אור החיים

תורה ולימודה

מתן תורה

מעמד הר סיני, קבלת התורה, לוחות הברית

151 קטעים ב-5 חומשים

הקדמת המחבר

הקדמת המחבר · פסקה ו
ויכתוב משה את התורה הזאת מפי אלהים מלה במלה ספורות תיבותיה מנויות אותיותיה מי זה ימלל ספורות דעות באו יחד בדבור אחד אשר הכין בחכמה נעלמה מעיני כל חי שם באר מים חיים.
הקדמת המחבר · פסקה ז
ככתבן נאמרו הדברים מפי קדוש הן חסר הן יתיר בסדר להשכיל השמע עם קול אלהים מדבר ואליו ידרושו להטיבו באחריתו נכון יהיה בהר ה' ונהרו אליו במושבו מושב אלהים חיים.

בראשית

בראשית א:א · פירוש ה
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְקוֹדֶם אָעִירָה שַׁחַר הַמֻּצָּג אֶצְלֵינוּ מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא מַה גָּדְלוּ מַעֲשָׂיו, כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יוּכַל דַּבֵּר דִּבּוּר בִּלְתִּי מֻשָּׂג בַּנִּבְרָאִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא יתרו) בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב (שמות כ:א) ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים״ וְגוֹ׳, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״דְּבָרִים שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר״, וְהוּא שֶׁאָמַר כָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד וְלֹא קָדַם דִּבּוּר לַחֲבֵרוֹ.
בראשית א:א · פירוש יז
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְטַעַם הָאָדוֹן אֲשֶׁר בָּחַר לִבְרֹא בְּדֶרֶךְ זֶה, מִלְּבַד הַטַּעַם שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁרָצָה לְהוֹדִיעַ חֵלֶק מִגְּבוּרוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, עוֹד תִּמְצָא כִּי כְּשֶׁיְּדַבֵּר יִתְבָּרַךְ בִּגְבוּרוֹת שֶׁהִיא בְּחִינָה הַמִּתְיַחֶסֶת לְשֵׁם אֱלֹהִים מִן הַשֵּׁם, הוּא לִהְיוֹת הַדְּבָרִים נִדְבָּרִים כְּסֵדֶר זֶה. וְתִמְצָא שֶׁרָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד.) בְּנוֹעַם דִּבְרֵיהֶם, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם״ עַד כָּאן. נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר בְּמֶתֶק לְשׁוֹנָם הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁהוּא אֱלֹהִים הַמִּתְיַחֶסֶת לִגְבוּרָה תְּדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַרְבֵּה דְּבָרִים יַחַד, וְלָאו דַּוְקָא אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה אָמַר בְּדִבּוּר אֶחָד, אֶלָּא כָּל הָעֲשָׂרָה הַדִּבְּרוֹת כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם בְּמָקוֹם אַחֵר (מכילתא יתרו), אֶלָּא הַמּוּשָּׂג אֶצְלֵנוּ הוּא ב׳ מֵהֶם. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ (שמות כ:א). וְהִנֵּה בְּרִיאַת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית נִבְרָא בְּשֵׁם אֱלֹהִים, דִּכְתִיב ״בָּרָא אֱלֹהִים״ לְסִבּוֹת הַרְבֵּה, לָזֶה דִּבֵּר כְּדַרְכּוֹ יִתְבָּרַךְ דְּבָרִים עֲצוּמִים וְנוֹרָאִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
בראשית יד:יט · פירוש ב
וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא: מִתְּחִלָּה בֵּרַךְ אַבְרָהָם, פֵּרוּשׁ בְּרָכָה הַנּוֹגַעַת לוֹ שֶׁלֹּא יִפּוֹל בְּיַד אוֹיְבָיו וְיִישַׁר חֵילֵיהּ, שֶׁהֵם בְּרָכוֹת הַגּוּפָנִיּוֹת. וְאַחַר כָּךְ אָמַר עִנְיָן אַחֵר, לְצַד עִלָּאָה יְמַלֵּל, ״בָּרוּךְ אַבְרָם״, וּבִרְכָתוֹ תִּהְיֶה לְאֵל עֶלְיוֹן שֶׁהוּא יַעֲבוֹד הָאֵל, וְשֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִהְיֶה הָאֵל קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְכָךְ הָיָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת אַבְרָהָם נָתַן הַשֵּׁם חַיֵּי עוֹלָם לְבָנָיו וְנִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ג.) שֶׁתְּנַאי הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְכוּ׳, וּכְאָמְרָם (שבת פח.) בְּפָסוּק (תהלים עו:ט) ״אֶרֶץ יָרְאָה״ וְגוֹ׳. הֲרֵי כִּי לוּלֵי אַבְרָהָם אֵין לַה׳ קִנְיָן שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהָבֵן.
בראשית מג:ט · פירוש ג
אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃
לָזֶה רָאִיתִי לְהַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁתֵּרֵץ כִּי בְּדָבָר זֶה לֹא הָיָה טוֹעֶה יְהוּדָה וְגַם אָבִיו, אֲבָל נִדּוּי שֶׁעַל תְּנַאי שֶׁצָּרִיךְ הַתָּרָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּטְעֶה יְהוּדָה וְגַם אָבִיו, לְפִי שֶׁלֹּא נוֹדַע דִּין זֶה אֶלָּא מִמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה לִיהוּדָה וְכוּ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן כֶּפֶל הַתְּנַאי שֶׁמְּבֹאָר בַּתּוֹרָה. דְּבָרָיו נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם לֹא הָיְתָה הַתּוֹרָה כִּכְתָבָהּ יְדוּעָה לָאָבוֹת, אִם כֵּן מִנַּיִן הָיוּ יוֹדְעִים כִּי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שָׁאֲלוּ עֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהִתְנָה מֹשֶׁה עִמָּהֶם תְּנַאי כָּפוּל? וְאִם הָיוּ יוֹדְעִים כָּל הַהֲלָכוֹת הַנִּשְׁמָעִים מִתּוֹרַת מֹשֶׁה, לָמָּה תִּגָּרַע הֲלָכָה זוֹ שֶׁלֹּא יָדְעוּ אוֹתָהּ? וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁנֵית כָּל אַחַת בִּמְקוֹמָהּ, כְּמוֹ גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח בְּעִנְיַן יַעֲקֹב, בְּסִינַי נִצְטַוּוּ עָלָיו אֶלָּא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ, וּכְמוֹ כֵן כָּל הַהֲלָכוֹת. וְאִם כֵּן דִּין זֶה הַנִּלְמָד מִיהוּדָה כְּמוֹ כֵן נֶאֱמַר בְּסִינַי, וּמֵעַתָּה אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הַהֲלָכוֹת לֶהֱיוֹתָם נִלְמָדִים בְּסֵדֶר זֶה אוֹ בְּסֵדֶר זֶה, וְלִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁיַּעֲקֹב יָדַע הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁיָּדַע זֶה יָדַע זֶה.
בראשית מט:ג · פירוש ב
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וְקוֹדֶם לָבֹא לְבֵאוּר הַכְּתוּבִים יֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר חֲקִירָה אַחַת, וְהִיא אֵיךְ עָשָׂה יַעֲקֹב הֵפֶךְ מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים כא:טז) ״לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכוֹר״, וְהוּא בִּכֵּר יוֹסֵף בֶּן רָחֵל הָאֲהוּבָה אֶצְלוֹ עַל פְּנֵי רְאוּבֵן בֶּן לֵאָה הַשְּׂנוּאָה. וְקוֹדֶם צָרִיךְ לָתֵת לֵב אִם הָאָבוֹת הָיָה עֲלֵיהֶם חִיּוּב קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁיַּעֲקֹב נָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאַבְרָהָם לֹא מָל עַד שֶׁהָיָה זָקֵן וְכֵן כַּמָּה פְּרָטִים. וּמֵעַתָּה מַה מָקוֹם לְקֻשְׁיָא זוֹ שֶׁבִּכֵּר בֶּן הָאֲהוּבָה, תִּהְיֶה זוֹ כָּעָרְלָה שֶׁל אַבְרָהָם קוֹדֶם שֶׁנִּצְטַוָּה וְכִנְשִׂיאַת שְׁתֵּי אֲחָיוֹת לְיַעֲקֹב. וְרָאִיתִי לָרַמְבַּ״ן (בראשית כו:ה) שֶׁנָּתַן טַעַם לְיַעֲקֹב שֶׁנָּשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כִּי לֹא הָיָה בָּאָרֶץ, עַד כָּאן, וְאֵין דְּבָרָיו חֲזָקִים בְּסָמוֹכוֹת, כִּי מִי גִּלָּה לוֹ סוֹד זֶה שֶׁלֹּא הָיָה שׁוֹמֵר תּוֹרָה אֶלָּא בָּאָרֶץ, אַחַר שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הָאָרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ בְּאוֹתָן פְּרָטֵי הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא שְׁמָרוּם הָאָבוֹת.
בראשית מט:ג · פירוש ג
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא כִּי הָאָבוֹת קִבְּלוּ הַתּוֹרָה מִשֵּׁם שֶׁקִּבֵּל מִנֹּחַ שֶׁקִּבֵּל מֵחֲנוֹךְ שֶׁקִּבֵּל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר לְמָדָהּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, דִּכְתִיב: ״אָז רָאָהּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר לָאָדָם״ (איוב כח:כז), (זהר חלק א קצט:), וְשֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ צִוָּהוּ לַעֲבֹד גַּן עֵדֶן, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית ב:טו) ״לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״. אַךְ לֹא נִצְטַוָּה אֶלָּא עַל שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁאִם יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם יֵהָרֵג, אֲבָל שְׁאָר הַתּוֹרָה קָרוֹב לְשָׂכָר אִם יַעֲשֶׂה וְרָחוֹק מִן הַהֶפְסֵד אִם לֹא יְקַיֵּם, וּכְדֶרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ גַּם אַחַר נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת שֶׁאִם יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם יִטּוֹל שָׂכָר וְאִם לָאו אֵין לוֹ עֹנֶשׁ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ כֵן הָיָה מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בְּכָל הַתּוֹרָה חוּץ מִשֶּׁבַע מִצְווֹת.
בראשית נ:ב · פירוש ב
וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
אוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָן (שבת קמו.), וְלָזֶה צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל מֵאָז וָהָלְאָה לֹא הָיוּ מַסְרִיחִין אַחַר מוֹתָם, וַאֲפִלּוּ עִפּוּשׁ הַנִּשְׁאָר בַּבֶּטֶן יָבֵשׁ וְיִהְיֶה לְעָפָר, כִּי זוֹהֲמַת הַגּוּף הִיא הַמַּסְרַחַת אֹכֶל שֶׁבַּמֵּעַיִם, מַה שֶׁאֵין כֵּן קֹדֶם לָכֵן. וַהֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁגּוּפוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לֹא יַסְרִיחַ כִּי לֹא מֵת, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים עִפּוּשׁ הַמַּאֲכָל אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר בְּגוּף הָאָדָם כָּנוּס כִּי יִרְבּוּ לוֹ הַיָּמִים יִתְעַפֵּשׁ וְיַסְרִיחַ, וְלָזֶה חָשׁ יוֹסֵף וְצִוָּה לַחֲנֹט.

שמות

שמות ג:טו · פירוש ג
וַיֹּ֩אמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־תֹאמַר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃
עוֹד יְכַוֵּן ה׳ שֶׁיֵּדְעוּ יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא זֶה הַמַּבְטִיחַ לְהָאָבוֹת הַבְטָחַת הַגְּאֻלָּה, כִּי שֵׁם אֶהְיֶה לֹא הוּבָא בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים הַבָּאִים בַּהַבְטָחוֹת. גַּם לְצַד שֶׁעֲדַיִן יַשְׁמִיעֵם דִּבְּרוֹת קָדְשׁוֹ וּפֶתַח דְּבָרוֹ יֹאמַר ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, לָזֶה הִקְדִּים לְהוֹדִיעָם שֵׁם אֶהְיֶה וְשֵׁם הֲוָיָ״ה. שֵׁם אֶהְיֶה הָרָמוּז בְּאָנֹכִי, וְשֵׁם הֲוָיָ״ה כִּפְשׁוּטוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּצְדִּיקוּ דִּבְרֵי מֹשֶׁה כְּשֶׁיְּדַבֵּר ה׳ וְיֹאמַר ״אָנֹכִי ה׳״, וְהָבֵן. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי צָרִיךְ מֹשֶׁה לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל בְּסֵדֶר זֶה ״אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם״, וּלְצַד שֶׁהוּא שֵׁם חָדָשׁ לִידִיעָתָם וְנִקְרָא עַל שֵׁם הַמְּאֹרָע, פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיָה עִמָּם בְּצָרָתָם, יַחְזֹר וְיֹאמַר לָהֶם ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם. וְאוּלַי שֶׁגַּם רָמַז שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת הָרְשׁוּמִים בִּשְׁמוֹת אֲבוֹתָם שֶׁהוּא שֵׁם אֶהְיֶה נָטוּי עַל רָאשֵׁיהֶם מִלְמַעְלָה.
שמות ו:ו · פירוש ג
לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
וְאָמְרוֹ וְהוֹצֵאתִי וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְסַדֵּר סֵדֶר הַטּוֹבוֹת, כִּי בַּתְּחִלָּה יָקֵל עֹל סֻבֳּלָם, וְהוּא אָמְרוֹ וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרַיִם שֶׁהוּא תּוֹקֶף הַשִּׁעְבּוּד, וְזֶה הָיָה תֵּכֶף וּמִיָּד בְּמַכַּת הַיְאוֹר נִתְפָּרְדָה חֲבִילַת נוֹגְשִׂים וְשׁוֹטְרִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל הָיוּ עוֹבְדִים קְצָת כִּי אֵימַת הַמִּצְרִיִּים הָיְתָה עֲלֵיהֶם וּמֵעַצְמָם הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה קַלָּה. וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם שֶׁתֵּעָקֵר עֲבוֹדָה מֵהֶם כָּל עִקָּר, וְאַחַר כָּךְ וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם הִיא יְצִיאָתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבִכְלָל פְּרָט זֶה הִיא קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁאִם לֹא כֵן זוֹ גְּאֻלָּה שֶׁאַחֲרֶיהָ כְּלָיָה בַּר מִינָן, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ״ אֶלָּא ״וְגָאַלְתִּי״ לוֹמַר הוֹצָאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גְּאֻלָּה אִם יִרְדֹּף אוֹיֵב יִרְדֹּף בְּאַף וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה. וְאַחַר כָּךְ וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם שֶׁהוּא מַתַּן תּוֹרָה, כִּי שָׁם נִתְיַחַדְנוּ לוֹ לְעָם וְיִחֵד שְׁמוֹ עָלֵינוּ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים.
שמות טו:כו · פירוש א
וַיֹּ֩אמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כׇּל־חֻקָּ֑יו כׇּֽל־הַמַּחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ {ס}        
אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אִם שָׁמוֹעַ לְחוֹק וּמִשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׂם כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ, תִּזְכּוּ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל ה׳, פֵּרוּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ד:לג) ״הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳, וּמְבַשְּׂרֵם שֶׁיִּזְכּוּ לְמַה שֶׁזָּכוּ אַחַר כָּךְ, וַה׳ נָתַן לָהֶם שַׁבָּת וְדִינִים קוֹדֶם (סנהדרין נו:) לְנַסּוֹתָם אִם יִשְׁמְעוּ לְמִצְווֹת אֵלּוּ יְצַוֶּה הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ לְמַעְלָה וְשָׁם נִסָּהוּ, פֵּרוּשׁ, אִם יַעֲמוֹד בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה.
שמות יח:א · פירוש ז
וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ כִּי הוֹצִיא לִסְמֹךְ אַחֲרֶיהָ הַגָּדַת קִיחַת יִתְרוֹ אֶת צִפּוֹרָה וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ד,ד) כִּי אָמַר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה: לָמָּה אַתָּה מוֹלִיךְ אִשְׁתְּךָ וְכוּ׳? אָמַר לוֹ: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל הַר סִינַי וְלֹא יִהְיוּ בָּנַי בַּכְּלָל. אָמַר לוֹ: לֵךְ לְשָׁלוֹם וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב כִּי הוֹצִיא וַיִּקַּח וְגוֹ׳ לְקַיֵּם דְּבָרוֹ.
שמות יח:ה · פירוש א
וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־מֹשֶׁ֑ה אֶל־הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃
אֶל הַמִּדְבָּר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְאִם תֹּאמַר מִנַּיִן יָדְעוּ מְקוֹם חֲנוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל? לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר הוּא חוֹנֶה שָׁם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וּכְבָר הוֹדִיעוֹ מֹשֶׁה מָקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם הָאֱלֹהִים, וְאָמַר אֵלָיו (שמות ג:יב) ״תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״, וְהוֹדִיעוֹ הָהָר שֶׁעָלָיו יְקַבְּלוּ הַתּוֹרָה. וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲשֶׁר הוּא חוֹנֶה שָׁם הַר״ וְגוֹ׳ הַיָּדוּעַ אֶצְלוֹ. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פ״ד) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ עִנְיַן קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּכְתַבְתִּיו בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְתִהְיֶה הוֹדָעַת הַר הָאֱלֹהִים מִכְּלַל מַה שֶׁהוֹדִיעוֹ.
שמות יט:א · פירוש א
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי וְגוֹ׳. הִנֵּה לְמַה שֶׁקָּדַם מֵעֹצֶם חִבָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיִשְׂרָאֵל וְגֹדֶל חֶשְׁקוֹ לָתֵת לָהֶם אֲרוּסָתָם זֹאת הַתּוֹרָה, תִּקְשֶׁה לָמָּה נִתְעַכֵּב ה׳ מִתֵּת הַתּוֹרָה עַד חֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, כִּי מִן סִימָנֵי הָאַהֲבָה הִיא שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב חוֹשֵׁק מִבֹּא לַחֲשׁוּקָתוֹ. וְאִם לְצַד הַדֶּרֶךְ, הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ לֶאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ (סנהדרין צה,א) בְּלֶכְתּוֹ לָקַחַת אִשָּׁה לְיִצְחָק, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר לַחֲתֻנַּת נְשִׂיאַת רֹאשׁ כִּי תִּקְפֹּץ הָאָרֶץ וְגַם הַשָּׁמַיִם אִם יִצְטָרְכוּ לָהּ.
שמות יט:א · פירוש ב
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן אֲמַתְלָא לַדָּבָר, כִּי לֹא מִעוּט הַחֵשֶׁק הוּא הַסּוֹבֵב, אֶלָּא לְצַד הַכְשָׁרַת הֶחָתָן, כִּי לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְצַד שֶׁהָיוּ בָּאָרֶץ הַטְּמֵאָה וְהָיוּ לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם, וְהֻצְרְכוּ לִסְפֹּר סְפִירַת טָהֳרָתָם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת כְּדֶרֶךְ שִׁבְעָה נְקִיִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לְזָבָה (זהר ח״ג צז:), וְהוּא אָמְרוֹ לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת יְצִיאָתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא הַסּוֹבֵב עַכָּבַת הַדָּבָר עַד הַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. וְהָרְאָיָה, כִּי כְּשֶׁקָּרְבוּ יְמֵי הַכְשָׁרָתָם בּוֹ בַּיּוֹם נָסְעוּ בּוֹ בַּיּוֹם בָּאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה, פֵּרוּשׁ, שֶׁנָּסְעוּ בּוֹ בַּיּוֹם בָּאוּ, וְכֵן הוּבָא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פז:) שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנָּסְעוּ בּוֹ בָּאוּ. וְהִצַּצְתִּי בָּעִנְיָן וָאֶרְאֶה עֹצֶם חִשְׁקוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו, בְּהָעִיר לָמָּה הִטְרִיחָם ה׳ בַּדֶּרֶךְ עַד הַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. וְאִם לַסִּבָּה שֶׁכָּתַבְנוּ עֲדַיִן תִּקְשֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ לִקְפֹּץ הָאָרֶץ וּלְהַגִּיעַ לְמִדְבַּר סִינַי בּוֹ בַּיּוֹם, וְשָׁם יִתְעַכְּבוּ עַד סְפֹר שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת וְיִהְיֶה זְמַן הַכּוֹשֶׁר כַּנִּזְכָּר.
שמות יט:א · פירוש ג
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
אָכֵן זֶה יַגִּיד עֹצֶם חֵשֶׁק נְתִינַת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי לְגוֹדֶל חִשְׁקוֹ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם לֹא רָצָה לַהֲבִיאָם וּלְהִתְעַכֵּב זְמַן אָרוֹךְ בְּלֹא חֲתוּנָּה בְּבֵית חַתְנוּת, וְלָזֶה הָיָה מְמַעֵט הַיָּמִים בְּרִחוּק מָקוֹם. וְתִקַּח לְךָ שִׁעוּרָן שֶׁל דְּבָרִים מֵחָשׁוּק וַחֲשׁוּקָתוֹ, כִּי לֹא יִצְטַעֵר בְּעַכָּבָתוֹ מִבּוֹא אֵלֶיהָ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ עֵת דּוֹדִים וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה כַּלָּה לְחֻפָּתָהּ, אֲשֶׁר לֹא כֵן בְּעֵת כַּלָּה בְּחֻפָּתָהּ לֹא יַעֲצוֹר כֹּחַ לְעַכֵּב בִּיאָתוֹ אֵלֶיהָ:
שמות יט:ב · פירוש א
וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים. קָשֶׁה לָמָּה אִחֵר הַמֻּקְדָּם, כִּי פָּסוּק זֶה הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים קוֹדֶם פָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו שֶׁאָמַר ״בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי״? וְאוּלַי שֶׁהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין קה:) אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה לְהַקְדִּים הַמְּאֻחָר, שֶׁלֶּהֱיוֹת כִּי הוּא זֶה יוֹם הַמְקֻוֶּה לַבּוֹרֵא לַתּוֹרָה לָעוֹלָם, לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים, וּמִיּוֹם הַבְּרִיאָה וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים מָתַי יָבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִדְבַּר סִינַי, לָזֶה כְּשֶׁהִגִּיעוּ שָׁמָּה לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְסַפֵּר סֵדֶר הַדָּבָר וְתֵכֶף קָדְמָה הַהוֹדָעָה בְּאָמְרוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ וְגוֹ׳, הִגִּיעַ חָשׁוּק וְנֶחְשָׁק לְחוֹשֵׁק וְחָשׁוּק, וְשָׂמְחוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כִּי זֶה הוּא תַּכְלִית הַבְּרִיאָה וְתִקְוָתָהּ, וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ פְּרָטָן שֶׁל דְּבָרִים.
שמות יט:ב · פירוש ב
וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר בַּכָּתוּב שֶׁלְּפָנָיו ״בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר״, הֲלֹא מוּבָן הוּא הַדָּבָר כִּי בִּמְקוֹם בִּיאָתָם חָנוּ.
שמות יט:ב · פירוש ג
וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְהַקְדִּים שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים הֵם עִקְּרֵי הַהֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם נִתְרַצָּה ה׳ לְהַנְחִילָם נַחֲלַת שַׁדַּי הִיא תּוֹרָתֵנוּ הַנְּעִימָה.
שמות יט:ב · פירוש ד
וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
הָאֶחָד הוּא הִתְגַּבְּרוּת וְהִתְעַצְּמוּת בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי הָעַצְלוּת הוּא עֵשֶׂב הַמַּפְסִיד הַשָּׂגָתָהּ. וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי כָל מָקוֹם שֶׁיַּזְכִּירֶנָּה ה׳ לַתּוֹרָה יְדַקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן חוֹזֶק וְאוֹמֶץ, עַד גֶּדֶר שֶׁיָּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, דִּכְתִיב (במדבר יט,יד) ״זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת״ וְגוֹ׳ וְדָרְשׁוּ זַ״ל (שבת פג,ב) וְכוּ׳. כְּמוֹ כֵן רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל יְדַקְדְּקוּ בְּהַזְכָּרָתָהּ לוֹמַר ״עֵסֶק הַתּוֹרָה״, ״הִשְׁתַּדְּלוּת הַתּוֹרָה״, וְרַבִּים כָּמוֹהוּ. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסִפְרִי ״חֵפֶץ ה׳״ שֶׁחִבַּרְתִּי עַל קְצָת מִמַּסֶּכְתוֹת הַשַּׁ״ס בְּקַטְנוּתִי בְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (שבת פח,ב) לַמַּיְמִינִים בָּהּ וְכוּ׳, וְתִרְאֶה כִּי לֹא תוּשַּׂג הַהַשָּׂגָה אֶלָּא בְּהִתְעַצְּמוּת גָּדוֹל. וּכְנֶגֶד זוֹ אָמַר הַכָּתוּב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, לֹא בָּא לְהוֹדִיעַ מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ נָסְעוּ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקְדִּימוֹ קוֹדֶם תַּחֲנוֹתָם, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁנָּסְעוּ מִבְּחִינַת רִפְיוֹן יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁדָּרְשׁוּ כֵּן רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (סנהדרין קו,א) בְּפָסוּק (שמות יז,ח) ״וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים״ – בְּרִפְיוֹן יָדַיִם, עַד כָּאן. וְהֵן עַתָּה נָסְעוּ מִבְּחִינָה זוֹ וְהֵכִינוּ עַצְמָם לַעֲבֹד עֲבוֹדַת מַשָּׂא בְּנֹעַם ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי.
שמות יט:ב · פירוש ה
וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
וְעִנְיָן שֵׁנִי הוּא הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה, כִּי אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן שִׁפְלוּת וַעֲנָוָה כַּמִּדְבָּר שֶׁהַכֹּל דּוֹרְכִים עָלָיו.
שמות יט:ב · פירוש ו
וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
וְעִנְיָן שְׁלִישִׁי הוּא בְּחִינַת יִעוּד חֲכָמִים בְּהִתְחַבְּרוּת בְּלֵב שָׁלֵם וְתָמִים, לֹא שֶׁיִּהְיוּ בַּד בְּבַד שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב (ירמיה נ:לו) ״חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים״ (ברכות סג,א), אֶלָּא יִתְוַעֲדוּ יַחַד וִיחַדְּדוּ זֶה לָזֶה וְיַסְבִּירוּ פָּנִים זֶה לָזֶה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל לְשׁוֹן יָחִיד שֶׁנַּעֲשׂוּ כֻּלָּן יַחַד כְּאִישׁ אֶחָד, וְהֵן עַתָּה הֵם רְאוּיִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה.
שמות יט:ג · פירוש א
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וּמֹשֶׁה עָלָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָלָה מֹשֶׁה קֹדֶם שֶׁיִּקְרָא לוֹ ה׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה מָקוֹם עָלָה, אִם לָהָר הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶל הָהָר בְּפֵרוּשׁ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה פכ״ח) זֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים ס״ח:י״ט) ״עָלִיתָ לַמָּרוֹם״ וְגוֹ׳. וְלִדְבְרֵיהֶם קָשֶׁה עוֹד, כִּי מָצִינוּ שֶׁאַחַר כָּךְ הָיְתָה הַקְּרִיאָה אֵלָיו מִן הָהָר, דִּכְתִיב ״וַיִּקְרָא וְגוֹ׳ מִן הָהָר״, וְאִם הוּא כְּבָר עָלָה לַשָּׁמַיִם מַה מָקוֹם לִקְרִיאָה מִמָּקוֹם נָמוּךְ לְמָקוֹם עֶלְיוֹן. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה אָמַר הַכָּתוּב אֶל הָאֱלֹהִים וְלֹא אָמַר אֶל ה׳ כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳״ וְגוֹ׳:
שמות יט:ג · פירוש ב
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם ה׳ וְאָמַר לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה (שמות ג:יב) ״בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״, הוּא מַרְאֵהוּ כִּי שָׁם הוּא מְקוֹם קַבָּלַת הַתּוֹרָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן בְּהַגִּיעוֹ שָׁמָּה, עָשָׂה מֹשֶׁה מִשְׁפַּט עֶבֶד נֶאֱמָן וְקָדַם וְעָלָה אֶל הָהָר, וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר הָהָר כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּירוֹ בְּסָמוּךְ דִּכְתִיב ״נֶגֶד הָהָר״, וְעָלָיו חוֹזֵר אָמְרוֹ וּמֹשֶׁה עָלָה. וְאָמְרוֹ אֶל הָאֱלֹהִים הוּא טַעַם עֲלִיָּתוֹ, כִּי מַה שַׁיָּכוּת בַּעֲלִיָּה זוֹ? לָזֶה אָמַר ״אֶל הָאֱלֹהִים״ שֶׁקָּדַם אֶצְלוֹ מֵהַבּוֹרֵא ״תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״. לָזֶה אִם הָיָה מִתְעַכֵּב עַד שֶׁיִּקְרָא ה׳ אֵלָיו, יֵרָאֶה הִתְרַשְּׁלוּת וּמִעוּט חֵשֶׁק בַּדָּבָר, לָזֶה תֵּכֶף קָדַם וְהֵכִין עַצְמוֹ וְעָלָה. וְזוּלַת מַה שֶׁקָּדַם לוֹ בְּמַאֲמַר ה׳ ״תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים״ לֹא הָיָה עוֹלֶה אֶל הָהָר. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁדִּקְדַּקְנוּ. וְאֵין בְּפֵרוּשׁ זֶה סְתִירָה לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (שמות רבה שם) ״עָלִיתָ לַמָּרוֹם״, כִּי בַּעֲלִיָּתוֹ הָהָר שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁהִרְכִּין ה׳ שָׁמַיִם עָלָיו, הִנֵּה הוּא נִמְצָא עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם.
שמות יט:ג · פירוש ג
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁקָּדַם הוּא וְעָלָה תֵּכֶף קָרָא לוֹ ה׳. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי בְּחִינַת הַקְּדוּשָּׁה לֹא תַּקְדִּים אֶלָּא לַמַּזְמִין אוֹתָהּ וּמֵעִיר עַל הַדָּבָר, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג צב.): בְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵילָא, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (בראשית ב:ו) ״וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה״ מִלְמַעְלָה ״אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה״, וְיִרְמוֹז בְּאָמְרוֹ וַיִּקְרָא לְשׁוֹן יְקָר וּגְדוּלָּה עָשָׂה ה׳ לְמֹשֶׁה עַל הֲכָנָתוֹ וּזְרִיזוּתוֹ בַּדָּבָר.
שמות יט:ג · פירוש ד
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
מִן הָהָר לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי דְּבַר ה׳ בָּא מִן שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, כִּי עֲדַיִין לֹא יָרַד ה׳ עַל הַר סִינַי, אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב כִּי צִוָּה ה׳ עַל הַקּוֹל שֶׁיַּעֲבוֹר דֶּרֶךְ הָהָר, וּמִשָּׁם יִשְׁמַע מֹשֶׁה אֲמָרָיו, וְלֹא יִפְנֶה לַצְּדָדִין, גַּם לֹא יִשָּׁמַע לְאוֹזֶן מֹשֶׁה קוֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לָהָר, אֶלָּא לָהָר יָבֹא וּמִן הָהָר יִהְיֶה נִשְׁמָע אֵלָיו. וְזֶה הוּא שִׁיעוּר הַכָּתוּב וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳ מִמָּקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ שָׁם כַּיָּדוּעַ, וּקְרִיאָה זוֹ מִן הָהָר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, מִן הָהָר הִתְחִיל הָאֲמִירָה וְלֹא קוֹדֶם וְלֹא מִן הַצְּדָדִים. וְאִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב תֵּיבַת ״לֵאמֹר״ הָיָה בַּנִּשְׁמָע כִּי הַתְחָלַת הַקְּרִיאָה הָיָה מִן הָהָר וּכְבָר יָרְדָה שְׁכִינָה שָׁמָּה, וְלֹא כֵן הוּא.
שמות יט:ג · פירוש ה
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
כֹּה תֹאמַר וְגוֹ׳ אַתֶּם רְאִיתֶם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל תֹאמַר וְגוֹ׳ וְתַגֵּיד וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה כח,ב) ״בֵּית יַעֲקֹב״ הֵם הַנָּשִׁים, וְלָהֶם יֹאמַר מַעֲנֶה רַךְ, וְ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים. וְקָשֶׁה, הֲלֹא לֹא מָצִינוּ שֶׁאָמַר ה׳ בִּדְבָרָיו שְׁנֵי מִינֵי שְׁלִיחוּת, אֶלָּא לָשׁוֹן אֶחָד לְכֻלָּם יַחַד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים – אִם הֵם קָשִׁים יַחַד יִשְׁמָעוּהוּ, וְאִם הֵם רַכִּים יַחַד יִשְׁמָעוּהוּ. וְאֵין לוֹמַר שֶׁכְּשֶׁיְּדַבֵּר מֹשֶׁה יְשַׁנֶּה מַעֲנֵה לָשׁוֹן מִסֵּדֶר הַנִּדְבָּר חָס וְשָׁלוֹם, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא כִּי בְּסוֹף דִּבְרֵי ה׳ אָמַר אֵלָיו (שמות יט:ו) ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְלִכְשֶׁנֹּאמַר כִּי כַּוָּנַת אָמְרוֹ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא עַל הָאֲנָשִׁים, יֶחְסַר דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יְדַבֵּר בּוֹ לַנָּשִׁים. גַּם אֵין אֲנִי רוֹאֶה דְּבָרִים קָשִׁים בְּדִבְרֵי ה׳ לָאֲנָשִׁים אֶלָּא דְּבָרִים הַמְחַיִּים אֶת הַנֶּפֶשׁ.
שמות יט:ג · פירוש ט
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ לְצַוּוֹת בִּשְׁנֵי אוֹפָנִים, בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה וְדֶרֶךְ שְׂרָרָה וְהַפְחָדָה, וְאָמַר גַּם שְׁנֵיהֶם בְּמֶתֶק לְשׁוֹן צַדִּיק בְּנוֹשֵׂא אֶחָד. וְהוּא מַה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר כֹּה תֹאמַר, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״כֹּה״ – פֵּרוּשׁ כְּסֵדֶר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, תֹּאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, יֵשׁ בּוֹ אֲמִירָה רַכָּה שֶׁהִיא דֶּרֶךְ אַהֲבָה וְחִבָּה, וְתַגֵּיד – פֵּרוּשׁ, יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַפְחָדָה וְיִרְאָה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בֵּית יַעֲקֹב בַּאֲמִירָה, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹשִׁי, לוֹמַר חֵלֶק הֶחָסֵר לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי בֵּית יַעֲקֹב הֵם מַדְרֵגָה הַקְּטַנָּה שֶׁבְּאוּמָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר לֹא יַשִּׂיגוּ עֲבוֹד ה׳ מֵאַהֲבָה אֶלָּא מִיִּרְאָה, לָזֶה הַמִּצְוָה לָהֶם שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹסִיף עֲבוֹד מֵאַהֲבָה הָרְמוּזָה בַּאֲמִירָה רַכָּה כַּנִּזְכָּר. וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מַדְרֵגָה הַנִּבְחֶרֶת וְהַמְעֻלָּה אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ בְּחִינַת הָאַהֲבָה, אָמַר כְּנֶגְדָּם וְתַגֵּיד, שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לָהֶם בְּחִינַת הָאַהֲבָה לְגַבֵּי פְּרָט אֶחָד וּצְרִיכִין הֵם לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם וְצֹרֶךְ בָּהֶם לְקִיּוּם הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִקְנוֹת שְׁנֵיהֶם אַהֲבָה וְיִרְאָה. וּשְׁנֵיהֶם יַחַד אֲמָרָם אֵל עֶלְיוֹן בִּנְעִימוּת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ ״אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי״ וְגוֹ׳, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (מכילתא) אֵלּוּ הַנָּשִׁים וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים – הֵם דֶּרֶךְ דְּרָשׁ.
שמות יט:ד · פירוש ז
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
עוֹד יִרְצֶה לִשְׁלוֹל טַעֲנַת הַטּוֹעֵן, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ לוֹ (ספרי ברכה) שֶׁהָלַךְ לְשֵׂעִיר וּפָארָן לְיִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו וְהִזְמִינָם לְקַבֵּל תּוֹרָה וְלֹא קִבְּלוּ לְטַעַם שֶׁאָמְרוּ, וְאִם כֵּן מַה מַעֲלָה זוֹ שֶׁמְּרוֹמֵם לְעַם יִשְׂרָאֵל? לָזֶה אָמַר וָאָבִא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט הראובני ר״פ בלק) בְּפָסוּק (במדבר כג:ד) ״וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם״ וְגוֹ׳, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא אוֹהֲבוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ וְכוּ׳ עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, כִּי אַתֶּם הֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֵלַי, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֵם שֶׁשָּׁלַחְתִּי לָהֶם לִמְקוֹמָם לְשֵׂעִיר וּלְפָארָן, וְאֵין זֶה אֶלָּא לִדְחוֹתָם לֶעָתִיד לָבֹא וּלְחַיְּבָם בַּדִּין, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַתֶּם כִּי דַּעְתִּי וּרְצוֹנִי לְקָרֶבְכֶם אֵלַי, וְאֵין לְדַמּוֹת מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל לְמַעֲשֵׂה אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל.
שמות יט:ה · פירוש ב
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק טַעַם כֶּפֶל שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ, וְאוּלַי יְכַוֵּן ה׳ לְצַוּוֹתָם עַל קַבָּלַת שְׁתֵּי תּוֹרוֹת: אַחַת אֲשֶׁר יַשְׁמִיעֵם בְּאוֹתוֹ מַצָּב, וְאַחַת הִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְדִקְדּוּקֵי סוֹפְרִים וּסְפָרִים וְגִדְרֵי חֲכָמִים וְתַקָּנוֹתָם וּגְזֵרָתָם אֲשֶׁר יוֹרוּ, כָּרָמוּז בְּמִצְוַת (דברים יז:יא) ״לֹא תָסוּר מִכָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל״. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד מַה שֶׁמַּשְׁמִיעָם מֵהַמִּצְווֹת אָז אָמַר שָׁמוֹעַ, וּכְנֶגֶד תּוֹרוֹת הָעֲתִידִים מִפִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אָמַר תִּשְׁמְעוּ לֶעָתִיד. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדוּיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁמְּצַוֶּה בְּאָמְרוֹ תִּשְׁמְעוּ עַל הֶעָתִיד, לָזֶה סָמַךְ וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ לוֹמַר, אִם שָׁמוֹעַ עַתָּה וְתִשְׁמְעוּ לֶעָתִיד כַּנִּזְכָּר.
שמות יט:ה · פירוש ד
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְאוּלַי כִּי בָּזֶה יִתְיַשֵּׁב מַאֲמָרָם ז״ל (שבת פח,א) שֶׁדָּרְשׁוּ בַּפָּסוּק (שמות יט,יז) ״וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר״ שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית וְאָמַר לָהֶם: אִם אַתֶּם מְקַבְּלִים וְכוּ׳ וְאִם לָאו שָׁם תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם. וְקָשֶׁה, וַהֲלֹא הֵם אָמְרוּ (שמות כד,ז) ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״, וּמַה מָקוֹם לִכְפִיָּה זוֹ? וְהַתּוֹסָפוֹת תֵּרְצוּ שָׁם שֶׁמָּא הָיוּ חוֹזְרִים כְּשֶׁיִּרְאוּ הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתָן, עַד כָּאן. וְאֵין דִּבְרֵיהֶם נִרְאִים, כִּי אַדְרַבָּא יוֹסִיפוּ פַּחַד וָפַחַת וְיִרְאוּ יִרְאַת הָרוֹמְמוּת. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי ה׳ אָמַר לָהֶם שְׁתֵּי תּוֹרוֹת, אַחַת מִפִּיו אָז וְאַחַת לֶעָתִיד מִפִּי חֲכָמִים כַּנִּזְכָּר, נוּכַל לְפָרֵשׁ תְּשׁוּבָתָם שֶׁאָמְרוּ ״כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״ שֶׁכַּוָּנָתָם הִיא עַל זֶה הָאֹפֶן: כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ חֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מַה שֶׁאָמַר וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ שֶׁהוּא עִנְיָן הַנֶּאֱמָר מִפִּי הַגְּבוּרָה אָז, נַעֲשֶׂה – אָנוּ מְקַבְּלִין עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מֵעַתָּה קֹדֶם שֶׁנִּשְׁמָעֵהוּ. וְחֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא מַה שֶׁאָמַר תִּשְׁמְעוּ לֶעָתִיד שֶׁהוּא תּוֹרַת חָכָם – וְנִשְׁמָע, פֵּרוּשׁ, לֹא קִבְּלוּ וְלֹא מֵאֲנוּ אֶלָּא תָּלוּ הַדָּבָר עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר וְאֵין גְּבוּל לְקַבָּלָה זוֹ, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יְחַדְּשׁוּ דִּינִים וּגְדָרִים וּסְיָגִים וְתַקָּנוֹת, וּמִי יְכַלְכֵּל תּוֹרָה שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר כָּזוֹ? לָזֶה תָּלוּ שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר בִּרְשׁוּתָם עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִבְחֲנוּ בְּכָל דָּבָר אִם יוּכְלוּ קַבֵּל. וּמֵעַתָּה לֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הַדָּבָר תָּלוּי וְעוֹמֵד. וְעַל זֶה כָּפָה ה׳ עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית עַד שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרַת חָכָם, וּבְאֹנֶס הָיָה עַד יְמֵי מָרְדְּכַי שֶׁרָאוּ פְּעֻלַּת חָכָם לְחַיִּים אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, חָזְרוּ לְקַבֵּל בְּרָצוֹן לְקַיֵּם כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יְחַדְּשׁוּ וִיתַקְּנוּ עֲלֵיהֶם חַכְמֵיהֶם, אַחַר אֲשֶׁר רָאוּ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים שֶׁזּוּלָתָם לֹא הָיָה נִשְׁאָר רֹשֶׁם מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וַהֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ ז״ל (שבת פח,א) דָּרְשׁוּ אָמְרָם ״נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״ בְּאֹפֶן אַחֵר לְשֶׁבַח, שֶׁדָּמוּ לְמַלְאָכִים שֶׁקָּדְמוּ לוֹמַר הַמַּעֲשֶׂה קֹדֶם הַשְּׁמִיעָה כַּמַּלְאָכִים שֶׁמַּקְדִּימִין (תהלים קג,כ) ״עֹשֵׂי דְבָרוֹ״ קֹדֶם ״לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ״, זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְגַם לְדַרְכֵּנוּ הֲרֵי אָמְרוּ ״נַעֲשֶׂה״ קֹדֶם שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְלֹא הִקְדִּימוּ הַשְּׁמִיעָה אֶלָּא בְּתוֹרַת חָכָם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהַכָּתוּב נִתְכַּוֵּן לִשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים, אֶחָד בַּצַּדִּיקִים וְאֶחָד בִּשְׁאָר הָעָם, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁמִּן הַסְּתָם לֹא יִשְׁווּ הַדְרָגוֹת יִשְׂרָאֵל יַחַד בְּצִדְקוּת.
שמות יט:ה · פירוש ה
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמוֹז בְּכֶפֶל שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ מַה שֶׁהָיָה אַחַר הָאֱמֶת בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח,א) כִּי שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת שְׁמָעוּם מִפִּי הַגְּבוּרָה וּשְׁמוֹנֶה מִפִּי הַמַּלְאָךְ שֶׁנִּבְרָא מִדִּבּוּרוֹ יִתְבָּרַךְ, לָזֶה אָמַר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ – שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת הַשְּׁמִיעָה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר כְּנֶגֶד שְׁמִיעָה שֶׁיִּשְׁמְעוּ מַמָּשׁ מֵהַגְּבוּרָה תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי וְלֹא אָמַר לְקוֹלִי, וְהָבֵן:
שמות יט:ה · פירוש ח
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ, פֵּרוּשׁ תָּכִינוּ עַצְמְכֶם לִשְׁמוֹעַ אֲנִי אַשְׁמִיעֲכֶם אֶת קוֹלִי, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא אֲדַבֵּר עִמָּכֶם עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. גַּם רָמַז כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מִשְּׁמִיעָה אַחַת יִשְׁמְעוּ עוֹד שְׁמִיעוֹת רַבּוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים סח:יב) ״ה׳ יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב״, וְתִדְלֶה נַפְשָׁם מַיִם חַיִּים חָכְמָה וּתְבוּנָה. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב אִם שָׁמוֹעַ, פֵּרוּשׁ, שְׁמִיעָה שֶׁמִּמֶּנָּה תִּשְׁמְעוּ עוֹד שְׁמִיעוֹת רַבּוֹת הִיא שְׁמִיעָה בְּקוֹלִי, וְהוּא אָמְרוֹ תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי. עוֹד יֵשׁ לָכֶם תּוֹעֶלֶת בָּזֶה וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ב בפסוק ישקני) כִּי הַשּׁוֹמֵעַ תּוֹרָה מִפִּי אָדָם הִיא עוֹמֶדֶת לִשְׁכֹּחַ מִמֶּנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי עֶלְיוֹן שְׁמוּרָה לָעַד וּלְעוֹלָמִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי״.
שמות יט:ה · פירוש ט
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
גַּם יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קמו.) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, וְהַכַּוָּנָה הִיא כִּי בְּאֶמְצָעוּת דִּבּוּר ה׳ לָהֶם בְּכֹחַ בִּגְדֵי מַלְכוּת שֶׁנָּתַן לָהֶם שֶׁהִיא נֶפֶשׁ אָדָם, וּבְאֶמְצָעוּת כֵּן תִּתְרַצֶּה הַנֶּפֶשׁ לִמְאוֹס בְּגִעוּלֵי גּוֹיִם הַמִּתְאַוִּים הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי:
שמות יט:ה · פירוש יד
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְהִצַּצְתִּי בְּהַשְׂכָּלַת דָּבָר זֶה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי בְּפָרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה, וְזֶה לְשׁוֹנָם: כְּשֶׁנִּגְלָה ה׳ עַל יִשְׂרָאֵל לָתֵת הַתּוֹרָה, הָלַךְ אֵצֶל בְּנֵי עֵשָׂו, אָמַר לָהֶם: ״מְקַבְּלִים אַתֶּם הַתּוֹרָה?״ אָמְרוּ לוֹ: ״מַה כָּתוּב בָּהּ?״ וְאָמַר לָהֶם: ״לֹא תִּרְצָח״. אָמְרוּ לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֲבִיהֶם רוֹצֵחַ הָיָה, וְעַל כָּךְ הִבְטִיחוֹ אָבִיו ׳וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה׳״. הָלַךְ אֵצֶל עַמּוֹן וּמוֹאָב וְכוּ׳, אָמְרוּ לוֹ: ״מַה כָּתוּב בָּהּ?״ ״לֹא תִּנְאָף״ וְגוֹ׳, אָמְרוּ לוֹ: ״כָּל עַצְמָהּ שֶׁל עֶרְוָה לָהֶם הִיא״. הָלַךְ וּמָצָא בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶם וְכוּ׳: ״לֹא תִּגְנֹב״ וְכוּ׳, ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל עַצְמוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם לִסְטִים הָיָה״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. הִנֵּה מַאֲמָר זֶה תָּמוּהַּ הוּא, כִּי מַה יִצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל, וּמַה טַעֲנָה פְּחוּתָה זוֹ, וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁאֲבִיהֶם רָשָׁע הִיא טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת? וְעוֹד, מִי שֶׁאָכַל שׁוּם וְרֵיחוֹ וְכוּ׳, וְתִגְדַּל הַקֻּשְׁיָא אֵיךְ קִבֵּל ה׳ אֶת טַעֲנָתָם כְּנִשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַמָּשׁ.
שמות יט:ה · פירוש יח
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה חִבַּת הַקֹּדֶשׁ הוּא אֲדוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְנַהֵג עִם הָעַמִּים בְּסֵדֶר זֶה, לְהַקְדִּים לְכָל אֶחָד מֵהֶם מִצְוָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעֲנָה כְּנֶגְדָּהּ, כִּי אוּלַי שֶׁיָּדַע שֶׁיְּקַבְּלוּ כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהֶם טַעֲנָה כְּנֶגְדָּהּ, וְנִתְחַכֵּם בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְלוּ שָׂכָר עַל קַבָּלַת מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין לָהֶם עָלֶיהָ מַעֲנֶה, וּפָתַח דְּבָרָיו לָהֶם רוֹמְמוֹת אֵל לְהַשְׁמִידָם מִנַּחֲלַת שַׁדַּי וּבָחַר לוֹ יָהּ לְעַמּוֹ סְגֻלָּה. וְהִנֵּה דֶּרֶךְ זֶה אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה הוּא גְּזֵרַת הַפָּסוּק, וּכְפִי זֶה טַעַם אָמְרוֹ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְתוֹסֶפֶת שָׂכָר מִלְּבַד שְׁאָר פְּרָטֵי הַמֻּשָּׂג מֵהַמַּעֲלוֹת עוֹד לָכֶם שֶׁתִּהְיוּ סְגֻלָּה כַּנִּזְכָּר, וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּירָם כִּי מוּבָנִים מִמַּשְׁמָעוּת תּוֹסֶפֶת וָא״ו שֶׁל ״וִהְיִיתֶם״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִרְמֹז עִנְיָן אַחֵר, וְהוּא כִּי לֹא יִטְעֶה לְבָבָם לַחְשֹׁב כִּי הוּא הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא חָס וְשָׁלוֹם צָרִיךְ לָהֶם לְשׁוּם דָּבָר, לֹא כֵן הוּא אֶלָּא סְגֻלָּה כַּמְּלָכִים שֶׁחֲפֵצִים בִּדְבַר סְגֻלָּה שֶׁהוּא כְּלִי יָקָר הֲגַם שֶׁאֵין לָהֶם צֹרֶךְ בּוֹ, גַּם אַתֶּם תִּהְיוּ לִי אֶבֶן יְקָרָה בְּעֵרֶךְ כָּל הָעַמִּים, וְלֹא שֶׁהַדָּבָר הוּא אֶצְלִי לְצֹרֶךְ, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ פֵּרוּשׁ, וּמֵעַתָּה לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לִי צֹרֶךְ בַּדָּבָר, וּכְאָמְרוֹ (איוב לה,ז) ״אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ״, כִּי הַכֹּל שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ.
שמות יט:ה · פירוש יט
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמוֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קמו,א) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, וְזוֹ הִיא סְגוּלָּתָן מִכָּל הָעַמִּים שֶׁלֹּא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן.
שמות יט:ו · פירוש ו
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי רָצָה ה׳ לְנַסּוֹתָם, וְשִׁעֵר דְּבָרִים הַמַּסְפִּיקִים לָהֶם מֵהַמּוּסָר וּמֵהָאַהֲבָה לְצֹרֶךְ קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְאִם לֹא תָּדוּץ נַפְשָׁם בְּשָׁמְעָם דְּבָרִים אֵלּוּ – זֶה יַגִּיד כִּי רְחוֹקִים הֵם מִטּוֹהַר לֵב. לָזֶה אִם יוֹסִיף מֹשֶׁה לְדַבֵּר דְּבָרִים רַבִּים, בֵּין בִּבְחִינַת הַיִּרְאָה בֵּין בִּבְחִינַת הָאַהֲבָה, הֲגַם שֶׁיֹּאמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁהֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ – הֲרֵי הוּא מַפְסִיד כַּוָּנַת הַבּוֹרֵא בְּנִסְיוֹנוֹ, הֲגַם שֶׁיְּקַבְּלוּ, יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כִּי רִצּוּיוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא הַסּוֹבֵב. גַּם יֵשׁ בָּזֶה פְּחִיתוּת חִבַּת הַתּוֹרָה וְשֶׁבַח בֵּית אָבִיהָ הָאֵל הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עַל כֵּן צִוָּה ה׳ לְבַל יוֹסִיף לְדַבֵּר אֲפִלּוּ מִפִּי עַצְמוֹ דָּבָר, וְהָבֵן:
שמות יט:ז · פירוש א
וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהֹוָֽה׃
וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם. הִנֵּה נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּשְׁלִיחוּתוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ בְּהִתְבּוֹנְנוּת, כִּי יָרֵא וּפָחַד לְבָבוֹ דִּלְמָא תֶּאֱרַע תַּקָּלָה בַּדָּבָר שֶׁהוּא תַּכְלִית הַכֹּל וְעִקַּר הָעוֹלָם, וּכְבָר אֲחָזוּ חֲבָלִים לָאָרֶץ שֶׁמָּא חָס וְשָׁלוֹם לֹא יְקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, וְנִתְחַכֵּם עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְלֹא דִּבֵּר לִכְלָלוּת הָעָם עַד שֶׁקָּרָא לַזְּקֵנִים וְהוֹשִׁיבָם לְפָנָיו וְכָל יִשְׂרָאֵל יַחַד שׁוֹמְעִים דִּבְרֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁהִקְבִּיל הַדְּבָרִים לִפְנֵי הַזְּקֵנִים, וְהוֹעִיל בָּזֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ לְהָשִׁיב לְמֹשֶׁה אֶלָּא הַזְּקֵנִים וְלֹא כְּלָלוּת הָעָם, כִּי חָשׁ דִּלְמָא חָס וְשָׁלוֹם יַעֲנוּ מֵהָעָם תְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַזְּקֵנִים מֻבְטָח הוּא בָּהֶם שֶׁתְּשׁוּבָתָם תִּהְיֶה כַּהֹגֶן, וְאַחַר שֶׁיָּשִׁיבוּ הַזְּקֵנִים כַּהֹגֶן הָעָם יִטּוּ אַחֲרֵיהֶם, וְלוּ יִהְיֶה כִּי יִקְהוּ שִׁנֵּיהֶם חָס וְשָׁלוֹם, כָּל זָקֵן וְזָקֵן יְדַבֵּר לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. וְאוּלַי כִּי בְּנֵי אֵל חַי נוֹדְעָה לָהֶם הִתְחַכְּמוּת מֹשֶׁה כִּי חָשׁ לְמֵיאוּן חָס וְשָׁלוֹם וְהוֹצִיאוּ עַצְמָם מֵהַחֲשָׁד וְלֹא הִנִּיחוּ לַזְּקֵנִים לְהָשִׁיב תְּחִלָּה, וְעָנוּ כָּל הָעָם יַחְדָּו, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה מִדַּעְתֵּנוּ הַשְּׁלֵמָה וּבִרְצוֹנֵנוּ הַפָּשׁוּט, וְלֹא קָדְמָה תְּשׁוּבַת הַזְּקֵנִים לִתְשׁוּבַת כָּל עַם ה׳. וְהִנֵּה הֶרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֹצֶם אַחְדוּתָם וְהַשְׁוָאַת רְצוֹנָם בֵּאלֹהֵינוּ, כִּי שִׁשִּׁים רִבּוֹא אָמְרוּ בְּהַשְׁוָאָה דִּבּוּר אֶחָד כְּאָמְרוֹ ״יַחְדָּו״, וְלֹא נִתְאַחֵר אֶחָד מֵהֶם וְלֹא קָדַם אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וְלֹא שִׁנָּה אֶחָד מֵהֶם לְהָשִׁיב בְּנֹסַח אַחֵר, אַשְׁרֵי עוֹלָם שֶׁאֻמָּה זוֹ בְּתוֹכוֹ. וּבָזֶה יְדֻיַּק מַאֲמַר הַנָּבִיא (ירמיה ב:ב) ״כֹּה אָמַר ה׳ זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ״, פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״כְּלוּלֹתָיִךְ״ הוּא תְּשׁוּבָתָם שֶׁעָנוּ כָּל הָעָם יַחְדָּו שֶׁעָשׂוּ שְׁתֵּי כְּלָלִיּוֹת בָּאַהֲבָה: הָא׳ תְּשׁוּבָה כַּהֹגֶן מִכֻּלָּם וְאֵין גַּם אֶחָד שֶׁלֹּא נִתְרַצָּה בַּדָּבָר, ב׳ שֶׁהֻשְׁווּ יַחַד בְּקוֹל הַתְּשׁוּבָה וּבִלְשׁוֹן הַתְּשׁוּבָה עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְנוּ.
שמות יט:ט · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי לְצַד שֶׁהָיָה ה׳ רָגִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים, לָזֶה אָמַר אֵלָיו שֶׁיְּדַבֵּר עִמּוֹ בְּאֹפֶן אַחֵר, דְּהַיְנוּ בְּעַב הֶעָנָן, וְלֹא יִהְיֶה הַדִּבּוּר כָּל כָּךְ רוּחָנִי כָּרְגִילוּת הַקּוֹדֵם. וְנָתַן הַטַּעַם בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם כְּשֶׁיְּדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וְאִם יְדַבֵּר כַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה אֵין כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים לְעֹצֶם רוּחָנִיּוּתָם, וַה׳ חָפֵץ שֶׁיַּשְׁמִיעַ הַמַּאֲמָרִים לְיִשְׂרָאֵל. וְאָמַר לוֹ שֶׁמִּלְּבַד תַּכְלִית זֶה שֶׁיִּשְׁמַע הָעָם הַמִּצְוָה מִפִּי הַבּוֹרֵא וְיֵשׁ בָּזֶה חִזּוּק הָאֱמוּנָה בְּלִבָּם, עוֹד יֵשׁ תּוֹעֶלֶת שֶׁיַּאֲמִינוּ בְּמֹשֶׁה לְעוֹלָם בִּשְׁאָר מִצְווֹת כְּשֶׁיְּצַוֶּה אוֹתָם עַל פִּי ה׳. וְנִתְכַּוֵּן ה׳ בָּזֶה גַּם כֵּן לְרַצּוֹת מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יַקְפִּיד עַל הַמְעָטַת כְּבוֹדוֹ מֵאֹפֶן הַדִּבּוּר הָרָגִיל.
שמות יט:ט · פירוש ו
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
וְהִנֵּה בִּשְׁמוֹעַ הָעָם דִּבְרֵי ה׳, הִצְדִּיקוּ כֻּלָּם יַחַד כִּי יְדַבֵּר ה׳ עִם הָאָדָם וָחָי, וּכְמוֹ שֶׁהִגִּידוּ בְּפִיהֶם וְאָמְרוּ (דברים ה:כא): ״הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר ה׳ עִם הָאָדָם וָחָי״, וְהֵם עֵדֵי ה׳ בַּדָּבָר וְנִכְזְבָה דַּעַת הַפִילוֹסוֹפִים בִּרְאָיָה בְּרוּרָה. וְגַם הִכִּירוּ מַעֲלַת הַנָּבִיא מֹשֶׁה בְּמֹשֶׁה שֶׁנִּשְּׂאוֹ ה׳ בִּנְבוּאָתוֹ, דִּכְתִיב (שמות יט:יט): ״מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל״, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּכָּתוּב (מכילתא יתרו), יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם.
שמות יט:ט · פירוש ז
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
וַיַּגֵּד מֹשֶׁה וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהִגִּיד שֶׁהִסְכִּימוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי ה׳ מִפִּיו כְּמַאֲמַר ה׳ ״בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם״ וְגוֹ׳, אוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ עוֹד אוֹת לְהַאֲמִין בְּמֹשֶׁה שֶׁכְּבָר הֶאֱמִינוּ בְּמֹשֶׁה כִּי הוּא נָבִיא. וּמְכֻוָּן הַהַגָּדָה הִיא לִמּוּד זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל לְבַד, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַהַגָּדָה הִיא שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רְצוֹנֵנוּ לִשְׁמֹעַ מִפִּי ה׳, וּלְמַאן דְּאָמַר לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ יְדֻיַּק לְשׁוֹן הַגָּדָה שֶׁהֵם דְּבָרִים קָשִׁים שֶׁיְּבַקֵּשׁ עֶבֶד לִשְׁמֹעַ קוֹל אֱלֹהָיו אוֹ לִרְאוֹת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וַהֲגַם כִּי מָצִינוּ שֶׁאָמַר ה׳ ״בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם״ לֹא אָמַר שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּהֶם אֶלָּא בְּדַבְּרוֹ עִם מֹשֶׁה יִשְׁמְעוּ הֵם, וּבַקָּשָׁתָם הָיְתָה שֶׁיְּדַבֵּר ה׳ עִמָּהֶם. וְטַעַם הַהַגָּדָה, הֲגַם שֶׁלֹּא יִכָּחֵד מִמֶּנּוּ דָּבָר, הוּא לַהֲשִׁיבוֹ עַל שְׁאֵלָתָם. וּמָצִינוּ לוֹ שֶׁהֵשִׁיב תֵּכֶף וּמִיָּד ״לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם״ וְגוֹ׳:
שמות יט:יב · פירוש א
וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃
וְהִגְבַּלְתָּ וְגוֹ׳. נִרְאֶה שֶׁאֵין מִצְוַת הַגְבָּלָה זוֹ אֶלָּא לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְאַף עַל פִּי כֵן הִקְדִּימָהּ מֵעַתָּה כְּדֵי שֶׁיִּנְהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד מֵעַכְשָׁיו, גַּם יַרְגִּילוּ עַצְמָם לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאֵין לוֹמַר שֶׁיִּנְהֹג חִיּוּב הַנְּגִיעָה בָּהָר מִיּוֹם צַוּוֹתוֹ, זֶה אֵינוֹ, כִּי הוּא דָּבָר רָחוֹק שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הָהָר וְיִתְחַיְּבוּ עָלָיו קֹדֶם רֶדֶת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן מַשְׁמַע מִמַּתְנִיתָא בְּסִפְרֵי (מכילתא כד) כִּי לֹא הִתְחִיל הַחִיּוּב אֶלָּא מִיּוֹם שְׁלִישִׁי.
שמות יט:יז · פירוש א
וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃
וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁלְּצַד חֶרְדָּתָם פָּחֲדוּ מִן הָהָר, וְהוֹצִיאָם מֹשֶׁה וְהֶעֱמִידָם בְּתַחְתִּית הָהָר לְקַבֵּל הַתּוֹרָה מֵעוֹמֵד.
שמות יט:יח · פירוש א
וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהֹוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃
עָשַׁן כֻּלּוֹ. פֵּרוּשׁ, שֶׁשָּׁלַט הָאֵשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁל הַר וְנִשְׂרְפוּ אֲבָנָיו כְּמִשְׁפַּט הַכִּבְשָׁן אֲשֶׁר יִשְׂרְפוּ בּוֹ הָאֲבָנִים לַעֲשׂוֹת סִיד, וּמֵעַתָּה אַבְנֵי סִינַי נַעֲשׂוּ סִיד. וְאָמְרוֹ וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הָאֲבָנִים כְּשֶׁשּׁוֹלֵט בָּהֶם אֵשׁ בַּכִּבְשָׁן יִתְזַעְזְעוּ וְיַשְׁמִיעוּ קוֹל חֲרָדָה:
שמות יט:יט · פירוש א
וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃
מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר לִפְנֵי ה׳ דִּבְרֵי שִׁיר וְשֶׁבַח כִּמְקַבֵּל פְּנֵי מֶלֶךְ הַגָּדוֹל בָּרוּךְ הוּא, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל פֵּרוּשׁ בַּקּוֹל הָאָמוּר בְּסָמוּךְ שֶׁהוּא קוֹל הַשּׁוֹפָר כְּמִי שֶׁמִּתְרַצֶּה בִּדְבָרָיו. אוֹ יֹאמַר יַעֲנֶנּוּ לְמַה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר לוֹ, וְאָמְרוֹ בְקוֹל פֵּרוּשׁ בְּקוֹל גָּדוֹל, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרוֹ עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁבָּזֶה יַצְדִּיקוּ נְבוּאָתוֹ. וְרוֹאַנִי כִּי יֵשׁ בָּזֶה תּוֹסֶפֶת הַדְרָגָה, כִּי הָיָה ה׳ עוֹנֶה לְדִבְרֵי מֹשֶׁה, וְזֶה יוֹתֵר מַעֲלָה מִמַּה שֶׁהָיָה ה׳ מְדַבֵּר תְּחִלָּה וְיַעֲנֵהוּ מֹשֶׁה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (מכילתא) שֶׁיְּכַוֵּן עַל הַדִּבְּרוֹת שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי מֹשֶׁה שֶׁהָיָה ה׳ מַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְכוּ׳, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ וּכְפַטִּישׁ וְגוֹ׳.
שמות יט:כ · פירוש א
וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃
וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוכה ה.), לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶל רֹאשׁ הָהָר, כֵּיוָן שֶׁהַגָּבוֹהַּ הוּא עֲשָׂרָה מֵהָהָר, פְּשִׁיטָא שֶׁאֲפִלּוּ לְרֹאשׁוֹ לֹא הִגִּיעַ. וְאוּלַי כִּי בָא לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא יָרְדָה שְׁכִינָה לְצִדְּדֵי הָהָר וַאֲפִלּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, הֲגַם שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁאֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים יָרְדָה שְׁכִינָה כָּל שֶׁיֵּשׁ מִמֶּנָּה לָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְצֵא וּלְמַד מֵהַמִּשְׁכָּן בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן שָׁם כְּבוֹד ה׳, כָּאן בָּהָר לֹא יָרַד אֶלָּא עַל רֹאשׁ הָהָר, וְלָזֶה מָצָא מֹשֶׁה עֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר, וּכְאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ: ״וַיִּקְרָא ה׳ לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר״.
שמות יט:כ · פירוש ב
וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃
וְצָרִיךְ לְיַשֵּׁב עֲדַיִן לָמָּה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״וַיֵּרֶד ה׳ עַל רֹאשׁ הַר סִינַי״. וְאוּלַי שֶׁחָשׁ לְטָעוּת בְּכַוָּנַת דְּבָרָיו, כִּי לְעוֹלָם יָרַד עַל כְּלָלוּת הַר סִינַי רֹאשׁוֹ וּצְדָדָיו, וְאָמְרוֹ ״עַל רֹאשׁ״ לְצַד שֶׁלֹּא הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ מַמָּשׁ עַל הָהָר בִּבְחִינַת כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק מֵהָהָר, יִקָּרֵא מְקוֹם שְׁכִינַת ה׳ שָׁמָּה רֹאשׁ, לֶהֱיוֹתוֹ עֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ, וְהָבֵן. לָזֶה אָמַר בְּסֵדֶר זֶה וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְהוֹדִיעַ מָקוֹם שֶׁיָּרַד שָׁמָּה שֶׁהוּא אֶל רֹאשׁ הָהָר, וְהָבֵן:
שמות יט:כ · פירוש ג
וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (מכילתא פ״ט): כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״מִן הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, מְלַמֵּד שֶׁהִרְכִּין הַשֵּׁם שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְכוּ׳ וְהִצִּיעָן עַל גַּבֵּי הָהָר וְדִבֵּר עִמָּהֶם, עַד כָּאן. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיֵּרֶד ה׳ עַל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יָרַד מַמָּשׁ אֶלָּא לְמַעְלָה, כָּרָמוּז בְּתֵיבַת ״עַל״, וְשָׁמָיו מְקוֹם מַצָּבוֹ הָיוּ נוֹגְעִים אֶל רֹאשׁ הָהָר.
שמות יט:כ · פירוש ד
וַיֵּ֧רֶד יְהֹוָ֛ה עַל־הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהֹוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ כִּי כְּשֶׁיָּרַד ה׳, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהִתְחִיל לְהוֹרִיד שְׁכִינָתוֹ, רָעַשׁ הָהָר וְעָלָה לִקְרָאתוֹ כְּעֶבֶד רָץ לִפְנֵי רַבּוֹ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיֵּרֶד ה׳, וַעֲדַיִן לֹא גִלָּה הַכָּתוּב לְאֵיזֶה מָקוֹם יָרַד, וְהוֹדִיעַ פְּעֻלַּת הָהָר הֲגַם הֱיוֹתוֹ דּוֹמֵם שֶׁנַּעֲשָׂה בַּעַל חַי וְעָלָה קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ עָדָיו, וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְאֵיזֶה מָקוֹם יָרַד, וְאָמַר אֶל רֹאשׁ הָהָר, הָא לָמַדְתָּ שֶׁעָלָה הָהָר קֹדֶם הַגָּעַת שְׁכִינַת ה׳ אֶל רֹאשׁוֹ.
שמות יט:כב · פירוש א
וְגַ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־יְהֹוָ֖ה יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן־יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃
וְגַם הַכֹּהֲנִים. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַעֲלַת קְרִיבָה אֶל מָקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ לַעֲבוֹד בְּבֵית ה׳ כַּאֲשֶׁר הָיָה מְקֻבָּל בְּיָדָם, אוֹ הַבְּכוֹרוֹת אוֹ מִזֶּרַע אַהֲרֹן, יִתְקַדָּשׁוּ פֵּרוּשׁ, לֹא תִהְיֶה קְדֻשָּׁתָם מַגַּעַת עַד גָּדֵר זֶה וּצְרִיכִין הֵם לַחְשׁוֹב עַצְמָם בְּעֵרֶךְ מָקוֹם זֶה כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם קְדֻשָּׁה כָּל עִקָּר. וְשִׁיעוּר תֵּיבַת ״יִתְקַדָּשׁוּ״ כְּשִׁיעוּר תֵּיבַת ״וְדִשְּׁנוּ״ (במדבר ד:יג). אוֹ יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) כִּי הִגְבִּיל הָהָר: עַד כָּאן מֹשֶׁה, עַד כָּאן גְּבוּל אַהֲרֹן, עַד כָּאן גְּבוּל הַכֹּהֲנִים. כְּפִי זֶה אָמְרוֹ הַנִּגָּשִׁים אֶל ה׳ פֵּרוּשׁ, שֶׁגְּבוּלָם בָּהָר נִגָּשִׁים מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל, יִתְקַדָּשׁוּ, פֵּרוּשׁ, יַעַמְדוּ בִּקְדֻשָּׁתָם וְלֹא יוֹסִיפוּ לַעֲלוֹת עוֹד פֶּן וְגוֹ׳.
שמות יט:כג · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ לֹא יוּכַל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת תֹּכֶן מַשְׁמָעוּת עִנְיַן הַהֶפְרֵשׁ בֵּין מֹשֶׁה וּבֵין ה׳, כִּי ה׳ אָמַר לוֹ ״רֵד הָעֵד״ וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁכְּבָר צִוָּה קֹדֶם, וּמֹשֶׁה מַקְשֶׁה וְאוֹמֵר כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ וְדַי בְּמַה שֶׁקָּדַם מֵהַצִּוּוּי וְהַהַתְרָאָה.
שמות יט:כג · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר טַעַם הַהַתְרָאָה פַּעַם שְׁנִיָּה, לֶהֱיוֹת כִּי הַתְרָאָה רִאשׁוֹנָה לֹא נֶאֱמַר בָּהּ זְמַן מֵאֵימָתַי מַתְחִיל הָאִסּוּר, וַהֲגַם שֶׁהִזְכִּיר שָׁם ״שְׁלֹשֶׁת יָמִים״, לֹא נֶאֶמְרוּ בְּפֵרוּשׁ בְּעִנְיַן אִסּוּר הַגְבָּלַת הָהָר שֶׁמַּתְחִיל מִיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְנִמְצָא שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדְעוּ יִשְׂרָאֵל זְמַן הַתְחָלָתָהּ. לָזֶה כְּשֶׁיָּרַד ה׳ תֵּכֶף אָמַר לְמֹשֶׁה שֶׁיֵּרֵד לְהָעֵד וְגוֹ׳, שֶׁהוּא מִשָּׁעָה זוֹ וָאֵילָךְ, וּתְשׁוּבַת מֹשֶׁה צָרִיךְ עִיּוּן. וְאוּלַי כִּי מֹשֶׁה חָשַׁב כִּי אִסּוּר הַגְבָּלַת הָהָר הִיא מֵעֵת צַוּוֹתָם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְבָּאֵר בְּפֵרוּשׁ ״לֹא תִגַּע בּוֹ יָד״ בְּיוֹם פְּלוֹנִי, הַתְחָלַת הַמִּצְוָה הִיא מֵעֵת הָאַזְהָרָה, וְלֹא כֵן הָיָה דַּעַת עֶלְיוֹן. וְלָזֶה הָיָה עָלָיו דְּבַר ה׳ חָזָק לַחְזֹר לוֹמַר כִּי זֶה הוּא זְמַן הַהַגְבָּלָה. וְלִכְשֶׁנֹּאמַר כִּי כֵן הָיְתָה דַּעַת עֶלְיוֹן שֶׁאִסּוּר נְגִיעַת הָהָר יַתְחִיל מֵעֵת צַוּוֹתוֹ, טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ הָאַזְהָרָה פַּעַם שְׁנִיָּה, כִּי בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה אָמַר ״כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי זוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, וְכָאן חִדֵּשׁ כִּי מִי שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁה׳ יִפְרֹץ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן רַבִּים, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיֶּהֶרְסוּ כֻּלָּם לִרְאוֹת, יְדִינֵם בְּדִין שָׁמַיִם וְיִפְרֹץ בָּם ה׳.
שמות כ:א · פירוש א
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}        
וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. טַעַם זִכְרוֹן שֵׁם אֱלֹהִים בִּנְתִינַת תּוֹרָה, לוֹמַר כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה מִמִּדַּת הַדִּין וּמִמִּדַּת הָרַחֲמִים, מִדַּת הַדִּין וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, מִדַּת רַחֲמִים אָנֹכִי ה׳, עוֹד הוֹדִיעַ סוֹד אָמְרוֹ (מלכים א יח:לט) ״ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״, כִּי דִּבֵּר אֱלֹהִים אָנֹכִי ה׳, וְהוּא מַה שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה בְּפָסוּק ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״:
שמות כ:א · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}        
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁהִקְדַּמְתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית, כִּי כְּשֶׁיְּדַבֵּר ה׳ בְּתִגְבֹּרֶת הַמְכֻנֵּית לְשֵׁם אֱלֹהִים, יְדַבֵּר דְּבָרִים מֻפְלָאִים אֲשֶׁר אֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר, וְהוּא שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים בְּדִבּוּר אֶחָד כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בִּבְרִיאַת עוֹלָם, כְּמוֹ כֵן בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה דִּבֵּר בְּתִגְבֹּרֶת אֶת כָּל הַדְּבָרִים בְּדִבּוּר אֶחָד.
שמות כ:א · פירוש ו
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}        
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד,א) ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, פֵּרוּשׁ, בְּתִגְבּוֹרֶת הַדִּבּוּר יוּבַן כִּי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים בְּדִבּוּר אֶחָד כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, אֵין הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמוֹעַ כָּל הַגְּבוּרוֹת. וּכְשֶׁהִשְׁמִיעָם לְיִשְׂרָאֵל, הִשִּׂיגוּ הֵם שְׁמוֹעַ שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת מֵהֶם, שֶׁהֵם דִּבּוּר ״אָנֹכִי״ וְגוֹ׳ וְדִבּוּר ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וְיָצְתָה נִשְׁמָתָם, כְּאָמְרוֹ (שיר השירים ה:ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״, וְלֹא יָכְלוּ הָבִין עוֹד. וּשְׁאָר הַדִּבְּרוֹת נֶחְצְבוּ לַהֲבוֹת אֵשׁ מִקּוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ וְעָמְדוּ סְדוּרִים עַל הַר סִינַי, עַד שֶׁחָזְרָה נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל בְּטַל חַיִּים. בָּאוּ הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם קוֹלוֹת הָאַדִּיר בָּרוּךְ הוּא וְהָיוּ מְדַבְּרוֹת לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ נֶחְקְקוּ בַּתּוֹרָה כְּסֵדֶר שֶׁאֲמָרָם ה׳: ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ״, כִּי הָאֱלוֹהַּ בִּכְבוֹדוֹ מְדַבֵּר נוֹכֵחַ לְיִשְׂרָאֵל בְּעַד עַצְמוֹ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ כֵן בְּמִצְוַת ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ גַּם כֵּן יְדַבֵּר כְּסֵדֶר זֶה. אֲבָל מִשָּׁם וְאֵילָךְ יְדַבֵּר קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַד מַלְאָכוֹ, כְּאָמְרוֹ ״שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״, ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳״, ״עַל כֵּן בֵּרַךְ ה׳״ וְגוֹ׳, וְכֵן כֻּלָּם, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל הַקּוֹל לוֹמַר ״שַׁבָּת לִי״ וְגוֹ׳, ״עָשִׂיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳ ״וְנָתַתִּי״ וְגוֹ׳, כִּי אֵינוֹ אֶלָּא מַלְאָכוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהָבֵן וְיֶעֱרַב לְחִכֶּךָ.
שמות כ:א · פירוש ז
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}        
וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:) כִּי מֹשֶׁה אֲמָרָם לְיִשְׂרָאֵל, אֶפְשָׁר כִּי מֹשֶׁה הָיָה בּוֹ כֹּחַ וְשָׁמַע כֻּלָּם, וּכְשֶׁבָּאוּ הַקּוֹלוֹת לְדַבֵּר לְיִשְׂרָאֵל הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה גַּם כֵּן מְדַבֵּר. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (שמות יט:יט) ״מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל״. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ב) שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הָיָה עוֹמֵד עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לוֹ ״תְּקַבְּלֵנִי עָלֶיךָ״ וְהוּא אוֹמֵר לוֹ ״הֵן״ וּמְחַבְּקוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ וְעוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר עַל רֹאשׁוֹ. וּלְפִי זֶה יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ לֵאמֹר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּתִגְבֹּרֶת הָאֱלֹהִים וְדִבֵּר כֻּלָּם בְּדִבּוּר אֶחָד, גַּם עָשָׂה כֹּחַ בַּדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם בְּעַצְמָם יֵאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, כִּי כְּשֶׁלֹּא יָכְלוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ כֻּלָּם מֵהַגְּבוּרָה דִּבְּרוּ הֵם אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
שמות כ:א · פירוש ח
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}        
עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי יֵשׁ בְּסֵדֶר זֶה שֶׁנִּדְבְּרוּ בּוֹ הַדְּבָרִים מַעֲלָה וְרוֹמְמוּת לְיִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כו:יח) ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ״ וְגוֹ׳, כִּי הַרְבֵּה תּוֹעֲלִיּוֹת נִמְשְׁכוּ מִזֶּה שֶׁפָּסְקָה זוּהֲמָתָן, וְזֶה יְסוֹד קְנִיַּת הַקְּדֻשָּׁה בָּהֶם לְעוֹלָם.
שמות כ:א · פירוש ט
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}        
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא תולדות) שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עַל הַנִּבְרָאִים בַּחַיִּים חַיּוּתָם, מִשּׁוּם (איוב טו:טו) ״הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין״, וְלָזֶה לֹא יִחֵד שְׁמוֹ עַל אַבְרָהָם לוֹמַר עָלָיו ״אֱלֹהֶיךָ״ אֶלָּא אַחַר מוֹתוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, פֵּרוּשׁ בְּתִגְבֹּרֶת הַדִּבּוּר כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ, וְהַטַּעַם הוּא לֵאמֹר לָהֶם ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, פֵּרוּשׁ לְיַחֵד שְׁמוֹ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם לוֹמַר לוֹ ״אֱלֹהֶיךָ״, אֲשֶׁר עַל כֵּן הִשְׁמִיעָם אֶת קוֹלוֹ לְיַסְּרָם לְהַפְרִיד מֵהֶם הַזּוּהֲמָא, וּבָזֶה יִהְיוּ רְאוּיִים לוֹמַר לָהֶם כֵּן.
שמות כ:א · פירוש י
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}        
וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתָם, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי כְּשֶׁיִּחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם הָיָה זְמַן יְצִיאַת נְשָׁמָה, אָז אָמַר לְכָל אֶחָד מֵהֶם ״אֱלֹהֶיךָ״, וַהֲגַם שֶׁהָיוּ בַּחַיִּים וְשָׁמְעוּ גַּם כֵּן ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ וְגוֹ׳, לֹא יִתְיַחֵס לָהּ אִחוּר, כִּי הַכֹּל אָמַר ה׳ בְּדִבּוּר אֶחָד וְלֹא קָדְמָה אֲפִלּוּ אוֹת לַחֲבֶרְתָּהּ.
שמות כ:טז · פירוש א
וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־נָמֽוּת׃
דַּבֵּר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְאִם לְצַד כִּי כְּשֶׁיְּדַבֵּר ה׳ עִמָּנוּ נְקַבֵּל גְּזֵרוֹתָיו, מֵעַתָּה הֲרֵי אָנוּ מְקַבְּלִין מִמְּךָ, וְאִם כֵּן אֵין צוֹרֶךְ בַּדָּבָר, וְלָמָּה נִסְתַּכֵּן? וְהוּא אָמְרוֹ פֶּן נָמוּת. עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה, פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה כֹּחַ בָּנוּ לִשְׁמוֹעַ, אֲבָל אִם יְדַבֵּר ה׳ עִמָּנוּ – פֶּן נָמוּת וְלֹא נִשְׁמַע:
שמות כ:יז · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָ֒אוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃
אַל תִּירָאוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּכֶם עוֹד, כִּי לְבַעֲבוּר וְגוֹ׳, וּכְבָר עָשָׂה ה׳ מַחֲשַׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה וְעָשָׂה אֶתְכֶם נֵס שֶׁהֵם מוּבְדָּלִים לְטוֹבָה, כִּי פָּסְקָה זוּהֲמָתָם בְּאֶמְצָעוּת דְּבַר הָאֱלֹהִים. וְגַם טַעַם שֵׁנִי בַּעֲבוּר תִּהְיֶה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי בַּעֲקִירַת הַזּוּהֲמָא מֵהֶם הִנֵּה קָנְתָה הַיִּרְאָה שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ מָקוֹם לִהְיוֹת בִּתְמִידוּת עַל פְּנֵיהֶם, כִּי צֶלֶם אֱלֹהִי אֲשֶׁר יָצַר ה׳ אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ חָזַר לְקַדְמוּתוֹ. וְהַרְוָחַת שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ הוּא ״לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ״, כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים שֶׁהִיא יִרְאָתוֹ הָאֲמוּרָה, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא.
שמות כ:יז · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָ֒אוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לָכֶם טַעֲנָה לָמָּה לֹא יְנַבֵּא ה׳ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי נִסָּה אוֹתָם בִּנְבוּאָה וְלֹא יָכְלוּ עֲמוֹד.
שמות כא:א · פירוש א
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ וְאֵלֶּה, וְהִנֵּה נֶחְלְקוּ בַּמְּכִילְתָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לוֹמַר לְךָ מָה עֶלְיוֹנִים מִסִּינַי אַף תַּחְתּוֹנִים מִסִּינַי, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: וְאֵלֶּה יָכוֹל שׁוֹנִין וְלֹא יוֹדְעִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאֵלֶּה״ וְגוֹ׳, עָרְכָן לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ, עַד כָּאן. וְהִנֵּה לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁמְּפָרֵשׁ ״וְאֵלֶּה״ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי, בְּהֶכְרֵחַ לְפָרֵשׁ שֶׁטַּעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ זֶה הוּא לְלַמֵּד עַל פְּרָטֵי מִצְוָה זוֹ שֶׁנֶּאֶמְרוּ מִסִּינַי, שֶׁאִם עַל כְּלָלוֹתֶיהָ, הֲרֵי אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּפֶרֶק בַּתְרָא דִּזְבָחִים (קטו:) שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֵיהֶם בְּסִינַי וּפְרָטֵיהֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, עַד כָּאן, וְאִם כֵּן גַּם אֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים בִּכְלָל וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְאֵלֶּה״ לְלַמֵּד עַל דָּבָר זֶה. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁחָלַק עִם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁם בַּבְּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בִּזְבָחִים כִּי כָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֵיהֶם וּפְרָטֵיהֶן בְּסִינַי, אֵינוֹ יָכוֹל לְפָרֵשׁ ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים״ שֶׁבָּא לְלַמֵּד שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ זֶה, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ בְּאֹפֶן אַחֵר.
שמות כא:א · פירוש ב
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
וְצָרִיךְ עִיּוּן לְדִבְרֵי רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ כָּאן כִּסְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּבְפָרָשַׁת בְּהַר סִינַי פֵּרֵשׁ כְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאָמַר, מַה שְׁמִיטָה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ בְּסִינַי אַף כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְכוּ׳, וְהֵם שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים חֲלוּקִים, וְהָיָה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּאן ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים״ מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן מַה שֶׁצִּוָּה בְּעִנְיָן שֵׁנִי, שֶׁצָּרִיךְ לָשׂוּם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ, בֵּין מִשְׁפָּטִים תַּחְתּוֹנִים בֵּין מִשְׁפָּטִים שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם.
שמות כא:א · פירוש ג
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
וּמַה שֶׁרָאִיתִי שֶׁכָּתַב הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁלִּמּוּד רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא שֶׁנֶּאֶמְרוּ הַמִּשְׁפָּטִים בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים, אֵין דְּבָרָיו נִרְאִים וְלֹא מִתְקַבְּלִים לוֹמַר כִּי דִּבֵּר ה׳ יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. הֲגַם שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ כֵּן, הָיָה צָרִיךְ כֹּחַ וּרְאָיָה לִדְבָרָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶלָּא ״מָה עֶלְיוֹנִים מִסִּינַי״ וְלֹא אָמַר ״מָה עֶלְיוֹנִים בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים״, וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵין לִשְׁמֹעַ לָהֶם. וְאִם מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשֵׁינוּ, כְּבָר יִשַּׁבְנוּ אוֹתָהּ יִשּׁוּב נָכוֹן שֶׁבָּא הַכָּתוּב עַל הַדִּקְדּוּקִים, כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּדִין הַשְּׁמִטָּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּהַר סִינַי. וּבְהֶכְרֵחַ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁיּוֹדֶה בַּשְּׁמִטָּה שֶׁנֶּאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטֶיהָ בְּסִינַי כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא שֶׁלֹּא סָבַר לִלְמֹד מִמֶּנָּה לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְאוּלַי כִּי טַעְמוֹ מִמַּה שֶׁבָּאָה הַזְכָּרַת הַר סִינַי בְּאַרְבַּע מִצְווֹת לֹא רָצָה לִלְמֹד מֵהֶם עַל כָּל הַתּוֹרָה, וְהָעִקָּר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְיוֹתֵר נָכוֹן לְהַנִּיחַ הַדָּבָר בְּצָרִיךְ עִיּוּן לְדִבְרֵי רַשִׁ״י מִלְּפָרֵשׁ בּוֹ כִּי הֵבִין בְּדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁאָמַר ה׳ אֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.
שמות כא:א · פירוש ד
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
וְאִם כַּוָּנַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי לוֹמַר שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּקוֹלוֹת לְבַד וְלֹא כְּסֵדֶר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, גַּם זֶה אֵינוֹ, כִּי זֶה יִהְיֶה בִּנְיַן שְׁלִישִׁי בְּסֵדֶר הַדִּבּוּר: הָאֶחָד הוּא סֵדֶר אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ בּוֹ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֵׁנִי, סֵדֶר שֶׁהָיָה רָגִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל הָאַרְבָּעִים יוֹם כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שְׁלִישִׁי, סֵדֶר דִּבּוּר אֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, וּמִי יַטֶּה אָזְנוֹ לִשְׁמוֹעַ דְּבָרִים אֵלּוּ לִבְנוֹת מְצִיאוּת שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ בַּתּוֹרָה. וְעוֹד יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת אֶלָּא שֶׁהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים.
שמות כד:א · פירוש א
וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהֹוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃
וְאֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. מַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים יַגִּיד כִּי פָּרָשָׁה זוֹ בִּמְקוֹמָהּ נֶאֶמְרָה אַחַר מַתַּן תּוֹרָה, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בְּכִתֵּי הוֹכָחוֹת הַמְּעִידִים עַל הַדָּבָר, וְכֵן רָאִיתִי לְרַאבַ״ע וְרַשְׁבַּ״ם וְרַמְבַּ״ן שֶׁיַּחְדָּיו הָיוּ תַמִּים בְּדַעַת זוֹ.
שמות כד:א · פירוש ב
וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהֹוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃
אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי בַּמְּכִילְתָּא סְבָרָא בְּאֵין חוֹלֵק עָלֶיהָ, כִּי בְּיוֹם ה׳ בַּחֹדֶשׁ שֶׁהָיְתָה הַפְסָקָה בָּנָה מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת הַמִּשְׁפָּטִים, וְכָרַת עִמָּהֶם הַבְּרִית עַל כַּמָּה מֵהַמִּצְווֹת אֲשֶׁר כְּבָר קִבְּלוּם עֲלֵיהֶם, לְמָר עַל שֶׁבַע מִצְווֹת וּלְמָר עַל מַה שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמָרָה, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ שָׁם שֶׁעַל מִצְווֹת הַנֶּאֱמָרוֹת בְּפָרָשַׁת בְּהַר סִינַי עַד סוֹף אִם בְּחֻקּוֹתַי, וּמַשְׁמַע מִדְּבָרָיו כִּי אֵלּוּ קָדְמוּ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וַעֲלֵיהֶם כָּרַת בְּרִית הָאָמוּר, לְפִי שֶׁלֹּא כָּרְתוּ בְּרִית עַד עַתָּה עַל שׁוּם קַבָּלַת מִצְוָה, וּבָחַן אוֹתָם מֹשֶׁה אִם מֵעַצְמָן יְקַיְּמוּ עֲלֵיהֶם הַבְּרִית עַל מַה שֶׁעָבַר הֲגַם שֶׁלֹּא חִיְּבָם ה׳ עָלָיו. וְאוּלַי כִּי דִּבֵּר מֹשֶׁה כֵּן לְצַד שֶׁרְמָזוֹ ה׳ בְּאָמְרוֹ (שמות יט:ג) ״וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פז,א) שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ מְשׁוֹךְ אוֹתָם בְּדִבְרֵי אַגָּדָה, וְגַם זֶה מִכְּלַל הַמְשָׁכַת הַלֵּב שֶׁמֵּעַצְמָם יִשָּׁבְעוּ עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. גַּם מִסּוּגְיַת הַגְּמָרָא (שבת פח, א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם וְיָרְדוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים וְקָשְׁרוּ לָהֶם שְׁנֵי כְּתָרִים וְכוּ׳, זֶה יַגִּיד שֶׁקּוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיְתָה פָּרָשָׁה זוֹ.
שמות כה:ח · פירוש ג
וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וְלֹא אָמַר ״בְּתוֹכוֹ״, לוֹמַר שֶׁהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ לְשָׁכְנוֹ יִהְיֶה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּקִּיפוּ הַמִּשְׁכָּן בְּאַרְבָּעָה דְּגָלִים. וְאוּלַי כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁחָשְׁקוּ יִשְׂרָאֵל (במדבר רבה ב,ה) בִּרְאוֹתָם בְּהַר סִינַי שֶׁהָיָה בָּרוּךְ הוּא מֻקָּף בְּדִגְלֵי הַמַּלְאָכִים וְהוּא אוֹת בְּתוֹכָם, וְחִשְׁקוֹ אַהַב לִהְיוֹת כֵּן בְּתוֹכָם, וְלָזֶה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מִבּוֹחֵן לְבָבוֹת וְאָמַר וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי כְּמוֹ כֵן בְּתוֹכָם.
שמות כה:י · פירוש ג
וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אׇרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
עוֹד לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (רש״י על דברים ח:א), כִּי אֲרוֹן עֵץ עָשָׂה מֹשֶׁה וְשָׂם שָׁם הַלּוּחוֹת תֵּכֶף בִּירִידָתוֹ מִן הָהָר עַד שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל הָאָרוֹן שֶׁהוּנְחוּ שָׁם לְעוֹלָם, וְכֵן אָמַר בְּפָרָשַׁת עֵקֶב (דברים י:א) ״וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ״. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״לְךָ״, פֵּרוּשׁ: אֵין פֵּרוּשׁ ״וְעָשִׂיתָ״ כִּשְׁאָר ״וְעָשִׂיתָ״ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ בְּמַעֲשֵׂה מִשְׁכָּן – ״וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן״, ״וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת״, ״וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ״, וְכֻלָּן לֹא עֲשָׂאָן אֶלָּא בְּצַלְאֵל. דָּבָר זֶה לְךָ אֲנִי מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת, וְכֵן עָשָׂה, דִּכְתִיב (דברים י:ג) ״וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים״, וּכְתִיב (דברים י:ה) ״וָאָשִׂים אֶת הַלּוּחוֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי״. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר כָּאן וְעָשׂוּ, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד מַה שֶׁתַּעֲשֶׂה אַתָּה שֶׁהוּא לְפִי שָׁעָה, עוֹד יַעֲשׂוּ הָעוֹשִׂים מִנִּכְסֵי נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״וְעָשִׂיתָ״, הָיָה סוֹבֵר מֹשֶׁה לָדוּן מִמַּה שֶׁגִּלָּה לוֹ בָּאָרוֹן שֶׁלְּפִי שָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה מִשֶּׁלּוֹ גַּם אֶת זֶה יִהְיֶה הַדָּבָר כֵּן, אוֹ יַחְשׁוֹב שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ אָרוֹן עַצְמוֹ שֶׁכְּבָר עָשָׂה. לָזֶה אָמַר, לֹא כֵן הוּא, וְעָשׂוּ וְגוֹ׳. וּבִשְׁאָר מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא הָיָה מַעֲשֶׂה זוּלַת הָאָמוּר, דִּבֵּר הַכָּתוּב כְּדַרְכּוֹ ״וְעָשִׂיתָ״, לוֹמַר שֶׁהַזְּכוּת מְכֻוָּנָה לְמֹשֶׁה הֲגַם שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂים.
שמות כה:כא · פירוש א
וְנָתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃
וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת וְגוֹ׳ וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה ״וְנָתַתָּ אֶת הָעֵדוּת״ וְגוֹ׳? וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יִשֵּׁב שֶׁיִּרְצֶה לוֹמַר שֶׁיִּתֵּן תְּחִלָּה הָעֵדוּת וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן הַכַּפֹּרֶת עָלָיו עַד כָּאן. מַשְׁמַע מִדְּבָרָיו שֶׁהָיָה מָקוֹם לִטְעוֹת שֶׁיִּתֵּן הָעֵדוּת עַל הָאָרוֹן, וְאֵין דַּעְתִּי נוֹחָה לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לִטְעוֹת בָּזֶה, וּמַה גַּם שֶׁאֵין מָקוֹם שָׁם כִּי הוּא מְקוֹם הַכְּרוּבִים, וְעוֹד הָיָה לוֹ לוֹמַר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן בִּמְקוֹם תֵּבַת ״אֶל״ – ״תּוֹךְ״ וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב פַּעַם שְׁנִיָּה ״וְאֶל הָאָרֹן״. וְיֵשׁ עוֹד לְהַקְשׁוֹת בָּזֶה. וְרַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב בָּזֶה דְּבָרִים שֶׁאֵינָם לְפִי רוּם חָכְמָתוֹ. וּרְאִיתִיו שֶׁרָצָה לְהִסְתַּיֵּעַ לְדִבְרֵי רַשִׁ״י מִדִּבְרֵי רַאֲבַ״ע, וּבִמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ דִּבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא הֵם שֶׁבָּא לְתַקֵּן הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁלֹּא יִקְשֶׁה לְךָ בַּפָּסוּק שֶׁהִקְדִּים נְתִינַת הַכַּפֹּרֶת קֹדֶם נְתִינַת הָעֵדוּת, וּמִן הָרָאוּי לְהַקְדִּים נְתִינַת הָעֵדוּת, לָזֶה אָמַר ״וּכְבָר״ וְכוּ׳ – לֹא לְפָרֵשׁ שֶׁכָּל הַכָּתוּב בָּא לוֹמַר שֶׁלֹּא יִתֵּן הָעֵדוּת לְמַעְלָה מֵהַכַּפֹּרֶת, שֶׁזֶּה אַדְרַבָּה מוּבָן מִפָּסוּק רִאשׁוֹן וְהַטָּעוּת אַדְרַבָּה מִפָּסוּק שֵׁנִי.
שמות כה:כא · פירוש ד
וְנָתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃
עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא יד:) שֶׁהַלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מוּנָּחִים בָּאָרוֹן, לָזֶה אָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת כְּנֶגֶד הַלּוּחוֹת הַשְּׁלֵמִים וְהַשְּׁנִיָּה כְּנֶגֶד הַשְּׁבוּרִים.
שמות כה:כא · פירוש ה
וְנָתַתָּ֧ אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז נִרְאֶה, כִּי בָא לִרְמֹז לוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁהַכַּפֹּרֶת לְמַעְלָה מִן הָעֵדוּת שֶׁהֵם בְּתוֹךְ הָאָרוֹן לְמַטָּה מֵהַכַּפֹּרֶת, הֵם בִּבְחִינָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. וְלָזֶה סִדֵּר נְתִינַת הָעֵדוּת אַחַר הַכַּפֹּרֶת, לוֹמַר זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע כֵּן אִם הָיָה מַקְדִּים לוֹמַר ״וְנָתַתָּ אֶת הָעֵדוּת וְגוֹ׳ וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה״, מַשְׁמָע שֶׁהַכַּפֹּרֶת הוּא לְמַעְלָה מֵהָאָרוֹן.
שמות לא:יג · פירוש ח
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וּלְדַרְכֵּנוּ נַשְׂכִּיל לָדַעַת כַּוָּנַת ה׳ בְּאָמְרוֹ וְאַתָּה דַּבֵּר וְגוֹ׳, שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְצַד שֶׁרָמַז ה׳ מִעוּט אֶחָד בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת, וּמִעוּט זֶה לֹא נוֹדַע מַעֲשֵׂהוּ מַה יַגִּיד, וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר בְּעַל פֶּה תְּבוּנָתוֹ וְלֹא בִּכְתָב מְפֹרָשׁ. כִּי תּוֹרָתֵנוּ שֶׁתִּתְעַלֶּה דְּבָרֶיהָ מְזֻקָּקִים וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ סְפוּרוֹת, וְכָל אוֹת וָאוֹת מַגֶּדֶת הֲלָכוֹת וְנִפְלָאוֹת, כַּאֲשֶׁר יָסַד בָּהּ הָאָדוֹן בְּחָכְמָה רַבָּה בְּשִׁבְעִים פָּנִים וְאַרְבָּעָה אוֹפַנִּים וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת נְתִיבוֹת, וְכָל נָתִיב בְּכַמָּה שְׁבִילִין. וְצֵא וּלְמַד מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,ג) בְּפָסוּק ״שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים״ וְגוֹ׳, וְהַכֹּל בְּמִקְרָא מוּעָט. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ דְּרָשׁוֹת וְדִקְדּוּקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם חוֹבַת כָּל אָדָם נִבְרָא לְהַכִּירָם, וְהֵם דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הֲלָכוֹת, וְיֵשׁ שֶׁאֵין בָּהֶם חוֹבַת כָּל אָדָם.
שמות לא:יג · פירוש ט
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וְאַל יִקָּחֲךָ לִבְּךָ לְדַבֵּר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לָמָּה יַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדָיו, לְהַעֲלִים מֵהֶם תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה וְלֹא הוֹדִיעַ כָּל דָּבָר בִּכְתָב מְפֹרָשׁ. הִנֵּה תְּשׁוּבָתְךָ לְנוֹכַח עֵינֶיךָ כִּי הֵם דְּבָרִים שֶׁלֹּא יְכִילֵם סֵפֶר, וְצֵא וּלְמַד מַאֲמַר קַדְמוֹנֵינוּ (אבות דרבי נתן כ״ה) שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אִם יִהְיוּ הָרְקִיעִים גְּוִילִים וְכוּ׳ אֵינוֹ מַסְפִּיק לִכְתֹּב מַה שֶׁלָּמַד מֵרַבּוֹ וְלֹא חִסֵּר מִמֶּנּוּ טִפָּה מֵהַיָּם, וְכֵן תַּלְמִידוֹ אָמַר עָלָיו. וְהַכֹּל רָמוּז יוֹשֶׁר בַּמִּקְרָא, גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב תְּבוּנוֹת אֲשֶׁר כָּתַב מִקְרָא מוּעָט וּבוֹ הִשְׁמִיעַ מַה שֶׁאֵין כֹּחַ בַּנִּבְרָאִים לִכְתֹּב מִיּוֹם בְּרוֹא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, וְהַכֹּל נִמְסַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. וְלָזֶה, לְצַד שֶׁאָמַר בִּכְתָב מִעוּט בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת וּבְעַל פֶּה נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה כַּוָּנַת הַמִּעוּט, וְהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, לָזֶה צִוָּה ה׳ לְמֹשֶׁה לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל כַּוָּנַת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוֹ לְהַשְׁמִיעָם לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל כִּי דָּבָר זֶה הוּא חוֹבָה לְהַשְׁמִיעַ לַכֹּל. וְהוּא אָמְרוֹ וְאַתָּה, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד הַמִּכְתָּב תּוֹסִיף אַתָּה לְדַבֵּר לָהֶם בְּעַל פֶּה כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הַסָּתוּם, שֶׁהוּא מַה שֶׁמְּמַעֵט בִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּתוֹת.
שמות לא:יח · פירוש א
וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃
וַיִּתֵּן וְגוֹ׳ כְּכַלֹּתוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הִפְסִיק בֵּין זִכְרוֹן הַנְּתִינָה לְזִכְרוֹן דָּבָר הַנִּתָּן בְּהוֹדָעַת הַזְּמַן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה שְׁנֵי לוּחוֹת כְּכַלּוֹתוֹ״, אוֹ הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים ״כְּכַלּוֹתוֹ״ קֹדֶם זִכְרוֹן הַנְּתִינָה. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה אִחֵר ה׳ נְתִינַת הַלּוּחוֹת עַד זְמַן זֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה אוֹ לְמָחֳרָתוֹ הָיָה לוֹ לָתֵת הַלּוּחוֹת?
שמות לא:יח · פירוש ב
וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃
אָכֵן יִתְבָּרֵר הָעִנְיָן עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ב צג:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת הֲלֹא הֵמָּה בְּתוֹךְ תּוֹכָם שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי, וּמַה דִּבֵּר אִתּוֹ? שְׁנֵי לֻחוֹת הָעֵדֻת, פֵּרוּשׁ כִּי הַדְּבָרִים בַּלּוּחוֹת שָׂם לוֹ אֵל עֶלְיוֹן, וְאֵינוֹ מִן הָרָאוּי לָתֵת לוֹ הַלּוּחוֹת עַד שֶׁיִּגְמֹר הָרָשׁוּם בָּהֶם, וְלָזֶה גָּמַר הַדְּבָרִים הַנִּרְמָזִים בָּהֶם בְּלוּחוֹת הָעֵדוּת וּנְתָנָם לוֹ וְלֹא קֹדֶם. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ שְׁנֵי הַדִּקְדּוּקִים כְּאַחַת עַל נָכוֹן, וּכְפִי זֶה מַאֲמַר ״שְׁנֵי לוּחוֹת״ נִמְשָׁךְ עִם ״כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ״ וְגוֹ׳, וְנִמְשָׁךְ עִם ״וַיִּתֵּן״ הָאָמוּר בִּתְחִלַּת הַכָּתוּב.
שמות לא:יח · פירוש ג
וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃
כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים. הַכַּוָּנָה בָּזֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, עקב) כִּי הַלּוּחוֹת נֶחְצְבוּ מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאוּלַי כִּי זֶה הוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים״, פֵּרוּשׁ מַעֲשֵׂה (אֱלֹהִים) הוּא הַכִּסֵּא, וְהָבֵן. וּכְבָר נִתְפָּרֵשׁ כִּי יֵשׁ בְּחִינוֹת רַבּוֹת אוֹרוֹת הַקְּדֻשָּׁה בְּסוֹד (קהלת ה:ז) ״כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְגוֹ׳ וּגְבוֹהִים״, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה הַנִּפְלָא שֶׁהוּבָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר ח״ב נב.) כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם וּפָגַע בְּמַלְאָךְ סַנְדַּ״ל וְכוּ׳, וְאַחַר כָּךְ בְּמַלְאָךְ מְטַ״ט וְהָיָה יָרֵא מַלְאָךְ מֵאִשּׁוֹ שֶׁל מַה שֶׁלְמַעְלָה מִמֶּנּוּ פֶּן יִשְׂרְפֵהוּ וְכֵן וְכוּ׳, וְהִנֵּה אָמַר הַכָּתוּב (דברים ד:כד) ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא״, כִּי אִשּׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה הִיא אוֹכֶלֶת כָּל אֵשׁ זוּלָתָהּ.
שמות לא:יח · פירוש ד
וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃
וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב אֹפֶן כְּתִיבַת הַלּוּחוֹת בַּמֶּה נִכְתְּבוּ, וְאָמַר כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ כִּי הָיָה ה׳ מְצַיֵּר צוּרַת הָאוֹת בְּאֶצְבָּעוֹ כִּבְיָכוֹל, פֵּרוּשׁ בְּחִינַת אוֹר אֶחָד מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בִּדְמוּת אֶצְבַּע כְּנֶגֶד הַלּוּחַ כְּשִׁעוּר שֶׁטַח אֵבְרֵי הָאוֹתִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָרוּת אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר יְצַיֵּר כְּנֶגְדּוֹ. וּלְצַד עֹצֶם תֹּקֶף אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא הָיָה אוֹר שֶׁל הַלּוּחוֹת יָכוֹל עֲמֹד בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְכַוֵּן כְּנֶגְדּוֹ אֶצְבַּע אֱלֹהִים, וְהָיָה נֶאֱכָל אוֹ מִצְטַמְצֵם לַצְּדָדִין וְהָיָה נִשְׁאָר כָּל אֲשֶׁר יִצְטַיֵּר כְּנֶגְדּוֹ חָלוּל. וְלָזֶה נִכְתְּבוּ מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ (שמות לב:טז) ״חָרוּת עַל הַלֻּחֹת״, וְלֹא אָמַר חָרוּת בַּלּוּחוֹת שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁעָשָׂה הַחֵרוּת בַּלּוּחוֹת אֶלָּא עַל, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה מַנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ בָּרוּךְ הוּא עַל הַלּוּחוֹת בְּדִמְיוֹן צוּרַת הָאוֹת, וּבָזֶה נֶחְרְתוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.
שמות לב:ו · פירוש ב
וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃ {פ}
וְנִרְאֶה לוֹמַר, כִּי לְצַד שֶׁקָּדַם וְאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה כִּי שָׁם יֵשֵׁב אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַחַר הָאַרְבָּעִים יִתֵּן לוֹ הַלּוּחוֹת, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פט,א) בְּפָסוּק ״כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה״ שֶׁבָּאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּיוֹם הַגְּבוּל שֶׁל אַרְבָּעִים, הָא לָמַדְתָּ כִּי נֶאֱמַר לוֹ מֵה׳ שֶׁשָּׁם יֵשֵׁב אַרְבָּעִים, אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא אָמַר לוֹ ה׳ לְמֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר קֹדֶם הָאַרְבָּעִים יוֹם עַד סוֹפָם, וְאָז אָמַר אֵלָיו ״לֶךְ מִן הָהָר״, וְאָמְרוֹ ״רֵד״ אֲפָרְשֶׁנּוּ בִּמְקוֹמוֹ. וּכְפִי זֶה, הֲגַם שֶׁהִרְגִּישׁ ה׳ בְּמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל הָרַע מֵעֵת הִקָּהֲלָם עַל אַהֲרֹן, עִם כָּל זֶה דְּבַר אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָמַר אַרְבָּעִים יוֹם יָקוּם לְעוֹלָם.
שמות לב:ו · פירוש ד
וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃ {פ}
עוֹד יֵרָאֶה לִי טַעַם אַחֵר, כִּי לְצַד שֶׁהַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ אַרְבַּע דְּרָכִים כְּלָלִיִּים, וְהֵן מִנְיַן פַּרְדֵּ״ס, וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁהֵם מֵאַרְבָּעָה הַדְרָגוֹת אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים הַמִּתְכַּנִּים בְּשֵׁם אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. הַפְּשָׁט אוֹרוֹ מֵאִיר בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, רֶמֶז בְּעוֹלַם הַיְּצִירָה, דְּרָשׁ בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה, סוֹד בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁאֵין לְךָ הַדְרָגָה בִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֵין גָּבְהָהּ עֲשָׂרָה, וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ אַרְבָּעִים, וְלָזֶה הָיָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם שְׁלֵמִים, וְאִם הָיָה חָסֵר יוֹם אֶחָד הָיְתָה תּוֹרָה חֲסֵרָה אוֹתָהּ בְּחִינָה, וִישָׁרִים דַּרְכֵי ה׳. וְעוֹד יֵשׁ טְעָמִים רַבִּים, וּבָזֶה אֵין קֻשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ. וְעַיֵּן בְּפָסוּק ״לֶךְ רֵד״ שֶׁאַחַר זֶה בְּאֹפֶן אַחֵר.
שמות לב:טו · פירוש ד
וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃
לוּחוֹת הָעֵדוּת. אוּלַי שֶׁרָמַז גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ הָעֵדוּת, שֶׁהֵם מְעִידִים כִּי הֵם כְּתוּבִים כְּתַב אֱלֹהִים, לְצַד הֱיוֹת כְּתָבָם מֻפְלָא מִזֶּה וּמִזֶּה בְּהַשְׁוָאָה, מַה שֶׁאֵין מִכְתָּב זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה אָדָם, כִּי הָאוֹת תִּשְׁתַּנֶּה צוּרָתָהּ מֵעֵבֶר הָאַחֵר. גַּם מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה ג.) שֶׁאָמְרוּ מֵ״ם וְסָמֶ״ךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִים, וְאוּלַי שֶׁהָאוֹת הַזֶּה יִצְטָרֵף עִם אוֹת מַעֲשֵׂה הַלּוּחוֹת וְהָיוּ שְׁנֵי הָאוֹתוֹת לְעֵדוּת, שֶׁאֵין עֵדוּת פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֲרֵי עֵד אֶחָד, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים עֵד שֵׁנִי.
שמות לב:יט · פירוש א
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
וַיְהִי. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י,א) לְשׁוֹן צַעַר, יְכַוֵּן עַל מְאוֹרָע רַע שֶׁאֵרַע בַּלּוּחוֹת שֶׁפָּרְחוּ מֵהֶם הָאוֹתִיּוֹת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מו,א), וְזֶה גָּרַם לָנוּ כָּל מַה שֶׁטָּעֲמוּ אֲבוֹתֵינוּ גַּם אֲנַחְנוּ מִכּוֹסוֹת הַמָּרִים, הַמִּיתָה עַצְמָהּ וּמַר מִמָּוֶת, כִּי אִם הָיוּ הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים פָּסְקָה צָרָה מִן הָעוֹלָם וְחֵרוּת אֲפִלּוּ מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת (שמות רבה מא,ז), וְהֵן עַתָּה פָּסְקָה טוֹבָה, וְלָזֶה יֵאוֹת קְרוֹת וַיְהִי. וִיכַוֵּן גַּם כֵּן עַל צַעֲרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁנִּצְטַעֵר הַרְבֵּה עַל מַה שֶׁרָאָה, וִיכַוֵּן גַּם כֵּן עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצְאוּ כְּבֹשֶׁת גַּנָּב כִּי יִמָּצֵא בְּבוּשָׁה גְּדוֹלָה כַּאֲשֶׁר קָרַב מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה, וִיכַוֵּן גַּם כֵּן עַל בְּחִינַת הַקְּלִפָּה שֶׁקָּרַב לָהּ הַ״וַי״ לְהוּמָהּ וּלְאַבְּדָהּ דּוֹמֵם וְרוּחָנִיּוּת רַע שֶׁבָּהּ, שֶׁאֵלָיו נֶאֱמַר ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״, סָר אֵלָיו מַר הַמָּוֶת, כֵּן יֹאבְדוּ אוֹיְבֵי ה׳.
שמות לב:יט · פירוש ב
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
כַּאֲשֶׁר קָרַב וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיַּשְׁמִיעֵנוּ הַכָּתוּב שֶׁנִּזְדַּמֵּן רְאוֹת הָעֵגֶל לִפְנֵי מֹשֶׁה קוֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לַמַּחֲנֶה, וְהַטַּעַם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַלּוּחוֹת כְּתוּבִים לַמַּחֲנֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב וְגוֹ׳ תֵּכֶף וּמִיָּד וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל מְזוּמָּן לְפָנָיו.
שמות לב:יט · פירוש ו
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם שֶׁל מֹשֶׁה בִּשְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, וְלֹא חָשׁ לְהֶפְסֵד מֻפְלָג, וּפְשִׁיטָא שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה דְּבַר קִלְקוּל אִם לֹא בְּאוֹמֶד גָּדוֹל וּבְצִדְדֵי הַמּוֹעִיל אֲשֶׁר צִדֵּד עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (אבות דרבי נתן ב,ג) לֹא שָׁבַר עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְכֵן אָמַר רַבִּי מֵאִיר ״וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי״ (דברים י:ה) שֶׁנִּצְטַוָּה וְשָׁבַר הַלּוּחוֹת עַד כָּאן. וְצָרִיךְ לָתֵת טַעַם לְאֵל עֶלְיוֹן לָמָּה מָנַע הַטּוֹב.
שמות לב:יט · פירוש ז
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
וְנִרְאֶה כִּי קוֹדֶם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קמו,א), וְלָזֶה עָשָׂה ה׳ לָהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת, חֵירוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת (שמות רבה פמ״א), כִּי כְּלוּם מִיתָה זוֹ לָמָּה לְצַד הַפְרָדַת הַזּוּהֲמָא אִלּוּ כְּבָר פָּסְקָה זוֹהֲמָתָן. וְלָזֶה כְּשֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל הֲרֵי זוּהֲמַת הַחֵטְא דָּבְקָה בָּהֶם, וּמֵעַתָּה צְרִיכִים לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת. הֲגַם שֶׁלֹּא חָזְרָה הַזּוּהֲמָא מַמָּשׁ עַל יְדֵי הָעֵגֶל לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה קוֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן שְׁבָרָם, כִּי אֵין דִּין זֶה לָהֶם עוֹד שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי חוֹרִין מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. וּלְטַעַם זֶה לוּ יְהִי שֶׁנֹּאמַר כִּי מֹשֶׁה מִדַּעַת עַצְמוֹ עָשָׂה מִתְּחִלָּה, אֵין כָּאן קֻשְׁיָא.
שמות לב:כה · פירוש א
וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם׃
כִּי פָרֻעַ הוּא. פֵּרוּשׁ, סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם, כִּי נוֹעַם ה׳ הָיָה עֲלֵיהֶם מִיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה וְהוּסַר מְסוּכָּתָם.

ויקרא

ויקרא א:א · פירוש ז
וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃
וּמָה שֶׁאָמְרוּ בַּבָּרָיְתָא ״לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּסִינַי שֶׁהוּא לְכָל יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, לִכְאוֹרָה הוּא דָּבָר תָּמוּהַּ, שֶׁהֲרֵי אֵין לְךָ מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּבַעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן פֵּרֵשׁ ״לְכָל יִשְׂרָאֵל״, וּלְצַד זֶה הָיָה צֹרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה הַקּוֹל בְּהַדְרָגָה מוּעֶטֶת מֵהָרָגִיל לְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וְלָזֶה אָמַר ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה״ לְהוֹדִיעַ שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו בַּקּוֹל הָרָגִיל וְלֹא נִתְמַעֵט מֵהַדְרָגָתוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וּלְדַרְכּוֹ צָרִיךְ לוֹמַר כְּאִלּוּ אָמַר הַתַּנָּא לְצַד שֶׁהָיָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא הַמַּעֲלָה הִיא הֱיוֹתוֹ לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דְּבָרִים אֵלּוּ מִתְקַבְּלִים בְּשִׂכְלִי. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא שֶׁהַמַּעֲלָה הִיא שֶׁמָּצִינוּ שֶׁשִּׁנָּה ה׳ דִּבְּרוֹתָיו שָׁם שֶׁלֹּא אֲמָרָם לְמֹשֶׁה לְבַד וְהוּא יְדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא מִפִּי עֶלְיוֹן הָיוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית נְבוּאַת סִינַי לִפְרָט זֶה, נִשְׁתַּנֵּית גַּם כֵּן לְמַעֲלָה זוֹ שֶׁל קְרִיאָה מִשְּׁאָר דִּבְּרוֹת הַנֶּאֱמָרִים לְמֹשֶׁה לְבַד, וְלֹא הִשְׁמִיעָם ה׳ לְכָל יִשְׂרָאֵל, גַּם כֵּן נֹאמַר שֶׁלֹּא הָיְתָה בָּהֶם מַעֲלָה זוֹ שֶׁקָּדְמָה קְרִיאָה לְדִבּוּר.
ויקרא א:ט · פירוש ג
וְקִרְבּ֥וֹ וּכְרָעָ֖יו יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽיהֹוָֽה׃ {ס}        
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כח.) קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין, כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּפָרָשִׁיּוֹת אָבוֹת שֶׁזֶּה הָיָה לְרָצוֹן, כָּל שֶׁאֵין הֶכְרֵחַ בַּדָּבָר לְאֵיזוֹ סִבַּת זְכוּת, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר נִשּׂוּאֵי תָּמָר לִיהוּדָה, נִשּׂוּאֵי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת לְיַעֲקֹב, וּכְמוֹ כֵן קַרְנֵי אַיִל עָמְדוּ לְנֵס בְּהוֹדָעַת נְבִיאִים, וְלָזֶה לֹא קִיְּמוּ מִצְווֹת הָעֲתִידוֹת לְהַקְטִיר קַרְנָיו.
ויקרא יג:לז · פירוש ג
וְאִם־בְּעֵינָיו֩ עָמַ֨ד הַנֶּ֜תֶק וְשֵׂעָ֨ר שָׁחֹ֧ר צָֽמַח־בּ֛וֹ נִרְפָּ֥א הַנֶּ֖תֶק טָה֣וֹר ה֑וּא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃ {ס}        
וְרָאִיתִי לְיַשֵּׁב מַאַמְרֵי רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ (ויקרא רבה כב:א) שֶׁלֹּא הָיָה דָּבָר שֶׁלֹּא נִמְסַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וַאֲפִלּוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ. וְאָמְרוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (במדבר רבה יט:ו) כִּי רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ מַה שֶׁלֹּא יָדַע מֹשֶׁה, כְּאָמְרוֹ ״הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִים״ – ״אֶעֱשֶׂה״ לֹא נֶאֱמַר וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, וְכֵן כַּמָּה מַאֲמָרִים שֶׁדּוֹמִים לָזֶה.
ויקרא יג:לז · פירוש ד
וְאִם־בְּעֵינָיו֩ עָמַ֨ד הַנֶּ֜תֶק וְשֵׂעָ֨ר שָׁחֹ֧ר צָֽמַח־בּ֛וֹ נִרְפָּ֥א הַנֶּ֖תֶק טָה֣וֹר ה֑וּא וְטִהֲר֖וֹ הַכֹּהֵֽן׃ {ס}        
וְנִרְאֶה כִּי יִשּׁוּב הַמַּאֲמָרִים הוּא, כִּי הֵן אֱמֶת שֶׁכָּל דְּבַר תּוֹרָה נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה, וְאֵין חָכָם יָכוֹל לָדַעַת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה, וַהֲגַם שֶׁתְּצָרֵף כָּל דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה עַד שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה – אֵין חִדּוּשׁ שֶׁלֹּא יְדָעוֹ מֹשֶׁה, אֲבָל הַהֶפְרֵשׁ הוּא כִּי מֹשֶׁה נָתַן לוֹ ה׳ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְהִנֵּה הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא בְּחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ רָשַׁם בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה, אֲבָל לֹא הוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה כָּל מַה שֶׁנָּתַן לוֹ בְּעַל פֶּה הֵיכָן הוּא רָמוּז בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲמֵלֵי תוֹרָה לִלְבֹּשׁ הַהֲלָכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי וְהַסּוֹדוֹת וְהַדְּרָשׁוֹת כֻּלָּן יִתְּנוּ לָהֶם מָקוֹם בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְלָזֶה תִּמְצָא בָּאוּ הַתַּנָּאִים וְחִבְּרוּ תּוֹרַת כֹּהֲנִים וְסִפְרֵי וְכוּ׳ וְכָל דְּרָשׁוֹתָם בַּכְּתוּבִים אֵינָם אֶלָּא עַל פִּי הַהֲלָכוֹת וְהִלְבִּישׁוּם בְּתוֹרַת ה׳ תְּמִימָה שֶׁבִּכְתָב, וְאַחֲרֵיהֶם וְעַד הַיּוֹם זוֹ הִיא עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בְּנֵי תוֹרָה לְדַיֵּק הַמִּקְרָאוֹת וּלְיַשְּׁבָם עַל פִּי הַמַּאֲמָרִים שֶׁהֵם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת אֶרֶץ הַחַיִּים. וְעִנְיָן זֶה לֹא נִמְסַר לְמֹשֶׁה כֻּלּוֹ לָדַעַת כָּל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֵיכָן הִיא כֻּלָּהּ רְמוּזָה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְלָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא דְּרָשׁוֹת שֶׁלֹּא יְדָעָם מֹשֶׁה, אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא יָדַע מֹשֶׁה עִקָּרָן שֶׁל דְּבָרִים, הֲלֹא מִמֶּנּוּ הַכֹּל אֲפִלּוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדַע סְמִיכָתָם וְדִיּוּקָם הֵיכָן רְמוּזִים בַּתּוֹרָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁדָּרַשׁ הִלֵּל מֵהַכָּתוּב הַהֲלָכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְמֹשֶׁה בְּעַל פֶּה וְלֹא גִלָּה ה׳ לְמֹשֶׁה עִקָּרָהּ בַּכָּתוּב וּבָא הִלֵּל וּדְרָשָׁהּ. וּדְבָרִים אֵלּוּ נְכוֹנִים הֵם.
ויקרא יט:ב · פירוש א
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אֶל כָּל עֲדַת וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״אֶל כָּל״, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: לְפִי שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ רוֹב גּוּפֵי הַתּוֹרָה תְּלוּיִים בָּהּ, נֶאֶמְרָה בְּהַקְהֵל. וַהֲגַם שֶׁכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה הָיָה מֹשֶׁה אוֹמְרָהּ לְכָל יִשְׂרָאֵל, כָּאָמוּר בַּבָּרַיְתָא, הוּבְאָה בְּעֵרוּבִין נד:, תֵּרֵץ הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים כַּת אַחַר כַּת, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁנִּכְנְסוּ יַחַד, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה לִדְבָרָיו, אִם כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים כַּת אַחַר כַּת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בָּאִים אַחַר הַזְּקֵנִים, אִם כֵּן מֹשֶׁה הָיָה אוֹמֵר יוֹתֵר מֵחֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה פְּעָמִים, וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן הַפְּעָמִים שֶׁמָּנָה הַתַּנָּא שָׁם שֶׁיֵּשׁ בְּיַד כָּל אֶחָד אַרְבַּע אֵינוֹ מַשְׁמַע כֵּן, שֶׁכָּתְבוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: נִכְנְסוּ כָּל הָעָם וְכוּ׳ נִמְצְאוּ בְּיַד אַהֲרֹן אַרְבַּע. וְאִם כַּוָּנַת הָרַב בְּאָמְרוֹ ״כַּת אַחַר כַּת״ הוּא עַל כַּת שֶׁל אַהֲרֹן, וְנָדָב וַאֲבִיהוּא, וְכַת שֶׁל הַזְּקֵנִים וְכוּ׳, שֶׁבִּשְׁאָר הַצִּוּוּיִים הָיוּ נִכְנָסִים זֶה אַחַר זֶה, וְכָאן נִכְנְסוּ יַחַד אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְהַזְּקֵנִים וְהַיִּשְׂרְאֵלִים, הִנֵּה בְּמַה שֶׁנַּעֲמֹד עַל עִקָּרָן שֶׁל דְּבָרִים, לָמָּה מֹשֶׁה נָהַג בְּכָל הַמִּצְווֹת בְּסֵדֶר זֶה, וְלֹא הָיָה שׁוֹנֶה לְכֻלָּם יַחַד אַרְבַּע פְּעָמִים, וְנִמְצְאוּ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַרְבַּע פְּעָמִים מִפִּי מֹשֶׁה, שֶׁהוּא יוֹתֵר טוֹב מִלִּשְׁמֹעַ הָאַרְבַּע פְּעָמִים פַּעַם מִמֹּשֶׁה וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים מִזּוּלָתוֹ? אֶלָּא הַטַּעַם הוּא לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּבָרִים: אוֹ לַעֲשׂוֹת כָּבוֹד לְהַדְרָגַת יִשְׂרָאֵל – כָּבוֹד לְאַהֲרֹן, כָּבוֹד לְבָנָיו, כָּבוֹד לַזְּקֵנִים וְאַחַר כָּךְ לְיִשְׂרָאֵל; אוֹ לְצַד שֶׁכָּל אֶחָד לָמַד בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִפִּי מֹשֶׁה, כְּשֶׁיַּחְזֹר אַהֲרֹן לְבָנָיו וּכְשֶׁיַּחְזְרוּ בָּנָיו לַזְּקֵנִים וְהַזְּקֵנִים לְיִשְׂרָאֵל, מֵאֶמְצָעוּת זֶה יִהְיֶה נִכָּר וְנִרְגָּשׁ אִם יֵשׁ הִשְׁתַּנּוּת בַּנִּשְׁמָע בֵּין הַכִּתּוֹת כְּשֶׁיַּחְזְרוּ הַדְּבָרִים זֶה לָזֶה, מַה שֶׁלֹּא הָיָה הֶרְגֵּשׁ זֶה אִם הָיוּ כֻּלָּם שׁוֹמְעִים מִפִּי מֹשֶׁה הָאַרְבַּע פְּעָמִים, וְדָבָר זֶה יֻשְׂכַּל בְּלֵב שׁוֹמֵעַ. אִם כֵּן לִשְׁתֵּי הַדְּרָכִים יוֹתֵר נָכוֹן לַעֲשׂוֹת בְּסֵדֶר זֶה גַּם בְּמִצְוָה זוֹ, בֵּין לְטַעַם לַעֲשׂוֹת כָּבוֹד לְאַהֲרֹן וְכוּ׳, לָמָּה יִגָּרַע כְּבוֹד אַהֲרֹן וְכוּ׳ כָּאן, בֵּין לְטַעַם שֶׁיְּכַוֵּן הַדְּבָרִים לַשּׁוֹמְעִים, אַדְרַבָּה כָּאן יִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת הַדָּבָר יוֹתֵר לְצַד שֶׁהֵם גּוּפֵי הַתּוֹרָה. וְאִם לְצַד שֶׁיֹּאמַר מֹשֶׁה הַמִּצְוָה בְּדֶרֶךְ כְּלָלִי לְכָל יִשְׂרָאֵל, הֲלֹא גַּם בְּסֵדֶר הָרִאשׁוֹנוֹת יֶשְׁנוֹ לִבְחִינָה זוֹ שֶׁיֶּשְׁנוֹ לְדִבּוּרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּלָלִי לְכָל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁנִּכְנָסִין כָּל יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹנֶה לָהֶם מֹשֶׁה בְּמַעֲמָד גַּם אַהֲרֹן וּבָנָיו וְהַזְּקֵנִים, וְאִם כֵּן מַה כִּעוּר בַּסֵּדֶר הָרָגִיל שֶׁצִּוָּה ה׳ לְשַׁנּוֹת, שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא גֵּרָעוֹן?
ויקרא יט:ב · פירוש ב
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אָכֵן הַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא, כִּי בַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה מְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶלָּא לָאֲנָשִׁים, וְכָאן צִוָּה ה׳ שֶׁיְּדַבֵּר לְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף, כְּסֵדֶר שֶׁהָיוּ מְקֻבָּצִים בְּמַתַּן תּוֹרָה. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר:
ויקרא יט:ב · פירוש ג
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר ״וְאָמַרְתָּ״ לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כד; תורת כהנים) שֶׁאָמְרוּ כִּי לְצַד שֶׁרוֹב גּוּפֵי הַתּוֹרָה וְכוּ׳, לָזֶה עָשָׂה בָּהּ גַּם כֵּן כְּסֵדֶר נְתִינַת הַתּוֹרָה שֶׁדִּבֵּר בָּהּ רַכּוֹת וְקָשׁוֹת (שמות יט:ג): ״כֹּה תֹאמַר וְגוֹ׳ וְתַגֵּד״, וְאָמַר דַּבֵּר לְשׁוֹן קֹשִׁי, וְאָמַרְתָּ אֲמִירָה רַכָּה, וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר.
ויקרא כב:ג · פירוש א
אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם לְדֹרֹ֨תֵיכֶ֜ם כׇּל־אִ֣ישׁ ׀ אֲשֶׁר־יִקְרַ֣ב מִכׇּל־זַרְעֲכֶ֗ם אֶל־הַקֳּדָשִׁים֙ אֲשֶׁ֨ר יַקְדִּ֤ישׁוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֧פֶשׁ הַהִ֛וא מִלְּפָנַ֖י אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
אֱמֹר אֲלֵהֶם. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״אֲלֵהֶם״ – אֵלּוּ הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הַר סִינַי, עַד כָּאן. הֻקְשָׁה לָהֶם יִתּוּר ״אֱמֹר אֲלֵהֶם״, אִם עַל הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ שֶׁהֵם הַכֹּהֲנִים, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁעֲלֵיהֶם הִתְחִיל לְדַבֵּר וְזֶה גְּמַר הַמִּצְוָה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בָּהּ. וְאִם עַל יִשְׂרָאֵל, הֲלֹא לֹא הֻזְכְּרוּ בְּסָמוּךְ לָזֶה! אָמַר עַל הָעוֹמְדִים בְּהַר סִינַי, כִּי שָׁם נִזְדַּוְּגָה אֻמָּה לֵאלֹהֶיהָ, וּכְשֶׁיְּדַבֵּר סְתָם, הַדָּבָר מוּבָן שֶׁעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר. וּכְפִי זֶה הֲרֵי עֹנֶשׁ זֶה הוּא גַּם לְיִשְׂרָאֵל. וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן לָמָּה בְּכָל הַתּוֹרָה מַזְכִּיר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״דַּבֵּר אֲלֵהֶם״? כְּבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה ב:ה) מָשָׁל לְמִי שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן חָבִיב וְתָמִיד זִכְרוֹנוֹ בְּפִיו: ״אֱכֹל בְּנִי״, ״שְׁתֵה בְּנִי״. כְּמוֹ כֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל עָרֵב עָלָיו זִכְרוֹנָם בְּפִיו. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִדְרֹשׁ דָּרְשִׁינַן.
ויקרא כג:טו · פירוש א
וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לָכֶם, לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ לִסְפֹּר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג צז.) כִּי לְצַד שֶׁהָיוּ בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם וְרָצָה ה׳ לְהִזְדַּוֵּג לְאֻמָּה זוֹ, דָּן בָּהּ כְּמִשְׁפַּט נִדָּה שֶׁדִּינָהּ לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים, וְצִוָּה שֶׁיִּסְפְּרוּ שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת וְאָז יִהְיוּ מֻכְשָׁרִים לְהַכְנִיסָתָם כַּלָּה לַחֻפָּה. וַהֲגַם כִּי שָׁם שִׁבְעָה יָמִים וְכָאן שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת, לְצַד הַפְלָגַת הַטֻּמְאָה, וְגַם הֱיוֹתָם בִּכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שִׁעֵר הַתְּמִים דֵּעִים כִּי כֵן מִשְׁפָּטָם. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות יט:א) ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת״ וְגוֹ׳. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, פֵּרוּשׁ סִבַּת סְפִירָה זוֹ הִיא לְסִבַּתְכֶם, לְטַהֲרַתְכֶם, שֶׁזּוּלַת זֶה תֵּכֶף הָיָה ה׳ נוֹתֵן לָהֶם הַתּוֹרָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן טַעַם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת וְלֹא מִיּוֹם הַשַּׁבָּת עַצְמוֹ, כִּי כֵן מִשְׁפַּט הַסְּפִירָה שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַיָּמִים שְׁלֵמִים, וּלְצַד שֶׁיּוֹם ט״ו בְּנִיסָן שֶׁהוּא יוֹם הַשַּׁבָּת הָאָמוּר כָּאן מִקְצָת הַיּוֹם הָיוּ עֲדַיִן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, לָזֶה יְצַו ה׳ לִסְפֹּר מִמָּחֳרַת. וַהֲגַם כִּי זֶה הָיָה בְּפֶסַח מִצְרַיִם, כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק עַצְמוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, כִּי כְּמוֹ כֵן יֵעָשֶׂה בְּסוֹד ה׳ כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן. וּכְפִי הַפְּשָׁט לְזִכְרוֹן הָעוֹבֵר בְּיוֹם הַשַּׁבָּת לְזִכְרוֹן ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים״ וְגוֹ׳, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפָסוּק ״וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ (בראשית ב:ב).
ויקרא כג:טו · פירוש ב
וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז רָמַז בְּאָמְרוֹ וּסְפַרְתֶּם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת הַלּוּחוֹת, וּבְאֶמְצָעוּת תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ וְטֻמְאַת הַתִּעוּב יִתְלַכְלְכוּ וְיַחְשִׁיךְ אוֹרָם, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לב:ב) כִּי הַלּוּחוֹת שֶׁל סַנְפִּרִינוֹן הָיוּ. לָזֶה אָמַר וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת מִנְיָן זֶה אַתֶּם מְאִירִים כְּסַנְפִּרִינוֹן אֶת עַצְמְכֶם.
ויקרא כה:א · פירוש א
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃
בְּהַר סִינַי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הִזְכִּיר הַר סִינַי בְּמִצְוָה זוֹ, וַהֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים) כִּי לְלַמֵּד בָּא שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֵיהֶן וּפְרָטוֹתֵיהֶן בְּסִינַי, עֲדַיִן יֵשׁ מָקוֹם לִשְׁאֵלָתֵנוּ לָמָּה לֹא לִמֵּד זֶה אֶלָּא בְּמִצְוָה זוֹ בְּדִיּוּק וְלֹא בְּמִצְוָה רִאשׁוֹנָה אוֹ אַחֲרוֹנָה. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁהִזְכִּיר מַתְּנַת הָאָרֶץ, דִּכְתִיב אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּהַר סִינַי, לוֹמַר כִּי מֵחֲמַת הַר סִינַי, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁקִּבְּלוּ בּוֹ הִיא שֶׁנִּגְמְרָה הַמַּתָּנָה, שֶׁעַל מְנַת תּוֹרָה נָתַן ה׳ אֶת הָאָרֶץ.
ויקרא כה:א · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃
עוֹד עַל פִּי מַאֲמַר הַגְּמָרָא מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז כ.) וּפָסְקוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת זְכִיָּה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָסוּר לָתֵת לְעַכּוּ״ם מַתְּנַת חִנָּם, עַד כָּאן. וְאִם כֵּן יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה דִּינָם כְּעַכּוּ״ם, וְאַחַר קַבָּלַת תּוֹרָה יָכוֹל לִיתֵּן לָהֶם, לָזֶה אָמַר בְּהַר סִינַי שֶׁבָּזֶה יָכוֹל לוֹמַר ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם״. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״, כִּי פְּשִׁיטָא כִּי הוּא הַנּוֹתֵן וְאֵין אַחֵר לִטְעוֹת בּוֹ. וְתִמְצָא שֶׁבְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים (ויקרא יט:כג) אָמַר ״כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם״ וְגוֹ׳, וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר בָּהּ סִימָן, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַה שֶׁכָּתַבְנוּ. וּמֵעַתָּה יִתְיַשֵּׁב לָמָּה בָּחַר ה׳ לִלְמֹד בִּנְיַן אָב זֶה לְכָל הַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁה זוֹ וְלֹא בְּפָרָשָׁה אַחֶרֶת.

במדבר

במדבר ב:לג · פירוש א
וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הׇתְפָּקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁמִּסְפָּר זֶה מִסְפַּר הַכָּבוֹד וְהַמַּעֲלָה, שֶׁעָשׂוּ כְּסֵדֶר הַמַּלְאָכִים שֶׁיָּרְדוּ עִם הַשְּׁכִינָה בְּהַר סִינַי כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה ב,ג), אַף עַל פִּי כֵן לֹא וְגוֹ׳, לְצַד כִּי מִצְוַת ה׳ הִיא ״לֹא תִפְקֹד וְלֹא תִשָּׂא״.
במדבר ג:א · פירוש ב
וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי׃
וְאָמְרוֹ בְּיוֹם דִּבֶּר וְגוֹ׳, לוֹמַר זְמַן שֶׁהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְכָלַל עוֹד בָּזֶה סִבַּת קַבָּלַת תְּפִלָּתוֹ שֶׁהוּא לְצַד שֶׁדִּבֶּר ה׳ אֵלָיו בְּהַר סִינַי וְנַעֲשָׂה צִיר נֶאֱמָן לַה׳ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה:
במדבר יד:כב · פירוש א
כִּ֣י כׇל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃
וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁשָּׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים, פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה׳ עִמָּהֶם, לָזֶה יַקְפִּיד עַל שֶׁלֹּא קִבְּלוּ וְלֹא חָשׁוּ עַל קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ.
במדבר כא:יז · פירוש ב
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ׳ – יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה סד,ח) שֶׁאָמְרוּ כִּי בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה מְתַקְּנִים מָקוֹר עֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא בְּאֵר, וְהַתִּקּוּן הוּא כְּפִי בְּחִינַת מַעֲלַת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה הֵם שֶׁחָפְרוּ אֶת הַבְּאֵר וַעֲשָׂאוּהָ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה, וְהֵם הָאָבוֹת, בְּסוֹד (בראשית כ״ט:ב׳) ״וְהָאֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן״, וּמֵאָז הָיְתָה רְאוּיָה הַתּוֹרָה לִינָּתֵן לְיִשְׂרָאֵל, וְעוֹדֶנָּה לֹא הָיְתָה בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה עַד שֶׁכָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, הֵם מֹשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרִידָהּ לָנוּ, וְעָמְדוּ אַחֲרָיו מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ זְקֵנִים וּנְבִיאִים וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וּפֵרְשׁוּהָ וְגִלּוּ מַצְפּוּנֶיהָ. וְהוּא אָמְרוֹ כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵין אָדָם יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מִמֵּימֶיהָ.
במדבר כא:יז · פירוש ד
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה – פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁזָּכוּ נוֹחֲלֶיהָ לֹא זָכוּ אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיוּ מַחְשִׁיבִין עַצְמָן כְּמִדְבָּר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות יט:ב) ״וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר״ שֶׁהַתּוֹרָה אֵינָהּ נִקְנֵית אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. וְאָמְרוֹ וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ נָחַל אוֹתָנוּ אֵל, דִּכְתִיב (דברים לב:ט) ״יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״. גַּם יִרְצֶה שֶׁנָּחַלְנוּ אֵל לִהְיוֹת מְיֻחָד לָנוּ לֵאלוֹהַּ, דִּכְתִיב (תהילים קלה:ד) ״כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ״. גַּם שֶׁשָּׁכַן בְּתוֹכֵנוּ וְעָזַב מָדוֹר עֶלְיוֹן.
במדבר כא:יז · פירוש ו
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
וּמֵעַתָּה הֶכְרֵחַ הוּא לְהִסְתַּלֵּק הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלָיו כְּיַד ה׳ הַטּוֹבָה. וּמַה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהַמִּיתָה נִסְבְּבָה עַל חֵטְא הָאָדָם שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה הָאָדָם חַי תָּמִיד, וְתֹאמַר אִם כֵּן יִהְיֶה הָאָדָם חָסֵר גְּמוּלוֹ הַטּוֹב, לָזֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַסּוֹד כִּי זוּלַת הַחֵטְא הָיָה הָאָדָם עוֹלֶה לָרָקִיעַ וְדָר בָּעֲלִיָּה וּבֶחָצֵר, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁעָלָה הַשָּׁמַיְמָה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלוֹ וְלֹא טָעַם טַעַם מִיתָה. וְהַגּוּף הֵן אֱמֶת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּעֲלִיָּה הָעֶלְיוֹנָה הֲגַם שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ הַגּוּף וְעָמַד בְּגֶדֶר רוּחָנִי אַף עַל פִּי כֵן בְּעֵרֶךְ רוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹן יֵחָשֵׁב לְגֶשֶׁם, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק א רט.) בְּמַעֲשֵׂה אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי בְּהַגִּיעוֹ לְגַלְגַּל חַמָּה שָׁם נִפְשַׁט מִגּוּפוֹ וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ בְּגַלְגַּל חַמָּה וּכְשֶׁהוּא יוֹרֵד לְמַטָּה לוֹבְשׁוֹ וְיוֹרֵד בּוֹ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עוֹד שֶׁכְּשֶׁנָּתַן ה׳ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין מֵהַמִּיתָה, וְחָזְרוּ לִהְיוֹת כְּאָדָם קֹדֶם שֶׁחָטָא, דִּכְתִיב ״חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מא,ז): אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בְּעֵת הַגִּיעַ תַּכְלִית שְׁלֵמוּתָם הָיוּ עוֹלִים גּוּף וְנֶפֶשׁ וּפוֹשְׁטִים גּוּפָם בְּגַלְגַּל חַמָּה כְּאֵלִיָּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא פֵּרוּשׁ, מִמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִשַּׂגְנוּ בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יֵשׁ עוֹד הַשָּׂגָה אַחֶרֶת מִצַּד דָּבָר זֶה שֶׁהוּא הַגַּיְא, שֶׁהִיא יְרִידַת גַּשְׁמֵנוּ בַּגַּיְא שֶׁהִיא הַקֶּבֶר, אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב שֶׁהָאָרֶץ תִּקָּרֵא שָׂדֶה, וְאָמְרוֹ מוֹאָב שֶׁבְּרָאָהּ אַב הָעוֹלָם.
במדבר כד:ז · פירוש א
יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
יִזַּל מַיִם וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (שמות רבה כח,ו) כִּי כָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קִבֵּל מִסִּינַי חֵלֶק בַּתּוֹרָה, וְלָזֶה רָמַז ״מוֹרָשָׁה״, וְדָרְשׁוּ (פסחים מט:) אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה אֶלָּא מְאוֹרָשָׂה. וְאָמַר כָּאן כִּי כָל מַה שֶׁמְּחַדְּשִׁים בַּתּוֹרָה הוּא ״מִדָּלְיָו״, מִמַּה שֶׁדָּלֹה דָלָה מֹשֶׁה, שֶׁהַכֹּל רָמוּז בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.
במדבר כז:ה · פירוש ב
וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּבָבָא בַּתְרָא (קיט:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי חִדְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר – יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁבְּנוֹת צְלָפְחָד יוֹרְשׁוֹת, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אִם נוֹטְלוֹת חֵלֶק בְּכוֹרָה, וּרְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת נְחָלוֹת לִכָּתֵב עַל פִּי מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְנִכְתְּבָה עַל יָדָן, וּרְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ וְכוּ׳ אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ וְנִכְתְּבָה עַל יָדוֹ, עַד כָּאן. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל ״יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה וְכוּ׳״: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת נְחָלוֹת, יוֹדֵעַ הָיָה מִטַּעַם אִם כְּבֵן אָנוּ נִירַשׁ, אִם כְּבַת תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ, כְּדִלְקַמָּן (במדבר כז:ד), עַד כָּאן.
במדבר כז:ה · פירוש ג
וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
וְקָשֶׁה לְדִבְרֵי בָּרַיְתָא זוֹ מִבָּרַיְתָא (זבחים קטו:) שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּסֵדֶר נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁכֻּלָּם מוֹדִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כְּלָלוֹת הַתּוֹרָה וּפְרָטֶיהָ בְּסִינַי. וּלְפִי בָּרַיְתָא זוֹ לֹא נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה אִם יִטְּלוּ חֵלֶק בְּכוֹרָה אִם לֹא עַד שְׁנַת הָאַרְבָּעִים שֶׁהָיָה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב אַחַר מִיתַת אַהֲרֹן, שֶׁכֵּן אָמַר הַכָּתוּב ״וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁמֵּת אַהֲרֹן. בִּשְׁלָמָא פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ לְפִי שֶׁהָיְתָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי ח״א קיג:) נוּכַל לוֹמַר שֶׁהָיָה ה׳ אוֹמְרָהּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ וְכוּ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְעוֹד כְּפִי זֶה מֵת אַהֲרֹן חָסֵר יְדִיעַת הַתּוֹרָה בִּפְרָט דִּין זֶה.
במדבר כז:ה · פירוש ד
וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
וְנִרְאֶה כִּי לְעוֹלָם כָּל מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת, וּכְמוֹ כֵן פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת, וְהָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁהַבָּנוֹת יִטְּלוּ גַּם חֵלֶק הַבְּכוֹרָה. וּמַה שֶׁאָמְרוּ בַּבָּרַיְתָא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּטְּלוּ חֵלֶק הַבְּכוֹרָה, פֵּרוּשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַכַּוָּנָה אִם תֵּחָשֵׁב רָאוּי אוֹ מוּחְזָק, לְפִי שֶׁאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם אֶלָּא בְּמוּחְזָק וְלֹא בְּרָאוּי. וְדָבָר זֶה לֹא בָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן יְדִיעַת הַהֲלָכָה אֶלָּא חֶסְרוֹן יְדִיעַת מְצִיאוּת זֶה אִם קָרוּי מוּחְזָק אוֹ רָאוּי, וְחֶסְרוֹן יְדִיעַת דָּבָר זֶה אֵינוֹ חֶסְרוֹן דִּינֵי הַתּוֹרָה. וְכֵן מוֹכִיחִים הַדְּבָרִים מִמַּה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּגְּמָרָא שֶׁמַּקְשֶׁה מִבְּרַיְתָא זוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי לְרָבָא שֶׁאָמַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מוּחְזֶקֶת הִיא, וְאָמַר: וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מוּחְזֶקֶת הִיא, מַאי קָא מְסַפְּקָא לֵיהּ? וּמְתָרֵץ: הִיא גּוּפָא מְסַפְּקָא לֵיהּ בְּמַשְׁמָעוּת דִּקְרָא (שמות ו:ח) ״וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם פֵּרוּשׁ מוֹרָשָׁה הוּא יְרֻשָּׁה וּכְפִי זֶה הַבְּכוֹר יִטּוֹל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם, אוֹ דִּלְמָא פֵּרוּשׁ מוֹרָשָׁה הוּא שֶׁיִּהְיוּ מוֹרִישִׁין אוֹתָהּ. וּפָשְׁטוּ לֵיהּ יְרֻשָּׁה לָכֶם וּמוֹרִישִׁין לִבְנֵיהֶם, וְהַיְנוּ דִּכְתִיב (שמות טו:יז): ״תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ״ וְגוֹ׳, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַבְּאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה וְכוּ׳, עַד כָּאן. הַדְּבָרִים מַגִּידִים שֶׁהַסָּפֵק הָיָה בָּאָרֶץ לֹא בְּמִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה שֶׁכְּבָר נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת, שֶׁאִם לֹא כֵן מַה מַקְשֶׁה הַתַּלְמוּד בַּמֶּה נִסְתַּפֵּק מֹשֶׁה כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת עַד אוֹתָהּ שָׁעָה.
במדבר לג:א · פירוש ו
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע״א, מכילתא יתרו) כִּי לְסִבָּה זוֹ לֹא נָתַן ה׳ הַתּוֹרָה לָרִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שְׁלֵמוּת הַצָּבָא שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה הַנִּקְרֵאת צְבָאוֹת. גַּם רָמַז בְּתֵיבַת לְצִבְאוֹתָם הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עִמָּהֶם. הֲרֵי לְפָנֶיךָ זִכְרוֹן עַם קָדוֹשׁ וְזִכְרוֹן מִסְפָּר הַשָּׁלֵם וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וּכְנֶגֶד מַחְבֶּרֶת כְּלָלוּת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם אָמַר ״בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״, מֹשֶׁה הוּא מַחְבֶּרֶת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם, וְאַהֲרֹן הוּא שׁוֹשְׁבִין הַשְּׁכִינָה הַמַּקְרִיב וּמְיַחֵד אֵלֶיהָ כָּל הָעֲנָפִים כַּיָּדוּעַ בְּסוֹד הַקָּרְבָּן:

דברים

דברים ד:ד · פירוש יב
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ כֻּלְּכֶם – נִתְכַּוֵּן לַכְּלָלוּת הַפְּרָטִי וּכְלָלוּת הַכְּלָלִי עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כְּלָלוּת הַפְּרָטִי – שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה כֻּלּוֹ חַי בְּלֹא אֵבֶר גָּרוּעַ, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ בְּחוּלִּין (זבחים קטז.) בְּפָסוּק ״מִכָּל הַחַי״ – הָבֵא בְּהֵמָה שֶׁחַיִּים רָאשֵׁי אֵבָרֶיהָ וְאֵין בָּהּ מוּם. כְּמוֹ כֵן מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הָיוּ כֻּלָּם תְּמִימִים בְּלֹא מוּם, וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁכָּל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי לֹא הָיוּ בָּהֶם סוּמִין, דִּכְתִיב ״וְכָל הָעָם רוֹאִים״ וְגוֹ׳ וְלֹא וְכוּ׳, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶם מוּמִין וְעָמְדוּ בְּחֶזְקָתָם. וְנִתְכַּוֵּן בֵּין עַל מוּמֵי הַגּוּף בֵּין עַל מוּמֵי הַנֶּפֶשׁ. וּכְבָר הֲעִירוֹתִי שֶׁמּוּם שֶׁבַּגּוּף יַגִּיד עַל פְּגַם הַנֶּפֶשׁ, כִּי אֵין מוּם שֶׁאֵין דִּמְיוֹנוֹ בַּנֶּפֶשׁ, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן פְּסָלוֹ ה׳ לְבַעַל מוּם מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (חלק ג ד.). כְּלָלוּת הַכְּלָלִי – שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ הָגוּן שֶׁלֹּא יִקָּרֵא חַי, אֶלָּא כֻּלָּם צַדִּיקִים. וְאָמְרוֹ הַיּוֹם – לֹא הֶחְלִיט מַאֲמַר הֱיוֹתָם חַיִּים כֻּלָּם אֶלָּא הַיּוֹם, כִּי מִי יֹאמַר אֲשֶׁר יִהְיֶה לְמָחָר מִצַּד מַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁאָדָם בְּחִירִי הוּא וְאֵין אֱמוּנָה בּוֹ עַד יוֹם לֶכְתּוֹ לְאֶרֶץ הַחַיִּים.
דברים ד:י · פירוש א
י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כׇּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃
וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי וְגוֹ׳ לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קמו.) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָן, וּפֵרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ שֶׁפְּסִיקַת זוֹהֲמָתָן הָיְתָה מֵאֶמְצָעוּת גְּבוּרוֹת דִּבְרֵי אֱלֹהִים עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתָם, וְזֶהוּ הֲסָרַת זוֹהֲמָה מֵהֶם, וְהוּא מַאֲמַר וְאַשְׁמִיעֵם אֶת דְּבָרָי פֵּרוּשׁ, עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבָּאוּ בִּגְבוּרוֹת, דִּכְתִיב (שמות כ:א) ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים״. וְטַעַם שֶׁעָשִׂיתִי זֶה לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים בְּאֶמְצָעוּת הֶפְסֵק זוֹהֲמָתָן מֵהֶם, שֶׁהוּא הַמּוֹנֵעַ אֶת הָאָדָם מִלִּירֹא אֶת ה׳. וְזֶה סִבָּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא מָרוּ אֶת כְּבוֹדָם וְסָבְלוּ כַּמָּה צָרוֹת יָמִים רַבִּים אֵין מִסְפָּר וְעַל מִשְׁמֶרֶת יִרְאַת ה׳ עוֹמְדִים, כִּי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָן, וְטֶבַע נַפְשָׁם לְיִרְאָה אֶת ה׳, כִּי כָל שֶׁאֵין זוֹהֲמָא מַבְדֶּלֶת בֵּינוֹ לְבֵין ה׳, מִטִּבְעוֹ לִירֹא ה׳ הַנִּכְבָּד בָּרוּךְ הוּא.
דברים ד:יב · פירוש א
וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃
קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים. אָמְרוֹ קוֹל דְּבָרִים, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל דִּבּוּר שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִפִּי ה׳ הָיָה נוֹצָר מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ, וְהָיָה עוֹמֵד עַל הָאָדָם וְאוֹמֵר לוֹ: ״אַתָּה מְקַבְּלֵנִי״ וְכוּ׳, וְהָיָה מְחַבְּקוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן קוֹל דְּבָרִים, פֵּרוּשׁ, הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ שֶׁהָיוּ נִבְרָאִים מֵהֶם מַלְאָכִים, קוֹל אוֹתָם מַלְאָכִים שֶׁנִּקְרָאִים דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶלָּא ״אָנֹכִי״ וְגוֹ׳ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ וְגוֹ׳, אֲבָל הַשְּׁמוֹנֶה דִּבְּרוֹת, הֲגַם שֶׁיָּצְאוּ כְּאֶחָד יַחַד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל לִשְׁמֹעַ אֶלָּא שְׁתַּיִם, וְהַשְּׁמוֹנֶה עָמְדוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁנֶּחְצְבוּ מִקּוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם עַד שֶׁחָזְרָה נִשְׁמָתָם, וְחָזְרוּ וְשָׁמְעוּם מִפִּי הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם הַדְּבָרִים עַצְמָן, וְהָיְתָה כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁהוּא מַלְאָךְ וּמַלְאָךְ עוֹמֵד עַל הָאָדָם וְאוֹמֵר לוֹ: ״אַתָּה מְקַבְּלֵנִי״ וְכוּ׳.
דברים ד:יב · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃
וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים וְגוֹ׳. קָשֶׁה אֵיךְ יֻצְדַּק לוֹמַר עַל הַתְּמוּנָה זוּלָתִי קוֹל שֶׁהִיא הַשְּׁמִיעָה. וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה שֶׁהַמַּלְאָךְ שֶׁהוּא הַדִּבּוּר עַצְמוֹ הָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים אוֹתוֹ, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא שמות כ:טו) בְּפָסוּק ״וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת״, וּמֵעַתָּה חָשׁ מֹשֶׁה שֶׁיַּחְשְׁבוּ חָס וְשָׁלוֹם כִּי זֶה הוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם, לָזֶה אָמַר וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל פֵּרוּשׁ, לְבַד הַקּוֹל הוּא שֶׁהֱיִיתֶם רוֹאִים תְּמוּנָתוֹ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּכֶם וְאוֹמֵר ״אַתָּה מְקַבְּלֵנִי״ וְכוּ׳:
דברים ד:לו · פירוש א
מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹל֖וֹ לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשּׁ֣וֹ הַגְּדוֹלָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃
מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ בְּפָסוּק ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים״ (שמות כ:א) וַהֲעִירוֹתִי עָלָיו לְמַעְלָה בְּפָסוּק (דברים ד:יב) ״וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים״ וְגוֹ׳ יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן, כִּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בָּאוּ לָהֶם בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת שֶׁהֵם ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְיִשְׂרָאֵל מֵה׳ לָהֶם בְּכֹחַ הַדְּבָרִים וּבְתִגְבָּרְתָּם, וּכְנֶגְדָּם אָמַר מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קוֹלוֹ, וְהַטַּעַם לְיַסְּרֶךָּ פֵּרוּשׁ, לְמָרֵק זוֹהֲמָתְךָ, זֶה הָיָה סִבָּה לְהַעֲבָרַת מֵהֶם כָּל זוֹהֲמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, וּשְׁמֹנֶה דִּבְּרוֹת תַּשְׁלוּם הָעֲשָׂרָה שָׁמְעוּ אוֹתָם מֵהַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁיָּצְאוּ מֵהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא, וּכְנֶגְדָּם אָמַר וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הוּא רְאִיַּת הַקּוֹלוֹת שֶׁהֵם לַהֲבוֹת אֵשׁ שֶׁנֶּחְצְבוּ בִּדְבַר ה׳, וְרָאוּ אוֹתָם יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב (שמות כ:טו) ״וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ד:יב) ״וּתְמוּנָה״ וְגוֹ׳.
דברים ד:לו · פירוש ב
מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹל֖וֹ לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשּׁ֣וֹ הַגְּדוֹלָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃
וְאָמְרוֹ וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, לִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי הַשְּׁמֹנֶה דִּבְּרוֹת שָׁמְעוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הָאֲמוּרָה, שֶׁהוּא מַלְאָךְ אֵשׁ לוֹהֵט, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ד:יב) ״וּתְמוּנָה״.
דברים ד:לט · פירוש י
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
ט׳) עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח.) בְּפָסוּק (בראשית א:לא) ״וַיְהִי עֶרֶב וְגוֹ׳ יוֹם הַשִּׁשִּׁי״, שֶׁהִתְנָה הַשֵּׁם עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית עַל יוֹם מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ׳, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, פֵּרוּשׁ הַיּוֹם הַנִּכְבָּד שֶׁנִּגְלָה עַל הַר סִינַי מַה נּוֹרָא מַעֲשָׂיו וְשֶׁעָלָיו בָּא הַתְּנַאי עִם הָעוֹלָם, וּבָזֶה תָּשִׁיב לְבָבְךָ לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה ״וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ״, שֶׁעַל יְדֵי הַיּוֹם הַהוּא הוּכַּר לְכָל הָעוֹלָם כִּי אֵין אֱלֹהִים זוּלָתוֹ בַּשָּׁמַיִם וְגוֹ׳ וְעַל הָאָרֶץ, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פרשת אנכי ה׳) בְּפָסוּק (ישעיהו מח:טז) ״לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי״.
דברים ה:א · פירוש א
וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁה֮ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם שְׁמַ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י דֹּבֵ֥ר בְּאׇזְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַעֲשֹׂתָֽם׃
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה. אוּלַי לְפִי שֶׁיָּרְשׁוּ כָּל הָאֲרָצוֹת הָהֵם, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָהֵם, לָזֶה הֻצְרַךְ לִקְרוֹת לְכֻלָּן. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מְדַבֵּר עִם הָאֲנָשִׁים, וּכְשֶׁרָצָה לוֹמַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת קָרָא גַּם לַנָּשִׁים וְהַטַּף כְּמַעֲמַד הַר סִינַי, כְּאָמְרוֹ ״כָּל יִשְׂרָאֵל״.
דברים ה:ב · פירוש א
יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב׃
ה׳ אֱלֹהֵינוּ כָּרַת וְגוֹ׳. הִנֵּה לֹא בֵּאֵר מֹשֶׁה מַה בְּרִית הוּא זֶה, אִם בְּרִית שֶׁכָּרְתוּ יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם תּוֹרַת ה׳ דִּכְתִיב (שמות כד:ח) ״הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה׳ עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים״, אוֹ בְּרִית שֶׁכָּרַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַחֲלִיפֵם בְּאוּמָּה אַחֶרֶת דִּכְתִיב (שמות לד:י) ״הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ״ וְגוֹ׳, וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּרַת לָהֶם בְּרִית עַל זֹאת שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הָאוּמּוֹת. וְהַדַּעַת מַכְרַעַת שֶׁעַל בְּרִית זֶה הוּא אוֹמֵר, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ, פֵּרוּשׁ, עַל שֶׁיִּהְיֶה אֱלֹהֵינוּ, וְלֹא לְזוּלָתֵנוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית, וְעָלָיו חוֹזֵר מַאֲמַר ״הַבְּרִית הַזֹּאת״ שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ. וּכְפִי זֶה כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר לְשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל הַמּוּשָּׂג מֵה׳ לָהֶם, וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.
דברים ה:ג · פירוש ג
לֹ֣א אֶת־אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְהֹוָ֖ה אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֔נוּ אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛ה הַיּ֖וֹם כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים׃
וְאוּלַי יֵשׁ לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁכֻּלָּם נִשְׁאֲרוּ חַיִּים, הֲגַם שֶׁדִּבֶּר ה׳ עִמָּהֶם פָּנִים בְּפָנִים וְגוֹ׳ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְלֹא מֵת אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ לְבַסּוֹף ״מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמוֹנוּ וַיֶּחִי״, וּכְפִי זֶה מַאֲמַר ״כֻּלָּנוּ חַיִּים״ נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּאַחֲרָיו וְלֹא עִם מַה שֶׁלְּפָנָיו.
דברים ה:ה · פירוש א
אָ֠נֹכִ֠י עֹמֵ֨ד בֵּין־יְהֹוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר׃ {ס}        
אָנֹכִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חֵלֶק דִּבֵּר ה׳ עִמָּכֶם פָּנִים בְּפָנִים, וְחֵלֶק שֶׁהוּא לְבַד מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת דִּבַּרְתִּי אֲנִי בִּשְׁלִיחוּת, וְטַעַם שֶׁלֹּא דִּבֵּר ה׳ עִמָּכֶם הַכֹּל פָּנִים בְּפָנִים ״כִּי יְרֵאתֶם״ וְגוֹ׳:
דברים ה:ה · פירוש ב
אָ֠נֹכִ֠י עֹמֵ֨ד בֵּין־יְהֹוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר׃ {ס}        
וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ, וְאָסַר לָכֶם ה׳ עֲלוֹת בָּהָר בִּשְׁבִיל לֵאמֹר ״אָנֹכִי ה׳״ וְגוֹ׳:
דברים ה:יט · פירוש א
אֶֽת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ יְהֹוָ֨ה אֶל־כׇּל־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתּ֤וֹךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל ק֥וֹל גָּד֖וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל־שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי׃
אֶת הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. וְלֹא אָמַר ״כָּל״, כִּי יֵשׁ מֵהַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים שֶׁלֹּא דִּבְּרָם ה׳, כְּגוֹן מַאֲמַר ״כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ״, גַּם מַאֲמַר ״וְזָכַרְתָּ״:
דברים ה:כד · פירוש א
קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשְׁמָ֔ע אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ ׀ תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ׃
וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ. אָמְרוֹ וְשָׁמַעְנוּ, לְפִי שֶׁהֵם אָמְרוּ לְמֹשֶׁה לְהָשִׁיב לַה׳ עַל מַאֲמַר ״בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ״ (שמות יט:ט) שֶׁרְצוֹנָם לִשְׁמֹעַ מִפִּי ה׳ וְלֹא מִפִּי תַּלְמִיד, לָזֶה עַתָּה חָזְרוּ וְאָמְרוּ סְתִירָה לְדִבְרֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים ״וְשָׁמַעְנוּ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ וְעָשִׂינוּ, קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים לַעֲשׂוֹת כָּל דְּבָרָיו כְּאִלּוּ שָׁמְעוּ מִפִּי הַשְּׁכִינָה.
דברים ה:כח · פירוש א
וְאַתָּ֗ה פֹּה֮ עֲמֹ֣ד עִמָּדִי֒ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֵלֶ֗יךָ אֵ֧ת כׇּל־הַמִּצְוָ֛ה וְהַחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תְּלַמְּדֵ֑ם וְעָשׂ֣וּ בָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃
וְאַתָּה פֹּה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל פִּקּוּדֵי ה׳ עַד עַתָּה, לָזֶה ה׳ גָּמַר בַּעֲדָם וּקְבָעוֹ לְשָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ ״וְאַתָּה פֹּה״ וְגוֹ׳, וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְגוֹ׳. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁבְּהַגִּיעַ הַמִּצְוָה מֵה׳ לְמֹשֶׁה כְּאִלּוּ נִתְקַבְּלָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי עֲשָׂאוּהוּ שָׁלִיחַ, וּכְדִין שְׁלִיחַ הָאִשָּׁה לְקַבֵּל קִדּוּשֶׁיהָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלָם הַשָּׁלִיחַ כְּאִלּוּ בָּאוּ לְיַד הָאִשָּׁה כִּי יָדוֹ כְּיָדָהּ, כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁיְּקַבֵּל מֹשֶׁה הַמִּצְוָה כְּאִלּוּ קִבְּלוּהָ יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ, וּבְהַגִּיעַ הַדָּבָר אֵלֶיךָ אַתָּה תּוֹדִיעַ לָהֶם וְעָשׂוּ אוֹתָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ ״תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ״.
דברים ז:יב · פירוש יב
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְגוֹ׳, לֹא תִצְטָרְכוּ לִזְכּוֹת בְּטוּב ה׳ וּבְחַסְדּוֹ מִצַּד שְׁבוּעַת הָאָבוֹת, אֶלָּא תִזְכּוּ מִצַּד עַצְמְכֶם לִשְׁמֹר ה׳ לָכֶם הַבְּרִית וְגוֹ׳ שֶׁנִּשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיכֶם, כִּי אֵינוֹ דוֹמֶה הַבָּא לִזְכּוֹת בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ כְּמוֹ לִזְכּוֹת בִּשְׁבִיל אֲבוֹתָיו. וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לְךָ אֶת הַבְּרִית וְלֹא אָמַר ״וְשָׁמַר לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ תֵּיבַת ״לְךָ״ עִם תֵּיבַת ״הַבְּרִית״ לְהָעִירְךָ לִדְבָרֵינוּ. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ וְשָׁמַר, פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הַבְטָחוֹת ה׳, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּרִיתוֹ, הֵם בְּטוּחִים וּשְׁמוּרִים לְעוֹלָם וָעֶד. וּדְבָרִים אֵלּוּ כֵּנִים הֵם, שֶׁהֲלֹא אַבְרָהָם זָכָה לְכָל הַכָּבוֹד לְצַד מַעֲשָׂיו, וְאִם יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְרוּ תּוֹרַת ה׳ לָמָּה יִגָּרְעוּ לָבֹא בְּכֹחַ זְכוּת אָבוֹת? וְאַדְרַבָּה, שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל מִשֶּׁל אֲבוֹתֵיהֶם, כִּי הֵם עָמְדוּ עַל הַר סִינַי, וְגַם הֱיוֹתָם מְצֻוִּים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאָבוֹת שֶׁלֹּא נִתְּנָה לָהֶם הַתּוֹרָה. וּמֵעַתָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַבָּנִים כְּשֶׁיֵּטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם מִכֹּחַ הָאָבוֹת.
דברים ט:י · פירוש א
וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הָֽאֲבָנִ֔ים כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֣ע אֱלֹהִ֑ים וַעֲלֵיהֶ֗ם כְּֽכׇל־הַדְּבָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהֹוָ֨ה עִמָּכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֥וֹם הַקָּהָֽל׃
כְּתוּבִים וְגוֹ׳ וַעֲלֵיהֶם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ וַעֲלֵיהֶם. הִנֵּה בְּפָרָשַׁת תִּשָּׂא (שמות לא:יח) פֵּרַשְׁתִּי מַאֲמַר ״כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים״ שֶׁהָיָה ה׳ מְכַוֵּן אֶצְבַּע אֱלֹהִים כְּנֶגֶד הַלּוּחַ בְּצוּרַת הָאוֹת, וּבָזֶה הָיָה אֶת שֶׁכְּנֶגְדּוֹ נִסְמָךְ לַצְּדָדִין וְנִשְׁאַר מָקוֹם חָקוּק, וּכְאָמְרוֹ ״חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת״. בָּא הַכָּתוּב כָּאן וְהוֹדִיעַ שֶׁמְּקוֹם הַחֲקָק נֶחְקַק מְקוֹם הַלּוּחַ, אֲבָל גָּבַהּ אוֹרוֹ אֲשֶׁר נוֹצֵץ מֵאוֹר אֶצְבַּע אֱלֹהִים הָיָה אוֹתִיּוֹת נִרְאוֹת עֶלְיוֹנוֹת, הֲגַם שֶׁהָיוּ חֲקוּקוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּדִמְיוֹן שֶׁהָיָה הַדִּבּוּר נוֹצַר מִמֶּנָּה בְּרִיָּה קְדוֹשָׁה, כְּמוֹ כֵן נֶחְצַב בִּנְגִיעַת אֱלֹהִים בַּלּוּחַ אוֹר וְעָלָה עַל הַלּוּחוֹת, וְהָבֵן:
דברים ט:יז · פירוש א
וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃
וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְתָפְשָׂם, וַהֲלֹא בְּיָדוֹ הָיוּ? וְאוּלַי כְּשֶׁלֹּא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ הַלּוּחוֹת גְּבוֹהוֹת עַל יַד מֹשֶׁה וְלֹא הָיְתָה יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לָקַחַת אוֹתָם, וּכְמוֹ שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ״וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת עַל שְׁתֵּי יָדָי״ וְלֹא אָמַר ״בִּשְׁתֵּי יָדַי״ אוֹ ״בְּיָדַי״, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיוּ בְּיָדָיו מַמָּשׁ אֶלָּא גְּבוֹהוֹת לְמַעְלָה מִיָּדָיו וְהָיוּ נוֹשְׂאוֹת עַצְמָן, וְאַחַר שֶׁרָאָה הָעֵגֶל הוּסַר כֹּחַ קְדֻשָּׁתָם וְהֻצְרַךְ לְתָפְשָׂם בְּיָדוֹ.
דברים י:א · פירוש א
בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהֹוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסׇל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ׃
בָּעֵת הַהִיא וְגוֹ׳ פְּסָל לְךָ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְלֹא מַעֲשֵׂה יְדֵי מֹשֶׁה, וְאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה הָעֵגֶל לֹא הָיוּ רְאוּיִים לְלוּחוֹת כָּזֶה, וְאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה שֶׁיִּפְסוֹל אוֹתָם מִדְּבָרִים שֶׁהֵם מִתְיַחֲסִים אֵלָיו, לִשְׁלוֹל הַמִּתְיַחֲסִים לְאֵל עֶלְיוֹן שֶׁהֵם הָרִאשׁוֹנִים.
דברים י:א · פירוש ב
בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהֹוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסׇל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ׃
וְגָמַר אוֹמֶר וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהֵם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם צְרִיכִין מָקוֹם מוּכָן לְהִנָּתֵן בּוֹ, מַה שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ כֵּן לַעֲשׂוֹת אָרוֹן לַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים. וְהַטַּעַם, כִּי הֵם עוֹמְדִין בְּעַצְמָן וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין אָרוֹן לְבַד מֵאָרוֹן שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל (שמות כה:י), וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״וָאֶתְפֹּשׂ״ (דברים ט:יז). וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְעָשִׂיתָ לְּךָ לְהָעִיר לְדַרְכֵּנוּ כִּי לְצַד שֶׁהֵם מַמָּשׁ שֶׁלְּךָ הוּא שֶׁאָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אָרוֹן.
דברים יא:כו · פירוש ה
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
עוֹד יִרְמֹז עַל ה׳ שֶׁקָּרָא וְאָמַר ״אָנֹכִי״, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב: ״רְאֵה״ כִּי אוֹתוֹ שֶׁקָּרָא וְאָמַר לָכֶם ״אָנֹכִי״ הוּא ״נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ רְאֵה לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי בְּעֵרֶךְ דָּבָר זֶה כֻּלָּן יִהְיוּ שָׁוִים כְּאֶחָד לָדַעַת כִּי ה׳ הוּא הַנּוֹתֵן לִפְנֵיהֶם בְּרָכָה וְגוֹ׳:
דברים יח:טז · פירוש א
כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃
כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהֵם גָּרְמוּ לְעַצְמָם שֶׁאֵין כֻּלָּם נְבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּיוֹם הַקָּהָל ״קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע״, וּפָחֲדוּ מִצַּעַר הַנִּסְבָּב מֵהַנְּבוּאָה. לָזֶה גַּם ה׳ יִתֵּן לָהֶם נָבִיא, וְהַצָּרִיךְ לְדַבֵּר אֵלָיו יָבֹא וְיַגִּידֶנּוּ, וּלְטַעַם זֶה אָמַר הַכָּתוּב כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
דברים כב:יג · פירוש א
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וְגוֹ׳. דִּבְּרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ אֲשֶׁר חוֹזְרִים פְּנֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה, כְּאָמְרָם כִּי הַיּוֹם קָצָר לְמַה שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל עַל הַמִּחְיָה. וַעֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה – זֹאת הַתּוֹרָה הַמְּאוֹרָסָה, וּבָא אֵלֶיהָ – שֶׁכְּבָר זָרְחָה עֲלֵיהֶם אוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּהַר סִינַי וְקִבְּלוּ הַלּוּחוֹת, וּשְׂנֵאָהּ – פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין לִבָּם חָפֵץ לָתֵת לָהּ עוֹנָתָהּ בַּמִּשְׁפָּט. וּכְשֶׁבָּא מוֹכִיחַ לְדַבֵּר אֵלָיו לָמָּה תִמְאַס אֵשֶׁת נְעוּרִים, מֵשִׁיב כִּי אֵין הַתּוֹרָה זָנָה וּמְפַרְנֶסֶת וְהוּא צָרִיךְ לְמִחְיָה, גַּם אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה מֵאֶמְצָעוּת לִמּוּדָהּ, הֲגַם כִּי יַעֲסֹק בָּהּ אֵין נִפְתָּחִין לוֹ שַׁעֲרֵי פַּרְנָסָה טוֹבָה. וְאַדְרַבָּא, רוֹאֶה כִּי כָל הָאֲנָשִׁים שֶׁרִחֲקוּהָ וְאֵינָם חוֹשְׁבִים בָּהּ כָּל עִקָּר – בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים כָּל טוּב. וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׂם לָהּ עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע בְּאָמְרוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי – פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ כּוֹפֵר בְּלִקּוּחֶיהָ, אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר ״וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים״ – פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן חֹזֶק, כִּי עוֹסְקֶיהָ סָבִיב יַחֲנוּ לִדְפֹּק עַל דַּלְתֵי אֲחֵרִים לִמְצֹא טֶרֶף.
דברים כו:טז · פירוש א
הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
הַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ׳. וְכִי הַיּוֹם הוּא מְצַוֶּה, וַהֲלֹא כְּבָר צִוָּה בְּהַר סִינַי? וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ: בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים. וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁכָּל הַתּוֹרָה צִוָּה אוֹתָהּ ה׳ בְּהַר סִינַי, בֵּין דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קוּם עֲשֵׂה בְּאוֹתוֹ זְמַן בֵּין דְּבָרִים שֶׁאֵינָם בְּקוּם עֲשֵׂה אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, כְּאוֹתָם הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זֹאת – בִּכּוּרִים וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים אֶלָּא בָּאָרֶץ, וְצִוָּה ה׳ אוֹתָם הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה זְמַנָּם, מִטַּעַם כְּדֵי לִלְמֹד אוֹתָם וּלְקַבֵּל שָׂכָר עַל קַבָּלָתָם. וְאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כִּי הֵן הַיּוֹם מְצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם בִּכּוּרִים וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁעַד הַיּוֹם נִצְטַוּוּ לִלְמֹד דִּינֵיהֶם לְבַד, וְהַיּוֹם הַזֶּה מְצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת כִּי הִגִּיעוּ לָאָרֶץ. וְתֵבַת ״הַיּוֹם״ לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא זָכַר זְמַן הַמּוּכָן בְּשֵׁם ״הַיּוֹם הַזֶּה״.
דברים ל:יא · פירוש ב
כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃
וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לִשְׁנֵי פְּרָטֵי הַמְּנִיעָה: אֶחָד מִצַּד הַשָּׂגַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה עַצְמָהּ, וּשְׁנִיָּה מִצַּד קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ. כְּנֶגֶד מְנִיעַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה אָמַר ״לֹא נִפְלֵאת הִיא״ וְגוֹ׳, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הִיא הַהַפְלָאָה וְאָמַר ״לֹא בַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, כְּנֶגֶד הֶעְדֵּר הַשָּׂגָתָהּ אָמַר ״לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא״ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בַּתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה עָלָה בַשָּׁמַיִם וּלְקָחָהּ לָנוּ, וְהִנֵּה הִיא לְפָנֵינוּ.
דברים לג:ב · פירוש ב
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן בְּהָעִיר אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמָּה לֹא זָכוּ הָאָבוֹת, וּבִפְרָט יַעֲקֹב שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, לָתֵת לָהֶם ה׳ תּוֹרָתוֹ, וְאָמְרוּ (בראשית רבה ע,ט-יד) שֶׁהַטַּעַם הוּא לְפִי שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּנְתִינַת הַתּוֹרָה צְרִיכָה הָיְתָה הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכֵּן מָצִינוּ (שמות יט:כ) ״וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי״.
דברים לג:ב · פירוש ד
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״ה׳״ – פֵּרוּשׁ, כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה, ״מִסִּינַי בָּא״ לְהַקְבִּיל יִשְׂרָאֵל, וּבְצֵאת הַשְּׁכִינָה לְהַקְבִּיל עַם נִבְחָר, עִם יְצִיאָתָהּ יָצְאוּ שְׁנֵי אוֹרוֹת וּבָאוּ, אֶחָד דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר וְאֶחָד דֶּרֶךְ הַר פָּארָן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ שָׁם לְסִבָּה יְדוּעָה. וְלָזֶה הִקְדִּים ״מִסִּינַי בָּא״ שֶׁהִיא בִּיאַת כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה, וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ חֶלְקֵי אוֹרָהּ שֶׁבָּאוּ דֶּרֶךְ מְקוֹמוֹת הַלָּז. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״זָרַח״ וְ״הוֹפִיעַ״ לְהָעִיר שֶׁלֹּא הָלַךְ דֶּרֶךְ שָׁם אֶלָּא זְרִיחָה אַחַת וְהוֹפָעָה אַחַת מִמֶּנּוּ. וּלְשׁוֹן הוֹפָעָה יֵאָמֵר עַל חֵלֶק מוּעָט מֵהַקְּדֻשָּׁה, כְּדֶרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:) ״הוֹפִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּמִדְרָשֵׁנוּ״, שֶׁהוּא גֶּדֶר קָטָן שֶׁבִּבְחִינַת הַשְׁרָאַת אוֹר הַשְּׁכִינָה. וְיִחֵס לִבְנֵי שֵׂעִיר גֶּדֶר גָּדוֹל מִגֶּדֶר שֶׁל יִשְׁמָעֵאל כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִיִּשְׁמָעֵאל.
דברים לג:ב · פירוש ה
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים. גַּם מַה שֶׁהִקְדִּים זִכְרוֹן סִינַי לַבִּיאָה וּבְשֵׂעִיר וּבְפָארָן הִקְדִּים לִזְרִיחָה וְהוֹפָעָה, כִּי בִּמְקוֹם זִכְרוֹן ה׳ הוּא מַאֲמַר הוֹפִיעַ וְזָרַח, וְהָבֵן. וְהַכַּוָּנָה בְּכָל הַמַּאֲמָר לְהָעִיר מַעֲלָתָם לְהַרְבּוֹת בְּבִרְכָתָם כִּי רְאוּיִים הֵם לִבְרָכָה, וְזֶה מִדֶּרֶךְ הָרוֹצֶה לְבָרֵךְ בְּכָל לִבּוֹ לְעוֹרֵר הַדְּבָרִים לְהַלְהִיב הַלֵּב לְבָרֵךְ בְּכָל לִבּוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁעָשָׂה יִצְחָק כְּשֶׁרָצָה לְבָרֵךְ יַעֲקֹב, הָיָה מְקָרְבוֹ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ (בראשית כז:כו) ״גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי״, וְזֶה מִדְּבָרִים הַמְּעוֹרְרִים.
דברים לג:ב · פירוש י
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וְאָמְרוֹ ״אֵשׁ דָּת״ וְלֹא אָמַר ״דָּת אֵשׁ״, לְהַסְמִיךְ תֵּיבַת ״אֵשׁ״ לְתֵיבַת ״מִימִינוֹ״ לְהָעִיר שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל (ספרי כאן), וְהוּא אָמְרוֹ ״מִימִינוֹ״ – זֶה יָמִין, ״אֵשׁ״ – זֶה שְׂמֹאל שֶׁהוּא גְּבוּרָה הָרְמוּזָה בִּבְחִינַת הָאֵשׁ, מִשְּׁנֵיהֶם ״דָּת לָמוֹ״. וְהוּא סוֹד (דברים רבה ג,יב, תנחומא יתרו טז) אֵשׁ לְבָנָה עַל גַּבֵּי שְׁחוֹרָה, וְהוּא סוֹד קְרִיאַת הַתּוֹרָה תּוּשִׁיָּה (יבמות סב., ילקוט שמעוני רמז כג) מִצַּד הַגְּבוּרָה וְנוֹתֶנֶת עֹז וּמֶמְשָׁלָה מִצַּד הַחֶסֶד.
דברים לג:ג · פירוש א
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
אַף חוֹבֵב עַמִּים וְגוֹ׳ רַזַ״ל אָמְרוּ (בבא בתרא ח.) אַף שֶׁחִבֵּב ה׳ הָעַמִּים וְהִגְלָה יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן ״כָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם״ וְגוֹ׳ שֶׁאֵין עַל לוֹמְדֵי תּוֹרָה מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם לַהֲלִיכָתוֹ לְשֵׂעִיר וּלְפָארָן, שֶׁהוּא לַחֲרוֹת בָּהֶם אַף ה׳ בְּיוֹם הַדִּין כְּשֶׁיֹּאמְרוּ ״לֹא הוֹדַעְתָּנוּ אוֹתָהּ״, לָזֶה קָדַם לָהֶם הַסִּבָּה וְאָמַר לָהֶם ״אַתֶּם רוֹצִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה?״. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אַף הוּא מַה שֶׁחוֹבֵב עַמִּים שֶׁהָלַךְ לְהַזְמִינָם לַתּוֹרָה.
דברים לג:ג · פירוש ג
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
אוֹ תִּהְיֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אַף חֹבֵב״ – פֵּרוּשׁ חִבָּה אַחַת נִשְׁאֲרָה לָעַמִּים, וְהוּא שֶׁכָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְאָמְרוֹ ״וְהֵם״ – פֵּרוּשׁ עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהֶם הוּא כָּל עִקַּר הַמַּאֲמָר, יֵשׁ לָהֶם הֶפְרֵשׁ לְהִתְגַּדֵּר עַל קְדוֹשָׁיו שֶׁל הַבָּאִים מִן שְׁאָר הַגּוֹיִם, שֶׁיִּשְׂרָאֵל ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״, פֵּרוּשׁ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות קג:) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָם, וְזֶה הָיָה מִצַּד מַה שֶׁתֻּכּוּ – פֵּרוּשׁ נִתְמָרְקוּ עַל יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר הַמֻּפְלָא שֶׁשָּׁמְעוּ דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:) שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָם כָּרָמוּז בַּפָּסוּק (שיר השירים ה:ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״, וּבָזֶה פָּסְקָה זוֹהֲמָתָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַגֵּרִים שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְקַבְּלוּ כְּאֶחָד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֹא פָּסְקָה זוֹהֲמָא מֵהֶם כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵיהֶם (זוהר ח״ג יד:).
דברים לג:ג · פירוש ה
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ שֶׁהוּא טַעַם ״תֻּכּוּ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח.) שֶׁכָּפָה הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וּבִימֵי הָמָן בִּטְּלוּ טַעֲנַת מוֹדָעָא רַבָּא וְקִיְּמוּ מֵרְצוֹנָם מַה שֶׁקִּבְּלוּ בְּאוֹנֶס, וּפֵרַשְׁתִּי הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ (שמות יט:ה), כִּי מַה שֶׁמֵּאֲנוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁהֻצְרַךְ לַהֲפוֹךְ עֲלֵיהֶם הָהָר הָיָה עַל גְּזֵרַת חֲכָמִים וְדִבְרֵיהֶם וְתַקָּנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר רָבוּ שֶׁעָשׂוּ לְהַזְהִיר יִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲמִידָם בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר מִלַּעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי הַשֵּׁם, וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ חֵלֶק מֵהַדִּבְּרוֹת שֶׁלֹּא רָצוּ לְקַבֵּל, כִּי עַל כְּלָלוּת הַתּוֹרָה כָּתוּב יוֹשֶׁר (שמות כד:ז) ״כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר הַשֵּׁם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״, אֶלָּא עַל חֵלֶק מֵהַדִּבְּרוֹת שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל תּוֹרַת חָכָם עַל זֶה ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ שֶׁהוּא הַר סִינַי שֶׁעָמַד הַשֵּׁם עָלָיו וְאוֹתוֹ כָּפָה הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית.
דברים לג:ג · פירוש ז
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ב) שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: ״אַתָּה מְקַבְּלֵנִי עָלֶיךָ?״ וְהוּא אָמַר לוֹ: ״הֵן״. הָיָה נוֹשְׁקוֹ וְכוּ׳ וְעוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר לְרֹאשׁוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵם תֻּכּוּ וְגוֹ׳ יִשָּׂא״ – כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם מִדַּבְּרוֹתֶיךָ עַל רֹאשׁוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ וְלֹא אָמַר ״דִּבְּרוֹתֶיךָ״, לְפִי שֶׁהַדְּבָרִים עַצְמָם הָיוּ מְדַבְּרִים לָהֶם וְאוֹמֵר לְכָל אֶחָד: אַתָּה מְקַבְּלֵנִי וְכוּ׳ כָּאָמוּר.
דברים לג:ג · פירוש ח
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ יִשָּׂא – לֶעָתִיד, לְפִי שֶׁאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִקְלְפוּ מֵהֶם הָעֲטָרוֹת הָהֵם שֶׁנָּשְׂאוּ עַל רֹאשָׁם, שֶׁהֵם הַמְדַבְּרִים אוֹתָם, וְהוֹרִידוּ עֶדְיָם בְּהַר חוֹרֵב (שמות לג:ה), וְזָכָה בָּהֶם מֹשֶׁה (שבת פח.), כְּאָמְרָם (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (שמות לג:ח) ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה״ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קי.) שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, פֵּרוּשׁ – הִיא הַתּוֹרָה הַמְאוֹרָסָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל מֹשֶׁה כָּל חֶלְקָם. לָזֶה אָמַר ״יִשָּׂא״ שֶׁעֲתִידִים לַחְזוֹר לָהֶם לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמְרוּ עוֹד רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סידור ר׳ אשר בשם האר״י ז״ל) שֶׁבְּיוֹם שַׁבָּת חוֹזְרִים הָעֲטָרוֹת לְרֹאשׁ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִשְׁאָר לְמֹשֶׁה אֶלָּא חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְלָזֶה הוּא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּיוֹם שַׁבָּת ״יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ״, פֵּרוּשׁ – יִשְׂמַח הֲגַם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מַתְּנַת חֶלְקוֹ שֶׁכְּבָר הֶחְזִיר לְיִשְׂרָאֵל חֶלְקָם בַּחַיִּים.
דברים לג:ג · פירוש ט
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח:) ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, וְיִשַּׁבְנוּ מַאֲמָר זֶה עִם מַאֲמָר (מכילתא יתרו) שֶׁכָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בְּדִבּוּר אֶחָד, כִּי ה׳ אָמַר כֻּלָּם בְּדִבּוּר אֶחָד, אֲבָל בְּעֵרֶךְ הַשּׁוֹמְעִים לֹא יָכְלוּ לְקַבֵּל מֵהֶם אֶלָּא ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ שָׁמְעוּ אוֹתָם בִּגְבוּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד וְיָצְתָה נִשְׁמָתָם בְּאֶמְצָעוּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ וְאָפַס כֹּחַ עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתָם, הַטַּעַם ״לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ פֵּרוּשׁ חֵלֶק מֵהַדִּבְּרוֹת הַמֻּפְלָאִים שֶׁהֵם ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, אֲבָל הַשְּׁאָר מֹשֶׁה צִוָּה אוֹתָם כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וְתִמְצָא שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ בֵּין מִצְווֹת עֲשֵׂה בֵּין מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הֵם בִּפְרָטוּת תַּרְיַ״ג מִצְווֹת, וְהַמַּשְׂכִּיל לְתֵיבַת ״תּוֹרָה״ יִמְצָא בָּהּ מִנְיַן תַּרְיָ״א (מכות כג:) עִם שְׁנַיִם הָרְמוּזִים בַּמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ הֲרֵי הֵם תַּרְיַ״ג וְנָכוֹן.
דברים לד:יא · פירוש ב
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב הָרַמְבָּ״ם בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת שֶׁהַנָּבִיא שֶׁיָּקוּם בְּיִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה מוֹפְתִים גְּדוֹלִים כְּאוֹתָם שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא מֵהַמּוֹפְתִים שֶׁיַּעֲשֶׂה וְכוּ׳. וְתִמְצָא שֶׁבִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת אָמְרָה הַתּוֹרָה חוֹזֶק הָאֱמוּנָה בְּמֹשֶׁה: א׳, עַל הַיָּם דִּכְתִיב (שמות יד:לא) ״וַיַּאֲמִינוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ״. ב׳, בְּמַתַּן תּוֹרָה דִּכְתִיב (שמות יט:ט) ״וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם״.
דברים לד:יא · פירוש ג
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
וְעַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה״ (שמות כ:טז), שֶׁפֵּרַשְׁתִּי וּנְקַבְּלָה, שֶׁכְּבָר הִצְדִּיקוּ נְבוּאָתוֹ בְּהַצְדָּקָה מוּרְגֶּשֶׁת וּגְלוּיָה לָהֶם, וְלָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ וְאָמַר ״וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳:
דברים לד:יא · פירוש ד
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
הַטַּעַם כִּי מֹשֶׁה נָתַן כָּל הָאוֹתוֹת, מַה שֶׁאֵין נָבִיא אַחֵר עוֹשֶׂה כָּזֶה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כֻּלָּן. וְעוֹד ״לְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה״ שֶׁהוּא קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁבּוֹ הֶאֱמִינוּ, ״וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל״ שֶׁהוּא בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, שֶׁבּוֹ גָּמְרוּ לְהַאֲמִין לֹא יָקוּם עוֹד נָבִיא שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּזֶה:
דברים לד:יא · פירוש ה
לְכׇל־הָ֨אֹתֹ֜ת וְהַמּוֹפְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחוֹ֙ יְהֹוָ֔ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
וְגָמַר אוֹמֶר ״לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ שֶׁהֵם בְּעַצְמָן רָאוּ הַדְּבָרִים, וְלֹא לְצַד הָאֱמוּנָה כְּסֵדֶר שֶׁעוֹשִׂים בִּשְׁאָר הַנְּבִיאִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, אֶלָּא בְּעֵינֵיהֶם רָאוּ כִּי מֹשֶׁה נְבִיא ה׳ אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים אֱמֶת.