אור החיים

נפש האדם ומידות

אהבת ה'

אהבת הבורא, דבקות, תשוקת הנפש לה'

85 קטעים ב-5 חומשים

בראשית

בראשית א:א · פירוש לו
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמוֹז בְּרֵאשִׁית עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו ל״ג:ו׳) ״יִרְאַת ה׳ הִיא אוֹצָרוֹ״, הַכַּוָּנָה הִיא כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת ה׳ הִיא אוֹצָר לְתִקְוַת הַלְּבָבוֹת שֶׁהוּא דְּבֵקוּת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּנֶפֶשׁ אָדָם, כְּאָמְרוֹ (דברים ד׳:ד׳) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים״ וְגוֹ׳, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם הוּא מִשְׁכַּן הַשְּׁכִינָה, כְּאָמְרוֹ (תהילים ע״ח:ס׳) ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״. וְהוּא שֶׁרָמַז בְּתֵבַת ״בְּרֵאשִׁית״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בֵּי״ת פֵּרוּשׁ בֵּית מוֹשַׁב אֱלֹהִים, הִיא הַיִּרְאָה הָרְמוּזָה בְּתֵבַת רֵאשִׁית, בָּרָא ה׳ וְהֵכִין פָּעֳלוֹ.
בראשית ב:א · פירוש א
וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכׇל־צְבָאָֽם׃
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה לֹא יָדַעְנוּ מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ, וְנִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סח,ט) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם. גַּם מָצִינוּ כִּי הוּא מָלֵא עוֹלָם, כָּאָמוּר (ישעיהו ו:ג): ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״, וּמֵעַתָּה אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּהֶקֵּף הָעוֹלָם וּבִפְנִימִיּוּתוֹ. וְצָרִיךְ לָתֵת לֵב לָדַעַת טַעַם הַדָּבָר לָמָּה עָשָׂה ה׳ כָּכָה. וּמְקֻבָּלְנִי מִפִּי זִקְנֵי תּוֹרָה כִּי טַעַם שֶׁעָשָׂה ה׳ הָעוֹלָם כַּדּוּרִי הוּא כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד וְיִתְקַיֵּם בְּהַשְׁוָאַת כֹּחֵי חֲלָקָיו. וּפֵרוּשָׁן שֶׁל דְּבָרִים הוּא, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁאֵין תְּשׁוּקָה בָּעוֹלָם עֲרֵבָה וַחֲבִיבָה וְנֶחְמֶדֶת וְנֶאֱהֶבֶת וְנִתְאֶבֶת וּמְקֻוָּה לַנִּבְרָאִים, וּבִפְרָט לְחֶלְקֵי הָרוּחָנִי הַמַּכִּיר וְיוֹדֵעַ בְּחִינַת אוֹר הָאֱלֹהוּת, כְּהַדְּבֵקוּת בְּאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵלָיו יִכְסְפוּ כָּל נֶפֶשׁ חִיּוּנִית הַמַּגַּעַת לְהַכִּיר קְצָת מִנֹּעַם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, תֵּצֵא נַפְשָׁם לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה׳. וּלְךָ לָדַעַת כִּי כָל אֲשֶׁר בָּרָא ה׳ בְּעוֹלָמוֹ, יָצַר בּוֹ ה׳ בְּחִינַת הַהַשְׂכָּלָה וְהַהַבְחָנָה כְּפִי בְּחִינָתוֹ – בַּעֲלֵי חַיִּים מְדַבְּרִים וּבִלְתִּי מְדַבְּרִים, וְצוֹמֵחַ וְדוֹמֵם, יֵשׁ לְכָל אֶחָד כֹּחַ מֵהַהַשְׂכָּלָה לְהַכִּיר יוֹצְרוֹ כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ. וּבָזֶה תַּשְׂכִּיל לָדַעַת הַעֲמָדַת הָעוֹלָם בְּאֵיזֶה דָּבָר הוּא תָּלוּי וְעוֹמֵד מִבְּלִי הִתְנוֹעֲעוּת, כִּי ה׳ גִּלָּה סוֹדוֹ אֶל יְרֵאָיו וּבְאֶמְצָעוּת הַהֶעָרוֹת הַנֶּאֱמָרִים הֻשַּׂג הַמֻּרְגָּשׁ. וְהוּא כִּי בְּאֶמְצָעוּת אוֹרוֹ הַנֶּעֱרָב וְהַמְקֻוֶּה אֲשֶׁר יְסוֹבֵב כַּדּוּרִיּוּת הָעוֹלָם בְּהַשְׁוָאָה, וְכָל חֵלֶק וְחֵלֶק מֵהַסּוֹבֵב שֶׁל הָעוֹלָם יִתְעַצֵּם בְּכֹחַ אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה הַבּוֹעֶרֶת בּוֹ לְהִתְקָרֵב לִבְחִינַת כְּלָלוּת נֵצֶר הַמְקֻוֶּה. וְלִהְיוֹת כִּי כָל בְּחִינַת סִבּוּב הָעוֹלָם תִּשְׁוֶה בּוֹ שִׁעוּר הַתְּשׁוּקָה, בֵּין מִצַּד מַה שֶׁמִּמֶּנּוּ – כִּי אֵין תַּאֲוַת חֵלֶק אֶחָד רַבָּה עַל חֲבֵרוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה יִתְרַבֶּה הִתְעַצְּמוּת הַחֵלֶק הַהוּא וְיֵחָלֵשׁ שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, בֵּין מִצַּד מַה שֶׁאֵלָיו הוּא הָאוֹר הַנָּעִים, כִּי אֵינוֹ קָרוֹב לְחֵלֶק מֵהַסּוֹבֵב יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ שֶׁבָּזֶה יִגְדַּל חֵלֶק מֵהָעוֹלָם בְּכֹחַ הִתְעַצְּמוּתוֹ יוֹתֵר מֵחֵלֶק אַחֵר, אֶלָּא הַכֹּל בְּהַשְׁוָאָה. וְכָל חוּט הַשַּׂעֲרָה מִכָּל חֶלְקֵי הַסּוֹבֵב שֶׁל הָעוֹלָם יִתְעַצֵּם לְהִתְקָרֵב וּמוֹשֵׁךְ לְצַד הַפּוֹנֶה אֵלָיו, וּבְאֶמְצָעוּת הִתְעַצְּמוּת הַנִּמְשָׁךְ מִכָּל סְבִיבוֹת כַּדּוּרִיּוּת הָעוֹלָם נִמְצָא הָעוֹלָם עוֹמֵד וְקַיָּם, וְכָל חֵלֶק מַעֲמִיד אֶת חֲבֵרוֹ בְּאֶמְצָעוּת הָאָמוּר. וְנִמְצָא כָּל הָעוֹלָם תָּקוּעַ בִּיתֵדוֹת וּמַסְמְרֵי חֵשֶׁק הַבּוֹרֵא לְצַד כְּלוֹת וּנְטוֹת רוּחָנִיּוּת שֶׁבּוֹ לְהִתְקָרֵב לְהַנֶּעֱרָב יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ. וּבָזֶה אַתָּה מַשִּׂיג טַעַם שֶׁבָּרָא ה׳ הָעוֹלָם כַּדּוּרִי, וְהָבֵן. וּבָזֶה גַּם כֵּן מָצִינוּ טַעַם לָמָּה הָעוֹלָם נִרְקַע וְנִתְקַע בְּלִי הִתְנוֹעֲעוּת, כִּי הַהִתְנוֹעֲעוּת תִּתְהַוֶּה לְצַד הַגְבָּרַת וְהַחְלָשַׁת חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הַמַּעֲמִיד, מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּמְצִיאוּת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהִתְנוֹעֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן.
בראשית ב:א · פירוש ב
וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכׇל־צְבָאָֽם׃
וְאֶפְשָׁר כִּי לָזֶה רָמְזוּ זַ״ל בְּנוֹעַם אִמְרֵיהֶם (חגיגה יב:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: דְּקָיְמֵי וְלָא יָדְעֵי עַל מָה קָיְמֵי, עַד כָּאן. הַכַּוָּנָה כִּי אִם הָיוּ הַנִּבְרָאִים מַבְחִינִים הַבְחָנָה זוֹ, וְיָדְעוּ רוּם מַעֲלַת חִבַּת הַקֹּדֶשׁ וּתְשׁוּקַת הַנִּבְרָאִים לַנֶּעְלָם הַנֶּעֱרָב, וְיִרְאוּ כַּמָּה הוּא עֹצֶם הַתִּקְוָה וְהַהִתְעַצְּמוּת דּוֹמֵם זֶה שֶׁהוּא הָעוֹלָם, אֲשֶׁר מִתְעַצֵּם לְהִתְקָרֵב לֵיהָנוֹת מֵאוֹר הַמְקֻוֶּה, וְלֹא נָהַג רִפְיוֹן בְּשׁוּם חֵלֶק מְסוֹבֵב הָעוֹלָם – יִשְׂאוּ קַל וָחֹמֶר מִזֶּה כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲשׂוֹת, כִּי בּוֹ נִתְרַבֵּית הַהַבְחָנָה וְהַהַשְׂכָּלָה. גַּם יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁכָּל הַנִּבְרָאִים בִּמְלֹא עוֹלָם, כָּל אֲשֶׁר רוּחַ הַחִיּוּנִי בּוֹ, אָמְרוּ זַ״ל (ילקוט תהלים קנ) כִּי אֵין כָּל נֶפֶשׁ מִתְיַשֶּׁבֶת בִּמְקוֹמָהּ כִּי אִם לְצַד שֶׁיֶּשְׁנוֹ לַנִּכְסָף וּמְקֻוֶּה מְלֹא עוֹלָם הַזֶּה, לֹא תִגְעַל הַנֶּפֶשׁ אֶת הַבָּשָׂר. וּלְטַעַם זֶה הֵאִיר ה׳ עוֹלָמוֹ מִכְּבוֹדוֹ, וּכְבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, וְנִמְצָא הָעוֹלָם בְּתוֹךְ תּוֹךְ בּוֹרְאוֹ, וְאוֹר הַבּוֹרֵא בְּתוֹךְ כָּל הָעוֹלָם וְסוֹבֵב עוֹלָמוֹ. וּבָזֶה עָמַד וְנִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּאֶמְצָעוּת הַתְּשׁוּקָה לַמָּצוּי, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם, פֵּרוּשׁ ״וַיְכֻלּוּ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פד:ג) ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה״. וּבְאֶמְצָעוּת זֶה נִשְׁלְמָה וְנִתְקַיְּמָה הַבְּרִיאָה. וְטַעַם שֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב הָעִנְיָן בְּלָשׁוֹן זֶה ״וַיְכֻלּוּ״, לִרְמֹז כִּי הוּא תְּשׁוּקָה גְּדוֹלָה עַד כְּלוֹת הַחֵלֶק אֶל הַכֹּל, וְהוּא בְּחִינָה גְּדוֹלָה מִבְּחִינַת הַחֵשֶׁק וְהַתְּשׁוּקָה. וְהוּא שֶׁרָמַז דָּוִד בְּאָמְרוֹ ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה״, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי בְּחִינָה זוֹ גְּדוֹלָה מִבְּחִינָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וּבְאֶמְצָעוּת בְּחִינָה זוֹ וְהִתְעַצְּמוּתָהּ הָעוֹלָם קַיָּם. וְזֶה הוּא סוֹד קְרִיאָתוֹ ״חַי הָעוֹלָמִים״, וְהָבֵן. וְהוּא סוֹד ״בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים״.
בראשית ב:ג · פירוש ז
וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ {פ}
וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וַיְכֻלּוּ״ (בראשית ב:א) כִּי הַעֲמָדַת הָעוֹלָם הוּא בְּחֵשֶׁק הַקְבָּלַת אוֹר הַמַּקִּיף וְהַיָּשָׁר בַּנֶּעֱלָמוֹת, אֵין זֶה מַכְחִישׁ לִדְבָרֵינוּ כָּאן, כִּי זוּלַת הַשַּׁבָּת אֵין הַשָּׂגָה בָּעוֹלָם לְהַכִּיר לִכְסוֹף וְלִכְלוֹת אֶל הַבּוֹרֵא, וְהָבֵן.
בראשית יב:ד · פירוש ב
וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְהוֹדִיעַ חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּב אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, אֶלָּא בִּגְמַר דִּבְרֵי ה׳ ״לֶךְ לְךָ״ תֵּכֶף ״וַיֵּלֶךְ אַבְרָם״, וְלֹא נִתְעַכֵּב לְשׁוּם סִבָּה וְעָזַב אֶת אָבִיו וּמוֹלַדְתּוֹ. וְשִׁעוּר תֵּבַת כ״ף ״כַּאֲשֶׁר״, הוֹדָעַת הַזְּמַן שֶׁהָיָה סָמוּךְ לִדְבַר ה׳ אֵלָיו. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי לוֹט לְצַד דְּבֵקוּתוֹ בְּאַבְרָהָם הָלַךְ אִתּוֹ, פֵּרוּשׁ: לֹא לְצַד קִיּוּם מַאֲמַר ה׳ אֶלָּא רָאָהוּ הוֹלֵךְ וְהָלַךְ עִמּוֹ. וְכַוָּנָתוֹ בְּהוֹדָעָה זוֹ כִּי הֲגַם שֶׁנִּתְחַכֵּם אַבְרָהָם לַחְפֹּז לָלֶכֶת לְבַל יִתְחַבְּרוּ עִמּוֹ מִמּוֹלַדְתּוֹ וּמִבֵּית אָבִיו, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִיל בְּעֵרֶךְ פְּרָט זֶה, וְהָלַךְ אִתּוֹ לוֹט.
בראשית יב:ד · פירוש ג
וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃
עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ הַבְטָחוֹת תּוֹעֲלִיּוֹת הַרְבֵּה כְּשֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מֵאַרְצוֹ וְכוּ׳, אִם כֵּן הֲגַם שֶׁיֵּלֵךְ יִסְבּוֹר הָרוֹאֶה כִּי אֵין לְהַחְזִיק לוֹ טוֹבָה עַל זֶה, שֶׁאֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּים כְּשֶׁיִּרְאֶה כָּל הַתּוֹעֲלִיּוֹת יְמַהֵר לִסַּע. לָזֶה הוֹדִיעַ הַכָּתוּב צִדְקוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כִּי מַה שֶׁהָלַךְ לֹא לְצַד הַבְטָחוֹת הָאֲמוּרוֹת אֶלָּא לַעֲשׂוֹת דְּבַר ה׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר וְלֹא ״כַּאֲשֶׁר אָמַר״ כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״וַיֹּאמֶר ה׳״ לְאַמֵּת כִּדְבָרֵינוּ. וְהוּא, יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב דִּבּוּר יַגִּיד עַל דָּבָר קָשֶׁה, וְהָאֲמִירָה הִיא רַכָּה. וְכָאן הִזְכִּיר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״וַיֹּאמֶר ה׳״ לְצַד שֶׁכָּל הַדָּבָר הוּא לַהֲנָאַת אַבְרָהָם, וּבְמַעֲשֵׂה אַבְרָהָם אָמַר ״כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר״, פֵּרוּשׁ שֶׁעָשָׂה הַדָּבָר לְצַד גְּזֵרַת מֶלֶךְ עָלָיו וְלֹא לַתּוֹעֶלֶת הַנִּמְשָׁךְ לוֹ.
בראשית יב:ז · פירוש א
וַיֵּרָ֤א יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהֹוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃
וַיֵּרָא ה׳ אֶל וְגוֹ׳ וַיִּבֶן שָׁם וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הַפְלָגַת חִבַּת אַבְרָהָם בְּקוֹנוֹ, כִּי ה׳ נִגְלָה אֵלָיו וּבִשְּׂרוֹ בַּזֶּרַע וּבִנְתִינַת הָאָרֶץ, וְהוּא לֹא הֶחְשִׁיב בְּשׂוֹרַת שְׁתֵּי מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לִכְלוּם בְּעֵרֶךְ שִׂמְחָתוֹ בְּגִלּוּי שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ט״ז:י״א) ״שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לַה׳ הַנִּרְאֶה אֵלָיו, כָּאן פֵּרֵשׁ סִבַּת שִׂמְחָתוֹ אֲשֶׁר עָלֶיהָ בָּנָה מִזְבֵּחַ הוּא לְצַד הֵרָאוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵלָיו, וְהָבֵן. וְזֶה אוֹת לְבָנָיו כַּמָּה מֵהֶם אֲשֶׁר הִרְחִיקוּ חֵשֶׁק הַזֶּרַע בְּעֵרֶךְ חֵשֶׁק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְצֵא וּלְמַד מִבֶּן עַזַּאי (יבמות ס״ג:) בְּטַעֲנָתוֹ ״וּמָה אֶעֱשֶׂה וְנַפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה״.
