שמות
שמות ד:ט · פירוש ג
וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃
וְהָיוּ הַמַּיִם וְגוֹ׳. מְאוֹר עֵינֵי יִשְׂרָאֵל רַשִׁ״י זַ״ל נִרְאֶה בְּעֵינָיו כִּי טַעַם אָמְרוֹ ״וְהָיוּ וְהָיוּ״ הוּא לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְדָם עַד שֶׁיִּהְיוּ בַּיַּבֶּשֶׁת. וְדִבְרֵי קָדוֹשׁ חֵן. וַאֲנִי מוֹסִיף בּוֹ טַעַם לִשְׁבָח, כִּי הוּא מִטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁצִּוָּה ה׳ כִּי אַהֲרֹן הוּא יַכֶּה בְּמַטֵּהוּ בַּיְאוֹר, וְאָמְרוּ זַ״ל (שמות רבה ט,י) כִּי מֹשֶׁה אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכּוֹת הַיְאוֹר לְצַד שֶׁהֵגִין בַּעֲדוֹ, וְכָאן צִוָּה ה׳ שֶׁיִּקַּח מִמֵּימֵי הַיְאוֹר וְיִהְיוּ לְדָם, וְנִתְחַכֵּם שֶׁלֹּא תִהְיֶה הַמַּכָּה עַל יְדֵי מֹשֶׁה. לָזֶה אָמַר וְהָיוּ בַּהֲוָיָּתָן כָּל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ בְּיָדוֹ, אֶלָּא אַחַר שֶׁיִּהְיוּ בַּיַּבֶּשֶׁת יִהְיוּ דָם, וּבָזֶה אֵין לְקוּתָם בָּא עַל יְדֵי מֹשֶׁה.
שמות ד:יד · פירוש א
וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
וַיִּחַר אַף וְגוֹ׳ בְּמֹשֶׁה. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָרוֹשֶׁם שֶׁעָשָׂה חֲרוֹן אַפּוֹ הוּא שֶׁנִּשְׁאַר מֹשֶׁה קָבוּעַ בּוֹ מוּם כְּבֵדוּת פֶּה וְלָשׁוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ בְּמֹשֶׁה פֵּרוּשׁ בּוֹ בְּגוּפוֹ, וְנָכוֹן. וּדְרָשַׁת חֲכָמִים (זבחים קב,א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא אָמְרוֹ ״הֲלֹא אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, אֵין דְּבָרֵינוּ מַכְחִישׁ אוֹתָהּ. וְאוּלַי כִּי שְׁנֵיהֶם רָמַז הַכָּתוּב, וּרְמָזָם בְּאָמְרוֹ וַיִּחַר אַף שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּחַר ה׳״, וּמֵאָמְרוֹ ״וַיִּחַר אַף״ רָמַז לִשְׁנֵי דְּבָרִים.
שמות ד:יד · פירוש ב
וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר. טַעַם הַכֶּפֶל לוֹמַר אֵלָיו: דַּבֵּר עַתָּה, יְדַבֵּר – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה כְּבַד פֶּה וְלָשׁוֹן כְּמוֹתוֹ יְדַבֵּר. אוֹ יִרְמֹז דְּבָרֵינוּ עַצְמָם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״וַיִּחַר אַף״, וְהוּא אָמְרוֹ ״דַּבֵּר יְדַבֵּר״ – פֵּרוּשׁ, אָמְרוֹ ״דַבֵּר״ לְגוּפוֹ, וְאָמְרוֹ ״יְדַבֵּר״ לְהַסְמִיךְ לָהּ תֵּבַת ״הוּא״, לוֹמַר הוּא יִהְיֶה דִּבּוּרוֹ צַח וְלֹא אַתָּה, כִּי תִּשָּׁאֵר כְּמוֹת שֶׁאַתָּה.
שמות ד:יד · פירוש ג
וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
וְגַם הִנֵּה הוּא וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרֵשׁ בְּאָמְרוֹ ״דַבֵּר יְדַבֵּר״, כִּי יַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ הֲגַם שֶׁהָיָה כְּבַד פֶּה, יֻצְדַּק לוֹמַר ״וְגַם הִנֵּה״ וְגוֹ׳, כִּי הוּא תּוֹסֶפֶת שֶׁבַח.
שמות ד:יד · פירוש ד
וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי הֶחְלִיט מִמֹּשֶׁה תִּקְוַת הֲסָרַת הַכְּבֵדוּת פֶּה, יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת קלט, א וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בִּשְׂכַר ׳וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ׳ זָכָה לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ״ עַד כָּאן. כְּפִי זֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ וְגַם כִּי מִלְּבַד שֶׁהֶחְלִיט מִמֹּשֶׁה רְפוּאַת הַדִּבּוּר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, גַּם הֵסִיר מִמֶּנּוּ הַכְּהֻנָּה וּנְתָנָהּ לְאַהֲרֹן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְגַם וְגוֹ׳ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ״, כָּאן רָמַז הֲסָרַת הַכְּהֻנָּה, וְהֵם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
שמות ד:יד · פירוש ה
וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ וְעַנְוְתָנוּתוֹ, כִּי מִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַקְפִּיד עַל הֱיוֹתוֹ הוּא לְפֶה וְאָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְאָמַר כִּי מִלְּבַד שֶׁלֹּא יַקְפִּיד עַל הַדָּבָר אֶלָּא ״וְגַם וְגוֹ׳ וְשָׂמַח״. וּבְאֶמְצָעוּת דְּבָרִים אֵלּוּ יַגִּיד כִּי הֲגַם שֶׁהוּא עָנָיו, דַּבֵּר יְדַבֵּר, וַהֲגַם שֶׁהָיָה כְּבַד פֶּה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁהָעֲנָוָה לֹא תִגְרֹם הַרְחָקַת עֲשׂוֹת רְצוֹן הַמֶּלֶךְ. וְאָמַר וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ, לוֹמַר הֲגַם שֶׁלֹּא יַרְאֶךָ שִׂמְחָה לְפָנִים, הוּא בָּרוּךְ הוּא הָעֵד שֶׁיִּשְׂמַח בְּלִבּוֹ. אוֹ יִרְצֶה שֶׁלֹּא לְפָנִים בִּלְבַד אֶלָּא לְפָנִים וּבַלֵּב.
שמות ד:יז · פירוש ג
וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־בּ֖וֹ אֶת־הָאֹתֹֽת׃ {פ}
וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתוֹת, אוּלַי שֶׁרָמַז לְמַטֵּה שֵׁנִי שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁבּוֹ עָשָׂה הָאוֹתוֹת שֶׁנֶּהְפַּךְ לְנָחָשׁ (שמות ז:י), וּכְאָמְרָם שָׁם בַּזֹּהַר שֶׁזֶּה יִקָּרֵא מַטֵּה אַהֲרֹן, שֶׁצִּוָּה גַּם עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן בְּיַד אַהֲרֹן. עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תרגום יונתן שמות ב:כא) שֶׁהַמַּטֶּה הָיָה סַנְפִּרִינוֹן, וְלֹא הָיָה אָדָם יָכוֹל לַהֲסִיטוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה, וּכְפִי זֶה לְקִיחָתוֹ יַגִּיד כִּי הוּא בּוֹ יַעֲשֶׂה אֶת הָאוֹתוֹת, וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא יִקְרַב אֶל הַמַּטֶּה אִישׁ זָר זוּלַת מֹשֶׁה.
שמות ד:כז · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃
לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ מִקּוֹדֶם (שמות ד:יד) ״הִנֵּה הוּא יוֹצֵא״ וְגוֹ׳, לְפִי מַה שֶׁנּוֹדַע לָנוּ כִּי יְדַבֵּר ה׳ דְּבָרִים רַבִּים בְּדִבּוּר אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה ״הִנֵּה הוּא״ וְגוֹ׳ יָצָא דִבּוּר אַחֵר לְאַהֲרֹן בְּמִצְרַיִם. וּנְבוּאָה זוֹ אֵין סָפֵק שֶׁנֶּאֶמְרָה לְאַהֲרֹן, הֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א) שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ לֹא נֶאֱמַר הַדִּבּוּר אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וַאֲפִלּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שֶׁסּוֹבֵר (שם) שֶׁנִּתְמַעֵט אַהֲרֹן אֲפִלּוּ בְּדִבּוּרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּמִצְרַיִם, דַּוְקָא בִּדְבָרִים הַשַּׁיָּכִים בִּשְׁלִיחוּת לְהַזּוּלַת, אֲבָל פְּרָט זֶה שֶׁיַּעֲשֶׂה אַהֲרֹן מִצְוָה, הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיָה נָבִיא לְעַצְמוֹ.
שמות ו:יב · פירוש ו
וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ {פ}
עוֹד יִרְצֶה, לְצַד שֶׁדִּקְדֵּק ה׳ בִּדְבָרָיו שֶׁאָמַר לוֹ בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת (שמות ד:טז) עַל אַהֲרֹן ״וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם״, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד כִּי אֵין אַהֲרֹן לוֹ לְפֶה אֶלָּא אֶל הָעָם וְלֹא לְפַרְעֹה. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות ד:ל) בִּשְׁלִיחוּת רִאשׁוֹנָה אֶל הָעָם ״וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה״, וּבְדַבְּרָם לְפַרְעֹה אָמַר (שמות ה:א) ״וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה״, מוּכָח כִּי מֹשֶׁה יְדַבֵּר. וְטַעַם אָמְרוֹ ״וַיֹּאמְרוּ״ לְשׁוֹן רַבִּים, כֵּן מִשְׁפַּט כָּל שְׁנַיִם שֶׁאֶחָד מְדַבֵּר וְאֶחָד מַסְכִּים יֵחָשְׁבוּ כִּי שְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ. וְאִם תֹּאמַר כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זֶה, אַהֲרֹן דִּבֵּר וּמֹשֶׁה הִסְכִּים – מִמַּה שֶׁרָאִינוּ שֶׁדִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר בְּדִבּוּר אֶל הָעָם ״וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן״ בְּדִיּוּק, גַּם בְּדִבְרֵי ה׳ מָצִינוּ שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא ״וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם״, זֶה יַגִּיד כִּי הַדְּבָרִים יַצְדִּיקוּ לָנוּ. וּכְפִי זֶה הַכְרָעַת צַד קַל וָחוֹמֶר הוּא אָמְרוֹ ״וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם״, כִּי בְּחִינָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בְּפַרְעֹה כִּי מֹשֶׁה יְדַבֵּר, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֶל הָעָם כִּי אַהֲרֹן הוּא הַמְדַבֵּר. וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל תֵּבַת אֵלַי וּבְעֵרֶךְ פַּרְעֹה אָמַר יִשְׁמָעֵנִי, כִּי יִשְׂרָאֵל אֵינָם שׁוֹמְעִים מִפִּיו מַמָּשׁ אֶלָּא מִפִּי אַהֲרֹן, אֲבָל פַּרְעֹה הָיָה שׁוֹמֵעַ מִמֹּשֶׁה עַצְמוֹ. וּשְׁמוֹר לְךָ פְּרָט זֶה לְהָבִין אִמְרֵי קָדוֹשׁ בְּסָמוּךְ.
שמות ו:יג · פירוש א
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה דִּבֵּר ה׳ לָהֶם. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ וַיְצַוֵּם אֶל וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ז,ג) דָּרְשׁוּ שֶׁיִּנְהַג יִשְׂרָאֵל בְּנַחַת וְגַם שֶׁיִּנְהֲגוּ כָּבוֹד בַּמַּלְכוּת, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. עוֹד קָשֶׁה הֵיכָן תְּשׁוּבַת אֵל עֶלְיוֹן לְדִבְרֵי שְׁלוּחוֹ, וּמַה גַּם שֶׁטָּעַן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת, וְלוּ יְהִי שֶׁטָּעָה וְקַל וָחֹמֶר אֵינוֹ קַל וָחֹמֶר, הָיָה לוֹ לִסְתֹּר דְּבָרָיו, וַהֲגַם שֶׁנּוּכַל לוֹמַר כִּי הֶעְדֵּר הַתְּשׁוּבָה הִיא הַהַכְחָשָׁה בְּקַל וָחֹמֶר כִּי אֵינֶנּוּ נָכוֹן, עִם כָּל זֶה בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לוֹמַר כֵּן, בְּהָעִיר הֶעָרָה אַחַת בַּכָּתוּב שֶׁאַחַר זֶה ״וַיְדַבֵּר ה׳״ וְגוֹ׳ – אִם נֹאמַר שֶׁמַּה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לֹא חָשׁ לַהֲשִׁיבוֹ אֵל עֶלְיוֹן, אִם כֵּן לָמָּה לֹא רָצָה ה׳ לְדַבֵּר הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּפָסוּק ״וַיְדַבֵּר״ וְגוֹ׳ גַּם הַצַּוָּאָה הַלָּז שֶׁאָמַר ״וַיְצַוֵּם״ עַד אַחַר דִּבֵּר מֹשֶׁה לְפָנָיו ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״?
שמות ו:יג · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
אָכֵן הַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי בָא לַהֲשִׁיבוֹ עַל טַעֲנָתוֹ שֶׁלֹּא הֶחְשִׁיבוּהוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו, וְעוֹד לוֹ כִּי לְצַד פַּרְעֹה כִּי מֹשֶׁה יְדַבֵּר יֵשׁ לוֹ גֵּרָעוֹן וּפְחִיתוּת לְצַד הֱיוֹתוֹ עֲרַל שְׂפָתַיִם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וּבָאָה הַתְּשׁוּבָה עַל זֶה וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן פֵּרוּשׁ, הִשְׁוָה אוֹתָם בַּשְּׁלִיחוּת וּבָזֶה יְדַבֵּר אַהֲרֹן גַּם לְפַרְעֹה כִּי שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בַּדָּבָר, וּלְצַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ נֶחְשָׁבִים לִשְׁמֹעַ לָהֶם אָמַר וַיְצַוֵּם פֵּרוּשׁ הִמְלִיכָם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פַּרְעֹה עַל דֶּרֶךְ (שמואל א יג:יד) ״וַיְצַוֵּהוּ ה׳ לְנָגִיד״, וּמֵעַתָּה הִנֵּה מוֹרָאָם עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל פַּרְעֹה.
