ויקרא
ויקרא ב:י · פירוש א
וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהֹוָֽה׃
וְהַנּוֹתֶרֶת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל פָּסוּק זֶה שְׁנֵי פְּעָמִים. וְאוּלַי שֶׁיִּתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות נח.) בְּכָל הַמְּנָחוֹת שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל שְׁיָרֵי מְנָחוֹת בִּדְבַשׁ, אֲבָל אִם הֶחְמִיץ שְׁיָרֶיהָ לוֹקֶה, וְדָרְשׁוּ (מנחות נה.) מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם״, פֵּרוּשׁ גַּם חֶלְקָם, עַד כָּאן. וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר דַּוְקָא עַל הָאֲפִיָּה הוּא לוֹקֶה, אֲבָל אִם הֶחְמִיצָהּ וְלֹא אֲפָאָהּ לֹא, לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב ״וְהַנּוֹתֶרֶת וְגוֹ׳ כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ שְׁיָרֶיהָ. וַהֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) דָּרְשׁוּ מִפָּסוּק ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״ וְסָמִיךְ לֵיהּ ״חֶלְקָם״, מֵאוֹתָהּ דְּרָשָׁה אֵין לְחַיֵּב עַל שְׁיָרֶיהָ אֶלָּא עַל הָאֲפִיָּה וְלֹא עַל שְׁאָר מַעֲשֶׂה, וּבְפָסוּק זֶה לְבַד לֹא יַסְפִּיק לְחַיֵּב עַל שְׁיָרֶיהָ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט. וַהֲגַם שֶׁדָּרְשׁוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אֲפִיָּה בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצְתָה, לוֹמַר לְךָ מָה אֲפִיָּה מַעֲשֶׂה יְחִידִי וְחַיָּב עָלָיו אַף אֲנִי אָבִיא כָּל מַעֲשֶׂה יְחִידִי, עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר דַּוְקָא קוּמְצָהּ וְלֹא שְׁיָרֶיהָ, קָא מַשְׁמַע לָן ״וְהַנּוֹתֶרֶת״ וְגוֹ׳.
ויקרא ג:יז · פירוש א
חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם כׇּל־חֵ֥לֶב וְכׇל־דָּ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ {פ}
חֻקַּת עוֹלָם וְגוֹ׳. מִכָּאן פַּטִּישׁ לְהַכּוֹת עַל קָדְקֹד הַטּוֹעֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא נֶאֱסַר חֵלֶב אֶלָּא שֶׁל קָדָשִׁים, וַהֲרֵי כְּתִיב ״חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״, וְאֵיךְ יָעֳמַד חַי פָּסוּק זֶה אִם לֹא נֶאֱסַר אֶלָּא חֵלֶב שֶׁל קָדָשִׁים? וְכֵן פֵּרֵשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים: ״חֻקַּת עוֹלָם״ – לְבֵית עוֹלָמִים, ״לְדֹרֹתֵיכֶם״ – שֶׁיִּנְהַג לְדוֹרוֹת, ״בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״ – בָּאָרֶץ וּבְחוּץ לָאָרֶץ, עַד כָּאן. וְהִנֵּה אַחַר שֶׁאָמַר ״חֻקַּת עוֹלָם״, מַה מָקוֹם לוֹמַר לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״חֻקַּת עוֹלָם״ נִמְשֶׁכֶת עִם שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהוּא עַל עִנְיַן הַקָּדָשִׁים, וְאָמַר תִּהְיֶה אַזְהָרָה עוֹד לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם ״כָּל חֵלֶב״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ שֶׁיִּנְהַג לְדוֹרוֹת אִסּוּר הַחֵלֶב בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׁיַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר שֶׁלֹּא אָסַר אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֶּשְׁנוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא בִּשְׁאָר זְמַנִּים, אוֹ אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קָרֵב, אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא קָרֵב, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ קָרֵב לֹא – תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״. וְאִם יִטְעֶה הַטּוֹעֶה שֶׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא חֵלֶב הַקָּרֵב, אַחַר שֶׁאָמַר ״חֻקַּת עוֹלָם״ בַּמֶּה יֵשׁ לִטְעוֹת שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״?
ויקרא יא:ב · פירוש א
דַּבְּר֛וּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֤את הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאכְל֔וּ מִכׇּל־הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃
אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר. אָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר, יִרְצֶה כִּי מִצְוָה זוֹ הִיא בְּחִינַת הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד לָהֶם, לְהִשָּׁמֵר מִדְּבָרִים הַטְּמֵאִים, וּכְאָמְרָם בַּזּוֹהַר (ויקרא רבה יג:ב) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בַּפָּסוּק (חבקוק ג:ו) ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ״, מָדַד ה׳ אֶת כָּל הָאוּמּוֹת וְלֹא מָצָא אוּמָּה שֶׁהִיא רְאוּיָה וְכוּ׳, וּפֵרוּשׁ תֵּיבַת ״לֵאמֹר״ כָּאן הוּא עַל דֶּרֶךְ (ישעיה ג:י) ״אִמְרוּ צַדִּיק״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״לֵאמֹר זֹאת״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּקְחוּ בְּיָדָם כָּל מִין חַיָּה וְיֹאמְרוּ לָהֶם זֹאת תֹּאכְלוּ וְזֹאת לֹא תֹאכְלוּ, וְלֹא יַסְפִּיק לוֹמַר לָהֶם בְּעַל פֶּה.
ויקרא יא:ב · פירוש ב
דַּבְּר֛וּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֤את הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאכְל֔וּ מִכׇּל־הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃
זֹאת הַחַיָּה וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁמְּכַנֶּה שֵׁם חַיָּה בְּהֵמָה, כְּבָר כָּתַבְתִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי בְּחִינַת הָרַע לֹא יִתְיַחֵס אֵלָיו בְּחִינַת הַחַיִּים, וְהוּא אָמְרוֹ זֹאת הַחַיָּה פֵּרוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בְּחִינָה הַנִּקְרֵאת חַיָּה, לִשְׁלֹל שְׁאָר בְּהֵמוֹת שֶׁאֵין לָהֶם קְדֻשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַחַיִּים:
ויקרא יא:ג · פירוש א
כֹּ֣ל ׀ מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ פְּרָסֹ֔ת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃
כֹּל מַפְרֶסֶת וְגוֹ׳ מַעֲלַת גֵּרָה. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין נט.) כָּל בְּהֵמָה שֶׁמַּפְרֶסֶת פַּרְסָה הִיא מַעֲלַת גֵּרָה, חוּץ מִן הַחֲזִיר, וְהוּא אָמְרוֹ כֹּל מַפְרֶסֶת וְגוֹ׳ מַעֲלַת גֵּרָה, פֵּרוּשׁ בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא מַעֲלַת גֵּרָה, וּמִעֵט אַחַר כָּךְ הַחֲזִיר שֶׁיָּצָא מֵהַכְּלָל. וְאוּלַי מִמַּה שֶׁלֹּא הוֹצִיא מִן הַכְּלָל סָמוּךְ לְהוֹדָעַת הַכְּלָל רָמַז שֶׁאֲפִלּוּ הַחֲזִיר בַּכְּלָל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רבינו בחיי בשם תנחומא) לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חֲזִיר שֶׁעָתִיד לַחְזֹר לִהְיוֹת מֻתָּר, וּמֵעַתָּה כְּלָל ״כֹּל מַפְרֶסֶת״ וְגוֹ׳ הִיא ״מַעֲלַת״ וְגוֹ׳ לֹא יָצָא מִכְּלָלוֹ דָּבָר, וְעַל זְמַן מֵהַזְּמַנִּים אָמַר הַחֲזִיר שֶׁהוּא מַפְרִיס וְכוּ׳ לֹא יִגָּר.
ויקרא יא:ד · פירוש א
אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִֽמַּעֲלֵי֙ הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִסֵ֖י הַפַּרְסָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָ֠ל כִּֽי־מַעֲלֵ֨ה גֵרָ֜ה ה֗וּא וּפַרְסָה֙ אֵינֶ֣נּוּ מַפְרִ֔יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃
מִמַּעֲלֵי וְגוֹ׳ וּמִמַּפְרִיסֵי וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים; בכורות ו.) שֶׁבָּא לֶאֱסוֹר אֲפִלּוּ מַעֲלֶה וּמַפְרִיס אִם נִמְצְאוּ בִּמְעֵי טְמֵאָה. וּפְשַׁט הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה״ – זֶה הַגָּמָל, ״וּמִמַּפְרִיסֵי״ וְגוֹ׳ – זֶה הַחֲזִיר, אוֹ זֶה אוֹ זֶה קָאָמַר, וְלָזֶה דִּיֵּק לוֹמַר ״וּמִמַּפְרִיסֵי״ וְגוֹמֵר, וְלֹא אָמַר ״וּמַפְרִיסֵי״, וְהָבֵן:
ויקרא יא:ו · פירוש א
וְאֶת־הָאַרְנֶ֗בֶת כִּֽי־מַעֲלַ֤ת גֵּרָה֙ הִ֔וא וּפַרְסָ֖ה לֹ֣א הִפְרִ֑יסָה טְמֵאָ֥ה הִ֖וא לָכֶֽם׃
וְאֶת הָאַרְנֶבֶת. טַעַם זִכְרוֹן הַמִּין בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, לְצַד שֶׁבְּחִינַת הַטֻּמְאָה לִפְעָמִים תִּהְיֶה הַנְּקֵבָה לְמַעְלָה מִזָּכָר וְיִהְיֶה הַזָּכָר טָפֵל לָהּ, וְתִזָּכֵר הַנְּקֵבָה מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁיִּזָּכֵר הַזָּכָר תָּמִיד וְלֹא הַנְּקֵבָה, שֶׁהוּא הַטַּעַם כִּי הִיא הָעִקָּר. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (פנחס רלא:) בְּסוֹד יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד כִּי הַנּוּקְבָּא נוֹתֶנֶת יוֹתֶרֶת לַזָּכָר, וּכְבָר כָּתַבְנוּ שֶׁכָּל מִין הַנֶּאֱסָר הִיא בְּחִינַת הַקְּלִפָּה הַמֻּשְׁלָל מֵהַחַיִּים וְהַטּוֹב.
ויקרא יא:ז · פירוש א
וְאֶת־הַ֠חֲזִ֠יר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֜ה ה֗וּא וְשֹׁסַ֥ע שֶׁ֙סַע֙ פַּרְסָ֔ה וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃
וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר. פֵּרוּשׁ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר לִזְמַן שֶׁהוּא לֹא יִגָּר, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא יַעֲלֶה גֵּרָה וְיַחְזוֹר לִהְיוֹת מֻתָּר, וְלֹא שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּלֹא גֵּרָה וְיֻתַּר, כִּי תּוֹרָה לֹא תְשֻׁנֶּה.
ויקרא יא:י · פירוש א
וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר אֵֽין־ל֜וֹ סְנַפִּ֣יר וְקַשְׂקֶ֗שֶׂת בַּיַּמִּים֙ וּבַנְּחָלִ֔ים מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הַמַּ֔יִם וּמִכֹּ֛ל נֶ֥פֶשׁ הַחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם שֶׁ֥קֶץ הֵ֖ם לָכֶֽם׃
שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם. פֵּרוּשׁ, וּלְצַד זֶה שֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם. וְטַעַם אָמְרוֹ וְשֶׁקֶץ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּחוּלִין (ה.) אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה וְכוּ׳, וְכָל שֶׁכֵּן עַל יְדֵי צַדִּיקִים עַצְמָן, וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת (שָׁם) כִּי דַּוְקָא בְּעִנְיַן אִסּוּר אֲכִילָה גְּנַאי הוּא לַצַּדִּיקִים שֶׁיָּבֹא לְתוֹךְ גּוּפָן דְּבַר אִסּוּר, פֵּרוּשׁ וַאֲפִילוּ בְּשׁוֹגֵג, וְזֶה הוּא שֶׁרָמַז כָּאן בְּאָמְרוֹ וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם, פֵּרוּשׁ לְרַבּוֹת אֲפִילוּ בְּשׁוֹגֵג שֶׁלֹּא תִּתְכַּוְּנוּ לְאָכְלָם, אַף עַל פִּי כֵן יְשַׁקְּצוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ. עוֹד יִרְמוֹז כִּי הֵם יְשַׁקְּצוּהוּ וִיסַבְּבוּהוּ לְהָרִים תּוֹלָעִים בְּמוֹתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ שֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם, פֵּרוּשׁ לְעַצְמְכֶם יַעֲשׂוּ אֶתְכֶם שֶׁקֶץ.
ויקרא יא:יד · פירוש א
וְאֶ֨ת־הַדָּאָ֔ה וְאֶת־הָאַיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃
וְאֶת הָאַיָּה לְמִינָהּ. (הָאַיָּה) הָאֲמוּרָה כָּאן כּוֹלֵל הַרְבֵּה מִינִין שֶׁכֻּלָּם מִין אַיָּה, וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין סג:) כִּי ק״ך מִינֵי עוֹפוֹת הָיוּ יְדוּעִים לָהֶם שֶׁכֻּלָּם מִין אַיָּה, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ עוֹד כָּהֵנָּה, וְכֵן בְּמִינוֹ שֶׁל עוֹרֵב יִמָּצְאוּ כַּמָּה וְכַמָּה הֲגַם שֶׁאֵינָם דּוֹמִין וּשְׁמָם מְשֻׁנֶּה כְּסִינוּנִית לְבָנָה (תורת כהנים; חולין סב.) שֶׁהִיא מִין עוֹרֵב.
ויקרא יא:כא · פירוש א
אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף הַהֹלֵ֖ךְ עַל־אַרְבַּ֑ע אֲשֶׁר־[ל֤וֹ] (לא) כְרָעַ֙יִם֙ מִמַּ֣עַל לְרַגְלָ֔יו לְנַתֵּ֥ר בָּהֵ֖ן עַל־הָאָֽרֶץ׃
אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם. כְּבָר הֶאֱרַכְתִּי בְּחִבּוּרִי עַל טוּר יוֹרֶה דֵעָה (סימן פה) שֶׁהָעִקָּר כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י בָּזֶה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ כְּרָעַיִם הָאֲרוּכִים סְמוּכִים לְצַוָּארוֹ. וְהַטּוֹעִים לְהַתִּירָהּ כִּי אֵין מִין זֶה בַּנִּמְצָא, אַף אֲנִי הֲשִׁיבוֹתִי אוֹתוֹ גַּם אֵין מְצוּיִים אֶלָּא מִין אֶחָד מֵהָאַרְבָּעָה שֶׁהֵם שְׁמֹנָה אֲשֶׁר רָשַׁם ה׳ בַּטָּהֳרָה (חולין סה.), גַּם אֵינָם מְצוּיִים לְפָנֵינוּ מִינִים הַטְּמֵאִים שֶׁאֵין לָהֶם הַכְּרָעַיִם בְּדֶרֶךְ זֶה, וְהֵם הָרַבִּים, לְמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ (חולין סג.) כִּי לֹא יִמְנֶה הַכָּתוּב אֶלָּא הַמּוּעָטִים, וְכָאן מָנָה הַטְּהוֹרִים אִם כֵּן הַטְּמֵאִים הֵם הַמְּרֻבִּין, וּמֵעַתָּה אֵין רְאָיָה מִמַּה שֶׁאֵין מָצוּי מִין זֶה לוֹמַר שֶׁאֵינֶנּוּ בָּעוֹלָם שֶׁהֲרֵי יֵשׁ מִינִים הַרְבֵּה וַדַּאי וְאֵינָם מְצוּיִים כָּל עִקָּר אֶצְלֵנוּ. לָכֵן כָּל יָרֵא וְחָרֵד יִירָא וְיִפְחַד לְבַל יוֹשִׁיט יָדוֹ לְשֶׁקֶץ זֶה, וְיִמְחֶה בְּשׁוֹלְחֵי יָד. וְהִנֵּה מִיּוֹם שֶׁנִּשְׁמְעוּ דְבָרַי בַּמַּעֲרָב וּפֵרְשׁוּ מֵהֶם הָרַבִּים לֹא נָגַע ה׳ עוֹד בְּמַכָּה זוֹ וְלֹא נִרְאוּ זֶה יוֹתֵר מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כִּי תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.
ויקרא יא:כג · פירוש א
וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָע֔וֹף אֲשֶׁר־ל֖וֹ אַרְבַּ֣ע רַגְלָ֑יִם שֶׁ֥קֶץ ה֖וּא לָכֶֽם׃
אֲשֶׁר לוֹ אַרְבַּע רַגְלָיִם. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ שֶׁבָּא לְהַתִּיר מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵשׁ. וְנִרְאֶה שֶׁהוּא הַדִּין מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁשׁ וְשֶׁבַע וְלָאו דַּוְקָא חָמֵשׁ, וְצָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן הִתִּיר בַּת חָמֵשׁ מִן הַדִּיּוּק, וְלֹא אָמַר בְּפֵרוּשׁ ״כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵשׁ רַגְלַיִם״ אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״מֵאַרְבַּע רַגְלַיִם וָמַעְלָה תֹּאכֵלוּ״. וְאוּלַי שֶׁהֻצְרַךְ לְהַשְׁמִיעַ גַּם כֵּן דִּין הֶתֵּר צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁדָּרְשׁוּ זַ״ל (תורת כהנים) מֵאָמְרוֹ בְּפָסוּק זֶה ״שֶׁקֶץ הוּא״ פְּרָט לְעֵרוּבָיו שֶׁהוּא צִיר כְּמַאֲמָרָם שָׁם, וְלָזֶה בָּחַר לְהַשְׁמִיעֵנוּ הֶתֵּר בַּת חָמֵשׁ רַגְלַיִם בְּאֹפֶן זֶה.
ויקרא יא:כד · פירוש א
וּלְאֵ֖לֶּה תִּטַּמָּ֑אוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
וּלְאֵלֶּה תִּטַּמָּאוּ. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פֵּרְשׁוּ אָמְרוֹ וּלְאֵלֶּה עַל הָעֲתִידִים לֵיאָמֵר בָּעִנְיָן לְמַטָּה. וְקָשֶׁה לִי, לָמָּה אָמַר ״וּלְאֵלֶּה״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ שַׁיָּכוּת דִּין זֶה עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְלֹא שֶׁלְּמַעְלָה עִמּוֹ.
ויקרא יא:כד · פירוש ב
וּלְאֵ֖לֶּה תִּטַּמָּ֑אוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
וְאוּלַי נִתְכַּוֵּן לִיתֵּן הָעֶלְיוֹן כַּתַּחְתּוֹן, פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל מִין בְּהֵמָה וְחַיָּה – בֵּין טְמֵאִים שֶׁאֵינָם לֹא מַעֲלֵה גֵּרָה וְלֹא מַפְרִיסֵי פַּרְסָה שֶׁלֹּא נִרְשְׁמוּ כָּאן בַּכָּתוּב, וּבֵין טְהוֹרִים שֶׁמַּעֲלִים גֵּרָה וּמַפְרִיסִים פַּרְסָה וְשׁוֹסַעַת שֶׁסַע שֶׁלֹּא נִרְשְׁמוּ גַּם כֵּן בַּכָּתוּב וּרְמָזָם בְּאָמְרוֹ ״לְכָל הַבְּהֵמָה״, וּכְלָל זֶה חוֹזֵר לְמַה שֶׁרָשַׁם בְּפָרָשַׁת סִימָנֵי בְּהֵמָה, וְלָזֶה אָמַר ״וּלְאֵלֶּה״ בְּוָא״ו. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה לִיתֵּן כָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה, לָזֶה פֵּרֵט שֶׁאֵין דְּבָרָיו אֶלָּא בִּבְהֵמָה וְחַיָּה.
ויקרא יא:כד · פירוש ג
וּלְאֵ֖לֶּה תִּטַּמָּ֑אוּ כׇּל־הַנֹּגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
אוֹ יִרְצֶה לְהַסְמִיךְ דִּין טֻמְאָה לְדִין אֲכִילָה הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ וְגוֹ׳, מַה אֲכִילָה בְּכַזַּיִת גַּם טֻמְאָה בְּכַזַּיִת.
ויקרא יא:כט · פירוש א
וְזֶ֤ה לָכֶם֙ הַטָּמֵ֔א בַּשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ הַחֹ֥לֶד וְהָעַכְבָּ֖ר וְהַצָּ֥ב לְמִינֵֽהוּ׃
וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא. טַעַם אָמְרוֹ ״וְזֶה״, לְפִי מַה שֶׁפֵּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בַּפָּרָשָׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ, שֶׁבָּא לְטֻמְאַת אֵבֶר מִן הַחַי, אָמַר ״וְזֶה״ לְהַשְׁווֹת לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, שֶׁגַּם הוּא מְדַבֵּר בְּדִין טֻמְאַת אֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁהָאֵבֶר הוּא שֶׁמְּטַמֵּא וְלֹא הַבָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ, בֵּין בִּשְׁרָצִים בֵּין בִּבְהֵמָה וְחַיָּה.
ויקרא יא:מ · פירוש א
וְהָֽאֹכֵל֙ מִנִּבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֣א עַד־הָעָ֑רֶב וְהַנֹּשֵׂא֙ אֶת־נִבְלָתָ֔הּ יְכַבֵּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָמֵ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִיתֵּן שִׁעוּר לְנוֹגֵעַ וּלְנוֹשֵׂא שֶׁהוּא כְּדֵי אֲכִילַת כַּזַּיִת. וְאֵין כַּוָּנַת הַכָּתוּב כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁתְּטַמְּאֶנּוּ בְּבֵית הַבְּלִיעָה, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁאָמַר בְּנִבְלַת עוֹף הַטָּהוֹר (ויקרא כב:ח) ״לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ״, בָּהּ אַתָּה מִטַּמֵּא בְּבֵית הַבְּלִיעָה וְאִי אַתָּה מִטַּמֵּא בְּנִבְלַת בְּהֵמָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמְרָה הַתּוֹרָה הַדָּבָר בְּפֵרוּשׁ. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהַרְבֵּה דִּינִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּדִין אֲכִילָה מִלְּבַד שִׁעוּר כַּזַּיִת. גַּם אָמְרוּ (חולין עא.), בְּשַׂר הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּפְסַד וְהִבְאִישׁ וְנִפְסַל מִלֶּאֱכוֹל הַכֶּלֶב טָהוֹר, עַד כָּאן, וְדָבָר זֶה נִלְמַד מִדִּין אֲכִילָה כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת (בכורות כג.) מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מלכים ב׳ ט:י) ״בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים״, אַלְמָא אֲכִילַת כְּלָבִים שְׁמָהּ אֲכִילָה וְכוּ׳. וְאִם כֵּן לְצַד שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהַשְׁווֹת הַטֻּמְאָה לְדִין אֲכִילָה, בֵּין לַשִּׁעוּר בֵּין לִשְׁאָר דְּבָרִים, לָזֶה אִם הָיָה בָּא לְלַמֵּד כָּל פְּרָטֵי הַדִּינִים צָרִיךְ לְהוֹסִיף דְּבָרִים רַבִּים, וְכֶסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק.
ויקרא יא:מג · פירוש א
אַל־תְּשַׁקְּצוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֑ץ וְלֹ֤א תִֽטַּמְּאוּ֙ בָּהֶ֔ם וְנִטְמֵתֶ֖ם בָּֽם׃
אַל תְּשַׁקְּצוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר עוֹד לְצַוּוֹת לָזֶה? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בתורת כהנים) אָמְרוּ לְרַבּוֹת אֶת שֶׁפֵּרְשׁוּ לָאָרֶץ וְחָזְרוּ. וּדְרָשָׁה זוֹ אֱמֶת אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, כֵּיוָן שֶׁפֵּרְשׁוּ, וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁחָזְרוּ יִהְיוּ מֻתָּרִים? וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְאוּלַי שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי הָאוֹכֵל מֵהַשְּׁרָצִים תֵּעָשֶׂה נַפְשׁוֹ עַצְמָהּ שֶׁרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, לֹא תַּעֲשׂוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם שֶׁקֶץ, וּבַמֶּה? בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁתֹּאכְלוּ אוֹתָהּ. וְלֵךְ נָא רְאֵה מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּרֶמֶז פָּסוּק (בראשית א:כו) ״וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם״ וְגוֹ׳. וְתִמְצָא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים מט:) שֶׁאָמְרוּ עַל עַמֵּי הָאָרֶץ, הֵם שֶׁרֶץ וּבְנוֹתֵיהֶם שֶׁקֶץ וְגוֹ׳, וְכָל דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרוּ וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם.
ויקרא יא:מו · פירוש א
זֹ֣את תּוֹרַ֤ת הַבְּהֵמָה֙ וְהָע֔וֹף וְכֹל֙ נֶ֣פֶשׁ הַֽחַיָּ֔ה הָרֹמֶ֖שֶׂת בַּמָּ֑יִם וּלְכׇל־נֶ֖פֶשׁ הַשֹּׁרֶ֥צֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃
זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף. כָּל הַכָּתוּב מְיֻתָּר. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ (חולין כז:) כִּי בָא לוֹמַר מִשְׁפַּט שְׁחִיטַת הָעוֹף בְּמַה שֶׁסִּדֵּר הָעוֹף בֵּין הַבְּהֵמָה וּבֵין הַדָּגִים שֶׁהֵם נֶפֶשׁ הַחַיָּה, לוֹמַר חֶצְיוֹ בְּהֵמָה וְחֶצְיוֹ דָּג, לָזֶה צָרִיךְ סִימָן אֶחָד בָּעוֹף אוֹ רֻבּוֹ. וּלְפִי זֶה מָצָאנוּ טַעַם נָכוֹן שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְמַעֵט הַדָּגִים מִן הַשְּׁחִיטָה, דִּכְתִיב (במדבר יא:כב) ״יֵאָסֵף״, כִּי מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁצְּרִיכָה, שֶׁהֻצְרַךְ לְמַעֵט, אֶלָּא לְצַד שֶׁהֻצְרַךְ לִכְתֹּב דְּגֵי הַיָּם לָתֵת בֵּינוֹ וּבֵין הַבְּהֵמָה הָעוֹף, חָשׁ לְטָעוּת כִּי כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁהִשְׁוָה הַכָּתוּב הָעוֹפוֹת וְהַדָּגִים לַבְּהֵמָה שֶׁכֻּלָּן צְרִיכִין שְׁחִיטָה שְׁנֵי סִימָנִים, לָזֶה אָמַר בַּדָּגִים אֲסִיפָה. וּבָזֶה תָּבִין כַּוָּנַת ה׳ בַּפָּסוּק שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא לָעוֹף לְהַצְרִיכוֹ סִימָן אֶחָד כַּנִּזְכָּר.
ויקרא יז:יג · פירוש ב
וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ־ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת־דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּעָפָֽר׃
וְנִרְאֶה כִּי בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר יָצוּד נִתְכַּוֵּן לֶאֱסוֹר צֵידַת מִין טָמֵא לְכַתְּחִלָּה, הֲגַם שֶׁהִתִּירוֹ הַכָּתוּב בַּהֲנָאָה, וּכְמוֹ שֶׁהֶעֱלֵיתִי בְּסִפְרִי פְּרִי תֹּאַר סִימָן קי״ז כְּדַעַת רַמְבַּ״ם (מאכלות אסורות פרק ח) שֶׁאֵין הֶתֵּר לְצוּדָם אֶלָּא אִם מִתְכַּוֵּן לָצוּד טְהוֹרִים וְנִזְדַּמְּנוּ עִמָּהֶם טְמֵאִים, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן אֲשֶׁר יָצוּד וְגוֹ׳ תְּנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁאֵין מַתִּיר לוֹ לָצוּד אֶלָּא אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְלֹא אֲשֶׁר לֹא יֵאָכֵל. וְאָמַר וְכִסָּהוּ לְצַד שֶׁקָּדַם מִצְוָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא לָצוּד שֶׁלֹּא יֵאָכֵל יֻצְדַּק לוֹמַר וְכִסָּהוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְאָמַר וְשָׁפַךְ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁאָסוּר לְאָכְלוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בְּמָקוֹם אַחֵר (דברים יב:טז): ״לֹא תֹאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם״, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר כָּאן וְאָמַר כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר וְגוֹמֵר וָאוֹמַר וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר וְשָׁפַךְ לֶאֱסוֹר אֲכִילַת דַּם חַיָּה וָעוֹף. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ כָּאן: א׳ לֹא יָצוּד טְמֵאִים לֵיהָנוֹת מֵהֶם, ב׳ לֹא יֹאכַל דָּם חַיָּה וָעוֹף, ג׳ מִצְוַת עֲשֵׂה לְכַסּוֹת דָּם חַיָּה וָעוֹף.
ויקרא יז:יד · פירוש א
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ. פֵּרוּשׁ – בִּמְקוֹם נַפְשׁוֹ. וּבָזֶה נָתַן טַעַם לָמָּה צָרִיךְ לְכַסּוֹת דָּמוֹ, כִּי לְצַד שֶׁדָּמוֹ הִיא נַפְשׁוֹ, מֵהַמּוּסָר לִנְהוֹג בּוֹ כָּבוֹד זֶה, כְּדֶרֶךְ שֶׁצִּוָּה ה׳ לִקְבּוֹר אָדָם מֵת מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ.
ויקרא יז:יד · פירוש ב
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בַּבְּהֵמָה ״נַפְשׁוֹ בְּדָמוֹ״, אוּלַי שֶׁהַבְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ נֶפֶשׁ וְהִיא נְתוּנָה בַּדָּם, אֲבָל חַיָּה וָעוֹף אֵין לָהֶם נֶפֶשׁ כַּבְּהֵמָה אֶלָּא הַדָּם הוּא בִּמְקוֹם הַנֶּפֶשׁ, וּבָזֶה אֵינָם בָּאִים עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר כַּבְּהֵמָה זוּלַת תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, וְגַם הֵמָּה אֵין בְּדָמָם הַזָּאָה עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא מִצּוּי כְּשֶׁמּוֹלֵק.
ויקרא יז:יד · פירוש ג
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שֶׁהַדָּם מְכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ הוּא שֶׁאָסַרְתִּי הַדָּם, שֶׁאָז תְּחַלֵּק בֵּין דַּם בְּהֵמָה לְדַם חַיָּה וָעוֹף, אֶלָּא טַעַם הָאִסּוּר הוּא לְצַד ״כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר״ וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה גַּם חַיָּה וָעוֹף בִּכְלָל.
ויקרא יז:יד · פירוש ו
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
וְנָתַתִּי אֶל לִבִּי לָדַעַת מַה טַעַם יְצַו ה׳ לְכַסּוֹת דַּם חַיָּה וָעוֹף וְלֹא דַּם בְּהֵמָה. בִּשְׁלָמָא דָּם הַנִּזְרָק עַל הַמִּזְבֵּחַ הוֹד וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִדַּם חַיָּה וְעוֹף, אֲבָל דַּם שְׁחִיטַת חֻלִּין אֲשֶׁר הוּא נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינַיִם, לָמָּה תִּגָּרַע בְּהֵמָה מֵחַיָּה? וּמַה גַּם לְמַה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁבָּחַר לוֹ יָהּ קָרְבָּן מֵהַבְּהֵמָה וְלֹא מֵחַיָּה וָעוֹף, זוּלַת תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה.
ויקרא יז:יד · פירוש ז
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁחַיָּה דָּמָהּ הִיא הַנֶּפֶשׁ עַצְמָהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַבְּהֵמָה, כִּי יֵשׁ נֶפֶשׁ מִלְּבַד הַדָּם וְהִיא מֻרְכֶּבֶת בַּדָּם וְאֵין דָּמָהּ עַצְמוֹ נַפְשָׁהּ, לָזֶה לֹא צִוָּה ה׳ לְכַסּוֹת הַדָּם אֶלָּא הַדָּם שֶׁהוּא עַצְמוֹ נֶפֶשׁ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַבְּהֵמָה שֶׁאֵין הַדָּם עַצְמוֹ נֶפֶשׁ כְּמוֹ שֶׁל חַיָּה וָעוֹף. וַהֲגַם שֶׁגַּם בְּדַם בְּהֵמָה יֵשׁ נֶפֶשׁ בּוֹ, עִם כָּל זֶה לֹא הַדָּם עַצְמוֹ נֶפֶשׁ, וְאֵין כִּסּוּי אֶלָּא לַמּוּרְגָּשׁ וְלֹא לַהִיּוּלִי הֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ, וְהָבֵן.
ויקרא יז:יד · פירוש ט
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
וּמֵעַתָּה אָבוֹא לִרְאוֹת הַנִּשְׁפָּעִים הַנִּדְמִים מֵהָאַרְבַּע בְּחִינוֹת הַנִּגְלִים דּוּגְמָתָם לְמַעְלָה, וְהִנֵּה יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת שׁוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַנִּשְׁפַּעַת מִדְּמוּת פְּנֵי שׁוֹר, אֲבָל חַיָּה וָעוֹף לֹא מָצִינוּ בַּנִּדְמִים נִשְׁפָּעִים לְמַטָּה מֵהַמּוּשְׁפָּעִים מֵהַקְּדֻשָּׁה, כִּי אַרְיֵה חַיָּה טְמֵאָה, נֶשֶׁר עוֹף טָמֵא, וְיֵשׁ לַחְקֹר זֹאת, לָמָּה נִמְנַע הַנִּדְמֶה מֵהִתְקַבֵּל בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטַּהֲרָה כְּמוֹ שֶׁקִּבֵּל הַשּׁוֹר, גַּם מִנַּיִן נִמְשְׁכָה בְּחִינַת הַטּוֹהַר לִשְׁאָר חַיּוֹת הַטְּהוֹרוֹת אֲשֶׁר הִתִּירָה תּוֹרָה, ״אַיָּל וּצְבִי״ וְגוֹ׳.
ויקרא יז:יד · פירוש י
כִּֽי־נֶ֣פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֮ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כׇּל־בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כׇּל־בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כׇּל־אֹכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת׃
דַּע כִּי יֵשׁ הַדְרָגוֹת שֶׁאֵין יְכֹלֶת בַּמְּקַבֵּל לְקַבֵּל בְּתִגְבּוֹרֶת הַמַּשְׁפִּיעַ בִּבְחִינָתָם בְּסוֹד טַעַם עוֹנִי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַעַת בַּהִתְבּוֹנְנוּת הַצּוֹדֵק בְּשֵׂכֶל הַהַבְחֵן. וְלָזֶה, לְצַד כִּי אַרְיֵה וְנֶשֶׁר שֶׁלְּמַטָּה בָּאוּ בְּתִגְבּוֹרֶת, לֹא יוּכְלוּ לִסְבּוֹל שִׁעוּר הַנִּתְכָּן וְהַנִּשְׁעָר אֲלֵיהֶם בִּתְכוּנַת אֵיכוּתָם. וּלְצַד חֶסְרוֹן הִתְקַבְּלָם הַשְׁעָרַת הַהִסְתַּפְּקוּת מִבִּיחוּן הַנִּרְזָב אֲשֶׁר בְּגַן ה׳, כְּשִׁעוּר הַצְלָחָתָם מֵהַמְקֻוֶּה אֲלֵיהֶם, זוֹ סִבָּה לְמֶרְחָקָם אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל לְבַל יִקְרַב אֲלֵיהֶם. כִּי אִישׁ יִשְׂרָאֵל הֻצְלַח בַּנִּקְוֶה אֵלָיו בְּסוֹד אָמְרוֹ (דברים ד:ד) ״הַדְּבֵקִים בַּה׳״, וְשִׁעוּר אֲשֶׁר הִגִּיעַ בִּבְחִינַת אַרְיֵה נֶשֶׁר כָּמוֹהוּ וּכְשִׁעוּרוֹ נִסְתַּעֵף בִּקְצָת מֵהַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת, וְעָשָׂה בָּהֶם שִׁעוּר הַהִסְתַּפְּקוּת. וַהֲגַם שֶׁלֹּא בָּא אֵיכוּתָם אֶלָּא עַל יְדֵי נֶשֶׁר, כִּי הַנִּשְׁפָּע רִאשׁוֹן זֶה הוּא סוֹד (איוב יד:ד) ״מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא״ וְגוֹ׳. וְכָל זֶה עֲשָׂאוֹ יִתְבָּרַךְ לְסִבָּה הַיְּדוּעָה, סוֹד ה׳ לִירֵאָיו. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, אֵין תְּכוּנַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטַּהֲרָה הַמִּשְׁתַּלְשֶׁלֶת דִּבְחִינַת הַבְּהֵמָה דּוֹמָה לִבְחִינַת חַיָּה וָעוֹף, כִּי בְּחִינַת שׁוֹר יֵשׁ דּוֹמֶה לוֹ לְמַעְלָה בִּמְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר בָּרָא הַבּוֹרֵא וְתִכֵּן בּוֹ הַנֶּפֶשׁ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּחִינַת חַיָּה וָעוֹף. לְצַד שֶׁנִּפְסַק דְּמוּת הַנִּדְמֶה לַמַּשְׁפִּיעַ הִנֵּה הוּא טָמֵא לְפָנֵינוּ, דִּכְתִיב (ויקרא יא:יג) ״אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת וְגוֹ׳ תְּשַׁקְּצוּ״, תָּשׁ כֹּחוֹ וְאֵין בּוֹ אֶלָּא הַחִיּוּנִיּוּת שֶׁהוּא דַּם טוֹהַר, כְּאָמְרוֹ ״דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ דָּמוֹ בִּמְקוֹם נַפְשׁוֹ. זוּלַת תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁיּוֹדֵעַ אֵל עֶלְיוֹן שֶׁגָּבַר בָּהֶם הַחִיּוּנִיּוּת וּמְמֻזָּגִים הֵם בֵּין הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף, שֶׁמְּבִיאִים מֵהֶם קָרְבַּן עוֹלָה וְחַטָּאת דַּוְקָא, וְיָחִיד דַּוְקָא וְלֹא צִבּוּר, וְצָרִיךְ כִּסּוּי כִּי עַד גֶּדֶר הַבְּהֵמָה לֹא בָּא. כָּל זֶה כָּתַבְתִּי אִם חָפֵץ ה׳, וְהַמַּשְׂכִּיל יַשְׂכִּיל דְּבַר אֱלֹהִים חַיִּים.
ויקרא יח:ב · פירוש ט
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ הַקְדָּמָה אַחַת שֶׁשְּׁמַעְתִּיהָ מִשֵּׁם הָרַב הַקָּדוֹשׁ מהר״י לוּרְיָא זצוק״ל (שער הגלגולים יט), וְהוּא כִּי לִפְעָמִים יִתְהַפֵּךְ הָאָדָם וְיִשְׁתַּנֶּה מִטּוֹב לְרַע בְּטִבְעוֹ וּמִזְגוֹ, וְלֹא יֵדַע מֵאֵיזֶה סִבָּה, וְהוּא עַצְמוֹ יִתְמַהּ אֵיךְ נֶהְפַּךְ בְּדַעְתּוֹ. וְאָמַר כִּי זֶה יְסֻבַּב לְצַד שֶׁלִּפְעָמִים יֹאכַל אָדָם מַאֲכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הָרַע אוֹ יֵשׁ בּוֹ נֶפֶשׁ רָעָה מֵהַגִּלְגּוּלִים לְסִבַּת תַּחֲלוּאֵיהֶם, וְכַאֲשֶׁר תִּכָּנֵס הַנֶּפֶשׁ הָרָעָה אוֹ נִיצוֹץ הָרַע בְּקִרְבּוֹ תַּטֵּהוּ מִטּוֹב לְרַע וְתִגְבַּר בּוֹ בְּחִינַת הָרַע. מֵעַתָּה הַשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִמַּאֲכָלוֹת הָרָעוֹת יִתְגַּבֵּר הַחֵפֶץ בּוֹ בַּדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״.
ויקרא יח:ב · פירוש י
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וּלְהַשְׂכִּילְךָ בְּמַשְׁמָעוּת אָמְרוֹ ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, דַּע כִּי כָּל הַצּוֹמֵחַ, בֵּין בִּדְבָרִים הֶכְרֵחִיִּים לְחַיּוּת הַנֶּפֶשׁ, בֵּין בִּדְבָרִים הַסְּגֻלִּיִּים בָּעוֹלָם, בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁהֵם תַּעֲנוּגֵי אָדָם – שֹׁרֶשׁ הַכֹּל וְהִוּוּיוֹ הוּא מֵהַתּוֹרָה אֲשֶׁר הִיא אֵם הַכֹּל. וּכְשֵׁם שֶׁבַּתּוֹרָה פְּשָׁט רֶמֶז דְּרָשׁ סוֹד, כֵּן מַאֲכָלִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים (ראשון לציון על שיר השירים ב:ד) שֶׁחִדַּשְׁתִּי, וּכְשֵׁם שֶׁבָּעֲשָׂבִים יֵשׁ דְּבָרִים סְגֻלִּיִּים וְטִבְעִיִּים כֵּן יֵשׁ בַּתּוֹרָה מִצְווֹת סְגֻלִּיּוֹת וְכוּ׳, וְהַקְדָּמָה זוֹ גְּדוֹלָה וְיִקְרַת הָעֵרֶךְ. וְכָתַבְתִּי רָאשֵׁי פְּרָקִים לַהֲבִינְךָ אָמְרוֹ ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, כִּי כָל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל יְסוֹד חִיּוּתוֹ שֶׁבָּהּ נִתְהַוָּה וְגָדַל הוּא מִינִיקַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא הַתּוֹרָה. וּמֵעֵת פָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן וְנִתְעָרֵב טוֹב וָרַע בְּכָל אֹכֶל תִּמְצָא חֵלֶק מֵהָרַע. וְלָזֶה צִוָּה ה׳ עַל עָרְלַת הָאִילָנוֹת, וְלָזֶה גָּדֵל עִם הַחִטָּה מוֹץ וְתֶבֶן וְסוּבִּין הַנִּזְרָקִים. וְהִבְדִּילָנוּ ה׳ מִכַּמָּה דְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַט בָּהֶם חֵלֶק הָרַע לְבַל שַׁקֵּץ נֶפֶשׁ הַנִּבְחֶרֶת. וְלָזֶה כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל דָּבָר הַמֻּתָּר כְּאִלּוּ נֶהֱנָה מֵאוֹר הָעֶלְיוֹן מִמְּאוֹרֵי אוֹר תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּגְשַׁם לְצַד הַצְלָחַת יְסוֹדֵי אֶרֶץ שֶׁצְּרִיכִים מָזוֹן כְּפִי הֲכָנָתָם וְהַרְכָּבָתָם. וְזֶה אָמְרוֹ ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, בָּזֶה גָּבַר חֶפְצוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין רַע בְּקִרְבּוֹ הַמֵּסִיר חֵפֶץ הֶעָרֵב לַנֶּפֶשׁ.
ויקרא יט:כג · פירוש ה
וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כׇּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עׇרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃
וְסָמַךְ הַכָּתוּב לָזֶה מִצְוַת לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, רָמַז הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יִהְיֶה סִפּוּקוֹ בְּמַאֲכָלוֹ עַל סִבַּת הַדָּם שֶׁהוּא גֶּשֶׁם הָאָדָם וּתְכוּנָתוֹ, אֶלָּא לְתַכְלִית הַמֻּשְׂכָּל הָרָמוּז בְּעֵץ מַאֲכָל. וְסָמַךְ לָזֶה גַּם כֵּן מִצְוַת לֹא תְנַחֲשׁוּ, כִּי תַּכְלִית אֲכִילַת הַדָּם הוּא חֵלֶק הַנָּחָשׁ, בְּסוֹד (ישעיהו סה:כה) ״וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ״, וְהוּא אוֹכֵל כָּל גֶּשֶׁם הָאָדָם עַד כְּלוֹתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב ז:ט) ״כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה״, וּפָסוּק זֶה מְדַבֵּר בַּהוֹלֵךְ אַחַר הַמֻּרְגָּשׁ לְהַרְבּוֹת חֵלֶב וָדָם.
ויקרא כ:כו · פירוש ב
וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי׃
וְאָמְרוֹ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ וְגוֹ׳, נָתַן טַעַם לְמִצְוָה זוֹ שֶׁל הַבְדָּלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה, כִּי קָדוֹשׁ וְגוֹ׳ וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. וְהָעִנְיָן עַצְמוֹ שֶׁל פְּרִישׁוּת יִשְׂרָאֵל מִן הָעַכּוּ״ם הוּא הַדָּבָר עַצְמוֹ שֶׁל פְּרִישַׁתְכֶם מִן הַבְּהֵמָה טְמֵאָה. בָּרוּךְ ה׳ אֲשֶׁר הִבְדִּילָנוּ מִן הַטְּמֵאִים מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד עוֹף הַשָּׁמַיִם:
ויקרא כו:ג · פירוש לב
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
אוֹ יֹאמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנו.) הָאי מָאן דְּאִתְיְלִיד בְּמַזָּל מַאֲדִים אוֹשִׁיד דְּמָא, אָמַר רָב אַשֵׁי: אוֹ אוּמָּנָא, אוֹ גַּנָּבָא, אוֹ טַבָּחָא, אוֹ מוֹהֲלָא עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהֵם חֻקּוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם הַמַּזָּלוֹת, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, שֶׁהֵם שְׁחִיטָה מִילָה, בָּזֶה אַתֶּם עוֹשִׂים מַה שֶׁמַּרְאֶה בַּמַּזָּלוֹת בִּדְבַר מִצְוָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:
ויקרא כו:ג · פירוש מד
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָכָא מַיְרֵי בְּמִצְוַת טֶבֶל, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיְּצַו ה׳ לָאוֹכֵל טֶבֶל וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן שֶׁחַיָּב מִיתָה. וְיֵשׁ לְךָ לִתְמוֹהַּ בַּדָּבָר, כְּלוּם מַה הוּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בִּתְבוּאָה זוֹ שֶׁאוֹסְרָהּ הוּא הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה, וְאִם הַתְּרוּמָה עַצְמָהּ הִיא נֶאֱכֶלֶת לְכֹהֵן מִכָּל שֶׁכֵּן תַּעֲרֹבֶת? אֶלָּא אֵין זֶה אֶלָּא חֻקָּה, וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל טֶבֶל עַד עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וְאָז ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, שֶׁבָּזֶה יְתַקְּנוּ הַמּוּפְרָשׁ לֵאָכֵל לִבְעָלָיו, וְהַשְּׁאָר לְכָל אָדָם.