שמות
שמות יב:מח · פירוש א
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶ֘סַח֮ לַיהֹוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כׇל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכׇל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר. כָּאן הִסְכִּים עַל קַבָּלַת גֵּרִים מֵהָעֵרֶב רַב כְּדַעַת מֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ אִתְּךָ. עוֹד רָמַז דַּעַת עֶלְיוֹן כִּי לֹא הִסְכִּימָה עַל הַדָּבָר אֶלָּא לִרְצוֹן מֹשֶׁה ה׳ חָפֵץ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מב). וְהוּא אָמְרוֹ אִתְּךָ גֵּר, פֵּרוּשׁ, עִמְּךָ הוּא גֵּר, שֶׁאֵין אַתָּה בָּקִי בַּנִּסְתָּרוֹת וְלֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְצֵא וּלְמַד מַה עָלְתָה בְּיָדָם מֵהֶם.
שמות יג:יז · פירוש ג
וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (זהר ח״ב מה:) כִּי כָל מָקוֹם שֶׁיְּכַנֶּה יִשְׂרָאֵל בְּשֵׁם ״עָם״ יִרְמֹז עַל עֵרֶב רַב, וְלָזֶה תִּמְצָא בְּעִנְיָן זֶה לִפְעָמִים מַזְכִּיר שְׁמָם ״הָעָם״ וְלִפְעָמִים מַזְכִּירָם ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, דִּכְתִיב ״וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע כִּי הָעָם לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וְאָמְרוּ זַ״ל (שמות רבה מב,ו) כִּי הַשְׁחָתַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר זֶה הוּא סִבָּתוֹ, הֵם אָמְרוּ ״נִתְּנָה רֹאשׁ״ וְגוֹ׳, הֵם אָמְרוּ ״עֲשֵׂה לָנוּ״ וְגוֹ׳, וְזֶה הוּא אָמְרוֹ וַיְהִי – צַעַר גָּדוֹל לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם – פֵּרוּשׁ, עֵרֶב רַב שֶׁשְּׁלָחָם פַּרְעֹה, לֹא ה׳ בָּרוּךְ הוּא הוֹצִיאָם, כִּי לֹא בָּא אֱלֹהִים לָקַחַת לוֹ אֶלָּא גּוֹי גָּדוֹל נַחֲלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא פַּרְעֹה שְׁלָחָם, וְטַעְמוֹ הָיָה לָכוֹף אֶת יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב מִצְרַיִם, וְהֵם מָצְאוּ מָקוֹם לְהִדָּבֵק בְּיִשְׂרָאֵל וְסוֹבֵב בְּתַכְלִיתָם צַעַר לְיִשְׂרָאֵל כַּנִּזְכָּר.
שמות יג:יז · פירוש ד
וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃
וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדוּיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים כִּי קָרוֹב הוּא, פֵּרוּשׁ, קָרוֹב הוּא לִרְמוֹז הָעָם מִקָּרוֹב בָּא וְאֵין לוֹ חוֹזֶק בִּקְדֻשָּׁה. אוֹ קָרוֹב הוּא לְהַרְשִׁיעַ וִיסוֹבֵב רָעָה גַּם לְיִשְׂרָאֵל, וְהָרָעָה הִיא ״כִּי אָמַר וְגוֹ׳ פֶּן יִנָּחֵם בִּרְאוֹתָם״, וִידוּיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ וְלֹא נָחָם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן, לוֹמַר כִּי זֶה נוֹסָף עַל כַּמָּה צַעַר שֶׁגָּרְמוּ לָהֶם הָרָמוּז בְּתֵבַת ״וַיְהִי״ וְגוֹ׳, וְעוֹד לָהֶם ״וְלֹא נָחָם״.
שמות יג:יז · פירוש ז
וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃
וְאָמְרוֹ כִּי אָמַר וְגוֹ׳, הוּא טַעַם אַחֵר, וּכְאִלּוּ אָמַר ״וְכִי אָמַר״, וְתוֹלְדוֹת מֵחוּשׁוֹ הוּא לְצַד שְׁלִיחַת הָעָם שֶׁהֵם עֵרֶב רַב כְּמוֹ שֶׁרָשַׁמְנוּ בְּדֶרֶךְ שֵׁנִי.
שמות יד:ה · פירוש ב
וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵ֠ךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעׇבְדֵֽנוּ׃
וְאֶפְשָׁר לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״ב מה:) כִּי ״הָעָם״ הוּא עֵרֶב רַב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה. וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב כָּךְ הוּא: ״וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם״ – פֵּרוּשׁ, הָעָם אֲשֶׁר שָׁלַח הוּא עִם יִשְׂרָאֵל לְטַעַם נָכוֹן אֶצְלוֹ לְהָשִׁיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵן עַתָּה בָּרְחוּ וְהָלְכוּ לָהֶם, וּלְאֵלּוּ יִתְיַחֵס הַבְּרִיחָה, כִּי זוּלַת הַבְּרִיחָה אֵין מַצִּילָם מִיַּד פַּרְעֹה כִּי הֵם עַמּוֹ וַעֲבָדָיו.
שמות יד:ה · פירוש ג
וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵ֠ךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעׇבְדֵֽנוּ׃
וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁנִּחֲמוּ עַל אֲשֶׁר שִׁלְּחוּם, פֵּרוּשׁ, לָעָם, לֹא עַל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ, פֵּרוּשׁ, תְּמוּהִים הֵם עַל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁשִּׁלְּחוּ הָעָם. וְטַעַם הַתְּמִיהָה הוּא כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ, פֵּרוּשׁוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני רח) כִּי פַּרְעֹה כָּתַב גֵּט שִׁחְרוּר לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: הֲרֵי אַתֶּם לְעַצְמְכֶם, הֲרֵי אַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין. וְהוּא אָמְרוֹ שִׁלַּחְנוּ בְּגֵט שִׁלּוּחִים, מֵעָבְדֵנוּ שֶׁאֵין לָהֶם מִשְׁפַּט עֶבֶד. וַהֲגַם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁעָלָה עַל דַּעְתָּם שֶׁיַּחְזְרוּ, לֹא יַעֲבֹד בָּהֶם עוֹד עֲבוֹדַת עֶבֶד, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן תַּחְזֹר הָעֲבוֹדָה הַצְּרִיכָה לַמֶּלֶךְ עַל הָעָם, וּמֵעַתָּה כֵּיוָן שֶׁבָּרַח הָעָם מִי יַעֲבֹד. גַּם בָּזֶה רָמַז לָמָּה לֹא חָשְׁשׁוּ עַל בְּרִיחַת הָעָם הַנִּזְכָּר כְּשֶׁיַּרְגִּישׁוּ שֶׁתִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עֲלֵיהֶם, וְלָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד הֵכִינוּ עַצְמָם לִרְדֹּף. וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֵין הָרְדִיפָה אֶלָּא עַל הָעָם, וְאָמַר הַכָּתוּב כִּי ה׳ חִזֵּק לִבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וַיִּרְדֹּף גַּם אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא לָעָם בִּלְבַד.
שמות יד:ה · פירוש ה
וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵ֠ךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעׇבְדֵֽנוּ׃
וְכַאֲשֶׁר הִגִּיד הַמַּגִּיד לְפַרְעֹה, אָמַר אֵלָיו ״כִּי בָרַח הָעָם״, פֵּרוּשׁ, לְפִי מַה שֶׁעָלָה בְּמַסְקָנָתָם כְּפִי הַהוֹכָחוֹת כִּי מֵה׳ לֹא הָיָה הַדָּבָר בְּהֶחְלֵט הֲלִיכוֹת עוֹלָם, אִם כֵּן מַה שֶׁלֹּא רָצוּ יִשְׂרָאֵל לַחְזֹר כִּי רָצוּ לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם וְלָלֶכֶת הֲלִיכָה מֻחְלֶטֶת, וְלֹא מִן ה׳ הוּא הַדָּבָר. לָזֶה וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם, פֵּרוּשׁ לֹא לְצַד הַמּוֹצִיא כִּי הַמּוֹצִיא עֲדַיִן בְּחֶזְקַת כִּי לֹא הוֹצִיא אֶלָּא לְשָׁעָה, אֶלָּא לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָעָם לָמָּה לֹא חָשְׁשׁוּ לָהֶם שֶׁיִּבְרְחוּ. וְהוּא אָמְרָם מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהָיָה לָנוּ לְשַׁלְּחָם לִגְזֵרַת אֱלֹהֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיִינוּ שׁוֹלְחִים אוֹתָם בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁיּוּכְלוּ לִבְרֹחַ מֵעָבְדֵנוּ, כִּי הָיוּ יְכוֹלִין לִשְׁלֹחַ עִמָּהֶם חֵיל מִצְרַיִם וְרִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו עַד עֲבוֹד אֱלֹהֵיהֶם בַּמִּדְבָּר וְיָשׁוּבוּ לְמִצְרַיִם.
שמות כה:ב · פירוש ב
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
וְנִרְאֶה לִי עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (יומא ד.) מִנַּיִן שֶׁהָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא בְּבַל תֹּאמַר, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר״. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִצְטָרֵךְ לוֹמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁאִם לֹא כֵן יַחְשׁוֹב מֹשֶׁה כִּי לֹא בָּא אֶלָּא לָתֵת רְשׁוּת שֶׁאֵין זֶה בְּבַל תֹּאמַר, חוֹבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״דַּבֵּר״ וְגוֹ׳. וּלְדֶרֶךְ זֶה תִּמְצָא מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁךָ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לֵאמֹר״ וְחָזַר לוֹמַר ״דַּבֵּר״, כִּי בְּכָל מִצְוָה צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ ״לֵאמֹר״ וְ״דַבֵּר״, וּבְאַחַת מֵהֵנָּה לֹא יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁחוֹבָה עָלָיו הֵם הַדְּבָרִים לְאָמְרָם לָהֶם אֶלָּא רְשׁוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (ילקוט הראובני) דָּרְשׁוּ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁלֹּא יְמַנֶּה עֲלֵיהֶם מֵעֵרֶב רַב, וְדוֹרְשִׁים לְשׁוֹן דַּבָּרוּת וּשְׂרָרָה. עוֹד יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ בְּאֹפֶן אַחֵר.
שמות לב:ד · פירוש ד
וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְנִרְאֶה בְּעֵינַי כִּי לֹא כָּל יִשְׂרָאֵל הִסְכִּימוּ עַל הַטָּעוּת, אֶלָּא חֵלֶק מֵהֶם וְחֵלֶק לֹא מִיחוּ, וּשְׁקוּלִים הָיוּ בַּדָּבָר, וְחֵלֶק לֹא הָיָה בָּהֶם כֹּחַ לִמְחוֹת. וְהִנֵּה מִדִּקְדּוּק אָמְרָם אֱלֹהֶיךָ וְלֹא אָמְרוּ חָס וְשָׁלוֹם אֱלֹהֵינוּ וְגוֹ׳ הוֹצִיאָנוּ, זֶה יַגִּיד כִּי קְצָת מֵהֶם אָמְרוּ זֶה לְכֻלָּם, וְיֵשׁ שֶׁהִצְדִּיק וְיֵשׁ שֶׁלֹּא הִצְדִּיק. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה מב,ו) שֶׁעֵרֶב רַב שֶׁעָלוּ עִם יִשְׂרָאֵל הֵם הָעוֹשִׂים, וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הִסְכִּימוּ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, שֶׁאִם הִסְכִּימוּ הֲרֵי גַּם הֵמָּה עָשׂוּ, שֶׁהַמַּחְשָׁבָה פּוֹעֶלֶת בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְגַם לֹא מִיחוּ, וְעַל זֶה נֶעֶנְשׁוּ כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל זוּלַת מְעַטֵּי הַיְּכֹלֶת שֶׁבָּחַן ה׳ לִבָּם שֶׁלֹּא נָטָה אַחַר הָרַע, וְהַמְּפֻרְסָמִים בַּדָּבָר הֵם בְּנֵי לֵוִי. וְהִנֵּה אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה הָעֵגֶל בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁחֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל טָעוּ אַחֲרָיו, דִּכְתִיב (שמות לב,כח) ״וַיִּפֹּל מִן הָעָם כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ״, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל נָפְלוּ, כַּמּוּבָן מֵאָמְרוֹ (שמות לב,כז) ״הִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְגוֹ׳ אֶת קְרֹבוֹ״, אִם כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁחֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה.
שמות לב:ו · פירוש א
וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃ {פ}
וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה לֹא עָשָׂה ה׳ בָּרוּךְ הוּא הַרְגָּשָׁה בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל תֵּכֶף וּמִיָּד לוֹמַר לְמֹשֶׁה רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, עַד אַחַר שֶׁעָבַר יוֹם הַמַּעֲשֶׂה וּלְמָחֳרָת אַחַר שֶׁהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים? וְעוֹד, שֶׁאִם הָיָה מַקְפִּיד עַל הַדָּבָר תֵּכֶף וּמִיָּד לוֹמַר לְמֹשֶׁה רֵד וְגוֹ׳, לֹא הָיוּ בָּאִים לִידֵי זְבִיחָה לֵאלֹהִים אֲחֵרִים. וְאֵין לוֹמַר שֶׁקּוֹדֶם אָמַר אֵלָיו אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה נִתְעַכֵּב לְהָשִׁיב חֲרוֹן אַף, שֶׁהֲרֵי בְּדִבְרֵי ה׳ נֶאֱמַר ״וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁדְּבָרָיו הָיוּ אַחַר שֶׁזָּבְחוּ לְמָחֳרַת הַמַּעֲשֶׂה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ד,ב) לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְכוּ׳ אֶלָּא שֶׁאִם חָטָא צִבּוּר וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן יֶשְׁנוֹ לְלִמּוּד זֶה גַּם אִם לֹא הָיוּ זוֹבְחִים, שֶׁבְּדִבּוּר רִאשׁוֹן שֶׁאָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ הֲרֵי קִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם לֶאֱלוֹהַּ. וַהֲגַם שֶׁאָמַרְנוּ קְצָת מֵהֶם אָמְרוּ כֵן וְלֹא כֻלָּם, וּלְהָאוֹמְרִים עֵרֶב רַב הֵם אָמְרוּ, עַל כָּל פָּנִים שָׁמְעוּ וְשָׁתְקוּ כֻּלָּם. וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהַמּוּעָטִים הוּא שֶׁלֹּא הִסְכִּימוּ, שֶׁאִם הָיוּ הַמְרֻבִּים הָיוּ עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם וְהוֹרְגִים אֶת הָאוֹמְרִים כֵּן, וְאִם כֵּן הֲרֵי הַמְרֻבִּים מִתְחַיְּבִים מִדִּין עָרֵב.
שמות לב:ח · פירוש ד
סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה [הִפֵּךְ] סֵדֶר הֶעָשׂוּי שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים אֲמִירַת ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ קוֹדֶם הַזְּבִיחָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן אָמְרוּ ״אֵלֶּה״ וְגוֹ׳ וּמִמָּחֳרָת זָבְחוּ וְגוֹ׳. וְהִנֵּה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מב,ו) שֶׁעֵרֶב רַב הֵם הָעוֹשִׂים כָּל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְלֹא יִשְׂרָאֵל, יְסַדֵּר הַכָּתוּב הַדְרָגוֹת הֶעָוֹן בְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא בְּעֵרֶךְ עֵרֶב רַב, וְאָמַר הַדְרָגָה אֶחָד עָשׂוּ לָהֶם, פֵּרוּשׁ, עֵרֶב רַב עָשׂוּ עֵגֶל מַסֵּכָה לְעַצְמָן וְלֹא מִחוּ יִשְׂרָאֵל. עוֹד הִשְׁתַּחֲווּ וְזָבְחוּ עֵרֶב רַב וְלֹא מִחוּ יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ הַדְרָגָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹנָה. וְעוֹד אָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ וְשָׁתְקוּ יִשְׂרָאֵל, וְזוֹ קָשָׁה מִכּוּלָּם.
שמות לב:י · פירוש ג
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
עוֹד יִרְצֶה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא,ו) שֶׁאָמְרוּ, אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, רָמַז לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הַסּוֹבֵב מִמֶּנּוּ, כִּי הַטָּעוּת יָצָא מִדְּבָרָיו שֶׁאָמַר לָהֶם לְסוֹף אַרְבָּעִים אֲנִי בָּא, וְלֹא פֵּרֵשׁ לָהֶם שֶׁהוּא לְבַד מֵאוֹתוֹ יוֹם, שֶׁמִּזֶּה טָעוּ.
שמות לב:י · פירוש ד
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פ״ב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁקַּבָּלַת עֵרֶב רַב הָיְתָה מִצַּד מֹשֶׁה וְלֹא הִסְכִּים הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם וְנִתְרַצָּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן מֹשֶׁה, וְלָזֶה אָמַר לוֹ שִׁחֵת עַמְּךָ אֵלּוּ עֵרֶב רַב, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וְעַתָּה שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וַחֲרָטָה עַל מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן, וְאוּלַי כִּי הוּא מְתַקֵּן הַדָּבָר לֶעָתִיד לָבֹא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות כד:) אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּמֹשֶׁה הוּא שֶׁיִּהְיֶה גּוֹאֵל וִיתַקֵּן הַדָּבָר.
שמות לב:יא · פירוש א
וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
לָמָּה ה׳ יֶחֱרֶה וְגוֹ׳. עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מב,ו) שֶׁאָמְרוּ שֶׁעֵרֶב רַב לְבַד עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְהוּא אָמְרוֹ (שמות לב:ז) ״שִׁחֵת עַמְּךָ״, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהָיְתָה הַהַקְפָּדָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא מִחוּ, וּכְפִי זֶה יִהְיֶה כַּוָּנַת מֹשֶׁה בְּאָמְרוֹ לָמָּה טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כִּי כֵּיוָן שֶׁעֵרֶב רַב הֵם הַמַּשְׁחִיתִים אֵין רָאוּי שֶׁיֶּחֱרֶה אַפּוֹ בְּעַמּוֹ שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין וּמִשְׁפָּט, עִם כָּל זֶה לֹא לַחֲרוֹת אַפּוֹ בָּהֶם, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי הִסְכִּים עַל הַשְׁמָדַת עֵרֶב רַב. וְאוּלַי כִּי זֶה דִּיֵּק בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְלֹא עֵרֶב רַב שֶׁמֵּעַצְמָם יָצְאוּ. וְנִרְאֶה כִּי כָל עֵרֶב רַב שֶׁהָיוּ אָז מֵתוּ, שֶׁאֲפִלּוּ פַּטְרוֹן שֶׁקִּבְּלָם הִסְכִּים עַל כְּלָיָתָם וְגַם אֵין לוֹ פָּנִים לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם אִם עַל קַבָּלָתָם נֶעֱנַשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, גַּם אֵין לָהֶם זְכוּת אָבוֹת וְטַעֲנוֹת שֶׁהִזְכִּיר מֹשֶׁה בְּטַעֲנָתוֹ.