בראשית
בראשית א:יז · פירוש א
וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־הָאָֽרֶץ׃
וַיִּתֵּן אוֹתָם. לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיְהִי כֵן״, כִּי רָצָה לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי ה׳ נָתַן בְּתוֹרַת מַתְּנַת חִנָּם דָּבָר זֶה לְהָאִיר לָעוֹלָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (בראשית רבה פ״ו), יְעֻיַּן שָׁם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהוֹדִיעָם כִּי אֵינָם מְאִירִים לָעוֹלָם לְצַד שֶׁרְאוּיִים לָאוֹר, דְּאִם כֵּן כָּל זְמַן שֶׁיִּרְאוּ הַמְּאוֹרוֹת כִּי יוֹשְׁבֵי תֵבֵל מַשְׁחִיתִים דַּרְכָּם יַאַסְפוּ נָגְהָם. גַּם בְּאֶמְצָעוּת אֵיזוֹ סִבָּה יַחְפְּצוּ לֶאֱסֹף נָגְהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (פתיחתא לאיכה רבתי) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לַשֶּׁמֶשׁ בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת: לָמָּה לֹא חָשַׁכְתְּ אוֹרֵךָ כְּשֶׁנִּכְנַס אוֹיֵב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ״ וְכוּ׳, לָזֶה אָמַר ה׳ כִּי הֵם נְתוּנִים לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וּמֵעַתָּה אֵינָם בִּרְשׁוּת עַצְמָן וּמֻכְרָחִים הֵם בְּמַעֲשֵׂיהֶם לְהָאִיר וְאֵין סִבָּה מוֹנַעַת. וּבָזֶה הֵאִירוּ עֵינֵינוּ לָמָּה חָזַר פַּעַם ב׳ הַכָּתוּב לוֹמַר וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם, הֲלֹא כְּבָר אָמַר ״הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם״ וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ״ו) דָּרְשׁוּ שֶׁהַכָּתוּב רוֹמֵז אֶל הַצַּדִּיקִים, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. אֲבָל לְפִי הַפְּשָׁט אֵין צֹרֶךְ לַחְזֹר וְלוֹמַר, וּלְדַרְכֵּנוּ הֻצְרַךְ לַחְזֹר וְלוֹמַר מִטַּעַם אָמְרוֹ ״וַיִּתֵּן״, כִּי נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה מֵעַתָּה הִנֵּה אֵינָם בִּרְשׁוּת עַצְמָן וְחִיּוּב אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם, לָזֶה חָזַר וְאָמַר כִּי מֶמְשַׁלְתָּם בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, אֶלָּא דַּוְקָא לִבְחִינָה זוֹ לְהָאִיר דַּוְקָא אֵין בְּיָדָם לְשַׁנּוֹת, אֲבָל בִּשְׁאָר הַמֶּמְשָׁלוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה הַמְיֻחָדִים לָהֶם הֵן הֵנָּה הַמּוֹשְׁלִים.
בראשית ג:ד · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃
וְאִם תֹּאמַר: ״לָמָּה יִבְרָא ה׳ בְּרִיָּה רָעָה כָּזוֹ לְתַקָּלָה?״ דַּע כִּי בְּרִיָּה זוֹ, כָּל מַה שֶׁהִפְלִיא ה׳ בְּגֹדֶל בְּחִינָתָהּ, כֵּן גֹּדֶל בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַנֶּפֶשׁ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי לְפִי הִתְעַצְּמוּת הַצָּרִיךְ לָאָדָם לְנִצָּחוֹן כֵּן יִטֹּל שְׂכָרוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה:כו): ״לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא״. וְאִם הָיָה מַגְבִּיל שִׁעוּר כֹּחַ הַמֵּסִית בְּשִׁעוּר מוּעָט, אֵין מָקוֹם לָרוֹצֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה לְהַשִּׂיגָהּ, כִּי אֵין הַשָּׂגָה זוּלַת אֶמְצָעוּת נִצְחוֹן הַמֵּסִית. וְצֵא וּלְמַד מֵהָאָמוּר בְּסֵפֶר זֹהַר הַקָּדוֹשׁ (תרומה קסג:) בְּמָשָׁל בֶּן מֶלֶךְ אֲשֶׁר צִוָּהוּ אָבִיו לְבַל קְרוֹב לְהַזּוֹנָה, וְאֶת הַזּוֹנָה צִוָּה לַהֲסִיתוֹ לִבְחֹן בֵּן יְכַבֵּד אָב, יְעֻיַּן שָׁם. וּמֵעַתָּה הִפְלִיא ה׳ לְהִתְחַסֵּד עִם אוֹהֲבָיו לְהָכִין לָהֶם דָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יַשִּׂיגוּ עֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת חַיִּים הַנִּצְחִיִּים, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ.
בראשית ד:ו · פירוש ג
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, כָּאן רָמַז כִּי יֵצֶר הָרָע יֵשׁ בְּטִבְעוֹ בְּחִינַת הַתְּשׁוּקָה לְהַחֲטִיא הָאָדָם, כְּטֶבַע שֶׁבָּאָדָם לְהִתְאַוּוֹת תַּאֲוָה וְלַחְשׁוֹק זָהָב. וְאָמְרוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ, כָּאן הוֹדִיעַ כִּי הֲגַם כִּי הוּא בְּסֵדֶר זֶה, יֶשְׁנוֹ בְּיָדוֹ לִמְשׁוֹל בּוֹ, וּמֵעַתָּה לָמָּה יִפְּלוּ פָנֶיךָ אַחַר שֶׁבְּיָדְךָ הַדָּבָר לִמְשׁוֹל בּוֹ וּלְהָרִים הַמִּכְשׁוֹל שֶׁהוּא הַחַטָּאת.
בראשית ד:ו · פירוש ד
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח – שֶׁהוּא שַׁעַר קַבָּלַת הַמְּנָחוֹת וְהַתְּשׁוּרוֹת, שָׁם רוֹבֵץ הַחַטָּאת לְבַל יִהְיֶה מָקוֹם לַעֲלוֹת הַתְּשׁוּרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לְהִנָּשְׂאוֹת. וְאִם תֹּאמַר אַתָּה הָאָדוֹן שַׁלִּיט תְּקַבֵּל הַמִּנְחָה וְלֹא יִהְיֶה מוֹנֵעַ הַחַטָּאת, לָזֶה אָמַר הֵן אֱמֶת אִם תַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה יֵשׁ מָקוֹם לְטַעֲנָה זוֹ, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאֵינְךָ חוֹשֵׁב בִּתְשׁוּבָה כָּרָמוּז בְּתֵיבַת ״לֹא תֵיטִיב״ שֶׁעוֹדְךָ מִתְאַוֶּה וְחוֹשֵׁק לִבְחִינַת הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה חָפֵץ לִמְשׁוֹל בּוֹ וּלְגָרֵשׁ אוֹתוֹ לְבַל יִרְבֹּץ לְפִתְחֲךָ. וַהֲגַם כִּי ה׳ יִרְצֶה לְהַפְרִידוֹ מֵעָלֶיךָ, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁאַתָּה תַּרְחִיקֵהוּ מִתְּשׁוּקָתְךָ, כִּי כָל עוֹד שֶׁאָדָם חוֹשֵׁק בִּבְחִינַת הָרַע הוּא מַמְשִׁילוֹ עָלָיו, כְּאָמְרוֹ (תהלים פ״א:י׳): ״לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר״. וּכְשֶׁהָאָדָם מוֹאֵס בִּדְבָרָיו וּבַעֲצָתוֹ זוֹ הִיא הַשְׁפָּלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ (משלי ט״ז:ל״ב): ״וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר״. וּכְפִי זֶה יְדַבֵּר ה׳ אֵלָיו בְּדֶרֶךְ תְּמִיהָא, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו ״לָמָּה וְגוֹ׳ וְלָמָּה״ וְגוֹ׳, כִּי תְּלוּנָתוֹ עַל עַצְמוֹ וְלֹא עַל מַלְכּוֹ, כִּי אֵיךְ יַחְפֹּץ שֶׁיִּמְשׁוֹל הוּא בּוֹ וְהוּא מַמְשִׁילוֹ עַל עַצְמוֹ, וְהָבֵן:
בראשית ו:ה · פירוש ד
וַיַּ֣רְא יְהֹוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר לְפִי מַה שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם פֶּרֶק ה׳ מֵהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כִּי יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ הוּא וְדַעְתּוֹ אֶחָד, וְאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה עַל בּוּרְיוֹ וְכוּ׳, וְאֵין בָּנוּ כֹּחַ לֵידַע הֵיאַךְ יֵדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַבְּרוּאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם, אֲבָל נֵדַע וַדַּאי שֶׁמַּעֲשֵׂה הָאָדָם בְּיַד הָאָדָם וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהָרַאבַ״ד, ה׳ יְכַפֵּר בַּעֲדוֹ, נָהַג מִעוּט כָּבוֹד בְּהָרַמְבַּ״ם עַל דַּבְּרוֹ בָּזֶה, וְהֶעֱלָה כִּי טוֹב לוֹמַר שֶׁרְאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּרְאוֹת אִצְטַגְנִינִין וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו. וְדִבְרֵי הָרַמְבַּ״ם עִקָּר, כִּי אֵין אֹפֶן יְדִיעַת ה׳ מֻשֶּׂגֶת אֶצְלֵנוּ, וּמִי יִדְמֶה לַה׳ לָקַחַת יְדִיעָה מֵהַנִּדְמֶה אֵלָיו. וְאַשְׂכִּילְךָ, כִּי ה׳ יָכוֹל לִשְׁלֹל הַיְדִיעָה הַמֻּשֶּׂגֶת בִּידִיעָתוֹ לְבַל יֵדָעֶנָּה, כְּשֶׁיִּרְצֶה הָאָדוֹן, מַה שֶׁאֵין כֹּחַ בֶּאֱנוֹשׁ לַעֲשׂוֹת זֹאת שֶׁתַּגִּיעַ אֵלָיו הַיְּדִיעָה וְלֹא יֵדָעֶנָּה, וְהוּא שֶׁרָמַז רַמְבַּ״ם בְּאָמְרוֹ: ״וְאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג״ וְכוּ׳, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁתַּגִּיעַ עָדָיו הַיְּדִיעָה מֵעַצְמָהּ וְתִהְיֶה מְשֻׁלֶּלֶת מֵעַצְמָהּ, וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר כג:כא): ״לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל״. הִנְּךָ רוֹאֶה כְּשֶׁיִּרְצֶה ה׳ שֶׁלֹּא לָדַעַת, יֻשְׁלַל הַיְּדִיעָה הֲגַם שֶׁהַיְדִיעָה יֶשְׁנָהּ מֵעַצְמָהּ, כִּי אֵינוֹ בִּבְחִינַת הָאָדָם שֶׁהַיְּדִיעָה הוּא חוּץ מִמֶּנּוּ, לוֹמַר יִמָּנַע וְלֹא יֵדָעֶנָּה, כִּי ה׳ הוּא וְדַעְתּוֹ אֶחָד וְאֵינוֹ צָרִיךְ לָתֵת לֵב לָדַעַת, שֶׁבָּזֶה נֹאמַר דִּכְשֶׁלֹּא יִתֵּן לֵב לֹא יֵדַע, לֹא כֵן, וְאַף עַל פִּי כֵן כִּבְיָכוֹל יֶשְׁנוֹ בִּבְחִינָה זוֹ דִּכְתִיב ״לֹא הִבִּיט״ וְגוֹ׳.
