שמות
שמות ב:יא · פירוש א
וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃
אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. דִּקְדֵּק לוֹמַר מֵאֶחָיו, יִרְמוֹז כִּי הִבִּיט בּוֹ שֶׁהָיָה מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כִּי הָיוּ אָז בְּיִשְׂרָאֵל רְשָׁעִים. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא על שמות יב:כט) בְּפָסוּק ״וַחֲמֻשִׁים עָלוּ״ וְגוֹ׳ (שמות יג:יח) שֶׁאַרְבָּעָה חֲלָקִים, וּלְמַאן דְּאָמַר יוֹתֵר, מֵתוּ בִּימֵי הַחֹשֶׁךְ, וְהַשְּׁאָר עָלוּ לְצַד הֱיוֹתָם רְשָׁעִים. וְתִמְצָא שֶׁכַּאֲשֶׁר אָמַר בְּסָמוּךְ ״שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים״ לֹא אָמַר ״מֵאֶחָיו״, לְטַעַם שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, כִּי הֵם דָּתָן וַאֲבִירָם (שמות רבה א,כט).
שמות יב:כה · פירוש א
וְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃
וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ וְגוֹ׳. הִנֵּה פְּשַׁט הַכָּתוּב יַגִּיד כִּי מִצְוָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא אַחַר כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ, אִם כֵּן לָמָּה חָזַר ה׳ מִדַּעַת זוֹ וְצִוָּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ט:א) בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ כְּכָל חֻקּוֹתָיו?
שמות יב:כה · פירוש ב
וְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃
וְנִרְאֶה כִּי גִּלָּה ה׳ דַּעַת עֶלְיוֹן בָּזֶה, כִּי הָיָה בְּדַעְתּוֹ אִם יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ פֶּסַח שֵׁנִי אֶלָּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, אֶלָּא לְצַד הַמְרָאתָם מֵעֵת יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְהֵם מַמְרִים פִּי ה׳, וַאֲפִלּוּ בְּיָם סוּף הִתְחִילוּ לַמְרוֹת, דִּכְתִיב (תהלים קו:ז) ״וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף״, זֶה הָיָה סִבָּה שֶׁאָרְכוּ הַיָּמִים וְלֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת לַעֲלוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד. וְלָזֶה כְּשֶׁרָאָה ה׳ שֶׁגָּרְמוּ מַעֲשֵׂיהֶם וְלֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ וְהֵם עֲדַיִן בַּמִּדְבָּר, הֻצְרַךְ לְצַוּוֹת לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּמִּדְבָּר, כִּי עַד עַתָּה לֹא נִצְטַוּוּ אֶלָּא ״כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ״. וַהֲגַם כִּי הָאָדוֹן קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ (ישעיהו מא:ד), אַף עַל פִּי כֵן מַחְשְׁבוֹתָיו הַטּוֹבִים הִגִּיד לְעַמּוֹ כַּנִּזְכָּר:
שמות יג:יז · פירוש ג
וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (זהר ח״ב מה:) כִּי כָל מָקוֹם שֶׁיְּכַנֶּה יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם ״עָם״ יִרְמֹז עַל עֵרֶב רַב, וְלָזֶה תִּמְצָא בְּעִנְיָן זֶה לִפְעָמִים מַזְכִּיר שְׁמָם ״הָעָם״ וְלִפְעָמִים מַזְכִּירָם ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, דִּכְתִיב ״וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע כִּי הָעָם לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וְאָמְרוּ זַ״ל (שמות רבה מב,ו) כִּי הַשְׁחָתַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר זֶה הוּא סִבָּתוֹ, הֵם אָמְרוּ ״נִתְּנָה רֹאשׁ״ וְגוֹ׳, הֵם אָמְרוּ ״עֲשֵׂה לָנוּ״ וְגוֹ׳, וְזֶה הוּא אָמְרוֹ וַיְהִי – צַעַר גָּדוֹל לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם – פֵּרוּשׁ, עֵרֶב רַב שֶׁשְּׁלָחָם פַּרְעֹה, לֹא ה׳ בָּרוּךְ הוּא הוֹצִיאָם, כִּי לֹא בָּא אֱלֹהִים לָקַחַת לוֹ אֶלָּא גּוֹי גָּדוֹל נַחֲלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא פַּרְעֹה שְׁלָחָם, וְטַעְמוֹ הָיָה לָכוֹף אֶת יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב מִצְרַיִם, וְהֵם מָצְאוּ מָקוֹם לְהִדָּבֵק בְּיִשְׂרָאֵל וְסוֹבֵב בְּתַכְלִיתָם צַעַר לְיִשְׂרָאֵל כַּנִּזְכָּר.
שמות יג:יח · פירוש א
וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַחֲמֻשִׁים עָלוּ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי זוּלַת הֱיוֹתָם מְזֻיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן לֹא יוֹעִיל מַה שֶׁיַּסֵּב ה׳ אוֹתָם לְבַל יַחְזְרוּ בִּרְאוֹתָם מִלְחָמָה, כִּי עַל כָּל פָּנִים יָשׁוּבוּ מִצְרַיְמָה כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּיָדָם כְּלֵי זַיִן לַעֲרֹךְ עִם אוֹיֵב מִלְחָמָה וְיִרְאוּ עַצְמָן אֲבוּדִים. לָזֶה אָמַר וַחֲמֻשִׁים עָלוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מִלְּבַד טַעַם שֶׁיַּסֵּב ה׳ הָיוּ לָהֶם גַּם כֵּן כְּלֵי זַיִן, וּבְהִצְטָרְפוּת שְׁנֵי הַטְּעָמִים לֹא יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאוֹתָם מִלְחָמָה וְגוֹ׳:
שמות יג:כא · פירוש א
וַֽיהֹוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
וַה׳ הוֹלֵךְ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לַנְחֹתָם פֵּרוּשׁ – לִהְיוֹת לָהֶם נֹחַ הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁהָיוּ יְמֵי הַחֹם חוֹפֵף ה׳ עֲלֵיהֶם בְּעַמּוּד עָנָן לְבַל יַכֵּם הַשֶּׁמֶשׁ. וְלָזֶה לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עַמּוּד הֶעָנָן אֶלָּא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, וְעָנָן זֶה הוּא לְבַד מֵעָנָן הַקּוֹדֵם לָהֶם לְיַשֵּׁר הַמַּעֲקַשִּׁים לְהַשְׁפִּיל הַגָּבוֹהַּ וּלְהַגְבִּיהַּ הַנָּמוּךְ וּלְהַרְאוֹתָם הַדֶּרֶךְ. וְיֵשׁ רְאָיָה לָזֶה מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א:לג) ״הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם״, וְהִנֵּה הִזְכִּיר הַכָּתוּב שְׁלֹשָׁה: הָאֶחָד – לָתוּר לָכֶם מָקוֹם, זֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ תָּמִיד לִפְנֵיהֶם, פֵּרוּשׁ מַקְדִּים לָלֶכֶת קוֹדֵם לָהֶם. הַשֵּׁנִי – עַמּוּד הָאֵשׁ לַרְאוֹתְכֶם וְגוֹ׳, הַשְּׁלִישִׁי – וּבֶעָנָן יוֹמָם, וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם, שֶׁעָנָן זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא חוֹפֵף מֵהַכּוֹתָם שֶׁמֶשׁ. וְלֹא כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י ״לַנְחֹתָם״ וְחָסֵר ה״א וְהֵבִיא חָבֵר ״לַרְאֹתְכֶם״, כִּי לְפִי דְּבָרֵינוּ גַּם כָּאן גַּם שָׁם אֵינָהּ חֲסֵרָה ה״א, וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.
שמות יג:כא · פירוש ב
וַֽיהֹוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
וְלַיְלָה וְגוֹ׳ לְהָאִיר וְגוֹ׳. קָשֶׁה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת כב:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַמִּדְבָּר לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ, שֶׁהָיוּ רוֹאִים אֲפִלּוּ מַה שֶׁבְּתוֹךְ הַטָּפִיחַ. וְאֵין לוֹמַר כִּי עַל זְמַן הַלַּיְלָה הוּא אוֹמֵר, שֶׁאֵין זֶה פְּשַׁט אָמְרָם ״לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ״, כִּי מַה בָּא לְמַעֵט אִם לֹא שֶׁנֹּאמַר אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בַּיּוֹם? וְאִם כֵּן הַלַּיְלָה לָמָּה לֹא יָאִיר כַּיּוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִין לַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהֻצְרַךְ לְעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם? וּלְהָבִין הָעִנְיָן יֵשׁ לְדַקְדֵּק עוֹד אָמְרוֹ לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה, לָמָּה לֹא הִסְפִּיק טַעַם ״לְהָאִיר לָהֶם״ שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״לָלֶכֶת״ וְגוֹ׳?
שמות יג:כא · פירוש ג
וַֽיהֹוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַדְּבָרִים הִיא לְעוֹלָם שֶׁלֹּא זָז אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת כִּי הָאוֹר הַקָּדוֹשׁ הַלָּזֶה לֹא הָיָה מִתְפַּשֵּׁט חוּץ מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל אֶלָּא דַּוְקָא בְּמוֹשְׁבוֹתָם. וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר, וּמַה גַּם בַּמִּדְבָּר הָרַע שֶׁהוּא מָדוֹר שֶׁל מַחֲנֵה טֻמְאָה, כִּי שָׁם הִרְגִּיעָה הַקְּלִפָּה כַּיָּדוּעַ בְּדִבְרֵי הַקְּדוֹשִׁים (זהר חלק א׳ קכו.), וְכֵיוָן שֶׁכֵּן לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לֵיהָנוֹת מֵהָאוֹר הָעֶלְיוֹן אֶלָּא בְּמַחֲנֵיהֶם, אֲבָל חוּץ לְמַחֲנֵיהֶם לַיְלָה יַחְשִׁיךְ כְּסֵדֶר הָעוֹלָם. וְהִנֵּה אִם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בַּלַּיְלָה כְּשֶׁיַּחְפֹּץ ה׳ לָלֶכֶת, לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְאוֹר עַמּוּד הָאֵשׁ כִּי לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר ה׳ בְּמוֹשְׁבוֹתָם, אֶלָּא לְסִבַּת הֲלִיכָתָם בַּלַּיְלָה הֻצְרְכוּ לָעַמּוּד לְהָאִיר לְמֵרָחוֹק חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְהַכִּיר מָקוֹם שֶׁיֵּלְכוּ בּוֹ חוּץ לְמַחֲנֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ לְהָאִיר לָהֶם, וְטַעַם אוֹר זֶה הוּא לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה, פֵּרוּשׁ בְּשָׁוֶה, כְּשֵׁם שֶׁבַּיּוֹם מִלְּבַד אוֹר ה׳ הַנּוֹצֵץ עֲלֵיהֶם הָיוּ רוֹאִים אוֹר לְמֵרָחוֹק בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כְּמוֹ כֵן הָיוּ רוֹאִים בַּלַּיְלָה בְּאֶמְצָעוּת עַמּוּד הָאֵשׁ. וּבָזֶה יִטְעַם בֵּאוּר מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א:לג) ״בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ״, פֵּרוּשׁ לַרְאוֹתְכֶם – כְּדֵי לַרְאוֹתְכֶם, כְּדֵי שֶׁתִּרְאוּ אוֹתָם, לֹא כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְהַרְאוֹתְכֶם וְחָסֵר הֵ״א וְהֵבִיא מֵהַנְּבִיאִים וּמֵהַכְּתוּבִים חָבֵר לָהּ, כִּי אֵין אָנוּ צְרִיכִים לָזֶה, וּבֵאֵר הַכָּתוּב דְּבָרָיו כִּי דְבָרֵינוּ יַגִּיד בְּאָמְרוֹ ״לַרְאוֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ״, וְלִדְבָרָיו הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״הַדֶּרֶךְ״, אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא לִהְיוֹת שֶׁהָיָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אוֹר עוֹלָם בְּמוֹשְׁבוֹתָם וְלֹא בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא בָּאוּ שָׁמָּה, לָזֶה אָמַר כִּי עַמּוּד (עָנָן) [אֵשׁ] טַעְמוֹ הוּא כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ לְשׁוֹן עָתִיד, וְהָבֵן וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם. וּמֵעַתָּה אֵין הֶבְדֵּל בֵּין הַיּוֹם לַלַּיְלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיוּ מַכִּירִים זְמַן יוֹם וּזְמַן לַיְלָה אֶלָּא עַל יְדֵי הִשְׁתַּנּוּת הָעֲנָנִים.
שמות יד:יט · פירוש א
וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃
וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. יָאִיר נָתִיב כָּתוּב זֶה בְּמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות י״ג כ״א) ״וַה׳ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם״ וְגוֹ׳ כִּי שְׁלֹשָׁה עֲנָנִים הָיוּ מְשַׁמְּשִׁים לְיִשְׂרָאֵל: אֶחָד לִפְנֵיהֶם לָתוּר לָהֶם מָקוֹם וְגוֹ׳, וְהַשֵּׁנִי לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מֵחוֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַשְּׁלִישִׁי לְהָאִיר לָהֶם בַּלַּיְלָה. וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים שֶׁהוּא הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, וְהוּא הֶעָנָן הָרִאשׁוֹן שֶׁמּוּזְכָּר בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א׳ ל״ג) שֶׁאָמַר ״הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם״ נָסַע וְהָלַךְ לְאַחֲרֵיהֶם. וְאָמַר עוֹד כִּי הֶעָנָן הַמְשַׁמֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם שֶׁזְּמַנּוֹ כָּל הַיּוֹם, שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לִנְסֹעַ בַּלַּיְלָה, וְהוּא הַמּוּזְכָּר בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים דִּכְתִיב (שם) ״וּבֶעָנָן יוֹמָם״, גַּם הוּא נָסַע וְעָמַד לְאַחֲרֵיהֶם. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי שְׁנֵי עֲנָנִים שֶׁהָיוּ לִפְנֵיהֶם נָסְעוּ לְאַחֲרֵיהֶם, וְטַעַם הַשֵּׁנִי כְּדֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ לִפְנֵיהֶם בִּלְתִּי דַּעַת מְקוֹם תַּחֲנוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה, פֵּרוּשׁ כִּי הֻצְרַךְ לִשְׁנֵיהֶם לְהַחְשִׁיךְ בִּפְנֵיהֶם לְבַל יֵדְעוּ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה בּוֹ אוֹרָה הַלַּיְלָה, וְהָאוֹר יַגִּיד לָהֶם מָקוֹם. לָזֶה כִּסָּה חֹשֶׁךְ פְּנֵיהֶם, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ חֹשֶׁךְ לְבַד כִּי יַבְהִיק אוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמוֹשְׁבוֹתָם, לָזֶה עָשָׂה ה׳ שְׁנַיִם – הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ.
שמות טז:ב · פירוש א
(וילינו) [וַיִּלּ֜וֹנוּ] כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן בַּמִּדְבָּֽר׃
וַיִּלּוֹנוּ וְגוֹ׳ בַּמִּדְבָּר. פֵּרוּשׁ, כִּי תְּלוּנָתָם הָיְתָה עַל הֲבִיאָם דֶּרֶךְ מִדְבָּר, כִּי יָדוּעַ הָיָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ כְּנַעַן כִּי יֶשְׁנוֹ לְבַד דֶּרֶךְ זֶה, וְזוֹ תְּלוּנָתָם שֶׁהֱבִיאוּם דֶּרֶךְ מִדְבָּר. וְהַדָּבָר הָיָה מֵאֵת ה׳ לְסִבּוֹת עֲצוּמוֹת יְדוּעוֹת, וְיִשְׂרָאֵל חָשְׁבוּ כִּי מֹשֶׁה הוּא שֶׁנִּתְחַכֵּם לַהֲבִיאָם דֶּרֶךְ זֶה לְסִבָּה יְדוּעָה.
שמות טז:ג · פירוש א
וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־יְהֹוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙ עַל־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאׇכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־כׇּל־הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ {ס}
בְּיַד ה׳ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. פֵּרוּשׁ, כִּי אִם הָיוּ בְּמִצְרַיִם וְהָיוּ מְמָאֲנִים לָצֵאת, מַה הָיָה הַדָּבָר? הָיוּ מֵתִים הֲרוּגֵי ה׳, לָזֶה אָמְרוּ כִּי הֵם בּוֹחֲרִים שֶׁהָיָה ה׳ מְמִיתָם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל מֵיאוּנָם, וְלֹא יוֹדוּ לָצֵאת, וְיָמוּתוּ בָּרָעָב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איכה ד:ט) ״טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב״.
שמות טז:ג · פירוש ב
וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־יְהֹוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙ עַל־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאׇכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־כׇּל־הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ {ס}
בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר וְגוֹ׳. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד כִּי מְדַבְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע זֶה הֵם אוֹתָם שֶׁלֹּא הָיוּ עֲלֵיהֶם עוֹל סִבְלוֹת מִצְרַיִם וְהֵם הַשּׁוֹטְרִים, כִּי הַמְּעֻנִּים סוֹבְלֵי עוֹל הַגָּלוּת לַחְמָא עַנְיָא אָכְלוּ בְּמִצְרַיִם. וְאוּלַי שֶׁהֵם הָרְשׁוּמִים בְּרֶשַׁע, הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם.
שמות טז:ג · פירוש ד
וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־יְהֹוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙ עַל־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאׇכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־כׇּל־הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ {ס}
אוֹ יִרְצֶה, כִּי מִלְּבַד שֶׁכְּבָר אָכְלוּ לֶחֶם, פֵּרוּשׁ, סְעוּדָתָם, הָיוּ מוֹסִיפִין לֶאֱכוֹל בָּשָׂר עַל הַשּׂוֹבַע. וְאוּלַי שֶׁדִּקְדְּקוּ בְּאָמְרָם עַל סִיר וְגוֹ׳, וְלֹא אָמְרוּ ״בְּאָכְלֵנוּ בָּשָׂר״ וְגוֹ׳, לִרְמוֹז כִּי לֹא הָיוּ אוֹכְלִים שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל וְשָׁהָה, כִּי זֶה יִפָּגֵם טַעְמוֹ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל הַסִּיר לְאָכְלוֹ בְּעֵת גְּמַר בִּשּׁוּלוֹ. וְרָמְזוּ לוֹ בְּדִבְרֵיהֶם כִּי הֲגַם שֶׁיֹּאמַר לָהֶם שַׁחֲטוּ מִמִּקְנֵיכֶם וְאִכְלוּ בָּשָׂר, זֶה לֹא יַסְפִּיק בִּתְמִידוּת כַּאֲשֶׁר הָיוּ רְגִילִים לֶאֱכוֹל תָּמִיד לֶחֶם וּבָשָׂר.
שמות טז:ג · פירוש ה
וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־יְהֹוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙ עַל־סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאׇכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־כׇּל־הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ {ס}
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב לְמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, מִן הַסְּתָם לֹא תִהְיֶה כָּל הָעֵדָה בְּגֶדֶר שָׁוֶה בִּתְלוּנָתָם נֶגֶד ה׳ וְנֶגֶד נְבִיאוֹ, וְלָזֶה רָשַׁם ה׳ שְׁתֵּי טְעָנוֹת כְּנֶגֶד שְׁתֵּי כִּתּוֹת שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל, אַחַת תּוֹבַעַת בָּשָׂר וְאַחַת תּוֹבַעַת לֶחֶם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר – זוֹ כַּת הַפָּרִיצִים שֶׁבָּהֶם, וְהִתְחִיל הַכָּתוּב בִּדְבָרִים אֵלּוּ כִּי בַּקַּלְקָלָה מַתְחִילִין מִן הַצַּד, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע״ כְּנֶגֶד הַתּוֹבְעִים לֶחֶם לֶאֱכֹל, כִּי הָיוּ רוֹאִים עַצְמָן בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא הָיוּ מוֹשְׁלִים בְּרוּחָם לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּתֵּן לָהֶם רַבָּם מְנָתָם.
שמות טז:ד · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי וְגוֹ׳. לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״לֵאמֹר״. גַּם הִתְחִיל לְדַבֵּר נוֹכֵחַ וְסִיֵּם נִסְתָּר ״וְיָצָא הָעָם״ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עה,א) כִּי הַמָּן הָיָה יוֹרֵד לַצַּדִּיקִים פֶּתַח אָהֳלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לָצֵאת אַחֲרָיו, וְלִשְׁאָר הָעָם הָיָה יוֹרֵד בְּמָקוֹם אַחֵר וְהָיוּ יוֹצְאִים לִלְקוֹט, וְהוּא אָמְרוֹ הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּאֵין צֹרֶךְ לָצֵאת לִלְקוֹט, אֲבָל הָעָם יֵצְאוּ וְיִלְקְטוּ. כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא בָּטְחוּ וְקָדְמוּ לִשְׁאוֹל יַשִּׂיגוּהוּ בְּטוֹרַח.
שמות טז:ד · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃
לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ וְגוֹ׳. כִּי לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם לֹא יִצְטָרֵךְ שׁוּם תִּקּוּן, וּבָזֶה יִהְיוּ פְּנוּיִם מִכֹּל, וְאֶרְאֶה הֲיֵלֵךְ וְגוֹ׳.
שמות טז:ד · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ טַעַם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ, כְּשֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לוֹ בְּכָל יוֹם לִמְזוֹנוֹתָיו:
שמות טז:ה · פירוש א
וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם׃
וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ. פֵּרוּשׁ, כִּי הַהֲבָאָה עַצְמָהּ בִּכְלַל הַהֲכָנָה, וּצְרִיכִין לַהֲכִינָהּ מִיּוֹם שִׁשִּׁי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבִיאוּ בְּשַׁבָּת, וְהוּא מַאֲמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל (שמות טז:כט) ״אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ״ וְגוֹ׳.
שמות טז:ו · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהֹוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עֶרֶב וִידַעְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל דִּבְּרוּ בְּדֶרֶךְ הַחְלָטַת הַמְּנִיעָה שֶׁיִּמְצְאוּ בָּשָׂר בַּמִּדְבָּר, בְּאָמְרָם ״מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ״ וְגוֹ׳, וְלֹא שָׁאֲלוּ הַדָּבָר קוֹדֶם זֶה – יַגִּיד כִּי הָיָה לָהֶם הַדָּבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁר. לָזֶה אָמַר לָהֶם ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה׳״ וְגוֹ׳, כִּי עַד עַתָּה אֵינְכֶם יוֹדְעִים הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מַה נּוֹרָא מַעֲשָׂיו, וְלֹא לְקַחְתֶּם יְדִיעָה מֵהַמַּסּוֹת הַגְּדוֹלוֹת כִּי כֹּל יָכוֹל, עַכְשָׁיו מֵחָדָשׁ תַּכִּירוּהוּ. וְכַוָּנַת דְּבָרָיו הוּא לְשֵׁבֶט מוּסָר, כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם וְגוֹ׳ (ישעיהו מד:יח). וְטַעַם שֶׁלֹּא תָּלָה הַיְדִיעָה אֶלָּא בְּמַעֲשֵׂה עֶרֶב וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בֹּקֶר, לְצַד שֶׁהוּא הַמֻּפְלָג אֶצְלָם בַּמְּנִיעָה. וְאָמַר וִידַעְתֶּם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד שֶׁתּוּסַר יִרְאַת מָוֶת בָּרָעָב, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ מֻפְלָא כְּמַעֲשֵׂה ה׳ הַנּוֹרָא הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
שמות טז:ז · פירוש א
וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה בְּשׇׁמְע֥וֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־יְהֹוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י (תלונו) [תַלִּ֖ינוּ] עָלֵֽינוּ׃
וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ בֹּקֶר הוּא מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וְהִנֵּה כְבוֹד ה׳״ (שמות טז:ט-י), וְעִנְיָן זֶה הָיָה בְּיוֹם שֵׁנִי. וּלְפִי זֶה טַעַם אָמְרוֹ וּרְאִיתֶם בְּתוֹסֶפֶת ו׳, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד דְּבָרוֹ אֲשֶׁר יְדַבֵּר לָכֶם עַל יָדִי, עוֹד יַעֲשֶׂה ה׳ לָכֶם דָּבָר שֶׁיַּרְאֶה לָכֶם אֶת כְּבוֹדוֹ. אוֹ יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וּבֹקֶר כִּי גַּם בֹּקֶר יֵדְעוּ כִּי ה׳ וְגוֹ׳, וְהִיא נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה עִם אָמְרוֹ ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם וְגוֹ׳ וּבֹקֶר״, וְאָמְרוֹ ״וּרְאִיתֶם״ הוּא תְּחִלַּת עִנְיָן, וּכְפִי זֶה אֶפְשָׁר כִּי בּוֹ בַּיּוֹם רָאוּ כְּבוֹד ה׳.
שמות טז:ח · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת יְהֹוָה֩ לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֙קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ יְהֹוָה֙ אֶת־תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹא־עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל־יְהֹוָֽה׃
וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ בְּתֵת וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁבַּתְּחִלָּה אָמַר הַדְּבָרִים סְתוּמִים עֶרֶב וָבֹקֶר, וְלֹא אָמַר מַה יִהְיֶה עֶרֶב וָבֹקֶר, לָזֶה חָזַר וּפֵרֵשׁ מַה שֶׁאָמַר ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם״ הַיְדִיעָה הִיא בְּתֵת ה׳.
שמות טז:ט · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־כׇּל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן. פָּסוּק זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם״. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה לְמָחֳרָתוֹ, וּמַה שֶׁאָמַר לָהֶם ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם״ אֵינוֹ חוֹזֵר עַל עֶרֶב שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, אֶלָּא עֶרֶב שֶׁל זְמַן שֶׁיִּתֵּן ה׳ לָהֶם, כְּאָמְרוֹ ״בְּתֵת ה׳״ וְגוֹ׳, וּלְאַפּוּקֵי בֹּקֶר.
שמות טז:י · פירוש א
וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַהֲרֹן֙ אֶל־כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּעָנָֽן׃ {פ}
וַיְהִי כְּדַבֵּר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיָה ה׳ כְּיוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה שֶׁיִּפְנוּ אֵלָיו, וְתֵכֶף לִדְבָרוֹ נִרְאָה כְּבוֹד ה׳ בֶּעָנָן.
שמות טז:טו · פירוש א
וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָדְע֖וּ מַה־ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאׇכְלָֽה׃
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ וְגוֹ׳ מָן וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה כַּוָּנַת הַכָּתוּב בָּזֶה. וְאוּלַי כִּי בִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ הִזְמִין ה׳ לְפִיהֶם בִּמְקוֹם שֶׁיֹּאמְרוּ ״מַה הוּא״ אָמְרוּ ״מָן הוּא״, וְזֶה שְׁמוֹ אֲשֶׁר קָבַע לוֹ ה׳ וְשָׂם שְׁמוֹ בְּפִי יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז,ב) ״אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ״ שֶׁיְּכַוְּנוּ לַשֵּׁמוֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶם הַבּוֹרֵא. וְאָמְרוֹ כִּי לֹא יָדְעוּ נָתַן הַכָּתוּב טַעַם הַמְצָאַת הַשֵּׁם לְפִיהֶם, הוּא לְצַד שֶׁלֹּא יָדְעוּ מַה הוּא, וּמֵאֶמְצָעוּת זֶה נָפַל אֵלֶיהָ בְּפִיהֶם. וְאוּלַי כִּי מִזֶּה נִתְחַכְּמוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקָרְאוּ שְׁמוֹ מָן, דִּכְתִיב (שמות טז:לא) ״וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ מָן״, שֶׁהִשְׂכִּילוּ בְּתֵבַת מָן שֶׁאֵינָהּ מִן הָרָגִיל בַּנִּדְבָּר, וְאֵין זֶה אֶלָּא רוּחַ ה׳ דִּבֵּר וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנָם כִּי זֶה שְׁמוֹ.
שמות טז:טז · פירוש א
זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה לִקְט֣וּ מִמֶּ֔נּוּ אִ֖ישׁ לְפִ֣י אׇכְל֑וֹ עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת מִסְפַּר֙ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם אִ֛ישׁ לַאֲשֶׁ֥ר בְּאׇהֳל֖וֹ תִּקָּֽחוּ׃
אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שִׁיעוּר בְּנֵי בֵיתוֹ, אִם רַבִּים אִם מְעַטִּים. וְאָמַר אָכְלוֹ, כִּי אֲכִילַת כּוּלָּן תֵּחָשֵׁב אֲכִילַת הָאִישׁ הַתָּלוּי בּוֹ, וְהָעֵד עַל זֶה מַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְגוֹ׳ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ״ וְגוֹ׳, וְחָזַר לוֹמַר כַּמָּה יִקְחוּ לְכָל אֶחָד ״עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת״, וְחָזַר לוֹמַר מִסְפַּר וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ הֶפְרֵשׁ בֵּין קָטָן לְגָדוֹל אֶלָּא מִסְפַּר הַנְּפָשׁוֹת, כִּי כוּלָּם יִשְׁווּ בַּאֲכִילַת הַמָּן. וְאָמְרוֹ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאָהֳלוֹ אִישׁ אוֹ אִשָּׁה שֶׁאֵין מְזוֹנוֹתֵיהֶם עָלָיו וְהֵם בִּשְׁכוּנָתוֹ, שֶׁגַּם לָהֶם יִקַּח הָאִישׁ. וּדְרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עה,א) תָּאִיר עֵינַיִם בְּנִפְלְאוֹת ה׳.
שמות טז:יט · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־בֹּֽקֶר׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳. אוּלַי כִּי מִצְוָה זוֹ מֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ דָּן אוֹתָהּ, לֶהֱיוֹת שֶׁרָאָה כִּי ה׳ נוֹתֵן לָהֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, זֶה יַגִּיד כִּי אֵין יוֹם אֶחָד מֵכִין לַחֲבֵרוֹ, וְהֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וְאָסַר לָהֶם. וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב ״וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה״, וְקָשֶׁה, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיּוֹתִירוּ״ וְגוֹ׳ וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ.
שמות טז:כ · פירוש א
וְלֹא־שָׁמְע֣וּ אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃
וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהִקְדִּים ״וַיָּרֻם״ וְגוֹ׳ לְ״וַיִּבְאַשׁ״, לְצַד שֶׁהֲרָמַת הַתּוֹלָעִים תִּמָּצֵא בַּמִּין הַמָּתוֹק וְלֹא יִבְאַשׁ, כִּי אֵין הַסֵּרָחוֹן רָגִיל בַּדְּבָרִים הַמְּתוּקִים כִּרְגִילוּת הֲוָיַת הַתּוֹלָעִים, וּמִן זֶה טַעֲמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבַשׁ, וְלָזֶה אָמַר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, וְלֹא דַי זֶה אֶלָּא וַיִּבְאַשׁ.
שמות טז:כ · פירוש ב
וְלֹא־שָׁמְע֣וּ אֶל־מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃
וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן לְפֵרוּשֵׁנוּ זֶה, אָמְרוֹ (שמות טז:כד) ״וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ״, פֵּרוּשׁ, לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא הִבְאִישׁ, אֶלָּא אֲפִלּוּ רִמָּה הָרְגִילָה לִהְיוֹת בְּלֹא סִרְחוֹן לֹא הָיְתָה בּוֹ. וְאִם לֹא יָרוּם תּוֹלָעִים עַד שֶׁכְּבָר הִבְאִישׁ, אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְלֹא הִבְאִישׁ״ אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר עוֹד ״וְרִמָּה״ וְגוֹ׳.
שמות טז:לה · פירוש א
וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
אֶת הַמָּן אָכְלוּ וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״אֶת הַמָּן״ וְלֹא סָמַךְ עַל הַזְכָּרָתוֹ בְּסָמוּךְ, לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ שִׁנּוּי בֵּין אֲכִילַת הַמָּן שֶׁאָכְלוּ עַד בּוֹאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת לַמָּן שֶׁאָכְלוּ עַד בּוֹאָם לִקְצֵה אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהוּא קֹדֶם הַעֲבָרַת הַיַּרְדֵּן, כִּי אוֹתוֹ שֶׁעַד אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת הָיָה מֵהַמָּן שֶׁבַּכֵּלִים לֹא שֶׁהָיָה יוֹרֵד יוֹם יוֹם, לָזֶה כְּשֶׁרָצָה לְהַזְכִּיר הַמָּן שֶׁאָכְלוּ עַד בּוֹאָם אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן זָכַר אוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לוֹמַר כִּי יִשְׁתַּנֶּה זֶה מִזֶּה, וְהַשֵּׂכֶל יַכִּיר זֶה כִּי כָל שֶׁיּוֹסִיף לְהִתְרַחֵק זְמַן שֶׁהָיָה קָרוֹב לַמָּקוֹר שֶׁנִּתְהַוָּה מִמֶּנּוּ יוּגְשַׁם יוֹתֵר. עוֹד אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לח,א) וְכִי אַרְבָּעִים שָׁנָה אָכְלוּ, וַהֲלֹא חֲסֵרִים שְׁלֹשִׁים יוֹם מִט״ו בְּנִיסָן עַד ט״ז בְּאִיָּר, אֶלָּא שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִים בָּעוּגוֹת טַעַם כַּמָּן.
שמות טז:לה · פירוש ב
וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָֽכְל֤וּ אֶת־הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־בֹּאָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־בֹּאָ֕ם אֶל־קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְרָאִיתִי לְדַקְדֵּק הַכָּתוּב לָמָּה שִׁנָּה לְשׁוֹנוֹ: בִּתְחִלָּה כְּתִיב אָכְלוּ אֶת הַמָּן, הִקְדִּים זִכְרוֹן הָאֲכִילָה לְזִכְרוֹן הַמָּן, וּכְשֶׁהִזְכִּיר הַמָּן פַּעַם שְׁנִיָּה אָמַר אֶת הַמָּן אָכְלוּ, הִקְדִּים זִכְרוֹן הַמָּן לְזִכְרוֹן הָאֲכִילָה. הִנֵּה הַכָּתוּב יְדַקְדֵּק לְשׁוֹנוֹ לוֹמַר כִּי יִשְׁתַּנֶּה חֶשְׁבּוֹן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁמָּנָה בַּאֲכִילַת הַמָּן לְמַה שֶׁמּוֹדִיעֲךָ שֶׁאָכְלוּ הַמָּן עַד בּוֹאָם וְגוֹ׳, מִלְּבַד הַהֶפְרֵשׁ שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁל יְרִידָתוֹ יוֹם יוֹם אוֹ מֵהַשָּׁמוּר, כִּי הַמָּן שֶׁנִּכְנַס בְּחֶשְׁבּוֹן אַרְבָּעִים שָׁנָה אֵינוֹ אֶלָּא בְּעֵרֶךְ מַה שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִים בַּאֲכִילָתָן, וְהוּא שֶׁהִקְדִּים זִכְרוֹן אֲכִילָה קוֹדֶם זִכְרוֹן הַמָּן לוֹמַר כִּי לְצַד הָאֲכִילָה הֻכַּר הֱיוֹתוֹ מָן שֶׁהָיוּ טוֹעֲמִים בְּעוּגוֹתֵיהֶם מָן, אֲבָל אֵין כָּל הָאַרְבָּעִים שָׁנָה מָן מַמָּשׁ, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם אָכְלוּ מַה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עוּגוֹת, וּכְשֶׁרָצָה לְהַגְבִּיל שִׁעוּר זְמַן אֲכִילַת הַמָּן הִקְדִּים זִכְרוֹנוֹ לוֹמַר אֵין זֶה נֶחְשָׁב מָן לְצַד שֶׁטָּעֲמוּ כֵן אֶלָּא לְפִי מַה שֶׁהוּא כְּפִי הָאֱמֶת, וְדוֹק:
שמות יז:א · פירוש א
וַ֠יִּסְע֠וּ כׇּל־עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃
וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בכורות ה:) אֵין רְפִידִים אֶלָּא רִפְיוֹן יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה, יְכַוֵּין הַכָּתוּב לוֹמַר כְּשֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם, לָזֶה גַּם ה׳ מָנַע מֵהֶם הַמַּיִם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
שמות יז:ב · פירוש א
וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־תְּנַסּ֖וּן אֶת־יְהֹוָֽה׃
וַיָּרֶב הָעָם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְהַמְּרִיבָה הוּא שֶׁאָמְרוּ לָהֶם בְּדֶרֶךְ זֶה ״תְּנוּ לָנוּ מַיִם״, וְכִי מֹשֶׁה יֵשׁ לוֹ מַיִם לָתֵת לָהֶם? אֵין זֶה אֶלָּא מְרִיבָה, שֶׁאִם הָיְתָה כַּוָּנָתָם לִשְׁאוֹל כִּי יִצְעַק אֶל ה׳, הָיָה לָהֶם לוֹמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו (במדבר כא:ז) כְּשֶׁשָּׁלַח ה׳ בָּהֶם נְחָשִׁים שְׂרָפִים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ תּוֹבְעִים הַמַּיִם כְּמִי שֶׁתּוֹבֵעַ חוֹב מֵחֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ תֵּן לִי מַה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי, וְאָמְרוּ לְשׁוֹן רַבִּים וְדִבְרֵיהֶם עִם מֹשֶׁה לְבַד, כָּאן כָּלְלוּ לַה׳. וְלָזֶה אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת ה׳. וְאָמַר בְּסֵדֶר זֶה כִּי בְּעֵרֶךְ ה׳ כְּבָר יָדְעוּ כִּי כׁל יָכוֹל, אֶלָּא מְנַסִּים אִם יֵשׁ בְּקִרְבָּם.
שמות יז:ג · פירוש א
וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃
וַיִּצְמָא שָׁם וְגוֹ׳. הִנֵּה הָעִנְיָן יוֹלִיד הַתֵּימָה, לָמָּה יְבִיאֵם ה׳ אֶל הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה לָמוּת בַּצָּמָא, וּכְפִי הַשֵּׂכֶל יְשַׁעֵר אָדָם שֶׁדָּבָר זֶה וְכַדּוֹמֶה תּוֹלִיד הַכְּפִירָה. וְעוֹד תִּגְדַּל הַקֻּשְׁיָא עַל מֹשֶׁה שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁיֶּאֱזוֹר חֲלָצָיו בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים בָּא בְּטַעֲנָה לִפְנֵי ה׳ ״עוֹד מְעַט״ וְגוֹ׳, שֶׁיֵרָאֶה כִּי לֹא חָשַׁשׁ עַל צִמְאוֹנָם וְעַל מוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּצָּמָא, כִּי הַכָּתוּב מֵעִיד כִּי צָמְאוּ לַמַּיִם.
שמות יז:ג · פירוש ב
וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃
וְנִרְאֶה כִּי ה׳ נִסָּה אוֹתָם לְהַדְרִיכָם לָשֵׂאת עֵינֵיהֶם וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה׳, כִּי זֶה עִקָּר גָּדוֹל בָּאֱמוּנָה וּבְהַשְׁלָמַת הַנֶּפֶשׁ. וְתִמְצָא שֶׁנִּתְחַכֵּם ה׳ עַל הַדָּבָר וְלֹא נָתַן לָהֶם מָן יוֹם לְחֹדֶשׁ אֶלָּא דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן מָנַע מֵהֶם הַנֵּס עַד שֶׁיִּתְחַנְּנוּ לְמוּל קוֹנָם וְיִשְׁמַע צַעֲקָתָם. וּמוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בִּמְקוֹם שֶׁיִּצְעֲקוּ לַה׳ הָיוּ מְרִיבִין עִם מֹשֶׁה, וּכְשֶׁתָּקַף עֲלֵיהֶם הַצִּמָּאוֹן, וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה. לָזֶה סִדֵּר הַכָּתוּב סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה ״וַיִּצְמָא וְגוֹ׳ וַיָּלֶן״ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא עָשׂוּ דָּבָר זוּלַת זֶה – הָא לָמַדְתָּ כִּי לֹא צָעֲקוּ לַה׳. וְכֵן הֵעִיד הַכָּתוּב עַל נַסּוֹתָם וְגוֹ׳ ״הֲיֵשׁ ה׳ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן״ – הָא לָמַדְתָּ כִּי לֹא הָיוּ מַצְדִּיקִים בַּהַשְׁגָּחָה. וְהֵן הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא הָיָה מַכְרִיחָם לִצְעֹק אֵלָיו וּלְהָסִיר הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה בְּאֶמְצָעוּת תֹּקֶף הַצִּמָּאוֹן, וְכָל זֶה הִשְׂכִּיל וְהֵבִין מֹשֶׁה, וְלָזֶה לֹא הִתְפַּלֵּל אֶל ה׳ וְהָיָה מְצַפֶּה לְתִקְוַת הָאָדוֹן מֵהֶם. וּכְשֶׁרָאָה כִּי גָּדוֹל הַכְּאֵב אָמַר לִפְנֵי ה׳ מַה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה, פֵּרוּשׁ, מַה אֶעֱשֶׂה לָהֶם לְהַרְחִיק תְּלוּנָתָם מֵעָלַי. וּמִזֶּה תֵּדַע כִּי הִרְגִּישׁ מֹשֶׁה כִּי אֵין דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּתְפִלָּה, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה מִתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה עַל הַיָּם, וְלוּ יְהִי שֶׁלֹּא נַעֲנָה הָיָה מוֹסִיף בִּתְפִלָּה עַד שֶׁיַּעֲנֵהוּ ה׳. וְטָעַן עוֹד לִפְנֵי ה׳ עוֹד מְעַט וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אִם תּוֹסִיף לְצַעֲרָם עוֹד מְעַט תּוֹלְדוֹת הַדָּבָר שֶׁתֵּצֵא מֵהֶם הִיא וּסְקָלֻנִי, וְלוּ יְהִי שֶׁאַחַר תּוֹסִיף לְצַעֲרָם עַד שֶׁיִּצְעֲקוּ לְפָנֶיךָ בִּבְכִיָּה רַבָּה וְתֵצֵא כַּוָּנַת ה׳ לַפֹּעַל, אֲבָל בֵּינֵי בֵּינֵי וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה בִּסְקִילָה, וְזוֹ טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת.
שמות יז:ג · פירוש ג
וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב אֵיךְ עַם ה׳ הָרוֹאִים דְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים וְהַנּוֹרָאִים בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם וּבַמִּדְבָּר, יִטְעוּ בַּדָּבָר וְלֹא יִצְעֲקוּ אֶל ה׳, וַהֲלֹא הֵם הַמַּכִּירִים תּוֹעֶלֶת הַצְּעָקָה כִּי שָׁמַע אֶת נַאֲקָתָם בְּמִצְרַיִם (שמות ב:כג). וְאוּלַי כִּי דַּעְתָּם הָיָה שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לִתְפִלָּה עַל הַדָּבָר כָּל שֶׁה׳ יֶשְׁנוֹ בְּתוֹכָם, כִּי אַחַר שֶׁהֱבִיאָם לַמִּדְבָּר פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא הֱבִיאָם אֶלָּא לְסַפֵּק צָרְכָּם, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲלֹא הֵמָּה אֲבוּדִים וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִתְפִלָּה, וְאֵין זֶה אֶלָּא שֶׁאֵין ה׳ בְּקִרְבָּם, וְהוּא הַנִּסָּיוֹן שֶׁאָמְרוּ ״הֲיֵשׁ ה׳ בְּקִרְבֵּנוּ״ וְגוֹ׳.
שמות יז:ה · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃
עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיָּדַע ה׳ כִּי גָּדַל הַצִּמָּאוֹן בָּעָם וְיִהְיוּ מִסְתַּכְּנִים אֲפִלּוּ בִּזְמַן מוּעָט, לָזֶה אָמַר כִּי מִדֵּי עָבְרוֹ יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם, פֵּרוּשׁ בְּדֶרֶךְ שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לִמְצֹא לָהֶם מַיִם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁקֹט אֵשׁ הַצִּמָּאוֹן מֵהֶם בֵּינֵי וּבֵינֵי, וְלֹא תַּעֲבֹר דֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִפְנֵיהֶם, וְגַם קַח עִמְּךָ הַזְּקֵנִים כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַהַרְגָּשָׁה.
שמות לג:ג · פירוש א
אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֶֽעֱלֶ֜ה בְּקִרְבְּךָ֗ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ אַ֔תָּה פֶּן־אֲכֶלְךָ֖ בַּדָּֽרֶךְ׃
פֶּן אֲכֶלְךָ וְגוֹ׳. שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה הַמַּכְעִיס אֶת רַבּוֹ בְּפָנָיו לְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו. וְאָמְרוֹ בַּדָּרֶךְ כָּאן רָמַז שֶׁלֹּא לְכָל הַזְּמַנִּים הוּא אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא לִזְמַן הֱיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּעִיר עָז לָנוּ יַעֲלֶה בְּקִרְבֵּנוּ (ישעיהו כו:א).
שמות לג:ג · פירוש ב
אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֶֽעֱלֶ֜ה בְּקִרְבְּךָ֗ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ אַ֔תָּה פֶּן־אֲכֶלְךָ֖ בַּדָּֽרֶךְ׃
אוֹ יִרְצֶה עַל פִּי מַאֲמַר אַנְשֵׁי אֱמֶת כִּי הַמִּדְבָּר הָיָה מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל סמא״ל הָרָשָׁע, וְלָזֶה הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים מִתְגַּבֵּר וְהוֹרֵג מֵהֶם לְסִבָּה הַמִּזְדַּמֶּנֶת לָהֶם מֵהַחֵטְא. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (ח״ב קנז.) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא״ (דברים א:יז). וְלָזֶה אָמַר פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ, פֵּרוּשׁ בְּאֶמְצָעוּת הַמִּזְדַּמֵּן בַּדֶּרֶךְ, וְהָבֵן:
במדבר
במדבר ט:יז · פירוש א
וּלְפִ֞י הֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכׇּן־שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן שָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וּלְפִי הֵעָלוֹת. אָמַר וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן, לוֹמַר כִּי עִנְיַן הֶעָנָן אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן הָיָה מְשַׁמֵּשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים: אֶחָד הוּא לְמִכְסֶה עַל הָאֹהֶל לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, וְהוּא מַאֲמַר כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל (עַל) הָעֵדוּת, וְהוֹסִיף עוֹד וְאָמַר וּלְפִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וְעוֹד הָיָה הֶעָנָן לְצֹרֶךְ זֶה, שֶׁלְּפִי הֵעָלוֹתוֹ יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ זְמַן הַנְּסִיעָה וּזְמַן הַחֲנִיָּה.
במדבר ט:יח · פירוש א
עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כׇּל־יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃
עַל פִּי ה׳ יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. וְהֶעָנָן יַגִּיד אֲשֶׁר פִּי ה׳ יִקֳּבֶנּוּ.
במדבר ט:יח · פירוש ב
עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כׇּל־יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃
כָּל יְמֵי וְגוֹ׳ וּבְהַאֲרִיךְ וְגוֹ׳. בָּא הַכָּתוּב לְסַדֵּר כָּל בְּחִינוֹת הַנְהָגוֹת הֶעָנָן, וּלְלַמֵּד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים בַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ ה׳. וְהִתְחִיל בְּעִנְיַן אֲרִיכוּת זְמַן הַחֲנִיָּה וְאָמַר כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן יַחֲנוּ, פֵּרוּשׁ יַחֲנוּ – יַחְפְּצוּ לַחֲנוֹת, וְלָזֶה לֹא אָמַר חָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁעָשׂוּ לְצַד הַהֶכְרֵחַ מֵהַמַּנְהִיג, וְהוֹסִיף לוֹמַר וּבְהַאֲרִיךְ וְגוֹ׳ לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ יַאֲרִיךְ כָּל כָּךְ יָמִים רַבִּים אַף עַל פִּי כֵן יַחֲנוּ, וְאָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ וְגוֹ׳ לוֹמַר כִּי מִלְּבַד שֶׁהָיוּ חוֹנִים כָּל זְמַן וְכוּ׳ עוֹד מוֹדִיעַ כִּי לֹא הָיוּ עוֹשִׂים הַדָּבָר לְצַד שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים בְּשֶׁבֶת וְלֹא בְּהִלּוּךְ אֶלָּא לְצַד שְׁמִירַת דְּבַר ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ וְגוֹ׳ הֲגַם שֶׁהֵם יָמִים רַבִּים. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִסָּעוּ וְלֹא אָמַר וְלֹא נָסְעוּ, לִשְׁלֹל בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב כְּאִלּוּ אָמַר וְלֹא יַחְפְּצוּ לִסַּע.
במדבר ט:כ · פירוש א
וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־פִּ֤י יְהֹוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יִסָּֽעוּ׃
וְיֵשׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ יָמִים מִסְפָּר. גַּם זֶה מְסַפֵּר בְּשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא יַחֲנוּ לָפוּשׁ אֶלָּא יָמִים מוּעָטִים – יִסְעוּ בְּהֵעָלוֹת הֶעָנָן. וְאָמַר עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ, וְאֵין שַׁיָּכוּת לְזִכְרוֹן שְׁנֵיהֶם אֶלָּא לְמַסָּע, נִתְכַּוֵּן לְהַשְׁווֹת הַנְּסִיעָה לַחֲנִיָּה, לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁעַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ בְּרָצוֹן וְהַשְׁלָמַת דַּעַת לָנוּחַ מֵהַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ כֵן בָּרָצוֹן הַשָּׁלֵם הָיוּ נוֹסְעִים, הֲגַם שֶׁהָיוּ נוֹחִים זְמַן מוּעָט.
במדבר ט:כ · פירוש ב
וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־פִּ֤י יְהֹוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יִסָּֽעוּ׃
וְרָאִיתִי שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל ״יָמִים מִסְפָּר״ – שִׁבְעַת יוֹמִין, וּלְפִי דְּבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵין מָקוֹם לִדְבָרֵינוּ לוֹמַר שֶׁבָּא לְשַׁבֵּחַ יִשְׂרָאֵל כִּי יֵשׁ בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים לָנוּחַ מִן הַדֶּרֶךְ. וְלִדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁבֵּין בְּפֶרֶק הַחֲנִיָּה וּבֵין בְּפֶרֶק הַנְּסִיעָה, הֲגַם שֶׁהָיָה לָהֶם הָרָצוֹן, לֹא הָיוּ עוֹשִׂים הַדָּבָר אֶלָּא לְצַד הֱיוֹת הַדָּבָר מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא אָמְרוֹ עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ:
במדבר ט:כא · פירוש א
וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ א֚וֹ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַעֲלָ֥ה הֶעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ׃
וְיֵשׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְגוֹ׳. מִכָּאן וָאֵילָךְ בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הַהַדְרָגוֹת שֶׁהָיוּ בְּשִׁנּוּי חֲנִיָּתָם, וְהִתְחִיל מִזְּמַן חֲנִיַּת לַיְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, וְאָמַר סָמוּךְ לָהּ זְמַן חֲנִיַּת יוֹם וָלַיְלָה כְּאָמְרוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְאָמַר סָמוּךְ לָהּ זְמַן שְׁנֵי יָמִים, כְּאָמְרוֹ יוֹמַיִם, וְסָמוּךְ לָהּ חֹדֶשׁ, וְסָמוּךְ לָהּ יָמִים שֶׁהוּא שָׁנָה. וְהוֹדָעָה בָּזֶה אֵינוֹ כַּהוֹדָעָה בַּפְּסוּקִים הַקּוֹדְמִין פָּסוּק ״וּבְהַאֲרִיךְ״ וּפָסוּק ״וְיֵשׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ יָמִים מִסְפָּר״, שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים זִכְרוֹן יָמִים מִסְפָּר לְזִכְרוֹן עֶרֶב עַד בֹּקֶר. וְאֵין לוֹמַר כִּי שְׁנֵי פְּסוּקִים ״וּבְהַאֲרִיךְ״ וְ״יֵשׁ וְגוֹ׳ יָמִים מִסְפָּר״ הֵם זִכְרוֹן דֶּרֶךְ כְּלָל מַה שֶׁפֵּרַט אַחַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אֵין בַּכְּלָל מַה שֶׁבַּפְּרָט שֶׁהוּא מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְיוֹמָם וָלַיְלָה. אֶלָּא וַדַּאי כִּי שְׁנֵי כְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים יַגִּידוּ עִנְיָן אֶחָד כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְשְׁלֹשָׁה כְּתוּבִים הָאַחֲרוֹנִים יַגִּידוּ הַדְרָגוֹת שִׁנּוּיֵי הָעַכָּבָה שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּנִּים מִגֶּדֶר לַיְלָה אַחַת לְגֶדֶר שָׁנָה אַחַת. וְהַטַּעַם בָּזֶה לְפִי מַאֲמַר אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁטַּעַם הַעֲבָרָתָם בַּמִּדְבָּר הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַשְּׁבוּיוֹת בְּיַד שׁוֹכֵן מִדְבַּר צִיָּה, אֲשֶׁר עַל כֵּן הַיּוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת הָיָה מְשַׁעֵר שִׁעוּר אֲשֶׁר יַסְפִּיק לְבֵרוּר בַּמָּקוֹם הַהוּא אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, וְהָיוּ מִתְעַכְּבִים כְּפִי הַצֹּרֶךְ, גַּם לֹא הָיוּ חוֹנִים אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְבָרֵר וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁיַּסְפִּיק בּוֹ הַבֵּרוּר בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הִלּוּכָם בּוֹ.
במדבר ט:כב · פירוש א
אֽוֹ־יֹמַ֜יִם אוֹ־חֹ֣דֶשׁ אוֹ־יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ׃
בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, יְסַפֵּר כָּאן בְּשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲפִילוּ כָּל כָּךְ נִתְעַכֵּב הֶעָנָן שָׁנָה אַחַת יַחֲנוּ בִּרְצוֹנָם, וּבְהֵעָלֹתוֹ אֲפִילוּ לֹא יִתְעַכֵּב אֶלָּא מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן – נוֹסְעִים. וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב שְׁנֵיהֶם, רְצוֹן הַנְּסִיעָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם בְּשֶׁלֹּא הָיָה מִתְעַכֵּב אֶלָּא לַיְלָה אַחַת לָרָצוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם לִנְסוֹעַ אַחַר שָׁנָה אַחַת, כִּי וַדַּאי יַחְפְּצוּ לִסַּע, וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב רָצוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם בִּנְסִיעָה אַחַר שָׁנָה אַחַת לִנְסִיעָה אַחַר לַיְלָה אַחַת לַחֲנִיָּתָם שֶׁלֹּא הָיוּ קָצִים בְּעַכָּבַת הַחֲנִיָּה לְצַד הַזְּמַן שֶׁלֹּא הָיָה כָּל כָּךְ אָרוֹךְ כְּמוֹ כֵן בַּחֲנִיָּתָם שָׁנָה אַחַת, וְגָמַר אוֹמֶר הַטַּעַם, עַל פִּי ה׳ שֶׁלֹּא הָיוּ חֲפֵצִים אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מַאֲמַר ה׳. וְאָמְרוֹ שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת ה׳ פֵּרוּשׁ, הָיוּ מַמְתִּינִים כַּשִּׁיעוּר אֲשֶׁר יַמְתִּין ה׳ לִסַּע אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה.
במדבר ט:כב · פירוש ב
אֽוֹ־יֹמַ֜יִם אוֹ־חֹ֣דֶשׁ אוֹ־יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ׃
וְאִם תֹּאמַר אִם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַקְדִּים שְׁנֵי פְּסוּקִים רִאשׁוֹנִים, פָּסוּק וּבְהַאֲרִיךְ וּפָסוּק וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה וְגוֹ׳, אִם לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה הוּא בְּיֶתֶר שֶׁבַח בְּגָמְרָן שֶׁל דְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. הִנֵּה אִם לֹא קָדַם מַאֲמַר וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ׳ וְיֵשׁ וְגוֹ׳ לֹא הָיִינוּ מְפָרְשִׁים בְּמַאֲמַר ״וּבְהַאֲרִיךְ עַל הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ׳ עַל פִּי ה׳״ וְגוֹ׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, אֶלָּא הָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁהָיוּ מַמְתִּינִים בַּזְּמַן הָאָרוֹךְ וְהָיוּ נוֹסְעִים בַּזְּמַן הַמּוּעָט וְלֹא אֵחֲרוּ וְלֹא קָדְמוּ, אֲבָל יְדִיעַת הָרָצוֹן הַשָּׁלֵם כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים, אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים שֶׁלֹּא קָדְמוּ וְלֹא אֵחֲרוּ בַּפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּחוֹשֵׁב לֹא חָשְׁבוּ לְהַקְדִּים וּלְאַחֵר, בָּא הַכָּתוּב וֶהֱעִירָנוּ בְּגָמְרָן שֶׁל דְּבָרִים לְהָבִין מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהֶם. וּמַה שֶׁאָמַר עוֹד עַל פִּי ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה, רַזַ״ל כְּבָר דָּרְשׁוּ (ספרי חלק א פרק ד) שֶׁהָיָה הֶעָנָן מִתְעַגֵּל וְלֹא הָיָה מִזְדַּקֵּף עַד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר ״קוּמָה ה׳״ וְגוֹ׳.
במדבר יא:יא · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כׇּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃
לָמָּה הֲרֵעֹתָ וְגוֹ׳ וְלָמָּה וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הִתְחִיל בְּתַרְעוֹמֶת הַנֶּזֶק וְאַחַר כָּךְ בְּתַרְעוֹמֶת מְנִיעַת הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״לָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן״ וְגוֹ׳ וְ״לָמָּה הֲרֵעֹתָ״ וְגוֹ׳? אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי א,צא) בְּפָסוּק ״לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם״, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: ״בָּנַי סַרְבָנִים הֵם, טַרְחָנִים הֵם וְכוּ׳, מְקַלְּלִים אֶתְכֶם, סוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים״ וְכוּ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְעַל זֶה בָּא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן לָמָּה הֲרֵעֹתָ, פֵּרוּשׁ, הִטַּלְתָּ עָלַי הָרָעָה הַזֹּאת לִסְבּוֹל רָעוֹת בָּנֶיךָ, וְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי הָיָה מִן הָרָאוּי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ לָתֵת לִי עוֹזֵר לִשָּׂא עִמִּי בָּעֹל הַגָּדוֹל, וְלֹא כֵן עָשִׂיתָ שֶׁנָּתַתָּ עָלַי כָּל הַמַּשָּׂא. וְאָמַר לֹא מָצָתִי חָסֵר א׳, לוֹמַר אֲפִלּוּ מִצּוּי, פֵּרוּשׁ, דָּבָר מוּעָט מֵהַחֵן לֹא הִשַּׂגְתִּי.
במדבר יא:יא · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כׇּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָּה הֲרֵעֹתָ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וְאָמְרוֹ וְלָמָּה לֹא מָצָאתִי פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁנָּתַתָּ עָלַי עֹל הַדָּבָר הַזֶּה יֵשׁ לִי לִטְעוֹן לָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן לְצַד שֶׁשַּׂמְתָּ עָלַי מַשָּׂא כָּל הָעָם, וּפֵרוּשׁ לָמֶ״ד שֶׁל לָשׂוּם הִיא לָמֶ״ד הַסִּבָּה. וְאָמַר זֶה מֹשֶׁה, לְצַד שֶׁרָאָה כִּי בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהֶם בָּשָׂר וְלֹא יַהַרְגֵם כְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ וְלֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳ לְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. גַּם רָאָה הַמְּסֻבָּב מֵהֶם, שֶׁהֵם גָּרְמוּ לוֹ מִיתָה בַּמִּדְבָּר וְכַמָּה עַנְפֵי הַיָּגוֹן אֲשֶׁר סֻבַּב לוֹ מֵהֶם אֲשֶׁר לֹא כֵן הָיָה מִן הָרָאוּי לְהִשְׁתַּלֵּם עַל יְגִיעוֹ וְסִבְלוֹתָיו.
במדבר יא:יב · פירוש ג
הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כׇּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃
וּפֵרוּשׁ תֵּיבַת ה״א שֶׁל הֶאָנֹכִי הִיא ה״א הַהַנָּחָה, פֵּרוּשׁ, שֶׁמִּתְרַצֶּה מֹשֶׁה לְהִתְחַיֵּב בְּמַה שֶׁחַיָּב הָאָב לַבֵּן וַאֲפִלּוּ חִיּוּב שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן הִנֵּה אֵלֶּה אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים הֵמָּה לְמַעְלָה מִזְּמַן הַקָּצוּב, וְלָמָּה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי ״שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ״ לְאָדָם גָּדוֹל בְּשָׁנִים? לוּ יְהֵא שֶׁהֵם בָּנַי – הֲרֵינִי פָּטוּר מֵהֶם. וְעוֹד חוֹזֵר וְטוֹעֵן: לוּ יְהֵא שֶׁיָּדוּן בָּהֶם דִּין קָטָן לְצַד שֶׁהֵם מוּשְׁלָלִים בְּהַשָּׂגַת הַמָּזוֹן וְדִינָם כְּקָטָן, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מִתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁשּׁוֹאֲלִים מִמֶּנִּי לָתֵת לָהֶם בָּשָׂר. וְהוּא אָמְרוֹ מֵאַיִן לִי בָּשָׂר, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁלָמָא אִם הָיוּ שׁוֹאֲלִין מָזוֹן הַצָּרִיךְ – יִתְחַיֵּב מִדִּין אָב, אֲבָל הֵם שׁוֹאֲלִין מוֹתָרוֹת. וְעוֹד, הֲגַם שֶׁהֵם מוֹתָרוֹת, אִם הָיָה לוֹ עַל הָאָב לְשַׁעְשֵׁעַ בְּנוֹ כְּפִי יְכָלְתּוֹ, אֲבָל מֵאַיִן לִי וְגוֹ׳?
במדבר יא:יח · פירוש א
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא נָתַן עַד מָחָר, לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי כאן) שֶׁדָּרְשׁוּ בְּתֵיבַת ״הִתְקַדְּשׁוּ״, וְזֶה לְשׁוֹנָם: הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לְפוּרְעָנוּת, עַד כָּאן. לָזֶה לֹא רָצָה ה׳ לָתֵת לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד, עַד שֶׁהוֹדִיעָם כִּי פּוּרְעָנוּת הוּא נוֹתֵן לָהֶם בִּנְתִינַת הַבָּשָׂר, וְהִתְרָה בָּהֶם וְהֶאֱרִיךְ לָהֶם זְמַן וְאָמַר עַד לְמָחָר, וּבָזֶה יִהְיֶה לָהֶם הַלַּיְלָה לְחֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, אוּלַי יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה וְיִנָּחֵם ה׳ עַל הָרָעָה, כִּי לֹא יַחְפּוֹץ ה׳ לְהַשְׁחִית עַמּוֹ.
במדבר יא:יח · פירוש ג
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
כִּי בְּכִיתֶם וְגוֹ׳. מַשְׁמַע כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל הַבֶּכִי, וְצָרִיךְ לָדַעַת מַה כִּעוּר יֵשׁ בַּבֶּכִי מִצַּד עַצְמוֹ. וְנִרְאֶה כִּי טַעַם הַהַקְפָּדָה הוּא לְצַד שֶׁהַבֶּכִי יוֹרֶה עַל חִסָּרוֹן הַמֻּחְלָט בִּשְׁלִילַת הַהַשָּׂגָה, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה לָהֶם לִשְׁאֹל מֵה׳ כְּבֵן הַשּׁוֹאֵל מֵאָבִיו אֶת אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ, וּמִמַּה שֶׁבָּכוּ יוֹרֶה כִּי הַדָּבָר מֻחְלָט אֶצְלָם כִּי ה׳ אֵין לוֹ כֹּחַ חָס וְשָׁלוֹם לָתֵת שְׁאֵלָתָם, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר מִי יַאֲכִלֵנוּ, לוֹמַר אֵין מִי שֶׁיּוּכַל עֲשׂוֹת דָּבָר זֶה. וְכֵן תִּמְצָא בּוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (ספרי) שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל אֵין כֹּחַ וְכוּ׳, וְזוֹ כְּפִירָה בִּיכֹלֶת הַיָּכוֹל עַל כֹּל בָּרוּךְ הוּא. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחֲרֵי זֶה.
במדבר יא:יח · פירוש ה
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
כִּי טוֹב לָנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ תֵּיבַת כִּי כִּי, גַּם אֵין לָהּ שִׁעוּר נָכוֹן בְּקוֹטֶב לָשׁוֹן הַנִּשְׁמָע. וְאוּלַי שֶׁיּוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָּל כָּךְ עָצְמָה תַּאֲוַת הַבָּשָׂר עַד שֶׁבָּחֲרוּ בְּמִצְרַיִם לֶאֱכוֹל בָּהּ בָּשָׂר. עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה׳ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, טַעַם הַבֶּכִי שֶׁהִשְׁמַעְתֶּם לְאָזְנֵי ה׳ הוּא ״מִי יַאֲכִילֵנוּ בָּשָׂר״, זֶה הָיָה בְּגֶדֶר הַמַּאֲמָר, אֲבָל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בּוֹחֵן לִבּוֹתָם יוֹדֵעַ כִּי חֶפְצָם בְּתַכְלִית הַדְּבָרִים הוּא כִּי יוֹתֵר טוֹב לָהֶם מִצְרַיִם, כִּי בּוֹחֲרִים אֶרֶץ מִצְרַיִם מִשֶּׁבֶת בִּשְׁכוּנַת הַשְּׁכִינָה, וְלָזֶה חָרָה אַף ה׳ בָּהֶם וְאָמַר הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת. וּבָזֶה תִּמְצָא נַחַת רוּחַ בְּמַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף יַעַן מְאַסְתֶּם אֶת ה׳ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְגוֹ׳, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁהֻזְכַּר זֶה בְּדִבְרֵיהֶם, וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן. גַּם יְדֻיַּק אָמְרוֹ מְאַסְתֶּם אֶת ה׳ בְּיִתְרוֹן תֵּיבַת ״אֶת״, כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמָּאֲסוּ לִהְיוֹת עִם ה׳ הַשּׁוֹכֵן אִתָּם וְחוֹשְׁקִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.
במדבר יא:יח · פירוש ו
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
וְנָתַן ה׳ לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ. עוֹד שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וְנָתַן״ וְגוֹ׳ וְאָמַר וַאֲכַלְתֶּם, וַהֲלֹא מוּבָן הוּא הַדָּבָר שֶׁיֹּאכְלוּ הַנִּתָּן לָהֶם. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר לָהֶם שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר ״הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר״ וְגוֹ׳ וּפֵרַשְׁנוּהוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְלֹא יִהְיֶה פֻּרְעָנוּת, וְלָזֶה נָתַן לָהֶם זְמַן עַד מָחָר, כָּל זֶה יִהְיֶה קֹדֶם נְתִינַת הַבָּשָׂר לָהֶם, אֲבָל אַחַר שֶׁיִּתֵּן לָהֶם הַבָּשָׂר לֹא תּוֹעִיל הַחֲרָטָה וְהַתְּשׁוּבָה לָהֶם שֶׁלֹּא יֹאכְלוּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר וְנָתַן ה׳ לָכֶם בָּשָׂר אָז וַאֲכַלְתֶּם, צְרִיכִין אַתֶּם לֶאֱכֹל בְּחִיּוּב. וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז כָּפַל לוֹמַר כֵּן לִרְמֹז לָהֶם שֶׁאִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם כֵּן עַל כָּל פָּנִים יֹאכְלוּ בָּשָׂר, כִּי יָצָא דְבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, וְהֵם לֹא הֵבִינוּ הַדְּבָרִים, אוֹ הֵבִינוּ וְלֹא הִצְדִּיקוּ.
במדבר יא:יט · פירוש א
לֹ֣א י֥וֹם אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יוֹמָ֑יִם וְלֹ֣א ׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֽוֹם׃
לֹא יוֹם אֶחָד וְגוֹ׳. טַעַם אָרְכָּן שֶׁל דְּבָרִים, וְהַכַּוָּנָה בָּהֶם, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַאֲמַר ״וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר״ כִּי מִצְוַת מֶלֶךְ הוּא לְחַיְּבָם לֶאֱכוֹל, וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָדָם שֶׁתַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בַּאֲכִילַת בָּשָׂר בְּיוֹם אֶחָד, וְיֵשׁ בִּשְׁנַיִם, וְיֵשׁ בַּחֲמִשָּׁה, וְיֵשׁ בַּעֲשָׂרָה, וְיֵשׁ בְּעֶשְׂרִים, וְיֹאמַר הָאָדָם ״הִנֵּה הִשְׁלַמְתִּי תַּאֲוָתִי״ וְלֹא יֹאכַל עוֹד, לָזֶה בָּא דְּבַר מֶלֶךְ לְהַמַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בְּיוֹם אֶחָד כָּתַב אַזְהָרָה ״לֹא יוֹם אֶחָד״, וּלְהַמַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁנַיִם בָּאָה עָלָיו הָאַזְהָרָה ״וְלֹא יוֹמָיִם״, וְכֵן כֻּלָּם, וְהִגְבִּיל לָהֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם בְּחִיּוּב הָאֲכִילָה כְּדֵי שֶׁיִּמְאָסוּהוּ וְהָיָה לְזָרָא בְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי תְּמוּרַת הַתַּאֲוָה בּוֹ, וּמֵעַתָּה כָּל הַמְבַטֵּל מֵאֲכִילָתוֹ יוֹם אֶחָד הֲרֵי זֶה עָבַר עַל לָאו וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה:
במדבר יא:כא · פירוש ב
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
אָכֵן יִתְיַשְּׁבוּ הַכְּתוּבִים בִּשְׁנֵי דְּרָכִים. הָאֶחָד, כְּשֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁיִּתֵּן לָהֶם בָּשָׂר סְתָם, הֵבִין מֹשֶׁה מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים כִּי מִין אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר יִתֵּן לָהֶם, לָזֶה אָמַר לְפָנָיו שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וּמִנְיָן רַב כָּזֶה יִמָּצֵא בָּהֶם דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת, זֶה יַחְפֹּץ בְּשַׂר צֹאן, וְזֶה יַחְפֹּץ בָּקָר, וְזֶה אַיִל וּצְבִי, וְזֶה עוֹפוֹת, וְזֶה דָּגִים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם מַשְׁמַע מִין בָּשָׂר אֶחָד, מַה הִיא הַבָּשָׂר שֶׁתִּתֵּן, הֲצֹאן וּבָקָר וְגוֹ׳ וּמָצָא לָהֶם, פֵּרוּשׁ מְבֻקָּשָׁם, אִם אֶת כָּל דְּגֵי פֵּרוּשׁ מִינֵי דָגִים וְגוֹ׳ וּמָצָא לָהֶם פֵּרוּשׁ מְבֻקָּשָׁם, הֲלֹא כְּשֶׁתִּתֵּן לָהֶם בְּשַׂר צֹאן וּבָקָר יֹאמְרוּ חֲפֵצִים בְּאַיָּל וּצְבִי, וּכְשֶׁתִּתֵּן לָהֶם אַיָּל וּצְבִי יֹאמְרוּ חֲפֵצִים בִּבְשַׂר עוֹפוֹת, וּכְשֶׁתִּתֵּן לָהֶם עוֹפוֹת יֹאמְרוּ דָּגִים. וְרָשַׁם שְׁנֵי קְצָווֹת הַבָּשָׂר, צֹאן וּבָקָר, וְקָצֶה הָאַחֲרוֹן – בְּשַׂר דָּגִים, וְהַדְּרָגוֹת אֶמְצָעִיִּים שֶׁבֵּין בְּשַׂר צֹאן וּבָקָר לִבְשַׂר דָּגִים מוּבָנִים. וְאָמַר כָּל דְּגֵי הַיָּם פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יוֹעִיל בְּמִינִים מֵהַדָּגִים אֶלָּא אִם יָבִיא כָּל מִינֵי דָגִים שֶׁבַּיָּם, שֶׁזּוּלַת זֶה – הַמִּין הֶחָסֵר יִבְכּוּ עָלָיו, וּמֵעַתָּה אֵין סְתִימַת פִּיהֶם זוּלַת כָּל מִינֵי בָּשָׂר בְּהֵמָה וְחַיָּה וְכָל מִינֵי עוֹפוֹת וְכָל מִינֵי דָגִים הַמַּסְפִּיקִים לָהֶם חֹדֶשׁ יָמִים. נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁעִקַּר הַפְלָאָתוֹ הָיְתָה לְצַד שֶׁהֵבִין מִדִּבְרֵי ה׳ כִּי מִין אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר, וְאִין הָכֵי נַמֵּי אִם הָיָה אוֹמֵר שֶׁיִּתֵּן לָהֶם כָּל מִינִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁל בָּשָׂר לֹא הָיָה מַתְמִיהַּ. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְדִבְרֵי מֹשֶׁה חֵן. וְעִקַּר כַּוָּנַת מֹשֶׁה בָּזֶה אוּלַי יִמָּנַע מִתֵּת הַבָּשָׂר וְלֹא יָמוּתוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי ה׳ תָּלָה זֶה בָּזֶה.
במדבר יא:כא · פירוש ג
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
וְדֶרֶךְ שֵׁנִי עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נח.) שֶׁאָמְרוּ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נֵס לַשֶּׁקֶר, וּלְצַד שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁהַבָּשָׂר הוּא חַרְבָּם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר יא:כ) בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י ״וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא״ שֶׁכֵּן קוֹרִין וְכוּ׳ לְחֶרֶב זָרָא, אִם כֵּן לֹא עַל הַנֵּס מְדַבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא שֶׁיֹּאכְלוּ מִבָּשָׂר הַנִּמְצָא. וְעַל זֶה תָּמַהּ שֶׁאֵין נִמְצָא לָהֶם לֶאֱכֹל שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמַאֲמַר בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם שֶׁנִּרְאֶה שֶׁיִּתְּנוּ מֵחָדָשׁ, פֵּרוּשׁ הוּא שֶׁיִּתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לְאָכְלוֹ, לְצַד שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיָה לָהֶם רְשׁוּת לֶאֱכֹל מִמִּקְנֵיהֶם וְהָיוּ לַעֲבוֹדַת ה׳, וְאָמַר ה׳ כִּי יִתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לֶאֱכֹל בָּשָׂר. וּמַאֲמַר אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁהָיוּ לָהֶם דָּגִים מֵהַבְּאֵר שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת עִמָּהֶם, אֲבָל לֹא הָיָה לָהֶם הִסְתַּפְּקוּת אֲפִלּוּ לְיוֹם אֶחָד בַּחֹדֶשׁ, כְּשֶׁשִּׁעֵר מֹשֶׁה דָּבָר הַצָּרִיךְ לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שְׁלֹשִׁים יוֹם שִׁעֵר שֶׁכָּל דָּגִים שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת שָׁם בַּנִּמְצָא לֹא יַסְפִּיקוּ. וּבְדֶרֶךְ נֵס כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁסָּבַר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה ה׳ נֵס לְתַכְלִית דָּבָר רַע כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּלְדֶרֶךְ זֶה תְּמִיהַת מֹשֶׁה תְּמִיהָא וְאֵין עָלָיו אַשְׁמַת דָּבָר, כִּי אֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶסְרוֹן בִּיכֹלֶת ה׳ חָס וְשָׁלוֹם.
במדבר יא:כה · פירוש ג
וַיֵּ֨רֶד יְהֹוָ֥ה ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
וַיְהִי כְּנוֹחַ. אָמַר וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט), שֶׁהַזְּקֵנִים הִתְנַבְּאוּ מַאֲמַר ״הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר״, אֵין לְךָ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּתְחִלַּת נְבוּאָתָם יָכִינוּ עַצְמָן לְפֻרְעָנוּת.
במדבר יב:טו · פירוש א
וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד־הֵאָסֵ֖ף מִרְיָֽם׃
וְהָעָם לֹא נָסַע. תָּלָה הַדָּבָר בָּעָם וְלֹא אָמַר ״וְלֹא נָסַע הָעָם״, לְהוֹדִיעַ כִּי הָעָם הִסְכִּימוּ לְבַל יִסְעוּ עַד הֵאָסֵף מִרְיָם, וַהֲגַם שֶׁהַדָּבָר הָיָה תָּלוּי בִּנְסִיעַת הֶעָנָן, הַתּוֹרָה מְעִידָה כִּי גַּם בִּזְכוּתָהּ הֵם הָיוּ חֲפֵצִים בָּעַכָּבָה לְכַבְּדָהּ, וּמַה גַּם אִם הָיָה יָדוּעַ לָהֶם כִּי בִּזְכוּתָהּ הָיָה הַמַּיִם לָהֶם (תענית ט.) בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם הָעָם עַל הַמַּיִם.
במדבר יג:כו · פירוש יא
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב ״קָדֵשָׁה״ אֶלָּא בַּחֲזָרָה וְלֹא בַּהֲלִיכָה. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר קָדֵשָׁה מַה שֶׁנִּתְעַכְּבוּ בְּקָדֵשׁ בְּסִבַּת הַמְרַגְּלִים, דִּכְתִיב (דברים א:מו) ״וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י שם) תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָשׂוּ בְּקָדֵשׁ וּתְשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּחֲזָרָה מִקָּדֵשׁ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה הֲרֵי שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה, מֵעַתָּה בְּקָדֵשָׁה וּבְסִבּוּבָהּ נִתְעַכְּבוּ כָּל הַזְּמַן שֶׁגָּרְמוּ הַמְּרַגְּלִים לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר, וְהוּא מַאֲמַר ״וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל קָדֵשָׁה״.
במדבר יג:כו · פירוש יב
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר. הֶעְלִים הַכָּתוּב תְּשׁוּבָתָם הָרָעָה וְאָמַר דָּבָר סְתָם, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים אֶלָּא לְצַד הַהֶכְרֵחַ, כְּמוֹ שֶׁתִּמְצָא שֶׁלֹּא כָּתַב הֲרִיגַת חוּר בְּיוֹם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְגַם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עבודה זרה ד:) שֶׁלֹּא נִכְתַּב אֶלָּא לְלַמֵּד יִשְׂרָאֵל שֶׁאִם חָטָא צִבּוּר אוֹמְרִים לָהֶם כַּלֵּךְ אֵצֶל צִבּוּר, וּכְמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הֶעְלִים הַדְּבָרִים עַד שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל רָצוּ לָשׁוּב לְמִצְרַיִם וַיַּמְרוּ בַּה׳ חָס וְשָׁלוֹם, חָל עָלָיו לוֹמַר סִבַּת הַדָּבָר וְגִלָּה דָּבָר שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר הַמְרָאַת יִשְׂרָאֵל, הוּא לְהוֹדִיעַ טַעַם עַכָּבָתָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיָה לְסִבַּת הַמְרָאָתָם.
במדבר יד:ב · פירוש א
וַיִּלֹּ֙נוּ֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כׇּל־הָעֵדָ֗ה לוּ־מַ֙תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־מָֽתְנוּ׃
וַיִּלֹּנוּ וְגוֹ׳ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ כָּל הָעֵדָה. טַעַם כֶּפֶל זִכְרוֹן הַמְּלִינִים, גַּם שִׁנּוּי הַזִּכָּרוֹן, לְצַד שֶׁכְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בִּכְלַל הַמְּלִינִים, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבָּאוּ בְּטַעֲנָה הָיוּ מִפִּי כְּלָלוּת הָעֵדָה הָרְאוּיִים לְדַבֵּר בְּטַעֲנָה עִם מֹשֶׁה. וְאָמְרוּ סֵדֶר בְּחִירַת הָרַע: חֲלוּקָּה רִאשׁוֹנָה ״לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״, וְזֶה נִמְנַע מֵהֶם שֶׁכְּבָר יָצְאוּ, וּבָחֲרוּ בָּרָעָה יוֹתֵר מִמֶּנָּה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְזֶה יֶשְׁנוֹ בַּמְּצִיאוּת כִּי יְמִיתֵם בַּמִּדְבָּר. לָמָּה ה׳ מְבִיאָם לְמַדְרֵגָה רָעָה יוֹתֵר לָמוּת בַּחֶרֶב וְלִשְׁבּוֹת נְשֵׁיהֶם וְגוֹ׳, וְגָמְרוּ אוֹמֶר ״הֲלֹא טוֹב״ – פֵּרוּשׁ, אִם ה׳ לֹא יְמִיתֵם בַּמִּדְבָּר מַסְכִּימִין לָשׁוּב מִצְרַיְמָה, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְמִיתוּם מִצְרַיִם וְתִהְיֶה נַפְשָׁם לָהֶם לְשָׁלָל. וְלֹא פָּחֲדוּ שֶׁיִּגְזֹר ה׳ עֲלֵיהֶם וִימִיתֵם בַּמִּדְבָּר וְלֹא יַגִּיעוּ לְמִצְרַיִם, כִּי זֶה הוּא מְבֻקָּשָׁם כְּאָמְרוֹ ״אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה״ וְגוֹ׳:
במדבר יד:ו · פירוש א
וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה מִן־הַתָּרִ֖ים אֶת־הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם׃
וִיהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ. הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁהָיוּ מִן הַתָּרִים, לָתֵת טַעַם לִקְרִיעַת בִּגְדֵיהֶם, כִּי הָאוֹמֵר: ״מִי אַתֶּם יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה זֶה מַה שֶׁלֹּא עָשׂוּ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל?״ וְאָמַר הַטַּעַם כִּי לֹא הָיָה לְצַד שֶׁהֶחְשִׁיבוּ עַצְמָן יוֹתֵר מִכָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתָם מִן הַתָּרִים שֶׁתָּרוּ אוֹתָהּ וְרָאוּ מַעֲלָתָהּ וְעָשׂוּ הַהַרְגָּשָׁה. גַּם נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר כִּי נִתְכַּוְּנוּ בִּקְרִיעָתָם זוֹ כְּדֵי לְהַרְעִישָׁם, לוֹמַר: אֵלּוּ תָּרוּ אוֹתָהּ וְקָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם עַל מְאִיסָתָהּ בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, וְיַכְחִישׁוּ דִּבְרֵי הַמְּמָאֲנִים.
במדבר יד:יא · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃
עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי וְגוֹ׳ וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אִם הֵם מְנַאֲצִים, מַה מָקוֹם לְהִתְרַעֵם עַל הֶעְדֵּר הָאֱמוּנָה? וְאוּלַי שֶׁכְּנֶגֶד הַמְּרַגְּלִים אָמַר ״יְנַאֲצֻנִי״, וּכְנֶגֶד שֶׁהֶאֱמִינוּ לָהֶם אָמַר ״לֹא יַאֲמִינוּ בִי״ שֶׁהִבְטַחְתִּים לָתֵת לָהֶם אֶת הָאָרֶץ:
במדבר יד:יא · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃
עוֹד לְצַד שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל כַּת אַחַת מְנַאֲצִים שֶׁהִרְשִׁיעוּ וּפָקְרוּ, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה לה.) בְּפָסוּק ״לִרְגּוֹם אוֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד ה׳״ וְגוֹ׳ שֶׁהָיוּ זוֹרְקִים אֲבָנִים גַּם כְּנֶגֶד מַעְלָה, וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״יְנַאֲצֻנִי״, וְכַת אַחַת מִתְפַּחֲדִים מֵהָעַמִּים וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״לֹא יַאֲמִינוּ״, וּכְנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אָמַר ״אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִישֶׁנּוּ״, כְּנֶגֶד שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ אָמַר אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וְנִתְכַּוֵּן לִגְמֹר כְּנֶגֶד הַמְּנַאֲצִים וְאוֹרִישֶׁנּוּ פֵּרוּשׁ מֵעוֹלָם הַבָּא, וּשְׁתֵּי גְּזֵרוֹת אֵלּוּ נִתְקַיְּמוּ בַּמְּרַגְּלִים, שֶׁהִכָּה אוֹתָם ה׳ בַּדֶּבֶר דִּכְתִיב (במדבר יד:לז) ״וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳ בַּמַּגֵּפָה״ וְאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח:).
במדבר יד:כג · פירוש א
אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכׇל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃
אִם יִרְאוּ וְגוֹ׳ וְכָל מְנַאֲצַי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ הַמְּנַאֲצִים, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִּכְלַל הַגְּזֵרָה שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרְטָם? וְאֶפְשָׁר כִּי לְפִי שֶׁה׳ אָמַר ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״, שֶׁזֶּה יַגִּיד כִּי כָּל שֶׁלֹּא נִסָּה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְהֵם אוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים, אֵינָם בִּכְלַל הַגְּזֵרָה. לָזֶה הוֹצִיא הַמְּנַאֲצִים מֵהַכְּלָל, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם שֶׁלֹּא נִסּוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים, נֶחְתְּמוּ בִּגְזֵרָה זוֹ. וּמְנַאֲצָיו הֵם הַמְּרַגְּלִים אוֹ אוֹתָם שֶׁהָיוּ זוֹרְקִין אֲבָנִים בַּעֲנַן ה׳ כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לה.).
במדבר יד:כג · פירוש ב
אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכׇל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃
גַּם נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְשׁוֹם פְּרָט חָדָשׁ בַּמְּרַגְּלִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִטְּלוּ חֵלֶק בָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קיז.) שֶׁבְּנֵיהֶם שֶׁל מְרַגְּלִים לֹא נָטְלוּ חֵלֶק הַמְּרַגְּלִים בָּאָרֶץ, אֶלָּא חֵלֶק אֲבִי אֲבִיהֶם, עַד כָּאן. מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּל הַדּוֹר הַהוּא שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם בְּנֵיהֶם, וּפֵרוּשׁ ״יִרְאוּהָ״ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לָהּ. וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וְעַבְדִּי כָלֵב וְגוֹ׳ וְזַרְעוֹ יוֹרִישֶׁנָּה, וִידִיעַת הַהֲפָכִים מֻשְׂכֶּלֶת מֵהַנֶּאֱמָר.
במדבר יד:כה · פירוש א
וְהָעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃ {פ}
וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הוֹדָעָה זוֹ כָּאן, גַּם תּוֹסֶפֶת וָא״ו, לְצַד שֶׁהֶחְלִיט ה׳ שֶׁכָּל הַדּוֹר לֹא יָבוֹאוּ לָאָרֶץ וְיָמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְהוּא אָמַר שֶׁלֹּא יְמִיתֵם כְּאִישׁ אֶחָד, וְלָזֶה צְרִיכִין לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר זְמַן אָרוֹךְ כְּמוֹ שֶׁכֵּן גִּלָּה הַדְּבָרִים בְּסָמוּךְ, וְיֵשׁ צַד לוֹמַר שֶׁיֵּשְׁבוּ שָׁם כָּל הַזְּמַן הַהוּא, לָזֶה אָמַר וְהָעֲמָלֵקִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וְאֵינָם יְכוֹלִין לְהִתְעַכֵּב בַּמָּקוֹם זֶה שֶׁאַתֶּם עֲלוּלִים לִפּוֹל לִפְנֵיהֶם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (תנחומא, ויגש א) הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, לָזֶה מָחָר פְּנוּ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיָּשְׁבוּ אַחַר כָּךְ שָׁם יָמִים רַבִּים דִּכְתִיב (דברים א:מו) ״וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סדר עולם) תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, זֶה הָיָה בַּחֲזָרָה, שֶׁאָז כְּבָר נִתְצַמְצֵם וְהוּקְטַן הֶעָוֹן אֲשֶׁר לֹא כֵן קוֹדֶם. וּבָזֶה מָצָאנוּ טַעַם לָמָּה לֹא נִתְעַכְּבוּ אָז שָׁם מַה שֶׁנִּתְעַכְּבוּ אַחַר כָּךְ. וְטַעַם אָמְרוֹ וְהָעֲמָלֵקִי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִקְשׁוֹר הַדְּבָרִים עִם תְּחִלַּת הַדִּבּוּר שֶׁל ״אִם יִרְאוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁמּוֹסִיף עוֹד גְּזֵרַת הַמַּסָּעוֹת כְּאָמְרוֹ ״מָחָר פְּנוּ״, שֶׁהַוָּא״ו נִמְשֶׁכֶת עִם מַאֲמַר ״מָחָר פְּנוּ״.
במדבר יד:כז · פירוש א
עַד־מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת־תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃
עַד מָתַי לָעֵדָה וְגוֹ׳. הֵם הַמְּרַגְּלִים, וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה דְּסַנְהֶדְרִין (קח.), וְאָמְרוֹ אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם שְׁאָר הָעֵדָה, וְאָמְרוֹ עַד מָתַי, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁעֲדַיִן הָיוּ מַפְחִידִים יִשְׂרָאֵל לָסוּר מֵאַחֲרֵי ה׳, וְלָזֶה קְרָאָם עֵדָה רָעָה לוֹמַר שֶׁעוֹדֶנָּה בְּרִשְׁעָהּ עוֹמֶדֶת. וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי פֵּרוּשׁ מִלְּבַד רָעַת עַצְמָן עוֹד מַלִּינִים יִשְׂרָאֵל עָלַי.
במדבר יד:כח · פירוש א
אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־אָ֙נִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה אִם־לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאׇזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃
אֱמֹר וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנַי וְגוֹ׳. כָּאן בֵּאֵר דְּבָרָיו שֶׁעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר, שֶׁהֵם אוֹתָם שֶׁהִגִּיעוּ דִּבְרֵיהֶם וּשְׁמָעָם ה׳ בְּאָזְנָיו, לְאֵלֶּה הוּא שֶׁהִגְבִּיל זְמַן מִבֶּן עֶשְׂרִים וְגוֹ׳. אֲבָל הַמְּרַגְּלִים לֹא בָּאָה לָהֶם הוֹדָעַת הַגְּזֵרָה, כִּי לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל שָׁם שָׁם יִנָּגְפוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה.
במדבר יד:כט · פירוש ב
בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּ֠ה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכׇל־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכׇל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַדְּבָרִים הִיא, לְצַד שֶׁאָמַר ה׳ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, חָשׁ שֶׁיָּבִינוּ שֶׁכַּוָּנַת הַדְּבָרִים הִיא כָּל מִי שֶׁהַיּוֹם בֶּן עֶשְׂרִים, וּכְפִי זֶה נִכְלָלִים בִּכְלַל הַגְּזֵרָה גַּם מִי שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁנָה שְׁנִיָּה בָּאוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים, לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם פֵּרוּשׁ מִזְּמַן שֶׁהִתְחִילוּ לְהָלִין, וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא אוֹתָם שֶׁהֵלִינוּ עָלַי מִבֶּן עֶשְׂרִים. וּכְפִי זֶה חוֹזֵר לַהֲלָנָה רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁאִם עַל הֲלָנָתָם אָז לֹא הָיָה צָרִיךְ לְדַיֵּק דְּבָרָיו וְלוֹמַר בֶּן עֶשְׂרִים בִּזְמַן הַהֲלָנָה כֵּיוָן שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא זְמַן שֶׁהֵלִינוּ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״ (במדבר יד:כב), הָא לָמַדְתָּ כָּל שֶׁהָיָה בִּכְלַל עֶשְׂרִים בְּחֵטְא רִאשׁוֹן הוּא שֶׁנִּכְלַל בִּכְלַל הַגְּזֵרָה.
במדבר יד:כט · פירוש ג
בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּ֠ה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכׇל־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכׇל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃
וְאוּלַי כִּי דִּיּוּק זֶה לֹא הִרְגִּישׁוּ בּוֹ הַדּוֹר הַהוּא, וְחָשְׁבוּ הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן שֶׁבָּאָה הַגְּזֵרָה עַל אוֹתָן שֶׁהָיוּ אָז בֶּן עֶשְׂרִים, וְלָזֶה שְׁנַת הָאַרְבָּעִים כְּשֶׁיָּצְאוּ לַחְפּוֹר בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב וְלֹא מֵת מֵהֶם אֶחָד, וּבָדְקוּ בְּי׳ וְי״א וְי״ב וְי״ג וְי״ד וְעָשׂוּ יוֹם ט״ו שִׂמְחָה (איכה רבה, פתיחתא), וְקָשֶׁה לָמָּה חָשְׁבוּ שֶׁיָּמוּתוּ עוֹד אַחַר שֶׁהָיוּ יְדוּעִים אוֹתָם שֶׁהָיוּ בֶּן עֶשְׂרִים כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וּמַה מֵחוּשׁ עוֹד לָהֶם לַגְּזֵרָה. אֶלָּא שֶׁהֵם חָשְׁבוּ שֶׁהַגְּזֵרָה הָיְתָה עַל אוֹתָן שֶׁהָיוּ אָז בֶּן עֶשְׂרִים.
במדבר יד:לא · פירוש א
וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ׃
וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר וְגוֹ׳. לְצַד שֶׁאָמַר ״כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם״, וְהֵם דִּבְּרוּ גַּם עַל טַפָּם רָעָה, לָזֶה בָּא ה׳ וְהוֹצִיאָם מֵהַכְּלָל וְאָמַר ״וְטַפְּכֶם וְגוֹ׳ וְהֵבֵאתִי״ וְגוֹ׳, וְאָמַר וְהֵבֵאתִי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָבַז אֶלָּא עוֹד לָהֶם טוֹבָה שֶׁיְּבִיאֵם ה׳ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳:
במדבר יד:לו · פירוש ג
וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ (וילונו) [וַיַּלִּ֤ינוּ] עָלָיו֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃
וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּאן טַעַם שֶׁלֹּא הֶאֱרִיךְ ה׳ אַפּוֹ לָהֶם, שֶׁבָּהֶם נִתְקַבְּצוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַמַּפְלִיגִים מִדַּת אֶרֶךְ אַפַּיִם. וְהִתְחִיל לוֹמַר כְּנֶגֶד הָרִאשׁוֹן: וְהָאֲנָשִׁים, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כאן) כָּל אֲנָשִׁים שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, כִּי רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וּכְנֶגֶד חֶבְרַת מְשַׁלְּחָם אָמַר אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה לַחְפּוֹר אֶת הָאָרֶץ, הֲרֵי כִּי הֵם שְׁלוּחֵי חֶבְרָה וּמֵחֶבְרַת מֹשֶׁה יֵחָשְׁבוּ. וּכְנֶגֶד שְׁלִישִׁי אָמַר וַיָּשֻׁבוּ, פֵּרוּשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נֵס עָצוּם שֶׁשָּׁבוּ וְלֹא נֶאֶבְדוּ בַּהֲלִיכָתָם, וְצֵא וּלְמַד מֵאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנא דבי אליהו רבה פכ״ט) מֵהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם מֵהָעֲנָקִים וְלֹא נָגְעָה בָּהֶם יַד אָדָם. וְזֶה הָיָה מַסְפִּיק לַהֲעִירָם לְבַל עֲשׂוֹת רֶשַׁע וְיַכִּירוּ כִּי גָּדוֹל אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הֶרְאָם נִפְלְאוֹתָיו. וּכְנֶגֶד רְבִיעִי אָמַר וַיַּלִּינוּ כָּל הָעֵדָה, פֵּרוּשׁ חָטְאוּ הֵם וְהֶחֱטִיאוּ הָרַבִּים. וּכְנֶגֶד הַחֲמִישִׁי אָמַר לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ, מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי שֶׁיֹּאמַר עַל הָאָרֶץ כְּלִילַת יֹפִי כִּי רָעָה הִיא? אֵין לְךָ רָשָׁע רָחוֹק מֵעֲשׂוֹת כָּזֶה, כִּי אֵיךְ מִין הָאֱנוֹשִׁי יָעֵז פָּנָיו כָּל כָּךְ לְדַבֵּר דְּבָרִים הַפְכִּיִּים בְּתַכְלִית הַהַפְכִּיּוּת, לוֹמַר דִּבָּה רָעָה עַל הַשְּׁלֵמוּת הַטּוֹב. אֲשֶׁר עַל כֵּן חָרָה אַף ה׳ וַהֲרָגָם מִיָּד וְלֹא הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ לָהֶם.
במדבר יד:לח · פירוש ב
וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ׃
וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב קכא:): תַּנְיָא יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נוֹלַד בִּימֵי יַעֲקֹב, וְהִקְשׁוּ מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּכְנַס לָאָרֶץ, דִּכְתִיב ״וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ״ (יהושע ז:ה) וְגוֹ׳, זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּרוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין, וְתֵרֵץ רַב אַחָא שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה לֹא עַל פָּחוּת מִעֶשְׂרִים וְלֹא עַל יָתֵר מִשִּׁשִּׁים, עַד כָּאן. וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁלֹּא תֵּרֵץ הַגְּמָרָא שֶׁיָּאִיר הָיָה צַדִּיק גָּמוּר הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא הִצִּילַתּוֹ מֵהַגְּזֵרָה הַהִיא, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב וִיהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ חָיוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ טַעַם שֶׁחָיוּ הוּא לִהְיוֹתָם מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לָתוּר הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם, אֲבָל אִם לֹא הָיוּ מֵהַתָּרִים וְהָיוּ נִשְׁאָרִים בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל הָיְתָה בָּאָה הַגְּזֵרָה גַּם עֲלֵיהֶם הֲגַם שֶׁהֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים לְצַד שֶׁהָיוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וּלְמַטָּה מִשִּׁשִּׁים.
במדבר יד:מב · פירוש א
אַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהֹוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃
אַל תַּעֲלוּ וְגוֹ׳. נָתַן לָהֶם שְׁנֵי טְעָמִים לְמָנְעָם מֵהָעֲלִיָּה: אֶחָד הוּא כִּי אֵין ה׳ בְּקִרְבָּם, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הֲרֵי זֶה מֵהַמֶּרֶד בַּה׳, וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים א:מג) ״וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה׳״, וְטַעַם שֵׁנִי ״וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם״ – פַּחַד הָאוֹיֵב.
במדבר יד:מג · פירוש א
כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥ה יְהֹוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃
כִּי הָעֲמָלֵקִי וְגוֹ׳ כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁהַמֶּרֶד הָיָה עַל מַה שֶׁאָמְרוּ הַמְּרַגְּלִים ״עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְגוֹ׳ וְהַכְּנַעֲנִי״ וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ ״וְלָמָּה ה׳ מֵבִיא אוֹתָנוּ לִנְפֹּל בַּחֶרֶב״, וְאִם כֵּן אֵיךְ תִּבְטְחוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה ה׳ לָכֶם נֵס בִּמְקוֹם הָרֶשַׁע עַצְמוֹ, וְלָזֶה אָמַר וּנְפַלְתֶּם בַּחֶרֶב בְּוַדַּאי, ״כִּי עַל כֵּן״, פֵּרוּשׁ, עַל הֱיוֹת עֲמָלֵק יוֹשֵׁב וְגוֹ׳, וַלֲחֲשָׁשַׁת נְפִילָה בַּחֶרֶב זֶה הָיָה סִבָּה שֶׁעָלֶיהָ שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה׳, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה ה׳ עִמָּכֶם.
במדבר יד:מד · פירוש א
וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְהֹוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃
וַיַּעְפִּלוּ וְגוֹ׳. טָעוּ בְּהוֹרָאַת דַּעְתָּם, כִּי לְצַד שֶׁהֵם מָרְדוּ בַּה׳ כְּאָמְרָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת בְּיָדָם הָעַמִּים הָרָמִים, לָזֶה חָשְׁבוּ לְתַקֵּן לִבְטֹחַ בַּה׳ וּלְהַחְלִיט הָאֱמוּנָה כִּי הַצֵּל יַצִּיל וְעָלוּ הָהָרָה. וְלֹא נִתְרַצָּה ה׳ כִּי מַכָּתָם טְרִיָּה וּכְבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א:מג).
במדבר טו:ב · פירוש א
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־אֶ֙רֶץ֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם וְגוֹ׳. לְצַד שֶׁרָאָה ה׳ מַדְוֵה לִבָּם בִּגְזֵרַת טִלְטוּלָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, מֻפְלָגִים מִבִּיאַת הָאָרֶץ, לָזֶה סָעַד לִבָּם בְּמִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ לְכוֹנֵן רוּחָם כִּי יַעֲלוּ וְיִירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם, וְהַפְלָגַת הַזְּמַן לֹא תָּרֵעַ לְדָבָר הַמֻּחְזָק לָבֹא. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, הֲגַם שֶׁהַדּוֹר הַהוּא פִּגְרֵיהֶם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר כָּל הָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם בֶּן עֶשְׂרִים, בָּא לוֹמַר כִּי מַעֲשֵׂה בָּנִים יִתְיַחֵס גַּם לְהָאָבוֹת כִּי אֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם.
במדבר טו:לב · פירוש ב
וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, כְּשֶׁרָצָה לְהוֹדִיעַ עֲוֹן הַמְּקוֹשֵׁשׁ שֶׁהוּא מַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת לִסְבָרַת רַב יְהוּדָה, הִקְדִּים לוֹמַר ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר״, פֵּרוּשׁ, וּבָזֶה הוּא שֶׁנֶּחְשַׁב לוֹ חִלּוּל הַשַּׁבָּת לְהִתְחַיֵּב מִיתָה, אֲבָל אִם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הֲגַם שֶׁהָיָה מַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת שָׁם אֵינוֹ חַיָּב, שֶׁאֵין לוֹ דִּין רְשׁוּת הָרַבִּים.
במדבר טו:לב · פירוש ד
וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ עוֹד שָׁם (שבת צו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּמַתְנִיתָא תָּנָא מְקוֹשֵׁשׁ תּוֹלֵשׁ הֲוָה, עַד כָּאן. וּלְצַד שֶׁתַּקְשֶׁה לְדִבְרֵי הַתַּנָּא, וַהֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (חולין פח.) בְּדִינֵי כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף אֵין מְכַסִּין בַּעֲפַר הַמִּדְבָּר מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְלֵחָה וְאֵינָהּ מַצְמַחַת, עַד כָּאן. אִם כֵּן מִנַּיִן יָצְאוּ צְמָחִים בַּמִּדְבָּר שֶׁתְּלָשָׁם מְקוֹשֵׁשׁ? לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פי״ט) שֶׁבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה מַשְׁקֶה וְהָיָה מַעֲלֶה גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וְאִם כֵּן הָיוּ גְּדֵלִים צְמָחִים בַּמִּדְבָּר לִתְלוֹשׁ. גַּם לִסְבָרַת רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב שֶׁאָמַר (שבת שם) מְעַמֵּר הָיָה, יִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה.
במדבר טז:כא · פירוש ג
הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃
וְנִרְאֶה לְפִי דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (במדבר רבה) שֶׁהֵבִיא רַשִׁ״י בְּפָסוּק ״וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו״ (במדבר כב:ד), זֶה בְּיָדָם סִרְחוֹן רְבִיעִי: בָּעֵגֶל, בַּמִּתְאוֹנְנִים, בַּמְּרַגְּלִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. אִם כֵּן עֲוֹן הַמְּרַגְּלִים קָדַם לְמַחְלוֹקֶת קֹרַח, וְשָׁם פֵּרַשְׁתִּי כִּי גְּזֵרַת כְּלָיָה שֶׁגָּזַר ה׳ עַל הַדּוֹר הַהוּא נִתְקַיְּמָה, אֶלָּא שֶׁהוֹעִילָה תְּפִלַּת מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יָמוּת הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶלָּא בְּהֶמְשֵׁךְ זְמַן אָרוֹךְ. אִם כֵּן הָעֵדָה כְּבָר הִיא מְחֻיֶּבֶת כְּלָיָה. לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן בְּחִדּוּשׁ הַגְּזֵרָה שֶׁיִּהְיֶה כְּרָגַע, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ לָהֶם הַזְּמַן כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַצָּה מִקּוֹדֶם. וּלְדֶרֶךְ זֶה מָצָאנוּ נַחַת רוּחַ לְקֻשְׁיָא שֶׁבָּעִנְיָן, לָמָּה יִגְזֹר ה׳ מִיתָה עַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיְתָה יָדָם בַּמַּעַל, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְגַּלָּה מִמַּאֲמַר מֹשֶׁה בְּסָמוּךְ. וְלִדְבָרֵינוּ, לְצַד שֶׁכְּבָר הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחֻיְּבֵי מִיתָה מֵעֲוֹן הַמְּרַגְּלִים אֶלָּא שֶׁה׳ הֶאֱרִיךְ לָהֶם זְמַן, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב.) שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, וְצִוּוּ לְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שִׂיחָה בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר לַחְזֹר מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה (ירושלמי ברכות ה:א), הֲגַם שֶׁאֵין בַּחֵטְא כְּדֵי לְהָמִית. וּכְמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְחֻיְּבֵי מִיתָה אֵין נִמְלָטִים בְּצֵאת הַמַּשְׁחִית וְיִכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה.
במדבר כ:ג · פירוש א
וַיָּ֥רֶב הָעָ֖ם עִם־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר וְל֥וּ גָוַ֛עְנוּ בִּגְוַ֥ע אַחֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וַיָּרֶב הָעָם וְגוֹ׳ וְלוּ גָוַעְנוּ. פֵּרוּשׁ, נִתְרַעֲמוּ עָלָיו שֶׁהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בַּדֶּבֶר.
במדבר כ:ד · פירוש א
וְלָמָ֤ה הֲבֵאתֶם֙ אֶת־קְהַ֣ל יְהֹוָ֔ה אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר הַזֶּ֑ה לָמ֣וּת שָׁ֔ם אֲנַ֖חְנוּ וּבְעִירֵֽנוּ׃
וְלָמָה הֲבֵאתֶם וְגוֹ׳. תַּרְעוֹמֶת שְׁנִיָּה: לָמָּה הֱבִיאוּם דֶּרֶךְ מִדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם סַכָּנַת מִיתַת צָמָא, שֶׁהָיָה לָהֶם לְהַעֲלוֹתָם שֶׁלֹּא עַל דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיַד מֹשֶׁה לָתֵת לָהֶם מַיִם בַּמִּדְבָּר, עַל מִי סָמַךְ לַהֲבִיאָם דֶּרֶךְ שָׁם?
במדבר כ:ד · פירוש ב
וְלָמָ֤ה הֲבֵאתֶם֙ אֶת־קְהַ֣ל יְהֹוָ֔ה אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר הַזֶּ֑ה לָמ֣וּת שָׁ֔ם אֲנַ֖חְנוּ וּבְעִירֵֽנוּ׃
וְאָמְרָם וְלָמָה הֶעֱלִיתוּנוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וְאִם תָּשִׁיבוּ אוֹתָנוּ כִּי אֵין דֶּרֶךְ מֻבְטָח לְהַעֲבִיר אֶתְכֶם בּוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ מִדְבָּר, אוֹ הֶכְרֵחַ הָיָה הַדָּבָר שֶׁתַּעַבְרוּ דֶּרֶךְ מִדְבָּר, לָזֶה נִתְרַעֲמוּ וְאָמְרוּ: אִם כֵּן לֹא הָיָה לָכֶם לְהַעֲלוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, כֵּיוָן שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהָבִיא אוֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרַע הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם זֶרַע וְגוֹ׳, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פח:) מִדְבָּר אֵינוֹ מַעֲלֶה צְמָחִים.
במדבר כ:ד · פירוש ג
וְלָמָ֤ה הֲבֵאתֶם֙ אֶת־קְהַ֣ל יְהֹוָ֔ה אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר הַזֶּ֑ה לָמ֣וּת שָׁ֔ם אֲנַ֖חְנוּ וּבְעִירֵֽנוּ׃
וְאָמְרוּ אֶל הַמָּקוֹם בְּה״א הַיְדִיעָה, לוֹמַר שֶׁמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבַּמִּדְבָּר יְדוּעוֹת הֵם שֶׁאֵינוֹ מָקוֹם וְגוֹ׳, וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ לִשְׁתּוֹת שֶׁהוּא דָּבָר הַהֶכְרֵחִי וְאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִין לְהַמְצִיא לָנוּ מַיִם. וְלֹא הָיָה מַעֲנֶה בְּפִי מֹשֶׁה, וְעָמַד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי ה׳ הוּא וְאַהֲרֹן, דִּכְתִיב ״וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם״.
במדבר כ:ח · פירוש יח
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה. דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהִשְׁקִיתָ בְּכִנּוּי, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל צְמֵאִים לְמַיִם יְצַו ה׳ לְהַשְׁקוֹתָם כְּשִׁעוּר שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִזּוֹקִין, כִּי זוּלַת זֶה אִם יִשְׁתּוּ כְּחֶפְצָם לְרוֹב צִמְאוֹנָם לְמַיִם יִשְׁתּוּ הַרְבֵּה וְיִסְתַּכְּנוּ וְיָמוּתוּ. אוֹ יִרְצֶה כִּי יַשְׁקֵם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ וְלֹא יַקְפִּיד עַל הֶזֵּקָם, כִּי הַמַּיִם הַהֵם נִסִּיִּים הֵם בְּכָל פְּרָטֵיהֶם בֵּין בַּהֲוָיָתָן בֵּין בִּפְעֻלָּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ וְהִשְׁקִיתָ שֶׁהֲגַם שֶׁיִּרְצוּ לִשְׁתּוֹת בְּהִסְתַּפְּקוּת אַתָּה הַשְׁקֵה אוֹתָם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ.
במדבר כ:כו · פירוש ב
וְהַפְשֵׁ֤ט אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֑וֹ וְאַהֲרֹ֥ן יֵאָסֵ֖ף וּמֵ֥ת שָֽׁם׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״הַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן״, וְהַפְשָׁטָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא מִבְּגָדָיו, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת בְּגָדָיו, אֲבָל יֵשׁ לוֹ מַלְבּוּשׁ אַחֵר תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני כאן) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָיָה אַהֲרֹן מִתְפַּשֵּׁט וּמִתְלַבֵּשׁ בְּעַנְנֵי כָבוֹד. וּמֵעַתָּה לֹא נִשְׁאַר אַהֲרֹן מֻפְשָׁט מֵהַמַּלְבּוּשׁ אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהָיָה מַפְשִׁיטוֹ מֹשֶׁה, לֹא הָיָה נִפְשָׁט אֶלָּא מִבְּגָדָיו וְהָיָה מַלְבִּישׁ הֶעָנָן כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק הַנִּפְשָׁט מִמֶּנּוּ:
במדבר כא:א · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ ׀ מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃
וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל. טַעַם אָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמַר עִם יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל״ (שמות יז:ח), נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הֵם הָיוּ סִבָּה לַמִּלְחָמָה זוֹ לְצַד חֶטְאָם. גַּם מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי, פֵּרוּשׁ מִמֶּנּוּ הָיָה הַסּוֹבֵב לִשְׁבּוֹת שִׁבְיוֹ, וְהַחֵטְא הוּא שֶׁהֵם הָיוּ סִבָּה לְהֶעְדֵּר הַצַּדִּיק מֵחֲמַת מֵי מְרִיבָה, דִּכְתִיב (תהילים קו:לב) ״וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם״, וְלֹא לְמֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא גַּם לְאַהֲרֹן כַּמּוּבָן מֵהָעִנְיָן, אֶלָּא שֶׁמַּזְכִּיר מֹשֶׁה שֶׁהוּא הָעִקָּר.
במדבר כא:א · פירוש ב
וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ ׀ מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃
וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה לֹא חָרְדוּ יִשְׂרָאֵל בִּרְאוֹתָם שֶׁעַם אֶחָד לָקַח מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁבִי, וְיֹאמְרוּ אִם עַם אֶחָד עָשָׂה בָּהֶם פֶּרֶץ מַה יַעֲשׂוּ בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּתְרַגֵּשׁ יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהִכּוּ אַנְשֵׁי הָעַי גִּבּוֹר אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּאָמוּר שָׁם (יהושע ז:ד), וַהֲגַם כִּי אַחַר כָּךְ נִתְעַצְּמוּ בִּתְפִלָּה וּנְתָנָם ה׳ בְּיָדָם, סוֹף כָּל סוֹף לֹא מָצִינוּ שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ מִקּוֹדֶם.
במדבר כא:ה · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֖וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֙חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִם וְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל׃
וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהִרְגִּישׁוּ לְצַד הַסִּבּוּב שֶׁל אֶרֶץ אֱדוֹם וְקָצְרָה נַפְשָׁם בַּדֶּרֶךְ, חָשְׁבוּ כִּי זֶה נִסְבָּב לְצַד הֱיוֹת מְזוֹנָם מֵהַמָּן וְלֹא מֵהַלֶּחֶם. וְהַטַּעַם, כִּי מִטֶּבַע הוֹלְכֵי דְרָכִים לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁהוּא קְצָת קָשֶׁה לְהִתְעַכֵּל, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַהֲלִיכָה מְמַהֵר לְהִתְעַכֵּל, וְכָל שֶׁנִּתְעַכֵּל צְרִיכִין לְמָזוֹן פַּעַם אַחֶרֶת. וְלָזֶה כְּשֶׁהֵם אוֹכְלִים לֶחֶם הֵם מִתְחַזְּקִים וְהוֹלְכִים בְּכֹחַ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּאֲכִילַת הַמָּן שֶׁהוּא דָּבָר רוּחָנִי וְתֵכֶף מִתְעַכֵּל, וְזֶה יְסוֹבֵב שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם טֹרַח הַדֶּרֶךְ כִּי הַבֶּטֶן רֵיקָנִית. וְלָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב וְאָמַר לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְגוֹ׳, וְזֶה סִבָּה לְהַרְגָּשַׁת הָעָם שֶׁדִּבְּרוּ וְאָמְרוּ אֵין לֶחֶם וְגוֹ׳, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, פֵּרוּשׁ, שֶׁמִּתְקַלְקֵל תֵּכֶף וּמִיָּד וְאֵינוֹ שׁוֹהֶה לְהִתְעַכֵּל. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יט,כא) כִּי הַמְּדַבְּרִים הָיוּ שִׁיּוּרֵי הָעָם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה לָמוּת בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמִּדְבָּר וְהָיוּ קָצִים בְּחַיֵּיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַנִּכְנָסִים שֶׁהָיָה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמִּדְבָּר.
במדבר כא:ח · פירוש ח
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
ג׳) לְהָעִירָם מַה יָקְרוּ דְּבָרִים גְּבוֹהִים מִדְּבָרִים אַרְצִיִּים, כִּי נָחָשׁ שֶׁלְּמַטָּה מֵמִית וְנָחָשׁ עֶלְיוֹן מְחַיֶּה, וּבָזֶה יַרְגִּישׁוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ רָעָה עַל הַמָּן שֶׁבָּא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא לֶחֶם הַקְּלוֹקֵל וּבוֹחֲרִים בַּלֶּחֶם אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאָרֶץ, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה ה,כ) הוֹי אוֹמְרִים עַל הַטּוֹב רַע וְעַל הָרַע טוֹב:
במדבר כא:ח · פירוש ט
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
ד׳) לַהֲעִירָם בִּתְשׁוּבָה מַה שֶׁהִתְרַעֲמוּ לָמָּה הֱבִיאָם ה׳ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר שֶׁאֵין שָׁם סִפּוּק, וְלֹא הֱבִיאָם דֶּרֶךְ מָקוֹם אֲשֶׁר רָגִיל הֱיוֹת שָׁם בַּר וָלֶחֶם – כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁעֵינֵיהֶם יִהְיוּ תְּלוּיוֹת לֵאלֹהִים יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם עַל מִחְיָתָם וְעַל כָּל צָרְכֵיהֶם, בְּאֵין מִבְטָח זוּלָתוֹ. מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הֵסִיר הַנְּחָשִׁים וְהִנִּיחָם לְנָשְׁכָם, וְיִהְיוּ מִתְרַפְּאִים כְּשֶׁיִּסְתַּכְּלוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה כט.), אֶלָּא שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ הַהֶעָרָה שֶׁבַּדָּבָר, שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי לְשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּבְּרוּ לָמָּה הֱבִיאָם אֶל הַמִּדְבָּר, שֶׁה׳ חָפֵץ בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִבָּם תָּמִיד בְּאֵין הֶפְסֵק קָרוֹב לַה׳ כְּבֵן הַמְּצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אָבִיו עֶרֶב וָבֹקֶר וּבְכָל עֵת וּזְמַן. וְאִם הָיָה מְבִיאָם דֶּרֶךְ יִשּׁוּב, לֹא הָיְתָה לָהֶם הַדְּבֵקוּת בִּתְמִידוּת כְּשֶׁיִּהְיֶה מְזֻמָּן לִפְנֵיהֶם סִפּוּקָם. וּמַה מְאֹד יְסוֹבֵב דָּבָר זֶה הַרְחָקַת הַלֵּב מֵהַכָּרַת הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא וְיִרְאַת רוֹמְמוּתוֹ.
במדבר כא:יב · פירוש א
מִשָּׁ֖ם נָסָ֑עוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּנַ֥חַל זָֽרֶד׃
מִשָּׁם נָסָעוּ וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה שִׁנָּה בְּמַסָּע זֶה וְשֶׁלְּאַחֲרָיו לוֹמַר בְּדֶרֶךְ זֶה מִשָּׁם וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בַּמִּקְרָא שֶׁלְּפָנָיו וְשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו ״וַיִּסְעוּ״ וְגוֹ׳ ״וַיִּסְעוּ״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי שְׁנֵי מַסָּעוֹת אֵלּוּ שֶׁל נַחַל זֶרֶד וְשֶׁל נַחַל אַרְנוֹן נָסְעוּ מֵעַצְמָן וְלֹא עַל פִּי הָעֲנָנִים כַּסֵּדֶר הָרָגִיל, וְלָזֶה שִׁנָּה הַכָּתוּב וְאָמַר מִשָּׁם נָסָעוּ פֵּרוּשׁ מֵעַצְמָן. וְרָאִיתִי לְהוֹכִיחַ כְּפֵרוּשֵׁנוּ זֶה מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים ב:יג) ״עַתָּה קוּמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד״ וּכְתִיב (שם) ״קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנוֹן״, הַדְּבָרִים יַגִּידוּ שֶׁלֹּא נָסְעוּ עַל פִּי הֶעָנָן, שֶׁאִם הָיָה עַל פִּי הֶעָנָן מַה מָקוֹם לְדִבְרֵי מֹשֶׁה, הֲלֹא כְּשֶׁהֶעָנָן נוֹסֵעַ יִסְעוּ וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ לוֹמַר לָהֶם ״קוּמוּ וְעִבְרוּ״. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר ט:כ) ״עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ״, זֶה הָיָה בְּכָל הַמַּסָּעוֹת חוּץ מֵאֵלּוּ. וְהַטַּעַם אֶפְשָׁר שֶׁשְּׁנֵי הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ הָיוּ אַחַר שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט.) שֶׁחָזְרוּ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אוּלַי שֶׁהֶעָנָן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים וְחוֹנִים עַל פִּיו נִשְׁאַר מְסֻלָּק בִּזְמַן שֶׁנָּסְעוּ שְׁנֵי מַסָּעוֹת הַנִּזְכָּרִים.
במדבר כב:מא · פירוש ו
וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃
וּבָזֶה נִרְאֶה לָתֵת טַעַם לְמָה שֶׁיֵּשׁ לִתְמוֹהַּ בָּעִנְיָן, בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם״, וַהֲלֹא אָמְרוּ רַזַ״ל (תענית ט.) שֶׁהָעֲנָנִים הָיוּ מְכַסִּים עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיוּ נִרְאִים לָעַיִן, וּכְשֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ הָעֲנָנִים נִגְלוּ לָעַיִן וְיָדַע הַכְּנַעֲנִי מוֹשָׁבָם וְנִלְחַם עִמָּם, וְחָזְרוּ אַחַר כָּךְ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּאָמְרָם זַ״ל (שם). אִם כֵּן יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְכֻסִּים בֶּעָנָן, וְאֵיךְ יֹאמַר הַכָּתוּב ״וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם״, שֶׁאַדְרַבָּה הָיָה צָרִיךְ ה׳ לְהוֹסִיף שְׁמִירָה עַל שְׁמִירָתָן לְבַל תִּכָּנֵס בָּהֶם עַיִן רָעָה שֶׁל בִּלְעָם. אֶלָּא וַדַּאי מַה שֶׁרָאוּ קְצֵה הָעָם הוּא עַל יְדֵי כְּשָׁפִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בַּצִּפּוֹר הַיָּדוּעַ, וְהוּא הָיָה מְגַלֶּה אוֹתָם, וְיֵשׁ כֹּחַ בַּמְּכַשְּׁפוּת לַעֲשׂוֹת כֵּן, כְּאָמְרָם זַ״ל (סנהדרין סז:) לָמָּה נִקְרְאוּ מְכַשְּׁפוּת וְכוּ׳, וְהֵם גִּלּוּ הַמְּכֻסֶּה בֶּעָנָן. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא גִּלּוּ לָהֶם אֶלָּא קְצֵה הָעָם, לֹא פִּנַּת הַצַּדִּיקִים וּגְדוֹלֵיהֶם:
במדבר כד:א · פירוש ב
וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב בְּעֵינֵ֤י יְהֹוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים וַיָּ֥שֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו׃
אוֹ יִתְבָּאֵר לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּזֹּהַר (חלק ג רה:) בְּפָסוּק ״אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר״ (במדבר כז:ג) לְשׁוֹן דִּבּוּר, וְהַכַּוָּנָה לְפִי שֶׁכָּל הָעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּקוֹם הָיוּ בְּדִבּוּר: עַל יַם סוּף, בָּעֵגֶל, בַּמִּתְאוֹנְנִים, בַּמְּרַגְּלִים, בַּעֲדַת קֹרַח, מֵי מְרִיבָה וְכוּ׳, כֻּלָּם הָיוּ חוֹטְאִים בְּדִבּוּר, וְחָשַׁב כִּי בִּכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ לְנֶגֶד פָּנָיו יִמָּצְאוּן רַבִּים מִכִּתּוֹת הַמְּדַבְּרִים וְדֶרֶךְ שָׁם יְקַלֵּל.
במדבר כד:א · פירוש ג
וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב בְּעֵינֵ֤י יְהֹוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים וַיָּ֥שֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זַ״ל (זוהר חדש ב׳ קנז.) שֶׁאָמְרוּ כִּי הַמִּדְבָּר הוּא מְקוֹם חֲנוֹת ס״מ הָרָשָׁע, וְנִתְכַּוֵּן לְעוֹרֵר כֹּחוֹתָיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו״ שֶׁשָּׁם הוּא רֹאשׁ הַקְּלִפָּה ס״מ וְחֵילוֹתָיו שׂוֹנְאֵי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְדִקְדֵּק לוֹמַר פָּנָיו, אוּלַי שֶׁתִּתְעוֹרֵר הַקְּלִפָּה בְּאֶמְצָעוּת הַכַּעַס כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּתְעוֹרֵר הַקְּדֻשָּׁה בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב טוֹב, כִּי כָל אֶחָד יִתְעוֹרֵר לְמִינוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״פָּנָיו״ לְשׁוֹן כַּעַס, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ל״ג:י״ד) ״פָּנַי יֵלֵכוּ״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן כַּעַס:
במדבר כד:ה · פירוש ב
מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד שְׁנֵי זְמַנִּים: א׳ שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר שֶׁהָיָה ה׳ בֵּינֵיהֶם בָּאֹהֶל, דִּכְתִיב (שמות כ״ו:ז׳) ״וְעָשִׂיתָ וְגוֹ׳ לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן״, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ״. ב׳ שֶׁהָיוּ בוֹ בַּיִּשּׁוּב, דִּכְתִיב (מלכים א׳ ח:יב) ״ה׳ אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל״, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. וְאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים לְפִי שֶׁיֵּשׁ הַדְרָגוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מִשְׁכָּן לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת.
במדבר לב:ז · פירוש א
וְלָ֣מָּה (תנואון) [תְנִיא֔וּן] אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃
וְלָמָּה תְנִיאוּן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד הַטְּעָנוֹת, עוֹד קוֹבֵל אֲנִי עֲלֵיכֶם ״לָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לוּ יְהִי שֶׁאֵין כַּוָּנַתְכֶם אֶלָּא לַטְּעָמִים הָאֲמוּרִים בְּדִבְרֵיכֶם, עִם כָּל זֶה יֵשׁ מָקוֹם לָרוֹצֶה לַחְשׁוֹב שֶׁטַּעֲנוֹתֵיכֶם הוּא לְיִרְאַת עַם הָאָרֶץ. וַהֲגַם שֶׁאַתֶּם שׁוֹלְלִים הַדְּבָרִים, שֶׁאַדְרַבָּה אַתֶּם חוֹשְׁבִים הָאָרֶץ כְּאִלּוּ כְּבוּשָׁה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְכַסּוֹת טַעַם הַנִּכָּר שֶׁהוּא לְיִרְאַת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. וְהֵן הֵנָּה דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים שֶׁאָמְרוּ (במדבר י״ג:ל״א) שֶׁחָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״כֹּה עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם״ וְגוֹ׳. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לָהֶם שֶׁהָיָה לָהֶם לָחוּשׁ לַחֲשָׁד זֶה אַחַר שֶׁכְּבָר קָדַם מַעֲשֵׂה הָאָבוֹת וְהָיָה מַה שֶׁהָיָה, שֶׁפָּחֲדוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲלוֹת אֶל הָאָרֶץ. וְלָזֶה יֵשׁ מָקוֹם לַחְשׁוֹב הַדָּבָר עַצְמוֹ כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁחֵלֶק מֵהַשְּׁבָטִים מְבַקְּשִׁים לָשֶׁבֶת חוּץ לָאָרֶץ.
במדבר לב:כב · פירוש ב
וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם מֵיְהֹוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָיְתָ֠ה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד הוֹדִיעָם שֶׁבָּזֶה יִהְיוּ נְקִיִּים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ: מֵה׳ – כְּשֶׁיַּעַבְרוּ לַמִּלְחָמָה עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתָם לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לַהֲנָאָתָם בִּשְׁבִיל קִיּוּם תְּנַאי הָאָרֶץ, וּמִיִּשְׂרָאֵל – לְבַל יַחְשְׁדוּ שֶׁטִּינָא הָיְתָה בְלִבָּם מֵהַמְּרַגְּלִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה ״קַמְתֶּם תַּחַת אֲבוֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים״ שֶׁכַּוָּנָתָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי ה׳. וְאָמְרוֹ וְהָיְתָה הָאָרֶץ וְגוֹ׳ – הִבְטִיחָם שֶׁבָּזֶה תִּתְקַיֵּם בְּיָדָם הָאָרֶץ לַאֲחֻזָּה וְלֹא תִהְיֶה נִגְזֶלֶת מֵהֶם, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה יֻשְׁלְלוּ מִכָּל הַבְטָחוֹת הַטּוֹבוֹת.
במדבר לג:א · פירוש א
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
אֵלֶּה מַסְעֵי וְגוֹ׳. רַזַ״ל (בראשית רבה יב,ג) אָמְרוּ: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵלֶּה״ פָּסַל הַקּוֹדְמִים, וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא רָאִינוּ שֶׁקָּדְמוּ בַּמַּאֲמָר מַסָּעוֹת זוּלָתָם לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְפָסְלָם. וְהָיָה נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לִפְסֹל כָּל מַסָּעוֹת זוּלָתָם שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם, הֲגַם שֶׁלֹּא הֻזְכְּרוּ. אֶלָּא שֶׁרוֹאַנִי שֶׁלֹּא הָיוּ הַמַּסָּעוֹת לְשֶׁבַח, וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיוּ בָּעוֹלָם, כִּי רֻבָּם הָיוּ לְיִסּוּרִין שֶׁל עֲוֹן הַמְרַגְּלִים. גַּם הַקּוֹדְמִים הָיוּ דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לְבַל יִתְּנוּ רֹאשׁ וְיָשׁוּבוּ, דִּכְתִיב (שמות י״ג:י״ז) ״וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה לְרָצוֹן וּלְסֵדֶר הַנָּכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל. גַּם אָמְרוּ רַזַ״ל (ילקוט יתרו רעג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם״ – בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְהָיוּ חוֹלְקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְכוּ׳, מַה כְּתִיב ״וַיִּסְעוּ מִסֻּכּוֹת וַיַּחֲנוּ בְאֵיתָם״, הָיוּ נוֹסְעִים בִּמְרִיבָה וְחוֹנִים בִּמְרִיבָה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּכְפֵרוּשׁ זֶה אֵין בְּמַסָּעוֹת אֵלּוּ דָּבָר יְקַר הָעֵרֶךְ לִפְסֹל כָּל זוּלָתָם.
במדבר לג:א · פירוש ב
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וְאֶפְשָׁר כִּי לְפִי שֶׁיֵּשׁ בַּמַּסָּעוֹת אֵלֶּה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: א׳ הֵם הַמַּסָּעוֹת שֶׁהָיוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה קוֹדֶם גְּזֵרַת מְרַגְּלִים, ב׳ הַמַּסָּעוֹת שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעַת ה׳ עֲשׂוֹת זוּלַת מַה שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים, וּמַסָּעוֹת אֵלּוּ גְּרוּעִים הֵם מֵעֵרֶךְ שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם, וּכְנֶגְדָּן נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמַר אֵלֶּה לְפָסְלָם. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב אֵלֶּה מַסְעֵי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ הֵם הַמַּסָּעוֹת הָרְאוּיִים וְהַצְּרִיכִין, וְכָל זוּלָתָם פְּסוּלִין הֵם, שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא יִסּוּרִין לַהֲנִיעָם בַּמִּדְבָּר בְּתוֹכָחוֹת שֶׁל עֲוֹן הַמְרַגְּלִים.
במדבר לג:א · פירוש ג
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
עוֹד נִרְאֶה בְּהָעִיר לָמָּה בָּחַר הַכָּתוּב לִמְנוֹת הַמַּסָּעוֹת וְלֹא הַחֲנָיוֹת, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה כאן) שֶׁאָמְרוּ מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְכוּ׳ כָּאן יָשַׁנְנוּ כָּאן וְכוּ׳, עַד כָּאן, שֶׁזֶּה יוֹתֵר בְּזִכְרוֹן הַחֲנָיוֹת, לֹא בַּמַּסָּעוֹת. גַּם לְפִי מִדְרָשׁ אַחֵר (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִזְכִּיר הַמַּסָּעוֹת לִקְבֹּעַ לָהֶם שָׂכָר לֶעָתִיד לָבֹא, דִּכְתִיב (ישעיהו לה:א) ״יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר״ וְגוֹ׳, לְפִי זֶה הָיָה רָאוּי לִמְנוֹת הַחֲנָיוֹת.
במדבר לג:א · פירוש ד
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת (זוהר חלק ב קנז.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיְתָה לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאָנַס אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַחוֹנֶה בַּמִּדְבָּר הַשָּׁמֵם, שֶׁשָּׁם קָנָה מְקוֹמוֹ מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְדָרְכוּ שָׁם עֲדַת ה׳ לְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו. וְהוּא הַטַּעַם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹנִים בְּמָקוֹם אֶחָד שָׁנָה וּבְמָקוֹם אַחֵר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, שֶׁהוּא כְּפִי מַה שֶׁצָּרִיךְ לְבֵרוּר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּמָּקוֹם הַהוּא. וּבֵרוּר זֶה אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל עֲשׂוֹתוֹ זוּלַת קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה וּבְסוֹד שְׁלֵמוּת מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת: קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה הִיא הַשְּׁכִינָה וְיִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה, וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּסוֹד ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״ (ישעיהו סג:יא), כִּי הוּא אִילָן שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצְצוּ נִשְׁמוֹת שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהָיוּ שָׁם, וְנִסְתַּיְּעוּ בְּעֵזֶר אֱלֹהִי בִּשְׁכוּנַת שׁוֹכֵן הַבִּירָה, וְשִׁבְּרוּ מַלְתְּעוֹת עַוָּל וּבֵרְרוּ בֵּרוּר עָצוּם.
במדבר לג:א · פירוש ז
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי תֵּבַת ״אֵלֶּה״ הִגִּידָה עַל הַמַּסָּעוֹת הַמֻּבְחָרִים וּפָסְלָה מַסָּעוֹת הַגְּרוּעִים, סָמַךְ הַכָּתוּב לְמַאֲמַר ״אֵלֶּה״ מַאֲמַר אֲשֶׁר יָצְאוּ וְגוֹ׳ לְצִבְאֹתָם, לְהָעִירְךָ כִּי הַמֻּבְחָרִים הֵם אוֹתָם שֶׁקָּדְמוּ לַמְּרַגְּלִים, שֶׁהֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאוֹתָם. פֵּרוּשׁ, הַצְּבָאוֹת עַצְמָן, שֶׁיָּצְאוּ לִשְׁלֹל מַסָּעוֹת שֶׁהָיוּ מִזְּמַן הַמְּרַגְּלִים, שֶׁלֹּא הָיוּ לְצִבְאוֹתָם, שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה לָמוּת בַּמִּדְבָּר, וּמֵאוֹתָהּ שָׁנָה עַצְמָהּ מֵתוּ חֵלֶק מֵהֶם וְלֹא הָיָה בַּנִּמְצָא הַצְּבָאוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם. וְאָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, פֵּרוּשׁ, הַמַּסָּעוֹת הָיוּ בְּיָדָם, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ (במדבר ט:כ): ״וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ״ וְגוֹ׳ ״עַל פִּי ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה״, וְסָמַךְ עִמּוֹ אַהֲרֹן שֶׁאַהֲרֹן הוּא הַתּוֹקֵעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת לְמַסָּעָם, לָזֶה שִׁתְּפוֹ עִם מֹשֶׁה.
דברים
דברים א:כג · פירוש א
וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃
וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר. פֵּרוּשׁ, לְפִי טַעַם שֶׁאֲמַרְתֶּם ״וְיַחְפְּרוּ לָנוּ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני שלח) שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיִּשְׁלְחוּ הַמְרַגְּלִים לִרְאוֹת הַחֲפִירוֹת שֶׁטּוֹמְנִים הַכְּנַעֲנִים מָמוֹנָם בָּהֶם. וְאָמְרוֹ בְּעֵינַי, פֵּרוּשׁ אֲנִי שֶׁעֵינֵי בָּשָׂר לִי, אֲבָל בְּעֵינֵי בּוֹחֵן לְבָבוֹת – לֹא. וְעַיֵּין מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (במדבר יג:ב).
דברים א:כד · פירוש א
וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃
וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וַיִּפְנוּ, פֵּרוּשׁ, שֶׁפָּנוּ מִדֶּרֶךְ שֶׁהָיוּ בָּהּ, כִּי קוֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הַשְּׁלִיחוּת הָיוּ צַדִּיקִים כְּאָמְרוֹ ״כֻּלָּם אֲנָשִׁים״, וּמֵעֵת שֶׁהִתְחִילוּ לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת זֶה הִרְשִׁיעוּ וּפָנוּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל. וְעַיֵּין מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ״ (במדבר יג:כו).
דברים א:כד · פירוש ב
וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃
וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ. פֵּרוּשׁ, לֹא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה ״וְיַחְפְּרוּ לָנוּ״, אֶלָּא רִגְּלוּ אוֹתָהּ לָדַעַת מַה הִיא וּמַה אֲנָשֶׁיהָ, וְלֹא בִּקְשׁוּ לָדַעַת חֲפִירוֹת הַמַּטְמוֹנִיּוֹת.
דברים א:כה · פירוש ב
וַיִּקְח֤וּ בְיָדָם֙ מִפְּרִ֣י הָאָ֔רֶץ וַיּוֹרִ֖דוּ אֵלֵ֑ינוּ וַיָּשִׁ֨בוּ אֹתָ֤נוּ דָבָר֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טוֹבָ֣ה הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא, לְפִי שֶׁהָיוּ בַּמְּרַגְּלִים שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: אַחַת רָעָה, הִיא תְּשׁוּבַת עֲשָׂרָה מְרַגְּלִים, וְאַחַת טוֹבָה, הִיא תְּשׁוּבַת יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. וּבִדְבָרָיו כָּאן אָמַר שְׁתֵּי הַתְּשׁוּבוֹת. כְּנֶגֶד מַה שֶׁהֵשִׁיבוּ עֲשָׂרָה הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים לְרָעָה אָמַר וַיִּקְחוּ וְגוֹ׳ וַיָּשִׁיבוּ אֹתָנוּ דָבָר, פֵּרוּשׁ, לֹא רָצָה מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַחְזֹר הַדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר הַדִּין עַל שֶׁכְּבָר מֵתוּ, וְאָמַר הָעִנְיָן סְתָם שֶׁהֵשִׁיבוּ דָבָר. וּלְהָעִירְךָ שֶׁעַל עֲשָׂרָה מְרַגְּלִים הוּא אוֹמֵר, אָמַר וַיִּקְחוּ בְיָדָם, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לד.) שְׁמוֹנָה מְרַגְּלִים נָטְלוּ אֶשְׁכּוֹל, אֶחָד נָטַל תְּאֵנָה, וְאֶחָד נָטַל רִמּוֹן, אֲבָל יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לֹא נָטְלוּ כְּלוּם כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק בְּמַאֲמַר וַיִּקְחוּ בְיָדָם לוֹמַר שֶׁהֵם הָעֲשָׂרָה שֶׁלָּקְחוּ בְּיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ, וַיָּשִׁיבוּ אֹתָנוּ דָבָר מַה שֶׁהֵשִׁיבוּ. גַּם אֶפְשָׁר לָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה ״דָּבָר״ מִ״דָּבָר״ הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת שְׁלַח דִּכְתִיב (במדבר יג:כו) ״וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר״. וַהֲגַם שֶׁאֵין אָדָם דָּן גְּזֵרָה שָׁוָה אֶלָּא אִם כֵּן קִבְּלָהּ מֵרַבּוֹ, בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה לְגַלּוֹת פְּשָׁטֵי הַכְּתוּבִים הוֹדִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיְּכוֹלִין לְגַלּוֹת בִּגְזֵרָה שָׁוָה כָּזוֹ, וְזֶה פָּשׁוּט לַהוֹלְכִים בְּאוֹר הַחַיִּים. וּכְנֶגֶד יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב אָמַר ״וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ״. וּכְפִי זֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לְכֶפֶל וַיָּשִׁיבוּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ׳. גַּם נִתְיַשֵּׁב דִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר דְּבָרָיו סְתוּמִים ״וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ״ שֶׁמַּשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים יַגִּיד עַל כֻּלָּן, וְלִדְבָרֵינוּ הֲרֵי חִלֵּק דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים לִשְׁנַיִם, רָעִים וְטוֹבִים.
דברים א:כו · פירוש א
וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְלֹא אֲבִיתֶם וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁעֲשָׂרָה אָמְרוּ עֵדוּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״אַחֵינוּ הֵמַסּוּ״ וְגוֹ׳, כְּבָר אָמַר לָהֶם ה׳ שֶׁאֵין הוֹרָשַׁת הָעִיר מִצַּד גְּבוּרַת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּמַתָּנָה מֵה׳, כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ בְּפָרָשַׁת שְׁלַח (במדבר י״ג:ב׳) מִמַּאֲמַר ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ כִּי הוּא יוֹרִישׁ מִפְּנֵיהֶם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר גַּם כֵּן בְּסָמוּךְ ״ה׳ וְגוֹ׳ הוּא יִלָּחֵם לָכֶם״, וְאֵין בְּמַאֲמָר זֶה סְתִירָה לְהַכְחִישׁ הַפְלָאַת תּוֹקֶף הָעִיר וַאֲנָשֶׁיהָ שֶׁאָמְרוּ הַמְּרַגְּלִים, וּבָזֶה לֹא קָשָׁה קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן.
דברים א:לב · פירוש א
וּבַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה אֵֽינְכֶם֙ מַאֲמִינִ֔ם בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וּבַדָּבָר הַזֶּה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ ״וּבַדָּבָר הַזֶּה״. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ עַל הַבְטָחַת בִּיאַת הָאָרֶץ הוּא מְדַבֵּר, וְאֵין נִרְאֶה כֵּן אֶלָּא כִּפְשַׁט הַכָּתוּב שֶׁעַל נִסֵּי מִדְבָּר הוּא אֲשֶׁר נְשָׂאָם ה׳ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ, שֶׁגַּם בַּדָּבָר הַזֶּה אֵינָם מַאֲמִינִים. וְזֶה לְךָ הָאוֹת, אָמְרוֹ (שמות יז:ז) ״הֲיֵשׁ ה׳ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן״, וְכַמָּשָׁל שֶׁהֵבִיא בַּזֹּהַר (שמות רבה כו) עַל אָב שֶׁנָּשָׂא בְּנוֹ עַל כְּתֵפוֹ, פָּגְעוּ בְּאָדָם אֶחָד וְהָיָה הַבֵּן שׁוֹאֲלוֹ עַל אָבִיו וְכוּ׳, כְּמוֹ כֵן יִשְׂרָאֵל עַם ה׳ בָּרוּךְ הוּא. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר וּבַדָּבָר הַזֶּה וְגוֹ׳ אֵינְכֶם מַאֲמִינִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם שֶׁהוּא הַנּוֹשֵׂא אֶתְכֶם וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר הַהֹלֵךְ וְגוֹ׳ מוֹסִיף לְהַפְלִיא פְּרָטֵי הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יִתְחַיְּבוּ לְהַכִּיר וּלְהַאֲמִין בַּה׳.
דברים א:לו · פירוש א
זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְהֹוָֽה׃
הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״יִרְאֶנָּה״ כֵּיוָן שֶׁמַּבְטִיחַ לְתִתָּהּ לוֹ, בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר שֶׁשְּׁתֵּי זְכֻיּוֹת הָיוּ בְּיַד כָּלֵב בְּעִנְיָן זֶה וּבִשְׁבִילָם זָכָה לִשְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ – שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים וְלֹא אָמַר רַע, ב׳ – שֶׁאַדְרַבָּה הָיָה סוֹתֵר דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים לְמַלֹּאת אַחֲרֵי ה׳, דִּכְתִיב (במדבר יג:ל) ״וַיַּהַס כָּלֵב״ וְגוֹ׳. וְיִעֵד לוֹ ה׳ שְׁנֵי דְּבָרִים טוֹבִים: כְּנֶגֶד מַה שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים עָלָה בְּיָדוֹ זְכוּת שֶׁלֹּא יָמוּת בִּגְזֵרָתָם, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לוֹמַר בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ מֵעֲצַת הַמְּרַגְּלִים יָצָא מִכְּלַל גְּזֵרַת ״אִם יִרְאֶה אִישׁ וְגוֹ׳ וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ״ (במדבר יד:כג). וּכְנֶגֶד שֶׁמִּלֵּא אַחֲרֵי ה׳ נָתַן לוֹ אֶת הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳ יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי ה׳״.
דברים א:מג · פירוש א
וָאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת־פִּ֣י יְהֹוָ֔ה וַתָּזִ֖דוּ וַתַּעֲל֥וּ הָהָֽרָה׃
וַתַּמְרוּ וְגוֹ׳ וַתָּזִידוּ. פֵּרוּשׁ: הִמְרוּ פִּי ה׳ שֶׁאָמַר לָהֶם שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת, וְעוֹד שֶׁהָיָה עִנְיָן שֶׁתַּחְשְׁשׁוּ בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת, כִּי הוּא הַגָּשַׁתְכֶם לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם, וְזֶה יַגִּיד זְדוֹן לְבַבְכֶם, וְהוּא אָמְרוֹ וַתָּזִידוּ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא עָשׂוּ הָעֲלִיָּה לָהָר לְעוֹצֶם הַהַבְטָחָה בַּה׳ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן לְמִיעוּט הַבְטָחָה וֶאֱמוּנָה שֶׁהָיָה לָהֶם בַּה׳ עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל חָס וְשָׁלוֹם לְהַצִּילָם וּלְהוֹרִישׁ הָעַמִּים, אֶלָּא בְּזָדוֹן עֲשִׂיתֶם הַדָּבָר בְּלֹא מַרְדּוּת וְהַכְנָעָה וּבַקָּשַׁת תִּקּוּן לִפְנֵי ה׳, לָזֶה ״וַיֵּצֵא הָאֱמוֹרִי״ וְגוֹ׳.
דברים א:מה · פירוש א
וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־שָׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם׃
וַתָּשׁוּבוּ וַתִּבְכּוּ וְגוֹ׳ וְלֹא שָׁמַע ה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַכָּתוּב, אִם הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁשָּׁבוּ מֵהַמִּלְחָמָה וַיִּבְכּוּ עַל מַה שֶׁהִכּוּ מֵהֶם הָאֱמוֹרִיִּים, אֵין יָדוּעַ מְכֻוָּן הַסִּפּוּר בָּזֶה. גַּם אָמְרוֹ וְלֹא שָׁמַע וְגוֹ׳ וְלֹא הֶאֱזִין וְגוֹ׳ אִם הַבְּכִי הָיָה עַל צָרָה שֶׁעָבְרָה עֲלֵיהֶם, מַה מָקוֹם לְמַאֲמָר זֶה. אָכֵן נִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁאַחַר שֶׁהִכּוּם הָאֱמוֹרִיִּים נִכְנְעוּ לִפְנֵי ה׳ וְשָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם בִּבְכִי עַל עָוֹן כְּמִשְׁפַּט הַשָּׁבִים, וְאַף עַל פִּי כֵן גָּדְלָה צַחֲנָתָם שֶׁלֹּא שָׁמַע ה׳ תְּשׁוּבָתָם וְלֹא הֶאֱזִין לִבְכִיָּתָם.
דברים ב:טו · פירוש א
וְגַ֤ם יַד־יְהֹוָה֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃
וְגַם יַד ה׳ וְגוֹ׳ לְהֻמָּם. פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד הַמִּיתָה עַצְמָהּ עוֹד לָהֶם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמִּדְבָּר, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,כא) שֶׁהָיוּ הוֹמִים אסטורדידו״ס בל״ס, וְהָיוּ הוֹמִים וְהוֹלְכִים בְּתַחֲלוּאִים עַד שֶׁתַּמּוּ. וְאָמְרוֹ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה, פֵּרוּשׁ שֶׁהִפְלִיא ה׳ בֵּין אוֹתָם שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה עֲלֵיהֶם וּבֵין שְׁאָר הַמַּחֲנֶה, שֶׁאוֹתָם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה הָיוּ הוֹמִים וּמִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים אֲשֶׁר לֹא כֵן שְׁאָר הַמַּחֲנֶה שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָם:
דברים ג:כה · פירוש ג
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לְבַקֵּשׁ שֶׁיְּמַהֵר לַעֲבוֹר כָּל עוֹד שֶׁיֵּשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁעֲדַיִן לֹא כָּלוּ לוֹ יָמָיו. וּלְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ ״בָּעֵת הַהִיא״ שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֶל זְמַן הַגְּזֵרָה שֶׁל הַמְּרַגְּלִים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמְּמַהֵר לַעֲבוֹר בִּזְמַן זֶה שֶׁעֲדַיִן יָמָיו רַבִּים, וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים תַּשְׂכִּיל שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְבַטֵּל גְּזֵרַת יִשְׂרָאֵל, כִּי גְּזֵרָתָם הָיְתָה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יָמוּתוּ מִיתַת כָּרֵת עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה, וְאִם יִכָּנֵס מֹשֶׁה אָז הַדָּבָר מוּבָן מֵעַצְמוֹ שֶׁיִּכָּנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא גָּזַר ה׳ עֲלֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ מִיתַת כָּרֵת:
דברים ג:כה · פירוש ה
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ אֶעְבְּרָה נָּא, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב גַּם עַל טַעַם הַבָּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה) לָמָּה מֹשֶׁה מֵת בְּחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁהוּא מִשּׁוּם מֵתֵי מִדְבָּר לַהֲבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא, מָשָׁל וְכוּ׳ יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, לָזֶה אָמַר אֶעְבְּרָה פֵּרוּשׁ דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, לֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיֹּאמַר לוֹ ה׳ קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, יָבֹא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֹאמַר ה׳ אֵלָיו:
דברים ד:מו · פירוש א
בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּע֔וֹר בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃
אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וְגוֹ׳ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם. קָשֶׁה, וַהֲלֹא בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים הִכָּה מֹשֶׁה אֶרֶץ סִיחוֹן? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מֵעֵת יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם הָיָה מוּכָן לִפְנֵיהֶם לְהַכּוֹתוֹ, שֶׁאִם לֹא הָיָה מַעֲשֵׂה הַמְּרַגְּלִים הָיוּ מַכִּים אוֹתוֹ בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם:
דברים ד:מו · פירוש ב
בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּע֔וֹר בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מֵעֵת שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָיו מֵהֶם, וְהָיָה מֻכֶּה וְעוֹמֵד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ) שֶׁמָּסֹרֶת בְּיָדָם וְכוּ׳, וְלָזֶה סָמַךְ מַאֲמַר בְּצֵאתָם לְמַאֲמַר הַהַכָּאָה, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ״ לְהָעִירְךָ כִּדְבָרֵינוּ.
דברים ו:כה · פירוש ג
וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ {ס}
וְאָמְרוֹ כְּהַיּוֹם הַזֶּה – פֵּרוּשׁ, כְּסֵדֶר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא זָן וּמְפַרְנֵס, מוֹרִיד הַמָּן וְגוֹ׳, וּמְכַסֶּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ז) שֶׁהָיְתָה כְּסוּתָם גְּדֵלָה עִמָּהֶם כְּחוֹמֶט וְהָעֲנָנִים מְגַהֲצִים הַבְּגָדִים. וּכְנֶגֶד עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה אָמַר זֶה, אֵינוֹ בְּחִיּוּב הָעֶבֶד אֶלָּא בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳. רָשַׁם בָּזֶה תַּכְלִית הָאַהֲבָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חובות הלבבות שער אהבת ה׳ פ״א) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הָאַהֲבָה הִיא כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ וּנְטוֹתָהּ אֶל הַבּוֹרֵא, וְזוֹ הִיא דְּבֵקוּת הַנֶּפֶשׁ לִפְנֵי אוֹר הַנֶּעֱרָב הוּא ה׳ אֱלֹהֵינוּ.
דברים ח:ג · פירוש א
וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶ֒ךָ֒ וַיַּאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הוֹדִֽיעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדּוֹ֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כׇּל־מוֹצָ֥א פִֽי־יְהֹוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃
וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה קִשְׁרָן שֶׁל דְּבָרִים שֶׁל וַיְעַנְּךָ וְגוֹ׳ עִם וַיַּאֲכִילְךָ וְגוֹ׳, וּלְפִי מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים גְּנַאי הַמָּן יַגִּיד שֶׁאֲכִילַת הַמָּן הָיְתָה לְצַד הָרְעָבוֹן, וְזֶה אֵינוֹ, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַתּוֹרָה הִרְבְּתָה בְּשִׁבְחֵי הַמָּן, כָּאָמוּר (במדבר יא:ז) ״וְהַמָּן״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי שם) שֶׁכָּל הַכָּתוּב בְּשִׁבְחוֹ מְדַבֵּר. גַּם הוּא מְזוֹן הַמַּלְאָכִים (יומא עה:), כְּאָמְרוֹ ״לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ״. וְנִרְאֶה שֶׁגַּם כָּאן שֶׁבַח הַמָּן יַגִּיד, כִּי הַמַּאֲכָלִים יֶשְׁנָם בִּשְׁנֵי סוּגִים, יֵשׁ מַאֲכָל שֶׁשָּׁוֶה לַכֹּל, בֵּין בָּרִיא בֵּין חוֹלֶה, לְצַד הֱיוֹתוֹ נָקִי מֵהָעִפּוּשׁ וְכֻלּוֹ נִבְלָע בָּאֵבָרִים וְקַל לְהִתְעַכֵּל וּמַבְרִיא הָאָדָם, וְיֵשׁ מַאֲכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לְבָרִיא אֲבָל לְחוֹלֶה יַזִּיקֶנּוּ וִיאַבְּדֶנּוּ. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב בְּעִנְיַן הַמָּן וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ וַיְעַנְּךָ עִנּוּי הַדֶּרֶךְ, וַיַּרְעִבֶךָ עִנּוּי חֶסְרוֹן הַמָּזוֹן, וְהִנֵּה יָדוּעַ הוּא שֶׁהַמִּתְעַנֶּה בַּדֶּרֶךְ יֵאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו כֹּחַ הַמְּבַשֵּׁל וְכֹחַ הָעִכּוּל וּכְשֶׁאָדָם אוֹכֵל מַאֲכָל קָשֶׁה קְצָת לְהִתְעַכֵּל יַזִּיקֶנּוּ עַד מְאֹד, גַּם כְּשֶׁיִּרְעַב הָאָדָם וְיֹאכַל כְּדֵי שְׂבִיעָה יְבִיאֶנּוּ לִידֵי חֹלִי, וְעֵינֵינוּ רוֹאוֹת כִּי יוֹם שֶׁמִּתְעַנֶּה הָאָדָם לְעֵת הָאֹכֶל לֹא יוּכַל אֱכֹל כְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ, וְאָמַר וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן הֲרֵי שֶׁבַח הַמַּאֲכָל שֶׁהוּא דָּבָר הָרָאוּי אֲפִלּוּ לַמְּעֻנֶּה וְלָרָעֵב מִלְּבַד טַעַם הַנִּרְגָּשׁ שֶׁהָיָה כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ.
דברים ט:ו · פירוש א
וְיָדַעְתָּ֗ כִּ֠י לֹ֤א בְצִדְקָֽתְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱ֠לֹהֶ֠יךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֜ אֶת־הָאָ֧רֶץ הַטּוֹבָ֛ה הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּ֑הּ כִּ֥י עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף אָֽתָּה׃
וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא וְגוֹ׳ זְכוֹר אַל תִּשְׁכַּח וְגוֹ׳. קָשֶׁה, מַה מוֹכִיחַ מִמַּה שֶׁעָבַר בַּזְּמַנִּים שֶׁהָיוּ בָּהֶם רְשָׁעִים לִזְמַן זֶה, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁצִּדְקָתָם שֶׁהֵם עוֹמְדִים בָּהּ הַיּוֹם תַּסְפִּיק לָהֶם לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, וִיכוֹלִין לוֹמַר ״בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה׳״? אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא, כִּי מִמַּה שֶׁהָיוּ רוֹאִים בַּזְּמַן שֶׁהָיוּ מַמְרִים אֶת ה׳ בְּדֶרֶךְ בִּיאָתָם לָאָרֶץ, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ נוֹסְעִים וּבָאִים לְרִשְׁתָּהּ, מֵעַתָּה בִּיאָתָם הִיא לְצַד בְּרִית אָבוֹת, וְאֵין רְאָיָה מִמַּה שֶׁהֵם בָּאִים לָאָרֶץ שֶׁבִּזְכוּתָם הֵם בָּאִים.
דברים ט:כג · פירוש א
וּבִשְׁלֹ֨חַ יְהֹוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֙עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ ל֔וֹ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֽוֹ׃
וּבִשְׁלֹחַ ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לִיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לְרַגֵּל הָאָרֶץ הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לֵאמֹר ״עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ וְגוֹ׳, וּכְאָמְרוֹ בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (במדבר יג:ב) ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם. וְהִפְסִיק בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים וּבְעִנְיַן תַּבְעֵרָה וּמַסָּה וְכוּ׳ בְּאֶמְצַע מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, נִתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ כָּל הַהַקְצָפוֹת, וְאִם הָיָה נִגְמָר סֵדֶר כָּל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הָיָה מַפְלִיג בֵּין הַקְצָפָה לְהַקְצָפָה, וְהַהַפְלָגָה בָּזֶה תּוֹלִיד הֶעְדֵּר הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁאֵלָיו יְכַוֵּן.
דברים יב:כ · פירוש א
כִּֽי־יַרְחִיב֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת־גְּבֻלְךָ֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכׇל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃
כִּי יַרְחִיב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל הַמִּתְאַוִּים תַּאֲוָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר בַּמִּדְבָּר (במדבר יא), וְקָבְרוּ הַמִּתְאַוִּים, מֵעַתָּה עוֹמֵד תַּאֲוַת הַבָּשָׂר בְּאִסּוּר. לָזֶה אָמַר כִּי יַרְחִיב וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁתֹּאמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לֶאֱכֹל בָּשָׂר, וְזֶה דִּמְיוֹן מַאֲמַר הַמִּתְאַוִּים שֶׁאָמְרוּ ״מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר״, גַּם אָמַר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ דִּמְיוֹן הָאָמוּר בַּמִּתְאַוִּים שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה״, אַף עַל פִּי כֵן מַתִּיר הַכָּתוּב לָהֶם וְאָמַר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר.
דברים כה:יח · פירוש א
אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃
אֲשֶׁר קָרְךָ. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה ג.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֶעָנָן הָיָה מְכַסֶּה עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה מְקוֹמָם יָדוּעַ לָעוֹלָם, אֶלָּא כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד וּבָא הַכְּנַעֲנִי וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל. וְאִם כֵּן תִּקְשֶׁה מִנַּיִן יָדַע עֲמָלֵק מְקוֹם חֲנִיַּת יִשְׂרָאֵל לָבֹא אֶצְלָם לְהִלָּחֵם עִמָּם? לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר קָרְךָ, פֵּרוּשׁ יִקֶר מִקְרֵהוּ וְיָדַע מַחֲנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ. וְאָמְרוֹ וַיְזַנֵּב בְּךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לֹא שֶׁהֶעָנָן הִנִּיחוֹ לִכָּנֵס לִפְנִים לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּאוֹתָן שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹלְטָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְזַנֵּב בְּךָ״ אוֹתָם הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ.
דברים לג:כא · פירוש א
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. פֵּרוּשׁ, הָיָה רָאוּי רֵאשִׁית שֶׁהִיא הַתּוֹרָה לוֹ, וְטַעַם לַדָּבָר – ״כִּי שָׁם חֶלְקַת״, פֵּרוּשׁ חֶלְקוֹ שֶׁל מְחוֹקֵק שֶׁהוּא מֹשֶׁה ״סָפוּן״, אוֹ חֵלֶק מִמְּחוֹקֵק, כִּי חֵלֶק הַגָּדוֹל עָלָה לְמַעְלָה, וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם אֶלָּא גּוּפוֹ הַקָּדוֹשׁ הַחַי סָפוּן. וְטַעַם הַדָּבָר לְהָבִיא רָאשֵׁי עָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי כאן) לְהָבִיא דּוֹר הַמִּדְבָּר לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיֵּתֵא״ וְגוֹ׳, וּקְרָאָם רָאשֵׁי עָם לְפִי שֶׁהֵם תְּחִלַּת קְנִיַּת יִשְׂרָאֵל לַה׳ לְעַם סְגֻלָּה.
דברים לג:כא · פירוש ו
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
אוֹ יִתְפָּרֵשׁ אָמְרוֹ ״צִדְקַת ה׳״ וְגוֹ׳, עַל גָּד שֶׁעָשָׂה עִם ה׳ דָּבָר שֶׁיֵּחָשֵׁב לוֹ לִצְדָקָה, וְהוּא שֶׁעָבַר הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת מִצְוָה עִם יִשְׂרָאֵל. וְדָבָר זֶה כְּפִי הַדִּין בֵּינוֹ לְבֵין ה׳ אֵינוֹ חַיָּב בּוֹ, כִּי בָאָה נַחֲלָתָם בַּמָּקוֹם שֶׁבָּחֲרוּ, וְאֵין לָהֶם חִיּוּב לַעֲבֹר לְהִלָּחֵם עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁטָּעֲנוּ בְּטַעֲנוֹתֵיהֶם בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת (במדבר לב:ה), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּם שָׁם, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכִיחַ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהִסְכִּים ה׳ עַל נַחֲלָתָם כִּי בָאָה שָׁמָּה. וּמַה שֶׁעָבְרוּ הַיַּרְדֵּן לָהֶם תֵּחָשֵׁב לִצְדָקָה, וְזֶה לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְמַה שֶׁבֵּינָם לְבֵין ה׳, אֲבָל לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְבֵינָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל כָּךְ שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת.
דברים לד:ח · פירוש ד
וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃
עוֹד אֶפְשָׁר כִּי מִיתַת אַהֲרֹן הִרְגִּישָׁתָם בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁתֵּכֶף נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד וְהוּסַר מְסוּכָּתָם, וְזֶה סִבֵּב בִּיאַת הַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳ (במדבר כא:א), לָזֶה נִתְעוֹרְרוּ יַחַד כָּל יִשְׂרָאֵל לִבְכּוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמִיתַת מֹשֶׁה, הֲגַם שֶׁנִּטְּלוּ עֲנָנִים וְכוּ׳, לֹא הֵעִירוּ עַל זֶה, גַּם נִטְרְדוּ בְּשִׂמְחַת בִּיאַת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה.