בראשית
בראשית א:א · פירוש סא
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ וַיְהִי אוֹר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר (תיקון כ״א) ״וַיְהִי רָז״ שֶׁאוֹר בְּגִימַטְרִיָּא רָז, הַכַּוָּנָה שֶׁגָּזַר ה׳ יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ שֶׁאוֹר זֶה שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לֹא יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם וְיִהְיֶה סוֹד טָמוּן אֶצְלוֹ, כְּאָמְרָם (תיקוני זוהר תיקון כ״א): לְלִבִּי גִלִּיתִי, מִלִּבָּא לְפוּמָּא לָא גַּלֵּי. וְאָמְרוֹ וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב חוֹזֵר עַל הָאוֹר מִצַּד עַצְמוֹ כִּי טוֹב הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה, וְחוֹזֵר גַּם עַל מַה שֶׁרָמַז שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ בְּסוֹד נִסְתָּר כִּי טוֹב, שֶׁכֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ט.) מִכַּמָּה טְעָמִים. וְאָמְרוֹ רוּחַ אֱלֹהִים וְגוֹ׳, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה פ״ב) זֶה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם – אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּזֹּהַר (בהשמטות לחלק א׳ י״ג) שֶׁלֹּא יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם.
בראשית א:א · פירוש סג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה לְשׁוֹן מִקְרֶה הוּא בִּלְתִּי טָהוֹר, וְלָזֶה לֹא סָמַךְ הַכָּתוּב עַל תֵּיבַת ״וַיִּקְרָא״ שֶׁאָמַר בַּתְּחִלָּה, כִּי אֵין יְקָר וְכָבוֹד עוֹד לַחֹשֶׁךְ אֶלָּא מִקְרֵהוּ יִהְיֶה דַּוְקָא בַּלַּיְלָה, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (דברים כ״ג:י״א) ״מִקְּרֵה לָיְלָה״, אֲבָל כְּשֶׁיַּעֲבֹר הַלַּיְלָה שֶׁהוּא זְמַן הַגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיהו כ״א:י״א) ״מַשָּׂא דּוּמָה וְגוֹ׳ שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה״ כִּי הַגָּלוּת דּוֹמָה לַלַּיְלָה, וְאָז בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר אֵין עוֹד חֹשֶׁךְ וְלֹא לַיְלָה אֶלָּא ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״, כִּי בְּחִינַת הָרַע נִסְתַּלְּקָה וְאֵינָהּ, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ יוֹם אֶחָד, וְהוּא שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (זכריה י״ד:ט׳) ״בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״:
בראשית מו:יב · פירוש ג
וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מׇת עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְרֹ֥ן וְחָמֽוּל׃
וְטַעַם אָמְרוֹ וַיִּהְיוּ, רָמַז כִּי לְאֵלֶּה יִקָּרֵא הֲוָיָה וְאֵין כְּמוֹתָם, לְצַד כִּי מֵהֶם יֵצֵא חוֹטֶר לְיִשַׁי מְשִׁיחֵנוּ מַלְכֵּנוּ אֲשֶׁר יִהְיֶה לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרוֹשׁוּ.
בראשית מט:ט · פירוש ג
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
וְלִפְעָמִים תֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ מֵעַצְמָהּ לָעוֹלָם לְצַד הַשְׁרָצַת נַפְשׁוֹת הַקְּלִפָּה בָּעוֹלָם תֵּצֵא גַּם הִיא, וּבְצֵאתָהּ תִּהְיֶה מֻבְדֶּלֶת מֵאוֹצַר הַקְּלִפָּה טִבְעָהּ, וּתְאַוֶּה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַטּוֹב, וְהוּא סוֹד נִשְׁמַת הַגֵּרִים הַמִּתְגַּיְּרִים מֵעַצְמָם וְחוֹשְׁקִים לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל הַקְּדֻשָּׁה. וּבִכְלַל דָּבָר זֶה גַּם כֵּן בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר מְגֻנֶּה בְּיוֹתֵר יִבְחַר הַשַּׁבַּאי שֶׁהוּא אָדָם בְּלִיַּעַל לְהוֹצִיא נֶפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁשְּׁבוּיָה בְּיָדוֹ בִּמְקוֹם קְלִפָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת הֶעָוֹן שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר מְגֻנֶּה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת: רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה יָצְתָה מִזְּנוּת אָב וּבִתּוֹ, וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית. וְתַבְחִין לָדַעַת כִּי רוּת שֶׁיָּצְתָה מִמֶּנָּה שַׁלְשֶׁלֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד הָיְתָה מִמּוֹאָב, שֶׁהִיא בַּעֲלַת עֲבֵרָה בַּחֲצִיפוּת יוֹתֵר וּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחוֹת עָלֶיהָ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא לח:), וְנַעֲמָה יָצְתָה מֵעַמּוֹן, שֶׁלֹּא הָיָה הֶעָוֹן מְזֹהָם כַּאֲחוֹתָהּ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי אִם הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה לוֹט אָדָם אַחֵר לֹא הָיוּ יוֹצְאִים בְּאֶמְצָעוּתוֹ שְׁתֵּי פְּרִידוֹת הַטּוֹבוֹת, אֶלָּא לְצַד לוֹט שֶׁהָיָה גָּדוֹל בִּבְחִינָתוֹ כִּי גַּם בְּחִינַת הָרַע יֵשׁ בָּהּ הַדְרָגוֹת גְּדוֹלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ כְּפִי בְּחִינָתָהּ. וְצֵא וּלְמַד מֵהָאֻמּוֹת שֶׁהֵם עַנְפֵי הַקְּלִפָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מְלָכִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ וְשָׂרִים וְגוֹ׳. וְהוּא סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מט:) בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, כַּוָּנָתָם בָּזֶה כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ מְבָרְרִים כָּל תְּפִיסַת הַקְּלִפָּה מֵהַקְּדֻשָּׁה, כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַבֵּרוּר לְסוֹף דָּבָר שֶׁהוּא הֶעָקֵב, וְכִנּוּ הַתַּכְלִית לַעֲקֵבַיִם כִּי הוּא סוֹף אֵבְרֵי הָאָדָם, וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי בַּזְּמַנִּים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִתְבָּרְרִים מֵהַקְּלִפָּה נְפָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת, וְצֵא וּלְמַד הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים אָבִינוּ וַעֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ הוּא אַבְרָהָם גֵּר צֶדֶק רִאשׁוֹן שֶׁבַּגֵּרִים וְשָׂרָה אִמֵּנוּ וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, וּבְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן אוּנְקְלוֹס הַגֵּר. וְהֵן הַיּוֹם הֲגַם שֶׁמִּתְגַּיְּרִים, לִהְיוֹת שֶׁסָּפוּ תַמּוּ נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מִתּוֹךְ הַקְּלִפָּה וְלֹא נִשְׁאֲרוּ כִּי אִם בָּעֲקֵבוֹת, גַּם כֹּחַ הַמְבָרֵר בַּבְּחִינָה עַצְמָהּ קְטַנָּה, וְהוּא סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (חלק א׳ רנח.) דְּנָגְעוּ רַגְלִין בְּרַגְלִין, כִּי כָל בְּחִינָה תְּבָרֵר בְּחִינָתָהּ.
בראשית מט:ט · פירוש ז
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
וְרָמַז בְּאָמְרוֹ אַרְיֵה וְלָבִיא, כִּי בְּחִינָה שֶׁתָּקְפָה בַּנֶּפֶשׁ, הֲלֹא הִיא בְּחִינַת אֲרִי, וְלָזֶה צָרִיךְ בְּחִינַת אֲרִי שֶׁבַּקְּדוּשָּׁה שֶׁהוּא יְהוּדָה לַהֲקִימוֹ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ. וּמֵעַתָּה לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה לְעוֹלָם, מַלְכוּתוֹ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים, כִּי קָנָה יְסוֹד הַמְּלוּכָה עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה שֶׁאֵלָיו אָנוּ מְקַוִּים יוֹם יוֹם, צִפִּינוּ לִישׁוּעָה.
בראשית מט:יא · פירוש א
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
אֹסְרִי לַגֶּפֶן וְגוֹ׳. הֵן רַבּוּ מְפָרְשֵׁי כָּתוּב זֶה, וְכֻלָּן דֶּרֶךְ דְּרָשׁ דָּרְשׁוּ. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן עוֹד לוֹמַר עַל בִּיאַת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הָאָמוּר בְּסָמוּךְ ״עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״ וְגוֹ׳. וְאָמַר ״וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים״ שֶׁאֵלָיו עַמִּים יִדְרֹשׁוּ. אָמַר שֶׁיֶּאֱסֹר בְּמַאֲסָר וּבִתְפִיסָה לִפְנֵי הַגֶּפֶן, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְגֶפֶן, דִּכְתִיב (תהילים פ:ט) ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״, יֶאֱסֹר לִפְנֵיהֶם עִירֹה, פֵּרוּשׁ כָּל הָאֻמּוֹת הַנִּמְשָׁלִים לַחֲמוֹר, דִּכְתִיב (יחזקאל כג:כ) ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״, וְכֵן דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין סח.) בְּפָסוּק ״עִם הַחֲמוֹר״ – עַם הַמְּשׁוּלִים לַחֲמוֹר. ״וְלַשּׂוֹרֵקָה״, פֵּרוּשׁ, לִפְנֵי עָנָף אֶחָד מֵהַגֶּפֶן הַנִּקְרָא שׂוֹרֵק, יֶאֱסֹר גַּם כֵּן בְּנֵי אֲתוֹנוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר עַיִר וְאָתוֹן לְצַד שֶׁיֵּשׁ בִּבְחִינַת הַקְּלִפָּה שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת הָאֻמּוֹת בְּחִינַת זָכָר וּנְקֵבָה, וְלִבְחִינַת זָכָר יִקָּרֵא עַיִר וְלִבְחִינַת נְקֵבָה יִקָּרֵא אָתוֹן. וְאָמַר כְּנֶגֶד הַגֶּפֶן שֶׁהוּא כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל ״אֹסְרִי עִירֹה״ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזָּכָר שֶׁהוּא תֹּקֶף הָאֻמּוֹת, וּכְנֶגֶד עָנָף אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אָמַר ״אֲתוֹנוֹ״, לוֹמַר לְצַד בְּחִינַת הַנְּקֵבָה לֹא יִצְטָרֵךְ לְכָל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת עָנָף אֶחָד דַּי.
בראשית מט:יא · פירוש ב
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּשְׁתֵּי הַגְּאֻלּוֹת הַמְּפֻרְסָמוֹת: הָאַחַת הִיא שֶׁל מִצְרַיִם, וְהַשְּׁנִיָּה הִיא גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. כְּנֶגֶד גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה אָמַר אֹסְרִי לַגֶּפֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״ (תהלים פ:ט), שֶׁאָז כָּפָה ה׳ לִפְנֵיהֶם בְּחִינָה אַחַת הַנִּקְרֵאת עַיִר וְהוּכְנַע לִפְנֵי הַגֶּפֶן. וּכְנֶגֶד גְּאֻלָּה הַשְּׁנִיָּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם שֶׁתִּהְיֶה בְּיָמֵינוּ אָמַר וְלַשּׂוֹרֵקָה, פֵּרוּשׁ בְּעֵת אֲשֶׁר יִשְׁרֹק ה׳ דִּכְתִיב (זכריה י:ח) ״אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם״, אָז ״בְּנִי אֲתוֹנוֹ״, אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, לוֹמַר כָּל בְּחִינַת הָאֻמּוֹת, כִּי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם לֹא הִכְנִיעַ ה׳ לִפְנֵיהֶם אֶלָּא רֹאשׁ אֻמּוֹת שֶׁהֵם מִצְרַיִם וּכְנַעַן שֶׁהֵם שִׁבְעָה עֲמָמִין, שֶׁהֵם הָיוּ רֹאשׁ וְתִגְבֹּרֶת לְכָל הָאֻמּוֹת, אֲבָל שִׁבְעִים אֻמּוֹת לֹא הוּכְנְעוּ וְלֹא נִתְּנוּ לָהֶם, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם לֹא יַנִּיחַ מֵהָאֻמּוֹת אֻמָּה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה שֶׁלֹּא תִנָּתֵן לָהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּנִי אֲתֹנוֹ, פֵּרוּשׁ מִלְּבַד עִירֹה אֶלָּא גַּם בְּנֵי אֲתֹנוֹ.
בראשית מט:יא · פירוש ד
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ שֶׁאָנוּ מְחַלְּקִים דִּבְרֵי הַכָּתוּב, חֵלֶק בִּימֵי מֹשֶׁה וְחֵלֶק בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ, כִּי הֲלֹא יָדַעְתָּ דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חלק ב׳ קכ.) כִּי מֹשֶׁה הוּא הַגּוֹאֵל אֲשֶׁר גָּאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ וְיָשִׁיב בָּנִים לִגְבוּלָם, דִּכְתִיב (קהלת א:ט) ״מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה״ רָאשֵׁי תֵּבוֹת מֹשֶׁה. וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ דָּבָר זֶה בְּאָמְרְךָ הֲלֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה מִזַּרְעוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים (סנהדרין צח:) דָּוִד עַצְמוֹ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב (יחזקאל לז:כד) ״וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם״ כְּמַשְׁמָעוֹ, וְאִם כֵּן הֵיאַךְ אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁהוּא מֹשֶׁה הַבָּא מִשֵּׁבֶט לֵוִי?
בראשית מט:יא · פירוש ה
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי בְּחִינַת נִשְׁמַת מֹשֶׁה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִיא כְּלוּלָה מִשְּׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי כָל הַשִּׁשִּׁים רִבּוֹא הָיוּ עֲנָפֶיהָ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וַעֲנַף שִׁבְטוֹ שֶׁל דָּוִד בְּמֹשֶׁה הוּא. וְלָזֶה תִּמְצָאֶנּוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר שֶׁהָיָה מֶלֶךְ וְכֹהֵן וְלֵוִי וְנָבִיא וְחָכָם וְגִבּוֹר, שֶׁהָיָה כּוֹלֵל כָּל הָעֲנָפִים שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וּלְעָתִיד לָבֹא תִּתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת שֶׁבְּמֹשֶׁה, שֶׁהוּא עַצְמוֹ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְהוּא דָּוִד, וְהוּא יִנּוֹן וְשִׁילֹה.
בראשית מט:יא · פירוש ט
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
וְאָמַר סוּתֹה לִרְמֹז מַדְרֵגָה קְטַנָּה לְמַטָּה מֵהַכְּסוּת, כִּי הַסּוּת יִרְצֶה לְשׁוֹן כִּסּוּי הַהֶכְרֵחִי לְשׁוֹן מַסְוֶה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל יִהְיֶה בֵּין אִם תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אָז יִגָּלֶה בְּגִלּוּי מַלְכוּת עֶלְיוֹן, לְתִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הַנְּקָמָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה בְּיִשְׂרָאֵל, יִהְיֶה בִּבְחִינַת עָנִי וְרוֹכֵב וְגוֹ׳.
בראשית מט:כח · פירוש ג
כׇּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹ֠את אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃
אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳ וַיְבָרֶךְ וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁרָאִינוּ שֶׁלֹּא בֵּרַךְ רְאוּבֵן וְלֹא שִׁמְעוֹן וְלֹא לֵוִי, יַגִּיד הַכָּתוּב כִּי דִּבּוּרוֹ הַקָּשֶׁה לָהֶם הִיא בִּרְכָתָם, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳ וַיְבָרֶךְ וְגוֹ׳. וּמַה שֶׁאָמַר לִרְאוּבֵן דִּבְרֵי קִנְטוּר שָׁם צִוָּה אֶת הַבְּרָכָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ספרי בהעלותך) עֲתִידָה עֲבוֹדָה שֶׁתַּחְזֹר לַבְּכוֹרוֹת, וּכְפִי זֶה כֵּיוָן שֶׁקָּבַע לוֹ שֵׁם הַבְּכוֹרָה עָתִיד הוּא לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לֶעָתִיד לָבֹא, וְתִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים צוֹפִים וּמַבִּיטִים עַל הֶעָתִיד. וּלְטַעַם זֶה הִשְׁתַּדֵּל יַעֲקֹב לִקְנוֹת הַבְּכוֹרָה מֵעֵשָׂו לְבַל יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּעֲבוֹדָה לֶעָתִיד לָבֹא. וַהֲגַם שֶׁנִּתְּנָה הָעֲבוֹדָה לַלְוִיִּם שְׁקוּלִים הֵם וְיָבוֹאוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲבֹד עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ כִּי מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. וְגַם שִׁמְעוֹן וְלֵוִי בֵּרְכָם בְּמַה שֶׁאָמַר ״אָרוּר אַפָּם״ – זוֹ הִיא בִּרְכָתָם שֶׁקִּלֵּל לְתִגְבּוֹרֶת הַמְקַלְקֵל וּמֵרִיעַ, גַּם מַה שֶׁחִלְּקָם וֶהֱפִיצָם הוּא לְהַשָּׂגַת תַּכְלִית הָאֹשֶׁר גַּם כֵּן.
שמות
שמות ט:כט · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהֹוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהֹוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃
וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד. פֵּרוּשׁ, לֹא יִהְיֶה מֵחָדָשׁ, וּמַה שֶׁכְּבָר הָיָה וְיָצָא מִן הַשָּׁמַיִם אֵין עוֹד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ט:לג): ״וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה״, וְעָמַד בָּאֲוִיר עַד עֵת בּוֹא דְּבָרוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהוֹרִיד אֲבָנִים שֶׁהָיוּ עַל גַּב אִישׁ (ברכות נד:).
שמות יא:ה · פירוש ב
וּמֵ֣ת כׇּל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לד,א) יָהַב בֵּיהּ עֵינֵיהּ וְקַטְלֵיהּ, גַּם אָמְרוּ וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת. וְהִנֵּה דְּבָרִים אֵלּוּ בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה יְרַחֲקֵם הַשֵּׂכֶל, כִּי אֵיךְ תִּהְיֶה רְאִיַּת צַדִּיק לְרָעָה, וַהֲלֹא כְּתִיב (משלי כב:ט) ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ״, גַּם צִיֵּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (זהר ח״ג ריא,א) לְרַע עַיִן הַמַּזִּיק בְּעֵינוֹ כִּי הוּא חֵלֶק רַע. אָכֵן אַחַר הַהַשְׁקָפָה בְּדִקְדּוּק אָמְרָם ״יָהִיב עֵינֵיהּ״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״רָאָה בּוֹ בְּעֵינָיו״, אֶלָּא לֶהֱיוֹת כִּי כָל חֵלֶק רַע שֶׁבָּעוֹלָם בְּהֶכְרֵחַ כִּי יִהְיֶה לוֹ דָּבָר הַמַּעֲמִיד כָּל שֶׁהוּא מֵהַחִיּוּנִי שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב, כִּי חֵלֶק הָרַע שֵׁם מִיתָה יֵשׁ לוֹ וְאֵיךְ יִחְיֶה וְיִהְיֶה בַּמְּצִיאוּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיִּתְנוֹעֵעַ וְיֵלֵךְ כְּבַעֲלֵי חַיִּים. לָזֶה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ חֵלֶק כָּל שֶׁהוּא מִבְּחִינָה הַנִּקְרֵאת חַיִּים וְזֶה חֵלֶק טוֹב. וּבָזֶה תַּשְׂכִּיל לְהָבִין מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב,א) כִּי לֶעָתִיד לָבֹא יָבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסמא״ל וְיִשְׁחָטֵהוּ בְּמַעֲמַד הַצַּדִּיקִים וְכוּ׳ עַד כָּאן. וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵין לָהֶם מַשְׁמָעוּת כִּי לֹא יֻצְדַּק שְׁחִיטָה לְמַלְאָךְ, וּלְמַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה כִּי יָסִיר מִמֶּנּוּ חֵלֶק הַמְחַיֵּהוּ, וּבַהֲסָרַת מִמֶּנּוּ חֵלֶק הַטּוֹב זוֹ הִיא שְׁחִיטָתוֹ.
שמות יב:מב · פירוש א
לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהֹוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכׇל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ {פ}
לֵיל שִׁמֻּרִים וְגוֹ׳. יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז חֲמִשָּׁה נִסִּים מֻפְלָאִים שֶׁזְּמַנָּם לַיְלָה זוֹ: א׳, בִּימֵי אַבְרָהָם כְּשֶׁהִכָּה אֶת אַרְבָּעָה מְלָכִים (בראשית יד:טו) ״וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה״. ב׳, בִּיצִיאַת מִצְרַיִם דִּכְתִיב (שמות יב:כט) ״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״. ג׳, בִּימֵי חִזְקִיָּה כְּשֶׁהִכָּה גַּבְרִיאֵל מַחֲנֵה סַנְחֵרִיב דִּכְתִיב (מלכים ב יט:לה) ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא״. ד׳, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר (אסתר ו:א) ״בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ״. ה׳, גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.
שמות יב:מב · פירוש ב
לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהֹוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכׇל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ {פ}
כְּנֶגֶד נֵס אַבְרָהָם אָמַר לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַנֵּס נִתְגַּלֵּית אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מב,א) שֶׁיֵּשׁ מֵהָאוּמּוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִים בְּנֵס הַצָּלָתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְהֶאֱמִינוּ בְּנֵס הַכָּאַת אַרְבָּעָה מְלָכִים. וּכְנֶגֶד מִצְרַיִם אָמַר לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּכְנֶגֶד נֵס חִזְקִיָּהוּ אָמַר הוּא הַלַּיְלָה הַיָּדוּעַ לָכֶם כָּרָשׁוּם בְּדִבְרֵי נָבִיא (מלכים ב יט,לה) ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ״ וְגוֹ׳. וּכְנֶגֶד נֵס מָרְדְּכַי אָמַר הַזֶּה לַה׳, וּכְנֶגֶד גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה אָמַר שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם, פֵּרוּשׁוֹ לְסוֹף הַדּוֹרוֹת בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.
שמות טו:טו · פירוש א
אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃
אָז נִבְהֲלוּ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״אָז״ לוֹמַר כִּי אֵינוֹ בַּזְּמַן שֶׁדִּבֵּר בּוֹ עַד עַתָּה, שֶׁהוּא זְמַן שֶׁל הַנִּכְנָסִים לָאָרֶץ, אֶלָּא עַל זְמַן בִּיאַת גּוֹאֲלֵנוּ. וְלָזֶה אָמַר ״אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כד:יח) ״וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה״, וְגַם אָז יָחוּל זְמַן לִזְכּוֹת בְּמוֹאָב וְעַמּוֹן. וְלָזֶה אָמַר אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר עַמּוֹן, כִּי גַּם הוּא מֵאָב, פֵּרוּשׁ, עִם בִּתּוֹ בָּא, וְאָז גַּם כֵּן נִזְכֶּה בְּכָל הַנִּשְׁאָר מֵהַכְּנַעֲנִי, וְהוּא אָמְרוֹ ״נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן״. וְאָמַר יֹשְׁבֵי, לוֹמַר שֶׁיִּטָּהֲרוּ בָּהֶם אֲפִלּוּ שְׁאָר הָעַמִּים. וְטַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן עָבָר כִּי דְּבַר ה׳ כְּאִלּוּ נִתְקַיֵּם וְהָיָה.
שמות טו:טז · פירוש א
תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהֹוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃
תִּפֹּל וְגוֹ׳ עַד וְגוֹ׳. פָּסוּק זֶה וְשֶׁלְּאַחֲרָיו יְדַבֵּר כָּל אֶחָד עַל שְׁתֵּי הַכְנָסוֹת לָאָרֶץ, אַחַת בִּימֵי מֹשֶׁה וְאַחַת בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ, וְלָזֶה אָמַר הָעִנְיָנִים כְּפוּלִים.
שמות טו:יח · פירוש א
יְהֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
ה׳ יִמְלֹךְ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא אָמְרוּ ״ה׳ מָלַךְ״, אָמְרוּ הֵם עַצְמָם הַטַּעַם ״כִּי בָא״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה הַמִּשְׁפָּט אֶלָּא בְּאוּמָּה אַחַת, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה וְגוֹ׳, כִּי לֹא יֻקַּח מִזֶּה הַכְחָשַׁת כָּל הָאֱלֹהוֹת אֲשֶׁר אוּמּוֹת אוֹתָם יַעַבְדוּ, וְלָזֶה אֵין מַלְכוּתוֹ נִכֶּרֶת לְעוֹלָם. מַה שֶׁאֵין כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא, כִּי יַעֲשֶׂה ה׳ מִשְׁפָּט בְּכָל הַגּוֹיִם, אָז יִהְיֶה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״ה׳ יִמְלֹךְ״.
שמות טז:לב · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם. אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, אַחַת הָיְתָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל יִרְמְיָה, וְאַחַת תִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבֹא כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא כא, תנחומא ג) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עָתִיד אֵלִיָּהוּ לְהַעֲמִיד לְיִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד מֵהֶם הִיא צְלוֹחִית שֶׁל מָן.
שמות כא:יא · פירוש ז
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}
וְאָמְרוֹ אִם רָעָה וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַאֲמַר הַזֹּהַר כִּי תִשְׁתַּנֶּה גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל אִם תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לְאִם תִּהְיֶה לְצַד הַשְׁלָמַת קֵץ הַסָּתוּם, כִּי אִם תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הֲכָנַת יִשְׂרָאֵל יָבֹא הַגּוֹאֵל מַלְאַךְ ה׳ בְּעַמּוּד אֵשׁ מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיְמָה, וְאִם לְצַד הַקֵּץ וְיִשְׂרָאֵל לֹא רְאוּיִים לוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר (זכריה ט,ט) ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״, וְהוּא אָמְרוֹ כְּנֶגֶד בִּיאַת הַגּוֹאֵל לְצַד הַקֵּץ הֲגַם שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לוֹ אִם רָעָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעֵינֵי אֲדוֹנֶיהָ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַקֵּץ אֲשֶׁר קָצַב לְיַעֲדָהּ, וְלֹא בְּאָלֶ״ף יִרְצֶה, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְיִעוּדָיו כִּי הִיא רָעָה, אַף עַל פִּי כֵן וְהֶפְדָּהּ, פֵּרוּשׁ פִּדְיוֹן יֻשַּׂג לָהּ עַל כָּל פָּנִים, אֲבָל לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ אִם לֹא תִּהְיֶה רָעָה בְּעֵת הַגְּאֻלָּה. וְאָמַר לְעַם נָכְרִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא לַצְּמִיתוּת יִהְיֶה הַמֶּכֶר לְעַם נָכְרִי הֲגַם שֶׁיִּבְגֹּד בָּהּ, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (איוב כח,ג) ״קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ״.
שמות כא:יא · פירוש ח
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}
וּכְנֶגֶד בִּיאַת הַגְּאוּלָּה לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וְהַכְשָׁרָתָם אָמַר וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בבא בתרא י.) כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נִקְרָאוּ בָּנִים. הַכַּוָּנָה – אִם יִעוּדִים אֲשֶׁר יִיעָדֶנָּה ה׳ בְּעֵת הַגְּאוּלָּה תִּהְיֶה לְצַד הֱיוֹתָם בְּמַדְרֵגַת בָּנִים, אָז כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת. דָּבָר זֶה יַגִּיד הַפְלָגַת שַׁעֲשׁוּעַ יִשְׂרָאֵל בְּבוֹא הַגּוֹאֵל, פֵּרוּשׁ בָּנוֹת הֵם נְשָׁמוֹת הַמִּשְׁתַּעַשְׁעִים בְּגַן עֵדֶן הַנִּקְרָאִים בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּמִשְׁפָּט שֶׁקָּצַב לָהֶם צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי לְהִגָּלוֹת לָהֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הוּא מִחְיָתָם וְשַׁעֲשׁוּעָם וְתַכְלִית מַאֲוַיָּם. אָמַר ה׳ כִּי כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לָהֶם בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל בְּעוֹדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְגַלֶּה ה׳ אוֹר שְׁכִינָתוֹ עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְיֹאמְרוּ כֻּלָּם ״זֶה אֵלִי״ וְגוֹ׳ בִּתְמִידוּת כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת.
שמות ל:כג · פירוש ב
וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מׇר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמׇן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה דְּתַנְיָא בִּכְרֵתוֹת (כריתות ה,א) שֶׁמֶן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בּוֹ שָׁלְקוּ וְכוּ׳, בּוֹ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים שִׁבְעַת יָמִים וְכוּ׳, וְכֻלּוֹ קַיָּם לֶעָתִיד, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה זוּלָתוֹ. וְכֵן כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נַעֲשָׂה שֶׁמֶן אַחֵר זוּלַת מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאַתָּה קַח לְךָ – אַתָּה תַּעֲשֶׂה וְלֹא זוּלָתְךָ. וְרָמַז בְּאָמְרוֹ קַח לְךָ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (ילקוט שמעוני תשס״ד) שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לֶעָתִיד לָבֹא. וַהֲגַם שֶׁבְּפָרָשַׁת הַקְּטֹרֶת נֶאֱמַר (שמות ל:לד) ״קַח לְךָ״, שָׁם לֹא נֶאֱמַר ״וְאַתָּה״.
שמות לב:י · פירוש ד
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פ״ב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁקַּבָּלַת עֵרֶב רַב הָיְתָה מִצַּד מֹשֶׁה וְלֹא הִסְכִּים הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם וְנִתְרַצָּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן מֹשֶׁה, וְלָזֶה אָמַר לוֹ שִׁחֵת עַמְּךָ אֵלּוּ עֵרֶב רַב, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וְעַתָּה שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וַחֲרָטָה עַל מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן, וְאוּלַי כִּי הוּא מְתַקֵּן הַדָּבָר לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות כד:) אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּמֹשֶׁה הוּא שֶׁיִּהְיֶה גּוֹאֵל וִיתַקֵּן הַדָּבָר.
שמות לד:יא · פירוש ד
שְׁמׇ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז אֶפְשָׁר שֶׁתֵּיבַת לְךָ חוֹזֶרֶת אֶל מֹשֶׁה, וְרָמַז לוֹ כִּי מַה שֶׁאוֹמֵר לוֹ הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ וְגוֹ׳, אֵינוֹ לִזְמַן הַמִּזְדַּמֵּן אֶלָּא לִזְמַן רָחוֹק, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) מֹשֶׁה שֶׁגָּאַל אוֹתָנוּ הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ לֶעָתִיד לָבֹא, וְעַל אוֹתוֹ זְמַן הוּא אוֹמֵר שְׁמָר לְךָ, וְתֵדַע כִּי לֹא נִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי ה׳ שֶׁאָמַר כָּאן לְמֹשֶׁה ״הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר שְׁמָר לְךָ לְאַחֲרִית הַיָּמִים אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.
ויקרא
ויקרא ו:ב · פירוש כא
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וּבֵאֵר עַד מָתַי יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כָּל הַלַּיְלָה, שֶׁהוּא זְמַן הַגָּלוּת הַנִּמְשָׁל לְלַיְלָה ״שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה״ (ישעיהו כא:יא), וְכֵן בַּפָּסוּק ״לִינִי הַלַּיְלָה״ דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַגָּלוּת, עַד הַבֹּקֶר שֶׁהוּא זְמַן שֶׁיָּרִיק עָלֵינוּ כְּבוֹדוֹ וְאָתָא בֹּקֶר, וְהַזְּמַן הוּא אַחַר עֲבוֹר ת״ק לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יט:ח) כִּי יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנָה, וּמֵהַשֵּׁכֶל יִהְיוּ ת״ק רִאשׁוֹנָה מִדַּת לַיְלָה וְת״ק שְׁנִיָּה מִדַּת יוֹם, וְהוֹדִיעַ ה׳ כִּי עַד הַבֹּקֶר שֶׁכְּשֶׁיִּגָּמֵר ת״ק שָׁנָה בַּגָּלוּת עַד הַבֹּקֶר שֶׁיִּהְיֶה הָעֲלִיָּה, וּבֹקֶר זֶה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם בֹּקֶר שֶׁל אֶלֶף הַחֲמִישִׁי אוֹ בָּקְרוֹ שֶׁל אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי כִּי בָּאֶלֶף הָרְבִיעִי גָּלָה כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל בַּעֲקֵבוֹ, לָזֶה גִּלָּה ה׳ סוֹדוֹ בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים כִּי הוּא לְבֹקֶר שֵׁנִי, וְהוּא אָמְרוֹ (ישעיהו לג:ב) ״הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים״ – לִשְׁנֵי בְּקָרִים, לְבֹקֶר שֵׁנִי אִם לֹא לְבֹקֶר רִאשׁוֹן. וְלָזֶה אָמַר ״עַד הַבֹּקֶר״ הַיָּדוּעַ שֶׁהוּא שֵׁנִי וְלֹא בֹּקֶר הַבָּא רִאשׁוֹן בַּגָּלוּת. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (ישעיהו כא:יב) ״אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה״, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁאָתָא בֹּקֶר רִאשׁוֹן לֹא הוֹעִיל וּבָא גַּם כֵּן הַלַּיְלָה אַחֲרָיו כִּי לֹא נוֹשַׁעְנוּ בּוֹ. וְאוּלַי כִּי אִלּוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁלֵמִים הָיוּ נִגְאָלִים בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן.
ויקרא ו:ב · פירוש לב
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ אֵשׁ תָּמִיד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיַּכֶּה ה׳ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה, לֹא תִכְבֶּה אֵשׁ וְתָמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יואל ד:כא) ״וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי״, עַד אֲבוֹד רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ (זכריה יד:ט).
ויקרא ז:לז · פירוש ה
זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים׃
עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים כִּי תַּכְלִית הַבֵּרוּר יִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הַזֶּבַח, דִּכְתִיב (ישעיהו לד:ו): ״כִּי זֶבַח לַה׳ בְּבָצְרָה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁחֹט אֶת הַשָּׂטָן, וּפֵרוּשׁ שְׁחִיטָה זוֹ הִיא שֶׁיָּסִיר מִמֶּנּוּ בְּחִינָה הַמְחַיֵּהוּ שֶׁהוּא נִיצוֹץ הַקְּדֻשָּׁה, וּבָזֶה הַשְּׁלָמִים נִשְׁלְמוּ כָּל הַבֵּרוּרִים. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי גַּם הַדָּבָר הַזֶּה יֻשַּׂג בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי בִּזְכוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִים הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה הַדָּבָר. וְלָזֶה רָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב) בְּדִבְרֵיהֶם כִּי הַשְּׁחִיטָה הַלָּז תִּהְיֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצַּד אֶחָד וְכָל הַצַּדִּיקִים תּוֹפְסִין הַסַּכִּין מִצַּד אַחֵר לִזְבּוֹחַ זֶבַח הַהוּא, כִּי בְּכֹחָם הָיָה הַמֻּשָּׂג. הָא לָמַדְתָּ ״זֹאת הַתּוֹרָה״ לְכָל הַדְּבָרִים הַנִּפְלָאִים. לָעֹלָה לַמִּנְחָה כְּנֶגֶד הַעֲלָאַת הַשְּׁכִינָה וְיִחוּדָהּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לַחַטָּאת וְלָאָשָׁם לְבָרֵר שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַבֵּרוּרִים שֶׁהֵם עִקַּר הָעוֹלָם, וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים לְיַחֵד נִיצוֹצוֹת הַיּוֹרְדוֹת לְמַלְּאוֹתָם בִּמְקוֹמָם, וְלִזְבּוֹחַ יִצְרוֹ זְבִיחָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ קִיּוּם, גַּם יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה׳ לִשְׁלֹחַ יָד בִּמְבַקְשֵׁי רָעָתוֹ לִזְבּוֹחַ זֶבַח, ״וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ וְגוֹ׳ יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״, וְהוּא אָמְרוֹ ״הַשְּׁלָמִים״, פֵּרוּשׁ, שֶׁנִּשְׁלְמוּ כָּל בְּחִינוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְנִתְיַחֲדוּ יַחַד.
ויקרא יא:ג · פירוש א
כֹּ֣ל ׀ מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ פְּרָסֹ֔ת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃
כֹּל מַפְרֶסֶת וְגוֹ׳ מַעֲלַת גֵּרָה. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין נט.) כָּל בְּהֵמָה שֶׁמַּפְרֶסֶת פַּרְסָה הִיא מַעֲלַת גֵּרָה, חוּץ מִן הַחֲזִיר, וְהוּא אָמְרוֹ כֹּל מַפְרֶסֶת וְגוֹ׳ מַעֲלַת גֵּרָה, פֵּרוּשׁ בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא מַעֲלַת גֵּרָה, וּמִעֵט אַחַר כָּךְ הַחֲזִיר שֶׁיָּצָא מֵהַכְּלָל. וְאוּלַי מִמַּה שֶׁלֹּא הוֹצִיא מִן הַכְּלָל סָמוּךְ לְהוֹדָעַת הַכְּלָל רָמַז שֶׁאֲפִלּוּ הַחֲזִיר בַּכְּלָל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רבינו בחיי בשם תנחומא) לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חֲזִיר שֶׁעָתִיד לַחְזֹר לִהְיוֹת מֻתָּר, וּמֵעַתָּה כְּלָל ״כֹּל מַפְרֶסֶת״ וְגוֹ׳ הִיא ״מַעֲלַת״ וְגוֹ׳ לֹא יָצָא מִכְּלָלוֹ דָּבָר, וְעַל זְמַן מֵהַזְּמַנִּים אָמַר הַחֲזִיר שֶׁהוּא מַפְרִיס וְכוּ׳ לֹא יִגָּר.
ויקרא יא:ז · פירוש א
וְאֶת־הַ֠חֲזִ֠יר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֜ה ה֗וּא וְשֹׁסַ֥ע שֶׁ֙סַע֙ פַּרְסָ֔ה וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃
וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר. פֵּרוּשׁ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר לִזְמַן שֶׁהוּא לֹא יִגָּר, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא יַעֲלֶה גֵּרָה וְיַחְזוֹר לִהְיוֹת מֻתָּר, וְלֹא שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּלֹא גֵּרָה וְיֻתַּר, כִּי תּוֹרָה לֹא תְשֻׁנֶּה.
ויקרא יב:ב · פירוש ו
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃
עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָצִינוּ שֶׁנִּקְרֵאת אִשָּׁה בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, דִּכְתִיב (ישעיהו נד:ה) ״כִּי בוֹעֲלַיִךְ עוֹשַׂיִךְ״, וּכְתִיב (ישעיהו נד:ו) ״וְאֵשֶׁת נְעוּרִים״, וּכְתִיב (הושע ב:כא) ״וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי״ וְגוֹ׳, (ישעיהו נ:א) ״אֵיזֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת״ וְגוֹ׳, וְעָלֶיהָ אוֹמֵר הַכָּתוּב ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ״ – פֵּרוּשׁ הַזְרָעַת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (הושע י:יב) ״זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה״. וְיָלְדָה זָכָר – פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה הוֹלָדָתָהּ זָכָר, פֵּרוּשׁ, דַּע כִּי בְּחִינַת הַזָּכָר הִיא בְּחִינָה עֶלְיוֹנָה מִבְּחִינַת הַנְּקֵבָה, וְהַתּוֹרָה מְיַחֶסֶת בְּחִינוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת בִּבְחִינַת הַזָּכָר. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי אִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תַּזְרִיעַ וַדַּאי שֶׁתּוֹלִיד הַדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח., שמות רבה טו) עֹצֶם הַפְלָגַת הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר יַפְלִיא ה׳ בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל אִם יִשְׂרָאֵל יִזְכּוּ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַכְּשֵׁרִים. וִיכַוֵּן לְהַבְדִּיל בֵּין הַגְּאֻלָּה הַמְּחֻכָּה לַגְּאֻלָּה שֶׁעָבְרָה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֵרוֹם וְעֶרְיָה, גַּם אָמַר הַכָּתוּב (דברים ד:לד) ״גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי״, וְאוֹתָהּ גְּאֻלָּה תַּכְלִיתָהּ לֹא עָמַד, כִּי נֶחְרַב הַבַּיִת וְגָלוּ וְהָיָה מַה שֶּהָיָה, וְאֵין טוֹבָה זוֹ בִּבְחִינַת זָכָר. אֲבָל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לְצַד שֶׁעַל כָּל פָּנִים תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל, לוּ יִהְיֶה שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים אַף עַל פִּי כֵן בְּאֶמְצָעוּת אֹרֶךְ הַגָּלוּת וְעֵסֶק הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב (דברים לא:כא) ״לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ״, עַל כָּל פָּנִים תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בִּבְחִינַת זָכָר, וְעָמְדָה לָנֶצַח. וְאָמְרוֹ וְטָמְאָה וְגוֹ׳, כָּאן רָמַז תִּקּוּן אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה ה׳ לְהַשִּׂיג בְּחִינַת הַזָּכָר, כִּי שֶׁבַע שָׁנִים יְכוֹנֵן חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, כְּאָמְרָם (סנהדרין צז.) זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁבוּעַ שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא וְכוּ׳ לְיַסְּרָם וּלְזַקְּקָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְטָמְאָה״ – יִחֵס הַיִּסּוּר לִבְחִינַת הַטֻּמְאָה כִּי הוּא הַטָּמֵא הוּא הַמְיַסֵּר, וְאָמַר שִׁבְעַת יָמִים – פֵּרוּשׁ שֶׁבַע שָׁנִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (כתובות נז:) ״תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָה אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר״ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״יָמִים״ – שָׁנָה. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ שֶׁאַחַר עֲבוֹר שֶׁבַע שָׁנִים בְּהַתְחָלַת יוֹם הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, כִּי אָז יַעֲבִיר ה׳ בְּחִינַת הָעָרְלָה מֵהָעוֹלָם, דִּכְתִיב: ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״, וְזֶה יִהְיֶה בְּשָׁנָה שְׁמִינִית, וְיָדוּעַ הוּא בְּחִינַת הָעָרְלָה שֶׁהִיא הַקְּלִפָּה.
ויקרא יד:ט · פירוש ו
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת – הֵם שְׁנֵי מְשִׁיחִים, וְנִקְרָא צִפּוֹר כִּי כֵן יִתְכַּנּוּ נְשָׁמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כַּיָּדוּעַ. וְעוֹד מָצִינוּ שֶׁיִּתְכַּנֶּה הַגּוֹאֵל לְצִפּוֹר, וְזֶה לְךָ לְשׁוֹן הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת בָּלָק (במדבר כד:יז): וּמֵהַהוּא מְעַרְתָּא יִסְגֵּא חַד עוֹפָא רַבְרְבָא עִלָּאָה דְּיִשְׁלוֹט בְּעָלְמָא וְלֵיהּ יִתְיְהִיב מַלְכוּתָא וְכוּ׳ עַד כָּאן. וּמָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁשְּׁנֵי מְשִׁיחֵי יִשְׂרָאֵל הֵם מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וּבַתְּחִלָּה יִתְגַּלֶּה מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם וְיָמוּת, וְאַחַר כָּךְ יִתְגַּלֶּה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּכְנֶגֶד שְׁנֵי אֵלּוּ אָמַר ״וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת״, כָּל אֵלּוּ הַכִּנּוּיִים הֵם מַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַעַת.
ויקרא יד:ט · פירוש ח
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וְאָמַר וְשָׁחַט, כָּאן רָמַז לַהֲרִיגַת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, כְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִיל כַּפָּרַת הָעָם פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְכִנָּה אוֹתָם כְּלִי חֶרֶס עַל דֶּרֶךְ ״וַיִּיצֶר ה׳ אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה״ (בראשית ב:ז) שֶׁהוּא כְּלִי חֶרֶס. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, לְצַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כִּכְלִי חֶרֶס שֶׁעוֹמֵד לִשְׁבִירָה, לְצַד גֵּרְעוֹן הַתּוֹרָה הַמִּתְיַחֶסֶת לְמַיִם חַיִּים, עַל סִבַּת מַיִם חַיִּים שֶׁאֵין בְּיִשְׂרָאֵל תּוֹרָה, וְעַל זֶה תִּשָּׁחֵט הַצִּפּוֹר הָאַחַת. גַּם בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה יִלְבַּשׁ ה׳ בִּגְדֵי נָקָם הֵפֶךְ מִדּוֹתָיו הָרַחֲמִים, וְיַעֲשֶׂה כָּלָה לַגּוֹיִם הַמְּרֵעִים. וּמִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִם יִהְיֶה בָּהֶם תּוֹרָה לֹא יָמוּת הַצַּדִּיק. וְתִמְצָא שֶׁכָּתַב הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן בַּתְּפִלָּה הַקְּבוּעָה לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה הַצַּדִּיק שֶׁלֹּא יָמוּת, פֵּרוּשׁ, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתְּפִלָּה יִתְרַבֶּה זְכוּתוֹ וְיָעֳמַד חַי וְתִתְבַּטֵּל גְּזֵרַת מָוֶת מִמֶּנּוּ.
ויקרא יד:ט · פירוש ט
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וְאָמַר אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה שֶׁהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, יִקַּח אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִיצָרֵף עִמּוֹ זְכוּת הָאָבוֹת, וִיצָרֵף נִקְמַת הַצַּדִּיק שֶׁנֶּהֱרַג. וְהוּא אָמְרוֹ ״יִקַּח אוֹתָהּ וְאֶת עֵץ וְגוֹ׳ וְטָבַל אוֹתָם בְּדַם הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה״, וְיִתְגַּבְּרוּ הָרַחֲמִים מִזְּכוּת הָאָבוֹת וּמִמָּשִׁיחַ הַנֶּהֱרָג, וְיִתְכַּפְּרוּ כָּל הַדְרָגוֹת הַטֻּמְאוֹת וּמְנִיעוֹת דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַכָּתוּב כָּאן בְּאָמְרוֹ וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר, פֵּרוּשׁ, עִנְיַן כַּפָּרָה, כִּי לְמַעַן זְכוּת הָאָבוֹת וּלְמַעַן אֶשְׁכּוֹל הַנֶּהֱרָג הוּא כּוֹפֶר וִיכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר שִׁבְעָה כְּנֶגֶד שִׁבְעָה הַדְרָגוֹת הַטֻּמְאָה אֲשֶׁר יִטַּמְּאוּ בָּהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם שִׁבְעָה כַּיָּדוּעַ, וְהֵן הֵנָּה הָרְמוּזִים בְּטֻמְאַת מֵת וְטֻמְאַת נִדָּה דִּכְתִיב ״כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה״ וְגוֹ׳. וּבָזֶה וְטִהֲרוֹ, וְאָז וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה, כְּאָמְרוֹ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת בָּלָק וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמֵהַהִיא מְעַרְתָּא יִסְגֵּא חַד עוֹפָא רַבְרְבָא עִלָּאָה דְּיִשְׁלוֹט בְּכָל עָלְמָא וְלֵיהּ יִתְיְהִיב מַלְכוּתָא וְכוּ׳. וְהוּא אָמְרוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה שֶׁהוּא עוֹלָם הַזֶּה שֶׁתִּהְיֶה שׁוֹלֶטֶת בְּכָל הָעוֹלָם. וְאָז וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל אֶת בְּגָדָיו הֵם בְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁהָיוּ מְלֻבָּשִׁים בְּנִשְׁמָתוֹ, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (זכריה ג:ד) ״הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים״. וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְחֵי הַחֹמֶר הֶעָכוּר, וְרָחַץ בַּמַּיִם הוּא הַתּוֹרָה בָּהּ יְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתָיו, וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה זֶה מַחֲנֵה שְׁכִינָה, יְרוּשָׁלַיִם הַיּוֹרֶדֶת בְּנוּיָה מִלְמַעְלָה.
ויקרא יט:ב · פירוש יג
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ לְשׁוֹן עָתִיד, פֵּרוּשׁ אֵין הֶפְסֵק לְמִצְוָה זוֹ, כִּי כָל שַׁעַר מֵהַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר יִכָּנֵס עֲדַיִן יֶשְׁנוֹ בְּגֶדֶר הַכְנָסַת שַׁעַר אַחֵר לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין שִׁעוּר לְהַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַמְזֻמֶּנֶת לְכָל הָרוֹצֶה לִטּוֹל אֶת הַשֵּׁם. וְצֵא וּלְמַד מִמַּדְרֵגוֹת הַנְּבִיאִים זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וּמֹשֶׁה עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן, וְאוּלַי שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת הַדְרָגָה גְּדוֹלָה מִמֹּשֶׁה, וְהוּא מַדְרֵגוֹת מַלְכֵּנוּ מְשִׁיחֵנוּ הַמְּעֻטָּר בְּעִטְרֵי עֲטָרוֹת, כַּמּוּבָן מִפָּסוּק (ישעיה יא:ב) ״וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳״ וְגוֹ׳, וּלְדִבְרֵי רַזַ״ל (במדבר רבה פי״ט, דברים רבה פ״ב) כִּי מֹשֶׁה שֶׁהָיָה הוּא הַגּוֹאֵל הֶעָתִיד, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בְּפֵרוּשָׁן שֶׁל דְּבָרִים בִּמְקוֹמָן, אִם כֵּן אֵין שִׁעוּר וּגְבוּל לְהַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה. לָזֶה אָמַר תִּהְיוּ כִּי מִצְוָה זוֹ אֵין לָהּ הֶפְסֵק וְתָמִיד יֶשְׁנָהּ בְּגֶדֶר מִצְוָה זוֹ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים.
ויקרא כה:כז · פירוש א
וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּר֔וֹ וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־ל֑וֹ וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְחִשַּׁב וְגוֹ׳. הִנֵּה לְצַד שֶׁהַמֶּכֶר הוּא בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, כְּאָמְרוֹ (ישעיה נ:א) ״הֵן בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם״, וְהֶעָוֹן הוּא חוֹב עַל הָאָדָם, בִּשְׁעַת קְרִיעַת הַשְּׁטָר צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן הַחוֹב שֶׁעָלָיו וְלִפְרֹעַ הַנִּשְׁאָר, וְהוּא אָמְרוֹ וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ הַשָּׁנִים שֶׁנִּשְׁאַר הַבַּיִת מָכוּר וְיִתְנַכֶּה לְפִי שִׁעוּר הַשָּׁנִים מֵעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹדֵף יָשִׁיב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) בְּמִשְׁפְּטֵי הַתְּשׁוּבָה וְתִקּוּנֶיהָ תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל, אִם אָדָם נֶהֱנָה מֵהֶעָוֹן יְסַגֵּף עַצְמוֹ כְּשִׁעוּר מַה שֶׁנֶּהֱנָה מֵהַחֵטְא וּבָזֶה יִפְרַע חוֹבוֹ. וּכְמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה אֲדוֹן הָעוֹלָם כְּשֶׁיִּתְקָרֵב זְמַן הַגְּאֻלָּה, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח:) שֶׁיִּהְיוּ חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וּבָזֶה וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם עַל יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ל:ג) ״וְשָׁב ה׳ אֶת שְׁבוּתְךָ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט:) ״יָשִׁיב״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְשָׁב״ וְגוֹ׳:
ויקרא כה:לט · פירוש ו
וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃
לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, וּמִצַּד דָּבָר זֶה יִתְחַיֵּב מִיתָה סמא״ל לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב.), שֶׁהֲרֵי הוּא מוּתְרֶה וְעָבַר מִצְוַת ה׳:
במדבר
במדבר כ:ח · פירוש יז
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶת הַקָּהָל הַזֶּה, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמעוני תשס״ד) הַזֶּה אֵינְכֶם מְבִיאִים, אֲבָל אַתֶּם מַכְנִיסִים אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבוֹא, דִּכְתִיב ״וְעָנְתָה שָׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ״ (הושע ב:יז) – זֶה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַד כָּאן. וּמִתּוֹכִיּוּת הַדְּבָרִים נִשְׁמַע שֶׁאִם הָיוּ מְקַדְּשִׁים שֵׁם שָׁמַיִם לְעֵינֵיהֶם, הָיָה הַדּוֹר הַהוּא כְּדוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, שֶׁיַּעֲבִיר ה׳ אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳.
במדבר כ:כג · פירוש ב
וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז, כֵּיוָן שֶׁאַהֲרֹן עוֹמֵד עִם מֹשֶׁה לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י.) בְּפָסוּק ״וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ״ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, וּגְאֻלָּה הָעֲתִידָה הִיא מִיַּד אֱדוֹם שֶׁהִיא מַלְכוּת ס״מ, לָזֶה אָמַר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם, פֵּרוּשׁ, עַל סִבַּת גְּבוּלָם אֲשֶׁר הִגְבִּיל ה׳ קֵץ לֶאֱדוֹם לִמָּסֵר בְּיַד יִשְׂרָאֵל, לָזֶה שָׁם יֵאָסֵף אַהֲרֹן. וְגָמַר אוֹמֶר אֶל עַמָּיו לִרְמֹז לְעַמָּיו הָעֲתִידִים לָרֶשֶׁת אֶרֶץ אֱדוֹם.
במדבר כא:יד · פירוש ב
עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהֹוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט, כִּי כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב וְאָמַר עָלֶיהָ כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, פֵּרוּשׁ וְאֵין לָהֶם בּוֹ לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר, פֵּרוּשׁ בַּסֵּפֶר אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳ בְּעִנְיַן הַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר יַנְחִיל לָעַמִּים וּמוֹצִיא מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה, וְשָׁם גַּם כֵּן יֵאָמַר אֲשֶׁר יַנְחִיל ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהָאֻמּוֹת כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְהָאָבוֹת, וְאָמַר יֵאָמַר כִּי שָׁם בַּסֵּפֶר יֵאָמַר עַל גְּבוּל זֶה שֶׁיִּתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹפָה, וְלֹא בַּזְּמַן הַהוּא אֶלָּא בְּבֹא מְשִׁיחֵנוּ אָז יַנְחִילֵנוּ ה׳ מוֹאָב וּגְבוּלוֹ שֶׁהוּא אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָׁה הַנִּשְׁאָרִים לָנוּ לִנְחוֹל אוֹתָם שֶׁהֵם הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי (בראשית טו:יט).
במדבר כד:ז · פירוש ב
יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
וְאָמַר לְשׁוֹן דְּלִי לוֹמַר, כִּי בְּעֵרֶךְ פִּנָּה (בִּינָה) הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָתִיד ה׳ לְגַלּוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹף הַדּוֹרוֹת בִּימֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל בִּינָה, כָּל הַמ״ט הֵם בְּגֶדֶר דְּלִי בְּעֶרְכּוֹ. וְאָמַר כִּי הֲגַם שֶׁעַתָּה הוּא דְּלִי, זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִזְכֶּה לָקַחַת מַיִם רַבִּים שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וְהוּא אָמְרוֹ וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים:
במדבר כד:ז · פירוש ג
יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ. כָּאן גִּלָּה מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל הַקַּיֶּמֶת שֶׁהִתְחִילָה מֵאֲגַג שֶׁהִיא מַלְכוּת עֲמָלֵק, רִאשׁוֹנָה שֶׁעָשָׂה שָׁאוּל וּמִשָּׁם נִפְסְקָה מַלְכוּת שָׁאוּל וְנִתְּנָה לְרֵעֵהוּ הַטּוֹב שֶׁהוּא דָּוִד. וְטַעַם שֶׁכִּנָּה הַתְחָלַת מַלְכוּתוֹ מֵאֲגַג, לְהָעִיר סִבַּת הַדָּבָר שֶׁהָיָה מִצַּד אֲגַג, פֵּרוּשׁ שֶׁהִנִּיחוֹ שָׁאוּל חַי וְלֹא הֲרָגוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג.) שֶׁבְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה הִשְׁרִיץ אֲגַג זֶרַע עֲמָלֵק, וְזֶה סִבָּה לַעֲקִירַת מַלְכוּת שָׁאוּל וּלְרוֹמֵם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ הִיא מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא דָּוִד, דִּכְתִיב (יחזקאל לז:כד) ״וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם״, יָרוּם וְנִשָּׂא מְאֹד כָּאָמוּר בִּישַׁעְיָה (ישעיהו נב:יג).
במדבר כד:ז · פירוש ד
יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְיָרֹם מֵאֲגַג, שֶׁתְּחִלַּת פְּעֻלַּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הִיא מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁכָּל עֲמָלֵק בָּא מֵאֲגַג כַּיָּדוּעַ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא סוף פרשת תצא) שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אֵין הַכִּסֵּא שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק״, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ עַל כָּל הָעוֹלָם.
במדבר כד:יז · פירוש א
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה וְגוֹ׳. כָּפַל הַדְּבָרִים בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת, גַּם כָּפַל לוֹמַר דָּרַךְ כּוֹכָב וְגוֹ׳ וְקָם שֵׁבֶט וְגוֹ׳, גַּם כָּפַל לוֹמַר וּמָחַץ וְגוֹ׳ וְקַרְקַר וְגוֹ׳. כָּל הַנְּבוּאָה בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נֶאֶמְרָה, וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק ״בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה״ – זָכוּ אֲחִישֶׁנָּה, לֹא זָכוּ בְּעִתָּהּ, וְהוּא רָחוֹק מֻפְלָג, וְזֶה לְךָ הָאוֹת הֵן אָנוּ בִּתְחִלַּת מֵאָה הַשִּׁשִּׁית לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וּכְנֶגֶד שְׁנֵי קִצִּים אֵלּוּ דִּבֵּר הַכָּתוּב. כְּנֶגֶד אִם זָכוּ אָמַר אֶרְאֶנּוּ, פֵּרוּשׁ לְדָבָר שֶׁאֲנִי עָתִיד לוֹמַר אֲבָל אֵינוֹ עַתָּה בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָּא בִּזְמַן אַחֵר, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵינוֹ רָחוֹק כָּל כָּךְ, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ב,כג) אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה כַּמִּצְטָרֵךְ הָיוּ נִגְאָלִים מִיָּד אֲפִלּוּ לֹא יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם אֶלָּא יוֹם אֶחָד בַּגָּלוּת, דִּכְתִיב ״יַעַנְךָ ה׳ בְּיוֹם צָרָה״. וּכְנֶגֶד קֵץ ״בְּעִתָּהּ״ אָמַר אֲשׁוּרֶנּוּ כְּמוֹ שֶׁצּוֹפֶה מֵרָחוֹק, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא קָרוֹב כִּי הַקֵּץ שֶׁל בְּעִתָּהּ אָרוֹךְ עַד לִמְאֹד בַּעֲווֹנוֹת. וְאָמְרוֹ דָּרַךְ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, זֹאת הִיא הַנְּבוּאָה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ ״אֶרְאֶנּוּ״ וְגוֹ׳.
במדבר כד:יז · פירוש ב
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
וְכֶפֶל הָעִנְיָן וְשִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה הַדָּבָר מֻפְלָא בְּמַעֲלָה וְיִתְגַּלֶּה הַגּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם בְּמוֹפֵת וְאוֹת, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (ח״א קיט. וח״ג ריב:), מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה מִצַּד הַקֵּץ וְאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לָהּ תִּהְיֶה בְּאֹפֶן אַחֵר, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (זכריה ט:ט) שֶׁהַגּוֹאֵל יָבֹא ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן כְּנֶגֶד גְּאֻלַּת ״אֲחִישֶׁנָּה״, שֶׁהִיא בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה״, אָמַר דָּרַךְ כּוֹכָב, שֶׁיִּזְרַח הַגּוֹאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, גַּם רָמַז לַכּוֹכָב הַיּוֹצֵא בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם לְנֵס מֻפְלָא, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (שם). וּכְנֶגֶד גְּאֻלַּת ״בְּעִתָּהּ״ שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״, אָמַר וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּקוּם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּדֶרֶךְ הַקָּמִים בָּעוֹלָם דֶּרֶךְ טֶבַע, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דניאל ד:יד) ״וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים עֲלַהּ״, שֶׁיָּבֹא עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְיָקוּם וְיִמְלֹךְ וְיַעֲשֶׂה מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסָמוּךְ.
במדבר כד:יז · פירוש ג
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
וְטַעַם שֶׁיִּעֵד גְּאֻלַּת ״אֲחִישֶׁנָּה״ שֶׁהִיא כְּכוֹכָב לְיַעֲקֹב, וּגְאֻלַּת ״בְּעִתָּהּ״ שֶׁהִיא עָנִי וְכוּ׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כִּתּוֹת הַצַּדִּיקִים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַמּוּשָּׂג לְגֶדֶר זֶה שֶׁל בִּיאַת הַגּוֹאֵל כְּכוֹכָב הוּא כְּשֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה מִפְּאַת גֶּדֶר הַבֵּינוֹנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם וְיָבֹא בִּזְכוּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, אֲבָל בִּיאָתוֹ בְּדֶרֶךְ ״וְקָם שֵׁבֶט״ זֶה יִהְיֶה כְּשֶׁלֹּא יֵטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם כַּת הַבֵּינוֹנִים וְלֹא יָבֹא אֶלָּא מִפְּאַת כַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל:
במדבר כד:יז · פירוש ד
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
עוֹד רָמַז בְּמַאֲמַר דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב עַל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד הָרָמוּז בַּכּוֹכָב כַּנִּזְכָּר, וְאָמְרוֹ וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל יִרְמֹז עַל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּגֶדֶר שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים יַעֲקֹב, לֹא יָאִיר לָהֶם אֶלָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, אֲבָל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם יָמוּת בְּמִלְחָמָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ רוֹמִילוּס, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב.). אֲבָל אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כֻּלָּן צַדִּיקִים, שֶׁבְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ, אָז אֲפִלּוּ אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁהוּא מָשִׁיחַ הַבָּא מֵאֶפְרַיִם – וְקָם, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה לוֹ תְּקוּמָה לִפְנֵי אוֹיְבָיו וְלֹא יַהַרְגֶנּוּ רוֹמִילוּס. וְתִמְצָא שֶׁצִּוּוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל (עץ חיים שער העמידה) לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתֵנוּ כְּשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים ״לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ״ וְגוֹ׳ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶהֱרָג בַּמִּלְחָמָה.
במדבר כד:יז · פירוש ה
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
וְאָמְרוֹ וּמָחַץ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה מד,כג) שֶׁאָמְרוּ כִּי שְׁלֹשָׁה עַמִּים אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם לְבַד מֵהַשִּׁבְעָה שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְפֶרֶק הֶשֵּׂג יַד יִשְׂרָאֵל, הֵם עַמּוֹן וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם, וְהֵם הָרְמוּזִים בְּמַאֲמַר קֵינִי קְנִזִּי קַדְמוֹנִי, וְהוּא אָמְרוֹ וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב פֵּרוּשׁ, הַמָּשִׁיחַ הָאָמוּר יְאַבֵּד מוֹאָב וְלֹא יַשְׁאִיר לוֹ פֵּאָה בְּכָל זָוִיּוֹתָיו, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר פַּאֲתֵי.
במדבר כד:יז · פירוש ו
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
אוֹ יִרְמוֹז שֶׁיַּקְדִּים דָּוִד וְיִמְחָצֵם וִימַדְּדֵם, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְאַבֵּד פְּאוֹתָיו הַנִּשְׁאָרִים מֵהֶם. וּכְנֶגֶד עַמּוֹן אָמַר וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת, וְיִחֲסָם לְשֵׁת לְפִי שֶׁהֵם חֲשׂוּפֵי שֵׁת, וּלְפִי שֶׁשְּׁמָם יֵשׁ בּוֹ מִדַּת בּוֹשֶׁת אָמַר ״וְקַרְקַר״ וְלֹא אָמַר ״וּמָחַץ״:
במדבר כד:יט · פירוש א
וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃
וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב. רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא אָמַר שֶׁעַל יוֹאָב הוּא אוֹמֵר. וְרַשִׁ״י זַ״ל פֵּרֵשׁ עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּדְבָרָיו עִקָּר, כִּי לְדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מַאֲמָר זֶה לְמַאֲמַר ״וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה״ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמָּשִׁיחַ. וּלְדִבְרֵי רַשִׁ״י זַ״ל, הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר ״וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת״ וְכָלַל כָּל שֶׁיָּצְאוּ מִשֵּׁת בֶּן אָדָם הָרִאשׁוֹן, בָּא לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מֵהָאֻמּוֹת אַחַר ״וְקַרְקַר״ וְגוֹ׳, כַּמּוּבָן גַּם כֵּן מִמַּשְׁמָעוּת ״וְקַרְקַר״ שֶׁלֹּא יְאַבֵּד כֻּלָּם כְּמַאֲמָרָם זַ״ל (פסחים סח.), אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִהְיֶה מֶמְשָׁלָה מֵהֶם אֶלָּא מִיַּעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ וְיֵרְדְּ פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן מַלְכוּת, מִיַּעֲקֹב, פֵּרוּשׁ מִיַּעֲקֹב לְבַד תִּהְיֶה.
במדבר כד:יט · פירוש ב
וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃
וְאָמְרוֹ וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר, פֵּרוּשׁ, לֹא מֶלֶךְ לְבַד הוּא שֶׁיִּהְיֶה מִיַּעֲקֹב וְלֹא מֵהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ שָׂרִיד שֶׁהוּא מֶמְשָׁלָה לְמַטָּה מֵהַמַּלְכוּת יֹאבַד מֵהֶם, וְלֹא יָרִים מֵהֶם עוֹד רֹאשׁ.
במדבר כד:כ · פירוש א
וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃
רֵאשִׁית וְגוֹ׳ וְאַחֲרִיתוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: רֵאשִׁית גּוֹיִם שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְאַבֵּד, לֹא נִצְטַוּוּ תְּחִלָּה אֶלָּא עַל עֲמָלֵק, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמות י״ז:י״ד) ״כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן וְגוֹ׳ מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק״, וְזֶה הָיָה סָמוּךְ לִיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם, וְהָיוּ לוֹחֲמִים וְהוֹלְכִים בּוֹ. שָׁאוּל עָשָׂה בּוֹ מַה שֶׁעָשָׂה, בִּימֵי מָרְדְּכַי עָשׂוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מַה שֶׁעָשׂוּ, וְאָמַר וְאַחֲרִיתוֹ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יַעֲמֹד עַל פֶּרֶק סוֹף הַכִּלָּיוֹן אֶלָּא עֲדֵי אוֹבֵד, פֵּרוּשׁ, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְאַבֵּד הָאֻמּוֹת אָז תִּהְיֶה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק לְהַכְרִית.
במדבר כה:יג · פירוש ב
וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא,ג?) שֶׁאָמְרוּ פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר הוּא עָתִיד לְבַשֵּׂר עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹן, וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב בַּמֶּה זָכָה לְמַעֲלָה זוֹ לְהָשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עדיות פ״ח מ״ז) אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ פִּינְחָס וְגוֹ׳ הֵשִׁיב וְגוֹ׳ בְּקַנְאוֹ וְגוֹ׳, כָּפַל לוֹמַר שְׁתֵּי קְנָאוֹת לִרְמֹז לַקִּנְאָה שֶׁקִּנֵּא בִּזְמַן זֶה וְלַקִּנְאָה שֶׁקִּנֵּא פַּעַם שְׁנִיָּה בִּימֵי אַחְאָב, כְּאָמְרוֹ (מלכים א יט:יד) ״קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה׳״, גַּם שָׁם כָּפַל לוֹמַר ״קַנֹּא קִנֵּאתִי״ לִרְמֹז לִשְׁתֵּי קְנָאוֹת, אַחַת בִּימֵי מֹשֶׁה וְאַחַת בִּימֵי אַחְאָב.
במדבר כה:יג · פירוש ג
וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
לָכֵן אָמַר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, שֶׁהוּא הַבְּרִית שֶׁכָּרַת עִם הָאָבוֹת לָתֵת לָהֶם עֲשָׂרָה עֲמָמִין, וְזֶה יִקָּרֵא בְּרִית שָׁלוֹם כִּי אָז יִהְיֶה שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָם, דִּכְתִיב (ישעיה יא:ז): ״וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה וְגוֹ׳ לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ: וְגוֹ׳. בְּרִית זֶה יִהְיֶה לוֹ כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְהֵשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת וְגוֹ׳, דִּכְתִיב (מלאכי ג:כג) ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה״ וְגוֹ׳. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ בִּפְרָטוּת וְלֹא שִׁתֵּף עִמּוֹ זַרְעוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר בְּרִית הַכְּהֻנָּה: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם״. וְגָמַר אוֹמֶר תַּחַת פֵּרוּשׁ שְׁנֵי יִעוּדִים אֵלּוּ הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה: בְּרִית שָׁלוֹם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו, כָּאן רָמַז בְּמַה שֶׁקִּנֵּא בִּימֵי אַחְאָב עַל שֶׁעָזְבוּ אֱלֹהִים וְהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לֵאלֹהָיו שֶׁנִּתְקַנֵּא עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (דברים ו:טו) ״כִּי אֵל קַנָּא״ וְגוֹ׳ עַד שֶׁאָמְרוּ כָּל הָעָם (מלכים א יח:לט) ״ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״ וְגוֹ׳. לָזֶה גַּם כֵּן הוּא יְבַשֵּׂר בַּיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, שֶׁהוּא גַּם כֵּן סוֹד ״ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״.
במדבר כו:יט · פירוש ו
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ לְשֵׁלָה נִתְכַּוֵּן לְמוֹשִׁיעַ וְרָב הַבָּא לִגְאוֹל מִגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַנִּקְרָא שֵׁלָה, וַהֲגַם שֶׁיַּעֲקֹב קְרָאוֹ שִׁילֹה לֹא יִשְׁתַּנֶּה הַשֵּׁם בָּזֶה, וְצֵא וּלְמַד מִמִּשְׁפָּחוֹת הָרְשׁוּמוֹת כַּמָּה הִשְׁתַּנּוּת בַּשֵּׁמוֹת. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בִּסְמִיכוּת מַאֲמַר לְשֵׁלָה עִם מַאֲמַר וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְהִצְטַעֵר בִּשְׁבִילוֹ וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל בְּמַעֲשֵׂה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁשְּׁאָלוֹ הַמָּשִׁיחַ אִם יִשְׂרָאֵל מַכִּירִים בְּצַעֲרוֹ וְחוֹלִים עָלָיו וְכוּ׳ עַד כָּאן. וּכְדִבְרֵי הַזֹּהַר (בשלח נה:) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל״ וְגוֹ׳ (ישעיהו נב:ח), וְהוּא מַאֲמַר ״וַיִּהְיוּ״ פֵּרוּשׁ, יִהְיוּ בְּוָ״ו שֶׁהוּא הַצַּעַר, ״לְמִשְׁפְּחוֹתָם״, בִּשְׁבִיל שֵׁלָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״לְשֵׁלָה״ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יִהְיוּ מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי פֵּרוּשׁ, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ דּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.
במדבר כו:יט · פירוש ח
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי, יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין כ:) שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵץ גָּדֵר לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ, וְהַכַּוָּנָה כִּי בְּבֹא הַבָּא מִפֶּרֶץ יִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי מְלָכִים. וְעַל אוֹתוֹ זְמַן הוּא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיג:) כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, וְכֵן אָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו מט:ז) ״מְלָכִים יִרְאוּ וְקָמוּ״ וְגוֹ׳. גַּם יִרְמֹז עַל הַפִּרְצָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יִפְרֹץ בָּאוּמּוֹת לְאֵין תַּכְלִית.
במדבר כו:יט · פירוש ט
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי, יִרְמֹז מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיהו ס:ב) ״הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ וְגוֹ׳ וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה׳״, וּכְתִיב ״וְהָיָה לָךְ ה׳ לְאוֹר עוֹלָם״, וְהוּא אָמְרוֹ ״מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי״ אֲשֶׁר עָלֵינוּ יִזְרַח ה׳.
במדבר כו:יט · פירוש י
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
אוֹ תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה לִשְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים שֶׁיִּהְיוּ בְּעֵת הַפְּקִידָה: א׳ בִּיאַת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב.), ב׳ גִּלּוּי מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, ג׳ כְּשֶׁיִּמְלוֹךְ ה׳ עָלֵינוּ. כְּנֶגֶד בִּיאַת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם אָמַר שֵׁלָה, וְרָמַז שֶׁתִּפְגַּע בּוֹ מִדַּת הַדִּין וְיָמוּת בַּעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הָרָמוּז בְּתֵבַת שֵׁלָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל ב ו:ז) ״וַיַּכֵּהוּ שָׁם עַל הַשַּׁל״. וּכְנֶגֶד מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אָמַר לְפֶרֶץ וְגוֹ׳, כִּי זֶה יַעֲשֶׂה פֶּרֶץ בָּאוּמּוֹת וְיִנְקֹם דַּם צַדִּיק. וּכְנֶגֶד מַלְכוּת עוֹלָם אָמַר לְזֶרַח וְגוֹ׳, רֶמֶז לִכְבוֹד ה׳ עָלֵינוּ יִזְרַח.
במדבר כו:יט · פירוש יא
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ וַיִּהְיוּ בְּנֵי פֶרֶץ, אָמַר לְשׁוֹן צַעַר לִרְמֹז עַל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ בְּבֹא הַגּוֹאֵל, כְּאָמְרָם בַּגְּמָרָא (סנהדרין צח.) ״יֵיתֵי וְלֹא אֶחְמֵינֵיהּ״ מֵרוֹב הַצַּעַר שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְאָמְרוֹ בְּנֵי פֶרֶץ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ תּוֹלָדוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִבִּיאַת הַגּוֹאֵל הָרָמוּז בְּפֶרֶץ הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ שֶׁיִּבְנֶה ה׳ חֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר פָּעַל ה׳ וְכוֹנְנוּ יָדָיו, וְיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל מִבְּנֵי פַּלָּטִין שֶׁלּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לְחֶצְרוֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי וְהָבֵן. הַב׳ לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי שֶׁיַּחְמֹל עָלֵינוּ בְּכָל עַנְפֵי הַחֶמְלָה.
במדבר כו:נד · פירוש ה
לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃
וּבְמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב קכב.) אָמְרוּ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִיבַּעְיָא לְהוּ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטִים אִיפְּלִיג אוֹ לְקַרְקַף גַּבְרֵי אִיפְּלוּג? תָּא שְׁמַע: ״בֵּין רַב לִמְעָט״, וְעוֹד תַּנְיָא: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתֵּחָלֵק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא נֶחְלְקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, עַד כָּאן. וְנֶעְלַם מֵהַשַּׁ״ס בָּרַיְתָא בְּסִפְרֵי שֶׁדְּרָשׁוּהָ מֵ״אִישׁ לְפִי פְקוּדָיו״, וּמִסְתַּבְּרָא כִּי תַּנָּא דִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים גַּם כֵּן דְּרָשָׁתוֹ מֵ״אִישׁ לְפִי פְקוּדָיו״ כְּתַנָּא דְּסִפְרֵי, וְעַיֵּן בְּפָסוּק ״בֵּין רַב״ וְגוֹ׳:
דברים
דברים ג:כה · פירוש ד
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) כִּי הַגּוֹאֵל הַמְּקֻוֶּה לָעָם הַמְּקַוִּים הוּא מֹשֶׁה עַצְמוֹ, וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ב׳ ק״כ) גַּם כֵּן רְמָזוּהָ בַּפָּסוּק ״מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה״ (קהלת א:ט), וְהֵן הַנָּבִיא מֹשֶׁה יָדַע הַדְּבָרִים כִּי גָּלָה ה׳ סוֹדוֹ אֶל עַבְדּוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ שֶׁיָּבֹא זְמַן אַחֵר שֶׁיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ וְגוֹמֵר, לָזֶה דִּקְדֵּק בִּתְפִלָּתוֹ כִּי מַה שֶׁשּׁוֹאֵל הוּא שֶׁיַּעֲבֹר עַתָּה, וְהוּא אָמְרוֹ אֶעְבְּרָה נָּא בַּזְּמַן הַזֶּה.
דברים ד:כט · פירוש ד
וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְאָמְרוֹ בַּצַּר לְךָ – כָּתוּב זֶה מְדַבֵּר בְּהַבְטָחַת הַגְּאֻלָּה, כִּי בַּצַּר לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא זְמַן הַגָּלוּת, עוֹד לוֹ שֶׁיִּמְצָאוּהוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ, שֶׁהֵם הַשְׁמָדָה מִן הָאֲדָמָה וַהֲפָצָה בֵּין הָאֻמּוֹת וְהַמְעָטָה שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מְתֵי מִסְפָּר, זֶה יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהֵם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם כָּל הַצָּרוֹת בִּתְמִידוּת בִּזְמַנִּים אֲרֻכִּים אֶלָּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּמַבְטִיחָם שֶׁיְּעוֹרֵר ה׳ לְבָבָם אָז לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְשַׁבְתָּ עַד ה׳, וְנָתַן טַעַם לְהַבְטָחָה זוֹ ״כִּי אֵל רַחוּם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ״ וְגוֹ׳ וִיחַזֵּק לִבְּךָ לָשׁוּב וְגוֹ׳.
דברים ד:כט · פירוש ה
וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְאוּלַי שֶׁזּוֹ הִיא טַעֲנַת מִיכָאֵל לִפְנֵי ה׳ שֶׁהֵבִיא בְּזֹהַר חָדָשׁ (דף ל׳), שֶׁהֲרֵי בָּאוּ אַחֲרִית הַיָּמִים וּמָצְאוּ אוֹתָם כָּל הַדְּבָרִים, וְלָמָּה לֹא יְעוֹרֵר ה׳ לִבָּם לָשׁוּב, וּפֵרַשְׁתִּי הַמַּאֲמָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעֵינֵינוּ לַה׳ צוֹפִיּוֹת לִפְתֹּחַ אוֹצַר רוּחַ טַהֲרָה לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת וּלְהַטּוֹת לְבָבוֹת עַם ה׳ לְהַכִּיר נְעִימוּת עֲרֵבוּת יְדִידוּתוֹ:
דברים ד:לט · פירוש ג
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
ב׳) עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם ז״ל (סוכה נב.) שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא יָבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשָּׂטָן וְשׁוֹחֲטוֹ לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְצִוָּה מֹשֶׁה שֶׁיִּתֵּן הָאָדָם בִּידִיעָתוֹ הַיּוֹם הַהוּא הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ יִשְׁלֹף ה׳ חַרְבּוֹ וְיִשְׁחַט ס״מ הָרָשָׁע, וּבָזֶה יָשִׁיב אֶל לְבָבוֹ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר כִּי יִכָּנַע הַשָּׂטָן לְפָנָיו.
דברים טו:ז · פירוש ד
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז לְהָעִיר הֶעָרָה גְּדוֹלָה עַל אֶחָד הַמְּיֻחָד שֶׁבָּאוּמָּה, שֶׁאֵלָיו אָנוּ מְקַוִּים וּמְצַפִּים מָתַי יָבֹא, וְהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מְשִׁיחֵנוּ אֲשֶׁר הוּא אֶבְיוֹן, וּכְבָר נִמְשַׁל לְעָנִי כְּאָמְרוֹ (זכריה ט:ט) ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״, וְרָמַז הַדָּבָר אֲשֶׁר יְסוֹבְבֶנּוּ לִהְיוֹת אֶבְיוֹן וְאָמַר בְּךָ, פֵּרוּשׁ בְּסִבָּתְךָ, כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ הֶאֱרִיכוּ קִצֵּנוּ. גַּם רָמַז בְּתֵבַת בְּךָ כִּי הוּא אֶבְיוֹן בָּנוּ שֶׁמִּתְאַוֶּה מָתַי יָבֹא לְגָאֳלֵנוּ, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַעֲשֵׂה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁכְּשֶׁרָאָהוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שְׁאָלוֹ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְאָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כִּי הֵם יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים בִּיאָתוֹ, וּכְשֶׁשָּׁמַע כֵּן גָּעָה הֶחָסִיד בִּבְכִיָּה רַבָּה מִתְּשׁוּקָתוֹ לָבֹא לְגָאֳלָם. וְלָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ שֶׁהוּא הַמְּיֻחָד שֶׁבְּאַחֶיךָ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תרגום יונתן על בראשית כו:י) בְּאָמְרוֹ ״כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם״ שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר אֶחָד הַמְּיֻחָד שֶׁהוּא מֶלֶךְ הָעָם. וְאָמְרוֹ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ לְהָעִיר אֵלָיו שֶׁהוּא מְיֻחָד שֶׁבְּסַנְהֶדְרִין שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מוֹרֶה, כְּאָמְרוֹ (ישעיה יא:ג-ד) ״וְשָׁפַט בְּצֶדֶק וְגוֹ׳ וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט״ וְגוֹ׳ אֶלָּא ״וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה׳״. וּפֵרוּשׁ שְׁעָרֶיךָ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כה:ז) ״וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה״. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ לְהָעִיר כִּי הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה.
דברים טו:ז · פירוש ה
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶבְיוֹן בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (זוהר חדש פרשת נח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִי חֲדָא קְהִילָא אוֹ חֲדָא כְּנִישְׁתָּא יִתְּעָרוּן בִּתְיוּבְתָּא מִיָּד אָתֵי בֶּן דָּוִד, עַד כָּאן, וּמֵעַתָּה אֶבְיוֹן הוּא תָּאֵב בְּדָבָר זֶה שֶׁהוּא אַחַד שְׁעָרֶיךָ שֶׁזֶּה יַסְפִּיק לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ לָבֹא בְּרִנָּה. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ, הֵעִיר מְקוֹם תַּאֲוָתוֹ הִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ, שֶׁהוּא תָּאֵב מָתַי תִּפָּקֵד הָעִיר הַיּוֹנָה (צפניה ג:א) חֶמְדַּת הַלְּבָבוֹת. וִיצַו ה׳ לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ וְגוֹ׳, אֶלָּא יִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְמַלְּאוֹת חֵשֶׁק הָאֶחָד הַמְּיֻחָד, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם וּבִפְרָט בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה דִּכְתִיב (ישעיה נד:יד) ״בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי״. וְגָמַר אוֹמֶר מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, פֵּרוּשׁ מִסִּבַּת אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן הַיָּדוּעַ, שֶׁיַּעֲרִיךְ אָדָם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא לְתַכְלִית דָּבָר זֶה שֶׁל מְשִׁיחַ ה׳ שְׁמוֹ חַיִּים.
דברים לב:לה · פירוש א
לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
לִי נָקָם וְשִׁלֵּם. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ג:) שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא יוֹצִיא הַשֵּׁם חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, הָרְשָׁעִים נִדּוֹנִים בָּהּ וְלִהֲטָה אוֹתָם, וְהַצַּדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״לִי נָקָם וְשִׁלֵּם״, פֵּרוּשׁ, נָקָם לָרְשָׁעִים, וְשִׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים.
דברים לב:לה · פירוש ב
לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם. הוּא סוֹד מַאֲמַר (סוטה מט.) ״עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא״, וְהוּא בֵּרוּרֵי נִיצוֹצֵי רַגְלֵי ס״מ כְּשֶׁתָּמוּט רַגְלָם שֶׁל עוֹשֵׂי רִשְׁעָה, וְתִגָּמֵר מִמַּה שֶׁנָּגַע בָּהּ מִדָּבָר הַמַּעֲמִיד, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
דברים לב:לה · פירוש ג
לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם, וְגוֹ׳. הוּא מַאֲמַר הַנָּבִיא (צפניה א:ז) ״כִּי קָרוֹב יוֹם ה׳״ וְגוֹ׳.
דברים לב:לה · פירוש ד
לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
וְחָשׁ עֲתִידוֹת לָמוֹ. הֵם הַנֶּחָמוֹת הָעֲתִידוֹת, כְּשֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ עוֹשֵׂי רִשְׁעָה תֵּכֶף יְמַהֵר לְקַיֵּם הַבְטָחוֹת הָעֲתִידוֹת לַצַּדִּיקִים.
דברים לב:נב · פירוש ב
כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר ״וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא״, מַה מָקוֹם לַחְזוֹר וְלוֹמַר ״אֶל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳? וְיִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ב,ט) שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לִכָּנֵס לָאָרֶץ עִם הָאָבוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק ב קכ.) כִּי הוּא יָבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ בְּבֹא גְּאֻלָּתָם. וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ה׳ ״וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא״ חָשׁ שֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים נִשְׁמָעִים שֶׁמַּחְלִיט לוֹ בִּיאַת הָאָרֶץ לְעוֹלָם וָעֶד, לָזֶה אָמַר ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, עַתָּה, וְלֹא אֶל אֲשֶׁר יִתֵּן לֶעָתִיד. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ג,כה) ״אֶעְבְּרָה נָּא״.
דברים לג:ג · פירוש יב
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״תֻּכּוּ וְגוֹ׳ יִשָּׂא״ וְגוֹ׳, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לח.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק ״וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים״ (תהלים ח:ו), שֶׁמ״ט שַׁעֲרֵי בִּינָה נִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים הֲלֹא הוּא כָּמוּס אֶת ה׳. וְהוּא מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳״ (ישעיה יא:ט), פֵּרוּשׁ הַדֵּעָה שֶׁעֲדַיִן הִיא אֶת ה׳, וְלֹא מְסָרָהּ לְמֹשֶׁה, וּבְהִגָּלוֹת מְשִׁיחֵנוּ יִתֵּן ה׳ הַטּוֹב הַהוּא. וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״, בַּחֵלֶק שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ, וְעוֹד לֶעָתִיד ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״, וְיִחֵס אֵלָיו לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת וּמַעֲלָה שֶׁחֵלֶק הַהוּא עֶלְיוֹן מְאֹד, וּכְבָר כָּתַבְנוּ מִזֶּה בְּאֹרֶךְ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים: