אור החיים

בריאה ועולמות עליונים

המוות ומהותו

סיבת המיתה, מיתת צדיקים, זוהמת הנחש

91 קטעים ב-5 חומשים

בראשית

בראשית א:א · פירוש נו
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
אוֹ יִרְמֹז שֶׁעַל יְדֵי סִיּוּעַ הַנְּשָׁמָה יִהְיֶה הָעֶרֶב, עֵת שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ לָלֶכֶת לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כְּעֵת בֹּקֶר, עֵת בּוֹאוֹ לָעוֹלָם, שֶׁתַּחְזֹר הַנְּשָׁמָה מְאִירָה כְּיוֹם בּוֹאָהּ, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב:) ״וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ״ (קהלת יב:ז), וְזֶה לְשׁוֹנָם: תְּנָהּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לָךְ, וּבָזֶה יִשְׁוֶה יוֹם בּוֹאוֹ כְּיוֹם לֶכְתּוֹ כְּאֶחָד.
בראשית א:לא · פירוש ב
וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיַּרְא אֱלֹהִים וְגוֹ׳, כָּאן רָמַז כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָאָדָם הִבִּיט ה׳ בַּצַּדִּיקִים (בראשית רבה ג), וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּרְא וְגוֹ׳ וְהִנֵּה טוֹב שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים. וַהֲגַם שֶׁהִבִּיט בָּרְשָׁעִים, גַּם לָהֶם הֵכִין וְעָשָׂה תִּקּוּן לִבְרִיאָתָם, וְהוּא אָמְרוֹ מְאֹד, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ״ט) ״מְאֹד״ זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ נִתְקָנִים הַנִּבְרָאִים הַנּוֹטִים מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל. וְלָזֶה כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים אָמַר וְהִנֵּה טוֹב, פֵּרוּשׁ הִנֵּה הִנָּם בְּחִינַת טוֹב מִבְּלִי צֹרֶךְ מָוֶת. וּכְנֶגֶד בְּחִינַת הַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם יֶשְׁנָם גַּם הֵם בִּבְחִינַת טוֹב בְּאֶמְצָעוּת מְאֹד:
בראשית ב:טז · פירוש ג
וַיְצַו֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃
עוֹד יִרְמוֹז בְּכֶפֶל אָכוֹל תֹּאכֵל מוֹת תָּמוּת, לוֹמַר כִּי הַמַּתָּנָה נְתוּנָה לוֹ וּלְכָל הַבָּאִים מִמֶּנּוּ שֶׁהֵם כָּל זַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת לֶאֱכוֹל מֵהַגָּן, וְאִם וְגוֹ׳ מוֹת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מוֹת הוּא וְיָמוּתוּ כָּל הַבָּאִים מִמֶּנּוּ עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁנִּקְנְסָה מִיתָה עַל כָּל הַנִּבְרָאִים עַד אֲשֶׁר תֹּאבַד זוֹהֲמָא שֶׁנִּדְבְּקָה אָז וּבִלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח (ישעיהו כה:ח).
בראשית ג:יד · פירוש א
וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכׇּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כׇּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ וְגוֹ׳. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּרַם בְּדִבּוּרוֹ: א׳, שֶׁגָּרַם סִלּוּק אוֹר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיָה חוֹפֵף עַל אָדָם וְאִשְׁתּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, וְהוּא סוֹד כָּתְנוֹת אוֹר. ב׳, גָּרַם שֶׁנִּכְרְתוּ אָדָם וְחַוָּה מֵעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא יִחְיוּ לְעוֹלָם, כָּעוֹנֶשׁ הָרָשׁוּם בַּכָּתוּב (בראשית ב:יז): ״כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת״. ג׳, גָּרַם שֶׁאֲפִלּוּ בַּיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים בָּעוֹלָם לֹא יִתְעַדְּנוּ בְּעֵדֶן אֱלֹהִים, כָּאָמוּר (בראשית ג:כד): ״וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם״.
בראשית ג:יד · פירוש ב
וַיֹּ֩אמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכׇּל־הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כׇּל־יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
כְּנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּן לָקָה שְׁלֹשָׁה: כְּנֶגֶד הַפְשָׁטַת עֲנַן כָּבוֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּרוּךְ, אָמַר ה׳ אֵלָיו ״אָרוּר״ וְגוֹ׳. כְּנֶגֶד הַכְרָתַת אָדָם מֵהָעוֹלָם הַזֶּה נִכְרְתוּ רַגְלָיו (בראשית רבה פ:כ), שֶׁהֵם בְּעֵרֶךְ אָדָם, בְּחִינַת הֶעְדֵּר הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא רַגְלַיִם שֶׁל עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה. כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי אִם לֹא הָיָה אָדָם אוֹכֵל מֵעֵץ הַדַּעַת, הָיָה מָצוּי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן כְּאַחַת, כְּאָדָם הַדָּר בְּבַיִת וּבַעֲלִיָּה, וּכְשֶׁחָטָא נִגְשָׁם וְאֵינוֹ יָכוֹל לָדוּר בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּכְשֶׁיִּרְצֶה לַעֲלוֹת לַעֲלִיָּה צָרִיךְ הִשְׁתַּנּוּת הַגֶּשֶׁם, וְזוֹ הִיא מִיתַת אָדָם. לָזֶה נִכְרְתוּ רַגְלֵי נָחָשׁ. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁגָּרַם לִשְׁלֹל מֵאָדָם וְחַוָּה הִתְעַדְּנוּת גַּן עֵדֶן, אָמַר אֵלָיו ״וְעָפָר תֹּאכַל״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עה.) כִּי כָל מַה שֶׁיֹּאכַל לֹא יִטְעוֹם אֶלָּא טַעַם עָפָר. וּלְפִי זֶה יְדוּיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנָּחָשׁ בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו ״כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת״, פֵּרוּשׁ כִּי הַקְּלָלוֹת שֶׁמְּקַלְּלוֹ ה׳ הֵם מַעֲשָׂיו שֶׁעָשָׂה, וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָן, וְהָבֵן:
בראשית ג:טו · פירוש א
וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ {ס}        
וְאֵיבָה וְגוֹ׳. דָּן הַדַּיָּן דִּין גּוֹאֵל הַדָּם, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁלְּכָל זֶרַע הָאִשָּׁה גָּרַם לוֹ מִיתָה יִרְדּוֹף גּוֹאֵל הַדָּם וְהִכָּה אֶת הָרוֹצֵחַ, וְהוּא אָמְרוֹ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, פֵּרוּשׁ מַה שֶׁעָשִׂיתָ לוֹ בַּתְּחִלָּה כִּי הוּא פָּתַח בָּרָעָה. אוֹ יֹאמַר ״רֹאשׁ״ עַל שֵׁם רֹאשׁ שֶׁשָּׁם תְּלוּיִים הַחַיִּים וְשָׁם הוּא שְׁחִיטַת מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב עַל אֲשֶׁר נִמְשָׁךְ לְךָ לְבַסּוֹף מֵהֶם שֶׁבָּאוּ עָלָיו כָּל הַקְּלָלוֹת, אוֹ יֹאמַר עָקֵב שֶׁנִּפְסְקוּ עֲקֵבָיו וְהוֹלֵךְ עַל גְּחוֹנוֹ.
בראשית ג:יט · פירוש א
בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃
עַד שׁוּבְךָ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁנָּתַן ב׳ טְעָמִים כִּי מִמֶּנָּה וְגוֹ׳ כִּי עָפָר וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת שֶׁטַּעַם ״מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ״ אֵינוֹ טַעַם מַסְפִּיק לָשׁוּב אֶל הָאֲדָמָה, כִּי הֲלֹא קוֹדֶם שֶׁחָטָא גַּם כֵּן הָיָה בִּבְחִינָה זוֹ, וְלֹא נִגְזַר עָלָיו לָשׁוּב לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ לֻקַּח, לָזֶה נָתַן טַעַם ב׳ בְּאָמְרוֹ ״כִּי עָפָר אַתָּה״ וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי אִם הָיָה נִצּוֹל מֵהַחֵטְא בִּשְׂכַר קִיּוּם מִצְוַת ה׳, הָיָה ה׳ מַגְבִּיר בּוֹ צַד הָרוּחָנִיּוּת וְיִהְיֶה גּוּפוֹ מִזְדַּכֵּךְ וְיִתְהַפֵּךְ הַחֹמֶר וְיֵעָשֶׂה צוּרָה בְּהִתְגַּבְּרוּת חֵלֶק הָרוּחָנִי, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁחָטָא גָּרַם ב׳ דְּבָרִים: הִפְלִיג חֵלֶק הַחֹמֶר שֶׁבּוֹ וְהִגְשִׁימוֹ וְהֻחְלַט מִמֶּנּוּ הִתְהַפְּכוּתוֹ לְצוּרָה, גַּם הֻחְשַׁךְ מָאוֹר הָרוּחָנִי שֶׁבּוֹ וְאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהָאִיר לִבְחִינַת הַחֹמֶר לַעֲשׂוֹתוֹ צוּרָה. וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי״, פֵּרוּשׁ טַעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ עַתָּה שֶׁתָּשׁוּב אֶל הָאֲדָמָה שֶׁלֻּקַחְתָּ מִמֶּנָּה וְלֹא מִקּוֹדֶם לָזֶה, כִּי עָפָר אַתָּה, פֵּרוּשׁ הֶעֱמַדְתָּ עַצְמְךָ בְּמִדַּת עָפָר שֶׁהֻגְשַׁמְתָּ מִצַּד מַעֲשֶׂיךָ שֶׁלֹּא שָׁמַרְתָּ הַמִּצְוָה שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ הָיָה הַזִּכּוּךְ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, כִּי כָל מָקוֹר יְקַו לִמְקוֹרוֹ וְשׁוֹב יָשׁוּב אֵלָיו, וְהוּא מְקוֹר גָּלְמוֹ הוּא מִן הָאֲדָמָה לֻקַּח. וְטַעַם אָמְרוֹ וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב נִתְכַּוֵּן עוֹד לוֹמַר כִּי לֹא מִלְּבַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הָאֲדָמָה אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה נִרְקָב גּוּפוֹ וְיֵעָשֶׂה הוּא עַצְמוֹ עָפָר. וְכֵן הֶעֱמִידוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת קנב.) בְּמַעֲשֶׂה דְּהַנְהוּ קַפּוּלָאֵי דְּרַב נַחְמָן.
בראשית ג:כב · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי ה׳ בְּיוֹם צַוּוֹתוֹ עַל עֵץ הַדַּעַת צִוָּה ב׳ דְּבָרִים: הָא׳ הוּא בִּלְתִּי אֲכוֹל מֵעֵץ הַדַּעַת, וְהַב׳ אִם יֹאכַל יֶשְׁנוֹ בְּתַקָּנַת הַמָּוֶת, וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי בְּיוֹם וְגוֹ׳ תָּמוּת״, כִּי זֶה הוּא תִּקּוּן הַדָּבָר וַהֲוָה לֵיהּ כְּלָאו הַנִּתָּק לַעֲשֵׂה שֶׁהוּא הַתִּקּוּן. וּכְבָר כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה כִּי זוּלַת הַחֵטְא הָיָה הָאָדָם מַשִּׂיג לַעֲלוֹת לְהִתְעַדֵּן בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי בִּדְמוּת שֶׁהוּא, וְהָיָה דָּר בָּעֲלִיָּה וּבֶחָצֵר, וְצֵא וּלְמַד מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב. וְעַל יְדֵי הַחֵטְא נִפְסְלָה גְּוִיָּתוֹ מֵהַשָּׂגַת עֲלוֹת לְמָקוֹם קָדוֹשׁ, וּכְשֶׁיִּהְיֶה מוּשְׁלָל אֶפְשָׁרִיּוּת הַהַפְרָדָה מֵהַגְּוִיָּה הֲרֵי הוּא חָסֵר הַשָּׂגַת הִתְעַדְּנוּת הַנִּצְחִי וְהֶעָרֵב הַמְקֻוֶּה. וּכְפִי זֶה, הֲגַם שֶׁלֹּא צִוָּה הָאֵל לְהָאָדָם בִּלְתִּי אֲכוֹל מֵעֵץ הַחַיִּים, הָאָדָם מֵעַצְמוֹ יִפְרוֹשׁ מֵחֲשַׁשׁ יוֹם אָכְלוֹ מֵעֵץ הַדַּעַת, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין מְצִיאוּת לְתַקֵּן הַלָּאו וְנִמְצָא הָאָדָם אָבוּד. אֲבָל אַחַר שֶׁאָכַל, הֵן אֱמֶת אִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֲכִילָתוֹ הִיא אֲכִילָה שֶׁצָּרִיךְ עָלֶיהָ מִיתָה, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא הָיָה ה׳ חָשׁ שֶׁיֹּאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים, אֶלָּא שֶׁאֲכִילָתוֹ הָיְתָה בְּשׁוֹגֵג וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, וּמֵעַתָּה אֵין לוֹ לָחוּשׁ עוֹד עַל הֶעָוֹן לִשְׁמֹר עַצְמוֹ בִּלְתִּי קָרוֹב לָעֵץ. כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי עִקַּר טַעַם מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עַל עֵץ הַדַּעַת הִיא לְבִלְתִּי יֻשַּׂג בְּדַעַת אָדָם הַכָּרַת בְּחִינַת הָרַע, וְתִהְיֶה דַּעְתּוֹ מֻחְלֶטֶת בִּבְחִינַת הַטּוֹב מִבְּלִי הַרְגָּשַׁת בְּחִינַת הָרַע וַהֲוָיָתוֹ בָּעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ (קהלת ז:כט) ״עָשָׂה וְגוֹ׳ אֶת הָאָדָם יָשָׁר״, פֵּרוּשׁ בִּידִיעָה אַחַת טוֹבָה וְאֵין דִּמְיוֹן הָרַע מְצֻיָּר בְּדַעְתּוֹ. וְכַאֲשֶׁר הֻכַּר הָרַע בִּידִיעָתוֹ וְדַעְתּוֹ, וְזֶה לְךָ הָאוֹת ״וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּים וַיִּתְבּוֹשָׁשׁוּ״, אֵין מָקוֹם לְמִצְוָה זוֹ בָּעוֹלָם. וְיַחְשׁוֹב הָאָדָם שֶׁפָּקְעָה מִצְוָה זוֹ מֵעַצְמָהּ וּמֵעַתָּה לֹא יָחוּשׁ לִשְׁלוֹחַ יָדוֹ וָחָי, וְאָמַר ה׳ כִּי טוֹעֶה בְּדַעְתּוֹ וְצָרִיךְ הוּא לָמוּת אֲפִלּוּ עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגַג מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי נִפְסַל גּוּפוֹ מֵעֲלוֹת אֶל הָאֱלֹהִים יַחַד עִם הַנְּשָׁמָה.
בראשית ג:כב · פירוש ח
וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
וְהִנֵּה הֲגַם שֶׁה׳ אָמַר אֵלָיו ״בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ״ וְגוֹ׳, דִּבְרֵי קָדוֹשׁ אֲמָרָם בִּב׳ פָּנִים: יֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת יוֹם – יוֹמוֹ שֶׁל אָדָם, וְיֵשׁ בְּמַשְׁמָעוּת יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא אֶלֶף שָׁנָה (מדרש רבה פי״ט). וְהַכַּוָּנָה הוּא כְּפִי בְּחִינַת הַחֵטְא וּכְפִי הַרְגָּשָׁתוֹ בַּדָּבָר: אִם יַרְשִׁיעַ לַעֲבוֹר פִּי ה׳ בְּעַזּוּת – יְקֻיַּם בּוֹ יוֹמוֹ שֶׁל אָדָם, וְאִם יִשְׁגּוֹג שְׁגָגָה כָּזוֹ וִיגַלֶּה דַּעְתּוֹ כִּי לֹא הָיָה חָפֵץ בַּדָּבָר – תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה.