בראשית יח:יח · פירוש ג
וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ לְמַעַן הָבִיא ה׳ עַל אַבְרָהָם, כָּאן הוֹדִיעַ כִּי עִקַּר הַחִבּוּב לֹא לְזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, אֶלָּא חִבַּת אַבְרָהָם הִיא הָעִקָּר, וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם לְהָבִיא עַל אַבְרָהָם אֲשֶׁר דִּבֵּר לְהֵיטִיב אוֹתוֹ וְאֶת זַרְעוֹ עַד עוֹלָם, כִּי אִם לֹא יִשְׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה׳ לֹא יִמְצָא הַמֵּטִיב לְהַשְׁלִים הַבְטָחוֹתָיו לִידִידוֹ לְהֵיטִיב לְבָנָיו.
בראשית כב:ב · פירוש ד
וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶ֨ךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
אֶת בִּנְךָ וְגוֹ׳. כָּאן רָמַז לְשָׁלֹשׁ אַהֲבוֹת שֶׁחִיְּבָה תּוֹרָה לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לֶאֱהוֹב הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאוֹד (דברים ו:ה). בְּכָל לֵב – אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁחָבִיב בְּלֵב אָדָם כְּאַהֲבַת הַבָּנִים, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת בִּנְךָ. וּכְנֶגֶד ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״ אָמַר אֶת יְחִידְךָ, וְכֵיוָן שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא הוּא, הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים חָשׁוּב כְּמֵת. וּכְנֶגֶד ״וּבְכָל מְאֹדֶךָ״ אָמַר אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, פֵּרוּשׁ: אוֹתוֹ אָהַבְתָּ יוֹתֵר מִכָּל קִנְיָנֶיךָ וְכָל קִנְיָנָיו כְּנֶגְדּוֹ אַיִן, וְאַף עַל פִּי כֵן הַעֲלֵהוּ לִי וְגוֹ׳. וְנִתְכַּוֵּן ה׳ לְפָרֵט כָּל זֶה לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ אֶצְלוֹ בְּכָל הַהַדְרָגוֹת, אַף עַל פִּי כֵן חָפֵץ ה׳ שֶׁיַּקְרִיבֵהוּ לוֹ לְעוֹלָה.
בראשית כה:יט · פירוש ז
וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃
עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ אַבְרָהָם הוֹלִיד וְגוֹ׳ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהֲגַם שֶׁדִּמָּה תּוֹלְדוֹת הַטּוֹב שֶׁל יִצְחָק לְשֶׁל אַבְרָהָם כָּרָמוּז בְּאָמְרוֹ ״וְאֵלֶּה״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, עִם כָּל זֶה לֹא תִשְׁוֶה מַעֲלָתוֹ לְשֶׁל אַבְרָהָם, כִּי הוּא הָאָב זִכָּה לוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק, בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ בָּאָה מִכֹּחַ הַמּוֹלִיד, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַבְרָהָם כִּי אָבִיו עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה, וְהוּא נִתְעַצֵּם לְהַשִּׂיג בּוֹרְאוֹ וּמַעֲלַת אַבְרָהָם נִשְׂגָּבָה. וְלָזֶה נִקְרָא (ישעיהו מא:ח) אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ יִתְבָּרַךְ, פֵּירוּשׁ: הוּא קָדַם לִהְיוֹת אוֹהֵב לְקוֹנוֹ, קוֹדֶם שֶׁיָּאִיר ה׳ אֵלָיו אַהֲבָתוֹ בּוֹ הוּא רָדַף אַחֲרָיו בְּהִתְעַצְּמוּת נִפְלָא, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִצְחָק, כִּי בָּנָה בוֹ אַבְרָהָם בִּנְיַן אַהֲבַת הַטּוֹב, וּכְשֶׁפָּקַח עֵינוֹ בָּעוֹלָם כְּבָר נָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳.
בראשית מח:טז · פירוש ד
הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכׇּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
עוֹד יִרְמוֹז כִּי יִהְיֶה לָהֶם חִבּוּב הַזְכָּרַת שְׁמָם לִפְנֵי ה׳ כְּחִבּוּב הַזְכָּרַת שֵׁם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (ירמיהו ל״א:כ׳) ״הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם וְגוֹ׳ כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי כִּי שְׁמוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם נִתְיַקֵּר בְּעֵינֵי ה׳ וּמַזְכִּירוֹ בְּחֵשֶׁק וְחִבָּה יְתֵרָה:

שמות

שמות ג:ז · פירוש ח
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃
עוֹד יִרְמֹז מִפְּנֵי נוֹגְשָׂיו עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה סה,כד) ״טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה״, וְכָאן הוֹדִיעַ כִּי קוֹדֶם נְגִישָׁתָם הָאָדוֹן מַרְגִּישׁ בְּצַעֲקַת בָּנָיו יְדִידָיו, וּלְדֶרֶךְ זֶה טַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן יָחִיד לוֹמַר אֲפִלּוּ נְגִישַׁת רִאשׁוֹן שֶׁבָּהֶם. וְאָמַר הַטַּעַם כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבָיו לוֹמַר הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא צָעֲקוּ אֲנִי יוֹדֵעַ וְנוֹתֵן לֵב עַל מַכְאוֹבָיו שֶׁל עַמִּי וְנַחֲלָתִי, גַּם בָּזֶה גִּלָּה עוֹצֶם אַהֲבָתוֹ עִם יִשְׂרָאֵל כְּרַחֵם אָב רַחֲמָן וְגוֹ׳.
שמות ו:ג · פירוש א
וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהֹוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהִזְכִּירָם בִּפְרָטוּת, לְצַד שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ בּוֹ בְּחִינָה מְעֻלָּה. אֶל אַבְרָהָם שֶׁנִּתְעַלָּה לְצַד שֶׁהוּא אֲשֶׁר הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ תְּחִלָּה מִבְּלִי שֶׁיַּקְדִּים אֵלָיו דָּבָר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא כָּל מִי שֶׁקָּדַם לוֹ יְדִיעָה מֵהַבּוֹרֵא מִמַּעֲשָׂיו וְהַנְהָגָתוֹ עִם בְּרוּאָיו אֵין לְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ כְּשֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ בָּחַר לוֹ יָהּ, כִּי כָל מַשְׂכִּיל יִבְחַר בַּטּוֹב וּבִפְרָט בַּטּוֹב הַשָּׁלֵם וְהֶעָרֵב וְהַמֻּפְלָא הוּא דֶּרֶךְ ה׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַבְרָהָם, כִּי דָּבַק בַּה׳ קוֹדֶם שֶׁיּוּכַּר אֶצְלוֹ מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְהַנְהָגָתוֹ, וּכְבָר כָּתַבְתִּי כִּי לְאַבְרָהָם לְמָנָה שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ (ישעיהו מא:ח) אוֹהֲבוֹ שֶׁל מָקוֹם, פֵּרוּשׁ אַהֲבַת הָאֱמֶת אַהֲבַת הַטּוֹב, כִּי הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִכִּיר מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַנִּסְיוֹנוֹת הַגְּדוֹלוֹת, אַף עַל פִּי כֵן דָּבַק בַּה׳ וַאֲהָבוֹ וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹ.
שמות ח:ה · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י ׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃
אָכֵן כַּוָּנַת מֹשֶׁה לְהַרְאוֹתוֹ אֲשֶׁר יַפְלִיא ה׳ לְחַבֵּב יְדִידָיו, וּמִזֶּה יְשַׁעֵר וְיַחְלִיט בְּדַעְתּוֹ כִּי מֵהַנִּמְנָע שֶׁיַּעַזְבֵם ה׳ בְּשׁוּם אוֹפֶן. כִּי הִנֵּה מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר, עֶבֶד כִּי יִשְׁאַל דָּבָר מֵרַבּוֹ, וּלְוַאי שֶׁיַּשִּׂיג עֲשׂוֹהוּ לוֹ, לֹא שֶׁיַּתְנֶה עָלָיו בִּזְמַן מְסֻיָּם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַקְדִּים וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְאַחֵר, אֶלָּא וְעֶבֶד יִשְׁאַף רַבּוֹ עֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לְחָנְנוֹ רָצוֹן. וְאָמַר מֹשֶׁה: בֹּא וּרְאֵה הַהַשְׁגָּחָה הַנְּכוֹנָה וּשְׁלֵמוּת הַחִבּוּב, שֶׁאֶעְתִּיר לַה׳ וְאוֹמַר אֵלָיו בִּתְפִלָּתִי כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר בְּעֵת אֲשֶׁר אֶקְבַּע לוֹ הַזְּמַן. וְהוּא אָמְרוֹ לְמָתַי אַעְתִּיר, פֵּרוּשׁ, לְאֵיזֶה זְמַן, תִּתְפָּאֵר עָלַי לוֹמַר הִתְפַּלֵּל לַה׳ עַתָּה כִּי לִזְמַן פְּלוֹנִי יָסִיר וְגוֹ׳.
שמות יט:א · פירוש א
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי וְגוֹ׳. הִנֵּה לְמַה שֶׁקָּדַם מֵעֹצֶם חִבָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיִשְׂרָאֵל וְגֹדֶל חֶשְׁקוֹ לָתֵת לָהֶם אֲרוּסָתָם זֹאת הַתּוֹרָה, תִּקְשֶׁה לָמָּה נִתְעַכֵּב ה׳ מִתֵּת הַתּוֹרָה עַד חֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, כִּי מִן סִימָנֵי הָאַהֲבָה הִיא שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב חוֹשֵׁק מִבֹּא לַחֲשׁוּקָתוֹ. וְאִם לְצַד הַדֶּרֶךְ, הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ לֶאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ (סנהדרין צה,א) בְּלֶכְתּוֹ לָקַחַת אִשָּׁה לְיִצְחָק, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר לַחֲתֻנַּת נְשִׂיאַת רֹאשׁ כִּי תִּקְפֹּץ הָאָרֶץ וְגַם הַשָּׁמַיִם אִם יִצְטָרְכוּ לָהּ.
שמות יט:א · פירוש ב
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן אֲמַתְלָא לַדָּבָר, כִּי לֹא מִעוּט הַחֵשֶׁק הוּא הַסּוֹבֵב, אֶלָּא לְצַד הַכְשָׁרַת הֶחָתָן, כִּי לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְצַד שֶׁהָיוּ בָּאָרֶץ הַטְּמֵאָה וְהָיוּ לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם, וְהֻצְרְכוּ לִסְפֹּר סְפִירַת טָהֳרָתָם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת כְּדֶרֶךְ שִׁבְעָה נְקִיִּים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לְזָבָה (זהר ח״ג צז:), וְהוּא אָמְרוֹ לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת יְצִיאָתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא הַסּוֹבֵב עַכָּבַת הַדָּבָר עַד הַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. וְהָרְאָיָה, כִּי כְּשֶׁקָּרְבוּ יְמֵי הַכְשָׁרָתָם בּוֹ בַּיּוֹם נָסְעוּ בּוֹ בַּיּוֹם בָּאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה, פֵּרוּשׁ, שֶׁנָּסְעוּ בּוֹ בַּיּוֹם בָּאוּ, וְכֵן הוּבָא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פז:) שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנָּסְעוּ בּוֹ בָּאוּ. וְהִצַּצְתִּי בָּעִנְיָן וָאֶרְאֶה עֹצֶם חִשְׁקוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּכֶּרֶת מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו, בְּהָעִיר לָמָּה הִטְרִיחָם ה׳ בַּדֶּרֶךְ עַד הַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. וְאִם לַסִּבָּה שֶׁכָּתַבְנוּ עֲדַיִן תִּקְשֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ לִקְפֹּץ הָאָרֶץ וּלְהַגִּיעַ לְמִדְבַּר סִינַי בּוֹ בַּיּוֹם, וְשָׁם יִתְעַכְּבוּ עַד סְפֹר שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת וְיִהְיֶה זְמַן הַכּוֹשֶׁר כַּנִּזְכָּר.
שמות יט:א · פירוש ג
בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
אָכֵן זֶה יַגִּיד עֹצֶם חֵשֶׁק נְתִינַת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי לְגוֹדֶל חִשְׁקוֹ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם לֹא רָצָה לַהֲבִיאָם וּלְהִתְעַכֵּב זְמַן אָרוֹךְ בְּלֹא חֲתוּנָּה בְּבֵית חַתְנוּת, וְלָזֶה הָיָה מְמַעֵט הַיָּמִים בְּרִחוּק מָקוֹם. וְתִקַּח לְךָ שִׁעוּרָן שֶׁל דְּבָרִים מֵחָשׁוּק וַחֲשׁוּקָתוֹ, כִּי לֹא יִצְטַעֵר בְּעַכָּבָתוֹ מִבּוֹא אֵלֶיהָ כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ עֵת דּוֹדִים וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה כַּלָּה לְחֻפָּתָהּ, אֲשֶׁר לֹא כֵן בְּעֵת כַּלָּה בְּחֻפָּתָהּ לֹא יַעֲצוֹר כֹּחַ לְעַכֵּב בִּיאָתוֹ אֵלֶיהָ:
שמות יט:ב · פירוש א
וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים. קָשֶׁה לָמָּה אִחֵר הַמֻּקְדָּם, כִּי פָּסוּק זֶה הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים קוֹדֶם פָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו שֶׁאָמַר ״בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי״? וְאוּלַי שֶׁהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין קה:) אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה לְהַקְדִּים הַמְּאֻחָר, שֶׁלֶּהֱיוֹת כִּי הוּא זֶה יוֹם הַמְקֻוֶּה לַבּוֹרֵא לַתּוֹרָה לָעוֹלָם, לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים, וּמִיּוֹם הַבְּרִיאָה וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים מָתַי יָבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִדְבַּר סִינַי, לָזֶה כְּשֶׁהִגִּיעוּ שָׁמָּה לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְסַפֵּר סֵדֶר הַדָּבָר וְתֵכֶף קָדְמָה הַהוֹדָעָה בְּאָמְרוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ וְגוֹ׳, הִגִּיעַ חָשׁוּק וְנֶחְשָׁק לְחוֹשֵׁק וְחָשׁוּק, וְשָׂמְחוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כִּי זֶה הוּא תַּכְלִית הַבְּרִיאָה וְתִקְוָתָהּ, וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ פְּרָטָן שֶׁל דְּבָרִים.
שמות יט:ג · פירוש ו
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אָכֵן כַּוָּנַת דִּבְרֵי ה׳ הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְקוֹדֶם אַקְדִּים הַמּוּשָּׂג אֶצְלֵנוּ מִכָּל הַתּוֹרָה כִּי הָאָדוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִדּוֹתָיו הֵם לְהֵיטִיב, וְיוֹתֵר מֵחֵשֶׁק הַמְקַבֵּל חִשְׁקוֹ לְהֵיטִיב, וְזֶה לְגוֹדֶל הַפְלָגַת בְּחִינַת טוּבוֹ, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִתְחַכֵּם הוּא יִתְבָּרַךְ לְהַרְבּוֹת שְׂכָרֵנוּ וְטוֹבָתֵנוּ כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ ה׳. וְהִנֵּה מָצִינוּ לוֹ שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי שְׂכַר הַמְקַיֵּם תּוֹרַת ה׳ וּמִצְווֹתָיו מִיִּרְאָה הוּא מֶחְצָה מֵהָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה, מִשְּׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים בְּהוֹדָעַת שְׂכַר הַמִּצְווֹת: בְּאֶחָד אָמַר (דברים ז:ט) ״לְאֶלֶף דּוֹר״, וּבְאֶחָד אָמַר (שמות כ:ו) ״לַאֲלָפִים״, וְדִקְדֵּק בְּשַׂר הָאֶלֶף שֶׁהוּא הַשּׁוֹמֵר מִיִּרְאָה וְשַׂר הָאֲלָפִים שֶׁהוּא לָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה.
שמות יט:ג · פירוש ז
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְהִנֵּה יֵשׁ בִּבְחִינַת הָאַהֲבָה צַד גּוֹרֵם רָעָה, כִּי לֹא תַּסְפִּיק לִבְעָלֶיהָ לְהִשָּׁמֵר בִּתְמִידוּת לְבַל עֲבוֹר אֵיזֶה פַּעַם בְּאַקְרַאי, כִּי יֹאמַר שֶׁמִּצַּד קוּרְבָתוֹ לַבּוֹרֵא וַחֲבִיבוּתוֹ לֹא יַקְפִּיד עָלָיו עַל זֶה כְּמִנְהַג וְסֵדֶר הָרָגִיל בֵּין הַנִּבְרָאִים. וּלְהַשְׂכִּילְךָ בָּעִנְיָן מִמֹּשֶׁה אַתָּה לָמֵד, כִּי לְצַד רוֹב קוּרְבָתוֹ וְחִבָּתוֹ עִם ה׳ שָׁגַג וְדִבֵּר אֵלָיו (שמות ד:יג) ״שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח״, ״לָמָה הֲרֵעֹתָה״ וְגוֹ׳ (שמות ה:כב), ״לֹא הִצַּלְתָּ״ וְגוֹ׳, וְזֶה הָיָה סִבָּה גּוֹדֶל קְרִיבָתוֹ לִפְנֵי ה׳ נִתְקָרְרָה הַיִּרְאָה, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁאָדָם אַחֵר כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה קָרֵב כָּל כָּךְ תִּפּוֹל עָלָיו אֵימָתָה וָפַחַד. וְהִנֵּה הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת לֹא כֵן יַחְשׁוֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים י:יז) ״אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא״ וְגוֹ׳, וְיַקְפִּיד אַדְרַבָּה בְּיוֹתֵר עַל אֲהוּבוֹ לְיַסְּרוֹ בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה עַל עָבְרוֹ אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת וַאֲפִלּוּ עַל הַקַּלָּה שֶׁבַּקַּלִּים, כְּאָמְרוֹ (תהלים נ:ג) ״וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא נ,א) שֶׁמְּדַקְדֵּק עִם חֲסִידָיו כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.
שמות יט:ג · פירוש ח
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַאֲשֶׁר עַל כֵּן בְּעֵת נְתִינַת הַתּוֹרָה חָשַׁב ה׳ מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת לְהוֹעִיל בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּלְפָנָיו שְׁתֵּי דְּרָכִים: א׳ לְדַבֵּר דִּבְרֵי אַהֲבָה וְחִבָּה, וְיֵשׁ בָּזֶה תַּכְלִית דָּבָר טוֹב כְּשֶׁיְּקַבְּלוּהָ מֵאַהֲבָה, שֶׁשֶּׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּפוּל הוּא בִּשְׂכָרָם, וְיֵשׁ בָּזֶה צַד אַחֵר, כִּי הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לִפְעָמִים לֹא יְדַקְדֵּק בִּפְרָט אֶחָד מֵהַתּוֹרָה, כְּדֶרֶךְ הָאָב עִם בְּנוֹ הַמְגַעְגְּעוֹ וְהַמְשַׁעְשְׁעוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין עָלָיו בְּחִינַת הַמּוֹרָא, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁתִּהְיֶה קַבָּלַת הַתּוֹרָה מֵחֲמַת יִרְאָה, מִדֶּרֶךְ הַיָּרֵא לִפְחֹד עַל דִּקְדּוּק אֶחָד כְּעֶבֶד מֵרַבּוֹ, וְנִמְצָא תָּמִיד עוֹמֵד לִשְׁמֹר עֵץ הַחַיִּים, וְכֵן הוּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות). וְדֶרֶךְ ב׳ הוּא לְדַבֵּר דְּבָרִים קָשִׁים כְּמֶלֶךְ שֶׁגּוֹזֵר עַל עַבְדּוֹ בִּזְרִיקַת מָרָה וְאֵימַת מַלְכוּת, וְיֵשׁ בָּזֶה תַּכְלִית טוֹב שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בְּאַחַת מִכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי וַעֲרַאי, אֶלָּא שֶׁמַּגִּיעָם מַחֲצִית שָׂכָר מִשָּׂכָר הַמַּגִּיעָם בַּעֲשׂוֹתָם מֵאַהֲבָה.
שמות יט:ג · פירוש ט
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ מִן־הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ לְצַוּוֹת בִּשְׁנֵי אוֹפָנִים, בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה וְדֶרֶךְ שְׂרָרָה וְהַפְחָדָה, וְאָמַר גַּם שְׁנֵיהֶם בְּמֶתֶק לְשׁוֹן צַדִּיק בְּנוֹשֵׂא אֶחָד. וְהוּא מַה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר כֹּה תֹאמַר, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״כֹּה״ – פֵּרוּשׁ כְּסֵדֶר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ, תֹּאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, יֵשׁ בּוֹ אֲמִירָה רַכָּה שֶׁהִיא דֶּרֶךְ אַהֲבָה וְחִבָּה, וְתַגֵּיד – פֵּרוּשׁ, יֵשׁ בּוֹ גַּם כֵּן דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַפְחָדָה וְיִרְאָה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בֵּית יַעֲקֹב בַּאֲמִירָה, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקוֹשִׁי, לוֹמַר חֵלֶק הֶחָסֵר לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כִּי בֵּית יַעֲקֹב הֵם מַדְרֵגָה הַקְּטַנָּה שֶׁבְּאוּמָּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר לֹא יַשִּׂיגוּ עֲבוֹד ה׳ מֵאַהֲבָה אֶלָּא מִיִּרְאָה, לָזֶה הַמִּצְוָה לָהֶם שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹסִיף עֲבוֹד מֵאַהֲבָה הָרְמוּזָה בַּאֲמִירָה רַכָּה כַּנִּזְכָּר. וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מַדְרֵגָה הַנִּבְחֶרֶת וְהַמְעֻלָּה אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ בְּחִינַת הָאַהֲבָה, אָמַר כְּנֶגְדָּם וְתַגֵּיד, שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לָהֶם בְּחִינַת הָאַהֲבָה לְגַבֵּי פְּרָט אֶחָד וּצְרִיכִין הֵם לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי טוֹבִים הַשְּׁנַיִם וְצֹרֶךְ בָּהֶם לְקִיּוּם הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִקְנוֹת שְׁנֵיהֶם אַהֲבָה וְיִרְאָה. וּשְׁנֵיהֶם יַחַד אֲמָרָם אֵל עֶלְיוֹן בִּנְעִימוּת דְּבָרָיו בְּאָמְרוֹ ״אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי״ וְגוֹ׳, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (מכילתא) אֵלּוּ הַנָּשִׁים וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים – הֵם דֶּרֶךְ דְּרָשׁ.
שמות יט:ד · פירוש ב
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי יְכַוֵּן ה׳ לִשְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַהֲבָה וּבְחִינַת הַיִּרְאָה, לָזֶה רָשַׁם ה׳ שְׁנֵיהֶם בְּמַאֲמָר זֶה. הַיִּרְאָה בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר יִסַּרְתִּי יִסּוּרֵי נְקָמָה לַמְּמָאֵן עֲשׂוֹת מַאֲמָרִי, כַּמָּה מַכּוֹת רָעוֹת בְּאֵין מִסְפָּר עַל אֲשֶׁר מֵאֵן עֲשׂוֹת מִצְוָתִי לְשַׁלֵּחַ אֶתְכֶם, וְהָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לָכֶם לְאוֹת לָעוֹבֵר עַל מִצְוָתִי כִּי אֶתְנַקֵּם מִמֶּנּוּ בְּיִסּוּרֵי נְקָמָה וְצָרוֹת רַבּוֹת כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם וּקְחוּ מוּסָר. וְנִתְכַּוֵּן ה׳ לִרְמֹז לָהֶם שֶׁהֵם בְּגֶדֶר זֶה עַצְמוֹ שֶׁל הַמִּצְרִים אִם יְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ אֶל הַתּוֹרָה וְאֶל הַמִּצְווֹת, וְזוֹ בְּחִינַת הַיִּרְאָה יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. גַּם יֵשׁ בְּנִשְׁמָע מַאֲמַר אֲשֶׁר עָשִׂיתִי יִרְאַת הָרוֹמְמוּת בְּכָל הַנִּפְלָאוֹת וְהָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר עָשָׂה לְמִצְרַיִם. גַּם בָּזֶה הֶרְאָה בְּחִינַת הָאַהֲבָה וְהַחִבָּה שֶׁכָּל זֶה עָשָׂה בִּשְׁבִילֵנוּ, הִרְעִישׁ כָּל הַבְּרִיאָה וְאִבֵּד אוּמָּה אַחַת בִּשְׁבִילֵנוּ, וּלְצַד זֶה יִתְלַהֵב אָדָם בְּחִבַּת הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ לָהֶם, וְהִנֵּה הִיא בְּחִינַת הָאַהֲבָה לַה׳ אֱלֹהֵינוּ. וְהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים הָרְמוּזִים בְּאָמְרוֹ תֹּאמַר לְבֵית יַעֲקֹב שֶׁלֹּא תַּסְפִּיק הַיִּרְאָה וְצָרִיךְ גַּם הָאַהֲבָה, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תַּסְפִּיק בְּחִינַת הָאַהֲבָה וְצָרִיךְ גַּם הַיִּרְאָה, וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
שמות יט:ד · פירוש ג
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם. הִנֵּה הֶאֱרִיךְ הָאָדוֹן בִּבְחִינַת הָאַהֲבָה, כִּי הוּא הָעִקָּר בַּמִּצְוָה לְהַרְוִיחַ כֶּפֶל הַשָּׂכָר, וְצָרִיךְ הִתְעַצְּמוּת גָּדוֹל לְהַשִּׂיגָהּ. לָזֶה אָמַר: רְאוּ חִבָּתִי בָּכֶם כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים חֲבִיבִין, שֶׁאֲפִלּוּ מִדֶּרֶךְ כַּף רַגְלֵיכֶם חַסְתִּי עָלָיו וְנָשָׂאתִי אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, פֵּרוּשׁ, עַנְנֵי כָבוֹד הָיוּ מְמֻצָּעִים תַּחְתָּם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ח:ד): ״וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה״. וְעוֹד יֵשׁ לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַיִּרְאָה שֶׁבְּנָקֵל תִּכָּנֵס בְּלֵב הָאָדָם, לָזֶה הִסְפִּיק לוֹ בִּרְמִיזָתוֹ בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
שמות יט:ד · פירוש ד
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. יִרְצֶה כִּי לֹא קָדַם הַקְרָבָתָם אֶל ה׳ כְּמִשְׁפַּט כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב לְמִשְׁכַּן ה׳, שֶׁיַּקְדִּים הוּא לְעוֹרֵר חִבָּתוֹ, כַּיָּדוּעַ שֶׁאֵין אֱלֹהֵי עוֹלָם מַקְדִּים לְקָרֵב עַד שֶׁיְּעוֹרֵר הַמִּתְקָרֵב אֶת הָאַהֲבָה, וְכֵן הוּא מֵהַמּוּסָר כִּי הַהֶדְיוֹטוֹת וְהַקַּלִּים הֵם הַמִּשְׁתַּדְּלִים לְהִתְקָרֵב לִגְדוֹלִים וְנִכְבָּדִים מֵהֶם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן עִם עֶבֶד מוֹשְׁלִים, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַר ה׳ כִּי לֹא כֵן עָשָׂה, אֶלָּא הֲגַם שֶׁהָיוּ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי עֵרוֹם וְעֶרְיָה בְּלֹא שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי הֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֵלַי וְלֹא אַתֶּם הִתְקָרַבְתֶּם אֵלַי.
שמות יט:ו · פירוש ה
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁצִּוָּה לוֹ שֶׁלֹּא יְפָרֵשׁ דִּבְרֵי ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יֹאמַר הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם. וְטַעַם הַבּוֹרֵא, לֶהֱיוֹת שֶׁדִּקְדֵּק בִּדְבָרָיו עִנְיַן הַיִּרְאָה וְעִנְיַן הָאַהֲבָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּם בְּפָסוּק (שמות יט:ג) ״כֹּה תֹאמַר״, וְחָשׁ הַבּוֹרֵא לְמֹשֶׁה שֶׁאַחַר שֶׁיְּדַבֵּר דִּבְרֵי ה׳ לָהֶם יָבֹא לְבָאֵר הַדְּבָרִים לְהוֹסִיף זֵרוּז מֵעַצְמוֹ לְהַכְנִיס מוֹרָאוֹ בְּלֵב יִשְׂרָאֵל אוֹ לְהַפְלִיג בְּאַהֲבַת הַבּוֹרֵא, לָזֶה אָמַר אֵלָיו אַל תְּדַבֵּר עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה זוּלַת אֵלֶּה הַדְּבָרִים, כִּי אִם יֹאמַר מֹשֶׁה דִּבְרֵי יִרְאָה יָבוֹאוּ לַעֲשׂוֹת מִצַּד הַיִּרְאָה, וַה׳ לֹא כֵן יָעַץ וְלֹא הִזְכִּיר הַיִּרְאָה אֶלָּא כְּמִי שֶׁמּוֹסִיף תַּבְלִין בְּתַבְשִׁיל לְהוֹסִיף בּוֹ טַעַם עָרֵב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם שֶׁהוּא לְבַל יְזַלְזֵל אָדָם בְּאֵיזֶה זְמַן בְּאֵיזֶה פְּרָט בְּאָמְרוֹ כִּי לֹא יַקְפִּיד הָאוֹהֵב, אֲבָל כָּל עִקַּר הָעֲבוֹדָה צְרִיכָה בְּאַהֲבָה, וְנִמְצָא דִּבְרֵי מֹשֶׁה מַפְסִיד חָס וְשָׁלוֹם הַכַּוָּנָה.
שמות כ:ג · פירוש ט
לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ͏ַ֗י׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פָּנַי – עַל סִבַּת פָּנַי, לְבַל תִּהְיוּ נִמְנָעִים מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים, כִּי אֵין לְךָ עוֹנֶג בָּעוֹלָם כִּרְאוֹת פְּנֵי ה׳ בְּעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, כִּי הוּא זֶה תַּכְלִית הַמְקֻוֶּה, וְהִזְהִירָם ה׳ לְבַל יְסַבְּבוּ מְנִיעַת עַצְמָם מֵהַשָּׂגָה זוֹ.
שמות כא:ד · פירוש י
אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד וְגוֹ׳. כָּאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב עֲבוֹדַת הָעֶבֶד יִשְׂרָאֵל הַמִּתְלַהֵב לַעֲבוֹדַת קוֹנוֹ, וְאַף אַחַר שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו מִתְאַוֶּה תַּאֲוָה לַעֲבֹד הָאָדוֹן, וְזֶהוּ אָמְרוֹ אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, שֶׁהֵם הַנְּשָׁמָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לַחָפְשִׁי כַּמֵּתִים, וְזֶה יוֹרֶה עַל הַחֵשֶׁק וְהַתַּאֲוָה בְּהָאָדוֹן. לְאִישׁ כָּזֶה מַבְטִיחַ הָאָדוֹן כִּי לוֹ יִקָּרֵא עֶבֶד ה׳ וִימַלֵּא תַּאֲוָתוֹ, תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ, אַךְ לֹא עַתָּה, כִּי עַתָּה אֵין לוֹ עוֹד בָּעוֹלָם אֶלָּא וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם – לָעוֹלָם הַבָּא יִבְחַר בּוֹ ה׳ מֵהַמַּלְאָכִים לִהְיוֹת לוֹ לְעֶבֶד נֶאֱמָן. וּמָצִינוּ שֶׁכֵּן הָיָה לְמֹשֶׁה שֶׁקְּרָאוֹ ה׳ (דברים לד:ה) עֶבֶד ה׳, שֶׁנִּתְאַוָּה לִחְיוֹת לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד ה׳ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו (סוטה יד,א). וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְרָצַע וְגוֹ׳ בַּמַּרְצֵעַ, תִּמְצָא בְּחֶשְׁבּוֹן מַרְצֵעַ אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת הַכִּסּוּף, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק א קכג:). וְאָמְרוֹ וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם, פֵּרוּשׁ, יַחְשֹׁב עָלָיו כְּאִלּוּ חַי כָּל יְמֵי עוֹלָם וְעָבַד בָּהּ עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, מַחְשָׁבָה טוֹבָה וְכוּ׳. עוֹד רָמַז לְעוֹלָם סוֹד יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַעַת קָדוֹשׁ.
שמות כה:ב · פירוש ט
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְצֶה שֶׁיְּכַוֵּן כָּל אֶחָד לְדַבֵּק בַּה׳ בְּחִינַת נַפְשׁוֹ הַנִּקְרֵאת תְּרוּמָה בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל תִּקָּרֵא תְּרוּמָה, דִּכְתִיב (ירמיה ב:ג) ״קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ״, וּתְרוּמָה נִקְרֵאת רֵאשִׁית, וּבְאֶמְצָעוּת לְקִיחַת מֵאֵת כָּל אִישׁ וְגוֹ׳ יַשִּׂיגוּ שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה, וְהוּא אָמְרוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, כִּי הַשְּׁכִינָה תִּקָּרֵא תְּרוּמַת ה׳, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.
שמות כח:לח · פירוש א
וְהָיָה֮ עַל־מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־עֲוֺ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכׇֽל־מַתְּנֹ֖ת קׇדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה עִנְיָן יַגִּידוּ שְׁתֵּי תֵּיבוֹת אֵלּוּ שֶׁבָּהֶם יִהְיֶה לְרָצוֹן לִפְנֵי ה׳, וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן בְּאָמְרוֹ קֹדֶשׁ עַל יִשְׂרָאֵל כְּאָמְרוֹ (ירמיה ב:ג) ״קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל״, וְתֵיבַת לַה׳ יִרְצֶה כִּי כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל הַנִּקְרָאִים, קֹדֶשׁ הֵם לַה׳, חֲשׁוּקִים דְּבוּקִים מְשֻׁעְבָּדִים, וְלָזֶה יִהְיֶה לְרָצוֹן לִפְנֵי ה׳ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָצוֹן בְּיִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת הַכְּתָב, וְהוּא סוֹד (שיר השירים ו:ג) אֲנִי לְדוֹדִי – וּבָזֶה יִתְרַצֶּה דּוֹדִי לִי.
שמות לג:יא · פירוש א
וְדִבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל׃ {פ}
וְדִבֶּר ה׳ וְגוֹ׳ פָּנִים אֶל פָּנִים. הַכַּוָּנָה בָּזֶה הוּא, כְּפִי שִׁעוּר הַהֲכָנָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מֹשֶׁה לְהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, לְאוֹתוֹ שִׁעוּר תִּהְיֶה הַהַשָּׂגָה מִפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים, כִּי כְּפִי אֲשֶׁר יָכִין אָדָם עַצְמוֹ לְהַשְׁפָּעַת הַקְּדֻשָּׁה יַשִּׂיג.
שמות לג:יא · פירוש ב
וְדִבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל׃ {פ}
וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, יִתְבָּאֵר לְדַרְכֵּנוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כז:יט) ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם״, פֵּרוּשׁ כִּי הַלְּבָבוֹת יַשְׂכִּילוּ בַּנֶּעְלָם אִם לֶאֱהוֹב אִם לִשְׂנוֹא, כִּי כְּפִי אֲשֶׁר יָכִין הָאָדָם לִבּוֹ לֶאֱהוֹב חֲבֵרוֹ כְּמוֹ כֵן יִתְבּוֹנֵן לֵב חֲבֵרוֹ לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ שֶׁלֹּא יֹאהֲבֵהוּ אִם לֹא יָכִין לִבּוֹ לִהְיוֹת גַּם הוּא רֵעֵהוּ, כְּמוֹ כֵן דִּבֵּר ה׳ פָּנִים אֶל פָּנִים. וּמֵעַתָּה יַבְחִין אָדָם מַה הוּא עִם קוֹנוֹ – אִם לְבָבוֹ יִתְאַוֶּה וְיַחְשׁוֹק בַּה׳ וּבַעֲבוֹדָתוֹ הִנֵּה זֶה סִימָן כִּי ה׳ אֲהֵבוֹ.
שמות לג:יט · פירוש א
וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כׇּל־טוּבִי֙ עַל־פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְהֹוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם׃
אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ. פֵּרוּשׁ, כָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁאֲנִי מֵטִיב בָּהֶם לִבְרִיּוֹתַי, וְאָמְרוֹ עַל פָּנֶיךָ, פֵּרוּשׁ, טַעַם הַשָּׂגָתְךָ דָּבָר זֶה מִמֶּנִּי הוּא ״עַל פָּנֶיךָ״, פֵּרוּשׁ, פָּנִים אֲשֶׁר אַתָּה מַרְאֶה בְּעוֹצֶם הַפְלָגַת אַהֲבָתְךָ וְחֶשְׁקְךָ בִּי כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״פָּנִים אֶל פָּנִים״ (שמות לג:יא).
שמות לט:לב · פירוש ג
וַתֵּ֕כֶל כׇּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ {פ}
עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים פד:ג) ״נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה׳״, כִּי עָשׂוּ כָּל הָעֲבוֹדָה חֲשׁוּקָה וּכְלִילַת יֹפִי.

ויקרא

ויקרא טז:א · פירוש ה
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְכָל זֶה לִסְבָרַת הָאוֹמֵר (בראשית רבה מד:ה) ״אַחֲרֵי״ סָמוּךְ, ״אַחַר״ מֻפְלָג, וּכְמוֹ שֶׁהֶעְתַּקְתִּי מַחְלוֹקְתָּם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. אֲבָל לִסְבָרַת הָאוֹמֵר ״אַחֲרֵי״ מֻפְלָג, ״אַחַר״ סָמוּךְ, יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שֶׁבָּא לְהוֹדִיעוֹ שֶׁמִּיתָתָם הָיְתָה עַל קָרְבָתָם לִפְנִים בַּקֹּדֶשׁ, וַהֲגַם שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה אֵשׁ זָרָה, מוֹדִיעוֹ ה׳ כִּי טַעַם מִיתָתָם הָיְתָה עַל קָרְבָתָם לִפְנִים, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיְתָה אֵשׁ זָרָה. וְאָמְרוֹ וַיָּמֻתוּ, נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעוֹ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב כִּי יָצְתָה מַחְשַׁבְתָּם לַפּוֹעַל שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְנִים, אֶלָּא שֶׁנִּדְחֲפוּ וָמֵתוּ. וְהַכַּוָּנָה בְּהוֹדָעָה זוֹ לִשְׁלֹל לְבַל יַחְשֹׁב אָדָם לִפְרֹץ וּלְהִתְקָרֵב הֲגַם שֶׁיָּמוּת, וְזֶה יִמָּצֵא בִּהְיוֹת לָאָדָם בְּחִינַת הַחֵשֶׁק לֹא יָחוּשׁ עַל עַצְמוֹ וְיִתֵּן נַפְשׁוֹ, וְדָבָר זֶה יִמָּצֵא בִּבְחִינַת הַחוֹשֵׁק שֶׁיִּתֵּן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר הֲגַם שֶׁיֵּדַע שֶׁיָּמוּת. לָזֶה אָמַר לוֹ ״וַיָּמֻתוּ״, פֵּרוּשׁ וּכְבָר מֵתוּ וְלֹא הִשִּׂיגוּ מַחְשַׁבְתָּם לְהִתְקָרֵב, וְהָבֵן זֶה.
ויקרא טז:א · פירוש טו
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אַחֲרֵי מוֹת וְגוֹ׳, דִּבֵּר ה׳ לְמֹשֶׁה דֶּרֶךְ מִיתָתָן שֶׁהָיְתָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳, פֵּרוּשׁ שֶׁנִּתְקָרְבוּ לִפְנֵי אוֹר הָעֶלְיוֹן בְּחִבַּת הַקֹּדֶשׁ וּבָזֶה מֵתוּ, וְהוּא סוֹד הַנְּשִׁיקָה שֶׁבָּהּ מֵתִים הַצַּדִּיקִים. וְהִנֵּה הֵם שָׁוִים לְמִיתַת כָּל הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא שֶׁהַהֶפְרֵשׁ הוּא שֶׁהַצַּדִּיקִים הַנְּשִׁיקָה מִתְקָרֶבֶת לָהֶם וְאֵלּוּ הֵם נִתְקָרְבוּ לָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳.
ויקרא טז:א · פירוש טז
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְאָמְרוֹ וַיָּמֻתוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, רָמַז הַכָּתוּב הַפְלָאַת חִבַּת הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ מַרְגִּישִׁים בְּמִיתָתָם, לֹא נִמְנְעוּ מִקְּרֹב לִדְבֵקוּת נְעִימוּת עֲרֵבוּת יְדִידוּת חֲבִיבוּת חֲשִׁיקוּת מְתִיקוּת עַד כְּלוֹת נַפְשׁוֹתָם מֵהֶם, וְהָבֵן. וּבְחִינָה זוֹ אֵין מַכִּיר אֵיכוּתָהּ, וְהִיא מְשֻׁלֶּלֶת הַהַכָּרָה, לֹא מִפִּי מִין הָאֱנוֹשִׁי, וְלֹא מִפִּי כְּתָבוֹ, וְלֹא תֻשַּׂג בְּהַשְׁעָרוֹת מֻשְׂכַּל הַגֶּשֶׁם, וְלַמַּשִּׂיג חֵלֶק מֵהַשָּׂגָה זוֹ תַּבְדִּיל מִמֶּנּוּ הַמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ מֵהִתְקַבֵּל וְתַכִּירֵהוּ עַל יְדֵי סִימָנֶיהָ כִּי זֶה הֶפְכָּהּ מְנַגֶּדֶת שׂוֹנְאֶיהָ וְתִפְעַל בּוֹ פְּעֻלָּה רְשׁוּמָה לִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַמּוֹנְעוֹ וְהַמְקַיְּמוֹ, וְלִפְעָמִים תִּמְאָסֵהוּ הַנֶּפֶשׁ וּתְרִיבֵהוּ מְרִיבָה גְּדוֹלָה וְהוּא סוֹד הוֹלְלוּת הַנְּבִיאִים (שמואל א יט:כד), וְלִכְשֶׁתִּרְבֶּה בְּחִינָה זוֹ בִּפְנִימִיּוּתוֹ תִּגְעַל הַנֶּפֶשׁ אֶת הַבָּשָׂר וְיָצְתָה מֵעִמָּהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ. וְאוֹדִיעַ לַמִּתְבּוֹנֵן בִּפְנִימִיּוּת הַשְׂכָּלַת הַמֻּשְׂכָּל, שֶׁהַשְׂכָּלַת הַהַשְׂכֵּל תַּשְׂכִּיל הַהַשְׂכָּלוֹת, וּבְהַשְׂכֵּל בְּהַשְׂכָּלָתוֹ, יַשְׂכִּיל, שֶׁמֻּשְׂכָּל מְשֻׁלָּל הַהַשְׂכֵּל, וּכְשֶׁיַּשְׂכִּיל בְּהֶעָרַת עַצְמוֹ, וְלֹא עַצְמוֹ יַשְׂכִּיל, שֶׁהַמֻּשְׂכָּל מֻשְׂכָּל מִמֻּשְׂכָּל, בִּלְתִּי מֻשְׂכָּל מֵהַשֵּׂכֶל, וְהִשְׂכִּילוֹ לַמַּשְׂכִּילִים בְּיִחוּד, הַשְׂכָּלָתוֹ בְּסוֹד נְשָׁמָה לְנִשְׁמָתוֹ. וְאָז מוֹתָרָיו יִהְיוּ עִטְרֵי מְלָכִים וְכִסְאָם. וְכִי יֵשׁ חַיִּים לַחַיִּים שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר מֹשֶׁה (דברים ל:יט) ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״ בֵּית הַמּוֹדַעַת, וְשׁוֹלֶלֶת חַיִּים הַנִּשְׁתָּוִים בְּהֶרְגֵּשׁ הַכְּלָלִי, וִיבָרֵךְ בָּרוּךְ אֱלֹהִים חַיִּים אֲשֶׁר סִגֵּל סְגֻלָּה זוֹ לִסְגֻלָּתוֹ.
ויקרא יז:ה · פירוש א
לְמַ֩עַן֩ אֲשֶׁ֨ר יָבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽת־זִבְחֵיהֶם֮ אֲשֶׁ֣ר הֵ֣ם זֹבְחִים֮ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶה֒ וֶֽהֱבִיאֻ֣ם לַֽיהֹוָ֗ה אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְזָ֨בְח֜וּ זִבְחֵ֧י שְׁלָמִ֛ים לַֽיהֹוָ֖ה אוֹתָֽם׃
זִבְחֵי שְׁלָמִים לַה׳ וְגוֹ׳. הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְזָבְחוּ אוֹתָם זִבְחֵי״ וְכוּ׳, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן הָאָדוֹן לְהַרְאוֹת חִבַּת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר חִבֵּב עַמּוֹ, וְאָמַר כִּי זִבְחֵי שְׁלָמִים הֵם קָרְבָּנוֹת הַמִּשְׁתַּתְּפִים בְּשֻׁלְחָן אֶחָד יַחַד בָּנִים וַאֲבִיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ שְׁלָמִים לַה׳ אוֹתָם, וְחוֹזֶרֶת תֵּיבַת ״אוֹתָם״ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַזּוֹבְחִים הָאֲמוּרִים בִּתְחִלַּת הַכָּתוּב, לֹא לַנִּזְבָּחִים. וְעַל דָּבָר זֶה לְבַד תִּתְנַתֵּק הַנֶּפֶשׁ מִנַּרְתֵּקָהּ וְתָקוּם לַעֲבוֹדַת הָאֵל בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מִבְּלִי הֶרְגֵּשׁ לְהַפְלָגַת עֲרֵבוּת הַנִּרְגָּשׁ בִּבְחִינַת אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּנֶּפֶשׁ הַמַּרְגֶּשֶׁת בִּטְעִימַת נֹעַם חִבָּתוֹ, וְכָל זֶה קָטָן הוּא לְהַמִּתְחַיֵּב לָנוּ עֲשׂוֹת לְעֵרֶךְ הַמּוּקְדָּם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ חִבּוּבֵינוּ וְרוֹמְמוּת אֲשֶׁר רוֹמֵם עַם קְדוֹשׁוֹ.
ויקרא יח:ב · פירוש ח
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמַה שֶׁאָמַר (תהלים מ:ט) ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁמֵּרוֹב דְּבֵקוּתוֹ בַּאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד, עַד שֶׁגַּם הַלֵּב נִתְהַפֵּךְ לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה הַנְּשָׁמָה, שֶׁבָּא הַחֵפֶץ בּוֹ וְהַתַּאֲוָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵינוֹ מֵהַכַּת הַחֲפֵצִים דְּבָרִים הַמְּרוּחָקִים מֵהַקְּדוּשָּׁה וּצְרִיכִים לְמָנְעָם בִּשְׁלִילַת הָרָצוֹן, אֶלָּא שֶׁמֵּעַצְמוֹ חָפֵץ בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לִשְׂנוֹא דְּבָרִים אֲשֶׁר הַלֵּב חָפֵץ וְחוֹשֵׁק בָּהֶם. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״חָפָצְתִּי״, כִּי אָפֵס חֵפֶץ הַמַּרְגֶּשֶׁת, וְזֶה אָמַר בְּמָקוֹם אַחֵר (תהלים קט:כב) ״וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״. וְאָמְרוֹ ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, פֵּרוּשׁ, לְרוֹב חֵשֶׁק עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עַד שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּלָמְדוֹ תּוֹרַת ה׳ כְּאִלּוּ אוֹכֵל וּמְמַלֵּא בְּנֵי מֵעָיו מִמָּזוֹן טִבְעִי.
ויקרא יח:ה · פירוש ב
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {ס}        
עוֹד נִרְאֶה בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב בִּשְׁנֵי כְּתוּבִים, בָּרִאשׁוֹן אָמַר ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, וּבְפָסוּק שֵׁנִי אָמַר ״אֲנִי ה׳״. אָכֵן כְּנֶגֶד שְׁנֵי בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה: אֶחָד הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה וְאֶחָד הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה, וּכְבָר נִתְבָּאֲרוּ הַדְּבָרִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (סוטה לא.) כִּי הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה שְׂכָרוֹ לְאֶלֶף דּוֹר וְהָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה שְׂכָרוֹ כָּפוּל לַאֲלָפִים. וְהִנֵּה מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּשִּׂיג הַמַּשִּׂיג בְּחִינַת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתַּקְדִּים לוֹ בְּחִינַת הַיִּרְאָה, בְּסוֹד (תהלים קיח:כ) ״זֶה הַשַּׁעַר לַה׳״, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַיִּרְאָה ״אֶת מִשְׁפָּטַי וְגוֹ׳ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, דִּקְדֵּק לְהַזְכִּיר בְּחִינַת הַדִּין שֶׁהוּא רָמוּז בְּשֵׁם אֱלֹהִים, לְהָעִירְךָ בְּמִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאַחַר כָּךְ צִוָּה לְגָדֵר שֵׁנִי לַעֲשׂוֹת מֵאַהֲבָה, וְלָזֶה אָמַר אֲנִי ה׳ וְלֹא הִזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהוּת לוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה הַשְּׁמִירָה לְצַד אַהֲבַת הַטּוֹב וְהַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן פָּעַל בּוֹ לַעֲשׂוֹת מַאֲמַר קוֹנוֹ הֶחָבִיב מֵאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה עֹנֶשׁ לָעוֹבֵר.
ויקרא יח:ה · פירוש ג
וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ {ס}        
וְאָמַר וָחַי בָּהֶם, פֵּרוּשׁ כִּי אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יֶשְׁנוֹ גַּם בְּטוּב עוֹלָם הַזֶּה יֶתֶר עַל הַגְּמוּל הַקָּבוּעַ לוֹ בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי. וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ ״וָחַי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְהָעִירְךָ שֶׁזֶּה נוֹסָף עַל שָׂכָר אַחֵר שֶׁהוּא שָׂכָר הַנֶּעְלָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן גֶּדֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כְּאָמְרוֹ ״לָלֶכֶת בָּהֶם״ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. אֲבָל גֶּדֶר זֶה ״וָחַי בָּהֶם״, פֵּרוּשׁ, לֹא לֶעָתִיד לְבַד, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְיִחְיֶה״, אֶלָּא מֵעֵת טָעֳמוֹ טַעַם הַמִּצְווֹת בְּעֵרֶךְ זֶה ״וָחַי בָּהֶם״. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן מַה שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת (דברים יא:יד) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״ שֶׁאָמַר ״וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁשָּׁם נֶאֱמַר ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳״ וְגוֹ׳, לָזֶה הוֹדִיעַ כִּי מִצְוָה זוֹ יֵשׁ לָהּ שָׂכָר גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְרָאוּי הוּא לֵיהָנוֹת בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) שְׂכַר מִצְווֹת בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא, זֶה יֶשְׁנוֹ בַּהֲטָבָה זוֹ, וְרָמַז עוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּמַה שֶׁאָמַר ״וְנָתַתִּי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת יִעוּד הַשָּׂכָר, לוֹמַר אֵין זֶה אֶלָּא תּוֹסֶפֶת עַל הַנֶּעְלָם הַמֻּשְׂכָּל הַנִּצְחִי.
ויקרא יט:ב · פירוש יא
דַּבֵּ֞ר אֶל־כׇּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ בַּתּוֹרָה שֶׁעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים״ וְגוֹ׳, וְעַל יְדֵי עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר (ירמיה יג:יא) ״כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל״. מֵעַתָּה בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת וְאָמַר קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, וְהַטַּעַם כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, וְאִם תֹּאמַר, וּמַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר, לָזֶה אָמַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, כָּאן רָמַז הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בִּדְבֵקוּת לַה׳ כָּאָמוּר בַּפָּסוּק ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם״:
ויקרא יט:יז · פירוש ז
לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לג:) בַּעֲוֹן הַדּוֹר נִתְפָּסִים גְּדוֹלֵי עוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים א:יד) ״אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר״ וְגוֹ׳, וּלְצַד זֶה חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁתִּכָּנֵס בְּלֵב קְרוֹבֵי ה׳ הַרְחָקַת הַלֵּב עַל מַעֲשֵׂה ה׳ זֶה, כִּי יֹאמְרוּ שֶׁאֵינָם מֻבְטָחִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְשַׁלְוָתָם הֲגַם כִּי יַפְלִיאוּ לְהֵיטִיב מַעֲשֵׂיהֶם. לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ כָּאן וְאָמַר לְצַדִּיקָיו ״לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ״, פֵּרוּשׁ ״אָחִיךָ״ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁלֹּא לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּהַשְׁוָאָה יִקָּרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָח אֶלָּא לְהַקְּרוֹבִים וְהַדְּבֵקִים בַּה׳ כְּרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו, וְצִוָּה לָהֶם שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק לִבָּם מֵה׳, שֶׁהַהַרְחָקָה הִיא עֲנַף הַשִּׂנְאָה. וְאִם תֹּאמַר, מָה אָשִׁיב אֶל לִבִּי לְבִטָּחוֹן בְּחַיַּי וּבְשַׁלְוָתִי, לָזֶה אָמַר הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וּבָזֶה לֹא תִשָּׂא אַתָּה עָלָיו, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִילוֹ, חֵטְא, כִּי כְּלוּם טַעַם תְּפִיסַת הַצַּדִּיק הוּא בִּשְׁבִיל עֲוֹן הַדּוֹר, אִם יוֹכִיחֶנּוּ הֲרֵי הוּא נִצּוֹל מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה הֲרֵי אֵין כָּאן עֲוֹנוֹת שֶׁיִּתָּפֵס עֲלֵיהֶם, וְאִם לֹא חָזְרוּ הֲרֵי נִפְטַרְתָּ מִתְּפִיסָה, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, דִּכְתִיב (יחזקאל לג:ט): ״וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְגוֹ׳ הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ״. וּלְדֶרֶךְ זֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁדִּקְדַּקְנוּ בַּפָּסוּק.
ויקרא יט:יז · פירוש ח
לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הוֹכֵ֤חַ תּוֹכִ֙יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃
שׁוּב בָּא לְיָדִי תַּנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ (רבה פי״ח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכִי בְּאַחִים מִן הָאָב וְהָאֵם הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא כְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לוֹ אַחִים לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא וְלֹא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא צַדִּיקֵי עוֹלָם שֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ בְּתוֹרָתוֹ בְּכָל יוֹם, שֶׁקָּרָא אוֹתָם אַחִים וְרֵעִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְתֵדַע שֶׁמַּעֲלַת אָח יוֹתֵר מִמַּדְרֵגַת בָּנִים, כְּמַאֲמַר זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה פ״ג): לֹא זָז מֵחַבְּבָהּ עַד שֶׁקְּרָאָהּ בִּתִּי, לֹא זָז וְכוּ׳ עַד שֶׁקְּרָאָהּ אֲחוֹתִי.
ויקרא יט:לב · פירוש ד
מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ {ס}        
עוֹד יִרְמֹז וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, פֵּרוּשׁ זִקְנַת עַצְמוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סוכה נג.): אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלֹּא בִּיְּשָׁה אֶת זִקְנוּתֵנוּ. גַּם רָמַז לְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יד:) שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַצַּדִּיק הוֹלֵךְ מֵעוֹלָם הַזֶּה, אוֹמְרִים לְאַבְרָהָם אָבִינוּ: אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁצַּדִּיק זֶה יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ הָרָשָׁע לֹא דַי שֶׁאֵין אוֹמְרִים כֵּן לְפָנָיו אֶלָּא שֶׁהוּא מִצְטַעֵר. לָזֶה מְעוֹרֵר ה׳ לְהָאָדָם וְאוֹמֵר לוֹ וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, זֶה אַבְרָהָם שֶׁמִּתְהַדֵּר כְּשֶׁאוֹמְרִים לְפָנָיו ״אַשְׁרֶיךָ״ וְכוּ׳. וְהוֹסִיף לְהַפְחִידוֹ מֵעִנְיְנֵי עוֹלָם הַבָּא, וְאָמַר וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ – זוֹ יִרְאַת עֹנֶשׁ יוֹם הַדִּין, אֲנִי ה׳ – זוֹ תַּשְׁלוּם שָׂכָר טוֹב שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. אוֹ יִרְצֶה לְהָעִיר הַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה, יִרְאָה – ״וְיָרֵאתָ״ וְגוֹ׳, אַהֲבָה – ״אֲנִי ה׳״, כִּי שֵׁם זֶה הוּא מְקוֹר הָאַהֲבָה הַחֲשׁוּקָה בְּלֵב כָּל מַשְׂכִּיל.
ויקרא כו:ג · פירוש כו
אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן ה׳ לְהוֹדִיעַ הַפְלָגַת תּוֹעֶלֶת הַתּוֹרָה, כִּי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִתְאָו תָּמִיד לָלֶכֶת לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי יִרְאֶה רֹב עֵרֶךְ תּוֹעֶלֶת הַמְּסוּבָּב מִמֶּנָּה וְכִי הוּא לְמַעְלָה וְיִשְׁאַף הֲלוֹךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. וּלְדֶרֶךְ זֶה פֵּרַשְׁתִּי אָמְרוֹ (תהלים מט:טז) ״אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה״, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יִרְאֶה שְׁאוֹל וְיִתְעַדֵּן בְּעֵדֶן ה׳, בָּזֶה יִשְׁאַף לְקַחְתּוֹ סֶלָה, וּכְאִלּוּ אָמַר ״סֶלָה כִּי יִקָּחֵנִי״. וְעַיֵּן מִדְרָשׁ רַבּוֹת (ילקוט שמעוני פרשת מסעי תשפז) בְּמַאֲמַר אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה כְּשֶׁעָלָה לְהֹר הָהָר לָמוּת שָׁם, שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁאִלּוּ כֵן הָיָה יוֹדֵעַ הָיָה מְקַוֶּה שֶׁיֵּלֵךְ קֹדֶם. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב אִם בְּחֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ שֶׁתַּעַמְלוּ בַּתּוֹרָה, בְּאֶמְצָעוּת זֶה אַתֶּם מֵעַצְמְכֶם תַּחְפְּצוּ לָלֶכֶת לִטְעֹם טַעַם שֶׁאֵין עֲרֹךְ אֵלָיו.

במדבר

במדבר ה:טו · פירוש ב
וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קׇרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃
וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִידִיעָה בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, הֲלֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (בראשית ב:א) בְּפָסוּק ״וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳ וַיְכַל אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳ כִּי כָל נִבְרָא וְהוֹוֶה תִּכְסוֹף וְתִכְלֶה תַּאֲוָתוֹ לְהִדָּבֵק אֶל הָאֱלֹהִים חַיִּים בָּרוּךְ הוּא, וְהֶרְגֵּשׁ תֵּאָבוֹן זֶה יֶשְׁנוֹ גַּם בְּבִלְתִּי נוֹעֵעַ כָּל אֶחָד כְּפִי שִׁיעוּר הָרוּחָנִיּוּת אֲשֶׁר הִטְבִּיעַ בּוֹ הַבּוֹרֵא כְּפִי מַה שֶׁצָּרִיךְ לְקִיּוּמוֹ וְלָתֵת שֶׁבַח לְבוֹרְאוֹ, כְּאָמְרוֹ (משלי ט״ז:ד׳) ״כֹּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ״. עוֹד מָצִינוּ לְרַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה פ״ה) טַעַם שֶׁנִּקְרְאוּ מַיִם בּוֹכִים לְצַד שֶׁה׳ פִּלֵּג הַמַּיִם חֶצְיָם לְמַעְלָה וְחֶצְיָם נִשְׁאֲרוּ לְמַטָּה מִתַּחַת לַיַּבָּשָׁה, הַמַּיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְמַטָּה הֵם בּוֹכִים וּמִתְאַנְּחִים עַל שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִתְקָרֵב לֵאלֹהִים חַיִּים בַּחֲצִי הָעֶלְיוֹן, כִּי הוּא זֶה כּוֹסֶף הַנִּבְרָאִים יַחַד וְתִקְוָתָם.
במדבר יא:טו · פירוש א
וְאִם־כָּ֣כָה ׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הׇרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃ {פ}
וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חָשׁ כִּי יֹאמַר ה׳ אֵלָיו לָשֵׂאת בְּעַל כָּרְחוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא יוּכַל, עַל מְנָת כֵּן יַעֲבֹד ה׳ עַד יְצִיאַת נְשָׁמָה, דִּכְתִיב (דברים ו:ה) ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״. לָזֶה אָמַר וְאִם וְגוֹ׳ הָרְגֵנִי נָא, פֵּרוּשׁ, עַתָּה מָסַר נַפְשׁוֹ וְלֹא יִשָּׂא עוֹד הַמַּשָּׂא לְבַדּוֹ. וְנָתַן הַטַּעַם וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי, פֵּרוּשׁ, דָּבָר הַגּוֹרֵם רַע לַנֶּפֶשׁ שֶׁעָלָיו יַקְפִּידוּ הַצַּדִּיקִים. וְהָרָעָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ צָעַק לִבּוֹ הִיא שֶׁאִם יַהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל יִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה וְנִמְצָא שֶׁגָּרְמוּ לוֹ לְהַעֲנִישָׁם. גַּם לָזֶה יֵחָשֵׁב תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ, עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר (משלי יז:כו) ״גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק״ וְגוֹ׳.
במדבר יב:ו · פירוש ו
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־בּֽוֹ׃
עוֹד יִרְצֶה בְּמַאֲמַר נָא, לְצַד שֶׁהָיוּ טְמֵאֵי קֶרִי, וּבְדִינֵי טַהֲרַת טֻמְאָה אָמְרָה תּוֹרָה (ויקרא כב:ו) שֶׁאֵין הַטְּבִילָה גּוֹמֶרֶת הַטַּהֲרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה עַד הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, וְעִנְיַן הַנְּבוּאָה כֵּיוָן שֶׁמָּצִינוּ כִּי צָרִיךְ הַאֲצָלַת הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי שֶׁיּוּכְשַׁר לִדְבַר ה׳ עִמּוֹ, לֹא יַסְפִּיק טַהֲרַת מַיִם עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה גָּרוּעַ מִטַּהֲרָה הַצְּרִיכָה לַאֲכִילַת תְּרוּמָה. וְכָאן מָצִינוּ שֶׁבַּיּוֹם עַצְמוֹ שֶׁהָיוּ טְמֵאִים טוּמְאַת קֶרִי סָמוּךְ לִטְבִילָתָם דִּבֵּר ה׳ עִמָּהֶם. לָזֶה אָמַר ה׳ שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי, פֵּרוּשׁ, עַתָּה דַּוְקָא הוֹרָאַת שָׁעָה הִיא שֶׁאַשְׁמִיעֲכֶם דְּבָרַי הֲגַם שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית רבה נה:יא) אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה, אַהֲבַת ה׳ עִם מֹשֶׁה יְדִידוֹ לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק עַד לְמָחָר.
במדבר טז:כב · פירוש ג
וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכׇל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף׃ {ס}        
עוֹד נִתְכַּוֵּן לְדַבֵּר לְפָנָיו דִּבְרֵי רִצּוּי הַמִּתְקַבֵּל לְפָנָיו, עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לוֹ בִּידִיעַת הַדְרָגַת הַחֵפֶץ שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא. הָאֶחָד הוּא שֶׁבַח וְהַלֵּל אֲשֶׁר יִתְּנוּ לוֹ צְבָא מַעְלָה, לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ שֶׁבַח וְהַלֵּל אֲשֶׁר יִתְּנוּ לוֹ נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים מִשְּׁנֵי אוֹצְרוֹת הַחַיִּים: אוֹצָר אֶחָד שֶׁל נְשָׁמוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּאוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁעֲלֵיהֶם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סב.) ״עַד שֶׁיִּכְלוּ נְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף״, וְאוֹצָר שֵׁנִי שֶׁל נְשָׁמוֹת שֶׁכְּבָר בָּאוּ לָעוֹלָם הַזֶּה וְחָזְרוּ וְנִתְּנוּ בְּאוֹצַר הַחַיִּים, וְכֻלָּם נוֹתְנִים שִׁיר וְשֶׁבַח וְהוֹדָאָה לַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ בְּסוֹד (משלי ט״ז:ד׳) ״כֹּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ״. לְמַעְלָה מֵהֶם הַשִּׁיר וְהַשֶּׁבַח הָעוֹלֶה מֵהַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר הֵם תּוֹךְ הַבָּשָׂר וְהוּא מוֹנְעָם מֵהַכִּיר ה׳, וְהֵם מִתְעַצְּמִים לֶאֱהֹב ה׳ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְהוֹדוֹת לְמַאֲמָרוֹ. זֶה עֶלְיוֹן וְחָשׁוּק אֵצֶל הַבּוֹרֵא לְמַעְלָה מֵהַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָרִים הַדְּבָרִים בְּהַרְחָבָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר גַּם בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
במדבר כג:כא · פירוש ד
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃
ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁהִזְכִּיר, הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יַעֲקֹב שֶׁהֵם הֲמוֹן הָעָם, וְהַמִּתְכַּנִּים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה, לָזֶה אָמַר ״ה׳״ שֶׁהוּא שֵׁם הַחֶסֶד, לוֹמַר שֶׁאֵין עֲבוֹדַת הַצַּדִּיק לְצַד הַדִּין אֶלָּא אוֹהֵב הַטּוֹב בְּמַה שֶׁהוּא טוֹב. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״אֱלֹהָיו״ שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁאִם ה׳ מְיַסְּרֵהוּ יָשׁוּב אָחוֹר, לָזֶה אָמַר ״אֱלֹהָיו״, שֶׁהֲגַם שֶׁיְּיַסְּרֵהוּ – עַל מִשְׁמֶרֶת אַהֲבָתוֹ יַעֲמֹד. וּכְנֶגֶד כַּת הֶהָמוֹן הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יַעֲקֹב אָמַר: וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, שֶׁהוּא יָרֵא לְצַד הַמִּשְׁפָּט.
במדבר כג:כא · פירוש ו
לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא:) עַל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ סוֹרְקִים בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְהָיָה מַאֲרִיךְ בְּאֶחָד וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ פֵּרוּשׁ מְדַבֵּק נַפְשׁוֹ בַּה׳ אֱלֹהָיו בְּתַכְלִית הַחִבָּה, הֲגַם שֶׁתְּרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל שֶׁסּוֹרְקִין בְּשָׂרוֹ, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהַשֵּׁבֶט בּוֹ שֶׁהָיוּ סוֹרְקִים וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ.

דברים

דברים ד:ד · פירוש ב
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וְאוּלַי שֶׁיִּתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין קח.) בְּפָסוּק ״וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳״ (בראשית ו:ח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְנֹחַ״ אֲפִלּוּ נֹחַ שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר מֵהֶם לֹא הָיָה כְּדַאי, אֶלָּא שֶׁמָּצָא חֵן, עַד כָּאן. כְּמוֹ כֵן נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר וְאַתֶּם, פֵּרוּשׁ, וְגַם אַתֶּם הֱיִיתֶם רְאוּיִים לְהַשְׁמִיד, אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתְכֶם דְּבוּקִים, פֵּרוּשׁ, נִתְקָרַבְתֶּם בִּתְשׁוּבָה וְנִדְבַּקְתֶּם בַּה׳, בָּזֶה אַתֶּם חַיִּים.
דברים ד:ד · פירוש ד
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
עוֹד יִרְצֶה בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר הֲגַם שֶׁלֹּא עָבַד אֶלָּא חָשַׁב בְּדַעְתּוֹ לַעֲבוֹד, נִתְכַּוֵּן בְּוָא״ו שֶׁל וְאַתֶּם לוֹמַר תּוֹסֶפֶת בַּדִּמְיוֹן הָרִאשׁוֹן, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָנַשׁ ה׳ עַל הַמַּחְשָׁבָה בְּמַה שֶׁלְּפָנָיו הֲגַם שֶׁלֹּא עָשׂוּ מַעֲשֶׂה, כְּמוֹ כֵן גַּם כֵּן אַתֶּם בְּעִנְיַן דְּבֵקוּתְכֶם בַּה׳ הַמַּחְשָׁבָה בָּזֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מ.): מַחְשָׁבָה טוֹבָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, מַחְשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה זוּלַת בַּעֲבוֹדָה זָרָה.
דברים ד:ד · פירוש ה
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) בְּפָסוּק (שמות לג:טז) ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״, שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵהַשֵּׁם שֶׁלֹּא יַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וּפֵרַשְׁנוּהוּ שָׁם שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא אֲפִלּוּ יַכְשִׁירוּ מַעֲשֵׂיהֶם. וְהוּא שֶׁאָמַר כָּאן ״אַתֶּם״, פֵּרוּשׁ, אַתֶּם הֵם הַדְּבֵקִים בַּה׳ וְלֹא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁאִם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יִרְצוּ לְהִדָּבֵק בַּה׳ לֹא יִזְכּוּ לָזֶה. וּלְדֶרֶךְ זֶה מַאֲמַר ״הַדְּבֵקִים״ הוּא גְּזֵרַת הַדִּבּוּר גַּם כֵּן לְמַאֲמַר ״אַתֶּם״.
דברים ד:ד · פירוש ז
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
גַּם רָמַז בְּתֵיבַת בַּה׳ יִעוּד נָעִים, וְהוּא שֵׁם זֶה אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ מִלְּאַחֲרָיו. הָא לָמַדְתָּ שֶׁדְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל הוּא בַּשֵּׁמוֹת עַצְמָם, מִתְאַחֲדִים אוֹר נַפְשָׁם בְּאוֹר שֵׁם הַנִּכְבָּד. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תָבִין שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא כָּאוֹתִיּוֹת הַנִּטְפָּלִים מִלְּפָנָיו וְאֵין בָּהֶם קְדֻשָּׁה, גָּמַר אוֹמֶר אֱלֹהֵיכֶם. אֱמוֹר מֵעַתָּה כִּי כַּוָּנַת אָמְרוֹ בַּה׳ הִיא בְּיִחוּד הָאוֹתִיּוֹת, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לב:ט) ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, הֲרֵי כִּי חֵלֶק אֶחָד הֵם יִשְׂרָאֵל מִשֵּׁם הֲוָיָ״ה בָּרוּךְ הוּא, וּבָזֶה תַּצְדִּיק פֵּרוּשֵׁנוּ זֶה. וְאוּלַי כִּי יְדַבֵּר הַכָּתוּב כְּנֶגֶד שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בְּיִשְׂרָאֵל זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְהָבֵן:
דברים ד:ד · פירוש יא
וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
וְשִׁעוּר כַּוָּנַת דִּבְרֵי מֹשֶׁה הוּא בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים: א׳ הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – מִצַּד שֶׁאַתֶּם דְּבֵקִים בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים אַתֶּם, חַיִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ. ב׳ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – טַעַם שֶׁזְּכִיתֶם לְהִדָּבֵק בַּה׳ אֱלֹהֵיכֶם לְפִי שֶׁאַתֶּם חַיִּים, פֵּרוּשׁ צַדִּיקִים, שֶׁנִּשְׁמַרְתֶּם מִמַּטְעַמֵּי הָרֶשַׁע שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמָּוֶת, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים, וְלִשְׁנֵיהֶם נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב.
דברים ה:כו · פירוש ב
מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כׇּל־מִצְוֺתַ֖י כׇּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃
לְמַעַן יִיטַב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי אָמְרוֹ ״מִי יִתֵּן״ וְגוֹ׳ לֹא לְצַד הַמּוֹעִיל לְאָמְרוֹ, אֶלָּא לְאַהֲבַת הַטּוֹב לְהַנֶּאֱמָר עָלָיו.
דברים ו:ה · פירוש א
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃
וְאָהַבְתָּ. אָמַר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד מִצְוַת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא קַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם הִיא מִצְוַת אַהֲבַת ה׳. עוֹד יִרְצֶה לְהָעִיר לְהַקּוֹדֵם לָאַהֲבָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג נו.) אֵין אָדָם מַשִּׂיג גֶּדֶר הָאַהֲבָה עַד שֶׁתַּקְדִּים בּוֹ הַיִּרְאָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאָהַבְתָּ מִלְּבַד גֶּדֶר הַיִּרְאָה. וְאָמְרוֹ אֶת ה׳ פֵּרוּשׁ עַל יְדֵי הָאַהֲבָה אָדָם מִתְדַּבֵּק בַּה׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֶת ה׳״.
דברים ו:ה · פירוש ב
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃
עוֹד יִרְצֶה שֶׁעַל יְדֵי אַהֲבַת ה׳ יַשִּׂיג מַדְרֵגָה זוֹ שֶׁיִּהְיֶה ה׳ מְיַחֵד שְׁמוֹ עָלָיו בְּיִחוּד, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כח:יג) ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק״, וּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל אֶחָד רָאוּי בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁיִּתְיַחֵד שֵׁם אֱלֹהוּתוֹ עָלָיו. וְתִמְצָא שֶׁאַבְרָהָם בֵּאֵר בּוֹ הַכָּתוּב שֶׁהָיָה אָהוּב, דִּכְתִיב (ישעיה מא:ח) ״זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי״, וּכְמוֹ כֵן רָמַז הַכָּתוּב כָּאן שֶׁכָּל שֶׁאָהוּב ה׳ יִקָּרֵא ה׳ אֱלֹהָיו בְּיִחוּד, וְתֵיבַת ה׳ נִמְשֶׁכֶת לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.
דברים ו:ה · פירוש ג
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃
עוֹד יִרְצֶה לְעוֹרֵר לֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְאַהֲבַת ה׳ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני סוף פרשת נח) בְּפָסוּק ״יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל״ (תהלים כב:ד), שֶׁלֹּא בָּחַר ה׳ מִכָּל הַתְּהִלּוֹת זוּלַת כְּשֶׁהִלְּלוּהוּ וְאָמְרוּ לְפָנָיו ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, אָז יָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּת עוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ וְאָהַבְתָּ אֶת ה׳ לְטַעַם זֶה שֶׁלֹּא בָּחַר לִהְיוֹת אֶלָּא אֱלֹהֶיךָ. וּבְהָעִיר הָאָדָם לִבּוֹ לִפְרָטִים כָּאֵלּוּ תִּתְנַתֵּק נַפְשׁוֹ וְתִתַּר מִמְּקוֹמָהּ בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא וְרָם בְּאַהֲבַת הַנֶּאֱהָב יִתְעַלֶּה רוּם תִּפְאֶרֶת כְּבוֹדוֹ.
דברים ו:ה · פירוש ד
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃
עוֹד אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְעוֹרֵר לֵב הָאָדָם בִּשְׁלֹשָׁה מִינֵי אַהֲבָה שֶׁיֶּשְׁנָם בְּהַכָּרָה לַנִּבְרָאִים, וְהֵם: אַהֲבַת הַטּוֹב, אַהֲבַת הֶעָרֵב, אַהֲבַת הַמּוֹעִיל. לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ לִשְׁלָשְׁתָּם, וְאָהַבְתָּ אֶת ה׳ – בְּשֵׁם זֶה הֵעִיר הַלֵּב לִבְחִינַת אַהֲבַת הַטּוֹב בְּמַה שֶׁהוּא טוֹב הָרָמוּז בַּשֵּׁם, כְּאָמְרוֹ (תהלים קמה:ט) ״טוֹב ה׳ לַכֹּל״, גַּם בְּחֵשֶׁק הֶעָרֵב בְּסוֹד (תהלים לד:ט) ״טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה׳״, כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר יוֹכִיחַ שֵׁם זֶה לְמוּלָהּ אֵין עֲרֵבוּת בְּכָל הַנִּבְרָאִים שֶׁיִּכָּנֵס אֵלָיו בְּעֵרֶךְ הַנִּשְׁתָּוו, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אָמְרוֹ (שיר השירים ה:ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״. גַּם תַּשְׂכִּיל בְּפָסוּק (במדבר לג:ב), ״עַל פִּי ה׳״, כִּי תִּתְנַתֵּק הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף וְלֹא תַרְגִּישׁ בַּפְּרֵדָה לְהַפְלָגַת הֶרְגֵּשׁ הֶעָרֵב מֵהַטּוֹב. הֲרֵי שָׁמַעְנוּ אַהֲבַת הַטּוֹב וְאַהֲבַת הֶעָרֵב מִתֵּבַת ה׳. וְאַהֲבַת הַמּוֹעִיל רְמָזָהּ בְּאָמְרוֹ ״אֱלֹהֶיךָ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים כב:ד) ״יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת״ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, וּבָזֶה נִכְלָל גַּם כֵּן אַהֲבַת הַמּוֹעִיל כִּי בָזֶה הִרְוַחְנוּ עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, כְּמַאֲמַר שְׁלֹמֹה (קהלת יב:יג) ״כִּי זֶה כָּל הָאָדָם״, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לִצְוָת לָזֶה (שבת ל:).
דברים ו:ה · פירוש ה
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃
בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי) בָּזֶה מַה שֶׁאָמְרוּ, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמָר זֶה לְהָסִיר טִינָא מִלֵּב אוֹהֲבָיו, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כח.) בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא, עַד כָּאן. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם כְּלָלוּת חֵשֶׁק הָאָדָם וְחֶפְצוֹ בָּעוֹלָם: הַחַיִּים, וְהַבָּנִים, וְהַמְּזוֹנוֹת, וְהֶחָסֵר אֶחָד מֵהֵנָּה בַּר מִנַּן יִקָּרֵא מֵת. וּשְׁלָשְׁתָּם אֵינָם תְּלוּיִים לְהַשִּׂיגָם בְּאֶמְצָעוּת עֲבוֹדַת ה׳ וְאַהֲבָתוֹ, וְזֶה יְסוֹבֵב הַהַרְחָקָה מֵאוֹהֲבֵי ה׳. וּמַה גַּם בְּהִתְקַבֵּץ לְהָאוֹהֵב שְׁנַיִם מֵהֶם – חֹסֶר הַבָּנִים וְהָעֹנִי, יִתְחַמֵּץ לְבָבוֹ בְּקִרְבּוֹ, וַהֲגַם שֶׁיִּתְחַזֵּק עִם לְבָבוֹ, לְבָבוֹ לֹא יִשְׁמַע לוֹ כִּי הַמּוּרְגָּשׁ אֵלָיו יַרְחִיקֶנּוּ מִשְּׁמוֹעַ לֶאֱהֹב.
דברים ו:ה · פירוש ו
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃
לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ וְצִוָּה לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁיַּעֲרִיךְ אַהֲבַת ה׳ בְּלִבּוֹ בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הֲגַם שֶׁיִּטְּלֵם מִמֶּנּוּ. כְּנֶגֶד הַבָּנִים אָמַר בְּכָל לְבָבְךָ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית כב:ב) ״אֶת בִּנְךָ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ״ וְגוֹמֵר, וְהָאַהֲבָה כָּזוֹ הִיא אַהֲבָה הַמְּמַלֵּאת לֵב אָדָם וְחֶשְׁקוֹ. וּכְנֶגֶד חַיֵּי אָמַר וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּכְנֶגֶד מְזוֹנֵי אָמַר וּבְכָל מְאֹדֶךָ, שֶׁיַּעֲרִיךְ בְּדַעְתּוֹ שְׁלָשְׁתָּם יַחַד בַּה׳, כִּי הוּא טוֹב לְיִשְׂרָאֵל מֵעֲשָׂרָה בָּנִים, וְשֻׁלְחָן גָּבוֹהַּ עֶלְיוֹן הוּא מְאֹד, כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא (אבות ו:ה) שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם, וְהַחַיִּים מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים, וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹת הַצַּדִּיק יִקָּרֵא חַי, כְּאָמְרוֹ (שמואל ב כג:כ) ״וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי״, הֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר מִיתָה יִקָּרֵא חַי (ברכות יח.).
דברים ו:ה · פירוש ז
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בָּא הַכָּתוּב לְשַׁעֵר שִׁעוּר הָאַהֲבָה שֶׁמְּחֻיָּב כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לֶאֱהֹב הַבּוֹרֵא, וְאָמַר שֶׁהוּא בְּשִׁעוּר הַהֶרְגֵּשׁ אֲשֶׁר יָבֹא בְּלֵב הָאָדָם בְּעֵת אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים כְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר אָדָם שֶׁהָיָה חֲשׂוּךְ בָּנִים וְעָנִי וְנָטָה לָמוּת, וּבָא נָבִיא בִּדְבַר ה׳ וּבִשְּׂרוֹ כִּי יָקוּם מֵחָלְיוֹ, גַּם אָמַר אֵלָיו הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הָרָה וְיוֹלֶדֶת בֵּן, וְכִי רֶוַח גָּדוֹל נִזְדַּמֵּן לוֹ לְהַעֲשִׁיר בָּהֶם. אָדָם כָּזֶה מַה מְאֹד יַפְלִיא אַהֲבַת הָאָדוֹן בְּאֵין שִׁעוּר, וְתִהְיֶה הָאַהֲבָה מֻרְגֶּשֶׁת בְּלִבּוֹ בְּחֵשֶׁק מֻפְלָא עַל אֲשֶׁר הֵטִיב עִמּוֹ כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת. כְּמוֹ כֵן יְצַו ה׳ עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל עֲשׂוֹת בְּאַהֲבָתוֹ תָּמִיד, וְהוּא אָמְרוֹ וְאָהַבְתָּ אֶת ה׳ וְגוֹ׳ בְּכָל לְבָבְךָ, פֵּרוּשׁ כְּאִלּוּ נָתַן לְךָ כָּל מַחְסוֹרְךָ בְּכָל לְבָבְךָ שֶׁהֵם הַבָּנִים, וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל לְהָעִיר דִּמְיוֹן הַמָּשָׁל שֶׁהוּא חָסֵר מֵהַבָּנִים וַיִּתְּנֵם ה׳ לוֹ, וּכְמוֹ כֵן וּבְכָל נַפְשְׁךָ שֶׁנָּתַן לְךָ נַפְשְׁךָ אַחַר הַגִּיעֲךָ לְשַׁעֲרֵי מָוֶת, וּבְכָל מְאֹדֶךָ כְּאִלּוּ נָתַן לְךָ כָּל מָמוֹנְךָ שֶׁאַתָּה חָפֵץ, וְאָמַר ״כָּל״ לְהָעִיר דִּמְיוֹן הַמָּשָׁל.
דברים ו:ה · פירוש ח
וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכׇל־מְאֹדֶֽךָ׃
וְהִנֵּה הַמַּשְׂכִּיל בְּעִנְיַן חֵשֶׁק ה׳, כָּל זֶה דָּבָר קַל הוּא בְּעֵרֶךְ מַה שֶׁהַנֶּפֶשׁ חוֹשֶׁקֶת בַּבּוֹרֵא. וְהִמְשַׁלְתִּי דָּבָר זֶה לְאָדָם גָּדוֹל וּמֻפְלָא בִּנְכָסִים שֶׁרָצָה לָלֶכֶת לְמָקוֹם רָחוֹק לְצַד סַכָּנַת מָקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ, וְאָסַף כָּל נְכָסָיו בִּקְנִיַּת מַרְגָּלִית גְּדוֹלָה בְּאֶלֶף אַלְפֵי דִּינָרֵי זָהָב, וְשָׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו לְעִיר רְחוֹקָה אֲשֶׁר שָׁם נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בְּמָמוֹנוֹ וְהוֹנוֹ. וְקוֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר אֲשֶׁר פָּנָה בְּדַעְתּוֹ לָלֶכֶת שָׁמָּה, כָּלְתָה צֵידָתוֹ וְאֵין דִּינָר בְּכִיסוֹ, וְהָיָה מִסְתַּפֵּק בְּדַלּוּת וּבְעֹנִי גָּדוֹל וְשִׁפְלוּת רַב כִּי אָפֵס כָּסֶף. וְהִנֵּה זֶה הָאִישׁ, הֲגַם שֶׁהוּא מִתְהַלֵּךְ בְּדוֹחַק וְצַעַר, עִם כָּל זֶה לִבּוֹ שָׂמֵחַ וְכִלְיוֹתָיו עַלִּיזִים כִּי רַב אוֹנוֹ וְהוֹנוֹ, וְיָצָא מִמָּקוֹם הַמִּסְתַּכֵּן וּבֹא יָבֹא בְרִנָּה נוֹשֵׂא הָאֶבֶן גְּדוֹלָה יִקְרַת הָעֵרֶךְ. כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה, אָדָם שֶׁזָּכָה בִּדְבֵקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַהֲבָתוֹ וּבוֹ קִבֵּץ כָּל מָמוֹנוֹ וְהוֹנוֹ, וַיִּבֶז בְּעֵינָיו קְנוֹת דָּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה לְצַד סַכָּנַת הַמָּקוֹם, נוֹסָף עַל מִעוּט שָׁוְיוֹ, וְלָקַח לוֹ ה׳ לֵאלֹהִים – אֵין לְךָ קְנִיָּה בָּעוֹלָם כְּקִנְיָן זֶה, לְמַעְלָה מֵהָאֶבֶן יְקָרָה שֶׁבַּמָּשָׁל, כִּי מִי יִדְמֶה לוֹ וּמִי יִשְׁוֶה לוֹ. וְאָדָם כָּזֶה, לוּ יִהְיֶה שֶׁיִּהְיֶה דָּחוּק וּמִצְטַעֵר בְּיָמִים מוּעָטִים אֵלֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, נָכוֹן לִבּוֹ בָּטוּחַ בַּה׳ אוֹר עוֹלָם וְיִשְׂמַח לִבּוֹ וְיָגֵל כְּבוֹדוֹ. וּבְהַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ שֶׁהוּא עוֹלָם הַקַּיָּם וְהַבָּטוּחַ, הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ. וּמֵעַתָּה חִבַּת הַקֹּדֶשׁ הוּא הַיּוֹצֵר וּדְבֵקוּתוֹ בּוֹ, הֲלֹא הוּא בָּנָיו וְחַיָּיו וּמָמוֹנוֹ וּבְיֶתֶר שְׂאֵת.
דברים ו:ו · פירוש א
וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃
וְהָיוּ הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳״, יִרְצֶה לוֹמַר כִּי יָשִׂים הַדְּבָרִים הָאֲמוּרִים רְטִיָּה עַל לִבּוֹ בִּרְאוֹת אַחַת מִשְּׁלֹשָׁה אֵלֶּה (מועד קטן כח.): כִּי יִרְאֶה חֶסְרוֹן הַלֶּחֶם לְאִישׁ צַדִּיק, אוֹ חֶסְרוֹן הַחַיִּים, אוֹ חֶסְרוֹן הַבָּנִים, יֵדַע כִּי אֵין הַדָּבָר לְצַד חֶסְרוֹן הַהֶשֵּׂג מַה שֶׁהִשִּׂיג זוּלָתוֹ, אֶלָּא שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ חֲשׁוּבִים כְּאַיִן נֶגְדּוֹ.
דברים ו:ו · פירוש ב
וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃
עוֹד יִרְצֶה לְלַמֵּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְקַבְּלוּ הַדְּבָרִים אֶצְלָם לֶאֱהֹב ה׳, כִּי הָאַהֲבָה אֵינָהּ מַעֲשֶׂה שֶׁיַּכְרִיחַ הָאָדָם רְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא הוּא דָּבָר שֶׁתָּלוּי בַּלֵּב, וְכָל שֶׁהַלֵּב לֹא יַרְגִּישׁ דָּבָר שֶׁיִּפְעַל בּוֹ הַחֵשֶׁק אֵינוֹ אוֹהֵב, הֲגַם שֶׁיַּכְרִיחֶנּוּ בְּכָל מִין הֶכְרֵחַ. לָזֶה בָּאָה הָעֵצָה מֵאֵל יוֹעֵץ וְאָמַר וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ׳ עַל לְבָבֶךָ, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיַּתְמִיד שִׂימַת הַדְּבָרִים עַל לִבּוֹ יִוָּלֵד בְּלִבּוֹ חֵשֶׁק תַּאֲוָה הָרוּחָנִית וְיָרוּץ לִבּוֹ לְאַהֲבַת ה׳ בְּכָל אֲשֶׁר צִוָּהוּ. וְדָבָר זֶה אֲנַחְנוּ יַתְמֵי דְּיַתְמֵי אָנוּ מַרְגִּישִׁים כִּי רַבָּה תַּאֲוָה בְּלִבֵּנוּ וְחֵשֶׁק אֱלֹהֵי עוֹלָם יוֹתֵר מִכָּל הוֹן עוֹלָם וּכְבוֹד מַלְכוּת, וְכָל עָרֵב נִרְגָּשׁ לִנְמִבְזָה וְנָמֵס בְּעֵרֶךְ חֵלֶק הַמּוּעָט הַמּוּשָּׂג מֵהֶרְגֵּשׁ הֲוָיַת הַדְּבָרִים עַל לִבֵּנוּ, אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ. וּכְבָר הֲעִירוֹתִי בִּדְבָרִים אֵלּוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
דברים ו:ו · פירוש ג
וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִשְׁלֹשָׁה הַדְרָגוֹת שֶׁהֵם כּוֹלֵל גִּדְרֵי הָאַהֲבָה: הָאֶחָד כְּנֶגֶד הַהֶרְגֵּשׁ הוּא חֶמְדַּת הַלֵּב, וְאֶחָד כְּנֶגֶד הַצּוֹרֶךְ שֶׁהוּא מָזוֹן הַמְּחַיֶּה אֶת הָאָדָם, וְאֶחָד בְּגֶדֶר הַשִּׁעוּר עַד כַּמָּה צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת הָאַהֲבָה. כְּנֶגֶד גֶּדֶר הַהֶרְגֵּשׁ אָמַר בְּכָל לְבָבְךָ, הִנֵּה הֲגַם שֶׁיִּתְאַוֶּה הָאָדָם לֶאֱכוֹל אוֹ לְהוֹן לֹא יִהְיֶה כָּל כָּךְ עֹצֶם הָעֲרֵבוּת, הֲגַם שֶׁהַנֶּפֶשׁ חֲפֵצָה לֶאֱכוֹל יָכוֹל אָדָם לִמְשׁוֹל בְּרוּחוֹ לִמְנוֹעַ עַצְמוֹ מֵהַדָּבָר בְּנָקֵל, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁנִּכְנָס בְּלִבּוֹ חֶמְדַּת הַלֵּב וְיִתְאַוֶּה לְאִשָּׁה יָפָה, וּמַה גַּם כִּי יִתְרַבֶּה חֶשְׁקָהּ בִּלְבָבוֹ יַפְעִיל בּוֹ הַהֶרְגֵּשׁ עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְשׁוֹל בְּרוּחוֹ לְהַטּוֹת לִבּוֹ וְיָכוֹף אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ עֲשׂוֹת. צֵא וּלְמַד כַּמָּה נִתְעַצֵּם יוֹסֵף הַצַּדִּיק לָכוֹף חֶמְדַּת הַלֵּב בְּמַעֲשֵׂה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר וּשְׂכָרוֹ יַגִּיד לוֹ.
דברים ו:ו · פירוש ד
וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃
וּכְנֶגֶד גָּדֵר זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ, שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַכְנִיס אַהֲבַת ה׳ בִּלְבָבוֹ, וְיַלְהִיבֶנּוּ בְּאַהֲבָתוֹ עַד גָּדֵר שֶׁיַּשִּׂיג הֶרְגֵּשׁ בְּלִבּוֹ כְּכָל שִׁעוּר שֶׁיָּכוֹל הַלֵּב לְהַרְגִּישׁ בּוֹ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל, לְפִי שֶׁהַלֵּב יַחְמֹד בְּכָל אִשָּׁה, וּבְיוֹתֵר בְּנָאָה, וּבְיוֹתֵר בִּכְלִילַת יֹפִי, וּבְיוֹתֵר בְּמִי שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה. וְחִיֵּב הַכָּתוּב שֶׁתִּהְיֶה הַרְגָּשַׁת הַלֵּב בְּאַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ בַּגָּדֵר הַגָּדוֹל שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ. וְדָבָר זֶה הוּא דָּבָר שֶׁהַטּוֹעֲמוֹ יֵדַע מַהוּתוֹ וְעָרְבָה לוֹ טְעִימָתוֹ אֵין שִׁעוּר לָהּ. וּלְפִי שֶׁגָּדֵר זֶה מְצִיאוּתוֹ הוּא עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת, כְּדֶרֶךְ אָמְרָם (במדבר רבה י:ב) עַיִן רוֹאָה וְלֵב חוֹמֵד, אֲבָל זוּלַת זֶה לֹא יִתְעוֹרֵר הַלֵּב מֵעַצְמוֹ לַחְמֹד, לָזֶה הֵעִיר ה׳ בְּמַאֲמָר שֵׁנִי בְּגָדֵר הַצּוֹרֶךְ וְאָמַר וּבְכָל נַפְשְׁךָ, שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁהַנֶּפֶשׁ צְרִיכָה לָהֶם כְּגוֹן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכַדּוֹמֶה שֶׁהָאָדָם מִתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ לָהֶם בְּלֹא אֶמְצָעוּת דָּבָר. כְּמוֹ כֵן תִּהְיֶה אַהֲבַת ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ בְּכָל נַפְשְׁךָ שֶׁמִּטִּבְעוֹ תִּהְיֶה אַהֲבַת ה׳ כְּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. וְהִנֵּה שְׁנֵי הַדְּרָגוֹת אֵלּוּ יֶשְׁנָם בְּגָדֵר הַמִּצְטַעֵר וְהַמִּתְגַּדֵּר, שֶׁהַמַּאֲכָל אַחֲרֵי אָכְלוֹ וְאַחֲרֵי שָׁתוֹ יֶחְדַּל מִמֶּנּוּ הַחֵפֶץ בּוֹ, וּכְמוֹ כֵן תַּאֲוַת לִבּוֹ אַחַר גְּמַר מַעֲשֵׂה דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה (משלי ל:יט) יִשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר אֶצְלוֹ עַד אַחַר זְמַן. לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ בְּהַדְרָגָה שְׁלִישִׁית בְּגָדֵר הַשִּׁעוּר וְאָמַר וּבְכָל מְאֹדֶךָ, פֵּרוּשׁ, בְּכָל מָמוֹן שֶׁאַתָּה חָפֵץ בּוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁהַמָּמוֹן אָמַר הַכָּתוּב (קהלת ה:ט) ״אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף״, כִּי כְּשֶׁאָדָם מַגִּיעַ לִקְנוֹת קִנְיָן עָצוּם אָז יִתְעַצֵּם חֶפְצוֹ לַחְפֹּץ בְּהוֹנֵי הוֹנוֹת וְהוֹלֶכֶת תַּאֲוָתוֹ וּגְדֵלָה. וּכְמוֹ כֵן יְצַו ה׳ בְּאַהֲבָתוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּעֵר וְתֻגְבַּל וּכְשֶׁיַּגִּיעַ גָּדֵר אֶחָד תִּגְדַּל בּוֹ הָאַהֲבָה לְגָדֵר עֶלְיוֹן מִזֶּה. וּלְדֶרֶךְ זֶה שִׁעוּר אָמְרוֹ מְאֹדֶךָ לֹא מַה שֶׁקָּנָה אֶלָּא שֶׁחָפֵץ לִקְנוֹת. וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן מַה שֶׁהָיָה קָשֶׁה בּוֹ אִם אַתָּה אוֹמֵר מַה שֶׁקָּנִיתָ אִם כֵּן אֵין מִצְוָה זוֹ שָׁוָה בַּכֹּל, שֶׁהֲרֵי אָדָם עָנִי אֵינוֹ בֶּן מִצְוָה זוֹ, גַּם בְּאַנְשֵׁי מָמוֹן לֹא תִּהְיֶה לָהֶם הַמִּצְוָה בְּהַשְׁוָאָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמִצְוַת לְבָבְךָ וְנַפְשְׁךָ שֶׁהַכֹּל שָׁוִים בּוֹ, וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ יָבֹא עַל נָכוֹן.
דברים ו:כה · פירוש ב
וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ {ס}        
אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּעֲבוֹדַת ה׳, א׳ הִיא עֲבוֹדָה מִיִּרְאָה, וְזֶה הִיא חִיּוּב עַל כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁכָּל עֶבֶד יָרֵא מֵרַבּוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלאכי א:ו) ״אִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי״, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (דברים י:יב) ״מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה״. ב׳ הִיא עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה, וְהִיא מִצְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, אֲבָל אֵין חִיּוּבָהּ לְצַד הֱיוֹת הָאָדָם עֶבֶד שֶׁיִּהְיֶה אוֹהֵב, דַּי שֶׁלֹּא יִשְׂנָא וְיַעֲבֹד הַצָּרִיךְ, וְזֶה הוּא דָּבָר שֶׁחַיָּב הָעֶבֶד לְרַבּוֹ, וּכְנֶגְדּוֹ רַבּוֹ חַיָּב לְזוּנוֹ וּלְפַרְנְסוֹ כְּיַד רַבּוֹ, כְּנֶגֶד חִיּוּב הַמּוּטָּל לְצַד הֱיוֹתוֹ עֶבֶד אָמַר הַכָּתוּב שֶׁקּוֹדֵם לָזֶה וַיְצַוֵּנוּ ה׳ לְיִרְאָה אֶת ה׳, וְגָמַר אוֹמֶר לְטוֹב לָנוּ וְגוֹ׳ לְחַיּוֹתֵנוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ מִצְוַת ה׳ בָּאָה בְּחִיּוּב לְיִרְאָה כְּמִשְׁפַּט עֶבֶד לְמַלְכּוֹ, וְגַם עַל ה׳ לְהֵטִיב כְּיַד הַמֶּלֶךְ לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה לְחַיּוֹתֵנוּ כִּי חַיָּב הָאָדוֹן בְּפַרְנָסַת עַבְדּוֹ.
דברים ו:כה · פירוש ג
וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ {ס}        
וְאָמְרוֹ כְּהַיּוֹם הַזֶּה – פֵּרוּשׁ, כְּסֵדֶר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא זָן וּמְפַרְנֵס, מוֹרִיד הַמָּן וְגוֹ׳, וּמְכַסֶּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ז) שֶׁהָיְתָה כְּסוּתָם גְּדֵלָה עִמָּהֶם כְּחוֹמֶט וְהָעֲנָנִים מְגַהֲצִים הַבְּגָדִים. וּכְנֶגֶד עֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה אָמַר זֶה, אֵינוֹ בְּחִיּוּב הָעֶבֶד אֶלָּא בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳. רָשַׁם בָּזֶה תַּכְלִית הָאַהֲבָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חובות הלבבות שער אהבת ה׳ פ״א) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הָאַהֲבָה הִיא כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ וּנְטוֹתָהּ אֶל הַבּוֹרֵא, וְזוֹ הִיא דְּבֵקוּת הַנֶּפֶשׁ לִפְנֵי אוֹר הַנֶּעֱרָב הוּא ה׳ אֱלֹהֵינוּ.
דברים ו:כה · פירוש ד
וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ {ס}        
וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ, פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שׁוּם פְּנִיָּה, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מ:ט) ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי״, שֶׁזֶּה הוּא עֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּאַהֲבָה שְׁלֵמָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת בְּפָסוּק (ויקרא יח:ב) ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה בּוֹ יִצְטַדֵּק אָדָם וִיקַו לְשָׂכָר גַּם כְּפִי הַדִּין. וַהֲגַם שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת עָלֵינוּ לְשַׁלֵּם שָׂכָר לֵאלֹהֵינוּ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִטְעִימָנוּ עֲרֵבוּת נְעִימוּת מְתִיקוּת אַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּנוּ, מְתוּקִים וַעֲרֵבִים לְאֵין תַּכְלִית, אֶלָּא שֶׁיִּטּוֹל אָדָם שָׂכָר עַל הִתְעַצְּמוּתוֹ עַד שֶׁהִשִּׂיג טַעַם בַּחַיִּים.
דברים ז:ט · פירוש א
וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָ֖ו לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר׃
וּלְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה לא.) שֶׁלְּעוֹשִׂים מִיִּרְאָה לְאֶלֶף דּוֹר, וּלְעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה אֲלָפִים, כְּאָמְרוֹ (שמות כ:ו) ״וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי״ וְגוֹ׳. וְנִרְאֶה כִּי לֹא כֶּפֶל לְבַד יַגִּיד אֲלָפִים, כִּי בְּוַדַּאי שֶׁעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה אֵין קֵץ לִשְׂכַר מַעֲשָׂיו, וְלַאֲלָפִים הָאָמוּר בְּאוֹהֲבָיו לְשׁוֹן רַבִּים יָכוֹלְנוּ לוֹמַר עַד מֵאָה אֶלֶף. וְטַעַם שֶׁאָמַר סְתָם, כִּי אֵין שִׁעוּר שָׁוֶה לָאַהֲבָה, וְיֵשׁ בֵּין אוֹהֵב לְאוֹהֵב כִּפְלֵי כִּפְלַיִם, אֶלָּא קָטָן שֶׁבָּאוֹהֲבִים כִּפְלַיִם כְּגָדוֹל שֶׁבַּיְּרֵאִים.
דברים י:יב · פירוש א
וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה וְגוֹ׳ כִּי אִם לְיִרְאָה וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת שֶׁחָפֵץ ה׳ מִיִּשְׂרָאֵל עֲשׂוֹת, וְהֵם זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ: אַחַת הִיא הַיִּרְאָה, לְמַעְלָה מִמֶּנָּה הָאַהֲבָה. וְאָמַר לָהֶם שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ מֵהֶם כִּי אִם הַיִּרְאָה, וְטַעַם הַדָּבָר הִיא לְפִי שֶׁהַיִּרְאָה תְּסוֹבֵב אֶתְכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, כִּי הַיָּרֵא לֹא יֶחְדַּל מִיִּרְאָתוֹ אֲפִלּוּ בְּאַחַת מֵאֶלֶף שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד מַגִּיעָתוֹ אֶלָּא עוֹד לוֹ ״וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ״, הֲרֵי שֶׁהַיִּרְאָה הִיא פֶּתַח לִכָּנֵס לְשַׁעַר הָאַהֲבָה. וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב מָה ה׳ שׁוֹאֵל כִּי אִם לְיִרְאָה, דִּקְדֵּק לוֹמַר וְעַתָּה, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁהוּא שׁוֹאֵל לְיִרְאָה הוּא עַתָּה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאַתָּה בָּא לִשָּׂא עֹל הָאֱלֹהוּת, אֲבָל אֵין זֶה תַּכְלִית מַה שֶׁחָפֵץ מִמֶּנּוּ עֲשׂוֹת, אֶלָּא שֶׁזֶּה יַעֲמִידֶנּוּ בְּגֶדֶר הָאַהֲבָה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב מַאֲמַר מָה וְגוֹ׳ כִּי אִם וְגוֹ׳, שֶׁבְּעֵרֶךְ הָאַהֲבָה שֶׁהִיא דָּבָר הַמְּקֻוֶּה תִּהְיֶה הַיִּרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתִּי. וּבַגְּמָרָא שֶׁאָמְרוּ (מגילה כה.) אָטוּ יִרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתִּי וְכוּ׳, הַכַּוָּנָה הִיא כֵּיוָן שֶׁבְּעֵרֶךְ מַשִּׂיגֶיהָ גְּדוֹלָה הִיא לֹא תִּקָּרֵא קְטַנָּה, הֲגַם שֶׁבְּעֵרֶךְ הָאַהֲבָה הִיא לְמַטָּה מִמֶּנָּה, וְתֵרֵץ לְגַבֵּי מֹשֶׁה וְכוּ׳ שֶׁגַּם בְּעֵרֶךְ הַמַּשִּׂיגִים יֶשְׁנָהּ בְּגֶדֶר קָטָן.
דברים יא:יג · פירוש ב
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעׇבְד֔וֹ בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃
לְאַהֲבָה וְגוֹ׳ וּלְעָבְדוֹ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי שְׂכַר מִצְווֹת אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁאִם כִּי שְׂכַר מִצְווֹת אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁאִם יֹאהֲבוּ ה׳ וְגוֹ׳ בְּכָל לְבָבָם וְגוֹ׳ יִזְכּוּ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״וְנָתַתִּי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהָעִירְךָ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא תּוֹסֶפֶת עַל הָעִקָּר שֶׁהוּא שְׂכַר עוֹלָם הַנִּצְחִי וְהַקַּיָּם. גַּם רָמַז שֶׁהֲגַם שֶׁהַמְּזוֹנוֹת הוּא בִּכְלַל הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם תְּלוּיִים בִּזְכוּת (מועד קטן כח:), אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁיַּעַבְדוּ ה׳ כַּמִּצְטָרֵךְ אֵין הַמַּזָּל שׁוֹלֵט בָּהֶם וְיֹאכְלוּ וְיִשְׂבְּעוּ גַּם מִטּוּב הַגַּשְׁמִי.
דברים יא:יג · פירוש ג
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעׇבְד֔וֹ בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃
בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְלֹא אָמַר ״בְּכָל מְאֹדְכֶם״ כְּסֵדֶר שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת שְׁמַע (דברים ו:ה), לְפִי שֶׁפָּרָשַׁת שְׁמַע נֶאֶמְרָה בְּלָשׁוֹן יָחִיד וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּמָּצֵא יָחִיד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִנַּפְשׁוֹ, אֲבָל כְּלָלוּת הַצִּבּוּר שֶׁעִמָּהֶם מְדַבֵּר מִן הַנִּמְנָע שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מָמוֹנָם חָבִיב מִנַּפְשָׁם, כִּי כָל אֲשֶׁר לְאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ, וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ״בְּכָל נַפְשְׁכֶם״ מִכָּל שֶׁכֵּן בְּכָל מְאֹדָם.
דברים יא:כב · פירוש ד
כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכׇל־דְּרָכָ֖יו וּלְדׇבְקָה־בֽוֹ׃
וְאָמְרוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ. כְּבָר הִקְדַּמְנוּ הַקְדָּמוֹת יְקָרוֹת שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת עַם יִשְׂרָאֵל הֵם מִמַּחְצַב עֶלְיוֹן חֵלֶק ה׳, כִּי כֻלָּם דְּבֵקִים בַּה׳, דִּכְתִיב (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳״, וּבְאֶמְצָעוּת הָעֲבֵרוֹת תִּתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִדְּבֵקוּתָהּ, וּכְשֶׁיָּשׁוּב הָאָדָם לִפְנֵי ה׳ יַחְזֹר לְהִדָּבֵק בּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, פֵּרוּשׁ, לְדַבֵּק בּוֹ עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצְּרִיכִין לְהִדָּבֵק בּוֹ.
דברים יג:ד · פירוש א
לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל־חוֹלֵ֥ם הַחֲל֖וֹם הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃
כִּי מְנַסֶּה וְגוֹ׳. וְאִם תֹּאמַר מֵעַתָּה כִּי לְנַסּוֹתֵינוּ בָּא ה׳ נָבִיא זֶה, לָמָּה יוּמַת אִם דְּבַר ה׳ בְּפִיהוּ לְנַסּוֹת? וְנִרְאֶה כִּי מַאֲמַר כִּי מְנַסֶּה לֹא בָּא לוֹמַר כִּי ה׳ אָמַר לַנָּבִיא לוֹמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶלָּא בָּא לָתֵת טַעַם לַמּוֹפְתִים שֶׁנָּתַן ה׳, וְאָמַר כִּי מְנַסֶּה וְגוֹ׳, וּכְפִי זֶה ה׳ נָתַן מוֹפֵת זֶה לְנַסּוֹת.
דברים יט:ח · פירוש א
וְאִם־יַרְחִ֞יב יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־גְּבֻ֣לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶ֑יךָ וְנָ֤תַן לְךָ֙ אֶת־כׇּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לָתֵ֥ת לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
וְאִם יַרְחִיב וְגוֹ׳ לַאֲבֹתֶיךָ. פֵּרוּשׁ עַצְמָן, כִּי הֵם יִנְחֲלוּ הָאָרֶץ לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמַר זֶה יוּשַּׂג לָהֶם אִם יִשְׁמְרוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְיַעֲשׂוּהָ, וְתִהְיֶה הַשְּׁמִירָה וְהָעֲשִׂיָּה מֵאַהֲבַת ה׳ וְלֹא מִיִּרְאָה. הַדּוֹר הַהוּא אֲשֶׁר יַעֲמֹד בָּזֶה, בְּיָמָיו יָקִים ה׳ דְּבָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת כָּל הָעֲשָׂרָה עֲמָמִין וְיַעֲמִיד בְּיַד יִשְׂרָאֵל כָּל הַטּוֹב שֶׁהִבְטִיחַ לַעֲשׂוֹת לָאָבוֹת בְּיוֹם עָמְדָם בַּתְּחִיָּה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט:) הֵעִירוּ שֶׁגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה תְּלוּיָה בַּעֲבוֹדַת ה׳ מֵאַהֲבָה דַּוְקָא.
דברים כג:ו · פירוש א
וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
וְלֹא אָבָה וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וְלֹא אָבָה פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהָיָה מָקוֹם לִשְׁמֹעַ מִצַּד עַנְפֵי הַחֵטְא שֶׁהָיָה בִּלְעָם נֶאֱחָז בָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵן נִתְרַצָּה ה׳ בְּלֹא טַעַם וְלֹא שָׁמַע וְגוֹ׳, וְנָתַן הַטַּעַם ״כִּי אֲהֵבְךָ ה׳״, פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שֶׁהָיִיתָ רָאוּי לְדָבָר זֶה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְלֹא אָבָה סִיחוֹן״ (דברים ב:ל).
דברים כו:ה · פירוש כו
וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃
וְאָמְרוֹ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה׳. בָּזֶה הֵעִיר רוּחַ חַיִּים בַּטּוֹבָה הַמֻּפְלָאָה בָּעֵדוּת הַמֻּפְלָג אֲשֶׁר יִזְכּוּ אֵלָיו הַצַּדִּיקִים, וְהוּא שֶׁתִּתְקָרֵב נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק לִפְנֵי אוֹר הַנֶּעֱרָב וְתִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו בְּאֵין מָסָךְ מַבְדִּיל, אַשְׁרֵי נֶפֶשׁ אָדָם שֶׁתַּגִּיעַ לְגָדֵר מֻפְלָג כָּזֶה, וְהוּא אָמְרוֹ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ שָׁם תַּכִּיר הַנֶּפֶשׁ אֱלֹהֶיהָ.
דברים ל:ו · פירוש ד
וּמָ֨ל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃
וּכְנֶגֶד שְׁמִירַת מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ״וּמָל ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ״ וְגוֹ׳, וְיָדוּעַ כִּי עָרְלַת הַלֵּב הוּא עֲשׂוֹת רֶשַׁע וְאַהֲבַת הָרֶשַׁע, שֶׁלִּבּוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתּוֹ, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״וּמָל״ וְגוֹ׳ ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳״, פֵּרוּשׁ, שֶׁתַּלְבִּישׁ הָאַהֲבָה אֲשֶׁר תִּכֵּן בְּךָ הַתּוֹכֵן בְּרִיאָתְךָ בִּנְעִימוּת יְדִידוּת חִבַּת אֱלֹהֶיךָ, וְיִחֵד שָׂכָר לָזֶה שֶׁיַּהֲפֹךְ ה׳ כָּל הַצָּרוֹת מֵעָלֵינוּ עַל שׂוֹנְאֵינוּ, כְּאָמְרוֹ ״וְנָתַן״ וְגוֹ׳ ״עַל אוֹיְבֶיךָ״ וְגוֹ׳:
דברים ל:כ · פירוש א
לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹל֖וֹ וּלְדׇבְקָה־ב֑וֹ כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֙יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהֹוָ֧ה לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ {פ}
לְאַהֲבָה אֶת ה׳ וְגוֹ׳. מַאֲמָר זֶה סָמוּךְ עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁאָמַר ״לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ״, וְגָמַר אוֹמֶר ״לְאַהֲבָה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁטַּעַם חֵפֶץ בַּחַיִּים הוּא לְאַהֲבָה אֶת ה׳ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וְגוֹ׳, וְנָתַן טַעַם ״כִּי הוּא חַיֶּיךָ״, כִּי מַה לָאָדָם חַיִּים אִם לֹא רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁעֲשִׂיַּת רְצוֹנוֹ הִיא תְּסוֹבֵב שֶׁיִּדְבַּק הָאָדָם בְּקוֹנוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וּלְדָבְקָה בוֹ״, וְזֶה הוּא עַצְמוֹ הַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֹרֶךְ יָמִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ״.
דברים לג:ב · פירוש ו
וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִימִינ֕וֹ (אשדת) [אֵ֥שׁ דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
וְעַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק (בראשית מח:ח) ״מִי אֵלֶּה״ בְּאֶחָד מִן הַדְּרָכִים, וּכְמוֹ כֵן הָאָדוֹן מֹשֶׁה בָּחַר לוֹ לְעוֹרֵר אַהֲבַת לִבּוֹ אֲלֵיהֶם מִמַּה שֶׁה׳ אֲהָבָם וְהֶעֱלָה אוֹתָם, וְנַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה תִּתְלַהֵב לֶאֱהוֹב אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, וְזֶה אֶחָד מִשְּׁלֵמוּת אַהֲבָתוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.