בראשית ו:ה · פירוש ה
וַיַּ֣רְא יְהֹוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם׃
וּמֵעַתָּה נוּכַל לוֹמַר כִּי ה׳ בְּעֵת בְּרוֹא הָאָדָם שָׁלַל מֵהַיְּדִיעָה פִּשְׁעֵי אָדָם לִב׳ סִבּוֹת: א׳, לַטַּעַם הַפַּשְׁטִי כִּי טוֹב ה׳ וְלֹא יַבִּיט אֶל הַתִּיעוּב, וְטַעַם זֶה לְבַד לֹא יַסְפִּיק כֵּיוָן שֶׁהוּא צֹרֶךְ בַּיְּדִיעָה לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה וְהַנִּמְשָׁךְ. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עוֹד טַעַם ב׳ וְהוּא שֶׁנִּתְחַכֵּם לַעֲשׂוֹת ה׳ כֵּן לְבַל תָּחוּל טַעֲנַת הָרְשָׁעִים שֶׁיֹּאמְרוּ יְדִיעָתוֹ מַכְרַחַת, כֵּיוָן שֶׁה׳ יָדַע כִּי פְּלוֹנִי זֶה יַעֲבֹר עַל מַה שֶׁעָבַר, הַדָּבָר מֵעַצְמוֹ יִתְחַיֵּב לִהְיוֹת הֲגַם שֶׁה׳ לֹא גָּזַר לִהְיוֹת כֵּן, וּמֵעַתָּה אֵין עֹנֶשׁ לָרְשָׁעִים כִּי לֹא מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע, וּבַמֶּה יִפְחַד רָשָׁע וְיֶחְדַּל מֵעוֹשֶׁק. לָזֶה מָנַע ה׳ יְדִיעָה זוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים. אֲבָל מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים לֹא שְׁלָלוֹ מֵהַיְּדִיעָה וּבוֹ שָׂמַח, וְלְסִבָּה זוֹ הָיְתָה הַבְּרִיאָה, וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית א:לא): ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד״. וְאִם תֹּאמַר אִם לֹא הִבִּיט אָוֶן שֶׁל רְשָׁעִים הֵיאַךְ קָבַע עֹנֶשׁ לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה, וְכִי צָרִיךְ לִקְבֹּעַ עֹנֶשׁ לִפְלוֹנִי הַמַּרְשִׁיעַ אֵין צָרִיךְ לִקְבֹּעַ עֹנֶשׁ אֶלָּא לְעוֹשֶׂה עָוֹן וָפֶשַׁע. וּבְעֵרֶךְ הַצַּדִּיקִים, אֵין מָקוֹם לְטַעֲנַת יְדִיעָתוֹ מַכְרַחַת, כִּי טַעֲנָה זוֹ הִיא הַתַּשְׁלוּם, וְהִנֵּה ה׳ חָפֵץ לְשַׁלֵּם וְאֵין טוֹעֵן נֶגֶד עַצְמוֹ. מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּעֹנֶשׁ הָרְשָׁעִים שֶׁיָּבוֹאוּ בְּטַעֲנָה לְבַל יְקַבְּלוּ עֹנֶשׁ, לָזֶה שָׁמַר ה׳ אֶת הַדָּבָר. וְאֵין לִטְעוֹן וְלוֹמַר, אִלּוּ הִבִּיט ה׳ בָּהֶם שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים הָיוּ עוֹשֵׂי צֶדֶק, שֶׁטַּעֲנָה זוֹ אֵינָהּ טַעֲנָה לְפָטְרָם מִפְּרַט הַבְּחִירָה שֶׁנָּתַן בְּיָדָם וּבָחֲרוּ בָּרַע וּמָאֲסוּ בַּטּוֹב בִּרְצוֹנָם. וְאַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתָנוּ אֶת זֶה, אֵין תְּמִיהָה בְּאָמְרוֹ ״וַיִּנָּחֶם ה׳״ וְגוֹ׳, ״כִּי נִחַמְתִּי״, כִּי הוּא עַצְמוֹ שָׁלַל יְדִיעָה זוֹ מִמֶּנּוּ.
בראשית ח:כא · פירוש ה
וַיָּ֣רַח יְהֹוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃
כִּי יֵצֶר לֵב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא (לט:) שׁוֹר הָאִצְטָדִין שֶׁנָּגַח פָּטוּר, דִּכְתִיב (שמות כא:כח) ״כִּי יִגַּח״ וְלֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ, עַד כָּאן. וְהֵן הָאָדָם מִנְּעוּרָיו, קוֹדֶם שֶׁיַּבְחִין לִמְאוֹס בָּרַע וְלִבְחוֹר בַּטּוֹב, יְקַדְּמֶנּוּ הָרַע מִשֶּׁנִּנְעַר מִמְּעֵי אִמּוֹ, וְהָרַע מַדְרִיכוֹ בִּבְחִינָתוֹ. וְהָיָה כִּי יִגְדַּל כְּבָר הִטְבִּיעַ בּוֹ הָרַע כְּמוֹ שֶׁהִטְבִּיעוּ הַנְּגִיחָה בְּשׁוֹר הָאִצְטָדִין. וְטַעַם זֶה יוֹעִיל לְבַל דָּנוֹ בְּהִכָּרֵת, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ עַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הָאֱלֹהִים, וְיִשְׁתַּנֶּה מִשּׁוֹר הַמִּתְלַמֵּד כִּי הוּא מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה לִמְאוֹס בָּרַע בְּהַכִּירוֹ וְלִבְחוֹר בַּטּוֹב. וְהוֹעִיל טַעֲנַת ״רַע מִנְּעוּרָיו״ שֶׁלֹּא יִתְכַּעֵס ה׳ עָלָיו כָּל כָּךְ, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהִפְלִיא לַעֲשׂוֹת כִּי יֵשׁ לוֹ סִבָּה לְהַרְשִׁיעַ לְצַד לִמּוּדוֹ מִנְּעוּרָיו:
בראשית יא:א · פירוש ב
וַיְהִ֥י כׇל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃
וְאֶפְשָׁר כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ בְּרָאוֹ שֶׁיִּהְיֶה שְׁלִישׁ יִשּׁוּב וּשְׁלִישׁ מִדְבָּר, וְתִמְצָא הֵן הַיּוֹם כַּמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁל יִשּׁוּב שֶׁאִם תִּסְמֹךְ אוֹתָם אַחַת אֶל אַחַת לֹא יִהְיֶה אֲפִלּוּ חֵלֶק מִמֵּאָה בִּשְׁלִישׁ יִשּׁוּב הַנִּזְכָּר וְיִהְיֶה הַכֹּל מִדְבָּר. אֶלָּא לֶהֱיוֹת שֶׁהָעֲיָרוֹת וְהַכְּרַכִּים בֵּין עִיר לְעִיר חֵלֶק קָרוֹב וּבְנֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִים וְשָׁבִים מִזּוֹ לָזוֹ, בָּזֶה יֵחָשֵׁב הַכֹּל, בֵּין הָעֲיָרוֹת בֵּין מַה שֶׁבֵּינֵיהֶם – יִשּׁוּב, וּבְצֵרוּף הַכֹּל תִּמְצָא שְׁלִישׁ יִשּׁוּב. וְלָזֶה נֶאֱמַר הָיְתָה כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים, רָצוּ שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם מְקֻבָּצִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא יִתְפַּזְּרוּ אָנֶה וָאָנָה, וְשֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם אֶחָד יִשּׁוּב דַּוְקָא. וְלָזֶה בָּנוּ הָעִיר לָהֶם, פֵּרוּשׁ: עִיר אַחַת לְכֻלָּם. וְלַחֲשָׁשַׁת שֶׁמָּא יִתְפַּזְּרוּ בְּאֹרֶךְ הָעוֹלָם וְיֵלֵךְ אֶחָד מֵהֶם אָנֶה וָאָנָה, עָשׂוּ הַמִּגְדָּל לִהְיוֹת לָהֶם לְסִימָן שֶׁזֶּהוּ מְקוֹמָם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמָם עָלָיו, וְגַם לְהַכִּיר הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם וּבֹא יָבֹא לְאוֹת הַמִּגְדָּל. וְזֶהוּ אָמְרוֹ פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא רָצוּ לִהְיוֹתָם נִפְזָרִים וְכָלִים זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם. וְלָזֶה אָמַר ה׳ כִּי הַדָּבָר הַזֶּה אֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינָיו, וְהוּא דָּבָר שֶׁיְּכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ לֶהֱיוֹתָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה וְרָצוֹן בַּמַּעֲשֶׂה הַגַּשְׁמִי. וְלָזֶה גָּזַר אֹמֶר לְהָפֵר עֲצָתָם וּלְבַלְבֵּל שְׂפָתָם, שֶׁאָז בְּהֶכְרֵחַ יִהְיוּ נִפְרָדִים וְכָל אֶחָד יְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם. וְזֶה שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה׳ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. וְזֶה הוּא עֵד נֶאֱמָן לְפֵרוּשֵׁנוּ שֶׁכַּוָּנַת ה׳ שֶׁיִּהְיוּ מְמַלְּאִים כָּל הָעוֹלָם, וּבָזֶה נַעֲשָׂה שְׁלִישׁ הָעוֹלָם יִשּׁוּב לְסִבָּה נוֹדַעַת לוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְכִמְעַט יִהְיֶה דּוֹמֶה לִמְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וּמְפַנִּים הַשְׁפָּעָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת הַרְבֵּה וְאֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ.
בראשית יא:לב · פירוש ג
וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מׇת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ {פ}
וְרָאִיתִי לִפְקֹחַ עַיִן בִּפְרָט אֶחָד בְּאַבְרָהָם, אֵיךְ עָזַב אֶת אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא עִמּוֹ בִּשְׁבִילוֹ וְהָלַךְ לוֹ, כִּי הֲלֹא תִמְצָא כִּי תֶרַח הָיָה בֶּן קמ״ג שָׁנָה בְּהִפָּרֵד אַבְרָהָם אָבִינוּ מִמֶּנּוּ, כִּי בֶּן ס״ח שָׁנָה הָיָה כְּשֶׁנּוֹלַד אַבְרָהָם, וּבְלֶכֶת אַבְרָהָם אַרְצָה כְּנַעַן הָיָה אַבְרָהָם בֶּן ע״ה שָׁנָה, שֶׁאָז עוֹלִים שְׁנֵי תֶרַח קמ״ג, וְהוּא מֵת בֶּן ר״ה שָׁנָה, וְאֵין רָאוּי לְאַבְרָהָם לְהַנִּיחַ תֶּרַח אָבִיו שֶׁיָּצָא בִּשְׁבִילוֹ וְיֵלֵךְ לוֹ. וַהֲגַם כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו ״לֶךְ לְךָ״, כְּבָר אָמְרוּ שֶׁה׳ אָמַר אֵלָיו ״לֶךְ לְךָ״ כְּדַעְתְּךָ לָלֶכֶת, שֶׁהִסְכִּים עַל יָדוֹ, הָרְאֵתָ כִּי אַבְרָהָם מֵעַצְמוֹ רָצָה לָלֶכֶת.
בראשית יא:לב · פירוש ד
וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מׇת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ {פ}
וְנִרְאֶה כִּי טַעַם אַבְרָהָם הוּא, שֶׁחָשַׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי אָבִיו כְּשֶׁהִגִּיעַ לִשְׁנַת קמ״ג, הוֹסִיף עֲלֵיהֶן ה׳ שָׁנִים כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיִּדְאַג חָמֵשׁ שָׁנִים קוֹדֶם זְמַן חַיֵּי אָבִיו, הֲרֵי קמ״ח שֶׁהֵם חַיֵּי נָחוֹר, וּבַזְּמַן הַזֶּה הִנִּיחוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וְהִסְכִּים ה׳ עַל יָדוֹ וְאָמַר לוֹ לֶךְ לְךָ. וַהֲגַם שֶׁחָיָה יוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁלֹּא זָכָה לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרִים אֶלָּא בִּזְכוּת אַבְרָהָם, לֹא יִתְחַיֵּב אַבְרָהָם לְהִתְעַכֵּב בִּשְׁבִילָם. וְאוּלַי שֶׁזֶּה רָמַז ה׳ בְּאָמְרוֹ לֶךְ לְךָ, פֵּרוּשׁ: ״לֵךְ״ וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרִים כִּי ״לְךָ״ הֵם, פֵּרוּשׁ: מִשֶּׁלְּךָ, וּמִדְרָשִׁים הַרְבֵּה יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה, וְהַפְּשָׁט לֹא יֻפְשַׁט.
בראשית יב:ג · פירוש א
וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃
וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וְגוֹ׳. בְּרָכָה זוֹ כְּנֶגֶד מַה שֶׁהֶעְלִים מִמֶּנּוּ הָאָרֶץ וְלֹא הוֹדִיעוֹ קוֹדֶם לְצֵאתוֹ, וְנִסָּיוֹן זֶה גָּדוֹל הוּא שֶׁיֵּצֵא מֵאַרְצוֹ אֶל הַשָּׂדֶה מִבְּלִי דַעַת אָן יִפְנֶה, וְהוּא לֹא הִרְהֵר. לָזֶה הִבְטִיחוֹ כִּי לֹא יִפְחַד מִדָּבָר כִּי הוּא יְבָרֵךְ וְכוּ׳, וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַחֲנֶה שָׁם יְצַו ה׳ אִתּוֹ אֶת הַבְּרָכָה, וּבָזֶה כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר יִדְרוֹךְ כַּף רַגְלוֹ הַצְלָחָתוֹ וּמַעֲלָתוֹ עִמּוֹ:
בראשית יב:יא · פירוש א
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב וְגוֹ׳ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בבא בתרא טז.) לְהַגִּיד צְנִיעוּת שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם, וְצָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן אָמַר לָהּ כֵּן אַבְרָהָם.
בראשית יב:יא · פירוש ב
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃
אָכֵן לֶהֱיוֹת כִּי רָצָה לְצַוּוֹת עָלֶיהָ לוֹמַר ״אָחִי הוּא״, חָשׁ שֶׁתֹּאמַר שָׂרָה לָמָּה הִכְנִיסָהּ בְּגֶדֶר סַכָּנָה, שֶׁעַל כָּל פָּנִים הִיא מִסְתַּכֶּנֶת אוֹ תִּמָּסֵר בְּעַל כָּרְחָהּ בְּיַד הַטְּמֵאִים עַל יְדֵי הֲרִיגַת הַבַּעַל אוֹ בִּרְצוֹנָהּ, וְלֹא הָיָה לוֹ לַהֲבִיאָהּ לְמָקוֹם כָּזֶה. וַהֲגַם שֶׁבְּטוּחִים הַצַּדִּיקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי כֵן כְּלָל זֶה בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס, וּמַה גַּם לְגַבֵּי בְּחִירַת הָאָדָם. וְצֵא וּלְמַד (קידושין לט:) מִשְּׁמוּאֵל שֶׁאָמַר (שמואל א ט״ז:ב׳) ״וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״. לָזֶה אָמַר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא וְגוֹ׳, נָתַן הִתְנַצְּלוּת עַל הַדָּבָר כִּי עַתָּה נוֹדַע לוֹ וְלֹא מִקּוֹדֶם, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ מַה שֶׁיָּדַע עַתָּה לֹא הָיָה מְבִיאָהּ אֶל מִצְרַיִם וְהָיָה הוֹלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר. וְטַעַם נְתִינַת לֵב לָדַעַת לְצַד קִרְבָתוֹ לָבֹא לְמִצְרַיִם רָאָה פָּנִים כְּעוּרוֹת, אוֹ יָדַע בִּקְרִיבַת הָעִיר כִּי הַמֶּלֶךְ יִקַּח הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וְנָתַן דַּעְתּוֹ וְהִכִּיר בָּהּ. וְאָמְרוֹ ״כִּי אִשָּׁה יְפַת״ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״כִּי יְפַת מַרְאֶה אָתְּ״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אַחַת הִיא בָּעוֹלָם, אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה הִיא וְאֵין דּוֹמֶה לָהּ, וְהָבֵן:
בראשית טו:ו · פירוש ב
וְהֶאֱמִ֖ן בַּֽיהֹוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהִבְטִיחוֹ וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו צַדִּיקִים, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג:) הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, אָמַר הַכָּתוּב שֶׁהֶאֱמִין בַּה׳ שֶׁכֵּן יַעֲשֶׂה, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו לוֹמַר ״וַהֲלֹא״ וְכוּ׳, וַיַּחְשְׁבֶהָ ה׳ לְאַבְרָהָם צְדָקָה שֶׁהִפְלִיא לְהַצְדִּיק. אוֹ יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁהֲגַם שֶׁמֵּאֵת ה׳ הָיְתָה זֹאת לִהְיוֹת שְׁלֹשִׁים צַדִּיקִים בָּעוֹלָם (בראשית רבה פרק לה ופרק מט), אִם כֵּן הוּא חָפֵץ לְהַטּוֹת אָדָם לְדֶרֶךְ יָשָׁר, וְאֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט צְדָקָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים ו, כה) ״וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר״ וְגוֹ׳. מֵעַתָּה הַשְּׁלֹשִׁים צַדִּיקִים מֻכְרָחִים הֵם בְּמַעֲשֵׂיהֶם. לָזֶה אָמַר שֶׁאַף עַל פִּי כֵן וַיַּחְשְׁבֶהָ ה׳ לוֹ צְדָקָה, פֵּרוּשׁ לַזֶּרַע הַמֻּזְכָּר בְּסָמוּךְ, דִּכְתִיב ״יִהְיֶה זַרְעֶךָ״ כִּי שָׁם רָמַז הַשְּׁלֹשִׁים בְּמִסְפַּר ״יִהְיֶה״.
בראשית טו:יד · פירוש ד
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
וְהִנֵּה הָרַמְבַּ״ם זַ״ל בְּסֵפֶר הַמַּדָּע (הלכות תשובה פרק ו׳ הלכה ה׳) כָּתַב כִּי טַעַם חִיּוּב הָאֻמּוֹת הַמְשַׁעְבְּדִים הוּא לְצַד שֶׁלֹּא אָמַר ה׳ אֻמָּה פְּלוֹנִית וְכוּ׳. וְהִשִּׂיגוּהוּ רַמְבַּ״ן וְרַאֲבַ״ד כִּי מַה בְּכָךְ, סוֹף סוֹף מִצְוָה עוֹשִׂים בְּקִיּוּם דְּבַר מֶלֶךְ. וּפֵרֵשׁ רַמְבַּ״ן כִּי הָעֹנֶשׁ הוּא לְצַד שֶׁהוֹסִיפוּ לְעַנּוֹת יוֹתֵר מִדֵּי הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר גָּזַר ה׳, וְלִדְבָרָיו אֵין הָאֻמּוֹת נֶעֱנָשִׁים אֶלָּא עַל תּוֹסֶפֶת עִנּוּי. וּלְדַרְכּוֹ זַ״ל יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְגַם אֶת הַגּוֹי דָּן אָנֹכִי, פֵּרוּשׁ יָדִין ה׳ עַמּוֹ, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי יַרְבֶּה יוֹתֵר מִשִּׁעוּר הַגְּזֵרָה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶת, פֵּרוּשׁ יָדוּן אִתּוֹ עִמּוֹ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וְהוּא אוֹמֵר אָנֹכִי כִּי הוּא הַיּוֹדֵעַ שִׁעוּר הַגְּזֵרָה וְשִׁעוּר הַתּוֹסֶפֶת שֶׁעָלָיו יַעֲנִישׁ אוֹתָם, וְכָל זֶה לְדַרְכּוֹ שֶׁל רַמְבַּ״ן.
בראשית כז:א · פירוש ג
וַֽיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃
בְּנוֹ הַגָּדוֹל. נְתִינַת טַעַם לָמָּה לֹא קָרָא לְיַעֲקֹב, כִּי זֶה הַבְּכוֹר, וְאוּלַי שֶׁלֹּא יָדַע מֵהַמֶּכֶר. וְטַעַם יִצְחָק שֶׁהָיָה חָפֵץ לְבָרֵךְ עֵשָׂו הָרָשָׁע, כִּי חָשַׁב שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַבְּרָכוֹת יִתְהַפֵּךְ לְמִדַּת הַטּוֹב וְיֵיטִיב דְּרָכָיו, כִּי הַצַּדִּיקִים יִכְאֲבוּ בַּעֲשׂוֹת בְּנֵיהֶם רֶשַׁע, וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל עִמּוֹ לְהֵיטִיב, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מוֹעִיל. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ:א) כִּי נֶעֱנַשׁ יַעֲקֹב שֶׁמָּנַע דִּינָה מֵעֵשָׂו, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה מַחְזִירַתּוֹ לַמּוּטָב, הֲרֵי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַחְזוֹר לַמּוּטָב.
בראשית לא:כג · פירוש א
וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים. יֵשׁ לַחְקוֹר לָמָּה נִשְׁתַּנָּה יַעֲקֹב בַּהֲלִיכָה זוֹ שֶׁלֹּא קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ כְּמִשְׁפָּט לְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ, וּמָצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ לֶאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אָבִיו קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ (בראשית רבה נט,יא), וּמִן הַנָּכוֹן אֵלָיו יֵאוֹת עֲשׂוֹת גַּם לְהַצִּילוֹ מֵהָרוֹדֵף וְלֹא הָיָה מַשִּׂיגוֹ לָבָן. וְאוּלַי כִּי הִגִּיד לוֹ הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁאֵין צָרִיךְ לִבְרֹחַ, כִּי הֲגַם שֶׁהִדְבִּיקוֹ לָבָן הֲיוּכַל דַּבֵּר דָּבָר אֵלָיו אֲפִלּוּ דִּבּוּר, וְזוּלַת זֶה הָיָה מַרְאֶה חָס וְשָׁלוֹם כִּי לֹא יָכוֹל הַצִּילוֹ מִיַּד לָבָן, וְגָדוֹל הַנֵּס הַזֶּה שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא בַּעַל בְּחִירָה יִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת בְּחִירָתוֹ בְּיַעֲקֹב.
בראשית לז:כא · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃
וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁהָאָדָם בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן, וְיָכוֹל לַהֲרוֹג מִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב מִיתָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן חַיּוֹת רָעוֹת לֹא יִפְגְּעוּ בָּאָדָם אִם לֹא יִתְחַיֵּב מִיתָה לַשָּׁמַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּצִּילֵהוּ מִיָּדָם, פֵּרוּשׁ, מִיַּד הַבְּחִירִי, וּבָזֶה סָתַר אָמְרוֹ ״וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו״ וְגוֹ׳, כִּי הַבְּחִירָה תְּבַטֵּל הַדָּבָר, וְאֵין רְאָיָה אִם יַהַרְגוּהוּ כִּי שֶׁקֶר דִּבֵּר.
בראשית מב:כב · פירוש ד
וַיַּ֩עַן֩ רְאוּבֵ֨ן אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר הֲלוֹא֩ אָמַ֨רְתִּי אֲלֵיכֶ֧ם ׀ לֵאמֹ֛ר אַל־תֶּחֶטְא֥וּ בַיֶּ֖לֶד וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְגַם־דָּמ֖וֹ הִנֵּ֥ה נִדְרָֽשׁ׃
דַּע כִּי עִקַּר טַעֲנַת רְאוּבֵן הָיְתָה בְּאָמְרוֹ ״וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ״, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַצִּילוֹ מִידֵי אָדָם שֶׁהוּא בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן, זֶה הוּא עִקַּר הַכַּוָּנָה. וְטַעֲנָה זוֹ צוֹדֶקֶת גַּם כֵּן לְבַל יִמְכְּרוּהוּ לְנָכְרִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֶׂה בְּחִירִי, וְהַמֶּכֶר גַּם כֵּן מַכְנִיסוֹ בְּגֶדֶר סַכָּנַת מָוֶת מֵהַנָּכְרִים, וְגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּסְפֵק דָּבָר רַע. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פו:ג) שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ פּוֹטִיפַר לְמִשְׁכַּב זָכוּר וְעַל זֶה נִסְתָּרֵס, וְהוּא אָמְרוֹ אַל תֶּחֱטְאוּ אַתֶּם בַיֶּלֶד לַעֲשׂוֹת בּוֹ דָּבָר אֶלָּא הַשְׁלִיכוּהוּ אֶל הַבּוֹר, וּמִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם הוּא חַיָּב מִיתָה חַיּוֹת הַנִּמְצָאוֹת שָׁם יַהַרְגוּהוּ, וְאִם לָאו יִהְיֶה לְאוֹת הַחַיִּים, מַה שֶׁאֵין דָּבָר זֶה בִּשְׁלִיחוּת יְדֵי אָדָם. וְלֹא שְׁמַעְתֶּם פֵּרוּשׁ, לֹא הֲבִינוֹתֶם דְּבָרַי.
בראשית מד:יח · פירוש ז
וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֘אמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאׇזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה׃
עוֹד יִרְצֶה כִּי לֹא נִגַּשׁ יְהוּדָה לְדַבֵּר אֶלָּא לְמַה שֶׁאֵלָיו, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁהֵבִינוּ כִּי הַגְּזֵרָה לֹא מֵאֵת ה׳ בָּאָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת בְּפָסוּק (בראשית מד:יז) ״חָלִילָה״, וְכֵיוָן שֶׁאֵין הָעִנְיָן בָּא אֶלָּא מִיּוֹסֵף וְאֵלָיו הֵם הַדְּבָרִים מְסוּרִים לַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ עֲשׂוֹת, לָזֶה ״וַיִּגַּשׁ״.
בראשית מו:ז · פירוש ג
בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכׇל־זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה׃ {ס}
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁבָּא לְהוֹדִיעַ כִּי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין בְּנֵי יַעֲקֹב בִּירִידָתָם לְמִצְרַיִם, כִּי יֵשׁ מֵהֶם שֶׁבָּאוּ בִּרְצוֹנָם לְקַבֵּל גְּזֵרַת מֶלֶךְ בְּלֵב שָׁלֵם, וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהָיוּ חוֹכְכִים לְהִתְעַכֵּב מֵרֶדֶת לְכוּר הַבַּרְזֶל, וְצִיְּנָם הַכָּתוּב מִי וָמִי הַהוֹלְכִים לִפְרוֹעַ שְׁטַר חוֹב הַגָּלוּת מֵרְצוֹנָם. וְאָמַר בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ, פֵּרוּשׁ אֵלּוּ לֹא הֻצְרַךְ לַהֲבִיאָם הוּא אֶלָּא הֵם מֵעַצְמָם בָּאוּ אִתּוֹ בְּדוֹמֶה לוֹ, וְאַחַר כָּךְ סִדֵּר אוֹתָם שֶׁלֹּא בָּאוּ מֵרְצוֹנָם עַד שֶׁהֻצְרַךְ יַעֲקֹב לְהוֹרִידָם בְּעַל כָּרְחָם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּנוֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל זַרְעוֹ, פֵּרוּשׁ בְּנֵי בְּנֵי בָנָיו, אֵלּוּ ״הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה״, פֵּרוּשׁ, הוּא הֱבִיאָם, לֹא לִרְצוֹנָם בָּאוּ.
בראשית מו:ז · פירוש ד
בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכׇל־זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה׃ {ס}
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א:ה) שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֶחָד מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם קַיָּם, לֹא הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, דִּכְתִיב (שמות א׳:ו׳) ״וַיָּמָת יוֹסֵף וְגוֹ׳ וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא״, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּרְדוּ מִצְרַיִם אָז הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד, כִּי אוּלַי שֶׁזֶּה הָיָה לָהֶם לְתַשְׁלוּם קַבָּלַת גְּזֵרַת מֶלֶךְ בְּרָצוֹן, פָּקַע מֵהֶם הַשִּׁעְבּוּד, כִּי סַמָּא דְּיִסּוּרֵי קַבּוּלֵי. וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן לָזֶה גַּם כֵּן, כִּי יוֹכֶבֶד וְסֶרַח בַּת אָשֵׁר הָיוּ מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם (בראשית רבה צד:ט), וּבִימֵיהֶם הָיָה הַשִּׁעְבּוּד, וְהַטַּעַם הוּא לְצַד שֶׁהֱבִיאָם יַעֲקֹב וְלֹא מֵרְצוֹנָם. וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (ויקהל קצח:) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה׳״ (תהלים קמו:ה).
בראשית מט:ג · פירוש י
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
גַּם יֵשׁ לְגַלּוֹת הַבְחָנָה אַחַת בָּזֶה, כִּי יֵשׁ אָדָם כִּי יִוָּלֵד יִהְיֶה טִבְעוֹ לָהוּט אַחַר עֲשׂוֹת רַע וְיַגְדֵּל עֲשׂוֹת רֶשַׁע, וְיֵשׁ אָדָם טִבְעוֹ בְּלֹא שׁוּם טֹרַח יֶחְדַּל מִבְּחִינַת הָרַע וּבְנָקֵל יַחְזֹר לְאָחוֹר אִם יַחְפֹּץ. דָּבָר זֶה יִמָּשֵׁךְ מֵהַהַרְכָּבָה בִּשְׁעַת זְרִיעָה, אִם נֶפֶשׁ אָדָם הַזּוֹרַעַת חוֹשֶׁבֶת בְּחֵשֶׁק הַמַּעֲשֶׂה לְצַד הַמַּעֲשֶׂה כִּי יֶעֱרַב לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם יִתֵּן עֵינוֹ בְּכוֹס אַחֵר אוֹ יַחְשֹׁב בְּמַחְשָׁבוֹת שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ הַטָּהוֹר. וְצֵא וּלְמַד מִבְּנֵי חִזְקִיָּה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (עין יעקב ברכות י:) שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵיהֶם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לְצַד מַחְשֶׁבֶת הַמּוֹלִיד בָּעֲמָמִים, כִּי הַמַּחְשָׁבָה בְּאוֹתוֹ מַצָּב בּוֹנָה הַבִּנְיָן בַּנּוֹלָד. וְזֶה לְךָ עִקָּר גָּדוֹל כִּי הַמַּזְרִיעִים הֵם הַבּוֹנִים לְנֶפֶשׁ הַנּוֹלָד, וְאִם תִּזָּרַע בְּנִקָּיוֹן וְטֹהַר – קַדִּישׁ מִשְּׁמַיָּא נָחִית, וְאִם תִּוָּלֵד בּוֹ כָּל שֶׁהוּא מֵחֵלֶק הָרַע, דֶּרֶךְ שָׁם תִּכָּנֵס בְּחִינַת הָרַע וְתַעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ. זֶה הַכְּלָל: לֹא יִתְאַוֶּה לִבְחִינַת הָרַע אֶלָּא מִינוֹ, וְכָל שֶׁאֵין בּוֹ מִין רַע כָּל עִקָּר לֹא תִתְאַוֶּה לַדָּבָר. וְאִם לְקָחֲךָ אָדָם לוֹמַר וַהֲרֵי אָדָם מְשֻׁלָּל מֵחֵלֶק הָרַע הָיָה, וְאֵיךְ חָטָא וְעָבַר עַל דִּבְרֵי ה׳, אֱמוֹר לוֹ שׁוֹגֵג הָיָה, גַּם לֹא בְּחִינַת הָרַע גָּמוּר הָיָה עֵץ הַדַּעַת, וְהָרְאָיָה כִּי נָטוּעַ בְּגַן אֱלֹהִים מָקוֹם שֶׁאֵין רַע. גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא) שֶׁאִם הָיָה מַמְתִּין עַד עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ הָיָה מְקַדֵּשׁ עַל גֶּפֶן לְמַאן דְּאָמַר (סנהדרין ע.) גֶּפֶן הָיָה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה בְּחִינַת הָרַע אֶלָּא כִּדְבַר חוֹל בְּעֵרֶךְ קֹדֶשׁ, וְהוּא סוֹד.
בראשית נ:כ · פירוש א
וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־רָֽב׃
וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם וְגוֹ׳ אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה. וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְמִתְכַּוֵּן לְהַשְׁקוֹת חֲבֵירוֹ כּוֹס מָוֶת וְהִשְׁקָהוּ כּוֹס יַיִן, שֶׁאֵינוֹ מִתְחַיֵּב כְּלוּם, וַהֲרֵי הֵם פְּטוּרִים וְזַכָּאִים גַּם בְּדִינֵי שָׁמַיִם.
שמות
שמות א:א · פירוש ה
וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃
וּלְדַרְכֵּנוּ הַכָּתוּב יוֹדִיעַ טַעַם מִנְיָנָם שֶׁמּוֹנֶה הוּא וְהוֹלֵךְ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה מִי וָמִי הַבָּא לְקַבֵּל גְּזֵרַת מֶלֶךְ לִסְבּוֹל עוֹל הַגָּלוּת, וְלֹא פָּנָה עוֹרֶף כְּמַעֲשֵׂה עֵשָׂו הָרָשָׁע (בראשית לו:ח) שֶׁהָלַךְ לוֹ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פב,יג) מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל הַגָּלוּת. וְאָמַר ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְגוֹ׳ הַבָּאִים מִצְרָיְמָה״, פֵּרוּשׁ הַבָּאִים לִסְבּוֹל עוֹל הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם ״אֶת יַעֲקֹב״, אִתּוֹ בְּדוֹמִין לוֹ בְּהַסְכָּמָה אַחַת לִפְרוֹעַ שְׁטַר חוֹב הַגָּלוּת. לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הַבָּאִים, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁלֹּא בָּאוּ, חֲפֵצִים הָיוּ לָבוֹא, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ כְּאָדָם שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ עַל הַדָּבָר, וְאִלּוּ יָרְדוּ מִצְרַיִם לְסִבָּה יְדוּעָה לֹא הָיוּ עוֹקְרִים דִּירָתָם וּבָאִים, וְהָיוּ בָּאִים בִּיאַת עֲרַאי וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה לָשׁוּב אַרְצָה כְּנַעַן.
שמות ג:י · פירוש ג
וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (מכות י.) בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, לָזֶה אָמַר אֵלָיו לְכָה פֵּרוּשׁ, אִם אַתָּה חָפֵץ בְּמִצְוָה זוֹ לָלֶכֶת אָז אֲנִי אַשְׁלִים חֶפְצְךָ וְאֶשְׁלָחֲךָ, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם הוּא יִמְאַס מֵהֲלוֹךְ לֹא יִשְׁלָחֶנּוּ.
שמות ג:י · פירוש ד
וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
וְאוּלַי כִּי לָזֶה הָיָה מֹשֶׁה מֵשִׁיב בִּטְעָנוֹת, כֵּיוָן שֶׁלֹּא רָאָה דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, אֶלָּא אִם יִרְצֶה הָיָה מְגַלֶּה דַּעְתּוֹ כִּי יֵשׁ לוֹ טְעָנוֹת מוֹנְעוֹת, וְהָיָה ה׳ מְשִׁיבוֹ עַל כָּל טַעֲנָה וְטַעֲנָה כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ.
שמות ג:יא · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֲפִילּוּ בִּשְׁלִיחוּת שֶׁאֵינָהּ הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ, כִּי אֵינִי חָשׁוּב לְדַבֵּר לִפְנֵי מֶלֶךְ, וּמֵאֶמְצָעוּת כֵּן לֹא יֵאָמֵן בִּשְׁלִיחוּתוֹ וְיִסְתַּכֵּן, שֶׁהָאָדָם בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן. וְצֵא וּלְמַד מִמַּאֲמַר שְׁמוּאֵל (שמואל א טז:ב) ״אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״, וְתִמְצָא שֶׁלֹּא יֵאָמֵן אָדָם בִּנְבוּאָה לְצַד בְּחִינַת הַשִּׁפְלוּת, כָּאָמוּר בִּנְבוּאַת עָמוֹס (קהלת רבה א א ב) שֶׁהָיוּ מְזַלְזְלִין בּוֹ בְּנֵי דּוֹרוֹ וְכוּ׳. וְעוֹד כִּי אוֹצִיא וְגוֹ׳, כִּי לָזֶה צָרִיךְ אָדָם גָּדוֹל בְּמַעֲשִׂים שֶׁיִּזְכֶּה לִזְכוּת גָּדוֹל כָּזֶה, וְחָשׁ שֶׁמָּא יֶאֱרַע תַּקָּלָה לְיִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת מְנִיעַת זְכוּתוֹ, וְזֶה מֵהָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת.
שמות ו:ב · פירוש ד
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים – פֵּרוּשׁ, דִּבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּט, וּמַה הוּא הַמִּשְׁפָּט? כִּי טְעָנוֹ טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת. וְאָמַר ״אֲנִי ה׳״ – פֵּרוּשׁ, אֵיךְ אַתָּה מְיַחֵס לִי מִדָּה רָעָה בַּר מִינָן וְתֹאמַר אֵלַי ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״, וַהֲלֹא אֲנִי ה׳ וּמִדָּתִי מִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים וְטוֹב אֲנִי לַכֹּל. וּכְמוֹ שֶׁכֵּן אָמַר הַנָּבִיא (איכה ג:לח): ״מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת״ כִּי אִם הַטּוֹבוֹת. וּמַה שֶׁאָמַר שָׁם ״וְהַטּוֹב״ הוּא עַל בְּחִינַת פְּרָט טוֹב אֶחָד שֶׁהוּא לִהְיוֹת אָדָם צַדִּיק, לֹא יִגְזֹר ה׳ דָּבָר כֵּן אֶלָּא בְּיַד כָּל אָדָם לִבְחֹר בַּטּוֹב. וְתִמְצָא שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁיַּזְכִּיר ה׳ זִכְרוֹן תַּשְׁלוּם הָרַע לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה יְדַקְדֵּק לוֹמַר (שמואל א כד:יד) ״כִּי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ב:יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״, (ישעיה סד:ו) ״וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲוֹנֵינוּ״, (איוב ח:ד) ״וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם״. מַה שֶׁאֵין כֵּן הַטּוֹב (תהלים פה:יג) ״ה׳ יִתֵּן הַטּוֹב״, (תהלים קמה:ט) ״טוֹב ה׳ לַכֹּל״. וּמֵעַתָּה לוּ יִהְיֶה שֶׁעָבְרָה צָרָה עַל יִשְׂרָאֵל, מִי יוֹדֵעַ אִם הָיוּ חַיָּבִין כֵּן וַעֲוֹנָם גָּרַם, אוֹ לְצַד הַקּוֹדֵם לְתַשְׁלוּם גְּזֵרַת הָעִנּוּי, אוֹ לְצַד קְצָת מֵהֶם שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ כָּרָאוּי וְכַדּוֹמֶה. וְהִנְּךָ רוֹאֶה כִּי הַזְּקֵנִים חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם וְלֹא הָלְכוּ עִם מֹשֶׁה לִפְנֵי פַּרְעֹה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ה), וְהִקְפִּיד ה׳ עֲלֵיהֶם, בְּאֹפֶן כִּי מֵהֶם יָצָא לָהֶם דָּבָר זֶה. וְאֵיךְ הוֹצִיא מִפִּיו דְּבָרִים נָכְרִים לוֹמַר ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״?
