בראשית
בראשית א:א · פירוש מו
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְצֶה לֶהֱיוֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ הַרְבֵּה יִרְאוֹת בָּעוֹלָם: יִרְאָה מֵאָבִיו וְאִמּוֹ, דִּכְתִיב (ויקרא י״ט:ג׳) ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״, גַּם מֵהַמֶּלֶךְ וּמֵהַחֲכָמִים, גַּם לִירָא מֵהַבְּרִיּוֹת לְבַל יַחְשְׁדוּהוּ. וְיֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁתִּהְיֶה שָׁוָה מִצְוַת הַיִּרְאָה בְּכָל מְקוֹמוֹת שֶׁיֶּשְׁנָהּ, וְיֵצֵא מִזֶּה שֶׁלִּפְעָמִים יְזַלְזֵל חָס וְשָׁלוֹם בְּמִצְוֹת ה׳ לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ אוֹ לִכְבוֹד אָבִיו וְכַדּוֹמֶה. לָזֶה רָמַז כָּאן בִּתְחִלַּת דִּבְרֵי ה׳ כִּי קֹדֶם כָּל דָּבָר יַקְדִּים לִירֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁהֵם פְּרָטִים הַמְחֻיָּב לָחוּשׁ לָהֶם, וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר ל״ב:כ״ב) ״וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה׳״ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ ״וּמִיִּשְׂרָאֵל״. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְקַיֵּם שׁוּם מִצְוַת מוֹרָא שֶׁל הַזּוּלַת אֶלָּא אִם לֹא יַעֲבֹר עַל שׁוּם מִצְוָה מִמִּצְוֹת ה׳.
בראשית א:א · פירוש מז
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמֹז כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה בָּרָא ה׳ ב׳ הַדְרָגוֹת בָּאָדָם, אוֹ יִשְׁוֶה בְּמַדְרֵגָה לַשָּׁמַיִם, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פב:ו) ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם״, אוֹ אִם לֹא יְקַיְּמָהּ תֵּרֵד מַדְרֵגָתוֹ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּרֵאשִׁית פֵּרוּשׁ בְּאֶמְצָעוּת רֵאשִׁית בָּרָא ה׳ ב׳ הֲכָנוֹת אֵלּוּ אֵת וְכוּ׳:
בראשית א:כח · פירוש א
וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכׇל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃
וַיְבָרֶךְ אוֹתָם. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִכָּרֵת מִין הָאֱנוֹשִׁי, וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ צִוָּה אֵלָיו לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת, שֶׁהֲגַם שֶׁבֵּרַךְ אוֹתָם שֶׁיִּהְיֶה מִין הָאֱנוֹשִׁי קַיָּם לֹא מִפְּנֵי זֶה יִתְרַשְּׁלוּ מִלִּפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. וְרָאִיתִי דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת בַּנִּבְרָאִים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ דִּכְשֶׁיֵּשׁ ג׳ אוֹ ד׳ אַחִים א׳ אוֹ ב׳ מֵהֶן מִשְׁתַּדְּלִים בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה וְאוֹמְרִים כִּי הוּא זֶה קִיּוּם הַמִּין. גַּם בְּאָדָם אֶחָד כְּשֶׁיְּקַיֵּם מִינוֹ תָּבֹא לוֹ הַסְּבָרָא שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדֵּל עוֹד לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. לָזֶה אָמַר ה׳ תְּחִלַּת דִּבֶּר ה׳ מִצְוַת ה׳ בָּרָה אָמַר פְּרוּ וּרְבוּ וְלֹא עָשָׂה גְּבוּל לַמִּצְוָה, וַהֲגַם שֶׁבֵּרַךְ אוֹתָם שֶׁלֹּא יִכָּרֵת מִין הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. וְגָמַר אֹמֶר וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וְאָמְרוֹ וְכִבְשֻׁהָ סָמוּךְ לְ״וּמִלְאוּ״ לוֹמַר כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיְּמַלְּאוּ הָאָרֶץ בָּזֶה תִּהְיֶה נִכְבָּשָׁה לִפְנֵיהֶם, כִּי מָקוֹם הֶחָרֵב אֵין אָדָם שׁוֹלֵט בּוֹ כִּי לְצַד שׁוֹמְמוּתוֹ הוּא מִתְמַלֵּא נֶגְדִּיִּים לָאָדָם. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיְבָרֶךְ אוֹתָם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם כֹּחַ הַמּוֹלִיד, וְאַחַר כָּךְ צִוָּה אוֹתָם עַל הַדָּבָר.
בראשית א:כט · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כׇּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כׇּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאׇכְלָֽה׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם וְגוֹ׳. שִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֶהֱיוֹת שֶׁכְּבָר אָמַר ״וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ״ וְגוֹ׳, בָּזֶה עָשָׂה אֶת הָאָדָם אָדוֹן וְשַׁלִּיט בְּכָל הַבְּרִיאָה, וְעַתָּה בָּא לוֹמַר תּוֹעֶלֶת הַנְּתִינָה שֶׁהוּא לְאָכְלָה, וּבָזֶה הִרְשָׁה אוֹתָם לֶאֱכוֹל מֵהַצְּמָחִים. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם דְּגַת הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְהַבְּהֵמָה אֵינוֹ אֶלָּא לִמְשׁוֹל בָּהֶם, לֹא לֶאֱכוֹל מֵהֶם, כִּי פֵּרַט עַל אֶחָד מֵהַנִּמְשָׁלִים שֶׁהוּא לַאֲכִילָה וְלֹא כֻּלָּם.
בראשית א:כט · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כׇּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כׇּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאׇכְלָֽה׃
וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ. כָּאן שָׁלַל עֵץ הַדַּעַת, כִּי אֵינוֹ בְּגֶדֶר זֶה עוֹשֶׂה פְּרִי לְבַד, אֶלָּא שֶׁהוּא עַצְמוֹ פְּרִי. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאֶת כָּל הָעֵץ – וְלֹא כָּל הָעֵץ בִּכְלָל, אֶלָּא אוֹתוֹ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ, וְלֹא אוֹתוֹ שֶׁהוּא עַצְמוֹ פְּרִי, שֶׁהוּא עֵץ הַדַּעַת שֶׁנִּצְטַוָּה עָלָיו אַחַר כָּךְ בְּפֵרוּשׁ. אוֹ יֹאמַר דַּאֲפִלּוּ עֵץ הַדַּעַת בִּכְלָל, וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּצְטַוָּה עָלָיו, כְּבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פכ״א) שֶׁאִם הָיָה מַמְתִּין עַד עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה מְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן עַד כָּאן, וּמִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם אַתָּה לָמֵד כִּי לֹא נֶאֱסַר אִסּוּר עוֹלָם.
בראשית ב:טו · פירוש ב
וַיִּקַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעׇבְדָ֖הּ וּלְשׇׁמְרָֽהּ׃
אָכֵן יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל הוֹוֶה אֵינוֹ אֶלָּא דֻּגְמָא לְרוּחָנִיּוּת, וּכְמוֹ שֶׁהָאֲדָמָה צְרִיכָה עֲבוֹדָה וְהַזְרָעָה וְהַגְשָׁמָה לְהוֹצִיא מְזוֹן הָאָדָם, גַּם שְׁמִירָה מִדְּבָרִים הַמַּפְסִידִים וְהַמְּרִיעִים לַצּוֹמֵחַ, כְּמוֹ כֵן גַּן עֵדֶן אֲשֶׁר הִיא הַיּוֹם אַדְמַת הַנְּפָשׁוֹת לְבַד, כִּי הַגּוּפוֹת נִגְשְׁמוּ, גַּם הִיא צְרִיכָה עֲבוֹדָה וּשְׁמִירָה כְּפִי רוּחָנִיּוּתָהּ. הַגְשָׁמָה הַמְיֻחֶדֶת לָהּ הִיא עֵסֶק הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים ל״ב:ב׳): ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי״, וְהַזְּרָעִים הֵם מִצְווֹת עֲשֵׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם, כָּרָמוּז בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא (הושע י׳:י״ב): ״זִרְעוּ לָכֶם״ וְגוֹמֵר, וַהֲגַם שֶׁלֹּא נִזְכַּר בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא אֶלָּא הַצְּדָקָה, לֹא עַל פְּרָט הַצְּדָקָה לְבַד הוּא אוֹמֵר אֶלָּא עַל כָּל פְּרָטֵי הַצְּדָקוֹת הוּא אוֹמֵר, וְכֵן הוּבָא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים קיד) שֶׁכָּל מִצְווֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרְעָהּ וְכוּ׳, וְהָעֲבוֹדָה הִיא הִתְעַסְּקוּת גָּדוֹל וְהִסְתַּכְּלוּת נִמְרֶצֶת בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא עִקַּר מִצְוָתָהּ, וְהַשְּׁמִירָה גַּם כֵּן לְבַל יִפְרֹץ גְּדָרֶיהָ וּלְבַל יַפְסִיד צְמָחֶיהָ, וְהִיא שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה אֲשֶׁר צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר לְבַל עֲבוֹר עֲלֵיהֶם כִּי הֵם הַמַּפְסִידִים כָּל דָּבָר טוֹב. וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה כא.): ״עֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוָה״, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ וְאֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תּוֹרָה, אֵין כַּוָּנָתָם לוֹמַר שֶׁמַּעֲשֵׂה הָרַע לֹא יַפְסִיד הַתּוֹרָה כָּל עִקָּר, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאֵין כֹּחַ בַּעֲבֵרָה אַחַת לְכַבּוֹת הַתּוֹרָה, וּלְעוֹלָם כִּי יַרְבֶּה לְהַשְׁחִית תִּשָּׁחֵת תּוֹרָתוֹ וְיִדְעַךְ נֵרָהּ וְתֵהָפֵךְ שִׁלְיָתוֹ עַל פָּנָיו רַחֲמָנָא לִצְּלָן:
בראשית ב:טו · פירוש ג
וַיִּקַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעׇבְדָ֖הּ וּלְשׇׁמְרָֽהּ׃
וּמֵעַתָּה יֻצְדַּק לוֹמַר עַל גַּן עֵדֶן ״לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״. וְהִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁהִנִּיחַ ה׳ הָאָדָם בְּגַן עֵדֶן, הָיָה מַבִּיט וְצוֹפֶה בִּפְעֻלּוֹת צַדִּיק לְחַיִּים בְּמַעֲשָׂיו מַה שֶׁהָיָה פּוֹעֵל בְּגַן עֵדֶן, אַךְ אַחַר אֲשֶׁר נִגְרַשׁ הָאָדָם הֻשְׁלַל מִמֶּנּוּ רְאוֹת הַדָּבָר, אֲבָל הַמַּעֲשֶׂה נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ, כִּי הָרוּחָנִיּוּת לֹא יִמְנָעֶנָּה הַהַרְחָקָה וְהַפְּעֻלָּה נַעֲשֵׂית. אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ בָּעוֹלָם הַזֶּה לֶאֱכֹל מִפְּרִי דַרְכּוֹ שֶׁהוּא מְזוֹן הַנְּשָׁמָה בְּגַן עֵדֶן. שׁוּב בָּא לְיָדִי מַאֲמַר חֲזַ״ל וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לְעָבְדָהּ״ – אֵלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה, ״וּלְשָׁמְרָהּ״ – אֵלּוּ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְכַוָּנָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל דֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
בראשית ג:ב · פירוש ב
וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
וּכְנֶגֶד מַה שֶׁנִּשְׁמַע מִדְּבָרָיו בְּהַפְלָגַת שֶׁבַח הָאִילָן, אָמְרָה אַדְרַבָּה, לְצַד פְּחִיתוּתוֹ אֲסָרוֹ הַבּוֹרֵא, וְהוּא אָמְרוֹ פֶּן תְּמֻתוּן כִּי יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת מָוֶת, וְהָאֱלֹהִים אָמַר לָנוּ לֹא תֹאכְלוּ וְגוֹ׳ פֶּן תְּמֻתוּן. וּלְהַשְׂכִּילְךָ בַּמְכֻוָּן יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל אֲשֶׁר יְצַוֶּה ה׳ עַמּוֹ לֹא צִוָּה ה׳ דָּבָר לְצַד הַהוּרְמְנָא וְהַנְּקָמָה אֶלָּא הַכֹּל לְסִבַּת הַרְחָקַת הַנֶּזֶק וְהַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת. וְהִנְּךָ רוֹאֶה כַּמָּה נְטִיעוֹת נָטַע ה׳ וְכַמָּה עִנְיָנִים מֻפְלָאִים בָּרָא בָּעוֹלָם וְהַכֹּל נִתְּנוּ לִיצִיר כַּפָּיו, וְהֵם דִּבְרֵי חַוָּה שֶׁדָּנָה כִּי לֹא מְנָעָהּ ה׳ מֵעֵץ הַדַּעַת אִם לֹא שֶׁהוּא חֵלֶק הַמַּזִּיק, וְיָפֶה דָּנָה, וְהוּא אָמְרָהּ מִכָּל עֵץ הַגָּן נֹאכֵל, פֵּרוּשׁ, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי חָפֵץ ה׳ לְהֵיטִיב לְצַד הָרָצוֹן, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד כִּי מַה שֶׁמְּנָעָנוּ מִזֶּה הוּא לְצַד הַרְחָקַת הַנֶּזֶק. וְהוֹסִיפָה לוֹמַר וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ הֲגַם שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי ה׳, חָשְׁבָה כֵּיוָן שֶׁהַמְּנִיעָה הִיא לְצַד שֶׁלֹּא תִסְתַּכֵּן, מֵעַתָּה כָּל מַה שֶׁתּוֹסִיף לְהַרְחִיק מִבְּחִינַת הַמַּזִּיק כֵּן רָאוּי לַעֲשׂוֹת. וְאֶפְשָׁר כִּי הָאָדָם כְּשֶׁצִּוָּה לָהּ עַל הָעֵץ בְּסֵדֶר זֶה אָמַר לָהּ, לְהַגְדָּלַת הַהַרְחָקָה כְּשֶׁתֵּדַע כִּי עֵץ זֶה הוּא סַם הַמֵּמִית תַּפְלִיג בַּהַרְחָקָה:
בראשית ג:ב · פירוש ג
וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
עוֹד נִתְכַּוְּנָה לוֹמַר לוֹ: יִהְיֶה שֶׁכִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא, כִּי הוּא הַמְשֻׁבָּח מִכָּל עֲצֵי הַגָּן, כִּי מַה בְּכָךְ אִם הָאִילָן מְשֻׁבָּח הוּא מִכֻּלָּן? הֲרֵי הָאֱלֹהִים אָמַר כִּי אִם נֹאכַל מִמֶּנּוּ נִתְחַיֵּב מָוֶת, וְיֵשׁ לָנוּ לָחוּשׁ לְעַצְמֵנוּ. וְאָמְרָהּ ״וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ״, אֶפְשָׁר שֶׁחָשְׁשָׁה לְשֻׁמָּן הַפֵּרוֹת וּבַנְּגִיעָה יֵהָנֶה הַגּוּף, כְּאָמְרָם (שבת פו.): מִנַּיִן לְסִיכָה שֶׁהִיא״ וְכוּ׳, וַהֲרֵי הִיא נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְהִיא בִּכְלַל אֲכִילָה, כְּאָמְרָם בַּשַּׁ״ס (פסחים כא:): כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תֹאכְלוּ וְגוֹ׳ אֶחָד אִסּוּר אֲכִילָה וְכוּ׳. וּמְכֻוַּן הַדְּבָרִים כִּי הֲגַם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה רָמָה כִּדְבָרָיו וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ, הֲלֹא רַגְלָיו יוֹרְדוֹת מָוֶת, בָּזֶה הוּא נִשְׁפָּל מִכָּל עֲצֵי הַגָּן.
בראשית ג:ב · פירוש ד
וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
וּמֵעַתָּה לֹא נִשְׁאַר מָקוֹם לִטְעוֹן עוֹד ״קוּם אֱכוֹל״, וּמִמָּה נַפְשָׁךְ מְנִיעָה זוֹ שֶׁמָּנַע ה׳ אוֹתָנוּ מֵעֵץ זֶה לֹא תִמָּנַע מֵחֲלֻקָּה: אוֹ לְצַד הַרְחָקָה מֵהַנֶּזֶק, אוֹ לְצַד לְקַבֵּל עָלֵינוּ גְּזֵרַת מֶלֶךְ וְלִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ, כִּי זֶה מִנִּימוּסֵי הַמְּלוּכָה. וְלִשְׁנֵי הַטְּעָמִים יֵשׁ יִרְאַת מָוֶת בַּדָּבָר, וְעָלֵינוּ לְהִתְרַחֵק.
בראשית ג:טו · פירוש ב
וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ {ס}
וְאִם תֹּאמַר: בִּשְׁלָמָא אָמְרוֹ ״הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ״ יֵשׁ טַעַם, כִּי יֵחַם לְבַב אֱנוֹשׁ עַל אֲשֶׁר עָשָׂה הַנָּחָשׁ וְהָרוֹג יַהַרְגֶנּוּ, אֲבָל הַנָּחָשׁ מַה שֶׁנָּטַל מֵהַקְּלָלוֹת הוּא עֹנֶשׁ עַל אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ, וּמַה מָקוֹם לָשׁוּף עָקֵב? הַטַּעַם הוּא, לֶהֱיוֹת כִּי יֵשׁ מַעֲנֶה בְּפִי הַנָּחָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ לִשְׁמֹעַ לִדְבָרָיו, כִּי דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים (סנהדרין כט.), וְלֹא הָיָה נִמְשָׁךְ רַע לֹא לוֹ וְלֹא לָהּ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהִיא הַסּוֹבֶבֶת, וּלְצַד בְּחִינַת טַעֲנָה זוֹ תִּהְיֶה לוֹ אֵיבָה עִמָּהּ. וְרָמַז זְמַן הַשָּׂגַת נִצָּחוֹן שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם, וְאָמַר הוּא יְשׁוּפְךָ בִּזְמַן שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ, פֵּרוּשׁ שֶׁיַּגְדִּיל מַעֲלָתוֹ וְיִתְנַשֵּׂא בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה עָקֵב בִּירִידָה. וְכֵן הוּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נָחָשׁ כּוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וּלְהֵפֶךְ בַּר מִינָּן. עוֹד יִרְמֹז מַעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא (ברכות לג.) שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ בְּרַגְלוֹ וּמֵת הַנָּחָשׁ, וּכְפִי זֶה שָׁף אוֹתוֹ בְּרַגְלוֹ מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל נָחָשׁ.
בראשית ד:טו · פירוש א
וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהֹוָ֗ה לָכֵן֙ כׇּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהֹוָ֤ה לְקַ֙יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־אֹת֖וֹ כׇּל־מֹצְאֽוֹ׃
לָכֵן כָּל הוֹרֵג. טַעַם ״לָכֵן״, לֶהֱיוֹת שֶׁהִכִּיר וְיָדַע שֶׁאִם ה׳ לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ כָּל מוֹצְאוֹ יַהַרְגֵהוּ, בִּשְׁבִיל מִצְוָה זוֹ רִיחֵם ה׳ עָלָיו וְאָמַר ״כָּל הוֹרֵג״ וְגוֹ׳. וְרָשַׁם ה׳ אוֹת בְּפָנָיו כְּמִשְׁפָּטוֹ הַנָּהוּג בְּעוֹשֶׂה מִצְוָה שֶׁנִּרְשֶׁמֶת בְּמִצְחוֹ לְטוֹבָה אוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּשֶׂם ה׳ לְקַיִן אוֹת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פרק י״ז) בְּפָסוּק ״וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאוֹת״ (שמות יב:יג), פֵּרוּשׁ לְאוֹת מִצְוָה לָהֶם לִשְׁמִירָה.
בראשית ו:ז · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶמְחֶה וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר ״כִּי נִחַמְתִּי״ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ, בָּא לוֹמַר שֶׁטַּעַם שֶׁאָמַר ״אֶמְחֶה״ הוּא לְצַד שֶׁנִּחַם עַל עֲשִׂיָּתָם, לֹא לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. כִּי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ אִם הַכִּלָּיוֹן יִהְיֶה לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, יִמָּצְאוּן שֶׁלֹּא יִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה, וְהֵם אוֹתָם שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לָעֳנָשִׁין, וְאִם יִהְיֶה הַכִּלָּיוֹן לְצַד כִּי נִחַם ה׳, קָטָן וְגָדוֹל שָׁם הוּא בִּכְלַל הַגְּזֵרָה. וְלָזֶה אָמַר אֶמְחֶה וְגוֹ׳ כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִים, וּלְטַעַם זֶה אֵין נִמְלָט. וְלָזֶה אָמַר תֵּכֶף וּמִיָּד וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳, פֵּרוּשׁ לֹא לְצַד מַעֲשָׂיו, כִּי בִּבְחִינַת הַחֲזָרָה שֶׁחָזַר ה׳ מִבְּרִיאַת הָאָדָם לֹא יַצִּילֶנּוּ הֱיוֹתוֹ צַדִּיק, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״מָצָא חֵן״ וְלֹא מְחָאוֹ. וְאֵין מִזֶּה הוֹכָחָה לוֹמַר כִּי לֹא הָיָה צַדִּיק, כִּי הֲגַם שֶׁהָיָה צַדִּיק לֹא תַּצִּילֶנּוּ צִדְקָתוֹ, אֶלָּא בְּחִינַת הַחֵן שֶׁהִשִּׂיג מֵאֶמְצָעוּת בְּחִינַת הַמִּצְווֹת, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי יֵשׁ מִצְוָה שֶׁתּוֹעַלְתָּהּ הִיא לְהַמְשִׁיךְ חֵן עַל הָאָדָם, אוֹ בִּבְחִינַת ג׳ אוֹ ד׳ מִצְווֹת יְדוּעוֹת, וַה׳ לֹא הוֹדִיעַ תּוֹעֲלִיּוֹת הַמִּצְווֹת לְטַעַם שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (תנחומא, עקב) שֶׁיָּרוּצוּ כָּל הָעוֹלָם לַתּוֹעֲלִיּוֹת, וְזֶה נֹחַ זָכָה וּמָצָא הַחֵן, גַּם שְׁמוֹ יַגִּיד כֵּן – נֹחַ חֵן.
בראשית ו:ט · פירוש א
אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ. אָמְרוֹ אֵלֶּה שֶׁיּוֹרֶה עַל פִּסּוּל זוּלָתָם. יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִפְסוֹל דּוֹרוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ זֶה שֶׁכְּבָר נִפְסְלוּ וְנֶחְתְּמוּ לִמָּחוֹת. אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ל:ו) עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַד כָּאן. דִּקְדְּקוּ לוֹמַר ״עִקַּר״ וְלֹא הִסְפִּיק לָהֶם לוֹמַר שֶׁגַּם מַעֲשִׂים טוֹבִים יִתְיַחֵס לָהֶם שֵׁם תּוֹלָדוֹת, לְדַיֵּק תֵּבַת ״אֵלֶּה״, פֵּרוּשׁ אֵלֶּה הֵם הָעִקָּר לַצַּדִּיקִים, וּפָסַל בְּעֶרְכָּם הַבָּנִים הַמֻּזְכָּרִים בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת דִּכְתִיב ״וַיּוֹלֶד נֹחַ״ וְגוֹ׳.
בראשית ו:יא · פירוש ג
וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃
חָמָס, פֵּרוּשׁ: חָמָס הוּא כְּלָלוּת הָרֶשַׁע – בּוֹ גָּזֵל, בּוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת, בּוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים, בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכִיחוּ רַזַ״ל (בראשית רבה לא) מֵהַכְּתוּבִים, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וַהֲגַם שֶׁמִּדָּתוֹ יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת נוֹשֵׂא עָוֹן עַד עֵת בֹּא דְּבַר מִשְׁפָּט, הַדּוֹר הַהוּא גָּדוֹל עֲוֹנָם מִנְּשׂוֹא בְּמִדַּת נוֹשֵׂא עָוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית ד:יג) קַיִן: ״גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא״. אוֹ יֹאמַר וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ – הֵם מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וּמִצַּד זֶה נִתְמַלְּאָה הָאָרֶץ מְקַטְרְגִים הַמִּתְיַחֲסִים בְּשֵׁם חָמָס, וְהוּא שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְנֹחַ בְּאָמְרוֹ ״קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי״, פֵּרוּשׁ: אוֹתָם הַמְקַטְרְגִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ שֶׁנִּקְרָא קֵץ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (חלק א׳ ס״ג), בָּא לְפָנַי וְקוֹבֵל לְמַהֵר לְאַבְּדָם. וְטַעַם הוֹדָעַת כָּל הַכְּתוּבִים הוּא לוֹמַר כִּי זוּלַת זֶה הָיָה ה׳ מַאֲרִיךְ אַפּוֹ זְמַן מָה, וַהֲגַם שֶׁאָמַר בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת (בראשית ו:ז) ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם״ וְגוֹ׳, עִם כָּל זֶה יִנָּחֵם ה׳ עַל הָרָעָה וְהָיָה מַאֲרִיךְ אַפּוֹ, אֶלָּא לְצַד הַפְלָגַת הַמַּשְׁחִית, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּרְא אֱלֹהִים וְגוֹ׳ וְהִנֵּה נִשְׁחֲתָה בְּהַפְלָגָה, לְטַעַם זֶה מִהֵר ה׳ לוֹמַר לְנֹחַ ״עֲשֵׂה לְךָ״ וְגוֹ׳. וְטַעַם שֶׁהִזְכִּיר בְּפָרָשָׁה זוֹ שֵׁם אֱלֹהִים – הֶרְאָה כִּי גַּם מִדַּת רַחֲמִים נִתְהַפְּכָה לְמִדַּת הַדִּין לְצַד מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים.
בראשית ו:יא · פירוש ד
וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃
הָאָרֶץ חָמָס. בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה לא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָיָה מֵבִיא קֻפָּה תּוּרְמוּסִים, וְכָל אֶחָד לוֹקֵחַ תּוּרְמוּס אֶחָד וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ בְּדַיָּנִים, עַד כָּאן. כְּבָר קָדְמוּ רִאשׁוֹנִים וְהִקְשׁוּ דִּבְנֵי נֹחַ נֶהֱרְגוּ עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. וְלִי נִרְאֶה כִּי הַמִּדְרָשׁ מְגַלֶּה כִּי מִלְּבַד שֶׁבִּטְּלוּ עִקַּר תּוֹרַת ז׳ מִצְווֹת, עוֹד לָהֶם שֶׁהָיוּ חוֹמְסִים מִתּוֹרַת הָאָדָם הַשִּׂכְלִיִּית, כִּי הַגּוֹזֵל פְּרוּטָה הוּא דָּבָר שֶׁהָיוּ תּוֹבְעִים אוֹתוֹ וְלֹא פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וְהָיוּ מִתְחַכְּמִים לִגְזֹל בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְבְּעוּ אוֹתָם. גַּם כְּפִי הַדִּין נִרְאֶה לִי כִּי לֹא חִיְּבָה תּוֹרָה לִבְנֵי נֹחַ אֶלָּא עַל מָמוֹן הַבָּא לְיָדָם בְּדֶרֶךְ גְּזֵלָה, אֲבָל בְּהַקָּפָה לֹא יִתְחַיְּבוּ. וַהֲגַם שֶׁהָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים כָּתַב גַּם עוֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר יֵהָרְגוּ עָלָיו בְּנֵי נֹחַ, אֵינוֹ דּוֹמֶה לָזֶה שֶׁבָּא לְיָדוֹ בְּהַלְוָאָה שֶׁיֹּאמַר ״חַיָּב אֲנִי לָתֵת לְךָ לִכְשֶׁיָּבֹא זְמַן״, וַאֲנָשִׁים הָהֵמָּה הָיוּ נוֹטְלִים בִּרְצוֹנוֹ בְּהַקָּפָה לִפְרֹעַ אַחַר כָּךְ, וּכְשֶׁהָיָה מִתְרַצֶּה לְהַקִּיפָם הָיוּ נוֹטְלִין פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וּבְהִלְכוֹת הַלְוָאוֹת לֹא הָיוּ דָנִים עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה אִם חַיָּב לוֹ כְּשֶׁיִּטְעֹן ״פָּרַעְתִּי״ אוֹ ״יֵשׁ לְךָ כְּנֶגְדּוֹ״, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ בְּגֶדֶר מִצְוַת גְּזֵלָה שֶׁיִּתְחַיֵּב מִיתָה, שֶׁיֹּאמַר ״סָבוּר הָיִיתִי שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם״. עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיְּכוֹלִין לִטְעֹן בְּתוֹרַת מַתָּנָה בָּא לְיָדָם לִטְעֹם לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ.
בראשית ז:ה · פירוש ב
וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖הוּ יְהֹוָֽה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁלָּקַח מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה שִׁבְעָה שִׁבְעָה, וּמֵהָעוֹף הַטָּהוֹר שִׁבְעָה שִׁבְעָה, וְהוּא אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה׳ בְּסָמוּךְ. גַּם דִּיֵּק לוֹמַר כְּכֹל לִרְמוֹז עַל תֵּיבַת כֹּל הָאָמוּר בְּמִצְוַת ה׳. וְעָרֵב אָמוּד לְפֵירוּשׁ זֶה שֶׁתִּמְצָא שֶׁבְּכָל הַנִּכְנָסִים לַתֵּיבָה לֹא הִזְכִּיר שִׁבְעָה שִׁבְעָה מִבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וְלֹא מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם אֶלָּא שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וּלְפִי הַנִּרְאֶה כִּי לֹא קִיֵּם מִצְוַת ה׳ שֶׁאָמַר לוֹ שִׁבְעָה שִׁבְעָה. לָזֶה בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי עָשָׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ וְלָקַח שִׁבְעָה שִׁבְעָה וְכוּ׳:
בראשית ט:ג · פירוש א
כׇּל־רֶ֙מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאׇכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־כֹּֽל׃
כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי וְגוֹ׳. יֵשׁ לָדַעַת לָמָּה לֹא הֻתַּר הַבָּשָׂר לְאָדָם אֶלָּא לְנֹחַ. וְנִרְאֶה כִּי נֹחַ מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ לְשָׁלֹשׁ סִבּוֹת: הָא׳, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ מָצָא ה׳ לְקַיֵּם הַמִּין וְזוּלָתוֹ לֹא הָיָה מְקַיֵּם מִין הָרֶמֶשׂ בְּלֹא אָדָם, וּבָזֶה זָכָה הוּא בָּהֶם. ב׳, שֶׁהוּא טָרַח בָּהֶם וְיָגַע בַּתֵּבָה, וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע בָּהֶם, וְעָלָיו נֶאֱמַר (תהילים קכ״ח:ב׳) ״יְגִיעַ כַּפֶּיךָ״ וְגוֹ׳. ג׳, שֶׁגָּרַם בְּאֶמְצָעוּת קָרְבָּנוֹ שֶׁנִּתְרַצָּה ה׳ וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר וְגוֹ׳, לָזֶה הִתִּיר לוֹ ה׳ לֶאֱכֹל מִפְּרִי דַּרְכּוֹ.
בראשית ט:ז · פירוש א
וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃ {ס}
פְּרוּ וּרְבוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר לָהֶם כֵּן, הֲגַם שֶׁאָמַר לָהֶם בִּיצִיאָתָם ״צֵא וְגוֹ׳ אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ״ וְגוֹ׳ (בראשית ח:טז), אֵין זֶה אֶלָּא רְשׁוּת וְלֹא מִצְוָה, וּבָאָה הַמִּצְוָה כָּאן מֵאֵת הַבּוֹרֵא לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. וְצָרִיךְ לָתֵת לֵב לָמָּה חָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה לְצַוּוֹת וְלוֹמַר בְּסָמוּךְ ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״ (בראשית ט:ז) וְלֹא הִסְפִּיק בְּפַעַם אַחַת, וְנִרְאֶה כִּי פָּסוּק אֶחָד בָּא לְמִצְוָה וּפָסוּק שֵׁנִי בָּא לְחוֹבָה.
בראשית יד:יח · פירוש ב
וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כח:) קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין שֶׁהֵם תִּקּוּנֵי רַבָּנָן, וְלָזֶה הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב, כִּי אַבְרָהָם שַׂר וְגָדוֹל וּמְכֻבָּד בְּעֵינֵי הַכֹּל הָיָה, וּכְשֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ מֶלֶךְ סְדוֹם מִן הַסְּתָם יְקַבֵּל פָּנָיו בִּתְשׁוּרַת לֶחֶם לוֹ וְלַעֲבָדָיו וְאַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ, וּלְצַד כִּי אַבְרָהָם יִפְרֹשׁ מִמַּאֲכָלָם, מֵהַלֶּחֶם מִשּׁוּם פַּת שֶׁל גּוֹיִם, וְהַיַּיִן מִשּׁוּם סְתָם יֵינָם, לָזֶה נִתְחַכֵּם וְנִשְׁתַּדֵּל מֶלֶךְ סְדוֹם שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּרַת הָאֲכִילָה עַל יַד נֶאֱמָן שֶׁהוּא שֵׁם וּמִיָּדוֹ שֶׁל שֵׁם לְיָדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְחִדּוּשׁ הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁאֲפִלּוּ לֶחֶם וְיַיִן שֶׁאֵינָן אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן הִקְפִּיד אַבְרָהָם, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֲשַׁשׁ אִסּוּר תּוֹרָה.
בראשית יד:כב · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהֹוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הֲרִימוֹתִי יָדִי – פֵּרוּשׁ: נָתַתִּי תְּרוּמָה שֶׁאֲנִי חַיָּב מֵהַכֹּל, ״אִם מִחוּט וְעַד״ וְגוֹ׳, מַה שֶׁאֲנִי חַיָּב כְּפִי הַדִּין. וְשֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁאֲנִי לָהוּט אַחַר הַמָּמוֹן וְתוֹבֵעַ מַה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלִּי – ״וְאִם אֶקַּח מִכָּל״ וְגוֹ׳, אֲבָל לֹא מִפְּנֵי הַוַּתְרָנוּת אֶהְיֶה גּוֹזֵל לַגָּבוֹהַּ מַה שֶׁאֲנִי חַיָּב לָתֵת לוֹ, שֶׁהוּא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
בראשית יז:כג · פירוש ג
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּב מֵעֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳ אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר פֵּרוּשׁ סָמוּךְ, וְזֶה לְהוֹדִיעַ זְרִיזוּתוֹ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בַּעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בראשית יז:כג · פירוש ד
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה כז.) ״הַמָּל יִמּוֹל״ – שֶׁצָּרִיךְ הַמָּל שֶׁיִּהְיֶה הוּא עַצְמוֹ נִמּוֹל. וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, פֵּרוּשׁ שֶׁקָּדַם הוּא וּמָל עַצְמוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מָל הָאֲחֵרִים. וּכְפִי זֶה לֹא קָשֶׁה לָמָּה לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב מִילַת אַבְרָהָם, כִּי מִשְּׁנֵי טְעָמִים יֵשׁ לוֹ לְהַקְדִּים עַצְמוֹ: בֵּין מִצַּד הַזְּרִיזוּת, קְשׁוֹט עַצְמְךָ וְכוּ׳, בֵּין מִצַּד כְּדֵי שֶׁיָּמוּל אוֹתָם כַּהֲלָכָה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה׳ ״הַמָּל יִמּוֹל״.
בראשית יח:יח · פירוש ב
וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאִם תֹּאמַר: מַה יוֹעִיל הוֹדָעָה זוֹ לַגּוֹי הַבָּא אַחֲרָיו?, לָזֶה אָמַר כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: יָדַע ה׳ אַבְרָהָם כִּי יִשְׁתַּדֵּל עִם בָּנָיו לְהֵיטִיב, לָזֶה מוֹדִיעוֹ לְמַעַן יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְיוֹדִיעַ אוֹתָם מַעֲשָׂיו יִתְבָּרַךְ, וּבָזֶה וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה׳.
בראשית יט:ג · פירוש א
וַיִּפְצַר־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃
וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ כִּי הוּא עָשָׂה מִשְׁתֶּה לִכְבוֹדָם, אֲבָל הֵם לֹא אָכְלוּ אֶלָּא מֵהַמַּצּוֹת, כִּי לוֹט לֹא קִיֵּם הַתּוֹרָה כְּאַבְרָהָם, לָזֶה לֹא רָצוּ לֶאֱכֹל מִזִּבְחֵי מִשְׁתֵּהוּ כְּמוֹ שֶׁאָכְלוּ מִבֶּן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה אַבְרָהָם, זוּלַת מֵהַמַּצּוֹת. וְיוֹדְעִים הָיוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁהוֹצִיא תְּרוּמוֹתָיו וּמַעַשְׂרוֹתָיו. אוֹ לֶהֱיוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ כֹּהֲנִים בָּעוֹלָם, נַעֲשׂוּ הֵם כֹּהֲנִים וְאָכְלוּ תְּרוּמָה אֲבָל לֹא טֶבֶל. וּלְפִי דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ״ל (מדרש הגדול) יוֹם ט״ז בְּנִיסָן הָיָה וְהֶאֱכִילָם מַצּוֹת, וְלֶהֱיוֹת שֶׁצְּרִיכִין שְׁמִירָה הֻצְרַךְ לֶאֱפוֹתָם בְּיָדוֹ לְשָׁמְרָם, וְהוּא אָמְרוֹ וּמַצּוֹת אָפָה:
בראשית כא:א · פירוש ב
וַֽיהֹוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהֹוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
עוֹד לְעוֹלָם, כִּי תְּפִלָּתוֹ עַל אֲבִימֶלֶךְ הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לִפְקִידַת שָׂרָה, וְהַבְטָחָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיְתָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֵּן, וְהִזְמִין לוֹ הַשֵּׁם מִצְוָה שֶׁסְּגֻלָּתָהּ שֶׁיִּפָּקֵד, וּבָזֶה נִתְקַיְּמָה הַבְטָחָתוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר אָמָר, פֵּרוּשׁ: וּלְצַד הָאֲמִירָה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם הוּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ הַדָּבָר וְנִפְקְדָה, כִּי כְּשֶׁיִּרְצֶה הַשֵּׁם לְהֵיטִיב יַזְמִין הַמִּצְוָה שֶׁסְּגֻלָּתָהּ הִיא הַטּוֹבָה הַמְבֻקֶּשֶׁת. וְתִמְצָא שֶׁקּוֹדֶם הַבְטָחַת הַפְּקִידָה כְּבָר נִזְדַּמֵּן לְאַבְרָהָם מַעֲשֵׂה פַּרְעֹה שֶׁהוּא בְּדוֹמֶה לְמַעֲשֵׂה אֲבִימֶלֶךְ, וְלֹא עֲצָרוֹ הַשֵּׁם לְפַרְעֹה כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלָיו אַבְרָהָם, וְזֶה לְךָ הָאוֹת לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
בראשית כא:ב · פירוש א
וַתַּ֩הַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן. אָמַר ״וַתַּהַר״ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נג:ה) בֵּית מַטְרִין לֹא הָיָה לָהּ, לָזֶה מוֹדִיעַ כִּי הָיָה נֵס גַּם בַּהֵרָיוֹן. וְאָמְרוֹ לְאַבְרָהָם רָמַז בֵּן זֶה לְאַבְרָהָם וְלֹא יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָהָם, כִּי לֹא יִקָּרֵא שְׁמוֹ בֶּן אַבְרָהָם, דִּכְתִיב (בראשית כא:יב) ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית טז:טו) ״וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן״, שָׁם נִקְרָא שְׁמוֹ אַבְרָם, אֲבָל אַחַר שֶׁנֶּעֱקַר שֵׁם אַבְרָם שֶׁלֹּא יִזָּכֵר עוֹד שֵׁם זֶה עָלָיו אֶלָּא אַבְרָהָם, יִשְׁמָעֵאל אֵין לוֹ לִיקָּרֵא בֶּן אַבְרָהָם. וְאוּלַי כִּי לָזֶה הַקּוֹרֵא לְאַבְרָהָם אַבְרָם עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה (ברכות י״ג), טַעַם הַקְפָּדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי כְּשֶׁיִּקָּרֵא לוֹ אַבְרָם מְיַחֵס אֵלָיו יִשְׁמָעֵאל לְבֵן, וַה׳ אָמַר ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״, וְאֵין זֶה אֶלָּא כְּשֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם אַבְרָם. וְטַעַם זֶה אֵינוֹ בְּיַעֲקֹב, לָזֶה הֲגַם שֶׁנִּקְרָא יִשְׂרָאֵל אֵין קְפֵידָא שֶׁיִּקָּרֵא יַעֲקֹב. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית לה:י) ״לֹא יִקָּרֵא״ וְגוֹ׳ וְתִמְצָא טַעַם אַחֵר:
בראשית כד:יט · פירוש ג
וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֙יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מ.) בְּפָסוּק (דברים יא:טו) ״וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתְּךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהַקְדִּים לָתֵת מָזוֹן לִבְהֶמְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ אֶת עַצְמוֹ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי דַּוְקָא דְּאֵין כָּאן סַכָּנָה אוֹ צַעַר, אֲבָל בְּסַכָּנָה אוֹ בְּשֶׁיֵּשׁ צַעַר, קוֹדֶם יֵשׁ לָחוּשׁ לְצַעֲרוֹ וְאַחַר כָּךְ בְּהֶמְתּוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁשָּׁאַל הָאִישׁ ״הַגְמִיאִינִי מְעַט״, הִרְגִּישָׁה הַצַּדֶּקֶת כִּי צָמֵא לַמַּיִם הָיָה וּמִצְטַעֵר הָיָה, לָזֶה אָמְרָה לוֹ ״שְׁתֵה״. וּכְשֶׁנָּתְנָה לוֹ שִׁעוּר שֶׁשִּׁעֲרָה כִּי וַדַּאי אֵין כָּאן חֲשַׁשׁ לְצַעַר הַצָּמָא, ״וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב״, כִּי בְּגֶדֶר זֶה שֶׁאֵינְךָ מִצְטַעֵר אוֹתָם צָרִיךְ לְהַקְדִּים. וְהוּא שֶׁסָּמַךְ הַכָּתוּב לְ״וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ״ ״וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ עַד אִם כִּלּוּ, פֵּרוּשׁ: לֹא אֲשַׁעֵר לָהֶם כְּפִי הָאוּמְדְּנָא, אֶלָּא אַשְׁקֶה וְלֹא אֶשָּׂא יָדִי עַד שֶׁאֶרְאֶה שֶׁמַּיִם לִפְנֵיהֶם וְאֵינָם שׁוֹתִים, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי כִּלּוּ לִשְׁתּוֹת.
בראשית כה:יט · פירוש ה
וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃
עוֹד יִרְמֹז עַל עִקַּר תּוֹלְדוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁיִּצְחָק לֹא נוֹדְעוּ נִסְיוֹנוֹתָיו וְגֶדֶר צִדְקוּתוֹ, וַהֲגַם שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֵין דָּבָר זֶה מְבֹאָר בַּתּוֹרָה, וְעַד הַיּוֹם יֵשׁ מְפָרְשִׁים (אבן עזרא כב:ד) כִּי בְּעַל כָּרְחוֹ נֶעֱקַד, לָזֶה מוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם״ – הַבֵּט וּרְאֵה הַמּוֹלִיד וְהַמּוּרָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ. וְרָמַז גַּם כֵּן בְּתֵבַת בֶּן אַבְרָהָם עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי י) ״בֵּן חָכָם״, פֵּרוּשׁ כִּי הוּא אַבְרָהָם בִּבְחִינַת הַצִּדְקוּת וְהַפְלָגַת חִבָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְפִי זֶה יְדֻיַּק גַּם כֵּן אָמְרוֹ וְאֵלֶּה בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מוֹסִיף עַל תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם הַמְּפֻרְסָם לְטוֹבָה בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת, גַּם תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק בְּדוֹמִין.
בראשית כו:ה · פירוש א
עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֺתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי׃
שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי – לְכָל אֲשֶׁר נִסִּיתִיהוּ, וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי – שָׁמַר עַצְמוֹ לְבַל יָבֹא לְיָדוֹ דָּבָר שֶׁצִּוִּיתִיהוּ לִשְׁמוֹר, וּכְמוֹ כֵן שָׁמַר הַמִּצְווֹת לְבַל יַעַבְרוּהוּ בְּהֶסַח הַדַּעַת. וְ״חֻקּוֹתַי״ הֵם מִצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם, וּכְמוֹ כֵן תּוֹרָתִי שָׁמַר לְבַל תִּשָּׁכַח מִמֶּנּוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ד:ט) ״וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ וְגוֹ׳ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים״ וְגוֹ׳:
בראשית כח:יד · פירוש יג
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאָמְרוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְגוֹ׳, יִרְמֹז אֶל בְּחִינַת מַעֲשִׂים טוֹבִים אֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיַעֲלֶה בְּאֶמְצָעוּתָהּ אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָן, וְהֵם נִקְרָאִים בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א׳ י״ח) מַיִין נוּקְבִּין, לָהֶם יִקָּרֵא מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. וְכֵן הוּא בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות פרק ד׳) הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קָנָה לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וּבַעֲלוֹת אֵלּוּ יֵרְדוּ מַיִין דְּכוּרִין, כִּי בְּהִתְעוֹרְרוּת הַתַּחְתּוֹנִים יִתְעוֹרְרוּ מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְהַשְׁפִּיעַ אוֹרוֹת נוֹרָאִים בְּסוֹד נִשְׁמָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיוֹרְדִים בּוֹ.
בראשית כט:א · פירוש א
וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־קֶֽדֶם׃
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה כִּי עָנִי הָיָה וְלֹא הָיָה לוֹ לִשָּׂא רַק רַגְלָיו, וַאֲשֶׁר לָזֶה כָּל אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר וְחַיָּב לְעַשְּׂרוֹ שְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת, כְּאָמְרוֹ ״עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות נ.) מַעֲשֵׂר בַּתְרָא כְּמַעֲשֵׂר קַמָּא, וְהוּא הַחוֹמֶשׁ.
בראשית כט:ז · פירוש א
וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עוֹד֙ הַיּ֣וֹם גָּד֔וֹל לֹא־עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ׃
וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד וְגוֹ׳. טַעֲמוֹ אֲשֶׁר נַעֲשָׂה שׁוֹפֵט לָהֶם, הוּא לְצַד צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים דְּבַר תּוֹרָה (בבא מציעא לב:) וְחָשׁ עַל הַצֹּאן. וְעוֹד רָצָה לָדַעַת אִם טַעַם עַכָּבָתָם הִיא לְצַד שֶׁאֵין זְמַן לְהַשְׁקוֹת הַצֹּאן וְלִרְעוֹת כִּי הָעִיר רְחוֹקָה הִיא וְהַצֹּאן בַּיְתוֹת הֵנָּה, וְדָבָר זֶה נוֹגֵעַ לוֹ לָדַעַת דֶּרֶךְ בָּא בוֹ, וּמִתְּשׁוּבָתָם יָדַע כִּי לֹא לְסִבַּת רִחוּק הָעִיר הֵם עוֹשִׂים.
בראשית כט:טו · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃
אָכֵן שִׂפְתוֹתָיו בָּרוּר מִלֵּלוּ כִּי לֹא בָּא אֶלָּא לְהַמְעִיט שְׂכָרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם (הלכות שלוחין ושותפין פרק ו׳ ופרק ח׳) שֶׁכָּל שֶׁלֹּא הִתְנָה הָרוֹעֶה עִם בַּעַל הַבַּיִת יִטּוֹל שְׂכָרוֹ בְּחֵלֶק הַפִּקָּדוֹן שְׁלִישׁ הָרֶוַח וּבַעֲגָלִים וּסְיָחִים שְׁנֵי שְׁלִישִׁים. לָזֶה חָשׁ לָבָן כִּי טַעְמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁלֹּא בֵּרֵר שֶׁדַּעְתּוֹ לִטּוֹל שְׁלִישׁ בַּגְּדוֹלִים וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים בָּעֲגָלִים וְגוֹ׳ וַיֶּחֱרַד הָרַמַּאי עַל הַדָּבָר, וְהֵן אֱמֶת אִם הָיָה יַעֲקֹב כְּאַחַד הַסְּכָלִים לֹא יַקְפִּיד עָלָיו שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָזֶה אָז אוֹ שֶׁיִּתֵּן דַּעְתּוֹ אַחַר כָּךְ, וְיַעְלִים לָבָן עֵינָיו מִמֶּנּוּ לְעָבְדוֹ חִנָּם, אֶלָּא לְמָה שֶׁקָּדַם לוֹ שֶׁהוֹדִיעַ שֶׁיַּעֲרִים גַּם הוּא עִם הֶעָרוּם לָזֶה רָצָה לְגַלּוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ הֲכִי אָחִי אַתָּה עָרוּם כְּמוֹתִי, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כט:יב) ״אֲחִי אָבִיהָ הוּא״ וּכְמוֹ שֶׁנּוֹדַע לוֹ מִמַּעֲשָׂיו אֲשֶׁר סִפֵּר לוֹ. וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם פֵּרוּשׁ הֲיֵאָמֵן שֶׁתַּעֲבֹד חִנָּם, הָא וַדַּאי שֶׁתָּבֹא בְּטַעֲנָה לְבַסּוֹף וְתִקַּח מַה שֶׁרָאוּי לָקַחַת בַּמִּשְׁפָּט, לָזֶה אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּגַלֶּה דַּעְתְּךָ ״הַגִּידָה לִּי״ וְגוֹ׳, וְכָל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם.
בראשית כט:כא · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב [וְגוֹ׳] הָבָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ וְהוּא לָשׁוֹן בִּלְתִּי נָכוֹן לְצַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם פֶּרֶק ה׳ מֵהִלְכוֹת אִישׁוּת: ״הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בִּמְלָאכָה זוֹ שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ וְעָשָׂה – אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת וְכוּ׳, שֶׁכָּל הַשָּׂכָר מִלְוֶה וְהַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוֶה אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת עַד כָּאן. לָזֶה אָמַר ״הָבָה״ וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם לְפִי שֶׁלֹּא קָנִיתִי אוֹתָהּ בְּמַה שֶׁעָבַדְתִּי וְצָרִיךְ אֲנִי לִקְנוֹתָהּ בְּבִיאָה, שֶׁהָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּבִיאָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ כִּי בָּעֲבוֹדָה לֹא קָנָה שֶׁהָיָה מִלְוֶה, וְהַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוֶה אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.
בראשית כט:כא · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הֲלֹא תִּמְצָא שֶׁאָמְרָה רָחֵל ״הֲלֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ״ (בראשית לא:טו), וְכָתַב רַמְבַּ״ם (הלכות מכירה פרק ז) בְּדִין לוֹקֵחַ עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת בְּמִלְוֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַדָּמִים בַּמְּצִיאוּת קָנָה, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ הָבָה אֶת אִשְׁתִּי פֵּרוּשׁ: כְּבָר הִיא אִשְׁתִּי, כִּי אֲנִי סוֹבֵר כְּהָרַמְבַּ״ם, וּמְצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ דִּין מֶכֶר יֵשׁ בּוֹ, וּכְבָר זָכִיתִי בָּהּ הֲגַם שֶׁאֵין הַדָּמִים בְּעַיִן. וּמַה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ ״הָבָה״ – לֹא לִגְמַר הַקְנָאָה, שֶׁכְּבָר קְנוּיָה הִיא, אֶלָּא לָבֹא עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. וְהוּא אָמְרוֹ וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ לִשְׁלֹל מִדַּעְתּוֹ לְבַל יַחְשֹׁב שֶׁעֲדַיִן לֹא קְנָאָהּ.
בראשית כט:כד · פירוש ב
וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: זִלְפָּה וּבִלְהָה נָפְלוּ בִּירֻשָּׁה לְרָחֵל וּלְלֵאָה מִכְּתֻבַּת אִמָּם, וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב לְלֵאָה בִתּוֹ שִׁפְחָה, פֵּרוּשׁ, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי שֶׁלָּהּ הִיא שִׁפְחָה וְיָרְשָׁה אוֹתָהּ מֵאִמָּהּ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר בִתּוֹ, לִרְמֹז כִּי לְצַד שֶׁהָיְתָה בִּתּוֹ הִיא שֶׁקָּנְתָה שִׁפְחָה זוֹ מִכְּתֻבַּת אִמָּהּ, לֹא שֶׁהִיא קָנְתָה אוֹתָהּ מֵאֶמְצָעוּת דָּבָר אַחֵר. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק גַּם כֵּן אָמְרוֹ וַיִּתֵּן לָבָן, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ וּמוּבָן מֵאָמְרוֹ ״לְלֵאָה בִּתּוֹ״ כִּי בְּלָבָן דִּבֵּר הַכָּתוּב, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁמַּתָּנָה זוֹ אֵינָהּ מַתָּנָה כְּפִי הָאֱמֶת כִּי שֶׁלָּהּ הָיְתָה מִקֹּדֶם, אֶלָּא לָבָן הוּא שֶׁמַּחְשִׁיבָהּ בְּגֶדֶר מַתָּנָה, וְזֶה רָמוּז בְּתֵבַת ״בִתּוֹ״.
בראשית כט:כט · פירוש ב
וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃
אוֹ יִרְצֶה שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ שֶׁאֵין זְכוּת לְבַעְלָהּ בָּהּ, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם (הלכות אישות כב) הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לְאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעְלָהּ זְכוּת בָּהּ אֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּרוֹת, כִּי כָל מַה שֶׁיֵּשׁ לִדְרֹשׁ בְּלָבָן לִגְנַאי דָּרְשִׁינַן.
בראשית לז:ז · פירוש ב
וְ֠הִנֵּ֠ה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ וְגוֹ׳. הֶרְאוּהוּ בַּחֲלוֹם הָאֲלוּמּוֹת, הֵם חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת שֶׁעוֹשִׂים כֻּלָּם יַחַד, וְהֶרְאוּהוּ שֶׁחֲבִילָתוֹ יוֹתֵר מִתְקוֹמֶמֶת מִכֻּלָּן בְּמַעֲשֶׂה שֶׁעָבַר עָלָיו עִם אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, וְגַם נִצָּבָה שֶׁהָיָה שַׁלִּיט וְנִצָּב עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְעוֹד שֶׁכָּל הָאֲלוּמּוֹת שֶׁל הָאַחִים מֻכְנָעִים וּמֻשְׁפָּלִים לִפְנֵי זְכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף כִּי הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לְכֻלָּן, וְזָן וּפִרְנֵס אוֹתָם, וְנִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעָם זֶה אוּלַי יָסִירוּ שִׂנְאָתָם בְּיָדְעָם הַדְּבָרִים.
בראשית לז:יג · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֙יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי׃
לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ ״לְכָה״ אֵצֶל אַחֶיךָ, וְאִם אַתָּה חוֹשֵׁשׁ לְשִׂנְאָתָם הֲרֵינִי מְלַוֶּךָ וְשׁוֹלְחֲךָ בִּדְבַר מִצְוָה שֶׁתֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי, וּשְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִים (פסחים ח:).
בראשית לז:יד · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃
לֶךְ נָא רְאֵה וְגוֹ׳. עַתָּה הוּא מְפָרֵשׁ שְׁלִיחוּת הַמִּצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה, וְאָמַר וַהֲשִׁיבֵנִי דָּבָר – עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ לְהַחְזִיר לוֹ תְּשׁוּבָה, שֶׁבָּזֶה אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר (פסחים ח:) שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִים דַּוְקָא בַּהֲלִיכָתָן אֲבָל לֹא בַּחֲזָרָתָן, בִּמְצִיאוּת זֶה עֲשָׂאוֹ שָׁלִיחַ גַּם בַּחֲזָרָתוֹ, וּמֵעַתָּה הֲרֵי הוּא בָּטוּחַ שֶׁיָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם אֵצֶל אָבִיו.
בראשית לז:יד · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃
וַהֲגַם שֶׁהָיוּ אֶחָיו שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ וּשְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא, סוֹבֵר יַעֲקֹב כְּדַעַת רַבָּנָן שֶׁחוֹלְקִים עִם פְּלִימוֹ בִּפְסָחִים (דף ח׳) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּנְיָא, חוֹר שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְאַרְמָאי בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, פְּלִימוֹ אוֹמֵר, כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ בּוֹדֵק מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה, וּפָרִיךְ, וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִיזּוֹקִים, וּמְשַׁנֵּי הֵיכִי דִּשְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא שַׁאנִי וְכוּ׳ עַד כָּאן. וַחֲכָמִים שֶׁחוֹלְקִים עִם פְּלִימוֹ סוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ לְחַלֵּק בֵּין מְצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ לִמְצִיאוּת שְׁמוּאֵל, כִּי שָׁם שְׁכִיחַ וַדַּאי הֶזֵּיקָא כִּי יִשְׁמַע שָׁאוּל שֶׁמּוֹשֵׁחַ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ בִּמְקוֹמוֹ, וְאֵין לְךָ שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא כָּזוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא הַגּוֹי יַעֲלִיל עָלָיו אֵינוֹ קָרוּי שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא. וּמִמֶּנָּה נִשְׁמַע לְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁאֶחָיו לֹא הָיוּ וַדַּאי שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא, כִּי לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעַת יַעֲקֹב שֶׁכָּל כָּךְ יִשְׂנְאוּהוּ בְּגֶדֶר שֶׁלֹּא יַצִּיל מִיָּדָם שְׁלִיחוּת מִצְוָה. וְגַם הַהוּא דְּסוּלָּם רָעוּעַ שֶׁאָמְרוּ בְּקִדּוּשִׁין (דף לט:) שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא הוּא יוֹתֵר מִבְּדִיקַת חוֹר שֶׁבֵּין יְהוּדִי לְגוֹי וּמִמְּצִיאוּת הָאַחִים שֶׁאֵינָם חֲשׁוּדִים כָּל כָּךְ לְהָרַע לַאֲחִיהֶם. וְאוּלַי גַּם לִסְבָרַת פְּלִימוֹ יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא בִּמְצִיאוּת זֶה שֶׁל בְּנֵי יַעֲקֹב, וּשְׁלִיחוּת מִצְוָה מַצֶּלֶת מִן הַנֶּזֶק.
בראשית מז:כט · פירוש ו
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
הֵן הֵנָָּה הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי עוֹלָם בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר חָלַק אֲבָנִים טוֹבוֹת, הֵם הַנְּשָׁמוֹת הַנִּקְרָאִים אֲבָנִים יְקָרוֹת, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (בראשית מ״ט:כ״ד) ״מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל״, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַכֵּלִים וְהַהֲכָנָה אֲשֶׁר הֵכִין בְּיָדֵינוּ, הִיא הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, לְהָאִיר אוֹתָם וְלַעֲשׂוֹתָם בַּתִּקּוּן אֲשֶׁר יֵאוֹת עֲשׂוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א׳ פ״ב) כִּי בְּאֶמְצָעוּת הִתְעַצְּמוּת הָאָדָם בַּעֲשׂוֹת טוֹב וְרִחוּק הָרַע עַל פִּי הַתּוֹרָה יַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָתוֹ מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וְיָאִיר אוֹרָהּ מֵאוֹר תּוֹרָה וְיָכִין לָהּ כִּסֵּא, וְהוּא בְּחִינַת הַמִּשְׁבְּצוֹת אֲשֶׁר כָּתַבְנוּ בַּמָּשָׁל, גַּם יִקְנֶה לָהּ כֶּתֶר מַלְכוּת.
בראשית מז:ל · פירוש ג
וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֙נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃
אוֹ יִרְצֶה שֶׁכְּפִי הַדִּין הוּא מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו, אוֹ לְצַד שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה, אוֹ לְצַד שֶׁהוּא מְצַוֶּה מֵחֲמַת מִיתָה (חושן משפט רנב:ב), וְהוּא אָמְרוֹ כִדְבָרֶיךָ וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁבוּעָה, וּבָזֶה הוֹדִיעַ יוֹסֵף עָלָיו הַשָּׁלוֹם צִדְקָתוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא לַעֲשׂוֹת דְּבַר מִצְוָה מֵרְצוֹנוֹ הַפָּשׁוּט:
בראשית מט:ג · פירוש ח
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וְצִוָּה ה׳ לְעַם יִשְׂרָאֵל כִּי לְצַד שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, לְבַל יִטְעֲמוּ מֵחֵלֶק הָרַע לֹא בְּמַאֲכָל וְלֹא בְּמִשְׁתֶּה וְלֹא בְּדִבּוּר וְלֹא בְּמַחְשָׁבָה וְלֹא בִּרְאִיָּה וְלֹא בִּשְׁמִיעָה וְלֹא בְּרֵיחַ. מַאֲכָל – לְבַל יֹאכַל בַּעֲלֵי חַיִּים טְמֵאִים וּטְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת וּשְׁקָצִים וְכוּ׳, וְלֹא יִשְׁתֶּה יֵין נֶסֶךְ וְיֵין עָרְלָה וְכַדּוֹמֶה. דִּבּוּר – שֶׁלֹּא יְדַבֵּר שֶׁקֶר וּרְכִילוּת וְנִבְלוּת הַפֶּה וְלָשׁוֹן הָרַע וְכַדּוֹמֶה. מַחְשָׁבָה – לְבַל יַחְשׁוֹב בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בִּזְנוּת וְלֹא יִתְגָּאֶה בְּדַעְתּוֹ וְלֹא יַחֲרוֹשׁ אָוֶן. רְאִיָּה – לְבַל יַבִּיט בְּיוֹפִי אִשָּׁה הָאֲסוּרָה, כְּאָמְרוֹ ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים״ וְגוֹ׳ (זהר קדושים פג:) וְלֹא יַבִּיט בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים לִרְאוֹת. שְׁמִיעָה – שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דְּבָרִים הַמְשַׁקְּצִים וְלֹא קוֹל אִשָּׁה הָאֲסוּרָה וְכַדּוֹמֶה. רֵיחַ – שֶׁלֹּא יָרִיחַ רֵיחַ דְּבָרִים הָאֲסוּרִים. וּכְנֶגֶד כָּל בְּחִינָה וּבְחִינָה יֵשׁ חֵלֶק הַחוֹל וְחֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה, וְגָזַר ה׳ שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה מִצְוָה לַעֲשׂוֹת כֵּן וְחֵלֶק הַחוֹל רְשׁוּת, וּבְעֵת אֲשֶׁר יִדְבַּק הָאָדָם בִּבְחִינָה אַחַת מֵהֶם, כְּמוֹ כֵן תִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בַּשּׁוֹרֶשׁ הַהוּא, אִם לְטוֹב אִם לְהֶפְכּוֹ.
בראשית נ:יד · פירוש א
וַיָּ֨שׇׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֙יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכׇל־הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קׇבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו׃
וְכָל הָעוֹלִים וְגוֹ׳ אַחֲרֵי קָבְרוֹ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״כָּל הָעוֹלִים״ לוֹמַר שֶׁלֹּא נֶעְדַּר מֵהֶם אִישׁ מִכָּל הַמַּחֲנֶה הַכָּבֵד, גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים, וְנָתַן הַטַּעַם כִּי כֻּלָּם הָלְכוּ לִדְבַר מִצְוָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו, וְלֹא חָזַר אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁקָּבַר יוֹסֵף אֶת אָבִיו, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּשָׁב וְגוֹ׳ וְכָל הָעוֹלִים וְגוֹ׳ כֻּלָּם שָׁבוּ, וְהַטַּעַם ״אַחֲרֵי קָבְרוֹ״ שֶׁכֻּלָּם הָיְתָה הֲלִיכָתָם לִדְבַר מִצְוָה וּשְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵין נִזּוֹקִים לֹא בַּהֲלִיכָתָם וְלֹא בַּחֲזָרָתָם (פסחים ח:).
בראשית נ:יד · פירוש ב
וַיָּ֨שׇׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֙יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכׇל־הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קׇבְר֥וֹ אֶת־אָבִֽיו׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיָּשָׁב יוֹסֵף וְגוֹ׳ וְכָל הָעוֹלִים, וְתֵדַע בְּאֵיזֶה עוֹלִים אֲנִי מְרַבֶּה הַכֹּל שֶׁלֹּא נֶעְדַּר מֵהֶם אִישׁ – אוֹתָם שֶׁהָיְתָה כַּוָּנַת עֲלִיָּתָם לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו. וּבַמֶּה יִהְיוּ נִכָּרִים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר: אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו – אֵלּוּ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ עַד אַחֲרֵי קָבְרוֹ וְגוֹ׳, מַחֲשַׁבְתָּם נִכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂיהֶם כִּי לְשֵׁם מִצְוָה בָּאוּ, וְאוֹתָם לֹא מֵת עַד אֶחָד. אֲבָל הָעוֹלִים לְסִבָּה אַחֶרֶת אֵינָם בִּכְלַל הַדָּבָר.
שמות
שמות ג:ה · פירוש א
וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃
אַל תִּקְרַב וְגוֹ׳ שַׁל וְגוֹ׳. הִנֵּה שְׁנֵי דְּבָרִים יְצַו אוֹתוֹ ה׳, אֶחָד שֶׁלֹּא יִקְרַב, וְאֶחָד שֶׁיִּשְׁלֹף נַעַל רַגְלוֹ שֶׁלֹּא יַעֲמֹד בּוֹ אֲפִלּוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד בּוֹ, כְּאָמְרוֹ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו כְּבָר אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא, וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה לֹא הִקְדִּים לוֹמַר לוֹ הֲסָרַת מִכְשׁוֹל שֶׁכְּבָר הוּא נָתוּן בּוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּמִנְעָלוֹ עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ יְצַו עָלָיו לְבַל יִקְרַב הֲלוֹם.
שמות ג:ה · פירוש ב
וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃
דַּע כִּי בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ גִּלָּה ה׳ דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ, כִּי עִקַּר הַקְפָּדָתוֹ וּמוּסָרוֹ הוּא עַל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי זֶה יַחְבּוֹל בַּנֶּפֶשׁ. וְהוּא טַעַם אָמְרוֹ (קהלת יב:ז) ״וְהָרוּחַ תָּשׁוּב וְגוֹ׳ אֲשֶׁר נְתָנָהּ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב,ב): תְּנָהּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לְךָ. אֲבָל מִצְווֹת עֲשֵׂה הֵם הַשָּׂגַת הַטּוֹב כְּשֶׁיִּהְיוּ, וּבְהֵעָדְרָם אֵין עוֹנֶשׁ, זוּלַת עַל פְּרָטִים יְדוּעִים כְּגוֹן פֶּסַח וּמִילָה.
שמות ג:ה · פירוש ג
וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃
וְהִנֵּה כָּאן צִוָּה לוֹ ה׳ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וּמִצְוַת עֲשֵׂה. לֹא תַעֲשֶׂה הִיא אַל תִּקְרַב הֲלֹם, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין צו,א; שבועות לו,ב) כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״פֶּן״ וְ״אַל״ אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה, וּמִצְוַת עֲשֵׂה הִיא שַׁל נְעָלֶיךָ. וְאִם מֹשֶׁה יִקְרַב הֲלוֹם הֲרֵי עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, וְאִם לֹא יָסִיר נַעֲלוֹ, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד לַמָּקוֹם, לֹא עָבַר אֶלָּא אַעֲשֶׂה מִמַּה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ בִּלְשׁוֹן עֲשֵׂה. וְתָמִיד יַקְדִּים ה׳ הַשְּׁמִירָה לָעֲשִׂיָּה, דִּכְתִיב (דברים ד:ו): ״וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם״, ״לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת״ (דברים טו:ה), ״מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי״ (בראשית כו:ה). לָזֶה גַּם כֵּן הִקְדִּים הֶחָמוּר אַל תִּקְרַב לֹא תַעֲשֶׂה, וְאַחַר כָּךְ עֲשֵׂה שַׁל וְגוֹ׳, שֶׁיִּנְהַג כָּבוֹד בַּמָּקוֹם הַמְקֻדָּשׁ.
שמות ג:ה · פירוש ד
וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃
אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לָדַעַת דַּעַת עֶלְיוֹן, לָמָּה לֹא קָרָא אֵלָיו קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, לְכָל יִקְרַב בְּנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלוֹ עַל אַדְמַת קֹדֶשׁ. וְאוּלַי כִּי אֵינוֹ רָאוּי הַדָּבָר לְהִתְיַחֵד הַדִּבּוּר עָלָיו כִּי אִם בְּצֵרוּף אַזְהָרַת אַל תִּקְרַב הֲלֹם. עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַד עַד אַחַר כָּךְ, וְהַטַּעַם שֶׁכְּשֶׁרָצָה ה׳ לְדַבֵּר עִמּוֹ שָׁם בִּמְקוֹם עֲמִידָתוֹ רָצָה לְקַדְּשׁוֹ וְהִזְהִירוֹ קֹדֶם. וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת הוּא, כִּי לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא הַמָּקוֹם וְגוֹ׳ אַדְמַת קֹדֶשׁ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ הוּא לוֹמַר וְלֹא הָיָה קֹדֶם.
שמות ג:י · פירוש ג
וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (מכות י.) בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, לָזֶה אָמַר אֵלָיו לְכָה פֵּרוּשׁ, אִם אַתָּה חָפֵץ בְּמִצְוָה זוֹ לָלֶכֶת אָז אֲנִי אַשְׁלִים חֶפְצְךָ וְאֶשְׁלָחֲךָ, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם הוּא יִמְאַס מֵהֲלוֹךְ לֹא יִשְׁלָחֶנּוּ.
שמות ג:י · פירוש ה
וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב בִּשְׁלִיחוּת יַעֲקֹב לְיוֹסֵף (בראשית לז:יג), פֵּרוּשׁ ״לְכָה״, וְאִם תָּחוּשׁ לְמִקְרֶה רַע ״וְאֶשְׁלָחֲךָ״, וּשְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין, וְהִיא שֶׁעָמְדָה לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן (שמות ד:כד) שֶׁלֹּא הֱמִיתוֹ הַמַּלְאָךְ.
שמות ג:כא · פירוש א
וְנָתַתִּ֛י אֶת־חֵ֥ן הָֽעָם־הַזֶּ֖ה בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְהָיָה֙ כִּ֣י תֵֽלֵכ֔וּן לֹ֥א תֵלְכ֖וּ רֵיקָֽם׃
לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם. כָּאן רָמַז ה׳ מִשְׁפַּט עֶבֶד עִבְרִי, דִּכְתִיב בּוֹ (דברים טו:יג-יד): ״לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם, הַעֲנֵק תַּעֲנִיק לוֹ״.
שמות ד:כד · פירוש א
וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהֹוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ׃
וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. אָמַר וַיְבַקֵּשׁ, אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁהָיָה שְׁלִיחַ מִצְוָה הָיָה לוֹ מוֹנֵעַ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים ח:) שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין, וְהַמִּצְוָה שֶׁהָיָה עָסוּק בָּהּ קָנָה לוֹ בָּהּ פְּרַקְלִיט אֶחָד, וְהוּא הַמְּלַוֵּהוּ וְהַשּׁוֹמֵר אוֹתוֹ וּמְנָעוֹ לַמַּשְׁחִית בַּל קְרוֹב אֵלָיו. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה עוֹסֵק בַּהֲלִיכַת הַמִּצְוָה אֶלָּא בַּמָּלוֹן, וְלָזֶה הוּא שֶׁבִּקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה לוֹ מוֹנֵעַ, כִּי סוֹף כָּל סוֹף חָשׁוּב כִּשְׁלוּחֵי מִצְוָה גַּם בַּזְּמַן הַהוּא, וּבֵינֵי בֵּינֵי כִּי הַמַּלְאָכִים נוֹעֲדוּ יַחְדָּיו נִתְחַכְּמָה צִפּוֹרָה וְהֵרִימָה מִכְשׁוֹל, אֲבָל בְּעוֹדוֹ עָסוּק בַּמִּצְוָה פְּשִׁיטָא כִּי לֹא יִקְרַב אֵלָיו מַשְׁחִית.
שמות ז:ו · פירוש ב
וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי כָל מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא הָיְתָה לְסִבַּת אֶמְצָעוּת שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָם ה׳, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ו:כה) ״וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ״, וְאָמְרוֹ כֵּן עָשׂוּ הוּא עַל גּוּף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלֹּא הָיָה בְּשׁוּם שִׁנּוּי.
שמות ז:י · פירוש ב
וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת כִּי הָאוֹת יַגִּיד עַל חִזּוּק נְבוּאָתָם כְּדֵי שֶׁיֵּאָמְנוּ, הֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם כִּי לֹא עָשׂוּ הַדָּבָר לְצַד דָּבָר זֶה אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳. וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳, כִּי יוֹתֵר חָבִיב עַל הַצַּדִּיקִים עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳ מִכָּל רָצוֹן בָּעוֹלָם:
שמות י:א · פירוש ז
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ׃
לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר אוֹתוֹתַי אֵלֶּה, שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁעִקַּר הַטַּעַם שֶׁהִכְבִּיד לִבּוֹ הוּא לְצַד אוֹתוֹת אֵלֶּה לְשׂוּמָם, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּשִׂימַת אוֹתוֹת אֵלֶּה וְלֹא זוּלָתָם. עוֹד אָמְרוֹ בְּקִרְבּוֹ. וְיִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה יב,ה) כִּי מַעֲשֵׂה מִצְרַיִם מֵעִיד עַל הָאֱלֹהוּת כִּי הוּא הַשַּׁלִּיט וְהוּא הָאָדוֹן, וְהָאָדוֹן לְצַד שֶׁחָפֵץ בְּיִשְׂרָאֵל לְקָרְבָם לְעָבְדוֹ וּלְדָבְקָה בּוֹ הָיָה חָפֵץ לְהַשְׂכִּילָם לִרְאוֹת וּלְהַבִּיט בְּעַיִן הַכְחָשַׁת כָּל אֱמוּנָה חוּץ מִמֶּנּוּ, וַעֲדַיִן לֹא הֶרְאָם כִּי הוּא בּוֹרֵא רוּחַ וְעוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, גַּם לֹא הֶרְאָם כִּי הוּא בּוֹרֵא אוֹר וָחֹשֶׁךְ. וְלָזֶה אָמַר לְמַעַן שִׁתִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁאָמַר אֵלָיו ״כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ״ יֵשׁ מָקוֹם לְמֹשֶׁה לוֹמַר, לָמָּה יַאֲרִיךְ עוֹד הַטּוֹרַח וְיִצְטָרֵךְ גַּם כֵּן לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת, כִּי יֵשׁ בְּכָל מַכָּה שִׁנּוּי סֵדֶר מַעֲרֶכֶת הַבְּרִיאָה, אִם לְהַרְאוֹתוֹ אֶת כֹּחוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו ״מִי ה׳״, הֲלֹא הִכָּה מַכַּת הַבָּרָד וְהֶרְאָהוּ ה׳ יָדוֹ הַנִּפְלָאָה, וּמַה צֹרֶךְ לְהַפֵּךְ סֵדֶר הַבְּרִיאָה עוֹד. לָזֶה אָמַר אֵלָיו טַעַם ״לְמַעַן שִׁתִי אוֹתוֹתַי אֵלֶּה״, פֵּרוּשׁ אוֹתוֹת שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמִי כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ יִשְׂרָאֵל הָאֱלֹהוּת, עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אֵלֶּה לְהַשְׁלָמַת הָאֱמוּנָה, כִּי בְּכָל שֶׁבַע מַכּוֹת שֶׁעָבְרוּ אֵין בָּהֶם הַכְחָשָׁה לַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ, גַּם לַאֲשֶׁר יִטְעֶה כִּי בּוֹרֵא הָרוּחַ אֵינוֹ בּוֹרֵא הֶעָפָר, וַהֲגַם שֶׁשָּׁלַט ה׳ עַל הָאָרֶץ, בַּמֶּה יִוָּדַע כִּי הוּא בּוֹרֵא רוּחַ הוּא הַיּוֹצֵר אָדָם וְצָר צוּרָה. וְהֻצְרַךְ ה׳ לְהַרְאוֹתָם בְּמַעֲשֵׂה הָאַרְבֶּה כִּי עָשָׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת לַהֲבִיאָם גַּם לְהַחְזִירָם, גַּם לָשֵׂאת אֶת הַמֵּתִים לְבַל יֵהָנוּ מֵהֶם הַמִּצְרִיִּים (שמות רבה יג,ז), וּבְמַכַּת חֹשֶׁךְ כִּי הוּא יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת וְשָׁלַט בָּהֶם, גַּם יְצִירַת הַחֹשֶׁךְ, וְגָזַר עָלָיו לְשַׁמֵּשׁ עָבוֹת לְמִצְרַיִם (שמות רבה יד,א), וּבְמַכַּת בְּכוֹרוֹת נוֹדַע כִּי הוּא הַיּוֹצֵר צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה וּמַכִּיר טִפַּת הַבְּכוֹר (בבא מציעא סא,ב), גַּם בְּאֶמְצָעוּת מַכָּה זוֹ צִוָּה ה׳ מִצְוַת (שמות יג,ב) ״קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר״, וְיִהְיֶה זֶה לְזִכָּרוֹן כִּי הוּא יוֹצְרוֹ מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁמָּצָא רָשָׁע זֶה הִקְשָׁה ה׳ לִבּוֹ ״לְמַעַן שִׁתִי אוֹתוֹתַי אֵלֶּה״ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לְאוֹת וּלְמוֹפֵת לַטַּעַם הַנִּזְכָּר, יִהְיוּ בְּקִרְבּוֹ שֶׁתִּמְצֶאנָה אוֹתוֹ כּוֹסוֹת הַתַּרְעֵלָה גַּם כֵּן לְצַד רִשְׁעוֹ, וְזוּלַת טַעַם זֶה לֹא הָיָה ה׳ מְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת בִּשְׁבִילוֹ לְבַד.
שמות י:כו · פירוש א
וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃
וְגַם מִקְנֵנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר אֵלָיו ״גַּם אַתָּה תִּתֵּן״? זֶה יַגִּיד שֶׁמִּלְּבַד שֶׁיִּקְחוּ מִקְנֵיהֶם גַּם אַתָּה וְגוֹ׳, אִם כֵּן הֲרֵי הִזְכִּיר מִקְנֵיהֶם. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁחָשׁ שֶׁיָּבִין פַּרְעֹה כִּי אָמְרוֹ ״גַּם אַתָּה״ לֹא יִרְמֹז הַקּוֹדֵם עַל מִקְנֵיהֶם אֶלָּא עַל הַטַּף, כִּי מִלְּבַד שֶׁיֵּלֵךְ הַטַּף גַּם צָרִיךְ הוּא לִתֵּן וְגוֹ׳, לָזֶה בֵּאֵר הַדְּבָרִים שֶׁעַל הַמִּקְנֶה, זֶה דֹּחַק. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח וְגוֹ׳, מַה חִדּוּשׁ בָּזֶה? אִם לְהוֹדִיעוֹ שֶׁעוֹבְדִים ה׳ בִּזְבִיחַת צֹאן, הֲלֹא כְּבָר אָמַר אֵלָיו ״גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵינוּ זְבָחִים״ וְגוֹ׳, אִם כֵּן אֵין חִדּוּשׁ בְּהוֹדָעָה זוֹ. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ״לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד״, כִּי פְּשַׁט הַדְּבָרִים יַגִּיד בָּזֶה הוּא עַל הַשִּׁעוּר שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כַּמָּה תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין לְמִקְנֵיהֶם וְגַם הוּא יִתֵּן אִם יַחְפֹּץ, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״כַּמָּה נַעֲבֹד״.
שמות י:כו · פירוש ג
וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃
וְאָמְרוֹ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד. פֵּרוּשׁ: וְאִם תֹּאמַר נְשַׁעֵר שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק לָעֲבוֹדָה וְהַשְּׁאָר יֻצַּג, לָזֶה אָמַר ״לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד״. תֵּבַת ״מַה״ תִּסְבּוֹל שְׁנֵי עִנְיָנִים וְלִשְׁנֵיהֶם נִתְכַּוֵּן: הָאֶחָד הוּא כַּמָּה, וְהַשֵּׁנִי מַה הוּא אֹפֶן הָעֲבוֹדָה שֶׁיְּצַו הָאֵל אוֹתָנוּ, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאמַר שֶׁנִּבְנֶה בִּנְיָן לִזְבּוֹחַ בּוֹ וּכְלֵי זָהָב אֵין שִׁעוּר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת אֲחֵרִים, וַהֲַגַם שֶׁאָמְרוּ ״וְנִזְבְּחָה״ וְגוֹ׳, הֲרֵי אָמַר עוֹד ״שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי״ (שמות ד:כג) וְהִכְנִיס פְּרָטִים אֲחֵרִים בִּכְלַל זֶה מִלְּבַד הַזְּבִיחָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין דָּבָר זֶה שֶׁל הַזְּבִיחָה מְסֻיָּם שֶׁאֵין זוּלָתָהּ, אֲשֶׁר עַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְכָל מַה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ וְגַם אַתָּה תִּתֵּן.
שמות יב:ג · פירוש ב
דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁבְּמִצְוָה זוֹ שֶׁל לְקִיחַת הַשֶּׂה יֵשׁ בָּהּ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: אַחַת לְטוֹבָה, כִּי בָהּ נָשְׂאוּ רֹאשׁ וְרָאוּ אוֹתָם אוֹיְבֵיהֶם עוֹשִׂים בֵּאלֹהֵיהֶם שְׁפָטִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טז,ג), וְהַשְּׁנִיָּה לְצַד הַמִּצְוָה כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְהָעוֹבֵר עָלָיו עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ. לָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר דַּבְּרוּ וְגוֹ׳ לֵאמֹר, ״דַּבְּרוּ״ לְשׁוֹן קֹשִׁי, כְּנֶגֶד צֹרֶךְ הַדָּבָר וּגְזֵרַת מֶלֶךְ וּלְהַעֲנִישׁ עַל כָּל עוֹבֵר, וְ״לֵאמֹר״ אֲמִירָה רַכָּה, כְּנֶגֶד מַעֲלָה וְכָבוֹד אֲשֶׁר תַּשִּׂיגֵם בַּדָּבָר. וּלְצַד שֶׁבַּמִּצְוָה שֶׁצִּוָּה בִּתְחִלַּת הַנְּבוּאָה, שֶׁהִיא לַחְשֹׁב מִנִּיסָן, אֵין עֹנֶשׁ לָעוֹבֵר עַל זֶה כְּעֹנֶשׁ הַחוֹדֵל מֵעֲשׂוֹת הַפֶּסַח, וְלָזֶה לֹא אָמַר כְּנֶגְדָּהּ אֶלָּא ״לֵאמֹר״, אֲשֶׁר עַל כֵּן הֻצְרַךְ לַחְזֹר וְלוֹמַר ״דַּבְּרוּ״ כְּנֶגֶד מִצְוַת פֶּסַח, וְאָמַר עוֹד ״לֵאמֹר״ כִּי גַּם בָּהּ יֵשׁ מַעֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כַּנִּזְכָּר. וּבְדֶרֶךְ דְּרָשׁ צִוָּם לְהַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל בְּהַנְהָגַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, לְהוֹדִיעָם חֻקֵּי ה׳ וְתוֹרוֹתָיו וּלְהַנְהִיגָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְלָזֶה אָמַר ״דַּבְּרוּ״ וְאָמַר ״לֵאמֹר״, פֵּרוּשׁ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְעֻלִּים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו ג:י): ״אִמְרוּ צַדִּיק״ וְגוֹ׳.
שמות יב:ג · פירוש ו
דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
עוֹד יִרְמֹז בְּדַקְדֵּק עוֹד תֵּיבַת ״לָהֶם״. עוֹד אָמְרוֹ תֵּיבַת אִישׁ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וְיִקְחוּ שֶׂה לְבֵית״ וְגוֹ׳. אָכֵן יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (תנחומא) בְּפָסוּק ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְחוּ אוֹתִי עִמָּכֶם, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן לְצַד כִּי זוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה הוֹדִיעָם הַשָּׂגַת הַמִּצְוָה כִּי בַּעֲשׂוֹתָהּ יַשְׁרֶה עָלָיו ה׳ שְׁכִינָתוֹ בְּסוֹד (דברים כח:י) ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״. גַּם אָמְרוּ כִּי תֵּיבַת ״מִצְוָה״ יֵשׁ בָּהּ שֵׁם הֲוָיָ״ה חֲצִי בְּאַ״ת בַּ״שׁ וַחֲצִי בְּפָשׁוּט (תיקוני זוהר תיקון כט), וְהוּא אָמְרוֹ וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (סוטה מב:) ״אִישׁ״ – אֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי בְּמִצְוָה זוֹ יִקְחוּ לָהֶם לְקִיחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְהוּא אִישׁ שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ מַלְכֵּנוּ.
שמות יב:טו · פירוש ב
שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כׇּל־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד־י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קכ.) מִדְּרָשׁוֹת הַתּוֹרָה בְּאַחַת מִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, כִּי כָל שִׁבְעָה אֵין חִיּוּב בְּמַצָּה אֶלָּא לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה, וְהַטַּעַם כִּי גַּם בְּחִינַת הַמִּצְוָה לֹא הָיָה אֶלָּא בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְזֶה נִקְבַּע לְחוֹבָה בַּזְּמַן עַצְמוֹ, וּמֵאָז וָהָלְאָה אֵין כִּוּוּן בַּנֵּס לַמִּצְוָה, וְהָבֵן. וְטַעַם אָמְרוֹ ״שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת״ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת. וְאוּלַי שֶׁדִּבֵּר בְּסֵדֶר זֶה לוֹמַר כִּי מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אָכַל כָּל שִׁבְעָה.
שמות יב:טו · פירוש ד
שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כׇּל־אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד־י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃
עוֹד טַעַם אָמְרוֹ שִׁבְעַת, לְצַד שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ בְּכָל שִׁבְעָה לָאו דְּלֹא תֹּאכַל חָמֵץ, וְהָיִיתִי אוֹמֵר אִם לֹא אָכַל חָמֵץ אֵין בְּיָדוֹ לֹא זְכוּת וְלֹא עֹנֶשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר ״שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת״, לוֹמַר לְךָ כִּי כְּשֶׁלֹּא אָכַל חָמֵץ כְּאִלּוּ אָכַל מַצּוֹת, וַהֲרֵי בְּיָדוֹ שֶׁבַע מִצְווֹת עֲשֵׂה.
שמות יב:יז · פירוש א
וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שָׁמַרְתִּי הַיּוֹם וְלֹא אֵחַרְתִּי יוֹם אֶחָד, וּבְעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם, לְטַעַם זֶה אַתֶּם גַּם כֵּן לֹא תְּאַחֲרוּ הַמַּצָּה עַד שֶׁתַּחְמִיץ.
שמות יב:יז · פירוש ב
וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃
וְאָמַר עוֹד וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה, יְצַו כֵּן הָאֵל גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מְשַׁמֵּר גַּם הַיּוֹם לְבַל יִטְעֶה בַּחֶשְׁבּוֹן, וְלֹא יַקְדִּים וְלֹא יְאַחֵר מֵעֲשׂוֹת אֶת הַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא יוֹם אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְכָל פֵּרוּשׁ זֶה אוֹמֵר כִּי בְּעֶצֶם יָאִיר יָמִין וּשְׂמֹאל, יָאִיר לָתֵת טַעַם לְמַה שֶׁלְּפָנָיו לִשְׁמִירַת הַמַּצּוֹת, וְיָאִיר לְמַה שֶׁלְּאַחֲרָיו לִשְׁמִירַת הַיּוֹם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בְּעֶצֶם וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ לְטַעַם שֶׁבְּעֶצֶם הַיּוֹם וְגוֹ׳ וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם גַּם כֵּן אֶת הַיּוֹם הַזֶּה.
שמות יב:כא · פירוש ב
וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכׇל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא לַזְּקֵנִים וְהֵם יְדַבְּרוּ לְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, וַחֲלוּקָה מִצְוָה זוֹ מִשְּׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה כִּי עֲדַיִן לֹא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל בַּבְּרִית וְלֹא הוּחְנְכוּ לְהִכָּנֵס לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְלָזֶה הָיָה מְדַבֵּר לַזְּקֵנִים וְהַזְּקֵנִים כָּל אֶחָד יְדַבֵּר בְּנַחַת וּבְדֶרֶךְ הַמִּתְקַבֵּל לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נוֹחִים לַעֲשׂוֹת.
שמות יב:כח · פירוש א
וַיֵּלְכ֥וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ {ס}
וַיֵּלְכוּ וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן עָשׂוּ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״וַיַּעֲשׂוּ״ וְגוֹ׳, לוֹמַר הִצְדִּיקוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּמִצְווֹת ה׳ וְלֹא הֵבִינוּ דָּבָר שֶׁלֹּא כֵן הוּא בְּמַשְׁמָעוּת, וְזֶה לֹא הָיָה נִשְׁמָע מֵאָמְרוֹ ״וַיַּעֲשׂוּ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר מַה שֶׁחָשְׁבוּ הֵם, וְהָבֵן:
שמות יג:ה · פירוש א
וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִיאֲךָ֣ יְהֹוָ֡ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִ֠י וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃
וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁתָּלָה מִצְוָה זוֹ בְּבִיאַת הָאָרֶץ, לַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק (שמות י״ב:כ״ה) ״וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ״, אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁכַח בְּאֹרֶךְ הַיָּמִים שָׁם כְּשֶׁיִּרְבּוּ יְמֵיהֶם עַל הָאֲדָמָה.
שמות יג:ח · פירוש ג
וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר, לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר ״וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ״, תֵּנַח אִם יֵשׁ לוֹ בֵּן, אִם אֵין לוֹ בֵּן יִהְיֶה פָּטוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהַגִּיד אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. וְאִם תֹּאמַר, כֵּיוָן שֶׁעַל כָּל פָּנִים הוּא צָרִיךְ לְהַגִּיד אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, אִם כֵּן לָמָּה אָמַר ״לְבִנְךָ״? וְאוּלַי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַיִּתּוּר אֲנִי מֵבִין כֵּן וְלֹא בְּלֹא יִתּוּר. וְאֶפְשָׁר עוֹד שֶׁיִּרְמֹז בְּאָמְרוֹ וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, שֶׁאִם יַגִּיד הַגָּדָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן יְזַכֵּהוּ ה׳ שֶׁיַּגִּיד לִבְנוֹ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִּטְעֶה לוֹמַר דַּוְקָא, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״.
שמות יג:יא · פירוש א
וְהָיָ֞ה כִּֽי־יְבִאֲךָ֤ יְהֹוָה֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְגוֹ׳. אָמַר וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח מִצְווֹת ה׳ כִּי יַרְחִיב ה׳ גְּבוּלוֹ וְיִשְׁמַן וְיִבְעָט, וְלֹא חָשׁ לוֹמַר כִּי דַּוְקָא בָּאָרֶץ, לְצַד שֶׁהִיא מִצְוָה הַתְּלוּיָה בַּגּוּף וְאָמְרִינַן בְּקִדּוּשִׁין (לו:) שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בַּגּוּף אֵין חִלּוּק בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ.
שמות יג:יד · פירוש א
וְהָיָ֞ה כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הוֹצִיאָ֧נוּ יְהֹוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃
וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁיִּרְאֶה בִּנְךָ עִנְיַן פִּדְיוֹן בְּכוֹר, אִם יִשְׁאָלְךָ אַתָּה חַיָּב לוֹמַר לוֹ, אֲבָל בְּלֹא שְׁאֵלָה אֵין חִיּוּב אֶלָּא בְּלֵיל פֶּסַח. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר מָחָר, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ לְמָחָר דְּהַיְנוּ כָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה, וְאָמַר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בַּשְּׁאֵלָה שֶׁתֹּאמַר אֵלָיו, אָז הוּא שֶׁתְּשִׁיבֵהוּ בַּדֶּרֶךְ הָאָמוּר, אֲבָל אִם יֹאמַר ״מַה זֹּאת״ בְּדֶרֶךְ זִלְזוּל לֹא לְכַוָּנַת הַתְּשׁוּבָה – לֹא תְּשִׁיבֵהוּ כָּזֶה.
שמות יג:יד · פירוש ב
וְהָיָ֞ה כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הוֹצִיאָ֧נוּ יְהֹוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁאֵין צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַשְּׁאֵלָה בְּלָשׁוֹן זֶה ״מַה זֹּאת״, אֶלָּא הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה בְּאֵיזֶה אוֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה, כָּל שֶׁהַמְּכֻוָּן שֶׁל הַשְּׁאֵלָה הוּא ״לֵאמֹר מַה זֹּאת״. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי פָּסוּק זֶה שֶׁלֹּא בְּלֵיל פֶּסַח נֶאֱמַר, אֶלָּא בְּמִצְוַת קְדוּשַּׁת פֶּטֶר רֶחֶם, וְאֵין צוֹרֶךְ בְּהַגָּדָה זוּלַת עַל יְדֵי שְׁאֵלָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) אָמְרוּ כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים וְכוּ׳, זֶה דֶּרֶךְ דְּרוּשׁ.
שמות טו:א · פירוש ב
אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
וְאָמְרוֹ יָשִׁיר לְשׁוֹן עָתִיד, לְצַד שֶׁאָמַר ״אָז״ חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיִּטְעֶה אָדָם וְיֹאמַר כִּי ״אָז״ מִעֵט שֶׁאֵין שִׁירָה זוֹ יְכוֹלָה לֵאָמֵר זוּלַת אָז, תַּלְמוּד לוֹמַר ״יָשִׁיר״, שֶׁיֶּשְׁנָהּ לְשִׁירָה זוֹ גַּם לֶעָתִיד, וְכָל הַבָּא לָשִׁיר שִׁירָה זוֹ לִפְנֵי ה׳ יֶשׁ לְאֵל יָדוֹ. אוֹ יִרְמֹז לַמִּצְוָה שֶׁמִּצְוָה לְאָמְרָהּ תָּמִיד, וּקְבָעוּהָ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית בְּכָל יוֹם.
שמות טו:כו · פירוש א
וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כׇּל־חֻקָּ֑יו כׇּֽל־הַמַּחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ {ס}
אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אִם שָׁמוֹעַ לְחוֹק וּמִשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׂם כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ, תִּזְכּוּ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל ה׳, פֵּרוּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ד:לג) ״הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳, וּמְבַשְּׂרֵם שֶׁיִּזְכּוּ לְמַה שֶׁזָּכוּ אַחַר כָּךְ, וַה׳ נָתַן לָהֶם שַׁבָּת וְדִינִים קוֹדֶם (סנהדרין נו:) לְנַסּוֹתָם אִם יִשְׁמְעוּ לְמִצְווֹת אֵלּוּ יְצַוֶּה הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ לְמַעְלָה וְשָׁם נִסָּהוּ, פֵּרוּשׁ, אִם יַעֲמוֹד בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה.
שמות טו:כו · פירוש ב
וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כׇּל־חֻקָּ֑יו כׇּֽל־הַמַּחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ {ס}
וְתִמְצָא שֶׁכָּאן רָמַז הַכָּתוּב אַרְבַּע מִצְווֹת: לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת. כְּנֶגֶד לִלְמוֹד אָמַר אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳ בְּקוֹל ה׳ – זוֹ תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְכָפַל הַשְּׁמִיעָה לַטַּעַם הַנִּזְכָּר, גַּם לִרְמוֹז לָהֶם שֶׁיִּהְיֶה עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּחֵשֶׁק גָּדוֹל, שֶׁהֲגַם שֶׁעוֹדֶנּוּ לוֹמֵד יִתְאַוֶּה לִלְמוֹד עוֹד, וְזֶה יַגִּיד שֶׁאֵינוֹ שָׂבֵעַ וְקָץ בְּלִמּוּדוֹ. וּכְנֶגֶד לְלַמֵּד אָמַר וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לז,א) מָה אֲנִי בְּחִנָּם אַף אַתָּה בְּחִנָּם, וְשִׁעוּר הַדְּבָרִים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת הוּא עִם בְּרוּאָיו, שֶׁנָּתַן לָהֶם הַתּוֹרָה בְּחִנָּם – תַּעֲשֶׂה גַּם כֵּן אַתָּה. וּכְנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה אָמַר וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וּכְנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו – לְשׁוֹן שְׁמִירָה הַצּוֹדֶקֶת עַל לֹא תַעֲשֶׂה.
שמות טז:כה · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַיהֹוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃
אִכְלֻהוּ הַיּוֹם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְצַוּוֹתָם עַל אֲכִילָתוֹ. וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם אֶלָּא הַנִּיחוּ אוֹתוֹ לְמִשְׁמֶרֶת וְלֹא פֵּרֵשׁ לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִים בַּאֲכִילָתוֹ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁאָסַר בְּפֵרוּשׁ אֲכִילַת הַנּוֹתָר, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֲסָרוֹ לָהֶם. אוֹ אוּלַי דְּאָסוּר מִדִּין ״לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה״ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין קיד:) כָּל שֶׁתִּעַבְתִּי לְךָ הוּא בְּבַל תֹּאכַל, לָזֶה אָמַר לָהֶם אִכְלוּהוּ הַיּוֹם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר הַיּוֹם לִשְׁלֹל יוֹם אַחֵר אִסּוּר הַנּוֹתָר לַבֹּקֶר, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה וְתֹאמַר הַיּוֹם דַּוְקָא וְלֹא יוֹם אַחֵר כָּל עִקָּר וַאֲפִלּוּ שַׁבָּת, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר כִּי שַׁבָּת וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי מִעוּט הַיּוֹם לֹא בָּא לְמַעֵט אֶלָּא שֶׁאֵינָם שַׁבָּת.
שמות טז:כח · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה עַד־אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃
מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי. כִּי מָצִינוּ לָהֶם שֶׁעָבְרוּ עַל שְׁתֵּי מִצְווֹת: אַחַת שֶׁאָמַר לָהֶם ״אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ״ וְהוֹתִירוּ, וּשְׁנִיָּה שֶׁאָמַר לָהֶם ״תִּלְקְטוּהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִהְיֶה בּוֹ״ הַלְּקִיטָה, וְעָבְרוּ וְיָצְאוּ לִלְקוֹט, לָזֶה אָמַר ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי״. וְאָמְרוֹ וְתוֹרֹתָי גַּם כֵּן הֵם שְׁתֵּי תּוֹרוֹת: אַחַת כִּי ה׳ אָמַר לָהֶם שֶׁיִּלְקְטוּ עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת וְהֵם לָקְטוּ יוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) בְּאָמְרוֹ ״וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה״, וּבְמַעֲשֵׂה שַׁבָּת גַּם כֵּן לֹא הִסְפִּיק לָהֶם מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם מִשְׁנֶה יוֹם שִׁשִּׁי וְיָצְאוּ לִלְקוֹט יוֹתֵר מֵעֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת, וּשְׁנִיָּה שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּמַאֲמַר ה׳ כִּי בְּיוֹם שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ וְיָצְאוּ וְגוֹ׳, וְאֵין לְךָ עוֹבֵר עַל תּוֹרָה כָּזֶה שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
שמות יח:כא · פירוש א
וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
וְאַתָּה תֶחֱזֶה. פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁהָעָם יְמַנּוּ עֲלֵיהֶם אֶלָּא הוּא יֶחֱזֶה. עוֹד רָמַז, כִּי לְצַד זֶה יֵחָשֵׁב כְּאִלּוּ הוּא הַשּׁוֹפֵט כֵּיוָן שֶׁהֵם שְׁלוּחָיו וְיִטּוֹל חֵלֶק בַּמִּצְוָה.
שמות יט:ג · פירוש ח
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַאֲשֶׁר עַל כֵּן בְּעֵת נְתִינַת הַתּוֹרָה חָשַׁב ה׳ מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת לְהוֹעִיל בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּלְפָנָיו שְׁתֵּי דְּרָכִים: א׳ לְדַבֵּר דִּבְרֵי אַהֲבָה וְחִבָּה, וְיֵשׁ בָּזֶה תַּכְלִית דָּבָר טוֹב כְּשֶׁיְּקַבְּלוּהָ מֵאַהֲבָה, שֶׁשֶּׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּפוּל הוּא בִּשְׂכָרָם, וְיֵשׁ בָּזֶה צַד אַחֵר, כִּי הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לִפְעָמִים לֹא יְדַקְדֵּק בִּפְרָט אֶחָד מֵהַתּוֹרָה, כְּדֶרֶךְ הָאָב עִם בְּנוֹ הַמְגַעְגְּעוֹ וְהַמְשַׁעְשְׁעוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין עָלָיו בְּחִינַת הַמּוֹרָא, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁתִּהְיֶה קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחֲמַת יִרְאָה, מִדֶּרֶךְ הַיָּרֵא לִפְחֹד עַל דִּקְדּוּק אֶחָד כְּעֶבֶד מֵרַבּוֹ, וְנִמְצָא תָּמִיד עוֹמֵד לִשְׁמֹר עֵץ הַחַיִּים, וְכֵן הוּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות). וְדֶרֶךְ ב׳ הוּא לְדַבֵּר דְּבָרִים קָשִׁים כְּמֶלֶךְ שֶׁגּוֹזֵר עַל עַבְדּוֹ בִּזְרִיקַת מָרָה וְאֵימַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ בָּזֶה תַּכְלִית טוֹב שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בְּאַחַת מִכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי וַעֲרַאי, אֶלָּא שֶׁמַּגִּיעָם מַחֲצִית שָׂכָר מִשָּׂכָר הַמַּגִּיעָם בַּעֲשׂוֹתָם מֵאַהֲבָה.
שמות יט:ה · פירוש טו
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
אָכֵן אַשְׂכִּילְךָ כִּי כָּל אֲשֶׁר עֵינֶיךָ תֶחֱזֶינָה בְּתוֹרָתֵנוּ, בֵּין בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה בֵּין בְּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, טַעַם הַדְּבָרִים הוּא כִּי ה׳ בָּחַן בְּמַה שֶׁבָּרָא וְהִכִּיר בְּחִינַת הָרַע וְהִבְדִּילָנוּ מִמֶּנּוּ, וּבָחַן בְּחִינַת הַטּוֹב וְקִדְּשָׁנוּ בּוֹ. וְהוּא מַאֲמַר הַזֹּהַר (תיקוני זוהר תיקון כא) בְּפָסוּק ״וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי״ – מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה, וְלֹא כַּאֲשֶׁר שָׂנֵאתִי – מִמִּצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְכֵן הוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרָא (מכילתא פסוק ״כי אני ה׳ רופאך״): אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה, אֱמוֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם רְפוּאָה הֵם לָכֶם, חַיִּים הֵם לָכֶם, עַד כָּאן. כָּפַל לוֹמַר ״רְפוּאָה״ וְ״חַיִּים״ כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה וּמִצְווֹת עֲשֵׂה: רְפוּאָה – לְבַל תֶּחֱלוּ בְּאָכְלְכֶם אוֹ בַּעֲשׂוֹתְכֶם מֵהַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, וְחַיִּים – הֵם בַּעֲשׂוֹתְכֶם מַעֲשִׂים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם. וְתִמְצָא כִּי בְּעֵת צַוּוֹת ה׳ עַל דְּבָרִים הָאֲסוּרִים יֹאמַר (ויקרא יא:מג): ״אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״, ״אַל תִּטַּמְּאוּ״ וְגוֹ׳ (ויקרא יח:כד), גַּם יַזְכִּיר הָעֲרָיוֹת בְּשֵׁם תּוֹעֵבָה וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, לְהַגִּיד בָּא הָאֱלֹהִים כִּי כָל מַחְשְׁבוֹתָיו הֵם לִשְׁמֹר אוֹתָנוּ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה וְצִוָּנוּ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים.
שמות יט:ה · פירוש טז
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הָרַע יֵשׁ לָהּ שֹׁרֶשׁ בִּבְחִינַת רוּחַ הַטֻּמְאָה, וְכָל בְּחִינַת מַעֲשֵׂה הַטּוֹב הִיא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה. וְהִנֵּה כָּל מִצְוָה שֶׁצִּוָּנוּ ה׳ עָלֶיהָ לְבַל עֲשׂוֹתָהּ שְׁמָהּ הוּא שֵׁם בְּחִינַת הָרַע שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר שִׁקּוּץ הַנִּאוּף שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הָרַע כָּךְ שְׁמוֹ, הַגֶּזֶל כְּמוֹ כֵן כָּךְ שֵׁם שֹׁרֶשׁ בְּחִינַת הָרַע, וּבְעֵת עֲשׂוֹת הָאָדָם מִפְעָל הָרַע הִנֵּה הוּא מַחֲזִיק שָׁרְשׁוֹ הָרַע, וּבְעֵת שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר מֵעֲשׂוֹתוֹ הִנֵּה הוּא בִּטּוּלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים צב) בְּפָסוּק ״הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ ה׳״ וְגוֹ׳.
שמות כ:א · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר רַב קְטִינָא (מנחות מא,א) ״עַנְשִׁיתוּ אַעֲשֵׂה״ וְכוּ׳, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁעַל עֲשֵׂה לֹא יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב. לָזֶה אָמַר ה׳ כִּי יָבִיא ה׳ בְּמִשְׁפָּט עֹנֶשׁ עַל כָּל הַדְּבָרִים גַּם לָעֲשִׂין הָרְשׁוּמִים בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עִקַּר הַכֹּל הָרְשׁוּמִים בִּתְחִלַּת דְּבַר ה׳ ״אָנֹכִי״ וְגוֹ׳, שַׁבָּת, כִּבּוּד אָב וָאֵם. עַל אֵלּוּ, הֲגַם שֶׁהֵם עֲשֵׂה, יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדִּין ״אֵת כָּל הַדְּבָרִים״, בֵּין עֲשֵׂה בֵּין לֹא תַעֲשֶׂה.
שמות כ:א · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֵת כָּל הַדְּבָרִים, לוֹמַר כִּי אֵין חֵפֶץ בִּמְקַבֵּל תּוֹרָה אֶלָּא אִם יְקַבֵּל כָּל הַתּוֹרָה, וְכָל הַמְקַבֵּל עָלָיו תּוֹרָה חוּץ מִמִּצְוָה אַחַת אֵין לוֹ תּוֹרָה (בכורות ל:).
שמות כ:א · פירוש יא
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}
עוֹד אָמְרוֹ לֵאמֹר יְכַוֵּן אָמְרָם זַ״ל (זהר ח״ב צג:) שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ רְמוּזָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶם אֲמָרוֹת אֲחֵרוֹת כְּלוּלוֹת וּרְמוּזוֹת. וְרָאִיתִי לָתֵת טַעַם טוֹב בְּהַשְׁמָעַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, כִּי הֵם שְׁנֵי שָׁרָשִׁים לִשְׁנֵי כְּלָלוֹת הַמִּצְווֹת: מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. אָנֹכִי הִיא עִקָּר וְשֹׁרֶשׁ כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה, לֹא יִהְיֶה לְךָ וְגוֹ׳ הִיא עִקָּר וְשֹׁרֶשׁ כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, לָזֶה נָטַע ה׳ בָּהֶם מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן שָׁרְשֵׁי שְׁנֵי עִקְּרֵי הַמִּצְווֹת שֶׁבָּזֶה לֹא תִּמּוֹט תּוֹרָה מִזַּרְעֵנוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
שמות כ:ו · פירוש ב
וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃ {ס}
וְאָמְרוֹ וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי, פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לא,א) שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת עִם ״לַאֲלָפִים״, כִּי אֵלּוּ שֶׁהֵם עוֹבְדִים מִיִּרְאָה אִם יִצְטָרְכוּ הַדּוֹרוֹת לִזְכוּתוֹ לֹא יַאֲרִיךְ אֶלָּא עַד אֶלֶף, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפָסוּק אַחֵר, דִּכְתִיב (דברים ז:ט) ״לְאֶלֶף דּוֹר״ וְגוֹ׳.
שמות כ:ט · פירוש א
שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן יְצַו ה׳ לַעֲבֹד בְּשֵׁשֶׁת יָמִים. גַּם מַה הִיא כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ וְעָשִׂיתָ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת בְּהַר סִינַי (ויקרא כה:כ) ״וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית וְגוֹ׳ וְצִוִּיתִי״ וְגוֹ׳, וְהֵם הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים כָּאן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ״ שֶׁאֵין בּוֹ דִּבְרֵי חוֹל, אִם כֵּן הָעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, מַה יֹאכַל בַּיּוֹם הַמְּקֻדָּשׁ, לָזֶה אָמַר שֵׁשֶׁת יָמִים לְבַד תַּעֲבֹד וּבָהֶם תַּעֲשֶׂה כָל מְלַאכְתֶּךָ, פֵּרוּשׁ, הַצְּרִיכָה לְךָ לְשִׁשִּׁי וְלִשְׁבִיעִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שם) ״וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ״ וְגוֹ׳, כִּי מַבְטִיחַ ה׳ לְשׁוֹמְרֵי מִצְווֹתָיו.
שמות כ:יב · פירוש א
כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {ס}
לְמַעַן יַאֲרִיכוּן. אָמַר יַאֲרִיכוּן שֶׁמַּשְׁמָע מֵעַצְמָם, וְלֹא אָמַר ״אַאֲרִיךְ יָמֶיךָ״. אוּלַי שֶׁיִּרְצֶה לוֹמַר כִּי מִצְוָה זוֹ סְגֻלָּתָהּ הִיא אֲרִיכוּת יָמִים מִלְּבַד שְׂכָרָהּ מֵה׳, כִּי יֵשׁ מִצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סְגֻלּוֹת נִפְלָאוֹת מִלְּבַד שָׂכָר אֲשֶׁר קָבַע לָהֶם ה׳, וְזוֹ גִּלָּה אוֹתָהּ ה׳.
שמות כא:א · פירוש א
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ וְאֵלֶּה, וְהִנֵּה נֶחְלְקוּ בַּמְּכִילְתָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לוֹמַר לְךָ מָה עֶלְיוֹנִים מִסִּינַי אַף תַּחְתּוֹנִים מִסִּינַי, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: וְאֵלֶּה יָכוֹל שׁוֹנִין וְלֹא יוֹדְעִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאֵלֶּה״ וְגוֹ׳, עָרְכָן לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ, עַד כָּאן. וְהִנֵּה לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁמְּפָרֵשׁ ״וְאֵלֶּה״ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי, בְּהֶכְרֵחַ לְפָרֵשׁ שֶׁטַּעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ זֶה הוּא לְלַמֵּד עַל פְּרָטֵי מִצְוָה זוֹ שֶׁנֶּאֶמְרוּ מִסִּינַי, שֶׁאִם עַל כְּלָלוֹתֶיהָ, הֲרֵי אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּפֶרֶק בַּתְרָא דִּזְבָחִים (קטו:) שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֵיהֶם בְּסִינַי וּפְרָטֵיהֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, עַד כָּאן, וְאִם כֵּן גַּם אֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים בִּכְלָל וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְאֵלֶּה״ לְלַמֵּד עַל דָּבָר זֶה. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁחָלַק עִם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁם בַּבְּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בִּזְבָחִים כִּי כָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֵיהֶם וּפְרָטֵיהֶן בְּסִינַי, אֵינוֹ יָכוֹל לְפָרֵשׁ ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים״ שֶׁבָּא לְלַמֵּד שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ זֶה, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ בְּאֹפֶן אַחֵר.
שמות כא:א · פירוש ה
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי טַעַם אָמְרוֹ וְאֵלֶּה לִרְמוֹז דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פו:) כִּי צָרִיךְ לָשׂוּם דַּיָּנִים לִפְנֵי הַמִּקְדָּשׁ, לָזֶה אָמַר וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ מְקוֹם שְׁכוּנַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁכֻּלָּם בְּמָקוֹם אֶחָד.
שמות כא:א · פירוש ו
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. טַעַם אָמְרוֹ בְּלָשׁוֹן זֶה, הֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת (סנהדרין ז,א) צָרִיךְ לָדַעַת פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים. וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ חֲלָקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם חוֹבַת גַּבְרָא לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יַעֲבוֹדוּ, וְזוּלַת זֶה אֵינָם בְּנֵי בְּרִית הַתּוֹרָה, הַמָּשָׁל בָּזֶה, אִם לֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לֶאֱכוֹל טְרֵפָה הֲרֵי הוּא אוֹכְלָהּ, וְכֵן הַדָּם וְחֵלֶב, וּבְמִצְווֹת עֲשֵׂה – פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר, שְׁבִיתַת יָמִים הַמְּקֻדָּשִׁים, הֵן אֵלֶּה יִתְחַיֵּב לְדַעְתָּם, וְיֵשׁ בְּחִינָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר דִּינֵי טוֹעֵן וְנִטְעָן, הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, הִלְכוֹת קָרְבָּנוֹת וְכַדּוֹמֶה. הָאֱמֶת כִּי חוֹבַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינוֹ אִם יֶחְסַר יְדִיעָתָם כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל גְּדוֹלִים שֶׁיִּשְׁפְּטוּ וִיקַדְּשׁוּ וְיוֹרוּ מִשְׁפָּטִים לְיִשְׂרָאֵל. וְנִתְחַכֵּם ה׳ לוֹמַר כָּאן אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם לוֹמַר כִּי דִּינִים אֵלּוּ יִתְחַיְּבוּ בִּשְׁמִיעָתָם כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין הַקּוֹנֶה מַכִּיר בִּשְׁעַת הַקִּנְיָן לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יִקְנֶה, וְגַם אֵין הַנִּקְנֶה יוֹדֵעַ כִּי ה׳ שִׁחְרְרוֹ אַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים לִתְבֹּעַ הַתּוֹבֵעַ, וְגַם הַשּׁוֹפְטִים לֹא יֵדְעוּ כָּל קוֹנֶה עֶבֶד לְהוֹדִיעוֹ כִּי חַיָּב לְשַׁלְּחוֹ. וְלָזֶה אָמַר אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, כִּי מִשְׁפָּט זֶה הוּא מֵהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צְרִיכִין לָשׂוּם לִפְנֵי כֻּלָּם. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ נוֹכֵחַ, כִּי תִקְנֶה וְגוֹ׳, כִּי יוֹדִיעַ הַדָּבָר לְכָל קוֹנֶה.
שמות כא:א · פירוש ז
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לְהַסְבִּיר הַמִּצְוֹת שֶׁתִּתְקַבֵּל לַכֹּל, וְלָזֶה אָמַר אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, פֵּרוּשׁ, הֲגַם כִּי דָּבָר זֶה יֵשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן הָרָצוֹן, שֶׁהַקּוֹנֶה עַבְדּוֹ יְמַהֵר לְשַׁלְּחוֹ אַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים, תָּשִׂים הַדְּבָרִים לִפְנֵיהֶם כִּי מִצְוָה זוֹ לִזְכוּת כָּל אֶחָד מֵהֶם הִיא, כְּשֶׁיִּהְיֶה עֶבֶד לֹא יַעֲבֹד בּוֹ לְעוֹלָם, וּבָזֶה יִתְרַצֶּה בַּדָּבָר, כִּי כָּל אֶחָד יַעֲרִיךְ הַדָּבָר שֶׁהוּא לִזְכוּתוֹ לְצַד כִּי כָּל עִבְרִי הַנִּמְכָּר אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד דָּחֳקוֹ, אוֹ גָּנַב וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, וְזֶה יְסוֹבְבוֹ הָעֹנִי, וּבְאוֹתוֹ מַצָּב כֻּלָּם עֲשִׁירִים הָיוּ, וְאֵין זֶה אֶלָּא לְדָבָר הַמִּתְגַּלְגֵּל, וְכָל אֶחָד יָשִׂים לְפָנָיו שֶׁאֵלָיו נוֹגֵעַ הַחֶסֶד דִּלְמָא יִתְגַּלְגֵּל עָלָיו הַגַּלְגַּל, וְזֶה זְכוּת הוּא לוֹ.
שמות כא:ב · פירוש א
כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחׇפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃
כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם יִהְיֶה לְפָנָיו לִקְנוֹת עֶבֶד כְּנַעֲנִי וְעֶבֶד עִבְרִי יַקְדִּים הָעִבְרִי, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב: כִּי תִּרְצֶה לִקְנוֹת עֶבֶד – תַּקְדִּים לִקְנוֹת עִבְרִי, וְלֹא תֹאמַר, אֶקְנֶה עֶבֶד שֶׁאֶעֱבֹד בּוֹ עַד עוֹלָם וְלֹא אֶקְנֶה עֶבֶד שֶׁאַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים אֲשַׁלְּחֶנּוּ.
שמות כא:ד · פירוש ב
אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים הוּא, לְצַד כִּי יְצַו הָאֵל הִשְׁתַּנּוּת הַדִּין ״אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא״, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין רַבּוֹ יָכוֹל לִמְסֹר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית אֶלָּא אִם הָיָה נָשׂוּי, כְּאָמְרָם בְּקִדּוּשִׁין (קידושין כ,א). וְיֹאמַר הָאוֹמֵר: מַדּוּעַ חָקַק ה׳ חֻקָּה זוֹ לְהִשְׁתַּנּוּת הַדִּין, מַה לִי הָיָה נָשׂוּי אוֹ לֹא? לָזֶה בָּא הַכָּתוּב בְּחָכְמָה לָתֵת טַעַם, וְאָמַר הַטַּעַם הוּא אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה שֶׁהִיא שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כַּמּוּבָן מֵהָעִנְיָן, הַמִּשְׁפָּט הוּא שֶׁהָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא הָעֶבֶד יֵצֵא בְּגַפּוֹ, פֵּרוּשׁ, בְּלֹא אִשָּׁה כָּל עִקָּר. וְלֶהֱיוֹת כֵּן, אִם יִתֵּן לוֹ רַבּוֹ אִשָּׁה וְהוּא פָּנוּי מֵעוֹלָם, לֹא יִרְצֶה לָצֵאת מֵעַבְדוּת לְצַד שְׁתֵּי סִבּוֹת: הָאֶחָד – אַהֲבַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וְהַשְּׁנִיָּה – שֶׁבְּצֵאתוֹ נִשְׁאָר פָּנוּי, וּשְׁתַּיִם רָעוֹת יֵשׁ לוֹ בִּיצִיאָתוֹ. וּלְצַד זֶה כָּל עֶבֶד אִישׁ לֹא יַחְפֹּץ לָצֵאת מֵאֵת רַבּוֹ, מַה שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כֵּן. אֲשֶׁר עַל כֵּן גָּזַר אוֹמֶר שֶׁלֹּא יִתֵּן לוֹ רַבּוֹ אִשָּׁה אֶלָּא אִם הוּא נָשׂוּי, כִּי בָּזֶה יֵקַל מֵעָלָיו הַפְרָדַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית בַּת חוֹרִין יִהְיֶה בְּעֵינָיו קַל לָצֵאת. וּכְפִי פָּסוּק ״אִם אֲדֹנָיו״ וְגוֹ׳ נִתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר בְּסֵדֶר הַדְּבָרִים לָתֵת טַעַם בְּמֶתֶק לָשׁוֹן לָמָּה שִׁנָּה הַדִּין.
שמות כג:יג · פירוש א
וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃
וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וּבְכֹל וְגוֹ׳ תִּשָּׁמֵרוּ וְלֹא אָמַר וְכָל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ תִּשָּׁמֵרוּ, יְכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:) כִּי מִנְיַן מִצְווֹת עֲשֵׂה הֵם רמ״ח כְּנֶגֶד רמ״ח אֵבָרִים שֶׁל אָדָם וְשס״ה לֹא תַעֲשֶׂה הֵם כְּנֶגֶד שס״ה גִּידָיו (זהר ח״א קע:), וְהוּא מַה שֶׁרָמַז שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם אֲקַיֵּם כָּךְ וְכָךְ מִצְווֹת וְיַסְפִּיקוּ לִשְׁמִירָתִי, לָזֶה אָמַר וּבְכֹל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ בְּכָל הַמִּצְווֹת תִּהְיוּ נִשְׁמָרִים וּבְחֶסְרוֹן אֶחָד מֵהֶם תֶּחְסַר הַשְּׁמִירָה לְאוֹתוֹ אֵבָר הַמְכֻוָּן לָהּ.
שמות כג:יג · פירוש ב
וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃
וְשֵׁם אֱלֹהִים וְגוֹ׳. בָּא לוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמִירַת כָּל הַמִּצְווֹת תּוֹעִיל לְכָל אָדָם לְמִנְיַן אֵבָרָיו וְשס״ה גִּידָיו, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ שְׁמִירָה לִכְלָלוּת הָאָדָם בִּכְפִירַת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה, וְיַחְזִיק בְּשׁוֹמֵר וְעוֹשֶׂה כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ עֲשׂוֹת, וְיִהְיוּ נִשְׁמָרִים בְּאֶמְצָעוּת כְּפִירַת עֲבוֹדָה זָרָה כָּל אֵיבָרָיו וְגִידָיו, הֲגַם שֶׁלֹּא עָשָׂה הַמִּצְוָה הַהִיא וְלֹא בָּאָה לְיָדוֹ הָעֲבֵרָה וְנִשְׁמַר מִמֶּנָּה. וְדַוְקָא מִן הַסְּתָם, אֲבָל אִם מְבַטֵּל לְהֶדְיָא קְצָת מֵהַמִּצְווֹת – לֹא יִהְיֶה נִשְׁמָר בְּאוֹתוֹ אֵבָר הַמְכֻוָּן לְאוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁמְּבַטֵּל לְצַד כְּפִירָתוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה.
שמות כג:טו · פירוש א
אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃
כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ. לְפִי שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה פִּרְטֵי מִצְווֹת שֶׁלֹּא נִתְפָּרְשׁוּ כָּאן, הָא׳ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת מַצָּה מִדָּבָר הַבָּא לִידֵי חִמּוּץ (פסחים לה:), ב׳ שֶׁלֹּא יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה, ג׳ שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָמֵץ מִיּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, וְכָל זֶה מְפֹרָשׁ בְּפָרָשַׁת בֹּא כַּמְּבֹאָר בַּמְּכִילְתָּא, לָזֶה אָמַר כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לִרְמֹז לִתְנָאֵי הַמִּצְוָה הַנִּזְכָּרִים.
שמות כג:יט · פירוש ד
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ {פ}
וּכְפִי דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, טַעַם סָמַךְ לֹא תְבַשֵּׁל וְגוֹ׳ עִם הַבִּכּוּרִים, לְהָאוֹמֵר (חולין קיד:) בָּשָׂר בְּחָלָב אָסוּר בַּהֲנָאָה שֶׁהוּא עִקַּר הַהֲלָכָה, נִתְכַּוֵּן לְסָמְכוֹ עִם הַבִּכּוּרִים לֶהֱיוֹת שֶׁהֵם אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה (רמב״ם הלכות ביכורים פרק ב), וְעַיֵּן בְּסִפְרִי פְּרִי תֹאַר:
שמות כג:כא · פירוש א
הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ׃
הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וְגוֹ׳. כָּאן צִוָּה עַל מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר הִשָּׁמֶר וְגוֹ׳, כִּי כָל הִשָּׁמֶר וְגוֹ׳ לֹא תַעֲשֶׂה, וּכְנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה אָמַר וּשְׁמַע בְּקוֹלוֹ:
שמות כג:כד · פירוש א
לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תׇֽעׇבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃
לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְצַוּוֹת לָזֶה אַחַר שֶׁהִזְהִיר כַּמָּה אַזְהָרוֹת עַל כִּעוּר זֶה וְעַל הַדּוֹמֶה לוֹ, וּמַה גַּם שֶׁבְּסָמוּךְ לְמַעְלָה הִזְהִיר אֲפִלּוּ עַל בַּל יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָיו, וְלֹא לִגְרֹם שֶׁיִּזְכְּרוּ שְׁמָם הַזּוּלַת, דִּכְתִיב (שמות כג:יג) ״וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ״, אִם כֵּן מַה מָקוֹם לְהַזְהִיר עוֹד עַל הָעֲבוֹדָה. וְרַמְבַּ״ן יִשֵּׁב כִּי לֶהֱיוֹתָהּ חֲמוּרָה יַרְבֶּה בָּהּ הָאַזְהָרוֹת, וּמִן הַתֵּימַה הוּא שֶׁאַחַר שֶׁהִשְׁוָה אוֹתָהּ לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כָּאָמוּר לְמַעְלָה בֵּין לְעִנְיַן עֹנֶשׁ בֵּין לְעִנְיַן שָׂכָר, הִנֵּה הָעוֹבְדָהּ עוֹבֵר עַל תַּרְיַ״ג אַזְהָרוֹת, וּמַה גַּם שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁנֵי לָאוִין וְיוֹתֵר, וּמִצְוָה זוֹ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל.
שמות כג:כד · פירוש ב
לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תׇֽעׇבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי טַעַם הַכָּתוּב הוּא לְשָׁלֹשׁ סִבּוֹת: הָאֶחָד, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא יִדְמֶה לְהָאֻמּוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם, לָזֶה אִם לֹא הָיָה מַקְדִּים לוֹמַר ״לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה וְלֹא תָעָבְדֵם״ לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעַת אֱנוֹשׁ לוֹמַר שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר עַל מַעֲשֵׂה חוֹל שֶׁאֵין בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָסוּר, וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא עַל מַעֲשֵׂה אִסּוּר שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה. אַךְ אַחַר שֶׁאָמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה וְלֹא תָעָבְדֵם, בָּזֶה גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי מַה שֶׁאָמַר לֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם הוּא אֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִכָּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא שֶׁלֹּא יִדְמֶה לָהֶם לֹא בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְלֹא בְּתִגְלַחְתָּם כְּלָל, וְכָאן נִכְלָל כָּל שֶׁהוּא מְיֻחָד לְמַעֲשֵׂה הַגּוֹיִם כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סז,א). וְהַשֵּׁנִי, לְהוֹדִיעֵנוּ בָּא כִּי כָל מַעֲשֵׂיהֶם יֵשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי ה׳ יוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם וִיסוֹד כָּל דָּבָר, וְאִם כֵּן כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה גּוֹיִם הֲרֵי זֶה טוֹעֵם מֵעֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. וְהַשְּׁלִישִׁי, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה לְצַוּוֹת עַל הֲרִיסָתָם וְשִׁבְרוֹנָם, לָזֶה קָדַם לוֹמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁאִם לֹא הָרַס וְלֹא שִׁבֵּר הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי ה׳ תּוֹפֵס עַל הַמַּחְשָׁבָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּצְרִיכִין הֶכֵּר לִשְׁלִילַת מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה מִלִּבָּם, וְאֵין הֶכֵּר אֶלָּא בְּשַׁבֵּר מַצֵּבוֹתֵיהֶם, וְאִם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן הֲרֵי הֵם כְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְזֶה לְךָ הָאוֹת. וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה וְלֹא תָעָבְדֵם וְגוֹ׳ כִּי הָרֵס, לוֹמַר שֶׁבְּהֶעְדֵּר הָרֵס הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל לֹא תָעָבְדֵם. וְתִמְצָא שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָשׂוּ כֵן בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ (שופטים ב,ב).
שמות כה:י · פירוש א
וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אׇרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
וְעָשׂוּ אֲרוֹן. טַעַם שֶׁבָּאָרוֹן שִׁנָּה ה׳ אֶת דְּבָרוֹ הַטּוֹב מִכָּל הַכֵּלִים, שֶׁבְּכֻלָּם אָמַר ״וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן״, ״וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת״ וְגוֹ׳, ״וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה״, ״וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי״ וְגוֹ׳, וְגַם בִּפְרָטֵי הָאָרוֹן עַצְמוֹ גָּמַר אוֹמֶר בְּנוֹכֵחַ דִּכְתִיב ״וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ״ ״וְיָצַקְתָּ לּוֹ״ ״וְעָשִׂיתָ בַדֵּי״ וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁרָמַז שֶׁאֵין גּוּפָהּ שֶׁל תּוֹרָה יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּכְלָלוּת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מְצִיאוּת בָּעוֹלָם יָכוֹל עֲשׂוֹת כָּל עִקְּרֵי הַתּוֹרָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת: אִם הוּא כֹּהֵן הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מְקַיֵּם נְתִינַת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה וּפִדְיוֹן בְּכוֹר וְכוּ׳, וְאִם הוּא יִשְׂרָאֵל הֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת וְדִינֵיהֶם אֲשֶׁר רַבּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁבָּהֶם, וְכֵן לֵוִי. וּבִכְלָלוּת כָּל יִשְׂרָאֵל יְקַיְּמוּ כְּלָלוּת עִקְּרֵי הַתּוֹרָה, לָזֶה אָמַר וְעָשׂוּ לְשׁוֹן רַבִּים, וּבִשְׁאָר פְּרָטֵי תִּקּוּנֵי הָאָרוֹן אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי לְתַקֵּן כְּלֵי הַתּוֹרָה שֶׁהֵם לוֹמְדֶיהָ וַעֲמֵלֶיהָ וַהֲכָנוֹתֶיהָ יְכוֹלִין לְהִתְקַיֵּם מֵאָדָם אֶחָד.
שמות כח:ב · פירוש ג
וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃
וְצִוָּה ה׳ עֲשׂוֹת שְׁמוֹנָה בְּגָדִים, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם יִתְכַּפֵּר פְּגָמִים אֲשֶׁר יְסַבְּבוּ בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַגִּיעַ לְמָקוֹם עֶלְיוֹן, וּבָזֶה יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַהוּא. וּלְדֶרֶךְ זֶה יֵשׁ לָתֵת טוּב טַעַם לָמָּה הִקְפִּיד ה׳ עַל הַבְּגָדִים בְּאַהֲרֹן וְלֹא בְּמֹשֶׁה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז,א) כִּי שְׁמוֹנָה בִּגְדֵי כְּהֻנָּה מְכַפְּרִים עַל שְׁמוֹנָה מִינֵי עֲבֵרוֹת שֶׁיִּהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא צִוָּה ה׳ הַדָּבָר אֶלָּא לְהַכֹּהֵן הָעוֹמֵד לְשָׁרֵת הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה שֶׁכָּל מַה שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים לֹא הָיָה אֶלָּא לְכַפָּרַת אַהֲרֹן וּבָנָיו לְמַלֵּא אֶת יָדָם לַעֲבֹד לִפְנֵי ה׳, לֹא הָיָה צֹרֶךְ לְמַה שֶׁיְּכַפְּרוּ הַבְּגָדִים כַּנִּזְכָּר, לָזֶה שִׁמֵּשׁ בְּחָלוּק וְגוֹ׳.
שמות כח:ד · פירוש ג
וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
עוֹד נִרְאֶה טַעַם עֲשׂוֹתוֹ כָּכָה, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בִּגְדֵי כְּהוּנָּה לִשְׁמָן, לָזֶה פֵּרַט בַּפָּסוּק וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהוּ בַּמִּכְנָסַיִם, וְאָמַר לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי, פֵּרוּשׁ שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹתָם לְשֵׁם אַהֲרֹן לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה׳, וּמִזֶּה תִּלְמוֹד לִשְׁאָר בְּגָדִים. וּבְפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּצִּיץ אָמַר לְקַדְּשׁוֹ וְגוֹ׳, כִּי מִלְּבַד שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ לְשֵׁם כְּהוּנָּה עוֹד יוֹסִיף לִכְתּוֹב בּוֹ ״קֹדֶשׁ לַה׳״.
שמות לא:יג · פירוש ב
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב, וְקוֹדֶם נַעֲמוֹד עַל כַּוָּנַת תֵּיבַת ״אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי״, וְנַעֲלֶה דֶּרֶךְ שָׁם לְהַשְׂכִּיל אָמְרוֹ ״וְאַתָּה״ וְתוֹסֶפֶת ״לֵאמֹר״, וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קכט,א) שֶׁמְחַלְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת לְצָרְכֵי חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה וּלְכָל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ וְכַדּוֹמֶה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי, פֵּרוּשׁ יֵשׁ מְצִיאוּת שֶׁאֵין לְךָ לִשְׁמוֹר שַׁבָּת. וְדִקְדֵּק בְּאָמְרוֹ אֶת שַׁבְּתוֹתַי לִכְלוֹל כָּל הַנִּקְרָא שַׁבָּת, בֵּין שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים בֵּין שְׁאָר מוֹעֲדוֹת לַמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בָּהֶם, גַּם לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ שַׁבָּת אַחַר שַׁבָּת אִם עֲדַיִן הוּא מְסֻכָּן לֹא יֹאמַר אָדָם כְּבָר חִלַּלְתִּי עָלָיו שַׁבָּת אַחַת אֶלָּא הֲרֵי הוּא בְּהֶתֵּר עַד שֶׁיֵּצֵא מֵהַסַּכָּנָה.
שמות לא:טז · פירוש ח
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי מְשֻׁנֵּת שְׁמִירָה זוֹ מִכָּל שְׁאָר שְׁמִירוֹת הַמִּצְוָה, כִּי שְׁמִירָה זוֹ נֶחְשֶׁבֶת בְּגֶדֶר עֲשִׂיָּה, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ וְגוֹ׳ לַעֲשׂוֹת, הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ שֶׁקּוֹרֵא לַשְּׁמִירָה עֲשִׂיָּה. וְאוּלַי כִּי הַטַּעַם הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (קידושין לט:) יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהֶעֱמִידוּהָ בַּגְּמָרָא בְּבָאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְלֹא עָבַר, עַד כָּאן. וּכְמוֹ כֵן בַּיּוֹם הַמְּקֻדָּשׁ אֵין לְךָ בָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ שֶׁל מְלָאכוֹת כָּזֶה, כִּי בְּכָל עֵת מִזְדַּמְּנִים לְפָנָיו מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵהָאַרְבָּעִים וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם בִּפְרָטֵי הַמְחֻבָּר וּבִפְרָטֵי הַבִּשּׁוּל וּבִפְרָטֵי מֶקַח וּמִמְכָּר שֶׁהָאָדָם רָגִיל בָּהֶם כָּל הַיּוֹם וּמִזְדַּמְּנִים בְּאֵין מִסְפָּר, וְהוּא נִשְׁמָר מֵהֶם, לָזֶה יֵחָשֵׁב לָהֶם כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה.
שמות לא:טז · פירוש טז
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לְשׁוֹן דִּירָה, וְלָזֶה כְּתוּבָה חֲסֵרָה בְּלֹא וָא״ו, וְהֵם דְּבָרֵינוּ שֶׁיִּרְמֹז אֶל מְקוֹם דִּירַת הַנְּשָׁמוֹת, וְהוּא עוֹלָם הַמְקֻוֶּה שֶׁכָּרַת ה׳ בְּרִית לָתֵת לָנוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּרִית עוֹלָם. וְאוּלַי שֶׁיִּרְמֹז בְּאָמְרוֹ בְּרִית עוֹלָם לְתַרְיַ״ג מִצְווֹת, שֶׁחֶשְׁבּוֹן בְּרִית עוֹלֶה תַּרְיַ״ב וְכֻלָּם תְּלוּיִים בְּשַׁבָּת הֲרֵי תַּרְיַ״ג, וְלָזֶה סָמַךְ תֵּיבַת ״בְּרִית״ לְ״עוֹלָם״ לוֹמַר כִּי עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת הוּא מְקַיֵּם כָּל תַּרְיַ״ג מִצְווֹת שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגְדָּם וְהִנֵּה עוֹלָמוֹ.
שמות לב:יא · פירוש ג
וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ וְגוֹ׳. בְּטַעֲנָה בָּא לִסְתּוֹר מַה שֶׁאָמַר וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי וְגוֹ׳, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּמָּצֵא הֲכָנַת אוֹשֶׁר הַצִּדְקוּת כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא בְּעַם זֶה כִּי הֵם הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּנֵי מֹשֶׁה אֲשֶׁר יָקוּם ה׳ אֵינָם בְּגֶדֶר זֶה. וַהֲלֹא תִּמְצָא כִּי תְּחִלַּת דְּבַר ה׳ בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת (שמות כ:ב) אָמַר ״אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ״ וְגוֹ׳, זֶה יוֹרֶה כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד הִשְׁתַּעְבְּדוּתָם לַבּוֹרֵא, וְלֵךְ נָא רְאֵה מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק זֶה. וְעוֹד בְּכָל הַמִּצְווֹת תִּמְצָא רֶמֶז יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְאִם אֵלּוּ לֹא יַעַמְדוּ בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ מִכָּל שֶׁכֵּן הַבָּאִים מִמֹּשֶׁה אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וְאֵינָם בְּגֶדֶר יְצִיאַת מִצְרַיִם. וּמֵעַתָּה הֶפְסֵד זֶה אֵין לוֹ תִּקּוּן בִּבְנֵי מֹשֶׁה. וְאָמְרוֹ בְּכֹחַ גָּדוֹל פֵּרוּשׁ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְמַה שֶׁבָּא בְּכֹחַ גָּדוֹל לְבַל יַפְסִידֶנּוּ.
שמות לב:כא · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃
מֶה עָשָׂה לְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאִסּוּר מַעֲשֵׂה עֲבוֹדָה זָרָה לַאֲחֵרִים אֵינוֹ אֶלָּא בְּלָאו (רמב״ם הלכות עבודה זרה פ״ג) וּמַלְקוּת לְבַד הוּא שֶׁחַיָּב, וְאֵין זֶה מִדְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר, וְכָל שֶׁאֲנָסוּהוּ הֲרֵי זֶה פָּטוּר, אֲבָל צָרִיךְ הֶכֵּר אוֹנֶס שֶׁאֲנָסוּהוּ, וְאִם לָאו הֲרֵי זֶה חַיָּב מַלְקוּת וַאֲפִלּוּ לֹא הִתְרוּ בּוֹ כִּי חָבֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הַתְרָאָה (מכות ו:), וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה מֵהָאוֹנֶס כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו וְגוֹ׳ בְּמַה שֶׁעָשִׂיתָ לָהֶם עֲבוֹדָה זָרָה.
שמות לד:ו · פירוש ב
וַיַּעֲבֹ֨ר יְהֹוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יְהֹוָ֣ה ׀ יְהֹוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃
וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְרַחֲמִים אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, אִם אֵין לוֹ זְכוּת שֶׁהוּא קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה לֵיהָנוֹת מֵהֶם, הוּא הָאָדוֹן יָחֹן אוֹתוֹ בְּרַחֲמִים. וְהִנֵּה לְפָנֶיךָ מִקְרָא (דברים יא:יג): ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי מְטַר״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁבִּשְׂכַר מַעֲשֶׂה הַטּוֹב יָבֹא הַטּוֹב, וְאִם הָיָה אָדָם אָנוּס וְלֹא לָמַד וְכוּ׳ אֵין לוֹ לֹא שָׂכָר וְלֹא עֹנֶשׁ וּבַמֶּה יְרֻחַם, לָזֶה אָמַר ה׳ קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, וְהוּא חִדּוּשׁ. וְעוֹד אֲפִלּוּ הִתְעִיב מַעֲשָׂיו וְעָבַר עַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִתְנַהֵג עִמּוֹ בְּרַחֲמִים.
שמות לה:א · פירוש ז
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי הֲגַם כִּי מִצְוַת שַׁבָּת הִיא שְׁמִירָה מֵהַמְּלָאכוֹת וּשְׁבִיתָה וְאֵין כָּאן מַעֲשֶׂה לִטּוֹל עָלֶיהָ שָׂכָר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ שֶׁיִּהְיוּ בְּגֶדֶר מַעֲשֶׂה לִטּוֹל עֲלֵיהֶם שָׂכָר. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא (שמות לא:טז) טַעַם לָזֶה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֵלֶּה לִשְׁלוֹל הַדּוּגְמָא שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּבְחִינַת שְׁמִירָה לְבַד אֵינוֹ כִּבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה לִטּוֹל עָלָיו שָׂכָר.
שמות לה:ה · פירוש ג
קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃
וְנִרְאֶה לְיַשֵּׁב בְּהַקְדִּים דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ל,ג) כִּי הַוָּי״ו יַגִּיד הִתְקַשְּׁרוּת הַנּוֹסָף עִם הָרִאשׁוֹן, וְחֶסְרוֹן הַוָּא״ו יַגִּיד כִּי הוּא גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּמִזֶּה נַשְׂכִּיל עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר וְנֵלֵךְ לְיַשֵּׁב כָּל פְּרָט וּפְרָט בִּמְקוֹמוֹ, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן: אָמַר ו׳ בְּרֹאשׁ כָּל פְּרָט כְּדֵי לְהַסְמִיךְ וּלְהַשְׁווֹת כָּל הַי״ג דְּבָרִים, לוֹמַר שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים לִקָּרְאוֹת תְּרוּמַת ה׳ וּזְכוּתָן שָׁוָה, מֵבִיא הַנְּחֹשֶׁת כְּמֵבִיא זָהָב, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּעוֹלַת הַבְּהֵמָה ״רֵיחַ נִיחוֹחַ״ וּבְעוֹלַת הָעוֹף ״רֵיחַ נִיחוֹחַ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי,א) לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וְכוּ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בָּעִנְיָן בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא (ויקרא א,יז).
שמות לה:כ · פירוש א
וַיֵּ֥צְא֛וּ כׇּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה׃
וַיֵּצְאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרוּשׁ, שֶׁיָּצְאוּ כּוּלָּם כְּאֶחָד בִּזְרִיזוּת לְהָבִיא, וְלֹא הָיָה בָּהֶם אֶחָד שֶׁנִּתְעַכֵּב מֵחֲבֵרוֹ.
שמות לה:כ · פירוש ב
וַיֵּ֥צְא֛וּ כׇּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה׃
מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ מִלְּפָנָיו, קוֹדֶם שֶׁיִּתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לַעֲמוֹד מִלְּפָנָיו, וַהֲגַם דְּאָמְרִינַן בְּיוֹמָא (נג,א) שֶׁאֵין רְשׁוּת לְתַלְמִיד לַעֲמוֹד מִלִּפְנֵי רַבּוֹ אֶלָּא עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ רְשׁוּת, דָּנוּ יִשְׂרָאֵל כִּי כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה״ וְגוֹ׳ וְגָמַר דְּבָרָיו כְּאִלּוּ אָמַר לָהֶם עֲמוֹדוּ. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי אַהֲבַת הַדָּבָר קִלְקְלָה הַשּׁוּרָה. עוֹד נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַקְדִּים לְבַל יֵלֵךְ מֹשֶׁה וְיַקְדִּים לְהָבִיא כָּל הַצּוֹרֶךְ מִשֶּׁלּוֹ, כִּי עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה וְחֵשֶׁק גָּדוֹל הוּא בַּעֲשׂוֹת מִצְוֹת ה׳, לָזֶה יָצְאוּ מִלְּפָנָיו, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (רות ד:ז) ״וְזֹאת לְפָנִים״, קוֹדֶם לוֹ.
שמות לו:ח · פירוש ב
וַיַּעֲשׂ֨וּ כׇל־חֲכַם־לֵ֜ב בְּעֹשֵׂ֧י הַמְּלָאכָ֛ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מׇשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב עָשָׂ֥ה אֹתָֽם׃
חֲכַם לֵב בְּעוֹשֵׂי וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיִּרְמוֹז שֶׁבְּאֶמְצָעוּת עֲשִׂיָּתָם הַמְּלָאכָה וּבְסִבָּתָהּ נַעֲשׂוּ חֲכַם לֵב.
שמות לז:יז · פירוש ב
וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַמְּנֹרָ֖ה זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה עָשָׂ֤ה אֶת־הַמְּנֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה הָיֽוּ׃
וְאוּלַי כִּי לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּהַקּוֹמֵץ רַבָּה (מנחות כח:) כִּי הַמְּנוֹרָה בָּאָה גַּם מֵהַמַּתָּכוֹת, דִּכְתִיב ״תֵּעָשֶׂה״ לְרַבּוֹת, לָזֶה אָמַר ה׳ מְנוֹרַת זָהָב לוֹמַר כִּי מַה שֶׁהִתִּיר בְּרִבּוּי תֵּעָשֶׂה אֵינוֹ אֶלָּא לְדוֹרוֹת, אֲבָל בַּמִּשְׁכָּן מְעַכֵּב לִהְיוֹת זָהָב, וְלָזֶה הִסְמִיךְ מְנוֹרַת זָהָב בְּלֹא הַפְסָקָה לוֹמַר שֶׁאֵין מַעֲשֶׂיךָ בַּמְּנוֹרָה אֶלָּא שֶׁל זָהָב. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״מְנוֹרַת זָהָב״ וְלֹא מְנוֹרַת שְׁאָר מַתָּכוֹת הֲגַם שֶׁהִכְשַׁרְתִּים לְךָ, וְדִקְדּוּק זֶה אֵין שַׁיָּכוּת לְהוֹדִיעַ בַּמַּעֲשֶׂה אֶלָּא הוֹדִיעַ שֶׁקִּיֵּם מִצְוַת ה׳ וַעֲשָׂאָהּ זָהָב, וְהָבֵן:
שמות לח:כא · פירוש ט
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה נ״א) שֶׁהַמִּשְׁכָּן הָיָה כַּפָּרָה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. עוֹד אָמְרוּ בְּחוּלִּין (חולין ה.) כִּי שְׁקוּלָה עֲבוֹדָה זָרָה כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֵלֶּה פְקוּדֵי״, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (ויקרא כ״ז:ל״ד) ״אֵלֶּה הַמִּצְוֹת״ – ״אִלֵּין פִּקּוֹדַיָא״, הַמִּצְוֹת שֶׁתְּלוּיִם בַּמִּשְׁכָּן. מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה כֻּלָּם יֶשְׁנָם בְּמִצְוֹת הַמִּשְׁכָּן, וּבָזֶה יְכַפֵּר הַמִּשְׁכָּן עַל הָעֵגֶל שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִרְמֹז הָעִנְיָן בְּחֶשְׁבּוֹן פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן שֶׁעוֹלֶה תרי״ה וְהֵם תרי״ג מִצְוֹת וּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת, וּמֵעַתָּה אֵלֶּה תִּשְׁכַּחְנָה כִּי נִתְקַן בִּפְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן.
שמות לט:א · פירוש א
וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה. טַעַם אָמְרוֹ כֵּן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה (שמות כז:כ) כִּי חָלַק ה׳ לְמֹשֶׁה חֵלֶק בְּכָל מְלָאכוֹת וַעֲבוֹדוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בַּמִּשְׁכָּן, כִּי חֶלְקוֹ בַּמַּעֲשֶׂה הוּא הַמִּצְוָה אֲשֶׁר יְצַוֶּה ה׳ הַדָּבָר עַל יָדוֹ, לָזֶה מַזְכִּירוֹ בְּכָל פְּרָט וּפְרָט שֶׁהֲגַם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הֲרֵי הוּא מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת.
שמות לט:א · פירוש ב
וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה: ״הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂים דָּבָר זֶה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״.
שמות לט:לב · פירוש ו
וַתֵּ֕כֶל כׇּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ {פ}
וּבָזֶה מָצָאנוּ נַחַת רוּחַ, כִּי ה׳ צִוָּה תרי״ג מִצְוֹת, וּמִן הַנִּמְנָע שֶׁיִּמָּצֵא אָדָם אֶחָד שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּקִיּוּם כֻּלָּם. וְזֶה לְךָ הָאוֹת: כֹּהֵן וְלֵוִי וְיִשְׂרָאֵל וְנָשִׁים – יֵשׁ מִצְוֹת עֲשֵׂה בַּכֹּהֲנִים שֶׁאֵין מְצִיאוּת לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹתָם, וְיֵשׁ מִצְוֹת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם בַּכֹּהֲנִים, וְכֵן בַּלְוִיִּם, וְכֵן בַּנָּשִׁים. וּמַה מְצִיאוּת יֵשׁ לְיָחִיד לְקַיְּמָם לְהַשְׁלִים תִּקּוּן לִרמ״ח אֵיבָרָיו וְשס״ה גִּידָיו אֲשֶׁר יְכַוְּנוּ לָהֶם? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁתִּתְקַיֵּם הַתּוֹרָה בְּמַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וְיִזְכּוּ זֶה מִזֶּה. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ – כִּנָּה לְכֻלָּם יַחַד מַעֲשֵׂה כֻּלָּם, הֲגַם שֶׁמֵּהֶם הֵבִיאוּ הַנְּדָבָה, מֵהֶם עָשׂוּ מְלָאכָה, יֹאמַר עַל כְּלָלוּתָם שֶׁעָשׂוּ הַכֹּל. וְסָמַךְ מַאֲמָר זֶה לִמְלֶאכֶת הַבְּגָדִים אֲשֶׁר עֲשָׂאוּם יְחִידִים מִיִּשְׂרָאֵל, לְהָעִירְךָ כִּי עַל פְּרָט זֶה יֹאמַר שֶׁעֲשָׂאוּהוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֵין הֶבְדֵּל. וּמֵעַתָּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הֵבִיא כָּל הי״ג מִינִים שֶׁבַּנְּדָבָה וְעָשָׂה כָּל הַמְּלָאכוֹת הָאֲמוּרוֹת.
שמות לט:מג · פירוש ב
וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כׇּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ עָשׂוּ אוֹתָהּ לְשׁוֹן תִּקּוּן, שֶׁתִּקְּנוּ אוֹתָהּ כַּמִּצְטָרֵךְ. וְעוֹד מוֹדִיעַ שֶׁהִשְׂכִּיל בָּהּ שֶׁעֲשָׂאוּהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ בִּפְרָטֵי הַמִּשְׁפָּט, וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ.
שמות לט:מג · פירוש ג
וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כׇּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זַ״ל (זבחים סב.) כִּי יֵשׁ פְּרָטֵי הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָם לְעִכּוּב אֶלָּא לְמִצְוָה, וּמָנוּ חֲכָמִים דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים זֶה אֶת זֶה, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּכֶפֶל הַמַּעֲשֶׂה לוֹמַר שֶׁעָשׂוּ כָּל אֲשֶׁר צִוָּה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם אֶלָּא לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר:
שמות מ:יט · פירוש א
וַיִּפְרֹ֤שׂ אֶת־הָאֹ֙הֶל֙ עַל־הַמִּשְׁכָּ֔ן וַיָּ֜שֶׂם אֶת־מִכְסֵ֥ה הָאֹ֛הֶל עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {ס}
כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה. הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶת מֹשֶׁה וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ וְהַדָּבָר יָדוּעַ כִּי אוֹתוֹ צִוָּה ה׳? כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְהוֹדִיעַ שֶׁהַתּוֹרָה מְעִידָה עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ שִׁנּוּי מֵהַמִּצְוָה, וְשִׁעוּר אָמְרוֹ ״כַּאֲשֶׁר״ הוּא עַל גּוּפוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה, וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה׳״ הָיָה בְּנִשְׁמָע שֶׁחוֹזֵר עַל הָעוֹשֶׂה שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, וְהָבֵן. וְטַעַם כֶּפֶל הַדָּבָר בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, לְהַרְאוֹת שֶׁכָּל פְּרָט הוּא חָשׁוּב מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְרָאוּי לֵיאָמֵר עָלָיו לְבַדּוֹ ״צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״.
ויקרא
ויקרא ב:יד · פירוש א
וְאִם־תַּקְרִ֛יב מִנְחַ֥ת בִּכּוּרִ֖ים לַיהֹוָ֑ה אָבִ֞יב קָל֤וּי בָּאֵשׁ֙ גֶּ֣רֶשׂ כַּרְמֶ֔ל תַּקְרִ֕יב אֵ֖ת מִנְחַ֥ת בִּכּוּרֶֽיךָ׃
וְאִם תַּקְרִיב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם יִהְיֶה זְמַן הַקְרָבַת מִנְחַת בִּכּוּרִים וְגוֹ׳, תַּקְרִיב פֵּרוּשׁ חוֹבָה, כִּי חִיּוּב מִצְוָה זוֹ בְּכָל זְמַן, וּבִמְקוֹם זִכְרוֹן תְּנַאי הַזְּמַן אָמַר ״וְאִם״.
ויקרא ה:ז · פירוש ב
וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃
וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ יָדוֹ – אֵין אוֹמְרִים לוֹ לִלְווֹת וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ עֲסוֹק בְּאוּמָנוּתוֹ וְכוּ׳, הַטַּעַם מִשּׁוּם דַּחֲבִיבָה מִצְוָה בִּשְׁעָתָהּ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים כאן; פסחים סח.) בַּפָּסוּק ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ דֵּי שֶׂה״, יֵשׁ לוֹ שֶׂה וְאֵין לוֹ צְרָכָיו, מִנַּיִן שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן עָנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר דֵּי שֶׂה, פֵּרוּשׁ, הָיָה לוֹ לְאָדָם זֶה שֶׂה אֲבָל הוּא לוֹ לִצְרָכָיו שֶׁל זֶה הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר הָיָה לוֹ אוֹ לִכְסוּתוֹ אוֹ לְמִחְיָתוֹ, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אֵין לוֹ, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״דֵּי שֶׂה״ פֵּרוּשׁ בְּיָדוֹ לְהָבִיא שֶׂה, וְזֶה הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשֶּׂה אֵין בְּכֹחוֹ לַהֲבִיאוֹ כִּי הוּא צָרִיךְ לוֹ.
ויקרא ו:ב · פירוש א
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
צַו אֶת אַהֲרֹן. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (עיין קידושין כט.) אֵין צַו אֶלָּא זֵרוּז מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס, עַד כָּאן. הִנֵּה לְתַנָּא קַמָּא יֵשׁ כָּאן זֵרוּז, לְצַד מַה שֶׁגָּדְלוּ פְּרָטֵי דִּינֵי הָעוֹלָה בַּלַּיְלָה, מַה שֶׁאֵין מִשְׁפָּט דּוֹמֶה לָהּ בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת, לָזֶה זֵרְזוֹ מִיָּד, פֵּרוּשׁ לְאוֹתוֹ זְמַן יִתְנַהֵג, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מִפָּרָשַׁת נֵרוֹת דִּכְתִיב (ויקרא כד:ב) ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (במדבר ח:ג) ״וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן״. לְדוֹרוֹת, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְנַהֲגוּ מִשְׁפְּטֵי הָעוֹלָה כִּכְתָבָן לְדוֹרוֹת, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסיקתא פסוק את קרבני לחמי במדבר כח:ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַמַּסָּעוֹת נוֹהֲגִים וְהַתְּמִידִין נוֹהֲגִים, פָּסְקוּ הַמַּסָּעוֹת פָּסְקוּ הַתְּמִידִין, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לִטְעוֹת שֶׁלֹּא תִנְהַג לְדוֹרוֹת.
ויקרא ו:ב · פירוש ט
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
אוֹ יִרְצֶה, לְצַד שֶׁהִכְשִׁיר עוֹלִים עַל הַמִּזְבֵּחַ, הֲגַם שֶׁנִּפְסְלוּ כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (תורת כהנים) בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב, לָזֶה צִוָּה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְבַל יַעֲלוּ מִן הַפְּסוּלִין, בִּרְאוֹתָם כִּי אֵינָם יוֹרְדִין יַחְשְׁבוּ כִּי אֵין קְפֵידָה כָּל כָּךְ בַּעֲלִיָּתָם וְלֹא יִתְּנוּ עֲלֵיהֶם לֵב לְשָׁמְרָם לְבַל יַעֲלוּ, לָזֶה צִוָּה לֵאמֹר לָהֶם, שֶׁיִּשְׁמְרוּ שֶׁלֹּא תַעֲלֶה אֶלָּא תּוֹרַת הָעוֹלָה, פֵּרוּשׁ עוֹלָה כְּתוֹרָתָהּ וּכְמִשְׁפָּטָהּ בְּלֹא לִינָה בְּלֹא יְצִיאָה וְכוּ׳:
ויקרא י:א · פירוש ג
וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹ֠ן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜יבוּ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם׃
זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה. פֵּרוּשׁ, וּמַה הִיא זָרוּתָהּ? שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ אוֹתָהּ. וְאוּלַי שֶׁאִם הָיוּ לוֹקְחִים אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא הָיָה ה׳ מַקְפִּיד עַל הַדָּבָר כָּל כָּךְ, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מַקְפִּיד מֵאֹפֶן אַחֵר. עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם״ לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְזֶה הִיא זָרוּתָהּ.
ויקרא יב:ב · פירוש ה
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃
עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב לְצַד שֶׁעִקַּר הַבָּנִים הִיא הָאִשָּׁה, וְחָשׁ הַכָּתוּב לָהּ לְצַד שֶׁאֵינָהּ חַיֶּבֶת לֹא תִתְרַצֶּה בַּהוֹלָדָה לְצַד הַצַּעַר שֶׁסּוֹבֶלֶת, גַּם לָהּ שֶׁמִּתְגַּנֵּת בַּלֵּידָה, אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא תַחְפֹּץ לְהִנָּשֵׂא, וְאִם תִּנָּשֵׂא יִהְיֶה כַּוָּנָתָהּ לְמַלֹּאות תַּאֲוָתָהּ הַבַּהֲמִית כִּי שֶׁלָּהּ גָּדוֹל (גיטין מט:), לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְהִבְטִיחָהּ כִּי הֲגַם שֶׁאֵינָהּ מְצֻוָּה, אִם תַּעֲשֶׂה כַּסֵּדֶר הָאָמוּר יִהְיֶה לָהּ יִתְרוֹן וּמַעֲלָה כְּזָכָר, וְהוּא אָמְרוֹ אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אִשָּׁה שֶׁתַּעֲשֶׂה פְּעֻלָּה זוֹ שֶׁתַּזְרִיעַ, כָּאן שָׁלַל מְנִיעַת הַזִּוּוּג, וְיָלְדָה, פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה כַּוָּנָתָהּ בְּהַזְרָעָתָהּ לְתַכְלִית הַלֵּידָה וְלֹא לְתַאֲוָה בַּהֲמִית. וְאִם לֹא אָמַר אֶלָּא ״אִשָּׁה כִּי תֵלֵד״ הָיְתָה הַכַּוָּנָה כָּל שֶׁתֵּלֵד הוּא אוֹמֵר, וְלֹא כֵן הוּא, אֶלָּא מִי שֶׁמְּכַוֶּנֶת בְּזִוּוּגָהּ אֶל הַלֵּידָה זֹאת הָאִשָּׁה הִיא בְּמַדְרֵגַת זָכָר, וְהוּא אָמְרוֹ זָכָר. וְאָמַר וְיָלְדָה וְלֹא תֵלֵד, לוֹמַר שֶׁלֹּא תַשִּׂיג הַגֶּדֶר הַהוּא אֶלָּא אַחַר שֶׁיֵּצֵא הַדָּבָר לַפֹּעַל. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר וְסָמַךְ לָהּ תֵּבַת אִשָּׁה, פֵּרוּשׁ ״לֵאמֹר״ לְשׁוֹן מַעֲלָה וְרוֹמְמוּת לְמִי – ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה״, וּמַה מַעֲלָתָהּ – זָכָר, בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּחִינוֹת אֲשֶׁר יִגְדַּל בָּהֶם הַזָּכָר עַל הָאִשָּׁה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן אָמְרוֹ (משלי י:א) ״וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ״, כִּי לָהּ נוֹגֵעַ הַחִסָּרוֹן מִטַּעַם הַנִּזְכָּר.
ויקרא יב:ג · פירוש ו
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, תזריע ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: שָׁאַל טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: אֵיזֶה מַעֲשִׂים נָאִים, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְכוּ׳, לָמָּה אַתֶּם מָלִים וְכוּ׳. הֵבִיא לוֹ שִׁבֳּלִים וּגְלוּסְקָאוֹת, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵלּוּ מַעֲשֵׂה בָּשָׂר וָדָם, אֵין אֵלּוּ נָאִים? אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהוּא חָפֵץ בַּמִּילָה לָמָּה אֵינוֹ יוֹצֵא מָהוּל? אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְווֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם, דִּכְתִיב (תהלים יח:לא): ״אִמְרַת ה׳ צְרוּפָה״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה לֹא הִסְפִּיק בִּתְשׁוּבַת תְּכוּנַת הַשִּׁבֳּלִים כִּי צְרִיכִין תִּקּוּן אַחַר מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְצַד כִּי הַשִּׁבֳּלִים מַה שֶׁחָסֵר בָּהֶם מֵהַתִּקּוּן הוּא לְצַד אֲשֶׁר יֵאוֹת לִבְנֵי אָדָם, הֵם יֵלְכוּ וִיתַקְּנוּ הַנָּאוֹת לָהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמִּילָה הִיא חֶפְצֵי שָׁמַיִם, אִם כֵּן יַעֲשֶׂה ה׳ רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנוֹ. וְלָזֶה הֱשִׁיבוֹ רַבִּי עֲקִיבָא כִּי לְצָרֵף בָּהֶם יִשְׂרָאֵל נִתְכַּוֵּן ה׳. וְהִנֵּה תְּשׁוּבָה זוֹ סְתוּמָה וַחֲתוּמָה בְּעֵרֶךְ מֻשְׂכָּל, מֻשָּׂג לְטוּרְנוּסְרוּפוּס, לְפִי שֶׁאֵין בִּבְחִינַת נַפְשׁוֹ גֶּדֶר הַשָּׂגַת שִׂכְלִיּוּת פְּנִימִיּוּת הַיְּדִיעָה הָאֱלֹהִית קִבֵּל פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים, אֲבָל לָנוּ בְּנֵי אֵל חַי יֵשׁ לָנוּ לְהַשְׂכִּיל בְּבוּרְיָן שֶׁל דְּבָרִים. גַּם בְּהַשְׂכִּיל בַּטֶּבַע הָרָגִיל בָּעוֹלָם אֲשֶׁר יָסַד בּוֹרֵא הַכֹּל כִּי כָּל מוֹלִיד אוֹ מְהַוֶּה דָּבָר יִהְיֶה כְּתַבְנִית הַמּוֹלִיד לְמִינֵהוּ, וַאֲפִלּוּ בִּפְרָטֵי תְּכוּנַת תֹּאַר פָּנִים אִיקוֹנִין שֶׁל זֶה דּוֹמֶה לְאִיקוֹנִין שֶׁל זֶה, וְאֵיךְ אָדָם מָהוּל יוֹלִיד בֵּן עָרֵל? הֲלֹא חֵלֶק הָעָרְלָה שֶׁבַּנּוֹלָד אֵינוֹ בַּמּוֹלִיד, וְאֵין לוֹמַר שֶׁהַטַּעַם הוּא לְצַד שֶׁתְּכוּנַת הַמּוֹלִיד מִתְּחִלָּתָהּ הִיא בְּעָרְלָה, כִּי מַה בְּכָךְ כֵּיוָן שֶׁנִּכְרְתָה הָעָרְלָה וְאֵין רִשּׁוּמָהּ נִכָּר, וְעוֹד אִם כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנּוֹלַד מָהוּל (אבות דרבי נתן ב) לָמָּה יָלַד בֵּן עָרֵל, דִּכְתִיב (שמות ד:כה): ״וַתִּקַּח צִפֹּרָה צוֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ״?
ויקרא יב:ג · פירוש ט
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֻגַּד לוֹ וְיָדַע כִּי הַחִיצוֹנִיּוּת שֶׁבַּמּוּחָשׁ יַגִּיד עַל אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ בַּמֻּשְׂכָּל, וְחָשַׁב כִּי ה׳ יָסִיר הַכְּתָמִים וְהַפְּגָמִים וִיטַהֵר הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר. וְלָזֶה הֱשִׁיבוֹ רַבִּי עֲקִיבָא תְּשׁוּבָה כְּלָלִית, לְמַה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ אִם לֹא הִשִּׂיג לָדַעַת אֶלָּא בְּחִינַת הַגּוּף הוֹדִיעַ כִּי תַּכְלִית הַדָּבָר לְצָרֵף נַפְשָׁם, לֹא לְמַה שֶׁנִּגְלָה לְבַד שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הֱיוֹת הָאָדָם מָהוּל אוֹ עָרֵל. וְאִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר שֶׁגַּם בְּעִנְיַן הָרוּחָנִיּוּת אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ יָסִיר הַתִּעוּב אֲשֶׁר הָעָרְלָה תַּגִּיד עָלָיו, הֱשִׁיבוֹ גַּם כֵּן כִּי כָל הַמִּצְווֹת שֶׁנָּתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל אֵינָם אֶלָּא לְצָרֵף וּלְנַקּוֹת אֶת הַסִּיגִים אֲשֶׁר סִבְּבוֹ הַחֵטְא קַדְמוֹן, כִּי כָל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה לְהָסִיר תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ, וְכָל מִצְווֹת עֲשֵׂה לְהָאִיר לִבְחִינַת הַנֶּפֶשׁ, לְצַד שֶׁעַל יְדֵי חֵטְא קַדְמוֹן הוּחְשְׁכוּ מְאוֹרֵי הַנֶּפֶשׁ וְעַל יְדֵי שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יוּסַר הַפְּגָם, וַעֲדַיִן תֶּחְסַר מְאוֹרֵי אוֹרָהּ, וּבַעֲשׂוֹת מִצְווֹת עֲשֵׂה יָאִיר אוֹרָהּ, כְּאָמְרוֹ (משלי ו:כג) ״נֵר מִצְוָה״, וְעִנְיָן זֶה אֵין ה׳ עוֹשֵׂהוּ לְצַד כִּי הָאָדָם הוּא הַגּוֹרֵם הָרַע, הוּא חָטָא וְהוּא יִשָּׂא אֶת עֲוֹנוֹ אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ אֶת נַפְשׁוֹ אָז כְּשֶׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְהָיוּ כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּלוּיוֹת בּוֹ, כֻּלָּם טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא וַעֲלֵיהֶם לְהָרִיק תַּחֲלוּאֵיהֶם, וּמַה מָקוֹם לוֹמַר לַה׳, הָסֵר מֵעָלַי הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁהִלְבַּשְׁתִּי עַצְמִי. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפָסוּק (בראשית ד:ז) ״וְאִם לֹא תֵיטִיב״ וְגוֹ׳.
ויקרא יד:כא · פירוש ד
וְאִם־דַּ֣ל ה֗וּא וְאֵ֣ין יָדוֹ֮ מַשֶּׂ֒גֶת֒ וְ֠לָקַ֠ח כֶּ֣בֶשׂ אֶחָ֥ד אָשָׁ֛ם לִתְנוּפָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו וְעִשָּׂר֨וֹן סֹ֜לֶת אֶחָ֨ד בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֛מֶן לְמִנְחָ֖ה וְלֹ֥ג שָֽׁמֶן׃
וְנִרְאֶה שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב אֶלָּא אִם בְּשִׁעוּר שֶׁלֹּא יִהְיֶה הוּא חָסֵר לְמַה שֶׁצָּרִיךְ לְעַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ יָרַד אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן עָנִי וְיִחְיֶה מֵהַנִּשְׁאָר. וּפֵרוּשׁ זֶה שֶׁל דִּבְרֵי רַזַ״ל אֵינוֹ סוֹתֵר דְּבָרֵינוּ, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. וְתֵדַע שֶׁאִם לֹא הָיְתָה כַּוָּנַת הַתּוֹרָה בְּכֶפֶל הַדָּבָר אֶלָּא לוֹמַר דִּבְרֵי רַזַ״ל הָיָה לוֹ לִכְתֹּב ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְכִשְׂבָּה וְהֵבִיא״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּקָרְבַּן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְהַשְּׁבוּעוֹת (ויקרא ה:ז), אֶלָּא נִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ:
ויקרא יז:יא · פירוש ג
כִּ֣י נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֮ בַּדָּ֣ם הִוא֒ וַאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּֽי־הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר׃
עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְהַזְהִיר עַל נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה לְבַל הֲמִיתָהּ, כִּי לֹא נָתַן ה׳ דַּם הַבְּהֵמוֹת לָנוּ אֶלָּא לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְהוּא אָמְרוֹ נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לִשְׁלֹל זוּלַת סִבָּה זוֹ שֶׁאֵינוֹ לָנוּ בְּמַתָּנָה לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ עֲשׂוֹת בּוֹ. וְתִמְצָא (סנהדרין ב.) שֶׁדִּין הֲרִיגַת בְּהֵמָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה כְּמִשְׁפַּט אָדָם, שֶׁהִשְׁוָה הַכָּתוּב מִשְׁפָּטָם לְמִשְׁפַּט אָדָם, וְלֹא הֻתְּרָה בְּהֵמָה לִשְׁחֹט אֶלָּא לְצָרְכֵי בְּשָׂרָהּ כִּי תְאַוֶּה נֶפֶשׁ אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר, שֶׁכֵּן גָּמַר קוֹנֵה עוֹלָמוֹ וְהִקְנָה לָנוּ, דִּכְתִיב (דברים יב:כ): ״כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת״ וְגוֹ׳:
ויקרא יז:יג · פירוש ב
וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ־ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּעָפָֽר׃
וְנִרְאֶה כִּי בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר יָצוּד נִתְכַּוֵּן לֶאֱסוֹר צֵידַת מִין טָמֵא לְכַתְּחִלָּה, הֲגַם שֶׁהִתִּירוֹ הַכָּתוּב בַּהֲנָאָה, וּכְמוֹ שֶׁהֶעֱלֵיתִי בְּסִפְרִי פְּרִי תֹּאַר סִימָן קי״ז כְּדַעַת רַמְבַּ״ם (מאכלות אסורות פרק ח) שֶׁאֵין הֶתֵּר לְצוּדָם אֶלָּא אִם מִתְכַּוֵּן לָצוּד טְהוֹרִים וְנִזְדַּמְּנוּ עִמָּהֶם טְמֵאִים, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן אֲשֶׁר יָצוּד וְגוֹ׳ תְּנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁאֵין מַתִּיר לוֹ לָצוּד אֶלָּא אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְלֹא אֲשֶׁר לֹא יֵאָכֵל. וְאָמַר וְכִסָּהוּ לְצַד שֶׁקָּדַם מִצְוָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא לָצוּד שֶׁלֹּא יֵאָכֵל יֻצְדַּק לוֹמַר וְכִסָּהוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְאָמַר וְשָׁפַךְ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁאָסוּר לְאָכְלוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בְּמָקוֹם אַחֵר (דברים יב:טז): ״לֹא תֹאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם״, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר כָּאן וְאָמַר כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר וְגוֹמֵר וָאוֹמַר וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר וְשָׁפַךְ לֶאֱסוֹר אֲכִילַת דַּם חַיָּה וָעוֹף. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ כָּאן: א׳ לֹא יָצוּד טְמֵאִים לֵיהָנוֹת מֵהֶם, ב׳ לֹא יֹאכַל דָּם חַיָּה וָעוֹף, ג׳ מִצְוַת עֲשֵׂה לְכַסּוֹת דָּם חַיָּה וָעוֹף.
ויקרא יז:יד · פירוש א
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ. פֵּרוּשׁ – בִּמְקוֹם נַפְשׁוֹ. וּבָזֶה נָתַן טַעַם לָמָּה צָרִיךְ לְכַסּוֹת דָּמוֹ, כִּי לְצַד שֶׁדָּמוֹ הִיא נַפְשׁוֹ, מֵהַמּוּסָר לִנְהוֹג בּוֹ כָּבוֹד זֶה, כְּדֶרֶךְ שֶׁצִּוָּה ה׳ לִקְבּוֹר אָדָם מֵת מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ.
ויקרא יז:יד · פירוש ג
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שֶׁהַדָּם מְכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ הוּא שֶׁאָסַרְתִּי הַדָּם, שֶׁאָז תְּחַלֵּק בֵּין דַּם בְּהֵמָה לְדַם חַיָּה וָעוֹף, אֶלָּא טַעַם הָאִסּוּר הוּא לְצַד ״כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר״ וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה גַּם חַיָּה וָעוֹף בִּכְלָל.
ויקרא יח:ד · פירוש ב
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, שֶׁהַמַּחְשָׁבָה בָּעֲרָיוֹת תַּגְדִּיל הַחֵפֶץ וּתְמַעֵט מְנִיעַת הָרָצוֹן, חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיֹּאמַר הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מִכָּל וָכֹל מִפְּרָט זֶה וִיבַטֵּל מִצְוַת פְּרִיָּה וְרִבְיָה וּמִצְוַת הַיִּבּוּם וְכַדּוֹמֶה, וְיִהְיֶה פָּרוּשׁ מִמִּין זֶה לַחֲלוּטִין, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב:) אֵבֶר קָטָן יֵשׁ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב, מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ. לָזֶה צִוָּה ה׳ וְאָמַר אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ שֶׁהֵם מִמִּין עַצְמוֹ שֶׁאָסַרְתִּי לְךָ אֲנִי מְחַיֶּבְךָ לַעֲשׂוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ שֶׁהֵם הָעֲרָיוֹת שֶׁאָסַר.
ויקרא יח:ד · פירוש ג
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אוֹ יֹאמַר, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הָעֲרָיוֹת יִמְצְאוּ הֲכָנָה בְּנַפְשׁוֹתָם לְקַיֵּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, כְּאָמְרוֹ מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ, וּשְׁמִירַת כָּל הַלָּאוִין, כְּאָמְרוֹ חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ. מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם יְתָעֵב מַעֲשָׂיו בַּדֶּרֶךְ הַהוּא, תֶּחֱלֶה נַפְשׁוֹ בְּתַחֲלוּאֵי הַטֻּמְאָה וְלֹא יְקַיֵּם אַחַת מֵהֵנָּה, כִּי טֻמְאַת חֵטְא זֶה מַשְׁרָה טֻמְאָה עַל כָּל אֵיבְרֵי הָאָדָם וְכֹחוֹתָיו, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן כָּל הַלָּאוִין לֹא יִמָּנַע מֵהֶן, כִּי בְּכָל אֵיבָר טֻמְאָתוֹ בּוֹ. וְכֵן מִצְווֹת עֲשֵׂה, וַהֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה לִפְעָמִים אֵיזוֹ מִצְוָה אֵינָהּ מִצְוָה, כִּי לֹא יִתְרַצֶּה בָּהּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים נ:טז): ״וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי״ וְגוֹ׳, כִּי אֵין חֵפֶץ לַה׳ בָּהֶם אֶלָּא בְּמִצְוָה הַנַּעֲשֵׂית בִּקְדֻשָּׁה.
ויקרא יח:ד · פירוש ד
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ לָלֶכֶת בָּהֶם יְכַוֵּן לוֹמַר לְדַרְכֵּנוּ כְּמִין חוֹמֶר, כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאָדָם טָהוֹר וְקָדוֹשׁ מֵהַתִּיעוּב יוֹלִיד בְּטִבְעוֹ לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת תָּמִיד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קיט:נט) ״חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדוֹתֶיךָ״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לה:א) שֶׁרַגְלָיו שֶׁל דָּוִד מֵעַצְמָם הָיוּ הוֹלְכוֹת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְצַד הַהֶרְגֵּל וְהַחֵפֶץ הַנִּבְחָר. לָזֶה אָמַר לָלֶכֶת בָּהֶם, פֵּרוּשׁ, שֶׁמֵּעַצְמוֹ יֵלֵךְ בָּהֶם בְּטִבְעוֹ כְּעוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁהַטֶּבַע עוֹשֶׂה, לְצַד שֶׁעִקָּרוֹ וְגוּפוֹ הַכֹּל עוֹמֵד בְּמָקוֹם טָהוֹר.
ויקרא יח:ד · פירוש ז
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר״ (משלי ו:כג), כִּי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן רָחוֹק בְּמַהֲלָךְ, וּבַעֲלוֹת נֶפֶשׁ אָדָם מֵעוֹלָם זֶה לְעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אִם הוּא רָשָׁע – דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה. וּבְלֶכֶת אָדָם כָּשֵׁר, מִצְווֹת וְתוֹרָה שֶׁבְּיָדוֹ מְאִירִים לוֹ, כְּאָמְרוֹ ״נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶיךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי״ (תהלים קיט:קה), שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא לֶהֱיוֹת כִּי יֵשׁ בַּנֵּר מַה שֶׁאֵין בָּאוֹר, וְיֵשׁ בָּאוֹר מַה שֶׁאֵין בַּנֵּר, כִּי הַנֵּר יֵשׁ בָּהּ בְּחִינָה גְּדוֹלָה מֵהָאוֹר כְּשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב, וְלָזֶה אָמְרוּ רַזַ״ל (פסחים ב.) שֶׁבְּדִיקַת הֶחָמֵץ צְרִיכָה בַּלַּיְלָה לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁהַנֵּר יָפֶה לַבְּדִיקָה לְהַכְנִיסָהּ בְּחוֹרִין וּבִסְדָקִין, מַה שֶׁאֵין כֵּן בָּאוֹר. וְיֵשׁ בָּאוֹר בְּחִינָה גְּדוֹלָה מֵהַנֵּר שֶׁרוֹאֶה לְמֵרָחוֹק, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּנֵּר. לָזֶה אָמַר דָּוִד כִּי מִצְווֹת ה׳ יֵשׁ בְּאוֹרָם שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנִּזְכָּרוֹת: בְּחִינַת הַנֵּר בְּקָרוֹב, וְזֶה אָמַר ״נֵר לְרַגְלִי״ שֶׁהוּא בְּקָרוֹב, וּבְחִינַת הָאוֹר לְמֵרָחוֹק, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאוֹר לִנְתִיבָתִי״. וְזֶה אָמַר כָּאן לָלֶכֶת בָּהֶם, פֵּרוּשׁ בְּאוֹרָם יֵלֵךְ, שֶׁאִם לֹא כֵן בַּחֲשֵׁכָה יֵלֵךְ וְלֹא יֵדַע בַּמֶּה יִכָּשֵׁל רַחֲמָנָא לִצְלַן.
ויקרא יח:ד · פירוש ח
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַתַּנָּא הָאֱלֹהִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם (זוהר ח״א קע:) כִּי רמ״ח אֵבְרֵי הָאָדָם וְשס״ה גִּידָיו הֵם כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וּבַעֲשׂוֹת הָאָדָם מִצְוָה בְּאוֹתוֹ אֵבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית הַמִּצְוָה שׁוֹרֶה בּוֹ שֵׁם הוי״ה יִתְבָּרַךְ, כִּי הַמִּצְוָה הִיא אוֹתִיּוֹת שֵׁם הוי״ה חֶצְיָהּ מְגֻלֶּה וְהוּא סוֹד עָלְמָא דְּאִתְגַּלְיָא, וְחֶצְיָהּ מְכֻסֶּה סוֹד עָלְמָא דְּאִתְכַּסְיָא, כִּי אוֹתִיּוֹת מ״צ בְּא״ת ב״ש הֵם י״ה. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא שְׁמוֹ וּשְׁמוֹ הוּא, בְּסוֹד אָמְרוֹ (זכריה יד:ט) ״ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי בַּעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה נַעֲשֶׂה הָאָדָם מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה וּמִתְהַלֵּךְ ה׳ בְּתוֹכוֹ, וְזֶה אָמְרוֹ לָלֶכֶת בָּהֶם, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מִי הוּא הַהוֹלֵךְ בָּהֶם, וְאָמַר אֲנִי ה׳ וּכְאִלּוּ אָמַר לָלֶכֶת אֲנִי ה׳ בָּהֶם, וְהוּא סוֹד (שמות כה:ח) ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״. וּכְפִי זֶה יִרְצֶה אָמְרוֹ ״בָּהֶם״ כִּפְשָׁטָהּ, כִּי בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית הַהֲכָנָה לָלֶכֶת בָּהּ, וְזֶהוּ סוֹד אָמְרוֹ (ויקרא כו:יב) ״וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם״, (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״:
ויקרא יח:כד · פירוש ב
אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ בְּהַשְׂכִּיל עַל דְּבַר אֱמֶת, לָמָּה לֹא גִּלָּה ה׳ בַּתּוֹרָה הַדְרָגוֹת הַמִּצְווֹת וּסְגוּלָּתָם, וְאַדְרַבָּה בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאָמַר (משלי ה:ו) ״אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס״, וְעָנוּ אַחֲרָיו רַזַ״ל (אבות פ״ב מ״א) שֶׁאֵין לָנוּ לוֹמַר מִצְוָה זוֹ גְּדוֹלָה וְזוֹ קְטַנָּה שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ וְכוּ׳, וְהוֹכִיחוּ (דברים רבה פ״ו, ירושלמי פאה פ״א ה״א) מִמַּה שֶׁקָּבַע ה׳ שָׂכָר שָׁוֶה לַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת עִם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, וְעַל כֻּלָּן אֲנִי דָּן שֶׁהַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת וַדַּאי גְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר, וְלָמָּה סָתַם ה׳ הַדָּבָר?
ויקרא יח:כד · פירוש ג
אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃
וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בַּמִּצְווֹת הַקְּטַנּוֹת כְּבַגְּדוֹלוֹת, שֶׁכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה סְגֻלָּתָהּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּמַה בְּכָךְ אִם שְׂכָרָהּ מְעַט, כֵּיוָן שֶׁשְּׂכָרָהּ הֲוֵי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא כִּשְׂכַר הַגְּדוֹלָה, וְכָל הַמִּצְווֹת צְרִיכִין לְתִקּוּנֵי הַנֶּפֶשׁ, לָזֶה צִוָּה ה׳ קָטָן וְגָדוֹל בְּהַדְרָגָה אַחַת כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם כְּאֶחָד. וְהוּא מַאֲמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ט:י) ״כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה״.
ויקרא יח:כד · פירוש ד
אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה טַעַם אַחֵר, כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת שֶׁסְּגֻלָּתָם לְהַאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ שֶׁסְּגֻלָּתָם עֹשֶׁר, וְיֵשׁ שֶׁסְּגֻלָּתָם בָּנִים, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְחָשׁ ה׳ כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַדָּבָר כָּל אֶחָד יֵלֵךְ וְיִשְׁתַּדֵּל בְּמַה שֶׁחָפֵץ וּבְמַה שֶׁצָּרִיךְ וְלֹא יִשְׁתַּדְּלוּ בִּשְׁאָר מִצְווֹת כַּמִּצְטָרֵךְ, לָזֶה סָתַם הַדְּבָרִים. וּבָזֶה יִשְׁתַּדֵּל הָאָדָם בְּכֻלָּן כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ גַּם מִצְוָה שֶׁסְּגֻלָּתָהּ דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ. וּבָזֶה יֵשׁ טַעַם לְמָה שֶׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם רָעִים לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת וּבָתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפַּחַד מְלֵאִים כָּל טוּב, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁבָּא לְיָדָם מִצְוָה שֶׁסְּגֻלָּתָהּ הַצְלָחַת עוֹלָם הַזֶּה, וְאֵין הָעֲבֵרוֹת שֶׁעוֹשִׂים מוֹנְעִים סְגֻלַּת הַמִּצְוָה וְהַצְלָחָתָהּ. וְכָל זֶה בִּבְחִינַת מִצְווֹת עֲשֵׂה, וּבְמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִהְיֶה הַדָּבָר כֵּן, יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁפֻּרְעָנוּתָם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיֵשׁ שֶׁפֻּרְעָנוּתָם יִסּוּרִין בַּאֲרִיכוּת הַזְּמַן, וְיֵשׁ שֶׁפֻּרְעָנוּתָם בְּרַחְמָנוּת, וְיֵשׁ כָּל כָּךְ אַכְזָרִיּוּת, וַהֲלֹא תִּמְצָא כַּמָּה רְשָׁעִים שֶׁעָבְרוּ עַל הַכְּרֵתוֹת וְלֹא נִכְרְתוּ הֲגַם שֶׁעָמְדוּ בְּתֹקֶף הָרֶשַׁע עַד שֶׁעָבְרוּ זְמַן הַכְּרִיתָה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ שֶׁמִּשְׁתַּלֵּם עָלֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ שֶׁמִּשְׁתַּלֵּם עָלֶיהָ לָעוֹלָם הַבָּא. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁיּוֹתֵר יַפְעִיל הַפַּחַד בְּלֵב בְּנֵי אָדָם מוּסָר הַמִּשְׁתַּלֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה לֶהֱיוֹתוֹ נִגְלֶה, מֵעֹנֶשׁ הַנִּסְתָּר.
ויקרא יט:ב · פירוש ד
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא הַמְּכֻוָּן שֶׁל מִצְוָה זוֹ. וְנִרְאֶה שֶׁבָּא הַכָּתוּב לָתֵת עֲשֵׂה עַל הָעֲרָיוֹת, שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת בְּלָאו, הוֹסִיף עֲשֵׂה עֲלֵיהֶם לַעֲבוֹר עֲלֵיהֶם גַּם בַּעֲשֵׂה.
ויקרא יט:ב · פירוש ח
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל בְּחִינַת תַּאֲוָה הַקְּבוּעָה בְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי, וְהוּא תַּאֲוָה הַשּׁוֹלֶטֶת עַל הָרָצוֹן, וּכְבָר כָּתַבְתִּי בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת בְּפָסוּק (ויקרא יח:ב) ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, כִּי בְּחִינָה זוֹ אֵין יְכֹלֶת בָּאָדָם לִשְׁלֹט עָלֶיהָ אֶלָּא בְּגֶדֶר הָרִחוּק בִּבְחִינַת הַחוֹשֵׁב. וּמֵעַתָּה, לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ בִּמְקוֹמוֹ לְקַיֵּם הַמִּין וּלְהִדָּבֵק בְּצֶלַע נָכוֹן לְאִישׁ, יֵשׁ מוֹצָא רַע מִבְּחִינָה זוֹ לְהִתְגַּבֵּר בּוֹ בְּחִינַת חֵשֶׁק הַמִּתְגַּבֵּר וְנוֹצֵחַ הָרָצוֹן בְּהוֹפְכוֹ, וְאֵין אָדָם שׁוֹלֵט בְּעַצְמוֹ לְהִשָּׁמֵר מִן הָעֲרָיוֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲלֵיהֶם. וְאִם כֵּן מִמָּה נַפְשָׁךְ: יַעֲשֶׂה מִצְוָה ״דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה״ (משלי ל:יט) לְקַיֵּם מִינוֹ – הִנֵּה הוּא מְשֻׁלָּל מִשְּׁמִירַת הָעֲרָיוֹת; יִמְנַע עַצְמוֹ מִמִּין זֶה כָּל עִקָּר – הִנֵּה הוּא מְבַטֵּל מִצְוַת פְּרִיָּה וְרִבְיָה וּמִצְוַת יִבּוּם.
ויקרא יט:יט · פירוש א
אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹ֒רוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃
אֶת חֻקֹּתַי וְגוֹ׳ בְּהֶמְתְּךָ וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא בְּהֶמְתּוֹ, בְּהֶמַת חֲבֵרוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת חֻקֹּתַי״, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, אִם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר בְּהֶמְתְּךָ? הָיָה לוֹ לוֹמַר ״בְּהֵמָה לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם״, וְאָז לֹא הָיָה צָרִיךְ לְרַבּוֹת בֶּהֱמַת אֲחֵרִים. וְרָאִיתִי לְהָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן שֶׁכָּתַב בָּזֶה שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה. וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים לִי, כִּי לֹא יְדַבֵּר בַּהֹוֶה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִטְעוֹת וְיִצְטָרֵךְ לְהוֹסִיף דְּבָרִים לְהָסִיר הַטָּעוּת.
ויקרא יט:יט · פירוש ב
אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹ֒רוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃
וְנִרְאֶה בְּהָעִיר בְּסֵדֶר הַכְּתוּבִים, לָמָּה סָמַךְ הַכָּתוּב מִצְוַת הַרְבָּעָה לְמִצְוַת אַהֲבַת רֵעִים, וּמִי יוֹדֵעַ לְסַדֵּר סֵדֶר מַתְאִים כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ. אָכֵן לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל אַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְהִתְקַשְּׁרוּת לִבָּם יַחַד כִּי חָפֵץ ה׳ הִתְקַשְּׁרוּת עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וּמִזֶּה יֹאמַר אָדָם כִּי לֹא יַקְפִּיד ה׳ עַל הַרְבָּעַת טְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה, לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר כִּי אֵין הָרָצוֹן בָּזֶה לְקַשֵּׁר בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה וַאֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי עַנְפֵי הַטַּהֲרָה הֲגַם שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִין טַהֲרָה, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״בְּהֶמְתְּךָ״ פֵּרוּשׁ בְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה לְךָ לַאֲכִילָה. וְתִמְצָא שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה, טְהוֹרָה עִם טְמֵאָה, טְמֵאָה עִם טְהוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ״, עַד כָּאן. הִנֵּה שֶׁסּוֹבֵר הַתַּנָּא כִּי ״בְּהֶמְתְּךָ״ הִיא בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְאִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״בְּהֶמְתְּךָ״ לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַטְּהוֹרָה בִּכְלָל, וְאַדְרַבָּה יֻכְשַׁר הַמַּעֲשֶׂה לְצַד שֶׁהוּא הִתְקַשְּׁרוּת מִין טַהֲרָה, וַהֲגַם שֶׁהָיָה ה׳ מְרַבֶּה אֵיזֶה רִבּוּי הָיִיתִי דּוֹרְשׁוֹ בְּאֶחָד מִשְּׁאָר תַּעֲרֹבֶת טָמֵא וְטָהוֹר.
ויקרא יט:כג · פירוש א
וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כׇּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עׇרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃
וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ כָּאן: א׳ בִּיאַת הָאָרֶץ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (כתובות קי:) הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳. ב׳ לִנְטֹעַ כָּל עֵץ מַאֲכָל לְשֶׁבַח הָאָרֶץ. ג׳ לִנְהֹג שְׁנֵי עָרְלָה.
ויקרא יט:כז · פירוש א
לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ׃
לֹא תַקִּפוּ וְגוֹ׳. בְּהַקָּפַת הָרֹאשׁ אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, וּבְהַשְׁחָתַת הַזָּקָן אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּאַזְהָרַת ״לֹא תַקִּיף״ הֲגַם שֶׁאֵינוֹ בְּאַזְהָרַת ״לֹא תַשְׁחִית״, כְּגוֹן מִי שֶׁעֲדַיִן אֵין לוֹ חֲתִימַת זָקָן, שֶׁלֹּא תֹּאמַר כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ בְּ״לֹא תַשְׁחִית״ אֵינוֹ בְּ״לֹא תַקִּיף״, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ (קידושין לה:) בְּמִשְׁפַּט הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן בְּ״לֹא תַקִּיפוּ״ כֵּיוָן שֶׁאֵינָם בְּ״לֹא תַשְׁחִית״. וְאִם תֹּאמַר, וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֵלּוּ וּלְמַעֵט אֵלּוּ, מְרַבֶּה אֲנִי הַזְּכָרִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּ״לֹא תַשְׁחִית״ כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ, וּמְמַעֵט אֲנִי הַנָּשִׁים שֶׁאֵין בְּמִינָם ״לֹא תַשְׁחִית״.
ויקרא כ:ז · פירוש א
וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. יְצַו ה׳ שֶׁיִּהְיוּ נוֹטִים אֶל בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וּבָזֶה הוּא מַבְטִיחָם שֶׁיִּהְיוּ בְּמַדְרֵגַת מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְהוּא אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״כ) בְּפָסוּק ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ כִּי הַמַּלְאָכִים יִהְיוּ עוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה הַחִיצוֹנָה וְיִשְׂרָאֵל בִּפְנִים, וְשׁוֹאֲלִים מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים לְעַם קְדוֹשׁוֹ ״מַה פָּעַל אֵל״. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי קְדוֹשָׁיו בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים הֵם יִשְׂרָאֵל. וְחָזַר הַכָּתוּב וּפֵרֵשׁ הַדָּבָר שֶׁבּוֹ יִתְקַדְּשׁוּ וְאָמַר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ, תִּשְׁמְרוּ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וּתְקַיְּמוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה, בָּזֶה אֲנִי מְקַדִּשְׁכֶם, כִּי עַל יְדֵי זֶה שֵׁם הֲוָיָ״ה מִתְגַּלֶּה עָלָיו וּבָזֶה מִתְקַדֵּשׁ, וּכְמוֹ מַה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (תיקונים ע) כִּי הָאֵיבָר שֶׁבּוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה שׁוֹרֶה עָלָיו שֵׁם הֲוָיָ״ה הָרָמוּז בְּתֵבַת מִצְוָה.
ויקרא כ:כב · פירוש א
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כׇּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹא־תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ׃
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם אַחֶרֶת פָּסוּק זֶה, הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר כֵּן בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יח:כו), נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר הַמִּצְווֹת לְבַל יִתְבַּטְּלוּ בֵּין מֵהֶם בֵּין מִזּוּלָתָם, וּבָזֶה לֹא תָקִיא הָאָרֶץ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא יִהְיוּ נִשְׁמָרִים הַמִּצְווֹת תָּקִיא הָאָרֶץ גַּם הַשּׁוֹמְרִים, עַל שֶׁלֹּא מִחוּ בְּשֶׁלֹּא שָׁמְרוּ.
ויקרא כ:כו · פירוש א
וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי׃
וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים וְגוֹ׳ טַעַם אָמְרוֹ לִי, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים כאן): אַל יֹאמַר אָדָם אִי אֶפְשִׁי בִּבְשַׂר חֲזִיר וְכוּ׳, אֶלָּא אֶפְשִׁי וְאֶפְשִׁי, אֶלָּא אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים – שֶׁתִּהְיוּ פְּרוּשִׁים לִי לְשֵׁם מִצְוֹתַי וְלֹא לְצַד תִּעוּב הַדָּבָר הַנֶּאֱסָר. וְלָזֶה סָמַךְ מַאֲמָר זֶה לְהַבְדָּלַת בְּהֵמָה וְחַיָּה לִרְמֹז לְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי.
ויקרא כא:א · פירוש ה
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו׃
וּמֵעַתָּה כְּמוֹ כֵן נֹאמַר בְּדִין כִּלְאַיִם שֶׁאָמַר (ויקרא יט:יט) ״וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ״ וְלֹא אָמַר ״לֹא תַעֲלֶה עָלֶיךָ״, מַשְׁמָע שֶׁלֹּא עַל הַמַּעֲלֶה עָלָיו לְחוּד מְצַוֶּה אֶלָּא עַל הַמַּעֲשֶׂה הוּא מְצַוֶּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מֵהַזּוּלַת. וְלָזֶה פָּסַק הָרַמְבָּ״ם (הלכות כלאים פ״י הל״א) שֶׁהַמַּלְבִּישׁ כִּלְאַיִם לַחֲבֵרוֹ מֵזִיד לוֹקֶה. וּכְמוֹ כֵן נֹאמַר בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ בְּטֻמְאַת כֹּהֵן, מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לֹא יִטַּמָּא״ אַזְהָרָה שֶׁלֹּא בְּכִנּוּי לַנִּטְמָא, לוֹמַר שֶׁמַּזְהִיר בֵּין לַכֹּהֵן עַצְמוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים עַל הַטֻּמְאָה. וְשִׁעוּר הַמִּצְוָה הִיא שֶׁמְּצַוֶּה ה׳ בָּרוּךְ הוּא לְבַל יִהְיֶה הַכֹּהֵן טָמֵא. וּמֵעַתָּה כָּל הַמְּטַמְּאוֹ בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר הֲרֵי זֶה עָבַר עַל הַלָּאו וְלוֹקֶה. וּכְפִי זֶה עָלוּ פִּסְקֵי רַמְבָּ״ם עַל נָכוֹן.
ויקרא כא:א · פירוש יב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֱמֹ֥ר אֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לְנֶ֥פֶשׁ לֹֽא־יִטַּמָּ֖א בְּעַמָּֽיו׃
עוֹד, לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ לַכֹּהֲנִים (ויקרא י:ט) אִסּוּר יַיִן וְשֵׁכָר, וְשָׁם גִּלָּה הַכָּתוּב שֶׁטַּעַם הָאִסּוּר הוּא לְבַל יַעַבְדוּ עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שְׁתוּיֵי יַיִן, וְאִם כֵּן שֶׁלֹּא בִּזְמַן מִשְׁמַרְתָּם אוֹ שֶׁלֹּא בִּזְמַן עֲבוֹדָה יְכוֹלִין לִשְׁתּוֹת יַיִן וְשֵׁכָר, וְאִם כֵּן תָּבֹא הַסְּבָרָא שֶׁיִּלָּמֵד סָתוּם מֵהַמְפֹרָשׁ לָדוּן בְּטַעַם אִסּוּר טֻמְאָה שֶׁהוּא מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֶסְרָה שְׁתִיַּת יַיִן וְשֵׁכָר נֶאֶסְרָה טֻמְאָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַעֲבוֹדָה. לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְדִבֵּר לְשׁוֹן יָחִיד ״לֹא יִטַּמָּא״ לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים הוּא עוֹמֵד בְּאִסּוּר זֶה, וּמִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא מִטַּעַם בִּטּוּל עֲבוֹדָה כִּי אֵין עֲבוֹדָה בְּטֵלָה מֵהֶעְדֵּר כֹּהֵן אֶחָד, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאִסּוּר טֻמְאַת כֹּהֵן הִיא חוֹבַת גַּבְרָא, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמִּשְׁמַרְתּוֹ בָּאָה לִזְמַן רָחוֹק אַף עַל פִּי כֵן הוּא בְּאִסּוּר זֶה, וּמִטַּעַם הָאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זַ״ל וּכְתַבְנוּהוּ לְמַעְלָה.
ויקרא כא:ב · פירוש ב
כִּ֚י אִם־לִשְׁאֵר֔וֹ הַקָּרֹ֖ב אֵלָ֑יו לְאִמּ֣וֹ וּלְאָבִ֔יו וְלִבְנ֥וֹ וּלְבִתּ֖וֹ וּלְאָחִֽיו׃
וּבְעֵינַי אֵינוֹ קֻשְׁיָא כְּלָל, כִּי הַכָּתוּב כָּאן בָּא לִשְׁנֵי דְּבָרִים: לְהַתִּיר וּלְהַצְרִיךְ. לְהַתִּיר טֻמְאָה בַּקְּרוֹבִים הַגַּם שֶׁאָסַר בָּרְחוֹקִים, וּלְהַצְרִיךְ – שֶׁאִם לֹא רָצָה לִטַּמֵּא מְטַמְּאִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לָהּ יִטַּמָּא״ וְאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ״מִצְוָה״, שֶׁחַיָּב כָּל כֹּהֵן לִטַּמֵּא לַמֵּתִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן. וַהֲגַם שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״לָהּ יִטַּמָּא״ אֶלָּא בַּאֲחוֹתוֹ, הֲרֵי אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח וְלֹא רָצָה לִטַּמֵּא לָהּ וּדְחָפוּהוּ חֲכָמִים וְטִמְּאוּהוּ בְּעַל כָּרְחוֹ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ שֶׁעַל כָּל הַקְּרוֹבִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן הוּא חַיָּב לִטַּמֵּא. וּכְפִי זֶה אִם הָיִיתִי דָּן טֻמְאַת אָבִיו מִדִּין מָה נַפְשָׁךְ אֵין לִי מָקוֹם לְחַיְּבוֹ לִטַּמֵּא לוֹ כִּי יֹאמַר מִי יֹאמַר שֶׁהוּא אָבִיו, וּמָה גַּם אִם יָמוּת אָבִיו בְּעֶרֶב פֶּסַח אֵין לְבַטֵּל מִצְוַת פֶּסַח אֶחָד בְּמוֹעֲדוֹ מֵחֲמַת סָפֵק, וְלֹא מִבָּעְיָא לְמַאן דְּאָמַר (רמב״ם ופרי חדש) סָפֵק דְּאוֹרַיְתָא מֻתָּר מִדְּאוֹרַיְתָא, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לִדְחוֹת מִצְוַת פֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר סָפֵק דְּאוֹרַיְתָא אָסוּר מִדְּאוֹרַיְתָא אַף עַל פִּי כֵן אֵין לוֹ לִדְחוֹת מִצְוַת וַדַּאי מִפְּנֵי מִצְוַת סָפֵק, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו״ שֶׁחַיָּב לִטַּמֵּא לְכָל אֶחָד מֵהֶם דְּבַר תּוֹרָה. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.
ויקרא כא:ח · פירוש א
וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וְקִדַּשְׁתּוֹ. וְלֹא אָמַר ״וְקִדַּשְׁתֶּם״ כַּסֵּדֶר הַנִּדְבָּר עַד עַתָּה בִּלְשׁוֹן רַבִּים. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות פח:) שֶׁאַזְהָרָה זוֹ בָּאָה שֶׁאִם כֹּהֵן לֹא רָצָה לְגָרֵשׁ אִשָּׁה זוֹנָה וַחֲלָלָה וְגוֹ׳, שֶׁמַּלְקִין אוֹתוֹ וּמְיַסְּרִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ. וּלְפִי הַטַּעַם שֶׁנָּתַן הַכָּתוּב כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב, תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כִּי כָּל עוֹד שֶׁיֵּשׁ כֹּהֲנִים שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים הַמַּסְפִּיקִים לְהַקְרִיב אֵין חִיּוּב לָכוֹף, לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד שֶׁאֲפִלּוּ עַל אֶחָד מֵהֶם יַקְפִּיד לַעֲשׂוֹת כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה.
ויקרא כב:טז · פירוש א
וְהִשִּׂ֤יאוּ אוֹתָם֙ עֲוֺ֣ן אַשְׁמָ֔ה בְּאׇכְלָ֖ם אֶת־קׇדְשֵׁיהֶ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדְּשָֽׁם׃ {פ}
וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם וְגוֹמֵר. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁלֹּא יִפְרְעוּ קֶרֶן וְחֹמֶשׁ יַגְדִּילוּ גֶּדֶר הָאָשָׁם שֶׁעָשׂוּ בְּשׁוֹגֵג לִקָּרֵא מֵזִיד שֶׁהוּא עָוֹן, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם לְתַקֵּן וְאֵינָם מְתַקְּנִין. וְהוּא אָמְרוֹ וְהִשִּׂיאוּ, פֵּרוּשׁ יְנַשְּׂאוּ אוֹתָם, פֵּרוּשׁ הֵם שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר עָוֹן אֶת שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא אַשְׁמָה. וְאָמְרוֹ בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁיֵּחָשֵׁב לָהֶם מֵזִיד אֲכִילַת הַקֳּדָשִׁים שֶׁאָכְלוּ, לֹא הֲזָדַת מְנִיעַת הַפֵּרָעוֹן. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה:
ויקרא כד:כג · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֖וֹ אָ֑בֶן וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
אוֹ נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהַעֲלוֹת הַמִּצְוָה שֶׁעֲשָׂאוּהָ כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ יַד כֻּלָּם.
ויקרא כד:כג · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֖וֹ אָ֑בֶן וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
אוֹ יִרְצֶה, שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁקִּנְאוּ קִנְאַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב גַּם כֵּן כְּאִלּוּ עָשׂוּ כָּל הַתּוֹרָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״ בְּדֶרֶךְ כְּלָל.
ויקרא כד:כג · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁה֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיּוֹצִ֣יאוּ אֶת־הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֖וֹ אָ֑בֶן וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֣ל עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְצַד שֶׁבְּמִצְוַת ה׳ לְמֹשֶׁה אָמַר הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל שֶׁחוֹזֵר אֶל מֹשֶׁה כִּי הוּא יוֹצִיא אוֹתוֹ, וְהָרְגִימָה תִּהְיֶה עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב וְרָגְמוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה, וְכָאן אָמַר ״וַיּוֹצִיאוּ הַמְקַלֵּל״ שֶׁחוֹזֵר אֶל יִשְׂרָאֵל הַמֻּזְכָּרִים בְּסָמוּךְ, וּבָא הַכָּתוּב לְשַׁבֵּחַ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לְמֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, לַעֲשׂוֹת הוּא, קָדְמוּ הֵם בְּדַבְּרוֹ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ אוֹתוֹ קוֹדֶם שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ מֹשֶׁה, לְצַד הַזְּרִיזוּת וְהַמְּהִירוּת לְקַיֵּם מִצְוַת ה׳. וְלַדְּרָכִים הָרִאשׁוֹנִים נְפָרֵשׁ הוֹצֵא, אוֹ הוּא אוֹ שְׁלוּחוֹ.
ויקרא כו:ג · פירוש יט
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם, כֵּיוָן שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה יְמַלֵּא מְקוֹם הַמִּצְווֹת, אִם כֵּן הֲרֵי הוּא פָּטוּר מִמַּעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר תִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, וְאֶת מִצְוֹתַי שֶׁהֵם לֹא תַעֲשֶׂה תִּשְׁמְרוּ, לֹא מִפְּנֵי זֶה תִּהְיוּ פְּטוּרִין מִקִּיּוּם מִצְווֹת, אֶלָּא ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״. וּמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהוּא שָׁקוּל הוּא פְּרָט לַמִּזְדַּמֵּן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי הַזּוּלַת.
ויקרא כו:ג · פירוש כא
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג.) חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְהוּא מַאֲמָרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ לְשׁוֹן עָתִיד, פֵּרוּשׁ, תַּחְשְׁבוּ לָלֶכֶת וְגוֹ׳, תִּשְׁמְרוּ גַּם כֵּן תַּחְשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת שְׁמִירָה, וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם פֵּרוּשׁ, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ כְּבָר עֲשִׂיתֶם אוֹתָם:
ויקרא כו:ג · פירוש כט
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב חוּץ מִדַּרְכָּם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם בְּחֻקֹּתַי – הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִצְוָה שֶׁנִּקְרָא חֻקָּה, שֶׁהִיא מִצְוַת תְּפִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג:י) ״וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה״ וְגוֹ׳. וְאָמַר ״תֵּלֵכוּ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנְהַג הָרִאשׁוֹנִים מְנִיחִין תְּפִלִּין בִּזְרוֹעָם וּבְרֹאשָׁם כָּל הַיּוֹם, הוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְכוּ׳, מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְבֵיתוֹ תְּפִלִּין וְכוּ׳. וְאָמְרוּ (סוכה כח.) עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְעַל רַבִּי שֶׁלֹּא הָלְכוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תְּפִלִּין, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ ״בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״. וְאָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ – הֵן מִצְוֹת הַשַּׁיָּכִים לִלְבִישָׁתָם שֶׁצְּרִיכִין גּוּף נָקִי, וּלְמַאן דְּאָמַר (שבת מט.) שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶם, וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא יִישַׁן בָּהֶם, וְשֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, שֶׁזּוּלַת זֶה אָסוּר לַהֲנִיחָם. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם – כְּאִלּוּ אָמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם״, שֶׁבָּזֶה אַתֶּם מְתַקְּנִים עַצְמְכֶם לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיכֶם, כְּאָמְרוֹ (דברים כח:י) ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו.) וְכוּ׳.
ויקרא כו:ג · פירוש ל
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בראשית רבה מד:יב) בְּפָסוּק ״הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה״, שֶׁהֶעֱלָה ה׳ לְאַבְרָהָם וְדָרַךְ עַל הַמַּזָּלוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ פֵּרוּשׁ חֻקּוֹתַי עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיהו ל״ג:כ״ה) ״חֻקּוֹת שָׁמַיִם״ וְגוֹ׳, אִם בָּהֶם תֵּלֵכוּ כְּמוֹ (בראשית י״ג:י״ז) ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ״, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, כִּי בְּאֶמְצָעוּת קִיּוּם הַמִּצְווֹת הוּא שׁוֹלֵט וְדוֹרֵךְ עַל הַמַּזָּלוֹת, וְהֵן הֵנָּה שֶׁבָּהֶם זָכָה אַבְרָהָם לִבְחִינָה זוֹ. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״ (ישעיהו מ״א:ב), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנ״ו.) שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״מַאי דַּעְתָּךְ דְּקָאֵי צֶדֶק״ וְכוּ׳, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁמַּעֲרִיךְ הַמַּזָּלוֹת בַּסֵּדֶר הַנָּאוֹת לוֹ וְיוֹלִיךְ מַזָּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם פֵּרוּשׁ, לְחֻקּוֹתַי תְּתַקְּנוּ אוֹתָם בַּסֵּדֶר הַנָּאוֹת לָכֶם, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנ״ו.) ״אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ, הֵם שׁוֹלְטִים בּוֹ. אוֹ יֹאמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו ס״ו:כ״ב) ״כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה״, ״עָשִׂיתִי״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״עוֹשֶׂה״, מְלַמֵּד שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת נִבְרָאִים שָׁמַיִם חֲדָשִׁים (זוהר ח״א ה.), וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:
ויקרא כו:ג · פירוש לא
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף קנ״ו: מַאן דְּאִתְיְלִיד בְּנוֹגַהּ יְהִי זַנַּאי. עוֹד שָׁם: אָמְרוּ כַּלְדָּאֵי לְאִמֵּיהּ שֶׁל רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק שֶׁבְּנָהּ יִהְיֶה גַּנָּב וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם. הֲרֵי שֶׁהַמַּזָּל יַפְעִיל בָּאָדָם פּוֹעַל עֲשׂוֹת הָרַע, וְחָשׁ ה׳ כִּי יֹאמַר אָדָם כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ הַמַּזָּל מַגִּיד עַל רָשָׁע הַנּוֹלָד בּוֹ אֵין בְּיָדוֹ לְתַקֵּן וְאָנוּס הוּא וּפָטוּר מֵהָעוֹנֶשׁ. לָזֶה אָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהֵם הַמַּזָּלוֹת, תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, יְסוֹבְבוּ אֶתְכֶם הָלוֹךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב – אֵינְכֶם פְּטוּרִים בְּטַעֲנָה זוֹ, אֶלָּא וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ עַל כָּל פָּנִים אַתֶּם חַיָּבִים, וְיֵשׁ תִּקּוּן לַמַּזָּל, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ שֶׁל רַב נַחְמָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״.
ויקרא כו:ג · פירוש לב
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
אוֹ יֹאמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנו.) הָאי מָאן דְּאִתְיְלִיד בְּמַזָּל מַאֲדִים אוֹשִׁיד דְּמָא, אָמַר רָב אַשֵׁי: אוֹ אוּמָּנָא, אוֹ גַּנָּבָא, אוֹ טַבָּחָא, אוֹ מוֹהֲלָא עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהֵם חֻקּוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם הַמַּזָּלוֹת, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, שֶׁהֵם שְׁחִיטָה מִילָה, בָּזֶה אַתֶּם עוֹשִׂים מַה שֶׁמַּרְאֶה בַּמַּזָּלוֹת בִּדְבַר מִצְוָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:
ויקרא כו:ג · פירוש לג
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי פרשת האזינו) שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִלְמוֹד מוּסָר מֵחֻקּוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין מְשַׁנִּים אֶת תַּפְקִידָם, וְשָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּדֶרֶךְ חֻקֹּתַי, שֶׁהֵם חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הַמַּתְמִידִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם בְּשִׂמְחָה בְּלֹא שִׁנּוּי, תֵּלֵכוּ, בָּזֶה גַּם אַתֶּם מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ שֶׁלֹּא תַּעַבְרוּ עֲלֵיהֶם וְתַעֲשׂוּ אֶת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּעֲשֵׂה, כִּי תֹּאמְרוּ וּמָה אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם שָׂכָר וְעֹנֶשׁ כֵּן, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
ויקרא כו:ג · פירוש לו
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב בַּקָּרְבָּנוֹת, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּקְרְאוּ חֻקָּה, דִּכְתִיב בָּהֶם (ויקרא ו:יא) ״חָק עוֹלָם״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (ויקרא ז:לו) ״חֻקַּת עוֹלָם״ וְגוֹ׳. וְאָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ לְהָבִיא קָרְבְּנוֹתֵיכֶם, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (כט.): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, גָּזוּל דּוּמְיָא דְּפִסֵּחַ וְכוּ׳, אַף גָּזוּל לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בֵּין לִפְנֵי יֵאוּשׁ בֵּין לְאַחַר יֵאוּשׁ וְכוּ׳ לְאַחַר יֵאוּשׁ מִשּׁוּם מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, שֶׁלֹּא יָבִיאוּ לֹא גָזוּל לִפְנֵי יֵאוּשׁ וְלֹא גָזוּל שֶׁלְּאַחַר יֵאוּשׁ. וּמָסוֹרֶת הַתֵּבָה אַחַת יוֹרֶה לְצַד שֶׁשְּׁתֵּי הַמִּצְווֹת הֵם עִנְיָן אֶחָד שֶׁל גֶּזֶל. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם שָׁם בְּפֶרֶק לוּלָב הַגָּזוּל וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב (ישעיהו סא:ח) ״אֲנִי ה׳ אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה״? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָבַר עַל בֵּית הַמֶּכֶס, אָמַר לַעֲבָדָיו תְּנוּ מֶכֶס וְכוּ׳, אָמַר לָהֶם: מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים שֶׁלֹּא לְהַבְרִיחַ מִן הַמֶּכֶס. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ וְכוּ׳. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) כִּי מִי שֶׁבָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצַּל הֵימֶנָּה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְהוּא אָמְרוֹ טַעַם לַמִּצְוָה הָאֲמוּרָה שֶׁלֹּא יָבִיאוּ מִן הַגָּזֵל, ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, פֵּרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁיְּלַמְּדוּ עַצְמָן גַּם כֵּן לִבְרוֹחַ מִן הַגָּזֵל. וְזֶה יִקָּרֵא מַעֲשֶׂה, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא הַרְחָקַת הָרֶשַׁע, כֵּיוָן שֶׁהוּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כִּמְדַיֵּק מִמַּאֲמַר ״לִבְרוֹחַ״ וְכוּ׳.
ויקרא כו:ג · פירוש לז
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַפָּסוּק עַל כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְצַד שֶׁיַּחְשׁוֹב אָדָם כִּי עִקַּר הַמִּצְווֹת וְתוֹעֲלִיּוֹתָם אֵינוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ עִקָּרָן וְטַעֲמָן, אֲבָל עֲשִׂיַּת מִצְוָה בְּלֹא יְדִיעַת טַעַם הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ כְּגוּף בְּלֹא נְשָׁמָה. וְתִמְצָא שֶׁכֵּן כָּתְבוּ בְּשֵׁם הָרַב הָאֲרִ״י זַ״ל (ליקוטי תורה פרשת עקב) כִּי מַעֲשֶׂה בְּלֹא כַּוָּנַת הַדָּבָר הוּא כִּכְלִי רֵיק, שֶׁהָעִקָּר הוּא הַמַּחְשָׁבָה. וְלָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, אִם הָאָדָם יַעֲשֶׂה הַמִּצְוָה בְּכַוָּנָה זוֹ לְצַד אֲשֶׁר חָקַק ה׳ בָּרוּךְ הוּא, תּוֹעִיל לָהֶם כַּוָּנָה זוֹ כְּאִלּוּ קִיְּמוּ הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ עֲשׂוֹת. וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ בְּכִנּוּי אֶל הַמְּצַוֶּה שֶׁהוּא בְּכָל כַּוָּנוֹתֵיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם, אִם כֵּן, כֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקַבֵּל דָּבָר זֶה לְצַד הָרָצוֹן שֶׁבָּאָדָם הֲגַם שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן, אִם כֵּן גַּם כֵּן לֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר וְיִתְרַצֶּה בְּדַעְתּוֹ עֲשׂוֹת וְיוֹעִיל הָרָצוֹן גַּם בְּהֶעְדֵּר הַמַּעֲשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ – תְּנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה מַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וַה׳ יִגְמֹר בַּעֲדוֹ.
ויקרא כו:ג · פירוש מג
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (פסחים נו.) ״כִּתֵּת נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת״ וְכוּ׳, וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא שָׁם לְצַד שֶׁהָיוּ תּוֹעִים אַחֲרָיו. וְהִנֵּה עִנְיַן נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת הוּא חֻקָּה אֲשֶׁר חָקַק ה׳ ״וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ וְגוֹ׳ וָחָי״ (במדבר כא:ט), וְהִרְשָׁה אוֹתָם עֲשׂוֹת כֵּן. וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהוּא לְהַבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת תֵּלֵכוּ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר – וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, אֲבָל אִם לֹא, אֵין כָּאן חֻקָּה וְיָכוֹל חִזְקִיָּה לְכַתְּתוֹ, וּבָזֶה ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״ לְבַל יִטְעוּ אַחֲרָיו.
ויקרא כו:ג · פירוש מד
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָכָא מַיְרֵי בְּמִצְוַת טֶבֶל, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיְּצַו ה׳ לָאוֹכֵל טֶבֶל וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן שֶׁחַיָּב מִיתָה. וְיֵשׁ לְךָ לִתְמוֹהַּ בַּדָּבָר, כְּלוּם מַה הוּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בִּתְבוּאָה זוֹ שֶׁאוֹסְרָהּ הוּא הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה, וְאִם הַתְּרוּמָה עַצְמָהּ הִיא נֶאֱכֶלֶת לְכֹהֵן מִכָּל שֶׁכֵּן תַּעֲרֹבֶת? אֶלָּא אֵין זֶה אֶלָּא חֻקָּה, וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל טֶבֶל עַד עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וְאָז ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, שֶׁבָּזֶה יְתַקְּנוּ הַמּוּפְרָשׁ לֵאָכֵל לִבְעָלָיו, וְהַשְּׁאָר לְכָל אָדָם.
ויקרא כו:יד · פירוש ה
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁאִם לֹא יִשְׁמְעוּ לַתּוֹרָה הֲגַם שֶׁיַּסְכִּימוּ לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת, הוּא מִן הָאִי הָאֶפְשָׁרוּת, כִּי לֹא יוּכַל הַשִּׂיג דַּעַת דִּקְדּוּקֵי הַמִּצְווֹת וּפְרָטֵיהֶם, וְלֹא יִמָּנַע מֵהִכָּשֵׁל. גַּם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי.) ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה״ וְגוֹ׳ (ויקרא ו:ב), כִּי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ בִּזְמַן חֻרְבַּן הַבַּיִת יָכוֹל לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם לֹא יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְווֹת.
ויקרא כו:יד · פירוש י
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
וּכְנֶגֶד פִּתּוּי הַשֵּׁנִי שֶׁמַּרְבֶּה בְּעֵינָיו עֹל מִצְוֹת עֲשֵׂה כִּי רַבִּים הֵם, אָמַר וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת, כִּי סֵדֶר הַמִּצְוֹת וַאֲמִתּוּתָהּ הוּא אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים, וְהַמְּסָרֵב לִשְׁמֹעַ לָהֶם אֵין בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה׳. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְאִם לֹא תַעֲשׂוּ״ כַּסֵּדֶר שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה, לְצַד שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵ״אִם לֹא תִשְׁמְעוּ״.
ויקרא כו:טו · פירוש ב
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא כְּנֶגֶד פִּתּוּי יֵצֶר הָרַע הַמְפַתֶּה לְבַטֵּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְיִתְחַכֵּם לְהַתְחִיל לְהַרְחִיק מִדַּעַת אָדָם מִצְוֹת שֶׁהֵם חֻקָּה בְּלֹא טַעַם בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ יֹאמַר אֵלָיו כִּי לֹא יֵאָמְנוּ הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר אוֹתָם אֱלֹהֵי עוֹלָם, אוֹ יֹאמַר לוֹ יִהְיֶה שֶׁנַּאֲמִין שֶׁאֲמָרָם – אֵין הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן, וְלֹא יְכַוֵּן אֶל הַנִּשְׁמָע מֵהֶם. וּכְשֶׁיַּטֶּה אָדָם אָזְנוֹ לְדִבְרֵי הַמֵּסִית, אָז יוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו גַּם בְּמִצְוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעַם בְּמִצְוֹת ה׳, וְיִהְיֶה הַנָּקֵל עָבְרוֹ פִּי ה׳ בְּכָל שֶׁהוּא מִטְּעָמִים פְּגוּמִים שֶׁיַּרְאֶה לוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּתְרַחֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה. וּבַעֲבֵרָה אֲשֶׁר הַיֵּצֶר לֹא יִמְצָא לָהּ טַעַם, יַחְזֹר לְהוֹכִיחַ מֵאוֹתָם הָעֲבֵרוֹת שֶׁכְּבָר הֻשְׁרַשׁ זֶה הָאָדָם לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, וְיֹאמַר אֵלָיו: ״אֱמֹר נָא לִי מָה רַע וְעֹנֶשׁ הִגִּיעֲךָ עַל אֲשֶׁר עָבַרְתָּ עַל כַּמָּה עֲבֵרוֹת שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה?״ וְלֹא יַזְכִּירֵהוּ סִבַּת תְּחִלַּת עָבְרוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁהָיְתָה בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לוֹ בְּהוֹרָאוֹת הַיֵּצֶר אֵלָיו, וְיִתְאַמֵּץ עִמּוֹ בְּעֵזֶר תַּאֲוָה הַגּוֹבֶרֶת עָלָיו וְיַעֲבֹר פִּי ה׳. וְאַחַר שֶׁעָבַר פִּי ה׳ פַּעַם וּשְׁתַּיִם, הִנֵּה יָבֹא עוֹד בְּטַעֲנָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ כִּי יוֹתֵר יֵקַל מֵעָלָיו הָעֹנֶשׁ אִם יִהְיֶה מוּמָר וְיִכְפֹּר בַּכֹּל, שֶׁאָז לֹא יַעֲנִישֵׁהוּ לְמַעְלָה אִם יָבֹא לִכְלַל הָעֹנֶשׁ אֶלָּא עַל עָוֹן אֶחָד שֶׁהֵמִיר וְהֵפֵר בְּרִית שֶׁנִּשְׁבַּע בְּהַר סִינַי, מַה שֶׁאֵין כֵּן זוּלַת זֶה יִהְיֶה נֶעֱנָשׁ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט.
ויקרא כו:טו · פירוש ג
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
וּכְנֶגֶד הַדְרָגוֹת הַמֵּסִית בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, שֶׁהִתְחִיל לְפַתּוֹת בְּמִצְווֹת שֶׁהֵם חֻקָּה, וְאִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהֵם מִצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם, כְּמַאֲמַר חֲזַ״ל (במדבר רבה יט) שֶׁהַשָּׂטָן וְאוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים: ״מָה מִצְוָה זוֹ וּמָה טַעַם יֵשׁ בָּהּ?״ לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּחֻקֹּתַי בֵּי״ת הַסִּבָּה, לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁהֵם חֻקּוֹת תִּמְאָסוּ אוֹתָן וּתְקַבְּלוּ דִּבְרֵי הַיֵּצֶר. וְאָמַר ״וְאִם״ לוֹמַר שֶׁהִיא הַדְרָגָה אַחֶרֶת שֶׁהוּא בִּטּוּל גַּם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, גַּם לוֹמַר שֶׁכָּל אַחַת כְּדַאי לְעַצְמוֹ לְהָבִיא עֹנֶשׁ הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
ויקרא כו:טו · פירוש ה
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ תִּגְעַל, עַל פִּי מַאֲמַר הַחֲסִידִים בְּהַבְחָנַת הָאָדָם אֶת נַפְשׁוֹ לָדַעַת מַה הִיא, אִם עוֹמֶדֶת בְּגֶדֶר טוֹב אוֹ נֶפֶשׁ טְמֵאָה, כִּי יֻכַּר הַדָּבָר כְּפִי תַּאֲוַת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּטֶּה עֲשׂוֹת, יְעֻיַּן דְּבָרָיו בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר לְר״ת (שער ט׳). הוּא מַאֲמַר ״תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם״, כִּי הַנֶּפֶשׁ הָרְשָׁעָה תִּגְעַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת וְתִבְחַר עֲשׂוֹת רַע לְצַד חֳלָאִים שֶׁבָּהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת רַע, כְּמַאֲמַר רַזַ״ל (ברכות סא.) רְשָׁעִים יֵצֶר הָרַע שׁוֹפְטָן. וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי, כִּי הַנֶּפֶשׁ הַלֵּזוּ תִּגְעַל כָּל עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה. וְאָמְרוֹ לְהַפְרְכֶם כְּנֶגֶד פִּתּוּי הָאַחֲרוֹן שֶׁל יֵצֶר הָרַע שֶׁאוֹמֵר אֵלָיו הָפֵר בְּרִית וְהָמֵר כְּבוֹדְךָ לְהָקֵל הָעֹנֶשׁ, וּבָא הַכָּתוּב וְיִעֵד עֹנֶשׁ שָׁלֵם בְּשָׁוֶה גַּם לָזֶה, וּבִטֵּל טַעֲנַת הַמֵּסִית בִּפְרָט זֶה, וּכְמַאֲמַר הַנָּבִיא (יחזקאל כה:ח) ״הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה״ וְגוֹ׳, וְהָיְתָה הַתְּשׁוּבָה לָזֶה (יחזקאל כ:לג) ״אִם לֹא בְּחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם״.
ויקרא כו:טו · פירוש ו
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
עוֹד יִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א ק.) שֶׁשְּׁלֵימוּת עֲבוֹדַת ה׳ הוּא בְּאֶמְצָעוּת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: מַחְשָׁבָה, דִּבּוּר, מַעֲשֶׂה. לָזֶה כְּשֶׁכָּפַל ה׳ הַתְּנַאי אָמַר זִכְרוֹן שְׁלָשְׁתָּם: כְּנֶגֶד הַדִּבּוּר אָמַר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ כְּנֶגֶד עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהוּא הַהִגָּיוֹן, וּכְנֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה אָמַר וְלֹא תַעֲשׂוּ וְגוֹ׳, וּכְנֶגֶד הַמַּחְשָׁבָה אָמַר וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְדָבָר זֶה יֶשְׁנוֹ בַּמַּחְשָׁבָה. וּלְצַד שֶׁהַמַּחְשָׁבָה יֶשְׁנָהּ בַּמּוֹחַ וּבַלֵּב, לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הַמּוֹחַ ״תִּמְאָסוּ״, וּכְנֶגֶד הַלֵּב אָמַר ״תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם״, כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בַּלֵּב כַּיָּדוּעַ.
ויקרא כו:טו · פירוש ז
וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁהַכָּתוּב יְדַבֵּר כְּנֶגֶד הַדְּרָגוֹת שֶׁיִּהְיוּ בִּכְלָלוּת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת: הָאֶחָד הֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָעוֹמְדִים עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, וּכְנֶגֶד כַּת זוֹ אָמַר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְגוֹ׳, כִּי הַכַּת הַצַּדִּיקִים צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת ה׳ וּלְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה, וְאִם יְזַלְזְלוּ אֲפִלּוּ בְּעָנָף קָטָן הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֵיכִי דָמֵי חִלּוּל ה׳? כְּגוֹן אֲנָא דְּמַסְגֵּינָא אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא צִיצִית וּתְפִלִּין וּבְלֹא תוֹרָה. וּכְנֶגְדָּם אָמַר הַכָּתוּב וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, פֵּרוּשׁ, לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְווֹת כְּלָלוֹתֵיהֶם וּפְרָטוֹתֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם, שֶׁחֶסְרוֹן מְעַט יֵחָשֵׁב לְזָדוֹן גָּדוֹל. וְיֵשׁ כַּת אַחֶרֶת שֶׁאֵינָם בְּנֵי תוֹרָה אֲבָל הֵם מֻשְׂכָּלִים וְיוֹדְעִים הַכָּרַת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, כְּנֶגְדָּם אָמַר וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, כִּי לְאֵלּוּ יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב אֲפִלּוּ עַל בִּטּוּל מִצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם וְיֵחָשֵׁב לָהֶם לִזְדוֹנוֹת, אֲבָל עַל בִּטּוּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁנֶּעֱנָשִׁים עֲלֵיהֶם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יַשִּׂיגֵם כְּמוֹ כֵן הָעֹנֶשׁ. וְיֵשׁ כַּת אַחֶרֶת שֶׁהֵם הַסְּכָלִים שֶׁבְּעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תַשִּׂיג יְדִיעָתָם לְהַכְרִיחַ קִיּוּם הַחֻקִּים שֶׁבַּתּוֹרָה, וּכְנֶגְדָּם אָמַר וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, כִּי אֵלּוּ לֹא יֵעָנְשׁוּ עֹנֶשׁ גָּדוֹל הָאָמוּר בָּעִנְיָן אֶלָּא עַל בִּטּוּל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁהֵם מֻסְבָּרִים לְשֵׂכֶל אֱנוֹשׁ, אֲבָל עַל הַחֻקִּים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּעָנְשׁוּ עֲלֵיהֶם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, נִדּוֹנִים בָּהֶם כְּשׁוֹגְגִים וּכְשׁוֹטִים הָאֲנוּסִים שֶׁעָנְשָׁם קַל עַד מְאֹד.
במדבר
במדבר ג:טו · פירוש א
פְּקֹד֙ אֶת־בְּנֵ֣י לֵוִ֔י לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כׇּל־זָכָ֛ר מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה תִּפְקְדֵֽם׃
כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וְגוֹ׳. טַעַם מִבֶּן חֹדֶשׁ, כְּפִי זְמַן אֲשֶׁר בָּאוּ הֵמָּה תַּחְתֵּיהֶם שֶׁהֵם הַבְּכוֹרוֹת, וְלָמָּה יִתֵּן הַבְּכוֹר פִּדְיוֹנוֹ כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּן לֵוִי בִּמְקוֹמוֹ? וְאִם תֹּאמַר לָמָּה אֵין הַלְוִיִּם פּוֹדִים כְּמוֹ כֵן מֵאָז וָהָלְאָה אֶת הַבְּכוֹרוֹת, וְלֹא יִצְטָרְכוּ יִשְׂרָאֵל פִּדְיוֹן לִבְכוֹרֵיהֶם? יֵשׁ לוֹמַר כִּי אוֹתָם הַלְוִיִּם כְּבָר נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ אָז, וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים ה׳ תַּחַת אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי נִתְקַדְּשׁוּ הֵם וּבְנֵיהֶם עַד עוֹלָם. וְאוּלַי כִּי לָזֶה כָּפַל ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ בְּמַה שֶׁכָּתַב בַּפָּסוּק וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳ וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם, פֵּרוּשׁ הֻחְלְטוּ הֵם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, מֵעַתָּה אֵין לֵוִי שֶׁיִּפְדֶּה בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל הַבָּא אַחַר כֵּן פֶּטֶר רֶחֶם.
במדבר ג:מא · פירוש א
וְלָקַחְתָּ֨ אֶת־הַלְוִיִּ֥ם לִי֙ אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה תַּ֥חַת כׇּל־בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵת֙ בֶּהֱמַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם תַּ֣חַת כׇּל־בְּכ֔וֹר בְּבֶהֱמַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵם חַיָּבִים בְּפִדְיוֹן שֶׁהֵם פִּטְרֵי חֲמוֹרִים, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות י״ג:י״ג) ״וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״, וְדַוְקָא פֶּטֶר חֲמוֹר אֲבָל בְּכוֹרוֹת הַטְּהוֹרוֹת לֹא, כִּי הַתְּמִימִין אֵינָם בְּנֵי פִדְיוֹן, וּבַעֲלֵי מוּמִין מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי מוּמִין רֶגַע אֶחָד בִּרְשׁוּת [הַבְּעָלִים], (הַבְּכוֹר) זָכָה בּוֹ וַהֲרֵי הוּא אֶצְלוֹ כְּחֻלִּין וּמַה מָקוֹם לְפִדְיוֹן.
במדבר ג:מז · פירוש א
וְלָקַחְתָּ֗ חֲמֵ֧שֶׁת חֲמֵ֛שֶׁת שְׁקָלִ֖ים לַגֻּלְגֹּ֑לֶת בְּשֶׁ֤קֶל הַקֹּ֙דֶשׁ֙ תִּקָּ֔ח עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הַשָּֽׁקֶל׃
וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וְלָקַחְתָּ״ בְּוָא״ו, כֵּיוָן שֶׁמַּאֲמָר זֶה הוּא גְּזֵרַת מַאֲמַר וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְגוֹ׳? וְאוּלַי כִּי בָּזֶה הֵעִיר כַּוָּנַת כָּתוּב הַקּוֹדֵם לָזֶה ״וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה״ וְגוֹ׳, שֶׁגְּזֵרָתוֹ הוּא ״מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּקַּח פִּדְיוֹן בְּכוֹרוֹת הָעוֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם מֵאֵת הַבְּכוֹרוֹת וְלֹא מֵהַלְוִיִּם, שֶׁתַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר שֶׁכְּדֶרֶךְ שֶׁפָּדוּ בְּבֶהֱמַת הַלְוִיִּם בְּהֶמְתָּם כְּמוֹ כֵן יִפְדּוּ הַנּוֹתָרִים מֵהֶם, וְקַל וָחוֹמֶר הוּא. תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה הַפִּדְיוֹן. וְכֵן אָמַר בַּמַּעֲשֶׂה וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְגוֹ׳ מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכָּסֶף, וְהוֹסִיף לוֹמַר מִצְוָה שְׁנִיָּה שֶׁיִּהְיֶה הַפִּדְיוֹן חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלָקַחְתָּ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְחָזַר לוֹמַר תִּקָּח, שֶׁיִּקַּח הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא כָּפוּל, וְשֶׁדָּבָר זֶה מְעַכֵּב בַּפִּדְיוֹן.
במדבר ו:כג · פירוש א
דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרְכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ {ס}
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְגוֹ׳ לֵאמֹר. אָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה לֵאמֹר, אוּלַי כִּי חָשׁ הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״ כִּי מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לֵאמֹר. עוֹד יִרְצֶה שֶׁלֹּא לְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁהָיוּ אָז בַּנִּמְצָא לְבַד הוּא מְצַוֶּה, אֶלָּא גַּם לְדוֹרוֹת. עוֹד נִתְכַּוֵּן לְשׁוֹן רוֹמְמוּת, לוֹמַר כִּי מִצְוָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ דְּבַר מֶלֶךְ לְקַיֵּם הַדָּבָר, גַּם יֵשׁ בָּהּ מַעֲלָה לַכֹּהֲנִים כִּי הַבְּרָכוֹת מְסָרָם ה׳ בְּיָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״דַּבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר״.
במדבר ח:ג · פירוש א
וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
וַיַּעַשׂ כֵּן וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וַיַּעַשׂ כֵּן״ וְגוֹ׳. עוֹד חָזַר לוֹמַר כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, וְהוּא הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיַּעַשׂ כֵּן״ וְגוֹ׳. יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אָמְרוֹ וַיַּעַשׂ כֵּן כְּנֶגֶד פֵּרוּק הַנֵּרוֹת וְקִנּוּחָם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה כַּחֲדָשָׁה, שֶׁבָּזֶה יֻצְדַּק הַחִנּוּךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאָמְרוֹ אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד סֵדֶר הַנָּחָתָן שֶׁיִּהְיוּ פִּיפִיּוֹתֵיהֶם אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה לְצַד שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה בַּיּוֹם, וּבָא לוֹמַר שֶׁאָז בִּזְמַן שֶׁנִּצְטַוָּה עָשָׂה מַעֲשֶׂה הָאָמוּר. לָזֶה אָמַר כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁעָשָׂה בִּזְמַן שֶׁצִּוָּה ה׳ שֶׁהִיא בָּעֶרֶב. וַהֲגַם שֶׁאָמַרְנוּ כִּי יֶשְׁנָהּ לַהַדְלָקָה בַּיּוֹם בְּנֵר מַעֲרָבִי, דָּבָר זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא בִּזְמַנֵּי יְרִידַת עַם ה׳, שֶׁהָיָה כָּבֶה נֵר מַעֲרָבִי (יומא לט:), לֹא בִּימֵי אַהֲרֹן, וּמַה גַּם בִּתְחִלַּת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳ לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, כִּי מַה שֶׁעָשָׂה אַהֲרֹן לֹא עֲשָׂאוֹ לְצַד הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד אֲשֶׁר הֶאֱמִיר אוֹתוֹ ה׳, אֶלָּא לְצַד עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מ:ט) ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי״.
במדבר ח:כ · פירוש א
וַיַּ֨עַשׂ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וְכׇל־עֲדַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ לַלְוִיִּ֔ם כֵּן־עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיַּעַשׂ וְגוֹ׳ וְכָל עֲדַת וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״כֵּן עָשׂוּ״, עוֹד שִׁנָּה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר כָּל עֲדַת וְגָמַר אָמְרוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּכֶפֶל ״כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ עַל הַבְּכוֹרוֹת, וּבָא לְהַחְזִיק טוֹבָה לַבְּכוֹרוֹת יוֹתֵר, שֶׁהֲגַם שֶׁנָּטְלוּ מְקוֹמָן בַּעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ עָשׂוּ כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳, הֲגַם כִּי כְּפִי הַטֶּבַע אֱנוֹשִׁי יַכְאִיב לִבָּם וְלֹא יְדַקְדְּקוּ עֲשׂוֹת כְּכָל פְּרָטֵי הַמִּצְוָה. וְלָזֶה שִׁנָּה בְּמַאֲמָרוֹ מִלָּשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בּוֹ ״כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְאָמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא עַל כֻּלָּן מְדַבֵּר הַכָּתוּב כָּאן אֶלָּא עַל פְּרָט אֶחָד כָּאָמוּר.
במדבר יג:כו · פירוש ב
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין דף ל״ט וְזֶה לְשׁוֹנָם: תַּנְיָא רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין לְךָ מִצְוָה וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו עֲלֵה לַבִּירָה וְהָבֵא לִי גּוֹזָלוֹת, וְעָלָה וְלָקַח הַגּוֹזָלוֹת וְשִׁלַּח אֶת הָאֵם, וּבַחֲזָרָתוֹ נָפַל וָמֵת, הֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה? אֶלָּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכוּ׳. וְהֶעֱלָה בַּשַּׁ״ס שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב מַעֲשֶׂה חֲזָא, וּמַקְשֶׁה: וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲוָה, וּמְשַׁנֵּי: אִיהוּ נַמֵּי הָכֵי קָאָמַר, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא אִכָּא, אַמַּאי לָא אָגִין מִצְוָה עֲלֵיהּ דְּלָא אָתֵי לִידֵי הִרְהוּר, עַד כָּאן. מַשְׁמַע דִּלְמַאן דְּאָמַר שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא אִכָּא, תָּגֵן מִצְוָה מֵהַיִּסּוּרִין וּמֵהַחֵטְא. וְקָשֶׁה, דִּבְמַסֶּכֶת סוֹטָה דף כ״א אוֹמֵר בְּמַסְקָנַת הַדְּבָרִים לְרָבָא: מִצְוָה אַגּוֹנֵי מַגְּנָא אֲבָל אַצּוֹלֵי לָא מַצְּלָא, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהוּא עָסוּק בָּהּ. וּכְפִי זֶה, בַּמֶּה מוֹכִיחַ רַבִּי יַעֲקֹב מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה עָלָיו הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי הִרְהוּר עֲבוֹדָה זָרָה? וַהֲגַם שֶׁלִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף שֶׁמֵּבִיא הַשַּׁ״ס בְּסוֹטָה, מִצְוָה בִּזְמַן שֶׁהוּא עָסוּק בָּהּ תָּגֵן עָלָיו גַּם מֵהָעֲבֵרוֹת, הֲלֹא נִדְחֵית סְבָרַת רַב יוֹסֵף מִכֹּחַ קֻשְׁיַת דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁלֹּא הֵגֵנָה עֲלֵיהֶם תּוֹרָתָם שֶׁלֹּא יֵצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, וְכֵיוָן שֶׁנִּדְחוּ דִּבְרֵי רַב יוֹסֵף, בַּמֶּה מַצְדִּיק הַשַּׁ״ס דְּחִיַּת רַבִּי יַעֲקֹב בְּקִדּוּשִׁין?
במדבר יג:כו · פירוש ג
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְיֵשׁ שֶׁרָצוּ לְחַלֵּק בֵּין מַעֲשֵׂה מִצְוָה לְמַעֲשֵׂה מִצְוָה, מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסוֹטָה דְּמִצְוָה לָא מַצְּלָא מֵהַחֵטְא אֲפִלּוּ בְּעִדָּנָא דַּעֲסִיק בָּהּ מְדַבֵּר בְּעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְשָׁם שֶׁאָמְרוּ אַמַּאי לָא אַגֵּנַת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי חֵטְא מְדַבֵּר בְּמִצְוָה לִשְׁמָהּ, עַד כָּאן דִּבְרֵיהֶם. וְזֶה הֶבֶל שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לַתַּלְמוּד לִדְחוֹת מַעֲשֵׂה הַסּוּלָּם בְּשֶׁלֹּא עָשָׂה הַמִּצְוָה לִשְׁמָהּ, שֶׁהִיא דְּחִיָּה יוֹתֵר קְרוֹבָה מִדְּחִיַּת דִּלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה. גַּם הָיָה מַרְוִיחַ בִּדְחִיָּה זוֹ שֶׁאֵין לְהַקְשׁוֹת לָמָּה לֹא הֵגֵנָה עָלָיו מִיֵּצֶר הָרָע כֵּיוָן שֶׁאֵין כֹּחַ בְּאוֹתָהּ מִצְוָה לְהָגֵן מִיֵּצֶר הָרָע.
במדבר יג:כו · פירוש ד
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְהַנָּכוֹן לְתָרֵץ הוּא, דְּמַסְקָנַת הַתַּלְמוּד הִיא כִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף, דְּמִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וְלָזֶה הוּא שֶׁמּוֹכִיחַ ר׳ יַעֲקֹב מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה וְהִצִּילָה הַמִּצְוָה עַל הָעוֹלֶה בַּסּוּלָּם לְהָבִיא גוֹזָלוֹת לְאָבִיו, שֶׁהֲרֵי גַּם בַּחֲזָרָה הָיָה שְׁעַת מַעֲשֵׂה מִצְוָה שֶׁהֵבִיא גּוֹזָלוֹת לְאָבִיו. וּמַה שֶׁדָּחָה הַשַּׁ״ס בְּסוֹטָה סְבָרַת רַב יוֹסֵף מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה תּוֹרָה לְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל אֵינָהּ דְּחִיָּה, לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּחֲגִיגָה (חגיגה טו:): בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל טִינָא הָיְתָה בְּלִבָּם, פֵּרוּשׁ שֶׁתּוֹרָתָם הָיְתָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וּמֵעַתָּה אֵין הוֹכָחָה מִמַּה שֶׁלֹּא הִצִּילָתָם תּוֹרָתָם, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיְתָה תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, אוֹ לְמַה שֶׁפֵּרְשׁוּ שָׁם הַתּוֹסָפוֹת שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת קֹדֶם שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה וְקָדְמָה תּוֹרָתָם לְיִרְאַת חֶטְאָם, שֶׁבִּכְגוֹן זֶה אֵין תּוֹרָה מַצִּילָתָם מִיֵּצֶר הָרָע.
במדבר יג:כו · פירוש ה
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְעוֹד, אֲפִלּוּ לִסְבָרַת הַדּוֹחֶה סְבָרַת רַב יוֹסֵף בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה מִדּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל, לֹא דָּחָה אֶלָּא חֲלֻקַּת תּוֹעֶלֶת הַתּוֹרָה דְּאֵינָהּ מַצֶּלֶת (אֲפִלּוּ) בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בָּהּ, אֲבָל מַה שֶׁאָמַר מִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא לֹא דָּחָה הַשַּׁ״ס. וַהֲגַם דְּרָבָא מִכֹּחַ קֻשְׁיַת דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל הֻכְרַח לְיַשֵּׁב הַבָּרַיְתָא שֶׁאָמְרָה תָּלָה הַכָּתוּב הַמִּצְוָה בְּנֵר וְהַתּוֹרָה בְּאוֹר וְכוּ׳, יֹאמַר שֶׁאֵין תּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוָה אֶלָּא לְהָגֵן מֵהַצָּרוֹת, אֵין הֶכְרֵחַ לִדְבָרָיו. וִיכוֹלִין לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וּבְעִדָּנָא דְּלָא עָסִיק בָּהּ וְלֹא כְּלוּם. תּוֹרָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וּבְעִדָּנָא דְּלָא עָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וְלֹא מַצְּלָא. וּמַה שֶׁאָמְרוּ אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה – זְכוּת תּוֹרָה שֶׁמַּצֶּלֶת מֵהַפֻּרְעָנוּת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַן שֶׁעוֹסֶקֶת בָּהּ, וַהֲגַם שֶׁאֵין אִשָּׁה מְצֻוָּה עַל הַתּוֹרָה, בִּשְׂכַר תּוֹרַת בַּעְלֵיהֶן וּבְנֵיהֶם וּכְדִבְרֵי רָבִינָא שָׁם (סוטה כא.). וּלְדֶרֶךְ זֶה מוֹכִיחַ ר׳ יַעֲקֹב מֵהָעוֹלֶה בַּסֻּלָּם לְהָבִיא גּוֹזָלוֹת לְאָבִיו שֶׁלֹּא הִצִּילַתּוּ מִצְוָתוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה עָסוּק בָּהּ.
במדבר יג:כו · פירוש ז
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁלִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף מִצְוָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה מַצֶּלֶת מִיֵּצֶר הָרָע, וְגַם לִסְבָרַת רָבָא לְתֵרוּץ שֵׁנִי אִם הֶעָוֹן יְסוֹבֵב פּוּרְעָנִיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה תָּגֵן עָלָיו הַמִּצְוָה מִמֶּנּוּ, וְלָזֶה בָּא הַכָּתוּב כָּאן לְתָרֵץ הַקּוּשְׁיָא הַנִּרְגֶּשֶׁת לָמָּה לֹא הֵגֵנָה עֲלֵיהֶם הַמִּצְוָה שֶׁהָלְכוּ בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה דִּכְתִיב ״וַיִּשְׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה׳״ לְהַצִּילָם מֵהַפּוּרְעָנִיּוֹת אֲשֶׁר סוֹבֵב לָהֶם, וְאָמַר וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ פֵּרוּשׁ לְהַקִּישׁ הֲלִיכָתָם לְבִיאָתָם, מַה בִּיאָתָם בְּעֵצָה רָעָה אַף כְּשֶׁהָלְכוּ בְּעֵצָה רָעָה, אִם כֵּן אֵין כָּאן מִצְוָה כָּל עִקָּר וְאַדְרַבָּה שְׁלוּחֵי עֲבֵירָה הֵם.
במדבר יג:כו · פירוש ח
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
עוֹד נִרְאֶה הַטַּעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַשְׁמִיעֵנוּ זֶה, הוּא עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּקִדּוּשִׁין (קידושין לט:), אַחַר שֶׁתֵּרֵץ לִסְבָרַת ר׳ יַעֲקֹב שֶׁהָיָה לוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, חָזַר הַתַּלְמוּד לְהַקְשׁוֹת: וְהָאָמַר ר׳ אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין? וּמְתָרֵץ: סוּלָּם רָעוּעַ הֲוָה, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, מַה קֻשְׁיָא הִיא זֹאת אַחַר שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא, לָמָּה לֹא יוֹעִיל דָּבָר זֶה גַּם לְתֵרוּץ קֻשְׁיַת ״שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין״? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה יֵשׁ לָהֶם תּוֹעֶלֶת בִּשְׁלִיחוּת הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ לָהֶם פְּעֻלָּה רָעָה מֵהַשְּׁלִיחוּת עַצְמוֹ, וּמַשְׁמַע מֵהַשַּׁ״ס שֶׁזֶּה דָּבָר מֻסְכָּם הוּא. וּמֵעַתָּה נִתְחַיֵּב הַכָּתוּב לוֹמַר וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ, לַעֲקֹר מֵהֶם שֵׁם שְׁלִיחוּת מִצְוָה, שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא בְּעֵצָה רָעָה, וְלָזֶה הוּזְּקוּ בִּשְׁלִיחוּתָם.
במדבר יד:ט · פירוש ב
אַ֣ךְ בַּיהֹוָה֮ אַל־תִּמְרֹ֒דוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהֹוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּירָאֻֽם׃
כִּי לַחְמֵנוּ הֵם. טַעַם שֶׁהוֹצִיאוּ הַדָּבָר בִּלְשׁוֹן לֶחֶם, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁחָקְרוּ בְּמַעֲשֵׂה ה׳ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּהַרְכָּבַת הַבַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁכָּל חַי אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, שֶׁהָיָה ה׳ יָכוֹל עֲשׂוֹת שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בַּעֲלֵי חַיִּים בְּלֹא מַאֲכָל, וְהִנֵּה לְפָנֶיךָ מִין בְּרִיָּה שֶׁשּׁוֹאֶפֶת רוּחַ וְהָיָה לָהּ לְמָזוֹן, וְאִם כָּכָה הָיָה ה׳ עוֹשֶׂה הָיוּ יִשְׂרָאֵל נִפְנִים לְעֵסֶק הַתּוֹרָה וּלַמִּצְווֹת, גַּם הָיוּ נִמְנָעִים מִכַּמָּה מַעֲשִׂים בִּלְתִּי הֲגוּנִים אֲשֶׁר יְסֻבְּבוּ מִצָּרְכֵי הַמִּחְיָה וְהַכַּלְכָּלָה.
במדבר יד:ט · פירוש ג
אַ֣ךְ בַּיהֹוָה֮ אַל־תִּמְרֹ֒דוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהֹוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּירָאֻֽם׃
וְלָזֶה הָיִיתִי מְתָרֵץ מֵעַצְמִי, כִּי רָצָה ה׳ לְזַכּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּתַרְיַ״ג מִצְווֹת אֲשֶׁר רוּבָּם תְּלוּיִים בְּמִינֵי הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה: הַתְּרוּמוֹת, מַעַשְׂרוֹת, חַלָּה, מִצְוַת שְׁמִטָּה, וְשֶׁבַּזְּרִיעָה, וְשֶׁבַּחֲרִישָׁה, וְשֶׁבַּקְּצִירָה, וְכַדּוֹמֶה.
במדבר טו:ב · פירוש א
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־אֶ֙רֶץ֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם וְגוֹ׳. לְצַד שֶׁרָאָה ה׳ מַדְוֵה לִבָּם בִּגְזֵרַת טִלְטוּלָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, מֻפְלָגִים מִבִּיאַת הָאָרֶץ, לָזֶה סָעַד לִבָּם בְּמִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ לְכוֹנֵן רוּחָם כִּי יַעֲלוּ וְיִירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם, וְהַפְלָגַת הַזְּמַן לֹא תָּרֵעַ לְדָבָר הַמֻּחְזָק לָבֹא. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, הֲגַם שֶׁהַדּוֹר הַהוּא פִּגְרֵיהֶם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר כָּל הָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם בֶּן עֶשְׂרִים, בָּא לוֹמַר כִּי מַעֲשֵׂה בָּנִים יִתְיַחֵס גַּם לְהָאָבוֹת כִּי אֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם.
במדבר טו:כב · פירוש א
וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃
וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ (הוריות ח.) שֶׁכָּתוּב זֶה מְדַבֵּר בְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵשׁ בּוֹ כֶּפֶל אָמְרוֹ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת וְגוֹ׳ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁכּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וּבְכָל שְׁאָר מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה. וְחוּץ מִדִּבְרֵיהֶם נִרְאֶה שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵר עַל כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וּמְבַטֵּל כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְוֹת עֲשֵׂה אָמַר ״וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת״ – הֲרֵי בִּטּוּל כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה, וּכְנֶגֶד עֲבֵרַת עַל כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ״אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֲלֵיכֶם״. וְחִדּוּשׁ הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי יֵשׁ בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּכוֹפֵר גַּם בָּהּ. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה חֲמוּרוֹת, הֲרֵי הוּא גַּם כֵּן כְּכוֹפֵר בְּכוּלָּן וְעָנְשׁוֹ שָׁקוּל לַכֹּל.
במדבר טו:ל · פירוש ב
וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה ׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־יְהֹוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
וְאָמַר עוֹד כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וּלְטַעַם שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, הֲרֵי זֶה בִּטֵּל כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְהוּא אָמְרוֹ ״דְבַר ה׳ בָּזָה״, וְעָבַר גַּם כֵּן עַל כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר. וְלָזֶה ״הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא״ – הִכָּרֵת כְּנֶגֶד גִּידֵי הַנְּשָׁמָה, תִּכָּרֵת כְּנֶגֶד אֵבָרֶיהָ, לְפִי שֶׁהַנְּשָׁמוֹת יֵשׁ לָהֶם רמ״ח אֵבָרִים וְשס״ה גִּידִים, שֶׁכְּנֶגְדָּם נָתַן ה׳ רמ״ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשס״ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וּכְשֶׁעָבַר עַל כֻּלָּן לֹא נִשְׁאַר לָהּ עָנָף שֶׁמִּמֶּנּוּ תִּחְיֶה וְאֵין לָהּ תְּקוּמָה עוֹד, וְנִקְבַּע בָּהּ הֶעָווֹן לְעוֹלָם וָעֶד, וְהוּא מַאֲמַר ״עֲוֹנָה בָהּ״. וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ (ספרי, סנהדרין צ:) הַכָּתוּב בְּעִנְיָן אַחֵר, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
במדבר טו:לח · פירוש א
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃
דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ. לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה חִיּוּב הַמִּצְוָה, וְיֵשׁ גַּם כֵּן מַעֲלָה וְכָבוֹד הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנָּה, לָזֶה אָמַר דִּבּוּר וַאֲמִירָה.
במדבר טו:לט · פירוש ב
וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃
וְאָמַר וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה׳ – פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיַּבִּיטוּ בְּסִימַן עַבְדּוּתָם יִתְּנוּ לֵב שֶׁאֵינָם בְּנֵי חוֹרִין לַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצָם בְּמַאֲכָלָם, בְּמַלְבּוּשָׁם, בְּדִבּוּרָם וּבְכָל מַעֲשֵׂיהֶם, כְּעֶבֶד שֶׁאֵימַת רַבּוֹ עָלָיו, וְלַעֲמוֹד בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדוֹן מְצַוֶּה לַעֲמוֹד, וְלַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת.
במדבר יט:ב · פירוש ה
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ חֻקַּת הַתּוֹרָה, שֶׁאִם יְקַיְּמוּ מִצְוָה זוֹ, הֲגַם הֱיוֹתָהּ חֻקָּה בְּלֹא טַעַם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיְּמוּ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר, כִּי קִיּוּם הַמִּצְוָה בְּלֹא טַעַם יַגִּיד הַצְדָּקַת הָאֱמוּנָה וְהַסְכָּמַת הַנֶּפֶשׁ לְקַיֵּם כָּל מִצְוֹת הַבּוֹרֵא, וְזֶה לְךָ הָאוֹת. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה רָצָה ה׳ שֶׁתִּתְמַסֵּר לָהֶם הַמִּצְוָה בְּדֶרֶךְ חֻקָּה.
במדבר יט:ב · פירוש ז
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
אָכֵן לְצַד שֶׁכָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה הֵם שִׂכְלִיּוֹת וְשִׁמְעִיּוֹת: שִׂכְלִיּוֹת – שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיְּבָם, כְּגוֹן כִּבּוּד אָב וָאֵם, גְּנֵבָה, גְּזֵלָה, אוֹנָאָה, רְצִיחָה וְכַדּוֹמֶה. שִׁמְעִיּוֹת – שַׁבָּת כִּי בּוֹ שָׁבַת הַבּוֹרֵא, יוֹם טוֹב עַל הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לָנוּ בָּהֶם, עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא לַעֲבֹד זוּלַת אֱלֹהֵינוּ כִּי הוּא הַמּוֹצִיא אוֹתָנוּ וְגוֹ׳ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וְזֶה הוּא טַעַם הַנִּגְלֶה. וְאֵין לְךָ מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאֵין בָּהּ עוֹד סוֹדוֹת נֶעֱלָמִים הַנִּגְלִים לְמֹשֶׁה וּלְאָדָם רָאוּי הַמַּשִּׂיג לִקְנוֹת קִנְיַן הַתּוֹרָה בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְּבָרִים הַשְּׁנוּיִים בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות פ״ו), שֶׁאָז מְגַלִּין לוֹ רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁגִּלָּה ה׳ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וּמֹשֶׁה גַּם כֵּן גִּלָּה לְיִשְׂרָאֵל בְּנֵי דּוֹרוֹ סוֹדוֹת הַנִּסְתָּרִים וְטַעֲמֵי הַמִּצְוֹת וִיסוֹד כָּל דָּבָר.
במדבר יט:ב · פירוש ח
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ צִוָּה ה׳ אֵלָיו שֶׁיִּסְתֹּם הַדְּבָרִים וְיֹאמַר לָהֶם הַדָּבָר בְּחֻקָּה בְּלֹא טַעַם, וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר אוֹתָנוּ בְּאָמְרוֹ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, וּמַה הוּא הַמַּאֲמָר שֶׁצִּוָּה לוֹ לוֹמַר לָהֶם, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה פֵּרוּשׁ, מִצְוָה זוֹ הִיא חֻקַּת הַתּוֹרָה כֵּן צִוָּה ה׳ לֵאמֹר לָכֶם, וּכְאִלּוּ אָמַר הַכָּתוּב אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר לָכֶם הוּא זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים אַתָּה לָמֵד שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה דְּבָרִים מֻטְעָמִים בְּמִצְוָה זוֹ אֶלָּא שֶׁמַּה שֶׁצִּוָּה עָלָיו לֵאמֹר הוּא חֻקָּה, וּבָזֶה לֹא יִתְבָּעוּהוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר לָהֶם טַעַם הַדָּבָר כֵּיוָן שֶׁה׳ צִוָּה עָלָיו לוֹמַר הַדָּבָר בְּחֻקָּה.
במדבר יט:ב · פירוש ט
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדִּקְדּוּקִים. גַּם נִתְיַשֵּׁב לָמָּה לֹא הִקְדִּים מַאֲמַר ״דַּבֵּר״ וְגוֹ׳ לְמַאֲמַר ״זֹאת חֻקַּת״ וְגוֹ׳, כִּי מַאֲמַר ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״ הִיא מִצְוַת ה׳ עַל מִצְוָה שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁה׳ צִוָּה לוֹ שֶׁיֹּאמַר לָהֶם מִצְוָה זוֹ בְּחֻקָּה, וּמַאֲמַר ״דַּבֵּר״ בָּא עַל עִקַּר הַמִּצְוָה מִצְוַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל. וּלְצַד שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הָעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּלֹא יְדִיעַת טַעְמָהּ וְסוֹדָהּ נֶחְשֶׁבֶת הַמִּצְוָה כְּגוּף בְּלֹא נְשָׁמָה, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, יִקְחוּ לְמַה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ וּמְכַוֵּן בַּדָּבָר לִהְיוֹתְךָ יוֹדֵעַ סוֹד הָעִנְיָן וּפְלָאָיו, וּבָזֶה תִּהְיֶה הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית שְׁלֵמָה בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחְשָׁבָה הַצְּרִיכָה. וּכְפִי זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ וְיִקְחוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת הַצִּוּוּי לָהֶם, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמִּלְּבַד הַלְּקִיחָה עַצְמָהּ שֶׁיִּקְחוּ הַפָּרָה עוֹד יוֹסִיפוּ שֶׁיְּכַוְּנוּ בִּלְקִיחָתָהּ לְמַה שֶׁאֵלֶיךָ כָּאָמוּר.
במדבר יט:ב · פירוש יא
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
אוֹ יֹאמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,ח) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאוּמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִים אֶת יִשְׂרָאֵל: ״מַה מִצְוָה הִיא זוֹ״ וְכוּ׳, לָזֶה בָּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וְאָמַר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לָאוּמּוֹת כְּשֶׁהֵן מְקַנְטְרִים אוֹתָם וְאוֹמְרִים לָהֶם: ״מַה מִצְוָה הִיא זֹאת״ וְכוּ׳, יֹאמְרוּ לָהֶם: ״חֻקָּה חָקַק ה׳ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵין אָנוּ מְהַרְהֲרִין אַחֲרָיו״. וּלְפִי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהוּרְשָׁה מֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶם טַעַם הַמִּצְוָה וְסוֹדָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַטַּעַם לָאוּמּוֹת כְּשֶׁיִּדְחֲקוּ אוֹתָם בְּדִבְרֵי קִנְטוּר: ״מַה מִצְוָה הִיא זֹאת וּמַה טַעַם יֵשׁ בָּהּ״?
במדבר כ:ח · פירוש יט
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר עֵדָה וּבְעִירָם, לְהַקְדִּים הָעֵדָה לַבְּהֵמוֹת, וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתְּךָ וְאָכַלְתָּ״ וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מ.) שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים מַאֲכַל לִבְהֶמְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ הוּא, כָּל זֶה אִם אֵין סַכָּנָה בַּדָּבָר, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ גֶּדֶר סַכָּנָה חַיָּיו קוֹדְמִין. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת רִבְקָה (בראשית כד,יט) בְּהַשְׁקָאַת אֱלִיעֶזֶר וּגְמַלָּיו:
במדבר כא:ח · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף. אָמַר תֵּיבַת לְךָ, רַזַ״ל אָמְרוּ (עבודה זרה מד.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״לְךָ״ – מִשֶּׁלְּךָ, וְאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁעֲשָׂאוֹ מֹשֶׁה אֵינוֹ נֶאֱסָר כְּשֶׁיַּעַבְדוּהוּ דּוֹרוֹת הַבָּאִים. וְעִנְיָן זֶה אָנוּ לְמֵדִין אוֹתוֹ מִמַּה שֶׁאָנוּ רוֹאִים אַחַר הָאֱמֶת, אֲבָל דּוֹחַק לוֹמַר שֶׁה׳ אָמַר לוֹ כָּךְ לַעֲשׂוֹתוֹ מִשֶּׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵאָסֵר בַּעֲבוֹדַת דּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה צִוָּה ה׳ כֵּן. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה ה׳ אָמַר לוֹ שָׂרָף וּבַמַּעֲשֶׂה מֹשֶׁה קוֹרֵא אוֹתוֹ נָחָשׁ. עוֹד יֵשׁ לָדַעַת טַעַם עִנְיָן זֶה שֶׁצִּוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת נָחָשׁ וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, מַה יּוֹעִיל הִסְתַּכְּלוּת בְּנָחָשׁ לְרַפְּאוֹת הַנְּשִׁיכָה, וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ראש השנה כט.): כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְאִם הָיְתָה הַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהִסְתַּכֵּל כְּלַפֵּי מַעְלָה לְבַד, יוֹתֵר הָיָה רָאוּי לְהִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם וְאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה נִכֶּרֶת לְעוֹשֶׂיהָ בְּיוֹתֵר מֵהִסְתַּכְּלוּת בְּנָחָשׁ.
במדבר כז:כב · פירוש א
וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיַּֽעֲמִדֵ֙הוּ֙ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כׇּל־הָעֵדָֽה׃
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, סָמוּךְ לְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וַהֲגַם שֶׁה׳ לֹא צִוָּה לוֹ כֵן אֶלָּא תְּשׁוּבָה לְמַאֲמָרוֹ, וְאֵין הֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַדָּבָר תֵּכֶף, אַף עַל פִּי כֵן מִהֵר עֲשׂוֹת מַאֲמַר ה׳.
במדבר כח:ב · פירוש ד
צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת־קׇרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖י בְּמוֹעֲדֽוֹ׃
לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְנָתַן אַזְהָרָה וְאָמַר תִּשְׁמְרוּ, לוֹמַר שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ הִנֵּה הֵם גּוֹזְלִים נְכָסָיו וְעוֹבְרִים בְּלָאו. וְאָמְרוֹ לְהַקְרִיב לִי וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ כִּי מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ הוּא הַקְרָבַת חֵלֶק מִנְּכָסָיו לְפָנָיו, אֲבָל עִקָּרָן שֶׁל נְכָסִים הֵם שֶׁל הַמָּקוֹם.
במדבר לא:ג · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת־יְהֹוָ֖ה בְּמִדְיָֽן׃
וְאָמְרוֹ ״לָתֵת נִקְמַת ה׳״ – גַּם זֶה מֵהַהִתְחַכְּמוּת לְהַשָּׂגַת הַנְּקָמָה, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנַת הַנְּקָמָה לְקִנְאַת ה׳ אֲשֶׁר גָּרְמוּ בִּטּוּל מִצְווֹתָיו וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא לְהִתְנַקֵּם עַל הַמְּסֻבָּב מֵהַחֵטְא שֶׁמֵּתוּ כַּמָּה מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי לִכְשֶׁתִּהְיֶה הַכַּוָּנָה עַל זֶה אֵין בַּמַּעֲשֶׂה מִצְוָה לְהִסְתַּיֵּעַ בְּאֶמְצָעוּתָם לְהִנָּקֵם מֵאוֹיֵב. וַהֲגַם שֶׁה׳ אָמַר אֵלָיו ״נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, לֹא אָמַר אֵלָיו שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל לָשׁוֹן זֶה, אֶלָּא שֶׁדְּבָרָיו הָיוּ עִם מֹשֶׁה ״נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וּמֹשֶׁה נִתְחַכֵּם לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ זֶה לְקַיֵּם הַנְּקָמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּצְטַוָּה עָלֶיהָ בְּמַאֲמַר ״נְקֹם״.
במדבר לא:ו · פירוש א
וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה לַצָּבָ֑א אֹ֠תָ֠ם וְאֶת־פִּ֨ינְחָ֜ס בֶּן־אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ לַצָּבָ֔א וּכְלֵ֥י הַקֹּ֛דֶשׁ וַחֲצֹצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃
וַיִּשְׁלַח וְגוֹ׳ אוֹתָם וְאֶת פִּנְחָס וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וַיִּשְׁלַח, נִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָן שְׁלוּחֵי מִצְוָה לִנְקוֹם נִקְמַת ה׳, וּשְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין. וְכָפַל לוֹמַר אוֹתָם פַּעַם שְׁנִיָּה לִרְמוֹז שֶׁשָּׁקוּל פִּנְחָס כְּנֶגֶד כֻּלָּן.
במדבר לב:כה · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְחַדֵּשׁ לָהֶם שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנַת עֲבָרָתָם לַמִּלְחָמָה כְּמִשְׁפַּט אוֹהֲבֵי שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים, גַּם בְּעִנְיַן פְּרָט הַקְדָּמַת עָרִים לַטַּף לְבִנְיַן גִּדְרוֹת צֹאן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כאן) שֶׁהֵם חִבְּבוּ הַמָּמוֹן מִטַּף וּמֹשֶׁה הָפַךְ לָהֶם, לָזֶה הֵשִׁיבוּ יַחַד כְּאִישׁ אֶחָד ״וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד״ וְהִסְכִּימוּ לְמַאֲמַר מֹשֶׁה בִּשְׁנֵי הַפְּרָטִים שֶׁחִדֵּשׁ לָהֶם מֹשֶׁה, וְהִתְחִילוּ מֵהַסָּמוּךְ שֶׁהוּא עִנְיַן חִבּוּב טַפָּם מִמָּמוֹנָם וְאָמְרוּ טַפֵּנוּ וְגוֹ׳ וְכָל בְּהֶמְתֵּנוּ, הֲרֵי שֶׁהִקְדִּימוּ טַפָּם לִבְהֶמְתָּם כְּדִבְרֵי מֹשֶׁה. וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ גַּם כֵּן הוֹדָאָתָם עֲשׂוֹת בַּפְּרָט הָרִאשׁוֹן שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתָם בַּמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה׳, וְהוּא אָמְרָם ״וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי ה׳ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר״, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּתְּחִלָּה ״נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הֲבִיאוֹנוּם״ וְגוֹ׳:
במדבר לב:כה · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃
וְהִנֵּה לְצַד כִּי שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ יֵשׁ עֲלֵיהֶם חִיּוּב לְקַיְּמָם בִּשְׁבִיל שֶׁכָּךְ הִתְנָה עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, וְכָל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הַמַּתְנֶה אִישׁ הֶדְיוֹט, לָזֶה נִתְחַכְּמוּ בִּתְחִלַּת דִּבְרֵיהֶם וְאָמְרוּ כִּי גַּם בְּלֹא חִיּוּב הַתְּנַאי עֲלֵיהֶם לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵי מֹשֶׁה נְבִיא ה׳ דִּכְתִיב (דברים י״ח:ט״ו) ״אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן״, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁאָמְרוּ עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לַעֲשׂוֹת גַּם בְּלֹא טַעַם שֶׁהוּא תְּנַאי נְתִינַת הָאָרֶץ, וְלָזֶה אָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, בְּמַאֲמָרְךָ לְבַד חוֹבָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָתְךָ.
במדבר לה:ו · פירוש א
וְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אֵ֚ת שֵׁשׁ־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָרֹצֵ֑חַ וַעֲלֵיהֶ֣ם תִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר׃
וְאֵת הֶעָרִים וְגוֹ׳ אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט. מִכָּאן מַשְׁמַע כִּי הַשֵּׁשׁ עָרֵי מִקְלָט הֵם לַגּוֹלִין וְלֹא לַלְוִיִּם, וּמֵאָמְרוֹ בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה שֶׁאָמַר כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה, מַשְׁמַע שֶׁלִּזְכוּת הַלְוִיִּם הֵם גַּם הַשִּׁשָּׁה. וְנִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לָתֵת זְכוּת שָׁוָה לְיִשְׂרָאֵל הַגּוֹלִין וְלַלְוִיִּם, שֶׁיַּד כֻּלָּן שָׁוֶה, לָכֵן בְּפָסוּק רִאשׁוֹן אָמַר זְכוּת לַגּוֹלִין שֶׁיִּהְיוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לָהֶם לָדוּר בָּהֶם, וּבְפָסוּק שֵׁנִי נָתַן זְכוּת לַלְוִיִּם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהֵם שֶׁל לְוִיִּם וְהֵם שֶׁל הַגּוֹלִין וְאֵין הַגּוֹלִין מַעֲלִין שָׂכָר, וְכֵן הֶעֱלוּ בְּסוֹף הַגּוֹלִין (מכות יג.) לְכָל הַסְּבָרוֹת. וְסוֹבֵר אֲנִי שֶׁבֶּן לֵוִי נִדְחֶה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַגּוֹלֶה, אִם רַבּוּ הָרַצְחָנִים וְהֻצְרְכוּ לְשֵׁשׁ עֲיָירוֹת יִדָּחוּ הַלְוִיִּם מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי הִקְדִּים הַכָּתוּב זְכוּת לַגּוֹלִין.
במדבר לו:י · פירוש ב
כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנ֥וֹת צְלׇפְחָֽד׃
וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁה׳ עָשָׂה לָהֶם יִתְרוֹן לִבְנוֹת צְלָפְחָד וּמַעֲלָה וְהִתִּיר לָהֶם לִנָּשֵׂא לְכָל אָדָם וְהוֹצִיאָם מִכְּלַל מִצְוָה הַכְּלָלִית, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁהֲגַם שֶׁה׳ עָשָׂה הַבְּחִירָה בְּיָדָם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא עָשׂוּ אֶלָּא כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כַּמִּצְוָה הַכְּלָלִית כֵּן עָשׂוּ וְלֹא כָּרִשְׁיוֹן שֶׁנָּתַן לָהֶם. וְלָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיַּעֲשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּה״ יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁהַהוֹדָעָה בָּאָה לוֹמַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ, וּמוֹדִיעַ בְּמַאֲמַר ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ כַּסֵּדֶר הָרָגִיל לוֹמַר, אֲבָל מֵאָמְרוֹ בַּתְּחִלָּה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְאַחַר כָּךְ הוֹדָעַת הַמַּעֲשֶׂה, זֶה יַגִּיד כִּי לֹא בָּא לְהוֹדִיעַ הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא לִשְׁלֹל רִשְׁיוֹן הֵפֶךְ מִצְוָה הַכְּלָלִית, וְהָבֵן:
דברים
דברים ג:כה · פירוש ז
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּךְ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אֶרֶץ טוֹבָה שֶׁהִיא אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קטז:ט) ״אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים״, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵט הָהָר הַטּוֹב וְהַלְּבָנוֹן, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה יד.) שֶׁכַּוָּנַת מֹשֶׁה הָיָה לְקַיֵּם מִצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ, לָזֶה פֵּרֵט כָּל הַמְּקוֹמוֹת, לוֹמַר שֶׁחָפֵץ הוּא לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת.
דברים ד:ד · פירוש ח
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג רלח.) כִּי הָעוֹשֶׂה מִצְוָה שׁוֹרֶה שֵׁם הֲוָיָ״ה עַל הָאֵבָר שֶׁבּוֹ עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה, וְאָמְרוּ כִּי מִצְווֹת עֲשֵׂה הֵם רְמוּזִים בְּשֵׁם הֲוָיָ״ה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה רְמוּזִים בְּשֵׁם אֱלֹהִים, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ, שֵׁם הֲוָיָ״ה וֶאֱלֹהִים, כְּאָמְרוֹ ״בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״.
דברים ו:כה · פירוש ב
וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ {ס}
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּעֲבוֹדַת ה׳, א׳ הִיא עֲבוֹדָה מִיִּרְאָה, וְזֶה הִיא חִיּוּב עַל כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁכָּל עֶבֶד יָרֵא מֵרַבּוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלאכי א:ו) ״אִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי״, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (דברים י:יב) ״מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה״. ב׳ הִיא עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה, וְהִיא מִצְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, אֲבָל אֵין חִיּוּבָהּ לְצַד הֱיוֹת הָאָדָם עֶבֶד שֶׁיִּהְיֶה אוֹהֵב, דַּי שֶׁלֹּא יִשְׂנָא וְיַעֲבֹד הַצָּרִיךְ, וְזֶה הוּא דָּבָר שֶׁחַיָּב הָעֶבֶד לְרַבּוֹ, וּכְנֶגְדּוֹ רַבּוֹ חַיָּב לְזוּנוֹ וּלְפַרְנְסוֹ כְּיַד רַבּוֹ, כְּנֶגֶד חִיּוּב הַמּוּטָּל לְצַד הֱיוֹתוֹ עֶבֶד אָמַר הַכָּתוּב שֶׁקּוֹדֵם לָזֶה וַיְצַוֵּנוּ ה׳ לְיִרְאָה אֶת ה׳, וְגָמַר אוֹמֶר לְטוֹב לָנוּ וְגוֹ׳ לְחַיּוֹתֵנוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מִצְוַת ה׳ בָּאָה בְּחִיּוּב לְיִרְאָה כְּמִשְׁפַּט עֶבֶד לְמַלְכּוֹ, וְגַם עַל ה׳ לְהֵטִיב כְּיַד הַמֶּלֶךְ לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה לְחַיּוֹתֵנוּ כִּי חַיָּב הָאָדוֹן בְּפַרְנָסַת עַבְדּוֹ.
דברים ו:כה · פירוש ד
וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ {ס}
וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שׁוּם פְּנִיָּה, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מ:ט) ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי״, שֶׁזֶּה הוּא עֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּאַהֲבָה שְׁלֵמָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת בְּפָסוּק (ויקרא יח:ב) ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה בּוֹ יִצְטַדֵּק אָדָם וִיקַו לְשָׂכָר גַּם כְּפִי הַדִּין. וַהֲגַם שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת עָלֵינוּ לְשַׁלֵּם שָׂכָר לֵאלֹהֵינוּ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִטְעִימָנוּ עֲרֵבוּת נְעִימוּת מְתִיקוּת אַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּנוּ, מְתוּקִים וַעֲרֵבִים לְאֵין תַּכְלִית, אֶלָּא שֶׁיִּטּוֹל אָדָם שָׂכָר עַל הִתְעַצְּמוּתוֹ עַד שֶׁהִשִּׂיג טַעַם בַּחַיִּים.
דברים ו:כה · פירוש ה
וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ {ס}
עוֹד רָמַז הַכָּתוּב רֶמֶז נֶעְלָם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת תִּהְיֶה לָנוּ חֶלְקֵנוּ שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַנִּקְרֵאת צְדָקָה (תיקוני זוהר תכ״א), וְהָבֵן:
דברים ז:יב · פירוש א
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ וְהָיָה מַה יִהְיֶה, אִם הַשְּׁמִירָה שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּסָמוּךְ, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְשָׁמַר, וּמַה צֹרֶךְ בְּתֵיבַת וְהָיָה? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ עֵקֶב וְלֹא אָמַר אִם תִּשְׁמְעוּן כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא כו:ג) ״אִם בְּחֻקֹּתַי״. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (תנחומא) אִם מִצְווֹת שֶׁהָאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תִּשְׁמְעוּן, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ.
דברים ז:יב · פירוש ב
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְיִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מב,ג) אֵין וְהָיָה אֶלָּא שִׂמְחָה. וְהִנֵּה אֲדוֹן הַנְּבִיאִים בָּא בְּנוֹעַם דְּבָרָיו לְהָעִיר בְּמוּסָר נָעִים כִּי אֵין לָאָדָם לִשְׂמוֹחַ אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת, אָז יִשְׂמַח לִבּוֹ וְיָגֵל כְּבוֹדוֹ, אֲבָל כָּל עוֹד שֶׁיָּחוּשׁ שֶׁחָסֵר אַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה׳, בֵּין מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה בֵּין מִצְווֹת עֲשֵׂה, עָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ב׳) ״וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה״. וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיָה – שִׂמְחָה תִּהְיֶה לְךָ עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, פֵּרוּשׁ עֵקֶב הוּא סוֹף וְתַכְלִית, כְּדֶרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּלָשׁוֹן זֶה בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה (סוטה מט:) בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא וְכוּ׳, כִּי בִּגְמַר זְמַן בִּיאָתוֹ יִקָּרֵא עִקְּבוֹת. כְּמוֹ כֵן אָמַר עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֶת הַמִּשְׁפָּטִים וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אָז הוּא זְמַן הַשִּׂמְחָה, וְכָל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לָזֶה אֵין לוֹ מָקוֹם לִשְׂמוֹחַ, וּכְמַאֲמַר חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל (חובות הלבבות שער הפרישות פרק ד׳) שֶׁהַפָּרוּשׁ אֶבְלוֹ בְּלִבּוֹ וְצַהֲלָתוֹ בְּפָנָיו, כִּי אֵין נָכוֹן לִשְׂמוֹחַ מִי שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲמוֹד בְּבוּשָׁה וּכְלִמָּה לִפְנֵי מֶלֶךְ הַגָּדוֹל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִי שֶׁמְּחֻיָּב רֹאשׁוֹ לַמֶּלֶךְ. וּכְפִי זֶה שִׁעוּר עֵקֶב הוּא סוֹף שְׁמִיעַת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים.
דברים ז:יב · פירוש ה
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
עוֹד רָמַז עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים יט:ט) ״פִּקּוּדֵי ה׳ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב״, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיָה – הַשִּׂמְחָה תִּהְיֶה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, וּפֵרוּשׁ עֵקֶב – שְׂכַר עֵסֶק הַתּוֹרָה תְּשַׂמְּחֵהוּ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַתַּנָּא בְּאָמְרוֹ (אבות ד:ב) מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וְכוּ׳ שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, שֶׁהִיא הַשִּׂמְחָה.
דברים ז:טז · פירוש א
וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃ {ס}
וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים. זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, וְגָמַר אוֹמֶר אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם תִּתְעַצְּלוּ אַתֶּם מוֹאֲסִים בְּמַתְּנַת אֱלֹהִים.
דברים ח:א · פירוש א
כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
כָּל הַמִּצְוָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה מִצְוָה הִיא זֹאת, וְעוֹד הֲלֹא כְּבָר אָמַר ״עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם״, וּמַה מָקוֹם לַחְזֹר לוֹמַר ״כָּל הַמִּצְוָה״? אָכֵן הֵן הָאִישׁ מֹשֶׁה הִשְׂכִּיל בְּלִבְבוֹת בְּנֵי אָדָם כִּי רוּחַ אֶחָד יַתְעֵם כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל, וְהוּא סֻלָּם לְהַמְעִיט בַּעֲבוֹדַת ה׳ וְלָצֵאת מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, וְהוּא כִּי בַּעֲשׂוֹת הָאָדָם מִמִּצְווֹת ה׳ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ מֵאֲשֶׁר תָּבֹאנָה, וּמַה גַּם אִם יַחֲזִיקוּ בְּאַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה׳ בִּתְמִידוּת וּבִזְרִיזוּת, יִוָּלֵד בָּהֶם הוֹלָדָה רָעָה לְהִתְעַצֵּל בִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת הַבָּאִים לְיָדָם, וּמַה גַּם אִם יִהְיוּ בְּיָדָם כַּמָּה וְכַמָּה מֵהַמִּצְווֹת שֶׁתִּמָּלֵא נַפְשָׁם בִּקְצָת מֵהַמִּצְווֹת. וּמַה מְאֹד פָּשָׂה נֶגַע זֶה, וּבִפְרָט בְּלֵב הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳ לְהַבְזוֹת הַמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת בִּרְאוֹתָם שֶׁהֵם לוֹמְדֵי תּוֹרָה וּמְקַיְּמִים רֹב הַמִּצְווֹת וְכוּ׳, וְזֶה הוּא הַסּוֹבֵב יִסּוּרֵי הָאֲנָשִׁים וְיִמְעַט כְּבוֹדָם וְיִרְבֶּה יְגוֹנוֹתָם וְיִשְׁפַּל אָדָם וְיִשַּׁח אִישׁ. וַאֲשֶׁר לָזֶה בָּא נְבִיא ה׳ בְּתוֹכְחוֹתָיו וְאָמַר כָּל הַמִּצְוָה, יִחֵס לִכְלָלוּת הַתּוֹרָה לְמִצְוָה אַחַת וְצִוָּה עַל כֻּלָּהּ לְבַל יִטְעֶה בַּשִּׁגָּיוֹן הַנִּזְכָּר.
דברים ח:א · פירוש ב
כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
וְנָתַן טַעַם שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה, וְאָמַר לְמַעַן תִּחְיוּן וּבָאתֶם וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר תִּחְיוּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א קע:) כִּי בָּאָדָם יֵשׁ רמ״ח אֵבָרִים וְשס״ה גִּידִים, וּכְנֶגְדָּם בָּא דְּבַר ה׳ לִשְׁמֹר שס״ה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וְרמ״ח מִצְוֹת עֲשֵׂה. וְהִנֵּה יְשַׁעֵר אָדָם בְּבֹא עַל אֵבֶר אוֹ גִּיד אֶחָד אֵיזֶה מֵחוּשׁ אוֹ מַכְאוֹב, וְיִצְעַק לִבּוֹ בְּאוֹי וַאֲבוֹי מִמַּכְאוֹבוֹ. הַאִם יְקַבֵּל מַעֲנֶה לְצַעֲקוֹ בֶּאֱמוֹר לוֹ: ״הֲלֹא לְךָ רמ״ח אֵבָרִים וּמֵהֶם רמ״ז שְׁלֵמִים, וְאִם חֵלֶק מֵרמ״ח יֶחֱלֶה אֵין רָאוּי לִקְבּוֹל עַל זֶה״? וְזֶה דִּמְיוֹן שְׁמִירַת הַמִּצְוֹת שֶׁהֵם מְיֻחָדִים כְּנֶגֶד הָאֵבָרִים וְהַגִּידִים, וּכְשֶׁאָדָם עוֹבֵר וּמְבַטֵּל אַחַת מֵהֵנָּה יַפְעִיל הַכְּאֵב בְּשֶׁכְּנֶגְדּוֹ בָּאֵבָרִים וּבַגִּידִים. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין תְּשׁוּבַת בְּרִיאוּת רמ״ז מוֹעֶלֶת לְהַעֲבִיר הֶרְגֵּשׁ כְּאֵב הָאֵבֶר תַּשְׁלוּם רמ״ח, כְּמוֹ כֵן לֹא יַשְׁלִימוּ רמ״ז מִצְוֹת עֲשֵׂה לְחֶסְרוֹן הָאֶחָד תַּשְׁלוּם רמ״ח. וּכְמוֹ כֵן לֹא יַשְׁלִים שְׁמִירַת שס״ד מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה לְבִטּוּל אֶחָד תַּשְׁלוּם שס״ה. וְהוּא מַאֲמַר כָּל הַמִּצְוָה, פֵּרוּשׁ בִּכְלָלוֹתֶיהָ שֶׁלֹּא יֶחְסַר כָּל שֶׁבְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת, תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, פֵּרוּשׁ, בֵּין מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה בֵּין מִצְוֹת עֲשֵׂה. וְהַטַּעַם לְמַעַן תִּחְיוּן, זֶה תָּלוּי בָּזֶה, וּכְשֶׁאַתָּה מְחַסֵּר אַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת אַתָּה מְחַסֵּר כְּנֶגְדּוֹ חַיּוּת אֵבֶר אֶחָד.
דברים ח:א · פירוש ג
כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
וְאִם תֹּאמַר יִשְׁתַּנֶּה הַמָּשָׁל לַנִּמְשָׁל, שֶׁהַמָּשָׁל שֶׁהוּא הֶרְגֵּשׁ אֵבֶר אֶחָד לְפִי שֶׁהוּא מַכְאִיב לְכָל אַחְדוּת הַגּוּף, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמִּצְווֹת, לָזֶה בָּא מַאֲמַר הַנָּבִיא בְּלָשׁוֹן זֶה כָּל הַמִּצְוָה, פֵּרוּשׁ שֶׁגַּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה לְאַחַת יֵחָשְׁבוּ, הֲגַם שֶׁרַבִּים בְּמִנְיָן, יְסוֹד אֶחָד וּבִנְיָן אֶחָד לָהֶם, וּמֵעַתָּה הֵם שָׁוִים מַמָּשׁ לַדִּמְיוֹן הָרָמוּז.
דברים ח:א · פירוש ד
כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וּרְבִיתֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה לֹא יִהְיֶה לָהֶם מוֹנֵעַ מֵהַטּוֹבוֹת וְיִחְיוּ וְיִרְבּוּ.
דברים ח:א · פירוש ה
כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וּבָאתֶם, כָּאן הֱעִירָם הֶעָרָה גְּדוֹלָה, כִּי מִי לָנוּ גָּדוֹל בְּמִצְווֹת וּבַעֲבוֹדַת ה׳ כְּמֹשֶׁה נֶאֱמַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְצֵא וּלְמַד שֶׁבְּאַחַת עָלְתָה לוֹ בִּיאַת הָאָרֶץ וְנִמְנַע מִבֹּא שָׁמָּה אֲפִלּוּ אַחַר מִיתָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה מָתַי תָּבֹא לְיָדוֹ הַמִּצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ.
דברים ח:א · פירוש ו
כׇּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (מועד קטן כח.) בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא, עַד כָּאן. וּבָא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן לָהֶם בִּדְבַר חִדּוּשׁ, שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל יִתְעַצְּמוּ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת בִּכְלָלוּת יֻבְטְחוּ מִשְּׁלָשְׁתָּם יַחַד, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל הַמִּצְוָה וְגוֹ׳, לְמַעַן תִּחְיוּן הֲרֵי חַיִּים, וּרְבִיתֶם הֲרֵי בָּנִים, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם וְגוֹ׳ הֲרֵי מְזוֹנֵי אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב וְגוֹ׳. וּמֵעַתָּה כָּל הַמִּתְעַצֵּם בִּשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת מֻבְטָח בִּבְנֵי וּבְחַיֵּי וּמְזוֹנֵי, וְזֶה לְךָ הָאוֹת: אַבְרָהָם שֶׁהַמַּזָּל הָיָה מַגִּיד עָלָיו שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ בָּנִים, וּלְצַד שֶׁהִתְעַצֵּם בִּשְׁלֵמוּת בַּעֲבוֹדַת ה׳, נִשְׁתַּנָּה הַמַּזָּל וְהָיוּ לוֹ בָּנִים.
דברים י:יב · פירוש ג
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְאָמְרוֹ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כא,ה): אִם עָשִׂיתָ חֲבִלּוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת, עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִלּוֹת שֶׁל מִצְווֹת. וְכָתַב רַמְבַּ״ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת (סוף מסכת מכות): שֶׁאִם אָדָם לֹא יַכְעִיס בּוֹרְאוֹ בַּעֲבֵרוֹת, הֲגַם שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶלָּא מִצְוָה אַחַת, יֵשׁ כֹּחַ בְּאוֹתָהּ מִצְוָה לְזַכּוֹתוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, עַד כָּאן. וְהִמְשַׁלְתִּי דָּבָר זֶה לִשְׁנֵי עַבְדֵי מֶלֶךְ: אֶחָד מִיָּמָיו לֹא הִכְעִיס הַמֶּלֶךְ וּבָא לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּבֶן יוֹנָה לְמִנְחָה, וְאֶחָד הִכְעִיס הַמֶּלֶךְ וּבָא לִרְאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ בְּשׁוֹר אֶחָד. יֵשׁ מָקוֹם שֶׁיִּשְׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרַאת מִנְחַת הָעוֹף וְיִכְעוֹס לִקְרַאת מִנְחַת הַשּׁוֹר, לְצַד הַהַכְעָסוֹת שֶׁקָּדְמוּ מִמֶּנּוּ. וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן לְבַעַל הַתְּשׁוּבָה לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְגוֹ׳, לַעֲשׂוֹת חֲבִלּוֹת חֲבִלּוֹת שֶׁל מִצְווֹת.
דברים י:יב · פירוש ה
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְזֶה מַסְכִּים וְהוֹלֵךְ גַּם כֵּן לְמַה שֶׁהֵעִירוּ אוֹתָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (תנחומא קרח יב) אַל תִּקְרֵי ״מָה״ אֶלָּא ״מֵאָה״, שֶׁהֵם מֵאָה בְּרָכוֹת שֶׁהִיא סוֹד כְּלָלוּת הָעֲשִׂירִיּוֹת, וְהִסְמִיךְ לְזִכְרוֹנָם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֵׁם הֲוָיָ״ה הוּא יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, זוֹ הִיא שְׁאֵלַת אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְעַתָּה לְהָעִיר שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג עֲשׂוֹת זֶה אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל אַחַר מוֹתוֹ הֲגַם שֶׁיַּפְלִיא עֲשׂוֹת לֹא יַעֲשֶׂה פְּעֻלָּה וְהָיָה כְּאֶחָד מֵהַמַּלְאָכִים. וּמָצִינוּ שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִחֲסוּ עוֹלָם הַזֶּה לְשָׁעָה, כְּאָמְרוֹ (שבת לג:) מַנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ כִּי אִם לְיִרְאָה כְּמִין חֹמֶר, כִּי בְּעֵרֶךְ הַמּוּשָּׂג בַּמּוּשְׂכָּל כִּי רַב הוּא יִקְטַן הַמִּפְעָל, הֲגַם שֶׁצָּרִיךְ הִתְעַצְּמוּת לְהַשִּׂיגוֹ, עִם כָּל זֶה מֻפְלָא הוּא הַנִּסְבָּב מֵהַטּוֹרַח.
דברים יא:יג · פירוש א
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעׇבְד֔וֹ בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃
וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר אִם תִּהְיֶה שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְהוּא אָמְרוֹ אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל:) שֶׁלֹּא שִׁבַּח שְׁלֹמֹה אֶלָּא שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, אֲבָל שְׁאָר שְׂמָחוֹת עֲלֵיהֶם אָמַר (קהלת ב:ב) ״וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה״, וְכָפַל לוֹמַר שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה.) בְּפָסוּק (דניאל ב:כא) ״יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין״ שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן חָכְמָה אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָכְמָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִם שָׁמוֹעַ״ פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם לֵב שׁוֹמֵעַ, ״תִּשְׁמְעוּ״.
דברים יא:כא · פירוש א
לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ {ס}
לְמַעַן יִרְבּוּ. קָשֶׁה לָמָּה לֹא הִקְדִּים מַאֲמָר זֶה קוֹדֶם מַאֲמַר ״וּכְתַבְתָּם״, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַאֲמַר ״וּכְתַבְתָּם״ חוֹזֵר גַּם עַל פָּסוּק ״לְמַעַן יִרְבּוּ״? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ מַאֲמַר ״לְמַעַן יִרְבּוּ״ לְמַאֲמָר ״וּכְתַבְתָּם״, לוֹמַר שֶׁבִּשְׂכַר ״וּכְתַבְתָּם״ יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:) כָּל הַזָּהִיר בְּמִצְוַת מְזוּזָה מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו.
דברים יא:כב · פירוש א
כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכׇל־דְּרָכָ֖יו וּלְדׇבְקָה־בֽוֹ׃
כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן, עוֹד מַה שְׁמִירָה הִיא זֹאת? וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לְהַזְהִיר עַל שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתּוֹ, וְכָאן צִוָּה לְיִשְׂרָאֵל עַל אוֹתָהּ שְׁמִירָה שֶׁיִּשְׁמְרוּ אוֹתָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ שָׁמֹר שֶׁהִיא הַשְּׁמִירָה שֶׁיַּעֲשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, תִּשְׁמְרוּן פֵּרוּשׁ תִּשְׁמְרוּן אוֹתָהּ.
דברים יא:כב · פירוש ב
כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכׇל־דְּרָכָ֖יו וּלְדׇבְקָה־בֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אִם שָׁמֹר״ – פֵּרוּשׁ, אִם תַּעֲשׂוּ שְׁמִירָה לַמִּצְווֹת, בָּזֶה תִּהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁ״תִּשְׁמְרוּן״ אֶת כָּל הַמִּצְוֹת, אֲבָל בְּלֹא מִשְׁמֶרֶת תִּהְיוּ נִכְשָׁלִים בְּחֵלֶק מֵהַמִּצְוֹת. כְּגוֹן מִצְוַת שַׁבָּת, אִם לֹא יוֹסִיפוּ מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ נִכְשָׁלִים בְּגוּפוֹ שֶׁל שַׁבָּת.
דברים יא:כב · פירוש ג
כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכׇל־דְּרָכָ֖יו וּלְדׇבְקָה־בֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה לְצַוּוֹת עַל הַמִּצְווֹת שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָרִים בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מֵהַזּוּלַת, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם דַּי לִי אִם אֶשְׁמֹר אֶת עַצְמִי לְבַל עֲבוֹר עַל אַחַת מֵהַמִּצְווֹת וְאֵין עָלַי לְהָצֵר עַל בִּטּוּל הַמִּצְווֹת מֵהַזּוּלַת, לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ שָׁמוֹר אַתֶּם תִּשְׁמְרוּן אֶת מִצְווֹת פֵּרוּשׁ לְבַל יִתְבַּטְּלוּ מֵהַזּוּלַת, וּבְנֹעַם דְּבָרִים אֵלּוּ נָתַן טַעַם שֶׁחִיֵּב ה׳ לְיִשְׂרָאֵל בְּעַרְבוּת, כִּי כְּלָלוּת הַחִיּוּב הִיא עַל הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל בָּעוֹלָם מֵאִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה כָּל שֶׁמִּתְבַּטֶּלֶת הֲרֵי נַעֲשָׂה פְּשִׁיעָה בִּנְוַת בָּתֵּינוּ, כִּי הַתּוֹרָה לָנוּ נִתְּנָה מוֹרָשָׁה, אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה אֶלָּא מְאוֹרָשָׁה (פסחים מט:) וְעַל הָאָדָם חִיּוּב שְׁמִירַת אֲרוּסָתוֹ לְבַל תִּהְיֶה נֶעֱלֶבֶת מֵהַזּוּלַת, כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה אִשָּׁה יִרְאַת ה׳ הִקְנוּ לָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם עָלֵינוּ חִיּוּב שְׁמִירָתָהּ לְבַל יִשְׁלְחוּ יָדָם בְּמַה שֶׁאֵין הַתּוֹרָה חֲפֵצָה, וְזֶה יִהְיֶה עַל יְדֵי הַכֹּחַ אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּיַד הַמְּצֻוִּים לִרְדּוֹת בְּמַקֵּל וְלִמְנוֹעַ עוֹשֶׁק וָרֶשַׁע, גַּם לְהוֹכִיחַ בְּנֹעַם דִּבְרֵי אַהֲבָה וְחִבָּה לְהַטּוֹת לֵב בְּנֵי אָדָם לְיַשֵּׁר עַקְמוּמִיּוּת הַלֵּב, וְהוּא אָמְרוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ לְאַהֲבָה וְגוֹ׳ לָלֶכֶת בְּכָל וְגוֹ׳ וּלְדָבְקָה בוֹ, פֵּרוּשׁ מַאֲמַר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (יבמות סג:) נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם, גַּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:) כָּל אִישׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, שֶׁהַבָּא לְהַזְהִיר בְּנֵי אָדָם וּלְהַטּוֹתָם אֶל הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הוּא קוֹדֵם לָכֵן עוֹשֶׂה אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, וְהוּא אָמְרוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ, וְאָז יַכְנִיס אַהֲבַת ה׳ בְּלֵב שׁוֹמֵעַ, וְהוּא אָמְרוֹ לְאַהֲבָה פֵּרוּשׁ, פּוֹעַל יוֹצֵא לַשֵּׁנִי שֶׁיַּפְעִיל פְּעֻלַּת אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּלְבָבוֹת בְּנֵי אָדָם לְבַל יִשְׁלְחוּ יָד בְּתוֹרַת ה׳. וְאָמְרוֹ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו כָּלַל בְּמַאֲמַר כָּל דְּרָכָיו לוֹמַר אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם בַּמֻּשָּׂג בַּנִּבְרָאִים, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פה.) ״אִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִּהְיֶה״, וְאָמְרוּ עוֹד זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין יט:) כְּאִלּוּ בְּרָאוֹ, וּכְפִי זֶה מַה ה׳ בּוֹרֵא וְיוֹצֵר כְּמוֹ כֵן הַמַּכְנִיס אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֵב עַם ה׳.
דברים יא:לב · פירוש א
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשׂ֔וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁהַמִּצְווֹת שֶׁבָּא לְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם הֵם תְּלוּיִים בָּאָרֶץ, לָזֶה אָמַר לָהֶם שֶׁיִּשְׁמְרוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית לז:יא) ״וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר״, וְהַכַּוָּנָה שֶׁיִּהְיוּ מְחַכִּים לַעֲשׂוֹתָם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֲגַם שֶׁבִּזְמַן שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם אֵינָם בְּיָדָם לַעֲשׂוֹתָם, יִהְיוּ מְשַׁמְּרִים הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹת אוֹתָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ הָעֵת. וְגָמַר אוֹמֶר אֵלֶּה הַחֻקִּים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֵלֶּה הֵם שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם שֶׁתִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ, פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁהֵם תְּלוּיִם בְּבִיאַת הָאָרֶץ כִּי שָׁם צִוָּה ה׳ לְאַבֵּד כָּל הַמְּקוֹמוֹת, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא בָּאוּ שָׁמָּה אֵינָם בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת.
דברים יב:כ · פירוש א
כִּֽי־יַרְחִיב֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת־גְּבֻלְךָ֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכׇל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃
כִּי יַרְחִיב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל הַמִּתְאַוִּים תַּאֲוָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר בַּמִּדְבָּר (במדבר יא), וְקָבְרוּ הַמִּתְאַוִּים, מֵעַתָּה עוֹמֵד תַּאֲוַת הַבָּשָׂר בְּאִסּוּר. לָזֶה אָמַר כִּי יַרְחִיב וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁתֹּאמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לֶאֱכֹל בָּשָׂר, וְזֶה דִּמְיוֹן מַאֲמַר הַמִּתְאַוִּים שֶׁאָמְרוּ ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר״, גַּם אָמַר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ דִּמְיוֹן הָאָמוּר בַּמִּתְאַוִּים שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה״, אַף עַל פִּי כֵן מַתִּיר הַכָּתוּב לָהֶם וְאָמַר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר.
דברים יב:כח · פירוש ב
שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ {ס}
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁמְּצַוֶּה עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ תּוֹרָה וּמִצְווֹת ה׳ אֲשֶׁר כְּבָר נוֹדְעוּ לְיִשְׂרָאֵל מִפִּי מֹשֶׁה, וב׳ אֲשֶׁר יִגְזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַגְּדָרִים וְהַסְּיָגִים אֲשֶׁר יְחַדְּשׁוּ. לָזֶה כְּנֶגֶד תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁהֵם יְדוּעִים כְּבָר בַּתּוֹרָה אָמַר שְׁמֹר, וּכְנֶגֶד דְּבָרִים הַמִּתְחַדְּשִׁים מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמַר וְשָׁמַעְתָּ שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל כָּל גְּזֵרַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּסְיָגֵיהֶם, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֵת כָּל פֵּרוּשׁ ׳אֵת׳ לְרַבּוֹת כָּל גְּזֵרוֹת וּשְׁמִירוֹת וּגְדָרִים שֶׁיְּחַדְּשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאָמְרוֹ כָּל פֵּרוּשׁ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַגְּדָרִים יִהְיוּ הַדְּבָרִים נִשְׁמָרִים בִּשְׁלֵמוּת, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל הַדְּבָרִים כִּי זוּלַת זֶה אֵין הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית כֻּלָּהּ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַגָּדֵר אֵין נִגְרָע מִמֶּנָּה דָּבָר. וְגָמַר אוֹמֶר לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ כִּי גְּדָרִים וּסְיָגִים שֶׁעָשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד דּוֹרוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לְהַבְדִּילָם מִכָּל כִּעוּר וְהַדּוֹמֶה לוֹ.
דברים יב:כח · פירוש ג
שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ {ס}
וְאָמְרוֹ כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי דְּבָרִים שֶׁגּוֹזְרִים חֲכָמִים אֵינָם כִּי אִם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה׳, שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם רְבִיד הַזָּהָב. וּכְפִי זֶה מַאֲמַר כִּי תַעֲשֶׂה וְגוֹ׳ הוּא גַּם כֵּן טַעַם הַצִּוּוּי וְשָׁמַעְתָּ, כִּי בָּזֶה תַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר שֶׁצִּוָּה ה׳ בְּאֶמְצָעוּת הַגְּדָרִים וְהַסְּיָגִים, וְזֶה מִלְּבַד הַטּוֹב הַמֻּשָּׂג לַדּוֹרוֹת מֵאֶמְצָעוּת דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ כִּי תַעֲשֶׂה הוּא טַעַם נוֹסָף לְמַאֲמַר ״וְשָׁמַעְתָּ״.
דברים יב:כח · פירוש ד
שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ {ס}
עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם: ״לָמָּה לִי לִלְמֹד שְׁמוּעָה זוֹ אַחַר שֶׁעָמַדְתִּי עָלֶיהָ וְיָדַעְתִּי מַה שֶׁיֵּשׁ עָלַי לִשְׁמֹר בְּמִצְוָה זוֹ?״ תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁמֹר״, פֵּרוּשׁ – וַהֲגַם אַחַר שֶׁשָּׁמַרְתָּ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁקָּדַם וְעָמַד עַל הַדְּבָרִים לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יִשְׁמֹר, וְאַף עַל פִּי כֵן וְשָׁמַעְתָּ, פֵּרוּשׁ – אֵינְךָ פָּטוּר מֵהַגָּעַת בִּשְׁמוּעָתָהּ שֶׁל מִצְוָה.
דברים יב:כח · פירוש ה
שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ {ס}
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (הושע יד:ג) ״וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ״, וְהִנֵּה לְפִי שֶׁאָמַר ״שְׁמֹר וְגוֹ׳ אֵת כָּל הַדְּבָרִים״, וְדָבָר זֶה הוּא מִן גֶּדֶר הַנִּמְנָע שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְקַיֵּם כָּל הַדְּבָרִים, לָזֶה אָמַר שְׁמֹר – פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהֵם בְּיַד הָאָדָם לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִכָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וּכְנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה אָמַר וְשָׁמַעְתָּ – פֵּרוּשׁ, יְקַיֵּם הַמִּצְווֹת בְּלִמּוּד שְׁמִיעָתָהּ בַּפֶּה, וּבָזֶה נֶחְשָׁב עָלֶיךָ כְּאִלּוּ בָּאָה לְיָדְךָ וְקִיַּמְתָּ אוֹתָהּ, וּמֵעַתָּה יָכוֹל לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים.
דברים יג:ב · פירוש א
כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃
כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא. אָמְרוֹ נָבִיא, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ הוּא מֻחְזָק לְנָבִיא, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן אֶצְלְךָ אִם אָמַר לְךָ לַעֲבֹר עַל אֵיזוֹ מִצְוָה לְפִי שָׁעָה כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח), וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן אִם יֹאמַר לְךָ שֶׁתַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה חַיָּב מִיתָה.
דברים יג:ה · פירוש ד
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ מִצְוֹתָיו וְלֹא מִצְוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאִם תְּצַוֶּה עֲבוֹדָה זָרָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָאָה, כְּגוֹן שֶׁתֹּאמַר עֲבוֹדָה זָרָה: ״מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַרְוִיחַ יַעֲשֶׂה דָּבָר זֶה וְיַרְוִיחַ״ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וְאֵין בְּמַעֲשֶׂה זֶה דָּבָר שֶׁנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּדָבָר זֶה מִין עֲבוֹדָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, תַּלְמוּד לוֹמַר מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ תִּשְׁמֹרוּ, וְאִם בָּא הַנָּבִיא לוֹמַר שֶׁה׳ צִוָּה לוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ דִּבְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה בָּזֶה וְיַצְלִיחוּ – יוּמָת.
דברים יג:ה · פירוש ח
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב שֶׁבָּא לְהַזְהִיר עַל כְּלָלוּת הַתּוֹרָה שֶׁכָּלַל בְּשִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אַחֲרֵי ה׳ וְגוֹ׳ תֵּלֵכוּ זֶה סֵדֶר זְרָעִים, וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דִּין לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים וְכֻלָּן מִמִּדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, גַּם לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹלִיכוֹ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳, גַּם בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂר לֵוִי, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה לא) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה נוֹתֵן מַעַשְׂרוֹתָיו וְהָיְתָה לוֹ שָׂדֵהוּ מוֹצִיאָה לוֹ אֶלֶף וְכוּ׳, לְאַחַר זְמַן מֵת הָאִישׁ הַהוּא וְעָמַד בְּנוֹ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה רָעָה עֵינוֹ בְּמַעַשְׂרוֹ וּפִיחֵת מִשִּׁיעוּר הַצָּרִיךְ, לְשָׁנָה הַבָּאָה הוֹצִיאָה לוֹ הַשָּׂדֶה כְּשִׁיעוּר מַה שֶׁפָּרַע עָלָיו אֶשְׁתָּקַד, לְשָׁנָה אַחֶרֶת פִּחֵת עוֹד, הוֹצִיאָה לוֹ שָׂדֵהוּ כְּשִׁיעוּר מַה שֶׁפָּרַע שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, עַד כָּאן, הַדְּבָרִים מוֹכִיחִים כִּי לְשִׁיעוּר מַה שֶׁהָיָה נוֹתֵן הָיְתָה שָׂדֵהוּ מוֹצִיאָה לוֹ. לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ כָּאן וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיֵּלֵךְ הוּא אַחַר מַעֲשָׂיו יִתְבָּרַךְ לָתֵת כְּפִי מַה שֶׁיִּתֵּן לוֹ, וְלֹא יְסוֹבֵב שֶׁה׳ יֵלֵךְ אַחֲרָיו כְּפִי מַה שֶׁיִּתֵּן הוּא מַעַשְׂרוֹתָיו עַל אוֹפֶן שֶׁכָּתַבְנוּ.
דברים יג:ה · פירוש ט
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר לָשׁוֹן זֶה כְּנֶגֶד סֵדֶר זְרָעִים, לְפִי שֶׁבּוֹ מִחְיַת הָאָדָם וּמְזוֹנוֹתָיו, וְכָתַב רַמְבַּ״ם בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת (פ״ג ה״ב) שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אָדָם בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמִשְׁתֵּהוּ לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ לַעֲבוֹדַת ה׳ וְכוּ׳, דִּכְתִיב (משלי ג:ו) ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַאֲמַר אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ בְּדַרְכֵיכֶם.
דברים יג:ו · פירוש ד
וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה׳. בָּא לוֹמַר כִּי טַעַם חִיּוּב מִיתָה לְנָבִיא וְחוֹלֵם הוּא לְפִי שֶׁבָּאוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹקֵר כְּלָלוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם בָּא עַל אַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה׳, בֵּין חוֹלֵם בֵּין נָבִיא, לֹא יוּמְתוּ, וְדִין הַקַּבָּלָה מֵהֶם – בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת נֹאמַר אֵלָיו שָׁוְא יְדַבֵּר, וְהַנָּבִיא אִם הוּא יָדוּעַ לִנְבִיא אֱמֶת נְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל:
דברים טו:ה · פירוש א
רַ֚ק אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃
רַק אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. אָמַר מַאֲמָר זֶה סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן״, לְפִי שֶׁהָעוֹשֶׁר וְהָעוֹנִי לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כח.) אֵינָם תְּלוּיִים בִּזְכוּת, לָזֶה אָמַר סָמוּךְ לְהַבְטָחַת מְנִיעַת הָאֶבְיוֹן רַק אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אִם יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְרוּ כָּל הָאָמוּר בַּפָּסוּק, שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר זֶה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְלַעֲשׂוֹת זֶה מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְגָמַר אוֹמֶר אֶת כָּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּיָדוֹ בִּטּוּל שׁוּם מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְלֹא מְנִיעָה מִשּׁוּם מִצְוַת עֲשֵׂה, אָז הוּא שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ אֶבְיוֹן, כִּי מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בִּזְכוּת הוּא הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ זְכֻיּוֹתָיו מְרֻבִּים, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲפִלּוּ חֵטְא אֶחָד לֹא יִשְׁלוֹט עַל הַמַּזָּל הַמַּרְאֶה עָלָיו עוֹנִי, אֲבָל כְּשֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת יִשְׁלוֹט גַּם עַל הַמַּזָּל וְיַשִּׂיג עוֹשֶׁר וּבָנִים וְחַיִּים.
דברים טז:ט · פירוש א
שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפׇּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֽוֹת׃
תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״תִּסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת״? וְאוּלַי כִּי בָּא לוֹמַר לָהֶם: אִם לֹא הָיָה קָמָה לְהָחֵל בָּהּ חֶרְמֵשׁ וּבָא מִן הָעֲלִיָּה (מנחות פג:), אַף עַל פִּי כֵן תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְזֶה לְמַאן דְּאָמַר (רוב פוסקים) סְפִירַת הָעוֹמֶר בַּזְּמַן הַזֶּה מִדְּרַבָּנָן. אֲבָל לְמַאן דְּאָמַר (רמב״ם) דְּאוֹרַיְתָא, כָּפַל הַכָּתוּב לַזְּמַן הַזֶּה.
דברים יז:א · פירוש א
לֹא־תִזְבַּח֩ לַיהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ שׁ֣וֹר וָשֶׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם כֹּ֖ל דָּבָ֣ר רָ֑ע כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃ {ס}
לֹא תִזְבַּח וְגוֹ׳ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם. וְלֹא אָמַר אֲשֶׁר בּוֹ מוּם, כְּפִי מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁבָּא הַכָּתוּב לֶאֱסוֹר מוּם עוֹבֵר, רָמְזוּ בְּתֵיבַת יִהְיֶה לוֹמַר כָּל הֲוָיַת מוּם בֵּין קָבוּעַ בֵּין עוֹבֵר. וְאֶפְשָׁר עוֹד לוֹמַר שֶׁאִם הֻחְלַט בָּהּ אֵבָר שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ בַּעֲלַת מוּם וְאָמְרוּ הָרוֹפְאִים שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְחָתְכוֹ, הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא חֲתָכוֹ הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תִזְבַּח וְגוֹ׳ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁעַתָּה אֵינוֹ מוּם כֵּיוָן שֶׁעוֹמֵד לִהְיוֹת מוּם לֹא תִזְבָּחֶנּוּ.
דברים כ:י · פירוש ד
כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ וְהָיָה אִם שָׁלוֹם. פֵּרוּשׁ ״וְהָיָה״ לְשׁוֹן שִׂמְחָה הִיא אִם שָׁלוֹם תַּעֲנְךָ. וְאָמַר וּפָתְחָה פֵּרוּשׁ, אֵין צוֹרֶךְ אֶלָּא פְּתִיחָה לְבַד, וְאִם יִפְתַּח כְּפִתְחוֹ שֶׁל מַחַט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְתַּח לוֹ כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ רַמַ״ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ״ה גִּידִים הַכֹּל יִשְׁתַּעְבֵּד לַנְּשָׁמָה, בֵּין בִּבְחִינַת מִצְווֹת עֲשֵׂה יִהְיוּ לָמַס לַעֲשׂוֹת בְּגוּפָם וּבְמָמוֹנָם וְכוּ׳, בֵּין בִּבְחִינַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲבָדוּךָ פֵּרוּשׁ, כְּעֶבֶד הַיָּרֵא מֵרַבּוֹ לְבַל נְטוֹת מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמֹאל.
דברים כא:י · פירוש א
כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶיךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּל זֶה, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״כִּי תִרְאֶה בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת״ וְגוֹ׳? עוֹד, אַחַר שֶׁאָמַר ״כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה״ לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״עַל אוֹיְבֶיךָ״. וְאוּלַי כִּי לְפִי שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְהַתִּיר יְפַת תֹּאַר שֶׁאֲסוּרָה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, גַּם לְהַתִּיר קַדְלֵי דַּחֲזִירֵי (חולין יז.) וּשְׁאָר אִסּוּרִין, חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁבִּיצִיאַת יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ כְּדֵי שֶׁיֵּהָנוּ מִדְּבַר אִסּוּר. לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְהִתְנָה וְאָמַר כִּי תֵצֵא – תִּהְיֶה יְצִיאָתְךָ לַמִּלְחָמָה לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֶיךָ שֶׁהֵם אוֹיְבֵי ה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים קלט:כא) ״הֲלֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה׳ אֶשְׂנָא וְגוֹ׳ לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי״. לְטַעַם זֶה תִּהְיֶה יְצִיאָתְךָ, וְאִם תַּעֲשֶׂה כֵן – ״וּנְתָנוֹ ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ״. וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד שֶׁזּוּלַת כֵּן, אִם תִּהְיֶה יְצִיאָתְךָ לְטַעַם אַחֵר וְהַטַּעַם מוּבָן מִמַּה שֶׁאָמַר בָּעִנְיָן, אֵינוֹ מֻבְטָח שֶׁיִּתְּנֵהוּ ה׳ בְּיָדוֹ.
דברים כא:י · פירוש ב
כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃
וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. מִצְוָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כִּמְזַלְזֵל בְּמַתְּנַת מֶלֶךְ, אוֹ נִתְכַּוֵּן לֶאֱסוֹר יְפַת תּוֹאַר כָּל עוֹד שֶׁלֹּא שָׁבוּ שִׁבְיוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם כֵּיוָן שֶׁהוּתְּרָה לִי אֶחְטְפֶנָּה וְאוֹלִיכֶנָּה וְאֶבְעָלֶנָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה פֵּרוּשׁ כְּשֶׁתִּשְׁבֶּה אוֹתָהּ וְתִהְיֶה שֶׁלְּךָ אִם רָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה וְגוֹ׳. וְטַעַם אָמְרוֹ שִׁבְיוֹ וְלֹא אָמַר אוֹתוֹ, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי) שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִלְחֶמֶת רְשׁוּת, וְדִקְדֵּק לוֹמַר שִׁבְיוֹ אֲפִלּוּ הוּא מֵהַכְּנַעֲנִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״:
דברים כא:יא · פירוש ה
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה יִתְלַבֵּשׁ בָּאָדָם אוֹר הַשְּׁכִינָה וִיגָרֵשׁ מִמֶּנּוּ חֵלֶק הָרַע, כְּאָמְרוֹ (קהלת ח:ה) ״שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע״, וּבִפְרָט שְׁלוּחֵי מִצְוָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה בִּשְׁעַת שְׁלִיחוּתָם אֲפִלּוּ מִיֵּצֶר הָרַע מִצְוָתָם מַצִּילָתָם, וּכְמוֹ כֵן הָעוֹסֵק בַּעֲבֵרָה מִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמְעַוֶּתֶת דַּרְכּוֹ.
דברים כא:יא · פירוש ו
וְרָאִ֙יתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ ה׳ אוֹתָנוּ אֶת כָּל זֹאת, יָאִירוּ מַאַמְרֵי אֵל עֶלְיוֹן כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם בְּמִצְוָה זוֹ, וְהוּא לְפִי שֶׁהִקְדִּים כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְגוֹ׳, שֶׁיְּצִיאָתוֹ הִיא לִדְבַר מִצְוָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה. אָמַר עוֹד, אִם רָאָה בַּשִּׁבְיָה, פֵּרוּשׁ בִּשְׁעַת שִׁבְיָה, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן דִּקְדֵּק רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ח׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹדֶנּוּ עוֹסֵק בַּמִּצְוָה. אִם יִרְאֶה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, פֵּרוּשׁ אֵשֶׁת סָמוּךְ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (קידושין כא:) אֵשֶׁת אִישׁ, וְדִבְרֵיהֶם אֱמֶת, אֶלָּא שֶׁאִם לְדִבְרֵיהֶם לְבַד יְכַוֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר אֵשֶׁת אִישׁ לֹא אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר. אֶלָּא בָּאָה לְהָעִיר שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתוֹ עוֹסֵק בַּמִּצְוָה יְגַלֶּה ה׳ אֶת עֵינָיו לְהַכִּיר בַּגּוֹיָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְפַת תֹּאַר שֶׁהִיא נְשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה הַנִּקְרֵאת יְפַת תֹּאַר, כִּי זֹהַר נְשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מֻפְלָא וְעָצוּם הוּא, וְזֹאת הָאִשָּׁה קָנְתָה בָּהּ חֵלֶק זֶה הַטּוֹב, וְלָזֶה קְרָאָהּ הַכָּתוּב ״אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר״. וְהַכָּרָתָהּ הוּא עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁק בָּהּ בִּזְמַן שֶׁאַתָּה דָּבוּק בַּשְּׁכִינָה בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתְךָ עָסוּק בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה כָּאָמוּר, זֶה יְעִירְךָ שֶׁלְּדָבָר טוֹב חָשַׁקְתָּ.
דברים כא:טז · פירוש א
וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃
הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר וְגוֹ׳. וְלֹא אָמַר ״בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ אֶת בָּנָיו״, לְהַסְמִיךְ תֵּיבַת הַנְחִילוֹ לְמַאֲמַר אֶת בָּנָיו, לִרְמֹז סְבָרַת חֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ (בבא בתרא קל.) שֶׁיָּכוֹל הָאָב לְהַנְחִיל לְבֵן אֶחָד מִבָּנָיו יוֹתֵר מִמַּה שֶׁנּוֹגֵעַ לוֹ כְּפִי הַחֲלֻקָּה.
דברים כא:כב · פירוש א
וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ׃
וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא וְגוֹ׳. סָמַךְ פָּרָשָׁה זוֹ לְשֶׁלְּפָנֶיהָ, לְפִי שֶׁהָיָה מְסַלְסֵל סֵדֶר תִּקּוּן הָאָדָם. בַּתְּחִלָּה הֱעִירוֹ עַל עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּרֶמֶז פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא, אַחַר כָּךְ הֵעִיר הָאָב עַל הַבֵּן כְּמוֹ שֶׁרָמַזְנוּ בְּפָסוּק ״כִּי יִהְיֶה בֵּן סוֹרֵר״ וְגוֹ׳, וְכָאן הֵעִיר עַל חַכְמֵי הַדּוֹר לִפְקֹחַ עַיִן עַל עוֹשֵׂי עָוֶל, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְנִשְׁאַר עוֹמֵד בְּמִרְדּוֹ וְלֹא חָזַר בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁמֵּת בְּחֶטְאוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהוּמָת, וְתָלָה ה׳ חֶסְרוֹנוֹ עַל הֶחָכָם כְּאָמְרוֹ וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ זֶה הֶחָכָם עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי שֶׁהוּא יִטּוֹל עָנְשׁוֹ, כִּי ה׳ צִוָּהוּ לְהוֹכִיחַ וְלַחְזוֹר וּלְהוֹכִיחַ עַד הַכָּאָה (ערכין טז:), וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים, וּכְשֶׁהוּא הֶעְלִים עֵינוֹ מֵאִישׁ זֶה עַד שֶׁמֵּת מִתְחַיֵּב בּוֹ:
דברים כד:ח · פירוש א
הִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע־הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַעֲשׂ֑וֹת כְּכֹל֩ אֲשֶׁר־יוֹר֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּהֲנִ֧ים הַלְוִיִּ֛ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַעֲשֽׂוֹת׃
הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע וְגוֹ׳ זָכוֹר וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלב:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבָּא לְהַזְהִיר לְבַל יָקוֹץ בַּהַרְתּוֹ, נִתְכַּוֵּן בְּהַסְמָכַת זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְמִרְיָם לְהוֹדִיעַ שֹׁרֶשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיֶה הַנֶּגַע וְאוֹתוֹ יְצַו ה׳ לָקֹץ וְרָפָא.
דברים כד:יז · פירוש א
לֹ֣א תַטֶּ֔ה מִשְׁפַּ֖ט גֵּ֣ר יָת֑וֹם וְלֹ֣א תַחֲבֹ֔ל בֶּ֖גֶד אַלְמָנָֽה׃
לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁמָּא תֹּאמַר כֵּיוָן שֶׁצִּוַּנִי ה׳ עַל הַגֵּר אַטֶּה דִּינוֹ לִזְכוּתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תַטֶּה״ וְגוֹ׳. וְגָמַר אוֹמֶר וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה, פֵּרוּשׁ, רַק בַּדָּבָר הַזֶּה אֲנִי מְצַוְּךָ לְהַטּוֹת לִזְכוּת, שֶׁלֹּא תַחֲבֹל בֶּגֶד שֶׁל אַלְמָנָה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, הֲגַם שֶׁכָּל חוּץ מִמֶּנָּה יַחֲבֹל בִּגְדֵיהֶם.
דברים כו:א · פירוש ב
וְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃
אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא גְּזֵרַת הַכָּתוּב, אִם ״וְלָקַחְתָּ״ וְגוֹ׳ הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״תִּקַּח מֵרֵאשִׁית״ כֵּיוָן שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַצִּוּוּי. וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁיְּצַו ה׳ אַרְבַּע מִצְווֹת: אֶחָד – שֶׁיֵּדַע בְּלִבּוֹ כִּי לֹא בְּכֹחוֹ וְלֹא בְּעֹצֶם גְּבוּרָתוֹ בָּא לָרֶשֶׁת הָאָרֶץ אֶלָּא מַתַּת ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְהָעִיר שֶׁעַל מְנָת שֶׁיְּקַבֵּל אֱלֹהוּתוֹ עָלָיו הוּא נוֹתֵן. ב׳ – לְהוֹרִישׁ הָאָרֶץ מִיּוֹשְׁבֶיהָ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ בָּאָרֶץ, אַף עַל פִּי כֵן יְגָרֵשׁ אוֹיְבֵי ה׳ מֵאַרְצוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וִירִשְׁתָּהּ. שְׁלִישִׁית – יְשִׁיבַת הָאָרֶץ שֶׁהִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא.) בְּמִצְוַת יְשִׁיבַת הָאָרֶץ. רְבִיעִית – הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים, כְּאָמְרוֹ וְלָקַחְתָּ וְגוֹמֵר.
דברים כו:ה · פירוש ד
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְלָקַחְתָּ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ב נט.) כִּי כָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם מֵהַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּעוֹדוֹ חַי מִתְקַבֵּץ עַל יָד עַל יָד עַד יוֹם נְסִיעָתוֹ, וּבָהֶם מְקַבֵּל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו נח,ח) ״וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יִקַּח בְּיָדוֹ לְהַקְבִּיל פְּנֵי ה׳ אֶלָּא מִדְּבָרִים הַמֻּבְחָרִים שֶׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה. עוֹד רָמַז אֶל הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת רֵאשִׁית (בראשית רבה א:א).
דברים כו:ה · פירוש ה
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לה.): כְּתִיב ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״ (תהלים כד:א) וּכְתִיב ״וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם״ (תהלים קטו:טז), לֹא קַשְׁיָא, כָּאן קוֹדֶם בְּרָכָה כָּאן לְאַחַר בְּרָכָה, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁאַחַר שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם מַה שֶׁצִּוָּהוּ ה׳, נֶחְשָׁב הַדָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ עָשָׂה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא נָתוּן לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁזּוּלַת זֶה כָּל מַעֲשֵׂה הָאָדָם אֵין לָנוּ בּוֹ יִתְרוֹן כִּי לְפִי שֶׁמִּפְעָלוֹ כֻּלּוֹ הוּא בְּאֶמְצָעוּת עוֹלָם שֶׁהוּא בּוֹ וְלַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ״.
דברים כו:ה · פירוש ו
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא. יִרְמֹז שֶׁצָּרִיךְ כָּל מִפְעָלוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה יִהְיוּ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם, כְּאָמְרוֹ (דברים יז:יא) ״עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט״ וְגוֹ׳, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּשְׁפָּטִים בֵּאֲרוּ אוֹתָם חֲכָמִים בְּשִׁשִּׁים מַסֶּכְתוֹת כְּמִנְיַן טֶנֶא, שֶׁזּוּלַת זֶה הֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל מִצְווֹת שֶׁבָּעוֹלָם יִשָּׂרֵף הוּא וְהֵם.
דברים כו:ה · פירוש לא
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְהַגֵּר. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ג רי״ז.) שֶׁאָמְרוּ כִּי כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְיַד אָדָם מִצְוָה מֵאוֹתָם מִצְווֹת שֶׁאֵינָם נוֹהֲגוֹת תָּמִיד, אוֹתָם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ מֵהָעוֹלָם וְהֵם חֲסֵרֵי מִצְוָה זוֹ, בָּאִים וְגָרִים עִם הָעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, קְרוֹבִים לַשָּׂכָר וּרְחוֹקִים מִן הַהֶפְסֵד, כָּאָמוּר בְּאֹרֶךְ בְּדִבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים, וּכְנֶגֶד בְּחִינָה זוֹ אָמַר וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.
דברים כו:טז · פירוש א
הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
הַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ׳. וְכִי הַיּוֹם הוּא מְצַוֶּה, וַהֲלֹא כְּבָר צִוָּה בְּהַר סִינַי? וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ: בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים. וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁכָּל הַתּוֹרָה צִוָּה אוֹתָהּ ה׳ בְּהַר סִינַי, בֵּין דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קוּם עֲשֵׂה בְּאוֹתוֹ זְמַן בֵּין דְּבָרִים שֶׁאֵינָם בְּקוּם עֲשֵׂה אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, כְּאוֹתָם הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זֹאת – בִּכּוּרִים וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים אֶלָּא בָּאָרֶץ, וְצִוָּה ה׳ אוֹתָם הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה זְמַנָּם, מִטַּעַם כְּדֵי לִלְמֹד אוֹתָם וּלְקַבֵּל שָׂכָר עַל קַבָּלָתָם. וְאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כִּי הֵן הַיּוֹם מְצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם בִּכּוּרִים וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁעַד הַיּוֹם נִצְטַוּוּ לִלְמֹד דִּינֵיהֶם לְבַד, וְהַיּוֹם הַזֶּה מְצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת כִּי הִגִּיעוּ לָאָרֶץ. וְתֵבַת ״הַיּוֹם״ לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא זָכַר זְמַן הַמּוּכָן בְּשֵׁם ״הַיּוֹם הַזֶּה״.
דברים כו:יז · פירוש ד
אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃
וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ לָלֶכֶת בָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁיַּכִּירוּ בָּהֶם שֶׁהֵם דַּרְכֵי ה׳, כָּל אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה יַעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בִּקּוּר חוֹלִים, קְבוּרַת מֵתִים וְכַדּוֹמֶה, שֶׁמָּצִינוּ לַה׳ עוֹשֶׂה אוֹתָם – יֵלְכוּ גַּם הֵם בִּדְרָכָיו. חֻקָּיו הֵם מִצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם, מִצְוֹתָיו הֵם מִצְווֹת שֶׁהַשֵּׂכֶל גַּם כֵּן מַסְכִּים עֲלֵיהֶם, מִשְׁפָּטָיו הֵם דִּינִים שֶׁמָּסַר לִשְׁפּוֹט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ, וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״בְּקוֹלוֹ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פרק י״ד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִנַּיִן לַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי קָטָן וְכוּ׳ כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגְּבוּרָה, דִּכְתִיב (דברים ט״ו, ה׳) ״אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. וְטַעַם שֶׁצִּוָּה עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה בָּאַחֲרוֹנָה, לְהָעִיר שֶׁהֲגַם שֶׁהִשִּׂיג אָדָם לָדַעַת כָּל הָאָמוּר וְקִיְּמוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יֹאמַר: ״מַה לִּי לִלְמֹד תּוֹרָה? אִם לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל – הִנֵּה יָדַעְתִּי וְקִיַּמְתִּי כָּל דִּבְרֵי ה׳!״, אֶלָּא אַף עַל פִּי כֵן חִיֵּב הַכָּתוּב תַּלְמוּד תּוֹרָה. וְהוּא אָמְרוֹ אַחַר כָּל מַה שֶׁחִיֵּב לַעֲשׂוֹת ״וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ״, כִּי מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה הִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁאֵין זְמַן לִפָּטֵר מִמֶּנָּה עַד יוֹם מוֹתוֹ, דִּכְתִיב (במדבר י״ט, י״ד) ״זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל״.
דברים כו:יח · פירוש ד
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
וְאוּלַי כִּי תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל הִיא מַה שֶׁהֶעֱלָה וְרוֹמֵם אוֹתָם בְּתֵת לָהֶם כָּל הַמִּצְווֹת, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן לָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֲגַם שֶׁנָּתַן מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ לְאָדָם וּלְנֹחַ וּלְהָאָבוֹת, לֹא נָתַן אֶלָּא שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל נָתַן שְׁמִירַת כָּל מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל הַמִּצְווֹת אֵינָם אֶלָּא שְׁמִירָה מֵהַתֵּעוּב וּמִלִּכְלוּךְ הַנֶּפֶשׁ, וּבְהַשְׁלָמַת שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת יִהְיֶה הָאָדָם שָׁלֵם מִכָּל מוּם וּמִכָּל לִכְלוּךְ.
דברים כו:יח · פירוש ה
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
ב׳) יִרְצֶה כִּי ה׳ יְחַזֵּק זְרוֹעוֹת לִשְׁמֹר כָּל הַמִּצְווֹת, כִּי לֹא הַכֹּל זוֹכִים לְדָבָר זֶה, הֲגַם שֶׁיַּחְפְּצוּ לִשְׁמֹר לֹא יִזְדַּמֵּן לְיָדָם, וְאִם יִזְדַּמֵּן לֹא תַּשִּׂיג יָדָם, וְאִם תַּשִּׂיג לְחֵלֶק מֵהַמִּצְווֹת לֹא תַּשִּׂיג לְכָל הַמִּצְווֹת, וְאָמַר כָּאן כִּי ה׳ הֶאֱמִירָם לִשְׁמֹר כָּל מִצְווֹתָיו.
דברים כו:יח · פירוש ו
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
ג׳) יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת ח:ה) ״שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים ח:) שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִין, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וְלִשְׁמֹר, פֵּרוּשׁ, ה׳ יִשְׁמֹר כָּל מִצְוֹתָיו לְבַל יֵצֵא מֵהֶם דְּבַר תַּקָּלָה.
דברים כו:יח · פירוש ז
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
ד׳( יִרְצֶה לְהָעִירָם בְּדָבָר שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוֹ מֹשֶׁה עַצְמוֹ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הֲגַם הֱיוֹתוֹ בִּכְלַל עַם סְגֻלָּה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד.) בְּעִנְיַן תְּפִלַּת מֹשֶׁה לִכָּנֵס לָאָרֶץ: וְכִי לֶאֱכוֹל מִפֵּירוֹתֶיהָ וְגוֹ׳? אֶלָּא אָמַר מֹשֶׁה: יֵשׁ הַרְבֵּה מִצְווֹת שֶׁתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לָהֶם: רְאוּ מַעֲלַתְכֶם שֶׁה׳ הֶאֱמִיר אֶתְכֶם וְגוֹ׳ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְווֹתָיו, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, פֵּרוּשׁ, בִּזְמַן זֶה שֶׁאַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ וְשָׁם תִּשְׁמְרוּ כָּל הַמִּצְווֹת, וְזוֹ מַעֲלָה שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָהּ אֲפִילוּ מֹשֶׁה.
דברים כו:יח · פירוש ח
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
וְהִנֵּה תִּמְצָא שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּפָּסוּק אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ: א׳ – לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, ב׳ – לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, ג׳ – לִשְׁמֹר חֻקָּיו, ד׳ – וּמִצְווֹתָיו, ה׳ – וּמִשְׁפָּטָיו, ו׳ – וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ. כְּנֶגְדָּם אָמַר ה׳ שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: א׳ – לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, זֶה כְּנֶגֶד לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, ב׳ – וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְווֹתָיו, זֶה כְּנֶגֶד לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, ג׳, ד׳ וְה׳ – וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן וְגוֹ׳ לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת, הֵם כְּנֶגֶד שְׁמִירַת חֻקָּיו וּמִצְווֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו, ו׳ – וְלִהְיוֹתְךָ עַם קָדוֹשׁ לַה׳, זֶה כְּנֶגֶד וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ, כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יִתְיַחֵס לָהֶם שֵׁם זֶה שֶׁל קָדוֹשׁ. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, דִּכְתִיב (שמות יט:ו): ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי וְגוֹ׳ וְגוֹי קָדוֹשׁ, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.
דברים כז:כו · פירוש א
אָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֑ם וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ {פ}
אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים וְגוֹ׳ לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳. יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב שֶׁכַּוָּנָתוֹ לוֹמַר עַל דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן, וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁעַל כָּל הַתּוֹרָה הוּא מְדַבֵּר, וְכֵן פֵּרְשׁוּהוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לז.). לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה טַעַם אָמְרוֹ ״יָקִים לַעֲשׂוֹת״, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ״אֲשֶׁר לֹא יָקִים״ לְבַד אוֹ ״אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה״ לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וּמַה גַּם מִי שֶׁאֵין סִפּוּק בְּיָדוֹ לְקַיֵּם, כְּגוֹן אֵין לוֹ שָׂדֶה לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ אוֹ אֵין לוֹ עֶבֶד לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ. לָזֶה אָמַר לַעֲשׂוֹת, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל אָרוּר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא יָקִים עָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ עֲשׂוֹת. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״אֲשֶׁר לֹא יָקִים״ אוֹ ״אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה״ אֶלָּא ״אֲשֶׁר לֹא יָקִים לַעֲשׂוֹת״, פֵּרוּשׁ, יָקִים בְּלִבּוֹ הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹתָם כְּשֶׁתַּשִּׂיג יָדוֹ.
דברים כח:א · פירוש א
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מְקוֹם גְּזֵרַת הַכָּתוּב, אִם הוּא מַאֲמַר ״וּנְתָנְךָ״ וְגוֹ׳ הָיָה לוֹ לוֹמַר ״יִתֶּנְךָ ה׳״, כִּי מֵאָמְרוֹ ״וּנְתָנְךָ״ מַשְׁמַע שֶׁמּוֹסִיף עַל הַקּוֹדֵם. וְאוּלַי שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא ״תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת לִזְכּוֹת שֶׁה׳ יְדַבֵּר בּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ. עוֹד יִמָּשֵׁךְ לְךָ מֵהַשְּׁמִיעָה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, שֶׁהַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִן הַחֵטְא הָרָמוּז בַּשְּׁמִירָה, גַּם תַּלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ וְלַעֲשׂוֹת, וְעוֹד לְךָ ״וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן״ וְגוֹ׳.
דברים כח:א · פירוש ב
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּעֲסוֹק בַּתּוֹרָה בְּגֶדֶר מַעֲלָתָם עַל הַדְּבָרִים שֶׁמִּמָּקוֹם קָדוֹשׁ עֶלְיוֹן בָּאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ תִּשְׁמַע פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה שְׁמִיעָתְךָ אוֹתָם כְּפִי עֵרֶךְ הַמְּדַבֵּר אוֹתָם שֶׁהוּא ה׳ אֱלֹהֶיךָ, וְעוֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד,ה) הַלּוֹמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וְכוּ׳ עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁמּוּבְחָר הַלִּמּוּד הוּא לְקַיֵּם, וְהוּא אָמְרוֹ אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּשְׁמַע לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.
דברים כח:א · פירוש ג
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וְגוֹ׳. הִנֵּה הָאָדוֹן חִלֵּק יִעוּדֵי הַטּוֹבָה כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁרָאוּי לוֹ. כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת הֵם שְׁלֹשָׁה הָרְשׁוּמִים בְּפָסוּק ״אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע״, וְהֵם: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה יִעֵד בְּרָכָה ״וּנְתָנְךָ ה׳ עֶלְיוֹן וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ״, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב שֶׁזֶּה יִהְיֶה כְּנֶגֶד שְׂכַר ״אִם שָׁמוֹעַ״ וְגוֹ׳ בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, הֲרֵי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהוּא גַּם כֵּן מְכֻוָּן אֵלָיו כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יִשְׁתַּנּוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵינָם בְּנֵי תּוֹרָה.
דברים כח:ט · פירוש א
יְקִֽימְךָ֨ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃
(ט-יא) יְקִימְךָ ה׳ וְגוֹ׳. מִכָּאן עַד ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״ הוּא יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁרָשַׁם בְּתֵיבַת ״לִשְׁמוֹר״, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה׳. וְאָמְרוֹ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו לוֹמַר שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ אֶלָּא עַל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְרַחֲקָם. וְיִעוּד זֶה מְכֻוָּן הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִשְׁמָר מֵהָעֲבֵרוֹת יִקָּרֵא קָדוֹשׁ, דִּכְתִיב ״קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ״, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ קְדוֹשִׁים: ״אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ׳ אַל תִּפְנוּ אֶל״ וְגוֹ׳ וּשְׁאָר אַזְהָרוֹת הָאֲמוּרִים. וְגַם לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כד,ו) שֶׁעַל אַזְהָרַת הָעֲרָיוֹת נֶאֱמַר ״קְדוֹשִׁים״, הִנֵּה הִיא בִּכְלַל לִשְׁמוֹר. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה ״יְקִימְךָ ה׳ לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת לוֹ לְהָעִיר שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים שֶׁבֵּרַר ה׳ לוֹ לַעֲמוֹד לְפָנָיו, שֶׁנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״. יָקִים ה׳ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמָם לְעַם קָדוֹשׁ וְיִהְיוּ הַמַּלְאָכִים שִׁירַיִים לָהֶם, וְכֵן אָמַר (במדבר כג:כג) ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ (במדבר רבה כ,כ).
דברים כח:ט · פירוש ב
יְקִֽימְךָ֨ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃
וְאָמְרוֹ ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, גַּם זֶה הוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת אֵין צֶלֶם אֱלֹהִים עוֹבֵר מֵעַל פָּנָיו, וְכָל הַנִּבְרָאִים אָדָם וּבְהֵמָה מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמְּתָעֵב מַעֲשָׂיו מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ הַצֶּלֶם, וּכְמַאֲמַר קַיִן (בראשית ד:יד) ״וְהָיָה כָל מוֹצְאִי״ וְגוֹ׳:
דברים כח:ט · פירוש ג
יְקִֽימְךָ֨ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃
וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ. הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה ״בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ״, לְפִי שֶׁיִּעוּד הָרִאשׁוֹן הוּא כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה וְיִעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, לָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרֵט שְׂכַר כָּל אֶחָד, שֶׁאֵין אֶחָד נִלְמָד מֵחֲבֵרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה וְלֹא אָמַר ״בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ״, לְפִי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא מִדָּה טוֹבָה שֶׁמְּכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְהַכַּוָּנָה הִיא כִּי לְפִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הָאָדָם עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת לֹא יִדְבְּקוּ בּוֹ כּוֹחֵי הָרַע, שֶׁמִּזֶּה יְסֻבַּב שֶׁהַבָּנִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ יִהְיוּ מִבְּחִינַת הָרַע, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאֹרֶךְ בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ״רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה״ (בראשית מט:ג) וְיֶעֶרְבוּ לְךָ הַדְּבָרִים. לָזֶה אָמַר בְּיִעוּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים הַנּוֹתָרִים אַחֲרֶיךָ לְמִדָּה טוֹבָה וְלֹא לְמִדָּה רָעָה.
דברים כח:ט · פירוש ד
יְקִֽימְךָ֨ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃
וְאָמְרוֹ בִּפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ, לוֹמַר שֶׁמִּצַּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁיְּעָדָם לִשְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה כַּכָּתוּב לְמַעְלָה.
דברים כח:יב · פירוש א
יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
יִפְתַּח ה׳ וְגוֹ׳. מִכָּאן מַתְחִיל יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת עַד לְבַסּוֹף, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְווֹת ה׳ אֱלֹהֶיךָ – אֵלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה. וְהִנֵּה יִעוּדִים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּי עַל יְדֵי הַמִּצְווֹת מִתְפַּתְּחִים צִנּוֹרֵי הַשֶּׁפַע וּמִתְיַחֲדִים הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת.
דברים כח:יב · פירוש ב
יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
וְאָמַר יִפְתַּח ה׳ לְךָ בְּכִנּוּי, שֶׁמַּבְטִיחוֹ ה׳ שֶׁיִּפְתַּח לוֹ, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִילוֹ לְבַד. הַכַּוָּנָה, הֲגַם שֶׁיְּסוֹבְבוּ אֲחֵרִים לִסְתֹּם, בְּאֶמְצָעוּת הַצַּדִּיק יִפָּתַח אוֹצַר הַטּוֹב, וְשֵׁם הַטּוֹב הוּא סוֹד הַנָּהָר, וְהוּא סוֹד (משלי י,כה) ״צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם״. וְאָמְרוֹ אֶת הַשָּׁמַיִם הוּא סוֹד הַשְׁפָּעָה עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
דברים כח:יב · פירוש ג
יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
וְאָמְרוֹ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה, הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בָּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִתַּמְצִית עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהֵיפֶךְ נִזּוֹנִין יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת יְדֵי הָאֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר ״וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה״ מִמֶּנּוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה״, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא שֶׁהַגְּדוֹלִים וְהָעֲשִׁירִים לוֹוִים זֶה מִזֶּה, וּלְאַחַר מִכֵּן חוֹזֵר גַּם כֵּן הַמַּלְוֶה וְלוֹוֶה מִמֶּנּוּ. לָזֶה אָמַר וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה, וּבָזֶה יִהְיֶה הֶכֵּר לְמַאֲמַר ״וְהִלְוִיתָ״.
דברים כח:יב · פירוש ד
יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
וְאָמְרוֹ וּנְתָנְךָ ה׳ לְרֹאשׁ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רֹאשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְזָנָב שֶׁהֵם שָׂרֵי מַעְלָה, וּבָזֶה תָּמִיד יִהְיוּ בְּמַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּאָמְרוֹ וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, ויצא) בְּפָסוּק (ירמיה ל:י) ״וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב״ שֶׁרָאָה יַעֲקֹב בַּסֻּלָּם עוֹלִים וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים, חָשַׁב שֶׁגַּם הוּא כֵן אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה יֵרֵד, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַל תִּירָא״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה״. הַטַּעַם כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְלַעֲשׂוֹת. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בְּפֵרוּשׁ ״כִּי תַעֲשֶׂה מִצְווֹת״, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵינָם בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹתָם, לָזֶה אָמַר כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳ וְלַעֲשׂוֹת, פֵּרוּשׁ, תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. וְטַעַם אָמְרוֹ לִשְׁמֹר בְּיִעוּד זֶה, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי אֵין יִעוּד לְמִצְווֹת עֲשֵׂה אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים לָהֶם שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁאִם לֹא כֵן זִבְחֵי רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, וְכָל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה בַּעַל עֲבֵרוֹת שׁוֹרָה עָלֶיהָ סִטְרָא אָחֳרָא וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פְּרִי, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ״לִשְׁמֹר״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְלַעֲשׂוֹת״ שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת שֶׁעָלָיו בָּאוּ הַיִּעוּדִים הַטּוֹבִים הָאֲמוּרִים מִ״וְהוֹתִירְךָ״ עַד סוֹף.
דברים כח:טו · פירוש א
וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כׇּל־הַקְּלָל֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃
וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳. הִתְנָה הַכָּתוּב עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: תַּלְמוּד תּוֹרָה, וּשְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְקִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד. הַכַּוָּנָה שֶׁהֲגַם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה אִם לֹא יִשְׁמֹר, אוֹ אִם יִשְׁמֹר וְלֹא יַעֲשֶׂה, אוֹ אִם יַעֲשֶׂה שְׁנֵיהֶם וְיִבָּטֵל מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, יָבוֹאוּ עָלָיו הַקְּלָלוֹת רַחֲמָנָא לִיצְלַן כַּאֲשֶׁר יְבָאֵר מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה עֹנֶשׁ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהִתְחִיל בְּעֹנֶשׁ בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה וְאָמַר אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְגוֹ׳ עַד מַאֲמַר ״וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר״, וְגָמַר אוֹמֶר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי. הֲרֵי שֶׁהַקְּלָלוֹת הַחֲמוּרוֹת עַד עַתָּה הֵם כְּנֶגֶד עֲזִיבַת הַתּוֹרָה כִּי הָעוֹזֵב תּוֹרָה כְּעוֹזֵב ה׳, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהִקְפִּיד ה׳ כָּל כָּךְ עַל עֲזִיבַת הַתּוֹרָה וְאָמַר (ירמיה ט:יא) ״עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי״, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.
דברים כח:מז · פירוש א
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ וְגוֹ׳. עֹנֶשׁ זֶה וְהַבָּא אַחֲרָיו עַד אָמְרוֹ ״אִם לֹא תִשְׁמֹר״ הוּא כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁרָשַׁם בְּפָסוּק (דברים כח:נח) ״אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת״ וְגוֹ׳; וְאָמַר תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה׳, פֵּרוּשׁ, לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת אֲשֶׁר צִוְּךָ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂמְחָה, לָזֶה ״וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶיךָ בְּרָעָב וּבְצָמָא״ וְגוֹ׳, אַתָּה פָּרַקְתָּ עֹל הַמִּצְוָה מֵעָלֶיךָ – יִתֵּן אוֹיְבֶיךָ עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ. וָעֳנָשִׁים אֵלּוּ הֵם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד פְּרִיקַת עֹל מִצְווֹת עֲשֵׂה. אַתָּה שֶׁלֹּא רָצִיתָ לִטְרֹחַ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל סֵדֶר מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת, יִשָּׂא ה׳ עָלֶיךָ גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ וְגוֹ׳, וְכֵן כֻּלָּן.
דברים כח:מז · פירוש ב
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
וְגָמַר אוֹמֶר אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, לְהוֹדִיעַ כִּי עַל קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה הוּא מַעֲנִישׁ, וְכָלַל כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה בְּמִצְוַת הַיִּרְאָה, כִּי הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בִּתְחִלַּת סֵפֶר הַמַּדָּע (הלכות יסודי התורה פרק ב), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְכוּ׳ מִצְוָה לְיִרְאָה וְכוּ׳. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ״אִם לֹא תַעֲשׂוּ״, כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (דברים כז:כו) טַעַם שֶׁלֹּא יְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֶלָּא לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדוֹ וּכְשֶׁיַּשִּׂיג לַעֲשׂוֹת.
דברים כח:מז · פירוש י
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁיַּעֲנִישׁ ה׳ עַל בִּטּוּל תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְעַל הָעוֹבֵר עַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעַל הַמְּבַטֵּל מִצְווֹת עֲשֵׂה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (מנחות מא.) שֶׁאֵין מַעֲנִישִׁים עַל עֲשֵׂה אֶלָּא בְּעִדָּן רִיתְחָא, יֵשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּגוֹן מִילָה וּפֶסַח. גַּם הַמַּסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לִכְפּוֹר בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה לְבַל עֲשׂוֹת אוֹתָם – אֶת זֶה יְקַלֵּל ה׳ וִיכִינֵהוּ לְפֻרְעָנוּת כְּכָל הַכָּתוּב.
דברים ל:ו · פירוש א
וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר, אַחַר שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וְשַׁבְתָּ עַד ה׳ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ״, מַה מָקוֹם לוֹמַר עוֹד ״וּמָל ה׳״? עוֹד רוֹאַנִי שֶׁאוֹמֵר עוֹד אַחַר כָּךְ ״וְאַתָּה תָשׁוּב״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁמַּה שֶׁקָּדַם עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לִתְשׁוּבָה, וְזֶה אֵינוֹ, כִּי אַחַר שֶׁמָּל לִבּוֹ לְאַהֲבָה אֶת ה׳ בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ, אֵין לְךָ תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ.
דברים ל:ו · פירוש ב
וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תָבֹא (דברים כח:טו) בֵּין בְּעִנְיַן הַבְּרָכוֹת בֵּין בְּעִנְיַן הַקְּלָלוֹת, שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים כְּלָלִיּוֹת בְּמִצְווֹת ה׳: אַחַת הִיא עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֵׁנִית שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שְׁלִישִׁית קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה:
דברים ל:ו · פירוש ד
וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
וּכְנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ״וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ״ וְגוֹ׳, וְיָדוּעַ כִּי עָרְלַת הַלֵּב הוּא עֲשׂוֹת רֶשַׁע וְאַהֲבַת הָרֶשַׁע, שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתּוֹ, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״וּמָל״ וְגוֹ׳ ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳״, פֵּרוּשׁ, שֶׁתַּלְבִּישׁ הָאַהֲבָה אֲשֶׁר תִּכֵּן בְּךָ הַתּוֹכֵן בְּרִיאָתְךָ בִּנְעִימוּת יְדִידוּת חִבַּת אֱלֹהֶיךָ, וְיִחֵד שָׂכָר לָזֶה שֶׁיַּהֲפֹךְ ה׳ כָּל הַצָּרוֹת מֵעָלֵינוּ עַל שׂוֹנְאֵינוּ, כְּאָמְרוֹ ״וְנָתַן״ וְגוֹ׳ ״עַל אוֹיְבֶיךָ״ וְגוֹ׳:
דברים ל:ו · פירוש ה
וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
וּכְנֶגֶד קִיּוּם מִצְוֹת עֲשֵׂה, אָמַר ״וְאַתָּה תָשׁוּב וְגוֹ׳ וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו״, הֲרֵי זֶה מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְיִחֵד לָהֶם שְׂכַר הַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת כְּאָמְרוֹ ״וְהוֹתִירְךָ״ וְגוֹ׳ וְיָשׁוּב לָשׂוּשׂ וְגוֹ׳:
דברים ל:יא · פירוש ג
כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃
וּכְנֶגֶד מְנִיעַת הַשָּׂגַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ אָמַר ״וְלֹא רְחֹקָה״, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הָרִחוּק, וְאָמַר ״וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא לֵאמֹר״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְמֹשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁעָלָה שָׁמַיִם וְהוֹרִיד הַתּוֹרָה, נִמְנְעוּ מִמֶּנּוּ הַשָּׂגַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, שֶׁהֵם כַּמָּה וְכַמָּה כִּמְעַט רוּבֵּי תּוֹרָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֵם שֶׁהִשִּׂיגוּ לַעֲבֹר הַיָּם לָבֹא אֶל הָאָרֶץ לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ.
דברים ל:יא · פירוש ד
כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃
וַהֲגַם שֶׁאָמַר ״מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ״, כָּלַל יַחַד מְנִיעַת הַשָּׂגָתָהּ עִם מְנִיעַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ, וּלְעוֹלָם עִקַּר הַדָּבָר שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֵלָיו בְּ״מֵעֵבֶר לַיָּם״ הוּא עַל מְנִיעַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ.
דברים לא:יב · פירוש ב
הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְשָׁמְר֣וּ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃
וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף״ לִקְרוֹת סֵפֶר תּוֹרָה בְּאָזְנֵיהֶם, וּכְבָר קָדַם לָנוּ כִּי הַנָּשִׁים אֵינָם בְּנֵי תַּלְמוּד תּוֹרָה, דִּכְתִיב (דברים יא:יט) ״וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין כט:) וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם:
דברים לא:יב · פירוש ג
הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְשָׁמְר֣וּ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃
לָזֶה חִלֵּק הַכָּתוּב שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בְּמִצְוָה זוֹ, וְאָמַר בִּתְחִלָּה חֲלוּקָּה שֶׁהִיא שָׁוָה בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים, וְהוּא ״לְמַעַן יִשְׁמְעוּ״, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁחַיָּבִין הֵם לַעֲשׂוֹת, וְדָבָר זֶה שָׁוִים הֵם בּוֹ, שֶׁגַּם הַנָּשִׁים חַיָּבִין בְּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה וּבְמִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁאֵין הַזְּמַן גְּרָמָא.
דברים לב:י · פירוש ד
יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃
וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן ״כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״, כִּי הֵם רוּחָנִיִּים וְכָל חוּץ מֵהֶם גַּשְׁמִי, וְלָזֶה יָרֵעוּ וְיַשְׁחִיתוּ בָּהֶם אֲפִלּוּ נְגִיעַת הֶעָכוּר, כְּמוֹ שֶׁיָּרֵעַ נְגִיעַת יָד בְּאִישׁוֹן עַיִן. וְזֶה הָיָה אַחַר שֶׁהִנְחִילָם הַתּוֹרָה, וְלָזֶה קָדַם לוֹמַר ״יְבוֹנְנֵהוּ״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״, וְהוּא טַעַם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהָבֵן:
דברים לג:ט · פירוש ב
הָאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמּוֹ֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־בָּנָ֖ו לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ׃
עוֹד יִרְצֶה, לְפִי שֶׁצִּוָּה ״שׁוֹפְטִים וְגוֹ׳ לִשְׁבָטֶיךָ״ (דברים טז:יח), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּמַנֶּה דַיָּנִים לְכָל שֵׁבֶט, לָזֶה אָמַר כִּי שֵׁבֶט לֵוִי לְצַד מַה שֶׁהוֹכַחְנוּ שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ פָנִים לְאָב וּלְאָח וּלְבֵן רְאוּיִים הֵם לְהִתְמַנּוֹת עַל כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ ״יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב״ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כִּי אֵין לָחוּשׁ שֶׁיִּשְׂאוּ פָנִים לְשִׁבְטָם יוֹתֵר מִשֵּׁבֶט זוּלָתָם.
דברים לג:כא · פירוש ד
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁעָשָׂה יוֹתֵר מֵחִיּוּבוֹ עִם ה׳, וּכְמוֹ שֶׁרָמַזְנוּ בַּפָּסוּק ״וּצְדָקָה תִהְיֶה לָּנוּ״ וְגוֹ׳ (דברים ו:כה), גַּם מִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה מִתְדַּיֵּן תָּמִיד עִם ה׳ עַל יִשְׂרָאֵל וְהָיָה מַכְרִיעַ הַדִּין לְכַף זְכוּת, כָּאָמוּר בְּעִנְיַן הָעֵגֶל וּמְרַגְּלִים וַעֲדַת קֹרַח, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהֶם. וּכְפִי זֶה שִׁעוּר אָמְרוֹ ״וּמִשְׁפָּטָיו״, פֵּרוּשׁ מִשְׁפָּטִים שֶׁל ה׳ עִם יִשְׂרָאֵל, עָשָׂה אוֹתָם, פֵּרוּשׁ עָשָׂה תִּקֵּן.