בראשית
בראשית טז:ה · פירוש ט
וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶ֒יךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהֹוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
וְיֵשׁ לָדוּן בְּיִשְׁמָעֵאל אִם יֵשׁ לָנוּ אֵיזֶה קִנְיָן בּוֹ אוֹ לֹא. תַּנְיָא בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פָּרָשַׁת בְּהַר סִינַי וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָתוֹ וְיָלְדָה מִמֶּנּוּ בֵּן מֻתָּר אַתָּה לְשַׁעְבְּדוֹ עֶבֶד? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם״ וְלֹא מִן הַכְּנַעֲנִים שֶׁבָּאָרֶץ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. פֵּרוּשׁ: שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ״, וְגַם מַשְׁמָעוּת תֵּבַת ״יִהְיוּ לְךָ״ דְּחוּקָה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֲשֶׁר תִּקְנֶה״. וּמִזֶּה דּוֹרֵשׁ ״אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ״ – פֵּרוּשׁ: תּוֹלִיד אַתָּה מֵאֵת הַגּוֹיִם, דְּהַיְנוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָתוֹ. וְאָמְרָם וְלֹא מִן הַכְּנַעֲנִי וְכוּ׳ – פֵּרוּשׁ כִּי זֶה יֵשׁ בּוֹ דִּין (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״. וּמֵעַתָּה יָצָא הַדִּין כִּי יִשְׁמָעֵאל וְזַרְעוֹ קְנוּיִים לָנוּ קִנְיָן גָּמוּר, לֹא מִבָּעְיָא לִסְבָרַת רַבָּנָן שֶׁבֶּן שִׁפְחַת מְלוֹג לָאִשָּׁה וְאָנוּ יוֹרְשֵׁי שָׂרָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ לִסְבָרַת חֲנַנְיָה הֲרֵי נָתַן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק, וְיִשְׁמָעֵאל בִּכְלָל, וְלָנוּ הוּא עִם הָעַמִּים אֲשֶׁר כָּרַת ה׳ בְּרִית לָתֵת לָנוּ, וּמִכְּלָלָם הוּא אֱדוֹם הוּא וְחֶלְקוֹ בְּיִשְׁמָעֵאל.
בראשית כה:ז · פירוש א
וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃
וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי. דִּקְדֵּק לוֹמַר ״[אֲשֶׁר] חָי״ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ס״ג) שֶׁאָמְרוּ כִּי חָסְרוּ לוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים קוֹדֶם יוֹם שֶׁבּוֹ עָשָׂה עֵשָׂו חָמֵשׁ עֲבֵירוֹת, וְלָזֶה אָמַר אֲשֶׁר חָי פֵּרוּשׁ: לֹא שָׁנִים שֶׁקָּצְבוּ לוֹ כִּי יוֹתֵר הָיוּ, אֶלָּא אֵלֶּה הֵם מַה שֶׁחָי.
בראשית כה:כ · פירוש ג
וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
וְאָמְרוֹ אֲחוֹת לָבָן לְלֹא צֹרֶךְ, וְנוֹסָף שֶׁכְּבָר יָדַעְנוּ, אֶלָּא הַטַּעַם הוּא שֶׁבָּא לְלַמֵּד זְכוּת עַל רִבְקָה בִּרְאוֹתֵנוּ שֶׁיָּלְדָה בֵּן רָשָׁע מֻבְהָק, וְתֹאמַר אֵיךְ מִבֶּטֶן בָּרוּךְ יָצָא אָרוּר, לָזֶה אָמַר כִּי זֶה הוּא סִבָּה לַדָּבָר הֱיוֹתָהּ אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, פֵּרוּשׁ הָרַמַּאי בְּתוֹסֶפֶת רֶשַׁע עַל אָבִיו, וּכְבָר קָדְמוּ חֲזַ״ל (בבא בתרא קי.) רוֹב הַבָּנִים, לַטַּעַם הַיָּדוּעַ, וְלָזֶה יָצָא עֵשָׂו, וְזוּלַת זֶה צֶאֱצָאֶיהָ צַדִּיקִים הָיוּ יוֹצְאִים מִמֶּנָּה, כִּי צַדֶּקֶת גְּמוּרָה הָיְתָה, וְהָעֵד ״לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ״, וְאָמְרוּ זַ״ל (בראשית רבה פס״ג) וְכוּ׳. וְשֶׁלֹּא תֹּאמַר וְאִם כֵּן וְלָמָּה לֹא נָתַן לֵב יִצְחָק לִבְדֹּק בְּאָחִיהָ, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר לוֹ לְאִשָּׁה וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, וְזוּלַת זֶה לֹא הָיָה נוֹשֵׂא אֲחוֹת רָשָׁע.
בראשית כה:כג · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י (גיים) [גוֹיִם֙] בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃
וַיֹּאמֶר ה׳ לָהּ וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה רַבּוּ בּוֹ הַפֵּרוּשִׁים, וְעוֹדֶנּוּ בַּר נְתִינַת טַעַם וְתַבְלִין בְּדֶרֶךְ אוֹר יָשָׁר, וְהוּא כִּי בָא לַהֲשִׁיבָהּ עַל חֲשָׁשָׁתָהּ שֶׁאֵין הֶרְיוֹנָהּ מִתְקַיֵּם לְרֹב דָּחְקָם, וְהוֹדִיעָהּ סִבַּת הַדּוֹחַק אֲשֶׁר יִדְחֲקוּ זֶה אֶת זֶה וְיִתְעַצְּמוּ זֶה עַל זֶה, כִּי מְשֻׁנֶּה הֵרָיוֹן זֶה מִכָּל הֵרָיוֹן שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל הֵרָיוֹן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁנַיִם יִהְיוּ הַשְּׁנַיִם נוֹחִים וְטִבְעָם שָׁוֶה, כְּאָמְרוֹ (שיר השירים ז:ד) ״תְּאוֹמֵי צְבִיָּה״, וְיָדוּרוּ יַחַד בַּבֶּטֶן, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֶרְיוֹנֵךְ. וְהַטַּעַם הוּא כִּי שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, כָּל אֶחָד מֵהֶם הוּא בְּחִינַת גּוֹי אֶחָד, וְעוֹד לָהֶם שֶׁהֵם עַצְמָם הֵם מְלָכִים וּמַלְכוּתָם נִמְשֶׁכֶת לְעוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים. וְכָל זֶה לֹא יְסוֹבֵב לְהִתְרוֹצֵץ בַּבֶּטֶן אִם הָיוּ בְּמֶזֶג אֶחָד כְּטֶבַע הַתְּאוֹמִים, אֶלָּא שֶׁהֵם מְשֻׁנִּים מִטֶּבַע הַתְּאוֹמִים, כִּי מֵהַבֶּטֶן עַצְמוֹ אֵינָם נוֹחִים זֶה לָזֶה וּמְשֻׁנֶּה מִזְגָּם וְטִבְעָם, וְהוּא אָמְרוֹ מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ, וְאָמַר מִמֵּעַיִךְ וְלֹא אָמַר בְּמֵעַיִךְ, לוֹמַר כִּי תָּמִיד הֵם מְפֹרָדִים וְהַתְחָלַת הַפֵּרוּד מִמֵּעַיִם, וּבְאֶמְצָעוּת עִנְיָן זֶה הוּא הַשִּׁנּוּי הַמֻּפְלָא, לֹא לְצַד כִּי אֵין בִּטְנָהּ רָאוּי לְהֵרָיוֹן מִתְרוֹצְצִים הַבָּנִים.
בראשית כה:כג · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י (גיים) [גוֹיִם֙] בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃
וְאָמְרוֹ וּלְאֹם מִלְּאֹם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: עוֹד יֵשׁ לָהֶם דָּבָר שֶׁיִּגְרֹם הַרְחָקַת הֲכָנַת הַהִתְגּוֹרְרוּת יַחַד, כִּי כָל אֶחָד מֵהַשְּׁנֵי מְלָכִים חָזְקוֹ וְאִמּוּצוֹ הוּא מִלְּאֹם שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה ו.) לֹא נִתְמַלְּאָה צוֹר אֶלָּא מֵחֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵיוָן שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם רוֹצֶה בְּמַפֶּלֶת חֲבֵרוֹ כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל מִמֶּנּוּ, זֶה יַרְחִיק הָאַחְוָה וְהַתֵּאוּם יַחַד.
בראשית כה:כג · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י (גיים) [גוֹיִם֙] בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃
וְאָמְרוֹ וְרַב וְגוֹ׳. רַבּוּ בָּזֶה הַפֵּרוּשִׁים וְאֵין דָּבָר מַסְפִּיק בַּאֲמִתּוּת הַכָּתוּב. וּלְדַרְכֵּנוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, הַכַּוָּנָה בָּא לוֹמַר כִּי מִלְּבַד שֶׁיִּתְגַּדֵּל אֶחָד בְּמַפֶּלֶת חֲבֵרוֹ גַּם צָרִיךְ הַנּוֹפֵל לְהִשְׁתַּעְבֵּד לִפְנֵי הַמִּתְגַּדֵּל מִמֶּנּוּ, וְלֹא דַי לוֹ נְפִילָתוֹ וּרְאוֹת טוּבוֹ בְּיַד אוֹיְבוֹ אֶלָּא שֶׁיָּכוֹף כְּאַגְמוֹן רֹאשׁוֹ לְעָבְדוֹ, וּבָזֶה תַּפְלִיג הַרְחָקַת הָאַחְוָה וְתַעֲצוּמַת הַשִּׂנְאָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (כתובות עב:) אֵין אָדָם וְנָחָשׁ דָּרִים בִּכְפִיפָה אַחַת. וְזֹאת סִבַּת שִׁנּוּי הַהֵרָיוֹן. וּכְפִי דֶּרֶךְ זֶה אָמְרוֹ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר אֵין הַכַּוָּנָה בְּאָמְרוֹ רַב וְצָעִיר בְּיִחוּד עַל יַעֲקֹב אוֹ עַל עֵשָׂו, אֶלָּא עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה רַב בִּזְמַנּוֹ וְעַל אֲשֶׁר צָעִיר בִּזְמַנּוֹ, כַּפְתּוֹר וָפֶרַח.
בראשית כה:כח · פירוש א
וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק וְגוֹ׳. הִנֵּה לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָיָה צָד אָבִיו בִּדְבָרִים, הֵיאַךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח, לֹא חָשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן אֶלָּא לְיִצְחָק וְלֹא לְרִבְקָה, כִּי לֹא לְצַד הַמִּצְוָה הָיָה חוֹשֵׁשׁ אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיָה יָרֵא מִקִּלְלָתוֹ, גַּם לְתִקְוַת הַבְּרָכוֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן רִבְקָה. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא אָמַר ״יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאִמִּי״ אֶלָּא ״אָבִי״, וְטַעַם רִבְקָה שֶׁלֹּא הִגִּידָה לְיִצְחָק רִשְׁעוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְרַמֵּהוּ שֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ לְבַל דַּעַת סִבַּת אַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ לַהֲסִירָהּ. וּלְפִי אוּנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם ״אֲרֵי מִצֵּידֵיהּ הֲוָה אָכֵיל״, צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא יוֹעִיל טַעַם זֶה גַּם לְרִבְקָה, כִּי מִן הַסְּתָם לֹא יַפְלִיג עַצְמוֹ יִצְחָק מֵרִבְקָה. וְאוּלַי כִּי רִבְקָה חִיּוּבָהּ עַל יִצְחָק לְהַאֲכִילָהּ בָּשָׂר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב מַהֲרִי״ק בְּאֶבֶן הָעֵזֶר (סימן ע׳ סעיף א׳) שֶׁחַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, וְאִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ רְגִילִים בִּגְדוֹלוֹת צָרִיךְ לְהַנְהִיגָהּ כֵּן, עַד כָּאן. וְיָדוּעַ כִּי בְּתוּאֵל שַׂר וְגָדוֹל לַאֲרָם, לָזֶה לֹא תַּחֲזִיק טוֹבָה לְטֶרֶף בְּפִיהָ.
בראשית כה:כט · פירוש א
וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃
וַיָּזֶד יַעֲקֹב. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁרָאָה שֶׁהוֹעִילָה לְגִימָתוֹ שֶׁל עֵשָׂו לְיִצְחָק, לָקַח גַּם הוּא דֶּרֶךְ לְבַשֵּׁל תַּבְשִׁילִין לְקָרֵב לֵב אָבִיו אֵלָיו כְּעֵשָׂו.
בראשית כה:ל · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם׃
עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הוּא עֵשָׂו קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם, וְהַטַּעַם לֹא לְצַד שֶׁקָּרָא ״הָאָדֹם הָאָדֹם״ שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לָמוּת וּבוֹ הֶחֱיָה נַפְשׁוֹ, קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם בִּשְׁמוֹ, וְעֵשָׂו בָּדֵק בִּשְׁמָא הָיָה, כְּאָמְרוֹ (בראשית כז:לו) ״הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ״ וְגוֹ׳:
בראשית כה:לא · פירוש א
וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹרָתְךָ֖ לִֽי׃
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ כַיּוֹם שֶׁאֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת. וְנִרְאֶה כִּי לֶהֱיוֹת כִּי בְּכוֹרָה זוֹ שֶׁקּוֹנֶה מִמֶּנּוּ יֵשׁ בָּהּ פְּרָטִים שֶׁאֵינָם בַּמְּצִיאוּת אֶלָּא בְּמוֹת אָבִיו, וְהֵם דְּבָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לָעוֹלָם, וּכְפִי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, לָזֶה נִתְחַכֵּם לוֹמַר ״כַיּוֹם״ כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם הַמְּכִירָה. וְהוּא עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מְצִיעָא דַּף ט״ז וּפְסָקוּהוּ הַפּוֹסְקִים (חושן משפט סימן רי״א סעיף ב׳): הַצַּיָּד עָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹאכַל שֶׁאָמַר ״מַה שֶׁיַּעֲלֶה בִּמְצוּדָתִי הַיּוֹם מָכוּר לְךָ״ – מִמְכָּרוֹ קַיָּם, וְהַטַּעַם מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו. וְכָתְבוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁאֵין הַטַּעַם תָּלוּי בְּאוֹמֵר ״הַיּוֹם״ אֶלָּא הוּא הַדִּין יוֹם אַחֵר מִמְכָּרוֹ קַיָּם, מִטַּעַם כְּדֵי חַיָּיו, וְלֹא אָמְרוּ ״הַיּוֹם״ אֶלָּא לִשְׁלֹל מַה שֶׁיַּעֲלֶה בִּמְצוּדָתוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם אוֹ שָׁנָה שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכְּדֵי מִחְיַת יוֹם אֶחָד, אֲבָל מִחְיַת יוֹם אֶחָד בְּכָל מְצִיאוּת שֶׁיִּהְיֶה קַיָּם. וְהוּא אָמְרוֹ מִכְרָה כַיּוֹם, פֵּרוּשׁ כְּדִין יוֹם, שֶׁהֲרֵי עָיֵף הָיָה וּמִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו מִמְכָּרוֹ מִמְכָּר הֲגַם שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. וְזוּלַת מְצִיאוּת זֶה אֵין דִּין שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת בְּמֶכֶר הַבְּכוֹרָה. וְהִצְדִּיק עֵשָׂו דִּבְרֵי יַעֲקֹב כְּאָמְרוֹ הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת וְאֵין לְךָ תַּקָּנַת מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו גְּדוֹלָה מִזּוֹ.
בראשית כה:לג · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃
וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִּי. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לִשְׁבוּעָה, לֶהֱיוֹת כִּי יֵשׁ בַּבְּכוֹרָה פְּרָטִים שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַכָּבוֹד וְהַמַּעֲלָה, שֶׁעֲלֵיהֶם הִקְפִּיד יַעֲקֹב לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִיא בַּבְּכוֹרוֹת, וּכְפִי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֵין אָדָם מַקְנֶה לֹא בְּמֶכֶר וְלֹא בְּמַתָּנָה דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ כַּיָּדוּעַ (רמב״ם הלכות מכירה פרק כ״ב), לָזֶה נִתְחַכֵּם לִזְכּוֹת בַּדָּבָר עַל יְדֵי שְׁבוּעָה. וְכֵן הוּא הַסְכָּמַת פּוֹסְקֵי הַתּוֹרָה (יורה דעה סימן רל״ט) כִּי הַשְּׁבוּעָה חָלָה בֵּין עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ בֵּין עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ הִשָּׁבְעָה לִּי.
בראשית כה:לג · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃
וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכוֹרָתוֹ. הִצְדִּיקָה הַתּוֹרָה הַמְּכִירָה שֶׁקַיֶּמֶת הִיא בְּיָדוֹ מִטְּעָמִים שֶׁכָּתַבְנוּ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָכַר אֶלָּא לְאָנְסוֹ, וַהֲגַם שֶׁמָּכַר דָּבָר שָׁוֶה מֵאָה מָנֶה בְּמָנֶה. וְזֶה לְךָ לְשׁוֹן מהרי״ק (חושן משפט רכז): אִם מָכַר מִפְּנֵי דָחְקוֹ וְזִלְזֵל בִּמְכִירָתוֹ יוֹתֵר מִכְּדֵי שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה, שֶׁנִּכָּר שֶׁמִּפְּנֵי דָחְקוֹ הֻצְרַךְ לְזַלְזֵל, אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ, דְּיָדַע וּמָחַל, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּמֵעַתָּה, הֲגַם שֶׁמָּכַר דָּבָר מֻפְלָג הָעֵרֶךְ בִּלְגִימָה אַחַת שֶׁל נָזִיד, מִמְכָּרוֹ מֶכֶר, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה הוּא דַּעְתּוֹ בְּאָמְרוֹ הִנֵּה הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת, וְאֵין לְךָ דּוֹחַק גָּדוֹל מִזֶּה, (איוב ב:ד) ״עוֹר בְּעַד עוֹר וְכָל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ״. וְהִנֵּה זוּלַת הַמְצָאָה זוֹ לֹא הָיָה מְצִיאוּת לְיַעֲקֹב לִזְכּוֹת בַּבְּכוֹרָה מִיַּד עֵשָׂו. וְעַל עֵשָׂו אָמַר הַנָּבִיא (משלי ה:כב) ״עֲוֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע״, שֶׁבְּסִבַּת עֲוֹנוֹתָיו שֶׁעָשָׂה בּוֹ בַּיּוֹם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סג,יד) בְּפֵרוּשׁ אָמְרוֹ ״וְהוּא עָיֵף״, זֶה הָיָה סִבָּה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ הַבְּכוֹרָה וְתַעֲמוֹדְנָה בְּיַד הָרָאוּי לָהּ.
בראשית כה:לד · פירוש א
וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קׇם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה׃ {פ}
וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ: הַתּוֹרָה מְעִידָה עָלָיו שֶׁבִּזָּה הַבְּכוֹרָה בְּדַעְתּוֹ. וְלָזֶה לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיִּבֶז״ וְחוֹזֵר אֶל עֵשָׂו הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, וְהָבֵן. וְכַוָּנַת הוֹדָעָה זוֹ לוֹמַר גַּם בְּלֹא טַעַם דִּלְאָנְסוֹ גָּמַר, כִּי בְּעֵינָיו בְּזוּיָה הִיא וּמָכוֹר יִמְכְּרֶנָּה בִּדְבַר מָה, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהָשִׁיב נַפְשׁוֹ וְגָמַר וּמַקְנֶה.
בראשית כו:כח · פירוש ו
וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִ֘ינוּ֮ כִּֽי־הָיָ֣ה יְהֹוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃
בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֶאֱרִיךְ לוֹמַר בֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְחַזֵּק בְּרִית אַבְרָהָם וּלְהוֹסִיף בְּרִית מֵחָדָשׁ עִם יִצְחָק, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לָדַעַת בְּרִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אַבְרָהָם הַאִם עוֹמֶדֶת לְנֵס, וְיֵשׁ בָּזֶה תּוֹקֶף מִשְּׁבוּעָה שֶׁל יִצְחָק כִּי כְּבָר נִפְטַר אַבְרָהָם וְאֵין מְצִיאוּת לְהַתָּרָתָהּ לַבָּנִים, וּלְקַיֵּם כָּל דָּבָר נִשְׁבַּע יִצְחָק בַּתְּנָאִים אֲשֶׁר יִרְשׁוֹם. וְאוּלַי כִּי חָשׁ אֲבִימֶלֶךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּתֵּן ה׳ מַתָּנָה מֵחָדָשׁ לְיִצְחָק וְיַנְחִילֶנָּה לְעֵשָׂו, וְעֵשָׂו אֵינוֹ זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם דִּכְתִיב (בראשית כא:יב) ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ וְלֹא כָּל יִצְחָק, וְאִם יִתֵּן יִצְחָק לְעֵשָׂו אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים לֹא יִזְכֶּה אֲבִימֶלֶךְ בְּדִינוֹ עִם עֵשָׂו מִצַּד בְּרִית אַבְרָהָם, כִּי יֹאמַר זוֹ מַתָּנָה חֲדָשָׁה נָתַן ה׳ לְיִצְחָק אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וְיִצְחָק נְתָנָהּ לְעֵשָׂו וְאֵין מִיָּדוֹ מַצִּיל. לָזֶה נִתְחַכֵּם לְהַשְׁבִּיעַ יִצְחָק, וּשְׁבוּעַת יִצְחָק תָּחוּל גַּם עַל עֵשָׂו כִּי זַרְעוֹ יִקָּרֵא הֲגַם שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַדּוֹרוֹת, כְּבָר רָמְזוּ אוֹתָם בְּאָמְרָם בֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ׳ וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י) שֶׁבֵּינוֹתֵינוּ וְגוֹ׳ וְשָׁם נֶאֱמַר ״לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי״.
בראשית כז:א · פירוש א
וַֽיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃
וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק. טַעַם הוֹדָעָה זוֹ, כִּי זוֹ סִבָּה שֶׁיִּטּוֹל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת כְּשֶׁלֹּא יַכִּירֵהוּ. וְאָמַר לְשׁוֹן צַעַר, שֶׁהֻצְרַךְ לִטּוֹל יַעֲקֹב הַבְּרָכוֹת עַל יְדֵי סִבָּה זוֹ וְלֹא בִּידִיעַת יִצְחָק, כִּי מִזֶּה סֻבְּבוּ כַּמָּה סִבּוֹת לִבְנֵי עַמֵּנוּ.
בראשית כז:א · פירוש ג
וַֽיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃
בְּנוֹ הַגָּדוֹל. נְתִינַת טַעַם לָמָּה לֹא קָרָא לְיַעֲקֹב, כִּי זֶה הַבְּכוֹר, וְאוּלַי שֶׁלֹּא יָדַע מֵהַמֶּכֶר. וְטַעַם יִצְחָק שֶׁהָיָה חָפֵץ לְבָרֵךְ עֵשָׂו הָרָשָׁע, כִּי חָשַׁב שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַבְּרָכוֹת יִתְהַפֵּךְ לְמִדַּת הַטּוֹב וְיֵיטִיב דְּרָכָיו, כִּי הַצַּדִּיקִים יִכְאֲבוּ בַּעֲשׂוֹת בְּנֵיהֶם רֶשַׁע, וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל עִמּוֹ לְהֵיטִיב, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מוֹעִיל. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ:א) כִּי נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב שֶׁמָּנַע דִּינָה מֵעֵשָׂו, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה מַחְזִירַתּוֹ לַמּוּטָב, הֲרֵי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַחְזוֹר לַמּוּטָב.
בראשית כז:ו · פירוש ג
וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר׃
אָחִיךָ לֵאמֹר. פֵּירוּשׁ: לֹא אָחִיךָ בְּדוֹמֶה לְךָ, אֶלָּא בַּאֲמִירָה יֹאמַר אֵלָיו שֵׁם ״אָחִיךָ״, אֲבָל לֹא יִדְמֶה חוֹשֶׁךְ לְאוֹר עוֹלָם.
בראשית כז:יג · פירוש ב
וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃
וְרָאִיתִי לָתֵת טַעַם לְאַהֲבַת רִבְקָה לְיַעֲקֹב, לְצַד כִּי עֵינֵי כֹל אֵלֶיהָ יַצְעִירוּ כִּי מִמֶּנָּה יָצָא רָשָׁע הוּא עֵשָׂו, וְהִנֵּה לַטֶּבַע הָרָגִיל הַחֲלָקִים יֹאהֲבוּ חֵלֶק אֶל חֲלָקָיו, וְזֶה מֵהַבּוֹחַן. לָזֶה גִּלְּתָה דַּעְתָּהּ כִּי לֹא כֵן הוּא, וּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחוֹת כִּי מְקוֹרָהּ בָּרוּךְ, וְחֵלֶק הַטּוֹב חֲלָקֶיהָ וְטִבְעָהּ אֶל אַהֲבַת הַטּוֹב יָרוּץ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁיַּרְבֶּה הַכָּתוּב לוֹמַר בְּכָל פּוֹעַל וּפָעוּל מִמֶּנָּה ״יַעֲקֹב בְּנָהּ״ לְלֹא צֹרֶךְ (בראשית כז:ו,ח,יא,יג,טו,יז,מב), וְכַוָּנָתוֹ הִיא לְהַגִּיד כִּי מִמֶּנָּה אָרְחוֹת צַדִּיק וִיסוֹדוֹ מִיסוֹדָהּ גַּם כֵּן נִבְנָה, וּמוֹצָאוֹ שֶׁל עֵשָׂו לֹא מִבְּחִינָתָהּ שֶׁל רִבְקָה חָס וְשָׁלוֹם.
בראשית כז:יט · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאׇכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרְכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃
אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכוֹרֶךָ. פֵּירוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּנָה הַבְּכוֹרָה מֵעֵשָׂו הִנֵּה הוּא נַעֲשָׂה עֵשָׂו לְצַד בְּחִינַת הַבְּכוֹרָה, כִּי לָהּ יִקָּרֵא עֵשָׂו בְּכוֹרוֹ. וְאָמְרוֹ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלַי, פֵּרוּשׁ, כִּי טַעַם שֶׁצִּוָּה לְעֵשָׂו הוּא כִּי הוּא בְּנוֹ הַבְּכוֹר, וְכֵיוָן שֶׁנָּטַל הַבְּכוֹרָה כְּאִלּוּ הַדָּבָר בָּא אֵלָיו.
בראשית כז:כט · פירוש ב
יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ. פֵּירוּשׁ, אָחִיו מַמָּשׁ לֹא יִהְיֶה לוֹ לְעֶבֶד, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה הוּא גְּבִיר לוֹ, אֲבָל הַבָּאִים אַחֲרָיו יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ:
בראשית כז:כט · פירוש ג
יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁיִּהְיֶה הוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּאֶמְצָעוּת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, אָז יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בְּנֵי וְגוֹ׳, כִּי זוּלַת זֶה לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד אָח לְאָחִיו, וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי בִּמְעַט הִתְרַשְּׁלוּת שֶׁהָיוּ מִתְרַשְּׁלִים יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדַת ה׳, תֵּכֶף וּמִיָּד (מלכים ב ח:כב) וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם:
בראשית כז:ל · פירוש א
וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה. טַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, כִּי הַתּוֹרָה מִצְטַעֶרֶת עַל אֲשֶׁר כִּלָּה וְלֹא בֵּרַךְ כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁבֵּרַךְ לְעֵשָׂו אַחַר כֵּן, וְאִם הָיָה מְבָרֵךְ אוֹתָם הַבְּרָכוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת לְיַעֲקֹב כְּבָר אָבְדָה תִּקְוַת אֱדוֹם.
בראשית כז:ל · פירוש ב
וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃
וַיְהִי אַךְ יָצֹא וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, גַּם אָמַר אַךְ, גַּם כָּפַל לוֹמַר יָצֹא יָצָא. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁעֲדַיִן הָיָה מְעֻכָּב בִּיצִיאַת יַעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ אַךְ יָצֹא מִיעֵט בַּיְּצִיאָה אֶלָּא לְסִבָּה שֶׁאֵרְעָה יָצָא, וְהַסִּבָּה הִיא מַה שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְבַסּוֹף בְּאָמְרוֹ ״וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ״, וּלְסִבָּה זוֹ מִהֵר לִגְמוֹר הַיְּצִיאָה וְהוּא אָמְרוֹ יָצָא, וְרָמַז אֶל הַצַּעַר שֶׁחָשׁ יַעֲקֹב שֶׁיִּמָּצֵא כְּגַנָּב בַּמַּחְתֶּרֶת בִּפְנֵי אָבִיו כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בְּבִיאַת עֵשָׂו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה ס״ו) דָּרְשׁוּ בְּאוֹפֶן אַחֵר.
בראשית כז:לז · פירוש א
וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כׇּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃
וַיַּעַן יִצְחָק. הִנֵּה עֲדַיִן הָיָה לוֹ מְצִיאוּת לְבָרְכוֹ, אֶלָּא לְצַד שֶׁהִכִּיר בּוֹ וְיָדַע כִּי הוּא רָאוּי לִקְלָלָה וְאוֹיֵב לְיַעֲקֹב, חָשׁ לְבָרְכוֹ כִּי הוּא הֵפֶךְ מַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר לְיַעֲקֹב ״אֹרְרֶיךָ אָרוּר״, וְלָזֶה הָיָה מִתְנַצֵּל מֵעֵשָׂו מִלְּבָרְכוֹ. וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר הַכָּתוּב ״וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו״, פֵּרוּשׁ שֶׁמַּעֲנֶה זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לֵאמֹר, וְאֵין כֵּן הוּא הָאֱמֶת בְּדַעַת יִצְחָק.
בראשית כז:לט · פירוש ב
וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃
הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי. פֵּרוּשׁ, אֵין לוֹ אֶלָּא מַה שֶׁלְּפָנָיו, לֹא כְּיַעֲקֹב שֶׁאָמַר ״וְיִתֶּן לְךָ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד עוֹלָם הַנִּצְחִי, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
בראשית כז:מ · פירוש א
וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃
וְאֶת אָחִיךָ וְגוֹ׳ וְהָיָה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. רַבּוּ הַפֵּרוּשִׁים בָּזֶה. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוֹ יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר יַעֲבֹד אֶת אָחִיו. וְכַאֲשֶׁר יֵרֵד מִמַּדְרֵגָה זוֹ, אוֹ יִרְצֶה לְשׁוֹן רִדּוּי כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה רָדוּי וְאָבוּד, יַקְדִּים לִפְרוֹק עֻלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ תֵּרֵד וְיִהְיֶה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וְגוֹ׳ וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ (עובדיה א:יח) וְיִכְלֶה. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כִּי אָז יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ:
בראשית כז:מ · פירוש ב
וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃
אוֹ יִרְצֶה, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תִּשְׁלוֹט אַתָּה בָּעוֹלָם, לֹא תִהְיֶה מַעֲלָתְךָ עָלָיו, אֶלָּא ״וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל״ וְגוֹ׳ – לֹא הוּא יִשְׁלוֹט בְּךָ וְלֹא אַתָּה תִּמְשׁוֹל בּוֹ. וּמַה שֶׁמָּשַׁל אַחַר כָּךְ, עֲוֹנוֹת הִטּוּ אֵלֶּה.
בראשית כז:מא · פירוש א
וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב עַ֨ל־הַבְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרְכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃
יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל וְגוֹ׳. פֵּירוּשׁ, אַחַר שֶׁיָּמוּת וְיִקָּבֵר, שֶׁאָז הוּא הַתְחָלַת שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, וְחָשׁ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ בְּעוֹד שֶׁלֹּא נִקְבַּר אָבִיו, כִּי הַמֵּת יוֹדֵעַ קוֹדֶם שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל (שבת קנ״ב:).
בראשית כז:מב · פירוש א
וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהׇרְגֶֽךָ׃
עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל. אָמְרוֹ ״הַגָּדוֹל״, לוֹמַר כִּי הוּא יָכוֹל עֲשׂוֹת אֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, ״בְּנָהּ הַקָּטָן״ פֵּירוּשׁ לְצַד הֱיוֹתוֹ קָטָן מִמֶּנּוּ בַּיְּכוֹלֶת.
בראשית כז:מב · פירוש ב
וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהׇרְגֶֽךָ׃
מִתְנַחֵם לְךָ. פֵּירוּשׁ מְקַבֵּל נֶחָמָה עַל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לוֹ, לְהָרְגֶךָ, וּבָזֶה תַּחְזוֹר לוֹ הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה.
בראשית כז:מג · פירוש ב
וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־לְךָ֛ אֶל־לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃
בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן. כִּי הוּא יַעֲמֹד נֶגֶד עֵשָׂו אִם יֵלֵךְ לְהָרְגֶךָ:
בראשית כז:מה · פירוש א
עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃
גַּם שְׁנֵיכֶם וגו׳. פֵּירוּשׁ, לוּ יִהְיֶה שֶׁיָּמוּת גַּם הוּא, אוֹ עַל יָדְךָ אוֹ עַל יְדֵי גּוֹאֲלֵי הַדָּם, אַף עַל פִּי כֵן אֵין מַרְפֵּא לְשִׁבְרְךָ בְּמַה שֶׁיָּמוּת גַּם הוּא עִמְּךָ בְּיוֹם אֶחָד, וּלְעוֹלָם אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת אֶלָּא עַל מִיתַת יַעֲקֹב וְלֹא עַל עֵשָׂו.
בראשית כח:ו · פירוש ב
וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָרְכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהוֹדִיעַ שֶׁיָּדַע עֵשָׂו הֲלִיכַת יַעֲקֹב וְאָפְנָהּ, כִּי הָלַךְ בְּמִצְוַת אָבִיו וְאִמּוֹ וְגַם לְמִצְוַת קִיחַת אִשָּׁה, וְגַם בֵּרְכוּהוּ בְּשַׁלְּחָם אוֹתוֹ, כִּי לְצַד זֶה לֹא רְדָפוֹ שֶׁיָּדַע שֶׁיִּמָּנַע מִיָּדוֹ, הֱיוֹתוֹ הוֹלֵךְ לִשְׁתֵּי מִצְווֹת: כִּבּוּד אָב וָאֵם וּלְקִיחַת אִשָּׁה. וַהֲגַם שֶׁשָּׁלַח אֱלִיפַז כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית כט:יא), אֶפְשָׁר שֶׁבָּחַן כִּי הוּא נוֹצֵחַ בַּדֶּרֶךְ לְיַעֲקֹב, וּמַעֲשֵׂה אָבוֹת עָשׂוּ בָּנִים אֲשֶׁר קִדַּם בַּדֶּרֶךְ לְיִשְׂרָאֵל, וְחָשַׁב עֵשָׂו כִּי גָּדוֹל כֹּחַ אֱלִיפַז מִכֹּחוֹ בִּבְחִינַת רְדִיפָה בַּדֶּרֶךְ לְיַעֲקֹב וּבָנָיו.
בראשית כח:ח · פירוש א
וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃
וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת וְגוֹ׳. יַגִּיד הַכָּתוּב כִּי לֹא חָשׁ עֵשָׂו אֶלָּא לְצַד הַקְפָּדַת אָבִיו עֲלֵיהֶם, אֲבָל זוּלַת זֶה לְמַה שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרַע לֹא חָשׁ שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ מְתַעֶבְתָּן. וּמִמּוֹצָא דָּבָר גַּם כֵּן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הוֹעִיל טַעַם הֱיוֹתָם רָעוֹת בְּעֵינֵי יִצְחָק אֶלָּא לְבַל יוֹסִיף מֵהֶם, אֲבָל לְגָרֵשׁ אוֹתָן שֶׁהָיוּ כְּבָר אֶצְלוֹ לֹא. וְאוּלַי שֶׁכָּל הַרְגָּשָׁתוֹ לֹא הָיְתָה אֶלָּא שֶׁמָּא יִתְפַּקְּעוּ בִּרְכוֹתָיו לְצַד בָּנִים אֲשֶׁר יִהְיוּ לוֹ מִבְּנוֹת כְּנַעַן, לָזֶה לָקַח מִבְּנוֹת יִשְׁמָעֵאל כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הַבְּרָכוֹת בְּאֶמְצָעוּת הַבָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לוֹ מֵהֶם.
בראשית כח:י · פירוש ג
וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃
עוֹד יִרְמֹז לְהוֹדִיעַ כִּי כְּשֶׁיָּצָא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע תֵּכֶף הָלַךְ חֲרוֹנוֹ שֶׁל עֵשָׂו, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
בראשית כח:י · פירוש ד
וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃
וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁשָּׁלַח עֵשָׂו אֱלִיפַז אַחֲרָיו וְכוּ׳, יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיֵּלֶךְ חָרָנָה לִרְמוֹז עַל הֲלִיכַת אֱלִיפַז אַחֲרָיו בְּחָרוֹן. וְאוּלַי כִּי לָזֶה סָמַךְ לַדָּבָר ״וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם״ לִרְמוֹז כִּי רָאָה עַצְמוֹ בְּצַעַר וְהֻצְרַךְ לִתְפִלָּה:
בראשית כח:יג · פירוש ב
וְהִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״אָבִיךָ״ לְלֹא צֹרֶךְ, גַּם דִּיֵּק לוֹמַר ״אָבִיךָ״ בְּאַבְרָהָם וְלֹא אָמַר ״אַבְרָהָם וְיִצְחָק אֲבוֹתֶיךָ״, נִתְכַּוֵּן לְמַעֵט עֵשָׂו מִיְּרֻשַּׁת אַבְרָהָם וְעָשָׂה יַעֲקֹב הוּא הַיּוֹרֵשׁ אַבְרָהָם, לֹא שֶׁתַּגִּיעַ הַיְּרֻשָּׁה לְיִצְחָק וּמִמֶּנּוּ יִירָשֶׁנָּה יַעֲקֹב, שֶׁאִם כֵּן תַּגִּיעַ הַיְּרֻשָּׁה לְעֵשָׂו. וַחֲשָׁשַׁת יִשְׁמָעֵאל אֵינָהּ, כִּי כְּבָר כָּתַבְתִּי (אור החיים על בראשית טז:כא) שֶׁמִּשְׁפַּט עֶבֶד יֵשׁ לוֹ, דִּכְתִיב (בראשית כא:יג) ״בֶּן הָאָמָה״ וְלֹא בִּנְךָ, וְגוּפוֹ קָנוּי לְיִצְחָק, וְאֵין טַעֲנַת עֵשָׂו בּוֹ כִּי יְרֻשַּׁת אַבְרָהָם נִתְּנָה לְיַעֲקֹב וְלֹא לְעֵשָׂו.
בראשית כח:יג · פירוש ג
וְהִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
וַהֲגַם שֶׁבֵּן מוּמָר יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו דְּבַר תּוֹרָה (קידושין יח.), כָּאן כְּשֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם מַתָּנוֹת וּבְרָכוֹת וְכַדּוֹמֶה, נְתָנָם לוֹ עַל מְנָת שֶׁאַחֲרָיו לְיַעֲקֹב, כְּאָמְרוֹ (בראשית כא:יב) ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (נדרים לא.). וַהֲגַם שֶׁשֵּׁם זֶרַע לֹא יָרֵעַ לַנַּחֲלָה שֶׁיּוֹרֵשׁ הֲגַם שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא זַרְעוֹ, הֲרֵי מָצִינוּ שֶׁזֶּרַע פָּסוּל יִקָּרֵא גַּם כֵּן זֶרַע, כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין (סד:) ״כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ״ לְרַבּוֹת זֶרַע פָּסוּל, הֲרֵי שֶׁיִּקָּרֵא זֶרַע. אֶלָּא דִּסְתָם זֶרַע הוּא כָּשֵׁר, וּכְשֶׁמְּמַעֵט כָּאן עֵשָׂו שֶׁלֹּא יִקָּרֵא זֶרַע, מִעֵט אֲפִלּוּ זֶרַע פָּסוּל לֹא יִקָּרֵא לוֹ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין לוֹ בּוֹ יְרֻשָּׁה. וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה ה׳ לְבַסּוֹף שֶׁנּוֹתֵן לְיַעֲקֹב כָּל בִּרְכוֹת אַבְרָהָם. וּמַה שֶׁלָּמְדוּ בַּשַּׁ״ס (קידושין יח.) מִפָּסוּק ״כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי״ וְגוֹ׳, הַיְינוּ שֶׁיְּרָשׁוּהוּ בָּנָיו לְעֵשָׂו, לֹא שֶׁעֵשָׂו יָרַשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּאַבְרָהָם.
בראשית כט:יג · פירוש ב
וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ לָבָ֜ן אֶת־שֵׁ֣מַע ׀ יַעֲקֹ֣ב בֶּן־אֲחֹת֗וֹ וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתוֹ֙ וַיְחַבֶּק־לוֹ֙ וַיְנַשֶּׁק־ל֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־בֵּית֑וֹ וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל וְגוֹ׳. סִבַּת בּוֹאוֹ, וְטַעַם בּוֹאוֹ, וַאֲשֶׁר עָבַר עָלָיו עִם אֱלִיפַז כִּי נָטַל מִמֶּנּוּ הַכֹּל בְּרָדְפוֹ אַחֲרָיו:
בראשית כט:יד · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
עוֹד יְכַוֵּן לְהָשִׁיב עַל מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעוֹ כִּי אִישׁ חָכָם הוּא, וְאָמַר לוֹ אַךְ עַצְמִי פֵּרוּשׁ, מִיעוּט מִמַּה שֶׁהוּא, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קי.) רוֹב הַבָּנִים דּוֹמִים, וְכָל דּוֹמֶה לֹא יִשְׁוֶה לַנִּדְמֶה בְּכָל חֲלָקָיו מִבְּלִי הִשָּׁאֲרוּת חֵלֶק אֶחָד. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית כז:מג) ״בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן״ וְגוֹ׳ כִּי הוּא יַעֲמוֹד לְהַצִּילוֹ מִידֵי עֵשָׂו, וּמִן הַסְּתָם סִפֵּר יַעֲקֹב הַדְּבָרִים לְלָבָן, לָזֶה הֵשִׁיב שֶׁכֵּן יַעֲשֶׂה שֶׁהוּא עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ, וּכְמוֹ (איוב יד:כב) שֶׁאַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב כְּמוֹ כֵן עַל יַעֲקֹב, אִם יָבֹא עֵשָׂו וְהִכָּהוּ נַפְשׁוֹ תֶּאֱבַל. וְאָמַר אַךְ לְמַעֵט שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּן עָלָיו.
בראשית כט:לא · פירוש א
וַיַּ֤רְא יְהֹוָה֙ כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃
וַיַּרְא ה׳ כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה. יְכַוֵּן לוֹמַר כִּי ה׳ לְבַדּוֹ הוּא שֶׁיָּדַע וְהִכִּיר כִּי הִיא שְׂנוּאָה, לֹא כֵן הִיא, שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה בְּשִׂנְאָתָהּ, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֵינָהּ אֲהוּבָה לְבַד, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר מִדְּבָרֶיהָ בְּסָמוּךְ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עא:ב) אָמְרוּ שְׂנוּאָה – שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל שׂוֹנֵא שֶׁהוּא עֵשָׂו, דִּכְתִיב (מלאכי א:ג) ״וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי״, וַתִּקָּרֵא עַל שְׁמוֹ. וּכְפִי זֶה אִם לֹא הָיוּ לָהּ בָּנִים הָיוּ מַצְדִּיקִים הַדְּבָרִים כִּי לֹא בַּת זוּגוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, לָזֶה וַיִּפְתַּח רַחְמָהּ. וְאָמְרוֹ וְרָחֵל עֲקָרָה פֵּרוּשׁ: כּוּלֵי הַאי וְאוּלַי יָסִיר שִׂנְאָתָהּ, שֶׁזּוֹ אֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְזוֹ יוֹלֶדֶת.
בראשית לב:ד · פירוש ב
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לָתֵת טַעַם לְאָמְרוֹ וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, לָמָּה יִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן לְלֹא צֹרֶךְ, כִּי יָכוֹל עֲשׂוֹת הַדָּבָר עַל יְדֵי מְשָׁרְתֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ? לָזֶה אָמַר לְפָנָיו, פֵּרוּשׁ, לְצַד הֱיוֹתָם לְפָנָיו דָּן כִּי הוּרְשָׁה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לַאֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ לָהֶם בְּדָבָר שֶׁאֵין יָכוֹל עֲשׂוֹת עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם. וְאָמַר כִּי הֻצְרַךְ לָהֶם לְצַד שֶׁהַשְּׁלִיחוּת הוּא אֶל עֵשָׂו, וְהוּא אָדָם גָּדוֹל כַּיָּדוּעַ לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה עה), וּשְׁלִיחוּת אֲחֵרִים אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַחְשִׁיב אוֹתָם לַהֲשִׁיבָם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיַּקְדִּים לְהַכּוֹתָם מִבְּלִי הָשֵׁב וְיָבֹא עַל יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנֶּשֶׁר, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמַּלְאָכִים. גַּם בְּאֶמְצָעוּת שְׁלִיחוּתָם יִפְחַד וְרָחַב לְבָבוֹ בִּרְאוֹתוֹ צְבָא הַשָּׁמַיִם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): ״מֵהֶם לְבוּשֵׁי אֵשׁ וְרוֹכְבֵי סוּסִים״ וְכוּ׳ עַד כָּאן, שֶׁבָּזֶה יִרָא לְבַל עֲשׂוֹת רַע.
בראשית לב:ד · פירוש ג
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
וְאָמְרוֹ אֶל אָחִיו, פֵּרוּשׁ: טַעַם הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בִּשְׁלִיחוּת זֶה בְּדֶרֶךְ שָׁלוֹם וְרַבָּנוּת, לְצַד הֱיוֹתוֹ אָחִיו, וְהָיָה חָשׁ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס עִמּוֹ בְּמִלְחָמָה שֶׁמָּא יַעַמְדוּ לוֹ זְכוּת אֲבוֹתָיו.
בראשית לב:ד · פירוש ד
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶל עֵשָׂו שֶׁהוּא שׂוֹנֵא, אֶל אָחִיו שֶׁאֵינוֹ שׂוֹנֵא. פֵּרוּשׁ, שֶׁיַּעֲשׂוּ הַשְּׁלִיחוּת לְעֵרֶךְ אֲשֶׁר יִמְצָאוּהוּ: אִם יִמְצָאוּהוּ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא תִּהְיֶה הַשְּׁלִיחוּת בְּאֹפֶן אֶחָד, וְאִם יִרְאוּ כִּי הוּא אָחִיו תִּהְיֶה הַשְּׁלִיחוּת בְּאֹפֶן אַחֵר. וְדָבָר זֶה לֹא יוּכְלוּ הָבִין זוּלַת הַמַּלְאָכִים, כִּי הָאֲנָשִׁים יָכוֹל לְהַטְעוֹתָם.
בראשית לב:ד · פירוש ה
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
אוֹ יִרְצֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַקְדִּים לִשְׁלֹחַ הוּא שְׁלוּחָיו קֹדֶם שֶׁיֵּדַע עֵשָׂו מֵהַזּוּלַת כִּי בָא יַעֲקֹב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מא:) ״קַדְּמֵהוּ לָרָשָׁע״ וְכוּ׳. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּחַר לִשְׁלֹחַ הַמַּלְאָכִים שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לַהֲלִיכָה, וּבַמָּקוֹם שֶׁהֵם שָׁמָּה יַעֲשׂוּ שְׁלִיחוּתָם, כִּי כָל הָעוֹלָם כְּאַרְבַּע אַמּוֹתָם. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, הַטַּעַם לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: הֵם עוֹדָם עוֹמְדִים לְפָנָיו וְהֵם עוֹשִׂים שְׁלִיחוּתָם אֶל עֵשָׂו אָחִיו, הֲגַם שֶׁהוּא בְּמָקוֹם רָחוֹק. וְהוּא אָמְרוֹ אַרְצָה שֵׂעִיר, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״לְאֶרֶץ״, כִּי לֹא יִצְטָרְכוּ לָלֶכֶת אֶלָּא יַחְזְרוּ פְּנֵיהֶם וִידַבְּרוּ עִם עֵשָׂו, וּבְמַעֲמָדָם יַעֲמֹדוּ וְיַחְזְרוּ לוֹ הַתְּשׁוּבָה, וְהָבֵן. וְאָמְרוֹ שְׂדֵה אֱדוֹם פֵּרוּשׁ: קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא מִמְּקוֹמוֹ עֵשָׂו יַגִּיעוּהוּ בַּשְּׁלִיחוּת, כִּי מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ יִקָּרֵא שְׂדֵה אֱדוֹם:
בראשית לב:ד · פירוש ו
וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז שְׁלֹשָׁה זְמַנִּים שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ בָהֶם בְּנֵי עֵשָׂו: הָאֶחָד יִהְיוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בְּמִדַּת הָאַחְוָה, וְהוּא אָמְרוֹ עֵשָׂו אָחִיו, וְזֶה הָיָה עַד עֵת הַחֻרְבָּן. וַהֲגַם שֶׁהָיָה זְמַן שֶׁהָיָה אֱדוֹם תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל, זֶה הָיָה זְמַן מוּעָט. וְהַשֵּׁנִי מִזְּמַן שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת עַד עֵת קֵץ, שֶׁעֵשָׂו בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה וְאֵין מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל נִכֶּרֶת לְפָנָיו, וְהוּא שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ אַרְצָה שֵׂעִיר בְּפַתָּ״ח תַּחַת הָאָלֶ״ף לְהַרְאוֹת מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. וְהַשְּׁלִישִׁי בַּיָּמִים הַמְקֻוִּים לָנוּ שֶׁתִּהְיֶה אֱדוֹם יְרֻשָּׁה, וְהוּא אָמְרוֹ שְׂדֵה אֱדוֹם כְּשָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ.
בראשית לב:ה · פירוש א
וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃
וַיְצַו אוֹתָם לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר לֵאמֹר אַחַר שֶׁאָמַר ״כֹּה תֹאמְרוּן לְעֵשָׂו״. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֶׁהוּא צִוָּה לוֹמַר אֵלָיו בַּסֵּדֶר הַזֶּה, שֶׁזּוּלַת זֶה יַחְשׁוֹב כִּי הַשְּׁלוּחִים הֵם הָאוֹמְרִים בְּנֹסַח זֶה לְחָשְׁבָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר בִּבְכוֹרָתוֹ וּמִן הַמּוּסָר לְדַבֵּר כֵּן, וְלֹא יָצְאוּ הַדְּבָרִים מִפִּי יַעֲקֹב, לָזֶה צִוָּה אֲלֵיהֶם שֶׁיֹּאמְרוּ כִּי הוּא אָמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וּקְרָאוֹ אָדוֹן עָלָיו שֶׁבָּזֶה יָסִיר קִנְאָה וְשִׂנְאָה. וּבָזֶה נָחָה דַּעְתִּי לָמָּה יַזְכִּיר יַעֲקֹב עֵשָׂו בְּשֵׁם אָדוֹן שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, יַגְדִּיל עָלָיו חֵלֶק הָרַע חָס וְשָׁלוֹם, וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי הֵם דְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים לְעֵשָׂו הֶחֱנִיף לָרָשָׁע כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס עִמּוֹ בְּמִלְחָמָה.
בראשית לב:ז · פירוש א
וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃
וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים. פֵּירוּשׁ: הֵשִׁיבוּהוּ תְּשׁוּבָה וְאָמְרוּ לוֹ בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ, פֵּרוּשׁ, הוּא מַרְאֶה פָּנִים הֱיוֹת אָחִיךָ, וּכְפִי הָאֱמֶת הוּא עֵשָׂו הָרָשׁוּם בְּשִׂנְאָה, וְגַם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְגוֹ׳, פֵּירוּשׁ, הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ בְּדֶרֶךְ אַחְוָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ לְמַחְשָׁבָה רָעָה.
בראשית לב:ז · פירוש ב
וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ בְּהוֹרָאַת פָּנִים צְהוּבוֹת, וְהֶרְאֵינוּ לוֹ גַּם כֵּן פָּנִים שֶׁל זַעַם לְצַד הֱיוֹתוֹ כְּפִי הָאֱמֶת עֵשָׂו בְּלֹא אַחְוָה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרק ע״ה) שֶׁהֶרְאָהוּ מַחֲנוֹת רוֹכְבֵי אֵשׁ וְכוּ׳ לְהַפְחִידוֹ אִם לֹא יִתְנַהֵג בְּמִדַּת הָאַחְוָה. וְטַעַם שֶׁלֹּא הֶחְלִיטוּ הַשְּׁלִיחוּת בְּאֹפֶן אֶחָד, לְצַד שֶׁהָיָה מַרְאֶה בְּפָנָיו אַחְוָה וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יְדַמֶּה, לָזֶה עָשׂוּ שְׁנֵי אָפְנֵי שְׁלִיחוּת אִם לְטוֹב אִם וְכוּ׳:
בראשית לב:ח · פירוש ב
וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
עוֹד יִרְצֶה כִּי לְצַד שֶׁהוֹדִיעוּהוּ כִּי עֵשָׂו מַעֲרִים לְהַרְאוֹת אַחְוָה וְהוּא שׂוֹנֵא, יָרֵא יַעֲקֹב שֶׁלֹּא לְהָכִין עַצְמוֹ לַמִּלְחָמָה, שֶׁמָּא עֵשָׂו יַהַרְגֵהוּ וְאֵין בְּיָדוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּלֵי קְרָב, וּלְהָכִין עַצְמוֹ בִּכְלֵי קְרָב וַיֵּצֶר לוֹ כִּי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה עֵשָׂו רָעָה וּכְשֶׁיִּרְאֵהוּ מוּכָן בִּכְלֵי קְרָב יֹאמַר עֵשָׂו, הֲלֹא יַעֲקֹב הוּא דּוֹרֵשׁ רָעָה וּבָזֶה יְחַדֵּשׁ שִׂנְאָתוֹ. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם וַיַּחַץ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ חָצָה הָעָם: חֲצִי הָרִאשׁוֹן מַרְאִים פְּנֵי אַהֲבָה וְחִבָּה כְּאָח לְאָחִיו, וַחֲצִי מַחֲנֵהוּ מוּכָן וּמְזֻיָּן:
בראשית לב:יב · פירוש ב
הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃
מִיַּד אָחִי וְגוֹ׳. רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ ״אָחִי״ שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג עִמִּי כְּאָח אֶלָּא כְּעֵשָׂו הָרָשָׁע, וְלִדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״מִיַּד אָחִי עֵשָׂו״ וּמוּבָן הַדָּבָר מִיִּתּוּר אָמְרוֹ ״עֵשָׂו״ כִּי אֵין לוֹ אָח זוּלָתוֹ.
בראשית לב:יב · פירוש ג
הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃
אָכֵן נִתְכַּוֵּן לְהִתְפַּלֵּל, לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ לְעֵשָׂו שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַתֹּקֶף: הָאַחַת לְצַד זְכוּת יִצְחָק, וְהַשְּׁנִיָּה לְצַד גּוֹדֶל תָּקְפּוֹ וּמַעֲלָתוֹ, וְצָרִיךְ חוֹזֶק גָּדוֹל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ. לָזֶה הִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תַּעֲמוֹד לוֹ זְכוּת אָבוֹת. וְהוּא אָמְרוֹ הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, הֲגַם שֶׁאָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מִתְפַּלֵּל, וּכְנֶגֶד בְּחִינַת גּוֹדֶל תָּקְפּוֹ אָמַר מִיַּד עֵשָׂו, וְיָדוּעַ הוּא בְּנִשָּׂא וְרָם.
בראשית לב:יב · פירוש ד
הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי – אִם יִתְחַכֵּם עָלָיו לְהָרַע בְּרַמָּאוּת אַחְוָה, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ שֶׁאֵין יַעֲקֹב יָכוֹל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, מִיַּד עֵשָׂו – אִם יְפַרְסֵם רִשְׁעוֹ לְהָרַע, גַּם לָזֶה הֻצְרַךְ לִתְפִלָּה לְהַצִּילוֹ מִיָּדוֹ.
בראשית לב:יב · פירוש ה
הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃
עוֹד יְכַוֵּן לְהַזְכִּיר רִשְׁעוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו: הָא׳ – מִיַּד אָחִי – וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת אָחִיו, הַאִם יֵשׁ רָשָׁע כָּזֶה, וְיֵשׁ בַּדִּין לְהַשְׁפִּילוֹ לִפְנֵי יַעֲקֹב. וְעוֹד – מִיַּד עֵשָׂו – שֶׁמְּפֻרְסָם בְּרֶשַׁע לְבַד מֵעָוֹן זֶה, וְלֹא יִמּוֹט צַדִּיק לִפְנֵי רָשָׁע.
בראשית לג:ט · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אָחִי אַחַר שֶׁעִמּוֹ הָיָה מְדַבֵּר, וְעוֹד הָיָה לוֹ לְהַקְדִּימָהּ בִּתְחִלַּת הַדִּבּוּר לֹא בְּאֶמְצַע הַדְּבָרִים.
בראשית לג:ט · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
אָכֵן כַּוָּנַת עֵשָׂו הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם לְצַד הֲנָאָתִי אַתָּה מְכַוֵּן – יֶשׁ לִי רָב וְאֵינִי צָרִיךְ לָזֶה, וְאִם לַהֲנָאַת עַצְמְךָ אַתָּה מְכַוֵּן כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לִבִּי אֵלֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה בְּאָמְרוֹ ״לִמְצוֹא חֵן״ – אָחִי יְהִי לְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יוּכַּר אַהֲבָתִי אוֹתְךָ שֶׁהִיא לְצַד הָאַחְוָה אֶלָּא אִם תַּחְזִיר מִנְחָתְךָ, שֶׁזּוּלַת זֶה יֵרָאֶה כִּי מַה שֶׁאֲנִי מִתְנַהֵג עִמְּךָ בְּאַחְוָה אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד הַמִּנְחָה, וְזֶה הוּא שִׁיעוּר הַכָּתוּב, אָחִי, פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה נִכָּר שֶׁאֲנִי מַחְזִיק אוֹתְךָ בְּאָחִי אִם יִהְיֶה לְךָ וְגוֹ׳:
בראשית לג:ט · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֶאֱרִיךְ לוֹמַר נָא שְׁתֵּי פְּעָמִים?
בראשית לג:ט · פירוש ד
וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בָּא לְהָשִׁיב שֶׁדְּבָרָיו אֱמֶת הֵם, שֶׁיּוֹתֵר יֻכַּר מִדַּת אַחְוָה אִם לֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ דָּבָר. אֲבָל אֵימָתַי הָיָה הַדָּבָר כֵּן? קוֹדֶם שֶׁהֵבִיא, אַךְ לֹא עַתָּה אַחַר שֶׁהֵבִיא לוֹ הַמִּנְחָה אֵין רָאוּי לְהַחְזִירָהּ לוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ אַל נָא, פֵּרוּשׁ: עַתָּה אַחַר שֶׁהֵבֵאתִי לְךָ הַמִּנְחָה, אִם נָא מָצָאתִי חֵן וַאֲהַבְתַּנִי כְּאָח לְאָחִיו, תּוֹסִיף לַעֲשׂוֹת עִמִּי חֶסֶד שֶׁתִּקַּח מִנְחָתִי מִיָּדִי. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְלָקַחְתָּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְאָמְרוֹ כִּי עַל כֵּן, פֵּרוּשׁ: שֶׁתִּהְיֶה אֹפֶן הַמִּנְחָה לֹא לְהִתְנַהֵג עִמִּי בְּאַחְוָה אֶלָּא כְּמִשְׁפַּט הַמְקַבְּלִים פְּנֵי הַגְּדוֹלִים שֶׁלֹּא יֵרָאוּ פְנֵיהֶם רֵיקָם, וְלָזֶה צָרִיךְ לְהִתְרַצּוֹת לָקַחַת מִנְחָתִי, שֶׁזּוּלַת זֶה יַגִּיד הַפְכִיּוּת הָרָצוֹן וְהַחִבָּה:
בראשית לג:טו · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו אַצִּֽיגָה־נָּ֣א עִמְּךָ֔ מִן־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וַיֹּ֙אמֶר֙ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
לָמָּה זֶּה אֶמְצָא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לָמָּה הוּא מַפְלִיג אַהֲבָתוֹ עִמּוֹ בִּפְרָט זֶה, יוֹתֵר הוּא בּוֹחֵר שֶׁיַּתְמִיד עִמּוֹ מְצִיאוּת חֵן לֶעָתִיד מֵעֲשׂוֹת לוֹ זֶה, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנִי״ לְשׁוֹן עָתִיד.
בראשית לו:א · פירוש א
וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃
הוּא אֱדוֹם. אָמַר כֵּן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּפָרָשָׁה זוֹ, לֶהֱיוֹת שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לְאַבֵּד אֱדוֹם, לָזֶה הִזְכִּיר עֵשָׂו כִּי הוּא אֱדוֹם, וְהִזְכִּיר הָעִיר דִּכְתִיב (בראשית לו:ח) ״בְּהַר שֵׂעִיר הוּא אֱדוֹם״, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְעֵשָׂו תְּנֵהוּ עִנְיָן לָעִיר עַצְמָהּ. וְהִזְכִּיר בְּנֵי עֵשָׂו כִּי הֵם אֱדוֹם דִּכְתִיב (בראשית לו:יט) ״וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם״, לוֹמַר כִּי כֻּלָּם יִדְלְקוּ בָּאֵשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב לְצַד שֶׁכֻּלָּם נִקְרָאִים אֱדוֹם אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, וְגַם עֵשָׂו עַצְמוֹ, וְהוּא רָמוּז בְּדִבְרֵי רַזַ״ל (תנחומא, צו; ירושלמי נדרים ג,ה) שֶׁאָמְרוּ עָתִיד עֵשָׂו לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וְיָבֹא וְיֵשֵׁב בֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ מִשָּׁם וְכוּ׳ דִּכְתִיב (עובדיה א:ד) ״וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים וְגוֹ׳ מִשָּׁם״ וְגוֹ׳ ע״כ. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית לו:לא) ״וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים״:
בראשית לו:כ · פירוש א
אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃
אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר וְגוֹ׳. טַעַם הוֹדָעַת עִנְיָן זֶה, לְהוֹדִיעַ שִׁעוּר מַה שֶׁנָּתַן ה׳ בִּזְכוּת הָאָבוֹת לְעֵשָׂו הֲגַם הֱיוֹתוֹ רָשָׁע. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּם כֵּן דָּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא (שבת פה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר, חוֹרִי – שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין מִנִּכְסֵיהֶם, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁיְּסַפֵּר הַכָּתוּב בִּנְתִינָתָם לְעֵשָׂו. וְאָמְרוּ עוֹד (סנהדרין צט) כִּי לְהוֹדִיעַ תִּמְנַע הֱיוֹתָהּ בְּרוּם הַמַּעֲלוֹת אֲחוֹת לוֹטָן וְנַעֲשֵׂית פִּילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים:
בראשית לו:לא · פירוש א
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלׇךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים וְגוֹ׳. יְכַוֵּן בָּזֶה לִמְנוֹת כָּל אֲשֶׁר נִתְחַתֵּן לֶאֱדוֹם אוֹ הֶעֱמִיד לָהּ מֶלֶךְ וְכַדּוֹמֶה, כִּי הַכֹּל עוֹמֵד לַאֲבַדּוֹן בִּנְפוֹל אֱדוֹם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פג), בָּצְרָה לְפִי שֶׁהֶעֱמִידָה מֶלֶךְ לֶאֱדוֹם עֲתִידָה לִלְקוֹת עִמָּהֶם, דִּכְתִיב (ישעיהו לד:ו) ״זֶבַח לַה׳ בְּבָצְרָה״, עַד כָּאן. גַּם שְׁאָר הֶעָרִים הֲגַם שֶׁבֵּינֵי בֵּינֵי קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא גּוֹאֵל צְבִי יִשְׂרָאֵל יִכָּנְסוּ בִּרְשׁוּת מֶלֶךְ אַחֵר, יָבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטַעֲנָה קְדוּמָה וְיוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף, וְאֵין צֵל הַזּוּלַת מַצִּילָתָהּ.
בראשית לז:ב · פירוש א
אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה פרק י״ב) כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה וְגוֹ׳, וְכָאן פָּסַל תּוֹלְדוֹת עֵשָׂו, וְאִם לָזֶה כִּוֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ, כִּי כְּבָר נִפְסַל עֵשָׂו וְהַיּוֹצֵא מֵהַפָּסוּל פָּסוּל.