שמות
שמות ה:ח · פירוש א
וְאֶת־מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי־נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃
כִּי נִרְפִּים הֵם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מִי תָּלָה צַעֲקַת עֲבוֹדָה לֵאלֹהִים לְצַד שֶׁהָעֲבוֹדָה רְפוּיָה עֲלֵיהֶם. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּין לוֹמַר שֶׁלֹּא רָצוּ לָלֶכֶת לִזְבּוֹחַ אֶלָּא לְצַד שֶׁרָאוּ שֶׁהֵיטִיב ה׳ עִמָּהֶם שֶׁהֵקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַשִּׁעְבּוּד וְהֵם בְּטֵלִים, עַל כֵּן וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, עַל זֶה הֵם צוֹעֲקִים לֵאמֹר נִזְבְּחָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְהָבִיא קָרְבַּן תּוֹדָה עַל הַטּוֹב שֶׁהוֹצִיאָם מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד, שֶׁזּוּלַת זֶה מַה טוֹבַת ה׳ עֲלֵיהֶם לְהִתְחַיֵּב לִזְבּוֹחַ לוֹ. לָזֶה אָמַר תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עֲלֵיהֶם וּמֵעַתָּה לֹא יְדַבְּרוּ עוֹד בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁל שֶׁקֶר, כִּי אֲפִילּוּ כְּפִי דַּעְתָּם אֵין לָהֶם לִזְבּוֹחַ כִּי פָּסְקָה טוֹבַת רִפְיוֹן הַצָּרָה מֵעֲלֵיהֶם.
שמות י:כה · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹלֹ֑ת וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ. קָשֶׁה, אֵיךְ שָׁאוֹל יִשְׁאַל עֶבֶד ה׳ זִבְחֵי אֱלֹהִים מֵאִישׁ בָּזוּי וְטָמֵא אֲשֶׁר הֵרִים פִּיו בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, נוֹסָף עַל הֱיוֹתוֹ נָכְרִי? הַחֵפֶץ לַה׳ בְּזֶבַח רְשָׁעִים? וַהֲגַם שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה ״אִישׁ אִישׁ״ לְרַבּוֹת (חולין יג,ב), אַךְ וְרַק לֹא לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ.
שמות י:כה · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹלֹ֑ת וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
אָכֵן דִּבְרֵי פִי חָכָם, דִּקְדֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ וְאָמַר וְעָשִׂינוּ, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״לַעֲשׂוֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ״, אֶלָּא נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁהוּא יִתֵּן בְּיָדָם מִקְנֶה הָרָאוּי לִזְבָחִים, וַאֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה לַה׳ אֱלֹהֵינוּ לְצֹרֶךְ עַצְמֵנוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא יַמְצִיא לָהֶם מַתָּנָה שֶׁיִּסְתַּפְּקוּ מִמֶּנָּה לְזִבְחֵיהֶם לַה׳. גַּם בָּזֶה לֹא קָשֶׁה אָמְרוֹ ״זְבָחִים וְעוֹלוֹת״ לַתַּנָּא שֶׁאָמַר (מנחות עג:) שֶׁאֵין מְקַבְּלִין מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא עוֹלָה וְלֹא שְׁלָמִים, וַהֲרֵי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב כָּאן ״זְבָחִים וְעוֹלוֹת״, וְלִדְבָרֵינוּ לֹא קָשֶׁה.
שמות י:כו · פירוש א
וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃
וְגַם מִקְנֵנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר אֵלָיו ״גַּם אַתָּה תִּתֵּן״? זֶה יַגִּיד שֶׁמִּלְּבַד שֶׁיִּקְחוּ מִקְנֵיהֶם גַּם אַתָּה וְגוֹ׳, אִם כֵּן הֲרֵי הִזְכִּיר מִקְנֵיהֶם. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁחָשׁ שֶׁיָּבִין פַּרְעֹה כִּי אָמְרוֹ ״גַּם אַתָּה״ לֹא יִרְמֹז הַקּוֹדֵם עַל מִקְנֵיהֶם אֶלָּא עַל הַטַּף, כִּי מִלְּבַד שֶׁיֵּלֵךְ הַטַּף גַּם צָרִיךְ הוּא לִתֵּן וְגוֹ׳, לָזֶה בֵּאֵר הַדְּבָרִים שֶׁעַל הַמִּקְנֶה, זֶה דֹּחַק. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח וְגוֹ׳, מַה חִדּוּשׁ בָּזֶה? אִם לְהוֹדִיעוֹ שֶׁעוֹבְדִים ה׳ בִּזְבִיחַת צֹאן, הֲלֹא כְּבָר אָמַר אֵלָיו ״גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵינוּ זְבָחִים״ וְגוֹ׳, אִם כֵּן אֵין חִדּוּשׁ בְּהוֹדָעָה זוֹ. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ״לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד״, כִּי פְּשַׁט הַדְּבָרִים יַגִּיד בָּזֶה הוּא עַל הַשִּׁעוּר שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כַּמָּה תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה, וְלָזֶה צְרִיכִין לְמִקְנֵיהֶם וְגַם הוּא יִתֵּן אִם יַחְפֹּץ, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״כַּמָּה נַעֲבֹד״.
שמות י:כו · פירוש ב
וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃
אָכֵן נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל טַעֲנָה אַחַת לְבַל יִטְעוֹן אוֹתָהּ פַּרְעֹה, וְהוּא כִּי יִקְחוּ מִין הָרָאוּי לִזְבּוֹחַ לַה׳ וּמִין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי יֻצַּג. לָזֶה אָמַר ״וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ״ – פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לִזְבִיחָה, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה – פֵּרוּשׁ, כָּל רֶגֶל בְּהֵמָה, וּבִכְלָל זֶה נִכְלָל סוּס וּפֶרֶד גָּמָל חֲמוֹר וְכוּ׳, כִּי כֻלָּם יִקָּרֵא לָהֶם מִקְנֶה. וְאָמְרוֹ ״כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח״ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (כד:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּא שְׁמַע וְכוּ׳ ״אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְגוֹ׳ לְמַעַן זְבוֹחַ לַה׳״ וְגוֹ׳, מַאי מֵיטַב? דְּמֵי מֵיטַב, וּמַאי שְׁנָא דְּאִקְפּוּץ עֲלֵיהֶם זְבִינָא, עַד כָּאן. הִנֵּה שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לְמַעַן זְבוֹחַ לַה׳״ מְפָרֵשׁ לָהּ הַתַּלְמוּד לְמַעַן קְנוֹת מִדְּמֵיהֶן זְבָחִים, וּכְמוֹ כֵן יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ כָּאן כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֵינָם רְאוּיִם לִזְבִיחָה אַף עַל פִּי כֵן יִצְטָרֵךְ לָנוּ לְטַעַם כִּי מִמֶּנּוּ – פֵּרוּשׁ, מִדָּמָיו נִקַּח לַעֲבוֹד ה׳, פֵּרוּשׁ צָרְכֵי עֲבוֹדָה, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״מִמֶּנּוּ נִזְבַּח לַה׳ אֱלֹהֵינוּ״.
שמות י:כו · פירוש ג
וְגַם־מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־נֵדַ֗ע מַֽה־נַּעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה עַד־בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃
וְאָמְרוֹ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד. פֵּרוּשׁ: וְאִם תֹּאמַר נְשַׁעֵר שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק לָעֲבוֹדָה וְהַשְּׁאָר יֻצַּג, לָזֶה אָמַר ״לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד״. תֵּבַת ״מַה״ תִּסְבּוֹל שְׁנֵי עִנְיָנִים וְלִשְׁנֵיהֶם נִתְכַּוֵּן: הָאֶחָד הוּא כַּמָּה, וְהַשֵּׁנִי מַה הוּא אֹפֶן הָעֲבוֹדָה שֶׁיְּצַו הָאֵל אוֹתָנוּ, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאמַר שֶׁנִּבְנֶה בִּנְיָן לִזְבּוֹחַ בּוֹ וּכְלֵי זָהָב אֵין שִׁעוּר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וַעֲבוֹדוֹת אֲחֵרִים, וַהֲַגַם שֶׁאָמְרוּ ״וְנִזְבְּחָה״ וְגוֹ׳, הֲרֵי אָמַר עוֹד ״שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי״ (שמות ד:כג) וְהִכְנִיס פְּרָטִים אֲחֵרִים בִּכְלַל זֶה מִלְּבַד הַזְּבִיחָה, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין דָּבָר זֶה שֶׁל הַזְּבִיחָה מְסֻיָּם שֶׁאֵין זוּלָתָהּ, אֲשֶׁר עַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְכָל מַה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ וְגַם אַתָּה תִּתֵּן.
שמות יב:ג · פירוש ז
דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ בְּפֶסַח מִצְרַיִם עַל הַטְּמֵאִים וְהָעֲרֵלִים וּבְנֵי הַנֵּכָר שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ מִפֶּסַח. הֵן אֱמֶת כִּי אַזְהָרַת הַטְּמֵאִים, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״ (במדבר יט:ב), יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, אֲבָל הָעֲרֵלִים וּבְנֵי הַנֵּכָר לָמָּה לֹא צִוָּה אוֹתָם ה׳. וְהִנֵּה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּזְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁנֵיהֶם, עַל הַמִּילָה כָּאָמוּר בְּדִבְרֵי קַבָּלָה (יחזקאל טז:ו) ״וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה יט:ו) דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, וְעַל בֶּן נֵכָר דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טז) בְּפָסוּק ״מִשְׁכוּ״ וְגוֹ׳ – מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי שֶׁהִזְהִיר עַל הַדָּבָר כִּי קוֹדֶם מִצְוַת הַפֶּסַח יֵצְאוּ מִכְּלַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְיִכָּנְסוּ בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל. וְכָל זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק לְקוּשְׁיָתֵנוּ כִּי לָמָּה לֹא בָּאוּ הַדְּבָרִים בְּדִבְרֵי ה׳ בְּעִקַּר הַמִּצְוָה.
שמות יב:ד · פירוש ג
וְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּ֘יִת֮ מִהְי֣וֹת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אׇכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶּֽׂה׃
אוֹ יִרְצֶה, כִּי בִּרְכַּת הַקֹּדֶשׁ מְרֻבָּה הִיא, וְיִמָּצֵא בּוֹ שִׁעוּר הַצָּרִיךְ לִמְנוּיָיו, וְלֹא יִמָּצֵא הַמִּעוּט אֶלָּא בַּבַּיִת שֶׁהֵם בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לְאוֹכְלוֹ.
שמות יב:ו · פירוש א
וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃
וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת. פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ שְׁמִירָה כְּדִין קֳדָשִׁים כֵּיוָן שֶׁקָּרָא עָלָיו שֵׁם פֶּסַח. עוֹד יִרְמוֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (שיר השירים רבה ב,ב) בְּפָסוּק ״גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי״ (דברים ד:לד), שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם סְרוּכִים קְצָת בְּחֻקֵּי עֲבוֹדָה זָרָה מִצַּד הֱיוֹתָם בֵּין הַמִּצְרִיִּים, וְאָמְרוּ עוֹד (שמות רבה טז,ב) שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״מִשְׁכוּ״ שֶׁיִּמְשְׁכוּ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וְהִנֵּה אֵין כַּוָּנָתָם זַ״ל לוֹמַר חָס וְשָׁלוֹם שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם מִבְּלִי יְדִיעָתָם יַעֲשׂוּ חֻקִּים שֶׁל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בִּפְרָטֵי הַמַּלְבּוּשִׁים וְהַמַּאֲכָלִים וּדְבָרִים הָרְגִילִים, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן מִלְּבַד שֶׁצִּוָּה שֶׁיַּעַקְרוּ מֵאוֹתָם פְּרָטִים שֶׁיְּדַמּוּ לָהֶם, נִתְחַכֵּם עוֹד אֵל עֶלְיוֹן לַעֲקוֹר בְּחִינַת הָרַע מֵהֶם וְלַעֲשׂוֹת תִּקּוּן עָוֹן זֶה, וְאָמַר שֶׁיִּקְחוּ הַטָּלֶה, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁבָּהּ הָיָה לְיִשְׂרָאֵל הַמִּכְשׁוֹלוֹת, וְיַעֲשׂוּ בָּהּ מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן, וּבָזֶה יִהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן לִשְׁמִירַת עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, פֵּרוּשׁ, בִּמְקוֹם מִצְוַת שְׁמִירַת עֲבוֹדָה זָרָה כְּשֶׁיִּנְהֲגוּ בּוֹ מִשְׁפָּט כָּתוּב, וְהָבֵן.
שמות יב:מג · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן זֹ֖את חֻקַּ֣ת הַפָּ֑סַח כׇּל־בֶּן־נֵכָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
וְרָאִיתִי מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (שמות רבה יט,ה) שֶׁהוֹצִיא ה׳ רוּחַ מִגַּן עֵדֶן, וּבִשֵּׂם פִּסְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְנִתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, בְּבַקָּשָׁה הַאֲכִילֵנוּ מִפֶּסַח שֶׁלְּךָ. אָמַר לָהֶם: אִם אֵין אַתֶּם נִימוֹלִים אֵין אַתֶּם אוֹכְלִים, דִּכְתִיב ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ וְגוֹ׳. מִיָּד נָתְנוּ עַצְמָן וּמָלוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה לְפִי מִדְרָשׁ זֶה לֹא קָשֶׁה לָמָּה לֹא אָמַר ״דַּבֵּר״ וְגוֹ׳ אוֹ ״לֵאמֹר״, כִּי פָּרָשָׁה זוֹ לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן נֶאֶמְרָה, וְצִוָּה אוֹתָם ״כָּל בֶּן נֵכָר״ וְגוֹ׳, וְאַחַר שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְצַד אֲכִילַת פִּסְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הַמְבֻשָּׂם מָלוּ עַצְמָם.
שמות יב:מח · פירוש ב
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶ֘סַח֮ לַיהֹוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כׇל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכׇל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר. פֵּרוּשׁ, כְּשֵׁם שֶׁמִּילַת עֶבֶד מְעַכֶּבֶת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֹאכַל, גַּם הַגֵּר מִילַת עֲבָדָיו וְכוּ׳ מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּמּוֹל לוֹ כָּל זָכָר. וְאָמְרוֹ וְאָז יִקְרַב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לֹא יִצְטָרֵךְ שֶׁיִּשְׁחֲטוּ אֲחֵרִים עָלָיו אֶלָּא הוּא בְּעַצְמוֹ יִקְרַב לַעֲשׂוֹתוֹ, וְהָיָה כְּאֶזְרַח וְגוֹ׳:
שמות יב:נא · פירוש א
וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהֹוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃ {פ}
וַיְהִי בְּעֶצֶם וְגוֹ׳. הוֹדִיעַ הַדָּבָר בְּסָמוּךְ לַעֲשִׂיַּת פֶּסַח, לוֹמַר כִּי זֶה גּוֹרֵם גְּמַר הַיְּצִיאָה, כִּי זוּלַת זֶה לֹא הָיָה בְּיָדָם מִצְווֹת לָצֵאת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יחזקאל טז:ו) בְּפָסוּק ״וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ״ וְגוֹ׳:
שמות יח:יב · פירוש א
וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכׇל־לֶ֛חֶם עִם־חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃
וַיִּקַּח יִתְרוֹ וְגוֹ׳ עֹלָה וְגוֹ׳. הִנֵּה נִתְחַכֵּם יִתְרוֹ לִזְבֹּחַ שְׁלָמִים רַבִּים, וְזֶה הָיָה לוֹ לְאוֹת כִּי מַזְמִין הוּא גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּקְרָא לְאַהֲרֹן וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל״ וְגוֹ׳ אֶלָּא וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מֵעַצְמָן בָּאוּ, כִּי מַעֲשָׂיו מוֹכִיחִים הַהַזְמָנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ קָדָשִׁים לִידֵי נוֹתָר, וְכִבְּדוּהוּ וּבָאוּ מֵעַצְמָן אַהֲרֹן וְהַזְּקֵנִים וְלֹא הִטְרִיחוּהוּ לְהַזְמִינָם עַל הַזֶּבַח.
שמות כה:ט · פירוש יב
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן מִמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה. וְרָאִיתִי לְהָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁרָצָה לְיַשֵּׁב וְאָמַר כִּי אֵין כַּוָּנַת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ עַל הַשִּׁעוּר מַמָּשׁ, אֶלָּא עַל דּוּגְמַת תְּכוּנַת הַבִּנְיָן הָרֹחַב בְּעֵרֶךְ הָאֹרֶךְ וְגֹבַהּ לְפִי עֵרֶךְ אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ, אֲבָל לְעִנְיַן הַגֹּדֶל אֵין קְפֵידָא. וְלָזֶה כְּשֵׁם שֶׁמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הָיָה ה׳ עַל ה׳, כְּמוֹ כֵן עָשׂוּ לְדוֹרוֹת מְרֻבָּע עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים. וְנִסְתַּיֵּעַ הָרַב מִדִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק הַזּוֹרֵק (שבת צח:) שֶׁהִקְשׁוּ לְמָה שֶׁנִּשְׁמַע מִדִּבְרֵי הַשַּׁ״ס כִּי רֹחַב הַמִּשְׁכָּן הָיָה עֶשֶׂר אַמּוֹת, מִנַּיִן לָהֶם זֶה, וְדִלְמָא רָחְבּוֹ אַחַד עָשָׂר אַמּוֹת וְכוּ׳. וְתֵרֵץ רַבִּי יְהוּדָה דְּמִבֵּית עוֹלָמִים יָלְפִינַן לָהּ, שֶׁהָיָה אָרְכּוֹ שִׁשִּׁים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים, הָכִי נַמִּי בַּמִּשְׁכָּן רָחְבּוֹ שְׁלִישׁ אָרְכּוֹ, וּכְתִיב ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, עַד כָּאן. וְהִקְשָׁה הָרַב עַל זֶה, אִם כֵּן לָמָּה לֹא עָשָׂה הַגֹּבַהּ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ כִּתְכוּנַת מִזְבַּח מֹשֶׁה שֶׁעָשָׂה שָׁלֹשׁ גֹּבַהּ לְחָמֵשׁ אֹרֶךְ וְרֹחַב, וּלְפִי שִׁעוּר זֶה יַעֲלֶה לְמִזְבַּח שְׁלֹמֹה שֶׁהָיוּ בּוֹ עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים, שְׁנֵים עָשָׂר גֹּבַהּ. וְתֵרֵץ כִּי כָּךְ בָּאָה הַהֲלָכָה שֶׁלֹּא אָמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ אֶלָּא עַל אֹרֶךְ וְרֹחַב לְבַד וְלֹא עַל הַגֹּבַהּ, עַד כָּאן.
שמות כה:ט · פירוש יג
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וּלְפִי דַּעְתִּי אֵין דִּבְרֵי הָרַב נִרְאִים, כִּי מַה שֶׁכָּתַב כִּי ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת לֹא בָּאָה אֶלָּא עַל תְּכוּנַת הַבִּנְיָן וְלֹא עַל שִׁעוּרוֹ, לֹא יְקֻבְּלוּ הַדְּבָרִים מִפִּיו בְּלֹא הוֹכָחָה מֵהַשַּׁ״ס. וְאִם מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיָא, יוֹתֵר יֵשׁ לְהַנִּיחַ הַדָּבָר בְּצָרִיךְ עִיּוּן מִלִּבְדוֹת מִדַּעְתֵּנוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם עַל מַה שֶׁיִּסְמֹכוּ. וּמַה שֶׁהוֹכִיחַ מִתֵּרוּץ רַבִּי יְהוּדָה, וְגַם עָלָיו אֲנִי דָּן, וְעוֹד אֵינוֹ הוֹכָחָה כִּי רַבִּי יְהוּדָה לֹא סָמַךְ תֵּרוּצוֹ עַל דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״. וּמַה שֶׁכָּתַב הָרַב בְּהֶעְתֵּק דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה ״וּכְתִיב וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ אֵינָם מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא הָרַב לְהַצְדִּיק דְּבָרָיו אָמַר כֵּן. וּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה הוּא כִּי גִּלּוּי מִלְּתָא הוּא אוֹמֵר, כִּי מִמַּה שֶׁרָאִינוּ שֶׁהָיָה בְּבֵית עוֹלָמִים עֶשְׂרִים עַל שִׁשִּׁים, וְכָאן בַּמִּשְׁכָּן יֵשׁ סָפֵק אִם הָיָה עֶשְׂרִים אֹרֶךְ וַעֲשָׂרָה רֹחַב אוֹ אַחַד עָשָׂר, יִתְגַּלֶּה הַסָּפֵק מִבֵּית עוֹלָמִים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה לָהֶם אֵיזוֹ רְאָיָה לִלְמֹד סֵדֶר זֶה מִבֵּית עוֹלָמִים וְלֹא מִדְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״. וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא הִזְכִּיר רַבִּי יְהוּדָה דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְחַזֵּק תֵּרוּצוֹ. וְעוֹד מַה שֶׁהוֹסִיף לְהַקְשׁוֹת מֵהַגֹּבַהּ וְאָמַר כִּי בָּאָה הַהֲלָכָה מֵהַר סִינַי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ אֶלָּא עַל תְּכוּנַת הָרִבּוּעַ וְלֹא עַל תְּכוּנַת הַגֹּבַהּ לְשִׁעוּר הָרִבּוּעַ.
שמות כה:ט · פירוש יד
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
דַּע כִּי נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים נט:) רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יוֹסֵי סוֹבֵר כִּי כָל מִזְבְּחוֹת הַנְּחֹשֶׁת, בֵּין מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, בֵּין מַה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, בֵּין מַה שֶׁעָשׂוּ בְּנֵי גוֹלָה וְשֶׁעָתִיד לְהֵעָשׂוֹת – כֻּלָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת גֹּבַהּ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה – מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה לְבַד, עַד כָּאן. וּסְבָרָא זוֹ הֲלָכָה הִיא (רמב״ם הלכות בית הבחירה פ״ב), וְסוּגְיַת פֶּרֶק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם (מנחות צז.) כְּדַעַת זוֹ מַגֶּדֶת. וְלִסְבָרָא זוֹ אֵין קֻשְׁיַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי קֻשְׁיָא כָּל עִקָּר, וְרַבִּי יְהוּדָה חוֹלֵק וְסוֹבֵר דְּבָרִים כִּכְתָבָן – שָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. וְהִנֵּה קֻשְׁיַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי אֵינָהּ צוֹדֶקֶת אֶלָּא לִסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה, וּמִן הָרָאוּי לֹא הָיָה מְדַבֵּר דְּבָרָיו בְּדֶרֶךְ פְּשִׁיטוּת שֶׁנִּרְאֶה כִּי הֵם דְּבָרִים מֻסְכָּמִים אֲשֶׁר לֹא כֵן הוּא. וּמַה שֶׁתֵּרֵץ הָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי כָּךְ בָּאָה הַהֲלָכָה וְכוּ׳, מִסּוּגְיַת שְׁבוּעוֹת לֹא מַשְׁמַע כֵּן, מִמַּה שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס אַמַּתַנִיתִין דְּאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעֲזָרוֹת וְכוּ׳ מְנָא הָנֵי מִלֵּי, וּמְתָרֵץ רַב שִׁימִי דְּאָמַר קְרָא ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּה שֶׁשׁוֹאֵל הַשַּׁ״ס מְנָא הָנֵי מִלֵּי וְהֻצְרַךְ רַב שִׁימִי לְתָרֵץ, שְׁמַע מִנָּהּ כִּי הַשּׁוֹאֵל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ גַּם כֵּן הַהֲלָכָה שֶׁאָמַר הָרַב שֶׁבָּאָה עַל הַגֹּבַהּ שֶׁאֵינָהּ לְדוֹרוֹת, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ הַהֲלָכָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת שֶׁעַל מַשְׁמָעוּתָהּ בָּאָה הַהֲלָכָה. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, לָמָּה לֹא הִקְשָׁה הַשּׁוֹאֵל עַצְמוֹ מִגֹּבַהּ הַמִּזְבֵּחַ שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ שְׁלֹמֹה כְּשֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהִיא קֻשְׁיַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי עַצְמָהּ, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ תֵּרוּץ אֶלָּא בַּהֲלָכָה שֶׁבָּאָה עַל זֶה, וַהֲלָכָה זוֹ לֹא יְדָעָהּ הַשּׁוֹאֵל כַּנִּזְכָּר. וְיֵשׁ עוֹד לְהוֹכִיחַ מֵעֹמֶק הַסּוּגְיָא כִּי לֹא הָיְתָה הֲלָכָה בָּזֶה, וְדִבְרֵי הָרַב שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק.
