בראשית
בראשית א:א · פירוש יח
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּבְדֶרֶךְ דְּרָשׁ יִתְבָּאֵר תֵּיבַת בְּרֵאשִׁית עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים ל״ג:ו׳): ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי יִתְעַלֶּה שֵׁם אֱלֹהֵינוּ לֹא בָּרָא הַמַּלְאָכִים עַד יוֹם ב׳ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ הַטּוֹעִים כִּי הָיוּ מְסַיְּעִים אוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה א׳) יֵשׁ לָנוּ לְהָעִיר אֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁהַמַּלְאָכִים נִבְרָאִים מְאוּחָרִים, הֲלֹא לְפִי מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״, כִּי צְבָא הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ מֵרוּחַ שֶׁיָּצָא מִפִּי עֶלְיוֹן כִּבְיָכוֹל, אִם כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לְפִי הַמּוּרְגָּשׁ הַמַּלְאָכִים יִבָּרְאוּ קוֹדֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כִּי הָרוּחַ יַקְדִּים לָצֵאת קוֹדֶם שֶׁיֵּצֵא הַדִּבּוּר, וְכֵיוָן שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ נִבְרְאוּ מֵהַדִּבּוּר הֲרֵי כְּבָר קָדַם הָרוּחַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאוּ הַמַּלְאָכִים. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב בְּרֵאשִׁית בָּרָא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי ה׳ הִקְדִּים הַמְאוּחָר שֶׁהוּא הַדִּבּוּר לָרוּחַ, הֵפֶךְ הַיָּדוּעַ אֶצְלֵנוּ בְּטֶבַע הַדִּבּוּר, וּבָרָא שָׁמַיִם תְּחִלָּה וְהָפַךְ הַסֵּדֶר וְעָשָׂה רֵאשִׁית דִּבּוּר לָרוּחַ, לַטַּעַם הָאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְהוּא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁהָיוּ הַמַּלְאָכִים עוֹזְרִים וּמוֹתְחִים עִמּוֹ שָׁמַיִם וְכוּ׳. וּמוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא לֹא יֻקַּח אֵלָיו שִׁעוּר מֵהַנִּבְרָאִים, שֶׁהַנִּבְרָאִים אֵינָם יְכוֹלִין לְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר הַמֻּטְבָּע בָּהֶם בְּעֵת הַבְּרִיאָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל הוּא לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁדִּיֵּק הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ״ שֶׁהִקְדִּים בְּרִיאַת שָׁמַיִם שֶׁנִּבְרְאוּ מֵהַדִּבּוּר, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״.
בראשית א:א · פירוש יט
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּמֵעַתָּה שִׁעוּר פֵּרוּשׁ תֵּבַת בְּרֵאשִׁית הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּדִּבּוּר ב׳ דְּבָרִים: הָרוּחַ וְהַדִּבּוּר עַצְמוֹ, וְכָל אֶחָד בָּרָא מִמֶּנּוּ ה׳ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מִי קָדַם מִשְּׁנֵיהֶם – אִם הָרוּחַ אִם הַדִּבּוּר, לָזֶה אָמַר כִּי רֵאשִׁית הָיָה מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי הַדִּבּוּר הָיָה רֵאשִׁית לָרוּחַ שֶׁיָּצָא מִפִּי עֶלְיוֹן.
בראשית א:א · פירוש כג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְלֹא יִקְשֶׁה לְךָ מַה מִשְׁפָּט יַעֲרֹךְ ה׳ לִבְנֵי אֵלִים יוֹשְׁבֵי שָׁמַיִם, שֶׁיֻּצְדַּק לוֹמַר עֲלֵיהֶם שֵׁם אֱלֹהִים. הֲלֹא תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו.) בְּמַעֲשֵׂה מטטרו״ן שֶׁדָּנוּהוּ לִפְנֵי אֱלִישָׁע וּמַחְיוּהוּ שִׁתִּין פּוּלְסֵי דְּנוּרָא, וְגַם אֵלִיָּהוּ וְכוּ׳ (בבא מציעא פה:), וְכַמָּה מִשְׁפָּטִים לְשָׂרֵי מַעְלָה. וַהֲגַם שֶׁאֵין לָהֶם יֵצֶר, עִם כָּל זֶה יִמָּצֵא בָּהֶם הַטָּעוּת, כִּי לִפְעָמִים לֹא יְכַוְּנוּ אֶל הָאֱמֶת וְיִשְׁגּוּ. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה הַמַּלְאָךְ מטטרו״ן וְאֵלִיָּהוּ כִּי שָׁגְגוּ, וְכֵן יִקֶר מִקְרֶה וְיַעֲנִישֵׁם ה׳ אֲפִלּוּ עַל הַשּׁוֹגֵג, מַה שֶׁאֵין שׁוֹפֵט בְּמִשְׁפָּט זֶה לְיוֹשְׁבֵי אָרֶץ. וּבָזֶה יִתְאַמֵּת מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְנָכוֹן.
בראשית א:א · פירוש כט
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁלֹּא חָזַר בּוֹ מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ, כִּי לֹא מָצִינוּ שֶׁקָּדַם בְּמַחְשֶׁבֶת ה׳ שֶׁלֹּא לְהִתְנַהֵג בְּמִשְׁפָּט בְּסֵדֶר זֶה שֶׁיִּהְיֶה נִפְרָע בְּרַחֲמִים. וּלְפִי זֶה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב כַּסֵּדֶר הָאָמוּר, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא ה׳ אֱלֹהִים״ הָיְתָה הַסְּבָרָא נוֹתֶנֶת כִּי יֵשׁ מִשְׁפָּט וְאֵין מִשְׁפָּט גַּם כֵּן לְצַד הָרַחֲמִים, כִּי לֹא הֶחְלִיט ה׳ מִשְׁפָּט לְבַדּוֹ. וּמֵאָמְרוֹ ״בָּרָא אֱלֹקִים״ לְבַד הֲרֵי הֶחְלִיט כִּי אֵין דָּבָר בְּלֹא מִשְׁפָּט, וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחַר כָּךְ ״ה׳ אֱלֹהִים״ תִּתְפָּרֵשׁ עַל אֲמִתָּתָהּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ, שֶׁהַמִּשְׁפָּט עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה הַפֵּרָעוֹן בְּדֶרֶךְ רַחְמָנוּת. וְסָמַךְ עָלֶיהָ הַכָּתוּב שֶׁנַּכְרִיחַ לְפָרֵשׁ עַל זֶה הָאוֹפֶן, לִהְיוֹת דָּבָר יָדוּעַ מוּחְזָק בְּיָדֵינוּ כִּי יְדִיעַת ה׳ לֹא תִּתְהַפֵּךְ כִּבְיָכוֹל.
בראשית ו:יא · פירוש ב
וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּאָבוֹת (אבות ד:יא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָעוֹשֶׂה עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר, פֵּרוּשׁ מַלְאָךְ מַשְׁחִית. אַךְ צָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי אֵין הַמַּשְׁחִית יָכוֹל עֲשׂוֹת דָּבָר קוֹדֶם שֶׁיִּשְׁפֹּט שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ, שֶׁה׳ מוֹנְעָם מֵעֲשׂוֹת רַע, וְהוּא סוֹד פֵּרוּשׁ (שמות לד:ז) ״נוֹשֵׂא עָוֹן״. וְאַחַר שֶׁיִּשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים אָז יְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם שֶׁהֵם קַטֵּגוֹרִים שֶׁנִּבְרָאִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, כְּאָמְרוֹ (ירמיהו ב:יט): ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת, כִּי הֲגַם שֶׁיִּמְנַע ה׳ הַמְקַטְרֵג מֵהַזִּיק לְעוֹשֵׂהוּ, עִם כָּל זֶה כְּשֶׁיַּרְבֶּה – יִקְבּוֹל שֶׁלֹּא יִסְבּוֹל עוֹד, וְיִדְחוֹק לְמַהֵר מַעֲשֵׂהוּ לְאַבֵּד בְּעָלָיו קוֹדֶם שֶׁיִּגָּמֵר דִּינוֹ, כִּי מִשְׁפָּטוֹ מְפֹרָשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ קוֹדֶם שֶׁיִּגְמוֹר דִּינָם נִשְׁחֲתָה הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ מָשְׁלוּ בָּהּ מַשְׁחִיתִים לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר הָאָרֶץ הַכַּוָּנָה שֶׁגַּם גּוּף הָאָרֶץ לְצַד הַפְלָגַת הַחֲטָאִים תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ, כִּי יַשְׁכִּינוּ בָּהּ הַתִּעוּב הַנּוֹצָר מִמַּעֲשֵׂיהֶם. וְאָמְרוֹ וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ מִן הָרָאוּי הָיָה לְהַקְדִּים הַסִּבָּה וְאַחַר כָּךְ הַמְּסֻבָּב שֶׁהוּא יְצִירַת הַמַּשְׁחִית, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ שֶׁאַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לְגֶדֶר זֶה עוֹד הוֹסִיפוּ לְהַתְעִיב יוֹתֵר מֵהַקּוֹדֵם.
בראשית טז:ה · פירוש ח
וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
וְתֵכֶף הוֹדָה לִדְבָרֶיהָ עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם. וּכְשֶׁיָּדְעָה שָׂרָה כִּי אֵין סְתִירָה לְטַעֲנוֹתֶיהָ וְעוֹדֶנָּה שִׁפְחָתָהּ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי .וַתִּבְרַח וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי הָגָר לֹא קִבְּלָה הַדִּין, וְחָשְׁבָה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ אֶת הַדֶּרֶךְ וְדִין בַּת חוֹרִין יֵשׁ לָהּ, לְצַד שֶׁגְּבִרְתָּהּ נָתְנָה אוֹתָהּ לְבֶן חוֹרִין, הָאָדָם הַגָּדוֹל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וַדַּאי יָצְתָה לְחֵרוּת, וְהִיא לֹא שָׁמְעָה הַתְּנַאי שֶׁהִתְנֵית שָׂרָה, לָזֶה בָּרְחָה לָהּ, וַיִּפְגְּעוּ בָּהּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים וְהוֹדִיעוּהָ כִּי הִיא שִׁפְחַת שָׂרַי, וַתְּקַבֵּל עָלֶיהָ אֶת הַדִּין וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי וְגוֹ׳:
בראשית יח:ב · פירוש ב
וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְפִי מַה שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּסוֹף הָעִנְיָן כִּי מַלְאָכִים הָיוּ, וּבָאוּ בִּדְמוּת אֲנָשִׁים לְהִתְאַכְסֵן אֵצֶל אַבְרָהָם לְסִבּוֹת יְדוּעוֹת. לָזֶה אָמַר וַיַּרְא וְהִנֵּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מַה שֶׁהוּא נִרְאֶה הוּא אֲנָשִׁים וְאֵינָם כֵּן, וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיַּרְא שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים״ יִהְיֶה דּוֹבֵר שְׁקָרִים חָס וְשָׁלוֹם.
בראשית יח:ב · פירוש ג
וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
וְאָמְרוֹ נִצָּבִים לוֹמַר, כִּי אַבְרָהָם לְהַכָּרָתוֹ בִּמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן הִכִּיר בָּהֶם שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עַל דָּבָר, פֵּרוּשׁ: הִכִּיר בָּהֶם שֶׁהָיוּ שְׁלוּחִים אֶל אַבְרָהָם לְצָרְכּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה – אֶחָד לְרַפְּאוֹתוֹ, וְאֶחָד לְבַשֵּׂר ״כָּעֵת חַיָּה״ וְגוֹ׳, וְאֶחָד, הֲגַם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם, אַף עַל פִּי כֵן לְחִבַּת אַבְרָהָם הָיָה עוֹמֵד מְעֻכָּב מִלֶּכֶת עַד אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ אֵלָיו וְהָיָה מַה שֶׁהָיָה, וְאָז פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ. הֲרֵי כִּי כָּל הַעֲמָדָתוֹ הָיְתָה עָלָיו.
בראשית יח:ב · פירוש ד
וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֲנָשִׁים נִצָּבִים פֵּירוּשׁ עוֹמְדִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, עָלָיו פֵּירוּשׁ עַל סִבָּתוֹ לְצוֹרֶךְ הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְהִכִּיר בָּהֶם כִּי מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים הֵם כִּי צוּרַת הַמַּלְאָךְ לֹא תִּתְעַלֵּם. וְצֵא וּלְמַד מֵאֵשֶׁת מָנוֹחַ (שופטים י״ג:י״ג) וּמִכָּל שֶׁכֵּן אַבְרָהָם שֶׁמַּכִּירָם הָיָה לְשֶׁעָבַר. וְאָמְרוֹ וַיַּרְא הָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁרְאִיָּה זוֹ שֵׁנִית הִיא הַכָּרָתָם הֱיוֹתָם מַלְאָכִים, אֶלָּא שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָזֶה וּכְבָר רָמַז הַכָּתוּב שֶׁהִכִּירָם, אֶלָּא שֶׁמּוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁבִּרְאִיָּה שֶׁרָאָה אוֹתָם נִתְרַפֵּא מִמַּכְאוֹבוֹ וְעָמַד וְרָץ לִקְרָאתָם, כִּי הַמַּלְאָךְ יֵרָאֶה מֵרָחוֹק, וְאֵין הֶבְדֵּל לִבְחִינַת הָרוּחָנִיּוּת לִמְנוֹעַ הָרְפוּאָה, וְתֵכֶף וּמִיָּד עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ רְפָאֵל וַיְרַפְּאֵהוּ. וּלְצַד הַרְגָּשָׁה זוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה לִמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן.
