שמות
שמות ו:כח · פירוש ד
וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
וְאֶפְשָׁר כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן מְסַדֵּר הַפָּרָשִׁיּוֹת לִכְתֹּב פָּסוּק זֶה ״וַיְהִי בְּיוֹם״ בַּפָּרָשָׁה שֶׁקָּדְמָה, וּכְפִי הָאֱמֶת נִקְשָׁר הוּא עִם מַה שֶׁלְּמַטָּה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הַצַּעַר הָרָמוּז בְּתֵיבַת ״וַיְהִי״ הִיא עַל עֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד. וְאוּלַי אִם הָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶׂה מִצְוָה זוֹ לְבַדּוֹ, הָיָה מִתְחַזֵּק כֹּחוֹ וְהָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ עוֹבְרִים הַרְפַּתְקֵי עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. גַּם אִם הָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ הָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַבְּחִירָה וְהָיָה עוֹמֵד כָּל הַיָּמִים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבִּשְׁבִיל חֶסְרוֹן מֹשֶׁה אָמַר לְשׁוֹן צַעַר.
שמות יז:ו · פירוש א
הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
הִנְנִי עוֹמֵד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ ״לְפָנֶיךָ״ בְּמָקוֹם זֶה, וְ״שָׁם״ עַל הַצּוּר, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ בִּתְמִידוּת בְּאֵין הִשְׁתַּנּוּת מָקוֹם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוֹכֵן הַשּׁוֹכֵן, אֶלָּא יֵשׁ מָקוֹם שֶׁתִּגְדַּל בּוֹ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אוֹ כְּפִי מַעֲלַת הֲכָנַת הַמָּקוֹם כְּמָקוֹם הַמְקֻדָּשׁ, אוֹ כְּפִי הַשְּׁרוּיִים בְּתוֹכוֹ.
שמות כא:א · פירוש ה
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי טַעַם אָמְרוֹ וְאֵלֶּה לִרְמוֹז דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פו:) כִּי צָרִיךְ לָשׂוּם דַּיָּנִים לִפְנֵי הַמִּקְדָּשׁ, לָזֶה אָמַר וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ מְקוֹם שְׁכוּנַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁכֻּלָּם בְּמָקוֹם אֶחָד.
שמות כה:ח · פירוש ב
וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃
וְנִרְאֶה כִּי אָמְרוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה כּוֹלֶלֶת כָּל הַזְּמַנִּים, בֵּין בַּמִּדְבָּר בֵּין בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ בְּכָל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל שָׁם לְדוֹרוֹת. וּצְרִיכִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּן אֲפִלּוּ בַּגָּלֻיּוֹת, אֶלָּא שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָסַר ה׳ כָּל הַמְּקוֹמוֹת מֵעֵת שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּאָמְרוֹ (דברים יב:ט) ״כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְעָשׂוּ מִשְׁכָּן״ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁעַל אוֹתוֹ זְמַן לְבַד נֶאֶמְרָה מִצְוָה זוֹ. וְאַחַר שֶׁצִּוָּה דֶּרֶךְ כְּלָל, אָמַר פְּרָט הַנַּעֲשֶׂה בַּמִּדְבָּר שֶׁאֵינוֹ מָקוֹם לִבְנוֹת בּוֹ בִּנְיַן אֲבָנִים, שֶׁיַּעֲשֶׂה מִשְׁכָּן כַּסֵּדֶר הָאָמוּר. וְתִמְצָא שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה: מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַה׳ דִּכְתִיב ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״, עַד כָּאן, וְטַעְמוֹ הוּא מִשִּׁנּוּי הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ כִּי מֵעֵת שֶׁעוֹשִׂים אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ ״לִי״, הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁרְתָה בּוֹ שְׁכִינָה, הֲרֵי הוּא מִקְדָּשׁ וְדִין קֹדֶשׁ יֵשׁ לוֹ.
שמות כה:ט · פירוש ט
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וְכֵן תַּעֲשׂוּ. הִנֵּה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהֶרְאָהוּ תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן לוֹמַר כָּזֶה תַּעֲשׂוּ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, אַל יִקְשֶׁה לְךָ, אִם כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, כִּי תִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בִּשְׁבוּעוֹת יז, א וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֶחָד הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה וְכוּ׳ שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְהָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְּמֶלֶךְ וְנָבִיא וְאוּרִים וְתוּמִּים וְסַנְהֶדְרִין. מְנָא הָנֵי מִלֵּי? אָמַר רַב שִׁימִי אָמַר קְרָא: ״כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה וְגוֹ׳ וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ – לְדוֹרוֹת. הִנֵּה כִּי בָאָה ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְצַוּוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ כַּסֵּדֶר הַזֶּה לְדוֹרוֹת. וְדַע שֶׁדְּרָשַׁת ״לְדוֹרוֹת״ דּוֹרֵשׁ לָהּ הַתַּלְמוּד מִתֵּיבַת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, לֹא מִתּוֹסֶפֶת וָא״ו לְבַד, כִּי לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ אֶלָּא יִתּוּר תֵּיבַת וָא״ו, אֵין כָּאן יִתּוּר, כִּי אִם הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב ״כֵּן תַּעֲשׂוּ״ לֹא הָיָה נִשְׁמָע כַּוָּנַת הַהוֹדָעָה שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁעָבְרוּ הַדְּבָרִים בֵּין מֹשֶׁה וּבֵין ה׳, וְיִהְיֶה קָשֶׁה לִי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי ה׳ לָמָּה לֹא אָמַר ״כְּכֹל״ וְגוֹ׳ קֹדֶם אָמְרוֹ ״וְשָׁכַנְתִּי״, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכָּל תֵּיבַת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ מְיֻתֶּרֶת. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם בִּשְׁבוּעוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכֵן תַּעֲשׂוּ, קְרָא יְתֵירָה לְמִדְרַשׁ לְדוֹרוֹת, עַד כָּאן. וְטַעְמוֹ שֶׁל רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא מִטַּעֲמֵנוּ, אֶלָּא לְצַד שֶׁפֵּרֵשׁ ״כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי״ וְגוֹ׳ שֶׁהוּא מְחֻבָּר לְמַעְלָה ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְגוֹ׳ כְּכֹל״ וְגוֹ׳, אִם כֵּן הֲרֵי בָּא הַדָּבָר לְעִכּוּב שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב לְהִתְנַדֵּב לַעֲשׂוֹת גָּדוֹל, אִם כֵּן ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לָמָּה לִי? לְדוֹרוֹת. וּלְדַרְכֵּנוּ שֶׁהָלַכְנוּ לְשִׁיטַת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי אָמְרוֹ כְּכֹל וְגוֹ׳ בָּא לְהָשִׁיב לְמֹשֶׁה עִכּוּב הַשִּׁעוּר מִמַּה שֶׁהֶרְאָה לוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ בַּשָּׁמַיִם, מִזֶּה יַרְגִּישׁ שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ.
שמות כה:ט · פירוש י
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וְרָאִיתִי לְהָרַב אִבְּן עֶזְרָא שֶׁפֵּרֵשׁ ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ עַל הַכֵּלִים, לְפִי שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בִּתְחִלָּה אֶלָּא ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״. וְלֹא נָתַן לֵב הָרַב לוֹמַר טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ עַל הַכֵּלִים, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁמְּצַוֶּה בְּסָמוּךְ עַל פְּרָטוּת כָּל הַכֵּלִים. בִּשְׁלָמָא מַה שֶׁאָמַר ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״ הִיא כְּלָלוּת הַמִּצְוָה וְטַעְמָהּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִקְדָּשׁ לִשְׁכֹּן ה׳ בְּתוֹכוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר אוֹפְנֵי הַבִּנְיָן, מַה שֶׁאֵין טַעַם זֶה צוֹדֵק בְּמַאֲמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ עַל עֲשִׂיַּת הַכֵּלִים, אִם לֹא שֶׁתֹּאמַר כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדָּרְשׁוּ לְדוֹרוֹת. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה מַעֲלִים עֵינָיו מֵאוֹר הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵאִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
שמות כה:ט · פירוש יא
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא דִּבְרֵי רַמְבַּ״ן ז״ל שֶׁהִשִּׂיג עַל דִּבְרֵי רַשִׁ״י שֶׁאָמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת, וְאָמַר: וְלֹא יָדַעְתִּי אִם יִהְיֶה זֶה אֱמֶת שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת כְּלֵי בַּיִת עוֹלָמִים כְּתַבְנִית אֵלּוּ, וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת עָשָׂה עֶשְׁרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים רֹחַב״ (דברי הימים ב ד:ח), עַד כָּאן. מִדְּבָרָיו נִרְאֶה כִּי נֶעֶלְמָה מִלִּפְנֵי זִכְרוֹנוֹ סוּגְיַת מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת, שֶׁדִּבְרֵי רַשִׁ״י הֵם דִּבְרֵי הַגְּמָרָא, וּמַה מָקוֹם לַחְלוֹק עַל הַתַּלְמוּד. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁסּוֹבֵר רַמְבַּ״ן כִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּשַּׁ״ס ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת, אֵין הַכַּוָּנָה עַל שִׁעוּר הַכֵּלִים אֶלָּא עַל דְּבָרִים הָאֲמוּרִים שָׁם שֶׁצָּרִיךְ מֶלֶךְ וְנָבִיא וְכוּ׳ וְשִׁבְעִים וְאַחַת סַנְהֶדְרִין, וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים, כִּי מִי מֵפִיס. וְעוֹד לִדְבָרָיו מַה מַקְשֶׁה שָׁם בַּגְּמָרָא מִמְּשִׁיחַת כֵּלִים שֶׁמְּקַדֶּשֶׁת כֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה וְלֹא בִּשְׁאָר כֵּלִים שֶׁעָשׂוּ זוּלַת מֹשֶׁה, וְהֻצְרַךְ הַשַּׁ״ס לְהָבִיא לָהֶם רְאָיָה מֵהַפָּסוּק, וְהָיָה יָכוֹל לוֹמַר כִּי לֹא לְכָל הַפְּרָטִים אָמַר הַכָּתוּב ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת אֶלָּא לַדְּבָרִים שֶׁמָּנוּ שָׁם בַּמִּשְׁנָה?
שמות כה:ט · פירוש יב
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן מִמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה. וְרָאִיתִי לְהָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁרָצָה לְיַשֵּׁב וְאָמַר כִּי אֵין כַּוָּנַת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ עַל הַשִּׁעוּר מַמָּשׁ, אֶלָּא עַל דּוּגְמַת תְּכוּנַת הַבִּנְיָן הָרֹחַב בְּעֵרֶךְ הָאֹרֶךְ וְגֹבַהּ לְפִי עֵרֶךְ אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ, אֲבָל לְעִנְיַן הַגֹּדֶל אֵין קְפֵידָא. וְלָזֶה כְּשֵׁם שֶׁמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הָיָה ה׳ עַל ה׳, כְּמוֹ כֵן עָשׂוּ לְדוֹרוֹת מְרֻבָּע עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים. וְנִסְתַּיֵּעַ הָרַב מִדִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק הַזּוֹרֵק (שבת צח:) שֶׁהִקְשׁוּ לְמָה שֶׁנִּשְׁמַע מִדִּבְרֵי הַשַּׁ״ס כִּי רֹחַב הַמִּשְׁכָּן הָיָה עֶשֶׂר אַמּוֹת, מִנַּיִן לָהֶם זֶה, וְדִלְמָא רָחְבּוֹ אַחַד עָשָׂר אַמּוֹת וְכוּ׳. וְתֵרֵץ רַבִּי יְהוּדָה דְּמִבֵּית עוֹלָמִים יָלְפִינַן לָהּ, שֶׁהָיָה אָרְכּוֹ שִׁשִּׁים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים, הָכִי נַמִּי בַּמִּשְׁכָּן רָחְבּוֹ שְׁלִישׁ אָרְכּוֹ, וּכְתִיב ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, עַד כָּאן. וְהִקְשָׁה הָרַב עַל זֶה, אִם כֵּן לָמָּה לֹא עָשָׂה הַגֹּבַהּ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ כִּתְכוּנַת מִזְבַּח מֹשֶׁה שֶׁעָשָׂה שָׁלֹשׁ גֹּבַהּ לְחָמֵשׁ אֹרֶךְ וְרֹחַב, וּלְפִי שִׁעוּר זֶה יַעֲלֶה לְמִזְבַּח שְׁלֹמֹה שֶׁהָיוּ בּוֹ עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים, שְׁנֵים עָשָׂר גֹּבַהּ. וְתֵרֵץ כִּי כָּךְ בָּאָה הַהֲלָכָה שֶׁלֹּא אָמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ אֶלָּא עַל אֹרֶךְ וְרֹחַב לְבַד וְלֹא עַל הַגֹּבַהּ, עַד כָּאן.
שמות כה:ט · פירוש יג
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וּלְפִי דַּעְתִּי אֵין דִּבְרֵי הָרַב נִרְאִים, כִּי מַה שֶׁכָּתַב כִּי ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת לֹא בָּאָה אֶלָּא עַל תְּכוּנַת הַבִּנְיָן וְלֹא עַל שִׁעוּרוֹ, לֹא יְקֻבְּלוּ הַדְּבָרִים מִפִּיו בְּלֹא הוֹכָחָה מֵהַשַּׁ״ס. וְאִם מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיָא, יוֹתֵר יֵשׁ לְהַנִּיחַ הַדָּבָר בְּצָרִיךְ עִיּוּן מִלִּבְדוֹת מִדַּעְתֵּנוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם עַל מַה שֶׁיִּסְמֹכוּ. וּמַה שֶׁהוֹכִיחַ מִתֵּרוּץ רַבִּי יְהוּדָה, וְגַם עָלָיו אֲנִי דָּן, וְעוֹד אֵינוֹ הוֹכָחָה כִּי רַבִּי יְהוּדָה לֹא סָמַךְ תֵּרוּצוֹ עַל דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״. וּמַה שֶׁכָּתַב הָרַב בְּהֶעְתֵּק דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה ״וּכְתִיב וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ אֵינָם מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא הָרַב לְהַצְדִּיק דְּבָרָיו אָמַר כֵּן. וּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה הוּא כִּי גִּלּוּי מִלְּתָא הוּא אוֹמֵר, כִּי מִמַּה שֶׁרָאִינוּ שֶׁהָיָה בְּבֵית עוֹלָמִים עֶשְׂרִים עַל שִׁשִּׁים, וְכָאן בַּמִּשְׁכָּן יֵשׁ סָפֵק אִם הָיָה עֶשְׂרִים אֹרֶךְ וַעֲשָׂרָה רֹחַב אוֹ אַחַד עָשָׂר, יִתְגַּלֶּה הַסָּפֵק מִבֵּית עוֹלָמִים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה לָהֶם אֵיזוֹ רְאָיָה לִלְמֹד סֵדֶר זֶה מִבֵּית עוֹלָמִים וְלֹא מִדְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״. וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא הִזְכִּיר רַבִּי יְהוּדָה דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְחַזֵּק תֵּרוּצוֹ. וְעוֹד מַה שֶׁהוֹסִיף לְהַקְשׁוֹת מֵהַגֹּבַהּ וְאָמַר כִּי בָּאָה הַהֲלָכָה מֵהַר סִינַי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ אֶלָּא עַל תְּכוּנַת הָרִבּוּעַ וְלֹא עַל תְּכוּנַת הַגֹּבַהּ לְשִׁעוּר הָרִבּוּעַ.
שמות כה:ט · פירוש יד
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
דַּע כִּי נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים נט:) רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יוֹסֵי סוֹבֵר כִּי כָל מִזְבְּחוֹת הַנְּחֹשֶׁת, בֵּין מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, בֵּין מַה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, בֵּין מַה שֶׁעָשׂוּ בְּנֵי גוֹלָה וְשֶׁעָתִיד לְהֵעָשׂוֹת – כֻּלָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת גֹּבַהּ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה – מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה לְבַד, עַד כָּאן. וּסְבָרָא זוֹ הֲלָכָה הִיא (רמב״ם הלכות בית הבחירה פ״ב), וְסוּגְיַת פֶּרֶק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם (מנחות צז.) כְּדַעַת זוֹ מַגֶּדֶת. וְלִסְבָרָא זוֹ אֵין קֻשְׁיַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי קֻשְׁיָא כָּל עִקָּר, וְרַבִּי יְהוּדָה חוֹלֵק וְסוֹבֵר דְּבָרִים כִּכְתָבָן – שָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. וְהִנֵּה קֻשְׁיַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי אֵינָהּ צוֹדֶקֶת אֶלָּא לִסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה, וּמִן הָרָאוּי לֹא הָיָה מְדַבֵּר דְּבָרָיו בְּדֶרֶךְ פְּשִׁיטוּת שֶׁנִּרְאֶה כִּי הֵם דְּבָרִים מֻסְכָּמִים אֲשֶׁר לֹא כֵן הוּא. וּמַה שֶׁתֵּרֵץ הָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי כָּךְ בָּאָה הַהֲלָכָה וְכוּ׳, מִסּוּגְיַת שְׁבוּעוֹת לֹא מַשְׁמַע כֵּן, מִמַּה שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס אַמַּתַנִיתִין דְּאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעֲזָרוֹת וְכוּ׳ מְנָא הָנֵי מִלֵּי, וּמְתָרֵץ רַב שִׁימִי דְּאָמַר קְרָא ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּה שֶׁשׁוֹאֵל הַשַּׁ״ס מְנָא הָנֵי מִלֵּי וְהֻצְרַךְ רַב שִׁימִי לְתָרֵץ, שְׁמַע מִנָּהּ כִּי הַשּׁוֹאֵל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ גַּם כֵּן הַהֲלָכָה שֶׁאָמַר הָרַב שֶׁבָּאָה עַל הַגֹּבַהּ שֶׁאֵינָהּ לְדוֹרוֹת, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ הַהֲלָכָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת שֶׁעַל מַשְׁמָעוּתָהּ בָּאָה הַהֲלָכָה. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, לָמָּה לֹא הִקְשָׁה הַשּׁוֹאֵל עַצְמוֹ מִגֹּבַהּ הַמִּזְבֵּחַ שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ שְׁלֹמֹה כְּשֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהִיא קֻשְׁיַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי עַצְמָהּ, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ תֵּרוּץ אֶלָּא בַּהֲלָכָה שֶׁבָּאָה עַל זֶה, וַהֲלָכָה זוֹ לֹא יְדָעָהּ הַשּׁוֹאֵל כַּנִּזְכָּר. וְיֵשׁ עוֹד לְהוֹכִיחַ מֵעֹמֶק הַסּוּגְיָא כִּי לֹא הָיְתָה הֲלָכָה בָּזֶה, וְדִבְרֵי הָרַב שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק.
שמות כה:ט · פירוש טו
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי אֵין קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן מֵהַמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים, וְלֹא קֻשְׁיַת רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי מֵהַגּוֹבַהּ קֻשְׁיָא. וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ בָּרַיְתָא עֲרוּכָה בְּפֶרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים (זבחים סב,א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּנוּ רַבָּנָן, קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִבּוּעַ מְעַכְּבִין, מִדַּת אָרְכּוֹ וּמִדַּת רָחְבּוֹ וּמִדַּת קוֹמָתוֹ אֵינָם מְעַכְּבִין. וְקָאָמַר בְּשַׁ״ס מְנָא הָנֵי מִילֵי? דְּאָמַר קְרָא ״הַמִּזְבֵּחַ״ לְעַכֵּב, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי מִזְבֵּחַ עַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹתוֹ מֵעֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים, וְהַגּוֹבַהּ גַּם כֵּן יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְאִם כֵּן מַה מָקוֹם לְקֻשְׁיַת הָרַב מִמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה כִּי אֵין מְעַכֵּב גּוֹבַהּ וְרוֹחַב וְאוֹרֶךְ. וְגַם הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי זַ״ל נֶעְלַם מֵעֵינָיו דִּבְרֵי הַבָּרַיְתָא, וְחָשַׁב כִּי לֹא הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹתֵר מִשִּׁעוּר זֶה, וְגַם הַגּוֹבַהּ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה חָמֵשׁ עַל שָׁלֹשׁ גּוֹבַהּ וְלֹא עַל יוֹתֵר, וְהֻצְרַךְ לְתָרֵץ שְׁנֵי הַתֵּרוּצִים הַכְּחוּשִׁים. וְהִנֵּה שָׁתַלְתִּי לְךָ עֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְתֶחֱזַק בּוֹ בַּל תִּמּוֹט, כִּי אָמְרוֹ ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ הוּא עַל דְּבָרִים הַמְעַכְּבִין בַּמִּזְבֵּחַ מְדַבֵּר, שֶׁהֵם קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִבּוּעַ כִּדְקָתָנֵי בַּבָּרַיְתָא, וְגַם שֶׁלֹּא יִפְחוֹת מֵחָמֵשׁ אַמּוֹת רוֹחַב וְחָמֵשׁ אַמּוֹת אוֹרֶךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּפֶרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְחִיתֶנּוּ מִמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה.
שמות כה:ט · פירוש טז
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ לָדַעַת שְׁאָר הַפְּרָטִים שֶׁבַּמִּשְׁכָּן הָיוּ לְעִכּוּבָא, וּבְבֵית עוֹלָמִים לֹא הָיוּ מְעַכְּבִין. וְאַדְרַבָּה, כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה שֶׁאֵין בּוֹנִים אֶלָּא בַּאֲבָנִים אוֹ בִּלְבֵנִים. וְהִנֵּה הֲבִינוֹתִי בְּכָל מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּמִשְׁפְּטֵי בֵּית אֱלֹהֵינוּ, וָאֶרְאֶה כִּי בִּשְׁלֹשָׁה כֵּלִים כָּתַב שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹת כֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר מַמָּשׁ, וְהֵם: הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וּמִזְבַּח הַזָּהָב, וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם (מנחות צט,ב). אֲבָל שְׁאָר כֵּלִים וְצוּרַת הַבַּיִת אֵין לָקַחַת שִׁעוּר לְדוֹרוֹת מִמַּעֲשֵׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר. וּלְפִי זֶה הָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לֹא בָּאָה מִצְוַת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת אֶלָּא בַּכֵּלִים. וְאֵין זֶה אֱמֶת, כִּי בַּגְּמָרָא דְּרָשׁוּהוּ לְעִנְיַן קִדּוּשׁ הָעֲזָרָה, וְזֶה יַגִּיד שֶׁגַּם עַל הַבַּיִת בָּאָה הַמִּצְוָה לְדוֹרוֹת. וְעוֹד, גַּם בַּכֵּלִים רוֹאַנִי שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה כְּרוּבִים שְׁנִיִּים, וּמְשֻׁנִּים הַרְבֵּה מִכְּרוּבִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה (מלכים א ו), וְכַמָּה שִׁנּוּיִים הָיוּ בִּשְׁאָר הַכֵּלִים.
שמות כה:ט · פירוש יז
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וְהִנֵּה בְּהַשְׂכָּלָה מוּעֶטֶת בָּעִנְיָן אֵין שׁוּם קֻשְׁיָא כְּלָל, כִּי יֵשׁ לָדַעַת כִּי כָל בִּנְיַן הַבַּיִת וְהַכֵּלִים לֹא עֲשָׂאָם שְׁלֹמֹה כְּפִי אֲשֶׁר נִרְאֶה בְּעֵין שִׂכְלוֹ לְפָאֵר, אֶלָּא עַל פִּי נָבִיא, וְגַם הַנָּבִיא הִגִּיד כִּי לֹא דִּבְרֵי נְבוּאָתוֹ הִגִּיד אֶלָּא דִּבְרֵי קַבָּלָתוֹ, דִּכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כח:יא) ״וַיִּתֵּן דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ תַּבְנִית הָאוּלָם וְגוֹ׳ וְתַבְנִית כָּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ וְגוֹ׳ הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל כָּל מְלֶאכֶת הַתַּבְנִית״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב עוֹד (רש״י דברי הימים א כח:יב) ״אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָהוּ שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאַגָּדַת שְׁמוּאֵל (מדרש שמואל פרק טו): רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ׳ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְסָרָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲמִידָה לְמֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה מְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ בַּעֲמִידָה וְכוּ׳, יְהוֹשֻׁעַ מְסָרָהּ לַזְּקֵנִים בַּעֲמִידָה, דִּכְתִיב ״וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ וַיִּתְיַצְּבוּ״ וְגוֹ׳, זְקֵנִים מְסָרוּהָ לַנְּבִיאִים בַּעֲמִידָה, נְבִיאִים מְסָרוּהָ לְדָוִד בַּעֲמִידָה וְכוּ׳, דָּוִד לִשְׁלֹמֹה וְכוּ׳, וְאוֹמֵר ״הַכֹּל בִּכְתָב״ וְגוֹ׳ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה לִדָּרֵשׁ, ״מִיַּד ה׳״ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה בְּמָסוֹרֶת, ״עָלַי הִשְׂכִּיל״ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַד כָּאן. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי כָּל מַה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה בַּבַּיִת הָיָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְהַכֹּל כָּתוּב בַּסֵּפֶר גָּלוּי לְדוֹרְשֵׁי תּוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
שמות כה:ט · פירוש יח
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וְכֵן תִּמְצָא שֶׁכָּתַב רַשִׁ״י בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כח:יט), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהַכֹּל דָּרַשׁ שְׁמוּאֵל מִן הַתּוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה, דָּרַשׁ אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְגוֹ׳ יִהְיוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, עַד כָּאן. וּמִן הַסְּתָם יִהְיֶה כָּל הַמַּעֲשֶׂה נִרְמָז בַּתּוֹרָה לַמְּבִינִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וּלְפִי זֶה מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת הֵם עַל דְּבָרִים שֶׁלֹּא בָּא עֲלֵיהֶם הַהַפְכִּיּוּת בַּתּוֹרָה, כַּמּוּשְׂכָּל לִמְבִינֵי מַדָּע בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. בָּזֶה יִתְנַהֲגוּ עַל פִּי מַעֲשֶׂה הָאָמוּר בְּמִשְׁכַּן מִדְבָּר, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה בְּמִשְׁפַּט מִקְדַּשׁ עוֹלָמִים לֹא תִּהְיֶה לָהֶם סְתִירָה מִפָּסוּק ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם לַעֲמֹד בּוֹ בִּשְׁאָר הַפְּרָטִים שֶׁלֹּא בָּאָה עֲלֵיהֶם הַהֲלָכָה, וְהָבֵן.
שמות כה:ט · פירוש יט
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וּלְדֶרֶךְ זֶה גַּם כֵּן נִרְתַּק חֶבֶל קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן מֵעַל רַשִׁ״י, וְגַם נִתְרַפֵּא כְּאֵבוֹ שֶׁל רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי בְּעִנְיַן שִׁעוּר גֹּבַהּ מִזְבֵּחַ, לוּ יְהֵא שֶׁהָיָה גֹּבַהּ מִזְבֵּחַ מִדְבָּר מְעַכֵּב.
שמות כה:ט · פירוש כ
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וְלֶהֱיוֹת שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁנִּתְּנָה לִדְרֹשׁ בִּנְיָנָהּ שֶׁל בֵּית עוֹלָמִים מִן הַתּוֹרָה, אָמַרְתִּי לִטּוֹל חֵלֶק בִּדְרָשָׁה זוֹ בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה פְּרָטִים. וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה: תְּחִלַּת דִּבֶּר ה׳ אָמַר וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְגָמַר אוֹמֶר תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְעָשׂוּ לִי מִשְׁכָּן״. הָא לָמַדְתָּ כִּי עַל שְׁנֵי מִקְדָּשׁוֹת צִוָּה, וּכְמוֹ שֶׁרָמַזְנוּ בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן. וְרָמַז מַעֲשֵׂהוּ בְּאָמְרוֹ חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמִשְׁכָּן מִדְבָּר תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמִקְדַּשׁ עוֹלָם הָרָמוּז בְּאָמְרוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ. וּמֵעַתָּה מַאֲמַר וְכֵן תַּעֲשׂוּ לְדוֹרוֹת אֵינוֹ נוֹהֵג בִּפְרָט זֶה שֶׁל שִׁעוּר תַּבְנִית הַבַּיִת, וְעוֹדֶנּוּ בִּמְקוֹמוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּשְׁבוּעוֹת (שבועות טו,א) לְעִנְיַן נָבִיא וְסַנְהֶדְרִין וְכוּ׳.
שמות כה:ט · פירוש כא
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
עוֹד מָצִינוּ (מלכים א ו:כג) שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה שְׁנֵי כְּרוּבִים שְׁנִיִּים נוֹסָפִים עַל מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, וְנִמְצְאוּ אַרְבָּעָה כְּרוּבִים אֲשֶׁר לֹא צִוָּה ה׳, גַּם מְשֻׁנִּים שִׁנּוּי גָּדוֹל מִכְּרוּבֵי מֹשֶׁה.
שמות כה:ט · פירוש כג
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
אָכֵן רָמַז ה׳ לְמַעֲשֵׂה שְׁנֵי כְּרוּבִים שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּבֵית עוֹלָמִים מִלְּבַד כְּרוּבִים שֶׁיַּעֲשֶׂה מֹשֶׁה. כְּנֶגֶד מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה לְפִי שָׁעָה אָמַר וְעָשִׂיתָ לְנוֹכֵחַ כִּי הוּא יַעֲשֶׂה בַּמִּשְׁכָּן, וּכְנֶגֶד כְּרוּבֵי בֵּית עוֹלָמִים שֶׁרָמַז בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו אָמַר וַעֲשֵׂה, לֹא דִּבֵּר אֵלָיו לְנוֹכֵחַ אֶלָּא כִּמְצַוֶּה עַל עֲשִׂיָּה אַחֶרֶת לִזְמַן אַחֵר, שֶׁמִּלְּבַד שְׁנֵי כְּרוּבִים הַנִּזְכָּרִים שֶׁהֵם מִקְּצוֹת הַכַּפֹּרֶת, עוֹד יַעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה אַחֵר כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וְאֵלּוּ הֵם בִּפְנֵי עַצְמָן כְּמוֹ שֶׁכֵּן עֲשָׂאָם שְׁלֹמֹה (מלכים א ו:כג-לב) שֶׁהָיוּ רַגְלֵיהֶם נוֹגְעִים בָּאָרֶץ וְלֹא בִּקְצֵה הַכַּפֹּרֶת. וּפֵרוּשׁ מִקָּצָה בְּמָקוֹם שֶׁכָּלָה קְצָתוֹ, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּתֵבַת מִזֶּה לוֹמַר מִלְּבַד זֶה וְחוֹזֵר אֶל הַכְּרוּב שֶׁהִזְכִּיר. וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְהַתְנוֹת הַכָּתוּב וְאָמַר כְּנֶגֶד כְּרוּבִים שֶׁיַּעֲשֶׂה מֹשֶׁה אָמַר מִן הַכַּפֹּרֶת, פֵּרוּשׁ מִגּוּפוֹ שֶׁל כַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרוּבִים שֶׁזָּכַרְתִּי בִּתְחִלַּת דְּבָרַי שְׁנֵי כְּרוּבִים. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה שֶׁחוֹזֵר אֶל הַכְּרוּבִים הַשְּׁנִיִּים, לָזֶה הִזְכִּיר פַּעַם שְׁנִיָּה תַּעֲשׂוּ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״וַעֲשֵׂה״, אֶלָּא לוֹמַר כִּי אֵינוֹ מְדַבֵּר בְּמַעֲשֵׂה שֶׁל כְּרוּבֵי הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא בְּמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה הוּא מְדַבֵּר, וְלָזֶה אָמַר לְנוֹכֵחַ תַּעֲשׂוּ. וְעוֹד הֵעִיר ה׳ לַהֲבִינְךָ כֵּן בְּמַה שֶׁאָמַר אֶת הַכְּרוּבִים שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְכִּירָם כֵּיוָן שֶׁבָּהֶם הוּא עוֹסֵק, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא תַּעֲשֵׂם אוֹ תַּעֲשֶׂה אוֹתָם, וּמֵאָמְרוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרוּבִים גִּלָּה שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּמַה שֶׁלְּפָנָיו אֶלָּא בְּמַה שֶׁלִּפְנֵי פָנָיו כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְאָמְרוֹ עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ שֶׁיַּעַמְדוּ עַל קְצֵה הַכַּפֹּרֶת, שֶׁלֹּא תֹּאמַר הֵן אֱמֶת שֶׁיִּהְיוּ מִגּוּפוֹ שֶׁל כַּפֹּרֶת אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁיְּרַדֵּד לָהֶם רַגְלֵיהֶם וְיַעֲמִידֵם בָּאָרֶץ וְלֹא עַל כַּפֹּרֶת הָאָרוֹן, לָזֶה אָמַר עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה הַעֲמָדָתָם עַל קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת מַמָּשׁ, מַה שֶׁלֹּא הִתְנָה כֵן בַּשְּׁנַיִם שֶׁל בֵּית עוֹלָמִים.
שמות כה:ט · פירוש כד
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וַהֲגַם שֶׁתִּמְצָא שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל אָמַר הַכָּתוּב כְּסֵדֶר כָּל הָאָמוּר, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁכָּל הָאָמוּר בַּכָּתוּב יֶשְׁנוֹ בְּמַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן שֶׁל מִדְבָּר, וְיִשְּׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה טַעַם הַכֶּפֶל שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁתַּעֲשֶׂה שְׁנַיִם לְכָל קָצֶה וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם בְּדִבְרֵי רַשִׁ״י (שמות כה:יט). וְהִנֵּה אִם לֹא הָיָה לְטַעַם שֶׁרָצָה לִרְמֹז עַל כְּרוּבִים הַשְּׁנִיִּים שֶׁיַּעֲשֶׂה לֶעָתִיד, לֹא הָיָה לוֹ לִכְתֹּב תְּחִלָּה סְתָם ״וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרוּבִים״ וְלַחְזֹר לְהָסִיר הַטָּעוּת שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב שְׁנַיִם מִכָּל צַד, וְיֹאמַר ״כְּרוּב אֶחָד״ וְגוֹ׳, וּמִתְּחִלָּה הָיָה לוֹ לִכְתֹּב ״וְעָשִׂיתָ כְּרוּב אֶחָד מִקְּצֵה הַכַּפֹּרֶת וּכְרוּב אֶחָד וְגוֹ׳ תַּעֲשֶׂה אוֹתָם״. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִרְמֹז כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וּפְשַׁט הַכְּתוּבִים בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא מַה שֶׁפֵּרַשׁ שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה בְּפָסוּק (שמות כז:יח) ״חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים״ אֵין זֶה פְּשַׁט הַכָּתוּב אֶלָּא דְּרָשָׁה, וְלֹא נֶעֱקַר הַפְּשָׁט. גַּם לְדַרְכֵּנוּ, הֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ לִפְשַׁט הַכָּתוּב, יֶשְׁנָהּ לַדְּרָשָׁה מִכֹּחַ הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשֵׁנוּ בְּסָמוּךְ. וְעוֹד תִּמְצָא כִּי כָאן בְּמִצְוַת ה׳ דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת וַעֲשֵׂה לְדַיֵּק מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמַעֲשֶׂה בְּצַלְאֵל לֹא אָמַר ״וַיַּעַשׂ״, יַסְפִּיק בְּהֶעָרָה.
שמות כה:ט · פירוש כה
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וּמִזְבַּח הַזָּהָב מָצִינוּ (מלכים א ז:מח) שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה אַחֵר וְגָנַז לְשֶׁל מֹשֶׁה, כַּמְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות צט,א) שֶׁהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה יֵשׁ בּוֹ מַחְלֹקֶת אִם לֹא הָיוּ מְסַדְּרִין וּמַדְלִיקִין (אֶלָּא) בּוֹ אוֹ גַּם בִּשְׁאָר שֻׁלְחָנוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה הָיוּ מְסַדְּרִים וּמַדְלִיקִין לִפְעָמִים בָּזֶה וְלִפְעָמִים בָּזֶה, אֲבָל מִזְבַּח הַזָּהָב דָּבָר מֻסְכָּם שֶׁנִּגְנַז וְלֹא שִׁמְּשׁוּ אֶלָּא בְּשֶׁל שְׁלֹמֹה, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה גָּנַז שֶׁל מֹשֶׁה.
שמות כה:ט · פירוש כו
כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}
וְנִרְאֶה כִּי הַתּוֹרָה רָמְזָה הַדָּבָר בְּמַה שֶׁעָקְרָה סֵדֶר מִצְוַת מִזְבַּח הַזָּהָב מִמָּקוֹם שֶׁהָיָה רָאוּי לְצַוּוֹת עָלָיו, כִּי תִמְצָא כִּי מִתְּחִלָּה הִתְחִיל בָּאָרוֹן שֶׁהוּא פְּנִימִי פְּנִימִיִּים, וְאַחַר כָּךְ הַכַּפֹּרֶת, וְאַחַר כָּךְ הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ הַמְּנוֹרָה, וְאַחֲרֵיהֶם הַמִּשְׁכָּן יְרִיעָיו קְרָשָׁיו עַמּוּדָיו אֲדָנָיו, וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הַחִיצוֹן, וְאַחֲרָיו חֲצַר הַמִּשְׁכָּן, וְאַחֲרָיו הַשֶּׁמֶן וּבִגְדֵי שָׁרֵת לְאַהֲרֹן וְקָרְבְּנוֹת הַחִנּוּךְ וְהַתְּמִידִין, וְאַחַר כָּל זֶה צִוָּה מִזְבַּח הַזָּהָב. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְגָּשָׁה גְּדוֹלָה בְּשִׁנּוּי גָּדוֹל כָּזֶה, וְרָמַז בָּזֶה שֶׁדִּינוֹ מְשֻׁנֶּה מִכָּל הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, כִּי הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו הָרָאוּי לְבֵית עוֹלָמִים יְשַׁמֵּשׁ לְבֵית עוֹלָמִים, כְּגוֹן הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים בְּבֵית עוֹלָמִים, וּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבֵית עוֹלָמִים כְּגוֹן מִשְׁכָּן וְכֵלִים שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ בַּמִּקְדָּשׁ, גַּם מִזְבַּח הַחִיצוֹן שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ הַקְפָּדָה אֶלָּא בְּרִבּוּעַ וּבַמִּקְדָּשׁ הָיוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹתוֹ גָּדוֹל לְצַד הַצֹּרֶךְ, אֲבָל מִזְבַּח הַזָּהָב הֲגַם שֶׁלֹּא תִשְׁתַּנֶּה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהוּא הַקְטָרַת חֲצִי מָנֶה בַּבֹּקֶר וַחֲצִי מָנֶה בָּעֶרֶב, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית עוֹלָמִים, וְעָשָׂה אַחֵר וּגְנָזוֹ לַחֲלוּטִין מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן בְּשֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁהֲגַם שֶׁעָשָׂה עֲשָׂרָה – שֶׁל מֹשֶׁה עוֹלֶה עַל כֻּלָּן. וְעִנְיַן רְמִיזוֹת מַעֲשֵׂה בֵּית עוֹלָמִים אֵינוֹ אֶלָּא רֶמֶז בְּעָלְמָא.
שמות כה:לא · פירוש א
וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה״, וּבִמְנָחוֹת פֶּרֶק הַקּוֹמֵץ רַבָּה (מנחות כח,א) דָּרְשׁוּ ״תֵּיעָשֶׂה״ לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמַּתָּכוֹת. וּלְפִי זֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״תֵּיעָשֶׂה״ וְלֹא ״תַּעֲשֶׂה״, כִּי בִּימֵי מֹשֶׁה לֹא הָיָה צֹרֶךְ לָזֶה כִּי שֶׁל זָהָב עָשׂוּ, וּבַמִּדְבָּר לֹא הֻצְרְכוּ לַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת.
ויקרא
ויקרא ו:ב · פירוש ו
צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨הֿ עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
וְכֵן מַשְׁכַּחַת לָהּ אִם קָמַץ וְהִקְטִיר קוֹדֶם הֲרֵי זֶה פָּסוּל, גַּם מַשְׁכַּחַת לָהּ שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם כְּבָשִׂים לְהַקְרִיב, בִּזְמַן שֶׁהָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם בְּמָצוֹר וְאֵין מְצִיאוּת לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ לְהַקְרִיב קָרְבָּן מֵהַקָּרְבָּנוֹת הַבָּאִים מִשְּׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים וְהַמְּנָחוֹת וְהַקְּטֹרֶת, וּצְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לָתֵת מָמוֹן רַב בְּכֶבֶשׂ לְצַד שֶׁאֵין מְצִיאוּת לְהַקְרִיב עַד שֶׁיַּקְדִּים, וְכֵן תִּמְצָא (בבא קמא פב:) שֶׁהָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶם קֻפָּה מְלֵאָה דִּינָרֵי זָהָב בְּעַד כֶּבֶשׂ אֶחָד, וְאֵין לְךָ חֶסְרוֹן כִּיס גָּדוֹל מִזֶּה, וְאוּלַי שֶׁאִם לֹא הָיָה הָעִכּוּב הַנִּזְכָּר לֹא הָיוּ נוֹתְנִים כָּל הַפְלָגָה בְּכֶבֶשׂ אֶחָד בְּכָל יוֹם וּבִפְרָט מִנִּכְסֵי גָבוֹהַּ.
ויקרא ט:א · פירוש ד
וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְהַקְשׁוֹת אֲפִלּוּ מִ״וַיְהִי״ לְבַד, וְנִתְחַכֵּם הַמַּקְשֶׁה לְהַקְדִּים פָּסוּק ״וַיְהִי בִּשְׁמוֹנִים שָׁנָה״ לְגַלּוֹת עַל ״וַיְהִי עֶרֶב״ שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם צַעַר הָיָה בּוֹ שִׂמְחָה. וַהֲגַם שֶׁמִּדִּבְרֵי הַבָּרַיְתָא שֶׁהֵבִיא לְמַעְלָה מוּכָח שֶׁהָיָה שִׂמְחָה לְפָנָיו, אֵינוֹ אֶלָּא דִּבְרֵי הַתַּנָּא, אֲבָל אֵין הוֹכָחָה מֵהַכָּתוּב אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה צַעַר אֲבָל שִׂמְחָה מִנַּיִן, לָזֶה הִקְדִּים פָּסוּק ״וַיְהִי בִּשְׁמוֹנִים שָׁנָה״ שֶׁזֶּה וַדַּאי שִׂמְחָה יַגִּיד בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (תענית כו.) דִּכְתִיב (שיר השירים ג:יא) ״בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ״, וְזֶה יַגִּיד עַל ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב״ ״וַיְהִי עֶרֶב״ וְגוֹ׳ שֶׁאֵינָם אֶלָּא שִׂמְחָה. וְאָמַר רַב אַשֵׁי ״וַיְהִי״ אִיכָּא וְאִיכָּא וְכוּ׳, וְכֵן הָיְתָה דַּעַת הַמְּתָרֵץ רִאשׁוֹן אֶלָּא שֶׁקָּדַם רַב אַשֵׁי וְתֵרֵץ. וְאוּלַי גַּם מְתָרֵץ רִאשׁוֹן רַב אַשֵׁי הוּא וְהִזְכִּיר שְׁמוֹ בַּמַּסְקָנָא, אוֹ תְּרֵי סְתָמֵי דְּתַלְמוּד הֵם, וּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים אֵלּוּ הֵם שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים בָּהֶם בִּשְׁבִילֵי הַתַּלְמוּד. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי אֲפִלּוּ לְרַב אַשֵׁי ״וַיְהִי בַּיּוֹם״ הוּא כְּ״וַיְהִי בִּימֵי״, וְהַצַּעַר הוּא שֶׁמֵּתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא שֶׁאֵין כְּמוֹתָם בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְזוּלַת זֶה לֹא הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב ״וַיְהִי״, וְגַם אָמְרוֹ (שמות יט:טז) ״וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי״, גַּם שָׁם הֲרֵי פָּרְחָה נִשְׁמָתָם שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:) וְזוּלַת זֶה לֹא הָיָה אוֹמֵר ״וַיְהִי בַיּוֹם״.
ויקרא יד:ב · פירוש א
זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טׇהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל־הַכֹּהֵֽן׃
זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת. כָּל הַכָּתוּב מְיֻתָּר, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״כִּי יִטְהַר הַמְּצוֹרָע וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן״ וְגוֹ׳. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ תֵּיבַת ״זֹאת״ לְמַעֵט טַהֲרַת הַמְּצוֹרָע בְּבָמָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶלָּא בְּבֵית עוֹלָמִים, וְתֵיבַת ״תִּהְיֶה״ לְרַבּוֹת שֶׁיִּטְהֲרוּ מְצוֹרָעִים בַּזְּמַן הַזֶּה, וּכְמַעֲשֵׂה רַבִּי טַרְפוֹן (ירושלמי פסחים ב:ב; תורת כהנים פסוק ד) שֶׁהֶרְאָה מַקֵּל שֶׁטִּהֵר בּוֹ מְצוֹרָעִים בַּזְּמַן הַזֶּה, וְתֵיבַת ״תּוֹרַת״ לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁחִלֵּק בְּטֻמְאַת מְצוֹרָע, שֶׁיֵּשׁ מֻחְלָט בִּרְאִיַּת כֹּהֵן פַּעַם רִאשׁוֹנָה וְיֵשׁ בְּהֶסְגֵּר שָׁבוּעַ וְכַדּוֹמֶה, אַף עַל פִּי כֵן תּוֹרַת מְצוֹרָע אַחַת הִיא. וְתֵיבַת ״בְּיוֹם״ לוֹמַר שֶׁאֵין טַהֲרַת מְצוֹרָע אֶלָּא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְאָמְרוּ יָכוֹל אַף לְקִיחַת צִפֳּרִים וְכוּ׳, תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֹאת״, עַד כָּאן.
ויקרא יד:ט · פירוש י
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת־כׇּל־שְׂעָר֗וֹ אֶת־רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת־זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת־כׇּל־שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת־בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת־בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר׃
וְאָמַר וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ, כִּי לֹא יִקְרְבוּ לְהִזְדַּוֵּג לַשְּׁכִינָה עַד שֶׁיֵּשְׁבוּ שִׁבְעָה נְקִיִּים לַחֲשַׁשׁ טֻמְאָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיוּ רְאוּיִים לְקַבָּלַת הֶאָרַת הַקְּדֻשָּׁה. כַּיּוֹצֵא בָּזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר בִּיחֶזְקֵאל (יחזקאל מג:כו): ״שִׁבְעַת יָמִים יְכַפְּרוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְטִהֲרוּ אוֹתוֹ״. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שְׁתֵּי טְהָרוֹת: טַהֲרָה הָרִאשׁוֹנָה הַרְחָקַת הַטֻּמְאָה, וְהַשְּׁנִיָּה הִיא הַקְרָבַת הַקְּדֻשָּׁה.
ויקרא טז:א · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזְהִיר אֶת מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יַחְשׁוֹב בְּדַעְתּוֹ כִּי לְצַד שֶׁהוּא יוֹתֵר קָרוֹב לְמַלְכוּת שָׁמַיִם וּבְכָל בֵּיתוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם נֶאֱמָן הוּא וְיָכוֹל לִיכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וַהֲגַם שֶׁיְּצַו ה׳ עַל אַהֲרֹן – לֹא יִתְחַיֵּב הַדָּבָר שֶׁגַּם מֹשֶׁה בִּכְלָל, כִּי גָּדוֹל מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (במדבר יב:ו-ז) ״אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה׳ וְגוֹ׳ לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה״, אֲשֶׁר עַל כֵּן דִּבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ, אֵלָיו בָּא הַמִּצְוָה, וְאָמַר לוֹ סָמוּךְ לְמִיתַת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן דִּבּוּר זֶה בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ וַיָּמֻתוּ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן וּבְתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה הֱיוֹתָם קְרוֹבִים לִפְנֵי ה׳ כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה יב:ב) בְּפָסוּק ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״, אַף עַל פִּי כֵן לֹא חָמַל עֲלֵיהֶם וַיָּמֻתוּ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא יוֹעִיל הֱיוֹת הָאָדָם כָּל כָּךְ קָרוֹב לַה׳ כְּדֵי שֶׁיִּפְרֹץ גָּדֵר לִכָּנֵס לַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה.
ויקרא טז:א · פירוש ח
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְעַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נוּכַל לוֹמַר כִּי לֹא הֻכְשַׁר אַהֲרֹן לִהְיוֹת רָאוּי לָבֹא אֶל בֵּית חֲצַר הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת מִזְבַּח כַּפָּרָה שֶׁל הַבָּנִים בָּנָיו, וְנִמְחָה רֹשֶׁם חֵטְא הָעֵגֶל, אֲבָל זוּלַת זֶה לֹא הֻכְשַׁר אַהֲרֹן לְמַעֲלָה עֲצוּמָה לַעֲמֹד בְּמָקוֹם מֻפְלָא, וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן: וַיְדַבֵּר ה׳, וּמוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַדִּבּוּר הַנֶּאֱמָר בָּעִנְיָן בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ לֹא נִכְשַׁר אַהֲרֹן לְמַעֲלָה זוֹ אֶלָּא אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְנִמְחָה חֶטְאוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּנֵי אַהֲרֹן כָּאן רוֹמֵז כַּפָּרַת עֲוֹן אֲבִיהֶם שֶׁבָּזֶה הֻשְׁלַם לִהְיוֹת רָאוּי לְהָאָמוּר בָּעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וּבָזֶה נָתַן הַכָּתוּב טַעַם לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עַד הֵנָּה, כִּי מִקּוֹדֶם לֹא הָיָה מֻכְשָׁר אַהֲרֹן לָזֶה, וְאַחַר שֶׁנָּחַת הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ סִבַּת מִיתָתָם שֶׁהוּא לְצַד הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן לְכַפָּרַת עֲוֹן אֲבִיהֶם, הוֹדִיעַ כִּי לֹא זֹאת הִיא סִבָּתָם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף לְמִיתָתָם, אֶלָּא זֹאת הָיְתָה סִבָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא גָּרְמָה שֶׁלֹּא נִשְׁמְרוּ רַגְלֵיהֶם כַּנִּזְכָּר וְשָׁגְגוּ בִּקְרִיבָה אוֹ בְּהַקְרָבָה לְמַאן דְּאָמַר, וְהוּא אָמְרוֹ בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ לוֹמַר כִּי מַה גָּרַם לָהֶם, הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲוֹן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הוּא קָרְבָתָם, וּבְהִצְטָרְפוּת מִכְשׁוֹל זֶה מֵתוּ. וּלְצַד שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת שְׁתֵּי סִבּוֹת הַלָּלוּ לֹא הִסְפִּיקוּ לְמִיתָתָם, רַבָּתִי הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ (ויקרא י:ג) ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״, שֶׁמֵּתוּ לְהִתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בִּשְׁבִילָם, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר טַעַם הֻצְרַךְ לְטַעַם זֶה וְלֹא הִסְפִּיקוּ שְׁנֵי הַטְּעָמִים, לָזֶה אָמַר ״וַיָּמֻתוּ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לִרְמֹז עִנְיַן צֹרֶךְ מִיתָתָם לְהִתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת לִירֹא אֶת ה׳ הַמְּקֻדָּשׁ, לִירֹא מֵהַמִּקְדָּשׁ כָּל הַקָּרֵב לְבַל יָמוּת גַּם הוּא, וְלָזֶה סָמַךְ דִּבּוּר אַזְהָרַת אַהֲרֹן וְאַל יָבֹא וְגוֹ׳ אֶל הַקֹּדֶשׁ.
ויקרא טז:א · פירוש ט
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּרְמוּ מִיתָתָם: עֲוֹן הָעֵגֶל, וְהַהַקְרָבָה, וְקִדּוּשׁ הַבַּיִת. וּשְׁלָשְׁתָּם הוֹדִיעַ ה׳ בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן – זֶה כְּנֶגֶד חֵטְא אַהֲרֹן, בְּקָרְבָתָם – כְּמַשְׁמָעוֹ, וַיָּמֻתוּ – בִּשְׁבִיל לְקַדֵּשׁ הַבַּיִת לְבַל יָבֹא וְגוֹ׳ אֶל הַקֹּדֶשׁ קָטָן וְגָדוֹל. וְכָל שְׁלֹשֶׁת הַטְּעָמִים צְרִיכִין: עֲוֹן הָעֵגֶל, שֶׁזּוּלָתוֹ לְצַד שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים הָיָה הַדִּין מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָרִים לְבַל יִכָּשְׁלוּ בִּקְרִיבָה, וְזֶה סִימָן לְמִכְשׁוֹל. וַעֲוֹן הַקְּרִיבָה גַּם כֵּן, שֶׁזּוּלָתָהּ לֹא יוּמְתוּ עַל עֲוֹן אֲבִיהֶם כִּי גְדוֹלִים הָיוּ. וְסִבַּת קִדּוּשׁ הַבַּיִת, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה ה׳ מְעַרְבֵּב שִׂמְחָתוֹ בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, וְיִתְחַיֵּב הַדָּבָר לִשְׁמִירַת רַגְלֵיהֶם לְבַל יִכָּשְׁלוּ, אוֹ לֹא הָיָה ה׳ מְמִיתָם בְּאוֹתוֹ יוֹם וְהָיָה מַמְתִּין לָהֶם עַד יוֹם אַחֵר, אֶלָּא לְצַד שֶׁרָצָה ה׳ לְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בּוֹ בַּיּוֹם עָשָׂה כֵן. וְטַעַם זֶה לְבַד לֹא יַסְפִּיק לְמִיתָתָם, שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בְּזוּלָתָם.
ויקרא טז:ב · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃
וְאַל יָבֹא – אָמַר וָא״ו בִּתְחִלַּת דִּבּוּר, מִלְּבַד מַה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, נִרְאֶה עוֹד לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁקָּדַם מֹשֶׁה וְאָמַר לְאַהֲרֹן בְּיוֹם רִאשׁוֹן לִמְשִׁיחָתוֹ (ויקרא ט:ז) ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה״ וְגוֹ׳, מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים יַגִּידוּ כִּי לַמִּזְבֵּחַ יִקְרַב וְלֹא לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ, וְאָמְרוּ מְאוֹרֵי עוֹלָם שֶׁהֵם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים מא:) כִּי לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה, וּמֵעַתָּה הֲרֵי קָדַם לוֹ עַל הַכְּנִיסָה עֲשֵׂה, לָזֶה הוֹסִיף כָּאן לָאו עַל הַדָּבָר וְאָמַר וְאַל יָבֹא.
ויקרא טז:ב · פירוש ד
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃
בְּכָל עֵת – אֲבָל יֵשׁ עֵת שֶׁיָּבֹא בָּהּ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״בְּזֹאת יָבֹא״ וְגוֹ׳ אַחַת בַּשָּׁנָה. וְטַעַם שֶׁהִקְדִּים וְאַל יָבֹא בְּכָל עֵת קוֹדֶם מִצְוַת בִּיאָתוֹ אַחַת בַּשָּׁנָה, לוֹמַר אִם לֹא יָבֹא בְּכָל עֵת אָז יִזְכֶּה לָבֹא בָּעֵת הַהִיא אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, וְאִם יָבֹא בְּעֵת אַחֵר לֹא יָבֹא בְּכָל עֵת אֲפִלּוּ בְּעֵת הָרִשְׁיוֹן. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל עֵת, דָּרְשׁוּ רַזַ״ל (תורת כהנים) שֶׁבָּא לֶאֱסוֹר אֲפִלּוּ בְּיוֹם כִּפּוּר עַצְמוֹ לֹא יִכָּנֵס אֶלָּא לַדְּבָרִים הָרְשׁוּמִים בִּכְתָב אֱמֶת לְהַקְטִיר וּלְהַזּוֹת. וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ דִּקְדּוּק נָכוֹן אַחֵר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו שֶׁל וְאַל יָבֹא, לוֹמַר מִלְּבַד אַזְהָרַת יְמוֹת הַשָּׁנָה עוֹד מוֹסִיף לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ בְּיוֹם כִּפּוּר עַצְמוֹ לֹא יָבֹא. וְאַזְהָרַת שְׁאָר יָמִים דָּרְשׁוּ זַ״ל (תורת כהנים) מֵהַפָּסוּק עַצְמוֹ שֶׁאָמַר ״אֶל הַקֹּדֶשׁ״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״מִבֵּית לַפָּרֹכֶת״ וּמוּבָן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְצַוֶּה עָלָיו. וְאַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ הַקְדָּמַת הַוָּא״ו, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַכָּתוּב, וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הֶאֱרַכְתִּי בְּהוֹכָחַת הַדְּבָרִים.
ויקרא טז:ב · פירוש ה
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃
כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁקָּדַם הַכָּתוּב וְאָמַר (ויקרא ט:כג) ״וַיֵּרָא כְבוֹד ה׳״, הוֹדִיעַ כִּי לֹא בְּחִינָה זוֹ לְבַד הִיא הַנִּמְצֵאת בִּפְנִים, אֶלָּא בְּחִינָה גְּדוֹלָה אוֹר עֶלְיוֹן, כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שׁוֹמֵר, וְהוּא אָמְרוֹ אֵרָאֶה עַל הַכַּפּוֹרֶת.
ויקרא טז:ג · פירוש א
בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה׃
בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן. טַעַם שֶׁהִזְכִּיר אַהֲרֹן וְלֹא סָמַךְ עַל זִכְרוֹנוֹ בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן, לְצַד שֶׁמַּה שֶׁקָּדַם בַּמִּצְוָה לֹא הָיָה אֶלָּא לְאַהֲרֹן לְבַדּוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס וְלֹא יָמוּת, וְאֵין מִצְוָה זוֹ נוֹגַעַת לְזוּלָתוֹ, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ לֹא לְאַהֲרֹן לְבַד בָּאָה הַמִּצְוָה אֶלָּא גַּם לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא צֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל לִכָּנֵס לְבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אַחַת בַּשָּׁנָה, וִיצַו הָאֵל לְעַמּוֹ לַעֲשׂוֹת הַחֻקִּים הָאֲמוּרִים שֶׁיַּכְנִיסוּ אַהֲרֹן בְּפַר וְגוֹ׳ כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים כאן) מִשֶּׁל קֹדֶשׁ, שֶׁהִיא תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, וּכְפִי זֶה יִתְחַיֵּב הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמִּצְוָה בְּכִנּוּי לָהֶם.
ויקרא טז:ז · פירוש ג
וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וּלְפִי הַקְדָּמָה זוֹ יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל נָכוֹן, בְּהַקְדִּים מַה שֶׁכָּתְבוּ רַזַ״ל בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם״ וְגוֹ׳ – עַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם כִּפּוּר מְכַפֵּר, וְעַל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין – שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וּבַשַּׁ״ס וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְשָׂעִיר שֶׁל עֲזָאזֵל נוֹשֵׂא עָלָיו כָּל הַזְּדוֹנוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וּשְׁגָגוֹת וְכוּ׳. וְגַם הַכֹּהֲנִים כַּפָּרָתָן בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, כְּאָמְרָם זַ״ל בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים פֶּרֶק א׳ (מנחות צב.; שְׁבוּעוֹת יג:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, גַּם הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וְאַחַר שֶׁהוֹדִיעָנוּ ה׳ אֶת כָּל זֹאת הִנֵּה שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ טַעַם מַסְפִּיק כִּי הַשְּׁנֵי שְׂעִירִים נוֹשְׂאִים כָּל זוּהֲמֵי תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ. הַשָּׂעִיר שֶׁנּוֹשֵׂא עָלָיו זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו קִבְּלוֹ ה׳ וְלֹא תִּעֲבוֹ, אֲבָל שָׂעִיר הַנּוֹשֵׂא זוּהֲמוֹת כָּל הָעֲבֵירוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת צִוָּה ה׳ שֶׁיְּאַבְּדֵם וִיכַלֵּם חוּץ מִמְּקוֹם הַקֹּדֶשׁ, וְצִוָּה שֶׁיִּסְמֹךְ אַהֲרֹן עָלָיו אֶת יָדָיו שֶׁהוּא שְׁלוּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר עוֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה עוֹשֶׂה שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. וְאָמַר ״וְנָתַן אוֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי״ – בֵּאֵר הַכָּתוּב הֵיטֵב הַדָּבָר שֶׁבִּסְמִיכָתוֹ הוּא נוֹתֵן כָּל הַטֻּמְאוֹת הַמְּזֹהָמוֹת הָהֵם עַל רֹאשׁוֹ. וְאָמַר ״וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר״, מוֹדִיעַ כִּי יִמָּצֵא בּוֹ בְּחִינַת הַמְקַבֵּל לִשָּׂא אֶת הָרַע הַהוּא אֶל אֶרֶץ וְגוֹ׳.
ויקרא יט:ל · פירוש א
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה מַה שֶׁצִּוָּה בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה (ויקרא יט:ג). וְרַזַ״ל בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: יָכוֹל יְהֵא בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״ וְגוֹמֵר, עַד כָּאן. דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ מִקּוֹשִׁי הַסְּמִיכוּת, אֲבָל קוֹשִׁי הַכֶּפֶל בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב ״וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״ סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״ הָאָמוּר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וְאֶת שַׁבְּתֹתַי״ וְגוֹ׳.
ויקרא יט:ל · פירוש ב
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
וְנִרְאֶה כִּי מִצְוָה זוֹ קְשׁוּרָה עִם מַה שֶׁלְּפָנֶיהָ, כִּי לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ לָאָב לְבַל יְחַלֵּל בִּתּוֹ לְהַזְנוֹתָהּ, לִפְעָמִים יִמָּצֵא כִּי הַבַּת מֵעַצְמָהּ תְּחַלֵּל כְּבוֹד עַצְמָהּ וּכְבוֹד אָבִיהָ לִזְנוֹת וְאֵין יַד הָאָב בָּאֶמְצַע, לָזֶה צִוָּה ה׳ לָאָב שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁמִירָה לְבַל תִּזְנֶה הַבַּת כִּי הַכֹּל תָּלוּי בַּמּוֹלִיד. וְלֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁלֹשׁ סִבּוֹת אֲשֶׁר יַפְעִילוּ הוֹלָדַת טֶבַע רַע בַּנּוֹלָדִים: הָאֶחָד, אִם בִּשְׁעַת הַזִּוּוּג יְכַוֵּן אֶל הֲנָאַת הַמִּשְׁגָּל לֹא לְסִבַּת מִצְוַת הַבּוֹרֵא לְקַיֵּם הַמִּין, זֶה יוֹלִיד בַּנּוֹלָד תִּגְבּוֹרֶת (רַע). הַמִּין הַשֵּׁנִי מִמֶּנָּה, פֵּרוּשׁ מִצַּד שֶׁהָאִשָּׁה מַעֲשֶׂיהָ לֹא טוֹבִים, רַחְלָא בָּתַר רַחְלָא אָזְלָא (כתובות סג.). ג׳, אִם הַמּוֹלִידִים אָב אוֹ אֵם חָשְׁבוּ בְּחִינַת הָרַע בְּהֶסַּח הַדַּעַת, וּכְמַעֲשֵׂה חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (סנהדרין קד.) אֲשֶׁר מַחֲשַׁבְתָּם סִבְּבָה הוֹלָדַת בִּלְתִּי הָגוּן, הֲגַם הֱיוֹתָם יְסוֹדֵי עוֹלָם.
ויקרא כ:ג · פירוש ב
וַאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֣רֶב עַמּ֑וֹ כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קׇדְשִֽׁי׃
וְנִרְאֶה כִּי יוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁמִּלְּבַד עֹנֶשׁ הַהֲרִיגָה, עוֹד יִהְיֶה לוֹ עֹנֶשׁ לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ, פֵּרוּשׁ׳ מֵעֲנַף נֵצֶר הַקְּדֻשָּׁה. וְנָתַן הַכָּתוּב טַעַם לִשְׁנֵי עֳנָשִׁים אֵלּוּ וְאָמַר כִּי מִזַּרְעוֹ וְכוּ׳ לְמַעַן טַמֵּא וְגוֹמֵר וּלְחַלֵּל וְגוֹ׳, הֲרֵי שְׁנֵי פְּגָמִים וּכְנֶגְדָּן שְׁנֵי עֳנָשִׁין: כְּנֶגֶד טַמֵּא מִקְדָּשׁ יִרְגְּמוּהוּ בָּאֶבֶן, וּכְנֶגֶד חִלּוּל שֵׁם קָדְשׁוֹ גַּם הוּא יִתְחַלֵּל וְנִכְרָת נַפְשׁוֹ מֵעַמָּהּ.
ויקרא כג:כב · פירוש א
וּֽבְקֻצְרְכֶ֞ם אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֗ם לֹֽא־תְכַלֶּ֞ה פְּאַ֤ת שָֽׂדְךָ֙ בְּקֻצְרֶ֔ךָ וְלֶ֥קֶט קְצִירְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ {פ}
וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר וְגוֹ׳. מַה עִנְיָן זֶה לְכָאן? וְאוּלַי שֶׁבָּא לְחַיֵּב גַּם שָׂדֶה שֶׁהוּבָא מִמֶּנּוּ הָעֹמֶר שֶׁחַיָּב בְּלֶקֶט וּפֵאָה, שֶׁתָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁתְּחִלָּתוֹ נִקְצַר לְקָרְבָּן יִהְיֶה פָּטוּר מִפֵּאָה וְכוּ׳ תַּלְמוּד לוֹמַר. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶלָּא לֶקֶט וּפֵאָה שֶׁהֵם חוֹבַת שָׂדֶה בְּלֹא סוֹבֵב אֶמְצָעִי, וְלֹא הוּזְכַּר שִׁכְחָה שֶׁהִיא בָּאָה מִצַּד בַּעַל הַשָּׂדֶה. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ שֶׁרָמַז ה׳ בָּזֶה שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹתֵן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְהוּא מַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו לְתוֹכוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. מַה שֶׁאָמַר שִׁכְחָה אַף שֶׁלֹּא הוּזְכַּר בַּפָּסוּק, לְצַד שֶׁהִיא מִצְוָה שֶׁחַיָּב בָּהּ כְּלֶקֶט וּפֵאָה כְּלָלָהּ. וְהַכָּתוּב שֶׁלֹּא כָּתַב לְהָעִירְךָ שֶׁנִּתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לַדֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְתִּי.
ויקרא כה:כה · פירוש א
כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃
כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ תִּרְמֹז עִנְיָן גָּדוֹל וְהֶעָרָה לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל. ״כִּי יָמוּךְ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת י:יח) ״בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ז:) עֲשִׂיתֶם לְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים קד:ג) ״הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו״ מָךְ, כִּי כְּשֶׁהַתַּחְתּוֹנִים מַטִּין מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב מִסְתַּלְּקִים הַהַשְׁפָּעוֹת וּמִתְמַסְכֵּן עַמּוּד הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הָעִקָּר תָּלוּי בַּתַּחְתּוֹנִים.
ויקרא כה:כה · פירוש ב
כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃
וְאָמַר וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ. יִרְצֶה עַל הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכַּן הָעֵדוּת, אֲשֶׁר הוּא אֲחֻזָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁבּוֹ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִמְכַּר הַבַּיִת בְּיַד הָאֻמּוֹת. וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים עט) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף בָּאוּ גוֹיִם״ וְגוֹ׳, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי גְּאֻלָּתוֹ הִיא בְּיַד הַצַּדִּיק אֲשֶׁר יִהְיֶה קָרוֹב לַה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא י:ג) ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״, הוּא יִגְאַל מִמְכַּר אָחִיו. כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יִקְרָא לַצַּדִּיקִים אָח כִּבְיָכוֹל, דִּכְתִיב (תהלים קכב:ח) ״לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי״, וְהַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה בְּהָעִיר לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם וְיֹאמַר לָהֶם: ״הֲטוֹב לָכֶם כִּי תֵּשְׁבוּ חוּץ, גּוֹלִים מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיכֶם? וּמַה יֶעֱרַב לָכֶם הַחַיִּים בָּעוֹלָם זוּלַת הַחֶבְרָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר הֱיִיתֶם סְמוּכִים סְבִיב לְשֻׁלְחַן אֲבִיכֶם, הוּא אֱלֹהֵי עוֹלָם בָּרוּךְ הוּא לָעַד?״ וְיַמְאִיס בְּעֵינָיו תַּאֲווֹת הַנִּדְמִים וִיעוֹרְרֵם בְּחֵשֶׁק הָרוּחָנִי גַּם נִרְגָּשׁ לְבַעַל נֶפֶשׁ כָּל חַי, עַד אֲשֶׁר יֵיטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם. וּבָזֶה יִגְאַל ה׳ מִמְכָּרוֹ. וְעַל זֶה עֲתִידִין לִתֵּן אֶת הַדִּין כָּל אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵהֶם יְבַקֵּשׁ ה׳ עֶלְבּוֹן הַבַּיִת הֶעָלוּב.
ויקרא כה:כט · פירוש א
וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ׃
וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר. אַחַר שֶׁאָמַר עִנְיַן מֶכֶר הַבַּיִת, חָזַר הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם לַדָּבָר אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁיִּמְכֹּר ה׳ אֲחֻזָּתוֹ בֵּית הַבְּחִירָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאִישׁ״ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב – פֵּרוּשׁ׳ בַּיִת שֶׁבּוֹ מוֹשַׁב אֱלֹהִים, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ״עִיר חוֹמָה״ – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, דִּכְתִיב (תהילים קכ״ה:ב׳) ״יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ״. אָמַר הַטַּעַם הוּא וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה אַדְרַבָּה נִגָּאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהילים ע״ט:א׳) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף״ וְגוֹ׳, שֶׁהִשְׁלִיךְ ה׳ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה נִשְׁאָר מִיִּשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט, וְאִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יְרוּשָׁלַיִם. לָזֶה ״וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ״ שֶׁל עַם וּגְאֻלַּת הַבַּיִת, כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.
ויקרא כה:לט · פירוש ה
וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃
וְאָמַר וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי בְּבֹא הַגּוֹאֵל יִטַּע ה׳ בְּתוֹכֵנוּ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר שָׁם הוּא מִשְׁפַּחַת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גַּם יָקוּמוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר וְיָשׁוּבוּ כָּל אֶחָד אֶל אֲחֻזַּת אֲבוֹתָיו, הוּא אוֹר עוֹלָם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כּוֹנְנוּ יָדָיו יִתְבָּרַךְ.
ויקרא כו:ב · פירוש ג
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {פ}
וְסָמַךְ לְאַזְהָרָה זוֹ אָמְרוֹ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ״ה) לֹא נֶחְרַב הַבַּיִת אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ מִצְוַת שְׁבִיעִית, וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (ויקרא כו:לד) ״אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ״, וְהוּא עַצְמוֹ אָמְרוֹ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ שֶׁלֹּא תְּסַבְּבוּ לְהַחְרִיבוֹ כְּשֶׁלֹּא תְּקַיְּמוּ מִצְוַת הַשַּׁבָּתוֹת. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הֲגַם שֶׁה׳ מַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל בֵּיתוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְחַלְּלָהּ לְכַפָּרַת עָוֹן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים עט) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף״, עִם כָּל זֶה עַל הַכֹּל יָבִיא ה׳ בְּמִשְׁפָּט כָּל הַמְּסַבֵּב בְּחֶטְאוֹ אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה בְּיוֹם הַמִּשְׁפָּט הַנּוֹרָא כְּשֶׁיַּעֲמֹד בַּעַל הַבַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ וְיִתְבַּע הָאִישׁ הַמְּגָרֵשׁ. וּמַה גַּם לְמַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (הושע יא) ״לֹא אָבוֹא בְּעִיר״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א א:) נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כו׳, אָנָה יוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתוֹ וּמַה מַעֲנֶה בִּלְשׁוֹנוֹ וּמַה גְּמוּל יַעֲרִיכֶנּוּ. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַכָּתוּב כָּאן בְּאָמְרוֹ ״וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״ כִּי עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, וִישַׁעֵר מִזֶּה עֹנֶשׁ הַשְּׁמִיטָה לְשָׁמְרָהּ.
ויקרא כו:יא · פירוש כד
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי וְגוֹ׳. יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא עה.) שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹרִיד מִשְׁכָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא מִשּׁוֹהַם, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ מִיָּשְׁפֵה, וּכְאָמְרוֹ (שמות טו:יז) ״פָּעַלְתָּ ה׳ מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם, פֵּרוּשׁ, מִשְׁכָּן שֶׁכּוֹנְנוּ יָדַי אוֹרִידֵהוּ וְאֶתְּנֵהוּ בְּתוֹכְכֶם, וּמֵאָז עַד עוֹלָם יַעֲמֹד הַדָּבָר, כְּאָמְרוֹ ״וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, כִּי יַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ.
ויקרא כו:יז · פירוש א
וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֑ם וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֹֽׂנְאֵיכֶ֔ם וְנַסְתֶּ֖ם וְאֵין־רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם׃
וְנָתַתִּי פָנַי וְגוֹ׳, הֵם פְּנֵי זַעַם. וְטַעַם קְרִיאַת הַדִּין פָּנִים, לְצַד שֶׁתָּמִיד עוֹמְדִים לִפְנֵי ה׳ כַּת הַמַּשְׂמְאִילִים שֶׁהֵם כַּת הַמַּשְׁחִיתִים, לָזֶה יִקָּרְאוּ פְּנֵי ה׳, וַעֲלֵיהֶם אָמַר ״וְנָתַתִּי פָנַי״. וּבָזֶה ״וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם״ – הֵם הָאוּמּוֹת שֶׁהֵם עַנְפֵי כֹּחוֹת הַקְּלִפָּה. גַּם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר פָנַי לוֹמַר שֶׁלֹּא יַסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם כְּשֶׁיִּמְסְרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁאִם כֵּן הֵם חָס וְשָׁלוֹם מְכַלִּים אֶת הַכֶּרֶם. וְהוּא גִּלָּה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּסוֹף הָעִנְיָן ״וְאַף גַּם זֹאת וְגוֹ׳ לֹא מְאַסְתִּים לְכַלֹּתָם״ וְגוֹ׳ (ויקרא כו:מד). וְאָמַר ״בָּכֶם״ לְמַעֵט בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בּוֹ מִדַּת הַדִּין תְּחִלָּה.
ויקרא כו:יט · פירוש א
וְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה׃
וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים): זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא כֵן. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, זֶה יוֹרֶה שֶׁחוֹשְׁבִים בְּדַעְתָּם כִּי ה׳ חָפֵץ בָּהֶם עֲדַיִן, מִמַּה שֶׁעוֹדוֹ שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם, וּבָזֶה מִתְחַזְּקִים. לָזֶה אָמַר ״וְשָׁבַרְתִּי״ וְגוֹ׳.
ויקרא כו:לא · פירוש א
וְנָתַתִּ֤י אֶת־עָֽרֵיכֶם֙ חׇרְבָּ֔ה וַהֲשִׁמּוֹתִ֖י אֶת־מִקְדְּשֵׁיכֶ֑ם וְלֹ֣א אָרִ֔יחַ בְּרֵ֖יחַ נִיחֹֽחֲכֶֽם׃
וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ יִשּׁוּב כִּשְׁאָר עֲיָרוֹת לַגּוֹיִם לֹא תִהְיֶה, וְזֶה עָגְמַת נֶפֶשׁ גָּדוֹל. גַּם זֶה יַגִּיד בַּר מִנַּן כִּלְיוֹן הַתִּקְוָה ״צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה״ וְגוֹ׳ (ישעיהו סד:ט), כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא יֵטִיבוּ דַרְכֵיהֶם.
ויקרא כו:לא · פירוש ב
וְנָתַתִּ֤י אֶת־עָֽרֵיכֶם֙ חׇרְבָּ֔ה וַהֲשִׁמּוֹתִ֖י אֶת־מִקְדְּשֵׁיכֶ֑ם וְלֹ֣א אָרִ֔יחַ בְּרֵ֖יחַ נִיחֹֽחֲכֶֽם׃
וַהֲשִׁמּוֹתִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ – הַשְׁרָאַת הַטֻּמְאָה וְשִׂימַת שְׁכוּנָתָהּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הַקְּלִיפָּה תִּקָּרֵא שִׁמָּמוֹן, וּכְבָר הוֹדִיעוּ הַמְּקֻבָּלִים כִּי שָׁם הִרְגִּיעָה שֵׁדָה וְרֶגֶל ס״מ דּוֹרֶכֶת עַל בֵּית ה׳, אֲשֶׁר עַל זֶה יִקְרְעוּ לִבָּם וְתַעֲרֹג נֶפֶשׁ כָּל חַי לְמוּל בַּעַל הַבִּירָה.
ויקרא כו:לא · פירוש ג
וְנָתַתִּ֤י אֶת־עָֽרֵיכֶם֙ חׇרְבָּ֔ה וַהֲשִׁמּוֹתִ֖י אֶת־מִקְדְּשֵׁיכֶ֑ם וְלֹ֣א אָרִ֔יחַ בְּרֵ֖יחַ נִיחֹֽחֲכֶֽם׃
וְלֹא אָרִיחַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִתְרַצֶּה בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁגַּם לָהֶם יִתְיַחֵס רֵיחַ נִיחוֹחַ, וּכְמוֹ כֵן אָמַר יִרְמְיָה (איכה ג:ח) ״שָׂתַם תְּפִלָּתִי״.
דברים
דברים א:לז · פירוש א
גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃
גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וַהֲלֹא לֹא מָצִינוּ שֶׁהִתְאַנַּף ה׳ עַל מֹשֶׁה בַּעֲוֹן הַמְּרַגְּלִים. וְרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ וְאָמַר: וְעוֹד הוֹסַפְתֶּם לְהָרַע פַּעַם אַחֶרֶת עַד שֶׁגְּרַמְתֶּם לְהִתְאַנֵּף בִּי, עַד כָּאן, וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים, כִּי רוֹאַנִי שֶׁעֲדַיִן הוּא מְדַבֵּר בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים, שֶׁכֵּן אָמַר הַכָּתוּב אַחַר זֶה ״וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם״ וְגוֹ׳ עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה, וְהוּא מְדַבֵּר בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים, וְלָמָּה הִפְסִיק בְּתוֹךְ הָעִנְיָן בְּשֶׁלֹּא כָּעִנְיָן? וּמַה שֶׁהֵלִיץ הָרַב שֶׁרָצָה לְהַזְכִּיר יַחַד הַנִּמְנָעִים מֵעֲבוֹר הָאָרֶץ שֶׁהֵם הָיוּ גְּרָמָא לָזֶה, לֹא יָדַעְתִּי מַה הֲנָאָה יֵשׁ בָּזֶה.
דברים א:לז · פירוש ב
גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃
וְהַנָּכוֹן הוּא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כט.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (במדבר יד:א) ״וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה״ וְגוֹ׳, קָבְעוּ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת כִּי לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הָיְתָה שֶׁבּוֹ נֶחְרַב הַבַּיִת, וְאָמְרוּ עוֹד (סוטה ט.) שֶׁאִם הָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה לָאָרֶץ וְהָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא הָיָה הַבַּיִת נֶחְרָב שֶׁאֵין אֻמָּה וְלָשׁוֹן נוֹגַעַת בּוֹ, וְאָמְרוּ עוֹד (מדרש תהלים עט) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם״ וְגוֹ׳ וְזֶה לְשׁוֹנָם: קִינָה מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא עַל שֶׁהִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים. מֵעַתָּה אִם הָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה לָאָרֶץ וְהָיָה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְהַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עָלָיו לֹא אֶפְשָׁר כַּנִּזְכָּר, וְיִחַר אַף ה׳ בְּשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה כִּלְיוֹנָם בִּמְקוֹם חֻרְבַּן הַבַּיִת. לָזֶה גָּזַר ה׳ בִּגְזֵרַת הַמְּרַגְּלִים גַּם עַל מֹשֶׁה שֶׁיָּמוּת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא אָמְרוֹ ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם״, פֵּרוּשׁ בְּגִלְגּוּל דְּבָרִים שֶׁלָּכֶם, כִּי אִם לֹא הָיָה עֲוֹן הַמְּרַגְּלִים וְהָיוּ נִכְנָסִים אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה נִכְנָס מֹשֶׁה עִמָּהֶם, וַהֲגַם שֶׁיִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין מֵחוּשׁ כִּי לֹא נִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הָרַע וְהָיוּ עוֹמְדִים בְּצִדְקָם בָּאָרֶץ, אֶלָּא מֵאֶמְצָעוּת עֲוֹן מְרַגְּלִים גָּבְרָה יַד רִשְׁעָה וְיָדַע ה׳ כִּי לֹא יַעַמְדוּ בְּצֶדֶק, וְצֵא וּלְמַד מִשִּׁירַת הַאֲזִינוּ.
דברים א:לז · פירוש ג
גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהֹוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא רוֹאַנִי שֶׁמִּיתַת מֹשֶׁה הָיְתָה עַל מֵי מְרִיבָה (במדבר כ:יג). כְּבָר כָּתַבְתִּי שָׁם שֶׁאִם מֹשֶׁה הָיָה מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים לְטַהֲרָתָם שֶׁהָיוּ בּוֹ קֹדֶם חֵטְא הַמְּרַגְּלִים בְּאֶמְצָעוּת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, וְהָיָה ה׳ מַתִּיר שְׁבוּעַת מֹשֶׁה, וְהָיָה נִכְנָס לָאָרֶץ וּבוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מָכוֹן לְשִׁבְתּוֹ עוֹלָמִים.
דברים ג:כה · פירוש א
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ נָא, גַּם לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳, הֲלֹא כְּשֶׁיַּעֲבֹר הָעִנְיָן מֵעַצְמוֹ מוּבָן שֶׁיִּרְאֶה וְכוּ׳. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה עַל הַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִים בִּיאָתוֹ לָאָרֶץ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵם שְׁנַיִם, א׳ לְפִי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לִמְלוֹךְ (תנחומא) וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּה אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא, ב׳ שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לַחֲטֹא וְיִצְטָרֵךְ לְהַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עֲלֵיהֶם, וְחָשַׁב ה׳ לְמַשְׁכֵּן בִּשְׁבִילָם הַבַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ כָּרָמוּז בְּתֵבַת ״מִשְׁכָּן מִשְׁכַּן״ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פנ״א), וּבָזֶה יֵשׁ תִּקְוָה וְתַכְלִית טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים עט:א) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם״ וְגוֹ׳, מִזְמוֹר – קִינָה מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא שֶׁהִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים וְלֹא הִשְׁלִיכָהּ עַל יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאִם הָיָה מֹשֶׁה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ט.) שֶׁלֹּא הָיְתָה אֻמָּה וְלָשׁוֹן שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, וְזֶה יְסוֹבֵב לִשְׁפּוֹךְ חֲמָתוֹ עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹתָם, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים בְּפָסוּק (דברים א:לז) ״גַּם בִּי הִתְאַנַּף״.
דברים ג:כה · פירוש ב
אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃
לָזֶה נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בִּדְבָרָיו לְהַשִּׂיג עַל שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת שֶׁאֵינָהּ נוֹגַעַת וְכוּ׳ אָמַר אֶעְבְּרָה נָּא פֵּרוּשׁ, אֶעְבְּרָה כְּדֶרֶךְ הָעוֹבְרִים שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ שְׂרָרָה וְכָבוֹד, וּכְנֶגֶד מֵחוּשׁ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשָׁם, אָמַר וְאֶרְאֶה, פֵּרוּשׁ, לֹא לִבְנוֹת אֶלָּא לִרְאוֹת לְבַד, וּבָזֶה הוּסְרוּ שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת נָּא פֵּרוּשׁ הֵן עַתָּה יַעֲבֹר מִמַּלְכוּתוֹ כְּדֵי לְהַשִּׂיג תִּקְוָה זוֹ.
דברים ח:יט · פירוש ד
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי שְׁלֹשָׁה מִינֵי פֻּרְעָנוּת רָמַז לָהֶם כָּאן. הָאֶחָד – דִּמְיוֹן שֶׁאֵרַע לָהֶם בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת, שֶׁהָרַג מֵהֶם מַה שֶׁהָרַג נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע וְהִגְלָה הַנִּשְׁאָרִים, וְהוּא מַאֲמַר אָבֹד תֹּאבֵדוּן. ב׳ – דִּמְיוֹן מַה שֶׁאֵרַע לָהֶם בִּימֵי מָרְדְּכַי שֶׁבִּקֵּשׁ הָמָן הָרָשָׁע לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וְהוּא מַאֲמַר כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה׳ מַאֲבִיד, פֵּרוּשׁ, שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״, כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה עָנְשָׁם, וּכְמוֹ כֵן הָיְתָה גְּזֵרַת הָמָן עַל יִשְׂרָאֵל לוּלֵי זְכוּת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר שֶׁעָמְדוּ וּבִטְּלוּ הַגְּזֵרָה. וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר כֵּן תֹּאבֵדוּן, לוֹמַר שֶׁהוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. ג׳ – גְּזֵרוֹת הֶעְדֵּר הַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה׳. הַכַּוָּנָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״עֵקֶב״ – פֵּרוּשׁ, בְּסוֹף הַמּוּסָרִים וְהַתּוֹכָחוֹת יִהְיֶה לָכֶם זֹאת שֶׁלֹּא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל ה׳, וּכְבָר כָּתַבְתִּי שֶׁאֵין יִסּוּרִים מָרִים מִמְּרִירוּת הַמָּוֶת כְּדָבָר זֶה.
דברים יב:ד · פירוש א
לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מִנַּיִן לַמּוֹחֵק אוֹת מִן הַשֵּׁם שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? דִּכְתִיב ״וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן״, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז שְׁנֵי פְּרָטֵי דִּינִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּדִין הַמּוֹחֵק שֵׁם מִשְּׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ: אֶחָד הַשֵּׁם עַצְמוֹ, וְאֶחָד הַנִּטְפָּל לַה׳ מִלְּאַחֲרָיו. בְּאָמְרוֹ ״לַה׳״ הֲרֵי אַזְהָרָה עַל הַשֵּׁם, וְלֹא הֲוָיָ״ה לְבַד אֶלָּא שֶׁכָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁמוֹתָיו, וְזֶה בִּנְיַן אָב לָהֶם. וְאָמְרוֹ אֱלֹהֵיכֶם רָמַז לְכֶ״ם שֶׁנִּטְפְּלוּ לֵאלֹהִים. וּמַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה שֶׁאֵין לוֹקֶה אֶלָּא עַל אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בְּפֵרוּשׁ בַּכָּתוּב אֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו. וְשָׁם בְּסִפְרֵי אָמְרוּ עוֹד וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִנַּיִן לְנוֹתֵץ אֶבֶן אַחַת מִן הָעֲזָרָה שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? דִּכְתִיב ״לֹא תַעֲשׂוּן״ וְגוֹ׳. נִרְאֶה שֶׁלֹּא אָמַר בְּדִיּוּק אֶבֶן אַחַת אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה בִּנְתִיצָתוֹ רֹשֶׁם בַּבִּנְיָן.
דברים יב:יד · פירוש א
כִּ֣י אִם־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר יְהֹוָה֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃
אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא תְּלַגְלֵג לוֹמַר לָמָּה יִהְיֶה מְקוֹמוֹ קָבוּעַ אֵצֶל שֵׁבֶט אֶחָד מִשְּׁבָטֶיךָ, וְתַחְשׁוֹב לִקְבֹּעַ מָקוֹם זוּלָתוֹ, אֶלָּא אֵין לְךָ אֶלָּא הַמָּקוֹם הַהוּא.
דברים יב:כא · פירוש א
כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהֹוָה֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃
כִּי יִרְחַק וְגוֹ׳. בָּא לְהַתִּיר מַה שֶׁנֶּאֱסַר בַּמִּדְבָּר לֶאֱכוֹל זוּלַת זִבְחֵי שְׁלָמִים, וְהִטְעִים טַעַם הַהֶתֵּר בְּנוֹעַם דְּבָרָיו וְאָמַר ״כִּי יִרְחַק״, לָזֶה אָמַר וְאָכַלְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ וְאֵין צוֹרֶךְ לַהֲבִיאוֹ לַמִּקְדָּשׁ. וּפֵרוּשׁ ״יִרְחַק״ כָּל שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם רָחוֹק, וּמָצִינוּ שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים צג:) בְּפָסוּק ״וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה״, יֵשׁ אוֹמְרִים מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִן פֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִן פֶּתַח הָעֲזָרָה. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁכָּל אָדָם שֶׁשּׁוֹחֵט בְּפֶתַח הָעֲזָרָה בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַה׳, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִזְבּוֹחַ אֶלָּא שְׁלָמִים לַה׳, מָתַי יָבוֹא לְיָדִי מִקְרָא זֶה וַאֲקַיְּמֶנּוּ.
דברים יג:ה · פירוש יג
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ – זֶה סֵדֶר קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ מִשְׁפְּטֵי עֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ.
דברים יז:יד · פירוש ה
כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃
וְרָאִיתִי בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (סנהדרין כ.) שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ – לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ, וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד תַּרְעוֹמְתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וּדְבָרֵינוּ עוֹלִין לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְלֹא לְדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, וַהֲגַם שֶׁהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה וְכֵן פָּסַק רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַכָּתוּב לִסְבָרַת רַבִּי נְהוֹרַאי שֶׁפְּשַׁט אָמְרוֹ ״שׂוֹם תָּשִׂים״ יַגִּיד שֶׁמִּצְוַת ה׳ לָשׂוּם מֶלֶךְ.
דברים כא:כב · פירוש ג
וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹת֖וֹ עַל־עֵֽץ׃
וְגָמַר אוֹמֶר וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:) לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁהָיוּ מְבַזִּים בָּהּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לו:טז) ״וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁלֹּא יְסוֹבְבוּ בְּבִזּוּי תַּלְמִיד חָכָם טֻמְאַת הָאָרֶץ בְּבִיאַת גּוֹיִם בְּנַחֲלַת ה׳ וִיטַמְּאוּהָ.
דברים כו:ה · פירוש ט
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַכֹּהֵן הָעוֹמֵד שָׁם. צֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בְּזוֹהַר חָדָשׁ (פרשת לך לך דף לד) בְּעִנְיַן מִיכָאֵל, אֵימָתַי זָכָה לִהְיוֹת בְּמַצָּב זֶה, שֶׁהוּא מֵעֵת שֶׁהֶעֱלָה נַפְשׁוֹ שֶׁל דָּוִד לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן אַחַר שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ׳. הֲרֵי שֶׁלִּפְעָמִים יִשְׁתַּנֶּה הַכֹּהֵן, לָזֶה אָמַר ״אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם״. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה׳ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ הִיא אֶרֶץ שֶׁמִּמֶּנָּה בָּא, וְאָמַר נִשְׁבַּע ה׳ לָתֵת לָנוּ הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יַשִּׂיגוּ קִיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
דברים כו:טו · פירוש ב
הַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קׇדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ {ס}
וְנִרְאֶה שֶׁהַכָּתוּב יָעִיר סוֹד אֶחָד, וְהוּא כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא הֵכִין שְׁתֵּי הַשְׁפָּעוֹת לְמַעְלָה: א׳ הַשְׁפָּעַת הָרוּחָנִיּוּת שֶׁהֵם הַנְּפָשׁוֹת הַטְּהוֹרוֹת, וְאֶחָד הַשְׁפָּעַת הַטּוֹב לְחַיּוֹת הַנִּבְרָאִים שֶׁהוּא מָזוֹן לַכֹּל. וּשְׁנַיִם אֵלּוּ יִקְרְאוּ לָהֶם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר הקדוש) זִוּוּג, שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ בִּבְחִינַת מַשְׁפִּיעַ וּבְחִינַת נִשְׁפָּע יִתָּכְנוּ בְּשֵׁם זִוּוּג. וְאָמְרוּ הַמְּקֻבָּלִים שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת נִפְסַק הַשְׁפָּעַת הַנְּשָׁמוֹת וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא הַשְׁפָּעַת חַיּוּת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהוּא מֻכְרָח לְקִיּוּם הָעוֹלָמוֹת. וְהוּא אָמְרוֹ הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ כְּנֶגֶד הַשְׁפָּעַת הַנְּשָׁמוֹת, וְהַשְׁקָפָה זוֹ הִיא עֶלְיוֹנָה בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ הַנִּקְרָא קֹדֶשׁ. וּכְבָר גִּלּוּ הַמְּקֻבָּלִים (זוהר חלק ב׳ קכ״א.) מַה בֵּין הַדְרָגַת קֹדֶשׁ לְהַדְרָגַת קָדוֹשׁ כִּי קָדוֹשׁ לְמַעְלָה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וּכְנֶגֶד הַשְׁפָּעַת חַיּוּת הָעוֹלָמוֹת אָמַר ״מִן הַשָּׁמַיִם״, זֶה זִוּוּג לְמַטָּה מֵהָרִאשׁוֹן. וְאָמַר כְּנֶגֶד מַאֲמַר ״הַשְׁקִיפָה״ – ״וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ״, וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מעשר שני פרק ה׳ משנה י״ג) בְּבָנִים וּבָנוֹת. וְזֶה יַצְדִּיק פֵּרוּשֵׁנוּ שֶׁעַל זִוּוּג הַנְּשָׁמוֹת הוּא אוֹמֵר. וּכְנֶגֶד מַאֲמַר ״מִן הַשָּׁמַיִם״ אָמַר ״וְאֵת הָאֲדָמָה״ שֶׁהִיא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְנָכוֹן.
דברים לג:יב · פירוש ב
לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כׇּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵפָ֖יו שָׁכֵֽן׃ {ס}
וְאָמְרוֹ ״יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו״. פֵּרוּשׁ, מַה טַעַם יִשְׁכּוֹן לָבֶטַח? ״עָלָיו״, פֵּרוּשׁ עַל הֱיוֹתוֹ שְׁכֵנוֹ שֶׁל שׁוֹכֵן הַבִּירָה, כִּי מִי יָבֹא אַחַר הַמֶּלֶךְ: