בראשית
בראשית א:א · פירוש ג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
אָמְרוֹ בִּתְחִלַּת סֵדֶר הַבְּרִיאָה הַשָּׁמַיִם, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ הַתֵּבָה שֶׁהִיא מֻרְכֶּבֶת מִב׳ דְּבָרִים: אֵשׁ וּמַיִם. וּמֵעַתָּה הֲרֵי זֶה חָס וְשָׁלוֹם נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים לוֹמַר כִּי זוֹ הִיא הַתְחָלַת הַבְּרִיאָה, אֲבָל הַמַּיִם וְהָאֵשׁ לֹא בְּרָאָם חָס וְשָׁלוֹם הַבּוֹרֵא, אַחַר שֶׁהִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב עַצְמוֹ שֶׁתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הִיא שָׁמַיִם, וְאִם הַמַּיִם נִבְרְאוּ הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים בְּרִיאָתָם. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) נִשְׁמְרוּ מִב׳ הֶעָרוֹת וּפֵרְשׁוּ שֶׁשִּׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הָיְתָה הָאָרֶץ תֹהוּ וְגוֹ׳, לֹא שֶׁתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיְתָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אֲבָל דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא הִסְפִּיקוּ לְהָסִיר הַטָּעוּת, כִּי לְדִבְרֵיהֶם לָמָּה לֹא הוֹדִיעַ הַכָּתוּב אַחַר כָּךְ בְּרִיאַת מַיִם וְאֵשׁ וְעָפָר וְרוּחַ, וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית א:ט) ״יִקָּווּ הַמַּיִם וְגוֹ׳ וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה״, אֵינוֹ בְּנִשְׁמָע שֶׁנִּבְרֵאת, וְיוֹתֵר צוֹדֵק הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁמְּצוּיָה הָיְתָה אֶלָּא שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ לְהִתְגַּלּוֹת כְּשֶׁיִּקָּווּ הַמַּיִם.
בראשית א:א · פירוש ו
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּבָזֶה נָבוֹא אֶל הַבֵּיאוּר, וְהוּא כִּי הָאָדוֹן יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ כָּל מַה שֶׁבָּרָא בָּעוֹלָם, שֶׁהֵם הַמְּקוֹרוֹת וְכָל אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ בַּמְּצִיאוּת וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל בְּרָאוֹ ה׳ בְּדִבּוּר אֶחָד. וְזֶה הוּא אָמְרוֹ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. דִּקְדֵּק לוֹמַר שְׁנֵי אֶתִין לְרַבּוֹת כָּל הַנִּמְצָא בָּעוֹלָם. וְלִהְיוֹת שֶׁהַנִּבְרָאִים הֵם רַבִּים, כִּי מִלְּבַד הָעֲשָׂרָה דְּבָרִים הַנִּכָּרִים וְנִרְאִים לְעֵין כֹּל כְּמוֹ שֶׁמְּנָאוּם חֲזַ״ל (חגיגה יב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן: שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אוֹר, חֹשֶׁךְ, תֹּהוּ וָבֹהוּ וְגוֹ׳, מַיִם, רוּחַ״ עַד כָּאן, מִלְּבַד אֵלּוּ יֵשׁ עוֹד בְּרִיאוֹת אֲחֵרִים נֶעֱלָמִים וְנִבְלָעִים בְּכֹחוֹת הַיְּסוֹדוֹת, יֵשׁ מֵהֶם נִכָּרִים בְּאֶמְצָעוּת הַהַתָּכָה, יֵשׁ מֵהֶם בְּאֶמְצָעוּת הַהַרְכָּבָה, יֵשׁ מֵהֶם בְּהִשְׁתַּנּוּת הַזְּמַנִּים, יֵשׁ מֵהֶם בְּכֹחַ הַהִיּוּלִי וְרַבּוּ מִלִּסְפּוֹר, אֲשֶׁר לָזֶה כְּלָלָם הַבּוֹרֵא בִּב׳ פְּרָטִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְהֵם הֵם הַב׳ רִבּוּיִים שֶׁרִבָּה בְּאָמְרוֹ אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּבְמַאֲמָר אֶחָד בָּרָא הַכֹּל יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (ראש השנה לב.) ״בְּרֵאשִׁית״ מַאֲמָר הוּא, כִּי בּוֹ הִשְׁלִימוּ עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכֻלָּן בּוֹ נִבְרָא הַכֹּל, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה מְסֻדָּר, וְהָיָה כָּל הַבְּרִיאוֹת בַּנִּמְצָא אֲבָל חָסְרוּ הַסֵּדֶר, וְסִדְּרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. בְּיוֹם רִאשׁוֹן הֵכִין וְהִבְדִּיל הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ וְקָנָה הַחֹשֶׁךְ מְקוֹמוֹ וְהָאוֹר מְקוֹמוֹ, וּבְיוֹם ב׳ וְכוּ׳.
בראשית א:א · פירוש ז
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן לְפֵירוּשֵׁינוּ זֶה מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית ב:ג) ״כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת״, שֶׁאֵין מַשְׁמָעוּת לַכָּתוּב. וּבְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ יָבֹא כְּמִין חוֹמֶר, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא בְּיוֹם הַבְּרִיאָה לַעֲשׂוֹת, פֵּרוּשׁ: לְתַקֵּן בְּשֵׁשֶׁת יָמִים, כְּאָמְרוֹ (שמות לא:יז): ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: תִּקֵּן, כִּי הַבְּרִיאָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּמַאֲמָר אֶחָד נִבְרֵאת, אֶלָּא שֶׁהָיָה הַכֹּל חָסֵר תִּקּוּן. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמִי שֶׁרָצָה לִבְנוֹת פַּלְטֵרִין, וְקוֹדֵם מֵכִין אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר וְצָרְכֵי הַבִּנְיָן בְּמוּשְׁלָם, וְאַחַר כָּךְ יִבְנֶה בַּיִת. כֵּן הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא בָּרָא כָּל צָרְכֵי הָעוֹלָם בְּדִבּוּר אֶחָד וְהֵכִינוֹ, וְהָיָה הַכֹּל מוּנָח גָּדוּשׁ בְּעִרְבּוּבְיָא, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לְסַדֵּר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו וְעָשָׂה פָּעֳלוֹ יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ.
בראשית א:א · פירוש ח
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְתִמְצָא שֶׁכְּשֶׁרָצָה לִבְרֹא הַשָּׁמַיִם אָמַר (בראשית א:ו): ״יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם״, פֵּרוּשׁ: קָבַע לוֹ מָקוֹם, אֲבָל הוּא כְּבָר נִבְרָא בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן, וְכֵן הָאָרֶץ (בראשית א:ט) ״וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה״.
בראשית א:א · פירוש ט
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְהָאֵשׁ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר ה׳ תִּקּוּנוֹ כָּל עִקָּר, הֱוֵי יוֹדֵעַ כִּי הָאֵשׁ לֹא גִלָּה ה׳ מְקוֹרָהּ כְּגִלּוּי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְהַמַּיִם, לִהְיוֹתָהּ מָקוֹר חָזָק וְיֵשׁ מִמֶּנּוּ כִּלָּיוֹן לָעוֹלָם אִם הָיָה בַּנִּמְצָא כְּמַיִם וָאָרֶץ וְאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם. לָזֶה הִנִּיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְקוֹמוֹ שֶׁנִּבְרָא בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן מֻבְלָע בָּרְעָפִים, עַד שֶׁהֻצְרַךְ אָדָם לוֹ וְהִקִּישׁ בָּרְעָפִים וְהוֹצִיא מֵהֶם אֵשׁ שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק לוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה י״א) שֶׁעַל כֵּן אָנוּ מְבָרְכִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת ״בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ״ (פסחים נד.). גַּם בָּזֶה גִּלָּה ה׳ אֹפֶן הָעִרְבּוּב שֶׁהָיוּ מְעֻרְבָּבִין הַמְּקוֹרוֹת וְהַיְּסוֹדוֹת בִּשְׁעַת בְּרִיאָתָם קֹדֶם שֶׁהֱכִינָם ה׳ כָּל אֶחָד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, כִּי אִם לֹא הָיָה דָּבָר זֶה בַּמְּצִיאוּת לֹא הָיְתָה דַּעַת אֱנוֹשׁ סוֹבֶלֶת יְדִיעָה אֵיךְ יִהְיוּ מְעֹרָבִים יַחַד מְקוֹרוֹת, וּמַה גַּם עָפָר וָאֵשׁ.
בראשית א:א · פירוש י
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְהֵן אֱמֶת שֶׁהָיָה יָכוֹל הַבּוֹרֵא לִכְלֹל בַּמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן גַּם אֶת הַסֵּדֶר, אֶלָּא לְסִבּוֹת הַרְבֵּה עָשָׂה כֵן, וְאֶחָד מֵהֶם גִּלּוּ אוֹתָהּ רַזַ״ל בְּאָמְרָם (אבות ה:א): ״וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לִיפָּרַע וְכוּ׳, וְלִיתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים״ וְכוּ׳.
בראשית א:א · פירוש יא
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְאַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה:א): ״בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם״ לְשׁוֹן בְּרִיאָה, כִּי סוֹף כָּל סוֹף כָּל זְמַן שֶׁהָיָה חָסֵר הַתִּקּוּן כְּאִלּוּ אֵין כָּאן בְּרִיאָה. הַמָּשָׁל – אִם הָאָרֶץ לֹא הָיְתָה נִגְלֵית אֵין מָקוֹם לַנִּבְרָאִים, וּכְמוֹ כֵן שְׁאָר הַבְּרִיאוֹת שֶׁהָיוּ מְעֻרְבָּבִים כְּמוֹ הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ, אִם כֵּן כָּל שֶׁלֹּא נִתְקַן כְּאִלּוּ לֹא נִבְרָא, לָזֶה יִתְיַחֵס גַּם כֵּן לָהֶם הַבְּרִיאָה.
בראשית א:א · פירוש יב
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְאַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ לָמָּה כָּתְבָה הַתּוֹרָה עִיקַּר הַבְּרִיאָה בְּדֶרֶךְ זֶה, וְלֹא כָּתְבָה בְּפֵירוּשׁ: ״בָּרָא ה׳ הַמַּיִם וְהֶעָפָר וְהָאֵשׁ וְהָרוּחַ״, שֶׁבָּזֶה לֹא יִהְיֶה אִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב.
בראשית א:א · פירוש יג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
דַּע, כִּי הַתּוֹרָה תּוֹדִיעַ וְתַשְׁמִיעַ כָּל נִסְתָּר, וְחָפֵץ ה׳ לְהוֹדִיעַ כֹּחַ מַעֲשָׂיו לְעַמּוֹ, וְהוֹדִיעָנוּ סֵדֶר הַבְּרִיאָה וְאוֹפַנָּהּ, וְכִי הוּא הָאֵל הַגִּבּוֹר הַנֶּאְזָר בִּגְבוּרָה בָּרָא בְּדִבּוּר אֶחָד כָּל יֵשׁ וְכָל הוֹוֶה, וְחָפֵץ ה׳ לְהוֹדִיעַ לִידִידָיו כֹּחַ מַעֲשָׂיו, וְלֹא יִמְנַע טוֹב זֶה בִּשְׁבִיל הַשּׁוֹטִים הַטּוֹעִים.
בראשית א:א · פירוש יד
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְעוֹד יֵשׁ טַעַם אַחֵר שֶׁיְּחַיֵּב לְדַבֵּר כַּסֵּדֶר הָאָמוּר, וְהוּא שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב כַּסֵּדֶר הַחֲפֵצִים בּוֹ הַסְּכָלִים, וְהוּא שֶׁיֹּאמַר כִּי בָּרָא אֶרֶץ וּבָרָא מַיִם וְכוּ׳, הָיָה בְּנִשְׁמָע כִּי בְּרָאָם כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאַחַר הָאֱמֶת לֹא כֵן הוּא. וַהֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי לֹא יַחְפֹּץ ה׳ בְּדוֹבֵר שְׁקָרִים וְלֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָיו, וְאֵיךְ יַתְחִיל רֹאשׁ דְּבָרָיו חָס וְשָׁלוֹם בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא כֵן הוּא? לָזֶה דִּבֵּר אֱמֶת אוֹפֶן הַבְּרִיאָה, כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה׳ וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם (הושע יד:י), לְהוֹדוֹת וּלְגַדֵּל לַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, וְיֹאמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ.
בראשית א:א · פירוש טו
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּרֵאשִׁית וְלֹא אָמַר בָּרִאשׁוֹנָה, ״כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ״ (תהלים קיא:ו), וְהוּא כִּי לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי הַכֹּל בָּרָא בְּדִבּוּר אֶחָד. דֶּרֶךְ שָׁם נַשְׂכִּיל כִּי מִי שֶׁיְּדַבֵּר כַּמָּה דְבָרִים בְּדִבּוּר אֶחָד, גַּם בְּדִבּוּר לֹא יִצְטָרֵךְ לְהַקְדִּים אוֹת לַחֲבֶרְתָּהּ. וּמֵעַתָּה כְּשֶׁאָמַר ה׳ תֵּיבַת שָׁמַיִם, לֹא קָדְמָה שִׁי״ן לְמֵ״ם וְלֹא מֵ״ם רִאשׁוֹנָה לְמֵ״ם אַחֲרוֹנָה, וְגַם אוֹתִיּוֹת כָּל דָּבָר וְדָבָר לֹא קָדְמָה הַתְחָלַת הַתֵּיבָה לְסוֹפָהּ, וְגַם בְּכָל אוֹת וָאוֹת אֵין לָהּ קְדַם תְּחִלָּתָהּ לְסוֹפָהּ.
בראשית א:א · פירוש טז
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתָנוּ אֶת כָּל זֹאת, אֵלֶּה הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעָנוּ ה׳ בְּתֵיבַת בְּרֵאשִׁית, פֵּרוּשׁ: הַכֹּל הוּא רֵאשִׁית, כִּי לֹא הָיְתָה בַּבְּרִיאָה חֵלֶק מְאוּחָר, אֶלָּא הַכֹּל הוּא רֵאשִׁית, וְהָבֵן:
בראשית א:א · פירוש יח
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּבְדֶרֶךְ דְּרָשׁ יִתְבָּאֵר תֵּיבַת בְּרֵאשִׁית עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים ל״ג:ו׳): ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי יִתְעַלֶּה שֵׁם אֱלֹהֵינוּ לֹא בָּרָא הַמַּלְאָכִים עַד יוֹם ב׳ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ הַטּוֹעִים כִּי הָיוּ מְסַיְּעִים אוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה א׳) יֵשׁ לָנוּ לְהָעִיר אֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁהַמַּלְאָכִים נִבְרָאִים מְאוּחָרִים, הֲלֹא לְפִי מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״, כִּי צְבָא הַשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ מֵרוּחַ שֶׁיָּצָא מִפִּי עֶלְיוֹן כִּבְיָכוֹל, אִם כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לְפִי הַמּוּרְגָּשׁ הַמַּלְאָכִים יִבָּרְאוּ קוֹדֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כִּי הָרוּחַ יַקְדִּים לָצֵאת קוֹדֶם שֶׁיֵּצֵא הַדִּבּוּר, וְכֵיוָן שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ נִבְרְאוּ מֵהַדִּבּוּר הֲרֵי כְּבָר קָדַם הָרוּחַ שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאוּ הַמַּלְאָכִים. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב בְּרֵאשִׁית בָּרָא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי ה׳ הִקְדִּים הַמְאוּחָר שֶׁהוּא הַדִּבּוּר לָרוּחַ, הֵפֶךְ הַיָּדוּעַ אֶצְלֵנוּ בְּטֶבַע הַדִּבּוּר, וּבָרָא שָׁמַיִם תְּחִלָּה וְהָפַךְ הַסֵּדֶר וְעָשָׂה רֵאשִׁית דִּבּוּר לָרוּחַ, לַטַּעַם הָאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְהוּא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁהָיוּ הַמַּלְאָכִים עוֹזְרִים וּמוֹתְחִים עִמּוֹ שָׁמַיִם וְכוּ׳. וּמוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא לֹא יֻקַּח אֵלָיו שִׁעוּר מֵהַנִּבְרָאִים, שֶׁהַנִּבְרָאִים אֵינָם יְכוֹלִין לְהַפֵּךְ הַסֵּדֶר הַמֻּטְבָּע בָּהֶם בְּעֵת הַבְּרִיאָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל הוּא לְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁדִּיֵּק הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ״ שֶׁהִקְדִּים בְּרִיאַת שָׁמַיִם שֶׁנִּבְרְאוּ מֵהַדִּבּוּר, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״.