בראשית יח:ג · פירוש ב
וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃
אָכֵן טַעַם אַבְרָהָם הוּא, לֶהֱיוֹת שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁהַשְּׁנַיִם הָיוּ מְכַוְּנִים פְּנֵיהֶם לְהִכָּנֵס אֶצְלוֹ, כִּי אֵלָיו בָּאוּ – אֶחָד לְרַפְּאוֹתוֹ וְאֶחָד לְבַשְּׂרוֹ, וּשְׁלוּחִים הֵם אֵלָיו, אֲשֶׁר לֹא כֵן הַשְּׁלִישִׁי וְהוּא גַּבְרִיאֵל שֶׁבָּא לַהֲפֹךְ סְדוֹם, לֹא הָיָה לוֹ שַׁיָּכוּת אֵצֶל אַבְרָהָם. לָזֶה חִלָּה פָנָיו שֶׁלֹּא יַעֲבֹר מֵעָלָיו וְשֶׁיִּכָּנֵס אֶצְלוֹ עִם הַשְּׁנַיִם, וְנִתְרַצָּה לִדְבָרָיו.
בראשית יח:ד · פירוש ב
יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃
עוֹד יִרְמֹז עִנְיָן הַנּוֹגֵעַ לַמַּלְאָכִים שֶׁיִּקְחוּ מְעַט מַיִם שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, וְלֶהֱיוֹת כִּי הַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ בְּחִינַת הַפְּשָׁט וּבְחִינַת הַפְּנִימִיּוּת, וְהִנֵּה הַמַּלְאָכִים שֶׁבָּאוּ בִּדְמוּת אֲנָשִׁים הוּא גּוּף שֶׁבָּרָא לָהֶם ה׳ רוּחָנִי מֵהַגְלָדַת הָאֲוִירִים (זהר חלק א׳ נ״ח), וּבְעֵרֶךְ עַצְמוּת הַמַּלְאָךְ יֵחָשֵׁב גּוּף וְיִתְיַחֵס אֵלָיו בְּחִינַת רֶגֶל כַּיָּדוּעַ הַטַּעַם לְיוֹדְעֵי חֵן, וְרָמַז לָהֶם שֶׁיִּקְחוּ מְעַט מַיִם מִפְּשָׁטֵי הַתּוֹרָה וִיטַהֲרוּ בּוֹ רַגְלֵיהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת גּוּף הַנִּכָּר עֲלֵיהֶם. וְיִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֵץ חַיִּים, וְלָזֶה אָמַר הָעֵץ בְּה״א הַיְדִיעָה. גַּם אָמַר לָהֶם שֶׁיִּקְחוּ פַּת לֶחֶם הִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, וְיִסְעֲדוּ בּוֹ פְּנִימִיּוּתָם וְהוּא אָמְרוֹ ״לִבְּכֶם״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר פַּת לֶחֶם פַּת שֶׁיֵּשׁ בִּבְחִינָתוֹ לֶחֶם שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוּת הָעוֹלָמוֹת.
בראשית יח:ה · פירוש א
וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
כִּי עַל כֵּן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֵיךְ מַזְמִינָם לֶאֱכוֹל אַחַר שֶׁהִכִּיר בָּהֶם הֱיוֹתָם מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן. כִּי הֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁיְּכַוֵּן בִּדְבָרָיו אֶל הָרוּחָנִיּוּת, עִם כָּל זֶה הַפְּשָׁט אֵינוֹ נֶעֱקָר, וְגַם בַּמַּאֲכָל יֵשׁ סוֹדוֹת מֻפְלָאִים כָּאָמוּר (משלי י״ג:כ״ה) ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ״ לִפְנִימִיּוּת הָרוּחָנִיּוּת. לָזֶה אָמַר לָהֶם כִּי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי טַעַם לִדְבָרַי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם, פֵּרוּשׁ כֵּן בְּסֵדֶר זֶה בִּדְמוּת אֲנָשִׁים שֶׁיֶּשְׁנָם בַּמָּזוֹן הַגַּשְׁמִי גַּם כֵּן. וַיֹּאמְרוּ כֵּן, פֵּרוּשׁ כֵּן הוּא כִּדְבָרָיו, שֶׁעַל כֵּן עָבְרוּ עָלָיו בִּדְמוּת אֲנָשִׁים, וְהִסְכִּימוּ אֵלָיו לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. עוֹד רָמְזוּ לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּדֶּרֶךְ הָאָמוּר בִּדְבָרָיו לְהַטְעִימָם רוּחָנִיּוּת הַנָּאוֹת לָהֶם כָּרָמוּז בִּדְבָרָיו כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
בראשית יח:י · פירוש ד
וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃
וְשָׂרָה שֹׁמַעַת. מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַבְּשׂוֹרָה לְשָׂרָה בִּשְּׂרוּ כְּמַאֲמַר ה׳ בַּשְּׁלִיחוּת, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת וְגוֹ׳ וְהוּא הַמְבַשֵּׂר אַחֲרָיו. וְרָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ כִּי אַף עַל פִּי כֵן נִתְיַסֵּר הַמַּלְאָךְ עַל אֲשֶׁר לֹא דִּבֵּר הַבְּשׂוֹרָה מִפִּיו אֵלֶיהָ וְדִבֵּר לְאַבְרָהָם, וְהַמַּלְאָכִים יֵעָנְשׁוּ עַל הַשּׁוֹגֵג וְעַל שִׁנּוּי כָּל שֶׁהוּא:
בראשית יט:יג · פירוש א
כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהֹוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃
כִּי מַשְׁחִיתִים וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁאֵין מַשְׁחִית אֶלָּא אֶחָד, לְצַד שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד הָיוּ אוֹמְרִים לְשׁוֹן רַבִּים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְאֶה כִּי מַה שֶׁלְּפָנָיו אֵינוֹ אֶלָּא שַׁמָּשׁ בְּעָלְמָא.
בראשית יט:יג · פירוש ב
כִּֽי־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־גָדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהֹוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁעַל גַּבְרִיאֵל הוּא אוֹמֵר הוּא וּצְבָאוֹ, אוֹ לְצַד שֶׁאֵין גַּבְרִיאֵל יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד שֶׁיּוֹצִיא רְפָאֵל אֶת לוֹט, הֲרֵי שֶׁגַּם רְפָאֵל גּוֹרֵם רָעָה לִסְדוֹם וְאֵין בְּדָבָר זֶה שְׁתֵּי שְׁלִיחוּיוֹת.
בראשית יט:טז · פירוש א
וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ ׀ וַיַּחֲזִ֨יקוּ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהֹוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃
וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים. הֲגַם שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוּא הַמַּצִּיל אֶת לוֹט, אֲבָל הָאַחֵר שֶׁבָּא לַהֲפֹךְ אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי שְׁלִיחוּיוֹת. אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהַמַּצִּיל שֶׁהוּא רְפָאֵל הוּא הַמַּצִּיל וְגַבְרִיאֵל אֵינוֹ אֶלָּא מְסַיֵּעַ, לֹא מִקְרִי זֶה עוֹשֶׂה שְׁתֵּי שְׁלִיחוּיוֹת. וְטַעַם גַּבְרִיאֵל שֶׁסִּיֵּעַ אֵין זֶה אֶלָּא מַכְשִׁירֵי הַשְׁחָתַת סְדוֹם, שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב כָּל עוֹד שֶׁהָיָה לוֹט בְּתוֹכָהּ, וְהָיָה רְפָאֵל מוֹנְעוֹ מֵעֲשׂוֹת דָּבָר עַד שֶׁיֵּצֵא לוֹט.
בראשית כ:ו · פירוש ד
וַיֹּ֩אמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתׇם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃
וְאָמְרוֹ עַל כֵּן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: לְצַד הֱיוֹת הַדְּבָרִים בְּסֵדֶר זֶה הוּא שֶׁבָּאתִי לְהוֹדִיעֲךָ לִמְנוֹעַ עַצְמְךָ מִמֶּנָּה, אֲבָל זוּלַת זֶה פֵּרֵשׁ שֶׁאִם הָיִיתָ יוֹדְעָהּ בְּעוּלַת בַּעַל וְלָקַחְתָּ אוֹתָהּ הָיִיתִי הוֹרֶגְךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן עַל מַחְשֶׁבֶת גּוֹיִם הָרָעָה וּמְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נב:יג) שֶׁאָמְרוּ מַלְאָךְ דְּחָפוֹ מֵעָלֶיהָ, יְדֻיַּק הַכָּתוּב עַל נָכוֹן אָמְרוֹ לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ.
בראשית לב:ב · פירוש ב
וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
וּפְשַׁט הַכָּתוּב הוּא, לֶהֱיוֹת כִּי שָׁלַח ה׳ מַלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים לְהִדָּמוֹת לִפְנֵי עֵשָׂו כַּאֲשֶׁר הוֹכִיחַ סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, לָזֶה הִקְדִּים לְהוֹדִיעַ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁמִּמֶּנּוּ הִרְגִּישׁ יַעֲקֹב הֱיוֹתָם מַלְאָכִים, וְאָמַר שֶׁלֹּא בָּא הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ הָאֲנָשִׁים שֶׁקּוֹדֶם יִהְיוּ נִרְאִים הָלוֹךְ וְקָרֵב עַד שֶׁיַּגִּיעוּ אֵצֶל הַבָּאִים אֶצְלוֹ, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד צָמְחוּ לְפָנָיו, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ פֵּרוּשׁ רְאִיָּה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה הַפְּגִיעָה בּוֹ אֶצְלוֹ, ״וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם״ בְּדֶרֶךְ זֶה, ״מַחֲנֵה אֱלֹהִים״, אֵין אֵלֶּה אֲנָשִׁים אֶלָּא מַלְאָכִים, ״וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַחֲנָיִם״ פֵּרוּשׁ שְׁתֵּי מַחֲנוֹת, אֶחָד שֶׁל אֲנָשָׁיו שֶׁהָיוּ עִמּוֹ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה וְהַשֵּׁנִי שֶׁל מַלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים כִּי בָּאוּ לְעֶזְרַת ה׳ לִידִידוֹ יַעֲקֹב בְּחִיר ה׳.
בראשית לב:ד · פירוש ב
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לָתֵת טַעַם לְאָמְרוֹ וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, לָמָּה יִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן לְלֹא צֹרֶךְ, כִּי יָכוֹל עֲשׂוֹת הַדָּבָר עַל יְדֵי מְשָׁרְתֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ? לָזֶה אָמַר לְפָנָיו, פֵּרוּשׁ, לְצַד הֱיוֹתָם לְפָנָיו דָּן כִּי הוּרְשָׁה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לַאֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ לָהֶם בְּדָבָר שֶׁאֵין יָכוֹל עֲשׂוֹת עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם. וְאָמַר כִּי הֻצְרַךְ לָהֶם לְצַד שֶׁהַשְּׁלִיחוּת הוּא אֶל עֵשָׂו, וְהוּא אָדָם גָּדוֹל כַּיָּדוּעַ לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עה), וּשְׁלִיחוּת אֲחֵרִים אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַחְשִׁיב אוֹתָם לַהֲשִׁיבָם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיַּקְדִּים לְהַכּוֹתָם מִבְּלִי הָשֵׁב וְיָבֹא עַל יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנֶּשֶׁר, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמַּלְאָכִים. גַּם בְּאֶמְצָעוּת שְׁלִיחוּתָם יִפְחַד וְרָחַב לְבָבוֹ בִּרְאוֹתוֹ צְבָא הַשָּׁמַיִם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): ״מֵהֶם לְבוּשֵׁי אֵשׁ וְרוֹכְבֵי סוּסִים״ וְכוּ׳ עַד כָּאן, שֶׁבָּזֶה יִרָא לְבַל עֲשׂוֹת רַע.
בראשית לב:ד · פירוש ד
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶל עֵשָׂו שֶׁהוּא שׂוֹנֵא, אֶל אָחִיו שֶׁאֵינוֹ שׂוֹנֵא. פֵּרוּשׁ, שֶׁיַּעֲשׂוּ הַשְּׁלִיחוּת לְעֵרֶךְ אֲשֶׁר יִמְצָאוּהוּ: אִם יִמְצָאוּהוּ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא תִּהְיֶה הַשְּׁלִיחוּת בְּאֹפֶן אֶחָד, וְאִם יִרְאוּ כִּי הוּא אָחִיו תִּהְיֶה הַשְּׁלִיחוּת בְּאֹפֶן אַחֵר. וְדָבָר זֶה לֹא יוּכְלוּ הָבִין זוּלַת הַמַּלְאָכִים, כִּי הָאֲנָשִׁים יָכוֹל לְהַטְעוֹתָם.
בראשית לב:ד · פירוש ה
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
אוֹ יִרְצֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַקְדִּים לִשְׁלֹחַ הוּא שְׁלוּחָיו קֹדֶם שֶׁיֵּדַע עֵשָׂו מֵהַזּוּלַת כִּי בָא יַעֲקֹב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מא:) ״קַדְּמֵהוּ לָרָשָׁע״ וְכוּ׳. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּחַר לִשְׁלֹחַ הַמַּלְאָכִים שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לַהֲלִיכָה, וּבַמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁמָּה יַעֲשׂוּ שְׁלִיחוּתָם, כִּי כָל הָעוֹלָם כְּאַרְבַּע אַמּוֹתָם. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, הַטַּעַם לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: הֵם עוֹדָם עוֹמְדִים לְפָנָיו וְהֵם עוֹשִׂים שְׁלִיחוּתָם אֶל עֵשָׂו אָחִיו, הֲגַם שֶׁהוּא בְּמָקוֹם רָחוֹק. וְהוּא אָמְרוֹ אַרְצָה שֵׂעִיר, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״לְאֶרֶץ״, כִּי לֹא יִצְטָרְכוּ לָלֶכֶת אֶלָּא יַחְזְרוּ פְּנֵיהֶם וִידַבְּרוּ עִם עֵשָׂו, וּבְמַעֲמָדָם יַעֲמֹדוּ וְיַחְזְרוּ לוֹ הַתְּשׁוּבָה, וְהָבֵן. וְאָמְרוֹ שְׂדֵה אֱדוֹם פֵּרוּשׁ: קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא מִמְּקוֹמוֹ עֵשָׂו יַגִּיעוּהוּ בַּשְּׁלִיחוּת, כִּי מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ יִקָּרֵא שְׂדֵה אֱדוֹם:
בראשית לב:ז · פירוש ב
וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ בְּהוֹרָאַת פָּנִים צְהוּבוֹת, וְהֶרְאֵינוּ לוֹ גַּם כֵּן פָּנִים שֶׁל זַעַם לְצַד הֱיוֹתוֹ כְּפִי הָאֱמֶת עֵשָׂו בְּלֹא אַחְוָה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרק ע״ה) שֶׁהֶרְאָהוּ מַחֲנוֹת רוֹכְבֵי אֵשׁ וְכוּ׳ לְהַפְחִידוֹ אִם לֹא יִתְנַהֵג בְּמִדַּת הָאַחְוָה. וְטַעַם שֶׁלֹּא הֶחְלִיטוּ הַשְּׁלִיחוּת בְּאֹפֶן אֶחָד, לְצַד שֶׁהָיָה מַרְאֶה בְּפָנָיו אַחְוָה וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יְדַמֶּה, לָזֶה עָשׂוּ שְׁנֵי אָפְנֵי שְׁלִיחוּת אִם לְטוֹב אִם וְכוּ׳:
בראשית לב:כז · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־בֵּרַכְתָּֽנִי׃
לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ וְגוֹ׳. זֶה הוּא שֶׁאָמַר ״כִּי שָׂרִיתָ וְגוֹ׳ וַתּוּכָל״, כִּי מָשַׁל בּוֹ וְלֹא הָיָה הַמַּלְאָךְ יָכוֹל לַהֲלוֹךְ זוּלַת רְצוֹנוֹ. וְאָמְרוֹ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יוּזַּק מִתְּקִיעַת יְרֵכוֹ. אוֹ לְצַד שֶׁהִכִּיר בּוֹ הֱיוֹתוֹ מַלְאָךְ הִשְׁתַּדֵּל שֶׁיְּבָרְכֵהוּ.
בראשית לב:ל · פירוש א
וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃
הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ. לֶהֱיוֹת שֶׁיַּעֲקֹב יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאֵין שֵׁם קָבוּעַ לַמַּלְאָךְ, וְשָׁאַל לַמַּלְאָךְ שְׁמוֹ, וּפֵרֵשׁ כִּי שׁוֹאֲלוֹ עַל שְׁמוֹ אָז בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהוּא אָמְרוֹ הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ פֵּירוּשׁ: עַתָּה מַה שְׁמֶךָ.
בראשית לב:ל · פירוש ב
וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃
לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, בִּשְׁלָמָא מַה שֶׁשָּׁאַל הַמַּלְאָךְ שְׁמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הוּא לְטַעַם מַה שֶׁאָמַר לוֹ ״לֹא יַעֲקֹב וְגוֹ׳ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל״, מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאֵלָה זוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לָמָּה, אִם לוֹמַר לוֹ דָּבָר יֹאמַר אֵלָיו וּבְלֹא סִבַּת שְׁאֵלַת עִנְיָן זֶה. אוֹ יִרְצֶה לָמָּה פֵּרוּשׁ, לְאֵיזֶה עִנְיָן אַתָּה שׁוֹאֵל דָּבָר זֶה שֶׁאוֹדִיעֲךָ שְׁמִי שֶׁאֲנִי נִקְרָא בּוֹ עַתָּה, כֵּיוָן שֶׁאֵין זֶה שֵׁם קָבוּעַ וּבְעֵת אַחֵר יִצְטָרֵךְ לִשְׁאוֹל לִשְׁמִי.
בראשית לב:לא · פירוש א
וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃
פָּנִים אֶל פָּנִים וְגוֹ׳. טַעַם הַתְּמִיהָה – לֹא שֶׁרָאָה מַלְאָךְ, וַהֲלֹא נִגְלָה אֵלָיו קֹדֶם הָאֱלֹהִים, אֶלָּא שֶׁלָּחַם עִם הַמַּלְאָךְ, וְהוּא אָמְרוֹ ״פָּנִים אֶל פָּנִים״ לְשׁוֹן מִלְחָמָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלכים ב יד:ח) ״נִתְרָאֶה פָנִים״.
בראשית לז:יז · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃
נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן הֻצְרַךְ לוֹמַר נָסְעוּ מִזֶּה וְלֹא הִסְפִּיק אָמְרוֹ ״שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים נֵלְכָה״ וְגוֹ׳? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד) דָּרְשׁוּ כִּי הִגִּיד לוֹ שֶׁנָּסְעוּ מֵהָאַחְוָה וְהָלְכוּ לְבַקֵּשׁ נִכְלֵי דָתוֹת שֶׁיְּמִיתוּהוּ בָּהֶם. וּלְדִבְרֵיהֶם קָשֶׁה לָמָּה לֹא נִרְתַּע יוֹסֵף לַחְזוֹר לַאֲחוֹרָיו, שֶׁאֵין לְךָ שְׁכִיחַ הֶזֵּיקָא כָּזֶה, וְחַס וְשָׁלוֹם הָיָה כְּמִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ לְהִסְתַּכֵּן בְּעַצְמוֹ.
בראשית לז:יז · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃
וְאוּלַי כִּי יוֹסֵף לֹא הֵבִין דִּבְרֵי הָאִישׁ כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ כֵּן אַחַר שֶׁנִּתְגַּלָּה מַה שֶׁעָשׂוּ הָאַחִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן יוֹסֵף הֵבִין הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״נָסְעוּ מִזֶּה״ – פֵּרוּשׁ מִכָּל הַמָּחוֹז הַהוּא, וְאֵין לוֹ לְבַקֵּשׁ עוֹד בְּאוֹתוֹ מָחוֹז, וְהַטַּעַם כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים נֵלְכָה. וּמִזֶּה יָדַע כִּי עָקְרוּ דִּירָתָם מִכָּל הַמָּקוֹם הַהוּא, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר ״הָלְכוּ דּוֹתָיְנָה״ שֶׁלֹּא יָדַע בְּבֵרוּר שֶׁהָלְכוּ לְדוֹתָן אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם, וְסִפֵּר סִדְרָן שֶׁל דְּבָרִים. וּלְצַד שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף כִּי זֶה הָאִישׁ הוּא מֵעוֹבְרֵי דֶרֶךְ וְלֹא מַלְאַךְ ה׳, הֵבִין הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָן. וּכְפִי זֶה יָבֹא עַל נָכוֹן מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו לְדוֹתָן וַיִּמְצָאֵם״. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי יָבֹא עַל נָכוֹן, שֶׁלֹּא הֶחְלִיט לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁהָלְכוּ לְדוֹתָן אֶלָּא שֶׁנָּסְעוּ מֵהַמָּקוֹם הַהוּא, לָזֶה הָיָה מְבַקֵּשׁ לְדַרְכּוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים וַיִּמְצָאֵם בְּדוֹתָן, וְהָבֵן. וּדְרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, כִּי הַתּוֹרָה הוֹדִיעָה שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ וְרָמַז סוֹד דָּבָר.
בראשית לז:יז · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃
עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ אַחַר אֶחָיו, פֵּרוּשׁ כִּי יוֹסֵף דָּרַשׁ דִּבְרֵי הַמַּגִּיד כִּדְרָשַׁת רַזַ״ל, וְהֵבִין גַּם כֵּן הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן, וְהִכְרִיעַ הַפֵּרוּשׁ שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר אֵלָיו שֶׁנָּסְעוּ מִן הָאַחְוָה, אֶלָּא כִּי עוֹדָם אֶחָיו וְרֵעָיו, וְהוּא אָמְרוֹ אַחַר אֶחָיו, פֵּרוּשׁ, אַחַר הַעֲמָדָתָם בְּמַצַּב אֶחָיו, וּפֵרֵשׁ דִּבְרֵי הַמַּגִּיד כִּפְשָׁטָן כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה.
בראשית לז:יז · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃
וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן מַה הוֹעִיל הַמַּלְאָךְ בְּהוֹדָעָה זוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִשְׁמַר יוֹסֵף? וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן לְהַרְבּוֹת שְׂכָרוֹ כְּשֶׁיֵּלֵךְ אַחַר הָאַחְוָה כַּאֲשֶׁר כֵּן עָשָׂה. וּבָזֶה גַּם כֵּן לֹא יִקְשֶׁה אֵיךְ הַמַּלְאָךְ יִגְרֹם לְבַטֵּל אֶת אֲשֶׁר ה׳ חָשַׁב לַעֲשׂוֹת לְהוֹרִיד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם לְסִבּוֹת יְדוּעוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת. אֶלָּא שֶׁיָּדַע שֶׁאֵין דְּבָרָיו מְבַטְּלִין הָעִנְיָן, אֶלָּא יֵשׁ בָּהֶם הַרְוָחַת זְכוּת שֶׁל יוֹסֵף. וְאוּלַי כִּי בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה הִשְׁלִים ה׳ גְּדִישַׁת סְאָה גְּדוֹלָה וְכָבוֹד אֲשֶׁר הִשִּׂיג אַחַר כָּךְ בְּמִצְרַיִם.
בראשית מה:כו · פירוש י
וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פׇג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃
וְעוֹד, אַף כִּי אַחַר שֶׁעָלָה לִגְדֻלָּה חָשַׁב יוֹסֵף בְּלִבָּם מֵחוּשׁ הַהַשְׂטָמָה מִמֶּנּוּ וְיִתְיַעֲצוּ עָלָיו לְעָקְרוֹ מֵהָעוֹלָם, וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁרָצוּ לְעָקְרוֹ אֲפִלּוּ בִּימֵי גְדֻלָּתוֹ וּבָא גַבְרִיאֵל וּפִזְּרָן, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צא) שֶׁיָּרְדוּ אַחֲרָיו לְמִצְרַיִם לִפְדּוֹתוֹ בְּדָמִים יְקָרִים, יִשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר אִם יִפְדּוּהוּ הֵם שֶׁאָז יַכִּיר בְּאַחְוָתָם, וְזוּלַת זֶה עֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ וְיַקְדִּימוּ הֵם לְהָרְגוֹ. הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי אִם הָיָה מוֹדִיעַ מִקּוֹדֶם לְיַעֲקֹב כִּי הוּא חַי הָיוּ מִתְאַזְּרִים וּבָאִים וּמְאַבְּדִים אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם.
בראשית מה:כו · פירוש יא
וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פׇג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃
וְגַם אַחַר שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו בִּשְׁנַת רָעָב לֹא רָצָה לְגַלּוֹת עַצְמוֹ תֵּכֶף לָהֶם וְלֹא לְאָבִיו, כִּי עוֹדֶנּוּ בְּסַכָּנַת מֵחוּשׁ כַּנִּזְכָּר, עַד שֶׁנִּתְחַכֵּם וְהֶאֱכִילָם וְהִשְׁקָם וְנָתַן לָהֶם דָּמִים וְהֶרְאָה לָהֶם כִּי הוּא עִמָּהֶם בְּלֵב שָׁלֵם. גַּם נִגְלָה הַדָּבָר כִּי מֵה׳ יָצָא וְיָדְעוּ וַדַּאי כִּי לֹא שׁוֹמֵר הוּא לָהֶם אֵיבָה, וְגַם בְּאֶמְצָעוּת כֵּן הוּסְרָה בּוּשָׁה מֵאֲבִיהֶם, כִּי יֹאמְרוּ אֵלָיו כִּי כֵן גָּזַר הַגּוֹזֵר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מה:ח) ״לֹא אַתֶּם״ וְגוֹ׳ וְאָז גִּלָּה לָהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן הֻצְרַךְ ה׳ לִשְׁלֹחַ מַלְאָךְ לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא ויגש). וְאוּלַי כִּי הוּא יוֹסֵף לֹא יָדַע בַּדָּבָר. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיָּדַע שֶׁהִצִּילוֹ מַלְאָךְ, וְאֵין לְהַקְשׁוֹת עָלָיו שֶׁהָיָה לוֹ לְהוֹדִיעַ לְאָבִיו קֹדֶם וְלֹא יָחוּשׁ אֶל הָאַחִים כִּי הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתוֹ עַתָּה יִגְאָלֶנּוּ גַּם כֵּן קֹדֶם, כִּי אֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס, וּבָזֶה אֵין לְהַאֲשִׁימוֹ לְיוֹסֵף עַל הַדָּבָר, וְנָכוֹן.
בראשית מח:טז · פירוש א
הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַאֲמַר ה׳ אֲשֶׁר יְצַו ה׳ אֶת יְדִידָיו אֵלָיו יִקָּרֵא שֵׁם מַלְאָךְ, כִּי קוֹל ה׳ חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ (תהלים כט:ז). וְהוּא כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ ״הַמַּלְאָךְ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה מֵימְרָא דַּה׳ בְּסַעֲדָם וִיבָרֵךְ אוֹתָם.
בראשית מט:ט · פירוש ד
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
וְעַל פִּי הַקְדָּמָה זוֹ תַּשְׂכִּיל עֲצַת ה׳ אֲשֶׁר יָעַץ עַל יְהוּדָה, וְשָׁלַח מַלְאָךְ וְהִכְרִיחוֹ לָבֹא אֶל הַקְּדֵשָׁה (בראשית רבה פרק פ״ד), כִּי בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹת הַדָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן עַל פִּי הַתּוֹרָה לִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת הֱיוֹת יְהוּדָה אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר, נֶעְלַם דְּבַר אִסּוּר מִמֶּנּוּ וְלֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִיא. וּבָזֶה הוֹצִיא מִמְּקוֹר הַטֻּמְאָה עָנָף מֻפְלָא שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה – פֶּרֶץ וָזֶרַח, שֶׁהָיוּ שְׁבוּיִים בִּבְחִינַת הָרַע וְהָיָה אָדָם בְּלִיַּעַל רוֹבֵץ עֲלֵיהֶם לְצַד גּוֹדֶל מַעֲלָתָם. וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה צַדִּיקִים יָצְאוּ מֵהֶם וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמְּלוּכָה שֶׁל בֵּית דָּוִד. וְזוּלַת יְהוּדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְּלוּכָה לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאָם מִיָּדוֹ. גַּם זוּלַת דִּמְיוֹן מַעֲשֵׂה הָרַע כִּי יָבֹא אֶל כַּלָּתוֹ אֵין מְצִיאוּת לְהוֹצִיאָם, וּבְאֶמְצָעוּת דִּמְיוֹן הָרַע הֲרֵי זֶה נִכְנָס לִמְדוֹר הָרַע וְהוֹצִיא שָׁלָל רָב.
שמות
שמות ג:ט · פירוש ג
וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַעֲקַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם־רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃
וְאָמַר בָּאָה אֵלָי, לְצַד שֶׁיֵּשׁ הַדְרָגוֹת בַּתְּפִלּוֹת הַמֻּגָּשׁוֹת לִפְנֵי הַנֶּעְתָּר: יֵשׁ מֵהֶם שֶׁמְּבִיאִין אוֹתָם מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן וּמַגִּישִׁים אוֹתָם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵם מְעֻלִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כֹּחַ שֶׁאֵין צְרִיכִין אֶמְצָעִי לְהַגִּיעָם לִפְנֵי הַבּוֹרֵא אֶלָּא הֵם מֵעַצְמָם נִגָּשִׁים לְפָנָיו. לָזֶה אָמַר בָּאָה אֵלָי פֵּרוּשׁ, בְּלֹא אֶמְצָעִי.
שמות יא:ד · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם׃
אֲנִי יוֹצֵא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לִי כַּמָּה מְשָׁרְתִים, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי בְּעַצְמִי אֵצֵא בְּתוֹךְ מִצְרַיִם. וְהַטַּעַם לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: א׳, לְחִבַּת הַבָּנִים, שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתָם עַל יָדוֹ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. ב׳, כִּי אֵין מַלְאָךְ מַבְחִין הַהַבְחָנָה הַגְּדוֹלָה מִי הוּא שֶׁנּוֹצַר מִטִּפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל אָדָם שֶׁיִּקָּרֵא גַּם כֵּן בְּכוֹר, הֲגַם שֶׁהוּא שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי לַבֶּטֶן, זוּלַת הוּא הַיּוֹצֵר הוּא הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא מַכִּיר הַטִּפּוֹת שֶׁצָּר מִי וָמִי הַבְּכוֹר.
שמות יד:י · פירוש ג
וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כא,ה) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וּמִצְרַיִם נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם״ – זֶה שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם, מִצְרַיִם שְׁמוֹ, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַלָּז בָּא עִמָּהֶם, כִּי כֵן הוּא הַנָּהוּג שֶׁהַשַּׂר יַעֲזֹר לְאֻמָּתוֹ וְיִפּוֹל בִּנְפִילָתָהּ, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה אֲלֶכְּסַנְדְּרוּס מוּקְדוֹן (יומא סט:) שֶׁהָיָה נִדְמֶה לוֹ שָׂרוֹ בַּמִּלְחָמוֹת. וְהִנֵּה מִן הַסְּתָם כִּי הַשַּׂר יִהְיֶה עוֹמֵד לִימִין הַמֶּלֶךְ, לֹא לִפְנֵי הָעָם, וְהִנֵּה מִסֵּדֶר הָרָגִיל בַּמִּלְחָמוֹת שֶׁהַמֶּלֶךְ בֵּינֵיהֶם – שֶׁהָעָם יַקְדִּימוּ קֹדֶם לַמֶּלֶךְ וְהַמֶּלֶךְ לְבַסּוֹף מֵהָעָם. וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב הַדָּבָר שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאָה הַהַרְגָּשָׁה לְיִשְׂרָאֵל לִירֹא וּלְפַחֵד, הֲגַם שֶׁקָּדַם לָהֶם מַה שֶׁקָּדַם מֵהַיְדִיעָה, וְאָמַר וּפַרְעֹה הִקְרִיב, פֵּרוּשׁ, לֹא עָשָׂה סֵדֶר הָרָגִיל לְהַקְדִּים הָעָם אֶלָּא הִקְרִיב עַצְמוֹ קֹדֶם לָעָם. וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם, פֵּרוּשׁ, שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם כַּנִּזְכָּר. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁפַּרְעֹה הִקְרִיב וְהַשַּׂר הָיָה לְפָנָיו עוֹמֵד, זֶה הָיָה סִבָּה לִרְאוֹת יִשְׂרָאֵל הַשַּׂר שֶׁשְּׁמוֹ מִצְרַיִם נוֹסֵעַ וְגוֹ׳, וְהֵם לֹא יוּכְלוּ דַּעַת סִבַּת הַשַּׂר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לַעֲמֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ כַּנָּהוּג, כִּי אֵין מִנְהַג הַמֶּלֶךְ לְהַקְדִּים לַמַּחֲנֶה, וְהֵם רָאוּ הַשַּׂר נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, פֵּרוּשׁ, קֹדֶם הַמַּחֲנֶה. לָזֶה רָעֲשׁוּ כִּי חָשְׁבוּ כִּי שָׂרֵי מַעְלָה בָּאוּ לַעֲרֹךְ עִמָּם מִלְחָמָה, וַהֲגַם שֶׁקָּדַם לָהֶם מַה שֶׁקָּדַם לֹא הִסְפִּיק לָהֶם כְּשֶׁרָאוּ מַלְאָכִים בָּאוּ לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם, כִּי הוּא אוֹת כִּי ה׳ חָזַר מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ הַטּוֹבָה, כִּי זוּלַת זֶה לֹא הָיָה מַסְכִּים עַל מַלְאָכוֹ לָבֹא כְּנֶגְדָּם, וְלָזֶה צָעֲקוּ וְגוֹ׳. וְאִלּוּ לֹא הָיָה פַּרְעֹה מַקְדִּים, אוֹ אִם הָיָה סֵדֶר הָרָגִיל שֶׁיַּקְדִּים הַמֶּלֶךְ, הֵם הָיוּ תּוֹלִים הַדָּבָר כִּי לֹא לְמִלְחָמָה בָּא אֶלָּא לַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ כְּחֹק שָׂרֵי מַעְלָה עִם כָּל מְלָכִים אֲשֶׁר הֵם מְמֻנִּים עֲלֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ מְפַחֲדִים. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב הָעִנְיָן וְיִשּׁוּב הַכְּתוּבִים.
שמות יד:י · פירוש ד
וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃
וְטַעַם שֶׁלֹּא מָנַע ה׳ הַמַּלְאָךְ מִבֹּא, לִשְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, כְּדֵי לְהָרְגוֹ לִפְנֵיהֶם, כְּאָמְרוֹ ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״ב נב:) שֶׁיְּכַוֵּן עַל הַשַּׂר שֶׁשְּׁמוֹ מִצְרַיִם. וְטַעַם שֵׁנִי, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה כְּדֵי שֶׁיִּפְחֲדוּ וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וִיקָרְבוּ לִבָּם לַשָּׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה יַעֲשֶׂה ה׳ לָהֶם הַנֵּס הֶעָצוּם שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף, וְדָבָר זֶה לֹא הֻבְטְחוּ בּוֹ קוֹדֶם. וְתִמְצָא שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כא,ה) בְּתֵבַת ״הִקְרִיב״ וְלֹא אָמַר ״קָרַב״, יִרְצֶה שֶׁהִקְרִיב לִבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְכֵן הָיָה דִּכְתִיב וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה׳:
שמות יד:כז · פירוש ה
וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־יָד֜וֹ עַל־הַיָּ֗ם וַיָּ֨שׇׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
וַיְנַעֵר ה׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם בְּקִיאִין לָשׁוּט בַּיָּם, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הַיָּם בְּכָל תָּקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ יִתְחַכְּמוּ לָשׂוּם בּוֹ דֶּרֶךְ, לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב כְּנֶגֶד אֵלּוּ ״וַיְנַעֵר״ וְגוֹ׳, בִּטֵּל מֵהֶם הַכֹּחַ הַהוּא. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כא) שֶׁאָמְרוּ כִּי ״מִצְרַיִם״ מֵת הוּא שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם, אָמַר כִּי הִגְשִׁימוֹ וְהִשְׁלִיט עָלָיו גֶּשֶׁם הַמַּיִם וְנִעֲרוֹ בְּתוֹךְ וְגוֹ׳.
שמות טו:יא · פירוש א
מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃
מִי כָמוֹכָה בָּאֵלִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ רוֹאִים מִצְרַיִם שֶׁהוּא הַשַּׂר מִצְרַיִם שְׁמוֹ מֵת, מִי יִדְמֶה לַה׳ בִּבְנֵי אֵלִים?
שמות טו:יא · פירוש ב
מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃
עוֹד נִרְאֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טז,א) מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁנֶּחְבָּא בְּתוֹךְ הָעָם אֵינוֹ נִכָּר כִּי הוּא זֶה, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֱלֹהֵינוּ אוֹת הוּא בִּצְבָאוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מִי כָמוֹכָה אֲפִילוּ כְּשֶׁאַתָּה בָּאֵלִים בְּלֹא שׁוּם הֶכֵּר הַמְּלוּכָה רָשׁוּם הוּא.
שמות טו:יא · פירוש ד
מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״נְהַר דִּינוּר נָגֵד וְנָפִיק מִן קֳדָמוֹהִי״ (דניאל ז:י), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יג:) כִּי מִזֵּיעַת הַחַיּוֹת שֶׁמְּזִיעִים בְּעֵת שֶׁאוֹמְרִים קָדוֹשׁ יוֹצֵא נְהַר דִּינוּר, וְהוּא אָמְרוֹ נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁמְאַדְּרִים אוֹתוֹ בַּקֹּדֶשׁ, אָז לְצַד הַמּוֹרָא שֶׁנִּכְנָס בַּחַיּוֹת כְּשֶׁמְהַלְּלִים אוֹתוֹ עוֹשֶׂה הַנּוֹרָאוֹת הַהוּא שֶׁמְּזִיעִים נְהַר דִּינוּר.
שמות טו:יב · פירוש ג
נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃
וַהֲגַם שֶׁאֵין דַּרְכֵּנוּ בְּחִבּוּר זֶה לְפָרֵשׁ מַאֲמָרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עִם כָּל זֶה הָעִנְיָן הוּא צֹרֶךְ מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב, וּכְדֵי שֶׁלֹּא נֹאמַר מִדְרָשִׁים חֲלוּקִים, נִרְאֶה לְהַתְאִימָם עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא על יד:ל) וְכָתַבְנוּ אוֹתוֹ בְּפָסוּק ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם״ כִּי רָאוּ אוֹתָם בִּגְמַר מִיתָה בְּעוֹדָם קְצָת חַיִּים כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ וְאָז וְכוּ׳, וּלְפִי דִּבְרֵיהֶם אֵלּוּ זָרַח אוֹר שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים, כִּי מַה שֶׁשָּׁאַל הַיָּם שֶׁלֹּא יִפְלֹט אוֹתָם הוּא לְצַד כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו לִפְלֹט אוֹתָם חַיִּים לְסִבַּת הַנִּזְכָּר לְשַׂמֵּחַ יְדִידָיו שֶׁיַּכִּירוּ הַמִּצְרִיִּים יִשְׂרָאֵל וְיִרְאוּ וּתְכַסֵּם בּוּשָׁה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם הַפְלָגַת נֵס זֶה, וַהֲגַם שֶׁלֹּא רָמוּז בְּמַאֲמָרָם זֶה עִנְיַן הַפְּלִיטָה שֶׁתִּהְיֶה בְּעוֹדָם חַיִּים, אַף עַל פִּי כֵן רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוֹמְכִים לְמַה שֶׁיָּדוּעַ בֵּינֵיהֶם, וְלָזֶה טָעַן הַיָּם ״יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן״ וְכוּ׳, הַכַּוָּנָה כִּי חָפֵץ הוּא לִגְמֹר הַמִּצְוָה בְּמַכְעִיסֵי אֵל. וְתִמְצָא כִּי כָל שָׂרֵי מַעְלָה וְכָל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה חֲפֵצִים וַחֲשֵׁקִים לַעֲשׂוֹת מִצְוֹת ה׳, כִּי הֵם אֶבְיוֹנִים בַּדָּבָר לְצַד שֶׁאֵין לָהֶם מִצְוֹת, וְכֵן תִּמְצָא שָׁם בִּפְסָחִים בְּאוֹתָהּ סוּגְיָה כִּי גַּבְרִיאֵל בִּקֵּשׁ מֵה׳ לְהַצִּיל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאָמְרוּ שָׁם כִּי ה׳ לֹא קִפֵּחַ שְׂכָרוֹ וְאָמַר לוֹ תִּזְכֶּה וְתַצִּיל שְׁלֹשָׁה מִבְּנֵי בָנָיו וְגוֹ׳ עַד כָּאן, הֲרֵי כִּי זְכוּת הוּא לַמַּלְאָכִים לַעֲשׂוֹת חֶסֶד לַצַּדִּיקִים וּלְאוֹהֲבֵי עֶלְיוֹן, וּכְמוֹ כֵן הָיָה חָפֵץ הַיָּם שֶׁתִּגְמֹר יְצִיאַת נַפְשָׁם בַּיָּם וְלֹא בַּיַּבָּשָׁה וְלָזֶה צָעַק לִבּוֹ, וְהֵשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה לְגַבְרִיאֵל, כִּי לֶעָתִיד יַמְצִיא לוֹ זְכוּת אַחֵר לְאַבֵּד עַם רָשָׁע חֵלֶק וּמֶחֱצָה, וְהוּא מַחֲנֵה סִיסְרָא שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִצְוַת אִבּוּד רְשָׁעִים.
שמות יח:ח · פירוש א
וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כׇּל־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהֹוָֽה׃
וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה. הֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּשְׁמַע וְגוֹ׳ אֵת כָּל אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, אוּלַי שֶׁהָיוּ פְּרָטִים שֶׁלֹּא שְׁמַעְתָּן אָזְנוֹ. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הִצְדִּיק הַפְּלָאוֹת לְצַד הַגְזָמַת הָעִנְיָנִים, אוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁקָּדַם לוֹ מֵהַיְּדִיעוֹת עֲדַיִן הָיָה מִסְתַּפֵּק שֶׁלֹּא נִרְתַּק חֶבֶל מִצְרִי שֶׁעַל צַוָּארֵיהֶם, וְסִפֵּר לוֹ מֹשֶׁה עִנְיָן שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לָדַעַת מִזּוּלָתוֹ, וְהוּא הֲרִיגַת שַׂר מִצְרַיִם שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״ב נב:) שֶׁרָאוּהוּ יִשְׂרָאֵל מֵת, וּבָזֶה הֶחְלִיט יִתְרוֹ כִּי פָּקַע נִירָם מֵעֲלֵיהֶם.
שמות יח:ח · פירוש ב
וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כׇּל־הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהֹוָֽה׃
וְאוּלַי כִּי זֶה הוּא שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם וְגוֹ׳, שֶׁהוֹדִיעוֹ מֵרְדִיפַת הַשַּׂר, כִּי יִתְרוֹ כֹּהֵן מִדְיָן הָיָה, וּמִן הַסְּתָם הֵם יַבְחִינוּ וְיֵדְעוּ כִּי יֵשׁ שָׂרֵי מַעְלָה עַל כָּל אֻמָּה, וְסִפֵּר לוֹ כִּי רָדַף אוֹתָם הוּא בְּעַצְמוֹ, דִּכְתִיב (שמות י״ד:י׳) ״וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם״, וּמִזֶּה רָעֲשׁוּ וּפָחֲדוּ יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שָׁם. וּכְשֶׁשָּׁמַע יִתְרוֹ כֵּן אָמַר בָּרוּךְ וְגוֹ׳ מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם, שֶׁהוּא הַשַּׂר שֶׁמִּצְרַיִם שְׁמוֹ, וְנָכוֹן.
שמות יט:ה · פירוש ה
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמוֹז בְּכֶפֶל שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ מַה שֶׁהָיָה אַחַר הָאֱמֶת בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח,א) כִּי שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת שְׁמָעוּם מִפִּי הַגְּבוּרָה וּשְׁמוֹנֶה מִפִּי הַמַּלְאָךְ שֶׁנִּבְרָא מִדִּבּוּרוֹ יִתְבָּרַךְ, לָזֶה אָמַר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ – שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת הַשְּׁמִיעָה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר כְּנֶגֶד שְׁמִיעָה שֶׁיִּשְׁמְעוּ מַמָּשׁ מֵהַגְּבוּרָה תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי וְלֹא אָמַר לְקוֹלִי, וְהָבֵן:
שמות יט:ו · פירוש ב
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר לָהֶם כִּי מֵעַתָּה יִהְיוּ הֵם בִּבְחִינַת פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, כִּי לְמַעְלָה יֵשׁ לְהָאָדוֹן מְשָׁרְתָיו וּמְשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו בַּמָּרוֹם וְלָהֶם יִקָּרֵא כֹּהֲנִים, גַּם יֵשׁ לְפָנָיו צָבָא רָב הַנִּקְרָא קָדוֹשׁ דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְאָמַר ה׳ כִּי אוֹתָם יַעֲשֶׂה ה׳ בִּמְקוֹם כֹּהֲנִים וּקְדוֹשִׁים הָעֶלְיוֹנִים, וְכֵן הָיָה שֶׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּיִת לִשְׁכּוֹן בְּתוֹכֵנוּ וּבָחַר מִמֶּנּוּ כֹּהֲנִים וְצִוָּה לָנוּ (ויקרא יא:מד) ״וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים״. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ וְאַתֶּם חוֹזֵר הַדָּבָר לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, וְהֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת וְאַתֶּם, לְבַל יַחְשְׁבוּ כִּי דְּבָרָיו לָהֶם עַל הֶעָתִיד לָבֹא בַּעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ אַחַר הַפְּרֵדָה מֵהַגּוּף יַשִּׂיג הָרוּחָנִיּוּת מַעֲלוֹת הַסְּדוּרוֹת, אֲבָל בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ תַּרְחִיק הַדַּעַת הַשָּׂגָה זוֹ, לָזֶה אָמַר וְאַתֶּם פֵּרוּשׁ, אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם בַּעֲלֵי גְּוִיָּה תַּשִּׂיגוּ מַעֲלָה זוֹ. וּמָצִינוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים הִשִּׂיגוּ מַעֲלָה זוֹ שֶׁנִּקְרָאִים מַלְאָכִים וּקְדוֹשִׁים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה תִּגְדַּל וְתַעֲלֶה מַעֲלַת הָאָדָם עַד אֵין קֵץ לְמַעְלָה מֵהַמַּלְאָכִים (סנהדרין צג,א), וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי ה׳ בָּחַר לְיוֹתֵר מַעֲלָה לִקְדֻשַּׁת מְקוֹם כְּבוֹדוֹ עִם יִשְׂרָאֵל, הָא לָמַדְתָּ כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהֶם כִּי מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְכוּ׳.
שמות כ:ב · פירוש י
אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם וְלֹא הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עִמָּנוּ שֶׁהָיָה ה׳ מַמְשִׁיל יִשְׂרָאֵל שָׁם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְיַעֲבִידוּ בְּעוֹבְדֵיהֶם וְיִשְׁלְטוּ בָּהֶם וְיִקְחוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדָם וְיֵשְׁבוּ בָהּ לְעֵינֵיהֶם, וְיֵשׁ בָּזֶה יוֹתֵר נַחַת רוּחַ לְיִשְׂרָאֵל וְהַגָּדַת עֹצֶם הַיְּכֹלֶת כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ וְשׁוֹלְטִים בָּהּ. לָזֶה אָמַר ה׳ כִּי טַעַם הַדָּבָר הוּא לְצַד שֶׁהָאָרֶץ הִיא בֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים לב:ח) ״בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן וְגוֹ׳ יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״א קח:) כִּי ה׳ חִלֵּק מְקוֹמוֹת הָעוֹלָם לְשָׂרֵי מַעְלָה זוּלַת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ לִשְׁמוֹ כִּבְיָכוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ מִבֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ, מָקוֹם שֶׁהוּא שֶׁל עֲבָדִים שֶׁל ה׳, פֵּרוּשׁ שֶׁמֶּמְשַׁלְתּוֹ מֶמְשֶׁלֶת שַׂר אֶחָד מֵעַבְדֵי ה׳, וְלֹא רָצָה ה׳ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַשָּׂרִים אֶלָּא תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל, וְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצַד שֶׁהִיא בֵּית עֲבָדִים לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר הִיא בֵּית אֱלֹהִים.
שמות כ:ד · פירוש ב
לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑͏ַ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃
וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר אִסּוּר מִין עֲבוֹדָה זָרָה חוּץ מֵהַמֻּזְכָּר בַּפָּסוּק ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וְהוּא כִּי יֹאמַר אָדָם, הָאֱמֶת כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים וְכָל זוּלָתוֹ אַיִן, אֲבָל לְצַד עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ תִּתְמַעֵט תְּכוּנַת הָאָדָם וְהַשָּׂגָתוֹ לְדַבֵּר לְפָנָיו וְלִשְׁאֹל פְּרָטֵי שְׁאֵלוֹתָיו, כִּי אֵינוֹ מִמּוּסַר גֶּדֶר הַכָּבוֹד שֶׁתָּבֹא בְּרִיָּה שְׁפֵלָה אֲפֵלָה כָּמוֹנִי וְתִשְׁאַל שְׁאֵלוֹת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְלִפְעָמִים יַרְבֶּה בִּפְרָטֵי צְרָכָיו דַּקִּים וְרַבִּים, וְאֵיךְ יִהְיֶה לוֹ כָּל כָּךְ עַזּוּת פָּנִים לְהַרְבּוֹת לִשְׁאֹל דִּקְדּוּקֵי הַשְּׁאֵלוֹת. אֲשֶׁר עַל כֵּן יִתְיַעֵץ בְּדַעַת יִצְרוֹ שֶׁיִּבְחַר לְדַבֵּר דְּבָרָיו לִפְנֵי אֶחָד מִמְּשַׁמְּשֵׁי עֶלְיוֹן הַמְשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו בַּמָּרוֹם, וְהוּא יַעֲזֹר לוֹ גַּם יִהְיֶה אֶמְצָעִי לְדַבֵּר דְּבָרָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בַּדָּבָר הַגָּדוֹל אִם יִצְטָרֵךְ, וּבְאֶמְצָעוּת כֵּן כַּבֵּד יְכַבֵּד אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַהוּא וִיבָרְכֵהוּ וְיִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו בְּדֶרֶךְ כָּל הַכָּבוֹד וְהַמַּעֲלָה, שֶׁבָּזֶה יִתְרַצֶּה לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת לוֹ צְרָכָיו. וְדַע כִּי טָעוּת זֶה בָּהּ טָעוּ רֹב הָעוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי יוֹדְעִים הֵם שֶׁעוֹבְדִים לְלֹא אֱלוֹהַּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְאֶמְצָעִי וְכוּ׳ כַּנִּזְכָּר. וּבְחִינָה זוֹ לֹא יִקָּרֵא לָהּ שֵׁם אֱלוֹהַּ אֶלָּא פֶּסֶל, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי לֹא אֱלוֹהַּ הוּא וְזֶה הוּא פְּסִלוּתוֹ שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ אֱלֹהִי וּפְסֹלֶת הוּא לִפְנֵי הָעִקָּר שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא עוֹלָם. אוֹ קְרָאוֹ פֶּסֶל כִּי הוּא עוֹמֵד לְהִתְפַּסֵּל כְּשֶׁיַּעֲבִירֶנּוּ ה׳ מִמֶּמְשַׁלְתּוֹ עַל יְדֵי סִבָּה אוֹ עַל יְדֵי סִבַּת זֶה הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ שֶׁיְּהֵא גּוֹרֵם לְהִתְפַּסֵּל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (איכה רבתי פ״ב) בְּמַעֲשֵׂה דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁאָמְרוּ ״אָנוּ מַשְׁבִּיעִים לַשָּׂרִים הַמְמֻנִּים״ וְכוּ׳, וַה׳ הֶעֱבִיר מֶמְשֶׁלֶת הַשָּׂרִים, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו מ״ג:כ״ח) ״וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ״. וְצִוָּה ה׳ גַּם עַל בְּחִינָה זוֹ וְאָמַר לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, פֵּרוּשׁ, הֲגַם כִּי לְךָ בְּעַצְמְךָ בְּדַעְתְּךָ שֶׁהוּא פֶּסֶל, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תַּעֲשֵׂהוּ לְךָ.
שמות כג:כ · פירוש א
הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמׇרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי׃
הִנֵּה אָנֹכִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַלְאָךְ זֶה הוּא הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אֶת הָאָבוֹת, לֹא מְשָׁרֵת מִמְּשָׁרְתָיו, אֶלָּא מַלְאָךְ גָּדוֹל כַּיָּדוּעַ לַמַּשְׂכִּילִים, כִּי אֵין אָנוּ מַכִּירִים מַלְאָךְ אֶמְצָעִי אֶלָּא הוּא יִתְבָּרַךְ וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ הַמִּתְיַחֶדֶת עִמּוֹ בְּסוֹד (זכריה יד:ט) ״ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״.
שמות כג:כא · פירוש א
הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ׃
הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וְגוֹ׳. כָּאן צִוָּה עַל מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר הִשָּׁמֶר וְגוֹ׳, כִּי כָל הִשָּׁמֶר וְגוֹ׳ לֹא תַעֲשֶׂה, וּכְנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה אָמַר וּשְׁמַע בְּקוֹלוֹ:
שמות כג:כא · פירוש ב
הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ׃
אַל תַּמֵּר בּוֹ. כָּאן רָמַז לִפְעֻלַּת הָאָדָם אֲשֶׁר תְּסוֹבֵב תְּמוּרַת טוֹב בְּרַע וְעֶבֶד מוֹלֵךְ וְשִׁפְחָה יוֹרֶשֶׁת גְּבִרְתָּהּ (משלי ל:כג), וְעַל יְדֵי זֶה יִתְנַקֵּם נָקָם מֵהָעוֹשֶׂה תְּמוּרָה וְלֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם. גַּם מַלְאָךְ זֶה יָדוּעַ הוּא כִּי הוּא בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט וְלֹא יִשָּׂא עָוֹן כְּאָמְרוֹ לֹא יִשָּׂא וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ הִשְׂכִּילוּ בַּדָּבָר הַזֶּה כִּי בְּאֶמְצָעוּת חֵטְא הָאָדָם יְסוֹבֵב פְּרֵדַת אַלּוּף מִקִּרְבּוֹ. וְאַשְׂכִּילְךָ כִּי מטט״רון הַקָּדוֹשׁ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לח:) שְׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ, וְהוּא שד״י, כִּי עוֹלֶה מִסְפַּר עַצְמוֹ שֶׁל הַשֵּׁם, וּבְחֵטְא הָאָדָם יִסְתַּלֵּק שֵׁם שד״י מִמֶּנּוּ, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (ישעיהו יט:ה) ״וְנָהָר יֶחֱרַב״ וְגוֹ׳, וְהִשְׂכִּיל לֵב מַשְׂכִּיל בַּדְּבָרִים בְּאָמְרוֹ כִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹלוֹ כִּמְדַבֵּר עַל זוּלַת, וְגָמַר אָמְרוֹ וְעָשִׂיתָ אֶת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר וְלֹא אָמַר אֲשֶׁר יְדַבֵּר, לוֹמַר כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ וְהָבֵן:
שמות כד:א · פירוש ב
וְאֶל־מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־יְהֹוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃
אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי בַּמְּכִילְתָּא סְבָרָא בְּאֵין חוֹלֵק עָלֶיהָ, כִּי בְּיוֹם ה׳ בַּחֹדֶשׁ שֶׁהָיְתָה הַפְסָקָה בָּנָה מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת הַמִּשְׁפָּטִים, וְכָרַת עִמָּהֶם הַבְּרִית עַל כַּמָּה מֵהַמִּצְווֹת אֲשֶׁר כְּבָר קִבְּלוּם עֲלֵיהֶם, לְמָר עַל שֶׁבַע מִצְווֹת וּלְמָר עַל מַה שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמָרָה, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ שָׁם שֶׁעַל מִצְווֹת הַנֶּאֱמָרוֹת בְּפָרָשַׁת בְּהַר סִינַי עַד סוֹף אִם בְּחֻקּוֹתַי, וּמַשְׁמַע מִדְּבָרָיו כִּי אֵלּוּ קָדְמוּ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה וַעֲלֵיהֶם כָּרַת בְּרִית הָאָמוּר, לְפִי שֶׁלֹּא כָּרְתוּ בְּרִית עַד עַתָּה עַל שׁוּם קַבָּלַת מִצְוָה, וּבָחַן אוֹתָם מֹשֶׁה אִם מֵעַצְמָן יְקַיְּמוּ עֲלֵיהֶם הַבְּרִית עַל מַה שֶׁעָבַר הֲגַם שֶׁלֹּא חִיְּבָם ה׳ עָלָיו. וְאוּלַי כִּי דִּבֵּר מֹשֶׁה כֵּן לְצַד שֶׁרְמָזוֹ ה׳ בְּאָמְרוֹ (שמות יט:ג) ״וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פז,א) שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ מְשׁוֹךְ אוֹתָם בְּדִבְרֵי אַגָּדָה, וְגַם זֶה מִכְּלַל הַמְשָׁכַת הַלֵּב שֶׁמֵּעַצְמָם יִשָּׁבְעוּ עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. גַּם מִסּוּגְיַת הַגְּמָרָא (שבת פח, א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם וְיָרְדוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים וְקָשְׁרוּ לָהֶם שְׁנֵי כְּתָרִים וְכוּ׳, זֶה יַגִּיד שֶׁקּוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיְתָה פָּרָשָׁה זוֹ.
שמות כה:ח · פירוש ג
וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וְלֹא אָמַר ״בְּתוֹכוֹ״, לוֹמַר שֶׁהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ לְשָׁכְנוֹ יִהְיֶה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּקִּיפוּ הַמִּשְׁכָּן בְּאַרְבָּעָה דְּגָלִים. וְאוּלַי כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁחָשְׁקוּ יִשְׂרָאֵל (במדבר רבה ב,ה) בִּרְאוֹתָם בְּהַר סִינַי שֶׁהָיָה בָּרוּךְ הוּא מֻקָּף בְּדִגְלֵי הַמַּלְאָכִים וְהוּא אוֹת בְּתוֹכָם, וְחִשְׁקוֹ אַהַב לִהְיוֹת כֵּן בְּתוֹכָם, וְלָזֶה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מִבּוֹחֵן לְבָבוֹת וְאָמַר וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי כְּמוֹ כֵן בְּתוֹכָם.
שמות לא:טז · פירוש יז
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
וְאָמְרוֹ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – פֵּרוּשׁ, אֵין זָר אִתָּנוּ בָּעוֹלָם הַלָּז, וְאוּלַי שֶׁגַּם הַמַּלְאָכִים לֹא יֵשְׁבוּ בִּמְסִבָּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הוּא לְמַעְלָה מֵעוֹלָם הַמַּלְאָכִים. וְעַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר כג:כג) ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כ) שֶׁהַמַּלְאָכִים יִשְׁאֲלוּ לְיִשְׂרָאֵל הַקְּרוֹבִים לָאֵל מַה פָּעַל אֵל.
שמות לא:יח · פירוש ג
וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃
כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים. הַכַּוָּנָה בָּזֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, עקב) כִּי הַלּוּחוֹת נֶחְצְבוּ מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאוּלַי כִּי זֶה הוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים״, פֵּרוּשׁ מַעֲשֵׂה (אֱלֹהִים) הוּא הַכִּסֵּא, וְהָבֵן. וּכְבָר נִתְפָּרֵשׁ כִּי יֵשׁ בְּחִינוֹת רַבּוֹת אוֹרוֹת הַקְּדֻשָּׁה בְּסוֹד (קהלת ה:ז) ״כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְגוֹ׳ וּגְבוֹהִים״, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה הַנִּפְלָא שֶׁהוּבָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר ח״ב נב.) כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם וּפָגַע בְּמַלְאָךְ סַנְדַּ״ל וְכוּ׳, וְאַחַר כָּךְ בְּמַלְאָךְ מְטַ״ט וְהָיָה יָרֵא מַלְאָךְ מֵאִשּׁוֹ שֶׁל מַה שֶׁלְמַעְלָה מִמֶּנּוּ פֶּן יִשְׂרְפֵהוּ וְכֵן וְכוּ׳, וְהִנֵּה אָמַר הַכָּתוּב (דברים ד:כד) ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא״, כִּי אִשּׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה הִיא אוֹכֶלֶת כָּל אֵשׁ זוּלָתָהּ.
שמות לב:טו · פירוש ב
וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃
וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּין לוֹמַר שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ, וְהָיָה מִתְיָרֵא מֵהַמַּלְאָכִים, וְהָיָה מְפַנֶּה עַצְמוֹ לְצִדְדֵי הָהָר כְּאָדָם הַנֶּחְבָּא לָלֶכֶת.
שמות לג:ב · פירוש א
וְשָׁלַחְתִּ֥י לְפָנֶ֖יךָ מַלְאָ֑ךְ וְגֵֽרַשְׁתִּ֗י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ. מִכָּאן מוּכָח כִּי עַד עַתָּה הִנֵּה דַּעַת קָדוֹשׁ מַסְכֶּמֶת לִכְנִיסַת מֹשֶׁה לָאָרֶץ וּלְהַנְחִילָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וַהֲגַם שֶׁאָמַר (שמות ו:א) ״עַתָּה תִרְאֶה״, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״עֲלֵה״ וְגוֹ׳ וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ לְגָרֵשׁ הַשֶּׁבַע אֻמּוֹת. וְאוּלַי כִּי בִּשְׁבִיל שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִתְבַּטֵּל גְּזֵרַת ״עַתָּה תִרְאֶה״ וְגוֹ׳:
ויקרא
ויקרא יא:א · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֥ר אֲלֵהֶֽם׃
לֵאמֹר אֲלֵיהֶם. רַזַ״ל אָמְרוּ (תורת כהנים) ״אֲלֵיהֶם״ – פֵּרוּשׁ שֶׁיֹּאמַר לְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כְּדֵי לְהַקְדִּימָם בַּלִּמּוּד קוֹדֶם, כִּדְתַנְיָא (עירובין נד.) בְּסֵדֶר הַלִּמּוּד. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַצְרִיכָם לְהוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל דֶּרֶךְ (מלאכי ב:ז) ״כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן״ וְגוֹ׳, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן סָמַךְ לָזֶה ״דַּבְּרוּ״ וְגוֹ׳. עוֹד יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ לֵאמֹר אֲלֵיהֶם לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (שמות כ:א) כִּי טַעַם אָמְרוֹ ״לֵאמֹר״ כִּי הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן הָיָה נוֹצָר מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ וְהוּא הָיָה מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וּפֵרוּשׁ ״לֵאמֹר״ הוּא הַדִּבּוּר יֹאמַר לְמֹשֶׁה, וּכְמוֹ כֵן אָמַר כָּאן ״לֵאמֹר אֲלֵיהֶם״ – פֵּרוּשׁ הַדִּבּוּר יֹאמַר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן. וְאֵין פֵּרוּשׁ זֶה מַכְחִישׁ דִּבְרֵי רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ (תורת כהנים א) לֹא הָיָה הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמֹשֶׁה וְלֹא לְאַהֲרֹן, כִּי גַּם לְדַרְכֵּנוּ לֹא הָיָה שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי ה׳ אֶלָּא מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁהַמַּלְאָךְ הַמִּתְהַוֶּה מֵהַדִּבּוּר הָיָה מְדַבֵּר לְשׁוֹן רַבִּים, וּמֹשֶׁה הָיָה מַגִּיעַ הַדְּבָרִים לְאַהֲרֹן.
ויקרא יז:יד · פירוש ח
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב מַשְׂכִּיל מִפְּנֵי מָה נִשְׁתַּנֵּית בְּרִיַּת חַיָּה מִבְּהֵמָה בִּבְחִינָה זוֹ. וְנִרְאֶה שֶׁהַטַּעַם הוּא לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ בְּהִתְבּוֹנְנוּת מֻשְׂכָּלוֹת הַשְׁפָּעוֹת הַקִּיּוּם וְהַעֲמָדַת כָּל יֵשׁ, כִּי הָאֵל הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא חַיּוּת הַכֹּל וְהֵכִין וְעָשָׂה פְּעֻלּוֹת כְּדֵי שֶׁכָּל הֹוֶה יַגִּיעֶנּוּ הַהִסְתַּפְּקוּת מִן הַצֹּרֶךְ לְקִיּוּמוֹ, וְחִלֵּק כָּל בְּרִיּוֹתָיו לְאַרְבַּע הַדְרָגוֹת, וְהֵם אֵשׁ רוּחַ מַיִם עָפָר, וְכָל אַחַת כְּלוּלָה מֵהָאַרְבָּעָה. וְאַרְבָּעָה אֵלּוּ תְּחִלַּת הֲוָיָתָהּ הִיא נֶעֱלֶמֶת מֵעֵינֵי כָּל בָּשָׂר, וְהִיא רוּחָנִית בְּתַכְלִית הָרוּחָנִיּוּת, וְהֵם אַרְבַּע רַגְלֵי כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִשְׁפָּעִים מֵהֶם בְּכַיּוֹצֵא בָּהֶם אַרְבַּע בְּרִיּוֹת אֲחֵרוֹת נוֹשְׂאֵי הַכִּסֵּא, פְּנֵי אָדָם פְּנֵי נֶשֶׁר פְּנֵי אַרְיֵה פְּנֵי שׁוֹר, וּכְנֶגְדָּם אַרְבָּעָה מַלְאָכִים, גַּבְרִיאֵל רְפָאֵל מִיכָאֵל נוּרִיאֵל, אֵלּוּ הֲכָנָה לְאֵלּוּ וּמְקַבְּלִין זֶה מִזֶּה, וּלְעֻמָּתָם יֵשׁ לְמַטָּה מְקַבְּלִין בְּבַעֲלֵי חַיִּים, אָדָם שׁוֹר נֶשֶׁר אַרְיֵה: אָדָם מִין אֱנוֹשִׁי, שׁוֹר מִין בְּהֵמָה, אַרְיֵה מִין חַיָּה, נֶשֶׁר מִין עוֹף, וּכְנֶגְדָּם בַּדּוֹמְמִים, עָפָר מַיִם אֵשׁ רוּחַ, וְכָל אֶחָד כָּלוּל מֵאַרְבַּעְתָּם. וְגַם בִּבְחִינַת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם בְּרִיאָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבָּעֶלְיוֹנוֹת אֲשֶׁר בָּרָא ה׳ מֵאוֹרוֹת עֶלְיוֹנוֹת, חֵלֶק ה׳ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ כֵן יִמָּצְאוּן בְּחִינוֹת, וְחָזַר הַדִּין שֶׁכָּל נוֹשֵׂא וְנוֹשֵׂא כּוֹלֵל כָּל זֶה וְכָל מַדְרֵגָה מַשְׁפַּעַת וְנִשְׁפַּעַת מִמַּדְרֵגַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ עַד מַדְרֵגַת הַדּוֹמֵם.
ויקרא יז:יד · פירוש ט
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
וּמֵעַתָּה אָבוֹא לִרְאוֹת הַנִּשְׁפָּעִים הַנִּדְמִים מֵהָאַרְבַּע בְּחִינוֹת הַנִּגְלִים דּוּגְמָתָם לְמַעְלָה, וְהִנֵּה יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת שׁוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַנִּשְׁפַּעַת מִדְּמוּת פְּנֵי שׁוֹר, אֲבָל חַיָּה וָעוֹף לֹא מָצִינוּ בַּנִּדְמִים נִשְׁפָּעִים לְמַטָּה מֵהַמּוּשְׁפָּעִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַרְיֵה חַיָּה טְמֵאָה, נֶשֶׁר עוֹף טָמֵא, וְיֵשׁ לַחְקֹר זֹאת, לָמָּה נִמְנַע הַנִּדְמֶה מֵהִתְקַבֵּל בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטַּהֲרָה כְּמוֹ שֶׁקִּבֵּל הַשּׁוֹר, גַּם מִנַּיִן נִמְשְׁכָה בְּחִינַת הַטּוֹהַר לִשְׁאָר חַיּוֹת הַטְּהוֹרוֹת אֲשֶׁר הִתִּירָה תּוֹרָה, ״אַיָּל וּצְבִי״ וְגוֹ׳.
ויקרא יז:יד · פירוש י
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
דַּע כִּי יֵשׁ הַדְרָגוֹת שֶׁאֵין יְכֹלֶת בַּמְּקַבֵּל לְקַבֵּל בְּתִגְבּוֹרֶת הַמַּשְׁפִּיעַ בִּבְחִינָתָם בְּסוֹד טַעַם עוֹנִי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַעַת בַּהִתְבּוֹנְנוּת הַצּוֹדֵק בְּשֵׂכֶל הַהַבְחֵן. וְלָזֶה, לְצַד כִּי אַרְיֵה וְנֶשֶׁר שֶׁלְּמַטָּה בָּאוּ בְּתִגְבּוֹרֶת, לֹא יוּכְלוּ לִסְבּוֹל שִׁעוּר הַנִּתְכָּן וְהַנִּשְׁעָר אֲלֵיהֶם בִּתְכוּנַת אֵיכוּתָם. וּלְצַד חֶסְרוֹן הִתְקַבְּלָם הַשְׁעָרַת הַהִסְתַּפְּקוּת מִבִּיחוּן הַנִּרְזָב אֲשֶׁר בְּגַן ה׳, כְּשִׁעוּר הַצְלָחָתָם מֵהַמְקֻוֶּה אֲלֵיהֶם, זוֹ סִבָּה לְמֶרְחָקָם אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל לְבַל יִקְרַב אֲלֵיהֶם. כִּי אִישׁ יִשְׂרָאֵל הֻצְלַח בַּנִּקְוֶה אֵלָיו בְּסוֹד אָמְרוֹ (דברים ד:ד) ״הַדְּבֵקִים בַּה׳״, וְשִׁעוּר אֲשֶׁר הִגִּיעַ בִּבְחִינַת אַרְיֵה נֶשֶׁר כָּמוֹהוּ וּכְשִׁעוּרוֹ נִסְתַּעֵף בִּקְצָת מֵהַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת, וְעָשָׂה בָּהֶם שִׁעוּר הַהִסְתַּפְּקוּת. וַהֲגַם שֶׁלֹּא בָּא אֵיכוּתָם אֶלָּא עַל יְדֵי נֶשֶׁר, כִּי הַנִּשְׁפָּע רִאשׁוֹן זֶה הוּא סוֹד (איוב יד:ד) ״מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא״ וְגוֹ׳. וְכָל זֶה עֲשָׂאוֹ יִתְבָּרַךְ לְסִבָּה הַיְּדוּעָה, סוֹד ה׳ לִירֵאָיו. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, אֵין תְּכוּנַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטַּהֲרָה הַמִּשְׁתַּלְשֶׁלֶת דִּבְחִינַת הַבְּהֵמָה דּוֹמָה לִבְחִינַת חַיָּה וָעוֹף, כִּי בְּחִינַת שׁוֹר יֵשׁ דּוֹמֶה לוֹ לְמַעְלָה בִּמְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר בָּרָא הַבּוֹרֵא וְתִכֵּן בּוֹ הַנֶּפֶשׁ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּחִינַת חַיָּה וָעוֹף. לְצַד שֶׁנִּפְסַק דְּמוּת הַנִּדְמֶה לַמַּשְׁפִּיעַ הִנֵּה הוּא טָמֵא לְפָנֵינוּ, דִּכְתִיב (ויקרא יא:יג) ״אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת וְגוֹ׳ תְּשַׁקְּצוּ״, תָּשׁ כֹּחוֹ וְאֵין בּוֹ אֶלָּא הַחִיּוּנִיּוּת שֶׁהוּא דַּם טוֹהַר, כְּאָמְרוֹ ״דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ דָּמוֹ בִּמְקוֹם נַפְשׁוֹ. זוּלַת תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁיּוֹדֵעַ אֵל עֶלְיוֹן שֶׁגָּבַר בָּהֶם הַחִיּוּנִיּוּת וּמְמֻזָּגִים הֵם בֵּין הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף, שֶׁמְּבִיאִים מֵהֶם קָרְבַּן עוֹלָה וְחַטָּאת דַּוְקָא, וְיָחִיד דַּוְקָא וְלֹא צִבּוּר, וְצָרִיךְ כִּסּוּי כִּי עַד גֶּדֶר הַבְּהֵמָה לֹא בָּא. כָּל זֶה כָּתַבְתִּי אִם חָפֵץ ה׳, וְהַמַּשְׂכִּיל יַשְׂכִּיל דְּבַר אֱלֹהִים חַיִּים.
ויקרא יט:ב · פירוש יז
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כַּמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, כַּכָּתוּב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פב:ו) ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם״, וּלְצַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲשָׂאָם בְּנֵי פַּלָּטִין שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זהר ח״ב קמ:) עַל זְמַן שֶׁהִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים, כַּמָּה הָיְתָה הַרְגָּשַׁת בְּנֵי עֶלְיוֹן עַל שֶׁבָּחַר ה׳ בְּאוּכְלוּסֵי יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאוּכְלוּסֵי הַמַּלְאָכִים, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ אֶת אוּכְלוּסָיו הַמֻּבְחָרִים שֶׁהֵן הֵנָּה מַלְאָכָיו, וְלָהֶם יִקָּרֵא קְדוֹשִׁים, וּכְשֶׁנִּכְנַסְתֶּם בְּגֶדֶר זֶה לִהְיוֹת אוּכְלוּסֵי בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים צְרִיכִין לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים. וְרָמַז פְּרָט זֶה שֶׁנִּכְנְסוּ בִּמְקוֹם אוּכְלוּסַת הַמַּלְאָכִים בְּאָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהֵיכֶם:
ויקרא כ:ז · פירוש א
וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. יְצַו ה׳ שֶׁיִּהְיוּ נוֹטִים אֶל בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וּבָזֶה הוּא מַבְטִיחָם שֶׁיִּהְיוּ בְּמַדְרֵגַת מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְהוּא אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״כ) בְּפָסוּק ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ כִּי הַמַּלְאָכִים יִהְיוּ עוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה הַחִיצוֹנָה וְיִשְׂרָאֵל בִּפְנִים, וְשׁוֹאֲלִים מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים לְעַם קְדוֹשׁוֹ ״מַה פָּעַל אֵל״. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי קְדוֹשָׁיו בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים הֵם יִשְׂרָאֵל. וְחָזַר הַכָּתוּב וּפֵרֵשׁ הַדָּבָר שֶׁבּוֹ יִתְקַדְּשׁוּ וְאָמַר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ, תִּשְׁמְרוּ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וּתְקַיְּמוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה, בָּזֶה אֲנִי מְקַדִּשְׁכֶם, כִּי עַל יְדֵי זֶה שֵׁם הֲוָיָ״ה מִתְגַּלֶּה עָלָיו וּבָזֶה מִתְקַדֵּשׁ, וּכְמוֹ מַה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (תיקונים ע) כִּי הָאֵיבָר שֶׁבּוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה שׁוֹרֶה עָלָיו שֵׁם הֲוָיָ״ה הָרָמוּז בְּתֵבַת מִצְוָה.
ויקרא כו:ז · פירוש ב
וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃
וְנָפְלוּ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לֶחָרֶב, פֵּרוּשׁ – תִּהְיֶה נְפִילַת הָאוֹיְבִים לִפְנֵי עַם ה׳ כְּשִׁעוּר הַנְּפִילָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה מֵהַחֶרֶב. וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַעֲשֵׂה נֵס בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי (יוסיפון כב) שֶׁרָאָה מַלְאָךְ שׁוֹלֵף חֶרֶב נֶגֶד הָאוֹיֵב, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וְנָפְלוּ וְגוֹ׳ לֶחָרֶב, פֵּרוּשׁ – הַנִּשְׁלָף מֵהַמַּלְאָךְ.
ויקרא כו:יא · פירוש כה
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר כג:כג) בְּפָסוּק ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳, שֶׁהַמַּלְאָכִים מִבַּחוּץ וְהַצַּדִּיקִים מִבִּפְנִים, וְהַמַּלְאָכִים שׁוֹאֲלִים אֶת הַצַּדִּיקִים מַה פָּעַל אֵל, וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַחֲנֵה הַמַּלְאָכִים מַפְסִיק בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי.
דברים
דברים ד:יב · פירוש א
וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃
קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים. אָמְרוֹ קוֹל דְּבָרִים, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל דִּבּוּר שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִפִּי ה׳ הָיָה נוֹצָר מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ, וְהָיָה עוֹמֵד עַל הָאָדָם וְאוֹמֵר לוֹ: ״אַתָּה מְקַבְּלֵנִי״ וְכוּ׳, וְהָיָה מְחַבְּקוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן קוֹל דְּבָרִים, פֵּרוּשׁ, הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ שֶׁהָיוּ נִבְרָאִים מֵהֶם מַלְאָכִים, קוֹל אוֹתָם מַלְאָכִים שֶׁנִּקְרָאִים דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל מִפִּי הַגְּבוּרָה אֶלָּא ״אָנֹכִי״ וְגוֹ׳ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ וְגוֹ׳, אֲבָל הַשְּׁמוֹנֶה דִּבְּרוֹת, הֲגַם שֶׁיָּצְאוּ כְּאֶחָד יַחַד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל לִשְׁמֹעַ אֶלָּא שְׁתַּיִם, וְהַשְּׁמוֹנֶה עָמְדוּ הַמַּלְאָכִים שֶׁנֶּחְצְבוּ מִקּוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ בָּהֶם עַד שֶׁחָזְרָה נִשְׁמָתָם, וְחָזְרוּ וְשָׁמְעוּם מִפִּי הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם הַדְּבָרִים עַצְמָן, וְהָיְתָה כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁהוּא מַלְאָךְ וּמַלְאָךְ עוֹמֵד עַל הָאָדָם וְאוֹמֵר לוֹ: ״אַתָּה מְקַבְּלֵנִי״ וְכוּ׳.
דברים ד:יב · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃
וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים וְגוֹ׳. קָשֶׁה אֵיךְ יֻצְדַּק לוֹמַר עַל הַתְּמוּנָה זוּלָתִי קוֹל שֶׁהִיא הַשְּׁמִיעָה. וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה שֶׁהַמַּלְאָךְ שֶׁהוּא הַדִּבּוּר עַצְמוֹ הָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים אוֹתוֹ, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא שמות כ:טו) בְּפָסוּק ״וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת״, וּמֵעַתָּה חָשׁ מֹשֶׁה שֶׁיַּחְשְׁבוּ חָס וְשָׁלוֹם כִּי זֶה הוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם, לָזֶה אָמַר וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל פֵּרוּשׁ, לְבַד הַקּוֹל הוּא שֶׁהֱיִיתֶם רוֹאִים תְּמוּנָתוֹ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּכֶם וְאוֹמֵר ״אַתָּה מְקַבְּלֵנִי״ וְכוּ׳:
דברים ד:לו · פירוש א
מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹל֖וֹ לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשּׁ֣וֹ הַגְּדוֹלָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃
מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ בְּפָסוּק ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים״ (שמות כ:א) וַהֲעִירוֹתִי עָלָיו לְמַעְלָה בְּפָסוּק (דברים ד:יב) ״וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים״ וְגוֹ׳ יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן, כִּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בָּאוּ לָהֶם בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שְׁתֵּי דִּבְּרוֹת שֶׁהֵם ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְיִשְׂרָאֵל מֵה׳ לָהֶם בְּכֹחַ הַדְּבָרִים וּבְתִגְבָּרְתָּם, וּכְנֶגְדָּם אָמַר מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קוֹלוֹ, וְהַטַּעַם לְיַסְּרֶךָּ פֵּרוּשׁ, לְמָרֵק זוֹהֲמָתְךָ, זֶה הָיָה סִבָּה לְהַעֲבָרַת מֵהֶם כָּל זוֹהֲמָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, וּשְׁמֹנֶה דִּבְּרוֹת תַּשְׁלוּם הָעֲשָׂרָה שָׁמְעוּ אוֹתָם מֵהַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁיָּצְאוּ מֵהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא, וּכְנֶגְדָּם אָמַר וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הוּא רְאִיַּת הַקּוֹלוֹת שֶׁהֵם לַהֲבוֹת אֵשׁ שֶׁנֶּחְצְבוּ בִּדְבַר ה׳, וְרָאוּ אוֹתָם יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב (שמות כ:טו) ״וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ד:יב) ״וּתְמוּנָה״ וְגוֹ׳.
דברים ד:לו · פירוש ב
מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹל֖וֹ לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשּׁ֣וֹ הַגְּדוֹלָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃
וְאָמְרוֹ וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, לִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי הַשְּׁמֹנֶה דִּבְּרוֹת שָׁמְעוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הָאֲמוּרָה, שֶׁהוּא מַלְאָךְ אֵשׁ לוֹהֵט, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ד:יב) ״וּתְמוּנָה״.
דברים י:יז · פירוש א
כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃
אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים. פֵּרוּשׁ, אֱלֹהֵי הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים אֱלֹהִים, דִּכְתִיב (איוב א,ו) ״וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים״. וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הֵם שַׁלִּיטֵי עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית מב:ל) ״דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ״. וְהֻצְרַךְ לוֹמַר גַּם פְּרָט אַדְנוּת הַתַּחְתּוֹנִים, לְהוֹדִיעַ כִּי אֲדוֹנִים שֶׁל מַטָּה אֵין בְּיָדָם הַבְּחִירָה לַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצָם וּרְצוֹנָם, אֶלָּא הוּא אָדוֹן עֲלֵיהֶם לְהַטּוֹתָם לַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ, וְהוּא מַאֲמַר שְׁלֹמֹה (משלי כא:א) ״לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה׳״.
דברים כו:ה · פירוש ח
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב:) כִּי מִיכָאֵל עוֹמֵד לְכַהֵן לִפְנֵי ה׳ לְהַקְרִיב הַנְּפָשׁוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֵי עוֹלָם, וְאֵלָיו יֹאמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה ״הִגַּדְתִּי הַיּוֹם״ וְגוֹ׳.
דברים כו:ה · פירוש ט
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַכֹּהֵן הָעוֹמֵד שָׁם. צֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בְּזוֹהַר חָדָשׁ (פרשת לך לך דף לד) בְּעִנְיַן מִיכָאֵל, אֵימָתַי זָכָה לִהְיוֹת בְּמַצָּב זֶה, שֶׁהוּא מֵעֵת שֶׁהֶעֱלָה נַפְשׁוֹ שֶׁל דָּוִד לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן אַחַר שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ׳. הֲרֵי שֶׁלִּפְעָמִים יִשְׁתַּנֶּה הַכֹּהֵן, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם״. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה׳ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ הִיא אֶרֶץ שֶׁמִּמֶּנָּה בָּא, וְאָמַר נִשְׁבַּע ה׳ לָתֵת לָנוּ הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יַשִּׂיגוּ קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
דברים כו:יז · פירוש ב
אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק א׳ ק״ח:) שֶׁשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת נִמְסְרוּ בְּיַד שָׂרֵי מַעְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין עָלֶיהָ שׁוֹפֵט מִבַּלְעֲדֵי ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם בִּכְנִיסָתְךָ לָאָרֶץ לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים י״ז:ב) ״מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא״, וְלֹא יָבֹא מִשְׁפָּטֵינוּ לִפְנֵי שַׂר וְשׁוֹפֵט.
דברים כח:ט · פירוש א
יְקִֽימְךָ֨ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃
(ט-יא) יְקִימְךָ ה׳ וְגוֹ׳. מִכָּאן עַד ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״ הוּא יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁרָשַׁם בְּתֵיבַת ״לִשְׁמוֹר״, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה׳. וְאָמְרוֹ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו לוֹמַר שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ אֶלָּא עַל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְרַחֲקָם. וְיִעוּד זֶה מְכֻוָּן הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִשְׁמָר מֵהָעֲבֵרוֹת יִקָּרֵא קָדוֹשׁ, דִּכְתִיב ״קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ״, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ קְדוֹשִׁים: ״אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ׳ אַל תִּפְנוּ אֶל״ וְגוֹ׳ וּשְׁאָר אַזְהָרוֹת הָאֲמוּרִים. וְגַם לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כד,ו) שֶׁעַל אַזְהָרַת הָעֲרָיוֹת נֶאֱמַר ״קְדוֹשִׁים״, הִנֵּה הִיא בִּכְלַל לִשְׁמוֹר. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה ״יְקִימְךָ ה׳ לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת לוֹ לְהָעִיר שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים שֶׁבֵּרַר ה׳ לוֹ לַעֲמוֹד לְפָנָיו, שֶׁנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״. יָקִים ה׳ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמָם לְעַם קָדוֹשׁ וְיִהְיוּ הַמַּלְאָכִים שִׁירַיִים לָהֶם, וְכֵן אָמַר (במדבר כג:כג) ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ (במדבר רבה כ,כ).
דברים לב:ג · פירוש ג
כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃
עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ ״כִּי שֵׁם ה׳״ וְגוֹ׳ נְתִינַת טַעַם לְהַנֶּאֱמַר אַחַר כָּךְ שֶׁהוּא ״הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ״, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שוחר טוב כט, יב) בְּפָסוּק (תהלים כב, ד) ״יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל״ שֶׁלֹּא יָשַׁב ה׳ עַל כִּסֵּא הַתְּהִלּוֹת עַד שֶׁאָמְרוּ צְבָא הַשָּׁמַיִם ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, וְלֹא הָיָה לוֹ נַחַת רוּחַ כְּשֶׁאָמְרוּ לוֹ אֱלֹהֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ וֵאלֹהֵי הַמַּלְאָכִים. וְלָזֶה בָּא דְּבָרוֹ הַטּוֹב כָּאן וְאָמַר הָבוּ גֹדֶל וּמַעֲלָה לְדָבָר זֶה שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לִקָּרֵא אֶלָּא אֱלֹהֵינוּ, וְהוּא אָמְרוֹ ״לֵאלֹהֵינוּ״, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא שֵׁם ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי שֵׁם ה׳ אֶקְרָא״, בָּזֶה כְּשֶׁמְּשַׁבְּחִין הָעֶלְיוֹנִים וְאוֹמְרִים ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁבַח זֶה יֵשׁ בּוֹ גְּדֻלָּה וְשֶׁבַח, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְאוֹמְרִים הַמַּלְאָכִים ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁבַח זֶה גָּרוּעַ מְאֹד מַטָּה מַטָּה וְיִשְׁתַּקַּע הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי הֵם מַכְחִישִׁים חָס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁאֵין עוֹסְקִין בְּתוֹרָתוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יִחֵס אֱלֹהוּתוֹ עָלֵינוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת (ספרי) וּכְפַטִּישׁ וְגוֹ׳.
דברים לב:ח · פירוש א
בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהִנְחִיל ה׳ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַגּוֹיִם לְשָׂרֵי מַעְלָה, זֶה יַגִּיד אֲשֶׁר הֵם פְּחוּתִים אֶצְלוֹ, אֲשֶׁר לֹא רָצָה שֶׁיִּתְכַּנּוּ לִשְׁמוֹ, וּנְתָנָם לְשָׂרֵי מַעְלָה:
דברים לב:יא · פירוש ג
כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃
יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ – וְאָמְרוֹ ״יִשָּׂאֵהוּ״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקוני זוהר תיקון ע קלא.) בְּפָסוּק (קהלת י:כ) ״וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר״, כִּי יֵשׁ כַּת אַחַת שֶׁל מַלְאָכִים שֶׁנִּקְרָאִים בַּעֲלֵי כְּנָפַיִם, וְשֵׁרוּתָם הִיא שֶׁכָּל דִּבּוּר טוֹב וּבִרְכַּת ה׳ הַיּוֹצֵאת מִפִּי אִישׁ יְהוּדִי יִשָּׂאוּהָ כַּנְפֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ״, פֵּרוּשׁ יִשָּׂא הַבָּא מִמֶּנּוּ מֵהַטּוֹב.
דברים לב:יח · פירוש א
צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ׃
צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ג רז:) בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָאָדָם, נִמְלַךְ בַּמַּלְאָכִים וְאָמְרוּ לְפָנָיו ״מָה אֱנוֹשׁ״ וְגוֹ׳ (תהלים ח:ה), וְנִתְעַצֵּם ה׳ נֶגֶד דִּבְרֵי הַמַּלְאָכִים וּבְרָאוֹ וְהֶעֱנִישׁ הַמְּנַגְּדִים, עַד כָּאן, וְלָזֶה כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְרִים רְצוֹנוֹ מַחְלִישִׁים טַעַם לֵידָתוֹ שֶׁל אָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״יְלָדְךָ תֶּשִׁי״.
דברים לג:ב · פירוש ז
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ. הָרִאשׁוֹנִים (רש״י בשם ספרי) אָמְרוּ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ חֵלֶק מֵרִבְבוֹת וְלֹא כָּל וְלֹא רוֹב, לְהוֹדִיעַ עַנְוָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְדִבְרֵיהֶם יְפָרְשׁוּ תֵּבַת ״וְאָתָה״ בִּמְקוֹם ״וְהֵבִיא״, וְאֵין זֶה פְּשַׁט הַתֵּבָה. וְאִם יְפָרְשׁוּ ״וְאָתָה״ הוּא וּבָא, אֵין מְפֹרָשׁ אִם הֵבִיא אֲפִלּוּ קְצָתָם. וְאוּלַי שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁהֲבָאַת הַמִּקְצָת אֵין הַכָּתוּב צָרִיךְ לְאָמְרוֹ, וּמַה שֶׁלָּמַדְנוּ מִן הַכָּתוּב הוּא שֶׁלֹּא הֵבִיא עִמּוֹ הָרִבְבוֹת קֹדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם.
דברים לג:ג · פירוש י
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (מגילה כט.) בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁרָצוּ הַמַּלְאָכִים לִדְחוֹתוֹ לְרַב שֵׁשֶׁת מִכְּנִישְׁתָּא מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה, עַד שֶׁטָּעַן וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָלוּב וְשֶׁאֵינוֹ עָלוּב מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי? וְאָמַר לָהֶם הַשֵּׁם שִׁבְקוּהוּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵם תֻּכּוּ״, פֵּרוּשׁ וּכְשֶׁהֵם בִּירִידָה עֲלוּבִים וּמְעֻנִּים וּבָאִים בְּטַעֲנָה זוֹ, יִשָּׂא מֵעָלָיו מִדַּבְּרוֹתֶיךָ שֶׁהֵם מַלְאָכִים הָעוֹמְדִים לְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי הַשֵּׁם, שֶׁהֵם הַמְּמֻנִּים עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ, וְלֹא יִדָּחוּ מִפְּנֵיהֶם: