אור החיים

נפש האדם ומידות

קדושה ופרישות

קדש עצמך במותר לך, פרישות, הבדלה מהחומריות

78 קטעים ב-5 חומשים

בראשית

בראשית ב:כה · פירוש א
וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃
וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים וְגוֹ׳. טַעַם הַדָּבָר לִהְיוֹתָם מִקֹּדֶם מְשֻׁלָּלִים מִבְּחִינַת הָרַע וּכְלָלוּתָם קֹדֶשׁ, הָיוּ דּוֹמוֹת בָּהֶם פָּנִים שֶׁלְּמַטָּה כְּפָנִים שֶׁל מַעְלָה, כִּי בְּחִינַת הָרַע שֶׁנִּדְבְּקָה בָּאָדָם הִיא אֲשֶׁר תַּבְדִּיל בַּחֵלֶק שֶׁלְּמַטָּה בָּאָדָם, כִּי שָׁם קָנָה הָרַע מְקוֹמוֹ. וְזֶה לְךָ הָאוֹת – אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֵהוּ הַקְּלִפָּה בָּעָרְלָה, וְצִוָּה ה׳ לִכְרוֹת אוֹתָהּ. הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי שָׁם הִרְגִּיעָה שֵׁדָה. וְתִמְצָא כִּי כָל תַּאֲווֹת הָרְשָׁעִים הַנּוֹאֲפִים תִּבְעַר בַּמָּקוֹם הַהוּא, וְגָזַר ה׳ לְכַסּוֹת הַתִּיעוּב. וְתִמְצָא שֶׁאָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה יג.) לְהַנִּיחַ יָדוֹ וְכוּ׳, וְאָמְרוּ (שבת קח:) יָד לָאַמָּה תִּקָּצֵץ, כִּי יַבְעִיר אֵשׁ זָרָה וּתְאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח, וְזֶה לֹא הָיָה קֹדֶם לָכֵן. וְיֵשׁ לָנוּ לִבְחֹן הַדָּבָר מִמַּה שֶׁרָאִינוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר (בראשית כד:ב) לָעֶבֶד: ״שִׂים נָא יָדְךָ״ וְגוֹ׳. הַטַּעַם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר) כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא הָיָה כָּל כָּךְ בְּהַשְׁוָאָה עִם כָּל הַנִּבְרָאִים בִּבְחִינָה זוֹ, כִּי הִרְחִיק הַתִּיעוּב. וַהֲגַם שֶׁלֹּא הוּרְחַק בְּהֶחְלֵט וְהַמִּיתָה מוֹכַחַת, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים לֹא הָיָה הַתִּיעוּב כָּל כָּךְ, וּבְרִית קֹדֶשׁ שֶׁבִּבְשָׂרוֹ תַּמָּה הָיְתָה, נְקִיָּה הָיְתָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק הַכָּתוּב עַל נָכוֹן אָמְרוֹ וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְלֹא נִתְבַּיְּשׁוּ״, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ עֲרוּמִּים לֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ, פֵּרוּשׁ, הַתּוֹרָה מַגֶּדֶת עֲלֵיהֶם שֶׁאֵין לָהֶם דָּבָר שֶׁיִּתְבַּיְּשׁוּ מִמֶּנּוּ, וְהָבֵן. וְהִגִּיד הַכָּתוּב מִי גָּרַם בְּחִינַת הָעֶרְוָה לְהַבְדִּיל בָּאָדָם חֶצְיוֹ שֶׁל מַטָּה, וְאָמַר ״וְהַנָּחָשׁ״ וְגוֹ׳ וּמִזֶּה נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְכוּ׳:
בראשית ח:ז · פירוש ה
וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָֽעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח:) עוֹרֵב שִׁמֵּשׁ בַּתֵּיבָה, וּכְפִי זֶה טָעַן כִּי לֹא נִתְאַוָּה אֶלָּא לָעוֹרֵב כִּי רָאָה תַּשְׁמִישׁוֹ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה כ:) הַהִסְתַּכְּלוּת בַּדָּבָר מוֹלִיד הַתַּאֲוָה וְאָסְרוּ הַדָּבָר. וְהֵשִׁיבוֹ נֹחַ עַל מַה שֶׁאָמַר ״רַבְּךָ״ וְלֹא ״רַבּוֹ״ קְרָאוֹ רָשָׁע, וְעַל מַה שֶׁדַּיָּן כִּי לְאִשְׁתּוֹ הוּא צָרִיךְ, כִּי קַל וָחוֹמֶר הוּא: בַּמּוּתָּר לִי נֶאֱסַר, בָּאָסוּר מִכָּל שֶׁכֵּן. אִם כֵּן אִם יִצְטָרֵךְ לִנְקָבָיו וְיִרְצֶה בַּר מִינָן לַעֲבוֹר עַל הָאִסּוּר, הִנֵּה אִשְׁתּוֹ לְפָנָיו שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אִסּוּר אֶחָד, מִלֶּכֶת אַחַר הָעוֹרֵב שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ ב׳ אִסּוּרִין.
בראשית ח:טז · פירוש א
צֵ֖א מִן־הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃
צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לְהַתִּיר לוֹ דָּבָר שֶׁאָסַר לוֹ בְּעֵת כְּנִיסָתוֹ לַתֵּבָה, וְגַם בִּשְׁאָר מִינֵי נִבְרָאִים צִוָּה ה׳ לָהֶם וְשָׁרְצוּ וְרָבוּ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר צֵא וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר יִחוּד הַזְּכָרִים וְהַנְּקֵבוֹת, לוֹמַר שֶׁכָּל עוֹד שֶׁהֵם בַּתֵּבָה, הֲגַם שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הַצָּרָה, הֵם בְּאִסּוּר הַזִּוּוּג עַד אַחַר יְצִיאָה. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחַר זֶה: ״וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ״ וְגוֹ׳ – זְכָרִים לְבַד וּנְקֵבוֹת לְבַד עַד זְמַן הַיְּצִיאָה, שֶׁדִּיֵּק דִּבְרֵי ה׳ כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ. גַּם מִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי שָׁמְרוּ מִצְוַת ה׳ וְהָיוּ פְּרוּשִׁים מִנְּשׁוֹתֵיהֶם כִּדְבַר מֶלֶךְ כָּל זְמַן הֱיוֹתָם בַּתֵּבָה עַד שֶׁיָּצְאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו הֲרֵי זֶה מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע שֶׁעַד זְמַן הַיְּצִיאָה הֵם פְּרוּשִׁים, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק (בראשית ט:ז) ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״:
בראשית יב:א · פירוש ז
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
וּמִמּוֹלַדְתְּךָ. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב״ם הלכות דעות פרק ו): לְעוֹלָם יָדוּר אָדָם בִּשְׁכוּנַת אַרְיֵה וְלֹא בְּעִיר עִם רְשָׁעִים״, עַד כָּאן.
בראשית כו:ח · פירוש א
וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־ל֥וֹ שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הַֽחַלּ֑וֹן וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה יִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃
מְצַחֵק אֵת רִבְקָה. פֵּירוּשׁ: מַעֲשֵׂה חִבָּה הַנַּעֲשֵׂית בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר (בראשית רבה סד,ה) ״מְצַחֵק״ מְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ, אוּלַי שֶׁהָיָה בְּאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁמֻּתָּר אֲפִילּוּ בַּיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר לִרְפוּאָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם (הלכות דעות פרק ד׳), אוֹ כַּמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בַּשַּׁ״ס (כתובות דף סה) דְּבֵיתְהוּ דְּאַבַּיֵּי דְּגַלֵּית וְכוּ׳ וְאָזַל רָבָא וְכוּ׳, כִּי הַצַּדִּיקִים יָחוּשׁוּ לְדוֹמֶה דְּדוֹמֶה דְּכִיעוּר לְבַל יִכָּשְׁלוּ בוֹ.
בראשית כט:כג · פירוש ד
וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃
וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. טַעַם שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁ בָּהּ הוּא לַחֲשָׁשַׁת צַדִּיק וְיָשָׁר וְנֶאֱמַן רוּחַ, לְבַל יִכָּשֵׁל בְּמִכְשׁוֹל הָאֱנוֹשִׁי אֲשֶׁר יִתְאַוּוּ תַּאֲוָה קוֹדֶם קְרוֹב אֵלֶיהָ, וְיַטִּיפוּ מִמֶּנּוּ צִחְצוּחֵי טֻמְאָה קוֹדֶם הַתְחָלַת מִצְוָה. וּמִי לָנוּ גָּדוֹל מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ, עֵדוּת לוֹ בַּתּוֹרָה (בראשית מט:ג) ״רֵאשִׁית אוֹנִי״, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם, אֲשֶׁר עַל כֵּן הִרְחִיק הָרְאוֹת בָּהּ וְתֵכֶף וּמִיָּד בָּא אֵלֶיהָ לִשְׁמֹר חוּמוֹ בַּל יְחַלֵּל בְּרִיתוֹ בְּרִית קֹדֶשׁ, וְגַם אַחַר גְּמַר בִּיאָה לֹא הִכִּיר בָּהּ כִּי כִּבָּה הַנֵּרוֹת כְּמִשְׁפָּט לְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ (אורח חיים רמ) עַד אוֹר הַבֹּקֶר.
בראשית לז:ב · פירוש ה
אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לו:) רָאוּי הָיָה יוֹסֵף לְהַעֲמִיד י״ב שְׁבָטִים כְּיַעֲקֹב, אֶלָּא עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה פּוֹטִיפַר ״וַיָּפֹזּוּ זְרוֹעֵי יָדָיו״ – עֲשָׂרָה הֵמָּה הַצַּדִּיקִים יָצְאוּ מֵעֲשָׂרָה אֶצְבְּעוֹתָיו, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ לוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם – אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, וְהוּא שֶׁרָמַז כָּאן בְּאָמְרוֹ אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת וְגוֹ׳, פָּסַל פְּרָט אֶחָד מֵהַי״ב שֶׁלֹּא הָיוּ בָּעוֹלָם מֵהַטַּעַם הַנִּזְכָּר.
בראשית לז:ז · פירוש ב
וְ֠הִנֵּ֠ה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃
וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ וְגוֹ׳. הֶרְאוּהוּ בַּחֲלוֹם הָאֲלוּמּוֹת, הֵם חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת שֶׁעוֹשִׂים כֻּלָּם יַחַד, וְהֶרְאוּהוּ שֶׁחֲבִילָתוֹ יוֹתֵר מִתְקוֹמֶמֶת מִכֻּלָּן בְּמַעֲשֶׂה שֶׁעָבַר עָלָיו עִם אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, וְגַם נִצָּבָה שֶׁהָיָה שַׁלִּיט וְנִצָּב עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְעוֹד שֶׁכָּל הָאֲלוּמּוֹת שֶׁל הָאַחִים מֻכְנָעִים וּמֻשְׁפָּלִים לִפְנֵי זְכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף כִּי הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לְכֻלָּן, וְזָן וּפִרְנֵס אוֹתָם, וְנִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעָם זֶה אוּלַי יָסִירוּ שִׂנְאָתָם בְּיָדְעָם הַדְּבָרִים.
בראשית לט:ט · פירוש ב
אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּ֒נִּי֒ וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃
וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי בָּזֶה אֲנִי מַפְסִיד כָּל הַטּוֹב הַמּוּשָּׂג אֶצְלִי.
בראשית מט:ג · פירוש ז
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
אֶלָּא קָשֶׁה, לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו״ וְגוֹ׳, הֲלֹא אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיָה רְאוּבֵן מְחַלֵּל יְצוּעֵי אָבִיו, הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף נוֹגַעַת כַּנִּזְכָּר. וּלְיַשֵּׁב הָעִנְיָן, דָּבָר יָדוּעַ הִיא כִּי כָּל רוּחָנִיּוּת שֶׁבָּעוֹלָם מִתְחַלֵּק לְשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת: אֶחָד קְדֻשָּׁה, וְאֶחָד חוֹל, וְאֶחָד חֵלֶק רַע, וְכָל אַחַת מֵהַשְּׁלֹשָׁה תּוֹצִיא עֲנָפֶיהָ וְהַתַּאֲוָה לִבְחִינָתָהּ. חֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה יַפְרִיחַ עַנְפֵי הַטּוֹב וְהָאֹשֶׁר הַנִּצְחִי וְתִתְאַוֶּה לַמֻּשְׂכָּלוֹת, חֵלֶק הַחוֹל יִתְאַוֶּה לֶאֱכֹל הֶעָרֵב לַפֶּה וְהַנֶּחְמָד לָעַיִן וְיִבְנֶה בָּתֵּי אֲבָנִים וְעָפָר וִיכוֹנֵן מַלְבּוּשִׁים וַהֲכָנוֹת נִדְמִים, חֵלֶק הָרַע יִתְאַוֶּה לְכָל תִּעוּב וְיַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר שָׂנֵא ה׳, וְיִבְחַר לִגְזֹל וּלְרַמּוֹת וּלְשַׁקֵּר וְלֶאֱכֹל חֵלֶק הַטָּמֵא נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וְכוּ׳, וְיֶעֱרַב לְנַפְשׁוֹ לְחַבֵּק בָּשָׂר טָמֵא נִדָּה גּוֹיָה אֵשֶׁת אִישׁ וְזָכָר הַמְּרֻחָקִים מִבְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וּמִשְּׁלֹשָׁה אֵלֶּה יֶשְׁנוֹ כָּל הֹוֶה וְכָל נִמְצָא בֵּין מֵחֶלְקֵי הַטּוֹב וְהַטָּהֳרָה, בֵּין בְּחֶלְקֵי הַמְּמֻצָּע, וְהוּא שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים חוֹל, בֵּין בְּחֶלְקֵי הָרַע וְהַטֻּמְאָה.
בראשית מט:ג · פירוש ח
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וְצִוָּה ה׳ לְעַם יִשְׂרָאֵל כִּי לְצַד שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, לְבַל יִטְעֲמוּ מֵחֵלֶק הָרַע לֹא בְּמַאֲכָל וְלֹא בְּמִשְׁתֶּה וְלֹא בְּדִבּוּר וְלֹא בְּמַחְשָׁבָה וְלֹא בִּרְאִיָּה וְלֹא בִּשְׁמִיעָה וְלֹא בְּרֵיחַ. מַאֲכָל – לְבַל יֹאכַל בַּעֲלֵי חַיִּים טְמֵאִים וּטְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת וּשְׁקָצִים וְכוּ׳, וְלֹא יִשְׁתֶּה יֵין נֶסֶךְ וְיֵין עָרְלָה וְכַדּוֹמֶה. דִּבּוּר – שֶׁלֹּא יְדַבֵּר שֶׁקֶר וּרְכִילוּת וְנִבְלוּת הַפֶּה וְלָשׁוֹן הָרַע וְכַדּוֹמֶה. מַחְשָׁבָה – לְבַל יַחְשׁוֹב בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בִּזְנוּת וְלֹא יִתְגָּאֶה בְּדַעְתּוֹ וְלֹא יַחֲרוֹשׁ אָוֶן. רְאִיָּה – לְבַל יַבִּיט בְּיוֹפִי אִשָּׁה הָאֲסוּרָה, כְּאָמְרוֹ ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים״ וְגוֹ׳ (זהר קדושים פג:) וְלֹא יַבִּיט בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים לִרְאוֹת. שְׁמִיעָה – שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דְּבָרִים הַמְשַׁקְּצִים וְלֹא קוֹל אִשָּׁה הָאֲסוּרָה וְכַדּוֹמֶה. רֵיחַ – שֶׁלֹּא יָרִיחַ רֵיחַ דְּבָרִים הָאֲסוּרִים. וּכְנֶגֶד כָּל בְּחִינָה וּבְחִינָה יֵשׁ חֵלֶק הַחוֹל וְחֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה, וְגָזַר ה׳ שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק הַקְּדֻשָּׁה מִצְוָה לַעֲשׂוֹת כֵּן וְחֵלֶק הַחוֹל רְשׁוּת, וּבְעֵת אֲשֶׁר יִדְבַּק הָאָדָם בִּבְחִינָה אַחַת מֵהֶם, כְּמוֹ כֵן תִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בַּשּׁוֹרֶשׁ הַהוּא, אִם לְטוֹב אִם לְהֶפְכּוֹ.
בראשית מט:ג · פירוש ט
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וּמֵעַתָּה, הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה נֶפֶשׁ אָדָם טְהוֹרָה זַכָּה וּבָרָה, בְּאֶמְצָעוּת אֲשֶׁר יַכְנִיס לִפְנִימִיּוּתוֹ מֵחֵלֶק הָרַע תִּהְיֶה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מְעֹרֶבֶת מִשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת טוֹב וָרַע, וְזֶה יְסוֹבֵב לַנֶּפֶשׁ הַהִיא טְעִימַת הַמַּר לְהִתְיַסֵּר אוֹ גּוּף וָנֶפֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ נֶפֶשׁ לְבַד לְאַחַר מוֹתוֹ, וְהוּא סוֹד הַכְּבִיסָה שֶׁאָמְרוּ בְּשִׁלְהֵי שַׁבָּת (קנב:) יִנָּתְנוּ לְכוֹבֵס. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כְּפִי בְּחִינַת הָרָעָה שֶׁנִּדְבְּקָה בַּנֶּפֶשׁ מֵהָרַע כְּמוֹ כֵן תִּתְאַוֶּה נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר אִם נַפְשׁוֹ נֶחְלְאָה מִטֻּמְאַת הַנִּאוּף תִּתְאַוֶּה נַפְשׁוֹ לִבְחִינָה זוֹ כְּפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי כָּל בְּחִינָה תִּתְאַוֶּה לְכַיּוֹצֵא בָּהּ, וְכִי יַרְבֶּה הָאָדָם לְהַלְעִיט נַפְשׁוֹ מֵחֶלְקֵי הָרַע תִּגְדַּל בָּהּ חֵשֶׁק הָרַע וְיִבָּדֵל וְיִתְרַחֵק מִבְּחִינַת הַטּוֹב. תִּקַּח כְּלָל זֶה בְּיָדְךָ כִּי אֵין לְךָ דְּבַר מַעֲשֶׂה בָּעוֹלָם וְלֹא נִדְנוּד דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ יְסוֹד בָּרוּחָנִיּוּת, וְכָל דְּבַר אִסּוּר שֶׁהוֹדִיעַ ה׳ כִּי הוּא זֶה אָסוּר כָּל הַנִּדְבָּק בּוֹ הֲרֵי הוּא מוֹשֵׁךְ לְנַפְשׁוֹ חֵלֶק רַע, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר (שער ט׳) שֶׁחִבֵּר רַבֵּנוּ תָּם בְּהַבְחָנַת הַנֶּפֶשׁ לָדַעַת אָדָם נַפְשׁוֹ מַה טִיבָהּ. וְתִמְצָא שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ מְשִׂיחָתוֹ עֲשׂוֹת נִאוּף וְיֵשׁ נֶפֶשׁ אָדָם שֶׁמְּשִׂיחָתוֹ עַל הַדָּבָר, וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם אִם הוּא דָּבֵק בְּנַפְשׁוֹ מִבְּחִינַת הָרַע, אוֹתָהּ בְּחִינָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַפֵּךְ טִבְעָהּ הָרַע לִשְׂנֹא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְהוּא גַּם כֵּן סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוּכָּה נב:) אֵבָר קָטָן יֵשׁ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ.
בראשית מט:ג · פירוש טז
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וּבָזֶה נָבוֹא לְבֵיאוּר הַכְּתוּבִים כַּפְתּוֹר וָפֶרַח, כִּי יַעֲקֹב תְּחִלַּת דְּבָרוֹ הַטּוֹב כְּשֶׁרָצָה לְהָסִיר הַבְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן עָמַד לְנֵס לְפָנָיו מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי תּוֹלְדוֹת הָרַע בַּבָּנִים הַתְחָלָתָהּ תִּהְיֶה מֵהַמּוֹלִיד, לָזֶה חָשׁ יַעֲקֹב שֶׁיֹּאמַר רְאוּבֵן בְּלִבּוֹ כִּי יַעֲקֹב הוּא הַסּוֹבֵב לַמַּעֲשֶׂה הַהוּא כְּפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ, כִּי הַמּוֹלִיד יוֹלִיד שָׁרָשִׁים בְּנֶפֶשׁ הַבֵּן אִם לְטוֹב אִם לְרַע, וּלְצַד שֶׁחֵטְא רְאוּבֵן הָיָה בִּבְחִינַת הַשְּׁכִיבָה בָּא לְהָסִיר חֲשָׁד מִמֶּנּוּ וְאָמַר רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה וְגוֹ׳, הִנֵּה יֵשׁ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה בִּבְחִינַת הַנִּאוּף שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת: א) שֶׁנּוֹאֲפִים וְיוֹלְדִים בָּנִים שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן. ב) מַזְרִיעִים בְּאִסּוּר וְאֵינוֹ מוֹלִיד בֵּן מֵאוֹתָהּ הַהַזְרָעָה, וְיֵשׁ בְּגֶדֶר זֶה כַּמָּה הַדְרָגוֹת אוֹ שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְלֹא יָלַד מִמֶּנָּה מַמְזֵר, אוֹ שֶׁשִּׁחֵת בְּזָכָר, אוֹ שֶׁשִּׁחֵת אַרְצָה, אוֹ בְּחֶזְיוֹנוֹת לַיְלָה בְּמִקְרֶה. ג) שֶׁמִּתְחַמֵּם הָאָדָם וְקַשְׁתּוֹ נִנְעָר בְּאֶמְצָעוּת מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת וְכַדּוֹמֶה. וְכָל שָׁלֹשׁ אֵלֶּה הֵם מַדְרֵגַת הַתִּעוּב הַשָּׂנאוּי בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּם בְּכוֹרִי וְכֹחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי. בְּכוֹרִי אַתָּה שֶׁלֹּא יָלַדְתִּי בֵּן קוֹדֶם לְךָ שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ כְּתוּבָּה וְקִדּוּשִׁין כִּי זֶה גַּם כֵּן מֵהַבִּלְתִּי נָכוֹן, כֹּחִי שֶׁלֹּא יָצָא מִמֶּנִּי זֶרַע קוֹדֶם לְךָ, רֵאשִׁית אוֹנִי שֶׁלֹּא נִנְעֲרָה קַשְׁתִּי, הָא לָמַדְתָּ כִּי יַעֲקֹב מְשֻׁלָּל מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁל נִאוּף בְּהֶחְלֵט.
בראשית מט:ג · פירוש יז
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי שֶׁנּוֹצַר מִטִּפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצָא מִיַּעֲקֹב, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד כִּי לֹא בָּעַל עַל הַבְּתוּלִים, שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיְתָה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה, אֶלָּא הוֹצִיא בְּתוּלִים בָּאֶצְבַּע כְּדֵי שֶׁלֹּא תִפָּסֵד הַטִּפָּה. הָא לָמַדְתָּ כִּי גַּם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לֹא הִגְבִּיר תַּאֲוָה הַגּוּפִיִּת וּמַעֲשֵׂהוּ הָיָה לְתַכְלִית דְּבַר קְדֻשָּׁה, וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לַחְשׁוֹד בְּיַעֲקֹב מִמַּעֲשֵׂה רְאוּבֵן כִּי הוּא הַסּוֹבֵב, וְזוֹ הִיא תַּכְלִית כַּוָּנָתוֹ וְלֹא לְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ נִתְכַּוֵּן.
בראשית מט:יד · פירוש ב
יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃
וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב. פֵּרוּשׁ מְנוּחָה הָעֶלְיוֹנָה, ״כִּי טוֹב״, פֵּרוּשׁ, בְּהַבִּיט וּבְהִתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּכָל הֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה הַנִּרְגָּשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר תַּאֲוַת הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה, אֵין הָעֲרֵבוּת שֶׁל אוֹתוֹ דָּבָר צוֹדֵק מִצַּד עַצְמוֹ אֶלָּא מִצַּד הַגּוּף אֲשֶׁר הוּא כְּלִי רֵיקָם שֶׁעוֹמֵד לְמַלְּאוֹת, שֶׁכֵּן הִטְבִּיעַ בּוֹ הַיּוֹצֵר שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְעַכֵּב רֵיקָם כְּלָל. וְלָזֶה כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאָדָם שָׂבֵעַ, לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא יִקַּח עֲרֵבוּת לַמַּאֲכָל הַהוּא אֲשֶׁר נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשׁוֹ אֵלָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עַצְמָהּ קוֹדֶם שֶׁמִּלֵּא כְּרֵסוֹ, אֶלָּא שֶׁמּוֹאֵס בּוֹ כְּמוֹאֵס בָּרַע. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כג:ח): ״פִּתְּךָ אָכַלְתָּ תְקִיאֶנָּה״ – פֵּרוּשׁ, הַפַּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה אִם אָכַלְתָּ אוֹתוֹ, אַחַר כָּךְ תְּקִיאֶנּוּ, כִּי תִמְאַס מֵהַכְנִיסוֹ לְתוֹךְ פִּיךָ. גַּם בְּדָבָר אֲשֶׁר יַחְשֹׁק בּוֹ הָאָדָם לְמַרְאִית הָעַיִן וְיִתְאָו לִבְרִיָּה נְעִימָה, כַּאֲשֶׁר יַחְקֹר בְּטִיב הַחֲקִירָה יִרְאֶה שֶׁאוֹתוֹ יוֹפִי וּנְעִימוּת אֵינוֹ אֶלָּא מַרְאֶה הִיּוּלִי, כִּי בְּהִתְבּוֹנֵן הָאָדָם בַּבָּשָׂר וּבָעוֹר אֲשֶׁר מֵהֶם בָּנוּי כָּל יוֹפִי וְתֹאַר בָּאָדָם, יִרְאֶה וְיַשְׂכִּיל בְּהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם כִּי אֵין בָּהֶם נְעִימוּת, וְיִתְמָאֵס בִּבְשַׂר אָדָם מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, וְאֵין הַכֹּל אֶלָּא דִּמְיוֹן. אֲבָל הַטּוֹב הָאֲמִתִּי וְהַנְּעִימוּת הַצּוֹדֵק הוּא שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְלָזֶה אָמַר וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב – פֵּרוּשׁ, הָעוֹלָם שֶׁנִּקְרָא מְנוּחָה שֶׁהִיא טוֹבָה, לִשְׁלֹל הַטּוֹב הַנִּדְמֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּנִּזְכָּר, וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה כְּפִי הָאֱמֶת.
בראשית מט:יד · פירוש ג
יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃
וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל צַעַר הָעוֹלָם הַזֶּה, וַיְהִי לְמַס פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה הוּא עַצְמוֹ מַס עוֹבֵד, פֵּרוּשׁ שֶׁפִּנָּה עַצְמוֹ לַעֲבוֹד ה׳, וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּמַס הַנִּתָּן, כֵּן נָתַן עַצְמוֹ לִהְיוֹת עוֹבֵד עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ הָעֲרֵבָה וְהַנְּעִימָה.
בראשית מט:כב · פירוש א
בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף. טַעַם הַכֶּפֶל הוּא לוֹמַר כִּי לִשְׁנֵי צְדָדִין רָאוּי הוּא לִפְרוֹת: הָאֶחָד לְצַד מַה שֶׁהוּא יוֹסֵף, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לו:) רָאוּי הָיָה יוֹסֵף לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְהַשֵּׁנִי ״בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן״ עַל אֲשֶׁר לֹא זָנָה אַחֲרֵי עֵינָיו.
בראשית מט:כב · פירוש ב
בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃
וְאָמְרוֹ בָּנוֹת צָעֲדָה יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר קָרְאָה כָּל נְשֵׁי הַשָּׂרִים וְהַגְּדוֹלִים וְהִכְנִיסָה יוֹסֵף לְשָׁרֵת לִפְנֵיהֶם, וְקִבּוּצָם וְהֶקֵּפָם הָיָה כְּאֶצְעָדָה זוֹ, עֲלֵי שׁוּר כְּדֵי לְהַבִּיט בּוֹ. אַף עַל פִּי כֵן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְעִידָה עָלָיו שֶׁלֹּא הִבִּיט אָוֶן, וּכְשֵׁם שֶׁהוּא לֹא הִסְתַּכֵּל בָּהֶם כְּמוֹ כֵן לֹא תִשְׁלוֹט עַיִן הָרַע בּוֹ.
בראשית מט:כג · פירוש ב
וַֽיְמָרְרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃
וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים. הִיא אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר וְחַבְרוֹתֶיהָ הַמְסוּבּוֹת בִּמְסִבָּתָהּ, שֶׁבִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ חִצָּיו, שֶׁהוּא זֶרַע הַיּוֹרֶה כַּחֵץ.
בראשית מט:כג · פירוש ד
וַֽיְמָרְרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃
וָרֹבּוּ – עַל יְדֵי שֶׁרָבוּ כֹּחוֹת הָרַע עָלָיו וַאֲנָסוּהוּ עַל הָעֲבֵרָה, וְרָבוּ עַל הַמּוֹנֵעַ, ״וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים״ – הֵם הַקְּלִפּוֹת אֲשֶׁר מַחְטִיאִים אֶת הָאָדָם לְהוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה הַיּוֹרֶה כַּחֵץ. וְאָמַר לְשׁוֹן מַשְׂטֵמָה כִּי כֹּחוֹת הָרַע יַחְשְׁבוּ לְרָעָה, כְּמַשְׂטִימִים לַקְּדֻשָּׁה לְהַשְׁחִית חֶמְדָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי וְלֹא יָרָה חִצּוֹ, אֶלָּא ״וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו״.
בראשית מט:כג · פירוש ו
וַֽיְמָרְרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃
וְאָמְרוֹ מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל – כָּאן רָמַז (תהילים קי״ח:כ״ב) ״אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים״, וְיוֹסֵף בְּאֶמְצָעוּת צִדְקוֹ אֲשֶׁר שָׁמַר בְּרִית קוֹדֶשׁ זָכָה בְּאֶבֶן הָרֹאשָׁה. וְהוּא סוֹד (משלי י׳:כ״ה) ״צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם״ שֶׁנִּקְרָא רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, וְהָבֵן, וּמִשֶּׁלוֹ נָתְנוּ לוֹ.

שמות

שמות ו:ג · פירוש ג
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
וְאֶל יַעֲקֹב. שֶׁהָיָה שָׁלֵם, שֶׁלֹּא יָצְתָה מִמֶּנּוּ טִפָּה מְאוּסָה כְּיִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו.
שמות טו:יא · פירוש ג
מִֽי־כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהֹוָ֔ה        מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ        נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃        
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מוֹרָאוֹ עַל הָרְחוֹקִים יוֹתֵר מֵהַקְּרוֹבִים, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יוֹתֵר וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם כִּי שָׁם מַכִּירִים יוֹתֵר, אֲבָל בַּתַּחְתּוֹנִים אֵימָתַי מִי כָמוֹכָה – כְּשֶׁאַתָּה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן חוֹזֶק וְאֶדֶר לִבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הִשְׁפִּיל גְּאוֹן רֶשַׁע וְהֶאֱדִיר הַקְּדֻשָּׁה:
שמות יט:ד · פירוש ו
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הגדה של פסח) אִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם מִיָּד כוּ׳, וְהַטַּעַם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּקְּעוּ בִּבְחִינַת הָרַע בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם וְלֹא תִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם עוֹד תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לָזֶה מִהֵר לְהוֹצִיאָם כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי, דִּיֵּק תֵּיבַת אֵלָי לִשְׁלוֹל הִשְׁתַּקְּעוּת בַּחֵלֶק הָרַע רַחְמָנָא לִצְלָן, וְהָבֵן:
שמות יט:ה · פירוש טו
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
אָכֵן אַשְׂכִּילְךָ כִּי כָּל אֲשֶׁר עֵינֶיךָ תֶחֱזֶינָה בְּתוֹרָתֵנוּ, בֵּין בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה בֵּין בְּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, טַעַם הַדְּבָרִים הוּא כִּי ה׳ בָּחַן בְּמַה שֶׁבָּרָא וְהִכִּיר בְּחִינַת הָרַע וְהִבְדִּילָנוּ מִמֶּנּוּ, וּבָחַן בְּחִינַת הַטּוֹב וְקִדְּשָׁנוּ בּוֹ. וְהוּא מַאֲמַר הַזֹּהַר (תיקוני זוהר תיקון כא) בְּפָסוּק ״וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי״ – מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה, וְלֹא כַּאֲשֶׁר שָׂנֵאתִי – מִמִּצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה. וְכֵן הוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרָא (מכילתא פסוק ״כי אני ה׳ רופאך״): אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה, אֱמוֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָכֶם רְפוּאָה הֵם לָכֶם, חַיִּים הֵם לָכֶם, עַד כָּאן. כָּפַל לוֹמַר ״רְפוּאָה״ וְ״חַיִּים״ כְּנֶגֶד מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה וּמִצְווֹת עֲשֵׂה: רְפוּאָה – לְבַל תֶּחֱלוּ בְּאָכְלְכֶם אוֹ בַּעֲשׂוֹתְכֶם מֵהַמַּעֲשִׂים הָרָעִים, וְחַיִּים – הֵם בַּעֲשׂוֹתְכֶם מַעֲשִׂים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם. וְתִמְצָא כִּי בְּעֵת צַוּוֹת ה׳ עַל דְּבָרִים הָאֲסוּרִים יֹאמַר (ויקרא יא:מג): ״אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״, ״אַל תִּטַּמְּאוּ״ וְגוֹ׳ (ויקרא יח:כד), גַּם יַזְכִּיר הָעֲרָיוֹת בְּשֵׁם תּוֹעֵבָה וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, לְהַגִּיד בָּא הָאֱלֹהִים כִּי כָל מַחְשְׁבוֹתָיו הֵם לִשְׁמֹר אוֹתָנוּ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה וְצִוָּנוּ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים.
שמות יט:ו · פירוש ב
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר לָהֶם כִּי מֵעַתָּה יִהְיוּ הֵם בִּבְחִינַת פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, כִּי לְמַעְלָה יֵשׁ לְהָאָדוֹן מְשָׁרְתָיו וּמְשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו בַּמָּרוֹם וְלָהֶם יִקָּרֵא כֹּהֲנִים, גַּם יֵשׁ לְפָנָיו צָבָא רָב הַנִּקְרָא קָדוֹשׁ דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְאָמַר ה׳ כִּי אוֹתָם יַעֲשֶׂה ה׳ בִּמְקוֹם כֹּהֲנִים וּקְדוֹשִׁים הָעֶלְיוֹנִים, וְכֵן הָיָה שֶׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּיִת לִשְׁכּוֹן בְּתוֹכֵנוּ וּבָחַר מִמֶּנּוּ כֹּהֲנִים וְצִוָּה לָנוּ (ויקרא יא:מד) ״וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים״. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ וְאַתֶּם חוֹזֵר הַדָּבָר לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, וְהֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת וְאַתֶּם, לְבַל יַחְשְׁבוּ כִּי דְּבָרָיו לָהֶם עַל הֶעָתִיד לָבֹא בַּעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ אַחַר הַפְּרֵדָה מֵהַגּוּף יַשִּׂיג הָרוּחָנִיּוּת מַעֲלוֹת הַסְּדוּרוֹת, אֲבָל בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ תַּרְחִיק הַדַּעַת הַשָּׂגָה זוֹ, לָזֶה אָמַר וְאַתֶּם פֵּרוּשׁ, אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם בַּעֲלֵי גְּוִיָּה תַּשִּׂיגוּ מַעֲלָה זוֹ. וּמָצִינוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים הִשִּׂיגוּ מַעֲלָה זוֹ שֶׁנִּקְרָאִים מַלְאָכִים וּקְדוֹשִׁים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה תִּגְדַּל וְתַעֲלֶה מַעֲלַת הָאָדָם עַד אֵין קֵץ לְמַעְלָה מֵהַמַּלְאָכִים (סנהדרין צג,א), וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי ה׳ בָּחַר לְיוֹתֵר מַעֲלָה לִקְדֻשַּׁת מְקוֹם כְּבוֹדוֹ עִם יִשְׂרָאֵל, הָא לָמַדְתָּ כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהֶם כִּי מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְכוּ׳.
שמות כ:א · פירוש ח
וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ {ס}        
עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי יֵשׁ בְּסֵדֶר זֶה שֶׁנִּדְבְּרוּ בּוֹ הַדְּבָרִים מַעֲלָה וְרוֹמְמוּת לְיִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כו:יח) ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ״ וְגוֹ׳, כִּי הַרְבֵּה תּוֹעֲלִיּוֹת נִמְשְׁכוּ מִזֶּה שֶׁפָּסְקָה זוּהֲמָתָן, וְזֶה יְסוֹד קְנִיַּת הַקְּדֻשָּׁה בָּהֶם לְעוֹלָם.
שמות כא:ד · פירוש ח
אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃
עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, לוֹמַר אִם הוּא אָדָם אֲשֶׁר כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וִיגִיעוֹתָיו וְטָרְחוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ מַאֲכָלוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַנְּשָׁמָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי יג:כה) ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ״, לְהַגְדִּיל הָרוּחָנִיּוּת, אָדָם כָּזֶה לוֹ יִקָּרֵא בַּעַל אִשָּׁה, כַּבַּעַל הַזֶּה שֶׁטּוֹרֵחַ בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ לָזוּן וּלְפַרְנֵס וּלְכַלְכֵּל וּלְמַלְּאוֹת רְצוֹנָהּ, כֵּן זֶה הָאִישׁ עוֹשֶׂה לְנַפְשׁוֹ. אָדָם כָּזֶה שֶׁהַחוֹמֶר נִזְדַּכֵּךְ וְנַעֲשָׂה מֵעֵין הַצּוּרָה בִּמְצִיאוּת זֶה, תּוּכַל נַפְשׁוֹ לִסְבּוֹל לָדוּר עִמּוֹ בִּמְחִיצָתוֹ אֲפִלּוּ אַחַר יְצִיאָתָהּ.
שמות כג:יט · פירוש א
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ {פ}
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיִּרְמֹז שֶׁלֹּא יַשְׁחִית זַרְעוֹ, וְשֶׁתִּהְיֶה טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ מוּבֵאת בֵּית ה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (יומא ב,א) בֵּיתוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ.
שמות כג:לג · פירוש א
לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ׃ {פ}
פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי. כָּאן גִּלָּה הָאָדוֹן כִּי הַחִסָּרוֹן נוֹגֵעַ לַבּוֹרֵא. וְהַשְׂכָּלַת הַדְּבָרִים הִיא כִּי יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹתָם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, בְּעֵת אֲשֶׁר יַעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה הִנֵּה הֵם גּוֹרְעִים מֵעֵרֶךְ קֹדֶשׁ וְנֶחְסָרִים מִשָּׁרְשָׁם, וְנִמְצָא הַחִסָּרוֹן נוֹגֵעַ לְשֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה.
שמות לא:יא · פירוש א
וְאֵ֨ת שֶׁ֧מֶן הַמִּשְׁחָ֛ה וְאֶת־קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים לַקֹּ֑דֶשׁ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּיתִ֖ךָ יַעֲשֽׂוּ׃ {פ}
לַקֹּדֶשׁ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁכָּל הַמַּעֲשִׂים הָרְשׁוּמִים בַּפָּרָשָׁה לֹא נֶאֱסַר מַעֲשֵׂיהֶם לַהֶדְיוֹט, זוּלַת שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בָּהֶם לַקֹּדֶשׁ, לוֹמַר אוֹתָם שֶׁתְּכוּנַת מַעֲשֵׂיהֶם מְיֻחָדִים לַקֹּדֶשׁ, וְהַקְּדֻשָּׁה חָלָה עַל מַתְכֹּנֶת הַדָּבָר לְצַד תְּכוּנָתוֹ לְבַד, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּכָל הַמַּעֲשִׂים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכָּל שֶׁלֹּא קָרָא עָלָיו קֹדֶשׁ אֵינוֹ קֹדֶשׁ.
שמות לה:א · פירוש ג
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר (זוהר ח״ג קצו:) אָמְרוּ שֶׁהִקְהִיל הָאֲנָשִׁים לְהַפְרִידָם מֵהַנְּקֵבוֹת, לְצַד שֶׁהָיָה הַשָּׂטָן מָצוּי בֵּינָם לְבַל יַזִּיקֵם חָס וְשָׁלוֹם, עַד כָּאן. וּמִן הַסְּתָם לֹא יַכְחִישׁ שֶׁלֹּא נִזְדַּמְּנוּ הַנָּשִׁים לִשְׁמֹעַ דְּבַר ה׳, וּבִפְרָט לְהָבִיא נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לה:כב) ״וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים״, אֶלָּא יְכַוֵּן לוֹמַר כִּי הִקְהִיל הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְלֹא בָּאוּ יַחַד וְלֹא עָמְדוּ בִּמְסִבָּה אַחַת. וְהַכָּתוּב רָמַז הַדְּבָרִים בְּיִתּוּר תֵּבַת בְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״אֶת כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״:

ויקרא

ויקרא ט:ו · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה׃
זֶה הַדָּבָר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא הַדָּבָר. וְרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ עַל הַקְרָבַת אַהֲרֹן. וְאֵין זֶה פְּשַׁט מַאֲמַר הַכָּתוּב שֶׁאָמַר ״תַּעֲשׂוּ״. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּין לוֹמַר עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ דִּכְתִיב ״וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה׳״, דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר לִפְנֵי ה׳ וְלֹא אָמַר ״לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד״, גַּם לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהֲרֵי אָמַר בְּסָמוּךְ ״וַיִּקְחוּ וְגוֹ׳ אֶל פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד״, אֶלָּא יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁהֵכִינוּ עַצְמָם בְּעֵרֶךְ הַשְּׁלֵמוּת וְהַמּוּשְׂכָּל וְהַעֲרָכַת עֲמִידָתָם שֶׁהִיא לִפְנֵי ה׳, וּבְחִינָה זוֹ הִיא הַשָּׂגַת תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כְּמַאֲמַר דָּוִד (תהילים ט״ז:ח׳) ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד״ כִּי בָּזֶה לֹא יִמּוֹט מִימִינוֹ שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם וּתְנוּעוֹתָיו וְכוּ׳ כִּישִׁיבָתוֹ וְכוּ׳ לִפְנֵי מֶלֶךְ וּמִכָּל שֶׁכֵּן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. וּכְשֶׁהִשְׂכִּיל מֹשֶׁה בְּמַעֲשֶׂה זֶה אָמַר לָהֶם ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ תַּעֲשׂוּ״, פֵּרוּשׁ, צִוָּה ה׳ שֶׁתַּעֲשׂוּ אוֹתוֹ, שֶׁתִּהְיוּ תָּמִיד מַעֲרִיכִים בְּדַעְתְּכֶם כִּי אַתֶּם עוֹמְדִים לִפְנֵי ה׳, וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה׳. עוֹד יְכַוֵּין בִּכְלַל אָמְרוֹ לִפְנֵי ה׳ שֶׁלֹּא הָיָה מָסָךְ מַבְדִּיל בֵּינָם לְבֵין ה׳, כְּדִכְתִיב (ישעיהו נ״ט:ב׳) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים״ וְגוֹ׳, וְזֶה יַגִּיד שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים עִם ה׳, וּכְפִי זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ ״זֶה״ עַל מַעֲשֶׂה הָאָמוּר בְּסָמוּךְ.
ויקרא יא:מג · פירוש ב
אַל־תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֑ץ וְלֹ֤א תִֽטַּמְּאוּ֙ בָּהֶ֔ם וְנִטְמֵתֶ֖ם בָּֽם׃
וְאָמְרוֹ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְהִזָּהֵר לְבַל יִכָּנְסוּ לְפִיהֶם אֲפִלּוּ בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת, כִּי הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין הַשּׁוֹגֵג לַמֵּזִיד בִּמְצִיאוּת זֶה כְּשׁוֹגֵג כְּמֵזִיד, כִּי הַתִּעוּב יַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂהוּ בְּנֶפֶשׁ אָדָם אֲפִלּוּ בְּהֶסֵּחַ הַדַּעַת, אֶלָּא שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַפְּגָם בְּמַעֲשֶׂה מֵזִיד תַּעֲשֶׂה נַפְשׁוֹ שֶׁקֶץ וּבְשׁוֹגֵג תִּטְמָא נַפְשׁוֹ וְתִטַּמְטֵם, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא תִטַּמְּאוּ וְנִטְמֵתֶם בָּם. וְצָרִיךְ הָאָדָם לִיזָּהֵר בְּתוֹסֶפֶת זְהִירוּת וּזְרִיזוּת בְּכָל דָּבָר אֲשֶׁר יִכָּנֵס בְּגֶדֶר סָפֵק שִׁקּוּץ זֶה, וּמַה גַּם בִּזְמַנִּים אֵלּוּ שֶׁנִּזְהָם הָאֲוִיר וְהָאֲרָצוֹת כֻּלָּן יַחַד וְאֵין לְךָ גִּדּוּלֵי קַרְקַע שֶׁאֵין בָּהֶם מֵהַשִּׁקּוּץ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִשְׁמֹר אֶת הַדָּבָר.
ויקרא יא:מד · פירוש ב
כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ, אִם אַתֶּם מִתְקַדְּשִׁים אֲנִי אֲקַדֵּשׁ אֶתְכֶם לְבַל יִכָּנֵס לְגוּפְכֶם דְּבַר שִׁקּוּץ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (חולין ה.) אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא וְכוּ׳, וְכָל שֶׁכֵּן צַדִּיקִים עַצְמָן, וְהֶעֱמִידוּ הַתּוֹסָפוֹת מַאֲמָר זֶה בִּדְבַר אִסּוּר הַנִּכְנָס לְגוּפוֹ שֶׁל אָדָם, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ בָּזֶה.
ויקרא יא:מד · פירוש ג
כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְצֶה וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם – תַּעֲשׂוּ גְּדָרִים וּסְיָגִים לְבַל תִּטַּמְּאוּ, וּבָזֶה אֲנִי מַבְטִיחֲכֶם שֶׁתִּהְיוּ קְדוֹשִׁים. וְחָזַר וּפֵרֵשׁ בְּאֵיזֶה דָּבָר יִהְיוּ קְדוֹשִׁים, וְאָמַר כִּי קָדוֹשׁ אָנִי – הִנֵּה מַה שֶׁתּוֹלֶה טַעַם קְרִיאָתָם קְדוֹשִׁים שֶׁהוּא לְצִדּוֹ, הָא לָמַדְתָּ כִּי הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַפְּרוּשִׁים וְלָזֶה יִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וְאָמְרוֹ וְלֹא תְטַמְּאוּ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ מִלְּבַד דְּבָרִים שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לִשְׁמֹר עַצְמְךָ מֵהֶם, עוֹד אֲנִי מַבְטִיחֲךָ שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לְךָ כָּל מִין הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הָרוֹמֵשׂ״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְמֹז שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת מִצְוָה זוֹ לֹא יִשְׁלְטוּ עַכּוּ״ם בְּעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַכּוּ״ם יִקָּרְאוּ שְׁרָצִים וּשְׁקָצִים הָרוֹמְשִׂים עַל הָאָרֶץ.
ויקרא יא:מה · פירוש א
כִּ֣י ׀ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה הַֽמַּעֲלֶ֤ה אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְיֹ֥ת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָֽנִי׃
כִּי אֲנִי ה׳ הַמַּעֲלֶה וְגוֹ׳. נוֹתֵן הוֹכָחָה לְעֵינֵיהֶם כִּי ה׳ יִשְׁמֹר אוֹתָם מֵהִכָּשֵׁל בֶּעָווֹן הַהוּא, כִּי הוּא הֶעֱלָה וּבֵרַר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בִּקְלִפַּת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ, וְאִם יִזּוֹנוּ מֵהַתִּיעוּב הִנֵּה הִנָּם חוֹזְרִים לְשַׁקֵּעַ נַפְשָׁם בַּקְּלִפָּה כְּבָרִאשׁוֹנָה, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן כְּשֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ הוּא יִגְמֹר בַּעֲדָם לְשָׁמְרָם. עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל יָכוֹל לְיַחֵד שְׁמוֹ וּלְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל הַמּוּשְׁלָל מִמִּין הָרַע הַהוּא, וְלָזֶה לֹא יִחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם עַד שֶׁהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִם לֹא יִשְׁמְרוּ עַצְמָם מֵהַתִּיעוּב הִנֵּה הִנָּם חוֹזְרִים לִהְיוֹת כְּמוֹת שֶׁהָיוּ קֹדֶם עֲלוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְיִהְיוּ מוּשְׁלָלִים מִבְּחִינָה זוֹ.
ויקרא יד:ט · פירוש י
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וְאָמַר וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ, כִּי לֹא יִקְרְבוּ לְהִזְדַּוֵּג לַשְּׁכִינָה עַד שֶׁיֵּשְׁבוּ שִׁבְעָה נְקִיִּים לַחֲשַׁשׁ טֻמְאָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיוּ רְאוּיִים לְקַבָּלַת הֶאָרַת הַקְּדֻשָּׁה. כַּיּוֹצֵא בָּזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר בִּיחֶזְקֵאל (יחזקאל מג:כו): ״שִׁבְעַת יָמִים יְכַפְּרוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְטִהֲרוּ אוֹתוֹ״. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שְׁתֵּי טְהָרוֹת: טַהֲרָה הָרִאשׁוֹנָה הַרְחָקַת הַטֻּמְאָה, וְהַשְּׁנִיָּה הִיא הַקְרָבַת הַקְּדֻשָּׁה.
ויקרא יח:ד · פירוש ד
אֶת־מִשְׁפָּטַ֧י תַּעֲשׂ֛וּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ לָלֶכֶת בָּהֶם יְכַוֵּן לוֹמַר לְדַרְכֵּנוּ כְּמִין חוֹמֶר, כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאָדָם טָהוֹר וְקָדוֹשׁ מֵהַתִּיעוּב יוֹלִיד בְּטִבְעוֹ לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת תָּמִיד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קיט:נט) ״חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדוֹתֶיךָ״, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לה:א) שֶׁרַגְלָיו שֶׁל דָּוִד מֵעַצְמָם הָיוּ הוֹלְכוֹת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לְצַד הַהֶרְגֵּל וְהַחֵפֶץ הַנִּבְחָר. לָזֶה אָמַר לָלֶכֶת בָּהֶם, פֵּרוּשׁ, שֶׁמֵּעַצְמוֹ יֵלֵךְ בָּהֶם בְּטִבְעוֹ כְּעוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁהַטֶּבַע עוֹשֶׂה, לְצַד שֶׁעִקָּרוֹ וְגוּפוֹ הַכֹּל עוֹמֵד בְּמָקוֹם טָהוֹר.
ויקרא יח:ל · פירוש ב
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֗י לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחֻקּ֤וֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲשׂ֣וּ לִפְנֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א תִֽטַּמְּא֖וּ בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ {פ}
וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי בְּהִטַּמְּאָם אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג הֵם נִגְרָעִים מֵעֵרֶךְ זֶה שֶׁיִּתְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם, כִּי הַתִּיעוּב בְּכָל מְצִיאוּת שֶׁיִּהְיֶה, יַפְעִיל פֵּרוּד בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַשְּׁכִינָה, שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל הַמּוּשְׁלָל מֵהַכִּעוּר הַהוּא, וְקָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים.
ויקרא יט:ב · פירוש ה
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:): יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה בְּבָא עֲבֵרָה לְיָדוֹ שֶׁיִּתְרַחֵק מֵעֲשׂוֹתָהּ, וּבָזֶה קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמַאֲמַר קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, וְהוֹצִיא זִכְרוֹן מִצְוָה זוֹ בְּלָשׁוֹן זֶה שֶׁל קְדֹשִׁים, לוֹמַר שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ נִקְרָא קָדוֹשׁ, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה פכ״ד, ירושלמי יבמות פ״ב ה״ד) גַּם כֵּן. וּלְטַעַם זֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר כִּי מִצְוָה זוֹ שֶׁמְּצַוֶּה ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ הִיא מִצְוָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּכָל אָדָם, שֶׁכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּקַיְּמוֹ מִצְוָה זוֹ קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ, וְאֵין הַדְרָגָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁתִּהְיֶה נִמְנַעַת מֵהַשָּׂגָה זוֹ. גַּם בָּזֶה יִתְיַשֵּׁב טַעַם כֶּפֶל ״דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ״, כִּי יֵשׁ כָּאן דִּבּוּר קָשֶׁה בְּעֵרֶךְ הָעוֹבֵר שֶׁיּוֹסִיף עֹנֶשׁ עֲשֵׂה, וְיֵשׁ כָּאן מַעֲלָה וְכָבוֹד לַמְּקַיְּמוֹ שֶׁיִּקָּרֵא קָדוֹשׁ. וְאוּלַי כִּי דַּוְקָא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁיֶּשְׁנָם בִּבְחִינָה זוֹ מַה שֶׁאֵין כֵּן אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לוּ יִהְיֶה שֶׁיִּפְרֹשׁ אָדָם עַצְמוֹ מִבְּחִינוֹת הָעֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת לוֹ אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם אֲסוּרוֹת, אַף עַל פִּי כֵן מְשֻׁלָּל הוּא מִבְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וְלָזֶה אָמַר אֶל וְגוֹ׳ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר בְּאֹפֶן אַחֵר.
ויקרא יט:ב · פירוש ו
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה נְתִינַת טַעַם הוּא זֶה, וְכִי יִתְחַיֵּב הַדָּבָר לִיצִיר כַּפָּיו לְהִדָּמוֹת לְקוֹנוֹ, וַהֲלֹא הַרְבֵּה הַדְרָגוֹת יֶשְׁנָם בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵינָם מֻשָּׂגִים בְּיִשְׂרָאֵל. וְאִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר טַעַם הַצִּוּוּי שֶׁהוּא חָפֵץ בַּדָּבָר לְצַד אֱלֹהֵינוּ קָדוֹשׁ חָפֵץ שֶׁגַּם עוֹבְדָיו יִהְיוּ כְּמוֹ כֵן וְלֹא טַעַם הַמִּתְחַיֵּב, וְעַד עַתָּה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ לָמָּה יִתְחַיֵּב הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם.
ויקרא יט:ב · פירוש ז
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִרְאֶה שֶׁמִּקּוּשְׁיָא זֶה הִרְגִּישׁוּ, וְדָרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִם אַתֶּם מְקַדְּשִׁים עַצְמְכֶם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי, עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה תִּהְיֶה כַּוָּנַת כִּי קָדוֹשׁ וְגוֹ׳ הוֹדָעַת תּוֹעֶלֶת הַנִּמְשָׁךְ, וְהוֹדָעַת הֶפְכּוֹ כְּמוֹ שֶׁסִּיֵּם שָׁם הַתַּנָּא: וְאִם אֵין אַתֶּם מְקַדְּשִׁים עַצְמְכֶם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי גַּם לָזֶה כִּוֵּן בְּכֶפֶל ״דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ״, לַקֹּשִׁי הַנִּמְשָׁךְ אִם לֹא יְקַדְּשׁוּ עַצְמָם, וְלָרוֹמְמוּת הַנִּסְבָּב אִם יְקַדְּשׁוּ עַצְמָן:
ויקרא יט:ב · פירוש ט
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן וְצִוָּה בִּנְעִימוּת אִמְרֵי קָדוֹשׁ קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, פֵּרוּשׁ, שֶׁיְּקַדְּשׁוּ עַצְמָן בַּמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר בָּאָה עֲלֵיהֶם הַמִּצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה הַדָּבָר לְתַאֲוַת הַגֶּשֶׁם וּלְהַשְׁלִים הַחֵפֶץ הַשּׁוֹאֲלוֹ עֲשׂוֹת דָּבָר, אֶלָּא יַעֲשֶׂה הַדָּבָר בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהֲרָה, כְּמוֹ שֶׁמִּתְעַטֵּף בְּצִיצִית וּמַכְנִיס תְּפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ, וְיִמְאַס בְּדַעְתּוֹ חֵפֶץ הַבָּא מֵעַצְמוֹ, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים כ:) יִהְיֶה דּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד, וּלְאִישׁ כָּזֶה קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ.
ויקרא יט:ב · פירוש י
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם, אֵיךְ נַכְחִישׁ הַמּוּרְגָּשׁ שֶׁהַחֵפֶץ יַכִּירֶנּוּ וְיִטְעֶה טַעַם הַדָּבָר, וְאֵין כֹּחַ בִּבְחִינַת הַחוֹשֵׁב לִמְנוֹעַ הַהֶרְגֵּשׁ בָּזֶה, כִּי הַרְגָּשָׁתוֹ גְּדוֹלָה וּמְעוֹרֶרֶת כָּל הַחוּשִׁים וְהַהֶרְגָּשׁוֹת, וְכוֹבֶשֶׁת הַמַּחְשָׁבָה לָבֹא עִמָּהֶם בִּטְעִימַת הַדָּבָר, וְאִם כֵּן חָזַרְנוּ לַחֲשָׁשָׁא הָרִאשׁוֹנָה, לָזֶה אָמַר כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקוני זוהר ע) כִּי כָל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הֲוָיָ״ה שׁוֹרֶה עַל אֵיבָר שֶׁבּוֹ עָשָׂה הַמִּצְוָה, כִּי תֵּבַת הַמִּצְוָה בּוֹ רָמוּז שֵׁם, מ״צ בְּאַ״ת בַּ״שׁ י״ה, וְאוֹתִיּוֹת ו״ה הֲרֵי הֲוָיָ״ה, וּכְבָר כָּתַבְתִּי בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (ויקרא יח:ד) טַעַם שֶׁחֲצִי הַשֵּׁם בְּאַ״ת בַּ״שׁ וַחֲצִי נִגְלֶה. וְאִם כֵּן בַּעֲשׂוֹת הָאָדָם הַדָּבָר לְשֵׁם מִצְוָה הִנֵּה שֵׁם הֲוָיָ״ה שׁוֹרֶה עָלָיו שֶׁהוּא קָדוֹשׁ, וּבָזֶה אֵין דָּבָר רַע מִשְׁתַּלְשֵׁל מֵהַמַּעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, דִּקְדֵּק לוֹמַר אֱלֹהֵיכֶם לִרְמֹז אֶל דְּבֵקוּת ה׳ בַּמִּתְקַדֵּשׁ לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה לְשֵׁם מִצְוָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״. וְלָזֶה אָמַר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר שֶׁכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל יֶשְׁנוֹ בְּגֶדֶר מִצְוָה זוֹ, גַּם כָּפַל ״וְאָמַרְתָּ״ לִרְמֹז מַעֲלָה זוֹ.
ויקרא יט:ב · פירוש יב
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם שֶׁלֹּא אָסַר הַכָּתוּב אֶלָּא מַעֲשֵׂה הָעֲרָיוֹת, אֲבָל לֹא בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב וְהַהִסְתַּכְּלוּת וּשְׁאָר דִּקְדּוּקֵי הַתִּיעוּב אֲשֶׁר רַבּוּ, וּכְבָר רָמְזוּ מֵהֶם רַזַ״ל (ברכות סא.) כְּגוֹן הַמַּרְצֶה מָעוֹת מִיָּדוֹ לְיַד אִשָּׁה וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּפָסוּק ״יָד לְיָד״ וְגוֹ׳ (משלי יא:כא), וְכָאן צִוָּה ה׳ עַל הַדְּבָרִים הָהֵמָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מֵהַכִּעוּר וּמֵהַדּוֹמֶה לַדּוֹמֶה לוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לְהִכָּשֵׁל אֲפִילוּ בַּדִּקְדּוּקִים הָהֵם, וּכְמַאֲמַר הַזֹּהַר בְּפָסוּק ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים״, וְהוּא מַה שֶׁצִּוָּה בְּמַאֲמַר ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״, לְבַל יָבֹא לִידֵי הַחוֹשֵׁב וְתִהְיֶה נִשְׁלֶלֶת מֵהֶם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (דברים כג:יא) ״לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה״. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם, הֲלֹא דָּבָר זֶה אֵינוֹ בִּרְשׁוּתִי, שֶׁהֲגַם שֶׁאֶשְׁמֹר עַצְמִי בַּיּוֹם, אַף עַל פִּי כֵן בַּלַּיְלָה אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בְּיָדִי, לָזֶה אָמַר כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְכֵיוָן שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ וַאֲנִי עִמָּכֶם, אֲנִי אֶמְנַע בְּחִינַת הַטֻּמְאָה מִגֶּשֶׁת לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, זוּלַת אִם אָדָם יַחְשֹׁב בִּבְחִינַת הָרַע, אָז שׁוֹלֵל מִמֶּנּוּ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה וְשׁוֹרָה עָלָיו בְּחִינַת הָרַע וְהוּא הַהִדְרוֹקָן הַמְּכַסֶּה פְּנֵי אִישׁ רַע, וְאָז יָבֹא לִידֵי קֶרִי בַּלַּיְלָה.
ויקרא יט:ב · פירוש יג
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ לְשׁוֹן עָתִיד, פֵּרוּשׁ אֵין הֶפְסֵק לְמִצְוָה זוֹ, כִּי כָל שַׁעַר מֵהַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר יִכָּנֵס עֲדַיִן יֶשְׁנוֹ בְּגֶדֶר הַכְנָסַת שַׁעַר אַחֵר לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין שִׁעוּר לְהַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַמְזֻמֶּנֶת לְכָל הָרוֹצֶה לִטּוֹל אֶת הַשֵּׁם. וְצֵא וּלְמַד מִמַּדְרֵגוֹת הַנְּבִיאִים זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וּמֹשֶׁה עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן, וְאוּלַי שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת הַדְרָגָה גְּדוֹלָה מִמֹּשֶׁה, וְהוּא מַדְרֵגוֹת מַלְכֵּנוּ מְשִׁיחֵנוּ הַמְּעֻטָּר בְּעִטְרֵי עֲטָרוֹת, כַּמּוּבָן מִפָּסוּק (ישעיה יא:ב) ״וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳״ וְגוֹ׳, וּלְדִבְרֵי רַזַ״ל (במדבר רבה פי״ט, דברים רבה פ״ב) כִּי מֹשֶׁה שֶׁהָיָה הוּא הַגּוֹאֵל הֶעָתִיד, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בְּפֵרוּשָׁן שֶׁל דְּבָרִים בִּמְקוֹמָן, אִם כֵּן אֵין שִׁעוּר וּגְבוּל לְהַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה. לָזֶה אָמַר תִּהְיוּ כִּי מִצְוָה זוֹ אֵין לָהּ הֶפְסֵק וְתָמִיד יֶשְׁנָהּ בְּגֶדֶר מִצְוָה זוֹ לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים.
ויקרא יט:ב · פירוש יד
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְנָתַן טַעַם לִדְבָרָיו כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, שֶׁאֵין שִׁעוּר אֶל קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְחָפֵץ ה׳ בְּבָנָיו יְדִידָיו לְהִדָּמוֹת לְקוֹנָם בְּהַפְלָגַת הַקְּדֻשָּׁה, וּמֵעַתָּה דּוּן בְּדַעְתְּךָ הַהַדְרָגוֹת אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם.
ויקרא יט:ב · פירוש טו
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בִּנְתִינַת הַטַּעַם כִּי קָדוֹשׁ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וּלְפִי עֵרֶךְ גְּדֻלַּת קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ צְרִיכִין לְהִתְקַדֵּשׁ, כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵינוּ לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עַל רָאשֵׁינוּ, צְרִיכִין לְשַׁעֵר גּוֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת הַמּוּכָן לַדָּבָר, כִּי אֵינוֹ דּוֹמֶה הַמְּאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ הֶדְיוֹט, לַמְּאַכְסֵן שַׂר וְגָדוֹל, וְקַל וָחוֹמֶר מֶלֶךְ, וְקַל וָחוֹמֶר בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחוֹמֶר מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, וְקַל וָחוֹמֶר וְכוּ׳ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר לוֹ הַמְּלוּכָה, שֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה עֲדַיִן יֶשְׁנוֹ בְּקוּם עֲשֵׂה כִּי אֵין שִׁעוּר דַּי לְהַצְרִיךְ עֲשׂוֹת, וְלָזֶה אָמַר כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, וּלְעֵרֶךְ קְדֻשָּׁתִי אֲנִי מְצַוֶּה שֶׁתָּכִינוּ עַצְמְכֶם בְּכָל יְכֹלֶת הַמֻּשָּׂג.
ויקרא יט:ב · פירוש טז
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיב:): אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים וְכוּ׳ וְאִם הָרִאשׁוֹנִים אֲנָשִׁים וְכוּ׳, הָרְאֵתָ לָדַעַת כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם עֲשׂוֹת בְּהִתְקַדְּשׁוּתוֹ. וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה הָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים בַּעֲבוֹדַת ה׳ הָרִאשׁוֹנִים, מִמַּעֲשֵׂה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (שבת נד.) שֶׁיָּצְתָה פָּרַת שְׁכֶנְתּוֹ בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים, הֲגַם כִּי כְּפִי דַּעְתּוֹ הָיָה מֻתָּר, וְאָמְרוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי (שבת פ״ה) שֶׁהֻשְׁחֲרוּ שִׁנָּיו בְּתַעֲנִיּוֹת עַל הַדָּבָר הַהוּא. וְלָזֶה כִּוֵּן בְּאָמְרוֹ דַּבֵּר לְשׁוֹן קֹשִׁי לְצַד הַפְלָגַת הַצִּוּוּי. וּלְצַד בְּחִינַת הַמֻּשָּׂג אָמַר וְאָמַרְתָּ. וְאָמַר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַל יֹאמַר אָדָם שֶׁאֵין מִצְוָה זוֹ הַגְּדוֹלָה לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא לִיחִידֵי סְגֻלָּה, לָזֶה אָמַר אֶל כָּל עֲדַת וְגוֹ׳, שֶׁכֻּלָּם יֶשְׁנָם בְּגֶדֶר מִצְוָה זוֹ, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנא דבי אליהו, רמב״ם הלכות תשובה ה): יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ.
ויקרא יט:ב · פירוש יז
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כַּמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, כַּכָּתוּב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פב:ו) ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם״, וּלְצַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲשָׂאָם בְּנֵי פַּלָּטִין שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זהר ח״ב קמ:) עַל זְמַן שֶׁהִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים, כַּמָּה הָיְתָה הַרְגָּשַׁת בְּנֵי עֶלְיוֹן עַל שֶׁבָּחַר ה׳ בְּאוּכְלוּסֵי יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאוּכְלוּסֵי הַמַּלְאָכִים, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ אֶת אוּכְלוּסָיו הַמֻּבְחָרִים שֶׁהֵן הֵנָּה מַלְאָכָיו, וְלָהֶם יִקָּרֵא קְדוֹשִׁים, וּכְשֶׁנִּכְנַסְתֶּם בְּגֶדֶר זֶה לִהְיוֹת אוּכְלוּסֵי בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים צְרִיכִין לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים. וְרָמַז פְּרָט זֶה שֶׁנִּכְנְסוּ בִּמְקוֹם אוּכְלוּסַת הַמַּלְאָכִים בְּאָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהֵיכֶם:
ויקרא יט:יט · פירוש ב
אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹ֒רוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֙יִם֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃
וְנִרְאֶה בְּהָעִיר בְּסֵדֶר הַכְּתוּבִים, לָמָּה סָמַךְ הַכָּתוּב מִצְוַת הַרְבָּעָה לְמִצְוַת אַהֲבַת רֵעִים, וּמִי יוֹדֵעַ לְסַדֵּר סֵדֶר מַתְאִים כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ. אָכֵן לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל אַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְהִתְקַשְּׁרוּת לִבָּם יַחַד כִּי חָפֵץ ה׳ הִתְקַשְּׁרוּת עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וּמִזֶּה יֹאמַר אָדָם כִּי לֹא יַקְפִּיד ה׳ עַל הַרְבָּעַת טְהוֹרָה עִם טְהוֹרָה, לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר כִּי אֵין הָרָצוֹן בָּזֶה לְקַשֵּׁר בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה וַאֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי עַנְפֵי הַטַּהֲרָה הֲגַם שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִין טַהֲרָה, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״בְּהֶמְתְּךָ״ פֵּרוּשׁ בְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה לְךָ לַאֲכִילָה. וְתִמְצָא שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא בְּהֵמָה עִם בְּהֵמָה, טְהוֹרָה עִם טְמֵאָה, טְמֵאָה עִם טְהוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ״, עַד כָּאן. הִנֵּה שֶׁסּוֹבֵר הַתַּנָּא כִּי ״בְּהֶמְתְּךָ״ הִיא בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְאִם לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״בְּהֶמְתְּךָ״ לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַטְּהוֹרָה בִּכְלָל, וְאַדְרַבָּה יֻכְשַׁר הַמַּעֲשֶׂה לְצַד שֶׁהוּא הִתְקַשְּׁרוּת מִין טַהֲרָה, וַהֲגַם שֶׁהָיָה ה׳ מְרַבֶּה אֵיזֶה רִבּוּי הָיִיתִי דּוֹרְשׁוֹ בְּאֶחָד מִשְּׁאָר תַּעֲרֹבֶת טָמֵא וְטָהוֹר.
ויקרא יט:כח · פירוש א
וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לָנֶפֶשׁ, לוֹמַר הֲגַם שֶׁהַשֶּׂרֶט חִבּוּל הַגּוּף הוּא עַל פְּרֵדַת הַנֶּפֶשׁ הַיְקָרָה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי לֹא יִפְגֹּם פְּגָם זֶה בַּנֶּפֶשׁ אֶלָּא בַּבָּשָׂר שֶׁהוּא נַרְתֵּק הַנֶּפֶשׁ. וְהַטַּעַם לְצַד שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מֵתוֹ (שבת מג) אֵין הַמַּעֲשֶׂה פּוֹגֵם כָּל כָּךְ כְּעוֹשֶׂה בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחֲרֵי זֶה וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם וְלֹא אָמַר ״בִּבְשַׂרְכֶם״, לוֹמַר שֶׁלֹּא בַּבָּשָׂר לְבַד יִגְרֹם הַפְּגָם אֶלָּא גַּם בִּפְנִימִיּוּת הָאָדָם, לְצַד שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצַּד צַעַר וְחֹם הַכְּאֵב שֶׁנֹּאמַר בּוֹ (בבא בתרא טז:) אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ.
ויקרא יט:כט · פירוש א
אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃
אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, יְצַו הָאֵל לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת שֶׁלֹּא יִנְהַג בָּהּ מִנְהַג חוּלִּין לְהַרְאוֹתָהּ לִפְנֵי כֹל וּלְהִתְנָאוֹת לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא כְּבוּדָּה בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה. וַהֲגַם שֶׁיִּתְכַּוֵּן בָּהּ לַהֲנָאַת זִוּוּגָהּ כְּדֵי שֶׁיִּוָּדַע כִּי בַּת יָפָה וּנְעִימָה הִיא וְתִנָּשֵׂא לָרָאוּי לָהּ, עַל כָּל זֶה יְצַו הָאֵל כִּי חִלּוּל הוּא לָהּ, וְהַיּוֹצֵא מִזֶּה הוּא לְהַזְנוֹתָהּ לֹא לְהַשִּׂיאָהּ, כִּי יִבְעַר בָּהּ אֵשׁ הַטִּבְעִי וּתְחַלֵּל כְּבוֹדָהּ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁתִּהְיֶה סִבָּה לְהַבְעִיר אֵשׁ בְּלֵב רוֹאֶה וְחוֹמֵד וְתִזְנֶה הָאָרֶץ, וּלְבַסּוֹף ״וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה״, וְנִמְצָא עֲוֹן כָּל הָרֶשַׁע תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת בְּפָסוּק (ויקרא יח:ב) ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״, שֶׁחוּשׁ הָרְאוּת יַגְדִּיל הַחֵפֶץ בַּדָּבָר וִיבַטֵּל כֹּחַ הָרָצוֹן בַּמְּנִיעָה וְיַטֵּהוּ אֶל חֵפֶץ הַמַּעֲשֶׂה רַחֲמָנָא לִיצְלַן:
ויקרא כ:ז · פירוש א
וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. יְצַו ה׳ שֶׁיִּהְיוּ נוֹטִים אֶל בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וּבָזֶה הוּא מַבְטִיחָם שֶׁיִּהְיוּ בְּמַדְרֵגַת מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְהוּא אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״כ) בְּפָסוּק ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ כִּי הַמַּלְאָכִים יִהְיוּ עוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה הַחִיצוֹנָה וְיִשְׂרָאֵל בִּפְנִים, וְשׁוֹאֲלִים מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים לְעַם קְדוֹשׁוֹ ״מַה פָּעַל אֵל״. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי קְדוֹשָׁיו בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים הֵם יִשְׂרָאֵל. וְחָזַר הַכָּתוּב וּפֵרֵשׁ הַדָּבָר שֶׁבּוֹ יִתְקַדְּשׁוּ וְאָמַר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ, תִּשְׁמְרוּ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וּתְקַיְּמוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה, בָּזֶה אֲנִי מְקַדִּשְׁכֶם, כִּי עַל יְדֵי זֶה שֵׁם הֲוָיָ״ה מִתְגַּלֶּה עָלָיו וּבָזֶה מִתְקַדֵּשׁ, וּכְמוֹ מַה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (תיקונים ע) כִּי הָאֵיבָר שֶׁבּוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה שׁוֹרֶה עָלָיו שֵׁם הֲוָיָ״ה הָרָמוּז בְּתֵבַת מִצְוָה.
ויקרא כ:כו · פירוש א
וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי׃
וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים וְגוֹ׳ טַעַם אָמְרוֹ לִי, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים כאן): אַל יֹאמַר אָדָם אִי אֶפְשִׁי בִּבְשַׂר חֲזִיר וְכוּ׳, אֶלָּא אֶפְשִׁי וְאֶפְשִׁי, אֶלָּא אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים – שֶׁתִּהְיוּ פְּרוּשִׁים לִי לְשֵׁם מִצְוֹתַי וְלֹא לְצַד תִּעוּב הַדָּבָר הַנֶּאֱסָר. וְלָזֶה סָמַךְ מַאֲמָר זֶה לְהַבְדָּלַת בְּהֵמָה וְחַיָּה לִרְמֹז לְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי.
ויקרא כא:ח · פירוש ב
וְקִ֨דַּשְׁתּ֔וֹ כִּֽי־אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא מַקְרִ֑יב קָדֹשׁ֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
קָדוֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ. פֵּרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ יִהְיֶה לְךָ הַכֹּהֵן, פֵּרוּשׁ הִנֵּה הוּא שֶׁלְּךָ לְכוֹפוֹ עַל הַדָּבָר. וְאָמְרוֹ כִּי קָדוֹשׁ, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁקָּדְמָה לָנוּ הַיְּדִיעָה כִּי הַקְּדֻשָּׁה הִיא בְּחִינָה הַנִּקְנֵית בְּרָצוֹן וּבְהַשְׁלָמַת הַחֵפֶץ וְהַחֵשֶׁק בָּהּ וְלֹא בִּכְפִיָּה, וְאֵיךְ אוֹמֵר הַכָּתוּב לְכוֹפוֹ עַל הַקְּדֻשָּׁה, לָזֶה אָמַר כִּי קָדוֹשׁ, פֵּרוּשׁ, לֹא לְהַמְשִׁיךְ לוֹ הַקְּדֻשָּׁה מֵחָדָשׁ, שֶׁכְּבָר הוּא קָדוֹשׁ, אֶלָּא שֶׁלֹּא לְאַבֵּד קְדֻשָּׁתוֹ. וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם, נוֹתֵן טַעַם לְחִיּוּב יִשְׂרָאֵל בְּדָבָר זֶה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת קְדֻשַּׁת כֹּהֵן ה׳ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵינוּ וּמְקַדֵּשׁ אוֹתָנוּ, וְאִם אֵין כֹּהֵן אֵין עֲבוֹדָה וְאֵין מִקְדָּשׁ וְאֵין שׁוֹכֵן.

במדבר

במדבר ג:לט · פירוש ד
כׇּל־פְּקוּדֵ֨י הַלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כׇּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ {ס}        
וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה שֵׁבֶט בֶּן תּוֹרָה יַעֲשֶׂה מִעוּט פְּרִיָּה וְרְבִיָּה. אוּלַי שֶׁדָּנוּ בָהּ לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה (ישעיהו סה:כג), וְכַיּוֹצֵא בָזֶה מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ (תענית יא.) שֶׁאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנַת רְעָבוֹן הֲגַם שֶׁיֵּשׁ מְנִיעַת פְּרִיָּה וְרְבִיָּה, וְדָנוּ כְּמוֹ כֵן לְצַד כִּלּוּי הַבָּנִים הַזְּכָרִים נִמְנְעוּ כָּל עִקָּר, וּמֵעַתָּה אַדְרַבָּא עָשָׂה ה׳ עִמָּהֶם נֵס שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם מִסְפָּר זֶה, וְלָזֶה אַחַר זְמַן שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים גַּם הֵם בְּפִרְיָה וְרִבְיָה פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וְגוֹ׳ יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים.
במדבר ה:כח · פירוש א
וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע׃
וְאִם לֹא נִטְמְאָה וְגוֹ׳ וּטְהוֹרָה וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר ״וּטְהוֹרָה״, לְצַד שֶׁבָּא לוֹמַר כִּי מִלְּבַד שֶׁתִּנָּקֶה הָאִשָּׁה מֵהַמַּיִם וְלֹא יַשְׁחִיתוּהָ, עוֹד לָהּ ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״. לָזֶה הִתְנָה וּטְהוֹרָה, פֵּרוּשׁ, לֹא נִטְמֵאת בִּנְתִינַת שְׁכִיבָתוֹ שֶׁל אִישׁ מִבַּלְעֲדֵי אִישָׁהּ, וּטְהוֹרָה מִדָּבָר מְגֻנֶּה שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַנּוֹאֲפִים הַקּוֹדְמִים לְבִיאָה, חֵשֶׁק הַזּוּלַת וְחִבּוּק וְנִשּׁוּק וְדוֹמֶה לוֹ. אָז הוּא שֶׁיֵּטִיבוּ לָהּ הַמַּיִם כְּכָל הַכָּתוּב. אֲבָל אִם לֹא נִטְמְאָה אֲבָל לֹא נִטְהֲרָה מֵעַנְפֵי הַחֵטְא, הֲגַם שֶׁתִּנָּקִי מֵהָעֹנֶשׁ לֹא יַגִּיעוּהָ טוֹבוֹת הָאֲמוּרוֹת.
במדבר ו:ב · פירוש א
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיהֹוָֽה׃
דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ וְגוֹ׳. כָּפַל הַכָּתוּב לוֹמַר דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, גַּם שִׁנָּה לְשׁוֹנוֹ, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּין לִשְׁנֵי מִינֵי נָזִיר שֶׁאֶחָד מְשֻׁבָּח מֵחֲבֵרוֹ, וְהוּא נְזִירוּת כְּהַהוּא שֶׁאָמְרוּ בִּנְדָרִים (נדרים ט.) שֶׁאָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי וְכוּ׳ אֶלָּא פַּעַם וְכוּ׳ הָעֲבוֹדָה שֶׁאֲגַלֵּחַ לַשָּׁמַיִם וְכוּ׳, עָלֶיךָ אָמַר קְרָא ״נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳״, יְעֻיַּן שָׁם. לָזֶה אָמַר דַּבֵּר כְּנֶגֶד שְׁאָר נְזִירוּת, וְאָמַרְתָּ כְּנֶגֶד נְזִירוּת הַמְּעֻלָּה, וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳ וְלֹא אָמַר לְהַזִּיר לַה׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כְּנֶגֶד שְׁנֵי מִינֵי נְזִירוּת, נָזִיר כְּנֶגֶד כָּל הַנְּזִירוּת שֶׁיַּזִּיר עַצְמוֹ, וּמַאֲמַר לְהַזִּיר לַה׳ כְּנֶגֶד נְזִירוּת שֶׁהִיא מִתְּחִלָּתָהּ לַה׳ כְּמַעֲשֵׂה אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהִזִּיר כְּשֶׁרָאָה בָּבוּאָה שֶׁלּוֹ.
במדבר ז:מח · פירוש א
בַּיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם אֱלִֽישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃
אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד. רַזַ״ל אָמְרוּ (תנחומא) רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה הָיוּ דּוֹרְשִׁים אֶת הַשֵּׁמוֹת: ״אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד״ – אֵלַי שָׁמַע וְלַאֲדוֹנָתוֹ לֹא שָׁמַע, עִמִּי הָיָה הוֹדוֹ וְלֹא עִם הָרְשָׁעִים, עַד כָּאן. נִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר אֵלִי שָׁמָע, שֶׁטַּעַם שֶׁפֵּרַשׁ יוֹסֵף לֹא לְצַד שׁוּם מֵחוּשׁ אֲשֶׁר יְסֻבַּב מֵהַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא לְצַד יִרְאַת ה׳, כְּאָמְרוֹ (בראשית לט:ט): ״וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״, וְהוּא מַאֲמַר אֵלַי שָׁמָע. עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (סוטה לו:) שֶׁנִּדְמָה לוֹ דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו וְכוּ׳, וְהֵן יָדוּעַ כִּי הוּא מַרְאֵה הַשְּׁכִינָה, כִּי אָבִיו בִּמְקוֹמוֹ לֹא יָדַע דָּבָר וַאֲפִלּוּ אִם עוֹדֶנּוּ חַי, אֶלָּא אֲבִיר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר אֵלַי שָׁמָע. וְכָפַל לוֹמַר עוֹד עַמִּיהוּד לִרְמֹז מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם): ״וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ״, פֵּרוּשׁ ״לִשְׁכַּב״ וְגוֹ׳ כִּפְשׁוּטוֹ, ״לִהְיוֹת עִמָּהּ״ – שֶׁתָּבְעָה מִמֶּנּוּ לְקֵרוּב בְּשָׂרוֹ לִבְשָׂרָהּ וְלֹא רָצָה, וְהוּא מַאֲמַר ״עִמִּי הוֹדוֹ״ וְכוּ׳. וְרַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ ״עִם רְשָׁעִים״ לְשׁוֹן רַבִּים, אוּלַי שֶׁכַּוָּנָתָם לוֹמַר שֶׁלֹּא מֵאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר לְבַד נִשְׁמַר אֶלָּא מִכַּמָּה כַּיּוֹצֵא בָּהּ.
במדבר יב:ד · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלׇשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּ שְׁלׇשְׁתָּֽם׃
אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. טַעַם קְרִיאַת מֹשֶׁה, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָיוּ טְמֵאִים, קָרָא לְמֹשֶׁה כְּדֵי לְהַכִּיר תּוֹלְדוֹת הַפְּרִישָׁה שֶׁפֵּרַשׁ מֹשֶׁה, שֶׁנִּמְצָא מוּכָן לִדְבַר ה׳ אֵלָיו בְּאֵין מוֹנֵעַ, אֲשֶׁר לֹא כֵן הֵם שֶׁקְּרָאָם ה׳ וְלֹא יָכְלוּ לָצֵאת. וּלְפִי הַפְּשָׁט כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל עַל מִרְיָם. עוֹד טַעַם קְרִיאַת מֹשֶׁה לְצַד שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ לְגַלּוֹת לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד בְּסֵדֶר הַקְּרִיאָה כִּי גָּדוֹל מֹשֶׁה מֵהֶם מִמַּה שֶׁהִקְדִּימוֹ לָהֶם בַּקְּרִיאָה וְהִשְׁמִיעָם הַדָּבָר, וּבָזֶה יַרְגִּישׁוּ סְתִירָה לְמַחְשַׁבְתָּם שֶׁאָמְרוּ ״הֲרַק בְּמֹשֶׁה הֲלֹא גַּם בָּנוּ״ וְגוֹ׳:
במדבר יב:ו · פירוש א
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן, וַדַּאי כִּי יִשְׁמְעוּ אֶת אֲשֶׁר יְדַבֵּר. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ תֵּבַת נָא, כִּי לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר הָאָדוֹן לְעַבְדּוֹ לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.
במדבר יב:ו · פירוש ב
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
אָכֵן יִתְכַּוֵּן ה׳ בְּנוֹעַם אֲמָרָיו לְהַרְגִּישָׁם בִּמְנִיעַת הַשְּׁמִיעָה שֶׁקּוֹדֶם לָכֵן, כִּי עַתָּה הֵם רְאוּיִים לִשְׁמוֹעַ וְלֹא קוֹדֶם לְצַד טֻמְאָתָם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין נָכוֹן לְעֶבֶד שֶׁיִּהְיֶה מְשֻׁלָּל הַהֲכָנָה בְּעֵת אֲשֶׁר אֲדוֹנוֹ יְצַוֶּה עָלָיו, וְאֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן כִּי מֻכְרָח מֹשֶׁה בְּמַעֲשָׂיו לִפְרוֹשׁ מֵאִשְׁתּוֹ. וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ תֵּרוּץ לְקֻשְׁיָא רִאשׁוֹנָה, לָמָּה לֹא נָתַן ה׳ טַעַם הַפְּרִישׁוּת בִּדְבָרָיו לָהֶם כִּי הוּא הָעִקָּר הַצָּרִיךְ לְהַשְׁמִיעָם, וּלְפִי זֶה ה׳ נָתַן אוֹמֶר הַמְבַשֵּׂר צָבָא רָב.
במדבר טו:לט · פירוש ד
וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃
וְאָמַר ״לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם״, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מד.) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד וְכוּ׳ כֵּיוָן שֶׁעָלָה וְכוּ׳ טָפְחוּ לוֹ צִיצִיּוֹתָיו עַל פָּנָיו וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״לְמַעַן תִּזְכְּרוּ״, פֵּרוּשׁ, שֶׁהַצִּיצִית הוּא יַזְכִּיר אֶתְכֶם וְיִמְנַע אֶתְכֶם מֵחֵטְא מִכָּל מִין חֵטְא. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וַעֲשִׂיתֶם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהֶעֱמִידוּהָ בְּבָאָה לְיָדוֹ עֲבֵרָה וּפֵרַשׁ מִמֶּנָּה. וְאָמַר וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כד) אֵין נִקְרָא קָדוֹשׁ אֶלָּא הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעֲרָיוֹת. וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, חִיּוּב הָעַבְדוּת שֶׁאֲנִי מְחַיֵּב אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עָלָיו סִימָן לְצַד שֶׁהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם וְגוֹ׳, וְכָפַל לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא חִיּוּב מֻשְׂכָּל. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (ויקרא כה:נה) ״כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם״ וְגוֹ׳:
במדבר טז:טז · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכׇל־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהֲרָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת לִפְנֵי ה׳, וְהוּא מַאֲמַר הֱיוּ לִפְנֵי ה׳. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נָתַן לָהֶם זְמַן וְאָמַר מָחָר, וּבִפְרָט זֶה לֹא שִׁתֵּף עִמָּהֶם אַהֲרֹן כִּי מוּכָן וְעוֹמֵד הוּא, אֶלָּא שֶׁהִזְכִּירוֹ אַחַר כָּךְ וְאָמַר אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן שֶׁגַּם הוּא יִהְיֶה עִמָּהֶם. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר לָהֶם הַדְּבָרִים עַצְמָן לְמַעְלָה, דִּכְתִיב ״קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳ מָחָר״, לְפִי שֶׁהוֹכִיחָם בִּדְבָרִים אַחֲרֵי כֵן וְאָמַר לָהֶם ״הַמְעַט מִכֶּם וְגוֹ׳ רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי״ וְגוֹ׳, תֹּכֶן הַדְּבָרִים יַגִּיד הַפְכִּיּוּת מַה שֶׁאָמַר מִקּוֹדֶם. לָזֶה כְּשֶׁלֹּא קִבְּלוּ הַתּוֹכַחַת חָזַר לוֹמַר דְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים לַעֲשׂוֹת מִבְחַן הַקְּטֹרֶת.
במדבר כו:כג · פירוש ג
בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּוֹלָעִ֑י לְפֻוָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃
וְאָמְרוֹ לְפֻוָּה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי – יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה הוֹסִיף אוֹת שֶׁאֵינָהּ נִמְנֵית מֵאוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר מִשְׁפַּחַת הַפֻּוִּי? אֶלָּא רָמַז לִשְׁאָר מַעֲלוֹת הַמְּנוּיִים שָׁם בָּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה (אבות ו:ה) שֶׁהֵם מִיעוּט שִׂיחָה, מִיעוּט שְׂחוֹק וּשְׁאָר הָעֲנָפִים הַדּוֹמִים לְאֵלּוּ. וְהוּא אָמְרוֹ לְפֻוָּה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי, פֵּרוּשׁ ״פֻּוָּה״ הוּא לְשׁוֹן פֶּה, וְהוֹסִיף לוֹ אוֹת וָא״ו שֶׁהוּא סוֹד עֵץ חַיִּים שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהּ יֶתֶר עַל שְׁאָר הַפִּיּוֹת. גַּם רָמַז בִּסְמִיכוּת אוֹת הַוָּא״ו לְאוֹת הֵ״א לוֹמַר סוֹד חִבּוּר הַמִּדּוֹת בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה. וְאָמְרוֹ מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי, פֵּרוּשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לְפַנּוֹתוֹ מִמּוֹתָרוֹת הַמֻּרְגָּשׁוֹת גַּם מֵהַשְּׂחוֹק וּמִדְּבָרִים בְּטֵלִים, כִּי הֵם מוֹנְעִים קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּאָדָם. וּמָצָאתִי לַחֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתְבוּ (אלשיך על שמות כח:לא) כִּי פֶּה שֶׁל לוֹמְדֵי תּוֹרָה דִּינוֹ כִּכְלִי שָׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָּם בַּקֹּדֶשׁ, כִּי אֵין קְדֻשָּׁה כִּקְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, וְלָזֶה אָסוּר לְדַבֵּר בּוֹ אֲפִלּוּ דִּבְרֵי חוֹל הֲגַם שֶׁאֵין בָּהֶם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר לְפֻוָּה שֶׁהוּא פֶּה הֶעָמֵל בַּתּוֹרָה שֶׁבּוֹ שׁוֹכֵן חֲצִי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ לְפַנּוֹת מִפִּיו כֹּל חוּץ מֵהֲגוֹת בַּתּוֹרָה, וּבָזֶה נִכְלָלִים חֵלֶק אֶחָד מֵהָאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת שֶׁהֵם בְּמִיעוּט שִׂיחָה, בְּמִיעוּט שְׂחוֹק, בְּמִיעוּט תַּעֲנוּג וְכַדּוֹמֶה לָהֶם שֶׁבַּעֲנַף הַמּוֹתָרוֹת.
במדבר לא:נד · פירוש א
וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַזָּהָ֔ב מֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְהַמֵּא֑וֹת וַיָּבִ֤אוּ אֹתוֹ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד זִכָּר֥וֹן לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
אֶל אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּתַב בְּסֵדֶר זֶה שֶׁהִפְסִיק בֵּין זִכְרוֹן הַמָּקוֹם וּבֵין מַאֲמַר ״לִפְנֵי ה׳״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה׳ זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״? וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה, כָּל הַמְפַנֶּה עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵרָה, אֲפִלּוּ הוּא יִשְׂרָאֵל רָאוּי הוּא לְהַעֲלוֹת עוֹלָה כְּכֹהֵן גָּדוֹל עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ כָּל כְּלֵי מַעֲשֶׂה שֶׁהֵרִימוּ הַפְּקוּדִים הָיוּ מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁפִּנּוּ עַצְמָן מֵהָעֲבֵרָה, וְהַכֵּלִים בָּאוּ מִגּוּף הַדָּבָר, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים ו:ו) שֶׁכָּךְ הָיָה מִנְהָגָם בְּאוֹתָהּ מִלְחָמָה: כְּשֶׁהָיוּ מַפְשִׁיטִים תַּכְשִׁיטֵיהֶם הָיוּ טָחִין פְּנֵיהֶם בְּטִיט וָרֶפֶשׁ וְהָיוּ פּוֹרְקִין נִזְמֵיהֶם מֵהֶם שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַה שֶׁסָּמַךְ מַאֲמַר ״לִפְנֵי ה׳״ לְמַאֲמַר ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵלּוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת לִפְנֵי ה׳ כְּמַאֲמַר רַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה, וְהָיָה הַדָּבָר לְזִכָּרוֹן.

דברים

דברים א:א · פירוש טו
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
ו׳) מַאֲמַר הַחֲסִידִים (חובת הלבבות, שער הפרישות – שער ט) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַפָּרוּשׁ צַהֲלָתוֹ בְּפָנָיו וְדַאֲגָתוֹ בְּלִבּוֹ. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל, כְּנֶגֶד צַהֲלָתוֹ בְּפָנָיו אָמַר בֵּין פָּארָן לְשׁוֹן פְּאֵר, הֵפֶךְ עִצָּבוֹן שֶׁהוּא פָּנִים רָעוֹת, וּכְנֶגֶד עִצְּבוֹן הַלֵּב אָמַר וּבֵין תֹּפֶל שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבּוֹ עָרֵב עָלָיו וְיִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ מִפַּחַד שֶׁמָּא עָבַר אֶת פִּי ה׳ בְּלֹא יְדִיעָה בִּגְדוֹלוֹת אוֹ בִּקְטַנּוֹת, אוֹ שֶׁמָּא מִעֵט בָּעֲבוֹדָה מִמַּה שֶׁצָּרִיךְ עֲשׂוֹת.
דברים א:א · פירוש יח
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
ט׳) שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהוּט אַחַר דְּבָרִים הַנִּדְמִים לֶאֱהוֹב הוֹן עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכָּל הַהוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲוַת לִבּוֹ בָּטֵל הוּא מֵעֲבוֹדַת ה׳, וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּפֵּק בַּהֶכְרֵחִי, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וְדִי זָהָב שֶׁיֹּאמַר לַזָּהָב דַּי. אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּל מַה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִהְיֶה בְּעֵינָיו דָּבָר מַסְפִּיק כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ כָּל זָהָב, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (אבות ד:א) אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, וּבָזֶה יִטֶּה לְבָבוֹ לָעֲבוֹדָה הָעֶלְיוֹנָה הִיא עֲבוֹדַת ה׳ אֱלֹהִים חַיִּים:
דברים ד:לט · פירוש ו
וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃
ה׳) עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם אַנְשֵׁי אֱמֶת שׁוֹנִים בְּש״ע, כִּי בְּחִינַת הַקְּדוּשָּׁה תִּקָּרֵא יוֹם, וּבְחִינַת הַזָּרוּת תִּקָּרֵא לַיְלָה, וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה אָדָם יִכָּחֵד מִבְּחִינַת יוֹם וְיִהְיֶה חֶלְקוֹ בְּמִדַּת לַיְלָה, וְלָזֶה הִתְפַּלֵּל דָּוִד וְאָמַר ״מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת״ (תהלים צא:ה), וְהוּא אָמְרוֹ וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, פֵּרוּשׁ, הִשְׁתַּדֵּל לָדַעַת מִדָּה זוֹ שֶׁנִּקְרֵאת הַיּוֹם, וּבָזֶה אַתָּה מֵעַצְמְךָ תַּטֶּה לְבָבְךָ לְדֶרֶךְ הַנָּכוֹן.
דברים יג:ה · פירוש ט
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר לָשׁוֹן זֶה כְּנֶגֶד סֵדֶר זְרָעִים, לְפִי שֶׁבּוֹ מִחְיַת הָאָדָם וּמְזוֹנוֹתָיו, וְכָתַב רַמְבַּ״ם בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת (פ״ג ה״ב) שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אָדָם בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמִשְׁתֵּהוּ לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ לַעֲבוֹדַת ה׳ וְכוּ׳, דִּכְתִיב (משלי ג:ו) ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַאֲמַר אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ בְּדַרְכֵיכֶם.
דברים יג:ט · פירוש א
לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃
וְאָמְרוֹ לֹא תָחוֹס וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם אִסּוּר, כְּדֵי לְעַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ, וְלֹא יָחוּס וְלֹא יַחְמֹל עָלָיו לוֹמַר לָמָּה יְעַנֶּה נַפְשׁוֹ לְלֹא דָבָר וַה׳ הִרְשָׁהוּ לְתֵאָבוֹן זֶה. וְהִנֵּה הֲגַם שֶׁעִנּוּי זֶה הוּא לַנֶּפֶשׁ, עִקָּרוֹ הִיא לְאוֹתוֹ הַמִּתְלַוֶּה לָהּ שֶׁהֵם כֹּחוֹת הַמְּסִיתִים שֶׁזָּכַרְנוּ, וְהוּא סוֹד הַתַּעֲנִית שֶׁיִּתְעַנֶּה הָאָדָם לְאַבֵּד כֹּחַ הָרַע הַדָּבוּק בּוֹ שֶׁהוּא כֹּחַ הַמֵּסִית הָאָמוּר.
דברים כג:י · פירוש א
כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃
כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ דִּקְדּוּקֵי עֲבֵרוֹת שֶׁה׳ לֹא יַעֲנִישׁ עֲלֵיהֶם, וְאִם יַעֲנִישׁ יִהְיֶה עֹנֶשׁ קַל, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁבִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, שֶׁהוּא בִּזְמַן שֶׁיּוֹצְאִים עַל אוֹיְבֵיהֶם, צְרִיכִין שְׁמִירָה מִכָּל דִּקְדּוּקֵי עֲבֵרוֹת, כְּאָמְרוֹ מִכֹּל דָּבָר רָע וְגוֹ׳. וְכָלַל בְּתֵבַת דָּבָר גַּם סִבּוֹת שֶׁמִּמֶּנּוּ יְסֻבַּב הָרָע. וְהֵעִיר בְּמַה שֶׁצִוָּה סָמוּךְ לָזֶה ״כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות מו.) שֶׁהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה בַּיּוֹם מְבִיאִין לִידֵי קֶרִי בַּלַּיְלָה, וְנִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בִּסְמִיכוּת זֶה לוֹמַר שֶׁעַל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה יְצַו בְּמַאֲמַר ״וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל״ וְגוֹ׳.
דברים כח:ט · פירוש א
יְקִֽימְךָ֨ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃
(ט-יא) יְקִימְךָ ה׳ וְגוֹ׳. מִכָּאן עַד ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״ הוּא יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁרָשַׁם בְּתֵיבַת ״לִשְׁמוֹר״, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה׳. וְאָמְרוֹ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו לוֹמַר שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ אֶלָּא עַל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְרַחֲקָם. וְיִעוּד זֶה מְכֻוָּן הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִשְׁמָר מֵהָעֲבֵרוֹת יִקָּרֵא קָדוֹשׁ, דִּכְתִיב ״קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ״, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ קְדוֹשִׁים: ״אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ׳ אַל תִּפְנוּ אֶל״ וְגוֹ׳ וּשְׁאָר אַזְהָרוֹת הָאֲמוּרִים. וְגַם לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כד,ו) שֶׁעַל אַזְהָרַת הָעֲרָיוֹת נֶאֱמַר ״קְדוֹשִׁים״, הִנֵּה הִיא בִּכְלַל לִשְׁמוֹר. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה ״יְקִימְךָ ה׳ לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת לוֹ לְהָעִיר שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים שֶׁבֵּרַר ה׳ לוֹ לַעֲמוֹד לְפָנָיו, שֶׁנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״. יָקִים ה׳ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמָם לְעַם קָדוֹשׁ וְיִהְיוּ הַמַּלְאָכִים שִׁירַיִים לָהֶם, וְכֵן אָמַר (במדבר כג:כג) ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ (במדבר רבה כ,כ).
דברים כח:ט · פירוש ג
יְקִֽימְךָ֨ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃
וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ. הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר לְמַעְלָה ״בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ״, לְפִי שֶׁיִּעוּד הָרִאשׁוֹן הוּא כְּנֶגֶד תַּלְמוּד תּוֹרָה וְיִעוּד זֶה הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת, לָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרֵט שְׂכַר כָּל אֶחָד, שֶׁאֵין אֶחָד נִלְמָד מֵחֲבֵרוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה וְלֹא אָמַר ״בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ״, לְפִי שֶׁיִּעוּד זֶה הוּא מִדָּה טוֹבָה שֶׁמְּכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְהַכַּוָּנָה הִיא כִּי לְפִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שְׁמִירַת הָאָדָם עַצְמוֹ מֵהָעֲבֵרוֹת לֹא יִדְבְּקוּ בּוֹ כּוֹחֵי הָרַע, שֶׁמִּזֶּה יְסֻבַּב שֶׁהַבָּנִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ יִהְיוּ מִבְּחִינַת הָרַע, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּאֹרֶךְ בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק ״רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה״ (בראשית מט:ג) וְיֶעֶרְבוּ לְךָ הַדְּבָרִים. לָזֶה אָמַר בְּיִעוּד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה וְהוֹתִירְךָ ה׳ לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים הַנּוֹתָרִים אַחֲרֶיךָ לְמִדָּה טוֹבָה וְלֹא לְמִדָּה רָעָה.
דברים כט:ט · פירוש ד
אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ אַתֶּם נִצָּבִים וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳, לְפִי שֶׁכָּל שֶׁהוּא מְרֻחָק מֵהַקְּדֻשָּׁה קוֹמָתוֹ נְמוּכָה וְרֹאשׁוֹ שְׁפָלָה (בראשית רבה יב,ו), לָזֶה אָמַר כִּי לִהְיוֹת לִפְנֵי ה׳ נִצְּבוּ וְנָשְׂאוּ רֹאשָׁם.
דברים לג:כח · פירוש ב
וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃
וְאָמְרוֹ עֵין יַעֲקֹב, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁתִּהְיֶה עֵינָם אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, פֵּרוּשׁ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִבְעֲטוּ כְּשֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹשְׁבִים מֵהָעַמִּים עִמָּהֶם בָּאָרֶץ.