בראשית א:א · פירוש יט
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּמֵעַתָּה שִׁעוּר פֵּרוּשׁ תֵּבַת בְּרֵאשִׁית הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּדִּבּוּר ב׳ דְּבָרִים: הָרוּחַ וְהַדִּבּוּר עַצְמוֹ, וְכָל אֶחָד בָּרָא מִמֶּנּוּ ה׳ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מִי קָדַם מִשְּׁנֵיהֶם – אִם הָרוּחַ אִם הַדִּבּוּר, לָזֶה אָמַר כִּי רֵאשִׁית הָיָה מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי הַדִּבּוּר הָיָה רֵאשִׁית לָרוּחַ שֶׁיָּצָא מִפִּי עֶלְיוֹן.
בראשית א:א · פירוש כו
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
שׁוּב הִצַּצְתִּי בְּשִׂכְלִיּוּת הָעִיּוּן הַכְּתוּבִים כִּי יִסְבְּלוּ דְּבָרֵינוּ גַּם דִּבְרֵי קַדְמוֹנֵינוּ עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וְקוֹדֶם נַשְׂכִּיל לָדַעַת אֵיךְ יֻצְדַּק בְּהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא רֹאשׁ וָסוֹף בְּמַחְשַׁבְתּוֹ, שֶׁבִּתְחִלָּה חָשַׁב בְּדִין, וְחָזַר לְשַׁתֵּף, כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ מְזִמָּה בִּמְעַט זְמַן וּבְפָחוֹת מֵהֶרֶף עַיִן יֵדַע הַכֹּל וִיכַוֵּן אֶל הָאֱמֶת בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה, כִּבְיָכוֹל, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ.
בראשית א:א · פירוש ל
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְאַחַר שֶׁפֵּרֵשׁ כַּוָּנַת רַזַ״ל גַּם אַחַר דִּבְרֵיהֶם יֵשׁ מוֹשָׁב לִדְבָרֵינוּ, כִּי מִדָּה זוֹ שֶׁל הַשִּׁתּוּף שֶׁהֵכִין ה׳ לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְלִגְבּוֹת מְעַט מְעַט בְּנִכּוּי, לֹא יִתְנַהֵג ה׳ כֵּן אֶלָּא עִמָּנוּ וְלֹא עִם הָעֶלְיוֹנִים יוֹשְׁבֵי שָׁמַיִם, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד יְשַׁלֵּם לַמִּתְחַיֵּב חִיּוּבוֹ כְּאַחַת, גַּם לֹא יוֹעִיל לָהֶם הַחֲרָטָה וְהַוִּדּוּי וְהַתְּשׁוּבָה וְלֹא טַעֲנַת הַשְּׁגָגָה. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה הוּבָא בַּשַּׁ״ס (חגיגה טו.) בְּד׳ שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס שֶׁהֶעֱנִישׁוּ הַמַּלְאָךְ הַיּוֹשֵׁב בִּרְשׁוּת הַמֶּלֶךְ יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ בָּרוּךְ הוּא עַל אֲשֶׁר לֹא עָמַד מִפְּנֵי אֱלִישָׁע כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ, וְזֹאת לַמַּלְאָךְ שְׁגָגָה, גַּם לֹא הוּזְהַר עָלֶיהָ, וְכֵן לֹא יִשְׁפֹּט הַשּׁוֹפֵט לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כַּיָּדוּעַ מִמִּשְׁפְּטֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁתִּתְעַלֶּה:
בראשית א:א · פירוש לט
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִתְפָּרֵשׁ תֵּיבַת בְּרֵאשִׁית עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הקדמת זוהר ב׳) כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם נִכְנְסוּ הָאוֹתִיּוֹת לִפְנֵי הַבּוֹרֵא. נִכְנְסָה ת׳ וְאָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְצוֹנְךָ לִבְרֹא בִּי הָעוֹלָם וְכוּ׳, וְכֻלָּם הֱשִׁיבָם ה׳ כִּי אֵינוֹ חָפֵץ, לַטַּעַם הָאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם לְכָל אַחַת וְאַחַת. עַד שֶׁנִּכְנְסָה בֵּי״ת וְקִבְּלָהּ וּבָרָא בָּהּ הָעוֹלָם, דִּכְתִיב ״בְּרֵאשִׁית״. אָלֶ״ף שָׁתְקָה, אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָלֶ״ף, לָמָּה אַתְּ שׁוֹתֶקֶת וְכוּ׳, אָמַר לָהּ: אַתְּ תִּהְיִי רֹאשׁ לְכָל הָאוֹתִיּוֹת וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה מִדִּבְרֵי ה׳ יֵרָאֶה כִּי אָלֶ״ף יֵשׁ לָהּ מַעֲלָה מֵאוֹת בֵּי״ת, וּמֵעַתָּה אִם הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת עוֹלוֹת לְפָנָיו בְּיֹשֶׁר הָיְתָה הָאָלֶ״ף זוֹכָה לִבְרֹאת בָּהּ הָעוֹלָם. וְלֶהֱיוֹת כִּי יֹאמַר הָאוֹמֵר: וְלָמָּה לֹא עָלְתָה הָאָלֶ״ף רִאשׁוֹנָה וְהִנִּיחָהּ עַד לְבַסּוֹף? דַּע כִּי אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הקדמת תיקוני זהר) כִּי הָאוֹתִיּוֹת כְּשֶׁהֵם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אָלֶ״ף בֵּי״ת גִּימֶ״ל וְכוּ׳ הֵם רוֹמְזִים לְמִדַּת רַחֲמִים, וּכְשֶׁהֵם לְמַפְרֵעַ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ תָּי״ו שִׁי״ן רֵי״שׁ וְכוּ׳ הֵם מוֹרִים עַל מִדַּת הַדִּין. וְזֶה לְךָ הָאוֹת: חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי שֶׁהָאוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ תָּי״ו שִׁי״ן רֵי״שׁ הוּא זְמַן הַדִּין הַגָּדוֹל, אֶלָּא שֶׁהַשֵּׁם לְצַד רַחֲמָיו שִׁתֵּף אוֹת אַחַת מִשֵּׁם הָרַחֲמִים וְהִיא יוֹ״ד לְרַחֵם הַדִּין (הקדמת תיקוני זהר ט״ז). וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ אוֹתָנוּ אֶת זֶה, נְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בֵּי״ת רֵאשִׁית – תֵּדַע טַעַם לִקְדִימַת בֵּי״ת לְאָלֶ״ף, לֶהֱיוֹת שֶׁהַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּמִדַּת אֱלֹהִים, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן עָלוּ הָאוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ כַּמִּשְׁפָּט וּבָזֶה קָדְמָה בֵּי״ת לְאָלֶ״ף וְקָנְתָה מְקוֹמָהּ.
בראשית א:א · פירוש מד
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמֹז עַל פִּי מַה שֶׁנֶּחְלְקוּ רַזַ״ל (ראש השנה י:) – אֶחָד אָמַר בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם וְאֶחָד אָמַר בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם. וְנִרְאֶה לִי כִּי אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (בראשית רבה פ״א) שֶׁבַּתְּחִלָּה חָשַׁב ה׳ לִבְרֹא הָעוֹלָם וְאַחַר כָּךְ הוֹצִיא ה׳ מַחֲשַׁבְתּוֹ לַפּוֹעַל. וּכְפִי זֶה נוּכַל לוֹמַר כִּי בְּנִיסָן חָשַׁב וּבְתִשְׁרֵי יָצָא לַפּוֹעַל אוֹ לְהֵפֶךְ, וְלִשְׁנֵיהֶם יִתְיַחֵס לְשׁוֹן בְּרִיאָה – בֵּין מַה שֶׁעָלָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרִיאָה תִּקָּרֵא בֵּין כְּשֶׁיָּצְתָה לַפּוֹעַל, וּבָזֶה יִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ יַחַד. וְהוּא שֶׁרָמַז בַּבֵּי״ת שֶׁל תֵּיבַת בְּרֵאשִׁית כִּי ב׳ רֵאשִׁית הָיוּ – אַחַת לַמַּחֲשָׁבָה וְאַחַת לַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם בְּנִיסָן חָשַׁב וּבְתִשְׁרֵי פָּעַל אוֹ לְהֵפֶךְ.
בראשית א:א · פירוש מח
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ עַל בְּרִיאַת הָאָדָם, כִּי הוּא עִקַּר תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בְּרֵאשִׁית כְּשֶׁבָּרָא ה׳ אֶת הָאָדָם, בְּרָאוֹ מִמְּקוֹר הָרוּחָנִיּוּת הָרָמוּז בְּתֵבַת ״הַשָּׁמַיִם״ וּמִמְּקוֹר הַגַּשְׁמִיּוּת הָרָמוּז בְּתֵבַת ״הָאָרֶץ״. וְתִמְצָא שֶׁרָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צא:) בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים נ:ד) ״יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל״ שֶׁהוּא הָרוּחַ, ״וְאֶל הָאָרֶץ״ הוּא הַגּוּף הַבָּנוּי מֵהָאָרֶץ. וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בָּזֶה הוּא שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם יִתְעַצֵּם לַהֲפֹךְ הַחֹמֶר שֶׁהוּא הַגּוּף עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב צוּרָה.
בראשית א:א · פירוש נז
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הֵכִין ה׳ וְעָשָׂה פְּעֻלָּתוֹ שָׁוָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהֲגַם שֶׁהַשָּׁמַיִם הֵם הָעֶלְיוֹנִים, אַף עַל פִּי כֵן גַּם הָאָרֶץ הָיְתָה בְּגֶדֶר הַטָּהֳרָה. וְצֵא וּלְמַד מַעֲלָתָהּ וּזְכוּתָהּ כִּי מִמֶּנָּה נִבְרָא אָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וְתָאֳרוֹ כְּמַלְאַךְ ה׳ (בראשית רבה ח:ט). וְתִמְצָא כִּי ה׳ בָּחַר לִשְׁכּוֹן בָּאָרֶץ עִם הַנִּבְרָאִים וְהֵכִין בַּיִת לִמְנוּחָתוֹ כִּבְיָכוֹל, וְדָבָר פָּשׁוּט הוּא כִּי מוֹשַׁב אֱלֹהִים שָׁלֵם הוּא וְקָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. וְתִמְצָא כִּי קוֹדֶם שֶׁחָטָא אָדָם הָיָה ה׳ מָצוּי בַּתַּחְתּוֹנִים כְּבָעֶלְיוֹנִים, וְהוּא אָמְרוֹ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ בְּגֶדֶר אֶחָד בִּנְקִיּוּת וְטָהֳרָה. וְהוּא מַאֲמַר הַנָּבִיא (ישעיהו סו:א) ״כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יד.) שֶׁהוּא שְׁרַפְרַף, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהִיא בְּגֶדֶר רְאוּיַת מוֹשַׁב אֱלֹהִים. אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְנִתְגַּשְּׁמָה וְהוּחְשַׁךְ אוֹרָהּ לְצַד מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, אָז חָזְרָה הָאָרֶץ לְקַדְמוּתָהּ לְהָאִיר אוֹרָהּ וְשָׁכַן ה׳ בָּאָרֶץ עִם עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי אוֹר.
בראשית א:ו · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הָרָקִיעַ שֶׁבָּרָא ה׳ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״בְּרֵאשִׁית״ (בראשית א:א) שֶׁהַכֹּל נִבְרָא יַחַד בְּדִבּוּר אֶחָד, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְקְנָה מְלֶאכֶת כָּל דָּבָר וְדָבָר עַל אָפְנָהּ. עַתָּה אָמַר אֱלֹהִים שֶׁיִּקְנֶה מְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וְיִהְיֶה מְשַׁמֵּשׁ דָּבָר זֶה לְהַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה (בראשית א:ז).
בראשית א:ז · פירוש א
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ. מִקְרָא זֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לְאָמְרוֹ, אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר פָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳, בּוֹ הָיָה לוֹ לִגְמֹר אֹמֶר ״וַיְהִי כֵן״. וְעוֹד רוֹאַנִי כִּי לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״וַיְהִי כֵן״ אַחַר אָמְרוֹ ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים״, אֶלָּא אַחַר אֲמִירַת ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים״ יַשְׁמִיעֵנוּ כִּי הוּא אָמַר וַתֶּהִי.
בראשית א:ז · פירוש ב
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי שְׁלֹשָׁה מְלָאכוֹת נַעֲשׂוּ בָּרָקִיעַ. הָאֶחָד הִיא בְּרִיאַת הֲוָיַת גָּלְמוֹ בַּמְּצִיאוּת, וְזֶה הוּא שֶׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן:
בראשית א:ז · פירוש ג
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְהַב׳ שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ שֶׁיַּעֲשֶׂה רָקִיעַ, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּמָּתַח וְיֵעָשֶׂה וִילוֹן, וְשִׁעֵר ה׳ לוֹ שִׁעוּר הַמִּתּוּחַ הוּא כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק לְהַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם, וְהוּא הָאָמוּר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה (בראשית א:ו).
בראשית א:ז · פירוש ד
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְהַג׳ – לִהְיוֹת שֶׁהַשָּׁמַיִם כַּדּוּרִיִּים הֵם וּמְשֻׁפָּעִים, כִּי אֵין לָנוּ לוֹמַר שֶׁמְּשֻׁנֵּית רָקִיעַ זוֹ מִכָּל הַשָּׁמַיִם, וּבַדִּבּוּר שֶׁאָמַר ״יְהִי רָקִיעַ״ לֹא אָמַר אֶלָּא שֶׁיִּמָּתַח, אֲבָל סֵדֶר תִּקּוּנוֹ אִם יִהְיֶה נִמְתָּח כְּוִילוֹן בְּהַשְׁוָאָה אוֹ מְשֻׁפָּע לִקְצוֹתָיו אוֹ מֻטֶּה לְאֶחָד מִצִּדְדֵי ד׳ רוּחוֹת הָעוֹלָם אֵין זֶה נִשְׁמָע בְּמַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר ״יְהִי רָקִיעַ״, לָזֶה חָזַר וְאָמַר וַיַּעַשׂ פֵּרוּשׁ תִּקֵּן סֵדֶר הַעֲרָכָתוֹ כְּסֵדֶר תִּקּוּנֵי שָׁמַיִם שֶׁהֵם כִּקְעָרָה הֲפוּכָה לְצַד מַטָּה וַאֲחוֹרֶיהָ לְמַעְלָה, לִטְעָמִים יְדוּעִים לְבוֹרֵא עוֹלָם. וְחָזַר לוֹמַר וַיַּבְדֵּל וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת כִּי סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֱכִינוֹ הַבּוֹרֵא הוּא הַפְכִּיּוּת לַמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ שֶׁיַּבְדִּיל בֵּין וְכוּ׳ שֶׁאֵין כְּלִי בְּסֵדֶר זֶה מוֹנֵעַ בֵּין ב׳ מֵימוֹת אֵלּוּ, לָזֶה אָמַר שֶׁהֲגַם שֶׁעֲשָׂאוֹ כְּסֵדֶר זֶה אַף עַל פִּי כֵן ״וַיַּבְדֵּל בֵּין״ וְגוֹ׳. וְעַל ב׳ פְּרָטִים אֵלּוּ אָמַר הַכָּתוּב וַיַּעַשׂ שֶׁקְּבָעוֹ בַּסֵּדֶר שֶׁיָּשַׁר בְּעֵינָיו, וְשֶׁעָשָׂה בּוֹ הַמְצָאָה שֶׁיּוּכַל שְׂאֵת גַּם בְּסֵדֶר זֶה.
בראשית א:ז · פירוש ה
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר מֵעַל וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּסֵדֶר זֶה, הִבְדִּיל בֵּין מַיִם שֶׁעָלָיו, מַה שֶׁאֵין מְצִיאוּת זֶה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בָּעוֹלָם. וְאַחַר כָּל זֶה אָמַר וַיְהִי כֵן, חוֹזֵר לְמַה שֶׁכָּתוּב בְּפָסוּק א׳ וּב׳, כִּי כְּשֶׁאָמַר לוֹ לִהְיוֹת נִרְקָע כֵּן הָיָה, וּכְשֶׁאָמַר לוֹ לִהְיוֹת מַבְדִּיל, הֲגַם שֶׁאֵין הַעֲרָכָתוֹ כְּפִי הַטֶּבַע לְהַבְדִּיל בְּסֵדֶר זֶה כַּנִּזְכָּר, וַיְהִי כֵן. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁטַּעַם שֶׁעִכֵּב לוֹמַר וַיְהִי כֵן אַחַר פָּסוּק ״וַיַּעַשׂ״, שֶׁלֹּא רָצָה לוֹמַר וַיְהִי כֵן עַד שֶׁהִשְׁלִים הַמַּעֲשֶׂה בְּכָל תְּנָאֵי הַבְּרִיאָה.
בראשית א:ז · פירוש ו
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְאַחַר שֶׁכָּתַבְתִּי זֶה מָצָאתִי כִּי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב מֵעִיד עַל פֵּרוּשֵׁנוּ, דִּכְתִיב (ישעיהו מ״ב:ה׳) ״כֹּה אָמַר וְגוֹ׳ בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם״, הֲרֵי שֶׁזָּכַר ב׳ דְּבָרִים, הַבְּרִיאָה לְבַד וְהַנְּטִיָּה לְבַד, וְהוּא שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַעֲשֶׂה א׳ וּב׳, כִּי בְּיוֹם רִאשׁוֹן הָיְתָה הַבְּרִיאָה, וּבְיוֹם שֵׁנִי הָיְתָה הַנְּטִיָּה, וּבִכְלַל הַנְּטִיָּה וְאָפְנָהּ הֵם ב׳ דְּבָרִים שֶׁרָמַזְנוּ.
בראשית א:ז · פירוש ז
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְרָאִיתִי מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרק ד׳): ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ״ – זֶה אֶחָד מֵהַמִּקְרָאוֹת שֶׁהִרְעִישׁ בֶּן זוֹמָא אֶת הָעוֹלָם, וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ״ (תהלים לג:ו) עַד כָּאן. וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מֵרַעֲשָׁהּ, וְאוּלַי כִּי מַה שֶׁהִרְעִישׁ הָעוֹלָם בֶּן זוֹמָא הָיָה קוֹדֶם שֶׁיִּשֵּׁב הַמִּקְרָאוֹת, אֲבָל אַחַר יִשּׁוּב הַמִּקְרָאוֹת נָחָה שָׁקְטָה הָאָרֶץ.
בראשית א:ז · פירוש ח
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָרָקִ֒יעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ״ וְגוֹ׳, כִּי ב׳ מֵימוֹת הֵם – אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נְקֵבָה. לְפִי זֶה, לְצַד שֶׁהָיוּ הַמֵּימוֹת כֻּלָּם מְעֹרָבִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ מְעֹרָבִים, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ״ג) וְהִבְדִּיל ה׳ בֵּין הָאוֹר וְגוֹ׳. כְּמוֹ כֵן מַיִם הָעֶלְיוֹנִים, פֵּרוּשׁ הַמְעֻלִּים וְהֵם הַזְּכָרִים, הָיוּ מְעֹרָבִים עִם מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים בַּמַּדְרֵגָה. וְהֵן עַתָּה אָמַר ה׳ שֶׁהָרָקִיעַ יַבְדִּיל ב׳ הַבְדָּלוֹת: הָא׳ שֶׁיְּבָרֵר זֶה מִזֶּה כְּפִי מַה שֶׁהִטְבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ שֶׁיְּבָרֵר זֶה מִזֶּה, וְהַב׳ שֶׁיִּהְיוּ מֻבְדָּלִים תָּמִיד בְּאֶמְצָעוּתוֹ שֶׁהוּא יַפְסִיק בֵּין שְׁנֵיהֶם. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם כָּאן נִתְכַּוֵּן אֶל הַבֵּרוּר הַמְבָרֵר בֵּין ב׳ הַמֵּימוֹת, וְהוּא שֶׁאָמַר בְּתוֹךְ הַמָּיִם לְפִי שֶׁהָיוּ כָּל הַמֵּימוֹת מְעֹרָבִים. וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה ה׳ הֲכָנָה לָרָקִיעַ שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לְהַפְסִיק בֵּין שְׁנֵיהֶם תָּמִיד, וְזוֹ הִיא הַבְדָּלָה ב׳, וְעַל שְׁנֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב ״וַיְהִי כֵן״.
בראשית א:ח · פירוש א
וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ {פ}
וַיִּקְרָא וגו׳. כָּאן הוֹדִיעַ כִּי אֵלּוּ הֵם הָאֲמוּרִים בְּפָסוּק ״בְּרֵאשִׁית״ וְגוֹ׳, וּמַה שֶׁקְּרָאָם בְּפָסוּק רִאשׁוֹן בְּשֵׁם שָׁמַיִם, פֵּרוּשׁ: בְּרִיאָה אַחַת שֶׁעָתִיד לִקְרוֹתָהּ שָׁמַיִם, וּלְעוֹלָם לֹא קָרָא ה׳ לוֹ שֵׁם זֶה עַד יוֹם ב׳.
בראשית א:ח · פירוש ב
וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ {פ}
וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה פ״ד) פֵּרוּשׁ שָׁמַיִם הוּא שָׂא מַיִם, יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּקְרָא ה׳ לָרָקִיעַ וְאָמַר לוֹ ״שָׂא מַיִם״ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֲוִיר לִמְקוֹם הַנִּבְרָאִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנִּבְרָאִים בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ, וְזוּלַת זֶה אֵין מָקוֹם לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל עַד שֶׁקָּרָא לָרָקִיעַ שֶׁיִּשָּׂא הַמַּיִם שֶׁהָיוּ מוּנָחִים עָלָיו. וְאָמַר לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיִּקָּווּ לְמָקוֹם אֶחָד בְּיוֹם ג׳ וְנִתְרָאֵית הַיַּבָּשָׁה בָּזֶה הִנֵּה מָקוֹם לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל. וְאֵין סְתִירָה לָזֶה מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ מַיִם הָעֶלְיוֹנִים בְּנֵס עוֹמְדִים, שֶׁהֲגַם שֶׁהַשָּׁמַיִם הֵם נוֹשְׂאִים אוֹתָם, עִם כָּל זֶה לְסֵדֶר תְּכוּנַת הַשָּׁמַיִם וְסִדּוּרָם הִרְגִּישׁוּ כִּי בְּנֵס עוֹמְדִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק ״וַיַּעַשׂ״.
בראשית א:ט · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ. צָרִיךְ לָדַעַת מַיִם אֵלּוּ אִם הֵם מֵי הַתְּהוֹמִיִּים, וּבְאָמְרוֹ ״יִקָּווּ הַמַּיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד״ הִנֵּה לֹא נִשְׁאֲרוּ מֵימוֹת אֲחֵרִים עוֹד, וְזֶה הֵפֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות כ:ד) ״וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ״, וְאִם הֵם מַיִם אֲחֵרִים לְבַד הַתְּהוֹם, צָרִיךְ לָדַעַת בַּמֶּה הָיוּ מֻבְדָּלִים מִמֵּימֵי הַתְּהוֹם לְיַחֵד הַדִּבּוּר לָהֶם לְבַדָּם. גַּם לֹא רָאִינוּ שֶׁיִּחֵד הַדִּבּוּר לוֹמַר מַיִם פְּלוֹנִי יִקָּווּ אֶלָּא סְתָם ״יִקָּווּ הַמַּיִם״ – כָּל מֵימוֹת הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם בְּמַשְׁמָע. עוֹד לָמָּה תָּלָה רְאִיַּת הַיַּבָּשָׁה בִּקְוִיאַת הַמַּיִם. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק תֵּבַת ״וְתֵרָאֶה״ שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְתִהְיֶה הַיַּבָּשָׁה״:
בראשית א:ט · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וּבְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״בְּרֵאשִׁית״ שֶׁבְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִבְרָא הַכֹּל, אֶלָּא הָיָה מְעֻרְבָּב עַד שֶׁהֵכִין ה׳ סֵדֶר כָּל אֶחָד דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּכְפִי זֶה מִדִּבְרֵי ה׳ בְּמַאֲמָר זֶה אָנוּ יוֹדְעִים כִּי הַיַּבָּשָׁה הָיְתָה שְׁטוּחָה תּוֹךְ הַמַּיִם לְרֹחַב הָעוֹלָם, וּמַיִם לְמַעְלָה וּמַיִם לְמַטָּה לָהּ, וְאוֹתָם הַמַּיִם שֶׁלְּמַעְלָה לַיַּבָּשָׁה חִלְּקָם הָרָקִיעַ וְנָשָׂא חֶצְיָם בִּכְנָפָיו, כְּאָמְרוֹ יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ, וּסְתָם ״תּוֹךְ״ אֶמְצַע בְּמַשְׁמָע, וַחֲצִי הַנִּשְׁאָר הָיָה מְכַסֶּה לַיַּבָּשָׁה, וּלְאוֹתָם מַיִם אָמַר ה׳ יִקָּווּ אֶל מָקוֹם אֶחָד, שֶׁהוּא מֵי אוֹקְיָנוֹס, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה בַּמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה בּוֹ בְּעֵת בְּרִיאָתָהּ, כִּי שָׁם קָנְתָה מְקוֹמָהּ אֶלָּא שֶׁהָיְתָה מְכֻסָּה וְגָזַר עָלֶיהָ שֶׁתֵּרָאֶה.
בראשית א:ט · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְאוּלַי שֶׁיִּכָּנֵס בְּמַשְׁמָעוּת ״תֵּרָאֶה״ לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה גְּלוּיָה בְּמַרְאֵה הַיַּבָּשׁוֹת, וְהָיָה גּוֹנָהּ כְּגוֹן הַמַּיִם וְאֵין הֶכֵּר בֵּין גְּבוּלָהּ לִגְבוּל הַמַּיִם, וְגַם יִכָּנֵס בְּמַשְׁמָעוּת ״תֵּרָאֶה״ לְפִי שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לְמַה שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת מֵהַיַּבָּשׁוֹת לְצָרְכֵי הָעוֹלָם.
בראשית א:ט · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְתֵרָאֶה – לֶהֱיוֹת שֶׁכָּל עוֹד שֶׁהַמַּיִם מַטָּה וּמַעְלָה לָאָרֶץ, אֵין הָאָרֶץ מִתְקַיֶּמֶת בְּטִבְעָהּ, כִּי הַמַּיִם יַהַפְכוּ טִבְעָהּ. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּרֵישׁ הִלְכוֹת דֵּעוֹת (הלכות יסודי התורה פרק ד הלכה ה) כִּי הַמַּיִם יַהַפְכוּ יְסוֹד הֶעָפָר לְמַיִם. לָזֶה אָמַר ״יִקָּווּ הַמַּיִם״ וְגוֹ׳ וּבָזֶה תֵּרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וּפֵרוּשׁ תַּעֲמֹד בִּיסוֹדָהּ לְהַפְעִיל סִבַּת בְּרִיאָתָהּ. וּלְעוֹלָם כְּבָר קָדְמָה בְּרִיאָתָהּ בְּמַאֲמָר א׳ בְּיוֹם א׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. גַּם נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי לֹא כָּל מֵימוֹת הָעוֹלָם נִקְווּ לְיָם אוֹקְיָנוֹס, וְיֵשׁ תְּהוֹמוֹת לְמַטָּה לָאָרֶץ.
בראשית א:ט · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְאֶפְשָׁר שֶׁהַמַּיִם שֶׁנִּקְווּ אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם לַתְּהוֹם שֶׁמִּתַּחַת לָאָרֶץ, וְעַל אוֹתוֹ חֵלֶק שֶׁאֵין בּוֹ אֶרֶץ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) שֶׁאָמַר הַשֵּׁם לָאָרֶץ ״דַּי״ שֶׁלֹּא תִּתְפַּשֵּׁט מִסּוֹף לְסוֹף, וְנִשְׁאֲרוּ הַמַּיִם מְחֻבָּרִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים:
בראשית א:ט · פירוש ו
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
אַחַר שֶׁכָּתַבְתִּי כָּל הַכָּתוּב, בָּא לְיָדִי מִדְרָשׁ מִפִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק ה׳) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בַּשְּׁלִישִׁי הָיְתָה הָאָרֶץ מִישׁוֹר כַּבִּקְעָה, וְהַמַּיִם מְכַסִּים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וּכְשֶׁיָּצָא הַדָּבָר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״יִקָּווּ הַמַּיִם״ וְגוֹ׳, הָרִים וּגְבָעוֹת נִתְפָּרְדוּ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, עָלָה תּוֹכָהּ שֶׁל אֶרֶץ וְנִתְגַּלְגְּלוּ וְנִקְווּ הַמַּיִם וְכוּ׳ עַד כָּאן. הֲרֵי דִּכְשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״יִקָּווּ הַמַּיִם״ כְּבָר הָיְתָה הָאָרֶץ בַּמְּצִיאוּת, וְהֵם דְּבָרֵינוּ. הֲגַם שֶׁלְּפִי דִּבְרֵי הַמַּאֲמָר נִרְאֶה שֶׁמְּפָרֵשׁ וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה פֵּרוּשׁ שֶׁתִּהְיֶה הַיַּבָּשָׁה חוֹל גְּבוּל לַיָּם, כְּשֶׁיֵּרָאוּ הַמַּיִם לְיַבָּשָׁה יִקְנוּ מְקוֹמָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיהו ה:כב) ״אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם״, וְעָשָׂה מוֹרָאוֹ שֶׁל הַיַּבָּשָׁה עַל הַיָּם. וּפֵרוּשׁ וְתֵרָאֶה מִלְּשׁוֹן יִרְאָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ״ וְגוֹ׳ ״אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם״, וְזֶה מְשֻׁנֶּה מִפֵּרוּשֵׁנוּ. זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ, וְדַרְכֵּנוּ דֶּרֶךְ פְּשָׁט וְהַכָּתוּב יְכַוֵּן לַכֹּל.
בראשית א:ט · פירוש ז
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְרַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ אָמְרוֹ וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, שֶׁהָיָה הֶעָפָר מְעֹרָב עִם הַמַּיִם, וְגָזַר ה׳ שֶׁיִּבָּדְלוּ זֶה מִזֶּה וְתִסָּמֵךְ בְּחִינַת הֶעָפָר וְתִהְיֶה הַיַּבָּשָׁה, עַד כָּאן. וּפֵרוּשׁוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צָרִיךְ עָרֵב. גַּם אֵין פְּשַׁט הַכָּתוּב מַגִּיד זֶה. גַּם לְפִי דְּבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהִקָּווֹת הַמַּיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא שֶׁיֹּאמַר לַיַּבָּשָׁה שֶׁתֵּרָאֶה בַּסֵּדֶר הָאָמוּר בְּדִבְרֵי הָרַב, שֶׁיִּתְבָּרֵר הֶעָפָר מִן הַמַּיִם וְיָצוּף לְמַעְלָה וְיִשָּׁאֲרוּ הַמַּיִם בִּמְקוֹמָם. וְעוֹד, מֵהַכָּתוּב מַשְׁמַע שֶׁכָּל הַמַּיִם הַנִּמְצָאִים מִתַּחַת לָרָקִיעַ שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לָאָרֶץ נִקְווּ לְמָקוֹם אֶחָד, וְלֹא כֵן מַשְׁמַע לְפִי פֵּרוּשׁ הָרַב. וְעוֹד, אֵין לְשׁוֹן ״וְתֵרָאֶה״ מְדֻקְדָּק לְדַרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, שֶׁהָאָרֶץ הָיְתָה תּוֹךְ הַמַּיִם שְׁטוּחָה וּמַיִם לְמַעְלָה וּמַיִם לְמַטָּה מִמֶּנָּה, וְעַל מַיִם שֶׁלְּמַעְלָה לָאָרֶץ גָּזַר הַגּוֹזֵר שֶׁהָרָקִיעַ יִתְמַצַּע בְּתוֹכָם וְיִשָּׂא בִּכְנָפָיו מַיִם הָעֶלְיוֹנִים, וְהַחֵלֶק הַנִּשְׁאָר מִתַּחַת לָרָקִיעַ לֹא יִשָּׁאֵר תַּחַת כָּל הָרָקִיעַ בְּהַשְׁוָאָה אֶלָּא יִקָּווּ בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהוּא אָמְרוֹ יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, וּבָזֶה תֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה כִּפְשָׁטָהּ.
בראשית א:ט · פירוש ח
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי כָל בְּחִינוֹת הַמַּיִם שֶׁעַל הָאָרֶץ, בֵּין הָעֶלְיוֹנִים מִמַּעַל לָרָקִיעַ בֵּין שֶׁנִּקְווּ לְמָקוֹם אֶחָד, הֵם בִּבְחִינַת מַיִם זְכָרִים. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁהוֹלָדַת הַזְּרָעִים תִּהְיֶה מִמֵּימֵי אוֹקְיָינוֹס שֶׁהֵם מַיִם הַנִּקְוִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט:) שֶׁמִּמֵּימֵי אוֹקְיָינוֹס הֵם הַגְּשָׁמִים, וְאַחַר שֶׁיַּמְטִיר ה׳ מֵהֶם עוֹלִים מֵהַתְּהוֹם כְּנֶגְדָּם. וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כה:) ״אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה שֶׁאֵין טִפִּים עוֹלִים כְּנֶגְדָּהּ מִלְמַטָּה״, וְאֵין הַזְּרָעִים צוֹמְחִים לֹא מִן הַנִּמְטָרִים וְלֹא מֵהַתְּהוֹמִיִּים כִּי זָכָר לְבַד אוֹ נְקֵבָה לְבַד לֹא יֵלְדוּ. וְהֵא לְךָ דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (פרקי דרבי אליעזר פכ״ג) שֶׁב׳ מֵימוֹת הֵם, אֶחָד זָכָר וְאֶחָד נְקֵבָה, וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד כְּשֶׁנִּתְחַבְּרוּ הַמַּיִם זְכָרִים עִם מַיִם נְקֵבוֹת גָּבְרוּ בְּיוֹתֵר:
בראשית א:י · פירוש א
וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ. וְהִיא הַמֻּזְכֶּרֶת בְּפָסוּק רִאשׁוֹן ״בְּרֵאשִׁית״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ תֵּיבַת וַיִּקְרָא תִּתְפָּרֵשׁ בִּב׳ אוֹפַנִּים: אוֹ לְשׁוֹן קְרִיאַת שֵׁם, אוֹ לְשׁוֹן צְעָקָה – צָעַק עָלֶיהָ לְבַל תִּתְפַּשֵּׁט עוֹד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ ״דַּי״, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמְעָה וְלֹא נִתְפַּשְּׁטָה עוֹד קְרָאָהּ ״אֶרֶץ״, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ה:ח) שֶׁעַל שֵׁם שֶׁנִּתְרַצֵּית נִקְרֵאת ״אֶרֶץ״.
בראשית א:י · פירוש ב
וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וְאָמְרוֹ קָרָא יַמִּים – לֹא זֶה הוּא הַתְּהוֹם הָאָמוּר בְּפָסוּק ב׳, כִּי הַתְּהוֹם יֵאָמֵר עַל כְּלָלוּת מֵימוֹת וַאֲשֶׁר מִתַּחַת לָאָרֶץ. גַּם מֵימוֹת הַנִּקְוִים הָיָה אָז בִּבְחִינַת תְּהוֹם קֹדֶם שֶׁנִּרְאֵית הָאָרֶץ, כִּי הָיוּ שָׁוִים בְּתַעֲרוֹבֶת עִם מֵימוֹת אֲשֶׁר הֵם הֵן הַיּוֹם תַּחַת לָאָרֶץ.
בראשית א:י · פירוש ג
וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וְאָמְרוֹ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב חוֹזֵר גַּם עַל מִקְוֵה הַמַּיִם, כִּי בָּזֶה יֵשׁ חַיּוּת וְקִיּוּם הָעוֹלָם, כִּי מִמֶּנּוּ גְּשָׁמִים בָּעוֹלָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט:).
בראשית א:יא · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ס.) אָמְרוּ שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר הַבּוֹרֵא ״לְמִינוֹ״ אֶלָּא לָעֵץ, נָשְׂאוּ הַדְּשָׁאִים קַל וָחוֹמֶר וְכוּ׳. וְקָשֶׁה, כִּי לְסֵדֶר הַכָּתוּב הִקְדִּים ה׳ דְּבָרָיו עַל הַדְּשָׁאִים, וְאִם כֵּן לָמָּה נִתְעַכְּבוּ מִלָּצֵאת תֵּכֶף סָמוּךְ מַמָּשׁ לְמַאֲמַר ה׳ עַד שֶׁגָּמַר ה׳ אֹמֶר לְהוֹצִיא עֵץ שֶׁמִּמֶּנּוּ נָשְׂאוּ קַל וָחוֹמֶר. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״בְּרֵאשִׁית״ כִּי כָל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר דְּבַר גְּבוּרוֹת בְּשֵׁם אֱלֹהִים יְדַבֵּר בְּדִבּוּר אֶחָד כָּל הַמַּאֲמָר, אִם כֵּן לֹא הָיְתָה הַקְדָּמָה לַדְּשָׁאִים קוֹדֶם לָעֵץ.
בראשית א:יב · פירוש א
וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְהִי כֵן״ לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כָּל פָּסוּק זֶה, אֶלָּא הַטַּעַם הוּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ ב׳ דְּבָרִים מְחֻדָּשִׁים – אֶחָד בַּדְּשָׁאִים וְאֶחָד בָּעֵץ. אֶחָד בַּדְּשָׁאִים שֶׁעָשׂוּ קַל וָחוֹמֶר וְיָצְאוּ לְמִינֵיהֶם. וְצָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יָצְאוּ בְּעִרְבּוּבְיָא, וְאוּלַי כִּי לְהוֹדִיעֵנוּ בָּא שֶׁאֵין לְהַרְכִּיב דְּשָׁאִים זֶה בָּזֶה, וְכִדְבָּעֵי רָבִינָא בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין (דף ס׳), וְזֶה לְשׁוֹנָם: הִרְכִּיב דְּשָׁאִים זֶה עַל גַּב זֶה לְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא מַהוּ, כֵּיוָן דְּלֹא כְּתִיב בְּהוּ ״לְמִינֵהוּ״ וְכוּ׳, אוֹ דִּלְמָא כֵּיוָן דְּהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַיְדַיְהוּ כְּמַאן דִּכְתִיב בָּהֶֶן לְמִינֵהוּ דָּמְיָא – תֵּיקוּ, עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל ״לְרַבִּי חֲנִינָא״ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דְּאָמַר מִדַּעְתָּן יָצְאוּ לְמִינֵיהֶם וְלֹא נִצְטַוּוּ עַל כָּךְ, עַד כָּאן. מַשְׁמַע מִדְּבָרָיו דְּהַשַּׁ״ס סוֹבֵר כִּי מִן הַסְּתָם נִצְטַוּוּ עַל כָּךְ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בְּפֵרוּשׁ סָמוּךְ לַדְּשָׁאִים, מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לְמִינוֹ״ לְבַסּוֹף חוֹזֵר עַל הָעֵץ וְעַל הַדֶּשֶׁא. וְהִנֵּה לְפִי דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא דְּלֹא אָמַר ה׳ ״לְמִינֵהוּ״ אֶלָּא לָעֵץ וְהַדְּשָׁאִים נָשְׂאוּ קַל וָחוֹמֶר, הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּמַה שֶׁחָזַר לוֹמַר ״וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ״ שֶׁהַדְּשָׁאִים נָשְׂאוּ הַקַּל וָחוֹמֶר. וּלְמַאי דְּסוֹבֵר הַשַּׁ״ס, אִם לֹא הָיָה דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא שֶׁאָמְרוֹ ״לְמִינוֹ״ חוֹזֵר גַּם עַל הַדְּשָׁאִים, נִרְאֶה כִּי יַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁהַדְּשָׁאִים הֵבִינוּ הַדְּבָרִים עַל בּוּרְיָן, שֶׁמַּה שֶׁאָמַר ״לְמִינוֹ״ גַּם עַל הַדְּשָׁאִים הוּא אוֹמֵר, וְזֶה לֹא הָיָה מוּבָן לָנוּ מִפָּסוּק רִאשׁוֹן. וַהֲגַם שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק רִאשׁוֹן ״וַיְהִי כֵן״, אַף עַל פִּי כֵן אֵין מוּבָן אָמְרוֹ ״לְמִינוֹ״ אִם חוֹזֵר לְכָל הָאָמוּר בַּפָּסוּק, וּבָא הַכָּתוּב הַב׳ וְהִכְרִיעַ שֶׁחוֹזֵר אָמְרוֹ ״לְמִינֵהוּ״ לְכָל הָאָמוּר בַּכָּתוּב. וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר ה׳ כְּסֵדֶר הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁפֵּרוּשׁ דְּבָרָיו הֵם כְּמוֹ שֶׁפָּעֲלוּ הַדְּשָׁאִים.
בראשית א:יב · פירוש ב
וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּמִפְעַל הוֹצָאַת הָעֵץ, כִּי הָאָרֶץ לֹא קִיְּמָה מַאֲמַר הַבּוֹרֵא, שֶׁהוּא אָמַר לָהּ ״עֵץ פְּרִי״ – שֶׁעֵץ עַצְמוֹ יִהְיֶה טַעְמוֹ כְּטַעַם פְּרִי, וְהִיא הוֹצִיאָה ״עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי״, וְלֹא כֵן הָעֵץ עַצְמוֹ.
בראשית א:יב · פירוש ג
וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וְאֶל זֶה אַבִּיט אֵיךְ תִּמְרֹד הָאָרֶץ בְּרוֹקַע הָאָרֶץ, וּמַה גַּם כִּי אֵין לָהּ יֵצֶר הָרַע, שֶׁלֹּא הוֹכִיחוּ חֲכָמִים (ברכות סא.) שֶׁיֵּשׁ לָהּ יֵצֶר הָרַע כִּי אִם לַבְּהֵמָה מִדְּבָעֲטָה וְכוּ׳, וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ (בספר חפץ ה׳) כִּי לְצַד שֶׁהִיא צְרִיכָה לְחוּשׁ הַיֵּצֶר לְהִזָּקֵק עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהּ יֵצֶר הַמְחַמֵּם, אֲבָל הָאָרֶץ לֹא מָצִינוּ לָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ יֵצֶר הָרַע שֶׁיְּסִיתָהּ לִמְרֹד מֶרֶד לַעֲבֹר פִּי ה׳.
בראשית א:יב · פירוש ד
וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
עוֹד יֵשׁ לַחְקֹר זֹאת, כִּי לֹא מָצִינוּ מֻזְכָּר בַּבְּרִיאָה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם שֶׁתּוֹצִיא הָאָרֶץ אִילָנֵי סְרָק לְתַשְׁמִישׁ עֵצִים, וְאָנוּ רוֹאִים שֶׁגִּדְּלָה בְּחִינַת הָעֵצִים שֶׁהֵם בָּעוֹלָם אֵין קֵץ, רַבּוּ מֵאִילָנֵי פֵּרוֹת. וְלָזֶה אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי קוֹדֶם קִלְלַת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֵרְרָהּ הַשֵּׁם, הָיוּ כָּל הָאִילָנוֹת עוֹשִׂים פֵּרוֹת, אֶלָּא אַחַר שֶׁקִּלֵּל הָאֲדָמָה נִתְמַעֵט כֹּחָהּ וְלֹא הָיוּ כָּל הָאִילָנוֹת עוֹשִׂים פֵּרוֹת, אֶלָּא קוֹצִים וְדַרְדָּרִים.
בראשית א:יב · פירוש ה
וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
אָכֵן פֵּרוּשָׁן שֶׁל דְּבָרִים הוּא כִּי הָאָרֶץ דִּקְדְּקָה בְּחָכְמַת ה׳ אֲשֶׁר יָסַד בָּהּ, דִּכְתִיב (משלי ג:יט) ״בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ״, דִּקְדְּקָה מַאֲמַר ה׳ לָהּ שֶׁתּוֹצִיא עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי שֶׁסּוֹבֵל ב׳ דְּרָכִים: הָאֶחָד שֶׁיִּהְיֶה הָעֵץ טַעְמוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ, שֶׁאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּהְיֶה הָעֵץ פְּרִי וְגַם עוֹשֶׂה פְּרִי. וּמֵאָמְרוֹ ״עוֹשֶׂה פְּרִי״ פֵּרְשָׁה דֶּרֶךְ אַחֵר, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: עֵץ פְּרִי לְבַד וְעוֹשֶׂה פְּרִי לְבַד, פֵּרוּשׁ עֵץ שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי לְבַד מֵהָרִאשׁוֹן וְהֵם ב׳ מִינִים. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ״וְעוֹשֶׂה פְּרִי״ בְּוָא״ו שֶׁלֹּא לְהָבִין שֶׁיִּהְיֶה הָעֵץ עַצְמוֹ פְּרִי וְעוֹד לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי. גַּם בְּמַשְׁמָעוּת ״עֵץ פְּרִי״ יֵשׁ בָּהּ ב׳ דְּרָכִים: הָא׳ עֵץ שֶׁהוּא עַצְמוֹ פְּרִי, וְהַב׳ שֶׁהוּא רָאוּי לַעֲשׂוֹת פְּרִי וְהוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי. וְנִתְחַכְּמָה הָאֲדָמָה וְהוֹצִיאָה ג׳ מִינִים הַנִּשְׁמָעִים בְּדִבְרֵי ה׳ לְרוֹב זְרִיזוּתָהּ: הָא׳ הֵם אִילָנוֹת שֶׁעוֹשִׂים פֵּרוֹת וְאֵין טַעַם עֵצָם כְּטַעַם פִּרְיָם, וְהַב׳ שֶׁעוֹשִׂים פֵּרוֹת וְטַעַם עֵצוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ וְהוּא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה טו) שֶׁהָיָה טַעַם עֵצוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ, וְהַג׳ הוּא עֵץ שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְעֵץ פְּרִי וְהֵם אִילָנֵי סְרָק, וַהֲרֵי הִיא נִזְדָּרְזָה לַעֲשׂוֹת כָּל הַנִּשְׁמָע. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא וְגוֹ׳ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי, דִּקְדֵּק לוֹמַר וְעֵץ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְלֹא צֹרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ בְּדִבְרֵי ה׳ שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְעֵץ״ בְּתוֹסֶפֶת ו׳. נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר מִלְּבַד שְׁאָר עֵצִים שֶׁהוֹצִיאָה, הוֹצִיאָה עוֹד עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי. וְכָאן רִבָּה עֵץ פְּרִי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁעֵץ הַדַּעַת הָיָה טַעַם עֵצוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ. וְאֶפְשָׁר דְּכָלַל גַּם כֵּן עֵצִים שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים פְּרִי שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם, לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁהָיוּ קֹדֶם קִלְלַת הָאֲדָמָה. וְטַעַם שֶׁקִּלֵּל ה׳ הָאֲדָמָה לְמַאן דְּאָמַר עַל אֲשֶׁר שִׁנְּתָה אֲפָרֵשׁ בִּמְקוֹמוֹ בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא.
בראשית א:יד · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאוֹרוֹת. טַעַם אָמְרוֹ יְהִי לְשׁוֹן יָחִיד עַל ב׳, בָּזֶה רָמַז כִּי אֶחָד מֵהֶם הוּא הַמֵּאִיר בַּיּוֹם, וְלָזֶה לֹא אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים. וּבְאֶמְצָעוּת שֶׁדִּבֵּר ה׳ בְּדֶרֶךְ זֶה הוּא שֶׁהָיָה מַה שֶׁהָיָה בְּתַכְלִית הַדָּבָר שֶׁנִּתְמַעֲטָה הַיָּרֵחַ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ס:) כִּי אִם הָיָה ה׳ אוֹמֵר פֶּתַח דְּבָרָיו ״יִהְיוּ מְאוֹרוֹת״ בְּהֶכְרֵחַ הָיָה הַדָּבָר עוֹמֵד כֵּן, כִּי דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.
בראשית א:יד · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃
עוֹד נִרְאֶה בְּהָעִיר עוֹד, אָמְרוֹ לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלַּיְלָה, אִם הַמְּאוֹרוֹת שָׁוִים הֵם וְאֶחָד יְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם וְאֶחָד יְשַׁמֵּשׁ בַּלַּיְלָה, בַּמֶּה יֻכַּר לַיְלָה מִיּוֹם כֵּיוָן שֶׁלַּיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר?
בראשית א:יד · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃
אָכֵן יִרְצֶה הַכָּתוּב, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבָרָא הָאוֹר, וְתִמְצָא שֶׁאָמַר בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה ה׳ פְּעָמִים ״אוֹר״, וְרָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים ה) כִּי ה׳ אוֹרוֹת נִבְרְאוּ וְהִבְדִּילָם ה׳ לְנַחֲלָתוֹ לֶעָתִיד לָבֹא לַצַּדִּיקִים, וְהֵן עַתָּה בְּיוֹם רְבִיעִי הֶאֱצִיל מֵהָאוֹרוֹת חֵלֶק הַמַּסְפִּיק לָעוֹלָם וּתְלָאוֹ בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ יְהִי מְאֹרֹת פֵּרוּשׁ יְהִי חֵלֶק אֶחָד מֵאוֹרוֹת הַנִּבְרָאִים בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְהִתְנָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ קְבוּעִים אֶלָּא שֶׁיְּסוֹבְבוּ, כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַסִּבּוּב יֻכַּר יוֹם וָלַיְלָה, וְזֶה עָשָׂה לְסִימַן הַכָּרַת הַיָּמִים הַמְקֻדָּשִׁים, כְּאָמְרוֹ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וְגוֹ׳, וּכְשֶׁנֶּאֱצַל הַמָּאוֹר נֶאֶצְלוּ ב׳ חֲלָקִים וּשְׁנֵיהֶם לְשַׁמֵּשׁ מִדַּת יוֹם נִבְרְאוּ. וְלָזֶה תִּמְצָא (חולין ס:) שֶׁטָּעֲנָה הַיָּרֵחַ, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד, פֵּרוּשׁ בִּזְמַן אֶחָד, וְכָךְ הוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאִם גְּבוּלוֹ שֶׁל יָרֵחַ הָיָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁל שֶׁמֶשׁ בַּיּוֹם, אֵין כֶּתֶר אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם אֶלָּא כָּל אֶחָד גְּבוּלוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר ״וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ״ בְּלֹא קְבִיעוּת זְמַן.
בראשית א:טו · פירוש א
וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת וְגוֹ׳. מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב יַגִּיד כִּי צִוָּה ה׳ שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַמְּאוֹרוֹת בּוֹקֵעַ בַּשָּׁמַיִם, וְעוֹד לוֹ שֶׁיָּאִיר בָּאָרֶץ, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּאִירוּ הַמְּאוֹרוֹת בְּכָל הֶקֵּף הַשָּׁמַיִם וְגַם יַגִּיעַ אוֹרָם עַד לְמַטָּה לָאָרֶץ. עוֹד יִרְצֶה כִּי הֱכִינָם ה׳ שֶׁיָּאִירוּ תֹּקֶף אוֹרָן בָּרָקִיעַ, וּמֵהָאוֹר הַמִּתְפַּשֵּׁט בָּרָקִיעַ תָּאִיר אֶרֶץ, כִּי אֵין כֹּחַ בָּאָרֶץ לִסְבֹּל תֹּקֶף אוֹר הַמְּאוֹרוֹת, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, פֵּרוּשׁ כִּי שָׁם יָאִירוּ, וְאָמְרוֹ לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ כִּי מֵאוֹר הַבָּהִיר בַּשְּׁחָקִים תָּאִיר אֶרֶץ.
בראשית א:טו · פירוש ב
וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב:) כִּי הַמְּאוֹרוֹת בָּרָקִיעַ ב׳, אֵין מְאוֹר הַמְּאוֹרוֹת בּוֹקֵעַ אֶלָּא בַּשָּׁמַיִם, וְהַשָּׁמַיִם ב׳ הֵם מְאִירִים לָאָרֶץ. וּמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כח:) ״יוֹמָא דְּעֵיבָא כּוּלֵּיהּ שִׁמְשָׁא״, אֵינוֹ מַכְחִישׁ דְּבָרֵינוּ, כִּי עַל כָּל פָּנִים מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ, הֲגַם שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט תּוֹקֶף הַשֶּׁמֶשׁ לַצְּדָדִין, יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין מְקוֹם קְבִיעוּת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹקֶף יוֹתֵר מִצְּדָדָיו, וְיוֹמָא דְּעֵיבָא חוֹזֵר פַּעַם ב׳ וּמִתְפַּשֵּׁט תּוֹקֶף הַשֶּׁמֶשׁ הַנִּשְׁאָר מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאָרֶץ שִׁעוּר שֶׁתּוּכַל לִסְבּוֹל, חוֹזֵר וּמִתְפַּשֵּׁט בְּגוֹבַהּ הַשָּׁמַיִם בְּאֶמְצָעוּת הָעֲנָנִים, וְהַיְינוּ ״כּוּלֵּיהּ שִׁמְשָׁא״׃
בראשית א:טז · פירוש א
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר כְּבָר ״וַיְהִי כֵן״ עַל כָּל הָאָמוּר, כִּי מַעֲשֶׂה זֶה הוּא מַעֲשֶׂה חָדָשׁ, שֶׁאַחַר שֶׁנִּתְמַעֲטָה הַיָּרֵחַ כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם, תִּקֵּן הַשֵּׁם וְקָבַע מַעֲשֶׂה חָדָשׁ, שֶׁקָּבַע מֶמְשָׁלָה לַיָּרֵחַ בַּלַּיְלָה, כִּי בַּיּוֹם אֵין לָהּ מֶמְשָׁלָה לִפְנֵי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְלִוָּה לָהּ הַכּוֹכָבִים. וְאֵין בָּזֶה הַפְכִּיּוּת לְמַה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו, כִּי כְּבָר רָמַז אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְתִּי בְּאָמְרוֹ ״יְהִי״. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ אוֹתָהּ בְּאֹפֶן אַחֵר, סוֹבֶלֶת הִיא ב׳ הַפֵּרוּשִׁים.
בראשית א:יז · פירוש א
וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃
וַיִּתֵּן אוֹתָם. לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיְהִי כֵן״, כִּי רָצָה לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי ה׳ נָתַן בְּתוֹרַת מַתְּנַת חִנָּם דָּבָר זֶה לְהָאִיר לָעוֹלָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה פ״ו), יְעֻיַּן שָׁם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהוֹדִיעָם כִּי אֵינָם מְאִירִים לָעוֹלָם לְצַד שֶׁרְאוּיִים לָאוֹר, דְּאִם כֵּן כָּל זְמַן שֶׁיִּרְאוּ הַמְּאוֹרוֹת כִּי יוֹשְׁבֵי תֵבֵל מַשְׁחִיתִים דַּרְכָּם יַאַסְפוּ נָגְהָם. גַּם בְּאֶמְצָעוּת אֵיזוֹ סִבָּה יַחְפְּצוּ לֶאֱסֹף נָגְהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (פתיחתא לאיכה רבתי) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַשֶּׁמֶשׁ בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת: לָמָּה לֹא חָשַׁכְתְּ אוֹרֵךָ כְּשֶׁנִּכְנַס אוֹיֵב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ״ וְכוּ׳, לָזֶה אָמַר ה׳ כִּי הֵם נְתוּנִים לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וּמֵעַתָּה אֵינָם בִּרְשׁוּת עַצְמָן וּמֻכְרָחִים הֵם בְּמַעֲשֵׂיהֶם לְהָאִיר וְאֵין סִבָּה מוֹנַעַת. וּבָזֶה הֵאִירוּ עֵינֵינוּ לָמָּה חָזַר פַּעַם ב׳ הַכָּתוּב לוֹמַר וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם, הֲלֹא כְּבָר אָמַר ״הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם״ וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ״ו) דָּרְשׁוּ שֶׁהַכָּתוּב רוֹמֵז אֶל הַצַּדִּיקִים, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. אֲבָל לְפִי הַפְּשָׁט אֵין צֹרֶךְ לַחְזֹר וְלוֹמַר, וּלְדַרְכֵּנוּ הֻצְרַךְ לַחְזֹר וְלוֹמַר מִטַּעַם אָמְרוֹ ״וַיִּתֵּן״, כִּי נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה מֵעַתָּה הִנֵּה אֵינָם בִּרְשׁוּת עַצְמָן וְחִיּוּב אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם, לָזֶה חָזַר וְאָמַר כִּי מֶמְשַׁלְתָּם בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, אֶלָּא דַּוְקָא לִבְחִינָה זוֹ לְהָאִיר דַּוְקָא אֵין בְּיָדָם לְשַׁנּוֹת, אֲבָל בִּשְׁאָר הַמֶּמְשָׁלוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה הַמְיֻחָדִים לָהֶם הֵן הֵנָּה הַמּוֹשְׁלִים.
בראשית א:יז · פירוש ב
וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃
וְטַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר עוֹד וּלְהַבְדִּיל, כָּאן צִוָּה לָהֶם שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ זֶה לְגָדֵר שֶׁל זֶה, וְכָל אֶחָד מְצֻוֶּה עַל גְּבוּלוֹ לְבַל יַעֲבֹר, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה נִכָּר יוֹם מִלַּיְלָה.
בראשית א:כ · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְהַוּוּ מֵהַמַּיִם בְּרִיּוֹת, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ בִּתְמִידוּת אֶלָּא בִּשְׁעַת מַאֲמַר הַבְּרִיאָה, וְאוֹתָם הַבְּרִיּוֹת שֶׁשָּׁרְצוּ הַמַּיִם עָמְדוּ לְעוֹלָם כְּמִין הַבְּהֵמִי אֲשֶׁר הוֹצִיאָה הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא הוֹצִיאָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הַמַּאֲמָר וְעָמְדוּ לְעוֹלָם כְּמִצְוַת ה׳ לָהֶם שֶׁיִּשְׁרְצוּ וְיִפְרוּ וְיִרְבּוּ. וְאָמְרוֹ שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה הֵם הַדָּגִים. וְאָמַר לְשׁוֹן שֶׁרֶץ לְהַפְרִישׁ בֵּינוֹ וּבֵין הַמְעוֹפֵף, כִּי זֶה אֵין לוֹ כֹּחַ אֶלָּא בְּסָמוּךְ מַמָּשׁ לָאָרֶץ, וְהַמְּעוֹפֵף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִסָּמֵךְ, וְעוֹד לוֹ שֶׁיַּגְבִּיהַּ עַד לַשָּׁמַיִם, כְּאָמְרוֹ ״עַל פְּנֵי רְקִיעַ״, וְזוּלַת מַאֲמָר זֶה לֹא הָיוּ הָעוֹפוֹת מַגְבִּיהִים עַד לַשָּׁמַיִם.
בראשית א:כ · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃
וְאָמְרוֹ רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם – פֵּרוּשׁ: רָקִיעַ הַנִּקְרָא שָׁמַיִם. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה פ״ו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֵיכָן חַמָּה וּלְבָנָה? בְּרָקִיעַ ב׳, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם״. מִקְרָא מָלֵא הוּא, וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה פֵּרְשׁוּהָ (נחמיה ט:ו): ״אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם״, הֵיכָן הֵם צְבָאָם? בְּרָקִיעַ ב׳, עַד כָּאן. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַה יַּעֲנוּ בְּפָסוּק זֶה ״וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם״?
בראשית א:כ · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־הָאָ֔רֶץ עַל־פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃
וְנִרְאֶה כִּי עַל פִּי הַנְּקֻדּוֹת יִשְׁתַּנֶּה כָּתוּב זֶה מִקְרָא דְּ״וַיִּתֵּן אוֹתָם״ וְגוֹ׳ (בראשית א:יז), כִּי כָאן כָּתַב קָמָץ תַּחַת רֵי״שׁ שֶׁל רָקִיעַ, וְשָׁם כָּתַב שְׁבָ״א תַּחַת הָרֵי״שׁ שֶׁל רְקִיעַ. וְהִנֵּה כְּשֶׁאָמַר רְקִיעַ בִּשְׁבָ״א יַגִּיד שֶׁהוּא סָמוּךְ, פֵּרוּשׁ רְקִיעַ שֶׁל שָׁמַיִם, וּכְשֶׁיֹּאמַר רָקִיעַ בְּקָמָץ אֵינוֹ סָמוּךְ לְשָׁמַיִם, וּפֵרוּשׁ הוּא רָקִיעַ וְהוּא הַנִּקְרָא שָׁמַיִם, וּבָזֶה לֹא קַשְׁיָא, וְהָבֵן.
בראשית א:כא · פירוש א
וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כׇּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כׇּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: הוֹסִיף ה׳ כֹּחַ בִּב׳ פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הַמַּיִם, וּמַה שֶׁחָזַר לוֹמַר ״וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה״ וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיקוּ הַמַּיִם לְהוֹצִיאָם, מַה שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁעָשְׂתָה הָאֲדָמָה בְּהוֹצָאַת הַדְּשָׁאִים וְהָעֲשָׂבִים שֶׁהִסְפִּיקָה אִמְרַת ה׳ לָהּ, דַּע כִּי אֵין הַמַּצְמִיחַ וְלֹא הַבּוֹרֵא בּוֹרֵא יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ תּוֹלַדְתּוֹ, כִּי אֵיךְ יִתֵּן אָדָם מַה שֶׁאֵין בּוֹ, וְהִנֵּה הַמַּיִם וְהֶעָפָר הֵם מְחֻסְּרֵי רוּחַ הַחִיּוּנִית, וּמִנַּיִן לָהֶם רוּחַ לָתֵת בִּבְרוּאֵיהֶם. וַהֲגַם כִּי הָאָרֶץ וְהַמַּיִם יֵשׁ בָּהֶם חִיּוּנִיּוּת דַּק עַד מְאֹד, הֲגַם שֶׁיִּתְּנוּ מִמֶּנּוּ לֹא יִתְּנוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁבָּהֶם, וְזֶה לֹא יַסְפִּיק לַדָּגִים וְלָעוֹפוֹת, אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא הִסְפִּיק כֹּחָם וְהֻצְרַךְ ה׳ לִבְרֹא לָהֶם רוּחַ הַחִיּוּנִית, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּבְרָא וְגוֹ׳ אֵת כָּל נֶפֶשׁ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁבְּצַוֹּתוֹ לַמַּיִם אָמַר ״יִשְׁרְצוּ שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה״, פֵּרוּשׁ: שֶׁרֶץ שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ הֲכָנָה לְקַבֵּל נֶפֶשׁ חַיָּה, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הַחִיּוּנִי יִרְצֶה הֲכָנָה, וְהוּא אֶמְצָעִי בֵּינוֹ לְבֵין הַחֹמֶר, וְזֶה יֶשְׁנוֹ בְּכֹחַ הַמַּיִם לַעֲשׂוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחָם כֹּחַ רוּחָנִי דַּק.
בראשית א:כא · פירוש ב
וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כׇּל־נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כׇּל־ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וּבַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים עָשָׂה ה׳ שִׁנּוּי בִּבְרִיאָתָם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְלֹא אָמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל ״וַיִּבְרָא נֶפֶשׁ הַתַּנִּינִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ״ וְגוֹ׳. בָּזֶה גִּלָּה הַכָּתוּב כִּי מְשֻׁנִּים הֵם מִכָּל מַה שֶׁבַּיָּם, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁהוֹלִיד בָּהֶם נֶפֶשׁ, גַּם בְּכֹחַ בְּרִיאָתָם עַצְמָהּ בָּרָא ה׳ בָּהֶם כֹּחַ נוֹסָף אֲשֶׁר אֵין כֹּחַ בַּיָּם לַעֲשׂוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְזֶה הוּא הַדָּג הַמֻּפְלָא לִוְיָתָן זֶה, וּכְבָר דְּבָרָיו מְפֹרָשִׁים בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא עד:). וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בִּבְרִיאָה זוֹ ״וַיְהִי כֵן״, אֵין לוֹ מָקוֹם, כִּי לֹא יִצְטָרֵךְ לוֹמַר ״וַיְהִי כֵן״ אֶלָּא כְּשֶׁלֹּא יֻזְכַּר אֶלָּא אִמְרוֹת ה׳ לְבַד, תַּגִּיד הַתּוֹרָה ״וַיְהִי כֵן״ כִּי אָמַר וַתֶּהִי, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאוֹמֵר ״וַיִּבְרָא״ – יֵשׁ בִּכְלָלוֹ אֲמִירָה, יֵשׁ בִּכְלָלוֹ הֲוָיָה.
בראשית א:כב · פירוש א
וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃
וַיְבָרֶךְ – טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ ה׳ לְבָרֵךְ שֶׁרֶץ הַמַּיִם, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן בַּנִּבְרָאִים הַיּוֹצְאִים מִן הָאָרֶץ, וְעוֹד לוֹ שֶׁגַּם בְּתוֹלְדוֹת הַמַּיִם עַצְמָם הִטִּיל קִנְאָה, שֶׁלֹּא בֵּרַךְ שֶׁרֶץ הָעוֹף, נִרְאֶה כִּי הַדָּבָר צָרִיךְ לִהְיוֹת כֵּן מִטַּעַם הֶכְרֵחִי לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי מַה שֶׁצִּוָּה ה׳ לַמַּיִם שֶׁיִּשְׁרְצוּ אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי שָׁעָה וְלֹא לְאַחֲרֵי כֵן, וּלְקִיּוּם הַמִּין צִוָּה ה׳ שֶׁיִּפְרוּ וְיִרְבּוּ, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי מִינָם כָּלֶה. וְלֶהֱיוֹת שֶׁכְּפִי טֶבַע הַנִּבְרָאִים אֲשֶׁר בָּרָא ה׳ כֹּחַ הַמּוֹלִיד הִיא יְסוֹד הָאֵשׁ, כִּי טֶבַע הַקֹּר אַדְרַבָּה יַפְסִיד כֹּחַ הַהוֹלָדָה, וְצֵא וּלְמַד מֵחָכְמַת הַטֶּבַע גַּם מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנו:) שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם: מַאי דַּעְתָּךְ דְּקָאֵי צֶדֶק וְכוּ׳ דִּכְתִיב (ישעיהו מא:ב) ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וּכְפִי זֶה הַדָּגִים אֵין לָהֶם מְצִיאוּת כְּפִי טֶבַע הַקָּבוּעַ בַּנִּבְרָאִים לְהוֹלִיד. אֲשֶׁר עַל כֵּן חָזַר ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ הַנִּכְבָּד וּבֵרְכָם לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ כַּוָּנַת הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם הוּא לוֹמַר שֶׁיּוּכְלוּ לְהוֹלִיד, וְלֹא יִמְנָעֵם קְרִירוּת הַמַּיִם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לָצֵאת חוּץ לַמַּיִם לְהִתְחַמֵּם בָּאָרֶץ כְּדֶרֶךְ הַתַּרְנְגוֹלִים (ביצה ז.) דְּסָפְנֵי מֵאַרְעָא, אֶלָּא תּוֹךְ הַמַּיִם יַעֲשׂוּ פֶּרִי.
בראשית א:כב · פירוש ב
וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃
וְהוּא אָמְרוֹ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְקָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״בַּיַּמִּים״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם״? אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁבְּתוֹךְ הַיַּמִּים שָׁם יִשְׁרְצוּ, וְזוֹ הִיא בִּרְכַּת הַמְבָרֵךְ בָּרוּךְ הוּא. וְגָמַר אֹמֶר וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ, כִּי הוּא יִרֶב כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, וְנָכוֹן.
בראשית א:כד · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים וְגוֹ׳. גַּם זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּבְרִיאַת שֶׁרֶץ הַמַּיִם (בראשית א:כ). וְטַעַם שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לוֹמַר לָהֶם שֶׁיִּפְרוּ, הֲלֹא הִטְבִּיעַ בָּהֶם הַהוֹלָדָה וְהֵם מֵעַצְמָם יָלְדוּ, אֶלָּא שֶׁצִּוָּה לָהֶם שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לְמִינָהּ וְגוֹ׳:
בראשית א:כה · פירוש א
וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כׇּל־רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים – פֵּירוּשׁ בְּרִיאַת נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּירַשְׁנוּ בְּשֶׁרֶץ הַמַּיִם (בראשית א:כא). וְרַשִׁ״י פֵּירֵשׁ בְּאוֹפֶן אַחֵר, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
בראשית א:כו · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לֹא בָּרָא ה׳ אֶת הָאָדָם כִּבְרִיאַת שֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָמַר לַמַּיִם וְהִשְׁרִיצוּ וְאָמַר לָאָרֶץ וְהוֹצִיאָה, אֶלָּא הוּא הַבּוֹרֵא אָמַר שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה הָאָדָם.
בראשית א:ל · פירוש א
וּֽלְכׇל־חַיַּ֣ת הָ֠אָ֠רֶץ וּלְכׇל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כׇּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאׇכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וְגוֹ׳. סָמַךְ הַכָּתוּב חַיַּת הָאָרֶץ עִם הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ ״לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁנּוֹתֵן מַאֲכַל אָדָם לַבְּהֵמָה בְּהַשְׁוָאָה, וְגָמַר אֹמֶר לְאָכְלָה פַּעַם שְׁנִיָּה סָמוּךְ לְיֶרֶק עֵשֶׂב, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֲכִילַת בְּהֵמָה וְעוֹף אֵינוֹ אֶלָּא מֵעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. הַכַּוָּנָה הִיא כִּי לֹא בָּרָא ה׳ לִבְהֵמָה חַיָּה וְעוֹף אֶלָּא דַּוְקָא יֶרֶק עֵשֶׂב, וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אִם אֵין יֶרֶק עֵשֶׂב נִמְצֵאת הַחַיָּה מֵתָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לָכֶם לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי הָאָדָם יִחְיֶה מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ וּמִפְּרִי הָעֵץ, וְהַחַיָּה וְהָעוֹף מֵהָעֲשָׂבִים וְהַיְּרָקוֹת, וְאִם אֵין מִחְיָה מֵאֵלּוּ הֲרֵי מִחְיָתָהּ מִמַּאֲכַל אָדָם. וְיֵשׁ לִרְמֹז זֶה בְּאָמְרוֹ (דברים יא:טו) ״וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ״ וּבָזֶה ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״, אֲבָל זוּלַת זֶה תֶּחְסַר הַשְּׂבִיעָה כִּי תֹּאכְלֶנּוּ הַחַיָּה וְהָעוֹף כִּי מְזוֹנוֹתָם מְזוֹנוֹתֶיךָ.
בראשית א:לא · פירוש א
וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ {פ}
וַיַּרְא אֱלֹהִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: בְּאֶמְצָעוּת בְּרִיאַת הָאָדָם נִרְאָה מַעֲשֵׂהוּ בִּכְלָלוּתוֹ כִּי טוֹב הוּא, כִּי אִם אֵין אָדָם מַה תּוֹעֶלֶת בְּכָל הַתִּקּוּן וּבְכָל הַבְּרִיאָה וְצִמְחֵי הָאֲדָמָה, כִּי אֵין הַבְחָנַת טוֹבָה נִכֶּרֶת אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הָאָדָם, כִּי אֵלָיו יֻכַּר וְיֻבְחַן הַטּוֹב וְיוֹדֶה לַמֵּטִיב. וְאָמְרוֹ תֵּבַת וְהִנֵּה מַה שֶׁלֹּא דִּקְדֵּק לוֹמַר בַּיָּמִים שֶׁאָמַר בָּהֶם ״כִּי טוֹב״, לֶהֱיוֹת כִּי הָאָדָם מָצִינוּ לוֹ שֶׁקִּלְקֵל מַעֲשָׂיו וְעָשָׂה מַעֲשֵׂה הָרַע, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהִנֵּה כִּי מַה שֶׁהָיָה אָז לְצַד מַעֲשֵׂה ה׳ טוֹב הָיָה מְאֹד, וְאַחַר כָּךְ הוּא הָאָדָם בִּקֵּשׁ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבּוֹת לְצַד הֱיוֹת הַבְּחִירָה בְּיָדוֹ לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב, וְשָׁלַל הַטּוֹב וְהִוָּה בְּמַעֲשָׂיו בְּחִינַת הָרַע, אֲבָל לְצַד מַעֲשֵׂה ה׳ לֹא בָּרָא אֶלָּא לְצַד הַטּוֹב.
בראשית ב:א · פירוש א
וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכׇל־צְבָאָֽם׃
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה לֹא יָדַעְנוּ מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ, וְנִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סח,ט) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. גַּם מָצִינוּ כִּי הוּא מָלֵא עוֹלָם, כָּאָמוּר (ישעיהו ו:ג): ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״, וּמֵעַתָּה אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּהֶקֵּף הָעוֹלָם וּבִפְנִימִיּוּתוֹ. וְצָרִיךְ לָתֵת לֵב לָדַעַת טַעַם הַדָּבָר לָמָּה עָשָׂה ה׳ כָּכָה. וּמְקֻבָּלְנִי מִפִּי זִקְנֵי תּוֹרָה כִּי טַעַם שֶׁעָשָׂה ה׳ הָעוֹלָם כַּדּוּרִי הוּא כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד וְיִתְקַיֵּם בְּהַשְׁוָאַת כֹּחֵי חֲלָקָיו. וּפֵרוּשָׁן שֶׁל דְּבָרִים הוּא, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁאֵין תְּשׁוּקָה בָּעוֹלָם עֲרֵבָה וַחֲבִיבָה וְנֶחְמֶדֶת וְנֶאֱהֶבֶת וְנִתְאֶבֶת וּמְקֻוָּה לַנִּבְרָאִים, וּבִפְרָט לְחֶלְקֵי הָרוּחָנִי הַמַּכִּיר וְיוֹדֵעַ בְּחִינַת אוֹר הָאֱלֹהוּת, כְּהַדְּבֵקוּת בְּאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵלָיו יִכְסְפוּ כָּל נֶפֶשׁ חִיּוּנִית הַמַּגַּעַת לְהַכִּיר קְצָת מִנֹּעַם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, תֵּצֵא נַפְשָׁם לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה׳. וּלְךָ לָדַעַת כִּי כָל אֲשֶׁר בָּרָא ה׳ בְּעוֹלָמוֹ, יָצַר בּוֹ ה׳ בְּחִינַת הַהַשְׂכָּלָה וְהַהַבְחָנָה כְּפִי בְּחִינָתוֹ – בַּעֲלֵי חַיִּים מְדַבְּרִים וּבִלְתִּי מְדַבְּרִים, וְצוֹמֵחַ וְדוֹמֵם, יֵשׁ לְכָל אֶחָד כֹּחַ מֵהַהַשְׂכָּלָה לְהַכִּיר יוֹצְרוֹ כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ. וּבָזֶה תַּשְׂכִּיל לָדַעַת הַעֲמָדַת הָעוֹלָם בְּאֵיזֶה דָּבָר הוּא תָּלוּי וְעוֹמֵד מִבְּלִי הִתְנוֹעֲעוּת, כִּי ה׳ גִּלָּה סוֹדוֹ אֶל יְרֵאָיו וּבְאֶמְצָעוּת הַהֶעָרוֹת הַנֶּאֱמָרִים הֻשַּׂג הַמֻּרְגָּשׁ. וְהוּא כִּי בְּאֶמְצָעוּת אוֹרוֹ הַנֶּעֱרָב וְהַמְקֻוֶּה אֲשֶׁר יְסוֹבֵב כַּדּוּרִיּוּת הָעוֹלָם בְּהַשְׁוָאָה, וְכָל חֵלֶק וְחֵלֶק מֵהַסּוֹבֵב שֶׁל הָעוֹלָם יִתְעַצֵּם בְּכֹחַ אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה הַבּוֹעֶרֶת בּוֹ לְהִתְקָרֵב לִבְחִינַת כְּלָלוּת נֵצֶר הַמְקֻוֶּה. וְלִהְיוֹת כִּי כָל בְּחִינַת סִבּוּב הָעוֹלָם תִּשְׁוֶה בּוֹ שִׁעוּר הַתְּשׁוּקָה, בֵּין מִצַּד מַה שֶׁמִּמֶּנּוּ – כִּי אֵין תַּאֲוַת חֵלֶק אֶחָד רַבָּה עַל חֲבֵרוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה יִתְרַבֶּה הִתְעַצְּמוּת הַחֵלֶק הַהוּא וְיֵחָלֵשׁ שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, בֵּין מִצַּד מַה שֶׁאֵלָיו הוּא הָאוֹר הַנָּעִים, כִּי אֵינוֹ קָרוֹב לְחֵלֶק מֵהַסּוֹבֵב יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ שֶׁבָּזֶה יִגְדַּל חֵלֶק מֵהָעוֹלָם בְּכֹחַ הִתְעַצְּמוּתוֹ יוֹתֵר מֵחֵלֶק אַחֵר, אֶלָּא הַכֹּל בְּהַשְׁוָאָה. וְכָל חוּט הַשַּׂעֲרָה מִכָּל חֶלְקֵי הַסּוֹבֵב שֶׁל הָעוֹלָם יִתְעַצֵּם לְהִתְקָרֵב וּמוֹשֵׁךְ לְצַד הַפּוֹנֶה אֵלָיו, וּבְאֶמְצָעוּת הִתְעַצְּמוּת הַנִּמְשָׁךְ מִכָּל סְבִיבוֹת כַּדּוּרִיּוּת הָעוֹלָם נִמְצָא הָעוֹלָם עוֹמֵד וְקַיָּם, וְכָל חֵלֶק מַעֲמִיד אֶת חֲבֵרוֹ בְּאֶמְצָעוּת הָאָמוּר. וְנִמְצָא כָּל הָעוֹלָם תָּקוּעַ בִּיתֵדוֹת וּמַסְמְרֵי חֵשֶׁק הַבּוֹרֵא לְצַד כְּלוֹת וּנְטוֹת רוּחָנִיּוּת שֶׁבּוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַנֶּעֱרָב יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ. וּבָזֶה אַתָּה מַשִּׂיג טַעַם שֶׁבָּרָא ה׳ הָעוֹלָם כַּדּוּרִי, וְהָבֵן. וּבָזֶה גַּם כֵּן מָצִינוּ טַעַם לָמָּה הָעוֹלָם נִרְקַע וְנִתְקַע בְּלִי הִתְנוֹעֲעוּת, כִּי הַהִתְנוֹעֲעוּת תִּתְהַוֶּה לְצַד הַגְבָּרַת וְהַחְלָשַׁת חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הַמַּעֲמִיד, מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּמְצִיאוּת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהִתְנוֹעֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן.
בראשית ב:א · פירוש ב
וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכׇל־צְבָאָֽם׃
וְאֶפְשָׁר כִּי לָזֶה רָמְזוּ זַ״ל בְּנוֹעַם אִמְרֵיהֶם (חגיגה יב:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: דְּקָיְמֵי וְלָא יָדְעֵי עַל מָה קָיְמֵי, עַד כָּאן. הַכַּוָּנָה כִּי אִם הָיוּ הַנִּבְרָאִים מַבְחִינִים הַבְחָנָה זוֹ, וְיָדְעוּ רוּם מַעֲלַת חִבַּת הַקֹּדֶשׁ וּתְשׁוּקַת הַנִּבְרָאִים לַנֶּעְלָם הַנֶּעֱרָב, וְיִרְאוּ כַּמָּה הוּא עֹצֶם הַתִּקְוָה וְהַהִתְעַצְּמוּת דּוֹמֵם זֶה שֶׁהוּא הָעוֹלָם, אֲשֶׁר מִתְעַצֵּם לְהִתְקָרֵב לֵיהָנוֹת מֵאוֹר הַמְקֻוֶּה, וְלֹא נָהַג רִפְיוֹן בְּשׁוּם חֵלֶק מְסוֹבֵב הָעוֹלָם – יִשְׂאוּ קַל וָחֹמֶר מִזֶּה כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲשׂוֹת, כִּי בּוֹ נִתְרַבֵּית הַהַבְחָנָה וְהַהַשְׂכָּלָה. גַּם יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁכָּל הַנִּבְרָאִים בִּמְלֹא עוֹלָם, כָּל אֲשֶׁר רוּחַ הַחִיּוּנִי בּוֹ, אָמְרוּ זַ״ל (ילקוט תהלים קנ) כִּי אֵין כָּל נֶפֶשׁ מִתְיַשֶּׁבֶת בִּמְקוֹמָהּ כִּי אִם לְצַד שֶׁיֶּשְׁנוֹ לַנִּכְסָף וּמְקֻוֶּה מְלֹא עוֹלָם הַזֶּה, לֹא תִגְעַל הַנֶּפֶשׁ אֶת הַבָּשָׂר. וּלְטַעַם זֶה הֵאִיר ה׳ עוֹלָמוֹ מִכְּבוֹדוֹ, וּכְבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, וְנִמְצָא הָעוֹלָם בְּתוֹךְ תּוֹךְ בּוֹרְאוֹ, וְאוֹר הַבּוֹרֵא בְּתוֹךְ כָּל הָעוֹלָם וְסוֹבֵב עוֹלָמוֹ. וּבָזֶה עָמַד וְנִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּאֶמְצָעוּת הַתְּשׁוּקָה לַמָּצוּי, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, פֵּרוּשׁ ״וַיְכֻלּוּ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פד:ג) ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה״. וּבְאֶמְצָעוּת זֶה נִשְׁלְמָה וְנִתְקַיְּמָה הַבְּרִיאָה. וְטַעַם שֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב הָעִנְיָן בְּלָשׁוֹן זֶה ״וַיְכֻלּוּ״, לִרְמֹז כִּי הוּא תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה עַד כְּלוֹת הַחֵלֶק אֶל הַכֹּל, וְהוּא בְּחִינָה גְּדוֹלָה מִבְּחִינַת הַחֵשֶׁק וְהַתְּשׁוּקָה. וְהוּא שֶׁרָמַז דָּוִד בְּאָמְרוֹ ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה״, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי בְּחִינָה זוֹ גְּדוֹלָה מִבְּחִינָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וּבְאֶמְצָעוּת בְּחִינָה זוֹ וְהִתְעַצְּמוּתָהּ הָעוֹלָם קַיָּם. וְזֶה הוּא סוֹד קְרִיאָתוֹ ״חַי הָעוֹלָמִים״, וְהָבֵן. וְהוּא סוֹד ״בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים״.
בראשית ב:ב · פירוש ג
וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב:) כִּי הָעוֹלָם הָיָה רוֹפֵף וְרוֹעֵד עַד שֶׁבָּאָה שַׁבָּת וְנִתְקַיֵּם הָעוֹלָם וְנִתְיַסֵּד. וְהַכַּוָּנָה הוּא כִּי בְּיוֹם שַׁבָּת בָּרָא ה׳ נֶפֶשׁ הָעוֹלָם, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ ״וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ״. הֲגַם שֶׁחֲזַ״ל (ביצה טז:) דָּרְשׁוּ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא שַׁבָּת וַיִּנָּפַשׁ, אֵין זֶה אֶלָּא דֶּרֶךְ דְּרָשׁ שֶׁדָּרְשׁוּ מֵאָמְרוֹ ״וַיִּנָּפַשׁ״ וְלֹא אָמַר ״וְנָפַשׁ״, דָּרְשׁוּ כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז כֵּיוָן שֶׁיָּצָא שַׁבָּת ״וַי״ שֶׁאָבְדָה הַנֶּפֶשׁ, אֲבָל מַשְׁמָעוּת פְּשַׁט הַכָּתוּב אֵינוֹ יוֹצֵא מִמֶּנָּה, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת, פֵּרוּשׁ בָּא שַׁבָּת וַיִּנָּפַשׁ, פֵּרוּשׁ נִשְׁפַּע שֶׁפַע הַחִיּוּנִי בְּכָל הַנִּבְרָאִים, כִּי קֹדֶם הַשַּׁבָּת לֹא הָיָה נֶפֶשׁ לְכָל הַנִּבְרָאִים.
בראשית ב:ב · פירוש ד
וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וְכֵן מָצָאנוּ לְרַזַ״ל בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ זֹהַר הַתּוֹרָה (זהר, תזריע מד.) שֶׁנָּתְנוּ טַעַם לְמִצְוַת ה׳ לָמוּל בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְשֶׁלֹּא לְקָרֵב קָרְבָּן לַה׳ עַד יוֹם הַח׳, כִּי הַטַּעַם הוּא עַד עֲבוֹר עָלָיו יוֹם הַשַּׁבָּת וְיִהְיֶה בַּעַל נֶפֶשׁ. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיְכַל אֱלֹהִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁכִּלָּה ה׳ בְּאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ, וְחָזַר וּפֵרַשׁ מַה הוּא מְלַאכְתּוֹ שֶׁכִּלָּה, לֹא שֶׁהָיָה חָסֵר דָּבָר מֵעֲשׂוֹתוֹ וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ״וַיְכַל״, אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא ״אֲשֶׁר עָשָׂה״, פֵּרוּשׁ הַמְּלָאכָה שֶׁכְּבָר עָשָׂה עֲדַיִן הָיְתָה חֲסֵרָה דָּבָר הַמַּעֲמִיד, וּבְאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי בּוֹ נִגְמַר הָעִנְיָן. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ. גַּם בָּזֶה הִרְוַחְנוּ לִמְצֹא בַּתּוֹרָה בְּרִיאַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי עַצְמוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹדִיעָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה בְּרִיאַת יוֹם בְּיוֹמוֹ דִּכְתִיב ״וַיְהִי עֶרֶב״ וְגוֹ׳, הֲרֵי זֶה מַגִּיד הֲוָיַת הָעֶרֶב וַהֲוָיַת הַבֹּקֶר, וְכָאן לֹא מָצִינוּ שֶׁהוֹדִיעַ בְּרִיאַת יוֹם זֶה, וּלְדַרְכֵּנוּ הֲרֵי הוּא אָמוּר. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיְכֻלּוּ״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן תְּשׁוּקָה וְחֵשֶׁק, יָכוֹל לְהִתְפָּרֵשׁ גַּם כֵּן אָמְרוֹ וַיְכַל אֱלֹהִים וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב יד:טו): ״לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף״, וּכְתִיב (דברים י:טו): ״רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק״, כִּי הָאָדוֹן חָשַׁק וְחָפַץ בְּעוֹלָמוֹ, וְזֶה הָיָה בְּאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁנִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, חָשַׁק ה׳ וְנִתְרַצָּה בִּבְרִיּוֹתָיו, וְדָבָר זֶה הוּבָא בְּדִבְרֵיהֶם (שיר השירים ב׳) זַ״ל, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ.
בראשית ב:ב · פירוש ו
וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ״ז; פסחים נד) כִּי בְּרִיּוֹת נִבְרְאוּ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וְלֹא הִסְפִּיקוּ לִגְמֹר בְּרִיאַת גּוּפָם עַד שֶׁקָּדַשׁ הַיּוֹם, וְהֵן הֵם הַמַּזִּיקִים, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לָנוּ לְהַשְׂכִּיל זֹאת אֵיךְ יֻצְדַּק לֵאמֹר בְּעֵרֶךְ הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִגְמֹר וְכוּ׳, הֲלֹא דָּבָר יָדוּעַ לַכֹּל כִּי כְּהֶרֶף עַיִן יָכוֹל לִבְרֹא עוֹלָמוֹת כֻּלָּם. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה וְתִרְאֶה קְצָת גְּבוּרוֹתָיו יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ.
בראשית ב:ג · פירוש ד
וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ {פ}
אָכֵן מָצִינוּ כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה הַדָּבָר בְּמַה שֶׁאָמַר (שמות כ:יא) בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳ אֶת הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, הֲרֵי גִּלָּה כִּי בִּשְׁעַת הַבְּרִיאָה לֹא בָּרָא ה׳ כֹּחַ בָּעוֹלָם זוּלַת לַעֲמֹד שֵׁשֶׁת יָמִים לְטַעַם הַנּוֹדָע לוֹ גַּם יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי אֱמֶת. וְנִתְחַכֵּם ה׳ וּבָרָא יוֹם אֶחָד הוּא יָדוּעַ לַה׳, וּבוֹ בַּיּוֹם חוֹזֵר ה׳ וּמַשְׁפִּיעַ נֶפֶשׁ לָעוֹלָם שִׁעוּר הַמְקַיֵּם עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וְזוּלַת זֶה הַיּוֹם הָיָה הָעוֹלָם חָרֵב בִּגְמַר שֵׁשֶׁת יָמִים וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְצָרִיךְ ה׳ לַהֲכִינוֹ פַּעַם ב׳, וּבְאֶמְצָעוּת שַׁבָּת הָעוֹלָם עוֹמֵד. וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בוֹ, פֵּרוּשׁ: בְּאֶמְצָעוּת יוֹם זֶה שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הַמְּלָאכָה – הִיא הַבְּרִיאָה עַצְמָהּ, כִּי לֹא מֵהַתִּקּוּן שֶׁהוּא הַמַּעֲשֶׂה לְבַד שָׁבַת, אֶלָּא גַּם מֵהַבְּרִיאָה. וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁהַבְּרִיאָה הִיא יֵשׁ מֵאַיִן, וְהוּא מַה שֶׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּדִבּוּר אֶחָד, וְהַמַּעֲשֶׂה הוּא הַתִּקּוּן אֲשֶׁר תִּקֵּן דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת יוֹם שַׁבָּת מַשְׁפִּיעַ בִּכְלָלוּת הָעוֹלָמוֹת רוּחַ הַמְקַיֶּמֶת עוֹד שֵׁשֶׁת יָמִים.
בראשית ב:ד · פירוש ב
אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃
וְנִרְאֶה כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי אָמַר ה׳ לַנִּבְרָאִים שֶׁיַּעֲשׂוּ גַּם הֵם תּוֹלָדוֹת, לַשָּׁמַיִם לַחְלוֹק הַמַּיִם וְהַרְבֵּה פְּרָטִים כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם, וְלָאָרֶץ אָמַר גַּם כֵּן לְהוֹצִיא חַיּוֹת וּלְהוֹצִיא עֲצֵי פֵּרוֹת וַעֲשָׂבִים, וְלַמַּיִם אָמַר ״יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם״ וְגוֹ׳, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה אָדָם וְיַחְשׁוֹב כִּי הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם מֵעַצְמָן עָשׂוּ הַפְּעֻלָּה וְתוֹלִיד הַמַּחְשָׁבָה הַלֵּזוּ תּוֹלָדוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת. לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם, פֵּרוּשׁ: תּוֹלָדוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּכָּתוּב בְּסֵדֶר הַיָּמִים. לֹא תַחְשׁוֹב כִּי הֵם עָשׂוּ הַדְּבָרִים יֵשׁ מֵאַיִן כְּדֶרֶךְ הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ שֶׁבָּרָא הַכֹּל יֵשׁ מֵאַיִן, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא ״בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת״ שֶׁהוּא יוֹם אֶחָד שֶׁבָּרָא ה׳ אוֹתָם בְּכֹחַ הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא ה׳ בָּהֶם, בָּרָא שֶׁיּוֹצִיאוּ מַה שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם אַחַר כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁבָּרָא בָּאָדָם כֹּחַ הַמּוֹלִיד בְּכֹחַ אֹפֶן הַבְּרִיאָה שֶׁהִטְבִּיעַ בּוֹ הוּא הַיּוֹצֵר בָּרוּךְ הוּא הַבּוֹרֵא, וְאֵין אָדָם עוֹשֶׂה דָּבָר, כְּמוֹ כֵן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.
בראשית ב:ה · פירוש א
וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכׇל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃
וְכָל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה וְגוֹ׳. בָּא לְהוֹדִיעַ מַה שֶׁרָמַז בְּפָסוּק רִאשׁוֹן כִּי הוּא הַבּוֹרֵא הַכֹּל עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְאָמַר כִּי הָאָרֶץ לֹא הוֹצִיאָה צִמְחָהּ עַד אֲשֶׁר הִשְׁקָהּ ה׳ וְהוּא אָמְרוֹ: כִּי לֹא הִמְטִיר וְגוֹ׳. גַּם הוֹדִיעַ כִּי חַיַּת הַשָּׂדֶה הוּא יְצִירָה, כְּאָמְרוֹ: ״וַיִּיצֶר ה׳ וְגוֹ׳ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה״ (בראשית ב:יט), אֶלָּא שֶׁהֵכִין גֹּלֶם מֵהָאֲדָמָה כְּמוֹ שֶׁהֵכִין צוּרַת אָדָם, וְהַשְׁרָצַת הַמַּיִם רְמָזָהּ גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ ״וְעוֹף הַשָּׁמַיִם״, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין כז:) כִּי מֵהָרְקָק נִבְרְאוּ.
בראשית ב:ה · פירוש ג
וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכׇל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פי״ד) כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד כָּאן, מוּבָן מִדִּבְרֵיהֶם כִּי הָעוֹלָם דִּין חַלָּה יֵשׁ בּוֹ, וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֶרֶק ב׳ מִמַּסֶּכֶת חַלָּה (חלה ב:ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח וְכוּ׳ אֵינָהּ חַלָּה, וּתְנַן בְּפֶרֶק ג׳ (חלה ג:א): ״גִּלְגֵּל בַּחִטִּים וְכוּ׳ הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה״ עַד כָּאן. וְהִנֵּה אֵין מְצִיאוּת לָאָרֶץ לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה צְמָחִים זוּלַת עַל יְדֵי הַשְׁקָאַת הָאָרֶץ, וְזֶה הוּא גִּלְגּוּל בָּעִסָּה. וּמֵעַתָּה כָּל צִמְחֵי הָאֲדָמָה אֲסוּרִים קֹדֶם שֶׁהוּרְמָה מִמֶּנָּה חַלָּה שֶׁהוּא יְצִירַת הָאָדָם, כִּי הָאֲדָמָה נִתְחַיְּבָה בְּחַלָּה וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ טֶבֶל הִיא. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה וְגוֹ׳ וְכָל עֵשֶׂב וְגוֹ׳ טֶרֶם יִצְמָח, כִּי לֹא הִמְטִיר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָאָרֶץ לְהוֹצִיאָם, אֶלָּא הָאָרֶץ נִתְעַבְּרָה מֵהֶם בְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ אֲבָל לֹא יָצְאוּ. וְהַטַּעַם הוּא לִהְיוֹת שֶׁאָדָם אַיִן שֶׁהוּא הַחַלָּה שֶׁל הָאָרֶץ. וְאָמַר הַתִּקּוּן שֶׁעָשָׂה ה׳ לְהוֹצִיא הַצְּמָחִים וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְגִלְגֵּל אֶת כָּל עֲפַר הָעוֹלָם, כְּאָמְרוֹ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל וְגוֹ׳ וַיִּיצֶר ה׳ וְגוֹ׳ אֶת הָאָדָם עָפָר וְגוֹ׳, זוֹ הִיא הֲרָמַת הַחַלָּה. אַחַר שֶׁנִּתְחַיְּבָה כָּל הָאָרֶץ בְּחַלָּה וְהֵרִים ה׳ חַלָּה זוֹ, הוּתְּרָה כָּל הָאָרֶץ וּצְמָחֶיהָ, וְאִם הָיָה מְגַלְגֵּל בַּמַּיִם חֵלֶק אֶחָד מֵהָאָרֶץ לֹא הָיָה יוֹצֵא מִכְּלַל טֶבֶל אֶלָּא הַחֵלֶק שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל.
בראשית ג:א · פירוש ט
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: בַּצִּפְצוּף אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בּוֹ הַבַּעֲלֵי חַיִּים בִּלְתִּי מְדַבְּרִים, וְאָז הָיוּ מַכִּירִים כָּל צִפְצוּפֵי וְכוּ׳, וַאֲפִלּוּ שִׂיחַת הַדּוֹמֵם. כִּי כָל מַה שֶׁבָּרָא ה׳ יֵשׁ לוֹ כְּפִי בְּחִינָתוֹ דִּבּוּר לְטַעַם אֲשֶׁר יְשַׁבַּח אֶת קוֹנוֹ, כְּאָמְרוֹ (משלי טז:ד) ״כָּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ״, וְצֵא וּלְמַד מִפִּרְקֵי שִׁירָה. וּמָצָאנוּ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מַכִּירִים בְּכָל צִפְצוּף וְשִׂיחָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה כח:) אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכוּ׳, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אָדָם הָרִאשׁוֹן יְצִיר כַּפָּיו יִתְבָּרַךְ.
בראשית ג:ו · פירוש ח
וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
וְטַעַם הָאָדָם שֶׁלֹּא אָמַר לָהּ לְחַוָּה, לֹא רָצָה לְהוֹדִיעָהּ כִּי יֵשׁ בּוֹ מַעֲלָה זוֹ שֶׁמַּחְכִּים אוֹכְלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַגְדִּיל בְּלִבָּהּ תַּאֲוָתוֹ, וְלֹא יָדַע כִּי הָאוֹיֵב בַּחֶדֶר. גַּם לֹא חָשׁ לוֹמַר לָהּ אִסּוּר הָעֵץ בְּחָשְׁבוֹ כִּי אֵין טַעַם בָּעֵץ לְצַוֹּתָהּ עָלָיו. וַהֲגַם שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״וּמֵעֵץ הַדַּעַת״, חָשַׁב שֶׁאֵין דָּבָר זֶה בְּדִיּוּק, וְהַכַּוָּנָה הִיא עַל מַה שֶׁבָּעֵץ שֶׁהוּא הַפְּרִי, כִּי הָעֵץ כְּבָר הִשִּׂיג מִשְּׁאָר אִילָנוֹת כִּי אֵין בּוֹ טַעַם וְלֹא תָּבֹא עָלָיו הַצַּוָּאָה. וּשְׁגָגָה זוֹ נוֹלְדָה מִשִּׁגְגַת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר שִׁנְּתָה עֵץ הַדַּעַת מִשְּׁאָר עֲצֵי הַגָּן, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ (בראשית א:יב), וְלָזֶה לָקוּ חַוָּה וְהָאָדָם וְהָאֲדָמָה כִּי כֻלָּם שָׁגוּ, וְשֶׁל חַוָּה גָּדוֹל מִכֻּלָּן.
בראשית ג:יז · פירוש ב
וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַ֘עְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּ֒ךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכְלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה וְלֹא קִלֵּל לָאָדָם כְּמוֹ שֶׁקִּלֵּל לְחַוָּה מִטַּעַם הָאָמוּר בִּדְבָרָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְקִלֵּל לְהָאֲדָמָה כִּי הִיא סִבָּה, כִּי הֲגַם שֶׁהָאָדָם צִוָּה לְהָאִשָּׁה עַל הַפְּרִי לְבַד וְלֹא עַל הָעֵץ, עִם כָּל זֶה לֹא הָיָה בָּזֶה מִכְשׁוֹל, אִם לֹא הָיָה הַשִּׁנּוּי שֶׁשִּׁנְּתָה הָאֲדָמָה בְּעֵץ הַדַּעַת וְהָיָה עֵצוֹ כִּשְׁאָר עֲצֵי הַגָּן, לֹא הָיָה סִבָּה לְהַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. גַּם אִם הָיְתָה עוֹשָׂה כָּל עֲצֵי הַגָּן טַעַם הָעֵץ כְּטַעַם הַפְּרִי, הָיָה הָאָדָם נִזְהָר לוֹמַר לְחַוָּה כִּי נִצְטַוֵּית גַּם עַל הָעֵץ, וְהִיא גַּם הִיא לֹא הָיְתָה שׁוֹלַחַת יָד בָּעֵץ מִקּוֹדֶם. גַּם לֹא הָיְתָה מִתְפַּלֵּאת בּוֹ בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ שֶׁל עֵץ מִשְּׁאָר עֲצֵי הַגָּן. לָזֶה קִלֵּל ה׳ לְהָאֲדָמָה כִּי הִיא הָיְתָה סִבָּה לַכֹּל, שֶׁתּוֹצִיא מִין קְלָלָה. וּלְאָדָם לֹא קִלֵּל אֶלָּא שֶׁבְּאֶמְצָעוּת קְלָלָה זוֹ שִׁלֵּם לוֹ ה׳ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הוּא שָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ וְעָשָׂה חֶפְצוֹ בְּתַאֲוַת אֲכִילַת דְּבַר אִסּוּר, גַּם הוּא תָּמִיד בְּעִצָּבוֹן וְגוֹ׳ וְתַצְמִיחַ לוֹ קוֹצִים וְגוֹ׳. וּכְנֶגֶד עֲרֵיבוּת הָאֲכִילָה אָמַר לוֹ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. וּכְנֶגֶד שֶׁלֹּא טָרַח לָדַעַת מִנַּיִן הוּבָא אֵלָיו הָאוֹכֶל אָמַר בְּזֵעַת אַפֶּיךָ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא יַשִּׂיג אֹכֶל בִּמְנוּחָה בְּלֹא טוֹרַח.
בראשית ג:כב · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
וְלַחֲשָׁשָׁא זוֹ דִּבֵּר ה׳ דְּבַר חָכְמָה, וְזוֹ הִיא שִׁעוּר דְּבָרָיו: ״הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד״, פֵּרוּשׁ שֶׁה׳ בְּרָאוֹ כְּאַחַד, פֵּרוּשׁ כְּאַחְדוּת אֶחָד הַמֻּכֶּרֶת בָּעוֹלָם שֶׁהוּא אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״ וְהִשְׁלִיטוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּאָמְרוֹ ״וְיִרְדּוּ״ וְגוֹ׳, וְיָצְתָה פְּעֻלָּה זוֹ מִמֶּנּוּ, פֵּרוּשׁ מֵהָאָדָם, לָדַעַת טוֹב וָרָע, כִּי אֲנִי צִוִּיתִיו לְבַל יֹאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, אֶלָּא שֶׁהוּא חָטָא וְהִשִּׂיג הַיְדִיעָה, וְכֵיוָן שֶׁהִשִּׂיג הַיְדִיעָה יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַיְדִיעָה יִבְחַר לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַחַיִּים וָחַי לְעוֹלָם. וּמָצָאתִי רְאָיָה לְפֵרוּשׁ ״מִמֶּנּוּ״ מִדִּבְרֵי אוּנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם ״מִמֶּנּוּ״ – ״מִנֵּיהּ״.
בראשית ו:ה · פירוש ב
וַיַּ֣רְא יְהֹוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים הוּא, לֶהֱיוֹת כִּי הָאָדָם הוּא מֻרְכָּב מֵד׳ יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר, וְהֵם בְּהַדְרָגוֹת. הַדַּרְגָּה הַפְּחוּתָה שֶׁבָּד׳ הוּא הֶעָפָר, כִּי הוּא עָכוּר וְגַס מִכֻּלָּם. לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ יְסוֹד הַמַּיִם, לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ יְסוֹד הָאֵשׁ, לְמַעְלָה מֵהָאֵשׁ יְסוֹד הָרוּחַ, שֶׁהוּא הָרוּחָנִי שֶׁבְּכֻלָּן. וְתִמְצָא כִּי כָל הַנִּבְרָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֲגַם שֶׁכֻּלָּן מֵד׳ יְסוֹדוֹת בְּרָאָם, עִם כָּל זֶה כָּל בְּרִיָּה עִקַּר בִּנְיָנָהּ מִיְּסוֹד אֶחָד וְהוּא יְסוֹד הַיְּסוֹד וְהַג׳ סְנִיפִים לוֹ. יֵשׁ בְּרִיָּה שֶׁעִקַּר יְסוֹדָהּ הוּא הַמַּיִם, כַּדָּגִים הַגְּדֵלִים בַּמַּיִם, וְיֵשׁ שֶׁעִקַּר יְסוֹדָם מִן הָרוּחַ כָּעוֹפוֹת, וַהֲגַם שֶׁמִּן הָרְקָק נִבְרְאוּ עִם כָּל זֶה ה׳ הִגְבִּיר בָּהֶם יְסוֹד הָרוּחַ, וְלָזֶה לֹא יָנוּחוּ הַצִּפֳּרִים, עָפוֹת הֵן כִּבְחִינַת הָרוּחַ. וְיֵשׁ בְּרִיָּה שֶׁעִקָּרָהּ מִן הָאֵשׁ כַּסַּלְמַנְדְּרָא. וְהֵן הָאָדָם יְסוֹד שֶׁעָלָיו נִבְנוּ בּוֹ הַיְּסוֹדוֹת הוּא יְסוֹד הֶעָפָר, דִּכְתִיב (בראשית ב:ז): ״וַיִּיצֶר ה׳ וְגוֹ׳ אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה״, שֶׁהוּא יְסוֹד הַגַּס וְהֶעָב שֶׁבְּד׳ יְסוֹדוֹת. וְלָזֶה יְשִׁיבָתוֹ וּמְנוּחָתוֹ בָּאֲדָמָה, וְלֹא יִסְבּוֹל דִּירָה בַּמַּיִם וְלֹא בָּאֲוִיר וְלֹא בָּאֵשׁ. וְעָשָׂה ה׳ כֵן לְסִבּוֹת הַרְבֵּה, וְאַחַת מֵהֵנָּה כִּי הוּא הַסֻּלָּם אֲשֶׁר בּוֹ עוֹלוֹת הַמַּדְרֵגוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְהַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא יְסוֹד הֶעָפָר וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בָּאָרֶץ. וְאִם הָיָה נִבְנֶה יְסוֹדוֹ מִן הַג׳ הָאֲחֵרִים הָרוּחָנִיּוֹת בְּעֵרֶךְ הֶעָפָר, לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה שְׁלֵמָה בִּבְרִיאָתוֹ, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי הוּא סוֹד הַבֵּרוּר, וְהָבֵן.
בראשית ו:ה · פירוש ג
וַיַּ֣רְא יְהֹוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם׃
וְלָזֶה כַּאֲשֶׁר רָאָה ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם, הִכִּיר כִּי רוֹב הַתִּיעוּב הוּא לְצַד יְסוֹדוֹ שֶׁהוּא בָּנוּי מִן הָאָרֶץ, וְגַם מְקוֹם הַנָּחָתוֹ וְחַיּוּתוֹ בָּאָרֶץ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, כִּי הוּא יְסוֹד הַגַּס וְנֶגְדִּי לָרוּחָנִי בְּתַכְלִית. וְלָזֶה נִחַם ה׳ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְלֹא עֲשָׂאוֹ בָּנוּי מִשְּׁאָר הַיְּסוֹדוֹת הַדַּקִּים, שֶׁבָּזֶה לֹא הָיָה רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְלֶהֱיוֹת שֶׁמַּעֲשֵׂהוּ מִשְּׁאָר יְסוֹדוֹת לֹא תֵצֵא כַּוָּנַת הַיְּצִירָה שֶׁחָשַׁב ה׳ בְּלִבּוֹ לַפּוֹעַל, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְלֹא אָמַר בְּלִבּוֹ, פֵּרוּשׁ: אֶל רְצוֹנוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב בִּבְרִיאַת הָאָדָם. וּמִצַּד זֶה לֹא הָפַךְ ה׳ הַבְּרִיאָה, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה ה׳ סוֹתֵר וּבוֹנֶה בִּנְיָן חָדָשׁ בְּהַרְכָּבָה מִג׳ יְסוֹדוֹת. וְלָזֶה, הֲגַם שֶׁהֵבִיא מַבּוּל וְאִבֵּד הַכֹּל, הִנִּיחַ הַבְּרִיאָה כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה לְטַעַם כָּמוּס בְּלִבּוֹ יִתְבָּרַךְ. וַהֲגַם שֶׁבָּאָדוֹן יִתְבָּרַךְ לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״וַיִּנָּחֶם״ כִּי הוּא צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, אָמַר כֵּן לֶהֱיוֹת כִּי הָאָדוֹן יִתְבָּרַךְ מִדּוֹתָיו מִדּוֹת הָרַחֲמִים, גַּם בּוֹ יִתְבָּרַךְ צַד הַדִּין. וּבִזְמַן שֶׁהַנִּבְרָאִים הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים מַסְכֶּמֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, וּכְשֶׁהָרְשָׁעִים מַכְעִיסִים, מִדַּת הָרַחֲמִים תַּרְחִיק הָרַחֲמִים וְתַחְפּוֹץ בִּשְׁלִילַת הַהֲוָיָה מֵעֲשׂוֹת דִּין בָּהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּנָּחֶם ה׳, פֵּרוּשׁ: בְּחִינַת הָרַחֲמִים תַּחְפּוֹץ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה הַבְּרִיאָה כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפֵּךְ הַמִּדָּה, וְלֹא מִפְּנֵי זֶה תּוּשְׁלַל הַבְּרִיאָה.
בראשית ז:כג · פירוש א
וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־בְּהֵמָה֙ עַד־רֶ֙מֶשׂ֙ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־הָאָ֑רֶץ וַיִּשָּׁ֧אֶר אַךְ־נֹ֛חַ וַֽאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה׃
וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. פֵּרוּשׁ: מִלְּבַד הַגְּוִיעָה הָרְמוּזָה בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, גַּם נִמְחָה כָּל מַה שֶׁהָיָה עוֹמֵד מֵהֶם (סנהדרין קח:) בְּאֶמְצָעוּת רִבּוּי הַמַּיִם חֹם וְקֹר, וְנִמְחָה כָּל הֲוָיָתָן וְנַעֲשׂוּ כְּמַיִם וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ בָּעוֹלָם. וּבָזֶה נַשְׂכִּיל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי אָמֵי (תהלים קיט): ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״, אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְקֶדֶם לַפֻּרְעָנוּת, דִּכְתִיב ״מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, וַהֲלֹא מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב הַקּוֹדֵם לָזֶה ״וַיִּגְוַע כָּל בָּשָׂר הָרוֹמֵשׂ וְגוֹ׳ וְכָל הָאָדָם״, הֲרֵי שֶׁאַחַר שֶׁסִּדֵּר כָּל הַנִּבְרָאִים זָכַר גְּוִיעַת הָאָדָם. וְלִדְבָרֵינוּ יְכֻוָּן לוֹמַר עַל פְּרָט צוּרַת הַגְּוִיָּה, כִּי הַגּוּף נִבְרָא אַחַר כֹּל, וּכְשֶׁמָּחָה ה׳ לְכָל הַיְקוּם, גֹּלֶם צוּרָתוֹ הָיָה רִאשׁוֹן וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְדִיֵּק גַּם כֵּן תֵּבַת ״צַרְתָּנִי״ שֶׁחוֹזֵר עַל הַגּוּף, דִּכְתִיב ״וַיִּיצֶר ה׳ וְגוֹ׳ עָפָר מִן הָאֲדָמָה״. אֲבָל בְּעִנְיַן הַגְּוִיעָה שֶׁהִיא יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף, לֹא הָיָה כֵן, כִּי לֹא יָצְתָה נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא מְאֻחָר לַכֹּל, כַּמּוּבָן מֵהַכָּתוּב.
בראשית ח:ב · פירוש א
וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וַֽאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־הַשָּׁמָֽיִם׃
וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת וְגוֹ׳. רָמַז הַכָּתוּב דֶּרֶךְ הַגְּשָׁמִים וְתִגְבּוֹרְתָּם, כִּי כְּשֶׁהַמַּיִם יוֹרְדִים לְמַטָּה בְּהֶכְרֵחַ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים עוֹלִים כְּנֶגְדָּם, וְלֹא יִמָּצֵא זֶה בְּלֹא זֶה. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיִּסָּכְרוּ וְגוֹ׳ וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם, כִּי ב׳ מֵימוֹת אֵלּוּ מְשַׁמְּשִׁים כְּאֶחָד, וְכֵן הוּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כה:) אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָה אֶלָּא אִם כֵּן טִפַּיִם עוֹלִים כְּנֶגְדָּהּ מִלְמַטָּה וְכוּ׳:
בראשית יא:א · פירוש ב
וַיְהִ֥י כׇל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃
וְאֶפְשָׁר כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ בְּרָאוֹ שֶׁיִּהְיֶה שְׁלִישׁ יִשּׁוּב וּשְׁלִישׁ מִדְבָּר, וְתִמְצָא הֵן הַיּוֹם כַּמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁל יִשּׁוּב שֶׁאִם תִּסְמֹךְ אוֹתָם אַחַת אֶל אַחַת לֹא יִהְיֶה אֲפִלּוּ חֵלֶק מִמֵּאָה בִּשְׁלִישׁ יִשּׁוּב הַנִּזְכָּר וְיִהְיֶה הַכֹּל מִדְבָּר. אֶלָּא לֶהֱיוֹת שֶׁהָעֲיָרוֹת וְהַכְּרַכִּים בֵּין עִיר לְעִיר חֵלֶק קָרוֹב וּבְנֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִים וְשָׁבִים מִזּוֹ לָזוֹ, בָּזֶה יֵחָשֵׁב הַכֹּל, בֵּין הָעֲיָרוֹת בֵּין מַה שֶׁבֵּינֵיהֶם – יִשּׁוּב, וּבְצֵרוּף הַכֹּל תִּמְצָא שְׁלִישׁ יִשּׁוּב. וְלָזֶה נֶאֱמַר הָיְתָה כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים, רָצוּ שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם מְקֻבָּצִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא יִתְפַּזְּרוּ אָנֶה וָאָנָה, וְשֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם אֶחָד יִשּׁוּב דַּוְקָא. וְלָזֶה בָּנוּ הָעִיר לָהֶם, פֵּרוּשׁ: עִיר אַחַת לְכֻלָּם. וְלַחֲשָׁשַׁת שֶׁמָּא יִתְפַּזְּרוּ בְּאֹרֶךְ הָעוֹלָם וְיֵלֵךְ אֶחָד מֵהֶם אָנֶה וָאָנָה, עָשׂוּ הַמִּגְדָּל לִהְיוֹת לָהֶם לְסִימָן שֶׁזֶּהוּ מְקוֹמָם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמָם עָלָיו, וְגַם לְהַכִּיר הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם וּבֹא יָבֹא לְאוֹת הַמִּגְדָּל. וְזֶהוּ אָמְרוֹ פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא רָצוּ לִהְיוֹתָם נִפְזָרִים וְכָלִים זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם. וְלָזֶה אָמַר ה׳ כִּי הַדָּבָר הַזֶּה אֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינָיו, וְהוּא דָּבָר שֶׁיְּכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ לֶהֱיוֹתָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה וְרָצוֹן בַּמַּעֲשֶׂה הַגַּשְׁמִי. וְלָזֶה גָּזַר אֹמֶר לְהָפֵר עֲצָתָם וּלְבַלְבֵּל שְׂפָתָם, שֶׁאָז בְּהֶכְרֵחַ יִהְיוּ נִפְרָדִים וְכָל אֶחָד יְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם. וְזֶה שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה׳ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. וְזֶה הוּא עֵד נֶאֱמָן לְפֵרוּשֵׁנוּ שֶׁכַּוָּנַת ה׳ שֶׁיִּהְיוּ מְמַלְּאִים כָּל הָעוֹלָם, וּבָזֶה נַעֲשָׂה שְׁלִישׁ הָעוֹלָם יִשּׁוּב לְסִבָּה נוֹדַעַת לוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְכִמְעַט יִהְיֶה דּוֹמֶה לִמְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וּמְפַנִּים הַשְׁפָּעָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת הַרְבֵּה וְאֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ.
בראשית יד:יט · פירוש ב
וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא: מִתְּחִלָּה בֵּרַךְ אַבְרָהָם, פֵּרוּשׁ בְּרָכָה הַנּוֹגַעַת לוֹ שֶׁלֹּא יִפּוֹל בְּיַד אוֹיְבָיו וְיִישַׁר חֵילֵיהּ, שֶׁהֵם בְּרָכוֹת הַגּוּפָנִיּוֹת. וְאַחַר כָּךְ אָמַר עִנְיָן אַחֵר, לְצַד עִלָּאָה יְמַלֵּל, ״בָּרוּךְ אַבְרָם״, וּבִרְכָתוֹ תִּהְיֶה לְאֵל עֶלְיוֹן שֶׁהוּא יַעֲבוֹד הָאֵל, וְשֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִהְיֶה הָאֵל קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְכָךְ הָיָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת אַבְרָהָם נָתַן הַשֵּׁם חַיֵּי עוֹלָם לְבָנָיו וְנִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ג.) שֶׁתְּנַאי הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְכוּ׳, וּכְאָמְרָם (שבת פח.) בְּפָסוּק (תהלים עו:ט) ״אֶרֶץ יָרְאָה״ וְגוֹ׳. הֲרֵי כִּי לוּלֵי אַבְרָהָם אֵין לַה׳ קִנְיָן שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהָבֵן.
בראשית מח:טז · פירוש ה
הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
וְיִדְגּוּ לָרֹב וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפָסוּק (בראשית א:כב) ״וַיְבָרֶךְ אוֹתָם״ וְגוֹ׳ הָאָמוּר בַּדָּגִים, כִּי הֻצְרַךְ ה׳ לְבָרְכָם לְצַד שֶׁמְּקוֹם דִּירָתָם הוּא נֶגְדִּיִּי בַּקָּצֶה הָאַחֲרוֹן לִבְחִינַת הַלֵּידָה, לָזֶה הִגְדִּיל בָּהֶם כֹּחַ הַמּוֹלִיד לְהוֹלִיד אֲפִלּוּ בַּמַּיִם, וְכָאן אָמַר יַעֲקֹב שֶׁיִּדְגּוּ כַּדָּגִים בְּרִבּוּי הַלֵּדָה וְיִהְיֶה לָהֶם גֶּדֶר זֶה בָּאָרֶץ, וּכְפִי זֶה תִּהְיֶה בִּרְכָתָם גְּדוֹלָה מִבִּרְכַּת הַדָּגִים לֶהֱיוֹתָם בַּמַּיִם, וְהָבֵן.