אור החיים

עם ישראל וארץ ישראל

ארץ ישראל

קדושת הארץ, מעלת ישיבתה, חיבת הארץ

229 קטעים ב-5 חומשים

בראשית

בראשית יב:א · פירוש ח
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ, לִרְאוֹת אִם יְמַהֵר לַעֲשׂוֹת דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן מִבְּלִי דַעַת הַמָּקוֹם, וְזֶה נִסָּיוֹן מֵהַנִּסְיוֹנוֹת. עוֹד רָמְזוּ שֶׁיַּרְאֶנָּה לוֹ כֻּלָּהּ דִּכְתִיב (בראשית י״ג:י״ד) ״שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה״ וְגוֹ׳ וְנָתַן לוֹ כֹּחַ הָרְאִיָּה לִרְאוֹת כֻּלָּהּ:
בראשית יב:א · פירוש ט
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי בַּפָּסוּק (במדבר לה:לד) ״אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְעוֹדָן בָּאָרֶץ, עַד כָּאן. וְהוּא שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, פֵּרוּשׁ: רְאוּיָה לְךָ וְאַתָּה רָאוּי לָהּ. וְשִׁעוּר הַתֵּבָה הוּא אַרְאֶה אוֹתְךָ לָהּ וְאַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ, כִּי זֶה בְּלֹא זֶה אֵינָם רְאוּיִים לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה וּלְרוֹב הַהַצְלָחוֹת.
בראשית יב:ו · פירוש א
וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃
וַיַּעֲבֹר אַבְרָם וְגוֹ׳. מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הָיָה אַבְרָהָם עוֹבֵר בָּאָרֶץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְאֵין אוֹמֵר אֵלָיו דָּבָר מִבְּנֵי הָאָרֶץ. וַהֲגַם שֶׁבַּעֲלֵי הָאָרֶץ שֶׁהֵם כְּנַעַן הָיוּ אָז בָּאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַר אַבְרָהָם שָׁמָּה, לֹא פָּצָה פִּיו וְצִפְצֵף.
בראשית יב:ו · פירוש ב
וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמֹז כִּי אַבְרָהָם הָיָה עוֹבֵר וְלֹא הָיָה מַחְזִיק עַצְמוֹ בַּחֲשִׁיבוּת אֶלָּא עִבְרִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית י״ד:י״ג) ״אַבְרָם הָעִבְרִי״. וְטַעַם אָמְרוֹ וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ״אַרְצָה כְּנַעַן״, כָּאן הוֹדִיעַ זְמַן שֶׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּת הַכְּנַעֲנִי, וּמַה שֶׁקָּדַם וְאָמַר ״אַרְצָה כְּנַעַן״, אֵין רְאָיָה, כִּי קְרָאָהּ כֵן עַל שֵׁם הֶעָתִיד.
בראשית יב:ו · פירוש ג
וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁרָמַז בְּשֵׁם כְּנַעַן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט) בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ וְגוֹ׳, ״אֶרֶץ כְּנַעַן״ – שֶׁרָמַז אֶל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ מֵאַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְשָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה, הָרְמוּזִים בְּחֶשְׁבּוֹן תֵּבַת כְּנַעַן. לָזֶה הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעַ וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.
בראשית יב:ו · פירוש ד
וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּהוֹדָעַת וְהַכְּנַעֲנִי לוֹמַר פֶּתַח הַזְּכִיָּה בָּאָרֶץ, כִּי הַכְּנַעֲנִי הָיָה אָז בָּאָרֶץ שֶׁהוּא עֶבֶד, דִּכְתִיב (בראשית ט:כה) ״עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו״, אֵין לוֹ קִנְיָן, וְכָל הַתּוֹפֵס בְּקִנְיָנָיו מִבְּנֵי שֵׁם אוֹ יֶפֶת יִזְכֶּה בָהֶם וּבְאַדְמָתָם. וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְזִכָּה הַדָּבָר לְאַבְרָהָם. וְזוּלַת זֶה אִם לֹא הָיָה הַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ אֶלָּא מִבְּנֵי יֶפֶת, לֹא הָיָה מָקוֹם לְהוֹצִיאָם מִיָּדָם אַחַר שֶׁזָּכוּ בָהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים פרשת קדושים) כִּי שֶׁל בְּנֵי שֵׁם הָיְתָה, וְאַבְרָהָם מִבְּנֵי שֵׁם זָכָה קוֹדֵם בָּהּ. וּלְדַרְכָּם הוֹדִיעַ ה׳ כִּי לֹא זָכָה לֶהֱיוֹתוֹ כְּנַעֲנִי, יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ.
בראשית יב:ו · פירוש ה
וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה לוֹמַר ה׳ אֶל אַבְרָם ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ״, וְעַד עַתָּה יוֹדֵעַ הָיִיתִי כִּי הָאָרֶץ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה וְאַבְרָהָם מִבְּנֵי בָנָיו הוּא, וְאֵין יָדוּעַ כִּי שֶׁל כְּנַעַן הָיְתָה אָז, וְיֹאמַר הָאוֹמֵר מַה נוֹתֵן לוֹ ה׳ דָּבָר אֲשֶׁר שֶׁלּוֹ הוּא מֵאָז וּמִקֹּדֶם. וַהֲגַם שֶׁצִּיְּנָהּ מִקֹּדֶם לִכְנַעַן, כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי שֶׁאֵין רְאָיָה מִזֶּה. אֲשֶׁר עַל כֵּן הוֹדִיעַ ה׳ וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ, וְלָזֶה הֻצְרַךְ ה׳ לְהַבְטִיחוֹ שֶׁיִּתְּנֶנָּה לְזַרְעוֹ.
בראשית יג:טו · פירוש א
כִּ֧י אֶת־כׇּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃
כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. הִנֵּה יָדוּעַ כִּי שִׁעוּר חוּשׁ הָרְאוּת הוּא מֻגְבָּל בָּאָדָם אֶת אֲשֶׁר יַשִּׂיג לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְכָאן עָשָׂה לוֹ ה׳ נֵס שֶׁנִּתְקָרְבוּ קְצוֹת הָאָרֶץ וְרָאָה הַכֹּל, וּבְאֶמְצָעוּת הַדָּבָר הֶחְזִיק בְּכָל הָאָרֶץ, כִּי אֵין לְךָ חֲזָקָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁיֶּעְתַּק צוּר מִמְּקוֹמוֹ לְהִתְקָרֵב לִפְנֵי אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ, וְלֹא יַרְחִיק דַּעְתְּךָ דָּבָר זֶה כִּי מָצִינוּ שֶׁקָּפְצָה הָאָרֶץ לְעַבְדּוֹ (בראשית רבה פנ״ט) וְגַם נִקְפְּלָה תַּחַת בָּנָיו (חולין צא:).
בראשית יג:יז · פירוש א
ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאׇרְכָּ֖הּ וּלְרׇחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃
קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וְגוֹ׳. בְּפֶרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַפֵּרוֹת (בבא בתרא ק.) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תַּנְיָא, הָלַךְ בָּהּ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ קָנָה בָּהּ מְקוֹם הִלּוּכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּחְזִיק. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? דִּכְתִיב ״קוּם הִתְהַלֵּךְ וְגוֹ׳ לְאָרְכָּהּ״ וְגוֹ׳, וְרַבָּנָן, הָתָם מִשּׁוּם חֲבִיבוּתָא דְּאַבְרָהָם וְכוּ׳, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִכָּבֵשׁ לִפְנֵי בָּנָיו, עַד כָּאן. הִנֵּה לִסְבָרַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הֲגַם שֶׁהֶחְזִיק בִּתְלִישַׁת הָאָרֶץ וּסְמִיכָתָהּ לְפָנָיו כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב קוּם הִתְהַלֵּךְ וְגוֹ׳, לְלַמֵּד תּוֹרָה בָּא שֶׁהֲלִיכָה הָוֵי חֲזָקָה. וְלִסְבָרַת חֲכָמִים דְּמִשּׁוּם חֲבִיבוּתָא וְכוּ׳, חֶזְקַת הָאָרֶץ לִזְכוּת אַבְרָהָם זָכָה מִדִּין הַכָּתוּב לְמַעְלָה, וְאֵין לְמֵדִין מִכָּתוּב זֶה כִּי חֲבִיבוּתָא דְּאַבְרָהָם יְכַוֵּן.
בראשית טו:טז · פירוש ב
וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
וְהַנָּכוֹן הוּא שֶׁיְּכַוֵּן ה׳ לוֹמַר שְׁנֵי קִצִּים: הָאֶחָד הוּא קֵץ הַגָּלוּת וְהַשִּׁעְבּוּד וְהָעִנּוּי שֶׁיִּצְטָרֵף הַכֹּל לְמִנְיַן אַרְבַּע מֵאוֹת, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה נִשְׁלְמָה הַגְּזֵרָה, וְהוֹצִיא ה׳ אוֹתָם מִמִּצְרַיִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם שֶׁנִּשְׁלְמוּ הָאַרְבַּע מֵאוֹת. וְקֵץ שֵׁנִי הוּא לְבִיאַת הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא תִהְיֶה כְּנִיסַת הָאָרֶץ בְּתַשְׁלוּם הָאַרְבַּע מֵאוֹת אֶלָּא עַד דּוֹר אַחֵר שֶׁהוּא דּוֹר רְבִיעִי. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ כִּי דּוֹרוֹ שֶׁל כָּלֵב דּוֹר שְׁלִישִׁי יֵחָשֵׁב וְהוּא שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם, וַהֲַגַם כִּי כָּלֵב נִכְנַס לָאָרֶץ אֵין הַדּוֹר נֶחְשָׁב אֶלָּא בְּרֻבּוֹ וְכָלֵב הוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאַר מֵהַדּוֹר, דִּכְתִיב (במדבר יד:ל) ״כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה״. וּכְשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹר רְבִיעִי עַל כְּלָלוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר. וְאֵין דִּבְרֵי רַשִׁ״י מְחֻוָּרִין בְּמַה שֶׁאָמַר בָּזֶה, אֶלָּא דּוֹר רְבִיעִי הֵם דּוֹר שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁהֵם נִכְנְסוּ לָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּנֵי כָּלֵב, וְהֵם רְבִיעִי לַגְּזֵרָה כְּשֶׁתַּחְשֹׁב פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, כָּלֵב, יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב בְּנֵי כָּלֵב הֵם דּוֹר רְבִיעִי שֶׁשָּׁבוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן, כִּי אֵין לִמְנוֹת הַדּוֹרוֹת מֵהַשְּׁבָטִים כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל לִמְנוֹת רַשִׁ״י יְהוּדָה פֶּרֶץ וְכוּ׳, שֶׁאִם בָּאנוּ לְהַתְחִיל מִיּוֹם שֶׁהִתְחִילָה גְּזֵרַת אַרְבַּע מֵאוֹת נַחְשֹׁב גַּם יִצְחָק, וְאִם בָּאנוּ לְהַתְחִיל מֵרִאשׁוֹן אָדָם שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם נַחְשֹׁב מִיַּעֲקֹב וְיִהְיֶה כָּלֵב חֲמִישִׁי, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵין לִמְנוֹת הַדּוֹרוֹת אֶלָּא מִשֶּׁהִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת עַצְמָם, וְזֶה הָיָה אַחַר מִיתַת הַשְּׁבָטִים שֶׁאָז הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א:ה) שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיוּ הַשְּׁבָטִים בָּעוֹלָם לֹא טָעֲמוּ שִׁעְבּוּד וְכָהֵם כַּאֲבוֹתָם.
בראשית טו:טז · פירוש ד
וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
וּמֵעַתָּה נַשְׁקִיף לְהָבִין אִמְרֵי קָדוֹשׁ יְנוֹבֵב חָכְמָה בְּאָמְרוֹ כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי, אִם כֵּן מוּכָח שֶׁעֲוֹן הָאֱמוֹרִי מְעַכֵּב הַכְּנִיסָה, וּבְמַעֲשֶׂה אֲשֶׁר סִדֵּר ה׳ בְּתוֹרָתוֹ הַנְּעִימָה יַגִּיד כִּי עֲוֹן הַמְרַגְּלִים הוּא אֲשֶׁר סִבֵּב עַכָּבַת דּוֹר הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם עַד תּוּמוֹ, וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵבִיא שָׁמָּה, וְזוּלַת הַמְרַגְּלִים שֶׁהִרְשִׁיעוּ הָיוּ נִכְנָסִים הַדּוֹר הַיּוֹצֵא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה לִיצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא סוֹף הָאַרְבַּע מֵאוֹת, וְלֹא הָלְכוּ הַמְרַגְּלִים אֶלָּא לַהֲפָקַת רְצוֹן הַשּׁוֹאֲלִים לְרַגֵּל, וְזוּלַת זֶה אָמַר ה׳ לָהֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּאוֹתוֹ דּוֹר עַצְמוֹ שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, וַהֲלֹא לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי עֲדַיִן כְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ (בראשית טו:טז).
בראשית טו:טז · פירוש ו
וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
וְהִנֵּה בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּכְשֶׁשָּׁלְחוּ הַמְרַגְּלִים הָיוּ בְּמַדְרֵגַת צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וַהֲגַם שֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל, כְּבָר נֶעֶנְשׁוּ עָלָיו, וְהַשִּׁמְצָה אֵין בּוֹ שִׁעוּר שֶׁיִּמְנַע מֵהֶם שֵׁם צַדִּיק גָּמוּר לְעִנְיָן זֶה שֶׁלֹּא יִקָּרְאוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים בְּעֵרֶךְ הָאֱמוֹרִי, וְהֵן הֵנָּה דּוֹר חָסִיד (סנהדרין קי:) דִּכְתִיב (תהלים נ:ה) ״אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כּוֹרְתֵי״ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר לֹא כֵן הָיוּ אַחַר שְׁלִיחוּת הַמְרַגְּלִים שֶׁהִקְנִיטוּ אֶת ה׳ וְהִמְרוּ וְכוּ׳, וְאָז נִכְנְסוּ בְּגֶדֶר צַדִּיק מִמֶּנּוּ בְּעֵרֶךְ הָאֱמוֹרִי. וְלָכֵן כְּשֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים קֹדֶם הַמְרַגְּלִים הָיָה בָּהֶם כֹּחַ לִדְחוֹת הָאֱמוֹרִי, כִּי יֹאמְרוּ אֵלָיו פַּנֵּה מָקוֹם מֵאַרְצֵנוּ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ ה׳, וּכְשֶׁלֹּא יִרְצֶה הֲרֵי זֶה מוֹרֵד וּבֶן מָוֶת הוּא, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁחָטְאוּ וְהִמְרוּ אִמְרֵי אֵל לֹא נִשְׁאֲרוּ בְּחֶזְקַת צַדִּיק גָּמוּר. וְלֶהֱיוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי אֵין בְּיָדָם לְהַשְׁמִידוֹ. וְלָזֶה תִּמְצָא כְּשֶׁהֶעְפִּילוּ לַעֲלוֹת הָהָרָה יָצָא הָאֱמוֹרִי וּרְדָפוּם וַיַּכּוּם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבוֹרִים, וְזֶה יַגִּיד בַּלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ.
בראשית טו:טז · פירוש ז
וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
וְתִמְצָא עוֹד שֶׁבִּכְנִיסָתָם אָמַר מֹשֶׁה (דברים ט:ה): ״לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳ כִּי אִם בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה״, כִּי נִשְׁלַם עֲוֹנָם. וּכְפִי זֶה, הֲגַם שֶׁאֵינְכֶם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, ״אַתָּה בָּא לָרֶשֶׁת״ וְגוֹ׳, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת לֵיאָמֵר עָלָיו ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״. כִּי מַשְׁמָעוּת ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״ יוֹרֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְצָת זְכוּת שֶׁיֻּצְדַּק לֵיאָמֵר ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״, אֲבָל מֻחְלָט בְּרֶשַׁע אֵין לוֹ חֵלֶק הַצַּדְקוּת לֵיאָמֵר ״צַדִּיק מִמֶּנּוּ״, וְהָבֵן.
בראשית טו:טז · פירוש ח
וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־הֵֽנָּה׃
וּמֵעַתָּה יִתְפָּרְשׁוּ דִּבְרֵי ה׳ עַל נָכוֹן, וְדוֹר רְבִיעִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: מַבְטִיחוֹ הַבְטָחָה שֶׁאֵין לָהּ בִּטּוּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, וְנָתַן טַעַם לַדָּבָר יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבִנְתִינַת הַטַּעַם כִּי לֹא שָׁלֵם וְגוֹ׳. וְאַתָּה תַּשְׂכִּיל לָדַעַת כִּי לֹא יַסְפִּיק טַעַם זֶה אֶלָּא לִזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּהֶעְדֵּר שֵׁם צַדִּיק גָּמוּר, וְאָז לְצַד שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלֵם עֲוֹנוֹ שֶׁל אֱמוֹרִי לֹא יוּכְלוּ בֹּא לְאַרְצוֹ. אֲבָל אִם יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגַת צַדִּיק גָּמוּר, אֵין מְנִיעוּת שְׁלֵמוּת הֶעָוֹן תִּמְנָעֵם מִבּוֹא לָרֶשֶׁת אַרְצוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְקִבְּלוּ הַתּוֹרָה, נִתְרַצָּה הָאֵל שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ תֵּכֶף וּמִיָּד וְיִקְחוּ אֶת אַרְצוֹ, כִּי יִתְגָּרוּ בָּהֶם וְיִתְקַנְּאוּ בְּעוֹשֵׂי רִשְׁעָה. מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר עֲוֹן מְרַגְּלִים נִכְנְסוּ בְּגֶדֶר צַדִּיק מִמֶּנּוּ, לָזֶה אִחֵר ה׳ עַד תּוֹם כָּל הַדּוֹר, וּבֵינֵי וּבֵינֵי יַשְׁלִים עֲוֹן הָאֱמוֹרִי. וְאִם לֹא הָיָה טַעַם שְׁלֵמוּת עֲוֹן הָאֱמוֹרִי, הָיוּ בָּנָיו נִכְנָסִים תֵּכֶף וּמִיָּד וַעֲוֹנָם יִפְרְעוּ בָּעֳנָשִׁים אֲחֵרִים כַּאֲשֶׁר יִשְׁפּוֹט הַשּׁוֹפֵט בְּצֶדֶק.
בראשית טו:יח · פירוש א
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃
בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת וְגוֹ׳. אָמְרוֹ נָתַתִּי לְשׁוֹן עָבָר, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁהֶחְזִיק בָּהּ אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ (בראשית י״ג:ט״ו) יֻצְדַּק לוֹמַר נָתַתִּי כְּבָר, כִּי הַבָּנִים יִזְכּוּ מִדִּין יוֹרֵשׁ.
בראשית טו:יח · פירוש ב
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃
הִנֵּה יֵשׁ לִתְמוֹהַ אֵיךְ טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁל הַמְּמָאֲנִים לְהַאֲמִין בִּגְדֻלָּתֵנוּ וּמַעֲלָתֵנוּ הָעֲתִידָה לָבוֹא, כִּי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב שֶׁכָּרַת ה׳ בְּרִית עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לָתֵת לְזַרְעוֹ עֲשָׂרָה אֻמּוֹת, וְעַד עַתָּה לֹא מָצִינוּ שֶׁנָּתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא שֶׁבַע אֻמּוֹת וְנִשְׁאֲרוּ שָׁלֹשׁ אֻמּוֹת, וְאֵיךְ יֹאמְרוּ הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת (יחזקאל לז) אָבְדָה תִּקְוַת נַחֲלָתֵנוּ וּשְׁבוּעַת ה׳ מְנַגֶּדְתָּם? וְגַם הַשֶּׁבַע שֶׁנָּתַן ה׳ לֹא כֻּלָּם בָּאוּ לְפֶרֶק הִתְקַבֵּל, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ. וְעָשָׂה ה׳ כָּכָה לִרְמֹז מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עַבְדֵי ה׳ וְאֵין נִכְנָעִים לוֹ יִתְבָּרַךְ כְּעֶבֶד מוֹרֵד בְּרַבּוֹ, גַּם כֵּן יָבוֹאוּ עֲבָדִים שֶׁלָּנוּ וְיִמְרְדוּ בָּנוּ. וְעוֹד יֵשׁ לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין לְקַיֵּם בְּרִיתוֹ.
בראשית טו:יח · פירוש ג
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃
עוֹד נָתַתִּי לִבִּי לָתוּר בְּסֵדֶר הַכְּתוּבִים, וָאֶרְאֶה כִּי הִקְדִּים הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי שֶׁהֵם עַמּוֹן וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם, שֶׁלֹּא בָּאוּ לְיָדֵינוּ בָּרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שִׁבְעָה הַמְּאוּחָרִים, וְאֵין נָכוֹן לְהַקְדִּים הַמְּאוּחָר. אָכֵן וַדַּאי כִּי מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹּאת לְהָעִירְךָ וּלְהַגִּיד לְךָ כִּי עִקַּר הַנְּתִינָה הִיא הָעֲתִידָה, שֶׁיָּבוֹאוּ יַחַד הַשָּׁלֹשׁ וְעִמָּם הַנּוֹתָר מֵהַשֶּׁבַע אוּמּוֹת, וְתִקְפֹּץ פִּיהָ עַוְלָה בִּרְאוֹת שְׁבוּעַת ה׳. וְסִימָן לַדָּבָר נְתִינַת הָאַרְבָּעָה מְלָכִים אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לְאַבְרָהָם: שְׁלֹשָׁה כְּנֶגֶד קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי, וְהָרְבִיעִי תִּדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם (בראשית יד:א) רֶמֶז אֶל הִתְאַסְּפוּת הַגּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִים בְּהַשִּׁבְעָה הָרִאשׁוֹנִים, וְהָבֵן:
בראשית כו:ג · פירוש א
גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כׇּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃
כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ וְגוֹ׳. אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בִּכְלַל נְתִינַת הָאָרֶץ הִיא, וְלָזֶה גַּם כֵּן הִסְכִּים רַמְבַּ״ן, וְאָמְרוֹ לְךָ הַבְטָחָה זוֹ אוּלַי שֶׁהִיא עַל מַה שֶׁהִצְלִיחַ הוּא שָׁם דִּכְתִיב (בראשית כו:יב) ״וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִיא״ וְגוֹ׳. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁיִּזְכֶּה הוּא בָּהּ לְזֶרַע. וְאוּלַי כִּי לֹא הֶחֱזִיק אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בַּחֲזָקָה הָרִאשׁוֹנָה, לָזֶה רָצָה ה׳ שֶׁיַּחֲזִיק יִצְחָק בָּהּ, וְהוּא הֶחֱזִיק בָּהּ בַּחֲזָקָה מְעֻלָּה שֶׁחָרַשׁ וְזָרַע, וְלָזֶה דִּקְדֵּק ה׳ בִּדְבָרָיו לוֹמַר ״אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל״.
בראשית כו:ג · פירוש ב
גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־כׇּל־הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לְהַבְטִיחוֹ כִּי אֵין לְיִשְׁמָעֵאל חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּהַבְטָחוֹת אַבְרָהָם, זוּלַת לְיִצְחָק לְבַד, וְהוּא אָמְרוֹ לְךָ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וּלְזַרְעֲךָ לִשְׁלוֹל חֵלֶק מִבָּנָיו, כִּי דַוְקָא אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא זַרְעוֹ, דִּכְתִיב (בראשית כ״א:י״ב) ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (נדרים לא.) וְלֹא כָּל יִצְחָק:
בראשית כו:יז · פירוש א
וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃
וַיִּחַן בְּנַחַל גְּרָר. כִּי לֹא רָצָה לַעֲקוֹר אֶת דִּירָתוֹ מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בְּהֶחְלֵט, לְצַד מִצְוַת הַמֶּלֶךְ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם הִיא לֵאמֹר (בראשית כו:ג) ״גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת״. וַהֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁהַמָּקוֹם הַהוּא לֹא הָיָה בִּכְלַל מַה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״שְׁכֹן בָּאָרֶץ״, אַף עַל פִּי כֵן אָנוּס הָיָה מֵהַמֶּלֶךְ אֲדוֹן הָאָרֶץ. וְאוּלַי כִּי עָשָׂה ה׳ כָּכָה לְנִסָּיוֹן, שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת״, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נְתָנוּהוּ אֲפִלּוּ לָשֶׁבֶת שָׁם כְּאַחַד הָעָם, אִם לֹא יְהַרְהֵר אַחַר הַשְּׁכִינָה, וּכְמוֹ כֵן עָשָׂה לְאַבְרָהָם.
בראשית כח:יג · פירוש ב
וְהִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״אָבִיךָ״ לְלֹא צֹרֶךְ, גַּם דִּיֵּק לוֹמַר ״אָבִיךָ״ בְּאַבְרָהָם וְלֹא אָמַר ״אַבְרָהָם וְיִצְחָק אֲבוֹתֶיךָ״, נִתְכַּוֵּן לְמַעֵט עֵשָׂו מִיְּרֻשַּׁת אַבְרָהָם וְעָשָׂה יַעֲקֹב הוּא הַיּוֹרֵשׁ אַבְרָהָם, לֹא שֶׁתַּגִּיעַ הַיְּרֻשָּׁה לְיִצְחָק וּמִמֶּנּוּ יִירָשֶׁנָּה יַעֲקֹב, שֶׁאִם כֵּן תַּגִּיעַ הַיְּרֻשָּׁה לְעֵשָׂו. וַחֲשָׁשַׁת יִשְׁמָעֵאל אֵינָהּ, כִּי כְּבָר כָּתַבְתִּי (אור החיים על בראשית טז:כא) שֶׁמִּשְׁפַּט עֶבֶד יֵשׁ לוֹ, דִּכְתִיב (בראשית כא:יג) ״בֶּן הָאָמָה״ וְלֹא בִּנְךָ, וְגוּפוֹ קָנוּי לְיִצְחָק, וְאֵין טַעֲנַת עֵשָׂו בּוֹ כִּי יְרֻשַּׁת אַבְרָהָם נִתְּנָה לְיַעֲקֹב וְלֹא לְעֵשָׂו.
בראשית כח:יג · פירוש ג
וְהִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
וַהֲגַם שֶׁבֵּן מוּמָר יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו דְּבַר תּוֹרָה (קידושין יח.), כָּאן כְּשֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם מַתָּנוֹת וּבְרָכוֹת וְכַדּוֹמֶה, נְתָנָם לוֹ עַל מְנָת שֶׁאַחֲרָיו לְיַעֲקֹב, כְּאָמְרוֹ (בראשית כא:יב) ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (נדרים לא.). וַהֲגַם שֶׁשֵּׁם זֶרַע לֹא יָרֵעַ לַנַּחֲלָה שֶׁיּוֹרֵשׁ הֲגַם שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא זַרְעוֹ, הֲרֵי מָצִינוּ שֶׁזֶּרַע פָּסוּל יִקָּרֵא גַּם כֵּן זֶרַע, כִּדְאִיתָא בְּסַנְהֶדְרִין (סד:) ״כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ״ לְרַבּוֹת זֶרַע פָּסוּל, הֲרֵי שֶׁיִּקָּרֵא זֶרַע. אֶלָּא דִּסְתָם זֶרַע הוּא כָּשֵׁר, וּכְשֶׁמְּמַעֵט כָּאן עֵשָׂו שֶׁלֹּא יִקָּרֵא זֶרַע, מִעֵט אֲפִלּוּ זֶרַע פָּסוּל לֹא יִקָּרֵא לוֹ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין לוֹ בּוֹ יְרֻשָּׁה. וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה ה׳ לְבַסּוֹף שֶׁנּוֹתֵן לְיַעֲקֹב כָּל בִּרְכוֹת אַבְרָהָם. וּמַה שֶׁלָּמְדוּ בַּשַּׁ״ס (קידושין יח.) מִפָּסוּק ״כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי״ וְגוֹ׳, הַיְינוּ שֶׁיְּרָשׁוּהוּ בָּנָיו לְעֵשָׂו, לֹא שֶׁעֵשָׂו יָרַשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּאַבְרָהָם.
בראשית לה:א · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבׇ֨רְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃
אוֹ יִרְמוֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְשֶׁב שָׁם – פֵּרוּשׁ, שָׁם הָיָה לְךָ לָשֶׁבֶת וְלֹא בְּמָקוֹם זֶה, כִּי אֵין רָאוּי לָתֵת מַרְגּוֹעַ לְרַגְלֶיךָ עַד שָׁמָּה, וַעֲשֵׂה מִזְבֵּחַ וְגוֹ׳.
בראשית לה:יב · פירוש א
וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃
לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק. עַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָרָשַׁת תּוֹלְדוֹת בְּפָסוּק (בראשית כ״ו:ג׳) ״כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ״ וְגוֹ׳, כִּי יִצְחָק נִתּוֹסֵף לוֹ זְכוּת בְּחֵלֶק אֶחָד יָתֵר עַל אַבְרָהָם, וְאוֹתוֹ נָתַן ה׳ גַּם כֵּן לְיַעֲקֹב.
בראשית לה:יב · פירוש ב
וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃
אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזוֹר לוֹמַר ״אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ״? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי לוֹ, לְיַעֲקֹב, נָתַן הָאָרֶץ שֶׁיֶּאֱחֹז בָּהּ, וְאִלּוּ אָמַר ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ״ תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּתְּנֶנָּה לוֹ לְהַנְחִילָהּ לְזַרְעוֹ. לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר שְׁתֵּי נְתִינוֹת, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְזַרְעוֹ, מַה שֶׁלֹּא דִקְדֵּק לוֹמַר כֵּן בְּהַבְטָחַת שְׁנֵי אָבוֹת.
בראשית לז:א · פירוש ב
וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃
אָכֵן לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם לוֹמַר בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת וְהוֹדִיעַ כִּי עֵשָׂו אָחִיו יָרַשׁ אֶת הַר שֵׂעִיר מִכֹּחַ זְכוּת אָבִיו, חָל עַל הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ יְרֻשַּׁת יַעֲקֹב. וְאָמַר וַיֵּשֶׁב וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעַ מִדַּת טוּבוֹ שֶׁלֹּא הִתְנַהֵג בָּאָרֶץ אֶלָּא בְּגֵרוּת, הֲגַם שֶׁרָאָה שֶׁעֵשָׂו יָרַשׁ יְרֻשָּׁתוֹ וְהָאָדוֹן דִּקְדֵּק לוֹמַר אֵלָיו שֶׁנָּתַן לוֹ בְּיִחוּד אֶת הָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת (בראשית ל״ה:י״ב) בְּפָסוּק ״לְךָ אֶתְּנֶנָּה״, אַף עַל פִּי כֵן לֹא עָשָׂה בּוֹ רֹשֶׁם וְהָיָה מִתְגּוֹרֵר בְּגֵרוּת כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן פֵּרוּשׁ: שֶׁהָיָה מִתְנַהֵג בָּהּ כְּאֶרֶץ לֹא לוֹ אֶלָּא אֶרֶץ כְּנָעַן.
בראשית לז:א · פירוש ג
וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃
אוֹ יֹאמַר, הֲגַם שֶׁהִיא אֶרֶץ כְּנַעַן הַנִּתֶּנֶת לוֹ מוֹרָשָׁה, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה גֵּר בָּהּ עַד שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים עַל יְדֵי תּוֹלְדוֹת יוֹסֵף, וְהוּא אָמְרוֹ אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף וְגוֹ׳, וְנִמְכַּר לְמִצְרַיִם וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ מִצְרַיִם, וְהֶעֱלָה אוֹתָם הַמַּבְטִיחַ לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ אֶל הָאָרֶץ וְיָרְשׁוּ נַחֲלָתָם.