שמות ו:יג · פירוש ג
וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
וְאָמַר לְהוֹצִיא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת פְּרָט זֶה הִקְנָה לָהֶם ה׳ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל לְבַל יְמָאֲנוּ לָצֵאת, וְעַל פַּרְעֹה לְבַל יְעַכֵּב עַל יָדָם. וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לִרְדּוֹת בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמְּמָאֵן לָצֵאת. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בְּאָמְרוֹ ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי״, פֵּרוּשׁ, לֹא רָצוּ לָצֵאת, כִּי אָמְרוּ ״יָנִיחַ לָנוּ בֶּן עַמְרָם בִּמְקוֹמֵנוּ״. לָזֶה הִמְלִיךְ ה׳ אֶת הָאַחִים לִמְלָכִים עֲלֵיהֶם כַּנִּזְכָּר, וּמֵעַתָּה פָּרְחָה לָהּ טַעֲנַת ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, כִּי מֵעַתָּה וָהָלְאָה מוֹרָא מַלְכוּת עֲלֵיהֶם וְעַל פַּרְעֹה, וִידַבֵּר מֹשֶׁה אֵלָיו כְּדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדְּבָרִים עַל נָכוֹן.
שמות ו:יד · פירוש א
אֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבֹתָ֑ם בְּנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֗ל חֲנ֤וֹךְ וּפַלּוּא֙ חֶצְרֹ֣ן וְכַרְמִ֔י אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת רְאוּבֵֽן׃
אֵלֶּה רָאשֵׁי וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֶעֱלָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד מֹשֶׁה, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסָמוּךְ שֶׁהִמְלִיכָם עַל יִשְׂרָאֵל, יִחֵס אוֹתָם הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי אֵין מַעֲמִידִין עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַמְיֻחָס עַד יַעֲקֹב, וְלָזֶה לֹא יִחֵס אוֹתָם הַכָּתוּב קוֹדֶם אֶלָּא אַחַר מַאֲמַר מֹשֶׁה ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וּתְשׁוּבַת ה׳ אֵלָיו וַיְצַוֵּם, שֶׁהִמְלִיךְ אוֹתָם, וְנָכוֹן.
שמות ו:כו · פירוש א
ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃
הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, הַמְיוּחָסִים בַּפָּרָשָׁה, הֵם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם יְכוֹלֶת לְהוֹצִיא, שֶׁהֵם מַלְכֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּפָּסוּק ״וַיְצַוֵּם״, לָזֶה אָמַר ה׳ לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכָל הַמְמָאֵן יַכּוּהוּ בְּשֵׁבֶט מוּסָר אֲשֶׁר הֵכִין ה׳ לְגֵו כְּסִילִים.
שמות ו:כז · פירוש א
הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וְאָמְרוֹ הֵם הַמְדַבְּרִים, פֵּרוּשׁ, כְּמֶלֶךְ הַגּוֹזֵר עַל עַבְדּוֹ בִּדְבַר שְׂפָתַיִם לַעֲשׂוֹת דָּבָר. עוֹד יְכַוֵּין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֲגַם שֶׁתִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שֶׁיְדַבֵּר מֹשֶׁה, תֵּדַע כִּי גַּם אַהֲרֹן דִּבֵּר, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּפָסוּק ״וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה׳״ (שמות ו:כח).
שמות ו:כז · פירוש ב
הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. פֵּרוּשׁ, שֶׁשְּׁקוּלִים הֵם, וְלָזֶה פַּעַם יַקְדִּים מֹשֶׁה וּפַעַם יַקְדִּים אַהֲרֹן, וּמֵעַתָּה יָכוֹל לוֹמַר עַל שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן יָחִיד ״הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״. וְאוּלַי כִּי טַעַם שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ לְשׁוֹן רַבִּים ״הֵם הַמְדַבְּרִים״ לְצַד שֶׁבַּדִּבּוּר יִשְׁתַּנּוּ.
שמות ו:כח · פירוש א
וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה כִּי שָׁוֶה אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה בְּכָל פְּרָטֵי דָּבָר זֶה, הָיָה לְצַד כִּי בְּיוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר וְגוֹ׳ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. פֵּרוּשׁ, לִשְׁלוֹל דִּבּוּר רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (שמות ד:יד) ״הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ״ וְגוֹ׳, כִּי שָׁם עֲדַיִן לֹא הִשְׁוָה הַכָּתוּב אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה זוֹ, עַד שֶׁדִּבֶּר ה׳ עִם מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּיוֹם דִּבֶּר וְגוֹ׳ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
שמות ו:כח · פירוש ב
וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
וְחָזַר הַכָּתוּב לוֹמַר אוֹפֶן הַדִּבּוּר שֶׁדִּבֵּר ה׳ עִם מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר אֲנִי ה׳ דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ ״לֵאמֹר״ שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לוֹ ״אֲנִי ה׳״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁתִּסְמוֹךְ עַל דְּבָרַי וְתֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי וּתְדַבֵּר אַתָּה בְּעַצְמְךָ אֶל פַּרְעֹה כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳. וְתִמְצָא שֶׁדִּבּוּר זֶה שֶׁל ״אֲנִי ה׳״ הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, דִּכְתִיב (שמות ו:ב) ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה׳״ – זֶה הָיָה בְּמִצְרַיִם, וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ הוּא וִידַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, לֹא אַהֲרֹן. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר שִׁתֵּף ה׳ עִמּוֹ אַהֲרֹן, הִנֵּה בֵּאַרְתִּי הֵיטֵב שָׁם בִּמְקוֹמוֹ שֶׁאַהֲרֹן יְדַבֵּר אֶל הָעָם, אֲבָל לְפַרְעֹה עֲדַיִן ה׳ חָפֵץ שֶׁיְּדַבֵּר מֹשֶׁה, וְרִצָּה אוֹתוֹ בְּאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ וְלֹא תָחוּשׁ לְשׁוּם דָּבָר. וְלֹא רָצָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְחָזַר וְטָעַן הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַּרְעֹה. הִנֵּה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁטַּעֲנַת עֲרַל שְׂפָתַיִם הָיְתָה לְצַד פַּרְעֹה, לְצַד שֶׁאַהֲרֹן אֵינוֹ מְדַבֵּר עַד עַתָּה אֶלָּא לָעָם וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. אָז אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה רְאֵה וְגוֹ׳ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, פֵּרוּשׁ, גַּם לְפַרְעֹה מִלְּבַד הָעָם. וּמֵעַתָּה הֻשְׁווּ אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּמִצְוָה זוֹ. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כְּשֶׁשִּׁתֵּף עִמּוֹ אַהֲרֹן אֶת כָּל הַהֲכָנוֹת הָאֵלּוּ הָאֲמוּרִים כָּאן, וְהָיָה לְךָ לְאוֹת כִּי הֵם דְּבָרִים חֲדָשִׁים כַּנִּזְכָּר מִטַּעַם הָאָמוּר.
שמות ו:כח · פירוש ה
וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ {ס}
עוֹד יְכַוֵּן מַה שֶׁהִפְסִיק הַסֵּדֶר, לוֹמַר כִּי כָל הָאָמוּר ״הֵם אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳״ וְגוֹ׳, ״הֵם הַמְדַבְּרִים״ וְגוֹ׳, שֶׁהֵם שָׁוִים בַּמִּצְוָה שְׁנֵיהֶם יַחַד – זֶה הָיָה בְּיוֹם דִּבֵּר ה׳ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן, הֲגַם שֶׁאָמַר ה׳ ״הֲלֹא אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳, לֹא הָיוּ שָׁוִים בַּמִּצְוָה, כִּי מֹשֶׁה הוּא הָיָה עוֹשֶׂה כָּל הַשְּׁלִיחוּת לְפַרְעֹה, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַתָּה שֶׁאַהֲרֹן לְבַד הוּא יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, כְּאָמְרוֹ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ וְגוֹ׳ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה:
שמות ז:ו · פירוש א
וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה כָּפַל לוֹמַר כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ, וְלֹא הִסְפִּיק הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֵנָּה. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁעָשׂוּ הַשְּׁלִיחוּת כַּאֲשֶׁר אָמַר לָהֶם ה׳ בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: הָאַחַת, שֶׁכָּל מַה שֶׁהִשִּׂיגוּ הֵבִין בְּדִבְרֵי ה׳ כֵּן עָשׂוּ, וְהַשְּׁנִיָּה, שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ אֶל אֲמִתּוּת הַדְּבָרִים בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּה״ וְגוֹ׳ וְלֹא שִׁנּוּ דָּבָר, וְחוֹזֵר הַכָּתוּב וּמֵעִיד וְאוֹמֵר כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אוֹתָם פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ בְּמִצְוָתוֹ לָהֶם כֵּן עָשׂוּ, וְהָבֵן.
שמות ז:ח · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
לֵאמֹר כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר שֶׁנָּתַן לָהֶם רְשׁוּת לוֹמַר כִּי עַל פִּי ה׳ הֵם עוֹשִׂים הָאוֹתוֹת, שֶׁזּוּלַת זֶה יִהְיֶה אָסוּר לָהֶם לְהוֹדִיעַ דָּבָר זֶה הֲגַם שֶׁיִּשְׁאָלֵם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא ד,א) שֶׁהוּא בְּבַל תֹּאמַר עַד שֶׁאָמַר לוֹ לֵאמֹר, וְדַוְקָא אִם יִשְׁאַל פַּרְעֹה אוֹ אִם יִרְצוּ הֵם לוֹמַר אֵלָיו, אֲבָל אֵין חִיּוּב בַּדָּבָר עַד שֶׁיֹּאמַר לֵאמֹר דַּבֵּר אַחַת רְשׁוּת וְאַחַת לְחוֹבָה.
שמות ז:ח · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א) כִּי כָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן אֵינוֹ אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ כִּי מַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה ״אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ לֹא שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה לִשְׁנֵיהֶם, אֶלָּא ״לֵאמֹר״ פֵּרוּשׁ לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן. וְטַעַם הַשְׁוָאָתָם בַּדִּבּוּר, לְצַד שֶׁשְּׁקוּלִים הֵם בְּמִצְוָה זוֹ, כִּי אַהֲרֹן יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה:
שמות ז:ח · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ וְגוֹ׳. כַּוָּנַת אָמְרוֹ לֵאמֹר לְבַל יִצְטָרְכוּ עַד שֶׁיֹּאמַר פַּרְעֹה בְּפֵרוּשׁ ״תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת״ וְאָז הוּא שֶׁתַּעֲשׂוּ הָאָמוּר בָּעִנְיָן, אֶלָּא כָּל שֶׁיֹּאמַר דִּבּוּר שֶׁהַמְּכֻוָּן הוּא שֶׁצָּרִיךְ הוּא לְאוֹת וּלְמוֹפֵת, אוֹ שֶׁרְאִיתֶם שֶׁהוּא מְפַקְפֵּק בַּדָּבָר וּמַכְחִישׁ לוֹמַר ״מִי יֹאמַר כְּדִבְרֵיכֶם״, הֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר ״תְּנוּ״ וְגוֹ׳ אַף עַל פִּי כֵן אֱמוֹר אֶל אַהֲרֹן ״קַח מַטְּךָ״ וְגוֹ׳.
שמות ז:כ · פירוש ב
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֗ה וַיָּ֤רֶם בַּמַּטֶּה֙ וַיַּ֤ךְ אֶת־הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּיְאֹ֔ר לְעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּלְעֵינֵ֖י עֲבָדָ֑יו וַיֵּהָ֥פְכ֛וּ כׇּל־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹ֖ר לְדָֽם׃
לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו. הֲגַם כִּי תְּחִלַּת דְּבָרָיו הָיָה עִם פַּרְעֹה בְּיִחוּד בְּעֵת הַסְתָּרָתוֹ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פ״ט), וּמִן הַסְּתָם הוּא לְבַדּוֹ יִהְיֶה שָׁם, אַף עַל פִּי כֵן מוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב כִּי נִתְעַכֵּב מֵהַכּוֹת עַד שֶׁהִכָּה בְּפִרְסוּם לְעֵינֵי עֲבָדָיו. וַהֲגַם כִּי בְּמִצְוַת ה׳ לֹא דִּקְדֵּק לוֹמַר פְּרָט זֶה, מִן הַסְּתָם כֵּן דִּבֶּר ה׳ אֵלָיו, וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּה, פֵּרוּשׁ, כֵּן כַּדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּדִבְרֵי ה׳, וּכְנֶגֶד פְּרָטִים אֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁאֵין כְּתוּבִים כֵּן בִּדְבַר הָאֱלֹהִים, מֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם כִּי הֵם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳, וְנָכוֹן.
שמות יט:ו · פירוש א
וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְאַתֶּם״, כֵּיוָן שֶׁעַד עַתָּה לָהֶם הָיָה מְדַבֵּר. וְאוּלַי כִּי עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן חוֹזְרִים הַדְּבָרִים, וְלֶהֱיוֹת שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מְדַבֵּר עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַעֲשָׂאָם סְגֻלָּה, אִם כֵּן יֹאמַר מֹשֶׁה כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ עוֹד בֵּינָם לְבֵין יִשְׂרָאֵל, לָזֶה אָמַר וְאַתֶּם, פֵּרוּשׁ אַתָּה וְאָחִיךָ תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים כְּנֶגֶד אַהֲרֹן, וְגוֹי קָדוֹשׁ כְּנֶגֶד מֹשֶׁה וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר ח:יז-יח) ״הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם״ וְגוֹ׳.
