בראשית
בראשית ג:ו · פירוש ה
וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
עוֹד נִרְאֶה לָתֵת טַעַם לְחַוָּה שֶׁמִּהֲרָה לַעֲבוֹר פִּי ה׳, שֶׁהוּא לְצַד שֶׁחָשְׁבָה שֶׁקַּבָּלַת מִצְוָה זוֹ הָיָה בְּטָעוּת, שֶׁלֹּא חָשְׁבָה שֶׁכָּל כָּךְ הָיָה הָעֵץ הַהוּא חָשׁוּב כְּשֶׁקִּבְּלָה עָלֶיהָ הַמִּצְוָה. וְתִמְצָא כִּי בִּנְתִינַת הַתּוֹרָה כַּמָּה בְּרִיתוֹת כָּרַת ה׳ עַל הַתּוֹרָה עִם יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי הוּא דְּבַר צֹרֶךְ וְלֹא תַּסְפִּיק הַמִּצְוָה שֶׁיָּכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וְתִמְצָא עוֹד שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח.) שֶׁקִּיְּמוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי מַה שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ, לְצַד שֶׁהָיְתָה הַשְּׁבוּעָה הָרִאשׁוֹנָה בְּאֹנֶס שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי צֹרֶךְ בִּשְׁבוּעָה. וּמֵעַתָּה חַוָּה שֶׁלֹּא נִשְׁבְּעָה אֵין עָלֶיהָ חוֹבָה. וַהֲגַם שֶׁקִּבְּלָה, וַאֲמִירָתָהּ לַגָּבוֹהַּ בִּמְקוֹם נֶדֶר הוּא, עִם כָּל זֶה הִיא קַבָּלָה בְּטָעוּת. וְהִנֵּה לְפָנֶיךָ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים פֶּרֶק ט׳ (נדרים סו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִם, אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַמְיֻשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִם, הֻתַּר וְכוּ׳ בְּכָל הַיַּיִן וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא עַצְמוֹ מְצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁהֲגַם שֶׁקִּבְּלָה עָלֶיהָ הַדָּבָר, כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה מַה שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתָּהּ בְּעֵת הַקַּבָּלָה, כְּאָמְרוֹ ״וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ״ וְגוֹ׳.
בראשית ח:כא · פירוש ב
וַיָּ֣רַח יְהֹוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃
וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ לֹא אוֹסִיף וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר לֹא אוֹסִיף וְלֹא אוֹסִיף. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ כָּפַל הַדָּבָר לִשְׁבוּעָה וְכוּ׳, וְכֵן דָּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת (לו:) עַד כָּאן. וְקָשֶׁה כִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא כָּךְ הֵם, וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר ״לָאו לָאו״ שְׁבוּעָה וְכוּ׳, אָמַר רָבָא וְהוּא דְּאָמַר ״לָאו לָאו״ תְּרֵי זִמְנֵי, דִּכְתִיב ״וְלֹא יִכָּרֵת עוֹד כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (בראשית ט:טו) ״וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל״ עַד כָּאן. וְהֵם ב׳ כְּתוּבִים הַבָּאִים בְּדִבְרֵי ה׳ לְנֹחַ בְּסָמוּךְ, וְלֹא הוֹכִיחַ מִפָּסוּק זֶה כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י.
בראשית ח:כא · פירוש ג
וַיָּ֣רַח יְהֹוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃
וְטַעַם הַשַּׁ״ס שֶׁלֹּא הוֹכִיחוּ הַשְּׁבוּעָה מִכֶּפֶל ״לֹא אוֹסִיף״ וְ״לֹא אוֹסִיף״ הָאֲמוּרִים בְּפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר ה׳ אֶל לִבּוֹ, יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, כִּי לֹא נֶאֶמְרוּ שְׁנֵיהֶם בִּפְרָט אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כָּפוּל, כִּי ״לֹא אוֹסִיף״ רִאשׁוֹנָה הָיָה עַל פְּרָטֵי הָאֲדָמָה, וְלֶהֱיוֹת שֶׁלָּקְתָה ב׳ אוֹ ג׳ פְּעָמִים לְסִבַּת בְּנֵי אָדָם: חָטָא אָדָם לָקְתָה אֲדָמָה, חָטָא קַיִן לָקְתָה אֲדָמָה מִבְּלִי תֵּת כֹּחָהּ, חָטְאוּ דּוֹר הַמַּבּוּל לָקְתָה הָאֲדָמָה. לָזֶה בִּתְחִלַּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ אָמַר ״לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם״ וַאֲפִלּוּ לְחֵלֶק אֶחָד מֵהָאֲדָמָה וְלֹא פְּרָט מִפְּרָטֶיהָ. וְעוֹד רָצָה ה׳ בְּנַחַת רוּחַ שֶׁהָיְתָה אָז לְפָנָיו וְאָמַר ״וְלֹא אֹסִיף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי״ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה גַּם מִבְּלִי הַשְׁחָתַת הָאָרֶץ כְּלָל. וּכְפִי זֶה אַיֵּה מְקוֹם הַכֶּפֶל לוֹמַר שֶׁהִיא הַשְּׁבוּעָה? לָזֶה דָּרַשׁ רָבָא מִשְּׁנֵי פְּסוּקִים וְהֵם ״לֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר... וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל״ וְ״לֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל״ (בראשית ט:יא). וְעַיֵּן כַּוָּנַת הַכָּתוּב וּדְרָשָׁתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּמְקוֹמוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וּמֵעַתָּה עָלוּ דִּבְרֵי רַשִׁ״י בְּצָרִיךְ עִיּוּן. וְאוּלַי שֶׁהָיְתָה לוֹ גִּרְסָא אַחֶרֶת בַּשַּׁ״ס וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרֹא״שׁ שָׁם בִּשְׁבוּעוֹת. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְלֹא יִכָּרֵת״ וְגוֹ׳.
בראשית ח:כא · פירוש ד
וַיָּ֣רַח יְהֹוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃
וְנִשְׁאַר לָנוּ לָתֵת טַעַם לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב בְּמַאֲמָרָיו, פַּעַם הִקְדִּים ״לְקַלֵּל״ קוֹדֶם אָמְרוֹ תֵּבַת ״עוֹד״, וּפַעַם הִקְדִּים תֵּבַת ״עוֹד״ לְתֵבַת ״לְקַלֵּל״, וְלֹא הִשְׁוָה שִׁעוּר דְּבָרָיו. הַטַּעַם הוּא לֶהֱיוֹת כִּי הַקְּלָלוֹת שֶׁנִּתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה יֶשְׁנָם לְשֶׁעָבַר וּלְהַבָּא שֶׁלֹּא יָצְתָה מֵהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן קִלְלַת כָּל חַי – הַמֵּתִים כְּבָר מֵתוּ וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ, וְהַחַיִּים אֵין הֶכֵּר בָּהֶם לְמַה שֶׁעָבַר. לָזֶה דִּיֵּק ה׳ בִּדְבָרָיו וְאָמַר לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד הָאֲדָמָה יוֹתֵר קְלָלָה עַל קִלְלָתָהּ שֶׁהִיא בָּהּ. וְסָמַךְ תֵּבַת ״עוֹד״ אַחַר שֶׁאָמַר ״לְקַלֵּל״ לוֹמַר לֹא אוֹסִיף קְלָלָה בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִיא. וְזֶה יַגִּיד כִּי עוֹדֶנָּה בִּקְלָלָה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל בְּהַכָּאַת כָּל בָּשָׂר הִקְדִּים ״עוֹד״ לַהַכָּאָה כִּי אֵין בְּתוֹסֶפֶת הַכָּאָה זוֹ חֵלֶק מֵהָרִאשׁוֹנָה, וְדוֹק.
בראשית ט:יא · פירוש א
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וַהֲקִמֹתִי וְגוֹ׳ וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל לוֹמַר לֹא יִכָּרֵת וְגוֹ׳ וְלֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳. וְאִם לְקַיֵּם הַדָּבָר בִּשְׁבוּעָה, הֲלֹא מָצִינוּ כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא הוֹצִיאוּ הַדָּבָר אֶלָּא מִפָּסוּק זֶה וּפָסוּק שֶׁלְּאַחֲרָיו (בראשית ט:טו) שֶׁאָמַר ״וְלֹא יִהְיֶה [עוֹד] הַמַּיִם״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ שֶׁהֵבֵאתִי דִבְרֵיהֶם בְּפָסוּק (בראשית ח:כא) ״לֹא אוֹסִיף״, הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי כֶּפֶל ״וְלֹא יִכָּרֵת״ וְ״לֹא יִהְיֶה״ הָאָמוּר בְּפָסוּק זֶה הֻצְרַךְ לְגוּפוֹ.
בראשית ט:יא · פירוש ב
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם בְּסוֹטָה דַּף י״א וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״הָבָה נִתְחַכְּמָה״ וְגוֹ׳, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: בּוֹאוּ וְנִתְחַכְּמָה לְמוֹשִׁיעָן וְכוּ׳, בּוֹאוּ וּנְדוּנֵם בַּמַּיִם שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נד:ט) ״כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי״ וְגוֹ׳, וְהֵן אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל עַל אֻמָּה אַחַת מֵבִיא. אִי נַמִּי, הוּא אֵינוֹ מֵבִיא אֲבָל הֵן בָּאִין וְנוֹפְלִין בְּתוֹכָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וּמִצְרַיִם נָסִים״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הִנֵּה לְפִי חִלּוּק רִאשׁוֹן, שִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל, פֵּרוּשׁ: לֹא יָבִיא ה׳ מַבּוּל לְהַכְרִית הַכֹּל, אֲבָל מִקְצָת אִם יִתְחַיֵּב יָבִיא ה׳ עָלָיו רָעַת מַבּוּל. וְחָזַר לוֹמַר וְלֹא יִהְיֶה, פֵּרוּשׁ: וְאִם יִהְיֶה מַבּוּל עַל הַמִּקְצָת, אָמַר ה׳ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשַׁחֵת הָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בַּמַּבּוּל שֶׁהִשְׁחִית גּוּף הָאָרֶץ. וְלֹא הָיָה מַסְפִּיק לוֹמַר ״וְלֹא יִהְיֶה״ וְגוֹ׳, כִּי אֵין זֶה אֶלָּא הַבְטָחָה לָאָרֶץ לֹא לָאָדָם, לָזֶה אָמַר ״וְלֹא יִכָּרֵת״. וּכְפִי זֶה שְׁנֵי לָאוִין שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים מֵהֶם הַשְּׁבוּעָה: א׳ הִיא ״לֹא יִכָּרֵת״ וְהַב׳ ״לֹא יִהְיֶה״ שֶׁבַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה, וְאֵין קְפֵידָא בְּשִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן אִם הַמְכֻוָּן אֶחָד וְאָמַר עָלָיו בַּפָּסוּק לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר.
בראשית ט:יא · פירוש ג
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּלְדֶרֶךְ אִי נַמִּי שֶׁחִלֵּק בֵּין אִם יָבִיא הַמַּבּוּל אוֹ יְבִיאֵם לְתוֹךְ הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמִצְרַיִם, הִנֵּה יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק בְּדַעַת הַתַּלְמוּד אִם לֹא חָזַר בּוֹ מֵחִלּוּק שֶׁחִלֵּק בֵּין כֹּל לְמִקְצָת, וּכְפִי זֶה גַּם לִסְבָרַת אִי נַמִּי יִהְיֶה יִשּׁוּב הַכָּתוּב שֶׁיִּשַּׁבְנוּ יָתֵד בַּל יִמּוֹט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהַשַּׁ״ס חָזַר בּוֹ מֵחִלּוּק רִאשׁוֹן וּמְחַלֵּק בְּחִלּוּק אַחֵר, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין כָּל בָּשָׂר לְמִקְצָתָן. וּלְפִי דֶּרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּסַנְהֶדְרִין (פא:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא מֵעַתָּה ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה״ הָכִי נַמִּי בְּכֻלְּהוּ לֹא בַּחֲדָא? אִין, אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל אֵלֶּה וְכוּ׳ עַד כָּאן. כְּפִי זֶה יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר פֵּרוּשׁ אֶחָד מִכָּל בָּשָׂר מִמֵּי הַמַּבּוּל. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳ לוֹמַר אֲפִלּוּ בְּלֹא הַשְׁחָתַת בַּעֲלֵי חַיִּים אָמַר ה׳ שֶׁלֹּא יַשְׁחִית הָאָרֶץ אֲפִלּוּ חֵלֶק מִמֶּנָּה מִמֵּי הַמַּבּוּל. וְהִנֵּה בֵּין לְדֶרֶךְ רִאשׁוֹן בֵּין לְדֶרֶךְ שֵׁנִי שְׁנֵי לָאוִין אֵלּוּ צְרִיכִין לְעַצְמָן וְאֵין כָּאן יִתּוּר לָאו שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְלָזֶה הֻצְרַךְ רָבָא לְהַמְצִיא שְׁנֵי לָאוִין מִשְּׁנֵי פְּסוּקִים.
בראשית ט:יא · פירוש ד
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְרָאִיתִי לְהָרִי״ף זַ״ל שֶׁכָּתַב בְּהִלְכוֹתָיו, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהוּא דְּאָמַר ״לָאו לָאו״ תְּרֵי זִמְנֵי, דִּכְתִיב ״וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל״ וְגוֹ׳ ״וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל״ ע״כ. מַשְׁמַע דְּסוֹבֵר הָרִי״ף כִּי מַאֲמַר ה׳ ״וְלֹא יִהְיֶה מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ״ כָּלַל הָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ, וּבָזֶה מָנָה שְׁנֵי לָאוִין, שֶׁהֵם ״לֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳ לְשַׁחֵת הָאָרֶץ״ וְ״לֹא יִהְיֶה [עוֹד] הַמַּיִם וְגוֹ׳ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר״ שֶׁהֵם עִנְיָן אֶחָד. וְלִדְבָרָיו זַ״ל נַחְזֹר לְהַשְׂכִּיל לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״וְלֹא יִכָּרֵת״ וְ״לֹא יִהְיֶה״ בְּפָסוּק אֶחָד? גַּם לָמָּה לֹא נֹאמַר כִּי שְׁנֵי הַלָּאוִין הֵם ״לֹא יִכָּרֵת״ וְ״לֹא יִהְיֶה״ שֶׁבְּפָסוּק א׳? וְנִרְאֶה לוֹמַר שֶׁסּוֹבֵר פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ שֶׁלֹּא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר בְּשׁוּם מִין רָעָה בָּעוֹלָם, לֹא בָּאֵשׁ וְלֹא בַּמַּיִם וְלֹא כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאָמְרוֹ מִמֵּי הַמַּבּוּל פֵּרוּשׁ: מִזְּמַן מֵי הַמַּבּוּל. וְחָזַר לוֹמַר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל אֲפִלּוּ פְּרָט אֶחָד. וְהָלַךְ לְדֶרֶךְ שְׁנִיָּה שֶׁאָמַר הַתַּלְמוּד. אִי נַמִּי שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע אֶלָּא שֶׁלֹּא לַהֲבִיאוֹ וְלֹא לַהֲבִיאָם אֵלָיו, וּלְעוֹלָם בְּרִית הַמַּבּוּל הוּא אֲפִלּוּ לִפְרָט אֶחָד. וְקָשֶׁה עַל זֶה, אִם כֵּן מִנַּיִן מוֹכִיחַ שֶׁהָיוּ בִּפְרָט זֶה שְׁתֵּי פְּעָמִים לָאו? וְלֹא כֵן הוּא, כִּי לָאו ״לֹא יִהְיֶה [עוֹד] הַמַּיִם לְמַבּוּל״ אָמַר בְּפֵרוּשׁ ״לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר״. וְאוּלַי נוּכַל לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁגִּלָּה ה׳ דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא יָבִיא מַבּוּל אֲפִלּוּ לְחֵלֶק מֵהָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָן מִפָּסוּק ״וְלֹא יִכָּרֵת וְגוֹ׳ וְלֹא יִהְיֶה״, נַחְזֹר לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ ״וְלֹא יִהְיֶה מַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה״, שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא בְּאַחַת מֵאֵלֶּה. אֶלָּא שֶׁדֶּרֶךְ זֶה דּוֹחַק, יִתּוּר אָמְרוֹ ״מִמֵּי הַמַּבּוּל״ לְלֹא צֹרֶךְ, כִּי הַדָּבָר מוּבָן שֶׁמִּמֵּי הַמַּבּוּל הוּא אוֹמֵר.
בראשית ט:יא · פירוש ה
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְרָאִיתִי לְהָרֹא״שׁ שֶׁכָּתַב שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאֵין נִרְאֶה לִי לֹא כְּגִירְסַת הָרִי״ף וְכוּ׳, אֶלָּא הָנֵי תְּרֵי קְרָאֵי שֶׁאָמַר ה׳ לְנֹחַ וְגוֹ׳ ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל לִבּוֹ לֹא אוֹסִיף וְגוֹ׳ וְלֹא אוֹסִיף״ וְגוֹ׳, תֵּדַע דִּתְלָתָא לָאוֵי כְּתִיבֵי: ״לֹא יִכָּרֵת״ וְ״לֹא יִהְיֶה״ וְ״לֹא יִהְיֶה״, וְאִם כֵּן לִיבָּעֵי ג׳, וְאִי מְצָרַפְתְּ לְהוּ לִהְווּ ה׳, אֶלָּא וַדַּאי דְּלֹא חָשִׁיב אֶלָּא ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל לִבּוֹ״ וְגוֹ׳ וְדוּמְיָא דְּהָנֵי דְּאָמַר זֶה אַחַר זֶה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רְחוֹקִים אֶצְלִי מִשְּׁמוֹעַ, כִּי ה׳ דִּבֵּר אֶל לִבּוֹ כִּבְיָכוֹל אָז בַּהֲרִיחוֹ רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ, וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר ה׳ אֶת אֲשֶׁר חָשַׁב לְטוֹבָה וְהוֹדִיעַ לְנֹחַ מַחֲשַׁבְתּוֹ, וּמַה מוֹכִיחַ מִפָּסוּק ״לֹא אוֹסִיף״? וְעוֹד, לֹא נֶאֶמְרוּ שְׁנֵי הַלָּאוִין בְּפֶרֶק אֶחָד וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בִּמְקוֹמוֹ. וּמַה שֶׁתָּמַהּ שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה וּבְצֵרוּף יִהְיוּ חֲמִשָּׁה, מְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ, כִּי שְׁנַיִם רִאשׁוֹנִים כְּבָר פֵּרֵשׁ מַשְׁמָעוּתָם בִּמְקוֹמוֹ טַעַם שֶׁכָּפַל הַשֵּׁם הַדְּבָרִים, וְאוֹתָם לֹא לְמֵדִין מֵהֶם אֲפִילוּ לָאו אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁאָמַר בְּדַעְתּוֹ אֶל לִבּוֹ כִּבְיָכוֹל. וְאִם נַשְׁגִּיחַ בִּיסוֹדֵי הַדִּין, הֲגַם שֶׁהָיוּ שְׁנֵי לָאוִין בְּפֶרֶק אֶחָד, אֵין לְמֵדִין מֵהֶם, כִּי אֲמִירָה בַּלֵּב אֵינָהּ אֲמִירָה, כִּי אֵין נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֶלָּא בְּבִטּוּי שְׂפָתַיִם, וְאֵין לְהוֹכִיחַ אֶלָּא מִמַּאֲמַר ה׳ אֲשֶׁר אָמַר לְנֹחַ שֶׁהוּא פָּסוּק ״וְלֹא יִכָּרֵת״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה לֹא הוֹכִיחַ הַשַּׁ״ס אֶלָּא מִפָּסוּק שֶׁאָמַר ה׳. וְכִי מְצָרְפִינַן אֶת הַלָּאוִין הַנֶּאֱמָרִים אֵינָם אֶלָּא שְׁנַיִם כְּמוֹ שֶׁיִּשַּׁבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי מִפָּסוּק ״לֹא יִכָּרֵת״ אֵין הוֹכָחַת שְׁתֵּי פְּעָמִים לָאו. עַל כָּרְחֲךָ דִּבְרֵי הָרִי״ף עִקָּר אוֹ כְּגִירְסָתֵינוּ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ לְמַעְלָה.
בראשית ט:יא · פירוש ו
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְהִנֵּה מִסּוּגְיַת סוֹטָה גִּלָּה הַתַּלְמוּד דַּעְתּוֹ כִּי מְסֻפָּק בְּמֵי מַבּוּל אִם כָּרַת ה׳ עֲלֵיהֶם בְּרִית לְבַל יָבֹא עַל חֵלֶק מֵהַנִּבְרָאִים, וְהֶחְלִיט הַתַּלְמוּד שֶׁהַמַּבּוּל לֹא נֶחְלַט אֶלָּא מֵהֲבָאָתוֹ עַל הַנִּבְרָאִים, אֲבָל לֹא הֲבָאַת בַּעֲלֵי חַיִּים, אֶלָּא ״כִּי בָא סוּס וְגוֹ׳ בַּיָּם״.
בראשית ט:יא · פירוש ז
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְנִשְׁאַר לַעֲמוֹד עַל הוֹכָחַת בֵּרוּר הַדָּבָר, אִם הַבְּרִית הוּא גַּם עַל שְׁאָר פּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לְהַכְרִית כָּל בָּשָׂר, אוֹ דַּוְקָא בְּמֵי הַמַּבּוּל הוּא שֶׁנִּשְׁבַּע.
בראשית ט:יא · פירוש ח
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּבמִדְרָשׁ רַבּוֹת (בראשית רבה מט,ט) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״חָלִילָה לְּךָ״ וְגוֹמֵר, נִשְׁבַּעְתָּ וְאָמַרְתָּ שֶׁאֵין אַתָּה מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, מָה אַתָּה מַעֲרִים עַל הַשְּׁבוּעָה? מַבּוּל [שֶׁל מַיִם] אֵין אַתָּה מֵבִיא וְשֶׁל אֵשׁ אַתָּה מֵבִיא? אִם כֵּן לֹא יָצָאתָ יְדֵי הַשְּׁבוּעָה! ״הֲשׁוֹפֵט וְגוֹ׳ לֹא יַעֲשֶׂה״ וְגוֹ׳, אִם עוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ – אֵין דִּין, וְאִם דִּין וְכוּ׳ – אֵין עוֹלָם, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אָהַבְתָּ צֶּדֶק״ וְגוֹמֵר, עַד כָּאן. מִמַּאֲמָר זֶה מוּכָח שֶׁעַל כָּל פּוּרְעָנִיּוֹת נִשְׁבַּע, בֵּין עַל שֶׁל מַיִם בֵּין עַל שֶׁל אֵשׁ. וְכֵן מוּכָח מִזְּבָחִים (זבחים קטז.) שֶׁאָמַר לָהֶם בִּלְעָם שֶׁלֹּא יָבִיא ה׳ לֹא שֶׁל מַיִם וְלֹא שֶׁל אֵשׁ. וְצָרִיךְ לָדַעַת מַה כֹּחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם בַּטַּעֲנָה ״אִם כֵּן לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבַת הַשְּׁבוּעָה״, אִם ה׳ לֹא נִשְׁבַּע אֶלָּא עַל הַמַּיִם וְלֹא עַל הָאֵשׁ, כְּשֶׁיָּבִיא שֶׁל אֵשׁ – שְׁבוּעָתוֹ קַיֶּמֶת.
בראשית ט:יא · פירוש ט
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא, כְּלוּם שְׁבוּעָה שֶׁעָשָׂה לָמָּה? כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם בָּטוּחַ, גַּם הַנִּבְרָאִים יִפְרוּ וְיִרְבּוּ כִּי לֹא יִגְעוּ לָרִיק, וְזוּלַת זֶה יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה. וְעוֹד, מַה נַחַת רוּחַ נַעֲשָׂה לָעוֹלָם בִּשְׁבוּעַת מַבּוּל אִם יִהְיֶה הַכִּלָּיוֹן בְּדָבָר אַחֵר? וְאִם כֵּן חוֹבַת הַשְּׁבוּעָה, פֵּרוּשׁ דָּבָר שֶׁהִצְרִיכוֹ לִישָּׁבַע בִּשְׁבִילוֹ, לֹא קִיְּמוֹ ה׳. וְהוֹכִיחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אוֹדוֹת הַבְּרִית שֶׁיֶּשְׁנָהּ בֵּין לְמַבּוּל בֵּין וְכוּ׳, הֲגַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶלָּא מֵי הַמַּבּוּל. וְטַעַם שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אַבְרָהָם מִפָּסוּק ״לֹא אוֹסִיף״ וְגוֹ׳, כִּי שָׁם לֹא נֶאֶמְרָה שְׁבוּעָה, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכַחְנוּ בְּפֵרוּשֵׁינוּ הֵפֶךְ דִּבְרֵי הָרֹא״שׁ. וְגַם לְדִבְרֵי הָרֹא״שׁ יֵשׁ לָתֵת טַעַם כִּי גַּם שָׁם נֶאֱמַר ״כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי״ וְנִכְנָס בְּכַ״ף הַדִּמּוּי עִם הַמַּיִם.
בראשית ט:יא · פירוש י
וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־יִכָּרֵ֧ת כׇּל־בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
אֶלָּא קָשֶׁה בְּדִבְרֵי אַבְרָהָם, הֲלֹא הַשְּׁבוּעָה הָיְתָה עַל הַכֹּל וְלֹא עַל חֵלֶק מֵהָעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁגַּם עַל חֵלֶק הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה, זֶה דַּוְקָא בְּמֵי הַמַּבּוּל, אֲבָל בִּשְׁאָר פֻּרְעָנִיּוֹת לֹא מָצִינוּ רֶמֶז לָהּ. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ טַעַם אַבְרָהָם שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּק בֵּין מַיִם לְאֵשׁ, אֵינוֹ צוֹדֵק אֶלָּא בְּכִלְיוֹן הַכֹּל, אֲבָל בִּפְרָט אֶחָד יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ.
בראשית יד:כב · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהֹוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ וְגוֹ׳. טַעַם הֲרָמַת יָדוֹ הִיא כְּדֵי שֶׁיִּתְאַמֵּת אֵצֶל מֶלֶךְ סְדוֹם שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ עוֹד לַחְזוֹר בּוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה, לֹא כֻּלּוֹ וְלֹא מִקְצָתוֹ.
בראשית יד:כב · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהֹוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ אִם מִחוּט וְגוֹ׳ וְאִם אֶקַּח, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״אִם אֶקַּח מִחוּט״ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הֲרִימוֹתִי וְגוֹ׳ אִם מִחוּט וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ: הֲרֵי הוּא עָלַי כִּתְרוּמָה אִם לָקַחְתִּי מִחוּט וְעַד וְגוֹ׳ מֵהָרְכוּשׁ הָאָמוּר בָּעִנְיָן, וְעוֹד הוֹסִיף שֶׁלֹּא יִקַּח לֶעָתִיד מִכָּל וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאִם אֶקַּח״ וְגוֹ׳:
בראשית כא:כד · פירוש א
וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: יֵשׁ לַהֲשִׁיבְךָ עַל טַעֲנָתְךָ שֶׁאָמַרְתָּ ״כַּחֶסֶד״ וְגוֹ׳, אֶלָּא שֶׁאֲנִי חָפֵץ בַּדָּבָר – אִשָּׁבַע.
בראשית כא:כד · פירוש ב
וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה לְהוֹכִיחוֹ עַל אוֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ (בראשית כא:כה), חָשׁ שֶׁיַּחְשׁוֹב שֶׁמְּשִׁיבוֹ לִסְתּוֹר חַסְדּוֹ וּלְבִלְתִּי יִשָּׁבַע, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ וְאַחַר כָּךְ הוֹכִיחוֹ עַל וְגוֹ׳.
בראשית כא:כד · פירוש ג
וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ, פֵּירוּשׁ: עַל עַצְמוֹ, לֹא אָרַע לְךָ וְגוֹ׳, וְנִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל חִיּוּב בְּנוֹ.
בראשית כא:כד · פירוש ד
וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃
אוֹ יִרְצֶה כִּי הוּא יִשָּׁבַע וְיַשְׁבִּיעַ בָּנָיו עַל שְׁלוֹשָׁה דּוֹרוֹת אֵלּוּ, וְהַנִּקּוּד יוֹכִיחַ:
בראשית כה:לג · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃
וְטַעַם אָמְרוֹ הִשָּׁבְעָה לִּי וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״הִשָּׁבְעָה״ וְהַדָּבָר מוּבָן כִּי לוֹ הִיא הַמְּכִירָה, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי שְׁבוּעָה זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁזּוּלַת זֶה יָכוֹל לְבַטְּלָהּ בְּלִבּוֹ, וְעִקַּר הַשְּׁבוּעָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בַּלֵּב, כִּדְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (ספרא, פרק י״ב): הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה, שֶׁיִּהְיֶה פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים בִּשְׁעַת הַשְּׁבוּעָה. לָזֶה אָמַר ״הִשָּׁבְעָה לִּי״, פֵּרוּשׁ: לְדַעְתִּי.
בראשית כו:כו · פירוש ב
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְתָרֵץ מַה שֶׁיִּקְשֶׁה לָנוּ, לָמָּה הֻצְרַךְ אֲבִימֶלֶךְ לַחְזֹר אַחַר יִצְחָק לִכְרוֹת לוֹ בְּרִית לְלֹא צֹרֶךְ, כִּי כְּבָר נִשְׁבַּע לוֹ אַבְרָהָם (בראשית כא:כג) ״אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי״, וּמַה מִיחוּשׁ הָיָה לוֹ לַאֲבִימֶלֶךְ בִּשְׁבוּעַת אַבְרָהָם שֶׁהֻצְרַךְ לִשְׁבוּעַת יִצְחָק? וְרַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִרְגִּישׁ לְיַשֵּׁב וְאָמַר שֶׁיִּרְאַת אֲבִימֶלֶךְ שֶׁיִּצְחָק יָפֵר הַבְטָחַת אַבְרָהָם לְצַד שֶׁהֵם הֵפֵרוּ בְּרִית וְגֵרְשׁוּהוּ מֵאִתָּם, עַד כָּאן. וְלֹא רָאִיתִי שֶׁהִתְנָה אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם בִּשְׁבוּעָתוֹ לָשֶׁבֶת בְּאַרְצוֹ הוּא וּבָנָיו, וְאֵין הֲפָרַת בְּרִית בְּמַה שֶׁשָּׁלְחוּ יִצְחָק, וַעֲדַיִן קֻשְׁיָא בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לִבְרִית יִצְחָק.
בראשית כו:כו · פירוש ג
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃
אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר מִגְּרָר, פֵּרוּשׁ: מִטַּעַם גְּרָר יֵשׁ מָקוֹם לָחוּשׁ לְבִטּוּל בְּרִית אַבְרָהָם וְהֻצְרְכוּ לְחַזֵּק בְּרִית עִם יִצְחָק. וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בִּנְדָרִים (דף ס״ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תַּנְיָא הַמּוּדָר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. וְכָתְבוּ הַגָּהוֹת מַיְימוֹנִיּוֹת בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְאָמַר רַבֵּנוּ יִצְחָק דַּוְקָא לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ בְּעִנְיָן זֶה אֲבָל לֹא דִּיעֲבַד, וּלְכַתְּחִלָּה לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּאָדָם הָעוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה, כְּגוֹן מֹשֶׁה שֶׁנָּתַן לוֹ יִתְרוֹ בִּתּוֹ וְצִדְקִיָּהוּ שֶׁהוֹצִיאוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר מִמַּאֲסָר וְכוּ׳, אֲבָל אָדָם אַחֵר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, כִּדְמוּכַח מִפֶּרֶק אֵלּוּ נֶאֱמָרִין וְכוּ׳ (סוטה לו), עַד כָּאן. הִנֵּה מוּכַָח כְּפִי זֶה שֶׁיָּכוֹל הַנִּשְׁבָּע עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת הַתָּרָה אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דִּיעֲבַד כָּל שֶׁלֹּא קִבֵּל הֲנָאָה מִמֶּנּוּ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי אַבְרָהָם לֹא קִבֵּל הֲנָאָה מֵאֲבִימֶלֶךְ, כִּי מַה שֶׁנָּתַן לוֹ מַתָּנוֹת הוּא לְצַד כְּלִמַּת שָׂרָה, וּמַה שֶׁנָּתַן לוֹ לָשֶׁבֶת בִּגְרָר לֹא קִבֵּל אַבְרָהָם, וּכְמוֹ שֶׁנִּרְאֶה מֵהַכְּתוּבִים כִּי פָּנָה תֵּכֶף וְהָלַךְ לוֹ מִגְּרָר וְיָשַׁב לוֹ בִּבְאֵר שֶׁבַע, מָקוֹם שֶׁגָּר שָׁם יִצְחָק אַחַר שִׁלּוּחוֹ מִגְּרָר. וְשׁוּב בָּא לְיָדִי מַאֲמָר אֶחָד (בראשית רבה נד:ב) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי״ וְגוֹ׳, מַה חֶסֶד עָשָׂה עִמּוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ״הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ״ וְגוֹ׳ וְהוּא לֹא קִבֵּל, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁסּוֹבְרִים רַזַ״ל שֶׁהַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ״הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ״ וְגוֹ׳ לֹא קִבְּלוֹ, וַהֲגַם שֶׁאוֹמֵר ״כַּחֶסֶד״ הֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ כֵּן. וְלֹא כֵן הָיָה בְּיִצְחָק שֶׁהוֹשִׁיבוֹ בְּאַרְצוֹ וְיָשַׁב שָׁם וְעָשָׂה וְהִצְלִיחַ בְּכָל טוּב, וְהוּא אָמְרוֹ וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו וְהַטַּעַם ״מִגְּרָר״, פֵּרוּשׁ: מִדִּין הַנִּמְשָׁךְ מֵאֶמְצָעוּת גְּרָר, כִּי לְאַבְרָהָם לֹא הָיְתָה טוֹבַת גְּרָר טוֹבָה, שֶׁהוּא לֹא קִבֵּל, וּשְׁבוּעָתוֹ יֶשְׁנָהּ בְּהַתָּרָה, וּלְיִצְחָק הָיְתָה הֲטָבָה, וְלָזֶה תִּתְקַיֵּם הַשְּׁבוּעָה כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּשְׁבִיל הַטּוֹבָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַתִּיר שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ.
בראשית כו:כו · פירוש ד
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃
וְעוֹד אֲפִלּוּ אִם תִּמְצָא לוֹמַר כִּי אֲבִימֶלֶךְ כְּשֶׁהִשְׁבִּיעַ אַבְרָהָם הָיָה דַּעְתּוֹ הֵפֶךְ דַּעַת רַבֵּנוּ יִצְחָק שֶׁכָּתְבוּ הַגָּהוֹת מַיְימוֹנִיּוֹת, וְהָיָה סוֹבֵר כָּרַמְבַּ״ם שֶׁכָּתַב בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת דְּכָל שֶׁהִשְׁבִּיעַ חֲבֵרוֹ עַל דַּעְתּוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא קִבֵּל מִמֶּנּוּ הֲנָאָה, אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו, אַף עַל פִּי כֵן לֹא סָמַךְ בְּדַעְתּוֹ עַל הַשְּׁבוּעָה, כִּי מוֹדֶה שֶׁאִם דִּיעֲבַד הִתִּיר שְׁבוּעָתוֹ מֻתֶּרֶת כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה טוֹבַת הֲנָאָה בָּאֶמְצַע, וְדִין זֶה שָׁוִים בּוֹ כָּל הַמּוֹרִים. לָזֶה הָלַךְ לְיִצְחָק שֶׁהָיְתָה לוֹ טוֹבַת הֲנָאָה, וּבָזֶה כָּתְבוּ הָרַאֲבַ״ד וְהָרַשְׁבָּ״א וְהָאַחְרוֹנִים שֶׁהֲגַם שֶׁהִתִּיר דִּיעֲבַד אֵינוֹ מֻתָּר. גַּם נִתְחַכֵּם לָקַחַת אֲחֻזַּת וְגוֹ׳ וּפִיכֹל לְחַזֵּק הַשְּׁבוּעָה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.
בראשית כו:כו · פירוש ה
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃
וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לָקַחַת עִמּוֹ אֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן בִּימֵי אַבְרָהָם?
בראשית כו:כו · פירוש ו
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁנִּסְתַּפֵּק רַבֵּנוּ תָּם (ר״ן נדרים סה.) בְּהַנִּשְׁבָּע עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל הֲטָבָה, אִם דִּיעֲבַד הִתִּירוּהוּ אִם מֻתָּר אוֹ לֹא, וְלֹא הֻכְרַע. וְלִסְבָרָא זוֹ חָשׁ אֲבִימֶלֶךְ גַּם לִשְׁבוּעָה זוֹ, הֲגַם שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה, וְנִתְחַכֵּם לַעֲשׂוֹת חִזּוּק שֶׁלֹּא תוֹעִיל לוֹ הַהַתָּרָה. וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּגִטִּין דַּף מ״ו מַחְלוֹקֶת רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר נֶדֶר שֶׁהֻדַּר בָּרַבִּים אֵין לוֹ הַתָּרָה כֵּיוָן דְּנָדַר בִּפְנֵי רַבִּים שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לְהַתִּיר, וְרַבָּנָן סָבְרֵי יָכוֹל לְהַתִּיר. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא דַּף ל״ו אֲמַר אֲמֵימָר אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים יֵשׁ לוֹ הַתָּרָה, נֶדֶר שֶׁהוּדַּר עַל דַּעַת רַבִּים אֵין לוֹ הַתָּרָה, עַד כָּאן. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאִיכָּא פָּנִים לוֹמַר שֶׁלֹּא דָחָה אֲמֵימָר דַּעַת רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בִּפְנֵי רַבִּים אֵין לוֹ הַתָּרָה. וְגַם מִדִּבְרֵי רַב יוֹסֵף (פסחים קז.) נַמִּי מוּכָח דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, וּבְמַסְקָנַת דִּבְרֵיהֶם הֶעֱלוּ דַּהֲלָכָה כְּרַבָּנָן, וְהַגְּאוֹנִים פָּסְקוּ כְּרַבִּי יְהוּדָה.
בראשית כו:כו · פירוש ז
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃
וּכְפִי זֶה נִתְחַכֵּם אֲבִימֶלֶךְ לְהָבִיא עִמּוֹ רַבִּים, ״אֲחֻזַּת וְגוֹ׳ וּפִיכֹל״, כְּדֵי שֶׁיִּדּוֹר בִּפְנֵי רַבִּים. וְהִנֵּה נֶחְלְקוּ אָמוֹרָאִים בְּגִטִּין (דף מו.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: יָדְעוּ בּוֹ רַבִּים, כַּמָּה רַבִּים? רַב נַחְמָן אָמַר שְׁלֹשָׁה, רַבִּי יִצְחָק אָמַר עֲשָׂרָה. וְהִצַּצְתִּי בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁנֶּחְלְקוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ שְׁמוֹ, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר סִיעַת מֵרָחֲמוֹהִי, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי מַחְלָקְתָּם תְּלוּיָה בְּמַה שֶׁנֶּחְלְקוּ הָאָמוֹרָאִים, חַד אָמַר שְׁלֹשָׁה וְחַד אָמַר עֲשָׂרָה. רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר ״אֲחֻזַּת שְׁמוֹ״ סוֹבֵר כַּמָּה רַבִּים – שְׁלֹשָׁה, וְלָזֶה אָמַר ״אֲחֻזַּת שְׁמוֹ״, וְרַבִּי נְחֶמְיָה סוֹבֵר עֲשָׂרָה, לָזֶה אָמַר ״סִיעַת״ וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה הָיוּ עֲשָׂרָה, לְתַכְלִית הַכַּוָּנָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עַל דַּעַת רַבִּים שֶׁאֵין לוֹ הַתָּרָה, וּכְדַעַת רַבִּי יִצְחָק.
בראשית כו:כו · פירוש ח
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃
וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְחַכֵּם גַּם לְדַעַת רַבָּנָן שֶׁאָמְרוּ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהַתָּרָה, וְלָזֶה הֵבִיא פִּיכוֹל, וּכְדִבְרֵי אֲמֵימַר שֶׁיּוֹדוּ רַבָּנָן בְּנֶדֶר עַל דַּעַת רַבִּים שֶׁאֵין לוֹ הַתָּרָה, לָזֶה הֵבִיא פִּיכוֹל, וְאָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: ״פִּי שֶׁכָּל צְבָאוֹת״ וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְהִשְׁבִּיעוֹ אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק עַל דַּעַת כָּל צִבְאוֹתָיו.
בראשית כו:כו · פירוש ט
וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־צְבָאֽוֹ׃
וְרָאִיתִי כִּי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּפֵרוּשׁ ״אֲחֻזַּת״ וְגוֹמֵר, נֶחְלְקוּ גַּם כֵּן (בראשית רבה סד:ט) בְּפֵרוּשׁ ״פִּיכֹל״. וְאֶפְשָׁר כִּי טַעַם אֶחָד לִשְׁתֵּי הַמַּחְלוֹקוֹת: רַבִּי יְהוּדָה שֶׁסּוֹבֵר ״אֲחוּזַת״ שְׁמוֹ, וְסוֹבֵר כֵּיוָן שֶׁטַּעַם אֲבִימֶלֶךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה הַבְּרִית בִּפְנֵי רַבִּים, וְרַבִּים הֵם שְׁלֹשָׁה, לָזֶה הִנִּיחַ הַכָּתוּב כִּפְשׁוּטוֹ – שְׁלֹשָׁה הֵמָּה רַבִּים: אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל וַאֲחוּזַת. וְרַבִּי נְחֶמְיָה שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לוֹ לִקְרוֹת רַבִּים שְׁלֹשָׁה, וּפֵרֵשׁ ״אֲחוּזַת״ סִיעַת מֵרָחֲמוֹהִי, אִם כֵּן פִּיכֹל זֶה לָמָּה הֱבִיאוֹ? וְכִי הֱבִיאוֹ, לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּירוֹ? כִּי הָעֲשָׂרָה הִנֵּה הִנָּם בַּסִּיעָה, שֶׁאֵין סִיעָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. לָזֶה פֵּרֵשׁ ״פִּי שֶׁכָּל״ וְכוּ׳, וּלְמִדָּה אַחֶרֶת נִתְכַּוֵּן שֶׁתִּהְיֶה עַל דַּעַת רַבִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁנֶּחְלְקוּ הַתַּנָּאִים בְּמַה שֶׁנֶּחְלְקוּ הָאָמוֹרָאִים, כָּזֶה הֵם רַבִּים, כִּי לֹא הָיוּ הָאָמוֹרָאִים בְּקִיאִים בַּבְּרַיְתוֹת וּבִפְרָט בָּאַגָּדוֹת.
בראשית כו:כז · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יִצְחָ֔ק מַדּ֖וּעַ בָּאתֶ֣ם אֵלָ֑י וְאַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אֹתִ֔י וַתְּשַׁלְּח֖וּנִי מֵאִתְּכֶֽם׃
אָכֵן כַּוָּנַת יִצְחָק הִיא לְמַה שֶׁהִשְׂכִּיל כִּי אֵין מְצִיאוּת שֶׁיִּצְטָרֵךְ אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק בְּשׁוּם אוֹפֶן, זוּלַת בְּעִנְיַן פַּחְדּוֹ עַל נַחֲלָתוֹ לְבַל יִשְׁלְחוּ יָד בָּהּ לְצַד מַתְּנַת הָאָדוֹן. וְדָבָר זֶה כְּבָר נִשְׁבַּע אַבְרָהָם, וּכְמוֹ שֶׁהִקְשֵׁינוּ בִּמְקוֹמוֹ לָמָּה הָלַךְ אֵלָיו, וְיִצְחָק הָיָה לִבּוֹ שָׁלֵם לְבַל יָרֵעַ אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם אָבִיו, כִּי פָּסַק הֲלָכָה כְּהָרַמְבַּ״ם שֶׁכָּל שֶׁנָּדַר עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהַתִּירוֹ בְּפָנָיו, פֵּרוּשׁ בִּידִיעָתוֹ. וְאַבְרָהָם כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתִּיר בִּפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ הַשְּׁבוּעָה כִּרְאִי מוּצָק (איוב לז:יח), שֶׁאֵין הַבָּנִים יְכוֹלִין לְהַתִּירָהּ עוֹד. וּמֵעַתָּה אֵין צֹרֶךְ לָהֶם מִמֶּנּוּ, וּבִבְחִינָה זוֹ אָמַר ״מַדּוּעַ בָּאתֶם״, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵין בִּיאָה זוֹ אֶלָּא לְצָרְכֵי יִצְחָק לְהֵטִיב לִבּוֹ וְלַהֲשִׁיבוֹ אֶל הַמָּקוֹם. לָזֶה אָמַר תֵּבַת אֵלַי, פֵּרוּשׁ וְאִם הַבִּיאָה הִיא לְצָרְכִּי גַּם עָלֶיהָ אֲנִי דָּן כִּי זוֹ רְחוֹקָה הִיא מֵהַאֲמִין כִּי ״אַתֶּם״ וְגוֹ׳. דִּקְדֵּק לוֹמַר וְאַתֶּם לוֹמַר מִלְּבַד כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר גַּם הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וְשִׂנְאָה זוֹ אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר, אֶלָּא לְצַד שֶׁקִּנֵּאתֶם בִּי וְלֹא יְכָלְתֶּם לְהַנִּיחַ אוֹתִי עִמָּכֶם בָּעִיר, וְהוּא אָמְרוֹ וַתְּשַׁלְּחוּנִי וְגוֹ׳. וְזוֹ שִׂנְאָה מֵחֲמַת קִנְאָה. וְהִנֵּה יָדוּעַ הוּא כִּי כָל שִׂנְאָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּדָבָר בָּטֵל דָּבָר וְכוּ׳, אֲבָל שִׂנְאָה מֵחֲמַת קִנְאָה אֵינָהּ בְּטֵלָה עוֹלָמִית, זוּלַת בְּהִבָּטֵל הַדָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ הָיְתָה הַקִּנְאָה. וּמֵעַתָּה לֹא יִשְׁתַּנֶּה הַדַּעַת בָּכֶם לְהָסִיר שִׂנְאַתְכֶם מִמֶּנִּי.
בראשית כו:כח · פירוש ב
וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִ֘ינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהֹוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃
אָכֵן נִתְכַּוְּנוּ לְהָשִׁיב לְכָל מַה שֶׁיִּסְבּוֹל דִּבְרֵי יִצְחָק בְּאָמְרוֹ ״מַדּוּעַ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ לְצַד שֶׁכַּוָּנָתְךָ כְּבָר נִשְׁבַּע לָנוּ אָבִיךָ ״רָאוֹ רָאִינוּ״ וְגוֹ׳ – שְׁתֵּי רְאִיּוֹת: הָאַחַת כִּי שְׁבוּעַת אַבְרָהָם אֵין לִסְמוֹךְ עָלֶיהָ מִטְּעָמִים שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, עוֹד רָאִינוּ כִּי בְּאֶמְצָעוּתְךָ תִּתְקַיֵּם הַשְּׁבוּעָה כִּרְאִי מוּצָק.
בראשית כו:כח · פירוש ג
וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִ֘ינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהֹוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃
עוֹד רָאִינוּ כִּי שְׁבוּעַת אָבִיךָ לֹא דִקְדַּקְנוּ לְפִסְקֵי דִּינִים הַמַּפְסִידִים הַבְּרִית, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. גַּם אִם כַּוָּנָתְךָ לוֹמַר עַל אֲשֶׁר לֹא הָלַכְנוּ לְיִשְׁמָעֵאל לִכְרוֹת לָנוּ בְּרִית, כִּי הוּא מִיּוֹרְשֵׁי אָבִיךָ וְהוּא הַגָּדוֹל, רָאִינוּ כִּי ה׳ עִמָּךְ וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי הַבְטָחוֹת אַבְרָהָם לְךָ הֵם נְתוּנִים וְאַתָּה הָעִקָּר בָּהֶם. גַּם אִם כַּוָּנָתְךָ לִקְבּוֹל עַל אֲשֶׁר הֶרְאֵינוּ לְךָ שִׂנְאָה בְּמַה שֶׁשִּׁלַּחְנוּךָ, רָאִינוּ כִּי ה׳ עִמָּךְ, וּבְעֵרֶךְ אָדָם כָּזֶה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ שָׁמָּה שָׁמוּר וּמוּצְלָח הוּא וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה לוֹ הַמָּקוֹם בְּעֶרְכּוֹ, וְאֵין כָּאן שִׂנְאָה.
בראשית כו:כח · פירוש ד
וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִ֘ינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהֹוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃
גַּם לְמָה שֶׁתִּהְיֶה הַהַקְפָּדָה עַל הַמִּתְגַּלֶּה מִלְּבָבֵנוּ כִּי לֹא נָכוֹן עִמָּךְ, וְתֹאמַר אֵיךְ תְּבַקְשׁוּ מִמֶּנִּי טוֹבָה, גַּם לָזֶה בָּאָה תְּשׁוּבָה בְּאָמְרָם רָאוֹ רָאִינוּ רְאִיָּה שִׂכְלִיִּת שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא תִּתְקַיֵּם הַשְּׁבוּעָה בֵּינֵינוּ בְּכָל תּוֹקֶף הַמִּשְׁפָּט, וּכְמוֹ שֶׁדִּקְדְּקוּ בְּדִבְרֵיהֶם כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ:
בראשית כו:כח · פירוש ה
וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִ֘ינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהֹוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃
וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ״וַנֹּאמֶר״ לְשׁוֹן עָבָר. הִתְחִילוּ לָתֵת טַעַם לַאֲשֶׁר שְׁלָחוּהוּ, כִּי קוֹדֶם וְהוּא עִמָּם בִּגְרָר לֹא תִכּוֹן הַשְּׁבוּעָה, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּנְדָרִים (דף כ״ז) וְזֶה לְשׁוֹנָם: נוֹדְרִים לְהָרָגִים וְחָרָמִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף בִּשְׁבוּעָה. וְכָתַב מַהֲרִי״ק בְּסִימָן רל״ב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַנּוֹדֵר אוֹ הַנִּשְׁבָּע לְאַנָּס לֹא הָוֵי נֶדֶר וְלֹא שְׁבוּעָה וְכוּ׳ וְחוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ וְכוּ׳. וּלְפִי זֶה כָּל הַשְּׁבוּעָה שֶׁתִּהְיֶה תַּחַת יַד אַנָּס יָכוֹל הַנִּשְׁבָּע לְבַטֵּל בְּלִבּוֹ, וְיוֹסֵף לְפַרְעֹה וְצִדְקִיָּהוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר לֹא בִּטְּלוּ בְּלִבָּם. וְדִין זֶה אֲפִלּוּ קִבֵּל הֲנָאָה מִמֶּנּוּ וּבְכָל תָּקְפֵי חִזּוּקֵי הַשְּׁבוּעָה כָּל שֶׁיָּד חֲזָקָה בָּאֶמְצַע מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְאֵין כָּאן שְׁבוּעָה, לָזֶה חָשְׁשׁוּ אֲבִימֶלֶךְ וְכוּ׳ לִכְרוֹת בְּרִית עִם יִצְחָק בִּגְרָר תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ, כִּי יָכוֹל יִצְחָק לְבַטְּלָהּ מִלִּבּוֹ מִדִּין נִשְׁבָּעִין לְאַנָּסִין. לָזֶה נִתְחַכְּמוּ לִכְרוֹת בְּרִית בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם בּוֹ עַתָּה שֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁלִיטַת אֲבִימֶלֶךְ עָלָיו, וְכֵן מוּכָח מִדִּבְרֵי רַמְבָּ״ן. וְהוּא אָמְרוֹ תְּהִי נָא פֵּרוּשׁ: עַתָּה תִּהְיֶה הָאָלָה וְלֹא בַּמְּצִיאוּת הַקּוֹדֵם, וּבָזֶה אֵין לָחוּשׁ לְבִטּוּל הַשְּׁבוּעָה בַּלֵּב. וְטַעַם אָמְרָם ״כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ״ וְגוֹ׳, הוּא טַעַם מֻשְׁאָל, וְלֹא רָצָה לְגַלּוֹת לוֹ הַטַּעַם, אוֹ לְבַל יַפְצִיר בָּהֶם בְּצִדְדֵי הַטַּעַם וְכִי יַסְפִּיק בִּבְרִיתוֹ שָׁם וְכַדּוֹמֶה, גַּם הָיוּ לָהֶם טְעָמִים אֲחֵרִים כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּדִבְרֵיהֶם, לָזֶה אָמְרוּ לוֹ טַעַם מֻחְלָט.
בראשית כו:כח · פירוש ו
וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִ֘ינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהֹוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃
בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֶאֱרִיךְ לוֹמַר בֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְחַזֵּק בְּרִית אַבְרָהָם וּלְהוֹסִיף בְּרִית מֵחָדָשׁ עִם יִצְחָק, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לָדַעַת בְּרִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אַבְרָהָם הַאִם עוֹמֶדֶת לְנֵס, וְיֵשׁ בָּזֶה תּוֹקֶף מִשְּׁבוּעָה שֶׁל יִצְחָק כִּי כְּבָר נִפְטַר אַבְרָהָם וְאֵין מְצִיאוּת לְהַתָּרָתָהּ לַבָּנִים, וּלְקַיֵּם כָּל דָּבָר נִשְׁבַּע יִצְחָק בַּתְּנָאִים אֲשֶׁר יִרְשׁוֹם. וְאוּלַי כִּי חָשׁ אֲבִימֶלֶךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּתֵּן ה׳ מַתָּנָה מֵחָדָשׁ לְיִצְחָק וְיַנְחִילֶנָּה לְעֵשָׂו, וְעֵשָׂו אֵינוֹ זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם דִּכְתִיב (בראשית כא:יב) ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ וְלֹא כָּל יִצְחָק, וְאִם יִתֵּן יִצְחָק לְעֵשָׂו אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים לֹא יִזְכֶּה אֲבִימֶלֶךְ בְּדִינוֹ עִם עֵשָׂו מִצַּד בְּרִית אַבְרָהָם, כִּי יֹאמַר זוֹ מַתָּנָה חֲדָשָׁה נָתַן ה׳ לְיִצְחָק אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וְיִצְחָק נְתָנָהּ לְעֵשָׂו וְאֵין מִיָּדוֹ מַצִּיל. לָזֶה נִתְחַכֵּם לְהַשְׁבִּיעַ יִצְחָק, וּשְׁבוּעַת יִצְחָק תָּחוּל גַּם עַל עֵשָׂו כִּי זַרְעוֹ יִקָּרֵא הֲגַם שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַדּוֹרוֹת, כְּבָר רָמְזוּ אוֹתָם בְּאָמְרָם בֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ׳ וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י) שֶׁבֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ׳ וְשָׁם נֶאֱמַר ״לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי״.
בראשית כו:כח · פירוש ז
וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִ֘ינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהֹוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃
עוֹד יִרְמוֹז בְּאָמְרוֹ בֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ׳, פֵּירוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה הַבְּרִית בִּפְנֵי רַבִּים, לֹא שֶׁיִּכְרוֹת בְּרִית לַאֲבִימֶלֶךְ בֵּינוֹ וּבֵינוֹ, אֶלָּא בֵּינֵיהֶם יִהְיוּ כֻּלָּם יַחַד, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּפְנֵי רַבִּים. וְאָמְרוּ ״בֵּינֵינוּ״ עוֹד לִרְמוֹז שֶׁתִּהְיֶה הַכַּוָּנָה עַל דַּעְתָּם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה עַל דַּעַת רַבִּים.
בראשית כו:כט · פירוש א
אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהֹוָֽה׃
אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ. דִּקְדְּקוּ לוֹמַר נוֹסַח וְסֵדֶר הַבְּרִית אֲשֶׁר יִכְרֹת לָהֶם שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הַטּוֹבָה, וְהוּא אָמְרוֹ אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: תִּהְיֶה הַשְּׁבוּעָה בְּעַד הַטּוֹבָה שֶׁקִּבַּלְתָּ מִמֶּנּוּ. וּבָזֶה יֵשׁ טַעַם לְהַפְסָקַת הַכְּתוּבִים בְּסֵדֶר זֶה, שֶׁמִּן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַפְסִיק בְּתֵיבַת ״כַּאֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וְתֵיבַת ״אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה״ הָיוּ נִסְמָכִים בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו שֶׁמְּסַיֵּם ״בְּרִית עִמָּךְ״, שָׁם קָנוּ מְקוֹמָם לְהַזְכִּיר הַבְּרִית.
בראשית כו:כט · פירוש ב
אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהֹוָֽה׃
וּלְפִי דְּבָרֵינוּ יְדוּיַּק עַל נָכוֹן, כִּי יְכַוֵּן לְדַקְדֵּק סֵדֶר הַשְּׁבוּעָה שֶׁתִּהְיֶה בִּשְׁבִיל הַטּוֹבָה. וְאָמְרָם לֹא נְגַעֲנוּךָ וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת שֶׁאֵין הַכָּרַת הַחֶסֶד שֶׁעָשׂוּ שֶׁהָיָה לְטוֹבַת יִצְחָק אֶלָּא אַחַר הַכָּרַת פְּרָט זֶה, כִּי תִמְצָא שֶׁמֵחֻקֵּי הַמְּלָכִים שֶׁיִּתְּנוּ יָד וְעֵזֶר לְשׁוֹכְנֵי אַרְצָם לִקְנוֹת הוֹן לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: הָאַחַת לְאִם יִצְטָרְכוּ לָהֶם לְהַלְווֹת מֵהֶם יִהְיֶה לָהֶם בַּיִת וָהוֹן לַעֲזוֹר לְהוֹעִיל לְפִי שָׁעָה, הַשְּׁנִיָּה כְּדֵי שֶׁתִּתְרוֹמֵם מַלְכוּתָם, כִּי תִתְנַשֵּׂא בִּרְבוֹת בָּהּ אֲנָשִׁים עֲשִׁירִים וּבַעֲלֵי שֵׁם כִּי הוּא מִטַּכְסִיסֵי הַמַּלְכוּת. וּלְאַחַת מִשְּׁתֵּי סִבּוֹת יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי טוֹבַת אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק לַהֲנָאַת עַצְמוֹ נִתְכַּוֵּן, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ מִיָּמֵינוּ, אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְחַסֵּר מָמוֹן אֶלָּא כְּדָבָר שֶׁחוֹזֵר בְּעֵינָיו. וּבָזֶה בֶּאֱמֶת כִּי לֹא עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב, פֵּרוּשׁ שָׁלַל טְעָמִים הַנּוֹגְעִים לָהֶם, וְהִצְדִּיק שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְהֵטִיב לוֹ דַּוְקָא. וּלְצַד שֶׁתֹּאמַר כִּי הָיְתָה הַכַּוָּנָה לְמַעֲלַת הַמַּלְכוּת, הִנֵּה שִׁלַּחְנוּךָ אַתָּה וּמָמוֹנְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם, פֵּרוּשׁ וּבְמָמוֹנְךָ. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי אֵין כַּוָּנָתֵנוּ בְּהֵטִיב עִמְּךָ לְטַכְסִיסֵי הַמְּלוּכָה, וּמֵעַתָּה לֹא הָיָה מְצִיאוּת לְהַצְדִּיק הַטּוֹב הַהוּא כִּי נִתְכַּוְּנוּ לְטוֹבָתוֹ, אֶלָּא אַחַר שֶׁשִּׁלְּחוּהוּ הֻכְּרוּ הַדְּבָרִים כֵּנִים. וּבָזֶה נָתְנוּ תּוֹסֶפֶת טַעַם גַּם כֵּן לְמָה שֶׁשִּׁלְּחוּהוּ, כִּי הוּא זֶה דָּבָר הַמַּעֲמִיד לְטוֹבַת הֲנָאָה הַמְקַיֶּמֶת הַשְּׁבוּעָה. וְכָל זֶה נִכְלָל בִּכְלַל אָמְרָם ״רָאוֹ רָאִינוּ״.
בראשית כו:כט · פירוש ג
אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהֹוָֽה׃
וְרָאִיתִי לְרַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה סד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָשׂוּ עִמּוֹ טוֹבָה שְׁלֵמָה, עַד כָּאן. וְלִכְאוֹרָה דִּבְרֵיהֶם רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, כִּי הֵם בָּאוּ לְרַצּוֹתוֹ וּלְהַרְאוֹתוֹ חִבָּה יְתֵרָה, וְיֹאמְרוּ אֵלָיו הַפְחָתַת הַטּוֹב. וּלְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי כִּי כַּוָּנָתָם הִיא כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַשְּׁבוּעָה בִּשְׁבִיל טוֹבָה, יִהְיוּ דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְאִירִים כַּשֶּׁמֶשׁ. כִּי אָמְרוּ שֶׁהַטּוֹבָה שֶׁהֵטִיבוּ עִמּוֹ לֹא הָיְתָה מֻחְלֶטֶת לְהֵטִיב אֵלָיו, אֶלָּא לְתַכְלִית הַמְקֻוָּה מִמֶּנּוּ לָהֶם, שֶׁהוּא הַבְּרִית אֲשֶׁר שׁוֹאֲלִים מִמֶּנּוּ, וְנָכוֹן וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ.
בראשית כו:כט · פירוש ד
אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה׳ – פֵּירוּשׁ, שֶׁלֹּא אֵרַע לוֹ רַע מֵאֶמְצָעוּת שֶׁשָּׁלְחוּהוּ, שֶׁהֲרֵי הוּא מְבוֹרָךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה קוֹדֶם, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁלֹּא נִתְבַּטֵּל הַטּוֹב הַהוּא שֶׁבַּעֲדוֹ אַתָּה נִשְׁבָּע לָנוּ.
בראשית כו:כט · פירוש ה
אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהֹוָֽה׃
וְדַע שֶׁהֲגַם שֶׁכָּתַב הָרִיבָּ״שׁ שֶׁאֵינוֹ קָרוּי בִּשְׁבִיל טוֹבָה אֶלָּא אִם הָיְתָה הַטּוֹבָה בְּעֵת הַשְּׁבוּעָה, הוּא הַדִּין אִם בִּשְׁעַת הַשְּׁבוּעָה בָּרוּר שֶׁנִּשְׁבַּע בְּעַד טוֹבָה שֶׁכְּבָר עָשָׂה לוֹ, הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְזוֹקֵף עָלָיו הַטּוֹבָה בְּחוֹב וּבְעַד וִתּוּר הַחוֹב נִשְׁבָּע.
בראשית כו:כט · פירוש ו
אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם שֶׁאֵינָם מַחְזִירִים אוֹתוֹ לָאָרֶץ, כִּי הוּא בְּרוּךְ ה׳ אַדְרַבָּה בְּיוֹתֵר מַעֲלָה מִקּוֹדֶם, כִּי עַד עַתָּה הָיְתָה הַשְׁפָּעָתוֹ מֵאֶמְצָעוּת הָעִיר שֶׁהִיא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת שָׂרֵי מַעְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַתָּה שֶׁהוּא מָקוֹם לְעַצְמוֹ, הַשְׁפָּעָתוֹ הָיָה שֶׁלֹּא עַל יְדֵי אֶמְצָעִי אֶלָּא בְּרוּךְ ה׳.
בראשית כו:כט · פירוש ז
אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה לִשְׁלֹל טַעֲנַת סְתִירַת הַהֲטָבָה, כִּי לֹא מֵהֶם הָיָה הַמּוּשָּׂג אֵלָיו הַטּוֹב אֶלָּא מֵה׳, וְהָרְאָיָה, הֵן הַיּוֹם בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא בּוֹ, מְבֹרָךְ בְּכָל מִדָּה טוֹבָה. לָזֶה אָמְרוּ אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ ה׳, פֵּרוּשׁ: עַתָּה אַחַר שֶׁהֵטַבְנוּ לְךָ בְּאֶמְצָעוּת הַמּוּכָן מָצָא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת לָחוּל עָלֶיךָ בְּרֹב טוֹב. וּבְאֹפֶן זֶה הִשְׁבִּיעוּ בְּכָל תֹּקֶף שֶׁאֵין מְצִיאוּת לְהַתִּיר, אֲבָל זוּלַת זֶה הָיָה יָכוֹל לְהַתִּיר. וַהֲגַם דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק הַשּׁוֹלֵחַ (גיטין מ״ו) לִסְבָרַת חֲכָמִים שֶׁחוֹלְקִים עַל רַבִּי יְהוּדָה שֶׁטַּעַם שֶׁלֹּא הִכּוּ יִשְׂרָאֵל הַגִּבְעוֹנִים הוּא מִשּׁוּם קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַנָּכְרִים עָבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל שְׁבוּעָתָם, הֲרֵי דַּהֲגַם דְּיֶשְׁנָהּ לְהַתָּרָה לְצַד דְּהָוֵי חִלּוּל הַשֵּׁם בַּדָּבָר לֹא יַתִּיר, אֵין זֶה מֵעִקַּר הַתּוֹרָה אֶלָּא גָּדֵר. וְעוֹד כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּאֹרֶךְ בְּהִלְכוֹת נְדָרִים בִּפְרָט זֶה כִּי דַּוְקָא בִּשְׁבוּעָה שֶׁהִיא מְפֻרְסֶמֶת כְּהַהִיא שֶׁל גִּבְעוֹנִים, וּכְמוֹ שֶׁדִּיַּקְתִּי שָׁם מִדִּבְרֵי רַשִׁ״י.
בראשית כו:כט · פירוש ח
אִם־תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהֹוָֽה׃
וְעוֹד. לוּ יִהְיֶה שֶׁסּוֹבְרִים חֲכָמִים שֶׁאֵין לְחַלֵּק בְּכָל שְׁבוּעַת נָכְרִים, הֲרֵי יֵשׁ סְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאֵין מְחַלֵּק בֵּין נָכְרִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיּוֹדְעִים הַגּוֹיִם שֶׁיֵּשׁ הַתָּרָה לִשְׁבוּעָה וְאֵין כָּאן חִלּוּל הַשֵּׁם, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם אֲבִימֶלֶךְ לְהַשְׁבִּיעוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָהּ הַתָּרָה גַּם לִסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה.
בראשית כח:כ · פירוש א
וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר. פֵּירוּשׁ שֶׁהוֹצִיא הַנֶּדֶר בִּשְׂפָתָיו, כִּי זוּלַת זֶה נֶדֶר בַּלֵּב אֵינוֹ נֶדֶר.
בראשית כח:כ · פירוש ב
וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
אִם יִהְיֶה וְגוֹ׳. ״אִם״ זֶה תִּתְפָּרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא פרק ד׳ משנה ה׳) בַּפְּסוּקִים (שמות כא:ל) ״אִם כֹּפֶר״, ״אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה״ (שמות כב:כד), שֶׁאֵינוֹ סָפֵק אֶלָּא וַדַּאי, וּכְאִלּוּ אָמַר ״כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה זֶה״ וְגוֹ׳ (מכילתא סוף פרשת יתרו).
בראשית כח:כא · פירוש א
וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃
וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים. וְעַד עַתָּה אֵינוֹ לֵאלֹהִים חַס וְשָׁלוֹם. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא פְּסוּל בְּזַרְעִי, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיכָן רָמוּז דָּבָר זֶה בְּאָמְרוֹ ״וְהָיָה״ וְגוֹ׳. וְעוֹד הַבְטָחָה זוֹ תָּמִיד הִיא תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת, וְאֵימָתַי יִהְיֶה קֵץ הַגְּבוּל לַעֲשׂוֹת הָאֶבֶן מַצֵּבָה. וְהַנָּכוֹן הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁיִּתְיַחֵד אֵלָיו שֵׁם ה׳ לֵאלֹהִים כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְיַחֵד עַל אֲבוֹתָיו (בראשית כח:יג) ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק״, גַּם יֵאָמֵר עָלָיו ״אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״, וְהוּא אָמְרוֹ לִי לֵאלֹהִים פֵּרוּשׁ: לִי בְּיִחוּד. וְדָבָר גָּדוֹל דִּבֵּר יַעֲקֹב בָּזֶה, וְתִמְצָא שֶׁכֵּן הָיָה, דִּכְתִיב (בראשית לג:כ) ״וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ וְאַחַר כָּךְ שִׁלֵּם נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדַר לַעֲשׂוֹת אֶבֶן הַזֹּאת.
בראשית ל:טו · פירוש ד
וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃
אוֹ יִרְצֶה לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין נִקְנִים אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, כִּי לֹא הִקְנָת לָהּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית כה:לג) ״הִשָּׁבְעָה לִי״ בְּמֶכֶר בְּכוֹרַת עֵשָׂו.
בראשית מג:ט · פירוש ב
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וּבְפֶרֶק הַגּוֹלִין (מכות יא:) אָמַר רַב יְהוּדָה: נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה. מְנָלַן? מִיהוּדָה, דִּכְתִיב ״אִם לֹא הֲבִיאוֹתִיו״ וְגוֹ׳. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״יְחִי רְאוּבֵן״ וְגוֹ׳? כָּל אוֹתָם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מִתְגַּלְגְּלִין עַד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאִם תֹּאמַר דִּלְמָא עָנְשׁוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי כִּתְנָאֵי בְּנֵי גָד וְכוּ׳ (קידושין סא:), שֶׁהַמַּעֲשֶׂה קַיָּם עַל כָּל פָּנִים.
בראשית מג:ט · פירוש ג
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
לָזֶה רָאִיתִי לְהַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁתֵּרֵץ כִּי בְּדָבָר זֶה לֹא הָיָה טוֹעֶה יְהוּדָה וְגַם אָבִיו, אֲבָל נִדּוּי שֶׁעַל תְּנַאי שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּטְעֶה יְהוּדָה וְגַם אָבִיו, לְפִי שֶׁלֹּא נוֹדַע דִּין זֶה אֶלָּא מִמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה לִיהוּדָה וְכוּ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן כֶּפֶל הַתְּנַאי שֶׁמְּבֹאָר בַּתּוֹרָה. דְּבָרָיו נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה כִּכְתָבָהּ יְדוּעָה לָאָבוֹת, אִם כֵּן מִנַּיִן הָיוּ יוֹדְעִים כִּי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שָׁאֲלוּ עֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהִתְנָה מֹשֶׁה עִמָּהֶם תְּנַאי כָּפוּל? וְאִם הָיוּ יוֹדְעִים כָּל הַהֲלָכוֹת הַנִּשְׁמָעִים מִתּוֹרַת מֹשֶׁה, לָמָּה תִּגָּרַע הֲלָכָה זוֹ שֶׁלֹּא יָדְעוּ אוֹתָהּ? וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁנֵית כָּל אַחַת בִּמְקוֹמָהּ, כְּמוֹ גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח בְּעִנְיַן יַעֲקֹב, בְּסִינַי נִצְטַוּוּ עָלָיו אֶלָּא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ, וּכְמוֹ כֵן כָּל הַהֲלָכוֹת. וְאִם כֵּן דִּין זֶה הַנִּלְמָד מִיהוּדָה כְּמוֹ כֵן נֶאֱמַר בְּסִינַי, וּמֵעַתָּה אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הַהֲלָכוֹת לֶהֱיוֹתָם נִלְמָדִים בְּסֵדֶר זֶה אוֹ בְּסֵדֶר זֶה, וְלִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁיַּעֲקֹב יָדַע הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁיָּדַע זֶה יָדַע זֶה.
בראשית מג:ט · פירוש ד
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְעוֹד גְּדוֹלָה מִזּוֹ אֲנִי רוֹאֶה, כִּי דִּין זֶה דִּתְנַאי כָּפוּל בְּמַחְלוֹקֶת שָׁנוּ לֵיהּ, כִּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר שֶׁאֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹל הַתְּנַאי, וְטַעַם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לַטְּעָמִים הָאֲמוּרִים שָׁם בַּגְּמָרָא, מַה שֶׁאֵין כֵּן דִּין נִדּוּי עַל תְּנַאי הֲלָכָה מֻסְכֶּמֶת הִיא וְאֵין חוֹלֵק עָלֶיהָ. וְאִם כֵּן אַדְרַבָּה, יוֹתֵר יֵשׁ לִתְלוֹת עָנְשׁוֹ שֶׁל יְהוּדָה לְצַד שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי, לֶהֱיוֹתוֹ סוֹבֵר כְּדַעַת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, וּכְמוֹ כֵן סָבַר יַעֲקֹב. וּלְצַד שֶׁאֵין הֲלָכָה כֵּן, הָיוּ עַצְמוֹתָיו מִתְגַּלְגְּלִים בָּאָרוֹן, מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה – הֲלָכָה פְּשׁוּטָה, וְטָעוּ בָּהּ יַעֲקֹב וּבָנָיו.
בראשית מג:ט · פירוש ה
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְהַנָּכוֹן הוּא כִּי כַּוָּנַת דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה שֶׁאָמַר: נִדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה – הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם נִדָּה עַל תְּנַאי וְלֹא כָּפַל לוֹמַר ״וְאִם לֹא – לֹא אֶהְיֶה בְּנִדּוּי״, זֶה הוּא שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה, אֲבָל אִם כָּפַל וְשָׁלַל – אֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. וְכַיּוֹצֵא בָּהּ גַּם כֵּן אָמַר שָׁם בַּשַּׁ״ס (מכות יא:) אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי הִיא בָּאָה, מְנָלַן? מֵעֵלִי וְכוּ׳.
בראשית מג:ט · פירוש ו
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְאִם תֹּאמַר: מַה צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ רַב יְהוּדָה בָּזֶה? מִשְׁנָה (קידושין פ״ג מ״ד) עֲרוּכָה הִיא: כָּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנָאֵי וְכוּ׳ הַמַּעֲשֶׂה קַיָּם״. זֶה אֵינוֹ, כִּי בִּנְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת הָעִקָּר הוּא הַלֵּב, כְּמַאֲמַר רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁדָּרַשׁ (שבועות כ״ו) ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״ – שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ לִבּוֹ וּפִיו שָׁוִים, וְזוּלַת זֶה אֵינוֹ שְׁבוּעָה, וְהוּא הַדִּין נְדָרִים וְנִדּוּיִים. וּמֵעַתָּה יֹאמַר אָדָם כִּי בְּנִדּוּי, הֲגַם שֶׁלֹּא הִתְנָה תְּנַאי כָּפוּל, כֵּיוָן שֶׁלִּבּוֹ לֹא גָמַר לְנַדּוֹת אֶלָּא אִם יִהְיֶה כֵּן, לָמָּה יִתְחַיֵּב בְּדָבָר שֶׁלֹּא הָיָה כֵן בְּלִבּוֹ? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״. לָזֶה הוֹדִיעַ רַב יְהוּדָה שֶׁאִם לֹא כָּפַל, הֲגַם שֶׁעֲשָׂאוֹ נִדּוּי עַל תְּנַאי, צָרִיךְ הַתָּרָה. וְאֵין הוֹכָחָה לְדִין זֶה אֶלָּא מִיהוּדָה. וְטַעַם דִּין זֶה כְּטַעַם דִּין זֶה קִלְלַת חָכָם הָאֲמוּרָה בְּסָמוּךְ, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא מַה שֶׁגִּלָּה לָנוּ הַכָּתוּב בְּמַעֲשֵׂה יְהוּדָה וּבְמַעֲשֵׂה עֵלִי, גַּם מַעֲשֵׂה יַעֲקֹב שֶׁקִּלֵּל (בראשית לא:לב) ״עִם אֲשֶׁר וְגוֹ׳ לֹא יִחְיֶה״, וְכֻלָּן לֹא הָיָה סְתִירַת הַדָּבָר בְּכֶפֶל הַתְּנַאי.
בראשית מג:ט · פירוש ז
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וּמַה שֶׁכָּתַב הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי כִּי נֶאֱמַר הַכֶּפֶל וְלֹא נִכְתַּב, כְּבָר דָּחִינוּ הַדְּבָרִים וְאֵין צֹרֶךְ לְהוֹסִיף לִדְחוֹתָם.
בראשית מג:ט · פירוש ח
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
שׁוּב רָאִיתִי לְהַתּוֹסָפוֹת שֶׁכָּתְבוּ בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה, שֶׁטַּעַם נִדּוּי יְהוּדָה שֶׁחָל, הֲגַם שֶׁהוּא עַל תְּנַאי, הוּא לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, וּלְכָךְ חָל גַּם עַל הַתְּנַאי וְכוּ׳, אֲבָל שְׁאָר תְּנָאִים שֶׁבְּיָדוֹ לְקַיְּמָן, כְּגוֹן שֶׁמְּנַדִּין אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דָּבָר, וַדַּאי לֹא חָל הַנִּדּוּי כְּלָל, עַד כָּאן.
בראשית מג:ט · פירוש ט
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְהִנֵּה לְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת, הֲגַם שֶׁכָּפַל הַמְנַדֶּה הַתְּנַאי, אַף עַל פִּי כֵן חָל עָלָיו לְצַד שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, וְזֶה הֵפֶךְ מַה שֶׁכָּתַבְנוּ. וְלֹא יָדַעְתִּי מַה יְפָרְשׁוּ בְּמֵימְרַת רַבִּי אַבָּהוּ הַסְּמוּכָה לָהּ שֶׁאָמַר: קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, וּמוֹכִיחַ מֵעֵלִי שֶׁאָמַר לִשְׁמוּאֵל ״כֹּה יַעֲשֶׂה לְךָ וְגוֹ׳ אִם תְּכַחֵד״, וְהַדָּבָר הָיָה בְּיָדוֹ לוֹמַר לוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד וּבְיָדוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל לוֹמַר לוֹ. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב. וְאַל תַּקְשֶׁה, וַהֲלֹא דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה סְתָם נֶאֶמְרוּ: נִדּוּי עַל תְּנַאי, וְלֹא חִלֵּק בְּדָבָר שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ לְדָבָר וְכוּ׳, כִּי סָמַךְ עַל הַהוֹכָחָה דּוּן מִמֶּנָּה כָּמוֹהָ וְכִמְצִיאוּתָהּ. גַּם לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁכַּוָּנַת רַב יְהוּדָה הוּא עַל הַכֶּפֶל, לֹא חָשׁ עָלֶיךָ רַב יְהוּדָה לְטָעוּת כִּי סָמַךְ עַל הַמְלַמֵּד דַּעַת מִמֶּנּוּ וּבוֹ לֹא הָיָה כֶּפֶל.
בראשית מג:ט · פירוש י
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
גַּם הִצַּצְתִּי בְּדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת וְרָאִיתִי כִּי סוֹבְרִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁמְּנַדֶּה עַל דָּבָר שֶׁהוּא בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הִתְנָה תְּנַאי כָּפוּל – אֵין צָרִיךְ הַתָּרָה. וְאִם כֵּן, אִם לֹא הָיָה מִטַּעַם שֶׁחָל הַנִּדּוּי עַל יְהוּדָה שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְקַיְּמוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי – אֵין הַמַּעֲשֶׂה קַיָּם וְאֵין צָרִיךְ תְּנַאי כָּפוּל, וּדְלָא כְּדִבְרֵי הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שְׁנֵי טְעָמִים בְּדִין הַמְנַדֶּה עַל תְּנַאי: הָאֶחָד לְצַד שֶׁלֹּא כָּפַל הוּא שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה וּמִדִּין תְּנַאי כָּפוּל, וְהַשֵּׁנִי לְצַד שֶׁנִּדָּה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְהוּא דַּעַת הַתּוֹסָפוֹת. וְנִשְׁאַר לָנוּ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִתִּיר יְהוּדָה נִדּוּיוֹ.
בראשית מג:ט · פירוש יא
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְרָאִיתִי לְהָרַאבַ״ד זַ״ל בְּהַשָּׂגוֹתָיו עַל רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, הִשִּׂיג עַל מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שָׁם: תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנִּדָּה לְעַצְמוֹ, וַאֲפִילוּ נִדָּה עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ, וַאֲפִילוּ עַל דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו נִדּוּי – הֲרֵי זֶה מַתִּיר לְעַצְמוֹ, עַד כָּאן. הִשִּׂיגוֹ כִּי לָמָּה לֹא הִתִּיר יְהוּדָה לְעַצְמוֹ, וְעַל כָּל זֶה קָשֶׁה לִי: יַעֲקֹב לָמָּה לֹא הִתִּירוֹ, עַד כָּאן.
בראשית מג:ט · פירוש יב
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְרָאִיתִי לְהָרַשְׁבָּ״א שֶׁכָּתַב כִּי מַה שֶׁיָּכוֹל חָכָם לְהַתִּיר נִדּוּיוֹ, דַּוְקָא בִּדְלָא מְחֻיָּב נִדּוּי, וּכְהַהִיא דְּמַר זוּטְרָא וְכוּ׳. וּלְדַרְכּוֹ שֶׁל רַשְׁבָּ״א לֹא קָשֶׁה אֶלָּא קֻשְׁיַת יַעֲקֹב לָמָּה לֹא הִתִּירוֹ, אֲבָל יְהוּדָה אֵינוֹ יָכוֹל. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים קָשֶׁה הָיָה לוֹ לִיהוּדָה לְקַבֵּץ שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת וּלְהַתִּיר לוֹ, וְאֵין בָּזֶה דִּין ״עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ״ שֶׁצָּרִיךְ מִדַּעְתּוֹ, שֶׁהֲרֵי נִסְתַּלֵּק חִיּוּבוֹ שֶׁשִּׁעְבֵּד עַצְמוֹ לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו. וְעוֹד הָיָה לוֹ לְהוֹדִיעוֹ, וּפְשִׁיטָא כִּי לֹא יַחְפֹּץ לְצַעֵר אֶת יְהוּדָה בְּנוֹ לְלֹא דָבָר. וְהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים אֶצְלִי כִּי עַל כָּל פָּנִים אֵין קֻשְׁיָא עַל יַעֲקֹב, כִּי לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁיָּדַע הַדִּין שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה, סָמַךְ כִּי יְהוּדָה יַתִּיר עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֶחָיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וְאֵין קֻשְׁיָא עַל יַעֲקֹב, זוּלַת עַל יְהוּדָה יֵשׁ לָנוּ לְפַקֵּחַ לָדַעַת טַעְמוֹ.
בראשית מג:ט · פירוש יג
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵיתִי בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה שֶׁטַּעַם הַהַתָּרָה הִיא שֶׁלֹּא כָּפַל הַתְּנַאי, כְּפִי זֶה טַעְמוֹ שֶׁל יְהוּדָה הוּא שֶׁהָיָה סוֹבֵר כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ כֶּפֶל הַתְּנַאי, וּבָזֶה טָעָה. אֶלָּא תִּקְשֶׁה, וְלָמָּה לֹא הוֹכִיחוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל מִיהוּדָה שֶׁנֶּעֱנַשׁ, כִּי דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה לְמַה שֶׁהֶעֱמַדְנוּ בְּדִין כֶּפֶל הַתְּנַאי הֵם דְּלֹא כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְלִסְבָרַת הַתּוֹסָפוֹת שֶׁפֵּרְשׁוּ דִּבְרֵי רַב יְהוּדָה כִּי טַעַם שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרַת הַנִּדּוּי הוּא לְצַד שֶׁעֲשָׂאוֹ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁנֶּעְלַם מֵעֵינֵי יְהוּדָה דִּין זֶה, וְיַעֲקֹב הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁיְּדָעוֹ תָּלָה כִּי יְהוּדָה יַתִּיר מֵעַצְמוֹ.
בראשית מה:כד · פירוש א
וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו. פֵּרוּשׁ, כּוּלָּן וּבִנְיָמִין עִמָּהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדִבְרֵי יוֹסֵף (בראשית מה:ט) ״מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וְגוֹ׳ וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם וְגוֹ׳ וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין״, הֲרֵי כִּי מַצְדִּיק הַדְּבָרִים בְּלֵב יַעֲקֹב מֵעֵדוּת בִּנְיָמִין הָרוֹאֶה, וּמֵעַתָּה לֹא נִתְלֶה לוֹמַר טַעַם שֶׁהָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מִתְגַּלְגְּלִין הוּא לְצַד שֶׁלֹּא קִיֵּים דְּבָרוֹ, אֶלָּא לְצַד שֶׁנִּדּוּי עַל תְּנַאי צָרִיךְ הַתָּרָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא:).
בראשית מז:כט · פירוש יז
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
שִׂים נָא. תִּתְפָּרֵשׁ לְשׁוֹן זְמַן וּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, מִלְּבַד מַה שֶׁאָמַר לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה בְּסָמוּךְ עַל הַמַּעֲשֶׂה, חָזַר לוֹמַר בַּקָּשָׁה פַּעַם שְׁנִיָּה, כִּי מִלְּבַד שֶׁיַּסְכִּים עַל הַחֶסֶד וְיֹאמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, עוֹד מְפַיְּסוֹ לְהִשָּׁבַע לוֹ עַל הַחֶסֶד לְקַיְּמוֹ. וְתִתְפָּרֵשׁ לְשׁוֹן עַתָּה, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ תְּשׁוּבַת ״עוֹד הַיּוֹם״ שֶׁבּוֹ יַעֲשֶׂה דָּבָר זֶה, כִּי לֹא הָיָה זְמַן הַמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁתִּמְצָא שֶׁאָמַר אַחַר זֶה ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״ וְגוֹ׳. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה אָז בְּפֶרֶק הַנְּסִיעָה. לָזֶה אָמַר אֵלָיו ״שִׂים עַתָּה״ מִבְּלִי טַעֲנַת עַד עֵת בּוֹא דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן. גַּם חָשׁ יַעֲקֹב לִמְסִירַת מוֹדָעָה עַל הַדָּבָר, וְיַקְדִּים שְׁבוּעָה לְבַטֵּל שְׁבוּעָה זוֹ וְיִשָּׁבַע לוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵין בָּהּ סְמִיכוּת דַּעַת. וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (תנחומא) שֶׁאָמַר לוֹ יַעֲקֹב אִם לֹא יִשָּׁבַע לוֹ הֲרֵי הוּא מֵת מִדְּאָגָה, וּרְמוּזָה בְּאָמְרוֹ ״וְשָׁכַבְתִּי עִם״ וְגוֹ׳. אִם כֵּן יוֹסֵף לְצַד הֶכְרֵחַ הַדְּבָרִים יִשָּׁבַע אַחַר שֶׁיַּקְדִּים שְׁבוּעָה לִשְׁבוּעָתוֹ, לָזֶה אָמַר אֵלָיו שִׂים נָא פֵּרוּשׁ עַתָּה תֵּכֶף וּמִיָּד, וּמָנַע מִמֶּנּוּ הַזְּמַן שֶׁבּוֹ יִמְסֹר מוֹדָעָה לְבַטֵּל שְׁבוּעָה זוֹ.
בראשית מז:כט · פירוש יח
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת. אָמַר וְעָשִׂיתָ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְצַד שֶׁקָּדַם בַּקָּשַׁת מַעֲשֵׂה הַשְּׁבוּעָה אָמַר ״וְעָשִׂיתָ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו.
בראשית מז:כט · פירוש יט
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וְאָמְרוֹ חֶסֶד וֶאֱמֶת, רַזַ״ל אָמְרוּ (בראשית רבה צו:ה) כִּי חֶסֶד הֶעָשׂוּי עִם הַמֵּתִים קָרוּי חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת. וְקָשֶׁה לִי, הֲלֹא מָצִינוּ לוֹ לְיַעֲקֹב שֶׁשִּׁלֵּם לוֹ חֶסֶד זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ח:כ״ב) ״וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד״ וְגוֹ׳ וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: אַתָּה טוֹרֵחַ בִּשְׁבִיל קְבוּרָתִי וַאֲנִי נָתַתִּי וְגוֹ׳. גַּם מֵאָמְרוֹ ״נָתַתִּי״ לְשׁוֹן עָבָר יַגִּיד כִּי הוֹדִיעוֹ הַדָּבָר בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כְּשֶׁקִּבֵּל עָלָיו הַטּוֹרַח, וַהֲגַם שֶׁלֹּא נֶאֱמַר כֵּן, יַעֲקֹב מִיהָא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהֵטִיבוֹ שְׂכַר טָרְחוֹ וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וֶאֱמֶת״.
בראשית מז:כט · פירוש כא
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְעָשִׂיתָ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁכְּבָר עָשִׂיתָ עִמָּדִי יִהְיֶה שֶׁל אֱמֶת, פֵּרוּשׁ חֶסֶד הַגָּמוּל, כִּי מַה שֶׁנּוֹתֵן לוֹ שְׁכֶם הוּא לְמַה שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לִטְרֹחַ בִּקְבוּרָתוֹ, לֹא לְתַגְמוּל הָעוֹבֵר. וּבָזֶה יְדֻיַּק גַּם כֵּן תֵּבַת ״וְעָשִׂיתָ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, גַּם לְשׁוֹן עָבָר, תּוֹסֶפֶת וָא״ו שֶׁיּוֹסִיף לְהֵיטִיב עִמּוֹ בְּמַה שֶׁיַּחְשֹׁב הַחֶסֶד שֶׁכְּבָר עָשָׂה שֶׁהוּא שֶׁל אֱמֶת וְלֹא יְקַבֵּל הֲטָבָה מִמֶּנּוּ בַּעֲדוֹ, וּבָזֶה תִּהְיֶה הַהֲטָבָה הַבָּאָה מֻשְׁלֶמֶת מֵהַמַּשְׁבִּיעַ, וְהוּא נִשְׁבָּע עַל דַּעַת חֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ שֶׁאֵין לוֹ הַתָּרָה (ר״ן נדרים סה). וְנִתְחַכֵּם יַעֲקֹב לְבַל יַתִּיר יוֹסֵף הַשְּׁבוּעָה אַחַר מוֹתוֹ. וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁהִזְכִּיר יַעֲקֹב הַהֲטָבָה שֶׁל שְׁכֶם אֶחָד אָז, הַכָּתוּב גִּלָּה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁהִזְכִּירָהּ לוֹ כְּבָר דִּכְתִיב ״נָתַתִּי לְךָ״, וּמִן הַסְּתָם מְקוֹם זִכְרוֹנָהּ הוּא כְּשֶׁאָמַר לוֹ ״הִשָּׁבְעָה לִי״ לְחַזֵּק הַשְּׁבוּעָה לְבַל יַתִּיר נָתַן לוֹ שְׁכֶם אֶחָד. וְזוּלַת זֶה בַּמֶּה יִסְמֹךְ דַּעְתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בִּשְׁבוּעָה זוֹ כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לְהַתִּיר אַחַר כָּךְ, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בִּפְרָט זֶה בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדוֹת (בראשית כו:כו) בִּשְׁבוּעַת יִצְחָק לַאֲבִימֶלֶךְ. וּמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לו:) שֶׁאָמַר יוֹסֵף לְפַרְעֹה ״אִם אֲנִי מַתִּיר שְׁבוּעַת אָבִי אַתִּיר גַּם כֵּן שְׁבוּעָתְךָ״ – אֵין סְתִירָה מִזֶּה, אוֹ לְצַד שֶׁלִּדְבָרָיו שֶׁל פַּרְעֹה הֵשִׁיבוֹ, אוֹ גַּם שְׁבוּעָתוֹ לְפַרְעֹה הָיְתָה בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ שֶׁאֵין טוֹבָה כְּמוֹתָהּ גְּדֻלָּה וְכָבוֹד וְעֹשֶׁר.
בראשית מז:ל · פירוש ב
וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֙נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁאָמַר לוֹ תְּשׁוּבָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִשָּׁבַע לוֹ, וְהִנֵּה הוּא מוּכָן לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו.
בראשית מז:ל · פירוש ג
וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֙נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃
אוֹ יִרְצֶה שֶׁכְּפִי הַדִּין הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו, אוֹ לְצַד שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה, אוֹ לְצַד שֶׁהוּא מְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה (חושן משפט רנב:ב), וְהוּא אָמְרוֹ כִדְבָרֶיךָ וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁבוּעָה, וּבָזֶה הוֹדִיעַ יוֹסֵף עָלָיו הַשָּׁלוֹם צִדְקָתוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִצְוָה מֵרְצוֹנוֹ הַפָּשׁוּט:
בראשית מז:לא · פירוש א
וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ {פ}
וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי. הֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה ״הִשָּׁבְעָה״, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁעָנָהוּ לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה״ וְגוֹ׳. יָבֹא עַל נָכוֹן כִּי מְשִׁיבוֹ לְמַה שֶׁאָמַר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁבוּעָה כִּי מַצְדִּיק הוּא דְּבָרָיו, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִשָּׁבַע, וְהוּא אָמְרוֹ הִשָּׁבְעָה לִי פֵּרוּשׁ, לְהָפִיס דַּעְתִּי, אוֹ לְטַעַם הַכָּמוּס עִמִּי. וְהַכַּוָּנָה חוֹשֵׁשׁ לְזוּלַת שֶׁיִּהְיֶה מוֹנֵעַ אוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁאָמַר לוֹ פַּרְעֹה שֶׁיַּתִּיר שְׁבוּעָתוֹ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לד:), וְלָזֶה תֵּכֶף נִשְׁבַּע לוֹ.
בראשית מז:לא · פירוש ב
וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ {פ}
אוֹ יֹאמַר הִשָּׁבְעָה לִי – לְדַעְתִּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַטֵּל הַשְּׁבוּעָה בְּלִבּוֹ וְעִקַּר הַשְּׁבוּעָה בַּלֵּב, וְעָשָׂה יַעֲקֹב כֵּן לְבִטָּחוֹן לְכָל צִדְדֵי הַסָּפֵק שֶׁיִּהְיוּ בַּדָּבָר.
בראשית מח:ז · פירוש ב
וַאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי מוֹדִיעוֹ שֶׁהַבָּנִים הַמֻּבְטָח בָּהֶם שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ הֵם אֵלּוּ, נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וַאֲנִי בְּבֹאִי וְגוֹ׳, כִּי הוּא סִבָּה שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַמָּשׁ לְצַד שֶׁהוּא גָּרַם שֶׁתָּמוּת רָחֵל, וְהוּא אָמְרוֹ מֵתָה עָלַי, פֵּרוּשׁ, עַל סִבָּתִי, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה פרק ל״ז) שֶׁשִּׁהָה נִדְרוֹ, אוֹ לְצַד הַקְּלָלָה שֶׁקִּלֵּל כְּאָמְרוֹ ״עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה״, וְאִלּוּ הָיְתָה קַיֶּמֶת רָחֵל הָיוּ יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְעַכְשָׁיו יָצְאוּ מִיּוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב גַּם בְּחִינַת רָחֵל.
בראשית נ:ה · פירוש א
אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃
הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (סוטה לו:) וְאִם תֹּאמַר נַתִּיר שְׁבוּעָה – גַּם שְׁבוּעָתְךָ הִיא בְּהַתָּרָה. וּכְפִי הַפְּשָׁט, אָמְרוֹ לֵאמֹר כִּי לֹא הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה בִּלְשׁוֹן עַצְמוֹ הָאָמוּר בְּדִבְרֵי יוֹסֵף לָהֶם, אֶלָּא כַּוָּנַת הַשְּׁבוּעָה, לָזֶה אָמַר תֵּיבַת ״לֵאמֹר״ לוֹמַר שֶׁכַּוָּנַת מַה שֶׁאָמַר בִּשְׁבוּעָה הִיא וְגוֹ׳:
בראשית נ:ה · פירוש ב
אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃
וּבְדֶרֶךְ דְּרָשׁ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִשְׁלֹל טַעֲנַת פַּרְעֹה כִּי יֹאמַר אֵלָיו לָמָּה לֹא נִמְלַךְ עִמּוֹ קֹדֶם הַשְּׁבוּעָה וְעָשָׂה דָּבָר חוּץ מֵהַמְלָכַת הַמֶּלֶךְ, לָזֶה אָמַר לוֹ כִּי לֹא הָיָה לוֹ זְמַן לְהִמָּלֵךְ כִּי אֲמִירַת הַשְּׁבוּעָה הָיְתָה סָמוּךְ לְמִיתַת אָבִיו, וְהוּא אָמְרוֹ הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת, פֵּרוּשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁבִּיעַנִי לֹא נָתַן לִי זְמַן אֶלָּא אָמַר לִי ״הִנֵּה אָנֹכִי״ וְגוֹ׳, וְכֵן הָיָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מז:כט) ״שִׂים נָא יָדְךָ״ וְגוֹ׳ שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ זְמַן אָרוֹךְ, וֶאֱמֶת יֶהְגֶּה חִכּוֹ שֶׁל יוֹסֵף.
ויקרא
ויקרא ה:א · פירוש א
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
כִּי תֶחֱטָא. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן אָמַר ״כִּי תֶחֱטָא״, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״כִּי תִשְׁמַע קוֹל״ וְגוֹ׳, וְנִרְאֶה כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ זֶה לְהַשְׁבִּיעוֹ לָזֶה אָלָה לְצַד שֶׁלֹּא רָצָה לְהָעִיד עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִזְכוּתוֹ, כִּי בַּתְּחִלָּה יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ עֵדוּתוֹ בְּלֹא הַשְׁבָּעָה, וְעַל כְּפִירָתוֹ קוֹרֵא עָלָיו הַכָּתוּב ״כִּי תֶחֱטָא״, כִּי חֵטְא הוּא זֶה לְדַבֵּר שְׁקָרִים, וְאִם שָׁמְעָה קוֹל וְגוֹ׳ תִּתְחַיֵּב בְּקָרְבָּן. וּבָזֶה תִּתְיַשֵּׁב וָא״ו שֶׁל ״וְשָׁמְעָה״, שֶׁיּוֹרֶה שֶׁזּוּלַת זֶה הוּא הַחֵטְא הָרָשׁוּם בּוֹ חָטְאָה.
ויקרא ה:א · פירוש ב
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק שְׁבוּעַת הָעֵדוּת (שבועות ל.): וְחַיָּבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת, וְאֵינָן חַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָהּ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: וְאֵין חַיָּבִין עַל שִׁגְגָתָהּ, אִם שׁוֹגְגִין הֵם לְגַמְרֵי, כִּסְבוּרִין שֶׁאֵין יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת וְכוּ׳. וְכָתַב הָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת: כֵּיצַד שִׁגְגַת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, כְּגוֹן שֶׁנֶּעְלַם מִמֶּנּוּ שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן וְיָדַע שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ אֲסוּרָה וְכוּ׳ וְשֶׁהִיא שֶׁקֶר, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהַשְּׁגָגָה שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ עַל כָּל פָּנִים שֶׁהִיא אֲסוּרָה וְשֶׁקֶר, וְהוּא אָמְרוֹ נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא, פֵּרוּשׁ, בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּשׁוֹגֵג תַּכִּיר שֶׁחוֹטֵאת, לִשְׁלֹל אִם שָׁגְגָה שֶׁחָשְׁבָה שֶׁמֻּתָּר אוֹ שֶׁשָּׁכְחָה הָעֵדוּת, אֵינוֹ חַיָּב עַל שְׁבוּעָה זוֹ. וּבְאַגָּדַת אַנְשֵׁי אֱמֶת (זהר ויקרא יג:) נִדְרַשׁ פָּסוּק זֶה עַל הַנֶּפֶשׁ בִּירִידָתָהּ לָעוֹלָם עַל נָכוֹן.
ויקרא ה:א · פירוש ג
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּרֵישׁ פֶּרֶק שְׁבוּעַת הָעֵדוּת (שבועות ל.) וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וְכוּ׳ בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, מִפִּי עַצְמוֹ וּמִפִּי אֲחֵרִים – אֵין חַיָּבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָהֶן בְּבֵית דִּין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים – אֵינָם חַיָּבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָהֶן בִּפְנֵי בֵּית דִּין, עַד כָּאן. הִנֵּה לְרַבִּי מֵאִיר כָּל שֶׁהִיא בְּבֵית דִּין אֵין צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַשְּׁבוּעָה מִפִּי עַצְמוֹ, אֶלָּא בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן לְבַד מִתְחַיֵּב. וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁלֹּא עָנָה אָמֵן.
ויקרא ה:א · פירוש ד
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
וְלַחֲכָמִים, לִסְבָרַת הָרַאֲבַ״ד וְהָאַחֲרוֹנִים, כָּל שֶׁשָּׁמְעָה קוֹל אָלָה בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, אֲפִלּוּ לֹא עָנָה אָמֵן, כָּל שֶׁהָיְתָה הַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַשְּׁבוּעָה, חַיָּב. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק הַכָּתוּב שֶׁבְּכָל הַצְּדָדִין הוּא תּוֹלֶה הַדָּבָר בִּשְׁמִיעַת קוֹל אָלָה וְאֵין צָרִיךְ בִּטּוּי שְׂפָתַיִם.
ויקרא ה:א · פירוש ה
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
וְרַמְבַּ״ם זַ״ל, הֲגַם שֶׁפָּסַק כַּחֲכָמִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין, אַף עַל פִּי כֵן חִלֵּק, שֶׁאִם הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין צָרִיךְ שֶׁיַּעֲנֶה אָמֵן, כַּמְּבֹאָר בִּדְבָרָיו בְּפֶרֶק ט׳ הֲלָכָה א׳, וּבְפֶרֶק י׳ הֲלָכָה י״ז. אִם כֵּן סוֹבֵר שֶׁכָּל שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין לֹא מְהַנֵּי מִפִּי אֲחֵרִים אֶלָּא מִפִּי עַצְמוֹ, אוֹ מִפִּי אֲחֵרִים וְעָנָה אָמֵן שֶׁהוּא כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו, וּכְמוֹ מַה שֶׁכָּתַב בִּתְחִלַּת פֶּרֶק ב׳ מֵהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת. וְהִשִּׂיגוֹ הָרַאֲבַ״ד פֶּרֶק ט׳ הֲלָכָה י׳, כִּי אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר, וְעוֹד בֵּין לְרַבִּי מֵאִיר בֵּין לַחֲכָמִים מַה צֹרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּית דִּין בִּשְׁעַת הַשְּׁבוּעָה, וַהֲלֹא אֵין מַקְפִּידִין וְכוּ׳ אֶלָּא עַל הַכְּפִירָה, עַד כָּאן. וְהַכֶּסֶף מִשְׁנֶה כָּתַב שֶׁלֹּא יָדַע מִנַּיִן לוֹ לָרַמְבַּ״ם חִלּוּק זֶה.
ויקרא ה:א · פירוש ו
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
וְלִי נִרְאֶה כִּי לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן אֶלָּא בְּנִשְׁבַּע מִפִּי עַצְמוֹ חוּץ לְבֵית דִּין וְלֹא הָיְתָה הַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין כָּל עִקָּר, דִּלְרַבִּי מֵאִיר חַיָּב מִשּׁוּם דְּיָלֵיף מִשְּׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וְדוּן מִנַּהּ וּמִנַּהּ, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁם מִפִּי עַצְמוֹ חַיָּב, וּמִנַּהּ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין חַיָּב, גַּם שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כְּמוֹ כֵן, וְרַבָּנָן סוֹבְרִים דּוּן מִנַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ כָּאָמוּר שָׁם (שבועות לא.), אֲבָל בְּנִשְׁבַּע מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְהָיְתָה הַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין אֵין מַחְלֹקֶת לָהֶם בָּזֶה, וּמַשְׁמַע דִּלְכוּלֵּי עָלְמָא חַיָּב.
ויקרא ה:א · פירוש ז
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
אֶלָּא דְּטַעְמוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ״ם שֶׁהִצְרִיךְ בְּכָל שְׁבוּעָה שֶׁהָיְתָה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין לִהְיוֹת מִפִּי עַצְמוֹ, הוּא מִמָּה דִּתְנַן (שבועות לא:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד? אָמַר לִשְׁנַיִם בּוֹאוּ וְהָעִידוּנִי, שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת, אוֹ שֶׁאָמְרוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ אָמֵן – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חָמֵשׁ פְּעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ – פְּטוּרִים, כָּפְרוּ – חַיָּבִין עַל כָּל וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי דְּקָתָנֵי בְּפֵרוּשׁ ״וְאָמַר אָמֵן״, מַנִּי מַתְנִיתִין? אִי רַבִּי מֵאִיר וּמַיְרֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה הַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין, אִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ מַחְלֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם, שֶׁבַּמִּשְׁנָה שֶׁקָּדְמָה כָּתַב רַבִּי מַחְלֹקֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנָן, וּבְמִשְׁנָה זוֹ שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ כָּתַב סְתָם כְּרַבִּי מֵאִיר. וּמִמָּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁרַמְבַּ״ם הִצְרִיךְ הַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין אֲפִלּוּ נִשְׁבַּע מִפִּי עַצְמוֹ, אִם כֵּן מְפָרֵשׁ מַתְנִיתִין כְּרַבָּנָן, וְקָתָנֵי ״וְאָמַר אָמֵן״, וּבְמַאי? שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין, שֶׁאִם בִּפְנֵי בֵית דִּין לְכָל הַסְּבָרוֹת אֵין צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר אָמֵן. אִם כֵּן הֲרֵי לְךָ שֶׁלְּדִבְרֵי חֲכָמִים צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר אָמֵן שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין.
ויקרא ה:א · פירוש ח
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ שֶׁטַּעַם שֶׁאָמַר ״וְאָמְרוּ אָמֵן״ הִיא לְקַצֵּר, וְאִין הָכֵי נַמֵּי אִם אָמְרוּ ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְךָ עֵדוּת״, וְאֵין כֵּן דַּעַת רַמְבַּ״ם, אֶלָּא כָּל שֶׁהַשְּׁבוּעָה חוּץ לְבֵית דִּין צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר אָמֵן דְּהַיְנוּ מִפִּי עַצְמוֹ. וְהַטַּעַם הוּא כִּי לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״וְשָׁמְעָה קוֹל״ הֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר הוּא מִפִּיו אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁבּוֹ מְדַבֵּר הַכָּתוּב, דִּכְתִיב ״אִם לֹא יַגִּיד״, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין צָרִיךְ שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו.
ויקרא ה:א · פירוש ט
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ שָׁם (שבועות לב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מְנָלַן שֶׁאַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין הוּא דְּמִחַיְּבֵי, אֲחוּץ לֹא מִחַיְּבֵי? אָמַר אַבַּיֵי אָמַר קְרָא ״אִם לֹא יַגִּיד״ וְגוֹ׳, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאִם מַגִּיד זֶה מִתְחַיְּבִין. אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא: אִי הָכֵי, אֵימָא שְׁבוּעָה גּוּפָא בְּבֵית דִּין אִין, שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לֹא? לֹא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: ״לְאַחַת׳״ – לְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּבֵית דִּין, מִי מִחַיַּב עַל כָּל אַחַת? וְהָתְנַן: הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חָמֵשׁ פְּעָמִים בִּפְנֵי בֵית דִּין וְכָפְרוּ – אֵין חַיָּבִין אֶלָּא אַחַת וְכוּ׳, אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָּהּ שְׁבוּעָה חוּץ לְבֵית דִּין, כְּפִירָה בְּבֵית דִּין. מַשְׁמַע כִּי הַשְּׁבוּעָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּבֵית דִּין הִיא עַצְמָהּ אֲשֶׁר תִּהְיֶה חוּץ לְבֵית דִּין וּמִתְחַיֵּב עָלֶיהָ, וְאִם כֵּן אֲפִלּוּ הִשְׁבִּיעוּהוּ אֲחֵרִים, לֹא שְׁנָא בִּפְנֵי בֵּית דִּין לֹא שְׁנָא שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין.
ויקרא ה:א · פירוש י
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
לִכְשֶׁנַּעֲמֹד עַל אֲמִתָּתָן שֶׁל דְּבָרִים מִשָּׁם דֶּגֶל עַמּוּד דִּינוֹ שֶׁל רַמְבַּ״ם זַ״ל, כִּי מִמַּה שֶׁמּוֹכִיחַ מִדְּתַנְיָא ״לְאַחַת״ לְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת. וְקָשֶׁה, וַהֲלֹא ״לְאַחַת״ כְּתוּבָה בִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי וְאָנוּ עוֹסְקִים בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וְאֵינָהּ דוֹמָה שְׁבוּעָה זוֹ לְזוֹ. וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר כִּי אֵינוֹ מוֹכִיחַ אֶלָּא לִשְׁבוּעָה מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁלָּמְדוּהָ שֶׁיֶּשְׁנָהּ בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת מִשְּׁבוּעַת בִּטּוּי בִּגְזֵרָה שָׁוָה דְּ״תֶחֱטָא תֶחֱטָא״ כָּאָמוּר שָׁם, וְלָזֶה מוֹכִיחַ שַׁפִּיר לִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת בְּנִשְׁבָּע מִפִּיו הַנִּלְמָד מִמֶּנָּה, אֲבָל הִשְׁבִּיעוּהוּ אֲחֵרִים שֶׁהִיא שְׁבוּעָה הַמֻּזְכֶּרֶת בְּפָרָשַׁת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, דַּוְקָא בְּבֵית דִּין הוּא שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ כִּי אֵין מוֹכִיחַ כְּלוּם מִ״לְאַחַת״, וְאָנוּ חוֹזְרִים לְמַה שֶׁדִּיֵּק רַב פָּפָּא ״בְּבֵית דִּין אִין, שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לֹא״, וְלֹא דָּחָה אַבַּיֵי לְדִבְרֵי רַב פָּפָּא אֶלָּא לְמַה שֶׁדִּקְדֵּק בִּדְבָרָיו ״שְׁבוּעָה וְכוּ׳ שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לֹא״ שֶׁמַּשְׁמַע שֶׁאֵין חִיּוּב שְׁבוּעַת הָעֵדוּת אֶלָּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, לָזֶה שָׁלַל זֶה מִדַּעְתּוֹ, וּלְעוֹלָם מִפִּי אֲחֵרִים דַּוְקָא בְּבֵית דִּין וּכְדַעַת רַמְבַּ״ם.
ויקרא ה:א · פירוש יא
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים לְדֶרֶךְ זֶה כִּי אָמְרוֹ וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה הוּא שֶׁהִשְׁבִּיעוּהוּ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא עָנָה אָמֵן, וְדַוְקָא בְּבֵית דִּין כְּמוֹ שֶׁדִּיֵּק ״אִם לֹא יַגִּיד״. וְאִם הוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו יִתְחַיֵּב גַּם כֵּן עַל פְּרָט הַשְּׁבוּעָה שֶׁחָלָה עָלָיו בְּדִין זֶה מִגְּזֵרָה שָׁוָה דְּ״תֶחֱטָא תֶחֱטָא״ דִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי, וּבִתְנַאי שֶׁתִּהְיֶה הַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין. וּמַה שֶׁמַּסִּיק בַּגְּמָרָא (שבועות לב.) ״שְׁמַע מִינָּהּ שְׁבוּעָה חוּץ לְבֵית דִּין״, פֵּרוּשׁ, יֶשְׁנָהּ לִשְׁבוּעָה חוּץ לְבֵית דִּין וּכְגוֹן שְׁבוּעָה מִפִּיו.
ויקרא ה:א · פירוש יב
וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
וּמֵעַתָּה הִרְוַחְנוּ פְּשַׁט הַכָּתוּב לְדַעַת רַמְבָּ״ם עַל נָכוֹן, שֶׁמְּדַבֵּר הַכָּתוּב בִּמְצִיאוּת אֶחָד, וְהוּא שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין וְלֹא הִגִּיד בְּבֵית דִּין, וּשְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ לְעִכּוּב, בֵּין הַהַשְׁבָּעָה מִפִּי אֲחֵרִים צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּבֵית דִּין וְחוּץ לְבֵית דִּין לֹא, הֲגַם שֶׁהָיְתָה הַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין בִּזְמַן אַחֵר, וְכֵן הַכְּפִירָה גַּם כֵּן צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּבֵית דִּין, וְזוּלַת זֶה הֲגַם שֶׁנִּשְׁבַּע מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁלָּמְדוּהוּ מִ״תֶּחֱטָא תֶּחֱטָא״ מִשְּׁבוּעַת בִּטּוּי אֵינוֹ חַיָּב. וְהֵיכָא שֶׁהָיְתָה הַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין וְהַשְּׁבוּעָה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין לָמְדִינַן מִשְּׁבוּעַת בִּטּוּי אִם נִשְׁבַּע בְּפִיו חַיָּב, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין שֶׁדִּינוֹ שֶׁל רַמְבָּ״ם מֵאִיר, וְהַכָּתוּב מְסַיְּעוֹ, וְהָאוֹמֵר שֶׁשְּׁבוּעָה מִפִּי אֲחֵרִים תּוֹעִיל שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה, כִּי לִמּוּד ״לְאַחַת״ אֵינָהּ אֶלָּא לְנִשְׁבַּע מִפִּי עַצְמוֹ אוֹ הִשְׁבִּיעוּהוּ אֲחֵרִים וְאָמַר אָמֵן, דְּהַיְנוּ מִפִּי עַצְמוֹ:
ויקרא ה:י · פירוש א
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא. טַעַם שֶׁבְּקָרְבַּן עָשִׁיר אָמַר (פסוק ו) ״מֵחַטָּאתוֹ״, וּבְקָרְבַּן עָנִי אָמַר ״מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרֵשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ויקרא ה:יג) בְּקָרְבַּן דַּלֵּי דַּלּוּת: יָכוֹל הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּכִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, הַקַּלִּים יִהְיוּ בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, הַקַּלִּים שֶׁבַּקַּלִּים יִהְיוּ בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ לְהַשְׁווֹת הַקַּלִּים לַחֲמוּרִים וכו׳ ע״כ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּפָרָשָׁה זוֹ שְׁלֹשָׁה מִינֵי חַטָּאוֹת: טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֹנֶשׁ כָּרֵת – זוֹ חֲמוּרָה מִכֻּלָּן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁחַיָּב עַל זְדוֹנָהּ וְשִׁגְגָתָהּ – זוֹ קַלָּה מִשֶּׁלְּפָנֶיהָ וַחֲמוּרָה מִשֶּׁלְּאַחֲרֶיהָ שֶׁהִיא שְׁבוּעַת בִּטּוּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל שִׁגְגָתָהּ, יָכוֹל הַחֲמוּרִים וכו׳.
ויקרא ה:י · פירוש ב
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
קָשֶׁה, אֵיךְ יָכוֹל אָדָם לוֹמַר כֵּן, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ״ וְגוֹ׳, מַשְׁמַע שֶׁבִּמְצִיאוּת עַצְמוֹ שֶׁחַיָּב כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה הוּא מְדַבֵּר. וְכֵן ״אִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״ וְגוֹ׳ שֶׁבְּדַלֵּי דַלּוּת. וְרָאִיתִי לְהָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁפֵּרֵשׁ ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ״ – שֶׁלֹּא נָגְעָה יָדוֹ בְּמַעַל שֶׁחַיָּב בַּעֲבוּרוֹ כִּשְׂבָּה וְכוּ׳, אֶלָּא לְמַעַל קַל מִמֶּנּוּ הַמֻּזְכָּר בַּפָּרָשָׁה, יָבִיא שְׁתֵּי תּוֹרִים וְגוֹ׳, וְאִם (לֹא) הִשִּׂיג יָדוֹ בְּמַעַל שֶׁחַיָּב לְהָבִיא בַּעֲבוּרוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְגוֹ׳ עַד כָּאן. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, לְצַד שֶׁחֲלוּקָּה זוֹ הִיא חֲלוּקַּת הַקַּלִּים שֶׁהִיא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה שֶׁאֵין קָרְבָּן זֶה שֶׁל עוֹף אֶלָּא לְחֵטְא זֶה הַקַּל, אֲבָל לְחָמוּר מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אֵין עוֹף בָּא אֲפִלּוּ בַּעֲנִיּוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״, שְׁתֵּי חַטָּאוֹת נֶאֶמְרוּ, אֶחָד לִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וְאֶחָד לְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שֶׁלֹּא תִטְעֶה בּוֹ כַּנִּזְכָּר, וְחָזַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דַּלֵּי דַלּוּת וְרִבָּה אֲפִלּוּ לְעִנְיַן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּכָל הַשָּׁלֹשׁ. אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה בְּעֵינַי פֵּרוּשׁ הָרא״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דָּחוּק בְּיוֹתֵר, כִּי אֵיךְ יְקַבֵּל הַדַּעַת לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ ״אִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְחֵטְא יוֹתֵר, כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁב הָעִנְיָן.
ויקרא ה:י · פירוש ג
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
וְאוּלַי נוּכַל לְפָרֵשׁ כַּוָּנַת הַתַּנָּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁאִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ הָיִיתִי אוֹמֵר הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו קָרְבָּנָם קָבוּעַ בְּכִשְׂבָּה, וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵי שֶׂה וְהֵבִיא תוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה – לֹא לַכֹּל הוּא אוֹמֵר אֶלָּא לַקָּרְבָּן הַקַּל שֶׁבְּכֻלָּן הוּא שֶׁהֵקֵל בְּכַפָּרָתוֹ, שֶׁהֲגַם שֶׁבְּעָשְׁרוֹ חִיְּבוֹ כִּשְׂבָּה, בְּעָנְיוֹ אִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ לְכִשְׂבָּה יָבִיא תּוֹרִים, וְהַבָּא לוֹמַר שֶׁיּוֹעִיל גַּם לֶחָמוּר עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה. וְגַם אָמְרוֹ: וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תוֹרִים וְגוֹ׳ יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה – הָיִיתִי אוֹמֵר עַל הַקַּל שֶׁבַּקַּלּוֹת הוּא אוֹמֵר שֶׁיּוֹעִיל קָרְבָּן זֶה שֶׁהוּא שְׁבוּעַת בִּטּוּי, וְלֹא עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁהִיא חֲמוּרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שֶׁלֹּא יָקֵל בּוֹ ה׳ לְכַפֵּר עָלָיו בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְהָיִיתִי דָן לְחַזֵּק זֶה מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁקָּבַע ה׳ קָרְבַּן כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה לְכָל הַשְּׁגָגוֹת, כָּאָמוּר בַּפָּרָשָׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ, לָמָּה יִגָּרַע כָּרֵת זֶה שֶׁל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו? הָא וַדַּאי לֹא בָּא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד אֶלָּא עַל הַקַּלִּין. וְהוּא עַל סֵדֶר זֶה: הֶעָשִׁיר יָבִיא עַל כֻּלָּן כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, הַדַּל הֵקֵל בּוֹ הַכָּתוּב לְהָבִיא תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, אֲבָל עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו לֹא יָצָא מִכְּלַל הַחַטָּאוֹת שֶׁחִיֵּב בַּפָּרָשָׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ, דִּכְתִיב ״נֶפֶשׁ וְגוֹ׳ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה״, דַּלֵּי דַּלּוּת הֵקֵל בּוֹ הַכָּתוּב לְהָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה עַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי, אֲבָל עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁהִיא חֲמוּרָה לֹא יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְזֶה הוּא עִקַּר הַטָּעוּת שֶׁהָיִיתִי טוֹעֶה בָּעִנְיָן, דְּתַלְמוּד לוֹמַר ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ – הֲרֵי הִשְׁוָה הַכָּתוּב אֶת כֻּלָּן לְהָבִיא אֲפִלּוּ עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, וְהוּא כַּוָּנַת הַתַּנָּא שֶׁאָמַר ״יָכוֹל״. אֶלָּא מַה שֶׁאָמַר בַּחֲלוּקַת הַשְׁוָאַת קַלִּים לַחֲמוּרִים, כְּדֵי נַסְבַּהּ, וְאֵין עִקַּר הַטָּעוּת שֶׁעָלָיו בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא חֲלוּקּוֹת הַשְׁוָאַת חֲמוּרִים לְקַלִּים.
ויקרא ה:י · פירוש ד
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הַתַּנָּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁסִּדֵּר הַכָּתוּב שָׁלֹשׁ מִינֵי חַטָּאוֹת, וְרוֹאַנִי כִּי יֵשׁ בָּהֶם שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת, וּבָא לְסַדֵּר הַחַטָּאוֹת הַצְּרִיכִין לְכַפָּרָה. הִתְחִיל בֶּחָמוּר שֶׁבְּכֻלָּן וְאָמַר ״יָבִיא כִּשְׂבָּה״, וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ יָבִיא קָרְבָּן הַשַּׁיָּךְ לְמַה שֶׁלְּפָנָיו שֶׁהוּא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת – ״שְׁתֵּי תוֹרִים וְגוֹ׳ אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה״, שֶׁהוּא בָּא עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת בֵּין בַּעֲשִׁירוּת בֵּין בַּעֲנִיּוּת, וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו בָּא בְּדַלּוּת וְלֹא בַּעֲשִׁירוּת. וְאָמְרוֹ ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״, פֵּרוּשׁ, עַל שְׁבוּעוֹת הָעֵדוּת הוּא אוֹמֵר שֶׁקָּבוּעַ לוֹ תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, אִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן הַקָּבוּעַ לִשְׁבוּעַת בִּטּוּי.
ויקרא ה:י · פירוש ה
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: עַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה קְבוּעָה וַאֲפִלּוּ עָשִׁיר, עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת בְּעָשְׁרוֹ יָבִיא תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה וּבְעָנְיוֹ יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו עָשִׁיר יָבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, בְּעָנְיוֹ יָבִיא תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה אֲבָל לֹא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא: ״הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּכִשְׂבָּה״, פֵּרוּשׁ – הֵם הוּא שֶׁיָּבִיאוּ כִּשְׂבָּה וְלֹא הַקַּלִּים שֶׁהֵם שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּשְׁבוּעַת בִּטּוּי וַאֲפִלּוּ בְּעָשְׁרָם. וְלֹא חָשׁ הַתַּנָּא עָלֶיךָ שֶׁתִּטְעֶה שֶׁיִּהְיוּ בְּכִשְׂבָּה לְבַד וְלֹא בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, שֶׁהֲרֵי תְּבָרְךָ בְּצִדְּךָ ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ״, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאֵין הַקַּלִּים בְּכִשְׂבָּה. וְאָמְרוֹ ״הַקַּלִּים בְּעוֹף״, פֵּרוּשׁ – הֵם יָבִיאוּ וְלֹא קַל שֶׁבַּקַּלִּים שֶׁהֵם בַּעֲלֵי שְׁבוּעַת בִּטּוּי יָבִיאוּ עוֹף אֶלָּא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְלֹא חָשׁ עָלֶיךָ לִטְעוֹת שֶׁאֵין מֵבִיא עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת עֲשִׂירִית בְּעֹנִי, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג״ וְגוֹ׳.
ויקרא ה:י · פירוש ו
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁאֵין כִּשְׂבָּה אֶלָּא בֶּחָמוּר וְלֹא בִּשְׁנֵי קַלִּים, וְאֵין עוֹף בַּקַּל שֶׁבַּקַּלִּים אֶלָּא בַּקַּל. וְאָמְרוֹ הַקַּלִּים שֶׁבַּקַּלִּים יִהְיוּ בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, פֵּרוּשׁ, וְלֹא הֶחָמוּר שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְלֹא חָשׁ עָלֶיךָ לִטְעוֹת שֶׁבָּא לִשְׁלוֹל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁהֲרֵי בְּהֶדְיָא כְּתִיב ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג״ סָמוּךְ לוֹ. גַּם אֵין לוֹמַר שֶׁבָּא לִשְׁלוֹל שֶׁאֵין קַל שֶׁבַּקַּלִּים בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכִשְׂבָּה, שֶׁהֲרֵי דָּבָר זֶה הוּא מַה שֶׁפֵּרֵשׁ בְּאָמְרוֹ הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם בְּכִשְׂבָּה לִשְׁלוֹל הַקַּלִּים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קַלֵּי קַלִּים, וּמֵעוֹפוֹת גַּם כֵּן הוּא מַה שֶׁמִּעֵט בְּאָמְרוֹ הַקַּלִּים בְּעוֹפוֹת לִשְׁלוֹל קַלֵּי קַלִּים מֵעוֹפוֹת. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שְׁבוּעַת בִּטּוּי אֵינָהּ אֶלָּא בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְלֹא בְּתוֹרִים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכִשְׂבָּה, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת אֵינוֹ אֶלָּא בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה וּבְעֹנִי בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְלֹא בְּכִשְׂבָּה, וְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו אֵינָהּ כָּל עִקָּר בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה אֶלָּא בְּעוֹשֶׁר כִּשְׂבָּה וּבְעֹנִי תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״, פֵּרוּשׁ, מֵהַשְּׁלֹשָׁה חַטָּאוֹת הָאֲמוּרוֹת, יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה עַל כָּל אַחַת מֵהַשְּׁלֹשָׁה, וְהִשְׁווּ גַּם קַלִּים לַחֲמוּרִים מֵאָמְרוֹ ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת״, פֵּרוּשׁ, מֵאַחַת שֶׁתִּהְיֶה לֹא עַל הַקַּלִּים לְבַד אֶלָּא עַל כֻּלָּן. ״מֵאֵלֶּה״ חָזַר וְהִשְׁוָה אוֹתָם פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר כִּי אֵלֶּה שָׁוִים הֵם לְהָבִיא קָרְבַּן כִּשְׂבָּה גַּם עַל הַקַּלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת בְּעָשְׁרוֹ. אוֹ סוֹבֵר הַתַּנָּא כִּי מֵאָמְרוֹ ״אַחַת מֵאֵלֶּה״ הִשְׁוָה אוֹתָם לְכָל מַה שֶׁבָּזֶה יֵשׁ בָּזֶה. וְאֵין לוֹמַר שֶׁסּוֹבֵר הַתַּנָּא כֵּיוָן שֶׁהִשְׁוָה הַכָּתוּב הֶחָמוּר לַקַּל בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִכָּל שֶׁכֵּן הַקַּל בְּכִשְׂבָּה, זֶה אֵינוֹ, כִּי אָנוּ עַל הַחִיּוּב אָנוּ דָּנִים לְחַיְּבוֹ וּמִנַּיִן לָנוּ לְחַיְּבוֹ.
ויקרא ה:י · פירוש ט
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
וּמֵעַתָּה נָבוֹא לְדַיֵּק אָמְרוֹ ״מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁאֵין קָרְבָּן זֶה שֶׁל עוֹף בָּא אֶלָּא עַל הַקַּל, שֶׁהוּא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, אֲבָל הֶחָמוּר שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו לֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר חָטָא״ לְרַבּוֹת חֵטְא חָמוּר, וּכְשֶׁהִזְכִּיר פָּרָשַׁת דַּלֵּי דַּלּוּת רִבָּה גַּם כֵּן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה בְּכֻלָּן, מֵאָמְרוֹ ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״, וַאֲפִלּוּ בְּטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.
ויקרא יט:יא · פירוש ד
לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃
וְטַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן רַבִּים, מַה שֶׁלֹּא אָמַר בְּסֵדֶר זֶה עַד עַתָּה, גַּם בַּמִּצְווֹת הַסְּמוּכוֹת מִלְּאַחֲרָיו אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, דִּכְתִיב ״לֹא תַעֲשֹׁק״ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַזְהִיר גַּם בִּזְמַן שֶׁיַּכִּיר אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ שֶׁגָּנַב אוֹ כִּחֵשׁ וְכוּ׳, שֶׁלֹּא יֹאמַר אֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי לְהַצִּיל אֶת שֶׁלִּי. לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים לֹא תִּגְנֹבוּ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא גָּנַב לֹא תוֹסִיף אַתָּה לְהַרְשִׁיעַ כָּמוֹהוּ וְתֵעָשׂוּ שְׁנֵיכֶם גַּנָּבִים. וּכְמוֹ כֵן אִם יְכַחֵשׁ חֲבֵרְךָ לֹא תוֹסִיף גַּם אַתָּה עֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ וּתְכַחֲשׁוּ שְׁנֵיכֶם. וּכְמוֹ כֵן אִם שִׁקֵּר בְּךָ חֲבֵרְךָ וְכוּ׳, וְאָמַר וְלֹא תִשָּׁבְעוּ גַּם כֵּן שֶׁלֹּא יֹאמַר אִם הוּא מַכִּיר שֶׁחֲבֵרוֹ נִשְׁבַּע לוֹ לַשֶּׁקֶר הֲרֵינִי נִשְׁבָּע לְהַצִּיל מָמוֹנִי מִמֶּנּוּ, וְנִשְׁבָּעִין לָאַנָּסִים, שֶׁהֲרֵי אַתָּה מְחַלֵּל שֵׁם וְכוּ׳, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר שֶׁמְּדַבֵּר עִם מִי שֶׁמַּצִּיל מָמוֹן עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַנִּשְׁבָּע רִאשׁוֹן הָרָמוּז בִּכְלַל ״לֹא תִשָּׁבְעוּ״. עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לֹא תִשָּׁבְעוּ לְהַזְהִיר גַּם לַמַּשְׁבִּיעַ אִם יוֹדֵעַ שֶׁחֲבֵרוֹ נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר שֶׁלֹּא יַשְׁבִּיעֵהוּ, וְאֵינוֹ בְּחִלּוּל אֶלָּא הַנִּשְׁבָּע, לָזֶה אָמַר וְחִלַּלְתָּ לְשׁוֹן יָחִיד.
ויקרא כא:א · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו׃
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁטַּעְמוֹ שֶׁל רַמְבַּ״ם הוּא מֵאוֹתָהּ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נָזִיר דַּף מ״ד, וְזֶה לְשׁוֹנָם: וּמָה טֻמְאָה וְכוּ׳ לֹא עָשָׂה בָּהּ מְטַמֵּא כְּמִטַּמֵּא, תִּגְלַחַת לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא עָשָׂה מְגַלֵּחַ כְּמִתְגַּלֵּחַ? אָמַר קְרָא ״תַּעַר לֹא יַעֲבֹר״, קְרִי בֵּיהּ לֹא יַעֲבֹר הוּא וְלֹא יַעֲבִיר לְאַחֵר, עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: לֹא יַעֲבִיר לוֹ אַחֵר, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, אַזְהָרָה לְאַחֵר שֶׁלֹּא יַעֲבִיר תַּעַר עַל רֹאשׁ הַנָּזִיר, שֶׁאִם לֹא כֵן תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יַעֲבִיר הַנָּזִיר שֵׂעָר שֶׁל אָדָם אַחֵר, וּפָשׁוּט. וְצָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַשַּׁ״ס מִנַּיִן דּוֹרֵשׁ ״לֹא יַעֲבִיר לוֹ אַחֵר״, אִם דּוֹרֵשׁ הַמָּסֹרֶת הֲלֹא מָסֹרֶת ״לֹא יַעֲבִיר״ הוּא בְּיוֹ״ד בֵּין בֵּי״ת לָרֵי״שׁ. וְעוֹד לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁאֵין חֶסְרוֹן הַיּוֹ״ד מְעַכֶּבֶת, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן חָסֵר תֵּבַת ״לוֹ״ שֶׁזּוּלָתָהּ יִהְיֶה מַשְׁמָעוּת ״לֹא יַעֲבִיר״ שֶׁהַנָּזִיר לֹא יַעֲבִיר לַאֲחֵרִים.
ויקרא כא:א · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַשַּׁ״ס שֶׁמְּדַיֵּק מַאֲמַר הַכָּתוּב ״תַּעַר לֹא יַעֲבֹר״ וְגוֹ׳, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״לֹא יְגַלַּח אֶת רֹאשׁוֹ״ אוֹ ״לֹא יַעֲבִיר עַל רֹאשׁוֹ״ יוֹ״ד בֵּין בֵּי״ת לְרֵי״שׁ, וְיַחְזֹר אֶל הַנָּזִיר הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, וְיִתְלֶה הָאִסּוּר כַּמְצֻוֶּה עָלָיו, לֹא בְּמַעֲשֵׂה הַתַּעַר שֶׁלֹּא בְּכִנּוּי אֶל הַמִּתְגַּלֵּחַ, כְּאָמְרוֹ ״תַּעַר לֹא יַעֲבֹר״ שֶׁמַּשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים יַגִּידוּ שֶׁאָסַר הַמַּעֲשֶׂה בֵּין עַל יַד הַמִּתְגַּלֵּחַ בֵּין עַל יַד אֲחֵרִים. וְהוּא מַאֲמַר הַשַּׁ״ס קְרִי בֵּיהּ לֹא יַעֲבֹר הוּא וְלֹא יַעֲבִיר לוֹ אַחֵר, פֵּרוּשׁ, מַשְׁמָעוּת הַתֵּבָה תַּגִּיד לֶאֱסֹר הַדָּבָר בֵּין עַל יָדוֹ בֵּין עַל יְדֵי אַחֵר. וּמַאֲמַר ״קְרִי בֵּיהּ״ אֵינוֹ מְדֻיָּק, אֶלָּא מַלְבִּישִׁים הַמְּכֻוָּן בַּתֵּבָה, וְהָבֵן.
ויקרא כה:ב · פירוש ו
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָֽה׃
עוֹד נִרְאֶה טַעַם סְמִיכוּת ״וְשָׁבְתָה״ לְ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (בבא מציעא כג.) הֵן שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם בִּמְקוֹם שְׁבוּעָה, וְהֶחָכָם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חָכְמָה הוּא ה׳ אֱלֹהִים, וְלָזֶה כְּשֶׁהוֹצִיא מִפִּי עֶלְיוֹן ״אֲנִי נוֹתֵן״ אֲמִירָתוֹ בִּמְקוֹם שְׁבוּעָה. אוֹ גַּם כֵּן לְצַד שֶׁמַּתְּנַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל דִּין צְדָקָה יֵשׁ לָהּ וַאֲמִירָתָהּ כְּדִין נֶדֶר (ראש השנה ו.), וְלָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר לְאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ אָמַר ״וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, וְזוּלַת זֶה מַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית״ וְגוֹ׳ אֵינוֹ תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר לְמַאֲמַר הַנְּתִינָה שֶׁהֲרֵי הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״שֵׁשׁ שָׁנִים״ וְגוֹ׳ ״וְשֵׁשׁ שָׁנִים״ וְגוֹ׳.
במדבר
במדבר ה:ו · פירוש א
דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַעֲשׂוּ֙ מִכׇּל־חַטֹּ֣את הָֽאָדָ֔ם לִמְעֹ֥ל מַ֖עַל בַּיהֹוָ֑ה וְאָֽשְׁמָ֖ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִֽוא׃
אִישׁ וְגוֹ׳ כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל וְגוֹ׳. אָמַר לִמְעוֹל וְלֹא אָמַר וּמָעֲלוּ מַעַל, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי; פסיקתא ב׳; בבא קמא קי.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּמְשַׁקֵּר בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ וְנִשְׁבַּע לוֹ לַשֶּׁקֶר, וַהֲגַם שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר הַדָּבָר בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא, חָזַר וְנִשְׁנָה לִפְרָטֵי הַדִּינִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בּוֹ. כְּפִי זֶה יָעִיר הַכָּתוּב כִּי מִשְּׁעַת מַעֲשֵׂה הַחֵטְא שֶׁהוּא הַגֶּזֶל וּכְפִירַת מָמוֹן יַחְשׁוֹב הוּא לִמְעוֹל מַעַל בַּה׳ לִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ כְּשֶׁיִּתְבְּעוּהוּ לְדִין, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי הוּא בְּהִשָּׁבוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם שֶׁהוּא גְּזֵלַת מָמוֹן חֲבֵרוֹ מִשְּׁעַת מַעֲשֶׂה הִנֵּה הוּא מַסְכִּים לִמְעוֹל מַעַל בַּה׳.
במדבר ו:ב · פירוש א
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיהֹוָֽה׃
דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ וְגוֹ׳. כָּפַל הַכָּתוּב לוֹמַר דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, גַּם שִׁנָּה לְשׁוֹנוֹ, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּין לִשְׁנֵי מִינֵי נָזִיר שֶׁאֶחָד מְשֻׁבָּח מֵחֲבֵרוֹ, וְהוּא נְזִירוּת כְּהַהוּא שֶׁאָמְרוּ בִּנְדָרִים (נדרים ט.) שֶׁאָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי וְכוּ׳ אֶלָּא פַּעַם וְכוּ׳ הָעֲבוֹדָה שֶׁאֲגַלֵּחַ לַשָּׁמַיִם וְכוּ׳, עָלֶיךָ אָמַר קְרָא ״נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳״, יְעֻיַּן שָׁם. לָזֶה אָמַר דַּבֵּר כְּנֶגֶד שְׁאָר נְזִירוּת, וְאָמַרְתָּ כְּנֶגֶד נְזִירוּת הַמְּעֻלָּה, וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳ וְלֹא אָמַר לְהַזִּיר לַה׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כְּנֶגֶד שְׁנֵי מִינֵי נְזִירוּת, נָזִיר כְּנֶגֶד כָּל הַנְּזִירוּת שֶׁיַּזִּיר עַצְמוֹ, וּמַאֲמַר לְהַזִּיר לַה׳ כְּנֶגֶד נְזִירוּת שֶׁהִיא מִתְּחִלָּתָהּ לַה׳ כְּמַעֲשֵׂה אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהִזִּיר כְּשֶׁרָאָה בָּבוּאָה שֶׁלּוֹ.
במדבר ו:ט · פירוש א
וְכִֽי־יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙ בְּפֶ֣תַע פִּתְאֹ֔ם וְטִמֵּ֖א רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְגִלַּ֤ח רֹאשׁוֹ֙ בְּי֣וֹם טׇהֳרָת֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יְגַלְּחֶֽנּוּ׃
וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ. אָמַר תּוֹסֶפֶת וָא״ו, גַּם אָמַר תֵּיבַת רֹאשׁ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא טוּמְאַת שׁוֹגֵג, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מִלְּבַד שֶׁנִּטְמָא גּוּפוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ קְדוּשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ, דִּכְתִיב ״נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ״.
במדבר ו:ט · פירוש ב
וְכִֽי־יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙ בְּפֶ֣תַע פִּתְאֹ֔ם וְטִמֵּ֖א רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְגִלַּ֤ח רֹאשׁוֹ֙ בְּי֣וֹם טׇהֳרָת֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יְגַלְּחֶֽנּוּ׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי לֹא סָתַר הַנְּזִירוּת מֵאָז וָהָלְאָה לְבַד, אֶלָּא וְטִמֵּא גַּם כֵּן רֹאשׁ נִזְרוֹ, פֵּרוּשׁ, תְּחִלַּת הַנְּזִירוּת, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְהִזִּיר לַה׳ וְגוֹ׳ וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ. וּמַה שֶׁחָזַר לוֹמַר אַחַר כָּךְ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ, וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁקָּדַם בְּמַאֲמָר ״וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ״, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָקוֹם לְבַעַל דִּין לוֹמַר שֶׁלֹּא טָמֵא אֶלָּא יוֹם אֶחָד שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַנְּזִירוּת, וּמַאֲמַר וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים גִּלָּה כִּי לֹא יוֹם אֶחָד לְבַד מִתְּחִלַּת הַנְּזִירוּת יִטְמָא אֶלָּא שְׁנֵי הָרִאשׁוֹנִים וְלֹא כָּל הַיָּמִים, וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הוּא, תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי טָמֵא נִזְרוֹ״ בְּדֶרֶךְ כְּלָל.
במדבר טז:יא · פירוש א
לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־יְהֹוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י (תלונו) [תַלִּ֖ינוּ] עָלָֽיו׃
לָכֵן אַתָּה וְכָל וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לָכֵן הוּא שְׁבוּעָה, וְהַשְּׁבוּעָה הִיא שֶׁנּוֹעָדִים עַל ה׳, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַדָּבָר: אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנּוֹעָדִים בִּשְׁבוּעָה שֶׁעַל ה׳ אַתֶּם נוֹעָדִים לִסְתּוֹר דְּבָרָיו, וְאָמַר כֵּן אוּלַי יֵרָתְעוּ וְיִרְעֲדוּ מִלְּהַחְזִיק בַּמַּחְלוֹקֶת.
במדבר כא:ב · פירוש א
וַיִּדַּ֨ר יִשְׂרָאֵ֥ל נֶ֛דֶר לַֽיהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָתֹ֨ן תִּתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְהַֽחֲרַמְתִּ֖י אֶת־עָרֵיהֶֽם׃
אִם נָתֹן תִּתֵּן. כָּפַל לוֹמַר נָתֹן תִּתֵּן, לְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים אֵיזֶה עַם הוּא. לָזֶה אָמְרוּ אִם נָתוֹן, פֵּרוּשׁ, אִם הוּא בִּכְלַל הַשֶּׁבַע אוּמּוֹת הַנְּתוּנִים – מַה טּוֹב, וְאִם לָאו תִּתֵּן. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (מדרש לקח טוב כאן) נָתוֹן – הַכְּנַעֲנִי, תִּתֵּן – הַשִּׁבְיָה.
במדבר ל:ב · פירוש א
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה נִשְׁתַּנֵּית מִצְוָה זוֹ שֶׁפֵּרַט בָּהּ הַכָּתוּב רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי אָמְרוּ: לְפִי שֶׁבְּמַאֲמַר הַחֲצוֹצְרוֹת הִקְדִּים קְרִיאַת הָעֵדָה לַנְּשִׂיאִים, חָשׁ לוֹמַר שֶׁהָעֵדָה קוֹדֶמֶת לַנְּשִׂיאִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶל רָאשֵׁי״ וְגוֹ׳ שֶׁהֵם הַקּוֹדְמִים. וּבְמָקוֹם אַחֵר (נדרים עח:, בבא בתרא קכ:) אָמְרוּ שֶׁבָּא לוֹמַר הֶתֵּר נְדָרִים בְּיָחִיד מֻמְחֶה, וְכָל זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ וְאַסְמַכְתּוֹת. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר הַמַּטּוֹת לִבְנֵי, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״אֶל רָאשֵׁי מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בְּסֵדֶר זֶה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁלֹּא בָּאָה הַמִּצְוָה אֶלָּא לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת יִשְׂרָאֵל לְבַד, לָזֶה אָמַר ״אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וּכְאִלּוּ אָמַר לָזֶה וְלָזֶה. וַהֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר ״וְלִבְנֵי״, הַרְבֵּה מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים בְּסֵדֶר זֶה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (שמות א:ב) ״רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן״ וְגוֹ׳ וּכְאִלּוּ אָמַר ״וְשִׁמְעוֹן״.
במדבר ל:ב · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי בָּרַיְתָא (בבא בתרא קכ.) וְזֶה לְשׁוֹנָהּ: תַּנְיָא, יָכוֹל שֶׁלֹּא אָמַר מֹשֶׁה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לַנְּשִׂיאִים בִּלְבַד? נֶאֱמַר כָּאן ״זֶה הַדָּבָר״ וְנֶאֱמַר בִּשְׁחוּטֵי חוּץ (ויקרא יז) ״זֶה הַדָּבָר״, מַה לְּהַלָּן וְכוּ׳ אַף זוֹ נֶאֶמְרָה לְכֻלָּן. אִם כֵּן אֵין מַשְׁמָעוּת אָמְרוֹ ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁהֲרֵי הֻצְרְכוּ בַּבָּרַיְתָא לְהוֹכִיחַ מִגְּזֵרָה שָׁוָה, וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כריתות ה.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם אַל תְּהִי גְּזֵרָה שָׁוָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ וְכוּ׳.
במדבר ל:ב · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי לְמִי יֹאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? וְאִם הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת יֹאמְרוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לֵאמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״. עוֹד אָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר, מַה בָּא לְמַעֵט בְּתֵיבַת ״זֶה״?
במדבר ל:ב · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּהַקְדִּים מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (חגיגה י.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה עָשָׂה ה׳ מִמִּצְוָה זוֹ סֵדֶר זֶה, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן בְּכָל הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר כָּתוּב יוֹשֶׁר וְזוֹ פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר?
במדבר ל:ב · פירוש ה
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
אָכֵן הַטַּעַם הוּא כִּי לֹא רָצָה ה׳ שֶׁיִּהְיֶה כָּתוּב לְעֵין כָּל אָדָם שֶׁהַנֶּדֶר וְהַשְּׁבוּעָה יֶשְׁנָם בְּהֶתֵּר, שֶׁבָּזֶה יְזַלְזְלוּ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְהֶעְלִים הַדָּבָר וּמָסַר הַהֶתֵּר לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם יֵדְעוּ וְיַבְחִינוּ חִלּוּקֵי הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבַּהֶתֵּר, אֲבָל בִּפְנֵי כָּל הֶהָמוֹן יִהְיוּ נְעוּלֵי דֶּלֶת לְקַיֵּם כָּל נֶדֶר וְכָל שְׁבוּעָה, כְּאָמְרוֹ ״לֹא יַחֵל״ וְגוֹמֵר ״כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו״ וְגוֹ׳. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר פֵּרוּשׁ כִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלוּת לֹא יֹאמַר לָהֶם מֵהַדִּבּוּר הַנֶּאֱמָר לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת אֶלָּא זֶה הַדָּבָר, וְלֹא הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר שֶׁנֶּאֱמַר בְּעַל פֶּה לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת (חגיגה י.), וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.
במדבר ל:ב · פירוש ו
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת בָּאָה הַמִּצְוָה, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר – פֵּרוּשׁ, כִּי הַנּוֹדֵר וְהַנִּשְׁבָּע מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָבֹא וְיֹאמַר לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, וְהֵם יַגִּידוּ לָמוֹ אֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַל יַַחֵל וְאֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהַתָּרָה כְּפִי הַהֲלָכוֹת שֶׁבָּאוּ בְּמִשְׁפָּט זֶה.
במדבר ל:ב · פירוש ז
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
וְאִם תֹּאמַר, לְכָל הַדְּרָכִים הֲרֵי הֻזְכְּרוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְוָה זוֹ, וְלָמָּה הֻצְרְכוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִלְמֹד הַדָּבָר כַּנִּזְכָּר? יֵשׁ לוֹמַר שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לָדוּן בִּגְזֵרָה שָׁוָה, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר הַדְּבָרִים מִפִּיו לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְהוֹדָעַת הַמִּצְוָה לְיִשְׂרָאֵל לֹא הֻצְרְכוּ לִגְזֵרָה שָׁוָה. וְזֶה הוּא מַה שֶׁדִּקְדְּקוּ לוֹמַר ״יָכוֹל שֶׁלֹּא אָמַר מֹשֶׁה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת״, וְלֹא אָמְרוּ ״יָכוֹל שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת״, שֶׁאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה כָּל עִקָּר.
במדבר ל:ב · פירוש ח
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
עוֹד יֵשׁ לוֹמַר שֶׁזּוּלַת גְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁהוֹדִיעָה שֶׁמִּצְוָה זוֹ נוֹהֶגֶת בְּיִשְׂרָאֵל, הָיִיתִי יָכוֹל לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ כְּאִלּוּ אָמַר ״שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְיִהְיֶה הַדָּבָר שָׁקוּל. וְאַחַר שֶׁבָּאָה גְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁהִצְדִּיקָה הַמִּצְוָה גַּם בְּיִשְׂרָאֵל, אָנוּ מְיַשְּׁבִים הַכָּתוּב כַּדֶּרֶךְ הָאָמוּר. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ ״זֶה הַדָּבָר״ שֶׁבָּא לְמַעֵט שֶׁלֹּא יֹאמַר לַכֹּל שֶׁהַנְּדָרִים נִתָּרִים בַּפֶּה, וַהֲרֵי צְרִיכָה ״זֶה הַדָּבָר״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, כִּי הַגְּזֵרָה שָׁוָה גָּמַר לָהּ מִתֵּיבַת ״הַדָּבָר״, וּפֵרוּשֵׁנוּ הוּא מִתֵּיבַת ״זֶה״ לְבַד, הֲגַם שֶׁהָיָה אוֹמֵר ״זֶה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״׃
במדבר ל:ב · פירוש ט
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר, עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כב:א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּנְדָרִים, אֶלֶף עֲיָירוֹת הָיוּ לוֹ לְיַנַּאי וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִין שְׁבוּעָתָן נֶעֶנְשׁוּ. וְאָמַר הַכָּתוּב כָּאן כִּי יֵשׁ נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ אוֹתָם, וְהוּא אָמְרוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר – אֵין ״לֵאמֹר״ אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת (סנהדרין נו:), פֵּרוּשׁ לַחֲשַׁשׁ הָעֲרָיוֹת – ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר״ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אִישׁ לִרְמֹז לְתִגְבֹּרֶת נִגּוּד הַתַּאֲוָה, כְּאָמְרָם זַ״ל (רות רבה פ״ו) בְּפָסוּק ״חַי ה׳ שִׁכְבִי״ וְגוֹ׳ שֶׁנִּשְׁבַּע לְיִצְרוֹ, וְכֵן אָמְרוּ (חגיגה י.) בְּפָסוּק ״נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר״ וְגוֹ׳ כִּי מִצְוָה לִשָּׁבַע לְיִצְרוֹ.
במדבר ל:ג · פירוש א
אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃
אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר יִדֹּר נֶדֶר אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבוּעָה וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר כִּי יִדֹּר לַה׳ אוֹ יִשָּׁבַע. עוֹד לָמָּה כָּפַל לוֹמַר לֹא יַחֵל וְגוֹ׳ כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו. אָכֵן לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת, אֶחָד בְּעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַנֶּפֶשׁ וְיִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי עִנְיָנִים: אֶחָד לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה הַטּוֹב, כְּגוֹן לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לְהַקְדִּישׁ לִגְמִילוּת חֲסָדִים, וְאֶחָד לְהַרְחִיק הַתִּיעוּב לְהַגְדִּיר עַצְמוֹ לְבַל יָדוּר בִּשְׁכוּנַת אִשָּׁה חֲשׁוּדָה, לְבַל יֵלֵךְ בְּחֶבְרַת פּוֹעֲלֵי אָוֶן וְכַדּוֹמֶה. ב׳ בְּעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַגּוּף בְּמַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אִסּוּר וְלֹא מִצְוָה, וְגַם זֶה יִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי דְבָרִים: לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, לָדוּר בְּדִירָה זוֹ וְכַדּוֹמֶה, אוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּבָר פְּלוֹנִי וְשֶׁלֹּא לִלְבּוֹשׁ מַלְבּוּשׁ זֶה וְכַדּוֹמֶה. וִיצַו ה׳ מִשְׁפָּטָיו כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת, וְאָמַר ״כִּי יִדֹּר נֶדֶר״, סְתָם נֶדֶר יַגִּיד עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּדַר לָלֶכֶת לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר, וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ נֶדֶר שֶׁהוּא לַה׳ וְדִינוֹ מְשֻׁנֶּה מִנִּדְרֵי חוֹל כַּאֲשֶׁר יְבָאֵר הַכָּתוּב, לָזֶה פֵּרְטוֹ וְאָמַר ״נֶדֶר לַה׳״. נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב שְׁנֵי מִינֵי נְדָרִים: נִדְרֵי חוֹל וְנִדְרֵי קֹדֶשׁ.
במדבר ל:ג · פירוש ב
אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃
וְאָמְרוֹ אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבוּעָה כְּנֶגֶד הֶעְדֵּר הַמַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ״, וְיֵשׁ גַּם כֵּן בָּזֶה שְׁנֵי נְדָרִים: נִדְרֵי חוֹל, כְּגוֹן לֶאֱסֹר דְּבָרִים שֶׁאֵין מִצְוָה בְּאִסּוּרָם, אוֹ לֶאֱסֹר גַּם כֵּן דְּבָרִים שֶׁהֵם אֲסוּרִין, כְּגוֹן בֹּעַז שֶׁנִּשְׁבַּע לְיִצְרוֹ.
במדבר ל:ג · פירוש ג
אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃
וְנִתְחַכֵּם ה׳ בְּמַה שֶׁאָמַר תֵּיבַת לַה׳ בֵּין נֶדֶר לִשְׁבוּעָה, לְהַסְמִיךְ לַה׳ נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, לוֹמַר שֶׁהַכֶּפֶל שֶׁבָּא בְּנֶדֶר וּבִשְׁבוּעָה הוּא פְּרָט הַנּוֹגֵעַ לַה׳ וְלֹא כְּלָלוֹ בִּכְלַל נִדְרֵי חוֹל, לְפִי שֶׁדִּינוֹ מְשֻׁנֶּה. וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיּוֹצֵא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: כְּנֶגֶד נְדָרִים שֶׁהֵם דִּבְרֵי חוֹל וּשְׁבוּעוֹת שֶׁהֵם מְנִיעַת דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם צָרְכֵי מִצְוָה, כִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁל בּוֹעַז וְכַדּוֹמֶה לָהּ, אָמַר ״לֹא יַחֵל״ – פֵּרוּשׁ, הוּא לֹא יַחֵל אֲבָל אֲחֵרִים מַתִּירִים לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַזַ״ל (נדרים יד.). וּכְנֶגֶד נְדָרִים שֶׁהֵם נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁוֹת וְנִדְרֵי שָׁמַיִם וּשְׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צָרְכֵי מִצְוָה, אָמַר כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה – בָּזֶה אֵין בָּהֶם תְּנַאי שֶׁאֲחֵרִים יְכוֹלִין לְהַתִּירוֹ, אֶלָּא הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם הַתָּרָה.