בראשית ה:א · פירוש ב
זֶ֣ה סֵ֔פֶר*(בספרי תימן סֵ֔פֶר בסמ״ך גדולה) תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים לִשְׁמֹר דֶּרֶךְ ה׳, כִּי כָּל אָרְחוֹתָיו חַיִּים עַד הָעוֹלָם. וְהִנֵּה בְּבוֹא אֱלֹהִים לְסַדֵּר שְׁנֵי עוֹלָם אֲשֶׁר נִסְדְּרוּ בַּדּוֹרוֹת לְכַמָּה סִבּוֹת נִגְלוֹת וְנִסְתָּרוֹת, וְהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר מִיתַת אָדָם וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו, הִקְדִּים לְהָסִיר טַעֲנַת טוֹעֵן כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ: אֵיךְ יִמְאַס יְגִיעַ כַּפָּיו? כִּבְיָכוֹל, יֵשׁ יוֹצֵר אֲשֶׁר יִשְׁבֹּר כֵּלָיו? יֵשׁ בּוֹנֶה סוֹתֵר בִּנְיָנָיו? יֵשׁ טוֹרֵחַ וּמַפְסִיד טִרְחָתוֹ? וְיוֹתֵר תִּגְדַּל הַתְּמִיהָה בְּהַגְדִּיל עֵרֶךְ הַהוֹוֶה וְנִפְסָד, וְלָמָּה יַעֲשֶׂה כָּכָה? הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַבּוֹנֶה עוֹלָמוֹ לְצֹרֶךְ הָאָדָם וְיִשְׁבְּרֶנּוּ בְּפֶתַע, וְנִמְצָא חֶמְדַּת הַכֹּל מֻפְסֶדֶת וְאֵין הֶפְסֵד נוֹגֵעַ אֶלָּא לִבְעָלֶיהָ. אֲשֶׁר עַל כֵּן קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב מִיתַת אָדָם, קָדַם וְאָמַר כִּי לֹא מֵה׳ הָיָה הַדָּבָר לְהָמִית דּוֹר חֶמְדַּת הַבְּרִיאָה, אֶלָּא הוּא הַסּוֹבֵב לְעַצְמוֹ לָמוּת. וְהוּא אָמְרוֹ זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת, פֵּרוּשׁ אֲשֶׁר הוֹלִיד אָדָם בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשָׂיו, כִּי תּוֹלְדוֹת יֵאָמֵר עַל הַבָּנִים וְעַל הַמַּעֲשִׂים כְּדֶרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, נח) בְּפָרָשַׁת ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ״ וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עִקַּר תּוֹלָדוֹת שֶׁל צַדִּיקִים מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. הִנֵּה שֶׁיֹּאמַר עַל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם בְּהַנְהָגוֹתָיו לְשׁוֹן תּוֹלָדוֹת, גַּם כָּאן יַגִּיד תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּי מִמֶּנּוּ יָצְאוּ הַדְּבָרִים הֵפֶךְ חֵפֶץ ה׳, כִּי ה׳ חָפַץ בְּיוֹם שֶׁבְּרָאָם לִהְיוֹת בִּדְמוּת אֱלֹהִים. וְהוּא אָמְרוֹ: בְּיוֹם בְּרֹא אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ, פֵּרוּשׁ תִּקְּנוֹ לִחְיוֹת תָּמִיד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים פ״ב:ז׳): ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וְגוֹ׳ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן״, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי בְּאָמְרוֹ אֱלֹהִים – חַיִּים עַד הָעוֹלָם. וְאָמְרוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם יַגִּיד כִּי מַה שֶׁאָמַר ״בִּדְמוּת אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳ הָיְתָה גַּם הַנְּקֵבָה בְּגֶדֶר זֶה. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁבְּרָאָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים לִחְיוֹת לְעוֹלָם, אַף עַל פִּי כֵן בְּרָאָם זָכָר וּנְקֵבָה לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת.
בראשית ה:א · פירוש ג
זֶ֣ה סֵ֔פֶר*(בספרי תימן סֵ֔פֶר בסמ״ך גדולה) תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
וְאָמַר עוֹד וַיְבָרֶךְ וְגוֹ׳ וַיִּקְרָא שְׁמָם אָדָם, שֶׁהוּא שֵׁם הַמְעֻלֶּה, כִּי הִגְדִּיל ה׳ חַסְדּוֹ עִמָּהֶם בְּכָל בְּחִינַת הַמַּעֲלוֹת. וְגָמַר אֹמֶר בְּיוֹם הִבָּרְאָם, שֶׁכָּל הַמַּעֲלוֹת הָיוּ בְּיוֹם הַבְּרִיאָה, אֲבָל לֹא עָמַד הַדָּבָר כֵּן בֵּין בִּבְחִינַת הָאָדָם בֵּין בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה כַּמּוּבָן מֵהַמְּאוֹרָע. וְאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מַה שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כָּתַב ״וַיְחִי אָדָם״ וְגוֹ׳ ״וַיָּמֹת״, וְהַדָּבָר מוּבָן כִּי לֹא מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹאת וְלֹא חִבֵּל מַעֲשֵׂה יָדָיו, אֶלָּא הוּא הַסּוֹבֵב.
בראשית ה:ה · פירוש א
וַיִּֽהְי֞וּ כׇּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ {ס}        
וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ פְּרָט וּכְלָל שֶׁל הַשָּׁנִים לְלֹא צֹרֶךְ, וְלֹא הִסְפִּיק בִּפְרָט לְבַד כְּסֵדֶר שֶׁלָּקַח הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת נֹחַ. הוּא לִהְיוֹת שֶׁחַיֵּי כָּל הַנִּבְרָאִים הֵם קְצוּבִים וַחֲרוּצִים מִיּוֹם הַלֵּידָה, דִּכְתִיב (איוב י״ד:ה׳): ״אִם חֲרוּצִים יָמָיו״, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן לֶהֱיוֹת שֶׁנּוֹצַר לִחְיוֹת תָּמִיד אִם לֹא הָיָה חוֹטֵא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, לֹא הָיְתָה לוֹ קִצְבָה. וְהוּא שֶׁאָמַר וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר חַי, הַכַּוָּנָה לֹא הַקְּצוּבִים לוֹ מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ כִּי לֹא הָיְתָה לוֹ קִצְבָה, וְקִצְבָתוֹ הָיְתָה בָּעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשָׂה לוֹ הַקִּצְבָה אֲשֶׁר חַי וְלֹא אֲשֶׁר נִקְצְבוּ לוֹ. וּמַה שֶׁכָּתַב פְּרָט וּכְלָל מֵאָדָם וְעַד נֹחַ לְהוֹדִיעַ כִּי כֻּלָּם שָׁלְמוּ יְמֵיהֶם אֲשֶׁר קָצְבוּ לָהֶם, וְאֵין כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי וְגוֹ׳ לְצָרֵף הַסַּךְ, אֶלָּא לוֹמַר ״וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי״ וְגוֹ׳ הֵם יָמִים הַקְּצוּבִים לוֹ מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ, שֶׁלֹּא קָצְבוּ לוֹ יוֹתֵר מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְלֹא אָמַר ״אֲשֶׁר חַי״, שֶׁתָּבִין שֶׁחֶשְׁבּוֹן מַה שֶׁחַי הוּא מוֹנֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּתַב בְּאָדָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי וְהָבֵן.
בראשית ז:כג · פירוש א
וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֙מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִּשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה׃
וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. פֵּרוּשׁ: מִלְּבַד הַגְּוִיעָה הָרְמוּזָה בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, גַּם נִמְחָה כָּל מַה שֶׁהָיָה עוֹמֵד מֵהֶם (סנהדרין קח:) בְּאֶמְצָעוּת רִבּוּי הַמַּיִם חֹם וְקֹר, וְנִמְחָה כָּל הֲוָיָתָן וְנַעֲשׂוּ כְּמַיִם וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ בָּעוֹלָם. וּבָזֶה נַשְׂכִּיל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי אָמֵי (תהלים קיט): ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״, אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְקֶדֶם לַפֻּרְעָנוּת, דִּכְתִיב ״מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, וַהֲלֹא מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב הַקּוֹדֵם לָזֶה ״וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרוֹמֵשׂ וְגוֹ׳ וְכָל הָאָדָם״, הֲרֵי שֶׁאַחַר שֶׁסִּדֵּר כָּל הַנִּבְרָאִים זָכַר גְּוִיעַת הָאָדָם. וְלִדְבָרֵינוּ יְכֻוָּן לוֹמַר עַל פְּרָט צוּרַת הַגְּוִיָּה, כִּי הַגּוּף נִבְרָא אַחַר כֹּל, וּכְשֶׁמָּחָה ה׳ לְכָל הַיְקוּם, גֹּלֶם צוּרָתוֹ הָיָה רִאשׁוֹן וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְדִיֵּק גַּם כֵּן תֵּבַת ״צַרְתָּנִי״ שֶׁחוֹזֵר עַל הַגּוּף, דִּכְתִיב ״וַיִּיצֶר ה׳ וְגוֹ׳ עָפָר מִן הָאֲדָמָה״. אֲבָל בְּעִנְיַן הַגְּוִיעָה שֶׁהִיא יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף, לֹא הָיָה כֵן, כִּי לֹא יָצְתָה נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא מְאֻחָר לַכֹּל, כַּמּוּבָן מֵהַכָּתוּב.
בראשית כג:ב · פירוש א
וַתָּ֣מׇת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃
וַתָּמָת שָׂרָה. רָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ בְּקִרְיַת אַרְבַּע לוֹמַר כִּי חַס וְשָׁלוֹם לֹא יִתְיַחֵס הַמִּיתָה לַצַּדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁקִּרְיַת אַרְבַּע פֵּרוּשׁ עִיר שֶׁהָיְתָה בְּנוּיָה מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נִפְרְדָה הִיא וְנָסְעָה מֵהֶם. וְאָמְרוֹ הִיא חֶבְרוֹן פֵּרוּשׁ שֶׁהֲגַם שֶׁמֵּתָה הִיא מַשְׁפַּעַת בָּהֶם בְּחִינַת הַחִבּוּר, כִּי הַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁיָּמוּתוּ הַגּוּף אֵינוֹ מְשֻׁלָּל מֵהַחַיִּים, כִּי צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, וְצֵא וּלְמַד (שבת קנב:) מִמַּעֲשֵׂה דְּרַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה. וְהַטַּעַם הוּא כִּי בִּהְיוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה מְהַפְּכִים בְּחִינַת הַחֹמֶר שֶׁבַּיְסוֹדוֹת לִבְחִינַת הָרוּחָנִיּוּת הַקָּדוֹשׁ שֶׁבַּנֶּפֶשׁ בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וְהַפְלָגַת הַתּוֹרָה שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּלְהַשְׂכִּילְךָ בַּדָּבָר צֵא וּלְמַד מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם פֶּרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה דִּין ה׳, שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַיְסוֹד לִיסוֹד חֲבֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו וְיֵהָפֵךְ הֶעָפָר לְמַיִם. וּכְמוֹ כֵן יִמָּצֵא שֶׁבְּאֶמְצָעוּת דְּבֵקוּת הָאָדָם בְּקוֹנוֹ יִתְהַפְּכוּ הַיְסוֹדוֹת כֻּלָּם לִיסוֹד הָאֵשׁ, וִיסוֹד הָאֵשׁ לִיסוֹד אֵשׁ הַנְּשָׁמָה, וְהָבֵן.
בראשית כג:ג · פירוש א
וַיָּ֙קׇם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃
מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנב:) שֶׁקּוֹדֶם שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל, נֶפֶשׁ אָדָם רוֹאָה וְיוֹדַעַת כָּל מַה שֶׁלְּפָנֶיהָ. עוֹד מִכָּאן שֶׁמַּשְׁכִּיבִין הַמֵּת עַל גַּבּוֹ (בבא בתרא עד.).
בראשית כז:מא · פירוש א
וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַ֨ל־הַבְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרְכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃
יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ, אַחַר שֶׁיָּמוּת וְיִקָּבֵר, שֶׁאָז הוּא הַתְחָלַת שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, וְחָשׁ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ בְּעוֹד שֶׁלֹּא נִקְבַּר אָבִיו, כִּי הַמֵּת יוֹדֵעַ קוֹדֶם שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל (שבת קנ״ב:).
בראשית כח:יד · פירוש ז
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאָמְרוֹ וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג כֵּן עַד לֶכְתּוֹ מֵעוֹלָם הַזֶּה כְּשֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב:ד): ״אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ״.
בראשית כח:יד · פירוש י
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאָמְרוֹ וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא יְכַוֵּן לְמַה שֶׁסִּיֵּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לֹא נִצְּחוֹ – יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּשְׁכַּב שְׁכִיבָה הַיְּדוּעָה בַּמָּקוֹם הַיָּדוּעַ, דֶּרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי.
בראשית מז:כט · פירוש א
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וַיִּקְרְבוּ יְמֵי וְגוֹ׳. כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ מִנַּיִן יָדַע, וְרַמְבַּ״ן כָּתַב שֶׁיָּדַע מֵהַרְגָּשַׁת אֲפִיסַת כֹּחוֹתָיו. וְאֵין דְּבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִרְאִים, כִּי כַּמָּה יָמִים יִחְיֶה אָדָם אַחַר שֶׁיַּתְחִיל לְהֵחָלֵשׁ.
בראשית מז:כט · פירוש ב
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
עוֹד יֵשׁ לוֹמַר כִּי הִרְגִּישׁ מֵהַדְּבָרִים אֲשֶׁר יֶאֶרְעוּ לָאָדָם קֹדֶם מוֹתוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (חלק א רי״ז:) כִּי שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם מוֹתוֹ מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ הַצֶּלֶם, וּמַעֲשֶׂה הוּבָא שָׁם שֶׁרָאָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי רַבִּי יִצְחָק שֶׁעָבַר צַלְמוֹ מִמֶּנּוּ. וַהֲגַם כִּי יְדִיעָה זוֹ מְשֻׁלֶּלֶת מִבְּנֵי אָדָם, הַצַּדִּיקִים מַרְגִּישִׁים וְיוֹדְעִים כָּל דָּבָר רוּחָנִי. עוֹד יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן בְּדִקְדּוּק עוֹד אָמְרוֹ וַיִּקְרְבוּ יְמֵי, וְכִי בַּיָּמִים שַׁיָּךְ לוֹמַר לְשׁוֹן קְרִיבָה?
בראשית מז:כט · פירוש ג
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ, הֲלֹא הוּא הָרַב רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּסֵפֶר קְהִלַּת יַעֲקֹב, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְאָמְנָם יָדַעְתָּ מֵהִתְחַלְּקוּת הַנְּשָׁמוֹת לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת, וּבְכָל גִּלְגּוּל וְגִלְגּוּל בָּאִים קְצָת מֵהֶם, וּכְפִי מִסְפַּר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הַצֶּלֶם כָּךְ מִסְפַּר יְמֵי חַיָּיו, וְהַיָּמִים שֶׁעוֹשֶׂה בָּהֶם הַמִּצְווֹת נִתְקָן נִיצוֹץ אֶחָד שֶׁל הַצֶּלֶם הַהוּא כְּנֶגֶד הַיּוֹם הַהוּא, וְהַיּוֹם שֶׁאֵין עוֹשֶׂה בּוֹ מִצְוָה נִשְׁאָר פָּגוּם נִיצוֹץ הַהוּא שֶׁל הַצֶּלֶם הַהוּא כְּנֶגֶד הַיּוֹם הַהוּא, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וְכוּ׳, עַד כָּאן.
בראשית מז:כט · פירוש ד
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וּמַה מְאֹד הֵאִירָה הַקְדָּמָה זוֹ עֵינֵי מַשְׂכִּיל בְּכַמָּה פְּרָטֵי הַחֲקִירוֹת. הָאֶחָד הֵאִירָה עֵינֵינוּ בְּסוֹד הַשֵּׁנָה כִּי הִיא לַעֲלוֹת נִיצוֹץ שֶׁכְּנֶגֶד הַיּוֹם הַהוּא, וְהוּא סוֹד אָמְרָם כִּי הַשֵּׁנָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵהַמִּיתָה (ברכות נז:), וְאֵין יְצִיאַת הַנִּיצוֹץ בְּהֶחְלֵט מֻכְרַחַת מֵהַנְּשָׁמָה, אֶלָּא שֶׁנִּפְרָד מֵהַכֹּל וְעוֹדֶנּוּ נִסְרָךְ וְנִסְבָּךְ בַּנֶּפֶשׁ, וְזֶה מֵחֶסֶד אֵל שֶׁכָּל נִיצוֹץ שֶׁזָּכָה בְּיוֹמוֹ הִנֵּה הוּא רָחוֹק מֵהַהֶפְסֵד הֲגַם שֶׁיַּרְשִׁיעַ אָדָם אַחֲרָיו, וְנִיצוֹץ אֲשֶׁר יַעֲלֶה פָּגוּם הִנֵּה הוּא יָכוֹל לְהִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, יָשׁוּב הַנִּיצוֹץ וְיִתְתַּקֵּן, גַּם זֶה מֵחַסְדֵי הַמִּתְחַסֵּד הוּא אֱלֹהֵינוּ יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ.
בראשית מז:כט · פירוש ה
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
גַּם הֵאִיר לְמוּל עֵינֵינוּ תְּשׁוּבַת תַּרְעוֹמֶת גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ: מַה זֹּאת עָשָׂה לָנוּ אֱלֹהִים? מַה נִשְׁתַּנּוּ דּוֹרוֹתֵינוּ מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר שָׂבְעוּ חַיִּים תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים לְאָדָם, וְכֵן בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁבַע מֵאוֹת, וַאֲנַחְנוּ הַמַּפְלִיא בַּחַיִּים לֹא יַגִּיעַ לְמֵאָה שָׁנָה? וְעַל פִּי הַהַקְדָּמָה הַלָּז נָחָה דַּעַת כָּל אָדָם. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה לְמֶלֶךְ שֶׁחָלַק אֲבָנִים טוֹבוֹת הַבָּאִים מֵהַמַּחְצָב לְאוּמָּנִים לְתַקְּנָם בְּתַכְלִית הַיּוֹפִי וְהַהֲכָנָה, וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם מִשְׁבְּצוֹת זָהָב כְּדֶרֶךְ סְגֻלּוֹת הַמְּלָכִים. וְגָזַר אוֹמֶר כִּי הָאִישׁ הַזָּרִיז וְהַמִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת הַתִּקּוּן בְּכָל הַהִשְׁתַּדְּלוּת וּבְכָל הַתִּקּוּן וְהַיּוֹפִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ, וְהָיוּ לוֹ הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לוֹ לְחֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְהִתְנָאוֹת בָּהֶם. וְנָתַן הָאֲבָנִים בְּמִסְפָּר הַרְבֵּה מְאֹד לְכָל אִישׁ וָאִישׁ, לְאֶחָד נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּלְאֶחָד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר. וְקָבַע לָהֶם הַזְּמַן אֲשֶׁר יַסְפִּיק לַמְּלָאכָה, יוֹם אֶחָד לְכָל אֶבֶן וָאֶבֶן, וּבִמְלֹאת הַיָּמִים יִשְׁלַח הַמֶּלֶךְ לָקַחַת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. וַיְהִי כִּי שָׁלְמוּ יְמֵי הַמְּלָאכָה, פָּקַד הַמֶּלֶךְ אוּמָּנָיו הָעוֹשִׂים בִּמְלֶאכֶת הָאֲבָנִים, וְהִנֵּה יַחַד אוּסְּפוּ וְהִמְצִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ פִּקְדוֹנוֹ. וְלֹא דַי שֶׁלֹּא עָשׂוּ בָהֶם מְלֶאכֶת הַתִּקּוּן וְהַיּוֹפִי, אֶלָּא עוֹד לָהֶם קִלְקְלוּ אוֹתָם וְלִכְלְכוּ אוֹתָם וְהֶחֱזִירוּם כְּשֶׁהֵם מְקֻלְקָלִים. וְכָעַס הַמֶּלֶךְ עַל הַדָּבָר וְהִצִּית אֵשׁ בְּכָל הָעֲבָדִים הָהֵמָּה, וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם וַיַּרְאֵם אֶת אֲשֶׁר פָּרַץ בַּאֲבוֹתָם פֶּרֶץ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וַיְצַוֵּם וַיְאַזְּרֵם לְבַל עֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת. וַיִּמָּלֵךְ לְבִלְתִּי הַרְבּוֹת לָהֶם הַמְּלָאכָה וְהֵקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַדָּבָר, וַיִּתֵּן לָהֶם שְׁלֹשִׁים אֶלֶף עַד אַרְבָּעִים אֶלֶף, וְזֶה הָיָה לִבְחִירַת הַהֲטָבָה לַעֲבָדָיו, אוּלַי יוּכְלוּ הָכִין, גַּם לְצַד אֶמְצָעוּת הֱיוֹת פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ קְרוֹבָה יִתְּנוּ לֵב.
בראשית מז:כט · פירוש ז
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וְלָרִאשׁוֹנִים הִתְחִיל ה׳ לְהַרְבּוֹת לָהֶם הַמְּלָאכָה, וְנָתַן לָהֶם נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁבְּכָל אַחַת יֵשׁ בָּהּ חֲלָקִים רַבִּים, וְהִגְבִּיל לְכָל חֵלֶק מְלַאכְתּוֹ יוֹם אֶחָד. וְהוּא סוֹד (שמות טז:ד) ״דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ״, כִּי הֶעָנָף יִקָּרֵא יוֹם, וְנָתַן לָהֶם יָמִים רַבִּים כְּנֶגֶד חֲלָקִים אֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹתָם. לְאָדָם נָתַן יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף חֲלָקִים שֶׁהֵם מִסְפַּר יָמָיו תתק״ל, וְכַשִּׁעוּר זֶה הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר לַדּוֹרוֹת הָהֵמָּה. וּכְשֶׁקִּלְקְלוּ וּפָרַץ ה׳ בָּהֶם פֶּרֶץ וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם נֹחַ וּבָנָיו, מִשָּׁם וָהָלְאָה הֵקֵל ה׳ מִתֵּת רֹב הַטּוֹרַח הַהוּא כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַפְּקִידָה קְרוֹבָה וְיִתְחַלְחְלוּ הָאֲנָשִׁים מֵעֵת הַפְּקִידָה. וּכְשֶׁרָאָה כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד הָיָה מְחַסֵּר וְהוֹלֵךְ לְהָקֵל, וְהֵן הַיּוֹם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁהֵם בְּקֵרוּב חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף יוֹם, וְרַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ לֹא עָמְדוּ בַּעֲבוֹדָה קַלָּה כָּזוֹ.
בראשית מז:כט · פירוש ח
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
גַּם בָּזֶה הִרְוַחְנוּ מַה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, כִּי כְּשֶׁיַּזְקִין הָאָדָם תִּתְמַעֵט הֲבָנָתוֹ, וַאֲפִילוּ אִישׁ חָכָם לֹא יוּכַל לָצֵאת וְלָבֹא בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה וְיִתְמַעֲטוּ הַרְגָּשׁוֹתָיו. הֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קינים פ״ג מ״ו) זִקְנֵי תוֹרָה דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם, דִּקְדְּקוּ לוֹמַר ״מִתְיַשֶּׁבֶת״ לִשְׁלוֹל דַּעְתָּם שֶׁל זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ שֶׁמִּתְטָרֶפֶת, וּלְעוֹלָם כֹּחַ הַשִּׂכְלִי וְהַתְּבוּנִי יֵאָפֵס. וּלְפִי הַהַקְדָּמָה הֵאִיר ה׳ עַיִן בְּדָבָר זֶה, כִּי לְצַד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ כָּל חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ אֵין כֹּחַ בַּמּוּעָט הַנִּשְׁאָר לַעֲשׂוֹת כְּשִׁעוּר הַכֹּל, גַּם לֹא תַּעֲמִיד הַגּוּף וְיִכְבַּד קְצָתוֹ עַל קְצָתוֹ לְצַד מִעוּט הַמֵּנִיק וְהַזָּן שֶׁהִיא הַנֶּפֶשׁ, וְיָשׁוּב כְּדַעַת קָטָן.
בראשית מז:כט · פירוש ט
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
גַּם בְּהַקְדָּמָה זוֹ הִרְוַחְנוּ כַּוָּנַת מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סב:ב) שֶׁאָמְרוּ: ״מַה בֵּין מִיתַת זְקֵנִים לְמִיתַת נְעָרִים? מִיתַת זְקֵנִים וְכוּ׳ יָפֶה לַנֵּר וְיָפֶה לַפְּתִילָה״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. הִמְשִׁילוּ מִיתַת הַזָּקֵן לַנֵּר, וּכְשֵׁם שֶׁהַנֵּר הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט, גַּם הַזָּקֵן כְּבָר הָלְכוּ לָהֶם חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ, וְחֵלֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁנִּשְׁאַר בּוֹ בִּיצִיאָתוֹ יִהְיֶה נִדְמֶה לוֹ כְּאָדָם הַיָּשֵׁן שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בִּיצִיאַת הַחֵלֶק מִמֶּנּוּ, וְהָבֵן.
בראשית מז:כט · פירוש י
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
גַּם בָּזֶה הִרְוַחְנוּ פֵּרוּשׁ מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים קד:כט) ״תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן״, שֶׁאֵין כַּוָּנַת הַכָּתוּב יְדוּעָה, גַּם לֹא אָמַר ״תֹּסֵף בְּרוּחָם״. וּכְפִי הַהַקְדָּמָה יָאִיר אוֹר הַכָּתוּב כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁיִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי כְּשֶׁיַּגִּיעַ קֵץ הָאָדָם פְּקֻדַּת נַפְשׁוֹ, יִתּוֹסְפוּ בּוֹ כָּל חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁנָּדוּ וְהָלְכוּ מִדֵּי לַיְלָה וְלַיְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״תֹּסֵף רוּחָם״ – פֵּרוּשׁ הָרוּחַ עַצְמָהּ שֶׁלָּהֶם. וּכְבָר אָמַרְנוּ שֶׁהֲגַם שֶׁהוֹלֶכֶת אֵינָהּ נֶעֱקֶרֶת בְּהֶחְלֵט, אֶלָּא הֲרֵי הִיא כִּיצִיאַת הַנְּשָׁמָה בַּלַּיְלָה בְּעֵת שֵׁינָה, שֶׁמֵּאִיר אוֹרָהּ בַּגּוּף לְמַטָּה וְהִיא לְמַעְלָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת: בְּהָעִיר אָדָם אֶת הַיָּשֵׁן, יַרְגִּישׁ חֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר וְיַרְגִּישׁ גַּם חֵלֶק אֲשֶׁר עָלָה, וְהָבֵן.
בראשית מז:כט · פירוש יא
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
גַּם הִרְוַחְנוּ דַּעַת כִּי אוֹתָם חֶלְקֵי הַנְּשָׁמָה נִקְרָאִים יָמִים. וּבָזֶה הֵאִיר מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב שֶׁבָּאנוּ עָלָיו שֶׁאָמַר וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת, פֵּרוּשׁ, חֶלְקֵי הַנְּשָׁמָה שֶׁעָלוּ מִמֶּנּוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ הֵן עַתָּה קָרְבוּ, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (תהלים קד:כט) ״תֹּסֵף רוּחָם״, וְהוּא אָמְרוֹ ״לָמוּת״. וְהִרְגִּישׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ בַּתּוֹסֶפֶת הַמְּרֻבָּה כִּי בָּאוּ יְמֵי הַשִּׁלּוּם, ״וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף״ וְגוֹ׳:
בראשית מז:כט · פירוש כב
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
אַל נָא תִקְבְּרֵנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ ״אַל נָא״ לְשׁוֹן זְמַן, שֶׁאֲפִילוּ לְפִי שָׁעָה לֹא יִקְבְּרוּהוּ עַל סְמַךְ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אַחַר כָּךְ לְהַעֲלוֹתוֹ, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד יַעֲלֵהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּסָמוּךְ וְשָׁכַבְתִּי וְגוֹ׳ וּנְשָׂאתַנִי וְגוֹ׳. וְטַעַם הַקְדָּמַת ״אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם״ לְאָמְרוֹ ״וְשָׁכַבְתִּי״ פֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי״ וְגוֹ׳ לְאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁיִּשַּׁבְתִּי הַכָּתוּב. וְלִשְׁאָר הַדְּרָכִים יִתְבָּאֵר לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ (זהר וישב קפ״ב) כִּי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף הָיוּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ אַחַת, וְהוּא סוֹד וָא״ו מְלֵאָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי וָוִי״ן וְלֹא יִתְפָּרְדוּ, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן חָשׁ יַעֲקֹב שֶׁאַחַר שֶׁיֵּאָסֵף לֹא יִתְרַצֶּה יוֹסֵף לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ גַּם בְּמוֹתוֹ, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּעֲנִית ה:) שֶׁאָמְרוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת וְהוּא בַּחַיִּים, לָזֶה שָׁלַל דָּבָר זֶה מִדַּעְתּוֹ וְהוֹדִיעוֹ כִּי כְּשֶׁיִּשְׁכַּב, פֵּירוּשׁ כְּשֶׁיִּפָּטֵר, הִנֵּה הוּא נִפְרָד בְּהֶכְרֵחַ מִמֶּנּוּ וְיִסָּמֵךְ עִם אֲבוֹתָיו, וְלָזֶה ״וּנְשָׂאתַנִי״ וְגוֹ׳ ״וּקְבַרְתַּנִי״ וְגוֹ׳:
בראשית מט:לג · פירוש א
וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוּוֹת וְגוֹ׳. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא עַל יַעֲקֹב נֶאֱמַר (קהלת ח:ח) ״וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת״, שֶׁהָיָה הַדָּבָר בִּרְצוֹנוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ עַד שֶׁכִּלָּה לְצַוּוֹת לְבָנָיו כִּרְצוֹנוֹ, וְאָז וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו וְגוֹ׳. וְהוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ה:) יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת, שֶׁאִלּוּ שָׁלַט בּוֹ הַמָּוֶת לֹא הָיְתָה לוֹ שְׁלִיטָה עַד עֵת יַחְפֹּץ לֶאֱסֹף רַגְלָיו, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (קהלת ח:ח) ״וְאֵין שִׁלְטוֹן״ שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּתְלֶה אוּנְקְלוֹמָא וְכוּ׳:
בראשית נ:א · פירוש א
וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃
וַיִּשַּׁק לוֹ. פֵּרוּשׁ, לוֹ נָשַׁק, אֲבָל אֵין נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן לְמֵת אַחֵר, כִּי הַמֵּת גָּדוּשׁ בְּטֻמְאָה וְטֻמְאָתוֹ בּוֹקַעַת וְעוֹלָה עַד לָרָקִיעַ, וְתִפָּגֵם הַנֶּפֶשׁ הַנּוֹשֶׁקֶת. אֶלָּא לוֹ, לְיַעֲקֹב, כִּי חַי הוּא, אֶלָּא דּוֹרְמִיטָא קְרָאַתוֹ כְּיָשֵׁן וְנִרְדָּם.
בראשית נ:ב · פירוש א
וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיַּחַנְטוּ הָרוֹפְאִים. עָשָׂה כֵן יוֹסֵף מִשּׁוּם כְּבוֹד אָבִיו, כִּי כֵּן מִשְׁפַּט הַנִּכְבָּדִים וּמִכָּל שֶׁכֵּן גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת. אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ בּוֹ כְּשֶׁלֹּא יַחַנְטוּהוּ שֶׁלֹּא מֵת אוֹ שֶׁמֵּת וְלֹא הִסְרִיחַ וְיַעֲשׂוּהוּ אֱלוֹהַּ, כִּי הוּא פֶּלֶא בָּעַמִּים הַמְּזוֹהָמִים, וְסוֹבֵב לְבִלְתִּי יַעֲלֵהוּ לְאֶרֶץ קְבוּרָתוֹ. וְאִם לֹא הָיוּ טְעָמִים הַנִּזְכָּרִים, הַדָּבָר פָּשׁוּט כִּי בְּלֹא חֲנִיטָה לֹא הָיָה מַסְרִיחַ, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי כָּאָמוּר בַּשַּׁ״ס (בבא מציעא פד:).
בראשית נ:ב · פירוש ב
וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
אוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָן (שבת קמו.), וְלָזֶה צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל מֵאָז וָהָלְאָה לֹא הָיוּ מַסְרִיחִין אַחַר מוֹתָם, וַאֲפִלּוּ עִפּוּשׁ הַנִּשְׁאָר בַּבֶּטֶן יָבֵשׁ וְיִהְיֶה לְעָפָר, כִּי זוֹהֲמַת הַגּוּף הִיא הַמַּסְרַחַת אֹכֶל שֶׁבַּמֵּעַיִם, מַה שֶׁאֵין כֵּן קֹדֶם לָכֵן. וַהֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁגּוּפוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לֹא יַסְרִיחַ כִּי לֹא מֵת, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים עִפּוּשׁ הַמַּאֲכָל אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר בְּגוּף הָאָדָם כָּנוּס כִּי יִרְבּוּ לוֹ הַיָּמִים יִתְעַפֵּשׁ וְיַסְרִיחַ, וְלָזֶה חָשׁ יוֹסֵף וְצִוָּה לַחֲנֹט.

שמות

שמות טו:יב · פירוש א
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃        
נָטִיתָ יְמִינְךָ וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ בְּסִפְרָא (מכילתא) מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַיָּם זוֹרְקָן לַיַּבָּשָׁה וְהַיַּבָּשָׁה לַיָּם. אָמְרָה הַיַּבָּשָׁה לַיָּם: וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דָּמוֹ שֶׁל הֶבֶל יָחִיד נֶאֱמַר לִי ״אֲרוּרָה״ וְגוֹ׳, עַתָּה אֵיךְ אוּכַל לְקַבֵּל כָּל הָאוֹכְלוּסִים? עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִידָהּ בְּדִין, דִּכְתִיב ״נָטִיתָ יְמִינְךָ״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל. מִכָּאן אַתָּה רוֹאֶה כִּי לֹא רָצָה הַיָּם לְקַבְּלָן וְהָיָה פּוֹלְטָן לַיַּבָּשָׁה, וְלֹא כֵן מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים קי״ח, וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׂרוֹ שֶׁל יָם ״פְּלֹט אוֹתָם לַיַּבָּשָׁה״. אָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ?״ אָמַר לוֹ: ״אֶתֵּן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה״ וְכוּ׳. אָמַר לוֹ: ״יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ רַבּוֹ?״ אָמַר לוֹ: ״נַחַל קִישׁוֹן יִהְיֶה עָרֵב״. מִיָּד פְּלָטָן לַיַּבָּשָׁה וּבָאוּ יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא הָיָה הַיָּם חָפֵץ לְפָלְטָן, אִם כֵּן אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֶחֱזִירָתָם לוֹ הָאֲדָמָה לָמָּה לֹא שָׂמַח לְקַבְּלָם? גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ ה׳ לִפְרֹעַ לוֹ מִמַּחֲנֵה סִיסְרָא, וַהֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ – יַחֲזִירֵם לוֹ בְּעַצְמָן וְלֹא הָיָה צָרִיךְ עָרֵב?
שמות טו:יב · פירוש ב
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃        
עוֹד קָשֶׁה, הֲלֹא עֵינֵינוּ רוֹאוֹת כִּי אֵין הַיָּם סוֹבֵל בְּתוֹכוֹ אָדָם וּבְהֵמָה אֶלָּא פּוֹלְטָן לַיַּבָּשָׁה, שֶׁזְּכוּרַנִי פְּעָמִים שֶׁטָּבְעוּ בְּנֵי אָדָם בַּיָּם וְהִשְׁלִיכָן לַיַּבָּשָׁה, מֵהֶם בַּיּוֹם הַהוּא מֵהֶם אַחַר יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, וְלִדְבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַיָּם חָפֵץ שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִים אֶצְלוֹ. וְרָאִיתִי לְרַשִׁ״י וְרַשְׁבַּ״ם שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁטַּעֲנַת הַיָּם הוּא לְצַד פַּרְנָסַת דְּגֵי הַיָּם שֶׁיִּמְצְאוּ מָזוֹן. וְצָרִיךְ לָדַעַת אִם כֵּן לָמָּה לֹא קִבְּלָם כְּשֶׁזְּרָקָתָן הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ לִמְזוֹן הַדָּגִים. וְהָיָה נִרְאֶה לְיַשֵּׁב כִּי אָז הָיוּ סְרוּחִים וְאֵינָם רְאוּיִים לְמַאֲכַל דָּגִים, וְזֶה דִּבְרֵי דִּחוּי כִּי מִן הַסְּתָם לֹא יִתְעַכֵּב ה׳ לוֹמַר לַיַּבָּשָׁה לְקָבְרָם מִדִּין ״לֹא תָלִין״ (דברים כא:כג), וְגַם אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר לְעַכֵּב קְלוֹנָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶלָּא עַד שֶׁיָּמוּתוּ, וְאַחַר מִיתָה מַה צֹּרֶךְ לְהִתְעַכֵּב בְּלֹא קְבוּרָה.
שמות טו:יב · פירוש ג
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃        
וַהֲגַם שֶׁאֵין דַּרְכֵּנוּ בְּחִבּוּר זֶה לְפָרֵשׁ מַאֲמָרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עִם כָּל זֶה הָעִנְיָן הוּא צֹרֶךְ מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב, וּכְדֵי שֶׁלֹּא נֹאמַר מִדְרָשִׁים חֲלוּקִים, נִרְאֶה לְהַתְאִימָם עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא על יד:ל) וְכָתַבְנוּ אוֹתוֹ בְּפָסוּק ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם״ כִּי רָאוּ אוֹתָם בִּגְמַר מִיתָה בְּעוֹדָם קְצָת חַיִּים כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְאָז וְכוּ׳, וּלְפִי דִּבְרֵיהֶם אֵלּוּ זָרַח אוֹר שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים, כִּי מַה שֶׁשָּׁאַל הַיָּם שֶׁלֹּא יִפְלֹט אוֹתָם הוּא לְצַד כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו לִפְלֹט אוֹתָם חַיִּים לְסִבַּת הַנִּזְכָּר לְשַׂמֵּחַ יְדִידָיו שֶׁיַּכִּירוּ הַמִּצְרִיִּים יִשְׂרָאֵל וְיִרְאוּ וּתְכַסֵּם בּוּשָׁה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם הַפְלָגַת נֵס זֶה, וַהֲגַם שֶׁלֹּא רָמוּז בְּמַאֲמָרָם זֶה עִנְיַן הַפְּלִיטָה שֶׁתִּהְיֶה בְּעוֹדָם חַיִּים, אַף עַל פִּי כֵן רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוֹמְכִים לְמַה שֶׁיָּדוּעַ בֵּינֵיהֶם, וְלָזֶה טָעַן הַיָּם ״יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן״ וְכוּ׳, הַכַּוָּנָה כִּי חָפֵץ הוּא לִגְמֹר הַמִּצְוָה בְּמַכְעִיסֵי אֵל. וְתִמְצָא כִּי כָל שָׂרֵי מַעְלָה וְכָל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה חֲפֵצִים וַחֲשֵׁקִים לַעֲשׂוֹת מִצְוֹת ה׳, כִּי הֵם אֶבְיוֹנִים בַּדָּבָר לְצַד שֶׁאֵין לָהֶם מִצְוֹת, וְכֵן תִּמְצָא שָׁם בִּפְסָחִים בְּאוֹתָהּ סוּגְיָה כִּי גַּבְרִיאֵל בִּקֵּשׁ מֵה׳ לְהַצִּיל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאָמְרוּ שָׁם כִּי ה׳ לֹא קִפֵּחַ שְׂכָרוֹ וְאָמַר לוֹ תִּזְכֶּה וְתַצִּיל שְׁלֹשָׁה מִבְּנֵי בָנָיו וְגוֹ׳ עַד כָּאן, הֲרֵי כִּי זְכוּת הוּא לַמַּלְאָכִים לַעֲשׂוֹת חֶסֶד לַצַּדִּיקִים וּלְאוֹהֲבֵי עֶלְיוֹן, וּכְמוֹ כֵן הָיָה חָפֵץ הַיָּם שֶׁתִּגְמֹר יְצִיאַת נַפְשָׁם בַּיָּם וְלֹא בַּיַּבָּשָׁה וְלָזֶה צָעַק לִבּוֹ, וְהֵשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה לְגַבְרִיאֵל, כִּי לֶעָתִיד יַמְצִיא לוֹ זְכוּת אַחֵר לְאַבֵּד עַם רָשָׁע חֵלֶק וּמֶחֱצָה, וְהוּא מַחֲנֵה סִיסְרָא שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִצְוַת אִבּוּד רְשָׁעִים.
שמות טו:יב · פירוש ד
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃        
עוֹד יֵשׁ טַעַם בְּטַעֲנַת הַיָּם שֶׁהָיָה חָפֵץ שֶׁתִּגָּמֵר מִיתָתָם בַּיָּם לָקַחַת כָּל כֹּחוֹת הַחִיּוּנִיּוֹת שֶׁהֵם כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁל הָעָם, כִּי מִטֶּבַע נַפְשׁוֹת הָעַמִּים לַעֲמֹד בִּמְקוֹם מִיתָתָן, כְּאָמְרוֹ (קהלת ג:יט) ״וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ״, וְהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת נִמְשְׁלוּ לַבְּהֵמוֹת, וְכִי תֵצֵא נַפְשָׁם בַּיָּם יִזְכֶּה הַשַּׂר בָּהֶם לִבְחִינוֹת הַמּוּשָּׂגוֹת אֶצְלוֹ מֵהָעִנְיָן. וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר אֵלָיו לְפָלְטָן חַיִּים, שֶׁאָז תִּהְיֶה הָאָרֶץ זוֹכָה בַּדָּבָר, כִּי קוֹנִים מְקוֹמָן בִּמְקוֹם הַנָּחָתָם יוֹרְדִים שָׁמָּה, צָעַק לִבּוֹ ״יֵשׁ עֶבֶד״ וְכוּ׳ עַד שֶׁעָנָהוּ רַבּוֹ כִּי יִתֵּן לוֹ בַּעֲדָם וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ בְּנֵי אָדָם חַיִּים כְּמוֹת אֵלּוּ, וּפֵרַט לוֹ בְּדוֹמִין לְאֵלּוּ וְשָׁאַב חִיּוּתָם מֵהֶם שֶׁהוּא עִקַּר חֶשְׁקוֹ לֹא בַּגּוּף. וְלָזֶה אַחַר שֶׁפְּלָטָם וְיָצְתָה נַפְשָׁם עַל שְׂפַת הַיָּם וּזְרָקָתָם הָאֲדָמָה לַיָּם, לֹא רָצָה לְקַבְּלָם כִּי אֵינוֹ מִטִּבְעוֹ, וְהָאָרֶץ הִיא הַמְכַסֵּית עַל בָּנֶיהָ אֲשֶׁר לֻקְּחוּ מִמֶּנָּה, וְהִכְרִיחָהּ ה׳ לְקַבְּלָם כִּי לָהּ נוֹגֵעַ הַדָּבָר.
שמות טו:יב · פירוש ה
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃        
וְלֹא תַּקְשֶׁה לְדַרְכֵּנוּ זֶה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בִּפְסָחִים (פסחים קיח,ב) כִּי כְּשֶׁפָּרַע ה׳ לַיָּם פָּתְחוּ דָּגִים שֶׁבַּיָּם וְאָמְרוּ ״וֶאֱמֶת ה׳ לְעוֹלָם״ עַד כָּאן, אִם כֵּן לָהֶם נוֹגֵעַ הַדָּבָר. וְאוּלַי כִּי בְּעֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ הַיָּם בְּקַבָּלָתָם בְּתוֹכוֹ, שֶׁהוּא בִּזְמַן שֶׁהֵם חַיִּים, הָיוּ הַדָּגִים נֶהֱנִים מֵהֶם בֵּינֵי וּבֵינֵי קֹדֶם שֶׁיָּמוּתוּ, וְאָז יַשְׁלִיכֵם הַיָּם וְאֵין לָהֶם עוֹד מֵהֶם מָזוֹן, וְעַל זְמַן פַּרְנָסָתָם אָמְרוּ שִׁירָה.
שמות טו:יב · פירוש ו
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃        
וְרָאִיתִי מִי שֶׁנִּתְעַצֵּם בְּטַעֲנַת הַיָּם ״יֵשׁ עֶבֶד״ וְכוּ׳ – הֲלֹא יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ, וְאֵין בָּזֶה קִיהוּי, כִּי הַיָּם טַעֲנָתוֹ נְכוֹנָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (תענית כה,א): מִשָּׁמַיִם מֵיהַב יָהֲבֵי, מִשְׁקַל לָא שָׁקְלֵי, וְעַל אַדְנוּת אֲדוֹנוֹ הוּא אוֹמֵר, וְכִי קָרָה מִקְרֶה זֶה לְאֵיזֶה עֶבֶד מֵעַבְדֵי ה׳ שֶׁנָּתַן לוֹ רַבּוֹ וְחָזַר וְכוּ׳, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״יֵשׁ אָדוֹן שֶׁנּוֹתֵן וְכוּ׳ וְחוֹזֵר״ וְכוּ׳, כִּי זוֹ אֵינָהּ טַעֲנָה – יֵשׁ וָיֵשׁ, וְאַדְרַבָּה יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ, וּכְאִלּוּ לֹא נָתַן, אֶלָּא דְּבָרָיו הֵם לְרַבּוֹ כִּי אֵינוֹ מִתְנַהֵג כֵּן עִם עֲבָדָיו.
