בראשית
בראשית ו:ג · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
וַיֹּאמֶר ה׳ לֹא יָדוֹן רוּחִי וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה צָרִיךְ מַגִּיד, וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ בּוֹ (בראשית רבה כו) הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת, אֲבָל פְּשַׁט הַכָּתוּב לֹא נוֹדַע. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר לֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה ה׳ מִתְנַהֵג עִם בְּרוּאָיו לְהוֹכִיחַ וּלְהִתְדַּיֵּן עִמָּהֶם בְּנִגְלֶה: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל הַנָּחָשׁ״ (בראשית ג:יד), ״אֶל הָאִשָּׁה אָמַר״ וְגוֹ׳ (בראשית ג:טז), ״וּלְאָדָם אָמַר״ וְגוֹ׳, ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל קַיִן לָמָּה״ וְגוֹ׳ (בראשית ד:י), ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֵי הֶבֶל״ וְגוֹ׳ (בראשית ד:ט), וְכַאֲשֶׁר הִגְדִּילוּ לְהַתְעִיב אָמַר ה׳ לֹא יָדוֹן עוֹד לְעוֹלָם רוּחִי בָּאָדָם פָּנִים בְּפָנִים לְהִשָּׁפֵט עִמּוֹ יַחַד.
בראשית ו:ג · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
וּפֵרוּשׁ רוּחִי הוּא שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד נֶחְשָׁב הָאָדָם לְהַדְרָגָה זוֹ. וְתִמְצָא כִּי כְּפִי מַעֲשָׂיו מַרְחִיק הַדְרָגָתוֹ מַטָּה מַטָּה, שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה ה׳ מוֹכִיחַ לָאָדָם עַל פָּנָיו וְנִמְצָאִים הַנִּבְרָאִים כֻּלָּם בְּמַדְרֵגַת נְבִיאִים, וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם פֵּרוּשׁ נִתְחַלֵּל אוֹ נַעֲשָׂה חֻלִּין הֻבְדַּל מֵהַדְרָגַת נָבִיא, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁהֶחְזִירוּ הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ, וּמִשֶּׁחָרַב הַמָּעוֹן נִסְתַּם חָזוֹן וְנִשְׁאֲרָה בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְשֶׁנִּסְתַּתְּמוּ עֵינֵי יִשְׂרָאֵל אֵין אִתָּנוּ מַשִּׂיג רֵיחַ הַקֹּדֶשׁ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְזוֹ הִיא צָרַת בֵּית יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה הַצְּמֵאִים לְהָרִיחַ רֵיחַ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּתְחִי רוּחֵנוּ. וּתְחִלַּת קְלָלָה זוֹ הִתְחִילָה מִדּוֹר הַמַּבּוּל. וְנָתַן ה׳ טַעַם לְדָבָר זֶה בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁהוֹסִיף לְהַתְעִיב בְּתִעוּב מֻסְרָח בַּעֲוֹן הַנִּאוּף הוּא בָּשָׂר כָּאָמוּר בָּעִנְיָן, וַה׳ שׂוֹנֵא זִמָּה וּמָאַס מִדַּבֵּר אֵלָיו.
בראשית יב:א · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
אוֹ אֶפְשָׁר, כִּי לֶהֱיוֹתוֹ אָדָם רִאשׁוֹן בַּקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר בַּעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁקָּדְמוּהוּ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהִכִּיר אֱלֹהוּתוֹ וְדִבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, לָזֶה נָהַג ה׳ עִמּוֹ בְּסֵדֶר זֶה שֶׁלֹּא הֶרְאָה שְׁכִינָתוֹ אֵלָיו עַד שֶׁבָּחַן אוֹתוֹ אִם מְקַיֵּם גְּזֵרוֹתָיו, וּלְאַחַר שֶׁקִּיֵּם דְּבָרָיו וְהָלַךְ לוֹ מֵאַרְצוֹ וְכוּ׳ אָז נִגְלָה אֵלָיו דִּכְתִיב (בראשית יב:ז) ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם״, מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאָר הַנִּבְרָאִים שֶׁכְּבָר קָדְמָה וְנִשְׁתַּקְּעָה הָאֱמוּנָה בְּלִבָּם מֵאַבְרָהָם וְהֻשְׁרְשׁוּ בִּקְדֻשָּׁה הָיָה נִגְלֶה לָהֶם תְּחִלָּה. וְצֵא וּלְמַד מֵאָבוֹת וּמִמֹּשֶׁה בַּסְּנֶה. וְדֶרֶךְ זֶה מַסְכִּים לְדִבְרֵי רַזַ״ל (בראשית רבה פל״ט) שֶׁהֶעֱמִידוּ פָּסוּק (תהלים מה:יא) ״שִׁמְעִי בַת וּרְאִי״ וְגוֹ׳ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, בַּתְּחִלָּה שִׁמְעִי וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ נִגְלָה אֵלָיו ״וַיֵּרָא״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמרוֹ ״וּרְאִי״. וְלֹא הָיוּ שְׁנֵיהֶם שְׁמִיעָה וּרְאִיָּה כְּאַחַת אֶלָּא בְּהֶפְסֵק בֵּינֵיהֶם. וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״שִׁמְעִי וּרְאִי בַּת״ אוֹ ״בַּת שִׁמְעִי וּרְאִי״ וְהִפְסִיק בֵּין ״שִׁמְעִי״ לְ״וּרְאִי״.
בראשית טז:ה · פירוש ז
וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
וְטַעַם שָׂרָה שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה לָתֵת שִׁפְחָה לְבֶן חוֹרִין, וְגַם אַבְרָהָם לְמָה שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁהֵבִין דִּבְרֵי שָׂרָה וְלֹא חָשׁ עַל עַצְמוֹ, דַּע כִּי לְפִי הַפְּשָׁט נוּכַל לוֹמַר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִצְטַוּוּ עַל זֶה. וַהֲגַם שֶׁהָיוּ מְדַקְדְּקִים לְקַיֵּם אֲפִלּוּ דִּקְדּוּקֵי מִצְווֹת שֶׁל חֲכָמִים, לְצַד הַנְּבוּאָה הָיוּ עוֹבְרִים עַל הַמִּצְווֹת לְפִי שָׁעָה. וּכְבָר כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּסֵפֶר הַמַּדָּע בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה כִּי אִם יָבוֹא נָבִיא בְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעַבְרוּ יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ רַבִּים עַל עֲבֵרָה אַחַת לְפִי שָׁעָה כִּי מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, וּכְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח), וּכְמוֹ כֵן עָשָׂה אַבְרָהָם עַל פִּי שָׂרָה כִּי נְבִיאָה הָיְתָה יוֹתֵר מֵאַבְרָהָם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א) בְּפָסוּק ״כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקוֹלָהּ״, וְלָזֶה כְּשֶׁאָמְרָה לוֹ ״בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי״ הִסְכִּים לְדִבְרֵי הַנְּבִיאָה. וְצֹרֶךְ הָיָה בַּדָּבָר לִהְיוֹת כֵּן, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתָהּ שִׁפְחָתָהּ נִתְבָּרֵר בָּהּ חֵלֶק הַמָּאוּס שֶׁהָיָה דָּבוּק בְּאַבְרָהָם מִימֵי קֶדֶם וְיָצְאָה הַזּוֹהֲמָא בְּיִשְׁמָעֵאל וְנִשְׁאַר אוֹר שָׁלֵם וְנָכוֹן בְּיִצְחָק, וְאִלּוּ הָיְתָה הָגָר מְשֻׁחְרֶרֶת לֹא הָיָה יוֹצֵא כָּל הַזִּהוּם לְבַד מִבְּלִי שֶׁיֵּצֵא עִמּוֹ חֵלֶק הַטּוֹב, וּפִרְצָה גְּדוֹלָה הָיְתָה מְסֻבֶּבֶת מֵהַדָּבָר, וַה׳ יִתְבָּרַךְ עָשָׂה נִפְלְאוֹתָיו אֵלֵינוּ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוְּנָה שָׂרָה בְּאָמְרָהּ יִשְׁפֹּט הַשּׁוֹפֵט בֵּינִי וּבֵינֶךָ, כִּי חָשְׁשָׁה שֶׁיֹּאמַר אַבְרָהָם וְאֵיךְ תַּסְכִּים עָלָיו לִהְיוֹת קָדֵשׁ, לָזֶה אָמְרָה, הוּא הַשּׁוֹפֵט יִשְׁפֹּט בֵּינוֹ וּבֵינָהּ וְכוּ׳.
בראשית יז:ה · פירוש ג
וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
וְנִרְאֶה לֶהֱיוֹת שֶׁעִקַּר בָּנִים שֶׁל אַבְרָהָם הֵם אֲשֶׁר תּוֹלִיד לוֹ שָׂרָה, דִּכְתִיב ״כִּי בְיִצְחָק״ וְגוֹ׳ (בראשית כא:יב), וְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע זֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי יִשְׁמָעֵאל אֵינוֹ אֶלָּא בֵּרוּרֵי פְּסֹלֶת שֶׁל יִצְחָק, וְרָאָה בַּמַּזָּל כִּי עִקַּר זַרְעוֹ לֹא יֵצֵא לָעוֹלָם, כִּי מִן הַסְּתָם לֹא יַגִּיד הַמַּזָּל אֶלָּא עַל אִישׁ עִם בַּת זוּגוֹ, וְלָזֶה אָמַר, אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד, כִּי לֵידַת יִשְׁמָעֵאל אֵינוֹ לֵידָה, כְּאָמְרוֹ ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״. וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב לָמָּה בִּתְשׁוּבַת ה׳ אֵלָיו הִזְכִּיר שָׂרָה כִּי הִיא עִקַּר לֵידַת אַבְרָהָם.
בראשית יח:א · פירוש ה
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
עוֹד יִרְצֶה כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַמִּילָה נִרְאָה ה׳ אֵלָיו בִּשְׁלֵמוּת כְּלָלוּת אוֹר עֶלְיוֹן, כִּי יֵשׁ בִּבְחִינַת רְאִיָּה ב״ה הַדְרָגוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וּמַה שֶׁהִשִּׂיג אַחַר הַמִּילָה הִיא נְבוּאָה שְׁלֵמָה. וְזֶה הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳, וְלֹא אָמַר ״וַיֵּרָא ה׳ אֵלָיו״, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מַה שֶׁהִגִּיעַ מֵהָרְאִיָּה אֵלָיו הִיא כָּל בְּחִינַת הֲוָיָ״ה שֵׁם הַנִּכְבָּד, וְלָזֶה הִקְדִּים ״אֵלָיו״ וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר הַמֻּשָּׂג, מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה מַקְדִּים לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם קֹדֶם שֶׁיַּזְכִּיר תֵּבַת ״אֵלָיו״, וְדוֹק:
בראשית כ:ז · פירוש א
וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת וְגוֹ׳. אָמְרוֹ כִּי נָבִיא הוּא פֵּרוּשׁ כִּי נָבִיא הוּא הָאִישׁ שֶׁזּוֹ אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲדַיִן לֹא יָדַע בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֵשֶׁת אַבְרָהָם הָיְתָה, כִּי בְּדִבְרֵיהֶם לֹא הֻזְכַּר הַבַּעַל וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, וּבְאָמְרוֹ ״נָבִיא הוּא״ יָדוּעַ שֶׁהוּא אַבְרָהָם, כִּי אֵין נָבִיא זוּלָתוֹ בַּיָּמִים הָהֵם.
בראשית כ:ז · פירוש ב
וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
עוֹד יִרְצֶה כִּי נָבִיא הוּא וְיָדַע שֶׁהֲגַם שֶׁנִּסְתְּרָה הִיא, לֹא נִטְמְאָה.
בראשית כ:ז · פירוש ג
וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי נָבִיא הוּא וּבָזֶה יִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וְתוֹעִיל תְּפִלָּתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וֶחְיֵה.
בראשית כא:א · פירוש ג
וַֽיהֹוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהֹוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
וַיַּעַשׂ ה׳ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר ״וַיַּעַשׂ״ וְגוֹ׳, יְכַוֵּן לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) בְּפָסוּק ״כָּעֵת חַיָּה״, שֶׁשָּׂרַט לָהּ הַמַּלְאָךְ שְׂרִיטָה בַּכּוֹתֶל כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַשֶּׁמֶשׁ לְמָקוֹם זֶה וּלְשָׂרָה בֵּן, וְהוּא שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁנִּתְקַיֵּם מַאֲמַר הַמַּלְאָךְ הַדּוֹבֵר אֵלֶיהָ בְּדִקְדּוּק הַזְּמַן.
בראשית כז:ה · פירוש א
וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־עֵשָׂ֖ו בְּנ֑וֹ וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃
וְרִבְקָה שֹׁמַעַת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי רִבְקָה נְבִיאָה הָיְתָה וְשׁוֹמַעַת תָּמִיד בְּדִבְרֵי יִצְחָק וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁלֹּא יְדַבֵּר בְּפָנֶיהָ, וְהָבֵן. וְלָזֶה אָמַר וְרִבְקָה שׁוֹמַעַת בְּדַבֵּר וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר ״וַתִּשְׁמַע רִבְקָה״ וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר ״הָיְתָה שׁוֹמַעַת״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי דִּבֵּר אֵלָיו יִצְחָק בַּלָּט, וְלָזֶה הֶאֱמִין בְּבוֹא יַעֲקֹב כִּי הוּא עֵשָׂו, כִּי בְּאֹזֶן עֵשָׂו דִּבֵּר. וַהֲגַם כִּי עֵינֵי יִצְחָק כָּבְדוּ, עִם כָּל זֶה הוֹדִיעוֹ כִּי דִּבְרֵי סֵתֶר אֵלָיו. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי, פֵּרוּשׁ: נִתְיַחֲדוּ לִדְבָרִים נִכְמָסִים.
בראשית כז:ו · פירוש א
וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר׃
וְרִבְקָה אָמְרָה. אָמַר תּוֹסֶפֶת וָא״ו כִּי הִסְכִּימָה הִיא לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשְּׁרוּיָה עָלֶיהָ.
בראשית כז:ח · פירוש ב
וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃
שְׁמַע בְּקוֹלִי. פֵּירוּשׁ: הֲגַם שֶׁיֵּשׁ בִּדְבָרִים אֵלּוּ כִּגְנֵבַת הַדַּעַת, עִם כָּל זֶה יֵשׁ לְךָ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלִי. פֵּרוּשׁ: מִלְּבַד חִיּוּב מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, גַּם הִיא נְבִיאָה, וּכְתִיב בְּדִבְרֵי נְבִיא אֱמֶת (דברים יח:טו) ״אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן״. לָזֶה אָמְרָה שְׁמַע בְּקוֹלִי, וּכְבָר כָּתַבְנוּ (בראשית טז:ה) שֶׁיִּצְטַדֵּק נָבִיא בְּאָמְרוֹ לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה:
בראשית כח:יא · פירוש ג
וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא׃
וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. הוֹדִיעַ זֶה לוֹמַר ״וַיַּחֲלוֹם״ וְגוֹ׳, וְאָמַר בַּמָּקוֹם הַהוּא, כִּי לֹא הַשְּׁכִיבָה הִיא דָּבָר הַסּוֹבֵב לַחֲלוֹם, אֶלָּא לְצַד הַמָּקוֹם הַהוּא כִּי הָיָה מָקוֹם מְקֻדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף.
בראשית כח:יב · פירוש א
וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ׃
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וְהִנֵּה: לֶהֱיוֹת שֶׁאֵין הַחֲלוֹם מֻחְלָט בִּבְחִינַת הַצֶּדֶק כִּי חֲלוֹמוֹת שָׁוְא הֵם, גַּם שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה בָּהֶם תֶּבֶן כִּי הֵם בְּמַרְאֵה הַשִּׁעֲמוּם, לָזֶה אָמַר ״וְהִנֵּה״ – פֵּרוּשׁ כִּי הַדְּבָרִים בְּלֹא שִׁעֲמוּם וְדִמְיוֹנוֹת אֶלָּא כָּל דָּבָר נִגְלֶה אֶצְלוֹ וּמְבֹאָר כְּיוֹם יָאִיר, וְאֵין זֶה דּוֹמֶה לִשְׁאָר הַחֲלוֹמוֹת שֶׁרוֹאֶה דָּבָר וְאֵינוֹ מַחְלִיט בִּרְאִיָּתוֹ מַה שֶׁהוּא רוֹאֶה. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהַנִּגְלֶה אֵלָיו בַּחֲלוֹם ״וְהִנֵּה״, גַּבֵּי רְאִיַּת הַסֻּלָּם אָמַר וְהִנֵּה סֻלָּם, גַּבֵּי רְאִיַּת הַמַּלְאָכִים אָמַר וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי וְגוֹ׳, גַּבֵּי גִּלּוּי שְׁכִינָה אָמַר וְהִנֵּה ה׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי הָיְתָה נְבוּאָה מַמָּשׁ.
בראשית כח:יד · פירוש יא
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאַחַר כָּל הַתְּנָאִים הַלָּלוּ מֻבְטָח הוּא שֶׁיְּנַצֵּחַ הַיֵּצֶר הָרָע, וּמֵעַתָּה מְבַשְּׂרוֹ הַכָּתוּב שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְעָנָף מֵעַנְפֵי הַנְּבוּאָה שֶׁיִּגָּלֶה ה׳ אֵלָיו בַּחֲלוֹם יְדַבֵּר בּוֹ, וְצֵא וּלְמַד חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל ר׳ אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ הַמּוּבָאִים בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק א׳ קלט ובזהר חדש לך לך כה:).
בראשית כח:יד · פירוש יד
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאָמְרוֹ וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב, פֵּרוּשׁ שֶׁמִּמַּדְרֵגָה זוֹ יַעֲלֶה לַנְּבוּאָה עַצְמָהּ, וְלֹא בַּחֲלוֹם יְדַבֵּר בּוֹ אֶלָּא תִּגָּלֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב״ם הלכות תשובה פרק ה) עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הוּשְׁלַל אֶחָד מֵהֶם מֵהַנְּבוּאָה, וְכֻלָּן מֻכְשָׁרִים לְדָבָר זֶה:
בראשית כח:טז · פירוש ב
וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃
וְיִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין צא:) ״כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״ – שָׁקְעָה לוֹ שֶׁלֹּא בְּעוֹנָתָהּ לִשְׁכַּב שָׁם בְּבֵית מָלוֹן הַמְאֻשָּׁר, וְיַעֲקֹב לֹא הִרְגִּישׁ טַעַם הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ. לָזֶה כְּשֶׁבָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן, אָז הֻכַּר לוֹ הַנִּסְתָּר טַעַם הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ ״אָכֵן יֵשׁ ה׳״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה הֶעֱרִיב הַשֶּׁמֶשׁ לְצֹרֶךְ שְׁכִיבָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
בראשית כח:טז · פירוש ג
וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃
וְאָמְרוֹ יֵשׁ ה׳ פֵּרוּשׁ שָׁם הוּא מָקוֹם שֶׁבּוֹ ה׳ מָצוּי תָּמִיד יוֹתֵר מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, וַאֲשֶׁר לָזֶה רָצָה ה׳ לְדַבֵּר אִתּוֹ שָׁם מִדֵּי עָבְרוֹ שָׁמָּה, וְאָמַר ״וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי״ קוֹדֶם טַעַם הַדָּבָר, כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ הָיָה מֵכִין עַצְמוֹ לַנְּבוּאָה, כִּי הַנְּבוּאָה צְרִיכָה הֲכָנָה כַּיָּדוּעַ. וְאֶפְשָׁר אִם הָיָה מֵכִין עַצְמוֹ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּהָקִיץ וְלֹא בַּחֲלוֹם יְדַבֵּר בּוֹ, וְלָזֶה מִתְאוֹנֵן עַל מַה שֶׁלֹּא הִשְׂכִּיל עַל דָּבָר. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ: וְאִם יָדַעְתִּי לֹא יָשַׁנְתִּי בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, עַד כָּאן. וְאִם לָזֶה לְבַד נִתְכַּוֵּן נֹאמַר אֵלָיו וְאִם לֹא יָשַׁנְתָּ לֹא הָיִיתָ חוֹלֵם חֲלוֹם נְבוּאִי בְּכָל הַהַבְטָחוֹת, וּבְהֶכְרֵחַ לְהַשְׁלִים הַכַּוָּנָה בְּמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
בראשית כט:לב · פירוש ד
וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־רָאָ֤ה יְהֹוָה֙ בְּעׇנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃
עוֹד שֶׁצָּפְתָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאַרְבַּע נָשִׁים יִהְיוּ לְיַעֲקֹב, וּכְפִי זֶה עוֹלִים לָהּ כְּפִי הַחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשָׁה, וּכְשֶׁנִּתַּן לָהּ בֵּן רְבִיעִי אָמְרָה (בראשית כט:לה) הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה׳, כִּי עַד עַתָּה הָיָה עוֹשֶׂה לָהּ מִשְׁפָּט הַצָּרִיךְ, אֲבָל הַפַּעַם הַזֹּאת אֵין זֶה אֶלָּא הַפְלָגַת טוֹבָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּבְרָכָה עַל רֹב טוֹבָה.
בראשית לא:ב · פירוש ב
וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶ֛נּוּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהַקְדִּים שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁמִּסִּבָּתָם עָשָׂה יַעֲקֹב מַה שֶׁעָשָׂה שֶׁבָּרַח בְּלֹא יְדִיעַת לָבָן, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה הוֹלֵךְ בְּלֹא יְדִיעַת לָבָן, אוֹ עֲדַיִן הָיָה מִתְעַכֵּב שָׁם יָמִים. וְהוּא שֶׁאִם לֹא רָאָה פְּנֵי לָבָן וְדִבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ, הֲגַם שֶׁבָּאָה אֵלָיו הַנְּבוּאָה לָלֶכֶת, הָיָה הוֹלֵךְ בִּידִיעַת לָבָן כִּי לֹא נִמְכַּר יַעֲקֹב לְעֶבֶד לוֹ וְלִרְצוֹנוֹ הָיָה עִמּוֹ. אֶלָּא לְצַד דִּבְרֵי בָנָיו וּפְנֵי לָבָן מְשֻׁנּוֹת הָיָה חָשׁ שֶׁיִּגְזֹל מִמֶּנּוּ כָּל יְגִיעוֹ, וְהוּא שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף (בראשית לא:לא) ״כִּי יָרֵאתִי פֶּן תִּגְזֹל״ וְגוֹ׳. וְאִם לֹא הָיְתָה בָּאָה אֵלָיו הַנְּבוּאָה לָלֶכֶת, הֲגַם שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן, לֹא הָיָה מְמַהֵר לָלֶכֶת בְּאוֹתוֹ זְמַן עַד שֶׁיִּתְחַכֵּם לָקַחַת רְצוֹנוֹ בְּאֹרֶךְ הַיָּמִים אָז יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְיֵשֵׁב שָׁם יָמִים. בְּאֹפֶן מֵאֶמְצָעוּת שְׁנֵי דְּבָרִים: דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן וְשִׁנּוּי פָּנָיו וְדִבְרֵי ה׳, לָזֶה עָשָׂה כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, לָזֶה סְמָכָם הַכָּתוּב יַחַד.
בראשית לז:ב · פירוש ז
אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃
בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְסַפֵּר שְׁנֵי יוֹסֵף, נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (נה:) לְעוֹלָם יְצַפֶּה אָדָם לַחֲלוֹם טוֹב עַד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְכוּ׳, וְאִם כֵּן אִם לֹא הָיָה מוֹדִיעַ הַכָּתוּב בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים זֶה:
בראשית לז:ה · פירוש א
וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ׃
וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הָיָה יוֹסֵף מַגְדִּיל הַשִּׂנְאָה בְּמַה שֶׁהָיָה מְסַפֵּר חֲלוֹמוֹת גְּדֻלָּתוֹ מַגִּידוֹת, וּמַה גַּם אַחַר יָדְעוֹ כִּי הוּא שָׂנוּי בְּעֵינֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד:יא) בְּפָסוּק ״וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי״, שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ אוֹתָם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם הֶעֱלוּהוּ לְמַעְלָה, וּמַעֲשֵׂה יַעֲקֹב הִיא בְּהַסְכָּמַת עֶלְיוֹנִים, וּמִזֶּה יֶחְדְּלוּ מִשְּׂנֹא אוֹתוֹ.
בראשית לז:ה · פירוש ג
וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ׃
אוֹ יְכַוֵּן לְקָרֵב הַלְּבָבוֹת יַחַד, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות נה:) כִּי כָל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה. וְאָמְרוּ עוֹד שֶׁיֵּלֵךְ אֵצֶל מְרַחֲמֵי לֵיהּ (ראש שם) וְיִפְתְּרֶנּוּ לוֹ, וְיוֹסֵף חָשַׁב שֶׁבְּסַפְּרוֹ חֲלוֹמוֹתָיו לָהֶם יָדוּנוּ בְּעַצְמָן כִּי לִבּוֹ שָׁלֵם עִמָּהֶם כְּמִשְׁפַּט הָאַחִים הָאֲהוּבִים. וּלְצַד שֶׁקָּדְמָה שִׂנְאָה וְקִנְאָה – נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי הָאַהֲבָה בְּלִבָּם, וְהָיוּ דָּנִים הַכֹּל לְהִשְׂתָּרְרוּת עֲלֵיהֶם וְכוּ׳:
בראשית לז:ה · פירוש ד
וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ׃
וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף וְגוֹ׳. הַכָּתוּב יָעִיד עָלָיו כִּי חָלַם, לִשְׁלֹל חֲשָׁד שֶׁהָיָה בּוֹדֶה מִלִּבּוֹ שֶׁחָלַם לְהִשְׂתָּרֵר עֲלֵיהֶם. גַּם בַּחֲלוֹם שֵׁנִי הוֹדִיעַ הַכָּתוּב (בראשית לז:ט) ״וַיַּחֲלֹם״ לְהַצְדִּיק דִּבְרֵי יוֹסֵף.
בראשית לז:ו · פירוש ב
וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ־נָ֕א הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי׃
אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נו.) כִּי עִקַּר פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם הוּא דַּוְקָא בְּיוֹמוֹ וְלֹא בְּיוֹם אַחֵר, וְלָזֶה מִתְעַנִּין תַּעֲנִית חֲלוֹם אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ נִדְחֶה לְיוֹם אַחֵר. לָזֶה אָמַר נָא פֵּרוּשׁ, עַתָּה, וְלֹא תְאַחֲרוּ לִזְמַן אַחֵר כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם. גַּם יְכַוֵּן לוֹמַר לָהֶם לְבַל יַחְשְׁבוּ אוֹתוֹ כִּי כְּבָר הָלַךְ לְרַחֲמָיו וִידִידָיו וְסִפֵּר לָהֶם הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ לְטוֹבָה הִגִּידוּ, וּכְפִי זֶה בָּטְלָה מַחְשַׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה שֶׁחָשַׁב לְקָרֵב לִבְבוֹת אֶחָיו כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, כִּי אֵין הוֹכָחָה שֶׁבְּחֶזְקַת אוֹהֲבִים הֵם כִּי כְּבָר קָדַם עִקַּר הַפִּתְרוֹן וּפְתָרוּהוּ לְטוֹבָה, אוֹת לָזֶה לֹא חָשׁ לָבוֹא אֶצְלָם שֶׁהֲגַם שֶׁיִּפְתְּרוּהוּ לְרָעָה כְּבָר נִתְקַיֵּם כַּפִּתְרוֹן הָרִאשׁוֹן, לָזֶה אָמַר ״נָא״. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא אָמְרוּ בְּהָרוֹאֶה (ברכות נה.) אָמַר רַבִּי בְּנָאָה, פַּעַם אַחַת חָלַמְתִּי חֲלוֹם אֶחָד וְהָלַכְתִּי אֵצֶל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פּוֹתְרֵי חֲלוֹם שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וּמַה שֶׁפָּתַר לִי זֶה לֹא פָּתַר לִי זֶה, וְכֻלָּם נִתְקַיְּמוּ בִּי, עַד כָּאן. אוּלַי דַּוְקָא שֶׁאֵין הַפִּתְרוֹנִים סוֹתְרִים, אֲבָל אִם הֵם סוֹתְרִים אֵין פּוֹתֵר שֵׁנִי מוֹצִיא מִפִּתְרוֹן רִאשׁוֹן. וְחָשׁ יוֹסֵף שֶׁיָּדוּנוּ אוֹתוֹ בָּזֶה, וְאָמַר שִׁמְעוּ נָא פֵּרוּשׁ, עַתָּה הוּא מְסַפֵּר הַדָּבָר וְלֹא קֹדֶם סִפְּרוֹ לְזוּלַת.
בראשית לז:ז · פירוש א
וְ֠הִנֵּ֠ה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ וְגוֹ׳. אָמַר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְהִנֵּה. דַּע כִּי הַחֲלוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה מַרְאֵה הַנְּבוּאָה וְהוֹדָעָה מֵהַמּוֹדִיעִים שֶׁלִּפְנֵי ה׳, הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת הוּא אִם יִהְיֶה הַחֲלוֹם לַחוֹלֵם בָּהִיר וְצָהִיר כַּיּוֹם יָאִיר, שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ הוּא בְּהָקִיץ מַמָּשׁ, בָּא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת לְהוֹדִיעַ כִּי מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה. כִּי הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר צְעִירִים יְשַׁחֲקוּ בוֹ יִהְיֶה בִּלְבּוּל הָרַעְיוֹן וְהַגְזָמַת הַנִּדְמֶה. עַל כֵּן סִפֵּר יוֹסֵף וְאָמַר ״וְהִנֵּה״ בְּכָל פְּרָט, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהֶרְאוּהוּ הָיָה בָּרוּר בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ כְּאִלּוּ הָיָה רוֹאֵהוּ עַתָּה שֶׁהוּא בְּהָקִיץ בְּהַשְׁלָמַת דַּעְתּוֹ, וְאֵין זֶה אֶלָּא חֲלוֹם צוֹדֵק.
בראשית לז:ח · פירוש ה
וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות נו.) אָמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳, הִרְהֵר כּוּלֵיהּ יוֹמָא, לְאוֹרְתָא וְכוּ׳, רַעְיוֹנָךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ וְכוּ׳, וְלָזֶה חָשְׁדוּ לְיוֹסֵף כִּי לֶהֱיוֹתוֹ חוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת הִשְׂתָּרְרוּת עֲלֵיהֶם רַעְיוֹנָיו וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ עַל דְּבָרָיו פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת ג:יח) ״עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם״ וְגוֹ׳, כִּי עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר הִתְעַסֵּק בְּהִשְׂתָּרְרוּת עַל הָאַחִים הוּא הַסּוֹבֵב לַחֲלוֹם כָּל מִן דֵּין.
בראשית לז:ח · פירוש ו
וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו׃
אוֹ יֹאמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות נה:) כָּל חֶלְמָא דְּלָא וְכוּ׳ כְּאִגַּרְתָּא דְּלָא מִקַּרְיָא, וְהוּא אָמְרוֹ עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו שֶׁאֵינוֹ מַעֲלִימוֹ וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְקַיְּמוֹ בְּמַה שֶׁמְּסַפְּרוֹ וּמְבַקֵּשׁ פִּתְרוֹנוֹ, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי חָפֵץ הוּא לִמְשׁוֹל בְּאֶחָיו, וְדָבָר זֶה יַכְפִּיל הַשִּׂנְאָה בְּהַפְלָגָה.
בראשית לז:י · פירוש א
וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־אָבִיו֮ וְאֶל־אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃
וַיִּגְעַר בּוֹ וְגוֹ׳. לְהָסִיר קִנְאַת הָאַחִים, וְסָתַר הַחֲלוֹם בְּקֻשְׁיַת ״אֲנִי וְאִמְּךָ״, כִּי מֵהַמְּנִיעָה הַמֻּחְלֶטֶת הִיא. וְהַטַּעַם כִּי לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת כִּי בְּנֵי יַעֲקֹב תַּשִּׂיגֵם הַגְּדֻלָּה מֵהָאֻמּוֹת אֶלָּא דַּוְקָא מֵאֲבִיהֶם, וּמֵעַתָּה אֵין מְצִיאוּת שֶׁיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ אָבִיו, וּמִמֵּילָא סָתַר הַחֲלוֹם בִּפְנֵי הָאַחִים, וּלְבָבוֹ לֹא כֵּן יַחְשׁוֹב.
בראשית לז:יא · פירוש א
וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃
וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. בַּחֲלוֹם זֶה הֵסִירוּ הַסָּפֵק שֶׁהָיָה לָהֶם בַּחֲלוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁבָּא הַחֲלוֹם לְסִבַּת מַחְשְׁבוֹתָיו, כִּי וַדַּאי שֶׁלֹּא חָשַׁב וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ לְהִשְׂתָּרֵר עַל אָבִיו, וְאֵין זֶה אֶלָּא הוֹדָעַת דָּבָר מֵהַשָּׁמַיִם, וְלָזֶה נִכְנְסָה בָּהֶם קִנְאָה.
בראשית לז:יד · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃
וְעוֹד טַעַם יֵשׁ בַּדָּבָר, וְהוּא כִּי יַעֲקֹב עָלָיו הַשָּׁלוֹם דִּקְדֵּק בִּדְבָרָיו בַּשְּׁלִיחוּת הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם. הֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ כִּי שְׁלִיחוּתוֹ הוּא לִשְׁכֶם, וּכְשֶׁהָלַךְ יוֹסֵף וְלֹא מְצָאָם בִּשְׁכֶם וְהָלַךְ לְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם בְּמָקוֹם אַחֵר, הֲרֵי הוּא שְׁלִיחַ עַצְמוֹ, כִּי אָבִיו לֹא שְׁלָחוֹ לָלֶכֶת לְמָקוֹם אַחֵר וְאֵין כָּאן שְׁלִיחוּת מִצְוָה, אֲשֶׁר עַל כֵּן הָיָה מַה שֶׁהָיָה. וְיַעֲקֹב נִתְכַּוֵּן בְּמַה שֶׁיִּחֵד לוֹ הַמָּקוֹם שֶׁצָּפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כִּי לְמָקוֹם אַחֵר יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן כַּאֲשֶׁר קָרָהוּ, וּבְדֶרֶךְ שְׁכֶם לֹא תִּמְצָאֵהוּ רָעָה. וְיוֹסֵף עָלָיו הַשָּׁלוֹם חָשַׁב כִּי מַה שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו שְׁכֶם, הָיָה מוֹרֶה מָקוֹם לוֹ וְאֵין הַדְּבָרִים בְּדִיּוּק, וְהַשֵּׁם גִּלְגֵּל גִּלְגּוּלִים לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת.
בראשית לז:כ · פירוש ה
וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃
וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ וְגוֹ׳. נִתְכַּוְּנוּ לְהוֹכִיחַ כִּי דִּבֵּר שֶׁקֶר בַּחֲלוֹמוֹתָיו, אוֹ לְצַד כִּי רַעְיוֹנָיו עַל מִשְׁכָּבוֹ סְלִיקוּ, וְהָרְאָיָה כְּשֶׁיַּהַרְגוּהוּ זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי הָיָה בּוֹדֶה מִלִּבּוֹ אוֹ רַעְיוֹנָיו וְכוּ׳:
בראשית לז:כא · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃
וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁהָאָדָם בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן, וְיָכוֹל לַהֲרוֹג מִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב מִיתָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן חַיּוֹת רָעוֹת לֹא יִפְגְּעוּ בָּאָדָם אִם לֹא יִתְחַיֵּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם, פֵּרוּשׁ, מִיַּד הַבְּחִירִי, וּבָזֶה סָתַר אָמְרוֹ ״וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו״ וְגוֹ׳, כִּי הַבְּחִירָה תְּבַטֵּל הַדָּבָר, וְאֵין רְאָיָה אִם יַהַרְגוּהוּ כִּי שֶׁקֶר דִּבֵּר.
בראשית לח:יד · פירוש א
וַתָּ֩סַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
כִּי רָאֲתָה וְגוֹ׳ וְהִיא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְהִיא וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וְלֹא נִתְּנָה״ וְגוֹ׳, וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁעָלֶיהָ הוּא אוֹמֵר. וְאוּלַי כִּי שְׁנֵי דְּבָרִים אָמַר הַכָּתוּב: הָאֶחָד – כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה, וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם מַאֲמַר חָמִיהָ שֶׁאָמַר ״עַד יִגְדַּל״ וְגוֹ׳ כִּי עוֹדֶנָּה בְּבֵית אָבִיהָ, וְהַשֵּׁנִי – וְהִיא לֹא נִתְּנָה וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁרָאֲתָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי שֶׁתִּנָּתֵן הִיא לוֹ לְאִשָּׁה, וְלָזֶה עָמְדָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה. וְצֵא וּלְמַד מַה יָצָא מִמֶּנָּה לָעוֹלָם – מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.
בראשית לח:כח · פירוש א
וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־יָד֤וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃
עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ, נִצְנְצָה בַמְיַלֶּדֶת רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְעָשְׂתָה וְלֹא יָדְעָה מַה עָשְׂתָה. הִיא קָשְׁרָה עַל יָדוֹ שָׁנִי, וְזֶה רוֹמֵז כִּי הוּא שֵׁנִי לֹא רִאשׁוֹן, אֲבָל הִיא אָמְרָה כִּי זֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה. וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר ״זֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה״, פֵּרוּשׁ, הִיא אָמְרָה כֵן, אֲבָל כְּפִי הָאֱמֶת לְהֵיפֶךְ יַגִּיד שֵׁם הַסִּימָן, כִּי יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת.
בראשית מ:ח · פירוש ג
וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ פִּתְרוֹנִים לְשׁוֹן רַבִּים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּהָרוֹאֶה (ברכות נה:), כִּי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וּפָתְרוּ חֲלוֹם שֶׁל רַבִּי בְּנָאָה, וּמַה שֶׁפָּתַר זֶה לֹא פָּתַר זֶה, וְכֻלָּם נִתְקַיְּמוּ, עַד כָּאן. וְזֶה הוּא אָמְרוֹ לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּמָּצֵא לַחֲלוֹם הַרְבֵּה פִּתְרוֹנִים וְכֻלָּם צוֹדְקִים.
בראשית מ:ח · פירוש ד
וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת נָא לִשְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד כִּי פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם לֹא יַצְדִּיק אֶלָּא אִם יִפְתְּרֶנּוּ בְּיוֹמוֹ וְלֹא לְאַחַר זְמַן, כִּי כָל דִּבְרֵי הַחֲלוֹם יְכֻוְּנוּ יַחְדָּיו בְּיוֹמוֹ. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאֵין מִתְעַנִּין תַּעֲנִית חֲלוֹם אֶלָּא בְּיוֹמוֹ וַאֲפִילוּ בְּשַׁבָּת (שבת יא.), לָזֶה אָמַר סַפְּרוּ נָא לִי, פֵּרוּשׁ, עַתָּה, לִשְׁלוֹל שֶׁלֹּא יְאַחֲרוּ עַד יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אַחַר שֶׁיּוּסַר עִצְּבוֹן נַפְשָׁם.
בראשית מ:ח · פירוש ה
וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃
וְטַעַם שֵׁנִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה:) כִּי הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה, וְלָזֶה חָשׁ יוֹסֵף שֶׁיַּקְדִּימוּ לְסַפֵּר חֲלוֹמוֹתָם לְזוּלַת מִבַּלְעָדָיו וְיִתְקַיֵּם פִּתְרוֹן הַזּוּלַת. לָזֶה אָמַר סַפְּרוּ נָא, פֵּרוּשׁ: עַתָּה סַפְּרוּ לִי כְּדֵי לְהַקְדִּים פִּתְרוֹנוֹ. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה כִּי עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וְכֻלָּן פָּתְרוּ חֲלוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי בְּנָאָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, אוֹמֵר אֲנִי כִּי דַּוְקָא אִם לֹא יִהְיוּ הַפִּתְרוֹנִים סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה, אֲבָל אִם הָיוּ סוֹתְרִים, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר: רִאשׁוֹן יֹאמַר כִּי יוֹצִיאוּהוּ מֵהַמִּשְׁמָר לִגְדֻלָּה וְשֵׁנִי יֹאמַר שָׁם יֵשֵׁב עַד מוֹת – אֵין מִתְקַיֵּם אֶלָּא רִאשׁוֹן, וְלָזֶה אָמַר יוֹסֵף סַפְּרוּ עַתָּה, שֶׁבָּזֶה יִבְטַח כִּי יִתְקַיֵּם פִּתְרוֹנוֹ.
בראשית מ:טז · פירוש ב
וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי טוֹב דִּבֵּר לוֹ בְּפִתְרוֹנוֹ, וּכְאִלּוּ אָמַר כִּי פָּתַר טוֹב וְלֹא רַע, וְחָשַׁב שֶׁאוּלַי גַּם אוֹתוֹ יְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה. וְתִקְוָתוֹ מַפַּח נָפֶשׁ, כִּי הֶרְאוּהוּ הַגָּלוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֹאכְלוּ הָעַמִּים הַנִּמְשָׁלִים לְעוֹפוֹת, כְּאָמְרוֹ (בראשית ט״ו:י״א וְתַרְגּוּם יוֹנָתָן שָׁם) ״וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים״, אֶת יִשְׂרָאֵל הָרְמוּזִים לַלֶּחֶם, דִּכְתִיב (תהילים י״ד:ד׳) ״אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם״. גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ עַל רֹאשִׁי כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עֶלְיוֹנִים עַל כָּל הָעַמִּים. וְתִמְצָא שֶׁבַּחֲלוֹם שַׂר הַמַּשְׁקִים לֹא הִזְכִּיר שֶׁשָּׁתָה פַּרְעֹה אֶת הַכּוֹס אֶלָּא נְתִינָתוֹ בְּיָדוֹ לְכָבוֹד וּלְמַעֲלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן חֲלוֹם שַׂר הָאוֹפִים שֶׁהִגִּיד אֲכִילַת הָעוֹפוֹת מִן הַסַּל.
בראשית מ:יח · פירוש א
וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃
זֶה פִּתְרוֹנוֹ. טַעַם אָמְרוֹ כֵן בְּפִתְרוֹנֵי הַחֲלוֹמוֹת, נִתְכַּוֵּן לְהַשְׁלִיט הַדִּבּוּר שֶׁל הַפִּתְרוֹן עַל הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁבָּזֶה הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה, כִּי הַמַּחְשָׁבָה מִתְהַפֶּכֶת כְּפִי הַדִּבּוּר הַשּׁוֹלֵט עָלֶיהָ. וְדַוְקָא אִם יֹאמַר ״זֶה פִּתְרוֹנוֹ״ שֶׁבָּזֶה מַשְׁלִיט הַדִּבּוּר. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁדִּבֵּר בְּדֶרֶךְ זֶה בְּפִתְרוֹן חֲלוֹם פַּרְעֹה, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר שָׁם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
בראשית מא:א · פירוש ד
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר׃
עוֹד יִרְמוֹז בְּאָמְרוֹ מִקֵּץ שְׁנָתַיִם לוֹמַר שֶׁהָיָה בַּזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁחָלְמוּ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים, שֶׁהוּא זְמַן שֶׁהַחֲלוֹם יַגִּיד דָּבָר צוֹדֵק וְלֹא יְדַבֵּר שָׁוְא.
בראשית מא:א · פירוש ז
וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר׃
יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וּפַרְעֹה חוֹלֵם לוֹמַר שֶׁגַּם פַּרְעֹה עַצְמוֹ הִרְגִּישׁ בַּחֲלוֹמוֹ כִּי הָיָה חוֹלֵם חֲלוֹם. לְצַד רְאוֹתוֹ דְּבָרִים מֻפְלָאִים כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר, הִרְגִּישׁ כִּי אֵין זֶה מֵהַדְּבָרִים הַהוֹוִים בָּעוֹלָם וְאֵין זֶה אֶלָּא חֲלוֹם. וְכַוָּנַת הַכָּתוּב בְּהוֹדָעָה זוֹ הִיא לְהַגִּיד סִימָנֵי הַחֲלוֹם אֲשֶׁר יִצְטַדֵּק, וְהוּא כַּאֲשֶׁר יַרְגִּישׁ הָאָדָם בַּחֲלוֹם כִּי הוּא שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ לְהַבְחִין דָּבָר עַד שֶׁיַּשְׂכִּיל לָדַעַת דְּבָרִים שֶׁלֹּא יִתָּכֵן הֱיוֹת בְּהָקִיץ, וְיַרְגִּישׁ כִּי הוּא חוֹלֵם. זֶה יַגִּיד כִּי אֵין חֲלוֹמוֹ בִּלְבּוּל הַדַּעַת וְעִרְבּוּב הַשֵּׂכֶל וְרוּחוֹת יִתְעַלְּלוּ בּוֹ, אֶלָּא מוֹדִיעִים אוֹתוֹ עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה עֲתִידוֹת.
בראשית מא:ב · פירוש א
וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃
מִן הַיְאוֹר עוֹלוֹת וְגוֹ׳. הָיָה לוֹ לוֹמַר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת מִן הַיְאוֹר, כִּי מִן הָרָאוּי יִזְכֹּר הָעוֹלֶה וְאַחַר כָּךְ מָקוֹם שֶׁעוֹלֶה מִשָּׁם. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר כִּי כָל הֲוָיָתָן הָיְתָה מִן הַיְאוֹר, וְלָזֶה הִקְדִּים הַמְהַוֶּה וְאַחַר כָּךְ הַמִּתְהַוֶּה מִמֶּנּוּ. וְלָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת עוֹלוֹת מִן הַיְאוֹר״ יִהְיֶה הַנִּשְׁמָע כִּי הַפָּרוֹת עָבְרוּ דֶּרֶךְ הַיְאוֹר וְעָלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא מֵהַיְאוֹר נִמְצְאוּ. לָזֶה אָמַר ״מִן הַיְאוֹר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת״ לוֹמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְצְאוּ. וּמִזֶּה הִרְגִּישׁ גַּם כֵּן כִּי הוּא חוֹלֵם חֲלוֹם וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וּפַרְעֹה חֹלֵם״ (בראשית מא:א). וְטַעַם שֶׁהֶרְאוּהוּ מַרְאֶה זֶה לְהַגִּיד כִּי מֵהַיְאוֹר עַצְמוֹ יִתְהַוּוּ שְׁנֵי הַדִּמְיוֹנוֹת, וְהוּא שֶׁפָּתַר יוֹסֵף שֶׁהֵם שֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע וְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, וּשְׁנֵיהֶם הֵם מִתְהַוִּים מֵהַיְאוֹר עַצְמוֹ אִם יַעֲלֶה אוֹ לֹא יַעֲלֶה, וְלָזֶה רָאָה בַּחֲלוֹם כִּי הַפָּרוֹת הֲוָיָתָן הָיְתָה מֵהַיְאוֹר.
בראשית מא:ז · פירוש א
וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם׃
וַיִּיקַץ וְגוֹ׳ וְהִנֵּה חֲלוֹם. אוּלַי כִּי בַּחֲלוֹם הַשִּׁבֳּלִים לֹא הִכִּיר בּוֹ בַּחֲלוֹמוֹ כִּי הָיָה חוֹלֵם, וְהָיָה חוֹשֵׁב שֶׁהָיָה בְּהָקִיץ לְרוֹב בְּהִירוּת הַדָּבָר, וְהִכִּירוֹ בְּלֹא בִּלְבּוּל כְּדֶרֶךְ הַחוֹלֵם, אֶלָּא אַחַר שֶׁעָמַד מִשְּׁנָתוֹ אָז הִכִּיר לְמַפְרֵעַ כִּי הָיָה חוֹלֵם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה מָצָא עַצְמוֹ כִּי חֲלוֹם הָיוּ הַדְּבָרִים וְלֹא בְּהָקִיץ:
בראשית מא:טז · פירוש ב
וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֱלֹהִים יַעֲנֶה, כִּי אֵין סֵדֶר אוֹפֶן פִּתְרוֹנוֹ כְּסֵדֶר פִּתְרוֹן בַּר הֶדְיָא (ברכות נו.) וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁיַּטֶּה הַחֲלוֹם לַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ, אֶלָּא אֲמִתּוּת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים, וְלָזֶה אָמַר ״אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳:
בראשית מא:לב · פירוש א
וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ׃
וְעַל הִשָּׁנוֹת וְגוֹ׳. רֶמֶז לִשְׁנֵי דְּבָרִים: עַל הַכֶּפֶל וְעַל הַשִּׁנּוּי, שֶׁלֹּא בָּא הַחֲלוֹם שֵׁנִי כַּחֲלוֹם רִאשׁוֹן ״שֶׁבַע פָּרוֹת״ וְגוֹ׳, שֶׁאָז יַחְשֹׁב כִּי דִמְיוֹן הָרִאשׁוֹן עָשָׂה רוֹשֶׁם בְּדַעְתּוֹ וְעָלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְלָכֵן בָּא הַחֲלוֹם בְּסֵדֶר חָדָשׁ ״שֶׁבַע שִׁבֳּלִים״ וְגוֹ׳. הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד כִּי נָכוֹן הַדָּבָר וּמֵעִם הָאֱלֹהִים בָּא אֵלָיו הַחֲלוֹם וְלֹא דִּמְיוֹן כּוֹזֵב.
בראשית מא:לב · פירוש ב
וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁבָּא הַחֲלוֹם כָּפוּל בְּלַיְלָה אֶחָת וְלֹא בָּא בִּשְׁנֵי זְמַנִּים מְרֻחָקִים, לוֹמַר אֵלָיו שֶׁהַזְּמַן קָרוֹב הוּא וְלֹא לִזְמַנִּים רְחוֹקִים יַגִּיד.
בראשית מא:נד · פירוש א
וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכׇל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃
וַתְּחִלֶּינָה וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף. הֻצְרַךְ לוֹמַר כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף, שֶׁבָּזֶה נִתְאַמְּתוּ דְּבָרָיו בְּפִתְרוֹן הַחֲלוֹם יוֹתֵר, כִּי מִקּוֹדֶם יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי מִקְרֶה הָיָה שֶׁבָּאוּ שְׁנֵי הַשָּׂבָע, אֲבָל כַּאֲשֶׁר שָׁלְמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע וְהִתְחִילוּ שְׁנֵי רָעָב אָז צָדְקוּ דִּבְרֵי יוֹסֵף.
בראשית מז:כח · פירוש י
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וְטַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְדֶרֶךְ זֶה, יְכַוֵּן לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא הִשְׁלִים יַעֲקֹב אָבִינוּ כָּל יְמֵי חַיָּיו הַחֲרוּצִים, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עד:ט) כִּי לְצַד שֶׁאָמַר ״לֹא יִחְיֶה״ וְהִכְרִית חַיֵּי רָחֵל, נֶחְסְרוּ לוֹ יָמָיו מִמִּנְיַן שְׁנֵי יִצְחָק שֶׁהָיוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה כְּמִנְיַן ״יִחְיֶה״, לָזֶה רָמְזָה הַתּוֹרָה צַעַר חֶסְרוֹן שְׁנֵי הַצַּדִּיק בְּתֵבַת ״וַיְהִי״:
בראשית מז:כח · פירוש יא
וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
וְנִשְׁאַר לָתֵת טַעַם הַכָּתוּב לָמָּה יִמְנֶה חֶשְׁבּוֹן שְׁנֵי יַעֲקֹב קוֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִפָּטֵר, כִּי הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי אַחַר שֶׁמָּנָה הַכָּתוּב ״וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב״ אָמַר אַחֲרָיו מַעֲשֵׂה הַשְׁבָּעַת יוֹסֵף, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף״ וְגוֹ׳, וּמִן הָרָאוּי לֹא הָיָה לְהַזְכִּיר סִכּוּם יָמָיו עַד יוֹם מוֹתוֹ. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ דָּבָר שֶׁמִּמֶּנּוּ הִרְגִּישׁ יַעֲקֹב שֶׁקָּרְבוּ יָמָיו לָמוּת, שֶׁמִּצַּד זֶה קָרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וְגוֹ׳. וְאָמַר וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד מַה שֶׁקָּדַם אֵלָיו מִידִיעַת חַיֵּי יִצְחָק שֶׁהָיוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, גַּם שֶׁהִרְגִּישׁ הַצַּדִּיק בְּשִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגַג בַּקְּלָלָה ״לֹא יִחְיֶה״, וְיָדַע בְּעָנְשׁוֹ כִּי הָאָבוֹת נְבִיאִים הָיוּ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לוֹבַשְׁתָּם, וְלָזֶה כְּשֶׁעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן שְׁנֵי אָבִיו וְהוֹצִיא מֵהֶם שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ, חָשׁ לְבִיאַת יוֹמוֹ שֶׁקָּרֵב וַיִּקְרָא לִבְנוֹ וְגוֹ׳:
בראשית מז:כט · פירוש א
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וַיִּקְרְבוּ יְמֵי וְגוֹ׳. כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ מִנַּיִן יָדַע, וְרַמְבַּ״ן כָּתַב שֶׁיָּדַע מֵהַרְגָּשַׁת אֲפִיסַת כֹּחוֹתָיו. וְאֵין דְּבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִרְאִים, כִּי כַּמָּה יָמִים יִחְיֶה אָדָם אַחַר שֶׁיַּתְחִיל לְהֵחָלֵשׁ.
בראשית מח:יט · פירוש א
וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃
וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וַיְמָאֵן, לְצַד שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִסְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אוֹתָהּ.
בראשית מח:יט · פירוש ב
וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃
וְכָפַל לוֹמַר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי, נִתְכַּוֵּן לַהֲשִׁיבוֹ לִשְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁאָמַר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַרְתָּ ״לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכוֹר״ וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁסְּדוּרִים בְּהֵפֶךְ, ״יָדַעְתִּי בְּנִי״, וְרָמַז בְּאָמְרוֹ ״בְּנִי״, פֵּרוּשׁ, וּמִן הַסְּתָם לֹא תַּחְשִׁיב יְמִינְךָ לִפְנֵי יְמִינִי וְלֹא תְּסַדְּרֵם אֶלָּא הַבְּכוֹר לִימִינִי וְלֹא לִימִינְךָ. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהוֹרֵתָנִי לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה בְּאָמְרְךָ ״שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ״, יָדַעְתִּי גַּם זֶה, וּבִכְלַל יְדִיעָה זוֹ נִכְנְסָה גַּם יְדִיעַת הַמְּסֻבָּב מִדָּבָר זֶה בַּעֲשׂוֹת כֵּן לְיוֹסֵף. וְאָמַר גַּם הוּא יִגְדָּל פֵּרוּשׁ: לֹא תַּחְשׁוֹב שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה שְׁפֵלָה אֶלָּא יִגְדַּל וְיִהְיֶה לְעָם, וְאוּלָם וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד בִּרְכָתִי אֶלָּא לְצַד מַה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם. לָזֶה הֲגַם שֶׁבִּזְמַן זֶה זֶה הַבְּכוֹר, לֶעָתִיד יִהְיֶה הַקָּטָן יוֹתֵר גָּדוֹל, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁזֶּה יֵצֵא מִמֶּנּוּ גִּדְעוֹן וְזֶה יֵצֵא מִמֶּנּוּ יְהוֹשֻׁעַ, וּמִן הַסְּתָם שַׁלְשֶׁלֶת זוֹ הָיְתָה בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת הַשֵּׁבֶט מִבְּלִי בִּרְכַּת יַעֲקֹב, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן אֲנִי מַקְדִּימוֹ לַבְּכוֹר.
בראשית מח:יט · פירוש ג
וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: יָדַעְתִּי כָּל טַעֲנוֹתֶיךָ, וּמַה שֶׁרָמַזְתָּ כִּי זֶה גּוֹרֵם – לֹא זֶה גּוֹרֵם, אֶלָּא בְּנִי, פֵּרוּשׁ, בְּנִי הוּא שֶׁגָּרַם לְכָל הָעוֹבֵר בַּחֲלוֹמוֹתֶיךָ וּדְבָרֶיךָ. וְאָמְרוֹ יָדַעְתִּי פַּעַם שְׁנִיָּה נִמְשֶׁכֶת עִם לְמַטָּה מִמֶּנָּה ״גַּם הוּא וְגוֹ׳ וְאוּלָם״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: שֶׁיָּדַע בִּנְבוּאָה שֶׁהַקָּטָן יִגְדַּל מֵהַגָּדוֹל וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הֵפֶךְ מֵהַחִזָּיוֹן אֲשֶׁר דִּמָּה בְּיָדוֹ הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא.
בראשית מט:ג · פירוש ד
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וְהָאָבוֹת לְצַד חֲבִיבוּתָם בַּה׳ וְחֶשְׁקָם בְּאֹשֶׁר עֶלְיוֹן קִיְּמוּ הַכֹּל, כְּאָמְרוֹ (בראשית כו:ה) ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כח:) קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין, וְאֶת בָּנָיו הֵקִים תַּחְתָּיו לְהַרְוִיחַ תּוֹעֶלֶת הַמִּצְווֹת וְעֵסֶק הַתּוֹרָה. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ רוֹאִים תּוֹעֶלֶת דְּבַר הַהַצְלָחָה לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר יַעֲקֹב כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בְּהַצְלָחָתוֹ בְּנִשּׂוּאֵי שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת, הֶעֱלִים עַיִן מֵרֶוַח הַנִּמְשָׁךְ מִקִּיּוּם הַמִּצְוָה הַהִיא, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ עֹנֶשׁ אִם לֹא יְקַיְּמֶנָּה כָּל עוֹד שֶׁלֹּא נִתְּנָה תּוֹרָה. וּמַה גַּם אִם נֹאמַר שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים עַל פִּי הַדִּבּוּר, כִּי הָאָבוֹת נְבִיאִים הָיוּ וַה׳ אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְדָבָר זֶה דּוֹמֶה לְמַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (פרק ט) כִּי נָבִיא שֶׁאָמַר לַעֲבֹר עַל אִסּוּר מֵאִסּוּרֵי הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה שׁוֹמְעִין לוֹ כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְגוֹ׳. גַּם יֵאָמֵן יַעֲקֹב שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה עַל פִּי נְבוּאָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לִשָּׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת לְפִי שָׁעָה, לֹא שֶׁיֵּעָקֵר אִסּוּר שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. וּמַה גַּם בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם עֹנֶשׁ עַל הַדָּבָר אֶלָּא הַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת אִם יְקַיְּמוּ כַּנִּזְכָּר. גַּם יְהוּדָה עַל יְדֵי מַלְאָךְ הוּרְשָׁה לָקַחַת תָּמָר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד) לְמַה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִמֶּנָּה מֵהַאֲצָלַת נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת.
שמות
שמות א:טו · פירוש ג
וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃
עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב לְשׁוֹן גְּדֻלָּה וְרוֹמְמוּת, עַל דֶּרֶךְ (דברים כו:יז-יח) ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ וַה׳ הֶאֱמִירְךָ״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהַגִּיד שֶׁבְּאֶמְצָעוּת עִנְיָן זֶה גָּרַם לָהֶם פַּרְעֹה מַעֲלָה וְהִתְרוֹמְמוּת לִשְׁתֵּי הַמְיַלְּדוֹת, וְעָלוּ בְּמַעֲלָה כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ (שמות א:כ): ״וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים וְגוֹ׳ וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים״ – בָּתֵּי כְהוּנָּה, בָּתֵּי לְוִיָּה, בָּתֵּי מַלְכוּת, בָּתֵּי נְבִיאוּת (סוטה יא:).
שמות ב:י · פירוש ב
וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֙הוּ֙ לְבַת־פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי־לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃
וְאוּלַי כִּי הָאִמָּהוֹת הָיוּ בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיוּ מַשִּׂיגוֹת בְּחִינַת הַשֵּׁם, וּקְרִיאַת הַשֵּׁם הָיְתָה לְמַה שֶׁהָיוּ מְכַוְּנִים בּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן קְרִיאַת שֵׁם מֹשֶׁה. מַגִּיד הַכָּתוּב כִּי לֹא הִשִּׂיגָה לָדַעַת בְּחִינַת הַשֵּׁם, כִּי שְׁמוֹ נִפְלָאוֹת יַגִּיד. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ג דף רעו; תיקונים תיקון סט) מַה יִרְמֹז שֵׁם זֶה. וַה׳ הַשָּׂם שֵׁמוֹת בָּאָרֶץ שָׂם בְּפִיהָ שֵׁם מֹשֶׁה, וּמַה שֶׁאָמְרָה הִיא בְּטַעַם הַשֵּׁם הוּא כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ, וְלֹא יָדְעָה טַעַם זוּלַת זֶה:
שמות ג:ד · פירוש א
וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. לֹא כִּשְׁמוּאֵל שֶׁלֹּא הִכִּיר הַקּוֹרֵא (שמואל א ג:ד), כִּי מֹשֶׁה נָבִיא הָיָה בְּטֶרֶם יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ וְהִכִּיר הַקּוֹרֵא. וְאוּלַי כִּי זֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל רָמַז אֶל גָּדוֹל הַמְיֻחָד:
שמות ג:י · פירוש א
וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר וְאֶשְׁלָחֲךָ לְלֹא צֹרֶךְ, כִּי מִן הַסְּתָם כְּשֶׁיֹּאמַר לוֹ ״לְכָה״ וַדַּאי כִּי הוּא הַמְּשַׁלְּחוֹ. גַּם הִקְדִּים הַהֲלִיכָה קֹדֶם הַזְכָּרַת הַשְּׁלִיחוּת, לוֹמַר כִּי לֹא הֲלִיכָה זוֹ לְבַד הִיא הַשְּׁלִיחוּת, אֶלָּא אַחַר הַהֲלִיכָה תִּהְיֶה הַתְמָדַת הַשְּׁלִיחוּת, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁאַחַר שֶׁהָלַךְ הוּא שֶׁהָיָה שׁוֹלְחוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם לְהוֹצִיא וְגוֹ׳.
שמות ד:א · פירוש ב
וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
וְיִתְבָּאֵר עַל נָכוֹן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֵין נְבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה וְכוּ׳ שָׁלֵם בְּגוּפוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְכָתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְצָרִיךְ עִיּוּן, לָמָּה לֹא כָּתַב שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עָשִׁיר גִּבּוֹר וְעָנָיו, וְתֵרֵץ שֶׁאוֹתָם תְּנָאִים צְרִיכִין לַמִּתְנַבֵּא בִּקְבִיעוּת, וְרַמְבַּ״ם לֹא נָחֵת לְפָרֵשׁ אֶלָּא עַל הַמִּתְנַבֵּא שֶׁלֹּא בִּקְבִיעוּת. וְהִנֵּה אֲפִלּוּ אִם נֹאמַר שֶׁתֵּחָשֵׁב נְבוּאָה זוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אַקְרַאי, מַה שֶׁאֵינוֹ כֵן, אַף עַל פִּי כֵן טוֹעֵן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לְצַד עַנְוְתָנוּתוֹ כִּי הוּא חָסֵר תְּנָאִים שֶׁבָּהֶם יֵאָמֵן נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ וְהֵן, פֵּרוּשׁ, וְכֵן הוּא הַדִּין שֶׁלֹּא יַאֲמִינוּ לִי כִּי אֵין אֲנִי חָכָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה וּמָלֵא מִכָּל הַתְּנָאִים הַמְאֻשָּׁרִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם תֵּחָשֵׁב נְבִיאַת קְבִיעוּת כְּמוֹ שֶׁכֵּן הוּא כְּפִי הָאֱמֶת, כִּי הוּא הוֹלֵךְ וּבָא מֵהַשֵּׁם לְיִשְׂרָאֵל וּלְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, אִם כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עָשִׁיר מַה שֶׁלֹּא כֵן הָיָה, וְזֶה לְּךָ הָאוֹת שֶׁהָיָה רוֹעֶה לְחוֹתְנוֹ צֹאנוֹ וְלֹא נִתְעַשֵּׁר אֶלָּא בַּמִּדְבָּר מֵהַלּוּחוֹת (נדרים לח,א), וְאִם כֵּן אִם יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁאוֹל לְזִקְנֵיהֶם הַמִּשְׁפָּט, הֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי כְּפִי הַדִּין.
שמות ד:א · פירוש ג
וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
וּמַה שֶׁאָמַר וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, כָּאן רָמַז עוֹד טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כִּי הוּא כְּבַד פֶּה, וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה אַחַר כָּךְ בְּפֵרוּשׁ ״כִּי כְבַד פֶּה״. וְדָבָר זֶה הוּא אֶחָד מִתְּנָאֵי הַמִּתְנַבֵּא אֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, וְזֶה אֶחָד מֵחֶסְרוֹנֵי הַגּוּף, וְלָזֶה אָמַר ״וְלֹא יִשְׁמְעוּ״ לְסִבַּת קוֹל, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן הוּא. וְאָמַר הַטַּעַם כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֵינְךָ רָאוּי שֶׁיֵּרָאֶה לְךָ כָּל עִקָּר וַאֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי. וּמַה שֶׁלֹּא טָעַן טַעֲנָה זוֹ מֹשֶׁה עַד עַתָּה וְלֹא שָׁאַל אֶלָּא ״וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר״, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָהֶם שֶׁלֹּא יַאֲמִינוּ, שֶׁאִם הָיָה חוֹשֵׁשׁ לָזֶה לֹא הָיָה מְחַזֵּר אַחַר יְדִיעַת הַשֵּׁם שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁתֵּכֶף יֹאמַר אֵלָיו ״זֶה שְּׁמִי״.
שמות ד:א · פירוש ד
וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן בִּשְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה ״וְאָמְרוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁיְּגַלֶּה ה׳ שְׁמוֹ וְסוֹדוֹ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בּוֹ נִפְלָאוֹת, כִּי שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יַפְלִיא עֲשׂוֹת וּבְאֶמְצָעוּתוֹ יִקְנֶה כָּל הַקִּנְיָנִים, בֵּין מַעֲלוֹת הַמֻּרְגָּשׁוֹת בֵּין מַעֲלוֹת הָאֹשֶׁר וְהַחָכְמָה, וְיַשְׁלִים עַצְמוֹ לִהְיוֹת רָאוּי לִנְבוּאָה בְּסוֹד (תהלים צא:יד) ״אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי״. גַּם יַפְלִיא בְּעֵינֵיהֶם נִפְלָאוֹת מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם. וּבִתְשׁוּבַת ה׳ אֵלָיו אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ סוֹדֵי הַשֵּׁם וּסְגֻלּוֹתָיו וְנִפְלָאוֹת אֲשֶׁר יַפְלִיא בָּהֶם, לָזֶה חָזַר וְטָעַן ״וְהֵן״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
שמות ד:יא · פירוש ד
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהֹוָֽה׃
וּכְנֶגֶד חֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יַאֲמִינוּ יִשְׂרָאֵל לְצַד עִלְּגוּתוֹ, אָמַר אֵלָיו ״אָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ״ וְגוֹ׳.
שמות ד:כז · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃
לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ מִקּוֹדֶם (שמות ד:יד) ״הִנֵּה הוּא יוֹצֵא״ וְגוֹ׳, לְפִי מַה שֶׁנּוֹדַע לָנוּ כִּי יְדַבֵּר ה׳ דְּבָרִים רַבִּים בְּדִבּוּר אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה ״הִנֵּה הוּא״ וְגוֹ׳ יָצָא דִבּוּר אַחֵר לְאַהֲרֹן בְּמִצְרַיִם. וּנְבוּאָה זוֹ אֵין סָפֵק שֶׁנֶּאֶמְרָה לְאַהֲרֹן, הֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א) שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ לֹא נֶאֱמַר הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שֶׁסּוֹבֵר (שם) שֶׁנִּתְמַעֵט אַהֲרֹן אֲפִלּוּ בְּדִבּוּרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּמִצְרַיִם, דַּוְקָא בִּדְבָרִים הַשַּׁיָּכִים בִּשְׁלִיחוּת לְהַזּוּלַת, אֲבָל פְּרָט זֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אַהֲרֹן מִצְוָה, הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיָה נָבִיא לְעַצְמוֹ.
שמות ו:ג · פירוש ה
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר בִּנְבוּאַת הָאָבוֹת גַּם כֵּן (בראשית יח:א) ״וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳״, מִדְּבַר ה׳ כָּאן אַתָּה לָמֵד כִּי הַכָּתוּב שָׁם יַגִּיד שֶׁנִּגְלָה לָהֶם ה׳, אֲבָל לֹא הִשִּׂיגוּ לָדַעַת וּלְהַכִּיר בְּחִינָה זוֹ הַנִּפְלָאָה, וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִתְוַדְּעָה לָהֶם בְּחִינָה זוֹ הָעֶלְיוֹנָה.
שמות ו:ו · פירוש ב
לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לָכֵן לְשׁוֹן שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לַעֲשׂוֹת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כ:ו) ״בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״.
שמות ט:ל · פירוש א
וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃
וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְגוֹ׳. הִזְכִּיר הָעֲבָדִים, לֶהֱיוֹת שֶׁרָאָה כִּי לֹא שָׂמוּ לִבָּם אֶל דְּבַר ה׳ וְהִנִּיחוּ עַבְדֵיהֶם וּמִקְנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה שִׁתְּפָם יַחַד. וְאִם תֹּאמַר מִי גִּלָּה לְמֹשֶׁה שֶׁאַחַר מַכַּת הַבָּרָד עוֹדָם בְּמִרְדָּם וְלֹא נִכְנְעוּ, וַהֲלֹא הִצְדִּיקוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין אַחַר כָּךְ וְאָמְרוּ ״ה׳ הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים״? כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ שֶׁהַשֵּׁם הִשְׂכִּילוֹ כִּי יָבִיא מַכַּת בְּכוֹרוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים, גַּם כְּפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות ז:ד) ״וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה״ שֶׁיַּגִּיעַ עֵת שֶׁלֹּא יִרְצֶה עוֹד לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ הַשְּׁלִיחוּת מֵהֶם, אִם כֵּן מִזֶּה יָדַע מֹשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁיֶּחְדְּלוּ הַמָּטָר וְגוֹ׳ לֹא יְשַׁלְּחוּ אֶת הָעָם וְאָמַר לָהֶם ״יָדַעְתִּי״ וְגוֹ׳. עוֹד יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ כִּי יֶשְׁנוֹ לְטַעַם שֶׁמִּמֶּנּוּ אָמַר ״טֶרֶם תִּירְאוּן״.
שמות יא:א · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־פַּרְעֹה֙ וְעַל־מִצְרַ֔יִם אַֽחֲרֵי־כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה׃
וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ עוֹד נֶגַע וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ מַגֶּדֶת מַה שֶׁכְּבָר אָמַר ה׳ קוֹדֶם. וְתִמְצָא כִּי הַתְחָלַת הַמַּכּוֹת נְבוּאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בְּמִדְיָן אָמַר לוֹ (שמות ג:יט) ״לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם וְגוֹ׳ וְשָׁאֲלָה״ וְגוֹ׳. וּנְבוּאָה שְׁנִיָּה גַּם כֵּן בְּמִדְיָן הוֹדִיעוֹ מַכַּת בְּכוֹרוֹת, דִּכְתִיב (שמות ד:כב) ״בְּנִי בְכוֹרִי וְגוֹ׳ וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ״, הֲרֵי בְּיָדוֹ מַכַּת בְּכוֹרוֹת בָּאַחֲרוֹנָה. וּנְבוּאָה שְׁלִישִׁית בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אָמַר אֵלָיו (שמות ז:ד) כִּי סִימָן סוֹף הַמַּכּוֹת הוּא כְּשֶׁלֹּא יִשְׁמַע לָהֶם פַּרְעֹה, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִרְצֶה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם עוֹד. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּשֶׁאָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף״ וְגוֹ׳ מִזֶּה יָדַע כִּי הִגִּיעַ זְמַן מַכָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהּ יֵצְאוּ, וְיָדַע אוֹתָהּ כִּי הִיא זוֹ מַכַּת בְּכוֹרוֹת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל וְכוּ׳ הַנֶּאֱמֶרֶת אֵלָיו בִּסְמִיכוּת מִצְוַת ״וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ״. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיֹּאמֶר ה׳ עוֹד נֶגַע וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּבָר אָמַר ה׳ ״עוֹד״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁהוּא מַה שֶׁכָּתַב בַּנְּבוּאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁרָשַׁמְתִּי. וְלָזֶה אָמַר מֹשֶׁה תֵּכֶף אֶל פַּרְעֹה ״כֹּה אָמַר ה׳ כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה״ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ שָׁם פְּרָט זֶה שֶׁל כַּחֲצוֹת, יִלָּמֵד סָתוּם מֵהַמְפֹרָשׁ כִּי כֵן הָיוּ שָׁם הַדְּבָרִים אֶלָּא שֶׁקִּצֵר, וּמִמְּקוֹמוֹ אַתָּה לָמֵד כִּי כֵן אָמַר אֵלָיו ה׳. וּמֵעַתָּה לֹא נֶאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ בְּמִצְרַיִם. גַּם לֹא קָשֶׁה לָמָּה יְצַו ה׳ פַּעֲמַיִם עַל שְׁאֵלַת כֵּלִים מִמִּצְרַיִם.
שמות יב:לא · פירוש ו
וַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י גַּם־אַתֶּ֖ם גַּם־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה, כִּי נִתְכַּוֵּן לְגָרֵשׁ אוֹתָם הֲגַם שֶׁיַּחְפְּצוּ מֵרְצוֹנָם לָשֶׁבֶת עִמָּהֶם, וּלְפִי זֶה יֻצְדַּק לוֹמַר גַּם אַתֶּם – הֲגַם שֶׁאַתֶּם בִּרְשׁוּת עַצְמְכֶם, אַף עַל פִּי כֵן אֵין אֲנִי חָפֵץ שֶׁתֵּשְׁבוּ בְּאַרְצִי, וְזֶה חִדּוּשׁ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר ה׳ (שמות יא:א) ״כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם״. וְאָמְרוֹ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְרַבּוֹת הַטַּף וְהַנָּשִׁים, וְאָמְרוֹ גַּם צֹאנְכֶם וְגוֹ׳ לְרַבּוֹת שְׁאָר מִקְנֶה, אוֹ לְרַבּוֹת מַה שֶׁשָּׁאֲלוּ לְעֵזֶר מִמֶּנּוּ.
שמות יב:לה · פירוש א
וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל עָשׂ֖וּ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם כְּלֵי־כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹֽת׃
עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, לֹא לַהֲנָאַת הַמָּמוֹן אֶלָּא לְמִצְוַת נָבִיא. עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁהֶעֱלָה רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה, כִּי אִם יָבֹא נָבִיא וְיֹאמַר לְיִשְׂרָאֵל עַל פִּי ה׳ לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה אַחַת הוֹרָאַת שָׁעָה כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְכַדּוֹמֶה – שׁוֹמְעִין לוֹ חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ. וּלְצַד כִּי מַעֲשֶׂה זֶה הוּא מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן לִגְנוֹב דַּעַת גּוֹי, גַּם לִגְזוֹל מָמוֹנָם, וְאֵיךְ יַצְדִּיקוּ יִשְׂרָאֵל לָאוֹמֵר לָהֶם עֲבוֹר עֲבֵרָה? לָזֶה אָמַר עַל פִּי מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר הוּבְחַן לְנָבִיא וּבִפְרָט זֶה יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו כַּנִּזְכָּר:
שמות טו:א · פירוש א
אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
אָז יָשִׁיר. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אָז״, אֶלָּא ״וַיָּשַׁר מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וְהַדָּבָר מוּבָן כִּי אָז שׁוֹרְרוּ. אָכֵן יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ הֲכָנַת הַמֻּשָּׂג, כִּי כְּשֶׁנִּכְנְסָה בְּלִבָּם יִרְאַת הָרוֹמְמוּת וְהָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אָז זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
שמות טז:ד · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי וְגוֹ׳. לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״לֵאמֹר״. גַּם הִתְחִיל לְדַבֵּר נוֹכֵחַ וְסִיֵּם נִסְתָּר ״וְיָצָא הָעָם״ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עה,א) כִּי הַמָּן הָיָה יוֹרֵד לַצַּדִּיקִים פֶּתַח אָהֳלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לָצֵאת אַחֲרָיו, וְלִשְׁאָר הָעָם הָיָה יוֹרֵד בְּמָקוֹם אַחֵר וְהָיוּ יוֹצְאִים לִלְקוֹט, וְהוּא אָמְרוֹ הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּאֵין צֹרֶךְ לָצֵאת לִלְקוֹט, אֲבָל הָעָם יֵצְאוּ וְיִלְקְטוּ. כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא בָּטְחוּ וְקָדְמוּ לִשְׁאוֹל יַשִּׂיגוּהוּ בְּטוֹרַח.
שמות טז:ד · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃
וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בִּתְחִלַּת נְבוּאָה זוֹ ״לֵאמֹר״, לְצַד כִּי עֲדַיִן יְצַוֵּהוּ פַּעַם שְׁנִיָּה כָּל הַדְּבָרִים בַּפָּרָשָׁה שֶׁאַחַר זוֹ, אֶלָּא שֶׁהִקְדִּים הַדְּבָרִים לְמֹשֶׁה לִמְצוֹא בְּפִיו מַעֲנֶה, וְתֵכֶף וּמִיָּד הֱשִׁיבָם שֶׁהַנְּבוּאָה נֶאֶמְרָה לוֹ כְּהֶרֶף עַיִן, וְתֵכֶף וּמִיָּד ״וְהִנֵּה כְבוֹד ה׳״:
שמות טז:יא · פירוש א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳ דַּבֵּר וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה אָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאִם נִתְכַּוֵּן שֶׁגַּם פְּרָט זֶה שֶׁאָמַר לוֹ ״שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנוֹת״ וְגוֹ׳ יֹאמְרֶנּוּ לְיִשְׂרָאֵל, אִם כֵּן לָמָּה הוּצְרַךְ לוֹמַר עוֹד אַחַר כָּךְ ״דַּבֵּר״?
שמות טז:יא · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד,א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאמַר עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ לֵאמֹר, וְהִנֵּה כְּשֶׁדִּבֵּר ה׳ לְמֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳ הֵם דִּבְרֵי ה׳ לְמֹשֶׁה, וְעִנְיָן זֶה הוּא בְּבַל תֹּאמַר, לָזֶה אָמַר לוֹ ה׳ לֵאמֹר. וְהִנֵּה אֵין הֶכְרֵחַ בָּזֶה שֶׁחַיָּב לוֹמַר אֶלָּא רְשׁוּת הוּא שֶׁמַּרְשֵׁהוּ לוֹמַר לִשְׁלֹל בַּל תֹּאמַר, וְהַדָּבָר בְּיָדוֹ לְהוֹדִיעַ דְּבַר ה׳ זֶה אֲלֵיהֶם, וּכְשֶׁרָצָה ה׳ שֶׁיְּדַבֵּר אֵלָיו דְּבָרִים שֶׁנּוֹגְעִים לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ כִּי מִכָּאן וָאֵילָךְ הֵם דְּבָרִים שֶׁאֲנִי מְחַיֶּבְךָ לְדַבְּרָם, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁשִּׁנָּה ה׳ אֶת דְּבָרוֹ, כִּי מִקּוֹדֶם דִּבֵּר דֶּרֶךְ נִסְתָּר עַל יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ מְדַבֵּר דְּבָרִים בֵּינוֹ לְבֵין מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁהִרְשָׁהוּ לְסַפֵּר לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְדַבֵּר לָהֶם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי ה׳ אָמַר לְמֹשֶׁה שֶׁשָּׁמַע תְּלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שֶׁהוּשְׁלַח מֵה׳ לוֹמַר לָהֶם מִשְּׁמוֹ שֶׁשָּׁמַע וְגוֹ׳, וּמַאֲמָר שֵׁנִי אָמַר אֵלָיו דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמִי בִּשְׁלִיחוּת, ״בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ״. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת ״לֵאמֹר״, נִתְכַּוֵּן שֶׁיֹּאמַר לָהֶם מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָהֶם בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר, וּמְשַׁמֶּשֶׁת תֵּבַת ״לֵאמֹר״ בִּמְקוֹם כֹּה אָמַר ה׳. גַּם בָּזֶה יֻצְדַּק גְּמַר הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְזוּלַת ״לֵאמֹר״ יִשָּׁמַע הַדָּבָר שֶׁחָס וְשָׁלוֹם עַל מֹשֶׁה.
שמות טז:יט · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃
וְאֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי לְעוֹלָם מִפִּי הַגְּבוּרָה נֶאֶמְרָה לוֹ מִצְוָה זוֹ, אֶלָּא לְצַד שֶׁכְּבָר אָמַר ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״, סָמַךְ שֶׁכָּל עִנְיַן פְּרָטֵי דִּינֵי הַמָּן נִמְשָׁךְ לְמַה שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״, וְהֵם לֹא הִשְׂכִּילוּ כַּוָּנָתוֹ וְחָשְׁבוּ כִּי הוֹרָאָתוֹ הוֹרָאַת חָכָם לֹא הוֹדָעַת נָבִיא.
שמות טז:כב · פירוש א
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה וְגוֹ׳. מִכָּאן מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הוֹדִיעָם קוֹדֶם דְּבַר ה׳. וְקָשֶׁה, אֵיךְ יִכְבּוֹשׁ חָס וְשָׁלוֹם נְבוּאָתוֹ, וְלִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין פט,א) דִּין נָבִיא הַכּוֹבֵשׁ נְבוּאָתוֹ וְכוּ׳ חָס וְשָׁלוֹם, וּמַה גַּם בְּהַגָּדַת מִצְוָה לְקַיֵּם יִשְׂרָאֵל רְצוֹן הַמֶּלֶךְ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: כּוֹבֵשׁ נְבוּאָה וַעֲקִירַת הַמִּצְוָה. וְאֵין לוֹמַר כִּי חָס וְשָׁלוֹם שָׁכַח מִצְוַת ה׳, אִם כֵּן נָחוּשׁ לוֹ גַּם כֵּן שֶׁשָּׁכַח מִמַּה שֶׁנִּצְטַוָּה וַעֲדַיִן שָׁכוּחַ חָס וְשָׁלוֹם, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לְעַכֵּב זְמַן מַה לִישָּׁכַח וְתֵכֶף וּמִיָּד הָיָה לוֹ לְהַגִּיד נְבוּאָתוֹ, וְגַם קֻשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ לָמָּה לֹא הִזְכִּירוֹ כְּשֶׁיָּדַע בּוֹ שֶׁשָּׁכַח, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ הָיָה לוֹ לְהַזְכִּירוֹ וְלֹא הָיָה מַנִּיחוֹ שָׁכוּחַ עַד שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהוּזְכַּר מֵעַצְמוֹ.
שמות טז:כב · פירוש ב
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
אָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ טַעְמוֹ וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ, וּבְמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה כִּרְאִי מוּצָק (איוב לז:יח) בְּאָמְרוֹ הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת וְגוֹ׳. כָּאן בְּנֹעַם דְּבָרָיו הִשְׁמִיט תֵּבַת ״לֵאמֹר״, רָמַז כִּי לֹא דִּבֶּר לוֹ ה׳ לֵאמֹר לָהֶם, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן הַדָּבָר בְּבַל תֹּאמַר כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד,א) וּכְתַבְנוּהוּ בְּפָסוּק (שמות טז:יא) ״וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ שָׁמַעְתִּי״ וְגוֹ׳, וְזֶה הוּא טַעְמוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעָם קֹדֶם. וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן לְדִבְרֵי מֹשֶׁה ה׳ מְעִידוֹ בְּנוֹסַח הַנְּבוּאָה כְּשֶׁאָמַר לוֹ (שמות טז:ה) ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי״ וְגוֹ׳ תִּמְצָא שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ה׳ שָׁם ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא תֵּבַת ״לֵאמֹר״, הֲרֵי סָתַם הַדָּבָר בְּפָנָיו שֶׁאֵין לוֹ שְׁלִיחוּת בְּמִצְוָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא שֶׁאָמַר הוּא אַחַר מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה וּבָאוּ לְפָנָיו, גִּלָּה לָהֶם הַדָּבָר וְאָמַר לָהֶם שֶׁלֹּא הָיָה אֶצְלוֹ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ סוֹד נִמְסְרוּ לוֹ הַדְּבָרִים וְלֹא לְאָמְרָם.
שמות טז:לב · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
אוֹ יִרְצֶה, כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁקִּבֵּל הַנְּבוּאָה סִדְּרָהּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּסֵדֶר שְׁמִיעָתָהּ מֵאֵל עֶלְיוֹן, וְהָיָה חָסֵר הַיְדִיעָה מִי הָעוֹשֶׂה וּמְקוֹם הֲנָחַת הַמָּן וּמְקוֹם הֲנָחַת הַכְּלִי, וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁבָּאָה הַנְּבוּאָה פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאָמַר לוֹ סְפֵקוֹתָיו, וְהוּא אָמְרוֹ בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶל מֹשֶׁה (שמות טז:לד), פֵּרוּשׁ, לֹא תַחְשׁוֹב בְּדַעְתְּךָ כִּי פְּרָטִים שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים בִּדְבַר ה׳ שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה הַנִּזְכָּרִים, מֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ עֲשָׂאָן, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶל מֹשֶׁה מִפִּי עֶלְיוֹן הָיוּ הַדְּבָרִים.
שמות טז:לב · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְלַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹ׳, יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי הִצְדִּיקוּ עִיּוּנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּאִלּוּ כֵּן צִוָּה ה׳ אֵלָיו כַּאֲשֶׁר שָׁפַט בַּדְּבָרִים הַסְּתוּמִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
שמות יח:כג · פירוש א
אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכׇלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃
אִם אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ וְצִוְּךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ וְצִוְּךָ, אִם לְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה הוּא אוֹמֵר, כְּבָר אָמַר לוֹ כֵּן פַּעַם אַחַת, דִּכְתִיב (שמות יח:יט) ״אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ״, וּמַה צֹרֶךְ בְּכֶפֶל הַדְּבָרִים. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ תְּשׁוּבָה עַל מַה שֶׁיִּטְעוֹן כִּי סוֹף כָּל סוֹף הוּא מוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ הַמִּצְווֹת, וְאֵין מִמִּדַּת הַצַּדִּיקִים לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַמִּצְווֹת, הֲגַם כִּי יִיעַף וְכִי יִגַע, כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד (איוב ה:ז) בַּעֲמָלָהּ שֶׁל מִצְוָה. לָזֶה אָמַר אֵלָיו וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי הִנֵּה יָדוּעַ הוּא עֹצֶם הַכֹּחַ אֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ לְאִישׁ נָבִיא, וְצֵא וּלְמַד מִמַּאַמְרֵי דָנִיֵּאל (דניאל י:ז) בְּדַבֵּר אֵלָיו מַלְאָךְ, וּמִזֶּה תַּשְׂכִּיל לְדִבְּרוֹת אֵל. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לח,א) אֵין נְבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל גִּבּוֹר. וְהֵן אֱמֶת כִּי מֹשֶׁה זִכֵּךְ גּוּפוֹ וְלֹא יֶאֱרַע לוֹ הַתַּשּׁוּת כֹּחַ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים לֹא יָכוֹל לְהִתְאַזֵּר כָּל כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה חַלָּשׁ בְּטִבְעוֹ. וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי יוֹתֵר בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֲחֵרִים כְּדֵי שֶׁיְּקַיֵּם מִצְוַת הַנְּבוּאָה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי זוּלָתוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ אִם אֶת וְגוֹ׳ וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ כַּאֲשֶׁר יְצַוְּךָ אֱלֹהִים הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר הוּא מְצַוְּךָ בְּהוֹדָעַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה תּוּכַל עֲמֹד בָּהֶם, פֵּרוּשׁ יִהְיֶה בְּךָ כֹּחַ לַעֲמֹד בָּהֶם. וְאוּלַי כִּי דִקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן עֲמִידָה לוֹמַר כִּי יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה מְעֻמָּד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״א קעא,א) כִּי שְׁאָר הַנְּבִיאִים הָיוּ נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה דִּכְתִיב ״וְנִצַּבְתָּ שָׁם״ וְגוֹ׳ (שמות לד:ב), ״פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי״ (דברים ה:כח). וְלָזֶה אִם לֹא יָקֵל מֵעָלָיו זֶה יִהְיֶה לוֹ סִבָּה שֶׁיִּגְרַע מִצַּדִּיק עֵינוֹ חָס וְשָׁלוֹם וְלֹא יוּכַל עֲמֹד.
שמות יט:ג · פירוש ד
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
מִן הָהָר לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי דְּבַר ה׳ בָּא מִן שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, כִּי עֲדַיִין לֹא יָרַד ה׳ עַל הַר סִינַי, אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב כִּי צִוָּה ה׳ עַל הַקּוֹל שֶׁיַּעֲבוֹר דֶּרֶךְ הָהָר, וּמִשָּׁם יִשְׁמַע מֹשֶׁה אֲמָרָיו, וְלֹא יִפְנֶה לַצְּדָדִין, גַּם לֹא יִשָּׁמַע לְאוֹזֶן מֹשֶׁה קוֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לָהָר, אֶלָּא לָהָר יָבֹא וּמִן הָהָר יִהְיֶה נִשְׁמָע אֵלָיו. וְזֶה הוּא שִׁיעוּר הַכָּתוּב וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳ מִמָּקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ שָׁם כַּיָּדוּעַ, וּקְרִיאָה זוֹ מִן הָהָר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, מִן הָהָר הִתְחִיל הָאֲמִירָה וְלֹא קוֹדֶם וְלֹא מִן הַצְּדָדִים. וְאִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב תֵּיבַת ״לֵאמֹר״ הָיָה בַּנִּשְׁמָע כִּי הַתְחָלַת הַקְּרִיאָה הָיָה מִן הָהָר וּכְבָר יָרְדָה שְׁכִינָה שָׁמָּה, וְלֹא כֵן הוּא.
שמות יט:ט · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי לְצַד שֶׁהָיָה ה׳ רָגִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים, לָזֶה אָמַר אֵלָיו שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר, דְּהַיְנוּ בְּעַב הֶעָנָן, וְלֹא יִהְיֶה הַדִּבּוּר כָּל כָּךְ רוּחָנִי כָּרְגִילוּת הַקּוֹדֵם. וְנָתַן הַטַּעַם בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם כְּשֶׁיְּדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וְאִם יְדַבֵּר כַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה אֵין כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים לְעֹצֶם רוּחָנִיּוּתָם, וַה׳ חָפֵץ שֶׁיַּשְׁמִיעַ הַמַּאֲמָרִים לְיִשְׂרָאֵל. וְאָמַר לוֹ שֶׁמִּלְּבַד תַּכְלִית זֶה שֶׁיִּשְׁמַע הָעָם הַמִּצְוָה מִפִּי הַבּוֹרֵא וְיֵשׁ בָּזֶה חִזּוּק הָאֱמוּנָה בְּלִבָּם, עוֹד יֵשׁ תּוֹעֶלֶת שֶׁיַּאֲמִינוּ בְּמֹשֶׁה לְעוֹלָם בִּשְׁאָר מִצְווֹת כְּשֶׁיְּצַוֶּה אוֹתָם עַל פִּי ה׳. וְנִתְכַּוֵּן ה׳ בָּזֶה גַּם כֵּן לְרַצּוֹת מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יַקְפִּיד עַל הַמְעָטַת כְּבוֹדוֹ מֵאֹפֶן הַדִּבּוּר הָרָגִיל.
שמות יט:ט · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם. פֵּרוּשׁ ״לְעוֹלָם״ – לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים יַאֲמִינוּ בְּאֶמְצָעוּתְךָ בְּכָל הַנְּבִיאִים, עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ח׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל נָבִיא שֶׁיַּעֲמֹד אַחַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵין אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ מִפְּנֵי הָאוֹת וְכוּ׳ אֶלָּא מִפְּנֵי הַמִּצְוָה שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה וְאָמַר אִם נָתַן אוֹת אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן, עַד כָּאן. וְכָתַב עוֹד שָׁם כִּי אֱמוּנַת מֹשֶׁה לֹא הָיְתָה לְצַד הַמּוֹפְתִים וְכוּ׳ אֶלָּא לְצַד שֶׁשָּׁמְעוּ בְּדַבֵּר ה׳ עִמּוֹ וְהֵם עֵדִים בַּאֲמִתּוּת נְבוּאָתוֹ. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים יָכֹלְנוּ לְפָרֵשׁ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם – טַעַם אָמְרוֹ ״לְעוֹלָם״ רָמַז גַּם עַל שְׁאָר נְבִיאִים הַבָּאִים אַחֲרָיו לְעוֹלָם, כְּשֶׁיָּבֹא גַּם כֵּן נָבִיא לָהֶם שָׁלוּחַ מִמֶּנִּי יַצְדִּיקוּ נְבוּאָתוֹ, כִּי הָאוֹתוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ לֹא יְאַמְּתוּ הַנְּבוּאָה אֶלָּא בְּמִצְוַת ה׳ עַל אֱמוּנָתָם, וְזוּלַת הַבְחָנָה זוֹ גַּם הַמְצֻוֶּה בְּמִצְוָה זוֹ יֵשׁ בּוֹ פִּקְפּוּק כְּשֶׁתִּהְיֶה אֱמוּנָתוֹ עַל פִּי הָאוֹתוֹת זוּלַת כְּשֶׁיִּשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרוֹ עִמּוֹ.
שמות יט:ט · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָתֵת לֵב בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ״ם, אֵיךְ יִצְדַּק לוֹמַר שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמֹשֶׁה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שמות י״ד, ל״א) ״וַיַּאֲמִינוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, כִּי מוֹפְתָיו וְאוֹתוֹתָיו מֻפְלָאִים הֵם, וּמַה גַּם מַעֲשֵׂה קְרִיעַת יַם סוּף הוּא דָּבָר מַבְהִיל וּבוֹ יַצְדִּיקוּ וְיַכְרִיחוּ הָאֱמוּנָה. הֵן אֱמֶת כִּי בִּשְׁאָר נְבִיאִים, לְצַד שֶׁאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת חֲזָקִים וּגְדוֹלִים כְּאוֹתוֹת מֹשֶׁה, לָזֶה צְרִיכִין אָנוּ לְחַזֵּק אֱמוּנַת נְבוּאָתָם עַל פִּי מַאֲמַר ה׳ אֲשֶׁר צִוָּה לִשְׁמֹעַ לוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה. וּמַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שָׁם כִּי אוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה לֹא הָיוּ כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ בּוֹ אֶלָּא לְצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳ כָּאָמוּר שָׁם, סוֹף כָּל סוֹף יִשְׁתַּמֵּעַ הָאֱמֶת מֵעַצְמוֹ כִּי מֹשֶׁה אֱמֶת.
שמות יט:ט · פירוש ד
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ יִשְׂרָאֵל בְּמֹשֶׁה הָיְתָה שֶׁהוּא עֶבֶד ה׳ וַה׳ חָפֵץ בּוֹ וְעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ וּרְצוֹנוֹ, אַךְ לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהָיָה ה׳ מְדַבֵּר עִמּוֹ, כִּי יֵשׁ סְבָרָא מֵחַכְמֵי אֻמּוֹת שֶׁמּוֹכִיחִים בְּהַרְבֵּה הוֹכָחוֹת כְּפִי פִילוֹסוֹפִיּוֹתָם כִּי מִן הָאִי אֶפְשָׁרִיּוּת שֶׁיְּדַבֵּר ה׳ עִם אָדָם וָחָי, וְאֵלֶּה יַצְדִּיקוּ כִּי ה׳ יִשְׁמַע וְיַעֲנֶה וְיֹאהַב לַחֲבִיבָיו וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנָם. וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ סְבָרָא זוֹ בָּעוֹלָם נוּכַל לוֹמַר כִּי הֲגַם שֶׁהֶאֱמִינוּ יִשְׂרָאֵל בְּמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, פֵּרוּשׁ שֶׁהוּא עֶבֶד ה׳ וְיִשְׁמַע ה׳ תְּפִלָּתוֹ וְיַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ, אֲבָל לֹא מִפְּנֵי זֶה יַצְדִּיקוּ כִּי יְדַבֵּר ה׳, וְיֶשְׁנָהּ עֲדַיִן לַחֲשָׁשַׁת פִילוֹסוֹפֵי הָאֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וּבָזֶה יַצְדִּיקוּ כִּי יְדַבֵּר ה׳ עִם הָאָדָם וָחָי.
שמות יט:ט · פירוש ה
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּתְךָ יַאֲמִינוּ בַּנָּבִיא אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם תַּחְתֶּיךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְעוֹלָם, כִּי תִּפְקַע מֵהֶם טַעֲנַת סְבָרָא זוֹ. אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ בְּךָ בְּאֶמְצָעוּת נְבוּאָתְךָ, כְּשֶׁיַּצְדִּיקוּהָ כְּשֶׁתְּצַוֶּה לָהֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּן לַנָּבִיא עַל פִּי אוֹת, יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם לְכָל נָבִיא וְנָבִיא, אֲבָל זוּלַת הַצְדָּקַת נְבוּאָתְךָ לֹא יוֹעִיל הָאוֹת לְהַאֲמִין בַּנָּבִיא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבָּ״ם. אַחַר שֶׁכָּתַבְתִּי זֶה מָצָאתִי בְּרַיְתָא בַּמְּכִילְתָּא וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״גַּם בְּךָ״ – גַּם בַּנְּבִיאִים שֶׁאַחֲרֶיךָ, עַד כָּאן. וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם, וּבְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי תָּבִין כַּוָּנַת דִּבְרֵיהֶם.
שמות יט:ט · פירוש ו
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
וְהִנֵּה בִּשְׁמוֹעַ הָעָם דִּבְרֵי ה׳, הִצְדִּיקוּ כֻּלָּם יַחַד כִּי יְדַבֵּר ה׳ עִם הָאָדָם וָחָי, וּכְמוֹ שֶׁהִגִּידוּ בְּפִיהֶם וְאָמְרוּ (דברים ה:כא): ״הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר ה׳ עִם הָאָדָם וָחָי״, וְהֵם עֵדֵי ה׳ בַּדָּבָר וְנִכְזְבָה דַּעַת הַפִילוֹסוֹפִים בִּרְאָיָה בְּרוּרָה. וְגַם הִכִּירוּ מַעֲלַת הַנָּבִיא מֹשֶׁה בְּמֹשֶׁה שֶׁנִּשְּׂאוֹ ה׳ בִּנְבוּאָתוֹ, דִּכְתִיב (שמות יט:יט): ״מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל״, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּכָּתוּב (מכילתא יתרו), יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם.
שמות יט:יט · פירוש א
וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃
מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר לִפְנֵי ה׳ דִּבְרֵי שִׁיר וְשֶׁבַח כִּמְקַבֵּל פְּנֵי מֶלֶךְ הַגָּדוֹל בָּרוּךְ הוּא, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל פֵּרוּשׁ בַּקּוֹל הָאָמוּר בְּסָמוּךְ שֶׁהוּא קוֹל הַשּׁוֹפָר כְּמִי שֶׁמִּתְרַצֶּה בִּדְבָרָיו. אוֹ יֹאמַר יַעֲנֶנּוּ לְמַה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר לוֹ, וְאָמְרוֹ בְקוֹל פֵּרוּשׁ בְּקוֹל גָּדוֹל, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרוֹ עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁבָּזֶה יַצְדִּיקוּ נְבוּאָתוֹ. וְרוֹאַנִי כִּי יֵשׁ בָּזֶה תּוֹסֶפֶת הַדְרָגָה, כִּי הָיָה ה׳ עוֹנֶה לְדִבְרֵי מֹשֶׁה, וְזֶה יוֹתֵר מַעֲלָה מִמַּה שֶׁהָיָה ה׳ מְדַבֵּר תְּחִלָּה וְיַעֲנֵהוּ מֹשֶׁה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (מכילתא) שֶׁיְּכַוֵּן עַל הַדִּבְּרוֹת שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי מֹשֶׁה שֶׁהָיָה ה׳ מַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְכוּ׳, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ וּכְפַטִּישׁ וְגוֹ׳.
שמות כ:ג · פירוש ו
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
וְאָמְרוֹ עַל פָּנַי יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה, כִּי יֵאָמֵן נָבִיא בִּדְבָרָיו אִם יֹאמַר לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה עַל פִּי ה׳, וְדַוְקָא בִּשְׁאָר מִצְווֹת חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה הֲרֵי זֶה נְבִיא שֶׁקֶר וּבֶן מָוֶת הוּא, וְזֶה הוּא אָמְרוֹ עַל פָּנַי פֵּרוּשׁ בְּכָל פְּרָטֵי הַזְּמַנִּים, כִּי כְּבָר הִקְדִּים הוֹדָעָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַזְכָּרַת שְׁמוֹ כִּי הוּא הָיָה וְהֹוֶה וְיִהְיֶה בְּאֵין הֶפְסֵק, וּמֵעַתָּה הֲרֵי זֶה הִכְנִיס בִּכְלַל הָאִסּוּר כָּל הַיָּמִים וְהַשָּׁעוֹת וְהָרְגָעִים, שֶׁכֻּלָּם בִּכְלַל אִסּוּר לֹא יִהְיֶה.
שמות כ:יז · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָ֒אוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לָכֶם טַעֲנָה לָמָּה לֹא יְנַבֵּא ה׳ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי נִסָּה אוֹתָם בִּנְבוּאָה וְלֹא יָכְלוּ עֲמוֹד.
שמות כד:יא · פירוש ב
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}
לֹא שָׁלַח וְגוֹ׳ וַיֹּאכְלוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה חָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה וַיֶּחֱזוּ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁקָּדַם בְּאָמְרוֹ ״וַיִּרְאוּ אֵת״ וְגוֹ׳? וְהִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כ,י) אָמְרוּ כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי עַל יְדֵי מַחֲזֵה שַׁדַּי נֶהֱנוּ וְהִרְגִּישׁוּ הַבְּרִיאוּת וְהַשּׂוֹבַע כְּאִישׁ אָכַל וְשָׁתָה. וַעֲדַיִן קָשֶׁה לָמָּה הִפְסִיק הַכָּתוּב בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן בְּמַאֲמַר ״לֹא שָׁלַח יָדוֹ״, כִּי מִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים לוֹמַר מַעֲשֵׂיהֶם בִּשְׁלֵמוּת וְאַחַר כָּךְ אֲרִיכוּת אַפַּיִם שֶׁהֶאֱרִיךְ ה׳ לָהֶם וְלֹא הֲרָגָם מִיָּד, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וְגוֹ׳ וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְגַם לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב פַּעַם שְׁנִיָּה ״וַיֶּחֱזוּ״ וְגוֹ׳, וְהָיָה מַסְפִּיק בְּמַה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר ״וַיִּרְאוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ לָטֹהַר וַיֹּאכְלוּ״ וְגוֹ׳, וּדְרָשַׁת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.
שמות כד:יא · פירוש ג
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}
וְאוּלַי שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות לג:כג) ״וַהֲסִירֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי ה׳ יַעֲשֶׂה הַבְדָּלָה בְּיָדוֹ לַנִּבְרָאִים מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים, וַאֲפִלּוּ לְמֹשֶׁה כְּשֶׁנִּגְלָה אֵלָיו בְּגִלּוּי שְׁכִינָה שָׂם כַּפּוֹ עָלָיו, פֵּרוּשׁ, בְּחִינָה הַמַּפְסֶקֶת לְבַל יִסְתַּכֵּל, וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי לַאֲצִילֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ לִמְנוֹעַ מֵהֶם הַמַּחֲזֶה לְצַד הֱיוֹתָם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו וְהִנִּיחָם לָזוּן עֵינֵיהֶם מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ.
שמות כד:יא · פירוש ד
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}
וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיִּרְאוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, רָאוּ אוֹר גָּדוֹל שֶׁל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא נִסְתַּכְּלוּ אֶלָּא תַּחַת רַגְלָיו, וְאַחַר כָּךְ לְצַד שֶׁלֹּא שָׁלַח ה׳ יָדוֹ, פֵּרוּשׁ, כֹּחוֹ וְרִשְׁיוֹנוֹ לִמְנוֹעַ מֵהֶם, וּבָזֶה הָיָה לָהֶם כֹּחַ לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם ה׳, וְנֶהֱנוּ – זוֹ אֲכִילָה, זוֹ שְׁתִיָּה, וְשָׂבְעָה בַּטּוֹב נַפְשָׁם.
שמות כד:יא · פירוש ה
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}
וְלֹא יִקְשֶׁה לָמָּה לְמֹשֶׁה שָׂם כַּפּוֹ עָלָיו וּמְנָעוֹ מֵהַבִּיט, וְלַאֲצִילֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ, כִּי מַה שֶׁהֻצְרַךְ ה׳ לָשׂוּם כַּפּוֹ עַל מֹשֶׁה – לֹא לִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ הַשָּׂגָה שֶׁהִשִּׂיגוּ אֲצִילֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הַשָּׂגָה זוֹ הָיְתָה לְמֹשֶׁה בִּתְמִידוּת, אֶלָּא לְהַבִּיט בְּהַשָּׂגָה מֻפְלֵאת אֲשֶׁר כָּל מַחֲזֶה עֶלְיוֹן יֶחֱזֶה. וְיֵשׁ עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין בְּפֵרוּשָׁן שֶׁל דְּבָרִים, וְשׁוֹמֵר אֲנִי עַצְמִי מֵהַעֲלוֹת עַל סֵפֶר דְּבָרִים הַיּוֹשְׁבִים בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, לְבַל יֵהָנוּ מֵהֶם מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים.
שמות כה:ט · פירוש יז
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וְהִנֵּה בְּהַשְׂכָּלָה מוּעֶטֶת בָּעִנְיָן אֵין שׁוּם קֻשְׁיָא כְּלָל, כִּי יֵשׁ לָדַעַת כִּי כָל בִּנְיַן הַבַּיִת וְהַכֵּלִים לֹא עֲשָׂאָם שְׁלֹמֹה כְּפִי אֲשֶׁר נִרְאֶה בְּעֵין שִׂכְלוֹ לְפָאֵר, אֶלָּא עַל פִּי נָבִיא, וְגַם הַנָּבִיא הִגִּיד כִּי לֹא דִּבְרֵי נְבוּאָתוֹ הִגִּיד אֶלָּא דִּבְרֵי קַבָּלָתוֹ, דִּכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כח:יא) ״וַיִּתֵּן דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ תַּבְנִית הָאוּלָם וְגוֹ׳ וְתַבְנִית כָּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ וְגוֹ׳ הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל כָּל מְלֶאכֶת הַתַּבְנִית״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב עוֹד (רש״י דברי הימים א כח:יב) ״אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָהוּ שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאַגָּדַת שְׁמוּאֵל (מדרש שמואל פרק טו): רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ׳ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְסָרָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲמִידָה לְמֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה מְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ בַּעֲמִידָה וְכוּ׳, יְהוֹשֻׁעַ מְסָרָהּ לַזְּקֵנִים בַּעֲמִידָה, דִּכְתִיב ״וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ וַיִּתְיַצְּבוּ״ וְגוֹ׳, זְקֵנִים מְסָרוּהָ לַנְּבִיאִים בַּעֲמִידָה, נְבִיאִים מְסָרוּהָ לְדָוִד בַּעֲמִידָה וְכוּ׳, דָּוִד לִשְׁלֹמֹה וְכוּ׳, וְאוֹמֵר ״הַכֹּל בִּכְתָב״ וְגוֹ׳ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה לִדָּרֵשׁ, ״מִיַּד ה׳״ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה בְּמָסוֹרֶת, ״עָלַי הִשְׂכִּיל״ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַד כָּאן. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי כָּל מַה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה בַּבַּיִת הָיָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְהַכֹּל כָּתוּב בַּסֵּפֶר גָּלוּי לְדוֹרְשֵׁי תּוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
שמות כה:ט · פירוש יח
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וְכֵן תִּמְצָא שֶׁכָּתַב רַשִׁ״י בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כח:יט), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהַכֹּל דָּרַשׁ שְׁמוּאֵל מִן הַתּוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה, דָּרַשׁ אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְגוֹ׳ יִהְיוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, עַד כָּאן. וּמִן הַסְּתָם יִהְיֶה כָּל הַמַּעֲשֶׂה נִרְמָז בַּתּוֹרָה לַמְּבִינִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וּלְפִי זֶה מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת הֵם עַל דְּבָרִים שֶׁלֹּא בָּא עֲלֵיהֶם הַהַפְכִּיּוּת בַּתּוֹרָה, כַּמּוּשְׂכָּל לִמְבִינֵי מַדָּע בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. בָּזֶה יִתְנַהֲגוּ עַל פִּי מַעֲשֶׂה הָאָמוּר בְּמִשְׁכַּן מִדְבָּר, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה בְּמִשְׁפַּט מִקְדַּשׁ עוֹלָמִים לֹא תִּהְיֶה לָהֶם סְתִירָה מִפָּסוּק ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם לַעֲמֹד בּוֹ בִּשְׁאָר הַפְּרָטִים שֶׁלֹּא בָּאָה עֲלֵיהֶם הַהֲלָכָה, וְהָבֵן.
שמות לא:יב · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה לוֹמַר כָּאן וַיֹּאמֶר. וְרָאִיתִי בַּמְּכִילְתָּא שֶׁאָמְרוּ ״וַיֹּאמֶר ה׳ לְמֹשֶׁה לֵּאמֹר״ – לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְצָרִיךְ לָדַעַת מַה נִּשְׁתַּנָּה פָּסוּק זֶה לִדְרוֹשׁ בּוֹ כֵן, וְיוֹתֵר הָיָה נָכוֹן לוֹמַר הַדְּבָרִים בְּ״וַיְדַבֵּר״ הָאָמוּר רִאשׁוֹן בַּתּוֹרָה. וְאוּלַי שֶׁהִרְגִּישׁוּ מִקּוּשְׁיָתֵנוּ וְאָמְרוּ כִּי ״וַיֹּאמֶר״ לְשׁוֹן מַעֲלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו ג:י) ״אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב״, וּמַה הִיא הַמַּעֲלָה – שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו בְּלֹא אֶמְצָעִי, וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר הַטַּעַם בְּאֹפֶן אַחֵר.
שמות לב:יז · פירוש ב
וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
וְיִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי תענית פ״ד ה״ה) כִּי הַצַּדִּיקִים יַבְחִינוּ בַּקּוֹל אִם לְצֶדֶק אִם לְהוֹפְכוֹ, וְהַשָּׂגָה זֶה הוּא הַשָּׂגָה אֱלֹהִית אֲשֶׁר הִנְחִיל ה׳ לִגְדוֹלֵי עוֹלָם, וְהוּא מַה שֶׁהֵרִיחַ יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם, פֵּרוּשׁ הֲבָרַת קוֹל שֶׁהָיְתָה נִשְׁמַעַת מִן הַמַּחֲנֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׁמַע בּוֹ בְּחִינַת הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ בְּרֵעֹה, וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה אָמַר לוֹ כִּי קוֹל זֶה שֶׁשּׁוֹמֵעַ הוּא קוֹל מִלְחָמָה, וּבְחִינָה זֶה הוּא בְּחִינַת הָרַע שֶׁהִכִּיר בַּקּוֹל, אוֹ רָמַז בְּאָמְרוֹ קוֹל מִלְחָמָה עַל מִלְחֶמֶת הַצַּר שֶׁהוּא סמא״ל הַמָּצוּי תָּמִיד בְּמַעֲרֶכֶת הַמִּלְחָמָה עִם הָאָדָם. וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִתְגַּבְּרוּ עַל יִצְרָם, וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה, פֵּרוּשׁ לֹא בְּחִינַת חוּלְשָׁה לְבַד, אֶלָּא קוֹל עַנּוֹת כִּי שָׁבַר מַטֵּה עֹז תִּפְאָרָה, וְהַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא הֵרֵעוּ מַעֲשֵׂיהֶם בִּפְרָט אֶחָד מִפְּרָטֵי הַתּוֹרָה שֶׁיַּחֲלִישׁ אָדָם וְלֹא יִגְוַע, אֶלָּא עָקְרוּ הַכֹּל, שֶׁשְּׁקוּלָה עֲבוֹדָה זָרָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (חולין ה,א).
שמות לג:יא · פירוש א
וְדִבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל׃ {פ}
וְדִבֶּר ה׳ וְגוֹ׳ פָּנִים אֶל פָּנִים. הַכַּוָּנָה בָּזֶה הוּא, כְּפִי שִׁעוּר הַהֲכָנָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מֹשֶׁה לְהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, לְאוֹתוֹ שִׁעוּר תִּהְיֶה הַהַשָּׂגָה מִפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים, כִּי כְּפִי אֲשֶׁר יָכִין אָדָם עַצְמוֹ לְהַשְׁפָּעַת הַקְּדֻשָּׁה יַשִּׂיג.
שמות לג:יא · פירוש ב
וְדִבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל׃ {פ}
וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, יִתְבָּאֵר לְדַרְכֵּנוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כז:יט) ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם״, פֵּרוּשׁ כִּי הַלְּבָבוֹת יַשְׂכִּילוּ בַּנֶּעְלָם אִם לֶאֱהוֹב אִם לִשְׂנוֹא, כִּי כְּפִי אֲשֶׁר יָכִין הָאָדָם לִבּוֹ לֶאֱהוֹב חֲבֵרוֹ כְּמוֹ כֵן יִתְבּוֹנֵן לֵב חֲבֵרוֹ לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ שֶׁלֹּא יֹאהֲבֵהוּ אִם לֹא יָכִין לִבּוֹ לִהְיוֹת גַּם הוּא רֵעֵהוּ, כְּמוֹ כֵן דִּבֵּר ה׳ פָּנִים אֶל פָּנִים. וּמֵעַתָּה יַבְחִין אָדָם מַה הוּא עִם קוֹנוֹ – אִם לְבָבוֹ יִתְאַוֶּה וְיַחְשׁוֹק בַּה׳ וּבַעֲבוֹדָתוֹ הִנֵּה זֶה סִימָן כִּי ה׳ אֲהֵבוֹ.
שמות לג:יב · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה רְ֠אֵ֠ה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃
רְאֵה אַתָּה אוֹמֵר וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הָעִנְיָן הוּא כִּי לְצַד שֶׁעֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לְהַעֲלוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי הַעַל וְגוֹ׳, וְשִׁתֵּף עִמּוֹ עוֹד שָׁלִיחַ אֶחָד מֵהָעֶלְיוֹנִים, דִּכְתִיב ״וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ״, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לְהוֹדִיעוֹ לָדַעַת אֶת מִי יֵלֵךְ, לָזֶה אָמַר וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִי הוּא הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ עִמִּי, לָדַעַת אִם אַסְכִּים עַל הַדָּבָר אוֹ לֹא, כִּי אֵין אָדָם מִשְׁתַּתֵּף בְּדָבָר עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁבְּעַל כָּרְחִי אַסְכִּים לָלֶכֶת עִם הַמַּלְאָךְ שֶׁתִּתֵּן לִי, בֵּין אִם יִהְיֶה נוֹחַ לִי אוֹ לֹא, הֲלֹא אַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, פֵּרוּשׁ, אָמַרְתָּ לִי שֶׁאוֹתִי גִּדַּלְתָּ מִכָּל אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, מֵאָמְרוֹ (שמות ו:ג) ״וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם וְגוֹ׳ וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵלַי נוֹדַע בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְּיֻחָד, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, וְשִׁעוּר תֵּבַת יְדַעְתִּיךָ תָּאִיר לְמוּלָךְ כְּשִׁעוּר ״נוֹדַעְתִּי״ בִּמְקוֹמָהּ, וְהָבֵן.
שמות לג:יח · פירוש א
וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ׃
הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא על שמות טו:ב) שֶׁרָאוּהוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׂפַת הַיָּם, וּכְתִיב (שמות לג:יא) ״וְדִבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים״, אֵין זֶה אֶלָּא רְאוּת אֵשׁ אוֹכְלָה, וַהֲגַם שֶׁאָמַר ה׳ לְאַהֲרֹן וּמִרְיָם (במדבר יב:ז) ״לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וּמַרְאֶה וְגוֹ׳ וּתְמוּנַת ה׳ יַבִּיט״, אֵין זֶה אֶלָּא תְּמוּנַת אוֹר עֶלְיוֹן, וּמֹשֶׁה רָצָה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַכָּרָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ יְדִיעָה פְּרָטִית כְּדֵי שֶׁיּוּכַל שִׂכְלוֹ יַשְׂכִּיל בְּחִינַת הָאֱלֹהוּת, כִּי רָאָה שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְהִרְחִיב פִּיו לִשְׁאוֹל.
שמות לג:כ · פירוש א
וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי׃
וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁאֲנִי מוֹנֵעַ הַדָּבָר מִמְּךָ, אֶלָּא לְצַד שֶׁאֵין בְּךָ יְכֹלֶת הַמַּשִּׂיג כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם, וְאָמְרוֹ וָחָי פֵּרוּשׁ וְיִשָּׁאֵר חַי, וַאֲנִי חוֹשֵׁשׁ לְחַיֶּיךָ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פד:יא) ״כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף״.
שמות לג:כ · פירוש ב
וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם – פֵּרוּשׁ בְּשׁוּם אוֹפֶן, וַאֲפִלּוּ חַי – פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ יִהְיֶה צַדִּיק שֶׁיִּקָּרֵא עָלָיו חַי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל ב כג:כ) ״בֶּן אִישׁ חַי״, וְאוֹת וָא״ו תְּשַׁמֵּשׁ וָא״ו הַמּוֹסִיף.
שמות לג:כג · פירוש ג
וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ׃ {פ}
וְאוּלַי שֶׁדִּקְדֵּק בְּאָמְרוֹ אֲחֹרָי לוֹמַר שֶׁאֵין הַרְבֵּה פַּרְגּוֹדִים וּמְסָכִים מַפְסִיקִים כַּאֲשֶׁר הֵם בְּעֵרֶךְ הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נוֹכַח ה׳ יַבִּיטוּ, אֶלָּא אֶחָד דַּוְקָא, וְהוּא אָמְרוֹ אֲחֹרָי וְלֹא אֲחוֹרֵי אֲחוֹרָי, וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דְּבַר אֱמֶת יִקּוֹד וְיִשְׁתַּחֲוֶה לָאֵל הַגָּדוֹל וִימַעֵט בְּעֵינָיו כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲבֹד כְּפִי שִׁעוּר הַמּוּשָּׂג הַמְקֻוֶּה לְנֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ.
שמות לד:כט · פירוש ג
וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן־הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא־יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן לְפִי מַה שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב אַחַר זֶה כִּי נָתַן מֹשֶׁה מַסְוֶה עַל פָּנָיו בִּתְמִידוּת, זוּלַת בְּעֵת לִמּוּדוֹ. אִם כֵּן יֹאמַר הָאוֹמֵר: לָמָּה לֹא נָתַן מֹשֶׁה מַסְוֶה עַל פָּנָיו בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיָה מְלַמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה? לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע – זֶה הָיָה סִבָּה שֶׁלֹּא נָתַן עַל פָּנָיו מַסְוֶה קֹדֶם, וְרָאָהוּ אַהֲרֹן וְיִשְׂרָאֵל וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו. וַעֲדַיִן יִקְשֶׁה עַל זֶה אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בַּעַל חַי בְּדָבָר נוֹסָף בְּפָנָיו, וּבִפְרָט קֵרוּן פָּנִים. לָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב לוֹמַר הַסִּבָּה שֶׁמָּנְעָה מִמֶּנָּה הַיְּדִיעָה וְאָמַר בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר – פֵּרוּשׁ, כִּי בִּהְיוֹתוֹ בָּהָר לוּ יִהְיֶה שֶׁיַּרְגִּישׁ בְּהוֹד פָּנָיו יִתְלֶה הַדָּבָר כִּי יַבְהִיקוּ פָּנָיו מֵאוֹר פְּנֵי אֵל הַמְּדַבֵּר עִמּוֹ, וּבְרִדְתּוֹ מִן הָהָר נִסְתַּלֵּק תְּלִיַּת הַרְגָּשַׁת אוֹר פָּנָיו. וַעֲדַיִן תִּקְשֶׁה לָמָּה לֹא הִרְגִּישׁ בְּמֶשֶׁךְ יְרִידָתוֹ? לָזֶה אָמַר וּשְׁנֵי לֻחוֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר – פֵּרוּשׁ, בְּכָל מֶשֶׁךְ רִדְתּוֹ מִן הָהָר, וְלָזֶה הָיָה תּוֹלֶה כִּי מַה שֶׁהָיָה מַרְגִּישׁ בְּפָנָיו הָיָה מֵאוֹר הַלֻּחוֹת אֶל מוּל פָּנָיו יָאִירוּ, וְלֹא יָדַע כִּי קֵרוּן פָּנִים הָיָה קָבוּעַ בּוֹ בְּעוֹר פָּנָיו. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, פֵּרוּשׁ, יָדַע בְּקֵרוּן פָּנִים אֲבָל לֹא חָשַׁב שֶׁהָיָה אוֹר קָבוּעַ בְּעוֹר פָּנָיו וְהָיָה תּוֹלֶה בַּלּוּחוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, וְזֶה הָיָה סִבָּה שֶׁלֹּא עָשָׂה מַסְוֶה וְרָאָהוּ אַהֲרֹן. וּכְפִי זֶה גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא וַיַּרְא אַהֲרֹן וְגוֹ׳, כִּי זוּלַת כָּל הַכָּתוּב לֹא הָיוּ רוֹאִים אַהֲרֹן וְיִשְׂרָאֵל קֵרוּן פָּנִים קוֹדֶם שֶׁיִּקְרָאֵם, שֶׁהָיָה שָׂם מַסְוֶה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִנִּיחַ מִיָּדוֹ הַלּוּחוֹת וְלֹא נִשְׁאַר בְּמַה לִתְלוֹת, מֵעַצְמוֹ הִרְגִּישׁ מַתַּת אֱלֹהִים כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו וְנָתַן הַמַּסְוֶה תֵּכֶף, בְּסוֹד (משלי כה:ב) ״כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר״.
במדבר
במדבר ז:פט · פירוש א
וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֙רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו׃ {פ}
הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו. לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (שמות כ:א), כִּי דִּבּוּר הַיּוֹצֵא מֵה׳ הָיָה נוֹצָר מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ וְהוּא הַמְּדַבֵּר לַנָּבִיא, וְעַל פִּי זֶה יִשַּׁבְתִּי כָּל תֵּיבַת ״לֵאמֹר״ הָאָמוּר בְּדִבּוּרֵי ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, פֵּרוּשׁ, קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר לוֹ, וַהֲגַם שֶׁהַתֵּיבָה דְּגוּשָׁה כְּמוֹ מִתְדַּבֵּר, לְצַד שֶׁהַקּוֹל הוּא עַצְמוֹ הַדִּבּוּר יֻצְדַּק לֵאָמֵר כְּסֵדֶר זֶה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
במדבר י:כט · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
נֹסְעִים אֲנַחְנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה, הֲלֹא יָדוּעַ הָיָה הַדָּבָר לָהֶם? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְגִּישׁוּ מִזֶּה וְאָמְרוּ (ספרי במדבר י:כט) שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָהֶם אֶלָּא נְסִיעָה אַחַת וְיַגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם. וְיִתְבָּאֵר עוֹד הַכָּתוּב בְּהָעִיר בְּמַאֲמַר אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר תֵּבַת ״אוֹתוֹ״. אָכֵן לְצַד שֶׁלֹּא הִבְטִיחַ ה׳ בְּהַבְטָחוֹתָיו לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ אֶלָּא אֶרֶץ כְּנַעַן וְלֹא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי דברים רצ״ט) וּכְתַבְנוּהוּ לְמַעְלָה (במדבר ז:מב), וּלְצַד שֶׁהָיוּ אָז נוֹסְעִים לְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אָמַר לְחוֹבָב: ״נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אוֹתוֹ אֶתֵּן״ גַּם כֵּן ״לָכֶם״, הֲגַם שֶׁלֹּא נְתָנוֹ לַאֲבוֹתֵינוּ יִתֵּן אוֹתוֹ לָנוּ, כִּי יָדַע בִּנְבוּאָה מַה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: פְּרָט לְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁנְּטַלְתֶּם מֵעַצְמְכֶם, עַד כָּאן, אַף עַל פִּי כֵן הִסְכִּים ה׳ וּנְתָנָהּ לָהֶם.
במדבר יא:יז · פירוש א
וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃
וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ וְגוֹ׳. טַעַם סֵדֶר זֶה, לְהַרְאוֹתוֹ כִּי ה׳ נָתַן בּוֹ כֹּחַ שֶׁיָּכוֹל שְׂאֵת מַשָּׂא כָּל הָעָם, וּכְשֶׁמֵּאֵן חָזַר וְנָטַל מִמֶּנּוּ מַה שֶׁצָּרִיךְ לַבָּאִים לָשֵׂאת עִמּוֹ בְּמַשָּׂא הָעָם.
במדבר יא:יז · פירוש ב
וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃
וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. כָּאן הֶחְלִיט מִמֶּנּוּ הַחֲזָרָה, פֵּרוּשׁ שֶׁהֲגַם שֶׁיַּחְזֹר מֹשֶׁה לוֹמַר אֶשָּׂא לְבַדִּי, אָמַר ה׳ אֵלָיו לֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. עוֹד רָמַז לוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַדָּבָר לֹא תִשָּׁאֵר הַנְּשִׂיאוּת וְהַמַּעֲלָה לְמֹשֶׁה לְבַדּוֹ, וְהוּא מַאֲמַר וְלֹא תִשָּׂא לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ – לֹא תִהְיֶה לְבַדְּךָ כְּבַתְּחִלָּה. שׁוּב בָּא לְיָדִי מַאֲמַר חֲזַ״ל (במדבר רבה פט״ו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ בִּינָה וָדַעַת לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי וְתִתְיַחֵד אַתָּה בְּאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, עַכְשָׁיו מִשֶּׁלְּךָ הֵם נוֹטְלִים, עַד כָּאן. עוֹד יִתְבָּאֵר לִסְבָרַת הָאוֹמְרִים (סנהדרין יז.) ״וְלֹא יָסָפוּ״ – לֹא פָּסְקוּ, וּבָזֶה וְלֹא תִשָּׂא לְשׁוֹן נְבוּאָה, כְּאָמְרוֹ (מלאכי א:א) ״מַשָּׂא דְּבַר ה׳״, פֵּרוּשׁ לֹא תִהְיֶה אַתָּה נָבִיא לְבַדְּךָ אֶלָּא יִהְיוּ כָּל הַזְּקֵנִים נְבִיאִים גַּם כֵּן.
במדבר יא:כה · פירוש א
וַיֵּ֨רֶד יְהֹוָ֥ה ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
וַיֵּרֶד ה׳ וְגוֹ׳ וַיְדַבֵּר אֵלָיו. צָרִיךְ לָדַעַת מַה דִּבֵּר ה׳ אֵלָיו. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְכָל זֶה וְלֹא נִבָּא אוֹתָם מִבְּלִי כָּל סֵדֶר הַמּוּכָן. וְיִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (פנחס רכ.) בְּפָסוּק ״לָכֵן אֱמוֹר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם״, כִּי יְצַו ה׳ עַל מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר ״הִנְנִי נוֹתֵן״ וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁזָּכָה כְּבָר מֹשֶׁה בִּבְרִית הַשָּׁלוֹם וְשֶׁלּוֹ יֵחָשֵׁב, וּכְשֶׁרָצָה לִתְּנוֹ לְפִנְחָס נִמְצָא שֶׁכְּבָר נְתָנוֹ לְמֹשֶׁה וְזָכָה בּוֹ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹזֵר וְנוֹטֵל מַתְּנוֹתָיו. כְּמוֹ כֵן הַנְּבוּאָה נָתַן לְמֹשֶׁה לְמָנָה, וְכָל הַבָּא לְהִתְנַבֵּא מֹשֶׁה הוּא הַנּוֹתֵן מֵהַטַּעַם הַנִּזְכָּר, וְלָזֶה יִקָּרֵא אֲדוֹן הַנְּבִיאִים. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן שֶׁצִּוָּה לֶאֱסֹף הַזְּקֵנִים וְהוּא עִמָּהֶם, וַיֵּרֶד ה׳ בֶּעָנָן. וְאָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֵלָיו פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּמֶמְשָׁלָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מז:ד) ״יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ״, שֶׁעָשָׂה ה׳ הַשְּׂרָרָה בְּדָבָר זֶה אֵלָיו, פֵּרוּשׁ לְמֹשֶׁה, וּבִרְשׁוּתוֹ וּבִרְצוֹנוֹ הֶאֱצִיל וְגוֹ׳.
במדבר יא:כה · פירוש ב
וַיֵּ֨רֶד יְהֹוָ֥ה ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ. אָמְרוֹ וַיָּאצֶל, אוּלַי שֶׁרוֹמֵז לִמְקוֹר רוּחַ הַנְּבוּאָה שֶׁבִּבְחִינָה זוֹ, וּבְדֶרֶךְ זֶה יֻצְדַּק לֵאמֹר וַיָּאצֶל, וְאָמְרוֹ מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו, פֵּרוּשׁ מֵאוֹתָהּ הַבְּחִינָה שֶׁעָלָיו, אֲבָל הַנֶּאֱצָל בָּא מֵהַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ הוּא וְלֹא שֶׁיּוֹצִיא מִמֹּשֶׁה וְלִתֵּן עַל אֲחֵרִים. אוֹ יֹאמַר מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עַל מֹשֶׁה וְאָמַר וַיָּאצֶל לְצַד שֶׁאֵין הֶבְדֵּל לָרוּחַ שֶׁעוֹדֶנּוּ עָלָיו לָרוּחַ הַנִּתָּן מִמֶּנּוּ לַזְּקֵנִים. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְכַוֵּן בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר עָלָיו עַל הַחֵלֶק הַנֶּאֱצָל בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹדֶנּוּ עָלָיו אַחַר וַיָּאצֶל. וּלְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (במדבר רבה טו,יט) כְּשֶׁמָּנָה הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ לַשְּׁנַיִם יוֹתֵר מֵהַשִּׁבְעִים, מָנָה גַּם כֵּן שֶׁהַשִּׁבְעִים נְבוּאָתָם מִשֶּׁל מֹשֶׁה וְהַשְּׁנַיִם מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
במדבר יא:כה · פירוש ג
וַיֵּ֨רֶד יְהֹוָ֥ה ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
וַיְהִי כְּנוֹחַ. אָמַר וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט), שֶׁהַזְּקֵנִים הִתְנַבְּאוּ מַאֲמַר ״הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר״, אֵין לְךָ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּתְחִלַּת נְבוּאָתָם יָכִינוּ עַצְמָן לְפֻרְעָנוּת.
במדבר יא:כה · פירוש ד
וַיֵּ֨רֶד יְהֹוָ֥ה ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
וְאָמְרוֹ ״וַיִּתְנַבְּאוּ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר שֶׁמִּלְּבַד שֶׁהָיוּ כְּלִי מֻכְשָׁר לָנוּחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ, עוֹד לָהֶם שֶׁהִתְנַבְּאוּ. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁנְּבוּאָתָם הָיְתָה תֵּכֶף וּמִיָּד, כְּאָמְרוֹ ״כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳ וַיִּתְנַבְּאוּ״. עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי סְבָרַת הָאוֹמְרִים ״וְלֹא יָסָפוּ״ שֶׁלֹּא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא אוֹתוֹ יוֹם, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וַיְהִי כְּנוֹחַ״ וְגוֹ׳ לְשׁוֹן צַעַר כַּנִּזְכָּר, וְעוֹד צַעַר אַחֵר לָהֶם שֶׁהִתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ.
במדבר יא:כו · פירוש א
וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים ׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד ׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳ כַּוָּנַת מַאֲמַר ״וַיִּשָּׁאֲרוּ״ מִנַּיִן נִשְׁאֲרוּ. ב׳ לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שְׁמָם. ג׳ אָמְרוֹ וַתָּנַח עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳, מִמָּה נַפְשָׁךְ – אִם הֵם מֵהַשִּׁבְעִים הֲרֵי כְּבָר הִזְכִּירָם הַכָּתוּב בִּכְלַל הַשִּׁבְעִים, דִּכְתִיב ״וַיָּאצֶל וְגוֹ׳ וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים״, כִּי מֵאָמְרוֹ ״וַתָּנַח״ מַשְׁמַע דָּבָר חָדָשׁ שֶׁלֹּא הֻזְכַּר עַד עַתָּה, וְאִם אֵינָם מֵהַשִּׁבְעִים הֲלֹא לֹא אָמַר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אֶלָּא שִׁבְעִים. ד׳ אָמְרוֹ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים אֵין יָדוּעַ הַכַּוָּנָה בָּזֶה. ה׳ אָמְרוֹ וְלֹא יָצְאוּ הֲלֹא מֵאָמְרוֹ ״וַיִּשָּׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה״ מוּבָן הַדָּבָר שֶׁלֹּא יָצְאוּ. ו׳ אָמְרוֹ וַיִּתְנַבְּאוּ לְבַסּוֹף שֶׁהָיָה לוֹ לְהַסְמִיךְ הַנִּמְשָׁךְ לָהֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהַנַּעֲשֶׂה מֵהֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְגוֹ׳ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ״, וְלָמָּה כָּתַב הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן?
במדבר יא:כו · פירוש ב
וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים ׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד ׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
וְרַזַ״ל נֶחְלְקוּ (ספרי במדבר צה:) מִנַּיִן נִשְׁאֲרוּ. יֵשׁ אוֹמְרִים נִשְׁאֲרוּ מֵהַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֶׁבֵּרַר מֹשֶׁה מִיִּשְׂרָאֵל, שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט בְּשָׁוֶה, וְהִגְרִיל לְהוֹצִיא הַשְּׁנַיִם הַיְּתֵרִים עַל הַשִּׁבְעִים שֶׁאָמַר לוֹ ה׳, וְהֵם הַשְּׁנַיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר כִּי מֵהַשִּׁבְעִים נִשְׁאֲרוּ שֶׁלֹּא רָצוּ לִכָּנֵס לְאֹהֶל מוֹעֵד לְצַד עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת וְנִשְׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה, עַד כָּאן. לִסְבָרַת הָאוֹמֵר מֵהַשִּׁבְעִים נִשְׁאֲרוּ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה״ לְצַד חָשְׁבָם עַצְמָן כְּשִׁירַיִים. שֵׁם הָאֶחָד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ יְדוּעִים הָיוּ בְּמִדּוֹת יְשָׁרוֹת וּמוּחְזָקִים בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁלְּסִבָּה זוֹ נִשְׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה, שֶׁזּוּלַת זֶה יֵשׁ לָעָם לְרַנֵּן אַחֲרֵיהֶם שֶׁמָּאֲסוּ חָס וְשָׁלוֹם בְּנַחַת הָרוּחַ עֲלֵיהֶם וְנִמְצְאוּ מְחַלְּלִים הַשֵּׁם וְיִמְאָסֵם עֶלְיוֹן לְסִבָּה זוֹ. אֶלָּא לְצַד שֶׁשֵּׁם הָאֶחָד הַמְּיֻחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי לוֹ מֵידָד, לָזֶה לֹא דָנוּ בָּהֶם הַמַּעֲשֶׂה לְהָרַע, וּבָזֶה לֹא נִמְאֲסוּ. וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ עַצְמָהּ שֶׁנָּחָה עַל הַשִּׁבְעִים, לֹא מְנָעַתָּם הַהַרְחָקָה שֶׁהָיְתָה בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמַּחֲנֶה וְנָחָה גַּם עֲלֵיהֶם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַתָּנַח, לוֹמַר שֶׁשָּׁם קָנְתָה מְקוֹמָהּ הָרוּחַ, כְּאָמְרָם שֶׁשְּׁאָר הַשִּׁבְעִים פָּסְקוּ וְאֵלּוּ לֹא פָּסְקוּ נְבוּאָה מֵהֶם. וְקֹדֶם שֶׁהִזְכִּיר הַנְּבוּאָה הִזְכִּיר דְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יַצְדִּיקוּ הָעָם כִּי דִּבְרֵי נְבוּאָה בְּפִיהֶם אֱמֶת, וְאָמַר וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים פֵּרוּשׁ מֵאוֹתָם הַשִּׁבְעִים שֶׁנִּכְתְּבוּ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁהַכְּתוּבִים הֵם שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּפִתְקֵי הַגּוֹרָלוֹת, לָזֶה אָמַר ״וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לָצֵאת. וּבָזֶה נֶאֶמְנוּ דִּבְרֵיהֶם שֶׁהָיוּ נְבוּאָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתְנַבְּאוּ. וְזוּלַת הַתְּנַאי הַנִּזְכָּר מִי יַחְזִיק דִּבְרֵיהֶם לְדִבְרֵי נְבִיאוּת. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.
במדבר יא:כו · פירוש ג
וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים ׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד ׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מֵהַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִשְׁאֲרוּ, יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּשָּׁאֲרוּ פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ יְתֵרִים עַל הַשִּׁבְעִים בַּמַּחֲנֶה, שֵׁם הָאֶחָד וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן ״וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ״ גַּם כֵּן, מִלְּבַד שֶׁנָּחָה עַל הַשִּׁבְעִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ וְגוֹ׳ וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ״. וִידֻיַּק עַל נָכוֹן לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ״, לְצַד שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁנָּתַן הָרוּחַ אֶלָּא עַל הַשִּׁבְעִים, הוֹדִיעֲךָ ה׳ שֶׁגַּם נָחָה עַל הַשְּׁנַיִם. וְאָמַר וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְגוֹ׳, בָּא לָתֵת טַעַם לְהַצְדָּקַת נְבוּאָתָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, וְאָמַר ״וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים״ פֵּרוּשׁ, בַּפְּתָקִים שֶׁכָּתַב מֹשֶׁה שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן. וּמֵעַתָּה הֲרֵי רְאוּיִים הֵם לִנְבוּאָה כַּיּוֹצֵא בַּשִּׁבְעִים וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּתְנַבְּאוּ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תָבִין שֶׁהֵמָּה בַּכְּתוּבִים שֶׁבָּאוּ הָאֹהֱלָה, לָזֶה בֵּרֵר הַכָּתוּב וְאָמַר ״וְלֹא יָצְאוּ״ בַּפְּתָקִין לָבֹא הָאֹהֱלָה.
במדבר יא:כו · פירוש ד
וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים ׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד ׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
וְדֶרֶךְ דְּרָשׁ, אוּלַי שֶׁיּוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁהַשְּׁנַיִם שֶׁלֹּא יָצְאוּ בַּפְּתָקִין נִכְלְמוּ וְנִכְנְסוּ בַּמַּחֲנֶה, מַה שֶׁלֹּא עָשׂוּ כֵן כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָּם לְאֹהֶל מוֹעֵד, וְהַשְּׁנַיִם נֶחְבְּאוּ בַמַּחֲנֶה. וַיַּרְא ה׳ בָּשְׁתָּם וּכְלִימָתָם ״וַיִּתְנַבְּאוּ״, וְהוּא אָמְרוֹ וְהֵמָּה בַּכְּתוּבִים שֶׁהֵן הַפְּתָקִין, וּמִטַּעַם זֶה וְלֹא יָצְאוּ מֵהַמַּחֲנֶה, וַחֲנָנָם ה׳ וּמִלֵּא תַּאֲוָתָם ״וַיִּתְנַבְּאוּ״.
במדבר יא:כז · פירוש א
וַיָּ֣רׇץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
וַיָּרָץ הַנַּעַר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה נִתְרַעֵשׁ הַמַּגִּיד לְהַגִּיד שֶׁנִּתְנַבְּאוּ. וְעוֹד לוֹ שֶׁרָעַשׁ עֲלֵיהֶם לְתִתָּם בְּבֵית כֶּלֶא, וְכִי כָּל הַמִּתְנַבֵּא נֶעֱנָשׁ עַל שֶׁנִּבָּא? וְזֶה מִן הַתֵּימַה. וְיֵשׁ לָתֵת טַעַם לִסְבָרַת הָאוֹמֵר שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּפְּתָקִין, כִּי לְצַד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל עַל פִּי ה׳ שֶׁיִּתֵּן רוּחַ נְבוּאָה עַל שִׁבְעִים, וְעַכְשָׁיו נִבְּאוּ גַּם הַשְּׁנַיִם, יֵשׁ לָחוּשׁ לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּבָרִים: אוֹ לֹא יֵאָמֵן מֹשֶׁה חָס וְשָׁלוֹם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ שִׁבְעִים, אוֹ הַמִּתְנַבְּאִים נִבְּאוּ שֶׁקֶר. וְלִסְבָרַת הָאוֹמֵר כִּי הָיוּ מֵהַשִּׁבְעִים, הִגִּידוּ לְמֹשֶׁה הַמַּעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי הָגוּן, שֶׁהוּא אָמַר שֶׁיֵּלְכוּ לְאֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם עָמְדוּ בַּמַּחֲנֶה וְנִבְּאוּ שָׁם, וְיֵשׁ בָּזֶה שְׁתַּיִם רָעוֹת: אַחַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ דְּבַר מֹשֶׁה, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּזֶה גִּלּוּ דַּעְתָּם שֶׁלֹּא רָצוּ שֶׁתֵּאָצֵל עֲלֵיהֶם הָרוּחַ מֵרוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֶלָּא מִמְּקוֹר הָרוּחַ וּמִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה.
במדבר יא:כח · פירוש א
וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃
וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ כְּלָאֵם. צָרִיךְ לָדַעַת עַל מִי סָמַךְ יְהוֹשֻׁעַ לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ, וּמַה גַּם לְהוֹרוֹתוֹ כֹּה וְכֹה תַּעֲשֶׂה, וְזֶה מֵהַזָּרוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (עירובין סג.) כָּל דְּמוֹתִיב מִלָּה קֳדָם רַבֵּיהּ אָזֵיל בְּלָא וְלַד, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ״ וְגוֹ׳. וְאֶפְשָׁר לָתֵת טַעַם לְמַעֲשֵׂה יְהוֹשֻׁעַ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַה נְבוּאָה אָמְרוּ? מֹשֶׁה מֵת יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס, עַד כָּאן. לָזֶה כְּשֶׁשָּׁמַע יְהוֹשֻׁעַ הַדְּבָרִים, בָּחַר לְדַבֵּר לִפְנֵי רַבּוֹ כְּדֵי שֶׁיְּגַלֶּה דַּעְתּוֹ כִּי מְאוּסִים הַדְּבָרִים אֶצְלוֹ וְאוֹמְרֵיהֶם, וְכִי שֶׁקֶר בְּפִיהֶם. וּבָזֶה שָׁלַל הַחֲשָׁד כִּי יַחְפֹּץ הוּא בַּדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים לְמַעֲלָתוֹ וְגִלָּה הַהַפְכִּיּוּת בִּרְצוֹנוֹ.
במדבר יא:כט · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כׇּל־עַ֤ם יְהֹוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃
הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וְגוֹ׳. לִסְבָרַת הָאוֹמֵר שֶׁהָיוּ מֵהַשִּׁבְעִים, יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״הַמְקַנֵּא אַתָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי שֶׁלֹּא רָצוּ הָאֲנָשִׁים לָבֹא לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה מִמֶּנִּי? מִי יִתֵּן כָּל עַם ה׳ נְבִיאִים וְלֹא יִהְיוּ מְקַבְּלִים הַנְּבוּאָה מִמֶּנִּי אֶלָּא מֵה׳״, כְּאִלּוּ. וְהוּא מַאֲמַר כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם בְּלֹא אֶמְצָעוּת מֹשֶׁה, כִּי שָׁם מְקוֹר הָעֲנָוָה וְהֶחְלֵט הֶעְדֵּר הַהַקְפָּדָה. וְלִסְבָרַת הָאוֹמֵר מֵהַפְּתָקִין יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי״, פֵּרוּשׁ לְמַאֲמָרִי שֶׁאָמַרְתִּי שִׁבְעִים וְנִבְּאוּ שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, ״מִי יִתֵּן אֶת״ וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם ״כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ שֶׁהַשִּׁבְעִים שֶׁאָמַר ה׳ שֶׁיֻּשְׁפְּעוּ מֵרוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא בִּתְחִלָּה קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל ה׳ לְנַבְּאוֹת אֶת אֲחֵרִים זוּלַת מֹשֶׁה. אֲבָל אַחַר שֶׁהֶאֱצִיל ה׳ רוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְנָתַן לַשִּׁבְעִים, הֻתְּרָה נְבוּאָה לַכֹּל ״כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם״, וְאֵין כָּאן הַכְחָשָׁה בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה.
במדבר יב:ב · פירוש א
וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהֹוָֽה׃
הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה. רַזַ״ל אָמְרוּ (בראשית רבה א,יד) אַכִּין וְרַקִּין מִעוּטִין, וְכָאן נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר בָּזֶה שֶׁמַּעֲשֵׂה מֹשֶׁה יִרְשׁוֹם הַפְּגָם בָּהֶם גַּם בַּאֲבוֹת הָעוֹלָם אֲשֶׁר דִּבֵּר עִמָּהֶם ה׳, וְכֵן הוּא בַּמִּדְרָשׁ (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: וַהֲלֹא גַּם עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר, עַד כָּאן. וְעוֹד אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לִרְמוֹז שְׁנֵי מִעוּטִים שֶׁהָיוּ בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה, א׳ שֶׁלֹּא נִתְנַבֵּא עַד שֶׁהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה דִּכְתִיב (שמות ז:ז) ״וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה... בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה״ וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוּא שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳, וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם נִתְנַבְּאוּ בְּנֵי שָׁלֹשׁ וְחָמֵשׁ קוֹדֶם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, וּמִעוּט שֵׁנִי שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּתְנַבָּא נִצְטָרַע, דִּכְתִיב (שם ד׳): ״וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת: וְגוֹ׳ מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן לָהֶם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הֲרַק אַךְ״.
במדבר יב:ו · פירוש א
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן, וַדַּאי כִּי יִשְׁמְעוּ אֶת אֲשֶׁר יְדַבֵּר. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ תֵּבַת נָא, כִּי לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר הָאָדוֹן לְעַבְדּוֹ לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.
במדבר יב:ו · פירוש ג
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שִׁמְעוּ נָא, פֵּרוּשׁ עַתָּה אַתֶּם שׁוֹמְעִים לְצַד הַהֶכְרֵחַ לְיַסֶּרְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם, וְאֵין לְדַבֵּר לָכֶם דְּבָרִים אֵלּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה מִשְּׁנֵי טְעָמִים: א׳ כִּי הוּא נוֹגֵעַ בַּדָּבָר וְעָלָיו בָּאוּ הַדְּבָרִים, וְעוֹד מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ הָאָמוּר בָּעִנְיָן שֶׁקָּרָא ה׳ לְאַהֲרֹן וּמִרְיָם לְדַבֵּר עִמָּהֶם שֶׁלֹּא בִּפְנֵי מֹשֶׁה, אֲבָל קוֹדֵם וְאַחַר כָּךְ אֵין אֲנִי מְדַבֵּר עִמָּכֶם, וְזוֹ סְתִירָה לְמַאֲמָרָם שֶׁגַּם בָּהֶם דִּבֵּר. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יד,יט) שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ אֵין הַכַּוָּנָה בְּדִבּוּר גַּם עִם אַהֲרֹן אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְהֵם הַדְּבָרִים שֶׁרָמַז ה׳ בְּתֵבַת ״נָא״.
במדבר יב:ו · פירוש ד
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר דְּבָרַי, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״שִׁמְעוּ נָא״ וּמוּבָן שֶׁמַּה שֶׁיִּשְׁמְעוּ הֵם דְּבָרָיו, נִתְכַּוֵּן כֵּן הֲגַם שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִים קוֹדֶם, לֹא הָיָה כְּסֵדֶר זֶה שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ ה׳ דְּבָרָיו בְּסָמוּךְ ״אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה׳״ וְגוֹ׳:
במדבר יב:ו · פירוש ה
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁרָמַז לָהֶם שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמָּהֶם עוֹד אֶלָּא עַתָּה, לְבַל יַחְשְׁבוּ בְּדַעְתָּם כִּי הֻכְשְׁרוּ לִנְבוּאָה עֶלְיוֹנָה כָּזֹאת וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר, לָזֶה אָמַר עַתָּה.
במדבר יב:ו · פירוש ו
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּמַאֲמַר נָא, לְצַד שֶׁהָיוּ טְמֵאֵי קֶרִי, וּבְדִינֵי טַהֲרַת טֻמְאָה אָמְרָה תּוֹרָה (ויקרא כב:ו) שֶׁאֵין הַטְּבִילָה גּוֹמֶרֶת הַטַּהֲרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה עַד הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, וְעִנְיַן הַנְּבוּאָה כֵּיוָן שֶׁמָּצִינוּ כִּי צָרִיךְ הַאֲצָלַת הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי שֶׁיּוּכְשַׁר לִדְבַר ה׳ עִמּוֹ, לֹא יַסְפִּיק טַהֲרַת מַיִם עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה גָּרוּעַ מִטַּהֲרָה הַצְּרִיכָה לַאֲכִילַת תְּרוּמָה. וְכָאן מָצִינוּ שֶׁבַּיּוֹם עַצְמוֹ שֶׁהָיוּ טְמֵאִים טוּמְאַת קֶרִי סָמוּךְ לִטְבִילָתָם דִּבֵּר ה׳ עִמָּהֶם. לָזֶה אָמַר ה׳ שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי, פֵּרוּשׁ, עַתָּה דַּוְקָא הוֹרָאַת שָׁעָה הִיא שֶׁאַשְׁמִיעֲכֶם דְּבָרַי הֲגַם שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית רבה נה:יא) אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה, אַהֲבַת ה׳ עִם מֹשֶׁה יְדִידוֹ לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק עַד לְמָחָר.
במדבר יב:ו · פירוש ז
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם וְגוֹ׳. וְלֹא דִּבֵּר לְנוֹכֵחַ אֲלֵיהֶם ״אִם תִּהְיוּ נְבִיאִים״, לְצַד שֶׁהֵם הִזְכִּירוּ בְּטַעֲנָתָם נְבִיאִים אֲחֵרִים חוּץ מֵהֶם, וּכְמַאֲמַר הַמִּדְרָשׁ (ספרי) שֶׁאָמְרוּ: הֲלֹא דִּבֵּר גַּם עִם אַבְרָהָם וְלֹא פֵּרֵשׁ וְכוּ׳, לָזֶה בָּא דְּבָרוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת הֶפְרֵשׁ גַּם מֵהַנִּרְמָז בְּדִבְרֵיהֶם לְמֹשֶׁה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד ״אִם יִהְיֶה״.
במדבר יב:ו · פירוש ח
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
ה׳ בַּמַּרְאָה אֵלָיו וְגוֹ׳. בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ הֶפְרֵשׁ הַדְרָגַת הַנְּבִיאִים מֵהַדְרָגַת מֹשֶׁה, וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בְּעִנְיַן הַנְּבוּאָה: א׳ הַשָּׂגַת הַמַּרְאֶה, ב׳ זְמַן הַשָּׂגָתָהּ, פֵּרוּשׁ אִם יִתְנַבֵּא בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה אוֹ אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּרְצוֹנוֹ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיַּחְפֹּץ ה׳, ג׳ הַשָּׂגַת בְּחִינַת הַדִּבּוּר כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.
במדבר יב:ו · פירוש ט
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וְהִתְחִיל ה׳ לוֹמַר בִּבְחִינַת הַדְרָגַת הַשָּׂגַת הָרְאִיָּה, וְאָמַר ה׳ בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, פֵּרוּשׁ לְפִי שֶׁיֵּשׁ שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת כְּלָלִיּוֹת בְּהַכָּרַת ה׳: הָאַחַת לֹא הִשִּׂיגָהּ אָדָם בִּנְבוּאָה, וְהוּא מַה שֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה (שמות לג:יח) ״הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבוֹדֶךָ״, פֵּרוּשׁ ״נָא״ – עַתָּה, מַה שֶׁאַתָּה עָתִיד לְהַרְאוֹתֵנִי לְאַחַר מִיתָה, כִּי יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה הַמּוּשָּׂג לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהֵשִׁיבוֹ ה׳ ״לֹא תוּכַל וְגוֹ׳ כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי״ אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה. וְהַדְרָגָה זוֹ הִיא בְּעַצְמוּת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא יִתְיַחֵס אֵלָיו מַאֲמַר עַצְמוּת אֶלָּא לְשַׁכֵּךְ אֹזֶן וְכוּ׳. הַדְרָגָה שְׁנִיָּה הִיא אוֹר הַמֵּאִיר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְיַחֵס אֵלָיו תְּמוּנָה, וְאֵין תְּמוּנָה זוֹ דּוֹמָה לְשׁוּם תְּמוּנָה מֵהַהֹוִים בַּנִּמְצָא, כִּי אֵין לוֹ תְּמוּנָה אֶלָּא תְּמוּנָה לְנֶעְלָם מֵעֵינֵי כָל חַי שֶׁאֵין לָהּ מַכִּיר זוּלַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר הִכִּירָהּ לוֹ ה׳, דִּכְתִיב ״וּתְמֻנַת ה׳ יַבִּיט״, מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג זוּלָתוֹ בְּכָל הַנְּבִיאִים. הַדְרָגָה שְׁלִישִׁית הִיא הַבְהָקַת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרִחוּק, הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה – לְנֵר דָּלוּק אֲשֶׁר יֵלֵךְ אוֹרוֹ לְמֵרָחוֹק וְיִרְאֶה אָדָם הָאוֹר הַהוּא, וְזֶה יִקָּרֵא ״מַרְאָה״, וְזֶה הוּא הַשָּׂגַת הַנְּבִיאִים זוּלַת מֹשֶׁה, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ ״בַּמַּרְאָה״ וְהָבֵן, וּכְנֶגְדָּהּ אָמַר בְּמֹשֶׁה ״וּתְמֻנַת ה׳ יַבִּיט״.
במדבר יב:ו · פירוש י
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וּכְנֶגֶד זְמַן הַשָּׂגַת הַנְּבוּאָה אָמַר אֵלָיו אֶתְוַדָּע, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ מַדְרֵגָה קְטַנָּה כָּזוֹ אֵינָהּ אֶצְלוֹ בִּתְמִידוּת בְּעֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַשִּׂיגֶנָּה, אֶלָּא כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה אֶתְוַדָּע לוֹ בָּהּ, וּכְשֶׁיַּחְפֹּץ הוּא לְהַשִּׂיגָהּ אֵינוֹ מֻבְטָח שֶׁיַּשִּׂיגֶנָּה בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְטָח מֹשֶׁה בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ דִּכְתִיב (במדבר ט:ח) ״עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה׳״ בְּלֹא שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כָּל הַנְּבִיאִים אֵין נְבוּאָה בְּטוּחָה אֶצְלָם הֲגַם שֶׁהִיא מַדְרֵגָה קְטַנָּה מִמַּדְרֵגַת מֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה נְבוּאָתוֹ הֲגַם שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מֵהֶם, בְּטוּחָה אֶצְלוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה, וְהוּא מַאֲמַר בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, פֵּרוּשׁ כַּנֶּאֱמָן הַזֶּה שֶׁהַכֹּל בְּיָדוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ כְּמוֹ כֵן מֹשֶׁה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל בֵּיתִי לִכְלוֹל אֲפִלּוּ בְּהַשָּׂגַת נְבוּאָה הַגְּדוֹלָה הַדָּבָר בִּרְשׁוּתוֹ לְהִתְנַבֵּא, מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה אוֹמֵר ״בְּבֵיתִי נֶאֱמָן הוּא״, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר לְחֶפְצוֹ אֶלָּא מַדְרֵגָה הַקְּטַנָּה שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, וְהַהֶפְרֵשׁ הוּא שֶׁהֵם אֵין הַדָּבָר בִּרְשׁוּתָם מַה שֶׁאֵין כֵּן הוּא, תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּכָל״ וְגוֹ׳.
במדבר יב:ו · פירוש יא
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וּכְנֶגֶד הַשָּׂגַת בְּחִינַת הַדִּבּוּר אָמַר בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ, פֵּרוּשׁ דַּע כִּי שְׁתֵּי מִדּוֹת בְּהוֹדָעַת הַחֲלוֹמוֹת: הָא׳ – כְּשֶׁיִּשְׁמַע הַדְּבָרִים תִּהְיֶה דַּעְתּוֹ מְעֻרְבֶּבֶת וְלֹא תִּבְחַן אָזְנוֹ מִלִּין לְהַשְׂכִּיל הַנִּדְבָּר כִּי דַּעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת, ב׳ – כָּל הַנִּדְבָּר בַּחֲלוֹם אֵין הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן אֶלָּא מָשָׁל וְדִמְיוֹן. וְצֵא וּלְמַד מֵחֲלוֹמוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה וּפִתְרוֹנֵיהֶם. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר ה׳ כִּי הַנְּבִיאִים בְּעֵת בֹּא דְּבָרוֹ הַטּוֹב לָהֶם יִתְבַּלְבֵּל דַּעְתָּם וְיִהְיוּ כְּאָדָם הַשּׁוֹכֵב בְּלֵב יָם וְיִתְהוֹלְלוּ, גַּם לֹא יָבֹא לָהֶם הַדִּבּוּר בְּצוּרָתוֹ אֶלָּא מְלֻבָּשׁ תּוֹךְ דִּמְיוֹן וּמָשָׁל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ שְׂאֵת הַדִּבּוּר וְאַף עַל פִּי כֵן מִתְהוֹלְלִים. וּפֵרוּשׁ תֵּבַת בַּחֲלוֹם הוּא בְּגֶדֶר חֲלוֹם בְּאֵיכוּת וּמַהוּת, וּלְעוֹלָם בְּהָקִיץ הָיָה ה׳ נִגְלֶה אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה בָּא לָהֶם הַדִּבּוּר הָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתוֹ כִּתְכוּנַת הַחֲלוֹם כַּנִּזְכָּר וְהָיוּ נוֹפְלִים לָאָרֶץ וּמִתְטָרֶפֶת דַּעְתָּם מֵעֲלֵיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה שֶׁהָיָה מְשֻׁלָּל מִזֶּה, שֶׁלֹּא הָיְתָה דַּעְתּוֹ מִשְׁתַּנֵּית בְּבֹא דְּבַר ה׳ וְהָיָה שׁוֹמֵעַ בְּדַעַת שְׁלֵמָה, גַּם לֹא הָיוּ בָּאִים אֵלָיו הַדְּבָרִים בְּדֶרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה אֶלָּא דְּבָרִים מְבֹאָרִים וּבְרוּרִים וְאֵינָן צְרִיכִין פִּתְרוֹן. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, פֵּרוּשׁ, הִנֵּה עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל רוֹאוֹת הַחֲמִשִּׁים וְשָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה, שֶׁכֻּלָּן הֵם דְּבָרִים שֶׁיָּבִין פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים כָּל מֵבִין לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. גַּם אוֹצְרוֹת חָכְמָה אֲשֶׁר אָצַר ה׳ בָּהֶם כֻּלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין הַבָּא לְעַיֵּן וּלְהַעֲמִיק, יַרְגִּישׁ בְּמַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים עַצְמָן אֶת אֲשֶׁר חָשַׁב ה׳ לוֹמַר בָּהֶם. וְאֵין דֶּרֶךְ זֶה בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים יִרְמְיָה וִישַׁעְיָה, שֶׁכֻּלָּן מָשָׁל וּמְלִיצָה, כְּמַאֲמַר (יחזקאל י״ז:ג׳) ״הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל בַּעַל הַכְּנָפַיִם״ וְגוֹ׳, וּבְיוֹתֵר מֵהֵמָּה נְבוּאַת זְכַרְיָה הַמְּסַגֵּר שַׁעֲרֵי הַנְּבוּאָה אֲשֶׁר סָגַר גַּם נְבוּאָתוֹ וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ כַּוָּנַת נְבוּאָתוֹ.
במדבר יב:ו · פירוש יב
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וְיֵשׁ לַחְקוֹר זֹאת, כֵּיוָן שֶׁהַמְּנַבֵּא הוּא ה׳ אֱלֹהֵינוּ אֶחָד, לָמָּה לָזֶה יְדַבֵּר נְכוֹחוֹת וְלָזֶה דְּבָרוֹ מְעֻקָּשִׁים. וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי אֱמֶת בְּמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ הַיְדִיעָה בִּדְבַר הַמַּלְאָךְ לְדָנִיֵּאל, הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁהָיָה פּוֹעֵל בּוֹ, מִזֶּה תַּשְׂכִּיל לִרְאוֹת כִּי הַרְכָּבַת מִין הָאֱנוֹשִׁי תַּפְסִידֶנָּה הַרְגָּשַׁת הָרוּחָנִי, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִסְבּוֹל זוּלַת הַמֻּרְכָּב אֲשֶׁר כּוֹנֵן ה׳ בְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה שֶׁיּוּכְלוּ שִׁתּוּף יַחַד הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף. וַהֲלֹא תִרְאֶה אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹרוֹת הַנִּרְגָּשׁוֹת וְנִתְפָּסוֹת אֵשׁ וּמַיִם זֶה מְכַלֶּה אֶת זֶה, זוּלַת הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ יְדֵי יוֹצֵר. וּמִזֶּה תְּשַׁעֵר אֵיךְ יוּכַל עֲמוֹד בִּדְבַר אֱלֹהִים מְקוֹר הָרוּחָנִיּוֹת וְיַחְצֹב קוֹלוֹ לֶהָבַת אֵשׁ אֵיךְ יוּכַל עֲמוֹד. וְלָזֶה אֵין אָדָם מַשִּׂיג לַעֲמוֹד בְּכֹחוֹ לִשְׁמוֹעַ קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים, זוּלַת הָאִישׁ אֲשֶׁר הָפַךְ חָמְרוֹ וַעֲשָׂאוֹ צוּרָה כְּמוֹ שֶׁרָשַׁמְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, שֶׁזֶּה אֵין לוֹ גּוּף וְיָכוֹל שְׂאֵת דְּבַר מֶלֶךְ. וְלָכֵן בְּהִנָּבֵא ה׳ לְאָדָם שֶׁאֵין גּוּפוֹ דּוֹמֶה לְצוּרָתוֹ, יִתְחַכֵּם ה׳ עֲשׂוֹת עַל זֶה הָאוֹפֶן, כִּי יֵצֵא דְבַר מֶלֶךְ מִפִּי עֶלְיוֹן וְהַדִּבּוּר יִתְעַטֵּף בַּאֲוִירִים דַּקִּים וְאַחַר כָּךְ יַגִּיעַ לְאֹזֶן נָבִיא, וּבָזֶה יִסְבְּלֶנּוּ הַנָּבִיא. וְאַף גַּם זֶה יַפְעִיל הֶרְגֵּשׁ בַּנְּבִיאִים לְהִשְׁתַּגֵּעַ, וְדָבָר זֶה יְסוֹבֵב בֹּא הַדְּבָרִים דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה בִּבְחִינַת הַחֲלוֹם. וְלָזֶה כָּל הַנְּבִיאִים לְבַד מִמֹּשֶׁה יְדַבְּרוּ מְשָׁלִים וּמְלִיצוֹת, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה זְכַרְיָה שֶׁהָיָה אַחֲרוֹן בִּנְבִיאוּת הָיָה הַדִּבּוּר בָּא וְנִגְלָד וְנִגְלָם בְּיוֹתֵר מִשְּׁאָר נְבוּאוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִסְבּוֹל, וְלָזֶה נִתְרַבּוּ בּוֹ הַמְּלִיצוֹת וְעֹמֶק הַדִּמְיוֹן עַד שֶׁאֵין דּוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים יוֹדְעִים דְּבָרָיו.
במדבר יב:ו · פירוש יג
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וְהוּא מַה שֶׁהוֹדִיעַ ה׳ כָּאן בִּבְחִינַת הַמֻּשָּׂג לְמֹשֶׁה, וְאָמַר פֶּה אֶל פֶּה, פֵּרוּשׁ, לֹא הָיָה הַדִּבּוּר נִפְסָק מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן לְפִי מֹשֶׁה לַעֲבֹר בַּאֲוִיר הָעוֹלָם, שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַדִּבּוּר בְּהַלְבָּשַׁת הָאֲוִירִים וִיסוֹבֵב לְדַבֵּר דִּבְרֵי מְשָׁלִים וְחִידוֹת, גַּם שָׁלַל הַהִתְרַגְּשׁוּת אֲשֶׁר תִּקְרֶה לַנְּבִיאִים כְּמַאֲמַר וּמַרְאֶה, פֵּרוּשׁ, לֹא יֵרָדֵם וְלֹא יִתְבַּהֵל, אֶלָּא ״וּמַרְאֶה״, פֵּרוּשׁ, בָּעֵת וּבַשָּׁעָה עַצְמָהּ שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בּוֹ פֶּה אֶל פֶּה אֵינוֹ כְּסֵדֶר הַחֲלוֹם, אֶלָּא ״וּמַרְאֶה״, שֶׁאֲנִי מַרְאֶה לוֹ אוֹר הַמְּנַבֵּא וּמַבִּיט, וְזֶה יַגִּיד הַהֶעָרָה וְהִתְכּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל.
במדבר יב:ו · פירוש יד
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְלֹא בְחִידוֹת, הוּא לְהָעִיר בְּתוֹלֶדֶת הַדָּבָר כִּי לְצַד שֶׁהָיָה מְדַבֵּר פֶּה אֶל פֶּה, בָּזֶה הָיָה גַּם כֵּן הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּלֹא חִידוֹת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶל פֶּה וְלֹא לָאֹזֶן, הַמַּשְׂכִּיל עַל דְּבַר נָבִיא שֶׁאָמַר (מלכים א ג:ט) ״לֵב שׁוֹמֵעַ״, יֵדַע סוֹד הַדָּבָר. וְזוֹ הִיא הַדְרָגַת נְבוּאָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, שֶׁיִּקְשֹׁר ה׳ נֶפֶשׁ נָבִיא בַּמָּקוֹר הַמְּנַבֵּא וִישַׁלְשֵׁל הַנְּבוּאָה פֶּה אֶל פֶּה. וּבָזֶה גַּם כֵּן תָּבִין אָמְרוֹ אֲדַבֶּר בּוֹ וְלֹא אָמַר אִתּוֹ אוֹ עִמּוֹ אֶלָּא בּוֹ, וְהָבֵן. עוֹד נִתְכַּוֵּן לְהַשְׂכִּילְךָ שֶׁלֹּא הָיָה הַדִּבּוּר אֶלָּא מִפִּי ה׳ לְפִי מֹשֶׁה וְלֹא הָיָה רוֹאֶה פְּנֵי עוֹלָם, וְהוּא מַאֲמַר ״בּוֹ״.
במדבר יב:יא · פירוש ד
וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃
אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים, הוּא עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּתַרְעוֹמֶת ה׳ עֲלֵיהֶם שֶׁהִקְפִּיד עַל שֶׁהִשְׁווּ נְבוּאָתָם לִנְבוּאַת מֹשֶׁה, וְהִקְפִּיד עַל שֶׁנָּגְעוּ בִּכְבוֹד מֹשֶׁה לוֹמַר לֹא טוֹב עָשָׂה. לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הַשְׁוָאַת נְבוּאָתָם לִנְבוּאָתוֹ אָמַר אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ כִּי דִּבְּרוּ דִּבְרֵי שְׁטוּת בָּזֶה, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁאָמְרוּ עָלָיו לֹא טוֹב עָשָׂה אָמַר וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ.
במדבר יג:א · פירוש א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר לֵאמֹר כֵּיוָן שֶׁהַדִּבּוּר אֵינוֹ אֶלָּא אֶל מֹשֶׁה. וְאוּלַי שֶׁבָּא לְהַרְשׁוֹתוֹ לוֹמַר שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ לוֹ מִפִּי הַשְּׁכִינָה, שֶׁזּוּלַת זֶה הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאמַר (יומא ד.). גַּם שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ יִשְׂרָאֵל כִּי מֹשֶׁה חָפֵץ בַּדָּבָר וְיֹאמְרוּ כִּי דַּעְתּוֹ כְּדַעְתָּם, לָזֶה יְצַוֶּה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם כִּי כֵּן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ. גַּם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ לוֹ לִשְׁלֹחַ כְּסֵדֶר הַנִּדְבָּר אֵלָיו מֵה׳, וְלֹא יְעַכְּבוּ עַל יָדוֹ כְּשֶׁיֵּדְעוּ כִּי דְּבַר מֶלֶךְ הוּא. גַּם לְפִי דִּבְרֵי רַזַ״ל שֶׁפֵּרְשׁוּ תֵּבַת ״לְךָ״ – לְדַעְתְּךָ, שֶׁאֵין ה׳ מְצַוֶּה עַל הַדָּבָר, חָפֵץ ה׳ שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם מִפִּי עֶלְיוֹן, אוּלַי יַרְגִּישׁוּ כִּי לֹא טוֹב עֲשׂוֹת וְיִבְטְחוּ בַּה׳ וְיַאֲמִינוּ בּוֹ.
במדבר יג:כד · פירוש א
לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹדֶם לָכֵן כָּתַב ״עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל״ עַל שֵׁם הֶעָתִיד, כִּי הוּא מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית.
במדבר יד:כו · פירוש א
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳. שִׁעוּר הַדִּבּוּר יַגִּיד כִּי עַתָּה מַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו ה׳ בְּעִנְיָן זֶה, וְלֹא כֵן הוּא, שֶׁהֲלֹא כְּבָר דִּבֵּר ה׳ דְּבָרִים רַבִּים בָּזֶה כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ. אָכֵן לְצַד שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁעָבְרוּ מֵה׳ לְמֹשֶׁה עַד עַתָּה הָיוּ דְּבָרִים בֵּינוֹ לְבֵין מֹשֶׁה לֹא בִּשְׁלִיחוּת לְיִשְׂרָאֵל, וְהַמַּשְׂכִּיל בְּמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ יַצְדִּיק הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא כְּמֶלֶךְ שֶׁמְּדַבֵּר עִם עַבְדּוֹ בִּדְבָרִים שֶׁרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת, וְלָזֶה לֹא אָמַר שָׁם ״לֵאמֹר״ כָּל עִקָּר, וְכָאן מַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו דִּבְרֵי שְׁלִיחוּת לְיִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה אָמַר וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן.
במדבר טז:כח · פירוש א
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהֹוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃
בְּזֹאת תֵּדְעוּן וְגוֹ׳ כִּי לֹא מִלִּבִּי. צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ יַחְשֹׁב מֹשֶׁה לְעַם ה׳ שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ לִנְבִיא אֱמֶת? עוֹד לָמָּה כָּפַל לוֹמַר לֹא מִלִּבִּי? וְאוּלַי כִּי צַד הַחֲשָׁד הָיָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁמָּצָא מֹשֶׁה חֵן בְּעֵינֵי ה׳, כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה חָפֵץ לָתֵת גְּדֻלָּה לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו, כְּגוֹן הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן וְהַנְּשִׂיאוּת לֶאֱלִיצָפָן וְכַדּוֹמֶה, הָיָה עוֹשֶׂה וְנִמְלָךְ בַּה׳ וְהָיָה ה׳ מַסְכִּים עַל יָדוֹ, אוֹ הָיָה חָפֵץ וְחוֹשֵׁק בְּלִבּוֹ לָתֵת לְאָחִיו וְכַדּוֹמֶה וַה׳ נָתַן לוֹ תַּאֲוַת לִבּוֹ, אֲבָל לֹא לְצַד שֶׁיֵּשׁ עִכּוּב בַּדָּבָר כִּי הוּא זֶה הָרָאוּי לַכְּהֻנָּה. לָזֶה אָמַר בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה׳ שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֶת וְגוֹ׳, לֹא שֶׁהָיִיתִי עוֹשֶׂה וְהוּא מַסְכִּים עַל יָדִי לְמַה שֶׁהָיִיתִי חָפֵץ בְּדַעְתִּי. וּכְנֶגֶד חֲשָׁשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה חוֹשֵׁק בְּלִבּוֹ עַל הַדָּבָר, אָמַר כִּי לֹא מִלִּבִּי, פֵּרוּשׁ, לֹא הָיִיתִי אֲנִי חָפֵץ בַּדָּבָר וַה׳ מַסְכִּים עַל מַה שֶׁבְּלִבִּי. וְשִׁעוּר תֵּבַת כִּי הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: טַעַם שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ שֶׁה׳ שְׁלָחַנִי לִשְׁלֹל שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַה שֶׁלֹּא הִסְכִּים ה׳ עָלָיו, אֶלָּא לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא מִלִּבִּי הָיוּ הַדְּבָרִים כַּנִּזְכָּר, וְהָבֵן.
במדבר יז:יב · פירוש א
וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֙רׇץ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־הָעָֽם׃
וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, סָמוּךְ לְדִבּוּרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא שָׁהָה אֲפִלּוּ רֶגַע. עוֹד יִרְצֶה, לְצַד שֶׁהָעִנְיָן כָּאן הוּא הֵפֶךְ הַדִּין לְהַקְטִיר קְטֹרֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, לָזֶה אָמַר וַיִּקַּח אַהֲרֹן, וְטַעַם ״וַיִּקַּח״ הוּא ״כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה״, פֵּרוּשׁ, עַל פִּי נָבִיא, וְיֵאָמֵן נָבִיא כְּשֶׁיֹּאמַר לַעֲבֹר עַל מִצְוָה אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה, וּכְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח,ל).
במדבר כ:ח · פירוש יג
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְאַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ לוֹמַר שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הֵבִין אֲמִתּוּת כַּוָּנַת ה׳, כִּי אֵין הַנְּבִיאוּת בָּאָה לְהַצַּדִּיק בְּעִיּוּן, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא יב.) חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא, וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא נֶעְלַם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה גַּם כֵּן הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֵלָיו ה׳, אֶלָּא שֶׁנָּפַל לוֹ סָפֵק בְּמַשְׁמָעוּת אַחֵר, וּמִשּׁוּם מֵחוּשׁ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הִטָּה לְמַה שֶׁעָשָׂה כַּנִּזְכָּר.
במדבר כב:ט · פירוש א
וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃
מִי הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שָׁאַל אוֹתוֹ ה׳, הֲמִמֶּנּוּ יִבָּצֵר כָּל דָּבָר? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת עִמָּךְ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר הָאֵלֶּה? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת תְּשׁוּבַת בִּלְעָם שֶׁאָמַר ״בָּלָק בֶּן צִפּוֹר״ וְגוֹ׳, וְכִי שְׁאֵלָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיְתָה מִי שְׁלָחָם? שְׁאֵלָתוֹ הָיְתָה מִי הֵם! וְרַזַ״ל הִרְגִּישׁוּ בְּדִקְדּוּק זֶה וְאָמְרוּ (ילקוט שמעוני תשסה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִי הָאֲנָשִׁים״ וְגוֹ׳, אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע, אֵינִי יוֹדֵעַ בָּהֶם אֶלָּא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר שָׁלַח אֵלַי, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר ״בָּלָק וְגוֹ׳ שָׁלַח״ וְגוֹ׳ מוּבָן שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר ״אֵינִי יוֹדֵעַ וְגוֹ׳ אֶלָּא בָּלָק שָׁלַח״ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ ״מֶלֶךְ מוֹאָב״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּזִכְרוֹן שְׁמוֹ? וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת מַאֲמַר ה׳ הִיא עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״לִינוּ פֹה״ שֶׁיָּלִינוּ עִמּוֹ בְּחַדְרוֹ הַמְּיֻחָד לוֹ. לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָמַר לוֹ מִי וְגוֹ׳ לְשׁוֹן הַשְׁפָּלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ג:יא) ״מִי אָנֹכִי״ וְגוֹ׳. כְּמוֹ כֵן אָמְרוֹ מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁהִכְנַסְתָּ אוֹתָם לְמָקוֹם זֶה עִמְּךָ בַּחֶדֶר הַמְּיֻחָד לְךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל כְּבוֹד בִּלְעָם בְּעֵרֶךְ הָאֻמּוֹת כֵּיוָן שֶׁהוּא נָבִיא עֲלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (במדבר רבה כ,יד) שֶׁהָרַג אֶת הָאָתוֹן מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל בִּלְעָם. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים״. וְהֵבִין בִּלְעָם דְּבָרָיו וְאָמַר טַעַם שֶׁעָשָׂה לָהֶם כָּבוֹד זֶה הוּא לְפִי שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי מֶלֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ בָּלָק בֶּן צִפּוֹר, פֵּרוּשׁ, הַיָּדוּעַ לִנְסִיךְ מִדְיָן, וְעוֹד לוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ לְמוֹאָב שָׁלַח אֵלַי, פֵּרוּשׁ, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וּבִשְׁבִיל כְּבוֹד הַמַּלְכוּת עָשִׂיתִי אוֹתָם עִמִּי. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.
במדבר כב:יב · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַאֲמַר ״מִי הָאֲנָשִׁים״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ לָמָּה הֶחְשִׁיבָם לְהַכְנִיסָם עִמּוֹ בְּחַדְרוֹ וְהֵשִׁיבוֹ כִּי בָּלָק וְגוֹ׳, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי מְשִׁיבוֹ ה׳ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, לְמָה שֶׁהֵשִׁיב ״בָּלָק בֶּן צִפּוֹר וְגוֹ׳ שָׁלַח אֵלָי״ וְהֵם שְׁלוּחֵי מֶלֶךְ, לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, פֵּרוּשׁ, אֵינָם רְאוּיִים לָלֶכֶת הוּא עִמָּהֶם לְפִי עֵרֶךְ מַעֲלָתוֹ, וְהוֹדִיעוֹ כִּי בָּלָק זִלְזֵל בִּכְבוֹדוֹ וְלֹא שָׁלַח לוֹ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר רִאשׁוֹן מִי הָאֲנָשִׁים לְשׁוֹן פְּחִיתוּת, לֹא מִצַּד הַמְשַׁלֵּחַ אֶלָּא מִצַּד הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְהוּא בִּלְעָם לֹא הֵבִין הַכַּוָּנָה מִתְּחִלָּה. וְתִמְצָא שֶׁהֵבִין בִּלְעָם הַדְּבָרִים וְאָמַר לַשָּׂרִים ״מֵאֵן ה׳ לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם״, וַיּוֹסֶף בָּלָק שְׁלֹחַ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים.
במדבר כב:לב · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהָעִירוֹ מַה שֶׁגָּרְמָה לוֹ הֲלִיכָה זוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קו.) בִּלְעָם מִתְּחִלָּה נִזְקַק לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְשֶׁנִּזְדַּוֵּג לְבָלָק נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ וְנִקְרָא קוֹסֵם (יהושע יג:כב), וְהוּא מַה שֶׁהֱעִירוֹ בְּמַה שֶׁלֹּא יָדַע הַמַּלְאָךְ הָעוֹמֵד לְפָנָיו, מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵן קוֹדֶם לָכֵן שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְטַעַם יְצִיאַת הַמַּלְאָךְ לְנֶגְדּוֹ, הוֹדִיעוֹ בְּמַאֲמַר כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ ׳יָרַט הַדֶּרֶךְ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַמְבַּ״ן, וּפֵרוּשׁ ׳הַדֶּרֶךְ׳ – דַּרְכּוֹ שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ עָלָיו.
במדבר כג:ה · פירוש א
וַיָּ֧שֶׂם יְהֹוָ֛ה דָּבָ֖ר בְּפִ֣י בִלְעָ֑ם וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃
וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר בְּפִי וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה כְּבָר קִשְּׁטוּהוּ רִאשׁוֹנִים בְּפֵרוּשָׁם וּדְרָשׁוֹתָם, וּמָקוֹם הִנִּיחוּ לָנוּ בּוֹ. וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁרָצָה ה׳ לְגַלּוֹת עֲתִידוֹת וּדְבָרִים נִפְלָאִים מֵהַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר יַגִּיעוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְרָצָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ עַל יְדֵי בִּלְעָם נְבִיא הָאֻמּוֹת לְפַרְסֵם מַעֲלַת עַם קְדוֹשׁוֹ לִפְנֵי כָּל הָאֻמּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה לְיִשְׂרָאֵל מֵהַטּוֹבוֹת בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְכִלְיוֹן הָאֻמּוֹת עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל לְבַסּוֹף, וְיֵדְעוּ הָאֻמּוֹת מִפִּי נְבִיאָם הַדְּבָרִים כִּכְתָבָם לְהַרְבֵּה תּוֹעָלִיּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת לְיִשְׂרָאֵל נִגְלִים וְנִסְתָּרִים, וּלְפִי שֶׁאָדָם זֶה הוּא אָדָם מֻבְהָק בְּכִעוּר וְתֵעוּב וְשִׁקּוּץ לֹא תָנוּחַ עָלָיו הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה הַמַּגֶּדֶת הָעֲתִידוֹת, גַּם הַדְּבָרִים מִצַּד עַצְמָן דִּבְרֵי קֹדֶשׁ הֵם וְלֹא יַחֲנוּ בְּגוֹי טָמֵא, לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן לִדְבַר קְדֻשָּׁה לְבַל תַּעֲבֹר בְּמָבוֹי מְטֻנָּף, וְעָשָׂה מְחִיצָה בֵּין כֹּחַ הַמְּדַבֵּר וְהַדִּבּוּר עַצְמוֹ וּבֵין פִּי חֲזִיר, וְהוּא מַאֲמַר וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר אֶחָד בְּפִי בִּלְעָם, הִצִּיעַ כֹּחַ אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְהִתְמַצֵּעַ בֵּין שְׁנֵיהֶם וּבָזֶה נַעֲשָׂה פִּי בִּלְעָם גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהַדָּבָר מַפְסִיק לִגְבוּל כֹּחַ הַמְּדַבֵּר וְהַדִּבּוּר, וְאָז כֹּה תְדַבֵּר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הִיא תְּדַבֵּר. וְרַזַ״ל בַּזֹּהַר (חלק ג רי:) אָמְרוּ כִּי תֵּבַת כֹּה תִּרְמֹז לִבְחִינָה קְדוֹשָׁה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
במדבר כג:ז · פירוש ב
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן־אֲ֠רָ֠ם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־לִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן פְּרָטֵי הַדְרָגוֹת הַנְּבוּאָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי קְצָת מֵהֶם בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ (במדבר יב:ו), כִּי יֵשׁ נָבִיא שֶׁיִּמְעַט כֹּחוֹ לְקַבֵּל דִּבְרֵי נְבוּאָה בְּיֹשֶׁר, עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּדֶרֶךְ קַל שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ בְּדִבְרֵי מְשָׁלִים כְּפִי אֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת, וְזֶה אֲפִלּוּ לִנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּה נְשַׁעֵר לְבִלְעָם שֶׁצָּרִיךְ מָשָׁל לִנְבוּאָתוֹ, לָזֶה אָמַר ״וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַיִּשָּׂא שֶׁהַנְּבוּאָה הִיא כְּמַשָּׂא לְרֹב הַהֶרְגֵּשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְלָזֶה תִּקָּרֵא מַשָּׂא.
במדבר כג:יב · פירוש א
וַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהֹוָה֙ בְּפִ֔י אֹת֥וֹ אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר׃
הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אֶשְׁמֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֵין עָלַי חִיּוּב כְּשֶׁיָּבֹא הַדִּבּוּר מֵה׳ לְבָרֵךְ וְאֶסְתֹּם פִּי וְלֹא אֲדַבֵּר, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא הֲרֵי הוּא מֻתְרֶה לְבַל יִשְׁתֹּק. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לְשׁוֹן שְׁמִירָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות לו.) כָּל הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא מֻזְהָר לְבַל יִדּוֹם וְאִם יַעֲבֹר חַיָּב מִיתָה. וְזוּלַת מַאֲמַר אֶשְׁמֹר לֹא הָיָה נִשְׁמָע, וּמֵעַתָּה אָנוּס הוּא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״כ) אָמְרוּ שֶׁאָמַר לוֹ וּלְוַאי שֶׁהָיָה מֵת וְלֹא מְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁכָּל מַה שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ אָנוּס הָיָה וְלֹא מִלִּבּוֹ.
במדבר כג:יב · פירוש ג
וַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהֹוָה֙ בְּפִ֔י אֹת֥וֹ אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי הוּא מְיַחֵל וּמְצַפֶּה לָשׂוּם ה׳ דְּבָרוֹ בְּפִיו לְדַבֵּר, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר יָשִׂים ה׳ בְּפִי אֹתוֹ אֶשְׁמֹר, פֵּרוּשׁ מְיַחֵל וּמְצַפֶּה לְדַבֵּר, כִּי יִטְעֹם טַעַם גָּדוֹל אֲשֶׁר אֵינוֹ כְּדַאי הוּא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֻמּוֹת, כַּיָּדוּעַ כַּמָּה עָרֵב לַנֶּפֶשׁ טַעַם הַכֹּחַ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר מִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנוֹ, וַהֲגַם שֶׁעָשָׂה ה׳ בְּפִיו דָּבָר וּפֵרַשְׁנוּ לְבַל יִגְּעוּ הַדְּבָרִים בְּפֶה חֲזִיר, אַף עַל פִּי כֵן יִטְעֹם טַעַם בֶּן נוֹתֵן טַעַם וְיֶעֱרַב לוֹ.
במדבר כג:יח · פירוש ד
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשְׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי רָשָׁע זֶה הָיוּ בּוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים רָעִים: הָאֶחָד שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל וְהָיָה צָרִיךְ שֶׁיָּבֹא מַלְאָךְ לְעַקֵּם פִּיו כָּאָמוּר, וְהַשֵּׁנִי שֶׁהַבְּרָכָה עַצְמָהּ שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה מִפִּיו הָיָה מְכַוֵּן בָּהּ לִגְנַאי, וְהָיָה צֹרֶךְ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְפָרְשָׁהּ לְשֶׁבַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. וּלְפִי שֶׁחָשַׁד בָּלָק לְבִלְעָם שֶׁהוּא חָפֵץ לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו אָמַר לְבָלָק שֶׁיָּקוּם עַל עָמְדוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנֵי פְּרָטִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדֶנּוּ, וְזֶה רִאשׁוֹנָה כְּנֶגֶד מַה שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּבִרְכָתוֹ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם כָּל כָּךְ מְפֹרָשִׁים לְטוֹבָה וְהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְפָרַשְׁתָּם לִבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְהוּא אָמְרוֹ וּשֲׁמָע בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִרְמֹז שְׁמִיעָה אַחֶרֶת, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְקַלֵּל וְהַמַּלְאָךְ עוֹקֵם פִּיו אָמַר הַאֲזִינָה עָדַי, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר עָדָיו וְיַשְׂכִּיל בַּעֲקִימַת שְׂפָתָיו, שֶׁמִּתְעַקְּמִין מִמִּבְטָא אֲשֶׁר יְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו, וּבָזֶה הֵעִירוֹ כִּי אָנוּס הָיָה וְלֹא יַחְשְׁדוֹ כִּמְבָרֵךְ אוֹיְבָיו.
במדבר כד:א · פירוש ד
וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב בְּעֵינֵ֤י יְהֹוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים וַיָּ֥שֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו׃
אוֹ אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי מִי שֶׁהוּא טוֹב הוּא בְּעֵינֵי ה׳ רָאוּי לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כב:ט) ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לח:) אַל תִּקְרֵי יְבֹרָךְ אֶלָּא יְבָרֵךְ. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי הוּא לִהְיוֹתוֹ רַע עַיִן כַּיָּדוּעַ לֹא נְתָנוֹ ה׳ לְבָרֵךְ, כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר ״כִּי בָרוּךְ הוּא״. וּמִזֶּה הִרְגִּישׁ כִּי נִפְסַל לִהְיוֹתוֹ רַע עַיִן, וְהַמְּבָרֵךְ הוּא הַמַּלְאָךְ שֶׁמְּדַבֵּר בְּפִיו. לָזֶה חָשַׁב שֶׁלֹּא יֵלֵךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים שֶׁהוּא חֵלֶק הָרַע. וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פֵּרוּשׁ אֲשֶׁר הוּא חוֹנֶה שָׁם הָאֱלֹהִים מְקוֹם מַחֲנֵה שְׁכִינָה, וּמָרַד בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ וְחָשַׁב שֶׁבָּזֶה יֻכְשַׁר לִהְיוֹת טוֹב וִיבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי לֹא עָשָׂה זֶה מֵרְצוֹנוֹ וּמִלִּבּוֹ אֶלָּא לְפָנִים הוּא שֶׁעָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁחָשַׁב לְרַמּוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת. וְאוּלַי שֶׁדַּעְתּוֹ הָיְתָה עַד שֶׁיַּאֲמִין בּוֹ הַמַּלְאָךְ לְהָסִיר חַכָּה מִפִּיו לְדַבֵּר כְּחֶפְצוֹ, וְאָז יַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהִתְחַכֵּם בְּסֵדֶר הַבְּרָכָה עַצְמָהּ לְהָרַע, כְּמוֹ שֶׁכֵּן עָשָׂה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה:) בְּפֵרוּשׁ אָמְרוֹ ״כִּנְחָלִים וְגוֹ׳ כַּאֲהָלִים״ וְגוֹ׳, וְהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַטֶּלֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וְאוֹמֶרֶת: ״לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב״ וְגוֹ׳.
במדבר כד:ב · פירוש א
וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃
וַיִּשָּׂא בִלְעָם וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וַיִּשָּׂא״, גַּם הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ וְלֹא סָמַךְ עַל זִכְרוֹנוֹ בְּסָמוּךְ, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְסֻבָּבִים בַּעֲנָנִים וְלֹא הָיְתָה עַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, לָזֶה אָמַר שֶׁנָּשָׂא בִּלְעָם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נָשָׂא נְבִיאוּתוֹ, כִּי הוּא הָיָה נְבִיא אֻמּוֹת הָעוֹלָם וּמַחֲזֵה נְבוּאָה יֶחֱזֶה, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״בִּלְעָם״ לִרְמֹז נְשִׂיאוּת עַיִן שֶׁאֵינָהּ בְּזוּלָתוֹ אֶלָּא בּוֹ, וּבָזֶה הֵעִיר שֶׁבְּמַחֲזֵה הַנְּבוּאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּבָזֶה הִשִּׂיג לִרְאוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נִסְתָּרִים בְּעַנְנֵי הַכָּבוֹד.
במדבר כד:ג · פירוש ב
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃
אָכֵן לְפִי שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מְדַבֵּר מַה שֶׁיָּשִׂים ה׳ בְּפִיו הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ, שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה יוֹצֵא מִפִּיו בְּעַל כָּרְחוֹ, וְעַתָּה רָצָה שֶׁיַּסְכִּים הוּא עַל הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִפִּיו כְּאִלּוּ הוּא אוֹמֵר אוֹתָם מֵרְצוֹנוֹ הַפָּשׁוּט. וְכַוָּנָתוֹ בָּזֶה גַּם כֵּן שֶׁאִם יְקַלֵּל יָבֹא כֹּחַ הַמְּבָרֵךְ וִיבָרֵךְ, אֲבָל אִם יְבָרֵךְ לֹא יְבָרֵךְ כֹּחַ הַמְּבָרֵךְ. וּמַה גַּם לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו״ וְגוֹ׳ בְּפֵרוּשׁ שֵׁנִי, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַכְשִׁיר עַצְמוֹ לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ – פֵּרוּשׁ, הַמָּשָׁל שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ וּמִדַּעְתּוֹ. וּבָזֶה יִתְיַשְּׁבוּ דִּבְרֵי רַזַ״ל (סנהדרין קה:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא אָמַר ״כִּנְחָלִים״ וְגוֹ׳, בִּקֵּשׁ לְכַנּוֹתָן כְּנַחַל שֶׁפּוֹסֵק בִּימוֹת הַחַמָּה וְכוּ׳, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָתוֹ: ״לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב אֶלָּא נִטָּיוּ״, פֵּרוּשׁ כְּנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וְהוֹלֵךְ. ״כַּאֲהָלִים״ – פֵּרוּשׁ שֶׁהֵם מְטֻלְטָלִים וְנֶעֱקָרִים מִמְּקוֹמָם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָתוֹ ״נָטַע ה׳״ וְגוֹ׳. וְכֵן כָּל דְּבָרָיו הֵם בְּרָכָה שֶׁפְּנִימִיּוּתָהּ קְלָלָה, וְאִם הֵם דִּבְרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לָמָּה תֹּאמַר דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֹּפִי, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ.
במדבר כד:ג · פירוש ג
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃
וְלָזֶה אָמַר וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם, פֵּרוּשׁ, דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם מִשֶּׁלִּי וְאֵינָם כִּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ שֶׁלֹּא הָיוּ מִמֶּנִּי, וּפֵרֵשׁ מִי הוּא הַמְּדַבֵּר דְּבָרִים אֵלּוּ כְּדֵי שֶׁיּוּחַקּוּ לְעוֹלָם מִי בַּעַל דְּבָרִים. וְאָמַר שְׁלֹשָׁה סִימָנִים כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ בַּמִּשְׁנָה (פאה פ״ז מ״א): כָּל זַיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם וְכוּ׳ בִּשְׁמוֹ וּבְמַעֲשָׂיו וּבִמְקוֹמוֹ. כְּנֶגֶד ״בִּשְׁמוֹ״ אָמַר בְּנוֹ בְעוֹר, וְאָמַר ״בְּנוֹ״ וְלֹא אָמַר ״בֶּן״ לוֹמַר שֶׁהָיָה אָבִיו לְמַטָּה מִמֶּנּוּ וְרָאוּי לִהְיוֹת בְּמַדְרֵגַת בְּנוֹ לְגַבֵּי בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה. אוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה לִבְעוֹר אֶלָּא בִּלְעָם, לָזֶה אָמַר ״בְּנוֹ״ פֵּרוּשׁ יְחִידוֹ שֶׁל בְּעוֹר. וְלִכְשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר שֶׁהָיוּ לוֹ אֲחֵרִים, אָמַר שֶׁכֻּלָּם נֶחְשָׁבִים כְּאַיִן לְפָנָיו כְּאִלּוּ אֵין לוֹ כִּי אִם בִּלְעָם. כְּנֶגֶד ״מַעֲשָׂיו״ אָמַר הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן, שֶׁהָיָה נִכָּר בְּמַעֲשֵׂה עֵינָיו שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו הָיָה לוֹקֶה, וְלָכֵן הָיָה סוֹתֵם עֵינוֹ הָרָעָה לְבַל יַזִּיק. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה לוֹ עַיִן הַשְּׂמָאלִית מְיֻחֶדֶת לָזֶה. וְאִם נְפָרֵשׁ ״שְׁתֻם הָעָיִן״ הוּא לְשׁוֹן פְּתִיחָה, יִרְצֶה שֶׁהָיָה מְסֻמָּן בִּפְתִיחַת עֵינוֹ לְהָרַע. כְּנֶגֶד ״מְקוֹמוֹ״ אָמַר שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, שֶׁהָיָה עוֹמֵד לְנֵס עַמִּים וְאֵין אָדָם אַחֵר עוֹמֵד בְּמָקוֹם זֶה שֶׁל נְבוּאָה.
במדבר כד:ג · פירוש ד
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃
עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר לָמָּה אָמַר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ״נְאֻם״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת. אָכֵן לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּבִלְעָם שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת מִכֹּחוֹת הַנֶּעְלָם: א׳ – כֹּחַ שֶׁבָּא בִּבְרִיאָתוֹ אֲשֶׁר פָּעַל בּוֹ הַמּוֹלִיד, ב׳ – אֲשֶׁר קָנָה בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו כִּי הָאָדָם יִמְשֹׁךְ לְנַפְשׁוֹ כֹּחוֹת כְּפִי הַמֻּפְעָל מִמֶּנּוּ, ג׳ – אֲשֶׁר הִקְנָהוּ ה׳ לְסִבָּה יְדוּעָה לִהְיוֹת נָבִיא לַגּוֹיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַעֲמוּ הָאֻמּוֹת, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ:א). וְנִתְכַּוֵּן בִּלְעָם לוֹמַר דְּבָרָיו בְּהַסְכָּמַת כֹּחוֹתָיו יַחַד: כְּנֶגֶד כֹּחַ הַבָּא מִכֹּחַ הַמּוֹלִיד אָמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״בְּנוֹ״ וְלֹא אָמַר ״בֶּן״, כִּי אָז הָיָה נִשְׁמָע שֶׁמְּצַיֵּן מִי יְלָדוֹ, וְהוּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל הַחֵלֶק שֶׁבּוֹ מִמַּה שֶׁהוּא בְּנוֹ וְלֹא עַל מַה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ הֵן הַיּוֹם; וּכְנֶגֶד חֵלֶק אֲשֶׁר קָנָה בְּכֹחוֹ אָמַר נְאֻם הַגֶּבֶר, פֵּרוּשׁ הַגֶּבֶר מַה שֶׁקָּנָה בִּהְיוֹתוֹ גֶּבֶר מֵעַצְמוֹ, גַּם רָמַז לְתַעֲצוּמוֹתָיו מִלְּשׁוֹן גְּבוּרָה, שְׁתֻם הָעָיִן שֶׁפָּקַח עֵינָיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ג רח.) שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל עֻזָּא וַעֲזָאֵל וְשָׁם קָנָה כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה וְנִתְפַּתְּחוּ עֵינָיו בְּנִסְתָּרוֹת וּבְמֻפְלָאוֹת אַחַר כַּמָּה יְגִיעוֹת, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם כַּמָּה יְגִיעוֹת צָרִיךְ לַדָּבָר; וּכְנֶגֶד כֹּחַ שֶׁבּוֹ אֲשֶׁר הִקְנָהוּ ה׳ לַסִּבָּה הַיְּדוּעָה אָמַר נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל, וְכָפַל לוֹמַר אִמְרֵי אֵל וּמַחֲזֶה וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד שְׁנֵי פְּרָטֵי הַשָּׂגָה: אֶחָד – כְּשֶׁהָיָה בָּא לוֹ הַדִּבּוּר לְאָזְנָיו, וְהַשֵּׁנִי – כְּשֶׁהָיָה נִגְלֶה אֵלָיו. וּכְנֶגֶד שְׁנֵיהֶם אָמַר נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהָיָה חוֹזֶה מַחֲזֵה שַׁדַּי הָיָה נוֹפֵל, וּכְשֶׁהָיָה בָּא לוֹ הַדִּבּוּר וְשׁוֹמֵעַ בְּאָזְנָיו לֹא הָיָה נוֹפֵל אֶלָּא הָיָה גְּלוּי עֵינָיִם.
במדבר כז:ה · פירוש ה
וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
וְנִתְבָּאֵר גַּם כֵּן מֵהַגְּמָרָא שֶׁגַּם מִשְׁפַּט אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִם הִיא מוּחְזֶקֶת אוֹ רְאוּיָה נֶאֶמְרָה בַּתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּסְתַּפֵּק מֹשֶׁה בְּפֵרוּשׁ מוֹרָשָׁה. וְגַם אוֹתוֹ סָפֵק יֵשׁ לוֹ בֵּרוּר בַּתּוֹרָה מִפָּסוּק ״תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ״ (שמות טו:יז), וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ, כְּאָמְרוֹ מִתְנַבְּאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים וְכוּ׳. וּמֵעַתָּה אָמְרוֹ וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן הוּא טַעֲנַת הַבְּכוֹרָה בָּאָרֶץ, וְאָמַר לֵיהּ רַחְמָנָא וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת וְגוֹ׳, וּפֵרַשׁ שָׁם שֶׁדּוֹרֵשׁ רֶמֶז הַבְּכוֹרָה מִתֵּבַת ״וְהַעֲבַרְתָּ״ כְּדִכְתִיב (שמות יג:יב) ״וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם״. וַהֲגַם שֶׁתִּמְצָא שֶׁכָּל עִנְיַן הַנַּחֲלוֹת כָּתוּב כָּאן, בִּזְמַנּוֹ נֶאֱמַר בְּסִינַי אֶלָּא שֶׁנִּקְבַּע כָּאן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נט:) בְּעִנְיַן מִילָה וְגִיד הַנָּשֶׁה (חולין ק:) שֶׁבְּסִינַי נֶאֶמְרוּ אֶלָּא שֶׁנִּקְבְּעוּ שָׁם. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ לֵידַע הֵיכָן רָמְזוּ הַבָּנוֹת בְּדִבְרֵיהֶם טַעֲנַת הַבְּכוֹרָה שֶׁאוֹמֵר שֶׁעָלֶיהָ הִקְרִיב מֹשֶׁה מִשְׁפָּטָן. וְאוּלַי כִּי אֵין צֹרֶךְ שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אִם הַדַּיָּן יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְכוּת מַה שֶׁלֹּא הוּזְכַּר בְּדִבְרֵיהֶם וְנִסְתַּפֵּק בּוֹ, יִשְׁאַל עָלָיו לֵאלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁרָמְזוּהָ בְּמַאֲמַר לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ, שֶׁרָצוּ שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר לָהֶם כְּאִלּוּ אֲבִיהֶם הוּא הַנִּכְנָס לָאָרֶץ, וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁרְצוֹנָם לוֹמַר שֶׁיִּטְלוּ חֵלֶק הַבְּכוֹרָה בָּאָרֶץ. וּלְפִי זֶה אָמְרוֹ מִשְׁפָּטָן פֵּרוּשׁ, הַמִּשְׁפָּט שֶׁתָּבְעוּ בְּחֵלֶק הַבְּכוֹרָה.
במדבר לד:יט · פירוש ב
וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הָאֲנָשִׁ֑ים לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃
וְרָאִיתִי בְּשֵׁם רַבֵּינוּ נִסִּים גָּאוֹן כִּי בִּיהוּדָה לֹא הֻצְרַךְ, כִּי יָדוּעַ כָּלֵב לְנָשִׂיא. שִׁמְעוֹן לֹא הָיָה רָאוּי לְנָשִׂיא מִשּׁוּם מַעֲשֵׂה זִמְרִי, בִּנְיָמִין אֱלִידָד זֶה אֶלְדָּד וּכְבָר זָכָה לִנְבוּאָה (במדבר יא:טז-כט), וְהוֹרָדָה הִיא לוֹ לִקָּרוֹת נָשִׂיא, עַד כָּאן.
דברים
דברים א:א · פירוש א
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. ״אֵלֶּה״ מִעֵט הַקּוֹדֵם, פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה״ שֶׁהֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ, שֶׁכָּל הַסֵּפֶר תּוֹכָחוֹת הֵם וּמוּסָר מִמֹּשֶׁה לָעוֹבֵר פִּי ה׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה לא:) קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן, וַאֲפִלּוּ מַה שֶׁחָזַר וּפֵרֵשׁ מַאַמְרֵי ה׳ הַקּוֹדְמִין לֹא נִצְטַוָּה עֲשׂוֹת כֵּן אֶלָּא מֵעַצְמוֹ חָזַר הַדְּבָרִים, וְחָשׁ הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ כֵן בַּמַּאֲמָרִים הַקּוֹדְמִין אָמַר מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר, לָזֶה אָמַר אֵלֶּה הַדְּבָרִים פֵּרוּשׁ, אֵלֶּה לְבַד הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה דִּבְרֵי עַצְמוֹ, אֲבָל כָּל הַקּוֹדֵם בְּאַרְבַּעַת חוּמָּשִׁים לֹא אָמַר אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הַמְּצַוֶּה כְּצוּרָתָן בְּלֹא שׁוּם שִׁנּוּי אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת יְתֵרָה אוֹ חֲסֵרָה.
דברים א:א · פירוש ה
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אֵלֶּה״ – פָּסַל כָּל הַדְּבָרִים חוּץ מֵאֵלֶּה, שֶׁאֵין מַדְרֵגָה שָׁוָה לִדְבָרִים אֵלּוּ. וְנָתַן הַכָּתוּב טַעַם מַעֲלָתָם: א׳ – ״אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה״ – מִצַּד מַעֲלַת הַמְּדַבֵּר שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד ה׳ לִשְׁנֵי אֶחָיו, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה (במדבר יב:ח). ב׳ – ״אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל״ – מִצַּד מַעֲלַת הַנִּדְבָּר אֵלָיו אוּמָּה שְׁלֵמָה. וְרָמַז עוֹד בְּאָמְרוֹ אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, לֹא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נִמְצָאִים נִגְלִים שָׁם בַּדּוֹר הַהוּא לְבַד הָיוּ הַדְּבָרִים, אֶלָּא לְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם הָיוּ וַאֲשֶׁר עֲתִידִין לִהְיוֹת, כִּי תּוֹרָה שָׂם מֹשֶׁה בִּדְבָרָיו עֶלְיוֹנִים אֵלּוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם כָּל דָּבָר הַכָּתוּב בִּדְבָרִים אֵלֶּה. הֲרֵי שֶׁאֵין דְּבָרִים בָּעוֹלָם בְּמַדְרֵגָה שָׁוָה לִדְבָרִים אֵלּוּ, וְהוּא מַאֲמַר אֵלֶּה הַדְּבָרִים, פֵּרוּשׁ, וְאֵין דּוֹמֶה לָהֶם.
דברים ה:ה · פירוש א
אָ֠נֹכִ֠י עֹמֵ֨ד בֵּין־יְהֹוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר׃ {ס}
אָנֹכִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חֵלֶק דִּבֵּר ה׳ עִמָּכֶם פָּנִים בְּפָנִים, וְחֵלֶק שֶׁהוּא לְבַד מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת דִּבַּרְתִּי אֲנִי בִּשְׁלִיחוּת, וְטַעַם שֶׁלֹּא דִּבֵּר ה׳ עִמָּכֶם הַכֹּל פָּנִים בְּפָנִים ״כִּי יְרֵאתֶם״ וְגוֹ׳:
דברים ה:כה · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י שָׁ֠מַ֠עְתִּי אֶת־ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כׇּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃
הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם לַעֲשׂוֹת דִּבְרֵי הַנָּבִיא וּלְהַצְדִּיקוֹ, וְעַל זֶה גָּמַר אוֹמֶר ״מִי יִתֵּן וְהָיָה״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ה.) שֶׁשָּׁגַג מֹשֶׁה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ״תֵּן אַתָּה״, שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹמֵר כֵּן לֹא הָיוּ מְהַרְהֲרִין אַחַר מֹשֶׁה, לֹא בְּשִׁלּוּחַ מְרַגְּלִים וְלֹא בְּמַחְלוֹקֶת קֹרַח.
דברים ח:יט · פירוש ג
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ כַּגּוֹיִם וְגוֹ׳, כֵּן תֹּאבֵדוּן, כִּי מִלְּבַד אֲבֵדָתָם שֶׁאָמַר לְמַעְלָה בְּמַאֲמַר ״אָבֹד תֹּאבֵדוּן״, עוֹד צָרָה אַחֶרֶת לָהֶם, אַחַר שֶׁיֹּאבְדוּ הַנִּשְׁאָרִים בָּהֶם יִהְיוּ כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר וְגוֹ׳ כֵּן יֹאבֵדוּן, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּכָּרֵת מֵהֶם נְבוּאָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁיֹּאבְדוּ, וְעַל זֹאת יֶחֱרַד לֵב עַם ה׳ שֶׁאֵין קְלָלָה בָּעוֹלָם כָּזוֹ. אוֹי לַדּוֹרוֹת שֶׁטָּעֲמוּ כּוֹס הַמַּר הַזֶּה מַר מִמָּוֶת, וְהוּא רַחוּם יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ כִּי יִתֵּן אֶת רוּחוֹ בָּנוּ כִּימֵי קֶדֶם.
דברים ח:יט · פירוש ד
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי שְׁלֹשָׁה מִינֵי פֻּרְעָנוּת רָמַז לָהֶם כָּאן. הָאֶחָד – דִּמְיוֹן שֶׁאֵרַע לָהֶם בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת, שֶׁהָרַג מֵהֶם מַה שֶׁהָרַג נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע וְהִגְלָה הַנִּשְׁאָרִים, וְהוּא מַאֲמַר אָבֹד תֹּאבֵדוּן. ב׳ – דִּמְיוֹן מַה שֶׁאֵרַע לָהֶם בִּימֵי מָרְדְּכַי שֶׁבִּקֵּשׁ הָמָן הָרָשָׁע לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וְהוּא מַאֲמַר כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה׳ מַאֲבִיד, פֵּרוּשׁ, שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״, כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה עָנְשָׁם, וּכְמוֹ כֵן הָיְתָה גְּזֵרַת הָמָן עַל יִשְׂרָאֵל לוּלֵי זְכוּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר שֶׁעָמְדוּ וּבִטְּלוּ הַגְּזֵרָה. וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר כֵּן תֹּאבֵדוּן, לוֹמַר שֶׁהוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. ג׳ – גְּזֵרוֹת הֶעְדֵּר הַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה׳. הַכַּוָּנָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״עֵקֶב״ – פֵּרוּשׁ, בְּסוֹף הַמּוּסָרִים וְהַתּוֹכָחוֹת יִהְיֶה לָכֶם זֹאת שֶׁלֹּא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל ה׳, וּכְבָר כָּתַבְתִּי שֶׁאֵין יִסּוּרִים מָרִים מִמְּרִירוּת הַמָּוֶת כְּדָבָר זֶה.
דברים יג:ב · פירוש א
כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃
כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא. אָמְרוֹ נָבִיא, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ הוּא מֻחְזָק לְנָבִיא, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן אֶצְלְךָ אִם אָמַר לְךָ לַעֲבֹר עַל אֵיזוֹ מִצְוָה לְפִי שָׁעָה כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח), וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן אִם יֹאמַר לְךָ שֶׁתַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה חַיָּב מִיתָה.
דברים יג:ב · פירוש ג
כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃
וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְדַבֵּר כְּנֶגֶד נָבִיא שֶׁבָּא וְדִבֵּר בְּסֵדֶר זֶה: ה׳ אָמַר אֵלָיו שֶׁאִם יִתֵּן מוֹפֵת זֶה אוֹ אוֹת זֶה, כַּוָּנַת הָאוֹת הוּא לוֹמַר שֶׁנַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם יִהְיֶה הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת בְּסֵדֶר זֶה אֵין הַכַּוָּנָה כֵּן אֶלָּא אַדְרַבָּא לְתַעֲבָהּ וּלְשָׂרְפָהּ כְּמִשְׁפָּטָהּ הָרִאשׁוֹן. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא אוֹ זֶה אוֹ זֶה, וּבָאוּ שְׁנֵיהֶם הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, וְהָיוּ בְּסֵדֶר אֲשֶׁר אָמַר שֶׁיַּגִּידוּ עַל כַּוָּנַת ה׳ שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיַּעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳, וְחַיָּב מִיתָה הַנָּבִיא וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁלֹּא הֶחְלִיט בִּדְבָרָיו שֶׁיַּעַבְדוּ עַד בֹּא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת וְהֵם הָאוֹמְרִים לַעֲבֹד, וְעוֹד שֶׁהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא אוֹ אוֹת אוֹ מוֹפֵת וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳.
דברים יג:ו · פירוש א
וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חוֹלֵם וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר נָבִיא וְחוֹלֵם, שֶׁאִם לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא נָבִיא הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא חִיֵּב הַכָּתוּב מִיתָה אֶלָּא לָזֶה שֶׁאָמַר שֶׁדִּבֵּר ה׳ אֵלָיו בִּנְבוּאָה, שֶׁמְּצֻוִּים יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ לְנָבִיא, דִּכְתִיב (דברים יח:טו) ״אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן״, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַבָּא בְּדִבְרֵי חֲלוֹמוֹת, שֶׁאֵין חִיּוּב עַל יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר עֲלֵיהֶם ״חֲלוֹמוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ״ – אֵינוֹ חַיָּב, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ חוֹלֵם״. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״חוֹלֵם״ וְגוֹ׳ וְלֹא נָבִיא, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁאֵין חַיָּב מִיתָה אֶלָּא הַחוֹלֵם, אֲבָל הַנָּבִיא, וּמַה גַּם נָבִיא שֶׁהוּא מֻחְזָק לִנְבִיא אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁיֵּאָמְנוּ דְּבָרָיו, כְּשֶׁיֹּאמַר לַעֲבֹר עַל שְׁאָר מִצְווֹת לְפִי שָׁעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהַנָּבִיא״ וְגוֹ׳:
דברים יג:ו · פירוש ב
וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְפִי שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר: בִּשְׁלָמָא הַנָּבִיא בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא תָּבֹא הַנְּבוּאָה כְּדֶרֶךְ זֶה אֶלָּא אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַחוֹלֵם, לֶהֱיוֹת שֶׁבַּחֲלוֹם יָבוֹאוּ לְהָאָדָם דְּבָרִים מֻפְלָאִים וְכוֹזְבִים, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה הָאִישׁ חֲלוֹם הַזֶּה חָלַם וְלֹא שִׁקֵּר. וְהֵן אֱמֶת אִם הָיָה חִיּוּב מִיתָה עַל אֲשֶׁר יֹאמַר לָהֶם עִבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, זֶה יִתְחַיֵּב מִדִּין מֵסִית, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהוּא מֵת עַל סִפּוּר הַחֲלוֹם לְבַד, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁאֲפִלּוּ הֶחְלֵט הַדְּבָרִים אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא שֶׁהַמּוֹפֵת הוּא הָאוֹמֵר לַעֲבֹד, אִם כֵּן לָמָּה יָמוּת הַחוֹלֵם עַל חֲלוֹמוֹ? לָזֶה אָמַר כִּי דִבֶּר סָרָה, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁנַּצְדִּיק לוֹמַר כִּי בָּא הַחֲלוֹם כִּדְבָרָיו, וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר בְּתֵבַת ״הַחֲלוֹם״, פֵּרוּשׁ, לוּ יְהִי שֶׁהָאֱמֶת הֱיוֹתוֹ חֲלוֹם כִּדְבָרָיו, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה לוֹ לְהַחְשִׁיבוֹ וּלְסַפְּרוֹ לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁהוּא דִּבֶּר סָרָה עַל ה׳, וְעַל זֶה לְבַד יוּמָת.
דברים יח:יד · פירוש א
כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
כִּי הַגּוֹיִם וְגוֹ׳ יִשְׁמָעוּ. פֵּרוּשׁ, יֵשׁ לָהֶם לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל אֶת אֲשֶׁר יַגִּידוּ לָהֶם הַמְּעוֹנְנִים, כִּי יוֹדִיעוּם הַמְּעוֹנְנִים מַה שֶׁרָשׁוּם בַּמַּזָּל, וְאַתָּה לֹא כֵן פֵּרוּשׁ, לֹא תְּהֵא הוֹדָעַת הָעֲתִידוֹת לְךָ כֵּן, אֶלָּא ״נָבִיא אָקִים״ וְגוֹ׳:
דברים יח:יד · פירוש ב
כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
אוֹ יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״לֹא כֵן״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֵינְךָ בְּמַצָּב זֶה כְּמוֹתָם, אֶלָּא נְתָנָם לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ תַּחַת מֶמְשַׁלְתְּךָ כָּל הַמַּזָּלוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, כְּאָמְרוֹ (תהלים ח:ז) ״כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו״, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנו:) בְּפָסוּק ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״ (ישעיהו מא:ב).
דברים יח:יד · פירוש ג
כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ נָבִיא אָקִים וְגוֹ׳, בָּא לְהָשִׁיב: סוֹף כָּל סוֹף כְּפִי זֶה יִהְיוּ הַגּוֹיִם בְּהַדְרָגָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּדְעוּ הָעֲתִידוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל. לָזֶה אָמַר ״נָבִיא אָקִים״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי שֶׁכֵּן הֵבִין שָׁאוּל כְּשֶׁשָּׁאַל בְּבַעֲלַת אוֹב (שמואל א כח:ח), כִּי לֹא אָסַר ה׳ לִשְׁאוֹל אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיָּקִים נָבִיא, אֲבָל זוּלַת זֶה אִם יִצְטָרְכוּ לָדַעַת שָׁאוֹל יִשְׁאֲלוּ בָּהֶם.
דברים יח:טז · פירוש א
כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃
כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהֵם גָּרְמוּ לְעַצְמָם שֶׁאֵין כֻּלָּם נְבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּיוֹם הַקָּהָל ״קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע״, וּפָחֲדוּ מִצַּעַר הַנִּסְבָּב מֵהַנְּבוּאָה. לָזֶה גַּם ה׳ יִתֵּן לָהֶם נָבִיא, וְהַצָּרִיךְ לְדַבֵּר אֵלָיו יָבֹא וְיַגִּידֶנּוּ, וּלְטַעַם זֶה אָמַר הַכָּתוּב כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
דברים יח:כ · פירוש א
אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃
אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳ אָמְרוֹ אַךְ, גַּם אָמְרוֹ אֲשֶׁר יָזִיד וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״אֲשֶׁר יְדַבֵּר״ וְגוֹ׳, ב׳ אָמְרוֹ וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר יְדַבֵּר וְגוֹ׳ וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְגוֹ׳, פְּשִׁיטָא שֶׁאִם לֹא יִהְיֶה מַה שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא דִּבֵּר ה׳ הַדָּבָר הַהוּא, ג׳ אָמְרוֹ אֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם ה׳ לָמָּה בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו אָמַר ״בִּשְׁמִי״ וּבְפָסוּק זֶה אָמַר ״בְּשֵׁם ה׳״, ד׳ אָמְרוֹ הוּא הַדָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״לֹא דִבְּרוֹ ה׳״ וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁחוֹזֵר לַדָּבָר הַהוּא.
דברים יח:כ · פירוש ב
אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא בְּמַעֲשֵׂה יְהוֹשָׁפָט וְאַחְאָב בְּמִלְחֶמֶת רָמוֹת גִּלְעָד (מלכים א כב), שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד דִּבְּרוּ לְאַחְאָב ״עֲלֵה וְהַצְלַח״, וּמִדִּבְרֵי מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה נִתְגַּלָּה הַדְּבָרִים שֶׁרוּחַ יָצָא מִלִּפְנֵי ה׳ לְפַתּוֹת אַחְאָב לַעֲלוֹת וְלִפּוֹל בַּמִּלְחָמָה. וּבְחִדּוּשַׁי עַל דִּבְרֵי נְבִיאִים דִּקְדַּקְתִּי לָמָּה בַּתְּחִלָּה עָבַר עַל מִיכָיְהוּ רוּחַ נָבוֹת וְנִתְנַבֵּא כַּנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים וְאָמַר ״עֲלֵה וְהַצְלַח״, וְאַחַר כָּךְ בִּנְבוּאָה אַחֲרוֹנָה דִּבֵּר נְבוּאַת ה׳ וְלֹא הוֹעִיל לְפָנָיו רוּחַ נָבוֹת. וְעַל הָרוּחַ גַּם כֵּן תָּמֵהַּ אֲנִי, אֵיךְ לֹא קִיֵּם שְׁלִיחוּתוֹ אֲשֶׁר יָצָא לַעֲשׂוֹת. עוֹד קָשֶׁה לְמִיכָיְהוּ לָמָּה בִּטֵּל עֲצַת ה׳ חָס וְשָׁלוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁחָשַׁב לְהַפִּיל אַחְאָב בְּמִלְחֶמֶת רָמוֹת גִּלְעָד, וְהוּא בָּא וְגִלָּה סוֹדוֹ לְאַחְאָב עַצְמוֹ.
דברים יח:כ · פירוש ג
אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃
אָכֵן הֵן הֵנָּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הֵעִיר ה׳ בְּנוֹעַם דְּבָרָיו, לְפִי שֶׁהַכֹּל גָּלוּי וְצָפוּי לִפְנֵי הַבּוֹרֵא כִּי יָבֹא זְמַן שֶׁתֵּצֵא רוּחַ מִלְּפָנָיו וְתַטְעֶה הַנְּבִיאִים, וַהֲגַם שֶׁשֶּׁקֶר דִּבְּרוּ, עִם כָּל זֶה אֲנוּסִים הֵם. לָזֶה כְּשֶׁבָּא לְצַוּוֹת עֹנֶשׁ הַנָּבִיא הִקְדִּים וְאָמַר אַךְ הַנָּבִיא, ״אַךְ״ מִעֵט נָבִיא כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁיְּדַבֵּר דָּבָר וְלֹא יָקוּם וְלֹא יָמוּת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר יָזִיד לַהֲעִירְךָ שֶׁלֹּא יָמוּת אֶלָּא נָבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר וְגוֹ׳, לוֹמַר אֲבָל נָבִיא שֶׁדִּבֵּר שֶׁקֶר וְלֹא הֵזִיד, וּכְגוֹן שֶׁהִטְעָהוּ רוּחַ נָבוֹת, שֶׁזֶּה אֵין עָלָיו אַשְׁמַת דָּבָר כִּי הָרוּחַ בְּהַסְכָּמַת ה׳ יָצָא וְהַמִּתְנַבְּאִים מִצִּדּוֹ נְקִיִּים הֵם מֵהֶעָוֹן. וַהֲגַם שֶׁבְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין פט.) אָמְרוּ שֶׁצִּדְקִיָּהוּ בֶּן כְּנַעֲנָה חַיָּב הֲגַם שֶׁרוּחַ נָבוֹת הִטְעָהוּ, הוּא מִטַּעַם שֶׁאָמְרוּ שָׁם דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵידַן אֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּסִגְנוֹן אֶחָד, אֲבָל זוּלַת זֶה פָּטוּר הָיָה. וַהֲגַם שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאִים אָמְרוּ כֵן וְגַם מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה גַּם כֵּן אָמַר ״עֲלֵה וְהַצְלַח״ וְגוֹמֵר, עִם כָּל זֶה כֻּלָּם פָּתְחוּ פִיהֶם לְהִתְנַבְּאוֹת וְהָרוּחַ דִּבְּרָה בְּפִיהֶם, וּכְשֶׁהִרְגִּישׁוּ שֶׁנִּבְּאוּ בְּסִגְנוֹן אֶחָד לֹא הוֹסִיפוּ לְדַבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה, מַה שֶׁאֵין כֵּן צִדְקִיָּהוּ. וְעַל זֶה יֹאמַר ״אֲשֶׁר יָזִיד וְגוֹ׳ וּמֵת״ וְגוֹ׳:
דברים יח:כ · פירוש ד
אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃
וּמֵעַתָּה כָּאן הַבֵּן שׁוֹאֵל בַּמֶּה נֵדַע הַדָּבָר וְגוֹ׳, וְאִם מִמַּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַדָּבָר חַיְשִׁינָן לְרוּחַ נָבוֹת הַמַּטְעָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, וְלָמָּה יוּמַת הָאִישׁ הַנָּבִיא כֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ שֶׁיָּצָא בִּדְבַר ה׳ הִטְעַתּוּ? וְכַיּוֹצֵא בַּדָּבָר אִם בְּמַעֲשֵׂה רָמוֹת לֹא הָיָה בָּא מִיכָיְהוּ וְגִלָּה הַסּוֹד, הָיוּ מִתְחַיְּבִים מִיתָה כָּל אַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאִים עַל לֹא חָמָס עָשׂוּ, וַה׳ אוֹהֵב מִשְׁפָּט. וְהוּא אָמְרוֹ וְכִי תֹאמַר וְגוֹ׳ אֵיכָה נֵדַע הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה׳, כָּאן כָּלַל דְּבַר ה׳ לְנָבִיא וְכָלַל גַּם כֵּן דְּבַר ה׳ לָרוּחַ ״צֵא וַעֲשֵׂה כֵן״.
דברים יח:כ · פירוש ה
אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃
וְאָמַר אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אִם הַנָּבִיא יֹאמַר נְבוּאָתוֹ בְּשֵׁם ה׳ – וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר בְּשֵׁם ה׳ וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְגוֹ׳, אָז תֵּדַע כִּי בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, פֵּרוּשׁ, וְלֹא בָּא דְבָרוֹ מִצַּד רוּחַ שֶׁהִטְעַתּוּ. וְהַטַּעַם כִּי לֹא יָנוּחַ רוּחַ שֶׁקֶר בְּשֵׁם ה׳ הַנִּכְבָּד כִּי ה׳ אֱלֹהִים אֱמֶת. וְהוּא אָמְרוֹ הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה׳, פֵּרוּשׁ, הוּא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ עָלָיו שֶׁלֹּא דִּבְּרוֹ ה׳, וְגַם לֹא בָּא בְּרוּחַ אֶלָּא בְּזָדוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא. אֲבָל יֵשׁ דָּבָר אַחֵר שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא שֶׁקֶר וְאֵין הַתּוֹרָה יְכוֹלָה לוֹמַר לְךָ ״לֹא דִבְּרוֹ ה׳ בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא״, וְהוּא כְּשֶׁלֹּא יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה׳, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה שֶׁקֶר יֵשׁ לָחוּשׁ לְרוּחַ כְּרוּחַ נָבוֹת.
דברים יח:כ · פירוש ו
אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃
וּבָזֶה יֶעֱרַב לְנֶפֶשׁ אָדָם עִנְיַן מִיכָיְהוּ, כִּי בַּתְּחִלָּה לֹא הִזְכִּיר שֵׁם ה׳, וְלָזֶה לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא דִּבְרֵי הָרוּחַ, עַד שֶׁנִּתְחַכֵּם יְהוֹשָׁפָט וְאָמַר אֵלָיו (דברי הימים ב יח:טו) ״אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם ה׳״, פֵּרוּשׁ, נִתְחַכֵּם לוֹמַר לוֹ הַתְּנַאי שֶׁהִתְנָה ה׳ כָּאן וְאָמַר אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה׳, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁיְּדַבֵּר בְּשֵׁם ה׳, וּבָזֶה אִם יֵשׁ רוּחַ מַטְעָה תְּפַנֶּה מָקוֹם. וְכֵן הָיָה כְּשֶׁהִזְכִּיר אֵלָיו שֵׁם ה׳, וְאָמַר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה׳, בָּרַח לוֹ נָבוֹת וְאָמַר הַנָּבִיא הָאֱמֶת בְּמַה שֶׁהוּא. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁדִּקְדַּקְנוּ בְּעִנְיַן נְבוּאַת רָמוֹת גִּלְעָד, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁהִזְכִּיר מִיכָיְהוּ שֵׁם ה׳, הִזְכִּירוֹ וּמִקְרָא קָצָר הוּא, כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּירוֹ יְהוֹשָׁפָט וְכִוֵּן מִיכָיְהוּ לַשֵּׁם שֶׁהִזְכִּיר יְהוֹשָׁפָט הוֹעִיל. וְלֹא תִקְשֶׁה מֵאָמְרוֹ שָׁם כַּמָּה פְּעָמִים ״אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ וְגוֹ׳ בְּשֵׁם ה׳״ שֶׁיֵרָאֶה שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ כַּמָּה פְּעָמִים לְדַבֵּר בְּשֵׁם ה׳, כִּי אוּלַי שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁ מִיכָיְהוּ בְּדִקְדּוּק זֶה שֶׁל יְהוֹשָׁפָט אֶלָּא בְּפַעַם אַחֲרוֹנָה:
דברים יח:כ · פירוש ז
אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃
אוֹ אֶפְשָׁר כִּי מַאֲמַר ״בְּשֵׁם ה׳״ אֵינוֹ נִסְמָךְ לְמַאֲמַר ״אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ״, אֶלָּא מַאֲמָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁחִדֵּשׁ בָּאַחֲרוֹנָה. וּלְפִי זֶה לֹא קָשֶׁה לָמָּה גִּלָּה מִיכָיְהוּ סוֹד ה׳, כִּי יֵחָרֵב הָעוֹלָם וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה מְקוֹר הָאֱמֶת לְיַחֵד שְׁמוֹ עַל דְּבַר שֶׁקֶר חָס וְשָׁלוֹם, וּמַה גַּם כִּי עַל כָּל פָּנִים עָשָׂה הָרוּחַ פְּעֻלָּתוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין אֵלָיו אַחְאָב וְעָלָה וְנָפַל, וְנִמְצֵאת מַחְשֶׁבֶת ה׳ קַיֶּמֶת וְלֹא מִתְיַחֵס הַשֶּׁקֶר לְשֵׁם ה׳ אֱלֹהִים אֱמֶת.
דברים לב:ו · פירוש ג
הַ לְיְהֹוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ״ וְגוֹ׳, סִדֵּר אַרְבַּע חֲלוּקּוֹת: א׳ שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הוּא אָבִיךָ״. שֵׁנִית, שֶׁקָּנָה אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים בְּמַה שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִיַּד פַּרְעֹה וְהֶחֱיָה אוֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר וְהֵבִיא אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״קָּנֶךָ״. ג׳ שֶׁתִּקֵּן אוֹתָנוּ תִּקּוּן מְעֻלֶּה וְרָם בְּתֵת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ וְנִבָּא אוֹתָנוּ, וְזֶה תִּקּוּן גָּדוֹל שֶׁעָשָׂה אוֹתָנוּ כְּלִי רָאוּי לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״עָשְׂךָ״, פֵּרוּשׁ מַעֲשֶׂה חָדָשׁ מִלְּבַד הַבְּרִיאָה הָרְמוּזָה בְּמַאֲמַר ״אָבִיךָ״. ד׳ שֶׁתִּכֵּן אוֹתָנוּ הִתְכּוֹנְנוּת הַנִּצְחִי לִזְכּוֹת בּוֹ חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא הָעִקָּר. וְהַכַּוָּנָה בְּכָל זֶה הוּא שֶׁאֵין הַנָּבָל עוֹשֶׂה נְבָלָה עִם גֶּדֶר זֶה אִם לֹא לְצַד הֱיוֹתוֹ סָכָל, וְהוּא אָמְרוֹ ״נָבָל וְלֹא חָכָם״.
דברים לב:ז · פירוש א
זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם. אָמַר אַרְבַּע חֲלוּקּוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה. כְּנֶגֶד אָמְרוֹ ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ״ שֶׁרָמַז בּוֹ שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא, אָמַר ״זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם״ שֶׁהֵם שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, שָׁם יִמְצָא כִּי הוּא הַיּוֹצֵר הוּא הַבּוֹרֵא. וּכְנֶגֶד אָמְרוֹ ״קָּנֶךָ״ שֶׁרָמַז לִיצִיאַת מִצְרַיִם וּשְׁאָר הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּהֶם קָנָה אוֹתָנוּ, אָמַר ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶׁפָּעַל ה׳ בַּשָּׁנִים שֶׁל שְׁנֵי דּוֹרוֹת, שֶׁהֵם דּוֹר הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם וְדוֹר רְבִיעִי הַנִּכְנָס לָאָרֶץ, וּבָהֶם יַכִּיר מַעֲשָׂיו יִתְבָּרַךְ לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהֶם קָנֶךָ. וּכְנֶגֶד אָמְרוֹ ״עָשְׂךָ״ שֶׁהוּא תִּקּוּן עֶלְיוֹן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בּוֹ שֶׁנָּתַן שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ וְנִבָּא אוֹתָנוּ, אָמַר ״שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ״ – אָבִיךָ הֵם הַנְּבִיאִים, וְכֵן פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי). וּכְנֶגֶד ״וַיְכֹנְנֶךָ״ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ עַל הֲכָנוֹת עוֹלָם הַבָּא, אָמַר ״זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ״ – פֵּרוּשׁ הֵם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּכִּירִים בַּהֲכָנַת הַדָּבָר וְהַמּוּשָּׂג לָעוֹלָם הַבָּא, הֵם יֹאמְרוּ לָךְ.
דברים לד:י · פירוש א
וְלֹא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהֹוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃
וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד. פֵּרוּשׁ – וְלֹא קָם עַד עַתָּה. וְאָמְרוֹ ״עוֹד״, פֵּרוּשׁ – וְלֹא יָקוּם עוֹד כָּמוֹהוּ.
דברים לד:י · פירוש ב
וְלֹא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהֹוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃
וְאָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – רָמַז שֶׁכָּל הַשָּׂגַת נְבוּאָתוֹ הָיְתָה בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל, וְצֵא וּלְמַד מֵהַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ ה׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ספרי דברים לד:י) אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳:
דברים לד:יא · פירוש א
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ לְכָל הָאֹתוֹת וְגוֹ׳ – נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה ״יְדָעוֹ ה׳ פָּנִים אֶל פָּנִים״ לְכָל הָאוֹתוֹת, פֵּרוּשׁ לְצוֹרֶךְ הָאוֹתוֹת וְגוֹ׳, וְהַכַּוָּנָה שֶׁעַל כָּל אוֹת וּמוֹפֵת שֶׁשְּׁלָחוֹ ה׳ לַעֲשׂוֹת, הָיָה יוֹדְעוֹ פָּנִים בְּפָנִים.
דברים לד:יא · פירוש ב
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב הָרַמְבָּ״ם בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת שֶׁהַנָּבִיא שֶׁיָּקוּם בְּיִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה מוֹפְתִים גְּדוֹלִים כְּאוֹתָם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא מֵהַמּוֹפְתִים שֶׁיַּעֲשֶׂה וְכוּ׳. וְתִמְצָא שֶׁבִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת אָמְרָה הַתּוֹרָה חוֹזֶק הָאֱמוּנָה בְּמֹשֶׁה: א׳, עַל הַיָּם דִּכְתִיב (שמות יד:לא) ״וַיַּאֲמִינוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ״. ב׳, בְּמַתַּן תּוֹרָה דִּכְתִיב (שמות יט:ט) ״וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם״.
דברים לד:יא · פירוש ג
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
וְעַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה״ (שמות כ:טז), שֶׁפֵּרַשְׁתִּי וּנְקַבְּלָה, שֶׁכְּבָר הִצְדִּיקוּ נְבוּאָתוֹ בְּהַצְדָּקָה מוּרְגֶּשֶׁת וּגְלוּיָה לָהֶם, וְלָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ וְאָמַר ״וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳:
דברים לד:יא · פירוש ד
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
הַטַּעַם כִּי מֹשֶׁה נָתַן כָּל הָאוֹתוֹת, מַה שֶׁאֵין נָבִיא אַחֵר עוֹשֶׂה כָּזֶה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כֻּלָּן. וְעוֹד ״לְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה״ שֶׁהוּא קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁבּוֹ הֶאֱמִינוּ, ״וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל״ שֶׁהוּא בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, שֶׁבּוֹ גָּמְרוּ לְהַאֲמִין לֹא יָקוּם עוֹד נָבִיא שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּזֶה:
דברים לד:יא · פירוש ה
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
וְגָמַר אוֹמֶר ״לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ שֶׁהֵם בְּעַצְמָן רָאוּ הַדְּבָרִים, וְלֹא לְצַד הָאֱמוּנָה כְּסֵדֶר שֶׁעוֹשִׂים בִּשְׁאָר הַנְּבִיאִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, אֶלָּא בְּעֵינֵיהֶם רָאוּ כִּי מֹשֶׁה נְבִיא ה׳ אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים אֱמֶת.