בראשית
בראשית ב:ב · פירוש ד
וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וְכֵן מָצָאנוּ לְרַזַ״ל בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ זֹהַר הַתּוֹרָה (זהר, תזריע מד.) שֶׁנָּתְנוּ טַעַם לְמִצְוַת ה׳ לָמוּל בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְשֶׁלֹּא לְקָרֵב קָרְבָּן לַה׳ עַד יוֹם הַח׳, כִּי הַטַּעַם הוּא עַד עֲבוֹר עָלָיו יוֹם הַשַּׁבָּת וְיִהְיֶה בַּעַל נֶפֶשׁ. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיְכַל אֱלֹהִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁכִּלָּה ה׳ בְּאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ, וְחָזַר וּפֵרַשׁ מַה הוּא מְלַאכְתּוֹ שֶׁכִּלָּה, לֹא שֶׁהָיָה חָסֵר דָּבָר מֵעֲשׂוֹתוֹ וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ״וַיְכַל״, אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא ״אֲשֶׁר עָשָׂה״, פֵּרוּשׁ הַמְּלָאכָה שֶׁכְּבָר עָשָׂה עֲדַיִן הָיְתָה חֲסֵרָה דָּבָר הַמַּעֲמִיד, וּבְאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי בּוֹ נִגְמַר הָעִנְיָן. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ. גַּם בָּזֶה הִרְוַחְנוּ לִמְצֹא בַּתּוֹרָה בְּרִיאַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי עַצְמוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹדִיעָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה בְּרִיאַת יוֹם בְּיוֹמוֹ דִּכְתִיב ״וַיְהִי עֶרֶב״ וְגוֹ׳, הֲרֵי זֶה מַגִּיד הֲוָיַת הָעֶרֶב וַהֲוָיַת הַבֹּקֶר, וְכָאן לֹא מָצִינוּ שֶׁהוֹדִיעַ בְּרִיאַת יוֹם זֶה, וּלְדַרְכֵּנוּ הֲרֵי הוּא אָמוּר. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיְכֻלּוּ״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן תְּשׁוּקָה וְחֵשֶׁק, יָכוֹל לְהִתְפָּרֵשׁ גַּם כֵּן אָמְרוֹ וַיְכַל אֱלֹהִים וְגוֹ׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב יד:טו): ״לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף״, וּכְתִיב (דברים י:טו): ״רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק״, כִּי הָאָדוֹן חָשַׁק וְחָפַץ בְּעוֹלָמוֹ, וְזֶה הָיָה בְּאֶמְצָעוּת יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁנִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, חָשַׁק ה׳ וְנִתְרַצָּה בִּבְרִיּוֹתָיו, וְדָבָר זֶה הוּבָא בְּדִבְרֵיהֶם (שיר השירים ב׳) זַ״ל, וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ.
בראשית ב:כה · פירוש א
וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃
וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים וְגוֹ׳. טַעַם הַדָּבָר לִהְיוֹתָם מִקֹּדֶם מְשֻׁלָּלִים מִבְּחִינַת הָרַע וּכְלָלוּתָם קֹדֶשׁ, הָיוּ דּוֹמוֹת בָּהֶם פָּנִים שֶׁלְּמַטָּה כְּפָנִים שֶׁל מַעְלָה, כִּי בְּחִינַת הָרַע שֶׁנִּדְבְּקָה בָּאָדָם הִיא אֲשֶׁר תַּבְדִּיל בַּחֵלֶק שֶׁלְּמַטָּה בָּאָדָם, כִּי שָׁם קָנָה הָרַע מְקוֹמוֹ. וְזֶה לְךָ הָאוֹת – אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תְּסוֹבְבֵהוּ הַקְּלִפָּה בָּעָרְלָה, וְצִוָּה ה׳ לִכְרוֹת אוֹתָהּ. הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי שָׁם הִרְגִּיעָה שֵׁדָה. וְתִמְצָא כִּי כָל תַּאֲווֹת הָרְשָׁעִים הַנּוֹאֲפִים תִּבְעַר בַּמָּקוֹם הַהוּא, וְגָזַר ה׳ לְכַסּוֹת הַתִּיעוּב. וְתִמְצָא שֶׁאָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה יג.) לְהַנִּיחַ יָדוֹ וְכוּ׳, וְאָמְרוּ (שבת קח:) יָד לָאַמָּה תִּקָּצֵץ, כִּי יַבְעִיר אֵשׁ זָרָה וּתְאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח, וְזֶה לֹא הָיָה קֹדֶם לָכֵן. וְיֵשׁ לָנוּ לִבְחֹן הַדָּבָר מִמַּה שֶׁרָאִינוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר (בראשית כד:ב) לָעֶבֶד: ״שִׂים נָא יָדְךָ״ וְגוֹ׳. הַטַּעַם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר) כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לֹא הָיָה כָּל כָּךְ בְּהַשְׁוָאָה עִם כָּל הַנִּבְרָאִים בִּבְחִינָה זוֹ, כִּי הִרְחִיק הַתִּיעוּב. וַהֲגַם שֶׁלֹּא הוּרְחַק בְּהֶחְלֵט וְהַמִּיתָה מוֹכַחַת, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים לֹא הָיָה הַתִּיעוּב כָּל כָּךְ, וּבְרִית קֹדֶשׁ שֶׁבִּבְשָׂרוֹ תַּמָּה הָיְתָה, נְקִיָּה הָיְתָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק הַכָּתוּב עַל נָכוֹן אָמְרוֹ וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְלֹא נִתְבַּיְּשׁוּ״, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ עֲרוּמִּים לֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ, פֵּרוּשׁ, הַתּוֹרָה מַגֶּדֶת עֲלֵיהֶם שֶׁאֵין לָהֶם דָּבָר שֶׁיִּתְבַּיְּשׁוּ מִמֶּנּוּ, וְהָבֵן. וְהִגִּיד הַכָּתוּב מִי גָּרַם בְּחִינַת הָעֶרְוָה לְהַבְדִּיל בָּאָדָם חֶצְיוֹ שֶׁל מַטָּה, וְאָמַר ״וְהַנָּחָשׁ״ וְגוֹ׳ וּמִזֶּה נִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְכוּ׳:
בראשית יז:כג · פירוש א
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
וַיִּקַּח אַבְרָהָם וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁיִּשְׁמָעֵאל הָיָה גָּדוֹל בֶּן י״ג שָׁנָה, לָזֶה הֻצְרַךְ לְקַחְתּוֹ בִּדְבָרִים לְהִתְרַצּוֹת לוֹ. וְגַם לִילִידֵי בֵיתוֹ וּמִקְנַת כַּסְפּוֹ, כִּי הָיָה בָּהֶם גְּדוֹלִים, וּלְקָחָם בְּפִיּוּס, כִּי רָצָה שֶׁכֻּלָּם יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם בִּרְצוֹנָם מִצְוַת הַמֶּלֶךְ.
בראשית יז:כג · פירוש ג
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּב מֵעֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳ אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר פֵּרוּשׁ סָמוּךְ, וְזֶה לְהוֹדִיעַ זְרִיזוּתוֹ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בַּעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בראשית יז:כג · פירוש ד
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה כז.) ״הַמָּל יִמּוֹל״ – שֶׁצָּרִיךְ הַמָּל שֶׁיִּהְיֶה הוּא עַצְמוֹ נִמּוֹל. וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, פֵּרוּשׁ שֶׁקָּדַם הוּא וּמָל עַצְמוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מָל הָאֲחֵרִים. וּכְפִי זֶה לֹא קָשֶׁה לָמָּה לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב מִילַת אַבְרָהָם, כִּי מִשְּׁנֵי טְעָמִים יֵשׁ לוֹ לְהַקְדִּים עַצְמוֹ: בֵּין מִצַּד הַזְּרִיזוּת, קְשׁוֹט עַצְמְךָ וְכוּ׳, בֵּין מִצַּד כְּדֵי שֶׁיָּמוּל אוֹתָם כַּהֲלָכָה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה׳ ״הַמָּל יִמּוֹל״.
בראשית יז:כג · פירוש ה
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחַר כָּךְ: ״וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה״ וְגוֹ׳ (בראשית יז:כד), זֶה לְהוֹדִיעַ הַזְּמַן שֶׁבּוֹ נִמּוֹל, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר ״וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה״, אַף עַל פִּי כֵן הִזְכִּירוֹ קֹדֶם. וּלְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לֹא קָשֶׁה, כִּי הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁהוּא מָל עַצְמוֹ תְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ״ וְגוֹ׳ עַל אוֹפֶן שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
בראשית יח:א · פירוש ב
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם בִּנְבוּאָה זוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בבא מציעא פו:) כִּי בָּא לְבַקְּרוֹ מִכְּאֵב מִילָתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֻזְכַּר רֶמֶז לְדָבָר זֶה בַּכָּתוּב.
בראשית יח:א · פירוש ד
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי אַחַר שֶׁמָּל אַבְרָהָם, אָז נִגְלָה בִּבְשָׂרוֹ יוֹ״ד רְשִׁימוּ קַדִּישָׁא (תנחומא צו), וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳, וְהוּא מַאֲמַר הַזֹּהַר (זוהר א:צה) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכָל מַאן דְּשַׁרְיָא בֵּיהּ רְשִׁימָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא.