שמות ח:ד · פירוש ד
וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ הַעְתִּ֣ירוּ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְיָסֵר֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִמֶּ֖נִּי וּמֵֽעַמִּ֑י וַאֲשַׁלְּחָה֙ אֶת־הָעָ֔ם וְיִזְבְּח֖וּ לַיהֹוָֽה׃
מַכַּת כִּנִּים, כִּי הֲגַם שֶׁיִּצְטַעֵר אֲבָל אֵין שָׁם סַכָּנַת מָוֶת כַּצְּפַרְדְּעִים שֶׁתִּנְקֹב בְּנֵי מֵעָיו וְגוֹ׳ וְתַעֲשֶׂנּוּ טְרֵפָה, וְלָזֶה הֲגַם שֶׁיָּדַע כִּי אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא וְהֵעִידוּ הַחַרְטוּמִּים כִּי אֵינָם יְכוֹלִים עֲשׂוֹת, אַף עַל פִּי כֵן ״וַיֶּחֱזַק לֵב״ וְגוֹ׳.
שמות ח:ו · פירוש א
וַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּדְבָ֣רְךָ֔ לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי־אֵ֖ין כַּיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
וֶהֱשִׁיבוֹ פַּרְעֹה לְמָחָר וְגוֹ׳, וְקָשֶׁה, כִּי הֲגַם כִּי נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רָע (משלי כא:י) – זֶה דַּוְקָא בְּדָבָר שֶׁאֵין הָרָעוּת נִכָּר לָאָדָם אֶלָּא בַּמּוּשְׂכָּל, אֲבָל כָּזוֹ וְכָזֶה אֵין לְךָ אָדָם שֶׁיַּחְפֹּץ שֶׁיִּתְעַכֵּב בְּסַכָּנַת מָוֶת, כְּמוֹ שֶׁכֵּן קְרָאָהּ הוּא: ״וְיָסֵר מֵעָלַי אֶת הַמָּוֶת״. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לִרְאוֹתוֹ זְרִיזוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁאָמַר ״לְמָתַי אַעְתִּיר״ וְגוֹ׳, הִטְעַתּוּ עֵין שִׂכְלוֹ כִּי אָמַר כֵּן מֹשֶׁה לְצַד שֶׁהִכִּיר כִּי קָרַב זְמַן קֵץ הַמַּכָּה וְאֵין עוֹד מֵאָז וָהָלְאָה שְׁלִיטָה לֵאלֹהֵי הָעִבְרִים וְהַמַּכָּה כָּלְתָה מֵאֵלֶיהָ, וְהֶעֱרִים חָס וְשָׁלוֹם מֹשֶׁה לְצַד שֶׁאָמַר בְּדַעְתּוֹ כִּי חָפֹץ יַחְפֹּץ פַּרְעֹה לְמַהֵר וּלְהָסִיר הַנֶּגַע, לָזֶה אָמַר ״הִתְפָּאֵר״, וּמִן הַסְּתָם יֹאמַר בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת, לָזֶה סָבַל צַעַר אוֹתוֹ זְמַן לְהַכִּיר הַדָּבָר אִם מִרְמָה אָחַז וְאָמַר ״לְמָחָר״.
שמות ט:יט · פירוש ג
וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כׇּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃
עוֹד נִרְאֶה בְּהַקְדִּים לִשְׁאוֹל: דְּבַר ה׳ ״שְׁלַח הָעֵז״ – לְאֵיזֶה מָקוֹם נוֹטֶה? אִם לְהַיָּרֵא דְּבַר ה׳, הוּא מֵעַצְמוֹ כְּשֶׁיִּשְׁמַע כִּי מָחָר יַמְטִיר ה׳ בָּרָד בַּשָּׂדֶה יִירָא וְיַכְנִיס עֲבָדָיו וּמִקְנֵהוּ, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלֹּא בָּאוּ הַדְּבָרִים אֶלָּא לְמִי שֶׁאֵינוֹ יְרֵא דְּבַר ה׳. וּכְפִי זֶה יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ וְעַתָּה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פכ״א; מדרש תהילים ק,ב) אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהֵם אֵינָם שָׂמִים עַל לֵב דְּבַר ה׳, לָזֶה אָמַר לָהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְיָשִׂימוּ עַל לֵב דְּבַר ה׳ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה, וְיַכְנִיסוּ מִן הַשָּׂדֶה וְגוֹ׳. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הָרְשָׁעִים לֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְלֹא שָׂמוּ לִבָּם וְגוֹ׳, וּבָעֲרָה בָּם אֵשׁ ה׳.
שמות ט:ל · פירוש א
וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃
וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְגוֹ׳. הִזְכִּיר הָעֲבָדִים, לֶהֱיוֹת שֶׁרָאָה כִּי לֹא שָׂמוּ לִבָּם אֶל דְּבַר ה׳ וְהִנִּיחוּ עַבְדֵיהֶם וּמִקְנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה שִׁתְּפָם יַחַד. וְאִם תֹּאמַר מִי גִּלָּה לְמֹשֶׁה שֶׁאַחַר מַכַּת הַבָּרָד עוֹדָם בְּמִרְדָּם וְלֹא נִכְנְעוּ, וַהֲלֹא הִצְדִּיקוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין אַחַר כָּךְ וְאָמְרוּ ״ה׳ הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים״? כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ שֶׁהַשֵּׁם הִשְׂכִּילוֹ כִּי יָבִיא מַכַּת בְּכוֹרוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים, גַּם כְּפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות ז:ד) ״וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה״ שֶׁיַּגִּיעַ עֵת שֶׁלֹּא יִרְצֶה עוֹד לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ הַשְּׁלִיחוּת מֵהֶם, אִם כֵּן מִזֶּה יָדַע מֹשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁיֶּחְדְּלוּ הַמָּטָר וְגוֹ׳ לֹא יְשַׁלְּחוּ אֶת הָעָם וְאָמַר לָהֶם ״יָדַעְתִּי״ וְגוֹ׳. עוֹד יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ כִּי יֶשְׁנוֹ לְטַעַם שֶׁמִּמֶּנּוּ אָמַר ״טֶרֶם תִּירְאוּן״.
שמות ט:ל · פירוש ב
וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃
יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן. פֵּרוּשׁ, יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי קוֹדֶם שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַמַּכָּה אַתֶּם יְרֵאִים אֶת ה׳ וְאוֹמְרִים ״ה׳ הַצַּדִּיק״ וְגוֹ׳, אֲבָל אַחַר כְּלוֹת הַמַּכָּה וְתִרְאוּ הַרְוָחָה תּוֹסִיפוּ לִמְרוֹד כְּבַתְּחִלָּה, וּכְבָר נָהַגְתָּ כֵּן עִמִּי שֶׁתַּסְכִּים עַל שִׁלּוּחַ הָעָם קוֹדֶם כְּלוֹת הַמַּכָּה וְאַחַר כְּלוֹת תַּכְבִּיד לִבְּךָ.
שמות ט:ל · פירוש ג
וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעוֹ כִּי יוֹדֵעַ הוּא כִּי דִּבְרֵיהֶם לֹא עָרְמָה וְתַחְבּוּלָה כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצֶּה מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, אֶלָּא מִלִּבָּם פָּחַד וְרָהַב לְבָבָם מֵה׳ אֱלֹהִים, וְיֵשׁ בָּזֶה הוֹדָעָה לָהֶם כִּי יוֹדֵעַ הוּא מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְדָבָר זֶה יַשִּׂיגֵהוּ פַּרְעֹה בְּעַצְמוֹ כִּי צֶדֶק בִּימִין מֹשֶׁה. גַּם הוֹדִיעוֹ בָּזֶה כִּי יוֹדֵעַ הוּא כִּי אֵין זֶה אֶלָּא טֶרֶם כְּלוֹת הַמַּכָּה לֹא אַחֲרֵי כֵן כְּשֶׁיִּרְאֶה הַרְוָחָה יִמְרֹד, וְגַם זֶה יֵדָעֵהוּ לְבַסּוֹף שֶׁהֲגַם שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ וְלִשְׁלֹחַ יִשְׂרָאֵל לֹא יִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ, וְהָבֵן:
שמות ט:לד · פירוש א
וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּֽי־חָדַ֨ל הַמָּטָ֧ר וְהַבָּרָ֛ד וְהַקֹּלֹ֖ת וַיֹּ֣סֶף לַחֲטֹ֑א וַיַּכְבֵּ֥ד לִבּ֖וֹ ה֥וּא וַעֲבָדָֽיו׃
וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא עָמַד בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁאָמַר ״ה׳ הַצַּדִּיק״ וְגוֹ׳ אֲפִלּוּ זְמַן מוּעָט, אֶלָּא תֵּכֶף וּמִיָּד ״וַיּוֹסֶף לַחֲטֹא״. פֵּרוּשׁ, הוֹסִיף עַל הַקּוֹדֵם, כִּי אִלּוּ לֹא הָיָה אֶלָּא שִׁעוּר הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְהַחֲזִיק בְּיִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי רְאוֹתוֹ פֶּלֶא הַבָּרָד, אֶלָּא שֶׁהוֹסִיף עַל גֶּדֶר רִשְׁעוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ וְהִכְבִּיד לִבּוֹ וְלֵב עֲבָדָיו.
שמות י:א · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ׃
כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי – פֵּרוּשׁ, מֵעַתָּה תַּשְׂכִּיל לָדַעַת כִּי אֲנִי הוּא שֶׁהִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ, כִּי מִטֶּבַע אָדָם לוּ יִהְיֶה לִבּוֹ קָשֶׁה כָּאֶבֶן יִרְעַד וְיִפְחַד בִּרְאוֹתוֹ מַכַּת הַבָּרָד, וְזֶה הָאִישׁ עוֹדֶנּוּ בְּרִשְׁעוֹ, אֵין זֶה מִמִּדַּת אָדָם אֶלָּא אֱלֹהִים גָּזַר עָלָיו לְהַקְשׁוֹתוֹ. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות ט:לב) ״וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת וְגוֹ׳ כִּי אֲפִילוֹת״ וְגוֹ׳ כִּי ה׳ עָשָׂה פִּלְאֵי פְּלָאִים, וְזֶה הָיָה סִבָּה לְהַכְבִּיד לִבּוֹ, יְדוּיַּק גַּם כֵּן עַל נָכוֹן ״כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי״ בַּעֲשׂוֹת פֶּלֶא זֶה.
שמות י:ז · פירוש ג
וַיֹּאמְרוּ֩ עַבְדֵ֨י פַרְעֹ֜ה אֵלָ֗יו עַד־מָתַי֙ יִהְיֶ֨ה זֶ֥ה לָ֙נוּ֙ לְמוֹקֵ֔שׁ שַׁלַּח֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְיַֽעַבְד֖וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הֲטֶ֣רֶם תֵּדַ֔ע כִּ֥י אָבְדָ֖ה מִצְרָֽיִם׃
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב בַּמֶּה הִסְכִּימָה דַּעְתָּם עַל אֲבֵדַת מִצְרַיִם אַחַר כָּךְ, וְשָׁתְקוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. וּלְהָבִין הָעִנְיָן נַשְׂכִּיל בַּחֲקוֹר בָּעִנְיָן מַה הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו מִתְּחִלַּת הָעִנְיָן, הַאִם יֵשׁ שׁוֹטֶה גָּמוּר בָּעוֹלָם שֶׁיִּסְבּוֹל כָּל הָרָעוֹת וְהַצָּרוֹת הָהֵמָּה וְיַכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנוֹת נְפָשׁוֹת, וְעוֹד לוֹ שֶׁלָּקָה אֱלוֹהוֹ וְסָפוּ מִקְנָיו וְאָבְדוּ צִמְחֵי אֲדָמָה, וְכִמְעַט סָפוּ תַמּוּ, כְּאָמְרוֹ ״הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם״? וּמִן הַסְּתָם לֹא יֵאָמֵן כִּי כָּל כָּךְ טִפֵּשׁ הָיָה, וַהֲגַם כִּי הִקְשָׁה ה׳ אֶת רוּחוֹ, עִם כָּל זֶה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה סְבָרָא שֶׁבָּהּ יִתְגַּלֶּה טִפְּשׁוּתוֹ. וְתִגְדַּל הַקֻּשְׁיָא בִּרְאוֹת כִּי לֹא שָׁאַל ה׳ מִמֶּנּוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם (שמות ג:יח) כִּי ה׳ לֹא אָמַר פְּרָט זֶה אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, עִם כָּל זֶה הֲרֵי בְּכָל שְׁלִיחוּתָיו לֹא אָמַר אֶלָּא (שמות ה:א) ״וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר״, ״וְיַעַבְדֻנִי״ (שמות ה:ג), זֶה יַגִּיד כִּי לֹא לַחֲלוּטִין יְצַו ה׳.
שמות י:כז · פירוש א
וַיְחַזֵּ֥ק יְהֹוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם׃
וַיְחַזֵּק ה׳ וְגוֹ׳ וְלֹא אָבָה וְגוֹ׳. יָעִיד הַכָּתוּב כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ שְׁלִילַת שְׁלִיחוּת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִשְׁאַר בְּדַעְתּוֹ לַחְשֹׁב מַחְשָׁבוֹת אִם יָחוּשׁ לַמַּכּוֹת אוֹ אִם יִסְבֹּל מַכּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, אֶלָּא חָתַם הַדָּבָר יַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי ה׳ הֲגַם שֶׁיֵּהָרֵג.
שמות י:כז · פירוש ב
וַיְחַזֵּ֥ק יְהֹוָ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם׃
אוֹ יִרְצֶה שֶׁנִּתְחַכֵּם לַעֲשׂוֹת אֹפֶן שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עָלָיו עוֹד מַכּוֹת, וּבָזֶה אֵין הֶכְרֵחַ לְשַׁלְּחָם. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר סָמוּךְ לְאָמְרוֹ ״וְלֹא אָבָה״, וַיֹּאמֶר לוֹ פַּרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לְצַד שֶׁהִשְׂכִּיל בְּתֵשַׁע מַכּוֹת שֶׁבָּאוּ עָלָיו, שֶׁכֻּלָּן הָיוּ עַל זֶה הָאֹפֶן: שְׁתַּיִם בְּהַתְרָאָה וְאֶחָד בְּלֹא הַתְרָאָה, לְמַאן דְּאָמַר שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת הָיָה מַתְרֶה עַל כָּל מַכָּה וּמַכָּה, וּלְמַאן דְּאָמַר שָׁבוּעַ אֶחָד, אָמַר מֵעַתָּה בְּמַכָּה זוֹ הַבָּאָה תִּתְחַיֵּב לִהְיוֹת הַהַתְרָאָה, וְאִם אֵין הַתְרָאָה אֵין מַכָּה. לָזֶה נִתְחַכֵּם וְאָמַר ״הִשָּׁמֶר לְךָ אַל תּוֹסֶף רְאוֹת פָּנַי״, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן אֵין הַתְרָאָה, וְכֵיוָן שֶׁאֵין הַתְרָאָה אֵין מַכָּה. וְהִנֵּה לֹא הִקְשָׁה ה׳ אֶת לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן אֶלָּא עַד כְּלוֹת תֵּשַׁע מַכּוֹת וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא מַכַּת בְּכוֹרוֹת. וְלָזֶה אָמַר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אוֹסִיף עוֹד וְגוֹ׳. וּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי מֹשֶׁה כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי אוֹתָם בְּפָרָשַׁת וָאֵרָא בְּפָסוּק (שמות ז:ג) ״וַאֲנִי אַקְשֶׁה וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה״ וְגוֹ׳.
שמות ל:יג · פירוש יב
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ כֹּל הָעֹבֵר וְגוֹ׳ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, כָּאן הוֹדִיעַ סוֹד מַה שֶׁלֹּא חִיְּבָה הַתּוֹרָה לָאָדָם אֶלָּא עַד שֶׁהוּא בֶּן עֶשְׂרִים, שֶׁהוּא לְטַעַם עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְגָדֵר זֶה שֶׁתִּהְיֶה נַפְשׁוֹ שְׁלֵמָה מֵהַשָּׂגַת הַמֻּשְׂכָּל מֵהַהַדְרָגוֹת הָרוּחָנִיִּים הָאֱלֹהִיִּים אֲשֶׁר נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם הוּא וְלַזְּמַן הַנִּזְכָּר תַּשִּׂיג, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (תהלים ב:ז) ״ה׳ אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ״, וְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הַזֹּהַר (משפטים צח.). וְיֵשׁ טַעַם נִכְבָּד לָמָּה לֹא יֵעָנֵשׁ אָדָם עַד גְּבוּל זֶה, כִּי הוּא לְצַד שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלְמָה דַּעְתּוֹ בְּהַכָּרַת הַמֻּשְׂכָּל וּבְהַשְׂכָּלַת הַיְּדִיעָה וּבְתִגְבֹּרֶת הַמַּסְפִּיק לְהַעֲרָכַת מִלְחָמָה לִשְׁבֹּר כֹּחַ הַמֵּסִית וּלְנַצֵּחַ תַּאֲווֹת הַטִּבְעִיּוֹת וּלְהַשְׂכִּיל בִּרְצוֹן הַנֶּפֶשׁ וּלְהַבְחִין אֶת אֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּלִבּוֹ אִם לְאֹשֶׁר, וּבִהְיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים הִנֵּה הוּא שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ לְהַחֲזִיק מָגֵן וְצִנָּה בְּתִגְבֹּרֶת הַשֵּׂכֶל וְהַהַבְחָנָה וְהַבְּחִירָה בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים, וְהָבֵן.
שמות לב:ו · פירוש ג
וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃ {פ}
וְאִם תֹּאמַר לָמָּה לֹא חָשַׁב ה׳ מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִכָּשֵׁלוּ, זוֹ חֲקִירָה כְּלָלִית בְּהַנְהָגוֹת הַבּוֹרֵא עִם בְּרוּאָיו, וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (בראשית ו:ה) קְצָת מֵהַטְּעָמִים הַמֻּשָּׂגִים אֶצְלֵנוּ, וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ אֵין אָנוּ צְרִיכִין לַטְּעָמִים כִּי טַעְמוֹ בְּצִדּוֹ, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מֹשֶׁה אַרְבָּעִים יוֹם לְקַבָּלַת הַלּוּחוֹת וְיֵשׁ טְעָמִים נִסְתָּרוֹת לַה׳ וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ כְּנֶגֶד יְצִירַת הַוָּלָד, גַּם לְהוֹדִיעַ הַדְרָגוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה מִכָּל הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים וְהַלּוּחוֹת בְּרִיאָתָם לְאַרְבָּעִים יוֹם, וּכְמַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי חִיָּיא (שמות רבה מז:ה) עַל מַה שֶׁזָּבַן שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְזֵיתִים כִּי מָכַר דָּבָר הַנִּתָּן לְשִׁשָּׁה וְקָנָה דָּבָר הַנִּתָּן לְאַרְבָּעִים.
שמות לד:ו · פירוש א
וַיַּעֲבֹ֨ר יְהֹוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יְהֹוָ֣ה ׀ יְהֹוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃
ה׳ ה׳ אֵל רַחוּם. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ראש השנה יז:) כִּי שְׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ שֶׁל רַחֲמִים, אַחַת קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא אָדָם וְאַחַת אַחַר שֶׁיֶּחֱטָא. וְהָרֹא״שׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִקְשָׁה: קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא לָמָּה צָרִיךְ רַחֲמִים? וְתֵרֵץ כִּי צָרִיךְ רַחֲמִים לְצַד כִּי ה׳ יוֹדֵעַ שֶׁעָתִיד לַחֲטֹא, אוֹ מְדַבֵּר הַכָּתוּב בְּחוֹשֵׁב בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְאֵלָיו יִקְרָא קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, פֵּרוּשׁ קוֹדֶם שֶׁיַּעֲבֹר. וְאֵין דְּבָרָיו רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים מוּבָנִים לִי, כִּי אִם יָבֹא ה׳ לְהַעֲנִישׁ עַל מַה שֶׁעָתִיד, נֹאמַר לְפָנָיו גַּם כֵּן לָמָּה בָּרָאתָ אוֹתוֹ כֵּיוָן שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֶּחֱטָא, וְיָדִין אוֹתוֹ עַל הֶעָתִיד, כִּי קוֹדֶם לֵידָתוֹ וְקוֹדֶם חֶטְאוֹ יִשְׁוֶה בָּהֶם הַמִּשְׁפָּט וַאֲפִלּוּ סָמוּךְ לְמַעֲשֵׂה הַחֵטְא, וְהָבֵן. וּמַה שֶׁכָּתַב בְּחוֹשֵׁב בַּעֲבוֹדָה זָרָה וַעֲדַיִן לֹא עָשָׂה, קָשֶׁה, כִּי זֶה יִקָּרֵא אַחַר מַעֲשֶׂה, כִּי הֲגַם שֶׁלֹּא עָבַד, חֵטְא הַמַּחֲשָׁבָה נִתְפָּס עָלָיו.
במדבר
במדבר יג:ב · פירוש א
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לְךָ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה לד.): לְדַעְתְּךָ, אֲנִי אֵינִי מְצַוְּךָ וְכוּ׳, וְקָשֶׁה לָמָּה יַסְכִּים ה׳ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ וְיוֹפִיעַ מַאֲמָרוֹ עַל עֲצַת רְשָׁעִים. וּלְהָבִין הָעִנְיָן אָעִיר בַּדָּבָר, מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקֶּרַח הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַנִּסְבֶּבֶת מֵהַמְרַגְּלִים, אִם מִצַּד הַמַּעֲשֶׂה, אֵין בּוֹ רַע, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ (יהושע ב:א) שֶׁכְּמוֹ כֵן שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים וַיְרַגְּלוּ הָאָרֶץ, אִם כֵּן אֵין הַדָּבָר מְכֹעָר מִצַּד עַצְמוֹ, וְאִם מִצַּד הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁנִּבְחֲרוּ עַל פִּי ה׳ הַבּוֹחֵן לְבָבוֹת וּכְלָיוֹת, וְהֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם ״כֻּלָּם אֲנָשִׁים״, שֶׁהֵם צַדִּיקִים:
במדבר יג:ב · פירוש ב
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הַדָּבָר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ילקוט שמעוני תשמ״ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בִּתְחִלָּה נִתְקַבְּצוּ אֵצֶל מֹשֶׁה לִשְׁלוֹחַ הַמְרַגְּלִים וְלֹא רָצָה, וְאָמַר לָהֶם כְּבָר הִבְטִיחָנוּ ה׳, וְאָמְרוּ לוֹ כִּי הָעֲמָמִים יוֹדְעִים בָּנוּ שֶׁאָנוּ בָּאִים לִירַשׁ אוֹתָם וְהֵם מַטְמִינִים אֶת מָמוֹנָם, וּכְשֶׁיַּגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לֹא יִמְצְאוּ כְּלוּם וְנִמְצָא דִּבְרֵי ה׳ בָּטֵל חָס וְשָׁלוֹם, וְאָז ״וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי מֹשֶׁה״ מַה שֶׁאָמְרוּ (דברים א:כב) ״וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ״, פֵּרוּשׁ הַחֲפִירוֹת שֶׁמַּטְמִינִים בָּהֶם מָמוֹנָם וְכוּ׳, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה כָּךְ נִלְכַּד בְּיָדָם, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּה שֶׁדִּקְדְּקוּ בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ ״נִלְכַּד בְּיָדָם״ יוֹרֶה שֶׁבְּמִרְמָה דִּבְּרוּ וּלְכָדוּהוּ בְּעָרְמָה, וְאֵין יָדוּעַ מַה הִיא מִרְמָה שֶׁדִּבְּרוּ בְּפִיהֶם שֶׁבָּהּ נִלְכַּד.
במדבר יג:ב · פירוש ג
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
אָכֵן שְׁנֵי מִינֵי רִגּוּל הֵם: הָאֶחָד הוּא רִגּוּל לָדַעַת דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יַעֲלוּ בָהּ, גַּם לָדַעַת אִם יַטְרִיחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת אוֹ חֵלֶק אֶחָד מֵהֶם, וּכְמַאֲמַר מְרַגְּלֵי הָעַי שֶׁהֵשִׁיבוּ לִיהוֹשֻׁעַ (יהושע ז:ג): ״אַל יַעַל כָּל הָעָם, כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְגוֹ׳, אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם״, וְרִגּוּל זֶה לֹא יְרַגֵּל אֶלָּא אֶת הָעִיר אֲשֶׁר יָבֹאוּ שָׁמָּה, וּכְשֶׁיִּכְבְּשׁוּהָ וְיַסְכִּימוּ לָצוּר עַל עִיר אַחֶרֶת יְרַגְּלוּהָ אַחַת לְאַחַת. וְרִגּוּל שֵׁנִי הוּא רִגּוּל כְּלָלִי, זֶה יוֹרֶה כִּי רוֹצִים לִרְאוֹת וּלְשַׁעֵר אִם יֵשׁ כֹּחַ בָּהֶם לִכְבּוֹשׁ, וְהוּא הָרִגּוּל שֶׁהִסְכִּימוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁלֹחַ לְרַגֵּל הוּא לִכְלָלוּת אֶרֶץ כְּנַעַן כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּמַּעֲשֶׂה, וְזֶה יַגִּיד מִעוּט הָאֱמוּנָה בַּה׳ וּבִקּוּשׁ תּוֹאֲנָה. וְלָזֶה אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא רָצָה מֹשֶׁה עַד שֶׁנִּתְחַכְּמוּ בְּמִרְמָה וַיְדַבְּרוּ לוֹ שֶׁלְּצַד הַטְמָנַת הַמָּמוֹן הֵם שׁוֹלְחִים, וְטַעַם זֶה צוֹדֵק בְּכָל אֶרֶץ כְּנַעַן, וְנִלְכַּד בְּיָדָם וְשָׁלַח מְרַגְּלִים לְתַכְלִית זֶה, כִּי אֵין רַע בַּדָּבָר. כְּמוֹ כֵן יְהוֹשֻׁעַ שָׁלַח מְרַגְּלִים לְסִבָּה הַצְּרִיכָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְאֵין רַע אֶלָּא דַּוְקָא בְּטַעַם רִגּוּל שֶׁהָיָה בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל בִּגְנֵבַת דַּעַת מֹשֶׁה.
במדבר יג:ב · פירוש ד
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
וְלָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר שְׁלַח לְךָ, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁאַתָּה סוֹבֵר הַשְּׁלִיחוּת שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל הַטְמָנַת הַמָּמוֹן, פֵּרוּשׁ, אֲבָל לֹא לְטַעַם שֶׁחוֹשְׁבִים הֵם, וְהֵעִירוּ כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתָם מַחְשְׁבוֹתָיו. וּמֹשֶׁה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הֵבִין הַכַּוָּנָה עַל סֵדֶר וְהֵבִין דֶּרֶךְ אַחֵר כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר. אוֹ נוּכַל לוֹמַר שֶׁהֵבִין אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁה׳ לֹא מְנָעוֹ מִלִּשְׁלֹחַ עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְלֹא נִתְחַכֵּם עַל דְּבַר מֶלֶךְ. וַהֲגַם שֶׁה׳ גִּלָּה לוֹ, ה׳ חָפֵץ לְגַלּוֹת לַעֲבָדָיו הַנִּסְתָּרוֹת, גַּם לָדַעַת טַעַם לְכָל הַיּוֹצֵא מֵהָעִנְיָן. וְאִם תֹּאמַר קֻשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ לָמָּה לֹא מָנַע הַדָּבָר מִהְיוֹת כֵּן, לְצַד שֶׁרָאָה שֶׁזּוּלַת זֶה הָיוּ פּוֹקְרִים יוֹתֵר וְעוֹשִׂים בֶּהָלָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָשׂוּ בַּהֲלִיכַת הַמְרַגְּלִים.
במדבר יג:ב · פירוש ה
שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּמַאֲמַר ״לְךָ״, לְצַד שֶׁהִזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת וְאָמַר ״אֲנָשִׁים״ שֶׁיּוֹרֶה שֶׁהֵם צַדִּיקִים, לָזֶה אָמַר ״לְךָ״ – פֵּרוּשׁ, כָּל עוֹד שֶׁהֵם לְפָנֶיךָ אֶצְלְךָ הֵם צַדִּיקִים, אֲבָל כְּשֶׁיַּחְזְרוּ פְּנֵיהֶם לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת פָּקַע מֵהֶם כְּלִילָא, וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב (במדבר יג:כו) ״וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לה.) מַקִּישׁ הֲלִיכָתָם לְבִיאָתָם וְכוּ׳, וּמִזֶּה הִרְגִּישׁ מֹשֶׁה וְהִתְפַּלֵּל עַל יְהוֹשֻׁעַ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (במדבר רבה טז.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֲבָל מְרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה רְשָׁעִים הָיוּ, דִּכְתִיב ״שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים״, עַד כָּאן. וְאֵין יָדוּעַ כַּוָּנָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִנַּיִן מוֹכִיחִים הַדְּבָרִים מִמַּאֲמַר ״שְׁלַח לְךָ״ שֶׁרְשָׁעִים הָיוּ. אֶלָּא שֶׁדִּיְּקוּ תֵּבַת לְךָ כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּהָ – לְךָ הֵם אֲנָשִׁים אֲבָל בַּשְּׁלִיחוּת כְּשֶׁיַּתְחִילוּ בַּהֲלִיכָה רְשָׁעִים הֵם. עוֹד יֵשׁ לוֹמַר שֶׁפֵּרוּשׁ לְךָ הוּא: לְךָ הֵם צַדִּיקִים אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם רְשָׁעִים. וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה יַסְכִּים ה׳ לִשְׁלֹחַ רְשָׁעִים, וּמַה גַּם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״עַל פִּי ה׳״ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה שם) שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר פְּלוֹנִי לְשֵׁבֶט פְּלוֹנִי, וְאוּלַי כִּי בִּפְרָט זֶה שֶׁל הָרִגּוּל כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁווּ בְּדַעַת אַחַת לְרַגֵּל עַד אֲשֶׁר רִגְּלוּ, וְהוּא לִרְאוֹת אִם יְכוֹלִין לְכָבְשָׁם כְּפִי יְכֹלֶת שֶׁהָיָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְזֶה יַגִּיד מִעוּט הָאֱמוּנָה וְלָזֶה יִקָּרְאוּ רְשָׁעִים.
במדבר יד:ב · פירוש א
וַיִּלֹּ֙נוּ֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כׇּל־הָעֵדָ֗ה לוּ־מַ֙תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־מָֽתְנוּ׃
וַיִּלֹּנוּ וְגוֹ׳ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ כָּל הָעֵדָה. טַעַם כֶּפֶל זִכְרוֹן הַמְּלִינִים, גַּם שִׁנּוּי הַזִּכָּרוֹן, לְצַד שֶׁכְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בִּכְלַל הַמְּלִינִים, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבָּאוּ בְּטַעֲנָה הָיוּ מִפִּי כְּלָלוּת הָעֵדָה הָרְאוּיִים לְדַבֵּר בְּטַעֲנָה עִם מֹשֶׁה. וְאָמְרוּ סֵדֶר בְּחִירַת הָרַע: חֲלוּקָּה רִאשׁוֹנָה ״לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״, וְזֶה נִמְנַע מֵהֶם שֶׁכְּבָר יָצְאוּ, וּבָחֲרוּ בָּרָעָה יוֹתֵר מִמֶּנָּה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְזֶה יֶשְׁנוֹ בַּמְּצִיאוּת כִּי יְמִיתֵם בַּמִּדְבָּר. לָמָּה ה׳ מְבִיאָם לְמַדְרֵגָה רָעָה יוֹתֵר לָמוּת בַּחֶרֶב וְלִשְׁבּוֹת נְשֵׁיהֶם וְגוֹ׳, וְגָמְרוּ אוֹמֶר ״הֲלֹא טוֹב״ – פֵּרוּשׁ, אִם ה׳ לֹא יְמִיתֵם בַּמִּדְבָּר מַסְכִּימִין לָשׁוּב מִצְרַיְמָה, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְמִיתוּם מִצְרַיִם וְתִהְיֶה נַפְשָׁם לָהֶם לְשָׁלָל. וְלֹא פָּחֲדוּ שֶׁיִּגְזֹר ה׳ עֲלֵיהֶם וִימִיתֵם בַּמִּדְבָּר וְלֹא יַגִּיעוּ לְמִצְרַיִם, כִּי זֶה הוּא מְבֻקָּשָׁם כְּאָמְרוֹ ״אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה״ וְגוֹ׳:
במדבר יד:יז · פירוש יא
וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃
עוֹד נִרְאֶה טַעַם שֶׁהִתְפַּלֵּל כָּאן, לְצַד שֶׁהֻבְטַח בַּגּוֹי הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁיִּהְיֶה עָצוּם בְּמַדְרֵגַת הַקְּדֻשָּׁה וְטַהֲרָה שֶׁלֹּא יְנָאֵץ ה׳, לָזֶה הוּא שֶׁהִתְפַּלֵּל ״יִגְדַּל כֹּחַ ה׳״ עַל פְּרָט זֶה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״יִגְדַּל נָא״, פֵּרוּשׁ, שֶׁמָּצִינוּ (ברכות לג:) שֶׁבְּחִירַת מַעֲשֵׂה הַטּוֹב אֵינָהּ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳ אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת דָּבָר זֶה לְהַמְצִיא נֶפֶשׁ נוֹטָה לְמַעֲשֵׂה הַטּוֹב.
במדבר יד:כד · פירוש ב
וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה׃
אָכֵן פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְעַבְדִּי כָלֵב, וְטַעַם שֶׁאֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ עַבְדִּי הוּא עֵקֶב, פֵּרוּשׁ שָׂכָר אֲשֶׁר הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, שֶׁהֲגַם שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ גַּם כֵּן לֹא נִאֵץ ה׳ עִם הַמְּרַגְּלִים, אַף עַל פִּי כֵן זֶה הָיָה לוֹ סִבָּה תְּפִלַּת מֹשֶׁה הִצִּילָתוֹ מִיֵּצֶר הָרָע וּמִכֹּחוֹתָיו שֶׁהֵם הַמְּרַגְּלִים לְבַל יַטְעוּהוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּלֵב שֶׁנִּכְנַס בְּגֶדֶר סַכָּנַת יֵצֶר הָרָע וְחֶבְרָתוֹ הָרְשָׁעָה וַתָּחֶל רוּחַ רָעָה לְפַעֲמוֹ, וְהָרְאָיָה שֶׁהָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרוֹת הָאָבוֹת. וְהוּא אָמְרוֹ רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן וַיְמַלֵּא אַחֲרָי, פֵּרוּשׁ הִשְׁלִים אַחַר רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּדֶרֶךְ זֶה לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם שְׁנֵי יוֹעֲצִין: יוֹעֵץ רָע וְיוֹעֵץ טוֹב לָלֶכֶת אַחֲרֵי ה׳, וְהוּא הִשְׁלִים וּמִלֵּא אַחֲרֵי חֵלֶק ה׳. וְזֶה הוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) מִי שֶׁבָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצּוֹל מִמֶּנָּה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְזֶה אֵינוֹ בִּיהוֹשֻׁעַ כִּי לֹא הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ לְהַטְעוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל כִּי מֹשֶׁה מְנָעוֹ, וְיֵשׁ כֹּחַ בִּתְפִלַּת הַצַּדִּיקִים גַּם לִבְחִינָה זוֹ בְּסוֹד (שמואל ב כ״ג:ג׳) ״צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים״, וְהָבֵן. אֲשֶׁר עַל כֵּן זָכָה כָּלֵב שֶׁיִּקָּרֵא עֶבֶד ה׳ כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
במדבר טז:כב · פירוש ב
וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף׃ {ס}
וְאָמְרוֹ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר, טָעַן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לִפְנֵי הַבּוֹרֵא, כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁכָּל הָרוּחוֹת יְקַבְּלוּ אֱלֹהוּתוֹ עֲלֵיהֶם בְּעוֹדָם בַּבָּשָׂר בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהוּא אָמְרוֹ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, פֵּרוּשׁ, הָרוּחוֹת הוּא לְשׁוֹן מַחְשָׁבָה וְרָצוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יחזקאל כ:לב) ״הָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם״. וְאִם כֵּן, הֲגַם שֶׁהַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְכַלּוֹתָם כְּרֶגַע הוּא מִשְׁפַּט אֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי הַטַּעַם לְמַעְלָה, עִם כָּל זֶה לְפִי הַנִּרְאֶה בַּמַּעֲשֶׂה הוּא שֶׁאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף, שֶׁאֵין כָּל הָעֵדָה בְּחֵטְא זֶה וְאַתָּה מֵמִית כֻּלָּן, וּמֵעַתָּה חָס וְשָׁלוֹם הָרוּחַ תְּמָאֵן בֶּאֱלֹהוּת כָּזֶה.
במדבר כב:יב · פירוש ו
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁיָּדַע ה׳ כִּי בִּלְעָם חָפֵץ רֶשַׁע הוּא וּלְבַסּוֹף יֵלֵךְ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁהִסְכִּים ה׳ וּשְׁלָחוֹ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר הַטַּעַם בִּמְקוֹמוֹ בְּעֶזְרַת ה׳, לָזֶה אָמַר לוֹ ה׳ לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, פֵּרוּשׁ ״עִמָּהֶם״ שֶׁהֶחְלִיט לוֹ הַהֲלִיכָה, וְאִם הָיָה אוֹמֵר לוֹ ״לֹא תֵלֵךְ״ אֵין עוֹד מְצִיאוּת לַחְזֹר וְלוֹמַר לוֹ ״קוּם לֵךְ״.
במדבר כב:טז · פירוש א
וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן־צִפּ֔וֹר אַל־נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי׃
אַל נָא תִמָּנַע וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ שְׁלוּחִים הָרִאשׁוֹנִים כִּי דַּעַת עַצְמוֹ הוּא מְנִיעַת הֲלִיכָתוֹ עִמָּהֶם, לָזֶה אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּתְרַצֶּה בְּשִׁיעוּר כָּבוֹד זֶה וְלֹא יִמָּנַע וְגוֹ׳, וְהוּא לְפִי שֶׁחָסֵר לוֹ יְדִיעַת הַחֲשָׁד שֶׁחֲשָׁדוּהוּ שֶׁהֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְלֹא דִּבְרֵי ה׳, חָשַׁב שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יָחוּשׁ לְדִבְרֵי ה׳ וְיֵלֵךְ בְּלֹא רְצוֹנוֹ, לָזֶה הֵשִׁיב אִם יִתֶּן לִי בָלָק וְגוֹ׳ לֹא אוּכַל, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁאֲנִי אֶתְרַצֶּה לַעֲשׂוֹת כִּי תְּכוּנַת רָשָׁע הָיְתָה לוֹ וְעֶבֶד מוֹרֵד בַּאֲדוֹנוֹ, אֲבָל אֵינוֹ בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן בְּדָבָר זֶה.
במדבר כב:כ · פירוש א
וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַ֒יְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃
אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן סָפֵק, הֲמִמֶּנּוּ יִפָּלֵא כָּל דָּבָר? עוֹד, לָמָּה הִסְכִּים ה׳ עַל יַד הָרָשָׁע לָלֶכֶת לְקַלֵּל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר בּוֹ ה׳ מִדַּעַת רִאשׁוֹנָה שֶׁעִכֵּב עַל יָדוֹ, מִתְּחִלָּה מַה סָבַר וּלְבַסּוֹף מַה סָבַר?
במדבר כב:כ · פירוש ב
וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַ֒יְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃
וְנִרְאֶה כִּי בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הָיוּ לִפְנֵי ה׳ שְׁנֵי דְּרָכִים, וּבְכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ בּוֹ מֵחוּשׁ בִּלְתִּי הָגוּן. הָאֶחָד, אִם יַסְכִּים ה׳ עַל הֲלִיכָתוֹ יַחְשְׁבוּ הָעַמִּים הָהֵם שֶׁרְשׁוּתוֹ בְּיַד עַצְמוֹ וְלֹא יֵדְעוּ שֶׁשַּׁלְשֶׁלֶת הַכֶּלֶב בְּיַד בְּעָלָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל עֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וַה׳ רָצָה שֶׁיִּוָּדַע לְעֵינֵי הָעַמִּים שֶׁאֵין בִּלְעָם בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לְהָרַע לְמִי שֶׁאֵין ה׳ חָפֵץ בְּרָעָתוֹ. וְאִם לֹא יַנִּיחֵהוּ לָלֶכֶת יִכָּנֵס בְּמֵחוּשׁ אַחֵר, כִּי יֹאמַר בִּלְעָם שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ חָס וְחָלִילָה לְשָׁלְחוֹ וְלָזֶה מוֹנְעוֹ מִלֶּכֶת. אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ וְסִלֵּק שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים בְּדֶרֶךְ נָכוֹן. בִּתְחִלָּה אָמַר אֵלָיו לֹא תֵלֵךְ וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה הֶרְאָה לָעַמִּים כִּי אֵין הַכֶּלֶב רַע בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. גַּם נִתְחַכֵּם ה׳ בָּזֶה לְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר לִשְׁלוּחֵי בָלָק כִּי אֵינוֹ בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. וּמַה שָׂכָר נָתַן לוֹ שֶׁיָּדַע ה׳ אֶת אֲשֶׁר תִּקְרֶאנָה אוֹתוֹ בַּהֲלִיכָה זוֹ, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ תּוֹעֶלֶת, דִּכְתִיב (במדבר כד:יא) ״אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ ה׳ מִכָּבוֹד״, מִלְּבַד זֶה עוֹד לוֹ שֶׁתְּסוֹבְבֵהוּ הֲלִיכָה זוֹ לִנְפֹּל בַּחֶרֶב, דִּכְתִיב (במדבר לא:ח) ״וְאֶת בִּלְעָם וְגוֹ׳ הָרְגוּ בֶּחָרֶב״ כְּשֶׁהָלַךְ לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ עַל עֲצָתוֹ שֶׁנָּתַן לָהֶם בַּהֲלִיכָתוֹ. לָזֶה מְנָעוֹ ה׳ מֵרֶדֶת שַׁחַת בִּשְׂכַר דְּבָרָיו וְאָמַר לוֹ ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה. וְזֶה נוֹסָף עַל גֶּדֶר הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה לוֹ בְּהַדְרָגַת הַשָּׂרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה.
במדבר כב:כ · פירוש ג
וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַ֒יְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃
וּבִשְׁלִיחוּת שְׁנִיָּה שֶׁשָּׁלַח בָּלָק, בָּאנוּ לְתִקּוּן מֵחוּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין ה׳ יָכוֹל חָס וְשָׁלוֹם לְמָנְעוֹ מֵהָרַע לְיִשְׂרָאֵל בַּהֲלִיכָתוֹ, וְתִכָּנֵס טָעוּת זֶה בְּלֵב בִּלְעָם וְיַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת כִּי לֹא יִשְׁלֹט ה׳ בּוֹ שָׁם לְמָנְעוֹ מֵעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ, כִּי כְּבָר נִבְחַן כִּי הוּא עָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם. לָזֶה אָמַר אֵלָיו קוּם לֵךְ אִתָּם וּבְכָל הַמָּקוֹם יָדַי מוֹשְׁלוֹת עָלֶיךָ. וְלֹא אָמַר לוֹ בְּהֶחְלֵט ״קוּם לֵךְ״ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זֶה אִם לִקְרֹא לְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אִם קְרִיאַת הָאֲנָשִׁים יֵשׁ לְךָ בָּהּ הֲנָאָה. כָּאן רְמָזוֹ שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה בַּהֲלִיכָה זוֹ, וְתָלָה לוֹ הַדָּבָר אִם הֲלִיכָה זוֹ לְטוֹבָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בִּקְסָמָיו לָדַעַת תַּכְלִיתוֹ וּמִזֶּה יֵדַע אֶת אֲשֶׁר יִקְרָאֵהוּ וְיֶחְדַּל. וְאֵין כַּוָּנַת מַאֲמַר ״אִם לִקְרֹא״ סָפֵק לְפָנָיו אֶלָּא תְּנַאי הַדָּבָר אִם יֵשׁ לוֹ בּוֹ הֲנָאָה וְכוּ׳. וּבָזֶה הוּסַר הַמֵּחוּשׁ שֶׁיֹּאמַר בִּלְעָם שֶׁה׳ יָרֵא חָס וְשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ לְשָׁלְחוֹ שֶׁהֲרֵי שְׁלָחוֹ, גַּם רְמָזוֹ אוּלַי יֵשֵׁב וְלֹא יִמָּשֵׁךְ מַה שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהָרָעָה לְיִשְׂרָאֵל. גַּם בָּזֶה שִׁלֵּם לוֹ תַּשְׁלוּם שְׂכָרוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ וּמְנָעוֹ מִנְּפוֹל בַּחֶרֶב אִם נַפְשׁוֹ לֹא תֹּאבֶה רָעָה, וְהוּא נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ רָשָׁע וְלֹא שָׁת לִבּוֹ לְמַה שֶׁהֵעִירוֹ ה׳. וְאוּלַי שֶׁלָּזֶה חָרָה אַפּוֹ כְּשֶׁרָאָהוּ ה׳ הוֹלֵךְ וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּמַה שֶׁהֵעִירוֹ, זֶה יַגִּיד שֶׁיִּצְטַדֵּק אֶצְלוֹ בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה, וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת אֶלָּא אִם יַחְשֹׁב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ הַדָּבָר אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לוֹ בִּשְׁבִילוֹ. לָזֶה חָרָה אַפּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹ, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים. וּבְסָמוּךְ יִתְיַשֵּׁב עוֹד טַעַם ״וַיִּחַר אַף״ וְגוֹ׳.
במדבר כב:לח · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־בָּלָ֗ק הִֽנֵּה־בָ֙אתִי֙ אֵלֶ֔יךָ עַתָּ֕ה הֲיָכֹ֥ל אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֧ים אֱלֹהִ֛ים בְּפִ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃
עַתָּה הֲיָכוֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה. דִּקְדֵּק לוֹמַר עַתָּה, פֵּרוּשׁ, אַחַר דִּבּוּר שֵׁנִי שֶׁבָּא אֵלָיו מֵהַמַּלְאָךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱסַר וְכָפַל לוֹ אֲפִלּוּ דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר״. וְכָפַל לוֹמַר הֲיָכוֹל אוּכַל, כָּאן גִּלָּה רִשְׁעָתוֹ שֶׁמְּנִיעָתוֹ הִיא בִּשְׁנֵי דְּרָכִים: אֶחָד מִכֹּחַ הָאַזְהָרָה, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאֵין הַבְּחִירָה בְּיַד עַצְמוֹ בְּדָבָר זֶה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא הָיְתָה לוֹ אֶלָּא הָאַזְהָרָה וְהָיָה בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן, הָיָה עוֹשֶׂה.
במדבר לג:נו · פירוש א
וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ {פ}
כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חָשַׁבְתִּי בְּמִצְוָתִי זוֹ לָכֶם, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם, וְתִשָּׁאֵר מַחְשַׁבְתִּי עוֹמֶדֶת בְּלֹא קִיּוּם וְקִימָה בָּהֶם.
במדבר לו:י · פירוש ב
כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנ֥וֹת צְלׇפְחָֽד׃
וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁה׳ עָשָׂה לָהֶם יִתְרוֹן לִבְנוֹת צְלָפְחָד וּמַעֲלָה וְהִתִּיר לָהֶם לִנָּשֵׂא לְכָל אָדָם וְהוֹצִיאָם מִכְּלַל מִצְוָה הַכְּלָלִית, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁהֲגַם שֶׁה׳ עָשָׂה הַבְּחִירָה בְּיָדָם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא עָשׂוּ אֶלָּא כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כַּמִּצְוָה הַכְּלָלִית כֵּן עָשׂוּ וְלֹא כָּרִשְׁיוֹן שֶׁנָּתַן לָהֶם. וְלָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיַּעֲשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּה״ יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁהַהוֹדָעָה בָּאָה לוֹמַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ, וּמוֹדִיעַ בְּמַאֲמַר ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ כַּסֵּדֶר הָרָגִיל לוֹמַר, אֲבָל מֵאָמְרוֹ בַּתְּחִלָּה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְאַחַר כָּךְ הוֹדָעַת הַמַּעֲשֶׂה, זֶה יַגִּיד כִּי לֹא בָּא לְהוֹדִיעַ הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא לִשְׁלֹל רִשְׁיוֹן הֵפֶךְ מִצְוָה הַכְּלָלִית, וְהָבֵן: