אור החיים

דמויות בתורה

מלכות בית דוד

דוד המלך, מלכות ישראל, שורש המלכות

52 קטעים ב-5 חומשים

בראשית

בראשית כז:כט · פירוש א
יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
יַעַבְדוּךָ וגו׳. אוּלַי כִּי הַמֶּלֶךְ לֹא יַעֲלֶה מַס הַנּוֹגֵעַ לוֹ בֵּין הָעָם, וְכַדּוֹמֶה לָזֶה יִמָּצֵא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִים לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַמְּלָכִים שֶׁבָּהֶם שֶׁהֵם בַּעֲלֵי תּוֹרָה פְּטוּרִים מֵהַמַּס (עזרא ז:כד). וּמַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ (בראשית כז:מ) ״וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד״ וְהוּא הָיָה מֶלֶךְ, חוֹזֵר אֶל בְּנֵי עֵשָׂו.
בראשית לח:יד · פירוש א
וַתָּ֩סַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
כִּי רָאֲתָה וְגוֹ׳ וְהִיא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְהִיא וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וְלֹא נִתְּנָה״ וְגוֹ׳, וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁעָלֶיהָ הוּא אוֹמֵר. וְאוּלַי כִּי שְׁנֵי דְּבָרִים אָמַר הַכָּתוּב: הָאֶחָד – כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה, וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּם מַאֲמַר חָמִיהָ שֶׁאָמַר ״עַד יִגְדַּל״ וְגוֹ׳ כִּי עוֹדֶנָּה בְּבֵית אָבִיהָ, וְהַשֵּׁנִי – וְהִיא לֹא נִתְּנָה וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁרָאֲתָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי שֶׁתִּנָּתֵן הִיא לוֹ לְאִשָּׁה, וְלָזֶה עָמְדָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה. וְצֵא וּלְמַד מַה יָצָא מִמֶּנָּה לָעוֹלָם – מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ.
בראשית לח:כו · פירוש ב
וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽהּ׃
וְאִם תֹּאמַר: סוֹף כָּל סוֹף בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה שֶׁבְּחֶזְקַת גּוֹיָה בָּא עָלֶיהָ, לָמָּה עָבַר עַל גְּזֵרַת בֵּית דִּין? לָזֶה כְּבָר תֵּרְצוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה פ״ה) כִּי מֵה׳ מִצְעֲדֵי גָבֶר וְתִקֵּן עֲלִילוֹת לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק (בראשית מ״ט:ט׳) ״גּוּר אַרְיֵה״ וְגוֹ׳:
בראשית לח:כט · פירוש א
וַיְהִ֣י ׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ פָּֽרֶץ׃
מַה פָּרַצְתָּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁיַּד הָרִאשׁוֹן תַּגִּיד כִּי הוּא הַקָּרוֹב לָצֵאת קוֹדֶם אָחִיו, וְאַף עַל פִּי כֵן דְּחָפוֹ זֶה לָרִאשׁוֹן וְסָתַר הַעֲמָדָתוֹ קוֹדֶם לוֹ, זֶה יַגִּיד הַדְרָגָה גְּדוֹלָה. וְהוּא אָמְרוֹ מַה פָּרַצְתָּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קד:כד) ״מַה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ עָלֶיךָ פָּרֶץ מְפָרֶשֶׁת דְּבָרֶיהָ מַה הִיא הַפִּרְצָה שֶׁעָשָׂה, וְאָמְרָה ״עָלֶיךָ פָּרֶץ״, פֵּרוּשׁ, כִּי הַנּוֹתֵן יָד יַגִּיד כִּי הוּא בָּא עָלָיו בַּהַזְרָעָה, כִּי הַנִּכְנָס אַחֲרוֹן בַּזֶּרַע יוֹצֵא רִאשׁוֹן, וְאִם כֵּן הוּא בָּא עָלָיו וּפָרַץ גְּדֵרוֹ וְיָצָא רִאשׁוֹן. וְהוּא אָמְרוֹ ״עָלֶיךָ פָּרֶץ״ וְהָבֵן. וּכְפִי זֶה פֶּרֶץ רִאשׁוֹן בַּהַזְרָעָה וְרִאשׁוֹן בַּלֵּדָה כִּי לוֹ הַמְּלוּכָה נְסוּכָה תִּכּוֹן עוֹלָם.
בראשית מג:ח · פירוש ו
וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־אֲנַ֥חְנוּ גַם־אַתָּ֖ה גַּם־טַפֵּֽנוּ׃
וְאָמְרוֹ גַּם טַפֵּינוּ בָּאַחֲרוֹנָה, כִּי בָּנָיו שֶׁל אָדָם חֲבִיבִין עָלָיו מִגּוּפוֹ. וְצֵא וּלְמַד מִדָּוִד שֶׁאָמַר עַל אַבְשָׁלוֹם, הֲגַם שֶׁהָיָה רוֹדֵף אָבִיו (שמואל ב י״ט:א׳): ״מִי יִתֵּן מוּתִי״ וְגוֹ׳.
בראשית מד:יח · פירוש י
וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֘אמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאׇזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה׃
וְאָמְרוֹ בִּי אֲדֹנִי. נִתְכַּוֵּן לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָאֶחָד לְבַל יֹאמַר אֵלָיו יוֹסֵף לָמָּה יְדַבֵּר הוּא לְבַד מִכֻּלָּם, וּמַה גַּם בְּמַה שֶׁקָּדַם שֶׁהִכִּיר יוֹסֵף כִּי רְאוּבֵן הַבְּכוֹר, דִּכְתִיב (בראשית מג:לג) ״וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכוֹר״ וְגוֹ׳, וְאִם כֵּן יֹאמַר לָמָּה יְדַבֵּר כָּל כָּךְ הוּא וְלֹא אֶחָיו. לָזֶה אָמַר, ״בִּי״ נוֹגֵעַ הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר לוֹ לְבַסּוֹף. וְלֶהֱיוֹת שֶׁחָשׁ לוֹ לְהִתְכַּעֵס קוֹדֶם הַגָּעַת הַדָּבָר אֵלָיו, לָזֶה קָדַם תֵּכֶף וְהוֹדִיעוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״בִּי נוֹגֵעַ הַדָּבָר אֲדוֹנִי״. וְהַשֵּׁנִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִטְעוֹן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לְהַצִּיל בִּנְיָמִין, וְהוּא בִּי אֲדֹנִי – פֵּרוּשׁ, אֲנִי גָּנַבְתִּי הַגָּבִיעַ וְהִנַּחְתִּיו בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, וּמֵעַתָּה שׁוּרַת הַדִּין תִּתֵּן כִּי הוּא יִלָּכֵד, כִּי בִּנְיָמִין מַכְחִישׁ וִיהוּדָה מוֹדֶה – הוּא יִהְיֶה עֶבֶד. הַשְּׁלִישִׁי רָמַז הַכָּתוּב כִּי הַשְּׂרָרָה אֵלָיו הִיא נְתוּנָה, וְזֶה שִׁיעוּר הַדְּבָרִים: ״בִּי״ תָּלוּי כִּנּוּי תֵּיבַת ״אֲדֹנִי״ כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ. וְאָמְרוֹ יְדַבֶּר נָא – פֵּרוּשׁ, יְדַבֵּר עַתָּה בְּכִינּוּי עַבְדוּת לְפִי שָׁעָה, אֲבָל אֵין הַדָּבָר עוֹמֵד כֵּן, כִּי יְהוּדָה הוּא הַמֶּלֶךְ וְכִסְאוֹ יִכּוֹן עוֹלָם.
בראשית מד:לד · פירוש ב
כִּי־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־אָבִֽי׃
עוֹד יְכַוֵּן לְהָשִׁיב לְטַעֲנַת אִשָּׁה חֲכָמָה שֶׁשָּׁלַח יוֹאָב לְדָוִד (שמואל ב י״ד:ז׳), כִּי קָמָה הַמִּשְׁפָּחָה לַהֲרֹג אֶת מַכֵּה אָחִיו וּתְמִיתֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אָחִיו וְגוֹ׳, וְהִנֵּה הוּא הַנִּדּוֹן שֶׁלְּפָנֵינוּ, כִּי כְּשֶׁיַּגִּיד יְהוּדָה לְאָבִיו כִּי אָנוּס הוּא וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל בִּנְיָמִין מִיַּד הַמֶּלֶךְ, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִתְאַכְזֵר יַעֲקֹב וְיִשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיהֶם יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְיַתִּיר לְנִדּוּיוֹ שֶׁל יְהוּדָה, לָזֶה אָמַר טַעֲנָה שֵׁנִית ״כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה״ וְגוֹ׳, כִּי חוֹשֵׁשׁ לְסַכָּנַת מוֹת אָבִיו.
בראשית מו:יב · פירוש ג
וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מׇת עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־פֶ֖רֶץ חֶצְרֹ֥ן וְחָמֽוּל׃
וְטַעַם אָמְרוֹ וַיִּהְיוּ, רָמַז כִּי לְאֵלֶּה יִקָּרֵא הֲוָיָה וְאֵין כְּמוֹתָם, לְצַד כִּי מֵהֶם יֵצֵא חוֹטֶר לְיִשַׁי מְשִׁיחֵנוּ מַלְכֵּנוּ אֲשֶׁר יִהְיֶה לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרוֹשׁוּ.
בראשית מח:ו · פירוש ג
וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃
וְאוּלַי כִּי בְּנֵי יְהוּדָה נִרְמְזוּ בְּמַה שֶׁאָמַר לוֹ עוֹד שָׁם ״וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ״ (בראשית לה:יא). אֶלָּא מִי יֹאמַר שֶׁכַּוָּנַת ה׳ בְּאָמְרוֹ ״וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ״ וְגוֹ׳ הִיא זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת, דִּלְמָא הֵם הֵם ״גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם״ הֵם הֵם הַמְּלָכִים. וְעוֹד מִי יֹאמַר שֶׁאֵין הַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים עַל בְּנֵי שְׁאָר הָאַחִים?
בראשית מט:ד · פירוש ב
פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ {פ}
עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ אַל תּוֹתַר שֶׁהַפְּחִיזוּת שֶׁנָּהַג לַעֲשׂוֹת דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן לֹא נָהַג לַעֲשׂוֹתוֹ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִתְרוֹן, כִּי לְעִנְיַן תְּשׁוּבָה לֹא קָדַם הוּא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צב.) מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁיּוֹדֶה – יְהוּדָה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְזֶה לְשׁוֹנָם: לֹא הָיָה אָדָם שֶׁפָּתַח בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְכוּ׳, עַד כָּאן, עִם כָּל זֶה וִדּוּי לֹא אָמַר עַד שֶׁבָּא יְהוּדָה וְאָמַר ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפַץ רְאוּבֵן וְאָמַר ״אֲנִי בִּלְבַּלְתִּי מִטַּת אָבִי״, כָּךְ הוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא) שֶׁכָּךְ קַבָּלָה בְּיָדָם. וּלְדִבְרֵיהֶם אֵלּוּ יֵשׁ לָנוּ לוֹמַר כִּי לְטַעַם זֶה נִתְּנָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן לִיהוּדָה בְּעַד גְּמַר הַהוֹדָאָה אֲשֶׁר גָּרְמוּ לִרְאוּבֵן לְהוֹדוֹת. וְהַכְּהֻנָּה שֶׁנִּתְּנָה לְלֵוִי נִרְאֶה כִּי לֹא זָכָה בָּהּ אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשָׂיו אַחַר כָּךְ, כְּאָמְרוֹ (דברים לג:ח) ״לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה״ וְגוֹ׳, וְאָז הוּא שֶׁנִּתְּנָה לְלֵוִי הַכְּהֻנָּה. וְעַל כָּל פָּנִים מִימֵי יַעֲקֹב נִטְּלוּ כָּל הַמַּעֲלוֹת מֵרְאוּבֵן כְּאָמְרוֹ אַל תּוֹתַר, וְנָתַן יַעֲקֹב שְׁתֵּי מַעֲלוֹת: אַחַת לְיוֹסֵף וְאַחַת לִיהוּדָה, וְהַשְּׁלִישִׁית תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת עַד שֶׁנְּתָנָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרָאוּי לָהּ אֲשֶׁר נִסָּהוּ וְגוֹ׳׃
בראשית מט:ה · פירוש א
שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וְגוֹ׳. אָמְרוֹ אַחִים כִּי יֶשְׁנָם בְּאַחְוָה בְּטִבְעָם וְדַעַת אַחַת שָׁוָה כְּדַעַת אַחִים, וְדָבָר זֶה לֹא יִשְׁוֶה בְּכָל אַחִים. אוֹ יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לְמַעֲשֵׂיהֶם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם וּבְמַעֲשֵׂה יוֹסֵף, וְאָמַר שֶׁטִּבְעָם בְּתִגְבּוֹרֶת יְסוֹד הָאֵשׁ. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:) שָׁאוּל בְּאַחַת וְעָלְתָה לוֹ הַמְּלוּכָה מִמֶּנּוּ, וְדָוִד בְּכַמָּה וְלֹא עָלְתָה לוֹ. וְהַטַּעַם הוּא לְצַד כִּי שָׁאוּל טִבְעוֹ מָזוּג וְדָוִד טִבְעוֹ חַם, כְּאָמְרוֹ (שמואל א טז:יב) ״וְהוּא אַדְמוֹנִי״. וַה׳ דָּן אֶת הָאָדָם כְּפִי הַרְכָּבָתוֹ, כִּי מִי שֶׁגּוֹבֵר בּוֹ יְסוֹד הָאֵשׁ, עִם הֱיוֹת שֶׁיִּתְעַצֵּם בְּכָל עֹצֶם הַזְּרִיזוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לֹא יִמָּלֵט מֵהַשִּׁגָּיוֹן. וּבְחֵלֶק מוּעָט מֵהִתְעַצְּמוּתוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה אָדָם מָזוּג יַרְוִיחַ עַצְמוֹ מִשְּׁגִיאוֹת. וְאָמַר כִּי שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים לְשׁוֹן חוֹם, וְלָזֶה קִלֵּל לְאַפָּם וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה, וְיָדוּעַ הוּא כִּי הָאַף וְהָעֶבְרָה תִּגְדַּל מִיסוֹד הָאֵשׁ כְּשֶׁיִּתְרַבֶּה.
בראשית מט:ח · פירוש ב
יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אַתָּה יוֹדוּךָ פֵּרוּשׁ, אֵין הַשְּׂרָרָה מַתְחֶלֶת לֶעָתִיד כְּדֶרֶךְ שְׁאָר בְּרָכוֹת הָאֲמוּרִים לִשְׁאָר הָאַחִים שֶׁהֵם לִזְמַנִּים רְחוֹקִים לִכְשֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ, אֶלָּא אַתָּה בְּעַצְמְךָ יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א ה:ב) ״יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו״, וּכְשֶׁיָּבֹא זְמַן שֶׁיָּדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיְבֶיךָ וְתִתְגַּבֵּר עַל הָאוֹיְבִים, אֲזַי יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וְגוֹ׳ וְיַמְלִיכוּךָ עֲלֵיהֶם, וְזֶה הָיָה בִּימֵי שָׁאוּל כְּשֶׁעָשָׂה דָּוִד הַנִּצָּחוֹן הַגָּדוֹל בְּעֹרֶף אוֹיְבָיו הִמְלִיכוּהוּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם:
בראשית מט:ט · פירוש ד
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
וְעַל פִּי הַקְדָּמָה זוֹ תַּשְׂכִּיל עֲצַת ה׳ אֲשֶׁר יָעַץ עַל יְהוּדָה, וְשָׁלַח מַלְאָךְ וְהִכְרִיחוֹ לָבֹא אֶל הַקְּדֵשָׁה (בראשית רבה פרק פ״ד), כִּי בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹת הַדָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן עַל פִּי הַתּוֹרָה לִשְׁכַּב אֶת כַּלָּתוֹ, וּבְאֶמְצָעוּת הֱיוֹת יְהוּדָה אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר, נֶעְלַם דְּבַר אִסּוּר מִמֶּנּוּ וְלֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִיא. וּבָזֶה הוֹצִיא מִמְּקוֹר הַטֻּמְאָה עָנָף מֻפְלָא שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה – פֶּרֶץ וָזֶרַח, שֶׁהָיוּ שְׁבוּיִים בִּבְחִינַת הָרַע וְהָיָה אָדָם בְּלִיַּעַל רוֹבֵץ עֲלֵיהֶם לְצַד גּוֹדֶל מַעֲלָתָם. וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה צַדִּיקִים יָצְאוּ מֵהֶם וְשַׁלְשֶׁלֶת הַמְּלוּכָה שֶׁל בֵּית דָּוִד. וְזוּלַת יְהוּדָה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמְּלוּכָה לֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לְהוֹצִיאָם מִיָּדוֹ. גַּם זוּלַת דִּמְיוֹן מַעֲשֵׂה הָרַע כִּי יָבֹא אֶל כַּלָּתוֹ אֵין מְצִיאוּת לְהוֹצִיאָם, וּבְאֶמְצָעוּת דִּמְיוֹן הָרַע הֲרֵי זֶה נִכְנָס לִמְדוֹר הָרַע וְהוֹצִיא שָׁלָל רָב.
בראשית מט:ט · פירוש ה
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
וְהֵן הֵנָּה הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר הַכָּתוּב גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, פֵּרוּשׁ, מִתְּחִלָּה קוֹדֶם מַעֲשֵׂה תָּמָר הוּא גּוּר, וְזֶה הוּא שֶׁרָמַז בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ ״אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״, מִלְּבַד מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בִּמְקוֹמוֹ. כְּפִי זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אַתָּה יוֹדוּךָ, פֵּרוּשׁ, לֹא הָיָה לְךָ אֶלָּא גְּדֻלַּת עַצְמְךָ שֶׁיִּהְיוּ אַחֶיךָ כְּפוּפִים לְךָ, אֲבָל לֹא הָיְתָה מִדָּה זוֹ נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת. וְצֵא וּלְמַד מַה גְּדֻלָּה הָיְתָה לְבָנָיו לְבַד פֶּרֶץ וְזֶרַח שֶׁבָּאוּ מִמַּעֲשֵׂה הָרֶשֶׁת אֲשֶׁר פָּרַשׂ אֱלֹהִים, וּלְבַסּוֹף אַרְיֵה שֶׁנִּתְגַּבֵּר וְנִתְעַלָּה. וּפֵרֵשׁ מִנַּיִן זָכָה לַעֲלוֹת מַעֲלָה זוֹ, וְאָמַר מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ, פֵּרוּשׁ, מֵאוֹתוֹ טֶרֶף אָדָם שֶׁטָּרַף בְּחִינַת הָרַע מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן נְשָׁמוֹת הַמֻּפְלָאוֹת, וּבְאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה תָּמָר הִרְוַחְתָּ אוֹתָם, מִזֶּה הָיְתָה עֲלִיָּתְךָ וְקָנִיתָ בָּנִים שֶׁמַּלְכוּתָם מַלְכוּת עוֹלָמִים, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה בְּעַנְפֵי נִשְׁמָתְךָ גְּדֻלָּה לְדוֹרוֹת אֶלָּא לְךָ לְבַדְּךָ.
בראשית מט:ט · פירוש ז
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
וְרָמַז בְּאָמְרוֹ אַרְיֵה וְלָבִיא, כִּי בְּחִינָה שֶׁתָּקְפָה בַּנֶּפֶשׁ, הֲלֹא הִיא בְּחִינַת אֲרִי, וְלָזֶה צָרִיךְ בְּחִינַת אֲרִי שֶׁבַּקְּדוּשָּׁה שֶׁהוּא יְהוּדָה לַהֲקִימוֹ וּלְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יָדוֹ. וּמֵעַתָּה לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה לְעוֹלָם, מַלְכוּתוֹ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים, כִּי קָנָה יְסוֹד הַמְּלוּכָה עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה שֶׁאֵלָיו אָנוּ מְקַוִּים יוֹם יוֹם, צִפִּינוּ לִישׁוּעָה.
בראשית מט:יא · פירוש ה
אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃
יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי בְּחִינַת נִשְׁמַת מֹשֶׁה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִיא כְּלוּלָה מִשְּׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי כָל הַשִּׁשִּׁים רִבּוֹא הָיוּ עֲנָפֶיהָ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וַעֲנַף שִׁבְטוֹ שֶׁל דָּוִד בְּמֹשֶׁה הוּא. וְלָזֶה תִּמְצָאֶנּוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר שֶׁהָיָה מֶלֶךְ וְכֹהֵן וְלֵוִי וְנָבִיא וְחָכָם וְגִבּוֹר, שֶׁהָיָה כּוֹלֵל כָּל הָעֲנָפִים שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה. וּלְעָתִיד לָבֹא תִּתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת שֶׁבְּמֹשֶׁה, שֶׁהוּא עַצְמוֹ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְהוּא דָּוִד, וְהוּא יִנּוֹן וְשִׁילֹה.
בראשית מט:כז · פירוש א
בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף. נִתְכַּוֵּן אֶל שָׁאוּל שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה זְאֵב שֶׁטּוֹרֵף בִּמְהִירוּת, כִּי מִנְהַג הַזְּאֵב הוּא שֶׁאֵינוֹ מִתְעַכֵּב בִּטְרֵפָתוֹ, אֶלָּא כָּל כָּךְ הוּא מְמַהֵר וְטוֹרֵף. כְּמוֹ כֵן עָשָׂה הוּא וְלֹא הִמְתִּין לַזְּמַן שֶׁקָּבַע לוֹ שְׁמוּאֵל, אֶלָּא מִהֵר (שמואל א יג:ח) לִטְרֹף, וּמִזֶּה הָיָה סִבָּה שֶׁלֹּא אָכַל אֶלָּא בַּבֹּקֶר וְנִפְסְקָה מַלְכוּתוֹ.
בראשית מט:כז · פירוש ב
בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃
וְאָמְרוֹ וְלָעֶרֶב פֵּרוּשׁ, לְעֵת עֶרֶב מַלְכוּתוֹ יֵחָלֵק, שֶׁיֹּאמְרוּ (שמואל א יח:ז) ״הִכָּה שָׁאוּל וְגוֹ׳ וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו״. אוֹ יִרְמֹז שֶׁבְּאֶמְצָעוּת סִבָּתוֹ תִּתְחַלֵּק מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:) כְּשֶׁאָמַר דָּוִד ״אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ הַשָּׂדֶה״ יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם יַחְלְקוּ הַמַּלְכוּת״, וּמֵאָז הֶעֱרִיב שִׁמְשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּעֲוֹנוֹת:

שמות

שמות כא:יד · פירוש א
וְכִֽי־יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל־רֵעֵ֖הוּ לְהׇרְג֣וֹ בְעׇרְמָ֑ה מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת׃ {ס}        
וְכִי יָזִיד וְגוֹ׳. בְּסִפְרֵי (מכילתא כאן) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לָמוּת״ – וְלֹא לָדוּן, וְלֹא לִלְקוֹת, וְלֹא לִגְלוֹת. וְזֶה הוּא טַעְמוֹ שֶׁל יוֹאָב שֶׁבָּרַח אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּחֲזֵק וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁלֹּא הֲרָגוֹ שְׁלֹמֹה אֶלָּא בְּדִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּסוֹף פֶּרֶק נִגְמַר הַדִּין (סנהדרין מט,א) שֶׁהָיָה מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת, הוּא בָּרַח קוֹדֶם הַדִּין. וְאָמְרוּ בְּהַגּוֹלִין (מכות יב,א) כִּי טָעוּתוֹ הָיָה שֶׁלֹּא הָיָה מִזְבַּח עוֹלָמִים, וְגַם שֶׁתְּפָסָם בְּקַרְנוֹתָיו וְאֵינוֹ קוֹלֵט אֶלָּא גַּגּוֹ.
שמות ל:יב · פירוש ח
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
וְנָתַתִּי לִבִּי לְהַשְׂכִּיל בְּמַעֲשֵׂה דָּוִד (שמואל ב כד), כִּי לְפִי הַנִּשְׁמָע מֵהַכְּתוּבִים כִּי מָנָה יִשְׂרָאֵל אֶחָד אֶחָד בְּלֹא אֶמְצָעִי, נוֹסָף עַל שֶׁמְּנָאָם לְלֹא דָבָר, וְהֵם דְּבָרִים תְּמוּהִים שֶׁיַּעֲשֶׂה דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם דָּבָר זָר כָּזֶה. וּמָצִינוּ שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סב:) אָמְרוּ כִּי מִן הַשָּׁמַיִם הִכְשִׁילוּהוּ בְּדָבָר שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְכוּ׳, לְטַעַם אָמְרוֹ (שמואל א כו:יט) ״אִם ה׳ הֱסִיתְךָ בִּי״ יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. פֵּרוּשׁ דִּבְרֵיהֶם, כִּי לְצַד שֶׁקָּרָא לַה׳ חָס וְשָׁלוֹם מֵסִית נִבְרָא מַלְאָךְ רַע, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם מִדִּבְרֵיהֶם (אבות ד,יא) ״הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת קוֹנֶה לוֹ קָטֵיגוֹר אֶחָד״, וְהוּא מִין הֶעָוֹן מַמָּשׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, וְלָזֶה נִבְרָא מַלְאָךְ רַע מֵסִית שְׁמוֹ, וֶהֱסִיתוֹ וְהִטְעָהוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּסוֹד אָמְרָם (שם) ״עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה״. וְתִמְצָא כִּי הֶעָוֹן עָשָׂה דּוּגְמָתוֹ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדִּבְרֵי דָּוִד שֶׁאָמַר ״הֱסִיתְךָ״ כִּשְׁגָגָה הָיְתָה מִמֶּנּוּ, וְחָס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְדַבֵּר מִלִּין לְצַד עִלָּאָה חָלִילָה, וּמִי עֶבֶד יָרֵא מֵאֱלֹהִים כְּדָוִד, אֶלָּא שְׁגָגָה הִיא, כְּמוֹ כֵן לֹא הוּסַת מֵהַמֵּסִית לַעֲשׂוֹת דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן כְּמֵזִיד.
שמות ל:יב · פירוש ט
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
וַעֲדַיִן קָשֶׁה, תֵּנַח לְגַבֵּי דָּוִד אָמְרִינַן שֶׁטָּעָה, מַה נַעֲנֶה בְּיוֹאָב? מִמָּה נַפְשָׁךְ תִּקְשֶׁה: אִם דִּבְרֵי דָּוִד בָּאוּ אֵלָיו סְתָם ״פְּקוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, מִי אָמַר לוֹ שֶׁאֵין כַּוָּנַת דָּוִד לוֹמַר לוֹ שֶׁיִּפְקְדֵם עַל פִּי הַתּוֹרָה, וּמִן הַסְּתָם לֹא יוּצְרַךְ לוֹמַר אֵלָיו דָּבָר שֶׁתִּינוֹקוֹת יוֹדְעִים אוֹתוֹ. וְאִם נֹאמַר כִּי דָּוִד צִוָּה אֵלָיו בְּפֵרוּשׁ שֶׁיִּמְנֶה אוֹתָם אֶחָד אֶחָד וְלֹא עַל יְדֵי מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, קָשֶׁה אֵיךְ קִבֵּל דְּבָרָיו כְּשֶׁאָמַר לוֹ כֵן, שֶׁהָיָה לוֹ לְמָאֵן כִּי ״דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין״, וַאֲפִלּוּ בְּמִצְוַת מֶלֶךְ, וְזֶה הֲלָכָה רוֹוַחַת (רמב״ם הלכות מלכים פ״ג). וְלוּ יְהִי שֶׁיּוֹאָב נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ וּמִקְרֶה אֶחָד קָרָה לְדָוִד וְיוֹאָב, מַה נַעֲנֶה בַּסַּנְהֶדְרִין? מַה נַעֲנֶה בְּכָל אִישׁ כְּשֶׁרָאוּ שֶׁבָּאוּ לִמְנוֹתָם? הָיָה לָהֶם לַחֲרֹד חֲרָדָה גְדוֹלָה וְאֵימוֹת מָוֶת יִפְּלוּ עֲלֵיהֶם, וְיִצְעֲקוּ עַל הַדָּבָר לִפְנֵי יוֹאָב וְלִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. גַּם כֵּן יְכוֹלִין לָבֹא בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת ״וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם״. וְאִם חָסוּ עַל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל יוֹתֵר מִגּוּפָן, הָיָה לָהֶם לִטְעֹן שֶׁיִּמָּנוּ בְּחַרְסִית כְּמַעֲשֵׂה שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, וְאֵיךְ לֹא חָסוּ עַל נַפְשָׁם כָּל בְּנֵי אֵל חָי?
שמות ל:יב · פירוש י
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי דָּוִד אָמַר דְּבָרָיו סְתָם לְיוֹאָב, וְהַדָּבָר פָּשׁוּט כִּי יוֹאָב יוֹדֵעַ סֵפֶר הָיָה וְלֹא מְנָאָם אֶלָּא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר בְּבֶזֶק וְכַדּוֹמֶה לוֹ. וְתִמְצָא שֶׁדִּיֵּק הַתַּלְמוּד בִּלְשׁוֹנוֹ (ברכות סב:) ״לֹא שָׁקַל מִנַּיְיהוּ כּוֹפֶר״, מַשְׁמַע כּוֹפֶר הוּא דְּלֹא שָׁקַל אֲבָל הַמִּנְיָן הָיָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר. וְהִנֵּה דִּיַּקְנוּ שֶׁלֹּא לְכָל מִסְפָּר יִתְחַיֵּב הַנְּתִינָה, וְהַטָּעוּת שֶׁטָּעָה הָיְתָה שֶׁהָיָה הַמִּסְפָּר לְלֹא דָּבָר, וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ מִדִּקְדּוּק הַכָּתוּב כִּי לֹא יִפְקְדוּ אוֹתָם אֶלָּא לְסִבַּת דָּבָר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, אֲבָל לְלֹא דָּבָר לֹא. וְהִיא טַעֲנָה שֶׁתִּמְצָא שֶׁטָּעַן יוֹאָב לְדָוִד שֶׁאֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר לִמְנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאוּלַי שֶׁאִם הָיָה מוֹנֶה אוֹתָם עַל יְדֵי מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לוּ יִהְיֶה שֶׁיִּתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִיתָה הִנֵּה הוּא כּוֹפֶר נֶפֶשׁ שֶׁל כָּל אֶחָד. וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאִם הָיָה דָּוִד מוֹנֶה אוֹתָם עַל יְדֵי הַשְּׁקָלִים לֹא הָיָה בָּהֶם נֶגֶף. וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמואל ב כד:א) ״וַיּוֹסֶף ה׳ לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם״, הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יִשְׂרָאֵל הָיוּ חַיָּבִין עַל הַקּוֹדֵם, וְלָזֶה כְּשֶׁבָּא הַמִּסְפָּר בָּהֶם לְלֹא צֹרֶךְ בְּאֵין רִשְׁיוֹן מֵאֲדוֹן הַכֹּל שָׁלַט בָּהֶם הַדִּין וְנִפְרַע מֵהֶם עֲוֹנָם.
שמות ל:יב · פירוש יא
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי כֵּיוָן שֶׁהוּזְכַּר בִּתְנָאֵי הַמִּנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לְסִבַּת דָּבָר, כָּל שֶׁחָסֵר תְּנַאי אֶחָד הֲרֵי הֵם נִכְלָלִים בְּגֶדֶר הַנֶּגֶף בַּר מִנַּן, וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁטָּעָה. וְלָזֶה תִּמְצָא בִּתְשׁוּבַת יוֹאָב אֵלָיו ״וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ לָמָּה חָפֵץ בַּדָּבָר הַזֶּה״ (שמואל ב כד:ג), פֵּרוּשׁ, מִנְיָן לְלֹא צֹרֶךְ, אֲבָל אִם הָיָה צֹרֶךְ בַּדָּבָר יַסְכִּים גַּם הוּא. וְאִם הַמִּנְיָן הָיָה אֶחָד אֶחָד, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה צֹרֶךְ בַּמִּנְיָן, לֹא יִפְקְדֵם בְּדֶרֶךְ זֶה, וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר לוֹ אֵיךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה. וּלְפִי שֶׁאֵין עִנְיָן זֶה מְפֹרָשׁ בַּכָּתוּב אֶלָּא מִדִּיּוּק הַכָּתוּב, לֹא מָצָא יוֹאָב לַחֲלֹק עִם דָּוִד. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחָשַׁב כְּשֶׁרָאָה דְּבַר מֶלֶךְ חָזָק עָלָיו, אָמַר אוּלַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם נִכְמָס, וְחָשׁ עַל עַצְמוֹ מִמְּרוֹד בַּמַּלְכוּת, וּלְעוֹלָם לֹא מְנָאָם אֶחָד אֶחָד. וּבָזֶה אֵין קֻשְׁיָא גַּם כֵּן עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא פִּקְּחוּ עַל נַפְשָׁם, כִּי הֵם לֹא נִמְנוּ אֶחָד אֶחָד, וְדָבָר זֶה שֶׁצָּרִיךְ לִמְנוֹתָם עַל יְדֵי סִבָּה אֵין עֲלֵיהֶם מֻטָּל לָדַעַת אִם יֵשׁ סִבָּה לַמֶּלֶךְ, וְלֹא בָּדְקוּ אַחֲרָיו לְחֶזְקַת כַּשְׁרוּתוֹ.
שמות ל:יב · פירוש יב
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
נִמְצֵנוּ אוֹמְרִים כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה דִּינִים. הָאֶחָד הוּא מִסְפָּר שֶׁהָיָה אַחַר הָעֵגֶל, זֶה הָיָה לְצֹרֶךְ, גַּם הֻצְרַךְ לָתֵת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְצַד שֶׁהָיוּ חַיָּבִים כַּנִּזְכָּר. שֵׁנִי, כָּל שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּמִסְפָּרָם אֵין צָרִיךְ לִמְנוֹתָם עַל יְדֵי שְׁקָלִים אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּחַרְסִית אֲדָמָה, וְזֶה מַעֲשֵׂה שָׁאוּל. שְׁלִישִׁי, כָּל שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִמְנוֹתָם אֵין לִמְנוֹתָם אֲפִלּוּ עַל יְדֵי חַרְסִית, וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁהִטְעָהוּ ה׳ עַל שִׁגְיוֹנוֹ, וְעַל יְדֵי נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל מֻתָּר כִּי זֶה מוֹנֵעַ הַנֶּגֶף הַבָּאָה מֵהַמִּסְפָּר. וְאִם תֹּאמַר לָמָּה הֻצְרַךְ דָּוִד לְמִסְפָּר וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ מִנְיַן שִׁקְלֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמְּבִיאִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֵין הוֹכָחָה מֵהַשְּׁקָלִים כִּי יוֹאָב לֹא הֵבִיא אֶלָּא מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שׁוֹלְפֵי חֶרֶב (שמואל ב כד:ט), וְהַשְּׁקָלִים מְבִיאִים הַכֹּל וַאֲפִלּוּ הַקְּטַנִּים, כְּאָמְרָם (שקלים א,ג) אָדָם שׁוֹקֵל עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ וְכוּ׳, וְלָזֶה רָצָה לָדַעַת מִסְפַּר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וְדָבָר זֶה לֹא יָדַעְנוּ מִמַּחֲצִית הַשֶּׁקֶל הַמּוּבָא בֵּית ה׳.

ויקרא

ויקרא ח:ה · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָעֵדָ֑ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֽׂוֹת׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ב:ו; זבחים קב.) כִּי מֹשֶׁה מֶלֶךְ הָיָה, דִּכְתִיב (דברים לג:ה) ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, וּתְנַן (כתובות יז.): מֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל. וְהִנֵּה מֹשֶׁה הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתָם אֲפִלּוּ עֶבֶד עִבְרִי לַאֲדוֹנוֹ, לִרְחֹץ אוֹתָם בַּמַּיִם וְכוּ׳ כָּל גּוּפָם וְכָל סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה, וְאֵין לְךָ זִלְזוּל גָּדוֹל מִזֶּה. אֲשֶׁר עַל כֵּן הִקְדִּים לוֹמַר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ מִפִּי ה׳ נֶאֱמַר לִי לַעֲשׂוֹתוֹ, וְדַוְקָא זֶה וְלֹא אַחֵר, כִּי הַמֶּלֶךְ אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן הֲגַם שֶׁיַּחְפֹּץ לִמְחֹל, כִּי דַוְקָא זֶה הַדָּבָר, לְצַד שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר מֶלֶךְ שֶׁלֹּא יִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ הוּא שֶׁהִתִּיר וְצִוָּה לִי לַעֲשׂוֹת.

במדבר

במדבר ז:ס · פירוש א
בַּיּוֹם֙ הַתְּשִׁיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃
אֲבִידָן בֶּן גִּדְעוֹנִי. רֶמֶז לְשָׁאוּל שֶׁהוּא אָבִי, שֶׁכֵּן קָרָא לוֹ דָּוִד (שמואל א כד:יב) ״וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה״, דָּן שֶׁנִּדּוֹן לִגְדֹּעַ הַמַּלְכוּת מִמֶּנּוּ, כְּאָמְרוֹ (שמואל א טו:כח) ״קָרַע ה׳ אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ״. עוֹד יִרְמֹז לְמָרְדְּכַי אֲשֶׁר אִבֵּד זֶרַע עֲמָלֵק.בֶּן גִּדְעוֹנִי – בֶּן אוֹתוֹ שֶׁנִּגְדְּעָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל בִּשְׁבִילוֹ.
במדבר כד:ז · פירוש ג
יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ. כָּאן גִּלָּה מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל הַקַּיֶּמֶת שֶׁהִתְחִילָה מֵאֲגַג שֶׁהִיא מַלְכוּת עֲמָלֵק, רִאשׁוֹנָה שֶׁעָשָׂה שָׁאוּל וּמִשָּׁם נִפְסְקָה מַלְכוּת שָׁאוּל וְנִתְּנָה לְרֵעֵהוּ הַטּוֹב שֶׁהוּא דָּוִד. וְטַעַם שֶׁכִּנָּה הַתְחָלַת מַלְכוּתוֹ מֵאֲגַג, לְהָעִיר סִבַּת הַדָּבָר שֶׁהָיָה מִצַּד אֲגַג, פֵּרוּשׁ שֶׁהִנִּיחוֹ שָׁאוּל חַי וְלֹא הֲרָגוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג.) שֶׁבְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה הִשְׁרִיץ אֲגַג זֶרַע עֲמָלֵק, וְזֶה סִבָּה לַעֲקִירַת מַלְכוּת שָׁאוּל וּלְרוֹמֵם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ הִיא מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא דָּוִד, דִּכְתִיב (יחזקאל לז:כד) ״וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם״, יָרוּם וְנִשָּׂא מְאֹד כָּאָמוּר בִּישַׁעְיָה (ישעיהו נב:יג).
במדבר כד:יז · פירוש ו
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
אוֹ יִרְמוֹז שֶׁיַּקְדִּים דָּוִד וְיִמְחָצֵם וִימַדְּדֵם, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְאַבֵּד פְּאוֹתָיו הַנִּשְׁאָרִים מֵהֶם. וּכְנֶגֶד עַמּוֹן אָמַר וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת, וְיִחֲסָם לְשֵׁת לְפִי שֶׁהֵם חֲשׂוּפֵי שֵׁת, וּלְפִי שֶׁשְּׁמָם יֵשׁ בּוֹ מִדַּת בּוֹשֶׁת אָמַר ״וְקַרְקַר״ וְלֹא אָמַר ״וּמָחַץ״:
במדבר כד:יט · פירוש א
וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃
וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב. רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא אָמַר שֶׁעַל יוֹאָב הוּא אוֹמֵר. וְרַשִׁ״י זַ״ל פֵּרֵשׁ עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּדְבָרָיו עִקָּר, כִּי לְדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מַאֲמָר זֶה לְמַאֲמַר ״וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה״ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמָּשִׁיחַ. וּלְדִבְרֵי רַשִׁ״י זַ״ל, הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר ״וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת״ וְכָלַל כָּל שֶׁיָּצְאוּ מִשֵּׁת בֶּן אָדָם הָרִאשׁוֹן, בָּא לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מֵהָאֻמּוֹת אַחַר ״וְקַרְקַר״ וְגוֹ׳, כַּמּוּבָן גַּם כֵּן מִמַּשְׁמָעוּת ״וְקַרְקַר״ שֶׁלֹּא יְאַבֵּד כֻּלָּם כְּמַאֲמָרָם זַ״ל (פסחים סח.), אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִהְיֶה מֶמְשָׁלָה מֵהֶם אֶלָּא מִיַּעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ וְיֵרְדְּ פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן מַלְכוּת, מִיַּעֲקֹב, פֵּרוּשׁ מִיַּעֲקֹב לְבַד תִּהְיֶה.
במדבר כו:יט · פירוש ח
בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
וְאָמְרוֹ לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי, יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין כ:) שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵץ גָּדֵר לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ, וְהַכַּוָּנָה כִּי בְּבֹא הַבָּא מִפֶּרֶץ יִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי מְלָכִים. וְעַל אוֹתוֹ זְמַן הוּא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיג:) כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, וְכֵן אָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו מט:ז) ״מְלָכִים יִרְאוּ וְקָמוּ״ וְגוֹ׳. גַּם יִרְמֹז עַל הַפִּרְצָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יִפְרֹץ בָּאוּמּוֹת לְאֵין תַּכְלִית.
במדבר לב:ב · פירוש א
וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶל־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר׃
וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לָהֶם לְדַבֵּר לְמֹשֶׁה לְבַדּוֹ, וְאִם אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּירָם? וְאוּלַי שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לוֹמַר שֶׁהָיָה הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲשׂוֹת בְּנַחֲלַת הָאָרֶץ, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת אֵלֶּה מַסְעֵי (במדבר לד:יז): ״אֵלֶּה אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד״ וְגוֹ׳, שֶׁצָּרִיךְ מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל וְהַנְּשִׂיאִים, וְהֵם הָאֲמוּרִים כָּאן. וְטַעַם שֶׁהִצְרִיךְ ה׳ שְׁלָשְׁתָּם, לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ כֹּחַ אַחֵר, הַמֶּלֶךְ תִּמְצָא שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל הָאָרֶץ שֶׁכּוֹבֵשׁ הוּא שֶׁלּוֹ וְנוֹתֵן לַעֲבָדָיו וּלְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּיָדוֹ הַכֹּל. אֶלְעָזָר וְהַנְּשִׂיאִים כְּשֶׁאֵין רְצוֹן הַמֶּלֶךְ לָתֵת אֶלָּא לְכָל אֶחָד הָרָאוּי לוֹ כְּפִי הַחֲלוּקָּה צְרִיכִין כָּל בַּעֲלֵי הַחֲלוּקָּה לְהִזְדַּמֵּן לַחְלוֹק. וְהַכֹּהֵן לָדַעַת אֲשֶׁר יַסְכִּים אֵל עֶלְיוֹן בְּאֵיזֶה מָקוֹם יִטּוֹל פְּלוֹנִי חֶלְקוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַשְּׁלֹשָׁה צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּהַסְכָּמַת נְתִינַת חֵלֶק בָּאָרֶץ, כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ כֹּחַ אַחֵר. וּמַה גַּם שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה לְצַדֵּד שֶׁאֵין דִּין מֶלֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לְמִי שֶׁיִּרְצֶה אֶלָּא אַחַר חֲלוּקַּת הָאָרֶץ וִישִׁיבַת יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם, אֲבָל לֹא בִּתְחִלַּת הַיְּרוּשָׁה, שֶׁאֵין לַמֶּלֶךְ מִשְׁפָּט זֶה, וְלָכֵן הֻצְרְכוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לַעֲמוֹד גַּם כֵּן לִפְנֵי אֶלְעָזָר וְהַנְּשִׂיאִים. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר, אוּלַי יִרְצֶה שֶׁיֹּאמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּן דָּבָר שֶׁיַּסְכִּימוּ עָלָיו. אוֹ יִרְצֶה אֲמִירָה רַכָּה לְשׁוֹן רִצּוּי.
במדבר לב:ה · פירוש א
וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ׳ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּיבַת וַיֹּאמְרוּ הֲגַם שֶׁהֵם עוֹדָם מְדַבְּרִים וְלֹא הָיָה הֶפְסֵק לְדִבְרֵיהֶם, לַהֲעִירְךָ כִּי עַד עַתָּה הָיוּ מְסַדְּרִים הַהַצָּעָה שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם תִּתְקַבֵּל הַשְּׁאֵלָה כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, וּמִכָּאן הוּא מַתְחִיל מַאֲמַר הַשְּׁאֵלָה. וְאָמְרוֹ יֻתַּן וְלֹא אָמְרוּ תִּתֵּן, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי כֹּחַ נַחֲלַת הָאָרֶץ הִיא בְּמֶלֶךְ וְכֹהֵן וְיִשְׂרָאֵל, לָזֶה אָמְרוּ ״יֻתַּן״, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה הַנְּתִינָה בְּאֹפֶן הַמּוֹעִיל, אוֹ אִם יִרְצֶה לָתֵת מֹשֶׁה לְבַדּוֹ כְּמִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּכוֹל לָתֵת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, אוֹ בְּהַסְכָּמַת אֶלְעָזָר וְהַנְּשִׂיאִים כְּדִין חֲלֻקַּת הָאָרֶץ.
במדבר לד:יט · פירוש ב
וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הָאֲנָשִׁ֑ים לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃
וְרָאִיתִי בְּשֵׁם רַבֵּינוּ נִסִּים גָּאוֹן כִּי בִּיהוּדָה לֹא הֻצְרַךְ, כִּי יָדוּעַ כָּלֵב לְנָשִׂיא. שִׁמְעוֹן לֹא הָיָה רָאוּי לְנָשִׂיא מִשּׁוּם מַעֲשֵׂה זִמְרִי, בִּנְיָמִין אֱלִידָד זֶה אֶלְדָּד וּכְבָר זָכָה לִנְבוּאָה (במדבר יא:טז-כט), וְהוֹרָדָה הִיא לוֹ לִקָּרוֹת נָשִׂיא, עַד כָּאן.
במדבר לד:יט · פירוש ג
וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הָאֲנָשִׁ֑ים לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃
וְאֶפְשָׁר עוֹד לוֹמַר, כִּי לֹא יִחֵס נְשִׂיאוּת לְכָלֵב עַל יְהוּדָה מִשּׁוּם כְּבוֹד מַלְכוּת שֶׁעוֹמֶדֶת מִמֶּנּוּ, וּכְמוֹ כֵן לְבִנְיָמִין מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ מַתְחֶלֶת הַמַּלְכוּת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא שָׁאוּל אִישׁ יְמִינִי, וְשִׁמְעוֹן טַעְמוֹ נָכוֹן כְּדִבְרֵי גָּאוֹן.

דברים

דברים יב:ב · פירוש ה
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
עוֹד יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ אֶת אֱלֹהֵיהֶם, בְּהָעִיר לָמָּה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם״ בֵּין זִכְרוֹן הָעוֹבְדִים וְהַנֶּעֱבָדִים, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם״. אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה דַּף מ״ד וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַב הוּנָא רָמֵי, כְּתִיב (דברי הימים א יד:יב) ״וַיִּשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ״ וּכְתִיב (שמואל ב ה:כא) ״וַיִּשָּׂאֵם״, לֹא קַשְׁיָא – כָּאן קוֹדֶם שֶׁבָּא אִתַּי הַגִּתִּי, כָּאן אַחַר שֶׁבָּא אִתַּי הַגִּתִּי, דִּכְתִיב ״וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ״. וּמִי שָׁרֵי? אָמַר רַב נַחְמָן: אֲתָא אִתַּי וּבִטְּלָהּ, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי יֵשׁ מְצִיאוּת לִירַשׁ גַּם אֱלֹהֵיהֶם עַצְמָן, וְהוּא כְּשֶׁהָיוּ עִמָּהֶם עוֹבְדֶיהָ שֶׁבִּטְּלוּם הֵם וְיֵהָנוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם, וְלֹא אוֹתָם לְבַד אֶלָּא גַּם אֱלֹהֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת אֱלֹהֵיהֶם. וּתְנַאי הַמִּשְׁפָּט רָמַז הַכָּתוּב בְּמַה שֶׁהִקְדִּים מַאֲמַר ״אוֹתָם״ וְאַחַר כָּךְ ״אֶת אֱלֹהֵיהֶם״, כְּדִבְרֵי הַשַּׁ״ס שֶׁאָמַר אַחַר שֶׁבָּא אִתַּי נֶהֱנָה דָּוִד בַּעֲטֶרֶת מַלְכָּם.
דברים יז:יד · פירוש א
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
כִּי תָבֹא וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ וְגוֹ׳ שׂוֹם תָּשִׂים וְגוֹ׳. מֵאָמְרוֹ כִּי תָבֹא וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ, מַשְׁמַע כִּי לֹא מִצְוַת ה׳ עֲלֵיהֶם לִמְלוֹךְ מֶלֶךְ, אֶלָּא אִם יֹאמְרוּ הָרְשׁוּת בְּיָדָם, וּמִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר שׂוֹם תָּשִׂים, שִׁעוּר הַלָּשׁוֹן מוֹכִיחַ שֶׁמִּצְוַת ה׳ הִיא לְהַמְלִיךְ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ.
דברים יז:יד · פירוש ב
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכְּתוּבִים הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִנּוּי הַמֶּלֶךְ שְׁנֵי גְּדָרִים: אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה הַמִּבְטָח בּוֹ לְהַנְהִיג הַמִּלְחָמוֹת בְּעֹצֶם חָכְמָתוֹ וְלָצֵאת כְּגִבּוֹר בְּיוֹם קְרָב כְּסֵדֶר מַלְכֵי הָאֻמּוֹת, וְזֶה הוּא דָּבָר שָׂנאוּי בְּעֵינֵי ה׳, כִּי סֵדֶר מַלְכֵי הָאֻמּוֹת לֹא יֵלְכוּ בָּהֶם אַחֲרֵי כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא אַחֲרֵי תּוֹעֲלִיּוֹת הַחוּשִׁיּוֹת, הֲגַם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בּוֹ דָּבָר טוֹב מֵהַמֻּשְׂכָּל, גַּם יָשִׂימוּ בּוֹ כִּסְלָם וְתִקְוָתָם וּמִן ה׳ יָסוּר לְבָבָם. וְגָדֵר שֵׁנִי הוּא לִכְבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וּכְדֵי שֶׁה׳ יַעֲשֶׂה בִּזְכוּתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה ה׳ מוֹשִׁיעַ יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַשּׁוֹפְטִים וּבְיַד מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, וְצֵא וּלְמַד מִדָּוִד הַמֶּלֶךְ וְכוּ׳, וְדָבָר זֶה הוּא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
דברים יז:יד · פירוש ג
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
וְלָזֶה בָּא דְּבָרוֹ הַטּוֹב כָּאן וְאָמַר כִּי תָבֹא וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם וְגוֹ׳, וְזֶה גָּדֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכַרְנוּ, וְגָמַר אוֹמֵר שׂוֹם תָּשִׂים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יָקוּם הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה, אֶלָּא הַמְּשִׂימוֹת שֶׁתָּשִׂים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תוספתא סנהדרין פ״ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין מַעֲמִידִין מֶלֶךְ בַּתְּחִלָּה אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים זְקֵנִים וְעַל פִּי נָבִיא וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּמֶלֶךְ הַמִּתְמַנֶּה בְּסֵדֶר זֶה אֵינוֹ כְּסֵדֶר מֶלֶךְ הַמִּתְמַנֶּה עַל הַגּוֹיִם כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּדִבְרֵיהֶם ״כְּכָל הַגּוֹיִם״. וּכְפִי זֶה מַאֲמַר שׂוֹם תָּשִׂים הִיא מִצְוָה וּשְׁלִילַת גָּדֵר שֶׁכְּנֶגֶד תְּנָאֶיהָ. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ לְהַקְדִּים מַאֲמַר וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה וְגוֹ׳ לְהָעִירְךָ אֶת אֲשֶׁר יְכַוֵּן אֵלָיו, לִשְׁלֹל אוֹתוֹ בְּמַאֲמַר ״שׂוֹם תָּשִׂים״ וְגוֹ׳, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיִיתִי מֵבִין שֶׁאוֹסֵר לָשׂוּם מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם, וַהֲגַם שֶׁיֹּאמַר ״אֲשֶׁר יִבְחַר״, אֵין מוּבָן שֶׁבָּא לֶאֱסֹר כְּכָל הַגּוֹיִם וְיִהְיֶה זֶה וָזֶה, וְלֹא חָשׁ לְהָבִין בְּמַאֲמַר ״שׂוֹם תָּשִׂים״ שֶׁהוּא רְשׁוּת מִכֶּפֶל ״שׂוֹם תָּשִׂים״.
דברים יז:יד · פירוש ד
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
וְתִמְצָא שֶׁה׳ הִקְפִּיד עַל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ בִּימֵי שְׁמוּאֵל לָתֵת לָהֶם מֶלֶךְ (שמואל א ח:ה), וְהָעִנְיָן קָשֶׁה, לָמָּה יַקְפִּיד ה׳ עֲלֵיהֶם, וַהֲלֹא לוּ יִהְיֶה שֶׁכַּוָּנַת ה׳ בְּפָסוּק זֶה לִרְשׁוּת וְלֹא לְמִצְוָה, סוֹף סוֹף הָרְשׁוּת נְתוּנָה. וּכְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ יֵשׁ מָקוֹם לַה׳ לְהַקְפִּיד עַל הַדָּבָר, כֵּיוָן שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲלֵיהֶם לְבַל יֹאמְרוּ לָשׂוּם מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְשָׁאֲלוּ הַמֶּלֶךְ וְאָמְרוּ (שמואל א ח:ה) ״לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם״, לָזֶה הִקְפִּיד ה׳. אֲבָל אִם הָיוּ שׁוֹאֲלִים לָהֶם מֶלֶךְ כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא לְכֹחַ וְלִגְבוּרָה כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם, הָיוּ מְקַיְּמִין מִצְוַת עֲשֵׂה.
דברים יז:יד · פירוש ה
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
וְרָאִיתִי בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (סנהדרין כ.) שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ – לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ, וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד תַּרְעוֹמְתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וּדְבָרֵינוּ עוֹלִין לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְלֹא לְדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, וַהֲגַם שֶׁהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה וְכֵן פָּסַק רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַכָּתוּב לִסְבָרַת רַבִּי נְהוֹרַאי שֶׁפְּשַׁט אָמְרוֹ ״שׂוֹם תָּשִׂים״ יַגִּיד שֶׁמִּצְוַת ה׳ לָשׂוּם מֶלֶךְ.
דברים יז:יד · פירוש ו
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
וְאֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כְּשֵׁרִים וְלֹא יִשְׁאֲלוּ מֶלֶךְ, וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל א יב,יג) ״וַה׳ אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם״, גַּם ה׳ יַחְפּוֹץ לִהְיוֹת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא לְבַדּוֹ. אֲבָל אִם יִשְׂרָאֵל יִכָּנְסוּ בְּגֶדֶר שְׁאֵלָה שֶׁחֲפֵצִים בְּמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, אָז מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹתוֹ, כְּאָמְרוֹ ״שׂוֹם תָּשִׂים״. וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב שׂוֹם תָּשִׂים אֶלָּא אַחַר מַאֲמַר וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה וְגוֹ׳, וּכְפִי זֶה אֲפִלּוּ אַלִבָּא דְּרַבִּי נְהוֹרַאי יְפָרֵשׁ שׂוֹם תָּשִׂים מִצְוָה אַחַר שֶׁיֹּאמְרוּ ״אָשִׂימָה״ וְגוֹ׳:
דברים יז:כ · פירוש א
לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֩עַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}        
לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ו:א) ״וּמַלְבַּשְׁתּוֹ עֲנָוָה וְיִרְאָה״, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי בְּאֶמְצָעוּת קְרִיאַת הַתּוֹרָה לֹא יָרוּם לְבָבוֹ וְגוֹ׳, וּכְנֶגֶד הַיִּרְאָה אָמַר לִפְנֵי זֶה ״לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה״.
דברים כו:ה · פירוש ט
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַכֹּהֵן הָעוֹמֵד שָׁם. צֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בְּזוֹהַר חָדָשׁ (פרשת לך לך דף לד) בְּעִנְיַן מִיכָאֵל, אֵימָתַי זָכָה לִהְיוֹת בְּמַצָּב זֶה, שֶׁהוּא מֵעֵת שֶׁהֶעֱלָה נַפְשׁוֹ שֶׁל דָּוִד לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן אַחַר שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ׳. הֲרֵי שֶׁלִּפְעָמִים יִשְׁתַּנֶּה הַכֹּהֵן, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם״. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה׳ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ הִיא אֶרֶץ שֶׁמִּמֶּנָּה בָּא, וְאָמַר נִשְׁבַּע ה׳ לָתֵת לָנוּ הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יַשִּׂיגוּ קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
דברים לא:יד · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶ֘יךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וְהִתְיַצְּבוּ וְגוֹ׳. כָּאן צִוָּה שֶׁיִּתְנַהֵג יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׂרָרָה לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהִתְיַצְּבוּ״ לְשׁוֹן מִנּוּי וּשְׂרָרָה שְׁנֵיהֶם בְּהַשְׁוָאָה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָרָשַׁת אַתֶּם נִצָּבִים (דברים כט:ט). וְאָמְרוֹ ״וַאֲצַוֶּנּוּ״, לְשׁוֹן מַלְכוּת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל א יג:יד) ״וַיְצַוֵּהוּ ה׳ לְנָגִיד״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״ (דברים לא:כג), וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ח.) טוֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָם.
דברים לג:ג · פירוש ד
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
וְגָמַר אוֹמֶר ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן מֶמְשָׁלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מז:ד) ״יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ״, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאֵין נוֹתְנִים שׁוּם מֶמְשָׁלָה עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא מִמִּשְׁפַּחַת הַגֵּרִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מה:) מִפָּסוּק (דברים יז:טו) ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״ – כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁתָּשִׂים עָלֶיךָ לֹא יִהְיוּ אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, וְצֵא וּלְמַד מִבָּרַיְתָא (סוטה מא.) שֶׁל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁקָּרָא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְכָל הָעִנְיָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ פֵּרוּשׁ כָּל שֶׁהוּא מִזֶּרַע עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם בִּגְדוּלּוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְאָמְרוֹ ״יִשָּׂא״ לְשׁוֹן יָחִיד כְּאָמְרָם (סנהדרין ח.) דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר וְלֹא שְׁנֵי דַּבָּרִים.
דברים לג:ד · פירוש ב
תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃
וְאָמְרוֹ ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ״ וְגוֹ׳, אָנוּ מְקַבְּלִים אוֹתָהּ מוֹרָשָׁה קְהִלַּת וְגוֹ׳. וּפֵרוּשׁ ״צִוָּה לָנוּ״ אֶפְשָׁר לְפָרְשָׁהּ לְעוֹז מַלְכוּת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין צַו אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁהִמְלִיכָהּ עָלֵינוּ שֶׁעַל פִּיהָ יָקוּם דָּבָר, וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם יִהְיֶה עַל פִּי הַתּוֹרָה, וְאוֹתָהּ יִכְתֹּב וְיָשִׂים לְפָנָיו כְּאָמְרוֹ (דברים יז:יח) ״וְכָתַב לוֹ״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (משלי ח:טו) ״בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ״. וּלְמַעְלָה בְּפָסוּק ״אַף חֹבֵב״ פֵּרַשְׁנוּ הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר עַל נָכוֹן.
דברים לג:ה · פירוש א
וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲוָיַית הַמֶּלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תוספתא סנהדרין פ״ג) אֵין מְמַנִּין מֶלֶךְ אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וְהוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״רָאשֵׁי עָם״, וּבְאָמְרוֹ ״יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ צִבּוּר מְרוּצִּים מִמֶּנּוּ.
דברים לג:ה · פירוש ב
וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד יִתְבָּאֵר לְפִי שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ כִּי הַתּוֹרָה הִיא הַמּוֹלֶכֶת עָלֵינוּ, כְּאָמְרוֹ (משלי ח:ו) ״נְגִידִים אֲדַבֵּר״, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, פֵּרוּשׁ וַהֲוָיַת מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל זֶה יִהְיֶה אִם יִתְקַבְּצוּ רָאשֵׁי עָם וְיִשְׁאֲלוּ מֶלֶךְ, אָז הוּא שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם״ וְגוֹ׳, אָז הוּא שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ בִּישֻׁרוּן מִלְּבַד הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ כֵן מָצִינוּ שֶׁהָיָה מִנּוּי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּסֵדֶר זֶה, דִּכְתִיב בִּשְׁמוּאֵל (שמואל א ח:ד) ״וַיִּתְקַבְּצוּ כָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל וְגוֹ׳ שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ״, וְהוּא עַצְמוֹ מַאֲמַר ״בְּהִתְאַסֵּף״ וְגוֹ׳, אֲבָל זוּלַת זֶה תִּהְיֶה זֹאת הַתּוֹרָה לְבַד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר הַנָּבִיא לָהֶם (שמואל א יב:יב) ״וַה׳ אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם״, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, שֶׁכֻּלָּהּ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
דברים לג:ה · פירוש ג
וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז בְּתֵיבַת ״וַיְהִי״ שֶׁיּוֹרֶה עַל הַצַּעַר (מגילה י.), דִּכְתִיב שָׁם (שמואל א ח,ו) ״וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ״, וּכְתִיב (שם שם ז) ״וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ כִּי אוֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלוֹךְ עֲלֵיהֶם״, וְעַל זֶה נִתְנַבֵּא מֹשֶׁה וְאָמַר ״וַיְהִי״ וְגוֹ׳.
דברים לג:ה · פירוש ד
וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד רָמַז, כִּי מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה מִתְקַיֶּמֶת כְּשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְאַסְּפִים רָאשֵׁיהֶם יַחַד, וְלֹא יִהְיוּ בַּד בְּבַד, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה סִבָּה שֶׁיִּתְיַחֲדוּ יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר זֶה הִנֵּה הִנָּם בְּרוּם גֶּדֶר הַהַצְלָחוֹת, וּמַלְכוּתָם תִּהְיֶה בָּהּ הֲוָיָה שֶׁל קִיּוּם, וְצֵא וּלְמַד כִּי מִיּוֹם שֶׁנֶּחְלְקוּ הַלְּבָבוֹת וְנֶחְלְקוּ הַמַּלְכֻיּוֹת מַה עָלְתָה בְּיָדָם, וְזֹאת סִבַּת עֶגְלֵי יָרָבְעָם וְהַבָּאִים אַחֲרָיו, כִּי רֹאשׁ הָאָבְדָן הוּא הַפֵּרוּד, וּכְלִי הַמַּחְזִיק הַבְּרָכָה הוּא הַשָּׁלוֹם (עוקצין ג:יב) וְיִחוּד הַלְּבָבוֹת.
דברים לג:ז · פירוש א
וְזֹ֣את לִיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃ {פ}
שְׁמַע ה׳ קוֹל יְהוּדָה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיְּהוּדָה חָטָא בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר וְהִתְוַדָּה עַל חֶטְאוֹ בְּאָמְרוֹ (בראשית לח:כו) ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״, בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁיְּקַבֵּל ה׳ קוֹלוֹ בְּהוֹדָאָתוֹ. וְאָמַר עִנְיָן זֶה לוֹמַר אַחֲרָיו ״וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ״, פֵּרוּשׁ לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק ״מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ״ (בראשית מט:ט), כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה תָּמָר הוֹצִיא טֶרֶף אָדָם שֶׁאָכַל הַבְּלִיַּעַל, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״יָדָיו״, פֵּרוּשׁ כֹּחַ מַעֲשָׂיו רָב לוֹ, הִגְדִּיל וְקָנָה רַבָּנוּת בְּתוֹסֶפֶת גָּדֵר עֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ שָׁם:
דברים לג:ז · פירוש ב
וְזֹ֣את לִיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ ק֣וֹל יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמּ֖וֹ תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב ל֔וֹ וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃ {פ}
וְאָמְרוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה. פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁהִרְוִיחַ פֶּרֶץ וְזֶרַח בְּכֹחַ מַעֲשֵׂה תָּמָר, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא הֵאִירָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כִּי צְרִיכָה לְנִיצוֹץ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁעֲדַיִן בֵּין הָאֻמּוֹת וְהִיא רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה. לָזֶה אָמַר ״וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה״ לְשׁוֹן נְקֵבָה, גַּם ״עֵזֶר״ יוֹרֶה אֶל הַנְּקֵבָה, כְּאָמְרוֹ (בראשית ב:יח) ״אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר״ וְגוֹ׳. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״וְחָטָאתִי לְאָבִי״ וְגוֹ׳ (בראשית מג:ט).