שמות כה:ט · פירוש טו
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי אֵין קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן מֵהַמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים, וְלֹא קֻשְׁיַת רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי מֵהַגּוֹבַהּ קֻשְׁיָא. וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ בָּרַיְתָא עֲרוּכָה בְּפֶרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים (זבחים סב,א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּנוּ רַבָּנָן, קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִבּוּעַ מְעַכְּבִין, מִדַּת אָרְכּוֹ וּמִדַּת רָחְבּוֹ וּמִדַּת קוֹמָתוֹ אֵינָם מְעַכְּבִין. וְקָאָמַר בְּשַׁ״ס מְנָא הָנֵי מִילֵי? דְּאָמַר קְרָא ״הַמִּזְבֵּחַ״ לְעַכֵּב, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי מִזְבֵּחַ עַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹתוֹ מֵעֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים, וְהַגּוֹבַהּ גַּם כֵּן יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְאִם כֵּן מַה מָקוֹם לְקֻשְׁיַת הָרַב מִמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה כִּי אֵין מְעַכֵּב גּוֹבַהּ וְרוֹחַב וְאוֹרֶךְ. וְגַם הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי זַ״ל נֶעְלַם מֵעֵינָיו דִּבְרֵי הַבָּרַיְתָא, וְחָשַׁב כִּי לֹא הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹתֵר מִשִּׁעוּר זֶה, וְגַם הַגּוֹבַהּ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה חָמֵשׁ עַל שָׁלֹשׁ גּוֹבַהּ וְלֹא עַל יוֹתֵר, וְהֻצְרַךְ לְתָרֵץ שְׁנֵי הַתֵּרוּצִים הַכְּחוּשִׁים. וְהִנֵּה שָׁתַלְתִּי לְךָ עֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְתֶחֱזַק בּוֹ בַּל תִּמּוֹט, כִּי אָמְרוֹ ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ הוּא עַל דְּבָרִים הַמְעַכְּבִין בַּמִּזְבֵּחַ מְדַבֵּר, שֶׁהֵם קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִבּוּעַ כִּדְקָתָנֵי בַּבָּרַיְתָא, וְגַם שֶׁלֹּא יִפְחוֹת מֵחָמֵשׁ אַמּוֹת רוֹחַב וְחָמֵשׁ אַמּוֹת אוֹרֶךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּפֶרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְחִיתֶנּוּ מִמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה.
שמות כה:ט · פירוש כו
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וְנִרְאֶה כִּי הַתּוֹרָה רָמְזָה הַדָּבָר בְּמַה שֶׁעָקְרָה סֵדֶר מִצְוַת מִזְבַּח הַזָּהָב מִמָּקוֹם שֶׁהָיָה רָאוּי לְצַוּוֹת עָלָיו, כִּי תִמְצָא כִּי מִתְּחִלָּה הִתְחִיל בָּאָרוֹן שֶׁהוּא פְּנִימִי פְּנִימִיִּים, וְאַחַר כָּךְ הַכַּפֹּרֶת, וְאַחַר כָּךְ הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ הַמְּנוֹרָה, וְאַחֲרֵיהֶם הַמִּשְׁכָּן יְרִיעָיו קְרָשָׁיו עַמּוּדָיו אֲדָנָיו, וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הַחִיצוֹן, וְאַחֲרָיו חֲצַר הַמִּשְׁכָּן, וְאַחֲרָיו הַשֶּׁמֶן וּבִגְדֵי שָׁרֵת לְאַהֲרֹן וְקָרְבְּנוֹת הַחִנּוּךְ וְהַתְּמִידִין, וְאַחַר כָּל זֶה צִוָּה מִזְבַּח הַזָּהָב. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְגָּשָׁה גְּדוֹלָה בְּשִׁנּוּי גָּדוֹל כָּזֶה, וְרָמַז בָּזֶה שֶׁדִּינוֹ מְשֻׁנֶּה מִכָּל הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, כִּי הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו הָרָאוּי לְבֵית עוֹלָמִים יְשַׁמֵּשׁ לְבֵית עוֹלָמִים, כְּגוֹן הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים בְּבֵית עוֹלָמִים, וּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבֵית עוֹלָמִים כְּגוֹן מִשְׁכָּן וְכֵלִים שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ בַּמִּקְדָּשׁ, גַּם מִזְבַּח הַחִיצוֹן שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ הַקְפָּדָה אֶלָּא בְּרִבּוּעַ וּבַמִּקְדָּשׁ הָיוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹתוֹ גָּדוֹל לְצַד הַצֹּרֶךְ, אֲבָל מִזְבַּח הַזָּהָב הֲגַם שֶׁלֹּא תִשְׁתַּנֶּה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהוּא הַקְטָרַת חֲצִי מָנֶה בַּבֹּקֶר וַחֲצִי מָנֶה בָּעֶרֶב, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית עוֹלָמִים, וְעָשָׂה אַחֵר וּגְנָזוֹ לַחֲלוּטִין מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן בְּשֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁהֲגַם שֶׁעָשָׂה עֲשָׂרָה – שֶׁל מֹשֶׁה עוֹלֶה עַל כֻּלָּן. וְעִנְיַן רְמִיזוֹת מַעֲשֵׂה בֵּית עוֹלָמִים אֵינוֹ אֶלָּא רֶמֶז בְּעָלְמָא.
שמות כז:כא · פירוש א
בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹסֶפְתָּא דִּשְׁקָלִים (תוספתא שקלים ב): כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר שֶׁנִּתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן כְּשֵׁרִים, וּבִלְבַד שֶׁיִּמְסְרוּם לַצִּבּוּר, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ כִּי שֶׁמֶן זֶה קָרְבַּן צִבּוּר, וְלָזֶה לוּ יִהְיֶה שֶׁיִּתְנַדְּבוֹ יָחִיד, צָרִיךְ שֶׁיִּמְסְרֵם לַצִּבּוּר, וְתִהְיֶה הֲבָאָתוֹ לַמִּשְׁכָּן מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
שמות כח:מא · פירוש ב
וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת־בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת־יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִהֲנ֥וּ לִֽי׃
וְקִדַּשְׁתָּ. פֵּרוּשׁ, בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת, כְּאָמְרוֹ ״וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם״ (שמות כט:א). וְטַעַם שֶׁהִזְכִּיר הַדָּבָר כָּאן, לוֹמַר שֶׁלֹּא יְקַדֵּשׁ אוֹתָם עַד שֶׁיַּקְדִּים לַעֲשׂוֹת הַלְּבִישָׁה וְהַמְּשִׁיחָה, וְהָבֵן:
שמות כט:א · פירוש א
וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַ֠ח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם תְּמִימִֽם׃
וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם אֵלָיו מְנִיעַת הַמַּעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (שמות כז:כ) שֶׁאֵין עָלָיו אֶלָּא מִצְוַת הַדִּבּוּר לָעוֹשִׂים, לָזֶה וְזֶה הַדָּבָר זֶה יָצָא מֵהַכְּלָל הַמֻּשְׁלָל וְיֵשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ לְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו שִׁבְעָה יָמִים, וְאָמְרוֹ וְזֶה לְצַד שֶׁקָּדַם וְצִוָּה שֶׁיַּלְבִּישֶׁנּוּ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, וְגָמַר אוֹמֶר וְזֶה גַּם כֵּן תַּעֲשֶׂה. וְאִם לֹא אָמַר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֶלָּא ״לְקַח פַּר״ וְגוֹ׳, יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כִּי יְצַוֶּה לְאַהֲרֹן אוֹ לְבָנָיו לַעֲשׂוֹת, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה״ כִּי הוּא הָעוֹשֶׂה. וְלֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר לְהַקְרִיב אֶלָּא קָרְבַּן שָׁעָה שֶׁהֵם קָרְבְּנוֹת יְמֵי הַמִּלּוּאִים שֶׁל אַהֲרֹן וּבָנָיו, אֲבָל קָרְבָּן שֶׁהוּא קָבוּעַ לְדוֹרוֹת שֶׁהֵם הַתְּמִידִים שֶׁל כֶּבֶשׂ אֶחָד בַּבֹּקֶר וְכֶבֶשׂ אֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם – לֹא, לָזֶה חָזַר וְאָמַר וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְגוֹ׳ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד. וְשֶׁלֹּא יָבִין כִּי הֻתַּר בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת תָּמִיד, לָזֶה אָמַר ״וְזֶה״, לוֹמַר אֵין לוֹ לְהַקְרִיב אֶלָּא שִׁבְעָה יָמִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן.
שמות כט:א · פירוש ב
וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַ֠ח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם תְּמִימִֽם׃
וְאָמְרוֹ הַדָּבָר תִּתְבָּאֵר לְמַאן דְּאָמַר בְּיוֹמָא (יומא ד,א) מִלּוּאִים כָּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב, לָזֶה אָמַר וְזֶה הַדָּבָר כָּל הַדָּבָר הָאָמוּר כָּאן לְעִכּוּב, וּלְמַאן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מְעַכֵּב לְדוֹרוֹת אֵין מְעַכֵּב בַּמִּלּוּאִים, אָמְרוֹ הַדָּבָר לוֹמַר וְלֹא כָּל דָּבָר מְעַכֵּב.
שמות כט:א · פירוש ג
וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַ֠ח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם תְּמִימִֽם׃
לְקַח פַּר וְגוֹ׳. אוּלַי כִּי רְשׁוּת נְתוּנָה לְהָבִיא אוֹ מִשֶּׁל אַהֲרֹן וּבָנָיו אוֹ מִשֶּׁל מֹשֶׁה, וְאֵין עִכּוּבָה בַּדָּבָר.
שמות כט:י · פירוש א
וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֔ר לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּֽר׃
וְסָמַךְ וְגוֹ׳. וְלֹא אָמַר ״וְסָמְכוּ״, שֶׁאַהֲרֹן יִסְמֹךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ יִסְמְכוּ בָּנָיו. שׁוּב בָּא בְּיָדִי תּוֹסֶפְתָּא בְּפֶרֶק י׳ דִּמְנָחוֹת וְזֶה לְשׁוֹנָם: חֲמִשָּׁה שֶׁהֵבִיאוּ זֶבַח אֶחָד, כֻּלָּן סוֹמְכִין עָלָיו, לֹא כֻּלָּן כְּאֶחָד אֶלָּא כָּל אֶחָד סוֹמֵךְ וּמִסְתַּלֵּק, עַד כָּאן, וּפָסְקוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. וּכְפִי זֶה אָמַר הַכָּתוּב וְסָמַךְ לוֹמַר שֶׁיִּסְמְכוּ אֶחָד אֶחָד וְלֹא יַחַד. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמַּעֲשֶׂה בְּפָרָשַׁת צַו (ויקרא ח:יח). וְאוּלַי כִּי מֵאֶחָד הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי לְצַד שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַחֵטְא שֶׁעָלָיו בָּא הַקָּרְבָּן, כִּי הוּא עָשָׂה הָעֵגֶל וְלֹא בָּנָיו, לָזֶה פֵּרְטוֹ לְהַקְדִּימוֹ לִרְמֹז עַל הַדָּבָר, וְאֵין לְמֵדִין מִמֶּנּוּ לְכָל זֶבַח, לָזֶה כָּפַל וְאָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים וְסָמַךְ לְשׁוֹן יָחִיד, וּמֵעַתָּה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לָמָּה בְּפָרָשַׁת צַו בְּהוֹדָעַת הַמַּעֲשֶׂה לֹא אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד אֶלָּא בָּרִאשׁוֹן, כִּי יַסְפִּיק לַלִּמּוּד שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לוֹ, כִּי לֹא הֻכְפַּל בַּמִּצְוָה אֶלָּא לְהָסִיר הַטָּעוּת, וְהָבֵן:
שמות כט:כז · פירוש א
וְקִדַּשְׁתָּ֞ אֵ֣ת ׀ חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוּנַ֖ף וַאֲשֶׁ֣ר הוּרָ֑ם מֵאֵיל֙ הַמִּלֻּאִ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר לְאַהֲרֹ֖ן וּמֵאֲשֶׁ֥ר לְבָנָֽיו׃
מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר, וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא יֹאכַל מִכָּל חָזֶה וְשׁוֹק הַנִּתָּנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו זוּלַת אֵלּוּ.
שמות כט:לג · פירוש א
וְאָכְל֤וּ אֹתָם֙ אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם לְמַלֵּ֥א אֶת־יָדָ֖ם לְקַדֵּ֣שׁ אֹתָ֑ם וְזָ֥ר לֹא־יֹאכַ֖ל כִּי־קֹ֥דֶשׁ הֵֽם׃
וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהֵם בְּעָלָיו וְלֹא לְצַד שֶׁהֵם כֹּהֲנִים, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם, כִּי אֲכִילַת שְׁלָמִים לַבְּעָלִים תַּפְעִיל הַכַּפָּרָה, וַאֲפִלּוּ לְמֹשֶׁה אֲסוּרִים הֲגַם שֶׁאוֹכֵל הֶחָזֶה שֶׁאָסוּר לְאַהֲרֹן.
שמות כט:לט · פירוש א
אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃
אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד וְגוֹ׳. אָמַר אֶת הַכֶּבֶשׂ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִסְתַּפֵּק שֶׁהוּא זוּלַת שְׁנֵי כְּבָשִׂים הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ, לָזֶה אָמַר אֶת הַכֶּבֶשׂ פֵּרוּשׁ אֶחָד מֵהַמֻּזְכָּרִים. וְאָמְרוֹ הָאֶחָד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם אֶלָּא כֶּבֶשׂ אֶחָד בַּנִּמְצָא – יַקְרִיבוּהוּ בַּבֹּקֶר, וְאֵין כֶּבֶשׂ שֵׁנִי שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְעַכֵּב. וְהִנֵּה אָמְרוֹ הָאֶחָד פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ אֶחָד וְאֵין לוֹ שֵׁנִי, וַאֲפִלּוּ בַּחִנּוּךְ שֶׁמְּעַכֵּב רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי כְּאָמְרָם בְּפֶרֶק הַתְּכֵלֶת (מנחות פד,ד), אֵין שֵׁנִי מְעַכֵּב לָרִאשׁוֹן.
שמות ל:לה · פירוש א
וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃
מְמֻלָּח טָהוֹר. נִרְאֶה כִּי פֵּרוּשׁ ״טָהוֹר״ הוּא שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בּוֹ עִרְבּוּב גְּוָנִים, כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶחָד עָשָׂר סַמָּנִים יִתְרַבּוּ הַגְּוָנִים, וַהֲגַם שֶׁיְּעָרְבֵם יַחַד, לְצַד רִבּוּי הַסַּמָּנִים וְרִבּוּי הַכַּמּוּת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים, תִּשָּׁאֵר אֵיזֶה פִּנָּה בּוֹ שֶׁאֵין הַגָּוֶן שָׁוֶה בָּהּ. וַהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁיְּדַקְדֵּק בְּחוּשׁ דַּקּוּת הָרְאוּת יַשְׂכִּיל כִּי אֵינֶנּוּ גָּוֶן אֶחָד, וְאֵינוֹ קָרוּי מְצִיאוּת זֶה ״טָהוֹר״. לָזֶה אָמְרוּ מְמֻלָּח טָהוֹר, פֵּרוּשׁ זַךְ שֶׁיֵּרָאֶה גָּוֶן אֶחָד מַמָּשׁ בְּאֶמְצָעוּת הַתַּעֲרֹבֶת מַעֲשֵׂה אוּמָּן, וּבְאֶמְצָעוּת הֱיוֹתָהּ דַּקָּה בְּיוֹתֵר.
שמות ל:לז · פירוש א
וְהַקְּטֹ֙רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהֹוָֽה׃
וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כריתות ו.) שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל יוֹם מְתַקֵּן בְּמַתְכֻּנְתָּהּ וְהָיָה מַכְנִיס, וְהוּא אָמְרוֹ וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, פֵּרוּשׁ, כָּל מַה שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהֶכְשֵׁר מַעֲשֵׂה בֵּית ה׳ – בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ, הָא לָמַדְתָּ הַמְּפַטֵּם חֲצִי מָנֶה חַיָּב כָּרֵת.
שמות ל:לז · פירוש ב
וְהַקְּטֹ֙רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהֹוָֽה׃
לֹא תַעֲשׂוּ. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְהָרִיחַ אָסוּר בְּלָאו, אֲבָל בְּכָרֵת דַּוְקָא לְהָרִיחַ, וְלָזֶה לֹא רָשַׁם תְּנַאי לְהָרִיחַ בְּפָסוּק זֶה אֶלָּא בַּפָּסוּק שֶׁהִזְכִּיר בּוֹ עֹנֶשׁ כָּרֵת (שמות ל:לח).
שמות לח:כא · פירוש ג
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ אֵלֶּה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כא,ה) אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת וְכוּ׳ עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְתַקֵּן הַחֵטְא בְּדוּגְמָא. וְהִנֵּה יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ וְאָמְרוּ (שמות לב,ד) ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״, לָזֶה בָּאָה אֵלֶּה זֹאת בִּבְחִינַת הַזְּכוּת לְכַפָּרַת עָוֹן זֶה. וְתִמְצָא כִּי אָמְרוּ (שמות רבה) הָעֵדוּת שֶׁעֵדוּת הוּא לָהֶם שֶׁנִּתְכַּפֵּר עֲוֹן הָעֵגֶל. וּכְשֶׁתְּדַקְדֵּק תִּמְצָא כִּי כָּל פְּרָטֵי עֲוֹן הָעֵגֶל בָּא כְּנֶגְדָּן בַּמִּשְׁכָּן: הֵם הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה (שמות לב,א) אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לִפְנֵיהֶם, הִנֵּה הִנָּם הֵכִינוּ מָקוֹם לַה׳ אֱלֹהִים אֱמֶת לִהְיוֹת לִפְנֵיהֶם. הֵם בָּנוּ מִזְבֵּחַ וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת (שם ו), הִנֵּה הִנָּם הֵכִינוּ מִזְבֵּחַ לְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים לַה׳. הֵם נָתְנוּ זְהָבָם, הִנֵּה הִנָּם נָתְנוּ זְהָבָם וְכַסְפָּם וְכָל כְּלֵי חֶמְדָּתָם לַה׳. הֵם פָּרְקוּ נִזְמֵיהֶם, הִנֵּה הִנָּם הֵבִיאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים לֹא נֶזֶם לְבַד אֶלָּא כָּל עֲדָיָם מֵעֲלֵיהֶם וְכָל כְּלֵי חֶמְדָּה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל (שמות לה,כב). הֵם עָשׂוּ מְמוּנִּים עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ, הִנֵּה הִנָּם פָּקְדוּ בְּצַלְאֵל לַעֲשׂוֹת וְכוּ׳. אָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״, הִנֵּה אֵלֶּה פְקוּדֵי לְכַפָּרָה.
ויקרא
ויקרא א:ב · פירוש א
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ. כָּפַל לוֹמַר דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, גַּם שִׁנָּה לְדַבֵּר בִּשְׁנֵי לְשׁוֹנוֹת וְלֹא אָמַר אֱמוֹר וְאָמַרְתָּ, לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ שְׁנֵי מִינֵי קָרְבָּן, אֶחָד הַבָּא לְרָצוֹן נִדָּר וְנִדָּב, וְאֶחָד לְכַפָּרַת חֵטְא כִּי יֶחֱטָא אָדָם, כְּנֶגֶד זֶה אָמַר דַּבֵּר כִּי גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא עָלָיו חוֹבַת חַטָּאת הָרְשׁוּמָה בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, וּכְנֶגֶד הַבָּא לְרָצוֹן אָמַר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵין זֶה אֶלָּא לְצַד רוֹמְמוּת וְכָבוֹד וְאֵין חוֹבָה בַּדָּבָר. עוֹד יִרְמוֹז גַּם עַל פְּרָט חַטַּאת הַשִּׁגְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דִּבּוּר – לִבְחִינַת הַחִיּוּב, וַאֲמִירָה – שֶׁהוּא לְצַד שֶׁיִּתְרַצֶּה ה׳ לְקַבֵּל בְּהֵמָה תַּחַת נֶפֶשׁ הַחוֹטֵאת, שֶׁמִּן הָרָאוּי הִיא תָּמוּת וַה׳ פָּדָה נֶפֶשׁ אָדָם בְּשֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים וְלַמַּרְבֶּה פַּר בֶּן בָּקָר.
ויקרא א:ב · פירוש ב
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳, בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ: ״אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – לְמַעֵט גּוֹיִם מֵהַסְּמִיכָה הָאֲמוּרָה בְּסָמוּךְ. ״בְּנֵי״ – וְלֹא בְּנוֹת. ״וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם״ – לַסְּמִיכָה הָאֲמוּרָה בַּסּוֹף שֶׁהִיא סְמִיכַת שְׁלָמִים. וְקָשֶׁה, אַחַר שֶׁדָּרְשׁוּ בְּסָמוּךְ יִתּוּר לֵאמֹר, ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ צְרִיכָה לְגוּפָהּ. וְאֵין לוֹמַר כִּי מִמֵּילָא מוּבָן מִתֵּיבַת לֵאמֹר כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ, שֶׁהֲרֵי אִם לֹא אָמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לֹא הָיִיתִי דּוֹרֵשׁ מַה שֶׁדָּרַשְׁתִּי בְּ״לֵאמֹר״, וּמַה מָקוֹם לִדְרוֹשׁ ״דַּבֵּר״ וְגוֹ׳.
ויקרא א:ב · פירוש ד
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
אָדָם כִּי יַקְרִיב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּיבַת אָדָם. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (תורת כהנים הכא) לְרַבּוֹת גֵּרִים, וְהִקְשָׁה הָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, לָמָּה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת גֵּרִים כֵּיוָן דְּקַיְימָא לָן (מנחות עג:) מְקַבְּלִין מִגּוֹיִים וְכוּ׳, וְהֶעֱלָה שֶׁסָּלְקָא דַּעְתָּךְ לְמַעֵט אוֹתָם כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ בְּגֶדֶר יִשְׂרָאֵל, וּמָצִינוּ שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב בְּיִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב ״מִכֶּם״ וְלֹא כֻּלְּכֶם, לָזֶה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת, עַד כָּאן. וּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק כָּל עִקָּר, כִּי אִם לֹא הָיָה רִבּוּי זֶה שֶׁרִבָּה גֵּרִים לֹא הָיִיתִי דּוֹרֵשׁ מֵרִבּוּי ״אִישׁ אִישׁ״ (ויקרא כב:יח) לְרַבּוֹת הַגּוֹיִים אֶלָּא לְרַבּוֹת הַגֵּרִים, לָזֶה קָדַם תַּנָּא וְהוֹדִיעַ כִּי גֵּרִים נִתְרַבּוּ מִיִּתוּר ״אָדָם״, אִם כֵּן ״אִישׁ אִישׁ״ בָּא לְרַבּוֹת הַגּוֹיִים, וּבָזֶה תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר בְּמַשְׁמָעוּת כָּל אוֹתָהּ בָּרַיְתָא מִבְּלִי צֹרֶךְ דּוֹחֲקוּת.
ויקרא א:ב · פירוש ה
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
וְאֵין לְהַקְשׁוֹת דִּלְמָא ״אָדָם״ בָּא לְמַעֵט הַגּוֹיִם (בבא מציעא קיד.) כְּאָמְרוֹ: אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְלֹא אוּמּוֹת הָעוֹלָם קְרוּיִים אָדָם, וְ״אִישׁ אִישׁ״ לְרַבּוֹת הַגֵּרִים, כִּי מֵאָמְרוֹ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ הֲרֵי אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, וּמִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לְקַבֵּל מֵהַגּוֹיִם שֶׁיֻּצְרַךְ לְמַעֲטָם, אֶלָּא וַדַּאי לֹא בָּא אֶלָּא לְרַבּוֹת, וְאֵין לָנוּ לְרַבּוֹת אֶלָּא גֶּדֶר אֶחָד מֵאוֹתָם שֶׁאֵינָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם הַגֵּרִים, וְלִכְשֶׁיָּבֹא רִבּוּי אַחֵר אָז נָבִין שֶׁיְּרַבֶּה הַגּוֹיִם. וְרִבּוּי שֶׁל הַגֵּרִים לְכוּלֵּי עָלְמָא מְקַבְּלִין כָּל מִין קָרְבָּן, אֲבָל רִבּוּי הַגּוֹיִם נֶחְלְקוּ (מנחות עג:) רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא אִם דַּוְקָא עוֹלוֹת וְכוּ׳.
ויקרא א:ב · פירוש ו
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
וּבְמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא אָמְרוּ: לָמָּה אָמַר אָדָם וְלֹא אָמַר אִישׁ? יִרְצֶה לוֹמַר כִּי יֶחֱטָא הָאָדָם כְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לַחֲטֹא יָבִיא קָרְבָּן, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּשְׁמָעוּת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ מַשְׁמַע כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן שׁוֹגֵג הָיָה, שֶׁהֲרֵי אֵין מְבִיאִין קָרְבָּן אֶלָּא עַל חֵטְא שׁוֹגֵג, וְזֶה מְכֻוָּן לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפָסוּק (בראשית ג:יב) ״הִיא נָתְנָה לִּי״ וְגוֹ׳. וְכַוָּנַת הַמִּדְרָשׁ הִיא כִּי בָּא ה׳ לְהִתְנַהֵג עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַה שֶׁלֹּא נָהַג כֵּן עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן חָטָא וְנִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה וְלֹא הוֹעִיל לוֹ הֲבָאַת קָרְבָּן, וְלָהֶם יוֹעִיל. וְאָמְרוֹ שֶׁהִתְחִיל לַחֲטֹא, נָתַן הַטַּעַם לָמָּה לֹא נָהַג ה׳ כְּמוֹ כֵן עִם אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי אָדָם הִתְחִיל לַחֲטֹא וְלֹא קָדַם לוֹ בְּחִינַת הָרַע לְהַכְרִיחוֹ לַחֲטֹא, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַבָּאִים אַחֲרָיו כְּבָר קָדַם לָהֶם בְּחִינַת הַחֵטְא בְּנַפְשָׁם, וְזֶה לְךָ אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר עָרֵל בְּשָׂרוֹ וְצִוָּה ה׳ לָמוּל מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵן לְאָדָם הָרִאשׁוֹן.
ויקרא א:ב · פירוש ח
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר מִכֶּם. עוֹד לָמָּה אִחֵר לוֹמַר ״מִכֶּם״ אַחַר זִכְרוֹן הַמִּפְעָל מִמֶּנּוּ, כִּי מִן הָרָאוּי לְהַקְדִּים זִכְרוֹן הַפּוֹעֵל אֲשֶׁר בּוֹ יְדַבֵּר וְאַחַר כָּךְ הַנִּפְעָל מִמֶּנּוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ה.) אָמְרוּ שֶׁבָּא לְמַעֵט מוּמָר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְדָרְשׁוּ ״מִן הַבְּהֵמָה״ לְהָבִיא מוּמָר, הָא כֵּיצַד מִעֵט מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה, וְרִבָּה מוּמָר שֶׁאֵינוֹ לְכָל הַתּוֹרָה. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִרְאֶה לְיַשֵּׁב גַּם מַה שֶׁאִחֵר לוֹמַר ״מִכֶּם״, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר אָדָם מִכֶּם הָיָה נִשְׁמָע שֶׁמְּמַעֵט בְּמָקוֹם שֶׁמְּרַבֶּה, אוֹ מְרַבֶּה בְּמָקוֹם שֶׁמְּמַעֵט, וְלֹא כֵן הוּא כַּוָּנַת הַכָּתוּב, שֶׁהָרִבּוּי הוּא בַּגֵּרִים, וְהַמִּעוּט הוּא בְּיִשְׂרָאֵל לְבַד, לָזֶה הִבְדִּיל בֵּינֵיהֶם בְּתֵבַת ״כִּי יַקְרִיב״. וְנִרְאֶה עוֹד לְפָרֵשׁ עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּחוּלִּין (שם ע:) שֶׁהֵבִיאוּ בָּרַיְתָא זוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ ״מִכֶּם״ לְהוֹצִיא הַמּוּמָר, וְהֵבִיא אַחֲרֶיהָ בָּרַיְתָא שֶׁדָּרְשׁוּ ״מֵעַם הָאָרֶץ״ פְּרָט לַמּוּמָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַשָּׁב מִידִיעָתוֹ, וְאָמְרוּ שָׁם מוּמָר לֶאֱכוֹל חֵלֶב וְהֵבִיא קָרְבָּן עַל הַדָּם אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, וְקָאֲמַר שָׁם חֲדָא בְּחַטָּאת וַחֲדָא בְּעוֹלָה, עַד כָּאן.
ויקרא א:ב · פירוש ט
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ״כִּי יַקְרִיב״ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״כִּי יַקְרִיב״ קוֹדֶם אָמְרוֹ ״מִכֶּם״, לוֹמַר שֶׁמַּה שֶׁמְּמַעֵט הוּא בְּדָבָר הַנִּדָּר וְנִדָּב וּכְדִבְרֵי הַגְּמָרָא (חולין ה.) שֶׁמַּסִּיק חֲדָא בְּעוֹלָה, דְּלָא תֵּימָא כֵּיוָן שֶׁדּוֹרוֹן הוּא יְקוּבַּל, קָא מַשְׁמַע לָן, וַחֲדָא בְּחַטָּאת. וּמִעוּט הַצָּרִיךְ בְּחַטָּאת הִנֵּה הוּא רָשׁוּם בִּכְתַב אֱמֶת בְּאָמְרוֹ (ויקרא ד:כז) ״מֵעַם הָאָרֶץ״, וּמְשֻׁנֶּה מִעוּט זֶה מִמִּעוּט הָאָמוּר בְּעוֹלָה, כִּי מִעוּט הָאָמוּר בְּעוֹלָה אֵינוֹ אֶלָּא לְמוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אֲבָל הַמִּעוּט הָאָמוּר בְּחַטָּאת יְמַעֵט אֲפִלּוּ מוּמָר לַעֲבֵרָה אַחַת אִם תִּהְיֶה אוֹתָהּ שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל שִׁגְיוֹנָהּ. וְכֵן מַשְׁמַע גַּם כֵּן מִדִּבְרֵי הָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת יְעֻיַּן שָׁם.
ויקרא א:ב · פירוש יב
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
אָדָם. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אָדָם״ לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, כָּאָמוּר בַּזּוֹהַר (תזריע מח): ״כִּי יַקְרִיב״ – וְאֶת מִי יַקְרִיב? פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב וְאָמַר מִכֶּם – מִן הַפְּחוּתִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּכֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בַּה׳ וַיֹּאמְרוּ לָאֵל ״סוּר מִמֶּנּוּ״ וְנִתְרַחֲקוּ מִדְּבֵקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶת זֶה יַקְרִיב. וְלָזֶה יִקָּרֵא קָרְבָּן לַה׳, כִּי יַקְרִיב נֵצֶר מַטָּעָיו קֹדֶשׁ לְשָׁרְשׁוֹ (ישעיהו ס:כא). וְאָדָם כָּזֶה אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא לֹא נֶדֶר וְלֹא נְדָבָה, גַּם אֵין מְצִיאוּת לְהָבִיא לוֹ חַטָּאת וְלֹא אָשָׁם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ״ה): כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְאִם אֵין שׁוֹגֵג אֵין קָרְבָּן. וְאַחַר שֶׁגָּמַר אוֹמֶר מַעֲשֵׂה קָרְבָּן הַנִּכְבָּד וְהַמְּעֻלֶּה, אָמַר מִן הַבְּהֵמָה וְגוֹ׳ תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם – דָּבָר זֶה יֶשְׁנוֹ בְּכָל אָדָם, כִּי לֹא כֹּל יַשִּׂיגוּ בְּחִינַת רַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן.
ויקרא א:ג · פירוש א
אִם־עֹלָ֤ה קׇרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
אִם עוֹלָה קָרְבָּנוֹ. קָשֶׁה לָמָּה שִׁנָּה מִשְּׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת הַסְּדוּרוֹת אַחֲרֵי זֹאת ״וְאִם מִן הַצֹּאן וְגוֹ׳ לְעוֹלָה״, ״וְאִם מִן הָעוֹף עוֹלָה״, גַּם כָּאן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אִם מִן הַבָּקָר עוֹלָה״ וְגוֹ׳? וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי הַסְּבָרָא שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ג:כ) בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב לְמַעְלָה מִזֶּה ״אֶת קָרְבַּנְכֶם״, מְלַמֵּד שֶׁהִיא בָּאָה נִדְבַת צִבּוּר, עַד כָּאן. לָזֶה אָמַר סָמוּךְ לְאָמְרוֹ ״קָרְבַּנְכֶם״ אִם עוֹלָה, פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא עוֹלָה הִיא שֶׁאֲנִי מַתִּיר שֶׁבָּאָה נִדְבַת צִבּוּר וְלֹא שְׁלָמִים, כִּדְתַנְיָא (תורת כהנים ג׳) שְׁלָמִים אֵין בָּאִין נִדְבַת צִבּוּר.
ויקרא א:ג · פירוש ב
אִם־עֹלָ֤ה קׇרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד, אִם הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב ״אִם מִן הַבָּקָר עוֹלָה״ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁלֹּא הִתִּיר לְהָבִיא עוֹלָה אֶלָּא מִן הַבָּקָר וְלֹא מִן הַצֹּאן, לָזֶה אָמַר אִם עֹלָה לוֹמַר כִּי מַה שֶׁמְּרַבֶּה בְּאָמְרוֹ ״קָרְבַּנְכֶם״ הוּא פְּרַט הָעוֹלָה, בֵּין אִם יִהְיֶה מִן הַבָּקָר בֵּין אִם יִהְיֶה מִן הַצֹּאן. וְאֵין לִטְעוֹת בְּעוֹלַת הָעוֹף, שֶׁהֲרֵי בֵּאֵר הַכָּתוּב וְאָמַר ״קָרְבָּנוֹ״ יְתֵרָה כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים לְמַעֵט צִבּוּר מֵעוֹלַת הָעוֹף.
ויקרא א:ג · פירוש ג
אִם־עֹלָ֤ה קׇרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (ג:כא) אָמְרוּ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״עוֹלָה״ מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁיָּכוֹל לֹא יִהְיוּ כָּל הַפְּסוּלִים אֵלּוּ נוֹהֲגִים אֶלָּא בְּעוֹלַת נְדָבָה, עוֹלַת חוֹבָה מִנַּיִן וְכוּ׳? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם עֹלָה״, עַד כָּאן. נִרְאֶה שֶׁהֻקְשָׁה לָהֶם שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אִם קָרְבָּנוֹ עוֹלָה״, וְדָרְשׁוּ שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ״אִם קָרְבָּנוֹ עוֹלָה״ אָז יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁמְּדַיֵּק הַכָּתוּב בְּעוֹלַת נְדָבָה שֶׁבָּהּ מִשְׁתָּעֵי קְרָא, דִּכְתִיב ״כִּי יַקְרִיב״ רְשׁוּת, וְאָמַר ״אִם עֹלָה״ פֵּרוּשׁ כָּל עוֹלָה שֶׁבָּעוֹלָם בֵּין שֶׁל חוֹבָה בֵּין שֶׁל נְדָבָה. וְהָרַאֲבַ״ד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁתֵּבַת ״עוֹלָה״ מְיֻתֶּרֶת, שֶׁהָיָה לוֹ לִסְמֹךְ עַל זִכְרוֹנָהּ לְבַסּוֹף, וְהוּא דּוֹחַק:
ויקרא א:ג · פירוש ד
אִם־עֹלָ֤ה קׇרְבָּנוֹ֙ מִן־הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
קָרְבָּנוֹ. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ שֶׁבָּאָה לְרַבּוֹת שְׁלָמִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּכָל הַפְּסוּלִין הָרְשׁוּמִים, וְאֵין לוֹמַר שֶׁלְּמַעֲטָם בָּא הַכָּתוּב וְלוֹמַר ״קָרְבָּנוֹ״ הָאָמוּר שֶׁהוּא עוֹלָה וְלֹא שְׁלָמִים, כִּי זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט, כִּי מֵהֵיכָא תֵּיתֵי לֶאֱסוֹר, וְלֹא דָּרְשׁוּ ״קָרְבָּנוֹ״ בְּכִנּוּי שֶׁהוּא יוֹתֵר פָּשׁוּט בַּכָּתוּב, כִּי הֲרֵי הוֹצִיאוּ דִּין זֶה מִ״קָרְבָּנוֹ״ הָאֲמוּרָה בְּעוֹלַת צֹאן (ויקרא א:י).
ויקרא א:ט · פירוש א
וְקִרְבּ֥וֹ וּכְרָעָ֖יו יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽיהֹוָֽה׃ {ס}
אֶת הַכֹּל. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים כאן) לְרַבּוֹת הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם. וְקָשֶׁה, לָמָּה לֹא הִקְרִיב אַבְרָהָם אֶת הַשֶּׂה לְעוֹלָה בְּקַרְנָיו וְגוֹ׳ (בראשית כב:יד) וְהִנִּיחַ קַרְנָיו לְשׁוֹפָרוֹת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרקי דרבי אליעזר לא). וְאוּלַי שֶׁהִקְרִיב הַכֹּל וּפָקַע מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, כִּדְתְּנַן (זבחים פו.) וְכֻלָּן שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַחְזִיר.
ויקרא א:ט · פירוש ב
וְקִרְבּ֥וֹ וּכְרָעָ֖יו יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽיהֹוָֽה׃ {ס}
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְלַשׁ מֵעָלָיו קוֹדֶם זְרִיקָה, וְלֹא נִתְרַבּוּ הַקַּרְנַיִם וְכוּ׳ לְהַקְרָבָה אֶלָּא בְּעוֹדָן מְחֻבָּרִים, אֲבָל נִתְלְשׁוּ אֲפִלּוּ עָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ יֵרְדוּ, דִּכְתִיב (דברים יב:כז) ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר״ וְגוֹ׳, וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה, וְכִדְרַבִּי זֵירָא שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ (זבחים פו.), נִתְלַשׁ קוֹדֶם זְרִיקָה שָׁרֵי לְמֶעְבַּד מִנַּיְיהוּ אֲפִלּוּ קָתָא דְּסַכִּינֵי.
ויקרא א:י · פירוש א
וְאִם־מִן־הַצֹּ֨אן קׇרְבָּנ֧וֹ מִן־הַכְּשָׂבִ֛ים א֥וֹ מִן־הָעִזִּ֖ים לְעֹלָ֑ה זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃
וְאִם מִן הַצֹּאן. אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: הֲרֵי זֶה מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, עַד כָּאן. הַכַּוָּנָה בָּזֶה לִתֵּן כָּל הָאָמוּר בְּמִין הַבָּקָר וְלֹא הוּזְכַּר בַּצֹּאן, כְּגוֹן סְמִיכָה וְדִינֶיהָ וּשְׁאָר הַלִּמּוּדִים. גַּם לִדְרֹשׁ אִם נִכְפַּל דָּבָר מֵהַמּוּזְכָּר כְּבָר בְּבֶן הַבָּקָר, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁדָּרְשׁוּ כָּל הַפְּרָטִים שֶׁנִּכְפְּלוּ, גַּם לִתֵּן אֶת הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ בְּשֶׁלְּפָנֶיהָ, כְּגוֹן שְׁחִיטַת צָפוֹן וְכוּ׳ וּשְׁאָר הַדְּרָשׁוֹת הַנִּלְמָדִים מֵעוֹלַת צֹאן.
ויקרא א:יג · פירוש א
וְהַקֶּ֥רֶב וְהַכְּרָעַ֖יִם יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְרִ֨יב הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ {פ}
וְהִקְרִיב וְגוֹ׳ אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר וְגוֹ׳. הִנֵּה כְּבָר אָמַר זֶה בְּפָרָשַׁת עוֹלַת בֶּן בָּקָר, וְאֵין לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת מַה שֶׁאֵין בְּבֶן בָּקָר, וְהוּא הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְּבָשִׂים וְהַשֵּׂעָר שֶׁבִּזְקַן הַתְּיָשִׁים, שֶׁכָּל אֵלּוּ לֹא הָיוּ נִשְׁמָעִים מֵאָמְרוֹ ״אֶת הַכֹּל״ בְּעוֹלַת בֶּן בָּקָר, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים צֶמֶר וּשְׂעַר הַתְּיָשִׁים מִפָּסוּק הָאָמוּר בְּעוֹלַת בָּקָר, וּמַשְׁמַע לָהֶם כִּי מַאֲמַר ״אֶת הַכֹּל״, הֲגַם שֶׁלֹּא נִכְתַּב אֶלָּא בַּבָּקָר, יֶשְׁנוֹ גַּם בַּצֹּאן בְּכָל הַשַּׁיָּךְ בָּהֶם. וְעוֹד, כָּאן לֹא אָמַר ״הַכֹּל״ אֶלָּא בַּהַקְרָבָה וְלֹא סָמוּךְ לַהַקְטָרָה, וְדָרְשׁוּ רַזַ״ל (תורת כהנים כאן) בְּאָמְרוֹ ״וְהִקְרִיב אֶת הַכֹּל״ וְגוֹ׳ – זוֹ עֲלִיַּת כֶּבֶשׁ שֶׁצָּרִיךְ כֹּהֵן, שֶׁדִּין זֶה לֹא נִשְׁמַע בְּעוֹלַת בָּקָר. אִם כֵּן הַקְטָרַת הַמִּזְבֵּחַ בְּעוֹלַת צֹאן לָמָּה אִצְטְרִיךְ?
ויקרא א:יג · פירוש ב
וְהַקֶּ֥רֶב וְהַכְּרָעַ֖יִם יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְרִ֨יב הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ {פ}
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְהִקְטִיר״ – אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹצֵא, אַף עַל פִּי שֶׁפָּסוּל, אַף עַל פִּי שֶׁפִּגּוּל וְנוֹתָר וְכוּ׳, כְּשֶׁהֵן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, עַד כָּאן.
ויקרא א:יג · פירוש ג
וְהַקֶּ֥רֶב וְהַכְּרָעַ֖יִם יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְרִ֨יב הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ {פ}
וְקָשֶׁה מִנַּיִן מָצָא תַּנָּא לִדְרוֹשׁ הֶתֵּר הַפְּסוּלִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן פֵּרֵשׁ מִדְּלָא כָּתַב ״וְהִקְטִירָם״ מַשְׁמַע שֶׁיַּקְטִיר מִכָּל מָקוֹם, עַד כָּאן. לִדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יִתְחַיֵּב לִדְרוֹשׁ כְּמוֹ כֵן בְּאָמְרוֹ ״וְהִקְרִיב אֶת הַכֹּל״ מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר ״וְהִקְרִיבָם״ שֶׁיַּקְרִיב מִכָּל מָקוֹם אֲפִלּוּ פְּסוּלִין, וּמִדְּהָא לֵיתָא הָא נַמִּי לֵיתָא. וְהַנָּכוֹן הוּא שֶׁהַתַּנָּא דּוֹרֵשׁ לָהּ מִיִּתּוּר ״וְהִקְטִיר״ ״וְהִקְטִיר״ שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְהוּא קֻשְׁיָתֵנוּ עַצְמָהּ, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, אוֹ בְּעוֹלַת בָּקָר אוֹ בְּעוֹלַת צֹאן, אֶלָּא וַדַּאי לִדְרָשָׁה בָּא לְרַבּוֹת הַקְטָרַת פְּסוּלִין וְנוֹתָר וְכוּ׳ אַחַר שֶׁעָלוּ הַמִּזְבֵּחָה:
ויקרא א:יג · פירוש ד
וְהַקֶּ֥רֶב וְהַכְּרָעַ֖יִם יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְרִ֨יב הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ {פ}
עוֹלָה הוּא. אָמַר ״הוּא״, דָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁבָּא לְעַכֵּב שְׁחִיטָה בַּצָּפוֹן בְּדִיעֲבַד, שֶׁאִם לֹא שָׁחַט בַּצָּפוֹן פְּסוּלָה. וְלָזֶה לֹא כָּתְבָה הַתּוֹרָה הָרִבּוּי אֶלָּא בְּפָרָשָׁה שֶׁנִּזְכְּרָה בָּהּ צָפוֹנָה, לוֹמַר כִּי עַל פְּרָט זֶה בָּא הַמִּעוּט, וְלֹא כְּתָבוֹ בְּפָרָשַׁת בֶּן בָּקָר שֶׁהוּזְכַּר שָׁם הַסְּמִיכָה, כִּי אַדְרַבָּה עָלֶיהָ בָּא רִבּוּי תֵּבַת ״עוֹלָה״ (ויקרא א:ט) שֶׁאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת סְמִיכָה הָאֲמוּרָה שָׁם. וַהֲגַם שֶׁהַכָּתוּב אָמַר חֵלֶק מֵהָרִבּוּיִם וּמֵהַמִּעוּטִים מֵאֶחָד וְחֵלֶק מֵהָרִבּוּיִם וְהַמִּעוּטִים בְּאֶחָד, וְאָנוּ אוֹמְרִים כְּאִלּוּ אָמַר כָּל הָרִבּוּיִם וְהַמִּעוּטִים בְּכָל אֶחָד מֵהֶם, שַׁאנֵי פְּרָט זֶה כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר שְׁתֵּי מִצְווֹת, שֶׁהֵם סְמִיכָה וְצָפוֹן, וּמִעֵט וְרִבָּה וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ מֵהֶם מִעֵט וּלְאֵיזוֹ מֵהֶם רִבָּה, דָּרְשִׁינַן הַסָּמוּךְ לַמִּעוּט וְהַסָּמוּךְ לָרִבּוּי, וּמַה מָצִינוּ, מַה סָמַךְ לְרִבּוּי סְמִיכָה מַה סָמַךְ לְמִעוּט צָפוֹן. וַהֲגַם כִּי גַּם שָׁם נֶאֱמַר רִבּוּי, בָּא לְנִתּוּחַ שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב כְּהֶפְשֵׁט שֶׁנִּתְמַעֵט בָּרִבּוּי שֶׁהוּזְכַּר בְּעוֹלַת בָּקָר. וְיֵשׁ עוֹד לְהַרְחִיב צְדָדִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעִנְיָן, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵעַצְמוֹ.
ויקרא א:יג · פירוש ה
וְהַקֶּ֥רֶב וְהַכְּרָעַ֖יִם יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְרִ֨יב הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ {פ}
וּבַבְּרַיְתָא (תורת כהנים כאן) נָתַן טַעַם שֶׁדָּרְשׁוּ הָרִבּוּי עַל הַסְּמִיכָה שֶׁאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת, וּמִעוּט הוּא עַל הַצָּפוֹן שֶׁמְּעַכֵּב, כִּי הַסְּמִיכָה אֵינָהּ בְּכָל הָעוֹלוֹת, שֶׁעוֹלַת צִבּוּר אֵינָהּ טְעוּנָה סְמִיכָה וְכוּ׳. וְאוּלַי כִּי לְרַוְחָא דְּמִלְּתָא אָמְרוּ כֵן, כִּי הֲגַם שֶׁהָיָה הַדָּבָר שָׁקוּל יֻכְרַע מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ, וַהֲגַם שֶׁהַשְּׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת עִנְיָן אֶחָד הֵם, אַף עַל פִּי כֵן לְהַכְרִיעַ סָפֵק כָּזֶה יַסְפִּיק. וְתִמְצָא בִּדְרָשַׁת ״עֹלָה הוּא״ הָאֲמוּרָה בָּעוֹף דָּרְשׁוּ רַזַ״ל בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים כְּמוֹ כֵן ״עֹלָה״ לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ לֹא מִצָּה דַּם הָרֹאשׁ, ״הוּא״ לְמַעֵט אִם לֹא מִצָּה דַּם הַגּוּף, עַד כָּאן, וְהִקְשָׁה בַּגְּמָרָא (זבחים סו:) מַאי תַּלְמוּדָא, וּמְשַׁנֵּי מִשּׁוּם דְּרוֹב דָּמִים בַּגּוּף שְׁכִיחֵי, עַד כָּאן. הֲרֵי דְּבִסְבָרָא מַטֶּה הַסָּפֵק, וְדִיּוּקֵנוּ מֵהַכָּתוּב עָדִיף:
ויקרא א:יד · פירוש א
וְאִ֧ם מִן־הָע֛וֹף עֹלָ֥ה קׇרְבָּנ֖וֹ לַֽיהֹוָ֑ה וְהִקְרִ֣יב מִן־הַתֹּרִ֗ים א֛וֹ מִן־בְּנֵ֥י הַיּוֹנָ֖ה אֶת־קׇרְבָּנֽוֹ׃
וְאִם מִן הָעוֹף. גַּם זֶה מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, לִתֵּן כָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה בּוֹ זוּלַת פְּרָטִים שֶׁשָּׁלַל הַכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ בּוֹ. הָאֶחָד שֶׁאֵין עוֹף בָּא אֶלָּא עוֹלָה, מִמַּה שֶׁדִּיֵּק ״הָעוֹף עֹלָה״, שֶׁשִּׁנָּה מִסֵּדֶר שֶׁבְּעוֹלַת בָּקָר וְצֹאן, אוֹ לְצַד הַיִּתּוּר, וְעוֹד מִעֵט ״קָרְבָּנוֹ״ שֶׁאֵין בָּא עוֹף עוֹלָה מִצִּבּוּר, גַּם בְּדִין מְלִיקָה שֶׁמְּעַכֵּב בְּכֹהֵן מַה שֶׁאֵין מְעַכֶּבֶת הַשְּׁחִיטָה בְּעוֹלַת בָּקָר וְצֹאן, גַּם פְּרָטִים שֶׁהוּכְפְּלוּ בְּעוֹלַת בָּקָר וְעוֹלַת צֹאן לְלֹא צֹרֶךְ בָּא הַדָּבָר לְמַעֵט הָעוֹף, אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב בְּאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם וְלָמַד זֶה מִזֶּה כְּגוֹן נִרְבָּע, מוּקְצֶה, וְנֶעֱבָד, טְרֵפָה, חוֹלֶה, זָקֵן, גָּזוּל – כֻּלָּם פְּסוּלִים בָּעוֹף כַּבְּהֵמָה, וְכֵן הוּא מְבֹאָר בְּדִבְרֵיהֶם וּבָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ, וְלָזֶה אָמַר ״וְאִם מִן הָעוֹף״.
ויקרא א:יד · פירוש ב
וְאִ֧ם מִן־הָע֛וֹף עֹלָ֥ה קׇרְבָּנ֖וֹ לַֽיהֹוָ֑ה וְהִקְרִ֣יב מִן־הַתֹּרִ֗ים א֛וֹ מִן־בְּנֵ֥י הַיּוֹנָ֖ה אֶת־קׇרְבָּנֽוֹ׃
קָרְבָּנוֹ לַה׳. טַעַם אָמְרוֹ קָרְבָּנוֹ לַה׳, מַה שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן בְּעוֹלַת בָּקָר וְצֹאן, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִכְשִׁיר הַכָּתוּב בָּעוֹף בַּעֲלֵי מוּמִין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים, קידושין כד.) אֵין זַכְרוּת וְתַמּוּת בָּעוֹף, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, אִם כֵּן תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כִּי פָּחוּת הוּא קָרְבָּן זֶה, כִּי מוּם בּוֹ, וְאֵין זֶה בְּגֶדֶר קָרְבָּן לַה׳, לָזֶה אָמַר קָרְבָּנוֹ לַה׳ כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם הַדְרָגָה פְּחוּתָה לְצַד בְּחִינָה זוֹ וְאֵין רֹשֶׁם בְּמוּמוֹ כָּל עִקָּר.
ויקרא א:יד · פירוש ג
וְאִ֧ם מִן־הָע֛וֹף עֹלָ֥ה קׇרְבָּנ֖וֹ לַֽיהֹוָ֑ה וְהִקְרִ֣יב מִן־הַתֹּרִ֗ים א֛וֹ מִן־בְּנֵ֥י הַיּוֹנָ֖ה אֶת־קׇרְבָּנֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה נז:טו) ״וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ה.): ״אֲנִי אֶת דַּכָּא״, וּלְמַאן דְּאָמַר ״אִתִּי דַּכָּא״. וּמֵהַטַּעַם עַצְמוֹ לֹא הִזְכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ סָמוּךְ לְהַזְכָּרַת קָרְבָּן אֶלָּא בְּקָרְבַּן עוֹף, כִּי מִי דַּרְכּוֹ לְהָבִיא עוֹף, הוּא הֶעָנִי, וּמְבִיאוֹ בְּשִׁבְרוֹן לֵב לְצַד מַה שֶׁהוּא הֶעָנִי וּלְצַד מִעוּט הַקָּרְבָּן, וְקָרָא עָלָיו ״וְאֶת דַּכָּא״, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמַּקְרִיב בָּקָר וְצֹאן, שֶׁנַּפְשׁוֹ שְׂמֵחָה עָלָיו בְּהַקְרָבַת דָּבָר הָרָאוּי לְהִתְכַּבֵּד. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה דָּרְשׁוּ בִּזְבָחִים (מנחות קד:) בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּמִנְחָה ״וְנֶפֶשׁ״ יְעֻיַּן שָׁם.
ויקרא א:יז · פירוש א
וְשִׁסַּ֨ע אֹת֣וֹ בִכְנָפָיו֮ לֹ֣א יַבְדִּיל֒ וְהִקְטִ֨יר אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־הָעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־הָאֵ֑שׁ עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהֹוָֽה׃ {ס}
אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ. רַזַ״ל אָמְרוּ (מנחות קי): נֶאֱמַר בְּעוֹלַת בְּהֵמָה ״אִשֵּׁה רֵיחַ״ וְגוֹ׳, וְנֶאֱמַר בְּעוֹלַת הָעוֹף ״אִשֵּׁה״ וְגוֹ׳, לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה נִתְכַּוְּנוּ רַזַ״ל לְתָרֵץ מַה שֶׁקָּשֶׁה כִּי יֹאמַר הַכָּתוּב ״אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ״ בָּעוֹף שֶׁהוּא שָׁוֶה אִיסָר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּעוֹלַת הַבְּהֵמָה. לָזֶה דִּקְדְּקוּ בִּלְשׁוֹנָם וְאָמְרוּ, לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין הַמּוּעָט לַמְרוּבֶּה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא לְצַד שֶׁה׳ מִצַּד רַחֲמָיו מִתְרַצֶּה בְּקָרְבַּן הֶעָנִי הֲגַם שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב כְּקָרְבַּן הֶעָשִׁיר, וְעַל כָּל פָּנִים אֵין הַמּוּחָשׁ נִכְחָשׁ כִּי זֶה מֵבִיא פַּר וְזֶה מֵבִיא עוֹף. לָזֶה נִתְחַכֵּם הַכָּתוּב וְאָמַר ״רֵיחַ נִיחֹחַ״ בַּבְּהֵמָה וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ בְּמַה שֶׁאָמַר בָּעוֹף לִלְמֹד מִמֶּנּוּ, לְהָעִירְךָ וּלְהַרְאוֹתְךָ כִּי לֹא פָּחוּת הוּא מִקָּרְבַּן בְּהֵמָה לִלְמֹד מִמֶּנּוּ, וְצָרִיךְ הוּא לְהוֹדִיעֲךָ גַּם בְּקָרְבַּן בְּהֵמָה ״אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ״. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק הַתַּנָּא בְּאָמְרוֹ נֶאֱמַר וְנֶאֱמַר וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ לוֹמַר הַדָּבָר בַּמַּדְרֵגָה הַקְּטַנָּה, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לְךָ בָּזֶה, אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, פֵּרוּשׁ, בְּהַשְׁוָאָה הֵם. וְלָזֶה לֹא אָמַר הַתַּנָּא ״לוֹמַר הַמְּמַעֵט כַּמַּרְבֶּה״ שֶׁאָז בָּטְלָה לָהּ הַכַּוָּנָה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בִּדְבָרָיו, כִּי כְּשֶׁנַּגִּיעַ לוֹמַר זֶה כָּזֶה יִתְחַיֵּב לוֹמַר כִּי הַנִּלְמָד קָטָן מֵהַמְלַמֵּד כְּמִשְׁפַּט הָרַב וְתַלְמִידוֹ. וּמִדִּקְדּוּק לְשׁוֹן אָמְרוֹ ״אֶחָד וְאֶחָד״ הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע הַשֵּׂכֶל כִּי אֵין הַדְרָגָה לְאֶחָד מֵחֲבֵרוֹ. וּבָזֶה הוּא שֶׁהִשִּׂיג תֵּרוּץ לָמָּה לֹא אָמַר ״רֵיחַ נִיחֹחַ״ בָּעוֹף, כִּי בָּא לְלַמְּדֵנוּ דָּבָר זֶה שֶׁאֵין מַעֲלָה לֶעָשִׁיר בְּשׁוֹרוֹ וְלֹא כְּלוּם. וּמִטַּעַם זֶה גַּם כֵּן הֻצְרַךְ לוֹמַר ״אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ״ בַּצֹּאן וְלֹא הִסְפִּיק בַּבָּקָר וָעוֹף שֶׁהֵם שְׁנֵי קְצָווֹת, כִּי בְּעִנְיָן זֶה אֵין דָּבָר נִלְמָד מֵחֲבֵרוֹ לְצַד הַמּוּבָא.
ויקרא ב:א · פירוש א
וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תַקְרִ֞יב קׇרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קׇרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃
וְנֶפֶשׁ וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ יִתּוּר ״וְנֶפֶשׁ״ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִעוּט וְרִבּוּי: מִעוּט ״נֶפֶשׁ״ לְשׁוֹן יָחִיד – לְמַעֵט צִבּוּר שֶׁלֹּא יָבִיאוּ מִנְחַת נְדָבָה, רִבּוּי בְּיִתְרוֹן הַוָּא״ו – לְרַבּוֹת יָחִיד שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מִנְחָה עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שֶׁהוּא כֹּהֵן מָשִׁיחַ, שֶׁמֵּבִיא מִנְחַת נְדָבָה.
ויקרא ב:א · פירוש ב
וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תַקְרִ֞יב קׇרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיהֹוָ֔ה סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קׇרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃
וְטַעַם הַכָּתוּב שֶׁכָּתַב כָּאן רִבּוּי וּמִעוּט בְּתֵבָה אַחַת. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁלֹּא הֻכְרַח לְמַעֵט הַצִּבּוּר אֶלָּא לְצַד שֶׁרִבָּה כֹּהֵן מָשִׁיחַ, לָזֶה רָמַז שְׁנֵיהֶם יַחַד הֲגַם שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים הַפְכִּיִּים, כִּי לוּלֵי רִבּוּי כֹּהֵן מָשִׁיחַ אֵין צֹרֶךְ לְמַעֵט צִבּוּר, כִּי מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ שֶׁיָּבִיאוּ שֶׁיֻּצְרַךְ לְמַעֵט, וְאַחַר שֶׁבָּא רִבּוּי כֹּהֵן מָשִׁיחַ יֵצֵא לָנוּ דִּין חָדָשׁ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּמְלַמֵּד לְצִבּוּר, כְּאָמְרָם שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, לָזֶה הֻצְרַךְ לְמַעֵט:
ויקרא ב:ד · פירוש א
וְכִ֥י תַקְרִ֛ב קׇרְבַּ֥ן מִנְחָ֖ה מַאֲפֵ֣ה תַנּ֑וּר סֹ֣לֶת חַלּ֤וֹת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֥ים בַּשָּֽׁמֶן׃ {ס}
וְכִי תַקְרִיב. אָמַר וְכִי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִסְמֹךְ דִּין זֶה לְעִנְיָן רִאשׁוֹן, לוֹמַר לְךָ שֶׁגַּם בִּפְרָטֵי הַמִּנְחָה נִתְרַבָּה כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְנִתְמַעֲטוּ צִבּוּר גַּם לִתְנָאֵי פְּרָטֵי הַהַקְרָבָה שֶׁנִּרְשְׁמוּ בְּקֹמֶץ מִנְחַת סֹלֶת, גַּם לְהָבִיא לְבוֹנָה הֲגַם שֶׁלֹּא הֻזְכְּרָה בָּהּ.
ויקרא ב:י · פירוש א
וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהֹוָֽה׃
וְהַנּוֹתֶרֶת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל פָּסוּק זֶה שְׁנֵי פְּעָמִים. וְאוּלַי שֶׁיִּתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות נח.) בְּכָל הַמְּנָחוֹת שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל שְׁיָרֵי מְנָחוֹת בִּדְבַשׁ, אֲבָל אִם הֶחְמִיץ שְׁיָרֶיהָ לוֹקֶה, וְדָרְשׁוּ (מנחות נה.) מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם״, פֵּרוּשׁ גַּם חֶלְקָם, עַד כָּאן. וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר דַּוְקָא עַל הָאֲפִיָּה הוּא לוֹקֶה, אֲבָל אִם הֶחְמִיצָהּ וְלֹא אֲפָאָהּ לֹא, לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב ״וְהַנּוֹתֶרֶת וְגוֹ׳ כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ שְׁיָרֶיהָ. וַהֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) דָּרְשׁוּ מִפָּסוּק ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״ וְסָמִיךְ לֵיהּ ״חֶלְקָם״, מֵאוֹתָהּ דְּרָשָׁה אֵין לְחַיֵּב עַל שְׁיָרֶיהָ אֶלָּא עַל הָאֲפִיָּה וְלֹא עַל שְׁאָר מַעֲשֶׂה, וּבְפָסוּק זֶה לְבַד לֹא יַסְפִּיק לְחַיֵּב עַל שְׁיָרֶיהָ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט. וַהֲגַם שֶׁדָּרְשׁוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אֲפִיָּה בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצְתָה, לוֹמַר לְךָ מָה אֲפִיָּה מַעֲשֶׂה יְחִידִי וְחַיָּב עָלָיו אַף אֲנִי אָבִיא כָּל מַעֲשֶׂה יְחִידִי, עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר דַּוְקָא קוּמְצָהּ וְלֹא שְׁיָרֶיהָ, קָא מַשְׁמַע לָן ״וְהַנּוֹתֶרֶת״ וְגוֹ׳.
ויקרא ב:י · פירוש ב
וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ״וְהַנּוֹתֶרֶת״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּמְלְחָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּגְשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִקְטִיר כָּל לְבוֹנָתָהּ, ״מִן הַמִּנְחָה״ – פְּרָט לְשֶׁחָסְרָה וְכוּ׳, וְשֶׁלֹּא הִקְטִיר מִלְּבוֹנָתָהּ כְּלוּם. וְכָתַב הָרַאֲבַ״ד כִּי וָא״ו וְהֵ״א רִבּוּיָא הוּא לְרַבּוֹת הַנִּזְכָּר עַד כָּאן. וְאֵין דַּעְתִּי מַשֶּׂגֶת רִבּוּי זֶה שִׁעוּרוֹ, שֶׁאֵין מַשְׁמָעוּת לַתֵּיבָה בְּהָסִיר וָא״ו וְהֵ״א. וּבַעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן פֵּרֵשׁ כִּי וָא״ו לְבַד הוּא דְאִיְּתַר, וְגַם עַל זֶה יֵשׁ לְגַמְגֵּם. וְעוֹד מִנַּיִן לַתַּנָּא לוֹמַר שְׁלֹשָׁה רִבּוּיִים: מְלִיחָה וְהַגָּשָׁה וְכָל הַלְּבוֹנָה? בִּשְׁלָמָא מַה שֶׁמִּעֵט ג׳ מֵהַמִּנְחָה יֵשׁ לִדְרוֹשׁ כָּל דִּמְיוֹן שֶׁבַּמִּנְחָה לְעַכֵּב, מַה שֶׁאֵין כֵּן רִבּוּי אֶחָד אֵין לָנוּ לְהַרְבּוֹת הַרְבֵּה פְּרָטִים.
ויקרא ב:י · פירוש ג
וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהֹוָֽה׃
אָכֵן נִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שָׁלֹשׁ מִצְוֹת אֵלֶּה: הַמְלָחָה, וְהַגָּשָׁה, וְהַקְטָרַת כָּל לְבוֹנָתָהּ, מְפֻזָּרִים בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת. הַקְטָרַת כָּל לְבוֹנָתָהּ כְּתָבָהּ בְּפָרָשַׁת מִנְחַת סֹלֶת, הַגָּשָׁה בְּמִנְחַת מַרְחֶשֶׁת, הַמְלָחָה אַחַר תַּשְׁלוּם זִכְרוֹן כָּל דִּינֵי מְנָחוֹת. וּמָצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה״ אַחַר זִכְרוֹן מִנְחַת סֹלֶת, הֲגַם שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בָּהּ הַגָּשָׁה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין הַגָּשָׁה מְעַכֶּבֶת בָּהּ, שֶׁהֲרֵי הֲגַם שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בָּהּ הַגָּשָׁה אָמַר ״וְהַנּוֹתֶרֶת וְגוֹ׳ לְאַהֲרֹן וּבָנָיו״. וַהֲגַם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים מִדְּרָשַׁת סְמִיכוּת וָא״ו הָאֲמוּרָה בִּתְחִלַּת כָּל הַפְסָקָה וְהַפְסָקָה, שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לִתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה, וְאִם כֵּן גַּם הַהַגָּשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמִנְחַת מַרְחֶשֶׁת צְרִיכָה לִהְיוֹת גַּם בְּמִנְחַת סֹלֶת וְגוֹ׳, מִמַּה שֶׁכָּתַב ״וְהַנּוֹתֶרֶת״ בְּאֶמְצַע הַמְּנָחוֹת גִּלָּה כִּי הַלִּמּוּד אֵינוֹ אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה אֲבָל אֵינוֹ מְעַכֵּב לִפְסוֹל בִּשְׁבִילָהּ, אֲבָל כָּל הַלְּבוֹנָה מְעַכֵּב. וְעוֹד מָצִינוּ שֶׁחָזַר הַכָּתוּב וְאָמַר ״וְהַנּוֹתֶרֶת״ וְגוֹ׳ אַחַר דִּין מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת, וּפָסוּק זֶה כָּל רוֹאֶה יַגִּיד שֶׁהוּא עַצְמוֹ נוֹתָר, שֶׁהַדְּבָרִים כִּכְתָבָן נֶאֶמְרוּ לְמַעְלָה. הָא וַדַּאי לֹא בָּא אֶלָּא לוֹמַר שֶׁבִּפְרָטֵי דִּינִים הָרְשׁוּמִים שָׁם יַסְפִּיק לִהְיוֹת הַנּוֹתֶרֶת לְאַהֲרֹן וְגוֹ׳, וְשָׁם לֹא הֻזְכַּר הַקְטָרַת לְבוֹנָה כָּל עִקָּר אֶלָּא הַקּוֹמֶץ, דִּכְתִיב ״וְהֵרִים הַכֹּהֵן וְגוֹ׳ אַזְכָּרָתָהּ״, פֵּרוּשׁ הַקּוֹמֶץ, וְלֹא הֻזְכַּר לְבוֹנָה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַל זֶה בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הִקְטִיר כָּל לְבוֹנָה כָּרָשׁוּם בְּפָרָשַׁת מִנְחַת סֹלֶת, הַנּוֹתֶרֶת לְאַהֲרֹן. וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא: ״וְהַנּוֹתֶרֶת״ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּגְשָׁה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִקְטִיר כָּל לְבוֹנָתָהּ. וְקָתָנֵי גַּם כֵּן: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּמְלְחָה, כִּי רָאִינוּ שֶׁצִּוָּה אַחַר אָמְרוֹ ״וְהַנּוֹתֶרֶת לְאַהֲרֹן״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁיֶּשְׁנוֹ הַשְּׁיָרַיִם בְּהֶתֵּר הֲגַם שֶׁלֹּא הוּמְלְחָה.
ויקרא ב:יד · פירוש א
וְאִם־תַּקְרִ֛יב מִנְחַ֥ת בִּכּוּרִ֖ים לַיהֹוָ֑ה אָבִ֞יב קָל֤וּי בָּאֵשׁ֙ גֶּ֣רֶשׂ כַּרְמֶ֔ל תַּקְרִ֕יב אֵ֖ת מִנְחַ֥ת בִּכּוּרֶֽיךָ׃
וְאִם תַּקְרִיב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם יִהְיֶה זְמַן הַקְרָבַת מִנְחַת בִּכּוּרִים וְגוֹ׳, תַּקְרִיב פֵּרוּשׁ חוֹבָה, כִּי חִיּוּב מִצְוָה זוֹ בְּכָל זְמַן, וּבִמְקוֹם זִכְרוֹן תְּנַאי הַזְּמַן אָמַר ״וְאִם״.
ויקרא ג:א · פירוש א
וְאִם־זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים קׇרְבָּנ֑וֹ אִ֤ם מִן־הַבָּקָר֙ ה֣וּא מַקְרִ֔יב אִם־זָכָר֙ אִם־נְקֵבָ֔ה תָּמִ֥ים יַקְרִיבֶ֖נּוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
אִם זָכָר. שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת הַדְרָגָה לְזָכָר בִּשְׁלָמִים, לָזֶה אָמַר ״אִם״, וְהָבֵן:
ויקרא ג:יב · פירוש א
וְאִ֥ם עֵ֖ז קׇרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְאִם עֵז וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ: הִפְסִיק הָעִנְיָן שֶׁלֹּא תְּהֵא הָעֵז טְעוּנָה אַלְיָה, עַד כָּאן. וְצָרִיךְ לָדַעַת בַּמֶּה הִפְסִיק הָעִנְיָן. וּבַעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן פֵּרֵשׁ מִמַּה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְאִם עֵז״ וְאָמַר ״אִם עֵז״. וּדְבָרָיו שׁוֹגֵג הֵם כִּי ״וְאִם עֵז״ כְּתִיב.
ויקרא ג:יב · פירוש ב
וְאִ֥ם עֵ֖ז קׇרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְהָרִיבָ״א (תוספות פסחים צו:) פֵּרֵשׁ, מִדְּלָא כָּלַל אוֹתוֹ בַּהֲדֵי כֶּבֶשׂ כוּ׳ וְלֹא שִׁנָּה בּוֹ כְּלוּם וְכוּ׳. וְהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים אֶצְלִי שֶׁכַּוָּנַת הַתַּנָּא הוּא לְצַד כִּי מָצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת עוֹלָה ״וְאִם מִן הַצֹּאן וְגוֹ׳ מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים״ (ויקרא א:י), וְכָאן בְּפָרָשַׁת שְׁלָמִים הִפְסִיק הָעִנְיָן וְאָמַר ״מִן הַצֹּאן״ בַּתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְפָרֵט דִּין הָעֵז בִּפְנֵי עַצְמָהּ, לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּין חָדָשׁ.
ויקרא ג:יב · פירוש ג
וְאִ֥ם עֵ֖ז קׇרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וּמַה שֶׁלֹּא אָמַר ״אִם עֵז״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהוּא סָמוּךְ עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן בְּכָל פְּרָטֵי דִּינִים הָרְשׁוּמִים בְּאָמְרוֹ זֶבַח שְׁלָמִים זָכָר וּנְקֵבָה וְגוֹ׳, כִּי רַבִּים הֵם, כֻּלָּם יֶשְׁנָם בְּשַׁלְמֵי עֵז, וְלֹא נִפְסְקָה פָּרָשַׁת עֵז אֶלָּא לְאַלְיָה, וְהַטַּעַם לְפִי שֶׁחָזַר הַכָּתוּב לְפָרֵט כָּל פְּרָטֵי הַחֲלָבִים וְהִשְׁמִיט הָאַלְיָה, הֲרֵי זֶה מַגִּיד שֶׁאַלְיָה הִפְסִיק בֵּין עֵז וּבֵין כֶּבֶשׂ.
ויקרא ג:יב · פירוש ד
וְאִ֥ם עֵ֖ז קׇרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְדַע שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לְמַעֵט הָאַלְיָה אֶלָּא בְּעֵז, אֲבָל בְּבָקָר הֲגַם שֶׁאָמַר ״וְאִם כֶּבֶשׂ״ וְעָרְבִינְהוּ קְרָא לֹא הֻצְרַךְ לְמַעֵט אַלְיָה, וְהַטַּעַם כִּי עַל כָּל פָּנִים אַלְיָה דְּבָקָר אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאַלְיָה דְּצֹאן וְלֹא מִקַּרְיָא אַלְיָה, וְלָזֶה הֲגַם שֶׁמְּעָרֵב הַכָּתוּב שְׁנֵי דִּינִים יַחְדָּיו ״וְאִם מִן הַצֹּאן״ לִתֵּן הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה, הַיְינוּ בְּדָבָר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמְּצִיאוּת, אֲבָל אַלְיָה לְצַד שֶׁאֵין אַלְיָה שֶׁל בָּקָר קָרוּי אַלְיָה, מִנַּיִן לָנוּ לְרַבּוֹתָהּ דְּאִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעֵט, וְלָזֶה הֲגַם שֶׁלֹּא מִעֲטָהּ הַכָּתוּב אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁאֵין בָּהּ דִּין אַלְיָה, וְדַוְקָא בְּעֵז לְצַד שֶׁרָשַׁם וְאָמַר ״וְאִם מִן הַצֹּאן״ וְעֵז צֹאן מִקְרֵי, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא שֶׁעַל שְׁנֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב הָאַלְיָה, לָזֶה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְחַלֵּק וְלוֹמַר ״אִם כֶּשֶׂב אִם עֵז״ וְגוֹ׳:
ויקרא ג:יז · פירוש א
חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם כׇּל־חֵ֥לֶב וְכׇל־דָּ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ {פ}
חֻקַּת עוֹלָם וְגוֹ׳. מִכָּאן פַּטִּישׁ לְהַכּוֹת עַל קָדְקֹד הַטּוֹעֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא נֶאֱסַר חֵלֶב אֶלָּא שֶׁל קָדָשִׁים, וַהֲרֵי כְּתִיב ״חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״, וְאֵיךְ יָעֳמַד חַי פָּסוּק זֶה אִם לֹא נֶאֱסַר אֶלָּא חֵלֶב שֶׁל קָדָשִׁים? וְכֵן פֵּרֵשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: ״חֻקַּת עוֹלָם״ – לְבֵית עוֹלָמִים, ״לְדֹרֹתֵיכֶם״ – שֶׁיִּנְהַג לְדוֹרוֹת, ״בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״ – בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ, עַד כָּאן. וְהִנֵּה אַחַר שֶׁאָמַר ״חֻקַּת עוֹלָם״, מַה מָקוֹם לוֹמַר לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״חֻקַּת עוֹלָם״ נִמְשֶׁכֶת עִם שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהוּא עַל עִנְיַן הַקָּדָשִׁים, וְאָמַר תִּהְיֶה אַזְהָרָה עוֹד לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם ״כָּל חֵלֶב״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ שֶׁיִּנְהַג לְדוֹרוֹת אִסּוּר הַחֵלֶב בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁיַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר שֶׁלֹּא אָסַר אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֶּשְׁנוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא בִּשְׁאָר זְמַנִּים, אוֹ אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קָרֵב, אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא קָרֵב, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ קָרֵב לֹא – תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״. וְאִם יִטְעֶה הַטּוֹעֶה שֶׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא חֵלֶב הַקָּרֵב, אַחַר שֶׁאָמַר ״חֻקַּת עוֹלָם״ בַּמֶּה יֵשׁ לִטְעוֹת שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״?
ויקרא ד:ב · פירוש א
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְבִיאִים חַטָּאת וְלֹא גּוֹיִם מְבִיאִים חַטָּאת עַל שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ. וְקָשֶׁה, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל דַּעַת לוֹמַר שֶׁיָּבִיאוּ שֶׁהֻצְרַךְ לְמַעֲטָם? וְאִם מִנְּדָרִים וּנְדָבוֹת, מַה לִנְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁאֵינָם לְכַפָּרָה, תֹּאמַר בְּחַטָּאת? וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בְּחוּלִּין (חולין ה.) בִּצְרִיכוּת מִעוּטָא דְּמוּמָר דְּמִעֲטֵיהּ קְרָא בְּעוֹלָה וּבְחַטָּאת, דְּאִצְטְרִיךְ לְמַעֵט מוּמָר בְּעוֹלָה וְלֹא גָּמְרִינַן לֵיהּ מִמִּעוּט חַטָּאת, מִשּׁוּם דִּלְכַפָּרָה הוּא, מַה שֶׁאֵין כֵּן עוֹלָה, עַד כָּאן. וּמִינָהּ בְּהֵיכָא דְּנִתְרַבּוּ בְּעוֹלָה שֶׁהִיא נְדָבוֹת וּנְדָרִים שֶׁאֵין לִלְמֹד חַטָּאת שֶׁהִיא לְכַפָּרָה. וְנִרְאֶה לוֹמַר שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא תְּרַבֶּה גּוֹיִם מִיִּתּוּר ״נֶפֶשׁ״ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, לָזֶה אָמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעֵט גּוֹיִם, וְרִבּוּי נֶפֶשׁ לְרַבּוֹת גֵּרִים.
ויקרא ד:ב · פירוש ב
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃
וְקָשֶׁה, לֹא הָיָה לוֹ לִכְתֹּב לֹא ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא ״נֶפֶשׁ״, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַגּוֹיִם לֹא מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ, וְגֵרִים מְבִיאִין, דְּמִנַּיִן יַעֲלֶה עַל דַּעַת לְמַעֲטָם. זוֹ אֵינָהּ קֻשְׁיָא, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְרַבּוֹתָם בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, דִּכְתִיב (ויקרא א:ב) ״אָדָם״, וְדָרְשׁוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים לְהָבִיא גֵרִים, וְאִם כֵּן סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא שֶׁלֹּא רִבָּה אוֹתָם אֶלָּא לְעוֹלָה וְלֹא לְחַטָּאת, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאִם כֵּן אִם לֹא הָיָה מִעוּט שֶׁמִּעֵט בְּיִתּוּר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ הָיָה צַד לוֹמַר כִּי גֵרִים לֹא אִצְטְרִיךְ, מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּנִתְרַבּוּ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה נִתְרַבּוּ לְכָל פְּרָטִים הָרְשׁוּמִים בְּכָל הַפָּרָשָׁה, וְלֹא בָּא רִבּוּי שֶׁרִבָּה בְּיִתּוּר ״נֶפֶשׁ״ אֶלָּא לְרַבּוֹת הַגּוֹיִם שֶׁמְּבִיאִין חַטָּאת. לָזֶה אָמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לְמַעֵט גּוֹיִם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאָמְרוֹ ״נֶפֶשׁ״ אֵינָהּ אֶלָּא לְרַבּוֹת גֵּרִים, וְלֹא הִסְפִּיק רִבּוּי שֶׁבִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה לְצַד מַדְרֵגַת חַטָּאת עֲדִיפָא מֵעוֹלָה, גַּם לְצַד שֶׁהִפְסִיק בָּעִנְיָן וְאֵין לְמֵדִין, לָזֶה אִצְטְרִיךְ. וְעוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לֹא מִיִּתּוּר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ דּוֹרֵשׁ אֶלָּא מִמַּשְׁמָעוּת ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ יַגִּיד כִּי לֹא גוֹיִם, וּלְצַד שֶׁבְּמַשְׁמָעוּת ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ יִתְמַעֲטוּ גַּם הַגֵּרִים, לָזֶה אָמַר ״נֶפֶשׁ״ לְרַבּוֹת הַגֵּרִים. וּמֵעַתָּה הֲגַם כִּי ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ צְרִיכָה לְגוּפָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לְהוֹדִיעַ לְמִי בָּאָה מִצְוָה זוֹ, מִמֵּילָא מִתְמַעֲטִים הַגּוֹיִם.
ויקרא ד:ב · פירוש ד
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יְכַוֵּן, כִּי לְצַד שֶׁנֶּפֶשׁ שֶׁל אָדָם רָשָׁע הִיא נֶחְסֶרֶת לְצַד מַעֲשֵׂה הָרַע בְּאֶמְצָעוּת הֶעָוֹן בְּמֵזִיד, וְלָזֶה יִקָּרֵא הָרָשָׁע בְּחַיָּיו מֵת, דִּכְתִיב (יחזקאל יח:לב) ״בְּמוֹת הַמֵּת״, כִּי אֵין לוֹ נֶפֶשׁ. וְהוּא גַּם כֵּן אָמְרוֹ (משלי כג:ב) ״אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה״. וְהוֹדִיעוֹ הַכָּתוּב כִּי תֶחְסַר הַנֶּפֶשׁ גַּם בְּחֵטְא הַשּׁוֹגֵג, הָאֱמֶת שֶׁלֹּא תֶחְסַר כֻּלָּהּ אֶלָּא מִקְצָתָהּ, וּלְצַד מַחְסוֹר כָּזֶה הוּא אֲשֶׁר אָמַר ה׳ כִּי יָבִיא קָרְבָּן, וּבָזֶה תִּתְקָרֵב הַנֶּפֶשׁ לְשָׁרְשָׁהּ וְיָאִיר אוֹרָהּ כְּבַתְּחִלָּה. אֲבָל בְּמֵזִיד שֶׁתֶּחְסַר כֻּלָּהּ לֹא יוֹעִיל תַּקָּנַת הַקָּרְבָּן, כִּי אֵין נֶפֶשׁ בַּמְּצִיאוּת לְקָרְבָהּ עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב וְיַעֲבוֹר עָלָיו יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיִחְיֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יחזקאל יח:לב) ״הָשִׁיבוּ וִחְיוּ״.
ויקרא ד:ג · פירוש א
אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַיהֹוָ֖ה לְחַטָּֽאת׃
אִם הַכֹּהֵן וְגוֹ׳. הִתְחִיל בַּכֹּהֵן וְלֹא בַּצִּבּוּר, וּמַה גַּם שֶׁאָמַר לְאַשְׁמַת הָעָם שֶׁדִּמָּה שִׁגְגָתוֹ לְשִׁגְגַת הָעָם וּמִן הָרָאוּי לְהַקְדִּים בְּרֵישָׁא. וְאוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים קָרְבָּנוֹ שֶׁל מָשׁוּחַ לְשֶׁל צִבּוּר וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְשֶׁל מֶלֶךְ, וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת (הוריות יג.) כֹּהֵן מְכַפֵּר וְצִבּוּר מִתְכַּפְּרִין. וּמָצָאתִי לְרַזַ״ל (תורת כהנים פסוק יג) שֶׁאָמְרוּ, פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה, פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ קוֹדֵם, וּדְרָשׁוּהָ מֵאָמְרוֹ ״וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁיֵּשׁ לְהַקְדִּימוֹ. עוֹד דָּרְשׁוּ מֵאָמְרוֹ ״כַּאֲשֶׁר שָׂרַף״ וְגוֹ׳, מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים פַּר מָשִׁיחַ לְפַר הָעֵדָה.
ויקרא ה:ז · פירוש א
וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃
וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהִגִּיעָה יָדוֹ לְיוֹתֵר מִשְּׁתֵּי תּוֹרִים וּשְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, כָּל עוֹד שֶׁלֹּא הִשִּׂיג יָדוֹ דֵּי שֶׂה חָסֵר אִסָּר אוֹ חָסֵר פּוּנְדְּיוֹן, הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבַּן עָנִי.
ויקרא ה:ז · פירוש ב
וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃
וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ יָדוֹ – אֵין אוֹמְרִים לוֹ לִלְווֹת וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ עֲסוֹק בְּאוּמָנוּתוֹ וְכוּ׳, הַטַּעַם מִשּׁוּם דַּחֲבִיבָה מִצְוָה בִּשְׁעָתָהּ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים כאן; פסחים סח.) בַּפָּסוּק ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ דֵּי שֶׂה״, יֵשׁ לוֹ שֶׂה וְאֵין לוֹ צְרָכָיו, מִנַּיִן שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן עָנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר דֵּי שֶׂה, פֵּרוּשׁ, הָיָה לוֹ לְאָדָם זֶה שֶׂה אֲבָל הוּא לוֹ לִצְרָכָיו שֶׁל זֶה הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר הָיָה לוֹ אוֹ לִכְסוּתוֹ אוֹ לְמִחְיָתוֹ, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אֵין לוֹ, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״דֵּי שֶׂה״ פֵּרוּשׁ בְּיָדוֹ לְהָבִיא שֶׂה, וְזֶה הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשֶּׂה אֵין בְּכֹחוֹ לַהֲבִיאוֹ כִּי הוּא צָרִיךְ לוֹ.
ויקרא ה:ז · פירוש ג
וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃
וְרָאִיתִי לְרַבֵּינוּ הִלֵּל שֶׁפֵּרֵשׁ ״צְרָכָיו״ – פֵּרוּשׁ, שֶׁל שֶׂה שֶׁאֵין לוֹ, שֶׁהַדִּין הוּא שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִטַּפֵּל בּוֹ לַהֲבִיאוֹ לָעֲזָרָה. וְזֶה דֹּחַק, כִּי מַה טֹרַח בָּזֶה יוֹתֵר מֵהֲבָאַת תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה? וְאִם עַל גֹּדֶל הַכֶּבֶשׂ – יוֹלִיךְ בְּיָדוֹ מָעוֹת לַמִּקְדָּשׁ וְשָׁם יִקְנֶה. וְאִם לְצַד שֶׁהַשֶּׂה צָרִיךְ סְמִיכָה, וַהֲלֹא סְמִיכָה אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת, וְלָמָּה יִבְטַל קָרְבָּנוֹ בִּשְׁבִיל הַסְּמִיכָה וְיָבִיא קָרְבַּן עָנִי? וְאָנוּ שָׁנִינוּ בְּסוֹף מַסֶּכֶת נְגָעִים (נגעים פי״ד מי״ב): עָשִׁיר שֶׁהִקְרִיב קָרְבַּן עָנִי לֹא יָצָא. וַהֲגַם שֶׁבְּמַסֶּכֶת נְגָעִים שָׁנוּ לָהּ, הוּא הַדִּין לְכָל קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְכֵן מוּכָח בְּדִבְרֵי רַמְבַּ״ם פֶּרֶק י׳ מֵהִלְכוֹת שְׁגָגוֹת. אֲבָל הַסְּמִיכָה אֵינָהּ אֶלָּא שְׁיָרֵי מִצְוָה, וְאִם לֹא סָמַךְ כִּפֵּר, כְּאָמְרָם בְּרֵישׁ זְבָחִים (זבחים ו:).
ויקרא ה:ז · פירוש ד
וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃
שׁוּב רָאִיתִי שֶׁדָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָרָשַׁת יוֹלֶדֶת ״אִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ״ וְגוֹ׳, יֵשׁ לָהּ שֶׂה וְאֵין לָהּ צְרָכָיו מִנַּיִן שֶׁתָּבִיא קָרְבַּן עָנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר ״דֵּי שֶׂה״, עַד כָּאן. הִנֵּה דְּרָשָׁה זוֹ צְרִיכָה לְעִנְיַן נְסָכִים, כִּי הַנְּסָכִים מְעַכְּבִין וְקָרְבַּן יוֹלֶדֶת עוֹלָה הוּא שֶׁטָּעוּן נְסָכִים. וּמֵעַתָּה רִבּוּי זֶה שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁל חַטָּאת מַה הוּא? אִם לִסְמִיכָה, קָשֶׁה לָמָּה אִצְטְרִיךְ לוֹמַר ״דֵּי שֶׂה״ בְּעוֹלָה, וַהֲלֹא קַל וָחוֹמֶר הוּא – אִם בְּחַטָּאת שֶׁאֵין צְרָכֶיהָ מְעַכְּבִין מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן עָנִי בִּשְׁבִילָהּ, עוֹלָה שֶׁצּוֹרְכֶיהָ מְעַכְּבִין מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן עָנִי! אֶלָּא וַדַּאי נִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְכֵן רָאִיתִי שֶׁהִסְכִּים הָרַב בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן.
ויקרא ה:י · פירוש א
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא. טַעַם שֶׁבְּקָרְבַּן עָשִׁיר אָמַר (פסוק ו) ״מֵחַטָּאתוֹ״, וּבְקָרְבַּן עָנִי אָמַר ״מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרֵשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ויקרא ה:יג) בְּקָרְבַּן דַּלֵּי דַּלּוּת: יָכוֹל הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּכִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, הַקַּלִּים יִהְיוּ בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, הַקַּלִּים שֶׁבַּקַּלִּים יִהְיוּ בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ לְהַשְׁווֹת הַקַּלִּים לַחֲמוּרִים וכו׳ ע״כ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּפָרָשָׁה זוֹ שְׁלֹשָׁה מִינֵי חַטָּאוֹת: טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֹנֶשׁ כָּרֵת – זוֹ חֲמוּרָה מִכֻּלָּן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁחַיָּב עַל זְדוֹנָהּ וְשִׁגְגָתָהּ – זוֹ קַלָּה מִשֶּׁלְּפָנֶיהָ וַחֲמוּרָה מִשֶּׁלְּאַחֲרֶיהָ שֶׁהִיא שְׁבוּעַת בִּטּוּי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל שִׁגְגָתָהּ, יָכוֹל הַחֲמוּרִים וכו׳.
ויקרא ה:י · פירוש ב
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
קָשֶׁה, אֵיךְ יָכוֹל אָדָם לוֹמַר כֵּן, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ״ וְגוֹ׳, מַשְׁמַע שֶׁבִּמְצִיאוּת עַצְמוֹ שֶׁחַיָּב כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה הוּא מְדַבֵּר. וְכֵן ״אִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״ וְגוֹ׳ שֶׁבְּדַלֵּי דַלּוּת. וְרָאִיתִי לְהָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁפֵּרֵשׁ ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ״ – שֶׁלֹּא נָגְעָה יָדוֹ בְּמַעַל שֶׁחַיָּב בַּעֲבוּרוֹ כִּשְׂבָּה וְכוּ׳, אֶלָּא לְמַעַל קַל מִמֶּנּוּ הַמֻּזְכָּר בַּפָּרָשָׁה, יָבִיא שְׁתֵּי תּוֹרִים וְגוֹ׳, וְאִם (לֹא) הִשִּׂיג יָדוֹ בְּמַעַל שֶׁחַיָּב לְהָבִיא בַּעֲבוּרוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְגוֹ׳ עַד כָּאן. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא, לְצַד שֶׁחֲלוּקָּה זוֹ הִיא חֲלוּקַּת הַקַּלִּים שֶׁהִיא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה שֶׁאֵין קָרְבָּן זֶה שֶׁל עוֹף אֶלָּא לְחֵטְא זֶה הַקַּל, אֲבָל לְחָמוּר מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אֵין עוֹף בָּא אֲפִלּוּ בַּעֲנִיּוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״, שְׁתֵּי חַטָּאוֹת נֶאֶמְרוּ, אֶחָד לִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וְאֶחָד לְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שֶׁלֹּא תִטְעֶה בּוֹ כַּנִּזְכָּר, וְחָזַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דַּלֵּי דַלּוּת וְרִבָּה אֲפִלּוּ לְעִנְיַן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּכָל הַשָּׁלֹשׁ. אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה בְּעֵינַי פֵּרוּשׁ הָרא״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דָּחוּק בְּיוֹתֵר, כִּי אֵיךְ יְקַבֵּל הַדַּעַת לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ ״אִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְחֵטְא יוֹתֵר, כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁב הָעִנְיָן.
ויקרא ה:י · פירוש ג
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
וְאוּלַי נוּכַל לְפָרֵשׁ כַּוָּנַת הַתַּנָּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁאִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ הָיִיתִי אוֹמֵר הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו קָרְבָּנָם קָבוּעַ בְּכִשְׂבָּה, וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵי שֶׂה וְהֵבִיא תוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה – לֹא לַכֹּל הוּא אוֹמֵר אֶלָּא לַקָּרְבָּן הַקַּל שֶׁבְּכֻלָּן הוּא שֶׁהֵקֵל בְּכַפָּרָתוֹ, שֶׁהֲגַם שֶׁבְּעָשְׁרוֹ חִיְּבוֹ כִּשְׂבָּה, בְּעָנְיוֹ אִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ לְכִשְׂבָּה יָבִיא תּוֹרִים, וְהַבָּא לוֹמַר שֶׁיּוֹעִיל גַּם לֶחָמוּר עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה. וְגַם אָמְרוֹ: וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תוֹרִים וְגוֹ׳ יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה – הָיִיתִי אוֹמֵר עַל הַקַּל שֶׁבַּקַּלּוֹת הוּא אוֹמֵר שֶׁיּוֹעִיל קָרְבָּן זֶה שֶׁהוּא שְׁבוּעַת בִּטּוּי, וְלֹא עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁהִיא חֲמוּרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שֶׁלֹּא יָקֵל בּוֹ ה׳ לְכַפֵּר עָלָיו בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְהָיִיתִי דָן לְחַזֵּק זֶה מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁקָּבַע ה׳ קָרְבַּן כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה לְכָל הַשְּׁגָגוֹת, כָּאָמוּר בַּפָּרָשָׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ, לָמָּה יִגָּרַע כָּרֵת זֶה שֶׁל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו? הָא וַדַּאי לֹא בָּא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד אֶלָּא עַל הַקַּלִּין. וְהוּא עַל סֵדֶר זֶה: הֶעָשִׁיר יָבִיא עַל כֻּלָּן כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, הַדַּל הֵקֵל בּוֹ הַכָּתוּב לְהָבִיא תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, אֲבָל עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו לֹא יָצָא מִכְּלַל הַחַטָּאוֹת שֶׁחִיֵּב בַּפָּרָשָׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ, דִּכְתִיב ״נֶפֶשׁ וְגוֹ׳ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה״, דַּלֵּי דַּלּוּת הֵקֵל בּוֹ הַכָּתוּב לְהָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה עַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי, אֲבָל עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁהִיא חֲמוּרָה לֹא יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְזֶה הוּא עִקַּר הַטָּעוּת שֶׁהָיִיתִי טוֹעֶה בָּעִנְיָן, דְּתַלְמוּד לוֹמַר ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ – הֲרֵי הִשְׁוָה הַכָּתוּב אֶת כֻּלָּן לְהָבִיא אֲפִלּוּ עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, וְהוּא כַּוָּנַת הַתַּנָּא שֶׁאָמַר ״יָכוֹל״. אֶלָּא מַה שֶׁאָמַר בַּחֲלוּקַת הַשְׁוָאַת קַלִּים לַחֲמוּרִים, כְּדֵי נַסְבַּהּ, וְאֵין עִקַּר הַטָּעוּת שֶׁעָלָיו בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא חֲלוּקּוֹת הַשְׁוָאַת חֲמוּרִים לְקַלִּים.
ויקרא ה:י · פירוש ד
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הַתַּנָּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁסִּדֵּר הַכָּתוּב שָׁלֹשׁ מִינֵי חַטָּאוֹת, וְרוֹאַנִי כִּי יֵשׁ בָּהֶם שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת, וּבָא לְסַדֵּר הַחַטָּאוֹת הַצְּרִיכִין לְכַפָּרָה. הִתְחִיל בֶּחָמוּר שֶׁבְּכֻלָּן וְאָמַר ״יָבִיא כִּשְׂבָּה״, וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ יָבִיא קָרְבָּן הַשַּׁיָּךְ לְמַה שֶׁלְּפָנָיו שֶׁהוּא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת – ״שְׁתֵּי תוֹרִים וְגוֹ׳ אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה״, שֶׁהוּא בָּא עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת בֵּין בַּעֲשִׁירוּת בֵּין בַּעֲנִיּוּת, וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו בָּא בְּדַלּוּת וְלֹא בַּעֲשִׁירוּת. וְאָמְרוֹ ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״, פֵּרוּשׁ, עַל שְׁבוּעוֹת הָעֵדוּת הוּא אוֹמֵר שֶׁקָּבוּעַ לוֹ תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, אִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבָּן הַקָּבוּעַ לִשְׁבוּעַת בִּטּוּי.
ויקרא ה:י · פירוש ה
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: עַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי מֵבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה קְבוּעָה וַאֲפִלּוּ עָשִׁיר, עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת בְּעָשְׁרוֹ יָבִיא תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה וּבְעָנְיוֹ יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו עָשִׁיר יָבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, בְּעָנְיוֹ יָבִיא תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה אֲבָל לֹא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא: ״הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ בְּכִשְׂבָּה״, פֵּרוּשׁ – הֵם הוּא שֶׁיָּבִיאוּ כִּשְׂבָּה וְלֹא הַקַּלִּים שֶׁהֵם שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וּשְׁבוּעַת בִּטּוּי וַאֲפִלּוּ בְּעָשְׁרָם. וְלֹא חָשׁ הַתַּנָּא עָלֶיךָ שֶׁתִּטְעֶה שֶׁיִּהְיוּ בְּכִשְׂבָּה לְבַד וְלֹא בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, שֶׁהֲרֵי תְּבָרְךָ בְּצִדְּךָ ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ״, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁאֵין הַקַּלִּים בְּכִשְׂבָּה. וְאָמְרוֹ ״הַקַּלִּים בְּעוֹף״, פֵּרוּשׁ – הֵם יָבִיאוּ וְלֹא קַל שֶׁבַּקַּלִּים שֶׁהֵם בַּעֲלֵי שְׁבוּעַת בִּטּוּי יָבִיאוּ עוֹף אֶלָּא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְלֹא חָשׁ עָלֶיךָ לִטְעוֹת שֶׁאֵין מֵבִיא עַל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת עֲשִׂירִית בְּעֹנִי, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג״ וְגוֹ׳.
ויקרא ה:י · פירוש ו
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁאֵין כִּשְׂבָּה אֶלָּא בֶּחָמוּר וְלֹא בִּשְׁנֵי קַלִּים, וְאֵין עוֹף בַּקַּל שֶׁבַּקַּלִּים אֶלָּא בַּקַּל. וְאָמְרוֹ הַקַּלִּים שֶׁבַּקַּלִּים יִהְיוּ בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, פֵּרוּשׁ, וְלֹא הֶחָמוּר שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. וְלֹא חָשׁ עָלֶיךָ לִטְעוֹת שֶׁבָּא לִשְׁלוֹל שְׁבוּעַת הָעֵדוּת שֶׁהֲרֵי בְּהֶדְיָא כְּתִיב ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג״ סָמוּךְ לוֹ. גַּם אֵין לוֹמַר שֶׁבָּא לִשְׁלוֹל שֶׁאֵין קַל שֶׁבַּקַּלִּים בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכִשְׂבָּה, שֶׁהֲרֵי דָּבָר זֶה הוּא מַה שֶׁפֵּרֵשׁ בְּאָמְרוֹ הַחֲמוּרִים שֶׁבָּהֶם בְּכִשְׂבָּה לִשְׁלוֹל הַקַּלִּים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קַלֵּי קַלִּים, וּמֵעוֹפוֹת גַּם כֵּן הוּא מַה שֶׁמִּעֵט בְּאָמְרוֹ הַקַּלִּים בְּעוֹפוֹת לִשְׁלוֹל קַלֵּי קַלִּים מֵעוֹפוֹת. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שְׁבוּעַת בִּטּוּי אֵינָהּ אֶלָּא בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְלֹא בְּתוֹרִים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּכִשְׂבָּה, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת אֵינוֹ אֶלָּא בְּתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה וּבְעֹנִי בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְלֹא בְּכִשְׂבָּה, וְטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו אֵינָהּ כָּל עִקָּר בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה אֶלָּא בְּעוֹשֶׁר כִּשְׂבָּה וּבְעֹנִי תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״, פֵּרוּשׁ, מֵהַשְּׁלֹשָׁה חַטָּאוֹת הָאֲמוּרוֹת, יָבִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה עַל כָּל אַחַת מֵהַשְּׁלֹשָׁה, וְהִשְׁווּ גַּם קַלִּים לַחֲמוּרִים מֵאָמְרוֹ ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת״, פֵּרוּשׁ, מֵאַחַת שֶׁתִּהְיֶה לֹא עַל הַקַּלִּים לְבַד אֶלָּא עַל כֻּלָּן. ״מֵאֵלֶּה״ חָזַר וְהִשְׁוָה אוֹתָם פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר כִּי אֵלֶּה שָׁוִים הֵם לְהָבִיא קָרְבַּן כִּשְׂבָּה גַּם עַל הַקַּלָּה שֶׁבַּקַּלּוֹת בְּעָשְׁרוֹ. אוֹ סוֹבֵר הַתַּנָּא כִּי מֵאָמְרוֹ ״אַחַת מֵאֵלֶּה״ הִשְׁוָה אוֹתָם לְכָל מַה שֶׁבָּזֶה יֵשׁ בָּזֶה. וְאֵין לוֹמַר שֶׁסּוֹבֵר הַתַּנָּא כֵּיוָן שֶׁהִשְׁוָה הַכָּתוּב הֶחָמוּר לַקַּל בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה מִכָּל שֶׁכֵּן הַקַּל בְּכִשְׂבָּה, זֶה אֵינוֹ, כִּי אָנוּ עַל הַחִיּוּב אָנוּ דָּנִים לְחַיְּבוֹ וּמִנַּיִן לָנוּ לְחַיְּבוֹ.
ויקרא ה:י · פירוש ז
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר, כִּי הַתַּנָּא דּוֹרֵשׁ הַשְׁוָאַת קַלִּים לַחֲמוּרִים שֶׁיָּבִיאוּ כִּשְׂבָּה, מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה (ויקרא ה:ה) ״וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְגוֹ׳ וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ וְגוֹ׳ כִּשְׂבָּה״, הֲרֵי שֶׁהִשְׁוָה אוֹתָן קַלִּין לַחֲמוּרִים, וְכָאן הִשְׁוָה חֲמוּרִים לַקַּלִּים. וַהֲגַם שֶׁקָּבַע הַדְּרָשָׁה מִפָּסוּק אֶחָד, סָמַךְ עַל פָּסוּק אַחֵר לָבֹא לְהַקְשׁוֹת, וְקָבַע שְׁנֵי הַחֲלוּקּוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, וְכֵן דֶּרֶךְ הַתַּנָּא.
ויקרא ה:י · פירוש ח
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
וּבָזֶה אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְדָחְקוֹ שֶׁל רא״ם שֶׁאָמַר כִּי פָּסוּק רִאשׁוֹן בָּא לְהַשְׁווֹתָם לְוִידּוּי הָאָמוּר שָׁם, שֶׁזֶּה דּוֹחַק, כִּי כְּשֶׁהִשְׁוָה אוֹתָם הַכָּתוּב וְאָמַר ״וְהִתְוַדָּה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ״, מִנַּיִן תִּמְצָא לְחַלֵּק וְלוֹמַר שֶׁלֹּא הִשְׁוָה אֶלָּא לִסְמוֹךְ מַמָּשׁ, כִּי בַּמֶּה חִלֵּק הַכָּתוּב לְמַאֲמַר ״וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ״? אַדְרַבָּה, וָא״ו סָמְכֵיהּ.
ויקרא ה:י · פירוש ט
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
וּמֵעַתָּה נָבוֹא לְדַיֵּק אָמְרוֹ ״מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁאֵין קָרְבָּן זֶה שֶׁל עוֹף בָּא אֶלָּא עַל הַקַּל, שֶׁהוּא שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, אֲבָל הֶחָמוּר שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו לֹא, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר חָטָא״ לְרַבּוֹת חֵטְא חָמוּר, וּכְשֶׁהִזְכִּיר פָּרָשַׁת דַּלֵּי דַּלּוּת רִבָּה גַּם כֵּן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה בְּכֻלָּן, מֵאָמְרוֹ ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״, וַאֲפִלּוּ בְּטֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.
ויקרא ה:י · פירוש י
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
וְאִם תֹּאמַר, יַשְׁמִיעֵנוּ בְּקָרְבַּן דַּלֵּי דַּלּוּת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בֶּחָמוּר וּמִכָּל שֶׁכֵּן קָרְבַּן דַּלּוּת. נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁבְּדַלֵּי דַּלּוּת אָמַר ״וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תוֹרִים״ וְלֹא אָמַר כְּאָמְרוֹ בְּפָרָשַׁת דַּלּוּת ״וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה״, וְדָרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ שֶׂה אִם אֵין לוֹ צְרָכָיו, הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבַּן עָנִי, וּפֵרַשְׁנוּהוּ לְמַעְלָה:
ויקרא ה:י · פירוש יא
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
וְהִנֵּה דְּרָשַׁת הַתַּנָּא הָיָה מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר כְּמוֹ שֶׁאָמַר כָּאן ״וְאִם לֹא (תַגִּיעַ) [תַשִּׂיג] יָדוֹ לִשְׁתֵּי תוֹרִים״, וְכֵן פֵּרֵשׁ בַּעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן, וּפָשׁוּט הוּא. אִם כֵּן כָּאן שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב ״דֵּי שְׁתֵּי תוֹרִים״, הַדְּבָרִים מוֹכִיחִים כִּי אִם יֵשׁ לוֹ הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהָבִיא, אֲפִלּוּ הוּא צָרִיךְ לָהֶם. וּמֵעַתָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְרַבּוֹת בְּעוֹף שֶׁיָּבִיא לֶחָמוּר שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, הֲגַם שֶׁהָיָה לוֹ כֶּבֶשׂ, אִם הוּא צָרִיךְ לוֹ, וְהָבֵן:
ויקרא ה:י · פירוש יב
וְאֶת־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ {ס}
גַּם מַה שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ הִלֵּל ״וְאֵין לוֹ צְרָכָיו״, שֶׁל שֶׂה קָאָמַר, יֻצְדְּקוּ דְּבָרֵינוּ, כִּי הִשְׁמִיעָנוּ שֶׁיִּפָּטֵר בָּזֶה גַּם לַחֲמוּרוֹת שֶׁהוּא טֻמְאַת מִקְדָּשׁ [וְקָדָשָׁיו], מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע זֶה מִקָּרְבַּן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה.
ויקרא ו:ב · פירוש א
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
צַו אֶת אַהֲרֹן. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (עיין קידושין כט.) אֵין צַו אֶלָּא זֵרוּז מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּיוֹתֵר צָרִיךְ הַכָּתוּב לְזָרֵז כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס, עַד כָּאן. הִנֵּה לְתַנָּא קַמָּא יֵשׁ כָּאן זֵרוּז, לְצַד מַה שֶׁגָּדְלוּ פְּרָטֵי דִּינֵי הָעוֹלָה בַּלַּיְלָה, מַה שֶׁאֵין מִשְׁפָּט דּוֹמֶה לָהּ בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת, לָזֶה זֵרְזוֹ מִיָּד, פֵּרוּשׁ לְאוֹתוֹ זְמַן יִתְנַהֵג, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מִפָּרָשַׁת נֵרוֹת דִּכְתִיב (ויקרא כד:ב) ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (במדבר ח:ג) ״וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן״. לְדוֹרוֹת, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְנַהֲגוּ מִשְׁפְּטֵי הָעוֹלָה כִּכְתָבָן לְדוֹרוֹת, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסיקתא פסוק את קרבני לחמי במדבר כח:ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַמַּסָּעוֹת נוֹהֲגִים וְהַתְּמִידִין נוֹהֲגִים, פָּסְקוּ הַמַּסָּעוֹת פָּסְקוּ הַתְּמִידִין, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לִטְעוֹת שֶׁלֹּא תִנְהַג לְדוֹרוֹת.
ויקרא ו:ב · פירוש ב
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְחֶסְרוֹן כִּיס שֶׁאוֹמֵר רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבּוּ בּוֹ הַפֵּרוּשִׁים: יֵשׁ אוֹמְרִים לָאו דַּוְקָא חֶסְרוֹן כִּיס, אֶלָּא הוּא הַדִּין רִבּוּי הַצַּעַר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הָיָה בָּטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ כָּל הַלַּיְלָה, וְהוּא חֶסְרוֹן כִּיס, וְיֵשׁ אוֹמְרִים חֶסְרוֹן כִּיס הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵבְרֵי עוֹלָה נִשְׂרָפִין עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֵינָם נֶהֱנִין מֵהֶם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים חֶסְרוֹן כִּיס לַכֹּהֵן, שֶׁהוּא יִרְצֶה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת אֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת בָּהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָעוֹלָה שֶׁכֻּלָּהּ כָּלִיל וְאֵין לוֹ בָּהּ אֶלָּא הָעוֹר, וְכָל הַדְּבָרִים רְחוֹקִים בְּעֵינַי.
ויקרא ו:ב · פירוש ג
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאוּלַי נִרְאֶה שֶׁהוּא עַל הַתְמָדַת עֵצִים שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא מה.) שָׁלֹשׁ מַעֲרָכוֹת שֶׁל אֵשׁ הָיוּ שָׁם וְכוּ׳, שְׁלִישִׁית אֵין עָלֶיהָ כְּלוּם, אֶלָּא לְקַיֵּם ״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן, עַל פְּרָט זֶה אָמַר חֶסְרוֹן כִּיס, פֵּרוּשׁ לְלֹא דָבָר, שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד מֵהַקָּרְבָּנוֹת, אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה הָאֵשׁ אוֹכֶלֶת עֵצִים כָּל הַלַּיְלָה, וְגַם הֵם שָׁוִים מָמוֹן.
ויקרא ו:ב · פירוש ד
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי חֶסְרוֹן כִּיס הוּא, לְצַד שֶׁמִּצְוַת עוֹלַת תָּמִיד עָשָׂה בָּהּ הַכָּתוּב דָּבָר גָּדוֹל, דִּכְתִיב (ויקרא ו:ה) ״וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְגוֹ׳ וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה״, וְתָנוּ רַבָּנָן בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עָלֶיהָ הָעוֹלָה״, עַד כָּאן, וְתַנְיָא בְּתוֹסֶפְתָּא דִּפְסָחִים: כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁהִקְרִיבָן קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר וְכוּ׳ פְּסוּלִים וְכוּ׳, עַד כָּאן.
ויקרא ו:ב · פירוש ה
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
הָא לָמַדְתָּ, אִם אֵין עוֹלָה כָּל הַנַּעֲשֶׂה קוֹדֶם לָהּ פָּסוּל. וּמִזֶּה יִשְׁתַּלְשְׁלוּ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֶסְרוֹן כִּיס. הֲרֵי שֶׁהֵבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ, וְאִם הָיָה מַקְרִיבוֹ סָמוּךְ לַהֲבָאָתוֹ הָיָה כָּשֵׁר, וּלְצַד שֶׁאוֹמְרִים לוֹ עֲמוֹד עַד שֶׁיַּקְרִיב תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, הֲרֵי זֶה הִפְסִידוֹ בִּשְׁהִיַּת שָׁעָה אַחַת, כִּי מוֹנִין שָׁעוֹת לְקָדָשִׁים, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ב׳ דִּזְבָחִים (זבחים כה:) וּבְפֶרֶק עַל אֵלּוּ מוּמִין (בכורות לט:).
ויקרא ו:ב · פירוש ו
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְכֵן מַשְׁכַּחַת לָהּ אִם קָמַץ וְהִקְטִיר קוֹדֶם הֲרֵי זֶה פָּסוּל, גַּם מַשְׁכַּחַת לָהּ שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם כְּבָשִׂים לְהַקְרִיב, בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם בְּמָצוֹר וְאֵין מְצִיאוּת לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּן מֵהַקָּרְבָּנוֹת הַבָּאִים מִשְּׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים וְהַמְּנָחוֹת וְהַקְּטֹרֶת, וּצְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לָתֵת מָמוֹן רַב בְּכֶבֶשׂ לְצַד שֶׁאֵין מְצִיאוּת לְהַקְרִיב עַד שֶׁיַּקְדִּים, וְכֵן תִּמְצָא (בבא קמא פב:) שֶׁהָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶם קֻפָּה מְלֵאָה דִּינָרֵי זָהָב בְּעַד כֶּבֶשׂ אֶחָד, וְאֵין לְךָ חֶסְרוֹן כִּיס גָּדוֹל מִזֶּה, וְאוּלַי שֶׁאִם לֹא הָיָה הָעִכּוּב הַנִּזְכָּר לֹא הָיוּ נוֹתְנִים כָּל הַפְלָגָה בְּכֶבֶשׂ אֶחָד בְּכָל יוֹם וּבִפְרָט מִנִּכְסֵי גָבוֹהַּ.
ויקרא ו:ב · פירוש ט
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
אוֹ יִרְצֶה, לְצַד שֶׁהִכְשִׁיר עוֹלִים עַל הַמִּזְבֵּחַ, הֲגַם שֶׁנִּפְסְלוּ כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (תורת כהנים) בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב, לָזֶה צִוָּה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְבַל יַעֲלוּ מִן הַפְּסוּלִין, בִּרְאוֹתָם כִּי אֵינָם יוֹרְדִין יַחְשְׁבוּ כִּי אֵין קְפֵידָה כָּל כָּךְ בַּעֲלִיָּתָם וְלֹא יִתְּנוּ עֲלֵיהֶם לֵב לְשָׁמְרָם לְבַל יַעֲלוּ, לָזֶה צִוָּה לֵאמֹר לָהֶם, שֶׁיִּשְׁמְרוּ שֶׁלֹּא תַעֲלֶה אֶלָּא תּוֹרַת הָעוֹלָה, פֵּרוּשׁ עוֹלָה כְּתוֹרָתָהּ וּכְמִשְׁפָּטָהּ בְּלֹא לִינָה בְּלֹא יְצִיאָה וְכוּ׳:
ויקרא ו:ב · פירוש י
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה וְגוֹ׳. רַבִּי יְהוּדָה דָּרַשׁ (תורת כהנים כאן) שְׁלֹשָׁה מִעוּטִים: ״זֹאת״, ״הִיא״, וְה״א שֶׁל ״הָעוֹלָה״ שְׁנִיָּה, לְמַעֵט נִשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים – אֵלּוּ אִם עָלוּ יֵרְדוּ. אֲבָל הַלָּן, וְזֶבַח הַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא וְכוּ׳, אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, וְכָל שְׁאָר הַפְּסוּלִין אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, כִּי תֵּבַת ״תּוֹרַת״ רִבּוּי הוּא.
ויקרא ו:ב · פירוש יא
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ״זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה״, פֵּרוּשׁ, כָּל שֶׁעָלְתָה עַל מוֹקְדָה וְכוּ׳, תּוֹרַת עוֹלָה יֵשׁ לָהּ, וְאֵין לְךָ בָּהּ פְּסוּל אֶלָּא קוֹדֶם שֶׁעָלְתָה, אֲבָל אִם עָלְתָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, תּוֹרַת עוֹלָה יֵשׁ לָהּ בְּכָל גַּוְונָא, וְכָל הַפְּסוּלִין טִהֲרָם הַמִּזְבֵּחַ זוּלַת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁמִּעֵט כַּנִּזְכָּר, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״תּוֹרַת הָעוֹלָה עוֹלָה עַל מוֹקְדָה״ וְאָמַר ״זֹאת״, וְאָמַר ״הָא״, וְאָמַר ״הִיא״, לְמַעֵט כַּנִּזְכָּר:
ויקרא ו:ב · פירוש טו
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפֶרֶק הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ (זבחים פה:) כָּל אֵלּוּ שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, אִם יָרְדוּ לֹא יַעֲלוּ. אָמַר עוּלָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶם הָאוּר, אֲבָל מָשְׁלָה בָּהֶם הָאוּר – יַעֲלוּ. וַהֲגַם דְּאִיכָּא הָתָם מַאן דְּמַתְנֵי אַסֵיפָא דַּעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְכוּ׳, הֲרֵי מַסִּיק בַּגְּמָרָא דְּלֹא נָפְקָא פְּלוּגְתָּא אֶלָּא בְּסֵיפָא, אֲבָל בְּרֵישָׁא דְּרֵישָׁא הָאֵבָרִים וְהָאֵמוּרִים הַפְּסוּלִים שֶׁנִּתְרַבּוּ מֵהָעוֹלָה שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ וְאִם יָרְדוּ לֹא יַעֲלוּ, לְכוּלֵּי עָלְמָא אִם שָׁלַט בָּהֶם הָאוּר יַעֲלוּ הֲגַם שֶׁיָּרְדוּ.
ויקרא ו:ב · פירוש טז
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב, כְּנֶגֶד אוֹתָם שֶׁמָּשְׁלָה בָּהֶם הָאוּר ״עַל מוֹקְדָה״, וּכְנֶגֶד אוֹתָן שֶׁעֲדַיִן לֹא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר אֶלָּא עָלוּ לַמִּזְבֵּחַ אָמַר ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, וְחִלְּקָם הַכָּתוּב לְצַד שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ בְּדִינָם, ״עַל מוֹקְדָה״ תַּעֲלֶה הֲגַם שֶׁיָּרְדָה, אֲבָל מַה שֶׁהוֹסִיף הַכָּתוּב לוֹמַר ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, דַּוְקָא אִם עָלְתָה וְלֹא יָרְדָה:
ויקרא ו:ב · פירוש יז
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְלָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב לוֹמַר ״עַל מוֹקְדָה״, קוֹדֶם אָמְרוֹ ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, וּמִן הָרָאוּי יַקְדִּים עֲלִיַּת הַמִּזְבֵּחַ כִּי אֵינָהּ מוֹקְדָה אֶלָּא אַחַר שֶׁקָּדַם הַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לִרְשׁוֹם הַדְרָגָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ יַחְזוֹר הַפָּסוּל כָּשֵׁר מַמָּשׁ לְעִנְיַן אִם יָרְדוּ יַעֲלוּ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר הַדְרָגָה שְׁנִיָּה שֶׁאֵין בָּהֶם הֲסָרַת פְּסוּל, אֶלָּא כָּל עוֹד שֶׁהֵם עַל הַמִּזְבֵּחַ כַּנִּזְכָּר.
ויקרא ו:ב · פירוש יח
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים נֶחְלְקוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, כָּל דָּבָר שֶׁרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, וַאֲפִלּוּ נְסָכִים, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סוֹבֵר ״עַל מוֹקְדָה״ דַּוְקָא וְלֹא נְסָכִים וְכוּ׳, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה (זוהר קדוש חלק א מז:).
ויקרא ח:ב · פירוש א
קַ֤ח אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֔וֹ וְאֵת֙ הַבְּגָדִ֔ים וְאֵ֖ת שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה וְאֵ֣ת ׀ פַּ֣ר הַֽחַטָּ֗את וְאֵת֙ שְׁנֵ֣י הָֽאֵילִ֔ים וְאֵ֖ת סַ֥ל הַמַּצּֽוֹת׃
קַח אֶת אַהֲרֹן וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה קוֹדֶם הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, וְטַעַם שֶׁנֶּאֶמְרָה כָּאן, לוֹמַר לְךָ שֶׁקָּדְמוּ כָּל מִשְׁפְּטֵי הַקָּרְבָּנוֹת וּפְרָטֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן קוֹדֶם מִלּוּאָיו, כִּי לַעֲשׂוֹת כֻּלָּן נִתְכַּהֲנוּ הוּא וּבָנָיו, וְלֹא נִתְכַּהֵן עַד שֶׁלִּמְּדוֹ מֹשֶׁה כָּל פְּרָטֵי דִּינֵי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְקִיֵּם וְקִבֵּל עָלָיו לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב, וְאָז אָמַר לוֹ ״קַח אֶת אַהֲרֹן״ שֶׁעַל מְנָת כֵּן נִתְכַּהֵן, וְעוֹד שֶׁזּוּלַת זֶה מַשְׁכַּחַת שֶׁיָּבִיא אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל קָרְבָּן מִיָּד בְּקָרְבָתוֹ לִפְנֵי ה׳ וְלֹא יֵדַע מַה לַעֲשׂוֹת.
ויקרא ח:כח · פירוש א
וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֤ה אֹתָם֙ מֵעַ֣ל כַּפֵּיהֶ֔ם וַיַּקְטֵ֥ר הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל־הָעֹלָ֑ה מִלֻּאִ֥ים הֵם֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃
עַל הָעוֹלָה. שֶׁלֹּא הָיָה דָּבָר מַפְסִיק. וְאוּלַי שֶׁלֹּא שָׁהָה עַד שֶׁאָכְלָה הָאֵשׁ אֶת הָעוֹלָה, אֶלָּא וַעֲדַיִן הָעוֹלָה קַיֶּמֶת.
ויקרא ח:לא · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־אַהֲרֹ֣ן וְאֶל־בָּנָ֗יו בַּשְּׁל֣וּ אֶת־הַבָּשָׂר֮ פֶּ֣תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵד֒ וְשָׁם֙ תֹּאכְל֣וּ אֹת֔וֹ וְאֶ֨ת־הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֖ר בְּסַ֣ל הַמִּלֻּאִ֑ים כַּאֲשֶׁ֤ר צִוֵּ֙יתִי֙ לֵאמֹ֔ר אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו יֹאכְלֻֽהוּ׃
כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי. פֵּרוּשׁ, עַל הָאֲכִילָה צִוָּה כְּבָר שֶׁיֹּאכְלוּהָ, וְעַתָּה הוּא מְצַוֶּה עַל הַמָּקוֹם. הָא לָמַדְתָּ: מִצְוָה עַל הָאֲכִילָה, וּמִצְוָה עַל הַמָּקוֹם, וְאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הֲרֵי זֶה בִּטֵּל הַמִּצְוָה, וְאִם יִרְצֶה לֶאֱכֹל חוּץ מֵהַמָּקוֹם הֲרֵי זֶה בִּטֵּל הַמִּצְוָה. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁצִּוָּה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַשְּׁכִינָה.
ויקרא ט:ב · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
קַח לְךָ עֵגֶל. בְּיוֹמָא דַּף ג׳ דִּקְדְּקוּ: אַחַר שֶׁאָמַר ״וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, ״קַח לְךָ״ לָמָּה לִי? מוּבָן הוּא שֶׁהָעֵגֶל לוֹ. וְדָרְשׁוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁיִּקַּח מִשֶּׁלּוֹ וְלֹא מִשֶּׁל צִבּוּר.
ויקרא ט:ב · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי אָמְרוֹ ״לְךָ״, כִּי זֶה יִהְיֶה לוֹ לְאוֹת עוֹלָם כִּי לֹא עָשָׂה הוּא הָעֵגֶל בְּכַוָּנָה חָס וְשָׁלוֹם, וְלֹא טָעָה אַחֲרָיו, אֶלָּא שֶׁבָּא עַל יָדוֹ בְּלֹא כַוָּנָה וּבְלֹא מַחְשָׁבָה רָעָה. וּלְצַד זֶה יוֹעִיל לְכַפֵּר בָּעֵגֶל, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל, לְצַד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם בָּעֵגֶל הוּא בְּחִינַת הַמֵּזִיד וְלֹא יָבֹא הָעֵגֶל לְחַטָּאת לָהֶם, וְהוּא אַדְרַבָּה קָטֵיגוֹר. וְתִמְצָא (ויקרא רבה כא:י) שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל אַהֲרֹן לְבַל יִכָּנֵס לְבֵית ה׳ פְּנִימָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבִגְדֵי זָהָב, לְצַד שֶׁעָשָׂה זְהַב הָעֵגֶל.
ויקרא ט:ב · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְיֵשׁ לְהָעִיר בָּזֶה, לָמָּה צִוָּה ה׳ שֶׁיָּבִיא עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת, וַהֲלֹא הַחַטָּאת בָּאָה לְכַפָּרָה וְאֵין לְךָ סָנֵגוֹר בָּעוֹלָם כָּזֶה. וְנִרְאֶה כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא שָׁפַט בְּצֶדֶק הַדָּבָר, לְצַד כִּי אַהֲרֹן לֹא עָשָׂה שׁוּם פְּעֻלָּה בִּבְחִינַת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כִּי לֹא צִיְּרוֹ וְלֹא הֲכִינוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בּוֹ וְלֹא טָעָה אַחֲרָיו חָס וְשָׁלוֹם, כְּמַאֲמָרוֹ לְמֹשֶׁה (שמות לב:כד) ״וַיֵּצֵא הָעֵגֶל״, פֵּרוּשׁ, מֵעַצְמוֹ יָצָא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשׂוּ שְׁנֵי מְכַשְּׁפֵי עֵרֶב רַב יֵינוּס וְיוֹמְבְּרוּס כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, תשא יט). וּמֵעַתָּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה הוּא בִּבְחִינַת הַזָּהָב שֶׁאָמַר לָהֶם (שם) ״לְמִי זָהָב הִתְפָּרְקוּ״, וְלָקַח מִיָּדָם וַיָּצַר אוֹתוֹ בַּחֶרֶט, וּמַעֲשֶׂה זֶה עָשָׂהוּ בִּידִיעָה שְׁלֵמָה. וַהֲגַם שֶׁטַּעֲמוֹ הָיָה לְצַד יִרְאָה מִיִּשְׂרָאֵל לְבַל יַהַרְגוּהוּ כְּחוּר, גַּם הָיָה מְאַבֵּד לָהֶן הַזְּמַן עַד שֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי עָשָׂה מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר ה׳ שֶׁיָּבִיא הָעֵגֶל לְכַפֵּר עַל הַדָּבָר שֶׁיָּצָא עַל יָדוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה. אֲבָל הַזָּהָב שֶׁמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה בּוֹ הָיָה בְּכַוָּנַת הַמְכֻוָּן, אָמַר ה׳ לֹא יֵרָאֶה בּוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה קָטֵגוֹר סָנֵגוֹר. מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל אֵינָם יְכוֹלִין לְהָבִיא עֵגֶל לְכַפָּרָה, לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיָּבִיאוּ שְׂעִיר עִזִּים.
ויקרא ט:ב · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר בְּהָעִיר אֵיךְ אָנוּ אוֹמְרִים (ראש השנה כו.) ״אֵין קָטֵיגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵיגוֹר״ בְּעִנְיַן הַזָּהָב, וַהֲלֹא אָמְרוּ (ערכין טז.) אַרְבָּעָה בִּגְדֵי זָהָב שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל מְכַפְּרִים עַל אַרְבָּעָה מִינֵי עֲבֵירוֹת וְכוּ׳, אִם כֵּן קָטֵיגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵיגוֹר? וּבְהֶכְרֵחַ לְיַשֵּׁב כִּי יִשְׁתַּנֶּה כַּפָּרַת חוּץ מִכַּפָּרַת פְּנִים, שֶׁכַּפָּרַת פְּנִים מַלְבֶּנֶת הַחֲטָאִים כַּשֶּׁלֶג, וְזֶה לְךָ הָאוֹת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית (יומא סז.), וְדָבָר זֶה הוּא מֻפְלָא וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בּוֹ רֹשֶׁם הֶעָוֹן כְּלָל. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן הַבְּגָדִים לִהְיוֹתָם בַּחוּץ מְכַפְּרִים, הֲגַם הֱיוֹתָם מִין זָהָב, מַה שֶׁאֵין כֵּן כַּפָּרַת פְּנִים. וְגַם לְפִי חִלּוּק זֶה יִשְׁתַּנֶּה חֵטְא שֶׁל אַהֲרֹן בַּזָּהָב מֵחֶטְאָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל, כִּי אַהֲרֹן מְכַפֵּר בַּחוּץ בְּבִגְדֵי זָהָב וְיִשְׂרָאֵל אֵינָם מִתְכַּפְּרִים בָּעֵגֶל, כִּי חֵטְא אַהֲרֹן בַּזָּהָב שׁוֹגֵג גָּמוּר הָיָה בִּלְקִיחָתוֹ וּבִנְתִינָתוֹ בַּחֶרֶט, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה לֹא יִתְכַּפְּרוּ בָּעֵגֶל אֲפִלּוּ בַּחוּץ, וְהָבֵן:
ויקרא ט:ח · פירוש א
וַיִּקְרַ֥ב אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁחַ֛ט אֶת־עֵ֥גֶל הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃
וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ. יִרְמֹז לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ירושלמי מכות ב:ו) שָׁאֲלוּ לַנְּבוּאָה: ״חוֹטֵא מַה עָנְשׁוֹ?״ אָמְרָה: ״הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָמוּת״, וּלְצַד רַחֲמֵי ה׳ אָמַר: ״יָבִיא קָרְבָּן״, שֶׁעִקַּר מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּן הִיא מַחְשֶׁבֶת הַמַּקְרִיב, כִּי הוּא הַחַיָּב בְּכָל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בַּקָּרְבָּן הַהוּא לִזָּבַח וּלְהִשָּׂרֵף עַל הָאִשִּׁים, וְהָיְתָה לוֹ מַחְשָׁבָה זוֹ לְכַפָּרָה. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּקְרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ, פֵּרוּשׁ, הוּא עַצְמוֹ הֵכִין לָשׂוּם אָשָׁם נַפְשׁוֹ, וְקָרַב לַמִּזְבֵּחַ, פֵּרוּשׁ, לִזְבִיחָה לָאִשִּׁים, וְעָשָׂה הַשְּׁחִיטָה בִּמְקוֹמוֹ לָעֵגֶל לְצַד רַחֲמֵי ה׳ שֶׁנִּתְרַצָּה לְהָבִיא חֲלִיפָתוֹ.
ויקרא ט:ח · פירוש ב
וַיִּקְרַ֥ב אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁחַ֛ט אֶת־עֵ֥גֶל הַחַטָּ֖את אֲשֶׁר־לֽוֹ׃
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב בָּעִנְיָן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ (תנחומא, שופטים) כִּי נִשְׁבַּע ה׳ לְהַעֲמִיד הָעוֹלָם וּבְרוּאָיו בְּמִשְׁפָּט, וְכָל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן יִוַּתְּרוּ בְּנֵי מֵעָיו (ירושלמי שקלים פ״ה ה״א), אִם כֵּן אִם הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת מִשְׁפָּטָהּ הִיא תָמוּת כְּמַאֲמַר הַנָּבִיא (יחזקאל יח:ד), אֵיךְ יָבִיא קָרְבָּן וְיִפָּטֵר? וְנִרְאֶה כִּי טַעַם נָכוֹן יֵשׁ בַּדָּבָר עַל פִּי הַמִּשְׁפָּט, כִּי כְּשֶׁהָאָדָם חוֹטֵא אֵין בְּחִינָתוֹ בְּחִינַת אָדָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג.) אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, וְנַעֲשֶׂה בְּהֵמָה, וּבְיוֹם שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְעָלָה מִמַּדְרֵגַת בְּהֵמָה לְמַדְרֵגַת אָדָם. הַאִם רָאוּי הוּא לְהָמִית אָדָם זֶה תַּחַת בְּהֵמָה? לָזֶה יָבִיא דֻּגְמַת הַחוֹטֵא שֶׁהוּא בְּהֵמָה וְיִשְׁתַּתֵּף עִמָּהּ בְּצַעַר הַחוֹשֵׁב כִּי רָאוּי הוּא לַעֲשׂוֹת בּוֹ מִשְׁפָּט זֶה, וּכְפִי זֶה חֵלֶק רוּחַ הַמַּרְגִּישׁ הוּא מַצִּיל אֶת הָאָדָם בְּהֶעָרָה זוֹ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לו:ז) ״אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה׳״, כִּי חֵלֶק הַבְּהֵמִי שֶׁבָּאָדָם בְּהִצְטָרְפוּתוֹ עִם הָאָדָם שֶׁהִיא בְּחִינַת הַהַשְׂכֵּל נוֹשַׁע בּוֹ, פֵּרוּשׁ לְצִדּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ וְהוּא אֵינוֹ רָאוּי לְעֹנֶשׁ, וּבָזֶה אֲפִלּוּ בְּדִין הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן בְּעַד הַחֵטְא הוּא עַל קַו הַמִּשְׁפָּט, כְּאָמְרוֹ (שם) ״מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה׳״:
ויקרא ט:טו · פירוש א
וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת קׇרְבַּ֣ן הָעָ֑ם וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ כָּרִאשֽׁוֹן׃
וַיַּקְרֵב אֵת קָרְבַּן הָעָם. זוֹ הַקְרָבַת בְּחִינַת הָאוֹרוֹת הַנְּטוּעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹר הָאוֹר, אֲשֶׁר נִשְׁתַּנּוּ בְּאֶמְצָעוּת הַחֵטְא וְלֹא יִהְיוּ בִּבְחִינַת הַנִּשְׁתְּוָן לְהִתְקָרֵב, כִּי הַשִּׁנּוּי בַּנֶּפֶשׁ יְחַיֵּב הַהַרְחָקָה, כִּי יֵעָשֶׂה שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת הָעֲבוֹדָה שֶׁעָשָׂה אַהֲרֹן יַגִּיד הַכָּתוּב כִּי הִקְרִיב קָרְבַּן הָעָם, פֵּרוּשׁ, שֶׁהִקְרִיב כָּל הַרְחָקוֹתָם. וְהִנֵּה מֵהָרָאוּי הָיָה שֶׁיִּכְתֹּב פָּסוּק זֶה בְּסוֹף מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּן, וְטַעַם שֶׁהִתְחִיל בּוֹ, לוֹמַר שֶׁהַפְּעֻלָּה נַעֲשֵׂת בְּמַה שֶׁכִּוֵּן בַּמַּעֲשֶׂה קֹדֶם עֲשׂוֹהוּ, כִּי לֹא הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַכַּוָּנָה הַצְּרִיכָה בּוֹ, וְהוּא אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן בִּתְחִלַּת מַעֲשָׂיו, וְהָבֵן.
ויקרא ט:טו · פירוש ב
וַיַּקְרֵ֕ב אֵ֖ת קׇרְבַּ֣ן הָעָ֑ם וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׂעִ֤יר הַֽחַטָּאת֙ אֲשֶׁ֣ר לָעָ֔ם וַיִּשְׁחָטֵ֥הוּ וַֽיְחַטְּאֵ֖הוּ כָּרִאשֽׁוֹן׃
וְאֶרְמֹז לְךָ פְּרָט אֶחָד קָטָן שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיַּקְרֵב אֶת הָעוֹלָה וַיַּעֲשֶׂה כַּמִּשְׁפָּט. כְּבָר רָמַזְתִּי לְךָ כִּי זִכְרוֹן הָעוֹלָה יִרְמֹז עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וּבְאֶמְצָעוּת הַרְחָקַת יִשְׂרָאֵל מֵהַיּוֹשֶׁר הֵם מוֹרִידִים הָעוֹלָה לְמַטָּה חָס וְשָׁלוֹם, וּבְאֶמְצָעוּת הִתְקָרְבוּתָם לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא תְשֻׁלַּח בְּפִשְׁעָם אֶלָּא יוֹסִיפוּ לְהַעֲלוֹת עֲלִיָּה אַחַר עֲלִיָּה עַד שֶׁתַּעֲמֹד בְּגֶדֶר הַמִּשְׁפָּט כַּיָּדוּעַ לַמַּשְׂכִּיל, וְהוּא ״וַיַּעֲשֶׂה כַּמִּשְׁפָּט״. שָׁמַעְתִּי:
ויקרא י:טז · פירוש א
וְאֵ֣ת ׀ שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את דָּרֹ֥שׁ דָּרַ֛שׁ מֹשֶׁ֖ה וְהִנֵּ֣ה שֹׂרָ֑ף וַ֠יִּקְצֹ֠ף עַל־אֶלְעָזָ֤ר וְעַל־אִֽיתָמָר֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן הַנּוֹתָרִ֖ם לֵאמֹֽר׃
דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה וְגוֹ׳. אוֹמֵר אֲנִי כִּי מֹשֶׁה לֹא הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ לְהַתִּירוֹ בַּאֲכִילָה, וְהָרְאָיָה מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם דִּינוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם בַּמִּנְחָה (ויקרא י:יב) ״קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה״ וְגוֹ׳, שֶׁאִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ בִּפְשִׁיטוּת לְהַתִּיר הָיָה לוֹ לוֹמַר ״קְחוּ אֶת הַחַטָּאת״. מַה תֹּאמַר, שֶׁאָמַר דִּין הַמִּנְחָה וְחָשַׁב כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם כָּל עִקָּר, וּלְרוֹב פְּשִׁיטוּת שֶׁהָיָה לוֹ הַדָּבָר לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר? אִם כֵּן לֹא הָיָה לוֹ לִדְרוֹשׁ, כִּי מִנַּיִן נִכְנַס לוֹ הַמֵּיחוּשׁ לִדְרוֹשׁ עָלָיו מַה הָיָה בּוֹ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא הַפָּשׁוּט אֶצְלוֹ שֶׁהִיא הַמִּנְחָה שֶׁהִיא קָדְשֵׁי שָׁעָה, וּמִמֶּנָּה לִשְׂעִיר נַחְשׁוֹן וּשְׂעִיר עִזִּים שֶׁהָיוּ קָדְשֵׁי שָׁעָה, אֲבָל שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא קָדְשֵׁי דוֹרוֹת עֲדַיִן הָיָה הַדָּבָר עוֹמֵד אֶצְלוֹ בְּסָפֵק, וְהָיָה דּוֹרֵשׁ בְּדַעְתּוֹ אִם יַתִּירֶנּוּ כְּמוֹ כֵן אוֹ לֹא, וְדָרַשׁ עָלָיו מַה הָיָה בּוֹ. וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר דָּרוֹשׁ דָּרַשׁ, אַחַת לְמִשְׁפָּטוֹ וְאַחַת לְעַצְמוֹ מַה הָיָה בּוֹ, ״וְהִנֵּה״ וְגוֹ׳, וַיִּקְצֹף עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ דָּבָר מִדַּעְתָּם, שֶׁאֲפִלּוּ הוּא עֲדַיִן לֹא יָדַע אֶת אֲשֶׁר יְצַוֶּה לָהֶם עֲשׂוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף ״תֹּאכְלוּ אוֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי״, פֵּרוּשׁ: יוֹתֵר הָיָה לָכֶם לְדַמּוֹתָהּ לַמִּנְחָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי לְאָכְלָהּ וְלֹא לְשָׂרְפָהּ בְּלֹא טַעַם הֵפֶךְ מַה שֶׁצִּוִּיתִי בַּמִּנְחָה. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ: ״דָּרֹשׁ דָּרַשׁ״ – מִפְּנֵי מָה נִשְׂרַף, וּמִפְּנֵי מָה (לֹא) נֶאֶכְלוּ אֵלּוּ? וּבְיִשּׁוּב הַכָּתוּב הַדְּבָרִים רְחוֹקִים, כִּי אַחַר הַדְּרִישׁוֹת הוּא שֶׁנִּגְלֵית הַשְּׂרֵפָה, וְאֵיךְ יִדְרוֹשׁ קֹדֶם לָמָּה נִשְׂרַף? וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב.
ויקרא י:יט · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּ֠וֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃
הֵן הַיּוֹם. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ (זבחים קא.) שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר: וְכִי בְּיוֹם זֶה הִקְרִיבוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר שֶׁאֲסוּרִים לְהַקְרִיב בַּאֲנִינוּת, שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁמָּא הִקְרַבְתֶּם אוֹתוֹ בַּאֲנִינוּת וְלָזֶה שְׂרַפְתֶּם? אֲנִי הוּא שֶׁהִקְרַבְתִּי, וְכֹהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן.
ויקרא י:יט · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּ֠וֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וּפְשַׁט הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ – פֵּרוּשׁ, נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עוֹלָתָם לִפְנֵי ה׳ וְכוּ׳, שֶׁכַּוָּנָתוֹ כִּי הוּא אוֹנֵן כִּי בוֹ בַּיּוֹם מֵתוּ. וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם – פֵּרוּשׁ, חַטָּאת שֶׁל יוֹם שֶׁהוּא שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְכָאן רָמַז לוֹ שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה זֶה מִמִּנְחָה שֶׁהוּא קָדְשֵׁי שָׁעָה, אֲבָל חַטַּאת הַיּוֹם הוּא קָדְשֵׁי דוֹרוֹת – הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה׳ לְאָכְלוֹ?
ויקרא י:כ · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינָֽיו׃ {פ}
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב וְגוֹ׳. יֵשׁ לָדַעַת אֵיךְ נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה פְּשׁוּטָה כָּזוֹ לְחַלֵּק בֵּין קָדְשֵׁי דוֹרוֹת לְקָדְשֵׁי שָׁעָה. וְאִם הָיָה לוֹ אֵיזֶה צַד לוֹמַר שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת חִלּוּק זֶה, לָמָּה קִבְּלוֹ מֵאַהֲרֹן וְלֹא דָּן עָלָיו לְסָתְרוֹ. וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה כִּי גַּם מֹשֶׁה הָיָה צָרִיךְ לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר אִם לְאָכְלָה אִם לִשְׂרֵפָה, וְלֹא הָיָה לוֹ מֻחְלָט הַדָּבָר לַאֲכִילָה, וְהַקְפָּדָתוֹ עַל אַהֲרֹן וּבָנָיו הָיְתָה לְצַד שֶׁחָשַׁב שֶׁשְּׂרָפוּהוּ בְּלֹא טַעַם נָכוֹן, אוֹ לְצַד שֶׁמָּא אֵרַע לָהּ אֵיזֶה מְאוֹרָע כְּמַאֲמַר רַזַ״ל (פסחים סב., זבחים קא.) שֶׁאָמַר לָהֶם שֶׁמָּא אֵרַע בּוֹ פְּסוּל בְּהַקְרָבַת דָּמוֹ אוֹ נִטְמָא אוֹ יָצָא חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְכָל אֵלֶּה הַדְּבָרִים הֵם לְצַד מִעוּט זְרִיזוּתָם, וְעַל זֶה הָיְתָה הַהַקְפָּדָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁאָמַר לְפָנָיו אַהֲרֹן הַדִּין שֶׁדָּן בּוֹ וּשְׁרָפוֹ, קִבֵּל מֹשֶׁה הַטַּעַם וְרָאָה שֶׁלֹּא שָׂרַף אֶלָּא אַחַר שֶׁדָּן דִּין צֶדֶק, וְאִין הָכֵי נַמֵּי אִם לֹא הָיָה דָּן אַהֲרֹן וְהָיָה דָּן מֹשֶׁה כָּזֶה הָיָה דָּן בַּדָּבָר וְשׂוֹרְפוֹ, וְלֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ כָּל דָּבָר, וְאָמְרוֹ וַיִּיטַב בְּעֵינָיו, פֵּרוּשׁ אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ בִּשְׂרֵפָתוֹ, וְלֹא הִקְפִּיד עַל אֲשֶׁר סָמְכוּ עַל עַצְמָן וְלֹא שְׁאָלוּהוּ. אוֹ יִרְצֶה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו אַהֲרֹן כִּי טוֹב הוּא, וְיוֹרֶה יוֹרֶה יָדִין יָדִין.
ויקרא יב:ז · פירוש א
וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָהֲרָ֖הֿ מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה׃
וְהִקְרִיבוֹ וְגוֹ׳ וְכִפֶּר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד הַקְרָבַת כֶּבֶשׂ לְעוֹלָה אָמַר ״וְהִקְרִיבוֹ״, וּכְנֶגֶד בֶּן יוֹנָה לְחַטָּאת אָמַר וְכִפֶּר עָלֶיהָ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ שֶׁאֵין שְׁנַיִם מְעַכְּבִין אֶלָּא אֶחָד, לָזֶה אָמַר ״וְהִקְרִיבוֹ״. וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מִי הוּא מֵהַשְּׁנַיִם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְכִפֶּר״ וְגוֹ׳ – כַּפָּרָה בְּחַטָּאת, עַד כָּאן. וְאוּלַי שֶׁדִּקְדְּקוּ מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר ״וְהִקְרִיבָם״, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְכִפֶּר״ עַל הַחַטָּאת. וַהֲגַם שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר ״וְכִפֶּר״ כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת, הֲרֵי עַל כָּל פָּנִים אֵינוֹ מוֹסִיף לֹא תֵּבָה וְלֹא אוֹת אַחַת אִם יֹאמַר ״וְהִקְרִיבָם״ וְיִרְשׁוֹם הַקְרָבַת שְׁנֵיהֶם.
ויקרא טז:ז · פירוש א
וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ צְרִיכָה לְמוֹדָעִי כִּי לָמָּה יְצַוֶּה ה׳ דָּבָר כָּזֶה, וְאִם הִיא מֵהַמִּצְווֹת אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה ה׳ בָּהֶם טַעַם, הָיָה לוֹ לוֹמַר חֻקָּה, וּמַה גַּם תִּגְדַּל הַקֻּשְׁיָא לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רעיא מהימנא אחרי סג, זהר חלק ג קא) כִּי עֲזָאזֵל הִיא בְּחִינַת צַד הָרַע, הִנֵּה כִּמְעַט חָס וְשָׁלוֹם שֶׁיִּדְמֶה הַדָּבָר לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּמַה גַּם שֶׁמְצַוֶּה ה׳ (יוֹמָא פו.) לְהַשְׁווֹת שָׂעִיר שֶׁל שֵׁם לְשָׂעִיר זֶה שֶׁל דָּבָר אַחֵר, הַדְּבָרִים מַבְהִילִים!
ויקרא טז:ז · פירוש ב
וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר עַל פִּי הַקְדָּמוֹת שֶׁהוֹדִיעוּנוּ רַזַ״ל, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה: תְּנַן בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות פ״ד): הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ סָנֵיגוֹר אֶחָד, וְהָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קָטֵיגוֹר אֶחָד, עַד כָּאן. וּמְפֹרָשִׁים הַדְּבָרִים בַּאֵר הֵיטֵב עַל פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זהר ח״ב עו, ח״ג קכב והע״ז), וּבְהַשְׂכָּלָה מֻשְׂכָּל עֶלְיוֹן עַל פִּי הָאֲרִ״י זַ״ל לְבָאֵי בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ, כִּי מֵהָעֲבֵירָה עַצְמָהּ יִוָּלֵד דָּבָר רַע שֶׁהוּא עַצְמוֹ הֶעָוֹן שֶׁעָשָׂה, וּבְיָדוֹ נִמְסַר עוֹשֵׂהוּ, כְּאָמְרוֹ ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״ (ירמיה ב), ״וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵינוּ״ (ישעיה סד). וְלָזֶה כְּשֶׁמָּחַל ה׳ לְדָוִד הוֹדִיעוֹ שֶׁאָבַד הַכֹּחַ הָרַע שֶׁנּוֹלַד מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי הָגוּן, כְּאָמְרוֹ (שמואל ב יב): ״גַּם ה׳ הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת״. הַכַּוָּנָה בָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁהַחֵטְא שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם נִבְרָא מִמֶּנּוּ הַנִּפְרָע מֵעוֹשֵׂהוּ, מִמֵּילָא בַּאֲבוֹד הַמַּשְׁחִית אֵין מַשְׁחִית. וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ שֶׁאַחַר שֶׁהֶעֱבִיר חַטָּאתוֹ לֹא יָמוּת כִּי אֵין מֵמִית. מֵעַתָּה, כֵּיוָן שֶׁעַל יְדֵי הַמַּעֲשִׂים נוֹצָרִים דְּבָרִים הָרָעִים הַמַּזִּיקִים וְהַמְּצַעֲרִים אֶת הָאָדָם, צִוָּה ה׳ הַמַּעֲדִיף טוּבוֹ עָלֵינוּ וְאָמַר כִּי כָל שֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן בְּלֹא יְדִיעָה מֵחַטֹּאות הָאָדָם יָבִיא קָרְבָּן, וְצִוָּה שֶׁיִּסְמֹךְ עָלָיו בַּעַל הַקָּרְבָּן. וְהַטַּעַם, כִּי בָּזֶה יוּרְקוּ הַחִיצוֹנִים הָהֵם שֶׁנִּתְהַוּוּ מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים עַל הַקָּרְבָּן הַהוּא. וּפְעֻלָּה זוֹ הוֹדִיעַ ה׳ שֶׁתֵּעָשֶׂה בִּסְגֻלַּת הֲבָאַת הָאָדָם קָרְבָּנוֹ לְבֵית אֱלֹהֵינוּ וְסוֹמֵךְ עָלָיו שָׁם, יֵעָשֶׂה הַדָּבָר בְּכֹחַ הַשָּׁלֵם שֶׁל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר. וְזֶה הוּא טַעַם שֶׁצִּוָּה ה׳ הַסְּמִיכָה בַּחַטָּאוֹת. וְהִנֵּה כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה בְּחַטָּאת, זֶבַח וְהַקְטָרָה, יַפְעִיל בַּבְּחִינָה הַהִיא הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהָאָדָם בַּקָּרְבָּן הַהוּא עַל יְדֵי סְמִיכָתוֹ כַּנִּזְכָּר, וּבָזֶה הִיא נֶעֱקֶרֶת בְּחִינַת הָרַע. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי אֵין חַטָּאת בָּאָה אֶלָּא עַל הַחֲטָאוֹת שֶׁהוּא הַדָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם בְּשׁוֹגֵג, מִשּׁוּם דְּלָא נָפִישׁ זוֹהֲמֵיהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַל עָוֹן שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם בְּמֵזִיד, דְּנָפִישׁ זוֹהֲמֵיהּ, אֵין מְבִיאִין קָרְבָּן. וְזֶה אָמְרוֹ (משלי כא): ״זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה״, כִּי יְתַעֲבֵהוּ ה׳ בָּרוּךְ הוּא לְהַקְרִיב עַל מִזְבְּחוֹ תִּיעוּב כָּזֶה, שֶׁאֵין לְךָ מֵאוּס בָּעוֹלָם כְּמֵאוּס וְזִיהוּם הֶעָוֹן רַחֲמָנָא לִצְלַן.
ויקרא טז:ז · פירוש ג
וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וּלְפִי הַקְדָּמָה זוֹ יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל נָכוֹן, בְּהַקְדִּים מַה שֶׁכָּתְבוּ רַזַ״ל בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם״ וְגוֹ׳ – עַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם כִּפּוּר מְכַפֵּר, וְעַל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין – שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וּבַשַּׁ״ס וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְשָׂעִיר שֶׁל עֲזָאזֵל נוֹשֵׂא עָלָיו כָּל הַזְּדוֹנוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וּשְׁגָגוֹת וְכוּ׳. וְגַם הַכֹּהֲנִים כַּפָּרָתָן בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, כְּאָמְרָם זַ״ל בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים פֶּרֶק א׳ (מנחות צב.; שְׁבוּעוֹת יג:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, גַּם הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וְאַחַר שֶׁהוֹדִיעָנוּ ה׳ אֶת כָּל זֹאת הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ טַעַם מַסְפִּיק כִּי הַשְּׁנֵי שְׂעִירִים נוֹשְׂאִים כָּל זוּהֲמֵי תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ. הַשָּׂעִיר שֶׁנּוֹשֵׂא עָלָיו זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו קִבְּלוֹ ה׳ וְלֹא תִּעֲבוֹ, אֲבָל שָׂעִיר הַנּוֹשֵׂא זוּהֲמוֹת כָּל הָעֲבֵירוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת צִוָּה ה׳ שֶׁיְּאַבְּדֵם וִיכַלֵּם חוּץ מִמְּקוֹם הַקֹּדֶשׁ, וְצִוָּה שֶׁיִּסְמֹךְ אַהֲרֹן עָלָיו אֶת יָדָיו שֶׁהוּא שְׁלוּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר עוֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה עוֹשֶׂה שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. וְאָמַר ״וְנָתַן אוֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי״ – בֵּאֵר הַכָּתוּב הֵיטֵב הַדָּבָר שֶׁבִּסְמִיכָתוֹ הוּא נוֹתֵן כָּל הַטֻּמְאוֹת הַמְּזֹהָמוֹת הָהֵם עַל רֹאשׁוֹ. וְאָמַר ״וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר״, מוֹדִיעַ כִּי יִמָּצֵא בּוֹ בְּחִינַת הַמְקַבֵּל לִשָּׂא אֶת הָרַע הַהוּא אֶל אֶרֶץ וְגוֹ׳.
ויקרא טז:ז · פירוש ד
וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וּלְהָבִין הָעִנְיָן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּר בִּגְדֵי בָּנָיו וְרָאָה בָּהֶם בְּגָדִים נְקִיִּים וְכֶתֶם בּוֹ, מְשַׁפְשְׁפוֹ בְּיָדוֹ וְנוֹתְנוֹ לִבְנוֹ. וּכְשֶׁרָאָה בֶּגֶד מְלֻכְלָךְ הַרְבֵּה נוֹתְנוֹ לְעֶבֶד אֶחָד מֵעֲבָדָיו אֲשֶׁר לֹא יִמְאַס הַדָּבָר הַמָּאוּס. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, הַמֶּלֶךְ הוּא מַלְכֵּנוּ יִתְרוֹמֵם שְׁמוֹ, כְּשֶׁמֵּבִיא לְפָנָיו קָרְבָּן אִם הוּא בִּפְרָט וְטַהֲרַת כֶּתֶם כָּל שֶׁהוּא, שֶׁהֵם כִּתְמֵי הַשְּׁגָגָה אוֹ פְּרָט אֶחָד שֶׁל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו כַּנִּזְכָּר, לֹא יְתֹעַב הַקָּרְבָּן אֵלָיו. אֲבָל כָּל הַזּוּהֲמָה שֶׁל כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, הוּא מֵאוּס גָּדוֹל, וְאָמַר שֶׁיּוֹלִיכוּהוּ לְעֶבֶד אֶחָד מֵהָרְחוֹקִים מֵהַמְּלוּכָה לְצַד הֱיוֹתוֹ מֵהַפְּחוּתִים וְקַלֵּי הָעֵרֶךְ, וְהוּא יִשְׁבֹּר וִיאַבֵּד וְיִמְחַק אוֹתָם. וְאֵין זֶה אֶלָּא כְּנוֹתֵן לוֹ שֵׁרוּת מְבֻזֶּה לַעֲשׂוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן לְמַעֲלָה הוּא לוֹ שֶׁחֲשָׁבוֹ הָאָדוֹן לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּבָר מִמַּה שֶׁהָיָה לִפְנֵי אֵל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְנַעֲשָׂה הַשָּׂעִיר הַהוּא בְּהַשְׁוָאָה עִם הַשָּׂעִיר הַמִּתְקָרֵב לִפְנֵי אֵל. וְטַעַם שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲשׂוֹת כָּכָה וְלֹא אָמַר שֶׁיִּקְחוּ שָׂעִיר מֵהַשּׁוּק וִישַׁלְּחוּהוּ לַעֲזָאזֵל אַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עָלָיו, הוּא לְצַד כִּי מִן הַנִּמְנָע שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל הַטֻּמְאוֹת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וְיָבוֹאוּ עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר כִּי אִם בַּהֲבִיאוֹ הַשָּׂעִיר לִפְנֵי ה׳, וְאַחַר שֶׁהוּבָא לִפְנֵי ה׳, מֵאָז מוּכָח כִּי הוּא זֶה הַשָּׂעִיר שֶׁיִּשָּׂא כָּל הַתִּעוּב וְיֵלֵךְ לוֹ אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה. לָזֶה צִוָּה לְהַגְרִיל וְהוּא הַבּוֹחֵר יִבְחַר אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר יִבְחַר בִּתְבוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּבַעֲלֵי חַיִּים, וּמַה גַּם לְמַה שֶׁאָמְרוּ הַמְּקֻבָּלִים כִּי כַּמָּה נְפָשׁוֹת וְנִיצוֹצוֹת בְּבַעֲלֵי חַיִּים בִּלְתִּי מְדַבֵּר, וּמִי יֵדַע בִּלְתִּי יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. גַּם יֵשׁ סוֹד בַּגּוֹרָל (זהר ג, קא), וְהָבֵן:
ויקרא טז:י · פירוש א
וְהַשָּׂעִ֗יר אֲשֶׁר֩ עָלָ֨ה עָלָ֤יו הַגּוֹרָל֙ לַעֲזָאזֵ֔ל יׇֽעֳמַד־חַ֛י לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו לְשַׁלַּ֥ח אֹת֛וֹ לַעֲזָאזֵ֖ל הַמִּדְבָּֽרָה׃
יָעֳמַד חַי. צָרִיךְ לָדַעַת הַכַּוָּנָה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא מ.; תורת כהנים) דָּרְשׁוּ הַרְבֵּה דְּרוּשִׁים. וּלְדַרְכֵּנוּ יִתְפָּרֵשׁ עַל נָכוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ ״יָעֳמַד חַי״ שֶׁלֹּא יִתְוַדֶּה עָלָיו תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁיַּעֲלֶה עָלָיו הַגּוֹרָל אֶלָּא יַנִּיחֵהוּ חַי, פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי בְּחִינַת הָרַע נִקְרֵאת מֵת, וְעַל שְׁמָהּ יִקָּרֵא הַגּוּף בְּלֹא נְשָׁמָה מֵת, לֶהֱיוֹת שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בּוֹ בְּחִינַת הַטֻּמְאָה הַנִּקְרֵאת מֵת, וְהַשָּׂעִיר שֶׁל עֲזָאזֵל כְּשֶׁמִּתְוַדֶּה הַכֹּהֵן עָלָיו וְנוֹתֵן עָלָיו כָּל הָעֲוֹנוֹת וְהַפְּשָׁעִים וְכוּ׳ הִנֵּה הוּא מֵת כָּלוּל מִכָּל מִינֵי מִיתוֹת, וְצִוָּה הָאָדוֹן שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂהוּ מֵת אֶלָּא יָעֳמַד חַי. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאוֹמֵר עוֹד אַחַר כָּךְ וְסָמַךְ אַהֲרֹן וְגוֹ׳ עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה וְגוֹ׳ וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו, כִּי מִתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁהִתְוַדָּה קְרָאוֹ חַי וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״הַשָּׂעִיר״ וְלֹא הִזְכִּיר ״הַחַי״, לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עָלָיו אֵינוֹ חַי, שֶׁכְּבָר כֹּחוֹת שֶׁל מִיתָה יָרְדוּ עָלָיו. וְתִמְצָא שֶׁצִּוָּה ה׳ שֶׁהַמְּשַׁלְּחוֹ טָמֵא וִיכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם כְּדִין טְמֵא מֵת.
ויקרא טז:לד · פירוש א
וְהָֽיְתָה־זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכׇּל־חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה חוֹזֵר אֶל הַכֹּהֲנִים לְקַיֵּם לְדוֹרוֹת מִצְוָה הָאֲמוּרָה בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא עֲבוֹדַת כֹּהֵן גָּדוֹל, לְבַל יַחְשֹׁב שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה אֶלָּא לְשָׁעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר זֹאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּאן גִּלָּה ה׳ סוֹדוֹ כִּי עַל הַכֹּהֲנִים יְדַבֵּר כִּי הֵם הַמְּכַפְּרִים.
ויקרא יז:ה · פירוש א
לְמַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר יָבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽת־זִבְחֵיהֶם֮ אֲשֶׁ֣ר הֵ֣ם זֹבְחִים֮ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶה֒ וֶֽהֱבִיאֻ֣ם לַֽיהֹוָ֗ה אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְזָ֨בְח֜וּ זִבְחֵ֧י שְׁלָמִ֛ים לַֽיהֹוָ֖ה אוֹתָֽם׃
זִבְחֵי שְׁלָמִים לַה׳ וְגוֹ׳. הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְזָבְחוּ אוֹתָם זִבְחֵי״ וְכוּ׳, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן הָאָדוֹן לְהַרְאוֹת חִבַּת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר חִבֵּב עַמּוֹ, וְאָמַר כִּי זִבְחֵי שְׁלָמִים הֵם קָרְבָּנוֹת הַמִּשְׁתַּתְּפִים בְּשֻׁלְחָן אֶחָד יַחַד בָּנִים וַאֲבִיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ שְׁלָמִים לַה׳ אוֹתָם, וְחוֹזֶרֶת תֵּיבַת ״אוֹתָם״ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַזּוֹבְחִים הָאֲמוּרִים בִּתְחִלַּת הַכָּתוּב, לֹא לַנִּזְבָּחִים. וְעַל דָּבָר זֶה לְבַד תִּתְנַתֵּק הַנֶּפֶשׁ מִנַּרְתֵּקָהּ וְתָקוּם לַעֲבוֹדַת הָאֵל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מִבְּלִי הֶרְגֵּשׁ לְהַפְלָגַת עֲרֵבוּת הַנִּרְגָּשׁ בִּבְחִינַת אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּנֶּפֶשׁ הַמַּרְגֶּשֶׁת בִּטְעִימַת נֹעַם חִבָּתוֹ, וְכָל זֶה קָטָן הוּא לְהַמִּתְחַיֵּב לָנוּ עֲשׂוֹת לְעֵרֶךְ הַמּוּקְדָּם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ חִבּוּבֵינוּ וְרוֹמְמוּת אֲשֶׁר רוֹמֵם עַם קְדוֹשׁוֹ.
ויקרא יז:יא · פירוש ג
כִּ֣י נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֮ בַּדָּ֣ם הִוא֒ וַאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּֽי־הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר׃
עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְהַזְהִיר עַל נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה לְבַל הֲמִיתָהּ, כִּי לֹא נָתַן ה׳ דַּם הַבְּהֵמוֹת לָנוּ אֶלָּא לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְהוּא אָמְרוֹ נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לִשְׁלֹל זוּלַת סִבָּה זוֹ שֶׁאֵינוֹ לָנוּ בְּמַתָּנָה לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר נַחְפֹּץ עֲשׂוֹת בּוֹ. וְתִמְצָא (סנהדרין ב.) שֶׁדִּין הֲרִיגַת בְּהֵמָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה כְּמִשְׁפַּט אָדָם, שֶׁהִשְׁוָה הַכָּתוּב מִשְׁפָּטָם לְמִשְׁפַּט אָדָם, וְלֹא הֻתְּרָה בְּהֵמָה לִשְׁחֹט אֶלָּא לְצָרְכֵי בְּשָׂרָהּ כִּי תְאַוֶּה נֶפֶשׁ אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר, שֶׁכֵּן גָּמַר קוֹנֵה עוֹלָמוֹ וְהִקְנָה לָנוּ, דִּכְתִיב (דברים יב:כ): ״כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת״ וְגוֹ׳:
ויקרא יז:יד · פירוש ב
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בַּבְּהֵמָה ״נַפְשׁוֹ בְּדָמוֹ״, אוּלַי שֶׁהַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ נֶפֶשׁ וְהִיא נְתוּנָה בַּדָּם, אֲבָל חַיָּה וָעוֹף אֵין לָהֶם נֶפֶשׁ כַּבְּהֵמָה אֶלָּא הַדָּם הוּא בִּמְקוֹם הַנֶּפֶשׁ, וּבָזֶה אֵינָם בָּאִים עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר כַּבְּהֵמָה זוּלַת תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, וְגַם הֵמָּה אֵין בְּדָמָם הַזָּאָה עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא מִצּוּי כְּשֶׁמּוֹלֵק.
ויקרא יז:יד · פירוש י
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
דַּע כִּי יֵשׁ הַדְרָגוֹת שֶׁאֵין יְכֹלֶת בַּמְּקַבֵּל לְקַבֵּל בְּתִגְבּוֹרֶת הַמַּשְׁפִּיעַ בִּבְחִינָתָם בְּסוֹד טַעַם עוֹנִי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַעַת בַּהִתְבּוֹנְנוּת הַצּוֹדֵק בְּשֵׂכֶל הַהַבְחֵן. וְלָזֶה, לְצַד כִּי אַרְיֵה וְנֶשֶׁר שֶׁלְּמַטָּה בָּאוּ בְּתִגְבּוֹרֶת, לֹא יוּכְלוּ לִסְבּוֹל שִׁעוּר הַנִּתְכָּן וְהַנִּשְׁעָר אֲלֵיהֶם בִּתְכוּנַת אֵיכוּתָם. וּלְצַד חֶסְרוֹן הִתְקַבְּלָם הַשְׁעָרַת הַהִסְתַּפְּקוּת מִבִּיחוּן הַנִּרְזָב אֲשֶׁר בְּגַן ה׳, כְּשִׁעוּר הַצְלָחָתָם מֵהַמְקֻוֶּה אֲלֵיהֶם, זוֹ סִבָּה לְמֶרְחָקָם אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל לְבַל יִקְרַב אֲלֵיהֶם. כִּי אִישׁ יִשְׂרָאֵל הֻצְלַח בַּנִּקְוֶה אֵלָיו בְּסוֹד אָמְרוֹ (דברים ד:ד) ״הַדְּבֵקִים בַּה׳״, וְשִׁעוּר אֲשֶׁר הִגִּיעַ בִּבְחִינַת אַרְיֵה נֶשֶׁר כָּמוֹהוּ וּכְשִׁעוּרוֹ נִסְתַּעֵף בִּקְצָת מֵהַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת, וְעָשָׂה בָּהֶם שִׁעוּר הַהִסְתַּפְּקוּת. וַהֲגַם שֶׁלֹּא בָּא אֵיכוּתָם אֶלָּא עַל יְדֵי נֶשֶׁר, כִּי הַנִּשְׁפָּע רִאשׁוֹן זֶה הוּא סוֹד (איוב יד:ד) ״מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא״ וְגוֹ׳. וְכָל זֶה עֲשָׂאוֹ יִתְבָּרַךְ לְסִבָּה הַיְּדוּעָה, סוֹד ה׳ לִירֵאָיו. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, אֵין תְּכוּנַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטַּהֲרָה הַמִּשְׁתַּלְשֶׁלֶת דִּבְחִינַת הַבְּהֵמָה דּוֹמָה לִבְחִינַת חַיָּה וָעוֹף, כִּי בְּחִינַת שׁוֹר יֵשׁ דּוֹמֶה לוֹ לְמַעְלָה בִּמְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר בָּרָא הַבּוֹרֵא וְתִכֵּן בּוֹ הַנֶּפֶשׁ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּחִינַת חַיָּה וָעוֹף. לְצַד שֶׁנִּפְסַק דְּמוּת הַנִּדְמֶה לַמַּשְׁפִּיעַ הִנֵּה הוּא טָמֵא לְפָנֵינוּ, דִּכְתִיב (ויקרא יא:יג) ״אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת וְגוֹ׳ תְּשַׁקְּצוּ״, תָּשׁ כֹּחוֹ וְאֵין בּוֹ אֶלָּא הַחִיּוּנִיּוּת שֶׁהוּא דַּם טוֹהַר, כְּאָמְרוֹ ״דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ דָּמוֹ בִּמְקוֹם נַפְשׁוֹ. זוּלַת תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁיּוֹדֵעַ אֵל עֶלְיוֹן שֶׁגָּבַר בָּהֶם הַחִיּוּנִיּוּת וּמְמֻזָּגִים הֵם בֵּין הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף, שֶׁמְּבִיאִים מֵהֶם קָרְבַּן עוֹלָה וְחַטָּאת דַּוְקָא, וְיָחִיד דַּוְקָא וְלֹא צִבּוּר, וְצָרִיךְ כִּסּוּי כִּי עַד גֶּדֶר הַבְּהֵמָה לֹא בָּא. כָּל זֶה כָּתַבְתִּי אִם חָפֵץ ה׳, וְהַמַּשְׂכִּיל יַשְׂכִּיל דְּבַר אֱלֹהִים חַיִּים.
ויקרא יט:ח · פירוש א
וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהֹוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃
וְנִכְרְתָה וְגוֹ׳. יֵשׁ לָתֵת טַעַם לָמָּה יִהְיֶה חָמוּר עֹנֶשׁ כֹּהֵן אוֹכֵל קָדָשִׁים חוּץ לִזְמַנָּם חִיּוּב כָּרֵת יוֹתֵר מֵאוֹכֵל נְבֵלָה וּטְרֵפָה וּשְׁקָצִים. דַּע כִּי מִן הַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בבא מציעא קיד:) יִשְׂרָאֵל מְטַמֵּא בְּאֹהֶל וְאֵין עַכּוּ״ם מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל, לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וְלָזֶה כְּשֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ הַקְּדֻשָּׁה כָּל הַקְּלִפּוֹת מִתְקַבְּצִים יַחַד וּבָאִים עָלָיו. וְהוּא הַטַּעַם עַצְמוֹ בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, כִּי לְצַד שֶׁהַקָּדָשִׁים יֶשְׁנָם בְּמַעֲלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, כְּשֶׁעָבַר זְמַן אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ בּוֹ מִסְתַּלֶּקֶת הַקְּדֻשָּׁה וְשׁוֹרָה עָלָיו טֻמְאָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כּוֹרֶתֶת נֶפֶשׁ אוֹכַלְתָּהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּטֻמְאַת אֲכִילַת שְׁאָר אִסּוּרִים כִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וְכוּ׳ שֶׁאֵין כֹּחַ בַּטֻּמְאָה הַהִיא לְהַכְרִית הַנֶּפֶשׁ, וּמִתְטַהֶרֶת בְּמַלְקוּת.
ויקרא יט:ח · פירוש ב
וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֺנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהֹוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃
וְאָמְרוֹ כִּי אֶת קֹדֶשׁ ה׳ חִלֵּל, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁיַּקְפִּיד עַל בְּשַׂר הַקֹּדֶשׁ, וְלִדְבָרֵינוּ יַקְפִּיד עַל נֶפֶשׁ אוֹכֶלֶת דְּבַר טֻמְאָה. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁעַל יְדֵי אֲכִילַת הַבָּשָׂר הוּא מַשְׁלִים מַעֲשֵׂה הַשְּׁלָמִים, לָזֶה כְּשֶׁאוֹכְלִים הַבָּשָׂר יֵשׁ בָּזֶה חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁגּוֹמֵר מַה שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה זֶה, וְהוּא בָּשָׂר טָמֵא וּמְחַלֵּל אֶת אֲשֶׁר כְּבָר בָּא בַּקֹּדֶשׁ מֵהַדָּם וְהַחֲלָבִים, וְזוֹ גַּם כֵּן סִבָּה לְהַשְׁרָאַת טֻמְאָה גְּדוֹלָה עַל הַבָּשָׂר הַהוּא, כִּי בְּחִינַת הָרַע תְּקַוֶּה וְתִשְׁאַף לְמָקוֹם הַסָּבוּךְ וְסָרוּךְ לַקְּדֻשָּׁה.
ויקרא כב:יב · פירוש י
וּבַ֨ת־כֹּהֵ֔ן כִּ֥י תִהְיֶ֖ה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר הִ֕וא בִּתְרוּמַ֥ת הַקֳּדָשִׁ֖ים לֹ֥א תֹאכֵֽל׃
וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ ה׳ אוֹתָנוּ כָּל הָאָמוּר, נוּכַל לוֹמַר כִּי הֵן הֵנָּה הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּכְּתוּבִים. וְהִתְחִיל לוֹמַר וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ מְדַבֵּר בִּשְׁנֵי עִנְיְנֵי קֹדֶשׁ: בְּקֹדֶשׁ הַקָּרְבָּנוֹת, וּבַקֹּדֶשׁ הַנֶּעְלָם שֶׁהוּא שֶׁפַע הָרוּחָנִי מָזוֹן לִבְנֵי אֱלֹהִים.
ויקרא כג:ה · פירוש א
בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהֹוָֽה׃
בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַה׳. פֵּרוּשׁ, חֵלֶק הַנּוֹגֵעַ לַה׳ מִקָּרְבַּן פֶּסַח שֶׁהוּא מַתַּן דָּמִים וְהַקְטָרַת חֲלָבִים יִהְיֶה בֵּין הָעַרְבַּיִם, אֲבָל חֵלֶק הַנּוֹגֵעַ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא אֲכִילַת הַבָּשָׂר יִהְיֶה בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ פֶּסַח לַה׳, לְצַד שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם שֶׁהוּא פֶּסַח רִאשׁוֹן עָשׂוּהוּ לְאַהֲבַת הֶעָרֵב וְהַמּוֹעִיל, הֶעָרֵב שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה יט) שֶׁנִּתְבַּשֵּׂם פִּסְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֵרוּחוֹת גַּן עֵדֶן, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בֹּא (שמות יב:מג), וְהַמּוֹעִיל לִפְסֹחַ הַמַּשְׁחִית עַל בָּתֵּיהֶם, וְכָאן אָמַר כִּי פֶּסַח דּוֹרוֹת יַעֲשׂוּהוּ לְשֵׁם ה׳ הֲגַם שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד מִשְּׁתֵּיהֶן.
ויקרא כג:לז · פירוש א
אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ לְהַקְרִ֨יב אִשֶּׁ֜ה לַיהֹוָ֗ה עֹלָ֧ה וּמִנְחָ֛ה זֶ֥בַח וּנְסָכִ֖ים דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃
מוֹעֲדֵי ה׳. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (תורת כהנים פסוק ל״ה): אֵלּוּ יְמֵי מוֹעֵד שֶׁאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה, עַד כָּאן. וְנִרְאֶה כִּי לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וְגוֹ׳, כָּל נִדְרֵיכֶם וְגוֹ׳, כָּל נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַה׳, שֶׁמַּשְׁמַע אֲפִלּוּ עוֹלוֹת, וְאֵין עוֹלוֹת בָּאִין בְּיוֹם טוֹב, כְּאָמְרָם (ביצה יט.): לָכֶם וְלֹא לְגָבוֹהַּ, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.
ויקרא כו:ג · פירוש יח
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא ז:לז) ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי.) אָדָם עוֹסֵק בְּפָרָשַׁת עוֹלָה מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה וְכוּ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (הושע יד:ג-ד) ״וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ״, וְלֹא זֶה בִּלְבַד אֶלָּא כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאֵינָהּ בְּפֶרֶק הֶשֵּׂג יָד כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד מִצְוָתָהּ בַּתּוֹרָה כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי וְגוֹ׳ אוֹתָם שֶׁאֵין מְצִיאוּת לַעֲשׂוֹתָם תִּשְׁמְרוּ, פֵּרוּשׁ, תִּהְיוּ מְחַכִּים אוֹתָם מָתַי יָבוֹאוּ לְיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹתָם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם אוֹתָם גַּם כֵּן. וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם, לוֹמַר, לֹא שְׂכַר מַחְשָׁבָה לְבַד אֲנִי נוֹתֵן. וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, יֵשׁ מִצְוֹת שֶׁמְּבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּשְׁבִילָן, כְּגוֹן מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת וְכַדּוֹמֶה, וְלִבְחִינָה זוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּלְמֹד מִצְוָתָהּ וִיקַו לַעֲשׂוֹתָם.
ויקרא כו:ג · פירוש לו
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב בַּקָּרְבָּנוֹת, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּקְרְאוּ חֻקָּה, דִּכְתִיב בָּהֶם (ויקרא ו:יא) ״חָק עוֹלָם״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (ויקרא ז:לו) ״חֻקַּת עוֹלָם״ וְגוֹ׳. וְאָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ לְהָבִיא קָרְבְּנוֹתֵיכֶם, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (כט.): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, גָּזוּל דּוּמְיָא דְּפִסֵּחַ וְכוּ׳, אַף גָּזוּל לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בֵּין לִפְנֵי יֵאוּשׁ בֵּין לְאַחַר יֵאוּשׁ וְכוּ׳ לְאַחַר יֵאוּשׁ מִשּׁוּם מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, שֶׁלֹּא יָבִיאוּ לֹא גָזוּל לִפְנֵי יֵאוּשׁ וְלֹא גָזוּל שֶׁלְּאַחַר יֵאוּשׁ. וּמָסוֹרֶת הַתֵּבָה אַחַת יוֹרֶה לְצַד שֶׁשְּׁתֵּי הַמִּצְווֹת הֵם עִנְיָן אֶחָד שֶׁל גֶּזֶל. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם שָׁם בְּפֶרֶק לוּלָב הַגָּזוּל וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב (ישעיהו סא:ח) ״אֲנִי ה׳ אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה״? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָבַר עַל בֵּית הַמֶּכֶס, אָמַר לַעֲבָדָיו תְּנוּ מֶכֶס וְכוּ׳, אָמַר לָהֶם: מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים שֶׁלֹּא לְהַבְרִיחַ מִן הַמֶּכֶס. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ וְכוּ׳. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) כִּי מִי שֶׁבָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצַּל הֵימֶנָּה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְהוּא אָמְרוֹ טַעַם לַמִּצְוָה הָאֲמוּרָה שֶׁלֹּא יָבִיאוּ מִן הַגָּזֵל, ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, פֵּרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁיְּלַמְּדוּ עַצְמָן גַּם כֵּן לִבְרוֹחַ מִן הַגָּזֵל. וְזֶה יִקָּרֵא מַעֲשֶׂה, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא הַרְחָקַת הָרֶשַׁע, כֵּיוָן שֶׁהוּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כִּמְדַיֵּק מִמַּאֲמַר ״לִבְרוֹחַ״ וְכוּ׳.