עם ישראל וארץ ישראל

עמלק

מלחמת עמלק, מחיית עמלק, כוח הרע שבעמלק

16 קטעים ב-3 חומשים

שמות

שמות יז:ח · פירוש א

וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃

וַיָּבֹא עֲמָלֵק וְגוֹ׳. לֶהֱיוֹת שֶׁנִּתְעַצְּלוּ בַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם וּלְאֵשׁ, דִּכְתִיב (ירמיה כג:כט) ״כֹּה דְבָרִי כָּאֵשׁ״, וְלֹא נִתְעַסְּקוּ בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, לָזֶה הֶעֱנִישָׁם בְּצִמָּאוֹן כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַמַּיִם וּבְאֵשׁ הַמִּלְחָמָה שֶׁל עֲמָלֵק.

שמות יז:ט · פירוש א

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ. נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה כְּשֶׁהִכִּיר הֶעָוֹן שֶׁהוּא לְצַד בִּטּוּל מִלְחֶמֶת הַתּוֹרָה, אָמַר: אֵין רָאוּי לָצֵאת לַמִּלְחָמָה אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (שמות לג:יא) ״לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל״ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּבְחַר כַּיּוֹצֵא בוֹ, וּבָזֶה יִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְכֵן הָיָה.

שמות יז:יד · פירוש א

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאׇזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃

וְשִׂים בְּאָזְנֵי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה נִתְיַחֵד מַאֲמָר זֶה לִיהוֹשֻׁעַ לְבַד. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁרָאָה יְהוֹשֻׁעַ עוֹצֶם הַכְעָסַת עֲמָלֵק וְתָקְפּוֹ, וְלֹא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּלָּיוֹן אֶלָּא שֶׁהֶחְלִישָׁם לְבַד, וְיֵשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל צַדִּיק אֵיךְ לֹא עָשָׂה ה׳ מַה שֶׁרָאוּי לַעֲשׂוֹת בְּרָשָׁע זֶה, לָזֶה בָּא ה׳ לְהָפִיג צִנָּתוֹ וְצִוָּה לְמֹשֶׁה לֵאמֹר לוֹ בְּאָזְנוֹ, פֵּרוּשׁ כִּי הַדָּבָר הוּא לְהָשִׁיב לְמַה שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, וְאָמַר לוֹ כִּי לֹא יִדְאַג עַל הַדָּבָר, ״מָחֹה אֶמְחֶה״ וְגוֹ׳, וּדְבַר ה׳ כְּאִלּוּ כְּבָר הָיָה, וְתִהְיֶה זֹאת נֶחָמָתוֹ.

שמות יז:יד · פירוש ב

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאׇזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃

וְטַעַם כֶּפֶל ״מָחֹה״ וְגוֹ׳, אוּלַי שֶׁרָמַז לָנוּ זְמַנִּים שֶׁיִּמְחֶה בָּהֶם: א׳ בִּימֵי שָׁאוּל, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מָחֹה״, ב׳ בִּימֵי מָרְדְּכַי, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״אֶמְחֶה״, וְאַחַת לֶעָתִיד, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם״.

שמות יח:א · פירוש ו

וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃

אָכֵן בְּמַה שֶׁשָּׁמַע כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ הִצְדִּיק ״כִּי הוֹצִיא״. וְתִמְצָא כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נֶחְלְקוּ (זבחים קטז,א) בְּאֵיזֶה מֵהַשְּׁמוּעוֹת נִרְגַּשׁ, מֵהֶם אָמְרוּ קְרִיעַת יַם סוּף וּמֵהֶם אָמְרוּ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְזֶה מַתְאִים לִדְבָרֵינוּ. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק מִמַּה שֶׁסָּמַךְ לוֹ ״וַיִּשְׁמַע״, זֶה יַגִּיד כִּי לֹא הִסְפִּיק לוֹ כָּל מַה שֶׁשָּׁמַע מֵהַנִּפְלָאוֹת, כִּי יִתְלֶה שֶׁהַסּוֹבֵב הוּא פַּחֲזוּתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה שֶׁהִתְרִיס כְּנֶגֶד שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, לֹא לְצֹרֶךְ הַצָּלַת יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא הָיָה ה׳ טוֹרֵחַ כָּל כָּךְ בִּשְׁבִילָם. וּכְפִי זֶה אֵין בִּטָּחוֹן לְיִשְׂרָאֵל מֵעַמִּים אֲשֶׁר יָקוּמוּ עֲלֵיהֶם, לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב שֶׁשָּׁמַע מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וּכְבָר הִפְלִיאוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) לוֹמַר מַה עָצְמָה הַמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ לְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ ״כִּי הוֹצִיא״, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁשָּׁמַע כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבִכְלַל זֶה מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, בָּזֶה הִצְדִּיק כִּי כָל הַמּוֹפְתִים לֹא הָיוּ אֶלָּא לְמַעֲלָה וּלְחִבַּת יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאָם, וּבִשְׁבִילָם עָשָׂה כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וּשְׁמִיעַת עֲמָלֵק יַגִּיד.

במדבר

במדבר ז:ס · פירוש א

בַּיּוֹם֙ הַתְּשִׁיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃

אֲבִידָן בֶּן גִּדְעוֹנִי. רֶמֶז לְשָׁאוּל שֶׁהוּא אָבִי, שֶׁכֵּן קָרָא לוֹ דָּוִד (שמואל א כד:יב) ״וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה״, דָּן שֶׁנִּדּוֹן לִגְדֹּעַ הַמַּלְכוּת מִמֶּנּוּ, כְּאָמְרוֹ (שמואל א טו:כח) ״קָרַע ה׳ אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ״. עוֹד יִרְמֹז לְמָרְדְּכַי אֲשֶׁר אִבֵּד זֶרַע עֲמָלֵק.בֶּן גִּדְעוֹנִי – בֶּן אוֹתוֹ שֶׁנִּגְדְּעָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל בִּשְׁבִילוֹ.

במדבר יד:כה · פירוש א

וְהָעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃ {פ}

וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הוֹדָעָה זוֹ כָּאן, גַּם תּוֹסֶפֶת וָא״ו, לְצַד שֶׁהֶחְלִיט ה׳ שֶׁכָּל הַדּוֹר לֹא יָבוֹאוּ לָאָרֶץ וְיָמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְהוּא אָמַר שֶׁלֹּא יְמִיתֵם כְּאִישׁ אֶחָד, וְלָזֶה צְרִיכִין לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר זְמַן אָרוֹךְ כְּמוֹ שֶׁכֵּן גִּלָּה הַדְּבָרִים בְּסָמוּךְ, וְיֵשׁ צַד לוֹמַר שֶׁיֵּשְׁבוּ שָׁם כָּל הַזְּמַן הַהוּא, לָזֶה אָמַר וְהָעֲמָלֵקִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וְאֵינָם יְכוֹלִין לְהִתְעַכֵּב בַּמָּקוֹם זֶה שֶׁאַתֶּם עֲלוּלִים לִפּוֹל לִפְנֵיהֶם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (תנחומא, ויגש א) הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, לָזֶה מָחָר פְּנוּ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיָּשְׁבוּ אַחַר כָּךְ שָׁם יָמִים רַבִּים דִּכְתִיב (דברים א:מו) ״וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סדר עולם) תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, זֶה הָיָה בַּחֲזָרָה, שֶׁאָז כְּבָר נִתְצַמְצֵם וְהוּקְטַן הֶעָוֹן אֲשֶׁר לֹא כֵן קוֹדֶם. וּבָזֶה מָצָאנוּ טַעַם לָמָּה לֹא נִתְעַכְּבוּ אָז שָׁם מַה שֶׁנִּתְעַכְּבוּ אַחַר כָּךְ. וְטַעַם אָמְרוֹ וְהָעֲמָלֵקִי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִקְשׁוֹר הַדְּבָרִים עִם תְּחִלַּת הַדִּבּוּר שֶׁל ״אִם יִרְאוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁמּוֹסִיף עוֹד גְּזֵרַת הַמַּסָּעוֹת כְּאָמְרוֹ ״מָחָר פְּנוּ״, שֶׁהַוָּא״ו נִמְשֶׁכֶת עִם מַאֲמַר ״מָחָר פְּנוּ״.

במדבר כא:א · פירוש ג

וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ ׀ מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃

וְנִרְאֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (במדבר רבה יט,כ) שֶׁאָמְרוּ שֶׁעַם זֶה עֲמָלֵק הָיָה, וַהֲגַם שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ כְּנַעֲנִי הוּא לְצַד שֶׁבָּא בְּמַלְבּוּשׁ כְּנַעֲנִי, וְלָזֶה כְּשֶׁהִתְפַּלְּלוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְּנֵהוּ בְּיָדָם לֹא אָמְרוּ תִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי הַזֶּה, מֵעַתָּה לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה מִשֶּׁבַע אֻמּוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם ה׳ לֹא נִתְרַגְּשׁוּ בִּרְאוֹתוֹ נוֹצֵחַ בַּמִּלְחָמָה שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם מִמֶּנּוּ כְּלוּם. עוֹד נִרְאֶה שֶׁלֹּא נִתְרַגְּשׁוּ אֶלָּא אָז כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁשָּׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלֵם עֲוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְּנֵהוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל. וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ בָּזֶה הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת.

במדבר כד:ז · פירוש ג

יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃

וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ. כָּאן גִּלָּה מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל הַקַּיֶּמֶת שֶׁהִתְחִילָה מֵאֲגַג שֶׁהִיא מַלְכוּת עֲמָלֵק, רִאשׁוֹנָה שֶׁעָשָׂה שָׁאוּל וּמִשָּׁם נִפְסְקָה מַלְכוּת שָׁאוּל וְנִתְּנָה לְרֵעֵהוּ הַטּוֹב שֶׁהוּא דָּוִד. וְטַעַם שֶׁכִּנָּה הַתְחָלַת מַלְכוּתוֹ מֵאֲגַג, לְהָעִיר סִבַּת הַדָּבָר שֶׁהָיָה מִצַּד אֲגַג, פֵּרוּשׁ שֶׁהִנִּיחוֹ שָׁאוּל חַי וְלֹא הֲרָגוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג.) שֶׁבְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה הִשְׁרִיץ אֲגַג זֶרַע עֲמָלֵק, וְזֶה סִבָּה לַעֲקִירַת מַלְכוּת שָׁאוּל וּלְרוֹמֵם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ הִיא מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא דָּוִד, דִּכְתִיב (יחזקאל לז:כד) ״וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם״, יָרוּם וְנִשָּׂא מְאֹד כָּאָמוּר בִּישַׁעְיָה (ישעיהו נב:יג).

במדבר כד:ז · פירוש ד

יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְיָרֹם מֵאֲגַג, שֶׁתְּחִלַּת פְּעֻלַּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הִיא מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁכָּל עֲמָלֵק בָּא מֵאֲגַג כַּיָּדוּעַ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא סוף פרשת תצא) שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אֵין הַכִּסֵּא שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק״, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ עַל כָּל הָעוֹלָם.

במדבר כד:כ · פירוש א

וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃

רֵאשִׁית וְגוֹ׳ וְאַחֲרִיתוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: רֵאשִׁית גּוֹיִם שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְאַבֵּד, לֹא נִצְטַוּוּ תְּחִלָּה אֶלָּא עַל עֲמָלֵק, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמות י״ז:י״ד) ״כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן וְגוֹ׳ מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק״, וְזֶה הָיָה סָמוּךְ לִיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם, וְהָיוּ לוֹחֲמִים וְהוֹלְכִים בּוֹ. שָׁאוּל עָשָׂה בּוֹ מַה שֶׁעָשָׂה, בִּימֵי מָרְדְּכַי עָשׂוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מַה שֶׁעָשׂוּ, וְאָמַר וְאַחֲרִיתוֹ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יַעֲמֹד עַל פֶּרֶק סוֹף הַכִּלָּיוֹן אֶלָּא עֲדֵי אוֹבֵד, פֵּרוּשׁ, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְאַבֵּד הָאֻמּוֹת אָז תִּהְיֶה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק לְהַכְרִית.

במדבר כד:כ · פירוש ב

וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: רֵאשִׁית גּוֹיִם – פֵּרוּשׁ, ״רֵאשִׁית״ לְשׁוֹן מַעֲלָה וַחֲשִׁיבוּת הוּא עֲמָלֵק לְכָל הַגּוֹיִם, וְיִהְיֶה עוֹמֵד בְּמַעֲלָה זוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְפֶרֶק כִּלְיוֹנוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וְאַחֲרִיתוֹ – פֵּרוּשׁ, גַּם כִּי יִהְיֶה רֵאשִׁית גּוֹיִם – עֲדֵי אוֹבֵד, וְיֵשׁ שֶׁבַח לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּגִּיעַ בְּיָדָם בְּפֶרֶק גְּדֻלָּתוֹ. וְכֵן אָמַר וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְגוֹ׳ וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל לְמָנָה.

דברים

דברים יז:יד · פירוש ה

כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכׇל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃

וְרָאִיתִי בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (סנהדרין כ.) שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ – לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ, וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד תַּרְעוֹמְתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וּדְבָרֵינוּ עוֹלִין לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְלֹא לְדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, וַהֲגַם שֶׁהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה וְכֵן פָּסַק רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַכָּתוּב לִסְבָרַת רַבִּי נְהוֹרַאי שֶׁפְּשַׁט אָמְרוֹ ״שׂוֹם תָּשִׂים״ יַגִּיד שֶׁמִּצְוַת ה׳ לָשׂוּם מֶלֶךְ.

דברים כה:יז · פירוש א

זָכ֕וֹר אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃

זָכוֹר וְגוֹ׳. שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁיָּצָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּלֹא קְדִימוּת יְדִיעָתָם מִמֶּנּוּ, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנֶּשֶׁר, וְהוּא קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ.

דברים כה:יח · פירוש א

אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃

אֲשֶׁר קָרְךָ. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה ג.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֶעָנָן הָיָה מְכַסֶּה עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה מְקוֹמָם יָדוּעַ לָעוֹלָם, אֶלָּא כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד וּבָא הַכְּנַעֲנִי וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל. וְאִם כֵּן תִּקְשֶׁה מִנַּיִן יָדַע עֲמָלֵק מְקוֹם חֲנִיַּת יִשְׂרָאֵל לָבֹא אֶצְלָם לְהִלָּחֵם עִמָּם? לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר קָרְךָ, פֵּרוּשׁ יִקֶר מִקְרֵהוּ וְיָדַע מַחֲנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ. וְאָמְרוֹ וַיְזַנֵּב בְּךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לֹא שֶׁהֶעָנָן הִנִּיחוֹ לִכָּנֵס לִפְנִים לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּאוֹתָן שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹלְטָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיְזַנֵּב בְּךָ״ אוֹתָם הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ.

דברים כה:יח · פירוש ג

אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כׇּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחֲרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃

וְאָמְרוֹ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ, וּבָזֶה בָּא הַמּוֹרֶךְ בִּלְבָבְךָ יוֹתֵר מִמִּפְעַל עֲיֵפוּת וִיגִיעוּת, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה לג,יד) ״פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים״, אֲבָל אִם הָיוּ צַדִּיקִים לֹא יִפְחֲדוּ וְלֹא יִירְאוּ בְּמִלְחַמְתּוֹ. וְהֵעִיר הַכָּתוּב בַּטְּעָמִים שֶׁמַּשְׂנִיאִים אוֹתוֹ בְּלִבֵּנוּ, כִּי הֵצַר לְיִשְׂרָאֵל צָרָה גְּדוֹלָה, שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנֶּשֶׁר בְּלֹא יְדִיעָה, כְּמוֹ שֶׁרָמַז גַּם כֵּן בְּמַאֲמַר ״קָרְךָ״, וְהֵם יְגֵעִים וַעֲיֵפִים, וְדָבָר הַמַּעֲמִיד הַכֹּחַ בַּיְּכֹלֶת הַנֶּעְלָם אֵין עִמָּם, מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן בִּשְׁאָר כָּל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא יִיעָפוּ וְלֹא יִיגָעוּ בַּמִּלְחָמוֹת, עוֹד לָהֶם כֻּלָּם צַדִּיקִים יִרְאֵי אֱלֹהִים נְמוּכֵי לֵב.