שמות
שמות ז:טז · פירוש ב
וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹא־שָׁמַ֖עְתָּ עַד־כֹּֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ח,א) בְּפָסוּק (יחזקאל כט,ג) ״לִי יְאוֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי״, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ וְהָיָה מַטְעֶה עַמּוֹ לוֹמַר כִּי הוּא מַכְנִיס וְאֵינוֹ מוֹצִיא, וְהָיָה יוֹצֵא בְּהַשְׁכָּמָה דֶּרֶךְ נִסְתָּר מִכָּל חַי וְהָיָה עוֹשֶׂה צְרָכָיו בַּיְאוֹר. לָזֶה בָּאָה הַשְּׁלִיחוּת מֵה׳ לִמְקוֹם גְּנוּבָתוֹ וּמִסְתּוֹרוֹ מִכָּל חַי, וְאָמַר אֵלָיו תְּחִלַּת דְּבָרָיו: ״ה׳ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים הוּא שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ״, פֵּרוּשׁ, הוֹדִיעַנִי מָקוֹם אַתָּה בּוֹ, וַהֲרֵי לְךָ אוֹת כִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ יוֹדֵעַ אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים. גַּם בָּזֶה נִבְאַשׁ כִּי גִּלָּה ה׳ קְלוֹנוֹ לַעֲבָדָיו כִּי כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ וְשֶׁקֶר בִּימִינוֹ וְהִנֵּה הוּא כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל (מלכים א יד,י). וְאָמְרוֹ וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה, פֵּרוּשׁ, מוֹדִיעוֹ כִּי ה׳ יוֹדֵעַ מַחְשָׁבוֹת, וַהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵשִׁיב פַּרְעֹה תְּשׁוּבָה לְמֹשֶׁה עַל הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה״, אַף עַל פִּי כֵן ה׳ יוֹדֵעַ כִּי לֹא שָׁמַע עַד כֹּה.
שמות ז:יז · פירוש א
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַכֶּ֣ה ׀ בַּמַּטֶּ֣ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֗י עַל־הַמַּ֛יִם אֲשֶׁ֥ר בַּיְאֹ֖ר וְנֶהֶפְכ֥וּ לְדָֽם׃
בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה׳. טַעַם שֶׁצִּיֵּן לוֹ יְדִיעַת ה׳ בְּאֶמְצָעוּת מַכָּה זוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ט,ט) כִּי נִילוּס הָיָה לְמִצְרַיִם לֶאֱלוֹהַּ, אֲשֶׁר עַל כֵּן רָשַׁם ה׳ בְּהַכָּאַת הַיְאוֹר לְדָם וְאָמַר ״בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה׳״ כְּשֶׁאֶעֱשֶׂה מִשְׁפָּט כָּתוּב בֵּאלֹהֵיכֶם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲנִי ה׳, כִּי שֵׁם זֶה מִלְּבַד שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״ג רצז,א) שֶׁיִּרְצֶה לוֹמַר הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה, עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי בְּמַאֲמָרוֹ הָיָה כָּל הֹוֶה. וְהִנֵּה כְּשֶׁיַּכֶּה עַבְדּוֹ לַיְאוֹר יֵרָאֶה כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ הוּא שֶׁעָשָׂה הַיְאוֹר, הוּא מְהַוֵּהוּ בְּכָל עֵת לַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ, וְהִנֵּה הוּא עוֹשֶׂה בּוֹ הֲוָיָה אַחֶרֶת וְהוֹפְכוֹ לְדָם.
שמות יב:ג · פירוש ד
דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
וְיִקְחוּ לָהֶם וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה אָמַר ו׳ בִּתְחִלַּת עִנְיָן? וְאוּלַי כִּי רָמַז לַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב ״מִשְׁכוּ וּקְחוּ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טז,ב) ״מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה״ וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה לֹא נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי ה׳, וְהִנֵּה מִדִּבְרֵי מֹשֶׁה נִשְׁמַע כִּי כֵן נֶאֱמַר לוֹ בִּנְבוּאָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְיִקְחוּ״ בְּתוֹסֶפֶת ו׳ רֶמֶז שֶׁקָּדַם דִּבּוּר, וּמַה הוּא ״מִשְׁכוּ״ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה.
שמות יב:ג · פירוש ז
דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ בְּפֶסַח מִצְרַיִם עַל הַטְּמֵאִים וְהָעֲרֵלִים וּבְנֵי הַנֵּכָר שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ מִפֶּסַח. הֵן אֱמֶת כִּי אַזְהָרַת הַטְּמֵאִים, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״ (במדבר יט:ב), יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, אֲבָל הָעֲרֵלִים וּבְנֵי הַנֵּכָר לָמָּה לֹא צִוָּה אוֹתָם ה׳. וְהִנֵּה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּזְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁנֵיהֶם, עַל הַמִּילָה כָּאָמוּר בְּדִבְרֵי קַבָּלָה (יחזקאל טז:ו) ״וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה יט:ו) דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, וְעַל בֶּן נֵכָר דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טז) בְּפָסוּק ״מִשְׁכוּ״ וְגוֹ׳ – מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי שֶׁהִזְהִיר עַל הַדָּבָר כִּי קוֹדֶם מִצְוַת הַפֶּסַח יֵצְאוּ מִכְּלַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְיִכָּנְסוּ בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל. וְכָל זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק לְקוּשְׁיָתֵנוּ כִּי לָמָּה לֹא בָּאוּ הַדְּבָרִים בְּדִבְרֵי ה׳ בְּעִקַּר הַמִּצְוָה.
שמות יב:ג · פירוש י
דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
וּלְפִי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְמוֹז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וְיִקְחוּ, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד מִצְוַת מִילָה וּמִצְוַת מְשִׁיכָתָם מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בֶּן נֵכָר שֶׁצִּוָּה ה׳, הוֹסִיף עוֹד לוֹמַר ״וְיִקְחוּ״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ לָהֶם כָּאן רָמַז שְׁלִילַת בֶּן נֵכָר וְעָרֵל שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לֶאֱכוֹל בְּפֶסַח, כְּמוֹ שֶׁבָּא הַדָּבָר מְבוֹאָר בִּנְבוּאַת ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ (שמות יב:מג).
שמות יב:ו · פירוש א
וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃
וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת. פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ שְׁמִירָה כְּדִין קֳדָשִׁים כֵּיוָן שֶׁקָּרָא עָלָיו שֵׁם פֶּסַח. עוֹד יִרְמוֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (שיר השירים רבה ב,ב) בְּפָסוּק ״גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי״ (דברים ד:לד), שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם סְרוּכִים קְצָת בְּחֻקֵּי עֲבוֹדָה זָרָה מִצַּד הֱיוֹתָם בֵּין הַמִּצְרִיִּים, וְאָמְרוּ עוֹד (שמות רבה טז,ב) שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״מִשְׁכוּ״ שֶׁיִּמְשְׁכוּ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וְהִנֵּה אֵין כַּוָּנָתָם זַ״ל לוֹמַר חָס וְשָׁלוֹם שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם מִבְּלִי יְדִיעָתָם יַעֲשׂוּ חֻקִּים שֶׁל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בִּפְרָטֵי הַמַּלְבּוּשִׁים וְהַמַּאֲכָלִים וּדְבָרִים הָרְגִילִים, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן מִלְּבַד שֶׁצִּוָּה שֶׁיַּעַקְרוּ מֵאוֹתָם פְּרָטִים שֶׁיְּדַמּוּ לָהֶם, נִתְחַכֵּם עוֹד אֵל עֶלְיוֹן לַעֲקוֹר בְּחִינַת הָרַע מֵהֶם וְלַעֲשׂוֹת תִּקּוּן עָוֹן זֶה, וְאָמַר שֶׁיִּקְחוּ הַטָּלֶה, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁבָּהּ הָיָה לְיִשְׂרָאֵל הַמִּכְשׁוֹלוֹת, וְיַעֲשׂוּ בָּהּ מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן, וּבָזֶה יִהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן לִשְׁמִירַת עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, פֵּרוּשׁ, בִּמְקוֹם מִצְוַת שְׁמִירַת עֲבוֹדָה זָרָה כְּשֶׁיִּנְהֲגוּ בּוֹ מִשְׁפָּט כָּתוּב, וְהָבֵן.
שמות יח:א · פירוש ב
וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
וְאוּלַי כִּי יְכַוֵּן שֶׁבַח הָאִישׁ בְּאָמְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הָרְמוּזוֹת בְּכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁהֵם הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ לְמִדְיָן וְאָדוּק לַעֲבוֹדָה זָרָה, אַף עַל פִּי כֵן עָשָׂה שְׁנֵי דְּבָרִים נֶגְדִּיִּים וְהַפְכִּיִּים לִשְׁנֵי הַפְּרָטִים. כְּנֶגֶד הֱיוֹתוֹ גָּדוֹל אָמַר חֹתֵן מֹשֶׁה, שֶׁנִּתְחַתֵּן לְאָדָם שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לוֹ גְּדֻלָּה עֲדַיִן, וְדָבָר זֶה יַקְפִּידוּ עָלָיו נוֹהֲגֵי שְׂרָרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אֶחָד הַמְיֻחָד לְאֻמָּתוֹ שֶׁיַּקְפִּיד לָתֵת בִּתּוֹ לְאָדָם בְּלֹא שֵׁם. וּכְנֶגֶד הֱיוֹתוֹ אָדוּק לַעֲבוֹדָה זָרָה כַּמַּשְׁמָעוּת הַמּוּבָן מִתֵּבַת כֹּהֵן, אָמַר הַכָּתוּב (שמות יח:יא) מַה שֶׁאָמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן: ״עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה׳ מִכָּל הָאֱלֹהִים״. וְדָבָר זֶה אֵין בּוֹ חִדּוּשׁ וּמַעֲלָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמוֹר כֵּן גּוֹי אֶחָד לְקָבְעוֹ בַּתּוֹרָה, אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת מַה שֶׁקָּדַם לְיַחֲסוֹ בְּשֵׁם ״כֹּהֵן מִדְיָן״, דָּבָר גָּדוֹל הוּא שֶׁכֹּהֵן אֻמָּה אַחַת מֵהֶם וּבָהֶם יָעִיד עַל כִּי הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהֶם.
שמות כ:ג · פירוש א
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
לֹא יִהְיֶה לְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁקָּדַם לְצַוּוֹת עַל אֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא דָּבָר שֶׁעִקָּרוֹ בַּלֵּב, לָזֶה אָמַר כִּי כְּמוֹ כֵן יִצְטָרֵךְ לְהַרְחִיק מִלִּבּוֹ אֱלֹהוּת הַזּוּלַת, הֲגַם שֶׁלֹּא יוֹצִיאֶנּוּ בִּשְׂפָתָיו, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר בְּתֵיבַת לְךָ, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ. וּכְפִי זֶה מָצִינוּ אַזְהָרָה לְמַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) בְּפָסוּק (יחזקאל יד:ה) ״לְמַעַן תְּפֹשׂ״ וְגוֹ׳ שֶׁה׳ מַעֲנִישׁ עַל מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קו:) אֵין עֹנֶשׁ בְּלֹא אַזְהָרָה, הֲרֵי לְךָ אַזְהָרָתוֹ.
שמות כ:ג · פירוש ב
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי כָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם אֵין פְּעֻלַּת הָעוֹבֵד פּוֹעֶלֶת הַדְרָגָה בַּנֶּעֱבָד לַעֲשׂוֹתוֹ אֱלֹהִים, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂנָה פְּעֻלַּת אִישׁ יִשְׂרָאֵל, כִּי נוֹתֵן כֹּחַ גָּדוֹל בִּבְחִינַת הָרַע וְכוֹפֶה חָס וְשָׁלוֹם בְּחִינָה הַמְעֻלָּה לִפְנֵי בְּחִינַת הָרַע רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ הֲוָיָה שֶׁלְּךָ תַּעֲשֶׂנּוּ אֱלֹהִים.
שמות כ:ג · פירוש ג
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
עוֹד יִרְצֶה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הָעוֹבֵד הוּא מַמְצִיא הֲוָיָה אַחַת שֶׁהִיא אֱלֹהִים, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כֵּן קוֹדֶם.
שמות כ:ג · פירוש ד
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי אֵל זָר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא הַשּׁוֹפֵט נְקָמָה מֵעוֹבְדֵהוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיה ב,יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״.
שמות כ:ג · פירוש ה
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
עוֹד יִרְצֶה, כִּי בַּעֲשׂוֹתוֹ אֵל זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵהַנִּמְנָע שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶחָד, וַהֲגַם שֶׁהוּא לֹא יִרְצֶה לַעֲבֹד אֶלָּא לְאֶחָד, יִתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת רַבִּים כִּי אֵין אֶחָד, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יִהְיֶה לְשׁוֹן יָחִיד וְגָמַר אֹמֶר אֱלֹהִים אֲחֵרִים. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר כִּי כְּשֶׁיַּתְחִיל לַעֲבֹד אֶחָד, לְסוֹף יַעֲבֹד רַבִּים. וְצֵא וּלְמַד מִדִּבְרֵי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל (סנהדרין קב:) רִבּוּי הָאֱלוֹהוֹת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים בָּאָרֶץ בַּעֲוֹנוֹת.
שמות כ:ג · פירוש ו
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
וְאָמְרוֹ עַל פָּנַי יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה, כִּי יֵאָמֵן נָבִיא בִּדְבָרָיו אִם יֹאמַר לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה עַל פִּי ה׳, וְדַוְקָא בִּשְׁאָר מִצְווֹת חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה הֲרֵי זֶה נְבִיא שֶׁקֶר וּבֶן מָוֶת הוּא, וְזֶה הוּא אָמְרוֹ עַל פָּנַי פֵּרוּשׁ בְּכָל פְּרָטֵי הַזְּמַנִּים, כִּי כְּבָר הִקְדִּים הוֹדָעָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַזְכָּרַת שְׁמוֹ כִּי הוּא הָיָה וְהֹוֶה וְיִהְיֶה בְּאֵין הֶפְסֵק, וּמֵעַתָּה הֲרֵי זֶה הִכְנִיס בִּכְלַל הָאִסּוּר כָּל הַיָּמִים וְהַשָּׁעוֹת וְהָרְגָעִים, שֶׁכֻּלָּם בִּכְלַל אִסּוּר לֹא יִהְיֶה.
שמות כ:ג · פירוש ז
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ עַל פָּנַי – רָמַז לִשְׁלוֹל טַעֲנַת כַּת הַטּוֹעִים שֶׁעוֹשִׂים עֲבוֹדָה זָרָה לְאֶמְצָעִי, לְטַעֲנַת שְׁלִילוּת הִמָּצְאוֹ חַס וְשָׁלוֹם. לָזֶה אָמַר ״עַל פָּנַי״, פֵּרוּשׁ, כָּל הַהוֹוֶה בָּעוֹלָם הוּא עַל פָּנַי, כִּי עֵינֵי ה׳ מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ.
שמות כ:ג · פירוש ח
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לְאַזְהָרָתוֹ, כִּי כְּפִי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי יַרְחִיק הַדָּבָר מִטַּעַם כִּי כָּל עוֹבֵד אֵינוֹ עוֹבֵד אֶלָּא לְאֶחָד מִמְּשַׁמְּשָׁיו יִתְבָּרַךְ, וְאַדְרַבָּה מִגְּדֻלַּת הָעֶבֶד גְּדֻלַּת הָאָדוֹן נוֹדַעַת, וְאִם כֵּן הָעוֹבֵד לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ הֲרֵי זֶה עוֹבֵד עֲבָדָיו וּמְשַׁמְּשָׁיו יִתְבָּרַךְ, וְלָמָּה יַקְפִּיד ה׳ עַל הַדָּבָר? לָזֶה אָמַר עַל פָּנַי, פֵּרוּשׁ, לְסִבָּה שֶׁאֲנִי מִתְכַּעֵס עַל הַדָּבָר שֶׁמְּשִׂימִים אֵל לְלֹא אֵל. וְתֵבַת ״פָּנַי״ לְשׁוֹן כַּעַס, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות לג:יד) ״פָּנַי יֵלֵכוּ״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף ״כִּי אָנֹכִי וְגוֹ׳ אֵל קַנָּא״.
שמות כ:ג · פירוש י
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כח:י) ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״, וּמֵעַתָּה כְּשֶׁעוֹבֵד אֱלֹהִים אֲחֵרִים הִנֵּה הוּא מַשְׁרֶה בְּחִינַת הָרַע עַל הַפָּנִים אֲשֶׁר שָׁם קָנְתָה הַקְּדֻשָּׁה מְקוֹמָהּ.
שמות כ:ד · פירוש ב
לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑͏ַ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃
וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר אִסּוּר מִין עֲבוֹדָה זָרָה חוּץ מֵהַמֻּזְכָּר בַּפָּסוּק ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וְהוּא כִּי יֹאמַר אָדָם, הָאֱמֶת כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים וְכָל זוּלָתוֹ אַיִן, אֲבָל לְצַד עֹצֶם גְּדֻלָּתוֹ תִּתְמַעֵט תְּכוּנַת הָאָדָם וְהַשָּׂגָתוֹ לְדַבֵּר לְפָנָיו וְלִשְׁאֹל פְּרָטֵי שְׁאֵלוֹתָיו, כִּי אֵינוֹ מִמּוּסַר גֶּדֶר הַכָּבוֹד שֶׁתָּבֹא בְּרִיָּה שְׁפֵלָה אֲפֵלָה כָּמוֹנִי וְתִשְׁאַל שְׁאֵלוֹת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְלִפְעָמִים יַרְבֶּה בִּפְרָטֵי צְרָכָיו דַּקִּים וְרַבִּים, וְאֵיךְ יִהְיֶה לוֹ כָּל כָּךְ עַזּוּת פָּנִים לְהַרְבּוֹת לִשְׁאֹל דִּקְדּוּקֵי הַשְּׁאֵלוֹת. אֲשֶׁר עַל כֵּן יִתְיַעֵץ בְּדַעַת יִצְרוֹ שֶׁיִּבְחַר לְדַבֵּר דְּבָרָיו לִפְנֵי אֶחָד מִמְּשַׁמְּשֵׁי עֶלְיוֹן הַמְשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו בַּמָּרוֹם, וְהוּא יַעֲזֹר לוֹ גַּם יִהְיֶה אֶמְצָעִי לְדַבֵּר דְּבָרָיו לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בַּדָּבָר הַגָּדוֹל אִם יִצְטָרֵךְ, וּבְאֶמְצָעוּת כֵּן כַּבֵּד יְכַבֵּד אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַהוּא וִיבָרְכֵהוּ וְיִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו בְּדֶרֶךְ כָּל הַכָּבוֹד וְהַמַּעֲלָה, שֶׁבָּזֶה יִתְרַצֶּה לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת לוֹ צְרָכָיו. וְדַע כִּי טָעוּת זֶה בָּהּ טָעוּ רֹב הָעוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי יוֹדְעִים הֵם שֶׁעוֹבְדִים לְלֹא אֱלוֹהַּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְאֶמְצָעִי וְכוּ׳ כַּנִּזְכָּר. וּבְחִינָה זוֹ לֹא יִקָּרֵא לָהּ שֵׁם אֱלוֹהַּ אֶלָּא פֶּסֶל, כִּי הוּא יוֹדֵעַ כִּי לֹא אֱלוֹהַּ הוּא וְזֶה הוּא פְּסִלוּתוֹ שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ אֱלֹהִי וּפְסֹלֶת הוּא לִפְנֵי הָעִקָּר שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא עוֹלָם. אוֹ קְרָאוֹ פֶּסֶל כִּי הוּא עוֹמֵד לְהִתְפַּסֵּל כְּשֶׁיַּעֲבִירֶנּוּ ה׳ מִמֶּמְשַׁלְתּוֹ עַל יְדֵי סִבָּה אוֹ עַל יְדֵי סִבַּת זֶה הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ שֶׁיְּהֵא גּוֹרֵם לְהִתְפַּסֵּל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (איכה רבתי פ״ב) בְּמַעֲשֵׂה דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁאָמְרוּ ״אָנוּ מַשְׁבִּיעִים לַשָּׂרִים הַמְמֻנִּים״ וְכוּ׳, וַה׳ הֶעֱבִיר מֶמְשֶׁלֶת הַשָּׂרִים, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו מ״ג:כ״ח) ״וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ״. וְצִוָּה ה׳ גַּם עַל בְּחִינָה זוֹ וְאָמַר לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, פֵּרוּשׁ, הֲגַם כִּי לְךָ בְּעַצְמְךָ בְּדַעְתְּךָ שֶׁהוּא פֶּסֶל, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תַּעֲשֵׂהוּ לְךָ.
שמות כ:ד · פירוש ג
לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑͏ַ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃
וְחָזַר וּפֵרַשׁ מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה, וְאָמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְגוֹ׳, וְאָמַר הַטַּעַם לְהָאִסּוּר כִּי אָנֹכִי ה׳ אֵל קַנָּא, פֵּרוּשׁ, מִתְקַנֵּא אֲנִי עַל הַדָּבָר הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ זֶה. וּלְהָבִין תֹּכֶן הַכַּוָּנָה, הִנֵּה מָצִינוּ לַה׳ שֶׁהִזְכִּיר פְּרָט זֶה שֶׁל הַקִּנְאָה בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא (במדבר ה:יד), דִּכְתִיב ״וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״ וְגוֹ׳, הִנֵּה לִפְעָמִים יִתְקַנֵּא אָדָם בְּאִשְׁתּוֹ עַל בְּנוֹ וְעַל עַבְדּוֹ. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת כַּלָּה הֵם, כָּרָמוּז בְּאֹרֶךְ בְּסֵפֶר קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שִׁיר הַשִּׁירִים. וּמֵעַתָּה כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים לָהֶם בְּעָלִים, הֲגַם שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ וְלֹא יַכְחִידוּ בַּבּוֹרֵא כִּי הוּא אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, הַשֵּׂכֶל יְחַיֵּב כִּי יִתְקַנֵּא הַבַּעַל. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה אֵשֶׁת מֶלֶךְ כִּי תֹּאהַב עֶבֶד מֶלֶךְ אוֹ בְּנוֹ לְהָכִין דִּקְדּוּקֵי פְּרָטִים הַצְּרִיכָה לָהֶם וּתְחַבְּקֵהוּ וּתְנַשְּׁקֵהוּ, הַאִם לֹא יִתְקַנֵּא הַמֶּלֶךְ לְדָקְרָהּ בַּחֶרֶב? כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. וְהַמַּבְחִין אֹפֶן דְּבֵקוּת נֶפֶשׁ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם הַבּוֹרֵא בַּחֲפִיצָה בַּחֲשִׁיקָה בִּדְבִיקָה בְּאַהֲבָה רַבָּה יַשִּׂיג הִתְבּוֹנְנוּת הַמֻּשְׂכָּל. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כִּי אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אֱלֹהֶיךָ״ לִרְמֹז הָאָמוּר, וְהוּא סוֹד הַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְיִחוּד שְׁמוֹ, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי אָמַר הַכָּתוּב (דברים ד:יט) ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳״ וְגוֹ׳ לְכָל הָעַמִּים, כִּי הָעַמִּים שָׂרֵיהֶם שָׂרֵי מַעְלָה וְהֵם הַמּוֹשְׁלִים בָּהֶם, לֹא כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא שָׂרֵינוּ הוּא אֱלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ הוּא.
שמות כ:ד · פירוש ד
לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑͏ַ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז אָמְרוֹ לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִפְסוֹל אֶת עַצְמוֹ, כִּי בַּחֲטֹא הָאָדָם בַּעֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מִטִּבְעוֹ נִפְסָל וְיוּסַר צֶלֶם אֱלֹהִי, דִּכְתִיב (תהלים לט:ז) ״אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ״, וְלֹא יֵרָאוּ פָנָיו לְמַעְלָה, וְנִכְנָס בְּגֶדֶר אִיסּוּר לִבְנֵי אֵל חַי לְבַל יִסְתַּכְּלוּ בְּפָנָיו, כְּמַאֲמַר הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (מלכים ב ג:יד) ״לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט״ וְגוֹ׳.
שמות כ:י · פירוש ב
וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָ֣͏ֽ־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת קיח:) כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כֶּאֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה׳ בָּזֶה נַעֲשָׂה הוּא אֱלֹהֶיךָ וְלֹא זוּלָתוֹ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּמְחַל לוֹ מַה שֶׁקִּבֵּל לֶאֱלוֹהַּ זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
שמות כ:כ · פירוש ב
לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃
אָכֵן יְכַוֵּן ה׳ לְצַוּוֹת עַל שְׁנֵי מִינֵי עֲבוֹדוֹת אֵל אַחֵר: הָאֶחָד הוּא הָעוֹבֵד בֶּאֱמוּנַת לִבּוֹ כִּי מַאֲמִין בָּהּ וְכוֹסֵף לְעָבְדָהּ, וּכְנֶגְדָּהּ אָמַר לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף, פֵּרוּשׁ אֱלֹהֵי בְּכוֹסֶף, וְזֶה יוֹרֶה עַל הָעוֹבֵד מֵאֱמוּנַת לִבּוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אִתִּי כִּי הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בִּרְצוֹן נַפְשׁוֹ הוּא מַמְשִׁיךְ בְּשֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹ בְּחִינַת הָרַע שֶׁבְּשֹׁרֶשׁ הֶעָוֹן הַהוּא, וְהוּא סוֹד (איכה רבה א,לא) נָחָשׁ הַמְקַנֵּן בְּמִגְדָּל, כִּי כְּבָר הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, דִּכְתִיב (דברים לב:ט) ״חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, וּבְעָבְדוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה בֶּאֱמוּנַת נַפְשׁוֹ נוֹתֵן מָקוֹם לְס״מ לִיכָּנֵס בִּמְקוֹם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ הַהִיא שֶׁהוּא מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה, וְהוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי ל:כב) ״תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ״, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי, וְאָמַר אֱלֹהֵי כֶסֶף פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן כּוֹסֶף שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ מִכָּסְפוֹ בּוֹ, רַחֲמָנָא לִצְלָן.
שמות כ:כ · פירוש ג
לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃
וְהַשֵּׁנִי, הַיּוֹדֵעַ בְּלִבּוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי הַכֹּל הוּא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם, אֲבָל עוֹבְדָהּ לְסִבַּת הֲנָאָה לַהֲנָאַת הַמּוֹעִיל, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מָמוֹן עַל מְנָת לְעָבְדָהּ, וְיֹאמַר הָאָדָם בְּלִבּוֹ ״רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי״ וּבְלִבִּי אֲנִי מְחָרֵף וּמְגַדֵּף בַּעֲבוֹדָה זָרָה זוֹ וְאֵין מַעֲשַׂי אֶלָּא לְתַכְלִית הָרֶוַח, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֵין לִבּוֹ וְנַפְשׁוֹ מַאֲמִינִים בָּהּ דָּבָר אֶלָּא לְצַד שֶׁזֶּה אָהַב הַזָּהָב וּבִשְׁבִיל הֲנָאַת זְהָבוֹ הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תַעֲשׂוּ.
שמות כ:כ · פירוש ד
לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃
וְגִלָּה שֶׁחֵטְא זֶה הוּא דַּוְקָא בִּבְחִינַת הָאָדָם שֶׁהוּא פּוֹגֵם עַצְמוֹ וּמְמַעֵט דְּיוֹקָנוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לָכֶם לְצַד שֶׁלֹּא חָטָא אֶלָּא בְּמַעֲשֶׂה וְהַמַּחְשָׁבָה מְנַגֶּדֶת כַּגָּלוּי לִפְנֵי יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, לָזֶה לֹא יַעֲשֶׂה הַחֵטְא סִבָּה שֶׁתַּכְנִיעַ בְּחִינַת הָרַע אֶת בְּחִינַת הַטּוֹב כְּמַעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן.
שמות כג:יג · פירוש ב
וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־פִּֽיךָ׃
וְשֵׁם אֱלֹהִים וְגוֹ׳. בָּא לוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמִירַת כָּל הַמִּצְווֹת תּוֹעִיל לְכָל אָדָם לְמִנְיַן אֵבָרָיו וְשס״ה גִּידָיו, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ שְׁמִירָה לִכְלָלוּת הָאָדָם בִּכְפִירַת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה, וְיַחְזִיק בְּשׁוֹמֵר וְעוֹשֶׂה כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ עֲשׂוֹת, וְיִהְיוּ נִשְׁמָרִים בְּאֶמְצָעוּת כְּפִירַת עֲבוֹדָה זָרָה כָּל אֵיבָרָיו וְגִידָיו, הֲגַם שֶׁלֹּא עָשָׂה הַמִּצְוָה הַהִיא וְלֹא בָּאָה לְיָדוֹ הָעֲבֵרָה וְנִשְׁמַר מִמֶּנָּה. וְדַוְקָא מִן הַסְּתָם, אֲבָל אִם מְבַטֵּל לְהֶדְיָא קְצָת מֵהַמִּצְווֹת – לֹא יִהְיֶה נִשְׁמָר בְּאוֹתוֹ אֵבָר הַמְכֻוָּן לְאוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁמְּבַטֵּל לְצַד כְּפִירָתוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה.
שמות כג:כד · פירוש א
לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תׇֽעׇבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃
לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְצַוּוֹת לָזֶה אַחַר שֶׁהִזְהִיר כַּמָּה אַזְהָרוֹת עַל כִּעוּר זֶה וְעַל הַדּוֹמֶה לוֹ, וּמַה גַּם שֶׁבְּסָמוּךְ לְמַעְלָה הִזְהִיר אֲפִלּוּ עַל בַּל יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָיו, וְלֹא לִגְרֹם שֶׁיִּזְכְּרוּ שְׁמָם הַזּוּלַת, דִּכְתִיב (שמות כג:יג) ״וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ״, אִם כֵּן מַה מָקוֹם לְהַזְהִיר עוֹד עַל הָעֲבוֹדָה. וְרַמְבַּ״ן יִשֵּׁב כִּי לֶהֱיוֹתָהּ חֲמוּרָה יַרְבֶּה בָּהּ הָאַזְהָרוֹת, וּמִן הַתֵּימַה הוּא שֶׁאַחַר שֶׁהִשְׁוָה אוֹתָהּ לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כָּאָמוּר לְמַעְלָה בֵּין לְעִנְיַן עֹנֶשׁ בֵּין לְעִנְיַן שָׂכָר, הִנֵּה הָעוֹבְדָהּ עוֹבֵר עַל תַּרְיַ״ג אַזְהָרוֹת, וּמַה גַּם שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁנֵי לָאוִין וְיוֹתֵר, וּמִצְוָה זוֹ שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל.
שמות כג:כד · פירוש ב
לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תׇֽעׇבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי טַעַם הַכָּתוּב הוּא לְשָׁלֹשׁ סִבּוֹת: הָאֶחָד, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא יִדְמֶה לְהָאֻמּוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם, לָזֶה אִם לֹא הָיָה מַקְדִּים לוֹמַר ״לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה וְלֹא תָעָבְדֵם״ לֹא יַעֲלֶה עַל דַּעַת אֱנוֹשׁ לוֹמַר שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר עַל מַעֲשֵׂה חוֹל שֶׁאֵין בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָסוּר, וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא עַל מַעֲשֵׂה אִסּוּר שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה. אַךְ אַחַר שֶׁאָמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה וְלֹא תָעָבְדֵם, בָּזֶה גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי מַה שֶׁאָמַר לֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם הוּא אֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִכָּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא שֶׁלֹּא יִדְמֶה לָהֶם לֹא בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְלֹא בְּתִגְלַחְתָּם כְּלָל, וְכָאן נִכְלָל כָּל שֶׁהוּא מְיֻחָד לְמַעֲשֵׂה הַגּוֹיִם כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סז,א). וְהַשֵּׁנִי, לְהוֹדִיעֵנוּ בָּא כִּי כָל מַעֲשֵׂיהֶם יֵשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי ה׳ יוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם וִיסוֹד כָּל דָּבָר, וְאִם כֵּן כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה גּוֹיִם הֲרֵי זֶה טוֹעֵם מֵעֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה. וְהַשְּׁלִישִׁי, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה לְצַוּוֹת עַל הֲרִיסָתָם וְשִׁבְרוֹנָם, לָזֶה קָדַם לוֹמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁאִם לֹא הָרַס וְלֹא שִׁבֵּר הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי ה׳ תּוֹפֵס עַל הַמַּחְשָׁבָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּצְרִיכִין הֶכֵּר לִשְׁלִילַת מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה מִלִּבָּם, וְאֵין הֶכֵּר אֶלָּא בְּשַׁבֵּר מַצֵּבוֹתֵיהֶם, וְאִם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן הֲרֵי הֵם כְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְזֶה לְךָ הָאוֹת. וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה וְלֹא תָעָבְדֵם וְגוֹ׳ כִּי הָרֵס, לוֹמַר שֶׁבְּהֶעְדֵּר הָרֵס הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל לֹא תָעָבְדֵם. וְתִמְצָא שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עָשׂוּ כֵן בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ (שופטים ב,ב).
שמות כג:כה · פירוש א
וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ וְאֶת־מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה׳. אוּלַי שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה (שמות כג:כד), כִּי כְּשֶׁיְּשַׁבֵּר כֹּחַ הָעֲבוֹדָה זָרָה וְיַהֲרֹס מִבְצָרֶיהָ, בָּזֶה עוֹבֵד אֶת ה׳ וְיַשְׁפִּיעַ לוֹ טוֹבָה וִיבָרֵךְ לַחְמוֹ.
שמות כג:לב · פירוש א
לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
לֹא תִכְרֹת וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אִם כְּבָר צִוָּה שֶׁיַּהַרְסוּ וִישַׁבְּרוּ אוֹתָם, מַה מָקוֹם לְצַוּוֹת עַל כְּרִיתַת בְּרִית עִמָּהֶם? וְעוֹד, אֵיךְ יֻצְדַּק לִכְרוֹת בְּרִית לֵאלֹהֵיהֶן? וְאִם עַל עֲבוֹדַת עֲבוֹדָה זָרָה הוּא אוֹמֵר, מַאי אִירְיָא בִּכְרִיתַת בְּרִית?
שמות כג:לב · פירוש ב
לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לוֹמַר שֶׁאֵין אוֹסֵר כְּרִיתַת בְּרִית עִם הָאֻמּוֹת, אֶלָּא כָּל עוֹד שֶׁהֵם וֵאלֹהֵיהֶן עִמָּהֶם, אֲבָל אִם כָּפְרוּ בֵּאלֹהֵיהֶן אֵין אִסּוּר. לָזֶה אָמַר לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיִּהְיוּ לָהֶם אֱלֹהֵיהֶן בְּרִית.
שמות כג:לב · פירוש ג
לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
וְנִתְכַּוֵּן גַּם לוֹמַר כִּי הַכּוֹרֵת בְּרִית לְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּאִלּוּ כָּרַת בְּרִית לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ מִשְּׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, כִּי סוֹפוֹ לִכָּשֵׁל, כַּמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ: ״פֶּן יַחֲטִיאוּ וְגוֹ׳ כִּי תַעֲבֹד״. וְהַשֵּׁנִי, כִּי בְּחִינַת הָעֲבוֹדָה זָרָה תִּתְלַבֵּשׁ בְּעוֹבְדֶיהָ, וּבָזֶה נִמְצָא שֶׁכּוֹרֵת בְּרִית גַּם לֵאלֹהֵיהֶן רַחְמָנָא לִיצְלַן. וְאֵין לוֹמַר כִּי לָזֶה לְבַד נִתְכַּוֵּן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לֹא תִכְרוֹת לָהֶם בְּרִית וְלֵאלֹהֵיהֶן״, וְאָז הָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא אִם כָּרַת לָהֶם בְּרִית מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ וְכוּ׳. אָכֵן מֵאָמְרוֹ הַזְכָּרַת הַבְּרִית אַחַר הַזְכָּרַת אֱלֹהֵיהֶן יַגִּיד גַּם מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, שֶׁלֹּא אָסַר אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁלֹּא קִבֵּל שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל אִם אֵין לוֹ אֱלוֹהַּ מֻתָּר לִכְרוֹת לוֹ בְּרִית כְּמוֹ שֶׁכָּרְתוּ בְּרִית לַגִּבְעוֹנִים. וְטַעַם שֶׁהִקְפִּידוּ יִשְׂרָאֵל אַחַר כָּךְ, לְצַד שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שביעית ו,א) שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ מֵהַמּוֹרְדִים בְּיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלִיחוּת אִגֶּרֶת יְהוֹשֻׁעַ וְנִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״ (דברים כ:טז).
שמות כג:לג · פירוש א
לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ׃ {פ}
פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי. כָּאן גִּלָּה הָאָדוֹן כִּי הַחִסָּרוֹן נוֹגֵעַ לַבּוֹרֵא. וְהַשְׂכָּלַת הַדְּבָרִים הִיא כִּי יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹתָם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, בְּעֵת אֲשֶׁר יַעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה הִנֵּה הֵם גּוֹרְעִים מֵעֵרֶךְ קֹדֶשׁ וְנֶחְסָרִים מִשָּׁרְשָׁם, וְנִמְצָא הַחִסָּרוֹן נוֹגֵעַ לְשֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה.
שמות כג:לג · פירוש ב
לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ׃ {פ}
כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נָתַן טַעַם מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיֵּחָשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל זֶה לְהָמִיר כְּבוֹדָם בְּלֹא יוֹעִיל, לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי הָעֲבוֹדָה זָרָה מַטְעָה אֶת עוֹבְדֶיהָ לִנָּקֵשׁ אַחֲרֶיהָ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה נה,א) שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּגַלָּה מַצְפּוּנוֹת וּמַטְמוֹנוֹת וּמַגֶּדֶת עֲתִידוֹת, וְלָזֶה חָשׁ ה׳ עַל בָּנָיו לְבַל יִנָּקְשׁוּ.
שמות כה:ב · פירוש ח
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ כִּי הַמִּשְׁכָּן הוּא כַּפָּרָה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. עוֹד אָמְרוּ (שמות רבה לג,ח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳, וְכִי יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִין לִבְנוֹת מִשְׁכָּן? אָמַר לוֹ: מֵהַקָּטָן שֶׁבָּהֶם כוּ׳, כִּי הַמָּן הָיָה מוֹרִיד לְיִשְׂרָאֵל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, עַד כָּאן. וְגַם אָמְרוּ (תנחומא) כִּי מִבִּזַּת מִצְרַיִם נָטְלוּ קָטָן שֶׁבְּכֻלָּם מַשָּׂא אַרְבָּעִים חֲמוֹרִים כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְכוּ׳. וְאָמְרוּ (שיר השירים רבה א,יא) עוֹד שֶׁבִּזַּת הַיָּם גְּדוֹלָה מִבִּזַּת מִצְרַיִם, הֲרֵי שֶׁהָיָה לְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׁר מֻפְלָג. וּלְפִי זֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לִשְׁלָשְׁתָּם, כִּי לֹא אָמְרוּ אֵין לוֹקְחִים מֵהַיְּתוֹמִים אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם וְלֹא כַּפָּרָה, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֶחָד מֵהֶם כַּמִּשְׁכָּן – לוֹקְחִים מֵהֶם. וְהַנָּשִׁים גַּם כֵּן בִּמְקוֹם כַּפָּרָה לוֹקְחִים מֵהֶם, וְעוֹד שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְּנוּ דָּבָר גָּדוֹל בְּעֵרֶךְ עָשְׁרָם הַמֻּפְלָג דָּבָר קָטָן יֵחָשֵׁב, וְהַשּׁוֹעַ גַּם כֵּן לְצַד רֹב הָעֹשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה בּוֹ רֹשֶׁם כָּל מַה שֶׁיִּתֵּן לְנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן אֲפִלּוּ יִתֵּן כָּל הַצָּרִיךְ לַמִּשְׁכָּן. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, לוֹמַר שֶׁלֹּא הִתִּיר לָקַחַת מֵהַדְרָגוֹת הַנִּזְכָּרִים ״מֵאֵת כָּל אִישׁ״ וְגוֹ׳ אֶלָּא ״אֶת תְּרוּמָתִי״ שֶׁהִיא תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן לַטְּעָמִים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
שמות כט:י · פירוש א
וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֔ר לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּֽר׃
וְסָמַךְ וְגוֹ׳. וְלֹא אָמַר ״וְסָמְכוּ״, שֶׁאַהֲרֹן יִסְמֹךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ יִסְמְכוּ בָּנָיו. שׁוּב בָּא בְּיָדִי תּוֹסֶפְתָּא בְּפֶרֶק י׳ דִּמְנָחוֹת וְזֶה לְשׁוֹנָם: חֲמִשָּׁה שֶׁהֵבִיאוּ זֶבַח אֶחָד, כֻּלָּן סוֹמְכִין עָלָיו, לֹא כֻּלָּן כְּאֶחָד אֶלָּא כָּל אֶחָד סוֹמֵךְ וּמִסְתַּלֵּק, עַד כָּאן, וּפָסְקוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. וּכְפִי זֶה אָמַר הַכָּתוּב וְסָמַךְ לוֹמַר שֶׁיִּסְמְכוּ אֶחָד אֶחָד וְלֹא יַחַד. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמַּעֲשֶׂה בְּפָרָשַׁת צַו (ויקרא ח:יח). וְאוּלַי כִּי מֵאֶחָד הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי לְצַד שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַחֵטְא שֶׁעָלָיו בָּא הַקָּרְבָּן, כִּי הוּא עָשָׂה הָעֵגֶל וְלֹא בָּנָיו, לָזֶה פֵּרְטוֹ לְהַקְדִּימוֹ לִרְמֹז עַל הַדָּבָר, וְאֵין לְמֵדִין מִמֶּנּוּ לְכָל זֶבַח, לָזֶה כָּפַל וְאָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים וְסָמַךְ לְשׁוֹן יָחִיד, וּמֵעַתָּה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לָמָּה בְּפָרָשַׁת צַו בְּהוֹדָעַת הַמַּעֲשֶׂה לֹא אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד אֶלָּא בָּרִאשׁוֹן, כִּי יַסְפִּיק לַלִּמּוּד שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לוֹ, כִּי לֹא הֻכְפַּל בַּמִּצְוָה אֶלָּא לְהָסִיר הַטָּעוּת, וְהָבֵן:
שמות ל:יב · פירוש ב
כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהֹוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי הַחוֹטֵא גּוֹרֵם בְּחֶטְאוֹ כְּפִיפַת רֹאשׁוֹ, כִּי בְּחִינַת הָרַע מַהוּתָהּ הִיא אֶל אֶרֶץ תַּבִּיט כִּי שְׁפֵלָה הִיא, וּבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הִיא נְשִׂיאַת רֹאשׁ וַהֲרָמַת הַמַּהוּת וְהָאֵיכוּת. וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית כג:יז) ״וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נח:ח) קִימָה הָיְתָה לוֹ. וְהִנֵּה לֶהֱיוֹת שֶׁמִּצְוָה זוֹ בָּאָה אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וּכְמוֹ שֶׁדִּיֵּק הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י) מִכָּאן שֶׁנִּצְטַוָּה לִמְנוֹתָם אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כִּי תִשָּׂא לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית מ:יג) ״יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן מַעֲלָה, שֶׁתִּשָּׂא רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁרֹאשָׁם נָמוּךְ לְצַד חֶסְרוֹנָם בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וְהוּא אָמְרוֹ לִפְקֻדֵיהֶם עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר לא:מט) ״וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סד.) שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהֶם אָדָם שֶׁחָטָא. וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה׳ אֲשֶׁר חָטָא עַל הַנֶּפֶשׁ, בִּפְקֹד אֹתָם פֵּרוּשׁ כְּמַשְׁמָעוֹ.
שמות ל:יג · פירוש ג
זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כׇּל־הָעֹבֵר֙ עַל־הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לַֽיהֹוָֽה׃
וְלָתֵת טַעַם לִשְׁתֵּי הֶעָרוֹת נִתְכַּוֵּן ה׳ וְאָמַר לוֹ זֶה יִתְּנוּ, דַּע כִּי אֵין עִקַּר הָעִנְיָן הוּא הַנִּגְלֶה אֶלָּא הַנִּסְתָּר שֶׁזֶּה בָּא בְּדִמְיוֹנוֹ, וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהִיא בְּחִינַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְסוֹבְבוּ הַפְּרֵדָה, וְהוּא אָמְרוֹ (ישעיהו נ:א) ״וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם״, גַּם אָמְרוֹ (משלי טז:כח) ״וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף״, וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ יְסוֹבְבוּ הַפְרָדַת הַשְּׁכִינָה בְּשָׁרְשֵׁי בְּחִינַת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיִּתְּנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהוּא סִימָן לְמַה שֶׁהִפְרִידוּ הֵם בְּמַעֲשֵׂיהֶם לָשׁוּב לְיַחֲדָם יַחַד, וּלְהַכָּרַת הַדָּבָר הֶרְאָהוּ כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ כִּי שָׁם בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לוֹ זֶה יִתְּנוּ, פֵּרוּשׁ, יַחְזֹר לָתֵת סוֹד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהִפְרִיד וְהוּא זֶה יְסוֹד וְסוֹד הַדָּבָר, וְלָזֶה יְכַוֵּן כָּל נוֹתֵן וְרַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי לְכַוֵּן אֶל הַמְכֻוָּן לְיַחֵד הַנִּפְרָד וְהַנֶּחְלָק, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אֶת תְּרוּמַת ה׳ וְהוּא מַה שֶׁרָמַזְנוּ בְּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כִּי מִתְכַּנֵּית בְּחִינָה זוֹ בְּשֵׁם תְּרוּמַת ה׳.
שמות לב:א · פירוש א
וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם ׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃
וַיַּרְא הָעָם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל, אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פט,א) שֶׁבָּא שָׂטָן וְהֶרְאָה לָהֶם דְּמוּת חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וְכוּ׳ וּדְמוּת מִטָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁמֵּת, לָזֶה אָמַר וַיַּרְא הָעָם עִנְיָנִים הַנִּזְכָּרִים וְהִצְדִּיקוּ הָעִנְיָן מִטַּעַם כִּי בָּא שֵׁשׁ, שֶׁהוּא זְמַן שֶׁהִגְבִּיל לָהֶם, וְזוּלַת זֶה לֹא הָיוּ עוֹשִׂים חֶשְׁבּוֹן מִדִּבְרֵי הַשָּׂטָן הָרַמַּאי.
שמות לב:א · פירוש ב
וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם ׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃
וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ עַל אַהֲרֹן, וְאִם לְדַבֵּר אֵלָיו הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּקָּהֵל הָעָם וַיֹּאמְרוּ אֶל אַהֲרֹן״. אוּלַי יְכַוֵּן לוֹמַר כִּי נִקְהֲלוּ עָלָיו לְהָרְגוֹ, וַיֹּאמְרוּ קוּם וְגוֹ׳ וְאִם לָאו וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סנהדרין ז,א) שֶׁהָרְגוּ לְחוּר, וְזֶה לְךָ הָאוֹת לִדְבָרֵינוּ. וְטַעַם שֶׁלֹּא נִרְמַז בַּתּוֹרָה הֲרִיגַת חוּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר רִשּׁוּמוֹ נִכָּר בַּתּוֹרָה לְדוֹרוֹת עוֹלָם, וְהַשֵּׁם חָס עַל כְּבוֹד עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִכְתַּב מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל אֶלָּא לְטַעַם שֶׁאִם חָטָא צִבּוּר אוֹמְרִים לָהֶם כַּלֵּךְ אֵצֶל צִבּוּר שֶׁנִּתְקַבְּלָה תְּשׁוּבָתָם עַל חֶטְאָם, כָּאָמוּר שָׁם (עבודה זרה ה,א). וְאוּלַי כִּי רָמְזָה הַתּוֹרָה הֲרִיגַת חוּר מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות כד,יד) ״וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם״ וְלֹא הִזְכִּירוֹ בְּפָסוּק זֶה עִם אַהֲרֹן, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי טָרֹף טֹרַף. וּמְפֹרָשׁ הַדָּבָר בְּדִבְרֵי קַבָּלָה דִּכְתִיב (ירמיה ב,לד) ״גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת״ וְגוֹ׳, כָּאָמוּר בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (י,ג). וְנִרְאֶה לָתֵת טַעַם לְמָה שֶׁהֲרָגוּהוּ, וְאוּלַי כִּי כְּשֶׁלֹּא רָצָה לַעֲשׂוֹת, מַעֲשָׂיו מוֹכִיחוֹת כִּי חָפֵץ לִהְיוֹת הוּא אֶמְצָעִי כְּמֹשֶׁה, וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה. לָכֵן הֲרָגוּהוּ שֶׁלֹּא רָצוּ שֶׁיִּהְיֶה אֶמְצָעִי אָדָם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּחִינַת הָרָצוֹן הַטִּבְעִי וְכֹחוֹתָיו נִמְשָׁכִים בָּאַרְצִיּוּת, וְהָבֵן.
שמות לב:א · פירוש ג
וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם ׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃
אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ. דִּקְדֵּק לוֹמַר לְפָנֵינוּ, פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי ה׳ הַמּוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא נֶעְלָם וְגָבוֹהַּ מְאֹד, וְיִקֶר לָהֶם מִקְרֶה רַע בְּאֵין מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם, לָזֶה יַעֲשׂוּ כֹּחַ מִכֹּחוֹת צְבָא הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּהְיֶה לְמַטָּה לִפְנֵיהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא מָרְדוּ בְּסִבָּה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁרָצוּ בְּאֶמְצָעִי. וְאוּלַי שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ עַל אִסּוּר הָאֶמְצָעִי אֶלָּא כָּל עוֹד שֶׁיִּהְיֶה מֹשֶׁה, וְלָזֶה אָמְרוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ וְגוֹ׳. וְאֶפְשָׁר כִּי טַעֲנַת טָעוּת טְרוּפָה בְּפִיהֶם בְּאָמְרָם ״כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲרֵי לְךָ רְאָיָה כִּי צָרִיךְ אֶמְצָעִי, שֶׁלֹּא הוֹצִיאָנוּ ה׳ בְּלֹא אֶמְצָעוּת שָׁלִיחַ, אֱמוֹר מֵעַתָּה כִּי יֵשׁ צֹרֶךְ בְּאֶמְצָעִי. וּמַה שֶׁקְּרָאוּהוּ אֱלֹהִים עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ז:א) ״רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה״, וּדְבָרִים אֵלּוּ טָעוּת גְּדוֹלָה הֵם, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ (שמות כ:ד).
שמות לב:ד · פירוש א
וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל. פֵּרוּשׁ, בַּעֲבוּר שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יָדוֹ, לֹא שֶׁעֲשָׂאוֹ הוּא, דִּכְתִיב (שמות לב:כד) ״וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה״. אוֹ לְצַד שֶׁלָּקַח הַזָּהָב מִיָּדָם לְיָדוֹ, וְלֹא נִתְחַכֵּם שֶׁיַּנִּיחוּ הַזָּהָב בָּאָרֶץ לְבַטֵּל כְּשָׁפֵיהֶם (זוהר ח״ב קצב.), הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב הַמַּעֲשֶׂה.
שמות לב:ד · פירוש ב
וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אֵיךְ יֵאָמֵן הַטִּפְּשׁוּת וְהַבַּעֲרוּת לְדוֹר דֵּעָה, רַבִּים וְנִכְבָּדִים, לוֹמַר לְדוֹמֵם ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ וְגוֹ׳? וְלוּ יִהְיֶה שֶׁדִּבֵּר הָעֵגֶל בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה כִּשּׁוּף כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא), אַף עַל פִּי כֵן זֶה יוֹעִיל לַחְשׁוֹב בּוֹ דָּבָר, אֲבָל לְהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר שֶׁזֶּה הוּא הַמּוֹצִיא – לֹא.
שמות לב:ד · פירוש ג
וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
אָכֵן הַנָּכוֹן הוּא כִּי אַדְרַבָּה בְּדִבְרֵיהֶם אֵלּוּ גִּלּוּ דַּעְתָּם שֶׁאֵינָם מִשְׁתַּחֲוִים וְעוֹשִׂים אֱלוֹהַּ אֶלָּא לְהַמּוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְנִתְכַּוְּנוּ בְּדִבּוּר זֶה לְהָכִין בּוֹ בְּחִינַת הָאֱלֹהוּת שֶׁהוּא הַמּוֹצִיא, וְתִהְיֶה הָעֲבוֹדָה לַחֵלֶק מֵהַכֹּל וַהֲרֵי הֵם כְּעוֹבְדִים לַכֹּל, וְהַחֵלֶק הָיָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְהוּא יַעֲנֶה לְהַנִּקַּח מִמֶּנּוּ. וְלֹא הָיָה בְּעֵינֵיהֶם לְזָרוּת כִּי הֲלֹא יֵשׁ בָּאָדָם חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, אֶלָּא כִּי לְצַד שֶׁהַרְכָּבָתוֹ אֵינָהּ מִמִּין הַמִּתְקַיֵּם הָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים, וְנִתְחַכְּמוּ לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר לְהַמְשִׁיךְ כֹּחַ עֶלְיוֹן בְּדָבָר הַמִּתְקַיֵּם וְיִהְיֶה מָצוּי תָּמִיד לִפְנֵיהֶם, וּלְעוֹלָם לֹא עָקְרוּ ״אָנֹכִי ה׳ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ אֶלָּא אָמְרוּ אֵלֶּה, וְאוּלַי כִּי לָזֶה אָמַר הֶעֱלוּךָ לְשׁוֹן רַבִּים לִרְמֹז לְכֹחַ תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן חָס וְשָׁלוֹם, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה פָּגְמוּ פְּגָמִים רַבִּים וְעָשָׂה ה׳ בָּהֶם שְׁפָטִים. וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (שמות לב:ח) ״סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ״ וְגוֹ׳.
שמות לב:ד · פירוש ד
וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְנִרְאֶה בְּעֵינַי כִּי לֹא כָּל יִשְׂרָאֵל הִסְכִּימוּ עַל הַטָּעוּת, אֶלָּא חֵלֶק מֵהֶם וְחֵלֶק לֹא מִיחוּ, וּשְׁקוּלִים הָיוּ בַּדָּבָר, וְחֵלֶק לֹא הָיָה בָּהֶם כֹּחַ לִמְחוֹת. וְהִנֵּה מִדִּקְדּוּק אָמְרָם אֱלֹהֶיךָ וְלֹא אָמְרוּ חָס וְשָׁלוֹם אֱלֹהֵינוּ וְגוֹ׳ הוֹצִיאָנוּ, זֶה יַגִּיד כִּי קְצָת מֵהֶם אָמְרוּ זֶה לְכֻלָּם, וְיֵשׁ שֶׁהִצְדִּיק וְיֵשׁ שֶׁלֹּא הִצְדִּיק. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה מב,ו) שֶׁעֵרֶב רַב שֶׁעָלוּ עִם יִשְׂרָאֵל הֵם הָעוֹשִׂים, וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הִסְכִּימוּ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, שֶׁאִם הִסְכִּימוּ הֲרֵי גַּם הֵמָּה עָשׂוּ, שֶׁהַמַּחְשָׁבָה פּוֹעֶלֶת בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְגַם לֹא מִיחוּ, וְעַל זֶה נֶעֶנְשׁוּ כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל זוּלַת מְעַטֵּי הַיְּכֹלֶת שֶׁבָּחַן ה׳ לִבָּם שֶׁלֹּא נָטָה אַחַר הָרַע, וְהַמְּפֻרְסָמִים בַּדָּבָר הֵם בְּנֵי לֵוִי. וְהִנֵּה אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה הָעֵגֶל בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁחֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל טָעוּ אַחֲרָיו, דִּכְתִיב (שמות לב,כח) ״וַיִּפֹּל מִן הָעָם כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ״, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל נָפְלוּ, כַּמּוּבָן מֵאָמְרוֹ (שמות לב,כז) ״הִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְגוֹ׳ אֶת קְרֹבוֹ״, אִם כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁחֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה.
שמות לב:ה · פירוש א
וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃
וַיַּרְא אַהֲרֹן. פֵּרוּשׁ, רָאָה דְּבַר פֶּלֶא, כִּי לֹא עָשָׂה דָּבָר אֶלָּא הִשְׁלִיכוֹ בָּאֵשׁ וְיָצָא הָעֵגֶל מֵעַצְמוֹ.
שמות לב:ה · פירוש ב
וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃
וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו. וְלֹא אָמַר ״וַיִּבֶן לְפָנָיו מִזְבֵּחַ״, שֶׁאָז יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁלִּכְבוֹדוֹ עָשָׂה, וְהוּא לֹא עָשָׂה הַמִּזְבֵּחַ לָעֵגֶל אֶלָּא לְפָנָיו עֲשָׂאוֹ וְכַוָּנָתוֹ לַמָּקוֹם. וּלְדִבְרֵי הַזֹּהַר (ח״ב קצג.) יְכֻוַּן גַּם כֵּן עַל נָכוֹן, כִּי עָשָׂה לְבַל יַפְלִיא חוּץ וְהָיָה לוֹ הַמִּזְבֵּחַ לְמַאֲסָר כְּכָל מְחֻיְּבֵי מִיתָה.
שמות לב:ה · פירוש ג
וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃
וְאָמַר חַג לַה׳ מָחָר, נִתְכַּוֵּן לִדְחוֹת הַשָּׁעָה, וְכַוָּנָתוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ בִּדְבָרָיו הָיְתָה לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱמֶת, כִּי שֵׁם זֶה הוּא שֵׁם הַמְיֻחָד, וְיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי לֹא נֶעֶקְרָה מַחֲשַׁבְתָּם וֶאֱמוּנָתָם מֵה׳ אֱמֶת וְאֵלָיו יְכַוְּנוּ, אֶלָּא שֶׁרָצוּ לָקַחַת חֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵיהֶם, אֵין דְּבַר נֶגְדִּיּוּת לְדַעְתָּם בְּדִבְרֵי אַהֲרֹן.
שמות לב:ו · פירוש א
וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃ {פ}
וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה לֹא עָשָׂה ה׳ בָּרוּךְ הוּא הַרְגָּשָׁה בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל תֵּכֶף וּמִיָּד לוֹמַר לְמֹשֶׁה רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, עַד אַחַר שֶׁעָבַר יוֹם הַמַּעֲשֶׂה וּלְמָחֳרָת אַחַר שֶׁהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים? וְעוֹד, שֶׁאִם הָיָה מַקְפִּיד עַל הַדָּבָר תֵּכֶף וּמִיָּד לוֹמַר לְמֹשֶׁה רֵד וְגוֹ׳, לֹא הָיוּ בָּאִים לִידֵי זְבִיחָה לֵאלֹהִים אֲחֵרִים. וְאֵין לוֹמַר שֶׁקּוֹדֶם אָמַר אֵלָיו אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה נִתְעַכֵּב לְהָשִׁיב חֲרוֹן אַף, שֶׁהֲרֵי בְּדִבְרֵי ה׳ נֶאֱמַר ״וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁדְּבָרָיו הָיוּ אַחַר שֶׁזָּבְחוּ לְמָחֳרַת הַמַּעֲשֶׂה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ד,ב) לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְכוּ׳ אֶלָּא שֶׁאִם חָטָא צִבּוּר וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן יֶשְׁנוֹ לְלִמּוּד זֶה גַּם אִם לֹא הָיוּ זוֹבְחִים, שֶׁבְּדִבּוּר רִאשׁוֹן שֶׁאָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ הֲרֵי קִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם לֶאֱלוֹהַּ. וַהֲגַם שֶׁאָמַרְנוּ קְצָת מֵהֶם אָמְרוּ כֵן וְלֹא כֻלָּם, וּלְהָאוֹמְרִים עֵרֶב רַב הֵם אָמְרוּ, עַל כָּל פָּנִים שָׁמְעוּ וְשָׁתְקוּ כֻּלָּם. וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהַמּוּעָטִים הוּא שֶׁלֹּא הִסְכִּימוּ, שֶׁאִם הָיוּ הַמְרֻבִּים הָיוּ עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם וְהוֹרְגִים אֶת הָאוֹמְרִים כֵּן, וְאִם כֵּן הֲרֵי הַמְרֻבִּים מִתְחַיְּבִים מִדִּין עָרֵב.
שמות לב:ז · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
אָכֵן טַעַם דִּבְרֵי ה׳ הוּא כִּי חָס וְשָׁלוֹם לֹא לְדַלְטֵר עַל עוֹשֶׂה עָוֶל בָּא הָאֱלֹהִים, אֶלָּא לְצַדֵּק דִּינוֹ הַצֶּדֶק. וְהוּא כִּי לְצַד שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה רֵד מִגְּדֻלָּתְךָ, הֻצְרַךְ לוֹמַר עַל מָה הֻכָּה בֵּית מְאַהֲבוֹ, מַה פִּשְׁעוֹ כִּי יוֹרִידֶנּוּ אֱלוֹהַּ. וְלָזֶה אָמַר כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, וְחָל עָלָיו לְהוֹדִיעוֹ אֹפֶן הַהַשְׁחָתָה שֶׁעָלֶיהָ נִתְחַיֵּב מֹשֶׁה הַיְרִידָה, וְסִדֵּר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: א׳ עָשׂוּ לָהֶם וְגוֹ׳, ב׳ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ וְגוֹ׳, ג׳ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה וְגוֹ׳, וְהֵם כְּנֶגֶד דִּבּוּר מַחְשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה. וְהִתְחִיל בַּמַּחְשָׁבָה וְאָמַר עָשׂוּ לָהֶם הֲרֵי מַחְשָׁבָה, מֵעֵת שֶׁעֲשָׂאוּהוּ חָשְׁבוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא מַה שֶׁדִּיֵּק בְּאָמְרוֹ לָהֶם. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (שמות כ:ג) ״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ וְגוֹ׳. כְּנֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה אָמַר וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ, אֵין לְךָ מַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִזֶּה. כְּנֶגֶד הַדִּבּוּר אָמַר וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳. וּלְצַד זֶה תָּשַׁשׁ כֹּחַ מֹשֶׁה בְּשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת שֶׁהֵם נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, וְלֹא יוּכַל עֲמוֹד בְּמַדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי קוֹדֶם שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁלֹשָׁה פְּרָטִים עֲדַיִן הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל עֲמוֹד בְּאֶמְצָעוּת בְּחִינָה הַנִּשְׁאֶרֶת בְּלֹא פְּגָם, שֶׁאִם לֹא כֵן וּבְאַחַת אוֹ בִּשְׁתַּיִם מֵהָאָמוּר יֵשׁ טַעַם לְמִשְׁפַּט הַיְּרִידָה, לֹא הָיָה ה׳ מְגַלֶּה לְמֹשֶׁה כָּל הַמַּעֲשִׂים מִשּׁוּם פְּגַם דַּלְטוֹרוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְקֻשְׁיָתֵנוּ לָמָּה לֹא יָרַד מֵעֵת אָמְרָם ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ אוֹ מֵעֵת שֶׁאָמְרוּ לְאַהֲרֹן ״עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים״.
שמות לב:ח · פירוש א
סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (חולין ה.) שֶׁאָמְרוּ הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ סָרוּ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם הֲרֵי כָּל מַה שֶׁצִּוָּה בִּכְלָל.
שמות לב:ח · פירוש ב
סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עוֹד יִרְצֶה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי יִשְׂרָאֵל עוֹדָם בֶּאֱמוּנַת ה׳ הַשְּׁלֵמָה, אֶלָּא חָשְׁבוּ לִהְיוֹת לִפְנֵיהֶם כֹּחַ אֶחָד מֵאֵל עֶלְיוֹן, לָזֶה אָמַר סָרוּ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם, פֵּרוּשׁ, לְבַל עֲשׂוֹת אֶמְצָעִיִּים וְעָשׂוּ דֶּרֶךְ אֶמְצָעִיִּים, וְלָזֶה לֹא אָמַר מָרְדוּ בִּי אוֹ כָּפְרוּ בִּי כִּי עוֹדָם בֶּאֱמוּנָתָם.
שמות לב:ח · פירוש ג
סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עָשׂוּ לָהֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אֲחֵרִים עָשׂוּ לָהֶם הָעֵגֶל, כִּי הֵם נָתְנוּ הַזָּהָב וְיָצָא הָעֵגֶל מֵעַצְמוֹ, וְהוֹדִיעַ ה׳ כִּי לֹא מֵעַצְמוֹ יָצָא כְּמַאֲמַר אַהֲרֹן (שמות לב:כד) ״וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה״, אֶלָּא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה, וְהוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) כִּי יוֹנוֹס וְיִמְבְּרוּס עָשׂוּ וְגוֹ׳:
שמות לב:ח · פירוש ד
סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה [הִפֵּךְ] סֵדֶר הֶעָשׂוּי שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים אֲמִירַת ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ קוֹדֶם הַזְּבִיחָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן אָמְרוּ ״אֵלֶּה״ וְגוֹ׳ וּמִמָּחֳרָת זָבְחוּ וְגוֹ׳. וְהִנֵּה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מב,ו) שֶׁעֵרֶב רַב הֵם הָעוֹשִׂים כָּל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְלֹא יִשְׂרָאֵל, יְסַדֵּר הַכָּתוּב הַדְרָגוֹת הֶעָוֹן בְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא בְּעֵרֶךְ עֵרֶב רַב, וְאָמַר הַדְרָגָה אֶחָד עָשׂוּ לָהֶם, פֵּרוּשׁ, עֵרֶב רַב עָשׂוּ עֵגֶל מַסֵּכָה לְעַצְמָן וְלֹא מִחוּ יִשְׂרָאֵל. עוֹד הִשְׁתַּחֲווּ וְזָבְחוּ עֵרֶב רַב וְלֹא מִחוּ יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ הַדְרָגָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹנָה. וְעוֹד אָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ וְשָׁתְקוּ יִשְׂרָאֵל, וְזוֹ קָשָׁה מִכּוּלָּם.
שמות לב:ח · פירוש ה
סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב, טַעַם שֶׁאִחֵר אָמְרוֹ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״, הֲגַם שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדִּבּוּר וְהוּא מַדְרֵגָה מְמֻצַּעַת בֵּין הַמַּחְשָׁבָה לַמַּעֲשֶׂה, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בִּבְחִינַת דִּבּוּר זֶה הַדְרָגָה גְּדוֹלָה שֶׁקִּבְּלוּהוּ לֶאֱלוֹהַּ לְעוֹלָם בְּאָמְרָם ״אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ״, וְטַעַם זֶה יַגִּיד הַהַתְמָדָה לִבְנֵי בָנִים וְהוּא פְּגָם מֻפְלָא, לָזֶה סִדְּרוֹ בָּאַחֲרוֹנָה כְּדֶרֶךְ ״לֹא זוֹ אַף זוֹ״.
שמות לב:ח · פירוש ו
סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי טַעְמוֹ הוּא, לְפִי מַה שֶׁמַּגִּיד מַשְׁמָעוּת ״אֱלֹהֶיךָ״ לְנֹכֵחַ כִּי לֹא יִשְׂרָאֵל הֵם הַמְּדַבְּרִים, אִם כֵּן הַדְּבָרִים שְׁקוּלִים הֵם, אִם הַשּׁוֹמְעִים מַאֲמַר ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ הִסְכִּימוּ לָזֶה אוֹ לֹא. לָזֶה לֹא אָמַר בַּתְּחִלָּה אֶלָּא ״עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל״, וְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ וְזָבְחוּ לוֹ נִתְגַּלָּה לְמַפְרֵעַ כִּי שָׁמְעוּ וְהִסְכִּימוּ עַל הַדָּבָר, וְלָזֶה אַחַר שֶׁהִזְכִּיר ה׳ ״וַיִּשְׁתַּחֲווּ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ״, אָמַר וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה וְגוֹ׳, לוֹמַר כִּי הַצְדָּקַת הַדָּבָר שֶׁהֵם הִסְכִּימוּ הוּא מִמַּה שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ וְגוֹ׳:
שמות לב:יד · פירוש ג
וַיִּנָּ֖חֶם יְהֹוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא נִחַם אֶלָּא עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֵּר, דְּהַיְנוּ לְכַלּוֹתָם, אֲבָל יֵשׁ עֲדַיִן רָעָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא נִחַם עָלֶיהָ, וְהֵם הַדְּבָרִים הָרָעִים אֲשֶׁר סִבְּבָם הָעֵגֶל כַּיָּדוּעַ.
שמות לב:יד · פירוש ד
וַיִּנָּ֖חֶם יְהֹוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁלֹּא נִחַם אֶלָּא עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְאוֹתָם שֶׁלֹּא חָטְאוּ, שֶׁמִּתְיַחֲסִים בְּשֵׁם עַמּוֹ, אֲבָל אוֹתָם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה בְּעֵדִים אוֹ בְּלֹא עֵדִים, אֶלָּא בַּלֵּב הֶאֱמִינוּ בָּהּ – רָעָתָם עָמְדָה לְעוּמָּתָם: מֵהֶם נָגַף ה׳ וְכוּ׳, וּמֵהֶם הִשְׁקָם מֹשֶׁה, וּמֵהֶם הִכּוּם בְּנֵי לֵוִי.
שמות לב:יז · פירוש ב
וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
וְיִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי תענית פ״ד ה״ה) כִּי הַצַּדִּיקִים יַבְחִינוּ בַּקּוֹל אִם לְצֶדֶק אִם לְהוֹפְכוֹ, וְהַשָּׂגָה זֶה הוּא הַשָּׂגָה אֱלֹהִית אֲשֶׁר הִנְחִיל ה׳ לִגְדוֹלֵי עוֹלָם, וְהוּא מַה שֶׁהֵרִיחַ יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם, פֵּרוּשׁ הֲבָרַת קוֹל שֶׁהָיְתָה נִשְׁמַעַת מִן הַמַּחֲנֶה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׁמַע בּוֹ בְּחִינַת הָרַע, וְהוּא אָמְרוֹ בְּרֵעֹה, וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה אָמַר לוֹ כִּי קוֹל זֶה שֶׁשּׁוֹמֵעַ הוּא קוֹל מִלְחָמָה, וּבְחִינָה זֶה הוּא בְּחִינַת הָרַע שֶׁהִכִּיר בַּקּוֹל, אוֹ רָמַז בְּאָמְרוֹ קוֹל מִלְחָמָה עַל מִלְחֶמֶת הַצַּר שֶׁהוּא סמא״ל הַמָּצוּי תָּמִיד בְּמַעֲרֶכֶת הַמִּלְחָמָה עִם הָאָדָם. וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִתְגַּבְּרוּ עַל יִצְרָם, וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה, פֵּרוּשׁ לֹא בְּחִינַת חוּלְשָׁה לְבַד, אֶלָּא קוֹל עַנּוֹת כִּי שָׁבַר מַטֵּה עֹז תִּפְאָרָה, וְהַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא הֵרֵעוּ מַעֲשֵׂיהֶם בִּפְרָט אֶחָד מִפְּרָטֵי הַתּוֹרָה שֶׁיַּחֲלִישׁ אָדָם וְלֹא יִגְוַע, אֶלָּא עָקְרוּ הַכֹּל, שֶׁשְּׁקוּלָה עֲבוֹדָה זָרָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (חולין ה,א).
שמות לב:יט · פירוש ב
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
כַּאֲשֶׁר קָרַב וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁיַּשְׁמִיעֵנוּ הַכָּתוּב שֶׁנִּזְדַּמֵּן רְאוֹת הָעֵגֶל לִפְנֵי מֹשֶׁה קוֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לַמַּחֲנֶה, וְהַטַּעַם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַלּוּחוֹת כְּתוּבִים לַמַּחֲנֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב וְגוֹ׳ תֵּכֶף וּמִיָּד וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל מְזוּמָּן לְפָנָיו.
שמות לב:יט · פירוש ג
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחוֹלוֹת. אוּלַי כִּי בְּאֶמְצָעוּת הִזְדַּמְּנוּת מֹשֶׁה פָּרְחָה לָהּ בְּחִינַת הַטֻּמְאָה שֶׁהָיְתָה מְדַבֶּרֶת בּוֹ וְאוֹמֶרֶת ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״, גַּם רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁפָּעֲלָה צוּרָתוֹ מִבְּלִי צוֹרֵף וְאוּמָּן תֵּכֶף יָצָא בָּלְעוֹ שֶׁל עֵגֶל מִיִּרְאַת מֹשֶׁה, כִּי הַקְּלִפָּה תַּכִּיר אֲדוֹנָהּ וְתִפְחַד וְתֵרָתַע, וְלָזֶה אָמַר וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחוֹלוֹת, מַקִּישׁ עֵגֶל לִמְחוֹלוֹת מַה מְחוֹלוֹת דּוֹמֵם גַּם עֵגֶל דּוֹמֵם, כִּי עָבְרָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַמַּטְעָה.
שמות לב:יט · פירוש ד
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
אוֹ יֹאמַר בְּדִקְדּוּק אָמְרוֹ אֶת הָעֵגֶל שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיַּרְא הָעֵגֶל״, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁרָאָה הָעֵגֶל וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁבּוֹ, כִּי הַצַּדִּיקִים יַכִּירוּ בְּחִינַת הָרַע, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אָדָם כְּמֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁעָלָה וְדָרַךְ עַל בָּמֳתֵי כָּל הָרוּחוֹת בַּעֲלוֹתוֹ אֶל הָאֱלֹהִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תיקונים קמב) שֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה לָעֵגֶל מִי עֲשָׂאוֹ, וְהֵשִׁיב כִּי עֵרֶב רַב עֲשָׂאוּהוּ, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, וְהַדָּבָר פָּשׁוּט כִּי לֹא יְדַבֵּר הַדּוֹמֵם, וְתִמְצָא שֶׁבַּמְּחוֹלוֹת לֹא אָמַר ״אֶת״ כִּי לֹא הָיָה בָּהֶם רוּחַ הַטֻּמְאָה הַמְּצַפְצֶפֶת כְּמוֹ שֶׁהָיָה בָּעֵגֶל כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הַנִּזְכָּר.
שמות לב:יט · פירוש ז
וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
וְנִרְאֶה כִּי קוֹדֶם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קמו,א), וְלָזֶה עָשָׂה ה׳ לָהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת, חֵירוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת (שמות רבה פמ״א), כִּי כְּלוּם מִיתָה זוֹ לָמָּה לְצַד הַפְרָדַת הַזּוּהֲמָא אִלּוּ כְּבָר פָּסְקָה זוֹהֲמָתָן. וְלָזֶה כְּשֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל הֲרֵי זוּהֲמַת הַחֵטְא דָּבְקָה בָּהֶם, וּמֵעַתָּה צְרִיכִים לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת. הֲגַם שֶׁלֹּא חָזְרָה הַזּוּהֲמָא מַמָּשׁ עַל יְדֵי הָעֵגֶל לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה קוֹדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן שְׁבָרָם, כִּי אֵין דִּין זֶה לָהֶם עוֹד שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי חוֹרִין מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת. וּלְטַעַם זֶה לוּ יְהִי שֶׁנֹּאמַר כִּי מֹשֶׁה מִדַּעַת עַצְמוֹ עָשָׂה מִתְּחִלָּה, אֵין כָּאן קֻשְׁיָא.
שמות לב:כ · פירוש א
וַיִּקַּ֞ח אֶת־הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר־דָּ֑ק וַיִּ֙זֶר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אֲשֶׁר עָשׂוּ״, וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁהָעֵגֶל הָיוּ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: לְצַד רֹאשׁוֹ הָיָה דּוֹמֶה לְעֵגֶל, וּלְצַד זְנָבוֹ הָיָה דּוֹמֶה לַחֲמוֹר, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ב קצב,א). לָזֶה לֹא יַסְפִּיק לוֹמַר ״וַיִּקַּח הָעֵגֶל״ לְבַד, שֶׁאָז יִטְעֶה הַטּוֹעֶה כִּי לֹא שָׂרַף אֶלָּא צַד הָעֵגֶל שֶׁבּוֹ וְלֹא צַד הַחֲמוֹר, לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר עָשׂוּ לְרַבּוֹת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲפִלּוּ חֵלֶק הַחֲמוֹר.
שמות לב:כ · פירוש ג
וַיִּקַּ֞ח אֶת־הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר־דָּ֑ק וַיִּ֙זֶר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
עוֹד אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לִרְמֹז אֶל בְּחִינַת הָרַע שֶׁעָשׂוּ שְׁנֵי הַמְכַשְּׁפִים, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יָצָא הָעֵגֶל וְהָיָה מְדַבֵּר וְאָמַר ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״, שֶׁגַּם אוֹתָהּ לָקַח. כִּי לְצַד בְּחִינַת שְׁלִיטַת הַקְּדֻשָּׁה בַּקְּלִפָּה יֻצְדַּק לוֹמַר לְשׁוֹן לְקִיחָה, שֶׁיִּשְׁלֹט עָלָיו לְבַל יִפְנֶה מִלְּפָנָיו עַד עֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינָיו. וְהִנֵּה לְפָנֶיךָ מַעֲשֵׂה אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה (יומא סט,ב) אֲשֶׁר לָקְחוּ יִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה וְגַם דַּעֲבֵרָה וְרָצוּ לְאַבְּדוֹ. וּמִזֶּה תַּשְׂכִּיל כִּי כְּמוֹ כֵן יִשְׁלֹט מֹשֶׁה בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה לְלָקְחוֹ וּלְבַעֲרוֹ בְּאֵשׁ אוֹכַלְתּוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ, שֶׁיּוֹתֵר יֻצְדַּק לוֹמַר לְשׁוֹן שְׂרֵפָה בִּבְחִינַת רוּחַ רָעָה שֶׁבְּתוֹךְ הָעֵגֶל מִלּוֹמַר כִּפְשַׁט הַכָּתוּב שֶׁהוּא עַל גּוּף הָעֵגֶל שֶׁהוּא הַזָּהָב, כִּי לֹא יִשָּׂרֵף הַזָּהָב בָּאֵשׁ אִם לֹא שֶׁתֹּאמַר מַעֲשֵׂה נִסִּים אוֹ עַל יְדֵי אֶמְצָעִי, אֲבָל בְּחִינַת רוּחַ הָרָעָה שֶׁבּוֹ יוֹתֵר יֻצְדַּק שְׂרֵפָה. וְהוּא סוֹד (ישעיהו יא,ד) ״וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע״.
שמות לב:כא · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃
וְעָנָהוּ אַהֲרֹן אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְּרָע הוּא, פֵּרוּשׁ וַאֲזוֹרָם (וְסוּרָם) מוֹכִיחַ כִּי יָרֵיעוּ וְיַשְׁחִיתוּ. וְעוֹד, וְכִי סוֹבֵר אַתָּה שֶׁעָשִׂיתִי בְּיָדִי הָעֵגֶל? לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא הִשְׁלַכְתִּי הַזָּהָב וְיָצָא מֵעַצְמוֹ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא כי תשא יט) שֶׁעָשׂוּ יוֹנוּס וְיִמְבְּרוּס. וּמֵעַתָּה לוּ יְהִי שֶׁלֹּא הָיָה אֹנֶס בָּעִנְיָן, הֲרֵי לֹא עָבַר עַל הַלָּאו כִּי לֹא עָשָׂה בְּיָדוֹ לֹא צוּרָה וְלֹא דְמוּת.
שמות לב:לא · פירוש ב
וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ (קידושין מ,א) כִּי בַּעֲבוֹדָה זָרָה יֵעָנֵשׁ הָאָדָם גַּם עַל הַמַּחְשָׁבָה לְבַד, וְהוּא אָמְרוֹ כְּנֶגֶד הַמַּחְשָׁבָה חָטָא הָעָם הַזֶּה, וּכְנֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה אָמַר וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם וְגוֹ׳:
שמות לב:לב · פירוש ה
וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
עוֹד יִרְצֶה, כִּי אִם לֹא יִשָּׂא חַטָּאתָם, הִנֵּה גַּם הוּא חָטָא הַרְבֵּה פְּעָמִים לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁאָמַר (שמות ה:כב) ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְאִם כֵּן גַּם חֶטְאוֹ לֹא יִשָּׂא וְצָרִיךְ לִמְחוֹת וְגוֹ׳ חָס וְשָׁלוֹם. וְהֵשִׁיב הַבּוֹרֵא מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי, פֵּרוּשׁ כִּי יִשְׁתַּנֶּה חֶטְאוֹ מֵחֵטְא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכָּפְרוּ בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְחִסְּרוּ הָאֱלֹהוּת כְּפִי מַה שֶׁנִּצְטַוּוּ, כִּי מַעֲשֵׂה הָאֶמְצָעִי יִהְיֶה בְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר עֲקִירַת הַכֹּל, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר חָטָא לִי, מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאָר חֲטָאִים שֶׁיִּמְחוֹל עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה בְּלֹא עֹנֶשׁ.
שמות לב:לה · פירוש ב
וַיִּגֹּ֥ף יְהֹוָ֖ה אֶת־הָעָ֑ם עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת־הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אַהֲרֹֽן׃ {ס}
אוֹ יִרְצֶה לְהוֹצִיא הַלַּעַז מֵעַל אַהֲרֹן, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם שֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן, כִּי מַעֲשֵׂה אַהֲרֹן עֲלֵיהֶם יֵחָשֵׁב, אוֹ לְצַד שֶׁאֲנָסוּהוּ אוֹ לְצַד שֶׁהֵם עָשׂוּ עִקַּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא הַכִּשּׁוּף שֶׁבּוֹ יָצָא מְדַבֵּר.
שמות לד:יא · פירוש א
שְׁמׇ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
שְׁמָר לְךָ. צָרִיךְ לָדַעַת מַה יִשְׁמֹר בָּזֶה, וְאִם יִשְׁמֹר הַדְּבָרִים כְּדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְהִירוֹ עַל מִצְוָה בִּפְרָטוּת מִכָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה, וּפְשִׁיטָא שֶׁלֹּא יִכְבּוֹשׁ הַנֶּאֱמַר לוֹ בִּנְבוּאָה. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁעָבְדוּ יִשְׂרָאֵל אֶת עֲבוֹדָה זָרָה, לָזֶה מִתְחַכֵּם ה׳ לְרַפֵּא שִׁבְרָם בְּמַה שֶׁיְּצוֹרְרוּ אֶת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וִיקַוּוּ לְאַבְּדָם וּלְהַרְחִיקָם בַּל קְרוֹב אֲלֵיהֶם, עַל יְדֵי זֶה יִתְכַּפֵּר עֲוֹנָם וְתִתְרַצֶּה תְּשׁוּבָתָם. וַהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לָאָרֶץ, יוֹעִיל הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן בָּזֶה לְכַפָּרָה עַל הַדָּבָר. וְהוּא אָמְרוֹ שְׁמָר לְךָ, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית לז:יא) ״וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר״, שֶׁיִּהְיוּ מְשַׁמְּרִים מָתַי יָבֹא עֵת לַעֲשׂוֹת כָּל הַכָּתוּב לְהַתְעִיב אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁבּוֹ נִכְשְׁלוּ.
שמות לד:יא · פירוש ב
שְׁמׇ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
אוֹ יֹאמַר, כִּי מִקּוֹדֶם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל לֹא צִוָּה ה׳ כָּל הַהַרְחָקָה מֵהָאוּמּוֹת וְהַתְעָבָתָם, וּלְצַד שֶׁקָּדַם מַעֲשֵׂה הָרַע הוֹסִיף ה׳ לָהֶם מִצְוָה זוֹ כְּדִין הַרְחָקַת הַנִּכְשָׁל בַּעֲבֵרָה שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְדִּיר עַצְמוֹ בְּגָדֵר חָדָשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ שְׁמָר לְךָ, פֵּרוּשׁ, מִצְוָה זוֹ לְמָה שֶׁאֵלֶיךָ בָּאָה לְצַד מַה שֶׁעָשִׂיתָ אֶת הָעֵגֶל.
שמות לד:יא · פירוש ג
שְׁמׇ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
אוֹ אֶפְשָׁר כִּי קוֹדֶם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל לֹא הָיָה ה׳ מְצַוֶּה עַל הַדָּבָר הָאָמוּר בָּעִנְיָן, כִּי תֵּכֶף הָיָה ה׳ גּוֹרֵשׁ מִפְּנֵיהֶם כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְאֵין מָקוֹם לְמִצְוָה, וְלֹא הָיָה בֵּית מֵחוּשׁ לְחַיַּת הָאָרֶץ, אוֹ לְצַד אֵימָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה נִפְסָק מֵהֶם יֵצֶר הָרָע וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תַּעַבְדֵם, אוֹ לְצַד כִּי יִרְבּוּ עַד מְאֹד וּמָלְאוּ הָאָרֶץ. וְאַחַר הָעֵגֶל בָּטַל הָעִנְיָן וְהֻצְרְכוּ לְצַוּוֹת לָזֶה, וְהוּא אָמְרוֹ שְׁמָר לְךָ.
שמות לד:טו · פירוש א
פֶּן־תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ׃
פֶּן תִּכְרֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁבִּשְׁעַת כְּרִיתַת בְּרִית יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם שֶׁבַע מִצְווֹת, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִכְרֹת, וְהַטַּעַם כִּי וְזָנוּ פֵּרוּשׁ, יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, כִּי אֵין אֱמוּנָה בָּהֶם כַּגָּלוּי לְיוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת, וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז ח.) כִּי מִשְּׁעַת קְרִיאָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אָכַל. וְאָמְרוֹ מִזִּבְחוֹ כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה (פ״ד) שֶׁבָּא לֶאֱסֹר שְׁחִיטַת גּוֹי, מִמַּה שֶׁהִזְכִּירָם בְּאִסּוּרֵי גּוֹיִם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּחִינַת הַזְּבִיחָה לְבַד יְתָעֵב ה׳ הֲגַם שֶׁאֵין בָּהּ אֶחָד מִפְּסוּלֵי שְׁחִיטָה:
שמות לד:יח · פירוש א
אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם׃
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר. טַעַם מִצְוָה זוֹ כָּאן לְצִיּוּן כִּי הֵן אֵלֶּה תִּקּוּנֵי הַחֵטְא שֶׁקּוֹדֵם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ב מ.) כִּי הֶחָמֵץ הוּא בְּחִינַת אֵל אַחֵר, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ בְּיֶתֶר שְׂאֵת לִשְׁמוֹר אֶת הַדָּבָר, וְצִוָּה כָּאן עַל כְּלָלוּת הַמּוֹעֲדִים. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֵגֶל (שמות לב:ד) ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ״ וְגוֹ׳, וְכָל הַמּוֹעֲדִים תְּלוּיִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, לָזֶה חָזַר ה׳ עַל הַדְּבָרִים כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם הַפְּרָטִים שֶׁיֵּשׁ נֶגְדִּיּוּת לָהֶם בְּמַשְׁמָעוּת מַאֲמַר הַכְּפִירָה, וְזֶה אֶחָד מִפְּרָטֵי הַתְּשׁוּבָה הַצְּרִיכִין. וְהִזְכִּיר שְׁמִירַת שַׁבָּת לְפִי שֶׁהֵם עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, לָזֶה אָמַר ה׳ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא גַּם כֵּן שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, שֶׁבָּזֶה יְתֻקַּן הַמְּעֻוָּת. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל.
שמות לה:א · פירוש ה
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח,א) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (במדבר טו:כב) ״כִּי תִשְׁגּוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה. וּמֵעַתָּה הִנֵּה צְרִיכִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן כָּל תרי״ג מִצְווֹת אֲשֶׁר פָּגְמוּ בְּכֻלָּן, וְדָבָר זֶה הוּא רָחוֹק מִגֶּדֶר הַהַשָּׂגָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּאָה מִצְוַת ה׳ לָהֶם שֶׁיִּזָּהֲרוּ בְּמִצְוַת שַׁבָּת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פכ״ה) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, וּבָזֶה יְתַקְּנוּ פְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הַתּוֹרָה. וְהוּא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן תִּקּוּן, בָּזֶה יְתֻקְּנוּ פְּגָמֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמָה הֵם הַדְּבָרִים? שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ׳. וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁקָּשֶׁה עוֹד, לָמָּה חָזַר עוֹד לְצַוּוֹת עַל הַשַּׁבָּת אַחַר שֶׁכְּבָר צִוָּה כַּמָּה פְּעָמִים, וְעוֹד לָמָּה צִוָּה עָלָיו סָמוּךְ לְמִצְוַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. וְלִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי יְצַו ה׳ עַל תִּקּוּן הֶעָבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻכְשָׁרִים לִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם, וּבְמִצְוַת שַׁבָּת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה הִיא תַּקָּנַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו נו:ב) ״אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיח,ב) כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ.
שמות לח:כא · פירוש ג
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ אֵלֶּה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כא,ה) אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת וְכוּ׳ עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְתַקֵּן הַחֵטְא בְּדוּגְמָא. וְהִנֵּה יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ וְאָמְרוּ (שמות לב,ד) ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״, לָזֶה בָּאָה אֵלֶּה זֹאת בִּבְחִינַת הַזְּכוּת לְכַפָּרַת עָוֹן זֶה. וְתִמְצָא כִּי אָמְרוּ (שמות רבה) הָעֵדוּת שֶׁעֵדוּת הוּא לָהֶם שֶׁנִּתְכַּפֵּר עֲוֹן הָעֵגֶל. וּכְשֶׁתְּדַקְדֵּק תִּמְצָא כִּי כָּל פְּרָטֵי עֲוֹן הָעֵגֶל בָּא כְּנֶגְדָּן בַּמִּשְׁכָּן: הֵם הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה (שמות לב,א) אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לִפְנֵיהֶם, הִנֵּה הִנָּם הֵכִינוּ מָקוֹם לַה׳ אֱלֹהִים אֱמֶת לִהְיוֹת לִפְנֵיהֶם. הֵם בָּנוּ מִזְבֵּחַ וְהֶעֱלוּ עוֹלוֹת (שם ו), הִנֵּה הִנָּם הֵכִינוּ מִזְבֵּחַ לְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים לַה׳. הֵם נָתְנוּ זְהָבָם, הִנֵּה הִנָּם נָתְנוּ זְהָבָם וְכַסְפָּם וְכָל כְּלֵי חֶמְדָּתָם לַה׳. הֵם פָּרְקוּ נִזְמֵיהֶם, הִנֵּה הִנָּם הֵבִיאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים לֹא נֶזֶם לְבַד אֶלָּא כָּל עֲדָיָם מֵעֲלֵיהֶם וְכָל כְּלֵי חֶמְדָּה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל (שמות לה,כב). הֵם עָשׂוּ מְמוּנִּים עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ, הִנֵּה הִנָּם פָּקְדוּ בְּצַלְאֵל לַעֲשׂוֹת וְכוּ׳. אָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״, הִנֵּה אֵלֶּה פְקוּדֵי לְכַפָּרָה.
שמות לח:כא · פירוש ט
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה נ״א) שֶׁהַמִּשְׁכָּן הָיָה כַּפָּרָה עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. עוֹד אָמְרוּ בְּחוּלִּין (חולין ה.) כִּי שְׁקוּלָה עֲבוֹדָה זָרָה כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֵלֶּה פְקוּדֵי״, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס (ויקרא כ״ז:ל״ד) ״אֵלֶּה הַמִּצְוֹת״ – ״אִלֵּין פִּקּוֹדַיָא״, הַמִּצְוֹת שֶׁתְּלוּיִם בַּמִּשְׁכָּן. מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה כֻּלָּם יֶשְׁנָם בְּמִצְוֹת הַמִּשְׁכָּן, וּבָזֶה יְכַפֵּר הַמִּשְׁכָּן עַל הָעֵגֶל שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִרְמֹז הָעִנְיָן בְּחֶשְׁבּוֹן פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן שֶׁעוֹלֶה תרי״ה וְהֵם תרי״ג מִצְוֹת וּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת, וּמֵעַתָּה אֵלֶּה תִּשְׁכַּחְנָה כִּי נִתְקַן בִּפְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן.
שמות לח:כא · פירוש י
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
וְאָמְרוֹ עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בָּא לִשְׁמוֹר אֶת הַדָּבָר, לְבַל תֹּאמַר כֵּיוָן שֶׁנִּתְכַּפֵּר עֲוֹן הָעֵגֶל אֲשֶׁר הוּא יְסוֹבֵב הֲסָרַת עֲבוֹדָה מֵהַבְּכוֹרוֹת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה י״ב), אִם כֵּן תַּחְזוֹר הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ וְיַעַבְדוּ הַבְּכוֹרוֹת עֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן. לָזֶה אָמַר סָמוּךְ לַדָּבָר עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם פֵּרוּשׁ, עֲבוֹדָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא לַלְוִיִּם, כָּאן כָּלַל כָּל שֵׁבֶט לֵוִי, בֵּין הַכֹּהֲנִים בֵּין הַלְוִיִּם, כִּי גַם הַכֹּהֲנִים יִקָּרְאוּ לְוִיִּם דִּכְתִיב (דברים כז:ט) ״וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם״.
שמות לח:כא · פירוש יא
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
וְאָמְרוֹ בְּיַד אִיתָמָר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא מִבָּעְיָא עֲבוֹדוֹת הַמְּעֻלּוֹת שֶׁל הַכֹּהֲנִים, וְלֹא מִבָּעְיָא עֲבוֹדוֹת הַלְוִיִּם הַמְּעֻלּוֹת שֶׁל בְּנֵי קְהָת וּבְנֵי גֵּרְשׁוֹן, אֶלָּא אֲפִלּוּ עֲבוֹדָה הַקַּלָּה שֶׁל הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר שֶׁהֵם הַקְּרָשִׁים וְהָאֲדָנִים, הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד כִּי לֹא נִמְחַק עֲוֹן הָעֵגֶל מְחָק שֶׁאֵין רִשּׁוּמוֹ נִכָּר, וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן (שמות לב:לד) ״וּבְיוֹם פָּקְדִי״ וְגוֹ׳:
שמות לט:לב · פירוש ח
וַתֵּ֕כֶל כׇּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ {פ}
אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ. טַעַם אָמְרוֹ עָשׂוּ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וַיַּעֲשׂוּ״, אוּלַי כִּי הֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב שֶׁקִּיְּמוּ כָּל מַה שֶׁצִּוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה בַּתּוֹרָה, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל וְגוֹ׳ הָאָמוּר בָּעִנְיָן, וּבָזֶה הֶעֱרִיכָם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כְּכָל הַתּוֹרָה כֵּן עָשׂוּ, וּבָזֶה נִשְׂרַף וְנִפְזַר אֶפְרוֹ שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל.
שמות לט:מב · פירוש א
כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֤ן עָשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת כׇּל־הָעֲבֹדָֽה׃
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳. וְחָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה דָּבָר זֶה, וְגַם בְּסָמוּךְ פַּעַם שְׁלִישִׁית, אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל בְּמַחְשָׁבָה וּבְדִבּוּר וּבְמַעֲשֶׂה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם, וּבִבְחִינַת כָּל אַחַת כָּפְרוּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אֲשֶׁר עַל כֵּן בַּתִּקּוּן הָיוּ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד: הַנְּדָבָה הוּא הַמַּעֲשֶׂה, הַמַּחְשָׁבָה הִיא בְּחִינַת הַחָכְמָה שֶׁבַּמְּלָאכָה, הַדִּבּוּר הוּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לְשֵׁם מִצְוַת ה׳, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּקּוֹדֵם, וּכְנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּם אָמַר הַכָּתוּב שֶׁעָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כִּי תִּקְּנוּ שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת הָרַע.
ויקרא
ויקרא א:א · פירוש כח
וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃
עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא הִשִּׂיג לִדְבַר ה׳ אֵלָיו אֶלָּא לְצַד שֶׁמָּחַל ה׳ עַל עֲוֹן הָעֵגֶל וְשָׁכַן בְּאֹהֶל מוֹעֵד לְאוֹת וּלְמוֹפֵת, אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה הַמְּחִילָה לְיִשְׂרָאֵל הָרְמוּזָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד לֹא הָיָה ה׳ מְדַבֵּר אֵלָיו, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֹּאמַר דָּבָר זֶה לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ״לֵאמֹר״ – אֱמוֹר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים, בִּשְׁבִילְכֶם מְדַבֵּר עִמִּי וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְהוּא מְכֻוָּן לְפֵרוּשֵׁנוּ, אֶלָּא שֶׁדְּרָשָׁתָם כֻּלָּהּ מִתֵּבַת ״לֵאמֹר״ וְלֹא מִדִּקְדּוּק הַכָּתוּב שֶׁאָמַרְנוּ. וְאוּלַי שֶׁגַּם רַזַ״ל זוֹ הִיא כַּוָּנָתָם. עוֹד אָמְרוּ רַזַ״ל (תורת כהנים כאן): יָכוֹל הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״ – בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ וְלֹא בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, עַד כָּאן. כַּוָּנַת דְּבָרָיו כִּי תֵּבַת ״לֵאמֹר״ מִעוּט הוּא, לְמַעֵט שֶׁלֹּא הָיָה דִּבּוּרוֹ לְמֹשֶׁה זוּלַת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ לְדַבֵּר לָהֶם. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא דִּבֵּר ה׳ עִם מֹשֶׁה אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁמָּסַר לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא (אבות א:א): מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל מַה שֶׁקִּבֵּל מָסַר, וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא הוֹדִיעוֹ ה׳ סוֹד שֶׁלֹּא לִמְּדוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהֻשְׁווּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה בַּיְּדִיעָה אֶלָּא שֶׁהוּא לָמַד מִפִּי הַגְּבוּרָה וְיִשְׂרָאֵל מִפִּי אִישׁ.
ויקרא א:ב · פירוש ח
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר מִכֶּם. עוֹד לָמָּה אִחֵר לוֹמַר ״מִכֶּם״ אַחַר זִכְרוֹן הַמִּפְעָל מִמֶּנּוּ, כִּי מִן הָרָאוּי לְהַקְדִּים זִכְרוֹן הַפּוֹעֵל אֲשֶׁר בּוֹ יְדַבֵּר וְאַחַר כָּךְ הַנִּפְעָל מִמֶּנּוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ה.) אָמְרוּ שֶׁבָּא לְמַעֵט מוּמָר שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְדָרְשׁוּ ״מִן הַבְּהֵמָה״ לְהָבִיא מוּמָר, הָא כֵּיצַד מִעֵט מוּמָר לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה, וְרִבָּה מוּמָר שֶׁאֵינוֹ לְכָל הַתּוֹרָה. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִרְאֶה לְיַשֵּׁב גַּם מַה שֶׁאִחֵר לוֹמַר ״מִכֶּם״, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר אָדָם מִכֶּם הָיָה נִשְׁמָע שֶׁמְּמַעֵט בְּמָקוֹם שֶׁמְּרַבֶּה, אוֹ מְרַבֶּה בְּמָקוֹם שֶׁמְּמַעֵט, וְלֹא כֵן הוּא כַּוָּנַת הַכָּתוּב, שֶׁהָרִבּוּי הוּא בַּגֵּרִים, וְהַמִּעוּט הוּא בְּיִשְׂרָאֵל לְבַד, לָזֶה הִבְדִּיל בֵּינֵיהֶם בְּתֵבַת ״כִּי יַקְרִיב״. וְנִרְאֶה עוֹד לְפָרֵשׁ עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּחוּלִּין (שם ע:) שֶׁהֵבִיאוּ בָּרַיְתָא זוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ ״מִכֶּם״ לְהוֹצִיא הַמּוּמָר, וְהֵבִיא אַחֲרֶיהָ בָּרַיְתָא שֶׁדָּרְשׁוּ ״מֵעַם הָאָרֶץ״ פְּרָט לַמּוּמָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַשָּׁב מִידִיעָתוֹ, וְאָמְרוּ שָׁם מוּמָר לֶאֱכוֹל חֵלֶב וְהֵבִיא קָרְבָּן עַל הַדָּם אִיכָּא בֵּינַיְהוּ, וְקָאֲמַר שָׁם חֲדָא בְּחַטָּאת וַחֲדָא בְּעוֹלָה, עַד כָּאן.
ויקרא ט:ב · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
קַח לְךָ עֵגֶל. בְּיוֹמָא דַּף ג׳ דִּקְדְּקוּ: אַחַר שֶׁאָמַר ״וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, ״קַח לְךָ״ לָמָּה לִי? מוּבָן הוּא שֶׁהָעֵגֶל לוֹ. וְדָרְשׁוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁיִּקַּח מִשֶּׁלּוֹ וְלֹא מִשֶּׁל צִבּוּר.
ויקרא ט:ב · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי אָמְרוֹ ״לְךָ״, כִּי זֶה יִהְיֶה לוֹ לְאוֹת עוֹלָם כִּי לֹא עָשָׂה הוּא הָעֵגֶל בְּכַוָּנָה חָס וְשָׁלוֹם, וְלֹא טָעָה אַחֲרָיו, אֶלָּא שֶׁבָּא עַל יָדוֹ בְּלֹא כַוָּנָה וּבְלֹא מַחְשָׁבָה רָעָה. וּלְצַד זֶה יוֹעִיל לְכַפֵּר בָּעֵגֶל, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל, לְצַד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם בָּעֵגֶל הוּא בְּחִינַת הַמֵּזִיד וְלֹא יָבֹא הָעֵגֶל לְחַטָּאת לָהֶם, וְהוּא אַדְרַבָּה קָטֵיגוֹר. וְתִמְצָא (ויקרא רבה כא:י) שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל אַהֲרֹן לְבַל יִכָּנֵס לְבֵית ה׳ פְּנִימָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבִגְדֵי זָהָב, לְצַד שֶׁעָשָׂה זְהַב הָעֵגֶל.
ויקרא ט:ב · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְיֵשׁ לְהָעִיר בָּזֶה, לָמָּה צִוָּה ה׳ שֶׁיָּבִיא עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת, וַהֲלֹא הַחַטָּאת בָּאָה לְכַפָּרָה וְאֵין לְךָ סָנֵגוֹר בָּעוֹלָם כָּזֶה. וְנִרְאֶה כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא שָׁפַט בְּצֶדֶק הַדָּבָר, לְצַד כִּי אַהֲרֹן לֹא עָשָׂה שׁוּם פְּעֻלָּה בִּבְחִינַת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כִּי לֹא צִיְּרוֹ וְלֹא הֲכִינוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בּוֹ וְלֹא טָעָה אַחֲרָיו חָס וְשָׁלוֹם, כְּמַאֲמָרוֹ לְמֹשֶׁה (שמות לב:כד) ״וַיֵּצֵא הָעֵגֶל״, פֵּרוּשׁ, מֵעַצְמוֹ יָצָא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשׂוּ שְׁנֵי מְכַשְּׁפֵי עֵרֶב רַב יֵינוּס וְיוֹמְבְּרוּס כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, תשא יט). וּמֵעַתָּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה הוּא בִּבְחִינַת הַזָּהָב שֶׁאָמַר לָהֶם (שם) ״לְמִי זָהָב הִתְפָּרְקוּ״, וְלָקַח מִיָּדָם וַיָּצַר אוֹתוֹ בַּחֶרֶט, וּמַעֲשֶׂה זֶה עָשָׂהוּ בִּידִיעָה שְׁלֵמָה. וַהֲגַם שֶׁטַּעֲמוֹ הָיָה לְצַד יִרְאָה מִיִּשְׂרָאֵל לְבַל יַהַרְגוּהוּ כְּחוּר, גַּם הָיָה מְאַבֵּד לָהֶן הַזְּמַן עַד שֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי עָשָׂה מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר ה׳ שֶׁיָּבִיא הָעֵגֶל לְכַפֵּר עַל הַדָּבָר שֶׁיָּצָא עַל יָדוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה. אֲבָל הַזָּהָב שֶׁמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה בּוֹ הָיָה בְּכַוָּנַת הַמְכֻוָּן, אָמַר ה׳ לֹא יֵרָאֶה בּוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה קָטֵגוֹר סָנֵגוֹר. מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל אֵינָם יְכוֹלִין לְהָבִיא עֵגֶל לְכַפָּרָה, לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיָּבִיאוּ שְׂעִיר עִזִּים.
ויקרא ט:ב · פירוש ד
וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר בְּהָעִיר אֵיךְ אָנוּ אוֹמְרִים (ראש השנה כו.) ״אֵין קָטֵיגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵיגוֹר״ בְּעִנְיַן הַזָּהָב, וַהֲלֹא אָמְרוּ (ערכין טז.) אַרְבָּעָה בִּגְדֵי זָהָב שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל מְכַפְּרִים עַל אַרְבָּעָה מִינֵי עֲבֵירוֹת וְכוּ׳, אִם כֵּן קָטֵיגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵיגוֹר? וּבְהֶכְרֵחַ לְיַשֵּׁב כִּי יִשְׁתַּנֶּה כַּפָּרַת חוּץ מִכַּפָּרַת פְּנִים, שֶׁכַּפָּרַת פְּנִים מַלְבֶּנֶת הַחֲטָאִים כַּשֶּׁלֶג, וְזֶה לְךָ הָאוֹת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית (יומא סז.), וְדָבָר זֶה הוּא מֻפְלָא וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בּוֹ רֹשֶׁם הֶעָוֹן כְּלָל. וַאֲשֶׁר עַל כֵּן הַבְּגָדִים לִהְיוֹתָם בַּחוּץ מְכַפְּרִים, הֲגַם הֱיוֹתָם מִין זָהָב, מַה שֶׁאֵין כֵּן כַּפָּרַת פְּנִים. וְגַם לְפִי חִלּוּק זֶה יִשְׁתַּנֶּה חֵטְא שֶׁל אַהֲרֹן בַּזָּהָב מֵחֶטְאָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל, כִּי אַהֲרֹן מְכַפֵּר בַּחוּץ בְּבִגְדֵי זָהָב וְיִשְׂרָאֵל אֵינָם מִתְכַּפְּרִים בָּעֵגֶל, כִּי חֵטְא אַהֲרֹן בַּזָּהָב שׁוֹגֵג גָּמוּר הָיָה בִּלְקִיחָתוֹ וּבִנְתִינָתוֹ בַּחֶרֶט, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה לֹא יִתְכַּפְּרוּ בָּעֵגֶל אֲפִלּוּ בַּחוּץ, וְהָבֵן:
ויקרא ט:ג · פירוש א
וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃
תְּדַבֵּר לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת מַה טַעַם יְדַבֵּר כָּאן אַהֲרֹן לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא מֹשֶׁה הָרָגִיל? וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁאָמַר לָהֶם ״לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ״ וְגוֹ׳, לָזֶה יְצַו ה׳ אֵלָיו כִּי יְדַבֵּר לָהֶם לְהָבִיא כַּפָּרָה שְׂעִיר עִזִּים, הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת דִּבְרֵי רַזַ״ל כִּי הַחֵטְא יַפְעִיל הַגְּנַאי בִּמְקוֹמוֹ וְהַתִּקּוּן צָרִיךְ לִהְיוֹת מְכֻוָּן כְּנֶגְדּוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ תְּדַבֵּר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, תְּדַבֵּר דִּבּוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה וּזְכוּת כְּנֶגֶד דִּבּוּר שֶׁהָיָה בּוֹ הַשְׁפָּלָה אֲשֶׁר פָּרַע בּוֹ אֶת הָעָם.
ויקרא ט:כב · פירוש א
וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן אֶת־יָדָ֛ו אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם וַיֵּ֗רֶד מֵעֲשֹׂ֧ת הַֽחַטָּ֛את וְהָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִֽים׃
וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פָּרָשָׁה כ״ט אָמְרוּ: מִקְרָא מְסֹרָס, רָאוּי לוֹמַר ״וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת״ וְגוֹ׳ ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, שֶׁבִּירִידָתוֹ נָשָׂא כַּפָּיו וְכוּ׳. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה יְדַבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה וְלֹא בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. וְאוּלַי כִּי בִּרְאוֹתוֹ אַהֲרֹן שֶׁלֹּא יָרְדָה שְׁכִינָה, חָשַׁב אוּלַי כִּי עֲדַיִן חָסֵר כַּפָּרָתוֹ עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ הֵבִיא קְלָלָה עַל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה ״וַיִּשָּׂא וְגוֹ׳ וַיְבָרֵךְ״ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יָרַד מֵעֲשׂוֹת תַּשְׁלוּמֵי הַחַטָּאת וְכוּ׳. וְאוּלַי כִּי גַּם בִּרְכַּת יִשְׂרָאֵל, לְצַד שֶׁהִיא כַּפָּרַת חֶטְאוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, תּוּכְלַל בִּכְלַל הַחַטָּאת, כִּי גַּם לָהּ יִתְיַחֵס שֵׁם חַטָּאת. וְאָמְרוֹ וַיֵּרֶד, אוּלַי כִּי הוּא לְשׁוֹן יְרִידָה כִּי הוּכַּר לוֹ פְּחִיתוּתוֹ, לְצַד שֶׁרָאָה שֶׁגָּמַר מֵעֲשׂוֹת הַכֹּל וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים פָּרָשָׁה י״ט שֶׁצָּעַק אַהֲרֹן לִפְנֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר לוֹ לִיקְרַב לַמִּזְבֵּחַ וּבָא לִידֵי בּוּשָׁה וְכוּ׳, וְנִכְנַס מֹשֶׁה עִמּוֹ וּבִקְשׁוּ רַחֲמִים וְיָרְדָה שְׁכִינָה.
ויקרא טז:א · פירוש ו
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְזֶה לְדַעַת רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שֶׁאָמַר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, עַל הַקְּרִיבָה מֵתוּ, וְגַם לִסְבָרַת רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא שֶׁאָמַר כְּדַי קְרִיבָה לְעַצְמָהּ וּכְדַי הַקְרָבָה לְעַצְמָהּ, אֲבָל לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר עַל הַהַקְרָבָה מֵתוּ, הִנֵּה לִסְבָרַת הָאוֹמֵר ״אַחֲרֵי״ מוּפְלָג יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר. וְהוּא בְּהַקְדִּים לַחְקֹר לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ עַל מִשְׁפַּט יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ עַד הֵן הַיּוֹם, וְלֹא צִוָּה בְּיוֹם צַוּוֹתוֹ בְּעִנְיַן קָדְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, וְכַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ (ויקרא ט:ז) ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ״ שָׁם הָיָה לוֹ לוֹמַר לוֹ ״לֹא יָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״. הָאֱמֶת שֶׁמְּדֻיָּק הוּא הָאִסּוּר מֵאָמְרוֹ ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״עֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ״ וְגוֹ׳, וְלָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״קְרַב״ וְגוֹ׳, וְרַזַ״ל (תורת כהנים) דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת, וּלְדַרְכֵּנוּ נִרְאֶה שֶׁאָמַר אֵלָיו ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ״ – אֵין לְךָ רְשׁוּת לִקְרַב אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לִפְנִים, אֶלָּא שֶׁשָּׁם הָיָה לוֹ לְצַוּוֹת בְּאַזְהָרָה זוֹ דְּ״אַל יָבֹא וְגוֹ׳ וְלֹא יָמוּת״.
ויקרא טז:א · פירוש יב
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ אַחֲרֵי מוֹת, לֶהֱיוֹת שֶׁיְּצַוֶּה ה׳ לְבַל יִכָּנֵס אַהֲרֹן לְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים בְּבִגְדֵי זָהָב (ראש השנה כו.) מִטַּעַם ״אֵין קָטֵיגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵיגוֹר״, חָשׁ הַכָּתוּב לְבַעַל דִּין שֶׁיַּחְלוֹק וְיֹאמַר כִּי לֹא הִקְפִּיד ה׳ עַל הַכְנָסַת אַהֲרֹן בְּבִגְדֵי זָהָב אֶלָּא כָּל עוֹד שֶׁעֲדַיִן לֹא נִמְחָה רִשּׁוּמוֹ שֶׁל עֲוֹן הָעֵגֶל, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁמֵּתוּ בָּנָיו וְאֵין רִשּׁוּמוֹ שֶׁל עֵגֶל נִכָּר לַחֲלוּטִין, נִמְחָה קָטֵיגוֹרוֹ שֶׁל זָהָב וְיָכוֹל לִכָּנֵס בְּבִגְדֵי זָהָב בְּכָבוֹד וּבְתִפְאָרֶת. לָזֶה אָמַר אַחֲרֵי מוֹת וְגוֹ׳, שֶׁגַּם אַחֲרֵי מוֹתָם צִוָּה ה׳ לְבַל יִכָּנֵס בְּבִגְדֵי זָהָב לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶלָּא כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טז.) שֶׁבִּגְדֵי זָהָב מְכַפְּרִים, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יֵעָשֶׂה קָטֵיגוֹר סָנֵיגוֹר לְלַבֵּן עֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשֶּׁלֶג. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בִּימֵי חָרְפִּי בְּחֶפְצִי חֵפֶץ ה׳ בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת ל.) שֶׁכְּשֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה ״זָכְרָה לְחַסְדֵי״ וְגוֹ׳ (דברי הימים ב ו:מב).
ויקרא טז:ז · פירוש א
וְלָקַ֖ח אֶת־שְׁנֵ֣י הַשְּׂעִירִ֑ם וְהֶעֱמִ֤יד אֹתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ צְרִיכָה לְמוֹדָעִי כִּי לָמָּה יְצַוֶּה ה׳ דָּבָר כָּזֶה, וְאִם הִיא מֵהַמִּצְווֹת אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה ה׳ בָּהֶם טַעַם, הָיָה לוֹ לוֹמַר חֻקָּה, וּמַה גַּם תִּגְדַּל הַקֻּשְׁיָא לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רעיא מהימנא אחרי סג, זהר חלק ג קא) כִּי עֲזָאזֵל הִיא בְּחִינַת צַד הָרַע, הִנֵּה כִּמְעַט חָס וְשָׁלוֹם שֶׁיִּדְמֶה הַדָּבָר לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּמַה גַּם שֶׁמְצַוֶּה ה׳ (יוֹמָא פו.) לְהַשְׁווֹת שָׂעִיר שֶׁל שֵׁם לְשָׂעִיר זֶה שֶׁל דָּבָר אַחֵר, הַדְּבָרִים מַבְהִילִים!
ויקרא טז:לד · פירוש ב
וְהָֽיְתָה־זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכׇּל־חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה, לְבַל יֹאמַר אָדָם שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ לְבַל יִכָּנֵס בְּבִגְדֵי זָהָב אֶלָּא בָּעֵת הַהִיא פַּעַם רִאשׁוֹנָה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְכַּפֵּר רוֹשֶׁם עֲוֹן עֵגֶל זָהָב, אֲבָל מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה וְאֵילָךְ כְּבָר נִמְחָה וְנִמְחַק רִשּׁוּמוֹ וּבֹא יָבֹא אַהֲרֹן בְּבִגְדֵי כָּבוֹד אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בְּלֹא שִׁנּוּי, וְגָמַר אוֹמֶר לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָתֵת טַעַם עַל הַדָּבָר, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁבִּבְחִינַת אַהֲרֹן לֹא נִשְׁאַר רוֹשֶׁם מֵהָעֵגֶל, כֵּיוָן שֶׁבְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם לֹא נִמְחַק רוֹשֶׁם הָעֵגֶל כָּל עִקָּר, וּמֵעַתָּה מִתְעַגֵּל הַדָּבָר גַּם עַל אַהֲרֹן.
ויקרא יח:ה · פירוש א
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {ס}
וּשְׁמַרְתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר דְּבָרִים עַצְמָם שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין עד.) שֶׁאָמְרוּ ״וָחַי בָּהֶם״ – וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, שֶׁאִם אֲנָסוּהוּ לַעֲבֹר עַל אַחַת מִמִּצְווֹת ה׳ יַעֲבֹר וְלֹא יֵהָרֵג. וְאָמְרוּ עוֹד כִּי עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת חַיָּב אָדָם לֵיהָרֵג וְלֹא יַעֲבֹר, וְהֵם: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שְׁפִיכוּת דָּמִים. מֵעַתָּה אָמַר פָּסוּק רִאשׁוֹן סָמוּךְ לְמִצְוַת עֲרָיוֹת, וְלֹא הִתְנָה הַכָּתוּב ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳ וָחַי בָּהֶם״, וְאָמַר פָּסוּק שֵׁנִי לְצַוּוֹת עַל שְׁאָר הַמִּצְווֹת, וְאָמַר וָחַי בָּהֶם לְדַיֵּק וְלוֹמַר שֶׁבְּמִצְווֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁלֹּא אָמַר ״וָחַי בָּהֶם״ – יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר.
ויקרא יט:ד · פירוש א
אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אַל תִּפְנוּ. אָמְרוֹ לְשׁוֹן פְּנִיָּה, לֶאֱסוֹר מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה פּוֹנֶה בְּדַעְתּוֹ לַחְשׁוֹב בָּהּ. וּלְהַשְׂכִּילְךָ עַל דְּבַר אֱמֶת דַּע כִּי בְּחִינַת אֱלֹהִים אֲחֵרִים תִּתְיַחֵס לָהּ בְּחִינַת אֲחוֹרַיִים, וּכְשֶׁהָאָדָם חוֹשֵׁב בָּהּ הֵם פּוֹנִים אוֹתָם לְצַד פָּנִים, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.
ויקרא יט:ד · פירוש ב
אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
הָאֱלִילִים. אָמַר לָשׁוֹן רַבִּים, לְצַד שֶׁבְּחִינַת הָרַע הִיא בְּחִינַת הַפֵּרוּד וְאֵין חֵלֶק בָּהּ שֶׁיִּהְיֶה לְאֶחָד, וְלָזֶה כְּשֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב אֱלֹהִים אֲחֵרִים יַזְכִּירֵם בְּכִנּוּי רַבִּים.
ויקרא יט:ד · פירוש ג
אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וַהֲלֹא צִוָּה בְּדֶרֶךְ כְּלָל עַל כָּל הָאֱלִילִים שֶׁלֹּא לִפְנוֹת לָהֶם, וּמַה צֹרֶךְ לַחְזֹר וּלְצַוּוֹת עַל זֶה? עוֹד לָמָּה אָמַר לָכֶם? וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים יח) כִּי בַּעֲשׂוֹת הָאָדָם מַעֲשֶׂה הָגוּן תִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה, וּבְעָבְרוֹ פִּי ה׳ הָאֵיבָר שֶׁבּוֹ חָטָא שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַטֻּמְאָה, וְהוּא מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין אֱלֹהָיו, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו נט:ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם מַבְדִּילִים״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַאֲמָרוֹ כָּאן וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה, פֵּרוּשׁ, אֱלֹהִים שֶׁהֵם מָסַכִּים מַבְדִּילִים אֶתְכֶם מִמְּקוֹר הַחַיִּים לֹא תַעֲשׂוּ אוֹתָם לָכֶם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַפּוֹנֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה גּוֹרֵם מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין קוֹנוֹ, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, לוֹמַר מִמִּי הוּא נִבְדָּל מִצַּד הַמָּסָךְ הַלָּז.
ויקרא יט:ד · פירוש ד
אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, כִּי בְּמַה שֶׁיִּשְׁמֹר עַצְמוֹ מֵאִסּוּר זֶה שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, בָּזֶה ה׳ אֱלֹהָיו, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (חולין ה.) כָּל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
ויקרא יט:ל · פירוש ד
אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃
וְתֵיבַת אוֹבוֹת לְשׁוֹן אָבָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כג:ו) ״וְלֹא אָבָה ה׳״. וְרֶמֶז יִדְּעוֹנִי הוּא לוֹמַר שֶׁלֹּא יַחְשׁוֹב יִהְיֶה יָדוּעַ אֶצְלוֹ, כִּי יְדִיעַת הַטָּמֵא מַכְרַחַת הָאָדָם לְהִדָּבֵק בּוֹ כְּטֶבַע הַשָּׁפֵל שֶׁחָפֵץ לְהִדָּבֵק בְּעֶלְיוֹן וְחָשׁוּק.
ויקרא כ:ב · פירוש א
וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן׃
וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִתְכַּוֵּן לְהַזְהִיר כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל לַהֲרֹג הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, וְאָמַר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לוֹמַר שֶׁמִּלְּבַד חִיּוּב הַמַּעֲבִיר גַּם חִיּוּב כָּל הָעָם לְהַעֲנִישׁוֹ.
ויקרא כ:ג · פירוש א
וַאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֣רֶב עַמּ֑וֹ כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קׇדְשִֽׁי׃
וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מָה מָקוֹם לְעֹנֶשׁ זֶה, אַחַר שֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה וְיִרְגְּמוּ אוֹתוֹ אָבֶן?
ויקרא כ:ג · פירוש ב
וַאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֣רֶב עַמּ֑וֹ כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קׇדְשִֽׁי׃
וְנִרְאֶה כִּי יוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁמִּלְּבַד עֹנֶשׁ הַהֲרִיגָה, עוֹד יִהְיֶה לוֹ עֹנֶשׁ לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ, פֵּרוּשׁ׳ מֵעֲנַף נֵצֶר הַקְּדֻשָּׁה. וְנָתַן הַכָּתוּב טַעַם לִשְׁנֵי עֳנָשִׁים אֵלּוּ וְאָמַר כִּי מִזַּרְעוֹ וְכוּ׳ לְמַעַן טַמֵּא וְגוֹמֵר וּלְחַלֵּל וְגוֹ׳, הֲרֵי שְׁנֵי פְּגָמִים וּכְנֶגְדָּן שְׁנֵי עֳנָשִׁין: כְּנֶגֶד טַמֵּא מִקְדָּשׁ יִרְגְּמוּהוּ בָּאֶבֶן, וּכְנֶגֶד חִלּוּל שֵׁם קָדְשׁוֹ גַּם הוּא יִתְחַלֵּל וְנִכְרָת נַפְשׁוֹ מֵעַמָּהּ.
ויקרא כ:ד · פירוש א
וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִ֩ימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ אֶת־עֵֽינֵיהֶם֙ מִן־הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא בְּתִתּ֥וֹ מִזַּרְע֖וֹ לַמֹּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֖י הָמִ֥ית אֹתֽוֹ׃
וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ – טַעַם הַכֶּפֶל, לוֹמַר שֶׁאִם הֶעְלִימוּ מִן הָאֶחָד שׁוּב אֵינָם יְכוֹלִין שֶׁלֹּא לְהַעְלִים מֵהַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, וְיַעְלִימוּ וַדַּאי מִכֻּלָּם, כִּי אִם יִרְצוּ לַעֲשׂוֹת דִּין בָּהֶם יֹאמְרוּ לָהֶם ״לָמָּה לֹא עֲשִׂיתֶם דִּין בָּאֶחָד״. אוֹ יֹאמַר הַעְלֵם לְבַל יִמְנָעוּהוּ מִלִּתֵּן לַמּוֹלֶךְ, יַעְלִימוּ מִלַּעֲשׂוֹת בּוֹ מִשְׁפָּט אַחַר אֲשֶׁר נָתַן, כְּאָמְרוֹ ״בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ״ וְגוֹמֵר.
ויקרא כ:ה · פירוש א
וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ וְאֵ֣ת ׀ כׇּל־הַזֹּנִ֣ים אַחֲרָ֗יו לִזְנ֛וֹת אַחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃
וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי וְגוֹמֵר. מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב יַגִּיד שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט הָעָם, יַעֲשֶׂה ה׳ מִשְׁפָּט בּוֹ וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ גַּם כֵּן, מַה שֶׁלֹּא הָיָה אִם הָיוּ עוֹשִׂים דִּין עַם הָאָרֶץ, וְאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים רְחוֹקִים, מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם הֵם חַיָּבִין, בֵּין עָשׂוּ דִּין כְּמוֹ כֵן בָּרָשָׁע עַצְמוֹ בֵּין לֹא עָשׂוּ.
ויקרא כ:ה · פירוש ב
וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ וְאֵ֣ת ׀ כׇּל־הַזֹּנִ֣ים אַחֲרָ֗יו לִזְנ֛וֹת אַחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאִם הַעְלֵם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דִּין לְמַטָּה יִהְיֶה דִּין לְמַעְלָה, ״וְשַׂמְתִּי אֲנִי״ וְגוֹ׳. וּכְשֶׁיַּעֲשׂוּ דִּין לְמַעְלָה יִפְתְּחוּ גַּם כֵּן פִּנְקְסֵי בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְיִתְעוֹרְרוּ הַדִּינִים עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה, וְהוּא אָמְרוֹ וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְחָזַר וּפֵרֵשׁ שִׂימַת פָּנִים זוֹ מַה עוֹשָׂה, וְאָמַר כְּנֶגֶד הָאִישׁ עַצְמוֹ ״וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ״, וּכְנֶגֶד מִשְׁפַּחְתּוֹ יִפְתְּחוּ סִפְרֵי דִּינֵיהֶם, אִם יֵשׁ מֵהֶם זוֹנִים כְּמוֹתוֹ הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַכָּרֵת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו״ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, אֲבָל אוֹתָם שֶׁנִּפְתְּחוּ סְפָרָיו וְנִמְצָא שֶׁלֹּא זָנוּ לֹא יִכָּרְתוּ. וְאָמַר עוֹד לִזְנוֹת וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״הַזֹּנִים וְגוֹ׳ אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא זָנָה עַד עַתָּה, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא הֶעֱבִיר בְּנוֹ לַמֹּלֶךְ, אֶלָּא שֶׁחָשַׁב לִזְנוֹת, מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה נִתְפָּסִים עָלֶיהָ כְּמַעֲשֶׂה, וְיַכְרִית ה׳ אֶת הַחוֹשֵׁב כָּעוֹשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יחזקאל יד:ה) ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״.
ויקרא כ:ט · פירוש ב
כִּֽי־אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יְקַלֵּ֧ל אֶת־אָבִ֛יו וְאֶת־אִמּ֖וֹ מ֣וֹת יוּמָ֑ת אָבִ֧יו וְאִמּ֛וֹ קִלֵּ֖ל דָּמָ֥יו בּֽוֹ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא, לְצַד שֶׁצִּוָּה קֹדֶם לָזֶה עַל הַעֲבָרַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ לַמֹּלֶךְ, וְהִקְפִּיד הַכָּתוּב עַל זַרְעוֹ לְבַד, אֲבָל בֶּן אֲחֵרִים וַאֲפִלּוּ קְרוֹבָיו כְּגוֹן אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ פָּטוּר, כִּדְתַנְיָא בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין סד:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְצָרִיךְ לוֹמַר טַעַם חִיּוּבוֹ עַל בְּנוֹ וּבִתּוֹ וְלֹא עַל בְּנֵי הַזּוּלַת, שֶׁהוּא לְצַד שֶׁבָּנָיו הֵם נִדּוֹנִין כִּנְכָסָיו שֶׁל אָדָם, לָזֶה מוֹעִילִים מַעֲשָׂיו כְּשֶׁמַּקְרִיבוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּמַה שֶׁמַּעֲבִירָן לַמֹּלֶךְ, אֲבָל חוּץ מֵהֶם אֵין מַעֲשָׂיו עוֹשִׂין רֹשֶׁם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין כח, בבא מציעא ז:) אֲפִלּוּ לְגַבֵּי קָדְשֵׁי שָׁמַיִם: אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וּמֵעַתָּה יֹאמַר אָדָם, וַהֲלֹא גַּם הַבֵּן אֵינוֹ כֻּלּוֹ שֶׁל הָאָב, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה לא.) שֶׁהָאָב וְהָאֵם הֵם שֻׁתָּפִין בָּאָדָם, הַלֹּבֶן מֵהָאָב וְהָאֹדֶם מֵהָאֵם, וְאִם כֵּן מִזֶּה הַטַּעַם עַצְמוֹ לֹא יִתְחַיֵּב הָאָב עַל הַבֵּן מִצַּד חֵלֶק הָאֵם. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב אַחַר אַזְהָרָה וְעֹנֶשׁ מַעֲבִיר בָּנָיו לַמֹּלֶךְ: ״כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל וְגוֹ׳ מוֹת יוּמָת״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ״, פֵּרוּשׁ, זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ אוֹ זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁדִּקְדְקוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בְּפָסוּק זֶה עַצְמוֹ חִיּוּב עַל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם, הֲרֵי שֶׁהַבֵּן מֵת לְצַד שֶׁנָּגַע בְּאָבִיו אוֹ בִּכְבוֹד אִמּוֹ, וְאֵין אָנוּ אוֹמְרִים וַהֲרֵי אֵין כָּל הַבֵּן שֶׁל הָאָב אוֹ שֶׁל הָאֵם לַהֲמִיתוֹ בִּשְׁבִילָם.
ויקרא כו:ג · פירוש מג
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (פסחים נו.) ״כִּתֵּת נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת״ וְכוּ׳, וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא שָׁם לְצַד שֶׁהָיוּ תּוֹעִים אַחֲרָיו. וְהִנֵּה עִנְיַן נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת הוּא חֻקָּה אֲשֶׁר חָקַק ה׳ ״וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ וְגוֹ׳ וָחָי״ (במדבר כא:ט), וְהִרְשָׁה אוֹתָם עֲשׂוֹת כֵּן. וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהוּא לְהַבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת תֵּלֵכוּ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר – וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, אֲבָל אִם לֹא, אֵין כָּאן חֻקָּה וְיָכוֹל חִזְקִיָּה לְכַתְּתוֹ, וּבָזֶה ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״ לְבַל יִטְעוּ אַחֲרָיו.
ויקרא כו:יד · פירוש ז
וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אלשיך איכה א׳) בְּפָסוּק ״וְאוֹתִי עָזְבוּ וְתוֹרָתִי״ וְגוֹ׳ (ירמיהו טז:יא) מָשָׁל לְתוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ מֵרַבִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹשִׂים כָּל הָעֲבֵרוֹת, וְיִהְיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה – לֹא הָיָה נֶחְרַב הַבַּיִת. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְחַכֵּם ה׳ לְהַקְדִּים וְלוֹמַר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, אָז הוּא שֶׁאִם לֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְווֹת יִמָּשֵׁךְ לָכֶם פֻּרְעָנוּת הָאָמוּר בָּעִנְיָן, אֲבָל אִם תִּשְׁמְעוּ, הֲגַם שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל וְגוֹ׳, יִהְיֶה דִּינָם כְּתוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְכוּ׳ הָאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם.
במדבר
במדבר ה:טו · פירוש ד
וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קׇרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מא,ז): חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וְכוּ׳, חֵרוּת מִיֵּצֶר הָרַע, וְעַל יְדֵי עֲוֹן הָעֵגֶל חָזַר הַכִּיעוּר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ הַשָּׂטָן, וְלֹא הוֹעִיל הֲטָבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְמָקוֹם מוּגְבָּל תּוֹךְ מַחֲנֵיהֶם, אֲבָל כְּלָלוּת הָעוֹלָם נָשַׁמּ״וּ בְּיוֹם זַעַם וְחָזַר קַב הַמָּוֶת לָעוֹלָם. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּזְּמַן הַמְּקֻוֶּה אֲשֶׁר יֹאבַד כָּל בְּחִינַת הָרַע, כְּאָמְרוֹ (זכריה י״ג:ב׳) ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״, שֶׁאָז אַרְצֵנוּ תִּקָּרֵא אֶרֶץ הַחַיִּים כִּי בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.
במדבר ט:א · פירוש א
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֣ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־סִ֠ינַ֠י בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר׃
בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב סֵדֶר הָרָגִיל לְהַקְדִּים זִכְרוֹן הַחֹדֶשׁ וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹן הַשָּׁנָה, שֶׁכֵּן תִּמְצָא בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר שֶׁאָמַר ״בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית״. גַּם כִּי בְּסֵדֶר זֶה שֶׁכָּתַב נִתְחַיֵּב הַכָּתוּב לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע זִכְרוֹן הַזְּמַן בְּמַאֲמַר לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מַה שֶׁלֹּא הָיָה עוֹשֶׂה כֵן אִם הָיָה מַקְדִּים זִכְרוֹן הַחֹדֶשׁ וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹן הַשָּׁנָה, שֶׁאָז יֹאמַר ״לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ אַחֲרֵי כֵן. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה נִשְׁתַּנֵּית פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אָכֵן יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ וַיַּעֲשׂוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן. עוֹד קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ ה׳ לְצַוּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַפֶּסַח, וַהֲלֹא כְּבָר צִוָּה כָּאָמוּר בְּפָרָשַׁת בֹּא אֶל פַּרְעֹה (שמות יב:מג). וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר לָזֶה כִּי חָשׁ הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁאֵין מִצְוַת פֶּסַח אֶלָּא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְבוֹאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת וְלֹא בַּמִּדְבָּר, לָזֶה בָּא לוֹמַר בַּמִּדְבָּר וְיַעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח, וְזֶה דָּבָר רָחוֹק.
במדבר ט:א · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֣ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־סִ֠ינַ֠י בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר׃
וְנִרְאֶה כִּי כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא, לְצַד שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (שמות י״ב:מ״ג) ״כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ״, וְתַנְיָא בַּמְּכִילְתָּא וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״כָּל בֶּן נֵכָר״ – אֶחָד יִשְׂרָאֵל מוּמָר וְאֶחָד גּוֹי בְּמַשְׁמַע, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וּלְצַד שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָשׂוּ הָעֵגֶל וְכוּ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ה.) כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְיֵאָמֵר עָלָיו בֶּן נֵכָר, מֵעַתָּה יֵשׁ מָקוֹם לָדוּן בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח. וַהֲגַם שֶׁנִּתְרַצָּה ה׳ לְמֹשֶׁה בִּתְפִלּוֹתָיו וּבְמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל, עִם כָּל זֶה עוֹדָם לֹא נִתְבַּשְּׂרוּ שֶׁנִּתְכַּפֵּר עֲוֹן הָעֵגֶל וְיֵשׁ סָפֵק בַּדָּבָר. לָזֶה בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן רְשׁוּת וְאָמַר לָהֶם וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח, וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְיַעֲשׂוּ לוֹמַר מִלְּבַד מַה שֶׁהֻבְטְחוּ שֶׁנִּחַם ה׳ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת, עוֹד לָהֶם שֶׁהֻכְשְׁרוּ לִהְיוֹת רְאוּיִם לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח.
במדבר ט:א · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֣ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־סִ֠ינַ֠י בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר׃
וּמֵעַתָּה בָּאנוּ לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב שִׁנּוּי הַקְדָּמַת זִכְרוֹן הַשָּׁנָה, כִּי כֵיוָן שֶׁכָּל עַצְמוֹ לֹא בָּא הַמַּאֲמָר כָּאן אֶלָּא לְהַכְשִׁירָם לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח, לָזֶה פֶּתַח דְּבָרָיו הִזְכִּיר שָׁנָה הַשֵּׁנִית, לְהַשְׂכִּיל סוֹבֵב הַמַּאֲמָר, שֶׁהוּא לְצַד שֶׁהָיָה זֶה אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, מַה שֶׁאֵין הַדָּבָר מֻשְׂכָּל בְּהַזְכָּרַת זְמַן הַחֹדֶשׁ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּיֵּם בָּזֶה הֶעָרַת הַדָּבָר. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁלֹּא בָּא לְצַוּוֹת לָזֶה אֶלָּא לְרִשְׁיוֹן, וְדַי בְּהוֹדָעַת הַמִּשְׁפָּט לְמֹשֶׁה שֶׁכֵּן הוּא הַדִּין. וְאוּלַי לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים (ו.) שֶׁמַּאֲמָר זֶה הָיָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, נוּכַל לוֹמַר כִּי זֶה הַמַּאֲמָר הָיָה קֹדֶם יְרִידַת שְׁכִינָה לַמִּשְׁכָּן בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וְהִקְדִּים ה׳ מַאֲמָר זֶה לְבַשְּׂרָם שֶׁכְּשֵׁרִים הֵם לַעֲשׂוֹת פֶּסַח וְאַחַר יָרְדָה שְׁכִינָה. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ אַחֲרֵי זֶה וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן.
במדבר טו:כב · פירוש א
וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כׇּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃
וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ (הוריות ח.) שֶׁכָּתוּב זֶה מְדַבֵּר בְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵשׁ בּוֹ כֶּפֶל אָמְרוֹ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת וְגוֹ׳ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁכּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וּבְכָל שְׁאָר מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה. וְחוּץ מִדִּבְרֵיהֶם נִרְאֶה שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵר עַל כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וּמְבַטֵּל כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְוֹת עֲשֵׂה אָמַר ״וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת״ – הֲרֵי בִּטּוּל כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה, וּכְנֶגֶד עֲבֵרַת עַל כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ״אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֲלֵיכֶם״. וְחִדּוּשׁ הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי יֵשׁ בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּכוֹפֵר גַּם בָּהּ. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה חֲמוּרוֹת, הֲרֵי הוּא גַּם כֵּן כְּכוֹפֵר בְּכוּלָּן וְעָנְשׁוֹ שָׁקוּל לַכֹּל.
במדבר טו:ל · פירוש א
וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה ׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־יְהֹוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בְּמֵזִיד מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ גִּדֵּף אֶת ה׳ חָס וְחָלִילָה, וְלָזֶה עָנְשׁוֹ ״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ״.
במדבר יט:ב · פירוש ד
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
וּבָזֶה מָצָאתִי נַחַת רוּחַ לָמָּה כְּשֶׁצִּוָּה ה׳ פֶּסַח בְּמִצְרַיִם, הִקְפִּיד ה׳ עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד, דִּין עָרֵל וְצִוָּה לָמוּל, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה יז,ג) בְּפָסוּק ״וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ״ וְגוֹ׳ – דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, וְהַשֵּׁנִי עַל דִּין בֶּן נֵכָר, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פט״ז) בְּפָסוּק ״מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם״ וְגוֹ׳ – מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁבָּזֶה יָצְאוּ מִכְּלַל בֶּן נֵכָר. וְעַל דִּין שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה לֹא מָצִינוּ שֶׁהִקְפִּיד ה׳. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ (פסחים עז.) שֶׁהַפֶּסַח בָּא בְּטֻמְאָה בְּנִטְמָא צִבּוּר, עִם כָּל זֶה הָיָה ה׳ יָכוֹל לְצַוּוֹת קֹדֶם שֶׁיִּזָּהֲרוּ מִטֻּמְאַת מֵת וְלַעֲשׂוֹת מֹשֶׁה אֵפֶר פָּרָה, וְאֵין מַעְצוֹר לַה׳ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר בָּזֶה דְּחִיּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לִשְׁבָח, כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ טְמֵאֵי מֵת הֲגַם שֶׁנָּגְעוּ וְהֶאֱהִילוּ עַל הַמֵּת כִּי עֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, וְדָנוּ בָּהֶם אָז דִּין גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁשּׁוֹחֲטִין עָלָיו וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְטֻמְאָה שֶׁנִּטְמָא קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּיֵּר. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים (פסחים צב.) וּכְתָבוֹ הָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת פֶּסַח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וּמָל וְטָבַל, אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו אֶת הַפֶּסַח, גְּזֵרָה דִּלְשָׁנָה הַבָּאָה יִהְיֶה טְמֵא מֵת וְיִטְבּוֹל לָעֶרֶב וְיֹאמַר אֶשְׁתָּקַד מִי לֹא טָבַלְתִּי״ וְכוּ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. מִמַּה שֶׁנָּתַן הַטַּעַם מִשּׁוּם גְּזֵרָה דִּלְשָׁנָה הַבָּאָה, מִזֶּה אַתָּה לָמֵד כִּי זוּלַת גְּזֵרָה זוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁין לְטֻמְאַת מֵת, וּכְמוֹ כֵן יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁעָשׂוּ פֶּסַח מִצְרַיִם אֵין בָּהֶם דִּין טֻמְאַת מֵת, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״.
במדבר כא:ח · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כׇּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף. אָמַר תֵּיבַת לְךָ, רַזַ״ל אָמְרוּ (עבודה זרה מד.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״לְךָ״ – מִשֶּׁלְּךָ, וְאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁעֲשָׂאוֹ מֹשֶׁה אֵינוֹ נֶאֱסָר כְּשֶׁיַּעַבְדוּהוּ דּוֹרוֹת הַבָּאִים. וְעִנְיָן זֶה אָנוּ לְמֵדִין אוֹתוֹ מִמַּה שֶׁאָנוּ רוֹאִים אַחַר הָאֱמֶת, אֲבָל דּוֹחַק לוֹמַר שֶׁה׳ אָמַר לוֹ כָּךְ לַעֲשׂוֹתוֹ מִשֶּׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵאָסֵר בַּעֲבוֹדַת דּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה צִוָּה ה׳ כֵּן. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה ה׳ אָמַר לוֹ שָׂרָף וּבַמַּעֲשֶׂה מֹשֶׁה קוֹרֵא אוֹתוֹ נָחָשׁ. עוֹד יֵשׁ לָדַעַת טַעַם עִנְיָן זֶה שֶׁצִּוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת נָחָשׁ וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, מַה יּוֹעִיל הִסְתַּכְּלוּת בְּנָחָשׁ לְרַפְּאוֹת הַנְּשִׁיכָה, וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ראש השנה כט.): כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְאִם הָיְתָה הַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהִסְתַּכֵּל כְּלַפֵּי מַעְלָה לְבַד, יוֹתֵר הָיָה רָאוּי לְהִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם וְאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה נִכֶּרֶת לְעוֹשֶׂיהָ בְּיוֹתֵר מֵהִסְתַּכְּלוּת בְּנָחָשׁ.
במדבר כב:ב · פירוש ד
וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חדש כאן) כִּי בָּלָק מְכַשֵּׁף גָּדוֹל הָיָה יוֹתֵר מִבִּלְעָם, וְהָיָה עוֹשֶׂה כְּשָׁפָיו בְּצִפּוֹר אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ יַדּוּעַ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּרְא בָּלָק, וּבַמֶּה רָאָה? בַּצִּפּוֹר, וְהוּא אָמְרוֹ בֶּן צִפּוֹר, פֵּרוּשׁ לִהְיוֹתוֹ בֶּן צִפּוֹר רָאָה בִּכְשָׁפָיו שֶׁל צִפּוֹר. וְאָמַר תֵּבַת בֶּן לְצַד כִּי הַצִּפּוֹר הוּא לוֹ לְאָב וּלְקָצִין, וּמִמֶּנּוּ יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמוֹרִי, וְלֹא הֻצְרַךְ לְמַגִּידִים לְהוֹדִיעַ דָּבָר קָטָן וְגָדוֹל.
במדבר כב:ב · פירוש ה
וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃
וְאֶפְשָׁר שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁמִּקּוֹדֶם הֱיוֹת הַמַּעֲשֶׂה רָאָה בַּצִּפּוֹר, וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֵת כָּל רָמַז בְּרִבּוּי ״כָּל״ לְגוּפֵהּ, שֶׁרָאָה בַּצִּפּוֹר כָּל מַה שֶׁעָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמוֹרִי, וְרִבּוּי ״אֵת״ רֶמֶז לִרְאִיָּה אַחֶרֶת עִמָּהּ [אוּמָּה] שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר, הָאֱמוֹרִי שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתָם, וּמָה אוּמָּה הִיא שֶׁעָקְרוּ יִשְׂרָאֵל אָז הִיא מִדְיָן, וְזֶה רָמַז בְּתֵבַת אֵת, הָא לָמַדְתָּ שֶׁרָאָה מַה שֶׁעָשׂוּ לָאֱמוֹרִי וּמַה שֶׁיַּעֲשׂוּ לְמִדְיָן. וְאֶפְשָׁר שֶׁרָאָה גַּם כֵּן כִּי מוֹאָב מֻבְטָחִים מִצָּרַת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, כִּי הַכִּשּׁוּף יַגִּיד הֶעָתִיד אִם רַע אִם טוֹב. וּמֵעַתָּה תָּלָה הָרְאִיָּה בְּבָלָק כִּי הוּא הָרוֹאֶה בַּצִּפּוֹר לְבַד, וּרְאִיָּה זוֹ לֹא רָאָה אוֹתָהּ אֶלָּא בָּלָק בִּכְשָׁפָיו. וְכַוָּנַת הַסִּפּוּר בְּדָבָר זֶה הוּא לְהַקְדִּים הַסִּבּוֹת שֶׁסִּבְּבוּ מַעֲשֵׂה קְרִיאַת בִּלְעָם וְהַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁרְאִיַּת בָּלָק הָיְתָה סִבָּה אַחַת לַנִּסְבָּב כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר. וְאָמַר עוֹד וַיָּגָר מוֹאָב אֵינָהּ הוֹדָעַת הַנִּמְשָׁךְ מִשְּׁמִיעַת בָּלָק אֶלָּא הוֹדָעַת סִבָּה אַחֶרֶת לַמְּאוֹרָע הַנִּמְשָׁךְ שֶׁנִּכְנַס בְּלֵב מוֹאָב מָגוֹר.
במדבר כב:לה · פירוש א
וַיֹּ֩אמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃
וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ וְגוֹ׳ לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״עִם הָאֲנָשִׁים״. וְרַזַ״ל הֵעִירוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ (במדבר רבה כ,טו) חֶלְקְךָ עִמָּהֶם וְסוֹפְךָ לֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ, אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים כְּפִי פְּשָׁטָן. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר לוֹ ״שׁוּב״ וְהָיָה יוֹתֵר נָכוֹן. אָכֵן כַּוָּנַת הַדְּבָרִים הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ טַעַם שֶׁהוּא מַסְכִּים עַל יָדוֹ לָלֶכֶת הוּא בִּשְׁבִיל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו לָלֶכֶת עִמָּהֶם, שֶׁאִם לֹא יַסְכִּים עַל יָדוֹ לָלֶכֶת יַחְשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת כִּי יָחוּשׁ ה׳ לְבִלְעָם לַעֲשׂוֹת דָּבָר הֵפֶךְ מַה שֶׁיַּחְפּוֹץ ה׳ עֲשׂוֹת, וְיֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בַּדָּבָר חָס וְשָׁלוֹם. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״כִּי הוֹלֵךְ הוּא״ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ יְחִידִי, אֶפְשָׁר שֶׁרָמַז לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיֵּלֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְלֹא שֶׁפִי, וְהַכַּוָּנָה לְבַטֵּל מִמֶּנּוּ הֲכָנַת הָרַע אֲשֶׁר הָיָה חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת בִּקְסָמָיו, וְכֵן עָשָׂה, דִּכְתִיב ״וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק״.
במדבר כב:לה · פירוש ב
וַיֹּ֩אמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃
וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֹתוֹ תְדַבֵּר וְגוֹ׳. כָּאן הִתְנָה עָלָיו תְּנַאי אַחֵר מַה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ בְּרִשְׁיוֹן רִאשׁוֹן, וְהוּא שֶׁבְּרִשְׁיוֹן רִאשׁוֹן אָסַר עָלָיו הַמַּעֲשֶׂה, דִּכְתִיב (במדבר כב:כ) ״אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה״, וּמִזֶּה חָשַׁב הָרָשָׁע מַחֲשָׁבוֹת לְהָרַע, כִּי כֹּחוֹ הָיָה בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר, בְּמַעֲשֶׂה – בִּכְשָׁפָיו וּקְסָמָיו, גַּם בְּעֵינוֹ הָרָעָה וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק ג רב:) בְּפָסוּק ״וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, שֶׁרָצָה לְהַבִּיט בָּהֶם בְּעַיִן הָרַע עַד שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכִסָּה אוֹתָם בְּצִלּוֹ, דִּכְתִיב (במדבר כד:ב) ״וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה׳״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א ריא.) ״עָלָיו״ – עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בָּהֶם עֵינוֹ הָרָעָה; וּבְדִבּוּר – לְקַלְלָם. וְכַוָּנַת עֶלְיוֹן בְּמַאֲמַר ״אֹתוֹ תַעֲשֶׂה״ נִתְכַּוֵּן לֶאֱסֹר עָלָיו גַּם הַדִּבּוּר אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַעֲשֶׂה, וְלֹא כֵן הֵבִין הוּא לְצַד תְּכוּנָתוֹ הָרָעָה. לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ פַּעַם שְׁנִיָּה וְסָתַר לוֹעוֹ וְאָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ הַדִּבּוּר דִּכְתִיב ״אֹתוֹ תְדַבֵּר״, וּבָזֶה כָּלַל אִסּוּר עֵצָה רָעָה כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא כֵן עָשָׂה הָרָשָׁע בְּכָל פְּרָטֵי הָאַזְהָרָה. וְעַיֵּן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ:יח) בְּפָסוּק ״וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר בְּפִי בִלְעָם״ שֶׁדָּרְשׁוּ שֶׁנָּתַן בְּפִיו טַס שֶׁל בַּרְזֶל, כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר רָעָה הָיָה חוֹנְקוֹ. גַּם מָצִינוּ לוֹ שֶׁדִּבֵּר עֵצָה רָעָה שֶׁגָּרַם בָּהּ שֶׁנָּפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, גַּם בִּפְרַט הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּטָה עָלָיו לְבַל יַבִּיט בָּהֶם בְּעֵינוֹ הָרָעָה מָצִינוּ שֶׁעָבַר עַל זֶה כַּנִּזְכָּר, לוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ. וּמֵעַתָּה מָצָאתִי טַעַם לְמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֲרָגוּהוּ, כִּי כְּפִי הַדִּין נִתְחַיֵּב מִיתָה, כִּי ה׳ הִזְהִירוֹ בֵּין עַל הַמַּעֲשֶׂה בֵּין עַל הַדִּבּוּר בְּפֵרוּשׁ כַּנִּזְכָּר, וְאַזְהָרַת בְּנֵי נֹחַ זוֹ הִיא מִיתָתָן (סנהדרין נז:).
במדבר כב:מא · פירוש ד
וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃
עוֹד טַעַם בַּבֹּקֶר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז ד:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵימַת קָא רָתַח? אָמַר אַבַּיֵי בִּתְלַת שָׁעֵי קַמַּיְתָא, עַד כָּאן, לָזֶה אָמַר ״וַיְהִי בַבֹּקֶר״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, פֵּרוּשׁ זְמַן שֶׁה׳ מִתְכַּעֵס עַל עוֹלָמוֹ שֶׁהוּא בַּבֹּקֶר לָקַח בִּלְעָם שֶׁהָיָה בָּקִי בְּכִוּוּן הָרֶגַע. עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,יח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בָּמוֹת בָּעַל״ זֶה פְּעוֹר, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְיָדוּעַ הוּא כִּי פְּעוֹר עֲבוֹדָתוֹ הִיא הַתְרָזַת זֶבֶל בְּפָנָיו, וְזֶה לְשׁוֹן דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין סד.): בַּמֶּה עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל פְּעוֹר? אוֹכְלִין תְּרָדִין וְשׁוֹתִין שֵׁכָר וּמַתְרִיזִין בְּפָנֶיהָ, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁעֲבוֹדַת פְּעוֹר הִיא בְּהַתְרָזַת הַמֵּאוּס, וּלְטַעַם זֶה רָצָה בָּלָק לְהַעֲלוֹת בִּלְעָם לִפְעוֹר שֶׁהִיא בָּמוֹת בַּעַל בִּזְמַן הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא זְמַן הַהַפְנָאָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה צְרָכָיו, וְהוּא אָמְרוֹ בַּבֹּקֶר וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל, וְאוּלַי כִּי בִּלְעָם לֹא הָיָה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה זוֹ וּלְקָחוֹ בִּדְבָרִים לְעָבְדָהּ.
במדבר כב:מא · פירוש ה
וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃
עוֹד נִרְאֶה טַעַם בַּבֹּקֶר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר פרשת זו), שֶׁאָמְרוּ שֶׁכְּשָׁפָיו שֶׁל בָּלָק הָיוּ בְּצִפּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁרָמַזְנוּ בְּמַאֲמַר ״בֶּן צִפּוֹר״, לָזֶה בָּחַר בָּלָק לַעֲמוֹד בַּבֹּקֶר שֶׁאָז יְצַפְצֵף הַצִּפּוֹר כַּיָּדוּעַ, וְיַעֲלֶה בְּיָדָם כְּשָׁפָיו וּקְסָמָיו כִּי זֶה הוּא זְמַנּוֹ.
במדבר כב:מא · פירוש ו
וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃
וּבָזֶה נִרְאֶה לָתֵת טַעַם לְמָה שֶׁיֵּשׁ לִתְמוֹהַּ בָּעִנְיָן, בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם״, וַהֲלֹא אָמְרוּ רַזַ״ל (תענית ט.) שֶׁהָעֲנָנִים הָיוּ מְכַסִּים עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיוּ נִרְאִים לָעַיִן, וּכְשֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ הָעֲנָנִים נִגְלוּ לָעַיִן וְיָדַע הַכְּנַעֲנִי מוֹשָׁבָם וְנִלְחַם עִמָּם, וְחָזְרוּ אַחַר כָּךְ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּאָמְרָם זַ״ל (שם). אִם כֵּן יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְכֻסִּים בֶּעָנָן, וְאֵיךְ יֹאמַר הַכָּתוּב ״וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם״, שֶׁאַדְרַבָּה הָיָה צָרִיךְ ה׳ לְהוֹסִיף שְׁמִירָה עַל שְׁמִירָתָן לְבַל תִּכָּנֵס בָּהֶם עַיִן רָעָה שֶׁל בִּלְעָם. אֶלָּא וַדַּאי מַה שֶׁרָאוּ קְצֵה הָעָם הוּא עַל יְדֵי כְּשָׁפִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בַּצִּפּוֹר הַיָּדוּעַ, וְהוּא הָיָה מְגַלֶּה אוֹתָם, וְיֵשׁ כֹּחַ בַּמְּכַשְּׁפוּת לַעֲשׂוֹת כֵּן, כְּאָמְרָם זַ״ל (סנהדרין סז:) לָמָּה נִקְרְאוּ מְכַשְּׁפוּת וְכוּ׳, וְהֵם גִּלּוּ הַמְּכֻסֶּה בֶּעָנָן. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא גִּלּוּ לָהֶם אֶלָּא קְצֵה הָעָם, לֹא פִּנַּת הַצַּדִּיקִים וּגְדוֹלֵיהֶם:
במדבר כג:יח · פירוש ג
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשְׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר׃
עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁקִּימָה הִיא לוֹ שֶׁזָּכָה לִשְׁמוֹעַ דְּבָרִים הַבָּאִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, וְהֵעִירוֹ עוֹד לְהַטּוֹת אָזְנוֹ עָדָיו לְהַאֲזִין כָּל דִּקְדּוּקֵי הַדְּבָרִים, וּבָזֶה אַתָּה יוֹתֵר בְּמַדְרֵגָה מֵאוֹתוֹ שֶׁאַתָּה מַחְשִׁיבוֹ לְאָב, שֶׁהוּא צִפּוֹר הַכְּשָׁפִים, דִּכְתִיב ״בֶּן צִפּוֹר״, מֵעַתָּה הוּא בִּנְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּנוֹ צִפּוֹר״.
במדבר כה:א · פירוש ב
וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנ֖וֹת אֶל־בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב׃
וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. אָמְרוֹ וַיָּחֶל לְשׁוֹן חִלּוּל, שֶׁנִּתְחַלֵּל לִזְנוֹת, פֵּרוּשׁ לְפִי שֶׁזָּנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר. וְאָמַר אֶל בְּנוֹת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה ותנחומא שם) שֶׁהָיוּ תּוֹבְעִים אוֹתָם לַעֲבֵרָה וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם הִשְׁתַּחֲוֵה לָזֶה וְגוֹ׳, וְהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים אֶל אֲשֶׁר הָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם בְּנוֹת מוֹאָב, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֶל בְּנוֹת״ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר הָעָם, לִשְׁלוֹל הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ.
במדבר כה:ב · פירוש ב
וַתִּקְרֶ֣אןָ לָעָ֔ם לְזִבְחֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ן וַיֹּ֣אכַל הָעָ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לֵאלֹֽהֵיהֶֽן׃
לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן. וַהֲגַם שֶׁאָמַר (סנהדרין סד.) שֶׁפְּעוֹר אֵין בַּעֲבוֹדָתוֹ זְבִיחָה אֶלָּא בְּהַתְרָזַת הַלִּכְלוּךְ לְמוּל פָּנָיו, וּמִן הַסְּתָם לֹא זָבְחוּ לוֹ, אוּלַי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים שִׂמְחָה בְּבָשָׂר לִכְבוֹדוֹ, אוֹ אוּלַי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים כֵּן כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכָלִים לְהַתְרִיז כְּנֶגְדּוֹ בְּרִבּוּי יְצִיאַת הַטִּנּוּף.
במדבר כה:ב · פירוש ג
וַתִּקְרֶ֣אןָ לָעָ֔ם לְזִבְחֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ן וַיֹּ֣אכַל הָעָ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לֵאלֹֽהֵיהֶֽן׃
וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְגוֹ׳ וַיִּצָּמֶד. פֵּרוּשׁ, זוֹ סִבַּת הִשְׁתַּחֲוָיָיתוֹ שֶׁנִּצְמַד וְגוֹ׳. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין סד.) שֶׁבַּעַל פְּעוֹר מַאֲנִיס עוֹבְדָיו.
במדבר כה:יא · פירוש א
פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃
פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְיַחֲסוֹ, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן שֶׁיִּזָּכְרוּ אֲבוֹתָיו לְטוֹבָה. וְעוֹד נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַשְׁלִים יִשְׂרָאֵל עִם אַהֲרֹן שֶׁסִּבֵּב נְפִילָה גְּדוֹלָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת הָעֵגֶל, דִּכְתִיב (שמות לב:לה): ״וַיִּגֹּף ה׳ אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן״. הֲרֵי עָמַד פִּנְחָס בֶּן בְּנוֹ וּפָדָה נֶפֶשׁ כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְלָזֶה יִחֲסוֹ עַד אַהֲרֹן, וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (תנא דבי אליהו רבה פרק יג) שֶׁהָיָה אַהֲרֹן עוֹמֵד וּמְתַקֵּן וְהָיָה מְלַמֵּד כָּל יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָיָה נֶחְשָׁב עַל אַהֲרֹן הַקִּלְקוּל שֶׁגָּרַם בְּמִיתַת עַם רָב וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְתַקֵּן מַה שֶׁנִּפְרַץ, וְכָאן רָמַז ה׳ כִּי פִּנְחָס שִׁלֵּם בְּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה.
במדבר כה:יז · פירוש ד
צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃
אָכֵן נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמָר זֶה לְתַקָּנָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁכָּל אֲשֶׁר יִטְעוֹם טַעַם חֵטְא הַטִּבְעִי הַשּׁוֹלֵט בָּאָדָם שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ, לוּ יִהְיֶה שֶׁלֹּא טְעָמוֹ אֶלָּא בִּבְחִינַת הַחוֹשֵׁב, קָשֶׁה הוּא לְהַפְרִידוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְתִּי בִּפְרָט זֶה בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יח:ג) בְּפָסוּק ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳. וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא נִפְרָד מֵהַחוֹטֵא תַּאֲוַת הַדָּבָר וּתְשׁוּקָתוֹ אֵלָיו הוּא מְשֻׁלָּל מֵהַכַּפָּרָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית ד:ז) ״וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ״. וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל טָעֲמוּ עֲרִיבַת הַזְּנוּת, מֵהֶם בְּמַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּמַחְשָׁבָה, גַּם נִדְבְּקוּ בַּפְּעוֹר, דִּכְתִיב (במדבר כה:ג): ״וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר״, וְאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ) שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּצָמִיד וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְחָפֵץ ה׳ לְרַפְּאוֹתָם בַּעֲצַת ה׳ הַנְּכוֹנָה כְּדֵי לְסַלֵּק מֵעֲלֵיהֶם הַמַּגֵּפָה, שֶׁהֲלֹא תִּמְצָא שֶׁהָיְתָה הַמַּגֵּפָה בְּיִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר סָפוּ תַּמּוּ כָּל הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר, דִּכְתִיב (דברים ד:ג): ״כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ״. וּבְהֶכְרֵחַ אַתָּה לוֹמַר כִּי לֹא עַל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר כה:ט): ״וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים וְגוֹ׳ אַרְבָּעָה״ וְגוֹ׳ הוּא אוֹמֵר, שֶׁאֵלּוּ הָיוּ מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן וּמֵתוּ עַל שֶׁרָצוּ לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִנְחָס כְּמַאֲמָרָם זַ״ל (במדבר רבה כ), וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהִשְׁמִיד גַּם כָּל הַזּוֹנִים לְבַד הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. גַּם מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן ״הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר״, זֶה יַגִּיד שֶׁמֵּתוּ מִיִּשְׂרָאֵל לְבַד אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ בִּשְׁבִיל פִּנְחָס שֶׁרָצוּ לִשְׁלֹחַ בּוֹ יָד.
במדבר כה:יז · פירוש ה
צָר֖וֹר אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃
וַהֲגַם שֶׁנַּשְׂכִּיל בְּעִקַּר הַסִּבָּה אֲשֶׁר סִבְּבָה מַעֲשֵׂה פִּנְחָס, לֹא הָיָה אֶלָּא זְנוּת זִמְרִי, כִּי לֹא הָרַג פִּנְחָס לְזִמְרִי עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהַמַּגֵּפָה הָיְתָה שׁוֹלֶטֶת בַּזּוֹנִים. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא כִּלָּה כָּל הָעָם, מֵהֶם בִּשְׁבִיל מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, מֵהֶם בִּשְׁבִיל הָעֲרֵבוּת, וּלְעוֹלָם ה׳ לֹא וִתֵּר עַל הַזּוֹנִים. וְיָעַץ ה׳ וְאָמַר ״צָרוֹר אֶת״ וְגוֹ׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהַקְדִּים לִשְׂנֹא הַמַּחְטִיאִים, גַּם לְהַתְעִיב הֶעָרֵב וְהַטּוֹב הַבָּא מֵהֶם, לְאַבֵּד כָּל עֵץ נֶחְמָד וְכָל מַעְיָן מָתוֹק וְכָל טוֹב הַבָּא מֵהֶם עַל אֲשֶׁר גָּרְמוּ לָהֶם עֲשׂוֹת רַע. וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קלט:כא) ״הֲלֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה׳ אֶשְׂנָא״, פֵּרוּשׁ ״מְשַׂנְאֶיךָ״ כְּאִלּוּ אָמַר ״מַשְׂנִיאֶיךָ״ שֶׁגּוֹרְמִים לְשִׁנְאַת בָּחוֹר בַּטּוֹב, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיד:) בְּפָסוּק ״כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת״ אַל תִּקְרָא וְכוּ׳. וּבְאֶמְצָעוּת מַחְשָׁבָה זוֹ תִּהְיֶה מִתְרַחֶקֶת תַּאֲוַת הָעֲבֵרָה מֵהֶם וְתִהְיֶה לָהֶם לְזָרָה, כִּי עַל הֶעָבָר שׂוֹנְאִים הַסּוֹבֵב, וְיִוָּלֵד בָּהֶם טֶבַע אֱלֹהִי. וּמִדָּה זוֹ מִדָּה סְגֻלִּיִּית הִיא לֶחָפֵץ בַּחַיִּים, וּבָזֶה יִתְכַּפֵּר עָוֹן הַקּוֹדֵם בְּמַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה גַּם בְּאֶרֶס תַּאֲוַת הַנִּאוּף וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף.
במדבר כו:א · פירוש א
וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה {פ}
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃
וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָשָׂה תְּחִלַּת פָּרָשָׁה בְּאֶמְצַע הַכָּתוּב. וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן, שֶׁנִּתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר כִּי בְּאֶמְצָעוּת מִצְוַת ״צָרוֹר״ וְגוֹ׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ תִּקְּנוּ מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה וְהִטּוּ עַצְמָם לַטֶּבַע הָאֱלֹהִי, וּבָזֶה ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״ – פֵּרוּשׁ נִסְתַּלְּקָה הַמַּגֵּפָה שֶׁהָיְתָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת תִּקּוּן זֶה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ עֲשׂוֹת. וְלָזֶה הִתְחִיל הַפָּרָשָׁה בְּאֶמְצַע הַכָּתוּב, לוֹמַר כִּי מַאֲמַר ״אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״ מְקֻשָּׁר עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ. וְטַעַם שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ, נִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לְקָשְׁרוֹ לְמַטָּה שֶׁאַחַר הַמַּגֵּפָה אָמַר ה׳ וְגוֹ׳ ״שְׂאוּ״ וְגוֹ׳, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי מַאֲמַר ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״ מְשַׁמֵּשׁ לְמַעְלָה לְהַגִּיד עִנְיָן אֶחָד, וּלְמַטָּה לְהַגִּיד עִנְיָן אַחֵר.
במדבר לא:טז · פירוש ב
הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסׇר־מַ֥עַל בַּיהֹוָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּעֲדַ֥ת יְהֹוָֽה׃
אָכֵן פִּינְחָס וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא דָּנוּ וּפְטָרוּם מִטַּעַם שֶׁהַנָּשִׁים כְּפוּפוֹת הֵן לְבַעֲלֵיהֶן וְלַאֲבוֹתֵיהֶן וַאֲנוּסִים הֵמָּה, וְהֵן הָאָדוֹן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִרְגִּישׁ שֶׁמִּטַּעַם זֶה הֶחֱיוּ אוֹתָם וּבָא בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת וְאָמַר: בִּשְׁלָמָא אִם לֹא הָיוּ עוֹשִׂים אֶלָּא מַעֲשֵׂה הַזְּנוּת שֶׁבָּא לָהֶם עָלָיו מִצְוַת גְּדוֹלֵיהֶם יֵשׁ לָדוּן אוֹתָם לִזְכוּת, אֶלָּא שֶׁהֵם עָשׂוּ מֵעַצְמָן מַעֲשֶׂה אַחֵר מַה שֶׁלֹּא צִוּוּ אוֹתָם גְּדוֹלֵיהֶם, שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה פְּעוֹר, שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,כג) שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים לָהֶם צוּרַת פְּעוֹר וְאוֹמְרִים לָהֶם: הִשְׁתַּחֲוֶה לָזֶה וְתִהְיֶה נִשְׁמַעַת לוֹ. נִמְצָא שֶׁמִּכְשׁוֹל עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה מֵהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ הֵן הֵנָּה, פֵּרוּשׁ, מִדְּנַפְשָׁם הָיוּ סִבָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. בִּדְבַר בִּלְעָם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת סִבַּת עֲצַת בִּלְעָם שֶׁיְּעָצָם לְהַפְקִיר בְּנוֹתֵיהֶם לִזְנוּת. וְתִמְצָא שֶׁלֹּא אָמְרוּ זַ״ל שֶׁאָמַר בִּלְעָם אֶלָּא עִנְיַן הַזְּנוּת, כְּאָמְרָם (שם): אֱלֹהֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה וְכוּ׳, וְהֵם הָיוּ סִבָּה לִמְסֹר מַעַל בַּה׳ עַל דְּבַר פְּעוֹר, שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לְהִשָּׁמַע לָהֶם אֶלָּא אִם יִשְׁתַּחֲווּ לִפְעוֹר. וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה׳, פֵּרוּשׁ, בְּסִבַּת עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בְּסִבַּת הַזְּנוּת, וּמִי גָּרַם עֲבוֹדָה זָרָה – הֵן הֵנָּה. וְאוֹמֵר ״וְעַתָּה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, יִתְוַדּוּ עַל הַשְּׁגָגָה וְיַהַרְגוּ כָּל וְגוֹ׳.
במדבר לג:נב · פירוש א
וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כׇּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כׇּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כׇּל־בָּמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃
וְהוֹרַשְׁתֶּם וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּשִׁבְעָה עֲמָמִין (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״, כָּאן מְדַבֵּר הַכָּתוּב חוּץ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַנִּמְצָאִין שָׁם, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין.
דברים
דברים ד:ג · פירוש א
עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹא֔וֹת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כׇל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃
עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת וְגוֹ׳ אַחֲרֵי בַעַל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אַתֶּם רְאִיתֶם הַחוּמְרָא שֶׁבַּעֲבוֹדָה זָרָה יָתֵר עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁלֹּא עֲבָדוּהָ אֶלָּא שֶׁחָשְׁבוּ בְּלִבָּם וְהָלְכוּ אַחֲרָיו לְעָבְדוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא עֲבָדוּהוּ עֲדַיִן – הִשְׁמִידָם ה׳, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קידושין לט:, יחזקאל יד:ה) ״לְמַעַן תְּפֹשׂ יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳:
דברים ד:ד · פירוש ד
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר הֲגַם שֶׁלֹּא עָבַד אֶלָּא חָשַׁב בְּדַעְתּוֹ לַעֲבוֹד, נִתְכַּוֵּן בְּוָא״ו שֶׁל וְאַתֶּם לוֹמַר תּוֹסֶפֶת בַּדִּמְיוֹן הָרִאשׁוֹן, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָנַשׁ ה׳ עַל הַמַּחְשָׁבָה בְּמַה שֶׁלְּפָנָיו הֲגַם שֶׁלֹּא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה, כְּמוֹ כֵן גַּם כֵּן אַתֶּם בְּעִנְיַן דְּבֵקוּתְכֶם בַּה׳ הַמַּחְשָׁבָה בָּזֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מ.): מַחְשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, מַחְשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה זוּלַת בַּעֲבוֹדָה זָרָה.
דברים ה:כו · פירוש א
מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֖י כׇּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃
לְיִרְאָה אוֹתִי וְלִשְׁמֹר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא סָמַךְ לִכְלֹל הַשְּׁמִירָה בִּכְלַל מַאֲמַר לְיִרְאָה, אוּלַי כִּי לְפִי שֶׁמִּצַּד הַיִּרְאָה יָצָא פְּרָט אֶחָד רַע, שֶׁזֶּה הָיָה סִבָּה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל כְּשֶׁרָאוּ כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה נָפַל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, כֵּיוָן שֶׁאֵין מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה שָׁלִיחַ לְדַבֵּר עִמָּהֶם, יָשׁוּב ה׳ לְדַבֵּר עִמָּהֶם כְּבָרִאשׁוֹנָה. לָזֶה מִהֲרוּ לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל לְחָשְׁבָם שֶׁיִּהְיֶה לְאֶמְצָעִי וִידַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת דִּבְרֵי ה׳. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, כי תשא) שֶׁהָעֵגֶל הָיָה מְדַבֵּר מַמָּשׁ וְטָעוּ בּוֹ לְאֶמְצָעִי. לָזֶה דִּקְדֵּק ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ וְאָמַר לְיִרְאָה אוֹתִי וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתַי, שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה לָהֶם גַּם כֵּן לִשְׁמֹר וְלֹא יִשְׁגּוּ בָּהֶם מִצַּד הַיָּרֵא ה׳.
דברים ז:טז · פירוש ג
וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כׇּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃ {ס}
וְגָמַר אוֹמֶר וְלֹא תַעֲבֹד וְגוֹ׳, לְהָעִירְךָ שֶׁרַחְמָנוּת בְּדָבָר זֶה תּוֹלִיד מֵחוּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ, פֵּרוּשׁ הָעָם, שֶׁכְּשֶׁאַתָּה חָס עָלָיו אַתָּה מִתְאַכְזֵר עַל עַצְמְךָ. אוֹ פֵּרוּשׁוֹ הוּא חוֹזֵר עַל הָרַחְמָנוּת אֲשֶׁר צִוָּה עָלָיו לְבַל יָחוּס.
דברים ח:יח · פירוש א
וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
וְזָכַרְתָּ אֶת ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת לִבּוֹ עַל טוֹבָתוֹ כִּי מֵה׳ הָיְתָה לוֹ, וְדָבָר זֶה יְעִירֵהוּ תָּמִיד לְהַכִּיר בּוֹרְאוֹ וְהַשְׁגָּחָתוֹ עָלָיו, וּתְחִלַּת תַּחְבּוּלוֹת יֵצֶר הָאָדָם הִיא לְהַשְׁכִּיחוֹ דָּבָר זֶה וְדֶרֶךְ זֶה יִכָּנֵס לְאַבְּדוֹ. וְאוּלַי כִּי לָזֶה סָמַךְ מַאֲמָר שֶׁאַחֲרֵי זֶה וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח, פֵּרוּשׁ, אִם שָׁכוֹחַ דָּבָר זֶה שֶׁה׳ הוּא הַמֵּטִיב לְךָ וְגוֹ׳ סוֹפְךָ שֶׁתִּשְׁכַּח אֶת ה׳, וְסוֹפְךָ לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא בְּמַחְשָׁבָה לְבַד אֶלָּא בְּמַעֲשֶׂה, כְּאָמְרוֹ ״וַעֲבַדְתָּם״, וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ מְסֻיֶּמֶת בְּאִסּוּר אֶלָּא ״וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם״, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה מְסֻיֶּמֶת בְּאִסּוּר לְכָל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ס.): הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְמַרְקוּלִיס חַיָּב הֲגַם שֶׁאֵין עֲבוֹדָתוֹ בְּכָךְ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַזְּכִירָה זוֹ גָּדֵר גָּדוֹל לַעֲבוֹדַת ה׳, וּמֵחֶסְרוֹנָהּ יַדִּיחֶנּוּ הַשָּׂטָן מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה.
דברים ח:יט · פירוש ב
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי חגיגה א,ז) שֶׁלֹּא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁבִּטְּלוּ בָּהּ דִּבְרֵי תוֹרָה, וַהֲגַם שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אִם הָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה לֹא הָיְתָה נֶחְרֶבֶת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּמֵעַתָּה יֵשׁ מָקוֹם לְהַרְשִׁיעַ וְלַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וּלְהַעֲרִים לִלְמֹד תּוֹרָה כְּדֵי שֶׁתָּגֵן עֲלֵיהֶם לְבַל יֹאבְדוּ. לָזֶה בָּא הַמַּאֲמָר כָּאן כְּשֶׁבָּא לְהַתְרוֹת עַל עֲבוֹדַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁתְּסוֹבֵב שֶׁיֹּאבְדוּ מִן הָאָרֶץ, אָמַר הַעִדֹתִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲרֵינִי מַתְרֶה בָּכֶם ״כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן״, וּפֵרוּשׁ בַּתְּחִלָּה אֲבֵדָה אַחַת תֹּאבֵדוּן, וְהוּא שֶׁתִּהְיוּ כַּגּוֹיִם חֲסֵרֵי הַתּוֹרָה שֶׁיִּשְׁכָּחֵם ה׳ מֵהֶם וְיִהְיוּ כַּגּוֹיִם, וְאָז ״כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה׳ מַאֲבִיד וְגוֹ׳ כֵּן תֹּאבֵדוּן״ זוֹ אֲבֵדַת עַצְמָם. וּכְפִי זֶה תֵּבַת כַּגּוֹיִם נִמְשֶׁכֶת לְמַעְלָה, לוֹמַר דִּמְיוֹן הָאֲבֵדָה שֶׁיִּהְיוּ כַּגּוֹיִם, וְנִמְשֶׁכֶת לְמַטָּה, לְדִמְיוֹן אֲבֵדַת הַגּוֹיִם עַצְמָן מִן הָאָרֶץ. וְאָמְרוֹ עֵקֶב וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ כֵּיוָן שֶׁאֵין תּוֹרָה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם יֵשׁ לָהֶם תּוֹרָה הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה תּוֹרָה תַּעֲמֹד לָהֶם. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר בְּקוֹל ה׳, וּכְבָר הֲעִירוֹתִיךָ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיַּזְכִּיר ״קוֹל״ יְדַבֵּר עַל הַתּוֹרָה.
דברים ט:יז · פירוש א
וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃
וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְתָפְשָׂם, וַהֲלֹא בְּיָדוֹ הָיוּ? וְאוּלַי כְּשֶׁלֹּא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל הָיוּ הַלּוּחוֹת גְּבוֹהוֹת עַל יַד מֹשֶׁה וְלֹא הָיְתָה יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לָקַחַת אוֹתָם, וּכְמוֹ שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ״וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת עַל שְׁתֵּי יָדָי״ וְלֹא אָמַר ״בִּשְׁתֵּי יָדַי״ אוֹ ״בְּיָדַי״, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיוּ בְּיָדָיו מַמָּשׁ אֶלָּא גְּבוֹהוֹת לְמַעְלָה מִיָּדָיו וְהָיוּ נוֹשְׂאוֹת עַצְמָן, וְאַחַר שֶׁרָאָה הָעֵגֶל הוּסַר כֹּחַ קְדֻשָּׁתָם וְהֻצְרַךְ לְתָפְשָׂם בְּיָדוֹ.
דברים ט:כא · פירוש א
וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַ֘חְתִּי֮ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָר֔וֹ אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר׃
וְאֶת חַטַּאתְכֶם וְגוֹ׳ לָקַחְתִּי וְגוֹ׳. רָמַז שֶׁבְּמַעֲשֵׂהוּ בָּעֵגֶל פָּעַל גַּם כֵּן בִּבְחִינַת הַחֵטְא וְשָׂרַף כֹּחַ הָרַע שֶׁנַּעֲשָׂה מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא בְּפָסוּק (שמות לב:כ) ״וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ״.
דברים יב:ב · פירוש א
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה דַּף מ״ז, וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה: שְׁלֹשָׁה בָּתִּים הֵם, בַּיִת שֶׁבָּנוּי מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי זֶה אָסוּר, סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְחִדֵּשׁ נוֹטֵל מַה שֶׁחִדֵּשׁ וְכוּ׳, וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבַיִת אֲסָרוֹ, אַלְמָא קָסָבַר תָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ אָסוּר, וְהָאַנַּן בְּנָאוֹ תְּנַן, בְּנָאוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ, עַד כָּאן. וְכֵן פָּסַק רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ח׳ מֵהִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה (הלכה ה׳), וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם, פֵּרוּשׁ, כָּל שֶׁהָיוּ לָהֶם שָׁם עֲבוֹדָה, בֵּין שֶׁבָּנוּהוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה בֵּין שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְהוּא בָּנוּי, הֲגַם שֶׁהוּא מְחֻבָּר אָסוּר וְצָרִיךְ לְאַבְּדוֹ.
דברים יב:ב · פירוש ב
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה (הלכה א׳) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִצְוָה לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנְּאַבֵּד אוֹתָהּ, אֲבָל בְּחוּץ לָאָרֶץ וְכוּ׳ כָּל מָקוֹם שֶׁנִּכְבּוֹשׁ אוֹתוֹ נְאַבֵּד כָּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבּוֹ, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי גֶדֶר חִיּוּב אִבּוּד עֲבוֹדָה זָרָה הוּא כָּל שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִיא שָׁמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים כִּי בְּגֶדֶר זֶה שָׁוִים כָּל הָאָרֶץ.
דברים יב:ב · פירוש ג
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
וְטַעַם כֶּפֶל ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן״, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז מג:) שֶׁבִּטּוּל עֲבוֹדָה זָרָה צָרִיךְ שְׁנֵי דְּבָרִים: שׁוֹחֵק, וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מֵטִיל לַיָּם, וּבְאֶחָד מֵהֵנָּה אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר שְׁנֵי אִבּוּדִים.
דברים יב:ב · פירוש ד
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
וְאָמְרוֹ אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים, לְפִי שֶׁאָסַר כָּל הַמְּקוֹמוֹת, וּפֵרַשְׁנוּ אֲפִלּוּ בַּיִת בָּנוּי שֶׁהוּא מְחֻבָּר אָסוּר, וּבָא לוֹמַר כִּי יֵשׁ מְחֻבָּר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסָר הֲגַם שֶׁיַּעַבְדוּהוּ, וּמַה הוּא – הֶהָרִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה (עבודה זרה מה.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים וְלֹא הֶהָרִים אֱלֹהֵיהֶם, וּבְפֶרֶק רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (עבודה זרה נא:) דָּרְשׁוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת בְּאִם אֵינוֹ עִנְיָן לַעֲבוֹדָה זָרָה תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכֵלִים, עַד כָּאן, הֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוֹבְרִים שֶׁתָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ קְרָא, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
דברים יב:ב · פירוש ה
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
עוֹד יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ אֶת אֱלֹהֵיהֶם, בְּהָעִיר לָמָּה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם״ בֵּין זִכְרוֹן הָעוֹבְדִים וְהַנֶּעֱבָדִים, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם״. אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה דַּף מ״ד וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַב הוּנָא רָמֵי, כְּתִיב (דברי הימים א יד:יב) ״וַיִּשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ״ וּכְתִיב (שמואל ב ה:כא) ״וַיִּשָּׂאֵם״, לֹא קַשְׁיָא – כָּאן קוֹדֶם שֶׁבָּא אִתַּי הַגִּתִּי, כָּאן אַחַר שֶׁבָּא אִתַּי הַגִּתִּי, דִּכְתִיב ״וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ״. וּמִי שָׁרֵי? אָמַר רַב נַחְמָן: אֲתָא אִתַּי וּבִטְּלָהּ, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי יֵשׁ מְצִיאוּת לִירַשׁ גַּם אֱלֹהֵיהֶם עַצְמָן, וְהוּא כְּשֶׁהָיוּ עִמָּהֶם עוֹבְדֶיהָ שֶׁבִּטְּלוּם הֵם וְיֵהָנוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹרְשִׁים אוֹתָם, וְלֹא אוֹתָם לְבַד אֶלָּא גַּם אֱלֹהֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת אֱלֹהֵיהֶם. וּתְנַאי הַמִּשְׁפָּט רָמַז הַכָּתוּב בְּמַה שֶׁהִקְדִּים מַאֲמַר ״אוֹתָם״ וְאַחַר כָּךְ ״אֶת אֱלֹהֵיהֶם״, כְּדִבְרֵי הַשַּׁ״ס שֶׁאָמַר אַחַר שֶׁבָּא אִתַּי נֶהֱנָה דָּוִד בַּעֲטֶרֶת מַלְכָּם.
דברים יב:ב · פירוש ו
אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז אִבּוּד לַכֹּחַ הַנֶּעְלָם גַּם כֵּן בְּכֹחַ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְעַצְּמוּ בְּתַעֲצוּמוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב יְאַבְּדוּ נִגְלֶה וְנִסְתָּר מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר מַגַּעַת שָׁם עֲבוֹדָתָם, שֶׁהוּא כִּסֵּא ס״מ הָרָשָׁע לְעָקְרוֹ, כִּי בִּנְפִילַת כֹּחַ זֶה יִתְעַצֵּם כֹּחַ הָעֶלְיוֹן וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ.
דברים יב:ג · פירוש א
וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃
וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (עבודה זרה מה:): ״מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ? הֲרֵי כְּבָר אָמַר ׳אַבֵּד תְּאַבְּדוּן׳״? וְאָמְרוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחַר שָׁרְשֵׁי הָאֲשֵׁרָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא אָמַר שֶׁבָּא לוֹמַר לְשַׁנּוֹת שְׁמָהּ לְבִזָּיוֹן, עַד כָּאן. וְאוּלַי שֶׁבָּא הַכָּתוּב לִתֵּן אַזְהָרָה עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֲרָצוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שֶׁשְּׁאָר אֲרָצוֹת, הֲגַם שֶׁאָנוּ חַיָּבִין לְאַבֵּד עֲבוֹדָה זָרָה, אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לְאַבְּדָהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לְאַבְּדָהּ מִכָּל אַרְצֵנוּ, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
דברים יב:כט · פירוש א
כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃
כִּי יַכְרִית וְגוֹ׳ אֶת הַגּוֹיִם וְגוֹ׳ הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳, לָמָּה תָּלָה אַזְהָרַת שְׁמִירַת עֲבוֹדָה זָרָה בְּ״כִּי יַכְרִית״ שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁזּוּלַת זֶה אֵינוֹ בָּאַזְהָרָה כְּשֶׁיִּרְאֶה אֶת הַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שְׁלֵוִים וּבְטוּחִים שָׁנִים רַבּוֹת, וְזֶה אֵינוֹ, שֶׁאַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָהּ מִשְׁתַּנֵּית מֵהַמִּבְחָן בְּמַה שֶׁיֶּאֱרַע לְהָאֻמּוֹת. ב׳, אָמְרוֹ פֶּן תִּנָּקֵשׁ וְגוֹ׳ אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם – הֲלֹא אַדְרַבָּא אַחַר שֶׁיִּרְאֶה שֶׁנִּשְׁמְדוּ לְפָנָיו לֹא יִנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם, וְדִבְרֵי הַמָּאוֹר רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא הִסְפִּיקוּ בּוֹ יִשּׁוּב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן. ג׳, אָמְרוֹ פֶּן תִּנָּקֵשׁ וּפֶן תִּדְרֹשׁ – כֵּיוָן שֶׁהַנְּקִישָׁה הִיא דְּרִישַׁת עֲבוֹדָתָם הָיָה לוֹ לוֹמַר ״פֶּן תִּנָּקֵשׁ וְגוֹ׳ לִדְרֹשׁ אַחֲרֵי״ וְגוֹ׳. ד׳, אָמְרוֹ לֵאמֹר – לְמִי יֹאמְרוּ. ה׳, אָמְרוֹ אֵיכָה – אֵין יָדוּעַ כַּוָּנַת מַאֲמָר זֶה אִם שׁוֹאֵל, אוֹ מַתְמִיהַּ, אוֹ מְדַמֶּה, וּלְכָל הַפֵּרוּשִׁים אֵין יָדוּעַ הַמְּכֻוָּן. ו׳, אָמְרוֹ לֹא תוֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע – קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא ״לֹא תִגְרַע״ יְצַו ה׳ לְבַל יִגְרַע מִכָּל הָאַזְהָרוֹת שֶׁצִּוָּה עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אֲבָל ״לֹא תוֹסֵף״ מַה בָּא לְלַמֵּד? אִם לְבַל יוֹסִיף סְיָגִים, זֶה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב (ויקרא יח:ל) ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי״, וּמָצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֶחְמִירוּ לִגְדֹּר כָּל דְּדָמֵי לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם לְבַל יֶאֱסֹר מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַכָּתוּב, הֲרֵי מָצִינוּ שֶׁאָסַר הַכָּתוּב כָּל מִין עֲבוֹדָה זָרָה.
דברים יב:כט · פירוש ב
כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁבָּא לְהַזְהִיר עַל הַטָּעֻיּוֹת אֲשֶׁר יִטְעֶה אָדָם מִמַּחֲזֶה אֲשֶׁר עֵינָיו תֶּחֱזֶינָה רְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וְיֹאמַר מִמָּה נַפְשָׁךְ לֹא יִמָּנַע מִלּוֹמַר אַחַת מִשְׁתַּיִם: אוֹ תֹּאמַר שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁעוֹבְדִים הַנִּכְרָתִים הִיא חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָה, וְלָזֶה הִקְפִּיד ה׳ עַל עֲשׂוֹתָם לְזוּלָתוֹ וְלֹא לוֹ וַיִּסָּחֵם מֵאֶרֶץ הַחַיִּים, אוֹ תֹּאמַר שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁעוֹבְדִים הַגּוֹיִם אֵינָהּ חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָה לְהִתְקַנְאוֹת עָלֶיהָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר הַזּוֹרֵק לְמַרְקוּלִיס הַפּוֹעֵר לִפְעוֹר אוֹ הַמַּעֲבִיר לַמּוֹלֶךְ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וְהָרְאָיָה שֶׁאֵין עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זוֹ לַה׳ אֱלֹהִים, וְטַעַם שֶׁהִקְפִּיד ה׳ לְהַכְרִית הַגּוֹיִם לֹא עַל שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה כָּזוֹ אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא עֲבָדוּהוּ לַה׳ בַּעֲבוֹדָה הָרְאוּיָה וְעָזְבוּ שְׁאָר מִצְווֹת.
דברים יב:כט · פירוש ג
כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃
וְכָל אַחַת מִשְּׁתֵּי חֲלוּקוֹת אֵלּוּ שֶׁיַּכְרִיעַ הַמַּכְרִיעַ בְּדַעְתּוֹ הֲרֵי זֶה בִּטּוּל תּוֹרָה. אִם יַכְרִיעַ לוֹמַר שֶׁהָעֲבוֹדָה הִיא עֲבוֹדָה רְאוּיָה, תָּבֹא לוֹ הַסְּבָרָא לַעֲבֹד לַה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּמִינֵי הָעֲבוֹדוֹת עַצְמָן שֶׁבָּהֶם קִנֵּא כְּשֶׁנַּעֲשׂוּ לְזוּלַת. וְאִם יַכְרִיעַ לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ עֲבוֹדָה, תָּבֹא לוֹ הַסְּבָרָא לַעֲשׂוֹת גַּם הוּא כֵּן כֵּיוָן שֶׁאֵין זֶה מַעֲשֵׂה עֲבוֹדָה זָרָה. לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ וְאָמַר כִּי יַכְרִית וְגוֹ׳ הִשָּׁמֶר לְךָ מִלִּטְעוֹת בְּאֶחָד מִשְּׁתֵּי חֲלוּקוֹת הָרְשׁוּמוֹת. כְּנֶגֶד טָעוּת הַבָּא מֵהַשְׁמָדָתָם שֶׁעֲבוֹדָתָם עֲבוֹדָה, אָמַר ״הִשָּׁמֶר לְךָ״ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם, פֵּרוּשׁ ״תִּנָּקֵשׁ״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י תִּטָּרֵף אַחֲרֵיהֶם לִהְיוֹת כָּרוּךְ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם לֵאלֹהַי שֶׁאֲנִי עוֹבְדוֹ, אַחַר שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל שֶׁעוֹבְדִים בָּזֶה לְזוּלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ. וּכְנֶגֶד טָעוּת הַבָּא מֵהַבְחָנַת הָעֲבוֹדָה הֱיוֹתָהּ בְּזוּיָה וְאֵין עֲבוֹדָה זוֹ נִקְרֵאת עֲבוֹדָה וְלֹא יַקְפִּיד ה׳ עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹתָהּ לִפְעוֹר לְבַזּוֹתוֹ וְכַדּוֹמֶה, אָמַר וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ תִּדְרֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה וּמֵאֶמְצָעוּת הַשְׂכָּלָתְךָ בָּהּ תֹּאמַר, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם, פֵּרוּשׁ, דָּבָר תָּמוּהַּ הוּא כִּי אֵיךְ יַעַבְדוּ עֲבוֹדָה בְּזוּיָה כָּזוֹ, אֵין זוֹ חֲשׁוּבָה עֲבוֹדָה וְיָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי אֵין בָּזֶה לֹא כָּבוֹד וְלֹא חִבָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי לִפְעוֹר וְלִזְרוֹק אֶבֶן בְּרִגְמַת מַרְקוּלִיס, הִשָּׁמֶר פֶּן תֹּאמַר כֵּן.
דברים יב:כט · פירוש ד
כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃
וְגָמַר אוֹמֶר לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַה׳, זֶה כְּנֶגֶד טָעוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיַּחְשֹׁב לַעֲשׂוֹת לַה׳ מִין עֲבוֹדָה שֶׁעוֹבְדִים הַגּוֹיִם, וְשָׁלַל עִקַּר הַסְּבָרָא שֶׁמִּמֶּנָּה בָּא הַטָּעוּת וְאָמַר כִּי אֶת כָּל תּוֹעֲבַת ה׳ אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ וְגוֹ׳, לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁה׳ מִתְקַנֵּא שֶׁעוֹשִׂים מַעֲשֶׂה מְשֻׁבָּח זֶה לְזוּלָתוֹ, לֹא כֵן הוּא, אֵינוֹ אֶלָּא דָּבָר הַשָּׂנאוּי בְּעֵינֵי ה׳, וְסָמַךְ גַּם כֵּן לוֹמַר דָּבָר זָר גַּם בְּעֵינֵי אָדָם, כְּאָמְרוֹ גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְגוֹ׳ יִשְׂרְפוּ, וּמֵעַתָּה גַּם טָעוּת שְׁנִיָּה שֶׁאֵין עֲבוֹדָה זוֹ עֲבוֹדָה וְאֵין ה׳ מַקְפִּיד עַל הַמַּעֲשִׂים, סָתַר בָּזֶה בְּנֹעַם דְּבָרָיו, כִּי הַמַּעֲשֶׂה מִצַּד עַצְמוֹ שׂוֹנֵא אוֹתוֹ ה׳, הֲגַם שֶׁאֵינָהּ מַעֲלָה וְכָבוֹד, וְהוּא אָמְרוֹ תּוֹעֲבַת ה׳ אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, פֵּרוּשׁ הַמַּעֲשֶׂה מִצַּד עַצְמוֹ הוּא מְתֹעָב בְּעֵינֵי ה׳, כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּעֵב הַרְבֵּה דְּבָרִים בְּלֹא טַעַם מֻשָּׂג לְכָל מַשְׂכִּיל, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר אִסּוּר שְׁתֵּי אֲחָיוֹת הֲגַם שֶׁיַּחְפְּצוּ שְׁנֵיהֶם בַּדָּבָר וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, כְּמוֹ כֵן אָסַר מַעֲשֶׂה זֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה הֲגַם שֶׁאֵין חֵפֶץ שֶׁיַּעֲשׂוּהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.
דברים יב:כט · פירוש ה
כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃
וְגָמַר אָמְרוֹ אֶת כָּל הַדָּבָר וְגוֹ׳ לֹא תֹסֵף וְגוֹ׳ וְלֹא תִגְרַע לְפִי דְּבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, פֵּרוּשׁ לֹא תֹסֵף – כְּנֶגֶד עֲבוֹדַת הַגּוֹיִם לֵאלֹהֵיהֶן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מֵהֶם לַעֲבוֹדַת ה׳, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ – פֵּרוּשׁ לְהַתִּיר עֲבוֹדוֹת הַבְּזוּיוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה כַּנִּזְכָּר אֶלָּא הַכֹּל בִּכְלַל הָאִסּוּר, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.
דברים יג:ב · פירוש א
כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃
כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא. אָמְרוֹ נָבִיא, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ הוּא מֻחְזָק לְנָבִיא, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן אֶצְלְךָ אִם אָמַר לְךָ לַעֲבֹר עַל אֵיזוֹ מִצְוָה לְפִי שָׁעָה כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח), וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן אִם יֹאמַר לְךָ שֶׁתַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה חַיָּב מִיתָה.
דברים יג:ב · פירוש ג
כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃
וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְדַבֵּר כְּנֶגֶד נָבִיא שֶׁבָּא וְדִבֵּר בְּסֵדֶר זֶה: ה׳ אָמַר אֵלָיו שֶׁאִם יִתֵּן מוֹפֵת זֶה אוֹ אוֹת זֶה, כַּוָּנַת הָאוֹת הוּא לוֹמַר שֶׁנַּעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם יִהְיֶה הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת בְּסֵדֶר זֶה אֵין הַכַּוָּנָה כֵּן אֶלָּא אַדְרַבָּא לְתַעֲבָהּ וּלְשָׂרְפָהּ כְּמִשְׁפָּטָהּ הָרִאשׁוֹן. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא אוֹ זֶה אוֹ זֶה, וּבָאוּ שְׁנֵיהֶם הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, וְהָיוּ בְּסֵדֶר אֲשֶׁר אָמַר שֶׁיַּגִּידוּ עַל כַּוָּנַת ה׳ שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיַּעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳, וְחַיָּב מִיתָה הַנָּבִיא וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁלֹּא הֶחְלִיט בִּדְבָרָיו שֶׁיַּעַבְדוּ עַד בֹּא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת וְהֵם הָאוֹמְרִים לַעֲבֹד, וְעוֹד שֶׁהוּא לֹא אָמַר אֶלָּא אוֹ אוֹת אוֹ מוֹפֵת וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִשְׁמַע וְגוֹ׳.
דברים יג:ה · פירוש ב
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְנִרְאֶה שֶׁבָּא לְהָעִיר הַדְּבָרִים הַכְּלָלִים שֶׁיֶּשְׁנָם בַּעֲבוֹדַת ה׳, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע מֵהֶם לְחַיֵּב הַנָּבִיא וְהַחוֹלֵם כְּשֶׁיֹּאמַר לַעֲשׂוֹת אַחַת מֵהֵנָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְהִתְחִיל לוֹמַר ״אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ״ – זוֹ מִצְוַת קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, לָלֶכֶת אַחֲרֵי ה׳ וְלֹא אַחֲרֵי זוּלָתוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם אָמַר הַנָּבִיא לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֲבוֹדָה זָרָה לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ – חַיָּב. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״תֵּלֵכוּ״ לְשׁוֹן עָתִיד, לְהָעִירְךָ בְּשִׁעוּר חִיּוּב הַנָּבִיא שֶׁמִּתְחַיֵּב עָלָיו, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר ״קוּם עֲבוֹד״ עַתָּה, אֶלָּא תְּקַבְּלוּ עֲבוֹדָה זָרָה עֲלֵיכֶם לֶאֱלוֹהַּ לְמָחָר – יִתְחַיֵּב מִיתָה מֵעֵת שֶׁאָמַר לָהֶם הַדְּבָרִים, הֲגַם שֶׁדְּבָרָיו לֶעָתִיד.
דברים יג:ה · פירוש ג
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאָמְרוֹ וְאֹתוֹ תִירָאוּ – פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא אוֹתוֹ תִּירָאוּ וְלֹא לַעֲבוֹדָה זָרָה. הַכַּוָּנָה, שֶׁאִם בָּא לוֹמַר יְראוּ מֵעֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית, הֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר לַעֲשׂוֹת לָהּ דָּבָר וְלֹא לְעָבְדָהּ אֶלָּא לְיִרְאָהּ שֶׁמָּא תָּרֵעַ לוֹ, וְאֵין זֶה מְמַעֵט יִרְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן חַיָּב מִיתָה, כִּי אוֹתוֹ לְבַד יִרְאוּ.
דברים יג:ה · פירוש ד
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ מִצְוֹתָיו וְלֹא מִצְוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאִם תְּצַוֶּה עֲבוֹדָה זָרָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲנָאָה, כְּגוֹן שֶׁתֹּאמַר עֲבוֹדָה זָרָה: ״מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַרְוִיחַ יַעֲשֶׂה דָּבָר זֶה וְיַרְוִיחַ״ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וְאֵין בְּמַעֲשֶׂה זֶה דָּבָר שֶׁנּוֹגֵעַ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּדָבָר זֶה מִין עֲבוֹדָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, תַּלְמוּד לוֹמַר מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ תִּשְׁמֹרוּ, וְאִם בָּא הַנָּבִיא לוֹמַר שֶׁה׳ צִוָּה לוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ דִּבְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה בָּזֶה וְיַצְלִיחוּ – יוּמָת.
דברים יג:ה · פירוש ה
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאָמְרוֹ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא בְּקוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד אִמְרוֹתָיו הַטְּהוֹרוֹת, וְלֹא בְּקוֹלָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאִם עֲבוֹדָה זָרָה אָמְרָה אֵיזוֹ אֲמָרִים אָסוּר לְשָׁמְעָם. וְאִם בָּא הַנָּבִיא וְאָמַר שֶׁצִּוָּה ה׳ לֵילֵךְ לַעֲבוֹדָה זָרָה לִשְׁמֹעַ דְּבָרֶיהָ, הֲגַם שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא מַעֲשֶׂה וְלֹא לְיִרְאָה מִמֶּנָּה, אַף עַל פִּי כֵן יוּמַת.
דברים יג:ה · פירוש ו
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאָמְרוֹ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ, פֵּרוּשׁ, לַה׳ וְלֹא לְזוּלָתוֹ, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נז.) שֶׁאָמַר קֵיסָר לְבֵן קָטָן שֶׁל חַנָּה שֶׁיַּעֲרִים לְהַשְׁלִיךְ טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְיֵלֵךְ וִיבִיאֶנָּה וְיֵרָאֶה לָרוֹאִים שֶׁעָבַד, הֲגַם שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ לְעָבְדָהּ וְלֹא רָצָה וְכוּ׳, עַל כֵּן בָּא הַכָּתוּב כָּאן לוֹמַר שֶׁאִם בָּא נָבִיא לוֹמַר עַל פִּי ה׳ כִּי ה׳ מַרְשֵׁהוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן יוּמַת הַנָּבִיא:
דברים יג:ה · פירוש ז
אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
וְאָמְרוֹ וּבוֹ תִדְבָּקוּן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא:) וְכִי אֶפְשָׁר לִידָּבֵק בַּשְּׁכִינָה? אֶלָּא שֶׁיִּדְבַּק בְּלוֹמְדֵי תּוֹרָה שֶׁהֵם מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה וּכְאִלּוּ נִדְבַּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָאן צִוָּה ה׳ שֶׁלֹּא יִדְבַּק אֶלָּא בִּקְרוֹבֵי ה׳ וּקְדוֹשָׁיו, וְלִשְׁלֹל בָּא שֶׁלֹּא יִדְבַּק בִּקְרוֹבֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם בָּא נָבִיא וְאָמַר בְּמַאֲמַר ה׳ לַעֲשׂוֹת כֵּן – יוּמַת הַנָּבִיא הַהוּא. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא אָמַר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לוֹמַר שֶׁחַיָּבִין גַּם אִם לֹא יֹאמְרוּ לַעֲבֹד, וַהֲגַם שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְנָעָבְדֵם, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁסּוֹפוֹ לוֹמַר וְנָעָבְדֵם, וּלְעוֹלָם שֶׁיִּתְחַיֵּב עַל כָּל פְּרָטִים שֶׁרָשַׁם ה׳ בַּפָּסוּק ״אַחֲרֵי ה׳״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וְהַנָּבִיא הַהוּא וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ שֶׁרָצָה לְנַגֵּד הָאָמוּר יוּמָת. וְטַעַם הַמִּיתָה אָמַר הַכָּתוּב כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה׳, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הֵסִית בְּפֵרוּשׁ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה אַף עַל פִּי כֵן מְחַיְּבוֹ הַכָּתוּב עַל שֶׁשִּׁקֵּר עַל ה׳ שֶׁנִּבָּא דְּבָרִים רָעִים כָּאֵלֶּה, וּמוֹדִיעַ ה׳ שֶׁנְּבוּאָה כָּזוֹ לֹא יְנַבֵּא נְבִיאוֹ, וַהֲגַם שֶׁיְּנַבְּאוֹ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל אֵיזוֹ מִצְוָה הוֹרָאַת שָׁעָה, דַּוְקָא בִּשְׁאָר מִצְווֹת, אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה כָּל שֶׁהוּא בְּאִסּוּר, בֵּין דָּבָר שֶׁחַיָּב עָלָיו מִיתָה וּבֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עָלָיו מִיתָה לֹא יַסְכִּים ה׳ עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה. וְאִם אָמַר כֵּן נָבִיא שֶׁקֶר עָנָה בַּה׳, וְכֵן אָמְרוּ בְּסִפְרֵי וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״כִּי דִבֶּר סָרָה״ – שֶׁבָּא לְזַיֵּף דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד כָּאן, וְעַל זִיּוּפוֹ הוּא מֵת.
דברים יג:ו · פירוש ב
וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְפִי שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר: בִּשְׁלָמָא הַנָּבִיא בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא תָּבֹא הַנְּבוּאָה כְּדֶרֶךְ זֶה אֶלָּא אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַחוֹלֵם, לֶהֱיוֹת שֶׁבַּחֲלוֹם יָבוֹאוּ לְהָאָדָם דְּבָרִים מֻפְלָאִים וְכוֹזְבִים, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּה הָאִישׁ חֲלוֹם הַזֶּה חָלַם וְלֹא שִׁקֵּר. וְהֵן אֱמֶת אִם הָיָה חִיּוּב מִיתָה עַל אֲשֶׁר יֹאמַר לָהֶם עִבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, זֶה יִתְחַיֵּב מִדִּין מֵסִית, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהוּא מֵת עַל סִפּוּר הַחֲלוֹם לְבַד, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁאֲפִלּוּ הֶחְלֵט הַדְּבָרִים אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא שֶׁהַמּוֹפֵת הוּא הָאוֹמֵר לַעֲבֹד, אִם כֵּן לָמָּה יָמוּת הַחוֹלֵם עַל חֲלוֹמוֹ? לָזֶה אָמַר כִּי דִבֶּר סָרָה, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁנַּצְדִּיק לוֹמַר כִּי בָּא הַחֲלוֹם כִּדְבָרָיו, וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר בְּתֵבַת ״הַחֲלוֹם״, פֵּרוּשׁ, לוּ יְהִי שֶׁהָאֱמֶת הֱיוֹתוֹ חֲלוֹם כִּדְבָרָיו, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיָה לוֹ לְהַחְשִׁיבוֹ וּלְסַפְּרוֹ לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁהוּא דִּבֶּר סָרָה עַל ה׳, וְעַל זֶה לְבַד יוּמָת.
דברים יג:ו · פירוש ג
וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
וְגָמַר אוֹמֶר הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – בָּא הַכָּתוּב לִשְׁפּוֹט בְּצֶדֶק חִיּוּב מִיתַת הַחוֹלֵם בְּמַאֲמָר זֶה, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כֵּיוָן שֶׁה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, הֲרֵי הֶרְאָה ה׳ בְּעַיִן פְּתוּחָה בְּהָקִיץ אֱמוּנַת ה׳ וְהַכְחָשַׁת זוּלָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ בְּפָסוּק ״אָנֹכִי ה׳ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ (שמות כ:ב), וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הַחוֹלֵם הַזֶּה הָיָה לוֹ לְבַטֵּל אֶת אֲשֶׁר יַגִּיד לוֹ בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת בַּדִּמְיוֹנוֹת הַכּוֹזְבוֹת מִפְּנֵי מַה שֶׁרָאָה בְּהָקִיץ וְלֹא בַּחֲלוֹם, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן וּבָא לְסַפְּרוֹ – זֶה יַגִּיד שֶׁצָּדְקוּ הַדְּבָרִים אֶצְלוֹ וְחָפֵץ שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בֵּית יִשְׂרָאֵל, לָזֶה יוּמַת עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו.
דברים יג:ו · פירוש ד
וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְהֹוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ {ס}
מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה׳. בָּא לוֹמַר כִּי טַעַם חִיּוּב מִיתָה לְנָבִיא וְחוֹלֵם הוּא לְפִי שֶׁבָּאוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דָּבָר שֶׁהוּא עוֹקֵר כְּלָלוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם בָּא עַל אַחַת מִכָּל מִצְווֹת ה׳, בֵּין חוֹלֵם בֵּין נָבִיא, לֹא יוּמְתוּ, וְדִין הַקַּבָּלָה מֵהֶם – בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת נֹאמַר אֵלָיו שָׁוְא יְדַבֵּר, וְהַנָּבִיא אִם הוּא יָדוּעַ לִנְבִיא אֱמֶת נְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל:
דברים יג:ז · פירוש ד
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יוֹסִיף מִזֶּה גָּדֵר רְבִיעִי, וְהוּא לְהִכָּנֵס נַפְשׁוֹ בְּגָדֵר אַחֶרֶת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וְהִיא שֶׁנַּפְשׁוֹ תִּתְחַבֵּר וְתִשְׁתַּתֵּף עִם חֵלֶק הָרַע וְתִשְׁוֶה לוֹ בְּטִבְעָהּ, וְזֶה הוּא גְּמַר הֶחְלֵט נֶפֶשׁ אָדָם לִכְפּוֹר בָּעִקָּר וְלַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה.
דברים יג:ז · פירוש י
כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ. פֵּרוּשׁ, בָּא בְּטַעֲנָה נֶגֶד מַה שֶׁנִּתְחַיֵּב הָאָדָם בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְאוֹמֵר לוֹ כִּי אֵין עָלָיו הַחִיּוּב אֶלָּא דַּוְקָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיָּדַע וְקִבֵּל שֶׁלֹּא לְעָבְדָהּ, אֲבָל עֲבוֹדָה זָרָה אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם בָּעוֹלָם אֵין עָלָיו טַעֲנַת מַה שֶׁקִּבֵּל שֶׁלֹּא לַעֲבֹד, כִּי לֹא עָלָה זֶה עַל דַּעַת אָז כְּשֶׁקִּבֵּל, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה, וְלֹא אַתָּה לְבַד אֶלָּא וַאֲבוֹתֶיךָ גַּם הֵם כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אִסּוּר עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יָדְעוּ זוֹ.
דברים יג:ח · פירוש א
מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ א֖וֹ הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃
מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים, פֵּרוּשׁ, כִּי יָבֹא בְּטַעֲנָה לְהוֹכִיחַ מִמַּה שֶׁלְּפָנָיו מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, כִּי יִרְאוּ הָעַמִּים שֶׁסְּבִיב יִשְׂרָאֵל יַחֲנוּ בְּשַׁלְוָה וּבְהַצְלָחָה מְרֻבָּה וְיֹאמְרוּ אֵלָיו לְהִדָּמוֹת לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, אוֹ יָבֹא בְּטַעֲנָה לְהוֹכִיחַ הוֹכָחָה גְּדוֹלָה וְהוּא כְּשֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה בָּעוֹלָם שֶׁכָּל הָעוֹלָם אוֹ רֻבּוֹ עוֹבְדִים אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁאֵרַע בַּזְּמַנִּים אֵלּוּ, שֶׁמַּלְכוּת אֱדוֹם כֻּלָּם עוֹבְדִים וְכוּ׳, וְהִיא פִּנָּה גְּדוֹלָה, וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא י.) שֶׁאָמְרוּ עֲתִידָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָעוֹלָם, הִנֵּה עֲבוֹדָה זָרָה אַחַת בְּכָל הָעוֹלָם מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ, וַהֲסָתָה זוֹ עִמָּהּ טַעֲנָה לְהוֹכִיחַ כִּי יֵשׁ בָּהּ מַמָּשׁ חָס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אָמַר ״לֹא תֹאבֶה לוֹ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נוֹתֶנֶת הַתּוֹרָה עֵצָה לָאָדָם שֶׁיִּמָּלֵט בָּהּ מִמֶּנּוּ, אֶחָד ״לֹא תֹאבֶה לוֹ״, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי א:י) ״בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא״, פֵּרוּשׁ, לֹא תִּכָּנֵס עִמּוֹ בְּטַעֲנוֹת אֶלָּא שְׁלִילַת הָרָצוֹן בְּלֹא טַעֲנָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְלֹא אָבָה״ (דברים ב:ל), וְיִשְׁלֹל שְׁמוֹעַ דְּבָרָיו עוֹד בָּזֶה, וְהַטַּעַם שֶׁאִם יִכָּנֵס עִמּוֹ בְּטַעֲנוֹת, הַתְמָדַת הַחוֹשֵׁב תּוֹלִיד תְּכוּנַת הָרַע בָּאָדָם.
דברים יג:יג · פירוש ב
כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃
עוֹד יִתְבָּאֵר בְּדִקְדּוּק אָמְרוֹ יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל, לָמָּה אָמַר ״אֲנָשִׁים״ שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לוֹמַר ״בְּנֵי בְלִיַּעַל״ וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים, וְאִם לוֹמַר אֲנָשִׁים וְלֹא קְטַנִּים – זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ קְרָא לְמַעֲטָם שֶׁכָּל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לִכְלַל עֳנָשִׁין אֵין צָרִיךְ לְמַעֲטוֹ. אָכֵן נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאָמְרוּ ״יָצְאוּ אֲנָשִׁים״, פֵּרוּשׁ שֶׁהֵם צַדִּיקִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה טז) ״אֲנָשִׁים״ שֶׁבַּמִּקְרָא צַדִּיקִים, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר יָצְאוּ אֲנָשִׁים, מוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁתַּחְזִיק אוֹתָם בִּבְנֵי בְלִיַּעַל וְתָסִיר מֵהֶם חֶזְקַת כַּשְׁרוּת.
דברים טז:כא · פירוש א
לֹֽא־תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה כׇּל־עֵ֑ץ אֵ֗צֶל מִזְבַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סנהדרין ז:): כָּל הַמַּעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִלּוּ נוֹטֵעַ אֲשֵׁרָה, עַד כָּאן. וּלְדִבְרֵיהֶם אָמַר תֵּיבַת ״לְךָ״, לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ וְכוּ׳ אֶלָּא אִם כְּשֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ תִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁנּוֹגַעַת מִמֶּנָּה, אֲבָל זוּלַת זֶה אִם טָעָה בְּדַיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְחָשַׁב שֶׁהוּא הָגוּן וְהֶעֱמִידוֹ, אֵינוֹ נֶחְשָׁב עָלָיו כְּהַעֲמָדַת אֲשֵׁרָה.
דברים יז:ב · פירוש ב
כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אוֹ־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֽוֹ׃
לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ. פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּרִית ה׳, וְלָזֶה צָרִיךְ שֶׁיַּתְרוּ בּוֹ וְיוֹדִיעוּהוּ מַה גָּדְלוּ מַעֲשָׂיו הָרָעִים. גַּם רָמַז שֶׁאִם אָמַר לַמַּתְרִים שֶׁהוּא נִשְׁבַּע לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ שֶׁקָּדְמָה לוֹ בְּרִית עַל זֶה וְאֵין שְׁבוּעָתוֹ חָלָה לְבַטֵּל הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי הוּא עוֹבֵר בְּרִית ה׳ וְיֵהָרֵג.
דברים יח:יד · פירוש א
כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
כִּי הַגּוֹיִם וְגוֹ׳ יִשְׁמָעוּ. פֵּרוּשׁ, יֵשׁ לָהֶם לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּל אֶת אֲשֶׁר יַגִּידוּ לָהֶם הַמְּעוֹנְנִים, כִּי יוֹדִיעוּם הַמְּעוֹנְנִים מַה שֶׁרָשׁוּם בַּמַּזָּל, וְאַתָּה לֹא כֵן פֵּרוּשׁ, לֹא תְּהֵא הוֹדָעַת הָעֲתִידוֹת לְךָ כֵּן, אֶלָּא ״נָבִיא אָקִים״ וְגוֹ׳:
דברים כט:טו · פירוש א
כִּֽי־אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָשַׁ֖בְנוּ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־עָבַ֛רְנוּ בְּקֶ֥רֶב הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲבַרְתֶּֽם׃
כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה דָּבָר נוֹתֵן הַכָּתוּב טַעַם ״כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם״, וְרַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא טַעַם לְהָאָמוּר אַחֲרָיו בְּסָמוּךְ ״פֶּן יֵשׁ בָּכֶם״ וְגוֹ׳, וְהוּא קְצָת דֹּחַק לְהַקְדִּים טַעַם לְמַה שֶׁעָתִיד לוֹמַר אַחֲרֵי כֵן. וְאוּלַי שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּסֵדֶר זֶה לְהָעִיר דָּבָר אֶחָד, וְהוּא כִּי לְפִי שֶׁהִצְרִיכָם הַכָּתוּב לְהִכָּנֵס לְחַיֵּב עִמָּהֶם גַּם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, יֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁשּׁוּרַת הַדִּין מְנַגֶּדֶת הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי אֵין חָבִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו (כתובות יא.), וְלֹא תוֹעִיל קַבָּלָה זוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ הָאָבוֹת עַל הַבָּנִים. לָזֶה אָמַר כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם וְגוֹמֵר וַתִּרְאוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ רְאִיתֶם שֶׁאֵינָם אֶלָּא שֶׁקֶץ וְתוֹעֵבָה, וּמֵעַתָּה אֵינְכֶם אֶלָּא זוֹכִים לָהֶם לְרַחֲקָם מִתּוֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם וְלִבְחֹר בֵּאלֹהִים חַיִּים, וִיכוֹלִין אַתֶּם לְחַיְּבָם כְּמוֹתְכֶם. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לִקְרוֹתָם שִׁקּוּצֵיהֶם וְגִלּוּלֵיהֶם, לוֹמַר שֶׁיָּדְעוּ וְהִשְׂכִּילוּ הַשְׁפָּלָתָם וּמְאִיסוּתָם.
דברים כט:יז · פירוש א
פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶ֠ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֞ה א֧וֹ מִשְׁפָּחָ֣ה אוֹ־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָב֨וֹ פֹנֶ֤ה הַיּוֹם֙ מֵעִם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ לָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃
פֶּן יֵשׁ בָּכֶם וְגוֹ׳ לָלֶכֶת לַעֲבוֹד וְגוֹ׳. כָּאן הִזְהִיר הַכָּתוּב עַל מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁמַּזְהִיר כְּאָמְרוֹ ״פֶּן״ עַל אֲשֶׁר לְבָבוֹ פוֹנֶה לָלֶכֶת לַעֲבוֹד וְגוֹ׳:
דברים כט:כא · פירוש ג
וְאָמַ֞ר הַדּ֣וֹר הָאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֙וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נׇּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֑ה וְ֠רָא֠וּ אֶת־מַכּ֞וֹת הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהֹוָ֖ה בָּֽהּ׃
וְכָל מַאֲמָר זֶה הוּא כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב ״פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ וְגוֹ׳ אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט וְגוֹ׳ לָלֶכֶת לַעֲבֹד״ וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁהַקְּלָלוֹת שֶׁיִּחֵד עַד עַתָּה הָיוּ כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה שְׁנִיָּה ״בַּעַל שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה״ וּכְבָר מָחָה אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּמִכָּאן הוּא מַתְחִיל עֹנֶשׁ הָרִאשׁוֹן ״וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת״ וְגוֹ׳.
דברים כט:כא · פירוש ד
וְאָמַ֞ר הַדּ֣וֹר הָאַחֲר֗וֹן בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֙וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נׇּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחוֹקָ֑ה וְ֠רָא֠וּ אֶת־מַכּ֞וֹת הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהֹוָ֖ה בָּֽהּ׃
וְאָמְרוֹ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ וְגוֹ׳, וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ וְגוֹ׳. כָּרָשׁוּם בִּתְחִלַּת הַמַּאֲמָר ״לָלֶכֶת לַעֲבֹד״, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וּמָחָה ה׳ אֶת שְׁמָם״, אֶלָּא שִׁמְמוֹן אַרְצָם וּלְהַגְלוֹתָם מֵעַל אַדְמָתָם וְיַשְׁלִיכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת וְגוֹ׳:
דברים לא:טז · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתּֽוֹ׃
וְקָם הָעָם הַזֶּה וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וְכִי קִימָה הִיא לוֹ, וַהֲלֹא יְרִידָה וְהַשְׁפָּלָה הִיא לוֹ הַזּוֹנֶה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר? וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים לב:טו) ״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְקָם הָעָם״, פֵּרוּשׁ, הָיְתָה לוֹ קִימָה בָּעוֹלָם בִּירֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד, וַיִּשְׁמַן, וּמִזֶּה יָצָא לוֹ שֶׁיִּבְעַט וְזָנָה אַחֲרֵי וְגוֹ׳. וְכֵן אָמַר בְּסָמוּךְ (דברים לא:יט) ״כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְגוֹ׳ כִּי אֲבִיאֶנּוּ וְגוֹ׳ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁהִקְדִּים שָׂבַע וְדָשֵׁן לְ״וּפָנָה״, כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הִקְדִּים לוֹמַר ״וְקָם״ וְאַחַר כָּךְ ״וְזָנָה״.
דברים לא:טז · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה, כִּי לֹא הַדּוֹר הַהוּא עַצְמוֹ יִזְנֶה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר, אֶלָּא הַדּוֹר שֶׁיָּקוּם מִמֶּנּוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים (ב:ח-יב): ״וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳, וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר וְגוֹ׳ וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה׳ וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְגוֹ׳ מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְקָם וְגוֹ׳ וְזָנָה וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוּא בָּא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ״.
דברים לא:יח · פירוש א
וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כׇּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃
וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר. קָשֶׁה לָמָּה יַסְתִּיר פָּנָיו אַחֲרֵי שֶׁהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם וְאָמְרוּ ״הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי״, וְאִם נוֹתֵן הַכָּתוּב טַעַם לְמַה שֶׁעָבַר עַד עַתָּה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם, זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לְאָמְרוֹ, כִּי רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַטַּעַם שֶׁהִסְתִּיר הוּא לְפִי שֶׁזָּנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר בַּפָּסוּק לָמָּה כָּפַל ״הַסְתֵּר אַסְתִּיר״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֶאֱרִיךְ לָשׁוֹן לוֹמַר ״עַל כָּל הָרָעָה״ וְחָזַר לְפָרֵשׁ ״כִּי פָנָה״.
דברים לא:יח · פירוש ד
וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כׇּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃
וּבָא הַכָּתוּב לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה, וְאָמַר ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר״, פֵּרוּשׁ, הַסְתָּרָה זוֹ יֵשׁ לִי בַּדִּין שֶׁאַסְתִּיר פָּנַי מֵהֶם, וְלָזֶה כָּפַל ״הַסְתֵּר אַסְתִּיר בַּיּוֹם הַהוּא״, פֵּרוּשׁ, בַּיּוֹם שֶׁזָּנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר. וְאָמַר הַטַּעַם ״עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי ראה יא,כה; חולין ה.) כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ שֶׁטַּעַם הַהַסְתָּרָה הוּא ״עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה״, וּמַה הוּא – ״כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים״. וּמֵעַתָּה הֲגַם שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו כָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם מֵחֲמַת הַסְתָּרַת פָּנִים, רָאוּי הוּא לָזֶה כְּשֵׁם שֶׁהוּא עָשָׂה כָּל הָרָעָה, יָבוֹאוּ עָלָיו כָּל הַצָּרוֹת, וְכָךְ שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת.
דברים לב:יב · פירוש א
יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃
ה׳ בָּדָד יַנְחֶנּוּ. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, צו ז) בַּפָּסוּק (הושע ד:יז) ״חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרַיִם הַנַּח לוֹ״, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אַחְדוּת אֲפִלּוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הַנַּח לוֹ, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ (אסתר ב:יא) ״וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה״, וְהוּא אָמְרוֹ ״ה׳ בָּדָד״ פֵּרוּשׁ כְּשֶׁהָעָם בָּדָד לְשׁוֹן בַּד – ה׳ יַנְחֶנּוּ.
דברים לב:יב · פירוש ב
יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃
וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין ה׳ מַחְשִׁיב לוֹ עָוֹן זֶה. וּמַאֲמַר ״אֵין עִמּוֹ״ תִּתְפָּרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מא.) בְּפָסוּק (ירמיה ל:יז) ״דּוֹרֵשׁ אֵין לָהּ״, מִכְּלָל שֶׁיֵּשׁ לָהּ, כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ אָמַר ״אֵין עִמּוֹ״ מִכְּלָל שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵין ה׳ מְיַסְּרוֹ עַל זֶה.
דברים לב:יז · פירוש א
יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃
לֹא אֱלֹהַ. פֵּרוּשׁ, גַּם הֵם אֵינָם זוֹבְחִים לָהֶם לְצַד הֱיוֹתָם אֱלוֹהַּ, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם צָרְכֵיהֶם וּמְבֻקָּשָׁם. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁעוֹשִׂים לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים אָמַר ״אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם״, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אוֹתָם מַה טִיבָם שֶׁל הָאֱלִילִים הֵם עוֹבְדִים אוֹתָם. וְאָמְרוֹ ״חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ״ וְגוֹ׳, עַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים יג:ז) ״כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ״ וְגוֹ׳:
דברים לב:כז · פירוש א
לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃
לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה הַכְעָסוֹת הִכְעִיסוּנִי אוֹיְבֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״אָגוּר״ מִלְּשׁוֹן (משלי ו:ח) ״אָגְרָה בַקָּצִיר״, שֶׁאָגוּר הוּא כַּעֲסוֹ שֶׁל אוֹיֵב וְעוֹמְדִים הֵם לְכִלָּיוֹן, וּכְשֶׁיִּרְאוּ שֶׁהִשְׁבַּתִּי שֵׁם יִשְׂרָאֵל חָס וְשָׁלוֹם ״יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ״, פֵּרוּשׁ, יַחְשְׁבוּ כִּי יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָתָם נָכְרִיָּה וְלֹא צַדִּיק, וְיִתְחַזֵּק דְּבַר אֱמֶת לְשֶׁקֶר חָס וְשָׁלוֹם. וְעוֹד חוֹשֵׁשׁ ״פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה״, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד שֶׁיַּכְחִישׁוּ אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל וְדָתָם, יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא לוֹמַר שֶׁאֱמוּנָתָם אֱמוּנָה רְאוּיָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה״, וְטוֹבָתָם וְשַׁלְוָתָם לֹא מֵה׳ הִיא אֶלָּא מֵעֲבוֹדָה זָרָה אֲשֶׁר הֵם עוֹבְדִים.
דברים לב:כז · פירוש ג
לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃
אוֹ יִרְצֶה, שֶׁכָּל הַפְּעֻלָּה הַזֹּאת שֶׁעָשׂוּ הַשְׁחָתָה גְּדוֹלָה בְּיִשְׂרָאֵל וְהִשְׁבִּיתוּ מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם, יֹאמְרוּ שֶׁלֹּא עָשָׂה כָּל זֶה ה׳ אֶלָּא בְּצֵרוּף כֹּחַ וְרָצוֹן עֲבוֹדַת עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא הִשְׁלִיטָתָם עֲלֵיהֶם:
דברים לב:לא · פירוש א
כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃
כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַטַּעַם שֶׁיִּתְלוּ טַעַם אֶחָד אֶלֶף כִּי צוּרָם מְכָרָם וַה׳ הִסְגִּירָם, וְלֹא יִתְלוּ לוֹמַר מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳ וְגוֹ׳ חָס וְשָׁלוֹם, וּכְמַאֲמַר מֹשֶׁה לַה׳ בְּמַעֲשֵׂה הַמְּרַגְּלִים, כִּי הַתּוֹקֶף שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כְּתָקְפָּם שֶׁל הָאוּמּוֹת, שֶׁאֵין לְךָ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָמְדָה יָמִים רַבִּים, בְּסוֹד (משלי יב:יט) ״וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר״, וְצֵא וּלְמַד מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל כְּמוֹשׁ אֲשֶׁר תָּעוּ אַחֲרֶיהָ רוֹב הָאוּמּוֹת וְכַמָּה הִפְלִיאָה עֲשׂוֹת כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי רַבֵּינוּ סְעַדְיָה גָּאוֹן, וְאַף עַל פִּי כֵן וְהָיָה כְּלֹא הָיָה, וְרַבּוֹת כָּאֵלֶּה. אֲבָל צוּרֵנוּ שַׂגִּיא כֹחַ מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וַאֲפִלּוּ הַגּוֹיִם יַסְכִּימוּ עַל זֶה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא (מלאכי א:יא) ״כִּי גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם״, וּכְשֶׁיִּרְאוּ מַפֶּלֶת יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ זֶה גַּם הֵם יִשְׁפְּטוּ כֵן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים״ לְשׁוֹן דַּיָּנִים, כְּאָמְרוֹ (שמות כא:כב) ״וְנָתַן בִּפְלִילִים״, פֵּרוּשׁ יִשְׁפְּטוּ גַּם הֵם שֶׁלֹּא כְצוּרֵנוּ צוּרָם, אֶלָּא כְּשֶׁרוֹאִים הַשְׁחָתַת יִשְׂרָאֵל יְנַכְּרוּ אֶת הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״פֶּן יְנַכְּרוּ וְגוֹ׳ פֶּן יֹאמְרוּ״ וְגוֹ׳.
דברים לב:לח · פירוש א
אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ וְגוֹ׳ – הוּא מַאֲמַר ה׳ נֶגֶד דִּבְרֵיהֶם, וְהַרְדָּפַת הַדְּבָרִים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״כִּי יָדִין״ וְגוֹ׳ וְיִתְנַחֵם עַל מַה שֶׁסָּבְלוּ עֲבָדָיו, וְעוֹד כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְגוֹ׳ וְאָמַר וְגוֹ׳, וְהֵשִׁיב ה׳ ״אֲשֶׁר חֵלֶב וְגוֹ׳ יָקוּמוּ״, וּמוּבָן הַדָּבָר מֵעַצְמוֹ הַכָּרָתָם שֶׁל אוֹכְלֵי זְבָחֵימוֹ כִּי לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ, וְיַכִּירוּ כִּי ה׳ הוּא לְבַדּוֹ מוֹשִׁיעַ, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי״ וְגוֹ׳.
דברים לב:לח · פירוש ב
אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃
יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה: יֵשׁ שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לֶאֱלוֹהַּ גָּמוּר, וְיֵשׁ שֶׁעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לְאֶמְצָעִי, וְעַל שְׁנֵיהֶם צִוָּה ה׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ (שמות כ:ד). לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לְאֶמְצָעִי אָמַר ״יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם״ – עֵזֶר בְּעָלְמָא, כִּי לְסִבָּה זוֹ עֲשָׂאוּהָ לַעֲזוֹר לְהוֹעִיל בֵּינֵיהֶם וּבֵין אֱלֹהֵי עוֹלָם, וּכְנֶגֶד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה לֶאֱלוֹהַּ גָּמוּר אוֹמֵר ״יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה״.
דברים לב:לט · פירוש א
רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃
רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים ״אֲנִי אֲנִי״ כְּנֶגֶד שְׁתֵּי טָעֻיּוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁרָמַזְנוּ בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, לָזֶה אָמַר ״אֲנִי״ – פֵּרוּשׁ וְלֹא אַחֵר שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים בּוֹ לֶאֱלוֹהַּ גָּמוּר, וּכְנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעוֹשִׂים לְאֶמְצָעִי אָמַר ״אֲנִי הוּא״ – פֵּרוּשׁ לְבַדִּי, וְגָמַר אוֹמֶר ״וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי״ – אֶמְצָעִי בֵּינִי לְבֵין הַנִּבְרָאִים.
דברים לג:ג · פירוש ח
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ יִשָּׂא – לֶעָתִיד, לְפִי שֶׁאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִקְלְפוּ מֵהֶם הָעֲטָרוֹת הָהֵם שֶׁנָּשְׂאוּ עַל רֹאשָׁם, שֶׁהֵם הַמְדַבְּרִים אוֹתָם, וְהוֹרִידוּ עֶדְיָם בְּהַר חוֹרֵב (שמות לג:ה), וְזָכָה בָּהֶם מֹשֶׁה (שבת פח.), כְּאָמְרָם (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (שמות לג:ח) ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה״ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קי.) שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, פֵּרוּשׁ – הִיא הַתּוֹרָה הַמְאוֹרָסָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל מֹשֶׁה כָּל חֶלְקָם. לָזֶה אָמַר ״יִשָּׂא״ שֶׁעֲתִידִים לַחְזוֹר לָהֶם לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמְרוּ עוֹד רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סידור ר׳ אשר בשם האר״י ז״ל) שֶׁבְּיוֹם שַׁבָּת חוֹזְרִים הָעֲטָרוֹת לְרֹאשׁ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִשְׁאָר לְמֹשֶׁה אֶלָּא חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְלָזֶה הוּא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּיוֹם שַׁבָּת ״יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ״, פֵּרוּשׁ – יִשְׂמַח הֲגַם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מַתְּנַת חֶלְקוֹ שֶׁכְּבָר הֶחְזִיר לְיִשְׂרָאֵל חֶלְקָם בַּחַיִּים.