שמות כא:ד · פירוש ד
אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַפָּרָשָׁה דֶּרֶךְ רֶמֶז, כִּי תְצַוֶּה הַתּוֹרָה לְהָאָדָם לָשׂוּם לְפָנָיו בִּתְמִידוּת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בֵּין עֵינָיו, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, שֶׁתָּמִיד יָשִׂים הָאָדָם עִנְיָן זֶה לְפָנָיו. וְהוּא כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי הָאָדָם נֶחְלָק לִשְׁנַיִם: חֵלֶק אֶחָד רוּחָנִי וְהוּא הָעִקָּר, וְחֵלֶק אֶחָד גַּשְׁמִי שֶׁבָּרָא ה׳ לַנְּשָׁמָה לְשַׁמְּשָׁהּ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ מְקַיֵּם כַּמָּה מִצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳, וְלוֹ יִקָּרֵא שֵׁם עֶבֶד, כִּי אֵינוֹ אֶלָּא שַׁמָּשׁ לַנֶּפֶשׁ שֶׁבִּשְׁבִילָהּ יִקָּרֵא אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות ל:לב) ״עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא״ וְגוֹ׳, שֶׁזֶּה יַגִּיד כִּי לֹא הַבָּשָׂר יִקָּרֵא אָדָם, וְכֵן אָמַר (יחזקאל ל״ד:ל״א) ״אָדָם אַתֶּם״, אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם (בבא מציעא קיד,א) שֶׁאֵין לָהֶם נֶפֶשׁ רוּחָנִית. וְלָזֶה תְּצַוֶּה הַתּוֹרָה לְהָאָדָם כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, פֵּרוּשׁ עִבְרִי – עוֹבֵר, כִּי אֵינוֹ קַיָּם לָעַד, כִּי מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת, עַל דֶּרֶךְ (תהילים קמ״ד:ד׳) ״כְּצֵל עוֹבֵר״. וּזְמַן קְבִיעָתוֹ הוּא עַד שִׁשִּׁים שָׁנָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב ה׳:כ״ו) ״תָּבֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר״, וְאָמְרוּ בַּשַּׁ״ס (מועד קטן כח,א) כִּי בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה הוּא זְמַנּוֹ שֶׁל אָדָם לָלֶכֶת כְּחֻשְׁבַּן ״בְּכֶלַח״, שֶׁאָז הוּא כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ. וְזֶה הוּא אָמְרוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים, פֵּרוּשׁ, כָּל יָמָיו הֵם שִׁשִּׁים, וַהֲגַם שֶׁאָמַר שֵׁשׁ יֵשׁ חֶשְׁבּוֹן שֶׁיִּכְלֹל כְּלָלוּת אֶחָד וְכָאן כּוֹלֵל הָעֲשִׂירִי. וּבַשְּׁבִיעִית, פֵּרוּשׁ בְּעֶשֶׂר שָׁנִים הַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי הָעֶבֶד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים פח:ו) ״בַּמֵּתִים חָפְשִׁי״. וְאָמְרוֹ תֵּבַת חִנָּם לִרְמֹז עַל יַד מִי תִּהְיֶה הַיְּצִיאָה, עַל יְדֵי חִנָּם שֶׁהוּא סמא״ל וְחֵילוֹתָיו, שֶׁהֵם נִרְמָזִים בְּתֵבַת חִנָּם, כְּאָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר ח״ב קכח,ב) כִּי בְּמִילֵי דְּמַגָּנָא הוּא זֵינַיְיהוּ דְּהַהִיא סִטְרָא, וְלָזֶה לֹא שַׁלְטֵי בִּדְבַר מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם בְּדָמִים יְקָרִים. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁכָּל דְּבַר טֻמְאָה בָּא בְּחִנָּם, מַה שֶׁאֵין כֵּן דְּבַר מִצְוָה וּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ לָהֶם טֹרַח גָּדוֹל וְדָמִים יְקָרִים.
שמות כב:כה · פירוש א
אִם־חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֽוֹ׃
אִם חָבוֹל תַּחְבֹּל. נִרְאֶה כִּי יִרְמֹז לְהָעִיר אָדָם הַנִּרְדָּם אֲשֶׁר בְּיָדוֹ שַׂלְמַת מִי שֶׁאָמַר עָלָיו הַכָּתוּב (משלי כז:י) ״רֵעֲךָ וְרֵעֶה אָבִיךָ״ וְגוֹ׳, וְהַנֶּפֶשׁ תִּתְיַחֵס לְשַׂלְמָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנב:) מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁחִלֵּק בִּגְדֵי מַלְכוּת וְכוּ׳, וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ בּוֹ כִּי לְצַד שֶׁנֶּפֶשׁ אָדָם הִיא מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים קד:ב) ״עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה״, וַיְצַו ה׳ אִם מִשְׁכְּנָהּ בְּחוֹבוֹ, שֶׁהֵם חֲטָאָיו, יֵשׁ לוֹ זְמַן לַהֲשִׁיבוֹ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים צ:ג) ״תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת רבה פ״ב) עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל מָוֶת, כִּי יֵשׁ לוֹ זְמַן תְּשׁוּבָה עַד בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ.
שמות לב:יט · פירוש ו
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם שֶׁל מֹשֶׁה בִּשְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, וְלֹא חָשׁ לְהֶפְסֵד מֻפְלָג, וּפְשִׁיטָא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דְּבַר קִלְקוּל אִם לֹא בְּאוֹמֶד גָּדוֹל וּבְצִדְדֵי הַמּוֹעִיל אֲשֶׁר צִדֵּד עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (אבות דרבי נתן ב,ג) לֹא שָׁבַר עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְכֵן אָמַר רַבִּי מֵאִיר ״וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי״ (דברים י:ה) שֶׁנִּצְטַוָּה וְשָׁבַר הַלּוּחוֹת עַד כָּאן. וְצָרִיךְ לָתֵת טַעַם לְאֵל עֶלְיוֹן לָמָּה מָנַע הַטּוֹב.
שמות לב:יט · פירוש ז
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
וְנִרְאֶה כִּי קוֹדֶם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קמו,א), וְלָזֶה עָשָׂה ה׳ לָהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת, חֵירוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת (שמות רבה פמ״א), כִּי כְּלוּם מִיתָה זוֹ לָמָּה לְצַד הַפְרָדַת הַזּוּהֲמָא אִלּוּ כְּבָר פָּסְקָה זוֹהֲמָתָן. וְלָזֶה כְּשֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל הֲרֵי זוּהֲמַת הַחֵטְא דָּבְקָה בָּהֶם, וּמֵעַתָּה צְרִיכִים לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת. הֲגַם שֶׁלֹּא חָזְרָה הַזּוּהֲמָא מַמָּשׁ עַל יְדֵי הָעֵגֶל לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה קוֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן שְׁבָרָם, כִּי אֵין דִּין זֶה לָהֶם עוֹד שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי חוֹרִין מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. וּלְטַעַם זֶה לוּ יְהִי שֶׁנֹּאמַר כִּי מֹשֶׁה מִדַּעַת עַצְמוֹ עָשָׂה מִתְּחִלָּה, אֵין כָּאן קֻשְׁיָא.

ויקרא

ויקרא י:ו · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר ׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙ וְלֹ֣א תָמֻ֔תוּ וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה יִקְצֹ֑ף וַאֲחֵיכֶם֙ כׇּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת־הַשְּׂרֵפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף יְהֹוָֽה׃
רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וְגוֹ׳ וְעַל כָּל הָעֵדָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אִם יַעֲשׂוּ כְּמוֹתְכֶם, שֶׁאַתֶּם דַּוְקָא הוּא שֶׁיֶּשְׁנָם בָּאַזְהָרָה, אֲבָל עַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף אִם יַעֲשׂוּ כֵן, אֶלָּא חַיָּבִין לִקְרֹעַ עֲלֵיהֶם. וְאוּלַי שֶׁשָּׁפַט בָּהֶם מִשְׁפַּט אַב בֵּית דִּין שֶׁחַיָּבִין לִקְרֹעַ עָלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל (מועד קטן כב:). וּמַה גַּם לְמַה שֶׁאָמַר שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן חַיָּבִים כָּל יִשְׂרָאֵל לִקְרֹעַ עֲלֵיהֶם.
ויקרא טז:א · פירוש ה
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְכָל זֶה לִסְבָרַת הָאוֹמֵר (בראשית רבה מד:ה) ״אַחֲרֵי״ סָמוּךְ, ״אַחַר״ מֻפְלָג, וּכְמוֹ שֶׁהֶעְתַּקְתִּי מַחְלוֹקְתָּם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. אֲבָל לִסְבָרַת הָאוֹמֵר ״אַחֲרֵי״ מֻפְלָג, ״אַחַר״ סָמוּךְ, יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שֶׁבָּא לְהוֹדִיעוֹ שֶׁמִּיתָתָם הָיְתָה עַל קָרְבָתָם לִפְנִים בַּקֹּדֶשׁ, וַהֲגַם שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה אֵשׁ זָרָה, מוֹדִיעוֹ ה׳ כִּי טַעַם מִיתָתָם הָיְתָה עַל קָרְבָתָם לִפְנִים, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיְתָה אֵשׁ זָרָה. וְאָמְרוֹ וַיָּמֻתוּ, נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעוֹ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב כִּי יָצְתָה מַחְשַׁבְתָּם לַפּוֹעַל שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְנִים, אֶלָּא שֶׁנִּדְחֲפוּ וָמֵתוּ. וְהַכַּוָּנָה בְּהוֹדָעָה זוֹ לִשְׁלֹל לְבַל יַחְשֹׁב אָדָם לִפְרֹץ וּלְהִתְקָרֵב הֲגַם שֶׁיָּמוּת, וְזֶה יִמָּצֵא בִּהְיוֹת לָאָדָם בְּחִינַת הַחֵשֶׁק לֹא יָחוּשׁ עַל עַצְמוֹ וְיִתֵּן נַפְשׁוֹ, וְדָבָר זֶה יִמָּצֵא בִּבְחִינַת הַחוֹשֵׁק שֶׁיִּתֵּן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר הֲגַם שֶׁיֵּדַע שֶׁיָּמוּת. לָזֶה אָמַר לוֹ ״וַיָּמֻתוּ״, פֵּרוּשׁ וּכְבָר מֵתוּ וְלֹא הִשִּׂיגוּ מַחְשַׁבְתָּם לְהִתְקָרֵב, וְהָבֵן זֶה.
ויקרא טז:א · פירוש טו
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אַחֲרֵי מוֹת וְגוֹ׳, דִּבֵּר ה׳ לְמֹשֶׁה דֶּרֶךְ מִיתָתָן שֶׁהָיְתָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳, פֵּרוּשׁ שֶׁנִּתְקָרְבוּ לִפְנֵי אוֹר הָעֶלְיוֹן בְּחִבַּת הַקֹּדֶשׁ וּבָזֶה מֵתוּ, וְהוּא סוֹד הַנְּשִׁיקָה שֶׁבָּהּ מֵתִים הַצַּדִּיקִים. וְהִנֵּה הֵם שָׁוִים לְמִיתַת כָּל הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁהַהֶפְרֵשׁ הוּא שֶׁהַצַּדִּיקִים הַנְּשִׁיקָה מִתְקָרֶבֶת לָהֶם וְאֵלּוּ הֵם נִתְקָרְבוּ לָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳.
ויקרא טז:א · פירוש טז
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְאָמְרוֹ וַיָּמֻתוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, רָמַז הַכָּתוּב הַפְלָאַת חִבַּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ מַרְגִּישִׁים בְּמִיתָתָם, לֹא נִמְנְעוּ מִקְּרֹב לִדְבֵקוּת נְעִימוּת עֲרֵבוּת יְדִידוּת חֲבִיבוּת חֲשִׁיקוּת מְתִיקוּת עַד כְּלוֹת נַפְשׁוֹתָם מֵהֶם, וְהָבֵן. וּבְחִינָה זוֹ אֵין מַכִּיר אֵיכוּתָהּ, וְהִיא מְשֻׁלֶּלֶת הַהַכָּרָה, לֹא מִפִּי מִין הָאֱנוֹשִׁי, וְלֹא מִפִּי כְּתָבוֹ, וְלֹא תֻשַּׂג בְּהַשְׁעָרוֹת מֻשְׂכַּל הַגֶּשֶׁם, וְלַמַּשִּׂיג חֵלֶק מֵהַשָּׂגָה זוֹ תַּבְדִּיל מִמֶּנּוּ הַמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ מֵהִתְקַבֵּל וְתַכִּירֵהוּ עַל יְדֵי סִימָנֶיהָ כִּי זֶה הֶפְכָּהּ מְנַגֶּדֶת שׂוֹנְאֶיהָ וְתִפְעַל בּוֹ פְּעֻלָּה רְשׁוּמָה לִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַמּוֹנְעוֹ וְהַמְקַיְּמוֹ, וְלִפְעָמִים תִּמְאָסֵהוּ הַנֶּפֶשׁ וּתְרִיבֵהוּ מְרִיבָה גְּדוֹלָה וְהוּא סוֹד הוֹלְלוּת הַנְּבִיאִים (שמואל א יט:כד), וְלִכְשֶׁתִּרְבֶּה בְּחִינָה זוֹ בִּפְנִימִיּוּתוֹ תִּגְעַל הַנֶּפֶשׁ אֶת הַבָּשָׂר וְיָצְתָה מֵעִמָּהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ. וְאוֹדִיעַ לַמִּתְבּוֹנֵן בִּפְנִימִיּוּת הַשְׂכָּלַת הַמֻּשְׂכָּל, שֶׁהַשְׂכָּלַת הַהַשְׂכֵּל תַּשְׂכִּיל הַהַשְׂכָּלוֹת, וּבְהַשְׂכֵּל בְּהַשְׂכָּלָתוֹ, יַשְׂכִּיל, שֶׁמֻּשְׂכָּל מְשֻׁלָּל הַהַשְׂכֵּל, וּכְשֶׁיַּשְׂכִּיל בְּהֶעָרַת עַצְמוֹ, וְלֹא עַצְמוֹ יַשְׂכִּיל, שֶׁהַמֻּשְׂכָּל מֻשְׂכָּל מִמֻּשְׂכָּל, בִּלְתִּי מֻשְׂכָּל מֵהַשֵּׂכֶל, וְהִשְׂכִּילוֹ לַמַּשְׂכִּילִים בְּיִחוּד, הַשְׂכָּלָתוֹ בְּסוֹד נְשָׁמָה לְנִשְׁמָתוֹ. וְאָז מוֹתָרָיו יִהְיוּ עִטְרֵי מְלָכִים וְכִסְאָם. וְכִי יֵשׁ חַיִּים לַחַיִּים שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר מֹשֶׁה (דברים ל:יט) ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״ בֵּית הַמּוֹדַעַת, וְשׁוֹלֶלֶת חַיִּים הַנִּשְׁתָּוִים בְּהֶרְגֵּשׁ הַכְּלָלִי, וִיבָרֵךְ בָּרוּךְ אֱלֹהִים חַיִּים אֲשֶׁר סִגֵּל סְגֻלָּה זוֹ לִסְגֻלָּתוֹ.
ויקרא כו:ג · פירוש כד
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט תהלים תתל״א) כִּי כְּשֶׁבָּרָא ה׳ אָדָם הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא בְּרָאוֹ לָשֶׁבֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה לְעוֹלְמֵי עַד כְּשֶׁלֹּא יֶחֱטָא, שֶׁאִם כֵּן אַדְרַבָּה יְרִידָה הִיא לוֹ וְשִׁפְלוּת, כִּי תַּכְלִית הַמְקֻוֶּה הִיא בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׁמָּה יִקְצֹר אֲשֶׁר זָרַע, אֶלָּא הָיְתָה הַכַּוָּנָה כִּי עָלֹה יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם וּלְאוֹצְרוֹת הַחַיִּים בְּעֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְיִהְיֶה כְּמִי שֶׁדָּר בְּבַיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּהּ, וּכְשֶׁיִּרְצֶה לַעֲלוֹת וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ יַעֲלֶה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (מלכים ב׳ ב:יא) שֶׁעָלָה אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה הַשָּׁמַיְמָה, וְעַל יְדֵי הַחֵטְא הֻצְרַךְ לְהַפְשִׁיט עוֹרוֹ מֵעָלָיו וְיַנִּיחַ הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּאן כִּי בְּהִתְעַצְּמוּת הָאָדָם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג בְּאֶמְצָעוּתָהּ שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בַּמָּוֶת אֶלָּא כְּאָדָם הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְתִמְצָא (זוהר ח״ב קע״ד:) שֶׁהַצַּדִּיקִים אֵינָם מַרְגִּישִׁים בְּצַעַר הַפְּרֵדָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת ה:יא) מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד, כִּי מִי שֶׁהוּא עוֹבֵד ה׳, שְׁנָתוֹ, שֶׁהִיא הַמִּיתָה, מְתוּקָה וַעֲרֵבָה עָלָיו, וְאִם יִתְעַצֵּם יוֹתֵר הֲרֵי לְךָ אֵלִיָּהוּ שֶׁעַל יְדֵי הִתְעַצְּמוּת תּוֹרָתוֹ לֹא מֵת.
ויקרא כו:ג · פירוש כה
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות ד:כב) וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, שֶׁאֵין אָדָם מֵת בִּרְצוֹנוֹ אִם יַחְפּוֹץ לָמוּת. וְאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נִדָּה (דף לו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: כִּי קָא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אָמַר לֵיהּ לְרַב אַסֵי זִיל צַנְעֵיהּ, וְאִי לָא צָיֵית גַּרְיֵיהּ, הוּא סָבַר גַּדְיֵיהּ אָמַר לֵיהּ, בָּתַר דְּנָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אָמַר לֵיהּ הֲדַר בֵּיהּ דַּהֲדַר בֵּיהּ רַב וְכוּ׳ גַּדְיֵיהּ וְכוּ׳, נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַסֵי. אֲזַל שֵׁילָא אָמַר לֵיהּ לִדְבִיתְהוּ צְבִית לִי זְוַודְתָא וְכוּ׳, צְבִיתָה לֵיהּ זְוַודְתָא וְנָח נַפְשֵׁיהּ דְּשֵׁילָא, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁבְּעֵרֶךְ בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה יְכוֹלִין לָלֶכֶת לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן כְּשֶׁהֵם חֲפֵצִים וְרוֹצִים לָלֶכֶת, הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּם וְלֹא שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם. וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי – בְּסִבַּת חֻקּוֹתַי שֶׁאַתֶּם עֲמֵלִים בָּהֶם, אַתֶּם בִּרְשׁוּת עַצְמְכֶם אִם תִּרְצוּ לָלֶכֶת תֵּלֵכוּ.
ויקרא כו:ג · פירוש כח
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א קעה:) בְּפָסוּק (משלי ו:כב) ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ״, כִּי הַדְּרָכִים אֲשֶׁר תַּעֲלֶה בָּהֶם הַנְּשָׁמָה בְּצֵאתָהּ מִן הָעוֹלָם הֵם חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת הַמְּלֵאִים גַּעֲרַת ה׳, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה הִיא מְאִירָה לְפָנָיו, כְּאָמְרוֹ (תהלים קיט:קה) ״נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי״, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ בַּתּוֹרָה תֵּלֵכוּ כִּי הִיא אוֹר לִנְתִיבַתְכֶם, אֲבָל זוּלָתָהּ עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (משלי ד:יט) ״דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה״ וְגוֹ׳, גַּם נִקְרְאָה תּוֹרָה כִּי הִיא תּוֹרֵהוּ דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ.
ויקרא כו:ג · פירוש מה
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב:י) שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא גְּזֵרַת הַמִּיתָה שֶׁחָקַק ה׳ שֶׁאֵין מִיָּדוֹ מַצִּיל, אִם תֵּלְכוּ בָּהֶם, שֶׁכָּל יוֹם יֹאמַר לְמָחָר יָמוּת, בָּזֶה וַדַּאי ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״.
ויקרא כו:יא · פירוש ה
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם וְגוֹ׳, מִכָּאן מַתְחִיל גְּמוּל הַנִּסְתָּר, וְהוּא מֵעֵת הַפְּרֵידָה מֵעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁהוּא הַמַּדְוֶה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּלֵב כָּל חַי, הַכּוֹס הַמַּר הַהוּא, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם שָׁלֵם בְּכָל שְׁלֵימוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּזָכְרוֹ יוֹם הַמִּיתָה וְעָרְבָה כָּל שִׂמְחָה, וּמַה גַּם שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּל רָחוֹק שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ יוֹם קִצּוֹ. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא הַמַּבְטִיחַ טוֹבוֹת לְעַמּוֹ וְסָמַךְ לִבָּם גַּם בְּדָבָר זֶה, וְאָמַר כִּי בְּיוֹם הַנְּסִיעָה לֹא יֶחֱרַד הָאִישׁ וְלֹא יִרְגַּז כְּדֶרֶךְ הַמֵּתִים, אֶלָּא יַעֲשֶׂה ה׳ דָּבָר שֶׁתִּהְיֶה הַנְּסִיעָה כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹכֵב וְעָרְבָה לוֹ שְׁנָתוֹ.
ויקרא כו:יא · פירוש ו
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י.) כִּי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם, וּבְעֵת פְּטִירַת הַצַּדִּיק יִקְרַב אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לִפְנֵי הָאָדָם, וְהוּא סוֹד מִיתַת נְשִׁיקָה. וּבָזֶה יִהְיֶה כְּשׁוֹכֵב, וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁכַבְתֶּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּאָבוֹת שְׁכִיבָה. וְסוֹד הַדָּבָר, כִּי הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁמַּרְגֶּשֶׁת בִּקְרִיבַת אוֹר הַנֶּעֱרָב אֶצְלָהּ, תִּכְסֹף וְתִנָּתֵק מִמְּקוֹמָהּ לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, וּלְעֹצֶם הַתַּאֲוָה יִתְרַבֶּה הָעֲרֵיבוּת עַל הַרְגָּשַׁת הַפְּרֵדָה וְלֹא תַרְגִּישׁ בּוֹ, וְלֹא יִשָּׁאֵר הַהֶרְגֵּשׁ אֶלָּא מֵהֶעָרֵב. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בִּתְחִלַּת אַחֲרֵי מוֹת. וְכָל הַשָּׂגָה זוֹ תְּסוֹבֵב עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (קהלת ה:יא) ״מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד״, הַשֵּׁנָה הִיא יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, שֶׁהָעוֹבֵד אֶת ה׳ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת מְתוּקָה לוֹ יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה עַל אֹפֶן הָאָמוּר. וְאָמְרוֹ וְאֵין מַחֲרִיד, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַמַּחֲרִיד הָאָדָם בִּרְאִיָּתוֹ לְבַד, וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁיִּזְכּוּ לְהִדָּבֵק נַפְשָׁם בַּשְּׁכִינָה אֲבָל יַקְדִּים לָהֶם מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְסִבַּת תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ לְזַכְּכָהּ בְּאֶמְצָעוּת צַעַר הַחֲרָדָה, לָזֶה הִבְטִיחַ כִּי כָּל עִקָּר לֹא יִרְאוּ מַחֲרִיד.
ויקרא כו:יא · פירוש ז
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם, שֶׁיִּתְקַיֵּם הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאָרֶץ וְלֹא יִתְפָּרְדוּ הַיְּסוֹדוֹת. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה (שבת קנב:) שֶׁגַּשְׁשֵׁיהּ רַב נַחְמָן אַחַר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁמֵּת וְרָאָהוּ כִּי אִישׁ קַיָּם הָיָה, כִּי ה׳ יְצַו לַיְּסוֹדוֹת לְהִתְקַיֵּם יַחַד וְלֹא יִתְפָּרְדוּ, וְזֶה יוּשַׂג מֵאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר (משלי ו:כב) ״בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ״. וְאָמְרוֹ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ישעיהו נז:ב) ״יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם״, שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט רִמָּה בְּגוּפָם לְהַחֲרִידָם בַּקֶּבֶר. וְתִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים אֵין רִמָּה בְּגוּפָן, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (בבא מציעא פד.) וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת. וְדָבָר זֶה הוּא יִעוּד גָּדוֹל שֶׁיָּנוּחַ הַגּוּף בַּקֶּבֶר, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת יג.) קָשָׁה רִמָּה בִּבְשַׂר הַמֵּת כְּמַחַט בִּבְשַׂר הֶחָי. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָּל נִבְרָא יַרְגִּישׁ כְּפִי שִׁעוּר תְּכוּנָתוֹ אֲשֶׁר כּוֹנְנוֹ יוֹצְרוֹ.
ויקרא כו:יא · פירוש ח
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, הוּא רוּחַ הַטֻּמְאָה הַנִּקְרֵאת חַיָּה רָעָה, שֶׁהִיא חִיּוּנִיּוּת רַע, בְּחִינַת הַטֻּמְאָה הַשּׁוֹרָה עַל הַגּוּף אַחַר מִיתָה, שֶׁלָּזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁהַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת אוֹ הַנִּכְנָס לָאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. הִבְטִיחַ ה׳ כִּי תַּסְגִּיל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת לְהַשְׁבִּית רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הַגּוּף. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קג.) יוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה טֻמְאָה.
ויקרא כו:יא · פירוש ט
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. נָתַן הַכָּתוּב טַעַם לְהַשְׁבָּתַת הַטֻּמְאָה, הוּא כִּי טֻמְאָה זוֹ עִקָּרָהּ הוּא לְצַד שֶׁנִּשְׁחַט הָאָדָם בְּחַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַפְּגוּמָה, שֶׁבָּזֶה נַעֲשָׂה נְבֵלָה, וְהַנְּבֵלָה מְטַמְּאָה וְנִשְׁלֶכֶת לַכֶּלֶב, דִּכְתִיב (שמות כב:ל) ״לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן״, וְהַטֻּמְאָה הִיא בְּחִינַת הַכֶּלֶב. אֲבָל הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳ כַּמִּצְטָרֵךְ, ״חֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם״, שֶׁהוּא גּוּפוֹ הַנִּבְנֶה מֵהָאָרֶץ. מִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יִגַּע חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת בְּגוּפוֹ שֶׁל צַדִּיק. עַד כָּאן יִעוּדֵי הַפְּטִירָה וּמְנוּחַת הַגּוּף.

במדבר

במדבר ה:טו · פירוש ד
וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קׇרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מא,ז): חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וְכוּ׳, חֵרוּת מִיֵּצֶר הָרַע, וְעַל יְדֵי עֲוֹן הָעֵגֶל חָזַר הַכִּיעוּר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ הַשָּׂטָן, וְלֹא הוֹעִיל הֲטָבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְמָקוֹם מוּגְבָּל תּוֹךְ מַחֲנֵיהֶם, אֲבָל כְּלָלוּת הָעוֹלָם נָשַׁמּ״וּ בְּיוֹם זַעַם וְחָזַר קַב הַמָּוֶת לָעוֹלָם. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּזְּמַן הַמְּקֻוֶּה אֲשֶׁר יֹאבַד כָּל בְּחִינַת הָרַע, כְּאָמְרוֹ (זכריה י״ג:ב׳) ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״, שֶׁאָז אַרְצֵנוּ תִּקָּרֵא אֶרֶץ הַחַיִּים כִּי בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.
במדבר יד:לב · פירוש ב
וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃
עוֹד נִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁיִּפְּלוּ פִּגְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּפְּלוּ פְּגָרִים מֵתִים, אָמַר עוֹד שֶׁהַגּוּפוֹת גַּם כֵּן תִּהְיֶה לָהֶם נְפִילָה בַּמִּדְבָּר, שֶׁיִּהְיוּ בְּיַד ס״מ שַׂר הַמִּדְבָּר, שֶׁאֵין לְךָ נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי מַדָּע. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ״, שֶׁאַחַר שֶׁקְּרָאָם פְּגָרִים אָמַר יִפְּלוּ, וְאִם עַל הַמִּיתָה הוּא אוֹמֵר הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים הַנְּפִילָה שֶׁהִיא הַסּוֹבֶבֶת בָּהֶם שֵׁם הַפֶּגֶר, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם״, אֶלָּא וַדַּאי עַל הַשְׁפָּלַת וּנְפִילַת הַגּוּפוֹת אַחַר מִיתָה הוּא אוֹמֵר. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אַתֶּם, שֶׁלֹּא יָבִינוּ מַאֲמַר ״פִּגְרֵיכֶם״ שֶׁבָּא לוֹמַר עַל בְּנֵי בְנֵיהֶם, שֶׁגַּם עֲלֵיהֶם יֹאמַר בְּכִנּוּי, כִּי הַבֵּן חֵלֶק מֵאָבִיו, לָזֶה אָמַר ״אַתֶּם״.
במדבר טז:כח · פירוש ב
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהֹוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃
אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפָסוּק ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם״ אֲפִילוּ גּוֹי (בבא קמא לח.), וְכָאן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֲפִילוּ בְּמִיתַת הָאוּמּוֹת שֶׁהִיא מִיתָה מְנֻוֶּלֶת, זֶה בְּעֵרֶךְ הַמִּיתָה עַצְמָהּ. וּכְנֶגֶד הַגּוּף אָמַר וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלכים ב ט:לד) ״פִּקְדוּ אֶת הָאֲרוּרָה וְקִבְרוּהָ״, קְבוּרָה כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. לֹא ה׳ שְׁלָחָנִי, פֵּרוּשׁ, אֶלָּא מִלִּבִּי, וַה׳ לֹא מִיחָה בִּי. וְאִם בְּרִיאָה וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה תִּהְיֶה לָהֶם מִיתָה רָעָה וְיֹאבְדוּ גּוּף כְּנֶפֶשׁ.
במדבר טז:לג · פירוש א
וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכׇל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל׃
וַיֵּרְדוּ וְגוֹ׳ שְׁאֹלָה. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בָּהֶם הָאָרֶץ לְהָרְגָם, אֶלָּא נִשְׁאֲרוּ חַיִּים וְנִתְּנָה הָאָרֶץ בְּפִקָּדוֹן לְגֵיהִנֹּם, וְהוּא אָמְרוֹ חַיִּים שְׁאֹלָה וְלֹא אָמַר לִשְׁאוֹל. וַהֲגַם שֶׁכָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּה הִטִּיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ, עִם כָּל זֶה לֹא לְחִנָּם יַעֲשֶׂה כֵן, וִיכַוֵּין שֶׁאַחַר שֶׁיָּרְדוּ לִשְׁאוֹל נָתַן ה׳ בָּהֶם כֹּחַ וְלֹא מֵתוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ק.) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בָּרְשָׁעִים לְקַבֵּל עָנְשָׁם, כְּמוֹ כֵן אֵלּוּ נִשְׁאֲרוּ חַיִּים אַחַר שֶׁהָיוּ בִּשְׁאוֹל עַצְמָהּ כְּדֵי שֶׁיִּרְבֶּה הַרְגָּשָׁתָם. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״לִשְׁאוֹל״ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁלֹּא הָיוּ חַיִּים אֶלָּא עַד הַגָּעָתָם לִשְׁאוֹל וּבְהַגִּיעָם מֵתוּ וְלֹא הָיָה לָהֶם חַיּוּת אַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לִשְׁאוֹל.
במדבר יז:יא · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠מַּחְתָּ֠ה וְתֶן־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל־הָעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי־יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף׃
קַח אֶת הַמַּחְתָּה. לֶהֱיוֹת שֶׁאָמְרוּ כִּי סִבַּת הַשְּׂרוּפִים הָיְתָה בִּשְׁבִיל הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת שֶׁהוּא סִבֵּב מִיתַת עַם ה׳, לָזֶה הֶרְאָה לָהֶם כִּי הֲגַם שֶׁהַקְּטֹרֶת הָיָה חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, אַדְרַבָּא עָצַר הַמִּיתָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה יַצְדִּיקוּ כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה ה׳ כִּי הוּא מֵמִית לַחַיָּב בְּאֵין סוֹבֵב. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שבת פט.) כִּי דָּבָר זֶה לְמָדוּ מִס״מ בַּעֲלוֹתוֹ לְקַבֵּל תּוֹרָה.
במדבר יז:יג · פירוש א
וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה׃
וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, תצוה טו) שֶׁאָמְרוּ שֶׁתְּפָסוֹ לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית וּמְנָעוֹ מֵהַשְׁחִית, וּמָנָה הַמּוּמָתִים לְבַל יוֹסִיף עֲלֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים, פֵּרוּשׁ שֶׁהִגְבִּיל מִסְפַּר הַמֵּתִים מִבֵּין הַחַיִּים לְבַל יוֹסִיף הַכּוֹת עוֹד. וְלָזֶה אָמַר וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת, לוֹמַר אֵלֶּה הֵם שֶׁעָמְדוּ בְּמִסְפַּר הַמֵּתִים, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה, שֶׁלֹּא יוֹסִיף עוֹד הַכּוֹת עַל מִסְפָּר זֶה.
במדבר יז:טו · פירוש ב
וַיָּ֤שׇׁב אַהֲרֹן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה׃ {פ}
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, קרח יב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא קִבֵּל הַמַּשְׁחִית מֵאַהֲרֹן שֶׁאָמַר לוֹ ״אֲנִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם״, עַד שֶׁהֱבִיאוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁמַע מִפִּי הַשְּׁכִינָה. וְהוּא אָמְרוֹ וְהַמַּגֵּפָה, פֵּרוּשׁ, מַלְאַךְ הַמַּשְׁחִית נִקְרָא מַגֵּפָה, גַּם הוּא הֶחְלִיט לְהֵעָצֵר. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה, וּלְמַעְלָה אָמַר וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה, פֵּרוּשׁ הָיְתָה לָהּ מְנִיעָה מֵאַהֲרֹן אֲבָל הוּא לֹא הָיָה רוֹצֶה לִמָּנַע, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר כָּךְ גַּם הַמַּגֵּפָה הִסְכִּימָה לִהְיוֹת נֶעֱצָרָה.
במדבר יט:ב · פירוש ג
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
וּכְבָר הִמְשַׁלְתִּי בְּמָקוֹם אַחֵר עִנְיָן זֶה לִשְׁנֵי כֵּלִים שֶׁהָיוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, אַחַת מְלֵאָה דְּבַשׁ וְאַחַת מְלֵאָה זֶבֶל, וּפִנָּה אוֹתָם וְהוֹצִיאָם לַחוּץ מֵהַחֶדֶר. אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה דְּבַשׁ מִתְקַבְּצִים לָהּ כָּל הַזְּבוּבִים וְהָרְמָשִׂים, וְאוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה זֶבֶל, הֲגַם שֶׁיִּכָּנְסוּ לָהּ קְצָת מֵהָרְמָשִׂים לֹא יִשְׁוֶה לְשֶׁל דְּבַשׁ. כְּמוֹ כֵן אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת, לִהְיוֹתוֹ מָלֵא קְדֻשָּׁה הַמְּתוּקָה וְהָעֲרֵבָה, בְּצֵאת הַנֶּפֶשׁ וְנִתְרוֹקֵן הַגּוּף, יִתְקַבְּצוּ הַקְּלִפּוֹת לְאֵין קֵץ שֶׁהֵם כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה הַתְּאֵבִים תָּמִיד לְהִדָּבֵק בַּקְּדֻשָּׁה לֵהָנוֹת מֵהֶעָרֵב. וְלָזֶה יְטַמֵּא בְּאֹהֶל, וַאֲפִלּוּ אֶלֶף בָּתִּים מְקוֹרִים וְאַחַת פְּתוּחָה לַחֲבֶרְתָּהּ הַטֻּמְאָה תְּמַלֵּא כָּל הֶחָלָל הַמְּקוֹרֶה. מַה שֶׁאֵין כֵּן אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹתוֹ מְשֻׁלָּל מֵהַקְּדֻשָּׁה אֵין כָּל כָּךְ הִתְקַבְּצוּת הַטֻּמְאָה אֶלָּא חֵלֶק הַמֵּמִית הַנִּדְבָּק בַּגּוּף. וַאֲשֶׁר יְסוֹבֵב הַכֹּל הִיא הַתּוֹרָה.
במדבר כ:א · פירוש ד
וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל כׇּל־הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מׇת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם׃
וַתָּמָת שָׁם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ שָׁם, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (מועד קטן כח.) שֶׁלֹּא עִכְּבוּהָ, וּדְרָשָׁה זוֹ נִשְׁמַעַת מֵאָמְרוֹ וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁהִזְכִּיר מִיתָה חָשׁ עַל כְּבוֹד הַצַּדֶּקֶת, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ (ברכות יח.) צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר שָׁם, פֵּרוּשׁ שָׁם הוּא שֶׁמֵּתָה וְלֹא נִשְׁאֲרָה בֵּינֵיהֶם אֶלָּא בְּמָקוֹם אַחֵר יֶשְׁנָהּ בֵּין הַצַּדִּיקִים, כִּי הַצַּדִּיקִים דּוֹמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַרְגָּלִיּוֹת הַמּוּנָחִים בְּאַרְגָּז, כְּשֶׁהוּא חָפֵץ בְּאַחַת מֵהֶם הוּא מוֹצִיאָהּ מֵהָאַרְגָּז וְקוֹבְעָהּ בְּתַכְשִׁיט אֶחָד מִתַּכְשִׁיטָיו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (מועד קטן כח.) ״וַתָּמָת שָׁם״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, לוֹמַר שֶׁגַּם הִיא מֵתָה בִּנְשִׁיקָה, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
במדבר כ:כג · פירוש א
וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר׃
וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר עַל גְּבוּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל סִבַּת הַגָּעָתָם לִגְבוּל רִשְׁעָה נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן. שׁוּב בָּא לְיָדִי מִדְרָשׁ אֶחָד (ילקוט שמעוני במדבר תשסד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בְּהִתְחַבֶּרְךָ לָרָשָׁע״ וְגוֹ׳ – בִּשְׁבִיל שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לֶאֱדוֹם חָסְרוּ צַדִּיק אֶחָד, עַד כָּאן. וְהֵם הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁרָמַזְנוּ בְּמַאֲמַר עַל גְּבוּל וְגוֹ׳. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ לֵאמֹר, שֶׁיְּצַו ה׳ לְמֹשֶׁה לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל פְּרָט זֶה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״עַל גְּבוּל״, שֶׁהִתְחַבְּרָם לָרָשָׁע סִבֵּב פְּטִירַת הַצַּדִּיק. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה זוֹ עָלָיו, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה חַי עוֹד יָמִים. עוֹד לוֹמַר מְגַלְגְּלִין חוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב.
במדבר כא:יז · פירוש ו
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
וּמֵעַתָּה הֶכְרֵחַ הוּא לְהִסְתַּלֵּק הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלָיו כְּיַד ה׳ הַטּוֹבָה. וּמַה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהַמִּיתָה נִסְבְּבָה עַל חֵטְא הָאָדָם שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה הָאָדָם חַי תָּמִיד, וְתֹאמַר אִם כֵּן יִהְיֶה הָאָדָם חָסֵר גְּמוּלוֹ הַטּוֹב, לָזֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַסּוֹד כִּי זוּלַת הַחֵטְא הָיָה הָאָדָם עוֹלֶה לָרָקִיעַ וְדָר בָּעֲלִיָּה וּבֶחָצֵר, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁעָלָה הַשָּׁמַיְמָה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלוֹ וְלֹא טָעַם טַעַם מִיתָה. וְהַגּוּף הֵן אֱמֶת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּעֲלִיָּה הָעֶלְיוֹנָה הֲגַם שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ הַגּוּף וְעָמַד בְּגֶדֶר רוּחָנִי אַף עַל פִּי כֵן בְּעֵרֶךְ רוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹן יֵחָשֵׁב לְגֶשֶׁם, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק א רט.) בְּמַעֲשֵׂה אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי בְּהַגִּיעוֹ לְגַלְגַּל חַמָּה שָׁם נִפְשַׁט מִגּוּפוֹ וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ בְּגַלְגַּל חַמָּה וּכְשֶׁהוּא יוֹרֵד לְמַטָּה לוֹבְשׁוֹ וְיוֹרֵד בּוֹ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עוֹד שֶׁכְּשֶׁנָּתַן ה׳ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין מֵהַמִּיתָה, וְחָזְרוּ לִהְיוֹת כְּאָדָם קֹדֶם שֶׁחָטָא, דִּכְתִיב ״חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מא,ז): אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בְּעֵת הַגִּיעַ תַּכְלִית שְׁלֵמוּתָם הָיוּ עוֹלִים גּוּף וְנֶפֶשׁ וּפוֹשְׁטִים גּוּפָם בְּגַלְגַּל חַמָּה כְּאֵלִיָּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא פֵּרוּשׁ, מִמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִשַּׂגְנוּ בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יֵשׁ עוֹד הַשָּׂגָה אַחֶרֶת מִצַּד דָּבָר זֶה שֶׁהוּא הַגַּיְא, שֶׁהִיא יְרִידַת גַּשְׁמֵנוּ בַּגַּיְא שֶׁהִיא הַקֶּבֶר, אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב שֶׁהָאָרֶץ תִּקָּרֵא שָׂדֶה, וְאָמְרוֹ מוֹאָב שֶׁבְּרָאָהּ אַב הָעוֹלָם.
במדבר כא:יז · פירוש ז
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
אוֹ יִרְמוֹז לְהָאִשָּׁה שֶׁנִּקְרֵאת גַּם כֵּן שָׂדֶה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (זוהר חלק א לו:), וְהַכַּוָּנָה הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַגַּיְא אֲשֶׁר בָּא מִפְּאַת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא חַוָּה, שֶׁבָּאָה מֵאַב כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁלְּקָחָהּ ה׳ מִצַּלְעוֹתָיו, וְאֵין אִשָּׁה בָּעוֹלָם שֶׁבָּאָה כְּדֶרֶךְ זֶה מִצַּלְעוֹת הָאָדָם כִּי אִם זֹאת, וְהִיא הָיְתָה סִבַּת הַמָּוֶת לְהַפִּיל הָעֲצָמוֹת בַּגַּיְא. מֵעַתָּה, מֵאֶמְצָעוּת הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה יַחְזוֹר הַדָּבָר לְקַדְמוּתוֹ קוֹדֶם שֶׁחָטְאָה חַוָּה, וְיִהְיֶה הַגּוּף כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּגַּיְא לְמַעְלָה.
במדבר כג:י · פירוש ה
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים. אֵלּוּ דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְלֹא דִּבְרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תשסח) כִּי כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁאֵין הֶזֵּק לְיִשְׂרָאֵל הָיָה ה׳ מַנִּיחוֹ לְדַבֵּר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְאָמַר מוֹת יְשָׁרִים וְלֹא אָמַר כְּמוֹתָם שֶׁחוֹזֵר עַל יִשְׂרָאֵל, הִפְלִיג רָשָׁע לִשְׁאוֹל עִנְיָן גָּדוֹל, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַנְשֵׁי אֱמֶת (זוהר חלק א קכב:) שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת מִיתָתָם, הָאַחַת שֶׁיּוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִן הַגּוּף וְהוֹלֶכֶת בְּאֵין מָסָךְ מַבְדִּיל בְּאֵין מְעַכֵּב עַד מְקוֹם הָאוֹשֶׁר הָעֶלְיוֹן, וְיֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁבִּיצִיאַת הַנֶּפֶשׁ לֹא יַשִּׂיגוּ גֶּדֶר זֶה, וְנִמְנָעִים מִלֶּכֶת תֵּכֶף וּמִיָּד וּמִתְעַכְּבִים עַד זְמַן מָה אִם יִהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה חֲטָאִים וְכַדּוֹמֶה, וַאֲפִלּוּ חֵטְא כָּל שֶׁהוּא יְסוֹבֵב הַדָּבָר. וְלָזֶה בָּחַר בִּלְעָם לִשְׁאוֹל גֶּדֶר הָעֶלְיוֹן, שֶׁנַּפְשׁוֹ בִּשְׁעַת מִיתָה תִּהְיֶה כְּמִיתַת אוֹתָם שֶׁהוֹלְכִים בְּיוֹשֶׁר אֶת פָּנָיו יִתְבָּרַךְ בְּאֵין מָסָךְ בְּאֵין מְעַכֵּב.
במדבר כז:יג · פירוש ב
וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃
גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני ריש פרשת מסעי) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאָמַר אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ כֵּן הָיָה רוֹצֶה בַּדָּבָר מִקּוֹדֶם לָכֵן, וְהוּא אָמְרוֹ גַּם אָתָּה סָמוּךְ לְמַאֲמַר וְנֶאֱסַפְתָּ, לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְתָּע מֵהָאֲסִיפָה, שֶׁמַּבְטִיחוֹ שֶׁגַּם הוּא יַחְפֹּץ וְיִרְצֶה לֵאָסֵף כְּשֶׁיִּרְאֶה עֲרֵבוּת הַמּוּשָּׂג בִּשְׁעַת מִיתָה, וְזֶה לְךָ הָאוֹת ״כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ״, שֶׁהוּא אָמַר לְךָ שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁגַּם הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן יַסְכִּימוּ לֵאָסֵף. עוֹד יִרְצֶה לְהָעִירוֹ בַּמִּצְוָה הַמּוּטֶּלֶת עַל הַצַּדִּיקִים לַעֲשׂוֹת בִּשְׁעַת מִיתָה, וְהוּא שֶׁיַּצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין וְיַחְפֹּץ בִּגְזֵרַת מֶלֶךְ שֶׁתִּתְקַיֵּם, וְהוּא אָמְרוֹ וְנֶאֱסַפְתָּ וְגוֹ׳ גַּם אָתָּה, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אַתָּה תַּסְכִּים לֵאָסֵף, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים לא:ו) ״בְּיָדְךָ אַפְקִיד״.
במדבר כז:יג · פירוש ג
וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שם) שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן: ״אַהֲרֹן אָחִי, מְקֻבָּל עָלֶיךָ לָמוּת?״ אָמַר לוֹ: ״הֵן״. אָמַר לוֹ: ״נַעֲלֶה לָהָר״, מִיָּד עָלוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן, פֵּרוּשׁ, שֶׁהִסְכִּים גַּם הוּא עַל הָאֲסִיפָה. וְטַעַם הַדָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה ה׳ כְּסֵדֶר זֶה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לִטּוֹל נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק אֶלָּא בִּרְצוֹנוֹ לְרוֹב חִבַּת יְדִידָיו, גַּם שֶׁבָּזֶה יִשְׁלְמוּ הָאוֹשֶׁר הַשָּׁלֵם, כָּאָמוּר (דברים ו:ה) ״וּבְכָל נַפְשְׁךָ״.
במדבר לא:א · פירוש א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ לֵאמֹר נְקֹם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אִם הַדִּבּוּר בָּא לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל כַּנִּשְׁמָע מִתֵּיבַת ״לֵאמֹר״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״נִקְמוּ נִקְמַתְכֶם מֵאֵת״ וְגוֹ׳. וּבְמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין וַיְדַבֵּר אֶלָּא לְשׁוֹן עַז וְכוּ׳, הִתְחִיל מֹשֶׁה לְפַיֵּס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מִיתָתוֹ וְלֹא נִתְפַּיֵּס וְכוּ׳, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: לִי רָאוּי מִיתָה שֶׁרָאִיתִי נִפְלָאוֹת וְכוּ׳, וּפִיְּסוֹ ה׳ בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִחְיוֹת שָׁנִים רַבּוֹת לֹא יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַפֶּלֶת אוֹיְבֵיהֶם וְלֹא תִּכָּבֵשׁ מִדְיָן לִפְנֵיהֶם וְכוּ׳, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְפַּיֵּס מֹשֶׁה הָיָה קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקָּנַס עָלָיו מִיתָה וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה בַּעַל הַמִּדְרָשׁ הִרְגִּישׁ בְּמַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ וְלִדְבָרָיו יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן. ״וַיְדַבֵּר״ לְשׁוֹן קוֹשִׁי, זֶה יִרְמֹז לִשְׁנֵי מִינֵי קוֹשִׁי: אֶחָד לְמֹשֶׁה עַל מִיתָתוֹ, וְאֶחָד בְּעֵינֵי ה׳ עַל שֶׁקָּנַס עַל יְדִידוֹ הַמִּיתָה. וְתֵיבַת לֵאמֹר נִתְכַּוֵּן לִרְמֹז אֶל הַפִּיּוּס שֶׁפִּיֵּס ה׳ לְמֹשֶׁה לְהִתְפַּיֵּס לָמוּת מִטַּעַם ״נְקֹם״ וְגוֹ׳ כָּאָמוּר בַּמִּדְרָשׁ. אוֹ יִרְצֶה בְּתֵיבַת לֵאמֹר לְהוֹדִיעַ רִצּוּי שֶׁרִצָּה מֹשֶׁה לַה׳ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת, וְעָנָהוּ ה׳ ״נְקֹם״ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּנְקֹם מֵאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל.
במדבר לא:ב · פירוש ג
נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ – נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁקּוֹדֶם לָכֵן אֵינוֹ שָׁלֵם הַתִּקּוּן לֵאָסֵף אֶל עַמָּיו, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מוֹנֵעַ בַּדִּין וְיִמְנָעֶנּוּ מִגֶּשֶׁת נַפְשׁוֹ לִמְקוֹם מוֹשָׁבָהּ שֶׁיִּקָּרֵא ״עַמָּיו״ כַּיָּדוּעַ, עַד שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ בַּמִּשְׁפָּט, כִּי עַל הַכֹּל יָבִיא ה׳ בַּמִּשְׁפָּט וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד, וְהַמּוֹנֵעַ הוּא לְפִי שֶׁהַשָּׁלֵם הַזֶּה נִתְרַפָּה בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי וְלֹא עָשָׂה דָּבָר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כד) שֶׁרָפוּ יָדָיו, וְהִקְפִּיד ה׳ עָלָיו שֶׁלֹּא נָקַם עַד שֶׁעָמַד פִּנְחָס. וְלָזֶה כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן פְּטִירָתוֹ אָמַר ה׳ אֵלָיו תִּקּוּן לְדָבָר זֶה שֶׁנִּמְנַע מֵהִתְנַקֵּם מֵעוֹשֵׂי רֶשַׁע – יָקוּם וְיִתְנַקֵּם מִמִּדְיָן שֶׁסִּבְּבוּהוּ, וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים הַתִּקּוּן לֵיאָסֵף אֶל עַמָּיו בְּאֵין שָׂטָן וְאֵין וְכוּ׳, וְזֶה מֵחַסְדֵי אֵל וְאַהֲבָתוֹ לִידִידָיו יַנְחֵם בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק.

דברים

דברים א:א · פירוש יד
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
ה׳) מַאֲמַר הַתַּנָּא (אבות ג:א): הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְכוּ׳ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְכוּ׳ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד וְכוּ׳, וְכֵן אָמַר הַתַּנָּא (אבות פ״ב): שׁוּב יוֹם אֶחָד וְכוּ׳, וּפֵרֵשׁ שָׁם שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד יוֹם מוֹתוֹ וְשֶׁכָּל יוֹם הוּא זְמַן גְּבוּל הַמִּיתָה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ מוֹל סוּף שֶׁיִּהְיֶה לְמוּל עֵינָיו סוֹף אָדָם וְתַכְלִיתוֹ.
דברים ד:לט · פירוש ב
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
א׳) עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה.): אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה וְכוּ׳, וְאִם לָאו יִזְכּוֹר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה, וּבָזֶה יִהְיֶה נִכְנָע לְבָבוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וְיָדַעְתָּ – יִתֵּן בְּדַעְתּוֹ הַיּוֹם הַיָּדוּעַ שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה, וּבָזֶה וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ – לַהֲשִׁיבוֹ אֶל דֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר. וְדִקְדֵּק לוֹמַר לְבָבֶךָ לְשׁוֹן רַבִּים, לִרְמוֹז לִשְׁנֵי יְצָרִים – יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע:
דברים ז:י · פירוש ג
וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ אֶל פָּנָיו – עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי עבודה זרה ג:א:ה) שֶׁהַצַּדִּיקִים מַטְעִימָם ה׳ סָמוּךְ לְמִיתָתָם מֵעֵין עוֹלָמָם, וְנַפְשָׁם שְׂבֵעָה וִישֵׁנִים מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְהָרְשָׁעִים מַרְאֶה לָהֶם הָרָעָה הַמְזוּמֶּנֶת לָהֶם קוֹדֶם צֵאתָם מֵהָעוֹלָם (אסתר רבה פרשת ותמאן המלכה ושתי), וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יְאַחֵר לְשׂוֹנְאוֹ אֶל פָּנָיו – פֵּרוּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה קוֹדֶם שֶׁיִּטָּמְנוּ פָּנָיו בֶּעָפָר יַרְאֵהוּ תַּשְׁלוּמָיו וְלֹא יְאַחֵר עַד בּוֹאוֹ שָׁמָּה.
דברים יד:א · פירוש א
בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קׇרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃
בָּנִים אַתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה טַעַם סָמַךְ מַאֲמַר בָּנִים אַתֶּם לְמַאֲמַר ״תִּתְגּוֹדְדוּ״? נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁבְּמִיתַת אִישׁ אֵין אֲבֵדָה לַמֵּת, אֶלָּא הֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁשָּׁלַח בְּנוֹ לִסְחוֹרָה לְעִיר אַחֶרֶת, וּלְיָמִים שָׁלַח הָאָב אַחַר בְּנוֹ, וְאֵין הֶעְדֵּר הַבֵּן אֶלָּא מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ מִשָּׁם, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יֶשְׁנוֹ, וְאַדְרַבָּה בַּטּוֹב לוֹ, שֶׁחָזַר הַבֵּן אֵצֶל אָבִיו שֶׁהוּא מְקוֹר הַחַיִּים. וְעַל זֶה אֵין לָנוּ לְהִתְגּוֹדֵד וְלָשִׂים קָרְחָה. מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאֻמּוֹת שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ בָּנִים לַה׳, וְהוּא אָמְרוֹ אַתֶּם לִשְׁלוֹל שְׁאָר הָאֻמּוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם יִדְווּ הַדֹּוִים בְּיוֹם מִיתָתָם, שֶׁהֵם מֵתִים מִיתָה שֶׁאֵינָם עוֹד בַּנִּמְצָא בֵּין הַחַיִּים.
דברים כב:א · פירוש ד
לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃
אוֹ יִרְצֶה, שֶׁצָּרִיךְ הֶחָכָם לְהִשְׁתַּדֵּל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְהַמּוּסָר עַד יוֹם פְּקֻדָּה שֶׁיִּדְרֹשׁ ה׳ נִשְׁמָתוֹ, וְאָז הָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים, וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ, שֶׁאִם יִמְעֲדוּ קַרְסוּלָּיו לֹא תָשׁוּב הַנֶּפֶשׁ אֶל הָאֱלֹהִים וְתֵלֵךְ לַחֲרָפוֹת.
דברים כח:א · פירוש ז
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כׇּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶךָ וְגוֹ׳, שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא וְכוּ׳, (בבא מציעא קז.), וְזֶה יִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו מֵהַחֵטְא:
דברים כח:כא · פירוש ה
יַדְבֵּ֧ק יְהֹוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּת֣וֹ אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
וְאָמְרוֹ וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. כִּי נֶפֶשׁ אָדָם רַע עַל יְדֵי שֶׁדְּבוּקִים בָּהּ חֶלְקֵי הַטֻּמְאָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר יוֹלִידוּ כְּמוֹהֶם יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּאֵר הֵיטֵב דָּבָר זֶה בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ״רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה״ (בראשית מט:ג). גַּם זֶה הוּא סוֹד מִיתָה שֶׁנִּגְזְרָה עַל אָדָם וְעַל כָּל דּוֹרוֹת הַבָּאִים מִמֶּנּוּ מִטַּעַם שֶׁכָּל הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ טָעֲמוּ מָוֶת בְּחֶטְאוֹ, וְהוּא סוֹד עָרְלַת אָדָם. לָזֶה אָמַר וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם, כִּי כְּשֶׁיִּדְבַּק חֵלֶק הָרַע עִם הָאָדָם יִשְׁתַּלְשֵׁל מִזֶּה לָזֶה עַד עוֹלָם, וְצָרִיךְ עֹצֶם רַב לְנַקּוֹתוֹ מִנַּפְשׁוֹ.
דברים כט:יז · פירוש ו
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
וְקָרָא לַמַּעֲשֶׂה הָרָע ״רֹאשׁ וְלַעֲנָה״, לְצַד שֶׁהָעֲבֵירוֹת טַעְמָם רֹאשׁ וְלַעֲנָה, וְהוּא סוֹד טִפָּה מָרָה שֶׁבְּחֶרֶב מַלְאַךְ הַמָּוֶת (עבודה זרה כ:), שֶׁתִּתְהַוֶּה מֵעֲבֵרוֹת הָאָדָם, בְּסוֹד ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״ (ירמיה ב:יט), וּלְהֵיפֶךְ בְּמַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּסוֹד ״טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳״ (תהלים לד:ט).
דברים לא:א · פירוש א
וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה. צָרִיךְ לָדַעַת לְהֵיכָן הָלַךְ, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם שֶׁהָלַךְ לְמִשְׁכַּן בֵּית אוּלְפָנָא, וְהַמְּפָרְשִׁים אָמְרוּ (עיין רמב״ן ורבינו בחיי) שֶׁהָלַךְ מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כְּאָדָם הַנִּפְטָר מֵחֲבֵירוֹ, וְהַכָּתוּב סָתוּם הוּא, וְאֵין מִמֶּנּוּ הֶכֵּר לְאֶחָד מֵהַדְּרָכִים. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מִי הֵעִיר אֶת רוּחַ מֹשֶׁה לָדַעַת שֶׁמָּלְאוּ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, וַהֲלֹא אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (שבת ל.) שֶׁאֵין מוֹדִיעִין לָאָדָם יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, וּמִי הוֹדִיעוֹ לְמֹשֶׁה?
דברים לא:א · פירוש ב
וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר הקדוש חלק א׳ רי״ח.) שֶׁאָמְרוּ כִּי אַרְבָּעִים יוֹם קוֹדֶם הַפְּטִירָה נִשְׁמַת הָאָדָם הוֹלֶכֶת מִמֶּנּוּ, כְּאָמְרוֹ (שיר השירים ד:ו) ״וְנָסוּ הַצְּלָלִים״, וּמְבַקֶּרֶת מְקוֹם חֲנָיָּתָהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, וְהַצַּדִּיקִים יַכִּירוּ בַּדָּבָר, וְצֵא וּלְמַד מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁהִכִּיר בְּרַבִּי יִצְחָק כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (שם).
דברים לא:א · פירוש ד
וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וְכָאן אָמַר ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה״, פֵּרוּשׁ רוּחַ הַחַיִּים שֶׁבּוֹ שֶׁתִּקָּרֵא מֹשֶׁה, הָלְכָה כַּסֵּדֶר הָרָגִיל לְמִי שֶׁמַּגִּיעַ קִצּוֹ. וְכִנָּה לְנַפְשׁוֹ לְשׁוֹן זָכָר, כִּי הוּא סִימָן לְגוֹדֶל הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּמַדְרֵגַת זָכָר. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּמַה שֶׁאָמַר ״וַיְדַבֵּר אֶת״ וְגוֹ׳, שֶׁהִרְגִּישׁ בַּהֲלִיכָתָהּ וְהִכִּיר שֶׁהִגִּיעַ קִצּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, כְּאָמְרוֹ ״בֶּן מֵאָה וְגוֹ׳ אָנֹכִי הַיּוֹם״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יג:) הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי.
דברים לא:א · פירוש ה
וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאִם תֹּאמַר: מִנַּיִן יָדַע מֹשֶׁה בְּדִיּוּק יוֹם הַמִּיתָה? הֲלֹא אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מִיּוֹם שֶׁיָּנוּסוּ הַצְּלָלִים עַד יוֹם הַמִּיתָה הֵם אַרְבָּעִים יוֹם, וּמִי יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה, וְהִשְׂכִּיל וְיָדַע יוֹם קִצּוֹ, וְהַכָּרָה כָּזוֹ מֻשֶּׂגֶת הִיא לִגְדוֹלֵי עוֹלָם, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל״ (בראשית מז:כט):
דברים לא:ב · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
לֹא אוּכַל עוֹד וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהִכִּיר בְּסִלּוּק הַנְּשָׁמָה הַנִּקְרֵאת מֹשֶׁה, אָמַר ״לֹא אוּכַל״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זוהר ח״א ריז:) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כַּד נָפְקַת נִשְׁמָתָא מִבַּר נָשׁ בְּאִינוּן (אַרְבְּעִין) [תְּלָתִין] יוֹמִין לֵית בַּר נָשׁ שַׁלִּיט בְּנִשְׁמָתֵיהּ.
דברים לא:ב · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לָהֶם טַעַם שֶׁהִכִּיר שֶׁהַיּוֹם מָלְאוּ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו, וַהֲגַם שֶׁאָמַרְנוּ הַטַּעַם מִדֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים לְהַעֲלִים הַשָּׂגָתָם אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ יוֹתֵר עַל בְּנֵי דּוֹרָם, וְלָזֶה אָמַר לָהֶם טַעַם הַכָּרָתוֹ בַּדָּבָר מִשְּׁנֵי טְעָמִים: אֶחָד, ״לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא״ שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנִּי הָרְשׁוּת וְנִתְּנָה לִיהוֹשֻׁעַ. שֵׁנִית, שֶׁה׳ אָמַר אֵלָיו ״לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה״, מִזֶּה הִכִּיר כִּי קָרְבוּ יְמֵי הַפְּקִידָה:
דברים לא:יד · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶ֘יךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״הֵן״, לְהַצְדִּיק מַאֲמַר מֹשֶׁה שֶׁאָמַר ״בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יג:) ״הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּבָא דְבַר ה׳ אֵלָיו, וְאָמַר ״הֵן״ כִּדְבָרֶיךָ קָרְבוּ יָמֶיךָ. וְאָמְרוֹ ״קָרְבוּ יָמֶיךָ״ וְלֹא אָמַר ״קָרַב יוֹמְךָ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית מז:כט) ״וַיִּקְרְבוּ יְמֵי״ וְגוֹ׳ וּפֵרַשְׁנוּהוּ שָׁם:
דברים לא:יד · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶ֘יךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״הֵן קָרְבוּ״ וְגוֹ׳ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, הִנֵּה הַיָּמִים שֶׁלְּךָ קָרְבוּ אֶצְלְךָ, וְהַיָּמִים הֵם חֶלְקֵי הַנְּשָׁמָה הַמִּתְקָרְבִים בְּסוֹד ״תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן״ (תהלים קד,כט), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שָׁם בְּפָרָשַׁת וַיְחִי, וְהוֹדִיעוֹ כִּי טַעַם קִרְבַת חֶלְקֵי הַנְּשָׁמָה הַנִּקְרָאִים יָמִים הוּא לָמוּת.
דברים לא:כז · פירוש א
כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־עׇרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעוֹדֶ֩נִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיּ֗וֹם מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־יְהֹוָ֔ה וְאַ֖ף כִּי־אַחֲרֵ֥י מוֹתִֽי׃
הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח.) צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם״, פֵּרוּשׁ בְּעוֹד שֶׁהַחַיִּים שֶׁלִּי עִמָּכֶם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאַחֲרֵי כֵּן הוּא חַי גַּם כֵּן אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ עִמָּהֶם.
דברים לד:ח · פירוש ג
וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים י֑וֹם וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃
וְאוּלַי יֵשׁ לָתֵת טַעַם, כִּי אַהֲרֹן לֹא יָדְעוּ בְּמִיתָתוֹ קֹדֶם שֶׁמֵּת, וְרָאוּ פִּתְאוֹם שֶׁמֵּת, וְדָבָר כָּזֶה יְעוֹרֵר כָּל לֵב לִפְתֹּחַ מְקוֹר דִּמְעַת עֵינוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה שֶׁכְּבָר יָדְעוּ מִיתָתוֹ, וּבְכָל דְּבָרָיו וְתוֹכְחוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה הָיָה אוֹמֵר לָהֶם (דברים ד:כב) ״כִּי אָנֹכִי מֵת וְגוֹ׳ אֵינֶנִּי עֹבֵר״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה לֹא הוּחַם הֶסְפֵּדוֹ כְּאַהֲרֹן.