שמות
שמות א:כ · פירוש ב
וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
עוֹד יִרְמֹז כִּי בִּרְאוֹת ה׳ יִרְאָתָם מֵהָאֱלֹהִים, הִזְמִין לְיָדָם עֲשׂוֹת מִצְווֹת לְאֵין קֵץ לְהַרְבּוֹת שְׂכָרָם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּיטֶב וְגוֹ׳, וּמַה הוּא הַטּוֹבָה – וַיִּרֶב הָעָם, שֶׁבָּזֶה יִגְדַּל זְכוּתָם כִּי כֻלָּם יֵחָשְׁבוּ לָהֶם כְּשֶׁלֹּא הֲרָגוּם. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה זָכוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי בְּשֶׁלָּם זוֹכִים לְצַד כִּי יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם נָתְנוּ נַפְשָׁם עָלֵינוּ וְעָבְרוּ פִּי מֶלֶךְ, וְעוֹד לָהֶם שֶׁזָּנוּ וּפִרְנְסוּ מִשֶּׁלָּהֶם, לָזֶה יֵחָשְׁבוּ עָלָיו הוּא אָבִינוּ הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. וְכַלֵּךְ גַּם כֵּן לְדֶרֶךְ זֶה כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ עַנְפֵי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (ישעיהו סג:יא) ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״, לָזֶה סָבְלָה יוֹכֶבֶד עֻלֵּינוּ לְהָגֵן בַּעֲדֵינוּ וּלְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן כְּמִשְׁפַּט הַיּוֹלְדִים לִבְנֵיהֶם.
שמות כה:טו · פירוש ד
בְּטַבְּעֹת֙ הָאָרֹ֔ן יִהְי֖וּ הַבַּדִּ֑ים לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ׃
וְקוּשְׁיַת ״וְשָׂמוּ בַּדָּיו״ (במדבר ד:ז) נִרְאֶה לִי לוֹמַר, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהַבַּדִּים הָיוּ לָשֵׂאת אֶת הָאָרוֹן בָּהֶם, לָזֶה כְּשֶׁצִּוָּה ה׳ לְכַסּוֹת אֶת הָאָרוֹן בְּפָרֹכֶת הַמָּסָךְ, צִוָּה שֶׁיָּשִׂימוּ הַכֹּהֲנִים הֲכָנַת הַבַּדִּים שֶׁיּוֹצִיאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים. וּפֵרוּשׁ ״וְשָׂמוּ״ קונפוני״ר בְּלַעַ״ז, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר וְאוֹפֶן שֶׁיִּשְׂאוּ אוֹתָם הַלְוִיִּם עַל כִּתְפֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ הַלְוִיִּם לְהוֹצִיא רָאשֵׁי הַבַּדִּים וְיָזוּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הַקֹּדֶשׁ. וְהָרַב יְהוּדָה מֵאוֹרְלְיָינְשׁ פֵּרֵשׁ שֶׁיָּשִׂימוּ הַבַּדִּים עַל כִּתְפֵי הַלְוִיִּם, וּכְבָר דָּחוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּבָרָיו, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם (יומא עב,א). וְעוֹד יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת עַל דְּבָרָיו זַ״ל כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְיוֹתֵר יֵשׁ לִבְחוֹר בִּדְבָרֵינוּ. וְטַעַם אָמְרוֹ ״וּשְׁתֵּי טַבָּעוֹת״, לֹא יָדַעְתִּי מַה יְפָרְשׁוּ בַּפָּסוּק (שמות כח:ג) ״וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן וְגוֹ׳ וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים״, וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁאֵין יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנָה, וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת, וְתִהְיֶה זֹאת כְּאַחַת מֵהֶם בְּוָא״ו נוֹסָף שֶׁבָּא לְאֵיזֶה דְּרָשָׁה. וְאוּלַי כִּי צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּי טַבָּעוֹת שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים בְּגוּף הָאָרוֹן וְאֵינָם נָעִים וְנָדִים, וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה שְׁתֵּי טַבָּעוֹת וְיַכְנִיסֵם בַּטַּבָּעוֹת הַקְּבוּעִים בָּאָרוֹן, וְאֵלּוּ הֵם נָעִים וְנָדִים, וְזֶה מִיּוֹפִי הַנַּעֲשֶׂה בְּהִתְכַּוְּנוּת הַנּוֹשְׂאִים לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. וּלְעוֹלָם לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנֵי בַּדִּים אֲשֶׁר בָּהֶם הָיוּ נוֹשְׂאִים הָאָרוֹן.
שמות כז:כ · פירוש ד
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
עוֹד יִרְמֹז לְצַד כִּי הַגִּיעַ זְמַן תֵּת הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן, בֵּרַר ה׳ לְמֹשֶׁה הַמַּלְכוּת וְהִמְלִיכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל א יג:יד) ״וַיְצַוֵּהוּ ה׳ לְנָגִיד״ וְגוֹ׳. וְהֲגַם שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אָמַר הַכָּתוּב (שמות ו:יג) ״וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וּפֵרַשְׁנוּ שָׁם שֶׁעֲשָׂאָם מוֹשְׁלִים בָּעָם, כָּאן יִחֵד מֹשֶׁה לְמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל וְאַהֲרֹן כֹּהֵן. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות יט:ו) ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״, מַמְלֶכֶת חוֹזֵר אֶל מֹשֶׁה, כֹּהֲנִים אַהֲרֹן וּבָנָיו, וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלּוּ הַלְוִיִּם.
שמות לב:כח · פירוש א
וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן־הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ׃
בְּנֵי לֵוִי. וְלֹא אָמַר ״כָּל״, כִּי לֹא כֻּלָּם בְּנֵי חַיִל לַעֲשׂוֹת הָאָמוּר בָּעִנְיָן. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּירָם וְלֹא סָמַךְ עַל מַה שֶׁבָּא זִכְרוֹנָם בְּסָמוּךְ. וְאוּלַי שֶׁבָּא לְמַעֵט שֶׁלֹּא עָשָׂה עִמָּהֶם הַדָּבָר זוּלָתָם. וּמִפָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר ״וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי״ אֵין לִשְׁמֹעַ שֶׁמִּעֵט אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בָּא לוֹמַר שֶׁכָּל בְּנֵי לֵוִי בָּאוּ, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁבָּאוּ קְצָת מִיִּשְׂרָאֵל, לָזֶה אָמַר וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי לוֹמַר וְלֹא אִישׁ יִשְׂרָאֵל.
שמות לב:כח · פירוש ב
וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן־הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ׃
כִּדְבַר מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, כִּי דִּבְרֵי מֹשֶׁה לְבַד יַסְפִּיק לְמַה שֶׁעֲשָׂאוּהוּ, אוֹ יִרְצֶה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּהוּ אֶלָּא כְּכַלּוֹתוֹ לְדַבֵּר, סָמוּךְ לִגְמַר דְּבָרָיו עָשׂוּ.
שמות לב:כט · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהֹוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃
מִלְאוּ. לֹא נוֹדַע מִלּוּאִים אֵלּוּ מַה יַגִּידוּ, וְאִם עַל הֲרִיגַת הַקְּרוֹבִים הֲלֹא כְּבָר עָשׂוּ מַה שֶׁעָשׂוּ, וְהַמְפָרְשִׁים אָמְרוּ כִּי פָּסוּק זֶה מְדַבֵּר מַה שֶׁאָמַר קֹדֶם הַמַּעֲשֶׂה, וְקָשֶׁה לָמָּה לֹא כְּתָבוֹ בִּמְקוֹמוֹ.
שמות לב:כט · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהֹוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃
וְנִרְאֶה כִּי פָּסוּק זֶה בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, וְהַכַּוָּנָה הִיא לְצַד שֶׁעָשׂוּ בְּנֵי לֵוִי מַעֲשֶׂה הָאָמוּר בְּסָמוּךְ שֶׁהָרְגוּ כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ וְהוּא מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר אֵינוֹ נַעֲשֶׂה כַּיּוֹצֵא בּוֹ עַל יְדֵי בְּחִינַת הַצַּדִּיקִים כַּיָּדוּעַ, וְצֵא וּלְמַד מֵאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות ז,א) שֶׁאָמְרוּ, בֵּית דִּין שֶׁהָיוּ הוֹרְגִים אֶחָד לְשֶׁבַע שָׁנִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְשִׁבְעִים שָׁנִים הָיְתָה נִקְרֵאת בֵּית דִּין קַטְלָנִית, וּבְנֵי לֵוִי הָרְגוּ בְּיוֹם אֶחָד כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ בָּזֶה לְחֶסְרוֹן הָאֹשֶׁר וְסִימַן הַגְּרִיעוּת שֶׁיֶּחְסְרוּ אוֹרוֹת נִשְׁמַת הָעוֹשֶׂה כָּזֶה, לוּ יִהְיוּ שֶׁיַּהֲרֹג כְּפִי הַדִּין סוֹף כָּל סוֹף זֶה יַגִּיד הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת הָרַע. לָזֶה בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים וְאָמַר לָהֶם מִלְאוּ יֶדְכֶם אֵין פֵּרוּשָׁהּ לְשׁוֹן צִוּוּי אֶלָּא פֵּרוּשׁוֹ הוֹדָעָה, כִּי הֵן הַיּוֹם יִהְיוּ מִלּוּאֲכֶם יֶדְכֶם, פֵּרוּשׁ כֹּחֲכֶם, לַה׳, וְאֵין בְּמַעֲשֶׂה זֶה הַכָּרַת חוֹסֶר הָאֹשֶׁר אֶלָּא אַדְרַבָּא מִלּוּי אוֹרוֹת הַנֶּפֶשׁ, וְהַטַּעַם הוּא כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וְגוֹ׳, וְזֶה הוּא מַעֲשֶׂה הַמְצֻיָּן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁבּוֹ הָיָה לוֹ הַשְּׁלֵמוּת, דִּכְתִיב (בראשית כב:י) ״וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ״ וְגוֹ׳ וּכְתִיב ״עַתָּה יָדַעְתִּי וְגוֹ׳ כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה, מִלְּבַד שֶׁבָּזֶה הִשַּׂגְתֶּם שְׁלֵמוּת יַד הַקֹּדֶשׁ עוֹד לָתֵת עֲלֵיכֶם בְּרָכָה.
שמות לב:כט · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהֹוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר בְּדִקְדּוּק תֵּיבַת עֲלֵיכֶם וְלֹא אָמַר לָכֶם, שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר גַּם כֵּן שֶׁהַחִסָּרוֹן שֶׁנֶּחְסַר עַל יָדָם אֵינוֹ קָרוּי חִסָּרוֹן, אֶלָּא אַדְרַבָּה בְּרָכָה גָּרְמוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם. וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְאִילָן שֶׁזּוֹמְרִין אוֹתוֹ לְהַצְלָחָתוֹ בַּהֲסָרַת עֲנָפִים הָרָעִים, כְּמוֹ כֵן בְּאֶמְצָעוּת הֲרִיגַת עוֹשֵׂי רֶשַׁע מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַגֶּפֶן (תהלים פ:ט). וְהוּא אָמְרוֹ וְלָתֵת עֲלֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, עַל סִבַּתְכֶם, הַיּוֹם בְּרָכָה, פֵּרוּשׁ, לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּהֶם הָיָה הַחִסָּרוֹן, שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה בֵּית מֵחוּשׁ לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְפִי זֶה, טַעַם שֶׁאָמְרוּ בֵּית דִּין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה וְכוּ׳, הוּא בִּמְצִיאוּת שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לַמְּצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ מִשְּׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, כִּי כָּאן הָרְגוּ חֲבִיבֵיהֶם, וְזֶה יַגִּיד בְּחִינַת הַפְלָגַת אַהֲבָתָם בַּבּוֹרֵא, וְעוֹד שֶׁהָיָה מְצִיאוּת שֶׁזּוּלַת זֶה תִּדְבַּק הָרָעָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה שָׁב ה׳ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ.
שמות לח:כא · פירוש ז
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
וְאִם תֹּאמַר: וּמַה עֵדוּת הוּא זוֹ? יֵשׁ לִתְלוֹת כִּי לְצַד כִּי מֹשֶׁה הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, גְּבוּרָתוֹ עָמְדָה לוֹ שֶׁהֶעֱמִידוֹ מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ כְּמוֹ כֵן בְּזוּלָתוֹ, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲלֹא תִמְצָא שֶׁעֲבוֹדַת הַלְוִיִּם שֶׁהִיא בְּיַד אִיתָמָר הִיא קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו, וְהֵם הַמּוֹרִידִים אוֹתוֹ בְּנָסְעָם וּמְקִימִין אוֹתוֹ בַּחֲנוֹתָם, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר (במדבר א:נא): ״וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם״, הֲרֵי שֶׁהַלְוִיִּם הָיוּ מְפָרְקִין וּמְקִימִין אוֹתוֹ, אִם כֵּן לֹא מְנִיעַת הַכֹּחַ הִיא הַסִּבָּה; וּכְפִי זֶה הִרְוַחְנוּ כַּוָּנַת אָמְרוֹ עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳ בְּיַד אִיתָמָר שֶׁאֵין יָדוּעַ מַה בָּא לְלַמֵּד וּמַה שַׁיָּכוּת לְמַאֲמָר זֶה כָּאן, וְלָמָּה לֹא אָמַר אֶלָּא אִיתָמָר וְלֹא אֶלְעָזָר הַגָּדוֹל, וּלְדַרְכֵּנוּ יָבֹא עַל נָכוֹן.
שמות לח:כא · פירוש י
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
וְאָמְרוֹ עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בָּא לִשְׁמוֹר אֶת הַדָּבָר, לְבַל תֹּאמַר כֵּיוָן שֶׁנִּתְכַּפֵּר עֲוֹן הָעֵגֶל אֲשֶׁר הוּא יְסוֹבֵב הֲסָרַת עֲבוֹדָה מֵהַבְּכוֹרוֹת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה י״ב), אִם כֵּן תַּחְזוֹר הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ וְיַעַבְדוּ הַבְּכוֹרוֹת עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן. לָזֶה אָמַר סָמוּךְ לַדָּבָר עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם פֵּרוּשׁ, עֲבוֹדָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא לַלְוִיִּם, כָּאן כָּלַל כָּל שֵׁבֶט לֵוִי, בֵּין הַכֹּהֲנִים בֵּין הַלְוִיִּם, כִּי גַם הַכֹּהֲנִים יִקָּרְאוּ לְוִיִּם דִּכְתִיב (דברים כז:ט) ״וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם״.
שמות לח:כא · פירוש יא
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
וְאָמְרוֹ בְּיַד אִיתָמָר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא מִבָּעְיָא עֲבוֹדוֹת הַמְּעֻלּוֹת שֶׁל הַכֹּהֲנִים, וְלֹא מִבָּעְיָא עֲבוֹדוֹת הַלְוִיִּם הַמְּעֻלּוֹת שֶׁל בְּנֵי קְהָת וּבְנֵי גֵּרְשׁוֹן, אֶלָּא אֲפִלּוּ עֲבוֹדָה הַקַּלָּה שֶׁל הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר שֶׁהֵם הַקְּרָשִׁים וְהָאֲדָנִים, הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד כִּי לֹא נִמְחַק עֲוֹן הָעֵגֶל מְחָק שֶׁאֵין רִשּׁוּמוֹ נִכָּר, וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן (שמות לב:לד) ״וּבְיוֹם פָּקְדִי״ וְגוֹ׳:
שמות לח:כא · פירוש יב
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן לְשׁוֹן מִנּוּי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר ד:טז) ״וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן מִנּוּי עַל הַדָּבָר, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּל מִנּוּיֵי הַמִּשְׁכָּן, מֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַמִּשְׁכָּן עַצְמוֹ לְהִתְקַיֵּם אוֹ לְהִתְבַּטֵּל חָס וְשָׁלוֹם, וּמֵהֶם עַל עֲבוֹדָתוֹ, וּמֵהֶם עַל עוֹבְדָיו, וּמֵהֶם עַל מְלַאכְתּוֹ. וְהִתְחִיל בְּמִנּוּי קִיּוּם הַמִּשְׁכָּן וְאָמַר מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, פֵּרוּשׁ, פְּקֻדַּת הַמִּשְׁכָּן הוּא הָעֵדוּת שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, כִּי כָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמְקַיְּמִין מִצְוֹתֶיהָ יִתְקַיֵּם הַמִּשְׁכָּן, וְזוּלַת זֶה אֵין מִשְׁכָּן. וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה לב) בְּפָסוּק (תהלים עח:ס) ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״, וְכִי בָּאָדָם שִׁכֵּן אָהֳלוֹ? אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת אָדָם, אִם יָכִינוּ לִבָּם לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ. וְלָאו דַּוְקָא עֵדוּת הַכְּתוּבָה בַּלּוּחוֹת וּבַסֵּפֶר כְּתוּבָה, אֶלָּא אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁנִּמְסְרָה לְמֹשֶׁה לַפֶּה וְלֹא לְכָתְבָהּ. ב׳, יְכַוֵּן עַל פְּקֻדַּת מֹשֶׁה שֶׁפָּקִיד הוּא בְּדָבָר זֶה לְצַוּוֹת מִשְׁפָּטָיו וְדִינָיו שֶׁל מִשְׁכָּן. מִנּוּי ג׳ הֵם הָעוֹבְדִים בַּמִּשְׁכָּן ״עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם״, פֵּרוּשׁ, הֵם מְמֻנִּים עַל עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן. מִנּוּי ד׳ הֵם אַהֲרֹן וּבָנָיו, וּשְׁלָשְׁתָּם רְמָזָם הַכָּתוּב אִיתָמָר וְאַהֲרֹן, הֲרֵי נֶאֶמְרוּ בְּפֵרוּשׁ, וְאֶלְעָזָר רְמָזוֹ בְּאָמְרוֹ בֶּן אַהֲרֹן, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אִיתָמָר בְּנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הוּא, אֶלָּא לִרְמֹז עַל אֶלְעָזָר. וְאוּלַי שֶׁלֹּא הִזְכִּירָה הַתּוֹרָה אַהֲרֹן כָּל עִקָּר בְּמִנּוּי הַמִּשְׁכָּן אֶלָּא בָּנָיו, וְאָמְרוֹ בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן יְכַוֵּן אֶל אֶלְעָזָר, וְלֹא הִזְכִּיר אַהֲרֹן לְצַד שֶׁעֲדַיִן חָסֵר תִּקּוּן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁעָשָׂה, כִּי אַחֲרֵי כֵן מֵתוּ שְׁנֵי בָּנָיו וְהֵבִיא כַּפָּרָתוֹ בְּיוֹם שְׁמִינִי לַמִּלּוּאִים, אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר פְּקֻדָּתוֹ אֶלָּא הִזְכִּיר שְׁמוֹ עִם בְּנוֹ. מִנּוּי ה׳ הוּא הָעוֹשֶׂה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְהוּא שֶׁאָמַר וּבְצַלְאֵל וְגוֹ׳ עָשָׂה וְגוֹ׳ וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב וְגוֹ׳. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַמְּמֻנִּים בִּפְרָט זֶה שֶׁל הַמִּשְׁכָּן הֵם ה׳: א׳, הַתּוֹרָה הִיא מוֹשֶׁלֶת עַל קִיּוּמוֹ אִם יִתְקַיֵּם אִם לָאו. ב׳, מֹשֶׁה מְמֻנֶּה עַל מִצְוָתוֹ בְּאֵיזֶה אֹפֶן יֵעָשֶׂה וְיִתְנַהֵג. ג׳, הַלְוִיִּם לַעֲבֹד לִפְרֹק וְלִטְעֹן וְכוּ׳. ד׳, הַכֹּהֲנִים לַעֲבֹד הָעֲבוֹדוֹת וּלְהִתְמַנּוֹת עַל הַלְוִיִּם בַּעֲבוֹדָתָם. ה׳, וּבְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב עַל הַמְּלָאכָה, וְעַל אֵלֶּה אָמַר אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן.
במדבר
במדבר א:ב · פירוש ד
שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כׇּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁעָלָה בְּיָדֵינוּ שֶׁכָּל שֵׁבֶט לֵוִי שׁוֹקְלִים שְׁקָלִים (שקלים א,ג), אֵין קֻשְׁיָא, כִּי בַּמִּסְפָּר שֶׁבְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי הָיוּ הַלְוִיִּם בִּכְלַל הַמִּסְפָּר, אֲבָל בַּמִּסְפָּר שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא נִכְנְסוּ הַלְוִיִּם, וּמֵעַתָּה הֲרֵי שֶׁהוֹסִיפוּ כָּל מִסְפַּר הַלְוִיִּם, וְלָזֶה אָמַר בְּסָמוּךְ לַמִּסְפָּר וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהִנְנִי רוֹאֶה שֶׁלֹּא הָתְפָּקְדוּ בַּמִּסְפָּר הַקּוֹדֵם, וְהֵן אֱמֶת אִם אָמַר הַכָּתוּב כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחַר פָּרָשַׁת הַדְּגָלִים הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁקִּיְּמוּ מַאֲמַר ה׳ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא יִפְקְדוּ אוֹתָם, וּמִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר, אַל תִּתְמַהּ עַל הַמִּסְפָּר שֶׁהוּא בְּשָׁוֶה לַמִּסְפָּר הַקּוֹדֵם בְּלֹא תּוֹסֶפֶת – וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ, וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ הַיִּתְרוֹן.
במדבר א:ב · פירוש ה
שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כׇּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
וּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי הַפְּסִיקְתָּא יָצִיץ וְזָרַח, כִּי מַה שֶׁמָּצִינוּ חֶשְׁבּוֹן עָצוּם כָּזֶה שֶׁשָּׁוֶה בְּמִסְפָּר שֵׁנִי לְשֶׁלְּפָנִים, זֶה יַגִּיד כִּי הֵן הֵנָּה שֶׁהָיוּ בַּמִּסְפָּר הָרִאשׁוֹן, וּבְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמִּסְפָּרוֹת לֹא נֶעְדַּר מֵהֶם אֶחָד, וְהַנּוֹסָפִין בַּמִּסְפָּר מִלְּאוּ חֶסְרוֹן מִסְפַּר הַלְוִיִּם שֶׁהָיוּ בַּכְּלָל הָרִאשׁוֹן וְלֹא בִּכְלַל מִסְפָּר הַשֵּׁנִי. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ לוֹמַר לְמֹשֶׁה לָשֵׂאת אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְגוֹ׳, בְּכִוּוּן שֶׁהָיָה זְמַן שֶׁהִגִּיעַ הַמִּסְפָּר לַמִּסְפָּר הָרִאשׁוֹן לְבַד הַלְוִיִּם, לְהָעִירְךָ בְּמַה שֶׁאָמַר בַּפְּסִיקְתָּא שֶׁהַמִּסְפָּר עַצְמוֹ הָרִאשׁוֹן הָיָה כַּמִּסְפָּר הַשֵּׁנִי וְלֹא מֵת אֶחָד וְנִכְנַס אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְהַטַּעַם, לְצַד שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, עַל דֶּרֶךְ (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ חַיִּים כֻּלְּכֶם״. וְנוּכַל לוֹמַר גַּם לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁהֵבִיא רַשִׁ״י שֶׁכְּשֶׁבָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם וְכוּ׳, שֶׁבָּחַר בִּזְמַן זֶה לַטַּעַם הַנִּזְכָּר.
במדבר א:מז · פירוש א
וְהַלְוִיִּ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֑ם לֹ֥א הׇתְפָּקְד֖וּ בְּתוֹכָֽם׃ {פ}
וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ וְגוֹ׳. פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (פסוק ב׳) כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה.
במדבר א:מט · פירוש א
אַ֣ךְ אֶת־מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
לֹא תִפְקֹד וְגוֹ׳ לֹא תִשָּׂא. פֵּרוּשׁ, בֵּין עַל יְדֵי כֹּפֶר נֶפֶשׁ בֵּין שֶׁלֹּא עַל יְדֵי כֹּפֶר נֶפֶשׁ. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא.
במדבר א:מט · פירוש ב
אַ֣ךְ אֶת־מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר, שֶׁהֲגַם שֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ מִסְפָּר שֶׁל נְשִׂיאוּת וּמַעֲלָה שֶׁהוּא מִסְפַּר הַדְּגָלִים, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִשָּׂא.
במדבר ב:לג · פירוש א
וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הׇתְפָּקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁמִּסְפָּר זֶה מִסְפַּר הַכָּבוֹד וְהַמַּעֲלָה, שֶׁעָשׂוּ כְּסֵדֶר הַמַּלְאָכִים שֶׁיָּרְדוּ עִם הַשְּׁכִינָה בְּהַר סִינַי כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה ב,ג), אַף עַל פִּי כֵן לֹא וְגוֹ׳, לְצַד כִּי מִצְוַת ה׳ הִיא ״לֹא תִפְקֹד וְלֹא תִשָּׂא״.
במדבר ג:טו · פירוש א
פְּקֹד֙ אֶת־בְּנֵ֣י לֵוִ֔י לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כׇּל־זָכָ֛ר מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה תִּפְקְדֵֽם׃
כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וְגוֹ׳. טַעַם מִבֶּן חֹדֶשׁ, כְּפִי זְמַן אֲשֶׁר בָּאוּ הֵמָּה תַּחְתֵּיהֶם שֶׁהֵם הַבְּכוֹרוֹת, וְלָמָּה יִתֵּן הַבְּכוֹר פִּדְיוֹנוֹ כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּן לֵוִי בִּמְקוֹמוֹ? וְאִם תֹּאמַר לָמָּה אֵין הַלְוִיִּם פּוֹדִים כְּמוֹ כֵן מֵאָז וָהָלְאָה אֶת הַבְּכוֹרוֹת, וְלֹא יִצְטָרְכוּ יִשְׂרָאֵל פִּדְיוֹן לִבְכוֹרֵיהֶם? יֵשׁ לוֹמַר כִּי אוֹתָם הַלְוִיִּם כְּבָר נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ אָז, וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים ה׳ תַּחַת אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי נִתְקַדְּשׁוּ הֵם וּבְנֵיהֶם עַד עוֹלָם. וְאוּלַי כִּי לָזֶה כָּפַל ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ בְּמַה שֶׁכָּתַב בַּפָּסוּק וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳ וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם, פֵּרוּשׁ הֻחְלְטוּ הֵם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, מֵעַתָּה אֵין לֵוִי שֶׁיִּפְדֶּה בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל הַבָּא אַחַר כֵּן פֶּטֶר רֶחֶם.
במדבר ג:לט · פירוש א
כׇּל־פְּקוּדֵ֨י הַלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כׇּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ {ס}
כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם וְגוֹ׳. רַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תָּמַהּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לִתְמוֹהַּ בּוֹ, כִּי הַלְוִיִּם הֵן הֵמָּה יְדִידֵי ה׳ וּקְרוֹבָיו וַאֲשֶׁר לֹא חָטְאוּ בָּעֵגֶל וְלֹא נִגְּפוּ וְלֹא הוֹרָגוּ וְלֹא הוּשְׁקוּ, וְאֵיךְ נִתְמַעֲטוּ כָּל כָּךְ מִכָּל הַשְּׁבָטִים שֶׁאֵינָם מַגִּיעִים בְּמִסְפָּרָם מִבֶּן חֹדֶשׁ לַחֲצִי שֵׁבֶט הַקָּטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְלִכְשֶׁתַּעֲמֹד עַל מִסְפָּרָם מִבֶּן עֶשְׂרִים לֹא יַגִּיעַ לִשְׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ. וְרָאִיתִי שֶׁיִּשֵּׁב בִּשְׁנֵי דְרָכִים: הָאֶחָד הוּא לְצַד שֶׁהָרִבּוּי בָּא מִצַּד הָעִנּוּי, דִּכְתִיב (שמות א:יב) ״וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אוֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה״ וְגוֹ׳, וְדֶרֶךְ שֵׁנִי מִטַּעַם כַּעֲסוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּבְעֵינַי טַעַם הַשֵּׁנִי רָחוֹק, כִּי לֹא נִמְצָא רֹשֶׁם הַמְעָטַת הַזֶּרַע בְּכַעַס אֲבִיהֶם עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְעוֹד תִּמְצָא בַּמִּסְפָּר הַבָּא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כג:ג) הָיוּ הַלְוִיִּם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּבְמִסְפָּרָם בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא בָּאוּ לִכְלַל חֶשְׁבּוֹן שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים, נִמְצְאוּ שֶׁהוֹסִיפוּ אַרְבָּעָה חֲלָקִים בְּקֵרוּב עַל מִסְפָּר זֶה, וּבְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּא שָׁם לֹא בָּאוּ לְכֶפֶל מִסְפָּר הָאָמוּר כָּאן, וּבְאוֹמֶד מִסְפָּר זֶה לִכְשֶׁיִּהְיוּ נִמְנִים מִבֶּן עֶשְׂרִים עַד בֶּן מֵאָה וָמַעְלָה כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּמְנִים יִשְׂרָאֵל יָכוֹל לִהְיוֹת מִסְפָּרָם כִּגְדוֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וָמַעְלָה וְאַיֵּה כַּעַס אֲבִיהֶם?
במדבר ג:לט · פירוש ב
כׇּל־פְּקוּדֵ֨י הַלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כׇּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ {ס}
וְטַעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָעִנּוּי הוּא טַעַם נָכוֹן, אֲבָל לֹא יֻצְדַּק לְפִי מַאֲמַר חֲזַ״ל (בראשית רבה עט:א) שֶׁאָמְרוּ לֹא מֵת יַעֲקֹב עַד שֶׁהִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לִכְלַל מִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא. וּבְהֶכְרֵחַ לְיַשֵּׁב הַכְּתוּבִים לְפִי דִּבְרֵיהֶם זַ״ל כִּי אָמְרוֹ ״כֵּן יִרְבֶּה״, פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ כֵן בַּשִּׁעוּר הָרִאשׁוֹן יִרְבֶּה, וְלֹא הָיָה מִתְמַעֵט הֲגַם שֶׁהָיוּ הוֹרְגִים מֵהֶם וּמְעַנִּים אוֹתָם, הָיָה כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן לְמַלְּאוֹת הֶחָסֵר. וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות א,ז) ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וְגוֹ׳ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי״ וְגוֹ׳, לְצַד כִּי בִּימֵי יַעֲקֹב הָיוּ קְטַנֵּי קְטַנִּים וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂים רֹשֶׁם בָּעִיר, וּכְשֶׁגָּדְלוּ עָשׂוּ פִּרְסוּם. וּמֵעַתָּה הָרִבּוּי הָיָה קֹדֶם הָעִנּוּי, וְלָמָּה לֹא יִהְיֶה כֵן לְשֵׁבֶט לֵוִי? וְאֵין לוֹמַר שֶׁהָיוּ כְּמוֹ כֵן רַבִּים כִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים בְּעֵת פְּטִירַת אֲבִיהֶם וְנִתְמַעֲטוּ אַחַר כָּךְ, וּלְצַד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם הָעִנּוּי לֹא חָזְרוּ לְהִתְרַבּוֹת, כִּי גַּם עַל זֶה דָּן אָנֹכִי לָמָּה יִתְמַעֲטוּ מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (במדבר רבה ה:א) שֶׁהָיָה הָאָרוֹן מְכַלֶּה בָּהֶם, זֶה הָיָה אַחַר מִנּוּי עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם.
במדבר ג:לט · פירוש ג
כׇּל־פְּקוּדֵ֨י הַלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כׇּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ {ס}
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא, כִּי שֵׁבֶט לֵוִי מַעֲשֶׂה אֶחָד לָהֶם כְּמַעֲשֵׂה עַמְרָם אֲשֶׁר שִׁלַּח אֶת אִשְׁתּוֹ בִּשְׁבִיל גְּזֵרַת הַבֵּן הַיִּלּוֹד. וְהַטַּעַם, לְצַד שֶׁהָיוּ מְעֻנָּגִים וְלֹא נִשְׁתַּעְבְּדוּ, לֹא נָמַס לְבָבָם כָּל כָּךְ לִרְאוֹת נְטִיעֵיהֶם מֻשְׁלָכִים בַּיְאוֹר, כְּמַעֲשֵׂה אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצַּד הַשִּׁעְבּוּד וְעֹל הָעֲבוֹדָה הוּזַל וְהוּקַל בְּעֵינֵיהֶם וּבְלִבָּם לִרְאוֹת יַלְדֵיהֶם מֻשְׁלָכִים בַּיְאוֹר. גַּם שֶׁהָיוּ מְזַלְזְלִים בְּעַצְמָן לֵילֵד וְלַעֲזֹב בַּשָּׂדוֹת וּבִמְחִלּוֹת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֵין אָדָם נִכְבָּד שֶׁנַּפְשׁוֹ מְכֻבֶּדֶת עָלָיו כְּשֵׁבֶט לֵוִי עוֹשֶׂה כֵן. וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי עַמְרָם שִׁלַּח אֶת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר, שֶׁגַּם בְּעַמְרָם לֹא הִגִּיד הַכָּתוּב הָעִנְיָן אֶלָּא מֵהַשְׂכָּלַת הָעִנְיָן נוֹדַע, וּלְלַמֵּד עַל כָּל שִׁבְטוֹ יָצָא. וְזוֹ הִיא סִבַּת מִעוּטָם, כִּי אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁעַמְרָם הֶחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, אֵין לִלְמֹד מִמֶּנּוּ שֶׁכֻּלָּם הֶחְזִירוּ, כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר בָּא אֵלָיו הַדָּבָר בִּנְבוּאָה כְּמַאֲמַר חֲזַ״ל בָּאַגָּדָה (שמות רבה פ״א, סוטה יב.) וּבְדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חלק ב יא:) בְּפָסוּק ״וַיֵּלֶךְ אִישׁ״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ גַּם כֵּן (שמות רבה פ״א) בְּפָסוּק ״וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ״ וְגוֹ׳, שֶׁהָלְכָה לִרְאוֹת מַה יִהְיֶה בִּנְבוּאָתָהּ.
במדבר ג:לט · פירוש ד
כׇּל־פְּקוּדֵ֨י הַלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כׇּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ {ס}
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה שֵׁבֶט בֶּן תּוֹרָה יַעֲשֶׂה מִעוּט פְּרִיָּה וְרְבִיָּה. אוּלַי שֶׁדָּנוּ בָהּ לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה (ישעיהו סה:כג), וְכַיּוֹצֵא בָזֶה מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ (תענית יא.) שֶׁאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנַת רְעָבוֹן הֲגַם שֶׁיֵּשׁ מְנִיעַת פְּרִיָּה וְרְבִיָּה, וְדָנוּ כְּמוֹ כֵן לְצַד כִּלּוּי הַבָּנִים הַזְּכָרִים נִמְנְעוּ כָּל עִקָּר, וּמֵעַתָּה אַדְרַבָּא עָשָׂה ה׳ עִמָּהֶם נֵס שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם מִסְפָּר זֶה, וְלָזֶה אַחַר זְמַן שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים גַּם הֵם בְּפִרְיָה וְרִבְיָה פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וְגוֹ׳ יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים.
במדבר ג:מה · פירוש א
קַ֣ח אֶת־הַלְוִיִּ֗ם תַּ֤חַת כׇּל־בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הַלְוִיִּ֖ם תַּ֣חַת בְּהֶמְתָּ֑ם וְהָיוּ־לִ֥י הַלְוִיִּ֖ם אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה׳. הַכַּוָּנָה בְּמַאֲמַר אֲנִי ה׳, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני שס״ד) עֲתִידָה עֲבוֹדָה שֶׁתַּחְזוֹר לַבְּכוֹרוֹת, לֹא יֵרְדוּ הַלְוִיִּם מִהְיוֹת לַה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיוּ לִי אֲנִי ה׳ כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמִי לְעוֹלָם וָעֶד כְּמוֹ כֵן יִהְיוּ לִי הַלְוִיִּם:
במדבר ד:ב · פירוש א
נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת. לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵנוּ בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא, כִּי עַל יְדֵי נְתִינַת הַכּוֹפֶר הוּא נְשִׂיאַת רֹאשׁ לָהֶם, וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב בְּמִסְפָּרָם ״כִּי תִשָּׂא״ (שמות ל:יב), מַה שֶׁאֵין כֵּן הַלְוִיִּם שֶׁלֹּא נָתְנוּ כּוֹפֶר בְּמִסְפָּרָם, אָמַר ״פְּקוֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי״, אִם כֵּן לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב אֶת לְשׁוֹנוֹ בַּלְוִיִּם עַצְמָן וְחָזַר לוֹמַר נָשֹׂא וְלֹא פְּקוֹד?
במדבר ד:ב · פירוש ב
נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁנָּתַן ה׳ לָהֶם עֲבוֹדָה פְּנִימִית לָשֵׂאת אָרוֹן וְשֻׁלְחָן, לָזֶה יִחֵס לָהֶם לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ בְּעֵרֶךְ גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי שֶׁיִּהְיוּ הֵם מְעֻלִּים מֵהֶם, וַהֲגַם שֶׁגֵּרְשׁוֹן הוּא בְּכוֹר לֵוִי, קְהָת בָּחַר לוֹ יָהּ כִּי מִמֶּנּוּ יָצָא אוֹר לָעוֹלָם, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וְשׁוּרַת הַדִּין שֶׁעָנָף זֶה יִשָּׂא אֲרוֹן הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה שֶׁיָּצָא מִקְּהָת.
במדבר ד:ג · פירוש א
מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כׇּל־בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשׂ֥וֹת מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. שִׁנָּה מֵהָאָמוּר בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי ״לַעֲבֹד עֲבוֹדָה״ וְאָמַר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, הֵעִיר בָּזֶה שֶׁאֵין בִּכְלָלוּת מַעֲשֵׂה בְּנֵי קְהָת עֲבוֹדָה, לְצַד שֶׁהָאָרוֹן הוּא אַדְרַבָּה נוֹשֵׂא אֶת נוֹשְׂאָיו (במדבר רבה פ״ד), וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אֶלָּא מְלָאכָה. עוֹד נִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַעֲשׂוֹת סֵדֶר נָכוֹן בְּמַשָּׂאָם כְּשֶׁנּוֹשְׂאִים בַּכָּתֵף וְכִוּוּן הַהֲלִיכָה לְצַד כְּבוֹד אֲרוֹן אֱלֹהִים כְּנוֹשֵׂא אֲדוֹנוֹ עַל כְּתֵפוֹ, לָזֶה קָרָא עֲבוֹדָתָם מְלָאכָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי:
במדבר ד:יט · פירוש א
וְזֹ֣את ׀ עֲשׂ֣וּ לָהֶ֗ם וְחָיוּ֙ וְלֹ֣א יָמֻ֔תוּ בְּגִשְׁתָּ֖ם אֶת־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ יָבֹ֔אוּ וְשָׂמ֣וּ אוֹתָ֗ם אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְאֶל־מַשָּׂאֽוֹ׃
וְזֹאת עֲשׂוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הַמַּעֲשֶׂה הוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּנֵי קְהָת בִּרְשׁוּת עַצְמָן לָשֵׂאת כְּחֶפְצָם, שֶׁאָז לְצַד חִבַּת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ הַכֹּל רָצִים לַעֲבֹד וְנִמְצְאוּ שׁוֹגְגִים בַּדָּבָר, אֶלָּא יָשִׂימוּ אוֹתָם אַהֲרֹן וּבָנָיו אִישׁ אִישׁ וְגוֹ׳ וּבָזֶה כָּל אֶחָד מַכִּיר מְקוֹמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת פֵּרוּשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי רְאִיָּה כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ, וּפֵרוּשׁ וְשָׂמוּ הוּא שֶׁלֹּא יוֹעִיל בְּהַכָּרַת כָּל אֶחָד מְקוֹמוֹ לְבַד אֶלָּא לֹא יִכָּנֵס לָשִׂים יָדוֹ לָשֵׂאת עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו: פְּלוֹנִי שִׂים יָדְךָ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי לִשָּׂא, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׂמוּ אוֹתָם, וְלָזֶה תִּמְצָא בְּמִצְוַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן הֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדַת״ וְגוֹ׳ לֹא אָמַר ״וְשָׂמוּ״ וְגוֹ׳ (במדבר ד:כז).
במדבר ד:כא · פירוש א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ נָשֹׂא. הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיְדַבֵּר פַּעַם שְׁנִיָּה, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳״ בְּמִסְפַּר בְּנֵי קְהָת הַקּוֹדֵם שֶׁבְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר, לְצַד שֶׁבָּא לוֹמַר עִנְיָן אַחֵר לְבַד הַמִּסְפָּר, וְהוּא שֶׁיְּנַשֵּׂא וִירוֹמֵם בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְעֵרֶךְ בְּנֵי מְרָרִי, וְעִנְיָן זֶה הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁאֵין נְשִׂיאוּת זֶה בְּגֶדֶר נְשִׂיאוּת בְּנֵי קְהָת שֶׁהֵם נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, לָזֶה קָבַע לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁצִּוָּה עַל מִסְפַּר בְּנֵי מְרָרִי אָמַר ״בְּנֵי מְרָרִי וְגוֹ׳ תִּפְקֹד״, לֹא קָבַע לָהֶם דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם מַעֲלָה אֶלָּא מִנְיָן, מִמַּה שֶׁאָמַר ״תִּפְקֹד״ וְלֹא ״תִּשָּׂא״.
במדבר ד:כא · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. וּלְהַלָּן בַּמִּסְפָּר אָמַר וְאֶל אַהֲרֹן (במדבר ד:לד), לְצַד כִּי שָׁם בָּא הַצִּוּוּי לְאַהֲרֹן כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה סֵדֶר הָאָמוּר בְּעִנְיָן מַשָּׂאָם שֶׁל בְּנֵי קְהָת, דִּכְתִיב ״וְשָׂמוּ אוֹתָם וְגוֹ׳ וְלֹא יָמֻתוּ״, לָזֶה אָמַר וְאֶל אַהֲרֹן, מַה שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָזֶה בְּמַשָּׂא בְּנֵי גֵרְשׁוֹן.
במדבר ד:כג · פירוש ב
מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה עַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקֹ֣ד אוֹתָ֑ם כׇּל־הַבָּא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א לַעֲבֹ֥ד עֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
לִצְבֹא צָבָא וְגוֹ׳. וּבִבְנֵי קְהָת אָמַר ״לִצְבֹא״ לְבַד, כִּי הֵם הָיוּ נוֹשְׂאִים כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ הַפְּנִימִיִּים, לָזֶה אָמַר ״לִצְבֹא״, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הֵם צוֹבְאִים צָבָא הַצּוֹבֵא קֹדֶשׁ שֶׁהֵם הַיְּרִיעוֹת וְגוֹ׳ וְהַקְּרָשִׁים וְגוֹ׳ שֶׁהֵם צְבָא הַקֹּדֶשׁ, לָזֶה אָמַר לִצְבֹא צָבָא, מֵעַתָּה הֵם צוֹבְאִים הַצָּבָא.
במדבר ד:ל · פירוש א
מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה וְעַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקְדֵ֑ם כׇּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. וּלְהַלָּן בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן אוֹמֵר ״עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד״, לְצַד כִּי עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן הִיא בְּאֹהֶל מוֹעֵד עַצְמוֹ שֶׁנּוֹשְׂאִים יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וְגוֹ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּנֵי מְרָרִי שֶׁעֲבוֹדָתָם הִיא הַקְּרָשִׁים וְהָאֲדָנִים וְגוֹ׳ שֶׁהֵם עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁנּוֹשְׂאִים אֹהֶל מוֹעֵד, וְלָזֶה אָמַר לַעֲבֹד אֶת וְגוֹ׳ הַקְּרָשִׁים וְגוֹ׳ שֶׁהֵם עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְלָזֶה לֹא חָשׁ לוֹמַר ״לַצָּבָא״ לְבַד, שֶׁהֲרֵי פֵּרַשׁ הַכָּתוּב דְּבָרָיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְהָעִירְךָ בַּהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין עֲבוֹדָתָם לַעֲבוֹדַת בְּנֵי קְהָת, לְצַד שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם אָמַר עֲבוֹדָה בָּאֹהֶל וְאֵין הֶכֵּר בִּדְבָרָיו לַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם, לָזֶה כָּתַב שִׁנּוּי ״לִצְבֹא צָבָא״ מְשֻׁנֶּה מִמַּה שֶׁכָּתַב בִּבְנֵי קְהָת ״לַצָּבָא״, וּלְצַד הֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנֵי מְרָרִי הֶעִירְךָ בְּשִׁנּוּי אַחֵר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
במדבר ד:לד · פירוש א
וַיִּפְקֹ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה אֶת־בְּנֵ֣י הַקְּהָתִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה. טַעַם שְׁלָשְׁתָּם: מֹשֶׁה שְׁלִיחַ ה׳, אַהֲרֹן הַנִּמְסָרִים לוֹ דִּכְתִיב (במדבר ג:ט) ״נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה לוֹ״, נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הַמּוֹסְרִים אוֹתָם בִּמְקוֹמָם לַעֲבֹד, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר (במדבר ג:ז) ״וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה״ וְגוֹ׳. וּמַה שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן בְּמִסְפַּר הַלְוִיִּם מִבֶּן חֹדֶשׁ, לְצַד כִּי מִסְפָּר הַהוּא הָיָה עַל פִּי ה׳ לְצַד שֶׁהָיָה הַמִּסְפָּר גַּם לְמַה שֶׁבַּעֲרִיסָה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה ג,ט) שֶׁבַּת קוֹל הָיְתָה אוֹמֶרֶת: בְּאֹהֶל זֶה יֵשׁ כָּךְ וְכָךְ, לָזֶה לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא מֹשֶׁה נְבִיא ה׳.
במדבר ד:לו · פירוש א
וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃
אַלְפַּיִם שְׁבַע מֵאוֹת. וְלֹא אָמַר ״וּשְׁבַע מֵאוֹת״ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן ״וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים״, וּבִבְנֵי מְרָרִי ״וּמָאתָיִם״, ״וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים״. אוּלַי רָמַז בְּחֶסְרוֹן וָא״ו לְקֹרַח וְאוֹתָם שֶׁמֵּתוּ עִמּוֹ שֶׁהָיוּ מִבְּנֵי קְהָת, אוֹ אוּלַי כִּי מִסְפַּר הַשְּׁבַע מֵאוֹת מְשֻׁנֶּה בְּהַדְרָגָה מִמִּסְפַּר הָאֲלָפִים מִטַּעַם מַעֲשֵׂה קֹרַח, לָזֶה לֹא אָמַר ״וּשְׁבַע מֵאוֹת״ לְהוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן לְהַשְׁווֹתָם יַחַד. וַהֲגַם שֶׁלֹּא נִתְפַּרְסֵם בַּתּוֹרָה בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא אֶלָּא קֹרַח, אֶפְשָׁר שֶׁעָנָף שֶׁל קֹרַח נָטוּ קְצָת אַחֲרָיו, אוֹ לְצַד שֶׁלֹּא מִחוּ בּוֹ אֶחָיו וּקְרוֹבָיו.
במדבר ד:מט · פירוש א
עַל־פִּ֨י יְהֹוָ֜ה פָּקַ֤ד אוֹתָם֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְעַל־מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
עַל פִּי ה׳ פָּקַד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַמִּנּוּי שֶׁמִּנָּה אוֹתָם בְּנֵי קְהָת עַל דָּבָר זֶה וּבְנֵי גֵרְשׁוֹן עַל דָּבָר זֶה וְגוֹ׳, הָיוּ כָּל הַפְּקִידוֹת עַל פִּי ה׳. וְאָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמִּנּוּיִים מֹשֶׁה מִנָּה אוֹתָם, לֹא שֶׁצִּוָּה לְאַהֲרֹן לְמַנּוֹת. וְאַחַר שֶׁפָּקַד אוֹתָם מֹשֶׁה, עַל פִּי מַעֲשָׂיו הָיָה מִתְנַהֵג אַהֲרֹן לָשׂוּם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ. וְאָמְרוֹ ״וּפְקֻדָיו״, פֵּרוּשׁ פְּקוּדָיו שֶׁמִּנָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו עַל שֵׁבֶט לֵוִי כָּאָמוּר לְמַעְלָה, גַּם הוּא אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה.
במדבר ה:ב · פירוש א
צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וִֽישַׁלְּחוּ֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה כׇּל־צָר֖וּעַ וְכׇל־זָ֑ב וְכֹ֖ל טָמֵ֥א לָנָֽפֶשׁ׃
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ וְגוֹ׳. טַעַם סְמִיכוּת פָּרָשָׁה זוֹ לְשֶׁלְּפָנֶיהָ, לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל הַרְחָקַת הַלְוִיִּם מִדְּבָרִים הַמְּקֻדָּשִׁים וּמִנָּה עֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ, הִטִּיל גַּם עַל יִשְׂרָאֵל הַרְחָקַת אֶת שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִכָּנֵס לְמַחֲנֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ:
במדבר ז:י · פירוש א
וַיַּקְרִ֣יבוּ הַנְּשִׂאִ֗ים אֵ֚ת חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הִמָּשַׁ֣ח אֹת֑וֹ וַיַּקְרִ֧יבוּ הַנְּשִׂיאִ֛ם אֶת־קׇרְבָּנָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃
וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים וְגוֹ׳. נִרְאֶה כִּי כֻּלָּם כְּאֶחָד רָצוּ לְהַקְרִיב בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁרָצוּ שֶׁיִּתְחַנֵּךְ מִכֻּלָּם יַחַד, וַה׳ אָמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם וְגוֹ׳, וְאָמַר כִּי בְּכָל הַשְּׁנֵים עָשָׂר יָמִים יֵחָשֵׁב חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְלָזֶה אַחַר אָמְרוֹ נָשִׂיא אֶחָד וְגוֹ׳ אָמַר פַּעַם אַחֶרֶת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְכָאן לֹא אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה ״קַח מֵאִתָּם״ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ רְשׁוּת לָזֶה, כִּי וַדַּאי שֶׁיִּקַּח קָרְבָּנוֹת וְכָל הַמּוּבָא בֵּית ה׳ זָהָב וָכֶסֶף, אֶלָּא לְצַד שֶׁבָּאוּ יַחַד אָמַר ה׳ אֵלָיו כִּי יְסַדְּרֵם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי לְרַזַ״ל בְּסִפְרֵי שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַגִּיד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶן עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. רַזַ״ל דִּיְּקוּ יִתּוּר אָמְרוֹ יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, וְדָרְשׁוּ שֶׁבָּא לְרִשָּׁיוֹן, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא קִבֵּל מֵהֶם. וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר זֹאת, לָמָּה יְמָאֵן מֹשֶׁה מִקַּחַת מִיָּדָם נִדְבַת ה׳. וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא רָצָה לְקַבֵּל מֵהֶם עַד שֶׁיֵּדַע אִם ה׳ חָפֵץ שֶׁהֵם יְחַנְּכוּ הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מֹשֶׁה אוֹ אַהֲרֹן, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא רָאָה עִמָּהֶם שֵׁבֶט לֵוִי, וְעַיֵּן בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ מַה שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם, וְהוּא הַדִּין שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּק בְּכָל אֶחָד שֶׁיָּבֹא לַחְנֹךְ הַמִּזְבֵּחַ בְּקָרְבָּנוֹ, אֲבָל זוּלַת זֶה בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה מְקַבֵּל.
במדבר ח:ו · פירוש א
קַ֚ח אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְטִהַרְתָּ֖ אֹתָֽם׃
קַח אֶת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י קָחֵם בִּדְבָרִים. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁיַּבְדִּילֵם מִיִּשְׂרָאֵל וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם מַחֲנֵה לְוִיָּה לְצַד הַצּוֹרֶךְ בְּטַהֲרָתָם יוֹתֵר מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָעֵד מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְטִהַרְתָּ אוֹתָם, הֲרֵי שֶׁבְּצָרְכֵי טַהֲרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
במדבר ח:יט · פירוש א
וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים ׀ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַקֹּֽדֶשׁ׃
וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתוּנִים לְאַהֲרֹן וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר תֵּיבַת ״נְתוּנִים״, יְכַוֵּין לְחַיֵּב הַמְּקַבֵּל לְקַבֵּל הַמַּתָּנָה, שֶׁלֹּא לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי לְקַבֵּל מַתָּנָה זוֹ. וַהֲגַם שֶׁבְּמִשְׁפְּטֵי אִישׁ לַחֲבֵרוֹ יָכוֹל לְמָאֵן כָּל עוֹד שֶׁלֹּא הִגִּיעָה לְיָדוֹ וְלֹא זָכָה בָּהּ, כָּאן מְחַיְּבָם לְקַבֵּל מַתָּנָה זוֹ הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַד לְמָאֵן בְּמַתָּנָה זוֹ, כִּי בְּאֶמְצָעוּת זֶה יֵאָסֵר עַל הַכֹּהֲנִים עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם וְיִתְחַיְּבוּ מִיתָה עָלֶיהָ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי (במדבר יח:ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״, אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה. וַהֲגַם שֶׁהָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לְוִיִּם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים וְכוּ׳ חַיָּבִים מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, אֲבָל הַכֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת הַלֵּוִי אֵינוֹ בְּמִיתָה אֶלָּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, עַד כָּאן, עַל כָּל פָּנִים יֶשְׁנוֹ לָעֹנֶשׁ וְנִגְרַע מֵעֲבוֹדָתָם בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. וּלְטַעַם זֶה יֵשׁ מָקוֹם לְמָאֵן, לָזֶה כָּפַל לוֹמַר ״נְתוּנִים״ בְּעַל כָּרְחָם.
במדבר ח:יט · פירוש ב
וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים ׀ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַקֹּֽדֶשׁ׃
מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר הַכָּתוּב ה׳ פְּעָמִים ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ בְּפָסוּק זֶה לְלֹא צֹרֶךְ. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ (ויקרא רבה ב:א) שֶׁהוּא מַרְאֶה הַחִבָּה כָּפַל זִכְרוֹן שְׁמוֹתָם חָמֵשׁ פְּעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, וְהוּא דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב נִרְאֶה כִּי בְּדִיּוּק נֶאֶמְרוּ הַזְכָּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְרוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְכַוֵּן אֶל הַכְּלָלוּת, וְכַמַּאֲמָר הַקּוֹדֵם: ״קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאָמְרוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְכַוֵּן אֶל הַבְּכוֹרוֹת שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁלָּהֶם הָיְתָה וְהַלְוִיִּם עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא אָמַר ״עֲבוֹדָתָם״, שֶׁאָז הָיְתָה נֶאֱבֶדֶת הַכַּוָּנָה אֲשֶׁר כִּוֵּן לָהּ הַכָּתוּב. וְאָמְרוֹ וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חוֹזֵר אֶל הַכְּלָלוּת, וְחָשׁ לוֹמַר ״לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם״ שֶׁאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁחוֹזֵר אֶל הַקּוֹדֵם שֶׁהֵם הַבְּכוֹרוֹת לְבַד, לָזֶה נֶאֱמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לוֹמַר שֶׁעַל הַכְּלָלוּת הוּא אוֹמֵר. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וְלֹא אָמַר ״וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף״, נִתְחַכֵּם לְהוֹדִיעַ כִּי אָמְרוֹ ״וּלְכַפֵּר״ וְגוֹ׳ ״וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף״ אֵין אַחַת גְּזֵרַת חֲבֶרְתָּהּ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לְכַפֵּר וְגוֹ׳ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף, אֶלָּא הֵם שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת הַטּוֹבָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם מִתַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ הַמְּסוּבָּבִים מֵהַחֲטָאִים, וְעוֹד, לֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגִשְׁתָּם, וְכַוָּנָה זוֹ מוּבֶנֶת מִמַּה שֶׁאָמַר ״בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁזֶּה יַגִּיד הֶבְדֵּל הַמַּאֲמָר שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר לְמַעְלָה. וְאָמְרוֹ בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא יִגְּשׁוּ אֶלָּא הַיְּחִידִים, עַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקְצֹף עַל הַדָּבָר. וּמָצִינוּ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁיִּקְצֹף ה׳ עַל הַכְּלָלוּת בִּשְׁבִיל הַפְּרָט, וְצֵא וּלְמַד מֵעֲדַת קֹרַח מַאֲמַר ה׳ שָׁם (במדבר טז,כא): ״הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה״ וְגוֹ׳, וְהֻצְרַךְ מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל לַה׳ עַל הַדָּבָר. וְעַיֵּן שָׁם הַטַּעַם.
במדבר ח:כ · פירוש א
וַיַּ֨עַשׂ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וְכׇל־עֲדַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ לַלְוִיִּ֔ם כֵּן־עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיַּעַשׂ וְגוֹ׳ וְכָל עֲדַת וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״כֵּן עָשׂוּ״, עוֹד שִׁנָּה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר כָּל עֲדַת וְגָמַר אָמְרוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּכֶפֶל ״כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ עַל הַבְּכוֹרוֹת, וּבָא לְהַחְזִיק טוֹבָה לַבְּכוֹרוֹת יוֹתֵר, שֶׁהֲגַם שֶׁנָּטְלוּ מְקוֹמָן בַּעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ עָשׂוּ כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳, הֲגַם כִּי כְּפִי הַטֶּבַע אֱנוֹשִׁי יַכְאִיב לִבָּם וְלֹא יְדַקְדְּקוּ עֲשׂוֹת כְּכָל פְּרָטֵי הַמִּצְוָה. וְלָזֶה שִׁנָּה בְּמַאֲמָרוֹ מִלָּשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בּוֹ ״כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְאָמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא עַל כֻּלָּן מְדַבֵּר הַכָּתוּב כָּאן אֶלָּא עַל פְּרָט אֶחָד כָּאָמוּר.
במדבר טז:ה · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כׇּל־עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהֹוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְאֶת־הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃
אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (זוהר במדבר קעו:) ״אֲשֶׁר לוֹ״ – זוֹ לְוִיָּה, ״הַקָּדוֹשׁ״ – זוֹ כְּהוּנָּה, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר עִנְיַן הַלְּוִיָּה כֵּיוָן שֶׁלֹּא עִרְעֲרוּ אֶלָּא עַל הַכְּהוּנָּה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי קֹרַח לָקַח גְּדוֹלֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן עִמּוֹ בְּטַעֲנָתוֹ שֶׁתַּחְזִיר הַגְּדֻלָּה לַבְּכוֹר שֶׁבָּאַחִים, לָזֶה הֻכְרַח לְהָשִׁיב גַּם עַל הַחֲלוּקָּה זוֹ.
במדבר טז:י · פירוש א
וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת־כׇּל־אַחֶ֥יךָ בְנֵי־לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם־כְּהֻנָּֽה׃
וַיַּקְרֵב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא הַהַבְדָּלָה שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, וּמַה הִיא הַקְּרִיבָה שֶׁאָמַר כָּאן? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: הָאַחַת הוּא הַבְדָּלַת שֵׁבֶט לֵוִי מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר כִּי הִבְדִּיל וְגוֹ׳ מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל, וְהַשְּׁנִיָּה הַקְרָבַת בְּנֵי קְהָת שֶׁהִקְרִיבָם יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַלְוִיִּם לָשֵׂאת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (במדבר ד:ב) ״נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת״, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וַיַּקְרֵב אוֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ פֵּרוּשׁ עָנָף הַקְּהָתִים בְּנֵי לֵוִי, וְדִקְדֵּק לוֹמַר אוֹתְךָ רָמַז לוֹ שֶׁכֻּלָּן נִסְמָכִין עָלָיו וְהוּא גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן.
במדבר יז:יח · פירוש א
וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד לְרֹ֖אשׁ בֵּ֥ית אֲבוֹתָֽם׃
וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי וְגוֹ׳. מִמַּה שֶׁלֹּא צִוָּה מִקֹּדֶם לָקַחַת מַטֶּה לְמַטֵּה לֵוִי, יַגִּיד כִּי הוּא בִּכְלַל הַשְּׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת וּמַטֵּה לֵוִי בִּכְלַל הַשְּׁנֵים עָשָׂר. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁכָּכָה עָשׂוּ, שֶׁלָּקְחוּ עֵץ אֶחָד וְחִלְּקוּהוּ לִשְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים, וְכָל שֵׁבֶט לָקַח שִׁיבָא מִכְּשׁוּרָא, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין שֶׁל אַהֲרֹן לְשֶׁל כֻּלָּן, שֶׁבָּזֶה יִצְדַּק הַמִּבְחָן. וּבָזֶה יְדֻיַּק מַאֲמַר הַכָּתוּב וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל נְשִׂיאֵיהֶם וְגוֹ׳ וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם, פֵּרוּשׁ, חֵלֶק אֶחָד מִתּוֹךְ הָעֵץ שֶׁמִּמֶּנּוּ לָקְחוּ מַטּוֹתָם. שׁוּב בָּא לְיָדִי מַאֲמַר רַזַ״ל (במדבר רבה יח,כג) שֶׁאָמְרוּ כִּדְבָרֵינוּ.
במדבר יח:א · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־אָבִ֙יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם׃
אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ. פֵּרוּשׁ בֵּית אָבִיךָ נִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁבָּא עַל מֹשֶׁה שֶׁהוּא מֵאָבִיו, שֶׁגַּם עָלָיו בָּאָה הָאַזְהָרָה, דְּאִלּוּ עַל הַקְּהָתִים הֲלֹא כָּהֵם כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל בְּהַכְנָסַת מִשְׁכַּן ה׳. וְעוֹד מִמַּה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וְגַם אֶת אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי״ וְגוֹ׳ יַגִּיד שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיָה מְדַבֵּר בָּהֶם. אֶלָּא נִרְאֶה פֵּרוּשׁ בֵּית אָבִיךָ זֶה מֹשֶׁה, וּכְמַאן דְּאָמַר (זבחים קב.) שֶׁלֹּא פָּסְקָה כְּהוּנָּה מִמֹּשֶׁה, וַאֲפִילוּ לְמַאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא נִתְכַּהֵן מֹשֶׁה אֶלָּא בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים סוֹבֵר אֲנִי שֶׁלֹּא נֶאֱסַר לִכָּנֵס לִמְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בֵּית אָבִיךָ״ אֵלּוּ הַלְוִיִּם, מְלַמֵּד שֶׁהַלְוִיִּם מוּזְהָרִים עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ לִדְרוֹשׁ בַּכָּתוּב הַהֲלָכוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם מִסִּינַי.
במדבר יח:ג · פירוש א
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
גַם הֵם גַּם אַתֶּם. פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא גַם הֵם כְּיִשְׂרָאֵל הַקְּרֵבִין, גַּם אַתֶּם בַּעֲדָם כְּמוֹ שֶׁקָּדַם לוֹמַר אַתָּה וְגוֹ׳ תִּשְׂאוּ עֲוֹן וְגוֹ׳.
במדבר יח:ג · פירוש ב
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ בַּעֲרָכִין (ערכין יא:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תַּנְיָא ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״ – אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה, הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה. אָמַר אַבַּיֵּי: מְשׁוֹרֵר שֶׁשָּׁעַר בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ בְּמִיתָה, עַד כָּאן. וְכָתַב רַשִׁ״י דְּלֵית לֵיהּ לְאַבַּיֵּי הָא מַתְנִיתָא דְּקָתָנֵי ״הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה״, וְאַשְׁכַּח תַּנָּא דְּקָאֵי כְּוָתֵיהּ, עַד כָּאן.
במדבר יח:ג · פירוש ג
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וְרַמְבַּ״ם זַ״ל בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אוֹ שֶׁסִּיֵּעַ לֵוִי בִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ מְלַאכְתּוֹ חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְלֹא יָמֻתוּ״, אֲבָל כֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת לֵוִי אֵינוֹ בְּמִיתָה אֶלָּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה לְכָל מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם, בֵּין מַה שֶׁכָּתַב ״אוֹ שֶׁסִּיֵּעַ בֶּן לֵוִי״ וְכוּ׳, שֶׁהֲרֵי לְכָל הַסְּבָרוֹת שֶׁהֵבִיא בַּגְּמָרָא לֹא מַשְׁמַע כֵּן. אִם כְּתַנָּא דְּבָרַיְתָא הֲרֵי קָתָנֵי בְּפֵרוּשׁ הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה, אִם כְּתַנָּא שֶׁל מַעֲשֶׂה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אִם כְּמוֹ שֶׁעָלָה עַל דַּעַת הַתַּלְמוּד שֶׁאָמַר תַּנָּאֵי הִיא שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סוֹבֵר הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר בְּאַזְהָרָה וְלֹא גָּזְרוּ מְסַיֵּעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן סוֹבֵר בְּמִיתָה וְגָזְרוּ מְסַיֵּעַ, אִם כֵּן בֵּין לְמַר וּבֵין לְמַר מְסַיֵּעַ אֵינוֹ אֶלָּא גְּזֵרָה מִדְּרַבָּנָן, וְלָמָּה פָּסַק רַמְבַּ״ם ״אוֹ שֶׁסִּיֵּעַ בֶּן לֵוִי וְכוּ׳ בִּמְלָאכָה וְכוּ׳ חַיָּב מִיתָה״? וְאִם לְפִי מַה שֶׁדָּחָה הַשַּׁ״ס דְּכוּלֵּהּ עָלְמָא בְּאַזְהָרָה וְכוּ׳, אִם כֵּן מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר מַמָּשׁ אֵינוֹ חַיָּב וְכָל שֶׁכֵּן מְסַיֵּעַ. וְאִם דַּעַת רַמְבַּ״ם הִיא כְּאַבַּיֵי, שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר: א׳ שֶׁאַבַּיֵי לֹא אָמַר שֶׁסִּיֵּעַ אֶלָּא מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר, וּמִדִּבְרֵי הַשַּׁ״ס מוּכָח שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין הָעוֹשֶׂה לַמְסַיֵּעַ. ב׳ שֶׁאַבַּיֵי דּוֹרֵשׁ חִיּוּב לָזֶה מִפָּסוּק ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״ (במדבר יח:ז), וְרַמְבַּ״ם זַ״ל כָּתַב דִּכְתִיב ״וְלֹא יָמֻתוּ״ שֶׁהוּא פָּסוּק ״וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם״. בֵּין מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּדִין כֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת לֵוִי שֶׁאֵינוֹ בְּמִיתָה קָשֶׁה, כִּי מֵהַבָּרַיְתָא שֶׁהֵבִיא בַּשַּׁ״ס (ערכין יא:) שֶׁאָמְרָה ״אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה״, וְלֹא הֵבִיא הַתַּלְמוּד תַּנָּא שֶׁחוֹלֵק בַּדָּבָר, מַשְׁמַע שֶׁכֵּן עָלָה בְּיָדָם הַדָּבָר. וְלָמָּה יַחְלֹק הָרַמְבַּ״ם עַל הַגְּמָרָא?
במדבר יח:ג · פירוש ד
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וְנִרְאֶה כִּי רַמְבַּ״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תָּלָא זַיְנֵיהּ בְּבָרַיְתָא הוּבְאָה בְּסִפְרֵי (ספרי במדבר קטז), וְזֶה לְשׁוֹנָם: וּכְבָר בִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָא בַּהֲגָפַת דְּלָתוֹת, אָמַר לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ, שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁבֶּן לֵוִי חַיָּב עַל עֲבוֹדַת בֶּן לֵוִי אַחֵר, וְאָנוּ שׁוֹמְעִין גַּם כֵּן שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ אֶלָּא מְסַיֵּעַ חַיָּב מִיתָה, וְהוּא פְּסַק רַמְבַּ״ם עַצְמוֹ.
במדבר יח:ג · פירוש ה
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וַהֲגַם שֶׁמֵּהַתַּלְמוּד מַשְׁמַע בְּהֵפֶךְ, הִכְרִיעַ הָרַמְבַּ״ם כְּגִרְסַת סִפְרֵי מִשְּׁנֵי טְעָמִים: א׳, כִּי לְדִבְרֵי הַתַּלְמוּד בֵּין לְקָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ בֵּין לְמַה שֶׁדָּחָה הַתַּלְמוּד דְּכוּלֵּהּ עָלְמָא בְּאַזְהָרָה, בֵּין לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּין לְרַבִּי יוֹחָנָן אֵין הַמְּשׁוֹרֵר יָכוֹל לִהְיוֹת שׁוֹעֵר, וְלֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בִּמְסַיֵּעַ. אִם כֵּן מַה הוּא זֶה שֶׁאוֹמֵר רַבִּי יוֹחָנָן ״חֲזוֹר בְּךָ שֶׁאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים״ וְכוּ׳, הֲלֹא גַּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ יוֹדֵעַ זֶה, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״חֲזוֹר שֶׁאַף הַמְּסַיֵּעַ אָסוּר״ מִשּׁוּם גְּזֵרַת רַבָּנָן. וְעוֹד, כְּשֶׁנֹּאמַר שֶׁהַמְּשׁוֹרֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שׁוֹעֵר, מַה לִי שׁוֹעֵר לְבַדּוֹ אוֹ עִם אַחֵר, הֲלֹא מְלֶאכֶת הַשּׁוֹעֲרִים כָּךְ הָיְתָה שֶׁהָיוּ מִתְקַבְּצִים בִּכְנוּפְיָא לַהֲגָפַת שְׁעָרִים וְלִפְתִיחָתָם, וְכֻלָּן נִקְרָאִים שׁוֹעֲרִים. וְלִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁמְּשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר חַיָּב מִיתָה, בֵּין שִׁעֵר לְבַדּוֹ בֵּין שִׁעֵר עִם אֲחֵרִים. וְתַלְמוּד עֲרָכִין (ערכין יא.) שֶׁהֵבִין שֶׁהַמְּסַיֵּעַ מִשּׁוּם גְּזֵרָה, לְפִי גִּרְסַת הַבָּרַיְתָא שֶׁהָיְתָה לוֹ שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בָּהּ ״שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ״, וְהֻקְשָׁה לוֹ לְהַתַּלְמוּד בַּמֶּה חוֹלְקִים רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן, וְהֻכְרַח לְיַשֵּׁב מַחְלָקְתָּם בְּדֶרֶךְ זֶה, וְלוֹמַר שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵין אִסּוּר אֶלָּא לְבַדּוֹ וְלֹא מְסַיֵּעַ, וַחֲכָמִים הוּא שֶׁגָּזְרוּ מְסַיֵּעַ, וּבָזֶה נֶחְלְקוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן. אֲבָל לְפִי גִּרְסַת סִפְרֵי אֲפִלּוּ מְסַיֵּעַ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, וְהַסְּבָרָה מְסַיַּעַת.
במדבר יח:ג · פירוש ו
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וַהֲגַם שֶׁבְּכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אֵין אָנוּ הוֹלְכִים אֶלָּא אַחַר גִּרְסַת הַבָּרַיְתוֹת הַמּוּבָאִים בַּגְּמָרָא, וְאֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁין לְנוּסַח הַבָּרַיְתוֹת זוּלָתָם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְדָבָר שֶׁבָּא מְבֹאָר בַּגְּמָרָא כְּמוֹ מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁאוֹמֵר הַשַּׁ״ס בְּפֵרוּשׁ מְסַיֵּעַ גְּזֵרָה, כָּאן יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, כִּי הֲרֵי לְפָנֶיךָ אַבַּיֵּי שֶׁאוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ נַקְטִינָן מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ בְּמִיתָה, זֶה יַצְדִּיק גִּרְסַת סִפְרֵי שֶׁאָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ, כִּי לְפִי גִּרְסָא שֶׁהֵבִיא הַתַּלְמוּד דְּחוּיָה הִיא דַּעַת אַבַּיֵּי כְּמוֹ שֶׁדָּחָה הַתַּלְמוּד, וַהֲגַם שֶׁהַשַּׁ״ס הִקְשָׁה לְאַבַּיֵּי וְדָחָה דְּבָרָיו, לֹא הָיָה בִּפְנֵי אַבַּיֵּי לוֹמַר שֶׁאִיתּוֹתַב, וְאִלּוּ הָיָה עוֹמֵד אַבַּיֵּי וַדַּאי שֶׁהָיָה מֵבִיא מֵהַהִיא שֶׁהוּבְאָה בַּסִּפְרֵי.
במדבר יח:ג · פירוש ז
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וְעוֹד הִצַּצְתִּי מִבֵּין רִיסֵי עֵינָיו שֶׁל אַבַּיֵּי שֶׁעַל אוֹתָהּ שֶׁל סִפְרֵי נָטַע אֹהֶל אַפַּדְנוֹ, מִמַּה שֶׁהוֹכִיחַ חִיּוּב מִיתָה לַמְּשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר מִפָּסוּק ״וְהַחוֹנִים״ וְגוֹ׳, שֶׁהוּא מִמַּה שֶׁהוֹכִיחוּ בַּבָּרַיְתָא שֶׁל סִפְרֵי, שֶׁאָמַר שָׁם אַחַר שֶׁהֵבִיא הַהִיא שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה וְכוּ׳, וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״אַל תַּכְרִיתוּ״ וְגוֹ׳, מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהַחוֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן״ וְגוֹ׳, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״גַם הֵם גַּם אַתֶּם״? לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל אַהֲרֹן הִזְהִיר הַכָּתוּב אֶת כָּל הָעִנְיָן, עַד כָּאן. הִנֵּה דְּבַבָּרַיְתָא שֶׁל סִפְרֵי הוּבְאָה הַדְּרָשָׁה שֶׁאָמַר אַבַּיֵּי, אֶלָּא שֶׁבַּבָּרַיְתָא לֹא נִתְפָּרֵשׁ עִקַּר הַלִּמּוּד מִנַּיִן, וּבָא אַבַּיֵּי וּפֵרֵשׁ שֶׁמִּסּוֹף הַכָּתוּב הוּא דּוֹרֵשׁ, דְּגָמַר אוֹמֶר ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״ בְּמַאי מְדַבֵּר הַכָּתוּב וְכוּ׳, אֶלָּא בְּזָר דְּאוֹתָהּ עֲבוֹדָה, עַד כָּאן. וּמֵעַתָּה בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה מָצִינוּ לוֹמַר שֶׁהָאָמוֹרָאִים לֹא הָיוּ בְּקִיאִים בַּבָּרַיְתוֹת, וְלָזֶה הַתַּלְמוּד לֹא יָדַע גִּרְסַת הַבָּרַיְתָא כְּמוֹ שֶׁהוּבְאָה בַּסִּפְרֵי, שֶׁאִלּוּ יְדָעָהּ לֹא הָיָה דּוֹחֶה דִּבְרֵי אַבַּיֵּי, גַּם לֹא הָיָה אוֹמֵר מְסַיֵּעַ מִשּׁוּם גְּזֵרָה. וְתִמְצָא שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִשְׁנָיוֹת נוּכַל לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיוּ בְּקִיאִים, וְזֶה כְּפִי הַטָּיַת הָעִיּוּן לְצַד הַהֶכְרֵחוֹת וְאַחַר מִשְׁקוֹלֶת צִדְדֵי הַהַטָּיָה וְהָעִנְיָן זֶה שֶׁאָנוּ דָּנִין עָלָיו. וְדַע כִּי בָּרַיְתוֹת הַסְּדוּרוֹת בַּמְּכִילְתָּא, סִפְרָא וְסִפְרֵי הֵם מְזֻקָּקוֹת וְאֵינָם כִּשְׁאָר הַתּוֹסֶפְתּוֹת, וְלָזֶה פְּסָקָהּ רַמְבַּ״ם.
במדבר יח:ג · פירוש ח
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וְנִשְׁאַר לָנוּ לְפָרֵשׁ לְפִי זֶה בַּמֶּה חוֹלְקִים רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן, וְנִרְאֶה כִּי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה סוֹבֵר שֶׁלֹּא נֶאֱסַר אֶלָּא מֵעֲבוֹדָה קַלָּה לַעֲבוֹדָה חֲמוּרָה, כְּמוֹ שׁוֹעֵר לְשׁוֹרֵר, אֲבָל מְשׁוֹרֵר לְשׁוֹעֵר שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁעוֹשֶׂה הַמְּשׁוֹרֵר עַצְמוֹ כְּשֶׁיִּגְדַּל וְיִתְקַלְקֵל קוֹלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״״ם שָׁם בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק עַצְמוֹ, סָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁיָּכוֹל עֲשׂוֹת. לָזֶה סָתַר רַבִּי יוֹחָנָן סְבָרָתוֹ וְאָמַר לוֹ: ״חֲזוֹר בְּךָ שֶׁאֲנִי וְכוּ׳ וְאַתָּה״ וְכוּ׳. פֵּרוּשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ אֶלָּא כָּל אֶחָד לְמַה שֶׁנִּתְמַנָּה, וַאֲנִי נִתְמַנֵּיתִי לִהְיוֹת שׁוֹעֵר וְאַתָּה לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר, וְאֵין אָדָם עוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא נִתְמַנָּה עָלָיו. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם רַמְבַּ״״ם זַ״״ל וּפָסַק פְּרַט דִּין זֶה שָׁם וְאָמַר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שֶׁלֹּא יְסַיֵּעַ הַמְּשׁוֹרֵר לַשּׁוֹעֵר וְלֹא הַשּׁוֹעֵר לַמְּשׁוֹרֵר, עַד כָּאן, לִשְׁלֹל סְבָרַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה סוֹבֵר כְּשֶׁבָּא לְסַיֵּעַ רַבִּי יוֹחָנָן.
במדבר יח:ג · פירוש ט
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
שׁוּב שַׁבְתִּי לְדַקְדֵּק דִּבְרֵי רַמְבַּ״ם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֵפֶךְ סְבָרַת הַגְּמָרָא בְּדִין הַמְּסַיֵּעַ, כִּי שְׁנֵי מִינֵי מְסַיֵּעַ הֵם: אֶחָד מְסַיֵּעַ בַּעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁעוּר לְאוֹתָהּ עֲבוֹדָה לְבַד מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרִים הַצְּרִיכִים לְאוֹתָהּ הַדֶּלֶת וּבָא לְסַיֵּעַ, הַזֶּה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. וְהַשֵּׁנִי מְסַיֵּעַ לְהַשְׁלִים הַצְּרִיכִין לְאוֹתָהּ עֲבוֹדָה וְזֶה חַיָּב מִן הַתּוֹרָה. וְלָזֶה הַתַּלְמוּד מֵחֲמַת יִשּׁוּב סְבָרַת ר׳ יְהוֹשֻׁעַ, לְפִי הַגִּרְסָא שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו, סָבַר שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרִים הַמַּסְפִּיקִים לְאוֹתָהּ עֲבוֹדָה, וְלָזֶה סָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְסַיֵּעַ שֶׁאֵין אִסּוּר בַּדָּבָר. אֲבָל לְפִי גִּרְסַת סִפְרֵי שֶׁאָמַר לוֹ ״אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ״, מֻכְרָחִים אָנוּ לְפָרֵשׁ שֶׁלֹּא הָיָה שִׁעוּר מַסְפִּיק לַשּׁוֹעֲרִים לְהָגִיף הַדְּלָתוֹת. וְלָזֶה דִּקְדֵּק רַמְבַּ״ם בִּדְבָרָיו וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַלְוִיִּם וְכוּ׳ מֻזְהָרִים שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶחָד מְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יְסַיֵּעַ הַמְּשׁוֹרֵר וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״מְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ״ וְלֹא אָמַר ״בִּמְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ״ יַגִּיד שֶׁמְּסַיֵּעַ זֶה נִכְנָס בְּחֵלֶק מֵהָעֲבוֹדָה הַמְּיֻחֶדֶת לַחֲבֵרוֹ, וְגָמַר אוֹמֶר ״שֶׁלֹּא יְסַיֵּעַ״, פֵּרוּשׁ, וְגֶדֶר זֶה הוּא שֶׁאֲנִי אוֹסֵר לְךָ בּוֹ הַסִּיּוּעַ, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְשֶׁלֹּא יְסַיֵּעַ״, וְהָבֵן.
במדבר יח:ג · פירוש י
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי הַמְּסַיֵּעַ בַּעֲבוֹדָה שֶׁאֵין בָּהּ צָרְכֵי עֲבוֹדָתָהּ חַיָּב מִיתָה, כְּדַעַת רַמְבַּ״ם וְכִבְרַיְתָא דְּסִפְרֵי, וְאֵין סְתִירָה מֵהַשַּׁ״ס לָזֶה. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר לָדַעַת טַעְמוֹ שֶׁל רַמְבַּ״ם ז״ל לָמָּה לֹא הוֹכִיחַ חִיּוּב מִיתָה לְלֵוִי מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר מִפָּסוּק ״וְהַחוֹנִים וְגוֹ׳ וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּבָּרַיְתָא שֶׁל סִפְרֵי וּכְדִבְרֵי אַבַּיֵי כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, וְהָלַךְ לַחְזֹר אַחַר פָּסוּק אַחֵר שֶׁנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו שֶׁהוּא פָּסוּק ״אַל תַּכְרִיתוּ מִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי״ שֶׁבְּסוֹף פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר. כִּי שָׁם נֶאֶמְרוּ שְׁנֵי מַאֲמָרִים שֶׁהֵבִיא הָרַמְבַּ״ם בִּפְרָט דִּין זֶה: הָאֶחָד ״אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ״ וְגוֹ׳, וְשֵׁנִי ״וְלֹא יָמוּתוּ״. וַהֲגַם שֶׁכָּתַב ״וְעַל מַשָּׂאוֹ״ וּבְפָסוּק ״אַל תַּכְרִיתוּ״ נֶאֱמַר ״וְאֶל מַשָּׂאוֹ״, בְּוַדַּאי שֶׁטָּעוּת סוֹפֵר הוּא, כִּי לָמָּה יַנִּיחַ מַה שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק שֶׁבּוֹ אָמַר ״וְלֹא יָמוּתוּ״ וְיֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אַחַר פָּסוּק שֶׁבְּפָרָשַׁת נָשֹׂא, כִּי שָׁם נֶאֱמַר ״וְעַל מַשָּׂאוֹ״ וְשָׁם לֹא נֶאֱמַר ״וְיָמוּתוּ״. אֶלָּא וַדַּאי צָרִיךְ לְהַגִּיהַּ בְּהָרַמְבַּ״ם ״וְאֶל מַשָּׂאוֹ״. וִיהִי מָה, קָשֶׁה לָמָּה נָטָה מִדִּבְרֵי תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים.
במדבר יח:ג · פירוש יא
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וְנִרְאֶה כִּי הָרַמְבָּ״ם לָקַח דְּרָשַׁת תַּנָּא שֶׁדָּרַשׁ מִפָּסוּק ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: גַּם הֵם – לְוִיִּם עַל עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים, גַּם אַתֶּם – כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם. וּמֵרִבּוּי תֵּבַת ״גַּם״ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״הֵם וְאַתֶּם״, מִזֶּה דּוֹרֵשׁ חִיּוּב לְלֵוִי הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ. וּמַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם ״אוֹ שֶׁסִּיַּע לֵוִי וְכוּ׳ חַיָּבִין מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יָמֻתוּ״, הוּא מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָסוּק ״וְלֹא יָמֻתוּ גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״. וּדְרָשָׁה זוֹ מוֹדֶה גַּם כֵּן רַבִּי, הֲגַם שֶׁאָמַר ״אֵינוֹ צָרִיךְ״, הֲרֵי גָּמַר אֹמֶר ״מַה תַּלְמוּד לוֹמַר גַּם הֵם וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁעִרְעֵר וְכוּ׳ חָזַר הַכָּתוּב וְהִזְהִיר״ וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁהִצְדִּיק דְּרָשַׁת תַּנָּא קַמָּא. וַהֲגַם שֶׁאַבַּיֵּי דָּרַשׁ מִפָּסוּק ״וְהַזָּר הַקָּרֵב״ שֶׁהִיא דְּרָשַׁת רַבִּי, כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּלָּה לָנוּ שֶׁאֵין רַבִּי מַכְחִישׁ בִּדְרָשַׁת ״וְלֹא יָמֻתוּ״ כַּנִּזְכָּר, בָּחַר הָרַמְבָּ״ם בִּרְאָיַת ״וְלֹא יָמֻתוּ״ שֶׁהִיא יוֹתֵר מְפֹרֶשֶׁת מִדְּרָשַׁת ״וְהַזָּר״ וְגוֹ׳ שֶׁדְּרָשָׁתָהּ בְּ״אִם אֵינוֹ עִנְיָן״, שֶׁהַכָּתוּב בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נֶאֱמַר, דִּכְתִיב ״וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין שֶׁאֵינָהּ דְּרָשָׁה מְפֹרֶשֶׁת, לָזֶה בָּחַר רַמְבָּ״ם לְהָבִיא בְּסִפְרוֹ מִפָּסוּק ״וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם״ וְגוֹ׳:
במדבר יח:ג · פירוש יב
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וּמַה שֶׁהֵבִיא רְאָיָה לְאַזְהָרַת מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה מִפָּסוּק ״אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ״, מִפְּנֵי שֶׁזּוּלַת זֶה מִנַּיִן לָנוּ אַזְהָרַת מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה שֶׁיָּבֹא עָלֶיהָ הָעֹנֶשׁ? וּמִנַּיִן יַעֲלֶה מֵחוּשׁ הָאִסּוּר בְּדָבָר זֶה לְפָרֵשׁ מַאֲמַר ״וְלֹא יָמוּתוּ״ עַל אִם מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר? לָזֶה הֵבִיא פָּסוּק ״אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ״. וְאֶפְשָׁר כִּי רַבֵּינוּ (הרמב״ם) מְפָרֵשׁ דִּבְרֵי רַבִּי שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ״אַל תַּכְרִיתוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁחוֹזֵר עַל עִנְיַן הַקְרָבַת ר׳ יְהוֹשֻׁעַ לְסַיְּעוֹ בַּהֲגָפַת שְׁעָרִים, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר ״אַל תַּכְרִיתוּ״ וְגוֹ׳ וְשָׁם נֶאֱמַר ״אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ״ וְגוֹ׳. וּמַה שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף ״מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה מִנַּיִן״ אֵינוֹ חוֹזֵר עַל הָאַזְהָרָה אֶלָּא עַל הַחִיּוּב – מִנַּיִן שֶׁחַיָּב מִיתָה, וּכְפִי זֶה דִּבְרֵי הָרַמְבַּ״ם הֵם דִּבְרֵי רַבִּי, וְהוּא ז״ל מֵבִיא בְּסִפְרוֹ הַדְּרָשָׁה הַיּוֹתֵר מְבֹאֶרֶת:
במדבר יח:ג · פירוש יג
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וּלְדֶרֶךְ זֶה גַּם כֵּן צָרִיךְ לְהַגִּיהַּ בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ״ם ״וְאֶל מַשָּׂאוֹ״. וּמַה שֶׁפָּסַק רַמְבַּ״ם שֶׁכֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת לֵוִי אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, נִרְאֶה כִּי דָּן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁצָּרִיךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב הָעֹנֶשׁ וְהָאַזְהָרָה, וְכָאן בְּפָסוּק זֶה לֹא נֶאֶמְרָה אַזְהָרָה וּמִיתָה אֶלָּא לִבְנֵי לֵוִי, שֶׁכֵּן כָּתוּב ״לֹא יִקְרְבוּ וְלֹא יָמוּתוּ״. וַהֲגַם שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״גַם הֵם גַּם אַתֶּם״ וְהוֹסִיף הַכֹּהֲנִים בְּהָאָמוּר, אֵין הֶכְרֵחַ שֶׁחוֹזֵר הַכָּתוּב לִשְׁנַיִם לְאַזְהָרָה וְחִיּוּב מִיתָה, וְאֵין לָנוּ לוֹמַר אֶלָּא עַל הָאַזְהָרָה בָּא, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם אֶלָּא כָּאן. וְאֵין זֶה הֶקֵּשׁ לוֹמַר ״אֵין הֶקֵּשׁ לַחֲצָאִין״, וְיָכוֹל לְהִתְפָּרֵשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״גַם הֵם״ – עַל מַה שֶׁהֻזְכַּר בְּסָמוּךְ, ״גַּם אַתֶּם״ – יֵשׁ לָכֶם אַזְהָרָה עַל הַדָּבָר. וְעוֹד, מִמַּה שֶׁאָמַר רַבִּי ״אֵינוֹ צָרִיךְ״, וְלֹא נֶאֱמַר ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״ אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁעִרְעֵר קֹרַח – מִזֶּה אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין כָּאן מִיתָה לְכֹהֵן הָעוֹבֵד עֲבוֹדַת לֵוִי, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי צָרִיךְ וְצָרִיךְ, כִּי מִקְרָאֵי שֶׁהֵבִיא רַבִּי לֹא הֵבִיא בָּהֶם חִיּוּב מִיתָה לְכֹהֵן בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם אֶלָּא אַזְהָרָה, כַּמּוּבָן שָׁם מֵהַבָּרַיְתָא. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלֹּא בָּא מַאֲמַר ״גַּם אַתֶּם״ אֶלָּא לְאַזְהָרָה, וְלָזֶה גַּם כֵּן לֹא אָמַר תַּנָּא דְּסִפְרֵי אֶלָּא ״כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן״, וְלֹא אָמַר ״כֹּהֲנִים עֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן״ כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר בַּלְוִיִּם:
במדבר יח:ג · פירוש יד
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וּמַה שֶׁאָמְרוּ בַּבָּרַיְתָא שֶׁהוּבְאָה בַּעֲרָכִין ״אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה״, וְלֹא הֵבִיא הַשַּׁ״ס בָּרַיְתָא הַמְּנַגֶּדֶת לָהּ, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁבָּרַיְתָא זוֹ הָיְתָה מֻסְכֶּמֶת לְבַעֲלֵי הַגְּמָרָא, אוֹמֵר אֲנִי כִּי כְּשֶׁנַּעֲמֹד עַל עֹמֶק הַסּוּגְיָא מִמֶּנָּה נַכְרִיחַ לָלֶכֶת בְּדַרְכּוֹ שֶׁל רַמְבַּ״ם, וְהוּא כִּי שָׁם מְסַיֵּם בְּאוֹתָהּ בָּרַיְתָא וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: הֵם בְּשֶׁלָּהֶם – לֵוִי מְשׁוֹרֵר שֶׁהֵגִיף דְּלָתוֹת, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה לִי לְמָה שֶׁמַּקְשֶׁה הַשַּׁ״ס בְּסָמוּךְ לְדִבְרֵי אַבַּיֵי שֶׁאָמַר מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר בְּמִיתָה, וְזֶה לְשׁוֹנָם: מֵיתִיבֵי, מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר וְשׁוֹעֵר שֶׁשָּׁרַר אֵינָם בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה, וְכוּ׳ עַד כָּאן. קָשֶׁה לָמָּה מְחַזֵּר הַתַּלְמוּד לִבְרַיְתָא אַחֶרֶת לְהַקְשׁוֹת לְדִבְרֵי אַבַּיֵי וְלֹא הִקְשָׁה מִבְּרַיְתָא שֶׁלְּפָנָיו מַמָּשׁ שֶׁאָמְרָה ״הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה״. וְעוֹד קָשֶׁה פְּרָט זֶה שֶׁל לֵוִי מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה הֵיכָן הֻזְכַּר שֶׁיֹּאמַר עָלָיו אֵינוֹ בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה, הֲלֹא תַּנָּא לֹא בָּא אֶלָּא לְפָרֵשׁ מַאֲמַר ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״, וּמִמַּה נַפְשָׁךְ אִם סוֹבֵר הַתַּנָּא לִדְרֹשׁ מִפָּסוּק זֶה גַּם לֵוִי מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, שֶׁגַּם זֶה נִכְלָל בְּמַאֲמַר ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״, אִם כֵּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּכֹהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת לֵוִי נַעֲשֶׂה בְּלֵוִי שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת לֵוִי אַחֵר כֵּיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם כְּלָלָם הַבּוֹרֵא בְּמַאֲמָר זֶה.
במדבר יח:ג · פירוש טו
וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כׇּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּ גַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃
וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵין לְהַכְרִיחַ מִפָּסוּק זֶה אֶלָּא אַזְהָרָה, כְּמוֹ כֵן גַּם כֵּן אֵין לְחַיֵּב הַכֹּהֵן בַּעֲבוֹדָה שֶׁל לֵוִי, אֶלָּא מֻכְרָח אַתָּה לוֹמַר שֶׁאֵין תַּנָּא דּוֹרֵשׁ אִסּוּר לֵוִי בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ מִפָּסוּק ״גַם הֵם גַּם אַתֶּם״. אִם כֵּן תַּנָּא אֵהֵיכָא קָאֵי שֶׁאוֹמֵר הֵם בְּשֶׁלָּהֶם, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁזֶּה יַכְרִיחַ לוֹמַר כִּי תֵּבַת ״הֵם״ טָעוּת הוּא וְגָרְסִינַן בִּמְקוֹמָהּ ״אַתֶּם״, וְזֶה פֵּרוּשׁוֹ: הֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה וְאַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה. גַּם חָסֵר מֵהַבָּרַיְתָא ״הֵם בְּשֶׁלָּכֶם״, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהַמַּדְפִּיס רָאָה שְׁתֵּי תֵּבוֹת כְּפוּלוֹת ״הֵם בְּשֶׁלָּכֶם״ וְ״הֵם בְּשֶׁלָּכֶם״ סָבַר שֶׁהוּא כֶּפֶל, לָזֶה הִשְׁמִיט אַחַת מֵהֶם. וְזֶה הוּא נוּסַח הַבָּרַיְתָא עַל נָכוֹן: ״גַם הֵם גַּם אַתֶּם״ – אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם, הֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה, אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה. וְלָזֶה לֹא מָצָא הַתַּלְמוּד לְהַקְשׁוֹת לְאַבַּיֵּי מִבָּרַיְתָא זוֹ שֶׁאֵין בָּהּ זִכְרוֹן שְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת לְוִיִּם, וְהִקְשָׁה מִבָּרַיְתָא אַחֶרֶת. גַּם בָּזֶה יִהְיֶה סֵיפָא דְּבָרַיְתָא בִּדְרָשַׁת הַכָּתוּב ״גַם הֵם גַּם אַתֶּם״ שֶׁהֵבִיא הַתַּנָּא, וְאָמַר כִּי הַלְוִיִּם בְּשֶׁל כֹּהֲנִים בְּמִיתָה, אֲבָל כֹּהֲנִים בְּשֶׁל לְוִיִּם אֵינָם אֶלָּא בְּאַזְהָרָה, וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַמְבַּ״ם. וּמֵעַתָּה עָלָה פְּסַק רַמְבַּ״ם וְסִפְרֵי וּבָרַיְתָא דַּעֲרָכִין בְּקָנֶה אֶחָד.
במדבר יח:כד · פירוש א
כִּ֞י אֶת־מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לַֽיהֹוָה֙ תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַלְוִיִּ֖ם לְנַחֲלָ֑ה עַל־כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּי לָהֶ֔ם בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃ {פ}
כִּי אֶת מַעְשַׂר וְגוֹ׳ עַל כֵּן וְגוֹ׳. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר וְלִבְנֵי לֵוִי נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ חֵלֶף עֲבוֹדָתָם, נִרְאֶה כִּי מַתְּנַת מַעֲשֵׂר זֶה שֶׁנָּתַן ה׳ לַלְוִיִּם יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד חֵלֶק הַנּוֹגֵעַ לָהֶם בָּאָרֶץ, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאֵינָם טוֹרְחִים בָּאָרֶץ לַעֲשׂוֹת שֶׁבַע מְלָאכוֹת הַצְּרִיכוֹת עַד שֶׁיִּהְיוּ חִטִּים מְמוֹרָחִים. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב שְׁנֵי דְּבָרִים: חֵלֶף חֶלְקָם בָּאָרֶץ וְחֵלֶף עֲבוֹדָתָם, יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים וְעוֹשִׂים מְלַאכְתָּם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מוּפְנִים לַעֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. וְהִנֵּה בַּלְוִיִּם לֹא אָמַר ״אֲנִי חֶלְקְךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין הַלְוִיִּם זוֹכִים בְּחֵלֶק ה׳, וְלָזֶה גַּם הֵם נוֹתְנִים חֵלֶק ה׳ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְהֵם וּמַעַשְׂרָם אֵינוֹ אֶלָּא כִּשְׂכִירוּת הֶדְיוֹטוֹת לְשָׁרֵת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא הַכֹּהֵן וְאֹהֶל מוֹעֵד.
במדבר יח:לא · פירוש א
וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכׇל־מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
כִּי שָׂכָר וְגוֹ׳ חֵלֶף וְגוֹ׳. חָזַר לוֹמַר הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, לְפִי שֶׁאָמַר וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא חֻלִּין גְּמוּרִים, לָזֶה נָתַן הַטַּעַם כִּי אֵין בְּמַעֲשֵׂר זֶה שׁוּם קְדֻשָּׁה כַּתְּרוּמָה אוֹ כַּדּוֹמֶה לָהּ, אֶלָּא מָמוֹן חוֹל שֶׁאָמַר ה׳ לְיִשְׂרָאֵל לִפְרֹעַ לָכֶם שְׂכַר עֲבוֹדַתְכֶם, וּמֵעַתָּה מַה קְדֻשָּׁה יֵשׁ בּוֹ.
במדבר יח:לא · פירוש ב
וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכׇל־מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וְרַזַ״ל (ספרי במדבר קכב.) אָמְרוּ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁאִם עָבַד יִטּוֹל, וְאִם לֹא עָבַד לֹא יִטּוֹל. מִכָּאן אָמְרוּ בֶּן לֵוִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל הָעֲבוֹדוֹת חוּץ מֵאֶחָד אֵין לוֹ חֵלֶק בַּלְּוִיָּה, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
במדבר לה:ב · פירוש א
צַו֮ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנָתְנ֣וּ לַלְוִיִּ֗ם מִֽנַּחֲלַ֛ת אֲחֻזָּתָ֖ם עָרִ֣ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרָ֗שׁ לֶֽעָרִים֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּֽם׃
וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁצִּוָּה ה׳ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַלְוִיִּם חֵלֶק וְנַחֲלָה בָּאָרֶץ, אֲבָל בְּתוֹרַת חֶסֶד יִתְּנוּ לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם מִמַּה שֶׁהִגִּיעָם, כְּדִין שֶׁמְּפַרְנְסִים מִי שֶׁהִשִּׂיגָה (אולי צריך לומר שלא השיגה) יָדוֹ, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר עָרִים לָשָׁבֶת, פֵּרוּשׁ לְצַד הַהֶכְרֵחַ לָשֶׁבֶת בָּהֶם וְגוֹ׳, וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר אַחַר כָּךְ וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת, לְהָעִירְךָ כִּי מַאֲמַר ״לָשָׁבֶת״ רִאשׁוֹן הִיא טַעַם הַנְּתִינָה, וּמַאֲמַר ״וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת״ הוּא לוֹמַר לְךָ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִישִׁיבָה. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (מכות יב.; ערכין לג.) שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהֶעָרִים יִהְיוּ לִישִׁיבָה, שֶׁאֵין עוֹשִׂין עִיר מִגְרָשׁ.
במדבר לה:ג · פירוש א
וְהָי֧וּ הֶֽעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם׃
וּלְכֹל חַיָּתָם. פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא לְכָל צָרְכֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר וְכָלוּל הוּא בִּכְלַל רְכוּשָׁם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת (מכות יב.) פֵּרְשׁוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְּנוּ אֶלָּא לַחַיִּים וְלֹא לִקְבוּרָה, שֶׁאֵין קוֹבְרִין בָּהֶם אֶלָּא הָרוֹצֵחַ שֶׁבָּא בּוֹ מַאֲמַר ה׳ כִּי שָׁם תִּהְיֶה קְבוּרָתוֹ. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קָשֶׁה תֵּבַת ״וּלְכֹל״, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּא מַאֲמַר ״וּלְכֹל חַיָּתָם״ אֶלָּא לְמַעֵט קְבוּרַת מֵתִים, ״לְחַיָּתָם״ הָיָה לוֹ לוֹמַר, כִּי ״וּלְכֹל״ מַשְׁמַע שֶׁמְּרַבֶּה בְּתַשְׁמִישֵׁי הַמִּגְרָשׁ, וּמַה גַּם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו ״וּלְכֹל חַיָּתָם״ רִבּוּי. וְרָצָה לוֹמַר ״וּלְכֹל״ רִבּוּי, וְהִשְׂכִּילוּ שֶׁהַמִּעוּט הוּא הַנִּשְׁמָע מִתֵּבַת ״חַיָּתָם״ עַצְמָהּ, אוֹ לְפִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַעֵט הַקְּבוּרָה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת כָּל חוּץ מִמֶּנָּה, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וּלְכֹל מִין תַּשְׁמִישׁ שֶׁהוּא לַחַיִּים. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא מִעֵט אֶלָּא לִקְבוּרָה, וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״לְחַיָּתָם״ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁמִּעֵט כָּל שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ חַיָּתָם לְגַמְרֵי, וְיִכָּנְסוּ בְּגֶדֶר הָאִסּוּר דְּבָרִים אֲחֵרִים לְבַד הַקְּבוּרָה.
במדבר לה:ו · פירוש א
וְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אֵ֚ת שֵׁשׁ־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָרֹצֵ֑חַ וַעֲלֵיהֶ֣ם תִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר׃
וְאֵת הֶעָרִים וְגוֹ׳ אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט. מִכָּאן מַשְׁמַע כִּי הַשֵּׁשׁ עָרֵי מִקְלָט הֵם לַגּוֹלִין וְלֹא לַלְוִיִּם, וּמֵאָמְרוֹ בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה שֶׁאָמַר כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה, מַשְׁמַע שֶׁלִּזְכוּת הַלְוִיִּם הֵם גַּם הַשִּׁשָּׁה. וְנִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לָתֵת זְכוּת שָׁוָה לְיִשְׂרָאֵל הַגּוֹלִין וְלַלְוִיִּם, שֶׁיַּד כֻּלָּן שָׁוֶה, לָכֵן בְּפָסוּק רִאשׁוֹן אָמַר זְכוּת לַגּוֹלִין שֶׁיִּהְיוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לָהֶם לָדוּר בָּהֶם, וּבְפָסוּק שֵׁנִי נָתַן זְכוּת לַלְוִיִּם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהֵם שֶׁל לְוִיִּם וְהֵם שֶׁל הַגּוֹלִין וְאֵין הַגּוֹלִין מַעֲלִין שָׂכָר, וְכֵן הֶעֱלוּ בְּסוֹף הַגּוֹלִין (מכות יג.) לְכָל הַסְּבָרוֹת. וְסוֹבֵר אֲנִי שֶׁבֶּן לֵוִי נִדְחֶה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַגּוֹלֶה, אִם רַבּוּ הָרַצְחָנִים וְהֻצְרְכוּ לְשֵׁשׁ עֲיָירוֹת יִדָּחוּ הַלְוִיִּם מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי הִקְדִּים הַכָּתוּב זְכוּת לַגּוֹלִין.