בראשית מו:ד · פירוש ז
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
וְטַעַם כֶּפֶל אַעַלְךָ גַם עָלֹה, רָמַז לוֹ שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת: הָאַחַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁיַּעֲלֵהוּ מִשָּׁם לְבַל יִקָּבֵר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁהוּא הַמּוֹרָא שֶׁהָיָה יָרֵא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ (בראשית מו:ג). וְאָמַר תֵּיבַת ״גַּם״ לִרְמֹז תּוֹסֶפֶת הָרִבּוּי שֶׁיַּעֲלוּ בּוֹ מִמִּצְרַיִם, בֵּין בִּבְחִינַת הַמַּעֲלָה בֵּין בִּבְחִינַת הַבֵּרוּרִים שֶׁיְּבָרְרוּ שָׁמָּה נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה לְאֵין קֵץ:
בראשית מו:ד · פירוש י
אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר אֵלָיו כִּי הָעֲלִיָּה שֶׁל יַעֲקֹב לֹא תִהְיֶה בַּחַיִּים חַיָּתוֹ אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְיוֹסֵף וְגוֹ׳. גַּם מִזֶּה יָדַע כִּי אֵין לוֹ רְשׁוּת לָצֵאת מִמִּצְרַיִם בַּחַיִּים חַיָּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּקֻיַּם דְּבַר ה׳ שֶׁיָּשִׁית יוֹסֵף יָדוֹ עַל עֵינָיו, וְאִם יֵצֵא אֵין הַדָּבָר יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם.
בראשית מז:ו · פירוש א
אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ לְפָנֶ֣יךָ הִ֔וא בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הוֹשֵׁ֥ב אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אַחֶ֑יךָ יֵשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן וְאִם־יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־בָּם֙ אַנְשֵׁי־חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי׃
בְּמֵיטַב הָאָרֶץ וְגוֹ׳ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. הִנֵּה חָשׁ לוֹמַר ״בְּמֵיטַב הָאָרֶץ״ לְבַד, לְצַד שֶׁיּוֹסֵף רָמַז בִּדְבָרָיו כִּי חָפֵץ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, יַחְשֹׁב כִּי אֵינוֹ חָפֵץ שֶׁיֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן מִמַּה שֶׁלֹּא הִסְכִּים עַל דְּבָרָיו. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״ יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁהוּא כְּמִסְתַּפֵּק לָהֶם בִּנְתִינַת אֶרֶץ גֹּשֶׁן לְבַד וְלֹא בְּטוֹב מִמֶּנָּה אִם יִכְשַׁר בְּעֵינֵי יוֹסֵף, וְזֶה סוֹתֵר מַה שֶׁקָּדַם בִּדְבָרָיו (בראשית מה:יח) ״וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרָיִם״. לָזֶה אָמַר ״בְּמֵיטַב וְגוֹ׳ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן״. וְזֶה שִׁעוּר דְּבָרָיו: בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב וְגוֹ׳ וַאֲנִי מוֹדִיעֲךָ כִּי אֶרֶץ גֹּשֶׁן הִיא הַמֵּיטָב. וּמָצִינוּ שֶׁכֵּן הֵעִיד הַכָּתוּב דִּכְתִיב (בראשית מז:יא) ״וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף וְגוֹ׳ בְּמֵיטַב הָאָרֶץ בְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס״ וְגוֹ׳:
בראשית מז:כט · פירוש כ
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן כִּי יוֹסֵף יַעֲשֶׂה הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ זֶה. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי בְּעֵרֶךְ הַמַּעֲשֶׂה לֹא יֻכַּר הַפֵּרָעוֹן שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ שְׁכֶם אֶחָד. אוֹ לְצַד שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאַחַת שֶׁלֹּא יִקְבְּרֶנּוּ בְּמִצְרַיִם וְיִשְׁתַּדֵּל בְּהוֹצָאָתוֹ מֵעִיר גִּלּוּלִים, וְהַב׳ שֶׁיַּעֲלֶה הוּא וְיִקְבְּרֵהוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְאָמַר חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת עַל בְּחִינַת הָעֲלִיָּה מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְאָמְרוֹ חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִּקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. וְהִנֵּה מֵהָרָאוּי לוֹ לְהַקְדִּים הַשְּׁכִיבָה וְאַחַר כָּךְ הַקְּבוּרָה, וְכָאן הִקְדִּים לְהַזְכִּיר הַקְּבוּרָה קֹדֶם אָמְרוֹ ״וְשָׁכַבְתִּי״, אֶלָּא הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע כִּי עַל פְּרָט זֶה הִיא הַהַשְׁבָּעָה, וְדָבָר זֶה אֵין לוֹ פֵּרָעוֹן לֹא עַתָּה וְלֹא אַחַר זְמַן. וּמַה שֶׁנָּתַן לוֹ שְׁכֶם אֶחָד הוּא עַל הַטּוֹרַח שֶׁיַּעֲלֶה עִמּוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְיִקְבְּרֵהוּ שָׁם.
בראשית מז:כט · פירוש כב
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
אַל נָא תִקְבְּרֵנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ ״אַל נָא״ לְשׁוֹן זְמַן, שֶׁאֲפִילוּ לְפִי שָׁעָה לֹא יִקְבְּרוּהוּ עַל סְמַךְ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אַחַר כָּךְ לְהַעֲלוֹתוֹ, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד יַעֲלֵהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּסָמוּךְ וְשָׁכַבְתִּי וְגוֹ׳ וּנְשָׂאתַנִי וְגוֹ׳. וְטַעַם הַקְדָּמַת ״אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם״ לְאָמְרוֹ ״וְשָׁכַבְתִּי״ פֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי״ וְגוֹ׳ לְאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁיִּשַּׁבְתִּי הַכָּתוּב. וְלִשְׁאָר הַדְּרָכִים יִתְבָּאֵר לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ (זהר וישב קפ״ב) כִּי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף הָיוּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ אַחַת, וְהוּא סוֹד וָא״ו מְלֵאָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי וָוִי״ן וְלֹא יִתְפָּרְדוּ, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן חָשׁ יַעֲקֹב שֶׁאַחַר שֶׁיֵּאָסֵף לֹא יִתְרַצֶּה יוֹסֵף לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ גַּם בְּמוֹתוֹ, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּעֲנִית ה:) שֶׁאָמְרוּ יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת וְהוּא בַּחַיִּים, לָזֶה שָׁלַל דָּבָר זֶה מִדַּעְתּוֹ וְהוֹדִיעוֹ כִּי כְּשֶׁיִּשְׁכַּב, פֵּירוּשׁ כְּשֶׁיִּפָּטֵר, הִנֵּה הוּא נִפְרָד בְּהֶכְרֵחַ מִמֶּנּוּ וְיִסָּמֵךְ עִם אֲבוֹתָיו, וְלָזֶה ״וּנְשָׂאתַנִי״ וְגוֹ׳ ״וּקְבַרְתַּנִי״ וְגוֹ׳:
בראשית מח:כא · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וְהָיָה אֱלֹהִים וְגוֹ׳. כַּוָּנַת אָמְרוֹ אָנֹכִי מֵת וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ כִּי בְּמוֹת יַעֲקֹב תִּסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה מִבֵּינֵיהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ יָמוּת – יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּהֶם. וְאָמְרוֹ וְהֵשִׁיב וְגוֹ׳ הוֹדִיעוֹ שֶׁיִּהְיוּ נִפְקָדִים לָשׁוּב שְׁבוּתָם בְּאֵין סָפֵק בַּדָּבָר. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם כִּי הָאָרֶץ לָאָבוֹת נִתְּנָה וְהֵם זָכוּ בָהּ לֹא לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וּמֵעַתָּה יֵשׁ בְּיָדִי לָתֵת לְךָ שְׁכֶם אַחַד וְגוֹ׳ כִּי בָּזֶה תֻּצְדַּק הַנְּתִינָה מִמֶּנּוּ אֵלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ וְגוֹ׳. וְגַם לְדִבְרֵי רַזַ״ל (בראשית רבה צ״ז:ו) כִּי שְׁכֶם זוֹ כְּמַשְׁמָעָהּ שֶׁבָּאוּ בְּנֵי יַעֲקֹב עַל חֲלָלֶיהָ, אַף עַל פִּי כֵן זוּלַת זְכוּת אָבוֹת בָּאָרֶץ לֹא יִזְכֶּה בָּהּ יַעֲקֹב וְלֹא בָּנָיו.
בראשית מט:יט · פירוש א
גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ {ס}        
גָּד גְּדוּד וְגוֹ׳. מַבְלִיעַ בִּרְכָתוֹ בִּשְׁמוֹ, וּפֵרוּשׁ ״גָּד״ לְשׁוֹן גְּדוּד, פֵּרוּשׁ מַחֲנֶה, וּלְשׁוֹן גְּדִיָּה, וּלְשׁוֹן מְשִׁיכָה, וּלְשׁוֹן הֶיקֵף, שֶׁכֻּלָּם בְּמַשְׁמָעוּת ״גָּד״, וְעַיֵּן בְּעָרוּךְ בְּפֵרוּשׁ תֵּבַת ״גָּד״. וְאָמַר גָּד גְּדוּד אוֹיְבָיו יְסוֹבְבוּהוּ עַל גְּדוֹתָיו, וְהוּא יָגֻד פֵּרוּשׁ יִכְרֹת אוֹתָם, ״עָקֵב״ פֵּרוּשׁ עַד כַּלֵּה. עוֹד יִרְצֶה גְּדוּד פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן מַחֲנֶה שֶׁיִּתְרַבּוּ גְּדוּדָיו וְיִהְיֶה מַחֲנֵהוּ מָשׁוּךְ וְהוֹלֵךְ, וְהוּא אָמְרוֹ ״יְגוּדֶנּוּ״, וְאָמְרוֹ וְהוּא יָגֻד פֵּרוּשׁ יַקִּיף לְכָל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְיִלָּחֵם בַּעֲדָם. ״עָקֵב״ פֵּרוּשׁ עַד שֶׁיִּנְחֲלוּ כָּל נַחֲלָתָם (במדבר לב:לב).
בראשית מט:לא · פירוש א
שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־לֵאָֽה׃
שָׁמָּה קָבְרוּ וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁהַמְּעָרָה בַּעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן הָיָה עֶפְרוֹן, לָזֶה אָמַר ״שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה״, הֲרֵי נִתְמַעֲטוּ בְּעָלֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים וְעָמְדוּ יוֹרְשֵׁי אַבְרָהָם שֶׁהֵם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל. שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְגוֹ׳ נִתְכַּוֵּן לְמַעֵט חֵלֶק יִשְׁמָעֵאל, וְעָמְדָה לְיוֹרְשֵׁי יִצְחָק שֶׁהֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, שָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה בָּא לְמַעֵט עֵשָׂו, וְהָעֵד ״בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי״ (בראשית נ:ה) וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יג:) וְכוּ׳:

שמות

שמות ו:ד · פירוש ב
וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־גָּ֥רוּ בָֽהּ׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי דָּבָר זֶה הוּא דָּבָר שֶׁה׳ בָּרוּךְ הוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, מִלְּבַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם בְּאֵל שַׁדַּי וְהִבְטִיחָם, עוֹד לוֹ שֶׁקִּיֵּם עִמָּהֶם שְׁבוּעָה וְכוּ׳, וּמֵעַתָּה צָרִיךְ לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ וְהַדָּבָר בְּהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת. וּבָזֶה תֶּחֱזַקְנָה יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה כְּשֶׁיֵּדַע כִּי דָּבָר זֶה אֵין לוֹ מְנִיעָה מִלִּהְיוֹת כֵּן. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר הֱשִׁיבוֹ עַל מַה שֶׁטָּעַן מֹשֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ לְעַכֵּב הַשְּׁלִיחוּת עַד עֵת קֵץ וֶהֱשִׁיבוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֲנִי ה׳ כִּי לֹא יוּכַל לִסְבּוֹל לִכְבּוֹשׁ אֶת רַחֲמָיו, עֲדַיִן יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּתְעַצֵּל מֹשֶׁה בִּגְמַר שְׁלִיחוּת הַיְּצִיאָה כְּשֶׁיִּרְאֶה כָּל חוֹזֶק לֵב פַּרְעֹה אוֹ עַל הַיָּם יֵרָתַע לַאֲחוֹרָיו, לָזֶה הוֹדִיעוֹ אֵל עֶלְיוֹן כִּי הַדְּבָרִים הֵם עָלָיו בְּתוֹקֶף הַשְּׁבוּעָה לָתֵת לָהֶם אֶת הָאָרֶץ.
שמות ו:ד · פירוש ג
וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־גָּ֥רוּ בָֽהּ׃
אֵת אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁהִזְכִּיר שְׁמָהּ ״אֶרֶץ כְּנָעַן״, וְחָזַר וְאָמַר ״אֵת אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם״? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הַגֵּרוּת כְּבָר הִתְחִיל מִימֵי הָאָבוֹת, וְנָפְקָא מִנָּהּ לְהַתְחִיל הַמִּנְיָן מִזְּמַן הָאָבוֹת וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה. אֶלָּא כִּי עֲדַיִן קָשֶׁה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם״, לָמָּה אָמַר ״אֵת״ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהֵם שְׁתֵּי אֲרָצוֹת? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית כו:ג) ״גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ׳ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן״ וְגוֹ׳, יְעֻיַּן שָׁם.
שמות ו:ה · פירוש ב
וְגַ֣ם ׀ אֲנִ֣י שָׁמַ֗עְתִּי אֶֽת־נַאֲקַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם מַעֲבִדִ֣ים אֹתָ֑ם וָאֶזְכֹּ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃
וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי. פֵּרוּשׁ גַּם כֵּן לְגָאֳלָם לָתֵת לָהֶם אֶת הָאָרֶץ, וְהִיא הַבְּרִית הָרְשׁוּמָה בְּסָמוּךְ, וַאֲנִי מַקְדִּים בִּזְמַן זֶה לְצַד הָרַחֲמִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. וְהָאוֹמֵר שֶׁהַבְּרִית הִיא לִיפָּרַע מִן הַגּוֹי הָעוֹבֵד, לֹא הוּזְכְּרָה בְּרִית זוֹ בְּסָמוּךְ וְדוֹחַק לְהַרְחִיק הַדְּבָרִים:
שמות ו:ח · פירוש א
וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
וְהֵבֵאתִי וְגוֹ׳. קָשֶׁה, כִּי דִּבְרֵי אֵל עֶלְיוֹן דְּבָרוֹ טָהוֹר הוּא, כִּי יוֹצְאֵי מִצְרַיִם הֵם הַנִּכְנָסִים לָאָרֶץ, דִּכְתִיב: ״וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ״, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁכֵּן הָיָה, אֶלָּא וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵבִיא שָׁמָּה, אֲבָל כָּל דּוֹר יוֹצְאֵי מִצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה נָפְלוּ פִּגְרֵיהֶם בַּמִּדְבָּר. וְתִגְדַּל הַקֻּשְׁיָא לְמַה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ עַל כָּל הַדְּבָרִים בְּאָמְרוֹ ״לָכֵן״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ו,ד) אֵין ״לָכֵן״ אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה.
שמות ו:ח · פירוש ב
וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
וְנִרְאֶה כִּי מְקוֹר הַחָכְמָה נִתְחַכֵּם עַל קֻשְׁיָא זוֹ, וְקוֹדֶם אָמְרוֹ וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם וְגוֹ׳, אָמַר וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה׳ הַמּוֹצִיא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ תְּנַאי הוּא הַדָּבָר וּבָזֶה ״וְהֵבֵאתִי״ וְגוֹ׳, וְזוּלַת זֶה אִם תְּנַאֲצוּ ה׳ אֵין כָּאן הַבְטָחָה זוֹ. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן כָּתַב פְּרָט זֶה שֶׁל יְדִיעַת ה׳ וְגוֹ׳ בְּאֶמְצַע הַבְטָחוֹת הַטּוֹבוֹת, וְלֹא אִחֵר וְלֹא הִקְדִּים, לוֹמַר עַד כָּאן הוּא בִּשְׁבוּעָה בְּלֹא תְּנַאי, אֲבָל פְּרָט זֶה שֶׁל הֲבָאָתָם לָאָרֶץ תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וִידַעְתֶּם״ וְגוֹ׳, אָז ״הֵבֵאתִי״, וְזוּלַת זֶה יִהְיֶה מַה שֶׁיִּהְיֶה.
שמות ו:כח · פירוש ד
וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}        
וְאֶפְשָׁר כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן מְסַדֵּר הַפָּרָשִׁיּוֹת לִכְתֹּב פָּסוּק זֶה ״וַיְהִי בְּיוֹם״ בַּפָּרָשָׁה שֶׁקָּדְמָה, וּכְפִי הָאֱמֶת נִקְשָׁר הוּא עִם מַה שֶׁלְּמַטָּה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הַצַּעַר הָרָמוּז בְּתֵיבַת ״וַיְהִי״ הִיא עַל עֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד. וְאוּלַי אִם הָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶׂה מִצְוָה זוֹ לְבַדּוֹ, הָיָה מִתְחַזֵּק כֹּחוֹ וְהָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ עוֹבְרִים הַרְפַּתְקֵי עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. גַּם אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ הָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַבְּחִירָה וְהָיָה עוֹמֵד כָּל הַיָּמִים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן מֹשֶׁה אָמַר לְשׁוֹן צַעַר.
שמות יג:ה · פירוש א
וְהָיָ֣ה כִֽי־יְבִיאֲךָ֣ יְהֹוָ֡ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִ֠י וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃
וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁתָּלָה מִצְוָה זוֹ בְּבִיאַת הָאָרֶץ, לַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק (שמות י״ב:כ״ה) ״וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ״, אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁכַח בְּאֹרֶךְ הַיָּמִים שָׁם כְּשֶׁיִּרְבּוּ יְמֵיהֶם עַל הָאֲדָמָה.
שמות יג:יא · פירוש א
וְהָיָ֞ה כִּֽי־יְבִאֲךָ֤ יְהֹוָה֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְגוֹ׳. אָמַר וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח מִצְווֹת ה׳ כִּי יַרְחִיב ה׳ גְּבוּלוֹ וְיִשְׁמַן וְיִבְעָט, וְלֹא חָשׁ לוֹמַר כִּי דַּוְקָא בָּאָרֶץ, לְצַד שֶׁהִיא מִצְוָה הַתְּלוּיָה בַּגּוּף וְאָמְרִינַן בְּקִדּוּשִׁין (לו:) שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בַּגּוּף אֵין חִלּוּק בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ.
שמות טו:טז · פירוש א
תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד        בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן        עַד־יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהֹוָ֔ה        עַֽד־יַעֲבֹ֖ר עַם־ז֥וּ קָנִֽיתָ׃        
תִּפֹּל וְגוֹ׳ עַד וְגוֹ׳. פָּסוּק זֶה וְשֶׁלְּאַחֲרָיו יְדַבֵּר כָּל אֶחָד עַל שְׁתֵּי הַכְנָסוֹת לָאָרֶץ, אַחַת בִּימֵי מֹשֶׁה וְאַחַת בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ, וְלָזֶה אָמַר הָעִנְיָנִים כְּפוּלִים.
שמות כ:ב · פירוש י
אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם וְלֹא הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עִמָּנוּ שֶׁהָיָה ה׳ מַמְשִׁיל יִשְׂרָאֵל שָׁם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְיַעֲבִידוּ בְּעוֹבְדֵיהֶם וְיִשְׁלְטוּ בָּהֶם וְיִקְחוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדָם וְיֵשְׁבוּ בָהּ לְעֵינֵיהֶם, וְיֵשׁ בָּזֶה יוֹתֵר נַחַת רוּחַ לְיִשְׂרָאֵל וְהַגָּדַת עֹצֶם הַיְּכֹלֶת כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים שׁוֹפְטִים בָּאָרֶץ וְשׁוֹלְטִים בָּהּ. לָזֶה אָמַר ה׳ כִּי טַעַם הַדָּבָר הוּא לְצַד שֶׁהָאָרֶץ הִיא בֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים לב:ח) ״בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן וְגוֹ׳ יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״א קח:) כִּי ה׳ חִלֵּק מְקוֹמוֹת הָעוֹלָם לְשָׂרֵי מַעְלָה זוּלַת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ לִשְׁמוֹ כִּבְיָכוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ מִבֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ, מָקוֹם שֶׁהוּא שֶׁל עֲבָדִים שֶׁל ה׳, פֵּרוּשׁ שֶׁמֶּמְשַׁלְתּוֹ מֶמְשֶׁלֶת שַׂר אֶחָד מֵעַבְדֵי ה׳, וְלֹא רָצָה ה׳ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַשָּׂרִים אֶלָּא תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ בַּכֹּל, וְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצַד שֶׁהִיא בֵּית עֲבָדִים לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר הִיא בֵּית אֱלֹהִים.
שמות כג:טז · פירוש א
וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאׇסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה׃
בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ. פֵּרוּשׁ, לְמַעֵט דְּעָיֵיל בְּיַד גּוֹי שֶׁאֵינוֹ מַעֲשָׂיו, וּכְמוֹ שֶׁמִּיעֵט בְּאָמְרוֹ ״קְצִירְכֶם״ (ויקרא כג:י), כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה יג.), שֶׁכָּל שֶׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ בְּיַד גּוֹי לֹא יָבִיא מִמֶּנָּה בִּכּוּרִים.
שמות כג:כג · פירוש א
כִּֽי־יֵלֵ֣ךְ מַלְאָכִי֮ לְפָנֶ֒יךָ֒ וֶהֱבִֽיאֲךָ֗ אֶל־הָֽאֱמֹרִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וְהִכְחַדְתִּֽיו׃
וֶהֱבִיאֲךָ וְגוֹ׳ וְהִכְחַדְתִּיו. יְכַוֵּן כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַכְנָסַת יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נִכְחָדִים הָאֻמּוֹת הָהֵם, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (במדבר יד:ט) ״סָר צִלָּם וְגוֹ׳ וַה׳ אִתָּנוּ״ וְגוֹ׳, כִּי הַקְּדֻשָּׁה תִּשְׁאַב חֵלֶק הַמְּחַיֶּה וְתִשָּׁאֵר כְּפֶגֶר מוּבָס, וְהוּא סוֹד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לד,א) יָהִיב עֵינֵיהּ בֵּיהּ וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת, כִּי יְבָרֵר וְיִשְׁאַב חֵלֶק הַמְּחַיֶּה מִמְּקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ.
שמות כג:כז · פירוש א
אֶת־אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־כׇּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־כׇּל־אֹיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף׃
אֶת אֵימָתִי וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (שמות כג:כג) ״וְהִכְחַדְתִּיו״, כָּאן גִּלָּה כִּי בַּתְּחִלָּה לֹא לַכֹּל יַכְחִיד, אֶלָּא עַד שֶׁיִּפְרֶה יוֹסִיף ה׳ לָהוּם אֶת הָעָם הַצָּרִיךְ יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹ, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ יִהְיוּ כּוֹבְשִׁים וְהוֹלְכִים, וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה לְבַסּוֹף בְּאָמְרוֹ לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ וְגוֹ׳ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְתִנְחַל הַכֹּל.
שמות לב:יג · פירוש ב
זְכֹ֡ר לְאַבְרָהָם֩ לְיִצְחָ֨ק וּלְיִשְׂרָאֵ֜ל עֲבָדֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֣עְתָּ לָהֶם֮ בָּךְ֒ וַתְּדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אַרְבֶּה֙ אֶֽת־זַרְעֲכֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וְכׇל־הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר אָמַ֗רְתִּי אֶתֵּן֙ לְזַרְעֲכֶ֔ם וְנָחֲל֖וּ לְעֹלָֽם׃
וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ׳. רַבּוּ בָּזֶה הַדְּרָכִים, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁהֵם דִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לִפְנֵי ה׳ מַה שֶׁאָמַרְתִּי לָהֶם וְגוֹ׳, וְאֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי הוּא דִּבְרֵי ה׳, וּפֵרוּשׁ אָמַרְתִּי לְשׁוֹן מַעֲלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה ג:י) ״אִמְרוּ צַדִּיק״, וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ כָּל הָאָרֶץ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר רוֹמַמְתִּי עַל כָּל הָאֲרָצוֹת אֶתֵּן וְגוֹ׳, וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים יא:יב) ״אֶרֶץ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ עֵינֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ וְגוֹ׳, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהַזְכִּיר מַעֲלָתָם לְפָנָיו.
שמות לד:יא · פירוש ג
שְׁמׇ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
אוֹ אֶפְשָׁר כִּי קוֹדֶם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל לֹא הָיָה ה׳ מְצַוֶּה עַל הַדָּבָר הָאָמוּר בָּעִנְיָן, כִּי תֵּכֶף הָיָה ה׳ גּוֹרֵשׁ מִפְּנֵיהֶם כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְאֵין מָקוֹם לְמִצְוָה, וְלֹא הָיָה בֵּית מֵחוּשׁ לְחַיַּת הָאָרֶץ, אוֹ לְצַד אֵימָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה נִפְסָק מֵהֶם יֵצֶר הָרָע וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תַּעַבְדֵם, אוֹ לְצַד כִּי יִרְבּוּ עַד מְאֹד וּמָלְאוּ הָאָרֶץ. וְאַחַר הָעֵגֶל בָּטַל הָעִנְיָן וְהֻצְרְכוּ לְצַוּוֹת לָזֶה, וְהוּא אָמְרוֹ שְׁמָר לְךָ.
שמות לד:כד · פירוש א
כִּֽי־אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־גְּבֻלֶ֑ךָ וְלֹא־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃
אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ. דִּקְדֵּק לוֹמַר מִפָּנֶיךָ, פֵּרוּשׁ לְבַל תִּצְטַעֵר בִּרְאִיָּתָם, עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נו:) בְּמַעֲשֵׂה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי עִם אַסְפַּסְיָנוּס, הִבְטִיחַ ה׳ כִּי לֹא יֵרָאוּ לְפָנֵינוּ כָּל עִקָּר.
שמות לד:כד · פירוש ב
כִּֽי־אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־גְּבֻלֶ֑ךָ וְלֹא־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃
וְהִרְחַבְתִּי וְגוֹ׳. עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיה ג:יט) ״אֶרֶץ צְבִי״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נז:) כְּעוֹר שֶׁל צְבִי זֶה וְכוּ׳:

ויקרא

ויקרא ו:ב · פירוש כח
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ*(בספרי תימן מוֹקְדָ֨הֿ במ״ם רגילה) עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וּפָשַׁט וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת שֶׁבְּגָדִים הָרִאשׁוֹנִים הֵם לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט בְּעוֹשֵׂי רָעָתֵנוּ, וְעַכְשָׁיו בָּא לְהֵיטִיב לְהוֹצִיאֵנוּ מֵהַגָּלוּת וּלְהֵיטִיב אוֹתָנוּ, לָזֶה יִלְבַּשׁ בִּגְדֵי בְּחִינַת הַהֲטָבָה, כִּי לֹא יְעַכֵּב קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת עַד כְּלוֹת עוֹשֵׂי רִשְׁעָה, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד יְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ וְיוֹצִיא אוֹתָנוּ מִמַּחֲנֵה הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים אֶל מָקוֹם טָהוֹר, הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַטְּהוֹרָה, כִּי אֶרֶץ הָעַמִּים הִיא טְמֵאָה הִיא וַעֲפָרָהּ וַאֲפִלּוּ אֲוִירָהּ (שבת טו.), וְאֵין לְךָ מָקוֹם שֶׁיִּקָּרֵא טָהוֹר זוּלַת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. גַּם יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ מָקוֹם טָהוֹר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנִּקְרָא טָהוֹר כִּבְיָכוֹל.
ויקרא יח:כד · פירוש ו
אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃
וּבָזֶה נָבוֹא אֶל הַבֵּאוּר, וְהוּא כִּי לְצַד שֶׁעוֹנֶשׁ זֶה שֶׁל הֲקָאַת הָאָרֶץ יוֹשְׁבֶיהָ אֵינוֹ אֶלָּא עַל פְּרָט אֶחָד מֵהַתּוֹעֵבוֹת הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ, אֲבָל שְׁאָר הַתּוֹעֵבוֹת יֵשׁ לָהֶם עוֹנֶשׁ אַחֵר, כַּאֲשֶׁר שָׁפַט אֵל חַי תְּמִים דֵּעִים כְּפִי בְּחִינַת הַתִּיעוּב. וְלָזֶה כְּשֶׁבָּא לְצַוּוֹת אֶת עַמּוֹ רָצָה לְהוֹדִיעָם כִּי יֵשׁ בַּתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר הִזְהִירָם עֲלֵיהֶם תִּיעוּב אֶחָד אֲשֶׁר יְסוֹבֵב שֶׁתָּקִיא אוֹתָם הָאָרֶץ, וְלֹא רָצָה ה׳ לְגַלּוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁלְּפַחְדוֹ יִשְׁמְרוּ עַצְמָם מִכּוּלָּם יַחַד כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁיּוֹתֵר יַרְעִיד עוֹנֶשׁ הַנִּגְלֶה מֵעוֹנֶשׁ הַנִּסְתָּר, וְזֶה שִׁעוּר הַדְּבָרִים: אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה – פֵּרוּשׁ, בְּאֶחָד מִכָּל אֵלֶּה, כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקוֹד עֲוֹנָהּ – פֵּרוּשׁ, אֶחָד הוּא הַגּוֹרֵם וְאוֹתוֹ פָּקַדְתִּי עַל הָעִיר וַתָּקִיא אֶת יוֹשְׁבֶיהָ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַל עָוֹן אֶחָד קָאָה הָאָרֶץ אוֹתָם, אִם כֵּן תִּתְחַיֵּיב לוֹמַר כִּי מַאֲמַר אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה הוּא בְּאֶחָד מִכָּל אֵלֶּה, כֵּיוָן שֶׁעַל אֶחָד הָיָה הָעוֹנֶשׁ וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הוּא.
ויקרא יח:כד · פירוש ז
אַל־תִּֽטַּמְּא֖וּ בְּכׇל־אֵ֑לֶּה כִּ֤י בְכׇל־אֵ֙לֶּה֙ נִטְמְא֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־אֲנִ֥י מְשַׁלֵּ֖חַ מִפְּנֵיכֶֽם׃
וְאָמַר עוֹד וּשְׁמַרְתֶּם וְגוֹ׳ וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת וְגוֹ׳ כִּי אֶת כָּל וְגוֹ׳ עָשׂוּ. נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לְהוֹדִיעָם שֶׁכָּל הַתּוֹעֵבוֹת עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ, וְאֵין אַחַת בְּכָל הַתּוֹעֵבוֹת שֶׁלֹּא עָשׂוּ אוֹתָם. וְהַמְּכֻוָּן בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ כֻּלָּן בְּגֶדֶר הַמֵּחוּשׁ, כִּי כָל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אוֹתָהּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֵין בָּהּ פַּחַד הַהֲקָאָה מִן הָאָרֶץ, לָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״כִּי כָּל״ וְגוֹ׳. וְדָבָר זֶה דּוֹמֶה לִכְלִי מַיִם שֶׁהֵקִיא בּוֹ נָחָשׁ, כָּל הַכֵּלִים שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּגֶדֶר סָפֵק כְּלִי זֶה, אָדָם נִרְעָד מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, וּכְמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. וַהֲגַם שֶׁהֶעָוֹן הַגּוֹרֵם הֲקָאָה הוּא אֶחָד וְתוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר יְצַוֶּה רַבִּים הֵם, דָּבָר זֶה דִּין קָבוּעַ יֵשׁ לוֹ שֶׁאָדָם הוּא פּוֹשֵׁט עַצְמוֹ לְהַתְעִיב, וְדִין לָקוּחַ יֵשׁ לוֹ וְלֹא דִּין פּוֹרֵשׁ, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְתִּי בָּזֶה בְּחִבּוּרִי עַל יוֹרֶה דֵעָה (פרי תואר סימן קי), וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, כָּל הַקָּבוּעַ כְּמֶחְצָה וּמֶחְצָה. וְאַחַר שֶׁהִפְחִידָם בְּעֹנֶשׁ נִגְלֶה חָזַר וְאָמַר כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁגַּם עַל כָּל שְׁאָר הַתּוֹעֵבוֹת יֵשׁ עֹנֶשׁ חָמוּר לְהַכְרָתַת הַנֶּפֶשׁ, אֶלָּא שֶׁאַחַת מֵהֶם גּוֹרֶמֶת עֹנֶשׁ הַנִּגְלֶה.
ויקרא יח:כו · פירוש ג
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל וְהַגֵּרִים יִשְׁמְרוּ כָּל הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֵין כֹּחַ בְּמַעֲשֵׂה הַגּוֹיִם, הֲגַם שֶׁיְּתַעֲבוּ מַעֲשֵׂיהֶם, לְהָקִיא הָאָרֶץ יוֹשְׁבֶיהָ. וְדַוְקָא קוֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ הוּא שֶׁקָּאָה הָאָרֶץ הַגּוֹיִם עַל מַעֲשֵׂה הַתִּיעוּב, אֲבָל אַחַר כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל וְהַגֵּר, וְלָזֶה פֵּרֵט אוֹתָם שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם יְסוֹבְבוּ לְמַעֵט הַגּוֹיִם.
ויקרא יח:כו · פירוש ד
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות כג:לג) ״לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי״, וְכָתַב רַמְבָּ״ם וּסְמַ״ק שֶׁגּוֹי שֶׁלֹּא קִבֵּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְווֹת אָסוּר לָדוּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִטַּעַם ״פֶּן יַחֲטִיאוּ״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא הָיָה טַעַם ״פֶּן יַחֲטִיאוּ״ הֲגַם שֶׁלֹּא יְקַבֵּל עָלָיו שֶׁבַע מִצְווֹת וִיתַעֵב מַעֲשָׂיו, אֵין לָחוּשׁ לַהֲקָאַת הָאָרֶץ בִּשְׁבִילָם.
ויקרא יח:כח · פירוש א
וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם׃
וְלֹא תָקִיא וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר קָאָה וְגוֹ׳. לֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וַתָּקִיא הָאָרֶץ״, לְזָרֵז בְּיוֹתֵר, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן עֲזַרְיָה בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (תורת כהנים, אחרי מות, פרשה ט): מָשָׁל לְחוֹלֶה שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ הָרוֹפֵא וְכוּ׳, אַל תֹּאכַל צוֹנֵן וְכוּ׳, שֶׁלֹּא תָּמוּת כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, זֶה זֵרְזוֹ יוֹתֵר וְכוּ׳, עַד כָּאן. כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ נִתְכַּוֵּן ה׳ לְזָרֵז יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר.
ויקרא יט:כג · פירוש א
וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כׇּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עׇרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃
וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ כָּאן: א׳ בִּיאַת הָאָרֶץ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (כתובות קי:) הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳. ב׳ לִנְטֹעַ כָּל עֵץ מַאֲכָל לְשֶׁבַח הָאָרֶץ. ג׳ לִנְהֹג שְׁנֵי עָרְלָה.
ויקרא יט:כג · פירוש ב
וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כׇּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עׇרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃
עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא תִהְיֶה הַכַּוָּנָה לְתֵיאָבוֹן הַמוּרְגָּשׁוֹת, אֶלָּא תִהְיֶה כַּוָּנַת הַבִּיאָה אֶל הָאָרֶץ לְחִבּוּב וּלְחֵשֶׁק הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר בָּחַר ה׳ בָּהּ, הַר ה׳ שָׁמָּה. וְאָמַר כִּי אֵין כַּוָּנַת דִּבּוּר זֶה לְהַחְלִיט הַמְּנִיעָה מֵהִשְׁתַּדֵּל בְּיִשּׁוּב הָאָרֶץ, אֶלָּא ״וּנְטַעְתֶּם״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁמַּה שֶׁהִתְנָה בְּמַאֲמַר ״אֶל הָאָרֶץ״ הוּא בִּבְחִינַת תַּכְלִית הַמַּחְשָׁבָה שֶׁתִּהְיֶה לְמַעֲלַת הָאָרֶץ בַּמּוּשְׂכָּלוֹת, לֹא לַהֲנָאַת הַגּוּף.
ויקרא יט:כג · פירוש ג
וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כׇּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עׇרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃
וְאוּלַי שֶׁרוֹמֵז בְּאָמְרוֹ עֵץ מַאֲכָל עַל בְּנֵי תּוֹרָה שֶׁגַּם הֵם נִקְרְאוּ נְטָעִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי (שבת קיח:) חָמֵשׁ בְּעִילוֹת בָּעַלְתִּי וְחָמֵשׁ נְטִיעוֹת נָטַעְתִּי, וְנִקְרָאִים גַּם כֵּן עֵץ, דִּכְתִיב (ישעיהו סה:כב) ״כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי״, וּכְמוֹ כֵן דָּרְשׁוּ בַּזֹּהַר (חלק ג רב.) בְּפָסוּק ״לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ״ שֶׁמְּדַבֵּר בְּאָדָם בֶּן תּוֹרָה, וְצִוָּה ה׳ שֶׁתִּהְיֶה עִקַּר הַכְנָסַת הָאָרֶץ לִנְטֹעַ בָּהּ עֵץ מַאֲכָל שֶׁהֵם בְּנֵי תּוֹרָה, כִּי אֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים וּמְטַהֵר הַנֶּפֶשׁ (בבא בתרא קנח:), וְנִקְרָא בֶּן תּוֹרָה עֵץ מַאֲכָל כִּי מִמֶּנּוּ מָזוֹן לַנֶּפֶשׁ. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא (מסכת כלה רבתי פרק ב) שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְאוֹתוֹ תִּינוֹק שֶׁהָיָה אָבִיו מֵת וְנָתוּן בְּצָרָה גְדוֹלָה, וּמִיּוֹם שֶׁפָּתַח פִּיו בְּדִבְרֵי תוֹרָה נֶהֱנָה אָבִיו בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן:
ויקרא יט:לג · פירוש א
וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תוֹנ֖וּ אֹתֽוֹ׃
וְכִי יָגוּר אִתְּךָ וְגוֹ׳. אָמַר לָשׁוֹן יָחִיד אִתְּךָ וְחָזַר לוֹמַר לְשׁוֹן רַבִּים בְּאַרְצְכֶם. לְצַד כִּי הַמְשָׁכַת הַגֵּרִים תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הַצַּדִּיק אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, גַּם לְצַד טֹהַר אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה תִּגָּרֵר נַפְשׁוֹת הַשְּׁבוּיוֹת, לָזֶה אָמַר אִתְּךָ לְשׁוֹן יָחִיד לִרְמֹז אֶל הַצַּדִּיק, כִּי לֹא כֻּלָּן הֵם בְּגֶדֶר הַמְשָׁכַת עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְאָמַר בְּאַרְצְכֶם לִרְמֹז לְמַעֲשֵׂה הָאָרֶץ, שֶׁגַּם הִיא יֶשְׁנָהּ בְּגֶדֶר פְּעֻלָּה טוֹבָה זוֹ.
ויקרא כ:כב · פירוש א
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כׇּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹא־תָקִ֤יא אֶתְכֶם֙ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֜י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֛ם שָׁ֖מָּה לָשֶׁ֥בֶת בָּֽהּ׃
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם אַחֶרֶת פָּסוּק זֶה, הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר כֵּן בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יח:כו), נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר הַמִּצְווֹת לְבַל יִתְבַּטְּלוּ בֵּין מֵהֶם בֵּין מִזּוּלָתָם, וּבָזֶה לֹא תָקִיא הָאָרֶץ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא יִהְיוּ נִשְׁמָרִים הַמִּצְווֹת תָּקִיא הָאָרֶץ גַּם הַשּׁוֹמְרִים, עַל שֶׁלֹּא מִחוּ בְּשֶׁלֹּא שָׁמְרוּ.
ויקרא כ:כד · פירוש א
וָאֹמַ֣ר לָכֶ֗ם אַתֶּם֮ תִּֽירְשׁ֣וּ אֶת־אַדְמָתָם֒ וַאֲנִ֞י אֶתְּנֶ֤נָּה לָכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֹתָ֔הּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֲנִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הִבְדַּ֥לְתִּי אֶתְכֶ֖ם מִן־הָֽעַמִּֽים׃
וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה וְגוֹ׳ אֶרֶץ זָבַת וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר ״לָרֶשֶׁת אוֹתָהּ״ מַה צָרִיךְ לוֹמַר ״וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה״? עוֹד, לָמָּה סָמַךְ שֶׁבַח הָאָרֶץ לְזִכְרוֹן הַיְּרֻשָּׁה? וְנִרְאֶה לִי שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁמִּלְּבַד מַה שֶׁיִּירְשׁוּ, עוֹד יִתֵּן לָהֶם שֶׁתִּהְיֶה הָאָרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ יוֹתֵר מֵהַשִּׁעוּר מַה שֶׁלְּפָנֶיהָ, גַּם שָׁלַל שֶׁלֹּא בִּזְמַן יְרֻשָּׁתָם אַחַר כָּךְ שֶׁהוּא זְמַן הַחֻרְבָּן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ מַכִּירֶיהָ בַּזְּמַן הַזֶּה בַּעֲווֹנֵינוּ.
ויקרא כה:א · פירוש א
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃
בְּהַר סִינַי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הִזְכִּיר הַר סִינַי בְּמִצְוָה זוֹ, וַהֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים) כִּי לְלַמֵּד בָּא שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֵיהֶן וּפְרָטוֹתֵיהֶן בְּסִינַי, עֲדַיִן יֵשׁ מָקוֹם לִשְׁאֵלָתֵנוּ לָמָּה לֹא לִמֵּד זֶה אֶלָּא בְּמִצְוָה זוֹ בְּדִיּוּק וְלֹא בְּמִצְוָה רִאשׁוֹנָה אוֹ אַחֲרוֹנָה. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁהִזְכִּיר מַתְּנַת הָאָרֶץ, דִּכְתִיב אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּהַר סִינַי, לוֹמַר כִּי מֵחֲמַת הַר סִינַי, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁקִּבְּלוּ בּוֹ הִיא שֶׁנִּגְמְרָה הַמַּתָּנָה, שֶׁעַל מְנַת תּוֹרָה נָתַן ה׳ אֶת הָאָרֶץ.
ויקרא כה:א · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃
עוֹד עַל פִּי מַאֲמַר הַגְּמָרָא מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז כ.) וּפָסְקוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת זְכִיָּה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָסוּר לָתֵת לְעַכּוּ״ם מַתְּנַת חִנָּם, עַד כָּאן. וְאִם כֵּן יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה דִּינָם כְּעַכּוּ״ם, וְאַחַר קַבָּלַת תּוֹרָה יָכוֹל לִיתֵּן לָהֶם, לָזֶה אָמַר בְּהַר סִינַי שֶׁבָּזֶה יָכוֹל לוֹמַר ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם״. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״, כִּי פְּשִׁיטָא כִּי הוּא הַנּוֹתֵן וְאֵין אַחֵר לִטְעוֹת בּוֹ. וְתִמְצָא שֶׁבְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים (ויקרא יט:כג) אָמַר ״כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם״ וְגוֹ׳, וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר בָּהּ סִימָן, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַה שֶׁכָּתַבְנוּ. וּמֵעַתָּה יִתְיַשֵּׁב לָמָּה בָּחַר ה׳ לִלְמֹד בִּנְיַן אָב זֶה לְכָל הַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁה זוֹ וְלֹא בְּפָרָשָׁה אַחֶרֶת.
ויקרא כה:ב · פירוש ד
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָֽה׃
אָכֵן נִתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר סָמוּךְ לְזִכְרוֹן הַנְּתִינָה לָהֶם שִׁיּוּר לַה׳ בָּאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ אֲנִי נֹתֵן וְלֹא מַתָּנָה חֲלוּטָה אֶלָּא וְשָׁבְתָה וְגוֹ׳ לַה׳, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ שִׁעוּר שַׁבָּת זֶה, אִם חֹדֶשׁ, אִם שָׁנָה, בְּכַמָּה שָׁנִים, וְאָמַר שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שַׁבָּת וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב ״וְשָׁבְתָה״ וְגוֹ׳ אֶלָּא מַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית״ לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁשִּׁיֵּר ה׳ לְעַצְמוֹ שָׁנָה זוֹ, אֶלָּא שֶׁנָּתַן מַתָּנָה חֲלוּטָה לִצְמִיתוּת, וְלֹא כֵן הוּא.
ויקרא כה:ב · פירוש ה
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָֽה׃
וְהִצַּצְתִּי וְרָאִיתִי כִּי אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה בְּסֵדֶר מַעֲשֶׂה זֶה, כִּי אִם הָיָה ה׳ נוֹתֵן הָאָרֶץ עַל תְּנַאי, בְּהִבָּטֵל הַתְּנַאי תִּתְבַּטֵּל הַמַּתָּנָה, וּבְמַה שֶׁעָשָׂה הַשִּׁיּוּר כְּשֶׁיִּשְׁלְחוּ יָד בַּשִּׁיּוּר לֹא מִפְּנֵי זֶה תִּתְבַּטֵּל הַמַּתָּנָה, אֶלָּא עֲלֵיהֶם לִפְרוֹעַ כָּל הָעוֹלֶה בַּשִּׁיּוּר. וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ויקרא כו:לד) ״אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה״ וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה אֵין בִּטּוּל לְמַתְּנַת הָאָרֶץ עַד עוֹלָם:
ויקרא כה:ג · פירוש ג
שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃
וְאָסַפְתָּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְאָסַפְתָּ״, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְדַיֵּק וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ וְלֹא סְפִיחֶיהָ הָעוֹלִים בַּשְּׁבִיעִית, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לִתֵּן עֲשֵׂה עַל אֲסִיפַת סְפִיחִים כִּי לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה, אוֹ יִרְצֶה לְהַבְטִיחַ שֶׁהֲגַם שֶׁזָּרְעוּ הָאָרֶץ שֵׁשׁ שָׁנִים וּכְפִי טֶבַע הָאָרֶץ כְּשֶׁזּוֹרְעָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה לֹא תִתֵּן כֹּחָהּ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא כט.) זוֹרֵעַ שָׁנָה אַחַת וּמוֹבִירָהּ שָׁנָה אַחַת וְכוּ׳, שֶׁבָּזֶה תִּתֵּן כֹּחָהּ, אֲבָל שָׁנָה עַל שָׁנָה וּבִפְרָט שֵׁשׁ שָׁנִים וַדַּאי שֶׁתִּכְחַשׁ הָאָרֶץ, וְיֹאמַר הָאוֹמֵר הִנֵּה טוֹב מְאֹד שֶׁתִּשְׁבֹּת הָאָרֶץ בְּאֹפֶן אֶחָד בְּסֵדֶר שֶׁתִּתֵּן כֹּחָהּ בִּשְׁנַת הַזְּרִיעָה, וְאֵין לְדָבָר זֶה גְּבוּל שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה הַשְּׁבִיעִית בְּדִיּוּק שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, לָזֶה אָמַר שֵׁשׁ שָׁנִים וְאַף עַל פִּי כֵן וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ בְּגֶדֶר הָרָאוּי לָהּ בְּלֹא הַכְחָשָׁה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְאֵין צֹרֶךְ לְהוֹבִיר אוֹתָהּ בְּשָׁנָה מִשְּׁנֵי הַשֵּׁשׁ כִּי יְצַו ה׳ אֶת הַבְּרָכָה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה גַּם כֵּן נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, דַּבֵּר כִּפְשָׁטָהּ, וְאָמַרְתָּ כִּי אַדְרַבָּה מַתָּנָה טוֹבָה אֲנִי נוֹתֵן לָהֶם שֶׁיִּזְרְעוּ הַשָּׂדֶה וְכוּ׳ שֵׁשׁ שָׁנִים זֶה אַחַר זֶה וְלֹא תִּכְחַשׁ הָאָרֶץ מִתֵּת כֹּחָהּ בְּשָׁוֶה מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהוֹבִיר זוּלַת שָׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְמִצְוַת מֶלֶךְ.
ויקרא כה:יד · פירוש ב
וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃
וְנִרְאֶה כִּי הֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ כֵן, הוּא עַל פִּי הַהֲלָכוֹת שֶׁהָיָה בְּיָדָם מִסִּינַי, סְמָכוּם בַּכְּתוּבִים. וְעַל כָּל פָּנִים יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב לְפִי פְּשׁוּטוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל הָאָרֶץ שֶׁלֹּא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת, צִוָּה שֶׁלֹּא יוֹנֶה הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה, כִּי הָאָרֶץ תִּהְיֶה לוֹ וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם, וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא בְּטַעֲנַת דְּבַר מֶלֶךְ לְהַחֲזִירָהּ לוֹ. וְדָבָר זֶה כַּיּוֹצֵא בְּאוֹנָאָה זוֹ יֻצְדַּק גַּם בְּקַרְקָעוֹת, הַמּוֹכֵר קַרְקַע עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ מְעַרְעֲרִים וְיָצְאוּ עָלֶיהָ מְעַרְעֲרִים שֶׁהוּא בִּטּוּל מִקַּח, וְכָאן אֵין לְךָ מְעַרְעֲרִים כְּהוּא עַצְמוֹ שֶׁחוֹזֵר לְעַרְעֵר עַל שָׂדֵהוּ לְהַחֲזִירוֹ בְּטַעֲנַת זְכוּת הַתּוֹרָה. לָזֶה צִוָּה ה׳ וְאָמַר ״בְּמִסְפַּר שָׁנִים וְגוֹ׳ יִמְכָּר לָךְ״, אֶלָּא בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אַל תּוֹנוּ״ סְתָם, שֶׁכָּלַל כָּל מִין אוֹנָאָה, זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִין, כְּמוֹ שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״קָנֹה מִיַּד״ כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
ויקרא כה:טו · פירוש ד
בְּמִסְפַּ֤ר שָׁנִים֙ אַחַ֣ר הַיּוֹבֵ֔ל תִּקְנֶ֖ה מֵאֵ֣ת עֲמִיתֶ֑ךָ בְּמִסְפַּ֥ר שְׁנֵֽי־תְבוּאֹ֖ת יִמְכׇּר־לָֽךְ׃
וְיֵשׁ לָדַעַת טַעַם נָכוֹן בְּדָבָר זֶה, לָמָּה יֶאֱסֹר ה׳ לַלּוֹקֵחַ לְבַל יַחְזִיר הַשָּׂדֶה פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים וְכוּ׳, וְכִי אָסוּר לוֹ לְאָדָם לָתֵת אוֹ לִמְחֹל מָמוֹנוֹ אוֹ לְהַפְקִירוֹ וְיִהְיֶה זֶה כְּאֶחָד מֵהֶם? וְאוּלַי לְצַד כִּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא לְבַל יִמְכֹּר אָדָם שָׂדֵהוּ, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים בפסוק כ״ה) ״כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ״ וְגוֹ׳ שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לִמְכֹּר שָׂדֵהוּ וּלְהַנִּיחַ הַמָּעוֹת וְכוּ׳, לָזֶה יְכַוֵּן ה׳ בַּצַּו לַלּוֹקֵחַ לְבַל יָשִׁיב הַקִּנְיָן לַמּוֹכֵר, כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַדָּבָר יַעֲמֹד בֵּין עֵינָיו הֶחְלֵט הַחֲזָרָה תּוֹךְ שְׁתֵּי שָׁנִים, וְלִפְעָמִים יִמָּנַע מֵחֲמַת זֶה וְלֹא יִמְכֹּר.
ויקרא כה:יט · פירוש א
וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃
וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ. פֵּרוּשׁ פְּרִי הַקָּצוּב בְּכֹחָהּ לַעֲשׂוֹת, שֶׁהֲגַם שֶׁנִּרְאֶה פְּרִי הָאָרֶץ לֹא נְשַׁעֵר כִּי זֶה הוּא כֹּחַ הָאָרֶץ וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁהֲלֹא תִּמְצָא (כתובות קיב.) שֶׁגָּעַר הֶחָכָם בָּאָרֶץ וְעָצְרָה כֹּחָהּ וְלֹא נָתְנָה פֵּרוֹתֶיהָ אַחַר כָּךְ כַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן, וְהָרוֹאֶה פֵּרוֹתֶיהָ אַחַר גַּעֲרָתוֹ לֹא קוֹדֶם יַחְשׁוֹב כִּי הוּא זֶה כֹּחָהּ.
ויקרא כה:יט · פירוש ב
וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃
וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁאָמַר ״וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ״ שֶׁהוּא בִּגְבוּל הָאַחֲרוֹן בְּשׁוֹמֶן הַפֵּרוֹת וְטַעַם הַפֵּרוֹת, לְצַד זֶה אֵין אָדָם יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶם כְּדֵי שְׂבִיעָה, וְזֶה הוּא מִדְּבָרִים הַנִּרְגָּשִׁים כְּפִי הַטֶּבַע, לָזֶה הִבְטִיחָם ה׳ כִּי יִהְיוּ הַפֵּרוֹת בְּאֹפֶן שֶׁיֹּאכְלוּ מֵהֶם לָשֹׂבַע.
ויקרא כה:יט · פירוש ג
וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ״וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח״, חָזַר לוֹמַר כֵּן, לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יְסוֹבֵב הַפְלָגַת שֶׁבַח הַפֵּרוֹת לָבֹא עֲלֵיהֶם שׁוֹדֵד. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן ״וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ״, לוֹמַר שֶׁהַבְטָחָה זוֹ הִיא עַל חִמּוּד הָאָרֶץ, וְהַבְטָחָה שְׁנִיָּה עַל חִמּוּד פֵּרוֹתֶיהָ, וּבָזֶה נִמְצְאוּ בְּטוּחִים עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ.
ויקרא כו:ה · פירוש א
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ וְגוֹ׳. זוֹ בִּרְכַּת הַתְּבוּאָה אַחַר שֶׁנִּתְלְשָׁה, כְּדֶרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא מב.) הַבָּא לָמוֹד גָּרְנוֹ יֹאמַר יְהִי רָצוֹן וְכוּ׳, הֲרֵי כִּי יֵשׁ בִּרְכַּת ה׳ אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁעָשׂוּי גֹּרֶן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ״, שֶׁיִּתְרַבֶּה הַצּוֹמֵחַ עַד גְּבוּל זֶה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּהַר בְּפָסוּק ״וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה״ (ויקרא כה:כא).
ויקרא כו:ה · פירוש ח
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. יִרְצֶה, כִּי לְצַד שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן יְכוֹלִין לְהִתְקַיֵּם וְאֵין טוֹבָתָם טוֹבָה, וּכְגוֹן אִם הָיוּ טְרוּדִין בְּמִלְחָמוֹת וְשָׁנָה חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים וְשָׁנָה אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר וּמַשְׁלֶמֶת שָׁנָה לְשָׁנָה, אִם כֵּן אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם״ – אֵין מַטְרִיד אֶתְכֶם וְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם הַבְּרָכָה הָאֲמוּרָה. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְכֶם, פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי הִיא אַרְצְכֶם וְאֵין לְזָרִים אִתְּכֶם בָּהּ, וּבָזֶה לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֲפִלּוּ מֵחוּשׁ וְתֵשְׁבוּ בֶּטַח.
ויקרא כו:ה · פירוש ט
וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא תִּטְרְחוּ אַתֶּם בַּקָּצִיר וּבַבָּצִיר, אֶלָּא זָרִים יַעַבְדוּ וְאַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּקָתֶדְרָא, וְאָמְרוֹ ״לָבֶטַח״ – שֶׁאֵין מֵחוּשׁ עַל הַקִּנְיָן הֱיוֹתוֹ בְּיַד עוֹבְדִים.
ויקרא כו:ו · פירוש ב
וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃
וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהִבְטִיחָם ה׳ שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים בֶּטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וּתְאֵנָתוֹ, מִזֶּה יְסֻבַּב שֶׁהַדְּרָכִים הָרְחוֹקִים קְצָת מִן הַיִּשּׁוּב תִּתְמַעֵט בָּהֶם רֶגֶל דּוֹרֶכֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן יִמָּצְאוּן שָׁם חַיּוֹת הַמִּדְבָּרִיּוֹת וְיִתְקָרְבוּ לָבֹא אֶל הַיִּשּׁוּב. לָזֶה אָמַר וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ, אֶרֶץ אֲשֶׁר בָּא בָּהּ הַמֵּחוּשׁ שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ חַיָּה רָעָה שֶׁהוּא מָקוֹם הַקָּרוֹב לַיִּשּׁוּב, וְלָזֶה לֹא אָמַר בְּאַרְצְכֶם כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר בְּסָמוּךְ מִלְּפָנֶיהָ וּמִלְּאַחֲרֶיהָ.
ויקרא כו:לב · פירוש א
וַהֲשִׁמֹּתִ֥י אֲנִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָֽׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ אֹֽיְבֵיכֶ֔ם הַיֹּשְׁבִ֖ים בָּֽהּ׃
וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי. אָמַר ״אֲנִי״, פֵּרוּשׁ, מִדָּה זוֹ ה׳ בִּכְבוֹדוֹ יַעֲשֶׂנָּה, וְהַטַּעַם כִּי הִיא מִדָּה טוֹבָה, כְּמַאֲמַר רַזַ״ל (תורת כהנים) שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ אוֹיְבִים נַחַת רוּחַ.
ויקרא כו:לג · פירוש א
וְאֶתְכֶם֙ אֱזָרֶ֣ה בַגּוֹיִ֔ם וַהֲרִיקֹתִ֥י אַחֲרֵיכֶ֖ם חָ֑רֶב וְהָיְתָ֤ה אַרְצְכֶם֙ שְׁמָמָ֔ה וְעָרֵיכֶ֖ם יִהְי֥וּ חׇרְבָּֽה׃
וְאֶתְכֶם אֲזָרֶה וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת (קיא.) שֶׁהִשְׁבִּיעַ ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שְׁבוּעוֹת, א׳ שֶׁלֹּא יַעֲלוּ בַּחוֹמָה, פֵּרוּשׁ בְּיָד חֲזָקָה, וְאֶחָד שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְהוּא מַאֲמַר וְאֶתְכֶם אֲזָרֶה בַּגּוֹיִם כָּאן רָמַז לִשְׁנֵי דְּבָרִים, אָמְרוֹ אֲזָרֶה שֶׁלֹּא יַעֲלוּ בַּחוֹמָה, בַּגּוֹיִם שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בַּגּוֹיִם, וְאָמְרוֹ וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ שֶׁגָּמַר שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם מְקַיְּמִין הַשְּׁבוּעָה – מוּטָב, וְאִם לָאו אֲנִי מַתִּיר אֶת בְּשַׂרְכֶם כִּצְבָאוֹת וּכְאַיְּלוֹת הַשָּׂדֶה, עַד כָּאן, וְהוּא אָמְרוֹ וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב שֶׁתִּהְיֶה חֶרֶב מְרוּטָה לִפְנֵיכֶם, אִם לֹא תְּקַיְּמוּ גְּזֵרַת זֵרוּי בַּגּוֹיִם כַּנִּזְכָּר יִהְיֶה בְּשַׂרְכֶם וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ עוֹד וְהָיְתָה אַרְצְכֶם וְגוֹ׳ חֲרֵבָה, הוּא נְתִינַת טַעַם עַל הַדָּבָר לָמָּה יַחְפֹּץ ה׳ בְּזֵרוּי בַּגּוֹיִם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֶרֶץ שְׁמָמָה וְעָרִים חֲרֵבוֹת, כְּדֵי שֶׁאָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ וְגוֹ׳, לָזֶה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיוּ אַתֶּם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיכֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאַתֶּם״ וְגוֹ׳:

במדבר

במדבר ה:טו · פירוש ג
וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קׇרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃
עוֹד הֵן הֶרְאָנוּ ה׳ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לִקְבֹּעַ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים מִימֵי אָדָם, וּבְחֶטְאוֹ נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה וְגָבַהּ כִּסֵּא הַמְּלוּכָה מְקוֹר הַבְּרָכָה מִן הָעוֹלָם (בראשית רבה פי״ט), עַד עֵת בּוֹא דְּבָרוֹ בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה וַיַּחְשֹׁק לְמַעֲשֵׂה יָדָיו לָדוּר בַּתַּחְתּוֹנִים. וְזֶה לְךָ הָאוֹת מַאֲמָרוֹ בַּמִּדְבָּר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לוֹ מִקְדָּשׁ, וְלֹא הִמְתִּין עַד בּוֹאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, שֶׁהָיָה נִשְׁאָר זְמַן מוּעָט אִם לֹא הָיָה מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים. וּכְשֶׁהִתְעִיבוּ עָוֶל אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיָּרְדָה שְׁכִינָה וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹדוֹ שָׁנִים רַבּוֹת, סִלֵּק ה׳ שְׁכִינָתוֹ וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן שָׁמַיִם לָרוּם. וּמֵעַתָּה זוּלַת הַחֲטָאִים אֲשֶׁר יְסוֹבְבוּ תִּהְיֶה דִּירַת אֱלֹהִים חַיִּים בַּתַּחְתּוֹנִים, וּבָזֶה וּמָחָה ה׳ דִּמְעַת הַמַּיִם הַבּוֹכִים וְיוּסַר חֶרְפַּת הָאָרֶץ, וְיִשְׂמְחוּ הַמַּיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה׳ וְרָחַק מִמֶּנָּה דּוֹד עוֹלָם, וְהִנֵּה עַתָּה עֵת דּוֹדִים. וְאִם יְסוֹבְבוּ הַחֲטָאִים יָשׁוּב הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְיָרוּם הַכִּסֵּא, וְעַל זֶה יִדְווּ הַדֹּוִים לְקוֹל תִּתּוֹ מַיִם. וְצָרִיךְ לְהָעִיר אֹזֶן בְּלִמּוּדִים אֵלּוּ כִּי הֲטָבַת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי וְהַכְשָׁרָתָם הָיָה גַּם כֵּן רָאוּי לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְדִירַת ה׳ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּבָעֶלְיוֹנִים וְיִתְעַלֶּה מְקוֹמֵנוּ זֶה, כִּי הַמַּעֲלָה וְהַיְרִידָה תְּלוּיָה בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳.
במדבר ה:טו · פירוש ה
וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קׇרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃
וּשְׁמוֹר לְךָ הַדְּבָרִים, וְעַל פִּיהֶם נַעֲלֶה בִּמְסִלַּת כַּוָּנַת הָעִנְיָן עַל נָכוֹן, כִּי יְצַו ה׳ בְּקַנּאוֹת אִישׁ אִשְׁתּוֹ כִּי יִבְדְּקֶנָּה בְּמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁיְּבִיאֶנָּה אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם חוֹנֶה הָאֱלֹהִים, וּכְבָר הַעִירוֹתִיךָ כִּי לַמָּקוֹם הַהוּא יִקָּרֵא ״אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה״ לְצַד שֶׁשָּׁכְנָה שָׁם שְׁכִינָה, וְאֵינָהּ בִּכְלַל אָרוּר אֲשֶׁר אֵרְרָה ה׳. גַּם מַיִם אֲשֶׁר שָׁם לֹא תֵּרַד עֵינֵיהֶם דִּמְעָה, כִּי לָמָּה יִבְכּוּ וְלָמָּה יֵרַע לְבָבָם. וְצִוָּה ה׳ שֶׁיִּקַּח מֵהַמַּיִם הָהֵם קְדוֹשִׁים, יִקָּרְאוּ קְדוֹשִׁים בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ, וּבָזֶה הֵעִירְךָ מַעֲשֵׂה הַמַּיִם, וְאֵין דְּבָרַי סוֹתְרִים חָס וְשָׁלוֹם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָיוּ מְקֻדָּשִׁים בַּכִּיּוֹר, אֶלָּא מִמַּה שֶׁדִּבֵּר ה׳ בְּדֶרֶךְ זֶה נִתְכַּוֵּן לְדִבְרֵי גַּם כֵּן אֱלֹהִים חַיִּים.
במדבר ז:מב · פירוש א
בַּיּוֹם֙ הַשִּׁשִּׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃
אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל. יִרְמֹז לֶהֱיוֹת שֶׁנֶּאֶסְפוּ לְעָרֵיהֶם תְּחִלָּה עַל פִּי ה׳ כָּאָמוּר, זוּלַת גִּבּוֹרֵי חַיִל שֶׁעָבְרוּ כָּל חָלוּץ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ אֶל יָסָף. עוֹד עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג לֹא הָיְתָה בִּכְלַל מַתְּנַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (חלק ב פיסקא רצט) וְזֶה לְשׁוֹנָם: פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁנָּטַלְתָּ מֵעַצְמְךָ, עַד כָּאן. וּמָצִינוּ שֶׁמִּשְׁפַּט אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ (שביעית פ״ט מ״ב) כַּיָּדוּעַ, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת בְּפָסוּק ״עֲטָרוֹת״ וְגוֹ׳, לָזֶה קְרָאוֹ אֶלְיָסָף לְצַד שֶׁהוֹסִיף לִטּוֹל יוֹתֵר מִמַּתְּנַת ה׳ וְהִסְכִּים ה׳ עִמָּהֶם. בֶּן דְּעוּאֵל פֵּרוּשׁ, שֶׁעָשׂוּ הֶכֵּר לְעֵדוּת לָדַעַת כִּי הֵם יְדוּעֵי עוֹבְדֵי אֵל כְּאֶחָד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כָּאָמוּר בִּיהוֹשֻׁעַ (כב:כז, כב:לד).
במדבר י:כט · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
נֹסְעִים אֲנַחְנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה, הֲלֹא יָדוּעַ הָיָה הַדָּבָר לָהֶם? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְגִּישׁוּ מִזֶּה וְאָמְרוּ (ספרי במדבר י:כט) שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָהֶם אֶלָּא נְסִיעָה אַחַת וְיַגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם. וְיִתְבָּאֵר עוֹד הַכָּתוּב בְּהָעִיר בְּמַאֲמַר אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר תֵּבַת ״אוֹתוֹ״. אָכֵן לְצַד שֶׁלֹּא הִבְטִיחַ ה׳ בְּהַבְטָחוֹתָיו לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ אֶלָּא אֶרֶץ כְּנַעַן וְלֹא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי דברים רצ״ט) וּכְתַבְנוּהוּ לְמַעְלָה (במדבר ז:מב), וּלְצַד שֶׁהָיוּ אָז נוֹסְעִים לְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אָמַר לְחוֹבָב: ״נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אוֹתוֹ אֶתֵּן״ גַּם כֵּן ״לָכֶם״, הֲגַם שֶׁלֹּא נְתָנוֹ לַאֲבוֹתֵינוּ יִתֵּן אוֹתוֹ לָנוּ, כִּי יָדַע בִּנְבוּאָה מַה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: פְּרָט לְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁנְּטַלְתֶּם מֵעַצְמְכֶם, עַד כָּאן, אַף עַל פִּי כֵן הִסְכִּים ה׳ וּנְתָנָהּ לָהֶם.
במדבר י:כט · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר אוֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם, רָמַז כִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג יִתְּנֵם ה׳ לָהֶם, בְּכִנּוּי, לִרְמֹז גַּם אֶל מֹשֶׁה כִּי הוּא לְכָדָהּ וְהוֹרִישָׁהּ לִשְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״אוֹתוֹ״ לְמַעֵט אֶרֶץ כְּנַעַן כִּי לֹא לְמֹשֶׁה יִתְּנֶנָּה אֶלָּא לִיהוֹשֻׁעַ.
במדבר י:לב · פירוש ב
וְהָיָ֖ה כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה ׀ הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהֹוָ֛ה עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ׃
וְאָמְרוֹ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁרָצָה לָלֶכֶת וְלַחְזוֹר, אָמַר אֵלָיו אֵין נָכוֹן לָלֶכֶת וְלַחְזוֹר, כִּי אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּהֵא מָצוּי בְּעֵת אֲשֶׁר ה׳ יִתֵּן הַטּוֹב לְעַמּוֹ, כְּדֵי שֶׁנֵּטִיב לְךָ בַּחֵלֶק הַיָּפֶה מִמֶּנּוּ, אֲשֶׁר לֹא כֵן אִם לֹא תִהְיֶה מָצוּי בְּעֵת חִלּוּק הָאָרֶץ. וְנִתְרַצָּה עַל הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁאַחַר זְמַן כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָלַךְ לַעֲשׂוֹת דְּבָרוֹ הַטּוֹב לְגַיֵּר בְּנֵי עִירוֹ וְחָזַר, וְנִמְצָא בְּעֵת הֲטָבַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר מֹשֶׁה. וּלְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ גַּם כֵּן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ הֱיוֹתוֹ גֵּר שֶׁיִּהְיֶה בְּמַדְרֵגָה שְׁפֵלָה מֵהָעָם, כְּמַאֲמַר ״כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי״ שֶׁיּוֹרֶה שֶׁחָפֵץ לָלֶכֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכִּירִין. לָזֶה אָמַר לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה׳ יִהְיֶה עִמָּנוּ, פֵּרוּשׁ, עִם כֻּלָּנוּ יַחַד, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּהוּ בְּמַדְרֵגָה שְׁפֵלָה מֵהֶם. וְעוֹד שֶׁיִּהְיֶה לְךָ חֵלֶק הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבַּחֲלָקִים, וְהוּא מַאֲמַר ״וְהֵטַבְנוּ לָךְ״.
במדבר יג:ב · פירוש ט
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
עוֹד רָמַז בְּמַאֲמַר לְךָ עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ה,כג) בְּפָסוּק ״עַתָּה תִרְאֶה״, אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים אֵינְךָ רוֹאֶה, עַד כָּאן. מֵעַתָּה אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לָאָרֶץ בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְהָיָה מִתְקַיֵּם מַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר ״עַתָּה תִרְאֶה״, הָיָה מֻכְרָח מֹשֶׁה לֵישֵׁב חוּץ לָאָרֶץ כְּהֶדְיוֹט אוֹ יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֶדְיוֹט, וּבְאֶמְצָעוּת שְׁלִיחוּת הַמְרַגְּלִים נִתְעַכְּבוּ יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא יָרַד מֹשֶׁה מִגְּדֻלָּתוֹ וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד מְלֹאת יָמָיו, וְהוּא אָמְרוֹ שְׁלַח לְךָ כִּי לְךָ הֲנָאָה בָּזֶה בְּתַכְלִית הַדְּבָרִים.
במדבר יג:ב · פירוש יא
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁהִתְנָה בַּשְּׁלִיחוּת תְּנַאי הָרִאשׁוֹן ״לְךָ״, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁיִּהְיוּ שְׁלוּחֵי מֹשֶׁה, וּשְׁאָר הַפֵּרוּשִׁים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהּ, וְהוֹסִיף עוֹד תְּנַאי אַחֵר ״אֲנָשִׁים״ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, עוֹד בָּא וְהוֹסִיף תְּנַאי אַחֵר בַּדָּבָר, שֶׁהָרִגּוּל הוּא אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, לֹא לְשַׁעֵר אִם הָאָרֶץ הַהִיא יֵשׁ כֹּחַ בָּהֶם לְלָכְדָהּ וְלָרֶשֶׁת אֲנָשֶׁיהָ, כִּי זֶה וַדַּאי כִּי אֵין יְכֹלֶת בָּהֶם לַעֲמֹד אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד עִיר קְטַנָּה שֶׁבָּהֶם, אֶלָּא אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן, וְכֵיוָן שֶׁהַדָּבָר הַהוּא בָּא לָהֶם בְּמַתָּנָה, עַל הַנּוֹתֵן לְהוֹצִיא עוֹשְׁקֶיהָ כְּדִין הַנּוֹתֵן מַתָּנָה, וְהוּא יִלָּחֵם לָהֶם וְיַעֲמִידֶנָּה בְּיָדָם בְּאֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רַע. גַּם יַשְׂכִּילוּ בְּרִגּוּלָם אֲשֶׁר יַפְלִיא ה׳ לְהַשְׁפִּיל רָמִים עַם גָּדוֹל וָרָם רַבִּים וַעֲצוּמִים, כְּדֵי שֶׁבַּעַל הַנֵּס יַכִּיר בְּנִסּוֹ. וּבָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ בְּחַסְדּוֹ וְהֵרִים מִלִּפְנֵיהֶם מִכְשׁוֹל כְּשֶׁיִּרְאוּ עֲמָלֵק וְגוֹ׳ וִילִידֵי עֲנָק וְגוֹ׳ וְעֹצֶם חֹזֶק הֶעָרִים הַבְּצוּרוֹת, לְבַל יִפְחֲדוּ וְיִרְאוּ כִּי אֵין יְרֻשָּׁתָם בְּכֹחַ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּכֹחַ הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר הַכֹּל יוּכַל כִּי הוּא הַנּוֹתֵן.
במדבר יג:ב · פירוש יב
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
וְזֶה הוּא מַאֲמַר אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן, וּבְמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ גִּלָּה כִּי כְּפִי הַטֶּבַע אֵינָם יְכוֹלִין לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַמְרַגְּלִים אַחַר כָּךְ, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדִּקְדּוּקִים. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר לַחְקֹר זֹאת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וְיָתוּרוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶרֶץ כְּנַעַן. וְרָאִיתִי לְרַזַ״ל (ילקוט שמעוני) שֶׁהִרְגִּישׁוּ בְּהֶעָרָה זוֹ וְאָמְרוּ שֶׁבָּא לִרְמֹז אֶל זְכוּת הַגּוֹרֵם הַמַּתָּנָה, וְהוּא זְכוּת יִצְחָק שֶׁנּוֹלַד לְאַבְרָהָם וְשָׂרָה, אַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְשָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶׁהוּא בְּמִסְפַּר הַשָּׁנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם ק״צ, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים ט:ה) ״לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳, כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַה שֶׁהִזְכִּיר כָּאן כְּשֶׁאָמַר ״אֲנִי נוֹתֵן אֶרֶץ כְּנַעַן״ לוֹמַר לְצַד שֶׁהִיא אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר נִתְמַלָּא סְאָתוֹ לָזֶה אֲנִי נוֹתֵן.
במדבר יג:יח · פירוש א
וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃
וּרְאִיתֶם וְגוֹ׳ מַה הִיא. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אֶרֶץ שֶׁהֶבְלָהּ וַאֲוִירָהּ זַךְ וּבָרִיא וּמְמֻזָּג הַטִּבְעִיּוּת, וְיֵשׁ שֶׁאֲוִירָהּ עָכוּר וּמְעֻפָּשׁ וּמִתְנַגֵּד לְמֶזֶג הַטִּבְעִיּוּת, גַּם יֵשׁ אֶרֶץ שֶׁהִיא מְלֵאָה מַעְיָנוֹת וּמֵימֶיהָ נְקִיִּים וּמוֹלִידִים מֶזֶג טוֹב בָּאָדָם וִיכוֹנֵן הַכֹּחוֹת, וְיֵשׁ לְהֵפֶךְ, וְאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּאָרֶץ מִצַּד עַצְמָהּ בְּלֹא סִבָּה אֶמְצָעִי. וּכְנֶגֶד דְּבָרִים אֵלּוּ אָמַר ״וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא״ מִצַּד בְּרִיָּתָהּ, אִם הִיא בְּגֶדֶר הָרָצוֹן אוֹ לְהֶפְכּוֹ. וּלְצַד כִּי חֲקִירָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ בְּחִינוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בְּהַבְחָנָה לָהֶם בְּדֶרֶךְ עֲבָרָתָם בָּהּ, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין נִסָּיוֹן, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר אִם מַחְזֶקֶת טֶבַע הָאֱנוֹשִׁי, אִם מֵימֶיהָ מַפְרִים וּמַרְבִּים, דְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם נִכָּרִים בְּדֶרֶךְ הַעֲבָרָה. וְלָזֶה צִוָּה לָהֶם וְאֶת הָעָם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מֵהַפְּעֻלּוֹת יִוָּדְעוּ הַכֹּחוֹת, מֵהָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ יִתְגַּלֶּה כֹּחַ הָאָרֶץ אִם הָעָם חָזָק אוֹ רָפֶה. וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאֵין מִבְחָן מֵחוֹזֶק הָעָם כִּי יֵשׁ בַּמֶּה לִתְלוֹת, וְהוּא כִּי הֵם גּוֹדְרִין עַצְמָן מֵהַתַּשְׁמִישׁ, לָזֶה אָמַר הַמְעַט הוּא אִם רָב, גַּם בָּזֶה יִגָּלֶה כִּי מֵימֶיהָ מַפְרִים וּמַרְבִּים.
במדבר יג:יח · פירוש ב
וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃
עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר לָמָּה שִׁנָּה סֵדֶר שֶׁלָּקַח הַכָּתוּב בְּכָל הַהַדְרָגוֹת שֶׁהִקְדִּים בָּהֶם חֵלֶק הַטּוֹב וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר חֵלֶק הָרַע, ״הֶחָזָק הוּא״ וְאַחַר כָּךְ ״הֲרָפֶה״, ״הַטּוֹבָה הִיא״ ״אִם רָעָה״ הִקְדִּים הַטּוֹבָה, וְגַם מִבְחַן ״הֶחָזָק הוּא״ חֵלֶק הַטּוֹב לָדַעַת טוֹבַת הָאָרֶץ שֶׁמְּגַדֶּלֶת חֲזָקִים, וְכֵן בַּמַּאֲמָר הָאַחֲרוֹן הִקְדִּים לוֹמַר ״הַשְּׁמֵנָה הִיא״ וְאַחַר כָּךְ ״אִם רָזָה״, וּכְמוֹ כֵן ״הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״אִם אַיִן״, וְלָמָּה כְּשֶׁהִזְכִּיר הַמִּעוּט וְהָרִבּוּי הִקְדִּים לוֹמַר ״הַמְעַט הוּא אִם רָב״. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי גַּם בְּמִבְחָן זֶה הִקְדִּים חֵלֶק הַטּוֹב, וְהוּא שֶׁאִם הֵם מוּעָטִים הוּא יוֹתֵר טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, וְזֶה אֵינוֹ, כִּי לֹא יִסְתַּפֵּק בְּטוֹבָה שֶׁיּוֹדֵעַ הֶחְלֵט שְׁלִילָתָהּ?
במדבר יג:יח · פירוש ג
וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַמְעַט הוּא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר לְמַאֲמַר ״הֶחָזָק הוּא״ וְגוֹ׳, אִם חוֹזֶק הָעָם הוּא דָּבָר גָּדוֹל שֶׁמְּעַטִּים הֵם כַּיּוֹצֵא בָהֶם אִם רַבִּים כַּיּוֹצֵא בָהֶם בָּעוֹלָם, וּכְפִי זֶה הִקְדִּים חֵלֶק הַמְעֻלֶּה לְשֶׁבַח הָאָרֶץ שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ מְגַדְּלִים חֲזָקִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת, אוֹ לְצַד הַכָּרַת הַנֵּס גַּם כֵּן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּלְדֶרֶךְ זֶה לֹא תַּקְשֶׁה לָמָּה הִפְסִיק בָּעִנְיָן בְּמַאֲמַר ״וְאֶת הָעָם״ וְגוֹ׳ בְּאֶמְצַע עִנְיְנֵי הָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי אַחַר כָּךְ הוּא אוֹמֵר ״וּמָה הָאָרֶץ״ וְגוֹמֵר, וְלִדְבָרֵינוּ בְּעִנְיַן הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
במדבר יג:יט · פירוש א
וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים׃
וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד פְּרָט הַנַּעֲשֶׂה בְּאֶמְצָעוּת הַזּוּלַת שֶׁהֵם בִּנְיְנֵי הָעִיר וְהַדִּירוֹת וְהַכֵּלִים, אִם טוֹבָה הִיא בְּבִנְיָן מְפֹאָר אִם רָעָה בְּבִנְיָנֶיהָ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ, וּכְנֶגֶד פְּרָט זֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן (דברים ו:י-יא) ״וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְגוֹ׳ לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלוֹת וְטוֹבוֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ״. וּמִכְּלַל נוֹי הָעִיר הִזְכִּיר גַּם כֵּן ״הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים״, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (במדבר רבה פט״ז) שֶׁסִּימָן מָסַר לָהֶם, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ, אֲבָל פְּשַׁט הַכָּתוּב כָּל עִקַּר הַשְּׁאֵלָה אֵינוֹ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, אֲבָל הָעָם פָּשׁוּט הוּא שֶׁהוּא עַם גָּדוֹל וְרָם בְּנֵי עֲנָק נְפִילִים וְאֵין סָפֵק בָּזֶה לְרַגֵּל אוֹתָם. וְלִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁרָמַז לָהֶם גַּם עַל גְּבוּרַת הָאֲנָשִׁים תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה לוֹמַר לָהֶם לִרְאוֹת עֹצֶם גְּבוּרָתָם לְהַכִּיר בְּנִסֵּי אֵל אֲשֶׁר יְמַגֵּן אוֹתָם בְּיָדָם.
במדבר יג:כ · פירוש א
וּמָ֣ה הָ֠אָ֠רֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃
וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם נוֹתֶנֶת שׁוּמָן בְּפֵרוֹתֶיהָ. אִם רָזָה – פֵּרוּשׁ, אִם כְּשֶׁנּוֹתֶנֶת כֹּחָהּ בַּפֵּרוֹת אִם נַעֲשֵׂית רָזָה מִצַּד זֶה, כְּדֶרֶךְ הָאֲרָצוֹת שֶׁזּוֹרְעִים אוֹתָהּ שָׁנָה וּמוֹבִירִים אוֹתָם שָׁנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה כְּחוּשָׁה, אוֹ זוֹרְעִים אוֹתָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה וְאֵינָהּ מִשְׁתַּנֵּית בְּכֹחָהּ וְעוֹשָׂה שֵׁנִי כָּרִאשׁוֹן, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁאֵינָהּ נִכְחֶשֶׁת מִצַּד גִּדּוּלֶיהָ.
במדבר יג:כ · פירוש ב
וּמָ֣ה הָ֠אָ֠רֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃
הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ. פֵּרוּשׁ שֵׁם הַמִּין, אִם יֵשׁ בָּהּ כָּל מִין עֵץ, אִם אַיִן – פֵּרוּשׁ אִם יֵשׁ עֵץ שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא בָּהּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (דברים ח:ט) ״לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ״.
במדבר יג:כו · פירוש י
וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמֹז בְּמַאֲמַר וַיֵּלְכוּ שֶׁעָשׂוּ הֲלִיכָה מֻחְלֶטֶת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לָהּ עוֹד, כַּאֲשֶׁר גִּלּוּ בְּדִבְרֵיהֶם אֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָעָם. גַּם הַתּוֹרָה הֶחְלִיטָה עֲלֵיהֶם שֶׁהֲלִיכָתָם הֲלִיכַת עוֹלָם וְלֹא יָשׁוּבוּ לִרְאוֹתָהּ עוֹד. וְאָמְרוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ בָּא לָתֵת טַעַם לָמָּה בָּאוּ וְלֹא נֶאֶבְדוּ בִּשְׁלִיחוּתָם, אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ חָשׁ ה׳ עַל דְּבַר כְּבוֹד מֹשֶׁה אֲשֶׁר עַל כֵּן הִשְׁלִימוּ הַשְּׁלִיחוּת וּבָאוּ. עוֹד כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְהָעֵדָה מַעֲשֵׂה ה׳ כִּי אֲנָשִׁים מְעַט עָלוּ בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים וְנִמְלְטוּ, וּמִזֶּה יַצְדִּיקוּ כִּי כְּמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה ה׳ עִמָּהֶם לְהָטִיל אֵימָתָם עַל כָּל הָעַמִּים, וִישָׁרִים דַּרְכֵי ה׳ וְגוֹ׳ (הושע יד:י).
במדבר יג:כז · פירוש ב
וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַ֠ם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃
בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁהִגַּעְנוּ שָׁמָּה לְשָׁלוֹם וְלֹא אֵרַע לָהֶם תַּקָּלָה, וְגָמְרוּ אוֹמֶר הַטַּעַם אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁעָשִׂינוּ מִצְוַת שְׁלִיחוּתְךָ נִשְׁמַרְנוּ. אוֹ יִרְצוּ לוֹמַר לְצַד שֶׁעָשָׂה לָהֶם לְוָיָה שֶׁשְּׁלָחָם הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ בְּשָׁלוֹם. וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וַיְסַפְּרוּ לוֹ, לוֹמַר שֶׁסִּפְּרוּ דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לְמַעֲלַת מֹשֶׁה כִּי זְכוּתוֹ עָמְדָה לָהֶם. וְאָמְרוֹ וַיֹּאמְרוּ הוּא תְּשׁוּבַת הָאָרֶץ מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל לָזֶה לֹא אָמַר לוֹ.
במדבר יג:כז · פירוש ג
וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַ֠ם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃
וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״וְגַם״ – לְצַד שֶׁקָּדְמָה הוֹדָעָה בְּמִדָּה טוֹבָה שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נֵס בַּהֲלִיכָה, מוֹסִיפִין לְהוֹדוֹת גַּם בְּטוֹבַת הָאָרֶץ כִּי זָבַת חָלָב וְגוֹ׳:
במדבר יג:כח · פירוש א
אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃
אֶפֶס כִּי עַז וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁבִּשְׁלִיחוּת מֹשֶׁה שָׁאַל ״הֶחָזָק הוּא וְגוֹ׳ הַבְּמַחֲנִים״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמְרוּ כִּי הָעָם חָזָק וּבְמִבְצָרִים יוֹשֵׁב, וְגָמְרוּ אוֹמֶר וְגַם יְלִידֵי הָעֲנָק וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא לַחְשׁוֹב כִּי בִּצְּרוּ עָרֵיהֶם לְצַד חֻלְשָׁתָם, הֲרֵי גַּם יְלִידֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם, וְאֵלּוּ אֵין לָהֶם פַּחַד וַדַּאי, אִם כֵּן אֵין לִלְמוֹד מִמִּבְצְרֵיהֶם שֶׁחַלָּשִׁים הֵם.
במדבר יג:כח · פירוש ב
אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ, כִּי הָעָם הָיוּ יוֹשְׁבִים נְפוּצִים חוּץ לֶעָרִים וְהָיוּ סוֹמְכִין עַל גְּבוּרָתָם, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה טז,יג) בְּפָסוּק ״עֲמָלֵק יוֹשֵׁב וְגוֹ׳ וְהַכְּנַעֲנִי״ וְגוֹ׳ שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּדֶּרֶךְ חוּץ לָעִיר. גַּם רָמְזוּ בְּמַאֲמַר הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ שֶׁהָאָרֶץ צְרִיכָה גִּבּוֹרֵי כֹחַ לַעֲמֹד בָּהּ.
במדבר יג:ל · פירוש א
וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ׃
וַיַּהַס וְגוֹ׳ אֶל מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאֵין כֹּחַ בְּאָדָם הֶדְיוֹט לְהַשְׁתִּיק הֲמוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, לָזֶה בָּא בְּמַאֲמָרוֹ כִּי הוּא מַשְׁתִּיקָם אֶל מֹשֶׁה וְלֹא לִגְזֵרָתוֹ, וְיָדוּעַ כִּי מֹשֶׁה מֶלֶךְ, דִּכְתִיב (דברים לג:ה) ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, וּלְאֵימָתוֹ שָׁתְקוּ לִשְׁמֹעַ אֲשֶׁר יֹאמַר. וְאָמַר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, פֵּרוּשׁ, גַּם לְפִי דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים נוּכַל לָהּ:
במדבר יג:לא · פירוש א
וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃
וְהָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֵשִׁיבוּ לְדִבְרֵי כָּלֵב וְאָמְרוּ ״לֹא נוּכַל״ וְגוֹ׳, וְהוֹסִיפוּ לוֹמַר דִּבָּה בָּאָרֶץ לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לִירַשׁ אוֹתָהּ, מְאוּסָה הִיא לְצַד שֶׁאוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ וְגוֹ׳:
במדבר יג:לב · פירוש א
וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכׇל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת׃
וְכָל הָעָם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְאַף עַל פִּי כֵן אוֹכַלְתָּם הָאָרֶץ. אוֹ יִרְצֶה בְּדִקְדּוּק אָמְרוֹ בְּתוֹכָהּ, לוֹמַר כָּל שֶׁנִּתְקַיְּמוּ בְּתוֹכָהּ הֵם אַנְשֵׁי מִדּוֹת וּבָזֶה יוּכְלוּ חֲיוֹת, אֲבָל כָּל שֶׁאֵינָם אַנְשֵׁי מִדּוֹת עוֹמְדִים חוּצָה לָהּ לְבַל תֹּאכַל אוֹתָם הָאָרֶץ:
במדבר יג:לג · פירוש א
וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם׃
וַנְּהִי וְגוֹ׳ וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. הוֹדִיעוּ בָּזֶה כִּי אֲפִלּוּ שְׁאָר הָאֲנָשִׁים הָרְגִילִים שָׁם אֵינָם דּוֹמִים לָהֶם, וְהָרְאָיָה כִּי הִתְפַּלְּאוּ בָּהֶם שֶׁהֵם כַּחֲגָבִים לְצַד הַפְלָאַת מִעוּט גּוּפָם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאוֹתָם הָרְגִילִים עִמָּהֶם אֵינָם בְּדִמְיוֹן זֶה.
במדבר יד:ז · פירוש ב
וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כׇּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד׃
טוֹבָה הָאָרֶץ וְגוֹ׳. נִתְכַּוְּנוּ לִסְתּוֹר דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים שֶׁאָמְרוּ ״אֶרֶץ אוֹכֶלֶת״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ ״טוֹבָה מְאֹד מְאֹד״ בֵּין בְּעִנְיַן פֵּרוֹתֶיהָ בֵּין בְּיִשּׁוּבָהּ. וּכְנֶגֶד הַפְלָגַת הַמְּנִיעָה אָמְרוּ ״אִם חָפֵץ״ וְגוֹ׳ ״וּנְתָנָהּ״ בְּתוֹרַת מַתָּנָה לֹא בְּכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְגָמְרוּ אוֹמֶר ״לַחְמֵנוּ הֵם״.
במדבר יד:יז · פירוש ג
וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃
וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ – הוּא מַאֲמַר ״שְׁלַח לְךָ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר יג:ב), וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה כִּי הוּא מְשֻׁלָּל מִבְּחִינַת הַהַשָּׂגָה כְּפִי בְּחִינַת הַיְּכֹלֶת, אֶלָּא בְּתוֹרַת מַתָּנָה אֲשֶׁר הוּא הַבּוֹרֵא נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם. וּפְרָט זֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר ״דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר״.
במדבר יד:כג · פירוש ב
אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכׇל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃
גַּם נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְשׁוֹם פְּרָט חָדָשׁ בַּמְּרַגְּלִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִטְּלוּ חֵלֶק בָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קיז.) שֶׁבְּנֵיהֶם שֶׁל מְרַגְּלִים לֹא נָטְלוּ חֵלֶק הַמְּרַגְּלִים בָּאָרֶץ, אֶלָּא חֵלֶק אֲבִי אֲבִיהֶם, עַד כָּאן. מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּל הַדּוֹר הַהוּא שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם בְּנֵיהֶם, וּפֵרוּשׁ ״יִרְאוּהָ״ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לָהּ. וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וְעַבְדִּי כָלֵב וְגוֹ׳ וְזַרְעוֹ יוֹרִישֶׁנָּה, וִידִיעַת הַהֲפָכִים מֻשְׂכֶּלֶת מֵהַנֶּאֱמָר.
במדבר יד:לח · פירוש ג
וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד רָמַז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, כְּמוֹ כֵן יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב הוֹסִיפוּ חֶלְקָם בַּחַיִּים מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לָתוּר, כִּי לָהֶם מִשְׁפָּט לִטּוֹל חֵלֶק הַמְרַגְּלִים, גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קיז:) שֶׁהֵם נָטְלוּ חֶלְקָם בָּאָרֶץ:
במדבר טו:ב · פירוש א
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־אֶ֙רֶץ֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם וְגוֹ׳. לְצַד שֶׁרָאָה ה׳ מַדְוֵה לִבָּם בִּגְזֵרַת טִלְטוּלָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, מֻפְלָגִים מִבִּיאַת הָאָרֶץ, לָזֶה סָעַד לִבָּם בְּמִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ לְכוֹנֵן רוּחָם כִּי יַעֲלוּ וְיִירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם, וְהַפְלָגַת הַזְּמַן לֹא תָּרֵעַ לְדָבָר הַמֻּחְזָק לָבֹא. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, הֲגַם שֶׁהַדּוֹר הַהוּא פִּגְרֵיהֶם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר כָּל הָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם בֶּן עֶשְׂרִים, בָּא לוֹמַר כִּי מַעֲשֵׂה בָּנִים יִתְיַחֵס גַּם לְהָאָבוֹת כִּי אֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם.
במדבר טו:ב · פירוש ב
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־אֶ֙רֶץ֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי אָמְרוֹ נֹתֵן לָכֶם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צ:) מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה? דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם״ (שמות ו:ד), לָכֶם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לָהֶם וְגוֹ׳ עַד כָּאן. כְּמוֹ כֵן הִבְטִיחָם שֶׁיָּקוּמוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים וְיִירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם.
במדבר יח:כ · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן בְּאַרְצָם֙ לֹ֣א תִנְחָ֔ל וְחֵ֕לֶק לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ בְּתוֹכָ֑ם אֲנִ֤י חֶלְקְךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}        
בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְגוֹ׳. בְּסִפְרֵי אָמְרוּ שֶׁאָסַר עָלָיו חֵלֶק הָאָרֶץ וְחֵלֶק הַבִּזָּה, וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא וְגוֹ׳, וְכַוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁהֲגַם שֶׁיִּרְצוּ יִשְׂרָאֵל לַחְלֹק לוֹ חֵלֶק עִמָּהֶם לֹא יֹאמַר שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן ה׳ אֶלָּא לִפְטוֹר יִשְׂרָאֵל מֵחֵלֶק אַהֲרֹן אֲבָל אִם יִרְצוּ הֲרֵי אֵלּוּ מְשֻׁבָּחִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שביעית י,ט) הַמַּחְזִיר חוֹב בַּשְּׁבִיעִית רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, לָזֶה אָמַר לֹא תִנְחָל, וְשׁוֹמֵעַ אֲנִי דַּוְקָא נַחֲלַת הָאָרֶץ הוּא שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּלָאו אֲבָל חֵלֶק הַבִּזָּה אֵינוֹ בְּאִסּוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר וְחֵלֶק וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּתוֹכָם עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי א:יד) ״גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ״, פֵּרוּשׁ, לִטּוֹל חֵלֶק כְּאֶחָד מֵהֶם הוּא שֶׁאָסַר עָלָיו, אֲבָל אִם רָצוּ לִשְׁלוֹחַ לוֹ דּוֹרוֹנוֹת הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל מֵהֶם.
במדבר כ:ח · פירוש טז
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְאָמַר ה׳ לָכֵן – פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִיל זֶה, גַּם לְשׁוֹן שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא יָבִיאוּ וְגוֹ׳, כִּי רָאָה ה׳ מַה שֶׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה עַצְמוֹ (דברים לא:כט) ״יָדַעְתִּי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִיתוּן״, וְלָזֶה אִם יִכָּנֵס מֹשֶׁה לָאָרֶץ וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִצְטָרֵךְ ה׳ לְהַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם חֲמָתוֹ כְּשֶׁיַּרְשִׁיעוּ וְלֹא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיִכְלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל חָס וְשָׁלוֹם, לָזֶה אָמַר לָכֵן לֹא תָבִיאוּ וְגוֹ׳.
במדבר כ:יד · פירוש ד
וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כׇּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ׃
וַיָּרֵעוּ לָנוּ וְגוֹ׳, וְנִתְכַּוְּנוּ גַּם כֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁהֵם פָּרְעוּ שְׁטַר חוֹב וּמִצַּד זֶה זָכוּ בָּאָרֶץ, וְהוֹדִיעוּם גַּם כֵּן כִּי פָּרְעוּ פֵּרָעוֹן גָּדוֹל בְּכָל כָּךְ צַעַר זְמַן אָרוֹךְ, כְּאָמְרוֹ יָמִים רַבִּים.
במדבר כא:א · פירוש ג
וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ ׀ מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃
וְנִרְאֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (במדבר רבה יט,כ) שֶׁאָמְרוּ שֶׁעַם זֶה עֲמָלֵק הָיָה, וַהֲגַם שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ כְּנַעֲנִי הוּא לְצַד שֶׁבָּא בְּמַלְבּוּשׁ כְּנַעֲנִי, וְלָזֶה כְּשֶׁהִתְפַּלְּלוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְּנֵהוּ בְּיָדָם לֹא אָמְרוּ תִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי הַזֶּה, מֵעַתָּה לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה מִשֶּׁבַע אֻמּוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם ה׳ לֹא נִתְרַגְּשׁוּ בִּרְאוֹתוֹ נוֹצֵחַ בַּמִּלְחָמָה שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם מִמֶּנּוּ כְּלוּם. עוֹד נִרְאֶה שֶׁלֹּא נִתְרַגְּשׁוּ אֶלָּא אָז כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁשָּׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלֵם עֲוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְּנֵהוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל. וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ בָּזֶה הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת.
במדבר כא:יד · פירוש ב
עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהֹוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט, כִּי כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב וְאָמַר עָלֶיהָ כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, פֵּרוּשׁ וְאֵין לָהֶם בּוֹ לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר, פֵּרוּשׁ בַּסֵּפֶר אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳ בְּעִנְיַן הַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר יַנְחִיל לָעַמִּים וּמוֹצִיא מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה, וְשָׁם גַּם כֵּן יֵאָמַר אֲשֶׁר יַנְחִיל ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהָאֻמּוֹת כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְהָאָבוֹת, וְאָמַר יֵאָמַר כִּי שָׁם בַּסֵּפֶר יֵאָמַר עַל גְּבוּל זֶה שֶׁיִּתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹפָה, וְלֹא בַּזְּמַן הַהוּא אֶלָּא בְּבֹא מְשִׁיחֵנוּ אָז יַנְחִילֵנוּ ה׳ מוֹאָב וּגְבוּלוֹ שֶׁהוּא אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָׁה הַנִּשְׁאָרִים לָנוּ לִנְחוֹל אוֹתָם שֶׁהֵם הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי (בראשית טו:יט).
במדבר כא:יד · פירוש ד
עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהֹוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן׃
וְאָמְרוֹ וְאֶת הַנְּחָלִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בָּא לְסַדֵּר הַגְּבוּל שֶׁל מוֹאָב שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה׳ שֶׁעָתִיד ה׳ לָתֵת לָנוּ, וְאָמַר ״וְאֶת הַנְּחָלִים״ שֶׁל אַרְנוֹן גַּם כֵּן בִּכְלַל הַנִּתָּן לְיִשְׂרָאֵל, גַּם אֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה וְגוֹ׳:
במדבר כב:ט · פירוש ב
וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ מֶלֶךְ מוֹאָב, כִּי אוּמָּה זוֹ לֹא נִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל, וְנִתְחַכֵּם בְּמַאֲמָר זֶה כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצֶּה ה׳ לְשָׁלְחוֹ וְלֹא יְעַכֵּב עַל יָדוֹ, וְלָזֶה לֹא יְעַכֵּב עַל יָדוֹ בַּהֲלִיכָתוֹ עִם שְׁלוּחָיו.
במדבר כו:יט · פירוש ג
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, רָשַׁם מָקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ כִּי הוּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְשָׁם מִיתָתוֹ שֶׁחָזַר לִיכָּנֵס בִּרְשׁוּת ס״מ הַנִּקְרָא כְּנַעַן. גַּם יִרְמֹז סִבָּה אַחַת כְּלָלִית, וְהִיא שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הוֹרִישׁוּ הַכְּנַעֲנִי וְנִשְׁאֲרוּ יוֹשְׁבִים בָּהּ, וְזֶה סִבֵּב לְהַטּוֹתָם מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר כַּיָּדוּעַ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״בְּאֶרֶץ כְּנָעַן״.
במדבר כו:נג · פירוש א
לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃
לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לָאֵלֶּה, נֶחְלְקוּ רַזַ״ל בְּפֶרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (בבא בתרא קיז.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ״, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לָאֵלֶּה״ וְגוֹ׳? לָאֵלֶּה לְהוֹצִיא אֶת הַטְּפֵלִים, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַחֲלֹק אֶלָּא לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים. וְרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ״, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת״? מְשֻׁנָּה נַחֲלָה זוֹ וְכוּ׳ וְכָאן מֵתִים יוֹרְשִׁים וְכוּ׳ עַד כָּאן. לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן אָמְרוֹ ״לָאֵלֶּה״ לְהוֹצִיא דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה בְּמַשְׁמָעוּת פָּסוּק ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת״ וְגוֹ׳.
במדבר כו:נג · פירוש ב
לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃
וְרָאִיתִי בָּרַיְתָא אַחַת (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לָאֵלֶּה״ – בְּנֵי כְּשֵׁרִים וּקְדוֹשִׁים, לְהוֹצִיא רְשָׁעִים שֶׁבָּהֶם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה. וְהוֹכִיחוּ הַדְּבָרִים מִבְּנֵי הַמְּרַגְּלִים וּמִתְלוֹנְנִים, וּסְבָרָא זוֹ הוֹלֶכֶת לְדַרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה, וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ״לָאֵלֶּה״ – כָּאֵלֶּה שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים כֻּלָּם, לְמַעֵט הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ בְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁהֵם הַמְּרַגְּלִים שֶׁלֹּא נָטְלוּ בְּנֵיהֶם חֶלְקָם. וְנִרְאֶה שֶׁאֵין דְּרָשָׁה זוֹ דִּלְמַעֵט רְשָׁעִים דּוֹחֶקֶת דְּרָשָׁתֵנוּ דִּלְמַעֵט יוֹצְאֵי מִצְרַיִם פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים וְלֹא לְהֵפֶךְ, כִּי כֻּלָּן נִשְׁמָעִים יַחַד מִמַּאֲמַר ״כָּאֵלֶּה״ – כָּל שֶׁאֵינוֹ כָּאֵלֶּה בֵּין בְּמִסְפָּר בֵּין בְּצִדְקוּת אֵינוֹ בִּכְלַל הַחֲלוּקָּה.
במדבר כו:נג · פירוש ג
לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃
וְרָאִיתִי לְרַשִׁ״י זַ״ל שֶׁפֵּרֵשׁ ״לָאֵלֶּה״ עַל בָּאֵי הָאָרֶץ כִּסְבָרַת רַבִּי יוֹנָתָן, וְאָמַר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״לָאֵלֶּה״ וְגוֹ׳, וְלֹא לִפְחוּתִים מִבֶּן עֶשְׂרִים אַף עַל פִּי שֶׁבָּאוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים בְּטֶרֶם חִלּוּק הָאָרֶץ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, הֲלֹא לְרַבִּי יוֹנָתָן צָרִיךְ ״לָאֵלֶּה״ לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁהָאָרֶץ נֶחְלְקָה לְבָאֵי הָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁדִּקְדֵּק רַבִּי יוֹנָתָן בְּאָמְרוֹ: לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר ״לָאֵלֶּה״ וְגוֹ׳, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לִשְׁמוֹת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הֻכְרַח לוֹמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ אֶלָּא מֵאָמְרוֹ ״לָאֵלֶּה״, וּמִכֹּחַ זֶה הֻצְרַךְ לְחַפֵּשׂ בַּמֶּה יְקַיֵּם מַאֲמַר ״לִשְׁמוֹת״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר ״לָאֵלֶּה״ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁתֵּחָלֵק הָאָרֶץ לְבָאֶיהָ.
במדבר כו:נג · פירוש ד
לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃
וְהֵן אֱמֶת כִּי בְּעִקָּרָן שֶׁל דְּבָרִים שֶׁאוֹמֵר רַשִׁ״י שֶׁלֹּא תֵחָלֵק אֶלָּא לְבֶן עֶשְׂרִים אֵין אֲנִי מַכְרִיעַ לַחְלוֹק, הֲגַם שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן, עִם כָּל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת נִכְלָל בְּתֵיבַת ״לָאֵלֶּה״ וְיִסְבּוֹל שְׁתֵּי הַדְּרָשׁוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵין הֶכְרֵחַ לְדָבָר זֶה, דִּלְמָא לֹא בָּא אֶלָּא לִשְׁלוֹל לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְהַדָּבָר שָׁקוּל. אֶלָּא דְּצָרִיךְ עִיּוּן לָמָּה לֹא פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י כַּאֲמִתָּתָן שֶׁל דְּבָרִים אַלִיבָּא דְּרַבִּי יוֹנָתָן.
במדבר כו:נג · פירוש ו
לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃
בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּהְיֶה הַחֲלוּקָּה לְמִסְפַּר הַשֵּׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת שֶׁהֵם חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת, הַכַּוָּנָה שֶׁיְּחַלְּקוּ הָאָרֶץ לַחֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת וְכָל מִשְׁפָּחָה כְּפִי מַה שֶׁהִיא. וְדֶרֶךְ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְרַבִּי יוֹנָתָן, דִּלְרַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁסּוֹבֵר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם אֵין לְחַלֵּק לַחֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת, שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לְחַלֵּק גַּם לְשִׁשָּׁה מִשְׁפָּחוֹת שֶׁנֶּחְסְרוּ מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא), וְיִטְלוּ חֶלְקָם הַשֵּׁבֶט שֶׁמִּמֶּנּוּ נֶחְסְרוּ בְּמִשְׁפַּט הַנַּחֲלָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה [צ״ל יונתן?] יַצְדִּיק לוֹמַר ״בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת״ עַל הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם.
במדבר כו:נד · פירוש א
לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃
לָרַב תַּרְבֶּה וְגוֹ׳. אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב קיז:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי, בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״לָרַב תַּרְבֶּה״ וְגוֹ׳, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ, מַאי ״לָרַב״ וְגוֹ׳? קַשְׁיָא, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, אִם הַחֲלוּקָּה הִיא לְאוֹתָם הַמְּנוּיִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מַה מָקוֹם לוֹמַר ״לָרַב״ וְגוֹ׳? הִנֵּה קֻשְׁיָא זוֹ אֵינָהּ מֵאֵיזֶה דִּיּוּק, רַק שֶׁנּוּכַל לוֹמַר לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב. וְעוֹד, אֵין אֵלּוּ דִּבְרֵי אָמוֹרָא לִדְחוֹתָן אֶלָּא דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן שֶׁהוּא תַּנָּא. וּלְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִכְּלָלֵי הַתַּלְמוּד, שֶׁכָּל שֶׁיֹּאמַר הַגְּמָרָא ״קַשְׁיָא״ הִיא עוֹמֶדֶת לְתֵרוּץ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִזְדַּמֵּן לָהֶם תֵּרוּץ.
במדבר כו:נד · פירוש ב
לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃
וְנִרְאֶה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַה שֶׁאָמַר ״בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת״ שֶׁחוֹזֵר עַל הַחֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת, יְדוּיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ ״לָרַב״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיְּחַלְּקוּ חֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה חֲלָקִים, וְלֹא חֵלֶק כְּחֵלֶק יִהְיֶה, אֶלָּא ״לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ״. הַמָּשָׁל – מִשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶשְׂרִים אֶלֶף תִּטּוֹל בְּכִפְלַיִם מֵהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה.
במדבר כו:נד · פירוש ג
לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃
עוֹד נִרְאֶה לְפִי דַּרְכּוֹ שֶׁל רַשִׁ״י זַ״ל, כִּי רַבִּי יוֹנָתָן סוֹבֵר שֶׁלֹּא יִטְּלוּ חֲלוּקָּה אֶלָּא אוֹתָם שֶׁהָיוּ בְּמִסְפַּר עַרְבוֹת מוֹאָב. כְּפִי זֶה בָּא הַכָּתוּב: לְאִם הָיוּ לְאֶחָד עֲשָׂרָה בָּנִים בְּנֵי עֶשְׂרִים, וּלְאֶחָד שְׁמוֹנָה בָּנִים – אַרְבָּעָה מִבֶּן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְמַטָּה מֵעֶשְׂרִים, וּבִכְנִיסָתָן לָאָרֶץ מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה בְּנֵי עֶשְׂרִים מֵתוּ לוֹ אַרְבָּעָה, וּמִי שֶׁהָיוּ לוֹ אַרְבָּעָה בִּשְׁמוֹנָה לְמַטָּה מֵעֶשְׂרִים הִגִּיעוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים בִּשְׁעַת הַחֲלוּקָּה. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב ״לָרַב״ – פֵּרוּשׁ בִּזְמַן הַמִּסְפָּר ״תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ״ – פֵּרוּשׁ מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה בְּנֵי עֶשְׂרִים בְּמִסְפָּר זֶה תַּרְבֶּה לוֹ כְּשִׁעוּר עֲשָׂרָה, הֲגַם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא שִׁשָּׁה. וְ״לַמְעַט״ בִּזְמַן הַמִּסְפָּר שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ אֶלָּא אַרְבָּעָה בְּנֵי עֶשְׂרִים ״תַּמְעִיט״ לָתֵת לוֹ כְּשִׁעוּר אַרְבָּעָה, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁמוֹנָה בְּנֵי עֶשְׂרִים. וְאוּלַי שֶׁרַשִׁ״י זַ״ל לְתָרֵץ קֻשְׁיָא זוֹ נִתְחַכֵּם בְּמַאֲמָרוֹ.
במדבר כו:נד · פירוש ד
לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃
אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו וְגוֹ׳. בְּסִפְרֵי (ספרי במדבר קלב) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לְפִי פְקֻדָיו״ מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ אֶלָּא לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט לְפִי מַה שֶׁהוּא, עַד כָּאן. אֵין בָּזֶה סְתִירָה לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת״ שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַחֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת. אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים וְלַמִּשְׁפָּחוֹת עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: חִלְּקוּ הָאָרֶץ לִשְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים וְהַחֲלָקִים לַחֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה חֲלָקִים, שֵׁבֶט שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת יִטּוֹל שְׁנֵי חֲלָקִים, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה יִטּוֹל אַרְבָּעָה חֲלָקִים, וְהַחֵלֶק יִהְיֶה כְּפִי הַמִּסְפָּר, לְמַר מִסְפַּר יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּלְמַר מִסְפַּר עַרְבוֹת מוֹאָב. וְאִם תֹּאמַר, כֵּיוָן שֶׁמְּחַלְּקִים לַמִּשְׁפָּחוֹת לָמָּה הֻצְרְכוּ לְחַלֵּק לַשְּׁבָטִים? הַטַּעַם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כָּל שֵׁבֶט גּוֹרָלוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֵן אִם יְחַלְּקוּ לַמִּשְׁפָּחוֹת, שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת גּוֹרָל לִשְׁנֵי מִשְׁפְּחוֹת שִׁמְעוֹן עִם מִשְׁפְּחוֹת זְבוּלֻן וּלְהֵפֶךְ, וְלֹא יִהְיוּ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט יַחַד.
במדבר כו:נד · פירוש ה
לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃
וּבְמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב קכב.) אָמְרוּ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִיבַּעְיָא לְהוּ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטִים אִיפְּלִיג אוֹ לְקַרְקַף גַּבְרֵי אִיפְּלוּג? תָּא שְׁמַע: ״בֵּין רַב לִמְעָט״, וְעוֹד תַּנְיָא: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתֵּחָלֵק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא נֶחְלְקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, עַד כָּאן. וְנֶעְלַם מֵהַשַּׁ״ס בָּרַיְתָא בְּסִפְרֵי שֶׁדְּרָשׁוּהָ מֵ״אִישׁ לְפִי פְקוּדָיו״, וּמִסְתַּבְּרָא כִּי תַּנָּא דִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים גַּם כֵּן דְּרָשָׁתוֹ מֵ״אִישׁ לְפִי פְקוּדָיו״ כְּתַנָּא דְּסִפְרֵי, וְעַיֵּן בְּפָסוּק ״בֵּין רַב״ וְגוֹ׳:
במדבר כו:נד · פירוש ו
לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר לְדַרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹנָתָן שֶׁסּוֹבֵר ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ״ שֶׁהֵם בָּאֵי הָאָרֶץ, וַעֲדַיִן אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם דַּוְקָא לְהַבָּאִים לִכְלַל עֶשְׂרִים אוֹ לִכְלַל בָּאֵי הָאָרֶץ וַאֲפִלּוּ לְאוֹתָם שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְפִי פְקֻדָיו״, הָא לָמַדְתָּ כִּי דַּוְקָא לִבְנֵי עֶשְׂרִים, וּבָזֶה אָנוּ מַצְדִּיקִים דִּבְרֵי רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ בְּפָסוּק ״לָאֵלֶּה״ וְלֹא מִטַּעֲמוֹ.
במדבר כו:נה · פירוש א
אַךְ־בְּגוֹרָ֕ל יֵחָלֵ֖ק אֶת־הָאָ֑רֶץ לִשְׁמ֥וֹת מַטּוֹת־אֲבֹתָ֖ם יִנְחָֽלוּ׃
לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם וְגוֹ׳. לְדִבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה בָּא הַכָּתוּב לִשְׁלֹל פַּשְׁטִיּוּת הַנִּשְׁמָע מֵאָמְרוֹ ״לְאֵלֶּה״, שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה הִיא עַל הַנִּמְנִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, אֶלָּא פֵּרוּשׁ ״כְּאֵלֶּה״ שֶׁהֵם בְּנֵי עֶשְׂרִים. וְרַבִּי יוֹנָתָן מְפָרֵשׁ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁחָלְקוּ לְהַנִּמְנִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, חָזְרוּ הֵם וְהוֹרִישׁוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְחָזְרוּ וִירָשׁוּם, כְּאָמְרָם בַּבָּרַיְתָא (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: כַּיּוֹצֵא בָזֶה אַתָּה אוֹמֵר בְּבָאֵי הָאָרֶץ, זֶה נָטַל סְאָה וְאֵלּוּ נָטְלוּ שָׁלֹשׁ סְאִין, וְהוֹרִישׁוּ אֲבִיהֶם וְיָרְשׁוּ הַמֵּתִים אֶת הַחַיִּים וְחָזְרוּ וְחָלְקוּ בְּשָׁוֶה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ יִנְחָלוּ, שֶׁכִּנָּה הַדָּבָר לַנּוֹחֲלִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַטְבֵּעַ הַדִּבּוּר עַד עַתָּה, כְּאָמְרוֹ תֵּחָלֵק הָאָרֶץ וְלֹא אָמַר ״יַחְלְקוּ״, וְכֵן אָמְרוֹ תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְכוּ׳, וְכֵן אָמְרוֹ יֻתַּן נַחֲלָתוֹ וְלֹא אָמַר ״יִקַּח נַחֲלָתוֹ״, יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ וְלֹא אָמַר ״יַחְלְקוּ הָאָרֶץ״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַד עַתָּה הָיָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּהַנְחִיל אוֹתָם, וּמַאֲמַר ״לִשְׁמוֹת וְגוֹ׳ יִנְחָלוּ״ הוּא מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ הַנּוֹחֲלִים אַחַר שֶׁהִגִּיעָתָם הַנַּחֲלָה, יִנְחָלוּהָ בְּדֶרֶךְ זֶה כְּאִלּוּ נָחֲלוּ אוֹתָהּ אֲבוֹתֵיהֶם מֵהֶם וְחוֹזְרִים וְנוֹחֲלִים אוֹתָהּ מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ יִנְחָלוּ כִּי לֹא הִזְכִּיר נוֹשֵׂא הַמַּנְחִיל לְהַלְבִּישׁ הַדָּבָר בּוֹ.
במדבר כו:נו · פירוש א
עַל־פִּי֙ הַגּוֹרָ֔ל תֵּחָלֵ֖ק נַחֲלָת֑וֹ בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט׃ {ס}        
בֵּין רַב לִמְעָט. בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (דף קכב.) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִיבַּעְיָא לְהוּ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטִים אִיפְּלוּג אוֹ לְקַרְקַף גַּבְרֵי אִיפְּלוּג? תָּא שְׁמַע ״בֵּין רַב לִמְעָט״. וְעוֹד תַּנְיָא: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתֵּחָלֵק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא נֶחְלְקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר וְכוּ׳, וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּכֶסֶף שֶׁנֶּאֱמַר ״בֵּין רַב לִמְעָט״. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: סְאָה בִּיהוּדָה שָׁוֶה חָמֵשׁ סְאָה בַּגָּלִיל, עַד כָּאן. וְכָתַב רַשְׁבַּ״ם שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תָּא שְׁמַע ״בֵּין רַב״ וְגוֹ׳, שֶׁיִּקַּח כָּל שֵׁבֶט מַה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַגּוֹרָל, בֵּין שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לוֹ חֵלֶק מְרוּבֶּה כְּגוֹן שֵׁבֶט שֶׁהָיָה לוֹ אֲנָשִׁים מְעַט, בֵּין שֶׁהָיָה לוֹ חֵלֶק מוּעָט כְּגוֹן שֶׁהָיוּ לוֹ אֲנָשִׁים מְרוּבִּים וְכוּ׳, דְּכָל הַשְּׁבָטִים חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא, לָמָּה מְפַשֵּׁט מֵהַכָּתוּב כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ הֶכְרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי בַּבְּרַיְתָא שֶׁמֵּבִיא מְפָרְשׁוֹ לְקָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם וְרָחוֹק מִמֶּנָּה, קָרוֹב קוֹרֵיהוּ רַב, רָחוֹק מְעַט, לְפִי שֶׁשָּׁוֶה יוֹתֵר.
במדבר כו:נו · פירוש ב
עַל־פִּי֙ הַגּוֹרָ֔ל תֵּחָלֵ֖ק נַחֲלָת֑וֹ בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט׃ {ס}        
וְעוֹד נִרְאִים דִּבְרֵי הַשַּׁ״ס סוֹתְרִים סוֹפָם לִתְחִלָּתָם, כִּי מֵאָמְרוֹ ״תָּא שְׁמַע בֵּין רַב״ וְגוֹ׳ מְגַלֶּה דַּעְתּוֹ שֶׁסּוֹבֵר שֶׁנִּתְחַלְּקָה בְּשָׁוֶה לַשְּׁבָטִים, וּמֵאָמְרוֹ ״וְעוֹד תַּנְיָא״ לֹא מַשְׁמַע כֵּן, שֶׁהֲרֵי מְפָרֵשׁ אָמְרוֹ ״בֵּין רַב״ וְגוֹ׳ לְרִחוּק מָקוֹם וְקֵרוּב מָקוֹם. וּמִכֹּחַ זֶה מֻכְרָחִים אָנוּ לוֹמַר דְּסוֹבֵר הַתַּלְמוּד כִּי תַּנָּא דַּעֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל סוֹבֵר שֶׁנִּתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַשְּׁבָטִים בְּהַשְׁוָאָה, וְלָזֶה הֵעִיר הַשַּׁ״ס בְּמַאֲמַר ״תָּא שְׁמַע ׳בֵּין רַב לִמְעָט׳״ לוֹמַר דְּסוֹבֵר כְּדִבְרֵי הַבָּרַיְתָא שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה. וְאֵין דְּבָרִים אֵלּוּ צוֹדְקִים, שֶׁהֲרֵי אִם נְפָרֵשׁ ״בֵּין רַב לִמְעָט״ בֵּין שֵׁבֶט שֶׁנּוֹטֵל רַב לְנוֹטֵל מְעַט לְשִׁעוּר אֲנָשָׁיו, מִנַּיִן לָנוּ לוֹמַר רִחוּק מָקוֹם וְקֵרוּב מָקוֹם, וְכֵן לְהֵפֶךְ אִם נְפָרֵשׁ לְרִחוּק מָקוֹם וְכוּ׳ מִנַּיִן לוֹמַר שֶׁנֶּחְלְקָה וְכוּ׳?
במדבר כו:נו · פירוש ג
עַל־פִּי֙ הַגּוֹרָ֔ל תֵּחָלֵ֖ק נַחֲלָת֑וֹ בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט׃ {ס}        
וְעוֹד, אִם נֹאמַר שֶׁנֶּחְלְקָה בְּשָׁוֶה לַשְּׁבָטִים, אִם כֵּן נַעֲמִיד מַחְלֹקֶת רַבִּי יוֹנָתָן וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה בַּחֲלֻקַּת כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְמָר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּלְמָר לְבָאֵי הָאָרֶץ. כְּפִי זֶה מַה מַקְשָׁה הַגְּמָרָא (בבא בתרא קיח.) וְזֶה לְשׁוֹנָהּ: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם הַיְינוּ דְּקָא צָוְוחָן בְּנֵי יוֹסֵף, דִּכְתִיב (יהושע יז:יד) ״וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ מַאי קָא צָוְוחֵי? כּוּלְהוּ שָׁקוּל לִטְפָלִים, עַד כָּאן. אֵין אֲנִי רוֹאֶה קֻשְׁיָא, כֵּיוָן שֶׁלְּכָל הַסְּבָרוֹת נָטְלוּ בְּנֵי יוֹסֵף בְּשָׁוֶה עִם הַשְּׁבָטִים, וְטַעֲנַת בְּנֵי יוֹסֵף הוּא שֶׁהֵם רַבִּים מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וּבֵין לְהָאוֹמֵר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּבֵין לְהָאוֹמֵר לְבָאֵי הָאָרֶץ מַחְלֹקְתָּם הִיא בְּחִלּוּק הַשֵּׁבֶט עַצְמוֹ. אֶלָּא וַדַּאי דְּבֵין לְרַבִּי יוֹנָתָן בֵּין לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה לֹא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ בְּהַשְׁוָאָה לַשְּׁבָטִים, וְאֵין לְהַעֲמִיד תַּנָּא דִּבְרַיְתָא הֵפֶךְ שְׁנֵיהֶם. וְעוֹד, אִם נֹאמַר שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה, יוֹתֵר הָיָה לוֹ לִצְעֹק שֵׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁהֲרֵי כְּפִי מִסְפַּר בָּאֵי הָאָרֶץ יֵשׁ בְּמִסְפַּר יְהוּדָה שִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּמִסְפַּר מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם יַחַד שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמָאתַיִם, נִמְצָא שֶׁאֵין יְתֵרִים שְׁנֵיהֶם מִיהוּדָה אֶלָּא שְׁמוֹנָה אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת, וְנָטְלוּ בְּכִפְלַיִם, שֶׁהֲרֵי הֵם נָטְלוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וִיהוּדָה חֵלֶק אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים לְבַד מִלֵּוִי שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בָּאָרֶץ.
במדבר כו:נו · פירוש ד
עַל־פִּי֙ הַגּוֹרָ֔ל תֵּחָלֵ֖ק נַחֲלָת֑וֹ בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט׃ {ס}        
אֶלָּא הַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי לֹא עָלָה עַל דַּעַת הַגְּמָרָא לוֹמַר שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה כְּדִבְרֵי רַשְׁבָּ״ם, וּפֵרוּשׁ דְּבָרָיו שֶׁאָמַר תָּא שְׁמַע בֵּין רַב לִמְעָט – מִמַּשְׁמָעוּת הַכָּתוּב מוֹכִיחַ שֶׁהַחִלּוּק הָיָה לַשְּׁבָטִים, מִמַּה שֶׁהִזְכִּיר בַּגּוֹרָל ״בֵּין רַב לִמְעָט״, הֲרֵי שֶׁהַחֲלוּקָּה שֶׁהָיְתָה עַל פִּי הַגּוֹרָל הָיָה בּוֹ חֵלֶק רַב וְחֵלֶק מוּעָט. וְאִם תֹּאמַר לְקַרְקַף דְּגַבְרֵי לֹא יֻצְדַּק לֵאָמֵר ״בֵּין רַב לִמְעָט״, וּפֵרוּשׁ רַב וּמְעָט הוּא בֵּין שֵׁבֶט שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי אֲנָשָׁיו הַרְבֵּה וּבֵין שֵׁבֶט שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי אֲנָשָׁיו מוּעָט – הַכֹּל יִהְיֶה עַל פִּי הַגּוֹרָל לְעִנְיַן הַמָּקוֹם שֶׁיִּטְלוּ בּוֹ חֶלְקֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וְעוֹד תַּנְיָא עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳ – יִרְצֶה לְהָבִיא הַדָּבָר בְּיוֹתֵר בֵּאוּר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לְבַעַל הַדִּין לַחְלֹק וְלוֹמַר שֶׁאֵין לְהוֹכִיחַ מִפָּסוּק ״בֵּין רַב לִמְעָט״ אֶלָּא לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לְקַרְקַף דְּגַבְרֵי, אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם לְמִשְׁפָּחוֹת אוֹ לִשְׁבָטִים. לָזֶה אָמַר״ וְעוֹד תַּנְיָא עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳ נִתְחַלְּקָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי פֵּרוּשׁ ״בֵּין רַב לִמְעָט״ לְכָל הַסְּבָרוֹת אֵין נִשְׁמָע מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחְלְקוּ הַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה, וְלֹא חָלְקוּ אֶלָּא כְּפִי שִׁעוּר הַפְּקוּדִים, וּכְדִבְרֵי תַּנָּא שֶׁל סִפְרֵי שֶׁהֵבֵאתִי בְּפָסוּק ״אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו״.
במדבר כז:ה · פירוש ה
וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ {פ}
וְנִתְבָּאֵר גַּם כֵּן מֵהַגְּמָרָא שֶׁגַּם מִשְׁפַּט אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִם הִיא מוּחְזֶקֶת אוֹ רְאוּיָה נֶאֶמְרָה בַּתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּסְתַּפֵּק מֹשֶׁה בְּפֵרוּשׁ מוֹרָשָׁה. וְגַם אוֹתוֹ סָפֵק יֵשׁ לוֹ בֵּרוּר בַּתּוֹרָה מִפָּסוּק ״תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ״ (שמות טו:יז), וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ, כְּאָמְרוֹ מִתְנַבְּאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים וְכוּ׳. וּמֵעַתָּה אָמְרוֹ וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן הוּא טַעֲנַת הַבְּכוֹרָה בָּאָרֶץ, וְאָמַר לֵיהּ רַחְמָנָא וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת וְגוֹ׳, וּפֵרַשׁ שָׁם שֶׁדּוֹרֵשׁ רֶמֶז הַבְּכוֹרָה מִתֵּבַת ״וְהַעֲבַרְתָּ״ כְּדִכְתִיב (שמות יג:יב) ״וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם״. וַהֲגַם שֶׁתִּמְצָא שֶׁכָּל עִנְיַן הַנַּחֲלוֹת כָּתוּב כָּאן, בִּזְמַנּוֹ נֶאֱמַר בְּסִינַי אֶלָּא שֶׁנִּקְבַּע כָּאן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נט:) בְּעִנְיַן מִילָה וְגִיד הַנָּשֶׁה (חולין ק:) שֶׁבְּסִינַי נֶאֶמְרוּ אֶלָּא שֶׁנִּקְבְּעוּ שָׁם. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ לֵידַע הֵיכָן רָמְזוּ הַבָּנוֹת בְּדִבְרֵיהֶם טַעֲנַת הַבְּכוֹרָה שֶׁאוֹמֵר שֶׁעָלֶיהָ הִקְרִיב מֹשֶׁה מִשְׁפָּטָן. וְאוּלַי כִּי אֵין צֹרֶךְ שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אִם הַדַּיָּן יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְכוּת מַה שֶׁלֹּא הוּזְכַּר בְּדִבְרֵיהֶם וְנִסְתַּפֵּק בּוֹ, יִשְׁאַל עָלָיו לֵאלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁרָמְזוּהָ בְּמַאֲמַר לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ, שֶׁרָצוּ שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר לָהֶם כְּאִלּוּ אֲבִיהֶם הוּא הַנִּכְנָס לָאָרֶץ, וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁרְצוֹנָם לוֹמַר שֶׁיִּטְלוּ חֵלֶק הַבְּכוֹרָה בָּאָרֶץ. וּלְפִי זֶה אָמְרוֹ מִשְׁפָּטָן פֵּרוּשׁ, הַמִּשְׁפָּט שֶׁתָּבְעוּ בְּחֵלֶק הַבְּכוֹרָה.
במדבר כז:יג · פירוש א
וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃
וְרָאִיתָה אֹתָהּ. וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁכְּבָר אָמַר ״וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי חלק א קלו) שֶׁהֶרְאָהוּ ה׳ רְאִיָּה נִסִּית מַה שֶׁאֵין כֹּחַ בְּשִׁעוּר עַיִן טִבְעִית לִרְאוֹת בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, זוּלַת בָּאוֹר הַגָּנוּז כַּיָּדוּעַ. וְלָזֶה הִבְטִיחוֹ וְאָמַר לוֹ וְרָאִיתָה אֹתָהּ, כִּי יָאִיר לְפָנָיו אוֹר הַחַיִּים. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לד:א) ״וַיַּרְאֵהוּ ה׳״ וְגוֹ׳ לְהָעִיר עַל הָאָמוּר.
במדבר לב:ב · פירוש א
וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶל־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר׃
וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לָהֶם לְדַבֵּר לְמֹשֶׁה לְבַדּוֹ, וְאִם אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּירָם? וְאוּלַי שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לוֹמַר שֶׁהָיָה הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲשׂוֹת בְּנַחֲלַת הָאָרֶץ, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת אֵלֶּה מַסְעֵי (במדבר לד:יז): ״אֵלֶּה אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד״ וְגוֹ׳, שֶׁצָּרִיךְ מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל וְהַנְּשִׂיאִים, וְהֵם הָאֲמוּרִים כָּאן. וְטַעַם שֶׁהִצְרִיךְ ה׳ שְׁלָשְׁתָּם, לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ כֹּחַ אַחֵר, הַמֶּלֶךְ תִּמְצָא שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל הָאָרֶץ שֶׁכּוֹבֵשׁ הוּא שֶׁלּוֹ וְנוֹתֵן לַעֲבָדָיו וּלְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּיָדוֹ הַכֹּל. אֶלְעָזָר וְהַנְּשִׂיאִים כְּשֶׁאֵין רְצוֹן הַמֶּלֶךְ לָתֵת אֶלָּא לְכָל אֶחָד הָרָאוּי לוֹ כְּפִי הַחֲלוּקָּה צְרִיכִין כָּל בַּעֲלֵי הַחֲלוּקָּה לְהִזְדַּמֵּן לַחְלוֹק. וְהַכֹּהֵן לָדַעַת אֲשֶׁר יַסְכִּים אֵל עֶלְיוֹן בְּאֵיזֶה מָקוֹם יִטּוֹל פְּלוֹנִי חֶלְקוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַשְּׁלֹשָׁה צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּהַסְכָּמַת נְתִינַת חֵלֶק בָּאָרֶץ, כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ כֹּחַ אַחֵר. וּמַה גַּם שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה לְצַדֵּד שֶׁאֵין דִּין מֶלֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לְמִי שֶׁיִּרְצֶה אֶלָּא אַחַר חֲלוּקַּת הָאָרֶץ וִישִׁיבַת יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם, אֲבָל לֹא בִּתְחִלַּת הַיְּרוּשָׁה, שֶׁאֵין לַמֶּלֶךְ מִשְׁפָּט זֶה, וְלָכֵן הֻצְרְכוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לַעֲמוֹד גַּם כֵּן לִפְנֵי אֶלְעָזָר וְהַנְּשִׂיאִים. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר, אוּלַי יִרְצֶה שֶׁיֹּאמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּן דָּבָר שֶׁיַּסְכִּימוּ עָלָיו. אוֹ יִרְצֶה אֲמִירָה רַכָּה לְשׁוֹן רִצּוּי.
במדבר לב:ג · פירוש ב
עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הִשְׂכִּילוּ לְדַבֵּר בְּסֵדֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָקוֹם לְהַקְשׁוֹת לִשְׁאֵלָתָם מַה שֶׁיֵּשׁ לְהַקְשׁוֹת בָּעִנְיָן. א׳ כֵּיוָן שֶׁהָאָרֶץ הַלֵּזוּ הִיא שֶׁל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, מַה כֹּחָם לִשְׁאוֹל דָּבָר שֶׁל אֲחֵרִים. ב׳ אֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם שֶׁיֵּשְׁבוּ בֶּטַח בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר כְּבָר נִכְבְּשָׁה וּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים יִכָּנְסוּ בְּסַכָּנַת הַמִּלְחָמוֹת הָעֲצוּמוֹת הַמּוּכָנוֹת לָהֶם, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֹאמַר: כְּדִבְרֵיכֶם אֲדַבֵּר גַּם אָנִי, וְלֹא אַכְנִיס עַצְמִי בְּסַכָּנַת הָעַמִּים. וְכָל זֶה לָמָּה שֶׁנּוֹגֵעַ לִשְׁלִילַת הָרָצוֹן מִמֹּשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, לְבַד מַה שֶׁיֵּשׁ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם שֶׁבּוֹחֲרִים לָשֶׁבֶת חוּץ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנִּבְחֶרֶת לַה׳.
במדבר לב:ג · פירוש ג
עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכְּמוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן, וְנָתְנוּ תְּשׁוּבָה לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים הַמְּרֵעִים שְׁאֵלָתָם, בְּמַה שֶׁאָמְרוּ עֲטָרוֹת וְגוֹ׳ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ וְגוֹ׳, כְּנֶגֶד טַעֲנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָאָרֶץ הִיא שֶׁל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ בְּמַאֲמָר זֶה תְּשׁוּבָה לָזֶה, שֶׁלֹּא לָקְחוּ הָאָרֶץ בְּדֶרֶךְ טֶבַע לוֹמַר הֲלֹא לָנוּ הִיא, אֶלָּא ה׳ הוּא שֶׁהִכָּה יוֹשְׁבֶיהָ לִפְנֵיהֶם, וְאֵין זֶה אֶלָּא נִכְסֵי שָׁמַיִם וּמִנִּכְסֵי גָבוֹהַּ אָנוּ בָּאִים לִשְׁאוֹל.
במדבר לב:ג · פירוש ד
עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
גַּם טַעֲנָה שְׁנִיָּה שֶׁאֲחֵיהֶם יִכָּנְסוּ בְּסַכָּנַת מִלְחָמוֹת וְכוּ׳, סְתָרוּהָ בְּמַאֲמַר זֶה אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁלָמָא אִם יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ הָיְתָה בְּדֶרֶךְ טֶבַע הָיְתָה טַעֲנָה זוֹ טַעֲנָה, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁה׳ הוּא הַמַּכֶּה אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם, מַה מָקוֹם לַחֲשַׁשׁ סַכָּנַת מִלְחָמוֹת? וְזֶה לְךָ הָאוֹת – הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ לִפְנֵיהֶם, וְזֶה סִימָן לְכָל הָאָרֶץ, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים ג:כא): ״וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי כֵּן יַעֲשֶׂה ה׳ לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה״. מֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְטַעֲנַת פַּחַד הַמִּלְחָמָה. וְנִתְכַּוְּנוּ גַּם כֵּן בָּזֶה לְהָסִיר מֵחוּשׁ הַנּוֹפֵל בִּשְׁאֵלָתָם, שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁלֹּא עָשׂוּ כֵן אֶלָּא לְפַחַד מִלְחֶמֶת הָאָרֶץ.
במדבר לב:ג · פירוש ה
עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
גַּם טַעֲנַת מְאִיסַת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה נָתְנוּ תְּשׁוּבָה בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת תְּרוּמוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם הוּא אֶרֶץ שֶׁכָּבְשָׁה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוֹ נָבִיא מִדַּעַת רוֹב יִשְׂרָאֵל, אֲבָל יָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ שֵׁבֶט שֶׁהָלְכוּ וְכָבְשׁוּ לְעַצְמָן מָקוֹם אֲפִלּוּ מִן הָאָרֶץ שֶׁנִּתְּנָה לְאַבְרָהָם אֵינָהּ נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן. וְכָתַב עוֹד שָׁם בְּדִין אֲרָצוֹת שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמִפְּנֵי מָה יָרְדוּ מִמַּעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? מִפְּנֵי שֶׁכָּבַשׁ אוֹתָם קוֹדֶם שֶׁיִּכְבּוֹשׁ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁאַר בָּהּ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין, עַד כָּאן. וְעִקַּר דִּין זֶה הוּבָא בְּסִפְרֵי (סוף פרשת עקב) שֶׁלָּמְדוּ דִּין שְׁאָר אֲרָצוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפָּסוּק (דברים י״א:כ״ד) ״כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה״, לְלַמֵּד עַל מְקוֹמוֹת שֶׁכִּבְּשׁוּ חוּץ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן וְגוֹ׳ עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן וְגוֹ׳. וְלָמְדוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִדִּכְתִיב קוֹדֶם מַאֲמַר ״כָּל מָקוֹם״ – ״וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדוֹלִים״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִטַּמְּאָה בְּגִלּוּלִים וְאַתֶּם מְכַבְּשִׁים חוּצָה לָאָרֶץ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הַדְּבָרִים יַגִּידוּ שֶׁזּוּלַת טַעַם הַקְּדִימָה, כָּל שֶׁכְּבָשׁוּהָ רוֹב יִשְׂרָאֵל דִּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ לְכָל דָּבָר. וְהוּא מַאֲמַר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, אֶרֶץ זוֹ קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ, לְטַעַם שֶׁכְּבָשׁוּהָ לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל, וְכִבּוּשׁ רַבִּים דִּינָהּ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכָל דְּבָרֶיהָ.
במדבר לב:ג · פירוש ו
עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
וּלְטַעֲנַת מַה שֶׁדִּיְּקוּ בְּסִפְרֵי לוֹמַר שֶׁכִּבּוּשׁ חוּץ לָאָרֶץ קוֹדֶם כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ אֵין לוֹ דִּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג קוֹדֶם כְּבִישַׁת הָאָרֶץ הָיְתָה, לָזֶה שָׁלְלוּ טַעֲנָה זוֹ בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, מְשֻׁנֶּה כִּבּוּשׁ זֶה לְפִי שֶׁהָיָה בְּמַאֲמַר ה׳, כִּי הוּא אָמַר אֶל מֹשֶׁה עַל אֶרֶץ סִיחוֹן: ״וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ״ כָּאָמוּר בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים ב:לא), וְגַם עַל אֶרֶץ עוֹג (דברים ג:ב) אָמַר ה׳ שָׁם: ״בְּיָדְךָ נָתַתִּי אוֹתוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ״ וְגוֹ׳. מֵעַתָּה ה׳ הִסְכִּים עַל הַקְּדִימָה. וְיֵשׁ גַּם כֵּן טַעַם בַּדָּבָר שֶׁלֹּא הָיוּ לִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי כְּבִישׁוֹת, אֶחָד שֶׁל הָאָרֶץ וְאֶחָד שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, וְהִקְדִּימוּ שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה דָּוִד שֶׁלָּקַח אֲרַם צוֹבָה קוֹדֶם שֶׁהוֹרִישׁ הַיְּבוּסִי כָּאָמוּר שָׁם, לוֹמַר לָמָּה הִנַּחְתֶּם מִלִּכְבּוֹשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם. וְאַדְרַבָּה, כְּבִישַׁת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג הָיְתָה צֹרֶךְ כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ דֶּרֶךְ שָׁם לְכָבְשָׁהּ, וּכְבָר שָׁלְחוּ לוֹ דִּבְרֵי שָׁלוֹם לָתֵת לָהֶם מַעֲבָר דֶּרֶךְ אַרְצוֹ וְלֹא אָבָה. מֵעַתָּה אֵין תַּרְעוֹמֶת נֶגֶד שְׁאֵלָתָם מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל.
במדבר לב:ג · פירוש ז
עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
וּבָזֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לָמָּה הֻצְרְכוּ לְהַזְכִּיר פְּרָטֵי שְׁמוֹת הָאָרֶץ, כִּי לְמָה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר הִכָּה ה׳״ לוֹמַר שֶׁלֹּא בָּאוּ לִשְׁאוֹל אֶלָּא מִנִּכְסֵי גָּבוֹהַּ, אָמְרוּ כִּי כָּל פְּרָטֵי הַמְּדִינוֹת כֻּלָּם לֹא כְּבָשׁוּם דֶּרֶךְ טֶבַע אֶלָּא ה׳ הִכָּה אוֹתָם לִפְנֵיהֶם, בֵּין לְמָה שֶׁבָּאוּ לְהַחְזִיקָם בְּחֶזְקַת קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ דִּקְדְּקוּ לְהַזְכִּיר כָּל הַשֵּׁמוֹת לוֹמַר שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶם יֶשְׁנָהּ בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ, וּמְדִינָה אַחֶרֶת זוּלַת אֵלּוּ אֵינָהּ בִּכְלָל, וְהַיּוֹצֵא מִזֶּה כָּל עִיר שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן זוּלַת אֵלּוּ אֵין לָהֶם דִּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁאֵינָהּ כִּבּוּשׁ רַבִּים.
במדבר לב:ג · פירוש ח
עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
וְאָמְרוֹ אֶרֶץ מִקְנֶה הִיא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה, נִתְכַּוְּנוּ לְהָסִיר טַעֲנָה אַחֶרֶת וְהִיא, אַחַר שֶׁנַּסְכִּים לְכָל הַטְּעָנוֹת שֶׁאָמְרוּ, עֲדַיִן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל יָבֹא וְיֹאמַר הַטְּעָנוֹת עַצְמָן לִטּוֹל אֶת הָאָרֶץ, כִּי הַטְּעָנוֹת עַצְמָן צוֹדְקוֹת לְכָל שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. לָזֶה אָמְרוּ, אֵין שֵׁבֶט אַחֵר צָרִיךְ לָהּ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין הֵם לָהּ, לְפִי שֶׁהִיא אֶרֶץ מִקְנֶה וְלָהֶם יֵשׁ מִקְנֶה רַב.
במדבר לב:ה · פירוש א
וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ׳ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּיבַת וַיֹּאמְרוּ הֲגַם שֶׁהֵם עוֹדָם מְדַבְּרִים וְלֹא הָיָה הֶפְסֵק לְדִבְרֵיהֶם, לַהֲעִירְךָ כִּי עַד עַתָּה הָיוּ מְסַדְּרִים הַהַצָּעָה שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם תִּתְקַבֵּל הַשְּׁאֵלָה כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, וּמִכָּאן הוּא מַתְחִיל מַאֲמַר הַשְּׁאֵלָה. וְאָמְרוֹ יֻתַּן וְלֹא אָמְרוּ תִּתֵּן, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי כֹּחַ נַחֲלַת הָאָרֶץ הִיא בְּמֶלֶךְ וְכֹהֵן וְיִשְׂרָאֵל, לָזֶה אָמְרוּ ״יֻתַּן״, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה הַנְּתִינָה בְּאֹפֶן הַמּוֹעִיל, אוֹ אִם יִרְצֶה לָתֵת מֹשֶׁה לְבַדּוֹ כְּמִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּכוֹל לָתֵת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, אוֹ בְּהַסְכָּמַת אֶלְעָזָר וְהַנְּשִׂיאִים כְּדִין חֲלֻקַּת הָאָרֶץ.
במדבר לב:ה · פירוש ב
וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. הַכַּוָּנָה בָּזֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קט:) בְּפָסוּק ״וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ״, שֶׁהַבַּת מַעֲבֶרֶת הַנַּחֲלָה מִמְּקוֹמָהּ, כְּמוֹ כֵן נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאִם לֹא יִתֵּן לָהֶם אֶרֶץ הַמִּקְנֶה הָרְאוּיָה לָהֶם הִנֵּה הוּא מַעֲבִיר נַחֲלָתָם מִמְּקוֹמָהּ.
במדבר לב:ה · פירוש ג
וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
עוֹד נִתְכַּוְּנוּ לְהָרִים מִכְשׁוֹל הַחֲשָׁד בָּהֶם שֶׁבּוֹחֲרִים בְּאֶרֶץ זוֹ לְצַד הַמְּנוּחָה לְבַל יִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, וְאָמְרוּ שֶׁטַּעַם דִּבְרֵיהֶם אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִנְחוֹל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אֶלָּא כָּאן לְצַד הַהֲכָנָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, וְלֹא כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּ בְּמִלְחֲמוֹת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין לָהֶם בָּזֶה אֶלָּא הַעֲבָרָה.
במדבר לב:ה · פירוש ד
וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
עוֹד נִתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמַר אַל תַּעֲבִירֵנוּ לוֹמַר, כִּי יֵשׁ בָּזֶה דָּבָר נָאוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּקֵלוּ מֵעֲלֵיהֶם עֻלָּם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִנְחֹל אוֹתָם בָּאָרֶץ.
במדבר לב:ה · פירוש ה
וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לִשְׁלוֹל הַעֲבָרָתָם עִם יִשְׂרָאֵל, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְנָה עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה לְבַסּוֹף, וְסָמְכוּ עַל הַטַּעַם שֶׁנָּתְנוּ בִּתְחִלַּת דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ ״אֲשֶׁר הִכָּה ה׳״, וְאֵין צֹרֶךְ לַעֲבֹר כָּל חָלוּץ.
במדבר לב:ו · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי־גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֙אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה׃
גַּם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר תֵּשְׁבוּ פֹה בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת, כִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהֵם שׁוֹאֲלִים נְתָנָהּ ה׳ כְּשֶׁהָיוּ מְקֻבָּצִים יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁזְּכוּת כֻּלָּן עָמַד לְהַנְחִילָם הָאָרֶץ הַלֵּזוּ, וּכְשֶׁהֵם נוֹטְלִים חֶלְקָם בָּאָרֶץ נִגְרַע מֵעֵרֶךְ זְכוּת הָרַבִּים לְפִי שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים פֹּה. וּבָזֶה סָתַר טַעֲנָתָם שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, שֶׁזֶּה יַגִּיד עַל מִלְחֲמוֹת הָאָרֶץ שֶׁאֵין טֹרַח לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, כִּי לֹא כֵן הוּא שֶׁאֵין הַדָּבָר דּוֹמֶה.
במדבר לב:ז · פירוש א
וְלָ֣מָּה (תנואון) [תְנִיא֔וּן] אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃
וְלָמָּה תְנִיאוּן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד הַטְּעָנוֹת, עוֹד קוֹבֵל אֲנִי עֲלֵיכֶם ״לָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לוּ יְהִי שֶׁאֵין כַּוָּנַתְכֶם אֶלָּא לַטְּעָמִים הָאֲמוּרִים בְּדִבְרֵיכֶם, עִם כָּל זֶה יֵשׁ מָקוֹם לָרוֹצֶה לַחְשׁוֹב שֶׁטַּעֲנוֹתֵיכֶם הוּא לְיִרְאַת עַם הָאָרֶץ. וַהֲגַם שֶׁאַתֶּם שׁוֹלְלִים הַדְּבָרִים, שֶׁאַדְרַבָּה אַתֶּם חוֹשְׁבִים הָאָרֶץ כְּאִלּוּ כְּבוּשָׁה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְכַסּוֹת טַעַם הַנִּכָּר שֶׁהוּא לְיִרְאַת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. וְהֵן הֵנָּה דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים שֶׁאָמְרוּ (במדבר י״ג:ל״א) שֶׁחָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״כֹּה עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם״ וְגוֹ׳. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לָהֶם שֶׁהָיָה לָהֶם לָחוּשׁ לַחֲשָׁד זֶה אַחַר שֶׁכְּבָר קָדַם מַעֲשֵׂה הָאָבוֹת וְהָיָה מַה שֶׁהָיָה, שֶׁפָּחֲדוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲלוֹת אֶל הָאָרֶץ. וְלָזֶה יֵשׁ מָקוֹם לַחְשׁוֹב הַדָּבָר עַצְמוֹ כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁחֵלֶק מֵהַשְּׁבָטִים מְבַקְּשִׁים לָשֶׁבֶת חוּץ לָאָרֶץ.
במדבר לב:ז · פירוש ב
וְלָ֣מָּה (תנואון) [תְנִיא֔וּן] אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃
אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה׳. נִתְכַּוֵּן גַּם בָּזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר הִכָּה ה׳״ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁדִּין הָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ. אָמַר לָהֶם שֶׁעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם בָּאִים שָׁמָּה מֵאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם רוֹצִים, כִּי הָאָרֶץ נָתַן לָהֶם ה׳ מַה שֶׁאֵין כֵּן אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אֵינָהּ בִּכְלַל אֶרֶץ שֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם, וְכִדְתַּנְיָא (ספרי דברים רצט) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לָתֶת לְךָ״ – פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁנָּטַלְתָּ מֵעַצְמְךָ. וַהֲגַם שֶׁסְּבָרָא זוֹ סְבָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲבָל תַּנָּא קַמָּא דּוֹרֵשׁ דְּרָשָׁה אַחֶרֶת, מִדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן נִשְׁמַע לְתַנָּא קַמָּא, כִּי מִן הַסְּתָם אֵינָם חוֹלְקִים בְּעִקַּר הַדָּבָר אִם אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג הִיא בִּכְלַל מַה שֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם אִם לָאו:
במדבר לב:ז · פירוש ג
וְלָ֣מָּה (תנואון) [תְנִיא֔וּן] אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהֹוָֽה׃
גַּם מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה פ״ז) בְּעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, שֶׁאֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן רָאוּי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִשְׁכּוֹן הַשְּׁכִינָה, וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (יהושע כ״ב:י״ט) ״אִם טְמֵאָה אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֶפְשָׁר כִּי מִטַּעַם זֶה לֹא הָיָה בְּדַעַת מֹשֶׁה לְחַלְּקָהּ לַשְּׁבָטִים, וְהָיָה חָפֵץ שֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לָהֶם לֶהֱיוֹתָהּ יוֹתֵר קְדוֹשָׁה. וְעַיֵּן בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (ג:יג) בְּפָסוּק ״הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים״:
במדבר לב:טז · פירוש ג
וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃
גִּדְרוֹת צֹאן וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרְכוּ לְמַאֲמָר זֶה שֶׁל ״גִּדְרוֹת צֹאן״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לוֹמַר אֶלָּא תְּשׁוּבָה הַסּוֹתֶרֶת הַשָּׂגוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה הָאֲמוּרָה בְּדִבְרֵיהֶם בְּסָמוּךְ, שֶׁהוּא ״אֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חוּשִׁים וְגוֹ׳ לֹא נָשׁוּב וְגוֹ׳ עַד הִתְנַחֵל״. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק י״א מֵהִלְכוֹת מְכִירָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ אוֹ נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְהֶחֱזִיק זֶה בַּבַּיִת, קָנָה כְּשֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל אִם הִתְנָה וְאָמַר לוֹ ״אִם תֵּלֵךְ עִמִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי אֶתֵּן לְךָ בַּיִת זֶה״ וְכוּ׳, וְהָלַךְ עִמּוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִיק בַּבַּיִת אַחַר שֶׁקִּיֵּם הַתְּנַאי לֹא קָנָה, שֶׁזֶּה אַסְמַכְתָּא, עַד כָּאן. וּבְפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת מְכִירָה כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כֵּיצַד הַחֲזָקָה? מָכַר לוֹ בַּיִת, מָכַר לוֹ שָׂדֶה אוֹ שֶׁנָּתַן וְכוּ׳, כֵּיוָן שֶׁנָּעַל אוֹ פָּרַץ אוֹ גָּדַר כָּל שֶׁהוּא, וְהוּא שֶׁיּוֹעִיל מַעֲשָׂיו, הֲרֵי זֶה קָנָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
במדבר לב:טז · פירוש ד
וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃
וְעַל פִּי הַדִּינִים נִתְחַכְּמוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לְדַבֵּר דִּבְרֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁמַּה שֶׁלִּפְנֵיהֶם הוּא הַדָּבָר בִּתְנַאי בַּמְּצִיאוּת עַצְמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק י״א מֵהִלְכוֹת מְכִירָה, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים הָאָרֶץ בִּתְנַאי שֶׁיַּעֲלוּ עִמָּהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה הִקְדִּימוּ זְכִיָּתָם בָּאָרֶץ קוֹדֶם הַתְּנַאי שֶׁהוּא מְצִיאוּת שֶׁכָּתַב בּוֹ רַמְבַּ״ם, וְאָמְרוּ גִּדְרוֹת צֹאן נִבְנֶה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ נַחְזִיק בָּאָרֶץ לִזְכוּתֵנוּ מֵעַכְשָׁיו, וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר עַל מְנָת שֶׁנַּעֲלֶה לָאָרֶץ עִם אַחֵינוּ בַּיּוֹם שֶׁיַּעֲלוּ. וְאָמְרוּ אוֹפֶן הַחֲזָקָה גִּדְרוֹת צֹאן וְגוֹ׳, נִתְכַּוְּנוּ לַעֲשׂוֹת הַחֲזָקָה בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת בְּמַה שֶׁיַּעֲשׂוּ בּוֹ גִּדְרוֹת לַצֹּאן וְעָרִים לַטַּף, פֵּרוּשׁ, יִבְנוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁיּוֹעִילוּ מַעֲשֵׂיהֶם בָּאֲרָצוֹת כְּמִשְׁפַּט הַחֲזָקָה.
במדבר לב:יז · פירוש א
וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֙נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְיָשַׁב טַפֵּנוּ וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה, גַּם לֹא אָמְרוּ כֵן לְמַעְלָה כְּשֶׁהִזְכִּירוּ ״וְעָרִים לְטַפֵּנוּ״, נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאִם יֵשְׁבוּ טַפָּם בְּעָרִים בְּצוּרוֹת אָז יְכוֹלִין לְהוֹסִיף עוֹד תְּנַאי אַחֵר, שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ לִבְנֵיהֶם עַד הִתְנַחֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ, פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁיַּעַבְרוּ שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל כִּבּוּשׁ וְשֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל חִלּוּק, וְאִם לֹא יִהְיוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר, פֵּרוּשׁ עָרִים בְּצוּרוֹת, אֶלָּא לִשְׁמִירָה כַּמִּצְטָרֵךְ, לֹא יִהְיוּ בְּטוּחִים בָּהֶם לְהִתְעַכֵּב כָּל כָּךְ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶלָּא שֶׁבַע שָׁנִים עַד שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ. וְלָזֶה כָּתַב מַאֲמַר ״וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר״ בְּאֶמְצַע שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים שֶׁכֻּלָּם עִנְיָן אֶחָד, שֶׁהֵם מַאֲמַר ״וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חוּשִׁים וְגוֹ׳ עַד הֲבִיאוֹנוּם אֶל מְקוֹמָם״ וּמַאֲמַר ״לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל״ וְגוֹ׳, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַסְמִיךְ שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים, שֶׁהַשֵּׁנִי גְּזֵרָה שֶׁל הָרִאשׁוֹן, וְלֹא לְהַפְסִיק בְּשֶׁלֹּא כָּעִנְיָן, וּלְדַרְכֵּנוּ יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן.
במדבר לב:יז · פירוש ב
וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֙נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
גַּם יִתְיַשֵּׁב לָמָּה אָמְרוּ שְׁנֵי גְּבוּלִים נֶגְדִּיִּים: א׳ ״עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאוֹנוּם״ וְגוֹ׳, וְב׳ ״עַד הִתְנַחֵל״, וְהֲגַם שֶׁהָאֶחָד אָמְרוּ לְעִנְיַן נֵחָלֵץ חוּשִׁים וְהַשֵּׁנִי לְעִנְיַן הֲשָׁבָתָם לְאַרְצָם, עִם כָּל זֶה מִפָּסוּק רִאשׁוֹן מַשְׁמַע שֶׁלֹּא חִיְּבוּ עַצְמָן אֶלָּא עַד הֲבִיאָם לִמְקוֹמָן וְלֹא עַד הִתְנַחֵל, וְלִדְבָרֵינוּ עָלָה עַל נָכוֹן.
במדבר לב:יז · פירוש ג
וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֙נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה ״בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם״, דִּקְדֵּק לוֹמַר לָכֶם, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁבִּרְצוֹנְכֶם שֶׁהוּא לִבְנוֹת עָרֵי מִבְצָר, וְכֵן הָיָה, דִּכְתִיב: ״וַיִּבְנוּ אֶת דִּיבוֹן וְאֶת עֲטָרוֹת״ וְגוֹ׳ (במדבר לב:לד-לח), שֶׁאֵלּוּ הֵם עָרֵי הַמִּבְצָר שֶׁהֵם הָעֲיָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהִזְכִּירוּ בִּשְׁאֵלָתָם, וְתִמְצָא שֶׁלֹּא חָזְרוּ לְבָתֵּיהֶם עַד אַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁל כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק.
במדבר לב:יט · פירוש א
כִּ֣י לֹ֤א נִנְחַל֙ אִתָּ֔ם מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן וָהָ֑לְאָה כִּ֣י בָ֤אָה נַחֲלָתֵ֙נוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ מֵעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃ {פ}
כִּי לֹא נִנְחַל וְגוֹ׳ כִּי בָאָה וְגוֹ׳. אָמְרוֹ כִּי לֹא נִנְחַל, הוּא נְתִינַת טַעַם לְמַה שֶׁאָמְרוּ בְּסָמוּךְ ״עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, שֶׁהוֹצִיאוּ עַצְמָן מֵהַנַּחֲלָה. לָזֶה אָמְרוּ טַעַם שֶׁאָנוּ מְיַחֲסִים הַנַּחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא לָנוּ, מִטַּעַם ״כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם כִּי בָאָה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מִטַּעַם שֶׁבָּאָה נַחֲלָתֵנוּ וְגוֹ׳. אוֹ נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל הָאָמוּר, יִוָּדַע עַתָּה שֶׁטַּעַם שְׁאֵלָתָם לֹא מִטַּעַם יִרְאָתָם מִמִּלְחֶמֶת הָעַמִּים הוּא, כְּמוֹ שֶׁבָּא הַחֲשָׁד בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא מִטַּעַם שֶׁאֵין לָהֶם נַחֲלָה בָּאָרֶץ, כִּי ה׳ נָתַן לָהֶם נַחֲלָתָם כְּבָר מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה.
במדבר לב:כ · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָ֥לְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה׃
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן וְגוֹ׳ אִם תֵּחָלְצוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, לָמָּה כָּפַל לוֹמַר אִם תַּעֲשׂוּן וְגוֹ׳ אִם תֵּחָלְצוּ וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת מֵהֵנָּה. וְלִכְשֶׁנְּדַיֵּק לֹא הָיָה צָרִיךְ לַהֲשִׁיבָם, אֶלָּא יַסְכִּים לְדִבְרֵיהֶם בְּמַה שֶׁיִּקְרָא לִיהוֹשֻׁעַ וּלְאֶלְעָזָר וִיצַו אוֹתָם כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ. עוֹד, לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״הַזֶּה״. עוֹד, מַה כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״לִפְנֵי ה׳״?
במדבר לב:כב · פירוש ג
וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם מֵיְהֹוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָיְתָ֠ה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ לִפְנֵי ה׳ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַחְזִיקָם בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ מֵהַטְּעָמִים עַצְמָן שֶׁאָמְרוּ הֵם בִּתְחִלַּת דִּבְרֵיהֶם, וְזֶה הוּא שִׁעוּר דְּבָרָיו: וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁהוּא חוּצָה לָאָרֶץ תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה׳, פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת אֲחֻזָּה זוֹ שֶׁהִיא לִפְנֵי ה׳, וְזוֹ הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁלְּטַעַם זֶה הִיא שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת הָאָרֶץ קְדוֹשָׁה לְפִי שֶׁהִיא לִפְנֵי ה׳ בְּאֵין רְצוּעַת חוֹל מַפְסֶקֶת בֵּינָהּ וּבֵין ה׳ שׁוֹכֵן הַבִּירָה.
במדבר לב:כט · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־יַעַבְר֣וּ בְנֵי־גָ֣ד וּבְנֵי־רְאוּבֵ֣ן ׀ אִ֠תְּכֶ֠ם אֶֽת־הַיַּרְדֵּ֞ן כׇּל־חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַאֲחֻזָּֽה׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וּנְתַתֶּם לָהֶם. אָמַר ״וּנְתַתֶּם לָהֶם״ שֶׁנִּרְאֶה כִּי הֵם הַנּוֹתְנִים, וּבְסָמוּךְ אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה וְגוֹ׳ אֶת מַמְלֶכֶת״ וְגוֹ׳ (במדבר לב:לג), לְפִי שֶׁאֵין הֶחְלֵט הַנְּתִינָה אֶלָּא אַחַר קִיּוּם הַתְּנַאי, לָזֶה אָמַר וּנְתַתֶּם. וְנִשְׁאַר לָדַעַת לָמָּה אָמַר וּנְתַתֶּם שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״תִּתְּנוּ לָהֶם״. וְאוּלַי שֶׁרָמַז לָהֶם הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁאָמַר לִבְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, שֶׁאִם יֵלְכוּ – יַצְלִיחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, בֵּין הַנּוֹחֲלִים בָּאָרֶץ בֵּין הַנּוֹחֲלִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהוּא אָמְרוֹ אִם יַעַבְרוּ וְגוֹ׳ וְנִכְבְּשָׁה וְגוֹ׳ הַצְלָחַת נוֹחֲלֵי הָאָרֶץ, וּנְתַתֶּם וְגוֹ׳ הַצְלָחַת נוֹחֲלֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן. וְרֶמֶז זֶה לֹא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה אוֹמֵר ״תִּתְּנוּ לָהֶם״.
במדבר לב:ל · פירוש א
וְאִם־לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ אַחַר כָּךְ יֵאָחֲזוּ בְתוֹכְכֶם. וְטַעַם אָמְרוֹ וְנֹאחֲזוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו וְלֹא אָמַר ״יֵאָחֲזוּ״, נִתְכַּוֵּן לִרְמוֹז דִּיּוּק הַצְלָחָתָם הַנִּשְׁמָע מִפָּסוּק ״אִם יַעַבְרוּ״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְאִם לֹא יַעַבְרוּ אֵין הַצְלָחָתָם בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ, וּמֵעַצְמָן יֵאָחֲזוּ בְתוֹכְכֶם לְצַד הַמֵּצֵר לָהֶם בָּאָרֶץ, וְנִמְצְאוּ בִּטְּלוּ הַמִּצְוָה וְשֶׁלָּהֶם לֹא הִגִּיעָם.
במדבר לב:לא · פירוש א
וַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃
וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וְגוֹ׳. הֻצְרְכוּ לְהַחְזִיר הַדְּבָרִים, גַּם אָמַר הַכָּתוּב וַיַּעֲנוּ וְלֹא אָמַר ״וַיֹּאמְרוּ״, לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״וּנְתַתֶּם לָהֶם״ חָשׁוּ שֶׁאָז תַּתְחִיל הַנְּתִינָה, לָזֶה עָנוּ וְאָמְרוּ כִּי עֲבָרָתָם חֲלוּצִים הוּא דָּבָר שֶׁחַיָּבִין לַעֲשׂוֹתוֹ בִּדְבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הִיא לָהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ לַעֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה נַחְנוּ נֵחָלֵץ חוּשִׁים לִפְנֵי ה׳ לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבָיו, אֲבָל הַנְּתִינָה הִיא מֵעַכְשָׁיו, וְהוּא אָמְרוֹ וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ, וְהֵם לֹא הֵבִינוּ כַּוָּנַת דִּבְרֵי מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהוּ, וְלָזֶה תֵּכֶף נָתַן לָהֶם וּבָזֶה גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמַר ״וּנְתַתֶּם לָהֶם״ הִיא בְּיָדָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
במדבר לב:לא · פירוש ב
וַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁגַּם מֹשֶׁה דַּעְתּוֹ הָיָה שֶׁלֹּא יַתְחִיל זְכוּתָם בָּהּ אֶלָּא אַחַר הַתְּנַאי, וּכְשֶׁרָאָה חוֹזֶק רְצוֹנָם בַּמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב הִסְכִּים וּנְתָנָהּ לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד.
במדבר לג:נב · פירוש א
וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כׇּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כׇּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כׇּל־בָּמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃
וְהוֹרַשְׁתֶּם וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּשִׁבְעָה עֲמָמִין (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״, כָּאן מְדַבֵּר הַכָּתוּב חוּץ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַנִּמְצָאִין שָׁם, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין.
במדבר לג:נב · פירוש ב
וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כׇּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כׇּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כׇּל־בָּמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחוֹזֵר עַל אוּמָּה שֶׁאֵין כֹּחַ בָּהֶם לְהָרְגָם, שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהוֹרִישָׁם וְלֹא יַנִּיחוּ מֵהֶם בָּאָרֶץ.
במדבר לג:נג · פירוש א
וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ׃
וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת וְגוֹ׳ וִישַׁבְתֶּם וְגוֹ׳. רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּצְוָה הִיא ״וְהוֹרַשְׁתֶּם״, אֲבָל ״וִישַׁבְתֶּם״ הוּא הַבְטָחָה. וְרַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּצְוָה הִיא ״וִישַׁבְתֶּם״, וּמִכָּאן סָמְכוּ לוֹמַר (כתובות קי.) הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
במדבר לג:נג · פירוש ב
וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ׃
וְנִרְאֶה פְּשַׁט הַכָּתוּב כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י, מִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי לָכֶם וְגוֹ׳ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, וְאִם הַיְּשִׁיבָה הִיא הַמִּצְוָה, הָיָה לוֹ לִתְלוֹת בְּעִקַּר הַמִּצְוָה וְלוֹמַר ״כִּי לָכֶם וְגוֹ׳ לָשֶׁבֶת בָּהּ״.
במדבר לג:נה · פירוש א
וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרְר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃
וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ וְגוֹ׳ וְהָיָה וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:) שֶׁאָמְרוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה״ הוּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כָּאן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם יוֹתִירוּ אוֹתָם לְצַד הָרָצוֹן וְהַשִּׂמְחָה בָּהֶם לְצָרְכֵיהֶם, הוּא מְבַשְּׂרָם שֶׁיִּהְיוּ לְשִׂכִּים וְגוֹ׳.
במדבר לג:נה · פירוש ב
וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרְר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃
וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא מִלְּבַד שֶׁיַּחְזִיקוּ בְּחֵלֶק מֵהָאָרֶץ שֶׁלֹּא זְכִיתֶם בּוֹ, אֶלָּא גַּם חֵלֶק שֶׁזְּכִיתֶם בּוֹ אַתֶּם וִישַׁבְתֶּם בּוֹ, וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל חֵלֶק שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים בּוֹ לוֹמַר ״קוּמוּ צְאוּ מִמֶּנּוּ״. וּפֵרוּשׁ תֵּבַת עַל כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר כ:כד) ״עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי״, ״עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם״ (דברים לב:נא).
במדבר לד:יד · פירוש א
כִּ֣י לָקְח֞וּ מַטֵּ֨ה בְנֵ֤י הָראוּבֵנִי֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם וּמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־הַגָּדִ֖י לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם וַחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה לָקְח֖וּ נַחֲלָתָֽם׃
כִּי לָקְחוּ מַטֵּה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נְתִינַת טַעַם לְהַקּוֹדֵם, לָמָּה הִגְבִּיל ה׳ גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ בְּסֵדֶר זֶה, כִּי לָקְחוּ מַטֵּה וְגוֹ׳, אֲבָל זוּלַת זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה ה׳ מַרְחִיב לָהֶם הַגְּבוּל יוֹתֵר מֵהַגְּבוּלוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן.
במדבר לד:יד · פירוש ב
כִּ֣י לָקְח֞וּ מַטֵּ֨ה בְנֵ֤י הָראוּבֵנִי֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם וּמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־הַגָּדִ֖י לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם וַחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה לָקְח֖וּ נַחֲלָתָֽם׃
לָקְחוּ נַחֲלָתָם. הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל מַאֲמָר זֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, לְפִי שֶׁחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לֹא בָּא עִם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן יַחַד, לָזֶה יִחֵד לוֹ לְקִיחָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּכְפִי זֶה מַאֲמַר לָקְחוּ נַחֲלָתָם חוֹזֵר לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וְלָזֶה הִפְסִיק הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר לְבֵית אֲבוֹתָם בֵּין שְׁנֵי הַמַּטּוֹת לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה. עוֹד יִרְצֶה בְּכֶפֶל הַדְּבָרִים לוֹמַר כִּי מַה שֶׁלָּקְחוּ הוּא כְּפִי נַחֲלָתָם בֶּאֱמֶת, כִּי בָא לָהֶם נַחֲלָתָם שָׁם כְּדִבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ ״בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ״.
במדבר לד:טו · פירוש א
שְׁנֵ֥י הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֑ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ קֵ֥דְמָה מִזְרָֽחָה׃ {פ}
שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וְגוֹ׳ לָקְחוּ וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁנַּחֲלָתָם הָיְתָה יַחַד מִמֹּשֶׁה מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳, וְלֹא חִלֵּק מֹשֶׁה חֵלֶק לְכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
במדבר לו:ט · פירוש א
וְלֹֽא־תִסֹּ֧ב נַחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֶּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי־אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁכָּפַל הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וְלֹא תִסֹּב״ וְגוֹ׳, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא עֵצָה טוֹבָה, בָּא מַאֲמָר שֵׁנִי לְחִיּוּב לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲלֵיהֶם בָּאָה מִצְוַת ״וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת״ וְגוֹ׳ הָאֲמוּרָה קֹדֶם לָזֶה.

דברים

דברים א:ח · פירוש ב
רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְ֠הֹוָ֠ה לַאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם וּלְזַרְעָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃
בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לִכְפּוֹל זִכְרוֹן הָאָרֶץ וְלֹא אָמַר אוֹתָהּ וּמוּבָן שֶׁחוֹזֵר אֶל הָאָרֶץ שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ, לְפִי שֶׁאֶרֶץ שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ שֶׁרָאוּ שֶׁנָּתַן ה׳ הִיא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁנָּתַן לִבְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, לָזֶה כְּשֶׁאָמַר ״בֹּאוּ וּרְשׁוּ״ הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר מַה שֶׁיִּרְשׁוּ וְאָמַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָטְלוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לֹא הָיְתָה בִּכְלַל הַשְּׁבוּעָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת (במדבר לב:ז) וְהוֹכַחְנוּ מִסִּפְרֵי.
דברים ב:יא · פירוש א
רְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף־הֵ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃
רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן מוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב שֶׁהָרְפָאִים יֵחָשְׁבוּ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁבָּעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם לָתֵת לָנוּ (בראשית טו:יח) הִזְכִּיר הָרְפָאִים שֶׁהוּא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי עָר שֶׁנָּתַן יְרֻשָּׁה לִבְנֵי לוֹט הִיא הָרְפָאִים אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם, וְהוּא אָמְרוֹ הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ וְגוֹ׳, וּפֵרוּשׁ ״לְפָנִים״ הוּא קֹדֶם שֶׁכָּרַת ה׳ בְּרִית עִם אַבְרָהָם, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁתַּעֲמֹד לִזְכוּתֵנוּ.
דברים ב:כ · פירוש א
אֶֽרֶץ־רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ־בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃
אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֲבָל לֹא זוֹ הִיא שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם. וְאֵין אֲנִי רוֹאֶה הֶכְרֵחַ לִדְבָרָיו, כִּי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁאָמַר ה׳ שֶׁאֵין רְפָאִים אֵלּוּ בַּכְּלָל? וְעוֹד, כֵּיוָן שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ ה׳ לְאַבְרָהָם מִין רְפָאִים אֶלָּא סְתָם – כָּל רְפָאִים בְּמַשְׁמָע. וְרָאִיתִי שֶׁתָּלָה זַיְנֵיהּ בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים״ (דברים ג:יג), מֵאָמְרוֹ ״הַהוּא״ הֵעִירָנוּ שֶׁאַחֶרֶת, הֲגַם שֶׁנִּקְרֵאת רְפָאִים, אֵינָהּ כְּפִי הָאֱמֶת רְפָאִים. וְכֵן גִּלָּה דַּעְתּוֹ בְּסוֹף פֶּרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת (חולין ס.), וְאֵין הֶכְרֵחַ לָזֶה. וְתֵבַת ״הַהוּא״ מִי יֹאמַר שֶׁבָּא לִשְׁלֹל רְפָאִים אֲחֵרִים? דִּלְמָא בָּא לִשְׁלֹל חֶבֶל אַרְגֹּב אַחֵר שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא אֶרֶץ רְפָאִים כִּי אִם הַהוּא. וְכֵן הַדַּעַת נוֹטָה כְּשֶׁנֹּאמַר שֶׁתֵּבַת ״הַהוּא״ לְדִיּוּק בָּאָה, אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עַל אֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב שֶׁרְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ וַה׳ נָתַן לְאַבְרָהָם הָרְפָאִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל. וְעוֹד, תֵּבַת ״הַהוּא יִקָּרֵא״ לֹא מִעֲטָה אֶלָּא הַקְּרִיאָה, שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת כֵּן הַיּוֹם ״אֶרֶץ רְפָאִים״ אֶלָּא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג וְלֹא אֶרֶץ עַמּוֹן וּמוֹאָב. גַּם שֶׁתֵּחָשֵׁב אֶרֶץ זוֹ מֵעָרֵי הָרְפָאִים שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם, לֹא הָיְתָה נִקְרֵאת בְּאוֹתוֹ זְמַן אֶרֶץ רְפָאִים, לְפִי שֶׁנְּתָנָהּ ה׳ לִבְנֵי לוֹט מִטַּעַם גִּלְגּוּל דְּבָרִים שֶׁל אַבְרָהָם כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (רש״י פסוק ה), וּמִשֶּׁל אַבְרָהָם נָתְנוּ לְלוֹט.
דברים ב:כ · פירוש ב
אֶֽרֶץ־רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ־בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃
וּכְפִי זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן לָמָּה בְּאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אָמַר ״יִקָּרֵא״ וּבְאֶרֶץ בְּנֵי לוֹט אָמַר תֵּחָשֵׁב, כִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג עוֹד שְׁמָהּ עָלֶיהָ לְפִי שֶׁהָיָה עוֹג בָּהּ, אֲבָל אֶרֶץ בְּנֵי לוֹט אֵינָהּ נִקְרֵאת אֶרֶץ רְפָאִים הֲגַם שֶׁהִיא נֶחְשֶׁבֶת אֶרֶץ רְפָאִים וּבִכְלַל רְפָאִים שֶׁאָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם הִיא נִכְלֶלֶת. וְהָעִקָּר שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב בָּזֶה הוּא שֶׁכָּל שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב שֶׁתִּקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים הִיא בִּכְלַל מַתְּנַת אַבְרָהָם, וּלְפִי דִּבְרֵי בָּרַיְתָא שֶׁל סִפְרֵי (חלק ב רצ״ט) שֶׁהֵבֵאתִי בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת שֶׁאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אֵינָהּ בִּכְלַל הָאָרֶץ שֶׁכָּרַת ה׳ עִם אַבְרָהָם, יְדֻיַּק מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַהוּא יִקָּרֵא וְלֹא יֵחָשֵׁב, פֵּרוּשׁ, שֶׁהָעוֹלָם קוֹרְאִים אוֹתוֹ אֶרֶץ רְפָאִים אֲבָל כְּפִי הָאֱמֶת אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת רְפָאִים בִּשְׁבִיל שֶׁמַּה שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ בְּנֵי אָדָם אֶרֶץ רְפָאִים לֹא תִכָּנֵס בִּכְלַל הָרְפָאִים שֶׁנָּתַן ה׳. וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ (דברים ג:יג) מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים״ וְשָׁם פֵּרַשְׁתִּי בְּאֹפֶן אַחֵר.
דברים ג:יג · פירוש א
וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכׇל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃
הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים. פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה כִּי הַכַּוָּנָה הִיא תִּקָּרֵא וְלֹא תֵּחָשֵׁב כְּפִי הָאֱמֶת, שֶׁאִם אֵינְךָ אוֹמֵר כֵּן וְהִיא בִּכְלַל הָרְפָאִים מַה שֶׁנָּתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, תִּקְשֶׁה בָּרַיְתָא דְּסִפְרֵי שֶׁאָמְרוּ ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ״ פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁנָּטַלְתָּ מֵעַצְמְךָ, עַד כָּאן, וַהֲלֹא בִּכְלַל מַה שֶׁנָּתַן ה׳ הִיא. וּמַה גַּם לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּרַבּוֹת (בראשית רבה מ״ד) שֶׁהָרְפָאִים זֶה חִוִּי, וּמָצִינוּ שֶׁמְּנָאוֹ הַכָּתוּב בִּכְלַל הַשִּׁבְעָה שֶׁנָּתַן לָהֶם בַּעֲלוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, דִּכְתִיב: ״וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳ וְהַחִוִּי״ וְגוֹ׳ (שמות ג:יז), אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵין אֶרֶץ עוֹג נֶחְשֶׁבֶת רְפָאִים אֶלָּא שֶׁנְּטָלוּהָ מֵעַצְמָן.
דברים ג:יג · פירוש ב
וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכׇל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא מָצִינוּ שֶׁהָאֱמוֹרִי גַּם כֵּן נִזְכָּר בְּשִׁבְעָה עֲמָמִין אֲשֶׁר אָמַר ה׳ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם בַּעֲלוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא סִיחוֹן דִּכְתִיב (במדבר כא:כא) ״מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי״, וּכְתִיב (במדבר כא:כה) ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵי הָאֱמֹרִי״, וְחָזְרָה קֻשְׁיָתֵנוּ לְדִבְרֵי סִפְרֵי. זוֹ אֵינוֹ קֻשְׁיָא, כִּי עָרֵי הָאֱמוֹרִי הָאֲמוּרִים בְּסִיחוֹן אֵינָם מַה שֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה הַכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ שָׁם (במדבר כא:כו) ״כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחוֹן״ וְגוֹ׳ ״וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁאֶרֶץ סִיחוֹן מוֹאָבִית הִיא, אֶלָּא שֶׁזָּכָה בָּהּ סִיחוֹן וְנִקְרֵאת אֱמוֹרִי בִּשְׁבִיל סִיחוֹן שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עַל הָאֱמוֹרִי, וּלְעוֹלָם לֹא בָּאָה בִּכְלַל מַתְּנַת שִׁבְעָה אֻמּוֹת שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם.
דברים ג:יג · פירוש ג
וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכׇל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי לְעוֹלָם כָּל אֲשֶׁר בְּשֵׁם רְפָאִים יְכֻנֶּה נִכְלָל בְּמַאֲמַר ה׳ לְאַבְרָהָם ״וְאֶת הָרְפָאִים״ (בראשית טו:כ), וְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג בִּכְלָל אֲשֶׁר נָתַן ה׳ הִיא, שֶׁהֲרֵי קְרָאָהּ הַכָּתוּב אֶרֶץ הָאֱמוֹרִי, וְאֶרֶץ עוֹג גַּם כֵּן הֲרֵי קְרָאָהּ רְפָאִים שֶׁהֵם הַחִוִּי. וּפֵרוּשׁ בָּרַיְתָא שֶׁל סִפְרֵי שֶׁאָמַר פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן (דברים ז:יג) הוּא עַל יְשִׁיבַת הָאָרֶץ, כִּי הֲגַם שֶׁנָּתַן ה׳ שִׁבְעָה עֲמָמִין לְאַבְרָהָם, לֹא כָּל הָאֲרָצוֹת שָׁווֹת בְּעִנְיָן זֶה שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לָדוּר בָּהֶם. וְיִהְיֶה זֶה כְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ עַצְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ עֶשֶׂר הַדְרָגוֹת קְדֻשָּׁה בָּאָרֶץ עַצְמָהּ בִּמְקוֹמוֹתֶיהָ (כלים א:ו), וְתִהְיֶה אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג פְּחוּתָה לְמַטָּה. וַהֲגַם שֶׁנָּתַן ה׳ אוֹתָהּ לְאַבְרָהָם, תִּהְיֶה לְשָׁלָל עִמָּהּ, וְגוּף הָאָרֶץ תִּהְיֶה כִּשְׁאָר הַשָּׁלָל אוֹ לְשַׁמָּה, אֲבָל לֹא לְדִירָה.
דברים ג:יג · פירוש ד
וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכׇל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃
וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי ״לָתֶת לָנוּ״ – פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. שָׁם דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר ״בָּאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לָתֶת לָנוּ״ (דברים ו:כג), פֵּרוּשׁ, הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ שֶׁיִּתֵּן לָנוּ לְדִירָתֵנוּ, לְמַעֵט שְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁהֲגַם שֶׁנְּתָנָם לָנוּ לֹא נָתַן הָאָרֶץ לְדִירָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִקְדֻשָּׁה. וְתִמְצָא שֶׁנָּתַן גַּם כֵּן עַמּוֹן וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם שֶׁהֵם הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי, וּכְתִיב (ירמיה מט:יז) ״וְהָיְתָה אֱדוֹם לְשַׁמָּה״, וּכְמוֹ כֵן הָיְתָה רְאוּיָה לִהְיוֹת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג. אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא מַה שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לָתֵת לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכּוֹן שָׁם. וּשְׁמוֹר לְךָ כְּלָל זֶה גַּם כֵּן שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא נָתַן ה׳ הָאָרֶץ לָדוּר בָּהּ, וְגַם שֶׁלֹּא נָתַן עִמָּהּ לְאַבְרָהָם וּכְבָשׁוּהָ רוֹב יִשְׂרָאֵל – יֵשׁ לִנְהוֹג בָּהּ דִּין קְדֻשָּׁה בִּשְׁבִיל שֶׁנִּכְבְּשָׁה לִפְנֵי ה׳.
דברים ג:כג · פירוש א
וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃
וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳ בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ בָּעֵת הַהִוא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי דברים כו) כְּשֶׁרָאָה שֶׁנָּפַל סִיחוֹן וְעוֹג לְפָנָיו וְכוּ׳, לְדִבְרֵיהֶם חוֹזֵר לְמַה שֶׁלְּפָנָיו שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, וּלְפִי זֶה טַעַם הַמַּאֲמָר לוֹמַר שֶׁזּוּלַת מַה שֶׁהָיָה בָּעֵת הַהִיא לֹא הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל כִּי הַגְּזֵרָה כְּבָר נִגְזְרָה.
דברים ג:כה · פירוש ו
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּלָשׁוֹן אֶעְבְּרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא.) כָּל הַהוֹלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. לָזֶה אָמַר לוֹ אֶעְבְּרָה נָּא, פֵּרוּשׁ, עַתָּה בַּחַיִּים לְתוֹעֶלֶת נַפְשִׁי לַתַּעֲנוּג הַמְּקֻוֶּה שֶׁהוּא עוֹלָם הַבָּא.
דברים ג:כה · פירוש ז
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּךְ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אֶרֶץ טוֹבָה שֶׁהִיא אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קטז:ט) ״אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים״, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵט הָהָר הַטּוֹב וְהַלְּבָנוֹן, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה יד.) שֶׁכַּוָּנַת מֹשֶׁה הָיָה לְקַיֵּם מִצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ, לָזֶה פֵּרֵט כָּל הַמְּקוֹמוֹת, לוֹמַר שֶׁחָפֵץ הוּא לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת.
דברים ג:כה · פירוש ח
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
עוֹד נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה לוֹמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לְבַל יִהְיֶה מָקוֹם לַה׳ לוֹמַר שֶׁיִּרְאֶה מִשָּׁם אֶת הָאָרֶץ וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַעֲבוֹר, לָזֶה פֵּרַט אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאֵין מְצִיאוּת לִרְאוֹת כָּל זֶה מֵרָחוֹק אִם לֹא יַעֲבוֹר:
דברים ג:כז · פירוש א
עֲלֵ֣ה ׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ. הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּיבַת בְעֵינֶיךָ, וּמַה גַּם אַחַר שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ שָׂא עֵינֶיךָ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁשָּׁאַל לִרְאוֹת עַל יְדֵי הֲלִיכָתוֹ לָאָרֶץ כְּאָמְרוֹ אֶעְבְּרָה וְאֶרְאֶה, יַעֲשֶׂה לוֹ ה׳ נֵס וְיִרְאֶה בְּאֶמְצָעוּת עֵינָיו לְבַד בְּלֹא הֲלִיכָה כָּל מַה שֶׁשָּׁאַל לִרְאוֹת אַחַר שֶׁיַּעֲבֹר, וְהוּא דָּבָר שֶׁאֵין עֵין הַזּוּלַת תּוּכַל לִרְאוֹת, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק בְּמַאֲמַר עֵינֶיךָ בְּכִנּוּי.
דברים ד:מ · פירוש א
וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֺתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃ {פ}
נוֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם ״לְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה״, חָשׁ מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הוּא שֶׁה׳ מַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם עַל הָאֲדָמָה, וּמִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁהִגְבִּיל ה׳ יְמֵי נְתִינַת הָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִגְבִּיל חַיֵּי הָאָדָם, דִּכְתִיב (איוב י״ד:ה׳) ״אִם חֲרוּצִים יָמָיו״, וְהִבְטִיחָם לְהַאֲרִיךְ יְמֵיהֶם כְּשֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר. לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּבֵאֵר אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים, פֵּרוּשׁ כִּי מַתְּנַת ה׳ הִיא לְעוֹלְמֵי עַד, לֹא לִזְמַן מוּגְבָּל. וּמֵעַתָּה אָמְרוֹ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בָהּ בְּקַצְרוּת שָׁנִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים י״א:כ״א) ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כָּל הַיָּמִים הִיא הַעֲמָדַת הָאָרֶץ בְּיַד יִשְׂרָאֵל.
דברים ה:ל · פירוש א
בְּכׇל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃
בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְגוֹ׳ לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב לָכֶם וְהַאֲרַכְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ ״תִּחְיוּן״ – אֲרִיכוּת יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאָמְרוֹ וְטוֹב לָכֶם – טוֹבַת עוֹלָם הַבָּא, וְאָמְרוֹ וְהַאֲרַכְתֶּם וְגוֹ׳ – שֶׁלֹּא יִגְלוּ יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאָרֶץ לְעוֹלָם.
דברים ז:יב · פירוש ט
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
לְךָ אֶת הַבְּרִית וְגוֹ׳. קָשֶׁה, שֶׁמִּדְּבָרָיו כָּאן מַשְׁמַע שֶׁאַחַר שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִשְׁמְרוּ וְיַעֲשׂוּ כָּל הַמִּשְׁפָּטִים, בָּזֶה יִזְכּוּ לִשְׁמֹר לָהֶם הַבְטָחָתוֹ. וּמִמַּה שֶׁאָמַר בְּפָרָשָׁה זוֹ עַצְמָהּ (דברים ט:ה) ״לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳ כִּי בְּרִשְׁעַת וְגוֹ׳ וּלְמַעַן הָקִים״ וְגוֹ׳ – זֶה יַגִּיד שֶׁהֲגַם שֶׁאֵין לָהֶם צְדָקָה, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיְּקַיֵּם ה׳ אֶת הַשְּׁבוּעָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא בְּצִדְקָתוֹ בָּא וְיָרַשׁ מַה שֶׁיָּרַשׁ. וְאוּלַי כִּי כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ הָיְתָה בִּשְׁבִיל שְׁבוּעַת הָאָבוֹת, וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר – אִם יִשְׁמְרוּ וְיַעֲשׂוּ, יִשְׁמֹר ה׳ הַמַּתָּנָה לְעוֹלָם וָעֶד, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן וְשָׁמַר ה׳, וְאִם לֹא יִשְׁמְרוּ, תִּהְיֶה קִיּוּם הַשְּׁבוּעָה בַּזְּמַן הַמּוּעָט שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ וִישַׁלְּחֵם לְנַפְשָׁם.
דברים ז:יב · פירוש י
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁהַבְטָחַת אַבְרָהָם מָצִינוּ שֶׁאָמַר לוֹ שְׁנֵי הַבְטָחוֹת: א׳ לְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וִיבִיאָם אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, דִּכְתִיב (בראשית טו:יד) ״וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה״, ב׳ לָתֵת לוֹ מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת וְעֶשֶׂר אֻמּוֹת. וְהֵן עַתָּה, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ צַדִּיקִים כַּמִּצְטָרֵךְ, כְּאָמְרוֹ ״לֹא בְצִדְקָתְךָ״ וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן קִיֵּם ה׳ לִבְנֵיהֶם הַבְטָחָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם וֶהֱבִיאָם אֶל הָאָרֶץ וְהִנְחִילָם שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק. וַהֲלֹא תִמְצָא שֶׁאֲפִלּוּ שִׁעוּר הַצָּרִיךְ לָהֶם לֹא נָחֲלוּ, שֶׁהֲרֵי בְּנֵי יוֹסֵף עוֹמְדִים וְצוֹוְחִים שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָם נַחֲלָתָם (יהושע יז:יד), הֲרֵי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה לְיָדָם הַבְטָחַת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת וְעֶשֶׂר אֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר מֹשֶׁה וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְגוֹ׳ וְשָׁמַר ה׳ וְגוֹ׳ אֶת הַבְּרִית וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לָתֵת מִנְּהַר מִצְרַיִם וְעֶשֶׂר אֻמּוֹת בִּשְׁלֵמוּת.
דברים ז:יב · פירוש יא
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
אוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי עַל שֶׁבַע אֻמּוֹת אוֹמֵר אֶת הַבְּרִית, וְעַל תַּשְׁלוּם הָעֲשָׂרָה הוּא אוֹמֵר וְאֶת הַחֶסֶד, כִּי מַתְּנַת הַשָּׁלֹשׁ הוּא חֶסֶד מֻפְלָא שֶׁהֵם מִלְּבַד אֶרֶץ כְּנַעַן. וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִרְאֶה כִּי הֵם כְּלָלוּת רוֹב הָעוֹלָם, כִּי אֱדוֹם עַמּוֹן וּמוֹאָב הֵם פִּנָּה גְּדוֹלָה, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא י.) שֶׁאָמְרוּ עֲתִידָה מַלְכוּת אֱדוֹם שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם. מֵעַתָּה יֵשׁ בְּמַתָּנָה זוֹ כָּל הָעוֹלָם בִּכְלָל וְחֶסֶד מֻפְלָג יִקָּרֵא, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ״וְאֶת הַחֶסֶד״. וְתֵדַע שֶׁכֵּן הוּא, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל לַהַבְטָחָה הַנִּזְכֶּרֶת, וְאוֹתָהּ אָנוּ מְבַקְשִׁים וּמְצַפִּים לְהַנְחִיל עֶלְיוֹן לָנוּ גּוֹיִם רַבִּים.
דברים ז:טז · פירוש א
וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃ {ס}        
וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים. זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, וְגָמַר אוֹמֶר אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם תִּתְעַצְּלוּ אַתֶּם מוֹאֲסִים בְּמַתְּנַת אֱלֹהִים.
דברים ח:ט · פירוש א
אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃
אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם עֲשִׁירִים מִתְנַהֲגִים כְּמִנְהַג עֲנִיִּים לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: א׳, שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִתְמוֹטֵט וְיַעֲנִי, לָכֵן מְצַמְצֵם לְבַל יוֹצִיא הוֹצָאוֹת מְרֻבּוֹת. ב׳, שֶׁלֹּא יַשְׂבִּיעַ עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה שֶׁהוּא עָשִׁיר. לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת וְגוֹ׳, שֶׁאֵין מָקוֹם בָּהּ לִשְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים הַנִּזְכָּר, כִּי שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים יִהְיוּ מֵאֶמְצָעוּת זֶה עָשִׁיר וְזֶה עָנִי וּמֵאֶמְצָעוּת הַהִתְמוֹטְטוּת, וּשְׁנֵיהֶם אֵינָם בָּעִיר הַלָּזוֹ. וְנָתַן טַעַם לָזֶה בְּאָמְרוֹ לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁלָמָא אִם הָעֹשֶׁר בָּא מִזּוּלַת הָאָרֶץ, זֶה מִשְׁתַּדֵּל וּמַעֲשִׁיר וְזֶה אֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל וּמַעֲנִי, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהָעֹשֶׁר בָּאָרֶץ הִיא תָּלוּי וְהַמַּעֲשִׁיר מֵהָאָרֶץ מַעֲשִׁיר וְנִתְחַלְּקָה לְכֻלָּם בְּשָׁוֶה, אִם כֵּן כֻּלָּם עֲשִׁירִים. גַּם אֵין לָחוּשׁ לְהִתְמוֹטְטוּת כָּל עֵת הֱיוֹתָם בָּאָרֶץ, כִּי מִמֶּנָּה עֹשֶׁר וּנְכָסִים, וְהוּא אָמְרוֹ כֹּל בָּהּ:
דברים ח:ט · פירוש ב
אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃
וְהִזְכִּיר שְׁנֵי פְּרָטִים שֶׁהֵם בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים הַצְּרִיכִים עִקָּרִים לְתַשְׁמִישֵׁי אָדָם. וְהִזְכִּיר אַחַר זֶה וְאָכַלְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לָאָרֶץ בִּהְיוֹתָהּ מְשֻׁבַּחַת בְּפֵרוֹת אִם הִיא חַסְרַת דְּבָרִים הַצְּרִיכִין לְיִשּׁוּב הָעִיר וְתַשְׁמִישֵׁי בְּנֵי אָדָם, כִּי יֵצֵא הַשֶּׁבַח לְהַשְׁלִים הֶחָסֵר. וַהֲלֹא תִּמְצָא כַּמָּה עוֹבְדֵי אֲדָמָה גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כַּמָּה וְכַמָּה, וּמִשְׁתַּכְּרִין הַרְבֵּה בְּמַה שֶׁנּוֹתֶנֶת הָאֲדָמָה כֹּחָהּ בְּפֵרוֹת הָאָרֶץ וּבְפֵרוֹת הָאִילָן, וְאַף עַל פִּי כֵן עוֹמְדִים בְּחוֹסֶר כִּי יוֹצִיאוּ הַכֹּל בְּצָרְכֵי תַשְׁמִישֵׁיהֶם וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם. לָזֶה אַחַר שֶׁאָמַר אֶרֶץ חִטָּה וְגוֹ׳, גָּמַר אוֹמֶר לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ, וְאֵין אַתֶּם צְרִיכִין לְהוֹצִיא מִשֶּׁבַח פֵּרוֹת הָאָרֶץ לְמָקוֹם אַחֵר לְהָבִיא בִּמְקוֹמוֹ דְּבָרִים הַצְּרִיכִים לְתַשְׁמִישׁ אָדָם וְתַשְׁמִישׁ תַּשְׁמִישָׁיו, וּבָזֶה יֶשְׁנָם בְּגֶדֶר ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״.
דברים ט:ה · פירוש א
לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהֹוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
לֹא בְצִדְקָתְךָ. פֵּרוּשׁ, לֹא בְצִדְקָתְךָ אַתָּה רָאוּי לָרֶשֶׁת הָאָרֶץ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים דּוֹר כָּשֵׁר הָיוּ בָּאֵי הָאָרֶץ, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר לָהֶם ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ וְגוֹ׳ (דברים ד:ד), אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ שְׁלֵמִים לָתֵת לָהֶם הָאָרֶץ לִזְכוּתָם אִם לֹא הָיְתָה בְּרִית אָבוֹת. וַהֲגַם שֶׁבְּרִית אָבוֹת לֹא הָיְתָה מוֹעֶלֶת לָרֶשֶׁת הָאָרֶץ אִם הָיוּ רְשָׁעִים, וְדוֹר הַמִּדְבָּר יוֹכִיחַ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַאֲבַ״ד בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה בְּפֶרֶק ב׳ דְּעֵדֻיּוֹת שֶׁשָּׁנִינוּ: הָאָב זוֹכֶה לַבֵּן וְכוּ׳ וּבְמִסְפַּר הַדּוֹרוֹת לְפָנָיו, וְהוּא הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר ״קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ״ (ישעיהו מא:ד), עַד כָּאן. וְכָתַב הָרַאֲבַ״ד וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַדּוֹר שֶׁהוּא זַכַּאי וּמִתְגַּלְגֵּל עִמָּהֶם עַד אוֹתוֹ דּוֹר וְכוּ׳ כְּדוֹרוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁצָּרִיךְ גַּם כֵּן דּוֹר זַכַּאי. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה בִּזְכוּתָם שִׁעוּר אֲשֶׁר יִזְכּוּ בִּשְׁבִילוֹ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אִם לֹא הָיְתָה בְּרִית אָבוֹת. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאַתֶּם עֵדָה שְׁלֵמָה אֵין כֹּחַ בִּזְכוּתְכֶם לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה. וְהֶחְלִיט לוֹמַר ״לֹא בְצִדְקָתְךָ״ לְהָעִיר שֶׁלֹּא הוֹעִילָה צִדְקוּתָם אֲפִלּוּ לְסַיֵּעַ כִּי בְּרִית אָבוֹת מַסְפֶּקֶת, אֶלָּא הוֹעִיל כִּשְׁרוֹן מַעֲשֵׂיהֶם לְבַל יִמָּנַע הַטּוֹב מֵהֶם.
דברים ט:ה · פירוש ב
לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהֹוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
כִּי בְּרִשְׁעַת וְגוֹ׳ וּלְמַעַן וְגוֹ׳ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע וְגוֹ׳. וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת מֵהֵנָּה, כִּי בְּלֹא רִשְׁעַת הַגּוֹיִם לֹא הָיָה ה׳ מוֹרִישָׁם שֶׁלֹּא עַל פִּי הַמִּשְׁפָּט, וּבְרִשְׁעַת לְבַד אֵין רְאוּיִים יִשְׂרָאֵל לִטּוֹל אַרְצָם. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי פֵּרוּשׁ ״מוֹרִישָׁם״ הוּא מְאַבְּדָם, וְלָזֶה צָרִיךְ רֶשַׁע שֶׁזּוּלַת הָרֶשַׁע לֹא הָיָה ה׳ גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״.
דברים ט:כג · פירוש א
וּבִשְׁלֹ֨חַ יְהֹוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֙עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ ל֔וֹ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֽוֹ׃
וּבִשְׁלֹחַ ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לִיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לְרַגֵּל הָאָרֶץ הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לֵאמֹר ״עֲלוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ וְגוֹ׳, וּכְאָמְרוֹ בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ (במדבר יג:ב) ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם. וְהִפְסִיק בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים וּבְעִנְיַן תַּבְעֵרָה וּמַסָּה וְכוּ׳ בְּאֶמְצַע מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, נִתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ כָּל הַהַקְצָפוֹת, וְאִם הָיָה נִגְמָר סֵדֶר כָּל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הָיָה מַפְלִיג בֵּין הַקְצָפָה לְהַקְצָפָה, וְהַהַפְלָגָה בָּזֶה תּוֹלִיד הֶעְדֵּר הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁאֵלָיו יְכַוֵּן.
דברים יא:יא · פירוש א
וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם׃
וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ״כִּי הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, מַה מָקוֹם לַחְזוֹר לוֹמַר ״וְהָאָרֶץ״, כֵּיוָן שֶׁמַּאֲמָר זֶה הוּא גָּמְרָן שֶׁל דְּבָרִים שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם? וְנִרְאֶה כִּי שִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי מִתְּחִלָּה הִזְכִּיר שֶׁבַח הָאָרֶץ בְּאָמְרוֹ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְגָמַר אוֹמֶר כִּי הָאָרֶץ וְגוֹ׳ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם מְשֻׁבַּחַת בְּפֵרוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב ״כְּגַן ה׳ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״ (בראשית יג:י), לֹא כְּשִׁעוּר זֶה לְבַד הִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה׳ נוֹתֵן. וְעוֹד יֵשׁ גְּרִיעוּת בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר תִּזְרַע וְגוֹ׳ וְהִשְׁקִיתָ וְגוֹ׳, וְגָמַר אוֹמֶר וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם וְגוֹ׳ לִמְטַר הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳.
דברים יא:יב · פירוש א
אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃ {ס}        
אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ. דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת אֱלֹהֶיךָ לְהָעִיר כִּי שֶׁבַח הָאָרֶץ הִיא כְּשֶׁה׳ מְיַחֵד אֱלֹקוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹלִים וְאֵין הַשְּׁכִינָה בְּתוֹכָם אֵין שֶׁבַח כָּל כָּךְ לָאָרֶץ.
דברים יא:יז · פירוש א
וְחָרָ֨ה אַף־יְהֹוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ. הֲגַם שֶׁאָמַר ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״, חָזַר לוֹמַר לֹא תִתֵּן וְגוֹ׳, לוֹמַר אֲפִלּוּ תִּזְרְעוּ הָאֲדָמָה בְּהַמְשָׁכַת נְהָרוֹת וּמַעְיָנוֹת, לֹא תּוֹצִיא מַה שֶׁאַתֶּם מוֹבִילִים לָהּ.
דברים יא:כו · פירוש ט
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר כָּל הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם בְּסָמוּךְ (דברים יא:כד) נַחֲלַת הָאָרֶץ ״כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה״, לָזֶה אָמַר לָהֶם רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נְתִינָה זוֹ שֶׁה׳ נוֹתֵן לָכֶם הַיּוֹם. דִּקְדֵּק לוֹמַר הַיּוֹם כִּי בְּרָכָה זוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם ״כָּל מָקוֹם״ וְגוֹ׳ לֹא נֶאֶמְרָה לָהֶם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְאָמְרוֹ בְּרָכָה וּקְלָלָה פֵּרוּשׁ יֵשׁ בִּנְתִינָה זוֹ בְּרָכָה וְיֵשׁ בָּהּ קְלָלָה, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ פֵּרוּשׁ, אִם תִּשְׁמְעוּ תִּהְיֶה נְתִינָה זוֹ לָכֶם לִבְרָכָה, וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּן אֵין זוֹ לָכֶם כִּי אִם קְלָלָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יִתְקַנְּאוּ בָכֶם הָאֻמּוֹת וִיאַבְּדוּ אֶתְכֶם מִמֶּנָּה בִּנְקָמָה גְּדוֹלָה. גַּם תִּהְיֶה לָהֶם הַהֲנָאָה מִמֶּנָּה לְרָעָה לָהֶם לָעוֹלָם הַנִּצְחִי, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ז:י) ״וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ״, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ:
דברים יא:לב · פירוש א
וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשׂ֔וֹת אֵ֥ת כׇּל־הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁהַמִּצְווֹת שֶׁבָּא לְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם הֵם תְּלוּיִים בָּאָרֶץ, לָזֶה אָמַר לָהֶם שֶׁיִּשְׁמְרוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית לז:יא) ״וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר״, וְהַכַּוָּנָה שֶׁיִּהְיוּ מְחַכִּים לַעֲשׂוֹתָם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֲגַם שֶׁבִּזְמַן שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם אֵינָם בְּיָדָם לַעֲשׂוֹתָם, יִהְיוּ מְשַׁמְּרִים הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹת אוֹתָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ הָעֵת. וְגָמַר אוֹמֶר אֵלֶּה הַחֻקִּים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֵלֶּה הֵם שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם שֶׁתִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ, פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁהֵם תְּלוּיִם בְּבִיאַת הָאָרֶץ כִּי שָׁם צִוָּה ה׳ לְאַבֵּד כָּל הַמְּקוֹמוֹת, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא בָּאוּ שָׁמָּה אֵינָם בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת.
דברים יב:א · פירוש א
אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כׇּ֨ל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃
לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת הָאָמוּר, תִּהְיֶה הַיְּרֻשָּׁה שֶׁנָּתַן ה׳ לָהֶם נִמְשֶׁכֶת כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר וְגוֹ׳:
דברים יב:ב · פירוש ב
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה (הלכה א׳) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִצְוָה לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנְּאַבֵּד אוֹתָהּ, אֲבָל בְּחוּץ לָאָרֶץ וְכוּ׳ כָּל מָקוֹם שֶׁנִּכְבּוֹשׁ אוֹתוֹ נְאַבֵּד כָּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבּוֹ, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי גֶדֶר חִיּוּב אִבּוּד עֲבוֹדָה זָרָה הוּא כָּל שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִיא שָׁמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים כִּי בְּגֶדֶר זֶה שָׁוִים כָּל הָאָרֶץ.
דברים יב:ג · פירוש א
וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃
וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (עבודה זרה מה:): ״מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ? הֲרֵי כְּבָר אָמַר ׳אַבֵּד תְּאַבְּדוּן׳״? וְאָמְרוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחַר שָׁרְשֵׁי הָאֲשֵׁרָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא אָמַר שֶׁבָּא לוֹמַר לְשַׁנּוֹת שְׁמָהּ לְבִזָּיוֹן, עַד כָּאן. וְאוּלַי שֶׁבָּא הַכָּתוּב לִתֵּן אַזְהָרָה עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֲרָצוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שֶׁשְּׁאָר אֲרָצוֹת, הֲגַם שֶׁאָנוּ חַיָּבִין לְאַבֵּד עֲבוֹדָה זָרָה, אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לְאַבְּדָהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לְאַבְּדָהּ מִכָּל אַרְצֵנוּ, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
דברים יג:יג · פירוש א
כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃
לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר. אָמְרוֹ לֵאמֹר, נִתְכַּוֵּן לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי.) שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהוּא אָמְרוֹ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר כְּאִלּוּ אָמַר לֵאמֹר לָשֶׁבֶת שָׁם.
דברים טו:ז · פירוש ג
כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְי֜וֹן מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֽוֹן׃
אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בְּאַרְצְךָ שֶׁהוּא מְקוֹם הָעֹשֶׁר לְכָל יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן יִמָּצֵא בָּהּ אֶבְיוֹן.
דברים טז:יח · פירוש ה
שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות ז.) שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁאֵין חִיּוּב הָאָמוּר בָּעִנְיָן אֶלָּא בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ וְלֹא בְּחוּץ לָאָרֶץ:
דברים יט:ח · פירוש א
וְאִם־יַרְחִ֞יב יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־גְּבֻ֣לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶ֑יךָ וְנָ֤תַן לְךָ֙ אֶת־כׇּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לָתֵ֥ת לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְאִם יַרְחִיב וְגוֹ׳ לַאֲבֹתֶיךָ. פֵּרוּשׁ עַצְמָן, כִּי הֵם יִנְחֲלוּ הָאָרֶץ לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמַר זֶה יוּשַּׂג לָהֶם אִם יִשְׁמְרוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְיַעֲשׂוּהָ, וְתִהְיֶה הַשְּׁמִירָה וְהָעֲשִׂיָּה מֵאַהֲבַת ה׳ וְלֹא מִיִּרְאָה. הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר יַעֲמֹד בָּזֶה, בְּיָמָיו יָקִים ה׳ דְּבָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת כָּל הָעֲשָׂרָה עֲמָמִין וְיַעֲמִיד בְּיַד יִשְׂרָאֵל כָּל הַטּוֹב שֶׁהִבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת לָאָבוֹת בְּיוֹם עָמְדָם בַּתְּחִיָּה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט:) הֵעִירוּ שֶׁגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תְּלוּיָה בַּעֲבוֹדַת ה׳ מֵאַהֲבָה דַּוְקָא.
דברים כו:א · פירוש א
וְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃
וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ. אָמַר וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה, לְהָעִיר שֶׁאֵין לִשְׂמוֹחַ אֶלָּא בִּישִׁיבַת הָאָרֶץ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קכו:ב) ״אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ״ וְגוֹ׳.
דברים כו:א · פירוש ב
וְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃
אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא גְּזֵרַת הַכָּתוּב, אִם ״וְלָקַחְתָּ״ וְגוֹ׳ הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״תִּקַּח מֵרֵאשִׁית״ כֵּיוָן שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַצִּוּוּי. וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁיְּצַו ה׳ אַרְבַּע מִצְווֹת: אֶחָד – שֶׁיֵּדַע בְּלִבּוֹ כִּי לֹא בְּכֹחוֹ וְלֹא בְּעֹצֶם גְּבוּרָתוֹ בָּא לָרֶשֶׁת הָאָרֶץ אֶלָּא מַתַּת ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְהָעִיר שֶׁעַל מְנָת שֶׁיְּקַבֵּל אֱלֹהוּתוֹ עָלָיו הוּא נוֹתֵן. ב׳ – לְהוֹרִישׁ הָאָרֶץ מִיּוֹשְׁבֶיהָ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ בָּאָרֶץ, אַף עַל פִּי כֵן יְגָרֵשׁ אוֹיְבֵי ה׳ מֵאַרְצוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וִירִשְׁתָּהּ. שְׁלִישִׁית – יְשִׁיבַת הָאָרֶץ שֶׁהִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא.) בְּמִצְוַת יְשִׁיבַת הָאָרֶץ. רְבִיעִית – הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים, כְּאָמְרוֹ וְלָקַחְתָּ וְגוֹמֵר.
דברים כו:ב · פירוש ב
וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית ׀ כׇּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃
אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁשִּׁיֵּר ה׳ לוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ וְהוּא שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה (ויקרא כה:ד), דִּכְתִיב ״וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית וְגוֹ׳ שַׁבָּת לַה׳״, לָזֶה בָּא דְּבָרוֹ הַטּוֹב שֶׁאֵינוֹ מְצַוֶּה אֶלָּא עַל זְמַן הַנְּתִינָה לְךָ שֶׁהֵם שֵׁשׁ שָׁנִים, אֲבָל שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה אֵין בָּהּ הֲבָאַת בִּכּוּרִים לְפִי שֶׁאֵינָם שֶׁלּוֹ אֶלָּא מֻפְקֶרֶת לַכֹּל.
דברים כו:ה · פירוש ב
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְהִצַּצְתִּי בְּפָרָשָׁה זוֹ שֶׁרוֹמֶזֶת גַּם כֵּן בִּיאַת אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, וְאָמַר וְהָיָה כִּי תָבֹא שֶׁאֵין רָאוּי לָאָדָם לִשְׂמֹחַ אֶלָּא כְּשֶׁיָּבֹא לָאָרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי לא:כה) ״וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן״, כִּי שִׂמְחַת עוֹלָם הַזֶּה אֵינָהּ אֶלָּא הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. וְחָזַר וּפֵרֵשׁ עַל אֵיזֶה אֶרֶץ מְדַבֵּר, וְאָמַר אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה כִּי לָזוֹ יִקָּרֵא נַחֲלַת עוֹלָם, וְדִקְדֵּק לוֹמַר נוֹתֵן לְךָ, כִּי בְּעֵרֶךְ מַה שֶׁשָּׁוֶה עוֹלָם הָעֶלְיוֹן כָּל מַה שֶׁיְּסַגֵּל אָדָם בַּעֲדוֹ לֹא יַגִּיעַ לְחֵלֶק מֵאֶלֶף אֲלָפִים מִשָּׁוְיוֹ. וְלָזֶה אָמַר ״נוֹתֵן לְךָ״ בְּתוֹרַת מַתָּנָה. וּלְצַד שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִטְרֹחַ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת לְזֹאת אָמַר ״וִירִשְׁתָּהּ״.
דברים כו:טז · פירוש א
הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
הַיּוֹם הַזֶּה וְגוֹ׳. וְכִי הַיּוֹם הוּא מְצַוֶּה, וַהֲלֹא כְּבָר צִוָּה בְּהַר סִינַי? וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ: בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים. וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁכָּל הַתּוֹרָה צִוָּה אוֹתָהּ ה׳ בְּהַר סִינַי, בֵּין דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קוּם עֲשֵׂה בְּאוֹתוֹ זְמַן בֵּין דְּבָרִים שֶׁאֵינָם בְּקוּם עֲשֵׂה אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, כְּאוֹתָם הָאֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה זֹאת – בִּכּוּרִים וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים אֶלָּא בָּאָרֶץ, וְצִוָּה ה׳ אוֹתָם הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה זְמַנָּם, מִטַּעַם כְּדֵי לִלְמֹד אוֹתָם וּלְקַבֵּל שָׂכָר עַל קַבָּלָתָם. וְאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כִּי הֵן הַיּוֹם מְצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם בִּכּוּרִים וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁעַד הַיּוֹם נִצְטַוּוּ לִלְמֹד דִּינֵיהֶם לְבַד, וְהַיּוֹם הַזֶּה מְצַוֶּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת כִּי הִגִּיעוּ לָאָרֶץ. וְתֵבַת ״הַיּוֹם״ לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא זָכַר זְמַן הַמּוּכָן בְּשֵׁם ״הַיּוֹם הַזֶּה״.
דברים כו:יז · פירוש א
אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃
אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת וְגוֹ׳. אָמְרוֹ הַיּוֹם יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:) כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ, עַד כָּאן, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם דַּוְקָא, פֵּרוּשׁ כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בָּאָרֶץ הַמְּקֻדֶּשֶׁת, וַהֲגַם שֶׁעֲדַיִן הָיוּ בְּאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, עִם כָּל זֶה כְּבָר כָּתַבְנוּ שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת כֵּיוָן שֶׁנִּכְבְּשָׁה כִּבּוּשׁ רַבִּים עַל פִּי נָבִיא, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכַחְנוּ בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת (במדבר לב:ג), וּמֵעַתָּה אֵין מְקוֹמָהּ נֶחְשָׁב חוּצָה לָאָרֶץ. וְלָזֶה הֶאֱמִירוּ ה׳ לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים״.
דברים כו:יז · פירוש ב
אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק א׳ ק״ח:) שֶׁשְּׁאָר הָאֲרָצוֹת נִמְסְרוּ בְּיַד שָׂרֵי מַעְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין עָלֶיהָ שׁוֹפֵט מִבַּלְעֲדֵי ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם בִּכְנִיסָתְךָ לָאָרֶץ לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים י״ז:ב) ״מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא״, וְלֹא יָבֹא מִשְׁפָּטֵינוּ לִפְנֵי שַׂר וְשׁוֹפֵט.
דברים כו:יח · פירוש ז
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
ד׳( יִרְצֶה לְהָעִירָם בְּדָבָר שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוֹ מֹשֶׁה עַצְמוֹ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הֲגַם הֱיוֹתוֹ בִּכְלַל עַם סְגֻלָּה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד.) בְּעִנְיַן תְּפִלַּת מֹשֶׁה לִכָּנֵס לָאָרֶץ: וְכִי לֶאֱכוֹל מִפֵּירוֹתֶיהָ וְגוֹ׳? אֶלָּא אָמַר מֹשֶׁה: יֵשׁ הַרְבֵּה מִצְווֹת שֶׁתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לָהֶם: רְאוּ מַעֲלַתְכֶם שֶׁה׳ הֶאֱמִיר אֶתְכֶם וְגוֹ׳ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְווֹתָיו, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, פֵּרוּשׁ, בִּזְמַן זֶה שֶׁאַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ וְשָׁם תִּשְׁמְרוּ כָּל הַמִּצְווֹת, וְזוֹ מַעֲלָה שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָהּ אֲפִילוּ מֹשֶׁה.
דברים כז:ג · פירוש ב
וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כׇּל־דִּבְרֵ֛י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעׇבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲֽשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ נֹתֵ֣ן לְךָ֗ אֶ֣רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב, לְפִי שֶׁקָּדַם מַאֲמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל כִּי בִּיאַת הָאָרֶץ לֹא בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ (דברים ט:ה) ״לֹא בְצִדְקָתְךָ״ וְגוֹ׳, אֶלָּא ״בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִים וְגוֹ׳ וּלְמַעַן הָקִים״ וְגוֹמֵר. לָזֶה בָּא דְּבָרוֹ כָּאן, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה הָאָמוּר בָּעִנְיָן תִּהְיֶה בִּיאָתָם לָאָרֶץ בִּזְכוּת עַצְמָם, וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא תֵּבַת ״לָךְ״ הָאָמוּר לְבַסּוֹף. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ״לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא״, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה בִּיאָתְךָ לָאָרֶץ ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ לָךְ״, פֵּרוּשׁ, לְמַעַן שֶׁאַתָּה רָאוּי וְלֹא תִצְטָרֵךְ לִזְכוּת בְּרִית אָבוֹת, וְהָבֵן:
דברים כט:כא · פירוש ד
וְאָמַ֞ר הַדּ֣וֹר הָאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֙וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נׇּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֑ה וְ֠רָא֠וּ אֶת־מַכּ֞וֹת הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהֹוָ֖ה בָּֽהּ׃
וְאָמְרוֹ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ וְגוֹ׳, וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ וְגוֹ׳. כָּרָשׁוּם בִּתְחִלַּת הַמַּאֲמָר ״לָלֶכֶת לַעֲבֹד״, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמָם״, אֶלָּא שִׁמְמוֹן אַרְצָם וּלְהַגְלוֹתָם מֵעַל אַדְמָתָם וְיַשְׁלִיכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת וְגוֹ׳:
דברים ל:יא · פירוש ג
כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃
וּכְנֶגֶד מְנִיעַת הַשָּׂגַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ אָמַר ״וְלֹא רְחֹקָה״, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הָרִחוּק, וְאָמַר ״וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא לֵאמֹר״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְמֹשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁעָלָה שָׁמַיִם וְהוֹרִיד הַתּוֹרָה, נִמְנְעוּ מִמֶּנּוּ הַשָּׂגַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ, שֶׁהֵם כַּמָּה וְכַמָּה כִּמְעַט רוּבֵּי תּוֹרָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֵם שֶׁהִשִּׂיגוּ לַעֲבֹר הַיָּם לָבֹא אֶל הָאָרֶץ לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ.
דברים ל:יא · פירוש ד
כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃
וַהֲגַם שֶׁאָמַר ״מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ״, כָּלַל יַחַד מְנִיעַת הַשָּׂגָתָהּ עִם מְנִיעַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ, וּלְעוֹלָם עִקַּר הַדָּבָר שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֵלָיו בְּ״מֵעֵבֶר לַיָּם״ הוּא עַל מְנִיעַת קִיּוּם מִצְוֹתֶיהָ.
דברים ל:כ · פירוש ב
לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹל֖וֹ וּלְדׇבְקָה־ב֑וֹ כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֙יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהֹוָ֧ה לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ {פ}
וְאָמְרוֹ לָשֶׁבֶת עַל וְגוֹ׳. כְּאִלּוּ אָמַר וְלָשֶׁבֶת וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה גַּם כֵּן הוּא מֵהַשָּׂגַת הַשְּׁלֵמוּת, כִּי יְשִׁיבַת הָאָרֶץ הִיא מִצְוָה כּוֹלֶלֶת כָּל הַתּוֹרָה. צֵא וּלְמַד מִמַּאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא.) שֶׁכָּל הַהוֹלֵךְ בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ חַיִּים.
דברים לב:מג · פירוש ג
הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ        כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו        וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃ {פ}
וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. וְאָמְרוֹ ״וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ״ הוּא גְּמַר הַדְּבָרִים שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר ״כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ״ וְגוֹ׳, וְגָמַר אוֹמֶר כִּי הַנִּמְצָא עֲדַיִן מֵהַחֲטָאִים עַל יִשְׂרָאֵל תְּכַפֵּר עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ אֲשֶׁר הָיְתָה לְשַׁמָּה וּלְחֶרְפָּה שָׁנִים רַבּוֹת, זֶה יִהְיֶה לְכַפָּרַת עֲוֹן עַם ה׳.
דברים לג:כא · פירוש ב
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}        
עוֹד יִרְצֶה, ״וַיַּרְא רֵאשִׁית״ – הַנַּחֲלָה שֶׁנָּחֲלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג ״לוֹ״, פֵּרוּשׁ לִטְּלָהּ לְחֶלְקוֹ. וְלַחֲשַׁשׁ סְגֻלַּת הָאָרֶץ שֶׁכָּל הַדָּר בָּהּ אוֹ כָּל הַקָּבוּר בָּהּ יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (כתובות קי:), אָמַר טַעַם שֶׁלֹּא חָשׁ לְדָבָר זֶה ״כִּי שָׁם״, פֵּרוּשׁ בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁלָּקַח לְנַחֲלָתוֹ, שָׁם ״חֶלְקַת מְחֹקֵק״, שֶׁהוּא מֹשֶׁה, ״סָפוּן״, ״וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם״, וּמֵעַתָּה גַּם הוּא יָבֹא עִם רָאשֵׁי עָם לָעוֹלָם הַבָּא.
דברים לג:כא · פירוש ו
וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ ל֔וֹ כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהֹוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}        
אוֹ יִתְפָּרֵשׁ אָמְרוֹ ״צִדְקַת ה׳״ וְגוֹ׳, עַל גָּד שֶׁעָשָׂה עִם ה׳ דָּבָר שֶׁיֵּחָשֵׁב לוֹ לִצְדָקָה, וְהוּא שֶׁעָבַר הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת מִצְוָה עִם יִשְׂרָאֵל. וְדָבָר זֶה כְּפִי הַדִּין בֵּינוֹ לְבֵין ה׳ אֵינוֹ חַיָּב בּוֹ, כִּי בָאָה נַחֲלָתָם בַּמָּקוֹם שֶׁבָּחֲרוּ, וְאֵין לָהֶם חִיּוּב לַעֲבֹר לְהִלָּחֵם עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁטָּעֲנוּ בְּטַעֲנוֹתֵיהֶם בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת (במדבר לב:ה), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּם שָׁם, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכִיחַ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהִסְכִּים ה׳ עַל נַחֲלָתָם כִּי בָאָה שָׁמָּה. וּמַה שֶׁעָבְרוּ הַיַּרְדֵּן לָהֶם תֵּחָשֵׁב לִצְדָקָה, וְזֶה לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְמַה שֶׁבֵּינָם לְבֵין ה׳, אֲבָל לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְבֵינָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל כָּךְ שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת.
דברים לג:כח · פירוש א
וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃
וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח. אֵימָתַי? כְּשֶׁיִּהְיֶה בָּדָד, וּמַאֲמַר ״וַיִּשְׁכֹּן״ נִמְשָׁךְ עִם מַאֲמַר שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא ״וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד״, שֶׁצִּוָּה ה׳ לְיִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִיד כָּל נְשָׁמָה מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וּבָזֶה ״וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד״.
דברים לג:כח · פירוש ב
וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃
וְאָמְרוֹ עֵין יַעֲקֹב, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁתִּהְיֶה עֵינָם אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, פֵּרוּשׁ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִבְעֲטוּ כְּשֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹשְׁבִים מֵהָעַמִּים עִמָּהֶם בָּאָרֶץ.