אור החיים

עם ישראל וארץ ישראל

מעלת ישראל

בחירת ישראל, סגולת ישראל, בנים למקום

234 קטעים ב-5 חומשים

הקדמת המחבר

הקדמת המחבר · פסקה ד
מכתב לחז"ק יה"ו עץ חיים היא למחזיקים בה הן עם בני ישראל רב ועצום דור דורות זה בא בטענת מאורשה וזה בא בטענת אשה בבתוליה אקח לי למנה נתנה אשר ארשתי לי חלקי ה' אמרה נפשי כל אשר נשמת רוח חיים.

בראשית

בראשית א:א · פירוש לא
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד רָמַז בְּהַקְדָּמַת שָׁמַיִם לָאָרֶץ לְהַרְאוֹת כִּי לֹא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם: מִדַּת בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ הָעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִקְדִּים הָעֲלִיָּה וְאַחַר כָּךְ הַבַּיִת, לְהַרְאוֹת כִּי הַשָּׁמַיִם תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים הֵם בְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ:
בראשית א:א · פירוש נט
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
וּלְפִי זֶה יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר סֵדֶר הַבְּרִיאָה לֹא זוֹ אַף זוֹ, בְּדֶרֶךְ חִבָּה. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם, וְעוֹד בָּרָא בְּרִיאָה יוֹתֵר חֲבִיבָה אֶצְלוֹ וּמְעֻלָּה יוֹתֵר וְהִיא אֵת הָאָרֶץ, שֶׁהַשָּׁמַיִם אַדְרַבָּה תְּלוּיִים בָּהּ. וְכָל זֶה בְּאֶמְצָעוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ (דברים לב:ט), כִּי בָּהֶם תָּלוּי קִיּוּם הָעוֹלָמוֹת גַּם הָעֶלְיוֹנִים, כַּיָּדוּעַ לַבְּקִיאִים בְּחַדְרֵי הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית.
בראשית א:כז · פירוש ב
וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי בָּרָא הָאָדָם בִּב׳ צְלָמִים: הָרִאשׁוֹן צֶלֶם הַנִּכָּר בְּכָל אָדָם, וַאֲפִלּוּ בִּבְנֵי אָדָם הָרֵקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, וַעֲלֵיהֶם אָמַר בְּצַלְמוֹ פֵּרוּשׁ שֶׁל הַנִּבְרָא. וְהַב׳ הֵם בְּחִינַת הַמְאֻשָּׁרִים עַם יִשְׂרָאֵל נַחֲלַת שַׁדַּי, כְּנֶגֶד אֵלּוּ אָמַר בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בְּרָאוֹ. הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמְּדֵנוּ כִּי יֵשׁ בַּנִּבְרָאִים ב׳ צְלָמִים: צֶלֶם הַנִּכָּר וְצֶלֶם אֱלֹהִים רוּחָנִי נֶעְלָם, וְהָבֵן:
בראשית ג:כ · פירוש ב
וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כׇּל־חָֽי׃
דַּע כִּי זֹאת הָאִשָּׁה כְּבָר נִתְעַלֵּית לְשֶׁבַח, וְקָרָא לָהּ ה׳ שֵׁם יַחַד עִם בַּעְלָהּ, כְּאָמְרוֹ ״וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם״ – שֵׁם לִתְהִלָּה וּלְתִפְאֶרֶת, כִּי שֵׁם זֶה אָדָם הוּא שֵׁם מְעֻלֶּה, וּכְמַאֲמַר הַנָּבִיא (יחזקאל לד:לא): ״אָדָם אַתֶּם״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סא.) אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְכוּ׳. וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְאָדָם לִקְרוֹת שֵׁם לְחַוָּה, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁמְעָה לְדִבְרֵי מֵסִית וְהֵזִידָה בְּעֵץ הַדַּעַת יָרְדָה מִבְּחִינָתָהּ וְחָסְרָה שֵׁם הַמְעֻלֶּה. וְכֵן מִדָּה זוֹ בָּעוֹלָם שֶׁכָּל שֶׁיָּזִיד אָדָם יֶחְסַר שְׁמוֹ, כְּאָמְרוֹ (משלי י:ז): ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״ רַחֲמָנָא לִצְלָן. לָזֶה בָּא הָאָדָם וְקָרָא לָהּ שֵׁם עַל מַעֲשֶׂיהָ שֶׁהָיְתָה אֵם כָּל חָי. וַהֲגַם שֶׁגַּם שֶׁאָדָם חָטָא, כְּבָר כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁשּׁוֹגֵג הָיָה בַּדָּבָר.
בראשית יב:ו · פירוש ג
וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃
אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁרָמַז בְּשֵׁם כְּנַעַן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט) בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ וְגוֹ׳, ״אֶרֶץ כְּנַעַן״ – שֶׁרָמַז אֶל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ מֵאַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְשָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה, הָרְמוּזִים בְּחֶשְׁבּוֹן תֵּבַת כְּנַעַן. לָזֶה הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעַ וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.
בראשית טו:יד · פירוש ה
וְגַ֧ם אֶת־הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא כִּי כָל הָאֻמּוֹת חַיָּבִין לֵיעָנֵשׁ עַל כָּל הָעִנּוּי וְהַצַּעַר אֲשֶׁר יָרֵעוּ לָנוּ, וְהַחֲקִירָה מֵעִקָּרָא אֵינָהּ צוֹדֶקֶת. כִּי הָאֻמּוֹת טַעַם אֲשֶׁר יְעַנּוּנוּ הוּא לְצַד הַבְדָּלָתֵנוּ מֵהֶם וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר אָנוּ מְקַיְּמִים, וְצֵא וּלְמַד אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים לַטָּלֶה וְהָיוּ לְעַם אֶחָד בְּמִצְרַיִם לֹא הָיוּ הַמִּצְרִיִּים מִשְׁתַּעְבְּדִים בָּהֶם וְהָיוּ כַּאֲחֵיהֶם הַמִּצְרִים. וְכֵן בְּכָל אֻמָּה וְאֻמָּה אֲשֶׁר תְּשַׁעְבֵּד יִשְׂרָאֵל וְתָרֵעַ, הַטַּעַם הוּא לְצַד הֱיוֹתֵינוּ נַחֲלַת שַׁדַּי. וּמֵעַתָּה מַה מָּקוֹם לְטַעֲנַת שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי אֵל הַגּוֹזֵר, וַהֲלֹא אֵל גָּזַר עַל אֲשֶׁר עָבְרוּ עָנָף אֶחָד מִדְּבָרָיו, וְהֵם מְרֵעִים עַל שֶׁאֵינָם עוֹבְרִים עַל כָּל הַתּוֹרָה וְהָיוּ כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ (זכריה א:טו) ״אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט״, פֵּרוּשׁ: עַל אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל חֵלֶק מֵהַתּוֹרָה קָצַפְתִּי מְעָט, וְהֵם הָאֻמּוֹת הַמְיַסְּרִים אֶת יִשְׂרָאֵל אַדְרַבָּה עוֹזְרִים בְּאֶמְצָעוּת הָעִנּוּי לְרָעָה לַעֲבֹר עַל הַכֹּל, וְכֵן הוּא שֶׁהָעוֹבֵר עַל הַדָּת פּוֹטְרִים אוֹתוֹ מִכָּל רַע וּמֵטִיבִין לוֹ.
בראשית יח:יח · פירוש א
וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְצָרִיךְ אֲנִי לְהוֹדִיעוֹ מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הַצֵּל יַצִּילוּ עַצְמָן וּבְנֵי עִירָן, הֵפֶךְ מִמַּה שֶׁחָשַׁב וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, וְהוּא אָמְרוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ שֶׁיָּגֵנּוּ הֵם בַּעֲדָם, וְתֵיבַת ״בּוֹ״ חוֹזֶרֶת אֶל ״גּוֹי גָּדוֹל״.
בראשית כד:ס · פירוש א
וַיְבָרְכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃
אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ אַתְּ, פֵּרוּשׁ: אַחַר שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר אַבְרָהָם שֶׁאַלְפֵי רְבָבָה יֵצְאוּ מִיִּצְחָק, יְהִי רָצוֹן שֶׁיֵּצְאוּ מִמֵּךְ. וְיוֹתֵר הָיָה טוֹב לָהֶם שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָקוּם, וְהָבֵן כִּי כָל חֵלֶק הָרַע יִשְׂנָא חֵלֶק הַטּוֹב, וְלוּ יִהְיֶה בְּנוֹ וּבִתּוֹ.
בראשית כז:כח · פירוש ב
וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁבֵּרְכוֹ בְּרָכוֹת רוּחָנִיּוֹת וְגַשְׁמִיּוֹת. כְּנֶגֶד הָרוּחָנִיּוֹת אָמַר בְּהֶעְלֵם ״וַיְבָרְכֵהוּ״, וּכְנֶגֶד הַגַּשְׁמִיּוֹת אָמַר וְיִתֶּן לְךָ וְגוֹ׳ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד עוֹלָם הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בָּחַר אַבְרָהָם לְבָנָיו, שֶׁהוּא עִקַּר תַּכְלִית זֶרַע יִשְׂרָאֵל, עוֹד יִתֵּן לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְכוּ׳:
בראשית כז:כט · פירוש ג
יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁיִּהְיֶה הוּא מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּאֶמְצָעוּת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, אָז יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בְּנֵי וְגוֹ׳, כִּי זוּלַת זֶה לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד אָח לְאָחִיו, וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי בִּמְעַט הִתְרַשְּׁלוּת שֶׁהָיוּ מִתְרַשְּׁלִים יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדַת ה׳, תֵּכֶף וּמִיָּד (מלכים ב ח:כב) וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם:
בראשית כז:כט · פירוש ד
יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים (וישתחו) [וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ] לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲו֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרְכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
אֹרְרֶיךָ וְגוֹ׳ וּמְבָרְכֶיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: אוֹרְרֶיךָ לֶעָתִיד אָרוּר הוּא מֵעַכְשָׁיו וְלֹא יָקוּם לְאָרֵר, וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ הוּא מִקּוֹדֶם כְּדֵי שֶׁתָּחוּל בִּרְכָתוֹ עָלֶיךָ.
בראשית כז:מ · פירוש א
וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃
וְאֶת אָחִיךָ וְגוֹ׳ וְהָיָה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. רַבּוּ הַפֵּרוּשִׁים בָּזֶה. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכוֹ יִהְיֶה כַּאֲשֶׁר יַעֲבֹד אֶת אָחִיו. וְכַאֲשֶׁר יֵרֵד מִמַּדְרֵגָה זוֹ, אוֹ יִרְצֶה לְשׁוֹן רִדּוּי כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה רָדוּי וְאָבוּד, יַקְדִּים לִפְרוֹק עֻלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ תֵּרֵד וְיִהְיֶה בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וְגוֹ׳ וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ (עובדיה א:יח) וְיִכְלֶה. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כִּי אָז יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ:
בראשית כח:ה · פירוש ד
וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־לָבָ֤ן בֶּן־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
אַךְ זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינוּהוּ, כִּי פָּרְחוּ שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּפָרַח מַטֵּה עֹז תִּפְאָרָה, וְהֻכַּר אִילַן הַחַיִּים חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, הֵן הֵמָּה הַמֻּבְהָקִים בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא יִסֹּב אָדָם מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ, וְאִם נִשְׁאַר מִנִּיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּתוֹךְ הָעַמִּים, הֲרֵי הֵם בִּיצִיאָתָם לָעוֹלָם מִתְאַסְּפִים וּבָאִים, וְאַחַר גֵּרוּתָם יֵאָמְנוּ כִּי אֲבוּדִים הָיוּ וְלָנוּ הֵם.
בראשית כח:יד · פירוש א
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת וְגוֹ׳. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּאֲרָם שֶׁנִּתְבָּרְכוּ בוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע) וְזֶה לְשׁוֹנָם: שֶׁקּוֹדֶם בָּא יַעֲקֹב הָיוּ מְדוּחָקִים לַמַּיִם, וְכֵיוָן שֶׁבָּא נִתְבָּרְכוּ בַמַּיִם, וְכֵן גַּם כֵּן בְּמִצְרַיִם מֵעֵת שֶׁיָּרַד נִתְבַּטְּלָה גְּזֵרַת הָרָעָב, וְנִתְבָּרְכוּ לְרַגְלוֹ.
בראשית כח:יד · פירוש יד
וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
וְאָמְרוֹ וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב, פֵּרוּשׁ שֶׁמִּמַּדְרֵגָה זוֹ יַעֲלֶה לַנְּבוּאָה עַצְמָהּ, וְלֹא בַּחֲלוֹם יְדַבֵּר בּוֹ אֶלָּא תִּגָּלֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב״ם הלכות תשובה פרק ה) עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הוּשְׁלַל אֶחָד מֵהֶם מֵהַנְּבוּאָה, וְכֻלָּן מֻכְשָׁרִים לְדָבָר זֶה:
בראשית מ:יד · פירוש א
כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃
כִּי אִם זְכַרְתַּנִי וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהִתְנָה עָלָיו שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם הַפִּתְרוֹן הַטּוֹב אֶלָּא בִּתְנַאי ״אִם זְכַרְתַּנִי״, וְטַעַם יוֹסֵף שֶׁשָּׂם בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ לְצַד כִּי רָאָה חֲלוֹמוֹ יַגִּיד בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, כִּי יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְגֶפֶן כְּאָמְרָם בְּפָסוּק (חולין צב.) וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנַי וְגוֹ׳, וְאִם לֹא בָּא הַחֲלוֹם אֶלָּא לְדָבָר הַנּוֹגֵעַ לְשַׂר הַמַּשְׁקִים הָיָה דַּי לַה׳ לְהַרְאוֹתוֹ שֶׁנּוֹתֵן הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה, אֶלָּא וַדַּאי הֶרְאוּהוּ עַל יוֹסֵף שֶׁהוּא הַגֶּפֶן שֶׁהָיָה לְפָנָיו שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר. וְאָמְרוֹ וְהִיא כְפֹרַחַת פֵּרוּשׁ שֶׁתַּפְרִיחַ וְתַעֲלֶה הַגֶּפֶן. נִצָּהּ פֵּרוּשׁ יִתְעַלֶּה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה. וְהוּא שֶׁהוֹדִיעוֹ מִכְּלַל הַפִּתְרוֹן וְאָמַר לוֹ ״כִּי אִם זְכַרְתַּנִי״ וְגוֹ׳.
בראשית מ:טז · פירוש ב
וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי׃
אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי טוֹב דִּבֵּר לוֹ בְּפִתְרוֹנוֹ, וּכְאִלּוּ אָמַר כִּי פָּתַר טוֹב וְלֹא רַע, וְחָשַׁב שֶׁאוּלַי גַּם אוֹתוֹ יְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה. וְתִקְוָתוֹ מַפַּח נָפֶשׁ, כִּי הֶרְאוּהוּ הַגָּלוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֹאכְלוּ הָעַמִּים הַנִּמְשָׁלִים לְעוֹפוֹת, כְּאָמְרוֹ (בראשית ט״ו:י״א וְתַרְגּוּם יוֹנָתָן שָׁם) ״וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים״, אֶת יִשְׂרָאֵל הָרְמוּזִים לַלֶּחֶם, דִּכְתִיב (תהילים י״ד:ד׳) ״אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם״. גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ עַל רֹאשִׁי כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עֶלְיוֹנִים עַל כָּל הָעַמִּים. וְתִמְצָא שֶׁבַּחֲלוֹם שַׂר הַמַּשְׁקִים לֹא הִזְכִּיר שֶׁשָּׁתָה פַּרְעֹה אֶת הַכּוֹס אֶלָּא נְתִינָתוֹ בְּיָדוֹ לְכָבוֹד וּלְמַעֲלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן חֲלוֹם שַׂר הָאוֹפִים שֶׁהִגִּיד אֲכִילַת הָעוֹפוֹת מִן הַסַּל.
בראשית מז:כז · פירוש ב
וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק (בראשית מ״ו:ג׳) ״כִּי לְגוֹי גָּדוֹל״ וְגוֹ׳, כִּי סִבַּת יְרִידַת מִצְרַיִם הִיא לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ וּבָאוּ שָׁמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם פֵּרוּשׁ שֶׁהִיא מְקוֹם קְלִפָּה הַמְזֻהֶמֶת, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן מִלְּשׁוֹן הַגָּשָׁה, כִּי שָׁמָּה הוּגְּשׁוּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּאֶמְצָעוּת עֲנַף הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת לַדּוֹמֶה לוֹ. וְאָמַר לְשׁוֹן יָחִיד רֶמֶז אֶל הֱיוֹתָם בְּלֵב מְיֻחָד כֻּלָּם וְאֵין בֵּינֵיהֶם פֵּרוּד, וּבְאֶמְצָעוּת כֵּן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ פֵּרוּשׁ אָחֲזוּ דָּבָר בָּהּ, וְהֵם הַנִּיצוֹצוֹת הַנִּזְכָּרִים, וּבָזֶה וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ כִּי כְּשֶׁיִּתְרַבּוּ הַנְּפָשׁוֹת יִתְרַבּוּ הַנּוֹלָדִים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשׁ הַמַּגִּיד לְמַהֲרִי״ק בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (שמות א:ו) ״וַיָּמָת יוֹסֵף וְגוֹ׳ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ״ וְתִמְצָא עֵזֶר לִדְבָרֵינוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.

שמות

שמות א:א · פירוש א
וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. טַעַם אָמְרוֹ ״וְאֵלֶּה״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם כִּי כֻלָּם צַדִּיקִים כַּאֲבוֹתֵיהֶם, ״וְאֵלֶּה״ מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, מָה רִאשׁוֹנִים לָהֶם אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב צַדִּיקִים עֶלְיוֹנִים, כְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת עָשׂוּ הַבָּנִים.
שמות א:ט · פירוש ג
וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ הִנֵּה עַם וְגוֹ׳ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי עַם זֶה מְשֻׁנֶּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי שְׁאָר הָעַמִּים יִתְעָרְבוּ בֵּינֵיהֶם, וְאֵין לְךָ עַם שֶׁאֵין בּוֹ תַּעֲרוֹבוֹת גָּדוֹל מִכַּמָּה עַמִּים, אֲשֶׁר לֹא כֵן עַם יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ הִנֵּה עַם כֻּלּוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵין זָר אִתָּם, וְאָמְרוֹ רַב וְעָצוּם פֵּרוּשׁ כִּי בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתָם עַם אֶחָד וּמְיֻחָד, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ מְעַטִּים בְּעֵרֶךְ שְׁאָר הָאֻמּוֹת, יֵחָשְׁבוּ לְרַבִּים וַעֲצוּמִים מֵהֶם לְצַד שֶׁהֵם כָּל אֶחָד נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל אָחִיו, וְזֶה יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי עֵרֶךְ מִלְחָמָה.
שמות א:ט · פירוש ו
וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃
עוֹד יִרְצֶה, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא כִּי כָּל הַמְּלָכִים וּגְדוֹלֵי הָעַמִּים יִתְחַכְּמוּ לְפָאֵר מַלְכוּתָם בְּעַם מְכֻבָּד, וּמַה גַּם בְּעַם יִשְׂרָאֵל כִּי שֵׁם וּמַעֲלָה מְיֻחֶדֶת לוֹ, וְאֵין לְךָ אֻמָּה שֶׁשָּׁלְטָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיְתָה מְעֻלָּה עַל כָּל הָאֻמּוֹת, בְּסוֹד (איכה א:ה) ״הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ״. לָזֶה אָמַר מֶלֶךְ חָדָשׁ: ״הִנֵּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ הַמְכֻבָּדִים הֵם הֵם הָעִקָּר בַּמַּלְכוּת יוֹתֵר מֵהַמִּצְרִים, וּבָהֶם הֵם מִתְכַּבְּדִים, וְכִי יֵצְאוּ מֵהָעִיר תִּהְיֶה הָעִיר פְּחוּתָה וּבְזוּיָה. לָזֶה הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ וְגוֹ׳, פֶּן יֵצֵא מֵהָעִיר בְּאֶמְצָעוּת סִבָּה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְיָקוּץ מֵהַמִּלְחָמָה וְיֵלֵךְ לוֹ, וְאָז אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְמָנְעוֹ כִּי יִלָּחֵם בָּנוּ בְּהִצְטָרְפוּת מִלְחָמָה הַלּוֹחֶמֶת עִמָּנוּ.
שמות א:טז · פירוש ג
וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאׇבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה׃
וְאָמְרוֹ וְאִם בַּת הִיא וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן בָּזֶה כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת עִנְיָן זֶה לֹא יַרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר הַנָּשִׁים הַיּוֹלְדוֹת, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁלִּפְעָמִים וַלְדוֹתֵיהֶן מִתְקַיְּמִין לֹא יַחְשְׁדוּ בַּמְיַלְּדוֹת, וְהֵם לֹא יַבְחִינוּ כִּי הוֹרְגוֹת הַזְּכָרִים וְלֹא הַנְּקֵבוֹת. וְאוּלַי שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם לְבַל יוֹדִיעוּ הַזָּכָר אֶלָּא יֹאמְרוּ שֶׁהַנּוֹלָד נוֹלַד מֵת, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת כֵּן יֻסְתַּר הַחֲשָׁד, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.
שמות א:טז · פירוש ד
וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאׇבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה׃
וְהִנֵּה עֵצָה חֲכָמָה יָעַץ פַּרְעֹה בְּדָבָר זֶה לְבַל יוּכְלוּ עֲלוֹת מֵהָאָרֶץ, וְהוּא כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר וְיִתְרַבּוּ הַנָּשִׁים, וְהֵן הָאִשָּׁה טַב לְמֵיתַב טַן דּוּ, וְיִתְחַבְּרוּ נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עִם הַמִּצְרִיִּים וְיִתְחַתְּנוּ בָּהֶם, וּמֵעַתָּה אֵין מְצִיאוּת לַעֲלוֹת מִן הָאָרֶץ כְּשֶׁיִּהְיוּ לְעַם אֶחָד. גַּם יַפְגִּימוּ הַנְּפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּעִרְבּוּב הַנְּפָשׁוֹת הַטְּמֵאוֹת וְיִהְיוּ שָׁם עַד עוֹלָם, בַּר מִינַּן. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (ויקרא רבה לב,ה) שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהָיוּ בָּהֶם אַרְבָּעָה דְּבָרִים, וְאֶחָד מֵהֶם שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָם מִן הָעֲרָיוֹת, וְעַל זֶה מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (שיר השירים ד:יב) ״גַּן נָעוּל״ וְגוֹ׳, וְאִם הָיוּ מִתְחַתְּנִים עִם הַמִּצְרִיִּים לֹא הָיְתָה בַּר מִינַּן תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵיהֶם.
שמות ב:יא · פירוש א
וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃
אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו. דִּקְדֵּק לוֹמַר מֵאֶחָיו, יִרְמוֹז כִּי הִבִּיט בּוֹ שֶׁהָיָה מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כִּי הָיוּ אָז בְּיִשְׂרָאֵל רְשָׁעִים. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא על שמות יב:כט) בְּפָסוּק ״וַחֲמֻשִׁים עָלוּ״ וְגוֹ׳ (שמות יג:יח) שֶׁאַרְבָּעָה חֲלָקִים, וּלְמַאן דְּאָמַר יוֹתֵר, מֵתוּ בִּימֵי הַחֹשֶׁךְ, וְהַשְּׁאָר עָלוּ לְצַד הֱיוֹתָם רְשָׁעִים. וְתִמְצָא שֶׁכַּאֲשֶׁר אָמַר בְּסָמוּךְ ״שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים״ לֹא אָמַר ״מֵאֶחָיו״, לְטַעַם שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, כִּי הֵם דָּתָן וַאֲבִירָם (שמות רבה א,כט).
שמות ג:ז · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃
וַיֹּאמֶר ה׳ רָאֹה רָאִיתִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה כָּפַל לוֹמַר שְׁתֵּי רְאִיּוֹת. שֵׁנִית, לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ וְלוֹמַר ״אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם״, וְאִם לֹא יַכִּיר מֹשֶׁה עַמּוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים אֵינוֹ מְסֻיָּם אֶצְלוֹ בְּסִימָן זֶה ״אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם״, הֲלֹא כַּמָּה אֻמּוֹת הָיוּ בְּמִצְרַיִם. וְאוּלַי כִּי לֹא הָיְתָה אֻמָּה מְעֻנָּה וּמְרוּדָה בְּמִצְרַיִם כְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁאֵין הַדַּעַת מְקַבֶּלֶת כִּי לֹא יָדַע מֹשֶׁה כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם עַם ה׳ וְנַחֲלָתוֹ.
שמות ג:יד · פירוש ה
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃
וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ מִתְּחִלָּה לֹא חָשׁ ה׳ עַל הַדָּבָר עַד שֶׁהֻצְרַךְ מֹשֶׁה לוֹמַר לְפָנָיו וְכוּ׳? הִנֵּה בְּמַה שֶׁנְּדַקְדֵּק דְּבָרָיו יִתְבָּרַךְ תֵּדַע כִּי יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה הִשְׂכִּיל עַל דָּבָר, וְהוּא שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְצַד שֶׁתְּשׁוּבָה זוֹ בָּא עַל טַעֲנַת מֹשֶׁה ״וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ״, הָיָה צָרִיךְ לַהֲשִׁיבוֹ ״כֹּה תֹאמַר״. אֶלָּא לְצַד שֶׁיָּדַע כִּי לֹא יַעֲמֹד הַדָּבָר הַזֶּה כֵּן בְּמַה שֶׁיִּטְעֹן מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁטָּעַן אַחַר כָּךְ, דַּיָּהּ לְצָרָה, לָזֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ דְבָרָיו לְבַטָּלָה לֹא אָמַר ״כֹּה תֹאמַר״, וְאָמַר דְּבָרָיו שְׁקוּלִים שֶׁיֵּשׁ בְּמַשְׁמָעוּתָם שֶׁהַכֹּל הוּא תְּשׁוּבַת ״מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם״. וּכְשֶׁבָּא מֹשֶׁה וְטָעַן, אָמַר כִּי לֹא יֹאמַר אֶלָּא ״אֶהְיֶה״, וּמַה שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר אֶהְיֶה״ הוּא הוֹדָעָה לְמֹשֶׁה, גַּם הוֹדָעָה לְדוֹרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְמְכוּ לִבָּם בִּרְאוֹת כִּי שׁוֹכֵן סְנֶה יִהְיֶה עִם יִשְׂרָאֵל בְּכָל צָרָתָם. וְאִם הָיָה מְפָרֵשׁ דְּבָרָיו מִתְּחִלָּה וְאוֹמֵר ״כֹּה תֹאמַר וְגוֹ׳ אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם״, הָיְתָה נֶעְדֶּרֶת יְדִיעָה זוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, בְּאֹפֶן כִּי תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה הָיְתָה סוֹף הַדִּבּוּר. אֶלָּא מֹשֶׁה חָסֵר מְעַט מֵאֱלֹהִים, וְאוּלַי שֶׁיָּדַע וְהִבְחִין אֶלָּא שֶׁלֹּא סָמַךְ עַל עִיּוּנוֹ וְרָצָה שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ ה׳ דַּעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ.
שמות ג:טז · פירוש א
לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃
לֵךְ וְאָסַפְתָּ וְגוֹ׳. טַעַם כֶּפֶל הַדְּבָרִים פַּעַם שְׁנִיָּה, נִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּין ה׳ לוֹמַר כִּי בְּעֵת בִּיאָתוֹ לְמִצְרַיִם בַּתְּחִלָּה וּבָרִאשׁוֹנָה יֹאמַר לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא בָּא שָׁלִיחַ מֵה׳ לְיִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּץ כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחַד וְיֹאמַר לָהֶם שְׁלִיחוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי פָקַד אֶת עַמּוֹ וְגוֹ׳.
שמות ג:טז · פירוש ב
לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃
וְטַעַם קְדִימַת הוֹדָעַת לַכֹּל כִּי אִישׁ שָׁלוּחַ הוּא לָהֶם מֵה׳, כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת כֵּן יִתְקַבְּצוּ אֵלָיו, כִּי זוּלַת זֶה מִי יַטֶּה אֵלָיו אֹזֶן לְהִתְקַבֵּץ. גַּם נִתְחַכֵּם ה׳ לְהוֹדִיעוֹ דְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר לְכָל אִישׁ וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל וּדְבָרִים אֲשֶׁר יֹאמַר בַּאֲסִיפַת זְקֵנִים, וְטַעַם הַזְּקֵנִים לְבַד, לְצַד הַכָּבוֹד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה יא,ח) לֹא מָקוֹם אֶחָד וְכוּ׳:
שמות ג:יח · פירוש ב
וְשָׁמְע֖וּ לְקֹלֶ֑ךָ וּבָאתָ֡ אַתָּה֩ וְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֗יִם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֵלָיו֙ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִיִּים֙ נִקְרָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וְעַתָּ֗ה נֵֽלְכָה־נָּ֞א דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְנִזְבְּחָ֖ה לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
ה׳ אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים. הִנֵּה הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת נִתְחַכֵּם לוֹמַר אֵלָיו כִּי אֵינוֹ מִתְרַצֶּה שֶׁיִּקָּרֵא שְׁמוֹ אֶלָּא עַל הָעִבְרִים, וְלֹא הוֹדִיעַ שֵׁם הַגָּדוֹל הַזֶּה אֶלָּא לְהָעִבְרִים, וְהַכַּוָּנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ מָקוֹם לְפַרְעֹה לוֹמַר ״לֹא יָדַעְתִּי״ וְגוֹ׳, וַהֲלֹא גַּם ה׳ אָמַר ״אֱלֹהֵי הָעִבְרִים״, אֲבָל אַתָּה אֵינְךָ מַכִּיר כִּי בָּזוּי אַתָּה מְאֹד, וּמַה יַכִּיר אִישׁ שָׂדֶה בְּמַרְגָּלִיּוֹת?
שמות ד:ט · פירוש ב
וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ לְהָסִיר גַּם סָפֵק שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, וְהוּא דִּלְמָא לֹא יַחְלִיטוּ יִשְׂרָאֵל הָאֱמוּנָה בְּלִבָּם הֲגַם שֶׁבִּפְנֵיהֶם לֹא יֻכַּר הֶעְדֵּר הָאֱמוּנָה, לָזֶה אָמַר ״אִם לֹא יַאֲמִינוּ״ וְגוֹ׳, וְסָפֵק זֶה אֵינוֹ יוּכַל לְהִתְבָּרֵר לְמֹשֶׁה לוֹמַר עָלָיו מִי אִיכָּא סְפֵיקָא קַמֵּי שְׁמַיָּא לוֹמַר ״אִם לֹא״, שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב, וּבָא הָאָדוֹן לְהָסִיר מִמֶּנּוּ סְפֵק הַכְחָשַׁת הָאֱמוּנָה בְּלֵב יִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת שְׁלֹשׁ הָאוֹתוֹת.
שמות ד:כב · פירוש א
וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
כֹּה אָמַר ה׳ בְּנִי בְכוֹרִי. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת נְבוּאָה זוֹ שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, גַּם בַּמֶּה שֶׁשָּׁמַר לְבַל יִטְעֶה מֹשֶׁה וְיֹאמַר נְבוּאָה זוֹ לְפַרְעֹה בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַרְעֹה.
שמות ו:ב · פירוש ח
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְמֹז גַּם כֵּן כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה לג,ב) אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁמְהַפְּכִים מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מִדַּת הַדִּין זוֹ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה נַעֲשֵׂית רַחֲמִים הַמִּתְכַּנֵּת בְּשֵׁם הֲוָיָה, וּמִזֶּה יַחְלִיט מֹשֶׁה בְּדַעְתּוֹ כִּי נֶחְתַּם גְּזַר דִּין רָעַת פַּרְעֹה אֲפִלּוּ בְּהַסְכָּמַת הָרַחֲמִים, וְנֶחְתַּם גְּזַר דִּין טוֹבַת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּמִדַּת הַדִּין, וּבָזֶה תֶּחֱזַקְנָה יָדָיו בַּשְּׁלִיחוּת.
שמות ו:ב · פירוש י
וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים – וּמִדַּת דִּין זֶה בָּאָה כְּנֶגֶד הַשָּׁלִיחַ שֶׁהוּא מֹשֶׁה, שֶׁדִּבֵּר לִפְנֵי ה׳ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַמּוּסָר, אֲבָל כְּנֶגֶד הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֲלֵיהֶם שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל – ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״.
שמות ו:ג · פירוש ט
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם – פֵּרוּשׁ, אֵיךְ אַעְלִים רַחֲמִים מֵעַם זֶה אֲשֶׁר הֵם בָּנַי בְּחוּנַי שֶׁנִּגְלֵיתִי עַל אֲבוֹתָם, וְלֹא לְאֶחָד בִּלְבַד אֶלָּא לִשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, לְכָל אֶחָד בִּזְמַנּוֹ. וְלָזֶה הִפְסִיק בֵּינֵיהֶם ״אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב״, וְלֹא אָמַר ״אֶל אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב״, וְזֶה יַגִּיד שֶׁבַח כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּאֵל שַׁדָּי, הוּא חִבַּת גִּילּוּי שְׁכִינָה. וְאָמְרוֹ וּשְׁמִי ה׳ לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם – פֵּרוּשׁ, עֲדַיִין לֹא הוֹדַעְתִּי מִדַּת רַחֲמַי לָהֶם, שֶׁכָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁהִבְטַחְתִּים עֲדַיִין לֹא הֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם, וַאֲנִי חָפֵץ לְהוֹדִיעַ לָהֶם מִדַּת רַחֲמַי כִּי לָהֶם יֵאוֹתוּ. וְנִתְכַּוֵּן ה׳ בָּזֶה לְהוֹדִיעַ גּוֹדֶל חִבָּתָם בְּעֵינָיו.
שמות ו:ו · פירוש ד
לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ אֲנִ֣י יְהֹוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז,א) בְּפָסוּק ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״ וְגוֹ׳ (שמות לג:טז), כִּי בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵה׳ שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וֶהֱשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן ״גַּם אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֶעֱשֶׂה״ עַד כָּאן, וּכְנֶגֶד זְמַן זֶה אָמַר וְהָיִיתִי לָכֶם וְגוֹ׳, וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם.
שמות ו:יג · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}        
אָכֵן הַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי בָא לַהֲשִׁיבוֹ עַל טַעֲנָתוֹ שֶׁלֹּא הֶחְשִׁיבוּהוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו, וְעוֹד לוֹ כִּי לְצַד פַּרְעֹה כִּי מֹשֶׁה יְדַבֵּר יֵשׁ לוֹ גֵּרָעוֹן וּפְחִיתוּת לְצַד הֱיוֹתוֹ עֲרַל שְׂפָתַיִם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וּבָאָה הַתְּשׁוּבָה עַל זֶה וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן פֵּרוּשׁ, הִשְׁוָה אוֹתָם בַּשְּׁלִיחוּת וּבָזֶה יְדַבֵּר אַהֲרֹן גַּם לְפַרְעֹה כִּי שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בַּדָּבָר, וּלְצַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶחְשָׁבִים לִשְׁמֹעַ לָהֶם אָמַר וַיְצַוֵּם פֵּרוּשׁ הִמְלִיכָם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פַּרְעֹה עַל דֶּרֶךְ (שמואל א יג:יד) ״וַיְצַוֵּהוּ ה׳ לְנָגִיד״, וּמֵעַתָּה הִנֵּה מוֹרָאָם עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל פַּרְעֹה.
שמות ו:יג · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}        
וְאָמַר לְהוֹצִיא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת פְּרָט זֶה הִקְנָה לָהֶם ה׳ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל לְבַל יְמָאֲנוּ לָצֵאת, וְעַל פַּרְעֹה לְבַל יְעַכֵּב עַל יָדָם. וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לִרְדּוֹת בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמְּמָאֵן לָצֵאת. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בְּאָמְרוֹ ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי״, פֵּרוּשׁ, לֹא רָצוּ לָצֵאת, כִּי אָמְרוּ ״יָנִיחַ לָנוּ בֶּן עַמְרָם בִּמְקוֹמֵנוּ״. לָזֶה הִמְלִיךְ ה׳ אֶת הָאַחִים לִמְלָכִים עֲלֵיהֶם כַּנִּזְכָּר, וּמֵעַתָּה פָּרְחָה לָהּ טַעֲנַת ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, כִּי מֵעַתָּה וָהָלְאָה מוֹרָא מַלְכוּת עֲלֵיהֶם וְעַל פַּרְעֹה, וִידַבֵּר מֹשֶׁה אֵלָיו כְּדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדְּבָרִים עַל נָכוֹן.
שמות ו:כו · פירוש א
ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃
הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, הַמְיוּחָסִים בַּפָּרָשָׁה, הֵם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם יְכוֹלֶת לְהוֹצִיא, שֶׁהֵם מַלְכֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּפָּסוּק ״וַיְצַוֵּם״, לָזֶה אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכָל הַמְמָאֵן יַכּוּהוּ בְּשֵׁבֶט מוּסָר אֲשֶׁר הֵכִין ה׳ לְגֵו כְּסִילִים.
שמות ז:ד · פירוש ה
וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתַי אֶת עַמִּי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מִי הֵם הַצְּבָאוֹת, וְאִם הֵם יִשְׂרָאֵל הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֶת צִבְאוֹת עַמִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְאוּלַי כִּי יְכַוֵּן ה׳ לִרְשׁוֹם בַּתּוֹרָה הַפְלָגַת מַעֲלָתֵנוּ אֶצְלוֹ, כִּי אֵין לוֹ צְבָאוֹת מְיֻחָדִים לוֹ כְּיִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״אֶת צִבְאוֹת עַמִּי״ וְגוֹ׳ הָיָה מָקוֹם לוֹמַר כִּי ה׳ יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה צִבְאֵי צְבָאוֹת וְזֶה אֶחָד מֵהֶם. לָזֶה אָמַר אֶת צִבְאוֹתַי סְתָם, לוֹמַר הָרְשׁוּמִים, וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר צָבָא פְּלוֹנִי, כִּי בְּאָמְרְךָ צִבְאוֹת ה׳ אֶחָד הוּא הַמְיֻחָד, וְאַחַר כָּךְ אָמַר מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶה הוּא – אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל, צִבְאוֹתַי, אֶלָּא הַפְּרָט שֶׁהֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵעַתָּה לֹא יִקָּרֵא בְּכִנּוּי צִבְאוֹת ה׳ אֶלָּא יִשְׂרָאֵל הַמְרוֹמָמִים וְהַמְעֻלִּים.
שמות ז:כב · פירוש ב
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃
עוֹד לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ט,י) כִּי יִשְׂרָאֵל נִתְעַשְּׁרוּ מִמַּכַּת הַיְאוֹר, שֶׁהָיוּ מוֹכְרִים מַיִם לַמִּצְרִים וְכוּ׳ יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, כְּפִי זֶה עָשׂוּ הַחַרְטוּמִּים מֵהַנִּמְכָּר לָהֶם. וּכְבָר אָמַרְנוּ שֶׁהַכָּתוּב רָשַׁם שִׁנּוּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה מֵה׳ כִּי יִשְׁתַּנֶּה מִמַּעֲשֵׂי כְּשָׁפִים וְשֵׁדִים, אֶלָּא כִּי לְצַד קַשְׁיוּת עָרְפָּם שֶׁל הַמִּצְרִים לֹא בָּחֲנוּ בְּמַעֲשֵׂה כִּשְׁפֵיהֶם לָדַעַת כִּי אֵינָם אֶלָּא חִזָּיוֹן וְדִמְיוֹן כּוֹזֵב.
שמות ח:יט · פירוש א
וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃
וְשַׂמְתִּי פְדֻת. פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ גּוֹשֶׁן, עוֹד יַעֲשֶׂה פְדוּת אֲפִלּוּ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם חוּץ מֵאֶרֶץ גּוֹשֶׁן, לְבַל קְרוֹב לָהֶם הֶעָרוֹב. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיִּהְיוּ עַמִּי וְעַמְּךָ עוֹמְדִים בְּשָׁוֶה, יַעֲשֶׂה ה׳ פְּדוּת לָזֶה מִבֵּין זֶה, וְלַנָּכְרִי יַשִּׁיךְ וּלְאִישׁ יִשְׂרָאֵל לֹא יַשִּׁיךְ.
שמות ט:ו · פירוש ב
וַיַּ֨עַשׂ יְהֹוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מׇת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־מֵ֥ת אֶחָֽד׃
וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁהָיוּ לָהֶם מִימֵי יַעֲקֹב וּבָנָיו שֶׁבָּאוּ מִצְרַיְמָה, גַּם אוּלַי שֶׁקָּנוּ מֵרֶוַח שֶׁהִרְוִיחוּ בְּמַכַּת הַדָּם. וְעוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁאִם הָיוּ מִתְחַכְּמִין מֵהַמִּצְרִיִּים לִמְכּוֹר לְיִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיַּפְלִיא ה׳ בָּהֶם וְלֹא יָמוּתוּ וְהָיוּ מַעֲרִימִין – גַּם אֵלּוּ מֵתוּ. אֲבָל מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כְּפִי הָאֱמֶת מִקְנֵיהֶם, לֹא מֵת. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא: וַיָּמָת כָּל מִקְנֵה מִצְרַיִם וְחֵלֶק אֶחָד מִמִּקְנֵה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּפֵרוּשׁ מ״ם – לֹא מ״ם מִקְצָת הַצֹּאן אֶלָּא מ״ם מִקְצָת מִן הַמִּקְנֶה הַנִּקְרָא עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל, כִּי יֵשׁ מִקְנֶה שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ וְהוּא שֶׁלּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא שְׁמוֹ נִקְרָא עָלָיו, וְאָמַר כִּי בְּחִינָה אַחַת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶעֱרִימוּ הַמִּצְרִיִּים לִקְרוֹתָם עַל שְׁמָם מֵתוּ. וּמִקְנֵה יִשְׂרָאֵל פֵּרוּשׁ שֶׁהוּא כְּפִי הָאֱמֶת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא מֵת מֵהֶם אֲפִלּוּ אֶחָד:
שמות יא:ד · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם׃
אֲנִי יוֹצֵא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לִי כַּמָּה מְשָׁרְתִים, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי בְּעַצְמִי אֵצֵא בְּתוֹךְ מִצְרַיִם. וְהַטַּעַם לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: א׳, לְחִבַּת הַבָּנִים, שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתָם עַל יָדוֹ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. ב׳, כִּי אֵין מַלְאָךְ מַבְחִין הַהַבְחָנָה הַגְּדוֹלָה מִי הוּא שֶׁנּוֹצַר מִטִּפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל אָדָם שֶׁיִּקָּרֵא גַּם כֵּן בְּכוֹר, הֲגַם שֶׁהוּא שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי לַבֶּטֶן, זוּלַת הוּא הַיּוֹצֵר הוּא הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא מַכִּיר הַטִּפּוֹת שֶׁצָּר מִי וָמִי הַבְּכוֹר.
שמות יא:ה · פירוש ה
וּמֵ֣ת כׇּל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃
וְרָאִיתִי לָתֵת טַעַם לָמָּה לֹא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת מַכַּת בְּכוֹרוֹת. עוֹד לָמָּה ה׳ הִכָּה אֲפִילוּ בְּכוֹר שֶׁאֵינוֹ מִצְרִי, דִּכְתִיב (שמות יב:כט) ״בְּכוֹר הַשְּׁבִי״. וְאוּלַי כִּי הַטַּעַם הוּא לְצַד שֶׁמָּצִינוּ שֶׁקָּרָא ה׳ לְיִשְׂרָאֵל (שמות ד:כב) ״בְּנִי בְכוֹרִי״, וּכְבָר הוֹדִיעוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק ב רסג) כִּי כָל מַה שֶׁבָּרָא ה׳ בְּמִדַּת הַטּוֹב גַּם זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים בִּבְחִינַת הָרַע, וְכָל בְּחִינָה וּבְחִינָה שֶׁיֵּשׁ בַּקְּדֻשָּׁה יֵשׁ כְּנֶגְדָּהּ בַּקְּלִפָּה, וְהַקְּלִפָּה מִתְאַמֶּצֶת וּמִתְחַזֶּקֶת לֶאֱחֹז בָּהּ. וְלָזֶה כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַבְּכוֹרָה שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה הָיְתָה בְּחִינַת בְּכוֹרָה שֶׁבַּקְּלִפָּה אוֹחֶזֶת וְתוֹקֶפֶת בָּהּ לְבַל שַׁלַּח, עַד אֲשֶׁר הָרַג ה׳ כָּל שֵׁם הַבְּכוֹרָה שֶׁבִּקְלִפַּת מִצְרַיִם, בֵּין שֶׁל מִצְרַיִם בֵּין שֶׁל הָאֻמּוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, דִּכְתִיב ״עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי״ וּ״בְכוֹר הַשִּׁפְחָה״ ״וְכׁל בְּכוֹר בְּהֵמָה״. וְגַם בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל קִדֵּשׁ אוֹתָם ה׳ כְּאָמְרוֹ (במדבר ח:יז) ״כָּל בְּכוֹר וְגוֹ׳ הִקְדַּשְׁתִּי אוֹתָם לִי״, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר בְּכוֹרָה זוּלַת שֶׁל קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ ה׳. וְלָזֶה מֵת אֲפִילוּ בְּכוֹר בְּהֵמָה, וְכֵיוָן שֶׁנֶּעֱקַר שֵׁם זֶה נָפַל עָנָף הָרַע שֶׁהָיָה מַחְזִיק בִּבְכוֹר הַקְּדֻשָּׁה, וְלָזֶה תֵּכֶף יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיָּצְאוּ וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, חָשְׁבוּ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בָּהֶם כֹּחַ לֶאֱחֹז בָּם, וְצֵא וּלְמַד מַה עָלְתָה בְּיָדָם – לֹא נוֹתַר בָּהֶם עַד אֶחָד.
שמות יא:ז · פירוש ב
וּלְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהֹוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּסֵדֶר הַדִּבּוּר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא ס:): כְּלָבִים צוֹעֲקִים מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּעִיר, לָזֶה אָמַר וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁלֹּא יָמוּת מֵהֶם אָדָם, שֶׁלֹּא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ שָׁם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא נִרְאָה בֵּינֵיהֶם מְחַבֵּל, וְהוּא אָמְרוֹ לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה:
שמות יב:ב · פירוש ב
הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר לָכֶם, כִּי אֵינוֹ מְשֻׁבָּח וּמְעֻלֶּה שֶׁבֶּחֳדָשִׁים אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יא.) בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִגָּאֵל, כִּי הַחֹדֶשׁ מְסֻיָּם לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה ״רִאשׁוֹן הוּא״, רָאוּי לִהְיוֹת לָכֶם שֶׁיִּהְיוּ מוֹנִים מִנִּיסָן לְצַד מַעֲלָתוֹ.
שמות יב:ב · פירוש ד
הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
עוֹד יִרְמֹז כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל כִּנּוּי בְּחִינַת הָרֹאשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹד נִבְזִים וּשְׁפָלִים. עוֹד רָמַז בְּתֵיבַת ״זֶה״ כִּי יִהְיֶה רֹאשׁ לְכָל הֶחֳדָשִׁים שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר כְּמִסְפַּר ״זֶה״.
שמות יב:יג · פירוש א
וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְלֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳ לְמַשְׁחִית. פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת מַשְׁחִית שֶׁיּוֹצֵא לְהַשְׁחִית בְּזוּלַת, אֵין בּוֹ אֶלָּא בְּחִינַת טֶבַע הַהַשְׁחָתָה לְכָל זוּלַת, בִּרְאוֹת חוֹתָם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהִיא הַמִּצְוָה יִפְחַד וְיִרָא מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, לָזֶה הוּא שֶׁצִּוָּה ה׳ לִהְיוֹת הַדָּם לְאוֹת. וְאִם תֹּאמַר אִם כֵּן מִצְרִי שֶׁהָיָה נֶחְבָּא אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נִצּוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָּכֶם״ וְלֹא בַּמִּצְרִים, כִּי לֹא תָּאִיר אוֹר הַמִּצְוָה לְהַצָּלָה אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (ישעיה ס:ב) ״וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה׳ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה״.
שמות יח:כא · פירוש ו
וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכׇּל־הָ֠עָ֠ם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
וְנִרְאֶה כִּי טַעַם הַדָּבָר הוּא לְהַרְאוֹת ה׳ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַדּוֹר הַהוּא וְכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי יֵשׁ בָּאוּמּוֹת גְּדוֹלִים בַּהֲבָנָה וּבְהַשְׂכָּלָה. וְצֵא וּלְמַד מֵהַשְׂכָּלַת יִתְרוֹ בַּעֲצָתוֹ וְאֹפֶן סֵדֶר בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר בָּחַר, כִּי יֵשׁ בָּאוּמּוֹת מַכִּירִים דְּבָרִים הַמְאֻשָּׁרִים. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לֹא בָּאָה הַבְּחִירָה בְּיִשְׂרָאֵל לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַשְׂכָּלָה וְהַכָּרָה יוֹתֵר מִכָּל הָאוּמּוֹת, וְזֶה לְךָ הָאוֹת הַשְׂכָּלַת יִתְרוֹ. הָא לָמַדְתָּ כִּי לֹא מֵרוֹב חָכְמַת יִשְׂרָאֵל וְהַשְׂכָּלָתָם בָּחַר ה׳ בָּהֶם, אֶלָּא לְחֶסֶד עֶלְיוֹן וּלְאַהֲבַת הָאָבוֹת. וְיוֹתֵר יֶעֱרַב לַחֵיךְ טַעַם זֶה לְמַאן דְּאָמַר (זבחים קטז,א) יִתְרוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא, כִּי נִתְחַכֵּם ה׳ עַל זֶה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיֵּשׁ בָּאוּמּוֹת יוֹתֵר חֲכָמִים מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן אוֹתָנוּ הֵבִיא ה׳ אֵלָיו וּבָחַר בָּנוּ. וְעַל זֶה בִּפְרָט עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִצַּד חֲסָדָיו. גַּם לְמַאן דְּאָמַר אַחַר מַתַּן תּוֹרָה, יֵשׁ טַעַם בְּמַה שֶׁסִּדֵּר בִּיאָתוֹ קוֹדֶם לְהַרְאוֹת הַכַּוָּנָה הַנִּזְכֶּרֶת, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין הַכַּוָּנָה הַנִּזְכֶּרֶת נִגְלֵית, וְהָבֵן:
שמות יט:ד · פירוש ד
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. יִרְצֶה כִּי לֹא קָדַם הַקְרָבָתָם אֶל ה׳ כְּמִשְׁפַּט כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב לְמִשְׁכַּן ה׳, שֶׁיַּקְדִּים הוּא לְעוֹרֵר חִבָּתוֹ, כַּיָּדוּעַ שֶׁאֵין אֱלֹהֵי עוֹלָם מַקְדִּים לְקָרֵב עַד שֶׁיְּעוֹרֵר הַמִּתְקָרֵב אֶת הָאַהֲבָה, וְכֵן הוּא מֵהַמּוּסָר כִּי הַהֶדְיוֹטוֹת וְהַקַּלִּים הֵם הַמִּשְׁתַּדְּלִים לְהִתְקָרֵב לִגְדוֹלִים וְנִכְבָּדִים מֵהֶם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן עִם עֶבֶד מוֹשְׁלִים, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַר ה׳ כִּי לֹא כֵן עָשָׂה, אֶלָּא הֲגַם שֶׁהָיוּ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי עֵרוֹם וְעֶרְיָה בְּלֹא שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי הֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֵלַי וְלֹא אַתֶּם הִתְקָרַבְתֶּם אֵלַי.
שמות יט:ד · פירוש ה
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, שֶׁאַחַר שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם הָיוּ חוֹזְרִים מֵאַחֲרֵי הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ לָהֶם שֶׁהִמְרוּ אִמְרֵי אֵל בְּיַם סוּף, בַּמָּן וּבַשְּׂלָו וְכַדּוֹמֶה, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה ה׳ מוֹשְׁכָם אֵלָיו בְּכָל עֵת שֶׁהָיוּ חוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם, וּמְבִיאָן וּמְקָרְבָן אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
שמות יט:ד · פירוש ז
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
עוֹד יִרְצֶה לִשְׁלוֹל טַעֲנַת הַטּוֹעֵן, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ לוֹ (ספרי ברכה) שֶׁהָלַךְ לְשֵׂעִיר וּפָארָן לְיִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו וְהִזְמִינָם לְקַבֵּל תּוֹרָה וְלֹא קִבְּלוּ לְטַעַם שֶׁאָמְרוּ, וְאִם כֵּן מַה מַעֲלָה זוֹ שֶׁמְּרוֹמֵם לְעַם יִשְׂרָאֵל? לָזֶה אָמַר וָאָבִא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט הראובני ר״פ בלק) בְּפָסוּק (במדבר כג:ד) ״וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם״ וְגוֹ׳, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא אוֹהֲבוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ וְכוּ׳ עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, כִּי אַתֶּם הֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֵלַי, מַה שֶׁאֵין כֵּן הֵם שֶׁשָּׁלַחְתִּי לָהֶם לִמְקוֹמָם לְשֵׂעִיר וּלְפָארָן, וְאֵין זֶה אֶלָּא לִדְחוֹתָם לֶעָתִיד לָבֹא וּלְחַיְּבָם בַּדִּין, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַתֶּם כִּי דַּעְתִּי וּרְצוֹנִי לְקָרֶבְכֶם אֵלַי, וְאֵין לְדַמּוֹת מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל לְמַעֲשֵׂה אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל.
שמות יט:ה · פירוש י
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וִהְיִיתֶם לִי וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה בָּזֶה הִיא, כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַסְּגֻלָּה הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כְּפִי הַטֶּבַע, כִּי הֲלֹא תִמְצָא כִּי יֵשׁ עֵשֶׂב שֶׁטִּבְעוֹ קַר וּסְגֻלָּתוֹ לְרַפְּאוֹת חוֹלִי הַקְּרִירוּת, וְכֵן יֵשׁ עֵשֶׂב חַם וְכוּ׳, וְזֶה אֵינוֹ כְּפִי הַטֶּבַע אֶלָּא דְּבַר סְגֻלָּה, וּכְמוֹ כֵן מַבְטִיחָם ה׳ שֶׁיִּהְיוּ סְגֻלָּה גַּם שֶׁלֹּא כְּפִי הַמְשׁוֹעָר.
שמות יט:ה · פירוש יא
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וְיֵשׁ הַרְבֵּה עֲנָפִים בְּהַבְטָחָה זוֹ. רִאשׁוֹנָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג,א) חָשַׁב אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְלֹא כֵן בַּעֲבֵרָה, וּבָאֻמּוֹת אֵינוֹ כֵן אֶלָּא לְהֵפֶךְ. וְאֵין זֶה מֵהַנִּשְׁעָר כְּפִי הַשֵּׂכֶל, מִמָּה נַפְשָׁךְ אִם הַמַּחְשָׁבָה תַּעֲשֶׂה דָּבָר אִם כֵּן תַּעֲשֶׂה בְּחוֹשֵׁב רַע, וְאִם לֹא תַּעֲשֶׂה אֶלָּא בִּבְחִינַת הַטּוֹב וְלֹא בִּבְחִינַת הָרַע אִם כֵּן בָּאֻמּוֹת לָמָּה בְּהֵפֶךְ? עוֹד תִּמְצָא (סנהדרין נט,א) כּוּתִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אוֹ שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה, וַאֲפִלּוּ שְׁאָר מִצְווֹת אֵין לוֹ לַעֲשׂוֹת, וְלָמָּה אִם הַפְּעֻלָּה מִצַּד עַצְמָהּ פְּעֻלָּה טוֹבָה, כָּל הָעוֹשֶׂה הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה דָּבָר טוֹב? לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי אֵין פְּעֻלָּה טוֹבָה יוֹצְאָה אֶלָּא מִיֶּדְכֶם שֶׁאֵין סְגֻלַּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת אֶלָּא מִכֶּם. וְאָמְרוֹ כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ כִּי יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי הַבְטָחָה זוֹ שֶׁיִּהְיוּ סְגֻלָּה לֹא תֻצְדַּק אֶלָּא כְּשֶׁיִּהְיוּ הָאֻמּוֹת חֲפֵצִים לִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת וְגוֹ׳, בָּזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר שֶׁעָשָׂנוּ סְגֻלָּה. אֲבָל רוֹאַנִי (ספרי ברכה) כִּי אַדְרַבָּה מֵאֲנוּ הָעַמִּים לְקַבֵּל תּוֹרָה וּמִצְווֹת כְּשֶׁדִּבֵּר ה׳ לְפָארָן וְשֵׂעִיר, וּמֵעַתָּה בַּמֶּה יֻכַּר טוֹבִיּוּת הַבְטָחַת הַמַּעֲלָה? לָזֶה אָמַר כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, כָּאן הוֹדִיעַ ה׳ כִּי אֵין לְךָ אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁאֵין בָּהּ מַכִּירֵי אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי א:יא) ״מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי״ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי כָל הַגּוֹיִם לוֹ יִכְרְעוּ וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִטְּלוּ שָׂכָר עַל הַדָּבָר וְלֹא יַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂיהֶם רֹשֶׁם, וְזוֹ הִיא סְגֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
שמות יט:ה · פירוש יב
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁיִּהְיוּ סְגֻלָּה, וְהַסְּגֻלָּה הִיא שֶׁיִּהְיוּ מְיֻחָדִים לוֹ בְּיִחוּד לַעֲבוֹד אֱלֹהֵי עוֹלָם מִכָּל הָעַמִּים, כִּי גַּם כָּל הָעַמִּים לִי הֵם, פֵּרוּשׁ, עֲבוֹדָתָם לִי הוּא, כִּי אֵינָם עוֹבְדִים אֶלָּא לִמְשָׁרְתָיו. הָא כֵּיצַד? עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלִצְבָא הַשָּׁמַיִם, הֲלֹא כֻּלָּם מְשַׁמְּשָׁיו יִתְבָּרַךְ, וְנִמְצָאִים עוֹבְדִים לַעֲבָדָיו, כְּאָמְרוֹ (דברים ד:יט) ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳ וְגוֹ׳ לְכֹל הָעַמִּים״.
שמות יט:ה · פירוש יח
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה חִבַּת הַקֹּדֶשׁ הוּא אֲדוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְנַהֵג עִם הָעַמִּים בְּסֵדֶר זֶה, לְהַקְדִּים לְכָל אֶחָד מֵהֶם מִצְוָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעֲנָה כְּנֶגְדָּהּ, כִּי אוּלַי שֶׁיָּדַע שֶׁיְּקַבְּלוּ כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהֶם טַעֲנָה כְּנֶגְדָּהּ, וְנִתְחַכֵּם בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְלוּ שָׂכָר עַל קַבָּלַת מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין לָהֶם עָלֶיהָ מַעֲנֶה, וּפָתַח דְּבָרָיו לָהֶם רוֹמְמוֹת אֵל לְהַשְׁמִידָם מִנַּחֲלַת שַׁדַּי וּבָחַר לוֹ יָהּ לְעַמּוֹ סְגֻלָּה. וְהִנֵּה דֶּרֶךְ זֶה אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה הוּא גְּזֵרַת הַפָּסוּק, וּכְפִי זֶה טַעַם אָמְרוֹ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְתוֹסֶפֶת שָׂכָר מִלְּבַד שְׁאָר פְּרָטֵי הַמֻּשָּׂג מֵהַמַּעֲלוֹת עוֹד לָכֶם שֶׁתִּהְיוּ סְגֻלָּה כַּנִּזְכָּר, וְלֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּירָם כִּי מוּבָנִים מִמַּשְׁמָעוּת תּוֹסֶפֶת וָא״ו שֶׁל ״וִהְיִיתֶם״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִרְמֹז עִנְיָן אַחֵר, וְהוּא כִּי לֹא יִטְעֶה לְבָבָם לַחְשֹׁב כִּי הוּא הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא חָס וְשָׁלוֹם צָרִיךְ לָהֶם לְשׁוּם דָּבָר, לֹא כֵן הוּא אֶלָּא סְגֻלָּה כַּמְּלָכִים שֶׁחֲפֵצִים בִּדְבַר סְגֻלָּה שֶׁהוּא כְּלִי יָקָר הֲגַם שֶׁאֵין לָהֶם צֹרֶךְ בּוֹ, גַּם אַתֶּם תִּהְיוּ לִי אֶבֶן יְקָרָה בְּעֵרֶךְ כָּל הָעַמִּים, וְלֹא שֶׁהַדָּבָר הוּא אֶצְלִי לְצֹרֶךְ, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ פֵּרוּשׁ, וּמֵעַתָּה לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לִי צֹרֶךְ בַּדָּבָר, וּכְאָמְרוֹ (איוב לה,ז) ״אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ״, כִּי הַכֹּל שֶׁלּוֹ יִתְבָּרַךְ.
שמות יט:ה · פירוש יט
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמוֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קמו,א) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, וְזוֹ הִיא סְגוּלָּתָן מִכָּל הָעַמִּים שֶׁלֹּא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן.
שמות יט:ה · פירוש כ
וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמֹז סֵתֶר עֶלְיוֹן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ, כִּי עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה נִתְפַּזְּרוּ בָּעוֹלָם, וְאֵין מְצִיאוּת לָהֶם לְהִתְבָּרֵר זוּלַת בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל, וּבְיוֹתֵר בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהִיא כְּאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת נִיצוֹצֶיהָ בְּמָקוֹם שֶׁהֵם, וְאוֹתָם נִצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה גַּם לָהֶם יִקָּרֵא סְגֻלָּה. וְהוּא אָמְרוֹ וִהְיִיתֶם, קָרִינָן בֵּיהּ ״וְהוּיִּתֶם״, פֵּרוּשׁ בְּהֵ״א מְלָאפוּ״ם, כִּי הֵם יִהְיוּ הֲוָיַת סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפוֹצוּ שָׁם בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים הַדְּבָרִים בְּמַעֲשֵׂה מִצְרַיִם. וְאָמְרוֹ כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ, כָּאן רָמַז שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְגֻלָּה מְפֻזֶּרֶת בְּכָל הָאָרֶץ, וְזֶה טַעַם פִּזּוּר יִשְׂרָאֵל בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, לְחַזֵּר אַחַר הַסְּגֻלָּה שֶׁהִיא אֲבֵדָתָם. וְהִנֵּה זוּלַת עֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ יְכוֹלִים הַשָּׂגַת הַדָּבָר בְּלֹא פִּזּוּר בָּעוֹלָם, אֶלָּא בְּכֹחַ עֹצֶם תּוֹרָתָם הָיוּ מוֹלְכִים בְּכָל הָעוֹלָם וְשׁוֹאֲבִים כָּל בְּחִינוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם, וּבְאֶמְצָעוּת הַחֵטְא תָּשׁ כֹּחָם וּצְרִיכִין לָרֶדֶת שָׁמָּה לְבָרֵר הַטּוֹב הַהוּא.
שמות יט:ו · פירוש ב
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר לָהֶם כִּי מֵעַתָּה יִהְיוּ הֵם בִּבְחִינַת פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, כִּי לְמַעְלָה יֵשׁ לְהָאָדוֹן מְשָׁרְתָיו וּמְשַׁמְּשִׁים לְפָנָיו בַּמָּרוֹם וְלָהֶם יִקָּרֵא כֹּהֲנִים, גַּם יֵשׁ לְפָנָיו צָבָא רָב הַנִּקְרָא קָדוֹשׁ דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְאָמַר ה׳ כִּי אוֹתָם יַעֲשֶׂה ה׳ בִּמְקוֹם כֹּהֲנִים וּקְדוֹשִׁים הָעֶלְיוֹנִים, וְכֵן הָיָה שֶׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת לוֹ בַּיִת לִשְׁכּוֹן בְּתוֹכֵנוּ וּבָחַר מִמֶּנּוּ כֹּהֲנִים וְצִוָּה לָנוּ (ויקרא יא:מד) ״וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים״. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ וְאַתֶּם חוֹזֵר הַדָּבָר לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל, וְהֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת וְאַתֶּם, לְבַל יַחְשְׁבוּ כִּי דְּבָרָיו לָהֶם עַל הֶעָתִיד לָבֹא בַּעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ אַחַר הַפְּרֵדָה מֵהַגּוּף יַשִּׂיג הָרוּחָנִיּוּת מַעֲלוֹת הַסְּדוּרוֹת, אֲבָל בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ תַּרְחִיק הַדַּעַת הַשָּׂגָה זוֹ, לָזֶה אָמַר וְאַתֶּם פֵּרוּשׁ, אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם בַּעֲלֵי גְּוִיָּה תַּשִּׂיגוּ מַעֲלָה זוֹ. וּמָצִינוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים הִשִּׂיגוּ מַעֲלָה זוֹ שֶׁנִּקְרָאִים מַלְאָכִים וּקְדוֹשִׁים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה תִּגְדַּל וְתַעֲלֶה מַעֲלַת הָאָדָם עַד אֵין קֵץ לְמַעְלָה מֵהַמַּלְאָכִים (סנהדרין צג,א), וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי ה׳ בָּחַר לְיוֹתֵר מַעֲלָה לִקְדֻשַּׁת מְקוֹם כְּבוֹדוֹ עִם יִשְׂרָאֵל, הָא לָמַדְתָּ כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהֶם כִּי מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְכוּ׳.
שמות יט:ו · פירוש ד
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּסָמוּךְ בְּפָסוּק ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי״ עַל יִשְׂרָאֵל, יְדֻיַּק הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב כִּי אֲמִירָתִי ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי״ וְגוֹ׳ חוֹזֶרֶת עֲלֵיכֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ כִּי הַמַּעֲלוֹת לָהֶם הֵנָּה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁחוֹזֵר עַל מֹשֶׁה, יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳ שֶׁלֹּא יוֹסִיף עֲלֵיהֶם. וְאִם תֹּאמַר פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יוֹסִיף עֲלֵיהֶם, וְאִם יֵשׁ לְחָשְׁדוֹ חָס וְשָׁלוֹם לָמָּה לֹא צִוָּה לוֹ בִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת שֶׁשְּׁלָחוֹ עַד עַתָּה?
שמות יט:ח · פירוש ב
וַיַּעֲנ֨וּ כׇל־הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־יְהֹוָֽה׃
אֶת דִּבְרֵי הָעָם וְגוֹ׳. אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁהֵשִׁיב שֶׁקִּבְּלוּ לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא הֵשִׁיב לַה׳ אֹפֶן סֵדֶר הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָנוּ כֻּלָּם יַחְדָּיו, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וְלֹא לְהוֹדָעָה אֶלָּא נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְפָאֵר לְרוֹמֵם עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כַּמָּה בְּחִינוֹת טוֹבוֹת אֲשֶׁר תַּגִּיד אֹפֶן הַתְּשׁוּבָה, וְלָזֶה הֶחְזִיר מֹשֶׁה הַדְּבָרִים לִפְנֵי ה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברי הימים א יז:כא) ״וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד״.
שמות כ:ב · פירוש ד
אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי סוכה ה,ד) בְּפֵרוּשׁ ״יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל״ כִּי לֹא נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְהִלַּת מְהַלְּלָיו כְּשֶׁאָמְרוּ אֱלֹהֵי עוֹלָם וְלֹא אֱלֹהֵי הַמַּלְאָכִים, אֶלָּא כְּשֶׁאָמְרוּ ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, וְהוּא אָמְרוֹ אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִתְרַצֵּיתִי בְּשׁוּם כִּנּוּי הַמַּעֲלוֹת אֶלָּא בִּקְרִיאָתוֹ אֱלֹהֶיךָ, וּבָזֶה פִּרְסֵם מַעֲלוֹת יִשְׂרָאֵל בָּעֶלְיוֹנִים. וּכְנֶגֶד פִּרְסוּם בַּתַּחְתּוֹנִים אָמַר אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מָקוֹם שֶׁאֵין מְצִיאוּת לָצֵאת מִשָּׁם, וְהָיְתָה הוֹצָאָתְךָ פִּרְסוּם גָּדוֹל לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. וְצֵא וּלְמַד מִדִּבְרֵי יִתְרוֹ שֶׁהוּא אֶחָד הַמְיֻחָד מֵהָאֻמּוֹת. וְאָמְרוֹ מִבֵּית עֲבָדִים, פֵּרוּשׁ לֹא הוֹצֵאתִיךָ בְּדֶרֶךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר עָלֶיךָ שֵׁם עַבְדוּת. הַמָּשָׁל, אִם הָיָה ה׳ מוֹצִיאָם בְּדֶרֶךְ בְּרִיחָה וְכַדּוֹמֶה, הֲגַם שֶׁהָיְתָה הַהַצָּלָה נְכוֹנָה, אַף עַל פִּי כֵן שֵׁם עַבְדוּת לֹא יֵעָקֵר מֵהֶם כִּי אֵלֶּה עַבְדֵי פַרְעֹה. וּמִמַּה שֶׁהוֹצִיאָם בְּכַמָּה נוֹרָאוֹת עַד שֶׁאָמַר פַּרְעֹה ״הֲרֵי אַתֶּם לְעַצְמְכֶם, הֲרֵי אַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין״ וְכוּ׳ (ילקוט ר״ח), וְעוֹד לוֹ כְּשֶׁרָדַף שֶׁעָשָׂה ה׳ הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל בְּהַטְבָּעָתוֹ בַּיָּם, בָּזֶה פָּקַע שֵׁם עַבְדוּת מֵהֶם.
שמות כ:ג · פירוש י
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כח:י) ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״, וּמֵעַתָּה כְּשֶׁעוֹבֵד אֱלֹהִים אֲחֵרִים הִנֵּה הוּא מַשְׁרֶה בְּחִינַת הָרַע עַל הַפָּנִים אֲשֶׁר שָׁם קָנְתָה הַקְּדֻשָּׁה מְקוֹמָהּ.
שמות כ:ד · פירוש ג
לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑͏ַ֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃
וְחָזַר וּפֵרַשׁ מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה, וְאָמַר לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְגוֹ׳, וְאָמַר הַטַּעַם לְהָאִסּוּר כִּי אָנֹכִי ה׳ אֵל קַנָּא, פֵּרוּשׁ, מִתְקַנֵּא אֲנִי עַל הַדָּבָר הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ זֶה. וּלְהָבִין תֹּכֶן הַכַּוָּנָה, הִנֵּה מָצִינוּ לַה׳ שֶׁהִזְכִּיר פְּרָט זֶה שֶׁל הַקִּנְאָה בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא (במדבר ה:יד), דִּכְתִיב ״וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ״ וְגוֹ׳, הִנֵּה לִפְעָמִים יִתְקַנֵּא אָדָם בְּאִשְׁתּוֹ עַל בְּנוֹ וְעַל עַבְדּוֹ. וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת כַּלָּה הֵם, כָּרָמוּז בְּאֹרֶךְ בְּסֵפֶר קֹדֶשׁ קָדָשִׁים שִׁיר הַשִּׁירִים. וּמֵעַתָּה כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים לָהֶם בְּעָלִים, הֲגַם שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ וְלֹא יַכְחִידוּ בַּבּוֹרֵא כִּי הוּא אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, הַשֵּׂכֶל יְחַיֵּב כִּי יִתְקַנֵּא הַבַּעַל. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה אֵשֶׁת מֶלֶךְ כִּי תֹּאהַב עֶבֶד מֶלֶךְ אוֹ בְּנוֹ לְהָכִין דִּקְדּוּקֵי פְּרָטִים הַצְּרִיכָה לָהֶם וּתְחַבְּקֵהוּ וּתְנַשְּׁקֵהוּ, הַאִם לֹא יִתְקַנֵּא הַמֶּלֶךְ לְדָקְרָהּ בַּחֶרֶב? כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. וְהַמַּבְחִין אֹפֶן דְּבֵקוּת נֶפֶשׁ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם הַבּוֹרֵא בַּחֲפִיצָה בַּחֲשִׁיקָה בִּדְבִיקָה בְּאַהֲבָה רַבָּה יַשִּׂיג הִתְבּוֹנְנוּת הַמֻּשְׂכָּל. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כִּי אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״אֱלֹהֶיךָ״ לִרְמֹז הָאָמוּר, וְהוּא סוֹד הַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְיִחוּד שְׁמוֹ, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי אָמַר הַכָּתוּב (דברים ד:יט) ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳״ וְגוֹ׳ לְכָל הָעַמִּים, כִּי הָעַמִּים שָׂרֵיהֶם שָׂרֵי מַעְלָה וְהֵם הַמּוֹשְׁלִים בָּהֶם, לֹא כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא שָׂרֵינוּ הוּא אֱלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ הוּא.
שמות כא:ב · פירוש ב
כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחׇפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃
וְטַעַם שֶׁקְּרָאוֹ עִבְרִי, כִּי חָשׁ הַכָּתוּב לְיַחֵס שֵׁם עַבְדוּת עַל יִשְׂרָאֵל, לָזֶה כִּנָּה אוֹתוֹ בְּשֵׁם זֶה. עוֹד רָמַז כִּי שֵׁם עַבְדוּת עַל יִשְׂרָאֵל הוּא עוֹבֵר וְאֵינוֹ קָבוּעַ, מִטַּעַם כִּי לַה׳ הֵם עֲבָדִים, וְיֵצֵא מִתַּחַת יָדוֹ בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית. עוֹד יִרְמוֹז שֶׁלֹּא בָּא לִידֵי מִדָּה זוֹ עַד שֶׁעָבַר עַל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמְכֻוָּן לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין יד:) כִּי בִּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין בִּגְנֵבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְגַם בְּמוֹכֵר עַצְמוֹ מֵחֲמַת דָּחֳקוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים טו:יב) ״כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי״, גַּם הוּא לֹא בָּא לִידֵי זוֹ עַד שֶׁכְּבָר קָדְמוּ לוֹ עֲבֵרוֹת, וּכְמַאֲמַר רַבִּי אַמֵי (שבת נה:) אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן.
שמות כא:ב · פירוש ד
כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחׇפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״עֶבֶד״, לָתֵת טַעַם לְמָה שֶׁצִּוָּה שֵׁשׁ שָׁנִים, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר כִּי זֶה שֶׁאַתָּה קוֹנֶה כְּבָר הוּא עֶבֶד, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר (ויקרא כה:נה) ״כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים״:
שמות כא:יא · פירוש ב
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}        
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ פָּרָשָׁה זוֹ דֶּרֶךְ רֶמֶז עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (סוטה מב:) אֵין ״אִישׁ״ סְתָם אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (שמות טו:ג) ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה״. וְאָמְרוּ עוֹד (שיר השירים רבה פ״ג) לֹא זָז ה׳ מֵחַבֵּב לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁקְּרָאָהּ בִּתּוֹ, וּמָצִינוּ שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב עִנְיַן הַגָּלוּת בְּשֵׁם מְכִירָה, דִּכְתִיב (שמואל א יב:ט) ״וַיִּמְכֹּר אוֹתָם בְּיַד״ וְגוֹ׳, וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁקָּדַם וְצִוָּה הַכָּתוּב עַל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֶׁלֹּא יַעֲבֹד אֶלָּא שֵׁשׁ שָׁנִים, לָזֶה קוֹבֵל הַכָּתוּב בְּעַד עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה נִשְׁתַּנָּה דִּינוֹ מִדִּין הָעֲבָדִים הַיּוֹצְאִים בְּשֵׁשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, לָמָּה תִּגָּרַע מִדִּין הָעֲבָדִים אֲשֶׁר צִוִּיתָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים בַּשְּׁבִיעִית. וְלָמָּה נִמְכְּרָה בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה זֶה לָנוּ אֶלֶף וְתרע״ב וַאֲנַחְנוּ לֹא נוֹשַׁעְנוּ, וְתֵן לָנוּ מִשְׁפַּט עֶבֶד עִבְרִי הָרָשׁוּם בִּכְתָב.
שמות כא:יא · פירוש ג
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}        
וְחָזַר הַכָּתוּב וְטָעַן אִם רָעָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אִם עוֹדֶנָּה בְּמַדְרֵגַת רֶשַׁע שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִמְכְּרָה, דִּכְתִיב (ישעיה נ:א) ״הֵן בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי הַבַּת הַיְּקָרָה יֶשְׁנָהּ גַּם בְּמַדְרֵגַת כַּלָּה, כְּמַאֲמַר סֵפֶר קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שִׁיר הַשִּׁירִים (שיר השירים ד:ח), וְהוּא אָמְרוֹ אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ, כִּי אוֹתָהּ יִעֵד לְכַלָּה. וּכְתִיב בְּאָלֶ״ף ״אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ״, פֵּרוּשׁ, הֵן עַתָּה לֹא יְעָדָהּ לְצַד מַעֲשֶׂיהָ הַמְּכֹעָרִים. וְטָעַן הַכָּתוּב עַל זֶה וְהֶפְדָּהּ, פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא יֻכַּר לָהּ בְּחִינַת הָרַע בְּעוֹדָהּ מְכוּרָה וּבוֹעֲלֶיהָ אֲדוֹנִים זָרִים, כִּי הֵם יִמְנָעוּהָ מֵעֲשׂוֹת טוֹב וְיַכְרִיחוּהָ לַעֲשׂוֹת רָעָה בְּעֵינֵי אֲדוֹנֶיהָ, וְאֵין תְּשׁוּבַת הֱיוֹתָהּ רָעָה בַּגָּלוּת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה, אָז יֻכַּר בָּהּ אִם רָעָה אִם לֹא. וּמֵעַתָּה אֵינוֹ מִן הַדִּין שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לְעַם נָכְרִי עַל אֲשֶׁר תִּהְיֶה רָעָה בְּעֵינָיו כָּל זְמַן שֶׁהוּא בּוֹגֵד בָּהּ, פֵּרוּשׁ, כָּל זְמַן מְכִירָתָהּ, אֶלָּא עַל אֲשֶׁר עָשְׂתָה בִּימֵי שַׁלְוָתָהּ כְּשֶׁלֹּא הָיָה עָלֶיהָ יַד מוֹשֵׁל נָכְרִי.
שמות כא:יא · פירוש ד
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}        
וְאָמְרוֹ וְאִם לִבְנוֹ – טָעַן וְחָזַר וְטָעַן, כִּי מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לְיִשְׂרָאֵל בָּנִים בְּהַכְרָזָה לְעֵינֵי הָעַמִּים כֻּלָּם, וְיָדְעוּ כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם אֻמָּה הַמְּיֻעֶדֶת בְּשֵׁם בֵּן לַה׳. וְהֵן עַתָּה אִם עֲדַיִן אֻמָּה זוֹ מְיֻעֶדֶת לִבְחִינַת בְּנוֹ, מִן הָרָאוּי הָיָה לְפָחוֹת שֶׁלֹּא תִהְיֶה גְּרוּעָה מֵהָאֻמּוֹת, כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ רוֹאוֹת רוּם מַעֲלוֹת הָאֻמּוֹת וְיִשּׁוּבָן מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל, וּמִן הָרָאוּי לֹא תִהְיֶה גְּרוּעָה מֵהֶם, וְדַי לָהּ הַשְׁפָּלָה זוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מֵהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, כִּי גַּם הֵם יִקָּרְאוּ בָּנוֹת אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתָּכְנוּ בְּמַעֲלָה זוֹ לִקָּרְאוֹת בִּתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמְרוֹ אִם אַחֶרֶת, דַּע כִּי אָמְרוּ זַ״ל (זהר ח״ב קנב:) כִּי בִּזְמַן הַחֻרְבָּן כָּל כְּלֵי הַשֶּׁפַע מַשְׁפִּיעִין חוּץ לִמְקוֹמָן בִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת וְלֹא בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי מִתְקַלְקְלִים הַצִּנּוֹרוֹת וּמְרִיקִים בְּמָקוֹם לֹא קָדוֹשׁ. וְהוּא אָמְרוֹ אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, לָתֵת מִדַּת טוּבוֹ כַּאֲשֶׁר עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל רוֹאוֹת הַפְלָגַת הַטּוֹב בְּיַד לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. טָעַן הַכָּתוּב עוֹד – לוּ יִהְיֶה שֶׁכָּעַס עוֹד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִהְיֶה בְּהַדְרָגַת הַטּוֹב וְהַהַשְׁקֵט כִּבְנוֹת הָעוֹלָם, וְנוֹתֵן ה׳ מִדַּת טוּבוֹ לְאֻמָּה אַחֶרֶת, לְפָחוֹת שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. שְׁאֵרָהּ – אֵלּוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ כְּמַאֲמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה (מכילתא), כְּסוּתָהּ כְּמַשְׁמָעוֹ, וְעֹנָתָהּ – הִיא שֶׁיִּהְיֶה עוֹנֶה אוֹתָהּ בַּצָּר, וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם דְּבָרִים הַמֻּכְרָחִים וְאֵיךְ יְכוֹלָה לִחְיוֹת זוּלָתָם.
שמות כא:יא · פירוש ח
וְאִ֨ם־שְׁלׇשׁ־אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ {ס}        
וּכְנֶגֶד בִּיאַת הַגְּאוּלָּה לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וְהַכְשָׁרָתָם אָמַר וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בבא בתרא י.) כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נִקְרָאוּ בָּנִים. הַכַּוָּנָה – אִם יִעוּדִים אֲשֶׁר יִיעָדֶנָּה ה׳ בְּעֵת הַגְּאוּלָּה תִּהְיֶה לְצַד הֱיוֹתָם בְּמַדְרֵגַת בָּנִים, אָז כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת. דָּבָר זֶה יַגִּיד הַפְלָגַת שַׁעֲשׁוּעַ יִשְׂרָאֵל בְּבוֹא הַגּוֹאֵל, פֵּרוּשׁ בָּנוֹת הֵם נְשָׁמוֹת הַמִּשְׁתַּעַשְׁעִים בְּגַן עֵדֶן הַנִּקְרָאִים בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּמִשְׁפָּט שֶׁקָּצַב לָהֶם צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי לְהִגָּלוֹת לָהֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הוּא מִחְיָתָם וְשַׁעֲשׁוּעָם וְתַכְלִית מַאֲוַיָּם. אָמַר ה׳ כִּי כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לָהֶם בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל בְּעוֹדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְגַלֶּה ה׳ אוֹר שְׁכִינָתוֹ עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְיֹאמְרוּ כֻּלָּם ״זֶה אֵלִי״ וְגוֹ׳ בִּתְמִידוּת כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת.
שמות כב:ה · פירוש ו
כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ א֥וֹ הַקָּמָ֖ה א֣וֹ הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה׃ {ס}        
וְאָמְרוֹ אוֹ הַקָּמָה, כָּאן מוֹדִיעַ כִּי לִפְעָמִים חֶרֶב עַד צַוָּאר הִגִּיעָה, מוֹפְתֵי הַדּוֹר יְסוֹדֵי עוֹלָם נִלְקָחִים בַּעֲוֹנָם כְּדֵי לְהַצִּיל עַל כְּלָלוּת הַדּוֹר, כְּאָמְרוֹ (שיר השירים א:יד) ״אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר״ וְגוֹ׳, וְלָהֶם יִקָּרֵא קָמָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ז:ח) ״זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר״, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים הַנִּמְשָׁלִים לְתָמָר, כְּאָמְרוֹ (תהלים צב:יג) ״צַדִּיק כַּתָּמָר״ וְגוֹ׳. וְלִפְעָמִים יִגְדַּל הַחֵטְא וְלֹא יַצִּילוּ הַצַּדִּיקִים לְבַד, וְחֵמָה שְׁפוּכָה עַל כָּל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ אוֹ הַשָּׂדֶה, שֶׁזֶּה יִרְמֹז אֶל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יַסְפִּיקוּ לֹא תִּינוֹקוֹת וְלֹא צַדִּיקִים לְהַצִּיל.
שמות כג:לג · פירוש א
לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ׃ {פ}
פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי. כָּאן גִּלָּה הָאָדוֹן כִּי הַחִסָּרוֹן נוֹגֵעַ לַבּוֹרֵא. וְהַשְׂכָּלַת הַדְּבָרִים הִיא כִּי יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹתָם בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, בְּעֵת אֲשֶׁר יַעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה הִנֵּה הֵם גּוֹרְעִים מֵעֵרֶךְ קֹדֶשׁ וְנֶחְסָרִים מִשָּׁרְשָׁם, וְנִמְצָא הַחִסָּרוֹן נוֹגֵעַ לְשֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה.
שמות כד:יא · פירוש א
וְאֶל־אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַיֶּֽחֱזוּ֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ {ס}        
וְאֶל אֲצִילֵי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְאֶל אֲצִילֵי״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וְלֹא שָׁלַח בָּהֶם יָדוֹ״, וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁעַל הַזְּקֵנִים וְגוֹ׳ הַמֻּזְכָּרִים בְּסָמוּךְ הוּא אוֹמֵר. וְאוּלַי כִּי טַעַם הוּא נוֹתֵן לָמָּה לֹא שָׁלַח יָדוֹ, לְצַד שֶׁהָיוּ אֲצִילֵי, פֵּרוּשׁ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְאִלּוּ עָשׂוּ כֵן זוּלָתָם הָיָה שׁוֹלֵחַ יָדוֹ. אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה טו) שֶׁלֹּא רָצָה לְעַרְבֵּב הַשִּׂמְחָה, כִּי כָל יִשְׂרָאֵל יִתְאַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְצַד הֱיוֹתָם גְּדוֹלֵיהֶם וַאֲצִילֵיהֶם, לָזֶה לֹא שָׁלַח יָדוֹ.
שמות כה:י · פירוש א
וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אׇרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
וְעָשׂוּ אֲרוֹן. טַעַם שֶׁבָּאָרוֹן שִׁנָּה ה׳ אֶת דְּבָרוֹ הַטּוֹב מִכָּל הַכֵּלִים, שֶׁבְּכֻלָּם אָמַר ״וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן״, ״וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת״ וְגוֹ׳, ״וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה״, ״וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי״ וְגוֹ׳, וְגַם בִּפְרָטֵי הָאָרוֹן עַצְמוֹ גָּמַר אוֹמֶר בְּנוֹכֵחַ דִּכְתִיב ״וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ״ ״וְיָצַקְתָּ לּוֹ״ ״וְעָשִׂיתָ בַדֵּי״ וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁרָמַז שֶׁאֵין גּוּפָהּ שֶׁל תּוֹרָה יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּכְלָלוּת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מְצִיאוּת בָּעוֹלָם יָכוֹל עֲשׂוֹת כָּל עִקְּרֵי הַתּוֹרָה. וְזֶה לְךָ הָאוֹת: אִם הוּא כֹּהֵן הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מְקַיֵּם נְתִינַת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה וּפִדְיוֹן בְּכוֹר וְכוּ׳, וְאִם הוּא יִשְׂרָאֵל הֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת וְדִינֵיהֶם אֲשֶׁר רַבּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁבָּהֶם, וְכֵן לֵוִי. וּבִכְלָלוּת כָּל יִשְׂרָאֵל יְקַיְּמוּ כְּלָלוּת עִקְּרֵי הַתּוֹרָה, לָזֶה אָמַר וְעָשׂוּ לְשׁוֹן רַבִּים, וּבִשְׁאָר פְּרָטֵי תִּקּוּנֵי הָאָרוֹן אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי לְתַקֵּן כְּלֵי הַתּוֹרָה שֶׁהֵם לוֹמְדֶיהָ וַעֲמֵלֶיהָ וַהֲכָנוֹתֶיהָ יְכוֹלִין לְהִתְקַיֵּם מֵאָדָם אֶחָד.
שמות כח:לח · פירוש א
וְהָיָה֮ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֺ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכׇֽל־מַתְּנֹ֖ת קׇדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה עִנְיָן יַגִּידוּ שְׁתֵּי תֵּיבוֹת אֵלּוּ שֶׁבָּהֶם יִהְיֶה לְרָצוֹן לִפְנֵי ה׳, וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן בְּאָמְרוֹ קֹדֶשׁ עַל יִשְׂרָאֵל כְּאָמְרוֹ (ירמיה ב:ג) ״קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל״, וְתֵיבַת לַה׳ יִרְצֶה כִּי כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָאִים, קֹדֶשׁ הֵם לַה׳, חֲשׁוּקִים דְּבוּקִים מְשֻׁעְבָּדִים, וְלָזֶה יִהְיֶה לְרָצוֹן לִפְנֵי ה׳ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָצוֹן בְּיִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת הַכְּתָב, וְהוּא סוֹד (שיר השירים ו:ג) אֲנִי לְדוֹדִי – וּבָזֶה יִתְרַצֶּה דּוֹדִי לִי.
שמות כט:מו · פירוש א
וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשׇׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ {פ}
אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר כֵּן פַּעַם שְׁנִיָּה, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ הוּא ה׳ אֱלֹהֵינוּ וְלוֹ אֲנָחְנוּ. אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ בִּידִיעָתָם וּבְהַכָּרָתָם הַדָּבָר, כְּאָמְרוֹ בַּתְּחִלָּה ״וְיָדְעוּ״ וְגוֹ׳, בָּזֶה יִהְיוּ רְאוּיִים לִקְרֹא שְׁמִי עֲלֵיהֶם לוֹמַר ה׳ אֱלֹהֵיהֶם, אֲבָל זוּלַת זֶה יִפְרְקוּ עֹל וְיִהְיוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים בְּמָקוֹם אַחֵר:
שמות לא:יג · פירוש ו
וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
וְאָמְרוֹ לָדַעַת, כָּאן נִתְחַכֵּם ה׳ לְהוֹדִיעַ שֶׁקְּדוּשַּׁת נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלָה מִקְּדוּשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁזֶּה נִדְחֶה מִפְּנֵי זֶה, וְדָבָר פָּשׁוּט הוּא שֶׁהַקָּטָן הוּא הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַגָּדוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ לָדַעַת, פֵּרוּשׁ בָּזֶה אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם, יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ:
שמות לא:טז · פירוש ו
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יא,ח): אָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״לְכֻלָּם נָתַתָּ בֶּן זוּג וְלִי לֹא נָתַתָּ בֶּן זוּג!״ אָמַר לָהּ: ״הֲרֵי יִשְׂרָאֵל״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. הִנֵּה כִּי הַשַּׁבָּת חָסֵר פְּרָט אֶחָד מִפְּרָטֵי הַשְּׁלֵמוּת, וְתִקּוּנוֹ הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת. מַה טַעַם – לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, לְשׁוֹן תִּקּוּן, שֶׁבָּזֶה יְתֻקַּן מַעֲשֵׂהוּ שֶׁל שַׁבָּת וְנִמְצָא לוֹ בֶּן זוּג.
שמות לא:טז · פירוש ט
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם וְצִוָּה עַל שְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הִנֵּה הוּא נוֹטֵל שְׂכַר שַׁבָּת. לָזֶה צִוָּה ה׳ וְאָמַר וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ דַּוְקָא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם שֶׁיֶּשְׁנָם בִּשְׁמִירַת שַׁבָּת וְלֹא שׁוּם אוּמָּה וְלָשׁוֹן. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וּשְׁמַרְתֶּם״, שֶׁאָז יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁבָּא לְצַוּוֹת עַל הַשְּׁמִירָה, וְהוּא בָּא לִשְׁלֹל חוּץ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נח,ב) גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה, שֶׁהֲרֵי מִעֲטָם הַכָּתוּב וְאַזְהָרָתָם זוֹ הִיא מִיתָתָם.
שמות לא:טז · פירוש יז
וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
וְאָמְרוֹ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – פֵּרוּשׁ, אֵין זָר אִתָּנוּ בָּעוֹלָם הַלָּז, וְאוּלַי שֶׁגַּם הַמַּלְאָכִים לֹא יֵשְׁבוּ בִּמְסִבָּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הוּא לְמַעְלָה מֵעוֹלָם הַמַּלְאָכִים. וְעַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר כג:כג) ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כ) שֶׁהַמַּלְאָכִים יִשְׁאֲלוּ לְיִשְׂרָאֵל הַקְּרוֹבִים לָאֵל מַה פָּעַל אֵל.
שמות לב:ד · פירוש ד
וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְנִרְאֶה בְּעֵינַי כִּי לֹא כָּל יִשְׂרָאֵל הִסְכִּימוּ עַל הַטָּעוּת, אֶלָּא חֵלֶק מֵהֶם וְחֵלֶק לֹא מִיחוּ, וּשְׁקוּלִים הָיוּ בַּדָּבָר, וְחֵלֶק לֹא הָיָה בָּהֶם כֹּחַ לִמְחוֹת. וְהִנֵּה מִדִּקְדּוּק אָמְרָם אֱלֹהֶיךָ וְלֹא אָמְרוּ חָס וְשָׁלוֹם אֱלֹהֵינוּ וְגוֹ׳ הוֹצִיאָנוּ, זֶה יַגִּיד כִּי קְצָת מֵהֶם אָמְרוּ זֶה לְכֻלָּם, וְיֵשׁ שֶׁהִצְדִּיק וְיֵשׁ שֶׁלֹּא הִצְדִּיק. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שמות רבה מב,ו) שֶׁעֵרֶב רַב שֶׁעָלוּ עִם יִשְׂרָאֵל הֵם הָעוֹשִׂים, וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הִסְכִּימוּ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, שֶׁאִם הִסְכִּימוּ הֲרֵי גַּם הֵמָּה עָשׂוּ, שֶׁהַמַּחְשָׁבָה פּוֹעֶלֶת בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְגַם לֹא מִיחוּ, וְעַל זֶה נֶעֶנְשׁוּ כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל זוּלַת מְעַטֵּי הַיְּכֹלֶת שֶׁבָּחַן ה׳ לִבָּם שֶׁלֹּא נָטָה אַחַר הָרַע, וְהַמְּפֻרְסָמִים בַּדָּבָר הֵם בְּנֵי לֵוִי. וְהִנֵּה אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה הָעֵגֶל בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁחֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל טָעוּ אַחֲרָיו, דִּכְתִיב (שמות לב,כח) ״וַיִּפֹּל מִן הָעָם כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ״, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל נָפְלוּ, כַּמּוּבָן מֵאָמְרוֹ (שמות לב,כז) ״הִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְגוֹ׳ אֶת קְרֹבוֹ״, אִם כֵּן בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁחֵלֶק מִיִּשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה.
שמות לב:ו · פירוש א
וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃ {פ}
וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה לֹא עָשָׂה ה׳ בָּרוּךְ הוּא הַרְגָּשָׁה בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל תֵּכֶף וּמִיָּד לוֹמַר לְמֹשֶׁה רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, עַד אַחַר שֶׁעָבַר יוֹם הַמַּעֲשֶׂה וּלְמָחֳרָת אַחַר שֶׁהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים? וְעוֹד, שֶׁאִם הָיָה מַקְפִּיד עַל הַדָּבָר תֵּכֶף וּמִיָּד לוֹמַר לְמֹשֶׁה רֵד וְגוֹ׳, לֹא הָיוּ בָּאִים לִידֵי זְבִיחָה לֵאלֹהִים אֲחֵרִים. וְאֵין לוֹמַר שֶׁקּוֹדֶם אָמַר אֵלָיו אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה נִתְעַכֵּב לְהָשִׁיב חֲרוֹן אַף, שֶׁהֲרֵי בְּדִבְרֵי ה׳ נֶאֱמַר ״וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁדְּבָרָיו הָיוּ אַחַר שֶׁזָּבְחוּ לְמָחֳרַת הַמַּעֲשֶׂה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ד,ב) לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְכוּ׳ אֶלָּא שֶׁאִם חָטָא צִבּוּר וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן יֶשְׁנוֹ לְלִמּוּד זֶה גַּם אִם לֹא הָיוּ זוֹבְחִים, שֶׁבְּדִבּוּר רִאשׁוֹן שֶׁאָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ הֲרֵי קִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם לֶאֱלוֹהַּ. וַהֲגַם שֶׁאָמַרְנוּ קְצָת מֵהֶם אָמְרוּ כֵן וְלֹא כֻלָּם, וּלְהָאוֹמְרִים עֵרֶב רַב הֵם אָמְרוּ, עַל כָּל פָּנִים שָׁמְעוּ וְשָׁתְקוּ כֻּלָּם. וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהַמּוּעָטִים הוּא שֶׁלֹּא הִסְכִּימוּ, שֶׁאִם הָיוּ הַמְרֻבִּים הָיוּ עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם וְהוֹרְגִים אֶת הָאוֹמְרִים כֵּן, וְאִם כֵּן הֲרֵי הַמְרֻבִּים מִתְחַיְּבִים מִדִּין עָרֵב.
שמות לב:ח · פירוש ד
סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה [הִפֵּךְ] סֵדֶר הֶעָשׂוּי שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים אֲמִירַת ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ קוֹדֶם הַזְּבִיחָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן אָמְרוּ ״אֵלֶּה״ וְגוֹ׳ וּמִמָּחֳרָת זָבְחוּ וְגוֹ׳. וְהִנֵּה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מב,ו) שֶׁעֵרֶב רַב הֵם הָעוֹשִׂים כָּל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְלֹא יִשְׂרָאֵל, יְסַדֵּר הַכָּתוּב הַדְרָגוֹת הֶעָוֹן בְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל לֹא בְּעֵרֶךְ עֵרֶב רַב, וְאָמַר הַדְרָגָה אֶחָד עָשׂוּ לָהֶם, פֵּרוּשׁ, עֵרֶב רַב עָשׂוּ עֵגֶל מַסֵּכָה לְעַצְמָן וְלֹא מִחוּ יִשְׂרָאֵל. עוֹד הִשְׁתַּחֲווּ וְזָבְחוּ עֵרֶב רַב וְלֹא מִחוּ יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ הַדְרָגָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹנָה. וְעוֹד אָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ וְשָׁתְקוּ יִשְׂרָאֵל, וְזוֹ קָשָׁה מִכּוּלָּם.
שמות לב:ח · פירוש ו
סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עוֹד נִרְאֶה כִּי טַעְמוֹ הוּא, לְפִי מַה שֶׁמַּגִּיד מַשְׁמָעוּת ״אֱלֹהֶיךָ״ לְנֹכֵחַ כִּי לֹא יִשְׂרָאֵל הֵם הַמְּדַבְּרִים, אִם כֵּן הַדְּבָרִים שְׁקוּלִים הֵם, אִם הַשּׁוֹמְעִים מַאֲמַר ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ הִסְכִּימוּ לָזֶה אוֹ לֹא. לָזֶה לֹא אָמַר בַּתְּחִלָּה אֶלָּא ״עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל״, וְאַחַר שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ וְזָבְחוּ לוֹ נִתְגַּלָּה לְמַפְרֵעַ כִּי שָׁמְעוּ וְהִסְכִּימוּ עַל הַדָּבָר, וְלָזֶה אַחַר שֶׁהִזְכִּיר ה׳ ״וַיִּשְׁתַּחֲווּ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ״, אָמַר וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה וְגוֹ׳, לוֹמַר כִּי הַצְדָּקַת הַדָּבָר שֶׁהֵם הִסְכִּימוּ הוּא מִמַּה שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ וְגוֹ׳:
שמות לב:יא · פירוש ד
וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו שִׁחֵת עַמְּךָ שֶׁלֹּא רָצָה לְכַנּוֹתָם אֵלָיו, אִם כֵּן אֵיךְ יָשׁוּב מֹשֶׁה לְהַזְכִּירָם לְפָנָיו בְּשֵׁם ״עַמְּךָ״ שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁשְּׁלָלוֹ ה׳? אֲשֶׁר עַל כֵּן דִּקְדֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ וְאָמַר הוֹצֵאתָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שֶׁהֵם עַמְּךָ עֲדַיִן אֲנִי קוֹרֵא אוֹתָם עַמְּךָ, אֶלָּא לִבְחִינָה זוֹ אֲשֶׁר וְגוֹ׳.
שמות לב:יד · פירוש א
וַיִּנָּ֖חֶם יְהֹוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ׃ {פ}
וַיִּנָּחֶם ה׳. פֵּרוּשׁ, לִשְׁנֵי טְעָמִים נִחַם: הָאֶחָד לְצַד הֱיוֹת הַדָּבָר רָע, הַשֵּׁנִי לֶהֱיוֹת הָרָע לְעַמּוֹ.
שמות לב:כה · פירוש א
וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם׃
כִּי פָרֻעַ הוּא. פֵּרוּשׁ, סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם, כִּי נוֹעַם ה׳ הָיָה עֲלֵיהֶם מִיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה וְהוּסַר מְסוּכָּתָם.
שמות לב:כט · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהֹוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר בְּדִקְדּוּק תֵּיבַת עֲלֵיכֶם וְלֹא אָמַר לָכֶם, שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר גַּם כֵּן שֶׁהַחִסָּרוֹן שֶׁנֶּחְסַר עַל יָדָם אֵינוֹ קָרוּי חִסָּרוֹן, אֶלָּא אַדְרַבָּה בְּרָכָה גָּרְמוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם. וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְאִילָן שֶׁזּוֹמְרִין אוֹתוֹ לְהַצְלָחָתוֹ בַּהֲסָרַת עֲנָפִים הָרָעִים, כְּמוֹ כֵן בְּאֶמְצָעוּת הֲרִיגַת עוֹשֵׂי רֶשַׁע מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַגֶּפֶן (תהלים פ:ט). וְהוּא אָמְרוֹ וְלָתֵת עֲלֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, עַל סִבַּתְכֶם, הַיּוֹם בְּרָכָה, פֵּרוּשׁ, לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּהֶם הָיָה הַחִסָּרוֹן, שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה בֵּית מֵחוּשׁ לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְפִי זֶה, טַעַם שֶׁאָמְרוּ בֵּית דִּין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה וְכוּ׳, הוּא בִּמְצִיאוּת שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לַמְּצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ מִשְּׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, כִּי כָּאן הָרְגוּ חֲבִיבֵיהֶם, וְזֶה יַגִּיד בְּחִינַת הַפְלָגַת אַהֲבָתָם בַּבּוֹרֵא, וְעוֹד שֶׁהָיָה מְצִיאוּת שֶׁזּוּלַת זֶה תִּדְבַּק הָרָעָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה שָׁב ה׳ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ.
שמות לג:יג · פירוש ב
וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה׃
וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה. כָּאן דִּבֵּר מֹשֶׁה בַּנֶּעְלָם מֵעֵינֵי אָדָם וְהוֹדַע אֵלָיו, וְהוּא טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לִפְנֵי הַבּוֹרֵא מִכָּל הַטְּעָנוֹת שֶׁאָמַר, וְהוּא כִּי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק ה׳, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּשִׁירַת הַאֲזִינוּ בְּפָסוּק (דברים לב:ט) ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, וְהוּא גַּם כֵּן מַה שֶׁרָמַז ה׳ בְּאָמְרוֹ (שמות כ:ב) ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם, וְהוּא מַה שֶׁטָּעַן בְּאָמְרוֹ וּרְאֵה פֵּרוּשׁ, רְאֵה בִּפְרָט זֶה, כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה פֵּרוּשׁ, סְמוּכִים וּדְבוּקִים עִמְּךָ, וְאֵיךְ תִּמְאַס חֵלֶק עֶלְיוֹן, וְהָבֵן:
שמות לג:טו · פירוש א
וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה׃
אִם אֵין פָּנֶיךָ וְגוֹ׳. לֹא נִתְרַצָּה בְּמַאֲמַר ה׳ וְאָמַר: וְכִי עַל דָּבָר זֶה אֲנִי מִתְפַּלֵּל? אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים מֵעַתָּה אֲבוּדִים הֵם וְאֵין צוֹרֶךְ בַּעֲלִיָּתָם. וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן וְגוֹ׳ הֲלֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ, פֵּרוּשׁ, בְּחִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא סוֹד הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַמִּתְכַּנֶּה בְּשֵׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ הוּא, לֹא פָּנֶיךָ לְבַד שֶׁהוּא בְּחִינַת הַכִּסֵּא. וּמַה שֶׁהִבְטַחְתַּנִי שֶׁבְּחִינָה זוֹ תִּהְיֶה לִי לְבַדִּי, כְּאָמְרוֹ וַהֲנִיחוֹתִי לָךְ, אֲנִי שׁוֹאֵל שֶׁתִּהְיֶה גַּם מַנְהֶגֶת כֻּלָּנוּ יַחַד אֲנִי וְעַמְּךָ, וְהוּא אָמְרוֹ וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. וְנִתְרַצָּה אֵל עֶלְיוֹן וְאָמַר אֵלָיו גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה, לְהַנְהִיגָם בִּבְחִינַת שֵׁם שָׁלֵם הַמְּיֻחָד בָּרוּךְ הוּא, כִּי מָצָאתָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא לִזְכוּת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִמְצִיאַת חִנּוֹ.
שמות לד:ט · פירוש ג
וַיֹּ֡אמֶר אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃
וְאוּלַי כִּי כְּשֶׁגִּלָּה ה׳ לְמֹשֶׁה מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְרָאָה הַפְלָגָתָם, הִשְׂכִּיל כִּי אִם יִתְנַהֵג ה׳ עִם יִשְׂרָאֵל בְּמִדּוֹת אֵלּוּ בְּלֹא דִין כָּל עִקָּר, כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַל קוֹדֶם הַעֲבָרַת הַטּוֹב לְפָנָיו, לֹא יוּכְלוּ עֲמוֹד בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי ה׳ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. לָזֶה חָזַר בּוֹ וְשָׁאַל שְׁאֵלָה שֶׁהוּא לְצַד כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, לְבַל יְסוֹבֵב טוּבוֹ לְזַלְזֵל בְּמִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּהִסְתַּלֵּק מֵהָרְשָׁעִים בְּחִינַת הַדִּין כָּל עִקָּר יִהְיוּ פּוֹקְרִים. לָזֶה אָמַר יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי שֶׁהִיא בְּחִינַת הַדִּין, וְשָׁאַל מִדָּה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לָהּ כְּאָמְרוֹ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, וּמִדָּה זוֹ אֵינָהּ בִּבְחִינַת אַדְנוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כג:כא) ״כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם״ אֶלָּא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי יַחְפּוֹץ מֹשֶׁה בְּרַחֲמִים וְדִין, כִּי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד.
שמות לד:ט · פירוש ד
וַיֹּ֡אמֶר אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ־נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃
וּנְחַלְתָּנוּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יַחְלִיפֵם בְּאוּמָּה אַחֶרֶת, אֶלָּא יִהְיוּ לוֹ נַחֲלַת עוֹלָם.
שמות לה:כט · פירוש א
כׇּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֮ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכׇל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַיהֹוָֽה׃ {פ}
הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַה׳. הַתּוֹרָה מְעִידָה עַל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵבִיאוּ נִדְבַת ה׳, פֵּרוּשׁ, דָּבָר הָרָאוּי לִקָּרֵא נְדָבָה.
שמות לו:ז · פירוש ב
וְהַמְּלָאכָ֗ה הָיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכׇל־הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר׃ {ס}        
וְאוּלַי שֶׁיַּשְׁמִיעֵנוּ הַכָּתוּב חִבַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם, כִּי לְצַד שֶׁהֵבִיאוּ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשִּׁעוּר הַצָּרִיךְ, חָשׁ ה׳ לִכְבוֹד כָּל אִישׁ שֶׁטָּרְחוּ וְהֵבִיאוּ, וְנִכְנַס כָּל הַמּוּבָא בֵּית ה׳ בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וְהַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת בַּמִּשְׁכָּן הִסְפִּיקָה לְהִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ כָּל הַמְּלָאכָה שֶׁעָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁהוֹתֵר, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה יוֹתֵר מֵהַצָּרִיךְ, הִסְפִּיק הַמְּקַבֵּל לְקַבֵּל יוֹתֵר מִשִּׁעוּרוֹ עַל יְדֵי נֵס. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וְהַמְּלָאכָה שֶׁהֵבִיאוּ הָיְתָה דַיָּם, לֹא חָסֵר וְלֹא יוֹתֵר, הֲגַם שֶׁהָיְתָה יוֹתֵר כְּפִי הָאֱמֶת, וְהוּא אָמְרוֹ וְהוֹתֵר, כִּי נַעֲשָׂה נֵס וְלֹא הוֹתִיר.

ויקרא

ויקרא א:ב · פירוש י
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה מִן־הַבְּהֵמָ֗ה מִן־הַבָּקָר֙ וּמִן־הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־קׇרְבַּנְכֶֽם׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יְכַוֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְצַד שֶׁרָאוּ שֶׁהִקְרִיב ה׳ אֶת מֹשֶׁה אֵלָיו וַיִּקְרָא לוֹ מִתּוֹךְ כֻּלָּם, וְעָשָׂה יְקָר וּגְדֻלָּה לְמֹשֶׁה, לָזֶה אָמַר אָדָם כִּי יַקְרִיב כָּל כָּךְ הַקְרָבָה לַשְּׁכִינָה – אֵין זֶה אֶלָּא מִכֶּם, פֵּרוּשׁ, מִצַּד יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּאֶמְצָעוּתָם הִיא הַהַשָּׂגָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁלֹּא הָיָה מְדַבֵּר ה׳ עִמּוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְצֵא וּלְמַד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים נִתְרַחֵק מֵעָלָיו הַכָּבוֹד וְלֹא דִבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים.
ויקרא ד:ב · פירוש א
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְבִיאִים חַטָּאת וְלֹא גּוֹיִם מְבִיאִים חַטָּאת עַל שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ. וְקָשֶׁה, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל דַּעַת לוֹמַר שֶׁיָּבִיאוּ שֶׁהֻצְרַךְ לְמַעֲטָם? וְאִם מִנְּדָרִים וּנְדָבוֹת, מַה לִנְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁאֵינָם לְכַפָּרָה, תֹּאמַר בְּחַטָּאת? וּכְדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בְּחוּלִּין (חולין ה.) בִּצְרִיכוּת מִעוּטָא דְּמוּמָר דְּמִעֲטֵיהּ קְרָא בְּעוֹלָה וּבְחַטָּאת, דְּאִצְטְרִיךְ לְמַעֵט מוּמָר בְּעוֹלָה וְלֹא גָּמְרִינַן לֵיהּ מִמִּעוּט חַטָּאת, מִשּׁוּם דִּלְכַפָּרָה הוּא, מַה שֶׁאֵין כֵּן עוֹלָה, עַד כָּאן. וּמִינָהּ בְּהֵיכָא דְּנִתְרַבּוּ בְּעוֹלָה שֶׁהִיא נְדָבוֹת וּנְדָרִים שֶׁאֵין לִלְמֹד חַטָּאת שֶׁהִיא לְכַפָּרָה. וְנִרְאֶה לוֹמַר שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא תְּרַבֶּה גּוֹיִם מִיִּתּוּר ״נֶפֶשׁ״ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, לָזֶה אָמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעֵט גּוֹיִם, וְרִבּוּי נֶפֶשׁ לְרַבּוֹת גֵּרִים.
ויקרא ד:ב · פירוש ב
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃
וְקָשֶׁה, לֹא הָיָה לוֹ לִכְתֹּב לֹא ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא ״נֶפֶשׁ״, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַגּוֹיִם לֹא מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ, וְגֵרִים מְבִיאִין, דְּמִנַּיִן יַעֲלֶה עַל דַּעַת לְמַעֲטָם. זוֹ אֵינָהּ קֻשְׁיָא, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְרַבּוֹתָם בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, דִּכְתִיב (ויקרא א:ב) ״אָדָם״, וְדָרְשׁוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים לְהָבִיא גֵרִים, וְאִם כֵּן סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא שֶׁלֹּא רִבָּה אוֹתָם אֶלָּא לְעוֹלָה וְלֹא לְחַטָּאת, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאִם כֵּן אִם לֹא הָיָה מִעוּט שֶׁמִּעֵט בְּיִתּוּר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ הָיָה צַד לוֹמַר כִּי גֵרִים לֹא אִצְטְרִיךְ, מִשּׁוּם דְּכֵיוָן דְּנִתְרַבּוּ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה נִתְרַבּוּ לְכָל פְּרָטִים הָרְשׁוּמִים בְּכָל הַפָּרָשָׁה, וְלֹא בָּא רִבּוּי שֶׁרִבָּה בְּיִתּוּר ״נֶפֶשׁ״ אֶלָּא לְרַבּוֹת הַגּוֹיִם שֶׁמְּבִיאִין חַטָּאת. לָזֶה אָמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לְמַעֵט גּוֹיִם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאָמְרוֹ ״נֶפֶשׁ״ אֵינָהּ אֶלָּא לְרַבּוֹת גֵּרִים, וְלֹא הִסְפִּיק רִבּוּי שֶׁבִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה לְצַד מַדְרֵגַת חַטָּאת עֲדִיפָא מֵעוֹלָה, גַּם לְצַד שֶׁהִפְסִיק בָּעִנְיָן וְאֵין לְמֵדִין, לָזֶה אִצְטְרִיךְ. וְעוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לֹא מִיִּתּוּר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ דּוֹרֵשׁ אֶלָּא מִמַּשְׁמָעוּת ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ יַגִּיד כִּי לֹא גוֹיִם, וּלְצַד שֶׁבְּמַשְׁמָעוּת ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ יִתְמַעֲטוּ גַּם הַגֵּרִים, לָזֶה אָמַר ״נֶפֶשׁ״ לְרַבּוֹת הַגֵּרִים. וּמֵעַתָּה הֲגַם כִּי ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ צְרִיכָה לְגוּפָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ לְהוֹדִיעַ לְמִי בָּאָה מִצְוָה זוֹ, מִמֵּילָא מִתְמַעֲטִים הַגּוֹיִם.
ויקרא ד:ג · פירוש ג
אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַיהֹוָ֖ה לְחַטָּֽאת׃
לְאַשְׁמַת הָעָם. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ה:יח): הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וּבִרְאוֹת כִּי כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ חָטָא – זֶה יַגִּיד שֶׁלֹּא זָכוּ הַזּוֹכִים עַל יָדוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא חֵטְא עַל יָדוֹ בִּשְׁבִילָם, וְהוּא אָמְרוֹ לְאַשְׁמַת הָעָם.
ויקרא ח:ד · פירוש א
וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֹת֑וֹ וַתִּקָּהֵל֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה וְגוֹ׳. אוּלַי כִּי בִּרְאוֹתָם מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה שֶׁלָּקַח אַהֲרֹן וּבָנָיו וְהַבְּגָדִים וְגוֹ׳, נִקְהֲלוּ מֵעַצְמָן. אוֹ יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁהֶחְזִיקָם הַמָּקוֹם לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה י:ט) בְּפָרָשַׁת ״הַקְהֵל״ וְגוֹ׳, וְכָאן יוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁכֵּן הָיָה.
ויקרא ט:ג · פירוש ב
וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃
עוֹד נִרְאֶה, כִּי לְצַד שֶׁעָלָה אַהֲרֹן בַּמַּעֲלָה הַנִּפְלָאָה הַלָּז מִתּוֹךְ כָּל יִשְׂרָאֵל בּוֹ בָּחַר ה׳, לָזֶה אָמַר אֵלָיו מֹשֶׁה שֶׁיְּדַבֵּר לְיִשְׂרָאֵל אֲמִירוֹת רַכּוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר כִּי הַיּוֹם ה׳ נִרְאָה אֲלֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמֻּשָּׂג וְכָל הָרָצוֹן אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ ״אֲלֵיכֶם״ וְלֹא ״לִי״. וּכְדֶרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, הֲלֹא כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים לֹא דִבֵּר ה׳ עִם מֹשֶׁה, כִּי כָל הַמֻּשָּׂג אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל.
ויקרא יא:ב · פירוש א
דַּבְּר֛וּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֤את הַֽחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאכְל֔וּ מִכׇּל־הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עַל־הָאָֽרֶץ׃
אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר. אָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר, יִרְצֶה כִּי מִצְוָה זוֹ הִיא בְּחִינַת הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד לָהֶם, לְהִשָּׁמֵר מִדְּבָרִים הַטְּמֵאִים, וּכְאָמְרָם בַּזּוֹהַר (ויקרא רבה יג:ב) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בַּפָּסוּק (חבקוק ג:ו) ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ״, מָדַד ה׳ אֶת כָּל הָאוּמּוֹת וְלֹא מָצָא אוּמָּה שֶׁהִיא רְאוּיָה וְכוּ׳, וּפֵרוּשׁ תֵּיבַת ״לֵאמֹר״ כָּאן הוּא עַל דֶּרֶךְ (ישעיה ג:י) ״אִמְרוּ צַדִּיק״ וְגוֹ׳. עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״לֵאמֹר זֹאת״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּקְחוּ בְּיָדָם כָּל מִין חַיָּה וְיֹאמְרוּ לָהֶם זֹאת תֹּאכְלוּ וְזֹאת לֹא תֹאכְלוּ, וְלֹא יַסְפִּיק לוֹמַר לָהֶם בְּעַל פֶּה.
ויקרא יא:מד · פירוש א
כִּ֣י אֲנִ֣י יְהֹוָה֮ אֱלֹֽהֵיכֶם֒ וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם֙ וִהְיִיתֶ֣ם קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אָ֑נִי וְלֹ֤א תְטַמְּאוּ֙ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם בְּכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. פֵּרוּשׁ, וּמְשׁוּנָּה אוּמָּה יִשְׂרְאֵלִית לִקְדוּשָּׁה וְטַהֲרָה, שֶׁלֹּא בָּחַר ה׳ לִקָּרֵא אֱלוֹהַּ אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, לָזֶה צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִן הַטּוּמְאָה.
ויקרא יב:ב · פירוש א
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃
דַּבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר. טַעַם אָמְרוֹ ״לֵאמֹר״ פַּעַם שְׁנִיָּה, וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁמִּצְוָה זוֹ עִקַּר אַזְהָרָתָהּ הִיא עַל הַנָּשִׁים, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״ לַנָּשִׁים שֶׁיִּזָּהֲרוּ בַּדָּבָר. עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרָא (תורת כהנים כאן) ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ בְּעִנְיָן זֶה וְאֵין הַגּוֹיִם בְּעִנְיָן זֶה, עַד כָּאן, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״ לְשׁוֹן אֲמִירוּת וְרוֹמְמוּת, כִּי עִנְיָן זֶה שֶׁהִתְנָה לִהְיוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּעַכּוּ״ם הוּא לְצַד הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד אֲשֶׁר ה׳ הֶאֱמִיר עַמּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בָּעַכּוּ״ם, כִּי נַפְשָׁם וְגוּפָם טָמֵא.
ויקרא יג:ב · פירוש א
אָדָ֗ם כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת וְהוּבָא֙ אֶל־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן א֛וֹ אֶל־אַחַ֥ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּהֲנִֽים׃
אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיד:) אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם קְרוּיִים אָדָם, שֶׁאֵין הָאֻמּוֹת מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, וּמִכָּאן הוֹכָחָה שֶׁאֵין גּוֹיִם מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נְגָעִים בִּתְחִלַּת פֶּרֶק י״א.
ויקרא יג:ב · פירוש ב
אָדָ֗ם כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְעוֹר־בְּשָׂרוֹ֙ שְׂאֵ֤ת אֽוֹ־סַפַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַהֶ֔רֶת וְהָיָ֥ה בְעוֹר־בְּשָׂר֖וֹ לְנֶ֣גַע צָרָ֑עַת וְהוּבָא֙ אֶל־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן א֛וֹ אֶל־אַחַ֥ד מִבָּנָ֖יו הַכֹּהֲנִֽים׃
וְאָמְרוֹ כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁאֵין טֻמְאַת צָרַעַת בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֶלָּא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְלֹא בִּפְנִים, כִּי הָאֻמּוֹת בְּחִינַת נַפְשָׁם עַצְמָהּ הִיא בְּחִינַת הַצָּרַעַת וּמִינָם, וּבְנֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל בְּפָגְעוֹ בָּם לְצַד הַחֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא יִרְשׁוֹם מַרְאֵה צָרַעַת בְּעוֹר בָּשָׂר, וְדַוְקָא בְּעוֹרוֹ וְלֹא בִּבְשָׂרוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּפְנִימִיּוּתוֹ.
ויקרא יד:לו · פירוש ב
וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְא֥וֹת אֶת־הַבָּֽיִת׃
כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת. פֵּרוּשׁ, כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת לֹא יִטְמָא אֶלָּא יַצִּילוּ הַכֹּל וַאֲפִלּוּ פַּכִּים קְטַנִּים, כִּי חָס ה׳ אֲפִלּוּ עַל מָמוֹן הַבָּזוּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּבָזֶה נָתַן טַעַם הַכָּתוּב לָמָּה צִוָּה ה׳ לְפַנּוֹת קוֹדֶם, הֲלֹא אֲפִלּוּ אַחַר בִּיאַת הַכֹּהֵן וְרוֹאֶה הַנֶּגַע אֵין הַבַּיִת טָמֵא אֶלָּא אַחַר שֶׁיֵּצֵא הַכֹּהֵן וְיַסְגִּירֶנּוּ, וּמֵעַתָּה אֵין צֹרֶךְ לְהַקְדִּים לְפַנּוֹת קוֹדֶם בֹּא הַכֹּהֵן וִיכוֹלִין לְפַנּוֹת אַחַר שֶׁבָּא הַכֹּהֵן קוֹדֶם שֶׁיַּסְגִּיר. לָזֶה אָמַר וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי לְצַד שֶׁכְּשֶׁיִּרְאֶה הַכֹּהֵן הַנֶּגַע שֶׁצָּרִיךְ לְהַסְגִּיר אֵין רְשׁוּת לְהִתְעַכֵּב מִלְּהַסְגִּיר כָּל עִקָּר, וּמִצַּד זֶה יְמַהֲרוּ לְפַנּוֹת וּלְצַד הַמְּהִירוּת יִשְׁכְּחוּ מָמוֹן הַבָּזוּי, לָזֶה הִקְפִּיד ה׳ לְפַנּוֹת קוֹדֶם, שֶׁבָּזֶה לֹא יִטְמָא מִכָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת.
ויקרא יד:לו · פירוש ג
וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְא֥וֹת אֶת־הַבָּֽיִת׃
וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (נגעים יב:ה, ובתורת כהנים) שֶׁלֹּא חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עַל כְּלֵי חֶרֶס, כִּי שְׁאָר כֵּלִים וּבְגָדִים יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה בַּמִּקְוֶה. וּלְדַרְכֵּנוּ הוֹסַפְנוּ לְפָרֵשׁ שֶׁחָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִלּוּ עַל כְּלֵי חֶרֶס הַקְּטַנִּים שֶׁאֵין אָדָם מַחְשִׁיב אוֹתָם.
ויקרא טו:ב · פירוש א
דַּבְּרוּ֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַאֲמַרְתֶּ֖ם אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ כִּ֤י יִהְיֶה֙ זָ֣ב מִבְּשָׂר֔וֹ זוֹב֖וֹ טָמֵ֥א הֽוּא׃
דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם וְגוֹ׳. כָּל זֶה מְיֻתָּר אַחַר שֶׁאָמַר ״וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר״. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (תורת כהנים) בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטַּמְּאִין בְּזִיבָה וְאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִטַּמְּאִין בְּזִיבָה. לָזֶה אָמַר דַּבְּרוּ, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן קוֹשִׁי שֶׁתִּמְצָא טֻמְאָה בָּהֶם יוֹתֵר מֵהַגּוֹיִם, יִשְׂרָאֵל זָב מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְאֵין הַגּוֹי זָב מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. וְאָמַר וַאֲמַרְתֶּם, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן מַעֲלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כו:יז) ״הֶאֱמַרְתָּ״ וְ״הֶאֱמִירְךָ״, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא מַזְקִיק בָּהֶם הַטֻּמְאָה יוֹתֵר, זֶה הוּא לְמַעֲלָה לָהֶם, שֶׁהֵם יֶשְׁנָם בְּטַהֲרָה, וְאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּטַהֲרָה, וְהוּא סוֹד ״אֵין שׁוֹטֶה נִפְגָּע״ (שבת יג:).
ויקרא טז:ג · פירוש א
בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה׃
בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן. טַעַם שֶׁהִזְכִּיר אַהֲרֹן וְלֹא סָמַךְ עַל זִכְרוֹנוֹ בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן, לְצַד שֶׁמַּה שֶׁקָּדַם בַּמִּצְוָה לֹא הָיָה אֶלָּא לְאַהֲרֹן לְבַדּוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס וְלֹא יָמוּת, וְאֵין מִצְוָה זוֹ נוֹגַעַת לְזוּלָתוֹ, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ לֹא לְאַהֲרֹן לְבַד בָּאָה הַמִּצְוָה אֶלָּא גַּם לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא צֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל לִכָּנֵס לְבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אַחַת בַּשָּׁנָה, וִיצַו הָאֵל לְעַמּוֹ לַעֲשׂוֹת הַחֻקִּים הָאֲמוּרִים שֶׁיַּכְנִיסוּ אַהֲרֹן בְּפַר וְגוֹ׳ כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים כאן) מִשֶּׁל קֹדֶשׁ, שֶׁהִיא תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, וּכְפִי זֶה יִתְחַיֵּב הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמִּצְוָה בְּכִנּוּי לָהֶם.
ויקרא טז:לד · פירוש ב
וְהָֽיְתָה־זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכׇּל־חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה, לְבַל יֹאמַר אָדָם שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ לְבַל יִכָּנֵס בְּבִגְדֵי זָהָב אֶלָּא בָּעֵת הַהִיא פַּעַם רִאשׁוֹנָה, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְכַּפֵּר רוֹשֶׁם עֲוֹן עֵגֶל זָהָב, אֲבָל מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה וְאֵילָךְ כְּבָר נִמְחָה וְנִמְחַק רִשּׁוּמוֹ וּבֹא יָבֹא אַהֲרֹן בְּבִגְדֵי כָּבוֹד אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בְּלֹא שִׁנּוּי, וְגָמַר אוֹמֶר לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לָתֵת טַעַם עַל הַדָּבָר, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁבִּבְחִינַת אַהֲרֹן לֹא נִשְׁאַר רוֹשֶׁם מֵהָעֵגֶל, כֵּיוָן שֶׁבְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם לֹא נִמְחַק רוֹשֶׁם הָעֵגֶל כָּל עִקָּר, וּמֵעַתָּה מִתְעַגֵּל הַדָּבָר גַּם עַל אַהֲרֹן.
ויקרא יז:י · פירוש ג
וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כׇּל־דָּ֑ם וְנָתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֙פֶשׁ֙ הָאֹכֶ֣לֶת אֶת־הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
וְנִרְאֶה לוֹמַר בְּהַקְדִּים לָדַעַת טַעַם אִסּוּר זֶה, כְּפִי מַה שֶׁהֵאִירוּ חֲכָמִים אֶת עֵינֵינוּ בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, כִּי כָּל נַפְשׁוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם מִמַּדְרֵגָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, בְּסוֹד (דברים לב:ט) ״חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״. גַּם אָמְרוּ שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן וּרְחוֹקִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, אַף עַל פִּי כֵן יֶשְׁנָם דְּבוּקִים בְּחוּט שֶׁל חֶסֶד עַד מְקוֹם שָׁרְשָׁהּ, בְּסוֹד אָמְרוֹ (שם) ״יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״. וְנֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה הִיא מִמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה אֲשֶׁר יִתְיַחֵס מְקוֹמָהּ אֶל קְלִפַּת נֹגַהּ. וְהִנֵּה בֶּאֱכוֹל אָדָם מִדַּם בְּהֵמָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ, שֶׁעָלָיו בָּא עֹנֶשׁ כָּרֵת, קוֹנָה נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית מְקוֹמָהּ בְּנֶפֶשׁ אָדָם. וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כָּאן כִּי הָאוֹכֵל דָּם וּמַכְנִיס נֶפֶשׁ הַפְּחוּתָה בְּנַפְשׁוֹ, יִגְעַל אוֹתוֹ שֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן לְבַל יִהְיֶה עוֹד נִדְבָּק בּוֹ. וְהוּא מַאֲמַר וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּכְרֹת הַחוּט הַקָּשׁוּר בְּשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא מְקוֹר כְּלָלוּת נַפְשׁוֹת עַם ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ מִקֶּרֶב עַמָּהּ.
ויקרא יז:י · פירוש ד
וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כׇּל־דָּ֑ם וְנָתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֙פֶשׁ֙ הָאֹכֶ֣לֶת אֶת־הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
עוֹד יָדוּעַ הוּא כִּי הֲגַם שֶׁבִּכְלָלוּת עַם יִשְׂרָאֵל שֹׁרֶשׁ אֶחָד, אַף עַל פִּי כֵן הֵם בְּמַדְרֵגוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, בְּסוֹד (קהלת ה:ז) ״כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ״ וְגוֹ׳. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר, לְצַד שֶׁנֶּפֶשׁ בְּהֵמָה זוֹ לֹא טְמֵאָה הִיא, שֶׁהֲרֵי הִיא בְּהֵמָה טְהוֹרָה הַנֶּאֱכֶלֶת, לָזֶה לֹא תַּעֲשֶׂה נֶפֶשׁ הַלָּזוֹ פְּגָם וְדֹפִי אֶלָּא דַּוְקָא בַּהַדְרָגָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְעֹנֶשׁ שֶׁיִּחֵד ה׳ לַעֲבֵרָה זוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהָאֶזְרָחִים זְכָרִים וְלֹא נְקֵבוֹת, וּכְשֶׁיְּרַבֶּה הַכָּתוּב אֵיזֶה רִבּוּי אֵין לָנוּ בּוֹ אֶלָּא חִדּוּשׁ הַדְרָגָה אַחַת עַד שֶׁיְּרַבֶּה קְצָת הַמַּדְרֵגוֹת.
ויקרא יז:י · פירוש ט
וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כׇּל־דָּ֑ם וְנָתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֙פֶשׁ֙ הָאֹכֶ֣לֶת אֶת־הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
מִקֶּרֶב עַמָּהּ. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרְשׁוּ: וְעַמָּהּ בְּשָׁלֵם, עַד כָּאן, וְאֵין יָדוּעַ הַכַּוָּנָה בָּזֶה. מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם חַיָּבִים מִדִּין עָרֵב לָמָּה יִהְיוּ פְּטוּרִים כָּאן, וְאִם אֵינוֹ מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁחַיָּב מִדִּין עָרֵב, כְּגוֹן שֶׁלֹּא יָדְעוּ אוֹ נֶאֶנְסוּ, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר. וְנִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר כִּי כְּרִיתַת הֶעָנָף הָרַע מֵהָאִילָן מַשְׁבִּיחוֹ כַּיָּדוּעַ, וְלָזֶה אָמַר ״מִקֶּרֶב עַמָּהּ״ פֵּרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק עָנָף הָרַע לְנֵצֶר מַטָּעָיו יִתְבָּרַךְ יַכְרִיתֵהוּ, וְיִשָּׁאֵר עַמָּהּ בְּשָׁלֵם.
ויקרא יט:ב · פירוש ה
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:): יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה בְּבָא עֲבֵרָה לְיָדוֹ שֶׁיִּתְרַחֵק מֵעֲשׂוֹתָהּ, וּבָזֶה קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמַאֲמַר קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, וְהוֹצִיא זִכְרוֹן מִצְוָה זוֹ בְּלָשׁוֹן זֶה שֶׁל קְדֹשִׁים, לוֹמַר שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ נִקְרָא קָדוֹשׁ, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה פכ״ד, ירושלמי יבמות פ״ב ה״ד) גַּם כֵּן. וּלְטַעַם זֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר כִּי מִצְוָה זוֹ שֶׁמְּצַוֶּה ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ הִיא מִצְוָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּכָל אָדָם, שֶׁכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּקַיְּמוֹ מִצְוָה זוֹ קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ, וְאֵין הַדְרָגָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁתִּהְיֶה נִמְנַעַת מֵהַשָּׂגָה זוֹ. גַּם בָּזֶה יִתְיַשֵּׁב טַעַם כֶּפֶל ״דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ״, כִּי יֵשׁ כָּאן דִּבּוּר קָשֶׁה בְּעֵרֶךְ הָעוֹבֵר שֶׁיּוֹסִיף עֹנֶשׁ עֲשֵׂה, וְיֵשׁ כָּאן מַעֲלָה וְכָבוֹד לַמְּקַיְּמוֹ שֶׁיִּקָּרֵא קָדוֹשׁ. וְאוּלַי כִּי דַּוְקָא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁיֶּשְׁנָם בִּבְחִינָה זוֹ מַה שֶׁאֵין כֵּן אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לוּ יִהְיֶה שֶׁיִּפְרֹשׁ אָדָם עַצְמוֹ מִבְּחִינוֹת הָעֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת לוֹ אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם אֲסוּרוֹת, אַף עַל פִּי כֵן מְשֻׁלָּל הוּא מִבְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וְלָזֶה אָמַר אֶל וְגוֹ׳ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר בְּאֹפֶן אַחֵר.
ויקרא יט:ב · פירוש יא
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ בַּתּוֹרָה שֶׁעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים״ וְגוֹ׳, וְעַל יְדֵי עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר (ירמיה יג:יא) ״כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל״. מֵעַתָּה בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת וְאָמַר קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, וְהַטַּעַם כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, וְאִם תֹּאמַר, וּמַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר, לָזֶה אָמַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, כָּאן רָמַז הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בִּדְבֵקוּת לַה׳ כָּאָמוּר בַּפָּסוּק ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״:
ויקרא יט:ב · פירוש טז
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיב:): אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים וְכוּ׳ וְאִם הָרִאשׁוֹנִים אֲנָשִׁים וְכוּ׳, הָרְאֵתָ לָדַעַת כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם עֲשׂוֹת בְּהִתְקַדְּשׁוּתוֹ. וְצֵא וּלְמַד כַּמָּה הָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים בַּעֲבוֹדַת ה׳ הָרִאשׁוֹנִים, מִמַּעֲשֵׂה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (שבת נד.) שֶׁיָּצְתָה פָּרַת שְׁכֶנְתּוֹ בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים, הֲגַם כִּי כְּפִי דַּעְתּוֹ הָיָה מֻתָּר, וְאָמְרוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי (שבת פ״ה) שֶׁהֻשְׁחֲרוּ שִׁנָּיו בְּתַעֲנִיּוֹת עַל הַדָּבָר הַהוּא. וְלָזֶה כִּוֵּן בְּאָמְרוֹ דַּבֵּר לְשׁוֹן קֹשִׁי לְצַד הַפְלָגַת הַצִּוּוּי. וּלְצַד בְּחִינַת הַמֻּשָּׂג אָמַר וְאָמַרְתָּ. וְאָמַר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַל יֹאמַר אָדָם שֶׁאֵין מִצְוָה זוֹ הַגְּדוֹלָה לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא לִיחִידֵי סְגֻלָּה, לָזֶה אָמַר אֶל כָּל עֲדַת וְגוֹ׳, שֶׁכֻּלָּם יֶשְׁנָם בְּגֶדֶר מִצְוָה זוֹ, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנא דבי אליהו, רמב״ם הלכות תשובה ה): יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ.
ויקרא יט:ב · פירוש יז
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כַּמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, כַּכָּתוּב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פב:ו) ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם״, וּלְצַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲשָׂאָם בְּנֵי פַּלָּטִין שֶׁלּוֹ בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זהר ח״ב קמ:) עַל זְמַן שֶׁהִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים, כַּמָּה הָיְתָה הַרְגָּשַׁת בְּנֵי עֶלְיוֹן עַל שֶׁבָּחַר ה׳ בְּאוּכְלוּסֵי יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאוּכְלוּסֵי הַמַּלְאָכִים, וְלָזֶה צִוָּה ה׳ אֶת אוּכְלוּסָיו הַמֻּבְחָרִים שֶׁהֵן הֵנָּה מַלְאָכָיו, וְלָהֶם יִקָּרֵא קְדוֹשִׁים, וּכְשֶׁנִּכְנַסְתֶּם בְּגֶדֶר זֶה לִהְיוֹת אוּכְלוּסֵי בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים צְרִיכִין לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים. וְרָמַז פְּרָט זֶה שֶׁנִּכְנְסוּ בִּמְקוֹם אוּכְלוּסַת הַמַּלְאָכִים בְּאָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהֵיכֶם:
ויקרא כ:כו · פירוש ב
וִהְיִ֤יתֶם לִי֙ קְדֹשִׁ֔ים כִּ֥י קָד֖וֹשׁ אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה וָאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִהְי֥וֹת לִֽי׃
וְאָמְרוֹ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ וְגוֹ׳, נָתַן טַעַם לְמִצְוָה זוֹ שֶׁל הַבְדָּלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה, כִּי קָדוֹשׁ וְגוֹ׳ וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי. וְהָעִנְיָן עַצְמוֹ שֶׁל פְּרִישׁוּת יִשְׂרָאֵל מִן הָעַכּוּ״ם הוּא הַדָּבָר עַצְמוֹ שֶׁל פְּרִישַׁתְכֶם מִן הַבְּהֵמָה טְמֵאָה. בָּרוּךְ ה׳ אֲשֶׁר הִבְדִּילָנוּ מִן הַטְּמֵאִים מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד עוֹף הַשָּׁמַיִם:
ויקרא כב:ג · פירוש א
אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם לְדֹרֹ֨תֵיכֶ֜ם כׇּל־אִ֣ישׁ ׀ אֲשֶׁר־יִקְרַ֣ב מִכׇּל־זַרְעֲכֶ֗ם אֶל־הַקֳּדָשִׁים֙ אֲשֶׁ֨ר יַקְדִּ֤ישׁוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַֽיהֹוָ֔ה וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֧פֶשׁ הַהִ֛וא מִלְּפָנַ֖י אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
אֱמֹר אֲלֵהֶם. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״אֲלֵהֶם״ – אֵלּוּ הָעוֹמְדִים לִפְנֵי הַר סִינַי, עַד כָּאן. הֻקְשָׁה לָהֶם יִתּוּר ״אֱמֹר אֲלֵהֶם״, אִם עַל הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ שֶׁהֵם הַכֹּהֲנִים, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁעֲלֵיהֶם הִתְחִיל לְדַבֵּר וְזֶה גְּמַר הַמִּצְוָה שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בָּהּ. וְאִם עַל יִשְׂרָאֵל, הֲלֹא לֹא הֻזְכְּרוּ בְּסָמוּךְ לָזֶה! אָמַר עַל הָעוֹמְדִים בְּהַר סִינַי, כִּי שָׁם נִזְדַּוְּגָה אֻמָּה לֵאלֹהֶיהָ, וּכְשֶׁיְּדַבֵּר סְתָם, הַדָּבָר מוּבָן שֶׁעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר. וּכְפִי זֶה הֲרֵי עֹנֶשׁ זֶה הוּא גַּם לְיִשְׂרָאֵל. וְאִם תֹּאמַר, אִם כֵּן לָמָּה בְּכָל הַתּוֹרָה מַזְכִּיר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל פְּרָט וּפְרָט וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״דַּבֵּר אֲלֵהֶם״? כְּבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה ב:ה) מָשָׁל לְמִי שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן חָבִיב וְתָמִיד זִכְרוֹנוֹ בְּפִיו: ״אֱכֹל בְּנִי״, ״שְׁתֵה בְּנִי״. כְּמוֹ כֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל עָרֵב עָלָיו זִכְרוֹנָם בְּפִיו. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִדְרֹשׁ דָּרְשִׁינַן.
ויקרא כה:א · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃
עוֹד עַל פִּי מַאֲמַר הַגְּמָרָא מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז כ.) וּפָסְקוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת זְכִיָּה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָסוּר לָתֵת לְעַכּוּ״ם מַתְּנַת חִנָּם, עַד כָּאן. וְאִם כֵּן יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה דִּינָם כְּעַכּוּ״ם, וְאַחַר קַבָּלַת תּוֹרָה יָכוֹל לִיתֵּן לָהֶם, לָזֶה אָמַר בְּהַר סִינַי שֶׁבָּזֶה יָכוֹל לוֹמַר ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם״. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״, כִּי פְּשִׁיטָא כִּי הוּא הַנּוֹתֵן וְאֵין אַחֵר לִטְעוֹת בּוֹ. וְתִמְצָא שֶׁבְּפָרָשַׁת קְדוֹשִׁים (ויקרא יט:כג) אָמַר ״כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם״ וְגוֹ׳, וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר בָּהּ סִימָן, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַה שֶׁכָּתַבְנוּ. וּמֵעַתָּה יִתְיַשֵּׁב לָמָּה בָּחַר ה׳ לִלְמֹד בִּנְיַן אָב זֶה לְכָל הַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁה זוֹ וְלֹא בְּפָרָשָׁה אַחֶרֶת.
ויקרא כה:כט · פירוש א
וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּת֔וֹ עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּר֑וֹ יָמִ֖ים תִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֽוֹ׃
וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר. אַחַר שֶׁאָמַר עִנְיַן מֶכֶר הַבַּיִת, חָזַר הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם לַדָּבָר אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁיִּמְכֹּר ה׳ אֲחֻזָּתוֹ בֵּית הַבְּחִירָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאִישׁ״ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב – פֵּרוּשׁ׳ בַּיִת שֶׁבּוֹ מוֹשַׁב אֱלֹהִים, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ״עִיר חוֹמָה״ – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, דִּכְתִיב (תהילים קכ״ה:ב׳) ״יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ״. אָמַר הַטַּעַם הוּא וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה אַדְרַבָּה נִגָּאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהילים ע״ט:א׳) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף״ וְגוֹ׳, שֶׁהִשְׁלִיךְ ה׳ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה נִשְׁאָר מִיִּשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט, וְאִם אֵין יִשְׂרָאֵל אֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יְרוּשָׁלַיִם. לָזֶה ״וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ״ שֶׁל עַם וּגְאֻלַּת הַבַּיִת, כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.
ויקרא כה:לט · פירוש ב
וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃
וִיצַו ה׳ לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עָבֶד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיה ב:יד) ״הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, אֶלָּא כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה וְגוֹ׳, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: הֲמוֹן הָעָם וְיוֹשְׁבֵי בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי (שמואל ב כג:ח). וְתִמְצָא שֶׁהֲגַם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַעֲלִין מִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת, אֵין לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה בִּכְלָל, דִּכְתִיב (דברים לג:ג) ״וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא ח.) וְכוּ׳, וּכְתִיב (עזרא ז:כד) ״מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא שַׁלִּיט״ וְגוֹ׳. כְּנֶגֶד הֲמוֹן עַם אָמַר ״כְּשָׂכִיר״, שֶׁהֵם מְכוּרִים בְּעַד עֲוֹנוֹתֵיהֶם, וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים אָמַר ״כְּתוֹשָׁב״, שֶׁאֵינָם אֶלָּא יוֹשְׁבִים בֵּין הָאֻמּוֹת בַּגָּלוּת אֲבָל אֵין עֲלֵיהֶם מַשָּׂא מֶלֶךְ.
ויקרא כה:נה · פירוש א
כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם״, וְנִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״כִּי לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים״ מֵעִיקָרָם, קְדוֹשִׁים מִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן בְּשֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹתָם, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְכָל זֶה לְמָה שֶׁמִּמֶּנּוּ וְאֵלָיו. אֲבָל מַה שֶׁמֵהֶם לְחַיְּבָם לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמָן לַעֲבָדִים – ״עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״, שֶׁהוּא טַעַם מֻכְרָח לָהֶם וּמְחַיֵּב לְהִתְיַחֵס לָהֶם שֵׁם עַבְדוּת.
ויקרא כה:נה · פירוש ב
כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. טַעַם שֶׁהִתְחִיל הַכָּתוּב לְדַבֵּר דֶּרֶךְ נִסְתָּר ״כִּי לִי וְגוֹ׳ עֲבָדַי הֵם״ וְגָמַר אוֹמֶר לְנוֹכֵחַ ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁמְּצַוֶּה לַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֶׁיְּשַׁלְּחֶנּוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, לָזֶה נָתַן לוֹ הַטַּעַם לְצַד שֶׁהוּא עֶבֶד ה׳, כְּאָמְרוֹ ״עֲבָדַי הֵם״. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר הַקּוֹנֶה כִּי טַעַם זֶה יֻצְדַּק לְגַבֵּי הָעֶבֶד שֶׁלֹּא יַפְקִיעַ עֲבוֹדָתוֹ וְיִמְכֹּר עַצְמוֹ לִצְמִיתוּת, אֲבָל הַקּוֹנֶה אֵין עָלָיו חִיּוּב, וּמַה גַּם אִם הוּא מוֹכֵר עַצְמוֹ לְגֵר תּוֹשָׁב אוֹ לְעֵקֶר הוּא הָעוֹבֵר עַל מִצְוַת ה׳, לָזֶה גָּמַר אֹמֶר אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם מְדַבֵּר עִם הַקּוֹנֶה שֶׁעִמּוֹ הִתְחִיל לְדַבֵּר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״כִּי תִקְנֶה״ וְעִם אוֹתָם שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לְנוֹכֵחַ ״לֹא יִרְדֶּנּוּ בְפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ״, כִּי דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן עֲלֵיהֶם לְקַיֵּם כָּל הַכָּתוּב.
ויקרא כו:ד · פירוש ב
וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃
אוֹ יֹאמַר, לְצַד שֶׁשְּׂכַר עוֹלָם הָעֶלְיוֹן רוּחָנִי וְאֵין יִעוּדָיו נִתְפָּסִים בַּנִּרְשָׁם וְלֹא בְּדִבּוּר, לָזֶה רָמְזוּ בְּמַה שֶׁהוֹסִיף וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן לוֹמַר כִּי יֵשׁ שָׂכָר אַחֵר, וּמוֹסִיף עוֹד לִתֵּן גִּשְׁמֵיכֶם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר גִּשְׁמֵיכֶם כְּאִלּוּ הֵם שֶׁלָּכֶם, לֹא בְּעַד שְׂכַר מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֶלָּא לְצַד שֶׁהֵם מַעֲמִידֵי עוֹלָם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְכוּ׳ זוֹכִים בְּשֶׁלָּהֶם. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם הִתִּיר מָמוֹנָם לְיִשְׂרָאֵל (בבא קמא לח.), כִּי יִשְׂרָאֵל קָנוּ הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, וְהֵן הַגּוֹיִם כְּנִכְסֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
ויקרא כו:יא · פירוש יט
וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם לְשׁוֹן רַבָּנוּת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ (שמות יט:ו), וּפֵרַשְׁנוּהוּ שָׁם שֶׁהִגְדִּילָם עַל הַמַּלְאָכִים כֹּהֲנֵי עֶלְיוֹן, שֶׁיִּהְיוּ הֵם קְרוֹבֵי הַמֶּלֶךְ וּגְדוֹלֵי הָעֶלְיוֹנִים. וְאָמְרוֹ ״וַהֲקִימוֹתִי״ – כָּאן הִבְטִיחַ עַל הַתְּחִיָּה, שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה לְשׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁיַּעֲלֶה ה׳ אוֹתָם מִקִּבְרוֹתֵיהֶם, וְאָמַר ה׳ כִּי דַּוְקָא לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא:) ״כָּל הָעוֹסֵק בְּטַל תּוֹרָה טַל תּוֹרָה מְחַיֵּיהוּ״. וְאוּלַי כִּי הֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי שֶׁהוּא הַתּוֹרָה אִתְּכֶם, כִּי בַּטַּל אֲשֶׁר יְצַו ה׳ אֶת הַתּוֹרָה הֵם חַיִּים.
ויקרא כו:לו · פירוש א
וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֔ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֙רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף׃
וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אוֹתָם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ אַחַר כָּל זֶה בְּרִשְׁעָם וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי״ וְגוֹ׳, כְּמוֹ כֵן אָמַר ״וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם״, פֵּרוּשׁ, בַּתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה, אוֹסִיף בְּהָבִיא לָהֶם מֹרֶךְ וְגוֹ׳ וְנָפְלוּ וְגוֹ׳, וְהַנִּשְׁאָרִים וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ: שֶׁלֹּא חָזְרוּ וְכוּ׳ אַחַר כָּל זֶה יִמַּקּוּ וְגוֹ׳. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהֲגַם שֶׁתָּבֹא לָהֶם כִּלָּיוֹן אַחַר כִּלָּיוֹן לֹא תִכְלֶה הָאֻמָּה, כְּמַאֲמָרוֹ לְבַסּוֹף ״לֹא מְאַסְתִּים לְכַלּוֹתָם״.
ויקרא כו:מד · פירוש ג
וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃
לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם. בְּרִית זוֹ הִיא שֶׁלֹּא יַחְלִיפֵם בְּאוּמָּה אַחֶרֶת שֶׁקִּיֵּם ה׳ כֵּן בְּמַאֲמָרוֹ לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם – פֵּרוּשׁ, זֹאת אוֹת הַבְּרִית, אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא אֱלֹהִים לְאוּמָּה אַחֶרֶת, גַּם מַאֲמָרוֹ בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ עַם סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים וּמַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וּמַאֲמַר ה׳ הוּא בִּמְקוֹם בְּרִית.
ויקרא כו:מד · פירוש ד
וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃
עוֹד נִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא מְאַסְתִּים וְגוֹ׳ לְכַלּוֹתָם, וְהַטַּעַם הוּא לְצַד בְּרִיתִי אִתָּם, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הַבְּרִית – כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם, זֶה הוּא הַבְּרִית שֶׁהוּפַר אִם אֲכַלֶּה אוֹתָם, כִּי אֵין מְקַיֵּם בְּרִית ה׳ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לֶאֱלוֹהַּ אֲשֶׁר נִתְחַיְּבוּ הֵם לְקַיְּמוֹ. גַּם יִרְצֶה עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּרִית, שֶׁאִם אֵין יִשְׂרָאֵל, הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן ה׳ לָהֶם וְהִיא אִתָּם עִמָּם הוּפְרָה.

במדבר

במדבר א:ב · פירוש א
שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כׇּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מִסְפָּר זֶה לָמָּה. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֵבִיא דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁאָמְרוּ כִּי כְּשֶׁבָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם חָזַר לִמְנוֹתָם, עַד כָּאן, וְזֶה לֹא יַסְפִּיק לְיִשּׁוּב הַפְּשָׁט, כִּי הָיָה לוֹ לִמְנוֹתָם קוֹדֶם חוֹדֶשׁ נִיסָן לֹא אַחַר כָּךְ, גַּם בְּהַפְלָגַת זְמַן חוֹדֶשׁ יָמִים.
במדבר א:ב · פירוש ב
שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כׇּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
וְנִרְאֶה לִי בְּהַקְדִּים לַחְקוֹר זֹאת, כִּי בַּמִּסְפָּר שֶׁאַחַר הָעֵגֶל שֶׁהוּא מִסְפָּר שֶׁבְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי (שמות לח:כו) בָּאוּ לִכְלַל חֶשְׁבּוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, שֶׁיֵּשׁ בְּמִסְפָּר זֶה נוֹסָף עַל מִסְפַּר יוֹצְאֵי מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים בְּהֶמְשֵׁךְ זְמַן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, הֲגַם שֶׁכִּלָּה בָּהֶם הָעֵגֶל בִּשְׁלֹשָׁה מִינֵי מִיתוֹת: מַגֵּפָה, חֶרֶב בְּנֵי לֵוִי, הַשְׁקָאַת אֵפֶר הָעֵגֶל. וּבַמִּסְפָּר שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהוּא אַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אֲחֵרִים מִמִּסְפָּר הַשֵּׁנִי, רוֹאַנִי שֶׁלֹּא הוֹסִיפוּ עַל מִסְפָּר הַקּוֹדֵם לוֹ אֲפִלּוּ אֶחָד. וְהַדָּבָר כִּמְעַט זָר לִמְאֹד שֶׁלֹּא הוֹסִיפוּ, שֶׁאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ זְמַן זֶה לֹא יָבוֹאוּ מֵהֶם לִכְלַל עֶשְׂרִים, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא אֵרַע לָהֶם חִסָּרוֹן וְנוֹסָף שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.
במדבר א:ב · פירוש ג
שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כׇּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
וְיִגְדַּל הַקּוּשְׁיָא לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּפְּסִיקְתָא (זוטרתא), וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקוּדִים״ וְגוֹ׳, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר ״בֶּקַע וְגוֹ׳ לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף״ וְגוֹ׳, לָמַדְנוּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲסוּקִין בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא חָסְרָה מֵהֶם נֶפֶשׁ אַחַת, עַד כָּאן. דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְפִי הַנִּרְאֶה רְחוֹקִים, שֶׁהֲלֹא אַדְרַבָּא בְּהַשְׂכִּיל עַל דָּבָר אָנוּ רוֹאִים שֶׁחָסְרוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁחָסְרוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.
במדבר א:ב · פירוש ד
שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כׇּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
אָכֵן לְפִי מַה שֶׁעָלָה בְּיָדֵינוּ שֶׁכָּל שֵׁבֶט לֵוִי שׁוֹקְלִים שְׁקָלִים (שקלים א,ג), אֵין קֻשְׁיָא, כִּי בַּמִּסְפָּר שֶׁבְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי הָיוּ הַלְוִיִּם בִּכְלַל הַמִּסְפָּר, אֲבָל בַּמִּסְפָּר שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא נִכְנְסוּ הַלְוִיִּם, וּמֵעַתָּה הֲרֵי שֶׁהוֹסִיפוּ כָּל מִסְפַּר הַלְוִיִּם, וְלָזֶה אָמַר בְּסָמוּךְ לַמִּסְפָּר וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהִנְנִי רוֹאֶה שֶׁלֹּא הָתְפָּקְדוּ בַּמִּסְפָּר הַקּוֹדֵם, וְהֵן אֱמֶת אִם אָמַר הַכָּתוּב כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחַר פָּרָשַׁת הַדְּגָלִים הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁקִּיְּמוּ מַאֲמַר ה׳ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא יִפְקְדוּ אוֹתָם, וּמִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר, אַל תִּתְמַהּ עַל הַמִּסְפָּר שֶׁהוּא בְּשָׁוֶה לַמִּסְפָּר הַקּוֹדֵם בְּלֹא תּוֹסֶפֶת – וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ, וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ הַיִּתְרוֹן.
במדבר א:ג · פירוש א
מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כׇּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃
תִּפְקְדוּ אוֹתָם. חָזַר לוֹמַר כֵּן וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וְגוֹ׳, לְהָעִירְךָ בְּכַוָּנַת אָמְרוֹ שְׂאוּ שֶׁיְּכַוֵּן עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני במדבר א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁנִּתְקַנְּאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּיִשְׂרָאֵל מַה רָאוּ לְהִתְקָרֵב וְכוּ׳, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ לִי סֵפֶר אִיקוֹנִין שֶׁלָּכֶם, וְנִמְצָא כָּל אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה הוּא, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל הַיִּחוּס וְיֻשְׁפַּל כָּל הֶחָסֵר סֵפֶר אִיקוֹנִין, לָזֶה כְּשֶׁבָּא ה׳ לְצַוּוֹת לִפְקֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קָדַם לוֹמַר שְׂאוּ לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת וְרוֹמְמוּת, לִמְצוֹא לְכָל אֶחָד סֵפֶר אִיקוֹנִין, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר מַה הִיא הַמַּעֲלָה, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְגוֹ׳ תִּפְקְדוּ אוֹתָם, וּמֵעַתָּה צְרִיכָה לְגוּפָהּ.
במדבר א:יח · פירוש א
וְאֵ֨ת כׇּל־הָעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
וְאֵת כָּל הָעֵדָה וְגוֹ׳ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בַּיּוֹם עַצְמוֹ נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים עַל הַדָּבָר, וְהַדָּבָר יַגִּיד שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה לוֹ יִחוּסוֹ אֶצְלוֹ בְּלֹא טֹרַח הָרְאָיָה וְהָעֵדֻיּוֹת. גַּם שֶׁבּוֹ בַיּוֹם הֻכְּרוּ הַיִּחוּסִין שֶׁל כֻּלָּן, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתְיַלְדוּ סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״ וְגוֹ׳:
במדבר א:כ · פירוש א
וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כׇּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
כָּל יוֹצֵא צָבָא. אָמַר הַכָּתוּב כֵּן בְּכָל פְּרָטֵי הַמִּסְפָּר, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מִכָּל הַבָּאִים לִכְלַל הַמִּסְפָּר שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לָצֵאת בַּצָּבָא, אֶלָּא כֻּלָּן גִּבּוֹרֵי כֹּחַ, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל, פֵּרוּשׁ, כָּל אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא צָבָא. וְזֶה נֵס שֶׁאֵינוֹ בָּאוּמּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְּכָל הַמִּסְפָּרִים שֶׁלָּהֶם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָצֵאת בַּצָּבָא:
במדבר ח:ב · פירוש יג
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז בְּשִׁבְעָה נֵרוֹת לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם שִׁבְעִים אוּמּוֹת, כָּל אֶחָד יִרְמֹז לִכְלַל הָעֲשִׂירִי. יִרְמֹז כִּי כֻלָּן מְאִירִים לְנוֹכַח הַמַּעֲרָבִי, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּעֲרָב כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְרָמַז גַּם כֵּן שֶׁכֻּלָּן כָּלִים וְנֵר יִשְׂרָאֵל לֹא יִכְבֶּה. וְתִמְצָא שֶׁהֶאָרַת הַנֵּרוֹת אֵינוֹ אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וְהוּא סוֹד הַגָּלוּת שֶׁנִּקְרָא לַיְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבֹא זְמַן הַיְּשׁוּעָה הַמִּתְיַחֵס לָהּ בֹּקֶר, כְּתִיב (ישעיה כא:יב) ״אָתָא בֹקֶר״ וְגוֹ׳, יִכְבֶּה נֵר הָאוּמּוֹת וְיִשָּׁאֵר מִכְּלָלוּתָם נֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. גַּם רָמַז בְּמִצְוַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שֶׁיְּכַוֵּן הַמַּדְלִיק בְּהַדְלָקָתָם שֶׁתִּהְיֶה הֶאָרָתָם לְמוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ לְצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְיַחֵס לָהֶם שֵׁם פָּנִים, כַּיָּדוּעַ לַמְּבִינִים.
במדבר ט:יח · פירוש ב
עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כׇּל־יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃
כָּל יְמֵי וְגוֹ׳ וּבְהַאֲרִיךְ וְגוֹ׳. בָּא הַכָּתוּב לְסַדֵּר כָּל בְּחִינוֹת הַנְהָגוֹת הֶעָנָן, וּלְלַמֵּד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים בַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ ה׳. וְהִתְחִיל בְּעִנְיַן אֲרִיכוּת זְמַן הַחֲנִיָּה וְאָמַר כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן יַחֲנוּ, פֵּרוּשׁ יַחֲנוּ – יַחְפְּצוּ לַחֲנוֹת, וְלָזֶה לֹא אָמַר חָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁעָשׂוּ לְצַד הַהֶכְרֵחַ מֵהַמַּנְהִיג, וְהוֹסִיף לוֹמַר וּבְהַאֲרִיךְ וְגוֹ׳ לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ יַאֲרִיךְ כָּל כָּךְ יָמִים רַבִּים אַף עַל פִּי כֵן יַחֲנוּ, וְאָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ וְגוֹ׳ לוֹמַר כִּי מִלְּבַד שֶׁהָיוּ חוֹנִים כָּל זְמַן וְכוּ׳ עוֹד מוֹדִיעַ כִּי לֹא הָיוּ עוֹשִׂים הַדָּבָר לְצַד שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים בְּשֶׁבֶת וְלֹא בְּהִלּוּךְ אֶלָּא לְצַד שְׁמִירַת דְּבַר ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ וְגוֹ׳ הֲגַם שֶׁהֵם יָמִים רַבִּים. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִסָּעוּ וְלֹא אָמַר וְלֹא נָסְעוּ, לִשְׁלֹל בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב כְּאִלּוּ אָמַר וְלֹא יַחְפְּצוּ לִסַּע.
במדבר ט:כ · פירוש א
וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־פִּ֤י יְהֹוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה יִסָּֽעוּ׃
וְיֵשׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ יָמִים מִסְפָּר. גַּם זֶה מְסַפֵּר בְּשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא יַחֲנוּ לָפוּשׁ אֶלָּא יָמִים מוּעָטִים – יִסְעוּ בְּהֵעָלוֹת הֶעָנָן. וְאָמַר עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ, וְאֵין שַׁיָּכוּת לְזִכְרוֹן שְׁנֵיהֶם אֶלָּא לְמַסָּע, נִתְכַּוֵּן לְהַשְׁווֹת הַנְּסִיעָה לַחֲנִיָּה, לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁעַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ בְּרָצוֹן וְהַשְׁלָמַת דַּעַת לָנוּחַ מֵהַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ כֵן בָּרָצוֹן הַשָּׁלֵם הָיוּ נוֹסְעִים, הֲגַם שֶׁהָיוּ נוֹחִים זְמַן מוּעָט.
במדבר ט:כב · פירוש א
אֽוֹ־יֹמַ֜יִם אוֹ־חֹ֣דֶשׁ אוֹ־יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ׃
בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, יְסַפֵּר כָּאן בְּשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲפִילוּ כָּל כָּךְ נִתְעַכֵּב הֶעָנָן שָׁנָה אַחַת יַחֲנוּ בִּרְצוֹנָם, וּבְהֵעָלֹתוֹ אֲפִילוּ לֹא יִתְעַכֵּב אֶלָּא מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן – נוֹסְעִים. וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב שְׁנֵיהֶם, רְצוֹן הַנְּסִיעָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם בְּשֶׁלֹּא הָיָה מִתְעַכֵּב אֶלָּא לַיְלָה אַחַת לָרָצוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם לִנְסוֹעַ אַחַר שָׁנָה אַחַת, כִּי וַדַּאי יַחְפְּצוּ לִסַּע, וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב רָצוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם בִּנְסִיעָה אַחַר שָׁנָה אַחַת לִנְסִיעָה אַחַר לַיְלָה אַחַת לַחֲנִיָּתָם שֶׁלֹּא הָיוּ קָצִים בְּעַכָּבַת הַחֲנִיָּה לְצַד הַזְּמַן שֶׁלֹּא הָיָה כָּל כָּךְ אָרוֹךְ כְּמוֹ כֵן בַּחֲנִיָּתָם שָׁנָה אַחַת, וְגָמַר אוֹמֶר הַטַּעַם, עַל פִּי ה׳ שֶׁלֹּא הָיוּ חֲפֵצִים אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מַאֲמַר ה׳. וְאָמְרוֹ שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת ה׳ פֵּרוּשׁ, הָיוּ מַמְתִּינִים כַּשִּׁיעוּר אֲשֶׁר יַמְתִּין ה׳ לִסַּע אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה.
במדבר י:כט · פירוש ה
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר־ט֖וֹב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאָמְרוֹ כִּי ה׳ דִּבֶּר טוֹב, בָּזֶה סָתַר שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהַמֵּחוּשִׁים שֶׁרָשַׁמְנוּ, וְהֵם: הַמְעָטַת הַהֲטָבָה וּמְנִיעַת הֶשֵׂג יָד לְקַיֵּים הַבִּטָּחוֹן, כִּי ה׳ דִּבֶּר טוֹב וְטוֹבַת ה׳ מֻפְלֵאת הִיא, וּלְשִׁיעוּר זֶה תִּהְיֶה הַהֲטָבָה גְּדוֹלַת הָעֵרֶךְ וּרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד, גַּם חֲזָקָה וּבְרִיאָה וְאֵין בָּהּ חֲזָרָה כִּי ה׳ לֹא אִישׁ הוּא וְגוֹ׳ וְיִתְנֶחָם, וּבִפְרָט מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב, כִּי דַּוְקָא עַל הָרָעָה הוּא שֶׁנִּחָם דִּכְתִיב (שמות ל״ב:י״ד) ״וַיִּנָּחֶם ה׳ עַל הָרָעָה״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״עַל יִשְׂרָאֵל״ לְתוֹסֶפֶת חִזּוּק הַטּוֹב, לְצַד שֶׁהוּא לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְלֹא יִנָּחֵם עַל הַטּוֹבָה לָהֶם.
במדבר יא:יא · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהֹוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛א כׇּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃
לָמָּה הֲרֵעֹתָ וְגוֹ׳ וְלָמָּה וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הִתְחִיל בְּתַרְעוֹמֶת הַנֶּזֶק וְאַחַר כָּךְ בְּתַרְעוֹמֶת מְנִיעַת הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״לָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן״ וְגוֹ׳ וְ״לָמָּה הֲרֵעֹתָ״ וְגוֹ׳? אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי א,צא) בְּפָסוּק ״לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם״, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: ״בָּנַי סַרְבָנִים הֵם, טַרְחָנִים הֵם וְכוּ׳, מְקַלְּלִים אֶתְכֶם, סוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים״ וְכוּ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְעַל זֶה בָּא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן לָמָּה הֲרֵעֹתָ, פֵּרוּשׁ, הִטַּלְתָּ עָלַי הָרָעָה הַזֹּאת לִסְבּוֹל רָעוֹת בָּנֶיךָ, וְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי הָיָה מִן הָרָאוּי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ לָתֵת לִי עוֹזֵר לִשָּׂא עִמִּי בָּעֹל הַגָּדוֹל, וְלֹא כֵן עָשִׂיתָ שֶׁנָּתַתָּ עָלַי כָּל הַמַּשָּׂא. וְאָמַר לֹא מָצָתִי חָסֵר א׳, לוֹמַר אֲפִלּוּ מִצּוּי, פֵּרוּשׁ, דָּבָר מוּעָט מֵהַחֵן לֹא הִשַּׂגְתִּי.
במדבר יד:יד · פירוש ב
וְאָמְר֗וּ אֶל־יוֹשֵׁב֮ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה ׀ אַתָּ֣ה יְהֹוָ֗ה וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאָמְרוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם יִתְלוּ הַדָּבָר לְטַעַם יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ לְצִדָּם הָיָה הַדָּבָר. וְלִהְיוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד הוּא שֶׁלֹּא הָיָה הָעָם רָאוּי לְכָל כָּךְ מַעֲלָה בְּעֵינֵי ה׳ לְהַאֲבִיד לְפָנָיו יוֹשֵׁב הָאָרֶץ גּוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, וַהֲגַם שֶׁאָבְדָה מִצְרַיִם בִּשְׁבִילָם אֵין לְמֵדִין מִמִּצְרַיִם לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ שִׁבְעָה גוֹיִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, וְלֹא הָיוּ כָּל כָּךְ אֲהוּבִים אֶצְלוֹ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָז לְאַבֵּד מִפְּנֵיהֶם עַמִּים רַבִּים. וְהַשֵּׁנִי הוּא שֶׁה׳ הָיָה חָפֵץ בָּעָם וְאוֹהֲבָם אֶלָּא שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָה יָדוֹ חָס וְשָׁלוֹם לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ. לָזֶה אָמַר שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה׳ בְּקֶרֶב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יֹאמְרוּ שֶׁהַסִּבָּה שֶׁנּוֹלְדָה מִיּוֹשֵׁב הָאָרֶץ הוּא לְצַד שֶׁגַּם הֵם אֲהוּבִים וַחֲבִיבִים אֵצֶל הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא כַּנִּזְכָּר, שֶׁהֲרֵי שָׁמְעוּ חֲבִיבוּת יִשְׂרָאֵל אֶצְלְךָ כִּי אַתָּה ה׳ בְּקֶרֶב הָעָם אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן וְגוֹ׳, הֲרֵי נִפְלְאָה אַהֲבָתָם לַה׳ וּפִרְסֵם כִּי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל נִקְרָא עֲלֵיהֶם. וְאִלּוּ הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם טוֹבוֹת לֹא הָיָה נִמְנָע מִמֵּחוּשׁ אוּמּוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל חֵלֶק מֵרִבּוֹא מֵאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל גָּלוּי לְכָל הָעוֹלָם. וּמֵעַתָּה כְּשֶׁתָּמִית אֶת הָעָם הַזֶּה לֹא יִתְלוּ הַדָּבָר לְצַד מִעוּט הַשָּׂגַת אַהֲבָתְךָ בָּהֶם, וְאִם תַּעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה ״וְהֵמַתָּה וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ״ וְגוֹ׳.
במדבר טז:ג · פירוש א
וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃
רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה וְגוֹ׳ וּמַדּוּעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, רַבָּנוּת גְּדוֹלָה נְטַלְתֶּם לְעַצְמְכֶם יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וְאִם תֹּאמַר מַה הִיא הָרַבָּנוּת הַגְּדוֹלָה? כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וְעוֹד לָהֶם שֶׁבְּתוֹכָם ה׳, מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָה אֻמָּה בָּעוֹלָם, וְאַתֶּם רַבָּנִים עֲלֵיהֶם. עוֹד רָמְזוּ בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁכְנָה לִכְבוֹד יִשְׂרָאֵל לֹא לִכְבוֹד אַהֲרֹן, וְהוּא מַאֲמַר בְּתוֹכָם ה׳.
במדבר טז:ג · פירוש ב
וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃
וְאָמְרוֹ וּמַדּוּעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לָמָּה אַתֶּם מוֹסִיפִין הֶכֵּר הָרוֹמְמוּת לְעַצְמְכֶם עֲלֵיהֶם? הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֵם אוֹמְרִים שֶׁאִישׁ יִשְׂרָאֵל הַקָּרֵב לַגָּדֵר שֶׁעוֹמֵד בּוֹ אַהֲרֹן חַיָּב מִיתָה, זוֹ יַפְלִיג הַנְּשִׂיאוּת עַל קְהַל ה׳, וְאֵין רָאוּי לְזַלְזֵל כָּל כָּךְ בְּקָהָל קָדוֹשׁ קְרוֹבֵי אֵל עֶלְיוֹן לְפָסְלָם לְבִלְתִּי הַקְרֵב לַעֲבֹד לַה׳ אֱלֹהֵיהֶם.
במדבר טז:יט · פירוש א
וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כׇּל־הָעֵדָֽה׃ {ס}        
וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִקְהֲלוּ לִרְצוֹנָם, אֶלָּא קֹרַח הִקְהִילָם, וּכְפִי זֶה יַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁבַח הָעֵדָה. אוֹ יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לְמַאֲמַר ה׳ שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה וְגוֹ׳ וַאֲכַלֶּה אוֹתָם, וְיֹאמַר הָאוֹמֵר אִם קֹרַח וַעֲדָתוֹ חָטְאוּ אֵלֶּה הַצֹּאן לָמָּה יִכְלוּ, לָזֶה הִקְדִּים וְאָמַר כִּי נִקְהֲלוּ לִרְצוֹן קֹרַח וּלְחִבָּתוֹ, וְלָזֶה נִרְאִים כַּחֲפֵצִים בְּמַעֲשָׂיו, וְלָזֶה אָמַר ה׳ הִבָּדְלוּ וְגוֹ׳ וַאֲכַלֶּה אוֹתָם.
במדבר טז:כד · פירוש א
דַּבֵּ֥ר אֶל־הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָֽם׃
דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר. אָמַר דַּבֵּר לְשׁוֹן קֹשִׁי בְּעִנְיָן זֶה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא טוֹבָה לְהַצִּיל נַפְשָׁם, לְהַגִּיד כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל הָרוֹצֶה לַחֲבֹל בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת, לָזֶה בָּא דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן לְהַכְרִיחוֹ לַעֲלוֹת לְבַל יַפְסִידוּ עַצְמָן שֶׁהֵם נִכְסֵי שָׁמַיִם. וְאָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר פַּעַם שְׁנִיָּה וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר, לְצַד שֶׁאָמַר דִּבּוּר לְשׁוֹן קֹשִׁי הוֹדִיעַ כִּי קֹשִׁי זֶה עַצְמוֹ הוּא לְרוֹמְמוּת עַם סְגֻלָּה שֶׁיַּקְפִּיד ה׳ עַל חֶסְרוֹנָם. עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּתֵיבַת לֵאמֹר שֶׁאֵין חִיּוּב לוֹמַר בְּלָשׁוֹן זֶה עַצְמוֹ הֵעָלוּ וְגוֹ׳ אֶלָּא בְּלָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה הַמְּכֻוָּן בּוֹ הֵעָלוּ וְגוֹ׳ וַאֲפִלּוּ יֹאמַר בְּלָשׁוֹן אַחֵר. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא אָמַר ״הֵעָלוּ״ אֶלָּא ״סוּרוּ נָא״ וְגוֹ׳, וּבִמְקוֹם שֶׁיֹּאמַר ״מִשְׁכַּן קֹרַח״ וְגוֹ׳ אָמַר ״מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה״:
במדבר יט:ב · פירוש ב
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
וְיִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק בַּתְרָא דְּנָזִיר (נזיר סא:), וּפָסְקוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת טֻמְאַת מֵת, שֶׁאֵין הַכּוּתִי נַעֲשֶׂה טְמֵא מֵת, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״שֶׁאִם נָגַע בַּמֵּת אוֹ נְשָׂאוֹ אוֹ הֶאֱהִיל עָלָיו הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שֶׁלֹּא נָגַע, הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לִבְהֵמָה שֶׁנָּגְעָה״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהִנֵּה הַהֶבְדֵּל שֶׁבּוֹ הוּרְמוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁאָר הַגּוֹיִם הוּא בְּאֶמְצָעוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוּלַת זֶה הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וּמֵעַתָּה טָעַמְנוּ צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי אֵל בְּמַה שֶׁאָמַר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, פֵּרוּשׁ, חֻקָּה זוֹ שֶׁל הַטֻּמְאָה וּתְנָאֵי טַהֲרָתָהּ תְּסֻבַּב מֵהַתּוֹרָה, כִּי עַל יְדֵי שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה נַעֲשׂוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר שֶׁהָרוּחָנִים הַשְּׁפָלִים תְּאֵבִים לְהִדָּבֵק בָּהֶם, לֶהֱיוֹתָם חֲטִיבָה שֶׁל קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה בְּחַיֵּיהֶם גַּם בְּמוֹתָם. בְּחַיֵּיהֶם – שֶׁבְּנוֹגֵעַ בַּמֵּת אוֹ יַאֲהִילוּ עָלָיו וְכַדּוֹמֶה תִּדְבַּק בָּהֶם הַטֻּמְאָה שֶׁבַּמֵּת וְלֹא תַחְפּוֹץ לְהִפָּרֵד אִם לֹא בְּכֹחַ גָּדוֹל אֲשֶׁר חָקַק ה׳ בַּמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה, וּבְמוֹתָם גַּם כֵּן תִּתְרַבֶּה הַטֻּמְאָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיד:) בַּפָּסוּק ״אָדָם כִּי יָמוּת״ וְגוֹ׳ – יִשְׂרָאֵל מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל וְאֵין אֻמּוֹת מְטַמְּאִין בָּאֹהֶל.
במדבר יט:יד · פירוש א
זֹ֚את הַתּוֹרָ֔ה אָדָ֖ם כִּֽי־יָמ֣וּת בְּאֹ֑הֶל כׇּל־הַבָּ֤א אֶל־הָאֹ֙הֶל֙ וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֔הֶל יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת. אָמְרוֹ זֹאת הַתּוֹרָה, יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״, וְהוּא לְצַד שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אָדָם כִּי יָמוּת וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיד.) אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, יִשְׂרָאֵל מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל וְאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳, לָזֶה הִקְדִּים לָתֵת הַטַּעַם שֶׁסוֹבֵב הַדָּבָר וְאָמַר זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁמְּסִבָּתָהּ הוּא שֶׁאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא אָדָם מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה וְכוּ׳. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״.
במדבר כ:א · פירוש א
וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל כׇּל־הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מׇת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם׃
וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּל הָעֵדָה וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּן הַסְּתָם הֵם כָּל הָעֵדָה? אָכֵן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִדִּבְרֵיהֶם (במדבר רבה סוף פרשת בלק) כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בְּמַדְרֵגַת יְשָׁרִים וְצַדִּיקִים נִקְרָאִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁאֵינָם בַּגֶּדֶר הַנָּאוֹת נִקְרָאִים עַם, כְּאָמְרוֹ (במדבר י״ד, י״א) ״עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה״ וְהַרְבֵּה כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְהַרְבֵּה פְּעָמִים יִקְרָאֵם הַכָּתוּב עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁיִּמָּצְאוּן בָּהֶם הַרְבֵּה אֲשֶׁר אֵינָם רְאוּיִים לְגֶדֶר זֶה, וִיכַוֵּן הַכָּתוּב אֶל הָרוֹב הַכְּשֵׁרִים. וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָל הָעֵדָה יֶשְׁנָם בְּגֶדֶר זֶה שֶׁיִּקָּרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּן נִקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר יְשָׁרִים וְצַדִּיקִים. וְזֶה מְכֻוָּן לְדִבְרֵי רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״כָּל הָעֵדָה״ – עֵדָה הַשְּׁלֵמָה.
במדבר כא:יז · פירוש ד
אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה – פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁזָּכוּ נוֹחֲלֶיהָ לֹא זָכוּ אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיוּ מַחְשִׁיבִין עַצְמָן כְּמִדְבָּר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות יט:ב) ״וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר״ שֶׁהַתּוֹרָה אֵינָהּ נִקְנֵית אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. וְאָמְרוֹ וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ נָחַל אוֹתָנוּ אֵל, דִּכְתִיב (דברים לב:ט) ״יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״. גַּם יִרְצֶה שֶׁנָּחַלְנוּ אֵל לִהְיוֹת מְיֻחָד לָנוּ לֵאלוֹהַּ, דִּכְתִיב (תהילים קלה:ד) ״כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ״. גַּם שֶׁשָּׁכַן בְּתוֹכֵנוּ וְעָזַב מָדוֹר עֶלְיוֹן.
במדבר כב:יב · פירוש ה
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃
וְאָמַר כִּי בָרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יָבִין שֶׁשְּׁנֵי הַמַּאֲמָרִים שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו ״לֹא תֵלֵךְ״ וְ״לֹא תָאֹר״ טַעַם אֶחָד לָהֶם, וְהוּא מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל בִּלְעָם, כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ מֵאָמְרוֹ ״אֶל בִּלְעָם״ וּמֵאָמְרוֹ תֵּיבַת ״עִמָּהֶם״, וּכְפִי זֶה כְּשֶׁיִּהְיוּ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים יַעֲשֶׂה רְצוֹן בָּלָק וְיֵלֵךְ וְיָאוֹר, לָזֶה אָמַר כִּי בָרוּךְ, פֵּרוּשׁ, זֶה הוּא טַעַם מַאֲמַר ״לֹא תָאֹר״. וּלְעִנְיַן הַהֲלִיכָה עִמָּהֶם הוּא שֶׁיֶּשְׁנוֹ לְטַעַם הַקְפָּדַת כְּבוֹדוֹ שֶׁל בִּלְעָם.
במדבר כב:יב · פירוש ח
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃
וְאָמְרוֹ לֹא תָאֹר וְגוֹ׳ כִּי בָרוּךְ הוּא, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהָשִׁיב עַל מַה שֶׁדִּקְדֵּק בִּלְעָם בִּדְבָרָיו וְאָמַר ״עַתָּה לְכָה קָבָה״ וְגוֹ׳, כְּפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁטַּעֲנַת מוֹאָב טַעֲנָה שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן זְכִיָּתָם בְּמוֹאָב עַתָּה. לָזֶה אָמַר לֹא תָאֹר וְגוֹ׳, וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא לֹא הִגִּיעַ זְמַן זְכִיָּתָם בְּמוֹאָב, ״כִּי בָרוּךְ הוּא״ – אֵין בָּרוּךְ אֶלָּא צַדִּיק, כִּי הַצִּדְקוּת הוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאַל יַחְשְׁדֵם בְּרֶשַׁע כִּי וַדַּאי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בְּגֶדֶר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָם. וּבָחַר לְכַנּוֹת הַצַּדִּיק לְבָרוּךְ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִכְלֹל גַּם כֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן.
במדבר כג:ז · פירוש ג
וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן־אֲ֠רָ֠ם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־לִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃
לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: גֶּדֶר הַצַּדִּיקִים וְגֶדֶר הַבֵּינוֹנִים, וּכְבָר כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּפֵרוּשׁ שְׁלִיחוּת בָּלָק שֶׁאָמַר ״נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ״, לְאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁנִּתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַבֵּינוֹנִים ״נַכֶּה בּוֹ״, וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים אָמַר ״וַאֲגָרְשֶׁנּוּ״, כִּי יָדוּעַ הָיָה לָהֶם הַפְלָגַת מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בָּהֶם כֹּחַ הַטֻּמְאָה, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן אָרָה לִי יַעֲקֹב – הֵם הַבֵּינוֹנִים לְשׁוֹן אֲרִירָה, זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל – הֵם הַצַּדִּיקִים הַמִּתְכַּנִּים יִשְׂרָאֵל. וְהַזְּעִימָה הִיא לְמַטָּה מֵהָאֲרִירָה.
במדבר כג:ח · פירוש ו
מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהֹוָֽה׃
וְהִנֵּה שְׁתֵּי מִדּוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְיַחֲסִים עֲלֵיהֶם, שֵׁם אֵל וְשֵׁם הוי״ה בָּרוּךְ הוּא. שֵׁם אֵל – שֶׁכֵּן נִקְרָא יַעֲקֹב ״יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ: יָשָׁר אֵל, לִשְׁלֹל אֶל הַשֹּׁרֶשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע וְהוּא חֵלֶק הַמְּרֻחָק, וְשֵׁם הוי״ה דִּכְתִיב (דברים לב:ט) ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, וְהֵם שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשִּׂיגוּ יִשְׂרָאֵל. וְלָזֶה אָמַר מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל, כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם שֶׁבִּבְחִינָה זוֹ אֵין בּוֹ רֹשֶׁם מִזֶּה חֵלֶק הָרַע כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה. גַּם בְּעֵרֶךְ מָקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבִּבְחִינַת שֵׁם הוי״ה לֹא זָעַם ה׳, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ דִּקְדּוּקִים שֶׁה׳ מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים לֹא נִמְצָא שָׁם. וּמֵעַתָּה מַה יוֹעִילוּ קִלְלוֹתָיו וּזְעָמָיו? וְתֹאמַר שֶׁיְּחַפֵּשׂ בְּשֹׁרֶשׁ הַקּוֹדֵם לָהֶם וּבָעֲנָפִים הַסּוֹבְבִים, לָזֶה בִּטֵּל טַעֲנָה זוֹ מִטַּעַם שֶׁבִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ צוּרִים הֵם הָאָבוֹת כַּיָּדוּעַ, וְהוּא הִבִּיט וְרָאָה רֹאשׁ הַצּוּרִים שֶׁהֵם תֶּרַח וַאֲבוֹתָיו וְלֹא רָאָה מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יְעוֹרֵר הַדִּינִים עֲלֵיהֶם.
במדבר כג:ח · פירוש ז
מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהֹוָֽה׃
וְשִׁיעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי טַעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לֹא זָעַם וְלֹא קַבֹּה, לֹא שֶׁבִּקַּשְׁתִּי בְּחֵלֶק מֵהֶם לְבַד, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא אֲנִי רוֹאֶה רֹאשׁ צוּרִים, גַּם חִפֵּשׂ אַחַר שֹׁרֶשׁ הָאִמָּהוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ״, וּבְכָל זֶה לֹא מָצָא מָקוֹם שֶׁיִּכָּנֵס דֶּרֶךְ שָׁם. וְלֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַקְשׁוֹת בַּדָּבָר, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא מָצָא נֶגַע בָּרִאשׁוֹנִים תֶּרַח וַאֲבוֹתָיו גַּם בְּתוּאֵל וְלָבָן, לָזֶה אָמַר הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ לְבָדָד, שֶׁאֵין שָׁרְשׁוֹ מִשֹּׁרֶשׁ תֶּרַח וַאֲבוֹתָיו וּמִמִּין עָנָף הַהוּא, אֶלָּא לְבָדָד מִין מַחְצַב נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵין לוֹ שׁוּם קוּרְבָה מֵהַמּוֹלִידִים. וְאָמְרוֹ וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ שֶׁאֲפִלּוּ עִם אוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים גּוֹיִם, שֶׁהֵם אֲחֵיהֶם מַמָּשׁ, וְהֵם יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִקְרָאִים גּוֹיִם, יִשְׁמָעֵאל דִּכְתִיב (בראשית י״ז:כ׳) ״וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל״, וְעֵשָׂו דִּכְתִיב (בראשית כ״ה:כ״ג) ״שְׁנֵי גוֹיִם״ – לֹא יִתְחַשָּׁב. וְכֵן אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם (בראשית כ״א:י״ב) כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, לְמַעֵט יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו שֶׁאֵינָם נֶחְשָׁבִים זַרְעוֹ. מֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְקַלֵּל לְיִשְׂרָאֵל לֹא לַצַּדִּיקִים וְלֹא לַבֵּינוֹנִים. וַהֲגַם שֶׁהָיוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל עֲוֹנוֹת עֲוֹן הָעֵגֶל וְהַמְרַגְּלִים וְכַדּוֹמֶה, כְּבָר אָמַר ה׳ עֲלֵיהֶם לְשׁוֹן סְלִיחָה. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה לֹא הָיָה ה׳ מִתְכַּעֵס כָּל אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁהָיָה בִּלְעָם רוֹצֶה לְקַלֵּל חָס וְשָׁלוֹם.
במדבר כג:ח · פירוש ח
מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהֹוָֽה׃
עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ הֶן עָם וְגוֹ׳, מַתְמִיהַּ עַל בָּלָק שֶׁרוֹצֶה לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר: ״הֶן עָם״ – זֶה הוּא הָעוֹמֵד אַחַר כְּלוֹת כָּל הָאֻמּוֹת, יַעֲמֹד בָּדָד יִשְׁכֹּן, וְכָל הָאֻמּוֹת אֵין מִבְטָח לָהֶם אֲפִלּוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וְאֵיךְ רוֹצֶה לַעֲקֹר אֻמָּה הַמִּתְקַיֶּמֶת עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְאָמְרוֹ וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ, לֹא בָּא לְגֶדֶר חֶשְׁבּוֹן מַעֲלָתָם כְּשֶׁיִּהְיוּ לְבָדָד, כִּי אֵין דּוֹמֶה לָהֶם בְּכָל הַגְּדֻלּוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ הָאֻמּוֹת.
במדבר כג:י · פירוש א
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וְגוֹ׳. הִנֵּה לְפִי שֶׁהָרָשָׁע הָיָה מִתְחַכֵּם בְּדַעְתּוֹ וּמְבַקֵּשׁ אֵיזֶה אוֹפֶן לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁחִפֵּשׂ בָּהֶם וּבַאֲבוֹתֵיהֶם לִכָּנֵס דֶּרֶךְ שָׁם, בִּקֵּשׁ גַּם כֵּן עָנָף אַחֵר שֶׁהוּא מְיֻחָד לַקְּלִפָּה שֶׁתִּשְׁלוֹט בּוֹ וְתַעֲשֶׂה רוֹשֶׁם, וְהוּא עִנְיַן הַמִּסְפָּר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא מב.): אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה לֹא בְּדָבָר הַמָּנוּי וְכוּ׳, וְרָצָה הָרָשָׁע לְהַכְנִיס עַיִן הָרַע בַּמִּסְפָּר וְלֹא מָצָא, וְאָמַר ״מִי מָנָה עֲפַר״ שֶׁנִּמְשְׁלוּ לוֹ דִּכְתִיב (בראשית יג,טז) ״כַּעֲפַר הָאָרֶץ״, וּבְרָכָה זוֹ הֲגַם שֶׁנֶּאֶמְרָה לְאַבְרָהָם לֹא נִתְקַיְּמָה אֶלָּא בְּיַעֲקֹב, וְלָזֶה אָמַר ״עֲפַר יַעֲקֹב״.
במדבר כג:י · פירוש ב
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אָדָם לִמְנוֹתָם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹצִים לִמְנוֹת עַצְמָן צִוָּה ה׳ שֶׁלֹּא לִפְקֹד אֶלָּא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר בִּשְׁקָלִים אוֹ בִּטְלָאִים.
במדבר כג:י · פירוש ג
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
וְאָמְרוֹ וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, לְמַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: בַּהֲמוֹן הָעָם שֶׁיִּתְכַּנּוּ בְּשֵׁם יַעֲקֹב, וּבַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ. לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הֶהָמוֹן מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים אָמַר וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים לְאֵין מִסְפָּר. וְתֵדַע שֶׁהַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ מוּעָטִים יַפְלִיגוּ בְּמִסְפָּרָם, וְהָרְשָׁעִים בְּהֵפֶךְ, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים מִסְפָּרָם מוּעָט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כו.) שֶׁאָמַר ה׳ לְחִזְקִיָּהוּ כְּשֶׁאָמַר לְפָנָיו ״רַבִּים אֲשֶׁר אֶת שֶׁבְנָא״ וְגוֹ׳, אָמַר לוֹ: ״אֵין מִנְיָן לָרְשָׁעִים״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״רֹבַע״ לְפִי שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם רְבוּצִים בְּאָהֳלֵיהֶם, דִּכְתִיב בְּיִשָּׂשכָר (בראשית מט:יד) ״רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם״, גַּם לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה רוֹבַעַת עֲלֵיהֶם, גַּם יֵשׁ סוֹד בַּדָּבָר שֶׁהֵם יְסוֹבְבוּ יִחוּד וְזִוּוּג הָעוֹלָמוֹת.
במדבר כג:י · פירוש ד
מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
עוֹד רָמַז עַל מַה שֶׁהָיָה ה׳ מַפְלִיא עִמָּהֶם בְּמִצְרַיִם, כְּשֶׁגָּזְרוּ ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד״ וְגוֹ׳, שֶׁהָיוּ מוֹנִים לַמְּעֻבָּרוֹת מִלַּיְלָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה הַיְּהוּדִית טוֹבֶלֶת, וְלֹא הָיוּ מוֹעִילִים, שֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לָהֶם לְאֵין מִסְפָּר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֻזָּרִים הַדְּבָרִים בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כג, סוטה יא:), וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲמֹד עַל רְבִיעוֹתֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל״.
במדבר כג:כא · פירוש א
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃
לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רעיא מהימנא ח״ג רעה) שֶׁאָמְרוּ כִּי עַל יְדֵי חֵטְא הָאָדָם נִרְשָׁם רֹשֶׁם כֹּחַ הָרַע בָּאֵבָר שֶׁבּוֹ עֲשָׂאוֹ, וְהִיא בְּחִינַת הַפְּגָם הַמֻּזְכֶּרֶת בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּפֵרוּשׁ ״אָוֶן״ הוּא כֹּחַ הָרַע הַנִּמְשָׁךְ מֵהָעֲבֵרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ל:כ) ״לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן״, וּכְתִיב (תהלים קכה:ה) ״יוֹלִיכֵם ה׳ אֶת פּוֹעֲלֵי הָאָוֶן״. וְלָזֶה אָמַר לֹא הִבִּיט אָוֶן שֶׁהוּא רֹשֶׁם הַמִּפְעָל הָרַע אֵינוֹ אֲפִלּוּ בְּיַעֲקֹב שֶׁהֵן הֲמוֹן הָעָם שֶׁיִּתְכַּנּוּ בְּשֵׁם יַעֲקֹב, שֶׁכֻּלָּם נִשְׁמָרִים מֵעֲשׂוֹת רַע. וַהֲגַם שֶׁיִּטְעוּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל אֵינוֹ נִקְבָּע בְּנַפְשָׁם הָאָוֶן שֶׁהוּא חֵלֶק הָרַע, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ד:ז) ״כֻּלָּךְ יָפָה וּמוּם אֵין בָּךְ״, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין הַחֵטְא עוֹשֶׂה בּוֹ מוּם קָבוּעַ אֶלָּא לִכְלוּךְ הָעוֹבֵר עַל יְדֵי רְחִיצָה וַהֲדָחָה, וּכְמוֹ שֶׁרָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה) בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה״ יְעֻיַּן שָׁם. וְאָמְרוֹ וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ פְּגָם שֶׁצָּרִיךְ עָמָל לְהַעֲבִירוֹ אֵינוֹ בְּאוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים.
במדבר כג:כא · פירוש ג
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְפִּיד עַל רֶשַׁע שֶׁבָּעוֹלָם מֵהָאֻמּוֹת, וּבָזֶה אֵינוֹ מְאַבְּדָם, גַּם אֵינוֹ יָגֵעַ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ וּבִנְשִׂיאַת עֹל לְכָל הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִין לָעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא הִבִּיט אָוֶן שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב, גַּם אֵינוֹ רוֹאֶה עָמָל שֶׁעָמַל כִּבְיָכוֹל בִּסְבִילַת הָעוֹלָם וּבִמְזוֹנוֹתָיו וּבְסִפּוּק צְרָכָיו, הַכֹּל אֵינוֹ חָשׁ לוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, ה׳ נוֹתֵן טוּבוֹ לָעוֹלָם וְנִזּוֹנִים וְנֶהֱנִים גַּם הָאֻמּוֹת יַחַד. וּמֵעַתָּה הַמְּבַקְשִׁים לַעֲקֹר אֻמָּה זוֹ מְבַקְשִׁים לְאַבֵּד הָעוֹלָם וְיוֹשְׁבָיו. עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ ״וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל״ כִּי הַצַּדִּיקִים כָּל צִפְצוּפָם עוֹשִׂים בּוֹ נַחַת רוּחַ לַה׳ וְאֵינָם מְיַגְּעִים אוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלאכי ב,יז) ״הוֹגַעְתֶּם ה׳ בְּדִבְרֵיכֶם״, וְלָזֶה אָמַר ״וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל״.
במדבר כג:כא · פירוש ה
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁבַח הַשָּׂגָתָם, שֶׁלֹּא בָּחַר ה׳ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ אֶלָּא עִמָּם, וְעוֹד שֶׁעָשָׂה בָּהֶם כֹּחַ עֶלְיוֹן שֶׁיְּכוֹלִין לְאַבֵּד כָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ עֵינֵיהֶם כְּמֶלֶךְ עוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, פֵּרוּשׁ אֵין צְרִיכִין שֶׁה׳ יְאַבֵּד קָמֵיהֶם אֶלָּא בָּהֶם עַצְמָן יֵשׁ הַדְרָגָה זוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים כָּל מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ עֵינֵיהֶם לְהַשְׁחִית בְּכָל הַנִּבְרָאִים הֵם בַּעֲלֵי הַיְּכֹלֶת:
במדבר כג:כב · פירוש א
אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃
אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם. אָמַר מוֹצִיאָם וְלֹא הוֹצִיאָם, הֲגַם שֶׁרַזַ״ל אָמְרוּ (ברכות לח.) דְּאַפֵּיק מַשְׁמַע וְהוֹכִיחוּ מִכָּאן, אַף עַל פִּי כֵן יוֹתֵר מַשְׁמַע לְשׁוֹן עָבַָר אִם הָיָה אוֹמֵר הוֹצִיאָם. וְנִרְאֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (פסחים קטז:) בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, עַל כֵּן אָמְרוּ יוֹדְעֵי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה כִּי כָל לֵיל פֶּסַח מִתְבָּרְרִים כֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפָּה וְנוֹסָפִים בְּעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִיא הַבְּחִינָה עַצְמָהּ שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְהוּא אָמְרוֹ אֵל מוֹצִיאָם כִּי לֹא יְצִיאָה רִאשׁוֹנָה לְבַד אֶלָּא בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מוֹצִיאָם כַּנִּזְכָּר. וְנָתַן טַעַם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, פֵּרוּשׁ, כִּי ה׳ מוֹסִיף וּמְחַזֵּק אוֹתָם לְרוֹמְמָם, וְאֵין קֵץ לָרוֹמְמוּת אֲשֶׁר חָשַׁב ה׳ עֲלֵיהֶם עַד גֶּדֶר שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם תַּעֲרֹבֶת הָרַע בַּקְּדֻשָּׁה, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב רֶמֶז לִבְחִינַת הַנִּחוּשׁ, גַּם לִבְחִינַת הַנִּקְרֵאת נָחָשׁ שֶׁהוּא רֹאשׁ הַקְּלִפָּה ס״מ הָרָשָׁע הַנִּקְרָא נָחָשׁ תֵּעָקֵר וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ בְּיַעֲקֹב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (זכריה י״ג:ב׳) ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״. ״וְלֹא קֶסֶם״ – הוּא בְּחִינַת טֻמְאָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה, וְאָז יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר שְׁלֵמוּת הַמַּעֲלָה וְתִהְיֶה מַעֲלָתָם יוֹתֵר מִן הַמַּלְאָכִים, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,כ) שֶׁהַמַּלְאָכִים יִשְׁאֲלוּ לְיִשְׂרָאֵל ״מַה פָּעַל אֵל״.
במדבר כג:כד · פירוש א
הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
הֶן עָם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ הֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:) מַלְאָךְ רַע עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ, שֶׁבִּלְעָם עַצְמוֹ אָמַר הֵן, כֵּן יִהְיֶה עָם זֶה כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כְּלָבִיא פֵּרוּשׁ, קִימָתוֹ רִאשׁוֹנָה אֵינוֹ כִּשְׁאָר הָעוֹלָם שֶׁבִּתְחִלָּה לִהְיוֹתוֹ חָסֵר הִתְלַמְּדוּת הַמִּלְחָמָה לֹא יַעֲשֶׂה גְּבוּרוֹת אֶלָּא כְּלָבִיא יָקוּם וְיַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, שֶׁהֲגַם שֶׁמֵּעוֹדוֹ הוּא שָׁבוּי בְּבֵית הַבּוֹר מְעֻנֶּה בְּסֵבֶל אֱנוֹשׁ, אַף עַל פִּי כֵן כְּצֵאתוֹ אֶת הָעִיר הִפְלִיא עֲשׂוֹת בְּסִיחוֹן וְעוֹג. אָמַר עוֹד וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עז:) שְׁלֹשָׁה כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין מוֹסִיפִין כֹּחַ: אֲרִי וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ יִתְנַשָּׂא שֶׁהוּא מִתְנַשֵּׂא וְרָם בְּכֹחוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כַּמָּה מִלְחָמוֹת לֹא מִפְּנֵי זֶה יִהְיוּ נֶחְלָשִׁים אֶלָּא הוֹלְכִים וּמִתְגַּבְּרִים.
במדבר כג:כד · פירוש ב
הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁמִּלְּבַד כֹּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בָּהֶם, עוֹד יִהְיֶה בְּעֵינֵי כָּל הָאֻמּוֹת בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לְפַחֵד מֵהֶם, כְּאָמְרוֹ (יהושע ב,כד) ״וְגַם נָמוֹגוּ״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ כְּלָבִיא יָקוּם זֶה בְּעֵרֶךְ גְּבוּרָתוֹ, וּבְעֵרֶךְ מַה שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הָעוֹלָם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא, פֵּרוּשׁ, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא יִהְיוּ מְנוּשָּׂאִים בְּעֵינֵי הָעוֹלָם.
במדבר כג:כד · פירוש ג
הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
לֹא יִשְׁכַּב עַד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין הַלַּיְלָה מִפְלָט לָנוּס מִפָּנָיו, כִּי לַיְלָה לְפָנָיו כַּיּוֹם יָאִיר. וְצֵא וּלְמַד מִיהוֹשֻׁעַ (יהושע י:יב-יג) שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתַּעֲמֹד וְלֹא אָץ לָבוֹא וְכַדּוֹמֶה. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּזְמַן שְׁכִיבָה מִתְעַסֵּק הוּא בַּאֲכִילַת טֶרֶף.
במדבר כג:כד · פירוש ד
הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
וְאָמְרוֹ וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, לְפִי שֶׁבְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי כְּשֶׁיַּרְבֶּה לְהַפִּיל חֲלָלִים תִּיקַר בְּעֵינָיו נֶפֶשׁ הַנִּשְׁאָרִים, לָזֶה אָמַר אוֹי לָהֶם לָאוּמּוֹת, כִּי עַם אֵלֶּה הַדָּם בְּעֵינָיו כְּמַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם הַדָּם בְּגֶדֶר הֲרִיגָה אֶלָּא בְּגֶדֶר שְׁתִיָּה.
במדבר כד:ב · פירוש ב
וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃
וַיַּרְא וְגוֹ׳ לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁרָאָה בָּהֶם שְׁנֵי עִנְיָנִים גְּדוֹלִים: א׳ – שׁוֹכֵן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, ב׳ – וַתְּהִי עָלָיו וְגוֹ׳ שֶׁהָיְתָה שׁוֹרָה שְׁכִינָה עַל כָּל שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מַלְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ. וְהַטַּעַם שֶׁכָּל שֵׁבֶט יֵשׁ לוֹ הַדְרָגָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ לְצַד הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לְאֶחָד יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, אוֹ לְפִי הַמִּנְיָן. גַּם רָמַז בְּקֶשֶׁר שְׁנֵי דְּבָרִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא ס.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שֶׁנִּסְדְּרוּ יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ זֶה כָּל שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שָׁכְנָה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה וְנַעֲשׂוּ מֶרְכָּבָה לָהּ, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים:
במדבר כד:ה · פירוש א
מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל כַּת שֶׁקּוֹבְעִים עִתִּים לַתּוֹרָה, וְכַת שֶׁעוֹסְקִים בָּהּ יָתֵד הַתְּקוּעָה. כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי עִתִּים אָמַר מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב כְּאֹהֶל זֶה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, וּכְנֶגֶד כַּת הַתְּקוּעָה אָמַר מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל:
במדבר כד:ו · פירוש א
כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהֹוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃
כִּנְחָלִים נִטָּיוּ וְגוֹ׳. רַזַ״ל (סנהדרין קה:) דָּרְשׁוּ בָּזֶה הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר כְּנֶגֶד אַרְבַּע כִּתּוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּעַם ה׳. א׳ הוּא כִּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, שֶׁהָיָה מְסַבֵּב כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נו.). ב׳ כַּת הַצַּדִּיקִים הַקְּבוּעִים לְתַלְמוּד תּוֹרָה, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד וּלְהוֹרוֹת מִשְׁפָּט, וְהִיא כַּת הָעוֹמֶדֶת בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית הָעוֹסֶקֶת בַּתּוֹרָה וּבַהוֹרָאָה כַּיָּדוּעַ, וְהִיא בַּגֶּדֶר הָרִאשׁוֹן עַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁהַמְּבַקֵּשׁ ה׳ יָבֹא אֲלֵיהֶם, מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שְׁמוּאֵל שֶׁהוּא הָיָה מְסַבֵּב לְהוֹרוֹתָם. ג׳ כַּת הַלּוֹמֶדֶת תּוֹרָה לִשְׁמָהּ לְעַצְמָהּ לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין אִמְרֵי נֹעַם, יְתֵרָה עָלֶיהָ כַּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹמֶדֶת וּמְלַמֶּדֶת. ד׳ הִיא כַּת הַמַּחְזִיקָה יְדֵי הַלּוֹמְדִים וְיוֹצְאִים לִמְלַאכְתָּם לִמְצֹא טֶרֶף אָדָם.
במדבר כד:ז · פירוש א
יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
יִזַּל מַיִם וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (שמות רבה כח,ו) כִּי כָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קִבֵּל מִסִּינַי חֵלֶק בַּתּוֹרָה, וְלָזֶה רָמַז ״מוֹרָשָׁה״, וְדָרְשׁוּ (פסחים מט:) אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה אֶלָּא מְאוֹרָשָׂה. וְאָמַר כָּאן כִּי כָל מַה שֶׁמְּחַדְּשִׁים בַּתּוֹרָה הוּא ״מִדָּלְיָו״, מִמַּה שֶׁדָּלֹה דָלָה מֹשֶׁה, שֶׁהַכֹּל רָמוּז בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.
במדבר כד:ט · פירוש א
כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרְכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃
כָּרַע שָׁכַב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁכָּרַע, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ חוֹגֵר כְּלֵי זַיִן וְלֹא עוֹמֵד לַמִּלְחָמָה אֶלָּא כּוֹרֵעַ וְיוֹשֵׁב לוֹ, וְלֹא זֶה בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ שָׁכַב, שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּבָּאִים עָלָיו, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, כִּי מִי הוּא זֶה שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו לַהֲקִימוֹ. וְאָמְרוֹ וּכְלָבִיא, כָּפַל הַהַדְרָגוֹת כְּנֶגֶד שְׁתֵּי כִּתּוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים וְהַבֵּינוֹנִים.
במדבר כד:יז · פירוש ג
אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כׇּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃
וְטַעַם שֶׁיִּעֵד גְּאֻלַּת ״אֲחִישֶׁנָּה״ שֶׁהִיא כְּכוֹכָב לְיַעֲקֹב, וּגְאֻלַּת ״בְּעִתָּהּ״ שֶׁהִיא עָנִי וְכוּ׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כִּתּוֹת הַצַּדִּיקִים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַמּוּשָּׂג לְגֶדֶר זֶה שֶׁל בִּיאַת הַגּוֹאֵל כְּכוֹכָב הוּא כְּשֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה מִפְּאַת גֶּדֶר הַבֵּינוֹנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם וְיָבֹא בִּזְכוּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, אֲבָל בִּיאָתוֹ בְּדֶרֶךְ ״וְקָם שֵׁבֶט״ זֶה יִהְיֶה כְּשֶׁלֹּא יֵטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם כַּת הַבֵּינוֹנִים וְלֹא יָבֹא אֶלָּא מִפְּאַת כַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל:
במדבר כד:יח · פירוש ב
וְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃
וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל. פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת אִבּוּד אֱדוֹם וּשְׁאָר בְּנֵי שֵׁת יַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל חַיִל. פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר בָּלַע ס״מ וּשְׁאָר הָעַמִּים יוֹצִיאוּ בָּלְעוֹ מִפִּיו, וּלְפִי שֶׁנִּיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הֵם מְלוּכְלָכִים כְּשֶׁהֵם תּוֹךְ הַקְּלִיפָּה, וּכְשֶׁהֵם מִתְבָּרְרִים וְיוֹצְאִים מִמֶּנָּה הֵם נִתְקָנִים, לָזֶה אָמַר עֹשֶׂה חָיִל לְשׁוֹן תִּקּוּן לַחַיִל אֲשֶׁר הָיָה בָּלוּעַ בָּהֶם:
במדבר כו:א · פירוש ב
וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה {פ}
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃
עוֹד נִרְאֶה לָתֵת טַעַם שֶׁהִתְחִיל הַפָּרָשָׁה מֵאֶמְצַע הַכָּתוּב, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תהלים תשעג) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״ וְגוֹ׳, זֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי״ וְגוֹ׳, בְּשָׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה נִתְקַנְּאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ לִי סֵפֶר יוֹחֲסִין שֶׁלָּכֶם וְכוּ׳, כְּשֶׁבָּאוּ לַשִּׁטִּים קִלְקְלוּ וְכוּ׳, אָמְרוּ הָאֻמּוֹת: הָעֲטָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדָם בָּטְלָה, שָׁוִים הֵם לָנוּ, זְקָפָן ה׳ שֶׁנָּגַף כָּל מִי שֶׁנִּתְקַלְקֵל וְהֶעֱמִידָן עַל טַהֲרָתָם, עַד כָּאן. לְפִי זֶה יֵשׁ טַעַם בַּהַפְסָקָה בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק, לְהָעִיר שֶׁהַמַּאֲמָר קָשׁוּר גַּם עִם מַה שֶׁלְמַעְלָה בְּעִנְיַן רָעוֹת אֲשֶׁר גָּרְמוּ מִדְיָן עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי וְגוֹ׳. וְגַם וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן צַעַר, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בַּפָּסוּק ״מָטָה רַגְלִי״ שֶׁהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְזַלְזְלִים בָּהֶם שֶׁנִּטְּלָה הָעֲטָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדָם. וְזִלְזוּל זֶה לֹא נֶחְלַט מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַמַּגֵּפָה מֵהֶם, עַד שֶׁמְּנָאָם וְנִמְצְאוּ כָּל אֶחָד מַכִּיר אֲבוֹתָיו עַד הַשֵּׁבֶט, אָז נָשְׂאוּ רֹאשׁ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר גַּם אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה, וְלָזֶה ״וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ שְׂאוּ״, וְלֹא הֶחְלִיט לְהַפְסִיק לַעֲשׂוֹתוֹ פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעֵרְבוֹ עִם מַה שֶׁלְמַטָּה מִמֶּנּוּ, לוֹמַר כִּי בִּשְׁבִיל מַה שֶׁרָמוּז בְּתֵבַת ״וַיְהִי״ שֶׁהוּא זִלְזוּל הָאֻמּוֹת הוּא שֶׁאָמַר ה׳ ״שְׂאוּ״ וְגוֹ׳:
במדבר כו:ה · פירוש א
רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֗ן חֲנוֹךְ֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַחֲנֹכִ֔י לְפַלּ֕וּא מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּלֻּאִֽי׃
מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני במדבר תשע״ג) אָמְרוּ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב אִידִי, הֵ״א בְּרֵישׁ דְּתֵבוֹתָא וְיוֹ״ד בְּסוֹפָהּ – יָ״הּ מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וּמַה טַעַם? ״שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן.
במדבר כז:טו · פירוש א
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ לֵאמֹר. הִנֵּה לְמָה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁלְּשׁוֹן דִּבּוּר יַגִּיד עַל מַעֲנֶה קָשֶׁה, כְּפִי זֶה לָמָּה אָמַר הַכָּתוּב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ שֶׁאֵין זֶה מֵהַמּוּסָר? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לֵאמֹר שֶׁאֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְאֶפְשָׁר כִּי מֹשֶׁה בָּא בְּטַעֲנַת מִשְׁפָּט לְבַל יָמוּת, וְלֹא לְמָה שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר מַאֲמָרָיו, לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן דִּבּוּר. וּלְפִי שֶׁבְּמַאֲמַר מֹשֶׁה הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן אֵינָם אֶלָּא דִּבְרֵי חִבָּה וְרַחְמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל, אֵין תַּכְלִית הַדְּבָרִים עוֹמֵד בַּנֶּאֱמָר אֶלָּא בַּמִּתְחַיֵּב מֵהַמַּאֲמָר, שֶׁהוּא מְנִיעַת הַמִּיתָה מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר.
במדבר כט:יג · פירוש ב
וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃
וְרָמַז בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה קָבוּעַ אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים, לִרְמֹז שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאִים בְּרֶמֶז הַכְּבָשִׂים, אֶחָד נִסְתָּר וְאֶחָד נִגְלֶה. הַנִּסְתָּר הֵם הַבְּרוּרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר מֵהָאֻמּוֹת, וְהַנִּגְלֶה הֵם הַמְבָרְרִים. וְלָזֶה כְּשֶׁכָּלִים הַפָּרִים זֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁכָּלָה מֵהֶם הַנִּסְתָּר וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל לְמוֹפֵת וְאוֹת. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז ה׳ בְּקָרְבַּן יוֹם עֲצֶרֶת שִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁהֵם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל צֹאן קְדוֹשִׁים, פַּר הוּא הַנִּשְׁאָר מֵהָאֻמּוֹת מֵעָנָף יִשְׁמָעֵאל, אַיִל הוּא הַנִּשְׁאָר מִבְּנֵי עֵשָׂו הַבָּא מִיִּצְחָק, וְהָבֵן סוֹד הַדָּבָר.
במדבר לג:א · פירוש ה
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וּכְפִי זֶה תַּכְלִית הַמַּעֲשֶׂה הוּא כְּשֶׁנּוֹסְעִים הָיוּ נוֹסְעִים עִמָּהֶם כָּל הַדּוֹמֶה לְמִין הַקֹּדֶשׁ, לֹא בִּזְמַן הַחֲנִיָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֵלֶּה מַסְעֵי – אֵלֶּה פָּסַל כָּל הַמַּסָּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁאֵין מַסָּע כָּזֶה שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים עִמָּהֶם הוֹן קָדוֹשׁ וְיָקָר שֶׁאֵין עֲרוֹךְ אֵלָיו. וַהֲגַם שֶׁקָּדְמוּ הָאָבוֹת וְדָרְכוּ מְקוֹמוֹת וְעָשׂוּ חֶלְקָם בְּבֵרוּרֵי נִיצוֹצוֹת, לֹא הִגִּיעוּ לְגָדֵר זֶה. וְאָמַר הַכָּתוּב עַצְמוֹ טַעַם עִלּוּי מַסָּעוֹת אֵלֶּה לְפִי שֶׁהֵם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְנִצְרְפוּ בְּכוּר הַבַּרְזֶל שֶׁהִיא אֶרֶץ מִצְרַיִם כָּאָמוּר, וּבָזֶה הָיוּ נִשְׁמוֹתָם רְאוּיִים לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָבוֹאוּ שָׁמָּה. וְעוֹד לְצִבְאוֹתָם שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הַצָּבָא אֲשֶׁר תִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא מִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּפָחוֹת מִמִּסְפָּר זֶה אֵינוֹ בְּגֶדֶר הַשְּׁלֵמוּת.

דברים

דברים א:א · פירוש ה
אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אֵלֶּה״ – פָּסַל כָּל הַדְּבָרִים חוּץ מֵאֵלֶּה, שֶׁאֵין מַדְרֵגָה שָׁוָה לִדְבָרִים אֵלּוּ. וְנָתַן הַכָּתוּב טַעַם מַעֲלָתָם: א׳ – ״אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה״ – מִצַּד מַעֲלַת הַמְּדַבֵּר שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד ה׳ לִשְׁנֵי אֶחָיו, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה (במדבר יב:ח). ב׳ – ״אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל״ – מִצַּד מַעֲלַת הַנִּדְבָּר אֵלָיו אוּמָּה שְׁלֵמָה. וְרָמַז עוֹד בְּאָמְרוֹ אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, לֹא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נִמְצָאִים נִגְלִים שָׁם בַּדּוֹר הַהוּא לְבַד הָיוּ הַדְּבָרִים, אֶלָּא לְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם הָיוּ וַאֲשֶׁר עֲתִידִין לִהְיוֹת, כִּי תּוֹרָה שָׂם מֹשֶׁה בִּדְבָרָיו עֶלְיוֹנִים אֵלּוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם כָּל דָּבָר הַכָּתוּב בִּדְבָרִים אֵלֶּה. הֲרֵי שֶׁאֵין דְּבָרִים בָּעוֹלָם בְּמַדְרֵגָה שָׁוָה לִדְבָרִים אֵלּוּ, וְהוּא מַאֲמַר אֵלֶּה הַדְּבָרִים, פֵּרוּשׁ, וְאֵין דּוֹמֶה לָהֶם.
דברים א:י · פירוש ג
יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיּ֔וֹם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃
וּפֵרוּשׁ אָמְרוֹ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, נִתְכַּוֵּן עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין כו.) אֵין מִנְיָן לָרְשָׁעִים, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה מִסְפָּרָם רַב אֵין רִבּוּיָם רִבּוּי. הָא לָמַדְתָּ שֶׁמִּנְיַן הַצַּדִּיקִים יִתְיַחֵס אֵלָיו הָרִבּוּי הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ מוּעָטִים בְּמִסְפָּר, וְהוּא מַה שֶּׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר וְהִנְּכֶם וְגוֹ׳ כְּכוֹכְבֵי, פֵּרוּשׁ, שֶׁאַחַר שֶׁהִרְבָּה אֶתְכֶם עוֹד לָכֶם שֶׁהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וְדָבָר זֶה הוּא גַּם כֵּן גֶּדֶר הָרִבּוּי שֶׁבִּהְיוֹתָם כְּכוֹכָבִים יִמָּנוּ לְרִבּוּי עָצוּם.
דברים א:יא · פירוש א
יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃
ה׳ אֱלֹהֵי וְגוֹ׳ כָּכֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ צַדִּיקִים כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וּכְנֶגֶד הָרִבּוּי אָמַר וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי): זוֹ מִשֶּׁלִּי וְכוּ׳, וְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר כֻּלּוֹ הוּא לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם גַּם כְּשֶׁהִזְכִּיר שִׁבְחָם בְּמִדָּה טוֹבָה הֱיוֹתָם צַדִּיקִים הַדּוֹמִים לַכּוֹכָבִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַאֲמַר ״ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם״, שֶׁהִזְכִּיר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם כְּשֶׁהִזְכִּיר רִבּוּיָם.
דברים ד:ד · פירוש ה
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) בְּפָסוּק (שמות לג:טז) ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״, שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵהַשֵּׁם שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וּפֵרַשְׁנוּהוּ שָׁם שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא אֲפִלּוּ יַכְשִׁירוּ מַעֲשֵׂיהֶם. וְהוּא שֶׁאָמַר כָּאן ״אַתֶּם״, פֵּרוּשׁ, אַתֶּם הֵם הַדְּבֵקִים בַּה׳ וְלֹא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁאִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יִרְצוּ לְהִדָּבֵק בַּה׳ לֹא יִזְכּוּ לָזֶה. וּלְדֶרֶךְ זֶה מַאֲמַר ״הַדְּבֵקִים״ הוּא גְּזֵרַת הַדִּבּוּר גַּם כֵּן לְמַאֲמַר ״אַתֶּם״.
דברים ד:ד · פירוש ט
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כְּשֶׁאַתֶּם דְּבֵקִים בַּה׳, פֵּרוּשׁ שֶׁלִּבְּכֶם חָפֵץ בּוֹ וּבְמִצְווֹתָיו, בָּזֶה הוּא נִקְרָא אֱלֹהֵיכֶם בְּיִחוּד, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני סוף פרשת נח) בְּפָסוּק ״יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל״ (תהלים כב:ד), שֶׁלֹּא נִתְרַצָּה ה׳ בְּכָל מַהֲלַל צְבָא הַשָּׁמַיִם עַד שֶׁאָמְרוּ בִּתְהִלּוֹתָיו ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי לֹא בָּחַר שֶׁתִּתְיַחֵד אֱלֹהוּתוֹ אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאֵין מִתְבָּרֵךְ וְלֹא מִתְהַלֵּל בֵּאלֹהֵי שָׁמַיִם וְלֹא בֵּאלֹהֵי הָאָרֶץ וְלֹא בֵּאלֹהֵי מַלְאָכִים אֶלָּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
דברים ה:א · פירוש א
וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁה֮ אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם שְׁמַ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י דֹּבֵ֥ר בְּאׇזְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַעֲשֹׂתָֽם׃
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה. אוּלַי לְפִי שֶׁיָּרְשׁוּ כָּל הָאֲרָצוֹת הָהֵם, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִים בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָהֵם, לָזֶה הֻצְרַךְ לִקְרוֹת לְכֻלָּן. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מְדַבֵּר עִם הָאֲנָשִׁים, וּכְשֶׁרָצָה לוֹמַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת קָרָא גַּם לַנָּשִׁים וְהַטַּף כְּמַעֲמַד הַר סִינַי, כְּאָמְרוֹ ״כָּל יִשְׂרָאֵל״.
דברים ה:ב · פירוש א
יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב׃
ה׳ אֱלֹהֵינוּ כָּרַת וְגוֹ׳. הִנֵּה לֹא בֵּאֵר מֹשֶׁה מַה בְּרִית הוּא זֶה, אִם בְּרִית שֶׁכָּרְתוּ יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם תּוֹרַת ה׳ דִּכְתִיב (שמות כד:ח) ״הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה׳ עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים״, אוֹ בְּרִית שֶׁכָּרַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַחֲלִיפֵם בְּאוּמָּה אַחֶרֶת דִּכְתִיב (שמות לד:י) ״הִנֵּה אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ״ וְגוֹ׳, וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּרַת לָהֶם בְּרִית עַל זֹאת שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הָאוּמּוֹת. וְהַדַּעַת מַכְרַעַת שֶׁעַל בְּרִית זֶה הוּא אוֹמֵר, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ, פֵּרוּשׁ, עַל שֶׁיִּהְיֶה אֱלֹהֵינוּ, וְלֹא לְזוּלָתֵנוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית, וְעָלָיו חוֹזֵר מַאֲמַר ״הַבְּרִית הַזֹּאת״ שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ. וּכְפִי זֶה כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר לְשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל הַמּוּשָּׂג מֵה׳ לָהֶם, וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.
דברים ה:ג · פירוש א
לֹ֣א אֶת־אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְהֹוָ֖ה אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֔נוּ אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛ה הַיּ֖וֹם כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים׃
לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת וְגוֹ׳. רַשִׁ״י פֵּרֵשׁ בִּלְבַד, וְקָשֶׁה אִם לָזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁכְּבָר אָמַר ״כָּרַת עִמָּנוּ״. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״ה׳ אֱלֹהֵינוּ״ וְגוֹ׳ שֶׁחוֹזֵר לַבְּרִית שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הָאֻמּוֹת (שמות לד:י) יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ כָּרַת הַבְּרִית כָּל עִקָּר, שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁנִּשְׁבַּע לְהָאָבוֹת שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל אֻמָּה אַחֶרֶת. וּכְפִי זֶה לֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״כָּרַת עִמָּנוּ״ שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפָּרֵשׁ גַּם עִמָּהֶם וְאֵינוֹ לִשְׁלֹל הָאָבוֹת, לָזֶה חָזַר לוֹמַר ״לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֻבְטְחוּ בָּהֶם הָאָבוֹת.
דברים ז:ז · פירוש א
לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכׇּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהֹוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכׇּל־הָעַמִּֽים׃
כִּי אַתֶּם הַמְעַט. לֹא הִסְפִּיק מַאֲמַר ״לֹא מֵרֻבְּכֶם״, שֶׁאָז יֶשְׁנוֹ בְּנִשְׁמָע שֶׁאֵינָם מְרֻבִּים אֶלָּא שָׁוִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַתֶּם הַמְעַט״.
דברים ז:יב · פירוש יב
וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן וְגוֹ׳, לֹא תִצְטָרְכוּ לִזְכּוֹת בְּטוּב ה׳ וּבְחַסְדּוֹ מִצַּד שְׁבוּעַת הָאָבוֹת, אֶלָּא תִזְכּוּ מִצַּד עַצְמְכֶם לִשְׁמֹר ה׳ לָכֶם הַבְּרִית וְגוֹ׳ שֶׁנִּשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵיכֶם, כִּי אֵינוֹ דוֹמֶה הַבָּא לִזְכּוֹת בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ כְּמוֹ לִזְכּוֹת בִּשְׁבִיל אֲבוֹתָיו. וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לְךָ אֶת הַבְּרִית וְלֹא אָמַר ״וְשָׁמַר לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ תֵּיבַת ״לְךָ״ עִם תֵּיבַת ״הַבְּרִית״ לְהָעִירְךָ לִדְבָרֵינוּ. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ וְשָׁמַר, פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הַבְטָחוֹת ה׳, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּרִיתוֹ, הֵם בְּטוּחִים וּשְׁמוּרִים לְעוֹלָם וָעֶד. וּדְבָרִים אֵלּוּ כֵּנִים הֵם, שֶׁהֲלֹא אַבְרָהָם זָכָה לְכָל הַכָּבוֹד לְצַד מַעֲשָׂיו, וְאִם יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְרוּ תּוֹרַת ה׳ לָמָּה יִגָּרְעוּ לָבֹא בְּכֹחַ זְכוּת אָבוֹת? וְאַדְרַבָּה, שֶׁלָּהֶם גָּדוֹל מִשֶּׁל אֲבוֹתֵיהֶם, כִּי הֵם עָמְדוּ עַל הַר סִינַי, וְגַם הֱיוֹתָם מְצֻוִּים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאָבוֹת שֶׁלֹּא נִתְּנָה לָהֶם הַתּוֹרָה. וּמֵעַתָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַבָּנִים כְּשֶׁיֵּטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם מִכֹּחַ הָאָבוֹת.
דברים ז:יד · פירוש ד
בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכׇּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁהֲגַם שֶׁיָּשִׂים ה׳ הַמַּדְוֶה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם – לֹא יִהְיֶה הַחוֹלִי נִדְבָּק מֵהֶם אֲלֵיהֶם, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה חוֹלִי הַנִּדְבָּק כְּחוֹלִי רָאתָן (עבודה זרה יג.), יַפְלִיא ה׳ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים.
דברים ח:ה · פירוש א
וְיָדַעְתָּ֖ עִם־לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת־בְּנ֔וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ׃
וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁיְּשַׁעֵר הָאָדָם עִם לִבּוֹ שֶׁאֵין טֶבַע אָדָם לְהוֹכִיחַ וּלְיַסֵּר אֶלָּא לִבְנוֹ, כִּי עָלָיו יַקְפִּיד בִּרְאוֹתוֹ עֲשׂוֹת רַע, מַה שֶׁאֵין כֵּן יַרְגִּישׁ לִבּוֹ בִּרְאוֹת בֶּן חֲבֵרוֹ עֲשׂוֹת רֶשַׁע. וְזֶה מִטֶּבַע הַמֻּטְבָּע בֶּאֱנוֹשׁ לְהַרְגִּישׁ עַל בְּנוֹ בַּעֲשׂוֹתוֹ דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יֵעָשֶׂה וִיקַלְּלֶנּוּ וְיַכֶּנּוּ, מַה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵן לְמִי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו. כְּמוֹ כֵן ה׳ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ, פֵּרוּשׁ שֶׁהֲגַם שֶׁהָאֻמּוֹת עוֹשִׂים רֶשַׁע וְתוֹעֵבוֹת לֹא יַקְפִּיד עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁמַּקְפִּיד עָלֶיךָ, לִהְיוֹתוֹ אֱלֹהֶיךָ שֶׁנִּתְיַחֵד שֵׁם אֱלֹהוּתוֹ עָלֶיךָ, וְלָזֶה מְיַסְּרֶךָ עַל כָּל דָּבָר אֲשֶׁר לֹא טוֹב עֲשׂוֹת.
דברים י:טו · פירוש א
רַ֧ק בַּאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהֹוָ֖ה לְאַהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכׇּל־הָעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
כַּיּוֹם הַזֶּה. פֵּרוּשׁ, כְּסֵדֶר שֶׁאַתֶּם בְּיוֹם זֶה שֶׁהָיְתָה הָעֵדָה שְׁלֵמָה בְּכוֹשֶׁר, וּכְמוֹ שֶׁהֵעִיד הוּא עֲלֵיהֶם שֶׁכּוּלָּם הָיוּ דְבוּקִים בַּה׳ וְגוֹ׳ חַיִּים (דברים ד:ד), וְהַכַּוָּנָה בַּמַּאֲמָר שֶׁזּוּלַת סֵדֶר זֶה אֵין בְּחִירָה בָּהֶם, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ זַרְעָם שֶׁל הַחֲשׁוּקִים, אִם יַרְשִׁיעוּ לֹא יֵחָשְׁבוּ זַרְעָם. וְהָיוּ לְךָ יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו לְאוֹת, שֶׁעֵינֵינוּ רוֹאוֹת הֱיוֹתָם בְּנֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַר הַכָּתוּב ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (בראשית כא:יב, נדרים לא.):
דברים יד:א · פירוש א
בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קׇרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃
בָּנִים אַתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה טַעַם סָמַךְ מַאֲמַר בָּנִים אַתֶּם לְמַאֲמַר ״תִּתְגּוֹדְדוּ״? נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁבְּמִיתַת אִישׁ אֵין אֲבֵדָה לַמֵּת, אֶלָּא הֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁשָּׁלַח בְּנוֹ לִסְחוֹרָה לְעִיר אַחֶרֶת, וּלְיָמִים שָׁלַח הָאָב אַחַר בְּנוֹ, וְאֵין הֶעְדֵּר הַבֵּן אֶלָּא מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ מִשָּׁם, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יֶשְׁנוֹ, וְאַדְרַבָּה בַּטּוֹב לוֹ, שֶׁחָזַר הַבֵּן אֵצֶל אָבִיו שֶׁהוּא מְקוֹר הַחַיִּים. וְעַל זֶה אֵין לָנוּ לְהִתְגּוֹדֵד וְלָשִׂים קָרְחָה. מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאֻמּוֹת שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ בָּנִים לַה׳, וְהוּא אָמְרוֹ אַתֶּם לִשְׁלוֹל שְׁאָר הָאֻמּוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם יִדְווּ הַדֹּוִים בְּיוֹם מִיתָתָם, שֶׁהֵם מֵתִים מִיתָה שֶׁאֵינָם עוֹד בַּנִּמְצָא בֵּין הַחַיִּים.
דברים יח:יד · פירוש ב
כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
אוֹ יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״לֹא כֵן״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֵינְךָ בְּמַצָּב זֶה כְּמוֹתָם, אֶלָּא נְתָנָם לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ תַּחַת מֶמְשַׁלְתְּךָ כָּל הַמַּזָּלוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם, כְּאָמְרוֹ (תהלים ח:ז) ״כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו״, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנו:) בְּפָסוּק ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״ (ישעיהו מא:ב).
דברים כב:יג · פירוש ב
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא הַנִּקְרָא אֲבִי הַנַּעֲרָה, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל יִתְבְּעוּ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה לִפְנֵי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָה וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָה רֶמֶז חוֹזֶק וַעֲלִיָּה וְהַשָּׂגוֹת רָמוֹת יוּשְּׂגוּ בְּאֶמְצָעוּתָהּ וְיִתְבְּעוּ עֶלְבּוֹנָהּ בְּבֵית דִּין, כְּאָמְרוֹ הַשָּׁעְרָה, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק ג פ) כִּי עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתְבֹּעַ עֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וּכְאָמְרָם בַּמִּשְׁנָה (אבות ו:ב) אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה:
דברים כב:יג · פירוש ו
כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃
וְאָמְרוֹ וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה, שֶׁכֻּלָּן הֵם בְּרָכוֹת לַה׳ שֶׁהוּא אֲבִי הַנַּעֲרָה. וְאָמְרוֹ כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל וְהִיא מִדָּה הָעֲשִׂירִית שֶׁכּוֹלֶלֶת מֵאָה, וְהִיא נִקְרֵאת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן.
דברים כג:ו · פירוש א
וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
וְלֹא אָבָה וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וְלֹא אָבָה פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהָיָה מָקוֹם לִשְׁמֹעַ מִצַּד עַנְפֵי הַחֵטְא שֶׁהָיָה בִּלְעָם נֶאֱחָז בָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵן נִתְרַצָּה ה׳ בְּלֹא טַעַם וְלֹא שָׁמַע וְגוֹ׳, וְנָתַן הַטַּעַם ״כִּי אֲהֵבְךָ ה׳״, פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שֶׁהָיִיתָ רָאוּי לְדָבָר זֶה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְלֹא אָבָה סִיחוֹן״ (דברים ב:ל).
דברים כו:ה · פירוש כח
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמַר לְךָ, לִשְׁלוֹל זוּלָתוֹ, לֹא מַלְאָךְ וְלֹא שָׂרָף יִזְכֶּה לָזֶה. גַּם יִרְמוֹז בְּמַאֲמַר בְּכָל הַטּוֹב אֶל הַתּוֹרָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה.): וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁאִם הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַרְגִּישִׁין בִּמְתִיקוּת וַעֲרֵבוּת טוּב הַתּוֹרָה הָיוּ מִשְׁתַּגְּעִים וּמִתְלַהֲטִים אַחֲרֶיהָ, וְלֹא יֵחָשֵׁב בְּעֵינֵיהֶם מְלֹא עוֹלָם כֶּסֶף וְזָהָב לִמְאוּמָה כִּי הַתּוֹרָה כּוֹלֶלֶת כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם:
דברים כו:יז · פירוש ג
אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי יַאֲמִירוּ ה׳, הֲגַם כִּי יְבִיאֵם בַּמִּשְׁפָּט לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וּכְמַעֲשָׂיו הָרָעִים, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ וְגוֹ׳ לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וְיָדוּעַ כִּי אֱלֹהִים הוּא מִדַּת הַדִּין, אַף עַל פִּי כֵן יַאֲמִיר ה׳ וִיבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה.
דברים כו:יח · פירוש א
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
וַה׳ הֶאֱמִירְךָ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, שֶׁהֲגַם שֶׁתָּבֹא אֻמָּה אַחֶרֶת וְתֵיטִיב מַעֲשֶׂיהָ וְתִשְׁתַּדֵּל לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה – לֹא יַשִּׂיגוּ מַדְרֵגַת יִשְׂרָאֵל, וּבְחִינָה זוֹ תִּקָּרֵא סְגֻלָּה וְזוֹ הִיא גְּדֻלָּתָם. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, בְּמַעֲשֵׂה הַר סִינַי דִּכְתִיב (שמות יט:ה) ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים״:
דברים כו:יח · פירוש ב
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
אוֹ יִרְצֶה שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁיַּכְעִיסוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבּוֹרֵא, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יָמִיר אוֹתָם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) בְּפָסוּק (שמות לג:טז) ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״, שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵה׳ שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל הָאֻמּוֹת, וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ (חפץ ה׳) שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא הֲגַם שֶׁתַּכְשִׁיר מַעֲשֶׂיהָ אֻמָּה מֵאֻמּוֹת וְיִשְׂרָאֵל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, וְהִסְכִּים ה׳ וְדִבֵּר לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי מֹשֶׁה.
דברים כו:יח · פירוש ד
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
וְאוּלַי כִּי תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל הִיא מַה שֶׁהֶעֱלָה וְרוֹמֵם אוֹתָם בְּתֵת לָהֶם כָּל הַמִּצְווֹת, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן לָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֲגַם שֶׁנָּתַן מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ לְאָדָם וּלְנֹחַ וּלְהָאָבוֹת, לֹא נָתַן אֶלָּא שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל נָתַן שְׁמִירַת כָּל מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל הַמִּצְווֹת אֵינָם אֶלָּא שְׁמִירָה מֵהַתֵּעוּב וּמִלִּכְלוּךְ הַנֶּפֶשׁ, וּבְהַשְׁלָמַת שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת יִהְיֶה הָאָדָם שָׁלֵם מִכָּל מוּם וּמִכָּל לִכְלוּךְ.
דברים כו:יח · פירוש ה
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
ב׳) יִרְצֶה כִּי ה׳ יְחַזֵּק זְרוֹעוֹת לִשְׁמֹר כָּל הַמִּצְווֹת, כִּי לֹא הַכֹּל זוֹכִים לְדָבָר זֶה, הֲגַם שֶׁיַּחְפְּצוּ לִשְׁמֹר לֹא יִזְדַּמֵּן לְיָדָם, וְאִם יִזְדַּמֵּן לֹא תַּשִּׂיג יָדָם, וְאִם תַּשִּׂיג לְחֵלֶק מֵהַמִּצְווֹת לֹא תַּשִּׂיג לְכָל הַמִּצְווֹת, וְאָמַר כָּאן כִּי ה׳ הֶאֱמִירָם לִשְׁמֹר כָּל מִצְווֹתָיו.
דברים כו:יח · פירוש ח
וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃
וְהִנֵּה תִּמְצָא שֵׁשׁ מַעֲלוֹת בַּפָּסוּק אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ: א׳ – לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, ב׳ – לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, ג׳ – לִשְׁמֹר חֻקָּיו, ד׳ – וּמִצְווֹתָיו, ה׳ – וּמִשְׁפָּטָיו, ו׳ – וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ. כְּנֶגְדָּם אָמַר ה׳ שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: א׳ – לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, זֶה כְּנֶגֶד לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, ב׳ – וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְווֹתָיו, זֶה כְּנֶגֶד לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, ג׳, ד׳ וְה׳ – וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן וְגוֹ׳ לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת, הֵם כְּנֶגֶד שְׁמִירַת חֻקָּיו וּמִצְווֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו, ו׳ – וְלִהְיוֹתְךָ עַם קָדוֹשׁ לַה׳, זֶה כְּנֶגֶד וְלִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ, כִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יִתְיַחֵס לָהֶם שֵׁם זֶה שֶׁל קָדוֹשׁ. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, דִּכְתִיב (שמות יט:ו): ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי וְגוֹ׳ וְגוֹי קָדוֹשׁ, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.
דברים כח:ט · פירוש א
יְקִֽימְךָ֨ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃
(ט-יא) יְקִימְךָ ה׳ וְגוֹ׳. מִכָּאן עַד ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״ הוּא יִעוּד הַטּוֹב שֶׁכְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁרָשַׁם בְּתֵיבַת ״לִשְׁמוֹר״, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה׳. וְאָמְרוֹ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו לוֹמַר שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ אֶלָּא עַל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְרַחֲקָם. וְיִעוּד זֶה מְכֻוָּן הוּא כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם נִשְׁמָר מֵהָעֲבֵרוֹת יִקָּרֵא קָדוֹשׁ, דִּכְתִיב ״קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ״, וּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יִהְיוּ קְדוֹשִׁים: ״אִישׁ אִמּוֹ וְגוֹ׳ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי וְגוֹ׳ אַל תִּפְנוּ אֶל״ וְגוֹ׳ וּשְׁאָר אַזְהָרוֹת הָאֲמוּרִים. וְגַם לְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כד,ו) שֶׁעַל אַזְהָרַת הָעֲרָיוֹת נֶאֱמַר ״קְדוֹשִׁים״, הִנֵּה הִיא בִּכְלַל לִשְׁמוֹר. וְלָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה ״יְקִימְךָ ה׳ לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת לוֹ לְהָעִיר שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם הַמַּלְאָכִים שֶׁבֵּרַר ה׳ לוֹ לַעֲמוֹד לְפָנָיו, שֶׁנִּקְרָאִים קְדוֹשִׁים, דִּכְתִיב (דניאל ח:יג) ״וַיֹּאמֶר אֶחָד קָדוֹשׁ״. יָקִים ה׳ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמָם לְעַם קָדוֹשׁ וְיִהְיוּ הַמַּלְאָכִים שִׁירַיִים לָהֶם, וְכֵן אָמַר (במדבר כג:כג) ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳ (במדבר רבה כ,כ).
דברים כח:יב · פירוש ג
יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
וְאָמְרוֹ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה, הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בָּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן מִתַּמְצִית עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְהֵיפֶךְ נִזּוֹנִין יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת יְדֵי הָאֻמּוֹת. לָזֶה אָמַר ״וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה״ מִמֶּנּוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה״, שֶׁאִם לֹא כֵן אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, כִּי דֶּרֶךְ הָעוֹלָם הוּא שֶׁהַגְּדוֹלִים וְהָעֲשִׁירִים לוֹוִים זֶה מִזֶּה, וּלְאַחַר מִכֵּן חוֹזֵר גַּם כֵּן הַמַּלְוֶה וְלוֹוֶה מִמֶּנּוּ. לָזֶה אָמַר וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה, וּבָזֶה יִהְיֶה הֶכֵּר לְמַאֲמַר ״וְהִלְוִיתָ״.
דברים כח:יב · פירוש ד
יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ֠ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
וְאָמְרוֹ וּנְתָנְךָ ה׳ לְרֹאשׁ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת רֹאשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְזָנָב שֶׁהֵם שָׂרֵי מַעְלָה, וּבָזֶה תָּמִיד יִהְיוּ בְּמַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, כְּאָמְרוֹ וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, ויצא) בְּפָסוּק (ירמיה ל:י) ״וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב״ שֶׁרָאָה יַעֲקֹב בַּסֻּלָּם עוֹלִים וְאַחַר כָּךְ יוֹרְדִים, חָשַׁב שֶׁגַּם הוּא כֵן אַחַר שֶׁיַּעֲלֶה יֵרֵד, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַל תִּירָא״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה״. הַטַּעַם כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְלַעֲשׂוֹת. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר בְּפֵרוּשׁ ״כִּי תַעֲשֶׂה מִצְווֹת״, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵינָם בְּיַד הָאָדָם לַעֲשׂוֹתָם, לָזֶה אָמַר כִּי תִשְׁמַע וְגוֹ׳ וְלַעֲשׂוֹת, פֵּרוּשׁ, תְּקַבֵּל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת. וְטַעַם אָמְרוֹ לִשְׁמֹר בְּיִעוּד זֶה, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ כִּי אֵין יִעוּד לְמִצְווֹת עֲשֵׂה אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים לָהֶם שְׁמִירַת מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁאִם לֹא כֵן זִבְחֵי רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, וְכָל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה בַּעַל עֲבֵרוֹת שׁוֹרָה עָלֶיהָ סִטְרָא אָחֳרָא וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פְּרִי, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ״לִשְׁמֹר״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְלַעֲשׂוֹת״ שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת שֶׁעָלָיו בָּאוּ הַיִּעוּדִים הַטּוֹבִים הָאֲמוּרִים מִ״וְהוֹתִירְךָ״ עַד סוֹף.
דברים כט:א · פירוש א
וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֣ת כׇּל־אֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֤ה לְעֵֽינֵיכֶם֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכׇל־עֲבָדָ֖יו וּלְכׇל־אַרְצֽוֹ׃
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מְדַבֵּר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, הוֹסִיף לְקַבֵּץ הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּרִים, כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ ״אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם וְגוֹ׳ טַפְּכֶם״ וְגוֹ׳ (דברים כט:ט).
דברים כט:יב · פירוש א
לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹתְךָ֩ הַיּ֨וֹם ׀ ל֜וֹ לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהַרְבּוֹת בָּעֳנָשִׁים וּבָאָלוֹת הוּא לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ לוֹ לְעָם, וְלֹא תִּכְפְּרוּ בּוֹ כִּי תִּפְחֲדוּ מֵעֹצֶם הָאָלוֹת אֲשֶׁר תִּתְחַיְּבוּ שֶׁתִּכְפְּרוּ בֶּאֱלֹהוּתוֹ, וּבָזֶה תִּתְקַיְּמוּ לְעַם ה׳.
דברים כט:יג · פירוש א
וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָלָ֖ה הַזֹּֽאת׃
וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְגוֹ׳ כִּי אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְלֹא אִתְּכֶם״ וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ״ וְגוֹ׳ שֶׁהֵם אוֹתָם שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם ״וְאֵת אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁלֹּא אִתָּם לְבַדָּם הוּא כּוֹרֵת וְגוֹ׳. אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים הוּא שֶׁבָּא לְחַיְּבָם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם הַבְּרִית וְהָאָלָה וְעַל זַרְעָם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם עַד עוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם פֵּרוּשׁ לְחַיֵּב אֶתְכֶם לְבַד אֲנִי כּוֹרֵת אֶלָּא בֵּין אוֹתָם שֶׁהֵם עִמָּנוּ בֵּין אוֹתָם וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא ״אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ וְאֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אָנֹכִי כּוֹרֵת״ לֹא הָיָה נִשְׁמָע אֶלָּא שֶׁה׳ מְחַיֵּב גַּם הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם אֲבָל אֵינוֹ מְחַיֵּב אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ עוֹמֵד שָׁם עַל זַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, וּמֵאָמְרוֹ ״לֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם״ גִּלָּה כַּוָּנָתוֹ שֶׁבָּאָלָה עַצְמָהּ שֶׁכּוֹרֵת עִם הָעוֹמְדִים שָׁם מוֹסִיף לְחַיְּבָם עַל הַדּוֹרוֹת. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא לֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אֲנִי מְחַיֵּב עַל הָאָמוּר אֶלָּא אַף עַל דּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם, וְזֶה לֹא הָיָה נִשְׁמָע אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר אֶלָּא ״אֶת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ וְאֵת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אָנֹכִי כּוֹרֵת בְּרִית״, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהֵם דִּבְרֵי ה׳ עַל הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם לֹא שֶׁיִּתְחַיְּבוּ הָעוֹמְדִים שָׁם לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם בְּעַד הַבָּנִים.
דברים כט:כח · פירוש א
הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ {ס}        
הַנִּסְתָּרֹת וְגוֹ׳ וְהַנִּגְלֹת. פֵּרוּשׁ, הִיא תְּשׁוּבַת יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה, שֶׁהַנִּסְתָּרוֹת לֹא יִתְחַיְּבוּ בָּהֶם, אֲבָל הַנִּגְלוֹת קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם הָעַרְבוּת. וְאָמְרוֹ ״וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם״, כָּאן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם אַחֲרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה מֹשֶׁה בַּפָּסוּק (דברים כט:יג) ״וְלֹא אִתְּכֶם״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
דברים ל:א · פירוש ד
וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
עוֹד הִצַּצְתִּי וָאֶרְאֶה מַה נָעֲמָה חִבַּת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר חִבֵּב אֱלֹהֵינוּ אוֹתָנוּ, הֲלֹא תִרְאֶה כִּי בְּזִכְרוֹן הַבְּרָכָה הִגִּיעַ אוֹתָהּ עָלֵינוּ, וְאָמַר ״כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ הַבְּרָכָה״, וּבְזִכְרוֹן הַקְּלָלָה אָמַר ״וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״ וְלֹא ״עָלֶיךָ״, וּלְטַעַם זֶה אָמַר ״אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״.
דברים ל:א · פירוש ט
וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃
וְטַעַם שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁיִּמְצָא הַמֵּסִית טַעֲנָה לִסְתּוֹר הוֹכָחַת הַגָּלֻיּוֹת, בְּאָמְרוֹ כִּי הֲלֹא כַּמָּה וְכַמָּה מֵהָאֻמּוֹת שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם כָּזֶה שֶׁיִּגְלוּ מֵעַל אַדְמָתָם, לָזֶה אָמַר ״בְּכָל הַגּוֹיִם״, כִּי אֵין גָּלוּת כְּגָלוּת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִתְפַּזְּרוּ בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה׳ שָׁמָּה״.
דברים לא:א · פירוש ג
וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאָמְרוּ עוֹד כִּי הַשֵּׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל הֵם שְׁמוֹת הַנְּשָׁמוֹת. וּכְבָר הַעִירוֹתִי בָּזֶה בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״ (משלי י:ז), וּכְמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (זוהר חדש רות פד,ג) שֶׁאֵין הָרְשָׁעִים זוֹכְרִים אֶת שְׁמָם. וְהַטַּעַם הוּא כִּי הָרָשָׁע אֵין לוֹ נֶפֶשׁ, וּכְמוֹ שֶׁרָמוּז בַּפָּסוּק ״וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה״ (משלי כג:ב), הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָרָשָׁע אֵינוֹ בַּעַל נֶפֶשׁ, כִּי נִשְׁבֵּית הִיא מִמֶּנּוּ, וְלָזֶה אֵין הָרְשָׁעִים מַכִּירִים אֶת שְׁמָם, כִּי אֵינָם בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ בַּעֲלַת הַשֵּׁם.
דברים לא:ח · פירוש א
וַיהֹוָ֞ה ה֣וּא ׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃
וַה׳ הוּא הַהוֹלֵךְ לְפָנֶיךָ וְגוֹ׳. וְלֹא אָמַר אֱלֹהֶיךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל (דברים לא:ג), לְפִי שֶׁאֵין מְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הַצַּדִּיק בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ (תנחומא תולדות ז), אֲבָל לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל יִתְיַחֵד שְׁמוֹ, כְּאָמְרוֹ (שמות כ:ב) ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״.
דברים לא:טז · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתּֽוֹ׃
וְקָם הָעָם הַזֶּה וְגוֹ׳. קָשֶׁה, וְכִי קִימָה הִיא לוֹ, וַהֲלֹא יְרִידָה וְהַשְׁפָּלָה הִיא לוֹ הַזּוֹנֶה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר? וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים לב:טו) ״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְקָם הָעָם״, פֵּרוּשׁ, הָיְתָה לוֹ קִימָה בָּעוֹלָם בִּירֻשַּׁת הָאָרֶץ, וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד, וַיִּשְׁמַן, וּמִזֶּה יָצָא לוֹ שֶׁיִּבְעַט וְזָנָה אַחֲרֵי וְגוֹ׳. וְכֵן אָמַר בְּסָמוּךְ (דברים לא:יט) ״כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְגוֹ׳ כִּי אֲבִיאֶנּוּ וְגוֹ׳ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁהִקְדִּים שָׂבַע וְדָשֵׁן לְ״וּפָנָה״, כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הִקְדִּים לוֹמַר ״וְקָם״ וְאַחַר כָּךְ ״וְזָנָה״.
דברים לא:טז · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה, כִּי לֹא הַדּוֹר הַהוּא עַצְמוֹ יִזְנֶה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר, אֶלָּא הַדּוֹר שֶׁיָּקוּם מִמֶּנּוּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים (ב:ח-יב): ״וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳, וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל אֲבוֹתָיו וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר וְגוֹ׳ וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה׳ וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְגוֹ׳ מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְקָם וְגוֹ׳ וְזָנָה וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוּא בָּא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ״.
דברים לב:א · פירוש יב
הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה        וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לְדַבֵּר עִם הַדְרָגוֹת הַנִּמְצָאִים בְּיִשְׂרָאֵל: אֶחָד הֵם גְּדוֹלֵיהֶם וְרָאשֵׁיהֶם, ב׳ הֵמָּה הֲמוֹן הָעָם שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם בָּעָם. וְכִנָּה לַגְּדוֹלִים בְּשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁהֵם בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה, וְהִקְדִּימָם וְדִבֵּר לָהֶם בְּצִוּוּי ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ״, פֵּרוּשׁ מֵעַצְמָם יִשְׁמְעוּ הֶהָמוֹן הַנִּמְשָׁלִים לָאָרֶץ, כְּשֶׁיִּרְאוּ גְּדוֹלֵיהֶם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ נָכוֹן, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ב לו.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִי רֵישָׁא דְּעַמָּא אִתְתַּקַּן כּוֹלָּא אִתְתַּקַּן.
דברים לב:ה · פירוש א
שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם        דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃
שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁמַּשְׁחִיתִים דַּרְכָּם גּוֹרְמִים רָעָה לְעַצְמָם, וּמַה רָעָה גּוֹרְמִים – לֹא בָּנָיו, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינָם נִקְרָאִים בְּנֵי אֵל חַי, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא י.) כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בְּדַרְכּוֹ שֶׁל מָקוֹם נִקְרָאִים בָּנִים וּכְשֶׁאֵין הוֹלְכִים וְכוּ׳ נִקְרָאִים עֲבָדִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״שִׁחֵת לוֹ״ שֶׁלֹּא יִקָּרְאוּ בָּנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמְרוֹ ״מוּמָם״, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר סוֹף סוֹף יַגִּיעַ הַדָּבָר לָאָב מוּם הַבָּנִים חָס וְשָׁלוֹם, לָזֶה אָמַר ״מוּמָם״, פֵּרוּשׁ הַמּוּם מֵהֶם בָּא לֹא מֵאָבִינוּ, כִּי הוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וּכְמַאֲמַר הַנָּבִיא (ישעיהו ה:א-ב) ״כֶּרֶם הָיָה וְגוֹ׳ וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שׂוֹרֵק וְגוֹ׳ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים״ וְגוֹ׳. וְהוּא אָמְרוֹ ״מוּמָם״, פֵּרוּשׁ הַמּוּם מֵהֶם בָּא. וּפֵרוּשׁ מוּם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג.) אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, שֶׁהוּא רוּחַ רָעָה וְהִיא תִּקָּרֵא מוּם, בְּסוֹד אָמְרוֹ (דברים טו:כא) ״מוּם רָע״, וְהַמְשָׁכַת חֵלֶק זֶה הָרַע אֵינוֹ אֶלָּא מִצַּד מַעֲשֵׂה הָאָדָם.
דברים לב:ו · פירוש ג
הַ לְיְהֹוָה֙*(בספרי תימן הַֽלְיהֹוָה֙ בתיבה אחת) תִּגְמְלוּ־זֹ֔את        עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ        ה֥וּא עָשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ״ וְגוֹ׳, סִדֵּר אַרְבַּע חֲלוּקּוֹת: א׳ שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הוּא אָבִיךָ״. שֵׁנִית, שֶׁקָּנָה אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים בְּמַה שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִיַּד פַּרְעֹה וְהֶחֱיָה אוֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר וְהֵבִיא אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״קָּנֶךָ״. ג׳ שֶׁתִּקֵּן אוֹתָנוּ תִּקּוּן מְעֻלֶּה וְרָם בְּתֵת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ וְנִבָּא אוֹתָנוּ, וְזֶה תִּקּוּן גָּדוֹל שֶׁעָשָׂה אוֹתָנוּ כְּלִי רָאוּי לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״עָשְׂךָ״, פֵּרוּשׁ מַעֲשֶׂה חָדָשׁ מִלְּבַד הַבְּרִיאָה הָרְמוּזָה בְּמַאֲמַר ״אָבִיךָ״. ד׳ שֶׁתִּכֵּן אוֹתָנוּ הִתְכּוֹנְנוּת הַנִּצְחִי לִזְכּוֹת בּוֹ חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא הָעִקָּר. וְהַכַּוָּנָה בְּכָל זֶה הוּא שֶׁאֵין הַנָּבָל עוֹשֶׂה נְבָלָה עִם גֶּדֶר זֶה אִם לֹא לְצַד הֱיוֹתוֹ סָכָל, וְהוּא אָמְרוֹ ״נָבָל וְלֹא חָכָם״.
דברים לב:ח · פירוש א
בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם        בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים        לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהִנְחִיל ה׳ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַגּוֹיִם לְשָׂרֵי מַעְלָה, זֶה יַגִּיד אֲשֶׁר הֵם פְּחוּתִים אֶצְלוֹ, אֲשֶׁר לֹא רָצָה שֶׁיִּתְכַּנּוּ לִשְׁמוֹ, וּנְתָנָם לְשָׂרֵי מַעְלָה:
דברים לב:ח · פירוש ג
בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם        בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים        לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה כָּל בְּחִינָה וּבְחִינָה שֶׁל כָּל עָנָף מֵעַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה מוֹשֶׁלֶת עַל שֶׁכְּנֶגְדָּהּ בְּחֵלֶק הָרַע, וְזֶה סוֹד (משלי ה:ה) ״רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת״, שֶׁרַגְלַיִם שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה דּוֹרְכִים עַל רָאשֵׁי הַקְּלִפָּה, וְנִמְצָאִים עַנְפֵי יַעֲקֹב שׁוֹלְטִים וּמוֹלְכִים עַל הָאֻמּוֹת. וְאָמַר ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״ פֵּרוּשׁ טַעַם לָזֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁהָאֻמָּה אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ ה׳ שֶׁיִּהְיֶה הוּא הַמּוֹשֵׁל עָלֶיהָ הֵם יִשְׂרָאֵל, לָזֶה נִתְכַּוֵּן ה׳ וְהִמְלִיךְ וְנִשֵּׂא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל הָאֻמּוֹת, וּבָזֶה כַּאֲשֶׁר הוּא מוֹלֵךְ עַל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה הוּא מוֹלֵךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְאָמְרוֹ ״חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״ יְכַוֵּן אֶל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה שֶׁאָז יִקָּרְאוּ בְּשֵׁם עַם ה׳. וְאָמְרוֹ ״יַעֲקֹב חֶבֶל״ פֵּרוּשׁ הַחֶבֶל שֶׁהוּא רֹאשׁ הַנַּחֲלָה, וְהוּא מַה שֶׁהֲעִירוֹתִיךָ אֵלָיו בְּרֶמֶז אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פד.) שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב וְכוּ׳:
דברים לב:יח · פירוש ב
צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ׃        
וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ. תִּתְפָּרֵשׁ לְשׁוֹן עֲדִי, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (הושע ב:טו) ״וַתַּעַד נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ״, וְהַכַּוָּנָה שֶׁעֲשָׂאֲךָ מָחוֹל, עֲדִי עַל כָּל הַנִּבְרָאִים, אֲפִלּוּ עַל הַמַּלְאָכִים, כְּאָמְרוֹ (תהלים סו:יב) ״הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ״, אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה מט:ג) ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״, שֶׁעֲשָׂאֲךָ עֲדִי לוֹ יִתְבָּרַךְ. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ספרי) דְּרָשׁוֹת וּכְפַטִּישׁ וְגוֹ׳.
דברים לב:נ · פירוש ב
וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בָא לָתֵת שְׁלֹשָׁה טְעָמִים לְמִיתַת אִישׁ הָאֱלֹהִים. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וּמֻת״, וְהַטַּעַם ״בָּהָר״ – פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד.) לָמָּה נִקְבַּר מֹשֶׁה בְּהַר נְבוֹ, בִּשְׁבִיל עֲוֹן פְּעוֹר, כִּי בְּכָל זְמַן שֶׁיִּזְקֹף רֹאשׁוֹ פְּעוֹר יִמְצָא כְּנֶגְדּוֹ מֹשֶׁה וְנִכְנָע, וּכְאָמְרוֹ (דברים לד,ו) ״וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר״. טַעַם שֵׁנִי – ״אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה״, פֵּרוּשׁ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיג הָאֹשֶׁר שֶׁהִשִּׂיג בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשִׂים טוֹבִים הַנּוֹרָאִים, מַה שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַשִּׂיג בְּעוֹדוֹ מְשֻׁתָּף עִם הַגּוּף שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַמַּעֲלָה הַהִיא, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה״ – פֵּרוּשׁ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. שְׁלִישִׁי – ״וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט), בַּפָּסוּק (דברים לג,כא) ״וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם״ וְגוֹ׳, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת מֹשֶׁה יִזְכּוּ דּוֹר הַמִּדְבָּר, וְהֵם מִתְיַחֲסִים אֵלָיו כְּאָמְרוֹ (שמות לב,ז) ״רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵאָסֵף אֶל״ – פֵּרוּשׁ לְסִבַּת עַמֶּיךָ לַהֲבִיאָם לָעוֹלָם הַבָּא. וַהֲגַם שֶׁבְּאַהֲרֹן מָצִינוּ שֶׁאָמַר כֵּן גַּם כֵּן (דברים לה,כט) ״וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו״, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לִדְרֹשׁ דּוֹרְשִׁין.
דברים לג:א · פירוש ח
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
ג׳) ״אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁהֵם כְּלִי מוּכָן לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת מַה שֶׁלֹּא הָיָה עַד עַתָּה, וְצֵא וּלְמַד שֶׁלֹּא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בִּכְלָלוּתָם אֶלָּא עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִתְקַבְּצוּ כֹּחוֹת הַקְּדוּשָּׁה שֶׁהֵם בְּמִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא. וְאָמְרוֹ ״אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״בְּנֵי״, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְצָרֵף עִמָּהֶם הַנֶּעֱלָמָה מֵעֵינֵי כָּל חַי שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא עִם יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּצָרָה, דִּכְתִיב (תהלים צא:טו) ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״. וִידִיעַת הַהֲפָכִים שָׁוָה, שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה שֶׁהוּא הַשּׁוֹשְׁבִין לְבָרְכָהּ עִמָּהֶם.
דברים לג:א · פירוש יג
וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃
עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״ – שֶׁלֹּא קָם וְלֹא יָקוּם כְּמוֹתוֹ. וְנִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בִּסְמִיכוּת ״אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לְמַאֲמַר ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״ לְהַגִּיד שֶׁמַּדְרֵגָה זוֹ הִשִּׂיגָהּ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת מַה שֶׁטָּרַח בָּהֶם וּמַה שֶׁסָּבַל מֵהֶם וְהַמִּסְתַּעֵף מֵאֶמְצָעוּת הַנְהָגָתוֹ הַטּוֹבָה עִמָּהֶם הִשִּׂיג מַדְרֵגָה זוֹ לִקָּרֵא אִישׁ הָאֱלֹהִים.
דברים לג:ב · פירוש ח
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וְחוּץ מִדַּרְכָּם נִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא לְהָעִיר מַעֲלָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנִּיחַ ה׳ צְבָא מַעְלָה רִבְבוֹת קֹדֶשׁ וּבָא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, וּפֵרוּשׁ ״וְאָתָה״ בָּא בְּהֶחְלֵט מֵהֶם וְעָשָׂה בִּמְקוֹמָם עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וְכֵן הָיָה שֶׁשָּׁם בְּסִינַי צִוָּה לְיִשְׂרָאֵל (שמות כה:ח) ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ וְעָזַב עֶלְיוֹנִים, וְתִמְצָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (תרומה קמ:) כַּמָּה נִצְטַעֲרוּ צְבָא הַשָּׁמַיִם כְּשֶׁקָּבַע ה׳ דִּירַת שְׁכִינָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ:
דברים לג:ג · פירוש ב
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ ״כָּל קְדֹשָׁיו״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני סוף פרשת קדושים) בְּפָסוּק ״וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים״ (ויקרא כ:כו), אִלּוּ אָמַר ״וָאַבְדִּיל אֶת הָעַמִּים מִכֶּם״ לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לָאוּמּוֹת, וּמֵאָמְרוֹ ״וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם״ וְגוֹ׳, מִכָּאן שֶׁאִם יָבוֹאוּ מֵהָעַמִּים לְהִתְגַּיֵּר הִנֵּה הֵם מְקֻבָּלִים כְּאֶחָד יִשְׂרְאֵלִי, וְהוּא אָמְרוֹ ״כָּל קְדֹשָׁיו״ פֵּרוּשׁ מַעֲלָה זוֹ עוֹדֶנָּה לָהֶם, פֵּרוּשׁ, לְהִתְגַּיֵּר, שֶׁהַבָּא לְהִתְקַדֵּשׁ מֵהֶם ״בְּיָדֶךָ״, פֵּרוּשׁ, הוּא נִכְנָס וּמְקֻבָּל תַּחַת כְּנָפֶיךָ (יבמות מז.).
דברים לג:ג · פירוש ג
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
אוֹ תִּהְיֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אַף חֹבֵב״ – פֵּרוּשׁ חִבָּה אַחַת נִשְׁאֲרָה לָעַמִּים, וְהוּא שֶׁכָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְאָמְרוֹ ״וְהֵם״ – פֵּרוּשׁ עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהֶם הוּא כָּל עִקַּר הַמַּאֲמָר, יֵשׁ לָהֶם הֶפְרֵשׁ לְהִתְגַּדֵּר עַל קְדוֹשָׁיו שֶׁל הַבָּאִים מִן שְׁאָר הַגּוֹיִם, שֶׁיִּשְׂרָאֵל ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״, פֵּרוּשׁ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות קג:) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָם, וְזֶה הָיָה מִצַּד מַה שֶׁתֻּכּוּ – פֵּרוּשׁ נִתְמָרְקוּ עַל יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר הַמֻּפְלָא שֶׁשָּׁמְעוּ דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:) שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָם כָּרָמוּז בַּפָּסוּק (שיר השירים ה:ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״, וּבָזֶה פָּסְקָה זוֹהֲמָתָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַגֵּרִים שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְקַבְּלוּ כְּאֶחָד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֹא פָּסְקָה זוֹהֲמָא מֵהֶם כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵיהֶם (זוהר ח״ג יד:).
דברים לג:ג · פירוש ד
אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כׇּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃
וְגָמַר אוֹמֶר ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן מֶמְשָׁלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מז:ד) ״יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ״, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאֵין נוֹתְנִים שׁוּם מֶמְשָׁלָה עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא מִמִּשְׁפַּחַת הַגֵּרִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מה:) מִפָּסוּק (דברים יז:טו) ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״ – כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁתָּשִׂים עָלֶיךָ לֹא יִהְיוּ אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, וְצֵא וּלְמַד מִבָּרַיְתָא (סוטה מא.) שֶׁל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁקָּרָא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְכָל הָעִנְיָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ פֵּרוּשׁ כָּל שֶׁהוּא מִזֶּרַע עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם בִּגְדוּלּוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְאָמְרוֹ ״יִשָּׂא״ לְשׁוֹן יָחִיד כְּאָמְרָם (סנהדרין ח.) דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר וְלֹא שְׁנֵי דַּבָּרִים.
דברים לד:י · פירוש ב
וְלֹא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהֹוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃
וְאָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – רָמַז שֶׁכָּל הַשָּׂגַת נְבוּאָתוֹ הָיְתָה בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל, וְצֵא וּלְמַד מֵהַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ ה׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ספרי דברים לד:י) אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳: