שמות
שמות א:כ · פירוש ב
וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
עוֹד יִרְמֹז כִּי בִּרְאוֹת ה׳ יִרְאָתָם מֵהָאֱלֹהִים, הִזְמִין לְיָדָם עֲשׂוֹת מִצְווֹת לְאֵין קֵץ לְהַרְבּוֹת שְׂכָרָם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּיטֶב וְגוֹ׳, וּמַה הוּא הַטּוֹבָה – וַיִּרֶב הָעָם, שֶׁבָּזֶה יִגְדַּל זְכוּתָם כִּי כֻלָּם יֵחָשְׁבוּ לָהֶם כְּשֶׁלֹּא הֲרָגוּם. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה זָכוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי בְּשֶׁלָּם זוֹכִים לְצַד כִּי יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם נָתְנוּ נַפְשָׁם עָלֵינוּ וְעָבְרוּ פִּי מֶלֶךְ, וְעוֹד לָהֶם שֶׁזָּנוּ וּפִרְנְסוּ מִשֶּׁלָּהֶם, לָזֶה יֵחָשְׁבוּ עָלָיו הוּא אָבִינוּ הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. וְכַלֵּךְ גַּם כֵּן לְדֶרֶךְ זֶה כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ עַנְפֵי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (ישעיהו סג:יא) ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״, לָזֶה סָבְלָה יוֹכֶבֶד עֻלֵּינוּ לְהָגֵן בַּעֲדֵינוּ וּלְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן כְּמִשְׁפַּט הַיּוֹלְדִים לִבְנֵיהֶם.
שמות א:כב · פירוש א
וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכׇל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כׇּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכׇל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃ {פ}
וַיְצַו וְגוֹ׳ לְכָל עַמּוֹ וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ כִּי מִתְּחִלָּה דִּבֵּר לַמְיַלְּדוֹת שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר בְּסוֹד וְלֹא יֵדְעוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁלֹּא עָלְתָה בְּיָדוֹ עָשָׂה הַדָּבָר בְּפִרְסוּם וְצִוָּה לְכָל עַמּוֹ עַל הַדָּבָר, כִּי חָשַׁב כִּי אֵין נִמְלָט מֵהֶם לְצַד הֱיוֹתָם רַבִּים וְנִכָּרִים שֶׁלֹּא יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם. עוֹד אוּלַי לְצַד שֶׁרָאָה בְּאִצְטַגְנִינוּת כִּי מוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נוֹלָד וְעָתִיד לִלְקוֹת בַּמַּיִם (סנהדרין קא,א), לָזֶה גָּזַר גְּזֵרָה חֲזָקָה וּמִנָּה כָּל אִישׁ מִצְרִי עַל הַדָּבָר, וּבָזֶה אֵין נִמְלָט מִיָּדָם.
שמות א:כב · פירוש ב
וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכׇל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כׇּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכׇל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃ {פ}
וְאָמְרוֹ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁהַמִּצְרִיִּים הֵם עַצְמָם יַשְׁלִיכוּהוּ, אֶלָּא שֶׁיֹּאמְרוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׁלִיךְ בָּנָיו. וְהַטַּעַם לְמַה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהַגְּזֵרָה הָיְתָה לְצַד מַה שֶׁרָאוּ אִצְטַגְנִינָיו וְכוּ׳, מִן הַסְּתָם יִרְאוּ הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּקָה בּוֹ שֶׁהוּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, לָזֶה גָּזַר שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם יַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ הַיְאוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁיּוֹכֶבֶד הִיא הִשְׁלִיכָה אֶת מֹשֶׁה בַּיְאוֹר.
שמות ב:ב · פירוש א
וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃
כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק מַה הִיא הַטּוֹבִיּוּת שֶׁרָאֲתָה בּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב,א) אָמְרוּ נוֹלַד מָהוּל וַתִּמָּלֵא הַבַּיִת אוֹרָה. וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק קֶשֶׁר ״וַתִּצְפְּנֵהוּ״ עִם ״וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב״ וְגוֹ׳, וְכִי אִם לֹא הָיָה טוֹב לֹא תַחְמֹל עַל פְּרִי בִּטְנָהּ לִצְפֹּן אוֹתוֹ מֵאַנְשֵׁי דָמִים?
שמות ב:ב · פירוש ב
וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא, כִּי מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַתִּצְפְּנֵהוּ״ וְגוֹ׳ ״וְלֹא יָכְלָה עוֹד״ וְגוֹ׳, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב,א) כִּי מָנוּ לָהּ הַמִּצְרִיִּים מֵעֵת הֶרְיוֹנָהּ וְהִיא יְלָדַתּוּ בֶּן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְיוֹם אֶחָד. וְהִנֵּה הַיּוֹלֶדֶת לְשִׁשָּׁה פְּשִׁיטָא שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, וְהַיּוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה מִתְקַיֵּם, וְהִנֵּה אֵין הָאִשָּׁה מְדַקְדֶּקֶת בְּמִסְפַּר יוֹם אֶחָד, וּכְשֶׁיְּלָדַתּוּ בְּחֶזְקַת נֵפֶל יְלָדַתּוּ. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי רָאַתְהוּ טוֹב, פֵּרוּשׁ בָּרִיא וְחָזָק שֶׁאֵין בּוֹ סִימָנִים שֶׁל נֵפֶל, וְלָזֶה טָרְחָה בִּשְׁבִילוֹ וְסִכְּנָה עַצְמָהּ מֵהַמִּצְרִיִּים שֶׁהָיוּ בּוֹדְקִים הַבָּתִּים בַּקְּטַנִּים כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְהוּא אָמְרוֹ וַתֵּרֶא וְגוֹ׳ וַתִּצְפְּנֵהוּ. וּדְרָשַׁת רַזַ״ל תִּדָּרֵשׁ מִמַּה שֶׁלָּקַח לָשׁוֹן זֶה כִּי טוֹב וְלֹא אָמַר לָשׁוֹן אַחֵר. וְכַוָּנַת רַזַ״ל שֶׁדָּרְשׁוּ טוֹב הוּא מָהוּל, כְּבָר גִּלּוּ דַּעְתָּם בְּמָקוֹם אַחֵר (סנהדרין לח,ב) כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן קוֹדֶם שֶׁחָטָא הָיָה טוֹב מֻחְלָט, וּבְמַעֲשֵׂה הָרַע שֶׁעָשָׂה מָשַׁךְ הָעָרְלָה מִבְּחִינַת הָרַע, וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״כִּי טוֹב״ הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע כִּי מְשֻׁלָּל מֵהֶכֵּר רַע שֶׁהִיא הָעָרְלָה.
שמות ב:ו · פירוש א
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ וַתִּרְאֵהוּ וְגוֹ׳, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר וַתֵּרֶא וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁיָּדְעָה שֶׁהַתֵּבָה הִיא מֵהַיְּלָדִים הַמּוּשְׁלָכִים הַיְאוֹרָה, וְנִתְכַּוְּנָה לְהַצִּילוֹ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ״, וְהוּא אָמְרוֹ וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ לְהַיֶּלֶד שֶׁנִּתְכַּוְּנָה לְהַצִּיל, וְאִם הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב וַתִּרְאֶה יֶלֶד יִהְיֶה הַמַּשְׁמָעוּת כִּי רָאֲתָה מַה שֶׁלֹּא חָשְׁבָה כֵן, וְהָבֵן.
שמות ב:ו · פירוש ב
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ (סוטה יב:) ״וַתִּרְאֵהוּ״ – רָאֲתָה שְׁכִינָה עִמּוֹ, וְהוּא דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא הִכִּירָה הַשְּׁכִינָה הִיא, כִּי מִנַּיִן יָדְעָה הַשְּׁכִינָה מִבֵּית אָבִיהָ וַאֲבִי אָבִיהָ, אֶלָּא שֶׁרָאֲתָה עִמּוֹ אוֹר גָּדוֹל, וַה׳ עָשָׂה כֵן כְּדֵי שֶׁתִּגְדַּל מַעֲלַת הַיֶּלֶד בְּעֵינֶיהָ. גַּם לַטַּעַם שֶׁדָּרְשׁוּ זַ״ל (זהר ח״ב יב:) בַּכָּתוּב ״וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה״, שֶׁרָמַז עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בּוֹכִים בַּגָּלוּת, לָזֶה וַיְגַל ה׳ אֶת עֵינֶיהָ לְהַרְאוֹתָהּ הָאוֹר הַסּוֹמֵךְ לְמֹשֶׁה.
שמות ב:ו · פירוש ג
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁהַרְגָּשָׁתָהּ בַּשְּׁכִינָה הָיְתָה לְצַד שֶׁכְּשֶׁנָּגְעָה בּוֹ פָּרְחָה מִמֶּנָּה צָרַעַת (שמות רבה א,כג), אָמְרָה: אֵין זֶה אֶלָּא בֵּן אֱלֹהִי. וְאוּלַי שֶׁרָמַז פְּרִיחַת הַצָּרַעַת בְּאָמְרוֹ וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד, פֵּרוּשׁ, וַתִּרְאֵהוּ לְהָאָמוּר בְּסָמוּךְ בְּכֹחַ, דִּכְתִיב ״לִרְחוֹץ״ וְזִכְרוֹן ״בְּשָׂרָהּ״ בְּכֹחַ, וּכְשֶׁפָּתְחָה הַתֵּבָה וַתַּרְאֵהוּ לִבְשָׂרָהּ אֶת הַיֶּלֶד, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁנָּגְעָה בַּיֶּלֶד, וְהִנֵּה נַעַר, פֵּרוּשׁ, חָזַר לִהְיוֹת כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּנַעֲמָן (מלכים ב ה:יד): ״וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן״:
שמות ב:ו · פירוש ד
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
וַתַּחְמֹל עָלָיו. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי נִתְכַּוְּנָה מִתְּחִלָּה וּבָרִאשׁוֹנָה לְהַצִּיל הַיֶּלֶד, טַעַם הַחֶמְלָה חֲדָשָׁה – לֹא לְהַצִּילוֹ מֵהַיְאוֹר, אֶלָּא יַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁבִּקְשָׁה לַהֲנִיקוֹ, וְהָעֵד מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ וְגוֹ׳ הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב:) שֶׁהֶחְזִירַתּוּ עַל מֵנִיקוֹת גּוֹיוֹת וְכוּ׳:
שמות ב:ו · פירוש ה
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים וְגוֹ׳. קָשֶׁה, מַה חִדּוּשׁ אוֹמֶרֶת מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה? פְּשִׁיטָא שֶׁכֵּן הוּא, כִּי הֵן הֵנָּה הַמַּשְׁלִיכוֹת יַלְדֵיהֶן בַּיְאוֹר בִּגְזֵרַת פַּרְעֹה. וְאִם לְפִי מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יב,א) כִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם גָּזַר גַּם עַל הַמִּצְרִיִּים, אִם כֵּן מִנַּיִן יָדְעָה וְהִכִּירָה כִּי אֵינוֹ מִיַּלְדֵי מִצְרִיִּים? וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הֶחֱזִירַתּוּ עַל כַּמָּה מֵינִיקוֹת גּוֹיוֹת וְלֹא רָצָה לִינֹק, זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא מִיַּלְדֵי הַמִּצְרִיּוֹת, וְעַל כָּל פָּנִים מַה חִדּוּשׁ אוֹמֶרֶת בִּדְבָרֶיהָ?
שמות ב:ו · פירוש ו
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
וְלַעֲמֹד עַל הַדָּבָר נַשְׂכִּיל עַל דָּבָר אִם הַצָּלַת הַיֶּלֶד הָיָה לְצַד שֶׁנִּסְתַּפְּקָה הֱיוֹתוֹ מִצְרִי אוֹ אֲפִלּוּ יִהְיֶה עִבְרִי. וְהִנֵּה אִם נֹאמַר שֶׁחָשְׁבָה לְהַצִּיל לִסְפֵק מִצְרִי, תְּכַוֵּן בְּאָמְרָהּ מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה כִּי נִתְבָּרֵר לָהּ הֵפֶךְ מַה שֶׁחָשְׁבָה, וּבָזֶה גִּלְּתָה דַּעְתָּהּ כִּי לֹא לְהַצִּיל מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים נִתְכַּוְּנָה, וְדָבָר זֶה הַשֵּׂכֶל יִבְחֲרֵהוּ, כִּי סְתָם גּוֹיָה לֹא תְרַחֵם אֶלָּא עַל בְּנֵי אוּמָּתָהּ, וַהֲגַם שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁאַחֲרֵי שֶׁיָּדְעָה כִּי מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים הוּא הֶחֱזִיקָה בּוֹ וְשָׂכְרָה לוֹ מֵינֶקֶת, אֵין מִזֶּה רְאָיָה, כִּי אַחַר שֶׁיָּדְעָה מַעֲלָתוֹ גַּם שֶׁרִפֵּא אוֹתָהּ מִצָּרַעְתָּהּ רִחֲמָה עָלָיו, גַּם רָאוּי הוּא מִכֹּחַ זֶה לְהַטּוֹת לִבָּהּ לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִיא רָאֲתָה מַה נּוֹרָא מַעֲשָׂיו.
שמות ב:ו · פירוש ז
וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
וְאִם נֹאמַר שֶׁמִּתְּחִלָּה רִחֲמָה עַל הַיֶּלֶד, הֲגַם שֶׁיָּדְעָה כִּי מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא, תְּכַוֵּן בְּאָמְרָהּ מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים נְתִינַת טַעַם שֶׁלֹּא יָנַק מֵהַנָּכְרִיּוֹת, לֹא שֶׁהוּחֲלָה מֵהַיְאוֹר וּמְסֻכָּן הוּא וְאֵינוֹ יָכוֹל לִינֹק, אֶלָּא לְצַד שֶׁהוּא מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים, וְלָזֶה תֵּכֶף אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתוֹ הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ וְגוֹ׳ מֵהָעִבְרִיּוֹת לְהַבְחִין דְּבָרֶיהָ, וְאָמַר הַכָּתוּב וַתִּקַּח הָאִשָּׁה וְגוֹ׳ וַתְּנִיקֵהוּ.
שמות ב:י · פירוש א
וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֙הוּ֙ לְבַת־פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי־לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ וְגוֹ׳ וַתֹּאמֶר וְגוֹ׳. הִנֵּה תִּמְצָא שִׁנּוּי בִּקְרִיאַת שֵׁם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְהַשְּׁבָטִים, כִּי לְכֻלָּם יַקְדִּים טַעַם הַשֵּׁם וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁם. בְּיִצְחָק (בראשית כא:ו) ״כָּל הַשּׁוֹמֵעַ יִצְחַק וְגוֹ׳ וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִצְחָק״, יַעֲקֹב (בראשית כה:כו) ״וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב״. בַּשְּׁבָטִים ״כִּי רָאָה ה׳ וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן״ (בראשית כט:לב), ״כִּי שָׁמַע וְגוֹ׳ וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן״ (בראשית כט:לג), וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּקְרִיאַת שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הִקְדִּים הַזְכָּרַת שְׁמוֹ וְאַחַר כָּךְ טַעַם הַשֵּׁם.
שמות ב:י · פירוש ב
וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֙הוּ֙ לְבַת־פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי־לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃
וְאוּלַי כִּי הָאִמָּהוֹת הָיוּ בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיוּ מַשִּׂיגוֹת בְּחִינַת הַשֵּׁם, וּקְרִיאַת הַשֵּׁם הָיְתָה לְמַה שֶׁהָיוּ מְכַוְּנִים בּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן קְרִיאַת שֵׁם מֹשֶׁה. מַגִּיד הַכָּתוּב כִּי לֹא הִשִּׂיגָה לָדַעַת בְּחִינַת הַשֵּׁם, כִּי שְׁמוֹ נִפְלָאוֹת יַגִּיד. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ג דף רעו; תיקונים תיקון סט) מַה יִרְמֹז שֵׁם זֶה. וַה׳ הַשָּׂם שֵׁמוֹת בָּאָרֶץ שָׂם בְּפִיהָ שֵׁם מֹשֶׁה, וּמַה שֶׁאָמְרָה הִיא בְּטַעַם הַשֵּׁם הוּא כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ, וְלֹא יָדְעָה טַעַם זוּלַת זֶה:
שמות ב:י · פירוש ג
וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֙הוּ֙ לְבַת־פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי־לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃
אוֹ יִרְצֶה הַכָּתוּב לוֹמַר, כִּי זֹאת הָאִשָּׁה הֶעְלִימָה טַעַם הַשֵּׁם שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה לַכֹּל, לְצַד כִּי הַמַּעֲשֶׂה הָיָה הֵפֶךְ רְצוֹן כָּל עַמָּהּ, לְהַצִּיל אוֹתָם, שֶׁהֵם גָּזְרוּ עֲלֵיהֶם לְהַשְׁלִיכָם לַיְאוֹר וְהִיא תְּבַטֵּל עֲצָתָם לְרַע לָהֶם. לָזֶה לֹא פִּרְסְמָה טַעַם הַשֵּׁם אֶלָּא קְרָאַתּוּ סְתָם בְּלֹא טַעַם, וְהַכָּתוּב מוֹדִיעַ טַעְמָהּ שֶׁקְּרָאַתּוּ כָּךְ הוּא לְצַד שֶׁאָמְרָה ״כִּי מִן הַמַּיִם״.
שמות ב:טו · פירוש ב
וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־הַבְּאֵֽר׃
וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בִּקֵּשׁ לְהוֹכִיחַ הַדָּבָר אִם כֵּן עָשָׂה כְּדֵי לַהֲרֹג אוֹתוֹ, וְלָזֶה בָּרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה שֶׁמָּא יִתְבָּרֵר הַדָּבָר וְיַהַרְגֶנּוּ. אוֹ יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ מִפְּנֵי פַרְעֹה כִּי הִכִּיר בְּפָנָיו כִּי זְעוּמִים הֵם וְהִרְגִּישׁ מִזֶּה וּבָרַח, הֲגַם שֶׁלֹּא יָדַע כִּי הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְפַרְעֹה.
שמות ב:כא · פירוש א
וַיּ֥וֹאֶל מֹשֶׁ֖ה לָשֶׁ֣בֶת אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיִּתֵּ֛ן אֶת־צִפֹּרָ֥ה בִתּ֖וֹ לְמֹשֶֽׁה׃
אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה. טַעַם שֶׁכָּפַל הַזְכָּרַת שְׁמוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיִּתֵּן לוֹ אֶת״ וְגוֹ׳, יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי הִיא בַּת זוּגוֹ, וְתֵיבַת לְמֹשֶׁה הוּא דִּבְרֵי הַכָּתוּב שֶׁאוֹמֵר כִּי צִפּוֹרָה לְמֹשֶׁה הִיא לְמָנָה בַּת זוּגוֹ.
שמות ב:כב · פירוש א
וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גֵּרְשֹׁ֑ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נׇכְרִיָּֽה׃ {פ}
גֵּר הָיִיתִי. לְשׁוֹן עָבָר, כִּי בִּזְמַן שֶׁנִּכְתְּבָה הַתּוֹרָה יְדַבֵּר הַכָּתוּב. אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ גֵּר הָיִיתִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים קיט:יט) ״גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ״, כִּי הַצַּדִּיקִים אֵינָם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא כְּגֵרִים בְּלֹא שׁוּם יִשּׁוּב, וְהוּא אָמְרוֹ גֵּר הָיִיתִי מֵעוֹדִי, וְנוֹסַף לִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה לְצַד שֶׁהָיָה חוּץ מֵאֶחָיו וּבֵית אָבִיו:
שמות ג:א · פירוש א
וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃
וּמֹשֶׁה וְגוֹ׳ וַיִּנְהַג וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ כִּי ה׳ סִבְּבוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן. אוֹ שֶׁהוּא נָהַג כְּמִנְהָגוֹ וְהַצֹּאן הָלְכוּ שָׁמָּה אֶל הַר וְגוֹ׳, כִּי שָׁם יְדַבֵּר אֵלָיו הָאֱלֹהִים.
שמות ג:ד · פירוש א
וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. לֹא כִּשְׁמוּאֵל שֶׁלֹּא הִכִּיר הַקּוֹרֵא (שמואל א ג:ד), כִּי מֹשֶׁה נָבִיא הָיָה בְּטֶרֶם יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ וְהִכִּיר הַקּוֹרֵא. וְאוּלַי כִּי זֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל רָמַז אֶל גָּדוֹל הַמְיֻחָד:
שמות ג:י · פירוש א
וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר וְאֶשְׁלָחֲךָ לְלֹא צֹרֶךְ, כִּי מִן הַסְּתָם כְּשֶׁיֹּאמַר לוֹ ״לְכָה״ וַדַּאי כִּי הוּא הַמְּשַׁלְּחוֹ. גַּם הִקְדִּים הַהֲלִיכָה קֹדֶם הַזְכָּרַת הַשְּׁלִיחוּת, לוֹמַר כִּי לֹא הֲלִיכָה זוֹ לְבַד הִיא הַשְּׁלִיחוּת, אֶלָּא אַחַר הַהֲלִיכָה תִּהְיֶה הַתְמָדַת הַשְּׁלִיחוּת, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁאַחַר שֶׁהָלַךְ הוּא שֶׁהָיָה שׁוֹלְחוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם לְהוֹצִיא וְגוֹ׳.
שמות ג:י · פירוש ב
וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
עוֹד רָמַז לוֹ כִּי לֹא בַּהֲלִיכָה זוֹ לְחוּד יוֹצִיא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁיַּחְזוֹר שְׁלִיחוּת אַחַר שְׁלִיחוּת, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי עֲתִידוֹת יַשְׁמִיעֵהוּ שֶׁלֹּא יִתְרַצֶּה פַּרְעֹה לְשַׁלְּחָם תֵּכֶף וּמִיָּד.
שמות ג:י · פירוש ד
וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
וְאוּלַי כִּי לָזֶה הָיָה מֹשֶׁה מֵשִׁיב בִּטְעָנוֹת, כֵּיוָן שֶׁלֹּא רָאָה דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, אֶלָּא אִם יִרְצֶה הָיָה מְגַלֶּה דַּעְתּוֹ כִּי יֵשׁ לוֹ טְעָנוֹת מוֹנְעוֹת, וְהָיָה ה׳ מְשִׁיבוֹ עַל כָּל טַעֲנָה וְטַעֲנָה כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ.
שמות ג:יא · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֲפִילּוּ בִּשְׁלִיחוּת שֶׁאֵינָהּ הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ, כִּי אֵינִי חָשׁוּב לְדַבֵּר לִפְנֵי מֶלֶךְ, וּמֵאֶמְצָעוּת כֵּן לֹא יֵאָמֵן בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְיִסְתַּכֵּן, שֶׁהָאָדָם בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן. וְצֵא וּלְמַד מִמַּאֲמַר שְׁמוּאֵל (שמואל א טז:ב) ״אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״, וְתִמְצָא שֶׁלֹּא יֵאָמֵן אָדָם בִּנְבוּאָה לְצַד בְּחִינַת הַשִּׁפְלוּת, כָּאָמוּר בִּנְבוּאַת עָמוֹס (קהלת רבה א א ב) שֶׁהָיוּ מְזַלְזְלִין בּוֹ בְּנֵי דּוֹרוֹ וְכוּ׳. וְעוֹד כִּי אוֹצִיא וְגוֹ׳, כִּי לָזֶה צָרִיךְ אָדָם גָּדוֹל בְּמַעֲשִׂים שֶׁיִּזְכֶּה לִזְכוּת גָּדוֹל כָּזֶה, וְחָשׁ שֶׁמָּא יֶאֱרַע תַּקָּלָה לְיִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת מְנִיעַת זְכוּתוֹ, וְזֶה מֵהָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת.
שמות ג:יב · פירוש א
וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃
וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה תְּשׁוּבָה מְשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן ״כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ״, הֲלֹא וַדַּאי כִּי יָדַע מֹשֶׁה כִּי מִכֹּחוֹ הוּא בָּא, אֶלָּא שֶׁטָּעַן כִּי לְצַד מִעוּט עֶרְכּוֹ לֹא יִצְטַדָּק. עוֹד קָשֶׁה אָמְרוֹ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת וְגוֹ׳, אֵין יָדוּעַ הָאוֹת, וְאִם עַל אוֹת שֶׁלֹּא אֻכָּל הַסְּנֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, אֵין הַדַּעַת מִתְיַשֶּׁבֶת בָּזֶה, וְכִי מֹשֶׁה הָיָה סָפֵק אֶצְלוֹ חַס וְשָׁלוֹם הֲיָכוֹל יוּכַל הַצִּיל. וְעוֹד קָשֶׁה מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי אָנֹכִי וְגוֹ׳, שֶׁמַּשְׁמָע כִּי הָיָה מִסְתַּפֵּק אִם ה׳ שׁוֹלְחוֹ, וְזֶה אֵינוֹ אֱמֶת כִּי לֹא אָמַר מֹשֶׁה דָּבָר שֶׁיַּגִּיד סְפֵקוֹ בָּזֶה.
שמות ג:יב · פירוש ב
וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁבָּא ה׳ לְהָשִׁיבוֹ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַרְתָּ ״מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה״, דַּע כִּי שָׁם אֶהְיֶה עִמָּךְ, וּמֵעַתָּה גְּדֻלָּתְךָ גְּדוֹלָה מִגְּדֻלָּתוֹ וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרוֹ, וְאֵימָתְךָ מוּטֶּלֶת עָלָיו מִמַּה שֶׁמוּטֶּלֶת אֵימָתוֹ עָלֶיךָ, וְרָאוּי לִהְיוֹת בְּעֵינֶיךָ הֶדְיוֹט. גַּם בָּזֶה סָתַר לוֹ מַה שֶׁאָמַר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹצִיא, כִּי הֵן הֶרְאָהוּ ה׳ שֶׁהַשָּׂגָתוֹ גְּדוֹלָה. וְאָמְרוֹ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת, פֵּרוּשׁ, וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁאַתָּה רָאוּי לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה, וּמַה הוּא הָאוֹת – ״כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ״, וְאִלּוּ לֹא הָיִיתָ רָאוּי לֹא הָיִיתִי שׁוֹלְחֲךָ, וּמַה מָקוֹם לַחֲשָׁשַׁת שֶׁאֵינְךָ רָאוּי. וְאָמְרוֹ בְּהוֹצִיאֲךָ וְגוֹ׳, יְכַוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי תַּעֲלֶה בְּיָדוֹ הַמִּצְוָה עַד תַּכְלִיתָהּ וְיוֹצִיא הָעָם הוּא וְיַעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה תַּמָּה טַעֲנַת ״וְכִי אוֹצִיא״, כִּי הֲרֵי מוֹדִיעוֹ ה׳ תַּכְלִית הַדָּבָר, וְאֵין סָפֵק כַּאֲשֶׁר יַגִּיד ה׳ מֵהָעֲתִידוֹת.
שמות ג:יב · פירוש ג
וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְזֶה לְּךָ וְגוֹ׳, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: דָּבָר זֶה שֶׁאַתָּה מַקְטִין עַצְמְךָ וְאוֹמֵר ״מִי אָנֹכִי״, זֶה לְךָ לְאוֹת כִּי בְּאֶמְצָעוּת קְנִיָּתְךָ מִדָּה זוֹ ״אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ״. וְאָמְרוֹ בְּהוֹצִיאֲךָ וְגוֹ׳, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ בְּסָמוּךְ.
שמות ג:יב · פירוש ד
וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי גָּמַרְתִּי הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה שְׁלִיחוּת זֶה עַל יָדְךָ, בְּהוֹצִיאֲךָ וְגוֹ׳ עַל הָהָר הַזֶּה סִינַי בַּקֹּדֶשׁ, פֵּרוּשׁ הָהָר הַנָּמוּךְ שֶׁבָּהָרִים, וְאֵין אֲנִי בּוֹחֵר בֶּהָרִים הָרָמִים כְּתָבוֹר וְחֶרְמוֹן, הָא לָמַדְתָּ כִּי אֵין אֲנִי חָפֵץ אֶלָּא בַּנְּמוּכִים כָּמוֹךָ הֶעָנָיו וְהַשָּׁפָל בְּעֵינֶיךָ וּבָהָר הַנָּמוּךְ הַזֶּה, וְכָל זֶה תְּשׁוּבָה לְטַעֲנַת ״וְכִי אוֹצִיא״ וְגוֹ׳.
שמות ג:יג · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָֽאֱלֹהִ֗ים הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֣י בָא֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ־לִ֣י מַה־שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם׃
וּבָזֶה תָּנוּחַ הַדַּעַת בַּחֲקִירָה אַחַת, וְהוּא מָה אוֹת וְהַמּוֹפֵת בִּידִיעַת הַשֵּׁם אוֹ בְּהַזְכָּרָתוֹ, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם שֵׁם זֶה יָדוּעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין בָּזֶה אוֹת לְטוֹבָה, כִּי כְּשֵׁם שֶׁיְּדָעוּהוּ יִשְׂרָאֵל יְדָעוֹ גַּם כֵּן מֹשֶׁה וְאֵין הוֹכָחָה, וְאִם אֵין הַשֵּׁם יָדוּעַ כִּי זֶה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְעַד עַתָּה וּמִי יַאֲמִין אֵלָיו כִּי זֶה שֵׁם נוֹרָא. וְרָאִיתִי מֵהַמְפָרְשִׁים שֶׁפֵּרְשׁוּ פֵּרוּשִׁים וּדְרָכִים רְחוֹקִים, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵיךְ טוֹעֵם יִטְעַם דְּבָרֵינוּ וְיִהְיוּ לְפִיו צַפִּיחִית כִּי לֹא לְאוֹת וּלְמוֹפֵת הוּא חָפֵץ בְּהַזְכָּרַת הַשֵּׁם, וְתִמְצָא שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ שֵׁם ״אֶהְיֶה״ הֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁהוּזְכַּר בְּכָל הַנְּבוּאוֹת לָאָבוֹת וּמִן הַסְּתָם לֹא יִהְיֶה יָדוּעַ לַבָּנִים אֶלָּא שֵׁמוֹת שֶׁהוּכְּרוּ לְהָאָבוֹת, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵין אוֹת וְלֹא מוֹפֵת בְּהַזְכָּרַת הַשֵּׁם אֶלָּא טַעְמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְזֶה תְּחִלַּת הַכָּרַת מֹשֶׁה כִּי נֶאֱמָן פָּשׁוּט הוּא בְּכָל שְׁלִיחוּתָיו וּנְבוּאוֹתָיו שֶׁדִּקְדֵּק דִּבְרֵי ה׳ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַשֵּׁם, וְלֹא סָמַךְ עַל דַּעְתּוֹ לוֹמַר כִּי יְפָרֵשׁ מִדַּעְתּוֹ וְיַזְכִּיר שְׁמוֹ אַחַר שֶׁהוּשַּׂג אֶצְלוֹ אֱמוּנַת הַנְּבוּאָה, וּמִן הַסְּתָם וַדַּאי שֶׁיָּדוּעַ הָיָה לְמֹשֶׁה שֵׁם אֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו שֶׁל הַמְנַבֵּא. וְעוֹד אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה לְהַרְוִיחַ דַּעַת מַה הִיא הַמִּדָּה שֶׁמְּדַבֵּר עִמּוֹ ה׳ בָּהּ.
שמות ג:יד · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃
וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ברכות ט,א) שֶׁהֶחְזִיר מֹשֶׁה לְקוֹנוֹ בְּטַעֲנַת ״דַּיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ״, וְהִצַּצְתִּי וְרָאִיתִי כִּי דְּבַר חָכְמָה וְצֶדֶק דִּבְּרוּ מִכֹּחַ הַכָּתוּב עַצְמוֹ, כִּי אִם סוֹף דִּבּוּר כִּתְחִלַּת דִּבּוּר וְלֹא הָיְתָה חֲזָרָה מִדִּבּוּר רִאשׁוֹן אֶלָּא שֶׁגּוֹמֵר דְּבָרָיו לִנְבִיאוֹ נֶאֱמַן בַּיִת – לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיֹּאמֶר״ בְּאֶמְצַע דִּבּוּר רִאשׁוֹן, לָזֶה אָמְרוּ כִּי הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא בְּאָמְרוֹ ״אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה״ גָּמַר אוֹמֶר הָעִנְיָן, וּלְצַד סִבָּה חָזַר לוֹמַר אֲמִירָה אַחֶרֶת. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין דִּבּוּר רִאשׁוֹן לְדִבּוּר שֵׁנִי וְהַמְדַבֵּר אֵלָיו, וְיֵדַע הַמְּנִיעָה וְהַמּוֹנֵעַ.
שמות ג:יד · פירוש ה
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃
וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ מִתְּחִלָּה לֹא חָשׁ ה׳ עַל הַדָּבָר עַד שֶׁהֻצְרַךְ מֹשֶׁה לוֹמַר לְפָנָיו וְכוּ׳? הִנֵּה בְּמַה שֶׁנְּדַקְדֵּק דְּבָרָיו יִתְבָּרַךְ תֵּדַע כִּי יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה הִשְׂכִּיל עַל דָּבָר, וְהוּא שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְצַד שֶׁתְּשׁוּבָה זוֹ בָּא עַל טַעֲנַת מֹשֶׁה ״וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ״, הָיָה צָרִיךְ לַהֲשִׁיבוֹ ״כֹּה תֹאמַר״. אֶלָּא לְצַד שֶׁיָּדַע כִּי לֹא יַעֲמֹד הַדָּבָר הַזֶּה כֵּן בְּמַה שֶׁיִּטְעֹן מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁטָּעַן אַחַר כָּךְ, דַּיָּהּ לְצָרָה, לָזֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ דְבָרָיו לְבַטָּלָה לֹא אָמַר ״כֹּה תֹאמַר״, וְאָמַר דְּבָרָיו שְׁקוּלִים שֶׁיֵּשׁ בְּמַשְׁמָעוּתָם שֶׁהַכֹּל הוּא תְּשׁוּבַת ״מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם״. וּכְשֶׁבָּא מֹשֶׁה וְטָעַן, אָמַר כִּי לֹא יֹאמַר אֶלָּא ״אֶהְיֶה״, וּמַה שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר אֶהְיֶה״ הוּא הוֹדָעָה לְמֹשֶׁה, גַּם הוֹדָעָה לְדוֹרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְמְכוּ לִבָּם בִּרְאוֹת כִּי שׁוֹכֵן סְנֶה יִהְיֶה עִם יִשְׂרָאֵל בְּכָל צָרָתָם. וְאִם הָיָה מְפָרֵשׁ דְּבָרָיו מִתְּחִלָּה וְאוֹמֵר ״כֹּה תֹאמַר וְגוֹ׳ אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם״, הָיְתָה נֶעְדֶּרֶת יְדִיעָה זוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, בְּאֹפֶן כִּי תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה הָיְתָה סוֹף הַדִּבּוּר. אֶלָּא מֹשֶׁה חָסֵר מְעַט מֵאֱלֹהִים, וְאוּלַי שֶׁיָּדַע וְהִבְחִין אֶלָּא שֶׁלֹּא סָמַךְ עַל עִיּוּנוֹ וְרָצָה שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ ה׳ דַּעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ.
שמות ג:טז · פירוש א
לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃
לֵךְ וְאָסַפְתָּ וְגוֹ׳. טַעַם כֶּפֶל הַדְּבָרִים פַּעַם שְׁנִיָּה, נִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּין ה׳ לוֹמַר כִּי בְּעֵת בִּיאָתוֹ לְמִצְרַיִם בַּתְּחִלָּה וּבָרִאשׁוֹנָה יֹאמַר לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא בָּא שָׁלִיחַ מֵה׳ לְיִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּץ כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחַד וְיֹאמַר לָהֶם שְׁלִיחוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי פָקַד אֶת עַמּוֹ וְגוֹ׳.
שמות ג:יח · פירוש א
וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ. טַעַם אָמְרוֹ לְקוֹלֶךָ יְכַוֵּן לְהוֹדִיעוֹ כִּי יַאֲמִינוּ וִיקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ, הֲגַם שֶׁלֹּא יֹאמַר לָהֶם מַה שְּׁמוֹ. וְלָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״וְשָׁמְעוּ לִדְבָרֶיךָ״ אוֹ ״אֵלֶיךָ״, עֲדַיִן יֵשׁ בַּנִּשְׁמָע כִּי טַעַם הַקַּבָּלָה לְצַד דְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מִמֶּנּוּ. וּמֵאָמְרוֹ לְקוֹלֶךָ, הִנֵּה הַקּוֹל הוּא מֻגְבָּל הֱיוֹתוֹ מֵאָדָם הַמּוֹצִיאוֹ לֹא מִזּוּלָתוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַדְּבָרִים שֶׁיִּתָּכְנוּ לְהָאוֹמֵר אוֹתָם וְהֵם דִּבְרֵי הַזּוּלַת. לָזֶה אָמַר לְקוֹלֶךָ, פֵּרוּשׁ, כִּי כְּשֶׁיּוֹצִיא קוֹלוֹ קוֹל מְבַשֵּׂר יְקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ, וּבָזֶה שָׁלַל שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר מְעַכֵּב לָהֶם הָאֱמוּנָה, לֹא שְׁאֵלַת הַשֵּׁם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים.
שמות ד:א · פירוש א
וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
וַיַּעַן מֹשֶׁה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה מָקוֹם לְטַעֲנַת ״לֹא יַאֲמִינוּ״ אַחַר שֶׁהִבְטִיחוֹ ה׳ וְאָמַר ״וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ״. עוֹד, לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״לֹא יַאֲמִינוּ וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי״? וְהָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁאָדָם בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן, לֹא סָמַךְ לִבּוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁיַּצְדִּיקוּ בֶּאֱמוּנָה. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִשְׁמְעוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ שְׁמִיעַת קוֹלוֹ לֹא יִרְצוּ לִשְׁמֹעַ. וְאֵין דֶּרֶךְ זֶה מַסְפִּיק בְּכַוָּנַת הַכָּתוּב, כִּי לֹא הָיָה לוֹ לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְלַחְשֹׁד כָּל כָּךְ בְּיִשְׂרָאֵל. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ הֵן וְלֹא אָמַר ״אִם לֹא״ וְגוֹ׳.
שמות ד:א · פירוש ב
וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
וְיִתְבָּאֵר עַל נָכוֹן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֵין נְבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל חָכָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה וְכוּ׳ שָׁלֵם בְּגוּפוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְכָתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְצָרִיךְ עִיּוּן, לָמָּה לֹא כָּתַב שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עָשִׁיר גִּבּוֹר וְעָנָיו, וְתֵרֵץ שֶׁאוֹתָם תְּנָאִים צְרִיכִין לַמִּתְנַבֵּא בִּקְבִיעוּת, וְרַמְבַּ״ם לֹא נָחֵת לְפָרֵשׁ אֶלָּא עַל הַמִּתְנַבֵּא שֶׁלֹּא בִּקְבִיעוּת. וְהִנֵּה אֲפִלּוּ אִם נֹאמַר שֶׁתֵּחָשֵׁב נְבוּאָה זוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אַקְרַאי, מַה שֶׁאֵינוֹ כֵן, אַף עַל פִּי כֵן טוֹעֵן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לְצַד עַנְוְתָנוּתוֹ כִּי הוּא חָסֵר תְּנָאִים שֶׁבָּהֶם יֵאָמֵן נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ וְהֵן, פֵּרוּשׁ, וְכֵן הוּא הַדִּין שֶׁלֹּא יַאֲמִינוּ לִי כִּי אֵין אֲנִי חָכָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה וּמָלֵא מִכָּל הַתְּנָאִים הַמְאֻשָּׁרִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם תֵּחָשֵׁב נְבִיאַת קְבִיעוּת כְּמוֹ שֶׁכֵּן הוּא כְּפִי הָאֱמֶת, כִּי הוּא הוֹלֵךְ וּבָא מֵהַשֵּׁם לְיִשְׂרָאֵל וּלְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, אִם כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עָשִׁיר מַה שֶׁלֹּא כֵן הָיָה, וְזֶה לְּךָ הָאוֹת שֶׁהָיָה רוֹעֶה לְחוֹתְנוֹ צֹאנוֹ וְלֹא נִתְעַשֵּׁר אֶלָּא בַּמִּדְבָּר מֵהַלּוּחוֹת (נדרים לח,א), וְאִם כֵּן אִם יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁאוֹל לְזִקְנֵיהֶם הַמִּשְׁפָּט, הֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי כְּפִי הַדִּין.
שמות ד:א · פירוש ג
וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
וּמַה שֶׁאָמַר וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, כָּאן רָמַז עוֹד טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כִּי הוּא כְּבַד פֶּה, וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה אַחַר כָּךְ בְּפֵרוּשׁ ״כִּי כְבַד פֶּה״. וְדָבָר זֶה הוּא אֶחָד מִתְּנָאֵי הַמִּתְנַבֵּא אֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, וְזֶה אֶחָד מֵחֶסְרוֹנֵי הַגּוּף, וְלָזֶה אָמַר ״וְלֹא יִשְׁמְעוּ״ לְסִבַּת קוֹל, כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן הוּא. וְאָמַר הַטַּעַם כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֵינְךָ רָאוּי שֶׁיֵּרָאֶה לְךָ כָּל עִקָּר וַאֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי. וּמַה שֶׁלֹּא טָעַן טַעֲנָה זוֹ מֹשֶׁה עַד עַתָּה וְלֹא שָׁאַל אֶלָּא ״וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר״, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָהֶם שֶׁלֹּא יַאֲמִינוּ, שֶׁאִם הָיָה חוֹשֵׁשׁ לָזֶה לֹא הָיָה מְחַזֵּר אַחַר יְדִיעַת הַשֵּׁם שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁתֵּכֶף יֹאמַר אֵלָיו ״זֶה שְּׁמִי״.
שמות ד:א · פירוש ד
וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן בִּשְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה ״וְאָמְרוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁיְּגַלֶּה ה׳ שְׁמוֹ וְסוֹדוֹ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בּוֹ נִפְלָאוֹת, כִּי שֵׁם הַמְפֹרָשׁ יַפְלִיא עֲשׂוֹת וּבְאֶמְצָעוּתוֹ יִקְנֶה כָּל הַקִּנְיָנִים, בֵּין מַעֲלוֹת הַמֻּרְגָּשׁוֹת בֵּין מַעֲלוֹת הָאֹשֶׁר וְהַחָכְמָה, וְיַשְׁלִים עַצְמוֹ לִהְיוֹת רָאוּי לִנְבוּאָה בְּסוֹד (תהלים צא:יד) ״אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי״. גַּם יַפְלִיא בְּעֵינֵיהֶם נִפְלָאוֹת מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם. וּבִתְשׁוּבַת ה׳ אֵלָיו אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ סוֹדֵי הַשֵּׁם וּסְגֻלּוֹתָיו וְנִפְלָאוֹת אֲשֶׁר יַפְלִיא בָּהֶם, לָזֶה חָזַר וְטָעַן ״וְהֵן״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
שמות ד:א · פירוש ה
וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִתְרַגֵּשׁ מֹשֶׁה לִטְעוֹן טַעֲנָה זוֹ ״הֵן לֹא יַאֲמִינוּ״, אֶלָּא לְצַד שֶׁאָמַר ה׳ לוֹ דָּבָר חָדָשׁ מַה שֶׁלֹּא שָׁמַע מִקּוֹדֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה״. אָמַר, מֵעַתָּה מַשְׁכַּחַת לָהּ שֶׁלֹּא יַחְשִׁיב פַּרְעֹה שְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא יְשַׁלְּחֵם, אִם כֵּן ״הֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי״, וּכְשֶׁיִּתְרַבֶּה הַשְּׁלִיחוּת וְלֹא יְשַׁלַּח יוֹסִיפוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלִי, וְהַטַּעַם כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ וְגוֹ׳, שֶׁאִם הָיוּ הַדְּבָרִים מֵאֵל עֶלְיוֹן מִי הוּא זֶה שֶׁיְּמָאֵן לַעֲשׂוֹת דְּבָרָיו וְלֹא יַשְׁחִית לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר (מלכים א יד:י), אֶלָּא וַדַּאי כִּי לֹא ה׳ שְׁלָחֲךָ, וַאֲפִלּוּ נְבוּאָה לֹא הִשַּׂגְתָּ.
שמות ד:ב · פירוש א
וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהֹוָ֖ה (מזה) [מַה־זֶּ֣ה] בְיָדֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר מַטֶּֽה׃
וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ מַה זֶּה בְּיָדֶךָ. אֵין שְׁאֵלָה זוֹ דּוֹמָה לִשְׁאֵלַת ה׳ לְבִלְעָם (במדבר כב:ט) ״מִי הָאֲנָשִׁים״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט) שֶׁמְּצָאוֹ עָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי שָׁם מַשְׁמָעוּת הַשְּׁאֵלָה הוּא שֶׁהָעִנְיָן נֶעְלָם וְשׁוֹאֵל עָלָיו, וּמִמַּה שֶׁמֵּשִׁיב מְגַלֶּה דַּעְתּוֹ מַה שֶׁהוּא עָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם, מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאֵלָה זוֹ לֹא שָׁאַל עַל הַנֶּעְלָם, כִּי גָּלוּי הָיָה כִּי בְּיָדוֹ מַטֶּה, אֶלָּא כְּמִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיּוֹדֶה בְּפִיו עַל הַדָּבָר. וְעָשָׂה מֹשֶׁה מִצְוַת רַבּוֹ וַיֹּאמֶר מַטֶּה, וְשִׁעוּר מַשְׁמָעוּת הוּא וַיֹּאמֶר אַתָּה מַבְחִין מַה שֶׁאַתָּה לוֹקֵחַ בְּיָדְךָ מַה הוּא, וְאָמַר לוֹ הֵן אֲדוֹנִי אֲנִי מַכִּיר בְּמַה שֶׁבְּיָדִי שֶׁהוּא מַטֶּה.
שמות ד:ג · פירוש א
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נׇס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃
וַיְהִי לְנָחָשׁ וְגוֹ׳. כַּוָּנַת אוֹת זֶה הוּא לִרְמֹז כִּי בְּחִינַת הַקְּלִפָּה תִּתְיַחֵס לְנָחָשׁ, וְצֵא וּלְמַד מִנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי כִּי הוּא בְּחִינַת ס״מ, וְרָמַז לוֹ כִּי בְּאֶמְצָעוּת יְדֵי מֹשֶׁה בְּכֹחוֹ הֶעָצוּם מְאַבֵּד כֹּחַ הַנָּחָשׁ וְיִהְיֶה לְעֵץ יָבֵשׁ, וּכְשֶׁיַּרְפֶּה יָדוֹ מִמֶּנּוּ וּמַשְׁלִיכוֹ יִהְיֶה לְנָחָשׁ עַד שֶׁנָּס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ מַה זֶּה בְיָדֶךָ, פֵּרוּשׁ שֶׁיַּשְׂכִּיל הַשְׂכָּלָה דַּקָּה בּוֹ אִם הִתְחִיל לְהִתְנוֹעֵעַ כְּעַכְבְּרָא דְּדַבְרָא שֶׁיַּתְחִיל לִחְיוֹת מְעַט מְעַט, וְלִפְעָמִים יִמָּצֵא מִעוּט מִעוּטוֹ עַכְבָּר וְלִפְעָמִים מִעוּטוֹ וְלִפְעָמִים חֶצְיוֹ, וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה מַטֶּה פֵּרוּשׁ, כֻּלּוֹ עֵץ יָבֵשׁ; וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ, פֵּרוּשׁ הֲוָיָה, בְּפַעַם אַחַת הָיָה נָחָשׁ.
שמות ד:ג · פירוש ג
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נׇס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃
וְאָמְרוֹ שְׁלַח יָדְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֶרְאָהוּ שֶׁהֲגַם שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּתוֹ, יֵשׁ כֹּחַ בְּמֹשֶׁה לְהִתְחַזֵּק עָלָיו וּלְהָסִיר מִמֶּנּוּ כֹּחוֹ.
שמות ד:ג · פירוש ד
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נׇס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃
וְאָמְרוֹ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וְלֹא אָמַר ״בּוֹ״, נִתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר אֵלָיו, לֶהֱיוֹת שֶׁחֲשָׁשַׁת הַנָּחָשׁ הִיא אִם יִקָּחֵהוּ מִזְּנָבוֹ, כִּי אִם יִתְחַכֵּם לָקַחַת רֹאשׁוֹ וְיִדְחוֹק הַנּוֹשֵׁךְ אֵין מֵחוּשׁ מִכָּל הַזָּנָב, לָזֶה אָמַר אֵלָיו ה׳ אֱחוֹז אֲפִלּוּ בִּזְנָבוֹ בְּאֵין פַּחַד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיַּחֲזֶק בּוֹ פֵּרוּשׁ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ בְּאֵין פַּחַד, וְהָיָה לְמַטֶּה בִּלְקִיחָתוֹ בְּכַפּוֹ, פֵּרוּשׁ בִּנְגִיעָתוֹ בְּכַף מֹשֶׁה יָבַשׁ כֹּחוֹ כְּאַחַת וְלֹא נוֹתַר בּוֹ שׁוּם חַיּוּת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ״.
שמות ד:ט · פירוש ג
וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃
וְהָיוּ הַמַּיִם וְגוֹ׳. מְאוֹר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל רַשִׁ״י זַ״ל נִרְאֶה בְּעֵינָיו כִּי טַעַם אָמְרוֹ ״וְהָיוּ וְהָיוּ״ הוּא לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְדָם עַד שֶׁיִּהְיוּ בַּיַּבֶּשֶׁת. וְדִבְרֵי קָדוֹשׁ חֵן. וַאֲנִי מוֹסִיף בּוֹ טַעַם לִשְׁבָח, כִּי הוּא מִטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁצִּוָּה ה׳ כִּי אַהֲרֹן הוּא יַכֶּה בְּמַטֵּהוּ בַּיְאוֹר, וְאָמְרוּ זַ״ל (שמות רבה ט,י) כִּי מֹשֶׁה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכּוֹת הַיְאוֹר לְצַד שֶׁהֵגִין בַּעֲדוֹ, וְכָאן צִוָּה ה׳ שֶׁיִּקַּח מִמֵּימֵי הַיְאוֹר וְיִהְיוּ לְדָם, וְנִתְחַכֵּם שֶׁלֹּא תִהְיֶה הַמַּכָּה עַל יְדֵי מֹשֶׁה. לָזֶה אָמַר וְהָיוּ בַּהֲוָיָּתָן כָּל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ בְּיָדוֹ, אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּהְיוּ בַּיַּבֶּשֶׁת יִהְיוּ דָם, וּבָזֶה אֵין לְקוּתָם בָּא עַל יְדֵי מֹשֶׁה.
שמות ד:י · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־יְהֹוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ֖ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ בִּי אֲדֹנָי. אַחַר שֶׁנִּסְתְּמוּ מִמֶּנּוּ הַטְּעָנוֹת, חָזַר לְבַקֵּשׁ מֵה׳ מִמִּדַּת הָרַחֲמִים, וְלָזֶה דִּיֵּק לוֹמַר אֶל ה׳ שֵׁם הָרַחֲמִים, מַה שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן מִקּוֹדֶם אֶלָּא כָּל אִמְרוֹתָיו הֵם אֶל הָאֱלֹהִים, וְהִתְחִיל לְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו וְאָמַר בִּי לְשׁוֹן תְּחִנָּה וְרִצּוּי.
שמות ד:י · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־יְהֹוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ֖ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי׃
אוֹ יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ בִּי, פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁלֹּא יַאֲמִינוּ הוּא לְצַד הַחִסָּרוֹן הַתָּלוּי בִּי, כְּשֶׁיִּרְאוּנִי עִלֵּג וַאֲפִלּוּ דִּבּוּר אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר. וְאָמְרוֹ גַּם מִתְּמוֹל וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר אֵלָיו כִּי חָשַׁב שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שֶׁיְּדַבֵּר ה׳ עִמּוֹ פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ יוּסַר פְּגָמוֹ וִידַבֵּר צַחוֹת, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁדִּבֵּר פַּעַם אַחַת גַּם שְׁתַּיִם גַּם שָׁלֹשׁ וְעוֹדֶנּוּ לֹא אִישׁ דְּבָרִים, צָעַק לִבּוֹ אֶל ה׳, שֶׁהֲרֵי מוּמוֹ קָבוּעַ, וּמֵעַתָּה וַדַּאי שֶׁלֹּא יַאֲמִינוּ לוֹ כִּי יֹאמְרוּ אִם נִרְאָה אֵלָיו ה׳ הָיָה מֵסִיר פְּגָמוֹ.
שמות ד:יא · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהֹוָֽה׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלָיו מִי שָׂם וְגוֹ׳. יִרְצֶה לוֹמַר אֵלָיו שֶׁהָיָה לוֹ לִבְטֹחַ בּוֹ שֶׁהוּא הַשָּׂם פֶּה שֶׁיָּשִׂים גַּם אֵלָיו, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן מָנַע מִמֶּנּוּ הָרְפוּאָה זוּלַת לְעֵת הַצּוֹרֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ וְעַתָּה וְגוֹ׳ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲבָל לֹא לַעֲקֹר מִמֶּנּוּ הָעִלְּגוּת. אוֹ יִרְצֶה לִרְמֹז שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל מִיעוּט הַבְטָחָתוֹ.
שמות ד:יא · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהֹוָֽה׃
עוֹד רָאִיתִי לְדַקְדֵּק דִּבְרֵי ה׳ שֶׁלֹּא רָמַז לוֹ פְּרַט הַפְּעֻלָּה שֶׁמֹּשֶׁה צָרִיךְ לָהּ, שֶׁהִיא שֶׁיָּשִׂים לוֹ פֶּה אַחַר הֱיוֹתוֹ אִלֵּם, אוֹ עַיִן אַחַר הֱיוֹתוֹ עִוֵּר, וְלֹא אָמַר אֶלָּא תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה וּמְאֹרָע שֶׁאַחֲרֵי כֵן, וְהוּא אָמְרוֹ ״מִי שָׂם פֶּה״ וְגוֹ׳, וְהַמְּאֹרָע הוּא ״אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ״, וְכֵן חֲלוּקָה שְׁנִיָּה: ״אוֹ פִקֵּחַ״ בִּתְחִלָּתוֹ ״אוֹ עִוֵּר״ אַחַר כָּךְ, אֲבָל לֹא הִזְכִּיר כִּי יַעֲשֶׂה אַחַר כָּךְ לָאִלֵּם פְּתוּחַ פֶּה, וְחֵרֵשׁ שׁוֹמֵעַ, וְעִוֵּר פִּקֵּחַ. וּמֵעַתָּה אֵין כַּוָּנַת הַתְּשׁוּבָה יְדוּעָה. וְיֵשׁ לְהָעִיר עוֹד לָמָּה ה׳ לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ טַעֲנָה זוֹ בִּתְחִלָּה וּבָרִאשׁוֹנָה, וּמַה גַּם שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת כֵּן.
שמות ד:יא · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהֹוָֽה׃
אָכֵן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר אֵלָיו כִּי הוּא הָאָדוֹן הוּא הַבּוֹרֵא, וְהִשְׂכִּיל לַעֲשׂוֹת פֶּה לָאָדָם לְשִׁכְלוּל הַבְּרִיאָה, וְהוּא אָמְרוֹ מִי שָׂם פֶּה וְגוֹ׳, וְאָמַר אוֹ מִי וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁיֶּאֱרַע לָאָדָם דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה אִלֵּם וְגוֹ׳ גַּם זֶה לֹא בְּמִקְרֶה יִהְיֶה הַדָּבָר הַהוּא אֶלָּא מִמֶּנִּי, אָנֹכִי ה׳ הוּא הָעוֹשֶׂה הַדָּבָר וַאֲנִי מְסַבֵּב סִבּוּבִין לַעֲשׂוֹתוֹ כֵּן לְתַכְלִית דָּבָר. וּבָזֶה רָמַז לוֹ כִּי כְּבֵדוּת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ הוּא לְתַכְלִית דָּבָר טוֹב, וְלָזֶה לֹא הֵסִיר מִמֶּנּוּ עִלְּגוּתוֹ. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁהַשָּׂם אִלֵּם וְגוֹ׳ הוּא ה׳ בָּרוּךְ הוּא, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַשְׂכִּיל בְּדַעְתּוֹ כִּי מֵה׳ יָצָא דְּבַר מַלְכוּת שֶׁיֵּעָשֶׂה עִלֵּג, וְזוּלַת גְּזֵרַת מֶלֶךְ לֹא הָיָה כֵן, וַאֲפִלּוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים (שמות רבה א,כה) שֶׁהָיָה סִבָּה לְדָבָר זֶה גַּחֶלֶת שֶׁנָּתַן לְפִיו בְּהַבְחָנַת פַּרְעֹה, אִם לֹא הָיָה ה׳ חָפֵץ בַּדָּבָר לֹא הָיָה כֵן אַחַר שֶׁה׳ הֵכִין וְעָשָׂה פְּעֻלָּתוֹ בַּהֲכָנַת הַפֶּה, כְּאָמְרוֹ ״מִי שָׂם פֶּה״ וְגוֹ׳ דָּבָר פָּשׁוּט הוּא שֶׁכְּשֶׁיַּעֲשֶׂה אִלֵּם יִהְיֶה הַדָּבָר לְצַד אֵיזֶה תַּכְלִית הָגוּן אוֹ לְמַה שֶׁנִּתְחַיֵּב כְּפִי מַעֲשָׂיו, וּכְמַאֲמַר רַבִּי אַמֵי (שבת נה,א) אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָוֹן, וּכְבַד פֶּה וְלָשׁוֹן נִקְרָאִים גַּם כֵּן יִסּוּרִין, וְאִם כֵּן הָיָה רָאוּי לוֹ לְמֹשֶׁה לָדַעַת סִבַּת דָּבָר וּלְתַקֵּן וְיִתְפַּלֵּל לַה׳ עַל הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא כֵן הוּא עוֹשֶׂה אֶלָּא אַדְרַבָּה מַרְאֶה כִּי הַדָּבָר הוּא טִבְעִי וְאֵינוֹ תָּלוּי מִצִּדּוֹ. וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו וְעַתָּה, וְאֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ מִדַּעַת זוֹ.
שמות ד:יא · פירוש ד
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהֹוָֽה׃
וּכְנֶגֶד חֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יַאֲמִינוּ יִשְׂרָאֵל לְצַד עִלְּגוּתוֹ, אָמַר אֵלָיו ״אָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ וְהוֹרֵיתִיךָ״ וְגוֹ׳.
שמות ד:יא · פירוש ה
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהֹוָֽה׃
עוֹד נִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לֵךְ וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ, שֶׁהֵשִׁיבוֹ תְּשׁוּבָה נִצַּחַת, כִּי כָל עוֹד שֶׁלֹּא הִתְחִיל בַּמִּצְוָה אֵין מָקוֹם לְהָסִיר עִלְּגוּתוֹ, וְלָזֶה אָמַר ״לֵךְ״ – פֵּרוּשׁ, לֵךְ בִּשְׁלִיחוּת זֶה וּכְשֶׁתְּדַבֵּר תִּרְאֶה שֶׁיּוּסַר כְּבֵדוּת פִּיךָ וּלְשׁוֹנְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהוֹרֵיתִיךָ אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, לֹא אָמַר ״אֶת אֲשֶׁר תְּדַבֵּר״ אֶלָּא ״אֲשֶׁר תְּדַבֵּר״ – פֵּרוּשׁ, אַרְאֶךָ שֶׁתְּדַבֵּר בְּלָשׁוֹן צַח, וְהָבֵן וְנָכוֹן. וְטַעַם אָמְרוֹ ״וְהוֹרֵיתִיךָ״ וְלֹא אָמַר ״וְאַרְאֶךָ״, נִתְכַּוֵּן לִרְמֹז לוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ צַחוּת הַדִּבּוּר כְּדֶרֶךְ הָרָגִיל בָּאָדָם בְּהוֹרָתוֹ, לֹא לְפִי שָׁעָה יִהְיֶה הַדָּבָר כְּמַעֲשֵׂה נִסִּים אֶלָּא בְּדֶרֶךְ טִבְעִיּוּת גָּמוּר כְּאִלּוּ הוֹרָה גֶּבֶר בְּלָשׁוֹן צַח וְרָגִיל, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא יְדַבֵּר צַחוֹת אֶלָּא בְּעֵת הַצּוֹרֶךְ.
שמות ד:יג · פירוש א
וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח׃
בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֵינִי חַס וְשָׁלוֹם תּוֹלֶה הַדָּבָר לְצַד הַבּוֹרֵא, כִּי כֹּל יָכוֹל עֲשׂוֹת, אֶלָּא מְנִיעַת הֲסָרַת הַפְּגָם הִיא מִצִּדִּי, כִּי אֵינִי רָאוּי לְנֵס. וְהוּא אָמְרוֹ ״בִּי אֲדֹנָי״ תָּלוּי כָּל הַחִסָּרוֹן וְהַמְּנִיעָה. וְאָמְרוֹ שְׁלַח נָא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בְּיַד מִי שֶׁהוּא רָאוּי לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתְךָ, לֹא בְּשָׁפָל כָּמוֹנִי שֶׁקָּבוּעַ בִּי מוּמִי, וְזֶה יַגִּיד עַל הֱיוֹתִי בִּלְתִּי מוּכְשָׁר לִשְׁלִיחוּת נַעֲלָה:
שמות ד:יד · פירוש א
וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
וַיִּחַר אַף וְגוֹ׳ בְּמֹשֶׁה. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָרוֹשֶׁם שֶׁעָשָׂה חֲרוֹן אַפּוֹ הוּא שֶׁנִּשְׁאַר מֹשֶׁה קָבוּעַ בּוֹ מוּם כְּבֵדוּת פֶּה וְלָשׁוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ בְּמֹשֶׁה פֵּרוּשׁ בּוֹ בְּגוּפוֹ, וְנָכוֹן. וּדְרָשַׁת חֲכָמִים (זבחים קב,א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא אָמְרוֹ ״הֲלֹא אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, אֵין דְּבָרֵינוּ מַכְחִישׁ אוֹתָהּ. וְאוּלַי כִּי שְׁנֵיהֶם רָמַז הַכָּתוּב, וּרְמָזָם בְּאָמְרוֹ וַיִּחַר אַף שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּחַר ה׳״, וּמֵאָמְרוֹ ״וַיִּחַר אַף״ רָמַז לִשְׁנֵי דְּבָרִים.
שמות ד:יד · פירוש ב
וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר. טַעַם הַכֶּפֶל לוֹמַר אֵלָיו: דַּבֵּר עַתָּה, יְדַבֵּר – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה כְּבַד פֶּה וְלָשׁוֹן כְּמוֹתוֹ יְדַבֵּר. אוֹ יִרְמֹז דְּבָרֵינוּ עַצְמָם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״וַיִּחַר אַף״, וְהוּא אָמְרוֹ ״דַּבֵּר יְדַבֵּר״ – פֵּרוּשׁ, אָמְרוֹ ״דַבֵּר״ לְגוּפוֹ, וְאָמְרוֹ ״יְדַבֵּר״ לְהַסְמִיךְ לָהּ תֵּבַת ״הוּא״, לוֹמַר הוּא יִהְיֶה דִּבּוּרוֹ צַח וְלֹא אַתָּה, כִּי תִּשָּׁאֵר כְּמוֹת שֶׁאַתָּה.
שמות ד:יז · פירוש ב
וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־בּ֖וֹ אֶת־הָאֹתֹֽת׃ {פ}
וְאוֹמְרוֹ תִּקַּח בְּיָדֶךָ פֵּרוּשׁ בִּתְמִידוּת, וְהַטַּעַם לְסִימָן כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ מַטֵּה עֹז תִּפְאָרָה, וְכֵן חֹק לַשְּׂרָרָה הַמְמֻנִּים עַל דְּבַר מַלְכוּת. וְזֶה לְךָ הָאוֹת דִּכְתִיב (שמות ד:כ) ״וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרַיִם וַיִּקַּח וְגוֹ׳ מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ״, הֲרֵי שֶׁתֵּכֶף לָבַשׁ כְּלִי זַיִן שֶׁנָּתַן לוֹ ה׳, שֶׁאִם הָיְתָה כַּוָּנַת הַלְּקִיחָה הוּא שֶׁלְּקָחוֹ לְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר בְּיָדוֹ.
שמות ד:יז · פירוש ג
וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־בּ֖וֹ אֶת־הָאֹתֹֽת׃ {פ}
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתוֹת, אוּלַי שֶׁרָמַז לְמַטֵּה שֵׁנִי שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁבּוֹ עָשָׂה הָאוֹתוֹת שֶׁנֶּהְפַּךְ לְנָחָשׁ (שמות ז:י), וּכְאָמְרָם שָׁם בַּזֹּהַר שֶׁזֶּה יִקָּרֵא מַטֵּה אַהֲרֹן, שֶׁצִּוָּה גַּם עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן בְּיַד אַהֲרֹן. עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תרגום יונתן שמות ב:כא) שֶׁהַמַּטֶּה הָיָה סַנְפִּרִינוֹן, וְלֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לַהֲסִיטוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה, וּכְפִי זֶה לְקִיחָתוֹ יַגִּיד כִּי הוּא בּוֹ יַעֲשֶׂה אֶת הָאוֹתוֹת, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא יִקְרַב אֶל הַמַּטֶּה אִישׁ זָר זוּלַת מֹשֶׁה.
שמות ד:יח · פירוש א
וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שׇׁב ׀ אֶל־יֶ֣תֶר חֹֽתְנ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֵ֣לְכָה נָּ֗א וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־אַחַ֣י אֲשֶׁר־בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעוֹדָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְר֛וֹ לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֽוֹם׃
אֵלְכָה נָּא. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א,כט) שֶׁאָמְרוּ שֶׁמֻּשְׁבָּע הָיָה לְיִתְרוֹ, הֻצְרַךְ לְחַלּוֹת פָּנָיו לִמְחוֹל לוֹ עַל הַשְּׁבוּעָה.
שמות ד:יח · פירוש ב
וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שׇׁב ׀ אֶל־יֶ֣תֶר חֹֽתְנ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֵ֣לְכָה נָּ֗א וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־אַחַ֣י אֲשֶׁר־בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעוֹדָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְר֛וֹ לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֽוֹם׃
וְאֶרְאֶה הַעוֹדָם חַיִּים. וְלֹא גִּלָּה לוֹ דְּבַר הַשְּׁלִיחוּת, כִּי לֹא אָמַר לוֹ ה׳ לֵאמֹר, וְאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (יומא ד,א) שֶׁכָּל שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ לֵאמֹר הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאמַר.
שמות ד:יט · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־מֵ֙תוּ֙ כׇּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃
אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן. כַּוָּנַת הַכָּתוּב בַּהוֹדָעָה כִּי הַדִּבּוּר הָיָה בְּמִדְיָן, לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁלֹּא חָשׁ עַל שׂוֹנְאָיו שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם בְּעֵת שֶׁטָּעַן טַעֲנוֹתָיו הָרַבִּים, כִּי לֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ בְּכָל טַעֲנוֹתָיו אֶלָּא לְצַד הוֹרָעַת כֹּחַ הַשְּׁלִיחוּת לֹא לְצָרַת עַצְמוֹ, וְהָרְאָיָה שֶׁלֹּא טָעַן כִּי יָרֵא מִמְּבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ. וְאִם לֹא הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב בְּמִדְיָן, תָּבֹא הַסְּבָרָא כִּי לֹא הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לָלֶכֶת בַּשְּׁלִיחוּת עַד שֶׁהֻבְטַח מִפִּי אֵל כִּי מֵתוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ. לָזֶה אָמַר בְּמִדְיָן, לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁגָּמַר בְּדַעְתּוֹ וְהִסְכִּים עִם ה׳ לָלֶכֶת הוּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר, וְלֹא הָיָה דָּבָר זֶה מְעַכְּבוֹ.
שמות ד:כב · פירוש ב
וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְחַכֵּם אֵל עֶלְיוֹן לְהָרִים מִכְשׁוֹל מִלֵּב מֹשֶׁה, לְבַל יָקוּץ בַּשְּׁלִיחוּת וְחָס וְשָׁלוֹם תִּוָּלֵד בְּדַעְתּוֹ תּוֹלָדָה רָעָה בִּרְאוֹתוֹ עוֹצֶם הַמַּכּוֹת וּפַרְעֹה לֹא קָם וְלֹא זָע, וְיֶאֱרַךְ זְמַן חֹדֶשׁ נִכְנָס חֹדֶשׁ יוֹצֵא. לָזֶה שָׂם דָּבָר בְּפִיו וְיִהְיֶה לוֹ לְמִבְטָח לְבַל יַחְשׁוֹב מַחְשְׁבוֹת אָוֶן חָס וְשָׁלוֹם, וְאָמַר אֵלָיו וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה׳ בְּנִי בְכֹרִי, וּמֵעַתָּה יִהְיֶה מְצַפֶּה מֹשֶׁה לְדָבָר זֶה, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא יִרְאֶה מַכַּת בְּכוֹרוֹת יִסְעֹד לִבּוֹ וְלֹא יִהְיֶה מִתְיָרֵא כָּל עוֹד שֶׁלֹּא הֵבִיא עָלָיו מַכָּה זוֹ. וְשִׁעוּר הַנְּבוּאָה הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה״ וְגוֹ׳, וְהִנְנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה מַכּוֹת, וּלְבַסּוֹף ״וְאָמַרְתָּ אֵלָיו וְגוֹ׳ הִנְנִי הוֹרֵג״ וְגוֹ׳.
שמות ד:כב · פירוש ג
וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד נִתְחַכֵּם בָּזֶה לְהוֹדִיעוֹ לְמֹשֶׁה כִּי מַכָּה זוֹ תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה, כִּי בָּהּ יְשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, כִּי לֹא אָמַר ה׳ שֶׁיְּחַזֵּק לֵב פַּרְעֹה אַחַר מַכַּת בְּכוֹרוֹת. וַאֲשֶׁר לָזֶה כְּשֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְמֹשֶׁה (שמות י:כח) ״אַל תּוֹסֶף רְאוֹת פָּנַי״, הִכִּיר כִּי הִגִּיעַ עֵת מִצְוָה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ בַּדֶּרֶךְ בְּבוֹאוֹ מִמִּדְיָן לְמִצְרַיִם ״וְאָמַרְתָּ בְּנִי בְכוֹרִי״. וַהֲגַם שֶׁהוֹסִיף דְּבָרִים שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ כָּאן, מִן הַסְּתָם נֶאֶמְרוּ וְיִלָּמֵד סָתוּם מֵהַמְפֹרָשׁ. וּבָזֶה אֵין לְהַקְשׁוֹת אֵימָתַי נֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה אוֹתָהּ נְבוּאָה וְהֻצְרְכוּ רַבּוֹתֵינוּ לוֹמַר מִדְרָשִׁים, וַהֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. וְלֹא חָשׁ ה׳ שֶׁיִּטְעֶה מֹשֶׁה וְיֹאמַר נְבוּאָה זוֹ לְפַרְעֹה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיָּשִׁיב מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ דִּבְרֵי פַּרְעֹה תֵּכֶף וּמִיָּד יִשְׁלָחֵהוּ בִּשְׁלִיחוּת מַכָּה אַחֶרֶת, וּמִמֵּילָא יֵדַע מֹשֶׁה כִּי עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן מַכַּת בְּכוֹרוֹת עַד עֵת בֹּא דְּבַר פַּרְעֹה וְאָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף״. וְרָאָה כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לָצֵאת מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה לְהִתְנַבְּאוֹת חוּץ לָעִיר לָדַעַת מַה יְדַבֵּר ה׳, אָמַר הִגִּיעַ הַזְּמַן לֵאמֹר מַכַּת בְּכוֹרוֹת. אוֹ דִּיֵּק דִּבְרֵי ה׳ שֶׁאָמַר ״וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לֵב פַּרְעֹה״, וּמֵעַתָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שִׁעוּר שֶׁיְּחַזֵּק ה׳ לִבּוֹ שֶׁיֹּאמַר לוֹ אַחֲרֵי כֵן מַכּוֹת בְּכוֹרוֹת, וּכְשֶׁאָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף רְאוֹת פָּנַי״ הִכִּיר כִּי זֶה הוּא תַּכְלִית חֹזֶק הַלֵּב, וּבְצֵרוּף טַעַם רִאשׁוֹן שֶׁכָּתַבְנוּ אָמַר לוֹ שְׁלִיחוּת מַכַּת בְּכוֹרוֹת.
שמות ד:כד · פירוש א
וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהֹוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ׃
וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. אָמַר וַיְבַקֵּשׁ, אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁהָיָה שְׁלִיחַ מִצְוָה הָיָה לוֹ מוֹנֵעַ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים ח:) שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין, וְהַמִּצְוָה שֶׁהָיָה עָסוּק בָּהּ קָנָה לוֹ בָּהּ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וְהוּא הַמְּלַוֵּהוּ וְהַשּׁוֹמֵר אוֹתוֹ וּמְנָעוֹ לַמַּשְׁחִית בַּל קְרוֹב אֵלָיו. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה עוֹסֵק בַּהֲלִיכַת הַמִּצְוָה אֶלָּא בַּמָּלוֹן, וְלָזֶה הוּא שֶׁבִּקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה לוֹ מוֹנֵעַ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף חָשׁוּב כִּשְׁלוּחֵי מִצְוָה גַּם בַּזְּמַן הַהוּא, וּבֵינֵי בֵּינֵי כִּי הַמַּלְאָכִים נוֹעֲדוּ יַחְדָּיו נִתְחַכְּמָה צִפּוֹרָה וְהֵרִימָה מִכְשׁוֹל, אֲבָל בְּעוֹדוֹ עָסוּק בַּמִּצְוָה פְּשִׁיטָא כִּי לֹא יִקְרַב אֵלָיו מַשְׁחִית.
שמות ד:כז · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃
לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ מִקּוֹדֶם (שמות ד:יד) ״הִנֵּה הוּא יוֹצֵא״ וְגוֹ׳, לְפִי מַה שֶׁנּוֹדַע לָנוּ כִּי יְדַבֵּר ה׳ דְּבָרִים רַבִּים בְּדִבּוּר אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה ״הִנֵּה הוּא״ וְגוֹ׳ יָצָא דִבּוּר אַחֵר לְאַהֲרֹן בְּמִצְרַיִם. וּנְבוּאָה זוֹ אֵין סָפֵק שֶׁנֶּאֶמְרָה לְאַהֲרֹן, הֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א) שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ לֹא נֶאֱמַר הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שֶׁסּוֹבֵר (שם) שֶׁנִּתְמַעֵט אַהֲרֹן אֲפִלּוּ בְּדִבּוּרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּמִצְרַיִם, דַּוְקָא בִּדְבָרִים הַשַּׁיָּכִים בִּשְׁלִיחוּת לְהַזּוּלַת, אֲבָל פְּרָט זֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אַהֲרֹן מִצְוָה, הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיָה נָבִיא לְעַצְמוֹ.
שמות ה:ד · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת־הָעָ֖ם מִֽמַּעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם׃
וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ לָמָּה מֹשֶׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ לְפָנָיו מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְהַזְּקֵנִים שֶׁאָמְרוּ ״אֱלֹהֵי הָעִבְרִים״ וְגוֹ׳, וְהֶחְזִיר פָּנָיו אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: אֵין תְּלוּנָתִי עַל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַת וָפַחַד מֵהַחֶרֶב וְהַדֶּבֶר, וְהַתְּלוּנָה הוּא עֲלֵיכֶם שֶׁעֲשִׂיתֶם שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד – שֶׁבָּאתֶם בִּשְׁלִיחוּת אֵלַי מֵאֱלֹהֵיכֶם, אִם כֵּן הַדָּבָר תָּלוּי בִּי, אִם כֵּן מַה מָקוֹם לְהַפְחִיד הָעָם פֶּן יִפְגָּעֵם בַּדֶּבֶר, וַהֲלֹא אֵינָם בִּרְשׁוּת עַצְמָם וַאֲנוּסִים הֵם. מַה תֹּאמַר, כִּי הֵם יְכוֹלִין לָצֵאת בִּרְשׁוּת עַצְמָם? אִם כֵּן לָמָּה בָּאתָ אֵלַי בִּשְׁלִיחוּת לְשַׁלְּחָם? וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוְּנוּ רַזַ״ל (שמות רבה ה,טו) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״אַתֶּם לָמָּה, דִּבְרֵיכֶם לָמָּה?״ פֵּרוּשׁ, אַתֶּם לָמָּה בָּאתֶם אֵלַי, דִּבְרֵיכֶם שֶׁאֲמַרְתֶּם לָעָם הַזֶּה מִפִּי אֱלֹהֵיהֶם פֶּן וְגוֹ׳ לָמָּה? – שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים סוֹתְרִים. וְהֵשִׁיב פָּנָיו לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לְכוּ לְסִבְלוֹתֵיכֶם, כִּי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בִּרְשׁוּת עַצְמָן הָיוּ.
שמות ה:כב · פירוש א
וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃
וַיָּשָׁב מֹשֶׁה וְגוֹ׳ לָמָה וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָה הֲרֵעֹתָה, פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא אָמַרְתָּ לִי אֶלָּא שֶׁיְּחַזֵּק לִבּוֹ וְלֹא יִשְׁלַח אֶת הָעָם, אֲבָל לֹא שֶׁיִּכְבַּד עֲלֵיהֶם הָרַע. וְאִם תֹּאמַר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַקֵּץ לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַשִּׁעְבּוּד וְזֶה הוּא סִבַּת הָרַע, אִם כֵּן לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי, פֵּרוּשׁ בִּזְמַן זֶה, וְהָיָה לְךָ לְהַמְתִּין עַד קֵץ הַשִּׁעְבּוּד.
שמות ה:כב · פירוש ב
וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי גִּלָּה ה׳ אֵלָיו שֶׁהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרַב קֵץ גְּאוּלָה, אַף עַל פִּי כֵן הוּא מַקְדִּים לְהַצִּיל אוֹתָם מֵהָעֹנִי, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קֵץ הַגְּאוּלָה לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יַעֲלֶה אוֹתָם. וְהוּא אָמְרוֹ לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, וְאִם תֹּאמַר מוּטָב שֶׁיִּסְבְּלוּ צָרָה זוֹ לְתַכְלִית הַגְּאוּלָה, אִם כֵּן ״לָמָּה זֶה שְׁלַחְתָּנִי״, שֶׁהֲרֵי כָּל עִקַּר הַשְּׁלִיחוּת מִקֹּדֶם זְמַן הַגְּאוּלָה הוּא לְצַד הֲסָרַת הַשִּׁעְבּוּד, וְאִם אֵין תַּכְלִית טוֹב לַדָּבָר אֶלָּא הַיְּצִיאָה וְלֹא הַצָּלָתוֹ מִצָּרָה, אִם כֵּן לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי. וְרָמַז בְּאָמְרוֹ זֶה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מִזְּמַן זֶה עַד הַגְּאוּלָה, וְחָשַׁשׁ מֹשֶׁה כִּי צָרָה זוֹ שֶׁהִכְבִּיד פַּרְעֹה עַל יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה כֵן עַד זְמַן יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם.
שמות ה:כב · פירוש ג
וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל כַּת הַמִּשְׁתַּעְבְּדִים וְכַת שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּעְבְּדִים וְהוּא שֵׁבֶט לֵוִי, לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד כַּת הַמִּשְׁתַּעְבְּדִים לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, אָמַר ״הַזֶּה״ לִשְׁלוֹל שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּעְבְּדִים, וּכְנֶגֶד כַּת שֶׁלֹּא גָּרַם לָהֶם רָעָה אָמַר לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא הוֹעַלְתִּי בִּשְׁלִיחוּתִי כְּלוּם.
שמות ה:כב · פירוש ד
וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָה הֲרֵעֹתָה לְעַמְּךָ, וּבְהֶכְרֵחַ לְהָשִׁיב בְּאֶמְצָעוּת הַשְּׁלִיחוּת יָצְתָה הָרָעָה, אִם כֵּן לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי, וְרָמַז בְּתֵיבַת ״זֶה״ לוֹמַר כִּי עַל זֶה הָיָה מְמָאֵן מִלֵּילֵךְ בְּעֵת הַשְּׁלִיחוּת.
שמות ה:כג · פירוש א
וּמֵאָ֞ז בָּ֤אתִי אֶל־פַּרְעֹה֙ לְדַבֵּ֣ר בִּשְׁמֶ֔ךָ הֵרַ֖ע לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְהַצֵּ֥ל לֹא־הִצַּ֖לְתָּ אֶת־עַמֶּֽךָ׃
לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ וְגוֹ׳ וְהַצֵּל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד טַעֲנוֹת הָרִאשׁוֹנִים, עוֹד הוּא קוֹבֵל לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי מֵאָז דִּבַּרְתִּי לָרָשָׁע זֶה בִּשְׁמֶךָ לֹא דַי שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא הוֹסִיף לְהָרַע. וְדִקְדֵּק לוֹמַר מֵאָז, פֵּרוּשׁ, מִשָּׁעָה עַצְמָהּ שֶׁהִזְכִּיר לוֹ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ נִתְמַלֵּא חֵמָה, כִּי בָּזֶה יוּכַּר הַדָּבָר כִּי מַה שֶׁעָשָׂה הוּא מִשִּׂנְאָתוֹ אֶת ה׳ וּמִמִּיעוּט עֶרְכּוֹ בְּעֵינָיו נִתְכַּוֵּן לְזַלְזֵל חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין לְךָ מֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ וְנוֹגֵעַ בִּכְבוֹדוֹ כָּזֶה. וְנִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בָּזֶה לוֹמַר, כִּי אֵיךְ לֹא נִתְקַנָּא אֵל עֶלְיוֹן לִכְבוֹד שְׁמוֹ לְהַצִּיל לְיִשְׂרָאֵל מִיָּדוֹ לְמָנְעוֹ מֵהָרַע לְעַמּוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, הֲגַם שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים יִשְׂרָאֵל לְנֵס מִצַּד עַצְמָן – יִהְיוּ רְאוּיִים לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר חִלֵּל רָשָׁע בְּגוֹבַהּ לִבּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ בִּתְמִיהָה, אֵיךְ לֹא הִצַּלְתָּ אוֹתָם לְמַעַן מְנַאֵץ שְׁמֶךָ. וְכָפַל לוֹמַר שְׁתֵּי הַצָּלוֹת, לִרְמוֹז כִּי בְּלֹא טַעַם זֶה הֵם עוֹמְדִים לְהַצָּלָה וְלָזֶה שְׁלָחוֹ.
שמות ו:ב · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
אָכֵן לֶהֱיוֹת שֶׁדִּבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי אֵל נוֹרָא וְאָיוֹם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מֵהַמּוּסָר, וּבִפְרָט לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְדָבָר זֶה נִמְשַׁךְ לְצַד שֶׁהֶרְאָה לוֹ פָּנִים צוֹחֲקוֹת פָּנִים שְׂמֵחוֹת הָרְשׁוּמִים בְּשֵׁם הוי״ה, לָזֶה הֶרְאָהוּ ה׳ פָּנִים שֶׁל מוֹרָא שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדִּין הָרְשׁוּמִים בְּשֵׁם אֱלֹהִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה״. וְשִׁעוּר אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים הוּא כִּי הַכָּתוּב יַגִּיד שֶׁהָיָה ה׳ מְדַבֵּר כָּל הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה בִּבְחִינַת שֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁהֵם פָּנִים הַמַּפְחִידִים וּמַרְעִידִים אֶת הַנִּדְבָּר אֵלָיו.
שמות ו:ב · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ברכות ל:) בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהֵא רְעָדָה, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי הֲגַם כִּי הֶרְאָהוּ מִדַּת הָרַחֲמִים בְּדַבְּרוֹ עִמּוֹ, לֹא מִפְּנֵי זֶה יָסִיר מַסְוֵה הַפַּחַד וִידַבֵּר בְּלֹא מוֹרָא מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים שֶׁהֲרֵי הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּפָנִים הַנּוֹרָאִים, וְהָבֵן:
שמות ו:ב · פירוש ה
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״לָמָה הֲרֵעֹתָה, לָמָּה שְׁלַחְתָּנִי״ בָּאָה הַתְּשׁוּבָה – כְּנֶגֶד ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״ דִּבֵּר אִתּוֹ קָשׁוֹת, שֶׁדִּבֵּר לִפְנֵי אֱלֹהָיו בְּלֹא דֶּרֶךְ כָּבוֹד, וְהֶעְלִים הַכָּתוּב הַדְּבָרִים לְצַד כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ בַּמִּשְׁפָּט עַל זֶה בְּעֵת מִשְׁפָּט, וּכְנֶגֶד ״לָמָּה שְׁלַחְתָּנִי״ הֵשִׁיב ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״ – פֵּרוּשׁ: רַחְמָן אֲנִי, לָזֶה לֹא יָכֹלְתִּי לִסְבּוֹל רְאוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצַעַר עַד עֵת קֵץ, וְהִקְדַּמְתִּי לְשָׁלְחֲךָ קוֹדֶם הַגָּעַת הַקֵּץ לְהָקֵל מֵעַל יִשְׂרָאֵל הַצָּרָה שֶׁל הַגָּלוּת. וּתְשׁוּבָה זוֹ אֵינָהּ צוֹדֶקֶת אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר לוֹ ״עַתָּה תִרְאֶה״, כִּי תֵּכֶף וּמִיָּד יַפְלִיא פֶּלֶא בְּפַרְעֹה מַכּוֹת נִפְלָאוֹת, וְתֵכֶף נִסְתַּלֵּק הַשִּׁעְבּוּד.
שמות ו:ב · פירוש ח
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְמֹז גַּם כֵּן כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה לג,ב) אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁמְהַפְּכִים מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מִדַּת הַדִּין זוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה נַעֲשֵׂית רַחֲמִים הַמִּתְכַּנֵּת בְּשֵׁם הֲוָיָה, וּמִזֶּה יַחְלִיט מֹשֶׁה בְּדַעְתּוֹ כִּי נֶחְתַּם גְּזַר דִּין רָעַת פַּרְעֹה אֲפִלּוּ בְּהַסְכָּמַת הָרַחֲמִים, וְנֶחְתַּם גְּזַר דִּין טוֹבַת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּמִדַּת הַדִּין, וּבָזֶה תֶּחֱזַקְנָה יָדָיו בַּשְּׁלִיחוּת.
שמות ו:ב · פירוש ט
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה לְהָשִׁיב עַל מַה שֶׁטָּעַן מֹשֶׁה לָמָּה לֹא קִנֵּא ה׳, וְאָמַר אֱלֹהִים אֲנִי, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים פֵּרוּשׁ שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו כִּי הוּא אֱלֹהִים וּמֵבִיא בַּמִּשְׁפָּט עַל הַכֹּל וְאֶת פַּרְעֹה יִשְׁפֹּט מִשְׁפָּט שָׁלֵם, וְטַעַם שֶׁלֹּא מִהֵר, ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״, וְשֵׁם זֶה יֵשׁ בּוֹ מִדּוֹת הָרְשׁוּמִים י״ג מִדּוֹת הָרַחֲמִים וְאַחַת מֵהֶם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁאֵינוֹ מְמַהֵר לִפְרֹעַ לָרְשָׁעִים בְּפֹעַל כַּפֵּיהֶם.
שמות ו:ב · פירוש י
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים – וּמִדַּת דִּין זֶה בָּאָה כְּנֶגֶד הַשָּׁלִיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה, שֶׁדִּבֵּר לִפְנֵי ה׳ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַמּוּסָר, אֲבָל כְּנֶגֶד הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֲלֵיהֶם שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל – ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״.
שמות ו:ב · פירוש יא
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה – יָשַׁב עָלָיו בַּדִּין, ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״ – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁצָּרִיךְ לָדוּן אוֹתְךָ, אֵלֶיךָ אֲנִי נוֹהֵג מִדַּת הָרַחֲמִים. וְהוּא שֶׁדִּיֵּק לוֹמַר ״אֵלָיו אֲנִי ה׳״, וְהַטַּעַם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יז.) לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן – לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. וְיָדוּעַ הוּא כִּי מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד וּמַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו יוֹתֵר מִכָּל הַנִּבְרָאִים, לָזֶה נָהַג ה׳ עִמּוֹ בְּמִדָּה זוֹ וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי לָבֹא עִמּוֹ בְּמִשְׁפָּט עָלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳״ וְרָמַז לְמִדַּת ״נוֹשֵׂא עָוֹן״, וְאֵין כָּאן מִשְׁפָּט אֵלָיו.
שמות ו:ב · פירוש יב
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד רָמַז ה׳ סוֹד אָמְרוֹ ״ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״ (מלכים א יח:לט), וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ אֲנִי ה׳״, וְזֶה הוּא גִּלּוּי יִחוּד ה׳ אֲשֶׁר גִּלָּה ה׳ סוֹדוֹ אֶל עַבְדּוֹ נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ:
שמות ו:ג · פירוש ד
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, שֶׁלְכָל ג׳ הַדְּרָגוֹת הַצַּדִּיקִים בְּחִירֵי עוֹלָם לֹא נִגְלֵיתִי עֲלֵיהֶם אֶלָּא בְּאֵל שַׁדַּי, שֶׁהוּא גִּלּוּי הַדַּרְגָּה לְמַטָּה מֵהַדַּרְגַּת גִּלּוּי שֶׁנִּתְגַּלָּה לְמֹשֶׁה שֶׁהוּא בְּשֵׁם ה׳, כְּאָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהוֹדִיעוֹ כִּי הוּא כָּפוּי בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁכָּל כָּךְ הֶחְשִׁיבוֹ מֵהָאָבוֹת וְהוּא מְדַבֵּר לְפָנָיו בְּמִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
שמות ו:ד · פירוש ב
וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־גָּ֥רוּ בָֽהּ׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי דָּבָר זֶה הוּא דָּבָר שֶׁה׳ בָּרוּךְ הוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, מִלְּבַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם בְּאֵל שַׁדַּי וְהִבְטִיחָם, עוֹד לוֹ שֶׁקִּיֵּם עִמָּהֶם שְׁבוּעָה וְכוּ׳, וּמֵעַתָּה צָרִיךְ לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ וְהַדָּבָר בְּהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת. וּבָזֶה תֶּחֱזַקְנָה יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה כְּשֶׁיֵּדַע כִּי דָּבָר זֶה אֵין לוֹ מְנִיעָה מִלִּהְיוֹת כֵּן. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר הֱשִׁיבוֹ עַל מַה שֶׁטָּעַן מֹשֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ לְעַכֵּב הַשְּׁלִיחוּת עַד עֵת קֵץ וֶהֱשִׁיבוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֲנִי ה׳ כִּי לֹא יוּכַל לִסְבּוֹל לִכְבּוֹשׁ אֶת רַחֲמָיו, עֲדַיִן יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּתְעַצֵּל מֹשֶׁה בִּגְמַר שְׁלִיחוּת הַיְּצִיאָה כְּשֶׁיִּרְאֶה כָּל חוֹזֶק לֵב פַּרְעֹה אוֹ עַל הַיָּם יֵרָתַע לַאֲחוֹרָיו, לָזֶה הוֹדִיעוֹ אֵל עֶלְיוֹן כִּי הַדְּבָרִים הֵם עָלָיו בְּתוֹקֶף הַשְּׁבוּעָה לָתֵת לָהֶם אֶת הָאָרֶץ.
שמות ו:י · פירוש א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
לֵאמֹר בֹּא דַבֵּר וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ שֶׁיֹּאמַר אֵלָיו כִּי הוּא אָמַר לוֹ בֹּא דַבֵּר, וְאָמְרוֹ וִישַׁלַּח בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו הֲגַם שֶׁלֹּא קָדַם לוֹ דָּבָר, לְצַד שֶׁשְּׁלִיחוּת מֹשֶׁה לְדַבֵּר לְפַרְעֹה הוּא עִנְיָן גָּדוֹל לְדַבֵּר הֶדְיוֹט לִפְנֵי מֶלֶךְ, וְעוֹד לוֹ שֶׁיְּדַבֵּר אֵלָיו דְּבָרִים הַנּוֹקְבִים לִבּוֹ לְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו.
שמות ו:י · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר אֵלָיו, כִּי לֹא מִלְּבַד שֶׁאִם יֵצְאוּ מֵעַצְמָן לֹא יְעַכֵּב עַל יָדָם, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ הוּא בְּעַצְמוֹ לְשַׁלְּחָם גַּם כֵּן וְיֹאמַר לָהֶם ״קוּמוּ צְּאוּ״. עוֹד יִרְצֶה שֶׁמַּבְטִיחוֹ שֶׁיְּדַבֵּר וּבְוַדַּאי שֶׁיְּשַׁלַּח וְגוֹ׳ לְבַסּוֹף.
שמות ו:יב · פירוש א
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ {פ}
לִפְנֵי ה׳ לֵאמֹר הֵן וְגוֹ׳. קָשֶׁה אָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי לְמִי יֹאמַר ה׳ דִּבְרֵי מֹשֶׁה? וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי לֹא הֵשִׁיב מֹשֶׁה תְּשׁוּבָה זוֹ לְבַל יֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּת זֶה, אֶלָּא כְּמִי שֶׁמִּתְלוֹנֵן עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ, וְהוּא אָמְרוֹ תֵּיבַת לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין תַּכְלִית הַדִּבּוּר אֶלָּא הָאֲמִירָה, לֹא תַּכְלִית זוּלָתָהּ שֶׁהִיא מְנִיעַת הַשְּׁלִיחוּת, וְהָבֵן.
שמות ו:יב · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה, כִּי כַּוָּנַת דְּבָרָיו הֵם לוֹמַר אֲמִירָה אַחֶרֶת, וְהִיא מוּבֶנֶת מֵהַדִּבּוּר מֵאָמְרוֹ ״הֵן בְּנֵי וְגוֹ׳ וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם״, רוֹצֶה לוֹמַר בָּזֶה כִּי יִהְיֶה ה׳ רוֹפְאֵהוּ, וְעַיֵּן בְּפָסוּק ״הֵן בְּנֵי״ וְגוֹ׳:
שמות ו:יב · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ {פ}
הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. קַל וָחוֹמֶר זֶה יִצְדַּק לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״מִקֹּצֶר רוּחַ״, שֶׁהֵם דִּבְרֵי תּוֹרָה, יִשְׁפּוֹט בְּצֶדֶק מֹשֶׁה קַל וָחוֹמֶר, כִּי לֹא חָשַׁב כִּי זֶה גּוֹרֵם. וְאִם נֹאמַר כִּי מֹשֶׁה גַּם כֵּן יָדַע כִּי טַעַם שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ הוּא לְצַד קוֹצֶר רוּחַ, יִהְיֶה הַקַּל וָחוֹמֶר מֻפְרָךְ.
שמות ו:יב · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ {פ}
וְאוּלַי כִּי יִשְׁפּוֹט קַל וָחוֹמֶר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהֲגַם כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּקֹצֶר רוּחַ, יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: הָאַחַת שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה וּמַכִּירִים מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁהַבְּשׂוֹרָה הִיא בְּשׂוֹרָה טוֹבָה וַעֲצוּמָה. וּשְׁתֵּי אֵלּוּ אֵינָם בְּפַרְעֹה, כִּי הוּא כָּפַר בָּעִקָּר וְאָמַר ״מִי ה׳״ חָס וְשָׁלוֹם, וְגַם דְּבָרִים הַמַּכְהִים אֶת עֵינָיו וְהַנּוֹקְבִים אֶת לִבּוֹ. וְאִם כֵּן קַל וָחוֹמֶר נָכוֹן הוּא, וּמָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁתֵּי מִדּוֹת הַנִּזְכָּרִים לֹא הִטָּה ה׳ לְבָבָם לִשְׁמֹעַ וְלֹא שָׁמְעוּ מִצַּד טַעַם כָּל שֶׁהוּא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קֹצֶר רוּחַ, וְאֵיךְ יִשְׁמַע פַּרְעֹה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי סִבּוֹת מוֹנְעוֹת מִמֶּנּוּ הַשְּׁמִיעָה, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין כָּל עִקָּר וְהֵם דְּבָרִים שֶׁחוֹנְקִים אוֹתוֹ, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הֲגַם שֶׁאֵינוֹ קְצוּר רוּחַ. שֶׁקֹּצֶר רוּחַ שֶׁל פַּרְעֹה בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה וְגַם בְּדִבְרֵי הַמְשַׁלֵּחַ הוּא יוֹתֵר מִקַּצְרוּת רוּחַ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאִלּוּ הָיָה כֹּחַ בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה לְהַכְרִיחַ לְפַרְעֹה לִשְׁמֹעַ אֵלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים אֵלָיו הֲגַם הֱיוֹתָם בְּקֹצֶר רוּחַ. וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר הֵן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לְהַקְשׁוֹת מָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳, הֲלֹא יֵשׁ גַּם כֵּן לֵאמֹר לְהַכְרִיעַ הַבְּנָיָא הַהוּא כַּנִּזְכָּר.
שמות ו:יב · פירוש ה
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ {פ}
וְאָמְרוֹ וַאֲנִי עֲרַל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: וְעוֹד בָּהּ עֲצִרִיָּה כִּי הוּא עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְיֹאמַר פַּרְעֹה: אִם אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלִּיט וְכֹל יָכוֹל, לָמָּה לֹא רִפֵּא אֶת מֹשֶׁה?, וּבְעֵרֶךְ עִנְיָן זֶה גַּם כֵּן יִשְׁתַּנֶּה פַּרְעֹה מִיִּשְׂרָאֵל, לִהְיוֹתוֹ חֲסַר הָאֱמוּנָה בְּכָל שֶׁהוּא יְנַסֶּה לְהַרְחִיק הָאֱמוּנָה וּלְהַכְזִיבָהּ חָס וְשָׁלוֹם.
שמות ו:יב · פירוש ו
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה, לְצַד שֶׁדִּקְדֵּק ה׳ בִּדְבָרָיו שֶׁאָמַר לוֹ בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת (שמות ד:טז) עַל אַהֲרֹן ״וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם״, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד כִּי אֵין אַהֲרֹן לוֹ לְפֶה אֶלָּא אֶל הָעָם וְלֹא לְפַרְעֹה. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות ד:ל) בִּשְׁלִיחוּת רִאשׁוֹנָה אֶל הָעָם ״וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה״, וּבְדַבְּרָם לְפַרְעֹה אָמַר (שמות ה:א) ״וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה״, מוּכָח כִּי מֹשֶׁה יְדַבֵּר. וְטַעַם אָמְרוֹ ״וַיֹּאמְרוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, כֵּן מִשְׁפַּט כָּל שְׁנַיִם שֶׁאֶחָד מְדַבֵּר וְאֶחָד מַסְכִּים יֵחָשְׁבוּ כִּי שְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ. וְאִם תֹּאמַר כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זֶה, אַהֲרֹן דִּבֵּר וּמֹשֶׁה הִסְכִּים – מִמַּה שֶׁרָאִינוּ שֶׁדִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר בְּדִבּוּר אֶל הָעָם ״וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן״ בְּדִיּוּק, גַּם בְּדִבְרֵי ה׳ מָצִינוּ שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא ״וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם״, זֶה יַגִּיד כִּי הַדְּבָרִים יַצְדִּיקוּ לָנוּ. וּכְפִי זֶה הַכְרָעַת צַד קַל וָחוֹמֶר הוּא אָמְרוֹ ״וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם״, כִּי בְּחִינָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בְּפַרְעֹה כִּי מֹשֶׁה יְדַבֵּר, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֶל הָעָם כִּי אַהֲרֹן הוּא הַמְדַבֵּר. וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל תֵּבַת אֵלַי וּבְעֵרֶךְ פַּרְעֹה אָמַר יִשְׁמָעֵנִי, כִּי יִשְׂרָאֵל אֵינָם שׁוֹמְעִים מִפִּיו מַמָּשׁ אֶלָּא מִפִּי אַהֲרֹן, אֲבָל פַּרְעֹה הָיָה שׁוֹמֵעַ מִמֹּשֶׁה עַצְמוֹ. וּשְׁמוֹר לְךָ פְּרָט זֶה לְהָבִין אִמְרֵי קָדוֹשׁ בְּסָמוּךְ.
שמות ו:יג · פירוש א
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה דִּבֵּר ה׳ לָהֶם. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ וַיְצַוֵּם אֶל וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ז,ג) דָּרְשׁוּ שֶׁיִּנְהַג יִשְׂרָאֵל בְּנַחַת וְגַם שֶׁיִּנְהֲגוּ כָּבוֹד בַּמַּלְכוּת, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. עוֹד קָשֶׁה הֵיכָן תְּשׁוּבַת אֵל עֶלְיוֹן לְדִבְרֵי שְׁלוּחוֹ, וּמַה גַּם שֶׁטָּעַן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת, וְלוּ יְהִי שֶׁטָּעָה וְקַל וָחֹמֶר אֵינוֹ קַל וָחֹמֶר, הָיָה לוֹ לִסְתֹּר דְּבָרָיו, וַהֲגַם שֶׁנּוּכַל לוֹמַר כִּי הֶעְדֵּר הַתְּשׁוּבָה הִיא הַהַכְחָשָׁה בְּקַל וָחֹמֶר כִּי אֵינֶנּוּ נָכוֹן, עִם כָּל זֶה בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לוֹמַר כֵּן, בְּהָעִיר הֶעָרָה אַחַת בַּכָּתוּב שֶׁאַחַר זֶה ״וַיְדַבֵּר ה׳״ וְגוֹ׳ – אִם נֹאמַר שֶׁמַּה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לֹא חָשׁ לַהֲשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן, אִם כֵּן לָמָּה לֹא רָצָה ה׳ לְדַבֵּר הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּפָסוּק ״וַיְדַבֵּר״ וְגוֹ׳ גַּם הַצַּוָּאָה הַלָּז שֶׁאָמַר ״וַיְצַוֵּם״ עַד אַחַר דִּבֵּר מֹשֶׁה לְפָנָיו ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״?
שמות ו:יג · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
אָכֵן הַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי בָא לַהֲשִׁיבוֹ עַל טַעֲנָתוֹ שֶׁלֹּא הֶחְשִׁיבוּהוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו, וְעוֹד לוֹ כִּי לְצַד פַּרְעֹה כִּי מֹשֶׁה יְדַבֵּר יֵשׁ לוֹ גֵּרָעוֹן וּפְחִיתוּת לְצַד הֱיוֹתוֹ עֲרַל שְׂפָתַיִם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וּבָאָה הַתְּשׁוּבָה עַל זֶה וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן פֵּרוּשׁ, הִשְׁוָה אוֹתָם בַּשְּׁלִיחוּת וּבָזֶה יְדַבֵּר אַהֲרֹן גַּם לְפַרְעֹה כִּי שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בַּדָּבָר, וּלְצַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶחְשָׁבִים לִשְׁמֹעַ לָהֶם אָמַר וַיְצַוֵּם פֵּרוּשׁ הִמְלִיכָם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פַּרְעֹה עַל דֶּרֶךְ (שמואל א יג:יד) ״וַיְצַוֵּהוּ ה׳ לְנָגִיד״, וּמֵעַתָּה הִנֵּה מוֹרָאָם עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל פַּרְעֹה.
שמות ו:יג · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
וְאָמַר לְהוֹצִיא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת פְּרָט זֶה הִקְנָה לָהֶם ה׳ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל לְבַל יְמָאֲנוּ לָצֵאת, וְעַל פַּרְעֹה לְבַל יְעַכֵּב עַל יָדָם. וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לִרְדּוֹת בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמְּמָאֵן לָצֵאת. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בְּאָמְרוֹ ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי״, פֵּרוּשׁ, לֹא רָצוּ לָצֵאת, כִּי אָמְרוּ ״יָנִיחַ לָנוּ בֶּן עַמְרָם בִּמְקוֹמֵנוּ״. לָזֶה הִמְלִיךְ ה׳ אֶת הָאַחִים לִמְלָכִים עֲלֵיהֶם כַּנִּזְכָּר, וּמֵעַתָּה פָּרְחָה לָהּ טַעֲנַת ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, כִּי מֵעַתָּה וָהָלְאָה מוֹרָא מַלְכוּת עֲלֵיהֶם וְעַל פַּרְעֹה, וִידַבֵּר מֹשֶׁה אֵלָיו כְּדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדְּבָרִים עַל נָכוֹן.
שמות ו:יד · פירוש א
אֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבֹתָ֑ם בְּנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֗ל חֲנ֤וֹךְ וּפַלּוּא֙ חֶצְרֹ֣ן וְכַרְמִ֔י אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת רְאוּבֵֽן׃
אֵלֶּה רָאשֵׁי וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֶעֱלָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד מֹשֶׁה, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסָמוּךְ שֶׁהִמְלִיכָם עַל יִשְׂרָאֵל, יִחֵס אוֹתָם הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי אֵין מַעֲמִידִין עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַמְיֻחָס עַד יַעֲקֹב, וְלָזֶה לֹא יִחֵס אוֹתָם הַכָּתוּב קוֹדֶם אֶלָּא אַחַר מַאֲמַר מֹשֶׁה ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וּתְשׁוּבַת ה׳ אֵלָיו וַיְצַוֵּם, שֶׁהִמְלִיךְ אוֹתָם, וְנָכוֹן.
שמות ו:כו · פירוש א
ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃
הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, הַמְיוּחָסִים בַּפָּרָשָׁה, הֵם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם יְכוֹלֶת לְהוֹצִיא, שֶׁהֵם מַלְכֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּפָּסוּק ״וַיְצַוֵּם״, לָזֶה אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכָל הַמְמָאֵן יַכּוּהוּ בְּשֵׁבֶט מוּסָר אֲשֶׁר הֵכִין ה׳ לְגֵו כְּסִילִים.
שמות ו:כז · פירוש א
הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וְאָמְרוֹ הֵם הַמְדַבְּרִים, פֵּרוּשׁ, כְּמֶלֶךְ הַגּוֹזֵר עַל עַבְדּוֹ בִּדְבַר שְׂפָתַיִם לַעֲשׂוֹת דָּבָר. עוֹד יְכַוֵּין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֲגַם שֶׁתִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שֶׁיְדַבֵּר מֹשֶׁה, תֵּדַע כִּי גַּם אַהֲרֹן דִּבֵּר, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּפָסוּק ״וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה׳״ (שמות ו:כח).
שמות ו:כז · פירוש ב
הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. פֵּרוּשׁ, שֶׁשְּׁקוּלִים הֵם, וְלָזֶה פַּעַם יַקְדִּים מֹשֶׁה וּפַעַם יַקְדִּים אַהֲרֹן, וּמֵעַתָּה יָכוֹל לוֹמַר עַל שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן יָחִיד ״הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״. וְאוּלַי כִּי טַעַם שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ לְשׁוֹן רַבִּים ״הֵם הַמְדַבְּרִים״ לְצַד שֶׁבַּדִּבּוּר יִשְׁתַּנּוּ.
שמות ו:כח · פירוש א
וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה כִּי שָׁוֶה אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה בְּכָל פְּרָטֵי דָּבָר זֶה, הָיָה לְצַד כִּי בְּיוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. פֵּרוּשׁ, לִשְׁלוֹל דִּבּוּר רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (שמות ד:יד) ״הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ״ וְגוֹ׳, כִּי שָׁם עֲדַיִן לֹא הִשְׁוָה הַכָּתוּב אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה זוֹ, עַד שֶׁדִּבֶּר ה׳ עִם מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּיוֹם דִּבֶּר וְגוֹ׳ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
שמות ו:כח · פירוש ב
וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
וְחָזַר הַכָּתוּב לוֹמַר אוֹפֶן הַדִּבּוּר שֶׁדִּבֵּר ה׳ עִם מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר אֲנִי ה׳ דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ ״לֵאמֹר״ שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לוֹ ״אֲנִי ה׳״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁתִּסְמוֹךְ עַל דְּבָרַי וְתֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי וּתְדַבֵּר אַתָּה בְּעַצְמְךָ אֶל פַּרְעֹה כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳. וְתִמְצָא שֶׁדִּבּוּר זֶה שֶׁל ״אֲנִי ה׳״ הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, דִּכְתִיב (שמות ו:ב) ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״ – זֶה הָיָה בְּמִצְרַיִם, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ הוּא וִידַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, לֹא אַהֲרֹן. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר שִׁתֵּף ה׳ עִמּוֹ אַהֲרֹן, הִנֵּה בֵּאַרְתִּי הֵיטֵב שָׁם בִּמְקוֹמוֹ שֶׁאַהֲרֹן יְדַבֵּר אֶל הָעָם, אֲבָל לְפַרְעֹה עֲדַיִן ה׳ חָפֵץ שֶׁיְּדַבֵּר מֹשֶׁה, וְרִצָּה אוֹתוֹ בְּאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ וְלֹא תָחוּשׁ לְשׁוּם דָּבָר. וְלֹא רָצָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְחָזַר וְטָעַן הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַּרְעֹה. הִנֵּה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁטַּעֲנַת עֲרַל שְׂפָתַיִם הָיְתָה לְצַד פַּרְעֹה, לְצַד שֶׁאַהֲרֹן אֵינוֹ מְדַבֵּר עַד עַתָּה אֶלָּא לָעָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. אָז אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה רְאֵה וְגוֹ׳ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, פֵּרוּשׁ, גַּם לְפַרְעֹה מִלְּבַד הָעָם. וּמֵעַתָּה הֻשְׁווּ אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּמִצְוָה זוֹ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כְּשֶׁשִּׁתֵּף עִמּוֹ אַהֲרֹן אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הָאֵלּוּ הָאֲמוּרִים כָּאן, וְהָיָה לְךָ לְאוֹת כִּי הֵם דְּבָרִים חֲדָשִׁים כַּנִּזְכָּר מִטַּעַם הָאָמוּר.
שמות ו:כח · פירוש ג
וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
וְהִנֵּה הֶרְאָנוּ ה׳ כִּי הִקְפִּיד ה׳ עַל הַדָּבָר שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ מֹשֶׁה, שֶׁכָּל כָּךְ הִשְׁתַּדֵּל ה׳ עִם מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת הוּא הַכֹּל. וְאוּלַי כִּי לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, כִּי הָעִנְיָן יַגִּיד כִּי יִתְרוֹן גָּדוֹל הָיָה אִם עָשָׂה מֹשֶׁה הַכֹּל, וְהָרְאָיָה מֵהִשְׁתַּדְּלוּת ה׳ עִמּוֹ, וּכְפִי זֶה אָמַר ״וַיְהִי״ עַל חֶסְרוֹן הַיִּתְרוֹן.
שמות ו:כח · פירוש ד
וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
וְאֶפְשָׁר כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן מְסַדֵּר הַפָּרָשִׁיּוֹת לִכְתֹּב פָּסוּק זֶה ״וַיְהִי בְּיוֹם״ בַּפָּרָשָׁה שֶׁקָּדְמָה, וּכְפִי הָאֱמֶת נִקְשָׁר הוּא עִם מַה שֶׁלְּמַטָּה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הַצַּעַר הָרָמוּז בְּתֵיבַת ״וַיְהִי״ הִיא עַל עֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד. וְאוּלַי אִם הָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶׂה מִצְוָה זוֹ לְבַדּוֹ, הָיָה מִתְחַזֵּק כֹּחוֹ וְהָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ עוֹבְרִים הַרְפַּתְקֵי עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. גַּם אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ הָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַבְּחִירָה וְהָיָה עוֹמֵד כָּל הַיָּמִים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן מֹשֶׁה אָמַר לְשׁוֹן צַעַר.
שמות ו:כח · פירוש ה
וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
עוֹד יְכַוֵּן מַה שֶׁהִפְסִיק הַסֵּדֶר, לוֹמַר כִּי כָל הָאָמוּר ״הֵם אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳״ וְגוֹ׳, ״הֵם הַמְדַבְּרִים״ וְגוֹ׳, שֶׁהֵם שָׁוִים בַּמִּצְוָה שְׁנֵיהֶם יַחַד – זֶה הָיָה בְּיוֹם דִּבֵּר ה׳ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן, הֲגַם שֶׁאָמַר ה׳ ״הֲלֹא אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, לֹא הָיוּ שָׁוִים בַּמִּצְוָה, כִּי מֹשֶׁה הוּא הָיָה עוֹשֶׂה כָּל הַשְּׁלִיחוּת לְפַרְעֹה, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַתָּה שֶׁאַהֲרֹן לְבַד הוּא יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, כְּאָמְרוֹ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ וְגוֹ׳ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה:
שמות ז:ד · פירוש ד
וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
וּבָזֶה נָחָה דַּעְתִּי בְּמַאֲמַר מֹשֶׁה שָׁם, כְּשֶׁאָמַר לוֹ פַּרְעֹה ״אַל תּוֹסֶף״ וְגוֹ׳, הֱשִׁיבוֹ ״כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אוֹסִיף״ וְגוֹ׳. וְקָשֶׁה עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עַל מִי סָמַךְ לוֹמַר ״לֹא אוֹסִיף״ וְגוֹ׳, וְאִם יֹאמַר לוֹ אֱלֹהֵינוּ ״לֵךְ אֶל פַּרְעֹה״ פַּעַם אַחֶרֶת, מַה יַעֲנֶה? וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ טַעְמוֹ לִשְׁבָח, כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו כִּי כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגַת מֵיאוּן שְׁמִיעַת דִּבְרֵיהֶם, זֶה הוּא סוֹף גְּזֵרָתוֹ לִנְטוֹת ה׳ יָדוֹ וְגוֹ׳ וּלְהוֹצִיא. לָזֶה כְּשֶׁאָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שָׁלַל הַשְּׁמִיעָה שֶׁלֹּא יִשְׁמַע עוֹד מֵהֶם דָּבָר קָטָן וְגָדוֹל, וַאֲפִלּוּ רְאוֹת פְּנֵיהֶם אָסַר עַל עַצְמוֹ. לָזֶה תֵּכֶף אָמַר אֵלָיו ״כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אוֹסִיף״ וְגוֹ׳, אֶלָּא עוֹד תִּשְׁמַעְנָה אָזְנֶךָ דָּבָר עַתָּה וְגוֹ׳. וְדָבָר זֶה שֶׁל מַכַּת בְּכוֹרוֹת כְּבָר הוֹדִיעוֹ ה׳, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת בְּפָסוּק (שמות ד:כב) ״כֹּה אָמַר ה׳ בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל״, דָּרְשׁוֹ מִשָּׁם.
שמות ז:ו · פירוש א
וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה כָּפַל לוֹמַר כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ, וְלֹא הִסְפִּיק הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֵנָּה. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁעָשׂוּ הַשְּׁלִיחוּת כַּאֲשֶׁר אָמַר לָהֶם ה׳ בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: הָאַחַת, שֶׁכָּל מַה שֶׁהִשִּׂיגוּ הֵבִין בְּדִבְרֵי ה׳ כֵּן עָשׂוּ, וְהַשְּׁנִיָּה, שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ אֶל אֲמִתּוּת הַדְּבָרִים בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּה״ וְגוֹ׳ וְלֹא שִׁנּוּ דָּבָר, וְחוֹזֵר הַכָּתוּב וּמֵעִיד וְאוֹמֵר כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אוֹתָם פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ בְּמִצְוָתוֹ לָהֶם כֵּן עָשׂוּ, וְהָבֵן.
שמות ז:ו · פירוש ג
וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁעַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הָיוּ מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ עָשׂוּ, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמְרוּ ״כַּאֲשֶׁר״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְעַכְּבִים בַּדָּבָר, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד בְּכַלּוֹתוֹ לְצַוּוֹת אוֹתָם ה׳ הָיוּ נֶחְפָּזִים לַעֲשׂוֹת דְּבַר ה׳.
שמות ז:ח · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
לֵאמֹר כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר שֶׁנָּתַן לָהֶם רְשׁוּת לוֹמַר כִּי עַל פִּי ה׳ הֵם עוֹשִׂים הָאוֹתוֹת, שֶׁזּוּלַת זֶה יִהְיֶה אָסוּר לָהֶם לְהוֹדִיעַ דָּבָר זֶה הֲגַם שֶׁיִּשְׁאָלֵם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד,א) שֶׁהוּא בְּבַל תֹּאמַר עַד שֶׁאָמַר לוֹ לֵאמֹר, וְדַוְקָא אִם יִשְׁאַל פַּרְעֹה אוֹ אִם יִרְצוּ הֵם לוֹמַר אֵלָיו, אֲבָל אֵין חִיּוּב בַּדָּבָר עַד שֶׁיֹּאמַר לֵאמֹר דַּבֵּר אַחַת רְשׁוּת וְאַחַת לְחוֹבָה.
שמות ז:ח · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א) כִּי כָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן אֵינוֹ אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ כִּי מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה ״אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ לֹא שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה לִשְׁנֵיהֶם, אֶלָּא ״לֵאמֹר״ פֵּרוּשׁ לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן. וְטַעַם הַשְׁוָאָתָם בַּדִּבּוּר, לְצַד שֶׁשְּׁקוּלִים הֵם בְּמִצְוָה זוֹ, כִּי אַהֲרֹן יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה:
שמות ז:ח · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ וְגוֹ׳. כַּוָּנַת אָמְרוֹ לֵאמֹר לְבַל יִצְטָרְכוּ עַד שֶׁיֹּאמַר פַּרְעֹה בְּפֵרוּשׁ ״תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת״ וְאָז הוּא שֶׁתַּעֲשׂוּ הָאָמוּר בָּעִנְיָן, אֶלָּא כָּל שֶׁיֹּאמַר דִּבּוּר שֶׁהַמְּכֻוָּן הוּא שֶׁצָּרִיךְ הוּא לְאוֹת וּלְמוֹפֵת, אוֹ שֶׁרְאִיתֶם שֶׁהוּא מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר וּמַכְחִישׁ לוֹמַר ״מִי יֹאמַר כְּדִבְרֵיכֶם״, הֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר ״תְּנוּ״ וְגוֹ׳ אַף עַל פִּי כֵן אֱמוֹר אֶל אַהֲרֹן ״קַח מַטְּךָ״ וְגוֹ׳.
שמות ז:טז · פירוש א
וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹא־שָׁמַ֖עְתָּ עַד־כֹּֽה׃
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו ה׳ וְגוֹ׳ שְׁלָחַנִי וְגוֹ׳. כָּל הַכָּתוּב מְיֻתָּר, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא פָּסוּק שֶׁאַחֲרָיו ״כֹּה אָמַר ה׳״ וְגוֹ׳. וְאִם לוֹמַר כִּי הוּא שְׁלָחוֹ, זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ כִּי יָדוּעַ הוּא. וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁבָּא אֵלָיו וְהוּא הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, וְיֹאמַר פַּרְעֹה שֶׁאֵין זֶה מֵהִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַמְתִּין עַד עֵת שֶׁיִּהְיֶה יוֹשֵׁב בְּפָלָטִין שֶׁלּוֹ וְיֹאמַר אֵלָיו הַשְּׁלִיחוּת, לָזֶה צִוָּה ה׳ לָתֵת לוֹ טַעַם בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו וְיֹאמַר אֵלָיו ה׳ שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ וּדְבַר מֶלֶךְ עָלַי לָבֹא בְּעֵת זוֹ. גַּם לְצַד שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ עֶלְיוֹן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד.
שמות ז:כ · פירוש ב
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֗ה וַיָּ֤רֶם בַּמַּטֶּה֙ וַיַּ֤ךְ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּיְאֹ֔ר לְעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּלְעֵינֵ֖י עֲבָדָ֑יו וַיֵּהָ֥פְכ֛וּ כׇּל־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֖ר לְדָֽם׃
לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו. הֲגַם כִּי תְּחִלַּת דְּבָרָיו הָיָה עִם פַּרְעֹה בְּיִחוּד בְּעֵת הַסְתָּרָתוֹ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פ״ט), וּמִן הַסְּתָם הוּא לְבַדּוֹ יִהְיֶה שָׁם, אַף עַל פִּי כֵן מוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב כִּי נִתְעַכֵּב מֵהַכּוֹת עַד שֶׁהִכָּה בְּפִרְסוּם לְעֵינֵי עֲבָדָיו. וַהֲגַם כִּי בְּמִצְוַת ה׳ לֹא דִּקְדֵּק לוֹמַר פְּרָט זֶה, מִן הַסְּתָם כֵּן דִּבֶּר ה׳ אֵלָיו, וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּה, פֵּרוּשׁ, כֵּן כַּדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּדִבְרֵי ה׳, וּכְנֶגֶד פְּרָטִים אֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁאֵין כְּתוּבִים כֵּן בִּדְבַר הָאֱלֹהִים, מֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם כִּי הֵם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳, וְנָכוֹן.
שמות ט:א · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
בֹּא אֶל פַּרְעֹה. כְּלָל זֶה בְּיָדְךָ – כָּל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר ״בֹּא אֶל פַּרְעֹה״ יְכַוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁיִּכָּנֵס אֶל טְרַקְלִין שֶׁלּוֹ בְּלֹא הַשְׁאָלַת רְשׁוּת, הֲגַם שֶׁהָיוּ לוֹ כְּמִשְׁפַּט הַמְּלָכִים שׁוֹמְרֵי הַבַּיִת, אַף עַל פִּי כֵן יֵעוֹל וְיִכָּנֵס אֶצְלוֹ מִבְּלִי שְׁאֵלַת רְשׁוּת. וְכֵן הָיָה עוֹשֶׂה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני קעה) כִּי כַּמָּה שׁוֹמְרִים הָיוּ לְפַרְעֹה מְזֻיָּנִים וַאֲרָיוֹת וּכְלָבִים, וְהָיָה נִכְנָס בְּאֵין מוֹנֵעַ. וּמָצָאתִי רְאָיָה בְּרוּרָה לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִמַּה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה לְמֹשֶׁה (שמות י:כח) ״הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹ׳ אַל תּוֹסֶף רְאוֹת פָּנַי״ וְגוֹ׳ – לָמָּה הֻצְרַךְ פַּרְעֹה לְהַתְרוֹת בְּמֹשֶׁה? וְהָיָה לוֹ לְצַוּוֹת לַעֲבָדָיו שׁוֹמְרֵי הַבַּיִת, כִּי כֵן מִנְהַג הַמְּלָכִים לְהַעֲמִיד שׁוֹמְרֵי הַמֶּלֶךְ וְלָהֶם יְצַו שֶׁלֹּא יַנִּיחוּהוּ לִיכָּנֵס. אֶלָּא וַדַּאי כִּי לֹא עָמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ וַאֲפִלּוּ אֲרָיוֹת, וְזֶה נֵס עָצוּם. לָזֶה הָיָה ה׳ צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ: ״בֹּא אֶל פַּרְעֹה״, פֵּרוּשׁ, הִכָּנֵס וַעֲלֵה אֵלָיו וְלֹא תָּשִׂים לִבְּךָ לְמוֹנֵעַ בָּעוֹלָם. וּבִזְמַן שֶׁהָיָה פַּרְעֹה יוֹצֵא הַמַּיְמָה, הָיָה אוֹמֵר לוֹ ״לֵךְ אֶל פַּרְעֹה״, כִּי שָׁם אֵין שׁוֹמְרִים לִירֹא מֵהֶם לְהִצְטָרֵךְ לוֹמַר אֵלָיו ״עֲלֵה אֵלָיו״, אֶלָּא לְצַד שֶׁאֵין זְמַן זֶה רָאוּי לַהֲלִיכָה, כִּי הוּא מוֹצִיא בּוֹלְעוֹ הַתָּעוּב וְאֵינוֹ מֵהַמּוּסָר, לָזֶה אוֹמֵר לוֹ ״לֵךְ״ אַף עַל פִּי כֵן.
שמות ט:יג · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְגוֹ׳. שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נִצְטַוָּה: א׳ שֶׁיֵּלֵךְ בְּהַשְׁכָּמָה, ב׳ שֶׁיִּתְיַצֵּב לְפָנָיו, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יַרְכִּין רֹאשׁוֹ וְלֹא יַרְכִּין קוֹמָתוֹ כְּדֶרֶךְ הָעוֹמְדִים לִפְנֵי גְּדוֹלִים, אֶלָּא כְּגָדוֹל הָעוֹמֵד לִפְנֵי קָטָן, כִּי כְּבָר עֲשָׂאוֹ רִבּוֹן וְשַׁלִּיט עָלָיו. וְהוּצְרַךְ לְצַוּוֹתוֹ לְצַד שֶׁמִּטִּבְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהַרְכִּין רֹאשׁוֹ מְעַט כְּדֶרֶךְ הַשְּׁפָלִים, לָזֶה אָמַר כִּי לִפְנֵי פַּרְעֹה לֹא יִתְנַהֵג כֵּן. עוֹד רָמַז לוֹ כִּי פְּרָט זֶה שֶׁאוֹמֵר לוֹ ״הִתְיַצֵּב״, לֹא בְּכָל מָקוֹם יָסִיר מֵעָלָיו הַהַכְנָעָה הָרָגִיל בָּהּ, אֶלָּא לִפְנֵי פַּרְעֹה, אֲבָל יִהְיֶה בְּלִבּוֹ עָנָיו וְשָׁפָל לִפְנֵי אֵל עֶלְיוֹן, וְיִהְיֶה נִצָּב בְּגוּפוֹ וְלִבּוֹ מוּכְנָע מֵאֵימַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּמִצְוָה ג׳ ״וְאָמַרְתָּ אֵלָיו״ וְגוֹ׳.
שמות י:א · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה. אָמַר לְשׁוֹן אֲמִירָה רַכָּה, גַּם הִזְכִּיר שֵׁם הָרַחֲמִים, לֹא לְצַד הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֵלָיו אֶלָּא לְצַד הַשָּׁלִיחַ שֶׁהֻזְכַּר בְּסָמוּךְ ״אֶל מֹשֶׁה״, כִּי הֵם דְּבָרִים שֶׁיִּשְׂמַח בָּהֶם צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם (תהלים נח:יא), לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן אֲמִירָה וְהַזְכָּרַת שֵׁם הָרַחֲמִים, כִּי הֵם דְּבָרִים הַסּוֹעֲדִים אֶת לִבּוֹ.
שמות י:א · פירוש ה
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ׃
אוֹ יִרְצֶה לְדֶרֶךְ זֶה, כִּי לְצַד שֶׁרָאָה מֹשֶׁה הַמַּכָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַבָּרָד וְרָשָׁע זֶה אַדְרַבָּה הוֹסִיף לַחֲטֹא, יִשְׁלֹל הַתִּקְוָה מִמֶּנּוּ וְיִתְחַמֵּץ לְבָבוֹ בִּשְׁלִיחוּתָיו אֶל פַּרְעֹה. לָזֶה אָמַר: לֹא תָחוּשׁ לָזֶה, כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי לִבּוֹ, וְזוּלַת זֶה כְּשֶׁאַרְפֶּה מִמֶּנּוּ כֹּבֶד לֵב הִנֵּה הוּא מְשַׁלְּחָם.
שמות י:כו · פירוש ד
וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃
וְאָמְרוֹ עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה, נִתְחַכֵּם לְהָשִׁיב כִּי יֹאמַר אֵלָיו: הֲלֹא נָבִיא אַתָּה, וּשְׁאַל לְךָ דָּבָר זֶה מֵה׳ וְיִתְבָּרֵר הָעִנְיָן, וְיֻצַּג דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ. לָזֶה אָמַר ״עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה״, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין זֶה מֵהַמּוּסָר לִשְׁאוֹל אֶת אֱלֹהֵינוּ עַל הַדָּבָר לָדַעַת מַה יַחְפֹּץ עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה, אָז נֵדַע הַדָּבָר. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁפַּרְעֹה לֹא הִצְדִּיק תְּשׁוּבָה זוֹ וְחָשַׁד כִּי מֹשֶׁה עָרוֹם יַעְרִים עָלָיו וְדִבְרֵי עַצְמוֹ מֵשִׁיב וְאֵין חַס וְשָׁלוֹם בְּפִיהוּ נְכוֹנָה, כִּי מִן הַסְּתָם יוֹדְעִים גַּם יְכוֹלִים לֵידַע, אֶלָּא מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אָמַר תְּשׁוּבָה זוֹ לְנֶגְדּוֹ, לָזֶה נִתְכַּעֵס עָלָיו וְאָמַר אֵלָיו: ״אַל תּוֹסֶף רְאוֹת פָּנַי״ וְגוֹ׳.
שמות י:כז · פירוש ג
וַיְחַזֵּ֥ק יְהֹוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ כֵּן דִּבַּרְתָּ תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁאָמַר לוֹ ״בְּיוֹם רְאוֹתְךָ פָנַי תָּמוּת״, הֵשִׁיבוֹ כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָמִית וְאֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא כֹּחַ הַדִּבּוּר, וְהוּא אָמְרוֹ ״כֵּן דִּבַּרְתָּ״ וְלֹא ״כֵּן תַּעֲשֶׂה״. אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כְּבָר דִּבַּרְתָּ כֵּן פַּעַם אַחֶרֶת, וְהַמְכֻוָּן הוּא רְאֵה מַה עָלְתָה בְּיָדְךָ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א,לא) בְּפָסוּק (שמות ב:טו) ״וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה״ וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ, גַּם אָמְרוּ (ילקוט שמעוני קע״ה) שֶׁהָרַג כָּל שׁוֹעֲרָיו שֶׁהִנִּיחוּ לְמֹשֶׁה לִכָּנֵס וְהֵשִׁיבוּ כִּי אֵין לָהֶם שְׁלִיטָה עָלָיו, וְאִם כֵּן הַבָּזוּי אֵיךְ מַחְלִיט לוֹמַר ״בְּיוֹם וְגוֹ׳ תָּמוּת״. וּכְנֶגֶד הָעִנְיָן מִצַּד עַצְמוֹ שֶׁאֵין אַתָּה חָפֵץ לִרְאוֹת פָּנַי גַּם אֲנִי אֵין אֲנִי חָפֵץ לְהִסְתַּכֵּל בִּדְמוּתְךָ, ״לֹא אוֹסִיף״ וְגוֹ׳:
שמות יד:כא · פירוש ב
וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדוֹ֮ עַל־הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהֹוָ֣ה ׀ אֶת־הַ֠יָּ֠ם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כׇּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃
וְיֵשׁ לָדַעַת אֵימָתַי הָיְתָה נְטִיַּת יָדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אִם בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה אִם בְּסוֹפוֹ. וְהִנֵּה מִשֶּׁטַח הַכָּתוּב מוּכָח כִּי קֹדֶם הַבֹּקֶר הָיְתָה, וְקָשֶׁה דְּאִם כֵּן אֵין הֶכֵּר לִקְרִיעַת יַם סוּף שֶׁהָיְתָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה. עַל כֵּן מֻכְרָח לוֹמַר שֶׁפֵּרוּשׁ הַכָּתוּב הוּא ״וַיֵּט מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וּכְבָר הוֹלִיךְ ה׳ וְגוֹ׳ וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וְלָזֶה כְּשֶׁנָּטָה יָדוֹ בָּקְעוּ הַמַּיִם, וּכְפִי זֶה תֵּכֶף לִנְטִיַּת יָדוֹ נִבְקַע הַיָּם. וְזֶה מְכֻוָּן לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות יד:טו) ״מַה תִּצְעַק אֵלָי״ שֶׁלֹּא נָטָה יָדוֹ אֶלָּא אַחַר נְסִיעַת יִשְׂרָאֵל, וְתֵכֶף לִכְנִיסַת יִשְׂרָאֵל לַיָּם נָטָה יָדוֹ וּבָקְעוּ. וְכֵן הוּא בְּרַבּוֹת (שמות רבה כ״א) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִיָּד כֵּיוָן שֶׁהֵרִים מֹשֶׁה יָדוֹ עַל הַיָּם נִבְקַע, עַד כָּאן. אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, פֵּרוּשׁ כָּל מֵי הַיָּם נִגְלְדוּ, וּבִנְטִיַּת יַד מֹשֶׁה נִבְקְעוּ הַמַּיִם הַגְּלוּדִים כְּשִׁעוּר שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לָרֶדֶת לְעִמְקֵי יָם, וּלְעוֹלָם רוּחַ קָדִים שָׂם כָּל מֵי הַיָּם לֶחָרָבָה. וְרִאשׁוֹן עִקָּר.
שמות יד:כו · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־יָדְךָ֖ עַל־הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־מִצְרַ֔יִם עַל־רִכְבּ֖וֹ וְעַל־פָּרָשָֽׁיו׃
עוֹד טַעַם הַנְּטִיָּה, לְפִי שֶׁזּוּלַת זֶה, הֲגַם שֶׁיָּשׁוּב הַיָּם, יָשׁוּב לְאַט לְאַט לְצַד הֱיוֹתוֹ תַּשׁ כֹּחַ מֵהַהִשְׁתַּנּוּת שֶׁעָבְרָה עָלָיו, וּבָזֶה יוּכְלוּ לְהִמָּלֵט. לָזֶה צִוָּה ה׳ לְמֹשֶׁה לְהָעִיר לַיָּם בִּנְטִיַּת יָדוֹ לָשׁוּב לְתָקְפּוֹ הָרִאשׁוֹן תֵּכֶף וּמִיָּד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיָּשָׁב וְגוֹ׳ לְאֵיתָנוֹ. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי לְצַד שֶׁהֻכָּה הַיָּם עַל יְדֵי מֹשֶׁה, חָפַץ ה׳ שֶׁעַל יְדֵי מֹשֶׁה שָׁב וְרָפָא לוֹ עַל יְדֵי נְטִיַּת יָדוֹ וַה׳ סוֹמְכָהּ, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו סג:יב) ״מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ״ יִתְבָּרַךְ.
שמות יד:כז · פירוש ג
וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָד֜וֹ עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שׇׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
וְהִנֵּה בִּיצִיאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, וְאֵין גְּזֵרָתוֹ עַל הַנִּבְרָאִים גְּזֵרָה, וְלָזֶה לֹא הִסְכִּים הַיָּם לֵחָלֵק לָהֶם, וְטָעַן לְמֹשֶׁה: אַתָּה נִבְרֵאתָ בְּשִׁשִּׁי וַאֲנִי בִּשְׁלִישִׁי״. זֶה רֶמֶז כִּי אֵינוֹ בֶּן תּוֹרָה, שֶׁאִם הָיָה בֶּן תּוֹרָה הִנֵּה הוּא קוֹדֵם לוֹ, כִּי הַתּוֹרָה קָדְמָה לָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְהוֹלִיךְ יְמִינוֹ לִימִין מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, הֶרְאָהוּ כִּי הוּא בֶּן תּוֹרָה הַמִּתְיַחֵס לָהּ יָמִין, דִּכְתִיב (דברים לג:ב) ״מִימִינוֹ״ וְגוֹ׳, וּכְשֶׁרָאָהוּ תֵּכֶף וּמִיָּד נִקְרַע כִּתְנַאי הָרִאשׁוֹן. וְלָזֶה כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁיַּעֲמֹד אַחַר קַבָּלַת הַתּוֹרָה יָבִיא בְּיָדוֹ שְׁטַר חוֹב אֶחָד לְכוֹפוֹ לֵחָלֵק לְפָנָיו. וְתִמְצָא שֶׁכְּשֶׁלֹּא רָצָה לֵחָלֵק לְרַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר וּלְהַמִּתְלַוֶּה עִמּוֹ, רָצָה לְקָנְסוֹ, וּפָחַד הַיָּם מִמֶּנּוּ.
שמות טו:ט · פירוש ב
אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃
אֲחַלֵּק שָׁלָל. הִנֵּה הָרָשָׁע חָשַׁב עֲשׂוֹת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: א׳ שָׁוֶה בְּכֻלָּן וְהוּא לִשְׁלוֹל כָּל שְׁלָלָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲחַלֵּק שָׁלָל״. ב׳ שֶׁיִּקַּח אוֹתָם לַעֲבָדִים כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְהוּא אָמְרוֹ תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, פֵּרוּשׁ תִּתְמַלֵּא נַפְשִׁי מֵהֶם כְּשֶׁאֶחְזוֹר לִכְבּוֹשׁ אוֹתָם לַעֲבָדִים. גַּם רָמַז שֶׁיּוֹסִיף לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֶפְצוֹ בְּעִנּוּי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָבַר. ג׳ לַהֲרוֹג מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְזִקְנֵיהֶם וּגְדוֹלֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אָרִיק חַרְבִּי וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א,לא) בְּפָסוּק (שמות ב:טו) ״וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה״ שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ בְּסַיִף וְלֹא שָׁלְטָה בּוֹ וְכוּ׳, וְהוּא שֶׁאָמַר מֹשֶׁה (שמות יח:ד) ״וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה״, לָזֶה אָמַר אוֹיֵב ״תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי״ כִּי תַּשִּׂיג יָדוֹ מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג מִקּוֹדֶם.
שמות טו:כב · פירוש א
וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃
וַיַּסַּע מֹשֶׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נְסִיעָה זוֹ עַל פִּי מֹשֶׁה נְסָעוּהָ, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ עַל פִּי ה׳.
שמות טו:כד · פירוש א
וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃
וַיִּלֹּנוּ וְגוֹ׳ לֵאמֹר. יְסַפֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּתָם כִּי בָּאוּ בְּרִיב, וְאֵין הַכָּתוּב מַקְפִּיד אֶלָּא עַל תְּלוּנוֹתָם, אֲבָל עַל פְּרָט אָמְרָם ״מַה נִּשְׁתֶּה״ לֹא יַקְפִּיד ה׳ אִם הָיוּ אוֹמְרִים כְּדֶרֶךְ שׁוֹאֵל חֶסְרוֹנוֹ.
שמות טז:יא · פירוש א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳ דַּבֵּר וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה אָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאִם נִתְכַּוֵּן שֶׁגַּם פְּרָט זֶה שֶׁאָמַר לוֹ ״שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנוֹת״ וְגוֹ׳ יֹאמְרֶנּוּ לְיִשְׂרָאֵל, אִם כֵּן לָמָּה הוּצְרַךְ לוֹמַר עוֹד אַחַר כָּךְ ״דַּבֵּר״?
שמות טז:יא · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד,א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל הָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאמַר עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ לֵאמֹר, וְהִנֵּה כְּשֶׁדִּבֵּר ה׳ לְמֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳ הֵם דִּבְרֵי ה׳ לְמֹשֶׁה, וְעִנְיָן זֶה הוּא בְּבַל תֹּאמַר, לָזֶה אָמַר לוֹ ה׳ לֵאמֹר. וְהִנֵּה אֵין הֶכְרֵחַ בָּזֶה שֶׁחַיָּב לוֹמַר אֶלָּא רְשׁוּת הוּא שֶׁמַּרְשֵׁהוּ לוֹמַר לִשְׁלֹל בַּל תֹּאמַר, וְהַדָּבָר בְּיָדוֹ לְהוֹדִיעַ דְּבַר ה׳ זֶה אֲלֵיהֶם, וּכְשֶׁרָצָה ה׳ שֶׁיְּדַבֵּר אֵלָיו דְּבָרִים שֶׁנּוֹגְעִים לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ כִּי מִכָּאן וָאֵילָךְ הֵם דְּבָרִים שֶׁאֲנִי מְחַיֶּבְךָ לְדַבְּרָם, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁשִּׁנָּה ה׳ אֶת דְּבָרוֹ, כִּי מִקּוֹדֶם דִּבֵּר דֶּרֶךְ נִסְתָּר עַל יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ מְדַבֵּר דְּבָרִים בֵּינוֹ לְבֵין מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁהִרְשָׁהוּ לְסַפֵּר לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְדַבֵּר לָהֶם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי ה׳ אָמַר לְמֹשֶׁה שֶׁשָּׁמַע תְּלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שֶׁהוּשְׁלַח מֵה׳ לוֹמַר לָהֶם מִשְּׁמוֹ שֶׁשָּׁמַע וְגוֹ׳, וּמַאֲמָר שֵׁנִי אָמַר אֵלָיו דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמִי בִּשְׁלִיחוּת, ״בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ״. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת ״לֵאמֹר״, נִתְכַּוֵּן שֶׁיֹּאמַר לָהֶם מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָהֶם בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר, וּמְשַׁמֶּשֶׁת תֵּבַת ״לֵאמֹר״ בִּמְקוֹם כֹּה אָמַר ה׳. גַּם בָּזֶה יֻצְדַּק גְּמַר הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְזוּלַת ״לֵאמֹר״ יִשָּׁמַע הַדָּבָר שֶׁחָס וְשָׁלוֹם עַל מֹשֶׁה.
שמות טז:יט · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳. אוּלַי כִּי מִצְוָה זוֹ מֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ דָּן אוֹתָהּ, לֶהֱיוֹת שֶׁרָאָה כִּי ה׳ נוֹתֵן לָהֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, זֶה יַגִּיד כִּי אֵין יוֹם אֶחָד מֵכִין לַחֲבֵרוֹ, וְהֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְאָסַר לָהֶם. וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב ״וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה״, וְקָשֶׁה, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיּוֹתִירוּ״ וְגוֹ׳ וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ.
שמות טז:יט · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃
עוֹד לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וְלֹא שָׁמְעוּ וַיּוֹתִירוּ״, וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי לֹא שָׁמְעוּ לַמַּשְׁמִיעַ? וְלִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן פֵּרוּשׁ וְלֹא שָׁמְעוּ – לְמַה שֶׁנִּתְחַכֵּם וְאָסַר לָהֶם מִדַּעְתּוֹ. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק גַּם כֵּן אָמְרוֹ בַּמַּאֲמָר הַקּוֹדֵם לָזֶה ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״, מַה שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְטַעַם שֶׁהִבְאִישׁ וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, שֶׁהִסְכִּים ה׳ עַל יָדוֹ שֶׁהִצְדִּיק בִּסְבָרָתוֹ סְבָרַת חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא.
שמות טז:יט · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃
וְאֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי לְעוֹלָם מִפִּי הַגְּבוּרָה נֶאֶמְרָה לוֹ מִצְוָה זוֹ, אֶלָּא לְצַד שֶׁכְּבָר אָמַר ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״, סָמַךְ שֶׁכָּל עִנְיַן פְּרָטֵי דִּינֵי הַמָּן נִמְשָׁךְ לְמַה שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״, וְהֵם לֹא הִשְׂכִּילוּ כַּוָּנָתוֹ וְחָשְׁבוּ כִּי הוֹרָאָתוֹ הוֹרָאַת חָכָם לֹא הוֹדָעַת נָבִיא.
שמות טז:כב · פירוש א
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה וְגוֹ׳. מִכָּאן מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הוֹדִיעָם קוֹדֶם דְּבַר ה׳. וְקָשֶׁה, אֵיךְ יִכְבּוֹשׁ חָס וְשָׁלוֹם נְבוּאָתוֹ, וְלִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין פט,א) דִּין נָבִיא הַכּוֹבֵשׁ נְבוּאָתוֹ וְכוּ׳ חָס וְשָׁלוֹם, וּמַה גַּם בְּהַגָּדַת מִצְוָה לְקַיֵּם יִשְׂרָאֵל רְצוֹן הַמֶּלֶךְ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: כּוֹבֵשׁ נְבוּאָה וַעֲקִירַת הַמִּצְוָה. וְאֵין לוֹמַר כִּי חָס וְשָׁלוֹם שָׁכַח מִצְוַת ה׳, אִם כֵּן נָחוּשׁ לוֹ גַּם כֵּן שֶׁשָּׁכַח מִמַּה שֶׁנִּצְטַוָּה וַעֲדַיִן שָׁכוּחַ חָס וְשָׁלוֹם, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לְעַכֵּב זְמַן מַה לִישָּׁכַח וְתֵכֶף וּמִיָּד הָיָה לוֹ לְהַגִּיד נְבוּאָתוֹ, וְגַם קֻשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ לָמָּה לֹא הִזְכִּירוֹ כְּשֶׁיָּדַע בּוֹ שֶׁשָּׁכַח, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ הָיָה לוֹ לְהַזְכִּירוֹ וְלֹא הָיָה מַנִּיחוֹ שָׁכוּחַ עַד שִׁבְעָה יָמִים שֶׁהוּזְכַּר מֵעַצְמוֹ.
שמות טז:כב · פירוש ב
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
אָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ טַעְמוֹ וְנִמּוּקוֹ עִמּוֹ, וּבְמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ הֵשִׁיב תְּשׁוּבָה כִּרְאִי מוּצָק (איוב לז:יח) בְּאָמְרוֹ הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת וְגוֹ׳. כָּאן בְּנֹעַם דְּבָרָיו הִשְׁמִיט תֵּבַת ״לֵאמֹר״, רָמַז כִּי לֹא דִּבֶּר לוֹ ה׳ לֵאמֹר לָהֶם, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן הַדָּבָר בְּבַל תֹּאמַר כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד,א) וּכְתַבְנוּהוּ בְּפָסוּק (שמות טז:יא) ״וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ שָׁמַעְתִּי״ וְגוֹ׳, וְזֶה הוּא טַעְמוֹ שֶׁלֹּא הוֹדִיעָם קֹדֶם. וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן לְדִבְרֵי מֹשֶׁה ה׳ מְעִידוֹ בְּנוֹסַח הַנְּבוּאָה כְּשֶׁאָמַר לוֹ (שמות טז:ה) ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי״ וְגוֹ׳ תִּמְצָא שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ה׳ שָׁם ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא תֵּבַת ״לֵאמֹר״, הֲרֵי סָתַם הַדָּבָר בְּפָנָיו שֶׁאֵין לוֹ שְׁלִיחוּת בְּמִצְוָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא שֶׁאָמַר הוּא אַחַר מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה וּבָאוּ לְפָנָיו, גִּלָּה לָהֶם הַדָּבָר וְאָמַר לָהֶם שֶׁלֹּא הָיָה אֶצְלוֹ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ סוֹד נִמְסְרוּ לוֹ הַדְּבָרִים וְלֹא לְאָמְרָם.
שמות טז:כב · פירוש ג
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וְיֵשׁ לָנוּ לָתֵת לֵב כְּפִי זֶה, מִי הִתִּיר לוֹ לֵאמֹר לָהֶם כָּל מִצְווֹת הָאֲמוּרוֹת בִּדְבָרָיו, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ ״דַּבֵּר״ וְלֹא ״לֵאמֹר״?
שמות טז:כב · פירוש ד
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וְנִרְאֶה כִּי נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה בַּחֲקִירַת חָכָם לָמָּה לֹא רָצָה ה׳ שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים לְיִשְׂרָאֵל, וְהִשְׂכִּיל כִּי טַעְמוֹ הוּא שֶׁחָפֵץ ה׳ לִנְטֹעַ בָּהֶם נֶטַע אֱמוּנַת וְהַצְדָּקַת מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁתִּהְיֶה קַבָּלָתָהּ וִידִיעָתָהּ מִמֶּנּוּ אֵל עֶלְיוֹן שֶׁלֹּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ תְּחִלָּה, אֶלָּא כְּשֶׁיֵּצְאוּ לִלְקֹט כְּמִנְהָגָם שִׁעוּר הָרָגִיל לְיוֹמוֹ וְיָמֹדּוּ וְיִמְצְאוּ פִּי שְׁנַיִם מֵהָרָגִיל יוֹם יוֹם, יִרְאוּ רְאִיָּה חוּשִׁיִּית וְשִׂכְלִיִּית כִּי ה׳ מְצַוֶּה לָהֶם לְבַל יִטְרְחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת וּמַזְמִין לָהֶם מִיּוֹם שִׁשִּׁי צֹרֶךְ יוֹם שְׁבִיעִי, כְּדֵי שֶׁבָּזֶה תִּהְיֶה מִצְוָה זוֹ אֶצְלָם מְקֻבֶּלֶת בְּתוֹסֶפֶת קַבָּלַת הָרָצוֹן וּמוֹרָא גָּדוֹל מֵעֲבוֹר עָלֶיהָ לְצַד שֶׁמַּעֲלָתָהּ גְּדוֹלָה, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כה,יא) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלָזֶה לֹא צִוָּה לָהֶם תְּחִלָּה עַל הַשַּׁבָּת מֹשֶׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְכַוְּנוּ לְהַרְבּוֹת בַּלְּקִיטָה וְיִלְקְטוּ כְּמִשְׁפָּט יוֹם יוֹם וְיֵעָשֶׂה לָהֶם הַנֵּס לִמְצֹא בְּכִפְלַיִם, אֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים אֲשֶׁר יְשִׂיחֵם לִשְׁמֹר שַׁבָּת.
שמות טז:כב · פירוש ה
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וְאִם תֹּאמַר: סוֹף כָּל סוֹף יְצַוֶּה לָהֶם מֹשֶׁה עַל הַשַּׁבָּת, וְיֹאמַר לָהֶם כִּי לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא כְּשִׁעוּר זֶה הָרָגִיל כְּדֵי לְהַכִּיר הַדָּבָר, אֵין זֶה מֵהַמּוּסָר לַהֲבִינָם כִּי צְרִיכִין נֵס לְהַצְדִּיק דִּבְרֵי מֹשֶׁה, לָזֶה עָשָׂה ה׳ דְּבַר חָכְמָה.
שמות טז:כב · פירוש ז
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הוֹעִיל הַהֶכֵּר לְהַשִּׂיג בּוֹ יְדִיעַת שַׁבָּת, וְהֻצְרַךְ מֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶם הַדְּבָרִים? הִנֵּה זוּלַת דִּבְרֵי מֹשֶׁה יִטְעוּ וְיֹאמְרוּ אוּלַי נִגְמְרָה יְרִידַת הַמָּן, וְלָזֶה נָתַן לָהֶם ה׳ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר הָרָגִיל. לָזֶה אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳, וְלֹא לְסִבָּה אַחֶרֶת, וְיֻכַּר הַדָּבָר לָהֶם בְּהֶחְלֵט כְּשֶׁיֵּרֵד הַמָּן יוֹם אֶחָד אַחַר הַשַּׁבָּת. וְהֻכְרַח מֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶם הַדְּבָרִים שֶׁהֵם בְּבַל תֹּאמַר שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת וְיֵצְאוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם הָאַזְהָרָה בְּפֵרוּשׁ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּפָסוּק ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״ (שמות טז:כח).
שמות טז:כח · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃
עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם. לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵיתִי בְּפָסוּק ״וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה״ כִּי מֹשֶׁה לֹא פָּעַל אָוֶן בְּמַה שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם קוֹדֶם עִנְיָן זֶה, אִם כֵּן מַה מָקוֹם לְכוֹלְלוֹ עִם הַמְּמָאֲנִים לִשְׁמֹר מִצְווֹת ה׳? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב,א) אָמְרוּ: בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כַּרְבָא, וְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יַצְדִּיקוּ כִּי לֹא פָּעַל מִכְשׁוֹל. וְלִי נִרְאֶה כִּי עַל כָּל פָּנִים לֹא יִכְלְלֶנּוּ הַכָּתוּב עִם הַשְּׁאָר אִם לֹא הָיָה לַה׳ עָלָיו חוּט הַשַּׂעֲרָה מֵהַהַקְפָּדָה. וְהִצַּצְתִּי בְּמַאֲמַר מֹשֶׁה בְּסָמוּךְ לְפָסוּק זֶה שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל ״רְאוּ״ וְגוֹ׳, וְצָרִיךְ לָדַעַת נְבוּאָה זוֹ אֵימָתַי נֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה, אִם נֶאֶמְרָה אַחַר שֶׁאָמַר לוֹ ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״ – קֻשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ לָמָּה לֹא צִוָּה לוֹ קוֹדֶם לְצַוּוֹת יִשְׂרָאֵל ״אַל יֵצֵא אִישׁ״ וְגוֹ׳, וְאִם נֶאֶמְרָה לוֹ קוֹדֶם – אֵיךְ לֹא אֲמָרָהּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל?
שמות טז:כח · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃
אָכֵן זוֹ הִיא שִׁגְיוֹנוֹ שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹהִים, כִּי הַהִתְחַכְּמוּת שֶׁנִּתְחַכֵּם בְּהַשְׂכָּלָתוֹ בְּדִבְרֵי ה׳ בְּטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ״דַּבֵּר״ וְגוֹ׳, אוֹ ״לֵאמֹר״ הָיָה צָרִיךְ לְאָמְרָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא לֹא אָמַר לָהֶם אֶלָּא ״הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳״ וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר לָהֶם הַיּוֹצֵא מִמַּעֲשֶׂה זֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לֶחֶם מִשְׁנֶה שֶׁהוּא לָתֵת לָהֶם הַשַּׁבָּת בְּדֶרֶךְ זֶה מִמֶּנּוּ לָהֶם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות טז:כב) ״וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה״ וְגוֹ׳. וְהִנֵּה מִזֶּה יָצָא לָהֶם שֶׁיָּצְאוּ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ מִן הָעָם לִלְקֹט, כִּי חָשְׁבוּ כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם אַזְהָרָה בְּפֵרוּשׁ אֶלָּא דִּמְפָרֵשׁ לָהֶם הָעִנְיָן ״הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר״ וְגוֹ׳, לֹא עָשׂוּ הַרְגָּשָׁה וְיָצְאוּ לִלְקֹט וְלֹא חָשְׁשׁוּ לָזֶה עַד אַחַר כָּךְ כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״אַל יֵצֵא״ וְגוֹ׳, אָז אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי לֹא כֵן מִקֹּדֶם. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּלָלוֹ ה׳ וְאָמַר ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״. וְלָזֶה כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עָלָיו הֵבִין הַדְּבָרִים וְתֵכֶף אָמַר ״רְאוּ כִּי ה׳״ וְגוֹ׳, וְהֵם הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ בִּתְחִלַּת דְּבַר ה׳ בְּעִנְיָן זֶה (שמות טז:ה) ״וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם. וְהִנֵּה מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁעַל עִכּוּב מַאֲמָר זֶה לְיִשְׂרָאֵל כְּלָלוֹ ה׳ עִם הַמְּמָאֲנִים, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל כַּוָּנַת ה׳ כְּמוֹ שֶׁהִשִּׂיג לָדַעַת הוּא וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה״. וְסוֹבֵר אֲנִי כִּי אֵין בְּדָבָר זֶה כְּדֵי לְהִתְיַסֵּר בְּשֵׁבֶט מוּסָר גָּדוֹל עָלָיו לֵאָמֵר לוֹ ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״, כִּי הוּא לֹא נִצְטַוָּה וְכִחֵד וְלֹא עָבַר אֲפִלּוּ עַל חוּט הַשַּׂעֲרָה, אֶלָּא שֶׁהָיָה לוֹ לְהוֹדִיעַ לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶׁהִשִּׂיג בְּדַעַת עֶלְיוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁגּוּ לָצֵאת כְּמוֹ שֶׁשָּׁגְגוּ וְאֵין בָּזֶה עֹנֶשׁ, לָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב,א) בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כַּרְבָא לִקּוּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ.
שמות טז:כט · פירוש א
רְא֗וּ כִּֽי־יְהֹוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל־כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃
רְאוּ כִּי ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶם כִּי מִצְוָה זוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְאָמְרָהּ הוּא לָהֶם, אֶלָּא הִנֵּה הֵם רוֹאִים אוֹתָהּ כִּי ה׳ נוֹתֵן הַמִּצְוָה מִמֶּנּוּ לָהֶם בְּלֹא שׁוּם אֶמְצָעִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות טז:כב) ״וַיַּגִּידוּ״ וְגוֹ׳, וְזֶה לְמַעֲלַת הַשַּׁבָּת כִּי יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל הַדָּבָר בְּחוּשׁ הָרְאוּת. וְאָמְרוֹ אַל יֵצֵא אִישׁ, פֵּרוּשׁ כִּי ה׳ לֹא הוֹרִיד הַמָּן לְצַד שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לָצֵאת אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ וְגוֹ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (שמות טז:כח) ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם״:
שמות טז:לב · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ הַדָּבָר. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מִצְוָה זוֹ לְמִי מְצַוֶּה אוֹתָהּ מֹשֶׁה, אִם לְאַהֲרֹן הֲרֵי הוּא אוֹמֵר אַחַר כָּךְ ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳. וְעוֹד כֶּפֶל הַדְּבָרִים רוֹאַנִי כָּאן.
שמות טז:לב · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
אוֹ יִרְצֶה, כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁקִּבֵּל הַנְּבוּאָה סִדְּרָהּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּסֵדֶר שְׁמִיעָתָהּ מֵאֵל עֶלְיוֹן, וְהָיָה חָסֵר הַיְדִיעָה מִי הָעוֹשֶׂה וּמְקוֹם הֲנָחַת הַמָּן וּמְקוֹם הֲנָחַת הַכְּלִי, וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת עַד שֶׁבָּאָה הַנְּבוּאָה פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאָמַר לוֹ סְפֵקוֹתָיו, וְהוּא אָמְרוֹ בְּסוֹף הַמַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶל מֹשֶׁה (שמות טז:לד), פֵּרוּשׁ, לֹא תַחְשׁוֹב בְּדַעְתְּךָ כִּי פְּרָטִים שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים בִּדְבַר ה׳ שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה הַנִּזְכָּרִים, מֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ עֲשָׂאָן, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶל מֹשֶׁה מִפִּי עֶלְיוֹן הָיוּ הַדְּבָרִים.
שמות טז:לב · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְלַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹ׳, יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי הִצְדִּיקוּ עִיּוּנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּאִלּוּ כֵּן צִוָּה ה׳ אֵלָיו כַּאֲשֶׁר שָׁפַט בַּדְּבָרִים הַסְּתוּמִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
שמות יז:ט · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ. נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה כְּשֶׁהִכִּיר הֶעָוֹן שֶׁהוּא לְצַד בִּטּוּל מִלְחֶמֶת הַתּוֹרָה, אָמַר: אֵין רָאוּי לָצֵאת לַמִּלְחָמָה אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (שמות לג:יא) ״לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל״ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּבְחַר כַּיּוֹצֵא בוֹ, וּבָזֶה יִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְכֵן הָיָה.
שמות יח:ב · פירוש א
וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃
וַיִּקַּח יִתְרוֹ חוֹתֵן מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה מָצָא עֲשׂוֹת כָּכָה שֶׁהָלַךְ לְהַר הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳, שֶׁהִנִּיחוּהוּ מִיִּרְאָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כִּי נָפְלָה אֵימָתוֹ עַל כָּל הָעַמִּים, אֲבָל זוּלַת זֶה הָיוּ מוֹנְעִין אוֹתוֹ מִלֶּכֶת לִכְפּוֹר בֶּאֱמוּנָתָם, וּמַה גַּם שֶׁחָשׁוּד הָיָה בְּעֵינֵיהֶם, וְתִמְצָא שֶׁכָּל אוּמָּה תְּחַיֵּב מִיתָה לַכּוֹפֵר בֶּאֱמוּנָתָם, וּלְצַד הֱיוֹת יִתְרוֹ לְחוֹתֵן מֹשֶׁה הִיא שֶׁעָמְדָה לוֹ. וְאוּלַי שֶׁיִּרְמֹז עוֹד כִּי הֲגַם שֶׁהָיָה לְיִתְרוֹ כִּנּוּי שֶׁל גְּדֻלָּה לִקָּרוֹת ״כֹּהֵן מִדְיָן״, מָאַס בְּכִנּוּי זֶה וְלָקַח לוֹ כִּנּוּי ״חוֹתֵן מֹשֶׁה״, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּקַּח יִתְרוֹ, וּמַה לָקַח מֵהַשְּׁנֵי יִחוּסִין שֶׁיִּחֲסוֹ הַכָּתוּב בִּתְחִלָּה, חוֹתֵן מֹשֶׁה לֹא כֹּהֵן מִדְיָן.
שמות יח:ז · פירוש א
וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃
וַיֵּצֵא וְגוֹ׳ לִקְרַאת חֹתְנוֹ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאָמַר לוֹ יִתְרוֹ אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְּגִינִי וְכוּ׳, לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, כִּי כְּבוֹדוֹ שֶׁל חוֹתְנוֹ הִסְפִּיק לוֹ לָצֵאת לִקְרָאתוֹ. וְאוּלַי שֶׁעָשָׂה הֶכֵּר לַדָּבָר שֶׁיָּצָא בְּיִחוּד לִקְרָאתוֹ וְלֹא פָּנָה בִּיצִיאָתוֹ לִמְקוֹם אֹהֶל הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ, אוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ שֶׁיְּצִיאָתוֹ הוּא לִקְרַאת חוֹתְנוֹ. גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁמֹּשֶׁה הוּא שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה לְיִתְרוֹ, זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לִכְבוֹדוֹ יָצָא, וְלָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): כָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבֵּד יִתְרוֹ וְכוּ׳, וְזוּלַת דְּבָרֵינוּ מִנַּיִן לוֹ כָּבוֹד מִיְּצִיאָה זוֹ, דִּלְמָא לִכְבוֹד בָּנָיו וְאִשְׁתּוֹ יָצָא מֹשֶׁה?
שמות יח:ז · פירוש ב
וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃
וַיִּשְׁתַּחוּ וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ ז״ל (מכילתא יתרו א) אָמְרוּ: אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אִישׁ״ – מִי הוּא שֶׁקָּרוּי אִישׁ? זֶה מֹשֶׁה, עַד כָּאן. הִנֵּה טַעַם שֶׁלֹּא אָמְרוּ כִּי שְׁנֵיהֶם הִשְׁתַּחֲווּ זֶה לָזֶה, לְצַד שֶׁאָמַר לְשׁוֹן יָחִיד ״וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ״, זֶה יַגִּיד כִּי אֶחָד לְבַד הִשְׁתַּחֲוָה. וְאִם תֹּאמַר לְדִבְרֵיהֶם ז״ל וַהֲלֹא מָצִינוּ שֶׁגַּם יִתְרוֹ נִקְרָא אִישׁ, דִּכְתִיב (שמות ב:כא) ״וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ״, יֵשׁ לְחַלֵּק בֵּין קְרִיאַת אִישׁ שֶׁל יִתְרוֹ לִקְרִיאַת אִישׁ שֶׁל מֹשֶׁה. וְקֹדֶם אָעִירָה שַׁחַר מַה מַעֲלָה יֵשׁ בְּשֵׁם זֶה שֶׁל אִישׁ, וַהֲלֹא כָּל אָדָם יִקָּרֵא אִישׁ וּנְקֵבָתוֹ אִשָּׁה, וְגַם בַּבְּהֵמוֹת מָצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת נֹחַ (בראשית ז:ב) ״שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ״. אֶלָּא שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה שֵׁם אִישׁ כְּשֶׁיִּהְיֶה בִּמְקוֹם זִכְרוֹן הָאָדָם וְיוּסַף לוֹ לִוּוּי קְרִיאַת אִישׁ, זֶה יַגִּיד שֶׁהוּא לְשׁוֹן מַעֲלָה. וּבִמְקוֹם שֶׁיֹּאמַר אִישׁ בְּלֹא זִכְרוֹן שְׁמוֹ, זֶה יִמָּצֵא בִּמְקוֹם הַשֵּׁם וְלֹא יַגִּיד מַעֲלָה, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר (בראשית כד:כא) ״וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ״, ״וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ״ (בראשית לז:טו). וְגַם זִכְרוֹן אֲנָשִׁים שֶׁאָמְרוּ ז״ל (במדבר רבה טז) שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, דַּוְקָא בְּצֵרוּף זִכְרוֹן שְׁמָם, דִּכְתִיב (במדבר יג:ג) ״כֻּלָּם אֲנָשִׁים״, שֶׁאַחַר שֶׁזָּכַר שְׁמָם חָזַר לוֹמַר ״כֻּלָּם אֲנָשִׁים״, זֶה יַגִּיד לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת. מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁיִּהְיֶה בִּמְקוֹם הַזְכָּרַת שְׁמָם כִּנּוּי זֶה, אֵין זוֹ מַעֲלָה, כְּאָמְרוֹ (במדבר כב:ט) ״מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ״. וְהִנֵּה מָצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות יא:ג) ״גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה״, ״כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ״ (שמות לב:כג), הֲרֵי הִזְכִּיר שְׁמוֹ וְהוֹסִיף לוֹמַר ״הָאִישׁ״, זֶה יַגִּיד כִּי לְמַעֲלָה וְאַדְנוּת יְכַוֵּן. וְזֶה הוּא אָמְרָם: מִי הוּא שֶׁקָּרוּי אִישׁ? זֶה מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ אִישׁ, לְשׁוֹן שְׂרָרוּת וּמְשִׁילוּת. אֲבָל יִתְרוֹ, הֲגַם שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, לֹא מָצִינוּ אוֹתוֹ בְּלִוּוּי אֶלָּא בִּמְקוֹם זִכְרוֹן שְׁמוֹ אָמַר ״הָאִישׁ״, וְהוּא שֵׁם הַצּוֹדֵק עַל כָּל נִבְרָא זָכָר.
שמות יח:ז · פירוש ג
וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃
וּמֵעַתָּה כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן אִישׁ, הַדָּבָר שָׁקוּל אִם הוּא כִּנּוּי הָרָגִיל בִּבְחִינַת הַזְּכָרִים, אוֹ פֵּרוּשׁוֹ הוּא אִישׁ הָרָשׁוּם לְמַעֲלָה וַחֲשִׁיבוּת. וְתֵבָה זוֹ מוּנַחַת בֵּין יִתְרוֹ וּבֵין מֹשֶׁה, אִם נֹאמַר שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא כִּנּוּי לְזָכָר יִכָּנֵס בַּמַּשְׁמָעוּת גַּם יִתְרוֹ וּשְׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים בַּמַּשְׁמָעוּת, וְאֵין אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שְׁנֵיהֶם שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב לֹא אָמַר אֶלָּא אֶחָד כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ מֵאָמְרוֹ ״וַיִּשְׁתַּחוּ״, וְאֶחָד זֶה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מִי הוּא, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב לִסְתּוֹם אֶלָּא לְפָרֵשׁ. וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר כִּי פֵּרוּשׁ אִישׁ הָאָמוּר כָּאן הוּא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וּבְאָמְרוֹ כֵן נִתְחַיֵּב לוֹמַר כִּי זֶה הוּא מֹשֶׁה הָאִישׁ שֶׁאֵלָיו נִתְיַחֵד חֲשִׁיבוּת זֶה וְלֹא לְיִתְרוֹ, וּבָזֶה לֹא סָתַם הַכָּתוּב כַּוָּנָתוֹ וַהֲרֵי פֵּרֵשׁ שֶׁעַל מֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר.
שמות יח:טו · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃
וְנִרְאֶה כִּי מֹשֶׁה הֵבִין בְּדִבְרֵי יִתְרוֹ בְּמַה שֶׁאָמַר אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה וְגוֹ׳, מַשְׁמָע כִּי מֹשֶׁה מַכְרִיחָם וּמְחַיְּבָם שֶׁלֹּא לַעֲמוֹד לִפְנֵי דַיָּן זוּלָתוֹ, וְזֶה סִבָּה שֶׁסּוֹבְלִים הָעָם הַטּוֹרַח, וְאִם יַחְפּוֹץ יְמַנֶּה עֲלֵיהֶם דַּיָּנִים וְיֵלְכוּ לָדוּן לִפְנֵיהֶם. לָזֶה הֱשִׁיבוֹ כִּי לֹא מִמֶּנּוּ אֶלָּא מֵהָעָם, כִּי יָבֹא מֵעַצְמוֹ אֵלַי וְלֹא לְזוּלָתִי חָפֵץ לָלֶכֶת. וּלְצַד שֶׁיִּקְשֶׁה לְךָ לָמָּה יַחְפְּצוּ בְּטוֹרַח זֶה, הַטַּעַם הוּא כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק ב עח.) בָּא אֵלַי הַדָּבָר עַצְמוֹ וְיִצְטַדֵּק הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, וְדָבָר זֶה לֹא יִמָּצֵא בְּזוּלָתִי.
שמות יח:טו · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃
וּמֵעַתָּה אֵין מְצִיאוּת לְמַנּוֹת דַּיָּנִים וְיֵלְכוּ הָעָם לִפְנֵיהֶם, וְגָמַר אוֹמֶר וְהוֹדַעְתִּי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ גַּם דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר בְּזוּלָתִי.
שמות יח:כא · פירוש ה
וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב אֵיךְ זָכָה יִתְרוֹ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יָדוֹ פָּרָשָׁה זוֹ, וְהֵן אֱמֶת כִּי הוּא כִּבֵּד מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳, וְהִנֵּה שְׂכָרוֹ שֶׁכִּבְּדוֹ ה׳, אֶלָּא הָיָה ה׳ יָכוֹל עֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד אַחֵר, לֹא בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁיֵּרָאֶה חָס וְשָׁלוֹם כְּפִחוּת יְדִיעָה בְּעַם ה׳ עַד שֶׁבָּא כֹּהֵן מִדְיָן וְהִשְׂכִּילָם.
שמות יח:כג · פירוש א
אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכׇלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃
אִם אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ וְצִוְּךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ וְצִוְּךָ, אִם לְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה הוּא אוֹמֵר, כְּבָר אָמַר לוֹ כֵּן פַּעַם אַחַת, דִּכְתִיב (שמות יח:יט) ״אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ״, וּמַה צֹרֶךְ בְּכֶפֶל הַדְּבָרִים. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ תְּשׁוּבָה עַל מַה שֶׁיִּטְעוֹן כִּי סוֹף כָּל סוֹף הוּא מוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ הַמִּצְווֹת, וְאֵין מִמִּדַּת הַצַּדִּיקִים לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַמִּצְווֹת, הֲגַם כִּי יִיעַף וְכִי יִגַע, כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד (איוב ה:ז) בַּעֲמָלָהּ שֶׁל מִצְוָה. לָזֶה אָמַר אֵלָיו וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי הִנֵּה יָדוּעַ הוּא עֹצֶם הַכֹּחַ אֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ לְאִישׁ נָבִיא, וְצֵא וּלְמַד מִמַּאַמְרֵי דָנִיֵּאל (דניאל י:ז) בְּדַבֵּר אֵלָיו מַלְאָךְ, וּמִזֶּה תַּשְׂכִּיל לְדִבְּרוֹת אֵל. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לח,א) אֵין נְבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל גִּבּוֹר. וְהֵן אֱמֶת כִּי מֹשֶׁה זִכֵּךְ גּוּפוֹ וְלֹא יֶאֱרַע לוֹ הַתַּשּׁוּת כֹּחַ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים לֹא יָכוֹל לְהִתְאַזֵּר כָּל כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה חַלָּשׁ בְּטִבְעוֹ. וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי יוֹתֵר בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֲחֵרִים כְּדֵי שֶׁיְּקַיֵּם מִצְוַת הַנְּבוּאָה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי זוּלָתוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ אִם אֶת וְגוֹ׳ וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ כַּאֲשֶׁר יְצַוְּךָ אֱלֹהִים הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר הוּא מְצַוְּךָ בְּהוֹדָעַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה תּוּכַל עֲמֹד בָּהֶם, פֵּרוּשׁ יִהְיֶה בְּךָ כֹּחַ לַעֲמֹד בָּהֶם. וְאוּלַי כִּי דִקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן עֲמִידָה לוֹמַר כִּי יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה מְעֻמָּד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״א קעא,א) כִּי שְׁאָר הַנְּבִיאִים הָיוּ נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה דִּכְתִיב ״וְנִצַּבְתָּ שָׁם״ וְגוֹ׳ (שמות לד:ב), ״פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי״ (דברים ה:כח). וְלָזֶה אִם לֹא יָקֵל מֵעָלָיו זֶה יִהְיֶה לוֹ סִבָּה שֶׁיִּגְרַע מִצַּדִּיק עֵינוֹ חָס וְשָׁלוֹם וְלֹא יוּכַל עֲמֹד.
שמות יט:ג · פירוש א
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וּמֹשֶׁה עָלָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָלָה מֹשֶׁה קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא לוֹ ה׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה מָקוֹם עָלָה, אִם לָהָר הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶל הָהָר בְּפֵרוּשׁ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה פכ״ח) זֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים ס״ח:י״ט) ״עָלִיתָ לַמָּרוֹם״ וְגוֹ׳. וְלִדְבְרֵיהֶם קָשֶׁה עוֹד, כִּי מָצִינוּ שֶׁאַחַר כָּךְ הָיְתָה הַקְּרִיאָה אֵלָיו מִן הָהָר, דִּכְתִיב ״וַיִּקְרָא וְגוֹ׳ מִן הָהָר״, וְאִם הוּא כְּבָר עָלָה לַשָּׁמַיִם מַה מָקוֹם לִקְרִיאָה מִמָּקוֹם נָמוּךְ לְמָקוֹם עֶלְיוֹן. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה אָמַר הַכָּתוּב אֶל הָאֱלֹהִים וְלֹא אָמַר אֶל ה׳ כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳״ וְגוֹ׳:
שמות יט:ג · פירוש ב
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם ה׳ וְאָמַר לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה (שמות ג:יב) ״בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״, הוּא מַרְאֵהוּ כִּי שָׁם הוּא מְקוֹם קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן בְּהַגִּיעוֹ שָׁמָּה, עָשָׂה מֹשֶׁה מִשְׁפַּט עֶבֶד נֶאֱמָן וְקָדַם וְעָלָה אֶל הָהָר, וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר הָהָר כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּירוֹ בְּסָמוּךְ דִּכְתִיב ״נֶגֶד הָהָר״, וְעָלָיו חוֹזֵר אָמְרוֹ וּמֹשֶׁה עָלָה. וְאָמְרוֹ אֶל הָאֱלֹהִים הוּא טַעַם עֲלִיָּתוֹ, כִּי מַה שַׁיָּכוּת בַּעֲלִיָּה זוֹ? לָזֶה אָמַר ״אֶל הָאֱלֹהִים״ שֶׁקָּדַם אֶצְלוֹ מֵהַבּוֹרֵא ״תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״. לָזֶה אִם הָיָה מִתְעַכֵּב עַד שֶׁיִּקְרָא ה׳ אֵלָיו, יֵרָאֶה הִתְרַשְּׁלוּת וּמִעוּט חֵשֶׁק בַּדָּבָר, לָזֶה תֵּכֶף קָדַם וְהֵכִין עַצְמוֹ וְעָלָה. וְזוּלַת מַה שֶׁקָּדַם לוֹ בְּמַאֲמַר ה׳ ״תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים״ לֹא הָיָה עוֹלֶה אֶל הָהָר. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁדִּקְדַּקְנוּ. וְאֵין בְּפֵרוּשׁ זֶה סְתִירָה לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (שמות רבה שם) ״עָלִיתָ לַמָּרוֹם״, כִּי בַּעֲלִיָּתוֹ הָהָר שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁהִרְכִּין ה׳ שָׁמַיִם עָלָיו, הִנֵּה הוּא נִמְצָא עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם.
שמות יט:ג · פירוש ז
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְהִנֵּה יֵשׁ בִּבְחִינַת הָאַהֲבָה צַד גּוֹרֵם רָעָה, כִּי לֹא תַּסְפִּיק לִבְעָלֶיהָ לְהִשָּׁמֵר בִּתְמִידוּת לְבַל עֲבוֹר אֵיזֶה פַּעַם בְּאַקְרַאי, כִּי יֹאמַר שֶׁמִּצַּד קוּרְבָתוֹ לַבּוֹרֵא וַחֲבִיבוּתוֹ לֹא יַקְפִּיד עָלָיו עַל זֶה כְּמִנְהַג וְסֵדֶר הָרָגִיל בֵּין הַנִּבְרָאִים. וּלְהַשְׂכִּילְךָ בָּעִנְיָן מִמֹּשֶׁה אַתָּה לָמֵד, כִּי לְצַד רוֹב קוּרְבָתוֹ וְחִבָּתוֹ עִם ה׳ שָׁגַג וְדִבֵּר אֵלָיו (שמות ד:יג) ״שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח״, ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״ וְגוֹ׳ (שמות ה:כב), ״לֹא הִצַּלְתָּ״ וְגוֹ׳, וְזֶה הָיָה סִבָּה גּוֹדֶל קְרִיבָתוֹ לִפְנֵי ה׳ נִתְקָרְרָה הַיִּרְאָה, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁאָדָם אַחֵר כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה קָרֵב כָּל כָּךְ תִּפּוֹל עָלָיו אֵימָתָה וָפַחַד. וְהִנֵּה הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת לֹא כֵן יַחְשׁוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים י:יז) ״אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא״ וְגוֹ׳, וְיַקְפִּיד אַדְרַבָּה בְּיוֹתֵר עַל אֲהוּבוֹ לְיַסְּרוֹ בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה עַל עָבְרוֹ אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת וַאֲפִלּוּ עַל הַקַּלָּה שֶׁבַּקַּלִּים, כְּאָמְרוֹ (תהלים נ:ג) ״וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא נ,א) שֶׁמְּדַקְדֵּק עִם חֲסִידָיו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.
שמות יט:ו · פירוש א
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְאַתֶּם״, כֵּיוָן שֶׁעַד עַתָּה לָהֶם הָיָה מְדַבֵּר. וְאוּלַי כִּי עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן חוֹזְרִים הַדְּבָרִים, וְלֶהֱיוֹת שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מְדַבֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַעֲשָׂאָם סְגֻלָּה, אִם כֵּן יֹאמַר מֹשֶׁה כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ עוֹד בֵּינָם לְבֵין יִשְׂרָאֵל, לָזֶה אָמַר וְאַתֶּם, פֵּרוּשׁ אַתָּה וְאָחִיךָ תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, וְגוֹי קָדוֹשׁ כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר ח:יז-יח) ״הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם״ וְגוֹ׳.
שמות יט:ו · פירוש ג
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד יִרְמֹז לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״, שֶׁיִּרְמֹז לְבֵרוּרֵי נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה. אָמְרוֹ וְאַתֶּם וְגוֹ׳, לְהַגְדִּיל מַעֲלַת הַמְּבָרֵר מֵהַמִּתְבָּרֵר, כִּי הַמְּבָרֵר יִהְיֶה מַמְלֶכֶת שֶׁל כֹּהֲנִים וְשֶׁל גּוֹי קָדוֹשׁ, שֶׁהֵם שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַמִּתְבָּרְרִים כַּנִּזְכָּר. וְחִלְּקָם לִשְׁנֵי חֲלָקִים, כִּי יֵשׁ בַּנִּבְרָרִים הַדְרָגוֹת עֶלְיוֹנִים וְהַדְרָגוֹת קְטַנִּים כְּפִי בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי בְּחִינַת מַלְכוּת יֵשׁ לָהֶם עַל הַמִּתְבָּרְרִים. וְצֵא וּלְמַד מִמֹּשֶׁה, כִּי לְצַד שֶׁהוֹצִיא יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָנָה מַלְכוּת עֲלֵיהֶם.
שמות יט:ו · פירוש ד
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּסָמוּךְ בְּפָסוּק ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי״ עַל יִשְׂרָאֵל, יְדֻיַּק הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב כִּי אֲמִירָתִי ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי״ וְגוֹ׳ חוֹזֶרֶת עֲלֵיכֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ כִּי הַמַּעֲלוֹת לָהֶם הֵנָּה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁחוֹזֵר עַל מֹשֶׁה, יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳ שֶׁלֹּא יוֹסִיף עֲלֵיהֶם. וְאִם תֹּאמַר פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יוֹסִיף עֲלֵיהֶם, וְאִם יֵשׁ לְחָשְׁדוֹ חָס וְשָׁלוֹם לָמָּה לֹא צִוָּה לוֹ בִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת שֶׁשְּׁלָחוֹ עַד עַתָּה?
שמות יט:ו · פירוש ה
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁצִּוָּה לוֹ שֶׁלֹּא יְפָרֵשׁ דִּבְרֵי ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יֹאמַר הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם. וְטַעַם הַבּוֹרֵא, לֶהֱיוֹת שֶׁדִּקְדֵּק בִּדְבָרָיו עִנְיַן הַיִּרְאָה וְעִנְיַן הָאַהֲבָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּם בְּפָסוּק (שמות יט:ג) ״כֹּה תֹאמַר״, וְחָשׁ הַבּוֹרֵא לְמֹשֶׁה שֶׁאַחַר שֶׁיְּדַבֵּר דִּבְרֵי ה׳ לָהֶם יָבֹא לְבָאֵר הַדְּבָרִים לְהוֹסִיף זֵרוּז מֵעַצְמוֹ לְהַכְנִיס מוֹרָאוֹ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַפְלִיג בְּאַהֲבַת הַבּוֹרֵא, לָזֶה אָמַר אֵלָיו אַל תְּדַבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה זוּלַת אֵלֶּה הַדְּבָרִים, כִּי אִם יֹאמַר מֹשֶׁה דִּבְרֵי יִרְאָה יָבוֹאוּ לַעֲשׂוֹת מִצַּד הַיִּרְאָה, וַה׳ לֹא כֵן יָעַץ וְלֹא הִזְכִּיר הַיִּרְאָה אֶלָּא כְּמִי שֶׁמּוֹסִיף תַּבְלִין בְּתַבְשִׁיל לְהוֹסִיף בּוֹ טַעַם עָרֵב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם שֶׁהוּא לְבַל יְזַלְזֵל אָדָם בְּאֵיזֶה זְמַן בְּאֵיזֶה פְּרָט בְּאָמְרוֹ כִּי לֹא יַקְפִּיד הָאוֹהֵב, אֲבָל כָּל עִקַּר הָעֲבוֹדָה צְרִיכָה בְּאַהֲבָה, וְנִמְצָא דִּבְרֵי מֹשֶׁה מַפְסִיד חָס וְשָׁלוֹם הַכַּוָּנָה.
שמות יט:ו · פירוש ו
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי רָצָה ה׳ לְנַסּוֹתָם, וְשִׁעֵר דְּבָרִים הַמַּסְפִּיקִים לָהֶם מֵהַמּוּסָר וּמֵהָאַהֲבָה לְצֹרֶךְ קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְאִם לֹא תָּדוּץ נַפְשָׁם בְּשָׁמְעָם דְּבָרִים אֵלּוּ – זֶה יַגִּיד כִּי רְחוֹקִים הֵם מִטּוֹהַר לֵב. לָזֶה אִם יוֹסִיף מֹשֶׁה לְדַבֵּר דְּבָרִים רַבִּים, בֵּין בִּבְחִינַת הַיִּרְאָה בֵּין בִּבְחִינַת הָאַהֲבָה, הֲגַם שֶׁיֹּאמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁהֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ – הֲרֵי הוּא מַפְסִיד כַּוָּנַת הַבּוֹרֵא בְּנִסְיוֹנוֹ, הֲגַם שֶׁיְּקַבְּלוּ, יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כִּי רִצּוּיוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא הַסּוֹבֵב. גַּם יֵשׁ בָּזֶה פְּחִיתוּת חִבַּת הַתּוֹרָה וְשֶׁבַח בֵּית אָבִיהָ הָאֵל הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עַל כֵּן צִוָּה ה׳ לְבַל יוֹסִיף לְדַבֵּר אֲפִלּוּ מִפִּי עַצְמוֹ דָּבָר, וְהָבֵן:
שמות יט:ז · פירוש א
וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהֹוָֽה׃
וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם. הִנֵּה נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּשְׁלִיחוּתוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ בְּהִתְבּוֹנְנוּת, כִּי יָרֵא וּפָחַד לְבָבוֹ דִּלְמָא תֶּאֱרַע תַּקָּלָה בַּדָּבָר שֶׁהוּא תַּכְלִית הַכֹּל וְעִקַּר הָעוֹלָם, וּכְבָר אֲחָזוּ חֲבָלִים לָאָרֶץ שֶׁמָּא חָס וְשָׁלוֹם לֹא יְקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, וְנִתְחַכֵּם עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְלֹא דִּבֵּר לִכְלָלוּת הָעָם עַד שֶׁקָּרָא לַזְּקֵנִים וְהוֹשִׁיבָם לְפָנָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל יַחַד שׁוֹמְעִים דִּבְרֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁהִקְבִּיל הַדְּבָרִים לִפְנֵי הַזְּקֵנִים, וְהוֹעִיל בָּזֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ לְהָשִׁיב לְמֹשֶׁה אֶלָּא הַזְּקֵנִים וְלֹא כְּלָלוּת הָעָם, כִּי חָשׁ דִּלְמָא חָס וְשָׁלוֹם יַעֲנוּ מֵהָעָם תְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַזְּקֵנִים מֻבְטָח הוּא בָּהֶם שֶׁתְּשׁוּבָתָם תִּהְיֶה כַּהֹגֶן, וְאַחַר שֶׁיָּשִׁיבוּ הַזְּקֵנִים כַּהֹגֶן הָעָם יִטּוּ אַחֲרֵיהֶם, וְלוּ יִהְיֶה כִּי יִקְהוּ שִׁנֵּיהֶם חָס וְשָׁלוֹם, כָּל זָקֵן וְזָקֵן יְדַבֵּר לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. וְאוּלַי כִּי בְּנֵי אֵל חַי נוֹדְעָה לָהֶם הִתְחַכְּמוּת מֹשֶׁה כִּי חָשׁ לְמֵיאוּן חָס וְשָׁלוֹם וְהוֹצִיאוּ עַצְמָם מֵהַחֲשָׁד וְלֹא הִנִּיחוּ לַזְּקֵנִים לְהָשִׁיב תְּחִלָּה, וְעָנוּ כָּל הָעָם יַחְדָּו, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה מִדַּעְתֵּנוּ הַשְּׁלֵמָה וּבִרְצוֹנֵנוּ הַפָּשׁוּט, וְלֹא קָדְמָה תְּשׁוּבַת הַזְּקֵנִים לִתְשׁוּבַת כָּל עַם ה׳. וְהִנֵּה הֶרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֹצֶם אַחְדוּתָם וְהַשְׁוָאַת רְצוֹנָם בֵּאלֹהֵינוּ, כִּי שִׁשִּׁים רִבּוֹא אָמְרוּ בְּהַשְׁוָאָה דִּבּוּר אֶחָד כְּאָמְרוֹ ״יַחְדָּו״, וְלֹא נִתְאַחֵר אֶחָד מֵהֶם וְלֹא קָדַם אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וְלֹא שִׁנָּה אֶחָד מֵהֶם לְהָשִׁיב בְּנֹסַח אַחֵר, אַשְׁרֵי עוֹלָם שֶׁאֻמָּה זוֹ בְּתוֹכוֹ. וּבָזֶה יְדֻיַּק מַאֲמַר הַנָּבִיא (ירמיה ב:ב) ״כֹּה אָמַר ה׳ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ״, פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״כְּלוּלֹתָיִךְ״ הוּא תְּשׁוּבָתָם שֶׁעָנוּ כָּל הָעָם יַחְדָּו שֶׁעָשׂוּ שְׁתֵּי כְּלָלִיּוֹת בָּאַהֲבָה: הָא׳ תְּשׁוּבָה כַּהֹגֶן מִכֻּלָּם וְאֵין גַּם אֶחָד שֶׁלֹּא נִתְרַצָּה בַּדָּבָר, ב׳ שֶׁהֻשְׁווּ יַחַד בְּקוֹל הַתְּשׁוּבָה וּבִלְשׁוֹן הַתְּשׁוּבָה עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְנוּ.
שמות יט:ז · פירוש ב
וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהֹוָֽה׃
אֵת כָּל וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ אֵת כָּל שֶׁלֹּא שִׁנָּה מֵהוֹדָעַת כֹּל בְּלֹא מִגְרַעַת, וְאָמְרוֹ הָאֵלֶּה שֶׁלֹּא הוֹסִיף לְדַבֵּר דָּבָר כְּמַאֲמַר ה׳ אֵלָיו (שמות יט:ו) אֶלָּא הַדְּבָרִים.
שמות יט:ח · פירוש א
וַיַּעֲנ֨וּ כׇל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן חֲזָרָה, כִּי מִלְּבַד מַה שֶׁקָּדְמָה הַיְּדִיעָה לַבּוֹרֵא מִתְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת בְּכִלְיוֹת הָאָדָם וּמִכָּל שֶׁכֵּן הַנִּגְלוֹת, עוֹד הֶחְזִיר הַדְּבָרִים פַּעַם שְׁנִיָּה, וְהַטַּעַם הוּא לִשְׁבַח הַתְּשׁוּבָה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ. אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה ״הַחְזֵר לִי תְּשׁוּבָה״, לָזֶה אָמַר וַיָּשֶׁב פֵּרוּשׁ כִּי לְצַד הַתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״הֲשִׁיבֵנִי״ וְכוּ׳ הוּא שֶׁעָשָׂה, כִּי זוּלַת זֶה מִי יַגִּיד לִפְנֵי יוֹדֵעַ כֹּל בָּרוּךְ הוּא.
שמות יט:ט · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי לְצַד שֶׁהָיָה ה׳ רָגִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים, לָזֶה אָמַר אֵלָיו שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר, דְּהַיְנוּ בְּעַב הֶעָנָן, וְלֹא יִהְיֶה הַדִּבּוּר כָּל כָּךְ רוּחָנִי כָּרְגִילוּת הַקּוֹדֵם. וְנָתַן הַטַּעַם בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם כְּשֶׁיְּדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וְאִם יְדַבֵּר כַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה אֵין כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים לְעֹצֶם רוּחָנִיּוּתָם, וַה׳ חָפֵץ שֶׁיַּשְׁמִיעַ הַמַּאֲמָרִים לְיִשְׂרָאֵל. וְאָמַר לוֹ שֶׁמִּלְּבַד תַּכְלִית זֶה שֶׁיִּשְׁמַע הָעָם הַמִּצְוָה מִפִּי הַבּוֹרֵא וְיֵשׁ בָּזֶה חִזּוּק הָאֱמוּנָה בְּלִבָּם, עוֹד יֵשׁ תּוֹעֶלֶת שֶׁיַּאֲמִינוּ בְּמֹשֶׁה לְעוֹלָם בִּשְׁאָר מִצְווֹת כְּשֶׁיְּצַוֶּה אוֹתָם עַל פִּי ה׳. וְנִתְכַּוֵּן ה׳ בָּזֶה גַּם כֵּן לְרַצּוֹת מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יַקְפִּיד עַל הַמְעָטַת כְּבוֹדוֹ מֵאֹפֶן הַדִּבּוּר הָרָגִיל.
שמות יט:ט · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם. פֵּרוּשׁ ״לְעוֹלָם״ – לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים יַאֲמִינוּ בְּאֶמְצָעוּתְךָ בְּכָל הַנְּבִיאִים, עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ח׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל נָבִיא שֶׁיַּעֲמֹד אַחַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵין אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ מִפְּנֵי הָאוֹת וְכוּ׳ אֶלָּא מִפְּנֵי הַמִּצְוָה שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה וְאָמַר אִם נָתַן אוֹת אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן, עַד כָּאן. וְכָתַב עוֹד שָׁם כִּי אֱמוּנַת מֹשֶׁה לֹא הָיְתָה לְצַד הַמּוֹפְתִים וְכוּ׳ אֶלָּא לְצַד שֶׁשָּׁמְעוּ בְּדַבֵּר ה׳ עִמּוֹ וְהֵם עֵדִים בַּאֲמִתּוּת נְבוּאָתוֹ. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים יָכֹלְנוּ לְפָרֵשׁ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם – טַעַם אָמְרוֹ ״לְעוֹלָם״ רָמַז גַּם עַל שְׁאָר נְבִיאִים הַבָּאִים אַחֲרָיו לְעוֹלָם, כְּשֶׁיָּבֹא גַּם כֵּן נָבִיא לָהֶם שָׁלוּחַ מִמֶּנִּי יַצְדִּיקוּ נְבוּאָתוֹ, כִּי הָאוֹתוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ לֹא יְאַמְּתוּ הַנְּבוּאָה אֶלָּא בְּמִצְוַת ה׳ עַל אֱמוּנָתָם, וְזוּלַת הַבְחָנָה זוֹ גַּם הַמְצֻוֶּה בְּמִצְוָה זוֹ יֵשׁ בּוֹ פִּקְפּוּק כְּשֶׁתִּהְיֶה אֱמוּנָתוֹ עַל פִּי הָאוֹתוֹת זוּלַת כְּשֶׁיִּשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרוֹ עִמּוֹ.
שמות יט:ט · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָתֵת לֵב בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ״ם, אֵיךְ יִצְדַּק לוֹמַר שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמֹשֶׁה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שמות י״ד, ל״א) ״וַיַּאֲמִינוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, כִּי מוֹפְתָיו וְאוֹתוֹתָיו מֻפְלָאִים הֵם, וּמַה גַּם מַעֲשֵׂה קְרִיעַת יַם סוּף הוּא דָּבָר מַבְהִיל וּבוֹ יַצְדִּיקוּ וְיַכְרִיחוּ הָאֱמוּנָה. הֵן אֱמֶת כִּי בִּשְׁאָר נְבִיאִים, לְצַד שֶׁאֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת חֲזָקִים וּגְדוֹלִים כְּאוֹתוֹת מֹשֶׁה, לָזֶה צְרִיכִין אָנוּ לְחַזֵּק אֱמוּנַת נְבוּאָתָם עַל פִּי מַאֲמַר ה׳ אֲשֶׁר צִוָּה לִשְׁמֹעַ לוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה. וּמַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שָׁם כִּי אוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה לֹא הָיוּ כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ בּוֹ אֶלָּא לְצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳ כָּאָמוּר שָׁם, סוֹף כָּל סוֹף יִשְׁתַּמֵּעַ הָאֱמֶת מֵעַצְמוֹ כִּי מֹשֶׁה אֱמֶת.
שמות יט:ט · פירוש ד
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי הָאֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ יִשְׂרָאֵל בְּמֹשֶׁה הָיְתָה שֶׁהוּא עֶבֶד ה׳ וַה׳ חָפֵץ בּוֹ וְעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ וּרְצוֹנוֹ, אַךְ לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהָיָה ה׳ מְדַבֵּר עִמּוֹ, כִּי יֵשׁ סְבָרָא מֵחַכְמֵי אֻמּוֹת שֶׁמּוֹכִיחִים בְּהַרְבֵּה הוֹכָחוֹת כְּפִי פִילוֹסוֹפִיּוֹתָם כִּי מִן הָאִי אֶפְשָׁרִיּוּת שֶׁיְּדַבֵּר ה׳ עִם אָדָם וָחָי, וְאֵלֶּה יַצְדִּיקוּ כִּי ה׳ יִשְׁמַע וְיַעֲנֶה וְיֹאהַב לַחֲבִיבָיו וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנָם. וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ סְבָרָא זוֹ בָּעוֹלָם נוּכַל לוֹמַר כִּי הֲגַם שֶׁהֶאֱמִינוּ יִשְׂרָאֵל בְּמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, פֵּרוּשׁ שֶׁהוּא עֶבֶד ה׳ וְיִשְׁמַע ה׳ תְּפִלָּתוֹ וְיַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ, אֲבָל לֹא מִפְּנֵי זֶה יַצְדִּיקוּ כִּי יְדַבֵּר ה׳, וְיֶשְׁנָהּ עֲדַיִן לַחֲשָׁשַׁת פִילוֹסוֹפֵי הָאֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וּבָזֶה יַצְדִּיקוּ כִּי יְדַבֵּר ה׳ עִם הָאָדָם וָחָי.
שמות יט:ט · פירוש ה
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּתְךָ יַאֲמִינוּ בַּנָּבִיא אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם תַּחְתֶּיךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְעוֹלָם, כִּי תִּפְקַע מֵהֶם טַעֲנַת סְבָרָא זוֹ. אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ בְּךָ בְּאֶמְצָעוּת נְבוּאָתְךָ, כְּשֶׁיַּצְדִּיקוּהָ כְּשֶׁתְּצַוֶּה לָהֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּן לַנָּבִיא עַל פִּי אוֹת, יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם לְכָל נָבִיא וְנָבִיא, אֲבָל זוּלַת הַצְדָּקַת נְבוּאָתְךָ לֹא יוֹעִיל הָאוֹת לְהַאֲמִין בַּנָּבִיא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבָּ״ם. אַחַר שֶׁכָּתַבְתִּי זֶה מָצָאתִי בְּרַיְתָא בַּמְּכִילְתָּא וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״גַּם בְּךָ״ – גַּם בַּנְּבִיאִים שֶׁאַחֲרֶיךָ, עַד כָּאן. וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם, וּבְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי תָּבִין כַּוָּנַת דִּבְרֵיהֶם.
שמות יט:ט · פירוש ו
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
וְהִנֵּה בִּשְׁמוֹעַ הָעָם דִּבְרֵי ה׳, הִצְדִּיקוּ כֻּלָּם יַחַד כִּי יְדַבֵּר ה׳ עִם הָאָדָם וָחָי, וּכְמוֹ שֶׁהִגִּידוּ בְּפִיהֶם וְאָמְרוּ (דברים ה:כא): ״הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר ה׳ עִם הָאָדָם וָחָי״, וְהֵם עֵדֵי ה׳ בַּדָּבָר וְנִכְזְבָה דַּעַת הַפִילוֹסוֹפִים בִּרְאָיָה בְּרוּרָה. וְגַם הִכִּירוּ מַעֲלַת הַנָּבִיא מֹשֶׁה בְּמֹשֶׁה שֶׁנִּשְּׂאוֹ ה׳ בִּנְבוּאָתוֹ, דִּכְתִיב (שמות יט:יט): ״מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל״, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּכָּתוּב (מכילתא יתרו), יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם.
שמות יט:ט · פירוש ז
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
וַיַּגֵּד מֹשֶׁה וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהִגִּיד שֶׁהִסְכִּימוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי ה׳ מִפִּיו כְּמַאֲמַר ה׳ ״בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם״ וְגוֹ׳, אוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ עוֹד אוֹת לְהַאֲמִין בְּמֹשֶׁה שֶׁכְּבָר הֶאֱמִינוּ בְּמֹשֶׁה כִּי הוּא נָבִיא. וּמְכֻוָּן הַהַגָּדָה הִיא לִמּוּד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל לְבַד, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַהַגָּדָה הִיא שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רְצוֹנֵנוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּי ה׳, וּלְמַאן דְּאָמַר לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ יְדֻיַּק לְשׁוֹן הַגָּדָה שֶׁהֵם דְּבָרִים קָשִׁים שֶׁיְּבַקֵּשׁ עֶבֶד לִשְׁמֹעַ קוֹל אֱלֹהָיו אוֹ לִרְאוֹת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וַהֲגַם כִּי מָצִינוּ שֶׁאָמַר ה׳ ״בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם״ לֹא אָמַר שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּהֶם אֶלָּא בְּדַבְּרוֹ עִם מֹשֶׁה יִשְׁמְעוּ הֵם, וּבַקָּשָׁתָם הָיְתָה שֶׁיְּדַבֵּר ה׳ עִמָּהֶם. וְטַעַם הַהַגָּדָה, הֲגַם שֶׁלֹּא יִכָּחֵד מִמֶּנּוּ דָּבָר, הוּא לַהֲשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלָתָם. וּמָצִינוּ לוֹ שֶׁהֵשִׁיב תֵּכֶף וּמִיָּד ״לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם״ וְגוֹ׳:
שמות יט:יט · פירוש א
וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃
מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר לִפְנֵי ה׳ דִּבְרֵי שִׁיר וְשֶׁבַח כִּמְקַבֵּל פְּנֵי מֶלֶךְ הַגָּדוֹל בָּרוּךְ הוּא, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל פֵּרוּשׁ בַּקּוֹל הָאָמוּר בְּסָמוּךְ שֶׁהוּא קוֹל הַשּׁוֹפָר כְּמִי שֶׁמִּתְרַצֶּה בִּדְבָרָיו. אוֹ יֹאמַר יַעֲנֶנּוּ לְמַה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר לוֹ, וְאָמְרוֹ בְקוֹל פֵּרוּשׁ בְּקוֹל גָּדוֹל, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרוֹ עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁבָּזֶה יַצְדִּיקוּ נְבוּאָתוֹ. וְרוֹאַנִי כִּי יֵשׁ בָּזֶה תּוֹסֶפֶת הַדְרָגָה, כִּי הָיָה ה׳ עוֹנֶה לְדִבְרֵי מֹשֶׁה, וְזֶה יוֹתֵר מַעֲלָה מִמַּה שֶׁהָיָה ה׳ מְדַבֵּר תְּחִלָּה וְיַעֲנֵהוּ מֹשֶׁה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (מכילתא) שֶׁיְּכַוֵּן עַל הַדִּבְּרוֹת שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי מֹשֶׁה שֶׁהָיָה ה׳ מַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְכוּ׳, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ וּכְפַטִּישׁ וְגוֹ׳.
שמות יט:כג · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ לֹא יוּכַל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת תֹּכֶן מַשְׁמָעוּת עִנְיַן הַהֶפְרֵשׁ בֵּין מֹשֶׁה וּבֵין ה׳, כִּי ה׳ אָמַר לוֹ ״רֵד הָעֵד״ וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁכְּבָר צִוָּה קֹדֶם, וּמֹשֶׁה מַקְשֶׁה וְאוֹמֵר כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ וְדַי בְּמַה שֶׁקָּדַם מֵהַצִּוּוּי וְהַהַתְרָאָה.
שמות יט:כג · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃
וְנִרְאֶה כִּי מִתְּחִלָּה צִוָּה ה׳ עַל יִשְׂרָאֵל לְבַל יַעֲלוּ וּלְבַל יִגְּעוּ בָּהָר בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וּכְשֶׁחָזַר ה׳ לוֹמַר לְמֹשֶׁה שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְרָמַז לוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָקוֹם בָּהָר לַעֲמוֹד בּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ מֵאָמְרוֹ ״הַנִּגָּשִׁים אֶל ה׳ יִתְקַדָּשׁוּ״, חָשׁ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָדוּנוּ בְּדִין זֶה דִּין דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל שֶׁלְּלַמֵּד עַל הַכְּלָל יָצָא, וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם וְאַהֲרֹן הַכֹּל בִּכְלַל נְגִיעַת וַעֲלִיַּת הָר הָיוּ, וּכְשֶׁיָּצְאוּ כֹּהֲנִים לְהַתִּיר חֵלֶק בָּהָר לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל יָצָא וְיוּתְּרוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בַּחֵלֶק שֶׁהוּתְּרוּ בּוֹ הַכֹּהֲנִים, וּלְפָחוֹת בַּחֵלֶק שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ בְּהַדְרָגָה. וַהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לָדַעַת מִשְׁפָּט זֶה, אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא בְּתוֹךְ שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל חָכָם שֶׁיָּדִין בְּחָכְמָתוֹ כָּזֶה. אוֹ לוּ יִהְיֶה שֶׁלֹּא יָדוּן אָדָם דִּין זֶה מִדַּעְתּוֹ, עִם כָּל זֶה ה׳ אוֹהֵב מִשְׁפַּט צֶדֶק וְלֹא יָכוֹל לְחַיְּבוֹ מִיתָה לַנּוֹגֵעַ בָּהָר בִּמְקוֹם עֲמִידַת הַכֹּהֲנִים אַחַר שֶׁכְּפִי מִשְׁפַּט הַתּוֹרָה פָּטוּר הוּא כַּנִּזְכָּר. לָזֶה חָזַר ה׳ לוֹמַר לוֹ ״רֵד הָעֵד בָּעָם״, וּבָזֶה סָתַר שֶׁאֵין לָדוּן בְּדִין זֶה דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל, שֶׁהֲרֵי גִּלָּה הַדָּבָר בְּפֵרוּשׁ לֶאֱסֹר חֵלֶק הָהָר שֶׁיַּעֲלוּ בּוֹ הַכֹּהֲנִים. וּמֹשֶׁה לֹא הֵבִין דִּבְרֵי ה׳ וְכַוָּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ, כִּי עֲדַיִן לֹא גִּלָּה לוֹ ה׳ מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, וְסָבַר כִּי דַּוְקָא אַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים שֶׁהִתִּירָם ה׳, אֲבָל יִשְׂרָאֵל בְּאִסּוּרָם עוֹמְדִים, וְלָזֶה צָעַק לִבּוֹ כִּי אַזְהָרָה זוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה כִּי ״לֹא יוּכַל״ וְגוֹ׳ שֶׁכְּבָר הַעֵדוֹתָה בָּנוּ. וֶהֱשִׁיבוֹ ה׳ ״לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה״ וְגוֹ׳, וְעַל פְּרָטֵי הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֲנִי מַתִּיר לְךָ וּלְאַהֲרֹן וְלַכֹּהֲנִים אֲנִי מַזְהִירְךָ שֶׁתָּעֵד בְּהַגְבָּלָתָם, הֲרֵי זֶה מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע כִּי לְצַד מַה שֶׁגִּלָּה בָּהֶם הַהֶתֵּר הוּא שֶׁהוּצְרַךְ לַחְזֹר לְאָסְרָם.
שמות יט:כג · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃
וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאָמְרוֹ ״הַנִּגָּשִׁים״ וְגוֹ׳, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא הַנִּגָּשִׁים לַעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן, גַּם כֵּן יִהְיֶה טַעַם חֲזָרַת הָאַזְהָרָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, לְצַד דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל, אֶלָּא כִּי עֲדַיִן לֹא גִּלָּה ה׳ הֶתֵּר עֲלִיַּת אַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים, שֶׁמִּצִּדָּהּ הֻצְרַךְ לַחֲזֹר פַּעַם שְׁנִיָּה הָאַזְהָרָה. וְתֵכֶף קָדַם מֹשֶׁה, קוֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר הַדִּבּוּר שֶׁל הֶתֵּר עֲלִיַּת הַכֹּהֲנִים, וְאָמַר לֹא יוּכַל וְגוֹ׳. וְחָזַר ה׳ וְהוֹדִיעוֹ הִתְבּוֹנְנוּת הַדְּבָרִים וְאָמַר לוֹ לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְגוֹ׳ וְהַכֹּהֲנִים – הֲרֵי הִתִּיר חֵלֶק מֵעֲלִיַּת הָהָר, וְתֵכֶף סָמוּךְ מַמָּשׁ אָמַר לוֹ וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ, פֵּרוּשׁ כָּל עִקָּר, וְהַכֹּהֲנִים לֹא יֶהֶרְסוּ לִמְקוֹם אַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן לִמְקוֹם מֹשֶׁה. וְאָז הִשְׂכִּיל דַּעַת עֶלְיוֹן עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהַמֵּחוּשׁ הוּא לְבַל יָדוּנוּ דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְכוּ׳, וּרְמָזוֹ אֵל עֶלְיוֹן בְּסֵדֶר הַדִּבּוּר שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר לוֹ וְעָלִיתָ וְגוֹ׳ וְהַכֹּהֲנִים וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ וְגוֹ׳. וּבָזֶה מָצָאנוּ נַחַת רוּחַ בְּמַאֲמָר שֵׁנִי שֶׁאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה וְעָלִיתָ אַתָּה וְגוֹ׳, וְקָשֶׁה מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם הוֹדָה לוֹ ה׳ עַל תְּשׁוּבָתוֹ, אִם כֵּן לָמָּה חָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ״? וְדָבָר זֶה פָּשׁוּט הוּא כִּי כַּוָּנָתוֹ הִיא שֶׁיֹּאמַר כֵּן לְיִשְׂרָאֵל, אִם כֵּן לֹא נִתְקַבְּלָה תְּשׁוּבַת מֹשֶׁה. וְאִם נֹאמַר גַּם כֵּן שֶׁלֹּא הוֹדָה עַל דִּבְרֵי מֹשֶׁה, לָמָּה לֹא הֱשִׁיבוֹ תֵּכֶף לִסְתֹּר דְּבָרָיו עַד שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים״? כִּי הָיָה לוֹ לַה׳ לִגְמֹר עִנְיַן הַשְּׁלִיחוּת שֶׁהִתְחִיל לְצַוֹּתוֹ עָלָיו שֶׁאָמַר לוֹ ״הָעֵד בָּעָם״ וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ יְצַו הָאֵל דָּבָר חָדָשׁ שֶׁהוּא עִנְיַן עֲלִיַּת אַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים שֶׁלֹּא הִזְכִּירוֹ עַד עַתָּה. וּבְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי לְעוֹלָם לֹא בָּאָה מִצְוַת ״הָעֵד בָּעָם״ אֶלָּא לְצַד הֶתֵּר גְּבוּלִין שֶׁל אַהֲרֹן, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִמְתִּין מֹשֶׁה עַד גָּמְרָן שֶׁל דְּבָרִים. וְלָזֶה בְּדִבְרֵי ה׳ אֵלָיו הִקְדִּים תַּשְׁלוּם הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא הִסְפִּיק מֹשֶׁה לְשָׁמְעָם, שֶׁהוּא טַעַם הָאַזְהָרָה, וְאָמַר לוֹ וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים – הֲרֵי הִתִּיר גְּבוּל מֵהָהָר לְאַהֲרֹן וּגְבוּל לַכֹּהֲנִים, וְגָמַר אוֹמֶר וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַגְּבוּלִין שֶׁל אַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים, אֶלָּא כָּל הָהָר בְּאִסּוּר.
שמות יט:כג · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר טַעַם הַהַתְרָאָה פַּעַם שְׁנִיָּה, לֶהֱיוֹת כִּי הַתְרָאָה רִאשׁוֹנָה לֹא נֶאֱמַר בָּהּ זְמַן מֵאֵימָתַי מַתְחִיל הָאִסּוּר, וַהֲגַם שֶׁהִזְכִּיר שָׁם ״שְׁלֹשֶׁת יָמִים״, לֹא נֶאֶמְרוּ בְּפֵרוּשׁ בְּעִנְיַן אִסּוּר הַגְבָּלַת הָהָר שֶׁמַּתְחִיל מִיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְנִמְצָא שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדְעוּ יִשְׂרָאֵל זְמַן הַתְחָלָתָהּ. לָזֶה כְּשֶׁיָּרַד ה׳ תֵּכֶף אָמַר לְמֹשֶׁה שֶׁיֵּרֵד לְהָעֵד וְגוֹ׳, שֶׁהוּא מִשָּׁעָה זוֹ וָאֵילָךְ, וּתְשׁוּבַת מֹשֶׁה צָרִיךְ עִיּוּן. וְאוּלַי כִּי מֹשֶׁה חָשַׁב כִּי אִסּוּר הַגְבָּלַת הָהָר הִיא מֵעֵת צַוּוֹתָם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְבָּאֵר בְּפֵרוּשׁ ״לֹא תִגַּע בּוֹ יָד״ בְּיוֹם פְּלוֹנִי, הַתְחָלַת הַמִּצְוָה הִיא מֵעֵת הָאַזְהָרָה, וְלֹא כֵן הָיָה דַּעַת עֶלְיוֹן. וְלָזֶה הָיָה עָלָיו דְּבַר ה׳ חָזָק לַחְזֹר לוֹמַר כִּי זֶה הוּא זְמַן הַהַגְבָּלָה. וְלִכְשֶׁנֹּאמַר כִּי כֵן הָיְתָה דַּעַת עֶלְיוֹן שֶׁאִסּוּר נְגִיעַת הָהָר יַתְחִיל מֵעֵת צַוּוֹתוֹ, טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ הָאַזְהָרָה פַּעַם שְׁנִיָּה, כִּי בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה אָמַר ״כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי זוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, וְכָאן חִדֵּשׁ כִּי מִי שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁה׳ יִפְרֹץ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן רַבִּים, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיֶּהֶרְסוּ כֻּלָּם לִרְאוֹת, יְדִינֵם בְּדִין שָׁמַיִם וְיִפְרֹץ בָּם ה׳.
שמות יט:כד · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־יְהֹוָ֖ה פֶּן־יִפְרׇץ־בָּֽם׃
רֵד וְעָלִיתָ וְגוֹ׳ עִמָּךְ. כָּפַל לוֹמַר לֶךְ רֵד, אַחַת לְגוּפָהּ וְאַחַת לוֹמַר לוֹ לְשׁוֹן יְרִידָה. וְאוּלַי שֶׁהַיְּרִידָה הִיא כִּי מִקּוֹדֶם לֹא הָיָה לְמֹשֶׁה מָקוֹם מוּגְבָּל בָּהָר וְהָיָה עוֹלֶה לְרֹאשׁ הָהָר, וּכְשֶׁסֵּרֵב אָמַר לוֹ רֵד וְעָלִיתָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּשֵׁם שֶׁאַהֲרֹן יֵשׁ לוֹ גְּבוּל גַּם אַתָּה יֵשׁ לְךָ גְּבוּל, וְהוּא אָמְרוֹ ״עִמָּךְ״, הֲרֵי הִשְׁוָה הָאַחִים בִּבְחִינַת הַגְּבוּל.
שמות כ:א · פירוש ז
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}
וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:) כִּי מֹשֶׁה אֲמָרָם לְיִשְׂרָאֵל, אֶפְשָׁר כִּי מֹשֶׁה הָיָה בּוֹ כֹּחַ וְשָׁמַע כֻּלָּם, וּכְשֶׁבָּאוּ הַקּוֹלוֹת לְדַבֵּר לְיִשְׂרָאֵל הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה גַּם כֵּן מְדַבֵּר. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (שמות יט:יט) ״מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל״. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ב) שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הָיָה עוֹמֵד עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לוֹ ״תְּקַבְּלֵנִי עָלֶיךָ״ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ ״הֵן״ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ וְעוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר עַל רֹאשׁוֹ. וּלְפִי זֶה יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ לֵאמֹר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּתִגְבֹּרֶת הָאֱלֹהִים וְדִבֵּר כֻּלָּם בְּדִבּוּר אֶחָד, גַּם עָשָׂה כֹּחַ בַּדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יֵאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, כִּי כְּשֶׁלֹּא יָכְלוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ כֻּלָּם מֵהַגְּבוּרָה דִּבְּרוּ הֵם אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
שמות כא:ד · פירוש י
אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד וְגוֹ׳. כָּאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב עֲבוֹדַת הָעֶבֶד יִשְׂרָאֵל הַמִּתְלַהֵב לַעֲבוֹדַת קוֹנוֹ, וְאַף אַחַר שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו מִתְאַוֶּה תַּאֲוָה לַעֲבֹד הָאָדוֹן, וְזֶהוּ אָמְרוֹ אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, שֶׁהֵם הַנְּשָׁמָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לַחָפְשִׁי כַּמֵּתִים, וְזֶה יוֹרֶה עַל הַחֵשֶׁק וְהַתַּאֲוָה בְּהָאָדוֹן. לְאִישׁ כָּזֶה מַבְטִיחַ הָאָדוֹן כִּי לוֹ יִקָּרֵא עֶבֶד ה׳ וִימַלֵּא תַּאֲוָתוֹ, תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ, אַךְ לֹא עַתָּה, כִּי עַתָּה אֵין לוֹ עוֹד בָּעוֹלָם אֶלָּא וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם – לָעוֹלָם הַבָּא יִבְחַר בּוֹ ה׳ מֵהַמַּלְאָכִים לִהְיוֹת לוֹ לְעֶבֶד נֶאֱמָן. וּמָצִינוּ שֶׁכֵּן הָיָה לְמֹשֶׁה שֶׁקְּרָאוֹ ה׳ (דברים לד:ה) עֶבֶד ה׳, שֶׁנִּתְאַוָּה לִחְיוֹת לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד ה׳ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו (סוטה יד,א). וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְרָצַע וְגוֹ׳ בַּמַּרְצֵעַ, תִּמְצָא בְּחֶשְׁבּוֹן מַרְצֵעַ אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת הַכִּסּוּף, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק א קכג:). וְאָמְרוֹ וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם, פֵּרוּשׁ, יַחְשֹׁב עָלָיו כְּאִלּוּ חַי כָּל יְמֵי עוֹלָם וְעָבַד בָּהּ עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, מַחְשָׁבָה טוֹבָה וְכוּ׳. עוֹד רָמַז לְעוֹלָם סוֹד יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַעַת קָדוֹשׁ.
שמות כד:יא · פירוש ג
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}
וְאוּלַי שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות לג:כג) ״וַהֲסִירֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי ה׳ יַעֲשֶׂה הַבְדָּלָה בְּיָדוֹ לַנִּבְרָאִים מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים, וַאֲפִלּוּ לְמֹשֶׁה כְּשֶׁנִּגְלָה אֵלָיו בְּגִלּוּי שְׁכִינָה שָׂם כַּפּוֹ עָלָיו, פֵּרוּשׁ, בְּחִינָה הַמַּפְסֶקֶת לְבַל יִסְתַּכֵּל, וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי לַאֲצִילֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ לִמְנוֹעַ מֵהֶם הַמַּחֲזֶה לְצַד הֱיוֹתָם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו וְהִנִּיחָם לָזוּן עֵינֵיהֶם מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ.
שמות כד:יא · פירוש ה
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}
וְלֹא יִקְשֶׁה לָמָּה לְמֹשֶׁה שָׂם כַּפּוֹ עָלָיו וּמְנָעוֹ מֵהַבִּיט, וְלַאֲצִילֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ, כִּי מַה שֶׁהֻצְרַךְ ה׳ לָשׂוּם כַּפּוֹ עַל מֹשֶׁה – לֹא לִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ הַשָּׂגָה שֶׁהִשִּׂיגוּ אֲצִילֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הַשָּׂגָה זוֹ הָיְתָה לְמֹשֶׁה בִּתְמִידוּת, אֶלָּא לְהַבִּיט בְּהַשָּׂגָה מֻפְלֵאת אֲשֶׁר כָּל מַחֲזֶה עֶלְיוֹן יֶחֱזֶה. וְיֵשׁ עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין בְּפֵרוּשָׁן שֶׁל דְּבָרִים, וְשׁוֹמֵר אֲנִי עַצְמִי מֵהַעֲלוֹת עַל סֵפֶר דְּבָרִים הַיּוֹשְׁבִים בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, לְבַל יֵהָנוּ מֵהֶם מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים.
שמות כה:ב · פירוש ד
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ח,א): קֻפָּה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה, נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרוּת עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. וְאָמְרוּ שָׁם: מְנָא הָנֵי מִילֵי? אָמַר קְרָא (שמות כח,ה) ׳וְהֵם יִקְחוּ׳. וּמַאי שְׂרָרוּת? שֶׁמְּמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה אִם אָמוּד הוּא, עַד כָּאן. וְהֶעֱלוּ שָׁם הַתּוֹסָפוֹת וְהָרַ״ן כִּי שְׁנַיִם שֶׁאָמְרוּ דַּוְקָא בְּדָבָר הַקָּצוּב, אֲבָל שֶׁאֵינוֹ קָצוּב צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה. וְדַע כִּי לְעִנְיַן דִּין אֲפִלּוּ יָחִיד אִם הוּא מֻמְחֶה יָכוֹף אָדָם בְּעַל כָּרְחוֹ לָדוּן אוֹתוֹ יְחִידִי, כִּדְתַנְיָא (סנהדרין ה,א): אִם הָיָה יָחִיד מֻמְחֶה לָרַבִּים וכו׳ הֲרֵי זֶה דָּן יְחִידִי. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם: וְיָכוֹל לָכוֹף אֶת הָאָדָם בְּעַל כָּרְחוֹ דְּאִי בִּדְקַבְּלֵיהּ וכו׳. וּמִכָּאן אֲנִי לָמֵד שֶׁהוּא הַדִּין וְכָל שֶׁכֵּן הוּא שֶׁיָּכוֹל לְהַנְהִיג שְׂרָרוּת יְחִידִי וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁנַיִם, וּמַה מִשְׁפָּט הַצָּרִיךְ שְׁלֹשָׁה דָּן וְכָיֵיף, שְׂרָרוּת שֶׁמַּסְפִּיק בִּשְׁנַיִם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וּבָזֶה נַשְׂכִּיל בֵּאוּר הַכָּתוּב, אָמְרוֹ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין פֵּרוּשׁוֹ לְשׁוֹן דִּבּוּר אֶלָּא לְשׁוֹן שְׂרָרוּת וְדַבָּרוּת, לוֹמַר כִּי הוּא לְבַדּוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי מִשְׁפָּטִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעִנְיָן: הָאַחַת הִיא הַהַעֲרָכָה, וְהַשְּׁנִיָּה הִיא הַשְּׂרָרָה, שֶׁהֲגַם שֶׁהַהַעֲרָכָה צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה וְהַשְּׂרָרָה צְרִיכָה שְׁנַיִם כַּנִּזְכָּר, אַתָּה לְבַדְּךָ תִּהְיֶה דַּבָּר עַל הַדָּבָר לְצַד שֶׁאַתָּה יָחִיד מֻמְחֶה תַּסְפִּיק בִּמְקוֹם שְׁלֹשָׁה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּמְקוֹם שְׁנַיִם לְעִנְיַן הַשְּׂרָרוּת, וְדַוְקָא אַתָּה, אֲבָל הַזּוּלַת וְיִקְחוּ לְשׁוֹן רַבִּים. וְתִמְצָא שֶׁכֵּן הָיָה דִּכְתִיב (שמות לו,ג): ״וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה״, הֲרֵי כִּי מֹשֶׁה לְבַדּוֹ קִבֵּל הַנְּדָבָה, בֵּין דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קִצְבָּה בֵּין דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ קִצְבָּה. וַהֲגַם שֶׁבַּתַּלְמוּד דָּרְשׁוּ מִפָּסוּק (שמות כח,ה) ״וְהֵם יִקְחוּ״, אוּלַי כִּי שָׁם חִדֵּשׁ לְעִנְיַן הַשְּׂרָרוּת שֶׁצְּרִיכָה שְׁנַיִם, וְכָאן לְעִנְיַן פְּרָט לְקִיחַת דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ קִצְבָה שֶׁלֹּא נָתַן רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּיָחִיד אֶלָּא לְמֹשֶׁה, אֲבָל הַזּוּלַת צָרִיךְ רַבִּים. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ וְיִקְחוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְצַד שֶׁקָּדַם וְאָמַר דַּבָּרוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לָזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר אַחַר כָּךְ ״וְיִקְחוּ״.
שמות כה:ט · פירוש א
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
כְּכֹל אֲשֶׁר וְגוֹ׳. בַּפְּסִיקְתָא (רבתי ט״ז) אָמְרוּ: כְּשֶׁאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה ״וְעָשׂוּ לִי״ וְגוֹ׳, נִבְהַל מֹשֶׁה וְאָמַר לְפָנָיו: ״הֲלֹא הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּהוּ״ וְגוֹ׳, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה סוֹבֵר, אֶלָּא עֶשְׁרִים קְרָשִׁים״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְצָרִיךְ לָדַעַת מִי עָמַד בְּסוֹד ה׳ וּמֹשֶׁה עַבְדּוֹ לָדַעַת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָבְרוּ בֵּינֵיהֶם, וַהֲגַם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵם, עִם כָּל זֶה לֹא יִבָּצֵר דָּבָר מֵהַכְּתוּבִים.
שמות כה:ט · פירוש ג
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וְדֶרֶךְ זֶה נַעֲלֶה לְהָבִין דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה,א) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (שמות לח:כב) ״וּבְצַלְאֵל וְגוֹ׳ עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה״, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ רַבּוֹ הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ וְכוּ׳. מֹשֶׁה צִוָּה לִבְצַלְאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מִשְׁכָּן, אָמַר לוֹ בְּצַלְאֵל: ״מִנְהַג הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה בַּיִת״ וְכוּ׳. אָמַר לוֹ: ״כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּצֵל אֵל הָיִיתָ, כִּי בְּוַדַּאי כָּךְ צִוָּה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה אֵיךְ יִשְׁכַּח מֹשֶׁה מִצְוַת ה׳, חָס וְשָׁלוֹם שֶׁיֵּאָמֵן עָלָיו דָּבָר כָּזֶה. וּלְהָבִין הָעִנְיָן יֵשׁ לְהָעִיר עוֹד כִּי כְּפִי סֵדֶר הַכָּתוּב רוֹאַנִי כִּי ה׳ הִקְדִּים מִצְוַת הַכֵּלִים תְּחִלָּה, אֶת הָאָרוֹן וְכַפֹּרֶת וּכְרוּבָיו, וְאַחַר כָּךְ הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ הַמְּנוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ הַמִּשְׁכָּן, וּמֹשֶׁה אֱמֶת וּדְבָרָיו אֱמֶת, וְלָמָּה חָזַר מִדְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים?
שמות כה:ט · פירוש ה
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וּמֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִתְּחִלָּה הִכְרִיעַ בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי ה׳ כְּדֶרֶךְ שֵׁנִי, וּכְשֶׁדָּן לְפָנָיו בְּצַלְאֵל הִכְרִיעַ בִּסְבָרָא כַּדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַמִּדְרָשׁ (פסיקתא רבתי) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״וַדַּאי כָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא״, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וַדַּאי״? אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי דְּרָכִים הַנִּזְכָּרִים, וּמִתְּחִלָּה בֵּרֵר אֶחָד מֵהֶם, וְעַתָּה חָזַר בּוֹ וְאָמַר בְּוַדַּאי כִּי הָאֱמֶת הוּא כִּדְבַר בְּצַלְאֵל. וְהִנֵּה לְצַד שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ה׳ בְּפֵרוּשׁ אֶת מִי יַקְדִּים, לֹא יֵאָמֵר עַל זֶה חָס וְשָׁלוֹם שֶׁשָּׁכַח דִּבְרֵי ה׳.
שמות כה:י · פירוש ב
וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אׇרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
עוֹד אוּלַי שֶׁקָּדַם לְדַבֵּר לוֹ בְּלָשׁוֹן זֶה לְגַלּוֹת לוֹ עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהֲגַם שֶׁמְּדַבֵּר עִמּוֹ לְנוֹכֵחַ, לֹא אֵלָיו בָּא הַמִּצְוָה אֶלָּא לְזוּלַת, שֶׁהֵם חַכְמֵי לֵב (שמות לו:א), כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר אַחַר כָּךְ, וּמְכַנֶּה הַדָּבָר אֵלָיו לְפִי שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה לְיִשְׂרָאֵל.
שמות כה:י · פירוש ג
וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אׇרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
עוֹד לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (רש״י על דברים ח:א), כִּי אֲרוֹן עֵץ עָשָׂה מֹשֶׁה וְשָׂם שָׁם הַלּוּחוֹת תֵּכֶף בִּירִידָתוֹ מִן הָהָר עַד שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל הָאָרוֹן שֶׁהוּנְחוּ שָׁם לְעוֹלָם, וְכֵן אָמַר בְּפָרָשַׁת עֵקֶב (דברים י:א) ״וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ״. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״לְךָ״, פֵּרוּשׁ: אֵין פֵּרוּשׁ ״וְעָשִׂיתָ״ כִּשְׁאָר ״וְעָשִׂיתָ״ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ בְּמַעֲשֵׂה מִשְׁכָּן – ״וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן״, ״וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת״, ״וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ״, וְכֻלָּן לֹא עֲשָׂאָן אֶלָּא בְּצַלְאֵל. דָּבָר זֶה לְךָ אֲנִי מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת, וְכֵן עָשָׂה, דִּכְתִיב (דברים י:ג) ״וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים״, וּכְתִיב (דברים י:ה) ״וָאָשִׂים אֶת הַלּוּחוֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי״. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר כָּאן וְעָשׂוּ, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד מַה שֶׁתַּעֲשֶׂה אַתָּה שֶׁהוּא לְפִי שָׁעָה, עוֹד יַעֲשׂוּ הָעוֹשִׂים מִנִּכְסֵי נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״וְעָשִׂיתָ״, הָיָה סוֹבֵר מֹשֶׁה לָדוּן מִמַּה שֶׁגִּלָּה לוֹ בָּאָרוֹן שֶׁלְּפִי שָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה מִשֶּׁלּוֹ גַּם אֶת זֶה יִהְיֶה הַדָּבָר כֵּן, אוֹ יַחְשׁוֹב שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ אָרוֹן עַצְמוֹ שֶׁכְּבָר עָשָׂה. לָזֶה אָמַר, לֹא כֵן הוּא, וְעָשׂוּ וְגוֹ׳. וּבִשְׁאָר מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא הָיָה מַעֲשֶׂה זוּלַת הָאָמוּר, דִּבֵּר הַכָּתוּב כְּדַרְכּוֹ ״וְעָשִׂיתָ״, לוֹמַר שֶׁהַזְּכוּת מְכֻוָּנָה לְמֹשֶׁה הֲגַם שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂים.
שמות כו:ל · פירוש א
וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הׇרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר׃ {ס}
וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן. פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא שֶׁיֹּאמַר כֵּן לְחַכְמֵי לֵב וְכוּ׳. הָרַב הִשְׂכִּיל בִּכְלָלוּת מִצְוַת ה׳ וְחָשַׁב כִּי כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ שֶׁל הַמִּשְׁכָּן לְנוֹכֵחַ וְאַחַר הָאֱמֶת לֹא הוּא עָשָׂה אֶלָּא חַכְמֵי לֵב, כְּמוֹ כֵן תִּהְיֶה מִצְוָה זוֹ. וְלֹא כֵן הוּא לְעוֹלָם, כִּי כָל מַה שֶׁיְּצַוֶּה ה׳ בְּנוֹכֵחַ לְמֹשֶׁה הוּא יַעֲשֶׂה וְאֵין זוּלָתוֹ, זוּלַת בְּמָקוֹם שֶׁיַּחְזֹר ה׳ וְיֹאמַר בְּפֵרוּשׁ כִּי אֲחֵרִים הֵם הָעוֹשִׂים, אָז נֹאמַר כִּי טַעַם שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו לְנוֹכֵחַ הוּא לוֹמַר לוֹ כִּי כֵּיוָן שֶׁהוּא הַמְּצַוֶּה כְּאִלּוּ הוּא הָעוֹשֶׂה. וּכְמַעֲשֵׂה כָּל הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו שֶׁהֲגַם שֶׁכִּנָּה הַדָּבָר אֵלָיו, חָזַר וְצִוָּהוּ בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא ״קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל וְגוֹ׳ וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב וְגוֹ׳ וּבְלֵב כָּל חֲכַם וְגוֹ׳ וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ״, חָזַר וְגִלָּה הַדָּבָר כִּי לֹא יַעֲשֶׂה מֹשֶׁה דָּבָר בַּמְּלָאכָה. אֲבָל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁחָזַר ה׳ וּפֵרֵשׁ לוֹ מִי הַמֵּקִים, הֲרֵי זֶה יַגִּיד כִּי הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן כִּי הוּא יָקִים, וְהוּא הֵקִים דִּכְתִיב (שמות מ:יח) ״וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן״ וְגוֹ׳, הוּא לְבַדּוֹ וְאֵין אִישׁ אִתּוֹ, וְהוּא דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה נב) וְעִקָּר, וְזוּלָתוֹ עִקָּר נֶעֱקָר.
שמות כז:כ · פירוש ב
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁהַדָּבָר אֵינוֹ מִן הַמּוּסָר לְצַוּוֹת ה׳ שֶׁיַּדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּבֵית ה׳ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תֵּצֵא אוֹרָה, אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר לְמֹשֶׁה כִּי מִצְוָה זוֹ לֹא יֹאמְרֶנָּה לְיִשְׂרָאֵל עַל פִּי ה׳ אֶלָּא הוּא יְצַוֶּה, פֵּרוּשׁ מִפִּי עַצְמוֹ, שֶׁיִּנְהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לְהָבִיא שֶׁמֶן לְהַדְלִיק, וְלָזֶה אָמַר וְאַתָּה, פֵּרוּשׁ מִלְּבַד מַה שֶׁצִּוִּיתִיךָ הוֹסֵף אַתָּה לְצַוּוֹתָם עַל זֶה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תְּצַוֶּה וְלֹא ״תְּדַבֵּר״, לְהַצְדִּיק דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה שֶׁיְּזָרְזֵם הוּא עַל הַדָּבָר, שֶׁאִם אָמַר ״תְּדַבֵּר״ יִהְיֶה הַנִּשְׁמָע כִּי יְדַבֵּר דִּבְרֵי ה׳ כַּסֵּדֶר הָרָגִיל לְדַבֵּר מִבְּלִי צֹרֶךְ הַזֵּרוּז, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״צַו״, שֶׁאָז יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁיֹּאמַר כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו לְצַוּוֹת, אֶלָּא תְּצַוֶּה פֵּרוּשׁ מֵעַצְמְךָ. וְלֹא יֵרָאֶה בְּעֵינֶיךָ כִּי מִצְוָה זוֹ קַלָּה הִיא כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִפִּי מֹשֶׁה, לֹא כֵן הוּא, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם דֶּרֶךְ כָּבוֹד לְאֵל עֶלְיוֹן, אֲבָל הַמִּצְוָה הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו שֶׁיְּצַוֶּה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה אָמַר וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, פֵּרוּשׁ לְמַה שֶׁאַתָּה בְּדַעְתְּךָ תְּצַוֶּה.
שמות כז:כ · פירוש ג
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
עוֹד יִרְצֶה, לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן וְעִנְיָנָיו לְנוֹכֵחַ, שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁמְּצַוֶּה לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה הוּא כָּל הַנִּדְבָּר אֵלָיו וְיָבִיא כָּל הַנְּדָבָה אֶל הַמִּשְׁכָּן, לְצַד הִתְלַהֲבוּתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה׳ גַּם יַעֲשֶׂה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וַעֲבוֹדָתוֹ, לָזֶה אָמַר אֵלָיו וְאַתָּה תְּצַוֶּה, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁיֵּשׁ לְךָ מֵהַיִּתְרוֹן עַל כָּל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אֶלָּא מַה שֶׁתְּצַוֶּה אוֹתָם לְבַד, וְלָזֶה אָמַר תֵּבַת וְאַתָּה, וְתוֹסֶפֶת הַוָּא״ו לְצַד שֶׁיֵּשׁ עוֹשִׂים לְבַד מֹשֶׁה, וִידֻיַּק גַּם כֵּן אָמְרוֹ תְּצַוֶּה וְלֹא אָמַר ״צַו״.
שמות כז:כ · פירוש ד
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
עוֹד יִרְמֹז לְצַד כִּי הַגִּיעַ זְמַן תֵּת הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן, בֵּרַר ה׳ לְמֹשֶׁה הַמַּלְכוּת וְהִמְלִיכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל א יג:יד) ״וַיְצַוֵּהוּ ה׳ לְנָגִיד״ וְגוֹ׳. וְהֲגַם שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אָמַר הַכָּתוּב (שמות ו:יג) ״וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וּפֵרַשְׁנוּ שָׁם שֶׁעֲשָׂאָם מוֹשְׁלִים בָּעָם, כָּאן יִחֵד מֹשֶׁה לְמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל וְאַהֲרֹן כֹּהֵן. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות יט:ו) ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״, מַמְלֶכֶת חוֹזֵר אֶל מֹשֶׁה, כֹּהֲנִים אַהֲרֹן וּבָנָיו, וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלּוּ הַלְוִיִּם.
שמות כז:כ · פירוש ה
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
וְאוּלַי שֶׁיִּרְמֹז בְּאָמְרוֹ תְּצַוֶּה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״א פג.) כִּי כָּל תַּלְמִיד חָכָם יֵשׁ לוֹ נִיצוֹץ מִנִּשְׁמַת מֹשֶׁה, וְלָזֶה רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה לט.) הָיוּ קוֹרְאִים זֶה לָזֶה מֹשֶׁה, כִּי הוּא זֶה הַמְּדַבֵּר בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ הַלּוֹמֶדֶת תּוֹרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאַתָּה תְּצַוֶּה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים צא:יא) ״כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן צַוְתָּא, לִוּוּי לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הַנִּכְבָּדִים, וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי אֵין חֲשִׁיבוּת אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה. וּבָחַר ה׳ לִרְמֹז רֶמֶז זֶה בְּמִצְוַת שֶׁמֶן כִּי הוּא בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא אוֹר הָעוֹלָם. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.
שמות כז:כ · פירוש ו
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ. טַעַם אָמְרוֹ אֵלֶיךָ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דף כב,א וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת״ – עֵדוּת הִיא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, מַאי עֵדוּת? אָמַר רַב: זֶה נֵר הַמַּעֲרָבִי, וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהִנֵּה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה נב,ב): לֵיצָנֵי הַדּוֹר הָיוּ מִתְלוֹצְצִים עַל מֹשֶׁה לוֹמַר, אֶפְשָׁר שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל מַעֲשֵׂה שֶׁל מֹשֶׁה וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי לֹא הָיוּ מַצְדִּיקִים אֲפִלּוּ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בַּמִּשְׁכָּן, וּכְפִי זֶה הֲגַם שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיוֹם א׳ בְּנִיסָן, עִם כָּל זֶה אֵין זֶה סִימָן לִתְמִידוּת שֶׁתִּקְבַּע הַשְּׁכִינָה מְקוֹמָהּ בַּמִּשְׁכָּן, אֲבָל בְּנֵס נֵר הַמַּעֲרָבִי הוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, פֵּרוּשׁ, אֵלֶיךָ נוֹגֵעַ הַדָּבָר, כִּי בָּזֶה תִּתְחַזֵּק נְבוּאָתְךָ שֶׁיַּכִּירוּ וְיַצְדִּיקוּ נְבוּאָתְךָ שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּשְׁרֶה בְּתוֹכָם כְּשֶׁיִּרְאוּ נֵס שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּשֶׁמֶן הַמְּנוֹרָה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וְאַתָּה תְּצַוֶּה, לוֹמַר שֶׁלֹּא יָחוּשׁ שֶׁלֹּא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו לֶהֱיוֹת הַדָּבָר תָּמוּהַּ שֶׁיָּדוּר אֵל עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹנִים, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה. וְאִם תֹּאמַר מִנַּיִן יַצְדִּיקוּ – וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, פֵּרוּשׁ, בְּדָבָר זֶה יֵשׁ לְךָ חִזּוּק וְהַצְדָּקַת הַדְּבָרִים כַּנִּזְכָּר.
שמות כח:א · פירוש א
וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶ֩יךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֗וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ. טַעַם אָמְרוֹ וְאַתָּה, גַּם אָמַר לְשׁוֹן הַקְרָבָה, גַּם אָמַר תֵּיבַת אֵלֶיךָ, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ג,יז) כִּי הַכְּהוּנָה לְמֹשֶׁה הָיְתָה לְמָנָה, אֶלָּא לְצַד שֶׁמֵּאֵן לָלֶכֶת בִּדְבַר ה׳ אַחַר כַּמָּה פְּעָמִים חָרָה ה׳ בּוֹ וְהֵסִירוֹ מִגְּבִירַת הַכְּהוּנָה, בְּאָמְרוֹ (שמות ד:יד) ״הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי״, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה לֵוִי וְעַכְשָׁיו נַעֲשָׂה כֹּהֵן, עַד כָּאן. לָזֶה אָמַר לוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וְאַתָּה, פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שֶׁאֲנִי מְצַוְּךָ לְבַד אֶלָּא גַּם אַתָּה מִצַּד עַצְמְךָ הַקְרֵב אֶת אַהֲרֹן בִּמְקוֹמְךָ וְתַעֲשֶׂה הַדָּבָר כְּאִלּוּ אַתָּה חָפֵץ בּוֹ, כִּי זֶה לְךָ בִּמְקוֹם קָרְבָּן לְכַפָּרָה עַל אֲשֶׁר הֵעַזְתָּ פָּנֶיךָ לִפְנֵי ה׳. וְאָמְרוֹ אֵלֶיךָ לְכַפָּרָתְךָ, בְּהַקְרִיב אֶת אַהֲרֹן וְיִתֵּן לוֹ גְּדֻלָּתוֹ, אֵין לְךָ קָרְבָּן גָּדוֹל מִזֶּה.
שמות כח:ב · פירוש א
וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃
וְעָשִׂיתָ וְגוֹ׳ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא כַּוָּנַת ה׳ בְּאָמְרוֹ לְכָבוֹד וְגוֹ׳, אַחַר שֶׁמּוֹדִיעַ מַעֲשֵׂיהֶם וְאָפְנֵיהֶם, וְאִם לְהוֹדִיעוֹ שֶׁבְּגָדִים אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶם לְאַהֲרֹן כָּבוֹד וְתִפְאֶרֶת, מַה יֵצֵא לָנוּ מִזֶּה. וְאוּלַי שֶׁיִּתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק אֵין מַעֲמִידִין (עבודה זרה לד,א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא בַּמֶּה שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, לֹא הֲוָה בִּידֵיהּ. אָתָא וְשָׁאַל בֵּי מִדְרָשָׁא, אָמַר לֵיהּ: בְּחָלוּק לָבָן שֶׁאֵין בּוֹ אִמְרָא, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּה שֶׁשִּׁמֵּשׁ מֹשֶׁה בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים בְּחָלוּק זֶה, יַגִּיד שֶׁאֵין הַבְּגָדִים מְעַכְּבִין אֶלָּא לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, אֲבָל זוּלַת הַכֹּהֲנִים תִּתְרַצֶּה עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת בְּלֹא בְגָדִים. וְהוּא מַה שֶׁמּוֹדִיעוֹ בְּאָמְרוֹ כָּבוֹד וְגוֹ׳, לוֹמַר, לֹא תַחְשֹׁב כִּי הַבְּגָדִים לְצָרְכֵי עֲבוֹדָה לְבַד, וְיִתְחַיֵּב הַדָּבָר לְלָבְשָׁם מֹשֶׁה בַּעֲבוֹדַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְלֹא כֵן הוּא. אֵינָם אֶלָּא לְכָבוֹד וְגוֹ׳ לַמְּשָׁרֵת קָבוּעַ לַעֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל לְצַד הָעֲבוֹדָה לְבַד כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּזוּלַת אַהֲרֹן וּבָנָיו, יַעַבְדוּ בְּחָלוּק לָבָן, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה כַּנִּזְכָּר.
שמות כח:ג · פירוש א
וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כׇּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חׇכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
וְאַתָּה תְּדַבֵּר. טַעַם אָמְרוֹ וְאַתָּה, שֶׁצָּרִיךְ הוּא בְּעַצְמוֹ לְהִתְטַפֵּל בַּדָּבָר לְדַבֵּר לְחַכְמֵי לֵב, וַהֲגַם שֶׁאָמַר ״וְעָשִׂיתָ בִּגְדֵי״ וְגוֹ׳, חָזַר ה׳ וּפֵרֵשׁ דְּבָרָיו כִּי לֹא הוּא יַעֲשֶׂה אֶלָּא עַל פִּיו יִהְיוּ נַעֲשִׂים. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יָבִין שֶׁהָעִקָּר הוּא שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים עַל פִּי מֹשֶׁה וְאֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר שֶׁיְּדַבֵּר מֹשֶׁה מִפִּיו אֶל חַכְמֵי לֵב, לָזֶה בָּאָה הַמִּצְוָה וְאָמַר וְאַתָּה בְּפִיךָ תְּדַבֵּר אֶל כָּל וְגוֹ׳.
שמות כח:ג · פירוש ב
וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כׇּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חׇכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶל כָּל, כִּי זֶה הוּא אֶחָד מִסִּימָנִים הַמֻּבְהָקִים שֶׁהַדָּבָר הוּא מֵהַשְׁלָמַת הַדַּעַת וּמֵרְצוֹן הַלֵּב, שֶׁיְּדַבֵּר הַדְּבָרִים לְכֻלָּם יַחַד. שֶׁאִם הָיָה הַדָּבָר בָּא בְּדַאֲבוֹן נֶפֶשׁ, יִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא בִּפְנֵי רַבִּים, וְכָל עוֹד שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר דְּבָרָיו לִפְנֵי אֶחָד לֹא יְדַבֵּר בִּפְנֵי שְׁנַיִם, כִּי הַדָּבָר הוּא פְּחִיתוּת לְמֹשֶׁה שֶׁלֹּא יִהְיֶה הוּא רָאוּי לְשָׁרֵת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אֲשֶׁר עַל כֵּן צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת סִימָן לַדָּבָר ״אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב״, וּבָזֶה יִוָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל כִּי נֶפֶשׁ חֲפֵצָה וְלֵב שָׁלֵם.
שמות כח:ג · פירוש ג
וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כׇּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חׇכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי טַעַם שֶׁאָמַר ה׳ בַּחֲמִשָּׁה פְּסוּקִים אֵלּוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְאַתָּה, כִּי בָא לָתֵת לוֹ מַעֲלָה בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְהֵם: נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן בִּכְלָלוּתֶיהָ אֶחָד, וּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו וּבִגְדֵי כְּהוּנָה אֶחָד, וַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֶחָד. וְאָמַר ה׳ אֵלָיו כִּי הוּא נוֹטֵל שָׂכָר כְּאִלּוּ הוּא עָשָׂה הַכֹּל. כְּנֶגֶד הֲבָאַת נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן אָמַר וְאַתָּה תְּצַוֶּה וְגוֹ׳, וְאֵלֶיךָ הֵם מְבִיאִין, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ, פֵּרוּשׁ, אֲנִי לְךָ מְצַוֶּה לְהָבִיא וְהֵם יָבִיאוּ אֵלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. וּכְנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אָמַר וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב, וּבָזֶה אֵינָם אֶלָּא שְׁלוּחֶיךָ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶל כָּל כְּדֵי שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים בַּמִּשְׁכָּן יִהְיוּ נַעֲשִׂים בִּשְׁלִיחוּתְךָ וּכְאִלּוּ הוּא עֲשָׂאָם. וּכְנֶגֶד עֲבוֹדַת בֵּית ה׳ אָמַר וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן וְגוֹ׳, שֶׁיָּבֹא וְיַעֲבֹד בִּשְׁלִיחוּתְךָ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֵלֶיךָ. וּלְטַעַם זֶה מְצַוֶּה ה׳ אֶל מֹשֶׁה כָּל מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן וּמְלַאכְתּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ לְנוֹכֵחַ, כִּי אַחַר הָאֱמֶת עָלָיו הוּא הַמְּצֻוֶּה, אֶלָּא שֶׁצִּוָּה לוֹ שֶׁהוּא יְצַוֶּה אֲחֵרִים בִּמְקוֹמוֹ.
שמות ל:כג · פירוש א
וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מׇר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמׇן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃
וְאַתָּה קַח לְךָ. פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא שֶׁיִּקַּח הוּא מִשֶּׁלּוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, לָזֶה אָמַר וְאַתָּה פֵּרוּשׁ, כִּי מִצְוָה זוֹ אַתָּה תַּעֲשֶׂנָּה וְאֵינוֹ כִּשְׁאָר מִצְווֹת שֶׁאֲנִי מְצַוְּךָ לְנוֹכֵחַ וְכַוָּנָתִי שֶׁהַזּוּלַת יַעֲשֶׂה. וַהֲגַם שֶׁכָּלַל הַכָּתוּב הַשֶּׁמֶן וְהַסַּמָּנִים בְּנִדְבַת רַבִּים, דִּכְתִיב (שמות כה:ג) ״וְזֹאת הַתְּרוּמָה וְגוֹ׳ בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה״ וְגוֹ׳, כָּאן גִּלָּה לוֹ ה׳ כִּי יַחְפּוֹץ בְּשֶׁל מֹשֶׁה בִּפְרָטִים אֵלּוּ.
שמות ל:כג · פירוש ב
וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מׇר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמׇן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה דְּתַנְיָא בִּכְרֵתוֹת (כריתות ה,א) שֶׁמֶן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בּוֹ שָׁלְקוּ וְכוּ׳, בּוֹ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים שִׁבְעַת יָמִים וְכוּ׳, וְכֻלּוֹ קַיָּם לֶעָתִיד, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה זוּלָתוֹ. וְכֵן כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נַעֲשָׂה שֶׁמֶן אַחֵר זוּלַת מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאַתָּה קַח לְךָ – אַתָּה תַּעֲשֶׂה וְלֹא זוּלָתְךָ. וְרָמַז בְּאָמְרוֹ קַח לְךָ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (ילקוט שמעוני תשס״ד) שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לֶעָתִיד לָבֹא. וַהֲגַם שֶׁבְּפָרָשַׁת הַקְּטֹרֶת נֶאֱמַר (שמות ל:לד) ״קַח לְךָ״, שָׁם לֹא נֶאֱמַר ״וְאַתָּה״.
שמות ל:לב · פירוש ב
עַל־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּ֨בְמַתְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה אָמְרוֹ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״קֹדֶשׁ הוּא״ – זֶה שֶׁמֶן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ יְתֵרָה, שֶׁהַסָּךְ מִמֶּנּוּ חַיָּב כָּרֵת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ״, וְאָמְרוּ בִּכְרֵתוֹת (ו,א) ״מִמֶּנּוּ״ – פֵּרוּשׁ מִשֶּׁמֶן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה וְלֹא מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה זוּלָתוֹ. וְאָמְרוֹ קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם – זֶה שֶׁמֶן דּוֹרוֹת שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לִקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל שֶׁמֶן מֹשֶׁה, וְאֵין חַיָּב אֶלָּא הָרוֹקֵחַ כָּמוֹהוּ. וְתֵבַת ״מִמֶּנּוּ״ לְבַד לֹא תַּסְפִּיק, שֶׁזּוּלָתָהּ הָיִיתִי אוֹמֵר עַד שֶׁיִּמְשְׁחֶנּוּ כֻּלּוֹ.
שמות לא:יב · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה לוֹמַר כָּאן וַיֹּאמֶר. וְרָאִיתִי בַּמְּכִילְתָּא שֶׁאָמְרוּ ״וַיֹּאמֶר ה׳ לְמֹשֶׁה לֵּאמֹר״ – לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְצָרִיךְ לָדַעַת מַה נִּשְׁתַּנָּה פָּסוּק זֶה לִדְרוֹשׁ בּוֹ כֵן, וְיוֹתֵר הָיָה נָכוֹן לוֹמַר הַדְּבָרִים בְּ״וַיְדַבֵּר״ הָאָמוּר רִאשׁוֹן בַּתּוֹרָה. וְאוּלַי שֶׁהִרְגִּישׁוּ מִקּוּשְׁיָתֵנוּ וְאָמְרוּ כִּי ״וַיֹּאמֶר״ לְשׁוֹן מַעֲלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו ג:י) ״אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב״, וּמַה הִיא הַמַּעֲלָה – שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו בְּלֹא אֶמְצָעִי, וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר הַטַּעַם בְּאֹפֶן אַחֵר.
שמות לא:יג · פירוש יא
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ וְאַתָּה וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת י,א) בְּפָסוּק ״לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳״ וְגוֹ׳, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: ״מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי״ וְכוּ׳, מִכָּאן שֶׁהַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, וְהַטַּעַם כְּדֵי לְהַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה וַחֲנִינוּת. וְהִקְשׁוּ מִקֵּרוּן פְּנֵי מֹשֶׁה, וְאָמְרוּ כִּי שֶׁל מֹשֶׁה עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ וְאַתָּה דַּבֵּר, פֵּרוּשׁ, לֹא תִּקַּח שִׁעוּר מֵעַצְמְךָ כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה לְךָ מַתְּנַת קַרְנוֹת הוֹד וְלֹא הוֹדַעְתִּיךָ, תֹּאמַר כֵּן הַדְּבָרִים בְּמַתְּנַת שַׁבָּת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא תְּגַלֶּה – לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְלֹא תִּקַּח הַמִּשְׁפָּט מִמְּךָ. וְהַטַּעַם הוּא שֶׁאַתָּה עָתִיד לָדַעַת אֲבָל יִשְׂרָאֵל לֹא עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם. וְאָמְרוֹ אוֹת הִיא, פֵּרוּשׁ, וְאַל תֹּאמַר וַהֲלֹא גַּם שַׁבָּת עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי וְיֵדְעוּ מֵעַצְמָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בּוֹ מְנוּחָה וְעֹנֶג, גַּם הִתְכּוֹנְנוּת לַגּוּף לְבַל יֶחֱלֶה מִיגִיעוֹת הַטִּרְדָה וְכַמָּה פְּרָטֵי הַטּוֹבוֹת. לָזֶה אָמַר כִּי אוֹת הִיא, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמְּנוּחָה וְהָעֹנֶג הַנִּרְגָּשׁ לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֵינוֹ אֶלָּא אוֹת הִיא בֵּינִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, סִימָן לַטּוֹבָה הַגְּנוּזָה, וְהִיא בְּחִינַת עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, וְהוּא מֻשְׁלָל הַהַשָּׂגָה זוּלַת עַל יְדֵי מִצְוַת שַׁבָּת, וְהִיא נְשָׁמָה יְתֵרָה הַבָּאָה מִמֶּנּוּ, וְהָבֵן כִּי הוּא סוֹד עַתִּיק. וְאִם כֵּן לֹא עֲבִידָא לְאִגְּלוּיֵי, לָזֶה דַּבֵּר וְגוֹ׳ לָדַעַת וְגוֹ׳, כִּי צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ מַעֲלַת הַמַּתָּנָה לְאַחְזוּקֵי עָלֶיהָ טוֹבָה וּלְבָרֵךְ לַנּוֹתֵן בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר מְקַדְּשָׁם בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת לְהַשִּׂיג הָאֹשֶׁר הַמֻּפְלָג וְהַמֻּפְלָא.
שמות לב:א · פירוש א
וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם ׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃
וַיַּרְא הָעָם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל, אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פט,א) שֶׁבָּא שָׂטָן וְהֶרְאָה לָהֶם דְּמוּת חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וְכוּ׳ וּדְמוּת מִטָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁמֵּת, לָזֶה אָמַר וַיַּרְא הָעָם עִנְיָנִים הַנִּזְכָּרִים וְהִצְדִּיקוּ הָעִנְיָן מִטַּעַם כִּי בָּא שֵׁשׁ, שֶׁהוּא זְמַן שֶׁהִגְבִּיל לָהֶם, וְזוּלַת זֶה לֹא הָיוּ עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹן מִדִּבְרֵי הַשָּׂטָן הָרַמַּאי.
שמות לב:ז · פירוש א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
לֶךְ רֵד כִּי וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר לֶךְ רֵד, אַחַת לְגוּפוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְאַחַת לוֹמַר לוֹ שֶׁיֵּרֵד מִגְּדֻלָּתוֹ. וְאִם הָיָה אוֹמֵר רֵד לְבַד, הָיִינוּ אוֹמְרִים כִּי לֶהֱיוֹתוֹ בָּהָר אָמַר לְשׁוֹן יְרִידָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות י״ט:י״ד) ״וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר״. וְצָרִיךְ לָדַעַת אֹפֶן יְרִידָה זוֹ מַה הִיא. וְאוּלַי שֶׁהוֹדִיעוֹ כִּי כָּל מַעֲלָתוֹ הָיְתָה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וּמֵעַתָּה שֶׁחָטְאוּ לֹא יַשִּׂיג הַנְּבוּאָה כַּמַּחֲזֶה הָרִאשׁוֹן. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי שָׁם בִּמְקוֹם עֲמִידָתוֹ לֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד שָׁם כֵּיוָן שֶׁכָּשַׁל עוֹזֵר, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר לוֹ רֵד, פֵּרוּשׁ, לֹא תַעֲמֹד בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן, וְהַטַּעַם – כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ שֶׁמִּכֹּחָם בָּאתָה.
שמות לב:ז · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְקָשֶׁה, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר כֵּן מֵעֵת שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״, אִם לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה תִּתְחַיֵּב יְרִידַת מֹשֶׁה מִגֶּדֶר שֶׁהָיָה בּוֹ. וְיֵשׁ לוֹמַר, בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ ה׳ לְהַאֲרִיךְ הוֹדָעַת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל, וּמַה גַּם לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מג:) שֶׁאָמְרוּ בְּמַעֲשֵׂה עָכָן שֶׁשָּׁאַל יְהוֹשֻׁעַ דָּבָר מֵאֵת ה׳ לְהוֹדִיעַ מִי הַמּוֹעֵל בַּחֵרֶם, וְהָיְתָה תְּשׁוּבַת ה׳ אֵלָיו: ״דֵּלָטוֹר אֲנִי לְךָ״? אִם כֵּן כָּאן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר לְמֹשֶׁה הַדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל. וְהֵן אֱמֶת כִּי שָׁם הָיָה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד לְהִתְגַּלּוֹת וְיֵשׁ בָּזֶה דֵּלָטוֹרוּת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּמְצִיאוּת זֶה שֶׁהָיָה דָּבָר שֶׁעוֹמֵד לְהִתְגַּלּוֹת בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מִן הָהָר, עִם כָּל זֶה, בְּעֵרֶךְ מְקוֹר הַחֲסִידוּת וְטָהֳרַת הַלָּשׁוֹן, כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק לֹא יַגִּיד כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
שמות לב:ז · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
אָכֵן טַעַם דִּבְרֵי ה׳ הוּא כִּי חָס וְשָׁלוֹם לֹא לְדַלְטֵר עַל עוֹשֶׂה עָוֶל בָּא הָאֱלֹהִים, אֶלָּא לְצַדֵּק דִּינוֹ הַצֶּדֶק. וְהוּא כִּי לְצַד שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה רֵד מִגְּדֻלָּתְךָ, הֻצְרַךְ לוֹמַר עַל מָה הֻכָּה בֵּית מְאַהֲבוֹ, מַה פִּשְׁעוֹ כִּי יוֹרִידֶנּוּ אֱלוֹהַּ. וְלָזֶה אָמַר כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, וְחָל עָלָיו לְהוֹדִיעוֹ אֹפֶן הַהַשְׁחָתָה שֶׁעָלֶיהָ נִתְחַיֵּב מֹשֶׁה הַיְרִידָה, וְסִדֵּר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: א׳ עָשׂוּ לָהֶם וְגוֹ׳, ב׳ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ וְגוֹ׳, ג׳ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה וְגוֹ׳, וְהֵם כְּנֶגֶד דִּבּוּר מַחְשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה. וְהִתְחִיל בַּמַּחְשָׁבָה וְאָמַר עָשׂוּ לָהֶם הֲרֵי מַחְשָׁבָה, מֵעֵת שֶׁעֲשָׂאוּהוּ חָשְׁבוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא מַה שֶׁדִּיֵּק בְּאָמְרוֹ לָהֶם. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (שמות כ:ג) ״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ וְגוֹ׳. כְּנֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה אָמַר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ, אֵין לְךָ מַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִזֶּה. כְּנֶגֶד הַדִּבּוּר אָמַר וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳. וּלְצַד זֶה תָּשַׁשׁ כֹּחַ מֹשֶׁה בְּשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת שֶׁהֵם נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, וְלֹא יוּכַל עֲמוֹד בְּמַדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי קוֹדֶם שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁלֹשָׁה פְּרָטִים עֲדַיִן הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל עֲמוֹד בְּאֶמְצָעוּת בְּחִינָה הַנִּשְׁאֶרֶת בְּלֹא פְּגָם, שֶׁאִם לֹא כֵן וּבְאַחַת אוֹ בִּשְׁתַּיִם מֵהָאָמוּר יֵשׁ טַעַם לְמִשְׁפַּט הַיְּרִידָה, לֹא הָיָה ה׳ מְגַלֶּה לְמֹשֶׁה כָּל הַמַּעֲשִׂים מִשּׁוּם פְּגַם דַּלְטוֹרוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְקֻשְׁיָתֵנוּ לָמָּה לֹא יָרַד מֵעֵת אָמְרָם ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ אוֹ מֵעֵת שֶׁאָמְרוּ לְאַהֲרֹן ״עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים״.
שמות לב:ט · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁיִּחֵד אֲמִירָה אַחֶרֶת בְּאֶמְצַע עִנְיָן, לְהַצְדִּיק מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, כִּי מַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר סָרוּ וְגוֹ׳ עָשׂוּ וְגוֹ׳ לֹא בָּא אֶלָּא לָתֵת טַעַם לִירִידַת מֹשֶׁה מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְעַכְשָׁיו בָּא לְדַבֵּר מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְיִשְׂרָאֵל עַל חַטָּאתָם. לָזֶה אָמַר וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳, וְזוּלָתָהּ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁעַל זֶה בָּאָה הוֹדָעַת סָרוּ מַהֵר, וְהָבֵן.
שמות לב:י · פירוש א
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי. אָמְרוֹ וְעַתָּה יִרְצֶה, לְצַד שֶׁהוּא מְרַצֵּהוּ בְּאָמְרוֹ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יַנִּיחֵהוּ לְכַלּוֹתָם, וְיֹאמַר מֹשֶׁה בְּלִבּוֹ: וּמָה הַבְטָחָה הוּא זֹאת, וְגַם לְבָנָיו יֶאֱרַע כְּמוֹ כֵן וְהָיוּ כְּלֹא הָיָה? לָזֶה אָמַר שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַנִּיחוֹ אֶלָּא עַתָּה, אֲבָל גּוֹי שֶׁיַּעֲשֶׂה מִמֹּשֶׁה לֹא יֹאמַר ה׳ עוֹד אֵלָיו ״הַנִּיחָה לִי״, אוֹ לְצַד שֶׁיִּהְיוּ מֵיטִיבִים דַּרְכָּם, אוֹ שֶׁמַּבְטִיחוֹ שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ עוֹד ״הַנִּיחָה״, וְתָמִיד יְבַטֵּל מֹשֶׁה גְּזֵרָה מֵעֲלֵיהֶם.
שמות לב:י · פירוש ב
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז רָמַז שֶׁלֹּא צִוָּה עָלָיו הַנִּיחָה אֶלָּא בְּאוֹתוֹ עֵת וְלֹא תָּמִיד, וּמִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיַּעֲמֹד תֵּכֶף וּמִיָּד בִּתְפִלָּה, כִּי יֹאמַר ״וְעַתָּה״ אֲפִלּוּ עַל שִׁעוּר רֶגַע, וְהִנֵּה עָבַר בְּמֶשֶׁךְ אָמְרוֹ וְעַתָּה, וְלָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד עָמַד בִּתְפִלָּה וְלֹא הִנִּיחוֹ לַחֲרוֹת אַפּוֹ.
שמות לב:י · פירוש ג
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
עוֹד יִרְצֶה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא,ו) שֶׁאָמְרוּ, אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, רָמַז לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הַסּוֹבֵב מִמֶּנּוּ, כִּי הַטָּעוּת יָצָא מִדְּבָרָיו שֶׁאָמַר לָהֶם לְסוֹף אַרְבָּעִים אֲנִי בָּא, וְלֹא פֵּרֵשׁ לָהֶם שֶׁהוּא לְבַד מֵאוֹתוֹ יוֹם, שֶׁמִּזֶּה טָעוּ.
שמות לב:י · פירוש ה
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי. קָשֶׁה, וְכִי מֹשֶׁה הָיָה מוֹנְעוֹ? וְאַדְרַבָּה לֹא עָמַד בִּתְפִלָּה אֶלָּא אַחַר כָּךְ! עוֹד קָשֶׁה, כִּי מֵאָמְרוֹ ״וְיִחַר אַפִּי״ מַשְׁמַע כִּי עֲדַיִן לֹא חָרָה אַפּוֹ וְהוּא רוֹצֶה בַּחֲרוֹת אַף, וַהֲלֹא אֵין זוֹ מִדָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ תָּמִיד לִכְבּוֹשׁ כַּעֲסוֹ, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בַּתַּלְמוּד (ברכות ז,א) שֶׁאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּתְרַצָּה ה׳ בְּבִרְכָתוֹ אֲשֶׁר בֵּרַךְ ה׳ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמָיו אֶת כַּעֲסוֹ. וְאוּלַי כִּי זוֹ הִיא טַעֲנַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּאָמְרוֹ לָמָה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ וְגוֹ׳, לְשׁוֹן עָתִיד, פֵּרוּשׁ כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָרָה עֲדַיִן, וְעַל כָּל פָּנִים קוּשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ.
שמות לב:י · פירוש ט
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
וּבָאָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁל מֹשֶׁה כִּי מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ, וְהֶרְאָהוּ צַעֲרוֹ עַל הַדָּבָר בְּאָמְרוֹ וַיְחַל מֹשֶׁה. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לב,א) אֲחָזַתּוּ אֲחִילוּ, וְכַמָּה עִנְיָנִים שֶׁל מְרִירוּת נֶפֶשׁ עָשָׂה לִפְנֵי קוֹנוֹ. זֶה כְּנֶגֶד ״הַנִּיחָה לִּי״, וּכְנֶגֶד אָמְרוֹ וְיִחַר אַפִּי שֶׁהִיא טַעֲנָה שֶׁעָלֶיהָ בָּא, כִּי זוּלַת זֶה אֵין לָהֶם נַחַת רוּחַ מֵעִצְּבוֹן הָעֶלְבּוֹן, לָזֶה אָמַר לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ, פֵּרוּשׁ, לָמָּה לֹא מָצָאתָ תִּקּוּן לַדָּבָר אֶלָּא חֲרוֹן אַף? כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ וְהוּא בְּחִינַת הָרִצּוּי שֶׁכָּתַבְנוּ. טַעֲנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ לָחוּשׁ עַל קִנְיָנְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּעַמֶּךָ, וְאֵין אֲבֵדָה אֶלָּא לִבְעָלֶיהָ. ב׳, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ וְעַל יְדֵיהֶם נִתְפַּרְסְמָה אֱלֹהוּתְךָ. ג׳, לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם. ד׳, זְכֹר לְאַבְרָהָם וְגוֹ׳. וּבָזֶה יֵשׁ לְךָ דְּבָרִים וּטְעָמִים נְכוֹנִים הַמַּסְפִּיקִים לִבְחִינַת הָרִצּוּי, וְעָלְתָה בְּיַד מֹשֶׁה הַטַּעֲנָה וַיִּנָּחֶם ה׳ וְגוֹ׳. וְיִרְמֹז תֵּבַת וַיִּנָּחֶם לְשׁוֹן נֶחָמָה וּלְשׁוֹן נַחַת, כִּי נָח תֹּקֶף הָרֹגֶז שֶׁהָיָה לוֹ, וּמֵאֶמְצָעוּת זֶה נִחַם עַל וְגוֹ׳. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.
שמות לב:יא · פירוש א
וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה וְגוֹ׳. עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מב,ו) שֶׁאָמְרוּ שֶׁעֵרֶב רַב לְבַד עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְהוּא אָמְרוֹ (שמות לב:ז) ״שִׁחֵת עַמְּךָ״, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהָיְתָה הַהַקְפָּדָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא מִחוּ, וּכְפִי זֶה יִהְיֶה כַּוָּנַת מֹשֶׁה בְּאָמְרוֹ לָמָּה טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כִּי כֵּיוָן שֶׁעֵרֶב רַב הֵם הַמַּשְׁחִיתִים אֵין רָאוּי שֶׁיֶּחֱרֶה אַפּוֹ בְּעַמּוֹ שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין וּמִשְׁפָּט, עִם כָּל זֶה לֹא לַחֲרוֹת אַפּוֹ בָּהֶם, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי הִסְכִּים עַל הַשְׁמָדַת עֵרֶב רַב. וְאוּלַי כִּי זֶה דִּיֵּק בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְלֹא עֵרֶב רַב שֶׁמֵּעַצְמָם יָצְאוּ. וְנִרְאֶה כִּי כָל עֵרֶב רַב שֶׁהָיוּ אָז מֵתוּ, שֶׁאֲפִלּוּ פַּטְרוֹן שֶׁקִּבְּלָם הִסְכִּים עַל כְּלָיָתָם וְגַם אֵין לוֹ פָּנִים לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם אִם עַל קַבָּלָתָם נֶעֱנַשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, גַּם אֵין לָהֶם זְכוּת אָבוֹת וְטַעֲנוֹת שֶׁהִזְכִּיר מֹשֶׁה בְּטַעֲנָתוֹ.
שמות לב:יא · פירוש ב
וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָשׂוּ הָעֵגֶל וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, טָעַן מֹשֶׁה כְּנֶגֶד חֵלֶק שֶׁלֹּא עָשׂוּ, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא שֶׁמֵּתוּ כָּל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה וְהֵם שְׁלֹשָׁה: יֵשׁ שֶׁעָבְדוּ בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה, וְיֵשׁ בְּעֵדִים לְבַד, וְיֵשׁ בְּהַתְרָאָה לְבַד, וְכָל אֵלּוּ מֵתוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה, וַה׳ אָמַר לְמֹשֶׁה ״וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, זֶה יוֹרֶה שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל, לָזֶה צָעַק לִבּוֹ אֶל ה׳ לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, פֵּרוּשׁ, בְּאוֹתָם שֶׁלֹּא עָבְדוּ כָּל עִקָּר וְלֹא מָרְדוּ בְּךָ, כִּי עַל טַעֲנַת הָעַרְבָנוּת לֹא יֵעָקֵר מֵהֶם זִכְרוֹן עַמֶּךָ.
שמות לב:יא · פירוש ג
וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ וְגוֹ׳. בְּטַעֲנָה בָּא לִסְתּוֹר מַה שֶׁאָמַר וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי וְגוֹ׳, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּמָּצֵא הֲכָנַת אוֹשֶׁר הַצִּדְקוּת כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא בְּעַם זֶה כִּי הֵם הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּנֵי מֹשֶׁה אֲשֶׁר יָקוּם ה׳ אֵינָם בְּגֶדֶר זֶה. וַהֲלֹא תִּמְצָא כִּי תְּחִלַּת דְּבַר ה׳ בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת (שמות כ:ב) אָמַר ״אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ״ וְגוֹ׳, זֶה יוֹרֶה כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד הִשְׁתַּעְבְּדוּתָם לַבּוֹרֵא, וְלֵךְ נָא רְאֵה מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק זֶה. וְעוֹד בְּכָל הַמִּצְווֹת תִּמְצָא רֶמֶז יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְאִם אֵלּוּ לֹא יַעַמְדוּ בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ מִכָּל שֶׁכֵּן הַבָּאִים מִמֹּשֶׁה אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וְאֵינָם בְּגֶדֶר יְצִיאַת מִצְרַיִם. וּמֵעַתָּה הֶפְסֵד זֶה אֵין לוֹ תִּקּוּן בִּבְנֵי מֹשֶׁה. וְאָמְרוֹ בְּכֹחַ גָּדוֹל פֵּרוּשׁ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְמַה שֶׁבָּא בְּכֹחַ גָּדוֹל לְבַל יַפְסִידֶנּוּ.
שמות לב:יא · פירוש ד
וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו שִׁחֵת עַמְּךָ שֶׁלֹּא רָצָה לְכַנּוֹתָם אֵלָיו, אִם כֵּן אֵיךְ יָשׁוּב מֹשֶׁה לְהַזְכִּירָם לְפָנָיו בְּשֵׁם ״עַמְּךָ״ שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁשְּׁלָלוֹ ה׳? אֲשֶׁר עַל כֵּן דִּקְדֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ וְאָמַר הוֹצֵאתָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שֶׁהֵם עַמְּךָ עֲדַיִן אֲנִי קוֹרֵא אוֹתָם עַמְּךָ, אֶלָּא לִבְחִינָה זוֹ אֲשֶׁר וְגוֹ׳.
שמות לב:טו · פירוש א
וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃
וַיִּפֶן וַיֵּרֶד. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ וַיִּפֶן שֶׁאֵינוֹ מֵהִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיִּפֶן מֹשֶׁה, וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר מִן הָהָר שֶׁלֹּא לוֹמַר שֶׁחָס וְשָׁלוֹם נָהַג מִנְהַג מִעוּט דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁפָּנָה עֹרֶף מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה אֶלָּא מִן הָהָר הוּא שֶׁפָּנָה, וְקָשֶׁה אִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּפֶן מִן הָהָר״, וְעוֹד קָשֶׁה שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וַיִּפֶן״ כָּל עִקָּר.
שמות לב:טו · פירוש ב
וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃
וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּין לוֹמַר שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, וְהָיָה מִתְיָרֵא מֵהַמַּלְאָכִים, וְהָיָה מְפַנֶּה עַצְמוֹ לְצִדְדֵי הָהָר כְּאָדָם הַנֶּחְבָּא לָלֶכֶת.
שמות לב:טו · פירוש ג
וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (דברים רבה א׳) כִּי לְמָה דּוֹמָה דַּרְכּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה אוֹמֵר ״לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה״ וְגוֹ׳, וּכְשֶׁהָלַךְ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל הָפַךְ הַסֵּדֶר וְאָמַר ״אַתֶּם חֲטָאתֶם״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּפֶן, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר כְּסֵדֶר פָּנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיָה מַרְאֶה כְּשֶׁהָיָה עוֹמֵד לִפְנֵי הַמָּקוֹם.
שמות לב:יט · פירוש א
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
וַיְהִי. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י,א) לְשׁוֹן צַעַר, יְכַוֵּן עַל מְאוֹרָע רַע שֶׁאֵרַע בַּלּוּחוֹת שֶׁפָּרְחוּ מֵהֶם הָאוֹתִיּוֹת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מו,א), וְזֶה גָּרַם לָנוּ כָּל מַה שֶׁטָּעֲמוּ אֲבוֹתֵינוּ גַּם אֲנַחְנוּ מִכּוֹסוֹת הַמָּרִים, הַמִּיתָה עַצְמָהּ וּמַר מִמָּוֶת, כִּי אִם הָיוּ הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים פָּסְקָה צָרָה מִן הָעוֹלָם וְחֵרוּת אֲפִלּוּ מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת (שמות רבה מא,ז), וְהֵן עַתָּה פָּסְקָה טוֹבָה, וְלָזֶה יֵאוֹת קְרוֹת וַיְהִי. וִיכַוֵּן גַּם כֵּן עַל צַעֲרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּצְטַעֵר הַרְבֵּה עַל מַה שֶׁרָאָה, וִיכַוֵּן גַּם כֵּן עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצְאוּ כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא בְּבוּשָׁה גְּדוֹלָה כַּאֲשֶׁר קָרַב מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה, וִיכַוֵּן גַּם כֵּן עַל בְּחִינַת הַקְּלִפָּה שֶׁקָּרַב לָהּ הַ״וַי״ לְהוּמָהּ וּלְאַבְּדָהּ דּוֹמֵם וְרוּחָנִיּוּת רַע שֶׁבָּהּ, שֶׁאֵלָיו נֶאֱמַר ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״, סָר אֵלָיו מַר הַמָּוֶת, כֵּן יֹאבְדוּ אוֹיְבֵי ה׳.
שמות לב:יט · פירוש ד
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
אוֹ יֹאמַר בְּדִקְדּוּק אָמְרוֹ אֶת הָעֵגֶל שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיַּרְא הָעֵגֶל״, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁרָאָה הָעֵגֶל וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁבּוֹ, כִּי הַצַּדִּיקִים יַכִּירוּ בְּחִינַת הָרַע, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אָדָם כְּמֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁעָלָה וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי כָּל הָרוּחוֹת בַּעֲלוֹתוֹ אֶל הָאֱלֹהִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תיקונים קמב) שֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה לָעֵגֶל מִי עֲשָׂאוֹ, וְהֵשִׁיב כִּי עֵרֶב רַב עֲשָׂאוּהוּ, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, וְהַדָּבָר פָּשׁוּט כִּי לֹא יְדַבֵּר הַדּוֹמֵם, וְתִמְצָא שֶׁבַּמְּחוֹלוֹת לֹא אָמַר ״אֶת״ כִּי לֹא הָיָה בָּהֶם רוּחַ הַטֻּמְאָה הַמְּצַפְצֶפֶת כְּמוֹ שֶׁהָיָה בָּעֵגֶל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַנִּזְכָּר.
שמות לב:יט · פירוש ה
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
אוֹ יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ, כִּי בְּעֵת שֶׁקָּרַב מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה לֹא נִזְדַּמֵּן לְפָנָיו אָדָם מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה, וְלֹא רָאָה זוּלַת הָעֵגֶל וּמְחוֹלוֹת, אֲבָל מְסִבָּתוֹ וְתוֹפְשֵׂי מָחוֹל פִּנּוּ מָקוֹם, וְלָזֶה אָמַר וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת, לוֹמַר כִּי הוּא זֶה לְבַד מַה שֶׁרָאָה.
שמות לב:כ · פירוש ג
וַיִּקַּ֞ח אֶת־הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר־דָּ֑ק וַיִּ֙זֶר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לִרְמֹז אֶל בְּחִינַת הָרַע שֶׁעָשׂוּ שְׁנֵי הַמְכַשְּׁפִים, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יָצָא הָעֵגֶל וְהָיָה מְדַבֵּר וְאָמַר ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״, שֶׁגַּם אוֹתָהּ לָקַח. כִּי לְצַד בְּחִינַת שְׁלִיטַת הַקְּדֻשָּׁה בַּקְּלִפָּה יֻצְדַּק לוֹמַר לְשׁוֹן לְקִיחָה, שֶׁיִּשְׁלֹט עָלָיו לְבַל יִפְנֶה מִלְּפָנָיו עַד עֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינָיו. וְהִנֵּה לְפָנֶיךָ מַעֲשֵׂה אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה (יומא סט,ב) אֲשֶׁר לָקְחוּ יִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה וְגַם דַּעֲבֵרָה וְרָצוּ לְאַבְּדוֹ. וּמִזֶּה תַּשְׂכִּיל כִּי כְּמוֹ כֵן יִשְׁלֹט מֹשֶׁה בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה לְלָקְחוֹ וּלְבַעֲרוֹ בְּאֵשׁ אוֹכַלְתּוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ, שֶׁיּוֹתֵר יֻצְדַּק לוֹמַר לְשׁוֹן שְׂרֵפָה בִּבְחִינַת רוּחַ רָעָה שֶׁבְּתוֹךְ הָעֵגֶל מִלּוֹמַר כִּפְשַׁט הַכָּתוּב שֶׁהוּא עַל גּוּף הָעֵגֶל שֶׁהוּא הַזָּהָב, כִּי לֹא יִשָּׂרֵף הַזָּהָב בָּאֵשׁ אִם לֹא שֶׁתֹּאמַר מַעֲשֵׂה נִסִּים אוֹ עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, אֲבָל בְּחִינַת רוּחַ הָרָעָה שֶׁבּוֹ יוֹתֵר יֻצְדַּק שְׂרֵפָה. וְהוּא סוֹד (ישעיהו יא,ד) ״וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע״.
שמות לב:לב · פירוש א
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
וְעַתָּה וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בראשית רבה כא,ו): אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, וְהוּא מַה שֶׁטָּעַן מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ כִּי עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה עַל הַדָּבָר הָרַע.
שמות לב:לב · פירוש ב
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם. פֵּרוּשׁ, מוּטָב. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִשְׁלִים דְּבָרָיו, וְאוּלַי שֶׁשִּׁעוּר דְּבָרָיו הֵם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְעַתָּה פֵּרוּשׁ, הִנֵּה יִשְׂרָאֵל חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁמֵּהֶם, אֲבָל כְּנֶגֶד מַה שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אֵין יָדוּעַ אִם ה׳ יְקַבֵּל תְּשׁוּבָתָם עַל חֵטְא הַגָּדוֹל אִם לֹא, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם כִּי הַתְּשׁוּבָה צְרִיכָה שָׁב וּמְקַבֵּל.
שמות לב:לב · פירוש ג
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
וְאִם אַיִן מְחֵנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁבְּאֶמְצָעוּת כָּל מַה שֶׁעָבַר בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין ה׳ בָּרוּךְ הוּא יִזְכֶּה הַסַּרְסוּר הַנֶּאֱמָן בַּזְּכוּת הַמַּגִּיעַ לוֹ בְּכָל מִצְוָה, וּבִפְרָט בְּמַתַּן תּוֹרָה כַּמָּה זְכוּת יַעֲלֶה לְמֹשֶׁה בִּיגִיעָתוֹ עִם יִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּל כָּתוּב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו. וּמֵעַתָּה אִם לֹא יִשָּׂא לְחַטָּאתָם צָרִיךְ לִמְחוֹת מִסֵּפֶר כָּל זְכֻיּוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּאֶמְצָעוּת זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהֵשִׁיבוֹ ה׳ כִּי אֵין דְּבָרָיו אֱמֶת בָּזֶה, כִּי דַּוְקָא הַחוֹטֵא עַצְמוֹ הוּא אֲשֶׁר יִמְחֶנּוּ ה׳ מִסִּפְרוֹ אַחַר שֶׁנִּכְתַּב בַּסֵּפֶר, אֲבָל מִי שֶׁזָּכָה בְּאֶמְצָעוּתוֹ לֹא יִפְקַע זְכוּתוֹ אֲשֶׁר זָכָה בּוֹ לְצַד שֶׁחָזַר בּוֹ הַלָּה וְהִרְשִׁיעַ.
שמות לב:לב · פירוש ד
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ג רעג.) שֶׁאָמְרוּ כִּי כָל נִשְׁמוֹת דּוֹר הַמִּדְבָּר הָיוּ עַנְפֵי נִשְׁמַת מֹשֶׁה, וּמֵעַתָּה כְּשֶׁלֹּא יִשָּׂא חַטָּאתָם הִנֵּה הַחִסָּרוֹן נוֹגֵעַ לְמֹשֶׁה, לָזֶה אָמַר מְחֵנִי וְגוֹ׳. וְהֵשִׁיב ה׳ כִּי לֹא יָרֵעוּ הָעֲנָפִים אֶלָּא לְעַצְמָן וְלֹא לִבְחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה, וְהוּא אָמְרוֹ מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי דַּוְקָא הוּא שֶׁאֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי, אֲבָל בְּחִינַת נִשְׁמַת מֹשֶׁה לֹא.
שמות לב:לב · פירוש ה
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
עוֹד יִרְצֶה, כִּי אִם לֹא יִשָּׂא חַטָּאתָם, הִנֵּה גַּם הוּא חָטָא הַרְבֵּה פְּעָמִים לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁאָמַר (שמות ה:כב) ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְאִם כֵּן גַּם חֶטְאוֹ לֹא יִשָּׂא וְצָרִיךְ לִמְחוֹת וְגוֹ׳ חָס וְשָׁלוֹם. וְהֵשִׁיב הַבּוֹרֵא מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי, פֵּרוּשׁ כִּי יִשְׁתַּנֶּה חֶטְאוֹ מֵחֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכָּפְרוּ בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְחִסְּרוּ הָאֱלֹהוּת כְּפִי מַה שֶׁנִּצְטַוּוּ, כִּי מַעֲשֵׂה הָאֶמְצָעִי יִהְיֶה בְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר עֲקִירַת הַכֹּל, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר חָטָא לִי, מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאָר חֲטָאִים שֶׁיִּמְחוֹל עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה בְּלֹא עֹנֶשׁ.
שמות לב:לב · פירוש ט
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
עוֹד יְכַוֵּן רוֹעֶה נֶאֱמָן לוֹמַר כְּנֶגֶד מַה שֶׁקָּדַם אֵלָיו בְּמַאֲמַר ה׳ ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, וְאָמַר לְפָנָיו שֶׁאִם לֹא יִרְצֶה ה׳ לִשָּׂא חַטָּאתָם בּוֹחֵר הוּא שֶׁיִּמְחֵהוּ מִסִּפְרוֹ אֲשֶׁר כָּתַב, פֵּרוּשׁ כִּי בְּעֵת אֲשֶׁר אָמַר אֵלָיו ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ הֲלֹא הִיא כְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר מֵעֵת שֶׁיָּצְאָה מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן, וּבְהֶכְרֵחַ לְהִתְקַיֵּם, שֶׁאֲפִלּוּ בִּקְלָלָה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא,א) קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דָּבָר טוֹב שֶׁיֵּצֵא מִפִּי עֶלְיוֹן הֲרֵי הוּא כָּתוּב לְעֵד וּלְאוֹת. וְלָזֶה מִתְפַּלֵּל שֶׁאִם לֹא יִמְחוֹל לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמְחֵהוּ, וּמִמֵּילָא אֵין מָקוֹם לְקַיֵּם שְׁבוּעַת הָאָבוֹת. וְהֵשִׁיב ה׳ כִּי לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה שֶׁיִּמְחֶה אֶלָּא וְגוֹ׳, אֲבָל מַה שֶׁדִּבֵּר טוֹב עַל מֹשֶׁה יָקוּם לְעוֹלָם. וְכֵן הָיָה, דִּכְתִיב (דברי הימים א כג:יז) ״וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמַעְלָה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז,א) לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא.
שמות לג:א · פירוש א
וַיְדַבֵּ֨ר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ עֲלֵ֣ה מִזֶּ֔ה אַתָּ֣ה וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱלִ֖יתָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּ֠עְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃
לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה. הִזְכִּיר לְשׁוֹן עֲלִיָּה, אוּלַי שֶׁיִּרְמוֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח,א) שֶׁהָעֲדִי שֶׁהִתְנַצְּלוּ יִשְׂרָאֵל נָטַל מֹשֶׁה, וְהוּא הָעֲלִיָּה שֶׁרָמַז לוֹ בְּאָמְרוֹ עֲלֵה מִזֶּה, פֵּרוּשׁ מִזֶּה שֶׁעָבַר, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר גַּם כֵּן תֵּבַת אַתָּה שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁעִמּוֹ הָיָה מְדַבֵּר, אֶלָּא לוֹמַר אַתָּה תַּעֲלֶה וְלֹא זוּלָתְךָ שֶׁאַדְרַבָּה יְרִידָה הָיְתָה לָהֶם, וְאָמְרוֹ וְהָעָם פֵּרוּשׁ יֵלֵךְ עִמָּךְ.
שמות לג:ב · פירוש א
וְשָׁלַחְתִּ֥י לְפָנֶ֖יךָ מַלְאָ֑ךְ וְגֵֽרַשְׁתִּ֗י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ. מִכָּאן מוּכָח כִּי עַד עַתָּה הִנֵּה דַּעַת קָדוֹשׁ מַסְכֶּמֶת לִכְנִיסַת מֹשֶׁה לָאָרֶץ וּלְהַנְחִילָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וַהֲגַם שֶׁאָמַר (שמות ו:א) ״עַתָּה תִרְאֶה״, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״עֲלֵה״ וְגוֹ׳ וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ לְגָרֵשׁ הַשֶּׁבַע אֻמּוֹת. וְאוּלַי כִּי בִּשְׁבִיל שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִתְבַּטֵּל גְּזֵרַת ״עַתָּה תִרְאֶה״ וְגוֹ׳:
שמות לג:יב · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה רְ֠אֵ֠ה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃
רְאֵה אַתָּה אוֹמֵר וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הָעִנְיָן הוּא כִּי לְצַד שֶׁעֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לְהַעֲלוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי הַעַל וְגוֹ׳, וְשִׁתֵּף עִמּוֹ עוֹד שָׁלִיחַ אֶחָד מֵהָעֶלְיוֹנִים, דִּכְתִיב ״וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ״, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לְהוֹדִיעוֹ לָדַעַת אֶת מִי יֵלֵךְ, לָזֶה אָמַר וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי מִי הוּא הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ עִמִּי, לָדַעַת אִם אַסְכִּים עַל הַדָּבָר אוֹ לֹא, כִּי אֵין אָדָם מִשְׁתַּתֵּף בְּדָבָר עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁבְּעַל כָּרְחִי אַסְכִּים לָלֶכֶת עִם הַמַּלְאָךְ שֶׁתִּתֵּן לִי, בֵּין אִם יִהְיֶה נוֹחַ לִי אוֹ לֹא, הֲלֹא אַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, פֵּרוּשׁ, אָמַרְתָּ לִי שֶׁאוֹתִי גִּדַּלְתָּ מִכָּל אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, מֵאָמְרוֹ (שמות ו:ג) ״וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם וְגוֹ׳ וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵלַי נוֹדַע בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמְּיֻחָד, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, וְשִׁעוּר תֵּבַת יְדַעְתִּיךָ תָּאִיר לְמוּלָךְ כְּשִׁעוּר ״נוֹדַעְתִּי״ בִּמְקוֹמָהּ, וְהָבֵן.
שמות לג:יב · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה רְ֠אֵ֠ה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃
וְאָמַר עוֹד וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי, תִּתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני קע״ג) שֶׁאָמְרוּ: כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם מָצָא רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ וְכוּ׳, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: ״שְׁלַח שְׁלִיחוּת זֶה בְּיַד רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהוּא יוֹתֵר מִמֶּנִּי״, וְהֵשִׁיבוֹ ה׳ כִּי אֵינוֹ חָפֵץ אֶלָּא בְּמֹשֶׁה. וְהִנֵּה הָעִנְיָן יַגִּיד שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מְצִיאוּת חֵן וְלֹא לְצַד הַהַשָּׂגָה בַּמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁהֲרֵי הִכִּיר מֹשֶׁה בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ כִּי רַבִּי עֲקִיבָא עָצוּם הוּא מִמֶּנּוּ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצָה ה׳ אֶלָּא בְּמֹשֶׁה, וְזֶה סִימָן לְחֵן. וּמֵעַתָּה אֵיךְ תִּתְנַהֵג עִמִּי בְּמִדָּה זוֹ? אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹדַע לִי מִדּוֹתֶיךָ, לָזֶה שָׁאַל לְהוֹדִיעוֹ מִדּוֹתָיו.
שמות לג:יג · פירוש א
וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה׃
וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאֵין מֵהַמּוּסָר לוֹמַר עֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ שֶׁרוֹצֶה לָדַעַת אוֹתוֹ, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר לְמַעַן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּדֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה הַנְהָגָה יְשָׁרָה בִּתְמִידוּת לְפָנֶיךָ, וְהוּא מְצִיאוּת חֵן הַמּוּשָּׂג בְּעֵינֵי ה׳:
שמות לג:טו · פירוש א
וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה׃
אִם אֵין פָּנֶיךָ וְגוֹ׳. לֹא נִתְרַצָּה בְּמַאֲמַר ה׳ וְאָמַר: וְכִי עַל דָּבָר זֶה אֲנִי מִתְפַּלֵּל? אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים מֵעַתָּה אֲבוּדִים הֵם וְאֵין צוֹרֶךְ בַּעֲלִיָּתָם. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן וְגוֹ׳ הֲלֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ, פֵּרוּשׁ, בְּחִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא סוֹד הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַמִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ הוּא, לֹא פָּנֶיךָ לְבַד שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכִּסֵּא. וּמַה שֶׁהִבְטַחְתַּנִי שֶׁבְּחִינָה זוֹ תִּהְיֶה לִי לְבַדִּי, כְּאָמְרוֹ וַהֲנִיחוֹתִי לָךְ, אֲנִי שׁוֹאֵל שֶׁתִּהְיֶה גַּם מַנְהֶגֶת כֻּלָּנוּ יַחַד אֲנִי וְעַמְּךָ, וְהוּא אָמְרוֹ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. וְנִתְרַצָּה אֵל עֶלְיוֹן וְאָמַר אֵלָיו גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה, לְהַנְהִיגָם בִּבְחִינַת שֵׁם שָׁלֵם הַמְּיֻחָד בָּרוּךְ הוּא, כִּי מָצָאתָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא לִזְכוּת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִמְצִיאַת חִנּוֹ.
שמות לג:יז · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם׃
כִּי מָצָאתָ חֵן וְגוֹ׳. וּמֹשֶׁה הִקְדִּים לוֹמַר יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְאַחַר כָּךְ אָמַר וְגַם מָצָאתָ חֵן, כָּאן הוֹדִיעוֹ הַכָּתוּב כִּי מַעֲלַת הוֹדָעָה בְּשֵׁם הוּא עֶלְיוֹנָה מִבְּחִינַת הַשָּׂגַת הַחֵן, כִּי הֲלֹא נֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳ (בראשית ו:ח) וְלֹא יְדָעוֹ בְּשֵׁם. לָזֶה אָמַר בִּתְחִלָּה מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם.
שמות לג:יז · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁהוֹדִיעוֹ בַּשֵּׁם גַּם כֵּן הָיָה לְצַד מַה שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינָיו, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וְאַחַר כָּךְ וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם, לוֹמַר שֶׁזֶּה יָצָא מִזֶּה, מַה שֶׁאֵין כֵּן נִשְׁמָע מִדִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁהִקְדִּים ״יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם״ קֹדֶם מְצִיאוּת חֵן, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁהִשִּׂיג הַדָּבָר לְצַד מַה שֶׁזָּכָה.
שמות לג:יח · פירוש א
וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ׃
הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא על שמות טו:ב) שֶׁרָאוּהוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׂפַת הַיָּם, וּכְתִיב (שמות לג:יא) ״וְדִבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים״, אֵין זֶה אֶלָּא רְאוּת אֵשׁ אוֹכְלָה, וַהֲגַם שֶׁאָמַר ה׳ לְאַהֲרֹן וּמִרְיָם (במדבר יב:ז) ״לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וּמַרְאֶה וְגוֹ׳ וּתְמוּנַת ה׳ יַבִּיט״, אֵין זֶה אֶלָּא תְּמוּנַת אוֹר עֶלְיוֹן, וּמֹשֶׁה רָצָה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַכָּרָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ יְדִיעָה פְּרָטִית כְּדֵי שֶׁיּוּכַל שִׂכְלוֹ יַשְׂכִּיל בְּחִינַת הָאֱלֹהוּת, כִּי רָאָה שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְהִרְחִיב פִּיו לִשְׁאוֹל.
שמות לד:ט · פירוש ג
וַיֹּ֡אמֶר אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃
וְאוּלַי כִּי כְּשֶׁגִּלָּה ה׳ לְמֹשֶׁה מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְרָאָה הַפְלָגָתָם, הִשְׂכִּיל כִּי אִם יִתְנַהֵג ה׳ עִם יִשְׂרָאֵל בְּמִדּוֹת אֵלּוּ בְּלֹא דִין כָּל עִקָּר, כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַל קוֹדֶם הַעֲבָרַת הַטּוֹב לְפָנָיו, לֹא יוּכְלוּ עֲמוֹד בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי ה׳ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. לָזֶה חָזַר בּוֹ וְשָׁאַל שְׁאֵלָה שֶׁהוּא לְצַד כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, לְבַל יְסוֹבֵב טוּבוֹ לְזַלְזֵל בְּמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּהִסְתַּלֵּק מֵהָרְשָׁעִים בְּחִינַת הַדִּין כָּל עִקָּר יִהְיוּ פּוֹקְרִים. לָזֶה אָמַר יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי שֶׁהִיא בְּחִינַת הַדִּין, וְשָׁאַל מִדָּה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לָהּ כְּאָמְרוֹ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, וּמִדָּה זוֹ אֵינָהּ בִּבְחִינַת אַדְנוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כג:כא) ״כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם״ אֶלָּא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי יַחְפּוֹץ מֹשֶׁה בְּרַחֲמִים וְדִין, כִּי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד.
שמות לד:יא · פירוש ד
שְׁמׇ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז אֶפְשָׁר שֶׁתֵּיבַת לְךָ חוֹזֶרֶת אֶל מֹשֶׁה, וְרָמַז לוֹ כִּי מַה שֶׁאוֹמֵר לוֹ הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ וְגוֹ׳, אֵינוֹ לִזְמַן הַמִּזְדַּמֵּן אֶלָּא לִזְמַן רָחוֹק, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) מֹשֶׁה שֶׁגָּאַל אוֹתָנוּ הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ לֶעָתִיד לָבֹא, וְעַל אוֹתוֹ זְמַן הוּא אוֹמֵר שְׁמָר לְךָ, וְתֵדַע כִּי לֹא נִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי ה׳ שֶׁאָמַר כָּאן לְמֹשֶׁה ״הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר שְׁמָר לְךָ לְאַחֲרִית הַיָּמִים אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.
שמות לד:כח · פירוש א
וַֽיְהִי־שָׁ֣ם עִם־יְהֹוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃
לֶחֶם לֹא אָכַל וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לְפָרֵט לֶחֶם וּמַיִם וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, לְדַיֵּק בִּדְבָרָיו בָּא כִּי דַּוְקָא לֶחֶם וּמַיִם הוּא שֶׁלֹּא אָכַל וְשָׁתָה, אֲבָל אֲכִילָה אַחֶרֶת וּשְׁתִיָּה אַחֶרֶת אָכַל וְשָׁתָה, כְּאָמְרוֹ (תהלים מ:ט) ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, גַּם נִמְשְׁלָה לְמַיִם (תענית ז.), וְאִם הָיָה אוֹמֵר לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה יֵשׁ בְּמַשְׁמָע כָּל מִין אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה:
שמות לד:כט · פירוש א
וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן־הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא־יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ׃
וַיְהִי בְּרֶדֶת וְגוֹ׳. אָמַר וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, לִרְמוֹז מַה שֶׁנִּכְווּ כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל מִמַּעֲלַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר עָנְתָה בְּפָנָיו, דִּכְתִיב ״וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן״ וְגוֹ׳ (שמות לד:ל).
שמות לד:כט · פירוש ג
וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן־הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא־יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן לְפִי מַה שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב אַחַר זֶה כִּי נָתַן מֹשֶׁה מַסְוֶה עַל פָּנָיו בִּתְמִידוּת, זוּלַת בְּעֵת לִמּוּדוֹ. אִם כֵּן יֹאמַר הָאוֹמֵר: לָמָּה לֹא נָתַן מֹשֶׁה מַסְוֶה עַל פָּנָיו בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר בִּזְמַן שֶׁלֹּא הָיָה מְלַמֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה? לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע – זֶה הָיָה סִבָּה שֶׁלֹּא נָתַן עַל פָּנָיו מַסְוֶה קֹדֶם, וְרָאָהוּ אַהֲרֹן וְיִשְׂרָאֵל וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו. וַעֲדַיִן יִקְשֶׁה עַל זֶה אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בַּעַל חַי בְּדָבָר נוֹסָף בְּפָנָיו, וּבִפְרָט קֵרוּן פָּנִים. לָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב לוֹמַר הַסִּבָּה שֶׁמָּנְעָה מִמֶּנָּה הַיְּדִיעָה וְאָמַר בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר – פֵּרוּשׁ, כִּי בִּהְיוֹתוֹ בָּהָר לוּ יִהְיֶה שֶׁיַּרְגִּישׁ בְּהוֹד פָּנָיו יִתְלֶה הַדָּבָר כִּי יַבְהִיקוּ פָּנָיו מֵאוֹר פְּנֵי אֵל הַמְּדַבֵּר עִמּוֹ, וּבְרִדְתּוֹ מִן הָהָר נִסְתַּלֵּק תְּלִיַּת הַרְגָּשַׁת אוֹר פָּנָיו. וַעֲדַיִן תִּקְשֶׁה לָמָּה לֹא הִרְגִּישׁ בְּמֶשֶׁךְ יְרִידָתוֹ? לָזֶה אָמַר וּשְׁנֵי לֻחוֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר – פֵּרוּשׁ, בְּכָל מֶשֶׁךְ רִדְתּוֹ מִן הָהָר, וְלָזֶה הָיָה תּוֹלֶה כִּי מַה שֶׁהָיָה מַרְגִּישׁ בְּפָנָיו הָיָה מֵאוֹר הַלֻּחוֹת אֶל מוּל פָּנָיו יָאִירוּ, וְלֹא יָדַע כִּי קֵרוּן פָּנִים הָיָה קָבוּעַ בּוֹ בְּעוֹר פָּנָיו. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, פֵּרוּשׁ, יָדַע בְּקֵרוּן פָּנִים אֲבָל לֹא חָשַׁב שֶׁהָיָה אוֹר קָבוּעַ בְּעוֹר פָּנָיו וְהָיָה תּוֹלֶה בַּלּוּחוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, וְזֶה הָיָה סִבָּה שֶׁלֹּא עָשָׂה מַסְוֶה וְרָאָהוּ אַהֲרֹן. וּכְפִי זֶה גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא וַיַּרְא אַהֲרֹן וְגוֹ׳, כִּי זוּלַת כָּל הַכָּתוּב לֹא הָיוּ רוֹאִים אַהֲרֹן וְיִשְׂרָאֵל קֵרוּן פָּנִים קוֹדֶם שֶׁיִּקְרָאֵם, שֶׁהָיָה שָׂם מַסְוֶה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִנִּיחַ מִיָּדוֹ הַלּוּחוֹת וְלֹא נִשְׁאַר בְּמַה לִתְלוֹת, מֵעַצְמוֹ הִרְגִּישׁ מַתַּת אֱלֹהִים כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו וְנָתַן הַמַּסְוֶה תֵּכֶף, בְּסוֹד (משלי כה:ב) ״כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר״.
שמות לד:כט · פירוש ד
וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן־הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא־יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ׃
וּבַמִּדְרָשׁ (שמות רבה מז,ו): רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָן אָמַר, כְּשֶׁכָּתַב מֹשֶׁה הַתּוֹרָה נִשְׁתַּיֵּר בַּקּוּלְמוֹס קִמְעָא, וְהֶעֱבִירוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וּמִשָּׁם נַעֲשָׂה קַרְנֵי הוֹד, עַד כָּאן. וְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סְתוּמִים וַחֲתוּמִים. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוְּנוּ לוֹמַר כִּי מָצִינוּ שֶׁמִּדַּת הָעֲנָוָה לְמַעְלָה מִכֹּל, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה פ״א): מַה שֶׁעָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ שֶׁהוּא הַיִּרְאָה, דִּכְתִיב (תהלים קיא:י): ״רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה׳״, עָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסַנְדָּלָהּ, דִּכְתִיב (משלי כב:ד): ״עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה׳״. וּמָצִינוּ שֶׁהֵעִידָה הַתּוֹרָה עַל מֹשֶׁה (במדבר יב:ג) שֶׁעָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם, וּכְשֶׁאָמַר ה׳ לִכְתֹּב הַדְּבָרִים מָצִינוּ לוֹ שֶׁלֹּא כָּתַב ״עָנָיו״ אֶלָּא ״עָנָו״ חֲסֵרָה יוֹ״ד, וְאַף זֶה מִן הָעֲנָוָה. וּבִשְׂכַר זֶה זָכָה לְקַרְנֵי הוֹד, כִּי הִפְלִיא בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, גַּם ה׳ הִפְלִיא חַסְדּוֹ לוֹ בְּשַׁנּוֹתוֹ מִכָּל הָאָדָם. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז רַבִּי יְהוּדָה בְּאָמְרוֹ נִשְׁתַּיֵּר בַּקּוּלְמוֹס קִמְעָא, וְהוּא אוֹת יוֹ״ד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב וְלֹא כָּתַב לְרֹב עַנְוָתוֹ, וּמִמֶּנָּה זָכָה כַּנִּזְכָּר.
שמות לד:לה · פירוש א
וְרָא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה כִּ֣י קָרַ֔ן ע֖וֹר פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֑ה וְהֵשִׁ֨יב מֹשֶׁ֤ה אֶת־הַמַּסְוֶה֙ עַל־פָּנָ֔יו עַד־בֹּא֖וֹ לְדַבֵּ֥ר אִתּֽוֹ׃ {ס}
וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן חָזַר הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ זֶה, וְאוּלַי כִּי יַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁהֻצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל לִרְאוֹת הַדָּבָר פְּעָמִים אֲחֵרִים לְהַצְדִּיק כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, לְצַד שֶׁהָיָה מֵחוּשׁ שֶׁהָאוֹר הַלָּז הָיָה לְצַד עַכָּבָתוֹ אֶת ה׳ נוֹצְצוּ אוֹרוֹת בְּפָנָיו, וּבְהַאֲרִיךְ הַזְּמַן יַחְזֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, לָזֶה הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בְּפָנָיו בְּכָל עֵת לְהַצְדִּיק כִּי קָרַן וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי חָזְרָה עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ בִּבְחִינַת פָּנָיו, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כ,יב) בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר כָּתוּב ״כָּתְנוֹת אוֹר״, כְּמוֹ כֵן מֹשֶׁה נַעֲשָׂה עוֹר פָּנָיו אוֹר.
שמות לד:לה · פירוש ב
וְרָא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה כִּ֣י קָרַ֔ן ע֖וֹר פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֑ה וְהֵשִׁ֨יב מֹשֶׁ֤ה אֶת־הַמַּסְוֶה֙ עַל־פָּנָ֔יו עַד־בֹּא֖וֹ לְדַבֵּ֥ר אִתּֽוֹ׃ {ס}
עוֹד יִרְצֶה, כִּי הֲגַם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הַמַּסְוֶה, לֹא דָּנוּ מִפְּנֵי זֶה לֶאֱסוֹר לִרְאוֹת פָּנָיו בִּזְמַן שֶׁאֵין מַסְוֶה, אֶלָּא וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה, וְהַדָּבָר מוּבָן כִּי לֹא בְּדֶרֶךְ אִסּוּר הָיוּ רוֹאִים, מִמַּה שֶׁלֹּא הִקְפִּיד עֲלֵיהֶם, וְחֵפֶץ ה׳ לִרְאוֹת בְּאוֹר הַחַיִּים.
שמות לה:א · פירוש א
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר וַיַּקְהֵל, אַחַר שֶׁהוּא דָּבָר הָרָגִיל בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יְצַוֶּה דְּבַר ה׳. וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁרָאוּ כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, לָזֶה הֻצְרַךְ לְהַקְהִיל אֶת כֻּלָּן לְבַל יִמָּנְעוּ קְצָת מֵהַמּוֹרָא, וְזֶה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אֶת כָּל עֲדַת.
שמות לה:כ · פירוש ב
וַיֵּ֥צְא֛וּ כׇּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה׃
מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ מִלְּפָנָיו, קוֹדֶם שֶׁיִּתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לַעֲמוֹד מִלְּפָנָיו, וַהֲגַם דְּאָמְרִינַן בְּיוֹמָא (נג,א) שֶׁאֵין רְשׁוּת לְתַלְמִיד לַעֲמוֹד מִלִּפְנֵי רַבּוֹ אֶלָּא עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ רְשׁוּת, דָּנוּ יִשְׂרָאֵל כִּי כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה״ וְגוֹ׳ וְגָמַר דְּבָרָיו כְּאִלּוּ אָמַר לָהֶם עֲמוֹדוּ. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי אַהֲבַת הַדָּבָר קִלְקְלָה הַשּׁוּרָה. עוֹד נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַקְדִּים לְבַל יֵלֵךְ מֹשֶׁה וְיַקְדִּים לְהָבִיא כָּל הַצּוֹרֶךְ מִשֶּׁלּוֹ, כִּי עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה וְחֵשֶׁק גָּדוֹל הוּא בַּעֲשׂוֹת מִצְוֹת ה׳, לָזֶה יָצְאוּ מִלְּפָנָיו, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (רות ד:ז) ״וְזֹאת לְפָנִים״, קוֹדֶם לוֹ.
שמות לח:כא · פירוש ד
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֶהֱיוֹת שֶׁמֹּשֶׁה עָשָׂה הַמִּסְפָּר לְיִשְׂרָאֵל הַמּוּבָא בֵּית ה׳, לָזֶה בָּאָה הַתּוֹרָה וְהִצְדִּיקַתּוּ וְאָמְרָה אֵלֶּה פְקוּדֵי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא כג:ב) ״אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי״, מַה הוּא הַמִּסְפָּר שֶׁה׳ מַצְדִּיק, ״אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה״, דִּקְדֵּק לוֹמַר עַל פִּי מֹשֶׁה וְלֹא אָמַר ״אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה״, הַטַּעַם כִּי לֹא הָיָה הַזּוּלַת עִמּוֹ לְהִצְטַדֵּק אֶלָּא מִפִּיו אָנוּ חַיִּין, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמות לו:ג) ״וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה״ שֶׁהוּא לְבַדּוֹ לָקַח הַכֹּל.
שמות לח:כא · פירוש ה
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
וְטַעְמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהֵבִיא עַצְמוֹ לִידֵי חֲשָׁד, אוּלַי שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתּוֹ חֲשָׁד זֶה לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, כִּי אֵיךְ יַחְשְׁדוּ אוֹתוֹ וַה׳ מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל עֵת, אִם חָס וְשָׁלוֹם יִמָּצֵא בּוֹ עָוֶל יִמְאָסֶנּוּ אֱלוֹהַּ הַיּוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יְדַבֵּר אִתּוֹ עוֹד אֱלֹהִים. אוֹ דִּקְדֵּק מַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר לוֹ (שמות כה:ב): ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ בִּמְקוֹמָהּ, כִּי צִוָּה לוֹ לִהְיוֹת הוּא גִּזְבָּר לְבַדּוֹ, וִישָׁרִים דַּרְכֵי ה׳ וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם אַף עַל פִּי שֶׁפּוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם.
שמות לח:כא · פירוש ו
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן – וּמִי יַצְדִּיק שֶׁכֵּן הוּא וְלֹא יוֹתֵר? לָזֶה אָמַר ״מִשְׁכַּן הָעֵדוּת״, פֵּרוּשׁ, הַמִּשְׁכָּן הוּא יָעִיד עַל הַדָּבָר, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פנ״ב) בְּפָסוּק ״וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן״ שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָכוֹל לְהַעֲמִידוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: כַּמָּה חֲכָמִים הָיוּ שָׁם וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וְכוּ׳, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים לְיַשֵּׁב אוֹתוֹ, כָּל אֶחָד נָטַל מְלַאכְתּוֹ וְהָלַךְ אֵצֶל מֹשֶׁה וְכוּ׳, וְשָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל מֹשֶׁה וְהֵקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, עַד כָּאן. זֶה הוּא עֵדוּתוֹ הֱיוֹתוֹ נְקִי כַּפַּיִם שֶׁאֵין חָמָס בְּכַפָּיו, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נֵס לְעוֹשֵׂי עָוֶל, וּבִפְרָט בַּמָּקוֹם עַצְמוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ הֶעָוֶל חָס וְשָׁלוֹם.
שמות לח:כא · פירוש ז
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
וְאִם תֹּאמַר: וּמַה עֵדוּת הוּא זוֹ? יֵשׁ לִתְלוֹת כִּי לְצַד כִּי מֹשֶׁה הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, גְּבוּרָתוֹ עָמְדָה לוֹ שֶׁהֶעֱמִידוֹ מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ כְּמוֹ כֵן בְּזוּלָתוֹ, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲלֹא תִמְצָא שֶׁעֲבוֹדַת הַלְוִיִּם שֶׁהִיא בְּיַד אִיתָמָר הִיא קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו, וְהֵם הַמּוֹרִידִים אוֹתוֹ בְּנָסְעָם וּמְקִימִין אוֹתוֹ בַּחֲנוֹתָם, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר (במדבר א:נא): ״וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם״, הֲרֵי שֶׁהַלְוִיִּם הָיוּ מְפָרְקִין וּמְקִימִין אוֹתוֹ, אִם כֵּן לֹא מְנִיעַת הַכֹּחַ הִיא הַסִּבָּה; וּכְפִי זֶה הִרְוַחְנוּ כַּוָּנַת אָמְרוֹ עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳ בְּיַד אִיתָמָר שֶׁאֵין יָדוּעַ מַה בָּא לְלַמֵּד וּמַה שַׁיָּכוּת לְמַאֲמָר זֶה כָּאן, וְלָמָּה לֹא אָמַר אֶלָּא אִיתָמָר וְלֹא אֶלְעָזָר הַגָּדוֹל, וּלְדַרְכֵּנוּ יָבֹא עַל נָכוֹן.
שמות לח:כא · פירוש יב
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן לְשׁוֹן מִנּוּי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר ד:טז) ״וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן מִנּוּי עַל הַדָּבָר, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּל מִנּוּיֵי הַמִּשְׁכָּן, מֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַמִּשְׁכָּן עַצְמוֹ לְהִתְקַיֵּם אוֹ לְהִתְבַּטֵּל חָס וְשָׁלוֹם, וּמֵהֶם עַל עֲבוֹדָתוֹ, וּמֵהֶם עַל עוֹבְדָיו, וּמֵהֶם עַל מְלַאכְתּוֹ. וְהִתְחִיל בְּמִנּוּי קִיּוּם הַמִּשְׁכָּן וְאָמַר מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, פֵּרוּשׁ, פְּקֻדַּת הַמִּשְׁכָּן הוּא הָעֵדוּת שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, כִּי כָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמְקַיְּמִין מִצְוֹתֶיהָ יִתְקַיֵּם הַמִּשְׁכָּן, וְזוּלַת זֶה אֵין מִשְׁכָּן. וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה לב) בְּפָסוּק (תהלים עח:ס) ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״, וְכִי בָּאָדָם שִׁכֵּן אָהֳלוֹ? אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת אָדָם, אִם יָכִינוּ לִבָּם לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ. וְלָאו דַּוְקָא עֵדוּת הַכְּתוּבָה בַּלּוּחוֹת וּבַסֵּפֶר כְּתוּבָה, אֶלָּא אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁנִּמְסְרָה לְמֹשֶׁה לַפֶּה וְלֹא לְכָתְבָהּ. ב׳, יְכַוֵּן עַל פְּקֻדַּת מֹשֶׁה שֶׁפָּקִיד הוּא בְּדָבָר זֶה לְצַוּוֹת מִשְׁפָּטָיו וְדִינָיו שֶׁל מִשְׁכָּן. מִנּוּי ג׳ הֵם הָעוֹבְדִים בַּמִּשְׁכָּן ״עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם״, פֵּרוּשׁ, הֵם מְמֻנִּים עַל עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן. מִנּוּי ד׳ הֵם אַהֲרֹן וּבָנָיו, וּשְׁלָשְׁתָּם רְמָזָם הַכָּתוּב אִיתָמָר וְאַהֲרֹן, הֲרֵי נֶאֶמְרוּ בְּפֵרוּשׁ, וְאֶלְעָזָר רְמָזוֹ בְּאָמְרוֹ בֶּן אַהֲרֹן, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אִיתָמָר בְּנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הוּא, אֶלָּא לִרְמֹז עַל אֶלְעָזָר. וְאוּלַי שֶׁלֹּא הִזְכִּירָה הַתּוֹרָה אַהֲרֹן כָּל עִקָּר בְּמִנּוּי הַמִּשְׁכָּן אֶלָּא בָּנָיו, וְאָמְרוֹ בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן יְכַוֵּן אֶל אֶלְעָזָר, וְלֹא הִזְכִּיר אַהֲרֹן לְצַד שֶׁעֲדַיִן חָסֵר תִּקּוּן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁעָשָׂה, כִּי אַחֲרֵי כֵן מֵתוּ שְׁנֵי בָּנָיו וְהֵבִיא כַּפָּרָתוֹ בְּיוֹם שְׁמִינִי לַמִּלּוּאִים, אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר פְּקֻדָּתוֹ אֶלָּא הִזְכִּיר שְׁמוֹ עִם בְּנוֹ. מִנּוּי ה׳ הוּא הָעוֹשֶׂה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהוּא שֶׁאָמַר וּבְצַלְאֵל וְגוֹ׳ עָשָׂה וְגוֹ׳ וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב וְגוֹ׳. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַמְּמֻנִּים בִּפְרָט זֶה שֶׁל הַמִּשְׁכָּן הֵם ה׳: א׳, הַתּוֹרָה הִיא מוֹשֶׁלֶת עַל קִיּוּמוֹ אִם יִתְקַיֵּם אִם לָאו. ב׳, מֹשֶׁה מְמֻנֶּה עַל מִצְוָתוֹ בְּאֵיזֶה אֹפֶן יֵעָשֶׂה וְיִתְנַהֵג. ג׳, הַלְוִיִּם לַעֲבֹד לִפְרֹק וְלִטְעֹן וְכוּ׳. ד׳, הַכֹּהֲנִים לַעֲבֹד הָעֲבוֹדוֹת וּלְהִתְמַנּוֹת עַל הַלְוִיִּם בַּעֲבוֹדָתָם. ה׳, וּבְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב עַל הַמְּלָאכָה, וְעַל אֵלֶּה אָמַר אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן.
שמות לט:א · פירוש א
וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה. טַעַם אָמְרוֹ כֵּן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה (שמות כז:כ) כִּי חָלַק ה׳ לְמֹשֶׁה חֵלֶק בְּכָל מְלָאכוֹת וַעֲבוֹדוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בַּמִּשְׁכָּן, כִּי חֶלְקוֹ בַּמַּעֲשֶׂה הוּא הַמִּצְוָה אֲשֶׁר יְצַוֶּה ה׳ הַדָּבָר עַל יָדוֹ, לָזֶה מַזְכִּירוֹ בְּכָל פְּרָט וּפְרָט שֶׁהֲגַם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הֲרֵי הוּא מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת.
שמות לט:מג · פירוש ד
וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כׇּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה׃ {פ}
וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר מֹשֶׁה וְלֹא סָמַךְ עַל זִכְרוֹנוֹ בְּסָמוּךְ, לוֹמַר לֹא תִּהְיֶה בְּרָכָה זוֹ קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, כִּי מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בֵּרְכָם, וְדָבָר גָּדוֹל הוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּדָבָר זֶה. וּלְטַעַם זֶה הוּא שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב וְאָמַר וַיְבָרֶךְ אֹתָם, וְזוּלַת הֱיוֹת מֹשֶׁה אֵין הַתּוֹרָה מַגֶּדֶת אִם יְבָרֵךְ אָדָם לַחֲבֵרוֹ.
במדבר
במדבר ג:א · פירוש א
וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי׃
תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וְגוֹ׳. וְלֹא מָנָה אֶלָּא תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן, לוֹמַר כִּי בְּנֵי אַהֲרֹן יֵחָשְׁבוּ עַל מֹשֶׁה לְצַד שֶׁהוּא הִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם וְחָיוּ, דִּכְתִיב (דברים ט:כ) ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה׳ לְהַשְׁמִידוֹ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה ז:א) שֶׁהוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ לְהַצִּיל אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר.
במדבר ג:א · פירוש ב
וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי׃
וְאָמְרוֹ בְּיוֹם דִּבֶּר וְגוֹ׳, לוֹמַר זְמַן שֶׁהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְכָלַל עוֹד בָּזֶה סִבַּת קַבָּלַת תְּפִלָּתוֹ שֶׁהוּא לְצַד שֶׁדִּבֶּר ה׳ אֵלָיו בְּהַר סִינַי וְנַעֲשָׂה צִיר נֶאֱמָן לַה׳ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה:
במדבר ג:נא · פירוש א
וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֜ה אֶת־כֶּ֧סֶף הַפְּדֻיִ֛ם לְאַהֲרֹ֥ן וּלְבָנָ֖יו עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עַל פִּי ה׳, מַה מָקוֹם לוֹמַר כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹ׳? וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂה זֶה הֲטָבָה לְאַהֲרֹן אָחִיו וּבָנָיו, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כִּי הָיָה לְמֹשֶׁה נַחַת רוּחַ לְהֵיטִיב לְאָחִיו, לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְשָׁלַל בְּחִינַת מַחְשָׁבָה זוֹ מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא חָשַׁב בְּמַעֲשֶׂה זֶה רְצוֹן הַנְּתִינָה לְאָחִיו אֶלָּא לְקַיֵּם מַאֲמַר ה׳ הָיָה לוֹ הַחֵפֶץ בְּמַעֲשֵׂהוּ.
במדבר ד:ב · פירוש ב
נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁנָּתַן ה׳ לָהֶם עֲבוֹדָה פְּנִימִית לָשֵׂאת אָרוֹן וְשֻׁלְחָן, לָזֶה יִחֵס לָהֶם לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ בְּעֵרֶךְ גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי שֶׁיִּהְיוּ הֵם מְעֻלִּים מֵהֶם, וַהֲגַם שֶׁגֵּרְשׁוֹן הוּא בְּכוֹר לֵוִי, קְהָת בָּחַר לוֹ יָהּ כִּי מִמֶּנּוּ יָצָא אוֹר לָעוֹלָם, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וְשׁוּרַת הַדִּין שֶׁעָנָף זֶה יִשָּׂא אֲרוֹן הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה שֶׁיָּצָא מִקְּהָת.
במדבר ד:לד · פירוש א
וַיִּפְקֹ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה אֶת־בְּנֵ֣י הַקְּהָתִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה. טַעַם שְׁלָשְׁתָּם: מֹשֶׁה שְׁלִיחַ ה׳, אַהֲרֹן הַנִּמְסָרִים לוֹ דִּכְתִיב (במדבר ג:ט) ״נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה לוֹ״, נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הַמּוֹסְרִים אוֹתָם בִּמְקוֹמָם לַעֲבֹד, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר (במדבר ג:ז) ״וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה״ וְגוֹ׳. וּמַה שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן בְּמִסְפַּר הַלְוִיִּם מִבֶּן חֹדֶשׁ, לְצַד כִּי מִסְפָּר הַהוּא הָיָה עַל פִּי ה׳ לְצַד שֶׁהָיָה הַמִּסְפָּר גַּם לְמַה שֶׁבַּעֲרִיסָה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה ג,ט) שֶׁבַּת קוֹל הָיְתָה אוֹמֶרֶת: בְּאֹהֶל זֶה יֵשׁ כָּךְ וְכָךְ, לָזֶה לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא מֹשֶׁה נְבִיא ה׳.
במדבר ד:מט · פירוש א
עַל־פִּ֨י יְהֹוָ֜ה פָּקַ֤ד אוֹתָם֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְעַל־מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
עַל פִּי ה׳ פָּקַד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַמִּנּוּי שֶׁמִּנָּה אוֹתָם בְּנֵי קְהָת עַל דָּבָר זֶה וּבְנֵי גֵרְשׁוֹן עַל דָּבָר זֶה וְגוֹ׳, הָיוּ כָּל הַפְּקִידוֹת עַל פִּי ה׳. וְאָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמִּנּוּיִים מֹשֶׁה מִנָּה אוֹתָם, לֹא שֶׁצִּוָּה לְאַהֲרֹן לְמַנּוֹת. וְאַחַר שֶׁפָּקַד אוֹתָם מֹשֶׁה, עַל פִּי מַעֲשָׂיו הָיָה מִתְנַהֵג אַהֲרֹן לָשׂוּם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ. וְאָמְרוֹ ״וּפְקֻדָיו״, פֵּרוּשׁ פְּקוּדָיו שֶׁמִּנָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו עַל שֵׁבֶט לֵוִי כָּאָמוּר לְמַעְלָה, גַּם הוּא אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה.
במדבר ז:א · פירוש א
וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־כׇּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם׃
בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה. רַזַ״ל אָמְרוּ (במדבר רבה פי״ב) ״כַּלַּת״ כְּתִיב, וְרוֹאַנִי כִּי בְּסֵפֶר תּוֹרָה כְּתוּבָה בְּוָא״ו, וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ אֵינָם נִמְסָרִים לְכָל מֵרִים יָד בְּתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה, כִּי יְסוֹבֵב הַדָּבָר הַכְּפִירָה וְהַזִּלְזוּל בִּכְבוֹד מוֹרִים. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי סֵדֶר תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְתֵיבוֹתֶיהָ וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ סְפוּרוֹת מְזֻקָּקוֹת חֲצוּבוֹת מִמַּחְצַב קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, נִפְלָאִים הֵמָּה לַמַּכִּיר בָּהֶם וְיוֹתֵר פְּלִיאוֹת נֶעֱלָמִים מֵעֵין כֹּל. וְאָעִירְךָ גַּרְגִּיר אֶחָד, וְהוּא הֲלֹא תִמְצָא כִּי יֵשׁ אוֹתִיּוֹת נִרְגָּשׁוֹת בְּמִבְטָא הַתֵּיבוֹת וְאֵינָם בִּכְתָב, כְּגוֹן ״יְהוֹשֻׁעַ״ כִּי בַּמִּבְטָא יֶשְׁנוֹ לְהֶרְגֵּשׁ שֶׁל אוֹת הַוָּי״ו בֵּין שִׁי״ן לָעַיִ״ן וְאֵינָהּ בַּמִּכְתָּב, וְיֶשְׁנָהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָהּ נִרְגֶּשֶׁת שֶׁהִיא בֵּין הֵ״א לְשִׁי״ן. וְהֶעָרָה זֹאת תְּכוֹנֵן דַּעַת מַשְׂכִּיל לְהַכִּיר כִּי אוֹתִיּוֹתֶיהָ סְפוּרוֹת מְזֻקָּקוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, הֲגַם כִּי תִצְטָרֵךְ לְמִבְטָא הַקְּרִיאָה וְתִהְיֶה נִקְרֵאת הֲגַם שֶׁאֵינָהּ כְּתוּבָה, וְתִהְיֶה קְרִי וְלֹא כְּתִיב. וְקָבְעָה הַתּוֹרָה הַוָּא״ו שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ לְהָעִיר בַּנִּסְתָּרוֹת. וְאוּלַי כִּי מִזֶּה הִשְׂכִּילְךָ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְצָרֵף שְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל צַדִּיק, וְלִסְמֹךְ שִׁי״ן וְעַיִ״ן לְהָעִיר אֶל ש״ע נְהוֹרִין. וְאִם הָיָה מְסַדֵּר וָא״ו בִּמְקוֹמָהּ הָיְתָה נִפְסֶדֶת הַיְּדִיעָה בַּדָּבָר כִּי לֹא פֹּרַשׁ. וְהִנֵּה מְבִינֵי מַעַרְכוֹת הָאוֹתִיּוֹת הֵמָּה יַשְׂכִּילוּ מִשְׁבְּצוֹתָם, וְהֵם הָאוֹמְרִים כִּי ״כַּלַּת״ כְּתִיב וְהַוָּא״ו הִיא מֻשְׁאֶלֶת שָׁם בְּהַשְׁאָלָה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי הוּא סוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֲשֶׁר מִתְיַחֶדֶת לוֹ וְקֻיְּמָה בּוֹ ״נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר״ (ירמיהו לא:כב). וְזֶה שִׁעוּר הַדְּבָרִים ״כַּלַּת״ כְּתִיב, פֵּרוּשׁ תֵּבָה זוֹ שֶׁל ״כַּלּוֹת״ זֶה פֵּרוּשָׁהּ: קַח מֵהַכָּתוּב ״כַּלַּת״ כְּדֵי שֶׁתָּבִין אֲשֶׁר תְּכַוֵּן אֵלָיו הַתֵּבָה, וְאוֹת הַוָּא״ו הִיא בְּחִינַת הֶחָתָן, וְהוּא סוֹד נֶעְלָם וָא״ו תּוֹךְ ״כַּלַּת״, וְהָבֵן. וּדְרָשָׁה זוֹ אֵין אָדָם דּוֹרְשָׁהּ מִדַּעְתּוֹ אִם לֹא תַּקְדִּים הַהַכָּרָה בַּדְּבָרִים עַל בּוּרְיָן וַאֲמִתּוּתָם מִפִּי מְקַבְּלֵי תּוֹרָה וְסוֹדוֹתֶיהָ וּרְמָזֶיהָ.
במדבר ז:ה · פירוש א
קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ אֶל־הַלְוִיִּ֔ם אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹדָתֽוֹ׃
קַח מֵאִתָּם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ מֵאִתָּם, לְלַמֵּד שֶׁעֲדַיִן הָיוּ בִּרְשׁוּת הַמְּבִיאִים וְלֹא בָּאוּ לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְטַעְמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְצַד שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה שֶׁיִּשְׂאוּ הַמִּשְׁכָּן עַל הָעֲגָלוֹת לֹא רָצָה לְקַבֵּל כִּי לְמָה הֵם רְאוּיִים, וְהַנְּשִׂיאִים שִׁעֲרוּ בְּדַעְתָּם כִּי הַקְּרָשִׁים וְהָאֲדָנִים מַשָּׂא גָּדוֹל שֶׁצָּרִיךְ לַעֲגָלוֹת, וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
במדבר ז:י · פירוש א
וַיַּקְרִ֣יבוּ הַנְּשִׂאִ֗ים אֵ֚ת חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הִמָּשַׁ֣ח אֹת֑וֹ וַיַּקְרִ֧יבוּ הַנְּשִׂיאִ֛ם אֶת־קׇרְבָּנָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃
וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים וְגוֹ׳. נִרְאֶה כִּי כֻּלָּם כְּאֶחָד רָצוּ לְהַקְרִיב בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁרָצוּ שֶׁיִּתְחַנֵּךְ מִכֻּלָּם יַחַד, וַה׳ אָמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם וְגוֹ׳, וְאָמַר כִּי בְּכָל הַשְּׁנֵים עָשָׂר יָמִים יֵחָשֵׁב חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְלָזֶה אַחַר אָמְרוֹ נָשִׂיא אֶחָד וְגוֹ׳ אָמַר פַּעַם אַחֶרֶת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְכָאן לֹא אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה ״קַח מֵאִתָּם״ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ רְשׁוּת לָזֶה, כִּי וַדַּאי שֶׁיִּקַּח קָרְבָּנוֹת וְכָל הַמּוּבָא בֵּית ה׳ זָהָב וָכֶסֶף, אֶלָּא לְצַד שֶׁבָּאוּ יַחַד אָמַר ה׳ אֵלָיו כִּי יְסַדְּרֵם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי לְרַזַ״ל בְּסִפְרֵי שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַגִּיד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶן עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. רַזַ״ל דִּיְּקוּ יִתּוּר אָמְרוֹ יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, וְדָרְשׁוּ שֶׁבָּא לְרִשָּׁיוֹן, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא קִבֵּל מֵהֶם. וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר זֹאת, לָמָּה יְמָאֵן מֹשֶׁה מִקַּחַת מִיָּדָם נִדְבַת ה׳. וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא רָצָה לְקַבֵּל מֵהֶם עַד שֶׁיֵּדַע אִם ה׳ חָפֵץ שֶׁהֵם יְחַנְּכוּ הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מֹשֶׁה אוֹ אַהֲרֹן, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא רָאָה עִמָּהֶם שֵׁבֶט לֵוִי, וְעַיֵּן בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ מַה שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם, וְהוּא הַדִּין שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּק בְּכָל אֶחָד שֶׁיָּבֹא לַחְנֹךְ הַמִּזְבֵּחַ בְּקָרְבָּנוֹ, אֲבָל זוּלַת זֶה בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה מְקַבֵּל.
במדבר ט:ו · פירוש ג
וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְגוֹ׳. טַעַם קָרְבָתָם לִפְנֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, לְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב כְּדֵי שֶׁתָּבֹא הַהוֹרָאָה מִמֹּשֶׁה תֵּכֶף וּמִיָּד לַכֹּהֵן לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם אִם כֵּן יוֹרֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (בבא בתרא קיט.) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֶפְשָׁר עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלֹא אָמַר וְכוּ׳, אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִים וּבָאוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּמַאי קָא מִפַּלְגֵי? מָר סָבַר חוֹלְקִין כָּבוֹד לַתַּלְמִיד בִּמְקוֹם הָרַב, וּמָר סָבַר אֵין חוֹלְקִין, וְהִלְכְתָא חוֹלְקִין, וְהִלְכְתָא אֵין חוֹלְקִין, וְלֹא קַשְׁיָא – הָא דְּפָלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, הָא דְּלָא פָּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. הִנֵּה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ הִלְכְתָא חוֹלְקִין וְהִלְכְתָא אֵין חוֹלְקִין, וְהֶעֱמִידוּ אָמְרָם הִלְכְתָא חוֹלְקִין בִּדְפָלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא וְהִלְכְתָא אֵין חוֹלְקִין בִּדְלָא פָּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, הַדְּבָרִים מוֹכִיחִים שֶׁחוֹלְקִין רַבִּי יֹאשִׁיָּה וְאַבָּא חָנָן בַּקְּצָווֹת – מָר סָבַר חוֹלְקִין אֲפִלּוּ אֵין רַבּוֹ חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד, וּמָר סָבַר אֵין חוֹלְקִין אֲפִלּוּ חוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ כָּבוֹד, שֶׁבָּזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר הִלְכְתָא וְכוּ׳ וְהִלְכְתָא וְכוּ׳ מִכְּלָל דִּפְלִיגִי.
במדבר ט:ו · פירוש ו
וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
אָכֵן הַטַּעַם הוּא, כִּי מִמַּה שֶׁהֻצְרַךְ רַבִּי יֹאשִׁיָּה לְסָרֵס הַמִּקְרָא וּלְדָרְשׁוֹ, וְהוּא הֵפֶךְ פְּשַׁט הַכָּתוּב, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי לֹא מָצָא לוֹ דֶּרֶךְ לְהַעֲמִידוֹ בְּלֹא סֵרוּס. וְאִם הָיָה סוֹבֵר רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁחוֹלְקִין כָּבוֹד לַתַּלְמִיד בִּמְקוֹם הָרַב, הָיָה לוֹ לְהַנִּיחַ הַכָּתוּב כִּפְשׁוּטוֹ וּלְהַעֲמִידוֹ כְּשֶׁחוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ כָּבוֹד. וְיֻצְדְּקוּ הַדְּבָרִים בְּהָאִישׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד, שֶׁהָיָה חוֹלֵק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן אָחִיו, וּמַה גַּם שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. עוֹד מְצָאנוּהוּ שֶׁהָיָה חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פרשת בא יב) שֶׁאָמְרוּ כְּשֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי פַּרְעֹה, מֹשֶׁה חוֹלֵק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן שֶׁיַּקְדִּים בַּדִּבּוּר וְאַהֲרֹן לְמֹשֶׁה, וְהָיָה הַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶם. הִנֵּה הוּא חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד.
במדבר י:ב · פירוש א
עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃
עֲשֵׂה לְךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לַחֲצוֹצְרוֹת לְמַסַּע הַמַּחֲנוֹת, הֲלֹא עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עַל הֶעָנָן וּכְשֶׁיִּרְאוּהוּ נוֹסֵעַ נוֹסְעִים? וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹסְעִים יַחַד, אֶלָּא יַקְדִּים דֶּגֶל יְהוּדָה וְאַחֲרָיו בְּנֵי גֵרְשׁוֹן נוֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן וְאַחֲרָיו דֶּגֶל רְאוּבֵן וְכוּ׳, לָזֶה הָיָה צָרִיךְ לַחֲצוֹצְרוֹת כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יֵדַע הַזְּמַן בְּדִיּוּק שֶׁיִּסַּע בּוֹ בָּזֶה אַחַר זֶה. עוֹד נִרְאֶה בְּדִקְדּוּק עוֹד אָמְרוֹ תֵּבַת לְךָ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ שֶׁלֹּא הָיָה מִזְדַּקֵּף הֶעָנָן עַד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ ״קוּמָה״ וְגוֹ׳, וְהָיָה הַדָּבָר תָּלוּי בְּיַד מֹשֶׁה. וּמֵעַתָּה נוּכַל לוֹמַר גַּם כֵּן שֶׁיְּצַו ה׳ שֶׁכְּמוֹ כֵן תִּהְיֶה נְסִיעַת יִשְׂרָאֵל עַל פִּי מֹשֶׁה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כְּדֶרֶךְ שֶׁחָלַק לוֹ כָּבוֹד לְמַסַּע הֶעָנָן שֶׁלֹּא יִסַּע עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״קוּמָה״, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר לְךָ, פֵּרוּשׁ לִרְשׁוּתְךָ וּלְמַאֲמָרְךָ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ספרי כאן) ״עֲשֵׂה לְךָ״ – מִשֶּׁלְּךָ, גַּם דָּרְשׁוּ (במדבר רבה טו,טו) ״לְךָ״ – אַתָּה מְשַׁמֵּשׁ וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
במדבר י:כט · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
נֹסְעִים אֲנַחְנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה, הֲלֹא יָדוּעַ הָיָה הַדָּבָר לָהֶם? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְגִּישׁוּ מִזֶּה וְאָמְרוּ (ספרי במדבר י:כט) שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָהֶם אֶלָּא נְסִיעָה אַחַת וְיַגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם. וְיִתְבָּאֵר עוֹד הַכָּתוּב בְּהָעִיר בְּמַאֲמַר אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר תֵּבַת ״אוֹתוֹ״. אָכֵן לְצַד שֶׁלֹּא הִבְטִיחַ ה׳ בְּהַבְטָחוֹתָיו לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ אֶלָּא אֶרֶץ כְּנַעַן וְלֹא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי דברים רצ״ט) וּכְתַבְנוּהוּ לְמַעְלָה (במדבר ז:מב), וּלְצַד שֶׁהָיוּ אָז נוֹסְעִים לְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אָמַר לְחוֹבָב: ״נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אוֹתוֹ אֶתֵּן״ גַּם כֵּן ״לָכֶם״, הֲגַם שֶׁלֹּא נְתָנוֹ לַאֲבוֹתֵינוּ יִתֵּן אוֹתוֹ לָנוּ, כִּי יָדַע בִּנְבוּאָה מַה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: פְּרָט לְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁנְּטַלְתֶּם מֵעַצְמְכֶם, עַד כָּאן, אַף עַל פִּי כֵן הִסְכִּים ה׳ וּנְתָנָהּ לָהֶם.
במדבר י:כט · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר אוֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם, רָמַז כִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג יִתְּנֵם ה׳ לָהֶם, בְּכִנּוּי, לִרְמֹז גַּם אֶל מֹשֶׁה כִּי הוּא לְכָדָהּ וְהוֹרִישָׁהּ לִשְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״אוֹתוֹ״ לְמַעֵט אֶרֶץ כְּנַעַן כִּי לֹא לְמֹשֶׁה יִתְּנֶנָּה אֶלָּא לִיהוֹשֻׁעַ.
במדבר י:לא · פירוש א
וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃
אַל נָא תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ וְגוֹ׳. לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה, הֲגַם שֶׁדַּעְתּוֹ לַחְזוֹר, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּתֵבַת ״נָא״. וּכְנֶגֶד טַעֲנַת שְׁרָגָא בְּטִיהֲרָא שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ מִמֶּנּוּ, אָמַר הַטַּעַם כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְעַל יָדְךָ הֵאִירוּ דְּרָכֵינוּ בַּעֲצָתְךָ, דִּכְתִיב (שמות י״ח:כ״א) ״וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם״ וְגוֹ׳ וְהִסְכִּים ה׳ עַל עֲצָתְךָ, וּכְתִיב ״וַיִּבְחַר מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, אִם כֵּן יָכוֹל אַתָּה לְהָאִיר אֲפִלּוּ לִפְנֵי חַמָּה וּלְבָנָה.
במדבר יא:י · פירוש ב
וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אׇהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע׃
וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע. כִּי יַקְפִּיד הָאִישׁ עַל מַעֲשֵׂה יָדָיו, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל (תענית ה.) שֶׁחִסְּרוּ מִיָּמָיו שֶׁלֹּא יִרְאֶה בָּרָעָה אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת שָׁאוּל, וּכְמוֹ כֵן רַע עַל מֹשֶׁה מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁרַע בְּעֵינֵי מֹשֶׁה מַה שֶׁחָרָה ה׳ אַפּוֹ מְאֹד כָּל כָּךְ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי חלק א צה) שֶׁהֶרְאָה ה׳ לְמֹשֶׁה פֻּרְעָנוּת שֶׁעָתִיד לְהָבִיא וְאָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְכִי הָגוּן הוּא שֶׁתִּתֵּן לָהֶם בָּשָׂר וְתַהַרְגֵם״ וְכוּ׳, עַד כָּאן:
במדבר יא:יא · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כׇּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃
לָמָּה הֲרֵעֹתָ וְגוֹ׳ וְלָמָּה וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הִתְחִיל בְּתַרְעוֹמֶת הַנֶּזֶק וְאַחַר כָּךְ בְּתַרְעוֹמֶת מְנִיעַת הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״לָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן״ וְגוֹ׳ וְ״לָמָּה הֲרֵעֹתָ״ וְגוֹ׳? אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי א,צא) בְּפָסוּק ״לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם״, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: ״בָּנַי סַרְבָנִים הֵם, טַרְחָנִים הֵם וְכוּ׳, מְקַלְּלִים אֶתְכֶם, סוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים״ וְכוּ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְעַל זֶה בָּא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן לָמָּה הֲרֵעֹתָ, פֵּרוּשׁ, הִטַּלְתָּ עָלַי הָרָעָה הַזֹּאת לִסְבּוֹל רָעוֹת בָּנֶיךָ, וְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי הָיָה מִן הָרָאוּי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ לָתֵת לִי עוֹזֵר לִשָּׂא עִמִּי בָּעֹל הַגָּדוֹל, וְלֹא כֵן עָשִׂיתָ שֶׁנָּתַתָּ עָלַי כָּל הַמַּשָּׂא. וְאָמַר לֹא מָצָתִי חָסֵר א׳, לוֹמַר אֲפִלּוּ מִצּוּי, פֵּרוּשׁ, דָּבָר מוּעָט מֵהַחֵן לֹא הִשַּׂגְתִּי.
במדבר יא:יא · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כׇּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָּה הֲרֵעֹתָ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וְאָמְרוֹ וְלָמָּה לֹא מָצָאתִי פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁנָּתַתָּ עָלַי עֹל הַדָּבָר הַזֶּה יֵשׁ לִי לִטְעוֹן לָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן לְצַד שֶׁשַּׂמְתָּ עָלַי מַשָּׂא כָּל הָעָם, וּפֵרוּשׁ לָמֶ״ד שֶׁל לָשׂוּם הִיא לָמֶ״ד הַסִּבָּה. וְאָמַר זֶה מֹשֶׁה, לְצַד שֶׁרָאָה כִּי בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהֶם בָּשָׂר וְלֹא יַהַרְגֵם כְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ וְלֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳ לְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. גַּם רָאָה הַמְּסֻבָּב מֵהֶם, שֶׁהֵם גָּרְמוּ לוֹ מִיתָה בַּמִּדְבָּר וְכַמָּה עַנְפֵי הַיָּגוֹן אֲשֶׁר סֻבַּב לוֹ מֵהֶם אֲשֶׁר לֹא כֵן הָיָה מִן הָרָאוּי לְהִשְׁתַּלֵּם עַל יְגִיעוֹ וְסִבְלוֹתָיו.
במדבר יא:יב · פירוש א
הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃
הֶאָנֹכִי הָרִיתִי וְגוֹ׳. דִּבֵּר בְּסֵדֶר זֶה, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין יט:) שֶׁכָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ יְלָדוֹ, גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקוני זוהר ע׳) שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹר הַמִּדְבָּר הָיוּ עַנְפֵי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְהוּא הָיָה לָהֶם לְאָב. לָזֶה לֹא אָמַר הָאָב אֲנִי לָעָם הַזֶּה אוֹ אִם בָּנַי הֵם, כִּי כֵן הוּא כְּפִי הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הָיָה אָב לְנִשְׁמוֹתָם וְנִקְרָאִים בָּנָיו גַּם כֵּן לְצַד שֶׁלִּמְּדָם תּוֹרָה, אֶלָּא הֶאָנֹכִי הָרִיתִי פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד צַד הֱיוֹתָם עֲנָפָיו אָמַר, מַה בְּכָךְ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הוֹרָה גֶּבֶר מֵהֶם לֹא יִתְחַיֵּב בְּטִפּוּלָם, וּכְנֶגֶד שֶׁנִּקְרָאִים בָּנָיו לְצַד שֶׁלִּמְּדָם תּוֹרָה אָמַר, אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ, כִּי דַוְקָא בֵּן הַבָּא דֶּרֶךְ לֵידָה לֹא הַבָּא מֵאֶמְצָעוּת לִמּוּד תּוֹרָה.
במדבר יא:יב · פירוש ב
הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּכֶפֶל הָרִיתִי וִילִדְתִּיהוּ לוֹמַר שֶׁהַמַּשָּׂא שֶׁעָלָיו שֶׁל הָעָם הוּא כְּמַשָּׂא שֶׁל אָב וְשֶׁל אֵם יַחַד, שֶׁדּוֹמֶה לְבֵן שֶׁיְּלָדַתּוּ אִמּוֹ וּמֵתָה, שֶׁהָאָב יַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה הָאָב וְהָאֵם. וְאוּלַי גַּם כֵּן שֶׁרָמַז לִשְׁנֵי זְמַנִּים שֶׁחַיָּב הָאָב לִשָּׂא עֹל הַבֵּן, הָאֶחָד הוּא דְּבַר תּוֹרָה שֶׁהוּא עַד בֶּן שֵׁשׁ עַד בֶּן שֶׁבַע (כתובות סה:), וְהַשֵּׁנִי מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים עַד בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה (כתובות מט.). וַהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקְּנוּ חֲזַ״ל תּוֹסֶפֶת זְמַן זֶה, הוּא עִנְיָן מֻשְׂכָּל לְדַעַת אֱנוֹשׁ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה שֶׁהָיָה נָבִיא. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (יומא כח:) קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקְּנוּם, כְּמוֹ כֵן יָדַע נְבִיא ה׳ מִתַּקָּנַת חֲזַ״ל. וְאָמַר עַל שְׁנֵי הַזְּמַנִּים הֶאָנֹכִי הָרִיתִי כְּנֶגֶד חִיּוּב הַתּוֹרָה, אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כְּנֶגֶד חִיּוּב דִּבְרֵיהֶם.
במדבר יא:יב · פירוש ג
הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃
וּפֵרוּשׁ תֵּיבַת ה״א שֶׁל הֶאָנֹכִי הִיא ה״א הַהַנָּחָה, פֵּרוּשׁ, שֶׁמִּתְרַצֶּה מֹשֶׁה לְהִתְחַיֵּב בְּמַה שֶׁחַיָּב הָאָב לַבֵּן וַאֲפִלּוּ חִיּוּב שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן הִנֵּה אֵלֶּה אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים הֵמָּה לְמַעְלָה מִזְּמַן הַקָּצוּב, וְלָמָּה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי ״שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ״ לְאָדָם גָּדוֹל בְּשָׁנִים? לוּ יְהֵא שֶׁהֵם בָּנַי – הֲרֵינִי פָּטוּר מֵהֶם. וְעוֹד חוֹזֵר וְטוֹעֵן: לוּ יְהֵא שֶׁיָּדוּן בָּהֶם דִּין קָטָן לְצַד שֶׁהֵם מוּשְׁלָלִים בְּהַשָּׂגַת הַמָּזוֹן וְדִינָם כְּקָטָן, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מִתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁשּׁוֹאֲלִים מִמֶּנִּי לָתֵת לָהֶם בָּשָׂר. וְהוּא אָמְרוֹ מֵאַיִן לִי בָּשָׂר, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁלָמָא אִם הָיוּ שׁוֹאֲלִין מָזוֹן הַצָּרִיךְ – יִתְחַיֵּב מִדִּין אָב, אֲבָל הֵם שׁוֹאֲלִין מוֹתָרוֹת. וְעוֹד, הֲגַם שֶׁהֵם מוֹתָרוֹת, אִם הָיָה לוֹ עַל הָאָב לְשַׁעְשֵׁעַ בְּנוֹ כְּפִי יְכָלְתּוֹ, אֲבָל מֵאַיִן לִי וְגוֹ׳?
במדבר יא:יד · פירוש א
לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃
לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי וְגוֹ׳. כָּאן הֶחְלִיט הָרָצוֹן, כִּי לֹא תַּרְעוֹמֶת לְבַד הוּא מִתְרַעֵם אֲבָל יַסְכִּים לָשֵׂאת, אֶלָּא גִּלָּה דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִשָּׂא לְבַדּוֹ, וְנָתַן הַטַּעַם לֹא חָס וְשָׁלוֹם שֶׁמְּמָאֵן עֲשׂוֹת מַאֲמַר ה׳ אֶלָּא שֶׁשִּׁעֵר שֶׁהוּא מַשָּׂא כָּבֵד מִמֶּנּוּ וְלֹא יוּכַל שְׂאֵתוֹ:
במדבר יא:טו · פירוש א
וְאִם־כָּ֣כָה ׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הׇרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃ {פ}
וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חָשׁ כִּי יֹאמַר ה׳ אֵלָיו לָשֵׂאת בְּעַל כָּרְחוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא יוּכַל, עַל מְנָת כֵּן יַעֲבֹד ה׳ עַד יְצִיאַת נְשָׁמָה, דִּכְתִיב (דברים ו:ה) ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״. לָזֶה אָמַר וְאִם וְגוֹ׳ הָרְגֵנִי נָא, פֵּרוּשׁ, עַתָּה מָסַר נַפְשׁוֹ וְלֹא יִשָּׂא עוֹד הַמַּשָּׂא לְבַדּוֹ. וְנָתַן הַטַּעַם וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי, פֵּרוּשׁ, דָּבָר הַגּוֹרֵם רַע לַנֶּפֶשׁ שֶׁעָלָיו יַקְפִּידוּ הַצַּדִּיקִים. וְהָרָעָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ צָעַק לִבּוֹ הִיא שֶׁאִם יַהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל יִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה וְנִמְצָא שֶׁגָּרְמוּ לוֹ לְהַעֲנִישָׁם. גַּם לָזֶה יֵחָשֵׁב תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ, עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר (משלי יז:כו) ״גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק״ וְגוֹ׳.
במדבר יא:טו · פירוש ב
וְאִם־כָּ֣כָה ׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הׇרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃ {פ}
וְכָפַל לוֹמַר הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, לוֹמַר שֶׁהָרוּג הוּא אִם לֹא יַהַרְגֵהוּ ה׳, כִּי וַדַּאי שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן כְּשֶׁה׳ הוֹרֵג אוֹתוֹ אֵינוֹ הוֹרֵג אֶלָּא אָדָם הָרוּג, גַּבְרָא קְטִילָא קָטִיל, וְתֵיבַת ״הָרוֹג״ נִדְרֶשֶׁת בְּנִקּוּד שׁוּרוּק. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ילקוט במדבר תשל״ה; מדרש תהלים כג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִם לֹא אֶתֵּן הֵם הוֹרְגִים אוֹתִי, וְאִם אֲדַבֵּר כְּנֶגְדְּךָ אַתָּה הוֹרְגֵנִי. וְהַכָּתוּב יְכַוֵּין לְכָל הַדְּרָכִים.
במדבר יא:טז · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃
אֶסְפָה לִּי וְגוֹ׳ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא אָמַר ״אֶסְפָה לִּי וְגוֹ׳ שִׁבְעִים זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל״, יִרְמֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה טו,כא) שֶׁהַשִּׁבְעִים זְקֵנִים שֶׁאָסַף בְּמִצְרַיִם נֶהֶרְגוּ כֻּלָּן עִם חוּר, לָזֶה אָמַר אֵלָיו שֶׁיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אֲחֵרִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר תֵּיבַת לִי שֶׁיִּתְכַּוֵּן בַּדָּבָר לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְעֵהוּ הַשָּׂטָן בְּזָקֵן שֶׁאֵינוֹ נָכוֹן, וּכְשֶׁיִּהְיֶה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע.
במדבר יא:טז · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן שֶׁאֲסִיפָתָם תִּהְיֶה לַה׳, שֶׁיְּקַבְּלוּ הַמִּנּוּי וְהַשְּׂרָרָה מֵה׳ עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא מִמֹּשֶׁה. עוֹד יִרְצֶה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם, הֲגַם שֶׁזְּקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים נֶהֶרְגוּ, לֹא יִמְנְעוּ עַצְמָם הֵם מִגֶּשֶׁת אֶל הַמִּנּוּי, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱסָפִים, פֵּרוּשׁ נֶהֱרָגִים, לִי לִשְׁמִי, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים מד:כג) ״כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ״.
במדבר יא:יז · פירוש א
וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃
וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ וְגוֹ׳. טַעַם סֵדֶר זֶה, לְהַרְאוֹתוֹ כִּי ה׳ נָתַן בּוֹ כֹּחַ שֶׁיָּכוֹל שְׂאֵת מַשָּׂא כָּל הָעָם, וּכְשֶׁמֵּאֵן חָזַר וְנָטַל מִמֶּנּוּ מַה שֶׁצָּרִיךְ לַבָּאִים לָשֵׂאת עִמּוֹ בְּמַשָּׂא הָעָם.
במדבר יא:יז · פירוש ב
וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃
וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. כָּאן הֶחְלִיט מִמֶּנּוּ הַחֲזָרָה, פֵּרוּשׁ שֶׁהֲגַם שֶׁיַּחְזֹר מֹשֶׁה לוֹמַר אֶשָּׂא לְבַדִּי, אָמַר ה׳ אֵלָיו לֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. עוֹד רָמַז לוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַדָּבָר לֹא תִשָּׁאֵר הַנְּשִׂיאוּת וְהַמַּעֲלָה לְמֹשֶׁה לְבַדּוֹ, וְהוּא מַאֲמַר וְלֹא תִשָּׂא לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ – לֹא תִהְיֶה לְבַדְּךָ כְּבַתְּחִלָּה. שׁוּב בָּא לְיָדִי מַאֲמַר חֲזַ״ל (במדבר רבה פט״ו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ בִּינָה וָדַעַת לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי וְתִתְיַחֵד אַתָּה בְּאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, עַכְשָׁיו מִשֶּׁלְּךָ הֵם נוֹטְלִים, עַד כָּאן. עוֹד יִתְבָּאֵר לִסְבָרַת הָאוֹמְרִים (סנהדרין יז.) ״וְלֹא יָסָפוּ״ – לֹא פָּסְקוּ, וּבָזֶה וְלֹא תִשָּׂא לְשׁוֹן נְבוּאָה, כְּאָמְרוֹ (מלאכי א:א) ״מַשָּׂא דְּבַר ה׳״, פֵּרוּשׁ לֹא תִהְיֶה אַתָּה נָבִיא לְבַדְּךָ אֶלָּא יִהְיוּ כָּל הַזְּקֵנִים נְבִיאִים גַּם כֵּן.
במדבר יא:כא · פירוש א
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ הֲצֹאן וּבָקָר וְגוֹ׳. נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי הַדְּבָרִים מִמִּי שֶׁאֲמָרָם, שֶׁאֵין נָכוֹן לֵאָמֵר כָּזֶה אֲפִלּוּ מֵאָדָם שֶׁלֹּא הִכִּיר גְּדֻלַּת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְאִישׁ הָאֱלֹהִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) מֵהֶם חָשְׁבוּ לוֹ לְחֵטְא, וּמֵהֶם אָמְרוּ כִּי עַל מַפַּלְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִתְפַּלֵּא, לָמָּה יוּמְתוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְגוֹ׳ בִּשְׁבִיל הַבָּשָׂר. וְהַדְּרָשָׁה תִּדָּרֵשׁ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְיַשֵּׁב פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה תְּמִיהָא הִיא זֹאת הֲצֹאן וּבָקָר וְגוֹ׳, גַּם בְּלֹא נֵס יֵשׁ לָהֶם מִקְנֶה לִזּוֹן מִמֶּנּוּ חֹדֶשׁ יָמִים, וּמִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב (שמות י״ב:ל״ח) ״וְגַם עֵרֶב רַב וְגוֹ׳ וְצֹאן וּבָקָר״ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הִגְזִים כָּל כָּךְ בְּכָל דְּגֵי הַיָּם שֶׁצָּרִיךְ כָּל דְּגֵי הַיָּם לְהִסְתַּפֵּק מֵהֶם חֹדֶשׁ יָמִים, וַהֲלֹא כָּל הָעוֹלָם אוֹכְלִים דָּגִים שֶׁהֵם כִּפְלַיִם כָּל כָּךְ פְּעָמִים עַל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל?
במדבר יא:כא · פירוש ב
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
אָכֵן יִתְיַשְּׁבוּ הַכְּתוּבִים בִּשְׁנֵי דְּרָכִים. הָאֶחָד, כְּשֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁיִּתֵּן לָהֶם בָּשָׂר סְתָם, הֵבִין מֹשֶׁה מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים כִּי מִין אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר יִתֵּן לָהֶם, לָזֶה אָמַר לְפָנָיו שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וּמִנְיָן רַב כָּזֶה יִמָּצֵא בָּהֶם דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת, זֶה יַחְפֹּץ בְּשַׂר צֹאן, וְזֶה יַחְפֹּץ בָּקָר, וְזֶה אַיִל וּצְבִי, וְזֶה עוֹפוֹת, וְזֶה דָּגִים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם מַשְׁמַע מִין בָּשָׂר אֶחָד, מַה הִיא הַבָּשָׂר שֶׁתִּתֵּן, הֲצֹאן וּבָקָר וְגוֹ׳ וּמָצָא לָהֶם, פֵּרוּשׁ מְבֻקָּשָׁם, אִם אֶת כָּל דְּגֵי פֵּרוּשׁ מִינֵי דָגִים וְגוֹ׳ וּמָצָא לָהֶם פֵּרוּשׁ מְבֻקָּשָׁם, הֲלֹא כְּשֶׁתִּתֵּן לָהֶם בְּשַׂר צֹאן וּבָקָר יֹאמְרוּ חֲפֵצִים בְּאַיָּל וּצְבִי, וּכְשֶׁתִּתֵּן לָהֶם אַיָּל וּצְבִי יֹאמְרוּ חֲפֵצִים בִּבְשַׂר עוֹפוֹת, וּכְשֶׁתִּתֵּן לָהֶם עוֹפוֹת יֹאמְרוּ דָּגִים. וְרָשַׁם שְׁנֵי קְצָווֹת הַבָּשָׂר, צֹאן וּבָקָר, וְקָצֶה הָאַחֲרוֹן – בְּשַׂר דָּגִים, וְהַדְּרָגוֹת אֶמְצָעִיִּים שֶׁבֵּין בְּשַׂר צֹאן וּבָקָר לִבְשַׂר דָּגִים מוּבָנִים. וְאָמַר כָּל דְּגֵי הַיָּם פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יוֹעִיל בְּמִינִים מֵהַדָּגִים אֶלָּא אִם יָבִיא כָּל מִינֵי דָגִים שֶׁבַּיָּם, שֶׁזּוּלַת זֶה – הַמִּין הֶחָסֵר יִבְכּוּ עָלָיו, וּמֵעַתָּה אֵין סְתִימַת פִּיהֶם זוּלַת כָּל מִינֵי בָּשָׂר בְּהֵמָה וְחַיָּה וְכָל מִינֵי עוֹפוֹת וְכָל מִינֵי דָגִים הַמַּסְפִּיקִים לָהֶם חֹדֶשׁ יָמִים. נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁעִקַּר הַפְלָאָתוֹ הָיְתָה לְצַד שֶׁהֵבִין מִדִּבְרֵי ה׳ כִּי מִין אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר, וְאִין הָכֵי נַמֵּי אִם הָיָה אוֹמֵר שֶׁיִּתֵּן לָהֶם כָּל מִינִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁל בָּשָׂר לֹא הָיָה מַתְמִיהַּ. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְדִבְרֵי מֹשֶׁה חֵן. וְעִקַּר כַּוָּנַת מֹשֶׁה בָּזֶה אוּלַי יִמָּנַע מִתֵּת הַבָּשָׂר וְלֹא יָמוּתוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי ה׳ תָּלָה זֶה בָּזֶה.
במדבר יא:כא · פירוש ג
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
וְדֶרֶךְ שֵׁנִי עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נח.) שֶׁאָמְרוּ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נֵס לַשֶּׁקֶר, וּלְצַד שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁהַבָּשָׂר הוּא חַרְבָּם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר יא:כ) בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י ״וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא״ שֶׁכֵּן קוֹרִין וְכוּ׳ לְחֶרֶב זָרָא, אִם כֵּן לֹא עַל הַנֵּס מְדַבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא שֶׁיֹּאכְלוּ מִבָּשָׂר הַנִּמְצָא. וְעַל זֶה תָּמַהּ שֶׁאֵין נִמְצָא לָהֶם לֶאֱכֹל שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמַאֲמַר בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם שֶׁנִּרְאֶה שֶׁיִּתְּנוּ מֵחָדָשׁ, פֵּרוּשׁ הוּא שֶׁיִּתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לְאָכְלוֹ, לְצַד שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיָה לָהֶם רְשׁוּת לֶאֱכֹל מִמִּקְנֵיהֶם וְהָיוּ לַעֲבוֹדַת ה׳, וְאָמַר ה׳ כִּי יִתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לֶאֱכֹל בָּשָׂר. וּמַאֲמַר אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁהָיוּ לָהֶם דָּגִים מֵהַבְּאֵר שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת עִמָּהֶם, אֲבָל לֹא הָיָה לָהֶם הִסְתַּפְּקוּת אֲפִלּוּ לְיוֹם אֶחָד בַּחֹדֶשׁ, כְּשֶׁשִּׁעֵר מֹשֶׁה דָּבָר הַצָּרִיךְ לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שְׁלֹשִׁים יוֹם שִׁעֵר שֶׁכָּל דָּגִים שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת שָׁם בַּנִּמְצָא לֹא יַסְפִּיקוּ. וּבְדֶרֶךְ נֵס כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁסָּבַר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה ה׳ נֵס לְתַכְלִית דָּבָר רַע כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּלְדֶרֶךְ זֶה תְּמִיהַת מֹשֶׁה תְּמִיהָא וְאֵין עָלָיו אַשְׁמַת דָּבָר, כִּי אֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶסְרוֹן בִּיכֹלֶת ה׳ חָס וְשָׁלוֹם.
במדבר יא:כד · פירוש א
וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיְדַבֵּר֙ אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַֽיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖ם סְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃
וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳. הִקְדִּים הַדְּבָרִים אֶל הָעָם, וְאַחַר כָּךְ אָסַף הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר לֹא כֵן מָצִינוּ בְּסֵדֶר דִּבְרֵי ה׳ אֵלָיו שֶׁהִקְדִּים אֲסִיפַת זְקֵנִים וְאַחַר כָּךְ ״וְאֶל הָעָם תֹּאמַר״ (במדבר יא:יח), לְצַד שֶׁדָּן בְּדַעְתּוֹ כִּי דַּעַת עֶלְיוֹן הִיא לְהַקְדִּים מַאֲמָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְהַקְדִּים הָאֲסִיפָה לֹא הָיָה לוֹ לְצַוּוֹת לוֹ מַאֲמַר הָעָם, אֶלָּא הֲרֵי זֶה מַגִּיד שֶׁיַּקְדִּים מַאֲמָר לָעָם וְאַחַר כָּךְ יֶאֱסֹף הַזְּקֵנִים לָאֹהֶל וְיַעֲשֶׂה כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
במדבר יא:כד · פירוש ב
וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיְדַבֵּר֙ אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַֽיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖ם סְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃
וְטַעַם אֲשֶׁר הִקְדִּים ה׳ מַאֲמַר הָאֲסִיפָה, לְצַד שֶׁבָּזֶה הָיְתָה תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר ״לֹא אוּכַל לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם״, לָזֶה הִקְדִּים לַהֲשִׁיבוֹ עַל דְּבָרָיו תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ צִוָּהוּ לְדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיָדַע ה׳ כִּי מֹשֶׁה חָכָם לֵדַע הַצָּרִיךְ לְהַקְדִּים, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הִשְׂכִּיל עֲשׂוֹת.
במדבר יא:כה · פירוש א
וַיֵּ֨רֶד יְהֹוָ֥ה ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
וַיֵּרֶד ה׳ וְגוֹ׳ וַיְדַבֵּר אֵלָיו. צָרִיךְ לָדַעַת מַה דִּבֵּר ה׳ אֵלָיו. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְכָל זֶה וְלֹא נִבָּא אוֹתָם מִבְּלִי כָּל סֵדֶר הַמּוּכָן. וְיִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (פנחס רכ.) בְּפָסוּק ״לָכֵן אֱמוֹר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם״, כִּי יְצַו ה׳ עַל מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר ״הִנְנִי נוֹתֵן״ וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁזָּכָה כְּבָר מֹשֶׁה בִּבְרִית הַשָּׁלוֹם וְשֶׁלּוֹ יֵחָשֵׁב, וּכְשֶׁרָצָה לִתְּנוֹ לְפִנְחָס נִמְצָא שֶׁכְּבָר נְתָנוֹ לְמֹשֶׁה וְזָכָה בּוֹ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹזֵר וְנוֹטֵל מַתְּנוֹתָיו. כְּמוֹ כֵן הַנְּבוּאָה נָתַן לְמֹשֶׁה לְמָנָה, וְכָל הַבָּא לְהִתְנַבֵּא מֹשֶׁה הוּא הַנּוֹתֵן מֵהַטַּעַם הַנִּזְכָּר, וְלָזֶה יִקָּרֵא אֲדוֹן הַנְּבִיאִים. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן שֶׁצִּוָּה לֶאֱסֹף הַזְּקֵנִים וְהוּא עִמָּהֶם, וַיֵּרֶד ה׳ בֶּעָנָן. וְאָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֵלָיו פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּמֶמְשָׁלָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מז:ד) ״יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ״, שֶׁעָשָׂה ה׳ הַשְּׂרָרָה בְּדָבָר זֶה אֵלָיו, פֵּרוּשׁ לְמֹשֶׁה, וּבִרְשׁוּתוֹ וּבִרְצוֹנוֹ הֶאֱצִיל וְגוֹ׳.
במדבר יא:כה · פירוש ב
וַיֵּ֨רֶד יְהֹוָ֥ה ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ. אָמְרוֹ וַיָּאצֶל, אוּלַי שֶׁרוֹמֵז לִמְקוֹר רוּחַ הַנְּבוּאָה שֶׁבִּבְחִינָה זוֹ, וּבְדֶרֶךְ זֶה יֻצְדַּק לֵאמֹר וַיָּאצֶל, וְאָמְרוֹ מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו, פֵּרוּשׁ מֵאוֹתָהּ הַבְּחִינָה שֶׁעָלָיו, אֲבָל הַנֶּאֱצָל בָּא מֵהַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ הוּא וְלֹא שֶׁיּוֹצִיא מִמֹּשֶׁה וְלִתֵּן עַל אֲחֵרִים. אוֹ יֹאמַר מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עַל מֹשֶׁה וְאָמַר וַיָּאצֶל לְצַד שֶׁאֵין הֶבְדֵּל לָרוּחַ שֶׁעוֹדֶנּוּ עָלָיו לָרוּחַ הַנִּתָּן מִמֶּנּוּ לַזְּקֵנִים. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְכַוֵּן בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר עָלָיו עַל הַחֵלֶק הַנֶּאֱצָל בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹדֶנּוּ עָלָיו אַחַר וַיָּאצֶל. וּלְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (במדבר רבה טו,יט) כְּשֶׁמָּנָה הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ לַשְּׁנַיִם יוֹתֵר מֵהַשִּׁבְעִים, מָנָה גַּם כֵּן שֶׁהַשִּׁבְעִים נְבוּאָתָם מִשֶּׁל מֹשֶׁה וְהַשְּׁנַיִם מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
במדבר יא:כו · פירוש א
וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים ׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד ׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳ כַּוָּנַת מַאֲמַר ״וַיִּשָּׁאֲרוּ״ מִנַּיִן נִשְׁאֲרוּ. ב׳ לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שְׁמָם. ג׳ אָמְרוֹ וַתָּנַח עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳, מִמָּה נַפְשָׁךְ – אִם הֵם מֵהַשִּׁבְעִים הֲרֵי כְּבָר הִזְכִּירָם הַכָּתוּב בִּכְלַל הַשִּׁבְעִים, דִּכְתִיב ״וַיָּאצֶל וְגוֹ׳ וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים״, כִּי מֵאָמְרוֹ ״וַתָּנַח״ מַשְׁמַע דָּבָר חָדָשׁ שֶׁלֹּא הֻזְכַּר עַד עַתָּה, וְאִם אֵינָם מֵהַשִּׁבְעִים הֲלֹא לֹא אָמַר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אֶלָּא שִׁבְעִים. ד׳ אָמְרוֹ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים אֵין יָדוּעַ הַכַּוָּנָה בָּזֶה. ה׳ אָמְרוֹ וְלֹא יָצְאוּ הֲלֹא מֵאָמְרוֹ ״וַיִּשָּׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה״ מוּבָן הַדָּבָר שֶׁלֹּא יָצְאוּ. ו׳ אָמְרוֹ וַיִּתְנַבְּאוּ לְבַסּוֹף שֶׁהָיָה לוֹ לְהַסְמִיךְ הַנִּמְשָׁךְ לָהֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהַנַּעֲשֶׂה מֵהֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְגוֹ׳ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ״, וְלָמָּה כָּתַב הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן?
במדבר יא:כז · פירוש א
וַיָּ֣רׇץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
וַיָּרָץ הַנַּעַר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה נִתְרַעֵשׁ הַמַּגִּיד לְהַגִּיד שֶׁנִּתְנַבְּאוּ. וְעוֹד לוֹ שֶׁרָעַשׁ עֲלֵיהֶם לְתִתָּם בְּבֵית כֶּלֶא, וְכִי כָּל הַמִּתְנַבֵּא נֶעֱנָשׁ עַל שֶׁנִּבָּא? וְזֶה מִן הַתֵּימַה. וְיֵשׁ לָתֵת טַעַם לִסְבָרַת הָאוֹמֵר שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּפְּתָקִין, כִּי לְצַד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל עַל פִּי ה׳ שֶׁיִּתֵּן רוּחַ נְבוּאָה עַל שִׁבְעִים, וְעַכְשָׁיו נִבְּאוּ גַּם הַשְּׁנַיִם, יֵשׁ לָחוּשׁ לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּבָרִים: אוֹ לֹא יֵאָמֵן מֹשֶׁה חָס וְשָׁלוֹם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ שִׁבְעִים, אוֹ הַמִּתְנַבְּאִים נִבְּאוּ שֶׁקֶר. וְלִסְבָרַת הָאוֹמֵר כִּי הָיוּ מֵהַשִּׁבְעִים, הִגִּידוּ לְמֹשֶׁה הַמַּעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי הָגוּן, שֶׁהוּא אָמַר שֶׁיֵּלְכוּ לְאֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם עָמְדוּ בַּמַּחֲנֶה וְנִבְּאוּ שָׁם, וְיֵשׁ בָּזֶה שְׁתַּיִם רָעוֹת: אַחַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ דְּבַר מֹשֶׁה, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּזֶה גִּלּוּ דַּעְתָּם שֶׁלֹּא רָצוּ שֶׁתֵּאָצֵל עֲלֵיהֶם הָרוּחַ מֵרוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֶלָּא מִמְּקוֹר הָרוּחַ וּמִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה.
במדבר יא:כח · פירוש א
וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃
וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ כְּלָאֵם. צָרִיךְ לָדַעַת עַל מִי סָמַךְ יְהוֹשֻׁעַ לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ, וּמַה גַּם לְהוֹרוֹתוֹ כֹּה וְכֹה תַּעֲשֶׂה, וְזֶה מֵהַזָּרוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (עירובין סג.) כָּל דְּמוֹתִיב מִלָּה קֳדָם רַבֵּיהּ אָזֵיל בְּלָא וְלַד, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ״ וְגוֹ׳. וְאֶפְשָׁר לָתֵת טַעַם לְמַעֲשֵׂה יְהוֹשֻׁעַ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַה נְבוּאָה אָמְרוּ? מֹשֶׁה מֵת יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס, עַד כָּאן. לָזֶה כְּשֶׁשָּׁמַע יְהוֹשֻׁעַ הַדְּבָרִים, בָּחַר לְדַבֵּר לִפְנֵי רַבּוֹ כְּדֵי שֶׁיְּגַלֶּה דַּעְתּוֹ כִּי מְאוּסִים הַדְּבָרִים אֶצְלוֹ וְאוֹמְרֵיהֶם, וְכִי שֶׁקֶר בְּפִיהֶם. וּבָזֶה שָׁלַל הַחֲשָׁד כִּי יַחְפֹּץ הוּא בַּדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים לְמַעֲלָתוֹ וְגִלָּה הַהַפְכִּיּוּת בִּרְצוֹנוֹ.
במדבר יא:כח · פירוש ב
וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃
וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם – פֵּרוּשׁ, תֵּן אוֹתָם בַּמִּשְׁמָר עַד אֲשֶׁר יָבֹא דְּבַר מֶלֶךְ מִשְׁפָּט עֲשׂוֹת, אוֹ כַּלֵּם מִן הָעוֹלָם. וְטַעַם הַדָּבָר בֵּין לִסְבָרַת הָאוֹמֵר חוּץ מֵהַשִּׁבְעִים בֵּין לִסְבָרַת הָאוֹמֵר מֵהַשִּׁבְעִים, מֵהַטְּעָמִים שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ אֲדֹנִי מֹשֶׁה, שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ הֱיוֹת הוּא אָדוֹן אֶלָּא הֱיוֹת לוֹ אֲדוֹנוֹ מֹשֶׁה, לִשְׁלֹל הָרָצוֹן בַּנֶּאֱמַר כִּי יָמוּת מֹשֶׁה וְהוּא יַכְנִיס. וִידֻיַּק גַּם כֵּן מַאֲמַר וַיַּעַן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה לַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו בַּנְּבוּאָה הַהִיא, כִּי לֹא דִּבְּרוּ נְכוֹנָה וּצְרִיכִין לִנָּתֵן בְּבֵית כֶּלֶא. וְאַף עַל פִּי כֵן עֲנָשׁוֹ הַכָּתוּב, כִּי סוֹף סוֹף הֵשִׁיב דָּבָר בִּפְנֵי רַבּוֹ (דברי הימים א ז:כז).
במדבר יא:כט · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כׇּל־עַ֤ם יְהֹוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה אֶת־רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃
הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וְגוֹ׳. לִסְבָרַת הָאוֹמֵר שֶׁהָיוּ מֵהַשִּׁבְעִים, יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״הַמְקַנֵּא אַתָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי שֶׁלֹּא רָצוּ הָאֲנָשִׁים לָבֹא לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה מִמֶּנִּי? מִי יִתֵּן כָּל עַם ה׳ נְבִיאִים וְלֹא יִהְיוּ מְקַבְּלִים הַנְּבוּאָה מִמֶּנִּי אֶלָּא מֵה׳״, כְּאִלּוּ. וְהוּא מַאֲמַר כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם בְּלֹא אֶמְצָעוּת מֹשֶׁה, כִּי שָׁם מְקוֹר הָעֲנָוָה וְהֶחְלֵט הֶעְדֵּר הַהַקְפָּדָה. וְלִסְבָרַת הָאוֹמֵר מֵהַפְּתָקִין יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי״, פֵּרוּשׁ לְמַאֲמָרִי שֶׁאָמַרְתִּי שִׁבְעִים וְנִבְּאוּ שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, ״מִי יִתֵּן אֶת״ וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם ״כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ שֶׁהַשִּׁבְעִים שֶׁאָמַר ה׳ שֶׁיֻּשְׁפְּעוּ מֵרוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא בִּתְחִלָּה קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל ה׳ לְנַבְּאוֹת אֶת אֲחֵרִים זוּלַת מֹשֶׁה. אֲבָל אַחַר שֶׁהֶאֱצִיל ה׳ רוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְנָתַן לַשִּׁבְעִים, הֻתְּרָה נְבוּאָה לַכֹּל ״כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם״, וְאֵין כָּאן הַכְחָשָׁה בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה.
במדבר יב:א · פירוש א
וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃
וַתְּדַבֵּר וְגוֹ׳ בְּמֹשֶׁה. אוּלַי שֶׁדִּבְּרוּ בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וְהַדַּעַת מַסְכֶּמֶת בָּזֶה גַּם כֵּן, כִּי מַה יוֹעִילוּ דַּבֵּר לֹא טוֹב בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָן, אֶלָּא אָמְרוּ דִּבְרֵיהֶם דֶּרֶךְ תּוֹכָחָה וְהוּא שׁוֹמֵעַ מִלָּתָם. שׁוּב רָאִיתִי בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁאָמְרוּ כֵּן וְרָמְזוּהוּ בְּמַאֲמַר ״וַיִּשְׁמַע ה׳ וְהָאִישׁ מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, גַּם הוּא שָׁמַע.
במדבר יב:ב · פירוש א
וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהֹוָֽה׃
הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה. רַזַ״ל אָמְרוּ (בראשית רבה א,יד) אַכִּין וְרַקִּין מִעוּטִין, וְכָאן נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר בָּזֶה שֶׁמַּעֲשֵׂה מֹשֶׁה יִרְשׁוֹם הַפְּגָם בָּהֶם גַּם בַּאֲבוֹת הָעוֹלָם אֲשֶׁר דִּבֵּר עִמָּהֶם ה׳, וְכֵן הוּא בַּמִּדְרָשׁ (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: וַהֲלֹא גַּם עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר, עַד כָּאן. וְעוֹד אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לִרְמוֹז שְׁנֵי מִעוּטִים שֶׁהָיוּ בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה, א׳ שֶׁלֹּא נִתְנַבֵּא עַד שֶׁהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה דִּכְתִיב (שמות ז:ז) ״וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה... בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה״ וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוּא שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳, וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם נִתְנַבְּאוּ בְּנֵי שָׁלֹשׁ וְחָמֵשׁ קוֹדֶם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, וּמִעוּט שֵׁנִי שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּתְנַבָּא נִצְטָרַע, דִּכְתִיב (שם ד׳): ״וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת: וְגוֹ׳ מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן לָהֶם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הֲרַק אַךְ״.
במדבר יב:ב · פירוש ב
וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהֹוָֽה׃
וַיִּשְׁמַע ה׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיִּשְׁמַע ה׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶלָּא ה׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ בִּפְנֵי בְּרִיָּה. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמֵּהֶם שָׁמַע וְלֹא מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא קָבַל לִפְנֵי ה׳ כְּדֶרֶךְ הַנֶּעֱלָבִין מִזּוּלָתָם.
במדבר יב:ג · פירוש א
וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣ו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ {ס}
וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו. הוֹדִיעַ הַכָּתוּב זוֹ כָּאן, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁדִּבְּרוּ בְּפָנָיו נָתַן הַכָּתוּב טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ ה׳ לַעֲשׂוֹת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, מִטַּעַם כִּי הָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד וּלְצַד עַנְוְתָנוּתוֹ נִמְנַע מִלְּהָשִׁיב לָהֶם הַתְּשׁוּבָה הַמִּתְחַיֶּבֶת לָבֹא בָּעִנְיָן כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין נְבוּאַת מֹשֶׁה לִשְׁאָר נְבִיאִים. וְדִקְדֵּק לוֹמַר מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, לְהַחְלִיט מְנִיעַת הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ בָּעִנְיָן, כִּי אָדָם שֶׁבְּדַעְתּוֹ הוּא לְמַטָּה חָס וְשָׁלוֹם מִכָּל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֵיךְ יְשֻׁעַר חָס וְשָׁלוֹם שֶׁיֹּאמַר תְּשׁוּבָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה שֶׁהוּא גָּדוֹל מִכָּל הַנְּבִיאִים. וְלָזֶה בָּא מַאֲמָר מֵה׳ וְהֵשִׁיבָם פִּתְאוֹם. לְצַד שֶׁאִנּוּ (לשון אונאה) מֹשֶׁה בִּדְבָרִים, וּכְתִיב (עמוס ז:ז-ח) ״הִנֵּה ה׳ נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ״, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ילקוט) פִּתְאוֹם – סָמוּךְ לְזִיקָה וְכוּ׳:
במדבר יב:ד · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלׇשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּ שְׁלׇשְׁתָּֽם׃
אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. טַעַם קְרִיאַת מֹשֶׁה, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָיוּ טְמֵאִים, קָרָא לְמֹשֶׁה כְּדֵי לְהַכִּיר תּוֹלְדוֹת הַפְּרִישָׁה שֶׁפֵּרַשׁ מֹשֶׁה, שֶׁנִּמְצָא מוּכָן לִדְבַר ה׳ אֵלָיו בְּאֵין מוֹנֵעַ, אֲשֶׁר לֹא כֵן הֵם שֶׁקְּרָאָם ה׳ וְלֹא יָכְלוּ לָצֵאת. וּלְפִי הַפְּשָׁט כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל עַל מִרְיָם. עוֹד טַעַם קְרִיאַת מֹשֶׁה לְצַד שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ לְגַלּוֹת לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד בְּסֵדֶר הַקְּרִיאָה כִּי גָּדוֹל מֹשֶׁה מֵהֶם מִמַּה שֶׁהִקְדִּימוֹ לָהֶם בַּקְּרִיאָה וְהִשְׁמִיעָם הַדָּבָר, וּבָזֶה יַרְגִּישׁוּ סְתִירָה לְמַחְשַׁבְתָּם שֶׁאָמְרוּ ״הֲרַק בְּמֹשֶׁה הֲלֹא גַּם בָּנוּ״ וְגוֹ׳:
במדבר יב:ה · פירוש א
וַיֵּ֤רֶד יְהֹוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃
וַיֵּרֶד ה׳ בְּעַמּוּד עָנָן. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא יָרַד ה׳ קֹדֶם קְרִיאָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּרְאֶה מִסֵּדֶר הַכְּתוּבִים שֶׁלֹּא יָרַד אֶלָּא אַחַר קְרִיאָה. גַּם מִמַּה שֶׁאָמַר בַּקְּרִיאָה ״צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד״ זֶה יָעִיד שֶׁעֲדַיִן לֹא יָרַד, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה צָרִיךְ לִרְשֹׁם לָהֶם הַמָּקוֹם, כִּי הֵם רוֹאִים מָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן שָׁם הֶעָנָן. וּלְדִבְרֵיהֶם שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁהָיוּ טְמֵאִים בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, כִּי לֹא רָצָה ה׳ לָרֶדֶת קֹדֶם הַקְּרִיאָה וְיִהְיֶה יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לָהֶם כִּבְיָכוֹל לְצֵאתָם, וְאֵינוֹ מֵהַכָּבוֹד. גַּם יִמָּשֵׁךְ לָהֶם חָס וְשָׁלוֹם עֹנֶשׁ לַנִּקְרָאִים, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְהַעֲנִישׁ אֶלָּא לְהֵטִיב. וְהַטַּעַם שֶׁיָּרַד ה׳ וְלֹא דִּבֵּר מִמְּקוֹמוֹ כְּסֵדֶר הַקְּרִיאָה, כְּדֵי לְפַרְסֵם הַדָּבָר כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁיָּרַד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא פִּרְסוּם וְהֶעָרָה גְּדוֹלָה, וְיִוָּדַע לְכָל יִשְׂרָאֵל כִּי הִקְפִּיד ה׳ עַל אֲשֶׁר נָגְעוּ בְּנֶאֱמַן בֵּיתוֹ וְהֶעֱנִישָׁם עַל הַדָּבָר.
במדבר יב:ו · פירוש ב
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
אָכֵן יִתְכַּוֵּן ה׳ בְּנוֹעַם אֲמָרָיו לְהַרְגִּישָׁם בִּמְנִיעַת הַשְּׁמִיעָה שֶׁקּוֹדֶם לָכֵן, כִּי עַתָּה הֵם רְאוּיִים לִשְׁמוֹעַ וְלֹא קוֹדֶם לְצַד טֻמְאָתָם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין נָכוֹן לְעֶבֶד שֶׁיִּהְיֶה מְשֻׁלָּל הַהֲכָנָה בְּעֵת אֲשֶׁר אֲדוֹנוֹ יְצַוֶּה עָלָיו, וְאֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן כִּי מֻכְרָח מֹשֶׁה בְּמַעֲשָׂיו לִפְרוֹשׁ מֵאִשְׁתּוֹ. וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ תֵּרוּץ לְקֻשְׁיָא רִאשׁוֹנָה, לָמָּה לֹא נָתַן ה׳ טַעַם הַפְּרִישׁוּת בִּדְבָרָיו לָהֶם כִּי הוּא הָעִקָּר הַצָּרִיךְ לְהַשְׁמִיעָם, וּלְפִי זֶה ה׳ נָתַן אוֹמֶר הַמְבַשֵּׂר צָבָא רָב.
במדבר יב:ו · פירוש ג
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שִׁמְעוּ נָא, פֵּרוּשׁ עַתָּה אַתֶּם שׁוֹמְעִים לְצַד הַהֶכְרֵחַ לְיַסֶּרְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם, וְאֵין לְדַבֵּר לָכֶם דְּבָרִים אֵלּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה מִשְּׁנֵי טְעָמִים: א׳ כִּי הוּא נוֹגֵעַ בַּדָּבָר וְעָלָיו בָּאוּ הַדְּבָרִים, וְעוֹד מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ הָאָמוּר בָּעִנְיָן שֶׁקָּרָא ה׳ לְאַהֲרֹן וּמִרְיָם לְדַבֵּר עִמָּהֶם שֶׁלֹּא בִּפְנֵי מֹשֶׁה, אֲבָל קוֹדֵם וְאַחַר כָּךְ אֵין אֲנִי מְדַבֵּר עִמָּכֶם, וְזוֹ סְתִירָה לְמַאֲמָרָם שֶׁגַּם בָּהֶם דִּבֵּר. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יד,יט) שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ אֵין הַכַּוָּנָה בְּדִבּוּר גַּם עִם אַהֲרֹן אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְהֵם הַדְּבָרִים שֶׁרָמַז ה׳ בְּתֵבַת ״נָא״.
במדבר יב:ו · פירוש ט
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וְהִתְחִיל ה׳ לוֹמַר בִּבְחִינַת הַדְרָגַת הַשָּׂגַת הָרְאִיָּה, וְאָמַר ה׳ בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, פֵּרוּשׁ לְפִי שֶׁיֵּשׁ שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת כְּלָלִיּוֹת בְּהַכָּרַת ה׳: הָאַחַת לֹא הִשִּׂיגָהּ אָדָם בִּנְבוּאָה, וְהוּא מַה שֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה (שמות לג:יח) ״הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבוֹדֶךָ״, פֵּרוּשׁ ״נָא״ – עַתָּה, מַה שֶׁאַתָּה עָתִיד לְהַרְאוֹתֵנִי לְאַחַר מִיתָה, כִּי יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה הַמּוּשָּׂג לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהֵשִׁיבוֹ ה׳ ״לֹא תוּכַל וְגוֹ׳ כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי״ אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה. וְהַדְרָגָה זוֹ הִיא בְּעַצְמוּת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא יִתְיַחֵס אֵלָיו מַאֲמַר עַצְמוּת אֶלָּא לְשַׁכֵּךְ אֹזֶן וְכוּ׳. הַדְרָגָה שְׁנִיָּה הִיא אוֹר הַמֵּאִיר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְיַחֵס אֵלָיו תְּמוּנָה, וְאֵין תְּמוּנָה זוֹ דּוֹמָה לְשׁוּם תְּמוּנָה מֵהַהֹוִים בַּנִּמְצָא, כִּי אֵין לוֹ תְּמוּנָה אֶלָּא תְּמוּנָה לְנֶעְלָם מֵעֵינֵי כָל חַי שֶׁאֵין לָהּ מַכִּיר זוּלַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר הִכִּירָהּ לוֹ ה׳, דִּכְתִיב ״וּתְמֻנַת ה׳ יַבִּיט״, מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג זוּלָתוֹ בְּכָל הַנְּבִיאִים. הַדְרָגָה שְׁלִישִׁית הִיא הַבְהָקַת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרִחוּק, הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה – לְנֵר דָּלוּק אֲשֶׁר יֵלֵךְ אוֹרוֹ לְמֵרָחוֹק וְיִרְאֶה אָדָם הָאוֹר הַהוּא, וְזֶה יִקָּרֵא ״מַרְאָה״, וְזֶה הוּא הַשָּׂגַת הַנְּבִיאִים זוּלַת מֹשֶׁה, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ ״בַּמַּרְאָה״ וְהָבֵן, וּכְנֶגְדָּהּ אָמַר בְּמֹשֶׁה ״וּתְמֻנַת ה׳ יַבִּיט״.
במדבר יב:ו · פירוש י
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וּכְנֶגֶד זְמַן הַשָּׂגַת הַנְּבוּאָה אָמַר אֵלָיו אֶתְוַדָּע, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ מַדְרֵגָה קְטַנָּה כָּזוֹ אֵינָהּ אֶצְלוֹ בִּתְמִידוּת בְּעֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַשִּׂיגֶנָּה, אֶלָּא כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה אֶתְוַדָּע לוֹ בָּהּ, וּכְשֶׁיַּחְפֹּץ הוּא לְהַשִּׂיגָהּ אֵינוֹ מֻבְטָח שֶׁיַּשִּׂיגֶנָּה בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְטָח מֹשֶׁה בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ דִּכְתִיב (במדבר ט:ח) ״עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה׳״ בְּלֹא שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כָּל הַנְּבִיאִים אֵין נְבוּאָה בְּטוּחָה אֶצְלָם הֲגַם שֶׁהִיא מַדְרֵגָה קְטַנָּה מִמַּדְרֵגַת מֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה נְבוּאָתוֹ הֲגַם שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מֵהֶם, בְּטוּחָה אֶצְלוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה, וְהוּא מַאֲמַר בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, פֵּרוּשׁ כַּנֶּאֱמָן הַזֶּה שֶׁהַכֹּל בְּיָדוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ כְּמוֹ כֵן מֹשֶׁה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל בֵּיתִי לִכְלוֹל אֲפִלּוּ בְּהַשָּׂגַת נְבוּאָה הַגְּדוֹלָה הַדָּבָר בִּרְשׁוּתוֹ לְהִתְנַבֵּא, מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה אוֹמֵר ״בְּבֵיתִי נֶאֱמָן הוּא״, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר לְחֶפְצוֹ אֶלָּא מַדְרֵגָה הַקְּטַנָּה שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, וְהַהֶפְרֵשׁ הוּא שֶׁהֵם אֵין הַדָּבָר בִּרְשׁוּתָם מַה שֶׁאֵין כֵּן הוּא, תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּכָל״ וְגוֹ׳.
במדבר יב:ו · פירוש יא
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וּכְנֶגֶד הַשָּׂגַת בְּחִינַת הַדִּבּוּר אָמַר בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ, פֵּרוּשׁ דַּע כִּי שְׁתֵּי מִדּוֹת בְּהוֹדָעַת הַחֲלוֹמוֹת: הָא׳ – כְּשֶׁיִּשְׁמַע הַדְּבָרִים תִּהְיֶה דַּעְתּוֹ מְעֻרְבֶּבֶת וְלֹא תִּבְחַן אָזְנוֹ מִלִּין לְהַשְׂכִּיל הַנִּדְבָּר כִּי דַּעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת, ב׳ – כָּל הַנִּדְבָּר בַּחֲלוֹם אֵין הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן אֶלָּא מָשָׁל וְדִמְיוֹן. וְצֵא וּלְמַד מֵחֲלוֹמוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה וּפִתְרוֹנֵיהֶם. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר ה׳ כִּי הַנְּבִיאִים בְּעֵת בֹּא דְּבָרוֹ הַטּוֹב לָהֶם יִתְבַּלְבֵּל דַּעְתָּם וְיִהְיוּ כְּאָדָם הַשּׁוֹכֵב בְּלֵב יָם וְיִתְהוֹלְלוּ, גַּם לֹא יָבֹא לָהֶם הַדִּבּוּר בְּצוּרָתוֹ אֶלָּא מְלֻבָּשׁ תּוֹךְ דִּמְיוֹן וּמָשָׁל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ שְׂאֵת הַדִּבּוּר וְאַף עַל פִּי כֵן מִתְהוֹלְלִים. וּפֵרוּשׁ תֵּבַת בַּחֲלוֹם הוּא בְּגֶדֶר חֲלוֹם בְּאֵיכוּת וּמַהוּת, וּלְעוֹלָם בְּהָקִיץ הָיָה ה׳ נִגְלֶה אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה בָּא לָהֶם הַדִּבּוּר הָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתוֹ כִּתְכוּנַת הַחֲלוֹם כַּנִּזְכָּר וְהָיוּ נוֹפְלִים לָאָרֶץ וּמִתְטָרֶפֶת דַּעְתָּם מֵעֲלֵיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה שֶׁהָיָה מְשֻׁלָּל מִזֶּה, שֶׁלֹּא הָיְתָה דַּעְתּוֹ מִשְׁתַּנֵּית בְּבֹא דְּבַר ה׳ וְהָיָה שׁוֹמֵעַ בְּדַעַת שְׁלֵמָה, גַּם לֹא הָיוּ בָּאִים אֵלָיו הַדְּבָרִים בְּדֶרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה אֶלָּא דְּבָרִים מְבֹאָרִים וּבְרוּרִים וְאֵינָן צְרִיכִין פִּתְרוֹן. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, פֵּרוּשׁ, הִנֵּה עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל רוֹאוֹת הַחֲמִשִּׁים וְשָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה, שֶׁכֻּלָּן הֵם דְּבָרִים שֶׁיָּבִין פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים כָּל מֵבִין לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. גַּם אוֹצְרוֹת חָכְמָה אֲשֶׁר אָצַר ה׳ בָּהֶם כֻּלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין הַבָּא לְעַיֵּן וּלְהַעֲמִיק, יַרְגִּישׁ בְּמַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים עַצְמָן אֶת אֲשֶׁר חָשַׁב ה׳ לוֹמַר בָּהֶם. וְאֵין דֶּרֶךְ זֶה בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים יִרְמְיָה וִישַׁעְיָה, שֶׁכֻּלָּן מָשָׁל וּמְלִיצָה, כְּמַאֲמַר (יחזקאל י״ז:ג׳) ״הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל בַּעַל הַכְּנָפַיִם״ וְגוֹ׳, וּבְיוֹתֵר מֵהֵמָּה נְבוּאַת זְכַרְיָה הַמְּסַגֵּר שַׁעֲרֵי הַנְּבוּאָה אֲשֶׁר סָגַר גַּם נְבוּאָתוֹ וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ כַּוָּנַת נְבוּאָתוֹ.
במדבר יב:ו · פירוש יג
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וְהוּא מַה שֶׁהוֹדִיעַ ה׳ כָּאן בִּבְחִינַת הַמֻּשָּׂג לְמֹשֶׁה, וְאָמַר פֶּה אֶל פֶּה, פֵּרוּשׁ, לֹא הָיָה הַדִּבּוּר נִפְסָק מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן לְפִי מֹשֶׁה לַעֲבֹר בַּאֲוִיר הָעוֹלָם, שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַדִּבּוּר בְּהַלְבָּשַׁת הָאֲוִירִים וִיסוֹבֵב לְדַבֵּר דִּבְרֵי מְשָׁלִים וְחִידוֹת, גַּם שָׁלַל הַהִתְרַגְּשׁוּת אֲשֶׁר תִּקְרֶה לַנְּבִיאִים כְּמַאֲמַר וּמַרְאֶה, פֵּרוּשׁ, לֹא יֵרָדֵם וְלֹא יִתְבַּהֵל, אֶלָּא ״וּמַרְאֶה״, פֵּרוּשׁ, בָּעֵת וּבַשָּׁעָה עַצְמָהּ שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בּוֹ פֶּה אֶל פֶּה אֵינוֹ כְּסֵדֶר הַחֲלוֹם, אֶלָּא ״וּמַרְאֶה״, שֶׁאֲנִי מַרְאֶה לוֹ אוֹר הַמְּנַבֵּא וּמַבִּיט, וְזֶה יַגִּיד הַהֶעָרָה וְהִתְכּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל.
במדבר יב:ו · פירוש יד
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְלֹא בְחִידוֹת, הוּא לְהָעִיר בְּתוֹלֶדֶת הַדָּבָר כִּי לְצַד שֶׁהָיָה מְדַבֵּר פֶּה אֶל פֶּה, בָּזֶה הָיָה גַּם כֵּן הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּלֹא חִידוֹת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶל פֶּה וְלֹא לָאֹזֶן, הַמַּשְׂכִּיל עַל דְּבַר נָבִיא שֶׁאָמַר (מלכים א ג:ט) ״לֵב שׁוֹמֵעַ״, יֵדַע סוֹד הַדָּבָר. וְזוֹ הִיא הַדְרָגַת נְבוּאָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, שֶׁיִּקְשֹׁר ה׳ נֶפֶשׁ נָבִיא בַּמָּקוֹר הַמְּנַבֵּא וִישַׁלְשֵׁל הַנְּבוּאָה פֶּה אֶל פֶּה. וּבָזֶה גַּם כֵּן תָּבִין אָמְרוֹ אֲדַבֶּר בּוֹ וְלֹא אָמַר אִתּוֹ אוֹ עִמּוֹ אֶלָּא בּוֹ, וְהָבֵן. עוֹד נִתְכַּוֵּן לְהַשְׂכִּילְךָ שֶׁלֹּא הָיָה הַדִּבּוּר אֶלָּא מִפִּי ה׳ לְפִי מֹשֶׁה וְלֹא הָיָה רוֹאֶה פְּנֵי עוֹלָם, וְהוּא מַאֲמַר ״בּוֹ״.
במדבר יב:ח · פירוש א
פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהֹוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃
וּמַדּוּעַ יְרֵאתֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר ה׳ וְטוֹעֵן שֶׁהָיָה לָהֶם לְשַׁעֵר בְּדַעְתָּם כִּי הוּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי ה׳, וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה עָוֶל לֹא הָיָה ה׳ מַסְכִּים עַל יָדוֹ, אֱמוֹר מֵעַתָּה בַּה׳ דִּבַּרְתֶּם שֶׁהִסְכִּים עַל יָדוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מַדּוּעַ וְגוֹ׳ בְּעַבְדִּי. וְאָמְרוֹ בְמֹשֶׁה פֵּרוּשׁ, אָדָם שֶׁהוּא מֻבְחָן לְגָדוֹל בְּעֵינֵי ה׳ תַּחְשְׁדוּהוּ בְּדָבָר מְגֻנֶּה. וְאֶפְשָׁר שֶׁרָמַז עוֹד לָהֶם בְּאָמְרוֹ בְמֹשֶׁה עַל שֶׁדִּבְּרוּ בְּפָנָיו וְהִכְלִימוּהוּ בְּדִבְרֵיהֶם כְּמַאֲמַר רַזַ״ל שֶׁכָּתַבְתִּי (במדבר יב:א).
במדבר יב:ט · פירוש א
וַיִּֽחַר־אַ֧ף יְהֹוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃
וַיִּחַר אַף ה׳. פֵּרוּשׁ גֵּרָה בָּהֶם הַנֶּחֱרִים בָּהֶם שֶׁהֵם כַּת הָאַף, וַיֵּלַךְ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאַף מַה שֶׁהוּרְשָׁה. וַהֲגַם שֶׁבַּסְּנֶה אָמַר הַכָּתוּב (שמות ד:יד) ״וַיִּחַר אַף ה׳ בְּמֹשֶׁה״, שָׁם רָשַׁם שִׁעוּר אֲשֶׁר יִפְעַל בּוֹ הָאַף, וְהוּא שֶׁיָּסוּר מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַכְּהוּנָה וְתִנָּתֵן לְאַהֲרֹן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קב.; שמות רבה פ״ג) שֶׁהָרוֹשֶׁם הוּא הֲסָרַת הַכְּהוּנָה. וְכָאן עָשָׂה הָאַף מִשְׁפָּט גָּדוֹל שֶׁהַצָּרַעַת הִיא כְּמִיתָה כָּאָמוּר בָּעִנְיָן, וּבִשְׁנֵיהֶם הָיָה הָעֹנֶשׁ כְּאָמְרוֹ בָּם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) ״וַיִּפֶן״ וְגוֹ׳ פָּנָה מִצָּרַעְתּוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם לֹא נִתְרַפְּאָה כְּאַהֲרֹן תֵּכֶף וּמִיָּד, וְלֹא יָדַע אָדָם מִצָּרַעְתּוֹ.
במדבר יב:יא · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃
בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת וְגוֹ׳. הִנֵּה מִדִּבְרֵי אַהֲרֹן מַשְׁמַע כִּי מֹשֶׁה הִקְפִּיד עַל דִּבְרֵיהֶם, אֲשֶׁר עַל כֵּן מְחַלֶּה פָּנָיו שֶׁיִּמְחוֹל לָהֶם חַטָּאתָם. וְנִרְאֶה כִּי טַעְמוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הוּא שֶׁדָּן בְּמֹשֶׁה דִּין חָכָם, שֶׁכְּפִי הַדִּין (קידושין לב:) חָכָם שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל, וְלָזֶה אָמַד בְּדַעְתּוֹ שֶׁאִם יִמְחוֹל סָר הַנֶּגַע. וְאָמַר אַל נָא תָשֵׁת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהִקְפַּדְתָּ עַל הַדְּבָרִים עַד שֶׁבָּא הָעוֹנֶשׁ, עַתָּה שֶׁבָּא הָעוֹנֶשׁ יְכֻפַּר הֶעָוֹן וְלֹא תָשֵׁת עוֹד עָלֵינוּ חַטָּאת. וְאַחַר הָאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי מֹשֶׁה לֹא הִקְפִּיד עַל הַדָּבָר, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם הַכָּתוּב וְסָמוּךְ לְדַבְּרָם בּוֹ אָמַר ״וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד״, נִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל דִּבְרֵי אַהֲרֹן כָּאן.
במדבר יב:יא · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃
וְטַעַם הָעוֹנֶשׁ הוּא לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: הָאַחַת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לָדוּן בְּמֹשֶׁה מִשְׁפַּט מֶלֶךְ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים לג:ה) ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, וּמֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל (שם), וְאוּלַי כִּי לָזֶה גַּם כֵּן נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ לָהֶם מַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי, כִּי לַה׳ הַמְּלוּכָה וְעֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ (שבועות מז:).
במדבר יב:יא · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃
וְסִבָּה שְׁנִיָּה: לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל שֶׁחָשְׁדוּ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה עָוֶל חָס וְשָׁלוֹם, וְהִסְכִּים ה׳ עַל יָדוֹ וְלֹא הוֹכִיחוֹ, אִם כֵּן מִלִּין לְצַד עִלָּאָה הֵם, וְלָזֶה הֶעֱנִישָׁם הֲגַם שֶׁאֵין כָּאן הַקְפָּדַת מֹשֶׁה, וְהִצְדִּיק מֹשֶׁה כִּי לֹא הוּא הַסּוֹבֵב בְּהַקְפָּדָתוֹ שֶׁהֻצְרַךְ לְהִתְפַּלֵּל לַה׳, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִיל לְרַפְּאוֹת עַד עֲבוֹר שִׁבְעַת יָמִים, וְאִם הָיָה הַדָּבָר בּוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ לִתְפִלָּה אֶלָּא יִמְחוֹל וְסָר הַנֶּגַע. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָעוֹנֶשׁ בָּא לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַטְּעָמִים, אוֹ לִשְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאֶפְשָׁר שֶׁאִם הָיָה מֹשֶׁה מַקְפִּיד בְּדַבְּרָם הָיָה הָעוֹנֶשׁ בְּאוֹפֶן אַחֵר כָּפוּל וּמְכֻפָּל לָהֶם חָס וְשָׁלוֹם.
במדבר יב:יא · פירוש ד
וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃
אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים, הוּא עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּתַרְעוֹמֶת ה׳ עֲלֵיהֶם שֶׁהִקְפִּיד עַל שֶׁהִשְׁווּ נְבוּאָתָם לִנְבוּאַת מֹשֶׁה, וְהִקְפִּיד עַל שֶׁנָּגְעוּ בִּכְבוֹד מֹשֶׁה לוֹמַר לֹא טוֹב עָשָׂה. לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הַשְׁוָאַת נְבוּאָתָם לִנְבוּאָתוֹ אָמַר אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ כִּי דִּבְּרוּ דִּבְרֵי שְׁטוּת בָּזֶה, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁאָמְרוּ עָלָיו לֹא טוֹב עָשָׂה אָמַר וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ.
במדבר יב:יג · פירוש א
וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ׃ {פ}
וַיִּצְעַק וְגוֹ׳ לֵאמֹר. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר, בָּא בְּטַעֲנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁהִקְפִּיד וְיַחְזִיקוּהוּ כְּנוֹטֵר אֵיבָה, וְדִבְרֵי אַהֲרֹן יַגִּידוּ לָמוֹ, לָזֶה אָמַר בְּצָעֳקוֹ לַה׳ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ דְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּסָמוּךְ מִפִּי אַהֲרֹן:
במדבר יג:א · פירוש א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר לֵאמֹר כֵּיוָן שֶׁהַדִּבּוּר אֵינוֹ אֶלָּא אֶל מֹשֶׁה. וְאוּלַי שֶׁבָּא לְהַרְשׁוֹתוֹ לוֹמַר שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ לוֹ מִפִּי הַשְּׁכִינָה, שֶׁזּוּלַת זֶה הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאמַר (יומא ד.). גַּם שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ יִשְׂרָאֵל כִּי מֹשֶׁה חָפֵץ בַּדָּבָר וְיֹאמְרוּ כִּי דַּעְתּוֹ כְּדַעְתָּם, לָזֶה יְצַוֶּה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם כִּי כֵּן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ. גַּם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ לוֹ לִשְׁלֹחַ כְּסֵדֶר הַנִּדְבָּר אֵלָיו מֵה׳, וְלֹא יְעַכְּבוּ עַל יָדוֹ כְּשֶׁיֵּדְעוּ כִּי דְּבַר מֶלֶךְ הוּא. גַּם לְפִי דִּבְרֵי רַזַ״ל שֶׁפֵּרְשׁוּ תֵּבַת ״לְךָ״ – לְדַעְתְּךָ, שֶׁאֵין ה׳ מְצַוֶּה עַל הַדָּבָר, חָפֵץ ה׳ שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם מִפִּי עֶלְיוֹן, אוּלַי יַרְגִּישׁוּ כִּי לֹא טוֹב עֲשׂוֹת וְיִבְטְחוּ בַּה׳ וְיַאֲמִינוּ בּוֹ.
במדבר יג:ב · פירוש א
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לְךָ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה לד.): לְדַעְתְּךָ, אֲנִי אֵינִי מְצַוְּךָ וְכוּ׳, וְקָשֶׁה לָמָּה יַסְכִּים ה׳ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ וְיוֹפִיעַ מַאֲמָרוֹ עַל עֲצַת רְשָׁעִים. וּלְהָבִין הָעִנְיָן אָעִיר בַּדָּבָר, מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקֶּרַח הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַנִּסְבֶּבֶת מֵהַמְרַגְּלִים, אִם מִצַּד הַמַּעֲשֶׂה, אֵין בּוֹ רַע, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ (יהושע ב:א) שֶׁכְּמוֹ כֵן שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים וַיְרַגְּלוּ הָאָרֶץ, אִם כֵּן אֵין הַדָּבָר מְכֹעָר מִצַּד עַצְמוֹ, וְאִם מִצַּד הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁנִּבְחֲרוּ עַל פִּי ה׳ הַבּוֹחֵן לְבָבוֹת וּכְלָיוֹת, וְהֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם ״כֻּלָּם אֲנָשִׁים״, שֶׁהֵם צַדִּיקִים:
במדבר יג:ב · פירוש ב
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הַדָּבָר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ילקוט שמעוני תשמ״ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בִּתְחִלָּה נִתְקַבְּצוּ אֵצֶל מֹשֶׁה לִשְׁלוֹחַ הַמְרַגְּלִים וְלֹא רָצָה, וְאָמַר לָהֶם כְּבָר הִבְטִיחָנוּ ה׳, וְאָמְרוּ לוֹ כִּי הָעֲמָמִים יוֹדְעִים בָּנוּ שֶׁאָנוּ בָּאִים לִירַשׁ אוֹתָם וְהֵם מַטְמִינִים אֶת מָמוֹנָם, וּכְשֶׁיַּגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לֹא יִמְצְאוּ כְּלוּם וְנִמְצָא דִּבְרֵי ה׳ בָּטֵל חָס וְשָׁלוֹם, וְאָז ״וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי מֹשֶׁה״ מַה שֶׁאָמְרוּ (דברים א:כב) ״וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ״, פֵּרוּשׁ הַחֲפִירוֹת שֶׁמַּטְמִינִים בָּהֶם מָמוֹנָם וְכוּ׳, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה כָּךְ נִלְכַּד בְּיָדָם, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּה שֶׁדִּקְדְּקוּ בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ ״נִלְכַּד בְּיָדָם״ יוֹרֶה שֶׁבְּמִרְמָה דִּבְּרוּ וּלְכָדוּהוּ בְּעָרְמָה, וְאֵין יָדוּעַ מַה הִיא מִרְמָה שֶׁדִּבְּרוּ בְּפִיהֶם שֶׁבָּהּ נִלְכַּד.
במדבר יג:ב · פירוש ד
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
וְלָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר שְׁלַח לְךָ, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁאַתָּה סוֹבֵר הַשְּׁלִיחוּת שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל הַטְמָנַת הַמָּמוֹן, פֵּרוּשׁ, אֲבָל לֹא לְטַעַם שֶׁחוֹשְׁבִים הֵם, וְהֵעִירוּ כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתָם מַחְשְׁבוֹתָיו. וּמֹשֶׁה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הֵבִין הַכַּוָּנָה עַל סֵדֶר וְהֵבִין דֶּרֶךְ אַחֵר כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר. אוֹ נוּכַל לוֹמַר שֶׁהֵבִין אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁה׳ לֹא מְנָעוֹ מִלִּשְׁלֹחַ עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְלֹא נִתְחַכֵּם עַל דְּבַר מֶלֶךְ. וַהֲגַם שֶׁה׳ גִּלָּה לוֹ, ה׳ חָפֵץ לְגַלּוֹת לַעֲבָדָיו הַנִּסְתָּרוֹת, גַּם לָדַעַת טַעַם לְכָל הַיּוֹצֵא מֵהָעִנְיָן. וְאִם תֹּאמַר קֻשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ לָמָּה לֹא מָנַע הַדָּבָר מִהְיוֹת כֵּן, לְצַד שֶׁרָאָה שֶׁזּוּלַת זֶה הָיוּ פּוֹקְרִים יוֹתֵר וְעוֹשִׂים בֶּהָלָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָשׂוּ בַּהֲלִיכַת הַמְרַגְּלִים.
במדבר יג:ב · פירוש ז
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שְׁלַח לְךָ, שֶׁיִּהְיֶה הַשְּׁלִיחוּת מִתְכַּנָּה עַל שֵׁם מֹשֶׁה וְלֹא עַל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, לְצַד מַה שֶׁיָּצָא מֵהַדָּבָר.
במדבר יג:ב · פירוש ח
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר לָהֶם שֶׁלֹּא תִהְיֶה כַּוָּנַת הֲלִיכָתָם לְמַה שֶׁחוֹשְׁבִים יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לְמַה שֶׁחוֹשֵׁב מֹשֶׁה בַּשְּׁלִיחוּת, וְהוּא מַאֲמַר שְׁלַח לְךָ – לְמַה שֶׁבְּדַעְתְּךָ וְלֹא לְמַה שֶׁבְּדַעְתָּם.
במדבר יג:ב · פירוש ט
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
עוֹד רָמַז בְּמַאֲמַר לְךָ עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ה,כג) בְּפָסוּק ״עַתָּה תִרְאֶה״, אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים אֵינְךָ רוֹאֶה, עַד כָּאן. מֵעַתָּה אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לָאָרֶץ בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְהָיָה מִתְקַיֵּם מַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר ״עַתָּה תִרְאֶה״, הָיָה מֻכְרָח מֹשֶׁה לֵישֵׁב חוּץ לָאָרֶץ כְּהֶדְיוֹט אוֹ יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֶדְיוֹט, וּבְאֶמְצָעוּת שְׁלִיחוּת הַמְרַגְּלִים נִתְעַכְּבוּ יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא יָרַד מֹשֶׁה מִגְּדֻלָּתוֹ וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד מְלֹאת יָמָיו, וְהוּא אָמְרוֹ שְׁלַח לְךָ כִּי לְךָ הֲנָאָה בָּזֶה בְּתַכְלִית הַדְּבָרִים.
במדבר יג:טז · פירוש א
אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃
אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר כֵּן, וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם״ וְגוֹ׳? וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לד:) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יִצְחָק, דָּבָר זֶה מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, מְרַגְּלִים עַל שֵׁם מַעֲשֵׂיהֶם נִקְרְאוּ וְכוּ׳, סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל שֶׁסָּתַר דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהִנֵּה לְצַד שֶׁרָצָה לוֹמַר הַכָּתוּב ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ״ שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו וְכוּ׳, יֹאמַר הָאוֹמֵר, מָה רָאָה מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל עַל יְהוֹשֻׁעַ? לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳, לְהָעִירְךָ כִּי מִשְּׁמוֹתָם הִשְׂכִּיל מֹשֶׁה מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, אֲשֶׁר לָזֶה הֻצְרַךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל יְהוֹשֻׁעַ ״וַיִּקְרָא״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה סָמַךְ לְמַאֲמַר ״אֵלֶּה שְׁמוֹת״ וְגוֹ׳ ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁהִרְגִּישׁ בְּרִשְׁעָם מִמַּאֲמַר תֵּבַת ״לְךָ״, אֵין פֵּרוּשׁ זֶה מֻכְרָח וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ תֵּבַת ״לְךָ״ בְּאֹפֶן אַחֵר, וּמִשְּׁמוֹתָם הִטָּה וְהִכְרִיעַ כִּי יַרְשִׁיעוּ בִּשְׁלִיחוּתָם. עוֹד אוּלַי שֶׁלֹּא הִצְדִּיק שֶׁכֻּלָּן רְשָׁעִים, אֶלָּא מִשְּׁמוֹתָם שֶׁכָּל שְׁמוֹתָם גִּלּוּ מַה שֶׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת.
במדבר יג:טז · פירוש ב
אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ (סוטה לד:) שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה שְׁמוֹ וְיָכוֹל הָיָה לְהִתְפַּלֵּל בְּלֹא שִׁנּוּי הַשֵּׁם. וְאוּלַי שֶׁנָּתַן כֹּחַ בִּשְׁמוֹ בְּתוֹסֶפֶת הַיּוֹ״ד שֶׁמִּסְפָּרָהּ עֲשָׂרָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל נֶגֶד הָעֶשֶׂר מְרַגְּלִים. עוֹד, כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל זְכוּת וְחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁל כָּל הָעֲשָׂרָה כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ:
במדבר יג:כו · פירוש י
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמֹז בְּמַאֲמַר וַיֵּלְכוּ שֶׁעָשׂוּ הֲלִיכָה מֻחְלֶטֶת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לָהּ עוֹד, כַּאֲשֶׁר גִּלּוּ בְּדִבְרֵיהֶם אֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָעָם. גַּם הַתּוֹרָה הֶחְלִיטָה עֲלֵיהֶם שֶׁהֲלִיכָתָם הֲלִיכַת עוֹלָם וְלֹא יָשׁוּבוּ לִרְאוֹתָהּ עוֹד. וְאָמְרוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ בָּא לָתֵת טַעַם לָמָּה בָּאוּ וְלֹא נֶאֶבְדוּ בִּשְׁלִיחוּתָם, אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ חָשׁ ה׳ עַל דְּבַר כְּבוֹד מֹשֶׁה אֲשֶׁר עַל כֵּן הִשְׁלִימוּ הַשְּׁלִיחוּת וּבָאוּ. עוֹד כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְהָעֵדָה מַעֲשֵׂה ה׳ כִּי אֲנָשִׁים מְעַט עָלוּ בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים וְנִמְלְטוּ, וּמִזֶּה יַצְדִּיקוּ כִּי כְּמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה ה׳ עִמָּהֶם לְהָטִיל אֵימָתָם עַל כָּל הָעַמִּים, וִישָׁרִים דַּרְכֵי ה׳ וְגוֹ׳ (הושע יד:י).
במדבר יג:כו · פירוש יג
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאוֹמֵר וְאֶת כָּל הָעֵדָה, פֵּרוּשׁ שֶׁהֵשִׁיבוּהוּ כְּשֶׁהָיָה אֶת כָּל הָעֵדָה, וְלֹא יִחֲדוּהוּ לְדַבֵּר אֵלָיו דְּבָרִים הָרָעִים בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַבְאִישׁוֹ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל:
במדבר יג:כו · פירוש יד
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, וּבָא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ שֶׁחָלְקוּ כָּבוֹד לְמֹשֶׁה לְיַחֵד לוֹ הַתְּשׁוּבָה כְּחֹק הַמְּלוּכָה, וְאַחַר כָּךְ הֵשִׁיבוּ גַּם לְכָל הָעֵדָה.
במדבר יג:כו · פירוש טו
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
אוֹ יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמַּאֲמָר שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, שֶׁנִּלְכַּד מֹשֶׁה בְּיָדָם בְּטַעֲנַת ״וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן. אֱמוֹר מֵעַתָּה שֶׁטַּעַם שְׁלִיחוּת יִשְׂרָאֵל הָיָה טַעַם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְטַעַם שְׁלִיחוּת מֹשֶׁה הָיָה טַעַם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר – לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לַדְּבָרִים שֶׁאָמַר לָהֶם בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאֶת כָּל הָעֵדָה לַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ לָהֶם בִּשְׁלִיחוּתָם.
במדבר יג:כז · פירוש א
וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַ֠ם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃
וַיְסַפְּרוּ לוֹ וְגוֹ׳. דִּקְדֵּק לוֹמַר לוֹ, שֶׁהָיוּ מְיַחֲדִים הַדִּבּוּר בְּיִחוּד אֵלָיו, אֲבָל הַמַּאֲמָר לֹא הָיָה לְמֹשֶׁה לְבַד אֶלָּא לְכָל הָעֵדָה הַשּׁוֹמְעִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמְרוּ וְלֹא אָמַר לוֹ.
במדבר יג:כז · פירוש ב
וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַ֠ם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃
בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁהִגַּעְנוּ שָׁמָּה לְשָׁלוֹם וְלֹא אֵרַע לָהֶם תַּקָּלָה, וְגָמְרוּ אוֹמֶר הַטַּעַם אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁעָשִׂינוּ מִצְוַת שְׁלִיחוּתְךָ נִשְׁמַרְנוּ. אוֹ יִרְצוּ לוֹמַר לְצַד שֶׁעָשָׂה לָהֶם לְוָיָה שֶׁשְּׁלָחָם הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ בְּשָׁלוֹם. וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וַיְסַפְּרוּ לוֹ, לוֹמַר שֶׁסִּפְּרוּ דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לְמַעֲלַת מֹשֶׁה כִּי זְכוּתוֹ עָמְדָה לָהֶם. וְאָמְרוֹ וַיֹּאמְרוּ הוּא תְּשׁוּבַת הָאָרֶץ מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל לָזֶה לֹא אָמַר לוֹ.
במדבר יג:ל · פירוש א
וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ׃
וַיַּהַס וְגוֹ׳ אֶל מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאֵין כֹּחַ בְּאָדָם הֶדְיוֹט לְהַשְׁתִּיק הֲמוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, לָזֶה בָּא בְּמַאֲמָרוֹ כִּי הוּא מַשְׁתִּיקָם אֶל מֹשֶׁה וְלֹא לִגְזֵרָתוֹ, וְיָדוּעַ כִּי מֹשֶׁה מֶלֶךְ, דִּכְתִיב (דברים לג:ה) ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, וּלְאֵימָתוֹ שָׁתְקוּ לִשְׁמֹעַ אֲשֶׁר יֹאמַר. וְאָמַר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, פֵּרוּשׁ, גַּם לְפִי דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים נוּכַל לָהּ:
במדבר יד:יא · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃
וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳. הַמַּאֲמָר כָּאן בָּא לִמְנוֹעַ מֹשֶׁה מִלְּהִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לוֹ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (שמות לב:י) ״הַנִּיחָה לִּי״, כְּמוֹ כֵן בְּמַעֲשֶׂה זֶה הִקְדִּים לוֹמַר אֵלָיו עִנְיָן הָאָמוּר בְּסָמוּךְ כְּדֵי שֶׁיִּמָּנַע מִלְּהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״לֵאמֹר״.
במדבר יד:יא · פירוש ו
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (שבת פט:) שֶׁהֵשִׁיבוּ הָאָבוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״בְּנֵיכֶם חָטְאוּ״, אָמְרוּ לוֹ ״יִמָּחוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ״, שֶׁגַּם הֵם לֹא יַחְפְּצוּ בְּהַכְעָסוֹת ה׳ בָּרוּךְ הוּא. וּכְנֶגֶד טַעֲנַת ״אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֶּנּוּ לְהָבִיא רֹאשׁוֹ בְּעֹל הָאֱלֹהוּת כָּעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לָהֶם נַעֲשׂוּ הַמַּסּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, לָזֶה אָמַר כִּי לֹא הוֹעִיל לָהֶם מַה שֶׁרָאוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה אֵין הֶפְרֵשׁ לָהֶם לְצַד פְּרָט זֶה, אִם כֵּן ״אַכֶּנּוּ״ וְגוֹ׳. וְאִם תֹּאמַר, וּמָה אֶעֱשֶׂה לִשְׁבוּעַת הָאָבוֹת? – וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ שֶׁאַתָּה מִבְּנֵיהֶם לְגוֹי גָּדוֹל וְגוֹ׳. וַעֲדַיִן יֶשְׁנָהּ לְקֻשְׁיָא: וּבַמֶּה תִּהְיֶה בָּטוּחַ מֵהַבָּאִים תַּחְתֵּיהֶם שֶׁלֹּא יְנַאֲצוּ גַּם הֵם? לָזֶה אָמַר וְאֶעֱשֶׂה וְגוֹ׳ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, פֵּרוּשׁ מֵהָעָם הַנִּמְצָאִים, שֶׁיִּהְיוּ קְרוֹבִים לַקְּדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר מֵהָעָם הַהוּא שֶׁיּוּכַל עֲמוֹד בְּמִצְווֹת ה׳. וְתִמְצָא כִּי בְּאֶמְצָעוּת נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה יִסְתַּיֵּעַ עֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה קֹדֶשׁ וְיִמְאַס עֲשׂוֹת רַע, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מ״ט:ג׳) ״רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה״ וְגוֹ׳. וְהָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם, לְצַד שֶׁהָיוּ תּוֹךְ קְלִפַּת מִצְרַיִם וְשִׁמְלַת שִׁבְיָם לֹא נִטְהֲרוּ מִמֶּנָּה בְּהֶחְלֵט, וְזֶה סִבָּה לְנָאֵץ, מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֵן הָעָם הַיּוֹצֵא מִמֹּשֶׁה.
במדבר יד:יז · פירוש ז
וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בְּמַאֲמַר וְעַתָּה וְגוֹ׳ עַל מַה שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם״, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּנָּחֵם ה׳ מֵהָרָעָה אֲשֶׁר אָמַר, לֹא מִפְּנֵי זֶה יָשׁוּב ה׳ מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא.) קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי וְכוּ׳, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּרָכָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. וְהוּא אָמְרוֹ וְעַתָּה, פֵּרוּשׁ וְגַם עַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳ שֶׁדִּבֵּר לֵאמֹר ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, לְקַיֵּם גּוֹי גָּדוֹל שֶׁיֶּשְׁנוֹ עַתָּה, וְיַגְדִּיל עֲשׂוֹת לְהוֹסִיף גּוֹי גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה. וְתִמְצָא שֶׁכֵּן הָיָה, דִּכְתִיב ״וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמַעְלָה״ (דברי הימים א כג,יז), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר״, לְצַד שֶׁבְּעֵת אֲשֶׁר דִּבֵּר קָשׁוֹת כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל הֶאֱמִיר אֶת מֹשֶׁה בְּמִדָּה טוֹבָה, לָזֶה אָמַר ״דִּבַּרְתָּ״ – דִּבּוּר קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, ״לֵאמֹר״ – אֲמִירָה רַכָּה לְמֹשֶׁה.
במדבר יד:יז · פירוש ח
וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃
עוֹד יִרְצֶה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ שֶׁיִּהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְאָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״, שֶׁתִּהְיֶה בְּחִינָתָם חֲזָקָה יוֹתֵר מֵהֶם:
במדבר יד:יז · פירוש י
וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃
עוֹד נִרְאֶה שֶׁבְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן לֹא אָמַר ה׳ אֶלָּא ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ וְלֹא אָמַר ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״, וּלְפִי אֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַאֲמַר ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״ הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהַגּוֹי גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה מִמֹּשֶׁה הוּא מֵהָעָם עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְלָזֶה אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל שֶׁתַּעֲמֹד הָעֲטָרָה בִּמְקוֹמָהּ בָּעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם חָשׁ עַל טוֹבָתוֹ שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ״ וְגוֹ׳ שֶׁתִּתְבַּטֵּל, כִּי ה׳ לֹא אָמַר לַעֲשׂוֹתוֹ גּוֹי גָּדוֹל אֶלָּא מֵהָעָם, לָזֶה אָמַר ״יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״ וְגוֹ׳. מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל לֹא אָמַר ה׳ אֶלָּא ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, מִן הַסְּתָם הֲגַם שֶׁחָזַר בּוֹ ה׳ וְנִחַם עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל עַמּוֹ לֹא מִפְּנֵי זֶה יִתְבַּטֵּל הַטּוֹב אֲפִלּוּ הָיָה עַל תְּנַאי, וְיִטַּע ה׳ בָּרוּךְ הוּא נִטְעֵי נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. וְאוּלַי כִּי זוֹ הָיְתָה כַּוָּנַת דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ברכות לב.) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּסֵּא שֶׁל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד שֶׁל רֶגֶל אַחַת וְכוּ׳, יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שְׁלֹשָׁה עַמּוּדִים״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, וְכִי מֹשֶׁה לֹא מֵהֶם הוּא, שֶׁיֹּאמַר עַל בָּנָיו שֶׁהֵם שֶׁל רֶגֶל אֶחָד? וְלִדְבָרֵינוּ יֻצְדְּקוּ הַדְּבָרִים, לְצַד שֶׁהַגּוֹי הָעוֹמֵד מִמֹּשֶׁה הֵם נִטְעֵי נְשָׁמוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְפִי זֶה אֵין לָהֶם אֶלָּא רֶגֶל אֶחָד.
במדבר יד:יז · פירוש יא
וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃
עוֹד נִרְאֶה טַעַם שֶׁהִתְפַּלֵּל כָּאן, לְצַד שֶׁהֻבְטַח בַּגּוֹי הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁיִּהְיֶה עָצוּם בְּמַדְרֵגַת הַקְּדֻשָּׁה וְטַהֲרָה שֶׁלֹּא יְנָאֵץ ה׳, לָזֶה הוּא שֶׁהִתְפַּלֵּל ״יִגְדַּל כֹּחַ ה׳״ עַל פְּרָט זֶה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״יִגְדַּל נָא״, פֵּרוּשׁ, שֶׁמָּצִינוּ (ברכות לג:) שֶׁבְּחִירַת מַעֲשֵׂה הַטּוֹב אֵינָהּ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳ אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת דָּבָר זֶה לְהַמְצִיא נֶפֶשׁ נוֹטָה לְמַעֲשֵׂה הַטּוֹב.
במדבר יד:כ · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ – פֵּרוּשׁ, לְצַד דְּבָרֶיךָ שֶׁחִלִּיתָ פָּנַי, וּלְצַד שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה מֵחוּשׁ מַאֲמַר הַגּוֹיִם ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״ וְגוֹ׳, וּפֵרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ שְׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד – כִּי אֵין אֱלֹהִים חָס וְשָׁלוֹם עוֹד, וְהַשֵּׁנִי – שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ נֶגֶד יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, לָזֶה אָמַר וְאוּלָם חַי אָנִי – פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד מַה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין בַּנִּמְצָא הַמַּצִּיל חָס וְשָׁלוֹם וְאָמַר ״חַי אָנִי״, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ חָס וְשָׁלוֹם לַעֲמֹד בִּפְנֵי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אָמַר וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ – פֵּרוּשׁ, בַּמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַפְלִיא לְבַסּוֹף בְּאֶחָד וּשְׁלֹשִׁים מְלָכִים, הֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה זֶה לְזַרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וְהַכַּוָּנָה בַּדְּבָרִים אֵלּוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא לִכְבוֹד מֹשֶׁה שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה וְלֹא לְמֵחוּשׁ מַאֲמַר הַגּוֹיִם.
במדבר יד:לב · פירוש ג
וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃
וְחַכְמֵי קַאשְׂטִילְיָה הַמְּגֹרָשִׁים שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמָם שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁחוֹזֵר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגָּזַר ה׳ עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְלָזֶה אָמַר תֵּיבַת אַתֶּם לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁעִמָּהֶם הוּא מְדַבֵּר, וְנָתַן ה׳ טַעַם לִדְבָרָיו בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה וְגוֹ׳ יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) בְּפָסוּק ״וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם״ שֶׁטַּעַם שֶׁנִּקְבַּר מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְהָבִיא דּוֹר הַמִּדְבָּר לָעוֹלָם הַבָּא, וְלָזֶה אִם לֹא הָיוּ מֵתִים מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר לֹא הָיוּ חַיִּים דּוֹר הַמִּדְבָּר. וְזֶה דֶּרֶךְ רֶמֶז, כִּי וַדַּאי שֶׁלֹּא יֹאמַר פֶּגֶר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגּוּפָן זַךְ כְּמַלְאָכִים, גַּם לֹא יֹאמַר לְשׁוֹן נְפִילָה עַל שְׁנֵי מְאוֹרֵי עוֹלָם.
במדבר טז:א · פירוש ד
וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּהַקְדִּים דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יח:ב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁעִקַּר מַחְלוֹקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח הוּא עַל אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל שֶׁנָּתַן לוֹ מֹשֶׁה הַנְּשִׂיאוּת, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁלָּקַח קֹרַח מַעֲרֶכֶת הַסְּתִירוֹת בְּמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה. רִאשׁוֹנָה טַעֲנַת הֱיוֹתוֹ בֶּן יִצְהָר, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם אַתָּה בָּא אַחַר הַגָּדוֹל שֶׁבַּבָּנִים וְלָזֶה נָתַתָּ הַכְּהוּנָה לְאַהֲרֹן לְצַד הֱיוֹתוֹ בֶּן עַמְרָם, אִם כֵּן מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ לִי יֵאוֹת הַנְּשִׂיאוּת לְצַד שֶׁאֲנִי בֶּן יִצְהָר, שֵׁנִי לְעַמְרָם שֶׁהוּא בֶּן קְהָת, שֶׁהוּא הֶעָנָף עַצְמוֹ שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ אַהֲרֹן וְקוֹדֵם לְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל, וְלָמָּה נָתַתָּ הַנְּשִׂיאוּת לֶאֱלִיצָפָן? הֲרֵי מַעֲשֶׂיךָ מוֹכִיחוֹת שֶׁאֵין גְּדוּלָּה לַגָּדוֹל שֶׁבַּבָּנִים, אִם כֵּן חוֹזֵר הַדִּין לְמָה שֶׁנָּתַן הַכְּהוּנָה לְאַהֲרֹן מִטַּעַם שֶׁעַמְרָם הוּא הַבְּכוֹר – אֵין טַעַם זֶה טַעַם. וּמֵעַתָּה כֵּיוָן שֶׁמָּצְאוּ דִּבְרֵי מֹשֶׁה סְתוּרִים, אִם כֵּן נִכְנַס בִּבְחִינַת דְּבַר שֶׁקֶר חָס וְשָׁלוֹם, וְגַם בִּכְהוּנַת אַהֲרֹן לֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו לֵילֵךְ בּוֹ אַחַר הַקְדָּמַת עַמְרָם, אֶלָּא כָּל שֵׁבֶט לֵוִי בְּהַשְׁוָאָה הוּא, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״בֶּן לֵוִי״.
במדבר טז:ד · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו׃
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיִּשְׁמַע אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם״, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא יִשְׁמַע? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה זֹּאת נְפִילָה. וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁהַמְּלַגְלְגִים לֹא גָּמְרוּ גְּזֵרַת הַמְּכֻוָּן שֶׁל הַצָּעַת הַדְּבָרִים, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁהֵבִין מֹשֶׁה תַּכְלִית הַדְּבָרִים הֲגַם שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ דִּבְרֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וַיִּפֹּל וְגוֹ׳, נֶגֶד מַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֵם מִתְנַשְּׂאִים עַל קְהַל ה׳, שֶׁכָּלְלוּ בְּדִבְרֵיהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. כְּנֶגֶד מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְמֹשֶׁה נָפַל עַל פָּנָיו לְהַרְאוֹת קְצֵה הָאַחֲרוֹן הַהַכְנָעָה, וְשִׁוָּה נַפְשׁוֹ כַּעֲפַר הָאָרֶץ כְּעֶבֶד הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי הַשְּׂרָרָה. וּכְנֶגֶד גְּדֻלַּת אַהֲרֹן אָמַר וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְגוֹ׳ בֹּקֶר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא תַצְדִּיקוּ דְּבָרַי בָּזֶה עַד שֶׁתַּבְחִינוּ אִם מִמֶּנִּי יָצְאוּ הַדְּבָרִים אִם מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר.
במדבר טז:יב · פירוש א
וַיִּשְׁלַ֣ח מֹשֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א לְדָתָ֥ן וְלַאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃
וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא וְגוֹ׳. נִתְחַכֵּם בָּזֶה לְדַבֵּר עִמָּם בְּיִחוּד שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַוַּעַד, אוּלַי יַרְוִיחַ דַּעְתָּם אֶחָד לְאֶחָד, גַּם בְּאֶמְצָעוּת הַחֲשִׁיבוּת אֲשֶׁר הוּא מַחְשִׁיבָם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם מִכְּלָלוּת הַנּוֹעָדִים יִתְרַכֵּךְ לִבָּם לְהַטּוֹת אֹזֶן. וְדִקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא וְגוֹ׳ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְזִכְרוֹן מֹשֶׁה וְיִסְמֹךְ עַל זִכְרוֹנוֹ בְּסָמוּךְ, אֶלָּא לְהָעִיר מִי הוּא הַשּׁוֹלֵחַ – מֹשֶׁה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּנְבִיא ה׳ – לִקְרֹא לִשְׁנֵי הֶדְיוֹטוֹת, אוּלַי בָּזֶה יִתְעַשְּׁתוּ לְהַטּוֹת אָזְנָם אֵלָיו.
במדבר טז:טו · פירוש ד
וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לְךָ מֹשֶׁה לְהַפְלִיא עָנְשָׁם שֶׁל אֵלּוּ, וְאִם לְצַד שִׂנְאָתָם אוֹתוֹ, לֹא מִפְּנֵי זֶה יִתְחַיְּבוּ כָּל כָּךְ עֹנֶשׁ. גַּם יֵשׁ לְבַעַל הַדִּין לָחוּשׁ כָּאן וְלוֹמַר, אֵין אָדָם נֶחְשָׁד עַל דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ (מועד קטן יח:), וְאִם אֵין בּוֹ כֻּלּוֹ יֵשׁ בּוֹ מִקְצָתוֹ. לָזֶה אָמַר לִפְנֵי ה׳ טַעַם הַמַּסְפִּיק לְחַיְּבָם, וְהִתְחִיל לְהָסִיר מֵחוּשׁ הַחֲשָׁד וְאָמַר לֹא חֲמוֹר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֵין לָהֶם מָקוֹם לְחָשְׁדֵנִי מִמֶּנּוּ בִּשְׂרָרָה, שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לָקַחַת צָרְכֵיהֶם מֵהָעָם וּבִפְרָט בְּעִנְיָנִים שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הָעָם, וְהוּא אֲפִלּוּ חֲמוֹר אֶחָד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ לָבוֹא עָלָיו וּלְגָאֳלָם לֹא נָשָׂא, וְאִם כֵּן מִנַּיִן לָהֶם מָקוֹם לְחָשְׁדוֹ בִּשְׂרָרָה.
במדבר טז:טו · פירוש ה
וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃
וְהוֹסִיף לוֹמַר וְלֹא הֲרֵעֹתִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שִׂנְאָה עִמִּי לְאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁגָּרַמְתִּי לָהֶם בְּדָבָר הָרָגִיל בָּעוֹלָם, שֶׁיֶּאֶרְעוּ דְּבָרִים בֵּין בְּנֵי אָדָם שֶׁמֵּהֶם יֻמְשְׁכוּ אֵיבוֹת – לֹא הֲרֵעֹתִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי לָהֶם רָעָה שֶׁתִּמָּשֵׁךְ לָהֶם שִׂנְאָה עִמִּי מִסִּבָּתָהּ.
במדבר טז:טו · פירוש ו
וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶת אַחַד מֵהֶם, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בְּהַמְשָׁכַת הָרַע מֵאֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ לֹא סִבַּבְתִּי, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר לֹא בָּאוּ לְפָנַי לַדִּין וְחִיַּבְתִּי אֶת הַזַּכַּאי אוֹ זִכִּיתִי אֶת הַחַיָּב שֶׁהֵרַע הוּא אֶת אֶחָד מֵהֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁכְּשֶׁמְּחַיֵּב מָמוֹן לְאֶחָד לָתֵת לַחֲבֵרוֹ, הָרָעָה נִמְשֶׁכֶת לוֹ מֵחֲבֵרוֹ שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ מַה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לוֹ, וַאֲפִלּוּ זֶה לֹא עָשָׂה עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְצַד שֶׁהָיָה דָּן בִּנְבוּאָה דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ב׳ עח.) בְּפָסוּק ״כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי״. מֵעַתָּה אֵין סִבָּה לְשִׂנְאָתָם וַחֲשָׁדָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְאֵין זֶה אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתָם חֵלֶק רַע גָּמוּר וְטֶבַע הָרַע לִשְׂנֹא הַטּוֹב שִׂנְאָה עַזָּה טִבְעִית בְּלֹא סִבָּה. מֵעַתָּה כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִצְוָה לְעָקְרוֹ וּלְהַפְקִיעַ זְכוּתוֹ לְבַל יִפֶן ה׳ לְמִנְחָתָם כִּי בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְסוֹבֵר אֲנִי כִּי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה אֵינָם בִּכְלַל עֲדַת קֹרַח שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (סנהדרין קח.) ״מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״, שֶׁאֵלּוּ אָבְדָה תִּקְוָתָם שֶׁכֻּלָּן עָנָף הַקְּלִפָּה, כֵּן יֹאבְדוּ כָּל אוֹיְבֵי ה׳.
במדבר טז:כא · פירוש ד
הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃
שׁוּב הִצַּצְתִּי וְרָאִיתִי כִּי דִּבְרֵי ה׳ כָּאן הֵם רְפוּאָה וּתְעָלָה לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לֹא הָיָה ה׳ אוֹמֵר הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה וְהָיָה יוֹצֵא הַמַּשְׁחִית, הָיוּ נִמְלָטִים הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא הָיוּ בִּכְלַל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים, וְכָל שֶׁהָיוּ בִּכְלַל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים הָיָה הַמַּשְׁחִית מְכַלֶּה אוֹתָם. וְלוֹמַר ה׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִבְדָּלִים מֵהֶם לְבַל יִקֶר לָהֶם מִקְרֶה רַע, לֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת לָזֶה, שֶׁהֲרֵי סוֹף סוֹף הָיָה בְּיָדָם שֶׁמֶץ מֵהַחֵטְא שֶׁלֹּא מִחוּ בְּקֹרַח, וְאַדְרַבָּא בָּאוּ לִרְצוֹנוֹ. לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְצִוָּה לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהַבְדִּיל הַצַּדִּיקִים וֶהֱעִירוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וּבְאֶמְצָעוּת זְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אָמַר ה׳ אֵלָיו דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה וְגוֹ׳ הֵעָלוּ מִסָּבִיב וְגוֹ׳ (במדבר טז:כד). וּלְדֶרֶךְ זֶה נוּכַל לְפָרֵשׁ כִּי מַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִבָּדְלוּ לֹא בָּא הַדִּבּוּר אֶלָּא לַהֲעִירָם לְהִתְפַּלֵּל, לֹא שֶׁהָיָה צָרִיךְ מֹשֶׁה לְהַבְדִּיל לְבַל יִסָּפוּ בְּחַטַּאת קֹרַח. וְאוּלַי כִּי הוּא זֶה מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁתַּכְלִית הַמַּאֲמָר הָאָמוּר בָּעִנְיָן הוּא לֵאמֹר מַאֲמָר הַבָּא אַחֲרָיו שֶׁהוּא עִנְיַן הַבְדָּלַת יִשְׂרָאֵל מֵעֲדַת קֹרַח, כִּי לְעִנְיַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵין צְרִיכִין לְהִבָּדֵל. וּכְפִי זֶה אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁבָּא הַדִּבּוּר עַל בְּנֵי בָּתֵּיהֶם וְעַל הַצַּדִּיקִים שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּהֶם.
במדבר טז:כה · פירוש א
וַיָּ֣קׇם מֹשֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־דָּתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם וַיֵּלְכ֥וּ אַחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ וַיָּקָם, וְאִם לְהוֹדִיעַ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב מַה יָצָא לָנוּ מֵהוֹדָעָה זוֹ? אָכֵן יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ט״ז:י״ח) ״לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מה,ה) הִשְׁפַּלְתִּי – הִגְבַּהְתִּי, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״וַיָּקָם מֹשֶׁה״ – קִימָה הָיְתָה לוֹ בְּמַה שֶׁהָלַךְ לְדָתָן וְלַאֲבִירָם הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר חֵרְפוּהוּ וְלֹא רָצוּ לָבֹא אֶצְלוֹ, וְהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ הוּא וְהָלַךְ אֶצְלָם. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ״לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן״, וְעַל מֹשֶׁה ״וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה״.
במדבר טז:כו · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ אׇהֳלֵ֨י הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַֽל־תִּגְּע֖וּ בְּכׇל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־תִּסָּפ֖וּ בְּכׇל־חַטֹּאתָֽם׃
סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים. נִתְחַכֵּם עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְזַכּוֹתָם בְּנוֹעַם דְּבָרָיו, בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיַּעֲרִיכוּם בְּעֵרֶךְ רְשָׁעִים, וְהוּא אָמְרוֹ הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ בְּעֵינֵיהֶם עֵרֶךְ רְשָׁעִים וְיָסוּרוּ מֵעֲלֵיהֶם, כִּי יַאֲמִינוּ בְּכִלְיוֹנָם וְיִרְאוּ פֶּן תִּדְבָּקֵם הָרָעָה, וּבִשְׂכַר זֶה יְחוֹנְנֵם ה׳. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר נִתְרַצָּה ה׳ לוֹמַר לָהֶם ״הֵעָלוּ״, עִם כָּל זֶה הַצַּדִּיקִים חֲפֵצִים לְצַדֵּק בְּנֵי דּוֹרָם לֶאֱכוֹל מִפְּרִי דַרְכָּם.
במדבר טז:כח · פירוש א
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהֹוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃
בְּזֹאת תֵּדְעוּן וְגוֹ׳ כִּי לֹא מִלִּבִּי. צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ יַחְשֹׁב מֹשֶׁה לְעַם ה׳ שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ לִנְבִיא אֱמֶת? עוֹד לָמָּה כָּפַל לוֹמַר לֹא מִלִּבִּי? וְאוּלַי כִּי צַד הַחֲשָׁד הָיָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁמָּצָא מֹשֶׁה חֵן בְּעֵינֵי ה׳, כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה חָפֵץ לָתֵת גְּדֻלָּה לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו, כְּגוֹן הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן וְהַנְּשִׂיאוּת לֶאֱלִיצָפָן וְכַדּוֹמֶה, הָיָה עוֹשֶׂה וְנִמְלָךְ בַּה׳ וְהָיָה ה׳ מַסְכִּים עַל יָדוֹ, אוֹ הָיָה חָפֵץ וְחוֹשֵׁק בְּלִבּוֹ לָתֵת לְאָחִיו וְכַדּוֹמֶה וַה׳ נָתַן לוֹ תַּאֲוַת לִבּוֹ, אֲבָל לֹא לְצַד שֶׁיֵּשׁ עִכּוּב בַּדָּבָר כִּי הוּא זֶה הָרָאוּי לַכְּהֻנָּה. לָזֶה אָמַר בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה׳ שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֶת וְגוֹ׳, לֹא שֶׁהָיִיתִי עוֹשֶׂה וְהוּא מַסְכִּים עַל יָדִי לְמַה שֶׁהָיִיתִי חָפֵץ בְּדַעְתִּי. וּכְנֶגֶד חֲשָׁשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה חוֹשֵׁק בְּלִבּוֹ עַל הַדָּבָר, אָמַר כִּי לֹא מִלִּבִּי, פֵּרוּשׁ, לֹא הָיִיתִי אֲנִי חָפֵץ בַּדָּבָר וַה׳ מַסְכִּים עַל מַה שֶׁבְּלִבִּי. וְשִׁעוּר תֵּבַת כִּי הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: טַעַם שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ שֶׁה׳ שְׁלָחַנִי לִשְׁלֹל שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַה שֶׁלֹּא הִסְכִּים ה׳ עָלָיו, אֶלָּא לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא מִלִּבִּי הָיוּ הַדְּבָרִים כַּנִּזְכָּר, וְהָבֵן.
במדבר יז:ה · פירוש ב
זִכָּר֞וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְ֠מַ֠עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יִקְרַ֜ב אִ֣ישׁ זָ֗ר אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֣א מִזֶּ֤רַע אַהֲרֹן֙ ה֔וּא לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֖רֶת לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה כְקֹ֙רַח֙ וְכַ֣עֲדָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה לֽוֹ׃ {פ}
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאָמַר וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְגוֹ׳, מִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הָעוֹמֵד מִקּוֹדֶם לְעַרְעֵר עַל הַכְּהוּנָּה יִהְיֶה לוֹ כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, וְדָבָר זֶה לֹא מָצִינוּ שֶׁהִתְרָה ה׳ כֵּן. לָזֶה אָמַר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ, פֵּרוּשׁ לְקֹרַח. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְקֹרַח ״וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳ וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ״ וְגוֹ׳, הָיוּ דִּבְרֵי ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה לְהַתְרוֹתוֹ, וְלֹא אֲמָרָן מֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ, פֵּרוּשׁ לְקֹרַח הַמֻּזְכָּר בְּסָמוּךְ.
במדבר יז:ו · פירוש ב
וַיִּלֹּ֜נוּ כׇּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֥ם הֲמִתֶּ֖ם אֶת־עַ֥ם יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר עוֹד אֵיךְ טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם לַעֲשׂוֹת תְּלוּנָה עַל מֹשֶׁה בְּלֹא סִבָּה, מַה פִּשְׁעוֹ וּמַה חַטָּאתוֹ, וּמַה גַּם אַחַר שֶׁרָאוּ כַּמָּה הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי דָּתָן וַאֲבִירָם אוּלַי יָשׁוּבוּ וְכוּ׳, זֶה יַגִּיד שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְבַל יָמוּתוּ. אָכֵן תַּרְעוֹמֶת הָעֵדָה הָיְתָה עַל מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הַמִּבְחָן שֶׁל הַקְּטֹרֶת בְּכֻלָּן יַחַד, שֶׁהָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמִּבְחָן בְּקֹרַח לְבַד, וּכְשֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה בּוֹ הַמִּשְׁפָּט לֹא הָיוּ נִגָּשִׁים הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים נְשִׂיאֵי עֵדָה וְלֹא הָיוּ מֵתִים. וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּמַאֲמַרְכֶם שֶׁאֲמַרְתֶּם לָהֶם ״קְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וְגוֹ׳ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם״, בָּזֶה הֲמִתֶּם אֶת עַם ה׳. וְלֹא הִתְרַעֲמוּ הָעֵדָה עַל מִיתַת קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם, אֶלָּא עַל הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שֶׁכֻּלָּן הָיוּ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁתַּרְעוֹמֶת הָעֵדָה הָיְתָה לְמָה שֶׁצִּוָּם לְהַקְטִיר הַקְּטֹרֶת שֶׁהִיא עֲבוֹדָה יוֹתֵר קְדוֹשָׁה וַחֲמוּרָה וְלֹא עָשָׂה הַמִּבְחָן בְּאֶחָד מִשְּׁאָר עֲבוֹדוֹת, יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם, פֵּרוּשׁ בְּמַאֲמַרְכֶם שֶׁאֲמַרְתֶּם לָהֶם לְהַקְטִיר קְטֹרֶת אַתֶּם הֱיִיתֶם סִבָּה שֶׁיָּמוּתוּ.
במדבר יז:יב · פירוש א
וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֙רׇץ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־הָעָֽם׃
וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, סָמוּךְ לְדִבּוּרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא שָׁהָה אֲפִלּוּ רֶגַע. עוֹד יִרְצֶה, לְצַד שֶׁהָעִנְיָן כָּאן הוּא הֵפֶךְ הַדִּין לְהַקְטִיר קְטֹרֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, לָזֶה אָמַר וַיִּקַּח אַהֲרֹן, וְטַעַם ״וַיִּקַּח״ הוּא ״כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה״, פֵּרוּשׁ, עַל פִּי נָבִיא, וְיֵאָמֵן נָבִיא כְּשֶׁיֹּאמַר לַעֲבֹר עַל מִצְוָה אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה, וּכְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח,ל).
במדבר יח:א · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־אָבִ֙יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם׃
אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ. פֵּרוּשׁ בֵּית אָבִיךָ נִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁבָּא עַל מֹשֶׁה שֶׁהוּא מֵאָבִיו, שֶׁגַּם עָלָיו בָּאָה הָאַזְהָרָה, דְּאִלּוּ עַל הַקְּהָתִים הֲלֹא כָּהֵם כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל בְּהַכְנָסַת מִשְׁכַּן ה׳. וְעוֹד מִמַּה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וְגַם אֶת אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי״ וְגוֹ׳ יַגִּיד שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיָה מְדַבֵּר בָּהֶם. אֶלָּא נִרְאֶה פֵּרוּשׁ בֵּית אָבִיךָ זֶה מֹשֶׁה, וּכְמַאן דְּאָמַר (זבחים קב.) שֶׁלֹּא פָּסְקָה כְּהוּנָּה מִמֹּשֶׁה, וַאֲפִילוּ לְמַאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא נִתְכַּהֵן מֹשֶׁה אֶלָּא בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים סוֹבֵר אֲנִי שֶׁלֹּא נֶאֱסַר לִכָּנֵס לִמְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בֵּית אָבִיךָ״ אֵלּוּ הַלְוִיִּם, מְלַמֵּד שֶׁהַלְוִיִּם מוּזְהָרִים עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ לִדְרוֹשׁ בַּכָּתוּב הַהֲלָכוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם מִסִּינַי.
במדבר יט:ב · פירוש ז
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
אָכֵן לְצַד שֶׁכָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה הֵם שִׂכְלִיּוֹת וְשִׁמְעִיּוֹת: שִׂכְלִיּוֹת – שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיְּבָם, כְּגוֹן כִּבּוּד אָב וָאֵם, גְּנֵבָה, גְּזֵלָה, אוֹנָאָה, רְצִיחָה וְכַדּוֹמֶה. שִׁמְעִיּוֹת – שַׁבָּת כִּי בּוֹ שָׁבַת הַבּוֹרֵא, יוֹם טוֹב עַל הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לָנוּ בָּהֶם, עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא לַעֲבֹד זוּלַת אֱלֹהֵינוּ כִּי הוּא הַמּוֹצִיא אוֹתָנוּ וְגוֹ׳ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וְזֶה הוּא טַעַם הַנִּגְלֶה. וְאֵין לְךָ מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאֵין בָּהּ עוֹד סוֹדוֹת נֶעֱלָמִים הַנִּגְלִים לְמֹשֶׁה וּלְאָדָם רָאוּי הַמַּשִּׂיג לִקְנוֹת קִנְיַן הַתּוֹרָה בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְּבָרִים הַשְּׁנוּיִים בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות פ״ו), שֶׁאָז מְגַלִּין לוֹ רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁגִּלָּה ה׳ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וּמֹשֶׁה גַּם כֵּן גִּלָּה לְיִשְׂרָאֵל בְּנֵי דּוֹרוֹ סוֹדוֹת הַנִּסְתָּרִים וְטַעֲמֵי הַמִּצְוֹת וִיסוֹד כָּל דָּבָר.
במדבר יט:ב · פירוש ח
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ צִוָּה ה׳ אֵלָיו שֶׁיִּסְתֹּם הַדְּבָרִים וְיֹאמַר לָהֶם הַדָּבָר בְּחֻקָּה בְּלֹא טַעַם, וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר אוֹתָנוּ בְּאָמְרוֹ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, וּמַה הוּא הַמַּאֲמָר שֶׁצִּוָּה לוֹ לוֹמַר לָהֶם, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה פֵּרוּשׁ, מִצְוָה זוֹ הִיא חֻקַּת הַתּוֹרָה כֵּן צִוָּה ה׳ לֵאמֹר לָכֶם, וּכְאִלּוּ אָמַר הַכָּתוּב אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר לָכֶם הוּא זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים אַתָּה לָמֵד שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה דְּבָרִים מֻטְעָמִים בְּמִצְוָה זוֹ אֶלָּא שֶׁמַּה שֶׁצִּוָּה עָלָיו לֵאמֹר הוּא חֻקָּה, וּבָזֶה לֹא יִתְבָּעוּהוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר לָהֶם טַעַם הַדָּבָר כֵּיוָן שֶׁה׳ צִוָּה עָלָיו לוֹמַר הַדָּבָר בְּחֻקָּה.
במדבר יט:ב · פירוש י
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
וְאִם תֹּאמַר, תֵּנַח אוֹתָהּ פָּרָה שֶׁל אוֹתוֹ דּוֹר, פָּרָה שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא מִכֻּלָּן הֶעֱלִים ה׳ סוֹדָהּ אֶלָּא מִכְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לַמְּיֻחָדִים שֶׁהֵם אַהֲרֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נִמְסְרוּ סוֹדוֹתֶיהָ וְהֵם יִמְסְרוּ לַמְּיֻחָדִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר יְכַוְּנוּ לְמַה שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה. וּמָצָאתִי שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה כאן) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ״ – לְלַמֵּד שֶׁכָּל הַפָּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ יִהְיוּ נִקְרָאִים עַל מֹשֶׁה. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָשָׂה ה׳ שִׁנּוּי בְּמִצְוָה זוֹ מִכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁתִּקָּרֵא עַל שְׁמוֹ. וְלִדְבָרֵינוּ יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
במדבר כ:א · פירוש ב
וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל כׇּל־הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מׇת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם׃
וְהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִרְאֶה שֶׁדָּרְשׁוּ תֵּבַת ״כָּל הָעֵדָה״ עַצְמָהּ שֶׁתַּגִּיד הַשְּׁלֵמוּת וְהַקִּיּוּם, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְהַכַּוָּנָה בְּהוֹדָעָה זוֹ הִיא לְשָׁלֹשׁ סִבּוֹת: הָא׳, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּסָמוּךְ מַעֲשֵׂה מֵי מְרִיבָה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה פרשת ואתחנן) שֶׁנֶּעֱנַשׁ מֹשֶׁה עַל יָדָם, שֶׁאָמַר לָהֶם ״שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים״, לָזֶה הִקְדִּים לְהוֹדִיעֲךָ כִּי כָל הָעֵדָה הָיוּ צַדִּיקִים וְזוֹ הָיְתָה סִבָּה שֶׁנֶּעֱנַשׁ מֹשֶׁה שֶׁקְּרָאָם מוֹרִים. ב׳, לְהַגְדִּיל מַעֲלַת מִרְיָם עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲגַם שֶׁכָּל הָעֵדָה הָיוּ צַדִּיקִים לֹא עָמַד זְכוּתָם לְהַעֲמִיד לָהֶם בְּאֵר הַמַּיִם שֶׁהָיָה בִּזְכוּת מִרְיָם (תענית ט.). ג׳, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תשסג) שֶׁאָמְרוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הָלְכוּ לִגְמֹל חֶסֶד עִם מִרְיָם, וּכְשֶׁנִּקְהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן חָשַׁב אַהֲרֹן שֶׁבָּאוּ לִגְמֹל חֶסֶד עִם מִרְיָם, וְהֵם לֹא בָּאוּ אֶלָּא לָרִיב עִמָּם כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּמֵעַתָּה יֵשׁ מָקוֹם לַחְשֹׁד בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיוּ אָז בְּאוֹתוֹ מַצָּב כְּשֵׁרִים, וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁלֹּא גָמְלוּ חֶסֶד עִם הַנְּבִיאָה. לָזֶה קָדַם וְהוֹדִיעֲךָ כִּי כָל הָעֵדָה צַדִּיקִים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנּוּ, וְטַעַם שֶׁלֹּא גָמְלוּ חֶסֶד אָמַר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ ״וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם״, וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (מועד קטן כח.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַתָּמָת״ וְגוֹ׳ סָמוּךְ לַמִּיתָה קְבוּרָה, עַד כָּאן. וּלְטַעַם זֶה לֹא הִרְגִּישׁוּ לָבֹא לִגְמֹל חֶסֶד, וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן מוּעָט עַד שֶׁיָּדְעוּ קָפַץ עֲלֵיהֶם רוּגְזוֹ שֶׁל צָמָא, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״וַתִּקָּבֵר שָׁם״ – ״וְלֹא הָיָה מַיִם״ וְגוֹ׳:
במדבר כ:ח · פירוש א
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
קַח אֶת הַמַּטֶּה וְגוֹ׳ וַיִּקָּדֵשׁ בָּם. פָּרָשָׁה זוֹ רָבוּ עָלֶיהָ כָּל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה, וְתַרְתִּי בָהּ לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים. וְקוֹדֶם שֶׁנַּעֲמוֹד עַל פְּשָׁטָן שֶׁל כְּתוּבִים נַקְדִּים לְהָבִין מַה הָיְתָה שִׁגְגָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּעִנְיָן זֶה אֲשֶׁר הָיָה סִבָּה לִגְזֵרָתוֹ, וְרָאִיתִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ עֲשָׂרָה דְּרָכִים בָּעִנְיָן בְּדִבְרֵי מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה וְהֵן הֵנָּה בִּקְצָרָה:
במדבר כ:ח · פירוש ב
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
א׳) רַשִׁ״י זַ״ל פֵּרֵשׁ שֶׁשִּׁגְגַת מֹשֶׁה הָיְתָה כִּי ה׳ אָמַר אֲלֵיהֶם דַּבְּרוּ וְהוּא הִכָּה. ב׳) רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא פֵּרֵשׁ שֶׁהַשְּׁגָגָה הָיְתָה שֶׁגָּרַם שֶׁלֹּא נָתְנָה הַסֶּלַע מֵימֶיהָ עַד הַכָּאָה שְׁנִיָּה, בְּמַה שֶׁאִבֵּד הַכַּוָּנָה בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה לְצַד מְרִיבַת הָעֵדָה. ג׳) הֱבִיאוֹ הַנִּזְכָּר, כִּי הַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁהִכָּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁאִם הָיָה מַכֶּה פַּעַם אַחַת לֹא הָיְתָה הַקְפָּדָה כִּי הַדִּבּוּר לַסֶּלַע הִיא הַהַכָּאָה. ד׳) הֱבִיאוֹ הַנִּזְכָּר, שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמַּיִם כְּמוֹ ״עֲלִי בְאֵר״. ה׳) הֱבִיאוֹ הַנִּזְכָּר, שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁאָמַר לִבְנֵי אֵל חַי ״הַמּוֹרִים״, וְאֵין רָאוּי לְאִישׁ חָסִיד לְתָעֵב וּלְזַלְזֵל בִּבְנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְגוֹ׳. ו׳) הָרַמְבַּ״ם (בשמונה פרקים) פֵּרֵשׁ כִּי הִקְפִּיד ה׳ עָלָיו עַל אֲשֶׁר נִתְרַגֵּז עַל הָעֵדָה, וּמִסִּבָּה זוֹ חָשְׁבוּ כִּי גַּם ה׳ בְּכַעַס עִמָּהֶם, אֲשֶׁר לֹא כֵן הָיָה. ז׳) רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל, וְהִסְכִּים אֵלָיו רַמְבַּ״ן, שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל אֲשֶׁר אָמַר ״נוֹצִיא לָכֶם מַיִם״ וְלֹא אָמַר ״יוֹצִיא לָכֶם״, שֶׁמִּזֶּה טָעוּ יִשְׂרָאֵל וְחָשְׁבוּ כִּי הֵם בְּחָכְמָתָם עוֹשִׂים אֶת הַמַּעֲשֶׂה, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם רֶמֶז כִּי ה׳ הוּא הָעוֹשֶׂה הַנֵּס, וְלָזֶה הִקְפִּיד ה׳ וְאָמַר ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי״ וְגוֹ׳. ח׳) רַבִּי מֹשֶׁה הַכֹּהֵן פֵּרֵשׁ שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל מַאֲמַר מֹשֶׁה ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״ וְגוֹ׳, וְכַוָּנַת מֹשֶׁה הָיְתָה לְצַד יְכָלְתּוֹ אִם לֹא בְּכֹחַ הַנֶּאְדָּר, וְחָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוּכַל ה׳ לְהוֹצִיא מַיִם מִן הַסֶּלַע, וְזוֹ הִיא שִׁגְגַת מֹשֶׁה. וְהֵבִיא רְאָיָה לְפֵרוּשׁוֹ מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים קו:לג) ״כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו״ וְגוֹ׳. ט׳) הָרַב יוֹסֵף אַלְבּוֹ בְּסֵפֶר הָעִקָּרִים יִשֵּׁב שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁלֹּא נִתְעוֹרְרוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעַצְמָן לְהוֹצִיא לָהֶם מַיִם וְהָיוּ מַרְעִידִים, שֶׁזֶּה יוֹרֶה מִעוּט הַבִּטָּחוֹן וְגוֹ׳. י׳) בַּעַל מַעֲשֵׂה ה׳ שֶׁפֵּרֵשׁ כִּי הָיָה וִכּוּחַ בֵּין מֹשֶׁה וּבֵין יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ רוֹצִים לְהוֹצִיא לָהֶם מַיִם מִמָּקוֹם אַחֵר שֶׁחָפְרוּ אוֹתוֹ הֵם, וְלֹא רָצָה מֹשֶׁה לְדַבֵּר לְאוֹתוֹ סֶלַע שֶׁחָפְרוּ הֵם, וְנִתְכַּעֵס מֹשֶׁה וְזָרַק הַמַּטֶּה בְּיָדוֹ לֹא לְהַכּוֹת אֶלָּא בְּכַעַס, וּבְדֶרֶךְ מִקְרֶה הִכָּה הַמַּטֶּה בַּסֶּלַע וְכוּ׳, עַיֵּן שָׁם דְּבָרָיו.
במדבר כ:ח · פירוש ג
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
הִנֵּה כָּל הָעֲשָׂרָה דְּרָכִים אֵינָם מוֹצִיאִים אוֹתָנוּ יְדֵי חוֹבַת הָאֱמֶת, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁטָּעַן רַמְבַּ״ן עַל שְׁלֹשָׁה מֵהֶם וּדְחָאָם, וּמַה שֶׁטָּעַן רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא עַל שְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים וּדְחָאָם. וַאֲנִי טוֹעֵן עַל הַשְּׁאָר וְהֵם, דֶּרֶךְ אֶחָד שֶׁל רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל שֶׁבָּחַר לוֹ רַמְבַּ״ן שֶׁהַהַקְפָּדָה הָיְתָה עַל שֶׁכִּנָּה לְעַצְמוֹ הַמַּעֲשֶׂה וְאָמַר ״נוֹצִיא״ וְגוֹ׳, הֲלֹא יָדוּעַ הָיָה מֹשֶׁה לִשְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְכָל מַעֲשָׂיו הִנָּם בְּכֹחַ הָאֵל, וְלוּ יְהִי כִּי כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא, הֲלֹא מִגְּדֻלַּת הָעֶבֶד גְּדֻלַּת הָאָדוֹן נוֹדַעַת בְּפֶרֶק מְרֻבָּה. וְעוֹד, הֲלֹא תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת בֹּא אֶל פַּרְעֹה אָמַר הַכָּתוּב (שמות י״ב:כ״א): ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ״ וְגוֹ׳ וְלֹא אָמַר בְּשֵׁם ה׳, כִּי וַדַּאי הַדָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי הוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם. וְעוֹד, בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ מֻכְרָח הָיָה לוֹמַר ״נוֹצִיא לָכֶם״ לֶהֱיוֹת כִּי הֵם הַמּוֹצִיאִים בְּדִבּוּרָם אוֹ בְּהַכָּאָתָם שֶׁה׳ נָתַן הַהוֹצָאָה בְּיָדָם. וְדַרְכּוֹ שֶׁל הָר״י אַלְבּוֹ אֵין דַּעְתִּי הוֹלְמוֹ, כִּי אַחַר שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁה׳ מָנַע מֵהֶם מַיִם וְנִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר, אֵיךְ יִגַּשׁ לְהוֹצִיא מַיִם עַד אֲשֶׁר יֵדַע דַּעַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, וּמִי יֹאמַר כִּי ה׳ חָפֵץ לְיַסְּרָם? לָזֶה הֶכְרֵחַ הָיָה הַדָּבָר לְהִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵי ה׳ וַה׳ יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו. וְדַרְכּוֹ שֶׁל בַּעַל מַעֲשֵׂה ה׳ עָלָה כֻּלּוֹ קִמְּשׂוֹנִים וְאֵין בּוֹ לֹא מֶלַח וְלֹא תַבְלִין, וְקַלַּנִי מִזְּרוֹעִי לִטְרֹחַ לִדְחוֹת הַדְּבָרִים הַדְּחוּיִים בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ.
במדבר כ:ח · פירוש ד
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְתַרְתִּי לִי מְנוּחָה בְּדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וָאֶמְצָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמעוני תשס״ד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״ וְגוֹ׳ – אַרְבַּע חֲטָאוֹת כְּתוּבִים כָּאן: לֹא הֶאֱמַנְתֶּם, לֹא קִדַּשְׁתֶּם, מְעַלְתֶּם, מְרִיתֶם. ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״ – שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לָכֶם לְהַכּוֹת וְהִכִּיתֶם, ״לֹא קִדַּשְׁתֶּם״ – לְהָבִיא מַיִם מִכָּל סֶלַע שֶׁרוֹצִים, ״מְעַלְתֶּם״ – שֶׁאֲמַרְתֶּם ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״, ״מְרִיתֶם״ – שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם ״וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע״ שְׁנֵה עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד וַעֲבַרְתֶּם עַל דְּבָרַי, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם.
במדבר כ:ח · פירוש ה
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְעַל פִּי מִדְרָשׁ זֶה נַעֲמֹד עַל פֵּרוּשׁ אִמְרֵי קָדוֹשׁ בְּמַאֲמַר קַח אֶת הַמַּטֶּה וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְגוֹ׳, וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע, וְיֵשׁ לְהָעִיר: א׳ לָמָּה יְצַו ה׳ לָקַחַת הַמַּטֶּה כֵּיוָן שֶׁהוֹצָאַת מַיִם הוּא בְּדִבּוּר לְבַד, ב׳ לָמָּה חָזַר לוֹמַר וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם אַחַר שֶׁאָמַר ״וְנָתַן מֵימָיו״, ג׳ הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה מִן הַסֶּלַע וְלֹא הִסְפִּיק בְּזִכְרוֹנָהּ בְּסָמוּךְ.
במדבר כ:ח · פירוש ו
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
הִנֵּה לְפִי הַמִּדְרָשׁ נִתְגַּלָּה לָנוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְמַפְרֵעַ עַל נָכוֹן, כִּי מַה שֶׁאָמַר קַח אֶת הַמַּטֶּה הוּא לְהוֹרְמָנוּתָא דְּמַלְכָּא וְהוֹרָאַת הֱיוֹת בְּיָדוֹ כֹּחַ עֶלְיוֹן וְלֹא לְהַכָּאָה, וְלֹא חָשׁ לְטָעוּת שֶׁהוּא לְהַכָּאָה מִמַּה שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ ״וְדִבַּרְתֶּם״, וּמֹשֶׁה לֹא עָשָׂה כֵן וְהִכָּה, וְהוּא חֵטְא הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר בַּעַל הַמִּדְרָשׁ. וּמַאֲמַר וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע הוּא שֶׁיִּשְׁנֶה עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן וְהוּא חֵטְא הַשֵּׁנִי, וּמַאֲמַר וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְנִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר אֲפִלּוּ מִסֶּלַע אַחֵר כְּשֶׁהֵם חֲפֵצִים לְהוֹצִיא לָהֶם מִמֶּנָּה הוֹצִיא לָהֶם מֵאֵיזוֹ סֶלַע שֶׁיִּרְצוּ, וְלָזֶה גַּם כֵּן הִזְכִּיר פַּעַם שְׁנִיָּה הַסֶּלַע וְלֹא סָמַךְ לְזִכְרוֹן הָרִאשׁוֹנָה כִּי לֹא זֹאת הוּא מַה שֶׁהִזְכִּיר, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, וְהָרְאָיָה מִמַּה שֶׁאָמַר לָהֶם ״שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים״, זֶה יַגִּיד שֶׁהָיוּ מוֹרִים אֵיזֶה דָּבָר, וּמִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר הֲמִן הַסֶּלַע וְגוֹ׳ יַגִּיד כִּי הָיוּ מוֹרִים בַּסֶּלַע לוֹמַר מִסֶּלַע זוֹ וְהוּא אוֹמֵר ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁסֶּלַע זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹצִיא מַיִם. נִמְצְאוּ בְּיַד מֹשֶׁה שְׁתֵּי שְׁגָגוֹת אֲחֵרִים: א׳ שֶׁה׳ אָמַר הוֹצִיא לָהֶם מִסֶּלַע שֶׁיַּחְפְּצוּ וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, ב׳ שֶׁעָשָׂה לָהֶם הֶחְלֵט הָאֶפְשָׁרִיּוּת כְּאָמְרוֹ ״הֲמִן הַסֶּלַע״ וְגוֹ׳, וְהֵם הַשְּׁתֵּי חֲטָאוֹת שֶׁמָּנָה בַּעַל הַמִּדְרָשׁ שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי.
במדבר כ:ח · פירוש ז
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְחָל עָלֵינוּ חוֹבַת גַּבְרָא לָתֵת טַעַם לְאִישׁ הָאֱלֹהִים עַל אַרְבַּעַת הַשְּׁגָגוֹת אֲשֶׁר אֵינוֹ רָאוּי לְאַחַת מֵהֵנָּה.
במדבר כ:ח · פירוש ח
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְנִרְאֶה כִּי מֹשֶׁה עָמַד עַל מַאֲמַר ה׳ בְּחָכְמָה, וּלְצַד עֹצֶם יִרְאָתוֹ בַּה׳ שָׁגַג, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה: מַה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״ הֵבִין בּוֹ שְׁנֵי דְּרָכִים – א׳ לְהַכָּאָה וְא׳ לְהוֹרְמָנָא וּלְכֹחַ עֶלְיוֹן בְּיָדוֹ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַמַּטֶּה שֶׁבּוֹ חָקוּק שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ יַעֲשֶׂה פֶּלֶא. וְהָאֱמֶת שֶׁיּוֹתֵר צוֹדֵק פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים עַל לְהַכּוֹת בּוֹ, כִּי לְטַעַם הַשֵּׁנִי הוּא צַד רָחוֹק קְצָת. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (שמות ד:יז) ״וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, שָׁם הָיָה עוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת בַּמַּטֶּה. וְזִכְרוֹן הַהַכָּאָה בָּא בְּמַאֲמַר ה׳ בְּסָמוּךְ ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע״, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר שֶׁאָמַר ״וְדִבַּרְתֶּם וְגוֹ׳ וְנָתַן מֵימָיו״, וּכְמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ לְמַעְלָה. וְהֵבִין מֹשֶׁה כִּי כַּוָּנַת ה׳ הִיא לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא דִּבּוּר לְבַד יַסְפִּיק, אֶלָּא כֹּחַ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיַּעֲשֶׂה שֶׁבּוֹ יוֹצִיא מַיִם. וּבָזֶה גִּלָּה סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ כִּי לְקִיחַת הַמַּטֶּה הִיא לַעֲשׂוֹת בָּהּ מַעֲשֶׂה לְהוֹצִיא הַמַּיִם מִן הַסֶּלַע. וַהֲגַם שֶׁעָלָה עַל דַּעַת מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹ ה׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁיּוֹצִיא מִסֶּלַע אֲשֶׁר יַחְפְּצוּ, הִטָּה לְפָרֵשׁ פֵּרוּשׁ זֶה לְצַד שֶׁקָּדַם לוֹ מַאֲמַר לְקִיחַת הַמַּטֶּה, לֹא נִרְאֶה בְּעֵינָיו שֶׁתִּהְיֶה לְקִיחָה לְבַד מִבְּלִי עֲשׂוֹת בָּהּ דָּבָר. וַהֲגַם שֶׁאֵין הֶכְרֵחַ זֶה הֶכְרֵחַ, בְּסָמוּךְ אֲבָאֵר עַל נָכוֹן טַעַם הַטָּיָתוֹ לְמַה שֶׁעָשָׂה. וּמַאֲמַר ״וְדִבַּרְתֶּם״ וְגוֹ׳ פְּשַׁט הָעִנְיָן הוּא מִלְּבַד מַעֲשֵׂה הַמַּטֶּה, עוֹד כִּי צָרִיךְ שֶׁיְּדַבְּרוּ לָהּ בְּפֵרוּשׁ ״הוֹצֵא מֵימֶיךָ״, וְהוּא מַה שֶׁהֵבִין מֹשֶׁה, וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ כִּי מַאֲמַר ״וְדִבַּרְתֶּם״ הוּא שֶׁיִּשְׁנוּ עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד.
במדבר כ:ח · פירוש ט
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְהַמַּשְׂכִּיל בְּעֵין הַשֵּׂכֶל יִרְאֶה כִּי הִשְׁתַּנּוּת מַשְׁמָעוּת מַאֲמַר וְדִבַּרְתֶּם יִשְׁתַּנֶּה כְּפִי כַּוָּנַת מַאֲמַר קַח אֶת הַמַּטֶּה, כִּי הַדַּעַת נוֹתֶנֶת שֶׁאֵין הַסֶּלַע בַּעֲלַת חַי שֶׁתָּבִין דִּבּוּר בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁיְּדַבֵּר אֵלָיו מֹשֶׁה, אֶלָּא בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ בְּאֶמְצָעוּת הַכָּאָה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בּוֹ שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ חָקוּק, יְעוֹרֵר כֹּחַ הַמְחַיֶּה שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאֵין לְךָ בַּצְּמָחִים שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק חִיּוּנִי כְּפִי תְּכוּנָתוֹ, וְאוֹתוֹ יָעִיר בְּהַכָּאַת מַטֶּה שֶׁבּוֹ חָקוּק שֵׁם עֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁכֵּן הֵבִין מֹשֶׁה; אוֹ עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁנוּ עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא חַיֵּי עוֹלָם מִפֶּה קָדוֹשׁ, יְעוֹרֵר כֹּחַ שֶׁבַּדּוֹמֵם וּמִזֶּה יִתְעוֹרֵר לָתֵת מַיִם. לָזֶה אִם נְפָרֵשׁ קִיחַת הַמַּטֶּה שֶׁהִיא עַל הַהַכָּאָה אֵין צֹרֶךְ לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד שֶׁזֶּה הוּא הֶעָרָתוֹ, וְאִם נְפָרֵשׁ קִיחַת הַמַּטֶּה אֵינָהּ לְהַכּוֹת נִצְטָרֵךְ לְפָרֵשׁ וְדִבַּרְתֶּם לִשְׁנוֹת עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד. וְלָזֶה דַּעַת עֶלְיוֹן כְּשֶׁאָמַר ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״ שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתוֹ קִיחָה לְבַד, הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמַר וְדִבַּרְתֶּם לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד, מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה שֶׁהֵבִין קִיחַת הַמַּטֶּה לְהַכּוֹת פֵּרֵשׁ וְדִבַּרְתֶּם כִּפְשׁוּטוֹ.
במדבר כ:ח · פירוש י
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְעַל כָּל פָּנִים לֹא נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵי מֹשֶׁה שְׁתֵּי הַדְּרָכִים בְּמַאֲמַר ה׳ ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״, אֲבָל פֵּרוּשׁ ״וְדִבַּרְתֶּם״ שֶׁהוּא לִשְׁנוֹת עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד אֵין זֶה פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעַת מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ זֶה, וְדָן בְּדַעְתּוֹ נְבִיא ה׳ וְאָמַר: הִנֵּה לְפָנַי שְׁתֵּי דְּרָכִים, וְאִם אֲנִי עוֹשֶׂה דִּבּוּר לְבַד וְלֹא הַכָּאָה אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא הַפֵּרוּשׁ הָאֲמִתִּי הוּא לְהַכּוֹת, וּמַה גַּם שֶׁהוּא יוֹתֵר פְּשָׁטִי, וְעוֹד שֶׁהוּא דָּבָר רָחוֹק שֶׁהַדּוֹמֵם יִתְעוֹרֵר בְּדִבּוּר בֶּן אָדָם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, לָזֶה אִם אֲנִי מְדַבֵּר בְּלֹא הַכָּאָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר ה׳ אֵין הַסֶּלַע נוֹתֵן מֵימָיו וְיִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם חִלּוּל גָּדוֹל לְעֵינֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה הַנֵּס לְעֵינֵיהֶם וְאֶתְחַיֵּב רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ, לָזֶה יוֹתֵר אֶבְחַר לְהַכּוֹת וְאַטֶּה לְפֵרוּשׁ הַיּוֹתֵר צוֹדֵק בְּמַשְׁמָעוּת מַאֲמַר ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״, וִיקֻיַּם גַּם כֵּן מַאֲמַר ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וְלֹא הַכָּאָה בִּלְבַד עָשָׂה אֶלָּא בְּשִׁתּוּף הַדִּבּוּר הִכָּה וְאָמַר לַסֶּלַע: ״תֵּן מֵימֶיךָ״, וּבָזֶה אֵין מֵחוּשׁ שֶׁלֹּא תִּתֵּן הַסֶּלַע מֵימֶיהָ וְלֹא יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם.
במדבר כ:ח · פירוש יא
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
גַּם הִטָּה לְפָרֵשׁ כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם שֶׁהוּא עַל הַהַכָּאָה, הֲגַם שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ בְּגֶדֶר סָפֵק שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא מִסֶּלַע שֶׁיִּהְיוּ חֲפֵצִים, מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ כִּי חָשׁ לַפֵּרוּשׁ שֶׁהֵבִין שֶׁהוּא לְהַכָּאָה, וּמַה גַּם שֶׁהוּא יוֹתֵר מֻטֶּה כַּנִּזְכָּר. וְאִם כֵּן כְּשֶׁיָּבֹא לְהוֹצִיא מִסֶּלַע אַחֵר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַכָּאָה לֹא יִתֵּן מֵימָיו, לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁאֵין כַּוָּנַת ה׳ אֶלָּא עַל סֶלַע הַיָּדוּעַ, וּבָזֶה יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם חָס וְשָׁלוֹם. לָזֶה אֶבְחַר לְהוֹצִיא מֵהַסֶּלַע הַיָּדוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁדִּיֵּק אֵל עֶלְיוֹן בְּמַאֲמַר וְנָתַן מֵימָיו, שֶׁזֶּה יַצְדִּיק שֶׁעַל סֶלַע הַיָּדוּעַ שֶׁבּוֹ מַיִם הוּא אוֹמֵר, וְהוּא בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם שֶׁמָּנַע מֵימָיו. וַהֲגַם שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע״, פֵּרוּשׁ מִן הַסֶּלַע הַיָּדוּעַ הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, וְנִמְצָא שֶׁכָּל כַּוָּנַת מֹשֶׁה לֹא הָיְתָה אֶלָּא לָחוּשׁ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיָצְתָה הַשְּׁגָגָה בְּאוֹנֶס.
במדבר כ:ח · פירוש יב
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וּבָזֶה מָצָאנוּ טַעַם לְכָל שְׁגָגוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה: טַעַם שֶׁהִכָּה – חָשׁ לְמַה שֶׁנִּשְׁמַע מִדִּבְרֵי ה׳ שֶׁצָּרִיךְ הַכָּאָה, וְאִם כֵּן בְּלֹא הַכָּאָה לֹא יִתֵּן מֵימָיו וְנִמְצָא מִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם. וּמַה שֶׁלֹּא שָׁנָה פֶּרֶק אֶחָד – אֵין זֶה פְּשַׁט ״וְדִבַּרְתֶּם״, וּמֹשֶׁה לֹא הֵבִין כֵּן, כֵּיוָן שֶׁהֵבִין שֶׁהַמַּטֶּה הוּא לְהַכּוֹת וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה. וְטַעַם שֶׁלֹּא הוֹצִיא מַיִם מִסֶּלַע אַחֵר – כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח בְּמַשְׁמָעוּת מַאֲמַר ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם״ שֶׁעַל סֶלַע אַחֵר הוּא אוֹמֵר, יֵשׁ מֵחוּשׁ שֶׁלֹּא יִתֵּן וְיֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל. גַּם חָשַׁב כִּי לָמָּה יַעֲשֶׂה נֵס חָדָשׁ לְהוֹצִיא מַיִם מִסֶּלַע אַחֵר בְּאֵין צֹרֶךְ אֵלָיו, וְדָבָר יָדוּעַ כִּי אֵין עוֹשִׂין נֵס אֶלָּא לְצַד הֶכְרֵחַ גָּדוֹל. וּמֵעַתָּה אֵין לְהַאֲשִׁימוֹ עַל מַאֲמַר ״הֲמִן הַסֶּלַע״ וְגוֹ׳ כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶחְלֵט בְּמַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר לוֹ כֵן, לָזֶה כְּשֶׁבָּאוּ וְאָמְרוּ הוֹצֵא לָנוּ מִסֶּלַע זֶה, אָמַר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים – לְשׁוֹן הַמְרָאָה וּלְשׁוֹן הוֹרָאָה, כִּי הָיוּ מִתְכַּוְּנִים לְנַסּוֹת כֹּחַ עֶלְיוֹן אִם יוֹצִיא מִכָּל סֶלַע אוֹ מִסֶּלַע זוֹ לְבַד, וְהָיוּ מוֹרִים לוֹ לְהוֹצִיא מִסֶּלַע אַחֵר, וְהִקְפִּיד מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר וְאָמַר וְגוֹ׳.
במדבר כ:ח · פירוש יג
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְאַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ לוֹמַר שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הֵבִין אֲמִתּוּת כַּוָּנַת ה׳, כִּי אֵין הַנְּבִיאוּת בָּאָה לְהַצַּדִּיק בְּעִיּוּן, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא יב.) חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא, וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא נֶעְלַם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה גַּם כֵּן הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֵלָיו ה׳, אֶלָּא שֶׁנָּפַל לוֹ סָפֵק בְּמַשְׁמָעוּת אַחֵר, וּמִשּׁוּם מֵחוּשׁ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הִטָּה לְמַה שֶׁעָשָׂה כַּנִּזְכָּר.
במדבר כ:ח · פירוש יד
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְאַחַר שֶׁמָּצָאנוּ טַעַם לְמַעֲשֵׂה נָבִיא, אֶשָּׂא עֵינַי לְהָבִין מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַקְפָּדָתוֹ בְּמַאֲמַר יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי, פֵּרוּשׁ, אַתֶּם עֲשִׂיתֶם הַהַכְרָעָה לְצַד חֲשָׁשָׁא שֶׁהַסֶּלַע לֹא תִּתֵּן מַיִם אֶלָּא אִם תִּהְיֶה הַסֶּלַע הַיָּדוּעַ וְדַוְקָא עַל יְדֵי הַכָּאָה, וְלֹא הִכְרַעְתֶּם לְצַד קְדֻשַּׁת שְׁמִי לְהַקְדִּישֵׁנִי בְּהוֹצָאַת מַיִם מִסֶּלַע אֲשֶׁר יִרְצוּ הֵם וּבְלֹא הַכָּאָה, שֶׁבָּזֶה הָיָה ה׳ מִתְקַדֵּשׁ לְעֵינֵיהֶם כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁאֲפִלּוּ הַדּוֹמֵם כָּל שֶׁהוּא מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת בְּדִבּוּר לְבַד וּבְהֶעָרָה בִּשְׁנוֹת עָלֶיהָ פֶּרֶק אֶחָד, וְהָיָה לָכֶם לְבַטֵּל הַמֵּחוּשׁ בְּעֹצֶם הָאֱמוּנָה שֶׁהֱיִיתֶם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת.
במדבר כ:ח · פירוש טו
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְעֹמֶק הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁאִם הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עוֹשִׂים קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּאֶמְצָעוּת שֶׁהָיְתָה הָעֵדָה גַּם כֵּן כֻּלָּהּ שְׁלֵמָה וְצַדִּיקִים, הָיוּ מַחְלִיטִים אֱמוּנַת ה׳ בְּלִבָּם שְׁלֵמָה וְהָיָה נִגְרָשׁ מֵהֶם חֵלֶק הָרַע, וְהָיָה כֹּחַ בָּהֶם לְהַעֲמִיד אֱמוּנָתָם לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. וּמֵעַתָּה הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נִכְנָסִים לָאָרֶץ וְהָיָה מֹשֶׁה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין חֲשָׁשׁ לְהַשְׁלָכַת חֲמָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּהְיוּ חוֹטְאִים, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (מדרש תהלים עט) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף״ וְגוֹ׳, וּכְתַבְנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא תִּקּוּן הַדָּבָר עַל יְדֵיהֶם וְלֹא עֲשָׂאוּהוּ, נֶחְלַט הַדָּבָר.
במדבר כ:ט · פירוש א
וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֶּ֖ה מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּֽהוּ׃
כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן, לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּב, אֶלָּא סָמוּךְ לְצִוּוּיוֹ יִתְבָּרַךְ לָקַח הַמַּטֶּה. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר דָּבָר זֶה עָשָׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, וְהָא לָמַדְתָּ שֶׁמַּה שֶׁעָשָׂה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁשָּׁגַג בְּפֵרוּשָׁם שֶׁל דְּבָרִים.
במדבר כ:יא · פירוש א
וַיָּ֨רֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־יָד֗וֹ וַיַּ֧ךְ אֶת־הַסֶּ֛לַע בְּמַטֵּ֖הוּ פַּעֲמָ֑יִם וַיֵּצְאוּ֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וַתֵּ֥שְׁתְּ הָעֵדָ֖ה וּבְעִירָֽם׃ {ס}
בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם. טַעַם שְׁתֵּי פְּעָמִים – כְּעֶבֶד שֶׁעוֹשֶׂה שְׁלִיחוּת אֲדוֹנוֹ בִּזְרִיזוּת גְּדוֹלָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לד:) דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת, וּכְפַטִּישׁ וְגוֹ׳.
במדבר כ:יב · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם׃
וַיֹּאמֶר ה׳. קָשֶׁה לְמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי לְשׁוֹן אֲמִירָה יוֹרֶה עַל דְּבָרִים הַמְּסַעֲדִים אֶת הַלֵּב וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד יְבַשֵּׂר, וְכָאן רוֹאַנִי שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא בְּשׂוֹרַת גְּזֵרָה רָעָה. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יט,יב) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳: הֲרֵי גָּזַרְתָּ עָלַי לָמוּת בַּמִּדְבָּר עִם הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה וְכוּ׳, יֹאמְרוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁאֲנִי שָׁוֶה לָהֶם, יִכָּתֵב עָלַי עַל מַה נֶעֱנַשְׁתִּי, לְפִיכָךְ כְּתִיב יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז ה׳ בְּאָמְרוֹ וַיֹּאמֶר לְשׁוֹן רוֹמְמוּת לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, שֶׁנִּכְתַּב חֶטְאָם שֶׁעָלָיו מֵתוּ שֶׁהוּא ״יַעַן לֹא״ וְגוֹ׳, וְלֹא יַחְשְׁבוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁהֵם שָׁוִים לַדּוֹר הָרָע חָס וְשָׁלוֹם.
במדבר כ:יג · פירוש ב
הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר־רָב֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם׃ {ס}
וְנִרְאֶה שֶׁהַכָּתוּב בָּא לָתֵת טַעַם לְהַקְפָּדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וְאָמַר הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְגוֹ׳, וּמְרִיבָה זוֹ מַצְדִּיקָהּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר רָבוּ, פֵּרוּשׁ שֶׁטָּעֲנוּ טַעֲנָה נֶגֶד ה׳ וְצָדְקוּ בְּטַעֲנַת מְרִיבָתָם. וַיִּקָּדֵשׁ בָּם, פֵּרוּשׁ עָשָׂה ה׳ דְּבָרִים לְהִתְקַדֵּשׁ בֵּינֵיהֶם, פֵּרוּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, בְּמַה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶל הַסֶּלַע אֲשֶׁר יִרְצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּזֶה יִרְאוּ כֹּחַ הַשַּׁלִּיט שֶׁהֲגַם שֶׁהֱבִיאָם בַּמִּדְבָּר לֹא מְקוֹם וְגוֹ׳ וּמַיִם אַיִן, יוֹצִיא לָהֶם בְּמַאֲמָרוֹ מַיִם מִכָּל מִין סֶלַע אֲשֶׁר תִּהְיֶה לִפְנֵיהֶם. וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא עָשׂוּ כֵן, לָכֵן הִקְפִּיד ה׳ עֲלֵיהֶם וְאָמַר ״לָכֵן״ וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יט,ה) וַיִּקָּדֵשׁ בָּם בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יָבִיאוּ וְגוֹ׳, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
במדבר כ:כד · פירוש א
יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר־מְרִיתֶ֥ם אֶת־פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה׃
עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי. לְפִי דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יט,ט) שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁיִּחֵד מַאֲמַר מְרִיתֶם פִּי כְּנֶגֶד אֲשֶׁר אָמַר לָהֶם לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד עַל הַסֶּלַע, בָּחַר ה׳ לְיַחֵד פְּרָט זֶה לְמִיתַת אַהֲרֹן כִּי הוּא שִׁגָּיוֹן שָׁלֵם בְּעֵרֶךְ אַהֲרֹן, שֶׁהֲגַם שֶׁמֹּשֶׁה לֹא שָׁנָה, הָיָה לְאַהֲרֹן לִשְׁנוֹת הַפֶּרֶק, וּכְשֶׁלֹּא שָׁנָה הֲרֵי הִמְרָה אֶת פִּי ה׳. אֲבָל עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָרְשׁוּמִים בְּדִבְרֵיהֶם לֹא הָיָה אֶלָּא מַסְכִּים לְמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה, שֶׁהַהַכָּאָה מֹשֶׁה לְבַדּוֹ הִכָּה, וְהוֹצָאַת מַיִם מִסֶּלַע שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן הוּא מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁהִסְכִּים אַהֲרֹן, וְכֵן מַאֲמַר הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה הוּא דִּבְרֵי מֹשֶׁה לְבַדּוֹ. וְתִמְצָא שֶׁפְּרָט זֶה שֶׁל חֵטְא הֲמִן הַסֶּלַע יִחֲדוֹ ה׳ לְמֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (דברים לב,מט) ״עֲלֵה וְגוֹ׳ וּמוּת וְגוֹ׳ עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם״ וְגוֹ׳ שֶׁפֵּרַשׁ בָּהּ מַעַל, וּלְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ מַאֲמָר זֶה בָּא עַל פְּרַט חֵטְא אָמְרוֹ הֲמִן הַסֶּלַע שֶׁפֵּרַט, וְדָבָר זֶה בִּפְרָט אֵין חֵלֶק לְאַהֲרֹן בּוֹ כִּי לָמָּה יֵעָנֵשׁ אַהֲרֹן אִם מֹשֶׁה אָמַר דִּבּוּר בִּלְתִּי הָגוּן, בִּשְׁלָמָא בְּעִנְיַן הַסֶּלַע וּבְהַכָּאָתָהּ הֵם דְּבָרִים שֶׁבָּא שְׁלִיחוּת מֵה׳ לְאַהֲרֹן עַל יְדֵי מֹשֶׁה וְיֵעָנֵשׁ עַל שִׁנּוּי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם מֹשֶׁה יְדַבֵּר דְּבָרִים לֹא הֲגוּנִים אֵין אַהֲרֹן נִתְפָּס עָלָיו, אֶלָּא שֶׁכְּלָלוֹ ה׳ עִם מֹשֶׁה לְצַד עִקַּר הַדָּבָר שֶׁשָּׁגְגוּ בּוֹ יַחַד.
במדבר כא:א · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ ׀ מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃
וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל. טַעַם אָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמַר עִם יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל״ (שמות יז:ח), נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הֵם הָיוּ סִבָּה לַמִּלְחָמָה זוֹ לְצַד חֶטְאָם. גַּם מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי, פֵּרוּשׁ מִמֶּנּוּ הָיָה הַסּוֹבֵב לִשְׁבּוֹת שִׁבְיוֹ, וְהַחֵטְא הוּא שֶׁהֵם הָיוּ סִבָּה לְהֶעְדֵּר הַצַּדִּיק מֵחֲמַת מֵי מְרִיבָה, דִּכְתִיב (תהילים קו:לב) ״וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם״, וְלֹא לְמֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא גַּם לְאַהֲרֹן כַּמּוּבָן מֵהָעִנְיָן, אֶלָּא שֶׁמַּזְכִּיר מֹשֶׁה שֶׁהוּא הָעִקָּר.
במדבר כא:ה · פירוש א
וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֖וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֙חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִם וְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל׃
וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. הֲגַם שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁכָּל הַנְהָגָתָם הִיא עַל פִּי ה׳ וְאֵין מֹשֶׁה עוֹשֶׂה דָּבָר מִדַּעְתּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הִתְרַעֲמוּ עָלָיו שֶׁהִסְכִּים עַל דַּעַת קוֹנוֹ וְלֹא הִפִּיל תְּחִנָּתוֹ לְפָנָיו לַהֲבִיאָם דֶּרֶךְ נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל. וְנִרְאֶה כִּי דִּבְרֵיהֶם כָּאן לֹא הָיוּ לַעֲשׂוֹת גְּזֵרָה עֲלֵיהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּמְּרַגְּלִים (במדבר יד:ג) ״לָמָה ה׳ וְגוֹ׳ נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״, אֶלָּא כְּמִי שֶׁמִּתְרַעֵם עַל חֲבֵרוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה, וְזֶה יִקָּרֵא מְדַבְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע. וְלָזֶה שָׁלַח ה׳ בָּהֶם נְחָשִׁים מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח.) שָׁאֲלוּ לַנָּחָשׁ וְכוּ׳.
במדבר כא:ח · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
וְנִרְאֶה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהֶעֱנִישָׁם ה׳ בַּנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים כְּנֶגֶד שְׁנֵי עֲוֹנוֹת שֶׁעָשׂוּ, שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. לָזֶה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מֵה׳ וְאָמַר לוֹ עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, כָּאן רָמַז שֶׁיַּעֲשֶׂה הַנָּחָשׁ בְּסֵדֶר שֶׁיִּהְיוּ רְמוּזִים שְׁנֵי פְּרָטֵי הַחֵטְא, שֶׁהֵם שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ וְדִבְּרוּ בְּמֹשֶׁה. כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה אָמַר עֲשֵׂה לְךָ, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לְךָ, וּכְנֶגֶד פְּרָט הַחֵטְא שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ אָמַר שָׂרָף, פֵּרוּשׁ בִּדְמוּת שָׂרָף, כִּי צֹרֶךְ הָיָה בַּדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ הֶכֵּר לִשְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁהֵם לָשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים וְגַם מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה, מִטַּעַם אֲשֶׁר אֲבָאֵר.
במדבר כג:יג · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק (לך) [לְכָה־]נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלּ֖וֹ לֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקׇבְנוֹ־לִ֖י מִשָּֽׁם׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לֶךָ נָּא אִתִּי וְגוֹ׳. אָמַר תֵּיבַת נָא, גַּם אָמַר וְקָבְנוֹ לִי בְּלָשׁוֹן וַדָּאִית, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״כ) שֶׁאָמְרוּ שֶׁרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִפְרָצִים שָׁם שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה, עַד כָּאן, וְהוּא לְפִי שֶׁלֹּא יָדַע טַעַם הַפִּרְצָה חָשַׁב שֶׁהַפִּרְצָה תִּהְיֶה בָּהֶם, וּלְפִי שֶׁיְּדוּעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וּמְבַטְּלִים הַגְּזֵרוֹת, מִהֵר לוֹמַר לֶךָ נָּא פֵּרוּשׁ, מַהֵר עַתָּה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֵם מְחֻיָּבִים פִּרְצָה זוֹ קֹדֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְקָבְנוֹ לִי, הֶחְלִיט הֲוָיַת הַדָּבָר שֶׁתַּשִּׂיגֵם קִלְלוֹת רָשָׁע.
במדבר כד:כא · פירוש א
וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃
וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וְגוֹ׳. זֶה יִתְרוֹ, וְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר הִיא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא טו.) ״אֵיתָן״ זֶה אַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם הָיָה גֵּר צֶדֶק רִאשׁוֹן וְעַל שְׁמוֹ נִקְרָאִים כָּל הַגֵּרִים אַבְרָהָם, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כז,ו) שֶׁיִּתְרוֹ נִתְגַּיֵּר, לָזֶה אָמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ פֵּרוּשׁ מוֹשָׁבְךָ הוּא כְּנֶגֶד אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא אֵיתָן. וְאָמְרוֹ וְשִׂים בַּסֶּלַע וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, וְעוֹד לְךָ שֶׁשַּׂמְתָּ קִנְּךָ בַּסֶּלַע, פֵּרוּשׁ קִנְּךָ הוּא בִּתּוֹ שֶׁנָּתַן לְמֹשֶׁה, וְיִחֵס מֹשֶׁה לַסֶּלַע לְפִי שֶׁהָיָה תַּקִּיף בַּתּוֹרָה וְעֹז מֶלֶךְ. גַּם סֶלַע יִרְמֹז לַתּוֹרָה כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (תיקוני זוהר כא) וְנִקְרָא מֹשֶׁה עַל שְׁמָהּ.
במדבר כו:א · פירוש ג
וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה {פ}
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃
עוֹד יֵשׁ לָתֵת טַעַם שֶׁהִתְחִיל הַפָּרָשָׁה מֵאֶמְצַע הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא,ז) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְנִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה נִמְסְרוּ בְּמִנְיָן, כְּשֶׁקָּרַב לָמוּת הֶחְזִירָם בְּמִנְיָן, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּהַתְחָלַת הַפָּרָשָׁה וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳, לוֹמַר כִּי בְּלֹא טַעַם ״אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״ יֵשׁ טַעַם בְּמִנְיָן זֶה כְּדֵי לְהַחְזִירָם בְּמִנְיָן כָּאָמוּר, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה גַּם כֵּן סִבָּה אַחֶרֶת שֶׁהִיא ״אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״, וְנִמְצְאוּ שְׁתֵּי סִבּוֹת הַמִּנְיָן נִרְמָזוֹת בְּאֶמְצָעוּת הַתְחָלַת פָּרָשָׁה בְּאֶמְצַע הַכָּתוּב.
במדבר כו:ג · פירוש א
וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, וְאִם יֵשׁ צֹרֶךְ בְּהוֹדָעָה זוֹ הָיָה לוֹ לְהַזְכִּירוֹ בְּמִצְוַת ה׳ כְּשֶׁאָמַר ״וַיֹּאמֶר ה׳״ וְגוֹ׳? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כב:א) מָשָׁל לְרוֹעֶה וְכוּ׳, כִּי בִּהְיוֹתָם בְּעַרְבוֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ נִגְמְרָה שְׁמִירַת רוֹעֶה נֶאֱמָן וְהֶחְזִירָם בְּחֶשְׁבּוֹן. וְלָזֶה גַּם כֵּן הִקְדִּים הַכָּתוּב לוֹמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה, לְהָעִיר שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁהָיָה בָּהֶם הַמַּגֵּפָה בָּאוּ לִכְלַל חֶשְׁבּוֹן הָרִאשׁוֹן. וּלְטַעַם זֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב עִנְיָן זֶה בְּמִצְוַת ה׳, כִּי דָּבָר זֶה נוֹגֵעַ לְמֹשֶׁה לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא הִפְסִידוּ הַצֹּאן עַל יָדוֹ.
במדבר כו:ג · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא רוֹאַנִי כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו ״שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״, אֵין כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה לְקַבְּלָם בַּמִּנְיָן, כִּי לִכְשֶׁיִּהְיוּ נִמְצָאִים חֲסֵרִים הַרְבֵּה אֵין לוֹ טַעֲנָה עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לִמְצִיאוּת הָרוֹעֶה, אֶלָּא הָיְתָה כַּוָּנַת ה׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁנִּכְנַס זְאֵב לְעֶדְרוֹ וְהָרַג בָּהֶם וְכוּ׳, וּמָצָא מֹשֶׁה דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ בִּזְמַן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִמְנוֹתָם. וְאָמְרוֹ תֵּבַת לֵאמֹר בְּמָקוֹם זֶה שֶׁאֵין לָהֶם לְמִי יֹאמְרוּ, פֵּרוּשׁ שֶׁאָמַר לָהֶם הַמְּכֻוָּן הָרָמוּז בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַחְזִירָם בְּמִנְיָן כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁלֹּא חָסְרוּ מִמִּנְיָנָם הָרִאשׁוֹן עַל יָדוֹ. אוֹ יִרְצֶה כִּי הוּא מוֹנֶה אוֹתָם עַל פִּי הַנֶּאֱמַר לוֹ מֵה׳ וְלֹא מִלִּבּוֹ לְבַד הוּא מוֹנֶה אוֹתָם:
במדבר כו:ד · פירוש א
מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִזְכִּיר הַמִּסְפָּר שֶׁעָלָיו חוֹזֵר מַאֲמַר מִבֶּן עֶשְׂרִים, וְאִם סָמַךְ שֶׁעַל הַמִּסְפָּר הוּא אוֹמֵר כְּאָמוּר בְּסָמוּךְ, אִם כֵּן גַּם מַאֲמַר מִבֶּן עֶשְׂרִים וְגוֹ׳ הָיָה לוֹ לִסְמֹךְ שֶׁהוּזְכַּר בְּסָמוּךְ וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהַזְכִּירוֹ. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה שֶׁבָּא הַמִּסְפָּר בְּעַרְבוֹת מוֹאָב גַּם כֵּן לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא חָסְרוּ עַל יָדוֹ, יִתְחַיֵּב הַדָּבָר לִמְנוֹת גַּם הַקְּטַנִּים, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין שֶׁבַח שֶׁלֹּא חָסְרוּ כִּי לְעוֹלָם חָסְרוּ אֶלָּא שֶׁגָּדְלוּ הַגְּדָיִים וְנַעֲשׂוּ תְּיָשִׁים, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כִּי לְכֻלָּן מָנָה, לָזֶה אָמַר ״מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה״, וְנָתַן הַכָּתוּב טַעַם לַדָּבָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ כִּי אִם הָיָה הַדָּבָר מִצַּד מֹשֶׁה לְבַד לְהַחְזִיר הַצֹּאן בְּמִנְיָן וְלֹא הָיָה דְּבַר ה׳ אֶלָּא לְצַוּוֹתוֹ עַל הַדָּבָר, דִּכְתִיב: ״שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״ וְגוֹ׳, לֹא הָיָה מֹשֶׁה מוֹנֶה אֶת יִשְׂרָאֵל לִרְצוֹנוֹ הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טַעַם בַּדָּבָר, לָזֶה לֹא מָנָה אֶלָּא מִבֶּן עֶשְׂרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳.
במדבר כז:ב · פירוש ג
וַֽתַּעֲמֹ֜דְנָה לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה וְלִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֥י הַנְּשִׂיאִ֖ם וְכׇל־הָעֵדָ֑ה פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃
וְיֵשׁ לְהָעִיר לְדִבְרֵי הַזֹּהַר, אֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעַת הַצַּדְקָנִיּוֹת לַחְשֹׁד בְּכָשֵׁר כְּמֹשֶׁה? וְאוּלַי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הַחַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם בַּזֹּהַר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִכָּאן מַאן דְּחָיִישׁ מִן דַּיָּנָא יַקְרֵב אַחְרִינֵי וְיַסְגֵּי בְּגוּבְרֵי״ עַד כָּאן, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קיט:) שֶׁהַבָּנוֹת חַכְמָנִיּוֹת הָיוּ וְצַדְקָנִיּוֹת הָיוּ, וּלְעוֹלָם יוֹדְעִים הָיוּ כִּי מֹשֶׁה לֹא יְעַוֵּל מִשְׁפָּט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחָשְׁשׁוּ כִּי מֹשֶׁה יִשְׁפֹּט בָּהֶם כְּמִשְׁפַּט הַמִּתְלוֹנְנִים וְהַמְרַגְּלִים שֶׁלֹּא נָטְלוּ בְנֵיהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ לְפִי שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה, לָזֶה כִּנְּסוּ כָּל הָאֲמוּרִים לְצַדֵּד עִמּוֹ בַּמִּשְׁפָּט כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטֶּה בְּדַעְתּוֹ לְחוֹבָתָם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְחַכְּמוּ בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ מֹשֶׁה וְיַעֲשֶׂה מַה שֶׁעָשָׂה כָּאָמוּר שָׁם בַּזֹּהַר, שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הַמִּשְׁפָּט וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה׳. וְנִרְאֶה שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה שֶׁנּוֹטְלוֹת נַחֲלָה, עִם כָּל זֶה עָשָׂה כֵן לְלַמֵּד לְדַיָּנִים שֶׁרוֹאִים שֶׁנֶּחְשָׁדִים בַּדִּין שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ וְכוּ׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה הוּא. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחָשׁ לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ כְּמִתְלוֹנְנִים וְסִלֵּק עַצְמוֹ מִלְּצַדֵּד בְּמִשְׁפָּטָם וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה׳.
במדבר כז:יג · פירוש א
וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃
וְרָאִיתָה אֹתָהּ. וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁכְּבָר אָמַר ״וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי חלק א קלו) שֶׁהֶרְאָהוּ ה׳ רְאִיָּה נִסִּית מַה שֶׁאֵין כֹּחַ בְּשִׁעוּר עַיִן טִבְעִית לִרְאוֹת בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, זוּלַת בָּאוֹר הַגָּנוּז כַּיָּדוּעַ. וְלָזֶה הִבְטִיחוֹ וְאָמַר לוֹ וְרָאִיתָה אֹתָהּ, כִּי יָאִיר לְפָנָיו אוֹר הַחַיִּים. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לד:א) ״וַיַּרְאֵהוּ ה׳״ וְגוֹ׳ לְהָעִיר עַל הָאָמוּר.
במדבר כז:טו · פירוש א
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ לֵאמֹר. הִנֵּה לְמָה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁלְּשׁוֹן דִּבּוּר יַגִּיד עַל מַעֲנֶה קָשֶׁה, כְּפִי זֶה לָמָּה אָמַר הַכָּתוּב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ שֶׁאֵין זֶה מֵהַמּוּסָר? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לֵאמֹר שֶׁאֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְאֶפְשָׁר כִּי מֹשֶׁה בָּא בְּטַעֲנַת מִשְׁפָּט לְבַל יָמוּת, וְלֹא לְמָה שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר מַאֲמָרָיו, לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן דִּבּוּר. וּלְפִי שֶׁבְּמַאֲמַר מֹשֶׁה הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן אֵינָם אֶלָּא דִּבְרֵי חִבָּה וְרַחְמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל, אֵין תַּכְלִית הַדְּבָרִים עוֹמֵד בַּנֶּאֱמָר אֶלָּא בַּמִּתְחַיֵּב מֵהַמַּאֲמָר, שֶׁהוּא מְנִיעַת הַמִּיתָה מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר.
במדבר כז:טז · פירוש ב
יִפְקֹ֣ד יְהֹוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָעֵדָֽה׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: דַּע כִּי תְּכוּנַת הַשֵּׂכֶל וּבְחִירָתוֹ וּשְׁלִילָתוֹ רְחוֹקָה בְּגֶדֶר הַנִּשְׁתְּוָן בְּרִבּוּי הַנּוֹשְׂאִים, וּכְשֵׁם שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ הַנִּבְרָאִים בְּצוּרָתָם וּבְקוֹמָתָם וְאֵין הַהִשְׁתַּוּוּת בָּהֶם, כְּמוֹ כֵן וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּעִנְיַן הִשְׁתַּנּוּת הַנִּבְחָר וְהַנִּשְׁלָל בִּבְחִינַת הַהַשְׂכֵּל וְהָרָצוֹן, נוֹסָף עַל שִׁנּוּי פְּרָטֵי הַטֶּבַע בִּתְכוּנַת הַהַרְכָּבָה שֶׁבַּיְּסוֹדוֹת וְכֹחוֹת הִיּוּלִיִּים אֲשֶׁר מֵהֶם יִוָּלֵד הַבְּחִירָה בַּדּוֹמִים, וְיִמָּצֵא לִפְעָמִים הַהִשְׁתַּוּוּת בַּתְּכוּנָה וְהוּא נֶעְלָם, וְהוּא מַה שֶׁכִּוְּנוּ רַזַ״ל (נדרים לט:) לוֹמַר ״בֶּן גִּילוֹ״ בְּעִנְיַן בִּקּוּר חוֹלִים. וּמִזֶּה תְּשַׁעֵר שֶׁיֻּשְׁלַל בְּגֶדֶר הַנִּמְצָא שֶׁיִּשְׁתַּוּוּ רַבִּים כָּהֵמָּה שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהָיוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְאֶחָד, וְהַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יָשִׂים ה׳ עֲלֵיהֶם לֹא יִשְׁתַּוּוּ בִּרְצוֹנָם אֵלָיו, זוּלַת הָאִישׁ מֹשֶׁה שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (תיקוני זוהר סט) שֶׁהָיָה שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל דּוֹר הַמִּדְבָּר, בְּסוֹד אָמְרוֹ (ישעיהו סג:יא) ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (במדבר יא:יב) ״הֶאָנֹכִי הָרִיתִי״ וְגוֹ׳. וְזוֹ הָיְתָה סִבָּה שֶׁהַמַּפְקִיד וְהַנִּפְקָדִים נִמְזְגוּ לְגֶדֶר הַהִשְׁתַּוּוּת וְכָל אֶחָד הָיָה לוֹ כִּלְבָבוֹ.
במדבר כז:טז · פירוש ג
יִפְקֹ֣ד יְהֹוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָעֵדָֽה׃
וְזֶה הוּא גַּם כֵּן טַעַם שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲשׂוֹת שׁוֹפְטִים לִשְׁבָטֶיךָ וְכוּ׳, לְפִי שֶׁהַשֵּׁבֶט יִתְקָרֵב בַּתְּכוּנָה לַעֲנָפָיו. וְזֶה יָדַע וּבָחַן מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאָמַר תְּשׁוּבָה לְמַאֲמַר הַמִּיתָה: יִפְקֹד ה׳ – פֵּרוּשׁ יְמַנֶּה, אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת – פֵּרוּשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ רוּחַ שֶׁל כָּל בָּשָׂר וְגֶדֶר תְּכוּנָתָם, תְּמַנֶּה אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה טִבְעוֹ שָׁוֶה בִּתְכוּנָה לְכָל הָעֵדָה, שֶׁיַּסְכִּים הוּא לְמַה שֶׁיֹּאמְרוּ הֵם וְיַסְכִּימוּ הֵם לְמַה שֶׁיֹּאמַר הוּא לָהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם – פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הָרָצוֹן בָּהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וְגוֹ׳ – שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הָרָצוֹן כָּמוֹהוּ לָצֵאת וְלָבֹא עִמּוֹ. וְתָלָה הַדָּבָר בּוֹ כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ, וּבְחִירָה כָּזֹאת הִיא מֻחְלֶטֶת הַשָּׂגָה מִזּוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ תֹּכֶן הָרוּחוֹת וְיֵדַע רוּחַ שֶׁתִּתְמַזֵּג עִם כֻּלָּן. וְאִישׁ כָּזֶה אֵינוֹ בַּנִּמְצָא זוּלַת אִם יִהְיֶה אָדָם כְּמֹשֶׁה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָפָיו וְהוּא שֹׁרֶשׁ לְכֻלָּם, וְזוּלַת זֶה תִּהְיֶה עֲדַת ה׳ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. וְתַכְלִית כַּוָּנַת דִּבְרֵי מֹשֶׁה לַה׳ הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֲנִי אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דּוֹבֵר, אֲבָל יְתֻקַּן דָּבָר זֶה קֹדֶם אִם יוּכַל לְהִכָּנֵס בְּגֶדֶר הַתִּקּוּן, וְאִם לֹא – תִּהְיֶה עֲדַת ה׳ כַּצֹּאן וְגוֹ׳. וְהַיּוֹצֵא מִזֶּה הוּא וְלֹא יָמוּת, כָּרָמוּז בְּתֵבַת ״לֵאמֹר״ שֶׁאָמַרְנוּ, וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם יִמָּצֵא אִישׁ כָּזֶה הִנֵּה הוּא מַסְכִּים גַּם הוּא לֵאָסֵף אֶל עַמָּיו כְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ.
במדבר כז:יח · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַח־לְךָ֙ אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ר֣וּחַ בּ֑וֹ וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־יָדְךָ֖ עָלָֽיו׃
וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ קַח לְךָ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ קַח לְךָ, עוֹד אָמְרוֹ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְכִי יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה זוֹ סְמִיכָה. אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁפֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״קַח לְךָ״, פֵּרוּשׁ כַּחֲשָׁשְׁתְּךָ וְלִדְבָרֶיךָ קַח אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְדַע שֶׁהוּא אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, פֵּרוּשׁ אַתָּה יֶשְׁנְךָ שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְהוּא יֶשְׁנוֹ בִּבְחִינַת הָרוּחַ, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ פֵּרוּשׁ שֹׁרֶשׁ כָּל רוּחוֹת הַדּוֹר הַהוּא. וְצִוָּה ה׳ לִסְמֹךְ יָדוֹ לְהָעִיר לָרוּחַ מַהוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ לְבַסּוֹף לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סְמוּכָה לְמַאֲמַר ״וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו״, לוֹמַר שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה גַּם כֵּן כָּלוּל מִשּׁוֹרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת, וּבָזֶה ״יִשְׁמְעוּ״, פֵּרוּשׁ יְקַבְּלוּ מַאֲמָרָיו, ״כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה גַּם כֵּן תְּכוּנַת הָאֲנָשִׁים הַשְּׁלֵמִים בַּעֲלֵי הַנְּשָׁמָה מְרֻצֵּית מִמֶּנּוּ.
במדבר כז:כג · פירוש א
וַיִּסְמֹ֧ךְ אֶת־יָדָ֛יו עָלָ֖יו וַיְצַוֵּ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
וַיִּסְמֹךְ וְגוֹ׳ וַיְצַוֵּהוּ. פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן צַוְתָא, שֶׁהֵאִיר בּוֹ הוֹד הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה בְּמַה שֶׁכָּתוּב ״וְסָמַכְתָּ״, וִידֻיַּק כְּפִי זֶה אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה שֶׁאֵין מַשְׁמָעוּת לְמַאֲמָר זֶה, וְכִי הַדִּבּוּר הַזֶּה עִנְיָן הַנִּתְפָּס בַּיָּד, אֶלָּא פֵּרוּשׁ כִּי ה׳ דִּבֵּר שֶׁהַשְׁפָּעַת הַהוֹד יִהְיֶה בְּיַד מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ. עוֹד יִרְמֹז אֶל הַמַּלְכוּת עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין צַו אֶלָּא מַלְכוּת (שמואל א יג,יד), דִּכְתִיב ״וַיְצַוֵּנִי ה׳ לְנָגִיד״. וִידֻיַּק גַּם כֵּן אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ כִּי הַמַּלְכוּת דִּבֶּר ה׳ שֶׁתִּהְיֶה בְּיַד מֹשֶׁה בִּמְקוֹם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה.
במדבר לא:א · פירוש א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ לֵאמֹר נְקֹם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אִם הַדִּבּוּר בָּא לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל כַּנִּשְׁמָע מִתֵּיבַת ״לֵאמֹר״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״נִקְמוּ נִקְמַתְכֶם מֵאֵת״ וְגוֹ׳. וּבְמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין וַיְדַבֵּר אֶלָּא לְשׁוֹן עַז וְכוּ׳, הִתְחִיל מֹשֶׁה לְפַיֵּס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מִיתָתוֹ וְלֹא נִתְפַּיֵּס וְכוּ׳, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: לִי רָאוּי מִיתָה שֶׁרָאִיתִי נִפְלָאוֹת וְכוּ׳, וּפִיְּסוֹ ה׳ בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִחְיוֹת שָׁנִים רַבּוֹת לֹא יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַפֶּלֶת אוֹיְבֵיהֶם וְלֹא תִּכָּבֵשׁ מִדְיָן לִפְנֵיהֶם וְכוּ׳, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְפַּיֵּס מֹשֶׁה הָיָה קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקָּנַס עָלָיו מִיתָה וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה בַּעַל הַמִּדְרָשׁ הִרְגִּישׁ בְּמַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ וְלִדְבָרָיו יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן. ״וַיְדַבֵּר״ לְשׁוֹן קוֹשִׁי, זֶה יִרְמֹז לִשְׁנֵי מִינֵי קוֹשִׁי: אֶחָד לְמֹשֶׁה עַל מִיתָתוֹ, וְאֶחָד בְּעֵינֵי ה׳ עַל שֶׁקָּנַס עַל יְדִידוֹ הַמִּיתָה. וְתֵיבַת לֵאמֹר נִתְכַּוֵּן לִרְמֹז אֶל הַפִּיּוּס שֶׁפִּיֵּס ה׳ לְמֹשֶׁה לְהִתְפַּיֵּס לָמוּת מִטַּעַם ״נְקֹם״ וְגוֹ׳ כָּאָמוּר בַּמִּדְרָשׁ. אוֹ יִרְצֶה בְּתֵיבַת לֵאמֹר לְהוֹדִיעַ רִצּוּי שֶׁרִצָּה מֹשֶׁה לַה׳ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת, וְעָנָהוּ ה׳ ״נְקֹם״ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּנְקֹם מֵאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל.
במדבר לא:א · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיְדַבֵּר ה׳״ – אָמַר לְשׁוֹן דִּבּוּר, לוֹמַר דִּבֵּר אֵלָיו דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן כִּשְׁאָר כָּל הַצִּוּוּיִים שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר כִּפְשָׁטָהּ – לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל כְּכָל ״לֵאמֹר״ הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, וְכָאן צְרִיכָה לֵיאָמֵר יוֹתֵר מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, לְפִי שֶׁאָמַר ״נְקֹם״ תָּבֹא לוֹ הַסְּבָרָא שֶׁהוּא לְבַד יַעֲשֶׂה הַנְּקָמָה כִּפְשַׁט הַמַּאֲמָר, וְאֵין זֶה דָּבָר זָר כִּי גִּבּוֹר חַיִל הָיָה וַה׳ בְּעֶזְרוֹ. וְצֵא וּלְמַד מִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל וְגוֹ׳ (שמואל א יד), וּמִכָּל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה גִּבּוֹר הַגִּבּוֹרִים. לָזֶה אָמַר אֵלָיו לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל. וְאָמְרוֹ נְקֹם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: לְפִי שֶׁתָּלָה לוֹ ה׳ מִיתָתוֹ בְּנִקְמַת מִדְיָן, דִּכְתִיב ״אַחַר תֵּאָסֵף״ וְגוֹ׳, אָמַר אֵלָיו כִּי בְּמַה שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים הוּא לָהֶם, בָּזֶה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב שֶׁהוּא הַנּוֹקֵם, כִּי הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ עַל הַדָּבָר, שֶׁהֲגַם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת כֵּן יָמוּת, אַף עַל פִּי כֵן יֹאמַר לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ. אֵין לְךָ קִיּוּם מִצְוַת ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״ כָּזוֹ, וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר בְּאֹפֶן אַחֵר.
במדבר לא:ב · פירוש א
נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃
נְקֹם נִקְמַת וְגוֹ׳. מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב יַגִּיד שֶׁהֵטִיל ה׳ עַל מֹשֶׁה לְהִנָּקֵם מִמִּדְיָן, וְרָאִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ לַמִּלְחָמָה לֹא יָצָא עִמָּהֶם. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהַנְּקָמָה הִיא הָאֲמִירָה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם, עִם כָּל זֶה פְּשַׁט הַכָּתוּב מַשְׁמַע שֶׁהוּא עַצְמוֹ יִנְקוֹם, לֹא שֶׁיִּשְׁלַח פִּינְחָס בִּמְקוֹמוֹ. עוֹד לָמָּה תָּלָה אֲסִיפַת מֹשֶׁה בְּנִקְמַת מִדְיָן?
במדבר לא:ב · פירוש ג
נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ – נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁקּוֹדֶם לָכֵן אֵינוֹ שָׁלֵם הַתִּקּוּן לֵאָסֵף אֶל עַמָּיו, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מוֹנֵעַ בַּדִּין וְיִמְנָעֶנּוּ מִגֶּשֶׁת נַפְשׁוֹ לִמְקוֹם מוֹשָׁבָהּ שֶׁיִּקָּרֵא ״עַמָּיו״ כַּיָּדוּעַ, עַד שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ בַּמִּשְׁפָּט, כִּי עַל הַכֹּל יָבִיא ה׳ בַּמִּשְׁפָּט וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד, וְהַמּוֹנֵעַ הוּא לְפִי שֶׁהַשָּׁלֵם הַזֶּה נִתְרַפָּה בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי וְלֹא עָשָׂה דָּבָר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כד) שֶׁרָפוּ יָדָיו, וְהִקְפִּיד ה׳ עָלָיו שֶׁלֹּא נָקַם עַד שֶׁעָמַד פִּנְחָס. וְלָזֶה כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן פְּטִירָתוֹ אָמַר ה׳ אֵלָיו תִּקּוּן לְדָבָר זֶה שֶׁנִּמְנַע מֵהִתְנַקֵּם מֵעוֹשֵׂי רֶשַׁע – יָקוּם וְיִתְנַקֵּם מִמִּדְיָן שֶׁסִּבְּבוּהוּ, וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים הַתִּקּוּן לֵיאָסֵף אֶל עַמָּיו בְּאֵין שָׂטָן וְאֵין וְכוּ׳, וְזֶה מֵחַסְדֵי אֵל וְאַהֲבָתוֹ לִידִידָיו יַנְחֵם בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק.
במדבר לא:ג · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת־יְהֹוָ֖ה בְּמִדְיָֽן׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי יֵשׁ בְּעִנְיַן מִלְחָמָה זוֹ מֵחוּשׁ צוֹדֵק, וְלָזֶה בָּא הָאֱלֹהִים בְּנוֹעַם דְּבָרָיו לְמֹשֶׁה ״נְקֹם״ וְגוֹ׳ לְהָעִירְךָ סֵדֶר הַמִּלְחָמָה בְּסֵדֶר שֶׁבּוֹ יְקַיֵּם דְּבַר הַנְּקָמָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳. לָזֶה נִתְחַכֵּם וְלֹא רָצָה לִבְחוֹר אֲנָשִׁים עַל יְדֵי הַזּוּלַת, כִּי מִי יוֹדֵעַ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא חָשְׁבוּ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן וְלֹא טָעוּ בְּמִכְשׁוֹל אוּמָּה זוֹ. וְיָעַץ וְאָמַר לָהֶם שֶׁיֵּחָלְצוּ מֵהָעֵדָה, פֵּרוּשׁ הֵם מֵעַצְמָן כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ עַצְמוֹ שֶׁהוּא בַּר לֵבָב וּנְקִי כַפַּיִם יִמָּסֵר לְחֶשְׁבּוֹן הָאֶלֶף לַמַּטֶּה. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּתֵבַת לֵאמֹר מַאֲמָר הַנֶּעְלָם שֶׁהוּא עִנְיַן נְקִיּוּתָם מֵחֵטְא מִדְיָן, לְהַבְחִין בְּעַצְמוֹ כָּל אֶחָד מֵהַנִּמְסָרִים אִם הוּא נָקִי וּבַר. וְאוּלַי כִּי רָמַז גַּם כֵּן בְּתֵבַת לֵאמֹר עִנְיַן הָעֲרָיוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נו:) ״לֵאמֹר״ זוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁאָמַר לָהֶם שֶׁצְּרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ הַחֲלוּצִים נְקִיִּים מֵהַחֵטְא. וּכְמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״אֲנָשִׁים לַצָּבָא״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) כָּל אֲנָשִׁים צַדִּיקִים. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא כְּשֶׁתִּהְיֶה תֵּבַת אֲנָשִׁים יְתֵרָה, בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מַה שֶׁדִּיַּקְנוּ בָּעִנְיָן. וְלָזֶה אֵין לָהֶם לָחוּשׁ לְמִכְשׁוֹל כֵּיוָן שֶׁהַיּוֹצְאִים לַצָּבָא צַדִּיקִים. וְעוֹד לָהֶם שֶׁיִּקָּרְאוּ חֲסִידִים כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיָדָם עָוֹן זֶה וְנִצּוֹלוּ מִמֶּנּוּ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חדש ג קצה:) שֶׁלָּזֶה יִקָּרֵא חָסִיד. בְּאֶמְצָעוּת כֵּן תִּהְיֶה הַנְּקָמָה בְּאֵין מֵחוּשׁ. וְלָזֶה לֹא רָצָה שֶׁיִּרְצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לַצָּבָא, כִּי בְּדֶרֶךְ זֶה יֵשׁ מֵחוּשׁ מְנִיעַת הַנְּקָמָה, וְאַדְרַבָּה לְהֵיפֶךְ כַּנִּזְכָּר:
במדבר לא:ג · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת־יְהֹוָ֖ה בְּמִדְיָֽן׃
וְאָמְרוֹ ״לָתֵת נִקְמַת ה׳״ – גַּם זֶה מֵהַהִתְחַכְּמוּת לְהַשָּׂגַת הַנְּקָמָה, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנַת הַנְּקָמָה לְקִנְאַת ה׳ אֲשֶׁר גָּרְמוּ בִּטּוּל מִצְווֹתָיו וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא לְהִתְנַקֵּם עַל הַמְּסֻבָּב מֵהַחֵטְא שֶׁמֵּתוּ כַּמָּה מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי לִכְשֶׁתִּהְיֶה הַכַּוָּנָה עַל זֶה אֵין בַּמַּעֲשֶׂה מִצְוָה לְהִסְתַּיֵּעַ בְּאֶמְצָעוּתָם לְהִנָּקֵם מֵאוֹיֵב. וַהֲגַם שֶׁה׳ אָמַר אֵלָיו ״נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, לֹא אָמַר אֵלָיו שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל לָשׁוֹן זֶה, אֶלָּא שֶׁדְּבָרָיו הָיוּ עִם מֹשֶׁה ״נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וּמֹשֶׁה נִתְחַכֵּם לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ זֶה לְקַיֵּם הַנְּקָמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּצְטַוָּה עָלֶיהָ בְּמַאֲמַר ״נְקֹם״.
במדבר לא:ג · פירוש ו
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת־יְהֹוָ֖ה בְּמִדְיָֽן׃
וְאָמַר הַכָּתוּב וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, כָּל מִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹמֵד בְּצִדְקוֹ מָסַר עַצְמוֹ לַדָּבָר, עַד שֶׁבָּאוּ לִכְלַל הָאֶלֶף. וַהֲגַם שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה מֵהַצַּדִּיקִים, נִתְחַכֵּם ה׳ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ הַנִּשְׁאָרִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִכָּרִים.
במדבר לא:ו · פירוש ב
וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה לַצָּבָ֑א אֹ֠תָ֠ם וְאֶת־פִּ֨ינְחָ֜ס בֶּן־אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ לַצָּבָ֔א וּכְלֵ֥י הַקֹּ֛דֶשׁ וַחֲצֹצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃
וְטַעַם שֶׁבָּחַר בְּפִינְחָס וְלֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכַדּוֹמֶה, גַּם זֶה מֵהִתְחַכְּמוּת הַנְּקָמָה, כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר קִנֵּא וְעָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים מֻפְלָאִים, וְסָמוּךְ הוּא בְּכֹחַ מֻפְלָא לְהַשְׁמִיד כָּל הָאֻמָּה הַטְּמֵאָה. גַּם אֶפְשָׁר שֶׁחָשׁ מֹשֶׁה לְקִטְרוּג הָאֲנָשִׁים לָמָּה לֹא מִיחוּ בַּזּוֹנִים, הֲגַם שֶׁהֵם נְקִיִּים, לָזֶה נִתְחַכֵּם וְשָׁלַח הַמְּקַנֵּא קִנְאַת ה׳ בִּמְסִירַת נַפְשׁוֹ. וְאוּלַי כִּי הוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק בְּמַאֲמַר אוֹתָם וְאֶת פִּינְחָס לוֹמַר יַשְׁלִים זֶה מַה שֶׁחָסֵר לָזֶה. וְאוּלַי כִּי דָּבָר זֶה הָיָה בְּלֵב תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה שֶׁנִּקְמַת מִדְיָן צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל יְדֵי פִּינְחָס, וְהֵן הָאָדוֹן חָשַׁב לְטוֹבָה שֶׁלֹּא יַכְלִים מֹשֶׁה לוֹמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ שְׁלַח אֶת פִּינְחָס, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁנִּפְסַל חָס וְשָׁלוֹם הוּא מֵהַמַּעֲשֶׂה, לָזֶה נִתְחַכֵּם וְתָלָה הַדָּבָר בְּיַד מֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ ״נְקֹם״ וְגוֹ׳, וּמֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ יָדַע הַנָּכוֹן עֲשׂוֹת וַיִּשְׁלַח פִּינְחָס, וּבָזֶה נַעֲשֵׂית מַחְשֶׁבֶת ה׳ לְטוֹבָה וְלֹא נִכְלַם מֹשֶׁה יְדִיד ה׳.
במדבר לא:טז · פירוש ב
הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסׇר־מַ֥עַל בַּיהֹוָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּעֲדַ֥ת יְהֹוָֽה׃
אָכֵן פִּינְחָס וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא דָּנוּ וּפְטָרוּם מִטַּעַם שֶׁהַנָּשִׁים כְּפוּפוֹת הֵן לְבַעֲלֵיהֶן וְלַאֲבוֹתֵיהֶן וַאֲנוּסִים הֵמָּה, וְהֵן הָאָדוֹן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִרְגִּישׁ שֶׁמִּטַּעַם זֶה הֶחֱיוּ אוֹתָם וּבָא בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת וְאָמַר: בִּשְׁלָמָא אִם לֹא הָיוּ עוֹשִׂים אֶלָּא מַעֲשֵׂה הַזְּנוּת שֶׁבָּא לָהֶם עָלָיו מִצְוַת גְּדוֹלֵיהֶם יֵשׁ לָדוּן אוֹתָם לִזְכוּת, אֶלָּא שֶׁהֵם עָשׂוּ מֵעַצְמָן מַעֲשֶׂה אַחֵר מַה שֶׁלֹּא צִוּוּ אוֹתָם גְּדוֹלֵיהֶם, שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה פְּעוֹר, שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,כג) שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים לָהֶם צוּרַת פְּעוֹר וְאוֹמְרִים לָהֶם: הִשְׁתַּחֲוֶה לָזֶה וְתִהְיֶה נִשְׁמַעַת לוֹ. נִמְצָא שֶׁמִּכְשׁוֹל עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה מֵהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ הֵן הֵנָּה, פֵּרוּשׁ, מִדְּנַפְשָׁם הָיוּ סִבָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. בִּדְבַר בִּלְעָם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת סִבַּת עֲצַת בִּלְעָם שֶׁיְּעָצָם לְהַפְקִיר בְּנוֹתֵיהֶם לִזְנוּת. וְתִמְצָא שֶׁלֹּא אָמְרוּ זַ״ל שֶׁאָמַר בִּלְעָם אֶלָּא עִנְיַן הַזְּנוּת, כְּאָמְרָם (שם): אֱלֹהֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה וְכוּ׳, וְהֵם הָיוּ סִבָּה לִמְסֹר מַעַל בַּה׳ עַל דְּבַר פְּעוֹר, שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לְהִשָּׁמַע לָהֶם אֶלָּא אִם יִשְׁתַּחֲווּ לִפְעוֹר. וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה׳, פֵּרוּשׁ, בְּסִבַּת עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בְּסִבַּת הַזְּנוּת, וּמִי גָּרַם עֲבוֹדָה זָרָה – הֵן הֵנָּה. וְאוֹמֵר ״וְעַתָּה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, יִתְוַדּוּ עַל הַשְּׁגָגָה וְיַהַרְגוּ כָּל וְגוֹ׳.
במדבר לב:כה · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְחַדֵּשׁ לָהֶם שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנַת עֲבָרָתָם לַמִּלְחָמָה כְּמִשְׁפַּט אוֹהֲבֵי שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים, גַּם בְּעִנְיַן פְּרָט הַקְדָּמַת עָרִים לַטַּף לְבִנְיַן גִּדְרוֹת צֹאן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כאן) שֶׁהֵם חִבְּבוּ הַמָּמוֹן מִטַּף וּמֹשֶׁה הָפַךְ לָהֶם, לָזֶה הֵשִׁיבוּ יַחַד כְּאִישׁ אֶחָד ״וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד״ וְהִסְכִּימוּ לְמַאֲמַר מֹשֶׁה בִּשְׁנֵי הַפְּרָטִים שֶׁחִדֵּשׁ לָהֶם מֹשֶׁה, וְהִתְחִילוּ מֵהַסָּמוּךְ שֶׁהוּא עִנְיַן חִבּוּב טַפָּם מִמָּמוֹנָם וְאָמְרוּ טַפֵּנוּ וְגוֹ׳ וְכָל בְּהֶמְתֵּנוּ, הֲרֵי שֶׁהִקְדִּימוּ טַפָּם לִבְהֶמְתָּם כְּדִבְרֵי מֹשֶׁה. וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ גַּם כֵּן הוֹדָאָתָם עֲשׂוֹת בַּפְּרָט הָרִאשׁוֹן שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתָם בַּמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה׳, וְהוּא אָמְרָם ״וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי ה׳ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר״, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּתְּחִלָּה ״נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הֲבִיאוֹנוּם״ וְגוֹ׳:
במדבר לב:כה · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃
וְהִנֵּה לְצַד כִּי שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ יֵשׁ עֲלֵיהֶם חִיּוּב לְקַיְּמָם בִּשְׁבִיל שֶׁכָּךְ הִתְנָה עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, וְכָל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הַמַּתְנֶה אִישׁ הֶדְיוֹט, לָזֶה נִתְחַכְּמוּ בִּתְחִלַּת דִּבְרֵיהֶם וְאָמְרוּ כִּי גַּם בְּלֹא חִיּוּב הַתְּנַאי עֲלֵיהֶם לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵי מֹשֶׁה נְבִיא ה׳ דִּכְתִיב (דברים י״ח:ט״ו) ״אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן״, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁאָמְרוּ עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לַעֲשׂוֹת גַּם בְּלֹא טַעַם שֶׁהוּא תְּנַאי נְתִינַת הָאָרֶץ, וְלָזֶה אָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, בְּמַאֲמָרְךָ לְבַד חוֹבָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָתְךָ.
במדבר לב:לא · פירוש א
וַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃
וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וְגוֹ׳. הֻצְרְכוּ לְהַחְזִיר הַדְּבָרִים, גַּם אָמַר הַכָּתוּב וַיַּעֲנוּ וְלֹא אָמַר ״וַיֹּאמְרוּ״, לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״וּנְתַתֶּם לָהֶם״ חָשׁוּ שֶׁאָז תַּתְחִיל הַנְּתִינָה, לָזֶה עָנוּ וְאָמְרוּ כִּי עֲבָרָתָם חֲלוּצִים הוּא דָּבָר שֶׁחַיָּבִין לַעֲשׂוֹתוֹ בִּדְבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הִיא לָהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ לַעֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה נַחְנוּ נֵחָלֵץ חוּשִׁים לִפְנֵי ה׳ לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבָיו, אֲבָל הַנְּתִינָה הִיא מֵעַכְשָׁיו, וְהוּא אָמְרוֹ וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ, וְהֵם לֹא הֵבִינוּ כַּוָּנַת דִּבְרֵי מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהוּ, וְלָזֶה תֵּכֶף נָתַן לָהֶם וּבָזֶה גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמַר ״וּנְתַתֶּם לָהֶם״ הִיא בְּיָדָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
במדבר לב:לא · פירוש ב
וַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁגַּם מֹשֶׁה דַּעְתּוֹ הָיָה שֶׁלֹּא יַתְחִיל זְכוּתָם בָּהּ אֶלָּא אַחַר הַתְּנַאי, וּכְשֶׁרָאָה חוֹזֶק רְצוֹנָם בַּמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב הִסְכִּים וּנְתָנָהּ לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד.
במדבר לג:א · פירוש ד
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת (זוהר חלק ב קנז.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיְתָה לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאָנַס אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַחוֹנֶה בַּמִּדְבָּר הַשָּׁמֵם, שֶׁשָּׁם קָנָה מְקוֹמוֹ מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְדָרְכוּ שָׁם עֲדַת ה׳ לְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו. וְהוּא הַטַּעַם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹנִים בְּמָקוֹם אֶחָד שָׁנָה וּבְמָקוֹם אַחֵר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, שֶׁהוּא כְּפִי מַה שֶׁצָּרִיךְ לְבֵרוּר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּמָּקוֹם הַהוּא. וּבֵרוּר זֶה אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל עֲשׂוֹתוֹ זוּלַת קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה וּבְסוֹד שְׁלֵמוּת מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת: קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה הִיא הַשְּׁכִינָה וְיִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה, וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּסוֹד ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״ (ישעיהו סג:יא), כִּי הוּא אִילָן שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצְצוּ נִשְׁמוֹת שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהָיוּ שָׁם, וְנִסְתַּיְּעוּ בְּעֵזֶר אֱלֹהִי בִּשְׁכוּנַת שׁוֹכֵן הַבִּירָה, וְשִׁבְּרוּ מַלְתְּעוֹת עַוָּל וּבֵרְרוּ בֵּרוּר עָצוּם.
במדבר לג:א · פירוש ו
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע״א, מכילתא יתרו) כִּי לְסִבָּה זוֹ לֹא נָתַן ה׳ הַתּוֹרָה לָרִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שְׁלֵמוּת הַצָּבָא שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה הַנִּקְרֵאת צְבָאוֹת. גַּם רָמַז בְּתֵיבַת לְצִבְאוֹתָם הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עִמָּהֶם. הֲרֵי לְפָנֶיךָ זִכְרוֹן עַם קָדוֹשׁ וְזִכְרוֹן מִסְפָּר הַשָּׁלֵם וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וּכְנֶגֶד מַחְבֶּרֶת כְּלָלוּת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם אָמַר ״בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״, מֹשֶׁה הוּא מַחְבֶּרֶת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם, וְאַהֲרֹן הוּא שׁוֹשְׁבִין הַשְּׁכִינָה הַמַּקְרִיב וּמְיַחֵד אֵלֶיהָ כָּל הָעֲנָפִים כַּיָּדוּעַ בְּסוֹד הַקָּרְבָּן:
במדבר לג:א · פירוש ז
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי תֵּבַת ״אֵלֶּה״ הִגִּידָה עַל הַמַּסָּעוֹת הַמֻּבְחָרִים וּפָסְלָה מַסָּעוֹת הַגְּרוּעִים, סָמַךְ הַכָּתוּב לְמַאֲמַר ״אֵלֶּה״ מַאֲמַר אֲשֶׁר יָצְאוּ וְגוֹ׳ לְצִבְאֹתָם, לְהָעִירְךָ כִּי הַמֻּבְחָרִים הֵם אוֹתָם שֶׁקָּדְמוּ לַמְּרַגְּלִים, שֶׁהֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאוֹתָם. פֵּרוּשׁ, הַצְּבָאוֹת עַצְמָן, שֶׁיָּצְאוּ לִשְׁלֹל מַסָּעוֹת שֶׁהָיוּ מִזְּמַן הַמְּרַגְּלִים, שֶׁלֹּא הָיוּ לְצִבְאוֹתָם, שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה לָמוּת בַּמִּדְבָּר, וּמֵאוֹתָהּ שָׁנָה עַצְמָהּ מֵתוּ חֵלֶק מֵהֶם וְלֹא הָיָה בַּנִּמְצָא הַצְּבָאוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם. וְאָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, פֵּרוּשׁ, הַמַּסָּעוֹת הָיוּ בְּיָדָם, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ (במדבר ט:כ): ״וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ״ וְגוֹ׳ ״עַל פִּי ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה״, וְסָמַךְ עִמּוֹ אַהֲרֹן שֶׁאַהֲרֹן הוּא הַתּוֹקֵעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת לְמַסָּעָם, לָזֶה שִׁתְּפוֹ עִם מֹשֶׁה.
דברים
דברים א:א · פירוש א
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. ״אֵלֶּה״ מִעֵט הַקּוֹדֵם, פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה״ שֶׁהֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ, שֶׁכָּל הַסֵּפֶר תּוֹכָחוֹת הֵם וּמוּסָר מִמֹּשֶׁה לָעוֹבֵר פִּי ה׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה לא:) קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן, וַאֲפִלּוּ מַה שֶׁחָזַר וּפֵרֵשׁ מַאַמְרֵי ה׳ הַקּוֹדְמִין לֹא נִצְטַוָּה עֲשׂוֹת כֵּן אֶלָּא מֵעַצְמוֹ חָזַר הַדְּבָרִים, וְחָשׁ הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ כֵן בַּמַּאֲמָרִים הַקּוֹדְמִין אָמַר מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר, לָזֶה אָמַר אֵלֶּה הַדְּבָרִים פֵּרוּשׁ, אֵלֶּה לְבַד הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה דִּבְרֵי עַצְמוֹ, אֲבָל כָּל הַקּוֹדֵם בְּאַרְבַּעַת חוּמָּשִׁים לֹא אָמַר אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי הַמְּצַוֶּה כְּצוּרָתָן בְּלֹא שׁוּם שִׁנּוּי אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת יְתֵרָה אוֹ חֲסֵרָה.
דברים א:א · פירוש ב
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
עוֹד יִרְצֶה לְהַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיָה מֹשֶׁה רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, לֹא דִּבֵּר לָהֶם קָשׁוֹת זוּלַת אֵלֶּה הַדְּבָרִים הוּא שֶׁדִּבֵּר קָשׁוֹת. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר לָהֶם (במדבר כ:י) ״שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים״, לֹא אָמַר דָּבָר זֶה לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְחֵלֶק אֶחָד שֶׁהָיוּ מוֹרִים הוֹרָאָה, וְכֵן אָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר. אֲבָל לְכָל יִשְׂרָאֵל לֹא דִּבֵּר קָשׁוֹת זוּלַת אֵלֶּה, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ אֶל כֻּלָּם הוּא שֶׁלֹּא דִּבֵּר קָשׁוֹת אֶלָּא אֵלֶּה, אֲבָל לִקְצָתָן יִמָּצֵא שֶׁדִּבֵּר קָשׁוֹת חוּץ מֵאֵלֶּה:
דברים א:א · פירוש ד
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (יומא יט:): אָמַר רָבָא: ״וְדִבַּרְתָּ בָּם״ – וְלֹא בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, עַד כָּאן, מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר זוּלַת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר כָּל יָמָיו מֵעַצְמוֹ לְבַד הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה מֵה׳ לְדַבְּרָם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁקִּיֵּם ״וְדִבַּרְתָּ בָּם״, וּדְבָרָיו אֵלֶּה כָּל רוֹאֶה יָעִיד כִּי כֻלָּן דִּבְרֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה וּמוּסָר.
דברים א:א · פירוש ה
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אֵלֶּה״ – פָּסַל כָּל הַדְּבָרִים חוּץ מֵאֵלֶּה, שֶׁאֵין מַדְרֵגָה שָׁוָה לִדְבָרִים אֵלּוּ. וְנָתַן הַכָּתוּב טַעַם מַעֲלָתָם: א׳ – ״אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה״ – מִצַּד מַעֲלַת הַמְּדַבֵּר שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד ה׳ לִשְׁנֵי אֶחָיו, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה (במדבר יב:ח). ב׳ – ״אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל״ – מִצַּד מַעֲלַת הַנִּדְבָּר אֵלָיו אוּמָּה שְׁלֵמָה. וְרָמַז עוֹד בְּאָמְרוֹ אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, לֹא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נִמְצָאִים נִגְלִים שָׁם בַּדּוֹר הַהוּא לְבַד הָיוּ הַדְּבָרִים, אֶלָּא לְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם הָיוּ וַאֲשֶׁר עֲתִידִין לִהְיוֹת, כִּי תּוֹרָה שָׂם מֹשֶׁה בִּדְבָרָיו עֶלְיוֹנִים אֵלּוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם כָּל דָּבָר הַכָּתוּב בִּדְבָרִים אֵלֶּה. הֲרֵי שֶׁאֵין דְּבָרִים בָּעוֹלָם בְּמַדְרֵגָה שָׁוָה לִדְבָרִים אֵלּוּ, וְהוּא מַאֲמַר אֵלֶּה הַדְּבָרִים, פֵּרוּשׁ, וְאֵין דּוֹמֶה לָהֶם.
דברים א:א · פירוש ו
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהוֹכִיחַ יִשְׂרָאֵל עַל מַה שֶׁהִמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, וְיֹאמַר הָאוֹמֵר: וַהֲלֹא אוֹתָם שֶׁהִמְרוּ עַל יַם סוּף כְּבָר מֵתוּ וְנִשְׁלְמוּ בְּט״ו בְּאָב שֶׁל שְׁנַת הָאַרְבָּעִים (איכה רבתי, פתיחתא) קוֹדֶם מַאֲמָר זֶה שֶׁל מֹשֶׁה, וְאִם כֵּן אֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ שֶׁמּוֹכִיחָם? לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ אִם הָיוּ הַדְּבָרִים מִפִּי ה׳ אֵין מָקוֹם לְדַבֵּר לָהֶם קָשׁוֹת, אֲבָל מֹשֶׁה הוּא הַמְּדַבֵּר וְיָכוֹל לְיַסֵּר גַּם אוֹתָם שֶׁהָיוּ אָז פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה, כִּי בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַעֲנִישִׁין מִבֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וּכְנֶגֶד אוֹתָן שֶׁהָיוּ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּיַם סוּף הוּא שֶׁדִּבֵּר מֹשֶׁה קָשׁוֹת.
דברים א:א · פירוש ז
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. טַעַם אָמְרוֹ אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁבְּדִבְרֵי מֹשֶׁה יֵשׁ שְׁנֵי עִנְיָנִים: א׳ שֶׁהֶחְזִיר לָהֶם הַתּוֹרָה, ב׳ שֶׁהוֹכִיחָם עַל מַה שֶׁכְּבָר עָשׂוּ, וּלְכָל אֶחָד צְרִיכִין הַדְּבָרִים לִהְיוֹת לְכֻלָּן – לְעִנְיַן חֲזָרַת הַתּוֹרָה, כְּלוֹמַר טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְהַחְזִיר לָהֶם הַדְּבָרִים מִשּׁוּם שֶׁחָשׁ לְאֵיזֶה אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁכַח אֵיזוֹ מִצְוָה מִמִּצְווֹת ה׳ וְאֵין מְצִיאוּת לְהַשִּׂיג דַּעַת בַּעַל הַשִּׁגָּיוֹן מִי הוּא וְהַשִּׁגָּיוֹן מַה הוּא, לָזֶה קִבֵּץ כֻּלָּן וְהֶחְזִיר לָהֶם הַתּוֹרָה שֶׁבְּאֶמְצָעוּת כֵּן יִהְיֶה בְּיַד כָּל אֶחָד מַחְסוֹרוֹ; גַּם לְעִנְיַן הַתּוֹכָחָה אִם יוֹכִיחַ מִקְצָתָן יֵשׁ לָהֶם לְהִתְרַעֵם מַה נִשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁכָּלַל בְּמַאֲמַר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל גַּם לְאוֹתָן שֶׁכְּבָר מֵתוּ, שֶׁבְּתוֹכְחוֹתָיו דִּבֵּר עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה מג:כז) ״אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא״.
דברים א:א · פירוש ח
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. נִתְעַכֵּב מִלְּהוֹכִיחָם עַד שֶׁהָיוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁרָאוּ שֶׁהִגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם שֶׁאָז יְקַבְּלוּ מוּסָרוֹ, וְלֹא מִקּוֹדֶם שֶׁהָיוּ מְרוּחֲקֵי הַתִּקְוָה וְנַפְשָׁם קְצָרָה וְלֹא יַטּוּ אָזְנָם לְהַשְׂכִּיל בְּתוֹכְחוֹתָיו.
דברים א:יג · פירוש ב
הָב֣וּ לָ֠כֶ֠ם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃
וַאֲשִׂימֵם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם ״הָבוּ לָכֶם״ שֶׁאַתֶּם הֵם הַבּוֹחֲרִים אוֹתָם, לֹא יִהְיֶה תַּחַת מַאֲמַרְכֶם וְרִשְׁיוֹנְכֶם, אֲנִי אָשִׂים אוֹתָם לְרָאשִׁים עֲלֵיכֶם לִרְדּוֹתְכֶם בְּמַקֵּל וּבִרְצוּעָה.
דברים א:לז · פירוש א
גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃
גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וַהֲלֹא לֹא מָצִינוּ שֶׁהִתְאַנַּף ה׳ עַל מֹשֶׁה בַּעֲוֹן הַמְּרַגְּלִים. וְרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ וְאָמַר: וְעוֹד הוֹסַפְתֶּם לְהָרַע פַּעַם אַחֶרֶת עַד שֶׁגְּרַמְתֶּם לְהִתְאַנֵּף בִּי, עַד כָּאן, וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים, כִּי רוֹאַנִי שֶׁעֲדַיִן הוּא מְדַבֵּר בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים, שֶׁכֵּן אָמַר הַכָּתוּב אַחַר זֶה ״וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם״ וְגוֹ׳ עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וְהוּא מְדַבֵּר בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים, וְלָמָּה הִפְסִיק בְּתוֹךְ הָעִנְיָן בְּשֶׁלֹּא כָּעִנְיָן? וּמַה שֶׁהֵלִיץ הָרַב שֶׁרָצָה לְהַזְכִּיר יַחַד הַנִּמְנָעִים מֵעֲבוֹר הָאָרֶץ שֶׁהֵם הָיוּ גְּרָמָא לָזֶה, לֹא יָדַעְתִּי מַה הֲנָאָה יֵשׁ בָּזֶה.
דברים א:לז · פירוש ב
גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃
וְהַנָּכוֹן הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כט.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (במדבר יד:א) ״וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה״ וְגוֹ׳, קָבְעוּ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת כִּי לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הָיְתָה שֶׁבּוֹ נֶחְרַב הַבַּיִת, וְאָמְרוּ עוֹד (סוטה ט.) שֶׁאִם הָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה לָאָרֶץ וְהָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא הָיָה הַבַּיִת נֶחְרָב שֶׁאֵין אֻמָּה וְלָשׁוֹן נוֹגַעַת בּוֹ, וְאָמְרוּ עוֹד (מדרש תהלים עט) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם״ וְגוֹ׳ וְזֶה לְשׁוֹנָם: קִינָה מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא עַל שֶׁהִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים. מֵעַתָּה אִם הָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה לָאָרֶץ וְהָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְהַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עָלָיו לֹא אֶפְשָׁר כַּנִּזְכָּר, וְיִחַר אַף ה׳ בְּשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה כִּלְיוֹנָם בִּמְקוֹם חֻרְבַּן הַבַּיִת. לָזֶה גָּזַר ה׳ בִּגְזֵרַת הַמְּרַגְּלִים גַּם עַל מֹשֶׁה שֶׁיָּמוּת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא אָמְרוֹ ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם״, פֵּרוּשׁ בְּגִלְגּוּל דְּבָרִים שֶׁלָּכֶם, כִּי אִם לֹא הָיָה עֲוֹן הַמְּרַגְּלִים וְהָיוּ נִכְנָסִים אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה עִמָּהֶם, וַהֲגַם שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין מֵחוּשׁ כִּי לֹא נִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הָרַע וְהָיוּ עוֹמְדִים בְּצִדְקָם בָּאָרֶץ, אֶלָּא מֵאֶמְצָעוּת עֲוֹן מְרַגְּלִים גָּבְרָה יַד רִשְׁעָה וְיָדַע ה׳ כִּי לֹא יַעַמְדוּ בְּצֶדֶק, וְצֵא וּלְמַד מִשִּׁירַת הַאֲזִינוּ.
דברים א:לז · פירוש ג
גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא רוֹאַנִי שֶׁמִּיתַת מֹשֶׁה הָיְתָה עַל מֵי מְרִיבָה (במדבר כ:יג). כְּבָר כָּתַבְתִּי שָׁם שֶׁאִם מֹשֶׁה הָיָה מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים לְטַהֲרָתָם שֶׁהָיוּ בּוֹ קֹדֶם חֵטְא הַמְּרַגְּלִים בְּאֶמְצָעוּת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, וְהָיָה ה׳ מַתִּיר שְׁבוּעַת מֹשֶׁה, וְהָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ וּבוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים.
דברים ב:לא · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֙תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת־סִיחֹ֖ן וְאֶת־אַרְצ֑וֹ הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אַרְצֽוֹ׃
רְאֵה הַחִלֹּתִי וְגוֹ׳. אָמַר הַחִלֹּתִי לְשׁוֹן עָבָר, חוֹזֵר אֶל מַאֲמַר ״הִקְשָׁה ה׳ אֶת רוּחוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְּיָדֶךָ״, וּמַאֲמַר הַחִלֹּתִי חוֹזֵר לַנְּתִינָה לֹא לְמַאֲמַר ״לְפָנֶיךָ״, וּמֹשֶׁה הֵבִין שֶׁחוֹזֵר לְכָל הָאָמוּר, וְלָזֶה הִתְחַנֵּן לַה׳ בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהֻתַּר הַנֶּדֶר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי ריש פרשת ואתחנן).
דברים ג:ג · פירוש א
וַיִּתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ בְּיָדֵ֗נוּ גַּ֛ם אֶת־ע֥וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן וְאֶת־כׇּל־עַמּ֑וֹ וַנַּכֵּ֕הוּ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃
וַיִּתֵּן ה׳. אָמַר בְּיָדֵנוּ, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (ברכות נד:) דְּעָקַר טוּרָא בַּר תְּלָתָא פַּרְסֵי וְאַיְיתֵי עַל רֵישֵׁיהּ וְכוּ׳, מֹשֶׁה כַּמָּה הֲוָה וְכוּ׳, שַׁוַּור וּמַחְיֵיהּ בְּקַרְסוּלֵיהּ וְקַטְלֵיהּ, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתֵּן ה׳ פֵּרוּשׁ, עַל יְדֵי תְּקִיעַת הָהָר בְּצַוָּארוֹ. וְאוֹמֵר בְּיָדֵנוּ, שֶׁהֲרָגוֹ בְּיָדוֹ מַמָּשׁ, וְאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים כְּמוֹ (בראשית א:כו) ״נַעֲשֶׂה אָדָם״, גַּם יַד מֹשֶׁה יַד כָּל יִשְׂרָאֵל תֵּחָשֵׁב.
דברים ג:כא · פירוש א
וְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְכׇל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃
וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ צִוֵּיתִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, צִוִּיתִי לְבַל יִירָא מֵהָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ (דברים ג:כב) ״לֹא תִּירָאוּם״, וְאֵינוֹ חוֹזֵר עַל מַאֲמַר ״עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת״ כִּי בָּזֶה לֹא יֻצְדַּק לְשׁוֹן צִוּוּי.
דברים ג:כג · פירוש א
וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃
וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ בָּעֵת הַהִוא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי דברים כו) כְּשֶׁרָאָה שֶׁנָּפַל סִיחוֹן וְעוֹג לְפָנָיו וְכוּ׳, לְדִבְרֵיהֶם חוֹזֵר לְמַה שֶׁלְּפָנָיו שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, וּלְפִי זֶה טַעַם הַמַּאֲמָר לוֹמַר שֶׁזּוּלַת מַה שֶׁהָיָה בָּעֵת הַהִיא לֹא הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל כִּי הַגְּזֵרָה כְּבָר נִגְזְרָה.
דברים ג:כג · פירוש ב
וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר בְּהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ לֵאמֹר, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ספרי) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לַה׳ הֲשִׁיבֵנִי עַל דְּבָרַי אִם אֲנִי נִכְנָס לָאָרֶץ, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. אָכֵן פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״בָּעֵת הַהִיא״ הוּא זְמַן שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ עַל דּוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ שֶׁאָמַר בְּפָרָשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה, וּכְלָלוֹ לְמֹשֶׁה בִּכְלַל שְׁבוּעַת הַגְּזֵרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (דברים א:לז) ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם״. בָּעֵת הַהִיא הִתְחַנֵּן לַה׳ לְבַטֵּל גְּזֵרָתוֹ וּלְהַתִּיר הַשְּׁבוּעָה, כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר ״אַתָּה הַחִלּוֹתָ״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְשׁוֹן הַתָּרַת שְׁבוּעָה, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ. וְטַעַם הַמַּאֲמָר הוּא לְהוֹדִיעָם לְבַל יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל אֶלָּא עַל עַצְמוֹ לְבַטֵּל גְּזֵרָתוֹ וְלֹא חָשׁ לְדוֹרוֹ וְהֶעֱלִים עַיִן מִמֶּנּוּ וְתַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא. לָזֶה אָמַר בָּעֵת הַהִיא פֵּרוּשׁ, קוֹדֶם שֶׁנִּתְקַיְּמָה הַגְּזֵרָה הִתְחַנֵּן לַה׳.
דברים ג:כג · פירוש ג
וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃
וַהֲגַם שֶׁבִּתְחִלָּתוֹ לֹא מָצִינוּ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶלָּא עַל עַצְמוֹ וְלֹא עַמּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה בְּחָכְמָה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ לְהַתִּיר שְׁבוּעָה שֶׁעָלָיו, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר לְפָנָיו לְבַטֵּל גַּם עַל יִשְׂרָאֵל, וְיִהְיֶה הַדָּבָר קַל לְהַשִּׂיג מִדִּין נֶדֶר שֶׁהוּתַּר מִקְצָתוֹ הוּתַּר כֻּלּוֹ (נדרים סו.). וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ, אֵין תַּכְלִית הַדָּבָר בַּדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים אֶלָּא לֵאמֹר עוֹד דְּבָרִים אֲחֵרִים. וְזֶה עָשָׂה בְּחָכְמָה, כִּי יוֹתֵר יִהְיֶה נָקֵל לְהִתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ עַל עַצְמוֹ לְהַתִּיר שְׁבוּעַת הַגְּזֵרָה שֶׁעָלָיו, לֶהֱיוֹתוֹ נָקִי וְצַדִּיק, מֵהַתִּיר שְׁבוּעַת גְּזֵרַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הֶעָוֹן, וְכָל דִּבְרֵי מֹשֶׁה יַגִּידוּ צִדְקַת ה׳ עָשָׂה.
דברים ג:כג · פירוש ד
וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לְדַיֵּק אַרְבָּעָה תְּנָאִים הַצְּרִיכִין לְקַבָּלַת תְּפִלָּה: אֶחָד, שֶׁיִּתְפַּלֵּל כְּעָנִי הַדּוֹפֵק עַל הַפֶּתַח, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (משלי יח:כג) ״תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ״. ב׳, שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמְּקוֹר הָרַחֲמִים. ג׳, זְמַן הַתְּפִלָּה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים סט:יד) ״וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה׳ עֵת רָצוֹן״. ד׳, שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתוֹ מְפֹרֶשֶׁת וְלֹא תִהְיֶה סוֹבֶלֶת פֵּרוּשׁ בִּלְתִּי הָגוּן, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (אסתר רבה פ״ז:כד) בְּהַהוּא גּוֹי וְיִשְׂרָאֵל וְכוּ׳, וְיָלְדָה בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל גּוֹי וְאָנַס יִשְׂרָאֵל לְהַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בְּמַאֲמָרוֹ כָּאן: וָאֶתְחַנַּן – לְשׁוֹן תַּחֲנוּנִים, זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי רִאשׁוֹן. אֶל ה׳ – שֶׁבִּקֵּשׁ מִמְּקוֹר הָרַחֲמִים, זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי שֵׁנִי. בָּעֵת הַהִיא – פֵּרוּשׁ בָּעֵת הַיְּדוּעָה לְקַבָּלַת תְּפִלָּה שֶׁהִיא עֵת רָצוֹן, כִּי מִי יוֹדֵעַ עֵת הָרָצוֹן כְּמֹשֶׁה. וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה הָיָה בְּעֵת אֲשֶׁר אָמַר לוֹ ה׳ ״הָחֵל רָשׁ״ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, וְזֶה מְכֻוָּן לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ לְאַחַר שֶׁכָּבַשׁ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג וְכוּ׳, זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי שְׁלִישִׁי. לֵאמֹר – פֵּרוּשׁ, פֵּרֵשׁ אֲמָרָיו כַּמִּצְטָרֵךְ שֶׁלֹּא יִסְבְּלוּ דְּבָרָיו דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן, זֶה כְּנֶגֶד תְּנַאי רְבִיעִי. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ ״בָּעֵת הַהִיא״ כְּשֶׁרָאָה מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר נִמְשֶׁכֶת עִם ״אַתָּה הַחִלּוֹתָ״. וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר הַדִּבּוּר בִּלְשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁאֲמָרוֹ אֶלָּא כּוֹלֵל הַמְּכֻוָּן בְּלָשׁוֹן אַחֵר, הוּא אוֹמֵר ״לֵאמֹר״ – פֵּרוּשׁ, כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הִיא זֹאת. כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ אָמַר ״לֵאמֹר״ לְהָעִירְךָ עַל זֶה. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ילקוט שמעוני יט) ״בָּעֵת הַהִיא״ כְּשֶׁאָמַר לוֹ (במדבר כ:יב) ״לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל״ וְגוֹ׳, וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ (מדרש רבה) כְּשֶׁאָמַר לוֹ (במדבר כז:יח) ״קַח אֶת יְהוֹשֻׁעַ״ וְגוֹ׳. וְאֶפְשָׁר שֶׁבְּכָל הָעִתִּים הִתְפַּלֵּל וְעַל כָּל עֵת מֵהֶם הוּא אוֹמֵר ״בָּעֵת הַהִיא״, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
דברים ג:כד · פירוש ג
אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גׇּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃
וְטַעַם שֶׁאָמַר שֵׁם זֶה שֶׁבּוֹ רַחֲמִים וְדִין, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּאָמְרוֹ ״לֵאמֹר״ שֶׁנִּתְכַּוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ לוֹמַר גַּם עַל יִשְׂרָאֵל, לָזֶה אָמַר דִּין וְרַחֲמִים. דִּין – לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ אֶל בִּטּוּל גְּזֵרַת מֹשֶׁה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא): מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה, שָׁלַח שְׁלוּחִין לִרְאוֹתָהּ, הָלְכוּ וְכוּ׳, בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ ״אֵין כְּעוּרָה מִמֶּנָּה״. שָׁמַע הַשּׁוֹשְׁבִין, אָמַר לוֹ: ״מָרִי, אֵין נָאָה מִמֶּנָּה בָּעוֹלָם״. בָּא לִשָּׂא אוֹתָהּ, אָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָה לִשְׁלוּחֵי הַמֶּלֶךְ: ״נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נִכְנָס כֵּיוָן שֶׁבִּזִּיתֶם אוֹתָהּ״. בָּא שׁוֹשְׁבִין לִכָּנֵס, אָמַר לוֹ: ״אַף אַתָּה לֹא תִכָּנֵס״. אָמַר לוֹ הַשּׁוֹשְׁבִין: ״אֲנִי לֹא רְאִיתִיהָ, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַרְתִּי לַמֶּלֶךְ אֵין נָאָה הֵימֶנָּה״ וְכוּ׳. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי בְּטַעֲנָה חֲזָקָה בָּא לוֹמַר שֶׁשּׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת כִּי עָלֹה יַעֲלֶה אֶל הָאָרֶץ, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּזִכְרוֹן שֵׁם אֱלֹהִים. וְרָמַז בִּכְתִיבָה שֵׁם הָרַחֲמִים לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְבִטּוּל הַגְּזֵרָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּתֵבַת ״לֵאמֹר״, וְנִתְחַכֵּם לְהַזְכִּיר שֵׁם הַדִּין לְפִי שֶׁבַּנִּגְלֶה לֹא הִתְפַּלֵּל אֶלָּא עַל עַצְמוֹ, וְרָמַז שֵׁם הָרַחֲמִים בַּנִּסְתָּר לְפִי שֶׁתְּפִלַּת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה בַּנִּסְתָּר אֶצְלוֹ בְּכֹחַ אַחַר שֶׁיִּהְיֶה נַעֲנֶה בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ.
דברים ג:כד · פירוש ה
אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גׇּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃
אַתָּה הַחִלּוֹתָ וְגוֹ׳. תֵּיבַת ״הַחִלּוֹתָ״ פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים: לְשׁוֹן הַתְחָלָה, וּלְשׁוֹן תְּפִלָּה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלאכי א:ט) ״חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל״, וּלְשׁוֹן הַתָּרָה. וְזֶה לְשׁוֹן סִפְרֵי: ״אַתָּה הַחִלּוֹתָ״ – אַתָּה הִתַּרְתָּ נִדְרִי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתָּ לִי (שמות ג:י) ״הוֹצֵא אֶת עַמִּי״ וְגוֹ׳, וְאָמַרְתִּי לְךָ כְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי לְיִתְרוֹ וְגוֹ׳. דָּבָר אַחֵר – אַתָּה פָּתַחְתָּ לִי פֶּתַח לְהִתְפַּלֵּל, שֶׁאָמַרְתָּ לִי ״הֶרֶף מִמֶּנִּי״ וְגוֹמֵר, וְכִי תָפוּס הָיִיתִי בְּךָ וְכוּ׳. וּכְפִי זֶה מְפָרֵשׁ ״הַחִלּוֹתָ״ לְשׁוֹן תְּפִלָּה. דָּבָר אַחֵר – הִתְחַלְתָּ פֶּתַח בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְנַחֲלוֹת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, עַד כָּאן. קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא טַעֲנַת ״הִתְחַלְתָּ״ וְגַם טַעֲנַת ״אַתָּה פָּתַחְתָּ לִי לְהִתְפַּלֵּל״ הֵם דִּבְרֵי טַעַם לַתְּפִלָּה, אֲבָל טַעֲנַת פֶּתַח הַהַתָּרָה מַה רְאָיָה מֵבִיא מִמַּה שֶׁהִתִּיר לוֹ שְׁבוּעָתוֹ לְיִתְרוֹ? שַׁאנֵי שְׁבוּעַת יִתְרוֹ שֶׁהָיָה לָהּ פֶּתַח וְיֶשְׁנָהּ בְּהַתָּרָה, וְהַפֶּתַח הוּא שֶׁבָּא אֵלָיו דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאֵין לְךָ פֶּתַח גָּדוֹל מִזֶּה. מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁבוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין צוֹדֵק בָּהּ פֶּתַח, שֶׁכָּל הַפְּתָחִים גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנָיו וְהוּא מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית.
דברים ג:כד · פירוש ו
אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גׇּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃
וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת שְׁבוּעוֹת, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִי שֶׁנִּשְׁבַּע וְלֹא נִחָם וּבָא לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ, אִם רָאוּ בֵּית דִּין שֶׁהֶתֵּר שְׁבוּעָה זוֹ מִקִּיּוּם מִצְוָה אוֹ שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְכוּ׳, בֵּית דִּין נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים עִמּוֹ עַד שֶׁיִּתְנַחֵם וְכוּ׳ וּמַתִּירִים לוֹ, עַד כָּאן. וּמַשְׁמַע שֶׁהֲגַם שֶׁאֵין פֶּתַח זוֹ אֶצְלוֹ פֶּתַח, אַף עַל פִּי כֵן מִתְחַכְּמִין עָלָיו לְהִתְחָרֵט. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בְּטַעֲנָתוֹ לִפְנֵי ה׳: אַתָּה הַחִלּוֹתָ, שֶׁהוּא הִתִּיר לוֹ שְׁבוּעָתוֹ כְּשֶׁנִּשְׁבַּע לְיִתְרוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה חָפֵץ לְהַתִּיר. וְהָרְאָיָה – שֶׁשִּׁבְעַת יָמִים ה׳ אָמַר לוֹ (שמות ג:י) ״לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה״, וְהוּא לֹא הָיָה רוֹצֶה מֵאֵיזֶה טַעַם שֶׁיִּהְיֶה, וְנָשָׂא וְנָתַן ה׳ עִמּוֹ עַד שֶׁנִּתְרַצָּה לִדְבַר מִצְוָה וְהָלַךְ וְהִתִּיר נִדְרוֹ. וּכְמוֹ כֵן יַתִּיר ה׳ שְׁבוּעַת גְּזֵרַת מֹשֶׁה, וַהֲגַם שֶׁאֵין כָּאן פֶּתַח, יֵשׁ כָּאן דְּבַר מִצְוָה לְהַרְאוֹתוֹ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, כְּאָמְרוֹ ״אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה״ וְגוֹ׳.
דברים ג:כד · פירוש ז
אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גׇּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃
וְאִם תֹּאמַר: מַה דִּמְיוֹן דִּין שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם לִשְׁאֵלַת מֹשֶׁה, כִּי דִּין רַמְבַּ״ם הַמַּתִּיר הוּא הַמְּקַיֵּם הַמִּצְוָה וְלָזֶה מַתִּירִין לוֹ, אֲבָל מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ ה׳ נִשְׁבַּע וּבְהַתָּרָתוֹ מֹשֶׁה הוּא שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוַת הֲלִיכַת הָאָרֶץ. לָזֶה דִּקְדֵּק מֹשֶׁה בִּדְבָרָיו וְאָמַר אֶת עַבְדְּךָ, וְיָדוּעַ כִּי מַה שֶׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ.
דברים ג:כה · פירוש א
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ נָא, גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳, הֲלֹא כְּשֶׁיַּעֲבֹר הָעִנְיָן מֵעַצְמוֹ מוּבָן שֶׁיִּרְאֶה וְכוּ׳. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה עַל הַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִים בִּיאָתוֹ לָאָרֶץ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵם שְׁנַיִם, א׳ לְפִי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לִמְלוֹךְ (תנחומא) וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּה אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא, ב׳ שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לַחֲטֹא וְיִצְטָרֵךְ לְהַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עֲלֵיהֶם, וְחָשַׁב ה׳ לְמַשְׁכֵּן בִּשְׁבִילָם הַבַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ כָּרָמוּז בְּתֵבַת ״מִשְׁכָּן מִשְׁכַּן״ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פנ״א), וּבָזֶה יֵשׁ תִּקְוָה וְתַכְלִית טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים עט:א) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם״ וְגוֹ׳, מִזְמוֹר – קִינָה מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא שֶׁהִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים וְלֹא הִשְׁלִיכָהּ עַל יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאִם הָיָה מֹשֶׁה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ט.) שֶׁלֹּא הָיְתָה אֻמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, וְזֶה יְסוֹבֵב לִשְׁפּוֹךְ חֲמָתוֹ עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹתָם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים בְּפָסוּק (דברים א:לז) ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף״.
דברים ג:כה · פירוש ב
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
לָזֶה נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בִּדְבָרָיו לְהַשִּׂיג עַל שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת שֶׁאֵינָהּ נוֹגַעַת וְכוּ׳ אָמַר אֶעְבְּרָה נָּא פֵּרוּשׁ, אֶעְבְּרָה כְּדֶרֶךְ הָעוֹבְרִים שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ שְׂרָרָה וְכָבוֹד, וּכְנֶגֶד מֵחוּשׁ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשָׁם, אָמַר וְאֶרְאֶה, פֵּרוּשׁ, לֹא לִבְנוֹת אֶלָּא לִרְאוֹת לְבַד, וּבָזֶה הוּסְרוּ שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת נָּא פֵּרוּשׁ הֵן עַתָּה יַעֲבֹר מִמַּלְכוּתוֹ כְּדֵי לְהַשִּׂיג תִּקְוָה זוֹ.
דברים ג:כה · פירוש ג
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לְבַקֵּשׁ שֶׁיְּמַהֵר לַעֲבוֹר כָּל עוֹד שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁעֲדַיִן לֹא כָּלוּ לוֹ יָמָיו. וּלְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ ״בָּעֵת הַהִיא״ שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֶל זְמַן הַגְּזֵרָה שֶׁל הַמְּרַגְּלִים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמְּמַהֵר לַעֲבוֹר בִּזְמַן זֶה שֶׁעֲדַיִן יָמָיו רַבִּים, וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים תַּשְׂכִּיל שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְבַטֵּל גְּזֵרַת יִשְׂרָאֵל, כִּי גְּזֵרָתָם הָיְתָה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יָמוּתוּ מִיתַת כָּרֵת עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה, וְאִם יִכָּנֵס מֹשֶׁה אָז הַדָּבָר מוּבָן מֵעַצְמוֹ שֶׁיִּכָּנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא גָּזַר ה׳ עֲלֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ מִיתַת כָּרֵת:
דברים ג:כה · פירוש ד
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) כִּי הַגּוֹאֵל הַמְּקֻוֶּה לָעָם הַמְּקַוִּים הוּא מֹשֶׁה עַצְמוֹ, וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ב׳ ק״כ) גַּם כֵּן רְמָזוּהָ בַּפָּסוּק ״מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה״ (קהלת א:ט), וְהֵן הַנָּבִיא מֹשֶׁה יָדַע הַדְּבָרִים כִּי גָּלָה ה׳ סוֹדוֹ אֶל עַבְדּוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ שֶׁיָּבֹא זְמַן אַחֵר שֶׁיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ וְגוֹמֵר, לָזֶה דִּקְדֵּק בִּתְפִלָּתוֹ כִּי מַה שֶׁשּׁוֹאֵל הוּא שֶׁיַּעֲבֹר עַתָּה, וְהוּא אָמְרוֹ אֶעְבְּרָה נָּא בַּזְּמַן הַזֶּה.
דברים ג:כה · פירוש ה
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ אֶעְבְּרָה נָּא, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב גַּם עַל טַעַם הַבָּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה) לָמָּה מֹשֶׁה מֵת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁהוּא מִשּׁוּם מֵתֵי מִדְבָּר לַהֲבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא, מָשָׁל וְכוּ׳ יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, לָזֶה אָמַר אֶעְבְּרָה פֵּרוּשׁ דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, לֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיֹּאמַר לוֹ ה׳ קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, יָבֹא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֹאמַר ה׳ אֵלָיו:
דברים ג:כה · פירוש ז
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּךְ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אֶרֶץ טוֹבָה שֶׁהִיא אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קטז:ט) ״אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים״, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵט הָהָר הַטּוֹב וְהַלְּבָנוֹן, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה יד.) שֶׁכַּוָּנַת מֹשֶׁה הָיָה לְקַיֵּם מִצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ, לָזֶה פֵּרֵט כָּל הַמְּקוֹמוֹת, לוֹמַר שֶׁחָפֵץ הוּא לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת.
דברים ג:כה · פירוש ח
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה לוֹמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לְבַל יִהְיֶה מָקוֹם לַה׳ לוֹמַר שֶׁיִּרְאֶה מִשָּׁם אֶת הָאָרֶץ וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַעֲבוֹר, לָזֶה פֵּרַט אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֵין מְצִיאוּת לִרְאוֹת כָּל זֶה מֵרָחוֹק אִם לֹא יַעֲבוֹר:
דברים ג:כו · פירוש א
וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
וַיִּתְעַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ וְלֹא שָׁמַע וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״ וְ״לֹא שָׁמַע״, גַּם הִפְסִיק בְּתֵיבַת לְמַעַנְכֶם בֵּין מַאֲמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״ לְמַאֲמַר ״וְלֹא שָׁמַע״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי וְלֹא שָׁמַע אֵלַי לְמַעַנְכֶם״. גַּם אָמַר תֵּיבַת לְמַעַנְכֶם אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה (דברים א:לז) גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם. יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַה שֶׁאָמַר ״בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר״, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ וְגַם עַל יִשְׂרָאֵל. לָזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל אָמַר וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם, פֵּרוּשׁ לְמַעַן מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָכֶם, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ אָמַר וְלֹא שָׁמַע אֵלַי, פֵּרוּשׁ לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִי. וּבָזֶה לֹא אָמַר לְשׁוֹן עֶבְרָה כִּי שְׁאֵלַת מֹשֶׁה עַל עַצְמוֹ הִיא שְׁאֵלַת חָכָם בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְצִיפוּ אֶת ה׳ וְנִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, לָזֶה אָמַר ״וַיִּתְעַבֵּר״.
דברים ג:כו · פירוש ב
וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לָמוּת חוּץ לָאָרֶץ לְמַעַנְכֶם, מִטַּעַם הַיָּדוּעַ, כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ עִמּוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וַיִּתְעַבֵּר לְשׁוֹן עֶבְרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (צפניה א:טו) ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״ שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה. וְאָמְרוֹ וְלֹא שָׁמַע אֵלָי שֶׁלֹּא רָצָה ה׳ שֶׁיִּכָּנֵס לָאָרֶץ כָּל עִקָּר, אֲפִלּוּ בִּתְנַאי שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה אַחַר כָּךְ וְיִקָּבֵר בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁבּוֹ נִקְבַּר עִם מֵתֵי מִדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה בְּמַאֲמַר ״אֶעְבְּרָה נָא״.
דברים ג:כו · פירוש ג
וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ רַב לָךְ וְגוֹ׳ אַל תּוֹסֶף. כָּפַל לוֹמַר ״רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף״, בָּא לְהָשִׁיב לִשְׁנֵי דְּבָרִים הַבָּאִים בִּתְפִלַּת מֹשֶׁה: כְּנֶגֶד מַה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ אָמַר לוֹ רַב לָךְ, רָמַז לוֹ בְּתֵבַת ״רַב״ כִּי כְּלוּם טַעַם תְּפִלַּת מֹשֶׁה לַעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ הוּא כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, לָזֶה הֱשִׁיבוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָזֶה, כִּי יֵשׁ לוֹ רַב טוּב אֲשֶׁר יִתֵּן לוֹ ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״רַב לָךְ״ וְאֵינְךָ צָרִיךְ לְשׁוּם תּוֹסֶפֶת זְכוּת; וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל הִשְׁתִּיקוֹ בִּגְעָרָה וְאָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר״ וְגוֹ׳:
דברים ג:כו · פירוש ד
וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
אוֹ נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי כָל זְכוּת שֶׁתַּגִּיעַ לְבָאֵי הָאָרֶץ מִן הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ יֵשׁ לְךָ חֵלֶק בְּכֻלָּן, וּמַה זֶּה הוּא הַחֵלֶק? שֶׁאַתָּה הוּא הַמְּצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ רַב לָךְ, פֵּרוּשׁ הָרַבָּנוּת שֶׁל קִיּוּם הַמִּצְוָה לְךָ הִיא, וְאִם כֵּן יֵשׁ לְךָ חֵלֶק עִם כָּל אֶחָד בְּכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ שָׁם, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר בַּדָּבָר הַזֶּה.
דברים ג:כו · פירוש ה
וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר רַב לָךְ לְהָשִׁיב עַל טַעֲנַת ״אֶעְבְּרָה נָּא״ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁרָצָה לוֹמַר שֶׁיַּעֲבִירֵהוּ מֵהַמַּלְכוּת מִשּׁוּם מַלְכוּת יְהוֹשֻׁעַ, לָזֶה אָמַר רַב לָךְ פֵּרוּשׁ, הַגְּדֻלָּה וְהָרַבָּנוּת הִיא מְיוֹעֶדֶת וּמְיֻחֶדֶת לְךָ כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה בְּנִמְצָא, וְלֹא אֶפְשָׁר לָתֵת הַגְּדֻלָּה לְתַלְמִידְךָ בְּחַיִּים חַיּוּתְךָ, וּמֵעַתָּה אֵין תִּקּוּן לְטַעַם ״אֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ״ וְכוּ׳ (ברכות מח:), וּלְדֶרֶךְ זֶה הַמַּאֲמָר ״אַל תּוֹסֶף״ צָרִיךְ לְעַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְיֻתָּר.
דברים ג:כו · פירוש ו
וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״רַב לָךְ״ לְגוּפָא, וְאָמְרוֹ אַל תּוֹסֶף נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּאַחֲרָיו שֶׁהוּא מַאֲמַר ״עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״עֲלֵה רֹאשׁ״ וְגוֹ׳ שֶׁנִּתְקַבְּלָה חֲצִי תְּפִלָּתוֹ שֶׁאָמַר ״וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה״, חָשׁ ה׳ שֶׁיֹּאמַר מֹשֶׁה אוֹסִיף לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחִי, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי ה׳ שָׁמַע קוֹלִי בְּשִׂיחִי, לָזֶה אָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף״ וְגוֹ׳ בַּדָּבָר הַזֶּה פֵּרוּשׁ בְּדָבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי לֹא תַעֲבֹר פֵּרוּשׁ, דָּבָר זֶה מֻחְלָט הוּא.
דברים ג:כז · פירוש א
עֲלֵ֣ה ׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ. הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּיבַת בְעֵינֶיךָ, וּמַה גַּם אַחַר שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ שָׂא עֵינֶיךָ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁשָּׁאַל לִרְאוֹת עַל יְדֵי הֲלִיכָתוֹ לָאָרֶץ כְּאָמְרוֹ אֶעְבְּרָה וְאֶרְאֶה, יַעֲשֶׂה לוֹ ה׳ נֵס וְיִרְאֶה בְּאֶמְצָעוּת עֵינָיו לְבַד בְּלֹא הֲלִיכָה כָּל מַה שֶׁשָּׁאַל לִרְאוֹת אַחַר שֶׁיַּעֲבֹר, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵין עֵין הַזּוּלַת תּוּכַל לִרְאוֹת, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק בְּמַאֲמַר עֵינֶיךָ בְּכִנּוּי.
דברים ג:כז · פירוש ב
עֲלֵ֣ה ׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
עוֹד יִרְצֶה, לְפִי שֶׁיִּמָּצְאוּ חָכְמוֹת שֶׁיַּקְרִיבוּ הָרָחוֹק עַל יְדֵי דָּבָר אֶמְצָעִי שֶׁמְּשִׂימִין אוֹתוֹ בֵּין עֵינֵיהֶם לְמוּל מְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים וִיקָרְבֵם וְיִרְאֵם כְּאִלּוּ הֵם לְפָנָיו, וְלִשְׁלֹל דָּבָר זֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו ״וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ״ מַמָּשׁ, פֵּרוּשׁ בְּלֹא אֶמְצָעוּת דָּבָר אַחֵר.
דברים ג:כח · פירוש א
וְצַ֥ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אוֹתָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃
וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא מִצְוָה זוֹ, וּבְסִפְרֵי אָמְרוּ (פנחס קל״ו) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: צִוָּהוּ עַל הַגִּבְעוֹנִים, דָּבָר אַחֵר צִוָּהוּ עַל הַמְּרִיבוֹת וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְאֵין זֶה מְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב, זוּלַת אִם נֹאמַר שֶׁהֵם דִּבְרֵי קַבָּלָה. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר בִּפְשַׁט הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ אֵין צַו אֶלָּא מַלְכוּת, דִּכְתִיב (שמואל א יג:יד) ״וַיְצַוֵּהוּ ה׳ לְנָגִיד״ וְגוֹ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת (שמות ו:יג) ״וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳. כְּמוֹ כֵן בָּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן לְמֹשֶׁה שֶׁבְּחַיָּיו יִמְלֹךְ יְהוֹשֻׁעַ עַל יִשְׂרָאֵל וִיחַזְּקֵהוּ בְּמַלְכוּתוֹ לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.
דברים ג:כט · פירוש ב
וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֽוֹר׃ {פ}
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא גְּמַר עִנְיָן שֶׁהִתְחִיל בּוֹ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳״ וְגוֹמֵר, וְגָמַר אוֹמֶר שֶׁלֹּא הוֹעִיל בִּתְפִלָּתוֹ לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וְנֵשֶׁב בַּגָּיְא, אֵין יְשִׁיבָה אֶלָּא עַכָּבָה עַד עוֹלָם. וְאָמְרוֹ בַּגָּיְא לְפִי שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת דִּכְתִיב (במדבר יג:יז) ״עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב״. וְאָמְרוֹ בֵּית פְּעוֹר רָמַז אֶחָד מִטַּעֲמֵי קְבוּרָתוֹ שָׁם (פרקי דרבי אליעזר פרק מו) כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוּל עֲוֹן פְּעוֹר לְבַל יָרִים רֹאשׁ לְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל:
דברים ד:א · פירוש א
וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁאֵרְעוּ לוֹ: אֶחָד בְּעִנְיַן הַכָּאַת הַסֶּלַע שֶׁה׳ אָמַר לוֹ לְדַבֵּר וְהוּא הִכָּה, וְחָשַׁב לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל. ב׳ בְּעִנְיַן זִמְרִי שֶׁשָּׁגַג וְלֹא נִתְאַמֵּץ לַעֲשׂוֹת דִּין קַנָּאִים פּוֹגְעִים, וְלֹא זָכַר בְּקִדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁהִזְמִין ה׳ לְפָנָיו לְתַקֵּן מַעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר לֹא קִדֵּשׁ הַשֵּׁם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמָן, וַהֲגַם שֶׁדָּן לְפָנָיו פִּנְחָס, הֱשִׁיבוֹ (סנהדרין פב.) קַרְיָנָא דְּאִגַּרְתָּא לֶהֱוֵי פַּרְוַנְקָא, וְזָכָה פִּנְחָס בַּדָּבָר וְנָטַל בְּרִית הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה מוּכָן לְמֹשֶׁה.
דברים ד:א · פירוש ב
וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
וְאֶפְשָׁר כִּי טַעְמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא לְפִי שֶׁרָפוּ יָדָיו מֵחִזּוּק יָדַיִם שֶׁעָשָׂה בָּרִאשׁוֹנָה, וְאוּלַי שֶׁחָשׁ כִּי לֹא אָמַר ה׳ ״קַנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ״ אֶלָּא אִם רָאָהוּ, אֲבָל לְבַקֵּשׁ אֲחֵרִים לִפְגֹּעַ בּוֹ – לֹא, וְנִשְׁמַר וְיָשַׁב וְלֹא עָשָׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה בַּסֶּלַע שֶׁנִּזְדָּרֵז לְהַכּוֹת וְיָצְתָה לוֹ תַּקָּלָה, וְאַחַר הָאֱמֶת שָׁגַג בָּזֶה. וְלָזֶה בָּא לְהַזְהִירָם לָעָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם שְׁנֵי הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם שָׁגַג וְנִמְנַע מֵעֲלוֹת אֶל הַר ה׳ צְבָאוֹת עִיר עָז לָנוּ וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל וְגוֹ׳, וְאָמַר לָהֶם וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים שֶׁהֵם הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם חֻקִּים, וְזֶה דִּמְיוֹן מַעֲשֵׂה הַסֶּלַע שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ דַּבֵּר לַסֶּלַע שֶׁבּוֹ נִכְוָה, וְדָבָר זֶה יִתְיַחֵס אֵלָיו חֻקָּה. וְאָמְרוֹ וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים כְּנֶגֶד הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁהֶעֱרִיךְ ה׳ בְּתוֹרָתוֹ שֶׁהֵם דִּמְיוֹן מִשְׁפַּט בּוֹעֵל אֲרַמִּית שֶׁקַּנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ שֶׁשָּׁגַג בּוֹ מֹשֶׁה, וּמֵאֶמְצָעוּת שְׁנֵיהֶם נִגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה כַּנִּזְכָּר.
דברים ד:א · פירוש ג
וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
וְגָמַר אוֹמֶר לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ, וְלֹא יִקְרֶה לָכֶם כַּאֲשֶׁר קָרָה לִי שֶׁאֵינֶנִּי עוֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן. וְגָמַר אוֹמֶר לֹא תוֹסִיפוּ לְהַזְהִירָם שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לָהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵרַע לוֹ, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בַּבָּרַיְתָא (תורת כהנים ריש פרשת אחרי מות) הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹשְׁלוֹ לְרוֹפֵא שֶׁנִּכְנַס אֵצֶל חוֹלֶה וְכוּ׳, וְאֶחָד אָמַר לוֹ אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְאַל תִּשְׁכַּב וְכוּ׳ שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, זֶה זֵרְזוֹ יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, עַד כָּאן. כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה לְזָרֵז שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לָהֶם כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לוֹ עַל מַה שֶׁהוֹסִיף לְהַכּוֹת הַסֶּלַע. וְאָמַר לֹא תוֹסִיפוּ, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם ״שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְגוֹ׳ לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם״ – תְּנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁלֹּא תוֹסִיפוּ וְגוֹ׳, שֶׁאִם יוֹסִיפוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה הוּא בְּמַעֲשֵׂה הַסֶּלַע – לֹא יָבוֹאוּ וְגוֹ׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו גְּזֵרָה בִּשְׁבִיל זֶה.
דברים ד:א · פירוש ד
וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְלֹא תִגְרְעוּ וְגוֹ׳ לִשְׁמֹר, פֵּרוּשׁ, בְּבֹא לְיָדָם דְּבַר מִשְׁפָּט שֶׁזָּכַר בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו ״וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים״, לֹא יִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה הוּא בְּעִנְיַן זִמְרִי, שֶׁנִּשְׁמַר מִלְּבַקֵּשׁ לִפְגֹּעַ בּוֹ וְגָרַע הַמִּשְׁפָּט, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא תִגְרְעוּ, הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנַתְכֶם לִשְׁמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁהַגֵּרָעוֹן יִהְיֶה בּוֹ צַד הַשְּׁמִירָה לְהִשָּׁמֵר לְבַל יַהֲרֹג בּוֹעֵל הָאֲרַמִּית.
דברים ד:כא · פירוש א
וַֽיהֹוָ֥ה הִתְאַנַּף־בִּ֖י עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עׇבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃
וַה׳ הִתְאַנַּף וְגוֹ׳ לְבִלְתִּי וְגוֹ׳ וּלְבִלְתִּי וְגוֹ׳. חָזַר לוֹמַר עוֹד מַאֲמָר זֶה, וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים דִּכְתִיב (דברים א:לז) ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף״ וְגוֹ׳, גַּם כָּפַל לוֹמַר לְבִלְתִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים, לוֹמַר גְּזֵרָה אַחֶרֶת שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו מִלְּבַד שֶׁיָּמוּת בַּמִּדְבָּר, עוֹד גָּזַר עָלָיו שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עַצְמוֹתָיו לְהִקָּבֵר בָּאָרֶץ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה הוּא לְעַצְמוֹת יוֹסֵף וּכְדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִשְׁאָר הַשְּׁבָטִים (ירושלמי סוטה א:י), וְהוּא אָמְרוֹ לְבִלְתִּי עָבְרִי פֵּרוּשׁ בַּחַיִּים, וּלְבִלְתִּי בֹא פֵּרוּשׁ לְאַחַר מִיתָה ״אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה״, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר עוֹד בְּסָמוּךְ אָנֹכִי מֵת וְגוֹ׳ אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן פֵּרוּשׁ בֵּין קֹדֶם מִיתָה בֵּין לְאַחַר מִיתָה. וְגָמַר אוֹמֶר כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עֹבְרִים וְלֹא לְאַחַר מִיתָה לְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ בַּחַיִּים, וְהוּא אָמְרוֹ וִירִשְׁתֶּם וְגוֹ׳, וְדִבֵּר בְּדֶרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ.
דברים ד:כא · פירוש ב
וַֽיהֹוָ֥ה הִתְאַנַּף־בִּ֖י עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עׇבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃
וְאָמְרוֹ עַל דִּבְרֵיכֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ב׳), מָשָׁל לְמִי שֶׁנֶּאֶבְדוּ לוֹ מָעוֹת וּפִזֵּר בֵּינֵיהֶם דִּינַר זָהָב וְכוּ׳, כְּמוֹ כֵן עֵת שֶׁיַּעֲמֹד מֹשֶׁה יַעַמְדוּ עִמּוֹ כָּל דּוֹר הַמִּדְבָּר, הוּא הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, הוּא יוֹצִיאֵם מֵהַמִּדְבָּר וִיבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא לֶעָתִיד לָבֹא עִם הַצַּדִּיקִים, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ ״עַל דִּבְרֵיכֶם״, שֶׁזּוּלַת טַעַם סִבָּתָם לַהֲבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא לֹא הָיָה נִשְׁבָּע לְבַל יִכָּנְסוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה לָאָרֶץ הַטּוֹבָה.
דברים ה:ה · פירוש א
אָ֠נֹכִ֠י עֹמֵ֨ד בֵּין־יְהֹוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר׃ {ס}
אָנֹכִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חֵלֶק דִּבֵּר ה׳ עִמָּכֶם פָּנִים בְּפָנִים, וְחֵלֶק שֶׁהוּא לְבַד מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת דִּבַּרְתִּי אֲנִי בִּשְׁלִיחוּת, וְטַעַם שֶׁלֹּא דִּבֵּר ה׳ עִמָּכֶם הַכֹּל פָּנִים בְּפָנִים ״כִּי יְרֵאתֶם״ וְגוֹ׳:
דברים ה:כד · פירוש א
קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשְׁמָ֔ע אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ ׀ תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ׃
וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ. אָמְרוֹ וְשָׁמַעְנוּ, לְפִי שֶׁהֵם אָמְרוּ לְמֹשֶׁה לְהָשִׁיב לַה׳ עַל מַאֲמַר ״בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ״ (שמות יט:ט) שֶׁרְצוֹנָם לִשְׁמֹעַ מִפִּי ה׳ וְלֹא מִפִּי תַּלְמִיד, לָזֶה עַתָּה חָזְרוּ וְאָמְרוּ סְתִירָה לְדִבְרֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים ״וְשָׁמַעְנוּ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ וְעָשִׂינוּ, קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כָּל דְּבָרָיו כְּאִלּוּ שָׁמְעוּ מִפִּי הַשְּׁכִינָה.
דברים ה:כה · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י שָׁ֠מַ֠עְתִּי אֶת־ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כׇּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃
הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָם לַעֲשׂוֹת דִּבְרֵי הַנָּבִיא וּלְהַצְדִּיקוֹ, וְעַל זֶה גָּמַר אוֹמֶר ״מִי יִתֵּן וְהָיָה״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ה.) שֶׁשָּׁגַג מֹשֶׁה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ״תֵּן אַתָּה״, שֶׁאִלּוּ הָיָה אוֹמֵר כֵּן לֹא הָיוּ מְהַרְהֲרִין אַחַר מֹשֶׁה, לֹא בְּשִׁלּוּחַ מְרַגְּלִים וְלֹא בְּמַחְלוֹקֶת קֹרַח.
דברים ה:כו · פירוש א
מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֖י כׇּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃
לְיִרְאָה אוֹתִי וְלִשְׁמֹר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא סָמַךְ לִכְלֹל הַשְּׁמִירָה בִּכְלַל מַאֲמַר לְיִרְאָה, אוּלַי כִּי לְפִי שֶׁמִּצַּד הַיִּרְאָה יָצָא פְּרָט אֶחָד רַע, שֶׁזֶּה הָיָה סִבָּה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל כְּשֶׁרָאוּ כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה נָפַל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, כֵּיוָן שֶׁאֵין מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה שָׁלִיחַ לְדַבֵּר עִמָּהֶם, יָשׁוּב ה׳ לְדַבֵּר עִמָּהֶם כְּבָרִאשׁוֹנָה. לָזֶה מִהֲרוּ לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל לְחָשְׁבָם שֶׁיִּהְיֶה לְאֶמְצָעִי וִידַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת דִּבְרֵי ה׳. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, כי תשא) שֶׁהָעֵגֶל הָיָה מְדַבֵּר מַמָּשׁ וְטָעוּ בּוֹ לְאֶמְצָעִי. לָזֶה דִּקְדֵּק ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ וְאָמַר לְיִרְאָה אוֹתִי וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתַי, שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה לָהֶם גַּם כֵּן לִשְׁמֹר וְלֹא יִשְׁגּוּ בָּהֶם מִצַּד הַיָּרֵא ה׳.
דברים ה:כח · פירוש א
וְאַתָּ֗ה פֹּה֮ עֲמֹ֣ד עִמָּדִי֒ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֵלֶ֗יךָ אֵ֧ת כׇּל־הַמִּצְוָ֛ה וְהַחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תְּלַמְּדֵ֑ם וְעָשׂ֣וּ בָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃
וְאַתָּה פֹּה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל פִּקּוּדֵי ה׳ עַד עַתָּה, לָזֶה ה׳ גָּמַר בַּעֲדָם וּקְבָעוֹ לְשָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ ״וְאַתָּה פֹּה״ וְגוֹ׳, וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְגוֹ׳. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁבְּהַגִּיעַ הַמִּצְוָה מֵה׳ לְמֹשֶׁה כְּאִלּוּ נִתְקַבְּלָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי עֲשָׂאוּהוּ שָׁלִיחַ, וּכְדִין שְׁלִיחַ הָאִשָּׁה לְקַבֵּל קִדּוּשֶׁיהָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלָם הַשָּׁלִיחַ כְּאִלּוּ בָּאוּ לְיַד הָאִשָּׁה כִּי יָדוֹ כְּיָדָהּ, כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁיְּקַבֵּל מֹשֶׁה הַמִּצְוָה כְּאִלּוּ קִבְּלוּהָ יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ, וּבְהַגִּיעַ הַדָּבָר אֵלֶיךָ אַתָּה תּוֹדִיעַ לָהֶם וְעָשׂוּ אוֹתָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ ״תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ״.
דברים ח:א · פירוש ה
כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וּבָאתֶם, כָּאן הֱעִירָם הֶעָרָה גְּדוֹלָה, כִּי מִי לָנוּ גָּדוֹל בְּמִצְווֹת וּבַעֲבוֹדַת ה׳ כְּמֹשֶׁה נֶאֱמַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְצֵא וּלְמַד שֶׁבְּאַחַת עָלְתָה לוֹ בִּיאַת הָאָרֶץ וְנִמְנַע מִבֹּא שָׁמָּה אֲפִלּוּ אַחַר מִיתָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה מָתַי תָּבֹא לְיָדוֹ הַמִּצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ.
דברים ט:א · פירוש א
שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם׃
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר וְגוֹ׳. אָמְרוֹ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל פֵּרוּשׁ, תְּנוּ דַּעְתְּכֶם לְמַאֲמָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם ״אַתָּה עוֹבֵר״, מָה רְצוֹנִי לוֹמַר לָכֶם בָּזֶה ״אַתָּה עוֹבֵר״, וְהַשְׂכִּילוּ כַּוָּנָתִי בְּמַאֲמָר זֶה מַה הוּא. וְהוּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִתְכַּוֵּן לְהָעִירָם עַל מַה שֶׁאֵרַע אֵלָיו שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹבֵר, וְלָזֶה אָמַר אַתָּה לוֹמַר וְלֹא אֲנִי, וְהַטַּעַם כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ג,יא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לִפְתֹּחַ לָהֶם פֶּתַח שֶׁיְּבַקְשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים, עַד כָּאן. וְחָשׁ שֶׁמָּא לֹא יָבִינוּ אֶת דְּבָרָיו וְהִקְדִּים לוֹמַר ״שְׁמַע״, פֵּרוּשׁ, הָבֵן. וְאָמְרוֹ הַיּוֹם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּינָם לְבֵינוֹ שֶׁהֵם עוֹבְרִים וְהוּא אֵינוֹ עוֹבֵר הוּא דַּוְקָא הַיּוֹם, אֲבָל בִּזְמַן אַחֵר יַעֲבֹר גַּם הוּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ב קכ.) בְּפָסוּק ״כִּימֵי צֵאתְךָ״ וְגוֹ׳ כִּי לֶעָתִיד מֹשֶׁה יַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
דברים יא:כו · פירוש ב
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
וְנִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא, כִּי לְפִי שֶׁבָּא לְהַבְחִירָם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וּלְהַמְעִיט כָּל טוֹבוֹת עוֹלָם הַזֶּה, וּכְדֵי שֶׁיִּתְאַמְּתוּ אֶצְלָם הַדְּבָרִים צָרִיךְ שֶׁהַמּוֹכִיחַ יִהְיֶה בּוֹ שְׁנֵי עִנְיָנִים: אֶחָד שֶׁיַּכִּיר הַכָּרָה חוּשִׁית בַּטּוֹב הָעֶלְיוֹן, וְהַשֵּׁנִי שֶׁהִשִּׂיג הַשָּׂגַת טוּב עוֹלָם הַזֶּה וְקִנְיָנָיו. כִּי אִם הַמּוֹכִיחַ יִהְיֶה מְשֻׁלָּל מִקִּנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, לֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו לְמַשִּׂיגֵי טוֹבַת עוֹלָם הַזֶּה, כִּי יֹאמְרוּ: אֵין אוֹמְרִים לְמִי שֶׁלֹּא רָאָה יָבֹא וְיַגִּיד, שֶׁאִם הָיָה טוֹעֵם טַעֲמֵי הֲנָאוֹת גְּדֻלַּת הָעוֹלָם הַזֶּה וְקִנְיָנָיו וְתַעֲנוּגָיו, לֹא הָיָה מְמָאֲסוֹ וּבוֹחֵר בְּזוּלָתוֹ, וּבָזֶה לֹא יַטּוּ אָזְנָם לְקַבֵּל דְּבָרָיו. גַּם הַבָּא לְהַפְלִיג בְּטוּב עוֹלָם הַבָּא, לֹא יֻצְדְּקוּ וְלֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו לַשֵּׂכֶל הַטִּבְעִי כָּל שֶׁהוּא עַצְמוֹ אֵין דְּבָרָיו אֶלָּא מִפִּי הָאֱמוּנָה וְהוּא לֹא רָאָה וְלֹא יָדַע. וְלָזֶה אָמַר מוֹשִׁיעַ וָרָב הָאִישׁ מֹשֶׁה רְאֵה אָנֹכִי, פֵּרוּשׁ, אֵלַי תִּרְאוּ וְתַצְדִּיקוּ וְתַשְׂכִּילוּ לְהַצְדִּיק הַדְּבָרִים, כִּי הוּא הִשִּׂיג לְהַכִּיר טוּב עוֹלָם הַזֶּה, כִּי הָיָה גָּדוֹל מְאֹד וְגִבּוֹר וּמֶלֶךְ וְעָשִׁיר גָּדוֹל כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת צב.), וְיָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, גַּם בַּטּוֹב הָעֶלְיוֹן הִכִּיר כִּי עָלָה שָׁמַיִם וְטָעַם טַעַם עֶלְיוֹן. וְאַחַר שֶׁהִשִּׂיג הַכָּרָה חוּשִׁיִּית הַכָּרַת שְׁנֵי דְּבָרִים וְהַשָּׂגָתָם, אָמַר לָהֶם הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר. וְאָמְרוֹ ״רְאֵה״ לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי רְאִיָּה זוֹ כֻּלָּן שָׁוִים בְּהַכָּרָתָהּ כְּאִישׁ אֶחָד, שֶׁגָּלוּי לַכֹּל הַשָּׂגַת מֹשֶׁה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
דברים יא:כו · פירוש ג
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה בְּמַאֲמַר רְאֵה אָנֹכִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב״ם הלכות תשובה פ״ה) יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהוּא מַה שֶׁהֶעִירָם כִּי אֵלָיו יִרְאוּ לְהִדָּמוֹת אֵלָיו כָּל הַבָּא לִקְרַב לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲבוֹדַת ה׳, וְלֹא יַעֲרִיכוּ עַצְמָן עִם מַה שֶׁלְמַטָּה מֵהֶם וְיִהְיוּ בְּעֵינֵי עַצְמָן כִּי כַבִּיר מָצְאָה יָדָם, וְאָמַר לְשׁוֹן יָחִיד אוּלַי שֶׁלֹּא אָמַר רֶמֶז זֶה אֶלָּא לִיחִידֵי עָם אֲשֶׁר יָכִינוּ עַצְמָן לְהַשָּׂגָה עֶלְיוֹנָה, כִּי מִי וָמִי הָרָאוּי לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה זוֹ לִהְיוֹת כְּמֹשֶׁה, וּכְנֶגֶד שְׁאָר כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל אָמַר ״נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם״.
דברים יא:כו · פירוש ד
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (זוהר ח״ג רעג.) שֶׁכָּל בְּנֵי תּוֹרָה יֵשׁ לָהֶם נִיצוֹץ מִמֹּשֶׁה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַדּוֹר הַהוּא שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיו שֶׁהֵם חֵלֶק מִמֶּנּוּ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמָר זֶה רְאֵה אָנֹכִי, פֵּרוּשׁ כְּאִלּוּ מְדַבֵּר עִם עַצְמוֹ וְאוֹמֵר לוֹ אָנֹכִי, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יִתְיַחֲסוּ אֵלָיו, וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמָּם כְּאִלּוּ מְדַבֵּר עִם עַצְמוֹ, וְלָזֶה גַּם כֵּן אָמַר ״רְאֵה״ לְשׁוֹן יָחִיד כְּשִׁעוּר ״אָנֹכִי״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן יָחִיד יֵאָמֵר עָלָיו ״רְאֵה״.
דברים כ:י · פירוש ט
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ כָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן אֵינָם אֶלָּא שֶׁהֵם הַגּוּפוֹת שֶׁנִּתְרַחֲקוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעי׳ נ״ז) ״לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב״, שֶׁבַּעַל עֲבֵרוֹת יִקָּרֵא רָחוֹק מֵהַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמִּמֶּנָּה הִיא מַחְצַב הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲבָל עִיר שֶׁהִיא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין לָהּ קֶשֶׁר עִם הַקְּדֻשָּׁה וְיָצְאתָה מִמְּקוֹרָהּ בְּרוֹב פְּשָׁעֶיהָ כְּכָל הַגּוֹיִם, אֵין לַנְּשָׁמָה חֵלֶק עִמָּהּ וְלֹא תִּקְוָה בָּהּ לַהֲשִׁיבָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם וְגוֹ׳, כִּי בְּחִינוֹת הָהֵם אֵין לָהֶם אֶלָּא לְהַחֲרִימָם. וְזוֹ הָיְתָה שִׁגְגַת מֹשֶׁה בְּקַבָּלַת עֵרֶב רַב (שמו״ר פמ״ב), וַה׳ אָמַר אֵלָיו שֶׁשָּׁרְשָׁם רַע וְאֵינָם עוֹמְדִים בְּגֶדֶר הַקְּדֻשָּׁה וּמֻבְדָּלִים לְחֵלֶק רַע, וּכְשֶׁהָיָה מְחַיֶּה אוֹתָם, פֵּרוּשׁ, לְקָרְבָם לַקֹּדֶשׁ, אֵינוֹ מְחַיֶּה בָּם כָּל נְשָׁמָה, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״כָּל״ הִיא הָרוּחַ שֶׁזּוֹכָה רִאשׁוֹנָה עִם הַנְּשָׁמָה:
דברים כד:ח · פירוש א
הִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע־הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַעֲשׂ֑וֹת כְּכֹל֩ אֲשֶׁר־יוֹר֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּהֲנִ֧ים הַלְוִיִּ֛ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַעֲשֽׂוֹת׃
הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע וְגוֹ׳ זָכוֹר וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלב:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבָּא לְהַזְהִיר לְבַל יָקוֹץ בַּהַרְתּוֹ, נִתְכַּוֵּן בְּהַסְמָכַת זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְמִרְיָם לְהוֹדִיעַ שֹׁרֶשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיֶה הַנֶּגַע וְאוֹתוֹ יְצַו ה׳ לָקֹץ וְרָפָא.
דברים כו:יח · פירוש ב
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
אוֹ יִרְצֶה שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁיַּכְעִיסוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבּוֹרֵא, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יָמִיר אוֹתָם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) בְּפָסוּק (שמות לג:טז) ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״, שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵה׳ שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הָאֻמּוֹת, וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ (חפץ ה׳) שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא הֲגַם שֶׁתַּכְשִׁיר מַעֲשֶׂיהָ אֻמָּה מֵאֻמּוֹת וְיִשְׂרָאֵל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, וְהִסְכִּים ה׳ וְדִבֵּר לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי מֹשֶׁה.
דברים כו:יח · פירוש ז
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
ד׳( יִרְצֶה לְהָעִירָם בְּדָבָר שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוֹ מֹשֶׁה עַצְמוֹ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הֲגַם הֱיוֹתוֹ בִּכְלַל עַם סְגֻלָּה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד.) בְּעִנְיַן תְּפִלַּת מֹשֶׁה לִכָּנֵס לָאָרֶץ: וְכִי לֶאֱכוֹל מִפֵּירוֹתֶיהָ וְגוֹ׳? אֶלָּא אָמַר מֹשֶׁה: יֵשׁ הַרְבֵּה מִצְווֹת שֶׁתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לָהֶם: רְאוּ מַעֲלַתְכֶם שֶׁה׳ הֶאֱמִיר אֶתְכֶם וְגוֹ׳ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְווֹתָיו, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, פֵּרוּשׁ, בִּזְמַן זֶה שֶׁאַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ וְשָׁם תִּשְׁמְרוּ כָּל הַמִּצְווֹת, וְזוֹ מַעֲלָה שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָהּ אֲפִילוּ מֹשֶׁה.
דברים ל:יא · פירוש ב
כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃
וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לִשְׁנֵי פְּרָטֵי הַמְּנִיעָה: אֶחָד מִצַּד הַשָּׂגַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה עַצְמָהּ, וּשְׁנִיָּה מִצַּד קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ. כְּנֶגֶד מְנִיעַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה אָמַר ״לֹא נִפְלֵאת הִיא״ וְגוֹ׳, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הִיא הַהַפְלָאָה וְאָמַר ״לֹא בַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, כְּנֶגֶד הֶעְדֵּר הַשָּׂגָתָהּ אָמַר ״לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא״ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בַּתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה עָלָה בַשָּׁמַיִם וּלְקָחָהּ לָנוּ, וְהִנֵּה הִיא לְפָנֵינוּ.
דברים ל:יא · פירוש ג
כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃
וּכְנֶגֶד מְנִיעַת הַשָּׂגַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ אָמַר ״וְלֹא רְחֹקָה״, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הָרִחוּק, וְאָמַר ״וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא לֵאמֹר״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְמֹשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁעָלָה שָׁמַיִם וְהוֹרִיד הַתּוֹרָה, נִמְנְעוּ מִמֶּנּוּ הַשָּׂגַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, שֶׁהֵם כַּמָּה וְכַמָּה כִּמְעַט רוּבֵּי תּוֹרָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֵם שֶׁהִשִּׂיגוּ לַעֲבֹר הַיָּם לָבֹא אֶל הָאָרֶץ לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ.
דברים לא:א · פירוש א
וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה. צָרִיךְ לָדַעַת לְהֵיכָן הָלַךְ, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם שֶׁהָלַךְ לְמִשְׁכַּן בֵּית אוּלְפָנָא, וְהַמְּפָרְשִׁים אָמְרוּ (עיין רמב״ן ורבינו בחיי) שֶׁהָלַךְ מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כְּאָדָם הַנִּפְטָר מֵחֲבֵירוֹ, וְהַכָּתוּב סָתוּם הוּא, וְאֵין מִמֶּנּוּ הֶכֵּר לְאֶחָד מֵהַדְּרָכִים. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מִי הֵעִיר אֶת רוּחַ מֹשֶׁה לָדַעַת שֶׁמָּלְאוּ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, וַהֲלֹא אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (שבת ל.) שֶׁאֵין מוֹדִיעִין לָאָדָם יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, וּמִי הוֹדִיעוֹ לְמֹשֶׁה?
דברים לא:א · פירוש ד
וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וְכָאן אָמַר ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה״, פֵּרוּשׁ רוּחַ הַחַיִּים שֶׁבּוֹ שֶׁתִּקָּרֵא מֹשֶׁה, הָלְכָה כַּסֵּדֶר הָרָגִיל לְמִי שֶׁמַּגִּיעַ קִצּוֹ. וְכִנָּה לְנַפְשׁוֹ לְשׁוֹן זָכָר, כִּי הוּא סִימָן לְגוֹדֶל הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּמַדְרֵגַת זָכָר. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּמַה שֶׁאָמַר ״וַיְדַבֵּר אֶת״ וְגוֹ׳, שֶׁהִרְגִּישׁ בַּהֲלִיכָתָהּ וְהִכִּיר שֶׁהִגִּיעַ קִצּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, כְּאָמְרוֹ ״בֶּן מֵאָה וְגוֹ׳ אָנֹכִי הַיּוֹם״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יג:) הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי.
דברים לא:א · פירוש ה
וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאִם תֹּאמַר: מִנַּיִן יָדַע מֹשֶׁה בְּדִיּוּק יוֹם הַמִּיתָה? הֲלֹא אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מִיּוֹם שֶׁיָּנוּסוּ הַצְּלָלִים עַד יוֹם הַמִּיתָה הֵם אַרְבָּעִים יוֹם, וּמִי יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, וְהִשְׂכִּיל וְיָדַע יוֹם קִצּוֹ, וְהַכָּרָה כָּזוֹ מֻשֶּׂגֶת הִיא לִגְדוֹלֵי עוֹלָם, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל״ (בראשית מז:כט):
דברים לא:א · פירוש ו
וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיְדַבֵּר אֶת (כָּל) הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״אֶת (כָּל) הַדְּבָרִים״, לְהָעִיר שֶׁהֲגַם שֶׁהִגִּיעַ יוֹם פְּטִירָתוֹ, כְּאָמְרוֹ ״אָנֹכִי הַיּוֹם״, פֵּרוּשׁ הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה בּוֹ כֹּחַ הַיָּכוֹל דַּבֵּר כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מִכָּאן וְעַד סוֹף הַסֵּפֶר, מַה שֶׁאֵין כֹּחַ בְּזוּלָתוֹ עֲשׂוֹת כֵּן, בֵּין בַּכֹּחַ הַגּוּפִיִּי בֵּין בְּכֹחַ הַשֵּׂכֶל.
דברים לא:ב · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
לֹא אוּכַל עוֹד וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהִכִּיר בְּסִלּוּק הַנְּשָׁמָה הַנִּקְרֵאת מֹשֶׁה, אָמַר ״לֹא אוּכַל״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זוהר ח״א ריז:) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּד נָפְקַת נִשְׁמָתָא מִבַּר נָשׁ בְּאִינוּן (אַרְבְּעִין) [תְּלָתִין] יוֹמִין לֵית בַּר נָשׁ שַׁלִּיט בְּנִשְׁמָתֵיהּ.
דברים לא:ב · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לָהֶם טַעַם שֶׁהִכִּיר שֶׁהַיּוֹם מָלְאוּ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, וַהֲגַם שֶׁאָמַרְנוּ הַטַּעַם מִדֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים לְהַעֲלִים הַשָּׂגָתָם אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ יוֹתֵר עַל בְּנֵי דּוֹרָם, וְלָזֶה אָמַר לָהֶם טַעַם הַכָּרָתוֹ בַּדָּבָר מִשְּׁנֵי טְעָמִים: אֶחָד, ״לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא״ שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנִּי הָרְשׁוּת וְנִתְּנָה לִיהוֹשֻׁעַ. שֵׁנִית, שֶׁה׳ אָמַר אֵלָיו ״לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה״, מִזֶּה הִכִּיר כִּי קָרְבוּ יְמֵי הַפְּקִידָה:
דברים לא:ב · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
וּלְדֶרֶךְ זֶה, ״וַה׳״ נָתַן טַעַם לָהֶם לְכִוּוּן ״הַיּוֹם״, וְיָבִינוּ בָהּ עַל הַזְּמַן הַמִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו, שֶׁיִּתְיַחֵס אֵלָיו זִכְרוֹן שֶׁל ״הַיּוֹם״, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר.
דברים לא:ב · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בִּסְמִיכוּת ״וַה׳ אָמַר אֵלַי״ לְמַאֲמַר ״לֹא אוּכַל״ וְגוֹ׳, לְהוֹדִיעַ נֶאֱמָנוּת עַבְדוּתוֹ לַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא יוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא, אִם יֹאמַר אֵלָיו ה׳ עֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן יִהְיֶה מִתְאַזֵּר וְעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ, וְלֹא הָיָה נִמְנָע מִצַּד שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לָצֵאת וְלָבוֹא, אֶלָּא שֶׁה׳ אָמַר אֵלָיו ״לֹא תַעֲבֹר״ וְגוֹ׳:
דברים לא:ג · פירוש א
יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִירִשְׁתָּ֑ם יְהוֹשֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא וְגוֹ׳ הוּא יַשְׁמִיד וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר שְׁנֵי פְּעָמִים ״הוּא״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת. נִתְכַּוֵּן לְנַחֲמָם עַל פְּטִירָתוֹ, וַאֲשֶׁר יֶחְסְרוּ שְׁנֵי דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְטוֹבִים: הָאַחַת, כִּי הָיָה לָהֶם לְמָגֵן לִפְנֵי ה׳ לְבִלְתִּי כַּלּוֹתָם כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בָּעֵגֶל וּבַמְּרַגְּלִים, לוּלֵי מֹשֶׁה בְּחִירוֹ. שֵׁנִית, כִּי הוּא אִבֵּד וְשִׁבֵּר שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי סִיחוֹן וְעוֹג, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹמוֹ לִלְחֹם הַמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר הֵם מְעוּתָּדִים לִפְנֵיהֶם?
דברים לא:ג · פירוש ב
יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִירִשְׁתָּ֑ם יְהוֹשֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
לָזֶה אָמַר, כְּנֶגֶד מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לַה׳ אָמַר ״ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות יז:ה) ״עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם״, פֵּרוּשׁ, כִּי הוּא הָעוֹבֵר עַל פִּשְׁעֲכֶם וְאֵלָיו תַּחֲזִיקוּ הַטּוֹב וְלֹא לִי, כְּמוֹ שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁהוּא הֵעִיר אֶת רוּחַ מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, דִּכְתִיב (שמות לב:י) ״הַנִּיחָה לִּי״ וְגוֹ׳, וְאֵין בְּהֶעְדֵּר מֹשֶׁה הֶעְדֵּר הַעֲבָרַת עַל פֶּשַׁע כִּי הוּא יַעֲבוֹר לְפָנֶיךָ.
דברים לא:ג · פירוש ג
יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִירִשְׁתָּ֑ם יְהוֹשֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
וּכְנֶגֶד גְּבוּרַת הַמִּלְחָמָה אָמַר, כִּי לֹא כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא הָעוֹשֶׂה חַיִל, אֶלָּא ה׳ הוּא הַלּוֹחֵם, וְהוּא אָמְרוֹ ״הוּא יַשְׁמִיד״ וְגוֹ׳, וּלְצַד הָאֶמְצָעִיּוּת אָמַר ״יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ״:
דברים לא:ז · פירוש א
וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כׇל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃
כִּי אַתָּה תָבוֹא. וְלֹא אָמַר תָּבִיא, כִּי ה׳ הַמֵּבִיא אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעוֹבֵר וְגוֹ׳ הוּא יַשְׁמִיד״, אֶלָּא שֶׁהוּא יָבוֹא בְּרֹאשָׁם. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ח.) בַּפָּסוּק שֶׁאָמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (דברים לא:כג) ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר, לְפִי שֶׁמַּשְׁמָעוּת תָּבוֹא סוֹבֶלֶת גַּם כֵּן אֲחֵרִים עִמּוֹ, לָזֶה רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּפָרֵשׁ דְּבָרָיו, וּלְעוֹלָם כַּוָּנַת מֹשֶׁה הָיְתָה לְהָעִיר כִּי ה׳ הוּא הַמֵּבִיא, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר אָמַר ״תָּבוֹא״ לִקְבֹּעַ הַמַּעֲשֶׂה בַּה׳ כִּי הוּא הַמֵּבִיא, וְאָמַר ״תָּבִיא״ לִשְׁלֹל זוּלָתוֹ מִמִּין הָאֱנוֹשִׁי.
דברים לא:יד · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶ֘יךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״הֵן״, לְהַצְדִּיק מַאֲמַר מֹשֶׁה שֶׁאָמַר ״בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יג:) ״הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּבָא דְבַר ה׳ אֵלָיו, וְאָמַר ״הֵן״ כִּדְבָרֶיךָ קָרְבוּ יָמֶיךָ. וְאָמְרוֹ ״קָרְבוּ יָמֶיךָ״ וְלֹא אָמַר ״קָרַב יוֹמְךָ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית מז:כט) ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי״ וְגוֹ׳ וּפֵרַשְׁנוּהוּ שָׁם:
דברים לא:יד · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶ֘יךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וְהִתְיַצְּבוּ וְגוֹ׳. כָּאן צִוָּה שֶׁיִּתְנַהֵג יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׂרָרָה לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהִתְיַצְּבוּ״ לְשׁוֹן מִנּוּי וּשְׂרָרָה שְׁנֵיהֶם בְּהַשְׁוָאָה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָרָשַׁת אַתֶּם נִצָּבִים (דברים כט:ט). וְאָמְרוֹ ״וַאֲצַוֶּנּוּ״, לְשׁוֹן מַלְכוּת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל א יג:יד) ״וַיְצַוֵּהוּ ה׳ לְנָגִיד״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״ (דברים לא:כג), וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ח.) טוֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָם.
דברים לא:יט · פירוש א
וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּֽהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְעַתָּה כִּתְבוּ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״וְעַתָּה״, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה מִתְעַכֵּב לַעֲשׂוֹת מַאֲמַר ה׳ תֵּכֶף וּמִיָּד, נִתְכַּוֵּן לְזָרְזוֹ לִכְתֹּב תֵּכֶף וּמִיָּד קֹדֶם צַוּוֹתוֹ אֶת יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָמוּר בְּסָמוּךְ דִּכְתִיב (דברים לא:יד) ״קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ״, שֶׁהֲגַם שֶׁהַוַּעַד הָיָה לְצַוּוֹת יְהוֹשֻׁעַ דִּכְתִיב ״קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ וַאֲצַוֶּנּוּ״, אַף עַל פִּי כֵן חָפֵץ ה׳ לְהַקְדִּים הַכְּתִיבָה שֶׁל הַשִּׁירָה וְלִמּוּדָהּ.
דברים לא:יט · פירוש ב
וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּֽהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לא:כב) ״וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה וְגוֹ׳ וַיְלַמְּדָהּ״ וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ״ וְגוֹ׳, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחִזְּקוֹ לְהָבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לִגְמֹר כָּל מַאֲמַר יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר יְצַוֶּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַיְּמוּ מִצְווֹתָיו לִכְתֹּב הַשִּׁירָה וּלְלַמְּדָהּ, אֶלָּא הַטַּעַם הוּא לְפִי שֶׁה׳ צִוָּה לִכְתֹּב וּלְלַמֵּד תֵּכֶף, וּזְרִיזוּת זוֹ לֹא בָּא אֶלָּא שֶׁלֹּא לְעַכֵּב עַד שֶׁיְּצַוֶּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ.
דברים לא:יט · פירוש ד
וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּֽהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וּשְׁלָשְׁתָּן עָשָׂה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב ״וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה״ (דברים לא:כב). ב׳, ״וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. ג׳, ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת״ (דברים לא:ל), פֵּרוּשׁ, קָרָא אוֹתָהּ בְּגִירְסָא לָהֶם בְּדֶרֶךְ שֶׁיֵּדְעוּ לְאָמְרָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲמָרָהּ לָהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״שִׂימָהּ בְּפִיהֶם״.
דברים לא:כז · פירוש א
כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־עׇרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעוֹדֶ֩נִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיּ֗וֹם מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־יְהֹוָ֔ה וְאַ֖ף כִּי־אַחֲרֵ֥י מוֹתִֽי׃
הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח.) צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם״, פֵּרוּשׁ בְּעוֹד שֶׁהַחַיִּים שֶׁלִּי עִמָּכֶם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאַחֲרֵי כֵּן הוּא חַי גַּם כֵּן אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ עִמָּהֶם.
דברים לא:כז · פירוש ב
כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־עׇרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעוֹדֶ֩נִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיּ֗וֹם מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־יְהֹוָ֔ה וְאַ֖ף כִּי־אַחֲרֵ֥י מוֹתִֽי׃
וְאָמְרוֹ הַיּוֹם – רָמַז שֶׁאֵין לוֹ עוֹד עִמָּהֶם אֶלָּא יוֹם זֶה, וּפְשַׁט הַכָּתוּב הוּא ״עַד הַיּוֹם״.
דברים לב:א · פירוש ב
הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
וְרָאִיתִי לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בספרי) שֶׁאָמְרוּ: מֹשֶׁה שֶׁהָיָה קָרוֹב לַשָּׁמַיִם אָמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, יְשַׁעְיָה שֶׁהָיָה רָחוֹק מִן הַשָּׁמַיִם אָמַר ״שִׁמְעוּ שָׁמַיִם״ (ישעיה א:ב), עַד כָּאן. וְלִדְבְרֵיהֶם נִתְיַשְּׁבוּ קְצָת מֵהַדִּקְדּוּקִים, לֹא כֻּלָּם.
דברים לב:א · פירוש ח
הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
וְאוּלַי שֶׁתֵּיבַת ״הַאֲזִינוּ״ יֻצְדְּקוּ בָּהּ שְׁנֵי הַדְּרָכִים, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בְּעֵרֶךְ בְּחִינַת פֶּה מֹשֶׁה הַמְּחַתֵּךְ הָאוֹתִיּוֹת תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה כִּדְבָרֵינוּ, וּבְעֵרֶךְ נִשְׁמָתוֹ שֶׁהִיא הָרוּחָנִיּוּת תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְהַדְּבָרִים מוֹכִיחִים כֵּן, שֶׁעַל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי האזינו א) לְפִי שֶׁהָיָה קָרוֹב לַשָּׁמַיִם, כִּי עַצְמוּתוֹ בָּאָרֶץ יְדַבֵּר, וְאֵין לְהַכְחִישׁ הַמּוּחָשׁ.
דברים לב:ג · פירוש ב
כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃
עוֹד רָמַז, שֶׁהֲגַם שֶׁתָּלָה לָהֶם עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּטַל וּמָטָר, לֹא תִהְיֶה הַכַּוָּנָה בַּלִּמּוּד עַל זֶה, אֶלָּא לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי״, פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה טַעַם ״שֵׁם ה׳ אֶקְרָא״ פֵּרוּשׁ, לִקְרוֹת בְּתוֹרָתוֹ שֶׁהִיא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן גּוֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ, וְזוֹ תִּקָּרֵא תּוֹרָה לִשְׁמָהּ לְגַדֵּל וּלְפָאֵר שֵׁם כְּבוֹדוֹ. וְאָמְרוֹ ״אֶקְרָא״ הוּא מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל אֶחָד מֵהֶם, אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקוני זוהר תיקון סט דף קיב.) שֶׁנַּפְשׁוֹת כָּל עוֹסְקֵי תוֹרָה הֵם נִיצוֹצֵי מֹשֶׁה, וְלֹא דּוֹר הַמִּדְבָּר לְבַד אֶלָּא עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּרוּךְ הוּא בְּמֹשֶׁה, וְלָזֶה כִּנָּה עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵלָיו וְאָמַר ״אֶקְרָא״, וְהָבֵן:
דברים לב:נ · פירוש א
וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
וּמֻת בָּהָר. פֵּרוּשׁ, הִתְרַצֵּה לָמוּת, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹקֵחַ נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו אֶלָּא לִרְצוֹנָם. וְאָמְרוֹ ״וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (כתובות קד.) שֶׁיּוֹצְאִים הַצַּדִּיקִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי צַדִּיק, וְלָזֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁיֵּאָסֵף אֶל עַמָּיו הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ.
דברים לב:נ · פירוש ב
וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בָא לָתֵת שְׁלֹשָׁה טְעָמִים לְמִיתַת אִישׁ הָאֱלֹהִים. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וּמֻת״, וְהַטַּעַם ״בָּהָר״ – פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד.) לָמָּה נִקְבַּר מֹשֶׁה בְּהַר נְבוֹ, בִּשְׁבִיל עֲוֹן פְּעוֹר, כִּי בְּכָל זְמַן שֶׁיִּזְקֹף רֹאשׁוֹ פְּעוֹר יִמְצָא כְּנֶגְדּוֹ מֹשֶׁה וְנִכְנָע, וּכְאָמְרוֹ (דברים לד,ו) ״וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר״. טַעַם שֵׁנִי – ״אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה״, פֵּרוּשׁ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג הָאֹשֶׁר שֶׁהִשִּׂיג בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשִׂים טוֹבִים הַנּוֹרָאִים, מַה שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַשִּׂיג בְּעוֹדוֹ מְשֻׁתָּף עִם הַגּוּף שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַמַּעֲלָה הַהִיא, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה״ – פֵּרוּשׁ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. שְׁלִישִׁי – ״וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט), בַּפָּסוּק (דברים לג,כא) ״וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם״ וְגוֹ׳, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת מֹשֶׁה יִזְכּוּ דּוֹר הַמִּדְבָּר, וְהֵם מִתְיַחֲסִים אֵלָיו כְּאָמְרוֹ (שמות לב,ז) ״רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵאָסֵף אֶל״ – פֵּרוּשׁ לְסִבַּת עַמֶּיךָ לַהֲבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא. וַהֲגַם שֶׁבְּאַהֲרֹן מָצִינוּ שֶׁאָמַר כֵּן גַּם כֵּן (דברים לה,כט) ״וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו״, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִדְרֹשׁ דּוֹרְשִׁין.
דברים לב:נב · פירוש ב
כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר ״וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא״, מַה מָקוֹם לַחְזוֹר וְלוֹמַר ״אֶל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳? וְיִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ב,ט) שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לִכָּנֵס לָאָרֶץ עִם הָאָבוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק ב קכ.) כִּי הוּא יָבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ בְּבֹא גְּאֻלָּתָם. וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ה׳ ״וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא״ חָשׁ שֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים נִשְׁמָעִים שֶׁמַּחְלִיט לוֹ בִּיאַת הָאָרֶץ לְעוֹלָם וָעֶד, לָזֶה אָמַר ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, עַתָּה, וְלֹא אֶל אֲשֶׁר יִתֵּן לֶעָתִיד. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ג,כה) ״אֶעְבְּרָה נָּא״.
דברים לג:א · פירוש ב
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְשַׁבֵּחַ אִישׁ הָאֱלֹהִים מַה גָּדְלוּ מַעֲשָׂיו. הִנֵּה בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת לָזֶה סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״וְזֹאת הַבְּרָכָה״ מִלְּפָנֶיהָ, אָמַר הַכָּתוּב הֶחְלֵט הַגְּזֵרָה עַל מֹשֶׁה לָמוּת בְּאָמְרוֹ (דברים לב:מט) ״עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים וְגוֹ׳ וּמֻת וְגוֹ׳ עַל אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וְאִם כֵּן יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ טִינָא הָיָה בְּלִבּוֹ עַל מִיתָתוֹ אֲשֶׁר הָיָה לָהּ סִבָּה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַחַר שֶׁרָץ אַחֲרֵיהֶם כְּסוּס (מדרש תנחומא) גָּרְמוּ לוֹ מִיתָה בְּחוּץ לָאָרֶץ וּמְנָעוּהוּ מֵעֲבוֹר לָאָרֶץ אֲשֶׁר נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשׁוֹ לָהּ. וְטֶבַע אֱנוֹשׁ יַרְחִיק הַסּוֹבֵב רַע, וַהֲגַם שֶׁיָּדוּעַ הוּא הַצַּדִּיק לְסַבְלָן אַחַר הַיְּכֹלֶת, זֶה יוֹעִיל שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אוֹתָם, אֲבָל קֻרְבַת הַלֵּב הִיא נִמְנַעַת עַל כָּל פָּנִים. לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ בְּתוֹרָתוֹ וְהֵעִיד עַל הַצַּדִּיק וְאָמַר כִּי מִלְּבַד שֶׁלֹּא שָׂנֵא אוֹתָם וְלֹא הִרְחִיקָם מִלִּבּוֹ, עוֹד לוֹ ״זֹאת הַבְּרָכָה״ וְגוֹ׳. וְלָזֶה אָמַר ״וְזֹאת״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהָעִיר גֶּדֶר הַקּוֹדֵם שֶׁיִּסְתּוֹבֵב מֵהַמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ, וְהָבֵן.
דברים לג:א · פירוש ג
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
וְגָמַר אוֹמֶר ״לִפְנֵי מוֹתוֹ״, פֵּרוּשׁ סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ, לְהָעִיד עוֹד עַל הַפְלָגַת צִדְקוּתוֹ, דַּהֲגַם דִּזְמַן הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁהוּא פֶּרֶק הַנְּסִיעָה שֶׁהַדָּבָר יְחַיֵּב לִשְׂנֹא, אַף עַל פִּי כֵן בֵּרַךְ אוֹתָם, וְהֵעִיד הַכָּתוּב עַל הַבְּרָכָה הֱיוֹתָהּ מְעֻלָּה וּשְׁלֵמָה בְּכָל לִבּוֹ בְּמַה שֶׁכָּתַב וָא״ו בִּתְחִלַּת תֵּבָה לְהָעִיר עַל מַה רַב גָּדְלָהּ.
דברים לג:א · פירוש ד
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״וְזֹאת״ וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדְמוּ בְּרָכוֹת אֲחֵרִים – אַבְרָהָם בֵּרַךְ אֶת יִצְחָק, וְיִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב לְבָנָיו, וְכֻלָּן נִתְקַבְּצוּ לְרֹאשׁ יִשְׂרָאֵל. לָזֶה כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל דִּקְדֵּק בִּדְבָרָיו כִּי בִּרְכָתוֹ הִיא תּוֹסֶפֶת עַל הָרִאשׁוֹנִים, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) בְּפָסוּק (דברים א:יא) ״ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף וְגוֹ׳ וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם״ וְגוֹ׳, שֶׁהַכַּוָּנָה זוֹ הִיא מִשֶּׁלִּי וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁמַּקְפִּיד לְדַקְדֵּק אֲשֶׁר הוּא מוֹסִיף לְבָרֵךְ, וּכְמוֹ כֵן הֵעִיד כָּאן כִּי בִּרְכָתוֹ הִיא תּוֹסֶפֶת עַל בִּרְכוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״וְזֹאת״.
דברים לג:א · פירוש ה
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ ״הַבְּרָכָה״ בְּה״א, מְעִידָה הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַמְּעֻלָּה וְהַמְּשֻׁבַּחַת יוֹתֵר מִכֻּלָּן, וְגָמַר הַכָּתוּב לוֹמַר הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם תִּתְעַלֶּה עַל כָּל בְּרָכָה.
דברים לג:א · פירוש ו
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
הָא׳) ״אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה״, וְיָדוּעַ הוּא מַעֲלָתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֱלֹהֵי עוֹלָם בְּהוֹכִיחוֹ אַהֲרֹן וּמִרְיָם (במדבר יב:ז), וְשָׁם פֵּרַשְׁתִּי.
דברים לג:א · פירוש ז
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
ב׳) ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״ – צֵא וּלְמַד מֶה עָצְמוּ רַזַ״ל (מדרש תנחומא ב) לִדְרֹשׁ בְּתֵבָה זוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לוֹמַר שֶׁהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (רות א:ג) ״אִישׁ נָעֳמִי״, וְהַכַּוָּנָה שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה גּוֹזֵר וְה׳ מְקַיֵּם, וְהָבֵן. וְעַיֵּן מַה שֶׁנְּפָרֵשׁ בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בְּסָמוּךְ:
דברים לג:א · פירוש ט
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
ד׳) ״לִפְנֵי מוֹתוֹ״, כִּי הֲגַם שֶׁגָּדוֹל עֵרֶךְ מֹשֶׁה, תּוֹסֵף רוּחוֹ וְכֹחוֹ בְּעֵת אֲשֶׁר יַגִּיעַ הָעֵת אֲשֶׁר יֵאָסֵף אֶל עַמָּיו, וּלְצַד הָאַרְבָּעָה טְעָמִים הִגְדִּילָהּ ה׳ וְיִחֲדָהּ לְמַעְלָה מִכּוּלָּם בְּאָמְרוֹ ״וְזֹאת הַבְּרָכָה״.
דברים לג:א · פירוש י
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ ״וְזֹאת״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני, ספרי כאן) שֶׁלֹּא זָכָה מֹשֶׁה שֶׁיִּקָּרֵא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד שֶׁבֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר בְּאָמְרוֹ ״וְזֹאת״, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד כָּל אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה מֵהַיּוֹשֶׁר, כְּשֶׁהוֹסִיף זֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּזֶה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים.
דברים לג:א · פירוש יא
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
אִישׁ הָאֱלֹהִים. יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יז.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִם יָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב בְּדִין עִם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּפָנָיו, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ כִּי מַה שֶׁמּוֹעִילִים הַצַּדִּיקִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְהִתְעַצְּמוּתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא לִזְכּוֹת מִכֹּחַ הָרַחֲמִים אֲבָל בְּדִין לֹא, וּכְמַאֲמַר דָּוִד (תהלים קמג:ב): ״וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חָי״, פֵּרוּשׁ כָּל צַדִּיק שֶׁיִּקָּרֵא חַי. וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי צַדִּיק זֶה נִתְעַצֵּם וּפָעַל הַטּוֹב אֲפִלּוּ בְּעֵרֶךְ בְּחִינַת הַדִּין הָרָמוּז בֶּ״אֱלֹהִים״, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״, וְאִם יָבוֹא ה׳ לַעֲמֹד עִמּוֹ בְּדִין – יוּכַל, כִּי הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר.
דברים לג:א · פירוש יב
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לְהָעִיד עָלָיו כִּי כָּל הִתְעַצְּמוֹ בַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת הַיְּדוּעוֹת לוֹ לֹא הָיוּ אֶלָּא לְצַד יִרְאָתוֹ מֵאֱלֹהָיו, לֹא שֶׁהָיָה טִבְעוֹ מְסַיְּעוֹ אֶל הַדָּבָר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:) שָׁאוּל בְּאַחַת וְלֹא עָלְתָה לוֹ וְדָוִד וְכוּ׳, כִּי שָׁאוּל הָיָה מִטִּבְעוֹ מָזוּג וְלֹא הָיָה חַם וּמָהִיר לִטְעוֹת, וְלָזֶה בְּאַחַת שֶׁשָּׁגַג יָצְתָה מִמֶּנּוּ הַמְּלוּכָה לְפִי טִבְעוֹ. מְשַׁעֲרִים בְּנֵי עֶלְיוֹן שֶׁאִם הָיָה כְּטִבְעוֹ שֶׁל דָּוִד אַדְמוֹנִי הָיָה עוֹשֶׂה כְּדָוִד עֶשֶׂר יָדוֹת. וְהֵן הָאִישׁ מֹשֶׁה יֵשׁ מָקוֹם לַחְשֹׁב שֶׁהָיָה עָנָיו מִטִּבְעוֹ וְהָיָה בְּכֻלָּן [סַבְלָן] מִטִּבְעוֹ, לָזֶה הֵעִידָה הַתּוֹרָה עָלָיו שֶׁכָּל הִתְעַצְּמוּתוֹ וְתִגְבָּרְתּוֹ הָרָמוּז בְּתֵבַת ״אִישׁ״ הָיָה לְצַד הָאֱלֹהִים הָיָה יָרֵא, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״.
דברים לג:א · פירוש יג
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״ – שֶׁלֹּא קָם וְלֹא יָקוּם כְּמוֹתוֹ. וְנִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בִּסְמִיכוּת ״אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לְמַאֲמַר ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״ לְהַגִּיד שֶׁמַּדְרֵגָה זוֹ הִשִּׂיגָהּ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת מַה שֶׁטָּרַח בָּהֶם וּמַה שֶׁסָּבַל מֵהֶם וְהַמִּסְתַּעֵף מֵאֶמְצָעוּת הַנְהָגָתוֹ הַטּוֹבָה עִמָּהֶם הִשִּׂיג מַדְרֵגָה זוֹ לִקָּרֵא אִישׁ הָאֱלֹהִים.
דברים לג:ב · פירוש ו
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וְעַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק (בראשית מח:ח) ״מִי אֵלֶּה״ בְּאֶחָד מִן הַדְּרָכִים, וּכְמוֹ כֵן הָאָדוֹן מֹשֶׁה בָּחַר לוֹ לְעוֹרֵר אַהֲבַת לִבּוֹ אֲלֵיהֶם מִמַּה שֶׁה׳ אֲהָבָם וְהֶעֱלָה אוֹתָם, וְנַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה תִּתְלַהֵב לֶאֱהוֹב אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, וְזֶה אֶחָד מִשְּׁלֵמוּת אַהֲבָתוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
דברים לג:ג · פירוש ח
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ יִשָּׂא – לֶעָתִיד, לְפִי שֶׁאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִקְלְפוּ מֵהֶם הָעֲטָרוֹת הָהֵם שֶׁנָּשְׂאוּ עַל רֹאשָׁם, שֶׁהֵם הַמְדַבְּרִים אוֹתָם, וְהוֹרִידוּ עֶדְיָם בְּהַר חוֹרֵב (שמות לג:ה), וְזָכָה בָּהֶם מֹשֶׁה (שבת פח.), כְּאָמְרָם (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (שמות לג:ח) ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה״ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קי.) שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, פֵּרוּשׁ – הִיא הַתּוֹרָה הַמְאוֹרָסָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל מֹשֶׁה כָּל חֶלְקָם. לָזֶה אָמַר ״יִשָּׂא״ שֶׁעֲתִידִים לַחְזוֹר לָהֶם לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמְרוּ עוֹד רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סידור ר׳ אשר בשם האר״י ז״ל) שֶׁבְּיוֹם שַׁבָּת חוֹזְרִים הָעֲטָרוֹת לְרֹאשׁ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִשְׁאָר לְמֹשֶׁה אֶלָּא חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְלָזֶה הוּא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּיוֹם שַׁבָּת ״יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ״, פֵּרוּשׁ – יִשְׂמַח הֲגַם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מַתְּנַת חֶלְקוֹ שֶׁכְּבָר הֶחְזִיר לְיִשְׂרָאֵל חֶלְקָם בַּחַיִּים.
דברים לג:ג · פירוש יב
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״תֻּכּוּ וְגוֹ׳ יִשָּׂא״ וְגוֹ׳, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לח.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק ״וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים״ (תהלים ח:ו), שֶׁמ״ט שַׁעֲרֵי בִּינָה נִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים הֲלֹא הוּא כָּמוּס אֶת ה׳. וְהוּא מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳״ (ישעיה יא:ט), פֵּרוּשׁ הַדֵּעָה שֶׁעֲדַיִן הִיא אֶת ה׳, וְלֹא מְסָרָהּ לְמֹשֶׁה, וּבְהִגָּלוֹת מְשִׁיחֵנוּ יִתֵּן ה׳ הַטּוֹב הַהוּא. וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״, בַּחֵלֶק שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ, וְעוֹד לֶעָתִיד ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״, וְיִחֵס אֵלָיו לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת וּמַעֲלָה שֶׁחֵלֶק הַהוּא עֶלְיוֹן מְאֹד, וּכְבָר כָּתַבְנוּ מִזֶּה בְּאֹרֶךְ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים:
דברים לג:טז · פירוש א
וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּב֙וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃
וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְרַצֶּה בּוֹ ה׳ לְהֵטִיבוֹ גַּם בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצַעַר, וְהוּא סִימַן שְׁכִינַת סְנֶה.
דברים לג:כא · פירוש א
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. פֵּרוּשׁ, הָיָה רָאוּי רֵאשִׁית שֶׁהִיא הַתּוֹרָה לוֹ, וְטַעַם לַדָּבָר – ״כִּי שָׁם חֶלְקַת״, פֵּרוּשׁ חֶלְקוֹ שֶׁל מְחוֹקֵק שֶׁהוּא מֹשֶׁה ״סָפוּן״, אוֹ חֵלֶק מִמְּחוֹקֵק, כִּי חֵלֶק הַגָּדוֹל עָלָה לְמַעְלָה, וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם אֶלָּא גּוּפוֹ הַקָּדוֹשׁ הַחַי סָפוּן. וְטַעַם הַדָּבָר לְהָבִיא רָאשֵׁי עָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי כאן) לְהָבִיא דּוֹר הַמִּדְבָּר לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיֵּתֵא״ וְגוֹ׳, וּקְרָאָם רָאשֵׁי עָם לְפִי שֶׁהֵם תְּחִלַּת קְנִיַּת יִשְׂרָאֵל לַה׳ לְעַם סְגֻלָּה.
דברים לג:כא · פירוש ב
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
עוֹד יִרְצֶה, ״וַיַּרְא רֵאשִׁית״ – הַנַּחֲלָה שֶׁנָּחֲלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג ״לוֹ״, פֵּרוּשׁ לִטְּלָהּ לְחֶלְקוֹ. וְלַחֲשַׁשׁ סְגֻלַּת הָאָרֶץ שֶׁכָּל הַדָּר בָּהּ אוֹ כָּל הַקָּבוּר בָּהּ יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (כתובות קי:), אָמַר טַעַם שֶׁלֹּא חָשׁ לְדָבָר זֶה ״כִּי שָׁם״, פֵּרוּשׁ בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁלָּקַח לְנַחֲלָתוֹ, שָׁם ״חֶלְקַת מְחֹקֵק״, שֶׁהוּא מֹשֶׁה, ״סָפוּן״, ״וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם״, וּמֵעַתָּה גַּם הוּא יָבֹא עִם רָאשֵׁי עָם לָעוֹלָם הַבָּא.
דברים לג:כא · פירוש ג
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
צִדְקַת ה׳ עָשָׂה. פֵּרוּשׁ חוֹזֵר אֶל מֹשֶׁה, שֶׁנּוֹתֵן טַעַם לָמָּה זָכָה לְכָל הַמַּעֲלָה שֶׁיָּבִיא אֲחֵרִים עִמּוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאָמַר ״צִדְקַת ה׳״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁעָשָׂה הַצֶּדֶק בְּדָבָר הַנּוֹגֵעַ לַה׳.
דברים לג:כא · פירוש ד
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁעָשָׂה יוֹתֵר מֵחִיּוּבוֹ עִם ה׳, וּכְמוֹ שֶׁרָמַזְנוּ בַּפָּסוּק ״וּצְדָקָה תִהְיֶה לָּנוּ״ וְגוֹ׳ (דברים ו:כה), גַּם מִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה מִתְדַּיֵּן תָּמִיד עִם ה׳ עַל יִשְׂרָאֵל וְהָיָה מַכְרִיעַ הַדִּין לְכַף זְכוּת, כָּאָמוּר בְּעִנְיַן הָעֵגֶל וּמְרַגְּלִים וַעֲדַת קֹרַח, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהֶם. וּכְפִי זֶה שִׁעוּר אָמְרוֹ ״וּמִשְׁפָּטָיו״, פֵּרוּשׁ מִשְׁפָּטִים שֶׁל ה׳ עִם יִשְׂרָאֵל, עָשָׂה אוֹתָם, פֵּרוּשׁ עָשָׂה תִּקֵּן.
דברים לג:כא · פירוש ה
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, ״צִדְקַת ה׳ עָשָׂה״ בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְעַצְמוֹ, וּמַה שֶׁנִּשְׁפָּט הוּא בְּמִשְׁפָּטִים אֵלּוּ לָמוּת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְסָתַם תְּפִלָּתוֹ הוּא ״עִם יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ הוּא בַּדְּבָרִים שֶׁהֵם עִם יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן מֵי מְרִיבָה, וּשְׁאָר הַסִּבּוֹת שֶׁמֵּהֶם.
דברים לד:א · פירוש א
וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵעַרְבֹ֤ת מוֹאָב֙ אֶל־הַ֣ר נְב֔וֹ רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהֹוָ֧ה אֶת־כׇּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃
וַיַּרְאֵהוּ ה׳ אֶת כָּל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הִפְעִיל ה׳ בּוֹ רְאוּת, מַה שֶׁאֵין גְּבוּל בָּעַיִן לִרְאוֹת בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְרָכִים: אוֹ יָאִיר עֵינָיו מֵאוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק שֶׁהוּא אוֹר שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית גָּנוּז לַצַּדִּיקִים, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) שֶׁבּוֹ יַבִּיט הָאָדָם מִסּוֹף הָעוֹלָם; אוֹ הִקְרִיב הָאָרֶץ לְמוּל עֵינָיו וְהֶרְאָה אוֹתָהּ לוֹ לְפָנָיו:
דברים לד:ד · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּ֠עְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃
לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה. אָמְרוֹ ״לֵאמֹר״, לְפִי שֶׁלֹּא אָמַר נֹסַח זֶה שֶׁל ״לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה״ לִשְׁלָשְׁתָּם, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״, פֵּרוּשׁ שֶׁמְּכֻוָּן הַמַּאֲמָר הוּא זֶה ״לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה״. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח:) דָּרְשׁוּ שֶׁצִּוָּהוּ שֶׁיֵּלֵךְ וְיֹאמַר לָהֶם לָאָבוֹת וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי רָצָה ה׳ שֶׁיֹּאמַר לָהֶם מֹשֶׁה הַדְּבָרִים לְהַחְזִיק לוֹ הָאָבוֹת טוֹבַת חֵן וָחֶסֶד עַל אֲשֶׁר טָרַח וְיָגַע הוּא בַּעֲדָם עַד הֲבִיאָם אֶל הַמָּקוֹם.
דברים לד:ד · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּ֠עְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃
וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲבוֹר שָׁמָּה לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ שָׁם מִשַּׁעַר הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא שָׁמָּה, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א פא.) שֶׁאֵין הַנְּפָשׁוֹת עוֹלוֹת אֶלָּא דֶּרֶךְ שָׁם. וּמֹשֶׁה לְפִי שֶׁנֶּאֱסַף אֶל הַשְּׁכִינָה הִנֵּה מְקוֹמוֹ בַּקֹּדֶשׁ בְּמָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב: וְשָׁמָּה לֹא תִצְטָרֵךְ לַעֲבוֹר אֶל מְקוֹמְךָ, וְסָמַךְ אוֹמֶר ״וַיָּמָת שָׁם וְגוֹ׳ עַל פִּי ה׳״, וְהָבֵן:
דברים לד:ה · פירוש א
וַיָּ֨מׇת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶבֶד־יְהֹוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהֹוָֽה׃
וַיָּמָת שָׁם. פֵּרוּשׁ, שָׁם לְבַד הוּא שֶׁמֵּת, אֲבָל הוּא חַי בְּמָקוֹם אַחֵר קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן עַל פִּי ה׳.
דברים לד:ו · פירוש א
וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
עַד הַיּוֹם הַזֶּה. הֵם דִּבְרֵי ה׳, שֶׁהָיָה אוֹמֵר וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב, וּכְמוֹ כֵן מַאֲמָרִים הַקּוֹדְמִים לָזֶה, ״וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה״, ״וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ״.
דברים לד:ו · פירוש ב
וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וְרָאִיתִי לְהָרַב רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא שֶׁכָּתַב שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ כָּתַב כֵּן. וְאֵין רָאוּי לִכְתֹּב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּפְשָׁטֵי הַכְּתוּבִים, שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הִשְׁלִים הַסֵּפֶר תּוֹרָה שֶׁמָּסַר לַלְוִיִּם, שֶׁבְּאָזְנַי שָׁמַעְתִּי מִבְּנֵי עַמֵּנוּ מִסְתַּבְּכִים בְּדָבָר זֶה וּמְסַעֲפִים מִזֶּה כְּפִירָה בַּתּוֹרָה, וְזוֹ הִיא טַעֲנַת הַגּוֹיִם, שֶׁמִּבְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקְּנוּ הַמִּכְתָּב וְנִמְצָא בָּהּ מַה שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא הָיָה מַה שֶׁהָיָה. וְיִשְׁתַּקַּע הַדְּבָרִים וְדוֹמֵיהֶם, הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדָּם. וְהָעִקָּר שֶׁכָּל הַסֵּפֶר תּוֹרָה כְּתָבוֹ מֹשֶׁה, וּכְאָמְרָם (בבא בתרא טו.) הִשְׁלִימוֹ בְּדֶמַע.
דברים לד:ז · פירוש א
וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹא־כָהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹא־נָ֥ס לֵחֹֽה׃
בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ. פֵּרוּשׁ, עִם יְצִיאַת נַפְשׁוֹ נִגְמְרוּ הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. עוֹד נִתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ ״בְּמֹתוֹ״ לְמַאֲמַר ״לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ״, לְהָעִיר שֶׁאַחַר מִיתָה הוּא אוֹמֵר ״לֹא כָהֲתָה״ וְגוֹ׳.
דברים לד:ח · פירוש א
וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃
וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְאַהֲרֹן אָמַר (במדבר כ:כט) ״כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל״, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות דרבי נתן פרק יב) נָתְנוּ טַעַם לְפִי שֶׁהָיָה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְכוּ׳.
דברים לד:ח · פירוש ב
וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃
וְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כָּתַב שֶׁבָּכוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לִכְבוֹד מֹשֶׁה שֶׁהָיָה חַי, וְאֵין לְהַאֲמִין לְפֵרוּשׁוֹ, שֶׁאֵין לְהַטִּיל מוּם בַּמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲשָׂאוּהוּ בִּשְׁבִיל מֹשֶׁה שֶׁהָיָה חַי, וּלְמֹשֶׁה עַצְמוֹ כְּשֶׁמֵּת הֶעֱלִימוּ מֵהַחֵם בְּהֶסְפֵּדוֹ.
דברים לד:ח · פירוש ג
וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃
וְאוּלַי יֵשׁ לָתֵת טַעַם, כִּי אַהֲרֹן לֹא יָדְעוּ בְּמִיתָתוֹ קֹדֶם שֶׁמֵּת, וְרָאוּ פִּתְאוֹם שֶׁמֵּת, וְדָבָר כָּזֶה יְעוֹרֵר כָּל לֵב לִפְתֹּחַ מְקוֹר דִּמְעַת עֵינוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה שֶׁכְּבָר יָדְעוּ מִיתָתוֹ, וּבְכָל דְּבָרָיו וְתוֹכְחוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה הָיָה אוֹמֵר לָהֶם (דברים ד:כב) ״כִּי אָנֹכִי מֵת וְגוֹ׳ אֵינֶנִּי עֹבֵר״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה לֹא הוּחַם הֶסְפֵּדוֹ כְּאַהֲרֹן.
דברים לד:ח · פירוש ד
וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃
עוֹד אֶפְשָׁר כִּי מִיתַת אַהֲרֹן הִרְגִּישָׁתָם בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁתֵּכֶף נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד וְהוּסַר מְסוּכָּתָם, וְזֶה סִבֵּב בִּיאַת הַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳ (במדבר כא:א), לָזֶה נִתְעוֹרְרוּ יַחַד כָּל יִשְׂרָאֵל לִבְכּוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמִיתַת מֹשֶׁה, הֲגַם שֶׁנִּטְּלוּ עֲנָנִים וְכוּ׳, לֹא הֵעִירוּ עַל זֶה, גַּם נִטְרְדוּ בְּשִׂמְחַת בִּיאַת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה.
דברים לד:ח · פירוש ה
וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃
עוֹד אֶפְשָׁר, שֶׁבְּמִיתַת מֹשֶׁה תֵּכֶף רָאוּ דָּבָר חָדָשׁ, שֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יְהוֹשֻׁעַ וְלָקְחוּ נֶחָמָה. מָשָׁל לְמִי שֶׁנֶּאֶבְדָה לוֹ מַרְגָּלִית וּמָצָא אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ, לוּ יְהִי שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה אַף עַל פִּי כֵן יִתְנַחֵם בָּהּ, וְלָזֶה לֹא בָּכוּ כֻּלָּן, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לְמַאֲמַר ״וַיִּבְכּוּ״ ״וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן״ וְגוֹ׳. מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמִיתַת אַהֲרֹן אִבְּדוּ מַרְגָּלִית וְלֹא מָצְאוּ בְּמַה יִתְנַחֲמוּ, וַהֲגַם שֶׁנִּתְמַנָּה אֶלְעָזָר תַּחְתָּיו לְכֹהֵן גָּדוֹל, אַף עַל פִּי כֵן לֹא בּוֹכִים עַל חֶסְרוֹן כְּהוּנָה גְּדוֹלָה, אֶלָּא עַל חֶסְרוֹן תּוֹעֲלִיּוֹת שֶׁמֵּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּמוּרָתוֹ.
דברים לד:י · פירוש א
וְלֹא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהֹוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃
וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד. פֵּרוּשׁ – וְלֹא קָם עַד עַתָּה. וְאָמְרוֹ ״עוֹד״, פֵּרוּשׁ – וְלֹא יָקוּם עוֹד כָּמוֹהוּ.
דברים לד:י · פירוש ב
וְלֹא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהֹוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃
וְאָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – רָמַז שֶׁכָּל הַשָּׂגַת נְבוּאָתוֹ הָיְתָה בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל, וְצֵא וּלְמַד מֵהַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ ה׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ספרי דברים לד:י) אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳:
דברים לד:יא · פירוש א
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ לְכָל הָאֹתוֹת וְגוֹ׳ – נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה ״יְדָעוֹ ה׳ פָּנִים אֶל פָּנִים״ לְכָל הָאוֹתוֹת, פֵּרוּשׁ לְצוֹרֶךְ הָאוֹתוֹת וְגוֹ׳, וְהַכַּוָּנָה שֶׁעַל כָּל אוֹת וּמוֹפֵת שֶׁשְּׁלָחוֹ ה׳ לַעֲשׂוֹת, הָיָה יוֹדְעוֹ פָּנִים בְּפָנִים.
דברים לד:יא · פירוש ב
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב הָרַמְבָּ״ם בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת שֶׁהַנָּבִיא שֶׁיָּקוּם בְּיִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה מוֹפְתִים גְּדוֹלִים כְּאוֹתָם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא מֵהַמּוֹפְתִים שֶׁיַּעֲשֶׂה וְכוּ׳. וְתִמְצָא שֶׁבִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת אָמְרָה הַתּוֹרָה חוֹזֶק הָאֱמוּנָה בְּמֹשֶׁה: א׳, עַל הַיָּם דִּכְתִיב (שמות יד:לא) ״וַיַּאֲמִינוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ״. ב׳, בְּמַתַּן תּוֹרָה דִּכְתִיב (שמות יט:ט) ״וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם״.
דברים לד:יא · פירוש ג
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
וְעַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה״ (שמות כ:טז), שֶׁפֵּרַשְׁתִּי וּנְקַבְּלָה, שֶׁכְּבָר הִצְדִּיקוּ נְבוּאָתוֹ בְּהַצְדָּקָה מוּרְגֶּשֶׁת וּגְלוּיָה לָהֶם, וְלָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ וְאָמַר ״וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳:
דברים לד:יא · פירוש ד
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
הַטַּעַם כִּי מֹשֶׁה נָתַן כָּל הָאוֹתוֹת, מַה שֶׁאֵין נָבִיא אַחֵר עוֹשֶׂה כָּזֶה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כֻּלָּן. וְעוֹד ״לְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה״ שֶׁהוּא קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁבּוֹ הֶאֱמִינוּ, ״וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל״ שֶׁהוּא בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, שֶׁבּוֹ גָּמְרוּ לְהַאֲמִין לֹא יָקוּם עוֹד נָבִיא שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּזֶה:
דברים לד:יא · פירוש ה
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
וְגָמַר אוֹמֶר ״לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ שֶׁהֵם בְּעַצְמָן רָאוּ הַדְּבָרִים, וְלֹא לְצַד הָאֱמוּנָה כְּסֵדֶר שֶׁעוֹשִׂים בִּשְׁאָר הַנְּבִיאִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, אֶלָּא בְּעֵינֵיהֶם רָאוּ כִּי מֹשֶׁה נְבִיא ה׳ אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים אֱמֶת.