אור החיים

אמונה ומחשבה

אמונה בה'

אמונה, ביטחון בה', אמונת חכמים

156 קטעים ב-5 חומשים

בראשית

בראשית א:א · פירוש ג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
אָמְרוֹ בִּתְחִלַּת סֵדֶר הַבְּרִיאָה הַשָּׁמַיִם, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ הַתֵּבָה שֶׁהִיא מֻרְכֶּבֶת מִב׳ דְּבָרִים: אֵשׁ וּמַיִם. וּמֵעַתָּה הֲרֵי זֶה חָס וְשָׁלוֹם נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים לוֹמַר כִּי זוֹ הִיא הַתְחָלַת הַבְּרִיאָה, אֲבָל הַמַּיִם וְהָאֵשׁ לֹא בְּרָאָם חָס וְשָׁלוֹם הַבּוֹרֵא, אַחַר שֶׁהִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב עַצְמוֹ שֶׁתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הִיא שָׁמַיִם, וְאִם הַמַּיִם נִבְרְאוּ הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים בְּרִיאָתָם. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) נִשְׁמְרוּ מִב׳ הֶעָרוֹת וּפֵרְשׁוּ שֶׁשִּׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הָיְתָה הָאָרֶץ תֹהוּ וְגוֹ׳, לֹא שֶׁתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיְתָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אֲבָל דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא הִסְפִּיקוּ לְהָסִיר הַטָּעוּת, כִּי לְדִבְרֵיהֶם לָמָּה לֹא הוֹדִיעַ הַכָּתוּב אַחַר כָּךְ בְּרִיאַת מַיִם וְאֵשׁ וְעָפָר וְרוּחַ, וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית א:ט) ״יִקָּווּ הַמַּיִם וְגוֹ׳ וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה״, אֵינוֹ בְּנִשְׁמָע שֶׁנִּבְרֵאת, וְיוֹתֵר צוֹדֵק הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁמְּצוּיָה הָיְתָה אֶלָּא שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ לְהִתְגַּלּוֹת כְּשֶׁיִּקָּווּ הַמַּיִם.
בראשית א:א · פירוש יג
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
דַּע, כִּי הַתּוֹרָה תּוֹדִיעַ וְתַשְׁמִיעַ כָּל נִסְתָּר, וְחָפֵץ ה׳ לְהוֹדִיעַ כֹּחַ מַעֲשָׂיו לְעַמּוֹ, וְהוֹדִיעָנוּ סֵדֶר הַבְּרִיאָה וְאוֹפַנָּהּ, וְכִי הוּא הָאֵל הַגִּבּוֹר הַנֶּאְזָר בִּגְבוּרָה בָּרָא בְּדִבּוּר אֶחָד כָּל יֵשׁ וְכָל הוֹוֶה, וְחָפֵץ ה׳ לְהוֹדִיעַ לִידִידָיו כֹּחַ מַעֲשָׂיו, וְלֹא יִמְנַע טוֹב זֶה בִּשְׁבִיל הַשּׁוֹטִים הַטּוֹעִים.
בראשית יא:א · פירוש א
וַיְהִ֥י כׇל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃
וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וְגוֹ׳. יֵשׁ לָתֵת לֵב לָתוּר בְּעִנְיַן דּוֹר הַפַּלָּגָה מַה הִיא דַּעְתָּם בִּבְנוֹת הָעִיר וְהַמִּגְדָּל, שֶׁאִם טַעְמָם הוּא בִּפְרָט מִפְּרָטֵי הַכְּפִירָה לֹא נוֹדַע אוֹפֶן הַכְּפִירָה, גַּם לֹא הָיָה ה׳ מַסְפִּיק לְהַעֲנִישָׁם בְּהָפִיץ אוֹתָם לְבַד, וְעוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כִּי חָס וְשָׁלוֹם כִּמְעַט יָבֹא הַטּוֹעֶה לִטְעוֹת בָּהּ, וְעוֹד מַה הוּא כַּוָּנַת הַכָּתוּב שֶׁכָּתַב לָנוּ עִנְיַן בִּנְיַן הָעִיר בַּפְּרָטִים הַמְגֻנִּים, וַהֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי מֵרְצוֹן ה׳ הָיָה שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בְּבִנְיַן הָעוֹלָם.
בראשית יב:א · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳ קוֹדֶם הֵרָאוֹת לוֹ, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן בְּכָל הַנִּבְרָאִים, שְׁנֵי טְעָמִים בַּדָּבָר: אוֹ לִהְיוֹת שֶׁהוּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִשְׁתַּדֵּל בְּהַכָּרַת בּוֹרְאוֹ מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה אָדָם זוּלָתוֹ, וּבֶן חָמֵשׁ שָׁנִים הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ מֵעַצְמוֹ בְּהִתְחַכְּמוּתוֹ (נדרים לב:), לָזֶה לֹא הֻצְרַךְ לְהִגָּלוֹת אֵלָיו אֶלָּא אָמַר אֵלָיו דִּבְּרוֹתָיו וּכְבָר הֻכַּר אֶצְלוֹ הַמְדַבֵּר.
בראשית יב:א · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
אוֹ אֶפְשָׁר, כִּי לֶהֱיוֹתוֹ אָדָם רִאשׁוֹן בַּקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר בַּעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁקָּדְמוּהוּ לֹא הָיָה אָדָם שֶׁהִכִּיר אֱלֹהוּתוֹ וְדִבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים, לָזֶה נָהַג ה׳ עִמּוֹ בְּסֵדֶר זֶה שֶׁלֹּא הֶרְאָה שְׁכִינָתוֹ אֵלָיו עַד שֶׁבָּחַן אוֹתוֹ אִם מְקַיֵּם גְּזֵרוֹתָיו, וּלְאַחַר שֶׁקִּיֵּם דְּבָרָיו וְהָלַךְ לוֹ מֵאַרְצוֹ וְכוּ׳ אָז נִגְלָה אֵלָיו דִּכְתִיב (בראשית יב:ז) ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם״, מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאָר הַנִּבְרָאִים שֶׁכְּבָר קָדְמָה וְנִשְׁתַּקְּעָה הָאֱמוּנָה בְּלִבָּם מֵאַבְרָהָם וְהֻשְׁרְשׁוּ בִּקְדֻשָּׁה הָיָה נִגְלֶה לָהֶם תְּחִלָּה. וְצֵא וּלְמַד מֵאָבוֹת וּמִמֹּשֶׁה בַּסְּנֶה. וְדֶרֶךְ זֶה מַסְכִּים לְדִבְרֵי רַזַ״ל (בראשית רבה פל״ט) שֶׁהֶעֱמִידוּ פָּסוּק (תהלים מה:יא) ״שִׁמְעִי בַת וּרְאִי״ וְגוֹ׳ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, בַּתְּחִלָּה שִׁמְעִי וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ נִגְלָה אֵלָיו ״וַיֵּרָא״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמרוֹ ״וּרְאִי״. וְלֹא הָיוּ שְׁנֵיהֶם שְׁמִיעָה וּרְאִיָּה כְּאַחַת אֶלָּא בְּהֶפְסֵק בֵּינֵיהֶם. וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״שִׁמְעִי וּרְאִי בַּת״ אוֹ ״בַּת שִׁמְעִי וּרְאִי״ וְהִפְסִיק בֵּין ״שִׁמְעִי״ לְ״וּרְאִי״.
בראשית יב:ג · פירוש א
וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃
וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וְגוֹ׳. בְּרָכָה זוֹ כְּנֶגֶד מַה שֶׁהֶעְלִים מִמֶּנּוּ הָאָרֶץ וְלֹא הוֹדִיעוֹ קוֹדֶם לְצֵאתוֹ, וְנִסָּיוֹן זֶה גָּדוֹל הוּא שֶׁיֵּצֵא מֵאַרְצוֹ אֶל הַשָּׂדֶה מִבְּלִי דַעַת אָן יִפְנֶה, וְהוּא לֹא הִרְהֵר. לָזֶה הִבְטִיחוֹ כִּי לֹא יִפְחַד מִדָּבָר כִּי הוּא יְבָרֵךְ וְכוּ׳, וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַחֲנֶה שָׁם יְצַו ה׳ אִתּוֹ אֶת הַבְּרָכָה, וּבָזֶה כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר יִדְרוֹךְ כַּף רַגְלוֹ הַצְלָחָתוֹ וּמַעֲלָתוֹ עִמּוֹ:
בראשית יב:ד · פירוש ד
וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ כִּי אַבְרָהָם הָלַךְ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה׳ בְּסָמוּךְ, וּמַה נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי ה׳? ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר יָבֹא שָׁמָּה, וְאַף עַל פִּי כֵן הָלַךְ מֵאַרְצוֹ וְסָמַךְ עַל מַה שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ ה׳ כְּשֶׁיִּרְצֶה, מִבְּלִי חֲשׁוֹב לוֹמַר, אֵיךְ אֵצֵא מֵהָעִיר קוֹדֶם שֶׁנֵּדַע הַמָּקוֹם? וְזֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל. וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ הַכָּתוּב הוֹצָאַת אֶת אֲשֶׁר עִמּוֹ, שֶׁלֹּא נִסָּה ה׳ אוֹתָם בְּדָבָר זֶה אֶלָּא הוֹדִיעַ הַמָּקוֹם וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בַּפָּסוּק שֶׁאַחֲרֵי זֶה וַיִּקַּח אַבְרָם וְגוֹ׳ וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנָעַן, וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי ה׳ הוֹדִיעוֹ הַמָּקוֹם כִּי הוּא מוּבָן מֵעַצְמוֹ.
בראשית יב:יא · פירוש ב
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃
אָכֵן לֶהֱיוֹת כִּי רָצָה לְצַוּוֹת עָלֶיהָ לוֹמַר ״אָחִי הוּא״, חָשׁ שֶׁתֹּאמַר שָׂרָה לָמָּה הִכְנִיסָהּ בְּגֶדֶר סַכָּנָה, שֶׁעַל כָּל פָּנִים הִיא מִסְתַּכֶּנֶת אוֹ תִּמָּסֵר בְּעַל כָּרְחָהּ בְּיַד הַטְּמֵאִים עַל יְדֵי הֲרִיגַת הַבַּעַל אוֹ בִּרְצוֹנָהּ, וְלֹא הָיָה לוֹ לַהֲבִיאָהּ לְמָקוֹם כָּזֶה. וַהֲגַם שֶׁבְּטוּחִים הַצַּדִּיקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן כְּלָל זֶה בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס, וּמַה גַּם לְגַבֵּי בְּחִירַת הָאָדָם. וְצֵא וּלְמַד (קידושין לט:) מִשְּׁמוּאֵל שֶׁאָמַר (שמואל א ט״ז:ב׳) ״וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״. לָזֶה אָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא וְגוֹ׳, נָתַן הִתְנַצְּלוּת עַל הַדָּבָר כִּי עַתָּה נוֹדַע לוֹ וְלֹא מִקּוֹדֶם, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ מַה שֶׁיָּדַע עַתָּה לֹא הָיָה מְבִיאָהּ אֶל מִצְרַיִם וְהָיָה הוֹלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר. וְטַעַם נְתִינַת לֵב לָדַעַת לְצַד קִרְבָתוֹ לָבֹא לְמִצְרַיִם רָאָה פָּנִים כְּעוּרוֹת, אוֹ יָדַע בִּקְרִיבַת הָעִיר כִּי הַמֶּלֶךְ יִקַּח הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וְנָתַן דַּעְתּוֹ וְהִכִּיר בָּהּ. וְאָמְרוֹ ״כִּי אִשָּׁה יְפַת״ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״כִּי יְפַת מַרְאֶה אָתְּ״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אַחַת הִיא בָּעוֹלָם, אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה הִיא וְאֵין דּוֹמֶה לָהּ, וְהָבֵן:
בראשית יד:כג · פירוש ב
אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכׇּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּדִבְרֵי מֶלֶךְ סְדוֹם, כִּי חוֹשֵׁב שֶׁהַנְּכָסִים אֵלָיו נוֹגְעִים, אֶלָּא שֶׁמִּתְרַצֶּה לָתֵת לוֹ הָרְכוּשׁ כְּאָמְרוֹ ״וְהָרְכוּשׁ קַח לָךְ״, לָזֶה אָמַר שֶׁזֶּה עוֹשֶׂה לְצַד דַּעְתּוֹ, שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא יְמַלֵּא פִיו לוֹמַר ״אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם הֲרִימוֹתִי וְגוֹ׳ אִם״ וְגוֹ׳. וּבָזֶה, לֹא תֹאמַר אַתָּה וְגוֹ׳, וּלְעוֹלָם כְּפִי הַדִּין נְכָסַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים, וְלָזֶה נָתַתִּי מַעֲשֵׂר מִכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכַחְנוּ בְּפֵרוּשׁ (בראשית יד:כא) ״תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ״ וְגוֹ׳. וּבָזֶה יְדֻיַּק אָמְרוֹ וְלֹא תֹאמַר שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְלֹא אֶתְעַשֵּׁר מִשֶּׁלְּךָ״ וְהָבֵן.
בראשית טו:ו · פירוש א
וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהֹוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃
וְהֶאֱמִין בַּה׳ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה ו.) כִּי דִּין הַצְּדָקָה כַּנְּדָרִים, שֶׁהַנּוֹדֵר לַגָּבוֹהַּ כְּמוֹסֵר לְהֶדְיוֹט. וְהוּא שֶׁאָמַר ״וְהֶאֱמִין בַּה׳״ פֵּרוּשׁ הִפְקִיד אֶצְלוֹ הַבְּרָכָה, וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה לְיָדוֹ לְהַפְקִידָהּ בְּיַד נֶאֱמָן, לָזֶה אָמַר וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, פֵּרוּשׁ הֶחְשִׁיב אַבְרָהָם מַה שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁהוּא צְדָקָה, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן דִּין מְסִירָה יֵשׁ לָהּ וְהֶאֱמִינָהּ בְּיַד ה׳.
בראשית טו:ו · פירוש ב
וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהֹוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהִבְטִיחוֹ וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו צַדִּיקִים, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג:) הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, אָמַר הַכָּתוּב שֶׁהֶאֱמִין בַּה׳ שֶׁכֵּן יַעֲשֶׂה, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו לוֹמַר ״וַהֲלֹא״ וְכוּ׳, וַיַּחְשְׁבֶהָ ה׳ לְאַבְרָהָם צְדָקָה שֶׁהִפְלִיא לְהַצְדִּיק. אוֹ יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁהֲגַם שֶׁמֵּאֵת ה׳ הָיְתָה זֹאת לִהְיוֹת שְׁלֹשִׁים צַדִּיקִים בָּעוֹלָם (בראשית רבה פרק לה ופרק מט), אִם כֵּן הוּא חָפֵץ לְהַטּוֹת אָדָם לְדֶרֶךְ יָשָׁר, וְאֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט צְדָקָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים ו, כה) ״וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר״ וְגוֹ׳. מֵעַתָּה הַשְּׁלֹשִׁים צַדִּיקִים מֻכְרָחִים הֵם בְּמַעֲשֵׂיהֶם. לָזֶה אָמַר שֶׁאַף עַל פִּי כֵן וַיַּחְשְׁבֶהָ ה׳ לוֹ צְדָקָה, פֵּרוּשׁ לַזֶּרַע הַמֻּזְכָּר בְּסָמוּךְ, דִּכְתִיב ״יִהְיֶה זַרְעֶךָ״ כִּי שָׁם רָמַז הַשְּׁלֹשִׁים בְּמִסְפַּר ״יִהְיֶה״.
בראשית טו:טו · פירוש ב
וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ, כִּי הַצַּדִּיקִים וּבִפְרָט הָאָבוֹת יַקְפִּידוּ עַל נִכּוּי שָׂכָר לָעוֹלָם הַנִּצְחִי. וְצֵא וּלְמַד (בראשית רבה מד,ד) שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁהָיָה מֵיצֵר בַּהֲרִיגַת הַמְּלָכִים שֶׁמָּא נִתְנַכָּה לוֹ מִשָּׂכָר הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (בראשית טו:א) ״אַל תִּירָא אַבְרָם וְגוֹ׳ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה״. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּשֶׁהִבְטִיחוֹ שֶׁיֵּצְאוּ מֵהַשִּׁעְבּוּד בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, יֵשׁ מָקוֹם לְאַבְרָהָם לָחוּשׁ וְלוֹמַר כִּי צָרִיךְ לְנַכּוֹת מִשְּׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת לְבָנָיו וּלְהוֹצִיאָם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. לָזֶה הִבְטִיחוֹ סָמוּךְ לַאֲמִירַת ״יֵצְאוּ״ וְגוֹ׳ וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבוֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יִתְנַכֶּה מִשָּׁלוֹם אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתָּ בְּמָעוֹז, וְחֶסֶד הַבִּטָּחוֹן מַתַּת אֱלֹהִים הוּא. וְזֶה כְּנֶגֶד הַבְטָחוֹת הִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ, וּכְנֶגֶד פְּרָטֵי עוֹלָם הַזֶּה אָמַר תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. כָּאן כָּלַל שֶׁלֹּא יַבִּיט מֵהַשִּׁעְבּוּד לְבָנָיו, גַּם שֶׁיַּעֲשֶׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה כְּדֵי שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה בְּבָנִים צַדִּיקִים, כִּי הוּא הַמְקֻוֶּה לַצַּדִּיקִים וּשְׁאָר פְּרָטֵי הַטּוֹב וְהַשַּׁלְוָה. וּבָזֶה סָלְקָה קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, כִּי לֹא בָּאָה הַהַבְטָחָה עַל הַגֵּרוּת וְכוּ׳, וְדִבְרֵי רַמְבַּ״ן דְּחוּקִים.
בראשית יח:יג · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא לֶהֱיוֹת שֶׁמָּצִינוּ בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת כִּי אַבְרָהָם גַּם כֵּן צָחַק כְּשֶׁאָמַר לוֹ ה׳ בְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע, דִּכְתִיב (בראשית י״ז:י״ז) ״וַיִּפֹּל אַבְרָהָם וְגוֹ׳ וַיִּצְחָק״, וְלֹא רָאִינוּ שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל שֶׁצָּחַק אַבְרָהָם. וְיֹאמַר הָאוֹמֵר: ״מַה נִשְׁתַּנֵּית צְחִיקַת שָׂרָה מִצְּחִיקַת אַבְרָהָם?״ וּמָצִינוּ לְאוּנְקְלוֹס שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְתָרֵץ זֶה בְּמַה שֶׁתִּרְגֵּם צְחִיקַת אַבְרָהָם ״וַחֲדִי״ וּצְחִיקַת שָׂרָה ״וְחַיֵּכַת״, אֲבָל עַל מִי סָמַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִין שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים מְשֻׁנִּים בְּתֵיבָה אַחַת?
בראשית יח:יג · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
אָכֵן הַנָּכוֹן הוּא כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּקְדֵּק בִּדְבָרָיו טַעַם הַקְפָּדָתוֹ עַל שָׂרָה וְלֹא עַל אַבְרָהָם, וְתִמְצָא כִּי אַבְרָהָם בְּעֵת הַבְּשׂוֹרָה צָחַק, מַה שֶׁאֵין כֵּן שָׂרָה לֹא צָחֲקָה בְּעֵת שֶׁנִּתְבַּשְּׂרָה אֶלָּא בְּעֵת שֶׁרָאֲתָה עֶדְנָה, כְּאָמְרוֹ ״וַתִּצְחַק שָׂרָה וְגוֹ׳ אַחֲרֵי בְלוֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה״, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי לֹא נִתְאַמֵּת אֶצְלָהּ הַבְטָחַת הַלֵּדָה עַד שֶׁרָאֲתָה הַשִּׁנּוּי, וְעַל זֶה הִקְפִּיד ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ לָמָּה זֶּה צָחֲקָה, פֵּרוּשׁ: עַל צְחוֹק זֶה אֲנִי מַקְפִּיד וְלֹא עַל צְחוֹק שֶׁלְּךָ, וְהַטַּעַם כִּי צְחוֹק זֶה כַּוָּנָתָהּ לוֹמַר ״הַאַף אֻמְנָם״ שֶׁנִּתְאַמֵּת אֶצְלָהּ אַחַר מַעֲשֶׂה שֶׁתֵּלֵד, וְזֶה יַגִּיד כִּי לֹא הֶאֱמִינָה וְלֹא סָמְכָה דַּעְתָּהּ עַל הַבְטָחָתִי אוֹתָהּ כִּי הוּא דְּבַר פֶּלֶא, ״הֲיִפָּלֵא מֵה׳ דָּבָר״ וְגוֹ׳:
בראשית יח:יג · פירוש ד
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
וַאֲנִי זָקַנְתִּי וְגוֹ׳. קָשֶׁה אֵיךְ יוֹצִיא ה׳ דָּבָר מִפִּיו יִתְבָּרַךְ מַה שֶׁלֹּא הָיָה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פז.) כִּי מִכָּאן שֶׁמְּשַׁנִּים מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן לְעֵרֶךְ רוֹמְמוּת אֲמִתּוּת יִתְבָּרַךְ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצָאוֹת אֱמֶת לֹא יְדַבֵּר חַס וְשָׁלוֹם מַה שֶׁלֹּא הָיָה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁהַהַקְפָּדָה הָיְתָה עַל שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה שֶׁתֵּלֵד לְצַד זִקְנָתָהּ כְּאָמְרוֹ ״אַחֲרֵי בְלוֹתִי״ עַד שֶׁרָאֲתָה שֶׁשָּׁבָה לִימֵי עֲלוּמֶיהָ ה׳ אֱמֶת וּדְבָרָיו אֱמֶת. וְדִיֵּק לוֹמַר טַעַם שֶׁהִקְפִּיד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה קוֹדֶם שֶׁנִּתְעַדְּנָה, וַהֲגַם שֶׁשָּׂרָה הוֹסִיפָה עוֹד לוֹמַר ״וַאדֹנִי זָקֵן״, זֶה הָיָה אַחַר שֶׁהִצְדִּיקָה בַּהַבְטָחָה כִּי הָיְתָה לָהּ עֶדְנָה, צָחֲקָה פֵּרוּשׁ שָׂמְחָה, וְאָמְרָה שִׁיר וְשֶׁבַח לְאֵל עֶלְיוֹן שֶׁאַחַר בְּלוֹתָהּ הָיְתָה לָהּ עֶדְנָה, שֶׁזֶּה יַגִּיד כִּי שָׁבָה לִימֵי עֲלוּמֶיהָ לָלֶדֶת, וְהוֹסִיפָה לְהַגְדִּיל חֶסֶד אֵל בְּאָמְרָהּ ״וַאדֹנִי זָקֵן״, וְאַף עַל פִּי כֵן נִסֵּי אֵל נוֹסְסוּ עָלֶיהָ, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁאַחַר שֶׁרָאֲתָה עֶדְנָה לֹא תְּפַקְפֵּק בַּדָּבָר, וְלֹא אָמְרָה ״וַאדֹנִי זָקֵן״ אֶלָּא לְהוֹדוֹת עַל נִפְלְאוֹתָיו:
בראשית יח:יד · פירוש א
הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהֹוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃
לַמּוֹעֵד אָשׁוּב וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר הַהַבְטָחָה, לְבַל יַחְשׁוֹב אַבְרָהָם כִּי לְצַד הַקְפָּדַת ה׳ עַל שָׂרָה יָשׁוּב ה׳ מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלָיו, לָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי הַבְטָחָתוֹ יִשְׁמוֹר כָּעֵת חַיָּה וְגוֹ׳:
בראשית כב:א · פירוש ג
וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם. טַעַם הַקְּרִיאָה, לְהוֹדִיעוֹ קוֹדֶם כִּי בָּא הָאֱלֹהִים לִשְׁאוֹל מִמֶּנּוּ דָּבָר גָּדוֹל, וְהֵבִין אַבְרָהָם וְאָמַר אֵלָיו הִנֵּנִי, פֵּירוּשׁ הֲרֵינִי מוּכָן לְכָל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלַי:
בראשית כו:ב · פירוש א
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר סְתָם לְקַבֵּל עָלָיו אִמְרֵי קָדוֹשׁ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֹאמַר אֵלָיו, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ, וְלִטּוֹל שָׂכָר עַל הַדָּבָר, כִּי רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת יְדִידָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית יב:א) ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״, וְסָמוּךְ הִזְכִּירָהּ לוֹ דִּכְתִיב (בראשית יב:ה) ״לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנָעַן״.
בראשית כו:ו · פירוש א
וַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר׃
וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר. לוֹמַר שֶׁקִּיֵּם מַאֲמַר הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא וּבִטֵּל מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁקָּדְמָה לוֹ.
בראשית כו:יז · פירוש א
וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃
וַיִּחַן בְּנַחַל גְּרָר. כִּי לֹא רָצָה לַעֲקוֹר אֶת דִּירָתוֹ מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים בְּהֶחְלֵט, לְצַד מִצְוַת הַמֶּלֶךְ מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם הִיא לֵאמֹר (בראשית כו:ג) ״גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת״. וַהֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁהַמָּקוֹם הַהוּא לֹא הָיָה בִּכְלַל מַה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״שְׁכֹן בָּאָרֶץ״, אַף עַל פִּי כֵן אָנוּס הָיָה מֵהַמֶּלֶךְ אֲדוֹן הָאָרֶץ. וְאוּלַי כִּי עָשָׂה ה׳ כָּכָה לְנִסָּיוֹן, שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת״, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נְתָנוּהוּ אֲפִלּוּ לָשֶׁבֶת שָׁם כְּאַחַד הָעָם, אִם לֹא יְהַרְהֵר אַחַר הַשְּׁכִינָה, וּכְמוֹ כֵן עָשָׂה לְאַבְרָהָם.
בראשית כו:כד · פירוש א
וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ כִּֽי־אִתְּךָ֣ אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֙יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי׃
אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ וגו׳, פֵּירוּשׁ: לֶהֱיוֹת שֶׁרָאָה הַשְׁפָּלָה מִמֶּלֶךְ פְּלִשְׁתִּים שֶׁגֵּרְשׁוֹ מֵאַרְצוֹ וְלֹא יָדַע אָן יִפְנֶה, חָשׁ כִּי ה׳ עֲזָבוֹ. לָזֶה אָמַר ״אַל תִּירָא, לֹא עֲזַבְתִּיךָ, אִתְּךָ אָנִי״.
בראשית כז:יג · פירוש א
וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־לִֽי׃
עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרָהּ בְּנִי אַחַר שֶׁעִמּוֹ הָיְתָה מְדַבֶּרֶת, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁהוֹצֵאתָ אַתָּה מִפִּיךָ עַתָּה, וְשִׁעוּר הַתֵּבָה קְלָלָה שֶׁקִּלַּלְתָּ בְּנִי, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא.) קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי וְגוֹ׳, וְלָזֶה חָשְׁשָׁה וְלָבְשָׁה הִיא גְּרַם קְלָלָה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, וְאִם לֹא [הָיְתָה] אוֹמֶרֶת ״בְּנִי״ הָיָה נִשְׁמָע קְלָלָה שֶׁיְּקַלְּלוֹ אָבִיו:
בראשית כח:כ · פירוש ב
וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
אִם יִהְיֶה וְגוֹ׳. ״אִם״ זֶה תִּתְפָּרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא פרק ד׳ משנה ה׳) בַּפְּסוּקִים (שמות כא:ל) ״אִם כֹּפֶר״, ״אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה״ (שמות כב:כד), שֶׁאֵינוֹ סָפֵק אֶלָּא וַדַּאי, וּכְאִלּוּ אָמַר ״כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה זֶה״ וְגוֹ׳ (מכילתא סוף פרשת יתרו).
בראשית כח:כ · פירוש ג
וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אִם תַּסְכִּים מִדַּת הַדִּין עַל הַדָּבָר, וְהוּא אָמְרוֹ אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים, כִּי לֹא דִּבֵּר אֵלָיו אֶלָּא מִמִּדַּת הָרַחֲמִים, דִּכְתִיב ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב וְגוֹ׳ הִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ״, וְדָבָר יָדוּעַ כִּי מִדַּת הָרַחֲמִים תַּסְכִּים לְהֵיטִיב וּמִדַּת הַדִּין תְּעַכֵּב בַּדָּבָר, לָזֶה אָמַר ״אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳:
בראשית לא:ה · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֵֽאלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖ה עִמָּדִֽי׃
וַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְאִם תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם נָכוֹן כִּי הוּא רוֹאֶה כִּי שֶׁלְּךָ גָּדוֹל מִשֶּׁלּוֹ וּפָרַצְתָּ מְאוֹד, לָזֶה אָמַר וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי וְזוֹ בְּרָכָה מֵאֵת ה׳.
בראשית לא:מב · פירוש א
לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עׇנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃
לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לוֹמַר ״אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שְׁנֵי עִנְיָנִים: אֶחָד, לִהְיוֹתוֹ אֱלֹהֵי אָבִי עָמַד לִי וְהִצִּילַנִי מִיָּדְךָ בִּזְכוּת אָבִי. וְהַשֵּׁנִי, לִהְיוֹתוֹ בַּעַל הַיְּכֹלֶת וּמַשְׁגִּיחַ וְשׁוֹפֵט בְּצֶדֶק וּמַצִּיל עָשׁוּק, וְהוּא אָמְרוֹ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, פֵּרוּשׁ: אֱלֹהֵי שֶׁפִּרְסֵם אֱלֹהוּתוֹ וַאֲמִתָּתוֹ אַבְרָהָם וְהוֹדִיעַ בָּעוֹלָם נוֹרְאוֹתָיו, אֲשֶׁר הוּא הַבּוֹרֵא הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ וְשׁוֹפֵט בְּצֶדֶק, וְזוּלַת זֶה אִם הָיָה לְאָבִי אֱלֹהִים אַחֵר לֹא הָיָה מַצִּיל מִיָּדְךָ, כִּי כַּמָּה אֱלֹהוֹת יֵשׁ שֶׁלֹּא יוֹעִילוּ לְעוֹבְדֵיהֶם, אֵין כֵּאלֹהֵינוּ בָּרוּךְ הוּא.
בראשית לה:א · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־אֵ֖ל וְשֶׁב־שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבׇ֨רְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃
קוּם עֲלֵה וְגוֹ׳ וְשֶׁב שָׁם וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״וְשֶׁב שָׁם״ פֵּרוּשׁ: הֲגַם שֶׁהוּא מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, שֵׁב שָׁם וְלֹא תִפְחַד מֵהֶם.
בראשית מ:ח · פירוש ב
וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי׃
הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים. רוֹצֶה לוֹמַר כִּי הוּא יִפְתּוֹר. וְנִתְחַכֵּם שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּהוּ כִּי מִתְגַּדֵּל בַּדָּבָר, וְאָמַר כִּי ה׳ יֵשׁ לוֹ פּוֹתְרֵי חֲלוֹמוֹת הַרְבֵּה וְהוּא אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״סַפְּרוּ נָא לִי״.
בראשית מ:יד · פירוש א
כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃
כִּי אִם זְכַרְתַּנִי וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהִתְנָה עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם הַפִּתְרוֹן הַטּוֹב אֶלָּא בִּתְנַאי ״אִם זְכַרְתַּנִי״, וְטַעַם יוֹסֵף שֶׁשָּׂם בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ לְצַד כִּי רָאָה חֲלוֹמוֹ יַגִּיד בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, כִּי יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְגֶפֶן כְּאָמְרָם בְּפָסוּק (חולין צב.) וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנַי וְגוֹ׳, וְאִם לֹא בָּא הַחֲלוֹם אֶלָּא לְדָבָר הַנּוֹגֵעַ לְשַׂר הַמַּשְׁקִים הָיָה דַּי לַה׳ לְהַרְאוֹתוֹ שֶׁנּוֹתֵן הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה, אֶלָּא וַדַּאי הֶרְאוּהוּ עַל יוֹסֵף שֶׁהוּא הַגֶּפֶן שֶׁהָיָה לְפָנָיו שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר. וְאָמְרוֹ וְהִיא כְפֹרַחַת פֵּרוּשׁ שֶׁתַּפְרִיחַ וְתַעֲלֶה הַגֶּפֶן. נִצָּהּ פֵּרוּשׁ יִתְעַלֶּה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה. וְהוּא שֶׁהוֹדִיעוֹ מִכְּלַל הַפִּתְרוֹן וְאָמַר לוֹ ״כִּי אִם זְכַרְתַּנִי״ וְגוֹ׳.
בראשית מ:יד · פירוש ב
כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃
וְאַחַר הָאֱמֶת כֵּן הָיָה, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְעַלָּה יוֹסֵף, וְסָבַר יוֹסֵף שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ הַדָּבָר הַנֶּאֱמַר לוֹ בַּחֲלוֹם וְגִלָּה לוֹ סוֹדוֹ. וְטַעַם שֶׁנֶּעֱנַשׁ יוֹסֵף, כִּי טָעָה בְּחָשְׁבוֹ כִּי מֵרְצוֹנוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים תִּהְיֶה מַעֲלַת יוֹסֵף, וְלֹא כֵן הוּא, שֶׁאֱמֶת כִּי ה׳ יַעֲשֶׂה הַדָּבָר עַל יָדוֹ אֲבָל לֹא לִרְצוֹנוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁעַל כָּרְחוֹ דִּבֵּר אֶל פַּרְעֹה ״וְשָׁם אִתָּנוּ״ (בראשית מא:יב). וּבְמַרְאֵה הַחֲלוֹם שֶׁהוֹדִיעוֹ הַדָּבָר לְשַׂר הַמַּשְׁקִים כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּשֵּׂר יוֹסֵף בַּדָּבָר, לֹא שֶׁיָּשִׂים בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ.
בראשית מא:טז · פירוש א
וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃
וַיַּעַן יוֹסֵף לֵאמֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֵשִׁיבוֹ לְמַה שֶׁטָּעַן בְּתֵיבַת לֵאמֹר כִּי הוּא אוֹמֵר לִשְׁמֹעַ חֲלוֹם לִפְתּוֹר, בִּלְעָדַי לֹא הָיוּ כֵן הַדְּבָרִים, וּמַה שֶׁאָמַר הוּא כִּי אֱלֹהִים יַמְצִיא פִּתְרוֹנִים לַחֲלוֹמוֹת עַל יַד בְּנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכֵּן אָמַר יוֹסֵף לְשַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים (בראשית מ:ח) ״הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים״, פֵּרוּשׁ, לֹא יֶחְסְרוּ הַפִּתְרוֹנִים, וְאָמַר ״סַפְּרוּ לִי״ אוּלַי יִמָּצֵא פִּתְרוֹן, וּלְעוֹלָם אֵינוֹ מְיַחֵד עַצְמוֹ לוֹמַר כִּי הוּא מְפַשֵּׁר חֲלוֹמוֹת, וּכְמוֹ כֵן הוּא אוֹמֵר לוֹ אֱלֹהִים יַעֲנֶה וְגוֹ׳. וְהֻצְרַךְ לוֹמַר ״יַעֲנֶה שְׁלוֹם״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יַקְפִּיד אִם יִהְיֶה פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם מַגִּיד רָעָתוֹ, כִּי מֵה׳ מַעֲנֵה דָּבָר, וְלֹא יַקְפִּיד לוֹמַר כִּי הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה. וְנָתַן טַעַם בְּאָמְרוֹ ״שְׁלוֹם פַּרְעֹה״ כִּי הַמֶּלֶךְ יִשְׁתַּנֶּה בְּדָבָר זֶה, וְלָזֶה אִם יַגִּיד רַע לֹא מִמֶּנּוּ יֵצְאוּ הַדְּבָרִים, וּכְמוֹ כֵן הוּא אָמְרוֹ עַתָּה אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.
בראשית מא:טז · פירוש ב
וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֱלֹהִים יַעֲנֶה, כִּי אֵין סֵדֶר אוֹפֶן פִּתְרוֹנוֹ כְּסֵדֶר פִּתְרוֹן בַּר הֶדְיָא (ברכות נו.) וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁיַּטֶּה הַחֲלוֹם לַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ, אֶלָּא אֲמִתּוּת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים, וְלָזֶה אָמַר ״אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳:
בראשית מו:ו · פירוש א
וַיִּקְח֣וּ אֶת־מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה יַעֲקֹ֖ב וְכׇל־זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ׃
וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן בִּתְחִלַּת הַנְּסִיעָה כְּשֶׁאָמַר (בראשית מו:א) ״וַיִּסַּע״ וְגוֹ׳. אוּלַי כִּי מִקּוֹדֶם לֹא נָסְעוּ אֶלָּא לְלַוּוֹת יַעֲקֹב גַּם לִרְאוֹת פְּנֵי יוֹסֵף, אַךְ אַחַר מַרְאֵה הַנְּבוּאָה נִתְגַּלָּה לָהֶם כִּי מַסְכִּים אֵל עֶלְיוֹן שֶׁיָּגוּרוּ שָׁם בְּמִצְרַיִם עַד יוֹם שֶׁיִּרְצֶה לְהַעֲלוֹתָם מִשָּׁם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק ״אָנֹכִי אֵרֵד וְאָנֹכִי״ בָּזֶה הִסְכִּימוּ לְהוֹלִיךְ עִמָּם כָּל מִקְנֵיהֶם וּלְבוּשָׁם וְגוֹמֵר. גַּם הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הֲגַם שֶׁיָּדְעוּ כִּי שָׁם צִוָּה ה׳ הַגָּלוּת לֹא הִקְשׁוּ עָרְפָּם וְלֹא נִמְנְעוּ חָס וְשָׁלוֹם מִלְּקַיֵּם שְׁטַר חוֹב הַגָּלוּת, אֶלָּא נָשְׂאוּ טַפָּם וְגוֹ׳ וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה.
בראשית מז:כט · פירוש טז
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
עוֹד בְּדֶרֶךְ רֶמֶז נִתְכַּוֵּן לִרְמֹז לוֹ, לִהְיוֹת שֶׁכָּל הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ עַד עַתָּה הָיָה דָּן בּוֹ שְׁנֵי צְדָדִין: הָאֶחָד, שֶׁעוֹשֶׂה לְצַד שֶׁמָּצָא יַעֲקֹב חֵן בְּעֵינָיו לֹא לְתַכְלִית סִבָּה, וְזֶה יִהְיֶה מִצַּד הָאַהֲבָה הַנְּכוֹנָה וּמִתְיַחֶסֶת לִמְצִיאוּת חֵן. וְהַשֵּׁנִי, כִּי עָשָׂה לְצַד הַחִיּוּב שֶׁהוּא מְחֻיָּב לָזוּן אָבִיו כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, וְחֶרְפָּה הִיא לוֹ לְהַטִּיל אָבִיו וְאֶחָיו עַל הַזּוּלַת וְלִרְאוֹתָם חַסְרֵי לֶחֶם וּמָזוֹן. לָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי הַדָּבָר שֶׁהוּא בְּסָפֵק מַה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ, יִתְבָּרֵר הַסָּפֵק בְּמַה שֶׁשּׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ עַתָּה. אִם עַתָּה יַעֲשֶׂה לוֹ חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ, נוֹדַע הַדָּבָר לְמַפְרֵעַ כִּי מַה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ מֵהַטּוֹבוֹת הוּא לְצַד שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינָיו בְּאַהֲבָה וּרְצוֹן הַלֵּב, כִּי דָּבָר שֶׁשּׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ הַפַּעַם הַזֹּאת אֵינוֹ דָּבָר שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹתוֹ זוּלַת אִם אַהֲבָתוֹ נְכוֹנָה וּשְׁלֵמָה וְיַחְפֹּץ לְהֵטִיבוֹ, וְזֶה הוּא גִּלּוּי עַל הֶעָבָר כִּי ״מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ״. וְאִם לָאו, יִתְבָּרֵר הַדָּבָר כִּי טַעַם הַחֶסֶד הָעוֹבֵר הוּא לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁכָּתַבְנוּ, וּבָזֶה יְדֻיַּק אָמְרוֹ מָצָאתִי לְשׁוֹן עָבָר.
בראשית מח:ט · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרְכֵֽם׃
אֲשֶׁר נָתַן לִי וְגוֹ׳. דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים כְּשֶׁזּוֹכְרִים הַטּוֹב אֲשֶׁר הִגִּיעָם חוֹלְקִים כָּבוֹד לַה׳, כִּי הוּא הַנּוֹתֵן, כְּאָמְרוֹ (בראשית ל״ג:ה׳) ״הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳:

שמות

שמות ב:כה · פירוש א
וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֖דַע אֱלֹהִֽים׃ {ס}        
וַיַּרְא וְגוֹ׳ וַיֵּדַע וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁצָּעֲקוּ וְעָלְתָה צַעֲקָתָם זָכַר ה׳ בְּרִית הָאָבוֹת, וְזֶה הָיָה סִבָּה לִפְנוֹת לָהֶם וְלִרְאוֹת אוֹתָם, כִּי רְאִיַּת ה׳ בַּמִּצְטַעֵר תּוֹעִיל לַהֲסָרַת הַצַּעַר, כִּי הוּא רַחְמָן מָלֵא רַחֲמִים וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיֵּדַע״ וְגוֹ׳ בְּלַעַ״ז אפיאד״ו. וְתִמְצָא כִּי בְּעֵת כַּעֲסוֹ יַסְתִּיר פָּנָיו, וְהוּא אָמְרוֹ (דברים לא:יח) ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיֵּדַע דְּבָרִים נִסְתָּרִים שֶׁהֵרֵעוּ.
שמות ג:ז · פירוש י
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעוֹ כִּי יָדַעְתִּי מַכְאוֹבָיו, פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁקִּבְּלָם מֵהַצּוֹעֲקִים אֶלָּא הִכִּיר וְיָדַע שִׁעוּר הַמַּכְאוֹבִים, וְדָבָר זֶה יְחַיֵּב לְצַד מִדּוֹתָיו לְהַצִּיל, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיַּרְא אֱלֹהִים״, כִּי לְצַד רְאִיָּתוֹ בְּצָרַת הַנִּבְרָאִים יִתְרַבּוּ רַחֲמָיו לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, וּכְמוֹ כֵן הַדְּבָרִים שֶׁבְּאֶמְצָעוּת יְדִיעַת הַמַּכְאוֹב שֶׁל יְדִידָיו יִתְרַבּוּ רַחֲמָיו, וּמִכָּל קִבּוּץ הַטְּעָמִים אָמַר וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ.
שמות ג:יח · פירוש א
וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ. טַעַם אָמְרוֹ לְקוֹלֶךָ יְכַוֵּן לְהוֹדִיעוֹ כִּי יַאֲמִינוּ וִיקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ, הֲגַם שֶׁלֹּא יֹאמַר לָהֶם מַה שְּׁמוֹ. וְלָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״וְשָׁמְעוּ לִדְבָרֶיךָ״ אוֹ ״אֵלֶיךָ״, עֲדַיִן יֵשׁ בַּנִּשְׁמָע כִּי טַעַם הַקַּבָּלָה לְצַד דְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מִמֶּנּוּ. וּמֵאָמְרוֹ לְקוֹלֶךָ, הִנֵּה הַקּוֹל הוּא מֻגְבָּל הֱיוֹתוֹ מֵאָדָם הַמּוֹצִיאוֹ לֹא מִזּוּלָתוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַדְּבָרִים שֶׁיִּתָּכְנוּ לְהָאוֹמֵר אוֹתָם וְהֵם דִּבְרֵי הַזּוּלַת. לָזֶה אָמַר לְקוֹלֶךָ, פֵּרוּשׁ, כִּי כְּשֶׁיּוֹצִיא קוֹלוֹ קוֹל מְבַשֵּׂר יְקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ, וּבָזֶה שָׁלַל שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר מְעַכֵּב לָהֶם הָאֱמוּנָה, לֹא שְׁאֵלַת הַשֵּׁם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים.
שמות ג:יח · פירוש ו
וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי זֶה הָיָה לְחַזֵּק לְבָבָם בַּאֲמִתּוּת הַגְּאֻלָּה, וְאֵין זֶה עִקָּר. וּלְדַרְכֵּנוּ כַּפְתּוֹר וָפֶרַח, כִּי הֻצְרַךְ ה׳ לוֹמַר לָהֶם הַטַּעַם שֶׁהוּא הַסּוֹבֵב שֶׁיֹּאמְרוּ ״נֵלְכָה דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים״ וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה ״וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה״ וְגוֹ׳ לְצַד שֶׁדַּעְתָּם לַחְזוֹר. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר עוֹד תֵּבַת ״וְעַתָּה״.
שמות ד:א · פירוש א
וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
וַיַּעַן מֹשֶׁה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה מָקוֹם לְטַעֲנַת ״לֹא יַאֲמִינוּ״ אַחַר שֶׁהִבְטִיחוֹ ה׳ וְאָמַר ״וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ״. עוֹד, לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״לֹא יַאֲמִינוּ וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי״? וְהָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁאָדָם בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן, לֹא סָמַךְ לִבּוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁיַּצְדִּיקוּ בֶּאֱמוּנָה. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִשְׁמְעוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ שְׁמִיעַת קוֹלוֹ לֹא יִרְצוּ לִשְׁמֹעַ. וְאֵין דֶּרֶךְ זֶה מַסְפִּיק בְּכַוָּנַת הַכָּתוּב, כִּי לֹא הָיָה לוֹ לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְלַחְשֹׁד כָּל כָּךְ בְּיִשְׂרָאֵל. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ הֵן וְלֹא אָמַר ״אִם לֹא״ וְגוֹ׳.
שמות ד:א · פירוש ה
וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִתְרַגֵּשׁ מֹשֶׁה לִטְעוֹן טַעֲנָה זוֹ ״הֵן לֹא יַאֲמִינוּ״, אֶלָּא לְצַד שֶׁאָמַר ה׳ לוֹ דָּבָר חָדָשׁ מַה שֶׁלֹּא שָׁמַע מִקּוֹדֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה״. אָמַר, מֵעַתָּה מַשְׁכַּחַת לָהּ שֶׁלֹּא יַחְשִׁיב פַּרְעֹה שְׁלִיחוּתוֹ וְלֹא יְשַׁלְּחֵם, אִם כֵּן ״הֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי״, וּכְשֶׁיִּתְרַבֶּה הַשְּׁלִיחוּת וְלֹא יְשַׁלַּח יוֹסִיפוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלִי, וְהַטַּעַם כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ וְגוֹ׳, שֶׁאִם הָיוּ הַדְּבָרִים מֵאֵל עֶלְיוֹן מִי הוּא זֶה שֶׁיְּמָאֵן לַעֲשׂוֹת דְּבָרָיו וְלֹא יַשְׁחִית לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר (מלכים א יד:י), אֶלָּא וַדַּאי כִּי לֹא ה׳ שְׁלָחֲךָ, וַאֲפִלּוּ נְבוּאָה לֹא הִשַּׂגְתָּ.
שמות ד:ה · פירוש א
לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
לְמַעַן יַאֲמִינוּ וְגוֹ׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם. טַעַם אָמְרוֹ ״אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם״ וְגוֹ׳ פַּעַם אַחַר פַּעַם. אוּלַי שֶׁרָמַז כִּי מֵהַנִּמְנָע שֶׁתִּהְיֶה שְׁלִיטַת הָאָדָם בִּבְחִינַת הַנָּחָשׁ כְּחֶזְיוֹן הָאוֹת, אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּגְלָה אֵלָיו אֱלֹהֵי אֲבוֹת הָעוֹלָם, וְלָזֶה יִהְיֶה הַדָּבָר לְאוֹת כִּי נִרְאָה אֵלָיו אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם וְגוֹ׳:
שמות ד:ט · פירוש א
וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃
וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ. וְכִי יֵשׁ סָפֵק לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעוֹד, וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר ״וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ״? וְאוּלַי שֶׁשִּׁעוּר הַדְּבָרִים כָּךְ הוּא: וְהָיָה אִם עֲדַיִן תָּחוּשׁ עוֹד וְלֹא יַסְפִּיק לְךָ טַעַם זֶה לוֹמַר שֶׁבּוֹ וַדַּאי יַאֲמִינוּ.
שמות ד:ט · פירוש ב
וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ לְהָסִיר גַּם סָפֵק שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, וְהוּא דִּלְמָא לֹא יַחְלִיטוּ יִשְׂרָאֵל הָאֱמוּנָה בְּלִבָּם הֲגַם שֶׁבִּפְנֵיהֶם לֹא יֻכַּר הֶעְדֵּר הָאֱמוּנָה, לָזֶה אָמַר ״אִם לֹא יַאֲמִינוּ״ וְגוֹ׳, וְסָפֵק זֶה אֵינוֹ יוּכַל לְהִתְבָּרֵר לְמֹשֶׁה לוֹמַר עָלָיו מִי אִיכָּא סְפֵיקָא קַמֵּי שְׁמַיָּא לוֹמַר ״אִם לֹא״, שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב, וּבָא הָאָדוֹן לְהָסִיר מִמֶּנּוּ סְפֵק הַכְחָשַׁת הָאֱמוּנָה בְּלֵב יִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת שְׁלֹשׁ הָאוֹתוֹת.
שמות ו:ג · פירוש א
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהִזְכִּירָם בִּפְרָטוּת, לְצַד שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ בּוֹ בְּחִינָה מְעֻלָּה. אֶל אַבְרָהָם שֶׁנִּתְעַלָּה לְצַד שֶׁהוּא אֲשֶׁר הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ תְּחִלָּה מִבְּלִי שֶׁיַּקְדִּים אֵלָיו דָּבָר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא כָּל מִי שֶׁקָּדַם לוֹ יְדִיעָה מֵהַבּוֹרֵא מִמַּעֲשָׂיו וְהַנְהָגָתוֹ עִם בְּרוּאָיו אֵין לְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ כְּשֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ בָּחַר לוֹ יָהּ, כִּי כָל מַשְׂכִּיל יִבְחַר בַּטּוֹב וּבִפְרָט בַּטּוֹב הַשָּׁלֵם וְהֶעָרֵב וְהַמֻּפְלָא הוּא דֶּרֶךְ ה׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַבְרָהָם, כִּי דָּבַק בַּה׳ קוֹדֶם שֶׁיּוּכַּר אֶצְלוֹ מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְהַנְהָגָתוֹ, וּכְבָר כָּתַבְתִּי כִּי לְאַבְרָהָם לְמָנָה שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ (ישעיהו מא:ח) אוֹהֲבוֹ שֶׁל מָקוֹם, פֵּרוּשׁ אַהֲבַת הָאֱמֶת אַהֲבַת הַטּוֹב, כִּי הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִכִּיר מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַנִּסְיוֹנוֹת הַגְּדוֹלוֹת, אַף עַל פִּי כֵן דָּבַק בַּה׳ וַאֲהָבוֹ וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹ.
שמות ו:ד · פירוש ב
וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־גָּ֥רוּ בָֽהּ׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי דָּבָר זֶה הוּא דָּבָר שֶׁה׳ בָּרוּךְ הוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, מִלְּבַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם בְּאֵל שַׁדַּי וְהִבְטִיחָם, עוֹד לוֹ שֶׁקִּיֵּם עִמָּהֶם שְׁבוּעָה וְכוּ׳, וּמֵעַתָּה צָרִיךְ לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ וְהַדָּבָר בְּהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת. וּבָזֶה תֶּחֱזַקְנָה יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה כְּשֶׁיֵּדַע כִּי דָּבָר זֶה אֵין לוֹ מְנִיעָה מִלִּהְיוֹת כֵּן. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר הֱשִׁיבוֹ עַל מַה שֶׁטָּעַן מֹשֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ לְעַכֵּב הַשְּׁלִיחוּת עַד עֵת קֵץ וֶהֱשִׁיבוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ אֲנִי ה׳ כִּי לֹא יוּכַל לִסְבּוֹל לִכְבּוֹשׁ אֶת רַחֲמָיו, עֲדַיִן יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּתְעַצֵּל מֹשֶׁה בִּגְמַר שְׁלִיחוּת הַיְּצִיאָה כְּשֶׁיִּרְאֶה כָּל חוֹזֶק לֵב פַּרְעֹה אוֹ עַל הַיָּם יֵרָתַע לַאֲחוֹרָיו, לָזֶה הוֹדִיעוֹ אֵל עֶלְיוֹן כִּי הַדְּבָרִים הֵם עָלָיו בְּתוֹקֶף הַשְּׁבוּעָה לָתֵת לָהֶם אֶת הָאָרֶץ.
שמות ו:ח · פירוש א
וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
וְהֵבֵאתִי וְגוֹ׳. קָשֶׁה, כִּי דִּבְרֵי אֵל עֶלְיוֹן דְּבָרוֹ טָהוֹר הוּא, כִּי יוֹצְאֵי מִצְרַיִם הֵם הַנִּכְנָסִים לָאָרֶץ, דִּכְתִיב: ״וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ״, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁכֵּן הָיָה, אֶלָּא וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵבִיא שָׁמָּה, אֲבָל כָּל דּוֹר יוֹצְאֵי מִצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה נָפְלוּ פִּגְרֵיהֶם בַּמִּדְבָּר. וְתִגְדַּל הַקֻּשְׁיָא לְמַה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ עַל כָּל הַדְּבָרִים בְּאָמְרוֹ ״לָכֵן״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ו,ד) אֵין ״לָכֵן״ אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה.
שמות ו:ח · פירוש ב
וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
וְנִרְאֶה כִּי מְקוֹר הַחָכְמָה נִתְחַכֵּם עַל קֻשְׁיָא זוֹ, וְקוֹדֶם אָמְרוֹ וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם וְגוֹ׳, אָמַר וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה׳ הַמּוֹצִיא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ תְּנַאי הוּא הַדָּבָר וּבָזֶה ״וְהֵבֵאתִי״ וְגוֹ׳, וְזוּלַת זֶה אִם תְּנַאֲצוּ ה׳ אֵין כָּאן הַבְטָחָה זוֹ. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן כָּתַב פְּרָט זֶה שֶׁל יְדִיעַת ה׳ וְגוֹ׳ בְּאֶמְצַע הַבְטָחוֹת הַטּוֹבוֹת, וְלֹא אִחֵר וְלֹא הִקְדִּים, לוֹמַר עַד כָּאן הוּא בִּשְׁבוּעָה בְּלֹא תְּנַאי, אֲבָל פְּרָט זֶה שֶׁל הֲבָאָתָם לָאָרֶץ תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וִידַעְתֶּם״ וְגוֹ׳, אָז ״הֵבֵאתִי״, וְזוּלַת זֶה יִהְיֶה מַה שֶׁיִּהְיֶה.
שמות ו:יב · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ {פ}
וְאוּלַי כִּי יִשְׁפּוֹט קַל וָחוֹמֶר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהֲגַם כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּקֹצֶר רוּחַ, יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: הָאַחַת שֶׁהֵם בַּעֲלֵי אֱמוּנָה וּמַכִּירִים מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁהַבְּשׂוֹרָה הִיא בְּשׂוֹרָה טוֹבָה וַעֲצוּמָה. וּשְׁתֵּי אֵלּוּ אֵינָם בְּפַרְעֹה, כִּי הוּא כָּפַר בָּעִקָּר וְאָמַר ״מִי ה׳״ חָס וְשָׁלוֹם, וְגַם דְּבָרִים הַמַּכְהִים אֶת עֵינָיו וְהַנּוֹקְבִים אֶת לִבּוֹ. וְאִם כֵּן קַל וָחוֹמֶר נָכוֹן הוּא, וּמָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁתֵּי מִדּוֹת הַנִּזְכָּרִים לֹא הִטָּה ה׳ לְבָבָם לִשְׁמֹעַ וְלֹא שָׁמְעוּ מִצַּד טַעַם כָּל שֶׁהוּא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קֹצֶר רוּחַ, וְאֵיךְ יִשְׁמַע פַּרְעֹה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי סִבּוֹת מוֹנְעוֹת מִמֶּנּוּ הַשְּׁמִיעָה, שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין כָּל עִקָּר וְהֵם דְּבָרִים שֶׁחוֹנְקִים אוֹתוֹ, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הֲגַם שֶׁאֵינוֹ קְצוּר רוּחַ. שֶׁקֹּצֶר רוּחַ שֶׁל פַּרְעֹה בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה וְגַם בְּדִבְרֵי הַמְשַׁלֵּחַ הוּא יוֹתֵר מִקַּצְרוּת רוּחַ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאִלּוּ הָיָה כֹּחַ בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה לְהַכְרִיחַ לְפַרְעֹה לִשְׁמֹעַ אֵלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים אֵלָיו הֲגַם הֱיוֹתָם בְּקֹצֶר רוּחַ. וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר הֵן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לְהַקְשׁוֹת מָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳, הֲלֹא יֵשׁ גַּם כֵּן לֵאמֹר לְהַכְרִיעַ הַבְּנָיָא הַהוּא כַּנִּזְכָּר.
שמות ו:יב · פירוש ה
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ {פ}
וְאָמְרוֹ וַאֲנִי עֲרַל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: וְעוֹד בָּהּ עֲצִרִיָּה כִּי הוּא עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְיֹאמַר פַּרְעֹה: אִם אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלִּיט וְכֹל יָכוֹל, לָמָּה לֹא רִפֵּא אֶת מֹשֶׁה?, וּבְעֵרֶךְ עִנְיָן זֶה גַּם כֵּן יִשְׁתַּנֶּה פַּרְעֹה מִיִּשְׂרָאֵל, לִהְיוֹתוֹ חֲסַר הָאֱמוּנָה בְּכָל שֶׁהוּא יְנַסֶּה לְהַרְחִיק הָאֱמוּנָה וּלְהַכְזִיבָהּ חָס וְשָׁלוֹם.
שמות ז:ו · פירוש ב
וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי כָל מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא הָיְתָה לְסִבַּת אֶמְצָעוּת שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר צִוָּה אוֹתָם ה׳, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ו:כה) ״וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ״, וְאָמְרוֹ כֵּן עָשׂוּ הוּא עַל גּוּף הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלֹּא הָיָה בְּשׁוּם שִׁנּוּי.
שמות ז:י · פירוש ב
וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת כִּי הָאוֹת יַגִּיד עַל חִזּוּק נְבוּאָתָם כְּדֵי שֶׁיֵּאָמְנוּ, הֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם כִּי לֹא עָשׂוּ הַדָּבָר לְצַד דָּבָר זֶה אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳. וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳, כִּי יוֹתֵר חָבִיב עַל הַצַּדִּיקִים עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳ מִכָּל רָצוֹן בָּעוֹלָם:
שמות ח:ו · פירוש ב
וַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּדְבָ֣רְךָ֔ לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי־אֵ֖ין כַּיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
אֶלָּא שֶׁכְּפִי דַּרְכֵּנוּ אֵין אָנוּ צְרִיכִין לָזֶה, כִּי רָצָה לִבְחוֹן הִתְפָּאֲרוּת מֹשֶׁה שֶׁאָמַר שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיַתְנֶה בִּתְפִלָּתוֹ עַל אֱלֹהָיו שֶׁיִּשְׁמַע תְּפִלָּתוֹ עַתָּה וְלֹא יַעֲשֶׂה כִּי אִם לְמָחָר, וְאֵין מִדָּה זוֹ אֲפִלּוּ בְּעוֹבֵד לְכוֹכָב וּמַזָּל. וְאָמַר לְמָחָר פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַכְשָׁיו וְיֹאמַר בִּתְפִלָּתוֹ כִּי לְמָחָר יָסִיר וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן הָרָשָׁע לְהַגְדִּיל הַנִּסָּיוֹן שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְהָסִיר וְלֹא יָסִיר עַד לְמָחָר. וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה עַל זֶה וְאָמַר כִּדְבָרְךָ נַעֲשֶׂה לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁיְּקַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ בִּתְנָאֶיהָ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ד:ז) ״כִּי מִי וְגוֹ׳ כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו״, וְלָזֶה תֵּכֶף וּמִיָּד יָצָא וְהִתְפַּלֵּל לַה׳. וְאֵין לָחוּשׁ וְלוֹמַר כִּי בַּמֶּה יְאַמֵּת פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר שֶׁהִתְפַּלֵּל אָז וְלֹא לְמָחָר בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, הִנֵּה לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה מִתְפַּלֵּל תּוֹךְ הַכְּרַךְ הָיוּ יוֹדְעִים זְמַן תְּפִלָּתוֹ וּכְשֶׁיָּצָא בְּאוֹתוֹ יוֹם וְלֹא לְמָחָר הִנֵּה הָאוֹת צוֹדֵק, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְגוֹ׳ מֵעִם פַּרְעֹה וַיִּצְעַק מֹשֶׁה וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ צָעַק שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד לַהֲסִירָם וְהַשֵּׁנִי לַהֲסִירָם לְמָחָר וְלֹא קֹדֶם, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״עַל דְּבַר הַצְּפַרְדְּעִים״, וְלֹא אָמַר ״וַיִּצְעַק וְגוֹ׳ לְהָסִיר הַצְּפַרְדְּעִים״, שֶׁאָז יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁתְּפִלָּתוֹ הָיְתָה עַל הַהֲסָרָה לְבַד בְּלֹא תְּנַאי הַזְּמַן, ״וַיַּעַשׂ ה׳ כִּדְבַר מֹשֶׁה״, פֵּרוּשׁ, בַּזְּמַן שֶׁאָמַר לוֹ, ״וַיָּסַר״ וְגוֹ׳.
שמות ט:יד · פירוש ג
כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כׇּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר אֵלָיו כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַכָּה זוֹ יַטֶּה לִבּוֹ לְהָבִין לְהַרְגִּישׁ בַּמַּגֵּפוֹת שֶׁהֵבִיא עָלָיו ה׳, יוּבַן כִּי בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא עַד עַתָּה לֹא הָיָה מַחְלִיט פַּרְעֹה בְּדַעְתּוֹ כִּי הֵם מֵאֱלֹהֵי הַיְּכֹלֶת וְהָיָה תּוֹלֶה בִּמְכַשְּׁפוּת וּמַעֲשֵׂה שֵׁדִים, וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁגַּם הַחַרְטוּמִּים עוֹשִׂים כֵּן. וַהֲגַם שֶׁהָיְתָה מַכָּה שֶׁאָמְרוּ הַחַרְטוּמִּים אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, יֵשׁ מָקוֹם לְפַרְעֹה לַחְשׁוֹב כִּי אֶפְשָׁר כִּי הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה לֹא הִשִּׂיגוּ הַשָּׂגַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בִּמְכַשְּׁפוּת וְאוֹמְרִים כֵּן, וּלְעוֹלָם יִמָּצֵא אָדָם מְכַשֵּׁף שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן. לָזֶה אָמַר אֵלָיו ה׳ כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת בְּאֶמְצָעוּת הַמַּכָּה אֲשֶׁר אָבִיא עָלֶיךָ אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפוֹתַי שֶׁכְּבָר הֵבֵאתִי עָלֶיךָ אֶל לִבְּךָ פֵּרוּשׁ שֶׁתֵּדַע כִּי לֹא מַעֲשֵׂה כִּשּׁוּף וְשֵׁדִים הֵמָּה אֶלָּא מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, וְהוּא אָמְרוֹ מַגֵּפוֹתַי בְּכִנּוּי הָעוֹשֶׂה אוֹתָם, כִּי בִּרְאוֹתְךָ מַכָּה נִפְלָאָה אֲשֶׁר אֵין יְכֹלֶת לְשֵׁד וְכִשּׁוּף לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ דּוֹמֶה דְּדוֹמֶה לְהוֹרִיד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם בְּפִלְאֵי פְּלָאוֹת אָז לָרִאשׁוֹנוֹת תִּתְבּוֹנֵן.
שמות ט:כא · פירוש א
וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ {פ}
וַאֲשֶׁר לֹא וְגוֹ׳ וַיַּעֲזֹב. טַעַם אָמְרוֹ וַיַּעֲזֹב בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, שִׁעוּר הַכָּתוּב כֵּן הוּא: וַאֲשֶׁר לֹא שָׁת לִבּוֹ בְּכָל הַקּוֹדֵם אֶל דְּבַר ה׳, הוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ אֲפִלּוּ בְּדָבָר כָּזֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֶפְסֵד בְּהַכְנָסָתָם הַבַּיְתָה וְהוּא עוֹמֵד לְהַפְסִיד קִנְיָנָיו, אַף עַל פִּי כֵן וַיַּעֲזֹב וְגוֹ׳ לְהַרְאוֹת כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה. וְהִצַּצְתִּי כִּי הַמִּצְרִיִּים מַכְעִיסִים הָיוּ אֶת הַמָּקוֹם, לֹא לְצַד שֶׁהָיוּ מַחְזִיקִים בְּיִשְׂרָאֵל לַעֲבוֹדָתָם הוּא שֶׁהָיוּ מְמָאֲנִים לְשַׁלְּחָם, וְהִנֵּה לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בּוֹ חָס וְשָׁלוֹם לְהוֹרִיד הַבָּרָד, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹרַת סָפֵק לֹא הָיָה אֶצְלָם שֶׁלֹּא חָשְׁשׁוּ לִשְׁמִירַת עַבְדֵיהֶם וּבְהֶמְתָּם. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ בְּשֵׁשׁ מַכּוֹת הַקּוֹדְמוֹת דְּבַר פֶּלֶא כָּזֶה, לֹא לָקְחוּ מֵהֶם שִׁעוּר כִּי יָכוֹל לָהּ וְנִרְאֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהוּא רָחוֹק שֶׁיָּכוֹל עֲשׂוֹהוּ.
שמות י:ב · פירוש ב
וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאׇזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא כִּי בָּא ה׳ לְהוֹדִיעַ כִּי אֵין תַּכְלִית הַכַּוָּנָה בַּהֲבָאַת הָאוֹתוֹת בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּפַרְעֹה, אֶלָּא לְחַזֵּק הָאוֹתוֹת שֶׁבָּהֶם עִקַּר הָאֱמוּנָה בְּלֵב יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָשׁוּם בַּל יִשָּׁכַח לָנֶצַח, כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה בְּקִרְבּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה יִהְיֶה בְּזִכְרוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וָעֶד. וְהַכַּוָּנָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת חוּלִּין (חולין עה:) בְּדִין בֶּן פְּקוּעָה, כָּל שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים יִהְיֶה מוּזְכָּר תָּמִיד, וּכְשֶׁיִּרְאוּ שֶׁאוֹכְלוֹ בְּלֹא שְׁחִיטָה לֹא יַחְשְׁדוּהוּ כִּי מוּזְכָּר הוּא בֵּינֵיהֶם, כִּי תְּרֵי תְּמִיהֵי מִדְכַּר דְּכִירֵי אִינְשֵׁי. וְהִנֵּה בְּאֶמְצָעוּת הַפֶּלֶא שֶׁיַּפְלִיא ה׳ לְהוֹדִיעָם כִּי הוּא שׁוֹלֵט בָּרוּחַ וּבַמַּיִם וּבֶעָפָר וּבְבַעֲלֵי חַיִּים וּבָאֵשׁ וּבָאֲוִיר וְכַדּוֹמֶה, אֵין זֶה מַסְפִּיק שֶׁיִּזָּכֵר הַדָּבָר בִּתְמִידוּת לְעוֹלָם לַחְקֹק הָאֱמוּנָה, אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹת הַפְלָאָה שְׁנִיָּה, כִּי יַפְלִיא ה׳ לְהָרַע אֶת פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו לְהַשְׁקוֹתָם כּוֹסוֹת לַעֲנָה מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵן לְכָל גּוֹי. וְזֶה לְךָ נְעִימוּת אִמְרֵי נֹעַם ״וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ״ עִנְיָן זֶה, וְהַסִּפּוּר מִן הַנִּמְנָע שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר תָּמִיד בְּזִכְרוֹנְךָ זוּלַת בְּאֶמְצָעוּת שְׁתֵּי תְּמִיהוֹת: הָאַחַת אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם הֲרֵי תְּמִיהָה אַחַת, הֲגַם שֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה לָהֶם צָרוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת וְהַטִּבְעִיּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן לְצַד רֹב הַצָּרוֹת וְהַמַּכּוֹת עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְכָל מַכָּה הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע וְחָמֵשׁ מַכּוֹת, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, הִנֵּה הַדָּבָר תָּמוּהַּ, וּתְמִיהָה זוֹ לְבַד לֹא דְּכִירֵי אִינְשֵׁי וְלֹא יְסַפְּרוּ מַעֲשֵׂה ה׳. וְאָמַר וְאֶת אֹתֹתַי, פֵּרוּשׁ, הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה ה׳ תְּמִיהָה שְׁנִיָּה, שֶׁגַּם בְּלֹא עִנְיַן מִצְרַיִם הָאוֹת מֵעַצְמוֹ הוּא דְּבַר פֶּלֶא, וּבְאֶמְצָעוּת שְׁתֵּי פְּלָאוֹת ״תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ״ וְגוֹ׳. וְתַכְלִית הַמְכֻוָּן בַּסִּפּוּר הוּא ״וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה׳״ וְאֵין עוֹד, וְתַכְזִיבוּ הָאֱמוּנוֹת זוּלַת זֶה. וְכֵן תִּמְצָא כְּשֶׁדִּבֵּר אִתָּנוּ ה׳ בָּרוּךְ הוּא בְּהַר סִינַי פֶּתַח דְּבָרָיו יִתְבָּרַךְ אָמַר ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וְזֶה לְךָ הָאוֹת, ״אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״, וְהוּא שֶׁהִקְדִּים דְּבָרָיו כָּאן וְאָמַר ״וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה׳״, כִּי יַכִּירוּ בָּזֶה בְּחוּשׁ הָרְאוּת צֶדֶק הָאֱמוּנָה מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג אָדָם מֵהָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם, בָּרוּךְ אֲשֶׁר כֵּן עָשָׂה לָנוּ.
שמות י:ז · פירוש א
וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד־מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֙נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַֽעַבְד֖וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם׃
עַד מָתַי יִהְיֶה וְגוֹ׳. לֹא שֶׁהִסְכִּימוּ לְשַׁלַּח יִשְׂרָאֵל בְּהֶחְלֵט, כִּי הַנְּבוּאָה שֶׁאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה ״הִכְבַּדְתִּי״ וְגוֹ׳ תַּכְחִישׁ זֶה, אֶלָּא שֶׁרָצוּ שֶׁיֵּלְכוּ בְּאֹפֶן שֶׁיַּחְזְרוּ וַדַּאי. וְלָזֶה תִּמְצָא כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ״ וְגוֹ׳ וְגֵרְשָׁם פַּרְעֹה, לֹא יָסְפוּ דַּבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה. גַּם פִּיהֶם עָנָה בָם כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בְּסֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה כִּי אֱלֹהֵי הָעִבְרִים הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא נָטָה יָדוֹ בָּהֶם לְשַׁלַּח יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹקְשִׁים בָּהֶם, וְאֵין לְךָ כְּפִירָה בַּאֲמִתּוּת הָעִנְיָן כָּזֶה.
שמות י:ז · פירוש ג
וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד־מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֙נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַֽעַבְד֖וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם׃
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב בַּמֶּה הִסְכִּימָה דַּעְתָּם עַל אֲבֵדַת מִצְרַיִם אַחַר כָּךְ, וְשָׁתְקוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. וּלְהָבִין הָעִנְיָן נַשְׂכִּיל בַּחֲקוֹר בָּעִנְיָן מַה הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו מִתְּחִלַּת הָעִנְיָן, הַאִם יֵשׁ שׁוֹטֶה גָּמוּר בָּעוֹלָם שֶׁיִּסְבּוֹל כָּל הָרָעוֹת וְהַצָּרוֹת הָהֵמָּה וְיַכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת, וְעוֹד לוֹ שֶׁלָּקָה אֱלוֹהוֹ וְסָפוּ מִקְנָיו וְאָבְדוּ צִמְחֵי אֲדָמָה, וְכִמְעַט סָפוּ תַמּוּ, כְּאָמְרוֹ ״הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם״? וּמִן הַסְּתָם לֹא יֵאָמֵן כִּי כָּל כָּךְ טִפֵּשׁ הָיָה, וַהֲגַם כִּי הִקְשָׁה ה׳ אֶת רוּחוֹ, עִם כָּל זֶה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה סְבָרָא שֶׁבָּהּ יִתְגַּלֶּה טִפְּשׁוּתוֹ. וְתִגְדַּל הַקֻּשְׁיָא בִּרְאוֹת כִּי לֹא שָׁאַל ה׳ מִמֶּנּוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם (שמות ג:יח) כִּי ה׳ לֹא אָמַר פְּרָט זֶה אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, עִם כָּל זֶה הֲרֵי בְּכָל שְׁלִיחוּתָיו לֹא אָמַר אֶלָּא (שמות ה:א) ״וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר״, ״וְיַעַבְדֻנִי״ (שמות ה:ג), זֶה יַגִּיד כִּי לֹא לַחֲלוּטִין יְצַו ה׳.
שמות י:ז · פירוש ד
וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד־מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֙נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַֽעַבְד֖וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם׃
וָאָבִין דָּבָר, כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר הִטְעָהוּ לְפַרְעֹה וּלְכָל עַמּוֹ אֹפֶן הַשְּׁלִיחוּת אֲשֶׁר שָׁלַח ה׳ לִשְׁלֹחַ יִשְׂרָאֵל לָחֹג בַּמִּדְבָּר, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא לָשׁוּב אַחַר כָּךְ. הֲרֵי הוּא גָּלוּי לְפַרְעֹה וּלְעַמּוֹ כִּי לֹא בְּהֶחְלֵט הוּא שׁוֹאֵל, וּמִזֶּה נָפַל הַטָּעוּת כִּי יֵשׁ בַּדָּבָר שְׁנֵי צְדָדִין: הָאֶחָד כִּי דְּבַר ה׳ אֱמֶת הוּא כִּי אֵינוֹ חָפֵץ אֶלָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְהַשֵּׁנִי כִּי הַדְּבָרִים בָּאוּ דֶּרֶךְ עָרְמָה וְאֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיאָם לַחֲלוּטִין. וּלְפִי זֶה הַדְּבָרִים מְעִידִים כִּי כִּבְיָכוֹל אֵין כֹּחַ בּוֹ לְהוֹצִיאָם בְּהֶחְלֵט, בַּר מִינָן, הָא לָמַדְתָּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעָה חַס וְשָׁלוֹם לָרָצוֹן אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְלָזֶה פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, לְצַד שְׁלִילַת עִקַּר הָאֱמוּנָה בָּהֶם, חָשְׁבוּ צַד הַשֵּׁנִי, וְלָזֶה הִקְשׁוּ עָרְפָּם וּמֵאֲנוּ לְקַבֵּל מַאֲמַר ה׳, כִּי אָמְרוּ אֵין בְּכֹחוֹ חַס וְחָלִילָה לְהַכְרִיחַ הֶכְרֵחַ גָּדוֹל, וְזֶה לְךָ הָאוֹת הַמֻּפְלָא שֶׁעָרוֹם יַעְרִים. וְלָזֶה הִקְשׁוּ לִבָּם, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ עֲבָדָיו שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁבַע מַכּוֹת וְהִתְרָה בְּמַכָּה שְׁמִינִית שֶׁל הָאַרְבֶּה, נָתְנוּ לֵב לְצַדֵּד צַד הָרִאשׁוֹן, כִּי הָאֱמֶת הוּא שֶׁטַּעְמוֹ שֶׁל הָאֱלוֹהַּ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לְהוֹצִיאָם לַחֲלוּטִין. וְהוּא אָמְרָם עַד מָתַי יִהְיֶה וְגוֹ׳ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין כַּוָּנַת ה׳ אֶלָּא עַל פְּרָט זֶה, וְהַטַּעַם שֶׁבּוֹ הִכְרַחְנוּ הַדָּבָר כִּי הִכַּרְנוּ כִּי כֹּל יָכוֹל, וְאִם הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁיֵּלְכוּ לַחֲלוּטִין הָיָה אוֹמֵר כֵּן בְּפֵרוּשׁ וִיאַבֵּד כָּל מְסָרֵב וּמְמָאֵן בִּדְבָרָיו. וְאָמְרוּ הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם בַּמַּכּוֹת אֲשֶׁר הִכָּה, הָא לָמַדְתָּ כִּי יָכוֹל הוּא לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וּלְפִי זֶה הִכְרִיחוּ שְׁנֵי דְבָרִים: הָאֶחָד שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא יֵלְכוּ בְּהֶחְלֵט, וְהִצְדִּיקוּ מִפִּלְאֵי הַמַּכּוֹת, כִּי אִם הָיָה ה׳ חָפֵץ לְהוֹצִיאָם בְּהֶחְלֵט – אֵין מִיָּדוֹ מַצִּיל.
שמות יג:יט · פירוש א
וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃
פָּקֹד יִפְקֹד וְגוֹ׳. טַעַם הַכֶּפֶל לְהַצְדִּיק אֱמוּנַת הַדָּבָר. וְזֶה שִׁעוּרוֹ ״פָּקֹד״ פֵּרוּשׁ, הַפְּקִידָה שֶׁהִבְטִיחַ ה׳ וַדַּאי ״יִפְקֹד״. עוֹד יִרְצֶה לִרְמֹז עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: עַל הַרְחָקַת הַנֶּזֶק, הִיא הַצָּלָתָם מֵעֹנִי מִצְרַיִם וּמֵעוֹל סֻבֳּלָם, וְהַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁיֵּצְאוּ בְּרֹב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית טו:יד) ״וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל״. וְטַעַם שֶׁרָמַז לָהֶם דָּבָר זֶה לְפִי שֶׁהוּא נוֹגֵעַ לַשְּׁבוּעָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר זֶה סִבָּה לִמְנִיעָה לְבַל יַעֲלוּ עַצְמוֹתָיו לְצַד שֶׁיִּהְיוּ טְרוּדִים בַּאֲסִיפַת הוֹן וּטְעִינַת כֶּסֶף וְזָהָב כִּי יִרְבֶּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בכורות ה:) שֶׁאֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעַן עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים מִכֶּסֶף וְזָהָב שֶׁל מִצְרַיִם, וְזֶה יִהְיֶה סִבָּה לִמְנִיעַת הַדָּבָר. לָזֶה אָמַר הַשְׁבֵּעַ וְגוֹ׳ לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד גַּם פְּקִידַת הָעֹשֶׁר, וְאַף עַל פִּי כֵן תִּדְחֲקוּ עַצְמְכֶם וְתִסְבְּלוּ עַצְמוֹתַי, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מֵאֶמְצָעוּת כֵּן הֶפְסֵד כְּשִׁעוּר מַשָּׂאוֹ מִכֶּסֶף וְזָהָב. וְתִמְצָא שֶׁכֵּן עָשָׂה מֹשֶׁה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פ״כ) שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁיִּטְעֹן כֶּסֶף וְזָהָב טָעַן אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף בִּמְקוֹמוֹ וְנָטַל שְׂכָרוֹ עַל הַדָּבָר.
שמות יד:ב · פירוש א
דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם׃
דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְיָשֻׁבוּ וְגוֹ׳. הִנֵּה כָּל רוֹאֶה יִקְהֶה בָּזֶה לָמָּה יִצְטָרֵךְ ה׳ לְהַעֲרִים חָס וְשָׁלוֹם עַל הַדָּבָר, וְהוּא עָשֹׂה יַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ בְּלֵב פַּרְעֹה לִרְדּוֹף?
שמות יד:ב · פירוש ב
דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם׃
אָכֵן בְּהַשְׂכִּיל בְּמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ בִּידִיעַת מִדַּת הַבּוֹרֵא כִּי חָפֵץ לְמַעַן צַדֵּק יִשְׂרָאֵל, הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁנִּתְחַכֵּם לְבַל יִכָּשְׁלוּ בְּהַכְעָסָה לַבּוֹרֵא וְיֹאמְרוּ דִּבְרֵי נִיאוּץ שֶׁאָמְרוּ אַחַר כָּךְ (שמות יד:יא) ״הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים וְגוֹ׳ הֲלֹא וְגוֹ׳ טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳. וְנִתְחַכֵּם ה׳ וְעָשָׂה דָּבָר מֻרְגָּשׁ וּמֻכָּר לָהֶם כִּי ה׳ יָעַץ עַל פַּרְעֹה רָעָה וּמִתְחַכֵּם אֵלָיו לְהוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם לִרְדֹּף אֶת יִשְׂרָאֵל לְהִכָּבֵד בּוֹ. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְיִשְׂרָאֵל לָחוּשׁ לְפַרְעֹה, וְאַדְרַבָּה יָחִילוּ דְּרָכָיו לִרְאוֹת נִקְמָתָם בּוֹ, וְלֹא הִסְפִּיק לַבּוֹרֵא לוֹמַר לָהֶם הַדְּבָרִים בַּפֶּה לְבַד כִּי הוּא יְחַזֵּק לֵב פַּרְעֹה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם כִּי לֹא יַעֲשׂוּ הַדְּבָרִים בָּהֶם רֹשֶׁם, וּבִרְאוֹת אוֹתוֹ יִרְעֲשׁוּ וְיִתְּנוּ רֹאשׁ לָשׁוּב אֵלָיו מִמּוֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם. לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיַחֲנוּ וְיַעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה הַמּוּכָן לִרְדֹּף פַּרְעֹה אַחֲרֵיהֶם, וְדָבָר זֶה יַרְגִּישֵׁם וְיַעֲשֶׂה בָּהֶם רֹשֶׁם כִּי הֵם הֵם הָעוֹשִׂים הֲכָנָה בְּהַרְגָּשָׁה רְעוּשָׁה שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם וְלַחֲנוֹת בְּמָקוֹם מְיֻחָד שֶׁמִּמֶּנּוּ יִטְעֶה פַּרְעֹה לִרְדֹּף אוֹתָם, וּבָזֶה לֹא יִפְחַד לִבָּם, וּבְבוֹאוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל כִּי יֶחֱזֶה נָקָם בְּאוֹיְבוֹ. וְתִמְצָא שֶׁאַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִיל בְּהֶחְלֵט. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בִּרְאוֹתוֹ, וּמִזֶּה תַּקִּישׁ מַה הָיוּ עוֹשִׂים זוּלַת הַחֲזָרָה, וְהָבֵן.
שמות יד:ה · פירוש ד
וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵ֠ךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעׇבְדֵֽנוּ׃
עוֹד נִרְאֶה עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בֹּא (שמות י:ז) כִּי טַעַם שֶׁהִקְשׁוּ עָרְפָּם פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו הוּא לְחָשְׁבָם כִּי דִּבְרֵי ה׳ בְּדֶרֶךְ זֶה הֵם דֶּרֶךְ עָרְמָה, וְזֶה יַגִּיד כִּי לֹא יוּכַל עֲשׂוֹת כָּל חֶפְצוֹ חָס וְשָׁלוֹם. וְהִנֵּה בְּיוֹם הַכּוֹת ה׳ אוֹתָם מַכַּת בְּכוֹרוֹת וַיְמַדְּדֵם פְּגָרִים מֵתִים, רָעֲשׁוּ וְרָעֲדוּ וְהִצְדִּיקוּ הַדְּבָרִים כִּי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כֹּל יָכוֹל לְהַחֲרִיב עוֹלָם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִצְרַיִם. וּלְפִי סְבָרָא זוֹ יִתְחַיְּבוּ לוֹמַר כִּי מַה שֶׁאָמַר ה׳ ״דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים״ אֵין עָרְמָה חָס וְשָׁלוֹם אֶלָּא אֱמֶת יֶהְגֶּה, וְהוֹכָחַת פַּרְעֹה מִמַּה שֶׁהוֹלְכִים כֻּלָּם יַחַד אֵינָהּ הוֹכָחָה, כַּטַּעַם הָאָמוּר בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה (שם) ״כִּי חַג ה׳״ וְגוֹ׳. וְזֶה הָיָה לָהֶם לְמִשְׁעָן שֶׁהִשְׁאִילוּ מָמוֹנָם לְיִשְׂרָאֵל וְהוֹנָם, כִּי נִתְחַזֵּק בְּלִבָּם כִּי שׁוֹב יָשׁוּבוּ יִשְׂרָאֵל מִצְרַיִם. גַּם לֹא חָשְׁשׁוּ כִּי עָשָׂה ה׳ הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ זֶה כְּדֵי שֶׁיַּשְׁאִילוּם, לְצַד שֶׁהִכִּירוּ שֶׁהָיָה ה׳ יָכוֹל לְהַכְרִיחָם גַּם עַל זֶה לָתֵת כָּל מָמוֹנָם. וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פי״ד) שֶׁגִּלּוּ מַצְפּוּנֵיהֶם בִּימֵי חֹשֶׁךְ מִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם בָּזֶה, וְאִם כֵּן מִטַּעַם זֶה הָיָה לָהֶם לִטּוֹל הַכֹּל בְּאֵין רוֹאֶה.
שמות יד:י · פירוש ב
וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃
וּלְהָבִין הַכָּתוּב יֵשׁ לְהָעִיר הֶעָרָה גְּדוֹלָה בְּדִבְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֹשֶׁה ״הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים וְגוֹ׳ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ״ וְגוֹ׳, כְּנִשְׁמָע שֶׁהַדָּבָר לָהֶם חָדָשׁ, וְאֵין זֶה אֱמֶת, כִּי כְּבָר הוֹדִיעָם ה׳ כִּי יְחַזֵּק לִבּוֹ לִרְדֹּף לְהִכָּבֵד בּוֹ, וֶהֱעִירָם בָּזֶה בַּמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר צִוָּה לָהֶם עֲשׂוֹת שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיַחֲנוּ וְגוֹ׳ כְּדֵי שֶׁיִּטְעֶה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וַיַּעֲשׂוּ כֵן, הֲרֵי הֵכִינוּ עַצְמָם לְהַטְעוֹתוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, אִם כֵּן מִנַּיִן נִכְנַס לָהֶם הַפַּחַד? לוּ יְהִי שֶׁרָאוּ שֶׁבָּא בְּכֹחַ גָּדוֹל שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב וְגוֹ׳, אֲשֶׁר אֶפְשָׁר כִּי לֹא חָשְׁבוּ מִקּוֹדֶם שֶׁהָיוּ לָהֶם כָּל כָּךְ חוֹזֶק, אַף עַל פִּי כֵן כְּבָר הִבְטִיחָם ה׳ כִּי הוּא הַמְחַזֵּק לִבּוֹ לְהִכָּבֵד בּוֹ וְהֵם סִיְּעוּ בַּדָּבָר.
שמות יד:יג · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָ֒אוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛פוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם׃
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם. נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ הַיּוֹם לְהָסִיר מִלִּבָּם חֲשַׁשׁ מַה שֶׁעָבַר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁאָרַךְ קֵץ הַגְּאֻלָּה מִיּוֹם שֶׁהִתְחִילָה הַבְּשׂוֹרָה עַד גְּמַר הַדָּבָר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, לָזֶה אָמַר לָהֶם כִּי לֹא יַאֲרִיךְ זְמַן מִלְחָמָה זוֹ, אֶלָּא הֵן הַיּוֹם יַעֲשֶׂה ה׳ הַתְּשׁוּעָה.
שמות יד:יג · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָ֒אוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛פוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם׃
אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם וְגוֹ׳ – כַּוָּנַת מַאֲמָר זֶה אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָסִיר מֵהֶם הַפַּחַד עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, בְּאָמְרוֹ: הֲלֹא מַה שֶׁרְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם הוּא לְצַד שֶׁלֹּא תּוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. לְטַעַם זֶה הוּא שֶׁהֱבִיאָם ה׳ וְהֶרְאָה ה׳ אוֹתָם לָכֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לָכֶם שׁוּם מֵחוּשׁ מֵהֶם לְעוֹלָם, וְהוּא מַאֲמָר הַקּוֹדֵם שֶׁאָמַר לָהֶם (שמות יד:ד) ״וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה״ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁרָאוּ הַשַּׂר, גַּם אוֹתוֹ יִתְמַדֵּד לִפְנֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה.
שמות יד:יד · פירוש א
יְהֹוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן׃ {פ}
ה׳ יִלָּחֵם לָכֶם. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהַפַּחַד שֶׁנָּפַל אֲלֵיהֶם הוּא מֵהַשַּׂר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״וּפַרְעֹה הִקְרִיב״, לָזֶה אָמַר לָהֶם: בִּשְׁלָמָא אִם הָיוּ הֵם הַלּוֹחֲמִים, יְשַׁעֲרוּ כִּי עָצוּם הוּא מֵהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן לְצַד שֶׁה׳ הוּא הַלּוֹחֵם, אֵין לָחוּשׁ לְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בּוֹ.
שמות יד:טו · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מַה־תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַאֲמָרָם ז״ל (שמות רבה כא,ז) שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ נְתוּנִין בַּדִּין ״מַה אֵלּוּ אַף אֵלּוּ״. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא כִּי כֹּחַ הָרַחֲמִים הוּא מַעֲשִׂים טוֹבִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לְמַטָּה יוֹסִיפוּ כֹּחַ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וּלְהֵיפֶךְ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים יְמַעֲטוּ הַכֹּחַ, וְהוּא אָמְרוֹ (דברים לב:יח) ״צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״. וְהִנֵּה לְצַד שֶׁרָאָה אֵל עֶלְיוֹן כִּי יִשְׂרָאֵל קִטְרְגָה עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין, וְהֵן אֱמֶת כִּי חָפֵץ ה׳ לְצַדֵּק יִשְׂרָאֵל אֲבָל אֵין כֹּחַ בָּרַחֲמִים לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם כַּנִּזְכָּר, אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר לְמֹשֶׁה תְּשׁוּבָה נִצַּחַת מַה תִּצְעַק אֵלָי, פֵּרוּשׁ כִּי אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בְּיָדִי הֲגַם שֶׁאֲנִי חָפֵץ עֲשׂוֹת נֵס כֵּיוָן שֶׁהֵם אֵינָם רְאוּיִים, מִדַּת הַדִּין מוֹנַעַת וְאֵין כֹּחַ בָּרַחֲמִים כְּנֶגֶד מִדַּת הַדִּין הַמּוֹנַעַת. וְאָמַר אֵלָיו דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה לְהַגְבִּיר צַד הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִתְעַצְּמוּ בֶּאֱמוּנָה בְּכָל לִבָּם וְיִסְּעוּ אֶל הַיָּם קֹדֶם שֶׁיֵּחָלֵק עַל סְמַךְ הַבִּטָּחוֹן כִּי אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָהֶם נֵס, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה תִּתְגַּבֵּר הָרַחֲמִים. וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ, פֵּרוּשׁ בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה הַטּוֹב נַעֲשֶׂה לָהֶם הַנֵּס וּבָקַע הַיָּם, כִּי גָּדוֹל הַבִּטָּחוֹן וְהָאֱמוּנָה הַלָּז לְהַכְרִיעָם לְטוֹבָה. וְתִמְצָא שֶׁכֵּן הָיָה, וְצַדִּיק הָרִאשׁוֹן הוּא נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְנִכְנַס עַד גְּרוֹנוֹ וְלֹא נִבְקַע הַיָּם עַד שֶׁאָמַר ״כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ״ כְּמַאֲמָרָם ז״ל (סוטה לז,א). וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַכְּתוּבִים עַל נָכוֹן. וְנִרְאֶה לִי לוֹמַר כִּי רָשַׁם ה׳ לוֹמַר לָהֶם טַעַם תִּגְבֹּרֶת הַדִּין עֲלֵיהֶם לְצַד שֶׁהֵם הִמְעִיטוּ בְּלִבָּם הָאֱמוּנָה וְאָמְרוּ ״הֲלֹא טוֹב לָנוּ אֶת עֲבוֹד מִצְרַיִם״, לָזֶה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת כְּנֶגֶד עָוֹן זֶה הַצְדָּקַת הָאֱמוּנָה בְּכָל תּוֹקֶף. גַּם בָּזֶה רְמָזָם לָדַעַת הַסּוֹבֵב תִּגְבֹּרֶת הַדִּין מֵחָדָשׁ.
שמות יד:יז · פירוש א
וַאֲנִ֗י הִנְנִ֤י מְחַזֵּק֙ אֶת־לֵ֣ב מִצְרַ֔יִם וְיָבֹ֖אוּ אַחֲרֵיהֶ֑ם וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכׇל־חֵיל֔וֹ בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃
וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק וְגוֹ׳. בְּחֶמְלַת ה׳ עֲלֵיהֶם נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעָם קֹדֶם, לְבַל יִפְחֲדוּ בִּרְאוֹתָם כִּי הַיָּם נִשְׁאָר חָלוּק לִפְנֵי הַמִּצְרִיִּים כְּסֵדֶר שֶׁהָיָה חָלוּק לִפְנֵיהֶם, יָשׁוּבוּ לַחְשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת וּלְהַמְעִיט הָאֱמוּנָה בְּלִבָּם, וְיֹאמְרוּ הִנֵּה הֵמָּה עוֹלִים אַחֲרֵינוּ וְיִירְאוּ מְאֹד. לָזֶה הוֹדִיעָם וְאָמַר לָהֶם: דְּעוּ לָכֶם כִּי מִמֶּנִּי הָיוּ הַדְּבָרִים לְהִכָּבֵד בּוֹ, וַאֲנִי פּוֹרֵשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלֵיהֶם.
שמות יד:כט · פירוש א
וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ וְגוֹ׳. טַעַם הוֹדָעַת דָּבָר זֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, אוּלַי כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁיָּדְעוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם הָיוּ לָהֶם חוֹמָה וְגוֹ׳, וְהֵם יָרְדוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ, וּבָזֶה יָדְעוּ ה׳, כְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ (שמות יד:יח) ״וְיָדְעוּ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, וְזוּלַת זֶה לֹא יַרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר. וְצֵא וּלְמַד (אבן עזרא שמות יד:כז) מִמַּה שֶׁטָּעוּ מֵהַמְשׁוּגָּעִים וְאָמְרוּ כִּי מֹשֶׁה הָיָה יוֹדֵעַ שָׁעוֹת שֶׁבּוֹ יִתְמַעֵט הַיָּם וְכוּ׳, וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ עֵת וְהַמִּצְרִים לֹא יָדְעוּ וְנִטְבְּעוּ, וּמוֹפֵת זֶה יָסִיר שִׁגְעוֹן דַּעַת זוֹ, כִּי הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם חוֹמָה – שְׁנֵי סִימָנִים אֵלּוּ יַעַקְרוּ הַכְחָשַׁת הַנֵּס, וְהֶרְאָם ה׳ לַנִּטְבָּעִים.
שמות יד:לא · פירוש א
וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְהֹוָ֑ה וַֽיַּאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיהֹוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ {פ}
וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה׳ – פֵּרוּשׁ, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, אֲבָל יִרְאַת הָעוֹנֶשׁ מִן הַסְּתָם הָיְתָה לָהֶם קוֹדֶם בְּמִצְרַיִם. וּלְפִי מַה שֶׁהוֹכַחְנוּ בְּפָרָשַׁת (שמות י״ב:מ״ג) ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ כִּי לֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִצְווֹת הַמֶּלֶךְ, אִם כֵּן אֲפִילוּ יִרְאַת הָעוֹנֶשׁ לֹא הָיְתָה לָהֶם עַד שֶׁרָאוּ הַיָּד הַגְּדוֹלָה וַיִּירְאוּ וְגוֹ׳, וְעַל כָּל פָּנִים בְּיִרְאַת הָרוֹמְמוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, מֵאָמְרוֹ ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וַיִּירְאוּ״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ וַיַּאֲמִינוּ כִּי זֶה תַּשְׁלוּם הָאֱמוּנָה בָּהֶם.
שמות טו:א · פירוש א
אָ֣ז יָשִֽׁיר־מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר        אָשִׁ֤ירָה לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה        ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃        
אָז יָשִׁיר. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אָז״, אֶלָּא ״וַיָּשַׁר מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וְהַדָּבָר מוּבָן כִּי אָז שׁוֹרְרוּ. אָכֵן יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ הֲכָנַת הַמֻּשָּׂג, כִּי כְּשֶׁנִּכְנְסָה בְּלִבָּם יִרְאַת הָרוֹמְמוּת וְהָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, אָז זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
שמות טז:ד · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃
וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי וְגוֹ׳. לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״לֵאמֹר״. גַּם הִתְחִיל לְדַבֵּר נוֹכֵחַ וְסִיֵּם נִסְתָּר ״וְיָצָא הָעָם״ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא עה,א) כִּי הַמָּן הָיָה יוֹרֵד לַצַּדִּיקִים פֶּתַח אָהֳלוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לָצֵאת אַחֲרָיו, וְלִשְׁאָר הָעָם הָיָה יוֹרֵד בְּמָקוֹם אַחֵר וְהָיוּ יוֹצְאִים לִלְקוֹט, וְהוּא אָמְרוֹ הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּאֵין צֹרֶךְ לָצֵאת לִלְקוֹט, אֲבָל הָעָם יֵצְאוּ וְיִלְקְטוּ. כְּנֶגֶד מַה שֶׁלֹּא בָּטְחוּ וְקָדְמוּ לִשְׁאוֹל יַשִּׂיגוּהוּ בְּטוֹרַח.
שמות טז:ד · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃
לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ וְגוֹ׳. כִּי לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם לֹא יִצְטָרֵךְ שׁוּם תִּקּוּן, וּבָזֶה יִהְיוּ פְּנוּיִם מִכֹּל, וְאֶרְאֶה הֲיֵלֵךְ וְגוֹ׳.
שמות טז:ד · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־לֹֽא׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ טַעַם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ, כְּשֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לוֹ בְּכָל יוֹם לִמְזוֹנוֹתָיו:
שמות טז:ו · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהֹוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עֶרֶב וִידַעְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל דִּבְּרוּ בְּדֶרֶךְ הַחְלָטַת הַמְּנִיעָה שֶׁיִּמְצְאוּ בָּשָׂר בַּמִּדְבָּר, בְּאָמְרָם ״מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ״ וְגוֹ׳, וְלֹא שָׁאֲלוּ הַדָּבָר קוֹדֶם זֶה – יַגִּיד כִּי הָיָה לָהֶם הַדָּבָר בִּלְתִּי אֶפְשָׁר. לָזֶה אָמַר לָהֶם ״עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי ה׳״ וְגוֹ׳, כִּי עַד עַתָּה אֵינְכֶם יוֹדְעִים הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מַה נּוֹרָא מַעֲשָׂיו, וְלֹא לְקַחְתֶּם יְדִיעָה מֵהַמַּסּוֹת הַגְּדוֹלוֹת כִּי כֹּל יָכוֹל, עַכְשָׁיו מֵחָדָשׁ תַּכִּירוּהוּ. וְכַוָּנַת דְּבָרָיו הוּא לְשֵׁבֶט מוּסָר, כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם וְגוֹ׳ (ישעיהו מד:יח). וְטַעַם שֶׁלֹּא תָּלָה הַיְדִיעָה אֶלָּא בְּמַעֲשֵׂה עֶרֶב וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בֹּקֶר, לְצַד שֶׁהוּא הַמֻּפְלָג אֶצְלָם בַּמְּנִיעָה. וְאָמַר וִידַעְתֶּם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד שֶׁתּוּסַר יִרְאַת מָוֶת בָּרָעָב, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ מֻפְלָא כְּמַעֲשֵׂה ה׳ הַנּוֹרָא הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
שמות טז:כב · פירוש ד
וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כׇּל־נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
וְנִרְאֶה כִּי נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה בַּחֲקִירַת חָכָם לָמָּה לֹא רָצָה ה׳ שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים לְיִשְׂרָאֵל, וְהִשְׂכִּיל כִּי טַעְמוֹ הוּא שֶׁחָפֵץ ה׳ לִנְטֹעַ בָּהֶם נֶטַע אֱמוּנַת וְהַצְדָּקַת מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁתִּהְיֶה קַבָּלָתָהּ וִידִיעָתָהּ מִמֶּנּוּ אֵל עֶלְיוֹן שֶׁלֹּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ תְּחִלָּה, אֶלָּא כְּשֶׁיֵּצְאוּ לִלְקֹט כְּמִנְהָגָם שִׁעוּר הָרָגִיל לְיוֹמוֹ וְיָמֹדּוּ וְיִמְצְאוּ פִּי שְׁנַיִם מֵהָרָגִיל יוֹם יוֹם, יִרְאוּ רְאִיָּה חוּשִׁיִּית וְשִׂכְלִיִּית כִּי ה׳ מְצַוֶּה לָהֶם לְבַל יִטְרְחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת וּמַזְמִין לָהֶם מִיּוֹם שִׁשִּׁי צֹרֶךְ יוֹם שְׁבִיעִי, כְּדֵי שֶׁבָּזֶה תִּהְיֶה מִצְוָה זוֹ אֶצְלָם מְקֻבֶּלֶת בְּתוֹסֶפֶת קַבָּלַת הָרָצוֹן וּמוֹרָא גָּדוֹל מֵעֲבוֹר עָלֶיהָ לְצַד שֶׁמַּעֲלָתָהּ גְּדוֹלָה, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כה,יא) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְלָזֶה לֹא צִוָּה לָהֶם תְּחִלָּה עַל הַשַּׁבָּת מֹשֶׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְכַוְּנוּ לְהַרְבּוֹת בַּלְּקִיטָה וְיִלְקְטוּ כְּמִשְׁפָּט יוֹם יוֹם וְיֵעָשֶׂה לָהֶם הַנֵּס לִמְצֹא בְּכִפְלַיִם, אֵין זֶה אֶלָּא מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים אֲשֶׁר יְשִׂיחֵם לִשְׁמֹר שַׁבָּת.
שמות יז:ב · פירוש א
וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־תְּנַסּ֖וּן אֶת־יְהֹוָֽה׃
וַיָּרֶב הָעָם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְהַמְּרִיבָה הוּא שֶׁאָמְרוּ לָהֶם בְּדֶרֶךְ זֶה ״תְּנוּ לָנוּ מַיִם״, וְכִי מֹשֶׁה יֵשׁ לוֹ מַיִם לָתֵת לָהֶם? אֵין זֶה אֶלָּא מְרִיבָה, שֶׁאִם הָיְתָה כַּוָּנָתָם לִשְׁאוֹל כִּי יִצְעַק אֶל ה׳, הָיָה לָהֶם לוֹמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו (במדבר כא:ז) כְּשֶׁשָּׁלַח ה׳ בָּהֶם נְחָשִׁים שְׂרָפִים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ תּוֹבְעִים הַמַּיִם כְּמִי שֶׁתּוֹבֵעַ חוֹב מֵחֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר לוֹ תֵּן לִי מַה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי, וְאָמְרוּ לְשׁוֹן רַבִּים וְדִבְרֵיהֶם עִם מֹשֶׁה לְבַד, כָּאן כָּלְלוּ לַה׳. וְלָזֶה אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת ה׳. וְאָמַר בְּסֵדֶר זֶה כִּי בְּעֵרֶךְ ה׳ כְּבָר יָדְעוּ כִּי כׁל יָכוֹל, אֶלָּא מְנַסִּים אִם יֵשׁ בְּקִרְבָּם.
שמות יז:ג · פירוש ב
וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃
וְנִרְאֶה כִּי ה׳ נִסָּה אוֹתָם לְהַדְרִיכָם לָשֵׂאת עֵינֵיהֶם וּלְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה׳, כִּי זֶה עִקָּר גָּדוֹל בָּאֱמוּנָה וּבְהַשְׁלָמַת הַנֶּפֶשׁ. וְתִמְצָא שֶׁנִּתְחַכֵּם ה׳ עַל הַדָּבָר וְלֹא נָתַן לָהֶם מָן יוֹם לְחֹדֶשׁ אֶלָּא דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן מָנַע מֵהֶם הַנֵּס עַד שֶׁיִּתְחַנְּנוּ לְמוּל קוֹנָם וְיִשְׁמַע צַעֲקָתָם. וּמוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בִּמְקוֹם שֶׁיִּצְעֲקוּ לַה׳ הָיוּ מְרִיבִין עִם מֹשֶׁה, וּכְשֶׁתָּקַף עֲלֵיהֶם הַצִּמָּאוֹן, וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה. לָזֶה סִדֵּר הַכָּתוּב סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה ״וַיִּצְמָא וְגוֹ׳ וַיָּלֶן״ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא עָשׂוּ דָּבָר זוּלַת זֶה – הָא לָמַדְתָּ כִּי לֹא צָעֲקוּ לַה׳. וְכֵן הֵעִיד הַכָּתוּב עַל נַסּוֹתָם וְגוֹ׳ ״הֲיֵשׁ ה׳ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן״ – הָא לָמַדְתָּ כִּי לֹא הָיוּ מַצְדִּיקִים בַּהַשְׁגָּחָה. וְהֵן הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא הָיָה מַכְרִיחָם לִצְעֹק אֵלָיו וּלְהָסִיר הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה בְּאֶמְצָעוּת תֹּקֶף הַצִּמָּאוֹן, וְכָל זֶה הִשְׂכִּיל וְהֵבִין מֹשֶׁה, וְלָזֶה לֹא הִתְפַּלֵּל אֶל ה׳ וְהָיָה מְצַפֶּה לְתִקְוַת הָאָדוֹן מֵהֶם. וּכְשֶׁרָאָה כִּי גָּדוֹל הַכְּאֵב אָמַר לִפְנֵי ה׳ מַה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה, פֵּרוּשׁ, מַה אֶעֱשֶׂה לָהֶם לְהַרְחִיק תְּלוּנָתָם מֵעָלַי. וּמִזֶּה תֵּדַע כִּי הִרְגִּישׁ מֹשֶׁה כִּי אֵין דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּתְפִלָּה, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה מִתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה עַל הַיָּם, וְלוּ יְהִי שֶׁלֹּא נַעֲנָה הָיָה מוֹסִיף בִּתְפִלָּה עַד שֶׁיַּעֲנֵהוּ ה׳. וְטָעַן עוֹד לִפְנֵי ה׳ עוֹד מְעַט וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אִם תּוֹסִיף לְצַעֲרָם עוֹד מְעַט תּוֹלְדוֹת הַדָּבָר שֶׁתֵּצֵא מֵהֶם הִיא וּסְקָלֻנִי, וְלוּ יְהִי שֶׁאַחַר תּוֹסִיף לְצַעֲרָם עַד שֶׁיִּצְעֲקוּ לְפָנֶיךָ בִּבְכִיָּה רַבָּה וְתֵצֵא כַּוָּנַת ה׳ לַפֹּעַל, אֲבָל בֵּינֵי בֵּינֵי וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה בִּסְקִילָה, וְזוֹ טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת.
שמות יז:ג · פירוש ג
וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־בָּנַ֥י וְאֶת־מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב אֵיךְ עַם ה׳ הָרוֹאִים דְּבָרִים הַמֻּפְלָאִים וְהַנּוֹרָאִים בְּמִצְרַיִם וְעַל הַיָּם וּבַמִּדְבָּר, יִטְעוּ בַּדָּבָר וְלֹא יִצְעֲקוּ אֶל ה׳, וַהֲלֹא הֵם הַמַּכִּירִים תּוֹעֶלֶת הַצְּעָקָה כִּי שָׁמַע אֶת נַאֲקָתָם בְּמִצְרַיִם (שמות ב:כג). וְאוּלַי כִּי דַּעְתָּם הָיָה שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לִתְפִלָּה עַל הַדָּבָר כָּל שֶׁה׳ יֶשְׁנוֹ בְּתוֹכָם, כִּי אַחַר שֶׁהֱבִיאָם לַמִּדְבָּר פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא הֱבִיאָם אֶלָּא לְסַפֵּק צָרְכָּם, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲלֹא הֵמָּה אֲבוּדִים וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִתְפִלָּה, וְאֵין זֶה אֶלָּא שֶׁאֵין ה׳ בְּקִרְבָּם, וְהוּא הַנִּסָּיוֹן שֶׁאָמְרוּ ״הֲיֵשׁ ה׳ בְּקִרְבֵּנוּ״ וְגוֹ׳.
שמות יז:ה · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃
אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ וְגוֹ׳. וְזֶה יִהְיֶה לְנֵס עָצוּם, כִּי זֶה אֲשֶׁר הִבְאִישׁ הַמַּיִם הַנִּמְצָאִים וַעֲשָׂאָם דָּם, יִפְעוֹל בְּכֹחַ עֶלְיוֹן פְּעֻלָּה נֶגְדִּיִּת שֶׁיַּמְצִיא מַיִם לִשְׁתּוֹת הָעָם. וְיֵשׁ בָּזֶה הַכְחָשׁוֹת מֻפְלָאוֹת מְנַגְּדוֹת לַמִּתְחַכְּמִים לְהַכְחִישׁ כִּי הֵם פִּלְאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּמַטֶּה זֶה תִּבָּקַע קַרְקַפְתּוֹ הַחוֹשֶׁבֶת זָרוֹת.
שמות כ:ב · פירוש ב
אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃
עוֹד יְכַוֵּן ה׳ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ – הִנֵּה הִזְכִּיר בִּתְחִלַּת דִּבְרֵי ה׳ שְׁנֵי עִנְיָנִים: הָאֶחָד הֱיוֹתוֹ ה׳ בָּרוּךְ הוּא שֵׁם הֲוָיָ״ה, זֶה יַגִּיד הָאֱמוּנָה כִּי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וּבְמַאֲמָרוֹ הָיָה כָּל הֹוֶה וְכָל מַה שֶׁהָיָה וּמַה שֶׁיִּהְיֶה, גַּם יַגִּיד עַל הֲוָיָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיָה וְהֹוֶה וְיִהְיֶה. וְהַשֵּׁנִי אָמַר ״אֱלֹהֶיךָ״, פֵּרוּשׁ שֶׁעֲלֵיהֶם לְקַבֵּל מַאֲמָרוֹ וּגְזֵרוֹתָיו, וְכָל הַמַּמְרֶה אֶת פִּיו יַכֶּנּוּ אֱלוֹהַּ. וּכְנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ בָּא הָאֱלֹקִים לְהַכְרִיחַ כָּל אַחַת מֵהֶם בְּהוֹכָחָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ טַעֲנָה. כְּנֶגֶד אָמְרוֹ אָנֹכִי ה׳, זֶה לְךָ הָאוֹת אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. דַּע כִּי בְּאֶמְצָעוּת יְצִיאַת מִצְרַיִם הֻכְחֲשׁוּ כָּל הַדּוֹבְרִים שֶׁקֶר שֶׁיֵּשׁ חָס וְשָׁלוֹם אֱמוּנָה זוּלָתוֹ, כִּי הֻכְחֲשׁוּ הַמְּאוֹרוֹת כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה בְּהַחְשִׁיךְ ה׳ מְאוֹרָם, הֻכְחֲשׁוּ הַיַּמִּים כִּי ה׳ עָשָׂה בָּהֶם אוֹתוֹת וַהֲפָכָם לְדָם, הֻכְחֲשָׁה הָאָרֶץ בְּהַכּוֹתָהּ ה׳ וַתִּשְׁרֹץ שְׁרָצִים רָעִים, הֻכְחֲשׁוּ בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם וּבְמַזָּלָם חוֹזֶק, הֻכְחֲשׁוּ כָּל אֱלוֹהוֹת בַּעֲשׂוֹת ה׳ בָּהֶם שְׁפָטִים, הֲרֵי כִּי ה׳ הוּא אֲדוֹן כָּל הֹוֶה וְשׁוֹלֵט עַל הֹוֶה וּמַכְחִידוֹ וְגוֹזֵר עַל אַיִן וְיִהְיֶה כַּאֲשֶׁר עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל רוֹאוֹת. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר אֱלֹהֶיךָ שֶׁצְּרִיכִין לְקַבְּלוֹ עֲלֵיהֶם לֶאֱלוֹהַּ לְקַיֵּם כָּל דְּבָרָיו, אָמַר טַעַם הַדָּבָר מִבֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ, כִּי לְצַד שֶׁהָיִיתָ עֶבֶד לַזּוּלַת וַאֲנִי הוֹצֵאתִיךָ מֵעַבְדוּתָם, שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת כִּי תְּקַבֵּל אֱלֹהוּתִי עָלֶיךָ לְקַיֵּם כָּל דָּבָר.
שמות כ:ב · פירוש ז
אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, אָנֹכִי ה׳, פֵּרוּשׁ, בֵּין בִּזְמַן שֶׁאֲנִי מִתְחַסֵּד עִמְּךָ אֶהְיֶה לְךָ לְרִבּוֹן, בֵּין בִּזְמַן שֶׁאֲנִי מְיַסְּרֶךָ וּמוֹכִיחֲךָ אֶהְיֶה אֱלֹהֶיךָ.
שמות כ:ב · פירוש ח
אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים קטז:ד) ״כּוֹס יְשׁוּעוֹת וְגוֹ׳ וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא צָרָה וְיָגוֹן וְגוֹ׳ וּבְשֵׁם״ וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ס,א) מְבָרְכִין עַל הָרָעָה בְּשִׂמְחָה כְּשֵׁם וְכוּ׳, וְהַטַּעַם כִּי בְּחִינַת הַמּוּסָר מֵה׳ אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד הַטּוֹב וְהַחֶסֶד, וְהוּא אָמְרוֹ אָנֹכִי ה׳ פֵּרוּשׁ מִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים אֲפִלּוּ כִּזְמַן אֱלֹהֶיךָ, פֵּרוּשׁ שֶׁאֲנִי מְיַסְּרֶךָ.
שמות כג:ז · פירוש א
מִדְּבַר־שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃
כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לג:) שֶׁפֵּרְשׁוּ ״נָקִי״ – זֶה מִי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַגִּיד זְכוּת, וְ״צַדִּיק״ – זֶה מִי שֶׁיָּצָא צַדִּיק בְּדִינוֹ וְיֵשׁ עָלָיו מַגִּיד חוֹבָה, יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר טַעַם הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא תֹּאמַר אֵיךְ אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ לְחוֹבָה יַחְזֹר הַדִּין לִזְכוּת, לָזֶה אָמַר כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע, פֵּרוּשׁ, מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם מַה שֶׁיָּצָא חַיָּב הוּא כְּפִי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק – לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע וְלֹא יוֹעִיל הַמְּלַמֵּד זְכוּת, וְאִם מַה שֶׁיָּצָא חַיָּב הָיָה שֶׁלֹּא כְּפִי הַדִּין – לָמָּה יְבֻלַּע נָקִי חִנָּם. וּכְנֶגֶד חֲלֻקַּת מִי שֶׁיָּצָא צַדִּיק בְּדִינוֹ אָמַר גַּם כֵּן כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע, פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא צַדִּיק לֹא הִצְדַּקְתִּיהוּ וְהוּא רָשָׁע, כִּי אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל וּבְקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט וְהוּא שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק, וּמִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּחְתֹּם ה׳ עַל דְּבַר שֶׁקֶר חָס וְשָׁלוֹם. וְצֵא וּלְמַד אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות כא:) דְּאָסוּר לְמֶחְתַּם עַל מִלְּתָא דְּמִתְחֲזֵי כְּשִׁקְרָא. וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה אֵין אָנוּ אוֹמְרִים כֵּן בְּיָצָא חַיָּב, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי ה׳ יִנָּחֵם עַל הָרָעָה וְלֹא יִנָּחֵם עַל הַטּוֹבָה, וּמִי שֶׁיָּצָא חַיָּב חָזַר בּוֹ ה׳ לְזַכּוֹתוֹ, אֲבָל מִי שֶׁיָּצָא זַכַּאי לֹא יִנָּחֵם ה׳ מֵהַטּוֹבָה, וְלִפְעָמִים יַסְפִּיק לָאָדָם זֶה עִנּוּי זֶה שֶׁיָּצָא מִשְׁפָּטוֹ חַיָּב וְאֵימוֹת מָוֶת יַגִּיעוּהוּ בִּרְאוֹתוֹ כִּי נִגְמַר דִּינוֹ לָמוּת, וְלָזֶה אַחַר כָּךְ בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט לְזַכּוֹתוֹ.
שמות לב:א · פירוש ג
וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם ׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃
אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ. דִּקְדֵּק לוֹמַר לְפָנֵינוּ, פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי ה׳ הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא נֶעְלָם וְגָבוֹהַּ מְאֹד, וְיִקֶר לָהֶם מִקְרֶה רַע בְּאֵין מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, לָזֶה יַעֲשׂוּ כֹּחַ מִכֹּחוֹת צְבָא הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּהְיֶה לְמַטָּה לִפְנֵיהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא מָרְדוּ בְּסִבָּה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁרָצוּ בְּאֶמְצָעִי. וְאוּלַי שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ עַל אִסּוּר הָאֶמְצָעִי אֶלָּא כָּל עוֹד שֶׁיִּהְיֶה מֹשֶׁה, וְלָזֶה אָמְרוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ וְגוֹ׳. וְאֶפְשָׁר כִּי טַעֲנַת טָעוּת טְרוּפָה בְּפִיהֶם בְּאָמְרָם ״כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲרֵי לְךָ רְאָיָה כִּי צָרִיךְ אֶמְצָעִי, שֶׁלֹּא הוֹצִיאָנוּ ה׳ בְּלֹא אֶמְצָעוּת שָׁלִיחַ, אֱמוֹר מֵעַתָּה כִּי יֵשׁ צֹרֶךְ בְּאֶמְצָעִי. וּמַה שֶׁקְּרָאוּהוּ אֱלֹהִים עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ז:א) ״רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה״, וּדְבָרִים אֵלּוּ טָעוּת גְּדוֹלָה הֵם, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ (שמות כ:ד).
שמות לב:ד · פירוש ג
וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
אָכֵן הַנָּכוֹן הוּא כִּי אַדְרַבָּה בְּדִבְרֵיהֶם אֵלּוּ גִּלּוּ דַּעְתָּם שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּחֲוִים וְעוֹשִׂים אֱלוֹהַּ אֶלָּא לְהַמּוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְנִתְכַּוְּנוּ בְּדִבּוּר זֶה לְהָכִין בּוֹ בְּחִינַת הָאֱלֹהוּת שֶׁהוּא הַמּוֹצִיא, וְתִהְיֶה הָעֲבוֹדָה לַחֵלֶק מֵהַכֹּל וַהֲרֵי הֵם כְּעוֹבְדִים לַכֹּל, וְהַחֵלֶק הָיָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְהוּא יַעֲנֶה לְהַנִּקַּח מִמֶּנּוּ. וְלֹא הָיָה בְּעֵינֵיהֶם לְזָרוּת כִּי הֲלֹא יֵשׁ בָּאָדָם חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, אֶלָּא כִּי לְצַד שֶׁהַרְכָּבָתוֹ אֵינָהּ מִמִּין הַמִּתְקַיֵּם הָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים, וְנִתְחַכְּמוּ לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר לְהַמְשִׁיךְ כֹּחַ עֶלְיוֹן בְּדָבָר הַמִּתְקַיֵּם וְיִהְיֶה מָצוּי תָּמִיד לִפְנֵיהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא עָקְרוּ ״אָנֹכִי ה׳ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ אֶלָּא אָמְרוּ אֵלֶּה, וְאוּלַי כִּי לָזֶה אָמַר הֶעֱלוּךָ לְשׁוֹן רַבִּים לִרְמֹז לְכֹחַ תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן חָס וְשָׁלוֹם, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה פָּגְמוּ פְּגָמִים רַבִּים וְעָשָׂה ה׳ בָּהֶם שְׁפָטִים. וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (שמות לב:ח) ״סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ״ וְגוֹ׳.
שמות לב:ה · פירוש ג
וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃
וְאָמַר חַג לַה׳ מָחָר, נִתְכַּוֵּן לִדְחוֹת הַשָּׁעָה, וְכַוָּנָתוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ בִּדְבָרָיו הָיְתָה לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱמֶת, כִּי שֵׁם זֶה הוּא שֵׁם הַמְיֻחָד, וְיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי לֹא נֶעֶקְרָה מַחֲשַׁבְתָּם וֶאֱמוּנָתָם מֵה׳ אֱמֶת וְאֵלָיו יְכַוְּנוּ, אֶלָּא שֶׁרָצוּ לָקַחַת חֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵיהֶם, אֵין דְּבַר נֶגְדִּיּוּת לְדַעְתָּם בְּדִבְרֵי אַהֲרֹן.
שמות לב:ח · פירוש ב
סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עוֹד יִרְצֶה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי יִשְׂרָאֵל עוֹדָם בֶּאֱמוּנַת ה׳ הַשְּׁלֵמָה, אֶלָּא חָשְׁבוּ לִהְיוֹת לִפְנֵיהֶם כֹּחַ אֶחָד מֵאֵל עֶלְיוֹן, לָזֶה אָמַר סָרוּ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם, פֵּרוּשׁ, לְבַל עֲשׂוֹת אֶמְצָעִיִּים וְעָשׂוּ דֶּרֶךְ אֶמְצָעִיִּים, וְלָזֶה לֹא אָמַר מָרְדוּ בִּי אוֹ כָּפְרוּ בִּי כִּי עוֹדָם בֶּאֱמוּנָתָם.
שמות לב:י · פירוש ח
וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
עוֹד רָמַז לִסְתּוֹר טַעֲנַת ״וְאַיֵּה הַבְטָחָתְךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָאָבוֹת״, לָזֶה אָמַר וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל, פֵּרוּשׁ, לְקִיּוּם הַבְטָחַת גּוֹי גָּדוֹל שֶׁהִבְטַחְתִּי לָאָבוֹת (בראשית יב:ב).
שמות לב:לב · פירוש ט
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
עוֹד יְכַוֵּן רוֹעֶה נֶאֱמָן לוֹמַר כְּנֶגֶד מַה שֶׁקָּדַם אֵלָיו בְּמַאֲמַר ה׳ ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, וְאָמַר לְפָנָיו שֶׁאִם לֹא יִרְצֶה ה׳ לִשָּׂא חַטָּאתָם בּוֹחֵר הוּא שֶׁיִּמְחֵהוּ מִסִּפְרוֹ אֲשֶׁר כָּתַב, פֵּרוּשׁ כִּי בְּעֵת אֲשֶׁר אָמַר אֵלָיו ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ הֲלֹא הִיא כְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר מֵעֵת שֶׁיָּצְאָה מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן, וּבְהֶכְרֵחַ לְהִתְקַיֵּם, שֶׁאֲפִלּוּ בִּקְלָלָה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא,א) קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דָּבָר טוֹב שֶׁיֵּצֵא מִפִּי עֶלְיוֹן הֲרֵי הוּא כָּתוּב לְעֵד וּלְאוֹת. וְלָזֶה מִתְפַּלֵּל שֶׁאִם לֹא יִמְחוֹל לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמְחֵהוּ, וּמִמֵּילָא אֵין מָקוֹם לְקַיֵּם שְׁבוּעַת הָאָבוֹת. וְהֵשִׁיב ה׳ כִּי לֹא תָקוּם וְלֹא תִהְיֶה שֶׁיִּמְחֶה אֶלָּא וְגוֹ׳, אֲבָל מַה שֶׁדִּבֵּר טוֹב עַל מֹשֶׁה יָקוּם לְעוֹלָם. וְכֵן הָיָה, דִּכְתִיב (דברי הימים א כג:יז) ״וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמַעְלָה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז,א) לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא.

ויקרא

ויקרא כה:יט · פירוש ג
וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ״וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח״, חָזַר לוֹמַר כֵּן, לְהַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יְסוֹבֵב הַפְלָגַת שֶׁבַח הַפֵּרוֹת לָבֹא עֲלֵיהֶם שׁוֹדֵד. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן ״וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ״, לוֹמַר שֶׁהַבְטָחָה זוֹ הִיא עַל חִמּוּד הָאָרֶץ, וְהַבְטָחָה שְׁנִיָּה עַל חִמּוּד פֵּרוֹתֶיהָ, וּבָזֶה נִמְצְאוּ בְּטוּחִים עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ.
ויקרא כה:כ · פירוש א
וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃
וְכִי תֹאמְרוּ וְגוֹ׳. פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל״, וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּמַשְׁמָעוּת מַאֲמָר זֶה שְׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד הוּא טַעַם שְׁלִילוּת הָרָצוֹן בְּדָבָר זֶה שֶׁלֹּא יִזְרְעוּ וְכוּ׳, שֶׁאִם כֵּן מַה נֹּאכַל וּבְהֶכְרֵחַ לִזְרֹעַ לְחַיּוֹתֵנוּ עַל הָאֲדָמָה. וְדֶרֶךְ שֵׁנִי הוּא שְׁאֵלָה עַל הַנִּסְבָּב מִקִּיּוּם מִצְוָה זוֹ – מַה נֹּאכַל כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִזְרַע. לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וּפֵרֵשׁ הַכַּוָּנָה בְּמַאֲמַר ״מַה נֹּאכַל״ בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר הֵן לֹא נִזְרָע וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים ״מַה נֹּאכַל״ לָתֵת טַעַם לִשְׁלִילוּת קִיּוּם מִצְוָה זוֹ, אֶלָּא הֵן אָנוּ מְקַבְּלִים ״לֹא נִזְרָע״ וְגוֹ׳, אֶלָּא כְּבֵן שֶׁאוֹמֵר לִפְנֵי אָבִיו ״מַה נֹּאכַל״, אָז ״וְצִוִּיתִי״ וְגוֹ׳. אֲבָל אִם תִּהְיֶה כַּוָּנָתָם בְּמַאֲמַר ״מַה נֹּאכַל״ לַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן, אָז לֹא יְצַו ה׳ אִתָּם אֶת הַבְּרָכָה.
ויקרא כו:מד · פירוש ג
וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃
לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם. בְּרִית זוֹ הִיא שֶׁלֹּא יַחְלִיפֵם בְּאוּמָּה אַחֶרֶת שֶׁקִּיֵּם ה׳ כֵּן בְּמַאֲמָרוֹ לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם – פֵּרוּשׁ, זֹאת אוֹת הַבְּרִית, אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא אֱלֹהִים לְאוּמָּה אַחֶרֶת, גַּם מַאֲמָרוֹ בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ עַם סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים וּמַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וּמַאֲמַר ה׳ הוּא בִּמְקוֹם בְּרִית.

במדבר

במדבר י:כט · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאָמְרוֹ כִּי ה׳ דִּבֶּר טוֹב, בָּזֶה סָתַר שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהַמֵּחוּשִׁים שֶׁרָשַׁמְנוּ, וְהֵם: הַמְעָטַת הַהֲטָבָה וּמְנִיעַת הֶשֵׂג יָד לְקַיֵּים הַבִּטָּחוֹן, כִּי ה׳ דִּבֶּר טוֹב וְטוֹבַת ה׳ מֻפְלֵאת הִיא, וּלְשִׁיעוּר זֶה תִּהְיֶה הַהֲטָבָה גְּדוֹלַת הָעֵרֶךְ וּרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד, גַּם חֲזָקָה וּבְרִיאָה וְאֵין בָּהּ חֲזָרָה כִּי ה׳ לֹא אִישׁ הוּא וְגוֹ׳ וְיִתְנֶחָם, וּבִפְרָט מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב, כִּי דַּוְקָא עַל הָרָעָה הוּא שֶׁנִּחָם דִּכְתִיב (שמות ל״ב:י״ד) ״וַיִּנָּחֶם ה׳ עַל הָרָעָה״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״עַל יִשְׂרָאֵל״ לְתוֹסֶפֶת חִזּוּק הַטּוֹב, לְצַד שֶׁהוּא לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְלֹא יִנָּחֵם עַל הַטּוֹבָה לָהֶם.
במדבר יא:יח · פירוש ג
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
כִּי בְּכִיתֶם וְגוֹ׳. מַשְׁמַע כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל הַבֶּכִי, וְצָרִיךְ לָדַעַת מַה כִּעוּר יֵשׁ בַּבֶּכִי מִצַּד עַצְמוֹ. וְנִרְאֶה כִּי טַעַם הַהַקְפָּדָה הוּא לְצַד שֶׁהַבֶּכִי יוֹרֶה עַל חִסָּרוֹן הַמֻּחְלָט בִּשְׁלִילַת הַהַשָּׂגָה, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה לָהֶם לִשְׁאֹל מֵה׳ כְּבֵן הַשּׁוֹאֵל מֵאָבִיו אֶת אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ, וּמִמַּה שֶׁבָּכוּ יוֹרֶה כִּי הַדָּבָר מֻחְלָט אֶצְלָם כִּי ה׳ אֵין לוֹ כֹּחַ חָס וְשָׁלוֹם לָתֵת שְׁאֵלָתָם, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר מִי יַאֲכִלֵנוּ, לוֹמַר אֵין מִי שֶׁיּוּכַל עֲשׂוֹת דָּבָר זֶה. וְכֵן תִּמְצָא בּוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (ספרי) שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל אֵין כֹּחַ וְכוּ׳, וְזוֹ כְּפִירָה בִּיכֹלֶת הַיָּכוֹל עַל כֹּל בָּרוּךְ הוּא. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחֲרֵי זֶה.
במדבר יא:יח · פירוש ד
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
בְּאָזְנֵי ה׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא חָשׁוּ לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲגַם שֶׁה׳ שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם, וְהַמְּדַבְּרִים מַרְגִּישִׁים וְיוֹדְעִים כִּי שׁוֹמֵעַ שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם, וְיֵשׁ בָּזֶה חֲצִיפוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד לוֹמַר דִּבְרֵי כְּפִירָה בְּאָזְנֵי ה׳, וְעַיֵּין בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה:
במדבר יא:יח · פירוש ה
וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאׇזְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהֹוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
כִּי טוֹב לָנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ תֵּיבַת כִּי כִּי, גַּם אֵין לָהּ שִׁעוּר נָכוֹן בְּקוֹטֶב לָשׁוֹן הַנִּשְׁמָע. וְאוּלַי שֶׁיּוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָּל כָּךְ עָצְמָה תַּאֲוַת הַבָּשָׂר עַד שֶׁבָּחֲרוּ בְּמִצְרַיִם לֶאֱכוֹל בָּהּ בָּשָׂר. עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה׳ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, טַעַם הַבֶּכִי שֶׁהִשְׁמַעְתֶּם לְאָזְנֵי ה׳ הוּא ״מִי יַאֲכִילֵנוּ בָּשָׂר״, זֶה הָיָה בְּגֶדֶר הַמַּאֲמָר, אֲבָל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בּוֹחֵן לִבּוֹתָם יוֹדֵעַ כִּי חֶפְצָם בְּתַכְלִית הַדְּבָרִים הוּא כִּי יוֹתֵר טוֹב לָהֶם מִצְרַיִם, כִּי בּוֹחֲרִים אֶרֶץ מִצְרַיִם מִשֶּׁבֶת בִּשְׁכוּנַת הַשְּׁכִינָה, וְלָזֶה חָרָה אַף ה׳ בָּהֶם וְאָמַר הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת. וּבָזֶה תִּמְצָא נַחַת רוּחַ בְּמַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף יַעַן מְאַסְתֶּם אֶת ה׳ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְגוֹ׳, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁהֻזְכַּר זֶה בְּדִבְרֵיהֶם, וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן. גַּם יְדֻיַּק אָמְרוֹ מְאַסְתֶּם אֶת ה׳ בְּיִתְרוֹן תֵּיבַת ״אֶת״, כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמָּאֲסוּ לִהְיוֹת עִם ה׳ הַשּׁוֹכֵן אִתָּם וְחוֹשְׁקִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.
במדבר יא:כא · פירוש א
וַיֹּ֘אמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ הֲצֹאן וּבָקָר וְגוֹ׳. נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי הַדְּבָרִים מִמִּי שֶׁאֲמָרָם, שֶׁאֵין נָכוֹן לֵאָמֵר כָּזֶה אֲפִלּוּ מֵאָדָם שֶׁלֹּא הִכִּיר גְּדֻלַּת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְאִישׁ הָאֱלֹהִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) מֵהֶם חָשְׁבוּ לוֹ לְחֵטְא, וּמֵהֶם אָמְרוּ כִּי עַל מַפַּלְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִתְפַּלֵּא, לָמָּה יוּמְתוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְגוֹ׳ בִּשְׁבִיל הַבָּשָׂר. וְהַדְּרָשָׁה תִּדָּרֵשׁ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְיַשֵּׁב פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה תְּמִיהָא הִיא זֹאת הֲצֹאן וּבָקָר וְגוֹ׳, גַּם בְּלֹא נֵס יֵשׁ לָהֶם מִקְנֶה לִזּוֹן מִמֶּנּוּ חֹדֶשׁ יָמִים, וּמִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב (שמות י״ב:ל״ח) ״וְגַם עֵרֶב רַב וְגוֹ׳ וְצֹאן וּבָקָר״ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הִגְזִים כָּל כָּךְ בְּכָל דְּגֵי הַיָּם שֶׁצָּרִיךְ כָּל דְּגֵי הַיָּם לְהִסְתַּפֵּק מֵהֶם חֹדֶשׁ יָמִים, וַהֲלֹא כָּל הָעוֹלָם אוֹכְלִים דָּגִים שֶׁהֵם כִּפְלַיִם כָּל כָּךְ פְּעָמִים עַל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל?
במדבר יא:כג · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד יְהֹוָ֖ה תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא׃
הֲיַד ה׳ תִּקְצָר וְגוֹ׳ הֲיִקְרְךָ דְבָרִי וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי שְׁנֵי הַדְּרָכִים שֶׁכָּתַבְנוּ, לַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁתְּמִיהַת מֹשֶׁה הָיְתָה כִּי לֹא יִסְתַּפְּקוּ כֻּלָּם בְּמִין בָּשָׂר הַנִּתָּן לָהֶם וְתַרְעוֹמְתָּם עוֹמֶדֶת לָעַד, הוֹדִיעוֹ ה׳ כִּי יֵשׁ יְכֹלֶת בְּיָדוֹ לָתֵת מִין בָּשָׂר שֶׁיְּמַלֵּא כָּל תַּאֲוָתָם בּוֹ, וְהוּא מַאֲמַר הֲיַד ה׳ תִּקְצָר, פֵּרוּשׁ לָתֵת בְּמִין בָּשָׂר אֶחָד דֵּי סִפּוּקָם כָּל אֲשֶׁר יִתְאַוּוּ כָּל הַמִּתְאַוִּים. וְאָמְרוֹ עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי, פֵּרוּשׁ דָּבָר אֶחָד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹ דִּבּוּר אֶחָד שֶׁאָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת יִהְיֶה יָקָר כָּל כָּךְ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הִסְתַּפְּקוּת לְכָל חֶלְקֵי הַתַּאֲווֹת שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת, שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מִין בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל מִינֵי בָּשָׂר שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת בָּעוֹלָם. וְשִׁעוּר תֵּבַת יִקְרְךָ הוּא יִהְיֶה יָקָר אֶצְלְךָ כְּשֶׁתִּרְאֶה יְקַר הַפְּעֻלָּה. אוֹ יִתְפָּרֵשׁ יִקְרְךָ יִהְיֶה לְךָ מִמֶּנּוּ יְקָר כְּשֶׁיִּתֵּן ה׳ עַל יְדֵי מֹשֶׁה מִין הַבָּשָׂר שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ יִהְיֶה לְמֹשֶׁה יְקָר וּגְדֻלָּה בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בּוֹ וּבִנְבוּאָתוֹ וְיִתְיַקֵּר בְּעֵינֵיהֶם.
במדבר יג:א · פירוש א
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר לֵאמֹר כֵּיוָן שֶׁהַדִּבּוּר אֵינוֹ אֶלָּא אֶל מֹשֶׁה. וְאוּלַי שֶׁבָּא לְהַרְשׁוֹתוֹ לוֹמַר שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ לוֹ מִפִּי הַשְּׁכִינָה, שֶׁזּוּלַת זֶה הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאמַר (יומא ד.). גַּם שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ יִשְׂרָאֵל כִּי מֹשֶׁה חָפֵץ בַּדָּבָר וְיֹאמְרוּ כִּי דַּעְתּוֹ כְּדַעְתָּם, לָזֶה יְצַוֶּה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם כִּי כֵּן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ. גַּם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ לוֹ לִשְׁלֹחַ כְּסֵדֶר הַנִּדְבָּר אֵלָיו מֵה׳, וְלֹא יְעַכְּבוּ עַל יָדוֹ כְּשֶׁיֵּדְעוּ כִּי דְּבַר מֶלֶךְ הוּא. גַּם לְפִי דִּבְרֵי רַזַ״ל שֶׁפֵּרְשׁוּ תֵּבַת ״לְךָ״ – לְדַעְתְּךָ, שֶׁאֵין ה׳ מְצַוֶּה עַל הַדָּבָר, חָפֵץ ה׳ שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם מִפִּי עֶלְיוֹן, אוּלַי יַרְגִּישׁוּ כִּי לֹא טוֹב עֲשׂוֹת וְיִבְטְחוּ בַּה׳ וְיַאֲמִינוּ בּוֹ.
במדבר יג:ב · פירוש ג
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
אָכֵן שְׁנֵי מִינֵי רִגּוּל הֵם: הָאֶחָד הוּא רִגּוּל לָדַעַת דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יַעֲלוּ בָהּ, גַּם לָדַעַת אִם יַטְרִיחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת אוֹ חֵלֶק אֶחָד מֵהֶם, וּכְמַאֲמַר מְרַגְּלֵי הָעַי שֶׁהֵשִׁיבוּ לִיהוֹשֻׁעַ (יהושע ז:ג): ״אַל יַעַל כָּל הָעָם, כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְגוֹ׳, אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם״, וְרִגּוּל זֶה לֹא יְרַגֵּל אֶלָּא אֶת הָעִיר אֲשֶׁר יָבֹאוּ שָׁמָּה, וּכְשֶׁיִּכְבְּשׁוּהָ וְיַסְכִּימוּ לָצוּר עַל עִיר אַחֶרֶת יְרַגְּלוּהָ אַחַת לְאַחַת. וְרִגּוּל שֵׁנִי הוּא רִגּוּל כְּלָלִי, זֶה יוֹרֶה כִּי רוֹצִים לִרְאוֹת וּלְשַׁעֵר אִם יֵשׁ כֹּחַ בָּהֶם לִכְבּוֹשׁ, וְהוּא הָרִגּוּל שֶׁהִסְכִּימוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁלֹחַ לְרַגֵּל הוּא לִכְלָלוּת אֶרֶץ כְּנַעַן כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּמַּעֲשֶׂה, וְזֶה יַגִּיד מִעוּט הָאֱמוּנָה בַּה׳ וּבִקּוּשׁ תּוֹאֲנָה. וְלָזֶה אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא רָצָה מֹשֶׁה עַד שֶׁנִּתְחַכְּמוּ בְּמִרְמָה וַיְדַבְּרוּ לוֹ שֶׁלְּצַד הַטְמָנַת הַמָּמוֹן הֵם שׁוֹלְחִים, וְטַעַם זֶה צוֹדֵק בְּכָל אֶרֶץ כְּנַעַן, וְנִלְכַּד בְּיָדָם וְשָׁלַח מְרַגְּלִים לְתַכְלִית זֶה, כִּי אֵין רַע בַּדָּבָר. כְּמוֹ כֵן יְהוֹשֻׁעַ שָׁלַח מְרַגְּלִים לְסִבָּה הַצְּרִיכָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְאֵין רַע אֶלָּא דַּוְקָא בְּטַעַם רִגּוּל שֶׁהָיָה בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל בִּגְנֵבַת דַּעַת מֹשֶׁה.
במדבר יג:ב · פירוש יא
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁהִתְנָה בַּשְּׁלִיחוּת תְּנַאי הָרִאשׁוֹן ״לְךָ״, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁיִּהְיוּ שְׁלוּחֵי מֹשֶׁה, וּשְׁאָר הַפֵּרוּשִׁים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהּ, וְהוֹסִיף עוֹד תְּנַאי אַחֵר ״אֲנָשִׁים״ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, עוֹד בָּא וְהוֹסִיף תְּנַאי אַחֵר בַּדָּבָר, שֶׁהָרִגּוּל הוּא אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, לֹא לְשַׁעֵר אִם הָאָרֶץ הַהִיא יֵשׁ כֹּחַ בָּהֶם לְלָכְדָהּ וְלָרֶשֶׁת אֲנָשֶׁיהָ, כִּי זֶה וַדַּאי כִּי אֵין יְכֹלֶת בָּהֶם לַעֲמֹד אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד עִיר קְטַנָּה שֶׁבָּהֶם, אֶלָּא אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן, וְכֵיוָן שֶׁהַדָּבָר הַהוּא בָּא לָהֶם בְּמַתָּנָה, עַל הַנּוֹתֵן לְהוֹצִיא עוֹשְׁקֶיהָ כְּדִין הַנּוֹתֵן מַתָּנָה, וְהוּא יִלָּחֵם לָהֶם וְיַעֲמִידֶנָּה בְּיָדָם בְּאֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רַע. גַּם יַשְׂכִּילוּ בְּרִגּוּלָם אֲשֶׁר יַפְלִיא ה׳ לְהַשְׁפִּיל רָמִים עַם גָּדוֹל וָרָם רַבִּים וַעֲצוּמִים, כְּדֵי שֶׁבַּעַל הַנֵּס יַכִּיר בְּנִסּוֹ. וּבָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ בְּחַסְדּוֹ וְהֵרִים מִלִּפְנֵיהֶם מִכְשׁוֹל כְּשֶׁיִּרְאוּ עֲמָלֵק וְגוֹ׳ וִילִידֵי עֲנָק וְגוֹ׳ וְעֹצֶם חֹזֶק הֶעָרִים הַבְּצוּרוֹת, לְבַל יִפְחֲדוּ וְיִרְאוּ כִּי אֵין יְרֻשָּׁתָם בְּכֹחַ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּכֹחַ הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר הַכֹּל יוּכַל כִּי הוּא הַנּוֹתֵן.
במדבר יד:יא · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃
עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי וְגוֹ׳ וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אִם הֵם מְנַאֲצִים, מַה מָקוֹם לְהִתְרַעֵם עַל הֶעְדֵּר הָאֱמוּנָה? וְאוּלַי שֶׁכְּנֶגֶד הַמְּרַגְּלִים אָמַר ״יְנַאֲצֻנִי״, וּכְנֶגֶד שֶׁהֶאֱמִינוּ לָהֶם אָמַר ״לֹא יַאֲמִינוּ בִי״ שֶׁהִבְטַחְתִּים לָתֵת לָהֶם אֶת הָאָרֶץ:
במדבר יד:טז · פירוש א
מִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃
מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אוֹ שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ חָס וְשָׁלוֹם כְּנֶגֶד יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים י״ד:א׳) ״אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים״, פֵּרוּשׁ, שֶׁאָפֵס הַיְּכוֹלֶת שֶׁהָיָה קוֹדֶם לָזֶה חָס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ בָּזֶה חִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל.
במדבר יד:מב · פירוש א
אַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהֹוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃
אַל תַּעֲלוּ וְגוֹ׳. נָתַן לָהֶם שְׁנֵי טְעָמִים לְמָנְעָם מֵהָעֲלִיָּה: אֶחָד הוּא כִּי אֵין ה׳ בְּקִרְבָּם, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הֲרֵי זֶה מֵהַמֶּרֶד בַּה׳, וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים א:מג) ״וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה׳״, וְטַעַם שֵׁנִי ״וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם״ – פַּחַד הָאוֹיֵב.
במדבר יט:ב · פירוש ה
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ חֻקַּת הַתּוֹרָה, שֶׁאִם יְקַיְּמוּ מִצְוָה זוֹ, הֲגַם הֱיוֹתָהּ חֻקָּה בְּלֹא טַעַם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיְּמוּ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר, כִּי קִיּוּם הַמִּצְוָה בְּלֹא טַעַם יַגִּיד הַצְדָּקַת הָאֱמוּנָה וְהַסְכָּמַת הַנֶּפֶשׁ לְקַיֵּם כָּל מִצְוֹת הַבּוֹרֵא, וְזֶה לְךָ הָאוֹת. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה רָצָה ה׳ שֶׁתִּתְמַסֵּר לָהֶם הַמִּצְוָה בְּדֶרֶךְ חֻקָּה.
במדבר יט:ב · פירוש יא
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
אוֹ יֹאמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,ח) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאוּמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִים אֶת יִשְׂרָאֵל: ״מַה מִצְוָה הִיא זוֹ״ וְכוּ׳, לָזֶה בָּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וְאָמַר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לָאוּמּוֹת כְּשֶׁהֵן מְקַנְטְרִים אוֹתָם וְאוֹמְרִים לָהֶם: ״מַה מִצְוָה הִיא זֹאת״ וְכוּ׳, יֹאמְרוּ לָהֶם: ״חֻקָּה חָקַק ה׳ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵין אָנוּ מְהַרְהֲרִין אַחֲרָיו״. וּלְפִי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהוּרְשָׁה מֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶם טַעַם הַמִּצְוָה וְסוֹדָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַטַּעַם לָאוּמּוֹת כְּשֶׁיִּדְחֲקוּ אוֹתָם בְּדִבְרֵי קִנְטוּר: ״מַה מִצְוָה הִיא זֹאת וּמַה טַעַם יֵשׁ בָּהּ״?
במדבר כ:ד · פירוש א
וְלָמָ֤ה הֲבֵאתֶם֙ אֶת־קְהַ֣ל יְהֹוָ֔ה אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר הַזֶּ֑ה לָמ֣וּת שָׁ֔ם אֲנַ֖חְנוּ וּבְעִירֵֽנוּ׃
וְלָמָה הֲבֵאתֶם וְגוֹ׳. תַּרְעוֹמֶת שְׁנִיָּה: לָמָּה הֱבִיאוּם דֶּרֶךְ מִדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם סַכָּנַת מִיתַת צָמָא, שֶׁהָיָה לָהֶם לְהַעֲלוֹתָם שֶׁלֹּא עַל דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיַד מֹשֶׁה לָתֵת לָהֶם מַיִם בַּמִּדְבָּר, עַל מִי סָמַךְ לַהֲבִיאָם דֶּרֶךְ שָׁם?
במדבר כ:ד · פירוש ב
וְלָמָ֤ה הֲבֵאתֶם֙ אֶת־קְהַ֣ל יְהֹוָ֔ה אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר הַזֶּ֑ה לָמ֣וּת שָׁ֔ם אֲנַ֖חְנוּ וּבְעִירֵֽנוּ׃
וְאָמְרָם וְלָמָה הֶעֱלִיתוּנוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וְאִם תָּשִׁיבוּ אוֹתָנוּ כִּי אֵין דֶּרֶךְ מֻבְטָח לְהַעֲבִיר אֶתְכֶם בּוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ מִדְבָּר, אוֹ הֶכְרֵחַ הָיָה הַדָּבָר שֶׁתַּעַבְרוּ דֶּרֶךְ מִדְבָּר, לָזֶה נִתְרַעֲמוּ וְאָמְרוּ: אִם כֵּן לֹא הָיָה לָכֶם לְהַעֲלוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, כֵּיוָן שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהָבִיא אוֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרַע הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם זֶרַע וְגוֹ׳, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פח:) מִדְבָּר אֵינוֹ מַעֲלֶה צְמָחִים.
במדבר כ:ח · פירוש ד
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְתַרְתִּי לִי מְנוּחָה בְּדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וָאֶמְצָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמעוני תשס״ד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״ וְגוֹ׳ – אַרְבַּע חֲטָאוֹת כְּתוּבִים כָּאן: לֹא הֶאֱמַנְתֶּם, לֹא קִדַּשְׁתֶּם, מְעַלְתֶּם, מְרִיתֶם. ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״ – שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לָכֶם לְהַכּוֹת וְהִכִּיתֶם, ״לֹא קִדַּשְׁתֶּם״ – לְהָבִיא מַיִם מִכָּל סֶלַע שֶׁרוֹצִים, ״מְעַלְתֶּם״ – שֶׁאֲמַרְתֶּם ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״, ״מְרִיתֶם״ – שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם ״וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע״ שְׁנֵה עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד וַעֲבַרְתֶּם עַל דְּבָרַי, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם.
במדבר כ:ח · פירוש יד
קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃
וְאַחַר שֶׁמָּצָאנוּ טַעַם לְמַעֲשֵׂה נָבִיא, אֶשָּׂא עֵינַי לְהָבִין מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַקְפָּדָתוֹ בְּמַאֲמַר יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי, פֵּרוּשׁ, אַתֶּם עֲשִׂיתֶם הַהַכְרָעָה לְצַד חֲשָׁשָׁא שֶׁהַסֶּלַע לֹא תִּתֵּן מַיִם אֶלָּא אִם תִּהְיֶה הַסֶּלַע הַיָּדוּעַ וְדַוְקָא עַל יְדֵי הַכָּאָה, וְלֹא הִכְרַעְתֶּם לְצַד קְדֻשַּׁת שְׁמִי לְהַקְדִּישֵׁנִי בְּהוֹצָאַת מַיִם מִסֶּלַע אֲשֶׁר יִרְצוּ הֵם וּבְלֹא הַכָּאָה, שֶׁבָּזֶה הָיָה ה׳ מִתְקַדֵּשׁ לְעֵינֵיהֶם כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁאֲפִלּוּ הַדּוֹמֵם כָּל שֶׁהוּא מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת בְּדִבּוּר לְבַד וּבְהֶעָרָה בִּשְׁנוֹת עָלֶיהָ פֶּרֶק אֶחָד, וְהָיָה לָכֶם לְבַטֵּל הַמֵּחוּשׁ בְּעֹצֶם הָאֱמוּנָה שֶׁהֱיִיתֶם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת.
במדבר כא:ח · פירוש ח
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
ג׳) לְהָעִירָם מַה יָקְרוּ דְּבָרִים גְּבוֹהִים מִדְּבָרִים אַרְצִיִּים, כִּי נָחָשׁ שֶׁלְּמַטָּה מֵמִית וְנָחָשׁ עֶלְיוֹן מְחַיֶּה, וּבָזֶה יַרְגִּישׁוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ רָעָה עַל הַמָּן שֶׁבָּא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא לֶחֶם הַקְּלוֹקֵל וּבוֹחֲרִים בַּלֶּחֶם אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאָרֶץ, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה ה,כ) הוֹי אוֹמְרִים עַל הַטּוֹב רַע וְעַל הָרַע טוֹב:
במדבר כא:ח · פירוש ט
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
ד׳) לַהֲעִירָם בִּתְשׁוּבָה מַה שֶׁהִתְרַעֲמוּ לָמָּה הֱבִיאָם ה׳ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר שֶׁאֵין שָׁם סִפּוּק, וְלֹא הֱבִיאָם דֶּרֶךְ מָקוֹם אֲשֶׁר רָגִיל הֱיוֹת שָׁם בַּר וָלֶחֶם – כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁעֵינֵיהֶם יִהְיוּ תְּלוּיוֹת לֵאלֹהִים יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם עַל מִחְיָתָם וְעַל כָּל צָרְכֵיהֶם, בְּאֵין מִבְטָח זוּלָתוֹ. מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הֵסִיר הַנְּחָשִׁים וְהִנִּיחָם לְנָשְׁכָם, וְיִהְיוּ מִתְרַפְּאִים כְּשֶׁיִּסְתַּכְּלוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה כט.), אֶלָּא שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ הַהֶעָרָה שֶׁבַּדָּבָר, שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי לְשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּבְּרוּ לָמָּה הֱבִיאָם אֶל הַמִּדְבָּר, שֶׁה׳ חָפֵץ בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִבָּם תָּמִיד בְּאֵין הֶפְסֵק קָרוֹב לַה׳ כְּבֵן הַמְּצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אָבִיו עֶרֶב וָבֹקֶר וּבְכָל עֵת וּזְמַן. וְאִם הָיָה מְבִיאָם דֶּרֶךְ יִשּׁוּב, לֹא הָיְתָה לָהֶם הַדְּבֵקוּת בִּתְמִידוּת כְּשֶׁיִּהְיֶה מְזֻמָּן לִפְנֵיהֶם סִפּוּקָם. וּמַה מְאֹד יְסוֹבֵב דָּבָר זֶה הַרְחָקַת הַלֵּב מֵהַכָּרַת הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא וְיִרְאַת רוֹמְמוּתוֹ.
במדבר כא:ח · פירוש י
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
ה׳) לַהֲשִׁיבָם עַל מַה שֶׁנִּכְלַל בַּתַּרְעוֹמֶת שֶׁאָמְרוּ לָמָּה הֱבִיאָם דֶּרֶךְ מִדְבָּר, שֶׁכַּוָּנָתָם הִיא שֶׁאֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס מִטַּעַם שֶׁאֵין הַנֵּס מַתְמִיד. וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאוֹמְרִים הַכּוֹפְרִים בְּפִלְאֵי ה׳, שֶׁמְּבַקְשִׁים חָכְמוֹת כּוֹזְבִים לְהַכְחִישׁ בַּנֵּס וְלַעֲשׂוֹת הַדָּבָר דֶּרֶךְ טֶבַע, שֶׁיִּהְיֶה הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְכָל הִשְׁתַּנּוּת טִבְעִיּוֹת לֹא יַתְמִיד. וְאֶפְשָׁר שֶׁשּׁוֹרֶשׁ לַעֲנָה זֶה הָיָה בְּלֵב הַמְדַבְּרִים תּוֹעָה, לָזֶה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת נֵס קָבוּעַ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,כג) שֶׁזָּרַק מֹשֶׁה הַנָּחָשׁ הַשָּׁמַיְמָה וְעָמַד בָּאֲוִיר וְשָׁם קָנָה מְקוֹמוֹ בְּאֵין סוֹמֵךְ, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ יַבִּיט אֵלָיו וְיַכִּיר בְּהַכְחָשַׁת דַּעַת טוֹעָה שֶׁהָיְתָה לוֹ מִקּוֹדֶם, וְיַאֲמִין כִּי ה׳ אֲשֶׁר הֱבִיאָם לַמִּדְבָּר עָשֹׂה יַעֲשֶׂה נִסִּים בְּהַתְמָדָה עַד גֶּדֶר שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ הַנִּסִּים כַּטֶּבַע הָרָגִיל, וְהָיָה הַמִּדְבָּר כְּיִשּׁוּב לְכָל הַצּוֹרֶךְ.
במדבר כג:יט · פירוש א
לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה׃
לֹא אִישׁ וְגוֹ׳ וּבֶן אָדָם וְגוֹ׳. אָמַר שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת כְּנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: הָאַחַת אֲשֶׁר יַבְטִיחַ הָאָדָם הַזּוּלָת עַל דָּבָר, וְהַשֵּׁנִי אֲשֶׁר יַחְכִּים אָדָם עֲשׂוֹת דָּבָר בְּהַנְהָגוֹתָיו וְעִנְיָנָיו שֶׁאֵין נוֹגְעִים לַזּוּלָת. כְּנֶגֶד מַאֲמָר שֶׁהוּא הַבְטָחַת הַזּוּלָת אָמַר לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּכְנֶגֶד מַאֲמָר שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לַזּוּלָת אָמַר וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם, שֶׁאֵינוֹ מְכַזֵּב בַּזּוּלָת אֶלָּא יִנָּחֵם עַל אֲשֶׁר דִּבֵּר עֲשׂוֹת. וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ יֵשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳: אֶחָד לְהָקִים מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל וּלְהֵטִיב לָהֶם, וְהַשֵּׁנִי שֶׁחָשַׁב ה׳ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ לָתֵת תּוֹרָתוֹ לְעַם קְדוֹשׁוֹ, וְהֵם דְּבָרִים שֶׁנּוֹגְעִים לוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְנֶגֶד שְׁנֵיהֶם אָמַר ״לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב״ בַּהַבְטָחוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָאָבוֹת, ״וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם״ מִמַּה שֶׁחָשַׁב בְּהַנְהָגוֹת עוֹלָמוֹ לָתֵת תּוֹרָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל וּלְהַדְרִיכָם לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו. וְאִם כֵּן, אֵיךְ יַחְשֹׁב לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל וְנִמְצָא מְכַזֵּב חָס וְשָׁלוֹם בְּהַבְטָחוֹתָיו לָאָבוֹת וְנִחָם עַל מַה שֶׁחָשַׁב עֲשׂוֹת?
במדבר לב:כ · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָ֥לְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה׳ לַהֲשִׁיבָם לְהַמּוּבָן בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ ״נֵחָלֵץ וְגוֹ׳ לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין עֵזֶר טִבְעִי. לָזֶה אָמַר ״אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה׳״, ״תֵּחָלְצוּ״ פֵּרוּשׁ, לְהַרְבּוֹת זְכוּתְכֶם לִפְנֵי ה׳, שֶׁאֵין דּוֹמָה זְכוּת מֵאָה לִזְכוּת מֵאָה וְאֶחָד:

דברים

דברים א:כו · פירוש א
וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְלֹא אֲבִיתֶם וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁעֲשָׂרָה אָמְרוּ עֵדוּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״אַחֵינוּ הֵמַסּוּ״ וְגוֹ׳, כְּבָר אָמַר לָהֶם ה׳ שֶׁאֵין הוֹרָשַׁת הָעִיר מִצַּד גְּבוּרַת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּמַתָּנָה מֵה׳, כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ בְּפָרָשַׁת שְׁלַח (במדבר י״ג:ב׳) מִמַּאֲמַר ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ כִּי הוּא יוֹרִישׁ מִפְּנֵיהֶם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר גַּם כֵּן בְּסָמוּךְ ״ה׳ וְגוֹ׳ הוּא יִלָּחֵם לָכֶם״, וְאֵין בְּמַאֲמָר זֶה סְתִירָה לְהַכְחִישׁ הַפְלָאַת תּוֹקֶף הָעִיר וַאֲנָשֶׁיהָ שֶׁאָמְרוּ הַמְּרַגְּלִים, וּבָזֶה לֹא קָשָׁה קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן.
דברים א:לב · פירוש א
וּבַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה אֵֽינְכֶם֙ מַאֲמִינִ֔ם בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וּבַדָּבָר הַזֶּה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ ״וּבַדָּבָר הַזֶּה״. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ עַל הַבְטָחַת בִּיאַת הָאָרֶץ הוּא מְדַבֵּר, וְאֵין נִרְאֶה כֵּן אֶלָּא כִּפְשַׁט הַכָּתוּב שֶׁעַל נִסֵּי מִדְבָּר הוּא אֲשֶׁר נְשָׂאָם ה׳ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ, שֶׁגַּם בַּדָּבָר הַזֶּה אֵינָם מַאֲמִינִים. וְזֶה לְךָ הָאוֹת, אָמְרוֹ (שמות יז:ז) ״הֲיֵשׁ ה׳ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן״, וְכַמָּשָׁל שֶׁהֵבִיא בַּזֹּהַר (שמות רבה כו) עַל אָב שֶׁנָּשָׂא בְּנוֹ עַל כְּתֵפוֹ, פָּגְעוּ בְּאָדָם אֶחָד וְהָיָה הַבֵּן שׁוֹאֲלוֹ עַל אָבִיו וְכוּ׳, כְּמוֹ כֵן יִשְׂרָאֵל עַם ה׳ בָּרוּךְ הוּא. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר וּבַדָּבָר הַזֶּה וְגוֹ׳ אֵינְכֶם מַאֲמִינִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם שֶׁהוּא הַנּוֹשֵׂא אֶתְכֶם וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר הַהֹלֵךְ וְגוֹ׳ מוֹסִיף לְהַפְלִיא פְּרָטֵי הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יִתְחַיְּבוּ לְהַכִּיר וּלְהַאֲמִין בַּה׳.
דברים א:מג · פירוש א
וָאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת־פִּ֣י יְהֹוָ֔ה וַתָּזִ֖דוּ וַתַּעֲל֥וּ הָהָֽרָה׃
וַתַּמְרוּ וְגוֹ׳ וַתָּזִידוּ. פֵּרוּשׁ: הִמְרוּ פִּי ה׳ שֶׁאָמַר לָהֶם שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת, וְעוֹד שֶׁהָיָה עִנְיָן שֶׁתַּחְשְׁשׁוּ בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת, כִּי הוּא הַגָּשַׁתְכֶם לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם, וְזֶה יַגִּיד זְדוֹן לְבַבְכֶם, וְהוּא אָמְרוֹ וַתָּזִידוּ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא עָשׂוּ הָעֲלִיָּה לָהָר לְעוֹצֶם הַהַבְטָחָה בַּה׳ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן לְמִיעוּט הַבְטָחָה וֶאֱמוּנָה שֶׁהָיָה לָהֶם בַּה׳ עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל חָס וְשָׁלוֹם לְהַצִּילָם וּלְהוֹרִישׁ הָעַמִּים, אֶלָּא בְּזָדוֹן עֲשִׂיתֶם הַדָּבָר בְּלֹא מַרְדּוּת וְהַכְנָעָה וּבַקָּשַׁת תִּקּוּן לִפְנֵי ה׳, לָזֶה ״וַיֵּצֵא הָאֱמוֹרִי״ וְגוֹ׳.
דברים ב:ה · פירוש א
אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃
״לֹא אֶתֵּן וְגוֹ׳ מִדְרַךְ כַּף״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֵין אֲנִי נוֹתֵן לְךָ לַעֲבֹר בְּאַרְצָם כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְכוּפָם עָלָיו, אֲבָל אִם בְּנֵי עֵשָׂו יִתְרַצּוּ לְהַנִּיחָם לַעֲבֹר בְּאַרְצָם אֵין ה׳ אוֹסֵר עֲלֵיהֶם הַדָּבָר, וְלָזֶה שָׁלְחוּ מַלְאָכִים בְּדִבְרֵי אַחְוָה וְרִצּוּי אִם יִרְצוּ לָתֵת לָהֶם מִדְרַךְ כַּף רַגְלֵיהֶם לַעֲבֹר בְּאַרְצָם.
דברים ג:כא · פירוש א
וְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְכׇל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃
וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ צִוֵּיתִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, צִוִּיתִי לְבַל יִירָא מֵהָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ (דברים ג:כב) ״לֹא תִּירָאוּם״, וְאֵינוֹ חוֹזֵר עַל מַאֲמַר ״עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת״ כִּי בָּזֶה לֹא יֻצְדַּק לְשׁוֹן צִוּוּי.
דברים ג:כא · פירוש ב
וְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְכׇל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃
וְטַעַם שֶׁלֹּא סָמַךְ מַאֲמָר זֶה לְמַאֲמַר נְפִילַת סִיחוֹן וְעוֹג, וּכְתָבוֹ אַחַר הַנְחָלַת אַרְצָם לִבְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וּתְנָאֵיהֶם, לְפִי שֶׁמֵּאֶמְצָעוּת תְּנַאי זֶה שֶׁהִתְנָה מֹשֶׁה עִם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן יִוָּלֵד הַמֵּחוּשׁ מִמַּה שֶׁמְּבַקֵּשׁ עֵזֶר בַּגִּבּוֹרִים וַה׳ הוּא הַלּוֹחֵם, מַה צוֹרֶךְ בַּחֲלוּצֵי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן. אֲשֶׁר עַל כֵּן סָמַךְ מַאֲמַר וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ לְמַאֲמַר חֲלוּצַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, לוֹמַר שֶׁלֹּא תַּחְשׁוֹב שֶׁצָּרִיךְ גְּבוּרַת חוֹגְרִים וְתָבֹא בְּלִבְּךָ יִרְאָה, כִּי אֵינְכֶם צְרִיכִין לַמִּלְחָמָה, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם. דִּקְדֵּק לוֹמַר הוּא לְמַעֵט מֵחוּשׁ הַנִּשְׁמָע מִמִּצְוַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן ״חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ״. וְטַעַם שֶׁהוּצְרַךְ לַחֲלוּצַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן פֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת, וְעַיֵּן בַּסָּמוּךְ בְּפָסוּק ״אֵת כָּל״.
דברים ג:כא · פירוש ג
וְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְכׇל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃
בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר. טַעַם אָמְרוֹ בָּעֵת הַהִיא, פֵּרוּשׁ בְּעֵת שֶׁרָאָה הַתְּנַאי שֶׁהִתְנֵיתִי עִם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן יֵעוֹר הַמֵּחוּשׁ עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק הַקּוֹדֵם לָזֶה. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ בָּעֵת הַהִיא לָשׁוֹן זֶה עַצְמוֹ לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״, פֵּרוּשׁ, מְכֻוָּן הַמַּאֲמָר הוּא זֶה. עוֹד יִרְצֶה שֶׁצִּוָּהוּ לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁיִּכָּנְסוּ לְמִלְחֶמֶת שִׁבְעָה עֲמָמִין לְהָסִיר מוֹרֶךְ מִלִּבָּם.
דברים ג:כא · פירוש ד
וְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְכׇל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃
אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְגוֹ׳ כֵּן יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳. בְּמַאֲמָר זֶה כָּלַל טַעַם מִצְוָתוֹ לִבְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לַעֲבוֹר עִם יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, כִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה ה׳ לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי כֵּן יַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּמְלָכוֹת וְגוֹ׳, וּכְשֵׁם שֶׁמַּעֲשֵׂה שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי הָיוּ יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, כְּמוֹ כֵן בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יִהְיוּ כֻּלָּם נִקְבָּצִים חֲלוּצִים לִפְנֵי ה׳. וּלְטַעַם זֶה הוּא שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה שֶׁיַּעַבְרוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן חֲלוּצִים לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה, אֲבָל לְעוֹלָם ה׳ הוּא הַנִּלְחָם וְלֹא הַחֲלוּצִים. וּמֵעַתָּה לֹא הָיָה יָכוֹל מֹשֶׁה לוֹמַר לִיהוֹשֻׁעַ ״עֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת״ וְגוֹ׳ אֶלָּא אַחַר שֶׁהִתְנָה עִם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לַעֲבוֹר חֲלוּצִים, אֲבָל זוּלַת זֶה אֵין רְאָיָה מִמַּה שֶׁרָאָה, שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה זְכוּת שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים לִזְכוּת תִּשְׁעָה וּמֶחְצָה, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (במדבר לב:ו) ״וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה״ שֶׁאָמַר לִבְנֵי גָד וּרְאוּבֵן.
דברים ג:כב · פירוש א
לֹ֖א תִּֽירָא֑וּם כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃ {ס}        
לֹא תִּירָאוּם. הֲגַם שֶׁמְּדַבֵּר לִיהוֹשֻׁעַ, אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים לִכְלוֹל גַּם כָּל יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֲפִלּוּ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָרֵא מֵהֶם, כִּי ה׳ נִלְחָם לָהֶם. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי ״לֵאמֹר״ לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר לָשׁוֹן שֶׁיְּדַבֵּר בּוֹ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּבְטְחוּ בֵּאלֹהִים חַיִּים.
דברים ה:טו · פירוש ב
וְזָכַרְתָּ֗֞ כִּ֣י־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְהֹוָ֤֨ה אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֥֤ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {ס}        
וְאִם תֹּאמַר לָמָּה הִשְׁמִיט טַעַם הַשַּׁבָּת שֶׁאָמַר ה׳ בְּדִבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁהוּא ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים״ וְגוֹ׳? טַעַם זֶה הוּא טַעַם הַמִּצְוָה מֵעִיקָרָא, לֹא טַעַם הַחִיּוּב, וּמֹשֶׁה אָמַר טַעַם חִיּוּב אֱמוּנַת טַעַם הַמִּצְוָה, עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּכְתַבְנוּהוּ בְּמָקוֹם אַחֵר כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם גִּלְּתָה אֱמוּנַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם (שמות רבה י״ב), וְהוּא מַה שֶׁרָשַׁם בְּאָמְרוֹ וְזָכַרְתָּ וְגוֹ׳ וַיּוֹצִיאֲךָ וְגוֹ׳ בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וְשָׁם רָאִיתָ כִּי הוּא אֲדוֹן הַכֹּל, וּבָזֶה יִתְאַמֵּת לְךָ טַעַם הָאָמוּר בְּדִבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים״ וְגוֹ׳.
דברים ו:ד · פירוש א
שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ וְגוֹ׳. טַעַם כֶּפֶל ה׳ שְׁתֵּי פְּעָמִים וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״ה׳ אֱלֹהֵינוּ אֶחָד״, נִתְכַּוֵּן לִשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת שֶׁיֵּשׁ לַה׳, הָאַחַת שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁהוּא אֶחָד. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי אָנוּ מְקַבְּלִין אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עָלֵינוּ לְמַה שֶּׁמִּמֶּנּוּ, הֲגַם שֶׁאִלּוּ הָיָה בַּמְּצִיאוּת שֶׁהָיוּ אֱלֹהוֹת הַרְבֵּה אֵין אָנוּ בּוֹחֲרִים אֶלָּא בְּשֵׁם זֶה הוי״ה הוּא אֱלֹהֵינוּ, וּבָזֶה נִכְלָל כַּמָּה פְּרָטִים: א׳ אַהֲבַת הַטּוֹב, אַהֲבַת הַמּוֹעִיל, אַהֲבַת הֶעָרֵב. וְעוֹד לוֹ שֶׁהוּא אֶחָד וְאֵין זוּלָתוֹ אֱלוֹהַּ בָּעוֹלָם, וְטַעַם זֶה גַּם כֵּן יַסְפִּיק לְהִתְחַיֵּב לְהִשְׁתַּעְבֵּד לוֹ וּלְמִצְווֹתָיו, הֲגַם שֶׁהָיָה בַּמְּצִיאוּת שֶׁלֹּא הָיוּ הַטְּעָמִים שֶׁמִּצִּדָּם בְּחַרְנוּהוּ לֶאֱלוֹהַּ.
דברים ו:ד · פירוש ב
שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃
נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁבְּאֶחָד מִשְּׁנֵי הַטְּעָמִים יַסְפִּיק לְהִשְׁתַּעְבֵּד לְמַאֲמָרָיו וּלְמִצְווֹתָיו, אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד בִּשְׁתֵּי חֲלוּקּוֹת שֶׁכָּל אֶחָד כְּדַאי לְעַצְמוֹ. וְאִם הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב ״ה׳ אֱלֹהֵינוּ אֶחָד״ הָיָה בְּנִשְׁמָע כִּי מַה שֶׁהֵם מְקַבְּלִין אֱלֹהוּתוֹ עֲלֵיהֶם הוּא לֶהֱיוֹתוֹ אֶחָד וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, יִתְחַיֵּב הָעֶבֶד לַעֲבֹד אֶת רַבּוֹ וְאֵין מָנוֹס מִמֶּנּוּ לִרְצוֹנוֹ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ, וְלֹא כֵן אָנוּ עִם אֱלֹהֵינוּ, שֶׁאָנוּ חֲפֵצִים בֶּאֱלֹהוּתוֹ אַהֲבַת הַטּוֹב בְּמַה שֶׁהוּא טוֹב נוֹסָף עַל הֱיוֹתוֹ אֶחָד וּמְיֻחָד:
דברים ו:ה · פירוש ה
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃
בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי) בָּזֶה מַה שֶׁאָמְרוּ, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמָר זֶה לְהָסִיר טִינָא מִלֵּב אוֹהֲבָיו, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כח.) בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא, עַד כָּאן. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם כְּלָלוּת חֵשֶׁק הָאָדָם וְחֶפְצוֹ בָּעוֹלָם: הַחַיִּים, וְהַבָּנִים, וְהַמְּזוֹנוֹת, וְהֶחָסֵר אֶחָד מֵהֵנָּה בַּר מִנַּן יִקָּרֵא מֵת. וּשְׁלָשְׁתָּם אֵינָם תְּלוּיִים לְהַשִּׂיגָם בְּאֶמְצָעוּת עֲבוֹדַת ה׳ וְאַהֲבָתוֹ, וְזֶה יְסוֹבֵב הַהַרְחָקָה מֵאוֹהֲבֵי ה׳. וּמַה גַּם בְּהִתְקַבֵּץ לְהָאוֹהֵב שְׁנַיִם מֵהֶם – חֹסֶר הַבָּנִים וְהָעֹנִי, יִתְחַמֵּץ לְבָבוֹ בְּקִרְבּוֹ, וַהֲגַם שֶׁיִּתְחַזֵּק עִם לְבָבוֹ, לְבָבוֹ לֹא יִשְׁמַע לוֹ כִּי הַמּוּרְגָּשׁ אֵלָיו יַרְחִיקֶנּוּ מִשְּׁמוֹעַ לֶאֱהֹב.
דברים יא:ב · פירוש א
וִֽידַעְתֶּם֮ הַיּוֹם֒ כִּ֣י ׀ לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת־גׇּדְל֕וֹ אֶת־יָדוֹ֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ הַנְּטוּיָֽה׃
וִידַעְתֶּם הַיּוֹם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִבְחַן הַיְּדִיעָה הַצְּרִיכָה חָלָה עֲלֵיכֶם הַיּוֹם, פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁעָבְרוּ כָּל הָאוֹתוֹת וְכוּ׳ שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ שֶׁמֵּהֶם יַצְדִּיקוּ הַיְּדִיעָה בְּרוּרָה. וְאָמְרוֹ כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר ״וִידַעְתֶּם״ לָכֶם בְּכִנּוּי, הוּא לוֹמַר וְלֹא אֶת בְּנֵיכֶם שֶׁהֵם אֵין לָהֶם יְדִיעָה בְּמִבְחָן זֶה כְּמוֹתְכֶם. וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר הַיְּדִיעָה מַה הִיא, כִּי כְּשֶׁמַּשִּׂיג הָאָדָם דֵּעָה בְּמִבְחָן צוֹדֵק יִרְאֶה בְּעֵינָיו הָאֱמֶת מֵעַצְמוֹ כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ הוּא אֶחָד שֶׁבָּרָא הַכֹּל וְשַׁלִּיט בַּכֹּל וּמוֹאֵס בְּעוֹבְרֵי תוֹרָה וּבוֹחֵר בְּבוֹחֲרֶיהָ.
דברים יג:ה · פירוש ב
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְנִרְאֶה שֶׁבָּא לְהָעִיר הַדְּבָרִים הַכְּלָלִים שֶׁיֶּשְׁנָם בַּעֲבוֹדַת ה׳, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע מֵהֶם לְחַיֵּב הַנָּבִיא וְהַחוֹלֵם כְּשֶׁיֹּאמַר לַעֲשׂוֹת אַחַת מֵהֵנָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְהִתְחִיל לוֹמַר ״אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ״ – זוֹ מִצְוַת קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, לָלֶכֶת אַחֲרֵי ה׳ וְלֹא אַחֲרֵי זוּלָתוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם אָמַר הַנָּבִיא לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֲבוֹדָה זָרָה לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ – חַיָּב. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״תֵּלֵכוּ״ לְשׁוֹן עָתִיד, לְהָעִירְךָ בְּשִׁעוּר חִיּוּב הַנָּבִיא שֶׁמִּתְחַיֵּב עָלָיו, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר ״קוּם עֲבוֹד״ עַתָּה, אֶלָּא תְּקַבְּלוּ עֲבוֹדָה זָרָה עֲלֵיכֶם לֶאֱלוֹהַּ לְמָחָר – יִתְחַיֵּב מִיתָה מֵעֵת שֶׁאָמַר לָהֶם הַדְּבָרִים, הֲגַם שֶׁדְּבָרָיו לֶעָתִיד.
דברים יג:ו · פירוש ג
וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}        
וְגָמַר אוֹמֶר הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – בָּא הַכָּתוּב לִשְׁפּוֹט בְּצֶדֶק חִיּוּב מִיתַת הַחוֹלֵם בְּמַאֲמָר זֶה, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כֵּיוָן שֶׁה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, הֲרֵי הֶרְאָה ה׳ בְּעַיִן פְּתוּחָה בְּהָקִיץ אֱמוּנַת ה׳ וְהַכְחָשַׁת זוּלָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ בְּפָסוּק ״אָנֹכִי ה׳ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ (שמות כ:ב), וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הַחוֹלֵם הַזֶּה הָיָה לוֹ לְבַטֵּל אֶת אֲשֶׁר יַגִּיד לוֹ בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת בַּדִּמְיוֹנוֹת הַכּוֹזְבוֹת מִפְּנֵי מַה שֶׁרָאָה בְּהָקִיץ וְלֹא בַּחֲלוֹם, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן וּבָא לְסַפְּרוֹ – זֶה יַגִּיד שֶׁצָּדְקוּ הַדְּבָרִים אֶצְלוֹ וְחָפֵץ שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בֵּית יִשְׂרָאֵל, לָזֶה יוּמַת עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו.
דברים יז:יד · פירוש ב
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכְּתוּבִים הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִנּוּי הַמֶּלֶךְ שְׁנֵי גְּדָרִים: אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה הַמִּבְטָח בּוֹ לְהַנְהִיג הַמִּלְחָמוֹת בְּעֹצֶם חָכְמָתוֹ וְלָצֵאת כְּגִבּוֹר בְּיוֹם קְרָב כְּסֵדֶר מַלְכֵי הָאֻמּוֹת, וְזֶה הוּא דָּבָר שָׂנאוּי בְּעֵינֵי ה׳, כִּי סֵדֶר מַלְכֵי הָאֻמּוֹת לֹא יֵלְכוּ בָּהֶם אַחֲרֵי כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא אַחֲרֵי תּוֹעֲלִיּוֹת הַחוּשִׁיּוֹת, הֲגַם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בּוֹ דָּבָר טוֹב מֵהַמֻּשְׂכָּל, גַּם יָשִׂימוּ בּוֹ כִּסְלָם וְתִקְוָתָם וּמִן ה׳ יָסוּר לְבָבָם. וְגָדֵר שֵׁנִי הוּא לִכְבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וּכְדֵי שֶׁה׳ יַעֲשֶׂה בִּזְכוּתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה ה׳ מוֹשִׁיעַ יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַשּׁוֹפְטִים וּבְיַד מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, וְצֵא וּלְמַד מִדָּוִד הַמֶּלֶךְ וְכוּ׳, וְדָבָר זֶה הוּא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
דברים יז:יד · פירוש ו
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
וְאֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כְּשֵׁרִים וְלֹא יִשְׁאֲלוּ מֶלֶךְ, וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל א יב,יג) ״וַה׳ אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם״, גַּם ה׳ יַחְפּוֹץ לִהְיוֹת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא לְבַדּוֹ. אֲבָל אִם יִשְׂרָאֵל יִכָּנְסוּ בְּגֶדֶר שְׁאֵלָה שֶׁחֲפֵצִים בְּמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, אָז מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹתוֹ, כְּאָמְרוֹ ״שׂוֹם תָּשִׂים״. וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב שׂוֹם תָּשִׂים אֶלָּא אַחַר מַאֲמַר וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה וְגוֹ׳, וּכְפִי זֶה אֲפִלּוּ אַלִבָּא דְּרַבִּי נְהוֹרַאי יְפָרֵשׁ שׂוֹם תָּשִׂים מִצְוָה אַחַר שֶׁיֹּאמְרוּ ״אָשִׂימָה״ וְגוֹ׳:
דברים יח:יג · פירוש א
תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁצִּוָּה עָלָיו בְּסָמוּךְ לְבַל יְעוֹנֵן וִיכַשֵּׁף וּלְבַל יִשְׁאַל בָּאוֹב וְגוֹ׳, אָמַר תָּמִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּלוֹמַר טַעַם כָּל הַדְּבָרִים הוּא לָדַעַת הָעֲתִידוֹת וּלְהִתְנַהֵג עַל אֲשֶׁר יוֹרוּ וּלְתַקֵּן הַחִסָּרוֹן כַּאֲשֶׁר יוּכַל עֲשׂוֹת. אִם תִּהְיֶה עִם ה׳ תָּמִים תִּהְיֶה, לֹא יֶחְסַר לְךָ דָּבָר וְאֵין מַה שֶׁיַּגִּיד הַמַּזָּל עָלֶיךָ תִּתְקַיֵּים לְרָעָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת – אַבְרָהָם שֶׁהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה׳, הֲגַם שֶׁהֶרְאָה הַמַּזָּל עָלָיו שֶׁלֹּא יוֹלִיד, נִתְהַפֵּךְ וְיָלַד (שבת קנו:). וּכְפִי זֶה תֵּיבַת תִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: תָּמִים תִּהְיֶה אִם תִּהְיֶה עִם ה׳, אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: תָּמִים תִּהְיֶה כְּשֶׁאַתָּה עִם אֱלֹהֶיךָ.
דברים כ:א · פירוש ב
כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗ךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ כָּאן וְאָמַר: כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְרָאִיתָ בְּעֵינֵי שִׂכְלְךָ סוּס וָרֶכֶב, ״סוּס״ כְּנֶגֶד מַה שֶׁהוּא הַיֵּצֶר סוּס מוּכָן לַמִּלְחָמָה מַה שֶׁאֵינוֹ כֵן הָאָדָם, ״רֶכֶב״ כְּנֶגֶד הַרְכָּבַת הָאָדָם שֶׁנּוֹטָה וְחוֹשֶׁקֶת לִדְבָרִים. וְאָמְרוֹ עַם רַב מִמְּךָ כְּנֶגֶד כֹּחוֹת הָרַע שֶׁנִּתּוֹסְפוּ מִמֶּנּוּ מִצַּד מַעֲשָׂיו הָרָעִים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אַף עַל פִּי כֵן בָּא דְּבָרוֹ הַטּוֹב וְאָמַר: לֹא תִירָא מֵהֶם, וְהַטַּעַם הוּא כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, פֵּרוּשׁ, הֵן אֱמֶת אִם הָיִיתָ בָּא לַמִּלְחָמָה בְּכֹחֲךָ אֵין בְּךָ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּמִלְחָמָה זוֹ, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁה׳ אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כֹּחוֹ גָּדוֹל לְהַצִּילְךָ, כִּי כְּשֶׁבָּא אָדָם לִטַּהֵר יְמִינוֹ יִתְבָּרַךְ מְקַבַּלְתּוֹ וְנִדְבָּק לַה׳ וְהוּא יַכְנִיעַ מְצֵרָיו.
דברים כא:י · פירוש ג
כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנ֞וֹ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וּנְתָנוֹ ה׳ וְגוֹ׳ בְּיָדֶךָ״, לָזֶה כְּשֶׁאָמַר וְשָׁבִיתָ גָּמַר אוֹמֶר שִׁבְיוֹ, פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁשָּׁבוּי וְעוֹמֵד לְפָנֶיךָ. עוֹד רָמַז שֶׁהֲגַם שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה בְּגֶדֶר שִׁבְיוֹ לְפִי עֵרֶךְ הַמִּשְׁתַּעֵר לַלּוֹחֵם וְנִלְחָם, אַף עַל פִּי כֵן ״וְשָׁבִיתָ״. וּמִזֶּה עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה כִּי ה׳ הוּא הַנּוֹתְנוֹ לְפָנֶיךָ, וְלֹא כֹּחֲךָ וְעֹצֶם יָדְךָ עוֹשֶׂה חָיִל.
דברים כב:א · פירוש ג
לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ וְגוֹ׳. בָּזֶה הֵעִיר כִּי הוּא מְדַבֵּר עַל זְמַן גָּלוּת הָאַחֲרוֹן, כִּי לֹא קָרוֹב, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר כד:יז) ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״, עוֹד לוֹ ״וְלֹא יְדַעְתּוֹ״, שֶׁנִּסְתַּם הַקֵּץ וְאֵין יוֹדֵעַ מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת, וְזֶה יְסוֹבֵב הַרְחָקַת הַלְּבָבוֹת מֵהָאֱמוּנָה וּנְטוּיֵי רֶגֶל כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ רוֹאוֹת בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. עִם כָּל זֶה יְצַו ה׳ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וִילַמְּדֵהוּ אָרְחוֹת חַיִּים וְדֶרֶךְ יִשְׁכּוֹן אוֹר, לְבַל יִטֶּה מִנִּי אֹרַח וְלֹא יִמְצָאֵהוּ אוֹיְבוֹ בְּמַחְשָׁבוֹת וְטַעֲנוֹת כּוֹזְבוֹת, כִּי אוֹר תּוֹרָה תַּצִּילֵהוּ. וְזֶה יִהְיֶה עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה ה׳ וְיִדְרְשֵׁהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ. וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ – פֵּרוּשׁ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא מְשִׁיבוֹ מִנִּי אוֹבֵד.
דברים כב:יג · פירוש א
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וְגוֹ׳. דִּבְּרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ אֲשֶׁר חוֹזְרִים פְּנֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה, כְּאָמְרָם כִּי הַיּוֹם קָצָר לְמַה שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל עַל הַמִּחְיָה. וַעֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה – זֹאת הַתּוֹרָה הַמְּאוֹרָסָה, וּבָא אֵלֶיהָ – שֶׁכְּבָר זָרְחָה עֲלֵיהֶם אוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּהַר סִינַי וְקִבְּלוּ הַלּוּחוֹת, וּשְׂנֵאָהּ – פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין לִבָּם חָפֵץ לָתֵת לָהּ עוֹנָתָהּ בַּמִּשְׁפָּט. וּכְשֶׁבָּא מוֹכִיחַ לְדַבֵּר אֵלָיו לָמָּה תִמְאַס אֵשֶׁת נְעוּרִים, מֵשִׁיב כִּי אֵין הַתּוֹרָה זָנָה וּמְפַרְנֶסֶת וְהוּא צָרִיךְ לְמִחְיָה, גַּם אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה מֵאֶמְצָעוּת לִמּוּדָהּ, הֲגַם כִּי יַעֲסֹק בָּהּ אֵין נִפְתָּחִין לוֹ שַׁעֲרֵי פַּרְנָסָה טוֹבָה. וְאַדְרַבָּא, רוֹאֶה כִּי כָל הָאֲנָשִׁים שֶׁרִחֲקוּהָ וְאֵינָם חוֹשְׁבִים בָּהּ כָּל עִקָּר – בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים כָּל טוּב. וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׂם לָהּ עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע בְּאָמְרוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי – פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ כּוֹפֵר בְּלִקּוּחֶיהָ, אֶלָּא שֶׁאוֹמֵר ״וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים״ – פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן חֹזֶק, כִּי עוֹסְקֶיהָ סָבִיב יַחֲנוּ לִדְפֹּק עַל דַּלְתֵי אֲחֵרִים לִמְצֹא טֶרֶף.
דברים כה:יח · פירוש ג
אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃
וְאָמְרוֹ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ, וּבָזֶה בָּא הַמּוֹרֶךְ בִּלְבָבְךָ יוֹתֵר מִמִּפְעַל עֲיֵפוּת וִיגִיעוּת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה לג,יד) ״פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים״, אֲבָל אִם הָיוּ צַדִּיקִים לֹא יִפְחֲדוּ וְלֹא יִירְאוּ בְּמִלְחַמְתּוֹ. וְהֵעִיר הַכָּתוּב בַּטְּעָמִים שֶׁמַּשְׂנִיאִים אוֹתוֹ בְּלִבֵּנוּ, כִּי הֵצַר לְיִשְׂרָאֵל צָרָה גְּדוֹלָה, שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנֶּשֶׁר בְּלֹא יְדִיעָה, כְּמוֹ שֶׁרָמַז גַּם כֵּן בְּמַאֲמַר ״קָרְךָ״, וְהֵם יְגֵעִים וַעֲיֵפִים, וְדָבָר הַמַּעֲמִיד הַכֹּחַ בַּיְּכֹלֶת הַנֶּעְלָם אֵין עִמָּם, מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן בִּשְׁאָר כָּל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא יִיעָפוּ וְלֹא יִיגָעוּ בַּמִּלְחָמוֹת, עוֹד לָהֶם כֻּלָּם צַדִּיקִים יִרְאֵי אֱלֹהִים נְמוּכֵי לֵב.
דברים כו:א · פירוש ב
וְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃
אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא גְּזֵרַת הַכָּתוּב, אִם ״וְלָקַחְתָּ״ וְגוֹ׳ הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״תִּקַּח מֵרֵאשִׁית״ כֵּיוָן שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַצִּוּוּי. וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁיְּצַו ה׳ אַרְבַּע מִצְווֹת: אֶחָד – שֶׁיֵּדַע בְּלִבּוֹ כִּי לֹא בְּכֹחוֹ וְלֹא בְּעֹצֶם גְּבוּרָתוֹ בָּא לָרֶשֶׁת הָאָרֶץ אֶלָּא מַתַּת ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְהָעִיר שֶׁעַל מְנָת שֶׁיְּקַבֵּל אֱלֹהוּתוֹ עָלָיו הוּא נוֹתֵן. ב׳ – לְהוֹרִישׁ הָאָרֶץ מִיּוֹשְׁבֶיהָ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ בָּאָרֶץ, אַף עַל פִּי כֵן יְגָרֵשׁ אוֹיְבֵי ה׳ מֵאַרְצוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וִירִשְׁתָּהּ. שְׁלִישִׁית – יְשִׁיבַת הָאָרֶץ שֶׁהִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא.) בְּמִצְוַת יְשִׁיבַת הָאָרֶץ. רְבִיעִית – הֲבָאַת הַבִּכּוּרִים, כְּאָמְרוֹ וְלָקַחְתָּ וְגוֹמֵר.
דברים כו:ה · פירוש יט
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וַיּוֹצִיאֵנוּ ה׳ מִמִּצְרַיִם. זוֹ הַצָּלַת יֵצֶר הָרָע וְכֹחוֹתָיו הַמְּצֵרִים אוֹתָנוּ, כִּי הוּא הַמַּצִּיל מִיֵּצֶר הָרָע, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל:) שֶׁלּוּלֵי שֶׁה׳ עוֹזֵר לָאָדָם כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע אֵין אָדָם שַׁלִּיט לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, דִּכְתִיב ״צוֹפֶה רָשָׁע״ – זֶה יֵצֶר הָרָע – ״לַצַּדִּיק לַהֲמִיתוֹ, ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ״ (תהלים לז:לב).
דברים כו:ה · פירוש כז
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמַר סָמוּךְ לָזֶה וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קמה,ט) ״טוֹב ה׳״, וּלְהָעִירְךָ עַל זֶה אָמַר ״בְּכָל הַטּוֹב״, פֵּרוּשׁ דָּבָר הַכּוֹלֵל כָּל הַטּוֹב, וְאֵין זֶה אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְקוֹר הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן לְךָ פֵּרוּשׁ כִּי דָּבָר זֶה אֵין עֵרֶךְ אֵלָיו אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם.
דברים כו:יז · פירוש א
אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃
אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת וְגוֹ׳. אָמְרוֹ הַיּוֹם יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:) כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ, עַד כָּאן, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם דַּוְקָא, פֵּרוּשׁ כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בָּאָרֶץ הַמְּקֻדֶּשֶׁת, וַהֲגַם שֶׁעֲדַיִן הָיוּ בְּאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, עִם כָּל זֶה כְּבָר כָּתַבְנוּ שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת כֵּיוָן שֶׁנִּכְבְּשָׁה כִּבּוּשׁ רַבִּים עַל פִּי נָבִיא, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכַחְנוּ בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת (במדבר לב:ג), וּמֵעַתָּה אֵין מְקוֹמָהּ נֶחְשָׁב חוּצָה לָאָרֶץ. וְלָזֶה הֶאֱמִירוּ ה׳ לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים״.
דברים כו:יז · פירוש ג
אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי יַאֲמִירוּ ה׳, הֲגַם כִּי יְבִיאֵם בַּמִּשְׁפָּט לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וּכְמַעֲשָׂיו הָרָעִים, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ וְגוֹ׳ לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וְיָדוּעַ כִּי אֱלֹהִים הוּא מִדַּת הַדִּין, אַף עַל פִּי כֵן יַאֲמִיר ה׳ וִיבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה.
דברים כט:יב · פירוש א
לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹתְךָ֩ הַיּ֨וֹם ׀ ל֜וֹ לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַרְבּוֹת בָּעֳנָשִׁים וּבָאָלוֹת הוּא לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, וְלֹא תִּכְפְּרוּ בּוֹ כִּי תִּפְחֲדוּ מֵעֹצֶם הָאָלוֹת אֲשֶׁר תִּתְחַיְּבוּ שֶׁתִּכְפְּרוּ בֶּאֱלֹהוּתוֹ, וּבָזֶה תִּתְקַיְּמוּ לְעַם ה׳.
דברים כט:יז · פירוש ז
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
וְיִיחֵד הַכָּתוּב עוֹנֶשׁ לָזֶה יָתֵר עַל הַמְּקַבְּלִים הַבְּרִית, וְאָמַר ״לֹא יֹאבֶה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁה׳ מִדָּתוֹ הִיא לִמְחוֹל וְלִסְלוֹחַ לַעֲוֹנוֹת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁמְחַלִּין פָּנָיו כַּיָּדוּעַ, זֶה הָאִישׁ ״לֹא יֹאבֶה ה׳״‎. אָמַר לָשׁוֹן זֶה ״לֹא יֹאבֶה״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁה׳ יַהֲפוֹךְ בּוֹ רְצוֹנוֹ שֶׁסּוֹלֵחַ וְלֹא יֹאבֶה לִסְלוֹחַ. וְהַיּוֹצֵא מִדָּבָר זֶה כְּשֶׁלֹּא יֹאבֶה ה׳ סְלוֹחַ לוֹ, הוּא ״כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה׳״. אָמְרוֹ ״אָז״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיֶּחֱטָא אַחַר כָּךְ שֶׁפָּרָה רֹאשׁ וְלַעֲנָה, אָז בִּמְקוֹם שֶׁחָשַׁב לְהָקֵל עָנְשׁוֹ, וְנַהֲפוֹךְ הוּא שֶׁיֶּעְשַׁן אַף ה׳ וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.
דברים לא:ב · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹא־אוּכַ֥ל ע֖וֹד לָצֵ֣את וְלָב֑וֹא וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בִּסְמִיכוּת ״וַה׳ אָמַר אֵלַי״ לְמַאֲמַר ״לֹא אוּכַל״ וְגוֹ׳, לְהוֹדִיעַ נֶאֱמָנוּת עַבְדוּתוֹ לַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא יוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא, אִם יֹאמַר אֵלָיו ה׳ עֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן יִהְיֶה מִתְאַזֵּר וְעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לְהַכְנִיסָם לָאָרֶץ, וְלֹא הָיָה נִמְנָע מִצַּד שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לָצֵאת וְלָבוֹא, אֶלָּא שֶׁה׳ אָמַר אֵלָיו ״לֹא תַעֲבֹר״ וְגוֹ׳:
דברים לא:ג · פירוש א
יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִירִשְׁתָּ֑ם יְהוֹשֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא וְגוֹ׳ הוּא יַשְׁמִיד וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר שְׁנֵי פְּעָמִים ״הוּא״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת. נִתְכַּוֵּן לְנַחֲמָם עַל פְּטִירָתוֹ, וַאֲשֶׁר יֶחְסְרוּ שְׁנֵי דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְטוֹבִים: הָאַחַת, כִּי הָיָה לָהֶם לְמָגֵן לִפְנֵי ה׳ לְבִלְתִּי כַּלּוֹתָם כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בָּעֵגֶל וּבַמְּרַגְּלִים, לוּלֵי מֹשֶׁה בְּחִירוֹ. שֵׁנִית, כִּי הוּא אִבֵּד וְשִׁבֵּר שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי סִיחוֹן וְעוֹג, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹמוֹ לִלְחֹם הַמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר הֵם מְעוּתָּדִים לִפְנֵיהֶם?
דברים לא:ג · פירוש ג
יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִירִשְׁתָּ֑ם יְהוֹשֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
וּכְנֶגֶד גְּבוּרַת הַמִּלְחָמָה אָמַר, כִּי לֹא כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא הָעוֹשֶׂה חַיִל, אֶלָּא ה׳ הוּא הַלּוֹחֵם, וְהוּא אָמְרוֹ ״הוּא יַשְׁמִיד״ וְגוֹ׳, וּלְצַד הָאֶמְצָעִיּוּת אָמַר ״יְהוֹשֻׁעַ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ״:
דברים לא:ז · פירוש א
וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כׇל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃
כִּי אַתָּה תָבוֹא. וְלֹא אָמַר תָּבִיא, כִּי ה׳ הַמֵּבִיא אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעוֹבֵר וְגוֹ׳ הוּא יַשְׁמִיד״, אֶלָּא שֶׁהוּא יָבוֹא בְּרֹאשָׁם. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ח.) בַּפָּסוּק שֶׁאָמַר בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (דברים לא:כג) ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר, לְפִי שֶׁמַּשְׁמָעוּת תָּבוֹא סוֹבֶלֶת גַּם כֵּן אֲחֵרִים עִמּוֹ, לָזֶה רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּפָרֵשׁ דְּבָרָיו, וּלְעוֹלָם כַּוָּנַת מֹשֶׁה הָיְתָה לְהָעִיר כִּי ה׳ הוּא הַמֵּבִיא, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר אָמַר ״תָּבוֹא״ לִקְבֹּעַ הַמַּעֲשֶׂה בַּה׳ כִּי הוּא הַמֵּבִיא, וְאָמַר ״תָּבִיא״ לִשְׁלֹל זוּלָתוֹ מִמִּין הָאֱנוֹשִׁי.
דברים לא:ח · פירוש ב
וַיהֹוָ֞ה ה֣וּא ׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃
וְאָמְרוֹ הוּא הַהוֹלֵךְ. וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר וַה׳ הוֹלֵךְ לְפָנֶיךָ, לְהָעִיר שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב בַּיְּכֹלֶת הַמָּצוּי בְּיִשְׂרָאֵל (לִשְׁמֹר) [לִשְׁמֹד] כִּי יָכוֹל יוּכַל לְכָל הַמִּלְחָמוֹת הַמְּזֻמָּנוֹת לְפָנָיו, כִּי לֹא בִּיכָלְתָּם תָּלוּי הַדָּבָר, אֶלָּא בַּה׳ לְבַד הוּא תָּלוּי, וְהוּא אָמְרוֹ ״הוּא הַהוֹלֵךְ״, וְלֹא בְּשִׁתּוּף כֹּחַ אַחֵר.
דברים לב:ד · פירוש א
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ        כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל        צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁקָּדַם וְאָמַר שֶׁעֵסֶק הַתּוֹרָה יְסוֹבֵב טַל וּמָטָר, לָזֶה הֵעִיר שֶׁאִם הָאָדָם עָסַק בַּתּוֹרָה וּמְזוֹנוֹתָיו קָשִׁים וְלֶחֶם אַיִן, אוֹ שֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁאֵין עָלָיו עֹל תּוֹרָה וּמוֹאֵס בְּלוֹמְדֶיהָ וּמוֹדְדִין לוֹ בְּמִדָּה גַסָּה אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהוֹתֵר כַּיִּעוּדִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְלוֹמְדֵי תוֹרָה וְנַהֲפוֹךְ הוּא, לֹא מִפְּנֵי זֶה יִבְעַט וְתִוָּלֵד בּוֹ חָס וְשָׁלוֹם מִינוּת, אֶלָּא יַצְדִּיק הַדִּין עָלָיו וְיֹאמַר ה׳ אֱמֶת וְדִינוֹ דִּין אֱמֶת. וְהוּא אָמְרוֹ ״הַצּוּר״ – פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן תּוֹקֶף וְחוֹזֶק, וְזֶה יַגִּיד אֶל יַד ה׳ הָרוֹדָה בָּאָדָם. אַף עַל פִּי כֵן תַּצְדִּיק וְתֹאמַר ״תָּמִים פָּעֳלוֹ״, זֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁרוֹאֶה אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמְדֹּד בְּגַסָּה שֶׁל טוֹבָה וּמָדְדוּ בְּדַקָּה. וְגָמַר אוֹמֶר ״כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט״ – כָּלַל בָּזֶה גַּם אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמְדֹּד טוֹבָה בְּדַקָּה וּמָדְדוּ לוֹ בְּגַסָּה, ״כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט״, כִּי לֹא הֵבִיא יִסּוּרִין עַל הַצַּדִּיק עַד שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶם, וְלֹא הֵבִיא טוֹבָה עַל הָרְשָׁעִים אֶלָּא אִם זָכוּ לָהּ כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם.
דברים לב:לז · פירוש א
וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃        
אֵי אֱלֹהֵימוֹ. יִשְׂרָאֵל יֹאמַר: ״אֵי אֱלֹהֵימוֹ?״ הֲגַם שֶׁאֵין מַעֲשֵׂיהֶם מְהֻגָּנִים, אַף עַל פִּי כֵן יָבֹא בְּטַעֲנָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים הָרָמוּז בְּתֵיבַת צוּר, וְהוּא חָסָיוּ בוֹ. כִּי יִשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁיַּרְשִׁיעוּ וְיַעַבְרוּ עַל חֵלֶק מִמִּצְווֹת ה׳, אַף עַל פִּי כֵן כָּל מַחְסֵיהֶם בַּה׳, וְעָלָיו סוֹבְלִים דַּלּוּת וְשִׁפְלוּת, וְנֶהֱרָגִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ, וְעוֹמְדִים וּמְצַפִּים לְצוּר גּוֹאֲלָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״חָסָיוּ בוֹ״.
דברים לד:ו · פירוש ב
וַיִּקְבֹּ֨ר אֹת֤וֹ בַגַּי֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּע֑וֹר וְלֹא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וְרָאִיתִי לְהָרַב רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא שֶׁכָּתַב שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ כָּתַב כֵּן. וְאֵין רָאוּי לִכְתֹּב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּפְשָׁטֵי הַכְּתוּבִים, שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הִשְׁלִים הַסֵּפֶר תּוֹרָה שֶׁמָּסַר לַלְוִיִּם, שֶׁבְּאָזְנַי שָׁמַעְתִּי מִבְּנֵי עַמֵּנוּ מִסְתַּבְּכִים בְּדָבָר זֶה וּמְסַעֲפִים מִזֶּה כְּפִירָה בַּתּוֹרָה, וְזוֹ הִיא טַעֲנַת הַגּוֹיִם, שֶׁמִּבְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקְּנוּ הַמִּכְתָּב וְנִמְצָא בָּהּ מַה שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא הָיָה מַה שֶׁהָיָה. וְיִשְׁתַּקַּע הַדְּבָרִים וְדוֹמֵיהֶם, הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדָּם. וְהָעִקָּר שֶׁכָּל הַסֵּפֶר תּוֹרָה כְּתָבוֹ מֹשֶׁה, וּכְאָמְרָם (בבא בתרא טו.) הִשְׁלִימוֹ בְּדֶמַע.