אור החיים

תורת הסוד

בירור ניצוצות

ניצוצות קדושה, בירור הניצוצות מהקליפות, העלאת ניצוצות

80 קטעים ב-5 חומשים

בראשית

בראשית א:א · פירוש סב
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְהִנֵּה יָדוּעַ הוּא כִּי בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַרְבֵּה נִיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה הָטְבְּעוּ בְּתוֹךְ הַקְּלִיפּוֹת, וְגַם הַרְבֵּה עֵרֶב רַב נִשְׁתַּקְּעוּ בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, כְּאָמְרָם בְּסֵפֶר תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקון ס״ו), וּמְעֹרָבִים רַע בְּטוֹב וְטוֹב בְּרַע. לָזֶה צָרִיךְ כִּבְיָכוֹל לְהַבְדִּיל הַטּוֹב מֵהָרַע וְהָאוֹר מֵהַחֹשֶׁךְ אֲשֶׁר נִתְעָרְבוּ. וְהִנֵּה יָדוּעַ כִּי הַקְּלִפָּה חִיּוּתָהּ הִיא יְנִיקָתָהּ מֵהַקְּדֻשָּׁה דַּוְקָא, וְזוּלַת זֶה אֵין לָהּ חִיּוּת. וְלָכֵן אָז בְּהַבְדִּילוֹ ה׳ אֶת הָאוֹר שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה וְנִשְׁאָר הָרַע מֻבְדָּל וְאֵין לוֹ מְקוֹם חִיּוּת לִינֹק מִמֶּנּוּ, מִמֵּילָא יִבָּטֵל. וְזֶה הוּא אָמְרוֹ (זכריה י״ג:ב׳-ג׳): ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״, כִּי יִדְמֶה לִקְצִיצַת הָאִילָן מִמְּקוֹם יְנִיקָתוֹ וְשָׁרְשׁוֹ אֲשֶׁר יוֹנֵק מִמֶּנּוּ שֶׁיִּיבַשׁ וְלֹא יִצְלַח עוֹד, וְלֹא יִשָּׁאֵר כִּי אִם הָאוֹר הַטּוֹב. וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, פֵּרוּשׁ ״וַיִּקְרָא״ לְשׁוֹן יְקָר וּגְדֻלָּה, כִּי אֵין מַעֲלַת הַקְּדֻשָּׁה נִכֶּרֶת אֶלָּא בְּהַפִּיל הַקְּלִיפָּה הַנִּקְרֵאת חֹשֶׁךְ. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בַּיּוֹם הַהוּא הַיָּדוּעַ לְפָנָיו בַּמָּרוֹם יִקְרָא ה׳ לָאוֹר בִּיקָר וּגְדֻלָּה, וְזֶה יִהְיֶה בְּיוֹם יִוָּדַע לַה׳ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ ה׳ אֶחָד (זכריה י״ד:ט׳).
בראשית טז:ה · פירוש ז
וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
וְטַעַם שָׂרָה שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה לָתֵת שִׁפְחָה לְבֶן חוֹרִין, וְגַם אַבְרָהָם לְמָה שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁהֵבִין דִּבְרֵי שָׂרָה וְלֹא חָשׁ עַל עַצְמוֹ, דַּע כִּי לְפִי הַפְּשָׁט נוּכַל לוֹמַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִצְטַוּוּ עַל זֶה. וַהֲגַם שֶׁהָיוּ מְדַקְדְּקִים לְקַיֵּם אֲפִלּוּ דִּקְדּוּקֵי מִצְווֹת שֶׁל חֲכָמִים, לְצַד הַנְּבוּאָה הָיוּ עוֹבְרִים עַל הַמִּצְווֹת לְפִי שָׁעָה. וּכְבָר כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּסֵפֶר הַמַּדָּע בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה כִּי אִם יָבוֹא נָבִיא בְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעַבְרוּ יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ רַבִּים עַל עֲבֵרָה אַחַת לְפִי שָׁעָה כִּי מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, וּכְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח), וּכְמוֹ כֵן עָשָׂה אַבְרָהָם עַל פִּי שָׂרָה כִּי נְבִיאָה הָיְתָה יוֹתֵר מֵאַבְרָהָם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א) בְּפָסוּק ״כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקוֹלָהּ״, וְלָזֶה כְּשֶׁאָמְרָה לוֹ ״בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי״ הִסְכִּים לְדִבְרֵי הַנְּבִיאָה. וְצֹרֶךְ הָיָה בַּדָּבָר לִהְיוֹת כֵּן, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתָהּ שִׁפְחָתָהּ נִתְבָּרֵר בָּהּ חֵלֶק הַמָּאוּס שֶׁהָיָה דָּבוּק בְּאַבְרָהָם מִימֵי קֶדֶם וְיָצְאָה הַזּוֹהֲמָא בְּיִשְׁמָעֵאל וְנִשְׁאַר אוֹר שָׁלֵם וְנָכוֹן בְּיִצְחָק, וְאִלּוּ הָיְתָה הָגָר מְשֻׁחְרֶרֶת לֹא הָיָה יוֹצֵא כָּל הַזִּהוּם לְבַד מִבְּלִי שֶׁיֵּצֵא עִמּוֹ חֵלֶק הַטּוֹב, וּפִרְצָה גְּדוֹלָה הָיְתָה מְסֻבֶּבֶת מֵהַדָּבָר, וַה׳ יִתְבָּרַךְ עָשָׂה נִפְלְאוֹתָיו אֵלֵינוּ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוְּנָה שָׂרָה בְּאָמְרָהּ יִשְׁפֹּט הַשּׁוֹפֵט בֵּינִי וּבֵינֶךָ, כִּי חָשְׁשָׁה שֶׁיֹּאמַר אַבְרָהָם וְאֵיךְ תַּסְכִּים עָלָיו לִהְיוֹת קָדֵשׁ, לָזֶה אָמְרָה, הוּא הַשּׁוֹפֵט יִשְׁפֹּט בֵּינוֹ וּבֵינָהּ וְכוּ׳.
בראשית כב:כ · פירוש א
וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּ֠ה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־הִ֛וא בָּנִ֖ים לְנָח֥וֹר אָחִֽיךָ׃
וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד וְגוֹ׳. טַעַם סִפּוּר זֶה, גַּם טַעַם אָמְרוֹ אַחֲרֵי הַדְּבָרִים כִּי אֵין לוֹ קֶשֶׁר לֵידַת הָאֲמוּרִים מִצַּד מַה שֶׁקָּדַם, זֶה הוּא לְהוֹדִיעַ שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה בַּת זוּגוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְטַעַם עַד עַתָּה וְלֹא קֹדֶם כְּבָר הִקְדַּמְנוּ כִּי הָיָה מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא וְלֹא הָיָה לוֹ נוּקְבָּא עַד אַחַר הָעֲקֵידָה שֶׁנִּתְעַבְּרָה בּוֹ נֶפֶשׁ הַזָּכָר, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם וְגוֹ׳, וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה וְגוֹ׳, זֶה הוּא עִקַּר הַסִּפּוּר. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב כָּל סֵדֶר הַנּוֹלָדִים מִנָּחוֹר גַּם מִפִּלַגְשׁוֹ רְאוּמָה לְלֹא דָבָר, דַּע כִּי כְּשֶׁתִּתְנוֹצֵץ נֶפֶשׁ צַדִּיק מֻפְלָאָה בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ צַדֶּקֶת כְּרִבְקָה אֵם כָּל זֶרַע הַקְּדֻשָּׁה, לְצַד מַה שֶׁקָּדַם מֵהַתַּעֲרֹבֶת מִבְּחִינוֹת הָרַע מִסִּבַּת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר דָּבַק בּוֹ רַע וְטוֹב בַּעֲוֹנוֹת, יִמָּצְאוּן בִּשְׁכוּנָתָהּ נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת מֵחֵלֶק הַקְּלִפָּה, וּבְעָמְדָהּ יַעַמְדוּ עִמָּהּ וּבְצֵאתָהּ לָעוֹלָם יֵצְאוּ כֻּלָּם בִּשְׁכוּנָתָהּ, וְכָל אֶחָד הִכִּיר בְּחִינָתוֹ, רִבְקָה הֵאִיר אוֹרָהּ בִּקְדֻשָּׁה וְזוּלָתָהּ כְּמוֹץ יְסֹעֵר, וְלָזֶה הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִנָּחוֹר, שֶׁבְּתוֹכָם הָיְתָה מַרְגָּלִית טוֹבָה רִבְקָה אִמֵּנוּ עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם:
בראשית כז:יג · פירוש ג
וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃
גַּם יֵשׁ סוֹד בַּדָּבָר כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, כִּי הוּא זוּהֲמַת הַקְּדֻשָּׁה אַחַר צֵרוּפָהּ בְּאֵשׁ הַגְּבוּרָה שֶׁבִּבְחִינַת יִצְחָק אָבִינוּ, וְהָבֵן. וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (בראשית כה:כ) כִּי סִבָּתוֹ הוּא הֱיוֹתָהּ אֲחוֹת לָבָן, דָּבָר זֶה לֹא יִהְיֶה סִבָּה לִבְחִינַת רִבְקָה כִּי מִמֶּנָּה הוּא כְּמַעֲשֶׂיהָ חָס וְשָׁלוֹם, וּפְרָט זֶה הוּא מֵהַמֻּסְגָּל לְהַפְרִיד הַזּוּהֲמָא בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְלַעֲמֹד קַו הַטּוֹב עַל תִּלּוֹ, הוּא יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁשּׁוּפְרֵיהּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן (בבא מציעא פד.), וְהוּא סוֹד וְהָבֵן.
בראשית כח:ה · פירוש ב
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
אָכֵן בָּא הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם לְיִצְחָק אָבִינוּ שֶׁשָּׁלַח בֵּן צַדִּיק לְאָדָם רָשָׁע מְפֻרְסָם לָבָן הָאֲרַמִּי. וַהֲגַם שֶׁאַבְרָהָם שָׁלַח וְלָקַח רִבְקָה, לֹא הָיָה בְּתוּאֵל מְפֻרְסָם בְּרֶשַׁע כְּלָבָן. וְעוֹד שֶׁלֹּא אָמַר בְּפֵרוּשׁ אַבְרָהָם שֶׁיִּקַּח בַּת בְּתוּאֵל, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִצְחָק שֶׁצִּוָּה לְיַעֲקֹב שֶׁיִּקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן הָרָשָׁע, לָזֶה אָמַר אֲחִי רִבְקָה וּשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ מִבְּתוּאֵל הָרָשָׁע, וּכְמוֹ כֵן יֵצֵא מִלָּבָן בַּת צַדֶּקֶת. גַּם אֵין לְהוֹכִיחַ שֶׁלֹּא יֵצֵא שַׁלְשֶׁלֶת שֹׁרֶשׁ קְדֻשָּׁה מֵאָדָם רָשָׁע, לָזֶה אָמַר אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו פֵּרוּשׁ הֲרֵי שֶׁיָּצְתָה שַׁלְשֶׁלֶת הַקְּדֻשָּׁה מֵאָב רָשָׁע, גַּם כֵּן אֵין לְהַחְלִיט וְלוֹמַר כִּי לֶהֱיוֹת לָבָן רָשָׁע לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ בָּנוֹת כְּרִבְקָה.
בראשית כח:ה · פירוש ג
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי דַּוְקָא בַּיָּמִים הָהֵם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְבָּרְרוּ הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִמְּקוֹם שִׁבְיָם, וְהֻכְּרָה מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם כִּי שָׁם קָנְתָה לָהּ הַקְּדֻשָּׁה מָקוֹם, וְהָיָה לָהּ לְאוֹת עוֹלָם אַבְרָהָם וְשָׂרָה כִּי הֵם גֵּרִים רִאשׁוֹנִים, וְכָל אֲשֶׁר יִתְגַּיֵּר מֵהָאֻמּוֹת בְּכָל זְמַן יִקָּרֵא אַבְרָהָם וּנְקֵבָה שָׂרָה. לָזֶה מִין הַקְּדֻשָּׁה יְחַפֵּשׂ אַחַר מִינוֹ, כִּי אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וְלֹא הֻשְׁלַם בִּנְיַן הַקְּדֻשָּׁה בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת כִּי לֹא הוֹלִיד אֶלָּא אֶת יִצְחָק וְלֹא הוֹלִיד נְקֵבוֹת עִמּוֹ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב (בראשית כה:יט) ״אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק״ פֵּרוּשׁ לְבַדּוֹ בְּלֹא בַּת זוּג, וּכְמוֹ כֵן יִצְחָק לֹא הָיָה לוֹ בָּנוֹת כִּי נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַנְּקֵבוֹת עוֹדָם בְּאֶרֶץ שְׁבִי, לָזֶה שְׁלָחוֹ יִצְחָק לְחַזֵּר אַחַר אֲבֵדָתוֹ.
בראשית כח:ה · פירוש ד
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
אַךְ זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינוּהוּ, כִּי פָּרְחוּ שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּפָרַח מַטֵּה עֹז תִּפְאָרָה, וְהֻכַּר אִילַן הַחַיִּים חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, הֵן הֵמָּה הַמֻּבְהָקִים בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא יִסֹּב אָדָם מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ, וְאִם נִשְׁאַר מִנִּיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּתוֹךְ הָעַמִּים, הֲרֵי הֵם בִּיצִיאָתָם לָעוֹלָם מִתְאַסְּפִים וּבָאִים, וְאַחַר גֵּרוּתָם יֵאָמְנוּ כִּי אֲבוּדִים הָיוּ וְלָנוּ הֵם.
בראשית כח:ה · פירוש ה
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
וְטַעַם הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר הִקְפִּיד אַבְרָהָם לְבִלְתִּי קַחַת לוֹ אִשָּׁה מֵהֶם, גַּם יִצְחָק צִוָּה לְיַעֲקֹב עַל זֶה, רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (בראשית רבה פרק נ״ט) כִּי הוּא אָרוּר וְזֶרַע אַבְרָהָם בָּרוּךְ וְכוּ׳, וְדִבְרֵיהֶם סְתוּמִים הֵם. וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי מָצִינוּ עִקַּר הַטַּעַם נָכוֹן, כִּי טַעְמוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הוּא כִּי הוּא מְשֻׁלָּל מִנְּפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכָל בְּנוֹתָיו חֵלֶק רַע וּמְתֹעָב, לָזֶה הֶחְלִיטוּ לְבִלְתִּי קַחַת מִמֶּנּוּ כִּי לֹא יִמָּצֵא בּוֹ דָּבָר קָדוֹשׁ, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (בראשית ט:כה) ״אָרוּר כְּנָעַן״ פֵּרוּשׁ: מְשֻׁלָּל בְּהֶחְלֵט מִמִּין הַקְּדֻשָּׁה:
בראשית כח:ה · פירוש ו
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
וְתִמְצָא כִּי מִמִּין הָאֻמּוֹת עַד הַיּוֹם עוֹדָם מִתְקַבְּצִים וּבָאִים גֵּרִים וְחוֹסִים בְּצֵל הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְנוּ מִימֵי קֶדֶם כִּי נִתְגַיֵּר גֵּר כְּנַעֲנִי כִּשְׁאָר הָעַמִּים, וְזֶה יַגִּיד דְּבָרֵינוּ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה יְצַו הָאֵל (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִים, וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״כָּל נְשָׁמָה״ לָתֵת טַעַם לְמִצְוַת ״לֹא תְחַיֶּה״, כִּי אֵין בָּהֶם נְשָׁמָה, פֵּרוּשׁ: נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה שֶׁיִּתְיַחֵס אֵלֶיהָ שֵׁם נְשָׁמָה לָחוּס עָלֶיהָ לְהַחֲיוֹתָהּ כְּעַמּוֹן וּמוֹאָב, וְהָבֵן:
בראשית כח:ה · פירוש ז
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתָנוּ אֶת כָּל זֹאת, צָרִיךְ לָתֵת לֵב מַדּוּעַ אָנוּ בַּעֲוֹנוֹת מְשֻׁעְבָּדִים לִכְנַעַן (שופטים ד:ב), אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ נֶאֱמָנָה שֶׁהַשִּׁעְבּוּד הוּא לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּתוֹךְ הַקְּלִפָּה, וּבַכְּנַעֲנִים אֵין בָּהֶם נִיצוֹץ קָדוֹשׁ לָרֶדֶת אַחֲרָיו בַּגָּלוּת. וְתִמְצָא כִּי מִצְרַיִם אֲשֶׁר נִתְרוֹקְנָה מֵהַנִּיצוֹצוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח:): לֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָן וְכִמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים, דִּכְתִיב ״וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם״ (שמות יב:לו), צִוָּה ה׳ לְבַל יָבֹאוּ שָׁמָּה, וְכַמְּבֹאָר הַטַּעַם בְּדִבְרֵי הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (שער הגלגולים). וְאִם כֵּן, אֵיךְ יִהְיֶה שֶׁנִּסְבֹּל אֶת כָּל עֹצֶם הַגָּלוּת הַזֶּה מִבְּלִי הֱיוֹת בּוֹ נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה?
בראשית כח:ה · פירוש ח
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הַדָּבָר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ליקוטי תורה מקץ) כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שְׁבוּיִים בַּקְּלִפָּה: הָאַחַת נְשָׁמוֹת יְקָרוֹת וְיוֹצְאוֹת בְּאֶמְצָעוּת הַלֵּידָה, כְּאַבְרָהָם וּכְשָׂרָה וּכְרִבְקָה וְרָחֵל, וּכְנִשְׁמַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן שֶׁיָּצָא מִשְּׁכֶם עִם דִּינָה, וּכְרוּת מִמּוֹאָב וּכְנַעֲמָה מֵעַמּוֹן וּכְאוּנְקְלוֹס הַגֵּר וְכַדּוֹמֶה. וְהַשֵּׁנִי הוּא מִין נִיצוֹץ שֶׁל קְדֻשָּׁה הַדָּבוּק בַּקְּלִפָּה וְאֵינוֹ יוֹצֵא כְּלָל אֶלָּא מְעוֹרֶה בַּקְּלִפָּה, וְאֵין לוֹ מְצִיאוּת לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יָצֵר לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי צַעַר אוֹ עַל יְדֵי הַכָּאָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה תִּהְיֶה נִפְרֶדֶת הַקְּדֻשָּׁה וְחוֹזֶרֶת לְשָׁרְשָׁהּ. וּמֵעַתָּה יֵשׁ טַעַם לְגָלוּת זֶה, כִּי תְאַוֶּה לְבָרֵר בְּחִינַת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאֵינָהּ נִפְרֶדֶת אֶלָּא עַל יְדֵי צַעַר שֶׁמִּצְטַעֲרִים יִשְׂרָאֵל. וְעַל גָּלוּת הַזֶּה אָמַר הַכָּתוּב (עובדיה א:כ) ״וְגָלוּת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת״, שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ הַחֵל מִלְּשׁוֹן ״נִהְיֵיתִי וְנַחֲלֵיתִי״ (דניאל ח:כז), כִּי הַשָּׂגַת תַּכְלִית הַגָּלוּת בֵּינֵיהֶם הוּא בְּאֶמְצָעוּת הַצַּעַר, וְלָזֶה הוּא מְשֻׁנֶּה מִכָּל הַגָּלֻיּוֹת כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ. וְאָמַר ״אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים״ וְלֹא אָמַר ״בַּכְּנַעֲנִים״, וְגַם אָמַר ״כְּנַעֲנִים״ לְשׁוֹן רַבִּים, אוּלַי כִּוֵּן עַל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלֶּהֱיוֹתָם עַתָּה בְּתוֹךְ קְלִפַּת כְּנַעַן יִקָּרְאוּ בִּשְׁמוֹ כְּנַעֲנִים. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: גָּלוּת הַחֵל הַזֶּה, שֶׁהוּא גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, הוּא לְסִבַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַתָּה נִקְרָאִים כְּנַעֲנִים עַל מָקוֹם שֶׁהֵם בּוֹ.
בראשית מו:ג · פירוש ג
וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃
וּלְהַשְׂכִּיל עַל דָּבָר אַקְדִּים אִמְרֵי קָדוֹשׁ הוּא הָרַשְׁבִּ״י וְאַנְשֵׁי סוֹדוֹ (לקוטי תורה מקץ) שֶׁאָמְרוּ כִּי טַעַם הַגָּלֻיּוֹת הוּא לְבָרֵר חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמְּפֻזָּרִים בְּעַנְפֵי הַקְּלִפָּה, וְכִי בְּמִצְרַיִם לֶהֱיוֹתָהּ מְלֵאָה גִּלּוּלִים וְשָׁם תֹּקֶף הַטֻּמְאָה, שָׁם הוּא שְׁבִיַּת חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים, כִּי לְעֵרֶךְ גֹּדֶל הַטֻּמְאָה יִהְיֶה בְּקִרְבָּהּ חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶה הָיָה מִיּוֹם שֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁלְטָה שִׁפְחָה רָעָה בְּנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עַל זֶה בְּכָל הַגָּלֻיּוֹת וּבִפְרָט בְּגָלוּת מִצְרַיִם. וְהוֹסִיפוּ לוֹמַר זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (לקוטי תורה וישב) כִּי עַם הַיּוֹצֵא מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הָעוֹמֵד עַל הַר סִינַי הוּא הָעָם שֶׁהָיָה שָׁבוּי בְּתוֹךְ קְלִפַּת מִצְרַיִם, וְאֵלָיו אָמַר מֹשֶׁה נְבִיא ה׳ (דברים ד:ח) ״וּמִי גּוֹי גָּדוֹל״ וְגוֹ׳. וְלָזֶה עַצְמוֹ יְכַוֵּן ה׳ בְּדַבְּרוֹ עִם יַעֲקֹב, טַעַם שֶׁמַּסְכִּים עַל יְשִׁיבַת יַעֲקֹב בְּמִצְרַיִם הוּא לְסִבַּת גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר הוּא אָבוּד שָׁם בִּקְלִפַּת מִצְרַיִם וְצָרִיךְ הוּא לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, וְזוּלַת יְרִידַת יַעֲקֹב אֵין תִּקְוָה לָזֶה, כִּי בְּעֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ יִשְׁאַב כָּל עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר שָׁם, מַה שֶׁאֵין זוּלָתוֹ יָכוֹל עֲשׂוֹהוּ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע״ט) שֶׁלֹּא מֵת יַעֲקֹב אָבִינוּ עַד שֶׁרָאָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא יוֹצְאֵי חֲלָצָיו, וְאוֹתָם שִׁשִּׁים רִבּוֹא נִתְעַנּוּ שָׁם אַחַר כָּךְ וְנִצְרְפוּ בְּכוּר הַבַּרְזֶל בְּעֹנִי מִצְרַיִם וְיָצְאוּ מְזֻקָּקִים. וּמִמּוֹצָא דָּבָר הִרְגִּישׁ יַעֲקֹב כִּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לָשֶׁבֶת שָׁם יַעֲקֹב, וּבְהַבְטָחַת כִּי לֹא יִירָא מֵעֲבוֹר עָלָיו שִׁעְבּוּד וְעִנּוּי, וְעוֹדֶנּוּ בְּצַעַר קְבוּרַת הָאָרֶץ, לָזֶה אָמַר ״אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ וְגוֹ׳ וְאָנֹכִי אַעַלְךָ״ וְגוֹ׳.
בראשית מו:ד · פירוש ח
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
אוֹ יִרְצֶה גַם עָלֹה לִרְמֹז אֶל חֵלֶק הָרוּחָנִי הַיּוֹרֵד עִמּוֹ מִצְרַיִם, וְעַיֵּן בַּזֹּהַר (שמות ד׳) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״יָצְאוּ כָל צִבְאוֹת ה׳״ (שמות יב:מא):
בראשית מז:כז · פירוש ב
וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק (בראשית מ״ו:ג׳) ״כִּי לְגוֹי גָּדוֹל״ וְגוֹ׳, כִּי סִבַּת יְרִידַת מִצְרַיִם הִיא לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ וּבָאוּ שָׁמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם פֵּרוּשׁ שֶׁהִיא מְקוֹם קְלִפָּה הַמְזֻהֶמֶת, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן מִלְּשׁוֹן הַגָּשָׁה, כִּי שָׁמָּה הוּגְּשׁוּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּאֶמְצָעוּת עֲנַף הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת לַדּוֹמֶה לוֹ. וְאָמַר לְשׁוֹן יָחִיד רֶמֶז אֶל הֱיוֹתָם בְּלֵב מְיֻחָד כֻּלָּם וְאֵין בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד, וּבְאֶמְצָעוּת כֵּן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ פֵּרוּשׁ אָחֲזוּ דָּבָר בָּהּ, וְהֵם הַנִּיצוֹצוֹת הַנִּזְכָּרִים, וּבָזֶה וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ כִּי כְּשֶׁיִּתְרַבּוּ הַנְּפָשׁוֹת יִתְרַבּוּ הַנּוֹלָדִים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשׁ הַמַּגִּיד לְמַהֲרִי״ק בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (שמות א:ו) ״וַיָּמָת יוֹסֵף וְגוֹ׳ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ״ וְתִמְצָא עֵזֶר לִדְבָרֵינוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
בראשית מט:ג · פירוש ד
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וְהָאָבוֹת לְצַד חֲבִיבוּתָם בַּה׳ וְחֶשְׁקָם בְּאֹשֶׁר עֶלְיוֹן קִיְּמוּ הַכֹּל, כְּאָמְרוֹ (בראשית כו:ה) ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כח:) קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין, וְאֶת בָּנָיו הֵקִים תַּחְתָּיו לְהַרְוִיחַ תּוֹעֶלֶת הַמִּצְווֹת וְעֵסֶק הַתּוֹרָה. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ רוֹאִים תּוֹעֶלֶת דְּבַר הַהַצְלָחָה לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר יַעֲקֹב כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בְּהַצְלָחָתוֹ בְּנִשּׂוּאֵי שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת, הֶעֱלִים עַיִן מֵרֶוַח הַנִּמְשָׁךְ מִקִּיּוּם הַמִּצְוָה הַהִיא, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ עֹנֶשׁ אִם לֹא יְקַיְּמֶנָּה כָּל עוֹד שֶׁלֹּא נִתְּנָה תּוֹרָה. וּמַה גַּם אִם נֹאמַר שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים עַל פִּי הַדִּבּוּר, כִּי הָאָבוֹת נְבִיאִים הָיוּ וַה׳ אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְדָבָר זֶה דּוֹמֶה לְמַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (פרק ט) כִּי נָבִיא שֶׁאָמַר לַעֲבֹר עַל אִסּוּר מֵאִסּוּרֵי הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה שׁוֹמְעִין לוֹ כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְגוֹ׳. גַּם יֵאָמֵן יַעֲקֹב שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה עַל פִּי נְבוּאָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לִשָּׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת לְפִי שָׁעָה, לֹא שֶׁיֵּעָקֵר אִסּוּר שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. וּמַה גַּם בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם עֹנֶשׁ עַל הַדָּבָר אֶלָּא הַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת אִם יְקַיְּמוּ כַּנִּזְכָּר. גַּם יְהוּדָה עַל יְדֵי מַלְאָךְ הוּרְשָׁה לָקַחַת תָּמָר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד) לְמַה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנָּה מֵהַאֲצָלַת נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת.
בראשית מט:ג · פירוש ו
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וַעֲדַיִן אֵין הַדָּבָר מַסְפִּיק, כִּי לָמָּה לֹא נִתְּנָה אֶלָּא לְיוֹסֵף וְלֹא לִיהוּדָה אוֹ לִשְׁאָר אַחִים הַגְּדוֹלִים. וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח דַּף קע״ו כָּתַב טַעַם הַדָּבָר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּשַׁעֲתָא דְּעָאל לְגַבָּהּ דְּלֵאָה, כָּל הַהוּא לֵילְיָא רְעוּתֵיהּ וְלִבֵּיהּ הֲוָה בְּרָחֵל דְּחָשִׁיב דְּרָחֵל אִיהִי וְכוּ׳, אַהְדַּר עוֹבָדָא לְאַתְרֵיהּ וְכוּ׳, בְּכוֹרָתֵיהּ אַהְדְּרַת לְיוֹסֵף״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. הִנֵּה טַעַם זֶה מַסְפִּיק לִנְטִילַת בְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן וְתַעֲמֹד בְּיוֹסֵף, כִּי הוּא כְּפִי הָאֱמֶת שֶׁעָלָה בְּמַחְשָׁבָה רִאשׁוֹנָה בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהֵטִיל זַרְעוֹ יַעֲקֹב חָשַׁב בְּאִמּוֹ.
בראשית מט:ט · פירוש ב
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
אָכֵן יִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי הַקְדָּמָה אַחַת זַכָּה וּבָרָה אֲשֶׁר הֵאִירָה עֵינֵינוּ בִּדְבָרִים נֶחְמָדִים מֵאוֹר תּוֹרָתֵנוּ, וְהוּא כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא אִילָן שֶׁבּוֹ הָיוּ תְּלוּיִים כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיָּצְאוּ לָעוֹלָם מִיּוֹם הֱיוֹת עוֹלָם וַאֲשֶׁר עֲתִידִין לָצֵאת, וּכְשֶׁחָטָא אָדָם שָׁלַט חֵלֶק הָרַע וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי לְאֵין מִסְפָּר, וְדָרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר אַנְשֵׁי אֱמֶת מֶה עָצְמוּ הַשְּׁבוּיִים מֵהַקְּדֻשָּׁה בַּקְּלִפָּה, וְהֵן עַם ה׳ מִשְׁתַּדְּלִים מִיּוֹם הֱיוֹתָם לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו, וְהוֹלְכִים וּמְבָרְרִים וּמוֹצִיאִים מִיָּדוֹ בְּאֶמְצָעוּת מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נָטַע ה׳ בְּתוֹכֵנוּ הִיא הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. גַּם לִפְעָמִים בְּאֶמְצָעוּת דְּבֵקוּת הַנֶּפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה בְּנֶפֶשׁ הַטֻּמְאָה לְאוֹנְסָהּ תּוֹצִיא נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וְהוּא סוֹד (בראשית לג:ג) ״וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב״, שֶׁשָּׁאֲבָה נֶפֶשׁ דִּינָה הַקְּדֻשָּׁה לְנֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה מִנַּהּ שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה תּוֹךְ שְׁכֶם, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת יעקב) כִּי הוּא נֶפֶשׁ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן. וְהוּא רֶמֶז רַחֲבַ״ת יָדַיִם.
בראשית מט:ט · פירוש ג
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
וְלִפְעָמִים תֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ מֵעַצְמָהּ לָעוֹלָם לְצַד הַשְׁרָצַת נַפְשׁוֹת הַקְּלִפָּה בָּעוֹלָם תֵּצֵא גַּם הִיא, וּבְצֵאתָהּ תִּהְיֶה מֻבְדֶּלֶת מֵאוֹצַר הַקְּלִפָּה טִבְעָהּ, וּתְאַוֶּה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב, וְהוּא סוֹד נִשְׁמַת הַגֵּרִים הַמִּתְגַּיְּרִים מֵעַצְמָם וְחוֹשְׁקִים לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הַקְּדֻשָּׁה. וּבִכְלַל דָּבָר זֶה גַּם כֵּן בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר מְגֻנֶּה בְּיוֹתֵר יִבְחַר הַשַּׁבַּאי שֶׁהוּא אָדָם בְּלִיַּעַל לְהוֹצִיא נֶפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשְּׁבוּיָה בְּיָדוֹ בִּמְקוֹם קְלִפָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶעָוֹן שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מְגֻנֶּה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת: רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה יָצְתָה מִזְּנוּת אָב וּבִתּוֹ, וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית. וְתַבְחִין לָדַעַת כִּי רוּת שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנָּה שַׁלְשֶׁלֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד הָיְתָה מִמּוֹאָב, שֶׁהִיא בַּעֲלַת עֲבֵרָה בַּחֲצִיפוּת יוֹתֵר וּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחוֹת עָלֶיהָ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא לח:), וְנַעֲמָה יָצְתָה מֵעַמּוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה הֶעָוֹן מְזֹהָם כַּאֲחוֹתָהּ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי אִם הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה לוֹט אָדָם אַחֵר לֹא הָיוּ יוֹצְאִים בְּאֶמְצָעוּתוֹ שְׁתֵּי פְּרִידוֹת הַטּוֹבוֹת, אֶלָּא לְצַד לוֹט שֶׁהָיָה גָּדוֹל בִּבְחִינָתוֹ כִּי גַּם בְּחִינַת הָרַע יֵשׁ בָּהּ הַדְרָגוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ כְּפִי בְּחִינָתָהּ. וְצֵא וּלְמַד מֵהָאֻמּוֹת שֶׁהֵם עַנְפֵי הַקְּלִפָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מְלָכִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ וְשָׂרִים וְגוֹ׳. וְהוּא סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מט:) בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, כַּוָּנָתָם בָּזֶה כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ מְבָרְרִים כָּל תְּפִיסַת הַקְּלִפָּה מֵהַקְּדֻשָּׁה, כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַבֵּרוּר לְסוֹף דָּבָר שֶׁהוּא הֶעָקֵב, וְכִנּוּ הַתַּכְלִית לַעֲקֵבַיִם כִּי הוּא סוֹף אֵבְרֵי הָאָדָם, וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי בַּזְּמַנִּים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִתְבָּרְרִים מֵהַקְּלִפָּה נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת, וְצֵא וּלְמַד הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים אָבִינוּ וַעֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ הוּא אַבְרָהָם גֵּר צֶדֶק רִאשׁוֹן שֶׁבַּגֵּרִים וְשָׂרָה אִמֵּנוּ וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, וּבְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן אוּנְקְלוֹס הַגֵּר. וְהֵן הַיּוֹם הֲגַם שֶׁמִּתְגַּיְּרִים, לִהְיוֹת שֶׁסָּפוּ תַמּוּ נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה וְלֹא נִשְׁאֲרוּ כִּי אִם בָּעֲקֵבוֹת, גַּם כֹּחַ הַמְבָרֵר בַּבְּחִינָה עַצְמָהּ קְטַנָּה, וְהוּא סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (חלק א׳ רנח.) דְּנָגְעוּ רַגְלִין בְּרַגְלִין, כִּי כָל בְּחִינָה תְּבָרֵר בְּחִינָתָהּ.
בראשית מט:ט · פירוש ד
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
וְעַל פִּי הַקְדָּמָה זוֹ תַּשְׂכִּיל עֲצַת ה׳ אֲשֶׁר יָעַץ עַל יְהוּדָה, וְשָׁלַח מַלְאָךְ וְהִכְרִיחוֹ לָבֹא אֶל הַקְּדֵשָׁה (בראשית רבה פרק פ״ד), כִּי בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹת הַדָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן עַל פִּי הַתּוֹרָה לִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת הֱיוֹת יְהוּדָה אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר, נֶעְלַם דְּבַר אִסּוּר מִמֶּנּוּ וְלֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִיא. וּבָזֶה הוֹצִיא מִמְּקוֹר הַטֻּמְאָה עָנָף מֻפְלָא שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה – פֶּרֶץ וָזֶרַח, שֶׁהָיוּ שְׁבוּיִים בִּבְחִינַת הָרַע וְהָיָה אָדָם בְּלִיַּעַל רוֹבֵץ עֲלֵיהֶם לְצַד גּוֹדֶל מַעֲלָתָם. וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה צַדִּיקִים יָצְאוּ מֵהֶם וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמְּלוּכָה שֶׁל בֵּית דָּוִד. וְזוּלַת יְהוּדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְּלוּכָה לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאָם מִיָּדוֹ. גַּם זוּלַת דִּמְיוֹן מַעֲשֵׂה הָרַע כִּי יָבֹא אֶל כַּלָּתוֹ אֵין מְצִיאוּת לְהוֹצִיאָם, וּבְאֶמְצָעוּת דִּמְיוֹן הָרַע הֲרֵי זֶה נִכְנָס לִמְדוֹר הָרַע וְהוֹצִיא שָׁלָל רָב.
בראשית מט:ט · פירוש ה
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
וְהֵן הֵנָּה הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר הַכָּתוּב גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, פֵּרוּשׁ, מִתְּחִלָּה קוֹדֶם מַעֲשֵׂה תָּמָר הוּא גּוּר, וְזֶה הוּא שֶׁרָמַז בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ ״אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״, מִלְּבַד מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בִּמְקוֹמוֹ. כְּפִי זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אַתָּה יוֹדוּךָ, פֵּרוּשׁ, לֹא הָיָה לְךָ אֶלָּא גְּדֻלַּת עַצְמְךָ שֶׁיִּהְיוּ אַחֶיךָ כְּפוּפִים לְךָ, אֲבָל לֹא הָיְתָה מִדָּה זוֹ נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת. וְצֵא וּלְמַד מַה גְּדֻלָּה הָיְתָה לְבָנָיו לְבַד פֶּרֶץ וְזֶרַח שֶׁבָּאוּ מִמַּעֲשֵׂה הָרֶשֶׁת אֲשֶׁר פָּרַשׂ אֱלֹהִים, וּלְבַסּוֹף אַרְיֵה שֶׁנִּתְגַּבֵּר וְנִתְעַלָּה. וּפֵרֵשׁ מִנַּיִן זָכָה לַעֲלוֹת מַעֲלָה זוֹ, וְאָמַר מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, פֵּרוּשׁ, מֵאוֹתוֹ טֶרֶף אָדָם שֶׁטָּרַף בְּחִינַת הָרַע מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן נְשָׁמוֹת הַמֻּפְלָאוֹת, וּבְאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה תָּמָר הִרְוַחְתָּ אוֹתָם, מִזֶּה הָיְתָה עֲלִיָּתְךָ וְקָנִיתָ בָּנִים שֶׁמַּלְכוּתָם מַלְכוּת עוֹלָמִים, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה בְּעַנְפֵי נִשְׁמָתְךָ גְּדֻלָּה לְדוֹרוֹת אֶלָּא לְךָ לְבַדְּךָ.
בראשית מט:ט · פירוש ו
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
וְאָמְרוֹ כָּרַע רָבַץ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי אוֹתוֹ הַטֶּרֶף שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה עֲלִיָּתוֹ, כָּרַע רָבַץ עָלָיו אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (בראשית ד:ז) ״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״, וְלֹא הָיָה לוֹ מְצִיאוּת לַהֲקִימוֹ מֵעָלָיו וּלְהוֹצִיאוֹ מִמֶּנּוּ הָאֶבֶן יְקָרָה.
בראשית מט:יא · פירוש ח
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
וְאָמְרוֹ עֲנָבִים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַיִּסּוּרִין תִּגְמֹר הֲכָנָתָהּ כִּגְמַר בִּשּׁוּל פְּרִי הַגֶּפֶן שֶׁהֵם הָעֲנָבִים. וְגַם רָמַז כִּי לֹא יִשְׁלְטוּ הָאֻמּוֹת לִשְׁפֹּךְ דָּם לִזְמֹר אִילָן אוֹ עָנָף אוֹ אֶשְׁכּוֹל, אֶלָּא עֲנָבִים, פֵּרוּשׁ גַּרְגְּרִין.

שמות

שמות א:יב · פירוש א
וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְגוֹ׳. מַה יֶעֱרַב נְעִימוּת הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר (חלק ב צה:) בְּפָסוּק (קהלת ח:ט) ״עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ״, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הָעִנּוּי וְהַצָּרוֹת תִּתְבָּרֵר בְּחִינַת הַטּוֹב מֵהָרַע וְתִסָּמֵךְ אֶל חֵלֶק הַטּוֹב, וְתִתְבָּרֵר בְּחִינַת הָרַע מֵחֵלֶק הַטּוֹב וְתִסָּמֵךְ אֶל בְּחִינַת הָרַע, וּשְׁנֵי פְּרָטִים אֵלּוּ רְמוּזִים בְּאָמְרוֹ ״לְרַע לוֹ״. וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן״ – כְּשִׁעוּר הָעִנּוּי הָיוּ מוֹצִיאִים וּמְבָרְרִים חֵלֶק הַטּוֹב וּמִתְרַבֶּה חֵלֶק הַטּוֹב ״וְכֵן יִפְרֹץ״. אוֹ יִרְמֹז וְכֵן יִפְרֹץ שֶׁהָיָה נִפְרָץ מִמֶּנּוּ חֵלֶק הָרַע שֶׁהָיָה דָּבוּק בּוֹ, וְהוּא הַצֵּרוּף אֲשֶׁר צֵרַף ה׳ אוֹתָם בְּכוּר הַבַּרְזֶל בְּמִצְרַיִם.
שמות ג:ז · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר רָאָה הַצַּעַר שֶׁיֶּשְׁנָם בּוֹ, וְעוֹד רָאִיתִי עֳנִי עַמִּי שֶׁהֵם חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ, וְהָעֳנִי הוּא אֲשֶׁר הֵם בְּמִצְרַיִם, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל מִתְעַכְּבִים עוֹד הֵם נֶאֱבָדִים בַּר מִינַּן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הגדה של פסח): וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם עֲדַיִן וְגוֹ׳, כִּי אִם הָיוּ מִתְעַכְּבִים שָׁם עוֹד הָיוּ נִכְנָסִים בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְלֹא הָיְתָה תְּקוּמָה, לָזֶה גְּאָלָם מִיָּד וְלֹא שָׁהוּ אֲפִלּוּ שִׁעוּר שֶׁיַּסְפִּיק בְּצֵקָם לְהַחְמִיץ. הֲגַם שֶׁכְּבָר בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵהֶם וְהָיוּ שָׂרֵי צֹעַן, הַמָּקוֹם הוּא גּוֹרֵם עִנּוּי, וְהוּא טַעַם אָמְרוֹ (שמות יג:לט) ״וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ״, וְהוּא שֶׁרָמַז פִּי חָכָם בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם.
שמות ג:ז · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ רָאֹה רָאִיתִי שְׁתֵּי רְאִיּוֹת: אַחַת שֶׁנִּשְׁלְמוּ בֵּרוּרֵי נִיצוֹצֵי הַקְּדוּשָּׁה וְאֵין לָהֶם עוֹד הֲנָאָה בַּגָּלוּת, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ט,ב; פסחים קיט,ב) בְּפָסוּק ״וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם״ – עֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָן וְכִמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים, וְעוֹד רָאִיתִי שֶׁעִכּוּבָם שָׁם תַּרְעִיעַ לָהֶם לְהַטְמִינָם בַּקְּלִפָּה בַּטּוּמְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.
שמות ג:ח · פירוש ג
וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
הִנֵּה לְמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי עִקַּר הַגָּלוּת הוּא לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּטְמְעוּ בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וּכְמוֹ שֶׁצִּיַּנְתִּי דָּבָר זֶה כַּמָּה פְּעָמִים (בראשית מט:ט), בָּזֶה יָנוּחַ דַּעַת בִּשְׁתֵּי הַשְּׁאֵלוֹת, כִּי אִם הָיָה מוֹצִיאָם קוֹדֶם זֶה הָיוּ מַפְסִידִים בֵּרוּר הַחֵלֶק הַהוּא. וְתֵדַע שֶׁעַם ה׳ הִשִּׂיגוּ בִּבְחִינַת כְּלָלוּתָם הַכָּלוּל בְּמֹשֶׁה שֶׁנִּתְיַחֵס בְּשֵׁם עַמּוֹ הַשָּׂגַת מ״ט שַׁעֲרֵי בִּינָה, וְטַעַם שֶׁלֹּא הִשִּׂיג שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים הוּא לְצַד שֶׁאֵין הַמּוּשָּׂג אֶלָּא בְּהִשְׁתַּדְּלוּת הַמַּשִּׂיג, וּלְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא נִכְנְסוּ בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה לְבָרֵר אוֹתוֹ לֹא הִשִּׂיגוּ בְּחִינַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. וְהֻבְטַחְנוּ כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא יַשְׁפִּיעַ בָּנוּ אֵל עֶלְיוֹן תּוֹרַת חַיִּים שֶׁבְּשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים וְהַשָּׂגָתוֹ הוּא בְּאֶמְצָעוּת הַגָּלֻיּוֹת, וּבִפְרָט גָּלוּת הָאַחֲרוֹן אָנוּ מַשִּׂיגִים הַדָּבָר.
שמות ג:ח · פירוש ד
וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
וְטַעַם שֶׁנִּסְתַּכְּנוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּבֵרוּר שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, לְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תוֹרָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתָם יַשִּׂיגוּ לִיכָּנֵס לְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים וּלְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו, וְאָז סָפוּ תַמּוּ בְּחִינַת הַטֻּמְאָה. וּמֵעַתָּה כָּל שֶׁהָיָה ה׳ מוֹצִיא יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם זְמַן כָּל שֶׁהוּא הָיוּ מְמַעֲטִים הַבֵּרוּר וְהָיוּ מִתְמַעֲטִים בַּמּוּשָּׂג, וְלָזֶה הוֹצִיאָם בַּנְּקֻדָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל מ״ט וְקוֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וְהוּא אָמְרָם זַ״ל וּגְאָלָם מִיָּד (פסחים פרק י משנה ה לגירסת הרמב״ם).
שמות יא:ה · פירוש ב
וּמֵ֣ת כׇּל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לד,א) יָהַב בֵּיהּ עֵינֵיהּ וְקַטְלֵיהּ, גַּם אָמְרוּ וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת. וְהִנֵּה דְּבָרִים אֵלּוּ בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה יְרַחֲקֵם הַשֵּׂכֶל, כִּי אֵיךְ תִּהְיֶה רְאִיַּת צַדִּיק לְרָעָה, וַהֲלֹא כְּתִיב (משלי כב:ט) ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ״, גַּם צִיֵּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (זהר ח״ג ריא,א) לְרַע עַיִן הַמַּזִּיק בְּעֵינוֹ כִּי הוּא חֵלֶק רַע. אָכֵן אַחַר הַהַשְׁקָפָה בְּדִקְדּוּק אָמְרָם ״יָהִיב עֵינֵיהּ״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״רָאָה בּוֹ בְּעֵינָיו״, אֶלָּא לֶהֱיוֹת כִּי כָל חֵלֶק רַע שֶׁבָּעוֹלָם בְּהֶכְרֵחַ כִּי יִהְיֶה לוֹ דָּבָר הַמַּעֲמִיד כָּל שֶׁהוּא מֵהַחִיּוּנִי שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב, כִּי חֵלֶק הָרַע שֵׁם מִיתָה יֵשׁ לוֹ וְאֵיךְ יִחְיֶה וְיִהְיֶה בַּמְּצִיאוּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיִּתְנוֹעֵעַ וְיֵלֵךְ כְּבַעֲלֵי חַיִּים. לָזֶה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ חֵלֶק כָּל שֶׁהוּא מִבְּחִינָה הַנִּקְרֵאת חַיִּים וְזֶה חֵלֶק טוֹב. וּבָזֶה תַּשְׂכִּיל לְהָבִין מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב,א) כִּי לֶעָתִיד לָבֹא יָבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסמא״ל וְיִשְׁחָטֵהוּ בְּמַעֲמַד הַצַּדִּיקִים וְכוּ׳ עַד כָּאן. וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵין לָהֶם מַשְׁמָעוּת כִּי לֹא יֻצְדַּק שְׁחִיטָה לְמַלְאָךְ, וּלְמַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה כִּי יָסִיר מִמֶּנּוּ חֵלֶק הַמְחַיֵּהוּ, וּבַהֲסָרַת מִמֶּנּוּ חֵלֶק הַטּוֹב זוֹ הִיא שְׁחִיטָתוֹ.
שמות יא:ה · פירוש ג
וּמֵ֣ת כׇּל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃
עוֹד יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָּל מָקוֹר יִשְׁאַף לְמִינוֹ וְיִשְׁאָבֶנּוּ, וְזֶה הוּא סוֹד בְּחִינַת בֵּרוּרֵי נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּאֶמְצָעוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל וְעֵסֶק תּוֹרָתָם, וְהַצַּדִּיקִים הָעֲצוּמִים קַדְמוֹנֵינוּ יַכִּירוּ בְּהַבִּיטָם בְּאָדָם רָשָׁע לְבָרֵר מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַחִיּוּנִי שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב בְּאֶמְצָעוּת הָרְאִיָּה הַדַּקָּה אֲשֶׁר יַבִּיטוּ בְּעֵין הַחָכְמָה לְהוֹצִיא חֵלֶק הַטּוֹב הַהוּא, כִּי כְּשֶׁיִּתְכַּוֵּן לְמוּל עֲנַף הַקְּדֻשָּׁה תַּעֲשֶׂה בּוֹ נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק כְּמַעֲשֵׂה אֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת לַבַּרְזֶל הַנִּקְרֵאת קאלמיט״ע בְּלַעַ״ז שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִמָּקוֹם שֶׁנִּקְבַּע שָׁם בִּרְאִיָּה, וַה׳ עָשָׂה דִּמְיוֹנוֹת בָּעוֹלָם לְהַאֲמִין אָדָם בְּתוֹרַת חָכָם. וּמֵעַתָּה נִמְצָא דַּעַת אֱלֹהִים בְּאָמְרוֹ ״וּמֵת כָּל בְּכוֹר״, פֵּרוּשׁ כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁאֲנִי עוֹבֵר בְּתוֹךְ מִצְרַיִם בָּזֶה יָמוּת מֵעַצְמוֹ כָּל בְּכוֹר, כִּנְתִינַת עַיִן שֶׁל חֲכָמִים בָּרְשָׁעִים וְעוֹשִׂים אוֹתָם גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת, כִּי בְּאֶמְצָעוּת כֵּן יֵצֵא מֵהֶם הַחִיּוּנִיּוּת, כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁיַּפְרִיד מֵהֶם בְּאֶמְצָעוּת הַעֲבָרָתוֹ שָׁם כָּל נִשְׁמוֹת הַבְּכוֹרוֹת, וְהָבֵן הַדְּבָרִים.
שמות יב:ח · פירוש ד
וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃
וְהִנֵּה שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים יַטְעִימוּ יַחַד, וְהוּא רוֹמֵז לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָאֶחָד הוּא הַגָּלוּת שֶׁמֵּרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, הַשֵּׁנִי הִיא הַיְּצִיאָה תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם לְהַחְמִיץ בְּמִצְרַיִם, שְׁלִישִׁי, אֲשֶׁר פָּסַח ה׳ עַל בָּתֵּיהֶם וְהוּא בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, כִּי עָבַר ה׳ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְנִתֵּק חֶבֶל מוֹסֵרוֹת הֶעָבוֹת שֶׁהָיוּ תּוֹקְפִים בָּהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְּכוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי הָעִנְיָן בִּמְקוֹמוֹ (שמות יא:ה). וּשְׁלֹשֶׁת הָעִנְיָנִים יַחַד הָיוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת, וְזוּלַת אֶחָד אֵין נֵס בַּשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים, שֶׁאִם לֹא הָיָה הַגָּלוּת לֹא הָיוּ מַשִּׂיגִים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּ מֵהַצֵּרוּף וּמַה שֶׁבֵּרְרוּ, וּמַה גַּם לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (בראשית מו:ג) כִּי גּוֹי גָּדוֹל עַצְמוֹ שֶׁהוֹצִיא ה׳ מִמִּצְרַיִם הֵם בְּחִינוֹת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁשָּׁם הָיְתָה וְשָׁם נִמְצֵאת, וּסְגֻלַּת הוֹצָאָתָהּ הוּא הַמָּרוֹר אֲשֶׁר מֵרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (קהלת ח:ט) ״עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ״. וְאִלּוּ לֹא הָיָה הַמְּהִירוּת שֶׁהוֹצִיאָם ה׳ הָיוּ חוֹזְרִים וּמִשְׁתַּקְּעִים בּוֹרְרִים וּמִתְבָּרְרִים, וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא (הגדה של פסח): וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא וְכוּ׳ עֲדַיִן וְכוּ׳, וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְכוּ׳, דִּכְתִיב (שמות יב:לט): ״וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ״, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הִיא הַפְּסִיחָה. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי שְׁלָשְׁתָּם יַחַד הֵם הָעִקָּר, וְלָזֶה הָיָה הִלֵּל מְדַקְדֵּק לְכָרְכָם יַחַד (פסחים קטו,א).
שמות יט:ה · פירוש כ
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמֹז סֵתֶר עֶלְיוֹן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ, כִּי עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה נִתְפַּזְּרוּ בָּעוֹלָם, וְאֵין מְצִיאוּת לָהֶם לְהִתְבָּרֵר זוּלַת בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל, וּבְיוֹתֵר בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כְּאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת נִיצוֹצֶיהָ בְּמָקוֹם שֶׁהֵם, וְאוֹתָם נִצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה גַּם לָהֶם יִקָּרֵא סְגֻלָּה. וְהוּא אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם, קָרִינָן בֵּיהּ ״וְהוּיִּתֶם״, פֵּרוּשׁ בְּהֵ״א מְלָאפוּ״ם, כִּי הֵם יִהְיוּ הֲוָיַת סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפוֹצוּ שָׁם בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים הַדְּבָרִים בְּמַעֲשֵׂה מִצְרַיִם. וְאָמְרוֹ כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, כָּאן רָמַז שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְגֻלָּה מְפֻזֶּרֶת בְּכָל הָאָרֶץ, וְזֶה טַעַם פִּזּוּר יִשְׂרָאֵל בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, לְחַזֵּר אַחַר הַסְּגֻלָּה שֶׁהִיא אֲבֵדָתָם. וְהִנֵּה זוּלַת עֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ יְכוֹלִים הַשָּׂגַת הַדָּבָר בְּלֹא פִּזּוּר בָּעוֹלָם, אֶלָּא בְּכֹחַ עֹצֶם תּוֹרָתָם הָיוּ מוֹלְכִים בְּכָל הָעוֹלָם וְשׁוֹאֲבִים כָּל בְּחִינוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם, וּבְאֶמְצָעוּת הַחֵטְא תָּשׁ כֹּחָם וּצְרִיכִין לָרֶדֶת שָׁמָּה לְבָרֵר הַטּוֹב הַהוּא.
שמות יט:ו · פירוש ג
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד יִרְמֹז לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״, שֶׁיִּרְמֹז לְבֵרוּרֵי נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה. אָמְרוֹ וְאַתֶּם וְגוֹ׳, לְהַגְדִּיל מַעֲלַת הַמְּבָרֵר מֵהַמִּתְבָּרֵר, כִּי הַמְּבָרֵר יִהְיֶה מַמְלֶכֶת שֶׁל כֹּהֲנִים וְשֶׁל גּוֹי קָדוֹשׁ, שֶׁהֵם שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַמִּתְבָּרְרִים כַּנִּזְכָּר. וְחִלְּקָם לִשְׁנֵי חֲלָקִים, כִּי יֵשׁ בַּנִּבְרָרִים הַדְרָגוֹת עֶלְיוֹנִים וְהַדְרָגוֹת קְטַנִּים כְּפִי בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת יֵשׁ לָהֶם עַל הַמִּתְבָּרְרִים. וְצֵא וּלְמַד מִמֹּשֶׁה, כִּי לְצַד שֶׁהוֹצִיא יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָנָה מַלְכוּת עֲלֵיהֶם.
שמות כ:ב · פירוש ג
אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃
עוֹד יִרְצֶה בְּכֶפֶל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לְהוֹדִיעַ סוֹד כָּמוּס כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, כִּי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם הֵן הֵנָּה שֶׁהָיוּ טְבוּעִים בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם, וּבְאֶמְצָעוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ וּבָנָיו אֲשֶׁר יָרְדוּ מִצְרַיִם הוֹצִיאוּ אוֹתָם, כְּאָמְרוֹ (בראשית מו:ג) ״כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם״. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם, וְאָמְרוּ יוֹדְעֵי נִסְתָּרוֹת לַה׳ כִּי הוּא עַצְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עָלָיו (דברים ד:ז) ״כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל״ וְגוֹ׳ שֶׁעָמְדוּ בְּהַר סִינַי. וּכְפִי זֶה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן אָמְרוֹ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא הוֹצָאַת הַנְּשָׁמוֹת מִשִּׁבְיָתָם בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם, פֵּרוּשׁ שֶׁבֵּרְרָם בְּאֶמְצָעוּת מוֹעֲצוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עוֹדָם בְּמִצְרַיִם בְּבֵית עַבְדוּת, וְאָמַר מִבֵּית עֲבָדִים כְּנֶגֶד מַה שֶׁהוֹצִיא הָעָם הַמְבֹרָר לְבַל יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם.
שמות ל:יג · פירוש ג
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְלָתֵת טַעַם לִשְׁתֵּי הֶעָרוֹת נִתְכַּוֵּן ה׳ וְאָמַר לוֹ זֶה יִתְּנוּ, דַּע כִּי אֵין עִקַּר הָעִנְיָן הוּא הַנִּגְלֶה אֶלָּא הַנִּסְתָּר שֶׁזֶּה בָּא בְּדִמְיוֹנוֹ, וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהִיא בְּחִינַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְסוֹבְבוּ הַפְּרֵדָה, וְהוּא אָמְרוֹ (ישעיהו נ:א) ״וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם״, גַּם אָמְרוֹ (משלי טז:כח) ״וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף״, וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ יְסוֹבְבוּ הַפְרָדַת הַשְּׁכִינָה בְּשָׁרְשֵׁי בְּחִינַת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיִּתְּנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהוּא סִימָן לְמַה שֶׁהִפְרִידוּ הֵם בְּמַעֲשֵׂיהֶם לָשׁוּב לְיַחֲדָם יַחַד, וּלְהַכָּרַת הַדָּבָר הֶרְאָהוּ כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ כִּי שָׁם בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לוֹ זֶה יִתְּנוּ, פֵּרוּשׁ, יַחְזֹר לָתֵת סוֹד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהִפְרִיד וְהוּא זֶה יְסוֹד וְסוֹד הַדָּבָר, וְלָזֶה יְכַוֵּן כָּל נוֹתֵן וְרַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי לְכַוֵּן אֶל הַמְכֻוָּן לְיַחֵד הַנִּפְרָד וְהַנֶּחְלָק, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אֶת תְּרוּמַת ה׳ וְהוּא מַה שֶׁרָמַזְנוּ בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כִּי מִתְכַּנֵּית בְּחִינָה זוֹ בְּשֵׁם תְּרוּמַת ה׳.

ויקרא

ויקרא ז:לז · פירוש ב
זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃
וְקוֹדֶם אַקְדִּים דִּבְרֵי רַזַ״ל, אַנְשֵׁי אֱמֶת שׁוֹנִים בְּשׁ״ע נְהוֹרִים, אֲשֶׁר אָמְרוּ כִּי תַּכְלִית עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדוּשָּׁה אֲשֶׁר נָפְלוּ וַאֲשֶׁר נֶאֶנְסוּ מֵהַקְּדוּשָּׁה וּלְהַחֲזִירָם בְּיִחוּד שָׁלֵם לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ, וְהֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת: הָאֶחָד נִיצוֹצֵי הַקְּדוּשָּׁה שֶׁיָּרְדוּ בְּעוֹלָם הַתֹּהוּ לְסִבָּה יְדוּעָה לוֹ, וְהַמּוּשָּׂג לְיוֹדְעֵי דַעַת יַסְפִּיק לְטַעַם נָכוֹן, וְהַשֵּׁנִי הֵם נְפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת אֲשֶׁר עָשַׁק אָדָם בְּלִיַּעַל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּחֶטְאוֹ אֲשֶׁר שָׁלַל שָׁלָל רַב, כַּיָּדוּעַ הַפְלָגַת הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר הִרְבָּה לַעֲשׁוֹק, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁפּוֹקֵד עָלָיו לְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו זוּלַת אֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה יַעֲשֶׂה כָּל דָּבָר עִקָּר, יַעֲלֶה נִיצוֹצֵי הַקְּדוּשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ קוֹדֶם עוֹלָם הַתִּקּוּן, וְיוֹצִיא מִסמא״ל בָּלְעוֹ מִפִּיו, וּמְפוֹצְצוֹ וּמַמְחֶה כֹּחוֹ עַד אֲשֶׁר יָקִיא חַיִל בָּלַע, וְהוּא מַאֲמָרָם זַ״ל (קדושין ל:): אִם פָּגַע וְכוּ׳ אִם אֶבֶן הוּא נִמּוֹחַ וְאִם בַּרְזֶל מִתְפּוֹצֵץ.
ויקרא ז:לז · פירוש ד
זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃
לַחַטָּאת וְלָאָשָׁם. הֵם שְׁנֵי בְּחִינוֹת הַבֵּרוּרִין: הָאֶחָד, חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיָּרְדוּ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתָם בִּתְחִלָּה בְּעוֹלַם הַתֹּהוּ, כְּנֶגְדָּם אָמַר ״לַחַטָּאת״. וְהַשְּׁנִיָּה, חֶלְקֵי הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנֶּעֶשְׁקוּ מֵאָדָם בְּחֶטְאוֹ, כְּנֶגְדָּם אָמַר לָאָשָׁם, כִּי הַתּוֹרָה תּוֹעִיל לִשְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ לְבָרְרָם מִמְּקוֹם יְרִידָתָם. וְלֹא בֵּרוּר לְבַד אֶלָּא גַּם יְכוֹנְנֵם בַּמָּקוֹם שֶׁנֶּחְסְרוּ מִמֶּנּוּ, וְהוּא אָמְרוֹ וְלַמִּלּוּאִים – לְמַלְּאוֹתָם בִּמְקוֹמָם. זֶה כְּנֶגֶד נִיצוֹצוֹת שֶׁיָּרְדוּ. וּכְנֶגֶד חֶלְקֵי נְשָׁמוֹת שֶׁאָנַס סמא״ל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן אָמַר וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים נ:כג) ״זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מג:) זֶה הַזּוֹבֵחַ יִצְרוֹ. וְהַזְּבִיחָה הוּא שֶׁיְּנַצְּחֵהוּ, וּבִבְחִינַת הַנִּצָּחוֹן הוּא בּוֹרֵר מִמֶּנּוּ בְּחִינַת הַטּוֹב אֲשֶׁר אָנַס מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן. וְהִנֵּה בְּחִינָה זוֹ הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר יִתְעַצֵּם לִזְבּוֹחַ יִצְרוֹ, כְּמַעֲשֵׂה דָּוִד שֶׁאָמַר (תהלים קט:כב) ״וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״, וְדָבָר זֶה עוֹשֶׂה פְּעֻלָּה גְּדוֹלָה בַּבְּחִינָה שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים עָלֶיהָ, וְאֵין מְצִיאוּת לְהַשָּׂגָה זוֹ זוּלַת בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, כְּאָמְרָם (קדושין ל:): אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְכֵן אָמְרוּ (שם): אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּרָאתִי לָכֶם יֵצֶר הָרַע, בָּרָאתִי לוֹ תַּבְלִין, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה.
ויקרא ז:לז · פירוש ו
זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹ׳, חוֹזֵר לַסִּבָּה שֶׁהִיא הַתּוֹרָה שֶׁהִזְכִּיר בְּרֹאשׁ הַפָּסוּק, כְּאִלּוּ אָמַר ״זֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ וְגוֹ׳, שֶׁצְּרִיכִין לִלְמֹד הַתּוֹרָה עַל מְנָת כֵּן, לֹא לְתַכְלִית אַחֵר זוּלָתוֹ. וְאָמְרוֹ בְּיוֹם צַוֹּתוֹ, כִּי דָּבָר זֶה נֶאֱמַר לָהֶם בְּמַעֲמַד הַר סִינַי דִּכְתִיב ״בְּמִדְבַּר סִינַי״. וְאָמַר לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם, כָּאן רָמַז בְּתוֹסֶפֶת בֵּאוּר מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, שֶׁמַּקְרִיבִין כָּל חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם מְיֻחָסִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם הֵם הַדְּרָגַת הַקְּדֻשָּׁה, וְכָל חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה לָהֶם יִתְיַחֲסוּ, וּבְאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבְּנֵיהֶם וְיִתְיַחֲדוּ כָּל בְּחִינוֹת הַקְּדֻשָּׁה כַּנִּזְכָּר לְמַעְלָה.
ויקרא ט:טו · פירוש א
וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת קׇרְבַּ֣ן הָעָ֑ם וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ כָּרִאשֽׁוֹן׃
וַיַּקְרֵב אֵת קָרְבַּן הָעָם. זוֹ הַקְרָבַת בְּחִינַת הָאוֹרוֹת הַנְּטוּעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹר הָאוֹר, אֲשֶׁר נִשְׁתַּנּוּ בְּאֶמְצָעוּת הַחֵטְא וְלֹא יִהְיוּ בִּבְחִינַת הַנִּשְׁתְּוָן לְהִתְקָרֵב, כִּי הַשִּׁנּוּי בַּנֶּפֶשׁ יְחַיֵּב הַהַרְחָקָה, כִּי יֵעָשֶׂה שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת הָעֲבוֹדָה שֶׁעָשָׂה אַהֲרֹן יַגִּיד הַכָּתוּב כִּי הִקְרִיב קָרְבַּן הָעָם, פֵּרוּשׁ, שֶׁהִקְרִיב כָּל הַרְחָקוֹתָם. וְהִנֵּה מֵהָרָאוּי הָיָה שֶׁיִּכְתֹּב פָּסוּק זֶה בְּסוֹף מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּן, וְטַעַם שֶׁהִתְחִיל בּוֹ, לוֹמַר שֶׁהַפְּעֻלָּה נַעֲשֵׂת בְּמַה שֶׁכִּוֵּן בַּמַּעֲשֶׂה קֹדֶם עֲשׂוֹהוּ, כִּי לֹא הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַכַּוָּנָה הַצְּרִיכָה בּוֹ, וְהוּא אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן בִּתְחִלַּת מַעֲשָׂיו, וְהָבֵן.
ויקרא ט:טו · פירוש ב
וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת קׇרְבַּ֣ן הָעָ֑ם וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ כָּרִאשֽׁוֹן׃
וְאֶרְמֹז לְךָ פְּרָט אֶחָד קָטָן שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיַּקְרֵב אֶת הָעוֹלָה וַיַּעֲשֶׂה כַּמִּשְׁפָּט. כְּבָר רָמַזְתִּי לְךָ כִּי זִכְרוֹן הָעוֹלָה יִרְמֹז עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּבְאֶמְצָעוּת הַרְחָקַת יִשְׂרָאֵל מֵהַיּוֹשֶׁר הֵם מוֹרִידִים הָעוֹלָה לְמַטָּה חָס וְשָׁלוֹם, וּבְאֶמְצָעוּת הִתְקָרְבוּתָם לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא תְשֻׁלַּח בְּפִשְׁעָם אֶלָּא יוֹסִיפוּ לְהַעֲלוֹת עֲלִיָּה אַחַר עֲלִיָּה עַד שֶׁתַּעֲמֹד בְּגֶדֶר הַמִּשְׁפָּט כַּיָּדוּעַ לַמַּשְׂכִּיל, וְהוּא ״וַיַּעֲשֶׂה כַּמִּשְׁפָּט״. שָׁמַעְתִּי:
ויקרא יח:ב · פירוש י
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וּלְהַשְׂכִּילְךָ בְּמַשְׁמָעוּת אָמְרוֹ ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, דַּע כִּי כָּל הַצּוֹמֵחַ, בֵּין בִּדְבָרִים הֶכְרֵחִיִּים לְחַיּוּת הַנֶּפֶשׁ, בֵּין בִּדְבָרִים הַסְּגֻלִּיִּים בָּעוֹלָם, בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁהֵם תַּעֲנוּגֵי אָדָם – שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וְהִוּוּיוֹ הוּא מֵהַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִיא אֵם הַכֹּל. וּכְשֵׁם שֶׁבַּתּוֹרָה פְּשָׁט רֶמֶז דְּרָשׁ סוֹד, כֵּן מַאֲכָלִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים (ראשון לציון על שיר השירים ב:ד) שֶׁחִדַּשְׁתִּי, וּכְשֵׁם שֶׁבָּעֲשָׂבִים יֵשׁ דְּבָרִים סְגֻלִּיִּים וְטִבְעִיִּים כֵּן יֵשׁ בַּתּוֹרָה מִצְווֹת סְגֻלִּיּוֹת וְכוּ׳, וְהַקְדָּמָה זוֹ גְּדוֹלָה וְיִקְרַת הָעֵרֶךְ. וְכָתַבְתִּי רָאשֵׁי פְּרָקִים לַהֲבִינְךָ אָמְרוֹ ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, כִּי כָל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל יְסוֹד חִיּוּתוֹ שֶׁבָּהּ נִתְהַוָּה וְגָדַל הוּא מִינִיקַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא הַתּוֹרָה. וּמֵעֵת פָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן וְנִתְעָרֵב טוֹב וָרַע בְּכָל אֹכֶל תִּמְצָא חֵלֶק מֵהָרַע. וְלָזֶה צִוָּה ה׳ עַל עָרְלַת הָאִילָנוֹת, וְלָזֶה גָּדֵל עִם הַחִטָּה מוֹץ וְתֶבֶן וְסוּבִּין הַנִּזְרָקִים. וְהִבְדִּילָנוּ ה׳ מִכַּמָּה דְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַט בָּהֶם חֵלֶק הָרַע לְבַל שַׁקֵּץ נֶפֶשׁ הַנִּבְחֶרֶת. וְלָזֶה כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל דָּבָר הַמֻּתָּר כְּאִלּוּ נֶהֱנָה מֵאוֹר הָעֶלְיוֹן מִמְּאוֹרֵי אוֹר תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּגְשַׁם לְצַד הַצְלָחַת יְסוֹדֵי אֶרֶץ שֶׁצְּרִיכִים מָזוֹן כְּפִי הֲכָנָתָם וְהַרְכָּבָתָם. וְזֶה אָמְרוֹ ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, בָּזֶה גָּבַר חֶפְצוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין רַע בְּקִרְבּוֹ הַמֵּסִיר חֵפֶץ הֶעָרֵב לַנֶּפֶשׁ.
ויקרא יט:לד · פירוש א
כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לוֹ֙ כָּמ֔וֹךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
כְּאֶזְרָח מִכֶּם וְגוֹ׳. כָּאן גִּלָּה ה׳ סוֹדוֹ שֶׁכָּל נַפְשׁוֹת עַם קְדוֹשׁוֹ הָיוּ טְבוּעִים בְּמִצְרַיִם בְּתוֹךְ הָאוּמּוֹת, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר ״כְּאֶזְרָח מִכֶּם״ וְגוֹ׳. וְאִם תֹּאמַר אֵיךְ יִשְׁוֶה זֶרַע מְרֵעִים שֶׁאֲבוֹתָיו גּוֹיִם לְאֶזְרָח שֶׁאֲבוֹתָיו יְדִידֵי ה׳? לָזֶה אָמַר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, פֵּרוּשׁ נַפְשׁוֹתָם הָיוּ מְעֹרָבִים תּוֹךְ קְלִפּוֹת מִצְרַיִם, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ (שמות כ:ב) בְּפָסוּק ״אָנֹכִי ה׳ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ כֵן גֵּר זֶה הָיְתָה נַפְשׁוֹ תּוֹךְ הַקְּלִפּוֹת וְעַכְשָׁיו זָרְחָה בָּעוֹלָם וְחָזְרָה לְשָׁרְשָׁהּ, וּכְפִי זֶה יֶשְׁנוֹ לִנְתִינַת טַעַם לִשְׁבָח ״כִּי גֵרִים״ וְגוֹ׳, שֶׁאִם עַל גֵּרוּת הַגּוּפוֹת אֵין הַטַּעַם נָכוֹן כִּי יִשְׁתַּנֶּה גֵּר הַבָּא מִן הָאוּמּוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶאֱהָב לְצַד הַהֶבְדֵּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּשִׁנּוּי הַמִּשְׁפָּחוֹת, כִּי לֹא כְּכָל מִשְׁפְּחוֹת הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל.
ויקרא כב:יב · פירוש יד
וּבַ֨ת־כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תִהְיֶ֖ה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר הִ֕וא בִּתְרוּמַ֥ת הַקֳּדָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃
וְאָמְרוֹ וִילִיד בֵּיתוֹ, יְכַוֵּן אֶל נַפְשׁוֹת הַקְּדוּשָּׁה אֲשֶׁר נָפְלוּ מִזְּמַן קַדְמוֹן, וְהֵם מִתְבָּרְרִים בְּאֶמְצָעוּת כִּשְׁרוֹן מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב הוּא כְּאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת לְהוֹצִיא נִיצוֹץ הַטּוֹב, וְיִתְיַחֲסוּ בְּשֵׁם יְלִידֵי הַנְּשָׁמָה הַמְבָרַרְתָּם, וְאָמַר הַכָּתוּב שֶׁגַּם הֵם יַעֲלוּ עִמָּהּ לֵיהָנוֹת מִקֹּדֶשׁ.
ויקרא כה:לט · פירוש ג
וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃
וְאָמְרוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל – הוּא גְּבוּל הַגְּאֻלָּה כַּיָּדוּעַ, ״יַעֲבֹד עִמָּךְ״, וּמוֹדִיעַ ה׳ כִּי סוֹף סוֹף יֵצֵא מֵעִמּוֹ, דִּכְתִיב וְיָצָא מֵעִמָּךְ, הוּא וּבָנָיו – פֵּרוּשׁ, הַנִּיצוֹצִים הַמִּתְבָּרְרִים בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתָם עִמּוֹ, וְהוּא סוֹד הַגָּלוּת. שֶׁאִם לֹא כֵן, לָמָּה לֹא יְיַסְּרֵם ה׳ בְּשֵׁבֶט מוּסָר שָׁם בְּאַרְצָם וּבְנַחֲלָתָם? אֶלָּא אֶחָד מֵהַטְּעָמִים הוּא כְּדֵי שֶׁיְּבָרְרוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה מִבֵּין הָאֲרָצוֹת, כִּי כָל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁיִּמָּצְאוּן שָׁם יִשְׂרָאֵל, בְּאֶמְצָעוּת הַיִּסּוּרִין וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, הַנִּיצוֹצוֹת מִתְבָּרְרִים מֵעַצְמָם, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (קהלת ח:ט) ״עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ״.
ויקרא כה:לט · פירוש ד
וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃
וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן אִם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים וְגוֹלִים מִי הָיָה מְבָרֵר הַמִּתְבָּרְרִים עַתָּה בִּתְפוּצַת יִשְׂרָאֵל? דַּע כִּי אִם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר חֶטְאָם דְּחָלַשׁ כֹּחָם, וּלְוַאי שֶׁתַּשִּׂיג יָדָם בַּמָּקוֹם עַצְמוֹ אֲשֶׁר שָׁם הַנִּיצוֹצוֹת.
ויקרא כו:יא · פירוש י
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וּרְדַפְתֶּם. מִכָּאן מַתְחִיל פֹּעַל הָרוּחָנִיּוּת הַנֶּעְלָם הַמֻּשָּׂג מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה. דַּע כִּי הִתְעַצְּמוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה וּמַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְיַחֵד עֲנָפֶיהָ אֶחָד אֶל אֶחָד, אֲשֶׁר לְסִבַּת אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת יִמָּנַע הַדָּבָר, בְּסוֹד אָמְרוֹ (ישעיהו נט:ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵכֶם״ וְגוֹ׳. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ בְּפָסוּק (שמות יט:ה) ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״. וְיִתְיַחֲסוּ הַקְּלִפּוֹת בְּשֵׁם שׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפָסוּק (תהלים צב:י) ״כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ ה׳״, וְיֶעֶרְבוּ לְךָ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת יִרְדְּפוּ אֶת אוֹיְבֵיהֶם וְנָפְלוּ וְגוֹ׳, וְתֹאבַד הַטֻּמְאָה, כְּמַאֲמַר (זכריה יג:ב) ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ לֶחָרֶב עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ג:ח) ״אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקוני זוהר ז) שֶׁהַשּׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ לְבַל נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁלֹּא הֻרְשָׁה, זֶה יֵשׁ כֹּחַ בּוֹ לְהָמִית וּלְאַבֵּד אוֹיְבֵי ה׳ בְּרוּחַ שְׂפָתָיו, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״בֶּחָרֶב״ אֶלָּא ״לֶחָרֶב״.
ויקרא כו:יא · פירוש יא
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, פֵּרוּשׁ, מִמַּה שֶׁיָּצָא מִכֶּם יִרְדְּפוּ חֲמִשָּׁה שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, יִרְדְּפוּ מֵאָה הַדְרָגוֹת הַקְּלִפּוֹת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי טז:כו) ״נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לוֹ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט.) אָדָם בְּמָקוֹם זֶה וְתוֹרָתוֹ עֲמֵלָה לוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעוֹשָׂה כִּלָּיוֹן לְאוֹיְבֵי ה׳.
ויקרא כו:יא · פירוש יד
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם, פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב תַּכְלִית הַהַצְלָחָה הַבָּאָה מִכִּלְיוֹן הָאוֹיְבִים, וְאָמַר ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁזֶּה נוֹפֵל יִפְּלוּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁהֵם כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל הַמְּקַבְּצִים אוֹתָם. וְכִנָּה נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְצַד שֶׁהֵם חֵלֶק ה׳, וּבָזֶה יִפְרוּ וְיִרְבּוּ. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מז:כז) ״וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״, וּמַה שֶׁפֵּרֵשׁ הַמַּגִּיד לְמהרי״ק בְּפָסוּק ״וַיָּמָת יוֹסֵף וְגוֹ׳ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ״ וְגוֹ׳:
ויקרא כו:יא · פירוש טו
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וּפָנִיתִי וְגוֹ׳, כִּי בְּהִבָּטֵל הָאוֹיֵב שֶׁהוּא מָסָךְ הַמַּבְדִּיל, כְּמַאֲמַר (ישעיהו נ״ט:ב׳) ״כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים״ וְגוֹ׳, בַּהֲסָרַת הַמָּסָךְ אָז יִפְנֶה וְיִדְבַּק ה׳ בָּנוּ.
ויקרא כו:יא · פירוש יח
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם, רָמַז לְנִיצוֹצוֹת הַנּוֹשְׁרוֹת מֵהֶם לְצַד הַהִתְעַלְּפוּת כָּאָמוּר. וְאָמְרוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב כִּי לְצַד נְשִׁירַת הַנְּשָׁמוֹת מֵהֶם יִמְעַט אוֹרָם חָס וְשָׁלוֹם, לָזֶה אָמַר ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״, שֶׁיִּתְרַבֶּה אַדְרַבָּה אוֹרְכֶם כְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ. וְסוֹד הַנְּשִׁירָה אוּלַי שֶׁיִּהְיֶה בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי הַדְּרָכִים: אוֹ כִּי יִרְבֶּה אוֹרָם עַד שֶׁיִּהְיֶה וְהוֹתֵר, אוֹ כִּי אוֹר הַקּוֹדֵם יִדָּחֶה מִפְּנֵי אוֹר חָדָשׁ, וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ, כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בְּדִבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים כִּי הַמּוֹחִין דְּגַדְלוּת יִדְחוּ מוֹחִין דְּקַטְנוּת, וְנִמְצָא הַנּוֹשֵׁר מֵהֶם הוּא לְצַד הַהִתְרַבּוּת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״.

במדבר

במדבר ז:יב · פירוש א
וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן אֶת־קׇרְבָּנ֑וֹ נַחְשׁ֥וֹן בֶּן־עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃
הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶת קָרְבָּנוֹ? וְאוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ וְלֹא מִשֶּׁל הַשֵּׁבֶט. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי פיסקא מח) שֶׁדִּיְּקוּ דָּבָר זֶה מִמַּה שֶׁכָּפַל לוֹמַר בְּכָל אֶחָד ״זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן״ וְגוֹ׳ ״זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁהֵבִיאוּ מִשֶּׁלָּהֶם, טַעַם אָמְרוֹ קָרְבָּנוֹ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַקְרָבָה: א׳ הַפְלָגַת זְכֻיּוֹתָיו וְקֻרְבָתוֹ לִפְנֵי ה׳ כָּאָמוּר בָּעִנְיָן בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יג,י) נִפְלָאִים מַעֲשָׂיו שֶׁל נַחְשׁוֹן, וְהַב׳ הַקָּרְבָּן עַצְמוֹ. לָזֶה אָמַר הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, פֵּרוּשׁ, הִקְרִיב קָרְבָּן הָאָמוּר בָּעִנְיָן עִם קָרְבָּנוֹ הַנֶּעְלָם שֶׁהוּא סֶגֶל מַעֲשֶׂה הַטּוֹב אֲשֶׁר הִפְלִיא עֲשׂוֹת. וְתֵדַע כִּי עִם קָרְבַּן הָאָדָם יִתְיַחֲדוּ וְיִתְוַעֲדוּ כֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר סֻבְּבוּ מִמֶּנּוּ וַאֲשֶׁר אֵלָיו. עוֹד לְצַד כִּי בְּחִינַת הַקָּרְבָּן יַפְעִיל הַקְרָבַת עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְהֵעִיד הַכָּתוּב כִּי הִשִּׂיגָה יַד נַחְשׁוֹן לְהַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, פֵּרוּשׁ הַצָּרִיךְ לְהַקְרִיב מִנִּיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה וַעֲנָפֶיהָ הִקְרִיב וְיִחֵד יַחַד כָּל הַצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְיַחֵד מִבְּחִינָתוֹ, וְהוּא מַאֲמַר הַמַּקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, וְזֶה יַעֲשֶׂה בְּכֹחַ וּבְכַוָּנָה בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן.
במדבר ט:כא · פירוש א
וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ א֚וֹ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַעֲלָ֥ה הֶעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ׃
וְיֵשׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְגוֹ׳. מִכָּאן וָאֵילָךְ בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הַהַדְרָגוֹת שֶׁהָיוּ בְּשִׁנּוּי חֲנִיָּתָם, וְהִתְחִיל מִזְּמַן חֲנִיַּת לַיְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, וְאָמַר סָמוּךְ לָהּ זְמַן חֲנִיַּת יוֹם וָלַיְלָה כְּאָמְרוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְאָמַר סָמוּךְ לָהּ זְמַן שְׁנֵי יָמִים, כְּאָמְרוֹ יוֹמַיִם, וְסָמוּךְ לָהּ חֹדֶשׁ, וְסָמוּךְ לָהּ יָמִים שֶׁהוּא שָׁנָה. וְהוֹדָעָה בָּזֶה אֵינוֹ כַּהוֹדָעָה בַּפְּסוּקִים הַקּוֹדְמִין פָּסוּק ״וּבְהַאֲרִיךְ״ וּפָסוּק ״וְיֵשׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ יָמִים מִסְפָּר״, שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים זִכְרוֹן יָמִים מִסְפָּר לְזִכְרוֹן עֶרֶב עַד בֹּקֶר. וְאֵין לוֹמַר כִּי שְׁנֵי פְּסוּקִים ״וּבְהַאֲרִיךְ״ וְ״יֵשׁ וְגוֹ׳ יָמִים מִסְפָּר״ הֵם זִכְרוֹן דֶּרֶךְ כְּלָל מַה שֶׁפֵּרַט אַחַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אֵין בַּכְּלָל מַה שֶׁבַּפְּרָט שֶׁהוּא מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְיוֹמָם וָלַיְלָה. אֶלָּא וַדַּאי כִּי שְׁנֵי כְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים יַגִּידוּ עִנְיָן אֶחָד כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְשְׁלֹשָׁה כְּתוּבִים הָאַחֲרוֹנִים יַגִּידוּ הַדְרָגוֹת שִׁנּוּיֵי הָעַכָּבָה שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּנִּים מִגֶּדֶר לַיְלָה אַחַת לְגֶדֶר שָׁנָה אַחַת. וְהַטַּעַם בָּזֶה לְפִי מַאֲמַר אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁטַּעַם הַעֲבָרָתָם בַּמִּדְבָּר הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַשְּׁבוּיוֹת בְּיַד שׁוֹכֵן מִדְבַּר צִיָּה, אֲשֶׁר עַל כֵּן הַיּוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת הָיָה מְשַׁעֵר שִׁעוּר אֲשֶׁר יַסְפִּיק לְבֵרוּר בַּמָּקוֹם הַהוּא אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, וְהָיוּ מִתְעַכְּבִים כְּפִי הַצֹּרֶךְ, גַּם לֹא הָיוּ חוֹנִים אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְבָרֵר וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁיַּסְפִּיק בּוֹ הַבֵּרוּר בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הִלּוּכָם בּוֹ.
במדבר י:לה · פירוש א
׆ וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה ׀ יְהֹוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וְגוֹ׳ קוּמָה ה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר. וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (עץ חיים שער ל״ב פרק א) שֶׁרָשַׁמְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁטַּעַם הֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיְתָה לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַשְּׁבוּיוֹת בִּרְשׁוּת שׁוֹכֵן מִדְבַּר צִיָּה. וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי הַחִיצוֹנִים יֶשְׁנָם בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: א׳ הוּא בְּחִינַת הַמֵּסִית וְהַמְפַתֶּה לַנִּדְבָּק בּוֹ לְהָרַע וּלְהַשְׁחִית, ב׳ בְּחִינַת הַמַּזִּיק וְהַמְחַבֵּל וְאֵין בְּטִבְעוֹ לְפַתּוֹת. וּבָא הַמַּאֲמָר כָּאן וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן כִּי כְּשֶׁנּוֹסֵעַ וּמִתְדַּבְּקִים בּוֹ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה וּכְשֶׁמִּתְבָּרְרִים נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מִתְפּוֹצְצִים וּמִשְׁתַּבְּרִים הַקְּלִפּוֹת, וְהוּא מַאֲמַר קוּמָה ה׳, וְיָפֻצוּ אוֹיְבֶיךָ שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזוֹת בְּנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה יִתְפּוֹצְצוּ, וַאֲלֵיהֶם רָמַז בְּתֵבַת וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, וּכְנֶגֶד בְּחִינַת הָרַע הַמְפַתֶּה אֶת הָאָדָם אָמַר וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ פֵּרוּשׁ, אוֹתָם בְּחִינוֹת הַמַּשְׂנִיאִים דֶּרֶךְ ה׳ בְּלִבּוֹת בְּנֵי אָדָם יָנוּסוּ. וְאָמְרוֹ לְשׁוֹן רַבִּים לְצַד הֱיוֹתָם רַבִּים הַמְפַתִּים, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּיוֹמָא (יומא סט:) שֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרַע שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁל זְנוּת וְכוּ׳.
במדבר י:לה · פירוש ב
׆ וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה ׀ יְהֹוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃
וְכָל זֶה בִּנְסֹעַ, פֵּרוּשׁ בְּדֶרֶךְ נְסִיעָה, וּכְשֶׁהָיָה חוֹנֶה הָיָה אוֹמֵר בְּאֹפֶן אַחֵר, כִּי ה׳ כְּשֶׁחוֹנֶה בְּמָקוֹם אֶחָד יַגִּיד בָּזֶה כִּי הַמְּקוֹמוֹת שֶׁלֹּא חָנָה שָׁם לֹא הָיָה שָׁם בֵּרוּר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַחֲנוֹת שָׁמָּה וְיַסְפִּיק מַעֲבָר דֶּרֶךְ שָׁם, וּבְמָקוֹם אֲשֶׁר יַחֲנֶה שָׁם יַגִּיד כִּי שָׁם יֵשׁ נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַכֵּב בִּשְׁבִילָם שָׁם. וְעַל זֶה הָיָה מְכַוֵּן מֹשֶׁה וְאוֹמֵר בְּנֻחֹה שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּשִׁיב נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה לְקַבֵּץ כָּל הָרְבָבוֹת וַאֲלָפִים הַנִּקְרָאִים יִשְׂרָאֵל כִּי כָל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה יִקָּרְאוּ יִשְׂרָאֵל. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בְּתֵבַת אַלְפֵי לְשׁוֹן מַעֲלָה וְרַבָּנוּת, וְתִמְצָא כִּי נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר שָׁבָה ס״מ הָרָשָׁע הָיוּ רַבִּים וְנִכְבָּדִים, וְצֵא וּלְמַד רוּת מִנַּיִן יָצְתָה, וִיכַוֵּן מֹשֶׁה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל לְהִתְעַצֵּם כֹּחַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּעֵזֶר ה׳ לְנַצֵּחַ וּלְבָרֵר כָּל אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַּמָּקוֹם הַהוּא.
במדבר יד:ט · פירוש ד
אַ֣ךְ בַּיהֹוָה֮ אַל־תִּמְרֹ֒דוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהֹוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּירָאֻֽם׃
אֲבָל חַכְמֵי הָאֱמֶת (שער הגלגולים פ״ד) הוֹסִיפוּ בָּזֶה טַעַם לִשְׁבָח בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כִּי כָל עִקָּרֵי הַנִּבְרָאִים מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ בְּסוֹד הַבֵּרוּרִין שֶׁל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, הֵן הֵנָּה הַמִּתְבָּרְרִים בְּאֶמְצָעוּת הַמַּאֲכָלִים, וּמֵעַתָּה נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה יִקָּרְאוּ לֶחֶם עַם ה׳. גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי כָל נִבְרָא יֵשׁ בּוֹ נִיצוֹץ קָדוֹשׁ, וַאֲפִלּוּ בְּנִבְרָאִים בִּלְתִּי טְהוֹרִים, וְהָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים, וְגַם בְּס״מ הָרָשָׁע, אֵין מֵהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵלֶק הַחִיּוּנִי שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁהוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד שֶׁזּוּלָתוֹ לֹא יִתְקַיֵּם כָּל דָּבָר, וּבְהִפָּרֵד נִיצוֹץ הַחִיּוּנִי מִמְּקוֹמוֹ יִתְבַּטֵּל וְיֹאבַד כָּל הַבִּנְיָן. גַּם אָמְרוּ (שם פי״ח) כִּי בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה בְּטִבְעָהּ לְהַמְשִׁיךְ מִינָהּ כְּאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת, וּבָזֶה תַּשְׂכִּיל לְהָבִין מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לד.) שֶׁאָמְרוּ יָהִיב בֵּיהּ עֵינֵיהּ וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת, וְהָבֵן. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים יְכֻוַּן אָמְרוֹ ״אַל תִּירְאוּ וְגוֹ׳ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״, וְחָזְרוּ וּפֵרְשׁוּ, מִין הַלֶּחֶם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים הוּא ״סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם״, וְהוּא נִיצוֹץ הַמְּחַיֶּה אוֹתָם כְּבָר הוּסַר מֵעֲלֵיהֶם, וְעוֹד וַה׳ אִתָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלוּת הַקְּדֻשָּׁה, וּבָזֶה נַעֲשֶׂה כְּאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת לְכָל נִיצוֹצִין הַמְּחַיִּים אוֹתָם וְנֶאֱבָדִים כֻּלָּם יַחַד, וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לִירֹא מֵהֶם, כְּאָמְרוֹ ״אַל תִּירָאֻם״.
במדבר יד:יא · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ, פֵּרוּשׁ – יַשְׁפִּיעַ בּוֹ וּבַעֲנָפָיו כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הָרָאוּי לָבֹא, מַה שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ קוֹדֶם. וְאָמְרוֹ מִמֶּנּוּ, פֵּרוּשׁ – שֶׁהַגּוֹי עָצוּם יִהְיֶה מֵהָעָם הַמֻּזְכָּר בַּתְּחִלָּה, שֶׁיַּטֶּה ה׳ כָּל נְשָׁמוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּעָם וְיִטָּעֵם בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.
במדבר כג:י · פירוש ט
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
עוֹד לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּכַוָּנַת מַאֲמַר ״מוֹת יְשָׁרִים״ שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל, יִתְבָּאֵר מַאֲמַר וּתְהִי אַחֲרִיתִי וְגוֹ׳, עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִמַּאֲמְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁאֵין לְךָ קְלִפָּה בָּעוֹלָם שֶׁאֵין בָּהּ נִיצוֹץ מֵהַקְּדֻשָּׁה, סוֹד הַמְּחַיֶּה אוֹתָהּ. וּכְבָר הֶאֱרַכְתִּי בְּעִנְיָן זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וּבְפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ בְּפָסוּק ״כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״ וְגוֹ׳ (במדבר יד:ט). וְאוֹתוֹ נִיצוֹץ כְּשֶׁבְּעָלָיו נֶהֱרָג עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֵר הַנִּיצוֹץ הַהוּא הַטּוֹב, וְלִפְעָמִים יִדְבַּק בּוֹ אִם הוּא נָקִי בְּלֹא פְּסֹלֶת. וְהוּא מַאֲמַר תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּבָזֶה תִּהְיֶה אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ, כִּי הַנִּיצוֹץ יִדְבַּק בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל וַהֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ. וּמָצִינוּ בְּדִבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים (ספר הגלגולים להאריז״ל) כִּי נַפְשׁוֹ שֶׁל בִּלְעָם בָּאָה בַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, וְזֶה יוֹרֶה שֶׁנִּתְקַן בְּאַחֲרִיתוֹ. וַהֲגַם שֶׁמֵּת עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, הָיָה הַנִּיצוֹץ מְשֻׁקָּץ וְהֻצְרַךְ לְהִתְלַבֵּן בְּגִלְגּוּלִים וְלִבּוּנִים, וְעָמַד עַד שֶׁבָּא לַאֲתוֹנוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר וּמִשָּׁם עָלָה לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן:
במדבר כג:כד · פירוש ה
הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר יִשְׁתֶּה, לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי עַל יְדֵי הֲרִיגַת הָאֻמּוֹת נִדְבָּקִים חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּעַם ה׳, בְּסוֹד ״כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״ (במדבר י״ד:ט׳), כְּמוֹ כֵן אָמַר כָּאן ״יִשְׁתֶּה״, וְהָבֵן. וְרַזַ״ל (חולין לה:) לָמְדוּ מִכָּאן לְדָם שֶׁחָשׁוּב מַשְׁקֶה.
במדבר כד:ח · פירוש א
אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃
אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בֵּרְרוּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיוּ בִּקְלִפַּת מִצְרַיִם. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ שֶׁתּוֹקֶף הַקְּדֻשָּׁה הִיא כְּשֶׁמְּבָרֶרֶת עֲנָפֶיהָ, וְהוּא אָמְרוֹ מוֹצִיאוֹ וְגוֹ׳, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ פֵּרוּשׁ לָעָם, וְלָזֶה גַּם כֵּן רָמַז בְּמַאֲמַר יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, שֶׁהָאֲכִילָה הִיא לְהוֹצִיא נִיצוֹץ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ וְתִהְיֶה נִכְלֶלֶת בְּנֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל, בְּסוֹד (משלי יג:כה) ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ״. וְאָמְרוֹ וְעַצְמֹתֵיהֶם פֵּרוּשׁ, וַאֲפִלּוּ בְּחִינָה הַמִּתְעַצֶּמֶת בָּהֶם יְגָרֵם אוֹתָהּ.
במדבר כד:יח · פירוש ב
וְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃
וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל. פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת אִבּוּד אֱדוֹם וּשְׁאָר בְּנֵי שֵׁת יַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל חַיִל. פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר בָּלַע ס״מ וּשְׁאָר הָעַמִּים יוֹצִיאוּ בָּלְעוֹ מִפִּיו, וּלְפִי שֶׁנִּיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הֵם מְלוּכְלָכִים כְּשֶׁהֵם תּוֹךְ הַקְּלִיפָּה, וּכְשֶׁהֵם מִתְבָּרְרִים וְיוֹצְאִים מִמֶּנָּה הֵם נִתְקָנִים, לָזֶה אָמַר עֹשֶׂה חָיִל לְשׁוֹן תִּקּוּן לַחַיִל אֲשֶׁר הָיָה בָּלוּעַ בָּהֶם:
במדבר כד:כג · פירוש א
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר א֕וֹי מִ֥י יִחְיֶ֖ה מִשֻּׂמ֥וֹ אֵֽל׃
מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל. רַזַ״ל (סנהדרין קו.) דָּרְשׁוּ בָּזֶה שְׁתֵּי דְּרָשׁוֹת, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וְנִרְאֶה לִי הַכָּתוּב עַל פִּי הַקְדָּמָה מִדִּבְרֵי הַזֹּהַר, כִּי סִבַּת גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר שָׁם נְתוּנִים בְּיוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא, וְהוּא מַה שֶׁרָמְזוּ בַּפָּסוּק (קהלת ח:ט) ״עֵת אֲשֶׁר יִשְׁלֹט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ״, פֵּרוּשׁ לְרַע לוֹ לַשּׁוֹלֵט, כִּי יִתְבָּרֵר מִמֶּנּוּ חֵלֶק הַטּוֹב וְיִגָּמֵר בּוֹ חֵלֶק הָרַע שֶׁיֵּשׁ בְּשֶׁכְּנֶגְדּוֹ בַּנִּשְׁלָט. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת כִּי בְּהֶעְדֵר חֵלֶק הַטּוֹב מֵהָאָדָם זֶה הוּא כִּלְיוֹנוֹ, כִּי הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד וְהַמְּחַיֶּה, כִּי בְּחִינַת הָרַע מֵת תִּקָּרֵא. וּמֵעַתָּה יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁקָּדַם וְהִזְכִּיר שְׁבִיַּת אַשּׁוּר, הוֹדִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַעֲשֵׂה שְׁבִיַּת עַם קְדוֹשׁוֹ שֶׁהֵם גּוֹלִים בָּאֲרָצוֹת, וְאָמַר אוֹי לָאוּמּוֹת מִשֻּׂמוֹ אֵל, פֵּרוּשׁ הָאוֹיֵב יְסוֹבֵב לָהֶם שִׂימַת אֵלֶּה בְּתוֹכָם, כִּי כָּל מָקוֹם יָשִׂים ה׳ יִשְׂרָאֵל שָׁמָּה הֵם מוֹצִיאִים מֵהֶם כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמַּעֲמִידָם וְהַמְּחַיֶּה אוֹתָם, וְהוּא מַאֲמַר עַצְמוֹ ״עֵת אֲשֶׁר יִשְׁלֹט וְגוֹ׳ לְרַע לוֹ״ שֶׁל הַשּׁוֹלֵט.
במדבר כה:יד · פירוש ז
וְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן־סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִדִּבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים שֶׁלֹּא יִדַּח נִדָּח מִכָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְכֻלָּן לְבַסּוֹף יִזְכּוּ לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאוּ. וַהֲגַם שֶׁיָּרֵעַ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַף יַצְרִיחַ נַפְשׁוֹ, סוֹף כָּל סוֹף יַחְזֹר לְשָׁרְשׁוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר מַעֲשֶׂה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנֶּה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא נֶעֱקַר מִשָּׁרְשׁוֹ. הַמֻּכֶּה פֵּרוּשׁ שֶׁהִכָּה פִּנְחָס, מוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא הוּכָּה בְּאָבְדַן נַפְשׁוֹ, אֶלָּא ״אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית״, פֵּרוּשׁ, אוֹתוֹ הַחֵלֶק הָרַע שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ מֵאֵת הַמִּדְיָנִית שֶׁיִּתְכַּנֶּה אֵלָיו שֵׁם הַכָּאָה, הוּא שֶׁהוּכָּה וָמֵת בְּאֶמְצָעוּת הַכָּאַת פִּנְחָס. הָא לָמַדְתָּ שֶׁיָּצָא הֶפְסֵדוֹ מַה שֶׁהִפְסִיד בָּעֲבֵרָה, נִפְרַע מִמֶּנּוּ הֶעָוֹן בְּהַכָּאָתוֹ שֶׁל פִּנְחָס שֶׁהֲרָגוֹ וּמִיתָתוֹ כַּפָּרָתוֹ. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא הוּכָּה בְּנַפְשׁוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה עִמָּהּ, אֲבָל אַחַר שֶׁנִּבְדַּל מִמֶּנָּה לֹא נִשְׁאַר בּוֹ רֹשֶׁם הַחֵטְא כִּי הוּא נִבְדַּל בְּמִיתָה וּמִיתָתוֹ טִהֲרָה נַפְשׁוֹ. וּבָזֶה נָתַן טַעַם לָמָּה קְרָאוֹ אִישׁ יִשְׂרָאֵל, כִּי אַחַר הֲרִיגָה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנֶּה. זֶה כָּתַבְתִּי אִם אֶפְשָׁר.
במדבר כח:ב · פירוש ה
צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת־קׇרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖י בְּמוֹעֲדֽוֹ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהוֹדִיעַ סוֹד הַקָּרְבָּן, שֶׁהוּא לְקָרֵב עַנְפֵי הַקְּדוּשָׁה שֶׁהֵם חֵלֶק ה׳, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ קָרְבָּנִי בְּכִנּוּי אֵלָיו, וְהָבֵן. וְאָמְרוֹ לַחְמִי לְאִשַּׁי פֵּרוּשׁ, לֶחֶם זֶה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה לְהָבִיא לָאִשִּׁים סוֹדוֹ הוּא קָרְבָּנִי, שֶׁכְּשֶׁעוֹלֶה לַה׳ רֵיחַ נִיחוֹחַ מִתְקָרְבִים כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדוּשָּׁה שֶׁנִּתְרַחֲקוּ.
במדבר כט:יג · פירוש ב
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃
וְרָמַז בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה קָבוּעַ אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים, לִרְמֹז שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאִים בְּרֶמֶז הַכְּבָשִׂים, אֶחָד נִסְתָּר וְאֶחָד נִגְלֶה. הַנִּסְתָּר הֵם הַבְּרוּרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר מֵהָאֻמּוֹת, וְהַנִּגְלֶה הֵם הַמְבָרְרִים. וְלָזֶה כְּשֶׁכָּלִים הַפָּרִים זֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁכָּלָה מֵהֶם הַנִּסְתָּר וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל לְמוֹפֵת וְאוֹת. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז ה׳ בְּקָרְבַּן יוֹם עֲצֶרֶת שִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁהֵם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל צֹאן קְדוֹשִׁים, פַּר הוּא הַנִּשְׁאָר מֵהָאֻמּוֹת מֵעָנָף יִשְׁמָעֵאל, אַיִל הוּא הַנִּשְׁאָר מִבְּנֵי עֵשָׂו הַבָּא מִיִּצְחָק, וְהָבֵן סוֹד הַדָּבָר.
במדבר לג:א · פירוש ד
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת (זוהר חלק ב קנז.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיְתָה לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאָנַס אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַחוֹנֶה בַּמִּדְבָּר הַשָּׁמֵם, שֶׁשָּׁם קָנָה מְקוֹמוֹ מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְדָרְכוּ שָׁם עֲדַת ה׳ לְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו. וְהוּא הַטַּעַם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹנִים בְּמָקוֹם אֶחָד שָׁנָה וּבְמָקוֹם אַחֵר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, שֶׁהוּא כְּפִי מַה שֶׁצָּרִיךְ לְבֵרוּר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּמָּקוֹם הַהוּא. וּבֵרוּר זֶה אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל עֲשׂוֹתוֹ זוּלַת קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה וּבְסוֹד שְׁלֵמוּת מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת: קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה הִיא הַשְּׁכִינָה וְיִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה, וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּסוֹד ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״ (ישעיהו סג:יא), כִּי הוּא אִילָן שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצְצוּ נִשְׁמוֹת שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהָיוּ שָׁם, וְנִסְתַּיְּעוּ בְּעֵזֶר אֱלֹהִי בִּשְׁכוּנַת שׁוֹכֵן הַבִּירָה, וְשִׁבְּרוּ מַלְתְּעוֹת עַוָּל וּבֵרְרוּ בֵּרוּר עָצוּם.
במדבר לג:א · פירוש ה
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וּכְפִי זֶה תַּכְלִית הַמַּעֲשֶׂה הוּא כְּשֶׁנּוֹסְעִים הָיוּ נוֹסְעִים עִמָּהֶם כָּל הַדּוֹמֶה לְמִין הַקֹּדֶשׁ, לֹא בִּזְמַן הַחֲנִיָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֵלֶּה מַסְעֵי – אֵלֶּה פָּסַל כָּל הַמַּסָּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁאֵין מַסָּע כָּזֶה שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים עִמָּהֶם הוֹן קָדוֹשׁ וְיָקָר שֶׁאֵין עֲרוֹךְ אֵלָיו. וַהֲגַם שֶׁקָּדְמוּ הָאָבוֹת וְדָרְכוּ מְקוֹמוֹת וְעָשׂוּ חֶלְקָם בְּבֵרוּרֵי נִיצוֹצוֹת, לֹא הִגִּיעוּ לְגָדֵר זֶה. וְאָמַר הַכָּתוּב עַצְמוֹ טַעַם עִלּוּי מַסָּעוֹת אֵלֶּה לְפִי שֶׁהֵם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְנִצְרְפוּ בְּכוּר הַבַּרְזֶל שֶׁהִיא אֶרֶץ מִצְרַיִם כָּאָמוּר, וּבָזֶה הָיוּ נִשְׁמוֹתָם רְאוּיִים לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָבוֹאוּ שָׁמָּה. וְעוֹד לְצִבְאוֹתָם שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הַצָּבָא אֲשֶׁר תִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא מִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּפָחוֹת מִמִּסְפָּר זֶה אֵינוֹ בְּגֶדֶר הַשְּׁלֵמוּת.

דברים

דברים כ:א · פירוש ג
כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗ךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְגָמַר אוֹמֶר הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי זֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ כִּי ה׳ מְפָרֵק הַקְּלִפָּה מִן הַקְּדֻשָּׁה וּמְבָרְרָהּ, וְהוּא סוֹד הַעֲלָאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כְּדֵי שֶׁתִּתְחַזֵּק בַּמִּלְחָמָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים לז:לב) ״צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וְגוֹ׳ ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:) שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר עַל יֵצֶר הָרַע שֶׁהוּא מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וְה׳ עוֹזְרוֹ וּמַצִּילוֹ מִיָּדוֹ:
דברים כא:יא · פירוש ג
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
אָכֵן יְסוֹד הַדָּבָר וְסוֹדוֹ הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חדש בלק נ״ג) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִשְׁבּוּ כַּמָּה נְשָׁמוֹת יְקָרוֹת בְּיַד סִטְרָא אָחֳרָא, וְהֵם נִשְׁמוֹת הַגֵּרִים, וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלֵי עוֹלָם בָּאִים מֵהָאֻמּוֹת, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה תּוֹכִיחַ, וְכַמָּה גְּדוֹלֵי עוֹלָם שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן וְאוּנְקְלוֹס הַגֵּר וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת:
דברים כא:יא · פירוש ד
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
עוֹד אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד אֶחָד: תִּמְצָא נְשָׁמָה טְהוֹרָה דְּבוּקָה בִּנְשָׁמָה טְמֵאָה, וְאֵין כֹּחַ בַּטְּהוֹרָה לְהַטּוֹת הַטְּמֵאָה לְהֵיטִיב, וְהִיא מֻנַּחַת שָׁם עַד עֵת דְּרוֹר. וְצֵא וּלְמַד כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִנִּשְׁמַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן שֶׁהָיְתָה דְּבוּקָה בִּשְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר, כָּרָמוּז בְּתֵיבַת ״רַחֲבַת יָדַיִם״ (בראשית לד,כא) כָּאָמוּר בְּדִבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים (ליקוטי תורה וישלח). וּמָצִינוּ שֶׁהַנֶּפֶשׁ הַלָּזוֹ לֹא עָשְׂתָה מִפְעָל טוֹב בִּשְׁכֶם, וְיָצְתָה כְּשֶׁדָּבַק בְּדִינָה, מָצְאָה הַנֶּפֶשׁ מִינָהּ וְנִדְבְּקָה בּוֹ, כְּאָמְרוֹ (בראשית לד,ג) ״וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה״. וּשְׁמֹר לְךָ כְּלָל זֶה. וְיֵשׁ נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה בֵּין הַקְּלִפָּה שֶׁבִּמְקוֹם שְׁכוּנָתָהּ תַּטֶּה לֵב הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכוֹ לְהֵיטִיב, וִיגָרְשׁוּ חֵלֶק הָרַע אוֹ יְמַתְּקוּהוּ. וְהֵם הַגֵּרִים הַמִּתְגַּיְּרִים מִן הָאֻמּוֹת מֵעַצְמָן כְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וּכְנַעֲמָה, וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ גֵּרִים שֶׁמֵּעַצְמָם בָּאִים וּמִתְגַּיְּרִים.
דברים כא:יא · פירוש ו
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ ה׳ אוֹתָנוּ אֶת כָּל זֹאת, יָאִירוּ מַאַמְרֵי אֵל עֶלְיוֹן כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם בְּמִצְוָה זוֹ, וְהוּא לְפִי שֶׁהִקְדִּים כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְגוֹ׳, שֶׁיְּצִיאָתוֹ הִיא לִדְבַר מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה. אָמַר עוֹד, אִם רָאָה בַּשִּׁבְיָה, פֵּרוּשׁ בִּשְׁעַת שִׁבְיָה, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן דִּקְדֵּק רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ח׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹדֶנּוּ עוֹסֵק בַּמִּצְוָה. אִם יִרְאֶה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, פֵּרוּשׁ אֵשֶׁת סָמוּךְ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (קידושין כא:) אֵשֶׁת אִישׁ, וְדִבְרֵיהֶם אֱמֶת, אֶלָּא שֶׁאִם לְדִבְרֵיהֶם לְבַד יְכַוֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר אֵשֶׁת אִישׁ לֹא אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר. אֶלָּא בָּאָה לְהָעִיר שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתוֹ עוֹסֵק בַּמִּצְוָה יְגַלֶּה ה׳ אֶת עֵינָיו לְהַכִּיר בַּגּוֹיָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְפַת תֹּאַר שֶׁהִיא נְשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּקְרֵאת יְפַת תֹּאַר, כִּי זֹהַר נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מֻפְלָא וְעָצוּם הוּא, וְזֹאת הָאִשָּׁה קָנְתָה בָּהּ חֵלֶק זֶה הַטּוֹב, וְלָזֶה קְרָאָהּ הַכָּתוּב ״אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר״. וְהַכָּרָתָהּ הוּא עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁק בָּהּ בִּזְמַן שֶׁאַתָּה דָּבוּק בַּשְּׁכִינָה בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתְךָ עָסוּק בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה כָּאָמוּר, זֶה יְעִירְךָ שֶׁלְּדָבָר טוֹב חָשַׁקְתָּ.
דברים כא:יא · פירוש ז
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר בָהּ וְלֹא אָמַר אוֹתָהּ, לְהָעִיר כִּי לֹא לָאִשָּׁה אַתָּה חוֹשֵׁק אֶלָּא לְמַה שֶׁבָּהּ, שֶׁהִיא יְפַת תֹּאַר, שֶׁהוּא חֵלֶק הַטּוֹב הַדּוֹמֶה לַנֶּפֶשׁ הַטְּהוֹרָה. וּכְפִי זֶה, הֲגַם שֶׁכְּעוּרָה הָאִשָּׁה בִּכְלַל הַהֶתֵּר, כִּי אֵינוֹ חוֹזֵר יְפַת תֹּאַר לַגּוֹלֶם הַנִּגְלֶה, כִּי אֵלָיו לֹא יִמָּשֵׁךְ תַּאֲוַת יִשְׂרָאֵל בְּמַצָּב זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
דברים כא:יא · פירוש ח
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְאָמַר וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה, הִנֵּה בְּכָל מַאֲמָר הַמִּתְכַּנֶּה לָהּ אָמַר הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן כִּנּוּי ״וַהֲבֵאתָהּ״ וְגוֹ׳, ״וּבְעַלְתָּהּ״ וְגוֹ׳, ״וְשִׁלַּחְתָּהּ״, וְכָאן אָמַר וְלָקַחְתָּ, שִׁנָּה הַכָּתוּב לַהֲעִירְךָ שֶׁהַלְּקִיחָה הִיא בַּנֶּעְלָם שֶׁהִיא נֶפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הָעִנְיָן יִהְיֶה לוֹ בָּהּ לְקִיחָה אַחֶרֶת שֶׁיִּזְכֶּה בִּיפַת תֹּאַר, כִּי כְּשֶׁיִּדְבַּק אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה שֶׁבָּהּ חֵלֶק מֵהַטּוֹב, תֵּכֶף יִקְנֶה מְקוֹמוֹ חֵלֶק הַטּוֹב בְּיִשְׂרָאֵל וְיִזְכֶּה בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁזָּכְתָה דִּינָה בַּת יַעֲקֹב בְּנֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה בִּפְגֹעַ בָּהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר.
דברים כא:יא · פירוש ט
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְהִנֵּה לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת בִּדְבֵקוּת הַקְּדֻשָּׁה בַּקְּלִפָּה כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה, וְזֹאת הָאִשָּׁה אֵין יָדוּעַ אִם חֵלֶק הַדָּבוּק בָּהּ הוּא דָּבָר הַיּוֹצֵא בִּדְבִיקָה רִאשׁוֹנָה כַּנִּזְכָּר וְנִשְׁאֲרָה הָאִשָּׁה חֲלוּטָה בְּחֵלֶק הָרַע וְנִתְרוֹקְנָה מֵחֵלֶק הַטּוֹב, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁכֻּלָּהּ נֶחְלֶטֶת בְּחֵלֶק הַטּוֹב כְּרוּת וּכְנַעֲמָה. לָזֶה יְצַו ה׳ וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגוֹ׳ וְיַרְחִיק מִמֶּנּוּ חֵלֶק דְּבֵקוּת בְּחִינַת הָרַע, וְאָז תִּבָּדֵק הָאִשָּׁה אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אִם נִתְגַּיְּרָה אִשְׁתּוֹ זוֹ וַהֲרֵי הִיא כְּרוּת וּכְנַעֲמָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה אִם יַחְפֹּץ, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ וְגוֹ׳ זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי חֵלֶק הַטּוֹב שֶׁהָיָה בָּהּ יָצָא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן וְנֶחְלַק הָרַע.
דברים כא:יא · פירוש י
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם שֶׁיִּתְאַוֶּה הָאָדָם לְאִשָּׁה נָכְרִיָּה בְּדֶרֶךְ זְנוּת, כִּי לֹא אָמַרְנוּ שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה לְנָכְרִית אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּהּ נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה דַּוְקָא בִּזְמַן שֶׁהוּא בִּדְבַר מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחֲרֵי כֵן, לָזֶה צִוָּה ה׳ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ וְגוֹ׳ וְכָל הַדְּבָרִים הַמְנַוְּלִים אֶת הָאִשָּׁה לְהָסִיר תַּאֲוָה הַטִּבְעִית, וְאִם נִתְגַּיְּרָה וְחָפֵץ בָּהּ זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי נִתְמַתְּקָה וְנֶחְלַט מִמֶּנָּה חֵלֶק הָרַע וְלָזֶה וְהָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ בָּהּ, דִּקְדֵּק לוֹמַר בָּהּ לְהָעִיר כִּי הַחֵפֶץ הוּא בְּמַה שֶׁבָּהּ שֶׁהוּא חֵלֶק הַטּוֹב.
דברים כא:יא · פירוש יא
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר. דִּקְדֵּק לוֹמַר לְנַפְשָׁהּ, לָתֵת טַעַם לָמָּה יְשַׁלְּחֶנָּה וְלֹא יִמְכְּרֶנָּה וְיֵהָנֶה מִדָּמֶיהָ, כֵּיוָן שֶׁהִיא מִכְּלַל הַשִּׁבְיָה שֶׁנָּתַן לוֹ ה׳. וְאָמַר הַטַּעַם הוּא ״לְנַפְשָׁהּ״, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל נַפְשָׁהּ שֶׁהִיא יְפַת תֹּאַר שֶׁרָמַז בַּתְּחִלָּה אַחַר שֶׁנֶּהֱנָה מִמֶּנָּה. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לְנַפְשָׁהּ, פֵּרוּשׁ הַטְּמֵאָה שֶׁל הַגּוֹיָה, לִשְׁלֹל כִּי נֶפֶשׁ יְפַת תֹּאַר הַטְּהוֹרָה כְּבָר זָכִיתָ בָּהּ וְלֹא נִשְׁאַר בָּהּ אֶלָּא נֶפֶשׁ הַגּוֹיָה.
דברים כא:יא · פירוש יב
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְאָמְרוֹ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה, כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ יִשְׂרָאֵל עִם בְּחִינַת הָרַע בְּדֶרֶךְ זֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים סט:כז) ״אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ״, שֶׁרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִתְרַעֶמֶת עַל הָאֻמּוֹת שֶׁאַחַר שֶׁרוֹאִים יִשְׂרָאֵל מֻכִּים רוֹדְפִים אוֹתָם, וְזוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ שֶׁאַחַר שֶׁהוֹצִיא בָּלְעָהּ מִפִּיהָ לֹא יֵהָנֶה עוֹד מִכַּסְפָּהּ.
דברים כא:יא · פירוש יג
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְגָמַר אוֹמֶר תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ, פֵּרוּשׁ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמֶּנָּה עָשְׁרָהּ וְטוּבָהּ שֶׁהִיא יְפַת תֹּאַר, וְעָשִׂיתָ אוֹתָהּ עֲנִיָּה, עָשִׂיתָ אוֹתָהּ מְעֻנָּה, עָשִׂיתָ אוֹתָהּ עֲכוּרָה. וְזֶה יָעִיד עוֹד עַל דְּבָרֵינוּ, כִּי הֲיִתָּכֵן בָּעוֹלָם שֶׁיִּשְׂרָאֵל הַבָּא עַל אִשָּׁה הַגּוֹיָה הוּא מְעַנֶּה אוֹתָהּ, וַהֲלֹא אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה כב:) חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם בְּהֶמְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִנְּשׁוֹתֵיהֶן וּנְשׁוֹתֵיהֶן יוֹתֵר מֵהֶם, וּמַה עִנּוּי הוּא זֶה לַגּוֹיָה? אֶלָּא הַכַּוָּנָה הוּא עִנּוּי הַנֶּעְלָם שֶׁהוּא שָׁלַל קֹדֶשׁ מִמֶּנָּה.
דברים כא:יא · פירוש טו
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, בָּא לְהָעִיר כִּי לֹא מִלְחָמָה זוֹ כְּגִבּוֹר הַלּוֹחֵם לִלְכֹּד עִיר, וּכְשֶׁיָּקוּץ בַּמִּלְחָמָה יִפְנֶה וְיֵלֵךְ לְעַצְמוֹ, אֶלָּא כְּאָדָם הַלּוֹחֵם עִם אוֹיְבוֹ שֶׁאִם יִתְרַשֵּׁל יָקוּם עָלָיו וְהִכָּהוּ. כְּמוֹ כֵן אִם יִתְרַשֵּׁל הָאָדָם מִלִּלְחֹם אֶת הָאוֹיֵב יָקוּם עָלָיו וִיאַבְּדֵהוּ מִן הָעוֹלָם, וּמַבְטִיחוֹ הַכָּתוּב שֶׁהֲגַם שֶׁתַּקִּיף הוּא הַיֵּצֶר מִכֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי, אַף עַל פִּי כֵן יִתְּנֵהוּ ה׳ בְּיָדוֹ. וְאוֹמֵר וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״שִׁבְיוֹ״ וְלֹא ״אוֹתוֹ״, שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ בְּעַצְמוֹ וְהֶעְדֵּרוֹ הוּא הַמְּקֻוֶּה, אֶלָּא ״שִׁבְיוֹ״ – פֵּרוּשׁ מַה שֶׁשָּׁבָה הוּא מִבְּחִינַת הַטּוֹב מִמְּךָ וּמִכַּיּוֹצֵא בְּךָ בְּפִתּוּיוֹ וּבְנִצְחוֹנוֹ, שֶׁכַּמָּה נְשָׁמוֹת מֵעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁבוּיוֹת בְּיָדוֹ.
דברים כא:יא · פירוש כא
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (ח״ג סז.) בְּפָסוּק ״נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה״ (ישעיהו כו:ט) שֶׁעַל הַשְּׁכִינָה הוּא אוֹמֵר ״נַפְשִׁי״, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ שֶׁהוּא הַשְּׁכִינָה שֶׁתַּחְזֹר לְמָקוֹם שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנּוּ. וְאָמְרוֹ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (ח״ב צז.) בְּפָסוּק ״לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ״ (שמות כא:ח). וְאָמְרוֹ בַּכָּסֶף לְפִי שֶׁיֹּאמַר אָדָם אֵיךְ יִמְשֹׁל אָדָם בְּנַפְשׁוֹ לְמָכְרָהּ, לָזֶה אָמַר ״בַּכָּסֶף״, לְשׁוֹן כּוֹסֶף, כִּי בְּאֶמְצָעוּת תַּאֲוַת וְכוֹסֶף לִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם יִמְכְּרוּ אֶת נַפְשָׁם בְּיַד אוֹיֵב. וְרָמַזְנוּ מִזֶּה בְּפָסוּק ״אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ״ וְגוֹ׳ (ויקרא כה:לז). וְאָמְרוֹ לֹא תִתְעַמֵּר כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס ״לָא תִתַּגַר״, פֵּרוּשׁ לֹא תְּגָרֶה בָּהּ מְחַבְּלִים הַמִּתְגָּרִים בַּנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ כִּי הַחֵטְא יִקָּרֵא בְּעֵרֶךְ הַנֶּפֶשׁ עִנּוּי.
דברים לב:ח · פירוש ב
בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם        בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים        לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא מָסַר ה׳ כָּל הָאוּמּוֹת בְּיַד שַׂר אֶחָד, אֶלָּא הִפְרִידָם וְנָתַן חֵלֶק לְכָל שַׂר וְשַׂר. וְאוֹפֶן הַחֲלוּקָּה שֶׁעָשָׂה בָּהֶם כְּשֶׁיִּצֵּב גְּבוּלָם הָיְתָה לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרוּשׁ, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל מַעֲשֵׂה ה׳ עָשָׂה זֶה לְעוּמַּת זֶה וְטוֹב וָרַע, וְכָל נְפָשׁוֹת שֶׁבַּנִּבְרָאִים נְטָעָם ה׳ מִשְּׁנֵי אִילָנוֹת: אִילָן אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע. אִילָן הַטּוֹב הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִילָן הָרַע הוּא ס״מ אָדָם בְּלִיַּעַל. וּכְשֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְנִתְעָרֵב רַע בְּטוֹב, חָזְרוּ לִהְיוֹת יוֹצְאִים מֵהוֹלָדַת אָדָם הָרִאשׁוֹן גַּם נְפָשׁוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁיָּצְאָה נֶפֶשׁ אַחַת טְהוֹרָה שֶׁבָּהּ כְּלוּלוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְנִתְבָּרֵר הָאִילָן הַטּוֹב מֵחָדָשׁ, וְזֶה הוּא יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְלָזֶה אָמְרוּ (בבא מציעא פד.; זוהר חלק ג רמד.) שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם קַדְמָאָה, וְהָבֵן הַדְּבָרִים. וְאִילָן זֶה יֵשׁ בּוֹ שִׁבְעִים עֲנָפִים, וְהֵם שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן כַּאֲשֶׁר הִפְרִיד ה׳ הָאוּמּוֹת, הִצִּיב גְּבוּלָם לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עָשָׂה מֵהֶם שִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים עַנְפֵי הַקְּדוּשָּׁה.
דברים לב:ח · פירוש ג
בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם        בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים        לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה כָּל בְּחִינָה וּבְחִינָה שֶׁל כָּל עָנָף מֵעַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה מוֹשֶׁלֶת עַל שֶׁכְּנֶגְדָּהּ בְּחֵלֶק הָרַע, וְזֶה סוֹד (משלי ה:ה) ״רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת״, שֶׁרַגְלַיִם שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה דּוֹרְכִים עַל רָאשֵׁי הַקְּלִפָּה, וְנִמְצָאִים עַנְפֵי יַעֲקֹב שׁוֹלְטִים וּמוֹלְכִים עַל הָאֻמּוֹת. וְאָמַר ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״ פֵּרוּשׁ טַעַם לָזֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהָאֻמָּה אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ ה׳ שֶׁיִּהְיֶה הוּא הַמּוֹשֵׁל עָלֶיהָ הֵם יִשְׂרָאֵל, לָזֶה נִתְכַּוֵּן ה׳ וְהִמְלִיךְ וְנִשֵּׂא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הָאֻמּוֹת, וּבָזֶה כַּאֲשֶׁר הוּא מוֹלֵךְ עַל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה הוּא מוֹלֵךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְאָמְרוֹ ״חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״ יְכַוֵּן אֶל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה שֶׁאָז יִקָּרְאוּ בְּשֵׁם עַם ה׳. וְאָמְרוֹ ״יַעֲקֹב חֶבֶל״ פֵּרוּשׁ הַחֶבֶל שֶׁהוּא רֹאשׁ הַנַּחֲלָה, וְהוּא מַה שֶׁהֲעִירוֹתִיךָ אֵלָיו בְּרֶמֶז אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פד.) שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב וְכוּ׳: