג בְּעוֹדוֹ מְשֻׁתָּף עִם הַגּוּף שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַמַּעֲלָה הַהִיא, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה״ – פֵּרוּשׁ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. שְׁלִישִׁי – ״וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט), בַּפָּסוּק (דברים לג,כא) ״וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם״ וְגוֹ׳, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת מֹשֶׁה יִזְכּוּ דּוֹר הַמִּדְבָּר, וְהֵם מִתְיַחֲסִים אֵלָיו כְּאָמְרוֹ (שמות לב,ז) ״רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵאָסֵף אֶל״ – פֵּרוּשׁ לְסִבַּת עַמֶּיךָ לַהֲבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא. וַהֲגַם שֶׁבְּאַהֲרֹן מָצִינוּ שֶׁאָמַר כֵּן גַּם כֵּן (דברים לה,כט) ״וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו״, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִדְרֹשׁ דּוֹרְשִׁין.
דברים לג:א · פירוש יא
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
אִישׁ הָאֱלֹהִים. יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יז.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִם יָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב בְּדִין עִם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּפָנָיו, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ כִּי מַה שֶׁמּוֹעִילִים הַצַּדִּיקִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְהִתְעַצְּמוּתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא לִזְכּוֹת מִכֹּחַ הָרַחֲמִים אֲבָל בְּדִין לֹא, וּכְמַאֲמַר דָּוִד (תהלים קמג:ב): ״וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חָי״, פֵּרוּשׁ כָּל צַדִּיק שֶׁיִּקָּרֵא חַי. וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי צַדִּיק זֶה נִתְעַצֵּם וּפָעַל הַטּוֹב אֲפִלּוּ בְּעֵרֶךְ בְּחִינַת הַדִּין הָרָמוּז בֶּ״אֱלֹהִים״, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״, וְאִם יָבוֹא ה׳ לַעֲמֹד עִמּוֹ בְּדִין – יוּכַל, כִּי הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר.
דברים לג:ו · פירוש ג
יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר׃ {ס}
וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, לְפִי שֶׁנָּמַקּוּ הַשָּׁרָשִׁים בִּמְאוֹרַע גְּדוֹלֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂה קֹרַח כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ, לָזֶה הִתְפַּלֵּל ״וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר״, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כו.) שֶׁאָמַר חִזְקִיָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״רַבִּים אֲשֶׁר אֶת שֶׁבְנָא״ וְגוֹ׳, וְהֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מִנְיָן לָרְשָׁעִים, לָזֶה אָמַר מֹשֶׁה בְּמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ ״מְתָיו מִסְפָּר״, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְשָׁעִים, שֶׁאָז אֵין מִנְיָן לָהֶם, וְתוֹעִיל תְּפִלַּת צַדִּיק עַל הַדָּבָר בְּסוֹד ״צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים״ (שמואל ב כג:ג, עיין שבת סג.):