במדבר ל:ג · פירוש ד
אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ טַעַם אָמְרוֹ לַה׳ עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק י״א מֵהִלְכוֹת נְדָרִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: קָטָן בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁנִּשְׁבַּע אוֹ שֶׁנָּדַר, בּוֹדְקִים אוֹתוֹ אִם יוֹדֵעַ לְשֵׁם מִי נָדַר וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמַר נֶדֶר לַה׳, כִּי לְפִי שֶׁקָּדַם וְאָמַר אִישׁ, בָּא לָתֵת גֶּדֶר שֶׁיִּקָּרֵא אִישׁ לְדָבָר זֶה, וְאָמַר ״נֶדֶר לַה׳״ פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיָּדַע לְשֵׁם מִי נָדַר, וְכֵן בִּשְׁבוּעָה כְּאָמְרוֹ ״אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה״, שֶׁהַדִּין כְּמוֹ כֵן בִּשְׁבוּעָה.
במדבר ל:ה · פירוש א
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וְגוֹ׳ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר לְשׁוֹן יָחִיד, כְּאָמְרוֹ ״נִדְרָהּ״, וְגָמַר אוֹמֶר לְשׁוֹן רַבִּים, כְּאָמְרוֹ ״נְדָרֶיהָ״. גַּם מַה מְרַבֶּה בְּתֵיבוֹת ״כָּל נְדָרֶיהָ״ וְ״כָל אִסָּר״, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וַאֲסָרֶיהָ״. עוֹד לָמָּה שִׁנָּה בַּנְּדָרִים אָמַר וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וּבָאֲסָרִים יָקוּם. גַּם לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״יָקוּם״ וְהָיָה סוֹמֵךְ עַל מַאֲמַר ״וְקָמוּ״ שֶׁאָמַר בַּתְּחִלָּה.
במדבר ל:ה · פירוש ב
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים דף פז וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה: אָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״, קִיֵּם לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ קַיָּם, הֵפֵר לַתְּאֵנִים – אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר גַּם לַעֲנָבִים. אָמְרָה ״קוֹנָם עֲנָבִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת וּתְאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת״ – הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים, עַד כָּאן. וְאָמְרוּ בַּשַּׁ״ס וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַתְנִיתִין רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּתַנְיָא ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ״, אָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״ וְכוּ׳, קִיֵּם לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ קַיָּם וְכוּ׳, הֵפֵר לַעֲנָבִים – אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר גַּם לַתְּאֵנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ״ וְגוֹ׳, מַה יְקִימֶנּוּ מִמֶּנּוּ אַף יְפִירֶנּוּ מִמֶּנּוּ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִי כְּתִיב יָפֵר מִמֶּנּוּ? וְרַבִּי עֲקִיבָא: מַקִּישׁ הֲפָרָה לַהֲקָמָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: מַקִּישׁ הֲקָמָה לַהֲפָרָה, מַה הֲפָרָה מַה שֶׁהֵפֵר הֵפֵר, אַף הֲקָמָה מַה שֶׁקִּיֵּם קִיֵּם, עַד כָּאן. זוֹ הִיא גִּירְסַת הַסְּפָרִים שֶׁלְּפָנֵינוּ, אֲבָל הַתּוֹסָפוֹת וְרַמְבַּ״ן וְהָרַ״ן גּוֹרְסִים: אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים מַה הֲפָרָה מַה שֶׁהֵפֵר לֹא הוּפַר אַף וְכוּ׳, וּלְפִי גִּירְסָא זוֹ חֲכָמִים וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הֵם בִּסְבָרָא אַחַת בְּעִנְיַן הַהֲפָרָה שֶׁלֹּא הוּפַר, וְגִרְסָה זוֹ הִיא עִקָּר כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחוּ מֵהַתּוֹסֶפְתָּא.
במדבר ל:ה · פירוש ג
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ סְבָרוֹת: א׳ הִיא סְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵבִיא רַבִּי בַּמִּשְׁנָה, שֶׁאִם הֵקִים חֵלֶק מֵהַנֶּדֶר הֵקִים הַכֹּל, וְאִם הֵפֵר חֵלֶק מֵהַנֶּדֶר אֵינוֹ מוּפָר אֲפִלּוּ חֵלֶק שֶׁהֵפֵר. ב׳ סְבָרַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁכָּל שֶׁהֵקִים מִקְצָת אוֹ הֵפֵר מִקְצָת כְּאִלּוּ הֵקִים אוֹ הֵפֵר הַכֹּל. ג׳ סְבָרַת חֲכָמִים שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁבֵּין בַּהֲפָרָה בֵּין בַּהֲקָמָה אֵין הֲקָמָתוֹ וַהֲפָרָתוֹ כְּלוּם אֶלָּא אִם הֵקִים אוֹ הֵפֵר הַכֹּל. וּלְכָל אֶחָד מִשְּׁלֹשׁ הַסְּבָרוֹת יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן.
במדבר ל:ה · פירוש ד
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
לִסְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁסָּתַם רַבִּי בַּמִּשְׁנָה כְּמוֹתוֹ, יִתְיַשֵּׁב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ״ לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר שֶׁבְּנוֹדֶרֶת נֶדֶר אֶחָד הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּכְגוֹן שֶׁאָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״, שֶׁזֶּה יִקָּרֵא נֶדֶר אֶחָד, לְאַפּוֹקֵי אִם אָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, קוֹנָם עֲנָבִים״ וְכוּ׳, שֶׁזֶּה יִקָּרֵא שְׁנֵי נְדָרִים.
במדבר ל:ה · פירוש ה
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וְאָמְרוֹ וְהֶחֱרִישׁ וְגוֹ׳ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ לֹא הֶחֱרִישׁ אֶלָּא מִפְּרָט אֶחָד, פֵּרוּשׁ שֶׁמֵּהַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים שֶׁנָּדְרָה בָּהֶם לֹא הֶחֱרִישׁ אֶלָּא לַתְּאֵנִים, ״וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ לָעֲנָבִים. וּבָזֶה הֶעִירְךָ כִּי אָמְרוֹ וְהֶחֱרִישׁ אֵין הַכַּוָּנָה מֵהַכֹּל, שֶׁהֲרֵי הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעֲךָ בַּקִּיּוּם וְאָמַר וְקָמוּ כָּל, הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַד עַתָּה בְּמַאֲמַר וְהֶחֱרִישׁ לֹא הָיִינוּ עֲסוּקִים לְכָל נְדָרֶיהָ.
במדבר ל:ה · פירוש ו
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וְאָמְרוֹ וְכָל אִסָּר וְגוֹ׳ יָקוּם, נִתְכַּוֵּן בְּשִׁנּוּי זֶה לְהַזְכִּירוֹ בִּלְשׁוֹן יָחִיד, לְגַלּוֹת שֶׁמַּאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ לֹא שֶׁהֵם נְדָרִים רַבִּים, אֶלָּא נֶדֶר אֶחָד הוּא, אֶלָּא שֶׁכָּלְלָה בּוֹ דְּבָרִים רַבִּים – תְּאֵנִים וַעֲנָבִים, וּבְעֵרֶךְ הַנִּדָּרִים הוּא שֶׁאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְכָל אִסָּר וְגוֹ׳ יָקוּם״. וַהֲגַם שֶׁהַמַּאֲמָר בָּא בְּאִסָּר, כְּבָר הוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁדִּין הַנֶּדֶר וְהַשְּׁבוּעָה שָׁוִים.
במדבר ל:ה · פירוש ז
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וְאָמְרוֹ יָקוּם – וְלֹא סָמַךְ עַל מַאֲמַר ״וְקָמוּ״ שֶׁקָּדַם, שֶׁאִם כֵּן הָיִיתִי מְפָרֵשׁ כַּוָּנַת הַכָּתוּב שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁאִם נָדְרָה וְנִשְׁבְּעָה עַל שְׁנֵי דְּבָרִים יַחַד וְהֶחֱרִישׁ לַנֶּדֶר, קִיֵּים גַּם לַשְּׁבוּעָה, לָזֶה אָמַר ״יָקוּם״ לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ הֲקָמָה לְכָל אֶחָד מֵהֶם.
במדבר ל:ה · פירוש ח
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וְאָמְרוֹ וְאִם הֵנִיא וְגוֹ׳ כָּל נְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ שֶׁיָּפֵר כָּל נְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ – אִם לֹא הֵפֵר אֶלָּא לַתְּאֵנִים אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר גַּם לָעֲנָבִים. וְאָמְרוֹ לֹא יָקוּם לְשׁוֹן יָחִיד, לְהָעִירְךָ שֶׁבְּנֶדֶר אֶחָד הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְבַל תִּטְעֶה מִמַּאֲמַר ״נְדָרֶיהָ״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּנוֹדֶרֶת נְדָרִים רַבִּים כַּדִּין הָאָמוּר בַּסֵּיפָא שֶׁל הַמִּשְׁנָה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (נדרים סו:).
במדבר ל:ה · פירוש ט
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וְלִסְבָרַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁבַּהֲפָרַת חֵלֶק הוּפַר הַכֹּל וּבַהֲקָמַת חֵלֶק כְּמוֹ כֵן הוּקַם הַכֹּל, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וְגוֹ׳ וְהֶחֱרִישׁ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ – אִם שָׁמַע אֲפִלּוּ חֵלֶק מִנִּדְרָהּ, הֲגַם שֶׁלֹּא שָׁמַע כָּל נִדְרָהּ וְהֶחֱרִישׁ לְאוֹתוֹ חֵלֶק, בָּזֶה וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ אֲפִלּוּ חֵלֶק שֶׁלֹּא שָׁמַע. וְאָמְרוֹ וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אוֹתָהּ, פֵּרוּשׁ – אֲפִלּוּ לֹא הֵנִיא הַכֹּל אֶלָּא חֵלֶק אֶחָד, כָּל שֶׁאָנוּ קוֹרִין בּוֹ ״הֵנִיא אוֹתָהּ״. וְלָזֶה לֹא הִסְמִיךְ מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ לְמַאֲמַר ״וְאִם הֵנִיא״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ כָּל נְדָרֶיהָ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ״, וְאָז לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּבַת ״אוֹתָהּ״. וּכְפִי זֶה, מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ וְגוֹ׳ נִמְשָׁךְ לְמַטָּה לְמַאֲמַר ״לֹא יָקוּם״. וְאָמַר לֹא יָקוּם לְשׁוֹן יָחִיד, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר חִדּוּשׁ הַדִּין שֶׁאֲפִלּוּ מַה שֶׁלֹּא הֵפֵר הוּפַר.
במדבר ל:ה · פירוש י
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן מַאֲמַר וַה׳ יִסְלַח לָהּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא הֵנִיא אָבִיהָ אֶלָּא לָעֲנָבִים וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת הַמִּשְׁפָּט שֶׁגַּם לַתְּאֵנִים הוֹעִיל הַבִּטּוּל וְאָכְלָה תְּאֵנִים, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁה׳ יִסְלַח לָהּ, כִּי צְרִיכָה סְלִיחָה כֵּיוָן שֶׁלְּדַעְתָּהּ לֹא הֵנִיא עַל הַתְּאֵנִים. וְנָתַן טַעַם הַסְּלִיחָה ״כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אוֹתָהּ״, פֵּרוּשׁ, כִּי הַבִּטּוּל שֶׁעָשָׂה אָבִיהָ הוֹעִיל גַּם לָזֶה. וְהֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן לְהָעִירְךָ שֶׁהַדָּבָר שֶׁעָלָיו בָּא הַסְּלִיחָה הוּא עַל הֶעְדֵּר יְדִיעָה זוֹ שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאָה הַשְּׁגָגָה, וְהָבֵן.
במדבר ל:ה · פירוש יא
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וְלִסְבָרַת חֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא תּוֹעִיל הֲפָרָה לְמִקְצָת וְלֹא הֲקָמָה לְמִקְצָת, עַד שֶׁיָּפֵר לַכֹּל אוֹ יָקוּם לַכֹּל, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ״ – אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד לְהָעִירְךָ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּעָשְׂתָה נֶדֶר אֶחָד, וְלֹא בְּעָשְׂתָה שְׁנֵי נְדָרִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לִסְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְאָמְרוֹ וְהֶחֱרִישׁ וְגוֹ׳ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ – מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ נִמְשָׁךְ לְפָנָיו וְלִפְנֵי פָנָיו, וְזֶה פֵּרוּשׁוֹ: ״וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ״ – אֵימָתַי יוֹעִיל הַחֲרִישָׁה לְהָקִים? אִם יִהְיוּ ״כָּל נְדָרֶיהָ״, אֲבָל חֵלֶק מִמֶּנָּה לֹא תוֹעִיל לוֹ הֲקָמָה.
במדבר ל:ה · פירוש יב
וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כׇּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכׇל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
וְאָמְרוֹ וְאִם הֵנִיא וְגוֹ׳ כָּל נְדָרֶיהָ וְגוֹ׳, מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאִם הֵנִיא וְגוֹ׳ – אִם בַּהֲפָרָתוֹ הֵנִיא הַכֹּל, אָז לֹא יָקוּם פְּרָט מֵהֶם. וּלְהוֹדִיעֲךָ בָּא שֶׁאִם הֵנִיא פְּרָט אֶחָד אֵין אָנוּ קוֹרִים בּוֹ ״לֹא יָקוּם״. וַהֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁמַּאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ נִמְשָׁךְ לְמַטָּה לְמַאֲמַר ״לֹא יָקוּם״, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״כָּל נְדָרֶיהָ״ וְגוֹ׳ ״לֹא יָקוּם״ – פֵּרוּשׁ, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ כָּל נְדָרֶיהָ בִּכְלָל, אָז יֶשְׁנוֹ לַפְּרָט. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין בִּטּוּל לַפְּרָט לְבַדּוֹ. וְכָל זֶה דַּוְקָא שֶׁעָשְׂתָה נֶדֶר אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁרָשַׁם בְּמַאֲמַר ״וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ״, אֲבָל אִם עָשְׂתָה אוֹתָם בְּגֶדֶר שְׁנֵי נְדָרִים, אֵין נִתְלֶה זֶה בָּזֶה.
במדבר ל:יג · פירוש א
וְאִם־הָפֵר֩ יָפֵ֨ר אֹתָ֥ם ׀ אִישָׁהּ֮ בְּי֣וֹם שׇׁמְעוֹ֒ כׇּל־מוֹצָ֨א שְׂפָתֶ֧יהָ לִנְדָרֶ֛יהָ וּלְאִסַּ֥ר נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם אִישָׁ֣הּ הֲפֵרָ֔ם וַיהֹוָ֖ה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃
וְאִם הָפֵר יָפֵר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר הָפֵר יָפֵר, גַּם רִבּוּי כָּל מוֹצָא, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בִּנְדָרִים פֶּרֶק י״א (נדרים פב:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב יְהוּדָה וְכוּ׳ נָדְרָה מִשְׁתֵּי כִּכָּרוֹת, בְּאַחַת מִתְעַנָּה וּבְאַחַת אֵין מִתְעַנָּה, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה מֵפֵר גַּם לְשֶׁאֵינָהּ מִתְעַנָּה, עַד כָּאן, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּכֶפֶל וְאִם הָפֵר יָפֵר, פֵּרוּשׁ, אִם הֵפֵר בַּחֵלֶק שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲפָרָה, ״יָפֵר״ לְרַבּוֹת גַּם חֵלֶק שֶׁאֵין לוֹ בּוֹ דִּין הֲפָרָה. וְאָמַר כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁהוּא מֵפֵר גַּם חֵלֶק שֶׁאֵין בּוֹ דִּין הֲפָרָה לְפִי שֶׁהוּא כָּלוּל עִם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲפָרָה, וּכְשֶׁהוּא מֵפֵר מֵפֵר כֻּלָּם יַחַד. וּלְסִבְרַת רַב אַסֵי שֶׁחָלַק שָׁם בִּנְדָרִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַב אַסֵי אָמַר מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה וְאֵינוֹ מֵפֵר לְשֶׁאֵינוֹ מִתְעַנָּה, עַד כָּאן, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אִם הָפֵר״, פֵּרוּשׁ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּין הֲפָרָה, ״יָפֵר״ פֵּרוּשׁ תּוֹעִיל הֲפָרָתוֹ, אֲבָל לֹא חֵלֶק שֶׁאֵין בּוֹ דִּין הֲפָרָה. וְאָמְרוֹ כָּל וְגוֹ׳ לִנְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ הֵם כְּלוּלִים יַחַד שְׁנֵי דְּבָרִים, אֶחָד מִתְעַנָּה בּוֹ וְאֶחָד אֵין מִתְעַנָּה בּוֹ.
במדבר ל:יג · פירוש ב
וְאִם־הָפֵר֩ יָפֵ֨ר אֹתָ֥ם ׀ אִישָׁהּ֮ בְּי֣וֹם שׇׁמְעוֹ֒ כׇּל־מוֹצָ֨א שְׂפָתֶ֧יהָ לִנְדָרֶ֛יהָ וּלְאִסַּ֥ר נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם אִישָׁ֣הּ הֲפֵרָ֔ם וַיהֹוָ֖ה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּמִּשְׁנָה (נדרים פז.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יָפֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר הָפֵר יָפֵר, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ שְׁגָגָה אֶלָּא בַּהֲפָרָה, תּוֹעִיל לוֹ לְהָפֵר אַחַר זְמַן כְּשֶׁיָּדַע שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין, זוֹ כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. וּלְרַבִּי מֵאִיר יִתְבָּאֵר הַכֶּפֶל לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הֵפֵר בִּזְמַנּוֹ יָפֵר שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, וּכְגוֹן שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין. וְאָמְרוֹ לִנְדָרֶיהָ לִסְבָרַת רַבִּי מֵאִיר יִתְיַשֵּׁב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֵימָתַי אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁיָּכוֹל לְהָפֵר אַחַר כָּךְ – כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ הַשְּׁגָגָה בִּנְדָרִים, וְהוּא אָמְרוֹ לִנְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיַּכִּיר נְדָרֶיהָ. וְלִסְבָרַת חֲכָמִים יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ ״לִנְדָרֶיהָ״ – הַכָּרַת הֱיוֹתָהּ נְדָרֶיהָ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבָּהּ שָׁגַג וְאַף עַל פִּי כֵן רִבָּה בּוֹ הֲפָרָה לוֹמַר שֶׁיָּכוֹל לְהָפֵר לִכְשֶׁיֵּדַע שֶׁהֵם נְדָרִים.
במדבר ל:טז · פירוש א
וְאִם־הָפֵ֥ר יָפֵ֛ר אֹתָ֖ם אַחֲרֵ֣י שׇׁמְע֑וֹ וְנָשָׂ֖א אֶת־עֲוֺנָֽהּ׃
וְאִם הָפֵר יָפֵר. פֵּרוּשׁ, אֲפִילוּ בִּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הֲפָרָה, אִם יָפֵר וְנָשָׂא וְגוֹ׳:
במדבר לב:כד · פירוש א
בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃
וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ. הַכַּוָּנָה בְּמַאֲמָר זֶה שֶׁלֹּא יָבִינוּ שֶׁהֶחְלִיט לָהֶם מַאֲמַר בִּנְיַן הֶעָרִים וְגוֹ׳ עַל כָּל פָּנִים, אֶלָּא תְּנַאי הוּא הַדָּבָר. אוֹ נִתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב לְמַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם יִבְנוּ עָרֵי מִבְצָר וְיֵשְׁבוּ שָׁם טַפָּם שֶׁיִּתְעַכְּבוּ עַד שֶׁיִּנְחֲלוּ יִשְׂרָאֵל נַחֲלָתָם בָּאָרֶץ. לָזֶה אָמַר וְהַיֹּצֵא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, פְּרָט זֶה אִם לֹא הֱיִיתֶם אוֹמְרִים אוֹתוֹ אֵין צֹרֶךְ בּוֹ לְמֵחוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּעִנְיָן, וְהָיָה דַּי בְּעַכָּבַתְכֶם שָׁם עַד תַּשְׁלוּם שֶׁבַע שְׁנֵי כִּבּוּשׁ וְאֵין צֹרֶךְ לְהִתְעַכֵּב שָׁם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּלְפִי שֶׁאַתֶּם אֲמַרְתֶּם כֵּן – הַיּוֹצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ. וְתִמְצָא שֶׁלֹּא הִתְנָה עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אֶלָּא עַד שֶׁנִּכְבְּשָׁה וְלֹא עַד שֶׁנֶּחְלְקָה כָּאָמוּר בְּמַאֲמַר הַתְּנָאִים, לוֹמַר שֶׁאֵין תְּנַאי זֶה מְעַכֵּב אֶלָּא לְקַיֵּם הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם.
במדבר לב:כה · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃
גַּם יִרְצֶה לְשׁוֹן עִלּוּי וְרוֹמְמוּת, כִּי דָּבָר זֶה אֲמָרוּהוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לְצַד מַעֲלַת מֶלֶךְ וְנָבִיא, וְאַחַר כָּךְ פֵּרְשׁוּ הַדְּבָרִים וְאָמְרוּ עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דּוֹבֵר, פֵּרוּשׁ, גַּם מִלְּבַד חִיּוּב הַבָּא מֵחֲמַת הַמִּצְוָה יֵשׁ חוֹבָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה הַדָּבָר מִצְוָה אֶלָּא דִּבּוּר, כַּדְּבָרִים הָעוֹבְרִים בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּעִנְיְנֵי תְּנָאֵי מֶקַח וּמִמְכָּר זוֹכֶה וּמְזַכֶּה בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁמְּקַבְּלִים גַּם כֵּן עֲלֵיהֶם הַדָּבָר כַּדְּבָרִים שֶׁמִּתְחַיֵּב אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּתְנָאֵי הַמָּמוֹן שֶׁקַּיָּמִין כִּרְאִי מוּצָק.