בראשית יח:א · פירוש ה
וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
עוֹד יִרְצֶה כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַמִּילָה נִרְאָה ה׳ אֵלָיו בִּשְׁלֵמוּת כְּלָלוּת אוֹר עֶלְיוֹן, כִּי יֵשׁ בִּבְחִינַת רְאִיָּה ב״ה הַדְרָגוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וּמַה שֶׁהִשִּׂיג אַחַר הַמִּילָה הִיא נְבוּאָה שְׁלֵמָה. וְזֶה הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳, וְלֹא אָמַר ״וַיֵּרָא ה׳ אֵלָיו״, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מַה שֶׁהִגִּיעַ מֵהָרְאִיָּה אֵלָיו הִיא כָּל בְּחִינַת הֲוָיָ״ה שֵׁם הַנִּכְבָּד, וְלָזֶה הִקְדִּים ״אֵלָיו״ וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר הַמֻּשָּׂג, מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה מַקְדִּים לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם קֹדֶם שֶׁיַּזְכִּיר תֵּבַת ״אֵלָיו״, וְדוֹק:
בראשית לד:יג · פירוש ג
וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֜ב אֶת־שְׁכֶ֨ם וְאֶת־חֲמ֥וֹר אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃
וְאַחֲרֵי כֵן אָמְרוּ לָהֶם אֲמִירָה רַכָּה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל, פֵּרוּשׁ, הֵם חֲפֵצִים וּרְצוֹנָם לְתִתָּהּ לוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לְתִתָּהּ לְצַד אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה. וְלֹא אָמְרוּ ״אֲשֶׁר הוּא עָרֵל״, כִּי לְטַעֲנָה זוֹ יַסְפִּיק בְּהִמּוֹלוֹ הוּא אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. לָזֶה אָמְרוּ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר לוֹ הֶתֵּר עָרְלָה, כִּי מַה בְּכָךְ אִם יִמּוֹל הוּא, וּבָנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לוֹ מִדִּינָה יִהְיוּ עֲרֵלִים, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהֶם דִּין מִילָה.
ויקרא
ויקרא ט:ו · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה זֶ֧ה הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ וְיֵרָ֥א אֲלֵיכֶ֖ם כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה׃
אַחַר שֶׁכָּתַבְתִּי זֶה, בָּא לְיָדִי מִדְרַשׁ חֲזַ״ל (במדבר רבה יב:ח), וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״זֶה הַדָּבָר״ – מַה הוּא ״זֶה הַדָּבָר״? עַל הַמִּילָה, כְּמָה דְּתֵימָא ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ״ (יהושע ה:ד), עַד כָּאן. וְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ סְתוּמִים וַחֲתוּמִים, וְכִי בְּאוֹתוֹ יוֹם מָל אוֹתָם מֹשֶׁה, אוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם צִוָּה עַל הַמִּילָה?
ויקרא יב:ג · פירוש א
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְצַוּוֹת לָזֶה, וַהֲלֹא כְּבָר אָמְרָה הַתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת לֶךְ לְךָ כָּל פְּרָטֵי דִּינֵי מִילָה. וְאִם לְהוֹדִיעַ שֶׁצָּרִיךְ לָמוּל בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה, גַּם לְהוֹדִיעַ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים, שבת קלב.) ״וּבַיּוֹם״ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, קָשֶׁה, לָמָּה לֹא רָשַׁם ה׳ פְּרָטֵי דִּינִים אֵלּוּ שָׁם בְּפָרָשַׁת מִילָה שֶׁנִּכְתְּבָה בְּפָרָשַׁת לֶךְ לְךָ (בראשית יז:יב)?
ויקרא יב:ג · פירוש ב
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וְאוּלַי כִּי לֹא קָבַע ה׳ פְּרָט זֶה בְּמִצְוַת אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב אָדָם כִּי לֹא הֵקֵל ה׳ שַׁבָּת לְגַבֵּי מִילָה אֶלָּא לְהָאָבוֹת שֶׁלֹּא קִבְּלוּ הַתּוֹרָה וְחוּמְרַת שַׁבָּת, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּצְטַוּוּ מֵה׳ (שמות לא:יד) ״מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת״ לֹא יִדְחֶה שַׁבָּת, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ק.) שֶׁהַמִּצְוָה בְּסִינַי נֶאֶמְרָה אֶלָּא שֶׁנִּכְתְּבָה בִּמְקוֹמָהּ, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ מָקוֹם לְבַעַל דִּין לַחְלוֹק כִּי אֵין לִלְמֹד לְהָקֵל בְּשַׁבָּת, וְלֹא הֵקֵל ה׳ בָּזֶה אֶלָּא לְהָאָבוֹת שֶׁלֹּא קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר עַל כֵּן צִוָּה פְּרָט זֶה לַבָּנִים שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה.
