בראשית
בראשית א:א · פירוש מג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמֹז כִּי לֶֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ ב׳ עוֹלָמוֹת – עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא, וְהָאָדָם עַל יְדֵי הִתְעַסְּקוֹ בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים יַשִּׂיג הַטּוֹב וְהַחַיִּים, כָּאן הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי לֹא יְשֻׁלַּם לַצַּדִּיקִים שְׂכַר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יָכִין לָהֶם אוֹצַר הַטּוֹב שֶׁהִיא הָעִקָּר לְחֵלֶק הַנְּשָׁמָה, וְאַחַר כָּךְ אִם יוֹתִיר מְטִיבִין לוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי יִבְחַר ה׳ תְּחִלָּה לְהָכִין לָאָדָם גְּמוּל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַנִּצְחִי, וְהוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם עוֹלָם הַנְּשָׁמוֹת, וְאַחַר כָּךְ וְאֵת הָאָרֶץ שֶׁהוּא עוֹלָם הַשָּׁפָל אִם הֶעֱדִיף בְּטוּבוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין מְטִיבִין לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה עַד אַחַר שֶׁיִּזְכּוּ בְּנַחֲלָתָם לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים.
בראשית א:יד · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃
אָכֵן יִרְצֶה הַכָּתוּב, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבָרָא הָאוֹר, וְתִמְצָא שֶׁאָמַר בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה ה׳ פְּעָמִים ״אוֹר״, וְרָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים ה) כִּי ה׳ אוֹרוֹת נִבְרְאוּ וְהִבְדִּילָם ה׳ לְנַחֲלָתוֹ לֶעָתִיד לָבֹא לַצַּדִּיקִים, וְהֵן עַתָּה בְּיוֹם רְבִיעִי הֶאֱצִיל מֵהָאוֹרוֹת חֵלֶק הַמַּסְפִּיק לָעוֹלָם וּתְלָאוֹ בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ יְהִי מְאֹרֹת פֵּרוּשׁ יְהִי חֵלֶק אֶחָד מֵאוֹרוֹת הַנִּבְרָאִים בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְהִתְנָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ קְבוּעִים אֶלָּא שֶׁיְּסוֹבְבוּ, כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַסִּבּוּב יֻכַּר יוֹם וָלַיְלָה, וְזֶה עָשָׂה לְסִימַן הַכָּרַת הַיָּמִים הַמְקֻדָּשִׁים, כְּאָמְרוֹ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וְגוֹ׳, וּכְשֶׁנֶּאֱצַל הַמָּאוֹר נֶאֶצְלוּ ב׳ חֲלָקִים וּשְׁנֵיהֶם לְשַׁמֵּשׁ מִדַּת יוֹם נִבְרְאוּ. וְלָזֶה תִּמְצָא (חולין ס:) שֶׁטָּעֲנָה הַיָּרֵחַ, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד, פֵּרוּשׁ בִּזְמַן אֶחָד, וְכָךְ הוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאִם גְּבוּלוֹ שֶׁל יָרֵחַ הָיָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁל שֶׁמֶשׁ בַּיּוֹם, אֵין כֶּתֶר אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם אֶלָּא כָּל אֶחָד גְּבוּלוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר ״וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ״ בְּלֹא קְבִיעוּת זְמַן.
בראשית ב:טו · פירוש ג
וַיִּקַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעׇבְדָ֖הּ וּלְשׇׁמְרָֽהּ׃
וּמֵעַתָּה יֻצְדַּק לוֹמַר עַל גַּן עֵדֶן ״לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״. וְהִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁהִנִּיחַ ה׳ הָאָדָם בְּגַן עֵדֶן, הָיָה מַבִּיט וְצוֹפֶה בִּפְעֻלּוֹת צַדִּיק לְחַיִּים בְּמַעֲשָׂיו מַה שֶׁהָיָה פּוֹעֵל בְּגַן עֵדֶן, אַךְ אַחַר אֲשֶׁר נִגְרַשׁ הָאָדָם הֻשְׁלַל מִמֶּנּוּ רְאוֹת הַדָּבָר, אֲבָל הַמַּעֲשֶׂה נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ, כִּי הָרוּחָנִיּוּת לֹא יִמְנָעֶנָּה הַהַרְחָקָה וְהַפְּעֻלָּה נַעֲשֵׂית. אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ בָּעוֹלָם הַזֶּה לֶאֱכֹל מִפְּרִי דַרְכּוֹ שֶׁהוּא מְזוֹן הַנְּשָׁמָה בְּגַן עֵדֶן. שׁוּב בָּא לְיָדִי מַאֲמַר חֲזַ״ל וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לְעָבְדָהּ״ – אֵלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה, ״וּלְשָׁמְרָהּ״ – אֵלּוּ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְכַוָּנָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל דֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
בראשית ג:ד · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃
וְאִם תֹּאמַר: ״לָמָּה יִבְרָא ה׳ בְּרִיָּה רָעָה כָּזוֹ לְתַקָּלָה?״ דַּע כִּי בְּרִיָּה זוֹ, כָּל מַה שֶׁהִפְלִיא ה׳ בְּגֹדֶל בְּחִינָתָהּ, כֵּן גֹּדֶל בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַנֶּפֶשׁ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי לְפִי הִתְעַצְּמוּת הַצָּרִיךְ לָאָדָם לְנִצָּחוֹן כֵּן יִטֹּל שְׂכָרוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה:כו): ״לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא״. וְאִם הָיָה מַגְבִּיל שִׁעוּר כֹּחַ הַמֵּסִית בְּשִׁעוּר מוּעָט, אֵין מָקוֹם לָרוֹצֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה לְהַשִּׂיגָהּ, כִּי אֵין הַשָּׂגָה זוּלַת אֶמְצָעוּת נִצְחוֹן הַמֵּסִית. וְצֵא וּלְמַד מֵהָאָמוּר בְּסֵפֶר זֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קסג:) בְּמָשָׁל בֶּן מֶלֶךְ אֲשֶׁר צִוָּהוּ אָבִיו לְבַל קְרוֹב לְהַזּוֹנָה, וְאֶת הַזּוֹנָה צִוָּה לַהֲסִיתוֹ לִבְחֹן בֵּן יְכַבֵּד אָב, יְעֻיַּן שָׁם. וּמֵעַתָּה הִפְלִיא ה׳ לְהִתְחַסֵּד עִם אוֹהֲבָיו לְהָכִין לָהֶם דָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יַשִּׂיגוּ עֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת חַיִּים הַנִּצְחִיִּים, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ.
בראשית ג:כב · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי ה׳ בְּיוֹם צַוּוֹתוֹ עַל עֵץ הַדַּעַת צִוָּה ב׳ דְּבָרִים: הָא׳ הוּא בִּלְתִּי אֲכוֹל מֵעֵץ הַדַּעַת, וְהַב׳ אִם יֹאכַל יֶשְׁנוֹ בְּתַקָּנַת הַמָּוֶת, וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי בְּיוֹם וְגוֹ׳ תָּמוּת״, כִּי זֶה הוּא תִּקּוּן הַדָּבָר וַהֲוָה לֵיהּ כְּלָאו הַנִּתָּק לַעֲשֵׂה שֶׁהוּא הַתִּקּוּן. וּכְבָר כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה כִּי זוּלַת הַחֵטְא הָיָה הָאָדָם מַשִּׂיג לַעֲלוֹת לְהִתְעַדֵּן בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי בִּדְמוּת שֶׁהוּא, וְהָיָה דָּר בָּעֲלִיָּה וּבֶחָצֵר, וְצֵא וּלְמַד מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב. וְעַל יְדֵי הַחֵטְא נִפְסְלָה גְּוִיָּתוֹ מֵהַשָּׂגַת עֲלוֹת לְמָקוֹם קָדוֹשׁ, וּכְשֶׁיִּהְיֶה מוּשְׁלָל אֶפְשָׁרִיּוּת הַהַפְרָדָה מֵהַגְּוִיָּה הֲרֵי הוּא חָסֵר הַשָּׂגַת הִתְעַדְּנוּת הַנִּצְחִי וְהֶעָרֵב הַמְקֻוֶּה. וּכְפִי זֶה, הֲגַם שֶׁלֹּא צִוָּה הָאֵל לְהָאָדָם בִּלְתִּי אֲכוֹל מֵעֵץ הַחַיִּים, הָאָדָם מֵעַצְמוֹ יִפְרוֹשׁ מֵחֲשַׁשׁ יוֹם אָכְלוֹ מֵעֵץ הַדַּעַת, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין מְצִיאוּת לְתַקֵּן הַלָּאו וְנִמְצָא הָאָדָם אָבוּד. אֲבָל אַחַר שֶׁאָכַל, הֵן אֱמֶת אִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֲכִילָתוֹ הִיא אֲכִילָה שֶׁצָּרִיךְ עָלֶיהָ מִיתָה, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא הָיָה ה׳ חָשׁ שֶׁיֹּאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים, אֶלָּא שֶׁאֲכִילָתוֹ הָיְתָה בְּשׁוֹגֵג וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, וּמֵעַתָּה אֵין לוֹ לָחוּשׁ עוֹד עַל הֶעָוֹן לִשְׁמֹר עַצְמוֹ בִּלְתִּי קָרוֹב לָעֵץ. כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי עִקַּר טַעַם מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עַל עֵץ הַדַּעַת הִיא לְבִלְתִּי יֻשַּׂג בְּדַעַת אָדָם הַכָּרַת בְּחִינַת הָרַע, וְתִהְיֶה דַּעְתּוֹ מֻחְלֶטֶת בִּבְחִינַת הַטּוֹב מִבְּלִי הַרְגָּשַׁת בְּחִינַת הָרַע וַהֲוָיָתוֹ בָּעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ (קהלת ז:כט) ״עָשָׂה וְגוֹ׳ אֶת הָאָדָם יָשָׁר״, פֵּרוּשׁ בִּידִיעָה אַחַת טוֹבָה וְאֵין דִּמְיוֹן הָרַע מְצֻיָּר בְּדַעְתּוֹ. וְכַאֲשֶׁר הֻכַּר הָרַע בִּידִיעָתוֹ וְדַעְתּוֹ, וְזֶה לְךָ הָאוֹת ״וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּים וַיִּתְבּוֹשָׁשׁוּ״, אֵין מָקוֹם לְמִצְוָה זוֹ בָּעוֹלָם. וְיַחְשׁוֹב הָאָדָם שֶׁפָּקְעָה מִצְוָה זוֹ מֵעַצְמָהּ וּמֵעַתָּה לֹא יָחוּשׁ לִשְׁלוֹחַ יָדוֹ וָחָי, וְאָמַר ה׳ כִּי טוֹעֶה בְּדַעְתּוֹ וְצָרִיךְ הוּא לָמוּת אֲפִלּוּ עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגַג מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי נִפְסַל גּוּפוֹ מֵעֲלוֹת אֶל הָאֱלֹהִים יַחַד עִם הַנְּשָׁמָה.
בראשית ו:ג · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (הרב רבי יצחק עראמה ז״ל) כִּי הַצַּדִּיקִים מְהַפְּכִים הַחוֹמֶר לַעֲשׂוֹתוֹ צוּרָה, וְהָרְשָׁעִים מְהַפְּכִים הַצּוּרָה לְחוֹמֶר, וְזֶה הוּא אִבּוּדָן לְעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יָדוֹן רוּחִי, פֵּרוּשׁ: לֹא יִהְיֶה לִי רָצוֹן מֵהֶם לְעוֹלָם, פֵּרוּשׁ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וַאֲפִלּוּ עוֹלָם הַנִּצְחִי, וְהַטַּעַם הוּא בְּשַׁגַּם, פֵּרוּשׁ: בִּשְׁבִיל שֶׁגַּם הוּא רוּחָנִיּוּת שֶׁבּוֹ הֲפָכוֹ וַעֲשָׂאוֹ בָּשָׂר, וְזֶה הוּא אִבּוּד הַנֶּפֶשׁ, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח.) דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
בראשית ו:ג · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁה׳ קָבַע הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ הַכֹּל לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, עַתָּה אָמַר ה׳ כִּי לֹא יָדוּן דִּין הָרְשָׁעִים לָעוֹלָם הַבָּא, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁגַּם הוּא בָּשָׂר שֶׁהוּא חֹמֶר, וְהַחֹמֶר יִתְיַסֵּר בָּעוֹלָם הֶעָכוּר וְהַגַּס הוּא עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל. וְתָלָה לָהֶם ק״ך שָׁנָה אוּלַי יַחְזְרוּ, גַּם שֶׁבְּמֶשֶׁךְ זֶה יַשְׁלִימוּ שְׁנוֹתֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹר הַהוּא כִּמְתוּשֶׁלַח וְכַדּוֹמֶה. וְתִמְצָא שֶׁדָּרְשׁוּ זַ״ל (זהר חלק א׳ כו:) בְּפָסוּק (בראשית ז:כב) ״כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ וְגוֹ׳ מִכָּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ״, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה, כֻּלָּם מֵתוּ קֹדֶם בִּיאַת הַמַּבּוּל, עַד כָּאן.
בראשית ז:א · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־אַתָּ֥ה וְכׇל־בֵּיתְךָ֖ אֶל־הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּשַּׁ״ס (סנהדרין קי:) קְטַנֵּי יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, אֲבָל קְטַנֵּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּבְדוֹר הַמַּבּוּל כֻּלָּם דִּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְעֹנֶשׁ יֵשׁ לָדוּן בָּהֶם מִשְׁפָּט כְּמִשְׁפַּט רָשָׁע, כִּי מַעֲשֵׂה אָבוֹת יַעֲשׂוּ בָּנִים, זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים. וְנֹחַ דָּן בּוֹ מִשְׁפַּט קְטַנֵּי יִשְׂרָאֵל, וְיִנָּצְלוּ בִּזְכוּת אֲבִיהֶם, גַּם בְּבוֹא חֲרוֹן אַף לָעוֹלָם יָגֵן ה׳ בַּעֲדָם.
בראשית טו:טו · פירוש ב
וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ, כִּי הַצַּדִּיקִים וּבִפְרָט הָאָבוֹת יַקְפִּידוּ עַל נִכּוּי שָׂכָר לָעוֹלָם הַנִּצְחִי. וְצֵא וּלְמַד (בראשית רבה מד,ד) שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁהָיָה מֵיצֵר בַּהֲרִיגַת הַמְּלָכִים שֶׁמָּא נִתְנַכָּה לוֹ מִשָּׂכָר הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (בראשית טו:א) ״אַל תִּירָא אַבְרָם וְגוֹ׳ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה״. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּשֶׁהִבְטִיחוֹ שֶׁיֵּצְאוּ מֵהַשִּׁעְבּוּד בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, יֵשׁ מָקוֹם לְאַבְרָהָם לָחוּשׁ וְלוֹמַר כִּי צָרִיךְ לְנַכּוֹת מִשְּׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְבָנָיו וּלְהוֹצִיאָם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. לָזֶה הִבְטִיחוֹ סָמוּךְ לַאֲמִירַת ״יֵצְאוּ״ וְגוֹ׳ וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יִתְנַכֶּה מִשָּׁלוֹם אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתָּ בְּמָעוֹז, וְחֶסֶד הַבִּטָּחוֹן מַתַּת אֱלֹהִים הוּא. וְזֶה כְּנֶגֶד הַבְטָחוֹת הִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ, וּכְנֶגֶד פְּרָטֵי עוֹלָם הַזֶּה אָמַר תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. כָּאן כָּלַל שֶׁלֹּא יַבִּיט מֵהַשִּׁעְבּוּד לְבָנָיו, גַּם שֶׁיַּעֲשֶׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה בְּבָנִים צַדִּיקִים, כִּי הוּא הַמְקֻוֶּה לַצַּדִּיקִים וּשְׁאָר פְּרָטֵי הַטּוֹב וְהַשַּׁלְוָה. וּבָזֶה סָלְקָה קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, כִּי לֹא בָּאָה הַהַבְטָחָה עַל הַגֵּרוּת וְכוּ׳, וְדִבְרֵי רַמְבַּ״ן דְּחוּקִים.
בראשית כג:ב · פירוש א
וַתָּ֣מׇת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃
וַתָּמָת שָׂרָה. רָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ בְּקִרְיַת אַרְבַּע לוֹמַר כִּי חַס וְשָׁלוֹם לֹא יִתְיַחֵס הַמִּיתָה לַצַּדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁקִּרְיַת אַרְבַּע פֵּרוּשׁ עִיר שֶׁהָיְתָה בְּנוּיָה מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִפְרְדָה הִיא וְנָסְעָה מֵהֶם. וְאָמְרוֹ הִיא חֶבְרוֹן פֵּרוּשׁ שֶׁהֲגַם שֶׁמֵּתָה הִיא מַשְׁפַּעַת בָּהֶם בְּחִינַת הַחִבּוּר, כִּי הַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁיָּמוּתוּ הַגּוּף אֵינוֹ מְשֻׁלָּל מֵהַחַיִּים, כִּי צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, וְצֵא וּלְמַד (שבת קנב:) מִמַּעֲשֵׂה דְּרַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה. וְהַטַּעַם הוּא כִּי בִּהְיוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה מְהַפְּכִים בְּחִינַת הַחֹמֶר שֶׁבַּיְסוֹדוֹת לִבְחִינַת הָרוּחָנִיּוּת הַקָּדוֹשׁ שֶׁבַּנֶּפֶשׁ בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וְהַפְלָגַת הַתּוֹרָה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּלְהַשְׂכִּילְךָ בַּדָּבָר צֵא וּלְמַד מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם פֶּרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה דִּין ה׳, שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַיְסוֹד לִיסוֹד חֲבֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו וְיֵהָפֵךְ הֶעָפָר לְמַיִם. וּכְמוֹ כֵן יִמָּצֵא שֶׁבְּאֶמְצָעוּת דְּבֵקוּת הָאָדָם בְּקוֹנוֹ יִתְהַפְּכוּ הַיְסוֹדוֹת כֻּלָּם לִיסוֹד הָאֵשׁ, וִיסוֹד הָאֵשׁ לִיסוֹד אֵשׁ הַנְּשָׁמָה, וְהָבֵן.
בראשית כז:כח · פירוש ב
וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁבֵּרְכוֹ בְּרָכוֹת רוּחָנִיּוֹת וְגַשְׁמִיּוֹת. כְּנֶגֶד הָרוּחָנִיּוֹת אָמַר בְּהֶעְלֵם ״וַיְבָרְכֵהוּ״, וּכְנֶגֶד הַגַּשְׁמִיּוֹת אָמַר וְיִתֶּן לְךָ וְגוֹ׳ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד עוֹלָם הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בָּחַר אַבְרָהָם לְבָנָיו, שֶׁהוּא עִקַּר תַּכְלִית זֶרַע יִשְׂרָאֵל, עוֹד יִתֵּן לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכוּ׳:
בראשית כז:לט · פירוש ב
וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃
הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי. פֵּרוּשׁ, אֵין לוֹ אֶלָּא מַה שֶׁלְּפָנָיו, לֹא כְּיַעֲקֹב שֶׁאָמַר ״וְיִתֶּן לְךָ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד עוֹלָם הַנִּצְחִי, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
בראשית כט:לב · פירוש ג
וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהֹוָה֙ בְּעׇנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃
עוֹד נִתְכַּוְּנָה בְּאָמְרָהּ יִלָּוֶה אִישִׁי, כִּי גַּם בִּזְמַן יְצִיאָתָהּ מֵעוֹלָם הַזֶּה לֹא תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ, לִהְיוֹתָהּ בַּת זוּגוֹ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר משפטים קב.) כִּי הַזּוּגוֹת יִתְלַוּוּ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בִּתְמִידוּת. וְאָמְרָה הַטַּעַם כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָּנִים, וּבִשְׁלֹשָׁה הֲוֵי חֲזָקָה כִּי בַּת זוּגוֹ אֲנִי.
בראשית לו:כז · פירוש א
אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃
אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר וְגוֹ׳. יִרְמֹז הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני משלי ב׳): אָמְרָה תּוֹרָה מִפְּנֵי מָה בָּנַי עֲנִיִּים? אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא״ (משלי ח:כא), פֵּרוּשׁ כִּי בְּאֶמְצָעוּת יִסּוּרֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה יִרְבֶּה אוֹצָרָם בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא אָמְרוֹ אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר, פֵּרוּשׁ אוֹתָם שֶׁחֲפֵצִים לֶאֱצֹר אוֹצָר בַּטּוֹב בַּנִּצְחִי צְרִיכִין בָּעוֹלָם הַזֶּה לִסְבּוֹל יִסּוּרִין. בִּלְהָן וְגוֹ׳, וּמוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַיִּסּוּרִין הֵם עוֹשִׂים אוֹצָרוֹת מְלֵאִים כָּל טוּב לְמַעְלָה בְּאֶמְצָעוּתָם. וּכְיִסּוּרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (בבא מציעא פד:) שֶׁהָיָה קוֹרֵא אוֹתָם ״בּוֹאוּ אַחַי״ וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים הָעֶלְיוֹנִים וְלֶאֱצֹר אוֹצְרוֹת הַטּוֹב יִמְאַס בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבְתַעֲנוּגָיו וִיקַבֵּל עָלָיו בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן, תַּרְגּוּם צָרָה ״עָקָא״, לְטוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים וּלְמַלְּאוֹת אוֹצְרוֹתָיו.
בראשית מב:ב · פירוש א
וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃
וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. טַעַם הַכֶּפֶל, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אִם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן יִתְחַיְּבוּ בְּנַפְשָׁם בַּדִּין הָעֶלְיוֹן, וְנִמְצָאִים מֵתִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִדּוֹנִים לָעוֹלָם הַבָּא, וּבְהִשְׁתַּדְּלוּתָם בַּדָּבָר יִחְיוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יָמוּתוּ לָעוֹלָם הַבָּא:
בראשית מב:לז · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתוֹ֙ עַל־יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ תָּמִית. תַּעֲנִישׁ, וּמָצִינוּ עֹנֶשׁ כָּזֶה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה ז:א) בְּפָסוּק ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף״ וְגוֹ׳ (דברים ט:כ). וְטַעַם שֶׁלֹּא רָצָה רְאוּבֵן לְחַיֵּב עַצְמוֹ אֶלָּא בִּשְׁנַיִם, לְצַד כִּי הוּא עֹנֶשׁ עֶלְיוֹן שֶׁיִּהְיֶה חָסֵר מִצְוַת פְּרִיָּה וְרִבְיָּה, לָזֶה לֹא שִׁעְבֵּד אֶלָּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַזִּיקוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם יְהוּדָה כְּשֶׁרָאָה שֶׁלֹּא נִתְרַצָּה אָבִיו לְדִבְרֵי רְאוּבֵן וְאָמַר (בראשית מג:ט) ״וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים״, סִכֵּן עַצְמוֹ גַּם בְּעוֹלָם עֶלְיוֹן.
בראשית מג:ח · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃
אוֹ יִרְצֶה, שֶׁאִם לֹא יֵלְכוּ, עֲתִידִים לָמוּת בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי יֹאמַר ה׳ לָהֶם: לָמָּה לֹא טָרְחוּ לְחַיֵּי נַפְשָׁם?
בראשית מג:ט · פירוש א
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ וְגוֹ׳ וְחָטָאתִי וְגוֹ׳ כָּל הַיָּמִים. טַעַם אָמְרוֹ ״כָּל הַיָּמִים״, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צא:י) אָמְרוּ: עוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ יָמִים.
בראשית מט:יד · פירוש ב
יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃
וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב. פֵּרוּשׁ מְנוּחָה הָעֶלְיוֹנָה, ״כִּי טוֹב״, פֵּרוּשׁ, בְּהַבִּיט וּבְהִתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּכָל הֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה הַנִּרְגָּשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר תַּאֲוַת הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה, אֵין הָעֲרֵבוּת שֶׁל אוֹתוֹ דָּבָר צוֹדֵק מִצַּד עַצְמוֹ אֶלָּא מִצַּד הַגּוּף אֲשֶׁר הוּא כְּלִי רֵיקָם שֶׁעוֹמֵד לְמַלְּאוֹת, שֶׁכֵּן הִטְבִּיעַ בּוֹ הַיּוֹצֵר שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְעַכֵּב רֵיקָם כְּלָל. וְלָזֶה כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאָדָם שָׂבֵעַ, לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא יִקַּח עֲרֵבוּת לַמַּאֲכָל הַהוּא אֲשֶׁר נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשׁוֹ אֵלָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ קוֹדֶם שֶׁמִּלֵּא כְּרֵסוֹ, אֶלָּא שֶׁמּוֹאֵס בּוֹ כְּמוֹאֵס בָּרַע. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כג:ח): ״פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה״ – פֵּרוּשׁ, הַפַּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה אִם אָכַלְתָּ אוֹתוֹ, אַחַר כָּךְ תְּקִיאֶנּוּ, כִּי תִמְאַס מֵהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ פִּיךָ. גַּם בְּדָבָר אֲשֶׁר יַחְשֹׁק בּוֹ הָאָדָם לְמַרְאִית הָעַיִן וְיִתְאָו לִבְרִיָּה נְעִימָה, כַּאֲשֶׁר יַחְקֹר בְּטִיב הַחֲקִירָה יִרְאֶה שֶׁאוֹתוֹ יוֹפִי וּנְעִימוּת אֵינוֹ אֶלָּא מַרְאֶה הִיּוּלִי, כִּי בְּהִתְבּוֹנֵן הָאָדָם בַּבָּשָׂר וּבָעוֹר אֲשֶׁר מֵהֶם בָּנוּי כָּל יוֹפִי וְתֹאַר בָּאָדָם, יִרְאֶה וְיַשְׂכִּיל בְּהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם כִּי אֵין בָּהֶם נְעִימוּת, וְיִתְמָאֵס בִּבְשַׂר אָדָם מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, וְאֵין הַכֹּל אֶלָּא דִּמְיוֹן. אֲבָל הַטּוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנְּעִימוּת הַצּוֹדֵק הוּא שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְלָזֶה אָמַר וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב – פֵּרוּשׁ, הָעוֹלָם שֶׁנִּקְרָא מְנוּחָה שֶׁהִיא טוֹבָה, לִשְׁלֹל הַטּוֹב הַנִּדְמֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּנִּזְכָּר, וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה כְּפִי הָאֱמֶת.
שמות
שמות כ:ג · פירוש ט
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פָּנַי – עַל סִבַּת פָּנַי, לְבַל תִּהְיוּ נִמְנָעִים מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים, כִּי אֵין לְךָ עוֹנֶג בָּעוֹלָם כִּרְאוֹת פְּנֵי ה׳ בְּעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, כִּי הוּא זֶה תַּכְלִית הַמְקֻוֶּה, וְהִזְהִירָם ה׳ לְבַל יְסַבְּבוּ מְנִיעַת עַצְמָם מֵהַשָּׂגָה זוֹ.
שמות כא:ד · פירוש י
אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד וְגוֹ׳. כָּאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב עֲבוֹדַת הָעֶבֶד יִשְׂרָאֵל הַמִּתְלַהֵב לַעֲבוֹדַת קוֹנוֹ, וְאַף אַחַר שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו מִתְאַוֶּה תַּאֲוָה לַעֲבֹד הָאָדוֹן, וְזֶהוּ אָמְרוֹ אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, שֶׁהֵם הַנְּשָׁמָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לַחָפְשִׁי כַּמֵּתִים, וְזֶה יוֹרֶה עַל הַחֵשֶׁק וְהַתַּאֲוָה בְּהָאָדוֹן. לְאִישׁ כָּזֶה מַבְטִיחַ הָאָדוֹן כִּי לוֹ יִקָּרֵא עֶבֶד ה׳ וִימַלֵּא תַּאֲוָתוֹ, תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ, אַךְ לֹא עַתָּה, כִּי עַתָּה אֵין לוֹ עוֹד בָּעוֹלָם אֶלָּא וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם – לָעוֹלָם הַבָּא יִבְחַר בּוֹ ה׳ מֵהַמַּלְאָכִים לִהְיוֹת לוֹ לְעֶבֶד נֶאֱמָן. וּמָצִינוּ שֶׁכֵּן הָיָה לְמֹשֶׁה שֶׁקְּרָאוֹ ה׳ (דברים לד:ה) עֶבֶד ה׳, שֶׁנִּתְאַוָּה לִחְיוֹת לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד ה׳ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו (סוטה יד,א). וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְרָצַע וְגוֹ׳ בַּמַּרְצֵעַ, תִּמְצָא בְּחֶשְׁבּוֹן מַרְצֵעַ אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת הַכִּסּוּף, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק א קכג:). וְאָמְרוֹ וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם, פֵּרוּשׁ, יַחְשֹׁב עָלָיו כְּאִלּוּ חַי כָּל יְמֵי עוֹלָם וְעָבַד בָּהּ עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, מַחְשָׁבָה טוֹבָה וְכוּ׳. עוֹד רָמַז לְעוֹלָם סוֹד יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַעַת קָדוֹשׁ.
שמות כא:יא · פירוש ח
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}
וּכְנֶגֶד בִּיאַת הַגְּאוּלָּה לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וְהַכְשָׁרָתָם אָמַר וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בבא בתרא י.) כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נִקְרָאוּ בָּנִים. הַכַּוָּנָה – אִם יִעוּדִים אֲשֶׁר יִיעָדֶנָּה ה׳ בְּעֵת הַגְּאוּלָּה תִּהְיֶה לְצַד הֱיוֹתָם בְּמַדְרֵגַת בָּנִים, אָז כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת. דָּבָר זֶה יַגִּיד הַפְלָגַת שַׁעֲשׁוּעַ יִשְׂרָאֵל בְּבוֹא הַגּוֹאֵל, פֵּרוּשׁ בָּנוֹת הֵם נְשָׁמוֹת הַמִּשְׁתַּעַשְׁעִים בְּגַן עֵדֶן הַנִּקְרָאִים בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּמִשְׁפָּט שֶׁקָּצַב לָהֶם צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי לְהִגָּלוֹת לָהֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הוּא מִחְיָתָם וְשַׁעֲשׁוּעָם וְתַכְלִית מַאֲוַיָּם. אָמַר ה׳ כִּי כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לָהֶם בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל בְּעוֹדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְגַלֶּה ה׳ אוֹר שְׁכִינָתוֹ עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְיֹאמְרוּ כֻּלָּם ״זֶה אֵלִי״ וְגוֹ׳ בִּתְמִידוּת כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת.
שמות לא:יג · פירוש יא
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ וְאַתָּה וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת י,א) בְּפָסוּק ״לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳״ וְגוֹ׳, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: ״מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי״ וְכוּ׳, מִכָּאן שֶׁהַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, וְהַטַּעַם כְּדֵי לְהַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה וַחֲנִינוּת. וְהִקְשׁוּ מִקֵּרוּן פְּנֵי מֹשֶׁה, וְאָמְרוּ כִּי שֶׁל מֹשֶׁה עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ וְאַתָּה דַּבֵּר, פֵּרוּשׁ, לֹא תִּקַּח שִׁעוּר מֵעַצְמְךָ כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה לְךָ מַתְּנַת קַרְנוֹת הוֹד וְלֹא הוֹדַעְתִּיךָ, תֹּאמַר כֵּן הַדְּבָרִים בְּמַתְּנַת שַׁבָּת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא תְּגַלֶּה – לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְלֹא תִּקַּח הַמִּשְׁפָּט מִמְּךָ. וְהַטַּעַם הוּא שֶׁאַתָּה עָתִיד לָדַעַת אֲבָל יִשְׂרָאֵל לֹא עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם. וְאָמְרוֹ אוֹת הִיא, פֵּרוּשׁ, וְאַל תֹּאמַר וַהֲלֹא גַּם שַׁבָּת עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי וְיֵדְעוּ מֵעַצְמָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בּוֹ מְנוּחָה וְעֹנֶג, גַּם הִתְכּוֹנְנוּת לַגּוּף לְבַל יֶחֱלֶה מִיגִיעוֹת הַטִּרְדָה וְכַמָּה פְּרָטֵי הַטּוֹבוֹת. לָזֶה אָמַר כִּי אוֹת הִיא, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמְּנוּחָה וְהָעֹנֶג הַנִּרְגָּשׁ לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֵינוֹ אֶלָּא אוֹת הִיא בֵּינִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, סִימָן לַטּוֹבָה הַגְּנוּזָה, וְהִיא בְּחִינַת עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, וְהוּא מֻשְׁלָל הַהַשָּׂגָה זוּלַת עַל יְדֵי מִצְוַת שַׁבָּת, וְהִיא נְשָׁמָה יְתֵרָה הַבָּאָה מִמֶּנּוּ, וְהָבֵן כִּי הוּא סוֹד עַתִּיק. וְאִם כֵּן לֹא עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי, לָזֶה דַּבֵּר וְגוֹ׳ לָדַעַת וְגוֹ׳, כִּי צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ מַעֲלַת הַמַּתָּנָה לְאַחְזוּקֵי עָלֶיהָ טוֹבָה וּלְבָרֵךְ לַנּוֹתֵן בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר מְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְהַשִּׂיג הָאֹשֶׁר הַמֻּפְלָג וְהַמֻּפְלָא.
שמות לא:טז · פירוש יג
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה לא.) שֶׁעוֹלָם הַבָּא נִקְרָא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, וְאָמְרוּ עוֹד (שמות רבה כה,יב) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, לָזֶה אָמַר וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת וְהַטַּעַם לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶת הַשַּׁבָּת פֵּרוּשׁ, הָעוֹלָם הַמִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם שַׁבָּת שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ לְדֹרֹתָם לִשְׁלוֹל עוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵין הָאָדָם קַיָּם בָּהּ לְדוֹרוֹת, בְּרִית עוֹלָם פֵּרוּשׁ בְּרִית כְּרוּתָה לְשׁוֹמֵר שַׁבָּת שֶׁיִּנְחַל עוֹלָם עֶלְיוֹן:
שמות לא:טז · פירוש טו
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
וְעִנְיַן נְשָׁמָה זוֹ הַיְּתֵרָה רָמְזוּ מְקוֹמָהּ רַבּוֹתֵינוּ בְּאָמְרָם ״מַתָּנָה טוֹבָה בְּבֵית גְּנָזַי״, וְיָדוּעַ הוּא מָקוֹם הַנִּקְרָא גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת עוֹלָם עֶלְיוֹן, וּנְשָׁמָה זוֹ מַחְצָבָהּ שָׁם הוּא. וְלָזֶה תִּקָּרֵא שַׁבָּת, כְּאָמְרָם ״וְשַׁבָּת שְׁמָהּ״ כְּשֵׁם הָעוֹלָם שֶׁמִּמֶּנּוּ הִיא, שֶׁנִּקְרָא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת (ראש השנה לא.). וְעוֹלָם זֶה אֵין בּוֹ עִצָּבוֹן וְעָלָיו לֹא בָּא כְּדִבְרֵיהֶם בּוֹ אֶלָּא עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָזֶה צִוָּה ה׳ לְהַרְחִיק בְּיוֹם שַׁבָּת כָּל אוֹתָם בְּחִינוֹת הַחוֹל, הַמְּלָאכָה וְהָעִנּוּי, כִּי בְּאַחַת מֵהֵנָּה תִּגְעַל הַנְּשָׁמָה מִשֶּׁבֶת בְּקֶרֶב אִישׁ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁעִקַּר אִסּוּר אַזְהָרַת מְלָאכוֹת שַׁבָּת בֵּאֵר ה׳ שֶׁהֵם בַּמַּחְשָׁבָה, כְּאָמְרָם (ביצה יג.) ״מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה״, וַאֲפִלּוּ דִּבּוּר שֶׁל חוֹל אָסוּר (שבת קיג:), דִּכְתִיב (ישעיה נח,יג) ״מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר״. וְהַכֹּל לְצַד תּוֹסֶפֶת נְשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה לַעֲשׂוֹת לְפָנֶיהָ כְּסֵדֶר עוֹלָם שֶׁבָּאָה מִמֶּנּוּ. וְהוּא מַה שֶׁצִּוָּה ה׳ בְּאָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ נְשָׁמָה הַנִּקְרֵאת שַׁבָּת, וְתַכְלִית שְׁמִירָה זוֹ הִיא הַשָּׂגַת עוֹלָם שֶׁשְּׁמוֹ שַׁבָּת. וְהוּא אָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת. וְתֵדַע כִּי מִן הַנִּמְנָע הַחֶלְטִי שֶׁיַּשִּׂיג אָדָם עֲלוֹת לְעוֹלָם עֶלְיוֹן זוּלַת בְּאֶמְצָעוּת הַשָּׂגַת עָנָף מִמֶּנּוּ בִּהְיוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלָזֶה אִם לֹא יַשִּׂיגוּ יִשְׂרָאֵל בְּחִינַת נְשָׁמָה זוֹ אֵין בָּהֶם יְכֹלֶת לַעֲמֹד בְּגֶדֶר עֶלְיוֹן. וְהוּא אָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ תַּעֲשׂוּ לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁתּוּכְלוּ הַשֵּׂג עֲמוֹד שָׁם וּלְהִתְעַנֵּג נַפְשָׁם בְּגִנְזֵי עֶלְיוֹן. וְאָמְרוֹ לְדֹרֹתָם, כִּי שָׁם יִתְקַבְּצוּ כָּל דּוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא.
שמות לב:לב · פירוש ו
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
וְהִנֵּה כָּל הִתְוַכְּחוּת מֹשֶׁה עִם ה׳ אֵינָהּ אֶלָּא לִמְחֹל מִיָּד וְיִהְיוּ נִכְתָּבִים בְּסֵפֶר צַדִּיקִים, אֲבָל לֹא לְעִנְיַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תִּקְוָה אַחַר תּוֹכָחוֹת עַל עָוֹן כִּי זֶה פְּשִׁיטָא שֶׁיִּתְכַּפֵּר, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ, פֵּרוּשׁ כִּי שְׁלֹשָׁה סְפָרִים כְּתוּבִים לְמַעְלָה: אֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים וְכוּ׳, וְאֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים, וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִים, וְהֵם הַנִּפְתָּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. סֵפֶר שֶׁהוּא שֶׁל צַדִּיקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹתְבוֹ וּמַנִּיחוֹ לְפָנָיו, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר מִסִּפְרְךָ, פֵּרוּשׁ אוֹתוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ אַתָּה, לֹא אוֹתָם שֶׁנִּכְתָּבִים עַל יְדֵי הַזּוּלַת, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ כִּי מִכִּנּוּי מִסִּפְרְךָ אֵינוֹ מוּבָן שֶׁחוֹזֵר עַל סֵפֶר הַצַּדִּיקִים כִּי הַכֹּל הוּא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אֲדוֹן הַכֹּל.
שמות לג:כ · פירוש ג
וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם – אֲפִילוּ אַחַר מִיתָה וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת, וְעוֹד וָחָי – פֵּרוּשׁ בְּחַיִּים חַיּוּתְךָ. כָּאן רָמַז שֶׁאַחַר מִיתָה יַשִּׂיג מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג אָדָם בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁלַל אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתוֹ חַי, וַהֲגַם שֶׁהַצַּדִּיקִים מִסְתַּכְּלִים בְּאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ אַחַר מוֹתָם, לֹא יַשִּׂיגוּ מַה שֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי ה׳. אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה!
ויקרא
ויקרא טז:כט · פירוש ב
וְהָיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִ֠י בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
לְחֻקַּת עוֹלָם. טַעַם אָמְרוֹ עוֹלָם, לְצַד שֶׁתָּבֹא הַסְּבָרָא שֶׁלֹּא בָּא הָעִנּוּי אֶלָּא לְכַפֵּר עָוֹן, וּמֵעַתָּה כָּל שֶׁאֵין רִשּׁוּמוֹ שֶׁל עָוֹן בַּמְּצִיאוּת בְּיִשְׂרָאֵל אֵין חִיּוּב בָּעִנּוּי, לָזֶה אָמַר חֻקַּת עוֹלָם. וּפְנִימִיּוּת הַדָּבָר הוּא חֻקָּה שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, וְהוּא סוֹד נִכְמָס.
ויקרא יח:ד · פירוש ו
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא יְקַוֶּה הָאָדָם לִשְׂכַר מִצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם: ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּלְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם״ (עירובין כב.), שֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה לֹא יִבְחַר לֶאֱכוֹל עוֹלָמוֹ בְּחַיָּיו, אֶלָּא יֵלֵךְ לְפָנָיו צִדְקוֹ לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה׳.
ויקרא יח:ד · פירוש ז
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר״ (משלי ו:כג), כִּי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן רָחוֹק בְּמַהֲלָךְ, וּבַעֲלוֹת נֶפֶשׁ אָדָם מֵעוֹלָם זֶה לְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אִם הוּא רָשָׁע – דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה. וּבְלֶכֶת אָדָם כָּשֵׁר, מִצְווֹת וְתוֹרָה שֶׁבְּיָדוֹ מְאִירִים לוֹ, כְּאָמְרוֹ ״נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶיךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי״ (תהלים קיט:קה), שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא לֶהֱיוֹת כִּי יֵשׁ בַּנֵּר מַה שֶׁאֵין בָּאוֹר, וְיֵשׁ בָּאוֹר מַה שֶׁאֵין בַּנֵּר, כִּי הַנֵּר יֵשׁ בָּהּ בְּחִינָה גְּדוֹלָה מֵהָאוֹר כְּשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב, וְלָזֶה אָמְרוּ רַזַ״ל (פסחים ב.) שֶׁבְּדִיקַת הֶחָמֵץ צְרִיכָה בַּלַּיְלָה לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁהַנֵּר יָפֶה לַבְּדִיקָה לְהַכְנִיסָהּ בְּחוֹרִין וּבִסְדָקִין, מַה שֶׁאֵין כֵּן בָּאוֹר. וְיֵשׁ בָּאוֹר בְּחִינָה גְּדוֹלָה מֵהַנֵּר שֶׁרוֹאֶה לְמֵרָחוֹק, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּנֵּר. לָזֶה אָמַר דָּוִד כִּי מִצְווֹת ה׳ יֵשׁ בְּאוֹרָם שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנִּזְכָּרוֹת: בְּחִינַת הַנֵּר בְּקָרוֹב, וְזֶה אָמַר ״נֵר לְרַגְלִי״ שֶׁהוּא בְּקָרוֹב, וּבְחִינַת הָאוֹר לְמֵרָחוֹק, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאוֹר לִנְתִיבָתִי״. וְזֶה אָמַר כָּאן לָלֶכֶת בָּהֶם, פֵּרוּשׁ בְּאוֹרָם יֵלֵךְ, שֶׁאִם לֹא כֵן בַּחֲשֵׁכָה יֵלֵךְ וְלֹא יֵדַע בַּמֶּה יִכָּשֵׁל רַחֲמָנָא לִצְלַן.
ויקרא יח:ה · פירוש ג
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {ס}
וְאָמַר וָחַי בָּהֶם, פֵּרוּשׁ כִּי אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יֶשְׁנוֹ גַּם בְּטוּב עוֹלָם הַזֶּה יֶתֶר עַל הַגְּמוּל הַקָּבוּעַ לוֹ בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ ״וָחַי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְהָעִירְךָ שֶׁזֶּה נוֹסָף עַל שָׂכָר אַחֵר שֶׁהוּא שָׂכָר הַנֶּעְלָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן גֶּדֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כְּאָמְרוֹ ״לָלֶכֶת בָּהֶם״ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. אֲבָל גֶּדֶר זֶה ״וָחַי בָּהֶם״, פֵּרוּשׁ, לֹא לֶעָתִיד לְבַד, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְיִחְיֶה״, אֶלָּא מֵעֵת טָעֳמוֹ טַעַם הַמִּצְווֹת בְּעֵרֶךְ זֶה ״וָחַי בָּהֶם״. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן מַה שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת (דברים יא:יד) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ שֶׁאָמַר ״וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁשָּׁם נֶאֱמַר ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳״ וְגוֹ׳, לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי מִצְוָה זוֹ יֵשׁ לָהּ שָׂכָר גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְרָאוּי הוּא לֵיהָנוֹת בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) שְׂכַר מִצְווֹת בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא, זֶה יֶשְׁנוֹ בַּהֲטָבָה זוֹ, וְרָמַז עוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּמַה שֶׁאָמַר ״וְנָתַתִּי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת יִעוּד הַשָּׂכָר, לוֹמַר אֵין זֶה אֶלָּא תּוֹסֶפֶת עַל הַנֶּעְלָם הַמֻּשְׂכָּל הַנִּצְחִי.
ויקרא יט:לב · פירוש ד
מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {ס}
עוֹד יִרְמֹז וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, פֵּרוּשׁ זִקְנַת עַצְמוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סוכה נג.): אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלֹּא בִּיְּשָׁה אֶת זִקְנוּתֵנוּ. גַּם רָמַז לְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יד:) שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק הוֹלֵךְ מֵעוֹלָם הַזֶּה, אוֹמְרִים לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁצַּדִּיק זֶה יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ הָרָשָׁע לֹא דַי שֶׁאֵין אוֹמְרִים כֵּן לְפָנָיו אֶלָּא שֶׁהוּא מִצְטַעֵר. לָזֶה מְעוֹרֵר ה׳ לְהָאָדָם וְאוֹמֵר לוֹ וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, זֶה אַבְרָהָם שֶׁמִּתְהַדֵּר כְּשֶׁאוֹמְרִים לְפָנָיו ״אַשְׁרֶיךָ״ וְכוּ׳. וְהוֹסִיף לְהַפְחִידוֹ מֵעִנְיְנֵי עוֹלָם הַבָּא, וְאָמַר וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ – זוֹ יִרְאַת עֹנֶשׁ יוֹם הַדִּין, אֲנִי ה׳ – זוֹ תַּשְׁלוּם שָׂכָר טוֹב שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. אוֹ יִרְצֶה לְהָעִיר הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, יִרְאָה – ״וְיָרֵאתָ״ וְגוֹ׳, אַהֲבָה – ״אֲנִי ה׳״, כִּי שֵׁם זֶה הוּא מְקוֹר הָאַהֲבָה הַחֲשׁוּקָה בְּלֵב כָּל מַשְׂכִּיל.
ויקרא כו:ג · פירוש יד
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ מַעֲלַת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַה שֶׁאֵין בְּעֵסֶק הַמִּצְווֹת, כִּי עֵסֶק הַמִּצְווֹת יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה אָדָם פּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה, וְיִגְרֹם הַחֵטְא וְיָמִיר כְּבוֹדוֹ לְבַסּוֹף וְלֹא תִזָּכַרְנָה צִדְקָתוֹ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ, אֲבָל מִצְוַת עֵסֶק הַתּוֹרָה מַבְטִיחוֹ כִּי כָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד וְיֵלֵךְ עִמּוֹ צִדְקוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סוטה כא.) כִּי עֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוָה וְאֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תּוֹרָה לְבַטֵּל זְכוּתָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְיִזְכֶּה לָלֶכֶת בָּהּ בְּלֶכְתּוֹ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְעַיֵּן מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יח:ד) ״אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם״.
ויקרא כו:ג · פירוש טו
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג.) בְּפָסוּק ״אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ״ וְגוֹ׳ (משלי ג:טז), שֶׁהַמַּיְמִינִים בָּהּ שְׂכָרָם לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהַמַּשְׂמְאִילִים בָּהּ שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. הוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא עֵסֶק הַתּוֹרָה, תִּהְיֶה כַּוָּנַתְכֶם בְּעֵסֶק זֶה לֹא לְתַכְלִית עוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא כַּת הַמַּשְׂמְאִילִין בָּהּ, אֶלָּא ״תֵּלֵכוּ״ – תִּהְיֶה כַּוָּנַתְכֶם לַתַּשְׁלוּמִין כְּשֶׁתֵּלְכוּ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהוּא כַּת הַמַּיְמִינִים.
ויקרא כו:ג · פירוש כב
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מה:) כִּי שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת בִּבְנֵי עֲלִיָּה: הָא׳ הַמִּסְתַּכְּלִים בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, ב׳ הַמִּסְתַּכְּלִים בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, הַג׳ דְּעַיְּלֵי בְּלָא בַר. וּפֵרַשְׁתִּי עַל דֶּרֶךְ זֶה פָּסוּק (איוב ג, יט) ״קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו״, קָטֹן הוּא הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, בְּסוֹד (בראשית א, טז) הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, גָּדוֹל הוּא הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, בְּסוֹד (שם) הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדוֹנָיו זֶה שֶׁעוֹלֶה בְּלֹא רְשׁוּת, שֶׁה׳ אֲדוֹנָיו נָתַן לוֹ חָפְשִׁיּוּת לָלֶכֶת בְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה יֻשַּׂג הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הַזֶּה. לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת הִשְׁתַּדְּלוּת הַתּוֹרָה כַּמִּצְטָרֵךְ בָּזֶה אֵין אַתֶּם צְרִיכִין לְרִשָּׁיוֹן לְהוֹלִיךְ אֶתְכֶם אֶלָּא אַתֶּם מֵעַצְמְכֶם תֵּלְכוּ בְּלֹא בַר.
ויקרא כו:ג · פירוש כג
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קב.) שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיָרָבְעָם: ״חֲזוֹר בְּךָ וַאֲנִי וְאַתָּה וּבֶן יִשַׁי נְטַיֵּל בְּגַן עֵדֶן״ וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְאָמְרוּ הַמְּקוּבָּלִים כִּי טִיּוּל זֶה הִיא הַדְרָגַת שַׁעֲשׁוּעַ שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יִזְכֶּה לוֹ. וְיֹאמַר אָדָם: בַּמֶּה יִזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה לְהַדְרָגָה זוֹ? לָזֶה בָּא הַמַּאֲמָר כָּאן וְאָמַר ״אִם בְּחֻקֹּתַי״ – בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה ״תֵּלֵכוּ״, הִיא הֲלִיכָה נֶעֱלָמָה מֵעֵינֵי כָּל חַי שֶׁהוּא הַטִּיּוּל, בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה תְּטַיְּלוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַנֶּעֱלָמִים.
ויקרא כו:ג · פירוש כו
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן ה׳ לְהוֹדִיעַ הַפְלָגַת תּוֹעֶלֶת הַתּוֹרָה, כִּי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִתְאָו תָּמִיד לָלֶכֶת לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי יִרְאֶה רֹב עֵרֶךְ תּוֹעֶלֶת הַמְּסוּבָּב מִמֶּנָּה וְכִי הוּא לְמַעְלָה וְיִשְׁאַף הֲלוֹךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. וּלְדֶרֶךְ זֶה פֵּרַשְׁתִּי אָמְרוֹ (תהלים מט:טז) ״אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה״, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יִרְאֶה שְׁאוֹל וְיִתְעַדֵּן בְּעֵדֶן ה׳, בָּזֶה יִשְׁאַף לְקַחְתּוֹ סֶלָה, וּכְאִלּוּ אָמַר ״סֶלָה כִּי יִקָּחֵנִי״. וְעַיֵּן מִדְרָשׁ רַבּוֹת (ילקוט שמעוני פרשת מסעי תשפז) בְּמַאֲמַר אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה כְּשֶׁעָלָה לְהֹר הָהָר לָמוּת שָׁם, שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁאִלּוּ כֵן הָיָה יוֹדֵעַ הָיָה מְקַוֶּה שֶׁיֵּלֵךְ קֹדֶם. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב אִם בְּחֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ שֶׁתַּעַמְלוּ בַּתּוֹרָה, בְּאֶמְצָעוּת זֶה אַתֶּם מֵעַצְמְכֶם תַּחְפְּצוּ לָלֶכֶת לִטְעֹם טַעַם שֶׁאֵין עֲרֹךְ אֵלָיו.
ויקרא כו:ד · פירוש א
וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃
וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם – צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי״ בְּוָא״ו הַמּוֹסִיף וְלֹא קָדַם לָזֶה יִעוּד אַחֵר. וּלְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ ״אִם בְּחֻקֹּתַי״ שֶׁיֵּשׁ גְּזֵרָה בְּתֵבַת ״תֵּלֵכוּ״ יֻצְדַּק לוֹמַר ״וְנָתַתִּי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. גַּם יִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁיֵּשׁ לְהָעִיר עוֹד, כִּי מִפְּשַׁט הַכָּתוּב מַשְׁמַע שֶׁשְּׂכַר עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, אִם כֵּן שְׂכַר מִצְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא וְיֵצֵא אָדָם נָקִי מִשְּׂכַר עֲבוֹדָתוֹ, וּבְמַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וְנָתַתִּי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו הֵעִיר אוֹתָנוּ שֶׁקָּדְמוּ יִעוּדִים אֲחֵרִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם מַה שֶׁרָמַזְתִּי בְּפָסוּק ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״.
ויקרא כו:יא · פירוש ד
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַפָּרָשָׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בַּהֲכָנוֹת עוֹלָם הַזֶּה גַּם בִּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, וְהִתְחִיל בְּבִרְכַּת הַלֶּחֶם וְאָמַר וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, שֶׁהוּא הֲכָנַת הַמָּזוֹן וְהַפַּרְנָסָה וְהַבֶּטַח בָּאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ״. עַד כָּאן כָּלַל כָּל הֲכָנַת עוֹלָם הַזֶּה.
ויקרא כו:יא · פירוש ה
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם וְגוֹ׳, מִכָּאן מַתְחִיל גְּמוּל הַנִּסְתָּר, וְהוּא מֵעֵת הַפְּרֵידָה מֵעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁהוּא הַמַּדְוֶה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּלֵב כָּל חַי, הַכּוֹס הַמַּר הַהוּא, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם שָׁלֵם בְּכָל שְׁלֵימוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּזָכְרוֹ יוֹם הַמִּיתָה וְעָרְבָה כָּל שִׂמְחָה, וּמַה גַּם שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּל רָחוֹק שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ יוֹם קִצּוֹ. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא הַמַּבְטִיחַ טוֹבוֹת לְעַמּוֹ וְסָמַךְ לִבָּם גַּם בְּדָבָר זֶה, וְאָמַר כִּי בְּיוֹם הַנְּסִיעָה לֹא יֶחֱרַד הָאִישׁ וְלֹא יִרְגַּז כְּדֶרֶךְ הַמֵּתִים, אֶלָּא יַעֲשֶׂה ה׳ דָּבָר שֶׁתִּהְיֶה הַנְּסִיעָה כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹכֵב וְעָרְבָה לוֹ שְׁנָתוֹ.
ויקרא כו:יא · פירוש יז
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (זהר ח״ג ש״ג), כִּי שַׁעֲשׁוּעַ הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ הוּא בַּחֲצִי לַיְלָה הַשֵּׁנִי, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ בֵּין הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וּמֵסִיר פַּרְגּוֹד אֶחָד וּמְגַלֶּה לָהֶם אוֹר פְּנִימִי הֶעָרֵב. וּלְרֹב הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְעֹצֶם הַפְלָגַת הֶרְגֵּשׁ הָעֲרֵבוּת לַנְּשָׁמוֹת עַד שֶׁמִּתְעַלְּפִים וְנוֹשְׁרִים מֵהֶם אוֹרוֹת, וְהֵם נְפָשׁוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת לָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לְהָאִיר, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָדָיו בְּזֹהַר חָדָשׁ (פרשת בלק). וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם״ שֶׁהוּא עַל שַׁעֲשׁוּעַ הַגָּדוֹל וּמֻפְלָא הַנִּזְכָּר. וְאָמַר לְשׁוֹן פְּנִיָּה, לְצַד שֶׁהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, דִּכְתִיב (מלאכי ג:ו) ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״, אֶלָּא שֶׁמְּגַלֶּה מֵאוֹרוֹ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְיַסְתִּיר כְּפִי מַה שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהַשִּׂיג. לָזֶה אָמַר ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם״ – לְהָאִיר לְמוּלְכֶם אוֹר הַפְּנִימִי הַנִּסְתָּר, יִרְאוּ עֵינֵיכֶם וְיִשְׂמַח לִבְּכֶם.
ויקרא כו:יא · פירוש כא
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד רָמַז גְּנִיזַת הַנְּשָׁמוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת ה׳, וְיָדוּעַ כִּי בְּחִינָה הַמִּתְיַחֵס לָהּ בְּרִית יִתְיַחֵס גַּם כֵּן לָהּ שָׁלוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי שֶׁהוּא יְסוֹד עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת אִתְּכֶם. גַּם בָּזֶה כָּלַל זִוּוּג חַי הָעוֹלָמִים בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא כְּלָלוּת הַנְּשָׁמוֹת, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי הוּא זֶה תַּכְלִית מְנוּחַת הַנְּשָׁמוֹת.
ויקרא כו:יא · פירוש כב
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן. כָּאן רָמַז לִסְעוּדַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁיַּטְעִימֵם ה׳ מִיַּיִן הַמְשׁוּמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, גַּם מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, וְאֵין לְךָ יָשָׁן נוֹשָׁן כָּזֶה שֶׁלֹּא קְדָמוֹ דָּבָר בָּעוֹלָם קוֹדֶם לִבְרִיאַת הָאָדָם:
ויקרא כו:יא · פירוש כג
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. מִלְּבַד מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בּוֹ לְמַעְלָה, יִרְמֹז עוֹד עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) בְּפָסוּק ״וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם״ (איוב לח:טו), כִּי אוֹר שֶׁבּוֹ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית גְּנָזוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַּדִּיקִים, לְפִי שֶׁרָאָה הָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְיָשָׁן״ שֶׁהוּא אוֹר שֶׁקָּדַם לְאוֹר זֶה הֶחָדָשׁ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ אַחֲרָיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ״, פֵּרוּשׁ תּוֹצִיאוּ מִבֵּית גְּנָזָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
ויקרא כו:יא · פירוש כה
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר כג:כג) בְּפָסוּק ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳, שֶׁהַמַּלְאָכִים מִבַּחוּץ וְהַצַּדִּיקִים מִבִּפְנִים, וְהַמַּלְאָכִים שׁוֹאֲלִים אֶת הַצַּדִּיקִים מַה פָּעַל אֵל, וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַחֲנֵה הַמַּלְאָכִים מַפְסִיק בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי.
ויקרא כו:יא · פירוש כז
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית לא.) עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים, וְיֵשֵׁב ה׳ בְּתוֹכָם, וְכָל אֶחָד יַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְיֹאמַר ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״. וְהוּא אָמְרוֹ וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם. וְאָמַר לְשׁוֹן הֲלִיכָה לְצַד שֶׁיִּתְהַלֵּךְ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לָזוּן נִשְׁמוֹת הַיּוֹשְׁבִים סְבִיבָיו יִקָּרֵא הֲלִיכָה. וְאָמְרוֹ וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים הוּא מַאֲמָרָם ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, וְאוּלַי שֶׁרָמַז לְשׁוֹן נָוֶה שֶׁהַצַּדִּיקִים עַצְמָן הֵם נָוֶה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא דָּר בֵּינֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם שֶׁיִּהְיוּ הֵם קְרוֹבִים יוֹתֵר מִכָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם.
ויקרא כו:טז · פירוש ד
אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ אֹיְבֵיכֶֽם׃
גַּם יִרְמוֹז לְהַצְלָחַת עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עוקצין ג:יב) עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר עוֹלָמוֹת. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁכָּל הַדְּרָגוֹת יִעוּדֵי שְׂכַר הַטּוֹב לַצַּדִּיקִים יֵשׁ כְּנֶגְדָּם עוֹנְשֵׁי הָרְשָׁעִים, כְּאָמְרוֹ (קהלת ז:יד) ״גַּם זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים״. וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ הַדְרָגוֹת הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר יִעוּדֵי הַכְּשֵׁרִים, כְּנֶגְדָּם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר טִנּוּפֵי הַיִּסּוּרִין לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה, וְיִקָּרְאוּ קֶרִי רִיק שֶׁעוֹלֶה בָּהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר, וְהוּא מַאֲמַר וּזְרַעְתֶּם לָרִיק, בִּמְקוֹם ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ״ יִהְיֶה לִבְחִינַת הָרַע רִיק, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד מִסְפָּר בַּקְּלִפָּה. וְאָמַר לְשׁוֹן זְרִיעָה כִּי יִתְיַחֵס גַּם לְמִפְעָלוֹת לָשׁוֹן זֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (הושע י:יב) ״זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם כִּי הַקְּלִפּוֹת נֶהֱנִים מִמַּעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְיוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁהַקְּלִפּוֹת הֵם אוֹיְבֵי אִישׁ.
במדבר
במדבר יד:יא · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃
עוֹד לְצַד שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל כַּת אַחַת מְנַאֲצִים שֶׁהִרְשִׁיעוּ וּפָקְרוּ, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה לה.) בְּפָסוּק ״לִרְגּוֹם אוֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד ה׳״ וְגוֹ׳ שֶׁהָיוּ זוֹרְקִים אֲבָנִים גַּם כְּנֶגֶד מַעְלָה, וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״יְנַאֲצֻנִי״, וְכַת אַחַת מִתְפַּחֲדִים מֵהָעַמִּים וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״לֹא יַאֲמִינוּ״, וּכְנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אָמַר ״אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִישֶׁנּוּ״, כְּנֶגֶד שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ אָמַר אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וְנִתְכַּוֵּן לִגְמֹר כְּנֶגֶד הַמְּנַאֲצִים וְאוֹרִישֶׁנּוּ פֵּרוּשׁ מֵעוֹלָם הַבָּא, וּשְׁתֵּי גְּזֵרוֹת אֵלּוּ נִתְקַיְּמוּ בַּמְּרַגְּלִים, שֶׁהִכָּה אוֹתָם ה׳ בַּדֶּבֶר דִּכְתִיב (במדבר יד:לז) ״וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳ בַּמַּגֵּפָה״ וְאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח:).
במדבר יד:לב · פירוש ג
וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃
וְחַכְמֵי קַאשְׂטִילְיָה הַמְּגֹרָשִׁים שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמָם שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁחוֹזֵר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגָּזַר ה׳ עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְלָזֶה אָמַר תֵּיבַת אַתֶּם לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁעִמָּהֶם הוּא מְדַבֵּר, וְנָתַן ה׳ טַעַם לִדְבָרָיו בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה וְגוֹ׳ יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) בְּפָסוּק ״וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם״ שֶׁטַּעַם שֶׁנִּקְבַּר מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְהָבִיא דּוֹר הַמִּדְבָּר לָעוֹלָם הַבָּא, וְלָזֶה אִם לֹא הָיוּ מֵתִים מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר לֹא הָיוּ חַיִּים דּוֹר הַמִּדְבָּר. וְזֶה דֶּרֶךְ רֶמֶז, כִּי וַדַּאי שֶׁלֹּא יֹאמַר פֶּגֶר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגּוּפָן זַךְ כְּמַלְאָכִים, גַּם לֹא יֹאמַר לְשׁוֹן נְפִילָה עַל שְׁנֵי מְאוֹרֵי עוֹלָם.
במדבר יד:לה · פירוש א
אֲנִ֣י יְהֹוָה֮ דִּבַּ֒רְתִּי֒ אִם־לֹ֣א ׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכׇל־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ׃
אֲנִי ה׳ דִּבַּרְתִּי אִם לֹא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה כַּוָּנַת מַאֲמַר אֲנִי ה׳ דִּבַּרְתִּי, הֲלֹא יוֹדְעִים אָנוּ כִּי ה׳ הוּא הַמְּדַבֵּר? עוֹד מַה כַּוָּנַת אָמְרוֹ אִם לֹא זֹאת וְגוֹ׳, וּמַה הוּא אָמְרוֹ וְשָׁם יָמֻתוּ? אָכֵן יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אֲנִי ה׳״ שֶׁהוּא מִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים גַּם הִיא הִסְכִּימָה עַל הַמִּשְׁפָּט כָּתוּב, וְהוּא אָמְרוֹ דִּבַּרְתִּי דְּבָרִים קָשִׁים אֵלּוּ. וְאִם תֹּאמַר אֵיךְ תַּסְכִּים מִדָּה זֹאת עַל הַצָּרָה לְיִשְׂרָאֵל? לָזֶה אָמַר ״אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה״, וְאַאֲרִיךְ עִמָּהֶם לְהֵיטִיב, יוֹדֵעַ אֲנִי תַּכְלִיתָם שֶׁיֹּאבְדוּ מֵעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעוֹלָם הַבָּא עַל יְדֵי נִיאוּצֵיהֶם אֲשֶׁר יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא, וְהוּא אָמְרוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם יִהְיוּ כָּלִים בִּשְׁלֵמוּת, וְשָׁם לָעוֹלָם הַבָּא יָמוּתוּ. לָזֶה דִּבֵּר ה׳ מִשְׁפָּט זֶה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יִתַּמּוּ כִּי בְנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם, וְגַם לָעוֹלָם הַבָּא לֹא יָמוּתוּ כְּמַאן דְּאָמַר (סנהדרין קח.) יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וּמֵעַתָּה רַחוּם הוּא בְּדִין זֶה.
במדבר טז:א · פירוש יב
וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃
וְדַע שֶׁיֵּשׁ מַחְלוֹקֶת רַזַ״ל (סנהדרין קח.) בְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ אִם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. לְמַאן דְּאָמַר אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, גַּם שָׁרְשׁוֹ בְּיַעֲקֹב נָמַק, וְהוּא מַה שֶּׁשָּׁאַל הַשּׁוֹאֵל ״וְלִחְשׁוּב בֶּן יַעֲקֹב״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר שֶׁעָקַב עַצְמוֹ לְגֵיהִנֹּם, פֵּרוּשׁ לֹא נִתְלַוָּה לְבַד שֶׁהוּא לִזְמַן מוּעָט אֶלָּא עַד סוֹף הָעוֹלָם, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר שֶׁעָקַב עַצְמוֹ, לְשׁוֹן סוֹף וְתַכְלִית, כַּעֲקֵבִים שֶׁהֵם סוֹף תְּכוּנַת הָאָדָם, וְרַזַ״ל יִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּלָשׁוֹן זֶה כְּאָמְרָם (סוטה מט:) ״בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא״ וְכוּ׳. וְתֵרֵץ לְפִי שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ, לְעוֹלָם שֶׁכֵּן הוּא, אֶלָּא שֶׁה׳ עָשָׂה נַחַת רוּחַ לְיַעֲקֹב שֶׁהִתְפַּלֵּל וְכוּ׳. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁסּוֹבֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְזוֹ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁלֹּא יַגִּיעַ כֹּחַ הַחֵטְא עַד עִקַּר הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁבְּיַעֲקֹב וְלֹא יִנָּתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף מֵעִקָּרוֹ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתָם. וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא (סנהדרין שם): עֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב (שמואל א ב:ו) ״מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״. וְרָאִיתִי לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ ״וַיָּעַל״ וְלֹא אָמַר ״וּמַעֲלֶה״ כְּשִׁעוּר שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״ה׳ מֵמִית וּמְחַיֶּה״, וּכְמוֹ כֵן אָמַר אַחַר כָּךְ ״ה׳ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר״. אָכֵן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר דִּבְרֵי הַתַּנָּא עַצְמוֹ שֶׁעַל עֲדַת קֹרַח הוּא מְדַבֵּר, לָזֶה אָמַר ״וַיָּעַל״, פֵּרוּשׁ, כְּבָר הֶעֱלָה אוֹתָם קוֹדֶם שֶׁהוֹרִידָם, שֶׁהֲרֵי קָדְמָה תְּפִלַּת יַעֲקֹב לִירִידָתָם וּמֵאָז נִכְתְּבוּ בְּסֵפֶר הָעֲלִיָּה.
במדבר כא:יז · פירוש ה
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, פֵּרוּשׁ, וּמֵאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה שֶׁנָּחַלְנוּ אֵל – בָּמוֹת, נַעֲשֵׂינוּ בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה עַל הַמַּלְאָכִים, שֶׁבָּחַר בָּנוּ ה׳ יוֹתֵר מֵהֶם. וְאָמְרוֹ וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁעִקַּר תַּכְלִית שְׂכַר הָאָדָם בְּמִצְווֹתָיו וְאָשְׁרָיו אֵינָם אֶלָּא בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ מְקוֹם הַשָּׂגַת אוֹשֶׁר הָרוּחָנִי.
במדבר כא:יז · פירוש ו
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
וּמֵעַתָּה הֶכְרֵחַ הוּא לְהִסְתַּלֵּק הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלָיו כְּיַד ה׳ הַטּוֹבָה. וּמַה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהַמִּיתָה נִסְבְּבָה עַל חֵטְא הָאָדָם שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה הָאָדָם חַי תָּמִיד, וְתֹאמַר אִם כֵּן יִהְיֶה הָאָדָם חָסֵר גְּמוּלוֹ הַטּוֹב, לָזֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַסּוֹד כִּי זוּלַת הַחֵטְא הָיָה הָאָדָם עוֹלֶה לָרָקִיעַ וְדָר בָּעֲלִיָּה וּבֶחָצֵר, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁעָלָה הַשָּׁמַיְמָה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלוֹ וְלֹא טָעַם טַעַם מִיתָה. וְהַגּוּף הֵן אֱמֶת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּעֲלִיָּה הָעֶלְיוֹנָה הֲגַם שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ הַגּוּף וְעָמַד בְּגֶדֶר רוּחָנִי אַף עַל פִּי כֵן בְּעֵרֶךְ רוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹן יֵחָשֵׁב לְגֶשֶׁם, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק א רט.) בְּמַעֲשֵׂה אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי בְּהַגִּיעוֹ לְגַלְגַּל חַמָּה שָׁם נִפְשַׁט מִגּוּפוֹ וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ בְּגַלְגַּל חַמָּה וּכְשֶׁהוּא יוֹרֵד לְמַטָּה לוֹבְשׁוֹ וְיוֹרֵד בּוֹ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עוֹד שֶׁכְּשֶׁנָּתַן ה׳ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין מֵהַמִּיתָה, וְחָזְרוּ לִהְיוֹת כְּאָדָם קֹדֶם שֶׁחָטָא, דִּכְתִיב ״חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מא,ז): אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בְּעֵת הַגִּיעַ תַּכְלִית שְׁלֵמוּתָם הָיוּ עוֹלִים גּוּף וְנֶפֶשׁ וּפוֹשְׁטִים גּוּפָם בְּגַלְגַּל חַמָּה כְּאֵלִיָּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא פֵּרוּשׁ, מִמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִשַּׂגְנוּ בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יֵשׁ עוֹד הַשָּׂגָה אַחֶרֶת מִצַּד דָּבָר זֶה שֶׁהוּא הַגַּיְא, שֶׁהִיא יְרִידַת גַּשְׁמֵנוּ בַּגַּיְא שֶׁהִיא הַקֶּבֶר, אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב שֶׁהָאָרֶץ תִּקָּרֵא שָׂדֶה, וְאָמְרוֹ מוֹאָב שֶׁבְּרָאָהּ אַב הָעוֹלָם.
במדבר כא:יז · פירוש ח
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ גֶּדֶר מָקוֹם זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר ״רֹאשׁ הַפִּסְגָּה״, שֶׁאָמַרְנוּ בִּמְקוֹם גַּלְגַּל חַמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, שֶׁמָּא הוּא לְמַעְלָה בִּמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת. לָזֶה אָמַר וְנִשְׁקָפָה וְגוֹ׳ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא נִקְרָא יְשִׁימוֹן, לְשׁוֹן שְׁמָמָה, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת שָׁמֵם. אוֹ נִקְרָא כֵן לְפִי שֶׁשּׁוֹלֵט בּוֹ יֵצֶר הָרַע הַשּׁוֹמֵם אֶת הַנִּבְרָאִים. וְאֵי זֶה מָקוֹם שֶׁהוּא נִשְׁקָף עַל פָּנִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה – הוּא גַּלְגַּל חַמָּה, שָׁם יוּנַּח מַה שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בַּגַּיְא. וְנִמְצָא כִּי בְּאֶמְצָעוּת תּוֹעֲלִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּמִּצְטָרֵךְ יוּשַּׂג לְהַנְחִיל הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף בַּחַיִּים.
במדבר כג:י · פירוש ה
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים. אֵלּוּ דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְלֹא דִּבְרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תשסח) כִּי כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁאֵין הֶזֵּק לְיִשְׂרָאֵל הָיָה ה׳ מַנִּיחוֹ לְדַבֵּר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְאָמַר מוֹת יְשָׁרִים וְלֹא אָמַר כְּמוֹתָם שֶׁחוֹזֵר עַל יִשְׂרָאֵל, הִפְלִיג רָשָׁע לִשְׁאוֹל עִנְיָן גָּדוֹל, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַנְשֵׁי אֱמֶת (זוהר חלק א קכב:) שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת מִיתָתָם, הָאַחַת שֶׁיּוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִן הַגּוּף וְהוֹלֶכֶת בְּאֵין מָסָךְ מַבְדִּיל בְּאֵין מְעַכֵּב עַד מְקוֹם הָאוֹשֶׁר הָעֶלְיוֹן, וְיֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁבִּיצִיאַת הַנֶּפֶשׁ לֹא יַשִּׂיגוּ גֶּדֶר זֶה, וְנִמְנָעִים מִלֶּכֶת תֵּכֶף וּמִיָּד וּמִתְעַכְּבִים עַד זְמַן מָה אִם יִהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה חֲטָאִים וְכַדּוֹמֶה, וַאֲפִלּוּ חֵטְא כָּל שֶׁהוּא יְסוֹבֵב הַדָּבָר. וְלָזֶה בָּחַר בִּלְעָם לִשְׁאוֹל גֶּדֶר הָעֶלְיוֹן, שֶׁנַּפְשׁוֹ בִּשְׁעַת מִיתָה תִּהְיֶה כְּמִיתַת אוֹתָם שֶׁהוֹלְכִים בְּיוֹשֶׁר אֶת פָּנָיו יִתְבָּרַךְ בְּאֵין מָסָךְ בְּאֵין מְעַכֵּב.
במדבר כג:י · פירוש ח
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ. חוֹזֵר אֶל הָעָם, אָמַר זֶה כְּנֶגֶד עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא אַחֲרִית הָעוֹלָם. וְתֵדַע שֶׁה׳ מַעֲמִיד בַּדִּין גַּם לַצַּדִּיקִים מִי שֶׁהוּא רָאוּי לָאוֹשֶׁר הַהוּא הַנֶּעְלָם מֵהַמּוּשָּׂג לַנֶּפֶשׁ אַחַר מִיתָה, לָזֶה הִתְפַּלֵּל עַל שְׁתֵּי הַהַדְרָגוֹת.
במדבר כד:ט · פירוש ב
כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרְכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃
מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְגוֹ׳. אָמַר מְבָרֲכֶיךָ לְשׁוֹן רַבִּים וּבָרוּךְ לְשׁוֹן יָחִיד, לֹא רָצָה לְבָרֵךְ אֶלָּא אֶחָד, וְנִתְכַּוֵּן עַל עַצְמוֹ, וְרָעָה עֵינוֹ בִּשְׁאָר הַמְּבָרְכִים. וְאָמַר אֹרְרֶיךָ אָרוּר נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין כָּל אוֹרְרָיו אֲרוּרִים, וּבָא לְמַעֵט עַצְמוֹ מֵהָאֲרִירָה. וְאוּלַי כִּי לְרָעָה נִתְכַּוֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מְבָרֲכֶיךָ יִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו וְתִהְיֶה בָּרוּךְ, וְאוֹרְרֶיךָ יִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו וְתִהְיֶה וְגוֹ׳, וְהֶעֱרִים הָרָשָׁע בָּזֶה לְקַיֵּם אִם יְקַלְּלֵם אַחַר כָּךְ, וְלָזֶה הִקְדִּים מַאֲמַר בָּרוּךְ לְאָרוּר לְהַעֲמִידָם בְּאָרוּר חָס וְשָׁלוֹם, וַה׳ הֵשִׁיב גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְנִתְקַיְּמָה בּוֹ הַקְּלָלָה וְנִתְאָרֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צ.) בִּלְעָם אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
במדבר כה:יד · פירוש ו
וְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן־סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי׃
עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ אֶת הַמִּדְיָנִית עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית ל״ט:י׳): ״וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לה.): ״לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ״ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״לִהְיוֹת עִמָּהּ״ לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא אָמְרוֹ הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית שֶׁהַכָּאָתוֹ הִיא שֶׁיִּהְיֶה אִתָּהּ עִמָּהּ בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי מִן הַסְּתָם מֵת שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, שֶׁהֲרֵי דְּקָרוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ לָמָּה כָּפַל ״הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה״, גַּם טַעַם שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״אִישׁ יִשְׂרָאֵל״ קוֹדֶם אָמְרוֹ ״הַמֻּכֶּה״, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חוֹזֵר אָמְרוֹ ״הַמֻּכֶּה״ עַל הַשֵּׁם, לוֹמַר שֶׁהַהַכָּאָה בָּאָה לוֹ גַּם בְּשֵׁם ״אִישׁ יִשְׂרָאֵל״ שֶׁהִיא עֲנַף הַקְּדֻשָּׁה. וְלָזֶה כְּשֶׁהִזְכִּיר הַמִּדְיָנִית לֹא הִזְכִּיר בָּהּ אֶלָּא הַכָּאָה אַחַת, דִּכְתִיב ״וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה״, גַּם לֹא הִקְדִּים זִכְרוֹנָהּ קוֹדֶם זִכְרוֹן הַהַכָּאָה, כִּי בְּחַיֶּיהָ קְרוּיָה מֵתָה וּשְׁמָהּ מֻכֶּה וְעוֹמֵד כָּרָשׁוּם בְּתֵבַת ״מִדְיָנִית״. וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי שֵׁם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא שֵׁם הַקְּלִפּוֹת שֶׁכֻּלָּן הֵם בְּחִינוֹת הַמִּיתָה.
במדבר כו:ט · פירוש ג
וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם (קרואי) [קְרִיאֵ֣י] הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְהֹוָֽה׃
וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי הָאִישׁ מֹשֶׁה לֹא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְרַצּוֹת אֶלָּא לָהֶם, דִּכְתִיב (במדבר ט״ז:י״ב) ״וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (במדבר ט״ז:כ״ה) ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה אֶל דָּתָן״ וְגוֹ׳ שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁבָּהֶם הַדָּבָר תָּלוּי. מֵעַתָּה נַפְשׁוֹת כָּל הַמֵּתִים תְּלוּיִים בִּשְׁנֵי הָרְשָׁעִים הָהֵם, וְיֵשׁ בָּזֶה לִמּוּד זְכוּת עַל קֹרַח וְעַל הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת עֵקֶב (דברים י״א:ו׳) ״וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם״ וְגוֹ׳ שֶׁאֵינוֹ מוֹנֶה הַמְּאוֹרָע אֶלָּא לְדָתָן וַאֲבִירָם. וּכְפִי זֶה יְכוֹלִין אָנוּ לְהַעֲמִיד סְבָרַת הָאוֹמֵר (סנהדרין קח.) עֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא בְּדָתָן וַאֲבִירָם, וּלְהַעֲמִיד סְבָרַת הָאוֹמֵר עֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב ״מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״ בִּשְׁאָר הָעֵדָה חוּץ מֵהֶם.
במדבר כו:כג · פירוש א
בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּוֹלָעִ֑י לְפֻוָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃
בְּנֵי יִשָּׂשכָר וְגוֹ׳. לְמָה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי יִשָּׂשכָר הוּא בֶּן תּוֹרָה, רָמְזָה הַתּוֹרָה בְּשֵׁם זֶה שֶׁל יִשָּׂשכָר כִּי דַּוְקָא זֶה יֶשְׁנוֹ לְשָׂכָר, וְכָל חוּץ מִמֶּנּוּ מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת בְּפֶרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (ברכות כח:) שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ בִּיצִיאָתוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ ״מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ וְכוּ׳ אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים, אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהַטַּעַם כִּי לֹא יַעֲמֹד קִנְיָן הַמְּדֻמֶּה, וַהֲגַם שֶׁיַּעֲמֹד הֶבֶל הוּא. עוֹד יִרְמֹז כִּי כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא שָׂכָר לוֹ, כִּי כָל מַה שֶׁבָּרָא ה׳ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה א:א) בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית וְגוֹ׳ בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וְכוּ׳ בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. עוֹד יִרְמֹז לְמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עוקצין ג,יב) עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ יֵשׁ שָׂכָר.
במדבר כו:כג · פירוש ו
בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּוֹלָעִ֑י לְפֻוָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃
וְאָמְרוֹ אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת יִשָּׂשכָר לִפְקוּדֵיהֶם – פֵּרוּשׁ פְּקוּדֵיהֶם, פְּקִידָה לְטוֹב, וּמַה הִיא הַפְּקִידָה? פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב וְאָמַר אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. כָּאן רָמַז הַשָּׂגָה בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד, שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשִׂים מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים, וְהוּא בְּחִינַת נְקוּדָּה אַחַת, הֲרֵי ס״ה שֶׁהוּא מִסְפַּר אדנ״י, וְאָמַר בְּסֵדֶר זֶה לוֹמַר כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַלַּמְדָן תִּתְמַתֵּק בְּחִינַת הַדִּין שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ ס״ד וְתִהְיֶה נִתְקֶנֶת הַשְּׁכִינָה בְּמִסְפָּרָהּ ס״ה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ב ט.) בְּפָסוּק ״וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים״ וְגוֹ׳ (דברים כב:ו), וְהַשָּׂגָה שְׁנִיָּה הִיא לָעוֹלָם הַבָּא, כָּרָמוּז בִּשְׁמוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר עוֹלָמוֹת, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת.
במדבר כו:כג · פירוש ז
בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּוֹלָעִ֑י לְפֻוָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃
וְקוֹדֶם שֶׁנַּעֲמֹד עַל הַכַּוָּנָה, אָעִיר בְּמַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי (עוקצין ג,יב) שֶׁאָמַר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל וְכוּ׳ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר עוֹלָמוֹת, וּמוֹכִיחַ מֵאָמְרוֹ (משלי ח:כא) ״לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ״. קָשֶׁה לִדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אִם לְמִסְפָּר יְכַוֵּן הַכָּתוּב לָמָּה הִקְדִּים הַכָּתוּב מִסְפַּר הָעֶשֶׂר לְמִסְפַּר הַמֵּאוֹת, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי שַׁ״י״? וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרִאשׁוֹנִים טַעַם עָרֵב, כִּי מִסְפָּר זֶה יִרְמֹז לְאַרְבַּע עוֹלָמוֹת כַּיָּדוּעַ: אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, וְכָל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר. וּמַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בָּא לְלַמֵּד כִּי הַצַּדִּיקִים יִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּאַרְבַּע עוֹלָמוֹת, אֲבָל אֵין הַשָּׂגָתָם בְּכֻלָּם שָׁוָה, אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה יַשִּׂיגוּ כָּל הַהַדְרָגוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בָּהֶם, וְהֵם בְּמִסְפַּר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, אֲבָל בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא עוֹלָם הָאֲצִילוּת לֹא יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג כָּל צַדִּיק כִּי אִם חֵלֶק מֵעֲשָׂרָה שֶׁבָּהּ, שֶׁהִיא גַּם כֵּן עֲשָׂרָה בִּפְרָטָם כַּנִּזְכָּר שֶׁכָּל אֶחָד כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הָעֶשֶׂר הַמֻּשָּׂג מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן גָּדוֹל וּמְהֻלָּל מְאֹד לְמַעְלָה מִכָּל הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת, וְלָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב הָעֶשֶׂר לַמֵּאוֹת וְאָמַר ״לְהַנְחִיל וְגוֹ׳ יֵ״שׁ״. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ אֶלֶף יְכַוֵּן לַחֵלֶק הַקָּטָן הָרָמוּז בְּיוֹ״ד, וְיִחֵד לוֹ מִסְפָּר זֶה שֶׁל אֶלֶף כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּל עֶשֶׂר כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר וְעֶשֶׂר מֵעֶשֶׂר, הֲרֵי שֶׁנְּקֻדָּה אַחַת תִּתְכַּנֶּה לְאֶלֶף. וְאָמְרוֹ ״וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת״ כִּפְשָׁטָהּ, וְהוּא מַה שֶׁרָמוּז בִּשְׁמוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר – ״יֵשׁ שָׂכָר״.
במדבר כז:יג · פירוש ב
וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃
גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני ריש פרשת מסעי) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאָמַר אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ כֵּן הָיָה רוֹצֶה בַּדָּבָר מִקּוֹדֶם לָכֵן, וְהוּא אָמְרוֹ גַּם אָתָּה סָמוּךְ לְמַאֲמַר וְנֶאֱסַפְתָּ, לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְתָּע מֵהָאֲסִיפָה, שֶׁמַּבְטִיחוֹ שֶׁגַּם הוּא יַחְפֹּץ וְיִרְצֶה לֵאָסֵף כְּשֶׁיִּרְאֶה עֲרֵבוּת הַמּוּשָּׂג בִּשְׁעַת מִיתָה, וְזֶה לְךָ הָאוֹת ״כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ״, שֶׁהוּא אָמַר לְךָ שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁגַּם הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן יַסְכִּימוּ לֵאָסֵף. עוֹד יִרְצֶה לְהָעִירוֹ בַּמִּצְוָה הַמּוּטֶּלֶת עַל הַצַּדִּיקִים לַעֲשׂוֹת בִּשְׁעַת מִיתָה, וְהוּא שֶׁיַּצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין וְיַחְפֹּץ בִּגְזֵרַת מֶלֶךְ שֶׁתִּתְקַיֵּם, וְהוּא אָמְרוֹ וְנֶאֱסַפְתָּ וְגוֹ׳ גַּם אָתָּה, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אַתָּה תַּסְכִּים לֵאָסֵף, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים לא:ו) ״בְּיָדְךָ אַפְקִיד״.
במדבר לב:כ · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָ֥לְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה׃
אָכֵן כַּוָּנַת מַאֲמַר מֹשֶׁה הִיא, לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁדַּעַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁרוֹצִים לַעֲבוֹר עִם יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצּוּ וְיַחְלִיטוּ לָהֶם נְתִינַת הָאֲרָצוֹת וְלֹא לְתַכְלִית אַחֵר, וְדָבָר זֶה אֵין נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן לְעִנְיַן הַצְלָחַת הַמִּלְחָמָה, כִּי צְרִיכִין בְּנֵי הַמִּלְחָמָה שֶׁתִּהְיֶה מִלְחַמְתָּם לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵי ה׳ לְהַכְרִית לָהֶם כָּל נְשָׁמָה, וְתִקָּרֵא מִלְחֶמֶת חוֹבַת מִצְוַת ה׳, וְזֶה לְךָ לְשׁוֹן רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים: כָּל הַנִּלְחָם בְּכָל לִבּוֹ וְכוּ׳ וְתִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְקַדֵּשׁ ה׳ בִּלְבַד, מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יִמְצָא לוֹ שׁוּם נֶזֶק וְלֹא תַּגִּיעֵהוּ רָעָה וְכוּ׳ וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, עַד כָּאן.
דברים
דברים ג:כה · פירוש ה
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ אֶעְבְּרָה נָּא, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב גַּם עַל טַעַם הַבָּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה) לָמָּה מֹשֶׁה מֵת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁהוּא מִשּׁוּם מֵתֵי מִדְבָּר לַהֲבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא, מָשָׁל וְכוּ׳ יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, לָזֶה אָמַר אֶעְבְּרָה פֵּרוּשׁ דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, לֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיֹּאמַר לוֹ ה׳ קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, יָבֹא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֹאמַר ה׳ אֵלָיו:
דברים ג:כה · פירוש ו
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּלָשׁוֹן אֶעְבְּרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא.) כָּל הַהוֹלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. לָזֶה אָמַר לוֹ אֶעְבְּרָה נָּא, פֵּרוּשׁ, עַתָּה בַּחַיִּים לְתוֹעֶלֶת נַפְשִׁי לַתַּעֲנוּג הַמְּקֻוֶּה שֶׁהוּא עוֹלָם הַבָּא.
דברים ג:כו · פירוש ב
וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לָמוּת חוּץ לָאָרֶץ לְמַעַנְכֶם, מִטַּעַם הַיָּדוּעַ, כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ עִמּוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וַיִּתְעַבֵּר לְשׁוֹן עֶבְרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (צפניה א:טו) ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״ שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה. וְאָמְרוֹ וְלֹא שָׁמַע אֵלָי שֶׁלֹּא רָצָה ה׳ שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ כָּל עִקָּר, אֲפִלּוּ בִּתְנַאי שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה אַחַר כָּךְ וְיִקָּבֵר בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁבּוֹ נִקְבַּר עִם מֵתֵי מִדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה בְּמַאֲמַר ״אֶעְבְּרָה נָא״.
דברים ד:כא · פירוש ב
וַֽיהֹוָ֥ה הִתְאַנַּף־בִּ֖י עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עׇבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃
וְאָמְרוֹ עַל דִּבְרֵיכֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ב׳), מָשָׁל לְמִי שֶׁנֶּאֶבְדוּ לוֹ מָעוֹת וּפִזֵּר בֵּינֵיהֶם דִּינַר זָהָב וְכוּ׳, כְּמוֹ כֵן עֵת שֶׁיַּעֲמֹד מֹשֶׁה יַעַמְדוּ עִמּוֹ כָּל דּוֹר הַמִּדְבָּר, הוּא הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, הוּא יוֹצִיאֵם מֵהַמִּדְבָּר וִיבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא לֶעָתִיד לָבֹא עִם הַצַּדִּיקִים, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ ״עַל דִּבְרֵיכֶם״, שֶׁזּוּלַת טַעַם סִבָּתָם לַהֲבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא לֹא הָיָה נִשְׁבָּע לְבַל יִכָּנְסוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה לָאָרֶץ הַטּוֹבָה.
דברים ד:לט · פירוש ט
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
ח׳) עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם ז״ל (חגיגה יב.) כִּי עוֹלָם הַזֶּה יִקָּרֵא לַיְלָה וְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יִקָּרֵא יוֹם, וְהִנֵּה לְצַד שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם דְּבָרִים מְנֻגָּדִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ לְאֵין חֵקֶר, יַטֵּהוּ לְבָבוֹ מִבְּחוֹר בַּטּוֹב הַנִּצְחִי, וְיַרְאֵהוּ הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמַּסְרִיחִין וּמַרְוִיחִין, וְיֹאמַר אֵלָיו הֲלֹא תִּרְאֶה כִּי טוֹב הוּא. לָזֶה אָמַר וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם שֶׁהוּא עוֹלָם הַמִּתְיַחֵס אֵלָיו יוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ תְּשׁוּבָה נִצַּחַת כִּי ה׳ בּוֹחֵר הַקִּיּוּם לִידִידָיו וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו וְכוּ׳.
דברים ה:ל · פירוש א
בְּכׇל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃
בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְגוֹ׳ לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב לָכֶם וְהַאֲרַכְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ ״תִּחְיוּן״ – אֲרִיכוּת יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאָמְרוֹ וְטוֹב לָכֶם – טוֹבַת עוֹלָם הַבָּא, וְאָמְרוֹ וְהַאֲרַכְתֶּם וְגוֹ׳ – שֶׁלֹּא יִגְלוּ יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאָרֶץ לְעוֹלָם.
דברים ה:ל · פירוש ג
בְּכׇל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃
וּמִמֶּנָּה יֵשׁ לָנוּ לָדוּן מִמַּה שֶׁאָמַר כָּל מִי שֶׁרֻבּוֹ זְכֻיּוֹת, הָא לָמַדְתָּ דַּוְקָא מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת אֶלָּא שֶׁרַבּוּ זְכֻיּוֹתָיו הוּא שֶׁאוֹמֵר עָלָיו מְרִיעִין לוֹ וְכוּ׳, אֲבָל מִי שֶׁכֻּלּוֹ זְכֻיּוֹת יוֹדֶה כִּי יֵיטִיב לוֹ ה׳ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהוּא מַה שֶׁאוֹמֵר בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל לְהָעִיר שֶׁמְּדַבֵּר בְּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר הַכֹּל, וּלְאִישׁ כָּזֶה יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא כְּאָמְרוֹ ״לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב״ וְגוֹ׳, גַּם יֶשְׁנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהוּא אָמְרוֹ וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן, וְלֹא אָמַר ״וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים״ סְתָם שֶׁנְּפָרֵשׁ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ.
דברים ו:ה · פירוש ח
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃
וְהִנֵּה הַמַּשְׂכִּיל בְּעִנְיַן חֵשֶׁק ה׳, כָּל זֶה דָּבָר קַל הוּא בְּעֵרֶךְ מַה שֶׁהַנֶּפֶשׁ חוֹשֶׁקֶת בַּבּוֹרֵא. וְהִמְשַׁלְתִּי דָּבָר זֶה לְאָדָם גָּדוֹל וּמֻפְלָא בִּנְכָסִים שֶׁרָצָה לָלֶכֶת לְמָקוֹם רָחוֹק לְצַד סַכָּנַת מָקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ, וְאָסַף כָּל נְכָסָיו בִּקְנִיַּת מַרְגָּלִית גְּדוֹלָה בְּאֶלֶף אַלְפֵי דִּינָרֵי זָהָב, וְשָׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו לְעִיר רְחוֹקָה אֲשֶׁר שָׁם נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בְּמָמוֹנוֹ וְהוֹנוֹ. וְקוֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר אֲשֶׁר פָּנָה בְּדַעְתּוֹ לָלֶכֶת שָׁמָּה, כָּלְתָה צֵידָתוֹ וְאֵין דִּינָר בְּכִיסוֹ, וְהָיָה מִסְתַּפֵּק בְּדַלּוּת וּבְעֹנִי גָּדוֹל וְשִׁפְלוּת רַב כִּי אָפֵס כָּסֶף. וְהִנֵּה זֶה הָאִישׁ, הֲגַם שֶׁהוּא מִתְהַלֵּךְ בְּדוֹחַק וְצַעַר, עִם כָּל זֶה לִבּוֹ שָׂמֵחַ וְכִלְיוֹתָיו עַלִּיזִים כִּי רַב אוֹנוֹ וְהוֹנוֹ, וְיָצָא מִמָּקוֹם הַמִּסְתַּכֵּן וּבֹא יָבֹא בְרִנָּה נוֹשֵׂא הָאֶבֶן גְּדוֹלָה יִקְרַת הָעֵרֶךְ. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, אָדָם שֶׁזָּכָה בִּדְבֵקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַהֲבָתוֹ וּבוֹ קִבֵּץ כָּל מָמוֹנוֹ וְהוֹנוֹ, וַיִּבֶז בְּעֵינָיו קְנוֹת דָּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה לְצַד סַכָּנַת הַמָּקוֹם, נוֹסָף עַל מִעוּט שָׁוְיוֹ, וְלָקַח לוֹ ה׳ לֵאלֹהִים – אֵין לְךָ קְנִיָּה בָּעוֹלָם כְּקִנְיָן זֶה, לְמַעְלָה מֵהָאֶבֶן יְקָרָה שֶׁבַּמָּשָׁל, כִּי מִי יִדְמֶה לוֹ וּמִי יִשְׁוֶה לוֹ. וְאָדָם כָּזֶה, לוּ יִהְיֶה שֶׁיִּהְיֶה דָּחוּק וּמִצְטַעֵר בְּיָמִים מוּעָטִים אֵלֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה׳ אוֹר עוֹלָם וְיִשְׂמַח לִבּוֹ וְיָגֵל כְּבוֹדוֹ. וּבְהַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ שֶׁהוּא עוֹלָם הַקַּיָּם וְהַבָּטוּחַ, הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ. וּמֵעַתָּה חִבַּת הַקֹּדֶשׁ הוּא הַיּוֹצֵר וּדְבֵקוּתוֹ בּוֹ, הֲלֹא הוּא בָּנָיו וְחַיָּיו וּמָמוֹנוֹ וּבְיֶתֶר שְׂאֵת.
דברים ז:י · פירוש ג
וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ אֶל פָּנָיו – עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי עבודה זרה ג:א:ה) שֶׁהַצַּדִּיקִים מַטְעִימָם ה׳ סָמוּךְ לְמִיתָתָם מֵעֵין עוֹלָמָם, וְנַפְשָׁם שְׂבֵעָה וִישֵׁנִים מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְהָרְשָׁעִים מַרְאֶה לָהֶם הָרָעָה הַמְזוּמֶּנֶת לָהֶם קוֹדֶם צֵאתָם מֵהָעוֹלָם (אסתר רבה פרשת ותמאן המלכה ושתי), וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יְאַחֵר לְשׂוֹנְאוֹ אֶל פָּנָיו – פֵּרוּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה קוֹדֶם שֶׁיִּטָּמְנוּ פָּנָיו בֶּעָפָר יַרְאֵהוּ תַּשְׁלוּמָיו וְלֹא יְאַחֵר עַד בּוֹאוֹ שָׁמָּה.
דברים יא:יג · פירוש ב
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעׇבְד֔וֹ בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃
לְאַהֲבָה וְגוֹ׳ וּלְעָבְדוֹ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי שְׂכַר מִצְווֹת אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁאִם כִּי שְׂכַר מִצְווֹת אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁאִם יֹאהֲבוּ ה׳ וְגוֹ׳ בְּכָל לְבָבָם וְגוֹ׳ יִזְכּוּ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״וְנָתַתִּי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהָעִירְךָ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא תּוֹסֶפֶת עַל הָעִקָּר שֶׁהוּא שְׂכַר עוֹלָם הַנִּצְחִי וְהַקַּיָּם. גַּם רָמַז שֶׁהֲגַם שֶׁהַמְּזוֹנוֹת הוּא בִּכְלַל הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם תְּלוּיִים בִּזְכוּת (מועד קטן כח:), אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁיַּעַבְדוּ ה׳ כַּמִּצְטָרֵךְ אֵין הַמַּזָּל שׁוֹלֵט בָּהֶם וְיֹאכְלוּ וְיִשְׂבְּעוּ גַּם מִטּוּב הַגַּשְׁמִי.
דברים יא:כו · פירוש ב
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
וְנִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא, כִּי לְפִי שֶׁבָּא לְהַבְחִירָם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וּלְהַמְעִיט כָּל טוֹבוֹת עוֹלָם הַזֶּה, וּכְדֵי שֶׁיִּתְאַמְּתוּ אֶצְלָם הַדְּבָרִים צָרִיךְ שֶׁהַמּוֹכִיחַ יִהְיֶה בּוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים: אֶחָד שֶׁיַּכִּיר הַכָּרָה חוּשִׁית בַּטּוֹב הָעֶלְיוֹן, וְהַשֵּׁנִי שֶׁהִשִּׂיג הַשָּׂגַת טוּב עוֹלָם הַזֶּה וְקִנְיָנָיו. כִּי אִם הַמּוֹכִיחַ יִהְיֶה מְשֻׁלָּל מִקִּנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, לֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו לְמַשִּׂיגֵי טוֹבַת עוֹלָם הַזֶּה, כִּי יֹאמְרוּ: אֵין אוֹמְרִים לְמִי שֶׁלֹּא רָאָה יָבֹא וְיַגִּיד, שֶׁאִם הָיָה טוֹעֵם טַעֲמֵי הֲנָאוֹת גְּדֻלַּת הָעוֹלָם הַזֶּה וְקִנְיָנָיו וְתַעֲנוּגָיו, לֹא הָיָה מְמָאֲסוֹ וּבוֹחֵר בְּזוּלָתוֹ, וּבָזֶה לֹא יַטּוּ אָזְנָם לְקַבֵּל דְּבָרָיו. גַּם הַבָּא לְהַפְלִיג בְּטוּב עוֹלָם הַבָּא, לֹא יֻצְדְּקוּ וְלֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו לַשֵּׂכֶל הַטִּבְעִי כָּל שֶׁהוּא עַצְמוֹ אֵין דְּבָרָיו אֶלָּא מִפִּי הָאֱמוּנָה וְהוּא לֹא רָאָה וְלֹא יָדַע. וְלָזֶה אָמַר מוֹשִׁיעַ וָרָב הָאִישׁ מֹשֶׁה רְאֵה אָנֹכִי, פֵּרוּשׁ, אֵלַי תִּרְאוּ וְתַצְדִּיקוּ וְתַשְׂכִּילוּ לְהַצְדִּיק הַדְּבָרִים, כִּי הוּא הִשִּׂיג לְהַכִּיר טוּב עוֹלָם הַזֶּה, כִּי הָיָה גָּדוֹל מְאֹד וְגִבּוֹר וּמֶלֶךְ וְעָשִׁיר גָּדוֹל כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת צב.), וְיָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, גַּם בַּטּוֹב הָעֶלְיוֹן הִכִּיר כִּי עָלָה שָׁמַיִם וְטָעַם טַעַם עֶלְיוֹן. וְאַחַר שֶׁהִשִּׂיג הַכָּרָה חוּשִׁיִּית הַכָּרַת שְׁנֵי דְּבָרִים וְהַשָּׂגָתָם, אָמַר לָהֶם הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר. וְאָמְרוֹ ״רְאֵה״ לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי רְאִיָּה זוֹ כֻּלָּן שָׁוִים בְּהַכָּרָתָהּ כְּאִישׁ אֶחָד, שֶׁגָּלוּי לַכֹּל הַשָּׂגַת מֹשֶׁה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
דברים יא:כו · פירוש ז
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ בְּרָכָה וּקְלָלָה, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״אֶת הַבְּרָכָה וְגוֹ׳ וְהַקְּלָלָה״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַחַר כֵּן. אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי), אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: אַתֶּם רוֹאִים הָרְשָׁעִים מַצְלִיחִים שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה יָמִים וְסוֹפָם לִדָּחוֹת, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, פֵּרוּשׁ בְּרָכָה שֶׁהִיא גַּם כֵּן קְלָלָה, וְהוּא שַׁלְוַת הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בִּזְמַן מוּעָט, שֶׁעוֹלָם הַזֶּה יִקָּרֵא יוֹם אֶחָד עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ז:יא) ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ (עירובין כב.). וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״הַיּוֹם״ סָמוּךְ לְזִכְרוֹן בְּרָכָה, לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ בְּרָכָה אֶלָּא הַיּוֹם וְלֹא לְמָחָר, וְאַדְרַבָּה קְלָלָה הִיא. נִמְצֵאת טוֹבַת עוֹלָם הַזֶּה מוּעֶטֶת וְגוֹרֶרֶת קְלָלָה.
דברים כ:י · פירוש ג
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא תָּבֹא אֵלֶיהָ בִּפְסִיעוֹתֶיךָ לְהַטּוֹתוֹ לְדֶרֶךְ הַטּוֹב מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, אֶלָּא בִּתְחִלָּה בְּקָרְבְךָ תִּקְרָא אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם, שֶׁעָשֹׂה יַעֲשֶׂה גַּם לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְיֵהָנֶה בָּזֶה וּבַבָּא, וְיִתֵּן חֵלֶק לַגּוּפָנִיּוּת וְחֵלֶק לָרוּחָנִיּוּת, כִּי גַּם לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן צָרִיךְ הָאָדָם לִמְזוֹנוֹת, וְאִם לֹא יַטְרִיחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעַד עוֹלָם הַבָּא גַּם כֵּן, נִמְצָא שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ וְיֹאבַד לְעוֹלָם וָעֶד, וְדֶרֶךְ זֶה יִקָּרֵא דִּבְרֵי שָׁלוֹם, שֶׁהוּא הַבִּצּוּעַ.
דברים כו:ה · פירוש ב
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְהִצַּצְתִּי בְּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁרוֹמֶזֶת גַּם כֵּן בִּיאַת אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, וְאָמַר וְהָיָה כִּי תָבֹא שֶׁאֵין רָאוּי לָאָדָם לִשְׂמֹחַ אֶלָּא כְּשֶׁיָּבֹא לָאָרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי לא:כה) ״וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן״, כִּי שִׂמְחַת עוֹלָם הַזֶּה אֵינָהּ אֶלָּא הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. וְחָזַר וּפֵרֵשׁ עַל אֵיזֶה אֶרֶץ מְדַבֵּר, וְאָמַר אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה כִּי לָזוֹ יִקָּרֵא נַחֲלַת עוֹלָם, וְדִקְדֵּק לוֹמַר נוֹתֵן לְךָ, כִּי בְּעֵרֶךְ מַה שֶׁשָּׁוֶה עוֹלָם הָעֶלְיוֹן כָּל מַה שֶׁיְּסַגֵּל אָדָם בַּעֲדוֹ לֹא יַגִּיעַ לְחֵלֶק מֵאֶלֶף אֲלָפִים מִשָּׁוְיוֹ. וְלָזֶה אָמַר ״נוֹתֵן לְךָ״ בְּתוֹרַת מַתָּנָה. וּלְצַד שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִטְרֹחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת לְזֹאת אָמַר ״וִירִשְׁתָּהּ״.
דברים כו:ה · פירוש ג
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמַר ״וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ״ – עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ברכות לה:) צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם.
דברים כו:ה · פירוש ד
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְלָקַחְתָּ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ב נט.) כִּי כָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם מֵהַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעוֹדוֹ חַי מִתְקַבֵּץ עַל יָד עַל יָד עַד יוֹם נְסִיעָתוֹ, וּבָהֶם מְקַבֵּל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו נח,ח) ״וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יִקַּח בְּיָדוֹ לְהַקְבִּיל פְּנֵי ה׳ אֶלָּא מִדְּבָרִים הַמֻּבְחָרִים שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה. עוֹד רָמַז אֶל הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית (בראשית רבה א:א).
דברים כו:ה · פירוש ז
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁבַּעֲלִיַּת הַנֶּפֶשׁ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לֹא תֵּלֵךְ תֵּכֶף וּמִיָּד לְהַקְבִּיל פְּנֵי ה׳, עַד שֶׁיָּכִין עַצְמוֹ בַּפְּרוֹזְדוֹר, וְיֵשׁ שֶׁמִּתְעַכְּבִים עַד שִׁבְעָה יָמִים, אוֹ חֹדֶשׁ, אוֹ יָמִים, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק א פא.), וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן הַנִּקְרָא צְרוֹר הַחַיִּים, וְהוּא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
דברים כו:ה · פירוש ח
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב:) כִּי מִיכָאֵל עוֹמֵד לְכַהֵן לִפְנֵי ה׳ לְהַקְרִיב הַנְּפָשׁוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֵי עוֹלָם, וְאֵלָיו יֹאמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה ״הִגַּדְתִּי הַיּוֹם״ וְגוֹ׳.
דברים כו:ה · פירוש ט
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַכֹּהֵן הָעוֹמֵד שָׁם. צֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בְּזוֹהַר חָדָשׁ (פרשת לך לך דף לד) בְּעִנְיַן מִיכָאֵל, אֵימָתַי זָכָה לִהְיוֹת בְּמַצָּב זֶה, שֶׁהוּא מֵעֵת שֶׁהֶעֱלָה נַפְשׁוֹ שֶׁל דָּוִד לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן אַחַר שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ׳. הֲרֵי שֶׁלִּפְעָמִים יִשְׁתַּנֶּה הַכֹּהֵן, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם״. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה׳ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ הִיא אֶרֶץ שֶׁמִּמֶּנָּה בָּא, וְאָמַר נִשְׁבַּע ה׳ לָתֵת לָנוּ הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יַשִּׂיגוּ קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
דברים כו:ה · פירוש י
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוּ וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל שַׂר עֶלְיוֹן אֶלָּא הַבָּא בְּיָדוֹ מְיֻסָּד עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הָרָמוּז בְּתֵבַת טֶנֶא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, ״וְהִנִּיחוֹ לִפְנֵי״ וְגוֹ׳.
דברים כו:ה · פירוש כג
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וַיְבִיאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה מְדַבֵּר עַל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁהַנְּשָׁמָה בּוֹ, וְהִנֵּה אֵין הַנְּשָׁמָה מַגַּעַת לְדַבֵּר כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶלָּא אַחַר עֲלִיָּתָהּ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא גַּן עֵדֶן שֶׁל מַעְלָה, אַחַר שֶׁכְּבָר שָׂבְעָה יָמִים בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, וְלָזֶה כְּנֶגֶד עֲמִידָתָהּ לִפְנֵי ה׳ לְדַבֵּר הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אוֹמֵר וַיְבִיאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי עֲמִידַת הַנֶּפֶשׁ שָׁם לְבַד יֵשׁ לָהּ בּוֹ שַׁעֲשׁוּעַ גָּדוֹל, וּכְנֶגֶד גַּן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה שֶׁכְּבָר זָכָה בּוֹ אָמַר וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ד:יא) ״דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ״.
דברים כו:ה · פירוש כד
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְעַתָּה הִנֵּה. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״וְעַתָּה״ לְשׁוֹן תְּשׁוּבָה, שֶׁשָּׁב לִפְנֵי ה׳ עַל פְּרָטֵי דִּקְדּוּקֵי הַמִּצְווֹת, וַהֲגַם שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁכְּבָר זָכָה בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה, אַף עַל פִּי כֵן כְּדֵי לִזְכּוֹת לְגָדֵר עֶלְיוֹן יְדַקְדְּקוּ עָלָיו בְּיוֹתֵר. וְהוּא סוֹד הַמִּשְׁפָּט שֶׁיִּשְׁפֹּט ה׳ לֶעָתִיד לָבֹא בְּעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט (מדרש תהלים ח), שֶׁמִּמֶּנּוּ פָּחַד וְרָהַב שְׁמוּאֵל כְּשֶׁהֶעֱלַתּוּ בַּעֲלַת אוֹב (חגיגה ד:).
דברים כו:ה · פירוש כה
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית וְגוֹ׳ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִּי. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ״.
דברים כו:ה · פירוש כו
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה׳. בָּזֶה הֵעִיר רוּחַ חַיִּים בַּטּוֹבָה הַמֻּפְלָאָה בָּעֵדוּת הַמֻּפְלָג אֲשֶׁר יִזְכּוּ אֵלָיו הַצַּדִּיקִים, וְהוּא שֶׁתִּתְקָרֵב נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק לִפְנֵי אוֹר הַנֶּעֱרָב וְתִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו בְּאֵין מָסָךְ מַבְדִּיל, אַשְׁרֵי נֶפֶשׁ אָדָם שֶׁתַּגִּיעַ לְגָדֵר מֻפְלָג כָּזֶה, וְהוּא אָמְרוֹ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ שָׁם תַּכִּיר הַנֶּפֶשׁ אֱלֹהֶיהָ.
דברים כו:ה · פירוש ל
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְהַלֵּוִי. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק ב צד.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: זָכָה יַתִּיר יָהֲבִין לֵיהּ נִשְׁמְתָא וְכוּ׳, זָכָה יַתִּיר יָהֲבִין לֵיהּ נִשְׁמְתָא מֵאוֹר אֲצִילוּת״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְלִבְחִינָה זוֹ יִקְרָא הַכָּתוּב לֵוִי, לְפִי שֶׁמִּתְלַוָּה עִם הָאָדָם מֵחָדָשׁ.
דברים ל:יט · פירוש ג
הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהָעִיר, כִּי שְׁנֵי יִעוּדִים – אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע – הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְלָזֶה אָמַר בְּפָסוּק זֶה ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״, פֵּרוּשׁ, שָׂכָר וְעֹנֶשׁ הַנְּתוּנִים לְפָנֶיךָ, פֵּרוּשׁ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵם הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. אִם יֵיטִיבוּ – יִחְיוּ, וְאִם יַרְשִׁיעוּ – יָמוּתוּ. אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הֵם לְפָנֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
דברים ל:יט · פירוש ד
הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃
וְיֵשׁ שְׁנַיִם אֲחֵרִים, וְהֵם הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, הֵם יִעוּדִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵינָם לְפָנָיו אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כח:ו) ״בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ״, וּלְהֵיפֶךְ אָרוּר הוּא וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קז.) שֶׁמְּדַבֵּר עַל יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם, וְלָזֶה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״ בֵּין שְׁנֵי יִעוּדִים הָרִאשׁוֹנִים לַשְּׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים.
דברים ל:כ · פירוש א
לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹל֖וֹ וּלְדׇבְקָה־ב֑וֹ כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֙יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהֹוָ֧ה לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ {פ}
לְאַהֲבָה אֶת ה׳ וְגוֹ׳. מַאֲמָר זֶה סָמוּךְ עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁאָמַר ״לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ״, וְגָמַר אוֹמֶר ״לְאַהֲבָה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁטַּעַם חֵפֶץ בַּחַיִּים הוּא לְאַהֲבָה אֶת ה׳ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וְגוֹ׳, וְנָתַן טַעַם ״כִּי הוּא חַיֶּיךָ״, כִּי מַה לָאָדָם חַיִּים אִם לֹא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעֲשִׂיַּת רְצוֹנוֹ הִיא תְּסוֹבֵב שֶׁיִּדְבַּק הָאָדָם בְּקוֹנוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וּלְדָבְקָה בוֹ״, וְזֶה הוּא עַצְמוֹ הַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֹרֶךְ יָמִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ״.
דברים לב:א · פירוש טו
הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
וְאָמְרוֹ וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר פְּרֵדַת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף וְתִשָּׁאֵר בְּחִינַת הָאָרֶץ לְבַדָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן תִּשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זהר חדש בראשית בפסוק ״ויאמר אלהים יהי מארת״) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״צְאֶינָה וּרְאֶינָה״ וְגוֹ׳, עֲתִידָה בַּת קוֹל לְאִתְּעָרָא בְּכָל צִיּוּנָא וְצִיּוּנָא בְּבָתֵּי קִבְרֵי וְאוֹמֶרֶת ״צְאֶינָה וּרְאֶינָה״, פּוּקוּ מִתְּחוֹת בְּלֵיאוּתָא דְּעַפְרָא וְאִתְּעָרוּ מִשְּׁנַתְכוֹן בְּנוֹת צִיּוֹן, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ״מָה הַצִּיּוּן הַלָּז״ (מלכים ב כג:יז), עַד כָּאן. הוּא הַמַּאֲמָר שֶׁמַּבְטִיחַ ה׳ לַצַּדִּיקִים שֶׁיִּשְׁמַע גּוּפָם אַחַר שֶׁיִּהְיֶה בָּאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי״. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁמִּי שֶׁלֹּא יַאֲזִין דְּבַר ה׳ לֹא יִשְׁמַע גּוּפוֹ הַשּׁוֹכֵן בָּאָרֶץ אֶת קוֹל הַכָּרוֹז הַהוּא וְלֹא יִהְיֶה עֲפָרוֹ נִנְעָר.
דברים לב:ד · פירוש ב
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
וְגָמַר אוֹמֶר אֵל אֱמוּנָה וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) ״אֵל אֱמוּנָה״ – לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא, ״וְאֵין עָוֶל״ – לְשַׁלֵּם לָרְשָׁעִים צִדְקָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהַכַּוָּנָה בְּמַאֲמָר זֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (שוחר טוב ד) בְּפָסוּק ״נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ״ (תהלים ד:ח), שֶׁאָמַר דָּוִד כִּי מֵעֵת שֶׁרָאָה שַׁלְוַת הָרְשָׁעִים נָשָׂא קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ: וּמָה לְאֵלּוּ שֶׁהֵם עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ כָּךְ וְכוּ׳. וְהוּא אָמְרוֹ ״אֵל אֱמוּנָה״, פֵּרוּשׁ, יַצְדִּיק הַצַּדִּיק אֱמוּנַת שְׂכָרוֹ בַּה׳ כְּשֶׁיִּרְאֶה מִדַּת ״וְאֵין עָוֶל״, שֶׁהוּא שְׂכַר הָרְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה עַל מִעוּט זְכוּתָם.
דברים לב:ו · פירוש ג
הַ לְיְהֹוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ״ וְגוֹ׳, סִדֵּר אַרְבַּע חֲלוּקּוֹת: א׳ שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הוּא אָבִיךָ״. שֵׁנִית, שֶׁקָּנָה אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים בְּמַה שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִיַּד פַּרְעֹה וְהֶחֱיָה אוֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר וְהֵבִיא אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״קָּנֶךָ״. ג׳ שֶׁתִּקֵּן אוֹתָנוּ תִּקּוּן מְעֻלֶּה וְרָם בְּתֵת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ וְנִבָּא אוֹתָנוּ, וְזֶה תִּקּוּן גָּדוֹל שֶׁעָשָׂה אוֹתָנוּ כְּלִי רָאוּי לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״עָשְׂךָ״, פֵּרוּשׁ מַעֲשֶׂה חָדָשׁ מִלְּבַד הַבְּרִיאָה הָרְמוּזָה בְּמַאֲמַר ״אָבִיךָ״. ד׳ שֶׁתִּכֵּן אוֹתָנוּ הִתְכּוֹנְנוּת הַנִּצְחִי לִזְכּוֹת בּוֹ חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא הָעִקָּר. וְהַכַּוָּנָה בְּכָל זֶה הוּא שֶׁאֵין הַנָּבָל עוֹשֶׂה נְבָלָה עִם גֶּדֶר זֶה אִם לֹא לְצַד הֱיוֹתוֹ סָכָל, וְהוּא אָמְרוֹ ״נָבָל וְלֹא חָכָם״.
דברים לב:ז · פירוש א
זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם. אָמַר אַרְבַּע חֲלוּקּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה. כְּנֶגֶד אָמְרוֹ ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ״ שֶׁרָמַז בּוֹ שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, אָמַר ״זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם״ שֶׁהֵם שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שָׁם יִמְצָא כִּי הוּא הַיּוֹצֵר הוּא הַבּוֹרֵא. וּכְנֶגֶד אָמְרוֹ ״קָּנֶךָ״ שֶׁרָמַז לִיצִיאַת מִצְרַיִם וּשְׁאָר הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּהֶם קָנָה אוֹתָנוּ, אָמַר ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶׁפָּעַל ה׳ בַּשָּׁנִים שֶׁל שְׁנֵי דּוֹרוֹת, שֶׁהֵם דּוֹר הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם וְדוֹר רְבִיעִי הַנִּכְנָס לָאָרֶץ, וּבָהֶם יַכִּיר מַעֲשָׂיו יִתְבָּרַךְ לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהֶם קָנֶךָ. וּכְנֶגֶד אָמְרוֹ ״עָשְׂךָ״ שֶׁהוּא תִּקּוּן עֶלְיוֹן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בּוֹ שֶׁנָּתַן שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ וְנִבָּא אוֹתָנוּ, אָמַר ״שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ״ – אָבִיךָ הֵם הַנְּבִיאִים, וְכֵן פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי). וּכְנֶגֶד ״וַיְכֹנְנֶךָ״ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ עַל הֲכָנוֹת עוֹלָם הַבָּא, אָמַר ״זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ״ – פֵּרוּשׁ הֵם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּכִּירִים בַּהֲכָנַת הַדָּבָר וְהַמּוּשָּׂג לָעוֹלָם הַבָּא, הֵם יֹאמְרוּ לָךְ.
דברים לב:נ · פירוש א
וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
וּמֻת בָּהָר. פֵּרוּשׁ, הִתְרַצֵּה לָמוּת, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹקֵחַ נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו אֶלָּא לִרְצוֹנָם. וְאָמְרוֹ ״וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (כתובות קד.) שֶׁיּוֹצְאִים הַצַּדִּיקִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי צַדִּיק, וְלָזֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁיֵּאָסֵף אֶל עַמָּיו הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ.
דברים לג:ו · פירוש א
יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר׃ {ס}
יְחִי רְאוּבֵן וְגוֹ׳ וִיהִי מְתָיו וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״יְחִי רְאוּבֵן״, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי דברים שמז) שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל רְאוּבֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאוּלַי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן עַל גְּדוֹלֵי הַשֵּׁבֶט שֶׁמֵּתוּ בַּעֲדַת קֹרַח, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יח:ג) כִּי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ כֻּלָּן הָיוּ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת וְרוּבָּן מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י במדבר טז:א). וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁעֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סנהדרין קט:), לָזֶה הִתְפַּלֵּל ״יְחִי רְאוּבֵן״ פֵּרוּשׁ שִׁבְטוֹ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ, לֶהֱיוֹתָם גְּדוֹלֵיהֶם יִתְכַּנֶּה הַשֵּׁבֶט כֻּלּוֹ עֲלֵיהֶם.
דברים לג:ו · פירוש ב
יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר׃ {ס}
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁעַל רְאוּבֵן עַצְמוֹ הוּא אוֹמֵר, אֶלָּא שֶׁהוּא מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ, כִּי כְּשֶׁיִּתְקַצְּצוּ עֲנָפִים שֶׁל גְּדוֹל הַשֵּׁבֶט יִגָּרַע מִצַּדִּיק שֶׁהוּא רְאוּבֵן עֵינוֹ, לָזֶה הִתְפַּלֵּל שֶׁיִּחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה מַסְכִּים כִּסְבָרַת הָאוֹמֵר (סנהדרין קח.) עֲדַת קֹרַח יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
דברים לג:כא · פירוש א
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. פֵּרוּשׁ, הָיָה רָאוּי רֵאשִׁית שֶׁהִיא הַתּוֹרָה לוֹ, וְטַעַם לַדָּבָר – ״כִּי שָׁם חֶלְקַת״, פֵּרוּשׁ חֶלְקוֹ שֶׁל מְחוֹקֵק שֶׁהוּא מֹשֶׁה ״סָפוּן״, אוֹ חֵלֶק מִמְּחוֹקֵק, כִּי חֵלֶק הַגָּדוֹל עָלָה לְמַעְלָה, וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם אֶלָּא גּוּפוֹ הַקָּדוֹשׁ הַחַי סָפוּן. וְטַעַם הַדָּבָר לְהָבִיא רָאשֵׁי עָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי כאן) לְהָבִיא דּוֹר הַמִּדְבָּר לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיֵּתֵא״ וְגוֹ׳, וּקְרָאָם רָאשֵׁי עָם לְפִי שֶׁהֵם תְּחִלַּת קְנִיַּת יִשְׂרָאֵל לַה׳ לְעַם סְגֻלָּה.
דברים לג:כא · פירוש ב
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
עוֹד יִרְצֶה, ״וַיַּרְא רֵאשִׁית״ – הַנַּחֲלָה שֶׁנָּחֲלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג ״לוֹ״, פֵּרוּשׁ לִטְּלָהּ לְחֶלְקוֹ. וְלַחֲשַׁשׁ סְגֻלַּת הָאָרֶץ שֶׁכָּל הַדָּר בָּהּ אוֹ כָּל הַקָּבוּר בָּהּ יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (כתובות קי:), אָמַר טַעַם שֶׁלֹּא חָשׁ לְדָבָר זֶה ״כִּי שָׁם״, פֵּרוּשׁ בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁלָּקַח לְנַחֲלָתוֹ, שָׁם ״חֶלְקַת מְחֹקֵק״, שֶׁהוּא מֹשֶׁה, ״סָפוּן״, ״וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם״, וּמֵעַתָּה גַּם הוּא יָבֹא עִם רָאשֵׁי עָם לָעוֹלָם הַבָּא.
דברים לד:א · פירוש א
וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל־הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהֹוָ֧ה אֶת־כׇּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃
וַיַּרְאֵהוּ ה׳ אֶת כָּל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הִפְעִיל ה׳ בּוֹ רְאוּת, מַה שֶׁאֵין גְּבוּל בָּעַיִן לִרְאוֹת בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְרָכִים: אוֹ יָאִיר עֵינָיו מֵאוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק שֶׁהוּא אוֹר שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית גָּנוּז לַצַּדִּיקִים, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) שֶׁבּוֹ יַבִּיט הָאָדָם מִסּוֹף הָעוֹלָם; אוֹ הִקְרִיב הָאָרֶץ לְמוּל עֵינָיו וְהֶרְאָה אוֹתָהּ לוֹ לְפָנָיו:
דברים לד:ה · פירוש א
וַיָּ֨מׇת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶבֶד־יְהֹוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהֹוָֽה׃
וַיָּמָת שָׁם. פֵּרוּשׁ, שָׁם לְבַד הוּא שֶׁמֵּת, אֲבָל הוּא חַי בְּמָקוֹם אַחֵר קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן עַל פִּי ה׳.