בראשית
בראשית א:א · פירוש ס
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, כָּאן רָמַז בַּעֲוֹנוֹת לְגָלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא סִבַּת מְנִיעַת דִּירָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּאָרֶץ. גָּלוּת הָאֶחָד הוּא גָּלוּת מִצְרַיִם אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בּוֹ ת׳ וּשְׁלֹשִׁים כְּמִנְיַן תֹּה״וּ ת׳ וְאַחַד עָשָׂר וָבֹה״וּ חֶשְׁבּוֹנוֹ י״ט הֲרֵי ת״ל (שמות יב:מ), וּמַשְׁמָעוּת וָבֹהוּ גַּם כֵּן יִרְמֹז לְגָלוּת שֶׁלְּאַחֲרָיו שֶׁהוּא גָּלוּת בָּבֶל, נִקְרָא גָּלוּת בָּבֶל בֹּהוּ כִּי תַּרְגּוּם ״בֹּהוּ״ – ״רֵיקַנְיָא״, וּכְתִיב בְּיִרְמְיָה (ירמיהו נא:לד) עַל גָּלוּת בָּבֶל ״אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הִצִּיגַנִי כְּלִי רִיק״. וְאָמְרוֹ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם יִרְמֹז עַל הַגָּלוּת הַמַּר אֲשֶׁר אָנוּ בּוֹ שְׁקוּעִים בִּתְהוֹם אֲשֶׁר אֵין לוֹ סוֹף, זֶה לָנוּ אֶלֶף וְתרע״א שָׁנָה. וְלֹא דַי אֹרֶךְ הַגָּלוּת אֶלָּא חֹשֶׁךְ שֶׁיִּרְמֹז לְב׳ דְּבָרִים: הָא׳ לְשִׁעְבּוּד הָעַמִּים וְכֹבֶד עֹל הַמִּסִּים עַד כִּי חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם, זֶה רוֹדֶה וְזֶה מְרַדֶּה – אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא רָאָה, וּבִפְרָט בַּמַּעֲרָב שֶׁלָּנוּ. וְהַב׳ הוּא עַל הַיֵּצֶר הָרָע אֲשֶׁר הֶחְשִׁיךְ הָעוֹלָם, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ פָּרִיצֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְהֻתַּר לָהֶם נִבְלוּת הַפֶּה וּשְׁבוּעַת שָׁוְא וְלָשׁוֹן הָרָע וְגָזֵל, וּמוֹנְעָם מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה לָשׁוּב שְׁבוּתָם. וְלֹא יֹאמַר אָדָם בִּרְאוֹתוֹ כָּל כָּךְ יְרִידַת יִשְׂרָאֵל כָּל אֹרֶךְ הַזְּמַן כִּי חָס וְשָׁלוֹם אָבְדָה תִּקְוָה מִבָּנִים, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר – הוּא אוֹר הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה הַמֻּפְלָא.
בראשית א:א · פירוש סא
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ וַיְהִי אוֹר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר (תיקון כ״א) ״וַיְהִי רָז״ שֶׁאוֹר בְּגִימַטְרִיָּא רָז, הַכַּוָּנָה שֶׁגָּזַר ה׳ יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ שֶׁאוֹר זֶה שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לֹא יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם וְיִהְיֶה סוֹד טָמוּן אֶצְלוֹ, כְּאָמְרָם (תיקוני זוהר תיקון כ״א): לְלִבִּי גִלִּיתִי, מִלִּבָּא לְפוּמָּא לָא גַּלֵּי. וְאָמְרוֹ וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב חוֹזֵר עַל הָאוֹר מִצַּד עַצְמוֹ כִּי טוֹב הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה, וְחוֹזֵר גַּם עַל מַה שֶׁרָמַז שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ בְּסוֹד נִסְתָּר כִּי טוֹב, שֶׁכֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ט.) מִכַּמָּה טְעָמִים. וְאָמְרוֹ רוּחַ אֱלֹהִים וְגוֹ׳, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה פ״ב) זֶה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם – אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּזֹּהַר (בהשמטות לחלק א׳ י״ג) שֶׁלֹּא יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם.
בראשית א:א · פירוש סב
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְהִנֵּה יָדוּעַ הוּא כִּי בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַרְבֵּה נִיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה הָטְבְּעוּ בְּתוֹךְ הַקְּלִיפּוֹת, וְגַם הַרְבֵּה עֵרֶב רַב נִשְׁתַּקְּעוּ בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, כְּאָמְרָם בְּסֵפֶר תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקון ס״ו), וּמְעֹרָבִים רַע בְּטוֹב וְטוֹב בְּרַע. לָזֶה צָרִיךְ כִּבְיָכוֹל לְהַבְדִּיל הַטּוֹב מֵהָרַע וְהָאוֹר מֵהַחֹשֶׁךְ אֲשֶׁר נִתְעָרְבוּ. וְהִנֵּה יָדוּעַ כִּי הַקְּלִפָּה חִיּוּתָהּ הִיא יְנִיקָתָהּ מֵהַקְּדֻשָּׁה דַּוְקָא, וְזוּלַת זֶה אֵין לָהּ חִיּוּת. וְלָכֵן אָז בְּהַבְדִּילוֹ ה׳ אֶת הָאוֹר שֶׁהִיא הַקְּדֻשָּׁה וְנִשְׁאָר הָרַע מֻבְדָּל וְאֵין לוֹ מְקוֹם חִיּוּת לִינֹק מִמֶּנּוּ, מִמֵּילָא יִבָּטֵל. וְזֶה הוּא אָמְרוֹ (זכריה י״ג:ב׳-ג׳): ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״, כִּי יִדְמֶה לִקְצִיצַת הָאִילָן מִמְּקוֹם יְנִיקָתוֹ וְשָׁרְשׁוֹ אֲשֶׁר יוֹנֵק מִמֶּנּוּ שֶׁיִּיבַשׁ וְלֹא יִצְלַח עוֹד, וְלֹא יִשָּׁאֵר כִּי אִם הָאוֹר הַטּוֹב. וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, פֵּרוּשׁ ״וַיִּקְרָא״ לְשׁוֹן יְקָר וּגְדֻלָּה, כִּי אֵין מַעֲלַת הַקְּדֻשָּׁה נִכֶּרֶת אֶלָּא בְּהַפִּיל הַקְּלִיפָּה הַנִּקְרֵאת חֹשֶׁךְ. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בַּיּוֹם הַהוּא הַיָּדוּעַ לְפָנָיו בַּמָּרוֹם יִקְרָא ה׳ לָאוֹר בִּיקָר וּגְדֻלָּה, וְזֶה יִהְיֶה בְּיוֹם יִוָּדַע לַה׳ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ ה׳ אֶחָד (זכריה י״ד:ט׳).
בראשית א:א · פירוש סג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה לְשׁוֹן מִקְרֶה הוּא בִּלְתִּי טָהוֹר, וְלָזֶה לֹא סָמַךְ הַכָּתוּב עַל תֵּיבַת ״וַיִּקְרָא״ שֶׁאָמַר בַּתְּחִלָּה, כִּי אֵין יְקָר וְכָבוֹד עוֹד לַחֹשֶׁךְ אֶלָּא מִקְרֵהוּ יִהְיֶה דַּוְקָא בַּלַּיְלָה, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (דברים כ״ג:י״א) ״מִקְּרֵה לָיְלָה״, אֲבָל כְּשֶׁיַּעֲבֹר הַלַּיְלָה שֶׁהוּא זְמַן הַגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיהו כ״א:י״א) ״מַשָּׂא דּוּמָה וְגוֹ׳ שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה״ כִּי הַגָּלוּת דּוֹמָה לַלַּיְלָה, וְאָז בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר אֵין עוֹד חֹשֶׁךְ וְלֹא לַיְלָה אֶלָּא ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״, כִּי בְּחִינַת הָרַע נִסְתַּלְּקָה וְאֵינָהּ, וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ יוֹם אֶחָד, וְהוּא שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (זכריה י״ד:ט׳) ״בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״:
בראשית א:יד · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃
אָכֵן יִרְצֶה הַכָּתוּב, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבָרָא הָאוֹר, וְתִמְצָא שֶׁאָמַר בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה ה׳ פְּעָמִים ״אוֹר״, וְרָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים ה) כִּי ה׳ אוֹרוֹת נִבְרְאוּ וְהִבְדִּילָם ה׳ לְנַחֲלָתוֹ לֶעָתִיד לָבֹא לַצַּדִּיקִים, וְהֵן עַתָּה בְּיוֹם רְבִיעִי הֶאֱצִיל מֵהָאוֹרוֹת חֵלֶק הַמַּסְפִּיק לָעוֹלָם וּתְלָאוֹ בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ יְהִי מְאֹרֹת פֵּרוּשׁ יְהִי חֵלֶק אֶחָד מֵאוֹרוֹת הַנִּבְרָאִים בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְהִתְנָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ קְבוּעִים אֶלָּא שֶׁיְּסוֹבְבוּ, כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַסִּבּוּב יֻכַּר יוֹם וָלַיְלָה, וְזֶה עָשָׂה לְסִימַן הַכָּרַת הַיָּמִים הַמְקֻדָּשִׁים, כְּאָמְרוֹ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וְגוֹ׳, וּכְשֶׁנֶּאֱצַל הַמָּאוֹר נֶאֶצְלוּ ב׳ חֲלָקִים וּשְׁנֵיהֶם לְשַׁמֵּשׁ מִדַּת יוֹם נִבְרְאוּ. וְלָזֶה תִּמְצָא (חולין ס:) שֶׁטָּעֲנָה הַיָּרֵחַ, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד, פֵּרוּשׁ בִּזְמַן אֶחָד, וְכָךְ הוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאִם גְּבוּלוֹ שֶׁל יָרֵחַ הָיָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁל שֶׁמֶשׁ בַּיּוֹם, אֵין כֶּתֶר אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם אֶלָּא כָּל אֶחָד גְּבוּלוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר ״וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ״ בְּלֹא קְבִיעוּת זְמַן.
בראשית טו:יח · פירוש ב
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃
הִנֵּה יֵשׁ לִתְמוֹהַ אֵיךְ טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁל הַמְּמָאֲנִים לְהַאֲמִין בִּגְדֻלָּתֵנוּ וּמַעֲלָתֵנוּ הָעֲתִידָה לָבוֹא, כִּי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב שֶׁכָּרַת ה׳ בְּרִית עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לָתֵת לְזַרְעוֹ עֲשָׂרָה אֻמּוֹת, וְעַד עַתָּה לֹא מָצִינוּ שֶׁנָּתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא שֶׁבַע אֻמּוֹת וְנִשְׁאֲרוּ שָׁלֹשׁ אֻמּוֹת, וְאֵיךְ יֹאמְרוּ הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת (יחזקאל לז) אָבְדָה תִּקְוַת נַחֲלָתֵנוּ וּשְׁבוּעַת ה׳ מְנַגֶּדְתָּם? וְגַם הַשֶּׁבַע שֶׁנָּתַן ה׳ לֹא כֻּלָּם בָּאוּ לְפֶרֶק הִתְקַבֵּל, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ. וְעָשָׂה ה׳ כָּכָה לִרְמֹז מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עַבְדֵי ה׳ וְאֵין נִכְנָעִים לוֹ יִתְבָּרַךְ כְּעֶבֶד מוֹרֵד בְּרַבּוֹ, גַּם כֵּן יָבוֹאוּ עֲבָדִים שֶׁלָּנוּ וְיִמְרְדוּ בָּנוּ. וְעוֹד יֵשׁ לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין לְקַיֵּם בְּרִיתוֹ.
בראשית טו:יח · פירוש ג
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃
עוֹד נָתַתִּי לִבִּי לָתוּר בְּסֵדֶר הַכְּתוּבִים, וָאֶרְאֶה כִּי הִקְדִּים הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי שֶׁהֵם עַמּוֹן וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם, שֶׁלֹּא בָּאוּ לְיָדֵינוּ בָּרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שִׁבְעָה הַמְּאוּחָרִים, וְאֵין נָכוֹן לְהַקְדִּים הַמְּאוּחָר. אָכֵן וַדַּאי כִּי מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹּאת לְהָעִירְךָ וּלְהַגִּיד לְךָ כִּי עִקַּר הַנְּתִינָה הִיא הָעֲתִידָה, שֶׁיָּבוֹאוּ יַחַד הַשָּׁלֹשׁ וְעִמָּם הַנּוֹתָר מֵהַשֶּׁבַע אוּמּוֹת, וְתִקְפֹּץ פִּיהָ עַוְלָה בִּרְאוֹת שְׁבוּעַת ה׳. וְסִימָן לַדָּבָר נְתִינַת הָאַרְבָּעָה מְלָכִים אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לְאַבְרָהָם: שְׁלֹשָׁה כְּנֶגֶד קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי, וְהָרְבִיעִי תִּדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם (בראשית יד:א) רֶמֶז אֶל הִתְאַסְּפוּת הַגּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִים בְּהַשִּׁבְעָה הָרִאשׁוֹנִים, וְהָבֵן:
בראשית כז:מ · פירוש א
וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃
וְאֶת אָחִיךָ וְגוֹ׳ וְהָיָה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. רַבּוּ הַפֵּרוּשִׁים בָּזֶה. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוֹ יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר יַעֲבֹד אֶת אָחִיו. וְכַאֲשֶׁר יֵרֵד מִמַּדְרֵגָה זוֹ, אוֹ יִרְצֶה לְשׁוֹן רִדּוּי כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה רָדוּי וְאָבוּד, יַקְדִּים לִפְרוֹק עֻלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ תֵּרֵד וְיִהְיֶה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וְגוֹ׳ וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ (עובדיה א:יח) וְיִכְלֶה. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כִּי אָז יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ:
בראשית כח:ה · פירוש ד
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
אַךְ זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינוּהוּ, כִּי פָּרְחוּ שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּפָרַח מַטֵּה עֹז תִּפְאָרָה, וְהֻכַּר אִילַן הַחַיִּים חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, הֵן הֵמָּה הַמֻּבְהָקִים בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא יִסֹּב אָדָם מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ, וְאִם נִשְׁאַר מִנִּיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּתוֹךְ הָעַמִּים, הֲרֵי הֵם בִּיצִיאָתָם לָעוֹלָם מִתְאַסְּפִים וּבָאִים, וְאַחַר גֵּרוּתָם יֵאָמְנוּ כִּי אֲבוּדִים הָיוּ וְלָנוּ הֵם.
בראשית לב:ד · פירוש ו
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז שְׁלֹשָׁה זְמַנִּים שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ בָהֶם בְּנֵי עֵשָׂו: הָאֶחָד יִהְיוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בְּמִדַּת הָאַחְוָה, וְהוּא אָמְרוֹ עֵשָׂו אָחִיו, וְזֶה הָיָה עַד עֵת הַחֻרְבָּן. וַהֲגַם שֶׁהָיָה זְמַן שֶׁהָיָה אֱדוֹם תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל, זֶה הָיָה זְמַן מוּעָט. וְהַשֵּׁנִי מִזְּמַן שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת עַד עֵת קֵץ, שֶׁעֵשָׂו בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה וְאֵין מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל נִכֶּרֶת לְפָנָיו, וְהוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ אַרְצָה שֵׂעִיר בְּפַתָּ״ח תַּחַת הָאָלֶ״ף לְהַרְאוֹת מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. וְהַשְּׁלִישִׁי בַּיָּמִים הַמְקֻוִּים לָנוּ שֶׁתִּהְיֶה אֱדוֹם יְרֻשָּׁה, וְהוּא אָמְרוֹ שְׂדֵה אֱדוֹם כְּשָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ.
בראשית לו:א · פירוש א
וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃
הוּא אֱדוֹם. אָמַר כֵּן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּפָרָשָׁה זוֹ, לֶהֱיוֹת שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לְאַבֵּד אֱדוֹם, לָזֶה הִזְכִּיר עֵשָׂו כִּי הוּא אֱדוֹם, וְהִזְכִּיר הָעִיר דִּכְתִיב (בראשית לו:ח) ״בְּהַר שֵׂעִיר הוּא אֱדוֹם״, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְעֵשָׂו תְּנֵהוּ עִנְיָן לָעִיר עַצְמָהּ. וְהִזְכִּיר בְּנֵי עֵשָׂו כִּי הֵם אֱדוֹם דִּכְתִיב (בראשית לו:יט) ״וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם״, לוֹמַר כִּי כֻּלָּם יִדְלְקוּ בָּאֵשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב לְצַד שֶׁכֻּלָּם נִקְרָאִים אֱדוֹם אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, וְגַם עֵשָׂו עַצְמוֹ, וְהוּא רָמוּז בְּדִבְרֵי רַזַ״ל (תנחומא, צו; ירושלמי נדרים ג,ה) שֶׁאָמְרוּ עָתִיד עֵשָׂו לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וְיָבֹא וְיֵשֵׁב בֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ מִשָּׁם וְכוּ׳ דִּכְתִיב (עובדיה א:ד) ״וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים וְגוֹ׳ מִשָּׁם״ וְגוֹ׳ ע״כ. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית לו:לא) ״וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים״:
בראשית לו:לא · פירוש א
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלׇךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים וְגוֹ׳. יְכַוֵּן בָּזֶה לִמְנוֹת כָּל אֲשֶׁר נִתְחַתֵּן לֶאֱדוֹם אוֹ הֶעֱמִיד לָהּ מֶלֶךְ וְכַדּוֹמֶה, כִּי הַכֹּל עוֹמֵד לַאֲבַדּוֹן בִּנְפוֹל אֱדוֹם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פג), בָּצְרָה לְפִי שֶׁהֶעֱמִידָה מֶלֶךְ לֶאֱדוֹם עֲתִידָה לִלְקוֹת עִמָּהֶם, דִּכְתִיב (ישעיהו לד:ו) ״זֶבַח לַה׳ בְּבָצְרָה״, עַד כָּאן. גַּם שְׁאָר הֶעָרִים הֲגַם שֶׁבֵּינֵי בֵּינֵי קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא גּוֹאֵל צְבִי יִשְׂרָאֵל יִכָּנְסוּ בִּרְשׁוּת מֶלֶךְ אַחֵר, יָבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטַעֲנָה קְדוּמָה וְיוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף, וְאֵין צֵל הַזּוּלַת מַצִּילָתָהּ.
בראשית לו:לא · פירוש ב
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלׇךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
גַּם לָקַחַת סִימָן לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה כִּי יַאֲרִיכוּ הַיָּמִים, וְהָרְאָיָה, כִּי ה׳ מָנָה מַלְכֵי אֱדוֹם שֶׁקָּדְמוּ לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹתָם קָדְמוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְמַלְכוּתָם אַחַר שֶׁפָּסְקָה אַחַר מְלָכִים הָרְשׁוּמִים בַּתּוֹרָה, וּמֵעַתָּה כְּמוֹ כֵן יִמְלְכוּ יִשְׂרָאֵל כַּמִּנְיָן אֲשֶׁר מָלְכוּ בֶּאֱדוֹם (בגלות, הגהה), וַהֲגַם כִּי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים עוֹלָם עוֹמֵד (סנהדרין צט.), יַאֲרִיךְ ה׳ יְמֵי טוֹבָה, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
בראשית מח:כא · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וְהָיָה אֱלֹהִים וְגוֹ׳. כַּוָּנַת אָמְרוֹ אָנֹכִי מֵת וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ כִּי בְּמוֹת יַעֲקֹב תִּסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה מִבֵּינֵיהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ יָמוּת – יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּהֶם. וְאָמְרוֹ וְהֵשִׁיב וְגוֹ׳ הוֹדִיעוֹ שֶׁיִּהְיוּ נִפְקָדִים לָשׁוּב שְׁבוּתָם בְּאֵין סָפֵק בַּדָּבָר. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם כִּי הָאָרֶץ לָאָבוֹת נִתְּנָה וְהֵם זָכוּ בָהּ לֹא לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וּמֵעַתָּה יֵשׁ בְּיָדִי לָתֵת לְךָ שְׁכֶם אַחַד וְגוֹ׳ כִּי בָּזֶה תֻּצְדַּק הַנְּתִינָה מִמֶּנּוּ אֵלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ וְגוֹ׳. וְגַם לְדִבְרֵי רַזַ״ל (בראשית רבה צ״ז:ו) כִּי שְׁכֶם זוֹ כְּמַשְׁמָעָהּ שֶׁבָּאוּ בְּנֵי יַעֲקֹב עַל חֲלָלֶיהָ, אַף עַל פִּי כֵן זוּלַת זְכוּת אָבוֹת בָּאָרֶץ לֹא יִזְכֶּה בָּהּ יַעֲקֹב וְלֹא בָּנָיו.
בראשית מט:יא · פירוש א
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
אֹסְרִי לַגֶּפֶן וְגוֹ׳. הֵן רַבּוּ מְפָרְשֵׁי כָּתוּב זֶה, וְכֻלָּן דֶּרֶךְ דְּרָשׁ דָּרְשׁוּ. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן עוֹד לוֹמַר עַל בִּיאַת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הָאָמוּר בְּסָמוּךְ ״עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה״ וְגוֹ׳. וְאָמַר ״וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים״ שֶׁאֵלָיו עַמִּים יִדְרֹשׁוּ. אָמַר שֶׁיֶּאֱסֹר בְּמַאֲסָר וּבִתְפִיסָה לִפְנֵי הַגֶּפֶן, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְגֶפֶן, דִּכְתִיב (תהילים פ:ט) ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״, יֶאֱסֹר לִפְנֵיהֶם עִירֹה, פֵּרוּשׁ כָּל הָאֻמּוֹת הַנִּמְשָׁלִים לַחֲמוֹר, דִּכְתִיב (יחזקאל כג:כ) ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״, וְכֵן דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין סח.) בְּפָסוּק ״עִם הַחֲמוֹר״ – עַם הַמְּשׁוּלִים לַחֲמוֹר. ״וְלַשּׂוֹרֵקָה״, פֵּרוּשׁ, לִפְנֵי עָנָף אֶחָד מֵהַגֶּפֶן הַנִּקְרָא שׂוֹרֵק, יֶאֱסֹר גַּם כֵּן בְּנֵי אֲתוֹנוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר עַיִר וְאָתוֹן לְצַד שֶׁיֵּשׁ בִּבְחִינַת הַקְּלִפָּה שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹת הָאֻמּוֹת בְּחִינַת זָכָר וּנְקֵבָה, וְלִבְחִינַת זָכָר יִקָּרֵא עַיִר וְלִבְחִינַת נְקֵבָה יִקָּרֵא אָתוֹן. וְאָמַר כְּנֶגֶד הַגֶּפֶן שֶׁהוּא כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל ״אֹסְרִי עִירֹה״ שֶׁהוּא בְּחִינַת הַזָּכָר שֶׁהוּא תֹּקֶף הָאֻמּוֹת, וּכְנֶגֶד עָנָף אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אָמַר ״אֲתוֹנוֹ״, לוֹמַר לְצַד בְּחִינַת הַנְּקֵבָה לֹא יִצְטָרֵךְ לְכָל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת עָנָף אֶחָד דַּי.
בראשית מט:יא · פירוש ב
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּשְׁתֵּי הַגְּאֻלּוֹת הַמְּפֻרְסָמוֹת: הָאַחַת הִיא שֶׁל מִצְרַיִם, וְהַשְּׁנִיָּה הִיא גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. כְּנֶגֶד גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה אָמַר אֹסְרִי לַגֶּפֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״ (תהלים פ:ט), שֶׁאָז כָּפָה ה׳ לִפְנֵיהֶם בְּחִינָה אַחַת הַנִּקְרֵאת עַיִר וְהוּכְנַע לִפְנֵי הַגֶּפֶן. וּכְנֶגֶד גְּאֻלָּה הַשְּׁנִיָּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם שֶׁתִּהְיֶה בְּיָמֵינוּ אָמַר וְלַשּׂוֹרֵקָה, פֵּרוּשׁ בְּעֵת אֲשֶׁר יִשְׁרֹק ה׳ דִּכְתִיב (זכריה י:ח) ״אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם״, אָז ״בְּנִי אֲתוֹנוֹ״, אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, לוֹמַר כָּל בְּחִינַת הָאֻמּוֹת, כִּי בִּיצִיאַת מִצְרַיִם לֹא הִכְנִיעַ ה׳ לִפְנֵיהֶם אֶלָּא רֹאשׁ אֻמּוֹת שֶׁהֵם מִצְרַיִם וּכְנַעַן שֶׁהֵם שִׁבְעָה עֲמָמִין, שֶׁהֵם הָיוּ רֹאשׁ וְתִגְבֹּרֶת לְכָל הָאֻמּוֹת, אֲבָל שִׁבְעִים אֻמּוֹת לֹא הוּכְנְעוּ וְלֹא נִתְּנוּ לָהֶם, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם לֹא יַנִּיחַ מֵהָאֻמּוֹת אֻמָּה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה שֶׁלֹּא תִנָּתֵן לָהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּנִי אֲתֹנוֹ, פֵּרוּשׁ מִלְּבַד עִירֹה אֶלָּא גַּם בְּנֵי אֲתֹנוֹ.
בראשית מט:יא · פירוש ג
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
וְאוּלַי נוּכַל לוֹמַר עוֹד עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (פנחס רלא:) כִּי בְּסִטְרָא אָחֳרָא הַנְּקֵבָה הִיא יוֹתֵר חֲזָקָה מֵהַזָּכָר, כִּי הַזָּכָר נוֹטֵל יוֹתֶרֶת שֶׁלָּהּ וְנִקְרָא יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד (ויקרא ט:י, ויקרא ג:טו), וְכַדָּבָר הַזֶּה. וּבְחִזָּיוֹן הֶרְאוּנִי בַּחֲלוֹם שֶׁהֶאֱבַקְתִּי בְּמִלְחָמָה עִם הַזָּכָר וַיְהִי נָקֵל בְּעֵינַי לְהַכְנִיעוֹ וְהִפַּלְתִּי אוֹתוֹ בְּכֹחִי, וְלַנְּקֵבָה נִתְאַמַּצְתִּי בְּכָל כֹּחִי כַּמָּה פְּעָמִים וְאַחַר כַּמָּה טְרָחוֹת יָכֹלְתִּי לְהַשְׁלִיכָהּ כַּמָּה מַעֲלוֹת לְמַטָּה לָאָרֶץ, אַךְ לֹא כְּבַעְלָהּ הַזָּכָר. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה ״וְלַשּׂוֹרֵקָה״ – עֵת אֲשֶׁר יִשְׁרֹק ה׳ וִיקַבְּצֵם, ״בְּנִי אֲתֹנוֹ״ – אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִכֹּחַ הַנְּקֵבָה, גַּם אוֹתָם יֶאֱסֹר ה׳ לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
בראשית מט:יא · פירוש ד
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ שֶׁאָנוּ מְחַלְּקִים דִּבְרֵי הַכָּתוּב, חֵלֶק בִּימֵי מֹשֶׁה וְחֵלֶק בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ, כִּי הֲלֹא יָדַעְתָּ דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חלק ב׳ קכ.) כִּי מֹשֶׁה הוּא הַגּוֹאֵל אֲשֶׁר גָּאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ וְיָשִׁיב בָּנִים לִגְבוּלָם, דִּכְתִיב (קהלת א:ט) ״מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה״ רָאשֵׁי תֵּבוֹת מֹשֶׁה. וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ דָּבָר זֶה בְּאָמְרְךָ הֲלֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה מִזַּרְעוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים (סנהדרין צח:) דָּוִד עַצְמוֹ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב (יחזקאל לז:כד) ״וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם״ כְּמַשְׁמָעוֹ, וְאִם כֵּן הֵיאַךְ אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁהוּא מֹשֶׁה הַבָּא מִשֵּׁבֶט לֵוִי?
בראשית מט:יא · פירוש ו
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
כִּבֵּס בַּיַּיִן וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חדש פרשת בראשית) כִּי גָּלוּת רְבִיעִית שֶׁבּוֹ יִגָּלֶה הַגּוֹאֵל הֶעָצוּם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בְּיַד יִשְׂרָאֵל מִצְוַת עֵסֶק הַתּוֹרָה, וְזוּלַת זֶה יִתְעַכֵּב מִבּוֹא. וְלָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ כִּבֵּס וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי כֹּחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַמְצֻפֶּה שִׁילֹה שְׁמוֹ הוּא בְּחִינַת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְעַסְּקוּ יִשְׂרָאֵל בְּיֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרְשׁוּ בְּפָסוּק (שיר השירים רבה פ״ב) ״הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן״, וְאָמַר כִּי בְּאֶמְצָעוּתָהּ יִהְיֶה לְבוּשׁוֹ, שֶׁהוּא כִּנּוּי לַמַּלְכוּת, נָכוֹן אֵלָיו לְלָבְשׁוֹ.
בראשית מט:יא · פירוש ז
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
וְאָמְרוֹ וּבְדַם עֲנָבִים וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אִם יַגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה וְלֹא יִמָּצֵא יַיִן, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין בָּנוּ תּוֹרָה, תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בְּאֶמְצָעוּת עֹל וְתֹקֶף הַגָּלוּת אֲשֶׁר יָצֵרוּ הָאֻמּוֹת לְיִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צז:) כִּי כְּשֶׁיַּגִּיעַ קֵץ הַנֶּחְתָּם וְלֹא יִהְיֶה בְּיִשְׂרָאֵל זְכוּת לְגָאֳלָם, יַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ קָשֶׁה כְּהָמָן וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וּבְדַם עֲנָבִים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַיִּסּוּרִין יִזְדַּכְּכוּ הַנְּפָשׁוֹת וְיִתְבָּרְרוּ נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה כְּדֶרֶךְ שֶׁיִּתְבָּרְרוּ בְּאֶמְצָעוּת בְּחִינַת הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁזּוֹ מְלַאכְתּוֹ נָאָה וְזוֹ מְלַאכְתּוֹ בִּלְתִּי נָאָה.
בראשית מט:יא · פירוש ח
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
וְאָמְרוֹ עֲנָבִים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַיִּסּוּרִין תִּגְמֹר הֲכָנָתָהּ כִּגְמַר בִּשּׁוּל פְּרִי הַגֶּפֶן שֶׁהֵם הָעֲנָבִים. וְגַם רָמַז כִּי לֹא יִשְׁלְטוּ הָאֻמּוֹת לִשְׁפֹּךְ דָּם לִזְמֹר אִילָן אוֹ עָנָף אוֹ אֶשְׁכּוֹל, אֶלָּא עֲנָבִים, פֵּרוּשׁ גַּרְגְּרִין.
בראשית מט:יא · פירוש ט
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
וְאָמַר סוּתֹה לִרְמֹז מַדְרֵגָה קְטַנָּה לְמַטָּה מֵהַכְּסוּת, כִּי הַסּוּת יִרְצֶה לְשׁוֹן כִּסּוּי הַהֶכְרֵחִי לְשׁוֹן מַסְוֶה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל יִהְיֶה בֵּין אִם תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, אָז יִגָּלֶה בְּגִלּוּי מַלְכוּת עֶלְיוֹן, לְתִהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הַנְּקָמָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה בְּיִשְׂרָאֵל, יִהְיֶה בִּבְחִינַת עָנִי וְרוֹכֵב וְגוֹ׳.
בראשית מט:יב · פירוש א
חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ {פ}
חַכְלִילִי עֵינַיִם וְגוֹ׳. יְכַוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים ס״ח:ז׳) ״מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״ג) בְּכִי וְשִׁירוֹת – בְּכִי לְמִצְרַיִם וְשִׁירוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ חַכְלִילִי עֵינַיִם לְשׁוֹן אַדְמִימוּת שֶׁהוּא עִנְיַן הַדִּינִים, שֶׁכָּל הָאַדְמִימוּת יוֹרֶה עַל עוֹצֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי דָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ. וְאָמַר מִיָּיִן פֵּרוּשׁ מִמְּקוֹר הַדִּין שֶׁהוּא הַיַּיִן. אוֹ יִרְמוֹז סִבַּת הַנְּקָמָה הִיא מִיַּיִן, פֵּרוּשׁ מִצַּד מַה שֶׁחָבְלוּ וּפָשְׁעוּ בְּנֵי תּוֹרָה מִלִּלְמוֹד, לִבִּי לִבִּי עַל דָּבָר זֶה, מֵעַי מֵעַי עַל אֲשֶׁר מָנְעוּ בְּנֵי עַוְלָה אוֹתָנוּ מֵעֲסוֹק בְּתוֹרַת אֵל חַי, וְעַל זֶה יִנְקוֹם נָקוֹם בְּהִתְעוֹרְרוּת תִּגְבּוֹרֶת הַדִּינִים. וּבַזְּמַן עַצְמוֹ וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב יַרְאֶה לָנוּ לוֹבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב, וְאוּלַי שֶׁיִּרְמוֹז בְּאָמְרוֹ ״וּלְבֶן״ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁקְּרָאוֹ ה׳ בֵּן, דִּכְתִיב (ירמיהו ל״א:כ׳) ״הֲבֵן יַקִּיר לִי״. וְאָמְרוֹ מֵחָלָב הוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים אֲשֶׁר יְעוֹרֵר עָלֵינוּ אָבִינוּ הַזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהוּא נוֹקֵם נָקָם, וְהוּא אָמְרוֹ (מיכה ז׳:ט״ו) ״כִּימֵי צֵאתְךָ״ וְגוֹ׳, כְּשֵׁם שֶׁאָז הָיָה בְּכִי וְשִׁירוֹת כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
שמות
שמות א:טז · פירוש ד
וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאׇבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה׃
וְהִנֵּה עֵצָה חֲכָמָה יָעַץ פַּרְעֹה בְּדָבָר זֶה לְבַל יוּכְלוּ עֲלוֹת מֵהָאָרֶץ, וְהוּא כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר וְיִתְרַבּוּ הַנָּשִׁים, וְהֵן הָאִשָּׁה טַב לְמֵיתַב טַן דּוּ, וְיִתְחַבְּרוּ נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עִם הַמִּצְרִיִּים וְיִתְחַתְּנוּ בָּהֶם, וּמֵעַתָּה אֵין מְצִיאוּת לַעֲלוֹת מִן הָאָרֶץ כְּשֶׁיִּהְיוּ לְעַם אֶחָד. גַּם יַפְגִּימוּ הַנְּפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּעִרְבּוּב הַנְּפָשׁוֹת הַטְּמֵאוֹת וְיִהְיוּ שָׁם עַד עוֹלָם, בַּר מִינַּן. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (ויקרא רבה לב,ה) שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהָיוּ בָּהֶם אַרְבָּעָה דְּבָרִים, וְאֶחָד מֵהֶם שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָם מִן הָעֲרָיוֹת, וְעַל זֶה מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (שיר השירים ד:יב) ״גַּן נָעוּל״ וְגוֹ׳, וְאִם הָיוּ מִתְחַתְּנִים עִם הַמִּצְרִיִּים לֹא הָיְתָה בַּר מִינַּן תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵיהֶם.
שמות ג:ז · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃
אָכֵן יְכַוֵּן ה׳ לְהוֹדִיעַ כִּי רָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת. הָאַחַת שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַקֵּץ, וְאַף עַל פִּי כֵן רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי, וְהָעֳנִי הוּא אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם שָׁם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (י.) שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילַת וְכוּ׳ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם. וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת, וַהֲלֹא כְּבָר נִגְזַר הַגָּלוּת בְּבֵין הַבְּתָרִים, וְאָמְרוּ שֶׁהָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁלֹּא הָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים בּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּכָל כָּךְ צַעַר וְעִנּוּי. וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם, פֵּרוּשׁ, וְלִבְחִינָה זוֹ שֶׁל כּוֹבֶד הַשִּׁעְבּוּד אֲנִי רוֹאֶה כִּי הֲגַם שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן קֵץ הַגְּאֻלָּה, הִגִּיעַ קֵץ פְּרָט בְּחִינַת הָעֳנִי אֲשֶׁר מְעַנִּים וּמְשַׁעְבְּדִים אוֹתָם.
שמות ג:ז · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר רָאָה הַצַּעַר שֶׁיֶּשְׁנָם בּוֹ, וְעוֹד רָאִיתִי עֳנִי עַמִּי שֶׁהֵם חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ, וְהָעֳנִי הוּא אֲשֶׁר הֵם בְּמִצְרַיִם, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל מִתְעַכְּבִים עוֹד הֵם נֶאֱבָדִים בַּר מִינַּן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הגדה של פסח): וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם עֲדַיִן וְגוֹ׳, כִּי אִם הָיוּ מִתְעַכְּבִים שָׁם עוֹד הָיוּ נִכְנָסִים בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה וְלֹא הָיְתָה תְּקוּמָה, לָזֶה גְּאָלָם מִיָּד וְלֹא שָׁהוּ אֲפִלּוּ שִׁעוּר שֶׁיַּסְפִּיק בְּצֵקָם לְהַחְמִיץ. הֲגַם שֶׁכְּבָר בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵהֶם וְהָיוּ שָׂרֵי צֹעַן, הַמָּקוֹם הוּא גּוֹרֵם עִנּוּי, וְהוּא טַעַם אָמְרוֹ (שמות יג:לט) ״וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ״, וְהוּא שֶׁרָמַז פִּי חָכָם בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם.
שמות ג:ח · פירוש ד
וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
וְטַעַם שֶׁנִּסְתַּכְּנוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּבֵרוּר שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, לְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ בְּנֵי תוֹרָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתָם יַשִּׂיגוּ לִיכָּנֵס לְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים וּלְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו, וְאָז סָפוּ תַמּוּ בְּחִינַת הַטֻּמְאָה. וּמֵעַתָּה כָּל שֶׁהָיָה ה׳ מוֹצִיא יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם זְמַן כָּל שֶׁהוּא הָיוּ מְמַעֲטִים הַבֵּרוּר וְהָיוּ מִתְמַעֲטִים בַּמּוּשָּׂג, וְלָזֶה הוֹצִיאָם בַּנְּקֻדָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל מ״ט וְקוֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וְהוּא אָמְרָם זַ״ל וּגְאָלָם מִיָּד (פסחים פרק י משנה ה לגירסת הרמב״ם).
שמות ג:טז · פירוש ג
לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃
פָּקֹד פָּקַדְתִּי. אָמַר שְׁתֵּי פְּקִידוֹת כְּנֶגֶד פְּקִידַת קֵץ הַגְּאוּלָה וּכְנֶגֶד פְּקִידָתָם מִצָּרָתָם, וְהוּא אָמְרוֹ אֶתְכֶם כְּנֶגֶד קֵץ הַגְּאוּלָה, וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם כְּנֶגֶד צָרָתָם בְּמִצְרַיִם כְּדֵי לִגְאוֹל אוֹתָם מֵהַצָּרָה וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע. וְרָמַז לָהֶם כִּי זוּלַת הֶעָשׂוּי לָהֶם בְּמִצְרַיִם שֶׁהוּא הַלַּחַץ וְגוֹ׳ עוֹדֶנּוּ זְמַן הַקֵּץ. גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ הֶעָשׂוּי כִּי בָּא לִפָּרַע מֵהַמִּצְרִיִּים אֶת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּ לָהֶם.
שמות ה:ו · פירוש ב
וַיְצַ֥ו פַּרְעֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶת־הַנֹּגְשִׂ֣ים בָּעָ֔ם וְאֶת־שֹׁטְרָ֖יו לֵאמֹֽר׃
אוֹ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמוֹז שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עוֹד לָהֶם בָּעֲבוֹדָה אֶלָּא יוֹם הַהוּא, כִּי לְמָחָר בָּא מֹשֶׁה וְהִכָּה יְאוֹר מִצְרַיִם, וְנִשְׁבְּרָה מַקֵּל הַשִּׁעְבּוּד, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵעֵת שֶׁהִתְחִילוּ הַמַּכּוֹת נִסְתַּלֵּק הַשִּׁעְבּוּד מֵעֲלֵיהֶם, וְאַדְרַבָּה הִתְחִילוּ לְהוֹזִיל כַּסְפָּם בְּעַד מַשְׁקֵה מַיִם, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ט,י). וְאֵין לְהַקְשׁוֹת מֵאָמְרוֹ ״גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם״, כִּי יוֹם שֶׁלְּפָנָיו לֹא כִלּוּ חֻקָּם לְצַד שֶׁהָיָה יוֹם בְּשׂוֹרָה וְהָיוּ מְקֻבָּצִים לִפְנֵי מֹשֶׁה שֶׁעָשָׂה לְעֵינֵיהֶם הָאוֹתוֹת.
שמות ה:כב · פירוש א
וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃
וַיָּשָׁב מֹשֶׁה וְגוֹ׳ לָמָה וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָה הֲרֵעֹתָה, פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא אָמַרְתָּ לִי אֶלָּא שֶׁיְּחַזֵּק לִבּוֹ וְלֹא יִשְׁלַח אֶת הָעָם, אֲבָל לֹא שֶׁיִּכְבַּד עֲלֵיהֶם הָרַע. וְאִם תֹּאמַר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַקֵּץ לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַשִּׁעְבּוּד וְזֶה הוּא סִבַּת הָרַע, אִם כֵּן לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי, פֵּרוּשׁ בִּזְמַן זֶה, וְהָיָה לְךָ לְהַמְתִּין עַד קֵץ הַשִּׁעְבּוּד.
שמות ה:כב · פירוש ב
וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי גִּלָּה ה׳ אֵלָיו שֶׁהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרַב קֵץ גְּאוּלָה, אַף עַל פִּי כֵן הוּא מַקְדִּים לְהַצִּיל אוֹתָם מֵהָעֹנִי, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קֵץ הַגְּאוּלָה לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ יַעֲלֶה אוֹתָם. וְהוּא אָמְרוֹ לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, וְאִם תֹּאמַר מוּטָב שֶׁיִּסְבְּלוּ צָרָה זוֹ לְתַכְלִית הַגְּאוּלָה, אִם כֵּן ״לָמָּה זֶה שְׁלַחְתָּנִי״, שֶׁהֲרֵי כָּל עִקַּר הַשְּׁלִיחוּת מִקֹּדֶם זְמַן הַגְּאוּלָה הוּא לְצַד הֲסָרַת הַשִּׁעְבּוּד, וְאִם אֵין תַּכְלִית טוֹב לַדָּבָר אֶלָּא הַיְּצִיאָה וְלֹא הַצָּלָתוֹ מִצָּרָה, אִם כֵּן לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי. וְרָמַז בְּאָמְרוֹ זֶה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מִזְּמַן זֶה עַד הַגְּאוּלָה, וְחָשַׁשׁ מֹשֶׁה כִּי צָרָה זוֹ שֶׁהִכְבִּיד פַּרְעֹה עַל יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה כֵן עַד זְמַן יְצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם.
שמות ו:ג · פירוש ח
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה, כִּי בָּא הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא לְהָשִׁיב לְמֹשֶׁה עַל שֶׁשְּׁלָחוֹ קוֹדֶם הַקֵּץ, וְאָמַר כִּי הֲגַם שֶׁשָּׂם קֵץ לַחֹשֶׁךְ לָצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַקֵּץ עֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הַקֵּץ שֶׁעָשִׂיתִי לְהָאָבוֹת הוּא בְּחִינַת אֵל שַׁדַּי, וּבוֹ שַׂמְתִּי לַגָּלוּת גְּבוּל וְאָמַרְתִּי לוֹ דַּי, אֲבָל בְּחִינָה אַחֶרֶת לֹא נוֹדַעְתִּי, פֵּרוּשׁ לֹא אָמַרְתִּי לָהֶם הַקֵּץ שֶׁיִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הָרַחֲמִים אִם יְבַקְּשׁוּ וִיעוֹרְרוּ רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבִּקְשׁוּ מִמֶּנִּי רַחֲמִים וַיִּדְפְּקוּ עַל דַּלְתֵי הָרַחֲמִים קוֹדֶם הַקֵּץ, ״לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם״. וְלָכֵן הֲגַם שֶׁלֹּא שָׁלְמוּ יְמֵי הָעִנּוּי וְהַצָּרָה, אַף עַל פִּי כֵן רִחַמְתִּי עֲלֵיהֶם בְּמִדַּת הֲוָיָ״ה, וְהוּא אָמְרוֹ בִּתְחִלָּה אֲנִי ה׳, וְהָבֵן.
שמות ט:כט · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְהֹוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהֹוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃
וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד. פֵּרוּשׁ, לֹא יִהְיֶה מֵחָדָשׁ, וּמַה שֶׁכְּבָר הָיָה וְיָצָא מִן הַשָּׁמַיִם אֵין עוֹד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ט:לג): ״וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה״, וְעָמַד בָּאֲוִיר עַד עֵת בּוֹא דְּבָרוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהוֹרִיד אֲבָנִים שֶׁהָיוּ עַל גַּב אִישׁ (ברכות נד:).
שמות יב:ב · פירוש ב
הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר לָכֶם, כִּי אֵינוֹ מְשֻׁבָּח וּמְעֻלֶּה שֶׁבֶּחֳדָשִׁים אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יא.) בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִגָּאֵל, כִּי הַחֹדֶשׁ מְסֻיָּם לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה ״רִאשׁוֹן הוּא״, רָאוּי לִהְיוֹת לָכֶם שֶׁיִּהְיוּ מוֹנִים מִנִּיסָן לְצַד מַעֲלָתוֹ.
שמות יב:ב · פירוש ד
הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
עוֹד יִרְמֹז כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל כִּנּוּי בְּחִינַת הָרֹאשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹד נִבְזִים וּשְׁפָלִים. עוֹד רָמַז בְּתֵיבַת ״זֶה״ כִּי יִהְיֶה רֹאשׁ לְכָל הֶחֳדָשִׁים שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר כְּמִסְפַּר ״זֶה״.
שמות יב:יד · פירוש א
וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽיהֹוָ֑ה לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחׇגֻּֽהוּ׃
חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ. טַעַם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לוֹמַר ״לְדֹרֹתֵיכֶם״, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) כִּי ״דֹּרֹתֵיכֶם״ לְבַד הָיִיתִי אוֹמֵר מִעוּט רַבִּים שְׁנַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר ״חֻקַּת עוֹלָם״ לְגַלּוֹת עַל פֵּרוּשׁ ״דֹּרֹתֵיכֶם״ שֶׁהוּא תָּמִיד, עֲדַיִן קָשֶׁה, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לְדֹרֹתֵיכֶם״ אֶלָּא ״חֻקַּת עוֹלָם״. אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ הָאוֹמֵר (ברכות יב:) ״לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״ לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְמַאן דְּאָמַר ״כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״ הַלֵּילוֹת. אֶפְשָׁר כִּי אָמַר ״חֻקַּת עוֹלָם״ שֶׁלֹּא תֹּאמַר תֵּינַח בִּימֵי הַחֵרוּת, בִּימֵי הַגָּלוּת שֶׁאָנוּ מְשֻׁעְבָּדִים מַה מָקוֹם לְזִכָּרוֹן לְטוֹבָה שֶׁפָּסְקָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״חֻקַּת עוֹלָם״ אֲפִלּוּ בִּזְמַן הַשִּׁעְבּוּד בִּשְׁאָר גָּלֻיּוֹת חֻקָּה חָקַק ה׳. וּמֵאֶמְצָעוּת פֵּרוּשָׁם זֶה תַּשְׂכִּיל גַּם כֵּן הֲסָרַת טַעֲנַת ״לְדֹרֹתֵיכֶם״ שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ שְׁנֵי דּוֹרוֹת. וְאִם לֹא הָיָה אוֹמֵר ״לְדֹרֹתֵיכֶם״ לֹא הָיִינוּ שׁוֹמְעִים מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּ״חֻקַּת עוֹלָם״, וְהָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא לְהַתְמָדַת דּוֹרוֹת וְלֹא לִשְׁנֵי דּוֹרוֹת לְבַד הַנִּשְׁמָע מִתֵּבַת ״לְדֹרֹתֵיכֶם״, וּמֵהַיִּתּוּר שָׁמַעְנוּ מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
שמות יב:מב · פירוש א
לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהֹוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכׇל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ {פ}
לֵיל שִׁמֻּרִים וְגוֹ׳. יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז חֲמִשָּׁה נִסִּים מֻפְלָאִים שֶׁזְּמַנָּם לַיְלָה זוֹ: א׳, בִּימֵי אַבְרָהָם כְּשֶׁהִכָּה אֶת אַרְבָּעָה מְלָכִים (בראשית יד:טו) ״וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה״. ב׳, בִּיצִיאַת מִצְרַיִם דִּכְתִיב (שמות יב:כט) ״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״. ג׳, בִּימֵי חִזְקִיָּה כְּשֶׁהִכָּה גַּבְרִיאֵל מַחֲנֵה סַנְחֵרִיב דִּכְתִיב (מלכים ב יט:לה) ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא״. ד׳, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר (אסתר ו:א) ״בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ״. ה׳, גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.
שמות יב:מב · פירוש ב
לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽיהֹוָ֔ה לְהוֹצִיאָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הֽוּא־הַלַּ֤יְלָה הַזֶּה֙ לַֽיהֹוָ֔ה שִׁמֻּרִ֛ים לְכׇל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְדֹרֹתָֽם׃ {פ}
כְּנֶגֶד נֵס אַבְרָהָם אָמַר לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַנֵּס נִתְגַּלֵּית אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מב,א) שֶׁיֵּשׁ מֵהָאוּמּוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִים בְּנֵס הַצָּלָתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְהֶאֱמִינוּ בְּנֵס הַכָּאַת אַרְבָּעָה מְלָכִים. וּכְנֶגֶד מִצְרַיִם אָמַר לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּכְנֶגֶד נֵס חִזְקִיָּהוּ אָמַר הוּא הַלַּיְלָה הַיָּדוּעַ לָכֶם כָּרָשׁוּם בְּדִבְרֵי נָבִיא (מלכים ב יט,לה) ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ״ וְגוֹ׳. וּכְנֶגֶד נֵס מָרְדְּכַי אָמַר הַזֶּה לַה׳, וּכְנֶגֶד גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה אָמַר שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם, פֵּרוּשׁוֹ לְסוֹף הַדּוֹרוֹת בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.
שמות יד:יג · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָ֒אוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛פוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם׃
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם. נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ הַיּוֹם לְהָסִיר מִלִּבָּם חֲשַׁשׁ מַה שֶׁעָבַר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁאָרַךְ קֵץ הַגְּאֻלָּה מִיּוֹם שֶׁהִתְחִילָה הַבְּשׂוֹרָה עַד גְּמַר הַדָּבָר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, לָזֶה אָמַר לָהֶם כִּי לֹא יַאֲרִיךְ זְמַן מִלְחָמָה זוֹ, אֶלָּא הֵן הַיּוֹם יַעֲשֶׂה ה׳ הַתְּשׁוּעָה.
שמות טו:טו · פירוש א
אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃
אָז נִבְהֲלוּ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״אָז״ לוֹמַר כִּי אֵינוֹ בַּזְּמַן שֶׁדִּבֵּר בּוֹ עַד עַתָּה, שֶׁהוּא זְמַן שֶׁל הַנִּכְנָסִים לָאָרֶץ, אֶלָּא עַל זְמַן בִּיאַת גּוֹאֲלֵנוּ. וְלָזֶה אָמַר ״אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כד:יח) ״וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה״, וְגַם אָז יָחוּל זְמַן לִזְכּוֹת בְּמוֹאָב וְעַמּוֹן. וְלָזֶה אָמַר אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר עַמּוֹן, כִּי גַּם הוּא מֵאָב, פֵּרוּשׁ, עִם בִּתּוֹ בָּא, וְאָז גַּם כֵּן נִזְכֶּה בְּכָל הַנִּשְׁאָר מֵהַכְּנַעֲנִי, וְהוּא אָמְרוֹ ״נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן״. וְאָמַר יֹשְׁבֵי, לוֹמַר שֶׁיִּטָּהֲרוּ בָּהֶם אֲפִלּוּ שְׁאָר הָעַמִּים. וְטַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן עָבָר כִּי דְּבַר ה׳ כְּאִלּוּ נִתְקַיֵּם וְהָיָה.
שמות טו:טז · פירוש א
תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהֹוָ֔ה עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃
תִּפֹּל וְגוֹ׳ עַד וְגוֹ׳. פָּסוּק זֶה וְשֶׁלְּאַחֲרָיו יְדַבֵּר כָּל אֶחָד עַל שְׁתֵּי הַכְנָסוֹת לָאָרֶץ, אַחַת בִּימֵי מֹשֶׁה וְאַחַת בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ, וְלָזֶה אָמַר הָעִנְיָנִים כְּפוּלִים.
שמות טו:יח · פירוש א
יְהֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
ה׳ יִמְלֹךְ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא אָמְרוּ ״ה׳ מָלַךְ״, אָמְרוּ הֵם עַצְמָם הַטַּעַם ״כִּי בָא״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה הַמִּשְׁפָּט אֶלָּא בְּאוּמָּה אַחַת, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה וְגוֹ׳, כִּי לֹא יֻקַּח מִזֶּה הַכְחָשַׁת כָּל הָאֱלֹהוֹת אֲשֶׁר אוּמּוֹת אוֹתָם יַעַבְדוּ, וְלָזֶה אֵין מַלְכוּתוֹ נִכֶּרֶת לְעוֹלָם. מַה שֶׁאֵין כֵּן לֶעָתִיד לָבֹא, כִּי יַעֲשֶׂה ה׳ מִשְׁפָּט בְּכָל הַגּוֹיִם, אָז יִהְיֶה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״ה׳ יִמְלֹךְ״.
שמות טו:יח · פירוש ב
יְהֹוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
אוֹ יִרְצֶה טַעַם אָמְרוֹ יִמְלֹךְ וְלֹא מָלַךְ, כִּי ״בָא סוּס פַּרְעֹה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם הָיוּ בַּטְּבִיעָה כְּסוּס אֶחָד, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לֹא נִמְלַט מֵהֶם עַד אֶחָד, כְּשֵׁם שֶׁיִּטְבַּע אָדָם אֶחָד יִטְבְּעוּ כֻלָּם. וְהֵן אֱמֶת, אִם הָיָה מַגִּיד לָעוֹלָם הַפְלָגַת וְעוֹצֶם הַנֵּס לְהַכִּיר הָעוֹלָם גְּדֻלַּת תִּגְבֹּרֶת פְּאֵר נִצָּחוֹן וְהוֹד יְסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ, אֲשֶׁר כָּל שׁוֹמְעָיו יִתְלַהֲבוּ וְיֹאמְרוּ: הָבוּ יְקָר כִּי הוּא זֶה אֲדוֹנֵינוּ מַלְכֵּנוּ, וּמֵעַתָּה יִהְיֶה ה׳ לְמֶלֶךְ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה וְנִמְלְטוּ זוּלַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ״ וְגוֹ׳, וְלָהֶם לֹא יִשְׁמְעוּ הָאֻמּוֹת כִּי הֵם נוֹגְעִים בַּדָּבָר לִהְיוֹתוֹ אֱלֹהֵיהֶם.
שמות טז:לב · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם. אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, אַחַת הָיְתָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל יִרְמְיָה, וְאַחַת תִּהְיֶה לֶעָתִיד לָבֹא כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא כא, תנחומא ג) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עָתִיד אֵלִיָּהוּ לְהַעֲמִיד לְיִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד מֵהֶם הִיא צְלוֹחִית שֶׁל מָן.
שמות יז:יד · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאׇזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃
וְטַעַם כֶּפֶל ״מָחֹה״ וְגוֹ׳, אוּלַי שֶׁרָמַז לָנוּ זְמַנִּים שֶׁיִּמְחֶה בָּהֶם: א׳ בִּימֵי שָׁאוּל, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מָחֹה״, ב׳ בִּימֵי מָרְדְּכַי, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״אֶמְחֶה״, וְאַחַת לֶעָתִיד, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם״.
שמות כ:ב · פירוש ט
אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֲנִי אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי עָתִיד לְהוֹצִיאֲךָ מִבֵּית עֲבָדִים, וְזֶה יִרְמֹז עַל גָּלוּת הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר שִׁעְבְּדוּ בְּיִשְׂרָאֵל כָּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן כַּמִּשְׁפָּט הָרָגִיל בְּעֶבֶד, וְרָמַז ה׳ כִּי יוֹצִיאֵנוּ מִבַּיִת זֶה.
שמות כא:יא · פירוש ד
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}
וְאָמְרוֹ וְאִם לִבְנוֹ – טָעַן וְחָזַר וְטָעַן, כִּי מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לְיִשְׂרָאֵל בָּנִים בְּהַכְרָזָה לְעֵינֵי הָעַמִּים כֻּלָּם, וְיָדְעוּ כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם אֻמָּה הַמְּיֻעֶדֶת בְּשֵׁם בֵּן לַה׳. וְהֵן עַתָּה אִם עֲדַיִן אֻמָּה זוֹ מְיֻעֶדֶת לִבְחִינַת בְּנוֹ, מִן הָרָאוּי הָיָה לְפָחוֹת שֶׁלֹּא תִהְיֶה גְּרוּעָה מֵהָאֻמּוֹת, כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ רוֹאוֹת רוּם מַעֲלוֹת הָאֻמּוֹת וְיִשּׁוּבָן מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל, וּמִן הָרָאוּי לֹא תִהְיֶה גְּרוּעָה מֵהֶם, וְדַי לָהּ הַשְׁפָּלָה זוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מֵהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, כִּי גַּם הֵם יִקָּרְאוּ בָּנוֹת אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתָּכְנוּ בְּמַעֲלָה זוֹ לִקָּרְאוֹת בִּתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמְרוֹ אִם אַחֶרֶת, דַּע כִּי אָמְרוּ זַ״ל (זהר ח״ב קנב:) כִּי בִּזְמַן הַחֻרְבָּן כָּל כְּלֵי הַשֶּׁפַע מַשְׁפִּיעִין חוּץ לִמְקוֹמָן בִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת וְלֹא בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי מִתְקַלְקְלִים הַצִּנּוֹרוֹת וּמְרִיקִים בְּמָקוֹם לֹא קָדוֹשׁ. וְהוּא אָמְרוֹ אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, לָתֵת מִדַּת טוּבוֹ כַּאֲשֶׁר עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל רוֹאוֹת הַפְלָגַת הַטּוֹב בְּיַד לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. טָעַן הַכָּתוּב עוֹד – לוּ יִהְיֶה שֶׁכָּעַס עוֹד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִהְיֶה בְּהַדְרָגַת הַטּוֹב וְהַהַשְׁקֵט כִּבְנוֹת הָעוֹלָם, וְנוֹתֵן ה׳ מִדַּת טוּבוֹ לְאֻמָּה אַחֶרֶת, לְפָחוֹת שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. שְׁאֵרָהּ – אֵלּוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ כְּמַאֲמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה (מכילתא), כְּסוּתָהּ כְּמַשְׁמָעוֹ, וְעֹנָתָהּ – הִיא שֶׁיִּהְיֶה עוֹנֶה אוֹתָהּ בַּצָּר, וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם דְּבָרִים הַמֻּכְרָחִים וְאֵיךְ יְכוֹלָה לִחְיוֹת זוּלָתָם.
שמות כא:יא · פירוש ה
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}
וְאָמַר עוֹד וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה – פֵּרוּשׁ, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, וְתִהְיֶה גְּרוּעָה מֵהֶם. וְיָצְאָה חִנָּם – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּיָדָם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְווֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא יִכְסְפוּ לִדְבַר הַגְּאֻלָּה, וְהוּא אָמְרוֹ אֵין כָּסֶף, כִּי יִסּוּרֶיהָ יַסְפִּיקוּ לְפִדְיוֹנָהּ.
שמות כא:יא · פירוש ו
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}
אוֹ תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶת בִּתּוֹ – אוּמָּה הַקְּדוֹשָׁה, לְאָמָה – פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁכְּבָר עָבְרוּ גָּלֻיּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל: גָּלוּת מִצְרַיִם, גָּלוּת בָּבֶל וְכוּ׳, וְכֻלָּם לֹא נִשְׁתַּעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְאוּמָּה אַחַת, וְאֵין דָּבָר זֶה סוֹבֵב קְרִיאַת שֵׁם עַבְדוּת עַל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּגָּלוּת הַחֵל שֶׁאָנוּ בּוֹ עַתָּה, מִשְׁתַּעְבְּדִים יִשְׂרָאֵל לְכָל שִׁבְעִים אוּמּוֹת, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם עִבְרִי בָּזוּי הוּא וְשָׁפָל, וְכָל אֶחָד בּוֹזֵז וְחוֹזֵר לִקּוּטֵי בָּתַר לִקּוּטֵי, וְדָבָר זֶה יְנַסֶּה וִיסַמֵּן בָּהֶם בְּנִסָּיוֹן גָּדוֹל וְסִימָן מֻבְהָק. וְהוּא אָמְרוֹ לְאָמָה, כִּי אוּמָּתֵנוּ בְּגָלוּת זֶה קָנְתָה שֵׁם אָמָה, וּמֵעַתָּה גַּם בְּבוֹא גְּאֻלָּתֵנוּ וּפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ כְּבָר קָנְתָה הָאוּמָּה שֵׁם עַבְדוּת. לָזֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַבְטָחָה כִּי גְּאֻלַּת הָאוּמָּה הַלָּז לֹא תִהְיֶה כְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ ה׳ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, אֶלָּא בְּנִסִּים מֻפְלָגִים בְּפִרְסוּם בְּכָל הָעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים הָרְמוּזִים בַּתּוֹרָה (שמות כ:ב) ״מִבֵּית עֲבָדִים״ וְגוֹ׳, שֶׁאָז לֹא הִפְלִיא ה׳ פְּלָאָיו אֶלָּא בְּאוּמָּה אַחַת, וְאָז בְּכָל הָעוֹלָם וְהָיוּ מְלָכִים אוֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם וְגוֹ׳ וְיִשְׁתַּחֲווּ כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה (מט:כג).
שמות כא:יא · פירוש ז
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}
וְאָמְרוֹ אִם רָעָה וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַאֲמַר הַזֹּהַר כִּי תִשְׁתַּנֶּה גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל אִם תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לְאִם תִּהְיֶה לְצַד הַשְׁלָמַת קֵץ הַסָּתוּם, כִּי אִם תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הֲכָנַת יִשְׂרָאֵל יָבֹא הַגּוֹאֵל מַלְאַךְ ה׳ בְּעַמּוּד אֵשׁ מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיְמָה, וְאִם לְצַד הַקֵּץ וְיִשְׂרָאֵל לֹא רְאוּיִים לוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר (זכריה ט,ט) ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״, וְהוּא אָמְרוֹ כְּנֶגֶד בִּיאַת הַגּוֹאֵל לְצַד הַקֵּץ הֲגַם שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לוֹ אִם רָעָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעֵינֵי אֲדוֹנֶיהָ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַקֵּץ אֲשֶׁר קָצַב לְיַעֲדָהּ, וְלֹא בְּאָלֶ״ף יִרְצֶה, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְיִעוּדָיו כִּי הִיא רָעָה, אַף עַל פִּי כֵן וְהֶפְדָּהּ, פֵּרוּשׁ פִּדְיוֹן יֻשַּׂג לָהּ עַל כָּל פָּנִים, אֲבָל לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ אִם לֹא תִּהְיֶה רָעָה בְּעֵת הַגְּאֻלָּה. וְאָמַר לְעַם נָכְרִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא לַצְּמִיתוּת יִהְיֶה הַמֶּכֶר לְעַם נָכְרִי הֲגַם שֶׁיִּבְגֹּד בָּהּ, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב (איוב כח,ג) ״קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ״.
שמות כא:יא · פירוש ח
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}
וּכְנֶגֶד בִּיאַת הַגְּאוּלָּה לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וְהַכְשָׁרָתָם אָמַר וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בבא בתרא י.) כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נִקְרָאוּ בָּנִים. הַכַּוָּנָה – אִם יִעוּדִים אֲשֶׁר יִיעָדֶנָּה ה׳ בְּעֵת הַגְּאוּלָּה תִּהְיֶה לְצַד הֱיוֹתָם בְּמַדְרֵגַת בָּנִים, אָז כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת. דָּבָר זֶה יַגִּיד הַפְלָגַת שַׁעֲשׁוּעַ יִשְׂרָאֵל בְּבוֹא הַגּוֹאֵל, פֵּרוּשׁ בָּנוֹת הֵם נְשָׁמוֹת הַמִּשְׁתַּעַשְׁעִים בְּגַן עֵדֶן הַנִּקְרָאִים בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּמִשְׁפָּט שֶׁקָּצַב לָהֶם צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי לְהִגָּלוֹת לָהֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הוּא מִחְיָתָם וְשַׁעֲשׁוּעָם וְתַכְלִית מַאֲוַיָּם. אָמַר ה׳ כִּי כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לָהֶם בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל בְּעוֹדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְגַלֶּה ה׳ אוֹר שְׁכִינָתוֹ עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְיֹאמְרוּ כֻּלָּם ״זֶה אֵלִי״ וְגוֹ׳ בִּתְמִידוּת כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת.
שמות כא:יא · פירוש ט
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}
וְאָמְרוֹ אִם אַחֶרֶת וְגוֹ׳. בָּא הַכָּתוּב לְהַתְנוֹת, אֵימָתַי חִלַּקְתִּי לְךָ בֵּין זְמַן שֶׁהִיא רָעָה לִזְמַן שֶׁהִיא בְּמַדְרֵגַת בְּנוֹ, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ לְמַעְלָה, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ שֶׁל הַבַּת הַיִּשְׂרְאֵלִית לֹא יִגְרָע, בָּזֶה הוּא שֶׁחִלַּקְתִּי. אֲבָל אִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה וְגוֹ׳ וְיָצְאָה חִנָּם, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ אֵינָם צַדִּיקִים לִכְסוֹף אֶל יוֹם פְּדוּת יֵצְאוּ אֲפִלּוּ קוֹדֶם זְמַן הַגָּלוּת, וַהֲרֵי הֵם יוֹצְאִים בִּזְכוּת יִסּוּרִין אֲשֶׁר קִבְּלוּ בְּמַחְסוֹר שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים, וְשָׁוִים הֵם לְמַדְרֵגַת בֵּן.
שמות כז:כ · פירוש ז
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָר הוּבָא בְּסֵפֶר זֹהַר חָדָשׁ (בראשית ח׳) כִּי אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל אֶחָד מֵהֶם נִגְאֲלוּ מִמֶּנּוּ בִּזְכוּת אֶחָד, גָּלוּת הָרִאשׁוֹן נִגְאֲלוּ בִּזְכוּת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֵׁנִי נִגְאֲלוּ בִּזְכוּת יִצְחָק, שְׁלִישִׁי בִּזְכוּת יַעֲקֹב, וְהָרְבִיעִי תָּלוּי בִּזְכוּת מֹשֶׁה, וְלָזֶה נִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת, כִּי כָל עוֹד שֶׁאֵין עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת אֵין מֹשֶׁה חָפֵץ לִגְאוֹל עַם בַּטְלָנִים מִן הַתּוֹרָה. וְזֶה הוּא שֶׁרָמַז הַכָּתוּב כָּאן בְּאָמְרוֹ וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל דֶּרֶךְ (תהלים צא:יא) ״כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה״, אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל אֵין צַו אֶלָּא מַלְכוּת כִּי הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לֶעָתִיד, וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁיַּעַסְקוּ יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה. וְזֶה הוּא אָמְרוֹ וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ, יִרְמֹז אֶל הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְשֶׁמֶן, מָה הַשֶּׁמֶן מֵאִיר לָעוֹלָם כָּךְ הַתּוֹרָה, וְהֵם דִּבְרֵי הַזֹּהַר שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ.
שמות כז:כ · פירוש י
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
וְאָמְרוֹ לַמָּאוֹר תִּתְפָּרֵשׁ גַּם כֵּן כְּפִי דַּרְכֵּנוּ, כִּי בִּזְמַן הַגָּלוּת נֶחְשַׁךְ מְאוֹר הַלְּבָנָה שֶׁנִּקְרֵאת הַמָּאוֹר הַקָּטָן, וְנִפְרַד אַלּוּף מִמֶּנָּה וְשִׁפְחָה תִּירַשׁ גְּבִרְתָּהּ. וְלָזֶה יְצַו כִּי יְכַוֵּן בְּשֶׁמֶן זַיִת לְהָאִיר לַמָּאוֹר וּלְיַחֲדוֹ בִּמְכֻוָּן, גַּם יְכַוֵּן אֶל הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, כִּי כְּבָר יָדַעְתָּ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט,א) בְּפָסוּק (דברים ל:ג) ״וְשָׁב ה׳״ מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר ״וְהֵשִׁיב״, גַּם מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ה,א) בְּפָסוּק ״לֹא אָבוֹא בְּעִיר״, וְהָבֵן.
שמות כז:כ · פירוש יא
וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
וְאָמְרוֹ לְהַעֲלוֹת וְגוֹ׳, עוֹלָה תָּמִיד, וְתָמִיד זֶה אֵין לוֹ שִׁעוּר, וְלֹא תָשׁוּב לְדַאֲבָה עוֹד וְהָיָה לָהּ ה׳ לְאוֹר עוֹלָם. וְאוּלַי שֶׁכִּוֵּן עוֹד לוֹמַר לַמָּאוֹר לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד, כִּי הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הוּא יַעֲלֶה הַנֵּר תָּמִיד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו סב:ח) ״נִשְׁבַּע ה׳ וְגוֹ׳ אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ״, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה.
שמות לד:יא · פירוש ד
שְׁמׇ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז אֶפְשָׁר שֶׁתֵּיבַת לְךָ חוֹזֶרֶת אֶל מֹשֶׁה, וְרָמַז לוֹ כִּי מַה שֶׁאוֹמֵר לוֹ הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ וְגוֹ׳, אֵינוֹ לִזְמַן הַמִּזְדַּמֵּן אֶלָּא לִזְמַן רָחוֹק, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) מֹשֶׁה שֶׁגָּאַל אוֹתָנוּ הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ לֶעָתִיד לָבֹא, וְעַל אוֹתוֹ זְמַן הוּא אוֹמֵר שְׁמָר לְךָ, וְתֵדַע כִּי לֹא נִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי ה׳ שֶׁאָמַר כָּאן לְמֹשֶׁה ״הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר שְׁמָר לְךָ לְאַחֲרִית הַיָּמִים אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.
ויקרא
ויקרא ו:ב · פירוש יט
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז תִּרְמֹז כָּל הַפָּרָשָׁה עַל גָּלוּת הָאַחֲרוֹן שֶׁאָנוּ בּוֹ לְנַחֲמֵנוּ מֵעִצְּבוֹן נַפְשֵׁנוּ, כִּי כָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשׁוֹ בִּרְאוֹת אֹרֶךְ הַגָּלוּת. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: לְמִצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת, לְבָבֶל שִׁבְעִים, לִשְׁנֵיהֶם יַחַד אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, וְהֵן הַיּוֹם אֶלֶף ותרע״ב מָה אֲיַחֵל עוֹד? וְלֹא גָּלוּת לְבַד אֶלָּא עִנּוּי מֵהָאֻמּוֹת, כִּי כָל גּוֹי וּמַמְלָכָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲבֹדוּ, וַאֲשֶׁר זֶה יְסוֹבֵב חֲשׁוֹב לֹא טוֹב, כִּי שְׂפַת אֱמֶת לֹא הֻכְּרָה בְּכוֹנְנוּת וְהֶאֱרִיכָה לְשׁוֹן שֶׁקֶר. וּבָא הַצּוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ וְהוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה לְזָרֵז לְיִשְׂרָאֵל, וּבְרֹאשָׁם בְּנֵי תּוֹרָה שִׂפְתֵי כֹהֵן אֲשֶׁר תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ, אַהֲרֹן וּבָנָיו, לְהוֹדִיעַ לַדּוֹרוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
ויקרא ו:ב · פירוש כא
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וּבֵאֵר עַד מָתַי יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כָּל הַלַּיְלָה, שֶׁהוּא זְמַן הַגָּלוּת הַנִּמְשָׁל לְלַיְלָה ״שׁוֹמֵר מַה מִּלַּיְלָה״ (ישעיהו כא:יא), וְכֵן בַּפָּסוּק ״לִינִי הַלַּיְלָה״ דָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַגָּלוּת, עַד הַבֹּקֶר שֶׁהוּא זְמַן שֶׁיָּרִיק עָלֵינוּ כְּבוֹדוֹ וְאָתָא בֹּקֶר, וְהַזְּמַן הוּא אַחַר עֲבוֹר ת״ק לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יט:ח) כִּי יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנָה, וּמֵהַשֵּׁכֶל יִהְיוּ ת״ק רִאשׁוֹנָה מִדַּת לַיְלָה וְת״ק שְׁנִיָּה מִדַּת יוֹם, וְהוֹדִיעַ ה׳ כִּי עַד הַבֹּקֶר שֶׁכְּשֶׁיִּגָּמֵר ת״ק שָׁנָה בַּגָּלוּת עַד הַבֹּקֶר שֶׁיִּהְיֶה הָעֲלִיָּה, וּבֹקֶר זֶה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם בֹּקֶר שֶׁל אֶלֶף הַחֲמִישִׁי אוֹ בָּקְרוֹ שֶׁל אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי כִּי בָּאֶלֶף הָרְבִיעִי גָּלָה כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל בַּעֲקֵבוֹ, לָזֶה גִּלָּה ה׳ סוֹדוֹ בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים כִּי הוּא לְבֹקֶר שֵׁנִי, וְהוּא אָמְרוֹ (ישעיהו לג:ב) ״הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים״ – לִשְׁנֵי בְּקָרִים, לְבֹקֶר שֵׁנִי אִם לֹא לְבֹקֶר רִאשׁוֹן. וְלָזֶה אָמַר ״עַד הַבֹּקֶר״ הַיָּדוּעַ שֶׁהוּא שֵׁנִי וְלֹא בֹּקֶר הַבָּא רִאשׁוֹן בַּגָּלוּת. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (ישעיהו כא:יב) ״אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה״, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁאָתָא בֹּקֶר רִאשׁוֹן לֹא הוֹעִיל וּבָא גַּם כֵּן הַלַּיְלָה אַחֲרָיו כִּי לֹא נוֹשַׁעְנוּ בּוֹ. וְאוּלַי כִּי אִלּוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ שְׁלֵמִים הָיוּ נִגְאָלִים בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן.
ויקרא ו:ב · פירוש כב
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְהוּא מַה שֶׁרָמוּז בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא נִגְזַר עַל יִשְׂרָאֵל גָּלוּת אֶלָּא יוֹם אֶחָד, דִּכְתִיב (תהלים כ:ב) ״יַעַנְךָ ה׳ בְּיוֹם צָרָה״, פֵּרוּשׁ יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא נִשְׁאָרִים אֶלָּא תרע״ב שֶׁהֵם עק״ב שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאֶלֶף הָרְבִיעִי וְת״ק שֶׁל אֶלֶף הַחֲמִישִׁי, הֲרֵי תרע״ב, וּבַבֹּקֶר הָיוּ נִגְאָלִים, וּלְצַד מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים עִכֵּב וְיִעֵד בֹּקֶר שֵׁנִי, וְלָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ (ישעיה לג:ב) ״ה׳ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ קִוִּינוּ לִהְיוֹת הַגְּאֻלָּה בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא לְעַכֵּב עַד בֹּקֶר שֵׁנִי, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים הֱיֵה זְרוֹעָם לַבְּקָרִים כְּשֶׁיַּעַבְרוּ שָׁנִים.
ויקרא ו:ב · פירוש כח
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וּפָשַׁט וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת שֶׁבְּגָדִים הָרִאשׁוֹנִים הֵם לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּעוֹשֵׂי רָעָתֵנוּ, וְעַכְשָׁיו בָּא לְהֵיטִיב לְהוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת וּלְהֵיטִיב אוֹתָנוּ, לָזֶה יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי בְּחִינַת הַהֲטָבָה, כִּי לֹא יְעַכֵּב קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת עַד כְּלוֹת עוֹשֵׂי רִשְׁעָה, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד יְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ וְיוֹצִיא אוֹתָנוּ מִמַּחֲנֵה הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים אֶל מָקוֹם טָהוֹר, הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַטְּהוֹרָה, כִּי אֶרֶץ הָעַמִּים הִיא טְמֵאָה הִיא וַעֲפָרָהּ וַאֲפִלּוּ אֲוִירָהּ (שבת טו.), וְאֵין לְךָ מָקוֹם שֶׁיִּקָּרֵא טָהוֹר זוּלַת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. גַּם יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ מָקוֹם טָהוֹר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנִּקְרָא טָהוֹר כִּבְיָכוֹל.
ויקרא ו:ב · פירוש ל
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יִרְצֶה, לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי זְמַן הַגְּאֻלָּה הָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בַּבֹּקֶר רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁנַת הת״ק לָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי, וּלְסִבַּת הֶעָוֹן נִתְעַכֵּב עַד בֹּקֶר שֵׁנִי, וְאָמַר הַכָּתוּב כִּי לֹא מִפְּנֵי זֶה יִזְכּוּ הָאֻמּוֹת וְלֹא יָבֹא עֲלֵיהֶם מַה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לָבֹא עֲלֵיהֶם בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן. לוּ יְהִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא זָכוּ לִגָּאֵל, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִמָּלְטוּ הָאֻמּוֹת מֵהַצָּרָה שֶׁהָיְתָה עֲתִידָה לָבֹא עֲלֵיהֶם אָז, וְיָבִיא ה׳ עֲלֵיהֶם מַה שֶׁנִּתְחַיְּבוּ בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן וּבֹקֶר שֵׁנִי.
ויקרא ו:ב · פירוש לב
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ אֵשׁ תָּמִיד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיַּכֶּה ה׳ בָּהֶם מַכָּה רַבָּה, לֹא תִכְבֶּה אֵשׁ וְתָמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יואל ד:כא) ״וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי״, עַד אֲבוֹד רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ (זכריה יד:ט).
ויקרא יא:ג · פירוש א
כֹּ֣ל ׀ מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ פְּרָסֹ֔ת מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃
כֹּל מַפְרֶסֶת וְגוֹ׳ מַעֲלַת גֵּרָה. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין נט.) כָּל בְּהֵמָה שֶׁמַּפְרֶסֶת פַּרְסָה הִיא מַעֲלַת גֵּרָה, חוּץ מִן הַחֲזִיר, וְהוּא אָמְרוֹ כֹּל מַפְרֶסֶת וְגוֹ׳ מַעֲלַת גֵּרָה, פֵּרוּשׁ בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא מַעֲלַת גֵּרָה, וּמִעֵט אַחַר כָּךְ הַחֲזִיר שֶׁיָּצָא מֵהַכְּלָל. וְאוּלַי מִמַּה שֶׁלֹּא הוֹצִיא מִן הַכְּלָל סָמוּךְ לְהוֹדָעַת הַכְּלָל רָמַז שֶׁאֲפִלּוּ הַחֲזִיר בַּכְּלָל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רבינו בחיי בשם תנחומא) לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חֲזִיר שֶׁעָתִיד לַחְזֹר לִהְיוֹת מֻתָּר, וּמֵעַתָּה כְּלָל ״כֹּל מַפְרֶסֶת״ וְגוֹ׳ הִיא ״מַעֲלַת״ וְגוֹ׳ לֹא יָצָא מִכְּלָלוֹ דָּבָר, וְעַל זְמַן מֵהַזְּמַנִּים אָמַר הַחֲזִיר שֶׁהוּא מַפְרִיס וְכוּ׳ לֹא יִגָּר.
ויקרא יא:ז · פירוש א
וְאֶת־הַ֠חֲזִ֠יר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֜ה ה֗וּא וְשֹׁסַ֥ע שֶׁ֙סַע֙ פַּרְסָ֔ה וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃
וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר. פֵּרוּשׁ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר לִזְמַן שֶׁהוּא לֹא יִגָּר, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא יַעֲלֶה גֵּרָה וְיַחְזוֹר לִהְיוֹת מֻתָּר, וְלֹא שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּלֹא גֵּרָה וְיֻתַּר, כִּי תּוֹרָה לֹא תְשֻׁנֶּה.
ויקרא יב:ב · פירוש ו
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃
עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָצִינוּ שֶׁנִּקְרֵאת אִשָּׁה בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, דִּכְתִיב (ישעיהו נד:ה) ״כִּי בוֹעֲלַיִךְ עוֹשַׂיִךְ״, וּכְתִיב (ישעיהו נד:ו) ״וְאֵשֶׁת נְעוּרִים״, וּכְתִיב (הושע ב:כא) ״וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי״ וְגוֹ׳, (ישעיהו נ:א) ״אֵיזֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת״ וְגוֹ׳, וְעָלֶיהָ אוֹמֵר הַכָּתוּב ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ״ – פֵּרוּשׁ הַזְרָעַת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (הושע י:יב) ״זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה״. וְיָלְדָה זָכָר – פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה הוֹלָדָתָהּ זָכָר, פֵּרוּשׁ, דַּע כִּי בְּחִינַת הַזָּכָר הִיא בְּחִינָה עֶלְיוֹנָה מִבְּחִינַת הַנְּקֵבָה, וְהַתּוֹרָה מְיַחֶסֶת בְּחִינוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת בִּבְחִינַת הַזָּכָר. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי אִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל תַּזְרִיעַ וַדַּאי שֶׁתּוֹלִיד הַדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח., שמות רבה טו) עֹצֶם הַפְלָגַת הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר יַפְלִיא ה׳ בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל אִם יִשְׂרָאֵל יִזְכּוּ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַכְּשֵׁרִים. וִיכַוֵּן לְהַבְדִּיל בֵּין הַגְּאֻלָּה הַמְּחֻכָּה לַגְּאֻלָּה שֶׁעָבְרָה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֵרוֹם וְעֶרְיָה, גַּם אָמַר הַכָּתוּב (דברים ד:לד) ״גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי״, וְאוֹתָהּ גְּאֻלָּה תַּכְלִיתָהּ לֹא עָמַד, כִּי נֶחְרַב הַבַּיִת וְגָלוּ וְהָיָה מַה שֶּהָיָה, וְאֵין טוֹבָה זוֹ בִּבְחִינַת זָכָר. אֲבָל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לְצַד שֶׁעַל כָּל פָּנִים תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל, לוּ יִהְיֶה שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים אַף עַל פִּי כֵן בְּאֶמְצָעוּת אֹרֶךְ הַגָּלוּת וְעֵסֶק הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב (דברים לא:כא) ״לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ״, עַל כָּל פָּנִים תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בִּבְחִינַת זָכָר, וְעָמְדָה לָנֶצַח. וְאָמְרוֹ וְטָמְאָה וְגוֹ׳, כָּאן רָמַז תִּקּוּן אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה ה׳ לְהַשִּׂיג בְּחִינַת הַזָּכָר, כִּי שֶׁבַע שָׁנִים יְכוֹנֵן חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, כְּאָמְרָם (סנהדרין צז.) זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁבוּעַ שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא וְכוּ׳ לְיַסְּרָם וּלְזַקְּקָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְטָמְאָה״ – יִחֵס הַיִּסּוּר לִבְחִינַת הַטֻּמְאָה כִּי הוּא הַטָּמֵא הוּא הַמְיַסֵּר, וְאָמַר שִׁבְעַת יָמִים – פֵּרוּשׁ שֶׁבַע שָׁנִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (כתובות נז:) ״תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָה אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר״ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״יָמִים״ – שָׁנָה. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ שֶׁאַחַר עֲבוֹר שֶׁבַע שָׁנִים בְּהַתְחָלַת יוֹם הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, כִּי אָז יַעֲבִיר ה׳ בְּחִינַת הָעָרְלָה מֵהָעוֹלָם, דִּכְתִיב: ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״, וְזֶה יִהְיֶה בְּשָׁנָה שְׁמִינִית, וְיָדוּעַ הוּא בְּחִינַת הָעָרְלָה שֶׁהִיא הַקְּלִפָּה.
ויקרא יב:ג · פירוש ח
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וְזֶה לְךָ הָאוֹת, כִּי אֵין אָדָם יָכוֹל לֵיהָנוֹת מֵהַחִטָּה עַד עֲשׂוֹת בָּהּ מְלָאכוֹת רַבּוֹת מִלְּפָנֶיהָ וּמִלְּאַחֲרֶיהָ בְּמִסְפַּר עֲשָׂרָה, הֲלֹא הֵמָּה סְדוּרִים בְּפֶרֶק כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בְּשַׁבָּת (דף עג:) עַד הָאוֹפֶה, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה קְלָלוֹת שֶׁנִּתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פנחס רמג). וְלָזֶה כְּשֶׁיַּעֲבִיר ה׳ רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ, דִּכְתִיב (זכריה יג:ב) ״וְאֶת רוּחַ וְגוֹ׳ מִן הָאָרֶץ״, לִרְמֹז גַּם בְּחִינַת הָאָרֶץ עַצְמָהּ, וְאָז תּוֹצִיא הָאָרֶץ גְּלוּסְקָאוֹת. פֵּרוּשׁ, אֵין צֹרֶךְ לְאֶחָד מֵעֲשָׂרָה מְלָאכוֹת, אֶלָּא הָאָרֶץ מֵעַצְמָהּ תּוֹצִיא גְּלוּסְקָאוֹת לֶחֶם שֶׁאֵין צָרִיךְ מַכְשִׁירִים. וְלָזֶה נִתְכַּוֵּן רַבִּי עֲקִיבָא בְּהוֹרָאַת שִׁבֳּלִים וּגְלוּסְקָאוֹת, כִּי הִיא הַסִּבָּה וְהוּא הַטַּעַם לְלֵידַת הֶעָרֵל, שֶׁבְּחִינַת הָרַע אֲשֶׁר דָּבְקָה בְּנֶפֶשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן טֻמְאָתָהּ מָלְאָה אָרֶץ. וְלָזֶה הֲגַם שֶׁהָאָדָם בִּזְמַן שֶׁהוּא מוֹלִיד הוּא מָהוּל, אַף עַל פִּי כֵן בְּחִינַת כֹּחוֹת הַמְהַוּוֹת זֶרַע אֲשֶׁר בּוֹ נוֹצַר הַוָּלָד מְצִיאוּתָם הוּא מִתּוֹלֶדֶת הָאָרֶץ, כִּי יִגְדַּל הָאָדָם מִגִּדּוּלֶיהָ וּמִגִּדּוּלֵי גִדּוּלֶיהָ, וּמֵהֶם יִתְכּוֹנֵן בּוֹ תְּכוּנַת הַחוֹשֵׁב וְהַמַּעֲשֶׂה. וּלְצַד שֶׁכָּל גִּדּוּלִין אֵלּוּ מֵהָאָרֶץ אֲשֶׁר צָמְחָה יָעִידוּ לָמוֹ שֶׁמְּלֵאִים בְּחִינַת הָרַע בְּכַמָּה הַדְרָגוֹת שֶׁבֵּין הַגְּלוּסְקָאוֹת לַשִּׁבֳּלִים, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן הַזֶּרַע שֶׁמִּמֶּנּוּ יְצִירַת הַוָּלָד לֹא יֵצֵא מִבְּחִינָה זוֹ, וְלָזֶה יֵצֵא הַוָּלָד עֲרַל בָּשָׂר. וּשְׁאֵלַת טוּרְנוּסְרוּפוּס שְׁנִיָּה אִם ה׳ חָפֵץ בַּמִּילָה לָמָּה אֵינוֹ יוֹצֵא מָהוּל, שְׁאֵלָתוֹ הוּא לְצַד שֶׁהוּא חָסֵר יְדִיעַת רוּחָנִיּוּת וְחָשַׁב כִּי תַּכְלִית מַעֲשֵׂה הַמִּילָה הוּא מַה שֶׁנִּרְאֶה לָעֵינַיִם בַּגּוּף, לֹא שֶׁיֵּשׁ דָּבָר בַּפְּנִימִיּוּת.
ויקרא יד:ט · פירוש ה
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה עַל גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר כִּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת הַצָּרַעַת, וְיִשְׁלְטוּ בָהֶם לְצַד הַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁיְּסוֹבֵב הַצָּרַעַת. וְתִמְצָא גַּם כֵּן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם בַּעֲלֵי לָשׁוֹן הָרַע, דִּכְתִיב ״וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה״ וְגוֹ׳ (שמות ג:כב), וְדָבָר זֶה הָיָה בְּיָדָם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְכוּ׳. גַּם אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמַּרְחִיק הָאָדָם מִן קוֹנוֹ כְּלָשׁוֹן הָרַע, וְלָזֶה אָמְרָה הַתּוֹרָה זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע שֶׁהוּא עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּצְטָרַע בְּנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם הַטְּמֵאִים, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ שֶׁיְּטַהֵר לְשׁוֹנוֹ וּדְרָכָיו, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן כִּי ה׳ בָּרוּךְ הוּא יִתְכַּנֶּה בְּשֵׁם כֹּהֵן, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּפָסוּק ״וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן״. וְאָמַר ״וְהוּבָא״ לְצַד שֶׁנִּתְרַחֵק, עַכְשָׁיו יִתְקָרֵב וּבָא אֶל הַכֹּהֵן, וְתֵכֶף וּמִיָּד ״כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל וְגוֹ׳ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו״. וְאָמַר ״וְהוּבָא״, פֵּרוּשׁ, מֵעַצְמוֹ יִתְקָרֵב כִּי מַעֲשָׂיו יְקָרְבוּהוּ וְיִקָּרֵא קָרוֹב, דִּכְתִיב ״שָׁלוֹם וְגוֹ׳ וְלַקָּרוֹב״ (ישעיהו נז:יט), וְאָז ״וְיָצָא ה׳ וְנִלְחַם״ וְגוֹ׳ (זכריה יד:ג). וְהוּא אָמְרוֹ וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שֶׁהִיא חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָתוֹ לְחוּצָה לָאָרֶץ מָקוֹם טָמֵא, שֶׁשָּׁם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הֵם גּוֹלִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְרָאָה וְהִנֵּה נִרְפָּא הַנֶּגַע שֶׁבַּעֲדוֹ בָּא הַצָּרַעַת, שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְנִטְהָרוּ.
ויקרא יד:ט · פירוש ו
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת – הֵם שְׁנֵי מְשִׁיחִים, וְנִקְרָא צִפּוֹר כִּי כֵן יִתְכַּנּוּ נְשָׁמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כַּיָּדוּעַ. וְעוֹד מָצִינוּ שֶׁיִּתְכַּנֶּה הַגּוֹאֵל לְצִפּוֹר, וְזֶה לְךָ לְשׁוֹן הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת בָּלָק (במדבר כד:יז): וּמֵהַהוּא מְעַרְתָּא יִסְגֵּא חַד עוֹפָא רַבְרְבָא עִלָּאָה דְּיִשְׁלוֹט בְּעָלְמָא וְלֵיהּ יִתְיְהִיב מַלְכוּתָא וְכוּ׳ עַד כָּאן. וּמָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁשְּׁנֵי מְשִׁיחֵי יִשְׂרָאֵל הֵם מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וּבַתְּחִלָּה יִתְגַּלֶּה מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם וְיָמוּת, וְאַחַר כָּךְ יִתְגַּלֶּה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּכְנֶגֶד שְׁנֵי אֵלּוּ אָמַר ״וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת״, כָּל אֵלּוּ הַכִּנּוּיִים הֵם מַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַעַת.
ויקרא יד:ט · פירוש ט
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וְאָמַר אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה שֶׁהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, יִקַּח אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִיצָרֵף עִמּוֹ זְכוּת הָאָבוֹת, וִיצָרֵף נִקְמַת הַצַּדִּיק שֶׁנֶּהֱרַג. וְהוּא אָמְרוֹ ״יִקַּח אוֹתָהּ וְאֶת עֵץ וְגוֹ׳ וְטָבַל אוֹתָם בְּדַם הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה״, וְיִתְגַּבְּרוּ הָרַחֲמִים מִזְּכוּת הָאָבוֹת וּמִמָּשִׁיחַ הַנֶּהֱרָג, וְיִתְכַּפְּרוּ כָּל הַדְרָגוֹת הַטֻּמְאוֹת וּמְנִיעוֹת דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַכָּתוּב כָּאן בְּאָמְרוֹ וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר, פֵּרוּשׁ, עִנְיַן כַּפָּרָה, כִּי לְמַעַן זְכוּת הָאָבוֹת וּלְמַעַן אֶשְׁכּוֹל הַנֶּהֱרָג הוּא כּוֹפֶר וִיכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר שִׁבְעָה כְּנֶגֶד שִׁבְעָה הַדְרָגוֹת הַטֻּמְאָה אֲשֶׁר יִטַּמְּאוּ בָּהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם שִׁבְעָה כַּיָּדוּעַ, וְהֵן הֵנָּה הָרְמוּזִים בְּטֻמְאַת מֵת וְטֻמְאַת נִדָּה דִּכְתִיב ״כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה״ וְגוֹ׳. וּבָזֶה וְטִהֲרוֹ, וְאָז וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה, כְּאָמְרוֹ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת בָּלָק וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמֵהַהִיא מְעַרְתָּא יִסְגֵּא חַד עוֹפָא רַבְרְבָא עִלָּאָה דְּיִשְׁלוֹט בְּכָל עָלְמָא וְלֵיהּ יִתְיְהִיב מַלְכוּתָא וְכוּ׳. וְהוּא אָמְרוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה שֶׁהוּא עוֹלָם הַזֶּה שֶׁתִּהְיֶה שׁוֹלֶטֶת בְּכָל הָעוֹלָם. וְאָז וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל אֶת בְּגָדָיו הֵם בְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁהָיוּ מְלֻבָּשִׁים בְּנִשְׁמָתוֹ, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (זכריה ג:ד) ״הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים״. וְגִלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ שֶׁהֵם בְּחִינַת צִמְחֵי הַחֹמֶר הֶעָכוּר, וְרָחַץ בַּמַּיִם הוּא הַתּוֹרָה בָּהּ יְטַהֵר מַחְשְׁבוֹתָיו, וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה זֶה מַחֲנֵה שְׁכִינָה, יְרוּשָׁלַיִם הַיּוֹרֶדֶת בְּנוּיָה מִלְמַעְלָה.
ויקרא כה:כה · פירוש א
כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃
כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ תִּרְמֹז עִנְיָן גָּדוֹל וְהֶעָרָה לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל. ״כִּי יָמוּךְ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת י:יח) ״בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ז:) עֲשִׂיתֶם לְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים קד:ג) ״הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו״ מָךְ, כִּי כְּשֶׁהַתַּחְתּוֹנִים מַטִּין מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב מִסְתַּלְּקִים הַהַשְׁפָּעוֹת וּמִתְמַסְכֵּן עַמּוּד הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הָעִקָּר תָּלוּי בַּתַּחְתּוֹנִים.
ויקרא כה:כה · פירוש ב
כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃
וְאָמַר וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ. יִרְצֶה עַל הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, אֲשֶׁר הוּא אֲחֻזָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבּוֹ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִמְכַּר הַבַּיִת בְּיַד הָאֻמּוֹת. וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים עט) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף בָּאוּ גוֹיִם״ וְגוֹ׳, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי גְּאֻלָּתוֹ הִיא בְּיַד הַצַּדִּיק אֲשֶׁר יִהְיֶה קָרוֹב לַה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא י:ג) ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״, הוּא יִגְאַל מִמְכַּר אָחִיו. כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יִקְרָא לַצַּדִּיקִים אָח כִּבְיָכוֹל, דִּכְתִיב (תהלים קכב:ח) ״לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי״, וְהַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה בְּהָעִיר לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם וְיֹאמַר לָהֶם: ״הֲטוֹב לָכֶם כִּי תֵּשְׁבוּ חוּץ, גּוֹלִים מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיכֶם? וּמַה יֶעֱרַב לָכֶם הַחַיִּים בָּעוֹלָם זוּלַת הַחֶבְרָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר הֱיִיתֶם סְמוּכִים סְבִיב לְשֻׁלְחַן אֲבִיכֶם, הוּא אֱלֹהֵי עוֹלָם בָּרוּךְ הוּא לָעַד?״ וְיַמְאִיס בְּעֵינָיו תַּאֲווֹת הַנִּדְמִים וִיעוֹרְרֵם בְּחֵשֶׁק הָרוּחָנִי גַּם נִרְגָּשׁ לְבַעַל נֶפֶשׁ כָּל חַי, עַד אֲשֶׁר יֵיטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם. וּבָזֶה יִגְאַל ה׳ מִמְכָּרוֹ. וְעַל זֶה עֲתִידִין לִתֵּן אֶת הַדִּין כָּל אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵהֶם יְבַקֵּשׁ ה׳ עֶלְבּוֹן הַבַּיִת הֶעָלוּב.
ויקרא כה:כו · פירוש א
וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָד֔וֹ וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צג.) אֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (שמות טו:ג) ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה״, כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ גּוֹאֵל כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, אֵין מְנַהֵל וְאֵין מַחֲזִיק בְּיַד אוּמָּה יִשְׂרְאֵלִית לַהֲשִׁיבָהּ אֶל אָבִיהָ, אַל תֹּאמַר כִּי חָס וְשָׁלוֹם אָבְדָה תִּקְוָה, אֶלָּא ״וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ״. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) כִּי הַיִּסּוּרִין וְהַגָּלוּת הֵם תִּקּוּן הָאוּמָה לְהַכְשִׁירָהּ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ב:טו) ״יַד ה׳ הָיְתָה בָּם״ שֶׁהִיא מִדַּת הַגְּבוּרָה הַחוֹבֶטֶת בָּאוּמָה בַּגָּלוּת הַמַּר, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה יַשִּׂיג לִמְצֹא כְּדֵי גְּאֻלַּת הַבַּיִת.
ויקרא כה:כז · פירוש א
וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּר֔וֹ וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־ל֑וֹ וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְחִשַּׁב וְגוֹ׳. הִנֵּה לְצַד שֶׁהַמֶּכֶר הוּא בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, כְּאָמְרוֹ (ישעיה נ:א) ״הֵן בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם״, וְהֶעָוֹן הוּא חוֹב עַל הָאָדָם, בִּשְׁעַת קְרִיעַת הַשְּׁטָר צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן הַחוֹב שֶׁעָלָיו וְלִפְרֹעַ הַנִּשְׁאָר, וְהוּא אָמְרוֹ וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ הַשָּׁנִים שֶׁנִּשְׁאַר הַבַּיִת מָכוּר וְיִתְנַכֶּה לְפִי שִׁעוּר הַשָּׁנִים מֵעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹדֵף יָשִׁיב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) בְּמִשְׁפְּטֵי הַתְּשׁוּבָה וְתִקּוּנֶיהָ תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל, אִם אָדָם נֶהֱנָה מֵהֶעָוֹן יְסַגֵּף עַצְמוֹ כְּשִׁעוּר מַה שֶׁנֶּהֱנָה מֵהַחֵטְא וּבָזֶה יִפְרַע חוֹבוֹ. וּכְמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה אֲדוֹן הָעוֹלָם כְּשֶׁיִּתְקָרֵב זְמַן הַגְּאֻלָּה, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח:) שֶׁיִּהְיוּ חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וּבָזֶה וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם עַל יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ל:ג) ״וְשָׁב ה׳ אֶת שְׁבוּתְךָ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט:) ״יָשִׁיב״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְשָׁב״ וְגוֹ׳:
ויקרא כה:כח · פירוש א
וְאִ֨ם לֹֽא־מָצְאָ֜ה יָד֗וֹ דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לוֹ֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּר֗וֹ בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹת֔וֹ עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיּוֹבֵ֑ל וְיָצָא֙ בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֽוֹ׃ {ס}
וְאָמְרוֹ וְאִם לֹא מָצְאָה יָדוֹ דֵּי הָשִׁיב. פֵּרוּשׁ, אִם יִרְאֶה הָאָדוֹן כִּי אֵין כֹּחַ בָּעָם לִסְבֹּל חֲבָלִים עוֹד, וְרַבּוּ חוֹבוֹתֵיהֶם לְמַעְלָה רֹאשׁ וְאָפַס בָּהֶם כֹּחַ הַסַּבָּל, וְהָיָה מִמְכָּרוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל שֶׁהוּא זְמַן הַמֻּגְבָּל לִגְאֻלָּה בְּעִתָּהּ, וְאָז וְיָצָא בַּיּוֹבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ כִּי קֵץ הַגָּלוּת יֶשְׁנוֹ אֲפִלּוּ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל רְשָׁעִים גְּמוּרִים חָס וְשָׁלוֹם.
ויקרא כה:כט · פירוש א
וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ׃
וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר. אַחַר שֶׁאָמַר עִנְיַן מֶכֶר הַבַּיִת, חָזַר הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם לַדָּבָר אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁיִּמְכֹּר ה׳ אֲחֻזָּתוֹ בֵּית הַבְּחִירָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאִישׁ״ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב – פֵּרוּשׁ׳ בַּיִת שֶׁבּוֹ מוֹשַׁב אֱלֹהִים, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ״עִיר חוֹמָה״ – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, דִּכְתִיב (תהילים קכ״ה:ב׳) ״יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ״. אָמַר הַטַּעַם הוּא וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה אַדְרַבָּה נִגָּאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהילים ע״ט:א׳) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף״ וְגוֹ׳, שֶׁהִשְׁלִיךְ ה׳ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה נִשְׁאָר מִיִּשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט, וְאִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יְרוּשָׁלַיִם. לָזֶה ״וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ״ שֶׁל עַם וּגְאֻלַּת הַבַּיִת, כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.
ויקרא כה:לט · פירוש ג
וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃
וְאָמְרוֹ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל – הוּא גְּבוּל הַגְּאֻלָּה כַּיָּדוּעַ, ״יַעֲבֹד עִמָּךְ״, וּמוֹדִיעַ ה׳ כִּי סוֹף סוֹף יֵצֵא מֵעִמּוֹ, דִּכְתִיב וְיָצָא מֵעִמָּךְ, הוּא וּבָנָיו – פֵּרוּשׁ, הַנִּיצוֹצִים הַמִּתְבָּרְרִים בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתָם עִמּוֹ, וְהוּא סוֹד הַגָּלוּת. שֶׁאִם לֹא כֵן, לָמָּה לֹא יְיַסְּרֵם ה׳ בְּשֵׁבֶט מוּסָר שָׁם בְּאַרְצָם וּבְנַחֲלָתָם? אֶלָּא אֶחָד מֵהַטְּעָמִים הוּא כְּדֵי שֶׁיְּבָרְרוּ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה מִבֵּין הָאֲרָצוֹת, כִּי כָל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁיִּמָּצְאוּן שָׁם יִשְׂרָאֵל, בְּאֶמְצָעוּת הַיִּסּוּרִין וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, הַנִּיצוֹצוֹת מִתְבָּרְרִים מֵעַצְמָם, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (קהלת ח:ט) ״עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ״.
ויקרא כה:לט · פירוש ה
וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃
וְאָמַר וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי בְּבֹא הַגּוֹאֵל יִטַּע ה׳ בְּתוֹכֵנוּ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר שָׁם הוּא מִשְׁפַּחַת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גַּם יָקוּמוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר וְיָשׁוּבוּ כָּל אֶחָד אֶל אֲחֻזַּת אֲבוֹתָיו, הוּא אוֹר עוֹלָם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כּוֹנְנוּ יָדָיו יִתְבָּרַךְ.
ויקרא כו:יא · פירוש יד
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם, פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב תַּכְלִית הַהַצְלָחָה הַבָּאָה מִכִּלְיוֹן הָאוֹיְבִים, וְאָמַר ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁזֶּה נוֹפֵל יִפְּלוּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁהֵם כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל הַמְּקַבְּצִים אוֹתָם. וְכִנָּה נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְצַד שֶׁהֵם חֵלֶק ה׳, וּבָזֶה יִפְרוּ וְיִרְבּוּ. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מז:כז) ״וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״, וּמַה שֶׁפֵּרֵשׁ הַמַּגִּיד לְמהרי״ק בְּפָסוּק ״וַיָּמָת יוֹסֵף וְגוֹ׳ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ״ וְגוֹ׳:
ויקרא כו:יא · פירוש טז
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה, כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל יִשְׁתַּדְּלוּ בַּדָּבָר הָאָמוּר, הֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ לַמַּפְסִיק בְּחֵלֶק אֶחָד, הָאָדוֹן יִפְנֶה לָנוּ מֵחֵלֶק הַמּוּפְנֶה, וְיַגְדִּיל וְיַרְבֶּה כֹּחֵינוּ נֶגֶד הָאוֹיֵב עַד כְּלוֹת הַמָּסָךְ, וְאָז ״וַהֲקִימוֹתִי״ וְגוֹ׳.
ויקרא כו:יא · פירוש כד
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי וְגוֹ׳. יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא עה.) שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹרִיד מִשְׁכָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא מִשּׁוֹהַם, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ מִיָּשְׁפֵה, וּכְאָמְרוֹ (שמות טו:יז) ״פָּעַלְתָּ ה׳ מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם, פֵּרוּשׁ, מִשְׁכָּן שֶׁכּוֹנְנוּ יָדַי אוֹרִידֵהוּ וְאֶתְּנֵהוּ בְּתוֹכְכֶם, וּמֵאָז עַד עוֹלָם יַעֲמֹד הַדָּבָר, כְּאָמְרוֹ ״וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, כִּי יַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ.
ויקרא כו:יא · פירוש כו
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם. עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יואל ג:א) ״וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם״, שֶׁיִּהְיֶה אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ מִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכָם, וְהוּא רוּחַ הַמְּנַבֵּא, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר יא:כט) ״עַם ה׳ נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם״:
ויקרא כו:יא · פירוש כח
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, לְצַד כִּי בַּזְּמַן הַזֶּה אֱמוּנַת אֱלֹהוּתוֹ הוּא מִפִּי הַנְּבִיאִים. לָזֶה אָמַר כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים שֶׁכָּל עַם ה׳ יוּכַּר לָהֶם אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיֵדְעוּ כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים, וְהוּא מַאֲמַר ״וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים״ – שֶׁיַּכִּירוּ אֱלֹהוּתוֹ מִצַּד עַצְמָם. וּלְצַד שֶׁהַכָּרָה זוֹ יֶשְׁנָהּ לְכָל הַנִּבְרָאִים, דִּכְתִיב (זכריה י״ד:ט׳) ״בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד״, לָזֶה אָמַר וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם – הֲגַם שֶׁהַהַכָּרָה שָׁוָה בַּכֹּל, לֹא יִהְיוּ לוֹ לְעָם אֶלָּא עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
ויקרא כו:יא · פירוש כט
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר חֲזַ״ל (ברכות יב.) בְּפָסוּק ״וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה׳ אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם״ וְגוֹ׳ (ירמיהו כג:ז), שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיֹּאמְרוּ ״חַי ה׳ אֲשֶׁר הֶעֱלָה יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִכָּל הָאֲרָצוֹת״. וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ – זֶה כְּנֶגֶד יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּכְנֶגֶד ״אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת״ אָמַר ״וָאֶשְׁבֹּר מוֹטוֹת עֻלְּכֶם״ וְגוֹ׳. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות כ:ב) ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים״, יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב גַּם כֵּן עַל הָאוֹפֶן עַצְמוֹ, יְעֻיַּן שָׁם.
במדבר
במדבר ה:טו · פירוש ד
וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קׇרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מא,ז): חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וְכוּ׳, חֵרוּת מִיֵּצֶר הָרַע, וְעַל יְדֵי עֲוֹן הָעֵגֶל חָזַר הַכִּיעוּר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ הַשָּׂטָן, וְלֹא הוֹעִיל הֲטָבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְמָקוֹם מוּגְבָּל תּוֹךְ מַחֲנֵיהֶם, אֲבָל כְּלָלוּת הָעוֹלָם נָשַׁמּ״וּ בְּיוֹם זַעַם וְחָזַר קַב הַמָּוֶת לָעוֹלָם. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּזְּמַן הַמְּקֻוֶּה אֲשֶׁר יֹאבַד כָּל בְּחִינַת הָרַע, כְּאָמְרוֹ (זכריה י״ג:ב׳) ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״, שֶׁאָז אַרְצֵנוּ תִּקָּרֵא אֶרֶץ הַחַיִּים כִּי בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.
במדבר ח:ב · פירוש יג
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז בְּשִׁבְעָה נֵרוֹת לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם שִׁבְעִים אוּמּוֹת, כָּל אֶחָד יִרְמֹז לִכְלַל הָעֲשִׂירִי. יִרְמֹז כִּי כֻלָּן מְאִירִים לְנוֹכַח הַמַּעֲרָבִי, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּעֲרָב כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְרָמַז גַּם כֵּן שֶׁכֻּלָּן כָּלִים וְנֵר יִשְׂרָאֵל לֹא יִכְבֶּה. וְתִמְצָא שֶׁהֶאָרַת הַנֵּרוֹת אֵינוֹ אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וְהוּא סוֹד הַגָּלוּת שֶׁנִּקְרָא לַיְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבֹא זְמַן הַיְּשׁוּעָה הַמִּתְיַחֵס לָהּ בֹּקֶר, כְּתִיב (ישעיה כא:יב) ״אָתָא בֹקֶר״ וְגוֹ׳, יִכְבֶּה נֵר הָאוּמּוֹת וְיִשָּׁאֵר מִכְּלָלוּתָם נֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. גַּם רָמַז בְּמִצְוַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שֶׁיְּכַוֵּן הַמַּדְלִיק בְּהַדְלָקָתָם שֶׁתִּהְיֶה הֶאָרָתָם לְמוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ לְצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְיַחֵס לָהֶם שֵׁם פָּנִים, כַּיָּדוּעַ לַמְּבִינִים.
במדבר כ:ח · פירוש טו
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְעֹמֶק הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁאִם הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עוֹשִׂים קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּאֶמְצָעוּת שֶׁהָיְתָה הָעֵדָה גַּם כֵּן כֻּלָּהּ שְׁלֵמָה וְצַדִּיקִים, הָיוּ מַחְלִיטִים אֱמוּנַת ה׳ בְּלִבָּם שְׁלֵמָה וְהָיָה נִגְרָשׁ מֵהֶם חֵלֶק הָרַע, וְהָיָה כֹּחַ בָּהֶם לְהַעֲמִיד אֱמוּנָתָם לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. וּמֵעַתָּה הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נִכְנָסִים לָאָרֶץ וְהָיָה מֹשֶׁה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין חֲשָׁשׁ לְהַשְׁלָכַת חֲמָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּהְיוּ חוֹטְאִים, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (מדרש תהלים עט) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף״ וְגוֹ׳, וּכְתַבְנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא תִּקּוּן הַדָּבָר עַל יְדֵיהֶם וְלֹא עֲשָׂאוּהוּ, נֶחְלַט הַדָּבָר.
במדבר כ:ח · פירוש יז
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶת הַקָּהָל הַזֶּה, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמעוני תשס״ד) הַזֶּה אֵינְכֶם מְבִיאִים, אֲבָל אַתֶּם מַכְנִיסִים אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבוֹא, דִּכְתִיב ״וְעָנְתָה שָׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ״ (הושע ב:יז) – זֶה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַד כָּאן. וּמִתּוֹכִיּוּת הַדְּבָרִים נִשְׁמַע שֶׁאִם הָיוּ מְקַדְּשִׁים שֵׁם שָׁמַיִם לְעֵינֵיהֶם, הָיָה הַדּוֹר הַהוּא כְּדוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, שֶׁיַּעֲבִיר ה׳ אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳.
במדבר כ:יז · פירוש א
נַעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ׃
נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ. וְלֹא אָמַר ״נָא נַעְבְּרָה״, אִם נְפָרְשָׁהּ לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה נִתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ הַבַּקָּשָׁה לְאַרְצוֹ שֶׁהִיא עִקַּר הַשְּׁאֵלָה שֶׁיִּהְיֶה הַמַּעֲבָר בְּאַרְצוֹ. וְאִם נְפָרְשָׁהּ לְשׁוֹן זְמַן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מד) שֶׁאֶחָד מִשָּׁלֹשׁ אֻמּוֹת שֶׁנָּתַן ה׳ לְזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הוּא אֱדוֹם, לָזֶה דִּקְדֵּק מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּת זֶה וְאָמַר שֶׁכָּל הַתְּנָאִים שֶׁהוּא מַתְנֶה עַל עַצְמוֹ ״לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאל״ וְגוֹ׳, כָּל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בַּהַעֲבָרָה שֶׁל עַתָּה, אֲבָל כְּשֶׁיַּעַבְרוּ לֶעָתִיד לָבֹא כִּי מֹשֶׁה הוּא אֲשֶׁר הָיָה מוֹשִׁיעַ וָרָב אָז לֹא יְקַבֵּל עָלָיו כָּל הַתְּנָאִים אֶלָּא לְהוֹרִישָׁם וּלְהוּמָּם וְלָבוֹז בִּזָּם, דִּכְתִיב (עובדיה א): ״בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וְגוֹ׳ וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ״ וְגוֹ׳:
במדבר כ:כג · פירוש ב
וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז, כֵּיוָן שֶׁאַהֲרֹן עוֹמֵד עִם מֹשֶׁה לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י.) בְּפָסוּק ״וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ״ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, וּגְאֻלָּה הָעֲתִידָה הִיא מִיַּד אֱדוֹם שֶׁהִיא מַלְכוּת ס״מ, לָזֶה אָמַר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם, פֵּרוּשׁ, עַל סִבַּת גְּבוּלָם אֲשֶׁר הִגְבִּיל ה׳ קֵץ לֶאֱדוֹם לִמָּסֵר בְּיַד יִשְׂרָאֵל, לָזֶה שָׁם יֵאָסֵף אַהֲרֹן. וְגָמַר אוֹמֶר אֶל עַמָּיו לִרְמֹז לְעַמָּיו הָעֲתִידִים לָרֶשֶׁת אֶרֶץ אֱדוֹם.
במדבר כא:יד · פירוש ב
עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהֹוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט, כִּי כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב וְאָמַר עָלֶיהָ כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, פֵּרוּשׁ וְאֵין לָהֶם בּוֹ לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר, פֵּרוּשׁ בַּסֵּפֶר אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳ בְּעִנְיַן הַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר יַנְחִיל לָעַמִּים וּמוֹצִיא מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה, וְשָׁם גַּם כֵּן יֵאָמַר אֲשֶׁר יַנְחִיל ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהָאֻמּוֹת כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְהָאָבוֹת, וְאָמַר יֵאָמַר כִּי שָׁם בַּסֵּפֶר יֵאָמַר עַל גְּבוּל זֶה שֶׁיִּתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹפָה, וְלֹא בַּזְּמַן הַהוּא אֶלָּא בְּבֹא מְשִׁיחֵנוּ אָז יַנְחִילֵנוּ ה׳ מוֹאָב וּגְבוּלוֹ שֶׁהוּא אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָׁה הַנִּשְׁאָרִים לָנוּ לִנְחוֹל אוֹתָם שֶׁהֵם הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי (בראשית טו:יט).
במדבר כא:יד · פירוש ד
עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהֹוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן׃
וְאָמְרוֹ וְאֶת הַנְּחָלִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בָּא לְסַדֵּר הַגְּבוּל שֶׁל מוֹאָב שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה׳ שֶׁעָתִיד ה׳ לָתֵת לָנוּ, וְאָמַר ״וְאֶת הַנְּחָלִים״ שֶׁל אַרְנוֹן גַּם כֵּן בִּכְלַל הַנִּתָּן לְיִשְׂרָאֵל, גַּם אֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה וְגוֹ׳:
במדבר כד:ז · פירוש ב
יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
וְאָמַר לְשׁוֹן דְּלִי לוֹמַר, כִּי בְּעֵרֶךְ פִּנָּה (בִּינָה) הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָתִיד ה׳ לְגַלּוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹף הַדּוֹרוֹת בִּימֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל בִּינָה, כָּל הַמ״ט הֵם בְּגֶדֶר דְּלִי בְּעֶרְכּוֹ. וְאָמַר כִּי הֲגַם שֶׁעַתָּה הוּא דְּלִי, זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִזְכֶּה לָקַחַת מַיִם רַבִּים שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וְהוּא אָמְרוֹ וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים:
במדבר כד:יד · פירוש ב
וְעַתָּ֕ה הִנְנִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לְעַמִּ֑י לְכָה֙ אִיעָ֣צְךָ֔ אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳ בְּאַחֲרִית וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁרָצָה לְגַלּוֹת לוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְאַבְּדוּ וִיקַעְקְעוּ בֵּיצָתָם שֶׁל מוֹאָב, וְגַם בָּלָק אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה רוֹאֶה דָּבָר זֶה בַּצִּפּוֹר כִּי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִמְחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, לָזֶה אָמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְהוֹדִיעוֹ דָּבָר זֶה, לְפִי שֶׁבָּא לְיַעֲצוֹ עֲצַת הַפְקָרַת בְּנוֹתֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קו.) בְּפֵרוּשׁ אָמְרוֹ ״לְכָה אִיעָצְךָ״, לָזֶה חָשׁ שֶׁיֹּאמַר אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיֵּצְאוּ נְשֵׁיהֶם לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים לְאַבְּדָם, הֲלֹא כָּל הַיּוֹצֵא יִדָּקֵר. לָזֶה הוֹדִיעוֹ כִּי לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ עַם הַזֶּה לְעַמְּךָ, וִיכוֹלִין נְשֵׁיהֶם לָצֵאת לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לַעֲצָתוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר לְעַמְּךָ, לוֹמַר דַּוְקָא לְעַמְּךָ שֶׁהֵם מוֹאָב שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם הוּא שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לָהֶם דָּבָר אֶלָּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּלְמַעֵט בָּלָק כִּי פֶּתַע יִשָּׁבֵר, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה דִּכְתִיב (במדבר לא,ח) ״וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן״ וְגוֹ׳ וְהוּא אֶחָד מֵהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כ).
במדבר כד:יז · פירוש א
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה וְגוֹ׳. כָּפַל הַדְּבָרִים בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת, גַּם כָּפַל לוֹמַר דָּרַךְ כּוֹכָב וְגוֹ׳ וְקָם שֵׁבֶט וְגוֹ׳, גַּם כָּפַל לוֹמַר וּמָחַץ וְגוֹ׳ וְקַרְקַר וְגוֹ׳. כָּל הַנְּבוּאָה בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נֶאֶמְרָה, וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק ״בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה״ – זָכוּ אֲחִישֶׁנָּה, לֹא זָכוּ בְּעִתָּהּ, וְהוּא רָחוֹק מֻפְלָג, וְזֶה לְךָ הָאוֹת הֵן אָנוּ בִּתְחִלַּת מֵאָה הַשִּׁשִּׁית לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וּכְנֶגֶד שְׁנֵי קִצִּים אֵלּוּ דִּבֵּר הַכָּתוּב. כְּנֶגֶד אִם זָכוּ אָמַר אֶרְאֶנּוּ, פֵּרוּשׁ לְדָבָר שֶׁאֲנִי עָתִיד לוֹמַר אֲבָל אֵינוֹ עַתָּה בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָּא בִּזְמַן אַחֵר, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵינוֹ רָחוֹק כָּל כָּךְ, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ב,כג) אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה כַּמִּצְטָרֵךְ הָיוּ נִגְאָלִים מִיָּד אֲפִלּוּ לֹא יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם אֶלָּא יוֹם אֶחָד בַּגָּלוּת, דִּכְתִיב ״יַעַנְךָ ה׳ בְּיוֹם צָרָה״. וּכְנֶגֶד קֵץ ״בְּעִתָּהּ״ אָמַר אֲשׁוּרֶנּוּ כְּמוֹ שֶׁצּוֹפֶה מֵרָחוֹק, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא קָרוֹב כִּי הַקֵּץ שֶׁל בְּעִתָּהּ אָרוֹךְ עַד לִמְאֹד בַּעֲווֹנוֹת. וְאָמְרוֹ דָּרַךְ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, זֹאת הִיא הַנְּבוּאָה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ ״אֶרְאֶנּוּ״ וְגוֹ׳.
במדבר כד:יז · פירוש ב
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
וְכֶפֶל הָעִנְיָן וְשִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה הַדָּבָר מֻפְלָא בְּמַעֲלָה וְיִתְגַּלֶּה הַגּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם בְּמוֹפֵת וְאוֹת, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (ח״א קיט. וח״ג ריב:), מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה מִצַּד הַקֵּץ וְאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לָהּ תִּהְיֶה בְּאֹפֶן אַחֵר, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (זכריה ט:ט) שֶׁהַגּוֹאֵל יָבֹא ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן כְּנֶגֶד גְּאֻלַּת ״אֲחִישֶׁנָּה״, שֶׁהִיא בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה״, אָמַר דָּרַךְ כּוֹכָב, שֶׁיִּזְרַח הַגּוֹאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, גַּם רָמַז לַכּוֹכָב הַיּוֹצֵא בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם לְנֵס מֻפְלָא, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (שם). וּכְנֶגֶד גְּאֻלַּת ״בְּעִתָּהּ״ שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״, אָמַר וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּקוּם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּדֶרֶךְ הַקָּמִים בָּעוֹלָם דֶּרֶךְ טֶבַע, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דניאל ד:יד) ״וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים עֲלַהּ״, שֶׁיָּבֹא עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְיָקוּם וְיִמְלֹךְ וְיַעֲשֶׂה מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסָמוּךְ.
במדבר כד:יז · פירוש ג
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
וְטַעַם שֶׁיִּעֵד גְּאֻלַּת ״אֲחִישֶׁנָּה״ שֶׁהִיא כְּכוֹכָב לְיַעֲקֹב, וּגְאֻלַּת ״בְּעִתָּהּ״ שֶׁהִיא עָנִי וְכוּ׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כִּתּוֹת הַצַּדִּיקִים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַמּוּשָּׂג לְגֶדֶר זֶה שֶׁל בִּיאַת הַגּוֹאֵל כְּכוֹכָב הוּא כְּשֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה מִפְּאַת גֶּדֶר הַבֵּינוֹנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם וְיָבֹא בִּזְכוּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, אֲבָל בִּיאָתוֹ בְּדֶרֶךְ ״וְקָם שֵׁבֶט״ זֶה יִהְיֶה כְּשֶׁלֹּא יֵטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם כַּת הַבֵּינוֹנִים וְלֹא יָבֹא אֶלָּא מִפְּאַת כַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל:
במדבר כד:יז · פירוש ד
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
עוֹד רָמַז בְּמַאֲמַר דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב עַל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד הָרָמוּז בַּכּוֹכָב כַּנִּזְכָּר, וְאָמְרוֹ וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל יִרְמֹז עַל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּגֶדֶר שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים יַעֲקֹב, לֹא יָאִיר לָהֶם אֶלָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, אֲבָל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם יָמוּת בְּמִלְחָמָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ רוֹמִילוּס, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב.). אֲבָל אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כֻּלָּן צַדִּיקִים, שֶׁבְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ, אָז אֲפִלּוּ אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁהוּא מָשִׁיחַ הַבָּא מֵאֶפְרַיִם – וְקָם, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה לוֹ תְּקוּמָה לִפְנֵי אוֹיְבָיו וְלֹא יַהַרְגֶנּוּ רוֹמִילוּס. וְתִמְצָא שֶׁצִּוּוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל (עץ חיים שער העמידה) לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתֵנוּ כְּשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים ״לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ״ וְגוֹ׳ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶהֱרָג בַּמִּלְחָמָה.
במדבר כד:יז · פירוש ה
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
וְאָמְרוֹ וּמָחַץ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה מד,כג) שֶׁאָמְרוּ כִּי שְׁלֹשָׁה עַמִּים אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם לְבַד מֵהַשִּׁבְעָה שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְפֶרֶק הֶשֵּׂג יַד יִשְׂרָאֵל, הֵם עַמּוֹן וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם, וְהֵם הָרְמוּזִים בְּמַאֲמַר קֵינִי קְנִזִּי קַדְמוֹנִי, וְהוּא אָמְרוֹ וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב פֵּרוּשׁ, הַמָּשִׁיחַ הָאָמוּר יְאַבֵּד מוֹאָב וְלֹא יַשְׁאִיר לוֹ פֵּאָה בְּכָל זָוִיּוֹתָיו, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר פַּאֲתֵי.
במדבר כד:יז · פירוש ח
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא אֵין לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֶשֶׂר אֻמּוֹת, וְלָמָּה אָמַר ״כָּל בְּנֵי שֵׁת״? הוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה כָּל בְּנֵי שֵׁת שֶׁבָּאוּ לְזַכּוֹתָם יִטָּהֲרוּ לָנוּ בֶּאֱדוֹם, וְלָזֶה וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת וְלֹא אָמַר ״וּמָחַץ״, כִּי לֹא יִתְאַבְּדוּ כָּל הָאֻמּוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה (ישעיהו ס״ה:כ׳) ״הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה״ וְגוֹ׳:
במדבר כה:יג · פירוש ב
וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא,ג?) שֶׁאָמְרוּ פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר הוּא עָתִיד לְבַשֵּׂר עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹן, וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב בַּמֶּה זָכָה לְמַעֲלָה זוֹ לְהָשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עדיות פ״ח מ״ז) אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ פִּינְחָס וְגוֹ׳ הֵשִׁיב וְגוֹ׳ בְּקַנְאוֹ וְגוֹ׳, כָּפַל לוֹמַר שְׁתֵּי קְנָאוֹת לִרְמֹז לַקִּנְאָה שֶׁקִּנֵּא בִּזְמַן זֶה וְלַקִּנְאָה שֶׁקִּנֵּא פַּעַם שְׁנִיָּה בִּימֵי אַחְאָב, כְּאָמְרוֹ (מלכים א יט:יד) ״קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה׳״, גַּם שָׁם כָּפַל לוֹמַר ״קַנֹּא קִנֵּאתִי״ לִרְמֹז לִשְׁתֵּי קְנָאוֹת, אַחַת בִּימֵי מֹשֶׁה וְאַחַת בִּימֵי אַחְאָב.
במדבר כה:יג · פירוש ג
וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
לָכֵן אָמַר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, שֶׁהוּא הַבְּרִית שֶׁכָּרַת עִם הָאָבוֹת לָתֵת לָהֶם עֲשָׂרָה עֲמָמִין, וְזֶה יִקָּרֵא בְּרִית שָׁלוֹם כִּי אָז יִהְיֶה שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָם, דִּכְתִיב (ישעיה יא:ז): ״וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה וְגוֹ׳ לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ: וְגוֹ׳. בְּרִית זֶה יִהְיֶה לוֹ כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְהֵשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת וְגוֹ׳, דִּכְתִיב (מלאכי ג:כג) ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה״ וְגוֹ׳. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ בִּפְרָטוּת וְלֹא שִׁתֵּף עִמּוֹ זַרְעוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר בְּרִית הַכְּהֻנָּה: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם״. וְגָמַר אוֹמֶר תַּחַת פֵּרוּשׁ שְׁנֵי יִעוּדִים אֵלּוּ הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה: בְּרִית שָׁלוֹם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו, כָּאן רָמַז בְּמַה שֶׁקִּנֵּא בִּימֵי אַחְאָב עַל שֶׁעָזְבוּ אֱלֹהִים וְהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לֵאלֹהָיו שֶׁנִּתְקַנֵּא עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (דברים ו:טו) ״כִּי אֵל קַנָּא״ וְגוֹ׳ עַד שֶׁאָמְרוּ כָּל הָעָם (מלכים א יח:לט) ״ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״ וְגוֹ׳. לָזֶה גַּם כֵּן הוּא יְבַשֵּׂר בַּיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, שֶׁהוּא גַּם כֵּן סוֹד ״ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״.
במדבר כו:יט · פירוש ו
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ לְשֵׁלָה נִתְכַּוֵּן לְמוֹשִׁיעַ וְרָב הַבָּא לִגְאוֹל מִגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַנִּקְרָא שֵׁלָה, וַהֲגַם שֶׁיַּעֲקֹב קְרָאוֹ שִׁילֹה לֹא יִשְׁתַּנֶּה הַשֵּׁם בָּזֶה, וְצֵא וּלְמַד מִמִּשְׁפָּחוֹת הָרְשׁוּמוֹת כַּמָּה הִשְׁתַּנּוּת בַּשֵּׁמוֹת. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בִּסְמִיכוּת מַאֲמַר לְשֵׁלָה עִם מַאֲמַר וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְהִצְטַעֵר בִּשְׁבִילוֹ וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל בְּמַעֲשֵׂה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁשְּׁאָלוֹ הַמָּשִׁיחַ אִם יִשְׂרָאֵל מַכִּירִים בְּצַעֲרוֹ וְחוֹלִים עָלָיו וְכוּ׳ עַד כָּאן. וּכְדִבְרֵי הַזֹּהַר (בשלח נה:) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל״ וְגוֹ׳ (ישעיהו נב:ח), וְהוּא מַאֲמַר ״וַיִּהְיוּ״ פֵּרוּשׁ, יִהְיוּ בְּוָ״ו שֶׁהוּא הַצַּעַר, ״לְמִשְׁפְּחוֹתָם״, בִּשְׁבִיל שֵׁלָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״לְשֵׁלָה״ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יִהְיוּ מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי פֵּרוּשׁ, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ דּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.
במדבר כו:יט · פירוש ח
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי, יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין כ:) שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵץ גָּדֵר לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ, וְהַכַּוָּנָה כִּי בְּבֹא הַבָּא מִפֶּרֶץ יִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי מְלָכִים. וְעַל אוֹתוֹ זְמַן הוּא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיג:) כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, וְכֵן אָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו מט:ז) ״מְלָכִים יִרְאוּ וְקָמוּ״ וְגוֹ׳. גַּם יִרְמֹז עַל הַפִּרְצָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יִפְרֹץ בָּאוּמּוֹת לְאֵין תַּכְלִית.
במדבר כו:יט · פירוש ט
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי, יִרְמֹז מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיהו ס:ב) ״הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ וְגוֹ׳ וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה׳״, וּכְתִיב ״וְהָיָה לָךְ ה׳ לְאוֹר עוֹלָם״, וְהוּא אָמְרוֹ ״מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי״ אֲשֶׁר עָלֵינוּ יִזְרַח ה׳.
במדבר כו:יט · פירוש י
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
אוֹ תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה לִשְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים שֶׁיִּהְיוּ בְּעֵת הַפְּקִידָה: א׳ בִּיאַת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב.), ב׳ גִּלּוּי מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, ג׳ כְּשֶׁיִּמְלוֹךְ ה׳ עָלֵינוּ. כְּנֶגֶד בִּיאַת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם אָמַר שֵׁלָה, וְרָמַז שֶׁתִּפְגַּע בּוֹ מִדַּת הַדִּין וְיָמוּת בַּעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הָרָמוּז בְּתֵבַת שֵׁלָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל ב ו:ז) ״וַיַּכֵּהוּ שָׁם עַל הַשַּׁל״. וּכְנֶגֶד מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אָמַר לְפֶרֶץ וְגוֹ׳, כִּי זֶה יַעֲשֶׂה פֶּרֶץ בָּאוּמּוֹת וְיִנְקֹם דַּם צַדִּיק. וּכְנֶגֶד מַלְכוּת עוֹלָם אָמַר לְזֶרַח וְגוֹ׳, רֶמֶז לִכְבוֹד ה׳ עָלֵינוּ יִזְרַח.
במדבר כו:יט · פירוש יא
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ וַיִּהְיוּ בְּנֵי פֶרֶץ, אָמַר לְשׁוֹן צַעַר לִרְמֹז עַל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ בְּבֹא הַגּוֹאֵל, כְּאָמְרָם בַּגְּמָרָא (סנהדרין צח.) ״יֵיתֵי וְלֹא אֶחְמֵינֵיהּ״ מֵרוֹב הַצַּעַר שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְאָמְרוֹ בְּנֵי פֶרֶץ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ תּוֹלָדוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִבִּיאַת הַגּוֹאֵל הָרָמוּז בְּפֶרֶץ הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ שֶׁיִּבְנֶה ה׳ חֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר פָּעַל ה׳ וְכוֹנְנוּ יָדָיו, וְיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל מִבְּנֵי פַּלָּטִין שֶׁלּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לְחֶצְרוֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי וְהָבֵן. הַב׳ לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי שֶׁיַּחְמֹל עָלֵינוּ בְּכָל עַנְפֵי הַחֶמְלָה.
במדבר כו:יט · פירוש יג
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ שִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, אוּלַי שֶׁרָמַז ה׳ בָּזֶה מָתַי יִהְיֶה תַּכְלִית הַפְּקִידָה טוֹבָה הָרְשׁוּמָה בְּסָמוּךְ שֶׁיִּזְרַח עָלֵינוּ כְּבוֹד ה׳, וְאָמַר עַד עֲבוֹר כָּל גָּלֻיּוֹת, גָּלוּת מִצְרַיִם, וְגָלוּת בָּבֶל, וְגָלוּת אֱדוֹם. כְּנֶגֶד גָּלוּת מִצְרַיִם אָמַר שִׁשָּׁה לִרְמֹז לְגָלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה לְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, דִּכְתִיב (בראשית ט״ו:ט״ז) ״וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה״, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם שֶׁשְּׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת סָבְלוּ גָּלוּת לְבַד מִיִּצְחָק וְיַעֲקֹב וִיהוּדָה הֲרֵי שִׁשָּׁה, כִּי הַתְחָלַת הַגָּלוּת הָיָה מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק. וּכְנֶגֶד גָּלוּת בָּבֶל אָמַר וְשִׁבְעִים דִּכְתִיב (ירמיהו כ״ט:י׳) עַד לִמְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה. וּכְנֶגֶד גָּלוּת אֱדוֹם שֶׁאָנוּ עֲדַיִן בּוֹ אָמַר אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְאִם הָיוּ זוֹכִים יִשְׂרָאֵל הָיוּ נִמְנִים קע״ב שָׁנָה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאֶלֶף הָרְבִיעִי, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא זָכוּ יַתְחִיל הַחֶשְׁבּוֹן מֵאֶלֶף הַחֲמִישִׁי וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מֵאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וּמְקַוִּים אָנוּ כִּי הוּא זֶה קֵץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ וְיִתְקַיְּמוּ כָּל הַיִּעוּדִים הָרְשׁוּמִים וְיַתְחִילוּ נִיצוֹצֵי גִּלּוּי הַגְּאֻלָּה בְּהַתְחָלַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַבָּאִים לְשָׁלוֹם.
דברים
דברים ג:כה · פירוש ד
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) כִּי הַגּוֹאֵל הַמְּקֻוֶּה לָעָם הַמְּקַוִּים הוּא מֹשֶׁה עַצְמוֹ, וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ב׳ ק״כ) גַּם כֵּן רְמָזוּהָ בַּפָּסוּק ״מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה״ (קהלת א:ט), וְהֵן הַנָּבִיא מֹשֶׁה יָדַע הַדְּבָרִים כִּי גָּלָה ה׳ סוֹדוֹ אֶל עַבְדּוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ שֶׁיָּבֹא זְמַן אַחֵר שֶׁיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ וְגוֹמֵר, לָזֶה דִּקְדֵּק בִּתְפִלָּתוֹ כִּי מַה שֶׁשּׁוֹאֵל הוּא שֶׁיַּעֲבֹר עַתָּה, וְהוּא אָמְרוֹ אֶעְבְּרָה נָּא בַּזְּמַן הַזֶּה.
דברים ד:כט · פירוש ד
וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְאָמְרוֹ בַּצַּר לְךָ – כָּתוּב זֶה מְדַבֵּר בְּהַבְטָחַת הַגְּאֻלָּה, כִּי בַּצַּר לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא זְמַן הַגָּלוּת, עוֹד לוֹ שֶׁיִּמְצָאוּהוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ, שֶׁהֵם הַשְׁמָדָה מִן הָאֲדָמָה וַהֲפָצָה בֵּין הָאֻמּוֹת וְהַמְעָטָה שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מְתֵי מִסְפָּר, זֶה יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהֵם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם כָּל הַצָּרוֹת בִּתְמִידוּת בִּזְמַנִּים אֲרֻכִּים אֶלָּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּמַבְטִיחָם שֶׁיְּעוֹרֵר ה׳ לְבָבָם אָז לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְשַׁבְתָּ עַד ה׳, וְנָתַן טַעַם לְהַבְטָחָה זוֹ ״כִּי אֵל רַחוּם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ״ וְגוֹ׳ וִיחַזֵּק לִבְּךָ לָשׁוּב וְגוֹ׳.
דברים ד:כט · פירוש ה
וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְאוּלַי שֶׁזּוֹ הִיא טַעֲנַת מִיכָאֵל לִפְנֵי ה׳ שֶׁהֵבִיא בְּזֹהַר חָדָשׁ (דף ל׳), שֶׁהֲרֵי בָּאוּ אַחֲרִית הַיָּמִים וּמָצְאוּ אוֹתָם כָּל הַדְּבָרִים, וְלָמָּה לֹא יְעוֹרֵר ה׳ לִבָּם לָשׁוּב, וּפֵרַשְׁתִּי הַמַּאֲמָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעֵינֵינוּ לַה׳ צוֹפִיּוֹת לִפְתֹּחַ אוֹצַר רוּחַ טַהֲרָה לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת וּלְהַטּוֹת לְבָבוֹת עַם ה׳ לְהַכִּיר נְעִימוּת עֲרֵבוּת יְדִידוּתוֹ:
דברים ז:יב · פירוש י
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁהַבְטָחַת אַבְרָהָם מָצִינוּ שֶׁאָמַר לוֹ שְׁנֵי הַבְטָחוֹת: א׳ לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וִיבִיאָם אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, דִּכְתִיב (בראשית טו:יד) ״וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה״, ב׳ לָתֵת לוֹ מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת וְעֶשֶׂר אֻמּוֹת. וְהֵן עַתָּה, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ צַדִּיקִים כַּמִּצְטָרֵךְ, כְּאָמְרוֹ ״לֹא בְצִדְקָתְךָ״ וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן קִיֵּם ה׳ לִבְנֵיהֶם הַבְטָחָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וֶהֱבִיאָם אֶל הָאָרֶץ וְהִנְחִילָם שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק. וַהֲלֹא תִמְצָא שֶׁאֲפִלּוּ שִׁעוּר הַצָּרִיךְ לָהֶם לֹא נָחֲלוּ, שֶׁהֲרֵי בְּנֵי יוֹסֵף עוֹמְדִים וְצוֹוְחִים שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָם נַחֲלָתָם (יהושע יז:יד), הֲרֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה לְיָדָם הַבְטָחַת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת וְעֶשֶׂר אֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר מֹשֶׁה וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְגוֹ׳ וְשָׁמַר ה׳ וְגוֹ׳ אֶת הַבְּרִית וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לָתֵת מִנְּהַר מִצְרַיִם וְעֶשֶׂר אֻמּוֹת בִּשְׁלֵמוּת.
דברים ז:יב · פירוש יא
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
אוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי עַל שֶׁבַע אֻמּוֹת אוֹמֵר אֶת הַבְּרִית, וְעַל תַּשְׁלוּם הָעֲשָׂרָה הוּא אוֹמֵר וְאֶת הַחֶסֶד, כִּי מַתְּנַת הַשָּׁלֹשׁ הוּא חֶסֶד מֻפְלָא שֶׁהֵם מִלְּבַד אֶרֶץ כְּנַעַן. וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִרְאֶה כִּי הֵם כְּלָלוּת רוֹב הָעוֹלָם, כִּי אֱדוֹם עַמּוֹן וּמוֹאָב הֵם פִּנָּה גְּדוֹלָה, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא י.) שֶׁאָמְרוּ עֲתִידָה מַלְכוּת אֱדוֹם שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם. מֵעַתָּה יֵשׁ בְּמַתָּנָה זוֹ כָּל הָעוֹלָם בִּכְלָל וְחֶסֶד מֻפְלָג יִקָּרֵא, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ״וְאֶת הַחֶסֶד״. וְתֵדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל לַהַבְטָחָה הַנִּזְכֶּרֶת, וְאוֹתָהּ אָנוּ מְבַקְשִׁים וּמְצַפִּים לְהַנְחִיל עֶלְיוֹן לָנוּ גּוֹיִם רַבִּים.
דברים ט:א · פירוש א
שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם׃
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר וְגוֹ׳. אָמְרוֹ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל פֵּרוּשׁ, תְּנוּ דַּעְתְּכֶם לְמַאֲמָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם ״אַתָּה עוֹבֵר״, מָה רְצוֹנִי לוֹמַר לָכֶם בָּזֶה ״אַתָּה עוֹבֵר״, וְהַשְׂכִּילוּ כַּוָּנָתִי בְּמַאֲמָר זֶה מַה הוּא. וְהוּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִתְכַּוֵּן לְהָעִירָם עַל מַה שֶׁאֵרַע אֵלָיו שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹבֵר, וְלָזֶה אָמַר אַתָּה לוֹמַר וְלֹא אֲנִי, וְהַטַּעַם כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ג,יא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לִפְתֹּחַ לָהֶם פֶּתַח שֶׁיְּבַקְשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים, עַד כָּאן. וְחָשׁ שֶׁמָּא לֹא יָבִינוּ אֶת דְּבָרָיו וְהִקְדִּים לוֹמַר ״שְׁמַע״, פֵּרוּשׁ, הָבֵן. וְאָמְרוֹ הַיּוֹם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בֵּינָם לְבֵינוֹ שֶׁהֵם עוֹבְרִים וְהוּא אֵינוֹ עוֹבֵר הוּא דַּוְקָא הַיּוֹם, אֲבָל בִּזְמַן אַחֵר יַעֲבֹר גַּם הוּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ב קכ.) בְּפָסוּק ״כִּימֵי צֵאתְךָ״ וְגוֹ׳ כִּי לֶעָתִיד מֹשֶׁה יַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
דברים ט:ה · פירוש א
לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהֹוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
לֹא בְצִדְקָתְךָ. פֵּרוּשׁ, לֹא בְצִדְקָתְךָ אַתָּה רָאוּי לָרֶשֶׁת הָאָרֶץ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים דּוֹר כָּשֵׁר הָיוּ בָּאֵי הָאָרֶץ, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר לָהֶם ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ וְגוֹ׳ (דברים ד:ד), אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁלֵמִים לָתֵת לָהֶם הָאָרֶץ לִזְכוּתָם אִם לֹא הָיְתָה בְּרִית אָבוֹת. וַהֲגַם שֶׁבְּרִית אָבוֹת לֹא הָיְתָה מוֹעֶלֶת לָרֶשֶׁת הָאָרֶץ אִם הָיוּ רְשָׁעִים, וְדוֹר הַמִּדְבָּר יוֹכִיחַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַאֲבַ״ד בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה בְּפֶרֶק ב׳ דְּעֵדֻיּוֹת שֶׁשָּׁנִינוּ: הָאָב זוֹכֶה לַבֵּן וְכוּ׳ וּבְמִסְפַּר הַדּוֹרוֹת לְפָנָיו, וְהוּא הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר ״קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ״ (ישעיהו מא:ד), עַד כָּאן. וְכָתַב הָרַאֲבַ״ד וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַדּוֹר שֶׁהוּא זַכַּאי וּמִתְגַּלְגֵּל עִמָּהֶם עַד אוֹתוֹ דּוֹר וְכוּ׳ כְּדוֹרוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁצָּרִיךְ גַּם כֵּן דּוֹר זַכַּאי. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה בִּזְכוּתָם שִׁעוּר אֲשֶׁר יִזְכּוּ בִּשְׁבִילוֹ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אִם לֹא הָיְתָה בְּרִית אָבוֹת. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאַתֶּם עֵדָה שְׁלֵמָה אֵין כֹּחַ בִּזְכוּתְכֶם לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה. וְהֶחְלִיט לוֹמַר ״לֹא בְצִדְקָתְךָ״ לְהָעִיר שֶׁלֹּא הוֹעִילָה צִדְקוּתָם אֲפִלּוּ לְסַיֵּעַ כִּי בְּרִית אָבוֹת מַסְפֶּקֶת, אֶלָּא הוֹעִיל כִּשְׁרוֹן מַעֲשֵׂיהֶם לְבַל יִמָּנַע הַטּוֹב מֵהֶם.
דברים טו:ז · פירוש ד
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז לְהָעִיר הֶעָרָה גְּדוֹלָה עַל אֶחָד הַמְּיֻחָד שֶׁבָּאוּמָּה, שֶׁאֵלָיו אָנוּ מְקַוִּים וּמְצַפִּים מָתַי יָבֹא, וְהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מְשִׁיחֵנוּ אֲשֶׁר הוּא אֶבְיוֹן, וּכְבָר נִמְשַׁל לְעָנִי כְּאָמְרוֹ (זכריה ט:ט) ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״, וְרָמַז הַדָּבָר אֲשֶׁר יְסוֹבְבֶנּוּ לִהְיוֹת אֶבְיוֹן וְאָמַר בְּךָ, פֵּרוּשׁ בְּסִבָּתְךָ, כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ הֶאֱרִיכוּ קִצֵּנוּ. גַּם רָמַז בְּתֵבַת בְּךָ כִּי הוּא אֶבְיוֹן בָּנוּ שֶׁמִּתְאַוֶּה מָתַי יָבֹא לְגָאֳלֵנוּ, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַעֲשֵׂה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁכְּשֶׁרָאָהוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שְׁאָלוֹ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְאָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כִּי הֵם יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים בִּיאָתוֹ, וּכְשֶׁשָּׁמַע כֵּן גָּעָה הֶחָסִיד בִּבְכִיָּה רַבָּה מִתְּשׁוּקָתוֹ לָבֹא לְגָאֳלָם. וְלָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ שֶׁהוּא הַמְּיֻחָד שֶׁבְּאַחֶיךָ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תרגום יונתן על בראשית כו:י) בְּאָמְרוֹ ״כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם״ שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר אֶחָד הַמְּיֻחָד שֶׁהוּא מֶלֶךְ הָעָם. וְאָמְרוֹ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ לְהָעִיר אֵלָיו שֶׁהוּא מְיֻחָד שֶׁבְּסַנְהֶדְרִין שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מוֹרֶה, כְּאָמְרוֹ (ישעיה יא:ג-ד) ״וְשָׁפַט בְּצֶדֶק וְגוֹ׳ וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט״ וְגוֹ׳ אֶלָּא ״וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה׳״. וּפֵרוּשׁ שְׁעָרֶיךָ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כה:ז) ״וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה״. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ לְהָעִיר כִּי הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה.
דברים טו:ז · פירוש ה
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶבְיוֹן בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (זוהר חדש פרשת נח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִי חֲדָא קְהִילָא אוֹ חֲדָא כְּנִישְׁתָּא יִתְּעָרוּן בִּתְיוּבְתָּא מִיָּד אָתֵי בֶּן דָּוִד, עַד כָּאן, וּמֵעַתָּה אֶבְיוֹן הוּא תָּאֵב בְּדָבָר זֶה שֶׁהוּא אַחַד שְׁעָרֶיךָ שֶׁזֶּה יַסְפִּיק לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ לָבֹא בְּרִנָּה. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ, הֵעִיר מְקוֹם תַּאֲוָתוֹ הִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ, שֶׁהוּא תָּאֵב מָתַי תִּפָּקֵד הָעִיר הַיּוֹנָה (צפניה ג:א) חֶמְדַּת הַלְּבָבוֹת. וִיצַו ה׳ לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ וְגוֹ׳, אֶלָּא יִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְמַלְּאוֹת חֵשֶׁק הָאֶחָד הַמְּיֻחָד, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם וּבִפְרָט בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה דִּכְתִיב (ישעיה נד:יד) ״בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי״. וְגָמַר אוֹמֶר מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, פֵּרוּשׁ מִסִּבַּת אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן הַיָּדוּעַ, שֶׁיַּעֲרִיךְ אָדָם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא לְתַכְלִית דָּבָר זֶה שֶׁל מְשִׁיחַ ה׳ שְׁמוֹ חַיִּים.
דברים יט:ח · פירוש א
וְאִם־יַרְחִ֞יב יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־גְּבֻ֣לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶ֑יךָ וְנָ֤תַן לְךָ֙ אֶת־כׇּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לָתֵ֥ת לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְאִם יַרְחִיב וְגוֹ׳ לַאֲבֹתֶיךָ. פֵּרוּשׁ עַצְמָן, כִּי הֵם יִנְחֲלוּ הָאָרֶץ לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמַר זֶה יוּשַּׂג לָהֶם אִם יִשְׁמְרוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְיַעֲשׂוּהָ, וְתִהְיֶה הַשְּׁמִירָה וְהָעֲשִׂיָּה מֵאַהֲבַת ה׳ וְלֹא מִיִּרְאָה. הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר יַעֲמֹד בָּזֶה, בְּיָמָיו יָקִים ה׳ דְּבָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת כָּל הָעֲשָׂרָה עֲמָמִין וְיַעֲמִיד בְּיַד יִשְׂרָאֵל כָּל הַטּוֹב שֶׁהִבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת לָאָבוֹת בְּיוֹם עָמְדָם בַּתְּחִיָּה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט:) הֵעִירוּ שֶׁגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תְּלוּיָה בַּעֲבוֹדַת ה׳ מֵאַהֲבָה דַּוְקָא.
דברים יט:יא · פירוש ג
וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לוֹ֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃
וְאָמְרוֹ וָמֵת – כָּאן רָמַז סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לח:) מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בָּהֶם וּשְׂרָפָם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וָמֵת – פֵּרוּשׁ בִּנְגִיעַת יַד ה׳ בּוֹ בָּזֶה הוּא מֵת מֵעַצְמוֹ. וּלְפִי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי הֲרִיגַת ס״מ תִּהְיֶה גַּם כֵּן עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּדָם תִּהְיֶה בּוֹ לַהֲמִיתוֹ עִם ה׳ בָּרוּךְ הוּא, לָזֶה אָמַר לֹא תָחוֹס עָלָיו, וַהֲגַם שֶׁהַצַּדִּיקִים הִרְוִיחוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ, יֵשׁ לָהֶם לְהַבִּיט אֶל דָּם נָקִי כַּמָּה דָּמִים רַבִּים שֶׁשָּׁפַךְ בְּאָרְבוֹ, וְאָז וְטוֹב לָךְ תִּהְיֶה נֶחְלֶטֶת בְּחִינַת הַטּוֹב לָךְ, כִּי בְּהִבָּטֵל רוּחַ הַטֻּמְאָה תִּהְיֶה נִשְׁלֶמֶת בְּחִינַת הַטּוֹב בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁהֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
דברים כב:א · פירוש ג
לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ וְגוֹ׳. בָּזֶה הֵעִיר כִּי הוּא מְדַבֵּר עַל זְמַן גָּלוּת הָאַחֲרוֹן, כִּי לֹא קָרוֹב, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר כד:יז) ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״, עוֹד לוֹ ״וְלֹא יְדַעְתּוֹ״, שֶׁנִּסְתַּם הַקֵּץ וְאֵין יוֹדֵעַ מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת, וְזֶה יְסוֹבֵב הַרְחָקַת הַלְּבָבוֹת מֵהָאֱמוּנָה וּנְטוּיֵי רֶגֶל כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ רוֹאוֹת בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. עִם כָּל זֶה יְצַו ה׳ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וִילַמְּדֵהוּ אָרְחוֹת חַיִּים וְדֶרֶךְ יִשְׁכּוֹן אוֹר, לְבַל יִטֶּה מִנִּי אֹרַח וְלֹא יִמְצָאֵהוּ אוֹיְבוֹ בְּמַחְשָׁבוֹת וְטַעֲנוֹת כּוֹזְבוֹת, כִּי אוֹר תּוֹרָה תַּצִּילֵהוּ. וְזֶה יִהְיֶה עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה ה׳ וְיִדְרְשֵׁהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ. וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ – פֵּרוּשׁ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא מְשִׁיבוֹ מִנִּי אוֹבֵד.
דברים כח:מז · פירוש ט
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
וְאִם תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְפּוֹל קְלָלוֹת אֵלּוּ, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב כָּל הָעוֹנֶשׁ הֶחָמוּר אֶלָּא לִיחִידִים אֲבָל לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל לֹא, אוֹ הֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁחֶטְאָם גָּדוֹל וְנִלְמַד מֵעוֹנֶשׁ הַיְּחִידִים אֵין לָנוּ הַבְטָחַת הַנֶּחָמָה שֶׁיִּזְכּוֹר ה׳ אֶת בְּרִית הָאָבוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר קְלָלוֹת שֶׁבִּבְחֻקּוֹתַי לוֹמַר שֶׁגַּם הַכְּלָלוּת יֵעָנְשׁוּ כָּזֶה, וְכִי יֵשׁ לָהֶם נֶחָמָה לְבַל יָפֵר ה׳ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְשָׁב אֶת שְׁבוּתֵנוּ.
דברים ל:א · פירוש ו
וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. פֵּרוּשׁ, לֹא מִבָּעְיָא בְּעוֹד הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם, אִם הִרְשִׁיעוּ וְחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שֶׁיִּהְיוּ מְרוּצִּים אֶל ה׳, אֶלָּא אֲפִילוּ אַחַר שֶׁנִּמְאֲסוּ בְּעֵינֵי ה׳ וְשָׁלַח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ וְהִדִּיחָם מֵעַל פָּנָיו, וּלְצַד הַצָּרָה אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, כְּאָמְרוֹ ״וַהֲשֵׁבֹתָ וְגוֹ׳ בְּכָל הַגּוֹיִם״, אַף עַל פִּי כֵן יָשִׁיב ה׳ שְׁבוּתָם.
דברים ל:ג · פירוש א
וְשָׁ֨ב יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
וְשָׁב ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּשְׁבּוּ מִצַּד מַעֲשֶׂיךָ הָרָעִים שֶׁקָּדְמוּ, יְשִׁיבֵם ה׳ מֵהַשַּׁבַּאי, זֶה כְּנֶגֶד גְּאֻלַּת שִׁבְיַת הַנֶּעְלָם, וּכְנֶגֶד שִׁבְיַת הַנִּגְלֶה אָמַר ״וְשָׁב״ וְגוֹ׳:
דברים ל:ו · פירוש ג
וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
לָזֶה כְּשֶׁבָּא לוֹמַר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה סִדֵּר שְׁלָשְׁתָּם, כְּנֶגֶד תְּשׁוּבַת תַּלְמוּד תּוֹרָה, אָמַר תְּשׁוּבָה רִאשׁוֹנָה ״וְשַׁבְתָּ עַד ה׳״, וְגָמַר אוֹמֶר ״וְשָׁמַעְתָּ בְקוֹלוֹ״ שֶׁהוּא תַּלְמוּד תּוֹרָה, וְלֹא הִזְכִּיר עִמּוֹ דָּבָר אַחֵר, וְזוֹ הִיא הַתְחָלַת הַתְּשׁוּבָה שֶׁצָּרִיךְ הַשָּׁב עֲשׂוֹת, וְאָמַר כְּנֶגְדָּהּ ״וְשָׁב ה׳ אֶת שְׁבוּתְךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ״ וְגוֹ׳, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ג עב.) שֶׁבִּזְכוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין. גַּם אָמַר ״עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, ״וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי״ (ירמיה ט:יא-יב), לָזֶה כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ לְתַלְמוּד תּוֹרָה יְקַבְּצֵם ה׳ וִיבִיאֵם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ וְגוֹ׳:
דברים לב:לד · פירוש א
הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָת֖וּם בְּאוֹצְרֹתָֽי׃
הֲלֹא הוּא כָּמוּס עִמָּדִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁבִּשְׁבִיל כַּעַס אוֹיֵב נִמְנַעְתִּי מֵעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט הַמִּתְחַיֵּב לָהֶם עַל מַעֲשֵׂיהֶם, לֹא מִפְּנֵי זֶה יִפָּטְרוּ מֵעֹנֶשׁ הַמַּגִּיעַ לָהֶם, הֲלֹא הוּא כָּמוּס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרוֹתַי לְיוֹם הַדִּין. וְעַל זֶה אָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו י:ג) ״וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה״, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁחָרַד שְׁמוּאֵל מִפַּחַד יוֹם הַדִּין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ד:) בְּמַעֲשֵׂה בַּעֲלַת אוֹב. וְכָפַל לוֹמַר ״כָּמוּס עִמָּדִי חָתוּם״ וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות לד:ז) ״נוֹשֵׂא עָוֹן״, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְגָדֵר שֶׁיֹּאמַר ״נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא״ (ישעיהו א:יד) יַחְתְּמֵהוּ בָּאוֹצָרוֹת וְיִנְקֹם הוּא מֵעוֹשֵׂי רִשְׁעָה בְּהוֹצָאַת שֶׁמֶשׁ מִנַּרְתִּיקָהּ (נדרים ח:) וְלִהַט אוֹתָם יוֹם ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״לִי נָקָם״ פֵּרוּשׁ שֶׁיִּנְקֹם הוּא בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל:
דברים לב:לה · פירוש א
לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
לִי נָקָם וְשִׁלֵּם. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ג:) שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא יוֹצִיא הַשֵּׁם חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, הָרְשָׁעִים נִדּוֹנִים בָּהּ וְלִהֲטָה אוֹתָם, וְהַצַּדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״לִי נָקָם וְשִׁלֵּם״, פֵּרוּשׁ, נָקָם לָרְשָׁעִים, וְשִׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים.
דברים לב:לה · פירוש ג
לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם, וְגוֹ׳. הוּא מַאֲמַר הַנָּבִיא (צפניה א:ז) ״כִּי קָרוֹב יוֹם ה׳״ וְגוֹ׳.
דברים לב:לה · פירוש ד
לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃
וְחָשׁ עֲתִידוֹת לָמוֹ. הֵם הַנֶּחָמוֹת הָעֲתִידוֹת, כְּשֶׁיִּשְׁתַּלְּמוּ עוֹשֵׂי רִשְׁעָה תֵּכֶף יְמַהֵר לְקַיֵּם הַבְטָחוֹת הָעֲתִידוֹת לַצַּדִּיקִים.
דברים לב:לו · פירוש א
כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּֽי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃
כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ וְגוֹ׳. אַחַר שֶׁגָּמַר עִנְיַן מַכְעִיסֵי אֵל עַד סוֹפָם, חָזַר לְהַבְטִיחַ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְעוֹלָם יָרִיב אִתָּם. ״כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ״ – פֵּרוּשׁ, יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט כּוֹסוֹת הַתַּרְעֵלָה אֲשֶׁר עֲבָרוּם, וְיִרְאֶה צָרוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל הַצַּדִּיקִים, מֵהֶם הָרְגוּ, מֵהֶם שָׂרְפוּ, מֵהֶם הִפְשִׁיטוּם, וּבִשְׁבִיל הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר נִצְטַעֲרוּ יִתְנֶחָם. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם״ – פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִילָם יִתְנֶחָם לוֹמַר דַּי צָרוֹת הַגָּלוּת. וְעוֹד, כְּשֶׁיִּרְאֶה ה׳ שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לְהַצִּיל עַצְמָן מֵהַגָּלוּת, וְכֹחַ אֵין בַּצַּדִּיקִים לְיַסֵּר בְּשֵׁבֶט מוּסָר לְמַרְגִּיזֵי אֵל, גַּם לֹא יִשָּׁאֲרוּ בְּיִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וּנְבִיאִים חוֹזִים בַּעֲלֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְ״אֵין אֶשְׁכּוֹל״ וְגוֹ׳ (מיכה ז:א), וְהוּא אָמְרוֹ ״כִּי אָזְלַת יָד״, וּבָזֶה ״אֶפֶס עָצוּר״ – פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ (שמואל א׳ ט:יז) ״יַעְצֹר בְּעַמִּי״ – פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין כֹּחַ לַמַּדְרִיכִים בְּדַרְכֵי ה׳ לְהַדְרִיכָם, ״וְעָזוּב״ – פֵּרוּשׁ, וּמִצַּד זֶה נִשְׁאָר הָעָם עָזוּב.
דברים לב:מ · פירוש א
כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃
כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנִּשְׁבַּע בִּנְשִׂיאוּת יָדָיו לְשַׁנֵּן חַרְבּוֹ לִנְקֹם מִצָּרָיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ ״וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט״ פֵּרוּשׁ יִתְקֹף בְּמִדַּת הַדִּין.
דברים לב:מג · פירוש א
הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃ {פ}
הַרְנִינוּ גוֹיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי בַּעֲשׂוֹת ה׳ נְקָמָה בְּאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל וִירוֹמֵם מַדְרֵגַת יִשְׂרָאֵל, יְרַנְּנוּ הַגּוֹיִם עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשַׁבְּחָם וּלְרוֹמְמָם, כְּאָמְרוֹ (תהלים קמד:טו) ״אַשְׁרֵי הָעָם״ וְגוֹ׳.
דברים לב:מג · פירוש ב
הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃ {פ}
כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם. וְאָמְרוֹ ״כִּי דַם וְגוֹ׳ וְנָקָם״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא דָּם לְבַד, אֶלָּא גַּם צָרָיו אֲשֶׁר חָרְשׁוּ אָוֶן לוֹ יָשִׁיב ה׳ לָהֶם נָקָם שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים ז:יז) ״יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ״.
דברים לב:מג · פירוש ג
הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃ {פ}
וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. וְאָמְרוֹ ״וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ״ הוּא גְּמַר הַדְּבָרִים שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר ״כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ״ וְגוֹ׳, וְגָמַר אוֹמֶר כִּי הַנִּמְצָא עֲדַיִן מֵהַחֲטָאִים עַל יִשְׂרָאֵל תְּכַפֵּר עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר הָיְתָה לְשַׁמָּה וּלְחֶרְפָּה שָׁנִים רַבּוֹת, זֶה יִהְיֶה לְכַפָּרַת עֲוֹן עַם ה׳.
דברים לב:נב · פירוש ב
כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ}
וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר ״וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא״, מַה מָקוֹם לַחְזוֹר וְלוֹמַר ״אֶל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳? וְיִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ב,ט) שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לִכָּנֵס לָאָרֶץ עִם הָאָבוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק ב קכ.) כִּי הוּא יָבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ בְּבֹא גְּאֻלָּתָם. וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ה׳ ״וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא״ חָשׁ שֶׁיִּהְיוּ הַדְּבָרִים נִשְׁמָעִים שֶׁמַּחְלִיט לוֹ בִּיאַת הָאָרֶץ לְעוֹלָם וָעֶד, לָזֶה אָמַר ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, עַתָּה, וְלֹא אֶל אֲשֶׁר יִתֵּן לֶעָתִיד. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ג,כה) ״אֶעְבְּרָה נָּא״.
דברים לג:יא · פירוש א
בָּרֵ֤ךְ יְהֹוָה֙ חֵיל֔וֹ וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מׇתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן׃ {ס}
וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן. אָמְרוֹ ״מִן יְקוּמוּן״, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צט:ב) שֶׁנִּתְנַבֵּא עַל מַלְכוּת יָוָן שֶׁעֲתִידָה לִפּוֹל בְּיַד בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי. לָזֶה אָמַר ״וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ מִן הַזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם לַשּׂוֹנְאִים קִימָה, וְיִשְׂרָאֵל שְׁפָלִים, בַּזְּמַן עַצְמוֹ ״מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו״ וְגוֹ׳, וְכֵן הָיָה, וְדָבָר זֶה הִיא הַצְלָחָה בְּנֵס וָפֶלֶא.
דברים לג:כט · פירוש ב
אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהֹוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃ {ס}
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״נוֹשַׁע בַּה׳״, פֵּרוּשׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ נוֹשַׁע בִּתְשׁוּעָתוֹ, כְּאָמְרוֹ (דברים ל:ג) ״וְשָׁב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט.) ״וְהֵשִׁיב״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְשָׁב״, אַשְׁרָיו וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״אַשְׁרֶיךָ מִי כָמוֹךָ״ שֶׁאַתָּה עַם נוֹשַׁע עִם ה׳ שֶׁהוּא מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר הוּא חֶרֶב גַּבְהוּתֶךָ, שֶׁאֵין חֶרֶב גְּדוֹלָה כְּחֶרֶב לַה׳ בְּשָׁלְפוֹ אוֹתָהּ מִתַּעְרָהּ.