ויקרא יב:ג · פירוש ג
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי מִן הַסְּתָם פָּשׁוּט הוּא, כִּי מִצְוַת מִילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּפָרָשַׁת לֶךְ לְךָ (בראשית יז:יב) לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַדְּבָרִים הֵם כִּנְתִינָתָן מִפִּי הַגְּבוּרָה לְאַבְרָהָם בְּלֹא תּוֹסֶפֶת דְּבָרִים בָּהֶם אַחַר מַתַּן תּוֹרָה. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם שֶׁיְּצַוֶּה ה׳ לְאַבְרָהָם לָמוּל אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, כִּי הוּא מֵעַצְמוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה, הֲגַם שֶׁמְּקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אַף עַל פִּי כֵן יִדְחֶה שַׁבָּת מִלִּפְנֵי מִילָה, כִּי מִילָה הוּא מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהּ וְשַׁבָּת הִיא מִצְוָה שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה בָּהּ כָּל עִקָּר, וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן הֲרֵי זֶה חָס וְשָׁלוֹם לֹא טוֹב עָשָׂה. וְאִם כֵּן אֵין מָקוֹם שֶׁיְּצַוֵּהוּ ה׳ לָמוּל אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, וְאִם הָיָה מְצַוֶּה הָיוּ מִשְׁתַּבְּרִים הַקּוּלְמוּסִים עָלָיו לָמָּה הֻצְרַךְ לְצַוּוֹת וְכוּ׳, אֲשֶׁר עַל כֵּן הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְצַוּוֹת עַל הַדָּבָר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיֶּשְׁנָם בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת. כְּמוֹ כֵן מַה שֶׁדָּרְשׁוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּרִבּוּי תֵּבַת ״יִמּוֹל בְּשַׂר״ לָמוּל אֲפִלּוּ בַּהֶרֶת, מִצְוָה זוֹ לֹא נֶאֶמְרָה לְאַבְרָהָם מִטַּעַם הַנִּזְכָּר.
ויקרא יב:ג · פירוש ד
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וְנִרְאֶה לָתֵת טַעַם לִסְמִיכַת ״וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי״ עִם מַה שֶׁלְּפָנָיו, שֶׁבָּא לָתֵת טַעַם לְעַכְּבַת הַמִּילָה עַד יוֹם הַשְּׁמִינִי וְלֹא צִוָּה לָמוּל בְּיוֹמוֹ כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמִקְנַת כֶּסֶף (שבת קלה.), לָזֶה כָּתַב אַחַר אָמְרוֹ ״וְטָמְאָה שִׁבְעָה יָמִים״ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְגוֹ׳, לוֹמַר כִּי לְטַעַם זֶה הוּא שֶׁעִכֵּב הַמִּילָה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה לא:) כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ כָּל הָעוֹלָם שְׂמֵחִים וְאָבִיו וְאִמּוֹ עֲצֵבִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (דברים רבה ו:א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לָמָּה הַתִּינוֹק נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה, שֶׁקָּנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים עָלָיו עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כֹּחַ, וּכְשֵׁם שֶׁרַחֲמָיו עַל הָאָדָם כָּךְ רַחֲמָיו עַל הַבְּהֵמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב:כז) ״וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה״, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
ויקרא יב:ג · פירוש ה
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וְצָרִיךְ לָדַעַת מִי גִּלָּה סוֹד זֶה כִּי בִּשְׁמוֹנָה יָמִים יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְנִרְאֶה כִּי כֹּחַ הָאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם הוּא מַה שֶׁאָמַר בַּזֹּהַר (תזריע מד., אמור צא:) שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו שַׁבָּת וְתַגִּיעֵהוּ נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַנִּשְׁפַּעַת בָּעוֹלָם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כַּיָּדוּעַ, וְאָז יִהְיֶה בֶּן קַיָּמָא, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ זַ״ל כֹּחַ הַחִיּוּנִי. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (בראשית רבה י:ט) שֶׁקּוֹדֶם שֶׁבָּא שַׁבָּת הָיָה הָעוֹלָם רוֹפֵף וְרוֹעֵד, כֵּיוָן שֶׁבָּא שַׁבָּת נִתְחַזֵּק וְנָח, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כֹּחַ. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וּבַיּוֹם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהַסְמִיךְ מִילָה לְמִצְוַת נִדָּה שֶׁמִּלְּפָנֶיהָ, לוֹמַר כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, שֶׁאִם יִשְׁמֹר מִצְוַת נִדָּה יוֹסִיף לִזְכּוֹת עֲשׂוֹת מִצְוַת מִילָה.
ויקרא יב:ג · פירוש ו
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, תזריע ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: שָׁאַל טוּרְנוּסְרוּפוּס אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: אֵיזֶה מַעֲשִׂים נָאִים, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְכוּ׳, לָמָּה אַתֶּם מָלִים וְכוּ׳. הֵבִיא לוֹ שִׁבֳּלִים וּגְלוּסְקָאוֹת, אָמַר לוֹ: אֵלּוּ מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵלּוּ מַעֲשֵׂה בָּשָׂר וָדָם, אֵין אֵלּוּ נָאִים? אָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהוּא חָפֵץ בַּמִּילָה לָמָּה אֵינוֹ יוֹצֵא מָהוּל? אָמַר לוֹ: שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְווֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם, דִּכְתִיב (תהלים יח:לא): ״אִמְרַת ה׳ צְרוּפָה״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה לֹא הִסְפִּיק בִּתְשׁוּבַת תְּכוּנַת הַשִּׁבֳּלִים כִּי צְרִיכִין תִּקּוּן אַחַר מַעֲשֵׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְצַד כִּי הַשִּׁבֳּלִים מַה שֶׁחָסֵר בָּהֶם מֵהַתִּקּוּן הוּא לְצַד אֲשֶׁר יֵאוֹת לִבְנֵי אָדָם, הֵם יֵלְכוּ וִיתַקְּנוּ הַנָּאוֹת לָהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַמִּילָה הִיא חֶפְצֵי שָׁמַיִם, אִם כֵּן יַעֲשֶׂה ה׳ רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנוֹ. וְלָזֶה הֱשִׁיבוֹ רַבִּי עֲקִיבָא כִּי לְצָרֵף בָּהֶם יִשְׂרָאֵל נִתְכַּוֵּן ה׳. וְהִנֵּה תְּשׁוּבָה זוֹ סְתוּמָה וַחֲתוּמָה בְּעֵרֶךְ מֻשְׂכָּל, מֻשָּׂג לְטוּרְנוּסְרוּפוּס, לְפִי שֶׁאֵין בִּבְחִינַת נַפְשׁוֹ גֶּדֶר הַשָּׂגַת שִׂכְלִיּוּת פְּנִימִיּוּת הַיְּדִיעָה הָאֱלֹהִית קִבֵּל פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים, אֲבָל לָנוּ בְּנֵי אֵל חַי יֵשׁ לָנוּ לְהַשְׂכִּיל בְּבוּרְיָן שֶׁל דְּבָרִים. גַּם בְּהַשְׂכִּיל בַּטֶּבַע הָרָגִיל בָּעוֹלָם אֲשֶׁר יָסַד בּוֹרֵא הַכֹּל כִּי כָּל מוֹלִיד אוֹ מְהַוֶּה דָּבָר יִהְיֶה כְּתַבְנִית הַמּוֹלִיד לְמִינֵהוּ, וַאֲפִלּוּ בִּפְרָטֵי תְּכוּנַת תֹּאַר פָּנִים אִיקוֹנִין שֶׁל זֶה דּוֹמֶה לְאִיקוֹנִין שֶׁל זֶה, וְאֵיךְ אָדָם מָהוּל יוֹלִיד בֵּן עָרֵל? הֲלֹא חֵלֶק הָעָרְלָה שֶׁבַּנּוֹלָד אֵינוֹ בַּמּוֹלִיד, וְאֵין לוֹמַר שֶׁהַטַּעַם הוּא לְצַד שֶׁתְּכוּנַת הַמּוֹלִיד מִתְּחִלָּתָהּ הִיא בְּעָרְלָה, כִּי מַה בְּכָךְ כֵּיוָן שֶׁנִּכְרְתָה הָעָרְלָה וְאֵין רִשּׁוּמָהּ נִכָּר, וְעוֹד אִם כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנּוֹלַד מָהוּל (אבות דרבי נתן ב) לָמָּה יָלַד בֵּן עָרֵל, דִּכְתִיב (שמות ד:כה): ״וַתִּקַּח צִפֹּרָה צוֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ״?
ויקרא יב:ג · פירוש ז
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
אָכֵן אַשְׂכִּילְךָ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים. לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִדִּבְרֵיהֶם כִּי בְּחִינַת הָעָרְלָה הִיא בְּחִינַת הָרַע, כִּי מַעֲשֵׂה הָעָרְלָה הוּא יַגִּיד עַל בְּחִינַת נֶעֱלָמוֹת, כִּי כָּל הַגּוּף אֵינוֹ אֶלָּא נַרְתֵּק לַנֶּפֶשׁ וְהַנַּרְתֵּק יוֹדִיעַ אֶת מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְאָמַר ה׳ כִּי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּמוּלוּ הָעָרְלָה הִנֵּה הֵם מְשֻׁלָּלִים מִבְּחִינַת הָרָעָה שֶׁהָעָרְלָה סִימָן לָהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁכָּל נַפְשָׁם הִיא בְּחִינַת הָרַע שֶׁהִיא הָעָרְלָה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ (ירמיה ט:כה) ״כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים״. וְדָבָר יָדוּעַ כִּי בְּרִיאַת אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיְתָה בְּרִיאָה תַּמָּה בִּבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּלֶת מִכָּל רַע, וְלָזֶה לֹא הָיְתָה בִּתְכוּנָתוֹ בְּחִינַת הָעָרְלָה, וּבְסִבַּת הַחֵטְא מָשַׁךְ בְּעָרְלָתוֹ (סנהדרין לח:), וְנוֹלְדָה בּוֹ בְּחִינַת הָעָרְלָה. וְגַם נִמְשַׁךְ מִזֶּה שְׁלִיטַת הַטֻּמְאָה בָּאִשָּׁה, וְהוּא דַּם נִדּוּתָהּ, כִּי הוּא זֶה סִבַּת הֱיוֹתוֹ כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערובין ק:; כתובות י:). גַּם בְּאֶמְצָעוּת חֵטְא הָאָדָם נִזְרַע זֶרַע רַע בְּכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ, וַתּוֹצִיא הָאָרֶץ פִּרְיָהּ בִּקְלִפּוֹת רַבּוֹת.
ויקרא יב:ג · פירוש י
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וְעוֹד, אִם בָּאנוּ לוֹמַר כִּי ה׳ יָסִיר תִּיעוּב הַמְסוּבָּב מֵאָדָם לְעַצְמוֹ בְּסִכְלוּתוֹ, אִם כֵּן אֵין שָׂכָר וְאֵין עוֹנֶשׁ. וּמֵעַתָּה טַעַם הָעָרְלָה הוּא לְצַד חֵטְא קַדְמוֹן שֶׁנִּדְבַּק בַּנֶּפֶשׁ וְתוֹלַדְתּוֹ בְּעוֹר הַבָּשָׂר, וְצִוָּה ה׳ לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל לִכְרוֹת מִגּוּפָם בְּחִינַת הָרַע שֶׁבָּזֶה מִתְמָרֵק בְּחִינַת הָרַע מֵהַנֶּפֶשׁ וְטָהֵרָה. וּבָזֶה יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וּבַיּוֹם, פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי מִצְוָה הַקּוֹדֶמֶת וְזֹאת הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁסִּבָּתָם אַחַת הִיא, שֶׁהִיא עָוֹן קַדְמוֹן, הוּא סִבֵּב טוּמְאַת לֵדָה וְסִבֵּב עָרְלַת הַזְּכָרִים, לָזֶה צִוָּה עַל שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת, עַל טוּמְאַת לֵדָה וְעַל כְּרִיתַת עָרְלָה, אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְגוֹ׳. וּלְצַד שֶׁחֵטְא הָאִשָּׁה גָּדוֹל מֵחֵטְא הָאִישׁ, לָזֶה הָאִישׁ נִפְרֶדֶת הַטּוּמְאָה מִמֶּנּוּ בְּהֶחְלֵט, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאִשָּׁה, טוּמְאָה קְשׁוּרָה עִמָּהּ שֶׁחוֹזֶרֶת וְנִטְמֵאת.
ויקרא יב:ג · פירוש יא
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וְאוּלַי כִּי טַעַם שֶׁצִּוָּה ה׳ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וְלֹא קוֹדֶם וְלֹא אַחַר, שֶׁדָּן בּוֹ ה׳ דִּין אִמּוֹ, שֶׁצְּרִיכָה מִיּוֹם שֶׁפָּסְקָה לִמְנוֹת שִׁבְעָה נְקִיִּים, כְּמוֹ כֵן עֻבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא, וּבְצֵאתוֹ מִבֶּטֶן אִמּוֹ נִטְמָא בִּפְתִיחַת קֶבֶר, וּלְצַד שֶׁהַמִּילָה הִיא גִּלּוּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בָּאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁרָמַזְתִּי בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳, לָזֶה צִוָּה ה׳ לְהַמְתִּין עַד עֲבוֹר עָלָיו שִׁבְעָה יְמֵי נְקִיִּים ״וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל״ וְגוֹ׳:
ויקרא יב:ג · פירוש יב
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי הָעָרְלָה הִיא בְּחִינַת הַקְּלִיפָּה, רָמַז הַכָּתוּב כָּאן כִּי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בְּמִצְוַת הַמִּילָה, וְהֵם: מִילָה, פְּרִיעָה, מְצִיצָה. מִילָה הוּא כְּרִיתַת הָעָרְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ יִמּוֹל, פֵּרוּשׁ יִכְרוֹת. הַפְּרִיעָה הוּא מַה שֶׁפּוֹרֵעַ עוֹר הַדַּק לְבַד וְאֵין צָרִיךְ לִכְרוֹת, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ בְּשַׂר, פֵּרוּשׁ יַעֲשֶׂנָּה כְּבָשָׂר שֶׁאֵין בּוֹ חַיּוּת, וְעוֹר הַפְּרִיעָה אֵינוֹ חוֹזֵר וְחוֹפֶה עוֹד הָעֲטָרָה. וְהַמְּצִיצָה הוּא דָּם הַמְזֹהָם שֶׁל שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, עָרְלָה וּפְרִיעָה, לְצַד הֱיוֹתָם חֵלֶק אֶחָד מִגּוּף יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק בְּדַם הָאָדָם, וְהוּא מְעֹרָב בִּכְלָלוּת הָאָדָם, וְצִוָּה ה׳ לִמְצֹץ דָּם זֶה לְצַד שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת עָרְלָה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ עָרְלָתוֹ.
ויקרא יב:ג · פירוש יג
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
וְאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (השמטות ח״א רס״ב) כִּי אַרְבַּע קְלִפּוֹת הֵם הַסּוֹבְבִים לִבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה בְּסוֹד גִּנַּת אֱגוֹז (שיר השירים ו:יא), וְתִמְצָא שֶׁבָּאֱגוֹז אַרְבַּע קְלִפּוֹת: א׳ הִיא קְלִפָּה הַמָּרָה הַמִּתְיַבֶּשֶׁת וְנוֹפֶלֶת, ב׳ קְלִפָּה הַקָּשָׁה, ג׳ אוֹתָהּ הַמַּפְרֶדֶת בֵּין חֶלְקֵי הָאוֹכֶל, ד׳ הַדְּבוּקָה בָּאוֹכֶל וְנֶאֱכֶלֶת עִם הָאוֹכֶל לְצַד שֶׁדְּבוּקָה בּוֹ, וּבְחִינַת קְלִפָּה זוֹ אֵינָהּ כָּל כָּךְ מְאוּסָה אֶלָּא בְּהִפָּרְדָהּ מֵהָאוֹכֶל. וּבְמִצְוַת הַמִּילָה מַפְרִידִים מֵהָאָדָם שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַקְּלִפָּה: הָעָרְלָה הִיא כְּנֶגֶד בְּחִינָה הָרְמוּזָה בַּקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה שֶׁל אֱגוֹז, פְּרִיעָה כְּנֶגֶד קְלִפַּת אֱגוֹז הַמִּשְׁתַּבֶּרֶת, מְצִיצָה הִיא כְּנֶגֶד קְלִפָּה שֶׁמַּפְרֶדֶת בֵּין חֶלְקֵי הָאוֹכֶל וְצָרִיךְ לְשָׁלְפָהּ מִבֵּין הָאוֹכֶל, וַעֲדַיִן נִשְׁאֶרֶת בּוֹ בְּחִינָה הָרְמוּזָה בַּקְּלִפָּה הַדְּבוּקָה, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר א עח:) כִּי הָאָדָם עַד תַּשְׁלוּם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הוּא בִּבְחִינַת שְׁנֵי עָרְלָה, כִּי ה׳ הִגְבִּיל לָאִילָנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים עֲרֵלִים וְהָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וְאוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים.
ויקרא יב:ג · פירוש יד
וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עׇרְלָתֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַתִּקּוּנִים (תיקון כד) כִּי שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת יֵשׁ בִּבְחִינַת מִצְוָה זוֹ שֶׁל מִילָה. מַדְרֵגָה הַמְעֻלָּה שֶׁבְּכֻלָּן הוּא מִילַת בְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים בְּנֵי אֵל חַי, מִילָה זוֹ הוּא לָהֶם גִּלּוּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ חָתוּם בִּבְשַׂר קֹדֶשׁ וְהוּא עֲטֶרֶת הַיְּסוֹד. שְׁנִיָּה לָהּ הֵם בְּנֵי אֲנָשִׁים הַבֵּינוֹנִים, מִילָה זוֹ לָהֶם כְּקָרְבָּן לִפְנֵי ה׳. שְׁלִישִׁית הוּא מִילַת בְּנֵי הַמַּמְזֵרִים הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים שְׂנוּאֵי ה׳, מִילָה זוֹ הוּא לָהֶם כְּמִי שֶׁנּוֹתֵן חֵלֶק לְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ, וְעַיֵּן תִּקּוּנִים דַּף י׳, וְהַשְּׁלֹשָׁה רָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ יִמּוֹל וְגוֹ׳. כְּנֶגֶד מִילַת הַצַּדִּיקִים אֲהוּבֵי ה׳ אָמַר יִמּוֹל, פֵּרוּשׁ, יוֹ״ד מוּל, כִּי הוּא מְגַלֶּה בּוֹ רְשִׁימוּ קַדִּישָׁא אוֹת י׳ הָרְשׁוּמָה בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְנֶגֶד מִילַת הַבֵּינוֹנִים אָמַר בְּשַׂר, כָּאן רָמַז בְּחִינַת הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר יַקְרִיב בְּשַׂר קֹדֶשׁ לַה׳. וּכְנֶגֶד מִילַת הַשְּׂנוּאִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אָמַר עָרְלָתוֹ, כִּי הוּא נוֹתֵן לַסמא״ל חֵלֶק הַנּוֹגֵעַ לוֹ בַּיֶּלֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת הָעָרְלָה. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי יְצַו ה׳ עַל הַמִּילָה בֵּין לִבְנֵי הַצַּדִּיקִים בֵּין לִבְנֵי הַבֵּינוֹנִים בֵּין לִבְנֵי הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בֵּית דִּין מַה לִּי לַמַּמְזֵר לְמוּלוֹ וְכֻלּוֹ מָלֵא עָרְלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי כֵן יָסִיר עָרְלָתוֹ מִמֶּנּוּ לְהַתִּישׁ כֹּחַ הַקְּלִפָּה שֶׁבּוֹ, שֶׁאִם יִזְכֶּה בְּמַעֲשָׂיו יִתְעַצֵּם בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְיִגְבַּר צַד הַטּוֹב וְיִתְבַּטֵּל חֵלֶק הָרַע, וְעַל זֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות יג.) מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ.
ויקרא יט:ג · פירוש ג
אִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ טַעַם נָכוֹן גַּם בִּסְמִיכוּת וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (ח״ב רעז, ח״ג שא) כִּי שִׁבְעָה צַדִּיקִים יִתָּכְנוּ לָהֶם שִׁבְעַת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וְאָמְרוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (ריש פרשת תולדות) כִּי יוֹם שַׁבָּת הוּא כְּנֶגֶד יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְהוּא סוֹד הַשָּׁלוֹם, וְלָזֶה אָנוּ אוֹמְרִים שַׁבָּת שָׁלוֹם וְאָנוּ מְבָרְכִין ״הַפּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם״, וְהִיא בְּחִינַת יְסוֹד הַכֹּל, וְיוֹסֵף לְצַד צִדְקָתוֹ אֲשֶׁר שָׁמַר אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ מִגֶּשֶׁת אֶל הַטֻּמְאָה יָרַשׁ בְּחִינָה זוֹ. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן וְאֶת שַׁבְּתֹתַי שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת: אַחַת שְׁמִירַת עַצְמוֹ מִלְּטַמֵּא אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְאַחַת שְׁמִירַת שַׁבָּת, וּשְׁנֵיהֶם בְּחִינָה אַחַת, וְלָזֶה נִקְרָאִים שְׁנֵיהֶם אוֹתוֹת, בְּשַׁבָּת אָמַר (שמות לא:יג) ״אוֹת הִיא בֵּינִי״ וְגוֹ׳, וּבְמִילָה אָמַר (בראשית יז:יא) ״וְהָיָה לְאוֹת״. וְתֵדַע כִּי שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת בְּעֵרֶךְ הַמַּעֲשִׂי הֵם שְׁתַּיִם, אֲבָל בָּעֵרֶךְ הַמְּסֻבָּב מֵהֶם הוּא בְּחִינָה אַחַת, וְהַשּׁוֹמֵר אֶחָד מֵהֶם יְסוֹבֵב הַתִּקּוּן וְהִתְקַשְּׁרוּת נַפְשׁוֹ בִּשְׁתֵּי הַמִּצְווֹת, וְלָזֶה אָמַר וְאֶת שַׁבְּתֹתַי.
ויקרא כו:ג · פירוש לב
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
אוֹ יֹאמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנו.) הָאי מָאן דְּאִתְיְלִיד בְּמַזָּל מַאֲדִים אוֹשִׁיד דְּמָא, אָמַר רָב אַשֵׁי: אוֹ אוּמָּנָא, אוֹ גַּנָּבָא, אוֹ טַבָּחָא, אוֹ מוֹהֲלָא עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהֵם חֻקּוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם הַמַּזָּלוֹת, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, שֶׁהֵם שְׁחִיטָה מִילָה, בָּזֶה אַתֶּם עוֹשִׂים מַה שֶׁמַּרְאֶה בַּמַּזָּלוֹת בִּדְבַר מִצְוָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: