בראשית
בראשית ז:ט · פירוש א
שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־נֹ֛חַ אֶל־הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־נֹֽחַ׃
שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ. דִּקְדֵּק לוֹמַר בָּאוּ כִּי לֹא הֻצְרְכוּ לְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם אֶלָּא מֵעַצְמָן בָּאוּ. וְאָמַר שְׁנַיִם שְׁנַיִם עַל כָּל פְּרָטֵי הַבָּאִים, וְכָלַל בָּזֶה בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְעוֹף, הֲגַם שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם שִׁבְעָה, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה יְדֻיַּק הַכָּתוּב עַל נָכוֹן, כִּי מַה שֶׁהוּא לְקִיּוּם הַמִּין אֵינָם אֶלָּא שְׁנַיִם, וְאוֹתָם הֵבִיא ה׳ עַד הַתֵּבָה וְהוּא קִבְּלָן, אֲבָל תַּשְׁלוּם הַשִּׁבְעָה הוּא נֹחַ טָרַח בְּעַצְמוֹ לָקַחַת אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה ה׳ אֵלָיו ״תִּקַּח לְךָ״ שֶׁאֵינוֹ לְקִיּוּם הַמִּין הוּא יִטְרַח בְּשֶׁלּוֹ וְלֹא יַטְרִיחוּ מִן הַשָּׁמַיִם עָלָיו. וְכֵן תִּמְצָא עוֹד בְּפָסוּק אַחַר זֶה (בראשית ז:טו): ״וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם״, פֵּרוּשׁ: מַה שֶׁבָּאוּ מֵעַצְמָן הָיוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם.
בראשית ח:א · פירוש ג
וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כׇּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כׇּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃
וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה הִיא לְהוֹדִיעַ כִּי ה׳ צִוָּה עַל הַמַּיִם לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיהֶם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית (בראשית א:כ) ״יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם״, כְּמוֹ כֵן צִוָּה לָהֶם כָּאן לִנְהוֹג בְּתִגְבּוֹרֶת. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאַחַר שֶׁנִּמְחָה כָּל הַיְקוּם אָמַר הַכָּתוּב וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וְגוֹ׳, וְהוּא לְלֹא צֹרֶךְ, כִּי כְּבָר נִמְחָה אֲפִלּוּ גָּלְמֵי הַנִּבְרָאִים. וְהַטַּעַם הוּא כִּי הַמַּיִם הָיוּ עֲסוּקִים בְּמִצְוָתָם אֲשֶׁר גָּזַר עֲלֵיהֶם ה׳, וְאֵין לָהֶם לִדְרֹשׁ דְּרָשׁוֹת לִמְנֹעַ הַתִּגְבּוֹרֶת אַחַר שֶׁנִּמְחָה כָּל הַיְקוּם, עַד שֶׁזָּכַר ה׳ לְנֹחַ וְאָז צִוָּה לַמַּיִם לִהְיוֹת נָחִים מִתִּגְבּוֹרְתָּם. וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ חֶסֶד וְרַחֲמִים וְנִמְתְּקוּ גְּבוּרוֹת הַמַּיִם, וְהוּא שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם״ – ״וְנָחוּ מַיָּא״ שֶׁלֹּא הִתְגַּבְּרוּ עוֹד.
בראשית יב:יא · פירוש א
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב וְגוֹ׳ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בבא בתרא טז.) לְהַגִּיד צְנִיעוּת שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם, וְצָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן אָמַר לָהּ כֵּן אַבְרָהָם.
בראשית יב:יא · פירוש ב
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃
אָכֵן לֶהֱיוֹת כִּי רָצָה לְצַוּוֹת עָלֶיהָ לוֹמַר ״אָחִי הוּא״, חָשׁ שֶׁתֹּאמַר שָׂרָה לָמָּה הִכְנִיסָהּ בְּגֶדֶר סַכָּנָה, שֶׁעַל כָּל פָּנִים הִיא מִסְתַּכֶּנֶת אוֹ תִּמָּסֵר בְּעַל כָּרְחָהּ בְּיַד הַטְּמֵאִים עַל יְדֵי הֲרִיגַת הַבַּעַל אוֹ בִּרְצוֹנָהּ, וְלֹא הָיָה לוֹ לַהֲבִיאָהּ לְמָקוֹם כָּזֶה. וַהֲגַם שֶׁבְּטוּחִים הַצַּדִּיקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן כְּלָל זֶה בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס, וּמַה גַּם לְגַבֵּי בְּחִירַת הָאָדָם. וְצֵא וּלְמַד (קידושין לט:) מִשְּׁמוּאֵל שֶׁאָמַר (שמואל א ט״ז:ב׳) ״וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״. לָזֶה אָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא וְגוֹ׳, נָתַן הִתְנַצְּלוּת עַל הַדָּבָר כִּי עַתָּה נוֹדַע לוֹ וְלֹא מִקּוֹדֶם, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ מַה שֶׁיָּדַע עַתָּה לֹא הָיָה מְבִיאָהּ אֶל מִצְרַיִם וְהָיָה הוֹלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר. וְטַעַם נְתִינַת לֵב לָדַעַת לְצַד קִרְבָתוֹ לָבֹא לְמִצְרַיִם רָאָה פָּנִים כְּעוּרוֹת, אוֹ יָדַע בִּקְרִיבַת הָעִיר כִּי הַמֶּלֶךְ יִקַּח הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וְנָתַן דַּעְתּוֹ וְהִכִּיר בָּהּ. וְאָמְרוֹ ״כִּי אִשָּׁה יְפַת״ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״כִּי יְפַת מַרְאֶה אָתְּ״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אַחַת הִיא בָּעוֹלָם, אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה הִיא וְאֵין דּוֹמֶה לָהּ, וְהָבֵן:
בראשית יג:יד · פירוש ב
וַֽיהֹוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ל֣וֹט מֵֽעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃
וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם, כָּאן עָשָׂה לוֹ נֵס עָצוּם שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת מִצָּפוֹן לְדָרוֹם וּמִמַּעֲרָב לְמִזְרָח מִמָּקוֹם אֶחָד מִבְּלִי שֶׁיֻּצְרַךְ לְסוֹבֵב.
בראשית יג:טו · פירוש א
כִּ֧י אֶת־כׇּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃
כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. הִנֵּה יָדוּעַ כִּי שִׁעוּר חוּשׁ הָרְאוּת הוּא מֻגְבָּל בָּאָדָם אֶת אֲשֶׁר יַשִּׂיג לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְכָאן עָשָׂה לוֹ ה׳ נֵס שֶׁנִּתְקָרְבוּ קְצוֹת הָאָרֶץ וְרָאָה הַכֹּל, וּבְאֶמְצָעוּת הַדָּבָר הֶחְזִיק בְּכָל הָאָרֶץ, כִּי אֵין לְךָ חֲזָקָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁיֶּעְתַּק צוּר מִמְּקוֹמוֹ לְהִתְקָרֵב לִפְנֵי אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ, וְלֹא יַרְחִיק דַּעְתְּךָ דָּבָר זֶה כִּי מָצִינוּ שֶׁקָּפְצָה הָאָרֶץ לְעַבְדּוֹ (בראשית רבה פנ״ט) וְגַם נִקְפְּלָה תַּחַת בָּנָיו (חולין צא:).
בראשית יד:א · פירוש א
וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדׇרְלָעֹ֙מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃
וַיְהִי בִּימֵי וְגוֹ׳. טַעַם סֵדֶר הוֹדָעַת הָעִנְיָן, לוֹמַר כִּי אַרְבָּעָה מְלָכִים אֵלּוּ תַּקִּיפִים הָיוּ. צֵא וּלְמַד עֵזֶר אֱלֹהִים שֶׁעִם אַבְרָהָם אֲשֶׁר מָחָה הָאַרְבָּעָה מְלָכִים בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וּשְׁאָר הַתּוֹעֲלִיּוֹת.
בראשית טו:יד · פירוש ב
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
אָכֵן מַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים יִתְבָּאֲרוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, בשלח) ״וַחֲמֻשִׁים עָלוּ״ וְגוֹ׳, אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְהַשְּׁאָר מֵתוּ בְּמִצְרַיִם בִּימֵי חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם הַמִּצְרִים. עוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פי״ד) בְּפָסוּק ״וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר״ וְגוֹ׳ שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחַפְּשִׂים חַדְרֵי חֶפְצֵי מִצְרַיִם וְהָיוּ יוֹדְעִים וְכוּ׳, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה הִשְׁאִילוּם וַיְנַצְּלוּ וְגוֹ׳, וְעַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק זֶה בִּמְקוֹמוֹ. וְהוּא שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם וְגַם אֶת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מִלְּבַד גְּזֵרַת הַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי, וְגַם תּוֹסֶפֶת גְּזֵרַת פֻּרְעָנִיּוֹת יָדוּן אֶת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּדוּן אֶת הַמִּצְרִים, לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג חֵלֶק גָּדוֹל מֵהֶם, לְמָר חֲמִשִּׁים חֲלָקִים וּלְמָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת חֲלָקִים. וּבָזֶה יְדֻיַּק תֵּבַת וְגַם וְתֵבַת אֶת, וְאָמְרוֹ אָנֹכִי פֵּרוּשׁ: מַכָּה זוֹ לֹא יָדְעוּ בָּהּ הַמִּצְרִים כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ כִּי הָיוּ בִּימֵי הַחֹשֶׁךְ. וְסָמַךְ לָזֶה אָמְרוֹ וְאַחֲרֵי כֵן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: בְּאֶמְצָעוּת אוֹתוֹ הַמִּשְׁפָּט כְּשֶׁיָּבִיא הַמַּכָּה הַהִיא לָדוּן אֶת שְׁנֵיהֶם, גּוֹי עוֹבֵד וְגוֹי נֶעֱבָד, שֶׁהוּא מַכַּת הַחֹשֶׁךְ, אַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ וְגוֹ׳ כָּאָמוּר לְמַעְלָה כִּי בְּאֶמְצָעוּת זֶה הִשְׁאִילוּם.
בראשית יח:ב · פירוש ד
וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֲנָשִׁים נִצָּבִים פֵּירוּשׁ עוֹמְדִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, עָלָיו פֵּירוּשׁ עַל סִבָּתוֹ לְצוֹרֶךְ הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְהִכִּיר בָּהֶם כִּי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים הֵם כִּי צוּרַת הַמַּלְאָךְ לֹא תִּתְעַלֵּם. וְצֵא וּלְמַד מֵאֵשֶׁת מָנוֹחַ (שופטים י״ג:י״ג) וּמִכָּל שֶׁכֵּן אַבְרָהָם שֶׁמַּכִּירָם הָיָה לְשֶׁעָבַר. וְאָמְרוֹ וַיַּרְא הָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁרְאִיָּה זוֹ שֵׁנִית הִיא הַכָּרָתָם הֱיוֹתָם מַלְאָכִים, אֶלָּא שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָזֶה וּכְבָר רָמַז הַכָּתוּב שֶׁהִכִּירָם, אֶלָּא שֶׁמּוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁבִּרְאִיָּה שֶׁרָאָה אוֹתָם נִתְרַפֵּא מִמַּכְאוֹבוֹ וְעָמַד וְרָץ לִקְרָאתָם, כִּי הַמַּלְאָךְ יֵרָאֶה מֵרָחוֹק, וְאֵין הֶבְדֵּל לִבְחִינַת הָרוּחָנִיּוּת לִמְנוֹעַ הָרְפוּאָה, וְתֵכֶף וּמִיָּד עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ רְפָאֵל וַיְרַפְּאֵהוּ. וּלְצַד הַרְגָּשָׁה זוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה לִמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן.
בראשית כ:ו · פירוש ד
וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתׇם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃
וְאָמְרוֹ עַל כֵּן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: לְצַד הֱיוֹת הַדְּבָרִים בְּסֵדֶר זֶה הוּא שֶׁבָּאתִי לְהוֹדִיעֲךָ לִמְנוֹעַ עַצְמְךָ מִמֶּנָּה, אֲבָל זוּלַת זֶה פֵּרֵשׁ שֶׁאִם הָיִיתָ יוֹדְעָהּ בְּעוּלַת בַּעַל וְלָקַחְתָּ אוֹתָהּ הָיִיתִי הוֹרֶגְךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן עַל מַחְשֶׁבֶת גּוֹיִם הָרָעָה וּמְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נב:יג) שֶׁאָמְרוּ מַלְאָךְ דְּחָפוֹ מֵעָלֶיהָ, יְדֻיַּק הַכָּתוּב עַל נָכוֹן אָמְרוֹ לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ.
בראשית כא:ב · פירוש א
וַתַּ֩הַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן. אָמַר ״וַתַּהַר״ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נג:ה) בֵּית מַטְרִין לֹא הָיָה לָהּ, לָזֶה מוֹדִיעַ כִּי הָיָה נֵס גַּם בַּהֵרָיוֹן. וְאָמְרוֹ לְאַבְרָהָם רָמַז בֵּן זֶה לְאַבְרָהָם וְלֹא יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָהָם, כִּי לֹא יִקָּרֵא שְׁמוֹ בֶּן אַבְרָהָם, דִּכְתִיב (בראשית כא:יב) ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית טז:טו) ״וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן״, שָׁם נִקְרָא שְׁמוֹ אַבְרָם, אֲבָל אַחַר שֶׁנֶּעֱקַר שֵׁם אַבְרָם שֶׁלֹּא יִזָּכֵר עוֹד שֵׁם זֶה עָלָיו אֶלָּא אַבְרָהָם, יִשְׁמָעֵאל אֵין לוֹ לִיקָּרֵא בֶּן אַבְרָהָם. וְאוּלַי כִּי לָזֶה הַקּוֹרֵא לְאַבְרָהָם אַבְרָם עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה (ברכות י״ג), טַעַם הַקְפָּדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי כְּשֶׁיִּקָּרֵא לוֹ אַבְרָם מְיַחֵס אֵלָיו יִשְׁמָעֵאל לְבֵן, וַה׳ אָמַר ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״, וְאֵין זֶה אֶלָּא כְּשֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם אַבְרָם. וְטַעַם זֶה אֵינוֹ בְּיַעֲקֹב, לָזֶה הֲגַם שֶׁנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל אֵין קְפֵידָא שֶׁיִּקָּרֵא יַעֲקֹב. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית לה:י) ״לֹא יִקָּרֵא״ וְגוֹ׳ וְתִמְצָא טַעַם אַחֵר:
בראשית כד:יז · פירוש א
וַיָּ֥רׇץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃
הַגְמִיאִינִי נָא וְגוֹ׳. הִנֵּה הִמְעִיט מִמַּה שֶׁהִתְנָה לִשְׁאוֹל, כִּי הוּא אָמַר אוֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְעַתָּה אָמַר הַגְמִיאִינִי פֵּירוּשׁ לְשׁוֹן גְּמִיעָה, גַּם אָמַר מְעַט, גַּם לֹא אָמַר שֶׁתַּטֶּה הִיא כַדָּהּ לְהַשְׁקוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הִתְנָה. טַעְמוֹ הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ:ס) שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ, וְסִימָן זֶה הוּא מוּבְהָק שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בִּבְנוֹת הַכְּנַעֲנִי כִּי אִם בְּזֶרַע בָּרוּךְ וְקָדוֹשׁ כְּאַבְרָהָם, גַּם מַזָּלוֹ הֶרְאָהוּ כִּי הִיא זֹאת, לָזֶה הָיָה יָרֵא עַל הַתְּנָאִים שֶׁהִתְנָה שֶׁמָּא לֹא תְּקַיֵּים אוֹתָם וְנִמְצָא הוּא מַפְסִיד מְבֻקָּשׁוֹ עַל יְדֵי תְּנָאוֹ, לָזֶה הָיָה מְמַעֵט בְּכָל הָאֶפְשָׁרִיּוּת בִּתְנָאָיו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נָקֵל בְּעֵינֶיהָ לַעֲשׂוֹתָם.
בראשית כד:כב · פירוש א
וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתּ֔וֹת וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָל֑וֹ וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃
עַל יָדֶיהָ. פֵּירוּשׁ שֶׁהֲלָמוּהָ כְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ כְּשִׁיעוּר זֶה, וְעָשָׂה הַדָּבָר לְצַד הַצְדִּיקוֹ בְּהַשְׁגָּחַת ה׳ עָלָיו וְסִימָנִים הַמַּצְדִּיקִים שֶׁרָאוּ עֵינָיו.
בראשית כד:ל · פירוש א
וַיְהִ֣י ׀ כִּרְאֹ֣ת אֶת־הַנֶּ֗זֶם וְֽאֶת־הַצְּמִדִים֮ עַל־יְדֵ֣י אֲחֹתוֹ֒ וּכְשׇׁמְע֗וֹ אֶת־דִּבְרֵ֞י רִבְקָ֤ה אֲחֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר אֵלַ֖י הָאִ֑ישׁ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד עַל־הַגְּמַלִּ֖ים עַל־הָעָֽיִן׃
וַיָּבֹא אֶל וְגוֹ׳ וְהִנֵּה עוֹמֵד עַל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ בְּאָׁמְרוֹ וְהִנֵּה עוֹמֵד וְגוֹ׳, וְעַל פִּי דִּבְרֵי רַזַ״ל (ילקוט שמעוני קט) שֶׁאָמְרוּ כִּי הִכִּיר אֱלִיעֶזֶר בִּמְרוּצָתוֹ שֶׁל לָבָן לְרָעָה, וְהִזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וְהֶעֱמִיד הַגְּמַלִּים בָּאֲוִיר עַל הָעַיִן, וְהוּא אָמְרוֹ הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן, וְהוּא עָמַד עַל הַגְּמַלִּים דִּכְתִיב ״וְהִנֵּה עוֹמֵד״ וְגוֹ׳, וּמִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ קָרָא לוֹ לָבָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״בֹּא בְּרוּךְ ה׳״, וְאַחַר שֶׁבָּא מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ דִּבֵּר אֵלָיו ״לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ״. וּבָזֶה לֹא קָשֶׁה לָמָּה הִקְדִּים לוֹמַר ״בֹּא״ וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״לָמָּה תַעֲמֹד״ וְגוֹ׳, כִּי מֵהָרָאוּי שֶׁיֹּאמַר ״לָמָּה תַעֲמֹד״ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״בֹּא״ וְגוֹ׳:
בראשית כח:יא · פירוש ד
וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא׃
עוֹד יִרְמוֹז בְּאָמְרוֹ וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין צא:) שֶׁקִּפֵּל הָאָרֶץ תַּחְתָּיו, לָזֶה אָמַר ״וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא״ פֵּרוּשׁ כֻּלּוֹ שָׁכַב בּוֹ, כְּאָמְרוֹ (בראשית כח:יג) ״אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ״:
בראשית כח:יד · פירוש א
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת וְגוֹ׳. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּאֲרָם שֶׁנִּתְבָּרְכוּ בוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע) וְזֶה לְשׁוֹנָם: שֶׁקּוֹדֶם בָּא יַעֲקֹב הָיוּ מְדוּחָקִים לַמַּיִם, וְכֵיוָן שֶׁבָּא נִתְבָּרְכוּ בַמַּיִם, וְכֵן גַּם כֵּן בְּמִצְרַיִם מֵעֵת שֶׁיָּרַד נִתְבַּטְּלָה גְּזֵרַת הָרָעָב, וְנִתְבָּרְכוּ לְרַגְלוֹ.
בראשית כח:טז · פירוש ב
וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃
וְיִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין צא:) ״כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״ – שָׁקְעָה לוֹ שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ לִשְׁכַּב שָׁם בְּבֵית מָלוֹן הַמְאֻשָּׁר, וְיַעֲקֹב לֹא הִרְגִּישׁ טַעַם הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ. לָזֶה כְּשֶׁבָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן, אָז הֻכַּר לוֹ הַנִּסְתָּר טַעַם הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ ״אָכֵן יֵשׁ ה׳״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה הֶעֱרִיב הַשֶּׁמֶשׁ לְצֹרֶךְ שְׁכִיבָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
בראשית כט:א · פירוש ב
וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃
עוֹד יִרְצֶה, כִּי לֹא הֻצְרַךְ לָלֶכֶת אֶלָּא נָשָׂא רַגְלָיו, וְתֵכֶף הָלְכָה אֶצְלוֹ אַרְצָה בְּנֵי קֶדֶם, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״לְאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם״:
בראשית כט:ב · פירוש א
וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃
וְהָאֶבֶן גְּדוֹלָה. פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב יוֹדִיעַ שֶׁהָאֶבֶן גְּדוֹלָה הִיא, וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״וְאֶבֶן גְּדוֹלָה״ לֹא הָיָה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁמְּכַוֵּן הַכָּתוּב לְהַגִּיד גְּדֻלָּתָהּ, אֶלָּא שֶׁמַּגִּיד שֶׁהָיְתָה עַל פִּי הַבְּאֵר אֶבֶן גְּדוֹלָה לִשְׁלֹל קְטַנָּה, מַה שֶׁאֵין כֵּן מֵאָמְרוֹ ״וְהָאֶבֶן גְּדוֹלָה״ לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַגִּיד הַפְלָגַת גְּדֻלָּתָהּ, וּמְכֻוָּן הַדָּבָר לְהוֹדִיעַ עֵזֶר אֱלֹהִי שֶׁבְּכֹחַ יַעֲקֹב דִּכְתִיב ״וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע:יב) כְּאָדָם הַמַּעֲבִיר פְּקָק מֵעַל פִּי צְלוֹחִית.
בראשית לא:ח · פירוש ג
אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כׇל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃
וְאָמְרוֹ אִם כֹּה יֹאמַר. לְשׁוֹן עָתִיד, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּאָמְרוֹ ״הֵתֶל בִּי״, יְדֻיַּק עַל נָכוֹן, כִּי לֹא עַל אֲמִירָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר בַּתְּחִלָּה הָיְתָה הַנְהָגַת הַלֵּדָה, אֶלָּא עַל מַה שֶׁעָתִיד לוֹמַר בָּאַחֲרוֹנָה אַחַר עִבּוּר הַצֹּאן. וְדָבָר זֶה לֹא הָיָה לְצַד הִשְׁתַּדְּלוּת יַעֲקֹב, אֶלָּא כִּי מֵה׳ הָיְתָה לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁסִּפֵּר אַחַר כָּךְ שֶׁרָאָה בַּחֲלוֹם וְכוּ׳.
בראשית לא:יב · פירוש ג
וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כׇּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃
אָכֵן טַעַם הַדָּבָר הוּא לְצַד מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ בִּידִיעַת לָבָן הָרַמַּאי, כִּי מִלְּבַד תַּחְבּוּלוֹתָיו וּמִרְמָיו גַּם הָיוּ לוֹ תְּרָפִים אֲשֶׁר יַגִּידוּ לוֹ כָּל דָּבָר, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא), וּמִן הַסְּתָם שָׁאוֹל יִשְׁאַל בָּהֶם וְיֵדַע הָעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה וּמַרְאֵיהֶן. וּמֵעַתָּה בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה אָפְסוּ כֹּחוֹת יַעֲקֹב בְּכָל מִין אֲשֶׁר יִתְחַכֵּם יַפְסִידוּהוּ הַתְּרָפִים, אֲשֶׁר עַל כֵּן הָעוֹנֶה בַּצַּר עָנָהוּ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי מִין מַרְאֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּנּוֹלָדִים יִתְהַוֶּה בְּעֵת יַחֵם וְאֵין מְצִיאוּת לְהָפְכוֹ אַחַר כָּךְ זוּלַת עַל יְדֵי נֵס עָצוּם לְהַפֵּךְ הַטֶּבַע הִפּוּךְ עָצוּם, וְדָבָר זֶה קָשֶׁה בְּעֵינֵי אֵל עֶלְיוֹן לַעֲשׂוֹתוֹ. וְצֵא וּלְמַד מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (סוטה ב., שבת כג.), וְעָשָׂה ה׳ חָכְמָה שֶׁלֹּא לְהִצְטָרֵךְ לְהַפֵּךְ סֵדֶר טֶבַע הַבְּרִיאָה, וְהוּא שֶׁהָיוּ עוֹלִים שְׁלֹשָׁה מִינִים יַחַד וְהָיָה בְּכָל נוֹלָד וְנוֹלָד בְּכֹחַ הַהִיּוּלִי מֻטְבָּעִים שְׁלָשְׁתָּם יַחַד, וּבָזֶה סָפוּ תַמּוּ יְדִיעוֹת הַתְּרָפִים. וְעִם יְצִיאַת הַנּוֹלָדִים הָיָה נִגְלֶה בָּהֶם מִין אֲשֶׁר יַסְכִּימוּ יַחַד כִּי הוּא זֶה חֵלֶק יַעֲקֹב. וְלֹא יַרְחִיק דַּעְתְּךָ הַדָּבָר, כִּי יֵשׁ עוֹפוֹת שֶׁיַּהַפְכוּ גְּוָנֵיהֶם לְכַמָּה מַרְאוֹת וְזֶה הוּא לְצַד שֶׁהִטְבִּיעַ ה׳ בָּהֶם כֵּן, וּכְמוֹ כֵן עָשָׂה ה׳ בַּנּוֹלָדִים בְּצֹאן לָבָן לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשֵׁק. וְאָמְרוֹ בְּרֻדִּים לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ מָצִינוּ רְאָיָה לְדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כִּי הוּא מִין טָלוּא, כִּי זוּלַת זֶה דִּלְמָא יֹאמַר לָבָן טָלוּא יִהְיֶה שְׂכָרְךָ, וְנִמְצָא הַנֵּס לְבַטָּלָה חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא וַדַּאי כִּי בְּרֻדִּים הוּא מִין טָלוּא. וְאוּלַי לְצַד שֶׁלֹּבֶן שֶׁלּוֹ לָבָן הַרְבֵּה כַּבָּרָד נִקְרָא כֵן. וּמֵעַתָּה נִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן.
בראשית לא:יב · פירוש ד
וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כׇּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃
כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן וְגוֹ׳. הַמַּלְאָךְ הִגִּיד טַעַם הַנֵּס, כִּי רָאָה ה׳ כָּל מַעֲשָׂיו וְעַרְמוּתָיו שֶׁל לָבָן, וּמַה שֶׁהָיָה מִתְחַכֵּם וְשׁוֹאֵל בִּתְרָפָיו, וְלֹא הָיָה מְצִיאוּת לְהַצִּילוֹ מִמֶּנּוּ זוּלַת מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֶרְאָהוּ עוֹלִים עַל הַצֹּאן, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
בראשית לא:כג · פירוש א
וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים. יֵשׁ לַחְקוֹר לָמָּה נִשְׁתַּנָּה יַעֲקֹב בַּהֲלִיכָה זוֹ שֶׁלֹּא קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ כְּמִשְׁפָּט לְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ, וּמָצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ לֶאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אָבִיו קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ (בראשית רבה נט,יא), וּמִן הַנָּכוֹן אֵלָיו יֵאוֹת עֲשׂוֹת גַּם לְהַצִּילוֹ מֵהָרוֹדֵף וְלֹא הָיָה מַשִּׂיגוֹ לָבָן. וְאוּלַי כִּי הִגִּיד לוֹ הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁאֵין צָרִיךְ לִבְרֹחַ, כִּי הֲגַם שֶׁהִדְבִּיקוֹ לָבָן הֲיוּכַל דַּבֵּר דָּבָר אֵלָיו אֲפִלּוּ דִּבּוּר, וְזוּלַת זֶה הָיָה מַרְאֶה חָס וְשָׁלוֹם כִּי לֹא יָכוֹל הַצִּילוֹ מִיַּד לָבָן, וְגָדוֹל הַנֵּס הַזֶּה שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא בַּעַל בְּחִירָה יִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת בְּחִירָתוֹ בְּיַעֲקֹב.
בראשית לב:ט · פירוש א
וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃
וַיֹּאמֶר אִם יָבֹא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אִם יָבֹא עֵשָׂו בְּמִלְחָמָה וְהִכָּה מַחֲנֶה הָרִאשׁוֹן, יִהְיֶה מַחֲנֶה שֵׁנִי שֶׁהֵכִין לְמִלְחָמָה לִפְלֵיטָה. כְּשֶׁיַּתְחִיל הוּא וְיִרְאֶה כִּי הוּא שׂוֹנֵא, יִהְיֶה וַדַּאי מַחֲנֶה הַפָּלִיט שֶׁהֵכִין בִּכְלֵי זַיִן וִיפַלֵּט עַצְמוֹ, וְאוּלַי שֶׁגַּם מַחֲנֶה הָרִאשׁוֹן יִמָּלֵט לְבַל יְכַלֵּהוּ. וְהַכֹּל עָשָׂה יַעֲקֹב בְּהִתְבּוֹנְנוּת לְבַל יִצְטָרֵךְ לְנֵס וַה׳ יִגְמֹר בַּעֲדוֹ.
בראשית לה:ה · פירוש א
וַיִּסָּ֑עוּ וַיְהִ֣י ׀ חִתַּ֣ת אֱלֹהִ֗ים עַל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וְלֹ֣א רָֽדְפ֔וּ אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
וַיִּסָּעוּ וַיְהִי וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁחִדּוּשׁ יַשְׁמִיעֵנוּ, כִּי הֲגַם שֶׁנָּסְעוּ מִשָּׁם, וְזֶה יַגִּיד עַל עֲנַף הַבְּרִיחָה, אַף עַל פִּי כֵן ״וַיְהִי חִתַּת״ וְגוֹ׳. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הֲגַם שֶׁרָאוּ שֶׁמִּלְּטוּ מִיָּדָם וְהָלְכוּ לָהֶם, אַף עַל פִּי כֵן נָפְלָה עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וְלֹא רָדְפוּ, וְהִסְכִּימוּ עַל מְלִיטָתָם.
בראשית מה:כו · פירוש יא
וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פׇג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃
וְגַם אַחַר שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו בִּשְׁנַת רָעָב לֹא רָצָה לְגַלּוֹת עַצְמוֹ תֵּכֶף לָהֶם וְלֹא לְאָבִיו, כִּי עוֹדֶנּוּ בְּסַכָּנַת מֵחוּשׁ כַּנִּזְכָּר, עַד שֶׁנִּתְחַכֵּם וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם וְנָתַן לָהֶם דָּמִים וְהֶרְאָה לָהֶם כִּי הוּא עִמָּהֶם בְּלֵב שָׁלֵם. גַּם נִגְלָה הַדָּבָר כִּי מֵה׳ יָצָא וְיָדְעוּ וַדַּאי כִּי לֹא שׁוֹמֵר הוּא לָהֶם אֵיבָה, וְגַם בְּאֶמְצָעוּת כֵּן הוּסְרָה בּוּשָׁה מֵאֲבִיהֶם, כִּי יֹאמְרוּ אֵלָיו כִּי כֵן גָּזַר הַגּוֹזֵר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מה:ח) ״לֹא אַתֶּם״ וְגוֹ׳ וְאָז גִּלָּה לָהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן הֻצְרַךְ ה׳ לִשְׁלֹחַ מַלְאָךְ לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא ויגש). וְאוּלַי כִּי הוּא יוֹסֵף לֹא יָדַע בַּדָּבָר. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיָּדַע שֶׁהִצִּילוֹ מַלְאָךְ, וְאֵין לְהַקְשׁוֹת עָלָיו שֶׁהָיָה לוֹ לְהוֹדִיעַ לְאָבִיו קֹדֶם וְלֹא יָחוּשׁ אֶל הָאַחִים כִּי הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתוֹ עַתָּה יִגְאָלֶנּוּ גַּם כֵּן קֹדֶם, כִּי אֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס, וּבָזֶה אֵין לְהַאֲשִׁימוֹ לְיוֹסֵף עַל הַדָּבָר, וְנָכוֹן.
בראשית מט:כה · פירוש ד
מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃
עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא נח:) אֵין עוֹשִׂין נֵס אֶלָּא לְמִי שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד בְּצִדְקוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מֵאֵל אָבִיךָ הָיָה לְךָ דָּבָר זֶה, וּמֵעַתָּה וְיַעְזְרֶךָּ לְבַל תִּכָּשֵׁל בִּדְבַר כִּעוּר לְהַעֲמִיד נִסּוֹ בְּמָקוֹם נֶאֱמָן.
שמות
שמות א:ט · פירוש ד
וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ רַב וְעָצוּם, ״רַב״ – שֶׁמִּתְרַבֶּה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם, וְהִנֵּה מִטֶּבַע הָעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יִוָּלְדוּ רַבִּים יִהְיוּ תַּשֵּׁי כֹּחַ בֵּין בִּבְחִינַת הַנּוֹלָדִים בֵּין בִּבְחִינַת הַמּוֹלִיד, וְצֵא וּלְמַד מֵהַתְּאוֹמִים כַּיָּדוּעַ לַטִּבְעִיִּים, וּמֵעַתָּה אֵין מֵחוּשׁ לְרִבּוּיָם כִּי סוֹפָם לְהִתְמַעֵט, וְכִי יִהְיוּ רַבִּים אֵין בָּהֶם כֹּחַ לָחוּשׁ לְרִיבּוּיָם, לָזֶה אָמַר ״וְעָצוּם״, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהֵם מִתְרַבִּים בְּיוֹתֵר מֵהָרָגִיל אַף עַל פִּי כֵן ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״, הֲגַם שֶׁאֵין בָּהֶם הָרִבּוּי, וּמִן הָרָאוּי הֵם הָיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת חֲזָקִים יוֹתֵר מֵהֶם, וּמֵעַתָּה בְּהֶכְרֵחַ לְהִתְחַכֵּם עָלָיו. וּכְפִי זֶה תֵּיבַת ״מִמֶּנּוּ״ חוֹזֶרֶת אֶל ״עָצוּם״ וְלֹא לְאָמְרוֹ ״רַב״, כִּי בְּסָמוּךְ הוּא אוֹמֵר ״פֶּן יִרְבֶּה״.
שמות ב:ב · פירוש ב
וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא, כִּי מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַתִּצְפְּנֵהוּ״ וְגוֹ׳ ״וְלֹא יָכְלָה עוֹד״ וְגוֹ׳, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב,א) כִּי מָנוּ לָהּ הַמִּצְרִיִּים מֵעֵת הֶרְיוֹנָהּ וְהִיא יְלָדַתּוּ בֶּן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְיוֹם אֶחָד. וְהִנֵּה הַיּוֹלֶדֶת לְשִׁשָּׁה פְּשִׁיטָא שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, וְהַיּוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה מִתְקַיֵּם, וְהִנֵּה אֵין הָאִשָּׁה מְדַקְדֶּקֶת בְּמִסְפַּר יוֹם אֶחָד, וּכְשֶׁיְּלָדַתּוּ בְּחֶזְקַת נֵפֶל יְלָדַתּוּ. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי רָאַתְהוּ טוֹב, פֵּרוּשׁ בָּרִיא וְחָזָק שֶׁאֵין בּוֹ סִימָנִים שֶׁל נֵפֶל, וְלָזֶה טָרְחָה בִּשְׁבִילוֹ וְסִכְּנָה עַצְמָהּ מֵהַמִּצְרִיִּים שֶׁהָיוּ בּוֹדְקִים הַבָּתִּים בַּקְּטַנִּים כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְהוּא אָמְרוֹ וַתֵּרֶא וְגוֹ׳ וַתִּצְפְּנֵהוּ. וּדְרָשַׁת רַזַ״ל תִּדָּרֵשׁ מִמַּה שֶׁלָּקַח לָשׁוֹן זֶה כִּי טוֹב וְלֹא אָמַר לָשׁוֹן אַחֵר. וְכַוָּנַת רַזַ״ל שֶׁדָּרְשׁוּ טוֹב הוּא מָהוּל, כְּבָר גִּלּוּ דַּעְתָּם בְּמָקוֹם אַחֵר (סנהדרין לח,ב) כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן קוֹדֶם שֶׁחָטָא הָיָה טוֹב מֻחְלָט, וּבְמַעֲשֵׂה הָרַע שֶׁעָשָׂה מָשַׁךְ הָעָרְלָה מִבְּחִינַת הָרַע, וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״כִּי טוֹב״ הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע כִּי מְשֻׁלָּל מֵהֶכֵּר רַע שֶׁהִיא הָעָרְלָה.
שמות ב:ו · פירוש ג
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁהַרְגָּשָׁתָהּ בַּשְּׁכִינָה הָיְתָה לְצַד שֶׁכְּשֶׁנָּגְעָה בּוֹ פָּרְחָה מִמֶּנָּה צָרַעַת (שמות רבה א,כג), אָמְרָה: אֵין זֶה אֶלָּא בֵּן אֱלֹהִי. וְאוּלַי שֶׁרָמַז פְּרִיחַת הַצָּרַעַת בְּאָמְרוֹ וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד, פֵּרוּשׁ, וַתִּרְאֵהוּ לְהָאָמוּר בְּסָמוּךְ בְּכֹחַ, דִּכְתִיב ״לִרְחוֹץ״ וְזִכְרוֹן ״בְּשָׂרָהּ״ בְּכֹחַ, וּכְשֶׁפָּתְחָה הַתֵּבָה וַתַּרְאֵהוּ לִבְשָׂרָהּ אֶת הַיֶּלֶד, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁנָּגְעָה בַּיֶּלֶד, וְהִנֵּה נַעַר, פֵּרוּשׁ, חָזַר לִהְיוֹת כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּנַעֲמָן (מלכים ב ה:יד): ״וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן״:
שמות ד:ג · פירוש א
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נׇס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃
וַיְהִי לְנָחָשׁ וְגוֹ׳. כַּוָּנַת אוֹת זֶה הוּא לִרְמֹז כִּי בְּחִינַת הַקְּלִפָּה תִּתְיַחֵס לְנָחָשׁ, וְצֵא וּלְמַד מִנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי כִּי הוּא בְּחִינַת ס״מ, וְרָמַז לוֹ כִּי בְּאֶמְצָעוּת יְדֵי מֹשֶׁה בְּכֹחוֹ הֶעָצוּם מְאַבֵּד כֹּחַ הַנָּחָשׁ וְיִהְיֶה לְעֵץ יָבֵשׁ, וּכְשֶׁיַּרְפֶּה יָדוֹ מִמֶּנּוּ וּמַשְׁלִיכוֹ יִהְיֶה לְנָחָשׁ עַד שֶׁנָּס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ מַה זֶּה בְיָדֶךָ, פֵּרוּשׁ שֶׁיַּשְׂכִּיל הַשְׂכָּלָה דַּקָּה בּוֹ אִם הִתְחִיל לְהִתְנוֹעֵעַ כְּעַכְבְּרָא דְּדַבְרָא שֶׁיַּתְחִיל לִחְיוֹת מְעַט מְעַט, וְלִפְעָמִים יִמָּצֵא מִעוּט מִעוּטוֹ עַכְבָּר וְלִפְעָמִים מִעוּטוֹ וְלִפְעָמִים חֶצְיוֹ, וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה מַטֶּה פֵּרוּשׁ, כֻּלּוֹ עֵץ יָבֵשׁ; וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ, פֵּרוּשׁ הֲוָיָה, בְּפַעַם אַחַת הָיָה נָחָשׁ.
שמות ד:ג · פירוש ג
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נׇס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃
וְאָמְרוֹ שְׁלַח יָדְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֶרְאָהוּ שֶׁהֲגַם שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּתוֹ, יֵשׁ כֹּחַ בְּמֹשֶׁה לְהִתְחַזֵּק עָלָיו וּלְהָסִיר מִמֶּנּוּ כֹּחוֹ.
שמות ד:ג · פירוש ד
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נׇס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃
וְאָמְרוֹ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וְלֹא אָמַר ״בּוֹ״, נִתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר אֵלָיו, לֶהֱיוֹת שֶׁחֲשָׁשַׁת הַנָּחָשׁ הִיא אִם יִקָּחֵהוּ מִזְּנָבוֹ, כִּי אִם יִתְחַכֵּם לָקַחַת רֹאשׁוֹ וְיִדְחוֹק הַנּוֹשֵׁךְ אֵין מֵחוּשׁ מִכָּל הַזָּנָב, לָזֶה אָמַר אֵלָיו ה׳ אֱחוֹז אֲפִלּוּ בִּזְנָבוֹ בְּאֵין פַּחַד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיַּחֲזֶק בּוֹ פֵּרוּשׁ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ בְּאֵין פַּחַד, וְהָיָה לְמַטֶּה בִּלְקִיחָתוֹ בְּכַפּוֹ, פֵּרוּשׁ בִּנְגִיעָתוֹ בְּכַף מֹשֶׁה יָבַשׁ כֹּחוֹ כְּאַחַת וְלֹא נוֹתַר בּוֹ שׁוּם חַיּוּת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ״.
שמות ד:ה · פירוש א
לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
לְמַעַן יַאֲמִינוּ וְגוֹ׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם. טַעַם אָמְרוֹ ״אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם״ וְגוֹ׳ פַּעַם אַחַר פַּעַם. אוּלַי שֶׁרָמַז כִּי מֵהַנִּמְנָע שֶׁתִּהְיֶה שְׁלִיטַת הָאָדָם בִּבְחִינַת הַנָּחָשׁ כְּחֶזְיוֹן הָאוֹת, אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּגְלָה אֵלָיו אֱלֹהֵי אֲבוֹת הָעוֹלָם, וְלָזֶה יִהְיֶה הַדָּבָר לְאוֹת כִּי נִרְאָה אֵלָיו אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם וְגוֹ׳:
שמות ד:ט · פירוש ג
וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃
וְהָיוּ הַמַּיִם וְגוֹ׳. מְאוֹר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל רַשִׁ״י זַ״ל נִרְאֶה בְּעֵינָיו כִּי טַעַם אָמְרוֹ ״וְהָיוּ וְהָיוּ״ הוּא לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְדָם עַד שֶׁיִּהְיוּ בַּיַּבֶּשֶׁת. וְדִבְרֵי קָדוֹשׁ חֵן. וַאֲנִי מוֹסִיף בּוֹ טַעַם לִשְׁבָח, כִּי הוּא מִטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁצִּוָּה ה׳ כִּי אַהֲרֹן הוּא יַכֶּה בְּמַטֵּהוּ בַּיְאוֹר, וְאָמְרוּ זַ״ל (שמות רבה ט,י) כִּי מֹשֶׁה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכּוֹת הַיְאוֹר לְצַד שֶׁהֵגִין בַּעֲדוֹ, וְכָאן צִוָּה ה׳ שֶׁיִּקַּח מִמֵּימֵי הַיְאוֹר וְיִהְיוּ לְדָם, וְנִתְחַכֵּם שֶׁלֹּא תִהְיֶה הַמַּכָּה עַל יְדֵי מֹשֶׁה. לָזֶה אָמַר וְהָיוּ בַּהֲוָיָּתָן כָּל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ בְּיָדוֹ, אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּהְיוּ בַּיַּבֶּשֶׁת יִהְיוּ דָם, וּבָזֶה אֵין לְקוּתָם בָּא עַל יְדֵי מֹשֶׁה.
שמות ד:יא · פירוש ה
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהֹוָֽה׃
עוֹד נִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ, שֶׁהֵשִׁיבוֹ תְּשׁוּבָה נִצַּחַת, כִּי כָל עוֹד שֶׁלֹּא הִתְחִיל בַּמִּצְוָה אֵין מָקוֹם לְהָסִיר עִלְּגוּתוֹ, וְלָזֶה אָמַר ״לֵךְ״ – פֵּרוּשׁ, לֵךְ בִּשְׁלִיחוּת זֶה וּכְשֶׁתְּדַבֵּר תִּרְאֶה שֶׁיּוּסַר כְּבֵדוּת פִּיךָ וּלְשׁוֹנְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, לֹא אָמַר ״אֶת אֲשֶׁר תְּדַבֵּר״ אֶלָּא ״אֲשֶׁר תְּדַבֵּר״ – פֵּרוּשׁ, אַרְאֶךָ שֶׁתְּדַבֵּר בְּלָשׁוֹן צַח, וְהָבֵן וְנָכוֹן. וְטַעַם אָמְרוֹ ״וְהוֹרֵיתִיךָ״ וְלֹא אָמַר ״וְאַרְאֶךָ״, נִתְכַּוֵּן לִרְמֹז לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צַחוּת הַדִּבּוּר כְּדֶרֶךְ הָרָגִיל בָּאָדָם בְּהוֹרָתוֹ, לֹא לְפִי שָׁעָה יִהְיֶה הַדָּבָר כְּמַעֲשֵׂה נִסִּים אֶלָּא בְּדֶרֶךְ טִבְעִיּוּת גָּמוּר כְּאִלּוּ הוֹרָה גֶּבֶר בְּלָשׁוֹן צַח וְרָגִיל, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא יְדַבֵּר צַחוֹת אֶלָּא בְּעֵת הַצּוֹרֶךְ.
שמות ה:ו · פירוש ב
וַיְצַ֥ו פַּרְעֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶת־הַנֹּגְשִׂ֣ים בָּעָ֔ם וְאֶת־שֹׁטְרָ֖יו לֵאמֹֽר׃
אוֹ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמוֹז שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עוֹד לָהֶם בָּעֲבוֹדָה אֶלָּא יוֹם הַהוּא, כִּי לְמָחָר בָּא מֹשֶׁה וְהִכָּה יְאוֹר מִצְרַיִם, וְנִשְׁבְּרָה מַקֵּל הַשִּׁעְבּוּד, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵעֵת שֶׁהִתְחִילוּ הַמַּכּוֹת נִסְתַּלֵּק הַשִּׁעְבּוּד מֵעֲלֵיהֶם, וְאַדְרַבָּה הִתְחִילוּ לְהוֹזִיל כַּסְפָּם בְּעַד מַשְׁקֵה מַיִם, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ט,י). וְאֵין לְהַקְשׁוֹת מֵאָמְרוֹ ״גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם״, כִּי יוֹם שֶׁלְּפָנָיו לֹא כִלּוּ חֻקָּם לְצַד שֶׁהָיָה יוֹם בְּשׂוֹרָה וְהָיוּ מְקֻבָּצִים לִפְנֵי מֹשֶׁה שֶׁעָשָׂה לְעֵינֵיהֶם הָאוֹתוֹת.
שמות ז:ד · פירוש ג
וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
וְאָמַר בְּכִנּוּי אֵלָיו אֶת יָדִי, לוֹמַר כִּי מַכָּה זוֹ יַעֲשֶׂנָּה ה׳ בְּיָדוֹ מַמָּשׁ כִּבְיָכוֹל, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא בא): אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ וְלֹא שָׂרָף וְלֹא שָׁלִיחַ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וְכוּ׳, וּבְאֶמְצָעוּת מַכָּה זוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד אוֹצִיא אֶת צִבְאוֹתַי. וְרָמַז גַּם כֵּן עַל מַה שֶׁעָשָׂה בֵּאלֹהֵיהֶם שְׁפָטִים גְּדוֹלִים בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת כַּיָּדוּעַ:
שמות ז:ח · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ וְגוֹ׳. כַּוָּנַת אָמְרוֹ לֵאמֹר לְבַל יִצְטָרְכוּ עַד שֶׁיֹּאמַר פַּרְעֹה בְּפֵרוּשׁ ״תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת״ וְאָז הוּא שֶׁתַּעֲשׂוּ הָאָמוּר בָּעִנְיָן, אֶלָּא כָּל שֶׁיֹּאמַר דִּבּוּר שֶׁהַמְּכֻוָּן הוּא שֶׁצָּרִיךְ הוּא לְאוֹת וּלְמוֹפֵת, אוֹ שֶׁרְאִיתֶם שֶׁהוּא מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר וּמַכְחִישׁ לוֹמַר ״מִי יֹאמַר כְּדִבְרֵיכֶם״, הֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר ״תְּנוּ״ וְגוֹ׳ אַף עַל פִּי כֵן אֱמוֹר אֶל אַהֲרֹן ״קַח מַטְּךָ״ וְגוֹ׳.
שמות ז:י · פירוש א
וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין׃
וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳. טַעַם כָּפַל לוֹמַר ״כֵן כַּאֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ בְּאַחַת מֵהֵנָּה, נִתְכַּוֵּן לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד שֶׁעָשׂוּ הַדְּבָרִים כֵּן, וְהַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא עָשׂוּ עַד אֲשֶׁר שָׁאַל מֵהֶם פַּרְעֹה הָאוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳.
שמות ז:כ · פירוש א
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֗ה וַיָּ֤רֶם בַּמַּטֶּה֙ וַיַּ֤ךְ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּיְאֹ֔ר לְעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּלְעֵינֵ֖י עֲבָדָ֑יו וַיֵּהָ֥פְכ֛וּ כׇּל־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֖ר לְדָֽם׃
וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁעָשׂוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מַעֲשֵׂה הַכָּאַת הַיְאוֹר, נַעֲשֵׂית הַפְּעֻלָּה וְנִתְקַיֵּם הָרָצוֹן כְּאִלּוּ הָיְתָה מִצְוַת ה׳ מִפִּיו בָּרוּךְ הוּא לַיְאוֹר שֶׁיֵּהָפֵךְ לְדָם. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי עוֹד בְּפָסוּק (שמות ז:ו) ״וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳ הַקּוֹדֵם לָזֶה, וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.
שמות ז:כא · פירוש א
וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֥ר מֵ֙תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא־יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְהַדָּגָה וְגוֹ׳ מֵתָה. הַכַּוָּנָה בָּזֶה לוֹמַר כִּי הָיָה לָהֶם סִימָן בְּמַעֲשֶׂה זֶה, כִּי לֹא הָיָה מַעֲשֵׂה שֵׁדִים וְלֹא מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים, כִּי מַעֲשֵׂה שְׁנַיִם אֵלּוּ יִהְיוּ דִּמְיוֹן וְלֹא מַמָּשׁ, וְהַדִּמְיוֹן יִהְיֶה לְעֵין הָרוֹאִים, לֹא שֶׁיִּהְיֶה מַמָּשׁ דָּם שֶׁיַּהֲרֹג כָּל שׁוֹתָיו וַאֲפִלּוּ דָּגִים. לָזֶה אָמַר וְהַדָּגָה וְגוֹ׳ מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאוֹר, וְזֶה יִהְיֶה לָהֶם לְאוֹת עוֹלָם כִּי מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה פְּעֻלָּה צוֹדֶקֶת וְלֹא דִּמְיוֹן. עוֹד אָמַר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְגוֹ׳, כִּי אֲפִלּוּ בְּמֶרְחֲצָאוֹת וּבְאַמְבַּטָאוֹת. וְאוּלַי כִּי יִרְצֶה עוֹד לוֹמַר שֶׁהַדָּם הַהוּא שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהַמַּיִם, הֲגַם שֶׁהָיוּ נוֹטְלִים אוֹתוֹ מִמָּקוֹם זֶה וְנוֹתְנִים אוֹתוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר וְחוֹזְרִים וְכוּ׳, וְכָל דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה מִמַּעֲשֵׂה שֵׁדִים יְבַטְּלֵהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם, וּבִפְרָט כְּשֶׁיַּנִּיחוּהוּ בָּאָרֶץ כַּיָּדוּעַ (זהר ח״ב קצב,א), וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הָיָה הַדָּם בַּהֲוָיָתוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
שמות ז:כב · פירוש ב
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
עוֹד לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ט,י) כִּי יִשְׂרָאֵל נִתְעַשְּׁרוּ מִמַּכַּת הַיְאוֹר, שֶׁהָיוּ מוֹכְרִים מַיִם לַמִּצְרִים וְכוּ׳ יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, כְּפִי זֶה עָשׂוּ הַחַרְטוּמִּים מֵהַנִּמְכָּר לָהֶם. וּכְבָר אָמַרְנוּ שֶׁהַכָּתוּב רָשַׁם שִׁנּוּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה מֵה׳ כִּי יִשְׁתַּנֶּה מִמַּעֲשֵׂי כְּשָׁפִים וְשֵׁדִים, אֶלָּא כִּי לְצַד קַשְׁיוּת עָרְפָּם שֶׁל הַמִּצְרִים לֹא בָּחֲנוּ בְּמַעֲשֵׂה כִּשְׁפֵיהֶם לָדַעַת כִּי אֵינָם אֶלָּא חִזָּיוֹן וְדִמְיוֹן כּוֹזֵב.
שמות ט:א · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
בֹּא אֶל פַּרְעֹה. כְּלָל זֶה בְּיָדְךָ – כָּל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר ״בֹּא אֶל פַּרְעֹה״ יְכַוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁיִּכָּנֵס אֶל טְרַקְלִין שֶׁלּוֹ בְּלֹא הַשְׁאָלַת רְשׁוּת, הֲגַם שֶׁהָיוּ לוֹ כְּמִשְׁפַּט הַמְּלָכִים שׁוֹמְרֵי הַבַּיִת, אַף עַל פִּי כֵן יֵעוֹל וְיִכָּנֵס אֶצְלוֹ מִבְּלִי שְׁאֵלַת רְשׁוּת. וְכֵן הָיָה עוֹשֶׂה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני קעה) כִּי כַּמָּה שׁוֹמְרִים הָיוּ לְפַרְעֹה מְזֻיָּנִים וַאֲרָיוֹת וּכְלָבִים, וְהָיָה נִכְנָס בְּאֵין מוֹנֵעַ. וּמָצָאתִי רְאָיָה בְּרוּרָה לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִמַּה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְמֹשֶׁה (שמות י:כח) ״הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹ׳ אַל תּוֹסֶף רְאוֹת פָּנַי״ וְגוֹ׳ – לָמָּה הֻצְרַךְ פַּרְעֹה לְהַתְרוֹת בְּמֹשֶׁה? וְהָיָה לוֹ לְצַוּוֹת לַעֲבָדָיו שׁוֹמְרֵי הַבַּיִת, כִּי כֵן מִנְהַג הַמְּלָכִים לְהַעֲמִיד שׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ וְלָהֶם יְצַו שֶׁלֹּא יַנִּיחוּהוּ לִיכָּנֵס. אֶלָּא וַדַּאי כִּי לֹא עָמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ וַאֲפִלּוּ אֲרָיוֹת, וְזֶה נֵס עָצוּם. לָזֶה הָיָה ה׳ צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ: ״בֹּא אֶל פַּרְעֹה״, פֵּרוּשׁ, הִכָּנֵס וַעֲלֵה אֵלָיו וְלֹא תָּשִׂים לִבְּךָ לְמוֹנֵעַ בָּעוֹלָם. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה פַּרְעֹה יוֹצֵא הַמַּיְמָה, הָיָה אוֹמֵר לוֹ ״לֵךְ אֶל פַּרְעֹה״, כִּי שָׁם אֵין שׁוֹמְרִים לִירֹא מֵהֶם לְהִצְטָרֵךְ לוֹמַר אֵלָיו ״עֲלֵה אֵלָיו״, אֶלָּא לְצַד שֶׁאֵין זְמַן זֶה רָאוּי לַהֲלִיכָה, כִּי הוּא מוֹצִיא בּוֹלְעוֹ הַתָּעוּב וְאֵינוֹ מֵהַמּוּסָר, לָזֶה אוֹמֵר לוֹ ״לֵךְ״ אַף עַל פִּי כֵן.
שמות ט:ו · פירוש ב
וַיַּ֨עַשׂ יְהֹוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מׇת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־מֵ֥ת אֶחָֽד׃
וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁהָיוּ לָהֶם מִימֵי יַעֲקֹב וּבָנָיו שֶׁבָּאוּ מִצְרַיְמָה, גַּם אוּלַי שֶׁקָּנוּ מֵרֶוַח שֶׁהִרְוִיחוּ בְּמַכַּת הַדָּם. וְעוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁאִם הָיוּ מִתְחַכְּמִין מֵהַמִּצְרִיִּים לִמְכּוֹר לְיִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּפְלִיא ה׳ בָּהֶם וְלֹא יָמוּתוּ וְהָיוּ מַעֲרִימִין – גַּם אֵלּוּ מֵתוּ. אֲבָל מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּפִי הָאֱמֶת מִקְנֵיהֶם, לֹא מֵת. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא: וַיָּמָת כָּל מִקְנֵה מִצְרַיִם וְחֵלֶק אֶחָד מִמִּקְנֵה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּפֵרוּשׁ מ״ם – לֹא מ״ם מִקְצָת הַצֹּאן אֶלָּא מ״ם מִקְצָת מִן הַמִּקְנֶה הַנִּקְרָא עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל, כִּי יֵשׁ מִקְנֶה שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ וְהוּא שֶׁלּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא שְׁמוֹ נִקְרָא עָלָיו, וְאָמַר כִּי בְּחִינָה אַחַת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶעֱרִימוּ הַמִּצְרִיִּים לִקְרוֹתָם עַל שְׁמָם מֵתוּ. וּמִקְנֵה יִשְׂרָאֵל פֵּרוּשׁ שֶׁהוּא כְּפִי הָאֱמֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא מֵת מֵהֶם אֲפִלּוּ אֶחָד:
שמות ט:יד · פירוש ג
כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כׇּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר אֵלָיו כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַכָּה זוֹ יַטֶּה לִבּוֹ לְהָבִין לְהַרְגִּישׁ בַּמַּגֵּפוֹת שֶׁהֵבִיא עָלָיו ה׳, יוּבַן כִּי בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא עַד עַתָּה לֹא הָיָה מַחְלִיט פַּרְעֹה בְּדַעְתּוֹ כִּי הֵם מֵאֱלֹהֵי הַיְּכֹלֶת וְהָיָה תּוֹלֶה בִּמְכַשְּׁפוּת וּמַעֲשֵׂה שֵׁדִים, וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁגַּם הַחַרְטוּמִּים עוֹשִׂים כֵּן. וַהֲגַם שֶׁהָיְתָה מַכָּה שֶׁאָמְרוּ הַחַרְטוּמִּים אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, יֵשׁ מָקוֹם לְפַרְעֹה לַחְשׁוֹב כִּי אֶפְשָׁר כִּי הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה לֹא הִשִּׂיגוּ הַשָּׂגַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בִּמְכַשְּׁפוּת וְאוֹמְרִים כֵּן, וּלְעוֹלָם יִמָּצֵא אָדָם מְכַשֵּׁף שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן. לָזֶה אָמַר אֵלָיו ה׳ כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת בְּאֶמְצָעוּת הַמַּכָּה אֲשֶׁר אָבִיא עָלֶיךָ אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפוֹתַי שֶׁכְּבָר הֵבֵאתִי עָלֶיךָ אֶל לִבְּךָ פֵּרוּשׁ שֶׁתֵּדַע כִּי לֹא מַעֲשֵׂה כִּשּׁוּף וְשֵׁדִים הֵמָּה אֶלָּא מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, וְהוּא אָמְרוֹ מַגֵּפוֹתַי בְּכִנּוּי הָעוֹשֶׂה אוֹתָם, כִּי בִּרְאוֹתְךָ מַכָּה נִפְלָאָה אֲשֶׁר אֵין יְכֹלֶת לְשֵׁד וְכִשּׁוּף לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ דּוֹמֶה דְּדוֹמֶה לְהוֹרִיד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם בְּפִלְאֵי פְּלָאוֹת אָז לָרִאשׁוֹנוֹת תִּתְבּוֹנֵן.
שמות ט:יט · פירוש א
וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כׇּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃
וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז. וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן מַה מַכָּה זוֹ עוֹשָׂה? הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ מַה שֶׁהִקְדִּים ה׳ לוֹמַר לוֹ שֶׁאֵין תַּכְלִית הַכַּוָּנָה בַּמַּכּוֹת לְהָרַע, אֶלָּא בַּעֲבוּר הַרְאוֹתוֹ כֹּחוֹ הַגָּדוֹל וְיָדוֹ הַחֲזָקָה, וְלָזֶה הוֹדִיעוֹ שֶׁיֶּאֱסֹף אָדָם וּבְהֵמָה מִן הַשָּׂדֶה. וְעַל כָּל פָּנִים תַּעֲשֶׂה הַמַּכָּה רֹשֶׁם בְּהַשְׁחָתָה מַה שֶׁהוּא מְחֻבָּר לָאָרֶץ, שֶׁכֵּן כְּתִיב: ״וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר״ (שמות ט:כה).
שמות ט:כד · פירוש א
וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי׃
וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ מִתְלַקַּחַת פֵּרוּשׁ, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהַמַּיִם וְהָאֵשׁ הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים הַפְכִּיִּים בִּקְצֵה הַקְּצָווֹת, וְאֵין קֵרוּב לָהֶם, וּבְהִתְחַבְּרָם יַחַד הַמִּתְרַבֶּה עַל חֲבֵירוֹ נוֹצֵחַ וּמְאַבְּדוֹ, אִם מַיִם רַבִּים יוּכְלוּ לְכַבּוֹת, וְאִם אֵשׁ רַבָּה הִיא אוֹכֶלֶת אֶת הַמַּיִם. וְהוֹדִיעַ ה׳ כִּי בִּשְׁלִיחוּת ה׳ כְּשֶׁשְּׁלָחָם יַחַד הָיְתָה הָאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, פֵּרוּשׁ, מַפְעֶלֶת הַפְכִּיוּת טִבְעָהּ אֲשֶׁר הִטְבִּיעַ ה׳ בָּהּ שֶׁלֹּא לְהִלָּקַח יַחַד הִיא עִם הַמַּיִם, הִיא הָיְתָה מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד וְנִסְמֶכֶת אֵלָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.
שמות ט:כט · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהֹוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהֹוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃
וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד. פֵּרוּשׁ, לֹא יִהְיֶה מֵחָדָשׁ, וּמַה שֶׁכְּבָר הָיָה וְיָצָא מִן הַשָּׁמַיִם אֵין עוֹד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ט:לג): ״וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה״, וְעָמַד בָּאֲוִיר עַד עֵת בּוֹא דְּבָרוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהוֹרִיד אֲבָנִים שֶׁהָיוּ עַל גַּב אִישׁ (ברכות נד:).
שמות ט:לא · פירוש ב
וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל׃
וְאוּלַי שֶׁיִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ עִנְיָן זֶה לְאָמְרוֹ ״טֶרֶם תִּירְאוּן אֶת ה׳״, לִרְמֹז הַסִּבָּה אֲשֶׁר סִבְּבָה אוֹתָם לְחַזֵּק לִבָּם, וְאָמַר וְהַפִּשְׁתָּה וְגוֹ׳. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״כִּי אֲפִלוֹת״ פִּלְאֵי פְּלָאוֹת נַעֲשׂוּ לָהֶם שֶׁלֹּא לָקוּ, עַד כָּאן. וְהִנֵּה כִּרְאוֹת פַּרְעֹה כִּי לֹא שָׁלְטָה מַכַּת הַבָּרָד בַּחִטָּה וְכֻסֶּמֶת שֶׁלֹּא כְּפִי הַטֶּבַע, כְּאָמְרָם פִּלְאֵי פְּלָאוֹת נַעֲשׂוּ לָהֶם, הוּא לֹא יִתְלֶה כִּי ה׳ הִפְלִיא, אֶלָּא יִתְלֶה כִּי אֵין שְׁלִיטַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הֹוֶה, וְזֶה יַגִּיד חָס וְשָׁלוֹם הַשִּׁתּוּף וְאֵין שְׁלִיטָה בַּכֹּל, וְזֶה הָיָה לוֹ מָקוֹם לְהַכְבִּיד לִבּוֹ. וְלָזֶה אָמַר מֹשֶׁה יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן, וְטַעְמוֹ כִּי הַפִּשְׁתָּה וְגוֹ׳ וְהַחִטָּה וְגוֹ׳ לֹא נֻכּוּ, וְעָשָׂה ה׳ פֶּלֶא זֶה לְחַזֵּק לֵב פַּרְעֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ״וַאֲנִי אֲחַזֵּק״ וְגוֹ׳.
שמות י:א · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ׃
כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי – פֵּרוּשׁ, מֵעַתָּה תַּשְׂכִּיל לָדַעַת כִּי אֲנִי הוּא שֶׁהִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ, כִּי מִטֶּבַע אָדָם לוּ יִהְיֶה לִבּוֹ קָשֶׁה כָּאֶבֶן יִרְעַד וְיִפְחַד בִּרְאוֹתוֹ מַכַּת הַבָּרָד, וְזֶה הָאִישׁ עוֹדֶנּוּ בְּרִשְׁעוֹ, אֵין זֶה מִמִּדַּת אָדָם אֶלָּא אֱלֹהִים גָּזַר עָלָיו לְהַקְשׁוֹתוֹ. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות ט:לב) ״וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת וְגוֹ׳ כִּי אֲפִילוֹת״ וְגוֹ׳ כִּי ה׳ עָשָׂה פִּלְאֵי פְּלָאִים, וְזֶה הָיָה סִבָּה לְהַכְבִּיד לִבּוֹ, יְדוּיַּק גַּם כֵּן עַל נָכוֹן ״כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי״ בַּעֲשׂוֹת פֶּלֶא זֶה.
שמות יא:ד · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם׃
כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה. כְּבָר דִּבְּרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ד.) בְּטַעַם אָמְרוֹ כַּחֲצוֹת בְּכ״ף. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּין עוֹד עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מג,ג) בְּפָסוּק (בראשית יד:טו) ״וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה״ כִּי לֵיל ט״ו בְּנִיסָן הָיָה. עוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מב) כִּי הֲרִיגַת אַרְבָּעָה מְלָכִים שֶׁהָרַג אַבְרָהָם אִבְּדָה כַּמָּה אֱמוּנוֹת, גַּם הָיְתָה מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה וּרְשׁוּמָה בְּמַלְכֵי עוֹלָם, כִּי הָיוּ מְלָכִים תַּקִּיפִים וְשָׁלְטוּ עַל חֲמִשָּׁה מְלָכִים גְּדוֹלִים וְתַקִּיפִים, וְאָדָם אֶחָד הוּא וְעַבְדֵי בֵיתוֹ נִצְּחוּם. לָזֶה צִיֵּן לוֹ הַזְּמַן וְאָמַר לוֹ כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הַיָּדוּעַ בָּעוֹלָם, שֶׁיָּצָאתִי לְיֵשַׁע אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, כְּמוֹ כֵן ״אֲנִי יוֹצֵא״ וְגוֹ׳:
שמות יא:ט · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה לֹא־יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ לֹא יִשְׁמַע. הַכַּוָּנָה בָּזֶה אוּלַי שֶׁחָשַׁב מֹשֶׁה כִּי פַּרְעֹה בִּרְאוֹתוֹ כָּל הַמּוֹפְתִים וְהַפְּלָאִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה בָּזֶה, הֲגַם שֶׁיִּרְאֶה כִּי הָלְכוּ יִשְׂרָאֵל וְלֹא חָזְרוּ, שֶׁמָּא תִּפּוֹל עָלָיו אֵימָתָה וָפַחַד וְלֹא יִרְדּוֹף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָזֶה הוֹדִיעוֹ כִּי ״לֹא יִשְׁמַע״, פֵּרוּשׁ, לֹא יְקַבֵּל אֲלֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהֶחְלִיט דַּעְתּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. וְאָמַר לְשׁוֹן עָתִיד לוֹמַר אֲפִלּוּ אַחַר מַכַּת בְּכוֹרוֹת לֹא אַכְנִיעַ לִבּוֹ לַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן לְקַבֵּל לְשַׁלֵּחַ בְּהֶחְלֵט, וְהַטַּעַם ״לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״ כְּשֶׁיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם. וְאָמְרוֹ ״אֶרֶץ״ כְּבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא י״ד) בְּפָסוּק ״כִּי ה׳ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו.
שמות יא:ט · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה לֹא־יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר מֹשֶׁה וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ, וּפֵרוּשׁ ״בְּרַגְלֶיךָ״ הוּא בִּרְשׁוּתְךָ, הֲרֵי שֶׁהוֹצִיאָם לָעָם מֵרְשׁוּת פַּרְעֹה וּנְתָנָם בִּרְשׁוּת מֹשֶׁה רוֹעֵנוּ מַלְכֵּנוּ, וּבָזֶה גִּלָּה לוֹ כִּי יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם הָיְתָה בַּעֲקִירַת רְשׁוּת פַּרְעֹה מֵעֲלֵיהֶם. לָזֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו לֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה, פֵּרוּשׁ, לֹא יָבִין דִּבְרֵיכֶם פַּרְעֹה, וְהַטַּעַם, ״לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי״, וְאִם יָבִין הַדָּבָר מֵעֵת שֶׁיֹּאמַר לָכֶם בַּלַּיְלָה (שמות יב:לא) ״קוּמוּ צְּאוּ״ יַחְלִיט הַדָּבָר וְאֵין לוֹ מָקוֹם לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם אַחַר כָּךְ, וְאֵין מָקוֹם לַמּוֹפְתִים שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַרְבּוֹת מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מַכּוֹת יְסוֹבְבוּהוּ.
שמות יב:ד · פירוש ג
וְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּ֘יִת֮ מִהְי֣וֹת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אׇכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶּֽׂה׃
אוֹ יִרְצֶה, כִּי בִּרְכַּת הַקֹּדֶשׁ מְרֻבָּה הִיא, וְיִמָּצֵא בּוֹ שִׁעוּר הַצָּרִיךְ לִמְנוּיָיו, וְלֹא יִמָּצֵא הַמִּעוּט אֶלָּא בַּבַּיִת שֶׁהֵם בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לְאוֹכְלוֹ.
שמות יב:ל · פירוש א
וַיָּ֨קׇם פַּרְעֹ֜ה לַ֗יְלָה ה֤וּא וְכׇל־עֲבָדָיו֙ וְכׇל־מִצְרַ֔יִם וַתְּהִ֛י צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם כִּֽי־אֵ֣ין בַּ֔יִת אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־שָׁ֖ם מֵֽת׃
וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה. טַעַם אָמְרוֹ לַיְלָה יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״ב לח.) כִּי אוֹתוֹ לַיְלָה הָיָה כַּיּוֹם יָאִיר כְּצַחוּת הַיּוֹם. וְרָמַזְתִּי רֶמֶז זֶה בַּפָּסוּק (שמות יג:ח) ״וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא״, כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁיַּגִּיד לוֹ גַּם נֵס הַלַּיְלָה שֶׁנַּעֲשָׂה יוֹם. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר כִּי זָרַח אוֹר בַּלַּיְלָה דֶּרֶךְ כְּלָל לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, לָזֶה אָמַר וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, כְּשֶׁקָּם הוּא לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן מָנַע ה׳ מֵרָשָׁע אוֹרָה וְהָיָה לַיְלָה, פֵּרוּשׁ חֹשֶׁךְ, כְּאָמְרוֹ (בראשית א:ה) ״וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה״.
שמות יב:מא · פירוש ג
וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיְהִ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה יָ֥צְא֛וּ כׇּל־צִבְא֥וֹת יְהֹוָ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַיְהִי בְּעֶצֶם. רָמַז הַצַּעַר שֶׁל יְצִיאַת הַיּוֹצְאִים עִמָּהֶם, שֶׁמֵּהֶם סָבְבוּ רָעוֹת. אוֹ לִרְמוֹז כִּי לֹא חָדְלוּ הַמַּכּוֹת וְהַצָּרוֹת מִמִּצְרַיִם גַּם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר לג:ד) ״וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים״ וְגוֹ׳, ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה״ (שמות יד:ח).
שמות יב:מב · פירוש א
לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהֹוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכׇל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ {פ}
לֵיל שִׁמֻּרִים וְגוֹ׳. יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז חֲמִשָּׁה נִסִּים מֻפְלָאִים שֶׁזְּמַנָּם לַיְלָה זוֹ: א׳, בִּימֵי אַבְרָהָם כְּשֶׁהִכָּה אֶת אַרְבָּעָה מְלָכִים (בראשית יד:טו) ״וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה״. ב׳, בִּיצִיאַת מִצְרַיִם דִּכְתִיב (שמות יב:כט) ״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״. ג׳, בִּימֵי חִזְקִיָּה כְּשֶׁהִכָּה גַּבְרִיאֵל מַחֲנֵה סַנְחֵרִיב דִּכְתִיב (מלכים ב יט:לה) ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא״. ד׳, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר (אסתר ו:א) ״בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ״. ה׳, גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.
שמות יב:מב · פירוש ב
לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהֹוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכׇל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ {פ}
כְּנֶגֶד נֵס אַבְרָהָם אָמַר לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַנֵּס נִתְגַּלֵּית אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מב,א) שֶׁיֵּשׁ מֵהָאוּמּוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִים בְּנֵס הַצָּלָתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְהֶאֱמִינוּ בְּנֵס הַכָּאַת אַרְבָּעָה מְלָכִים. וּכְנֶגֶד מִצְרַיִם אָמַר לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּכְנֶגֶד נֵס חִזְקִיָּהוּ אָמַר הוּא הַלַּיְלָה הַיָּדוּעַ לָכֶם כָּרָשׁוּם בְּדִבְרֵי נָבִיא (מלכים ב יט,לה) ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ״ וְגוֹ׳. וּכְנֶגֶד נֵס מָרְדְּכַי אָמַר הַזֶּה לַה׳, וּכְנֶגֶד גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה אָמַר שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם, פֵּרוּשׁוֹ לְסוֹף הַדּוֹרוֹת בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.
שמות יג:כא · פירוש א
וַֽיהֹוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
וַה׳ הוֹלֵךְ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לַנְחֹתָם פֵּרוּשׁ – לִהְיוֹת לָהֶם נֹחַ הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁהָיוּ יְמֵי הַחֹם חוֹפֵף ה׳ עֲלֵיהֶם בְּעַמּוּד עָנָן לְבַל יַכֵּם הַשֶּׁמֶשׁ. וְלָזֶה לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עַמּוּד הֶעָנָן אֶלָּא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, וְעָנָן זֶה הוּא לְבַד מֵעָנָן הַקּוֹדֵם לָהֶם לְיַשֵּׁר הַמַּעֲקַשִּׁים לְהַשְׁפִּיל הַגָּבוֹהַּ וּלְהַגְבִּיהַּ הַנָּמוּךְ וּלְהַרְאוֹתָם הַדֶּרֶךְ. וְיֵשׁ רְאָיָה לָזֶה מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א:לג) ״הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם״, וְהִנֵּה הִזְכִּיר הַכָּתוּב שְׁלֹשָׁה: הָאֶחָד – לָתוּר לָכֶם מָקוֹם, זֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ תָּמִיד לִפְנֵיהֶם, פֵּרוּשׁ מַקְדִּים לָלֶכֶת קוֹדֵם לָהֶם. הַשֵּׁנִי – עַמּוּד הָאֵשׁ לַרְאוֹתְכֶם וְגוֹ׳, הַשְּׁלִישִׁי – וּבֶעָנָן יוֹמָם, וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם, שֶׁעָנָן זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא חוֹפֵף מֵהַכּוֹתָם שֶׁמֶשׁ. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ״לַנְחֹתָם״ וְחָסֵר ה״א וְהֵבִיא חָבֵר ״לַרְאֹתְכֶם״, כִּי לְפִי דְּבָרֵינוּ גַּם כָּאן גַּם שָׁם אֵינָהּ חֲסֵרָה ה״א, וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.
שמות יג:כא · פירוש ב
וַֽיהֹוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
וְלַיְלָה וְגוֹ׳ לְהָאִיר וְגוֹ׳. קָשֶׁה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת כב:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַמִּדְבָּר לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ, שֶׁהָיוּ רוֹאִים אֲפִלּוּ מַה שֶׁבְּתוֹךְ הַטָּפִיחַ. וְאֵין לוֹמַר כִּי עַל זְמַן הַלַּיְלָה הוּא אוֹמֵר, שֶׁאֵין זֶה פְּשַׁט אָמְרָם ״לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ״, כִּי מַה בָּא לְמַעֵט אִם לֹא שֶׁנֹּאמַר אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בַּיּוֹם? וְאִם כֵּן הַלַּיְלָה לָמָּה לֹא יָאִיר כַּיּוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִין לַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהֻצְרַךְ לְעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם? וּלְהָבִין הָעִנְיָן יֵשׁ לְדַקְדֵּק עוֹד אָמְרוֹ לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה, לָמָּה לֹא הִסְפִּיק טַעַם ״לְהָאִיר לָהֶם״ שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״לָלֶכֶת״ וְגוֹ׳?
שמות יג:כא · פירוש ג
וַֽיהֹוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַדְּבָרִים הִיא לְעוֹלָם שֶׁלֹּא זָז אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת כִּי הָאוֹר הַקָּדוֹשׁ הַלָּזֶה לֹא הָיָה מִתְפַּשֵּׁט חוּץ מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל אֶלָּא דַּוְקָא בְּמוֹשְׁבוֹתָם. וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר, וּמַה גַּם בַּמִּדְבָּר הָרַע שֶׁהוּא מָדוֹר שֶׁל מַחֲנֵה טֻמְאָה, כִּי שָׁם הִרְגִּיעָה הַקְּלִפָּה כַּיָּדוּעַ בְּדִבְרֵי הַקְּדוֹשִׁים (זהר חלק א׳ קכו.), וְכֵיוָן שֶׁכֵּן לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לֵיהָנוֹת מֵהָאוֹר הָעֶלְיוֹן אֶלָּא בְּמַחֲנֵיהֶם, אֲבָל חוּץ לְמַחֲנֵיהֶם לַיְלָה יַחְשִׁיךְ כְּסֵדֶר הָעוֹלָם. וְהִנֵּה אִם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בַּלַּיְלָה כְּשֶׁיַּחְפֹּץ ה׳ לָלֶכֶת, לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְאוֹר עַמּוּד הָאֵשׁ כִּי לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר ה׳ בְּמוֹשְׁבוֹתָם, אֶלָּא לְסִבַּת הֲלִיכָתָם בַּלַּיְלָה הֻצְרְכוּ לָעַמּוּד לְהָאִיר לְמֵרָחוֹק חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְהַכִּיר מָקוֹם שֶׁיֵּלְכוּ בּוֹ חוּץ לְמַחֲנֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ לְהָאִיר לָהֶם, וְטַעַם אוֹר זֶה הוּא לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה, פֵּרוּשׁ בְּשָׁוֶה, כְּשֵׁם שֶׁבַּיּוֹם מִלְּבַד אוֹר ה׳ הַנּוֹצֵץ עֲלֵיהֶם הָיוּ רוֹאִים אוֹר לְמֵרָחוֹק בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כְּמוֹ כֵן הָיוּ רוֹאִים בַּלַּיְלָה בְּאֶמְצָעוּת עַמּוּד הָאֵשׁ. וּבָזֶה יִטְעַם בֵּאוּר מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א:לג) ״בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ״, פֵּרוּשׁ לַרְאוֹתְכֶם – כְּדֵי לַרְאוֹתְכֶם, כְּדֵי שֶׁתִּרְאוּ אוֹתָם, לֹא כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְהַרְאוֹתְכֶם וְחָסֵר הֵ״א וְהֵבִיא מֵהַנְּבִיאִים וּמֵהַכְּתוּבִים חָבֵר לָהּ, כִּי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לָזֶה, וּבֵאֵר הַכָּתוּב דְּבָרָיו כִּי דְבָרֵינוּ יַגִּיד בְּאָמְרוֹ ״לַרְאוֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ״, וְלִדְבָרָיו הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״הַדֶּרֶךְ״, אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא לִהְיוֹת שֶׁהָיָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אוֹר עוֹלָם בְּמוֹשְׁבוֹתָם וְלֹא בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא בָּאוּ שָׁמָּה, לָזֶה אָמַר כִּי עַמּוּד (עָנָן) [אֵשׁ] טַעְמוֹ הוּא כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ לְשׁוֹן עָתִיד, וְהָבֵן וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם. וּמֵעַתָּה אֵין הֶבְדֵּל בֵּין הַיּוֹם לַלַּיְלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים זְמַן יוֹם וּזְמַן לַיְלָה אֶלָּא עַל יְדֵי הִשְׁתַּנּוּת הָעֲנָנִים.
שמות יד:י · פירוש ד
וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃
וְטַעַם שֶׁלֹּא מָנַע ה׳ הַמַּלְאָךְ מִבֹּא, לִשְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, כְּדֵי לְהָרְגוֹ לִפְנֵיהֶם, כְּאָמְרוֹ ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״ב נב:) שֶׁיְּכַוֵּן עַל הַשַּׂר שֶׁשְּׁמוֹ מִצְרַיִם. וְטַעַם שֵׁנִי, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה כְּדֵי שֶׁיִּפְחֲדוּ וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וִיקָרְבוּ לִבָּם לַשָּׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה יַעֲשֶׂה ה׳ לָהֶם הַנֵּס הֶעָצוּם שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף, וְדָבָר זֶה לֹא הֻבְטְחוּ בּוֹ קוֹדֶם. וְתִמְצָא שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כא,ה) בְּתֵבַת ״הִקְרִיב״ וְלֹא אָמַר ״קָרַב״, יִרְצֶה שֶׁהִקְרִיב לִבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְכֵן הָיָה דִּכְתִיב וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה׳:
שמות יד:יד · פירוש א
יְהֹוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן׃ {פ}
ה׳ יִלָּחֵם לָכֶם. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהַפַּחַד שֶׁנָּפַל אֲלֵיהֶם הוּא מֵהַשַּׂר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״וּפַרְעֹה הִקְרִיב״, לָזֶה אָמַר לָהֶם: בִּשְׁלָמָא אִם הָיוּ הֵם הַלּוֹחֲמִים, יְשַׁעֲרוּ כִּי עָצוּם הוּא מֵהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן לְצַד שֶׁה׳ הוּא הַלּוֹחֵם, אֵין לָחוּשׁ לְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בּוֹ.
שמות יד:יט · פירוש א
וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃
וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. יָאִיר נָתִיב כָּתוּב זֶה בְּמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות י״ג כ״א) ״וַה׳ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם״ וְגוֹ׳ כִּי שְׁלֹשָׁה עֲנָנִים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים לְיִשְׂרָאֵל: אֶחָד לִפְנֵיהֶם לָתוּר לָהֶם מָקוֹם וְגוֹ׳, וְהַשֵּׁנִי לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מֵחוֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַשְּׁלִישִׁי לְהָאִיר לָהֶם בַּלַּיְלָה. וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים שֶׁהוּא הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְהוּא הֶעָנָן הָרִאשׁוֹן שֶׁמּוּזְכָּר בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א׳ ל״ג) שֶׁאָמַר ״הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם״ נָסַע וְהָלַךְ לְאַחֲרֵיהֶם. וְאָמַר עוֹד כִּי הֶעָנָן הַמְשַׁמֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם שֶׁזְּמַנּוֹ כָּל הַיּוֹם, שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִנְסֹעַ בַּלַּיְלָה, וְהוּא הַמּוּזְכָּר בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים דִּכְתִיב (שם) ״וּבֶעָנָן יוֹמָם״, גַּם הוּא נָסַע וְעָמַד לְאַחֲרֵיהֶם. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי שְׁנֵי עֲנָנִים שֶׁהָיוּ לִפְנֵיהֶם נָסְעוּ לְאַחֲרֵיהֶם, וְטַעַם הַשֵּׁנִי כְּדֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ לִפְנֵיהֶם בִּלְתִּי דַּעַת מְקוֹם תַּחֲנוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה, פֵּרוּשׁ כִּי הֻצְרַךְ לִשְׁנֵיהֶם לְהַחְשִׁיךְ בִּפְנֵיהֶם לְבַל יֵדְעוּ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה בּוֹ אוֹרָה הַלַּיְלָה, וְהָאוֹר יַגִּיד לָהֶם מָקוֹם. לָזֶה כִּסָּה חֹשֶׁךְ פְּנֵיהֶם, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ חֹשֶׁךְ לְבַד כִּי יַבְהִיק אוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמוֹשְׁבוֹתָם, לָזֶה עָשָׂה ה׳ שְׁנַיִם – הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ.
שמות יד:כא · פירוש א
וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדוֹ֮ עַל־הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהֹוָ֣ה ׀ אֶת־הַ֠יָּ֠ם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כׇּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃
וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיּוֹלֶךְ ה׳ וְגוֹ׳ וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה״, לֹא שָׂם לֶחָרָבָה אֶלָּא מַיִם הָעֲמוּקִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבָּקְעוּ כָּל מֵי הַיָּם וְיִצְטָרְכוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶדֶת לַמַּעֲמַקִּים וְיַאֲרִיכוּ בַּהֲלִיכָה וּבִיגִיעָה, וְלָזֶה הִקְדִּים רוּחַ קָדִים לְהַקְפּוֹת עִמְקֵי הַמַּיִם, וְהוּא אָמְרוֹ (שמות טו:ח) ״קָפְאוּ תְהוֹמוֹת בְּלֶב יָם״, וְחֵלֶק שֶׁלֹּא נִקְפָּא נִבְקַע, וְאִם לֹא הָיָה טַעַם זֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לְרוּחַ קָדִים.
שמות יד:כא · פירוש ב
וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדוֹ֮ עַל־הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהֹוָ֣ה ׀ אֶת־הַ֠יָּ֠ם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כׇּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃
וְיֵשׁ לָדַעַת אֵימָתַי הָיְתָה נְטִיַּת יָדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אִם בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה אִם בְּסוֹפוֹ. וְהִנֵּה מִשֶּׁטַח הַכָּתוּב מוּכָח כִּי קֹדֶם הַבֹּקֶר הָיְתָה, וְקָשֶׁה דְּאִם כֵּן אֵין הֶכֵּר לִקְרִיעַת יַם סוּף שֶׁהָיְתָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה. עַל כֵּן מֻכְרָח לוֹמַר שֶׁפֵּרוּשׁ הַכָּתוּב הוּא ״וַיֵּט מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וּכְבָר הוֹלִיךְ ה׳ וְגוֹ׳ וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וְלָזֶה כְּשֶׁנָּטָה יָדוֹ בָּקְעוּ הַמַּיִם, וּכְפִי זֶה תֵּכֶף לִנְטִיַּת יָדוֹ נִבְקַע הַיָּם. וְזֶה מְכֻוָּן לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות יד:טו) ״מַה תִּצְעַק אֵלָי״ שֶׁלֹּא נָטָה יָדוֹ אֶלָּא אַחַר נְסִיעַת יִשְׂרָאֵל, וְתֵכֶף לִכְנִיסַת יִשְׂרָאֵל לַיָּם נָטָה יָדוֹ וּבָקְעוּ. וְכֵן הוּא בְּרַבּוֹת (שמות רבה כ״א) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִיָּד כֵּיוָן שֶׁהֵרִים מֹשֶׁה יָדוֹ עַל הַיָּם נִבְקַע, עַד כָּאן. אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, פֵּרוּשׁ כָּל מֵי הַיָּם נִגְלְדוּ, וּבִנְטִיַּת יַד מֹשֶׁה נִבְקְעוּ הַמַּיִם הַגְּלוּדִים כְּשִׁעוּר שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לָרֶדֶת לְעִמְקֵי יָם, וּלְעוֹלָם רוּחַ קָדִים שָׂם כָּל מֵי הַיָּם לֶחָרָבָה. וְרִאשׁוֹן עִקָּר.
שמות יד:כו · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־יָדְךָ֖ עַל־הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם עַל־רִכְבּ֖וֹ וְעַל־פָּרָשָֽׁיו׃
וְאוּלַי כִּי מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁנִּשְׁאַר חָלוּק גַּם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁעָבְרוּ בּוֹ כְּבָר יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ הַמִּצְרִיִּים בָּאִים שָׁמָּה, חָשַׁב הַיָּם כִּי ״מַה אֵלּוּ אַף אֵלּוּ״, וַה׳ גָּזַר כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ כֻּלָּן יַחַד לְתוֹךְ הַיָּם, וְטַעַם זֶה לֹא נוֹדַע לַיָּם וְלֹא הִרְהֵר אַחַר רַבּוֹ, לָזֶה צִוָּה ה׳ לְמֹשֶׁה לִרְמֹז לַיָּם כִּי כָּלְתָה שְׁלִיחוּתוֹ וְיֵלֵךְ כְּמִנְהָגוֹ.
שמות יד:כו · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־יָדְךָ֖ עַל־הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם עַל־רִכְבּ֖וֹ וְעַל־פָּרָשָֽׁיו׃
עוֹד טַעַם הַנְּטִיָּה, לְפִי שֶׁזּוּלַת זֶה, הֲגַם שֶׁיָּשׁוּב הַיָּם, יָשׁוּב לְאַט לְאַט לְצַד הֱיוֹתוֹ תַּשׁ כֹּחַ מֵהַהִשְׁתַּנּוּת שֶׁעָבְרָה עָלָיו, וּבָזֶה יוּכְלוּ לְהִמָּלֵט. לָזֶה צִוָּה ה׳ לְמֹשֶׁה לְהָעִיר לַיָּם בִּנְטִיַּת יָדוֹ לָשׁוּב לְתָקְפּוֹ הָרִאשׁוֹן תֵּכֶף וּמִיָּד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיָּשָׁב וְגוֹ׳ לְאֵיתָנוֹ. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי לְצַד שֶׁהֻכָּה הַיָּם עַל יְדֵי מֹשֶׁה, חָפַץ ה׳ שֶׁעַל יְדֵי מֹשֶׁה שָׁב וְרָפָא לוֹ עַל יְדֵי נְטִיַּת יָדוֹ וַה׳ סוֹמְכָהּ, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו סג:יב) ״מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ״ יִתְבָּרַךְ.
שמות יד:כו · פירוש ה
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־יָדְךָ֖ עַל־הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם עַל־רִכְבּ֖וֹ וְעַל־פָּרָשָֽׁיו׃
עוֹד יִרְצֶה בִּנְטִיַּת יָדוֹ לִרְמֹז לַיָּם שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ בָּהֶם שְׁלֵמָה, לְבַל יִמָּלֵט סוּס וְרוֹכְבוֹ, וְלֹא יִמָּנַע מֵהֶם בְּשׁוּם אֹפֶן לְבַל יִמָּלֵט מִצְרִי לָשׁוּב עֲלוֹת מֵהַיָּם, וּכְגוֹן אוֹתָם שֶׁבִּקְצוֹת הַיָּם שֶׁבְּשִׁיטָה אַחַת יִפְנוּ מֵהַיָּם, הִרְשָׁהוּ לַיָּם עַל כֻּלָּם לְבִלְתִּי יִמָּלֵט מֵהֶם עַד אֶחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ וְגוֹ׳:
שמות יד:כז · פירוש א
וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָד֜וֹ עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שׇׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
לְאֵיתָנוֹ. רַזַ״ל אָמְרוּ (שמות רבה כא,ו) ״לִתְנָאוֹ הָרִאשׁוֹן״. וְקָשֶׁה לִי לְדִבְרֵיהֶם, אֵין זֶה מְקוֹם הַתְּנַאי אֶלָּא בִּשְׁעַת הַחֲלוּקָה שָׁם יִזְכֹּר תְּנַאי זֶה. וְאוּלַי כִּי יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי אַחַר שֶׁשָּׁב, אָז יָדַע שֶׁהוּא תְּנַאי שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ ה׳, וְלֹא גְזֵרַת כִּלְיוֹנוֹ אוֹ הַגָּעַת צִבְיוֹנוֹ לְהִבָּטֵל מֵהָעוֹלָם. וַהֲגַם כִּי הַתְּנַאי הָיָה יָדוּעַ לוֹ, אוּלַי שֶׁלִּרְאוֹת הַפְלָאַת הַדָּבָר שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ וְנַעֲשׂוּ הַמַּיִם יַבָּשָׁה, וְגַם הַמַּיִם הָעוֹמְדִים נַעֲשׂוּ חוֹמוֹת אֲבָנִים, יֹאמְרוּ כִּי בָא עַד קִצּוֹ גַּם כֵּן, וּכְשֶׁחָזַר יָדַע כִּי אֵין זֶה אֶלָּא תְּנַאי רִאשׁוֹן לְבַד. וְצָרִיךְ לָדַעַת אֹפֶן הַתְּנַאי, אִם הָיָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, אִם כֵּן לָמָּה נִרְעַשׁ בַּפַּעַם הַזֹּאת כְּמַאֲמָרָם זַ״ל (שם) שֶׁהִתְרִיס כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ: אֵין אֲנִי נִקְרָע מִפָּנֶיךָ שֶׁאֲנִי נִבְרֵאתִי בְּיוֹם שְׁלִישִׁי וְאַתָּה נִבְרֵאתָ בְּיוֹם שִׁשִּׁי״ וְכוּ׳, עַד שֶׁנָּטָה ה׳ יְמִינוֹ לִימִין מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (ישעיהו סג,יב) ״מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה״. וְעוֹד רוֹאַנִי כִּי לִיחִידֵי סְגֻלָּה הָיָה נִקְרָע בְּעַל כָּרְחוֹ, כְּמַעֲשֶׂה הוּבָא בְּחוּלִין (חולין ז,א) בְּרַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר וְכוּ׳, וְאִם לֹא הִתְנָה עִמּוֹ אֶלָּא לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם לְבַד, מַה כֹּחוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהִתְגַבֵּר עַל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית?
שמות יד:כז · פירוש ד
וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָד֜וֹ עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שׇׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
וּמִצְרַיִם נָסִים וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ נָסִים מִמֶּנּוּ כְּשֶׁרָאוּהוּ שֶׁשָּׁב לְאֵיתָנוֹ, אַף עַל פִּי כֵן ״לִקְרָאתוֹ״ פֵּירוּשׁ הָיָה הַיָּם בָּא לָהֶם לְמוּל מָקוֹם שֶׁנָּסִים שָׁמָּה, וּלְכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ נָסִים הָיוּ מוֹצְאִים עַצְמָן שֶׁהוֹלְכִים לִקְרָאתוֹ, עַל דֶּרֶךְ אוֹמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קי,א; במדבר רבה פי״ח) בִּבְלִיעַת קֹרַח וַעֲדָתוֹ שֶׁהָיָה פֶּה הָאָרֶץ רָץ אַחֲרֵיהֶם לְמָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שָׁמָּה, כִּי כָּל הַנִּבְרָאִים עוֹשִׂים רְצוֹן קוֹנָם בִּזְרִיזוּת וּזְהִירוּת גְּדוֹלָה, וְשִׁיעוּר הַכָּתוּב כִּי נִתְגַּבֵּר הַיָּם לְאֵיתָנוֹ פֵּירוּשׁ לְתָקְפּוֹ וְנַעֲשָׂה כַּנִּזְכָּר.
שמות יד:כז · פירוש ה
וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָד֜וֹ עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שׇׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
וַיְנַעֵר ה׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם בְּקִיאִין לָשׁוּט בַּיָּם, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הַיָּם בְּכָל תָּקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ יִתְחַכְּמוּ לָשׂוּם בּוֹ דֶּרֶךְ, לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב כְּנֶגֶד אֵלּוּ ״וַיְנַעֵר״ וְגוֹ׳, בִּטֵּל מֵהֶם הַכֹּחַ הַהוּא. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כא) שֶׁאָמְרוּ כִּי ״מִצְרַיִם״ מֵת הוּא שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם, אָמַר כִּי הִגְשִׁימוֹ וְהִשְׁלִיט עָלָיו גֶּשֶׁם הַמַּיִם וְנִעֲרוֹ בְּתוֹךְ וְגוֹ׳.
שמות יד:כט · פירוש א
וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ וְגוֹ׳. טַעַם הוֹדָעַת דָּבָר זֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, אוּלַי כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁיָּדְעוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם הָיוּ לָהֶם חוֹמָה וְגוֹ׳, וְהֵם יָרְדוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ, וּבָזֶה יָדְעוּ ה׳, כְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ (שמות יד:יח) ״וְיָדְעוּ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, וְזוּלַת זֶה לֹא יַרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר. וְצֵא וּלְמַד (אבן עזרא שמות יד:כז) מִמַּה שֶׁטָּעוּ מֵהַמְשׁוּגָּעִים וְאָמְרוּ כִּי מֹשֶׁה הָיָה יוֹדֵעַ שָׁעוֹת שֶׁבּוֹ יִתְמַעֵט הַיָּם וְכוּ׳, וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ עֵת וְהַמִּצְרִים לֹא יָדְעוּ וְנִטְבְּעוּ, וּמוֹפֵת זֶה יָסִיר שִׁגְעוֹן דַּעַת זוֹ, כִּי הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם חוֹמָה – שְׁנֵי סִימָנִים אֵלּוּ יַעַקְרוּ הַכְחָשַׁת הַנֵּס, וְהֶרְאָם ה׳ לַנִּטְבָּעִים.
שמות טו:ה · פירוש א
תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־אָֽבֶן׃
תְּהֹמֹת וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (שמות י״ד:כ״א) כִּי חֲצִי הַיָּם נִרְקַע וַחֲצִי נִבְקַע, וְכָל חֵלֶק יִקָּרֵא תְּהוֹם לְצַד הַפְלָגַת רִבּוּיוֹ וּשְׁנֵיהֶם יְכַסְיֻמוּ, וְעַיֵּן בְּפָסוּק ״קָפְאוּ תְהֹמֹת״ (שמות ט״ו:ח) בְּאֹפֶן אַחֵר:
שמות טו:ז · פירוש א
וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהִזְכִּיר כִּי יַעֲרֹץ קָמָיו, הוֹסִיף לוֹמַר כִּי עוֹד לָהֶם שֶׁיַּהַרְסֵם בְּרֹב גְּאוֹנוֹ, וְהַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יַהַרְסֵם הֲרִיסָה קַלָּה בְּלֹא הַרְעָשָׁה אֶלָּא בְּמוֹפְתִים וּבְאוֹתוֹת יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב. וְאָמְרוֹ תְּשַׁלַּח חֲרוֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ, פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְרֹב גְּאוֹנְךָ לַהֲרוֹס אוֹתָם, אֶלָּא הֲגַם שֶׁיָּכוֹל אַתָּה לִשְׁלֹחַ חָרוֹן אֶחָד שֶׁלְּךָ וְיִהְיֶה נֶאֱבָד כַּקַּשׁ.
שמות טו:ח · פירוש א
וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃
נֶעֶרְמוּ וְגוֹ׳ נִצְּבוּ וְגוֹ׳ קָפְאוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מְלָאכוֹת שֶׁעָשָׂה ה׳ בַּיָּם: הָא׳, שֶׁנִּבְקְעוּ וְנִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם יַחַד וְלֹא נִשְׁאֲרוּ מְפֻזָּרִים בַּמָּקוֹם הַפָּנוּי, אֶלָּא נַעֲשׂוּ כֻּלָּן עֲרֵמָה אַחַת לַעֲשׂוֹת מִדְּרַךְ רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל. ב׳, הַמֵּימוֹת שֶׁהָיוּ מִתְקַבְּצִים וּבָאִים וְשׁוֹפְכִים בַּיָּם מֵהַצְּדָדִין הָיוּ נִצָּבִים בַּמָּקוֹם שֶׁנֶּעֶרְמוּ הָרִאשׁוֹנִים, וְהוּא אָמְרוֹ נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נוֹזְלִים. פֵּרוּשׁ, אוֹתָם שֶׁנּוֹזְלִים וּבָאִים נִצְּבוּ כְּמוֹ נֵד. ג׳, לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵינוּ (שמות י״ד:כ״א) כִּי לֹא נֶחְלַק כָּל הַיָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לָרֶדֶת לְעִמְקֵי הַיָּם, חֵלֶק שֶׁלֹּא נֶחְלַק נִקְפָּא וְנַעֲשָׂה כַּיַּבָּשָׁה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״קָפְאוּ״ וְגוֹ׳. וּכְבָר כָּתַבְתִּי כִּי הַהַקְפָּאָה קָדְמָה לַבִּקּוּעַ, וְהוּא אָמְרוֹ קָפְאוּ תְהֹמוֹת בְּלֶב יָם, קוֹדֶם שֶׁנִּקְרַע קָפָא לִבּוֹ וְנִשְׁאַר מִלִּבּוֹ וָמַעְלָה מַיִם שֶׁלֹּא קָפְאוּ וְנִבְקְעוּ. וְטַעַם אָמְרוֹ תְהֹמוֹת לְשׁוֹן רַבִּים, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כד,א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַיָּם נִקְרַע לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים, וְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁנִּקְרַע קָפָא שָׁם הַתְּהוֹם, וּכְנֶגֶד כֻּלָּם אָמַר תְהֹמוֹת.
שמות טו:ט · פירוש א
אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃
אָמַר אוֹיֵב וְגוֹ׳. טַעַם לַחֲזָרַת דְּבָרִים אֵלּוּ, וְהֵם עַצְמָן שֶׁאָמְרוּ בִּתְחִלַּת הַשִּׁירָה ״מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם״ וְגוֹ׳, נִתְכַּוְּנוּ לְשׁוֹרֵר עַל אוֹפֶן סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנִּתְחַכֵּם ה׳ עֲשׂוֹת בִּמְלֶאכֶת הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל לְנֵס, וְצִוָּה ה׳ שֶׁיַּעֲמֹד הַנֵּס כְּשׁוּרָתוֹ וּכְמִנְהָגוֹ לָאוֹיֵב, שֶׁבָּזֶה טָעָה וְחָשַׁב לִרְדֹּף כִּי יַשִּׂיג וִיחַלֵּק שָׁלָל, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה רוֹדֵף דֶּרֶךְ יָם וְלֹא הָיוּ מוּבְטָחִים מִמֶּנּוּ.
שמות טז:ו · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהֹוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עֶרֶב וִידַעְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל דִּבְּרוּ בְּדֶרֶךְ הַחְלָטַת הַמְּנִיעָה שֶׁיִּמְצְאוּ בָּשָׂר בַּמִּדְבָּר, בְּאָמְרָם ״מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ״ וְגוֹ׳, וְלֹא שָׁאֲלוּ הַדָּבָר קוֹדֶם זֶה – יַגִּיד כִּי הָיָה לָהֶם הַדָּבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁר. לָזֶה אָמַר לָהֶם ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה׳״ וְגוֹ׳, כִּי עַד עַתָּה אֵינְכֶם יוֹדְעִים הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מַה נּוֹרָא מַעֲשָׂיו, וְלֹא לְקַחְתֶּם יְדִיעָה מֵהַמַּסּוֹת הַגְּדוֹלוֹת כִּי כֹּל יָכוֹל, עַכְשָׁיו מֵחָדָשׁ תַּכִּירוּהוּ. וְכַוָּנַת דְּבָרָיו הוּא לְשֵׁבֶט מוּסָר, כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם וְגוֹ׳ (ישעיהו מד:יח). וְטַעַם שֶׁלֹּא תָּלָה הַיְדִיעָה אֶלָּא בְּמַעֲשֵׂה עֶרֶב וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בֹּקֶר, לְצַד שֶׁהוּא הַמֻּפְלָג אֶצְלָם בַּמְּנִיעָה. וְאָמַר וִידַעְתֶּם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד שֶׁתּוּסַר יִרְאַת מָוֶת בָּרָעָב, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ מֻפְלָא כְּמַעֲשֵׂה ה׳ הַנּוֹרָא הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
שמות יז:ה · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃
אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ וְגוֹ׳. וְזֶה יִהְיֶה לְנֵס עָצוּם, כִּי זֶה אֲשֶׁר הִבְאִישׁ הַמַּיִם הַנִּמְצָאִים וַעֲשָׂאָם דָּם, יִפְעוֹל בְּכֹחַ עֶלְיוֹן פְּעֻלָּה נֶגְדִּיִּת שֶׁיַּמְצִיא מַיִם לִשְׁתּוֹת הָעָם. וְיֵשׁ בָּזֶה הַכְחָשׁוֹת מֻפְלָאוֹת מְנַגְּדוֹת לַמִּתְחַכְּמִים לְהַכְחִישׁ כִּי הֵם פִּלְאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּמַטֶּה זֶה תִּבָּקַע קַרְקַפְתּוֹ הַחוֹשֶׁבֶת זָרוֹת.
שמות יח:א · פירוש ה
וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
אָכֵן לְצַד כִּי יִתְרוֹ מִן הַסְּתָם יָדַע תּוֹקֶף שְׁבִיַּת מִצְרַיִם, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (מכילתא) כִּי אֲסִירֵי מִצְרַיִם לֹא פֻּתְּחוּ מֵעוֹלָם, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם (סנהדרין קו,א; שמות רבה א,א) שֶׁאָמְרוּ כִּי יִתְרוֹ הָיָה מִיּוֹעֲצֵי פַּרְעֹה וּבָקִי בְּמִצְרַיִם וַאֲסִירֶיהָ. וְלָזֶה הֲגַם שֶׁיִּשְׁמַע כִּי הוֹצִיא וְגוֹ׳ לֹא יַצְדִּיק הַיְּצִיאָה בְּלִבּוֹ, לָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב דָּבָר שֶׁמִּמֶּנּוּ הִצְדִּיק ״כִּי הוֹצִיא״, וְאָמַר וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, פֵּרוּשׁ כָּל הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בְּהַצְדָּקַת נָבִיא, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה לְמֹשֶׁה וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה לְהַצָּלַת יִשְׂרָאֵל, בֵּין בִּרְדִיַּת מַחֲזִיק בָּם בֵּין בְּהַפְלָאָתָם מֵהַמַּכּוֹת בֵּין בְּנֵס הַיָּם וְכוּ׳, וּבָזֶה יָדַע כִּי הוֹצִיא וְגוֹ׳, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְכִי הוֹצִיא״, וְזוּלַת שְׁמִיעַת כָּל הַנַּעֲשֶׂה מֵהַפְּלָאִים לֹא הָיָה מַצְדִּיק הֲגַם שֶׁיִּשְׁמַע שֶׁשִּׁלְּחָם, כִּי לֹא יַאֲמִין, וְאִם יַאֲמִין לֹא יִבְטַח כִּי יֹאמַר שׁוּב יִרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם, וְאִם רָדְפוּ וְלֹא יָכְלוּ יָכִינוּ עוֹד מַחֲנֶה וְיִרְדְּפוּ.
שמות יט:יח · פירוש א
וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהֹוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃
עָשַׁן כֻּלּוֹ. פֵּרוּשׁ, שֶׁשָּׁלַט הָאֵשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁל הַר וְנִשְׂרְפוּ אֲבָנָיו כְּמִשְׁפַּט הַכִּבְשָׁן אֲשֶׁר יִשְׂרְפוּ בּוֹ הָאֲבָנִים לַעֲשׂוֹת סִיד, וּמֵעַתָּה אַבְנֵי סִינַי נַעֲשׂוּ סִיד. וְאָמְרוֹ וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הָאֲבָנִים כְּשֶׁשּׁוֹלֵט בָּהֶם אֵשׁ בַּכִּבְשָׁן יִתְזַעְזְעוּ וְיַשְׁמִיעוּ קוֹל חֲרָדָה:
שמות יט:כ · פירוש ד
וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ כִּי כְּשֶׁיָּרַד ה׳, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהִתְחִיל לְהוֹרִיד שְׁכִינָתוֹ, רָעַשׁ הָהָר וְעָלָה לִקְרָאתוֹ כְּעֶבֶד רָץ לִפְנֵי רַבּוֹ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיֵּרֶד ה׳, וַעֲדַיִן לֹא גִלָּה הַכָּתוּב לְאֵיזֶה מָקוֹם יָרַד, וְהוֹדִיעַ פְּעֻלַּת הָהָר הֲגַם הֱיוֹתוֹ דּוֹמֵם שֶׁנַּעֲשָׂה בַּעַל חַי וְעָלָה קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ עָדָיו, וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְאֵיזֶה מָקוֹם יָרַד, וְאָמַר אֶל רֹאשׁ הָהָר, הָא לָמַדְתָּ שֶׁעָלָה הָהָר קֹדֶם הַגָּעַת שְׁכִינַת ה׳ אֶל רֹאשׁוֹ.
שמות כא:יא · פירוש ו
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}
אוֹ תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶת בִּתּוֹ – אוּמָּה הַקְּדוֹשָׁה, לְאָמָה – פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁכְּבָר עָבְרוּ גָּלֻיּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל: גָּלוּת מִצְרַיִם, גָּלוּת בָּבֶל וְכוּ׳, וְכֻלָּם לֹא נִשְׁתַּעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְאוּמָּה אַחַת, וְאֵין דָּבָר זֶה סוֹבֵב קְרִיאַת שֵׁם עַבְדוּת עַל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּגָּלוּת הַחֵל שֶׁאָנוּ בּוֹ עַתָּה, מִשְׁתַּעְבְּדִים יִשְׂרָאֵל לְכָל שִׁבְעִים אוּמּוֹת, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם עִבְרִי בָּזוּי הוּא וְשָׁפָל, וְכָל אֶחָד בּוֹזֵז וְחוֹזֵר לִקּוּטֵי בָּתַר לִקּוּטֵי, וְדָבָר זֶה יְנַסֶּה וִיסַמֵּן בָּהֶם בְּנִסָּיוֹן גָּדוֹל וְסִימָן מֻבְהָק. וְהוּא אָמְרוֹ לְאָמָה, כִּי אוּמָּתֵנוּ בְּגָלוּת זֶה קָנְתָה שֵׁם אָמָה, וּמֵעַתָּה גַּם בְּבוֹא גְּאֻלָּתֵנוּ וּפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ כְּבָר קָנְתָה הָאוּמָּה שֵׁם עַבְדוּת. לָזֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַבְטָחָה כִּי גְּאֻלַּת הָאוּמָּה הַלָּז לֹא תִהְיֶה כְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ ה׳ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, אֶלָּא בְּנִסִּים מֻפְלָגִים בְּפִרְסוּם בְּכָל הָעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים הָרְמוּזִים בַּתּוֹרָה (שמות כ:ב) ״מִבֵּית עֲבָדִים״ וְגוֹ׳, שֶׁאָז לֹא הִפְלִיא ה׳ פְּלָאָיו אֶלָּא בְּאוּמָּה אַחַת, וְאָז בְּכָל הָעוֹלָם וְהָיוּ מְלָכִים אוֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם וְגוֹ׳ וְיִשְׁתַּחֲווּ כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה (מט:כג).
שמות כא:יח · פירוש ג
וְכִֽי־יְרִיבֻ֣ן אֲנָשִׁ֔ים וְהִכָּה־אִישׁ֙ אֶת־רֵעֵ֔הוּ בְּאֶ֖בֶן א֣וֹ בְאֶגְרֹ֑ף וְלֹ֥א יָמ֖וּת וְנָפַ֥ל לְמִשְׁכָּֽב׃
וּמִסְתַּפֵּק אֲנִי אִם אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְלֹא מֵת, אִם נֹאמַר מַעֲשֵׂה נִסִּים נַעֲשׂוּ לוֹ שֶׁלֹּא מֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מב,א) בִּטְרֵפָה שֶׁאֵינָהּ חַיָּה וְאִם חָיְתָה מַעֲשֵׂה נִסִּים נַעֲשׂוּ לָהּ (חולין מג,א), כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנַי כָּאן, אִם לֹא מֵת – נֵס הוּא זֶה וְחִיּוּב שֶׁבֶת וְרִפּוּי כֵּיוָן שֶׁפָּקַע פָּקַע, אוֹ דִּלְמָא הֲרֵי לֹא מֵת וְחַיָּב בְּשֶׁבֶת, וּמִדִּבְרֵי רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ד׳ מַשְׁמָע כִּי כָל שֶׁלֹּא מֵת הֲגַם שֶׁאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה חַיָּב בְּשֶׁבֶת וְרִפּוּי.
שמות כז:כ · פירוש ו
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ. טַעַם אָמְרוֹ אֵלֶיךָ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דף כב,א וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת״ – עֵדוּת הִיא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, מַאי עֵדוּת? אָמַר רַב: זֶה נֵר הַמַּעֲרָבִי, וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהִנֵּה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה נב,ב): לֵיצָנֵי הַדּוֹר הָיוּ מִתְלוֹצְצִים עַל מֹשֶׁה לוֹמַר, אֶפְשָׁר שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל מַעֲשֵׂה שֶׁל מֹשֶׁה וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי לֹא הָיוּ מַצְדִּיקִים אֲפִלּוּ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בַּמִּשְׁכָּן, וּכְפִי זֶה הֲגַם שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיוֹם א׳ בְּנִיסָן, עִם כָּל זֶה אֵין זֶה סִימָן לִתְמִידוּת שֶׁתִּקְבַּע הַשְּׁכִינָה מְקוֹמָהּ בַּמִּשְׁכָּן, אֲבָל בְּנֵס נֵר הַמַּעֲרָבִי הוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, פֵּרוּשׁ, אֵלֶיךָ נוֹגֵעַ הַדָּבָר, כִּי בָּזֶה תִּתְחַזֵּק נְבוּאָתְךָ שֶׁיַּכִּירוּ וְיַצְדִּיקוּ נְבוּאָתְךָ שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה בְּתוֹכָם כְּשֶׁיִּרְאוּ נֵס שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּשֶׁמֶן הַמְּנוֹרָה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וְאַתָּה תְּצַוֶּה, לוֹמַר שֶׁלֹּא יָחוּשׁ שֶׁלֹּא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו לֶהֱיוֹת הַדָּבָר תָּמוּהַּ שֶׁיָּדוּר אֵל עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹנִים, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה. וְאִם תֹּאמַר מִנַּיִן יַצְדִּיקוּ – וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, פֵּרוּשׁ, בְּדָבָר זֶה יֵשׁ לְךָ חִזּוּק וְהַצְדָּקַת הַדְּבָרִים כַּנִּזְכָּר.
שמות לו:ז · פירוש ב
וְהַמְּלָאכָ֗ה הָיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכׇל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר׃ {ס}
וְאוּלַי שֶׁיַּשְׁמִיעֵנוּ הַכָּתוּב חִבַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם, כִּי לְצַד שֶׁהֵבִיאוּ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשִּׁעוּר הַצָּרִיךְ, חָשׁ ה׳ לִכְבוֹד כָּל אִישׁ שֶׁטָּרְחוּ וְהֵבִיאוּ, וְנִכְנַס כָּל הַמּוּבָא בֵּית ה׳ בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וְהַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת בַּמִּשְׁכָּן הִסְפִּיקָה לְהִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ כָּל הַמְּלָאכָה שֶׁעָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁהוֹתֵר, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה יוֹתֵר מֵהַצָּרִיךְ, הִסְפִּיק הַמְּקַבֵּל לְקַבֵּל יוֹתֵר מִשִּׁעוּרוֹ עַל יְדֵי נֵס. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וְהַמְּלָאכָה שֶׁהֵבִיאוּ הָיְתָה דַיָּם, לֹא חָסֵר וְלֹא יוֹתֵר, הֲגַם שֶׁהָיְתָה יוֹתֵר כְּפִי הָאֱמֶת, וְהוּא אָמְרוֹ וְהוֹתֵר, כִּי נַעֲשָׂה נֵס וְלֹא הוֹתִיר.
שמות לו:ח · פירוש א
וַיַּעֲשׂ֨וּ כׇל־חֲכַם־לֵ֜ב בְּעֹשֵׂ֧י הַמְּלָאכָ֛ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב עָשָׂ֥ה אֹתָֽם׃
וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהָעוֹשִׂים רַבִּים הֵם, אַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ אָדָם אֶחָד. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כִּי כְּשֶׁיַּעֲשׂוּ הַמְּלָאכָה רַבִּים, עַל כָּל פָּנִים יִשְׁתַּנֶּה תֹּאַר מְלֶאכֶת זֶה מִזֶּה, וְלֹא תִּדְמֶה לִמְלָאכָה שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה כֻּלָּהּ אוּמָּן אֶחָד. וְהִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שְׁלֵמָה הָיְתָה גַּם בִּבְחִינָה זוֹ, כִּי הַנּוֹתֵן חָכְמָה בָּהֵמָּה הִשְׁוָה אוֹתָם בְּהִתְבּוֹנְנוּת הַחָכְמָה שָׁוָה, וְדוֹמִים כֻּלָּם לְאִישׁ אֶחָד. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב טַעַם אָמְרוֹ בְּכָל פְּרָטֵי הַמַּעֲשִׂים לְשׁוֹן יָחִיד, וְלֹא פֵּרַשׁ מִי הוּא, וּפְשִׁיטָא שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר עַל בְּצַלְאֵל כִּי לֹא הוּא עָשָׂה הַכֹּל, וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן (שמות לז:א): ״וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרוֹן״, אֶלָּא יְכַוֵּן אֶל עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, וְהִזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן יָחִיד לַטַּעַם שֶׁכָּתַבְתִּי.
שמות לח:כא · פירוש ו
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן – וּמִי יַצְדִּיק שֶׁכֵּן הוּא וְלֹא יוֹתֵר? לָזֶה אָמַר ״מִשְׁכַּן הָעֵדוּת״, פֵּרוּשׁ, הַמִּשְׁכָּן הוּא יָעִיד עַל הַדָּבָר, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פנ״ב) בְּפָסוּק ״וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן״ שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לְהַעֲמִידוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: כַּמָּה חֲכָמִים הָיוּ שָׁם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וְכוּ׳, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים לְיַשֵּׁב אוֹתוֹ, כָּל אֶחָד נָטַל מְלַאכְתּוֹ וְהָלַךְ אֵצֶל מֹשֶׁה וְכוּ׳, וְשָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל מֹשֶׁה וְהֵקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, עַד כָּאן. זֶה הוּא עֵדוּתוֹ הֱיוֹתוֹ נְקִי כַּפַּיִם שֶׁאֵין חָמָס בְּכַפָּיו, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נֵס לְעוֹשֵׂי עָוֶל, וּבִפְרָט בַּמָּקוֹם עַצְמוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ הֶעָוֶל חָס וְשָׁלוֹם.
שמות לח:כא · פירוש ח
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
וַעֲדַיִן יֵשׁ לִתְלוֹת לְצַד הַחָכְמָה כִּי מֹשֶׁה חָכָם וְחָרִיף הָיָה וְיָדַע לַהֲקִימוֹ, וּלְעוֹלָם לֹא נַעֲשׂוּ מַעֲשֵׂה נִסִּים. לָזֶה אָמַר וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי וְגוֹ׳ עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ מֹשֶׁה הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ, וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב וְגוֹ׳ חָרָשׁ וְגוֹ׳, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָמְדָה לוֹ חָכְמָתוֹ, וּכְאָמְרָם בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה פנ״ב) שֶׁגַּם אוּמָּנוּת הָאוּמָּנִים לֹא הוֹעִילָה. וּכְפִי זֶה הִרְוַחְנוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּהוֹדָעַת מַעֲשֵׂה בְּצַלְאֵל אַחַר שֶׁכְּבָר יָדַעְנוּ זֶה פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל, אֶלָּא בָּא לְחַזֵּק עֵדוּת נֵס הַמִּשְׁכָּן לוֹמַר הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא נֵס, וְזוֹ הִיא עֵדוּת הַמִּשְׁכָּן עַל פְּקוּדָיו. וּלְדֶרֶךְ זֶה, אָמְרוֹ אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה, לוֹמַר שֶׁעַל זֶה בָּאָה הָעֵדוּת לְהָסִיר הַחֲשָׁד מִמֶּנּוּ.
שמות לח:כד · פירוש ב
כׇּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י ׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּזְהַב הַמִּשְׁכָּן, כִּי דָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי בַּעֲשׂוֹת הָאָדָם כְּלִי מִזָּהָב אוֹ מִשְּׁאָר הַמַּתָּכוֹת, עַל כָּל פָּנִים יִתְמַעֵט מִשִּׁעוּר מִשְׁקַל הַזָּהָב שֶׁנַּעֲשָׂה מִמֶּנּוּ הַכְּלִי, וְלֹא יַעֲמֹד הַכְּלִי בַּמִּשְׁקָל הָרִאשׁוֹן לְצַד הַהִתְחַלְּקוּת וּפְעֻלּוֹת הַמְּלָאכוֹתָיו, וּמַה גַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה בַּמְּלָאכָה רִבּוּי הִתְחַלְּקוּת וַחֲלָקִים דַּקִּים פְּשִׁיטָא שֶׁיִּתְמַעֵט בְּאֶמְצָעוּת כֵּן. וְעוֹד, בְּהָכִין הָאָדָם מַעֲשֵׂה הַמְּלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר שְׁתִי וָעֵרֶב לֶאֱרוֹג בֶּגֶד פְּתִילֵי זָהָב לַעֲשׂוֹת מֵהֶם הַמְּלָאכָה, מִן הַנִּמְנָע שֶׁיְּדַקְדֵּק בַּמּוּכָן לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁנַּעֲשָׂה נֵס שֶׁכָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה הָיָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ. מֵאָמְרוֹ כָּל הוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹּא נִתְמַעֵט מֵאֶמְצָעוּת הַמְּלָאכָה כַּנִּזְכָּר, וּמֵאָמְרוֹ הֶעָשׂוּי רָשַׁם גַּם כֵּן שֶׁכָּל הַמּוּכָן לַמְּלָאכָה לֹא נוֹתַר מִמֶּנּוּ דָּבָר לְבַטָּלָה וְהַכֹּל נִכְנַס בְּכָל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּכֹל וְלֹא אָמַר ״בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר גַּם כֵּן שֶׁהִסְפִּיק הֶעָשׂוּי לַכֹּל. וְזֶה הוּא עִקַּר הַנֵּס, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין נֵס בְּמַה שֶׁלֹּא הוֹתִיר, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁשִּׁעֵר שִׁעוּר שֶׁוַּדַּאי לֹא יוֹתִיר, וְלֹא הֻכַּר הַנֵּס אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת שֶׁלֹּא הוֹתִיר וְלֹא הֶחְסִיר.
שמות לח:כח · פירוש ג
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃
וְדַעְתִּי אֵינָהּ כִּסְבָרָא זוֹ, כִּי וַדַּאי כִּי כֶּסֶף אַחֵר הָיָה בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן מִלְּבַד הַבֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת, כִּי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּוַיַּקְהֵל (שמות לה:כד): ״כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת״, וּבְפָסוּק זֶה לֹא יַצְדִּיקוּ דִּבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא שֶׁיִּשֵּׁב בְּפָסוּק (שמות כה:ג) ״וְזֹאת הַתְּרוּמָה״, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וְיִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וְאֶת הָאֶלֶף עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות לח:כד) ״כָּל הַזָּהָב״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא נֶחְסַר בְּאֶמְצָעוּת הַהַתָּכָה וּפְרָטֵי הַמְּלָאכָה, שֶׁהֲגַם שֶׁעָשָׂה כַּמָּה פְּרָטֵי מְלָאכָה בְּמַעֲשֵׂה כַּמָּה וָוִין וַחֲשׁוּקֵיהֶן, אַף עַל פִּי כֵן הַמִּסְפָּר עַצְמוֹ בִּשְׁלֵמוּת הָיָה בַּוָּוִין וְלֹא נֶחְסַר מִמֶּנּוּ כְּלוּם, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת הָאֶלֶף וְגוֹ׳ עָשָׂה וָוִים, וְהָבֵן:
שמות לט:לב · פירוש ב
וַתֵּ֕כֶל כׇּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַתֵּכֶל, לְצַד שֶׁהָיָה בָּהּ מְלָאכוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵעַצְמָן, שֶׁהִיא מְנוֹרָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פט״ו) שֶׁנַּעֲשֵׂית מֵעַצְמָהּ, לָזֶה לֹא כִּנָּה הַכֹּל עֲלֵיהֶם, כִּי יֵשׁ חֵלֶק בַּמְּלָאכָה שֶׁהוּא לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא הַכָּאָה בְּקוּרְנָס וְהִיא מֵעַצְמָהּ כָּלְתָה.
שמות לט:מג · פירוש א
וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כׇּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה׃ {פ}
וְהִנֵּה עָשׂוּ וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ. טַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה כֵּן עָשׂוּ, כִּי אָמְרוֹ ״וְהִנֵּה עָשׂוּ״ נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה ״וַיַּרְא וְגוֹ׳ וְהִנֵּה הִיא עֲשׂוּיָה״, פֵּרוּשׁ גּוּף הַמַּעֲשֶׂה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁלֹּא הָיָה שִׁעוּר בַּזְּמַן וְרָאָה שֶׁהִנֵּה עֲשָׂאוּהוּ בִּזְמַן מוּעָט.
במדבר
במדבר א:כ · פירוש א
וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כׇּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
כָּל יוֹצֵא צָבָא. אָמַר הַכָּתוּב כֵּן בְּכָל פְּרָטֵי הַמִּסְפָּר, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מִכָּל הַבָּאִים לִכְלַל הַמִּסְפָּר שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לָצֵאת בַּצָּבָא, אֶלָּא כֻּלָּן גִּבּוֹרֵי כֹּחַ, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל, פֵּרוּשׁ, כָּל אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא צָבָא. וְזֶה נֵס שֶׁאֵינוֹ בָּאוּמּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְּכָל הַמִּסְפָּרִים שֶׁלָּהֶם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָצֵאת בַּצָּבָא:
במדבר ד:ג · פירוש א
מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל־בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשׂ֥וֹת מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. שִׁנָּה מֵהָאָמוּר בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי ״לַעֲבֹד עֲבוֹדָה״ וְאָמַר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, הֵעִיר בָּזֶה שֶׁאֵין בִּכְלָלוּת מַעֲשֵׂה בְּנֵי קְהָת עֲבוֹדָה, לְצַד שֶׁהָאָרוֹן הוּא אַדְרַבָּה נוֹשֵׂא אֶת נוֹשְׂאָיו (במדבר רבה פ״ד), וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אֶלָּא מְלָאכָה. עוֹד נִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַעֲשׂוֹת סֵדֶר נָכוֹן בְּמַשָּׂאָם כְּשֶׁנּוֹשְׂאִים בַּכָּתֵף וְכִוּוּן הַהֲלִיכָה לְצַד כְּבוֹד אֲרוֹן אֱלֹהִים כְּנוֹשֵׂא אֲדוֹנוֹ עַל כְּתֵפוֹ, לָזֶה קָרָא עֲבוֹדָתָם מְלָאכָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי:
במדבר ח:ב · פירוש י
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה וְגוֹ׳. טַעַם הַדָּבָר יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (כב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת״ וְגוֹ׳ – וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ? וַהֲלֹא כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ! אֶלָּא עֵדוּת לְבָאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. מַאי עֵדוּת? אָמַר רַב: זוֹ נֵר מַעֲרָבִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ וּמִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּם, עַד כָּאן. עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יְצַו ה׳ לְהָאִיר אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא נֵר הַמַּעֲרָבִי, לְהַרְאוֹת כָּל נֵר וָנֵר שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא בִּשְׁבִיל עֵדוּת אֲשֶׁר יַגִּיד נֵר הַפּוֹנִים אֵלָיו כֻּלָּם, לְהַרְאוֹת נִסּוֹ הַנִּזְכָּר.
במדבר ח:ב · פירוש יא
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
וּמַה שֶׁרָאִיתִי שֶׁדִּקְדְּקוּ הַתּוֹסָפוֹת הָתָם בִּתְמִיהַת ״וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ״ וְכוּ׳, מִטַּעַם כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְכוּ׳, וְלֹא אָמְרוּ ״וַהֲלֹא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְאוֹרוֹ שֶׁל מָקוֹם״, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי אֵינוֹ דִּקְדּוּק, כִּי תַצְדִּיק הַתְּמִיהָה מֵהַמֻּרְגָּשׁ לָהֶם יוֹתֵר מִדְּבָרִים הַבָּאִים בֶּאֱמוּנָה כִּי ה׳ בָּרָא שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַמְּאִירִים לָעוֹלָם, וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב עִם הַהִיא שֶׁהֵבִיאוּ מִשִּׁלְהֵי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְכוּ׳ (מנחות פו:), יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם.
במדבר ח:ב · פירוש יב
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקוֹר זֹאת מֵעַתָּה, שֶׁלֹּא בָּא הַמְּנוֹרָה אֶלָּא לְהַגִּיד נִסָּהּ שֶׁבְּנֵר מַעֲרָבִי הָיָה מַסְפִּיק בְּנֵר מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וְנֵר מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי, וְיֵשׁ לוֹמַר כְּפִי הַפְּשָׁט שֶׁהוּא לְנוֹי, שֶׁאַחַר שֶׁהוּצְרְכָה בִּיאָתָהּ לָרֶמֶז הַנִּזְכָּר אֵין נָכוֹן לְהָבִיא בֵּית ה׳ אֶלָּא דָּבָר מְתֻקָּן וְנָכוֹן שֶׁבַּמְּנוֹרוֹת.
במדבר ח:ג · פירוש א
וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
וַיַּעַשׂ כֵּן וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וַיַּעַשׂ כֵּן״ וְגוֹ׳. עוֹד חָזַר לוֹמַר כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, וְהוּא הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיַּעַשׂ כֵּן״ וְגוֹ׳. יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אָמְרוֹ וַיַּעַשׂ כֵּן כְּנֶגֶד פֵּרוּק הַנֵּרוֹת וְקִנּוּחָם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה כַּחֲדָשָׁה, שֶׁבָּזֶה יֻצְדַּק הַחִנּוּךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאָמְרוֹ אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד סֵדֶר הַנָּחָתָן שֶׁיִּהְיוּ פִּיפִיּוֹתֵיהֶם אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה לְצַד שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה בַּיּוֹם, וּבָא לוֹמַר שֶׁאָז בִּזְמַן שֶׁנִּצְטַוָּה עָשָׂה מַעֲשֶׂה הָאָמוּר. לָזֶה אָמַר כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁעָשָׂה בִּזְמַן שֶׁצִּוָּה ה׳ שֶׁהִיא בָּעֶרֶב. וַהֲגַם שֶׁאָמַרְנוּ כִּי יֶשְׁנָהּ לַהַדְלָקָה בַּיּוֹם בְּנֵר מַעֲרָבִי, דָּבָר זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא בִּזְמַנֵּי יְרִידַת עַם ה׳, שֶׁהָיָה כָּבֶה נֵר מַעֲרָבִי (יומא לט:), לֹא בִּימֵי אַהֲרֹן, וּמַה גַּם בִּתְחִלַּת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳ לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, כִּי מַה שֶׁעָשָׂה אַהֲרֹן לֹא עֲשָׂאוֹ לְצַד הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד אֲשֶׁר הֶאֱמִיר אוֹתוֹ ה׳, אֶלָּא לְצַד עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מ:ט) ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי״.
במדבר יא:כא · פירוש ג
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
וְדֶרֶךְ שֵׁנִי עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נח.) שֶׁאָמְרוּ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נֵס לַשֶּׁקֶר, וּלְצַד שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁהַבָּשָׂר הוּא חַרְבָּם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר יא:כ) בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י ״וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא״ שֶׁכֵּן קוֹרִין וְכוּ׳ לְחֶרֶב זָרָא, אִם כֵּן לֹא עַל הַנֵּס מְדַבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא שֶׁיֹּאכְלוּ מִבָּשָׂר הַנִּמְצָא. וְעַל זֶה תָּמַהּ שֶׁאֵין נִמְצָא לָהֶם לֶאֱכֹל שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמַאֲמַר בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם שֶׁנִּרְאֶה שֶׁיִּתְּנוּ מֵחָדָשׁ, פֵּרוּשׁ הוּא שֶׁיִּתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לְאָכְלוֹ, לְצַד שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיָה לָהֶם רְשׁוּת לֶאֱכֹל מִמִּקְנֵיהֶם וְהָיוּ לַעֲבוֹדַת ה׳, וְאָמַר ה׳ כִּי יִתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לֶאֱכֹל בָּשָׂר. וּמַאֲמַר אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁהָיוּ לָהֶם דָּגִים מֵהַבְּאֵר שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת עִמָּהֶם, אֲבָל לֹא הָיָה לָהֶם הִסְתַּפְּקוּת אֲפִלּוּ לְיוֹם אֶחָד בַּחֹדֶשׁ, כְּשֶׁשִּׁעֵר מֹשֶׁה דָּבָר הַצָּרִיךְ לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שְׁלֹשִׁים יוֹם שִׁעֵר שֶׁכָּל דָּגִים שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת שָׁם בַּנִּמְצָא לֹא יַסְפִּיקוּ. וּבְדֶרֶךְ נֵס כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁסָּבַר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה ה׳ נֵס לְתַכְלִית דָּבָר רַע כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּלְדֶרֶךְ זֶה תְּמִיהַת מֹשֶׁה תְּמִיהָא וְאֵין עָלָיו אַשְׁמַת דָּבָר, כִּי אֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶסְרוֹן בִּיכֹלֶת ה׳ חָס וְשָׁלוֹם.
במדבר יא:כג · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד יְהֹוָ֖ה תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא׃
הֲיַד ה׳ תִּקְצָר וְגוֹ׳ הֲיִקְרְךָ דְבָרִי וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי שְׁנֵי הַדְּרָכִים שֶׁכָּתַבְנוּ, לַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁתְּמִיהַת מֹשֶׁה הָיְתָה כִּי לֹא יִסְתַּפְּקוּ כֻּלָּם בְּמִין בָּשָׂר הַנִּתָּן לָהֶם וְתַרְעוֹמְתָּם עוֹמֶדֶת לָעַד, הוֹדִיעוֹ ה׳ כִּי יֵשׁ יְכֹלֶת בְּיָדוֹ לָתֵת מִין בָּשָׂר שֶׁיְּמַלֵּא כָּל תַּאֲוָתָם בּוֹ, וְהוּא מַאֲמַר הֲיַד ה׳ תִּקְצָר, פֵּרוּשׁ לָתֵת בְּמִין בָּשָׂר אֶחָד דֵּי סִפּוּקָם כָּל אֲשֶׁר יִתְאַוּוּ כָּל הַמִּתְאַוִּים. וְאָמְרוֹ עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי, פֵּרוּשׁ דָּבָר אֶחָד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹ דִּבּוּר אֶחָד שֶׁאָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת יִהְיֶה יָקָר כָּל כָּךְ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הִסְתַּפְּקוּת לְכָל חֶלְקֵי הַתַּאֲווֹת שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת, שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מִין בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל מִינֵי בָּשָׂר שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת בָּעוֹלָם. וְשִׁעוּר תֵּבַת יִקְרְךָ הוּא יִהְיֶה יָקָר אֶצְלְךָ כְּשֶׁתִּרְאֶה יְקַר הַפְּעֻלָּה. אוֹ יִתְפָּרֵשׁ יִקְרְךָ יִהְיֶה לְךָ מִמֶּנּוּ יְקָר כְּשֶׁיִּתֵּן ה׳ עַל יְדֵי מֹשֶׁה מִין הַבָּשָׂר שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ יִהְיֶה לְמֹשֶׁה יְקָר וּגְדֻלָּה בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בּוֹ וּבִנְבוּאָתוֹ וְיִתְיַקֵּר בְּעֵינֵיהֶם.
במדבר יא:כג · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד יְהֹוָ֖ה תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא׃
וּלְדֶרֶךְ שֵׁנִי שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁתְּמִיהַת מֹשֶׁה הָיְתָה לְחָשְׁבוֹ שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁמִּמֶּנּוּ יִשְׂבְּעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא מֵהַנִּמְצָא, אֲבָל מֵהַנֵּס, לֹא יַעֲשֶׂה נֵס לְדָבָר כָּזֶה, אָמַר ה׳ אֵלָיו הֲיַד ה׳ תִּקְצָר פֵּרוּשׁ הַאִם נָכוֹן שֶׁיַּד ה׳ חָס וְשָׁלוֹם תִּקְצָר, וְאִם כֵּן אִם לֹא נַעֲשֶׂה הַנֵּס יֹאמְרוּ כִּי לֹא תַּגִּיעַ יָד עֶלְיוֹנָה עֲשׂוֹת מְבֻקָּשָׁם, וְלָזֶה יַחְפֹּץ ה׳ עֲשׂוֹת נֵס שֶׁלֹּא כְּסִדְרוֹ בִּשְׁבִיל חִלּוּל הַשֵּׁם, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר עַתָּה תִרְאֶה בְּמַה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה תִּרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינֶיךָ מִכָּאן וּלְהַלְאָה דְּבָרִי, פֵּרוּשׁ דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לִי לִכְבוֹדִי, כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁאֲנִי מְקַלְקֵל הַשּׁוּרָה וְעוֹשֶׂה נֵס לַשֶּׁקֶר בִּשְׁבִילִי שֶׁלֹּא יְחַלְּלוּ שְׁמִי, מִזֶּה תֵּדַע שִׁעוּר הַקְפָּדָתִי עַל הַדָּבָר אִם גָּדוֹל אוֹ קָטָן הוּא. וְתִמְצָא רַזַ״ל (קידושין מ.) שֶׁהִפְלִיאוּ לוֹמַר בְּעִנְיַן חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁהַקְפָּדָתוֹ גְּדוֹלָה.
במדבר יג:ב · פירוש יא
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁהִתְנָה בַּשְּׁלִיחוּת תְּנַאי הָרִאשׁוֹן ״לְךָ״, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁיִּהְיוּ שְׁלוּחֵי מֹשֶׁה, וּשְׁאָר הַפֵּרוּשִׁים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהּ, וְהוֹסִיף עוֹד תְּנַאי אַחֵר ״אֲנָשִׁים״ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, עוֹד בָּא וְהוֹסִיף תְּנַאי אַחֵר בַּדָּבָר, שֶׁהָרִגּוּל הוּא אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, לֹא לְשַׁעֵר אִם הָאָרֶץ הַהִיא יֵשׁ כֹּחַ בָּהֶם לְלָכְדָהּ וְלָרֶשֶׁת אֲנָשֶׁיהָ, כִּי זֶה וַדַּאי כִּי אֵין יְכֹלֶת בָּהֶם לַעֲמֹד אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד עִיר קְטַנָּה שֶׁבָּהֶם, אֶלָּא אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן, וְכֵיוָן שֶׁהַדָּבָר הַהוּא בָּא לָהֶם בְּמַתָּנָה, עַל הַנּוֹתֵן לְהוֹצִיא עוֹשְׁקֶיהָ כְּדִין הַנּוֹתֵן מַתָּנָה, וְהוּא יִלָּחֵם לָהֶם וְיַעֲמִידֶנָּה בְּיָדָם בְּאֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רַע. גַּם יַשְׂכִּילוּ בְּרִגּוּלָם אֲשֶׁר יַפְלִיא ה׳ לְהַשְׁפִּיל רָמִים עַם גָּדוֹל וָרָם רַבִּים וַעֲצוּמִים, כְּדֵי שֶׁבַּעַל הַנֵּס יַכִּיר בְּנִסּוֹ. וּבָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ בְּחַסְדּוֹ וְהֵרִים מִלִּפְנֵיהֶם מִכְשׁוֹל כְּשֶׁיִּרְאוּ עֲמָלֵק וְגוֹ׳ וִילִידֵי עֲנָק וְגוֹ׳ וְעֹצֶם חֹזֶק הֶעָרִים הַבְּצוּרוֹת, לְבַל יִפְחֲדוּ וְיִרְאוּ כִּי אֵין יְרֻשָּׁתָם בְּכֹחַ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּכֹחַ הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר הַכֹּל יוּכַל כִּי הוּא הַנּוֹתֵן.
במדבר יג:כז · פירוש ב
וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַ֠ם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃
בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁהִגַּעְנוּ שָׁמָּה לְשָׁלוֹם וְלֹא אֵרַע לָהֶם תַּקָּלָה, וְגָמְרוּ אוֹמֶר הַטַּעַם אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁעָשִׂינוּ מִצְוַת שְׁלִיחוּתְךָ נִשְׁמַרְנוּ. אוֹ יִרְצוּ לוֹמַר לְצַד שֶׁעָשָׂה לָהֶם לְוָיָה שֶׁשְּׁלָחָם הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ בְּשָׁלוֹם. וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וַיְסַפְּרוּ לוֹ, לוֹמַר שֶׁסִּפְּרוּ דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לְמַעֲלַת מֹשֶׁה כִּי זְכוּתוֹ עָמְדָה לָהֶם. וְאָמְרוֹ וַיֹּאמְרוּ הוּא תְּשׁוּבַת הָאָרֶץ מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל לָזֶה לֹא אָמַר לוֹ.
במדבר טז:ל · פירוש א
וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהֹוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהֹוָֽה׃
וְאִם בְּרִיאָה וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז:) בְּפָסוּק ״אָרוּר וְכוּ׳ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ״, שֶׁמֵּאוֹתוֹ יוֹם נִסְתַּם וְנֶחְתַּם פִּי הָאָרֶץ, וּכְשֶׁהִיא רוֹצָה לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי ה׳ כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה לִפְנֵי הַבּוֹרֵא הִיא אוֹמֶרֶת בִּכְנָפֶיהָ, דִּכְתִיב (ישעיהו כד:טז) ״מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ״. וְכָאן כְּשֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְהַעֲנִישׁ הָרְשָׁעִים הָהֵם אָמַר וְאִם בְּרִיאָה, פֵּרוּשׁ, אוֹתָהּ בְּרִיאָה שֶׁכְּבָר בָּרָא ה׳ שֶׁהִיא פִּי הָאָרֶץ, וְעַל יְדֵי מַעֲשֶׂה נִסְתַּם וְהָיָה כְּלֹא הָיָה, עַתָּה יַחְזֹר ה׳ לִבְרֹא אוֹתָהּ הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ פֶּה, וּפָצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ שֶׁהָיָה לָהּ מִקּוֹדֶם וּבָלְעָה אוֹתָם. וְאוּלַי כִּי זֶה יִהְיֶה לָהּ תִּקּוּן לְמַה שֶׁפָּצְתָה לִבְלֹעַ אִישׁ צַדִּיק, עַתָּה תִּפְצֶה פִּיהָ לִבְלֹעַ אוֹיְבֵי ה׳.
במדבר יז:טו · פירוש א
וַיָּ֤שׇׁב אַהֲרֹן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה׃ {פ}
וַיָּשָׁב אַהֲרֹן וְגוֹ׳ וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה. חָזַר לוֹמַר וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה״, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁכָּלָה עֲנַן הַקְּטֹרֶת וְשָׁב אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה נִשְׁאֲרָה הַמַּגֵּפָה עֲצוּרָה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁלֹּא נֶעֶצְרָה אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה עוֹלֶה עֲנַן הַקְּטֹרֶת עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות י״ז:י״א) ״כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ״ וְגוֹ׳:
במדבר יז:כ · פירוש א
וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר אֶבְחַר־בּ֖וֹ מַטֵּ֣הוּ יִפְרָ֑ח וַהֲשִׁכֹּתִ֣י מֵֽעָלַ֗י אֶת־תְּלֻנּוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם מַלִּינִ֖ם עֲלֵיכֶֽם׃
וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ וְגוֹ׳. וְלֹא הִסְפִּיק כָּל מַה שֶׁעָשָׂה ה׳ בְּקֹרַח, אוּלַי שֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִים כִּי מַה שֶׁאֵרַע לְקֹרַח הוּא עַל שֶׁדִּבֵּר נֶגֶד מֹשֶׁה וְחָלַק עָלָיו, וַה׳ יִנְקֹם נָקָם עַל כְּבוֹד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ, וּלְעוֹלָם אֶפְשָׁר שֶׁיִּבְחַר בִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים לְשָׁרְתוֹ, לָזֶה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת מִבְחַן הַמַּטּוֹת.
במדבר כ:ח · פירוש ח
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְנִרְאֶה כִּי מֹשֶׁה עָמַד עַל מַאֲמַר ה׳ בְּחָכְמָה, וּלְצַד עֹצֶם יִרְאָתוֹ בַּה׳ שָׁגַג, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה: מַה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״ הֵבִין בּוֹ שְׁנֵי דְּרָכִים – א׳ לְהַכָּאָה וְא׳ לְהוֹרְמָנָא וּלְכֹחַ עֶלְיוֹן בְּיָדוֹ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַמַּטֶּה שֶׁבּוֹ חָקוּק שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ יַעֲשֶׂה פֶּלֶא. וְהָאֱמֶת שֶׁיּוֹתֵר צוֹדֵק פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים עַל לְהַכּוֹת בּוֹ, כִּי לְטַעַם הַשֵּׁנִי הוּא צַד רָחוֹק קְצָת. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (שמות ד:יז) ״וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, שָׁם הָיָה עוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת בַּמַּטֶּה. וְזִכְרוֹן הַהַכָּאָה בָּא בְּמַאֲמַר ה׳ בְּסָמוּךְ ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע״, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר שֶׁאָמַר ״וְדִבַּרְתֶּם וְגוֹ׳ וְנָתַן מֵימָיו״, וּכְמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ לְמַעְלָה. וְהֵבִין מֹשֶׁה כִּי כַּוָּנַת ה׳ הִיא לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא דִּבּוּר לְבַד יַסְפִּיק, אֶלָּא כֹּחַ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיַּעֲשֶׂה שֶׁבּוֹ יוֹצִיא מַיִם. וּבָזֶה גִּלָּה סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ כִּי לְקִיחַת הַמַּטֶּה הִיא לַעֲשׂוֹת בָּהּ מַעֲשֶׂה לְהוֹצִיא הַמַּיִם מִן הַסֶּלַע. וַהֲגַם שֶׁעָלָה עַל דַּעַת מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹ ה׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁיּוֹצִיא מִסֶּלַע אֲשֶׁר יַחְפְּצוּ, הִטָּה לְפָרֵשׁ פֵּרוּשׁ זֶה לְצַד שֶׁקָּדַם לוֹ מַאֲמַר לְקִיחַת הַמַּטֶּה, לֹא נִרְאֶה בְּעֵינָיו שֶׁתִּהְיֶה לְקִיחָה לְבַד מִבְּלִי עֲשׂוֹת בָּהּ דָּבָר. וַהֲגַם שֶׁאֵין הֶכְרֵחַ זֶה הֶכְרֵחַ, בְּסָמוּךְ אֲבָאֵר עַל נָכוֹן טַעַם הַטָּיָתוֹ לְמַה שֶׁעָשָׂה. וּמַאֲמַר ״וְדִבַּרְתֶּם״ וְגוֹ׳ פְּשַׁט הָעִנְיָן הוּא מִלְּבַד מַעֲשֵׂה הַמַּטֶּה, עוֹד כִּי צָרִיךְ שֶׁיְּדַבְּרוּ לָהּ בְּפֵרוּשׁ ״הוֹצֵא מֵימֶיךָ״, וְהוּא מַה שֶׁהֵבִין מֹשֶׁה, וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ כִּי מַאֲמַר ״וְדִבַּרְתֶּם״ הוּא שֶׁיִּשְׁנוּ עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד.
במדבר כ:ח · פירוש ט
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְהַמַּשְׂכִּיל בְּעֵין הַשֵּׂכֶל יִרְאֶה כִּי הִשְׁתַּנּוּת מַשְׁמָעוּת מַאֲמַר וְדִבַּרְתֶּם יִשְׁתַּנֶּה כְּפִי כַּוָּנַת מַאֲמַר קַח אֶת הַמַּטֶּה, כִּי הַדַּעַת נוֹתֶנֶת שֶׁאֵין הַסֶּלַע בַּעֲלַת חַי שֶׁתָּבִין דִּבּוּר בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁיְּדַבֵּר אֵלָיו מֹשֶׁה, אֶלָּא בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ בְּאֶמְצָעוּת הַכָּאָה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בּוֹ שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ חָקוּק, יְעוֹרֵר כֹּחַ הַמְחַיֶּה שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאֵין לְךָ בַּצְּמָחִים שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק חִיּוּנִי כְּפִי תְּכוּנָתוֹ, וְאוֹתוֹ יָעִיר בְּהַכָּאַת מַטֶּה שֶׁבּוֹ חָקוּק שֵׁם עֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁכֵּן הֵבִין מֹשֶׁה; אוֹ עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁנוּ עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא חַיֵּי עוֹלָם מִפֶּה קָדוֹשׁ, יְעוֹרֵר כֹּחַ שֶׁבַּדּוֹמֵם וּמִזֶּה יִתְעוֹרֵר לָתֵת מַיִם. לָזֶה אִם נְפָרֵשׁ קִיחַת הַמַּטֶּה שֶׁהִיא עַל הַהַכָּאָה אֵין צֹרֶךְ לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד שֶׁזֶּה הוּא הֶעָרָתוֹ, וְאִם נְפָרֵשׁ קִיחַת הַמַּטֶּה אֵינָהּ לְהַכּוֹת נִצְטָרֵךְ לְפָרֵשׁ וְדִבַּרְתֶּם לִשְׁנוֹת עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד. וְלָזֶה דַּעַת עֶלְיוֹן כְּשֶׁאָמַר ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״ שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתוֹ קִיחָה לְבַד, הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמַר וְדִבַּרְתֶּם לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד, מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה שֶׁהֵבִין קִיחַת הַמַּטֶּה לְהַכּוֹת פֵּרֵשׁ וְדִבַּרְתֶּם כִּפְשׁוּטוֹ.
במדבר כ:ח · פירוש י
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְעַל כָּל פָּנִים לֹא נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵי מֹשֶׁה שְׁתֵּי הַדְּרָכִים בְּמַאֲמַר ה׳ ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״, אֲבָל פֵּרוּשׁ ״וְדִבַּרְתֶּם״ שֶׁהוּא לִשְׁנוֹת עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד אֵין זֶה פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעַת מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ זֶה, וְדָן בְּדַעְתּוֹ נְבִיא ה׳ וְאָמַר: הִנֵּה לְפָנַי שְׁתֵּי דְּרָכִים, וְאִם אֲנִי עוֹשֶׂה דִּבּוּר לְבַד וְלֹא הַכָּאָה אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא הַפֵּרוּשׁ הָאֲמִתִּי הוּא לְהַכּוֹת, וּמַה גַּם שֶׁהוּא יוֹתֵר פְּשָׁטִי, וְעוֹד שֶׁהוּא דָּבָר רָחוֹק שֶׁהַדּוֹמֵם יִתְעוֹרֵר בְּדִבּוּר בֶּן אָדָם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, לָזֶה אִם אֲנִי מְדַבֵּר בְּלֹא הַכָּאָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר ה׳ אֵין הַסֶּלַע נוֹתֵן מֵימָיו וְיִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם חִלּוּל גָּדוֹל לְעֵינֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה הַנֵּס לְעֵינֵיהֶם וְאֶתְחַיֵּב רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ, לָזֶה יוֹתֵר אֶבְחַר לְהַכּוֹת וְאַטֶּה לְפֵרוּשׁ הַיּוֹתֵר צוֹדֵק בְּמַשְׁמָעוּת מַאֲמַר ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״, וִיקֻיַּם גַּם כֵּן מַאֲמַר ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וְלֹא הַכָּאָה בִּלְבַד עָשָׂה אֶלָּא בְּשִׁתּוּף הַדִּבּוּר הִכָּה וְאָמַר לַסֶּלַע: ״תֵּן מֵימֶיךָ״, וּבָזֶה אֵין מֵחוּשׁ שֶׁלֹּא תִּתֵּן הַסֶּלַע מֵימֶיהָ וְלֹא יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם.
במדבר כ:ח · פירוש יא
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
גַּם הִטָּה לְפָרֵשׁ כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם שֶׁהוּא עַל הַהַכָּאָה, הֲגַם שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ בְּגֶדֶר סָפֵק שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא מִסֶּלַע שֶׁיִּהְיוּ חֲפֵצִים, מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ כִּי חָשׁ לַפֵּרוּשׁ שֶׁהֵבִין שֶׁהוּא לְהַכָּאָה, וּמַה גַּם שֶׁהוּא יוֹתֵר מֻטֶּה כַּנִּזְכָּר. וְאִם כֵּן כְּשֶׁיָּבֹא לְהוֹצִיא מִסֶּלַע אַחֵר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַכָּאָה לֹא יִתֵּן מֵימָיו, לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁאֵין כַּוָּנַת ה׳ אֶלָּא עַל סֶלַע הַיָּדוּעַ, וּבָזֶה יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם חָס וְשָׁלוֹם. לָזֶה אֶבְחַר לְהוֹצִיא מֵהַסֶּלַע הַיָּדוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁדִּיֵּק אֵל עֶלְיוֹן בְּמַאֲמַר וְנָתַן מֵימָיו, שֶׁזֶּה יַצְדִּיק שֶׁעַל סֶלַע הַיָּדוּעַ שֶׁבּוֹ מַיִם הוּא אוֹמֵר, וְהוּא בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם שֶׁמָּנַע מֵימָיו. וַהֲגַם שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע״, פֵּרוּשׁ מִן הַסֶּלַע הַיָּדוּעַ הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, וְנִמְצָא שֶׁכָּל כַּוָּנַת מֹשֶׁה לֹא הָיְתָה אֶלָּא לָחוּשׁ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיָצְתָה הַשְּׁגָגָה בְּאוֹנֶס.
במדבר כ:ח · פירוש יח
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה. דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהִשְׁקִיתָ בְּכִנּוּי, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל צְמֵאִים לְמַיִם יְצַו ה׳ לְהַשְׁקוֹתָם כְּשִׁעוּר שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִזּוֹקִין, כִּי זוּלַת זֶה אִם יִשְׁתּוּ כְּחֶפְצָם לְרוֹב צִמְאוֹנָם לְמַיִם יִשְׁתּוּ הַרְבֵּה וְיִסְתַּכְּנוּ וְיָמוּתוּ. אוֹ יִרְצֶה כִּי יַשְׁקֵם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ וְלֹא יַקְפִּיד עַל הֶזֵּקָם, כִּי הַמַּיִם הַהֵם נִסִּיִּים הֵם בְּכָל פְּרָטֵיהֶם בֵּין בַּהֲוָיָתָן בֵּין בִּפְעֻלָּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ וְהִשְׁקִיתָ שֶׁהֲגַם שֶׁיִּרְצוּ לִשְׁתּוֹת בְּהִסְתַּפְּקוּת אַתָּה הַשְׁקֵה אוֹתָם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ.
במדבר כא:ח · פירוש י
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
ה׳) לַהֲשִׁיבָם עַל מַה שֶׁנִּכְלַל בַּתַּרְעוֹמֶת שֶׁאָמְרוּ לָמָּה הֱבִיאָם דֶּרֶךְ מִדְבָּר, שֶׁכַּוָּנָתָם הִיא שֶׁאֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס מִטַּעַם שֶׁאֵין הַנֵּס מַתְמִיד. וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאוֹמְרִים הַכּוֹפְרִים בְּפִלְאֵי ה׳, שֶׁמְּבַקְשִׁים חָכְמוֹת כּוֹזְבִים לְהַכְחִישׁ בַּנֵּס וְלַעֲשׂוֹת הַדָּבָר דֶּרֶךְ טֶבַע, שֶׁיִּהְיֶה הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְכָל הִשְׁתַּנּוּת טִבְעִיּוֹת לֹא יַתְמִיד. וְאֶפְשָׁר שֶׁשּׁוֹרֶשׁ לַעֲנָה זֶה הָיָה בְּלֵב הַמְדַבְּרִים תּוֹעָה, לָזֶה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת נֵס קָבוּעַ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,כג) שֶׁזָּרַק מֹשֶׁה הַנָּחָשׁ הַשָּׁמַיְמָה וְעָמַד בָּאֲוִיר וְשָׁם קָנָה מְקוֹמוֹ בְּאֵין סוֹמֵךְ, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ יַבִּיט אֵלָיו וְיַכִּיר בְּהַכְחָשַׁת דַּעַת טוֹעָה שֶׁהָיְתָה לוֹ מִקּוֹדֶם, וְיַאֲמִין כִּי ה׳ אֲשֶׁר הֱבִיאָם לַמִּדְבָּר עָשֹׂה יַעֲשֶׂה נִסִּים בְּהַתְמָדָה עַד גֶּדֶר שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ הַנִּסִּים כַּטֶּבַע הָרָגִיל, וְהָיָה הַמִּדְבָּר כְּיִשּׁוּב לְכָל הַצּוֹרֶךְ.
במדבר כא:ח · פירוש יב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
ז׳) כִּי חָפֵץ ה׳ שֶׁיַּכִּירוּ בָּנִים אֵל בְּדֶרֶךְ פְּרָט, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַנְּשׁוּכִים יַבִּיט לְמַעְלָה וְיַכִּיר בְּנִסּוֹ, וּבָזֶה יַצְדִּיקוּ הַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית.
במדבר כא:ח · פירוש יג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ. אָמַר וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה עַל הַנְּשִׁיכָה, לְצַד הַתּוֹעֲלִיּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהַבָּטַת אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת בְּשִׁבְעָה דְּבָרִים אֲשֶׁר יַכִּיר בָּהֶם בַּעַל הַנֵּס כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאָמַר כָּל הַנָּשׁוּךְ פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר הָיָה נָשׁוּךְ קֹדֶם מַעֲשֵׂה נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת. וְאָמְרוֹ וָחָי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהָעִיר גַּם עַל חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁיַּכִּיר בַּנֵּס וּפְרָטִים הָרְמוּזִים יַצְדִּיק עַצְמוֹ וְיִחְיֶה חִיּוּת הַגּוּף וְחִיּוּת הַנֶּפֶשׁ.
במדבר כב:ב · פירוש ו
וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר מִפְּנֵי הָעָם, פֵּרוּשׁ, לְצַד הֱיוֹתָם רַבִּים וְתַקִּיפִים, כְּאָמְרוֹ ״כִּי רַב הוּא״. וְהוֹסִיף לוֹמַר וַיָּקָץ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁנִּכְנַס בְּלִבָּם הַמָּגוֹר, עִם כָּל זֶה הָיוּ מוֹצְאִים תְּרוּפָה לַדָּבָר בְּדֶרֶךְ טֶבַע, שֶׁיִּשְׂכְּרוּ עַמִּים רַבִּים וַחֲזָקִים כְּנֶגְדָּם, אֶלָּא צָרָתָם צָרָה לְצַד הֱיוֹתָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין נִצְחוֹנָם כְּפִי הַטֶּבַע אֶלָּא בְּנֵס וָפֶלֶא, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, הֱיוֹתָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְאֶמְצָעוּת כָּל זֶה הִשְׁלִימוּ מוֹאָב עִם מִדְיָן וּמָלַךְ בָּלָק עֲלֵיהֶם, וְשָׁלְחוּ אַחַר בִּלְעָם, וְהָיוּ תּוֹצְאוֹתָיו חֲצַר מָוֶת.
במדבר כב:כג · פירוש ב
וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן֩ אֶת־מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ וַתֵּ֤ט הָֽאָתוֹן֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת־הָ֣אָת֔וֹן לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ׃
וְנִרְאֶה כִּי כָּל כַּוָּנַת ה׳ בְּעִנְיָן זֶה לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְהַשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ שֶׁל בָּזוּי זֶה, לְפִי שֶׁקָּדַם וְנָהַג גַּבְהוּת לִפְנֵי ה׳ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁלֹּא אָמַר לַשָּׂרִים כִּי הוּא הוֹלֵךְ בִּרְשׁוּת ה׳ אֶלָּא כְּאָדָם הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, לָזֶה בִּקֵּשׁ לוֹ ה׳ הַשְׁפָּלָה שֶׁאֵין לְמַטָּה מִמֶּנָּה וְשָׂחַק בּוֹ בְּקָלוֹן מְכֹעָר וּמְשֻׁנֶּה. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא כִּי הַהַרְכָּבָה הַחִיּוּנִית אֲשֶׁר הִרְכִּיב ה׳ בְּבַעֲלֵי חַיִּים בִּלְתִּי מְדַבְּרִים הִיא מְשֻׁנָּה מֵהַרְכָּבָה הַחִיּוּנִית שֶׁפָּעַל ה׳ וְעָשָׂה בְּבַעֲלֵי חַיִּים הַמְּדַבְּרִים, וְלָזֶה כְּשֶׁרָצָה ה׳ שֶׁתִּפְתַּח הָאָתוֹן אֶת פִּיהָ לְדַבֵּר כְּבַעֲלֵי חַיִּים הַמְּדַבְּרִים הֻצְרַךְ לְהַרְכִּיב בָּהּ הַרְכָּבָה הַחִיּוּנִית שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים הַמְּדַבְּרִים, וְהוּא מַה שֶׁפָּעַל ה׳ בְּמַעֲשֵׂה הַעֲמָדַת הַמַּלְאָךְ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת וּבִרְאִיַּת הָאָתוֹן הַמַּלְאָךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, כִּי כֹּחַ הַמְּדַבֵּר צָרִיךְ שָׁלֹשׁ הֲכָנוֹת קוֹדְמוֹת לוֹ, וְהֵם כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ שֶׁהוּא בְּכָל הַנִּבְרָאִים, וְכֹחַ הַמֵּנִיעַ, וְאַחַר כָּךְ כֹּחַ הַמְּדַבֵּר. לָזֶה עָמַד פַּעַם רִאשׁוֹנָה וְרָאֲתָה הָאָתוֹן אוֹתוֹ וּפָעַל בָּהּ בְּכֹחַ רְאוּת הָרוּחָנִי כֹּחַ אֶחָד מִמִּין הַרְכָּבַת כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ שֶׁבּוֹ יִתְקַבֵּל כֹּחַ הַמְּדַבֵּר, וְעָמַד פַּעַם שְׁנִיָּה וְרָאֲתָה אוֹתוֹ וּפָעַל בָּהּ כֹּחַ הַמֵּנִיעַ הַמִּתְקַבֵּל בּוֹ כֹּחַ הַמְּדַבֵּר, וּבְפַעַם שְׁלִישִׁית פָּעַל בָּהּ כֹּחַ הַמְּדַבֵּר, וְאָז פָּתַח ה׳ אֶת פִּיהָ וְדִבְּרָה דִּבְרֵי הֲבָנָה בְּדֶרֶךְ שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, וְהִכְלִימָה אֶת בִּלְעָם בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי בִּפְנֵי נְעָרָיו וְכוּ׳, וּבִזּוּי שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ זֶה יֵשׁ לוֹ קוֹל, לִהְיוֹתוֹ דָּבָר תָּמוּהַּ בִּשְׁנֵי אוֹפָנִים, אֹפֶן אֶחָד שֶׁתְּדַבֵּר הַבְּהֵמָה, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאָדָם גָּדוֹל כְּבִלְעָם הָיְתָה לוֹ אֲתוֹנוֹ לְאִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת חֵיקוֹ.
במדבר כב:לג · פירוש א
וַתִּרְאַ֙נִי֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֵּ֣ט לְפָנַ֔י זֶ֖ה שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֑ים אוּלַי֙ נָטְתָ֣ה מִפָּנַ֔י כִּ֥י עַתָּ֛ה גַּם־אֹתְכָ֥ה הָרַ֖גְתִּי וְאוֹתָ֥הּ הֶחֱיֵֽיתִי׃
כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה וְגוֹ׳. אָמְרוֹ עַתָּה, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,יד) שֶׁאָמְרוּ שֶׁנֶּהֶרְגָה הָאָתוֹן, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר גַּם אֹתְכָה וְלֹא אָמַר ״גַּם הָרַגְתִּי אוֹתְכָה״, יְדֻיַּק עַל נָכוֹן תֵּבַת ״עַתָּה״, כִּי לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״גַּם אֹתְכָה״ אֶלָּא עַתָּה שֶׁכְּבָר נֶהֶרְגָה הָאָתוֹן, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם, כִּי קוֹדֶם לֹא הָיְתָה מֵתָה הָאָתוֹן, כְּאָמְרוֹ ״וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי״. וְאָמְרוֹ הֶחֱיֵיתִי שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ הוּא פּוֹעַל חָדָשׁ, לְהָעִירְךָ שֶׁעַתָּה נֶהֶרְגֶת. עוֹד לוֹמַר שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהּ מַעֲשֵׂה נִסִּים, שֶׁיִּפְגַּע הַמַּלְאָךְ בְּרוֹכֵב וְנִרְכָּב וְיַהֲרֹג רוֹכֵב בִּשְׁמִירַת נִרְכָּב, וּבְדֶרֶךְ זֶה יֻצְדַּק לֵאָמֵר לָשׁוֹן זֶה ״הֶחֱיֵיתִי״.
במדבר כג:ה · פירוש ב
וַיָּ֧שֶׂם יְהֹוָ֛ה דָּבָ֖ר בְּפִ֣י בִלְעָ֑ם וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃
וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ תִּהְיֶה הַהַבְדָּלָה בְּדָבָר כָּזֶה, צֵא וּלְמַד אֲשֶׁר יַבְדִּיל ה׳ בֵּין הַמֵּימוֹת הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים כְּשִׁעוּר מְלֹא נִימָא (חגיגה טו.). וְצֵא וּלְמַד מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם מַיִם תּוֹךְ מַיִם (שבת לה.), וְהַלָּלוּ עוֹמְדִים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַלָּלוּ בִּפְנֵי עַצְמָן.
במדבר כג:י · פירוש ד
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
עוֹד רָמַז עַל מַה שֶׁהָיָה ה׳ מַפְלִיא עִמָּהֶם בְּמִצְרַיִם, כְּשֶׁגָּזְרוּ ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד״ וְגוֹ׳, שֶׁהָיוּ מוֹנִים לַמְּעֻבָּרוֹת מִלַּיְלָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה הַיְּהוּדִית טוֹבֶלֶת, וְלֹא הָיוּ מוֹעִילִים, שֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לָהֶם לְאֵין מִסְפָּר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֻזָּרִים הַדְּבָרִים בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כג, סוטה יא:), וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲמֹד עַל רְבִיעוֹתֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל״.
במדבר כג:כד · פירוש א
הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
הֶן עָם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ הֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:) מַלְאָךְ רַע עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ, שֶׁבִּלְעָם עַצְמוֹ אָמַר הֵן, כֵּן יִהְיֶה עָם זֶה כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כְּלָבִיא פֵּרוּשׁ, קִימָתוֹ רִאשׁוֹנָה אֵינוֹ כִּשְׁאָר הָעוֹלָם שֶׁבִּתְחִלָּה לִהְיוֹתוֹ חָסֵר הִתְלַמְּדוּת הַמִּלְחָמָה לֹא יַעֲשֶׂה גְּבוּרוֹת אֶלָּא כְּלָבִיא יָקוּם וְיַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, שֶׁהֲגַם שֶׁמֵּעוֹדוֹ הוּא שָׁבוּי בְּבֵית הַבּוֹר מְעֻנֶּה בְּסֵבֶל אֱנוֹשׁ, אַף עַל פִּי כֵן כְּצֵאתוֹ אֶת הָעִיר הִפְלִיא עֲשׂוֹת בְּסִיחוֹן וְעוֹג. אָמַר עוֹד וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עז:) שְׁלֹשָׁה כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין מוֹסִיפִין כֹּחַ: אֲרִי וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ יִתְנַשָּׂא שֶׁהוּא מִתְנַשֵּׂא וְרָם בְּכֹחוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כַּמָּה מִלְחָמוֹת לֹא מִפְּנֵי זֶה יִהְיוּ נֶחְלָשִׁים אֶלָּא הוֹלְכִים וּמִתְגַּבְּרִים.
במדבר כג:כד · פירוש ג
הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
לֹא יִשְׁכַּב עַד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין הַלַּיְלָה מִפְלָט לָנוּס מִפָּנָיו, כִּי לַיְלָה לְפָנָיו כַּיּוֹם יָאִיר. וְצֵא וּלְמַד מִיהוֹשֻׁעַ (יהושע י:יב-יג) שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתַּעֲמֹד וְלֹא אָץ לָבוֹא וְכַדּוֹמֶה. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּזְמַן שְׁכִיבָה מִתְעַסֵּק הוּא בַּאֲכִילַת טֶרֶף.
במדבר כד:יז · פירוש ב
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
וְכֶפֶל הָעִנְיָן וְשִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה הַדָּבָר מֻפְלָא בְּמַעֲלָה וְיִתְגַּלֶּה הַגּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם בְּמוֹפֵת וְאוֹת, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (ח״א קיט. וח״ג ריב:), מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה מִצַּד הַקֵּץ וְאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לָהּ תִּהְיֶה בְּאֹפֶן אַחֵר, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (זכריה ט:ט) שֶׁהַגּוֹאֵל יָבֹא ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן כְּנֶגֶד גְּאֻלַּת ״אֲחִישֶׁנָּה״, שֶׁהִיא בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה״, אָמַר דָּרַךְ כּוֹכָב, שֶׁיִּזְרַח הַגּוֹאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, גַּם רָמַז לַכּוֹכָב הַיּוֹצֵא בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם לְנֵס מֻפְלָא, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (שם). וּכְנֶגֶד גְּאֻלַּת ״בְּעִתָּהּ״ שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״, אָמַר וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּקוּם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּדֶרֶךְ הַקָּמִים בָּעוֹלָם דֶּרֶךְ טֶבַע, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דניאל ד:יד) ״וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים עֲלַהּ״, שֶׁיָּבֹא עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְיָקוּם וְיִמְלֹךְ וְיַעֲשֶׂה מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסָמוּךְ.
במדבר כז:יג · פירוש א
וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃
וְרָאִיתָה אֹתָהּ. וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁכְּבָר אָמַר ״וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי חלק א קלו) שֶׁהֶרְאָהוּ ה׳ רְאִיָּה נִסִּית מַה שֶׁאֵין כֹּחַ בְּשִׁעוּר עַיִן טִבְעִית לִרְאוֹת בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, זוּלַת בָּאוֹר הַגָּנוּז כַּיָּדוּעַ. וְלָזֶה הִבְטִיחוֹ וְאָמַר לוֹ וְרָאִיתָה אֹתָהּ, כִּי יָאִיר לְפָנָיו אוֹר הַחַיִּים. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לד:א) ״וַיַּרְאֵהוּ ה׳״ וְגוֹ׳ לְהָעִיר עַל הָאָמוּר.
במדבר לב:ג · פירוש ד
עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
גַּם טַעֲנָה שְׁנִיָּה שֶׁאֲחֵיהֶם יִכָּנְסוּ בְּסַכָּנַת מִלְחָמוֹת וְכוּ׳, סְתָרוּהָ בְּמַאֲמַר זֶה אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁלָמָא אִם יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ הָיְתָה בְּדֶרֶךְ טֶבַע הָיְתָה טַעֲנָה זוֹ טַעֲנָה, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁה׳ הוּא הַמַּכֶּה אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם, מַה מָקוֹם לַחֲשַׁשׁ סַכָּנַת מִלְחָמוֹת? וְזֶה לְךָ הָאוֹת – הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ לִפְנֵיהֶם, וְזֶה סִימָן לְכָל הָאָרֶץ, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים ג:כא): ״וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי כֵּן יַעֲשֶׂה ה׳ לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה״. מֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְטַעֲנַת פַּחַד הַמִּלְחָמָה. וְנִתְכַּוְּנוּ גַּם כֵּן בָּזֶה לְהָסִיר מֵחוּשׁ הַנּוֹפֵל בִּשְׁאֵלָתָם, שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁלֹּא עָשׂוּ כֵן אֶלָּא לְפַחַד מִלְחֶמֶת הָאָרֶץ.
במדבר לב:ו · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי־גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֙אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ הַאַחֵיכֶם יָבוֹאוּ וְגוֹ׳ וְלָמָּה תְנִיאוּן וְגוֹ׳. הֵן הָאָדוֹן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הִשְׂכִּיל בְּדִבְרֵי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן כָּל מַה שֶׁרָצוּ לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְטָעַן כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁמִּנִּכְסֵי גָּבוֹהַּ הֵם שׁוֹאֲלִים כִּי הָעֵדָה לֹא עָשׂוּ דָבָר, גַּם מַה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לִטְעוֹן כְּנֶגֶד הֶעָתִיד שֶׁאֵין טוֹרַח בַּדָּבָר כִּי ה׳ הוּא עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ, אָמַר לָהֶם ״הַאַחֵיכֶם יָבוֹאוּ לַמִּלְחָמָה״, פֵּרוּשׁ, אֱמֶת כִּי ה׳ הוּא הַנִּלְחָם לָהֶם, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים צְרִיכִין לְהִזְדַּמֵּן בַּמִּלְחָמָה, וְהוּא מַה שֶׁדִּיֵּק יָבוֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא אָמַר ״הַאַחֵיכֶם יִלָּחֲמוּ״ לוֹמַר שֶׁעַל הַבִּיאָה בִּלְבַד הוּא תָּמֵהַּ, וְיֵשׁ בָּזֶה סְתִירָה עַל טַעֲנַת מִלְחָמָה שֶׁעָבְרָה וְגַם טַעֲנַת מִלְחָמָה הַבָּאָה בָּאָרֶץ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם יְגִיעָה בַּדָּבָר, וְלָמָּה יְבַקְשׁוּ הֵם יְגִיעַ כַּפָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְגָמַר אוֹמֶר וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה, נִתְחַכֵּם לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהַבְטָחַת ה׳ הִיא מֻשֶּׂגֶת, שֶׁאֲמִירַת הַגָּבוֹהַּ כִּמְסִירַת הַהֶדְיוֹט וְאֵין כָּאן יְגִיעָה, הֲלֹא תַּשְׂכִּיל בִּיאַת יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה בְּעֵרֶךְ יְשִׁיבַתְכֶם פֹּה וְתִרְאוּ כִּי יֵשׁ הֶרְגֵּשׁ לִיגִיעַת בִּיאַת הַמִּלְחָמָה, וְאִם כֵּן לָמָּה תִּרְצוּ לִטּוֹל דָּבָר שֶׁהִיא יְגִיעָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵעִים עִמָּהֶם בְּבִיאַתְכֶם לְמִלְחֶמֶת הָאָרֶץ?
דברים
דברים ג:ג · פירוש א
וַיִּתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ בְּיָדֵ֗נוּ גַּ֛ם אֶת־ע֥וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן וְאֶת־כׇּל־עַמּ֑וֹ וַנַּכֵּ֕הוּ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃
וַיִּתֵּן ה׳. אָמַר בְּיָדֵנוּ, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות נד:) דְּעָקַר טוּרָא בַּר תְּלָתָא פַּרְסֵי וְאַיְיתֵי עַל רֵישֵׁיהּ וְכוּ׳, מֹשֶׁה כַּמָּה הֲוָה וְכוּ׳, שַׁוַּור וּמַחְיֵיהּ בְּקַרְסוּלֵיהּ וְקַטְלֵיהּ, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתֵּן ה׳ פֵּרוּשׁ, עַל יְדֵי תְּקִיעַת הָהָר בְּצַוָּארוֹ. וְאוֹמֵר בְּיָדֵנוּ, שֶׁהֲרָגוֹ בְּיָדוֹ מַמָּשׁ, וְאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים כְּמוֹ (בראשית א:כו) ״נַעֲשֶׂה אָדָם״, גַּם יַד מֹשֶׁה יַד כָּל יִשְׂרָאֵל תֵּחָשֵׁב.
דברים ג:כז · פירוש א
עֲלֵ֣ה ׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ. הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּיבַת בְעֵינֶיךָ, וּמַה גַּם אַחַר שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ שָׂא עֵינֶיךָ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁשָּׁאַל לִרְאוֹת עַל יְדֵי הֲלִיכָתוֹ לָאָרֶץ כְּאָמְרוֹ אֶעְבְּרָה וְאֶרְאֶה, יַעֲשֶׂה לוֹ ה׳ נֵס וְיִרְאֶה בְּאֶמְצָעוּת עֵינָיו לְבַד בְּלֹא הֲלִיכָה כָּל מַה שֶׁשָּׁאַל לִרְאוֹת אַחַר שֶׁיַּעֲבֹר, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵין עֵין הַזּוּלַת תּוּכַל לִרְאוֹת, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק בְּמַאֲמַר עֵינֶיךָ בְּכִנּוּי.
דברים ג:כז · פירוש ב
עֲלֵ֣ה ׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
עוֹד יִרְצֶה, לְפִי שֶׁיִּמָּצְאוּ חָכְמוֹת שֶׁיַּקְרִיבוּ הָרָחוֹק עַל יְדֵי דָּבָר אֶמְצָעִי שֶׁמְּשִׂימִין אוֹתוֹ בֵּין עֵינֵיהֶם לְמוּל מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים וִיקָרְבֵם וְיִרְאֵם כְּאִלּוּ הֵם לְפָנָיו, וְלִשְׁלֹל דָּבָר זֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו ״וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ״ מַמָּשׁ, פֵּרוּשׁ בְּלֹא אֶמְצָעוּת דָּבָר אַחֵר.
דברים ה:ג · פירוש ג
לֹ֣א אֶת־אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְהֹוָ֖ה אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֔נוּ אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛ה הַיּ֖וֹם כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים׃
וְאוּלַי יֵשׁ לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁכֻּלָּם נִשְׁאֲרוּ חַיִּים, הֲגַם שֶׁדִּבֶּר ה׳ עִמָּהֶם פָּנִים בְּפָנִים וְגוֹ׳ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְלֹא מֵת אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ לְבַסּוֹף ״מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמוֹנוּ וַיֶּחִי״, וּכְפִי זֶה מַאֲמַר ״כֻּלָּנוּ חַיִּים״ נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּאַחֲרָיו וְלֹא עִם מַה שֶׁלְּפָנָיו.
דברים ז:יד · פירוש ב
בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכׇּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְהֵסִיר וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות ל.) הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים וּפַחִים וְכוּ׳, לָזֶה אָמַר ״וְהֵסִיר״, פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁאֵינָם בְּיָדוֹ וּבָאִים עַל הָאָדָם, מַבְטִיחַ שֶׁיְּסִירֵם אַחַר שֶׁכְּבָר בָּאוּ. וּכְנֶגֶד חוֹלָאִים הַבָּאִים בִּשְׁלִיחוּת אָמַר לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וְלָזֶה לֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וְהֵסִיר״ וְהֻצְרַךְ לִכְפּוֹל וְלוֹמַר ״לֹא יְשִׂימָם״, וְלֹא סָמַךְ עַל מַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״וְהֵסִיר״.
דברים ז:יד · פירוש ג
בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכׇּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃
עוֹד בָּא לְהָעִיר בְּהַכָּרַת חֶסֶד אֵל כִּי הוּא הַמֵּסִיר חֹלִי מִיִּשְׂרָאֵל, לְבַל יֹאמְרוּ כִּי הַדָּבָר בָּא כְּפִי הַטֶּבַע, יֵשׁ עִתִּים וּזְמַנִּים שֶׁאֵין חוֹלָאִים בָּעוֹלָם. לָזֶה אָמַר וְכָל מַדְוֵי וְגוֹ׳ לֹא יְשִׂימָם בְּךָ וּנְתָנָם בְּכָל וְגוֹ׳, וּבָזֶה תַּשְׂכִּיל כִּי הַדָּבָר בָּא בְּהַשְׁגָּחָה מֵה׳ וְיֻכַּר הַנֵּס.
דברים ז:יד · פירוש ד
בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכׇּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁהֲגַם שֶׁיָּשִׂים ה׳ הַמַּדְוֶה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם – לֹא יִהְיֶה הַחוֹלִי נִדְבָּק מֵהֶם אֲלֵיהֶם, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה חוֹלִי הַנִּדְבָּק כְּחוֹלִי רָאתָן (עבודה זרה יג.), יַפְלִיא ה׳ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים.
דברים ח:ג · פירוש א
וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶ֒ךָ֒ וַיַּאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כׇּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהֹוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃
וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה קִשְׁרָן שֶׁל דְּבָרִים שֶׁל וַיְעַנְּךָ וְגוֹ׳ עִם וַיַּאֲכִילְךָ וְגוֹ׳, וּלְפִי מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים גְּנַאי הַמָּן יַגִּיד שֶׁאֲכִילַת הַמָּן הָיְתָה לְצַד הָרְעָבוֹן, וְזֶה אֵינוֹ, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַתּוֹרָה הִרְבְּתָה בְּשִׁבְחֵי הַמָּן, כָּאָמוּר (במדבר יא:ז) ״וְהַמָּן״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי שם) שֶׁכָּל הַכָּתוּב בְּשִׁבְחוֹ מְדַבֵּר. גַּם הוּא מְזוֹן הַמַּלְאָכִים (יומא עה:), כְּאָמְרוֹ ״לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ״. וְנִרְאֶה שֶׁגַּם כָּאן שֶׁבַח הַמָּן יַגִּיד, כִּי הַמַּאֲכָלִים יֶשְׁנָם בִּשְׁנֵי סוּגִים, יֵשׁ מַאֲכָל שֶׁשָּׁוֶה לַכֹּל, בֵּין בָּרִיא בֵּין חוֹלֶה, לְצַד הֱיוֹתוֹ נָקִי מֵהָעִפּוּשׁ וְכֻלּוֹ נִבְלָע בָּאֵבָרִים וְקַל לְהִתְעַכֵּל וּמַבְרִיא הָאָדָם, וְיֵשׁ מַאֲכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לְבָרִיא אֲבָל לְחוֹלֶה יַזִּיקֶנּוּ וִיאַבְּדֶנּוּ. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב בְּעִנְיַן הַמָּן וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ וַיְעַנְּךָ עִנּוּי הַדֶּרֶךְ, וַיַּרְעִבֶךָ עִנּוּי חֶסְרוֹן הַמָּזוֹן, וְהִנֵּה יָדוּעַ הוּא שֶׁהַמִּתְעַנֶּה בַּדֶּרֶךְ יֵאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו כֹּחַ הַמְּבַשֵּׁל וְכֹחַ הָעִכּוּל וּכְשֶׁאָדָם אוֹכֵל מַאֲכָל קָשֶׁה קְצָת לְהִתְעַכֵּל יַזִּיקֶנּוּ עַד מְאֹד, גַּם כְּשֶׁיִּרְעַב הָאָדָם וְיֹאכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה יְבִיאֶנּוּ לִידֵי חֹלִי, וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת כִּי יוֹם שֶׁמִּתְעַנֶּה הָאָדָם לְעֵת הָאֹכֶל לֹא יוּכַל אֱכֹל כְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ, וְאָמַר וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן הֲרֵי שֶׁבַח הַמַּאֲכָל שֶׁהוּא דָּבָר הָרָאוּי אֲפִלּוּ לַמְּעֻנֶּה וְלָרָעֵב מִלְּבַד טַעַם הַנִּרְגָּשׁ שֶׁהָיָה כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ.
דברים יא:ב · פירוש א
וִֽידַעְתֶּם֮ הַיּוֹם֒ כִּ֣י ׀ לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת־גׇּדְל֕וֹ אֶת־יָדוֹ֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ הַנְּטוּיָֽה׃
וִידַעְתֶּם הַיּוֹם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִבְחַן הַיְּדִיעָה הַצְּרִיכָה חָלָה עֲלֵיכֶם הַיּוֹם, פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁעָבְרוּ כָּל הָאוֹתוֹת וְכוּ׳ שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ שֶׁמֵּהֶם יַצְדִּיקוּ הַיְּדִיעָה בְּרוּרָה. וְאָמְרוֹ כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר ״וִידַעְתֶּם״ לָכֶם בְּכִנּוּי, הוּא לוֹמַר וְלֹא אֶת בְּנֵיכֶם שֶׁהֵם אֵין לָהֶם יְדִיעָה בְּמִבְחָן זֶה כְּמוֹתְכֶם. וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר הַיְּדִיעָה מַה הִיא, כִּי כְּשֶׁמַּשִּׂיג הָאָדָם דֵּעָה בְּמִבְחָן צוֹדֵק יִרְאֶה בְּעֵינָיו הָאֱמֶת מֵעַצְמוֹ כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ הוּא אֶחָד שֶׁבָּרָא הַכֹּל וְשַׁלִּיט בַּכֹּל וּמוֹאֵס בְּעוֹבְרֵי תוֹרָה וּבוֹחֵר בְּבוֹחֲרֶיהָ.
דברים יא:ו · פירוש א
וַאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֮ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּצְתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֖ם וְאֶת־אׇהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כׇּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
כָּל הַיְקוּם וְגוֹ׳ בְּקֶרֶב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, גַּם הַיְקוּם שֶׁלֹּא הָיָה עוֹמֵד עִמָּם בַּמָּקוֹם שֶׁפָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, אֶלָּא בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה נִשְׁמָט וְנִבְלָע בְּפִי הָאָרֶץ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יח,יג) אֲפִילוּ מַחַט וְכוּ׳:
דברים יג:ד · פירוש ב
לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל־חוֹלֵ֥ם הַחֲל֖וֹם הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃
אוֹ אֶפְשָׁר כִּי לְעוֹלָם מוֹפֵת וְאוֹת זֶה לֹא עֲשָׂאוֹ ה׳ לְנַסּוֹת, אֶלָּא לַאֲשֶׁר יַגִּידוּ אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְלָאִים מַעֲשֵׂה ה׳, וְנָתַן טַעַם ״כִּי מְנַסֶּה״ תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: לָמָּה ה׳ לֹא הֵסִיר הַמּוֹפֵת וְהָאוֹת לְבַל יִטְעוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי ה׳? לָזֶה אָמַר כִּי מְנַסֶּה וְגוֹ׳, לָזֶה הִנִּיחַ הָעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ, אֲבָל זוּלַת טַעַם זֶה ה׳ יַעֲשֶׂה לְבַל תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי רְשָׁעִים וְלֹא יִהְיֶה לֹא אוֹת וְלֹא מוֹפֵת.
דברים כ:ד · פירוש א
כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃
לְהִלָּחֵם וְגוֹ׳ לְהוֹשִׁיעַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ לְהִלָּחֵם וְגוֹ׳ – לְאַבֵּד אוֹיְבֵיכֶם, וְאָמְרוֹ לְהוֹשִׁיעַ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יָמוּת מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶחָד בַּמִּלְחָמָה, וְזֶה הוּא עִיקַר הַנֵּס שֶׁתִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה כְּבֵדָה בְּאוֹיְבֵיהֶם וְלֹא יִפָּקֵד אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּמַה שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הַכָּתוּב ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, הִזְכִּיר הָרַחֲמִים וְהַדִּין: רַחֲמִים לְהוֹשִׁיעַ יִשְׂרָאֵל, דִּין לְאַבֵּד אוֹיְבֵיהֶם. וְזוּלַת זֶה הָיָה דַּי בְּאָמְרוֹ ״כִּי אֱלֹהֵיכֶם הוֹלֵךְ״.
דברים כ:ח · פירוש א
וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃
מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה מד.) זֶה הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה לג:יד) ״פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים״, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת לִבּוֹ יָרֵא וְחָרֵד מֵעַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת הַפַּחַד הַנִּכְנָס בִּלְבָבוֹ בַּמִּלְחָמָה תּוֹדִיעֵהוּ כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרוֹת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אורח חיים סימן נד בשם הירושלמי) שִׁעֲרוּ הֶעָוֹן שֶׁיִּכָּנֵס בְּלִבּוֹ הַפַּחַד מִיּוֹצְרוֹ שֶׁאֲפִלּוּ אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר, וְהַטַּעַם כִּי הַנִּכְנָס לַמִּלְחָמָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ נֵס לְהִנָּצֵל מֵחֶרֶב אוֹיֵב, וְכָל שֶׁבְּיָדוֹ מִבְּחִינַת הָרַע אֵינוֹ רָאוּי לְנֵס וּמַזָּלוֹ יַפְחִידוֹ.
דברים כח:א · פירוש ח
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברי הימים ב כ:כב) ״וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה נָתַן ה׳ מְאָרְבִים עַל בְּנֵי עַמּוֹן וְהַר שֵׂעִיר וְגוֹ׳ וַיִּנָּגֵפוּ״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פמ״ז) אֵין רִנָּה אֶלָּא תּוֹרָה.
דברים כח:א · פירוש ט
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה וְגוֹ׳, גַּם לֹא סִדֵּר בְּרָכָה זוֹ לְמַעְלָה עִם הַצְלָחוֹת קִנְיְנֵי הַטּוֹבוֹת כִּי שָׁם מְקוֹמָהּ וְלֹא אַחַר מַפֶּלֶת אוֹיֵב, בָּא לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ אֲשֶׁר יֶאֱרַע לְבַעַל הַנֵּס אֲשֶׁר יִתְקַנְּאוּ בּוֹ הַמְּקַטְרְגִים עַל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ דָּבָר חָדָשׁ וְשִׁמְּשׁוּהוּ עֶלְיוֹנִים וְזֶה הֵפֶךְ הַטֶּבַע, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רָבָא (תענית כד:) שֶׁהוֹרִיד גְּשָׁמִים שֶׁלֹּא בְּעִתָּם וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר סָמוּךְ לְמַאֲמַר יִתֵּן ה׳ אֶת אוֹיְבֶיךָ וְגוֹ׳ שֶׁזֶּה הוּא נֵס – יְצַו ה׳ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה, שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עַיִן הָרַע בָּהּ. גַּם אָמַר וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יֵאָסְפוּ הָאֻמּוֹת עֲלֵיכֶם לִנְקוֹם נִקְמַת הַנִּגָּפִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם (בראשית לד:ל).
דברים לב:ל · פירוש א
אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃
אֵיכָה יִרְדֹּף. יֵשׁ לְפָרְשׁוֹ הֶעָרָה לַגּוֹי שֶׁאֵינוֹ מִתְעוֹרֵר בְּהֶעָרָה נִרְגֶּשֶׁת שֶׁהִיא ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֶחָד מֵהָאֻמּוֹת אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ כִּי בְּכָל מִלְחָמוֹת הָרְגִילִים בֵּין הָאֻמּוֹת לֹא יִמָּצֵא דָּבָר כָּזֶה, שֶׁאֵין שׂוֹנֵא מַשִּׂיג כֹּחַ וּגְבוּרָה כָּזוֹ בֵּין הָעַמִּים.
דברים לב:ל · פירוש ב
אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃
אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף. פֵּרוּשׁ, אֶחָד הַמְּיֻחָד מֵהָאֻמּוֹת אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל וְכוּ׳. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי בְּפָסוּק (ויקרא כו:ח) ״וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה״ וְגוֹ׳:
דברים לג:יא · פירוש א
בָּרֵ֤ךְ יְהֹוָה֙ חֵיל֔וֹ וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מׇתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן׃ {ס}
וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן. אָמְרוֹ ״מִן יְקוּמוּן״, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צט:ב) שֶׁנִּתְנַבֵּא עַל מַלְכוּת יָוָן שֶׁעֲתִידָה לִפּוֹל בְּיַד בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי. לָזֶה אָמַר ״וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ מִן הַזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם לַשּׂוֹנְאִים קִימָה, וְיִשְׂרָאֵל שְׁפָלִים, בַּזְּמַן עַצְמוֹ ״מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו״ וְגוֹ׳, וְכֵן הָיָה, וְדָבָר זֶה הִיא הַצְלָחָה בְּנֵס וָפֶלֶא.
דברים לג:יז · פירוש א
בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ {ס}
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ וְגוֹ׳. כָּאן בֵּרֵךְ שְׁנֵי גְּדוֹלִים הַיּוֹצְאִים מִיּוֹסֵף, וְאָמַר כְּנֶגֶד מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״, רֶמֶז לְגִדְעוֹן, וְכִנָּה לוֹ אֶת הַשּׁוֹר, רֶמֶז לְמַה שֶׁאָמַר מַלְאַךְ ה׳ לְגִדְעוֹן (שופטים ו:כה) ״קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וְגוֹ׳ וְלָקַחְתָּ אֶת הַפָּר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה״ וְגוֹ׳:
דברים לג:יז · פירוש ב
בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ {ס}
וְאָמְרוֹ הָדָר לוֹ, כְּאָמְרוֹ שָׁם (שופטים ז:ב) ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל גִּדְעוֹן רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדָם פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי״. וְהוּא הַפְּאֵר הוּא הֶהָדָר הָאָמוּר כָּאן, שֶׁלֹּא עָלוּ מִיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲנָשִׁים מוּעָטִים, וּבָזֶה תִּהְיֶה הַתְּשׁוּעָה הָדָר לַמּוֹשִׁיעַ, וְהוּא אָמְרוֹ הָדָר לוֹ.
דברים לג:יז · פירוש ג
בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ {ס}
וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו. הוּא כְּנֶגֶד יְהוֹשֻׁעַ הַבָּא מֵאֶפְרַיִם, שֶׁהָיָה שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ ה׳ וְהֵרִים מַעֲלָתוֹ כְּקַרְנֵי רְאֵם, ״בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח״ וְגוֹ׳, כִּי כִשְׁמוֹעַ מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי אֵת אֲשֶׁר הָיָה ה׳ עִמּוֹ לֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בָּהֶם מִפָּנָיו.
דברים לג:כב · פירוש א
וּלְדָ֣ן אָמַ֔ר דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן־הַבָּשָֽׁן׃
גּוּר אַרְיֵה. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֶל שִׁמְשׁוֹן שֶׁשִּׁסַּע הָאַרְיֵה כְּשַׁסַּע הַגְּדִי (שופטים יד,ו). וְאָמְרוֹ ״יְזַנֵּק״, רֶמֶז לִצְלִיחַת עָלָיו רוּחַ ה׳ וְדִלֵּג לְשַׁסְּעוֹ כִּמְדַלֵּג מֵהַר בָּשָׁן:
דברים לג:כו · פירוש א
אֵ֥ין כָּאֵ֖ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֙יִם֙ בְּעֶזְרֶ֔ךָ וּבְגַאֲוָת֖וֹ שְׁחָקִֽים׃
אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן. פֵּרוּשׁ, אֵין כָּאֵל שֶׁל יְשֻׁרוּן שֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר זֶה לָהֶם, וְהוּא שֶׁרוֹכֵב שָׁמַיִם, פֵּרוּשׁ רוֹכֵב עַל הַשָּׁמַיִם בִּשְׁבִיל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּעֶזְרֶךָ״, לְהִלָּחֵם בִּשְׁבִילְךָ, כְּאָמְרוֹ (שמות יד:יד) ״ה׳ יִלָּחֵם לָכֶם״, וּכְשֶׁהוּא בָּא וְנִלְחָם לָהֶם כָּל הַשָּׁמַיִם הֵם מֶרְכַּבְתּוֹ, וּמֵעַתָּה כָּל כֹּחוֹת הַשָּׁמַיִם וּמַעֲרַכְתָּם בָּאִים לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַסּוּס טָפֵל לָרוֹכֵב.
דברים לג:כט · פירוש א
אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהֹוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃ {ס}
אַשְׁרֶיךָ וְגוֹ׳ נוֹשַׁע בַּה׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת שָׂרֵיהֶם נִלְחָמִים לָהֶם כַּיָּדוּעַ, וּבָזֶה יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּגְבַּהּ עָלָיו שַׂר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, אוֹ ה׳ יִגְּפֶנּוּ, כְּאָמְרוֹ (שמות יד:ל) ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כא:ה) שֶׁהֶרְאָם ה׳ שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם מֵת לִפְנֵיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל אַשְׁרֵיהֶם שֶׁתְּשׁוּעָתָם הִיא בַּה׳, שֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ נִלְחָם לָהֶם, וּבָזֶה חַרְבָּם גְּבוֹהָה וְעוֹמֶדֶת בְּלֹא מֵחוּשׁ.
דברים לד:א · פירוש א
וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל־הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהֹוָ֧ה אֶת־כׇּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃
וַיַּרְאֵהוּ ה׳ אֶת כָּל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הִפְעִיל ה׳ בּוֹ רְאוּת, מַה שֶׁאֵין גְּבוּל בָּעַיִן לִרְאוֹת בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְרָכִים: אוֹ יָאִיר עֵינָיו מֵאוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק שֶׁהוּא אוֹר שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית גָּנוּז לַצַּדִּיקִים, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) שֶׁבּוֹ יַבִּיט הָאָדָם מִסּוֹף הָעוֹלָם; אוֹ הִקְרִיב הָאָרֶץ לְמוּל עֵינָיו וְהֶרְאָה אוֹתָהּ לוֹ לְפָנָיו:
דברים לד:ח · פירוש ד
וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃
עוֹד אֶפְשָׁר כִּי מִיתַת אַהֲרֹן הִרְגִּישָׁתָם בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁתֵּכֶף נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד וְהוּסַר מְסוּכָּתָם, וְזֶה סִבֵּב בִּיאַת הַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳ (במדבר כא:א), לָזֶה נִתְעוֹרְרוּ יַחַד כָּל יִשְׂרָאֵל לִבְכּוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמִיתַת מֹשֶׁה, הֲגַם שֶׁנִּטְּלוּ עֲנָנִים וְכוּ׳, לֹא הֵעִירוּ עַל זֶה, גַּם נִטְרְדוּ בְּשִׂמְחַת בִּיאַת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה.
דברים לד:יא · פירוש א
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ לְכָל הָאֹתוֹת וְגוֹ׳ – נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה ״יְדָעוֹ ה׳ פָּנִים אֶל פָּנִים״ לְכָל הָאוֹתוֹת, פֵּרוּשׁ לְצוֹרֶךְ הָאוֹתוֹת וְגוֹ׳, וְהַכַּוָּנָה שֶׁעַל כָּל אוֹת וּמוֹפֵת שֶׁשְּׁלָחוֹ ה׳ לַעֲשׂוֹת, הָיָה יוֹדְעוֹ פָּנִים בְּפָנִים.