שמות יט:כג · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃
וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאָמְרוֹ ״הַנִּגָּשִׁים״ וְגוֹ׳, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא הַנִּגָּשִׁים לַעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן, גַּם כֵּן יִהְיֶה טַעַם חֲזָרַת הָאַזְהָרָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, לְצַד דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל, אֶלָּא כִּי עֲדַיִן לֹא גִּלָּה ה׳ הֶתֵּר עֲלִיַּת אַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים, שֶׁמִּצִּדָּהּ הֻצְרַךְ לַחֲזֹר פַּעַם שְׁנִיָּה הָאַזְהָרָה. וְתֵכֶף קָדַם מֹשֶׁה, קוֹדֶם שֶׁיִּגְמֹר הַדִּבּוּר שֶׁל הֶתֵּר עֲלִיַּת הַכֹּהֲנִים, וְאָמַר לֹא יוּכַל וְגוֹ׳. וְחָזַר ה׳ וְהוֹדִיעוֹ הִתְבּוֹנְנוּת הַדְּבָרִים וְאָמַר לוֹ לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְגוֹ׳ וְהַכֹּהֲנִים – הֲרֵי הִתִּיר חֵלֶק מֵעֲלִיַּת הָהָר, וְתֵכֶף סָמוּךְ מַמָּשׁ אָמַר לוֹ וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ, פֵּרוּשׁ כָּל עִקָּר, וְהַכֹּהֲנִים לֹא יֶהֶרְסוּ לִמְקוֹם אַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן לִמְקוֹם מֹשֶׁה. וְאָז הִשְׂכִּיל דַּעַת עֶלְיוֹן עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהַמֵּחוּשׁ הוּא לְבַל יָדוּנוּ דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְכוּ׳, וּרְמָזוֹ אֵל עֶלְיוֹן בְּסֵדֶר הַדִּבּוּר שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר לוֹ וְעָלִיתָ וְגוֹ׳ וְהַכֹּהֲנִים וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ וְגוֹ׳. וּבָזֶה מָצָאנוּ נַחַת רוּחַ בְּמַאֲמָר שֵׁנִי שֶׁאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה וְעָלִיתָ אַתָּה וְגוֹ׳, וְקָשֶׁה מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם הוֹדָה לוֹ ה׳ עַל תְּשׁוּבָתוֹ, אִם כֵּן לָמָּה חָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ״? וְדָבָר זֶה פָּשׁוּט הוּא כִּי כַּוָּנָתוֹ הִיא שֶׁיֹּאמַר כֵּן לְיִשְׂרָאֵל, אִם כֵּן לֹא נִתְקַבְּלָה תְּשׁוּבַת מֹשֶׁה. וְאִם נֹאמַר גַּם כֵּן שֶׁלֹּא הוֹדָה עַל דִּבְרֵי מֹשֶׁה, לָמָּה לֹא הֱשִׁיבוֹ תֵּכֶף לִסְתֹּר דְּבָרָיו עַד שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים״? כִּי הָיָה לוֹ לַה׳ לִגְמֹר עִנְיַן הַשְּׁלִיחוּת שֶׁהִתְחִיל לְצַוֹּתוֹ עָלָיו שֶׁאָמַר לוֹ ״הָעֵד בָּעָם״ וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ יְצַו הָאֵל דָּבָר חָדָשׁ שֶׁהוּא עִנְיַן עֲלִיַּת אַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים שֶׁלֹּא הִזְכִּירוֹ עַד עַתָּה. וּבְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי לְעוֹלָם לֹא בָּאָה מִצְוַת ״הָעֵד בָּעָם״ אֶלָּא לְצַד הֶתֵּר גְּבוּלִין שֶׁל אַהֲרֹן, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִמְתִּין מֹשֶׁה עַד גָּמְרָן שֶׁל דְּבָרִים. וְלָזֶה בְּדִבְרֵי ה׳ אֵלָיו הִקְדִּים תַּשְׁלוּם הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא הִסְפִּיק מֹשֶׁה לְשָׁמְעָם, שֶׁהוּא טַעַם הָאַזְהָרָה, וְאָמַר לוֹ וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים – הֲרֵי הִתִּיר גְּבוּל מֵהָהָר לְאַהֲרֹן וּגְבוּל לַכֹּהֲנִים, וְגָמַר אוֹמֶר וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַגְּבוּלִין שֶׁל אַהֲרֹן וְהַכֹּהֲנִים, אֶלָּא כָּל הָהָר בְּאִסּוּר.
שמות יט:כד · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהֹוָה֙ לֶךְ־רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־יֶֽהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־יְהֹוָ֖ה פֶּן־יִפְרׇץ־בָּֽם׃
רֵד וְעָלִיתָ וְגוֹ׳ עִמָּךְ. כָּפַל לוֹמַר לֶךְ רֵד, אַחַת לְגוּפָהּ וְאַחַת לוֹמַר לוֹ לְשׁוֹן יְרִידָה. וְאוּלַי שֶׁהַיְּרִידָה הִיא כִּי מִקּוֹדֶם לֹא הָיָה לְמֹשֶׁה מָקוֹם מוּגְבָּל בָּהָר וְהָיָה עוֹלֶה לְרֹאשׁ הָהָר, וּכְשֶׁסֵּרֵב אָמַר לוֹ רֵד וְעָלִיתָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּשֵׁם שֶׁאַהֲרֹן יֵשׁ לוֹ גְּבוּל גַּם אַתָּה יֵשׁ לְךָ גְּבוּל, וְהוּא אָמְרוֹ ״עִמָּךְ״, הֲרֵי הִשְׁוָה הָאַחִים בִּבְחִינַת הַגְּבוּל.
שמות כח:א · פירוש א
וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶ֩יךָ֩ אֶת־אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־בָּנָ֣יו אִתּ֗וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃
וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ. טַעַם אָמְרוֹ וְאַתָּה, גַּם אָמַר לְשׁוֹן הַקְרָבָה, גַּם אָמַר תֵּיבַת אֵלֶיךָ, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ג,יז) כִּי הַכְּהוּנָה לְמֹשֶׁה הָיְתָה לְמָנָה, אֶלָּא לְצַד שֶׁמֵּאֵן לָלֶכֶת בִּדְבַר ה׳ אַחַר כַּמָּה פְּעָמִים חָרָה ה׳ בּוֹ וְהֵסִירוֹ מִגְּבִירַת הַכְּהוּנָה, בְּאָמְרוֹ (שמות ד:יד) ״הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי״, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה לֵוִי וְעַכְשָׁיו נַעֲשָׂה כֹּהֵן, עַד כָּאן. לָזֶה אָמַר לוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וְאַתָּה, פֵּרוּשׁ, לֹא לְצַד שֶׁאֲנִי מְצַוְּךָ לְבַד אֶלָּא גַּם אַתָּה מִצַּד עַצְמְךָ הַקְרֵב אֶת אַהֲרֹן בִּמְקוֹמְךָ וְתַעֲשֶׂה הַדָּבָר כְּאִלּוּ אַתָּה חָפֵץ בּוֹ, כִּי זֶה לְךָ בִּמְקוֹם קָרְבָּן לְכַפָּרָה עַל אֲשֶׁר הֵעַזְתָּ פָּנֶיךָ לִפְנֵי ה׳. וְאָמְרוֹ אֵלֶיךָ לְכַפָּרָתְךָ, בְּהַקְרִיב אֶת אַהֲרֹן וְיִתֵּן לוֹ גְּדֻלָּתוֹ, אֵין לְךָ קָרְבָּן גָּדוֹל מִזֶּה.
שמות כט:י · פירוש א
וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַפָּ֔ר לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הַפָּֽר׃
וְסָמַךְ וְגוֹ׳. וְלֹא אָמַר ״וְסָמְכוּ״, שֶׁאַהֲרֹן יִסְמֹךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ יִסְמְכוּ בָּנָיו. שׁוּב בָּא בְּיָדִי תּוֹסֶפְתָּא בְּפֶרֶק י׳ דִּמְנָחוֹת וְזֶה לְשׁוֹנָם: חֲמִשָּׁה שֶׁהֵבִיאוּ זֶבַח אֶחָד, כֻּלָּן סוֹמְכִין עָלָיו, לֹא כֻּלָּן כְּאֶחָד אֶלָּא כָּל אֶחָד סוֹמֵךְ וּמִסְתַּלֵּק, עַד כָּאן, וּפָסְקוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. וּכְפִי זֶה אָמַר הַכָּתוּב וְסָמַךְ לוֹמַר שֶׁיִּסְמְכוּ אֶחָד אֶחָד וְלֹא יַחַד. אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמַּעֲשֶׂה בְּפָרָשַׁת צַו (ויקרא ח:יח). וְאוּלַי כִּי מֵאֶחָד הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי לְצַד שֶׁבּוֹ תָּלוּי הַחֵטְא שֶׁעָלָיו בָּא הַקָּרְבָּן, כִּי הוּא עָשָׂה הָעֵגֶל וְלֹא בָּנָיו, לָזֶה פֵּרְטוֹ לְהַקְדִּימוֹ לִרְמֹז עַל הַדָּבָר, וְאֵין לְמֵדִין מִמֶּנּוּ לְכָל זֶבַח, לָזֶה כָּפַל וְאָמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים וְסָמַךְ לְשׁוֹן יָחִיד, וּמֵעַתָּה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לָמָּה בְּפָרָשַׁת צַו בְּהוֹדָעַת הַמַּעֲשֶׂה לֹא אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד אֶלָּא בָּרִאשׁוֹן, כִּי יַסְפִּיק לַלִּמּוּד שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לוֹ, כִּי לֹא הֻכְפַּל בַּמִּצְוָה אֶלָּא לְהָסִיר הַטָּעוּת, וְהָבֵן:
שמות לב:ב · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאׇזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי׃
וַיֹּאמֶר. פֵּרוּשׁ, אֲלֵיהֶם הוּא שֶׁאָמַר כֵּן, וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשׁוֹב.
שמות לב:ב · פירוש ד
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאׇזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי׃
אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי. אִם יֶשְׁנָם וְלֹא מוּנָחִים בָּאַרְגָּז, וְלֹא שֶׁיִּלְבְּשׁוּ מֵחָדָשׁ, וְאִם לֹא דָּבָר זֶה מְעַכֵּב. גַּם אָמַר נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ זָהָב עַל כֻּלָּם, וּבְאֶמְצָעוּת כָּל זֶה יִתְעַכְּבוּ זְמַן מָה. גַּם אָמַר וְהָבִיאוּ פֵּרוּשׁ וְלֹא תִשְׁלְחוּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֵלַי וְלֹא לְזוּלָתִי וְלֹא עַל יֶדְכֶם. וְטַעְמוֹ שֶׁדָּבָר הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי רַבִּים אֵין בּוֹ עִכּוּב וְעַל יְדֵי יָחִיד יִתְעַכֵּב קְצָת, וְהֵם לֹא נִתְעַכְּבוּ וְעָשׂוּ כָּל הַתְּנָאִים זוּלַת הַנְּזָמִים, אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) שֶׁלֹּא רָצוּ הַנָּשִׁים, וְהֵבִיאוּ אֶת שֶׁלָּהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִתְעַכֵּב.
שמות לב:ד · פירוש א
וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל. פֵּרוּשׁ, בַּעֲבוּר שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יָדוֹ, לֹא שֶׁעֲשָׂאוֹ הוּא, דִּכְתִיב (שמות לב:כד) ״וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה״. אוֹ לְצַד שֶׁלָּקַח הַזָּהָב מִיָּדָם לְיָדוֹ, וְלֹא נִתְחַכֵּם שֶׁיַּנִּיחוּ הַזָּהָב בָּאָרֶץ לְבַטֵּל כְּשָׁפֵיהֶם (זוהר ח״ב קצב.), הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב הַמַּעֲשֶׂה.
שמות לב:ה · פירוש א
וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃
וַיַּרְא אַהֲרֹן. פֵּרוּשׁ, רָאָה דְּבַר פֶּלֶא, כִּי לֹא עָשָׂה דָּבָר אֶלָּא הִשְׁלִיכוֹ בָּאֵשׁ וְיָצָא הָעֵגֶל מֵעַצְמוֹ.
שמות לב:ה · פירוש ב
וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃
וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו. וְלֹא אָמַר ״וַיִּבֶן לְפָנָיו מִזְבֵּחַ״, שֶׁאָז יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁלִּכְבוֹדוֹ עָשָׂה, וְהוּא לֹא עָשָׂה הַמִּזְבֵּחַ לָעֵגֶל אֶלָּא לְפָנָיו עֲשָׂאוֹ וְכַוָּנָתוֹ לַמָּקוֹם. וּלְדִבְרֵי הַזֹּהַר (ח״ב קצג.) יְכֻוַּן גַּם כֵּן עַל נָכוֹן, כִּי עָשָׂה לְבַל יַפְלִיא חוּץ וְהָיָה לוֹ הַמִּזְבֵּחַ לְמַאֲסָר כְּכָל מְחֻיְּבֵי מִיתָה.
שמות לב:ה · פירוש ג
וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃
וְאָמַר חַג לַה׳ מָחָר, נִתְכַּוֵּן לִדְחוֹת הַשָּׁעָה, וְכַוָּנָתוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ בִּדְבָרָיו הָיְתָה לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱמֶת, כִּי שֵׁם זֶה הוּא שֵׁם הַמְיֻחָד, וְיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי לֹא נֶעֶקְרָה מַחֲשַׁבְתָּם וֶאֱמוּנָתָם מֵה׳ אֱמֶת וְאֵלָיו יְכַוְּנוּ, אֶלָּא שֶׁרָצוּ לָקַחַת חֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵיהֶם, אֵין דְּבַר נֶגְדִּיּוּת לְדַעְתָּם בְּדִבְרֵי אַהֲרֹן.
שמות לב:ח · פירוש ג
סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
עָשׂוּ לָהֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אֲחֵרִים עָשׂוּ לָהֶם הָעֵגֶל, כִּי הֵם נָתְנוּ הַזָּהָב וְיָצָא הָעֵגֶל מֵעַצְמוֹ, וְהוֹדִיעַ ה׳ כִּי לֹא מֵעַצְמוֹ יָצָא כְּמַאֲמַר אַהֲרֹן (שמות לב:כד) ״וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה״, אֶלָּא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה, וְהוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) כִּי יוֹנוֹס וְיִמְבְּרוּס עָשׂוּ וְגוֹ׳:
שמות לב:כא · פירוש א
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃
מֶה עָשָׂה לְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאִסּוּר מַעֲשֵׂה עֲבוֹדָה זָרָה לַאֲחֵרִים אֵינוֹ אֶלָּא בְּלָאו (רמב״ם הלכות עבודה זרה פ״ג) וּמַלְקוּת לְבַד הוּא שֶׁחַיָּב, וְאֵין זֶה מִדְּבָרִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר, וְכָל שֶׁאֲנָסוּהוּ הֲרֵי זֶה פָּטוּר, אֲבָל צָרִיךְ הֶכֵּר אוֹנֶס שֶׁאֲנָסוּהוּ, וְאִם לָאו הֲרֵי זֶה חַיָּב מַלְקוּת וַאֲפִלּוּ לֹא הִתְרוּ בּוֹ כִּי חָבֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הַתְרָאָה (מכות ו:), וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה מֵהָאוֹנֶס כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו וְגוֹ׳ בְּמַה שֶׁעָשִׂיתָ לָהֶם עֲבוֹדָה זָרָה.
שמות לב:כא · פירוש ב
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃
וְעָנָהוּ אַהֲרֹן אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָעָם כִּי בְּרָע הוּא, פֵּרוּשׁ וַאֲזוֹרָם (וְסוּרָם) מוֹכִיחַ כִּי יָרֵיעוּ וְיַשְׁחִיתוּ. וְעוֹד, וְכִי סוֹבֵר אַתָּה שֶׁעָשִׂיתִי בְּיָדִי הָעֵגֶל? לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא הִשְׁלַכְתִּי הַזָּהָב וְיָצָא מֵעַצְמוֹ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא כי תשא יט) שֶׁעָשׂוּ יוֹנוּס וְיִמְבְּרוּס. וּמֵעַתָּה לוּ יְהִי שֶׁלֹּא הָיָה אֹנֶס בָּעִנְיָן, הֲרֵי לֹא עָבַר עַל הַלָּאו כִּי לֹא עָשָׂה בְּיָדוֹ לֹא צוּרָה וְלֹא דְמוּת.
שמות לב:כא · פירוש ג
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃
עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ מֶה עָשָׂה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לוּ יִהְיֶה שֶׁאֲנָסוּךָ בְּאֹנֶס הַמַּסְפִּיק לַעֲבוֹר עַל הַלָּאו, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לְךָ לְשַׁעֵר הַחֲטָאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתַּשִּׂיגֵם, וְהָיָה לְךָ לִסְבּוֹל הַצַּעַר לְבַל תְּאַבֵּד עַם רָב, וְעָנָהוּ כִּי לֹא עָשָׂה דָּבָר כַּנִּזְכָּר.
שמות לב:כה · פירוש ב
וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם׃
כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁעַל יְדֵי תְּשׁוּבַת אַהֲרֹן נִשְׁאַר כָּל חוֹב הֶעָוֹן עֲלֵיהֶם, כִּי אַהֲרֹן לֹא עָשָׂה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ בְּעִנְיַן הָעֵגֶל, וְהַכֹּל נַעֲשָׂה עַל יְדֵי נוֹתְנֵי זָהָב: נָתְנוּ הַזָּהָב וְעָשׂוּ בּוֹ מְכַשְּׁפוּת לָצֵאת הָעֵגֶל שֶׁיָּצָא, וְלֹא עָשָׂה אַהֲרֹן אֶלָּא לְקִיחַת הַזָּהָב וּנְתִינָתוֹ בָּאֵשׁ, וְאַף זֶה בְּאוֹנֶס כְּאָמְרוֹ ״כִּי בְרָע הוּא״, וּמֵעַתָּה מִתְיַחֵס כָּל הֶעָוֹן עֲלֵיהֶם וְאֵין לָהֶם מִכְסֶה הַשִּׁגָּיוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן פֵּרוּשׁ בְּטַעֲנָתוֹ.
שמות לב:לה · פירוש א
וַיִּגֹּ֥ף יְהֹוָ֖ה אֶת־הָעָ֑ם עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת־הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אַהֲרֹֽן׃ {ס}
אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן אָמַר זֶה, וְאוּלַי שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל שֶׁגָּרְמוּ לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה׳ לַחֲטֹא, כִּי חֵטְא אָדָם גָּדוֹל לוּ יִהְיֶה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה יַקְפִּיד ה׳ עָלָיו לִמְאֹד.
שמות לב:לה · פירוש ב
וַיִּגֹּ֥ף יְהֹוָ֖ה אֶת־הָעָ֑ם עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת־הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אַהֲרֹֽן׃ {ס}
אוֹ יִרְצֶה לְהוֹצִיא הַלַּעַז מֵעַל אַהֲרֹן, כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם שֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן, כִּי מַעֲשֵׂה אַהֲרֹן עֲלֵיהֶם יֵחָשֵׁב, אוֹ לְצַד שֶׁאֲנָסוּהוּ אוֹ לְצַד שֶׁהֵם עָשׂוּ עִקַּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא הַכִּשּׁוּף שֶׁבּוֹ יָצָא מְדַבֵּר.
ויקרא
ויקרא ט:א · פירוש ה
וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאוּלַי נִרְאֶה עוֹד כִּי הַצַּעַר שֶׁיַּגִּיד הַכָּתוּב הוּא שֶׁל מֹשֶׁה הַמֻּזְכָּר בַּכָּתוּב, כִּי רָאָה גְּדֻלָּתוֹ וּגְדֻלַּת זַרְעוֹ בְּיַד אַהֲרֹן וּבָנָיו. וְצֵא וּלְמַד צַעַר הַקִּנְאָה מִדָּבָר טוֹב מַה עוֹשֶׂה, מִמַּעֲשֵׂה בָּנָיו שֶׁל שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק (מנחות קט:), וְיִשְׁתַּנֶּה מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. וּלְצַד שֶׁהִפְצִיר בִּשְׁלִיחוּת פַּרְעֹה חָרָה אַפּוֹ בּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא וַעֲזָבוֹ מִהְיוֹת כֹּהֵן לְעוֹלָם, וּכְשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַפְּקֻדָּה נִצְטַעֵר עַל אֲשֶׁר פָּרַח מִמֶּנּוּ עֹז תִּפְאֶרֶת כְּהֻנַּת עוֹלָם. וַהֲגַם כִּי עָצַם מְאֹד בְּצִדְקוּת וּבַעֲנָוָה, הֲלֹא כָּל לֵב חַי מַרְגִּישׁ וּבִפְרָט בִּדְבַר מִצְוָה יִקְרַת הָעֵרֶךְ וּמֻפְלָאָה כָּזֹאת. וְאוּלַי כִּי צַעַר זֶה רְמָזוֹ הַכָּתוּב בַּפָּסוּק (במדבר ז:א) ״וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה״ שֶׁהוּא עַצְמוֹ יוֹם זֶה, וּמִיתַת נָדָב וַאֲבִיהוּא רָמַז כָּאן בַּפָּסוּק ״וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי״.
ויקרא ט:א · פירוש ו
וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
בַּיּוֹם וְגוֹ׳ קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וְגוֹ׳. דַּע כִּי הָעוֹשֶׂה דָּבָר כָּזֶה שֶׁיִּתֵּן גְּדֻלָּה הַנּוֹדַעַת לוֹ לְזוּלָתוֹ, וְלוּ יִהְיֶה אָחִיו, כַּאֲשֶׁר יִתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹתָהּ, לֹא יִשְׁלֹט בְּנַפְשׁוֹ עֲשׂוֹתָהּ בְּשָׁלֹשׁ שְׁלֵמֻיּוֹת: הָאַחַת שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה בִּמְהִירוּת, וְהַשְּׁנִיָּה בְּצֵרוּף בְּחִינַת הַהַדְרָגוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּדָּבָר, הַשְּׁלִישִׁית עֲשִׂיַּת הַדָּבָר בְּפִרְסוּם לִפְנֵי רַבִּים. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי שְׁלָשְׁתָּם יַחַד שָׁלַט מֹשֶׁה בְּנַפְשׁוֹ וַעֲשָׂאָם. כְּנֶגֶד הַמְּהִירוּת אָמַר ״בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי״, פֵּרוּשׁ בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר טְהוֹר לֵב לֹא עִכֵּב, אֶלָּא תֵּכֶף קָרָא לְאַהֲרֹן לָתֵת לוֹ הַכְּהֻנָּה וְלֹא נִתְעַצֵּל. ב׳, עָשָׂה הַדָּבָר בְּצֵרוּף בְּחִינַת הַהַדְרָגוֹת שֶׁנָּתַן הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו יַחַד, הֲגַם כִּי בָּזֶה יִגְדַּל הָעִצָּבוֹן בְּלִבּוֹ שֶׁיִּרְאֶה גְּדֻלָּה מוֹשֶׁכֶת לְאַהֲרֹן וּבָנָיו, וַאֲשֶׁר יֵעָצֵב אֶל לִבּוֹ יַעֲשֶׂה הַדָּבָר בְּהַדְרָגוֹת – בִּתְחִלָּה יִקְרָא לְאַהֲרֹן וְאַחַר כָּךְ לְבָנָיו, כִּי לֹא הָיָה הֶכְרֵחַ בִּקְרִיאַת הַבָּנִים אָז עִם אַהֲרֹן. הַג׳, בְּמַצַּב כָּל הַזְּקֵנִים דִּכְתִיב וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּפוּמְבִּי בִּפְנֵי רַבִּים וְנִכְבָּדִים, וְזֶה יוֹרֶה עַל שְׁלֵמוּת הָרָצוֹן לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָפָה הַרְגָּשׁוֹתָיו.
ויקרא ט:ב · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי אָמְרוֹ ״לְךָ״, כִּי זֶה יִהְיֶה לוֹ לְאוֹת עוֹלָם כִּי לֹא עָשָׂה הוּא הָעֵגֶל בְּכַוָּנָה חָס וְשָׁלוֹם, וְלֹא טָעָה אַחֲרָיו, אֶלָּא שֶׁבָּא עַל יָדוֹ בְּלֹא כַוָּנָה וּבְלֹא מַחְשָׁבָה רָעָה. וּלְצַד זֶה יוֹעִיל לְכַפֵּר בָּעֵגֶל, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל, לְצַד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם בָּעֵגֶל הוּא בְּחִינַת הַמֵּזִיד וְלֹא יָבֹא הָעֵגֶל לְחַטָּאת לָהֶם, וְהוּא אַדְרַבָּה קָטֵיגוֹר. וְתִמְצָא (ויקרא רבה כא:י) שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל אַהֲרֹן לְבַל יִכָּנֵס לְבֵית ה׳ פְּנִימָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבִגְדֵי זָהָב, לְצַד שֶׁעָשָׂה זְהַב הָעֵגֶל.
ויקרא ט:ב · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַח־לְ֠ךָ֠ עֵ֣גֶל בֶּן־בָּקָ֧ר לְחַטָּ֛את וְאַ֥יִל לְעֹלָ֖ה תְּמִימִ֑ם וְהַקְרֵ֖ב לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וְיֵשׁ לְהָעִיר בָּזֶה, לָמָּה צִוָּה ה׳ שֶׁיָּבִיא עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת, וַהֲלֹא הַחַטָּאת בָּאָה לְכַפָּרָה וְאֵין לְךָ סָנֵגוֹר בָּעוֹלָם כָּזֶה. וְנִרְאֶה כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא שָׁפַט בְּצֶדֶק הַדָּבָר, לְצַד כִּי אַהֲרֹן לֹא עָשָׂה שׁוּם פְּעֻלָּה בִּבְחִינַת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כִּי לֹא צִיְּרוֹ וְלֹא הֲכִינוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בּוֹ וְלֹא טָעָה אַחֲרָיו חָס וְשָׁלוֹם, כְּמַאֲמָרוֹ לְמֹשֶׁה (שמות לב:כד) ״וַיֵּצֵא הָעֵגֶל״, פֵּרוּשׁ, מֵעַצְמוֹ יָצָא עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשׂוּ שְׁנֵי מְכַשְּׁפֵי עֵרֶב רַב יֵינוּס וְיוֹמְבְּרוּס כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, תשא יט). וּמֵעַתָּה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה הוּא בִּבְחִינַת הַזָּהָב שֶׁאָמַר לָהֶם (שם) ״לְמִי זָהָב הִתְפָּרְקוּ״, וְלָקַח מִיָּדָם וַיָּצַר אוֹתוֹ בַּחֶרֶט, וּמַעֲשֶׂה זֶה עָשָׂהוּ בִּידִיעָה שְׁלֵמָה. וַהֲגַם שֶׁטַּעֲמוֹ הָיָה לְצַד יִרְאָה מִיִּשְׂרָאֵל לְבַל יַהַרְגוּהוּ כְּחוּר, גַּם הָיָה מְאַבֵּד לָהֶן הַזְּמַן עַד שֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי עָשָׂה מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן. אֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר ה׳ שֶׁיָּבִיא הָעֵגֶל לְכַפֵּר עַל הַדָּבָר שֶׁיָּצָא עַל יָדוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה. אֲבָל הַזָּהָב שֶׁמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה בּוֹ הָיָה בְּכַוָּנַת הַמְכֻוָּן, אָמַר ה׳ לֹא יֵרָאֶה בּוֹ לִפְנַי וְלִפְנִים שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה קָטֵגוֹר סָנֵגוֹר. מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל אֵינָם יְכוֹלִין לְהָבִיא עֵגֶל לְכַפָּרָה, לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיָּבִיאוּ שְׂעִיר עִזִּים.
ויקרא ט:ג · פירוש א
וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃
תְּדַבֵּר לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת מַה טַעַם יְדַבֵּר כָּאן אַהֲרֹן לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא מֹשֶׁה הָרָגִיל? וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁאָמַר לָהֶם ״לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ״ וְגוֹ׳, לָזֶה יְצַו ה׳ אֵלָיו כִּי יְדַבֵּר לָהֶם לְהָבִיא כַּפָּרָה שְׂעִיר עִזִּים, הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת דִּבְרֵי רַזַ״ל כִּי הַחֵטְא יַפְעִיל הַגְּנַאי בִּמְקוֹמוֹ וְהַתִּקּוּן צָרִיךְ לִהְיוֹת מְכֻוָּן כְּנֶגְדּוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ תְּדַבֵּר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, תְּדַבֵּר דִּבּוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה וּזְכוּת כְּנֶגֶד דִּבּוּר שֶׁהָיָה בּוֹ הַשְׁפָּלָה אֲשֶׁר פָּרַע בּוֹ אֶת הָעָם.
ויקרא ט:ג · פירוש ב
וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר קְח֤וּ שְׂעִיר־עִזִּים֙ לְחַטָּ֔את וְעֵ֨גֶל וָכֶ֧בֶשׂ בְּנֵי־שָׁנָ֛ה תְּמִימִ֖ם לְעֹלָֽה׃
עוֹד נִרְאֶה, כִּי לְצַד שֶׁעָלָה אַהֲרֹן בַּמַּעֲלָה הַנִּפְלָאָה הַלָּז מִתּוֹךְ כָּל יִשְׂרָאֵל בּוֹ בָּחַר ה׳, לָזֶה אָמַר אֵלָיו מֹשֶׁה שֶׁיְּדַבֵּר לְיִשְׂרָאֵל אֲמִירוֹת רַכּוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר כִּי הַיּוֹם ה׳ נִרְאָה אֲלֵיכֶם, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמֻּשָּׂג וְכָל הָרָצוֹן אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ ״אֲלֵיכֶם״ וְלֹא ״לִי״. וּכְדֶרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, הֲלֹא כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים לֹא דִבֵּר ה׳ עִם מֹשֶׁה, כִּי כָל הַמֻּשָּׂג אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל.
ויקרא י:ג · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃
וְרַזַ״ל מָצִינוּ לָהֶם שֶׁאָמְרוּ (תורת כהנים הכא): הָיָה אַהֲרֹן עוֹמֵד וְתוֹהֶה וְאוֹמֵר ״אוֹי לִי, כָּךְ עֲבֵרָה בְּיָדִי וּבְיַד בָּנַי שֶׁכָּךְ הִגִּיעַתְנִי״. נִכְנַס מֹשֶׁה אֶצְלוֹ וְהָיָה מְפַיְּסוֹ, אָמַר לוֹ: ״אַהֲרֹן אָחִי, מִסִּינַי נֶאֱמַר לִי ׳עָתִיד אֲנִי לְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בְּאָדָם גָּדוֹל׳, וְהָיִיתִי אוֹמֵר אוֹ בִּי אוֹ בְּךָ הַבַּיִת מִתְקַדֵּשׁ, עַכְשָׁיו נִמְצְאוּ בָּנֶיךָ גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. דָּבָר אַחֵר ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר״ וְגוֹ׳ – דִּבּוּר זֶה נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי וְלֹא יְדָעָהּ עַד שֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ, וְכֵיוָן וְכוּ׳ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן: ״לֹא מֵתוּ בָּנֶיךָ אֶלָּא בִּשְׁבִיל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם״, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח:מג): ״וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי״. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אַהֲרֹן שֶׁבָּנָיו יְדוּעֵי הַמָּקוֹם הֵן, שָׁתַק, עַד כָּאן.
ויקרא י:ג · פירוש ג
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃
הִנֵּה לַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן מְפָרֵשׁ תֵּיבַת הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה מִצְטַעֵר עַל הַסִּבָּה שֶׁהוּא סִבֵּב לְבָנָיו שֶׁמֵּתוּ, לָזֶה אָמַר לוֹ מֹשֶׁה כִּי הוּא זֶה טַעַם מִיתָתָם, לְצַד אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ וְגוֹ׳, וְלֹא לְצַד עֲוֹנוֹ הָיָה הַדָּבָר. וְתֵיבַת ״הוּא״ כְּפִי זֶה חוֹזֶרֶת אֶל הַסּוֹבֵב. וּלְדֶרֶךְ שֵׁנִי תֵּיבַת הוּא חוֹזֶרֶת אֶל הַדִּבּוּר הַסָּתוּם שֶׁלֹּא יָדְעוּ, וְעַתָּה יָדַע כִּי הוּא זֶה מְכֻוָּן הַדִּבּוּר הַנֶּאֱמַר לוֹ קֹדֶם ״וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי״, גַּם לֹא נֶאֱמַר לוֹ שָׁם דָּבָר וְלֹא לֵאמֹר, דּוֹק וְתַשְׁכַּח, וְנִשְׁאֲרוּ הַדְּבָרִים בִּלְבַב מֹשֶׁה סְתוּמִים עַד שְׁעַת מַעֲשֶׂה וֶהֱבִינָם וְאָמַר ״הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֵלַי״, וּמַה דִּבֵּר? ״וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי״. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: כַּוָּנַת דִּבְרֵי ה׳ בְּאָמְרוֹ ״וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי״ הוּא לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, בְּאָמְרוֹ ״וְנִקְדַּשׁ״ רְצוֹנוֹ לוֹמַר ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״, וְאָמְרוֹ ״בִּכְבוֹדִי״ הוּא ״וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד״. וּלְדֶרֶךְ זֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים, אֶלָּא לְדֶרֶךְ רִאשׁוֹן עֲדַיִן קָשֶׁה מַה שֶׁהִקְשֵׁינוּ. וְלַעֲמֹד עַל עֹמֶק דְּבָרָיו יֵשׁ לְהָעִיר אָמְרוֹ ״אוֹ בִּי אוֹ בְּךָ״ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״בִּי אוֹ בְּךָ״ אוֹ יֹאמַר ״בְּךָ אוֹ בִּי״, כִּי לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״אוֹ״ בִּתְחִלָּה.
ויקרא י:ג · פירוש ד
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃
וְלָזֶה נִרְאֶה לְיַשֵּׁב, כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּעִנְיָן שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד הוּא בְּחִינַת הַמַּעֲלָה, וְהַשֵּׁנִי בְּחִינַת הַמְּאוֹרָע שֶׁהוּא הַמִּיתָה. וּכְשֶׁבָּא לוֹמַר אֶת אֲשֶׁר הֵבִין מִי הוּא הַקָּרוֹב אֲשֶׁר יִקְדַּשׁ בּוֹ, אִם הָיָה מַתְחִיל לוֹמַר ״בִּי״ אוֹ ״בְּךָ״, הָיָה נִשְׁמָע בִּדְבָרָיו כִּי הוּא הַקָּרוֹב לִפְנֵי ה׳ בְּיוֹתֵר מַעֲלָה וְכָבוֹד, וְלָזֶה הִזְכִּיר עַצְמוֹ בִּפְשִׁיטוּת וְהִזְכִּיר אַהֲרֹן בְּסָפֵק ״אוֹ״. לָזֶה אָמַר ״אוֹ בִּי״ שֶׁגַּם הוּא בְּסָפֵק, וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״בְּךָ אוֹ בִּי״ יָבֹא הַמֵּיחוּשׁ כִּי רָצָה לְהַלְבִּישׁ הַמְּאוֹרָע הָרַע בְּאַהֲרֹן כִּי הוּא יָמוּת בְּהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה וְאֶת עַצְמוֹ עָשָׂה בְּסָפֵק. לָזֶה נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה וְאָמַר ״אוֹ בִּי״, הִקְדִּים עַצְמוֹ לְצַד בְּחִינַת קַבָּלַת הַפּוּרְעָנוּת וְלֹא בְּהֶחְלֵט, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּחֲשָׁד כִּי מַעֲרִיךְ עַצְמוֹ בְּעֵרֶךְ גָּדוֹל מֵאַהֲרֹן, וְאָמַר ״אוֹ״ דֶּרֶךְ סָפֵק כְּדֶרֶךְ הַסָּפֵק שֶׁעָשָׂה בְּאַהֲרֹן בְּאָמְרוֹ ״אוֹ בְּךָ״.
ויקרא י:ג · פירוש ח
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃
וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדִּקְדּוּקִים שֶׁדִּקְדַּקְנוּ בַּכָּתוּב. וְנִשְׁאַר לְיַשֵּׁב מִכָּל מָקוֹם מִי אָמַר לְמֹשֶׁה לְהַכְרִיעַ כֵּן, דִּלְמָא לְעוֹלָם הַכָּתוּב כִּפְשׁוּטוֹ, וְנִקְדַּשׁ הַבַּיִת בְּצַדִּיק אֶחָד הַנִּרְמָז בְּתֵבַת ״כְּבוֹדִי״, וּמַה שֶׁמֵּתוּ שְׁנַיִם, כִּי זְכוּת שְׁנֵיהֶם מַתְאִים לְשִׁעוּר אֶחָד מֵהֶם, מֹשֶׁה אוֹ אַהֲרֹן? הִנֵּה בְּהַשְׂכִּיל עַל טַעַם הַדָּבָר נֵדַע שֶׁאֵין זוֹ קֻשְׁיָא, כִּי טַעַם הַדָּבָר הוּא לְצַד שֶׁחָשׁ ה׳ שֶׁכְּשֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת אֱלֹהֵיהֶם שָׁכַן שְׁמוֹ בְּתוֹכָם וְאֵין גְּדֻלָּתוֹ וּמוֹרָאוֹ נִכָּר כַּסֵּדֶר שֶׁהוּא נִכָּר בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מוֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם כַּמִּצְטָרֵךְ וְלֹא יִתְנַהֲגוּ כְּשִׁעוּר הַכָּבוֹד הַמִּתְחַיְּבִים בּוֹ. וְיוֹתֵר יֵשׁ לָחוּשׁ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּחְשְׁבוּ בְּדַעְתָּם שֶׁהֵם קְרוֹבִים אֶל ה׳ וְיִרְצוּ לִהְיוֹת נִגָּשִׁים וּמִתְקָרְבִים. אֲשֶׁר עַל כֵּן עָשָׂה מִשְׁפָּט בַּגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן שֶׁאֵין גֶּדֶר לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ לָחוּשׁ לוֹ, לוֹמַר שֶׁבְּעֵרֶךְ בְּחִינָתוֹ לֹא תִמָּנַע מִמֶּנּוּ הַקְּרִיבָה לַה׳, וְנִשְׁאַר כָּל הָעָם שׁוֹמְרִים כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ ״וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם״ וְגוֹ׳. וּמֵעַתָּה לִכְשֶׁנֹּאמַר כִּי מֹשֶׁה בִּפְנֵי עַצְמוֹ גָּדוֹל מִנָּדָב אוֹ אֲבִיהוּא, אַהֲרֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ גָּדוֹל מִכָּל אֶחָד מֵהֶם גַּם כֵּן, אִם כֵּן הִנִּיחַ ה׳ הַדְרָגָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ מוֹרָא. וּלְצַד הִתְחַבְּרוּתָם, הֲלֹא לֹא יוֹעִיל זְכוּתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ שֶׁל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ לַהֲכִינוֹ לְאֹשֶׁר לְהִתְקָרֵב לַשְּׁכִינָה, וְאֵין הַגְבָּלַת כָּבוֹד לַה׳ אֶלָּא לְגֶדֶר שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם וְלֹא לְגֶדֶר גָּדוֹל מֵאֶחָד מֵהֶם. וְלִכְשֶׁנַּכְחִישׁ בְּחִלּוּק זֶה וְתִרְצֶה לוֹמַר כִּי יִצְטָרֵף זְכוּת שְׁנַיִם, אִם כֵּן עֲדַיִן יֶחְסַר הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעֵרֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יַחַד, אוֹ שְׁלֹשָׁה כְּנָדָב וַאֲבִיהוּא, אוֹ ה׳ שֶׁיִּצְטָרֵף זְכוּתָם לְיוֹתֵר מִזְּכוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלָּא וַדַּאי כִּי לֹא יַצְדִּיק הַצֵּרוּף כָּאן. וְעוֹד תִּמְצָא שֶׁאֵין נֶעֱרָךְ זְכוּת הַנִּפְרָד לִזְכוּת הַנִּסְמָךְ בִּבְחִינַת הַמַּרְגָּלִיּוֹת וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, שֶׁשְּׁנַיִם קְטַנִּים הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים בְּהִצְטָרְפוּתָם יַחַד מֵאַחַת גְּדוֹלָה, לֹא תִכָּנֵס עִמָּהֶם הַגְּדוֹלָה בְּהַשְׁוָאַת הָעֵרֶךְ, וְהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים.
ויקרא י:יט · פירוש א
וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּ֠וֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃
וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה. רַזַ״ל (תורת כהנים) אָמְרוּ אֵין דִּבּוּר אֶלָּא לְשׁוֹן עַז, יוֹרֶה עַל דְּבָרִים קָשִׁים. צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ יֻצְדַּק עִנְיָן זֶה בְּאַהֲרֹן עִם מֹשֶׁה. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְבָנָיו הַנּוֹתָרִים שֶׁהוּא דִבּוּר דּוֹמֶה לִקְלָלָה, וְהוּא עֲדַיִן בְּחֶרְדַּת לֵב עַל שְׁנֵי בָּנָיו שֶׁכְּבָר מֵתוּ בּוֹ בַּיּוֹם וְהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג. וּמַה גַּם כְּשֶׁשָּׁמַע עֲקִימַת שְׂפָתָיו שֶׁל מֹשֶׁה בְּדִמְיוֹן הַקְּלָלָה, לָזֶה חָרַד לִבּוֹ וְדִבֵּר בְּקוֹל גָּדוֹל לִפְנֵי מֹשֶׁה כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל בָּנָיו.
ויקרא י:כ · פירוש א
וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינָֽיו׃ {פ}
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב וְגוֹ׳. יֵשׁ לָדַעַת אֵיךְ נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה פְּשׁוּטָה כָּזוֹ לְחַלֵּק בֵּין קָדְשֵׁי דוֹרוֹת לְקָדְשֵׁי שָׁעָה. וְאִם הָיָה לוֹ אֵיזֶה צַד לוֹמַר שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת חִלּוּק זֶה, לָמָּה קִבְּלוֹ מֵאַהֲרֹן וְלֹא דָּן עָלָיו לְסָתְרוֹ. וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה כִּי גַּם מֹשֶׁה הָיָה צָרִיךְ לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר אִם לְאָכְלָה אִם לִשְׂרֵפָה, וְלֹא הָיָה לוֹ מֻחְלָט הַדָּבָר לַאֲכִילָה, וְהַקְפָּדָתוֹ עַל אַהֲרֹן וּבָנָיו הָיְתָה לְצַד שֶׁחָשַׁב שֶׁשְּׂרָפוּהוּ בְּלֹא טַעַם נָכוֹן, אוֹ לְצַד שֶׁמָּא אֵרַע לָהּ אֵיזֶה מְאוֹרָע כְּמַאֲמַר רַזַ״ל (פסחים סב., זבחים קא.) שֶׁאָמַר לָהֶם שֶׁמָּא אֵרַע בּוֹ פְּסוּל בְּהַקְרָבַת דָּמוֹ אוֹ נִטְמָא אוֹ יָצָא חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְכָל אֵלֶּה הַדְּבָרִים הֵם לְצַד מִעוּט זְרִיזוּתָם, וְעַל זֶה הָיְתָה הַהַקְפָּדָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁאָמַר לְפָנָיו אַהֲרֹן הַדִּין שֶׁדָּן בּוֹ וּשְׁרָפוֹ, קִבֵּל מֹשֶׁה הַטַּעַם וְרָאָה שֶׁלֹּא שָׂרַף אֶלָּא אַחַר שֶׁדָּן דִּין צֶדֶק, וְאִין הָכֵי נַמֵּי אִם לֹא הָיָה דָּן אַהֲרֹן וְהָיָה דָּן מֹשֶׁה כָּזֶה הָיָה דָּן בַּדָּבָר וְשׂוֹרְפוֹ, וְלֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ כָּל דָּבָר, וְאָמְרוֹ וַיִּיטַב בְּעֵינָיו, פֵּרוּשׁ אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ בִּשְׂרֵפָתוֹ, וְלֹא הִקְפִּיד עַל אֲשֶׁר סָמְכוּ עַל עַצְמָן וְלֹא שְׁאָלוּהוּ. אוֹ יִרְצֶה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו אַהֲרֹן כִּי טוֹב הוּא, וְיוֹרֶה יוֹרֶה יָדִין יָדִין.
ויקרא יא:א · פירוש א
וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֥ר אֲלֵהֶֽם׃
אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן. אָמַר וְאֶל אַהֲרֹן, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת שְׁנֵיהֶם יַחַד שְׁלִיחוּת מִצְוָה זוֹ אֶל יִשְׂרָאֵל, וְכֵן גָּמַר אוֹמֶר דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכֵן אָמַר בְּפָרָשַׁת בֹּא (שמות יב:א) ״אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְגוֹ׳ דַּבְּרוּ״ וְגוֹ׳, כִּי לְעִנְיַן הַקְדָּמָה שֶׁיַּקְדִּים מֹשֶׁה לוֹמַר לְאַהֲרֹן קֹדֶם יִשְׂרָאֵל כְּבָר לָמַדְנוּ זֶה מִמָּקוֹם אַחֵר.
ויקרא טז:א · פירוש ו
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְזֶה לְדַעַת רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שֶׁאָמַר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, עַל הַקְּרִיבָה מֵתוּ, וְגַם לִסְבָרַת רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא שֶׁאָמַר כְּדַי קְרִיבָה לְעַצְמָהּ וּכְדַי הַקְרָבָה לְעַצְמָהּ, אֲבָל לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר עַל הַהַקְרָבָה מֵתוּ, הִנֵּה לִסְבָרַת הָאוֹמֵר ״אַחֲרֵי״ מוּפְלָג יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר. וְהוּא בְּהַקְדִּים לַחְקֹר לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ עַל מִשְׁפַּט יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ עַד הֵן הַיּוֹם, וְלֹא צִוָּה בְּיוֹם צַוּוֹתוֹ בְּעִנְיַן קָדְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, וְכַאֲשֶׁר אָמַר לוֹ (ויקרא ט:ז) ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ״ שָׁם הָיָה לוֹ לוֹמַר לוֹ ״לֹא יָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״. הָאֱמֶת שֶׁמְּדֻיָּק הוּא הָאִסּוּר מֵאָמְרוֹ ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״עֲשֵׂה אֶת חַטָּאתְךָ״ וְגוֹ׳, וְלָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״קְרַב״ וְגוֹ׳, וְרַזַ״ל (תורת כהנים) דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת, וּלְדַרְכֵּנוּ נִרְאֶה שֶׁאָמַר אֵלָיו ״קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ״ – אֵין לְךָ רְשׁוּת לִקְרַב אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לִפְנִים, אֶלָּא שֶׁשָּׁם הָיָה לוֹ לְצַוּוֹת בְּאַזְהָרָה זוֹ דְּ״אַל יָבֹא וְגוֹ׳ וְלֹא יָמוּת״.
ויקרא טז:א · פירוש ז
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
אָכֵן לְצַד מַה שֶׁהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁבַּעֲוֹן הָעֵגֶל מֵתוּ שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן, דִּכְתִיב (דברים ט:כ) ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה׳ לְהַשְׁמִידוֹ וָאֶתְפַּלֵּל״ וְגוֹ׳, וּפֵרְשׁוּ רַזַ״ל (ויקרא רבה ז:א) ״לְהַשְׁמִידוֹ״ – זֶה מִיתַת הַבָּנִים, וְהוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֶחְצָה, הָא לָמַדְתָּ כִּי שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בַּעֲוֹן הָעֵגֶל מֵתוּ וּמִזְבַּח כַּפָּרָה הָיוּ הֵמָּה לַאֲבִיהֶם. וְלֹא תַּקְשֶׁה וַהֲלֹא אָמְרוּ (תורת כהנים כאן) שֶׁמֵּתוּ לְצַד עֲוֹן הַקְּרִיבָה לְמַאן דְּאָמַר, וּלְמַאן דְּאָמַר עַל הַהַקְרָבָה – יֵשׁ לוֹמַר שֶׁאִם לֹא הָיָה עֲוֹן אֲבִיהֶם הָיָה ה׳ שׁוֹמֵר רַגְלֵי חֲסִידָיו. גַּם לֹא קָשֶׁה עַל מַה שֶׁאָמְרוּ (זבחים קטו.) שֶׁמֵּתוּ לְהִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם לֹא הָיָה עֲוֹן הָעֵגֶל הָיָה מִתְחַיֵּב מֵאֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט לְהִתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בְּזוּלָתָם, כִּי כְּבָר הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁהֲגַם שֶׁיַּחְפֹּץ ה׳ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו לְסִבָּה נֶעֱלֶמֶת לְיוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת נִפְלָאִים וְרָמוֹת, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַצַּדִּיק כָּל שֶׁהוּא מֵהַדְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא טוֹב עֲשׂוֹת, כְּדֵי שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם יִשְׁלֹט בָּהֶם הַדִּין. וּכְבָר הֶאֱרַכְתִּי בְּעָנָף זֶה. צֵא וּלְמַד (אבות דרבי נתן פרק לח) מִמַּה שֶׁמָּצָא רַבִּי עֲקִיבָא טַעַם לַהֲרִיגָתוֹ לְצַד שֶׁשָּׂמַח לִבּוֹ בִּדְרָשָׁתוֹ תּוֹךְ שִׁשִּׁים רִבּוֹא כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם, וְקָשֶׁה, הֲלָזֶה יִתְחַיֵּב אֱנוֹשׁ מִיתָה מְשֻׁנָּה? אִם כֵּן פָּקַע כְּלִילָא דְּוַרְדֵי מִכָּל עוֹשֵׂי טוֹב וְלוֹמְדִים, אֶלָּא דְּזֶה הוּא דֶּרֶךְ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִשְׁלֹט בּוֹ הַדִּין, וּלְעוֹלָם סִבַּת מִיתָתוֹ יָקָר בְּעֵינֵי ה׳ הַמָּוְתָה לַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת לְמָגֵן וְצִנָּה לְדוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְטַעַם זֶה נוֹתֵן טַעַם לִשְׁבָח גַּם בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, כִּי עֲוֹן הָעֵגֶל כְּבָר נִמְחַל בְּפַרְהֶסְיָא כְּשֶׁהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְיָרְדָה שְׁכִינָה עַל יָדוֹ וְנִתְבַּשֵּׂר שֶׁנִּמְחַל לוֹ עֲוֹן הָעֵגֶל, אִם כֵּן בָּטֵל דִּינָא דְּהַשְׁמָדַת הַבָּנִים, שֶׁבְּהִבָּטֵל הַסִּבָּה יִבָּטֵל הַמְסֻבָּב, אֶלָּא וַדַּאי כִּי הֲגַם שֶׁנִּמְחַל – רִשּׁוּמוֹ נִכָּר, וְהוּא כְּשִׁעוּר חוּט הַשַּׂעֲרָה מֵהַחֵטְא שֶׁיַּסְפִּיק לְהַשְׁלָטַת מִדָּה הַפּוֹעֶלֶת דִּין בָּאָדָם, וְזֶה גָּרַם שֶׁלֹּא נִשְׁמְרוּ רַגְלֵי חֲסִידָיו וְשָׁגְגוּ בִּקְרִיבָה וְהַקְרָבָה, וְנִתְקַדֵּשׁ בָּהֶם הַבַּיִת.
ויקרא טז:א · פירוש ח
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְעַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נוּכַל לוֹמַר כִּי לֹא הֻכְשַׁר אַהֲרֹן לִהְיוֹת רָאוּי לָבֹא אֶל בֵּית חֲצַר הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת מִזְבַּח כַּפָּרָה שֶׁל הַבָּנִים בָּנָיו, וְנִמְחָה רֹשֶׁם חֵטְא הָעֵגֶל, אֲבָל זוּלַת זֶה לֹא הֻכְשַׁר אַהֲרֹן לְמַעֲלָה עֲצוּמָה לַעֲמֹד בְּמָקוֹם מֻפְלָא, וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן: וַיְדַבֵּר ה׳, וּמוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַדִּבּוּר הַנֶּאֱמָר בָּעִנְיָן בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ לֹא נִכְשַׁר אַהֲרֹן לְמַעֲלָה זוֹ אֶלָּא אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן וְנִמְחָה חֶטְאוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּנֵי אַהֲרֹן כָּאן רוֹמֵז כַּפָּרַת עֲוֹן אֲבִיהֶם שֶׁבָּזֶה הֻשְׁלַם לִהְיוֹת רָאוּי לְהָאָמוּר בָּעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וּבָזֶה נָתַן הַכָּתוּב טַעַם לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה עַד הֵנָּה, כִּי מִקּוֹדֶם לֹא הָיָה מֻכְשָׁר אַהֲרֹן לָזֶה, וְאַחַר שֶׁנָּחַת הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ סִבַּת מִיתָתָם שֶׁהוּא לְצַד הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן לְכַפָּרַת עֲוֹן אֲבִיהֶם, הוֹדִיעַ כִּי לֹא זֹאת הִיא סִבָּתָם מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף לְמִיתָתָם, אֶלָּא זֹאת הָיְתָה סִבָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהִיא גָּרְמָה שֶׁלֹּא נִשְׁמְרוּ רַגְלֵיהֶם כַּנִּזְכָּר וְשָׁגְגוּ בִּקְרִיבָה אוֹ בְּהַקְרָבָה לְמַאן דְּאָמַר, וְהוּא אָמְרוֹ בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ לוֹמַר כִּי מַה גָּרַם לָהֶם, הֱיוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲוֹן מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הוּא קָרְבָתָם, וּבְהִצְטָרְפוּת מִכְשׁוֹל זֶה מֵתוּ. וּלְצַד שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת שְׁתֵּי סִבּוֹת הַלָּלוּ לֹא הִסְפִּיקוּ לְמִיתָתָם, רַבָּתִי הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ (ויקרא י:ג) ״בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״, שֶׁמֵּתוּ לְהִתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בִּשְׁבִילָם, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר טַעַם הֻצְרַךְ לְטַעַם זֶה וְלֹא הִסְפִּיקוּ שְׁנֵי הַטְּעָמִים, לָזֶה אָמַר ״וַיָּמֻתוּ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לִרְמֹז עִנְיַן צֹרֶךְ מִיתָתָם לְהִתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת לִירֹא אֶת ה׳ הַמְּקֻדָּשׁ, לִירֹא מֵהַמִּקְדָּשׁ כָּל הַקָּרֵב לְבַל יָמוּת גַּם הוּא, וְלָזֶה סָמַךְ דִּבּוּר אַזְהָרַת אַהֲרֹן וְאַל יָבֹא וְגוֹ׳ אֶל הַקֹּדֶשׁ.
ויקרא טז:א · פירוש ט
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּרְמוּ מִיתָתָם: עֲוֹן הָעֵגֶל, וְהַהַקְרָבָה, וְקִדּוּשׁ הַבַּיִת. וּשְׁלָשְׁתָּם הוֹדִיעַ ה׳ בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן – זֶה כְּנֶגֶד חֵטְא אַהֲרֹן, בְּקָרְבָתָם – כְּמַשְׁמָעוֹ, וַיָּמֻתוּ – בִּשְׁבִיל לְקַדֵּשׁ הַבַּיִת לְבַל יָבֹא וְגוֹ׳ אֶל הַקֹּדֶשׁ קָטָן וְגָדוֹל. וְכָל שְׁלֹשֶׁת הַטְּעָמִים צְרִיכִין: עֲוֹן הָעֵגֶל, שֶׁזּוּלָתוֹ לְצַד שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים הָיָה הַדִּין מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָרִים לְבַל יִכָּשְׁלוּ בִּקְרִיבָה, וְזֶה סִימָן לְמִכְשׁוֹל. וַעֲוֹן הַקְּרִיבָה גַּם כֵּן, שֶׁזּוּלָתָהּ לֹא יוּמְתוּ עַל עֲוֹן אֲבִיהֶם כִּי גְדוֹלִים הָיוּ. וְסִבַּת קִדּוּשׁ הַבַּיִת, שֶׁזּוּלַת זֶה לֹא הָיָה ה׳ מְעַרְבֵּב שִׂמְחָתוֹ בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, וְיִתְחַיֵּב הַדָּבָר לִשְׁמִירַת רַגְלֵיהֶם לְבַל יִכָּשְׁלוּ, אוֹ לֹא הָיָה ה׳ מְמִיתָם בְּאוֹתוֹ יוֹם וְהָיָה מַמְתִּין לָהֶם עַד יוֹם אַחֵר, אֶלָּא לְצַד שֶׁרָצָה ה׳ לְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בּוֹ בַּיּוֹם עָשָׂה כֵן. וְטַעַם זֶה לְבַד לֹא יַסְפִּיק לְמִיתָתָם, שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בְּזוּלָתָם.
ויקרא טז:א · פירוש יג
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ בְּקָרְבָתָם בָּא לְהָסִיר חֲשַׁשׁ פְּגָם מֵעַל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא אָמַר (דברים ט:כ) ״וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן״, וְיֹאמַר הָאוֹמֵר שֶׁלֹּא הוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה עַצְמוֹ יַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת שֶׁלֹּא הוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ. לָזֶה אָמַר בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳, פֵּרוּשׁ בְּהִצְטָרְפוּת סִבָּה זוֹ מֵתוּ, אֲבָל זוּלַת זֶה וַהֲלֹא הָיוּ מֵתִים כִּי הוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה עַל אַהֲרֹן לְבַל יַשְׁמִידוֹ. וּכְפִי זֶה אֵין אָנוּ צְרִיכִין לוֹמַר שֶׁהוֹעִילָה מֶחְצָה, וּלְדִבְרֵיהֶם זַ״ל (ויקרא רבה י:ה) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוֹעִילָה מֶחְצָה, פֵּרוּשׁ כֵּיוָן דְּסוֹף סוֹף מֵתוּ לֹא יִהְיֶה תּוֹעֶלֶת מִתְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן אֶלָּא מֶחְצָה, כִּי אֵינוֹ חָשׁוּב תּוֹעֶלֶת אֶלָּא כְּפִי תַּכְלִית. ...
ויקרא טז:א · פירוש יד
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְאָמְרוֹ ״וַיָּמֻתוּ״, אוּלַי שֶׁבָּא ה׳ לוֹמַר לְמֹשֶׁה כִּי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עָשׂוּ עֲוֹן הַקְּרִיבָה אוֹ הַהַקְרָבָה, וְהֵם כְּבָר הָיוּ חַיָּבֵי מִיתָה מֵעֵת הִתְרַגֵּז ה׳ עַל אַהֲרֹן לְהַשְׁמִידוֹ, וְלָזֶה לֹא נִמְנְעוּ מִיַּד מִדַּת הַדִּין. אֲבָל אִם לֹא הָיָה מַה שֶׁקָּדַם שֶׁהָיוּ בְּנֵי מִיתָה כַּנִּזְכָּר, הֲגַם שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה ה׳ מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לָהֶם וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב עַל זֶה הַכָּתוּב בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳, וּמָקוֹם זֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס לְמַלְּטָם מִיַּד מִדַּת הַדִּין, וְהֵם ״וַיָּמֻתוּ״ כְּבָר, פֵּרוּשׁ נִתְחַיְּבוּ מִיתָה קֹדֶם, אֶלָּא בִּתְפִלַּת מֹשֶׁה נִמְלְטוּ.
ויקרא טז:א · פירוש יז
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְהוּבְאָה בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא (נג.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר ״וְלֹא יָמוּת״ – עֹנֶשׁ, ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה״ – אַזְהָרָה. יָכוֹל קֹדֶם מִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אַחֲרֵי מוֹת״. יָכוֹל שְׁנֵיהֶם אַחַר מִיתַת וְכוּ׳? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֵרָאֶה״ וְגוֹ׳, הָא כֵּיצַד? אַזְהָרָה קֹדֶם, מִיתָה אַחַר כָּךְ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּבְמַסֶּכֶת יוֹמָא פֶּרֶק ה׳ (שָׁם) בָּעֵי: מַאי מַשְׁמַע? וְאָמַר רָבָא דִּכְתִיב ״אֵרָאֶה״ וַעֲדַיִן לֹא נִרְאָה, וְאִלּוּ הָיָה אַחֲרֵי מוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן כְּבָר נִרְאָה בּוֹ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט:כג) ״וַיֵּרָא כְבוֹד ה׳״, עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה בְּנֵי אַהֲרֹן מֵתוּ קֹדֶם שֶׁהֶעֱנִישׁ הַכָּתוּב. וּכְפִי זֶה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אָמְרוֹ אַחֲרֵי מוֹת בָּא לְבַל תַּחְשֹׁב בִּרְאוֹתְךָ כִּי יְצַוֶּה ה׳ מִצְוַת הַקְּטֹרֶת וְאָמַר ״וְלֹא יָמוּת״, נֹאמַר כִּי הוּא זֶה עֹנֶשׁ שֶׁבּוֹ נֶעֶנְשׁוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, דִּכְתִיב (ויקרא י:יא): ״וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר אַחֲרֵי מוֹת וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא צִוָּה בָּעֹנֶשׁ אֶלָּא אַחַר שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ׳. אִם כֵּן לְפִי זֶה חָלָה הַקֻּשְׁיָא לָמָּה מֵתוּ? לָזֶה אָמַר כִּי לֹא מֵתוּ עַל קַו הַמִּשְׁפָּט, שֶׁאֲחֵרִים אִם הָיוּ עוֹשִׂים דָּבָר זֶה לֹא הָיוּ מֵתִים כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא נִצְטַוּוּ בָּעֹנֶשׁ, אֶלָּא הַטַּעַם הוּא בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ – לֶהֱיוֹתָם סְבִיבָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּקְדֵּק עִמָּהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְדָבָר קָטוֹן יֵחָשֵׁב לְדָבָר גָּדוֹל, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּתוֹסֶפֶת הַוָּא״ו שֶׁל ״וַיָּמֻתוּ״ לוֹמַר הֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ מְחֻיָּבִים מִיתָה מִטַּעַם שֶׁעֲדַיִן לֹא עָנַשׁ, אַף עַל פִּי כֵן מֵתוּ.
ויקרא טז:א · פירוש כ
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְרָאִיתִי בְּסוֹף הַבָּרַיְתָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְזֶה זֵרְזוֹ (יוֹתֵר) מֵהָרִאשׁוֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן״ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ (שמות ד:יד) ״הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ״, ״וְאַל יָבֹא״ וְגוֹ׳, וְאִם יָבֹא הוּא מֵת, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת מִנַּיִן מָצָא לוֹמַר שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״הֲלֹא וְגוֹ׳ וְרָאֲךָ״ וְגוֹ׳? וְהָיָה נִרְאֶה שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ יִתּוּר תֵּבַת ״אָחִיךָ״, וְלָזֶה דָּרַשׁ ״אָחִיךָ״ – שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ ״הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי״, וְהַכַּוָּנָה כִּי יַפְחִידוֹ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לוֹ כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לְבָנָיו, וְהַצַּד שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְחַיֵּב אָמַר לוֹ כָּל זֶה הוּא לְצַד הֱיוֹתוֹ אָחִיו אַחְוָה נְכוֹנָה וְנֶאֱמָנָה. אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה, כִּי בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים דָּרַשׁ מֵאָמְרוֹ ״אָחִיךָ״ לְרַבּוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, וְאֶפְשָׁר דְּדָרְשִׁינַן שְׁנֵיהֶם, וְדוֹחַק.
ויקרא טז:א · פירוש כא
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקׇרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְהֹוָ֖ה וַיָּמֻֽתוּ׃
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הוּא מִמַּה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁה׳ אָמַר לְמֹשֶׁה מַה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן שֶׁלֹּא יָמוּת כְּבָנָיו, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לוֹמַר זֶה אַחַר ״וַיֹּאמֶר ה׳ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן״ לֹא מִקֹּדֶם. לָזֶה אָמַר כִּי לֶהֱיוֹתָם שְׁנֵי אַחִים הַנְּעִימִים אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, כְּאָמְרוֹ ״הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי״ (שמות ד:יד) וְרָמַז לוֹ (זבחים קב.) שֶׁיִּטּוֹל כְּהוּנָּה וְלֹא הִקְפִּיד, גַּם אַהֲרֹן בִּרְאוֹתוֹ אָחִיו הַקָּטָן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְאַף עַל פִּי כֵן שָׂמַח בְּלִבּוֹ, אֲשֶׁר עַל כֵּן הוּא אוֹמֵר לְמֹשֶׁה דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לְאַהֲרֹן. וְנִתְכַּוֵּן ה׳ בָּזֶה לִהְיוֹת כֻּלָּם כְּאִישׁ אֶחָד. וְאִם נֹאמַר שָׁמָּה שֶׁדְּרָשַׁת ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן״ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ ״הֲלֹא אַהֲרֹן״ וְגוֹ׳ הוּא דְּרָשָׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵינָהּ גְּמַר דְּרָשָׁה שֶׁלְּפָנֶיהָ, נִרְאֶה כִּי אָמְרוֹ ״וְאַל יָבֹא״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו.
ויקרא טז:ב · פירוש א
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃
וַיֹּאמֶר ה׳. טַעַם לְשׁוֹן אֲמִירָה, לְצַד שֶׁהָאַזְהָרָה בָּאָה בְּתוֹקֶף, שֶׁאִם יָבוֹא יָמוּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה (תורת כהנים כאן). לָזֶה הוֹדִיעוֹ כִּי אֵין זֶה אֶלָּא חִבָּה יְתֵרָה כְּדֶרֶךְ הָרוֹפֵא שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְזָרֵז הַחוֹלֶה לְבַל יָמוּת, וּכְדִמְיוֹן רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בִּלְשׁוֹן אֲמִירָה.
ויקרא טז:ב · פירוש ב
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֮ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִ֒יךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכׇל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת׃
אוֹ יִרְצֶה כִּי ה׳ גִּדֵּל וְרוֹמֵם אֶת מֹשֶׁה, שֶׁגַּם דִּבּוּר הַנּוֹגֵעַ לְאַהֲרֹן לְבַדּוֹ לֹא דִּבֵּר ה׳ עִם אַהֲרֹן אֶלָּא עִם מֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה עַל דֶּרֶךְ ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ״ (דברים כו:יח). וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יד:כא; ריש תורת כהנים) שֶׁאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ הַכַּוָּנָה בּוֹ לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁאֲפִלּוּ מִצְוַת אַהֲרֹן לֹא נֶאֶמְרָה לְאַהֲרֹן, וְאִם הָיָה ה׳ מְדַבֵּר עִם אַהֲרֹן לֹא הָיָה צָרִיךְ לְצַוּוֹתוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.
ויקרא טז:לד · פירוש ג
וְהָֽיְתָה־זֹּ֨את לָכֶ֜ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֗ם לְכַפֵּ֞ר עַל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִכׇּל־חַטֹּאתָ֔ם אַחַ֖ת בַּשָּׁנָ֑ה וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ (תורת כהנים) כִּי הַכָּתוּב יְכַוֵּן לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁלֹּא עָשָׂה לִגְדֻלָּה וּלְהִתְנַשֵּׂא, אֶלָּא עָשָׂה הַכֹּל לְקַיֵּם מִצְוַת ה׳. וְנִרְאֶה כִּי גַּם שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יַגִּיד, שֶׁהֲרֵי ה׳ לֹא דִּבֵּר עִם אַהֲרֹן אֶלָּא עִם מֹשֶׁה, וְהַתּוֹרָה מְעִידָה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה הַדִּבּוּר לְצַד אֶמְצָעִיּוּת הָאֶמְצָעִי, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מִפִּי מֹשֶׁה לֹא נוֹלַד בָּהֶם הִשְׁתַּנּוּת אֲפִלּוּ בְּחֵלֶק מִשִּׁשִּׁים מֵחוּט הַשַּׂעֲרָה, וְזֶה בִּנְיַן אָב לְתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁכֻּלָּהּ הִיא מוֹצָא פִּי ה׳ יְחַיֶּה הָאָדָם חַיֵּי עוֹלָם בַּהֲגִיגוֹ בְּנֹעַם עֶלְיוֹן.
ויקרא כא:יז · פירוש א
דַּבֵּ֥ר אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ֞ לְדֹרֹתָ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם לֹ֣א יִקְרַ֔ב לְהַקְרִ֖יב לֶ֥חֶם אֱלֹהָֽיו׃
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. אָמַר ״לֵאמֹר״, לְצַד שֶׁהַמִּצְוָה בָּאָה לְאַהֲרֹן כְּאָמְרוֹ ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן״ שֶׁהִטִּיל עָלָיו לְהַפְרִישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין מֵהַכֹּהֲנִים לֶהֱיוֹת שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, לָזֶה אָמַר לֵאמֹר שֶׁיַּזְהִיר גַּם כֵּן כָּל הַכֹּהֲנִים שֶׁיֹּאמַר לָהֶם הַמִּצְוָה, וְנִמְצְאוּ מֻזְהָרִים הַכֹּהֲנִים עַל עַצְמָן וְכֹהֵן גָּדוֹל גַּם כֵּן מֻטָּל עָלָיו לְבַל [יִגַּשׁ] (יָזִיד) אִישׁ בַּעַל מוּם.
ויקרא כא:יז · פירוש ב
דַּבֵּ֥ר אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִֽזַּרְעֲךָ֞ לְדֹרֹתָ֗ם אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בוֹ֙ מ֔וּם לֹ֣א יִקְרַ֔ב לְהַקְרִ֖יב לֶ֥חֶם אֱלֹהָֽיו׃
אִישׁ מִזַּרְעֲךָ וְגוֹ׳. לֹא אָמַר כַּסֵּדֶר שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְלֹא כַּסֵּדֶר שֶׁאָמַר בַּפָּרָשָׁה שֶׁאַחֲרֶיהָ ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ״, וְלֹא כְּסֵדֶר יַיִן וְשֵׁכָר שֶׁאָמַר ״אַתָּה וּבָנֶיךָ״ (ויקרא י:ט). וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁאַהֲרֹן וּבָנָיו מֻבְטָחִים מִכָּל הַמּוּמִין הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה, לָזֶה לֹא הִזְכִּיר לֹא הוּא וְלֹא בָּנָיו אֶלָּא ״זַרְעֲךָ״. וַהֲגַם שֶׁגַּם בָּנָיו יִקָּרְאוּ זַרְעֲךָ, אַף עַל פִּי כֵן מִמַּה שֶׁשִּׁנָּה הֶעִירְךָ כִּי עַל הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם הוּא אוֹמֵר. וְדִקְדֵּק גַּם כֵּן לוֹמַר ״מִזַּרְעֲךָ״, הִבְטִיחֲךָ שֶׁלֹּא יִפּוֹל הַמּוּם בְּכֻלָּם אֶלָּא בְּמִקְצָתָם, וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״וְהוּא צָרוּעַ״ (ויקרא כב:ד).
ויקרא כב:ד · פירוש ב
אִ֣ישׁ אִ֞ישׁ מִזֶּ֣רַע אַהֲרֹ֗ן וְה֤וּא צָר֙וּעַ֙ א֣וֹ זָ֔ב בַּקֳּדָשִׁים֙ לֹ֣א יֹאכַ֔ל עַ֖ד אֲשֶׁ֣ר יִטְהָ֑ר וְהַנֹּגֵ֙עַ֙ בְּכׇל־טְמֵא־נֶ֔פֶשׁ א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־תֵּצֵ֥א מִמֶּ֖נּוּ שִׁכְבַת־זָֽרַע׃
וְאָמְרוֹ וְהוּא צָרוּעַ, דָּרְשׁוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא זַרְעוֹ, עַצְמוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהוּא״ וְגוֹמֵר, עַד כָּאן. הִנֵּה בְּדִין זֶה אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (ויקרא כא:ז) ״אִישׁ מִזַּרְעֲךָ״, כִּי ה׳ יִשְׁמֹר, לְצַד שֶׁיֵּשׁ כָּאן גַּם כֵּן ״אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע״, וְאַהֲרֹן מָצִינוּ שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ, וְאִם לֹא הָיָה אוֹמֵר ״וְהוּא״ הָיָה מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאַהֲרֹן יֹאכַל הַקֳּדָשִׁים בְּטֻמְאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהוּא״. וְכֵיוָן שֶׁנִּתְרַבָּה אַהֲרֹן נִתְרַבּוּ גַּם כֵּן בָּנָיו, וּמֵעַתָּה פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר ״אִישׁ מִזַּרְעֲךָ אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם״ וְלֹא נִתְרַבָּה אַהֲרֹן, אֱמוֹר מֵעַתָּה שֶׁאֵינוֹ בִּכְלָל, וְהוּא מִטַּעַם שֶׁהוּא מֻבְטָח שֶׁיִּשְׁמְרֵהוּ ה׳ לוֹ וּלְבָנָיו שֶׁלֹּא יִפּוֹל בָּהֶם מוּם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.
במדבר
במדבר ג:א · פירוש א
וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי׃
תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וְגוֹ׳. וְלֹא מָנָה אֶלָּא תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן, לוֹמַר כִּי בְּנֵי אַהֲרֹן יֵחָשְׁבוּ עַל מֹשֶׁה לְצַד שֶׁהוּא הִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם וְחָיוּ, דִּכְתִיב (דברים ט:כ) ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה׳ לְהַשְׁמִידוֹ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה ז:א) שֶׁהוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ לְהַצִּיל אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר.
במדבר ד:כא · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. וּלְהַלָּן בַּמִּסְפָּר אָמַר וְאֶל אַהֲרֹן (במדבר ד:לד), לְצַד כִּי שָׁם בָּא הַצִּוּוּי לְאַהֲרֹן כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה סֵדֶר הָאָמוּר בְּעִנְיָן מַשָּׂאָם שֶׁל בְּנֵי קְהָת, דִּכְתִיב ״וְשָׂמוּ אוֹתָם וְגוֹ׳ וְלֹא יָמֻתוּ״, לָזֶה אָמַר וְאֶל אַהֲרֹן, מַה שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָזֶה בְּמַשָּׂא בְּנֵי גֵרְשׁוֹן.
במדבר ד:לד · פירוש א
וַיִּפְקֹ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה אֶת־בְּנֵ֣י הַקְּהָתִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה. טַעַם שְׁלָשְׁתָּם: מֹשֶׁה שְׁלִיחַ ה׳, אַהֲרֹן הַנִּמְסָרִים לוֹ דִּכְתִיב (במדבר ג:ט) ״נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה לוֹ״, נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הַמּוֹסְרִים אוֹתָם בִּמְקוֹמָם לַעֲבֹד, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר (במדבר ג:ז) ״וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה״ וְגוֹ׳. וּמַה שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן בְּמִסְפַּר הַלְוִיִּם מִבֶּן חֹדֶשׁ, לְצַד כִּי מִסְפָּר הַהוּא הָיָה עַל פִּי ה׳ לְצַד שֶׁהָיָה הַמִּסְפָּר גַּם לְמַה שֶׁבַּעֲרִיסָה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה ג,ט) שֶׁבַּת קוֹל הָיְתָה אוֹמֶרֶת: בְּאֹהֶל זֶה יֵשׁ כָּךְ וְכָךְ, לָזֶה לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא מֹשֶׁה נְבִיא ה׳.
במדבר ד:מט · פירוש א
עַל־פִּ֨י יְהֹוָ֜ה פָּקַ֤ד אוֹתָם֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְעַל־מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {פ}
עַל פִּי ה׳ פָּקַד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַמִּנּוּי שֶׁמִּנָּה אוֹתָם בְּנֵי קְהָת עַל דָּבָר זֶה וּבְנֵי גֵרְשׁוֹן עַל דָּבָר זֶה וְגוֹ׳, הָיוּ כָּל הַפְּקִידוֹת עַל פִּי ה׳. וְאָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמִּנּוּיִים מֹשֶׁה מִנָּה אוֹתָם, לֹא שֶׁצִּוָּה לְאַהֲרֹן לְמַנּוֹת. וְאַחַר שֶׁפָּקַד אוֹתָם מֹשֶׁה, עַל פִּי מַעֲשָׂיו הָיָה מִתְנַהֵג אַהֲרֹן לָשׂוּם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ. וְאָמְרוֹ ״וּפְקֻדָיו״, פֵּרוּשׁ פְּקוּדָיו שֶׁמִּנָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו עַל שֵׁבֶט לֵוִי כָּאָמוּר לְמַעְלָה, גַּם הוּא אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה.
במדבר ח:ב · פירוש א
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, גַּם בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, במדבר פרק טו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְנוֹרָה לְפָרָשַׁת נְשִׂיאִים? לְפִי שֶׁרָאָה אַהֲרֹן חֲנֻכַּת נְשִׂיאִים חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בַּחֲנֻכָּה לֹא הוּא וְלֹא שִׁבְטוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״חַיֶּיךָ שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת עֶרֶב וָבֹקֶר״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה צְרִיכִין בֵּאוּר, מַה נֶחָמָה זוֹ עוֹשָׂה לַחֲלִישׁוּת דַּעְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן עַל חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים שֶׁלֹּא הָיָה בַּכְּלָל, הֲלֹא אֵין מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה מַקְבִּיל לַחֲנֻכָּה? גַּם לָמָּה לֹא הִנִּיחַ דַּעְתּוֹ בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהוּא מַקְרִיב, תְּמִידִין, וּמוּסָפִין, וְהַקְּטֹרֶת, גַּם בְּהַקְרָבַת הַחֲנֻכָּה עַצְמָהּ שֶׁל כָּל הַנְּשִׂיאִים הֲרֵי הוּא הַמַּקְרִיב, וְלָמָּה לֹא רִצָּהוּ אֶלָּא בַּמְּנוֹרָה?
במדבר ח:ב · פירוש ה
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
וּכְפִי זֶה נַשְׂכִּיל כַּוָּנַת תְּשׁוּבַת ה׳ לְאַהֲרֹן, כִּי אַהֲרֹן הָיָה מִתְאַנֵּחַ עַל חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְהֵשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״חַיֶּיךָ שֶׁלְּךָ״ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ, מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה שֶׁמּוֹרִיד הַנֵּרוֹת וּמַנִּיחָן בָּאֹהֶל וּמְקַנְּחָם וְחוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ וּמַדְלִיקָהּ, הֲרֵי כָּל יוֹם כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חָדָשׁ שֶׁמְּחַנֵּךְ הוּא הַמְּנוֹרָה בְּכָל הַדְלָקָה וְהַדְלָקָה. וְאָמְרוֹ ״מַדְלִיק וּמֵטִיב עֶרֶב וָבֹקֶר״ וְלֹא מָצִינוּ הַדְלָקָה אֶלָּא בָּעֶרֶב, הֲרֵי אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד (פרק ג משנה ט) כִּי נֵר מַעֲרָבִי צָרִיךְ לִהְיוֹת דּוֹלֵק יוֹמָם וָלַיְלָה, וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לְהַעֲלוֹת נֵר״ – נֵר מַעֲרָבִי דּוֹלֵק תָּדִיר, מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁיֶּשְׁנָהּ לְהַדְלָקָה וַהֲטָבָה לַיְלָה וָיוֹם, וְנִמְצָא שֶׁמְּחַנֵּךְ בְּכָל יוֹם הַמְּנוֹרָה, וְהֵם לֹא חָנְכוּ אֶלָּא פַּעַם אַחַת הַמִּזְבֵּחַ. וְהוּא מַה שֶׁכָּפַל הַכָּתוּב בְּמַאֲמָרוֹ דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, ״דַּבֵּר״ – דִּבּוּר הַצָּרִיךְ לַמִּצְוָה, ״וְאָמַרְתָּ״ – מַעֲנֶה רַךְ הַמְיַשֵּׁב הַדַּעַת מֵחֻלְשָׁתָהּ, שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וֶהֱשִׁיבוֹ כִּי שֶׁלּוֹ גָּדוֹל וְכוּ׳. גַּם תִּתְפָּרֵשׁ תֵּבַת וְאָמַרְתָּ לְשׁוֹן מַעֲלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כו:יז) ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ״, שֶׁהֱשִׁיבוֹ שֶׁלּוֹ מְעֻלֶּה מִכֻּלָּן.
במדבר ח:ב · פירוש ו
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
וְגַם לִסְבָרַת הָאוֹמֵר קְבִיעֵי נֵרוֹת, הִנֵּה הוּא אוֹמֵר שֶׁהָיוּ הַקָּנִים שֶׁבּוֹ הַנֵּרוֹת דַּקִּים, שֶׁהָיָה יָכוֹל לִכְפּוֹף וּלְהוֹרִיד הַנֵּרוֹת לְמַטָּה עַד שֶׁיְּקַנְּחֵם וְלַחְזוֹר לְהַעֲלוֹתָם, וּבְאֶמְצָעוּת הַקִּנּוּחַ וְכוּ׳ יֵחָשֵׁב כִּמְחַדֵּשׁ וַהֲרֵי הוּא מְחַנֵּךְ בְּכָל יוֹם, וְיִתְיַשֵּׁב עֵרֶךְ הַכָּתוּב עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.
במדבר ח:ב · פירוש ט
דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזוֹר לְצַוּוֹת לָזֶה, כִּי לְצַד שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶׂה כְּסֵדֶר זֶה בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְחָשׁ ה׳ שֶׁיָּדִין אַהֲרֹן בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין מְעַכֵּב סֵדֶר הַנָּחָתָן, וְאַדְרַבָּא יוֹתֵר הוּא סֵדֶר נָכוֹן שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת יְשָׁרִים פִּיפִיּוֹתֵיהֶם וְלֹא בַּאֲלַכְסוֹן, לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן שֶׁדָּבָר זֶה מְעַכֵּב. וּבָחַר לְסַדֵּר מִצְוָה זוֹ כָּאן וְלֹא סִדְּרָהּ עִם סִדּוּרֵי הַקָּרְבָּנוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וַעֲבוֹדָה הַמְּעַכֶּבֶת, לְהוֹדִיעֵנוּ הַקְפָּדַת אַהֲרֹן וְרִצּוּיוֹ, מַה שֶׁנִּזְכַּר בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
במדבר ח:ג · פירוש א
וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
וַיַּעַשׂ כֵּן וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וַיַּעַשׂ כֵּן״ וְגוֹ׳. עוֹד חָזַר לוֹמַר כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, וְהוּא הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיַּעַשׂ כֵּן״ וְגוֹ׳. יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אָמְרוֹ וַיַּעַשׂ כֵּן כְּנֶגֶד פֵּרוּק הַנֵּרוֹת וְקִנּוּחָם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה כַּחֲדָשָׁה, שֶׁבָּזֶה יֻצְדַּק הַחִנּוּךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאָמְרוֹ אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד סֵדֶר הַנָּחָתָן שֶׁיִּהְיוּ פִּיפִיּוֹתֵיהֶם אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה לְצַד שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה בַּיּוֹם, וּבָא לוֹמַר שֶׁאָז בִּזְמַן שֶׁנִּצְטַוָּה עָשָׂה מַעֲשֶׂה הָאָמוּר. לָזֶה אָמַר כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁעָשָׂה בִּזְמַן שֶׁצִּוָּה ה׳ שֶׁהִיא בָּעֶרֶב. וַהֲגַם שֶׁאָמַרְנוּ כִּי יֶשְׁנָהּ לַהַדְלָקָה בַּיּוֹם בְּנֵר מַעֲרָבִי, דָּבָר זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא בִּזְמַנֵּי יְרִידַת עַם ה׳, שֶׁהָיָה כָּבֶה נֵר מַעֲרָבִי (יומא לט:), לֹא בִּימֵי אַהֲרֹן, וּמַה גַּם בִּתְחִלַּת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳ לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, כִּי מַה שֶׁעָשָׂה אַהֲרֹן לֹא עֲשָׂאוֹ לְצַד הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד אֲשֶׁר הֶאֱמִיר אוֹתוֹ ה׳, אֶלָּא לְצַד עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מ:ט) ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי״.
במדבר ט:ו · פירוש ו
וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
אָכֵן הַטַּעַם הוּא, כִּי מִמַּה שֶׁהֻצְרַךְ רַבִּי יֹאשִׁיָּה לְסָרֵס הַמִּקְרָא וּלְדָרְשׁוֹ, וְהוּא הֵפֶךְ פְּשַׁט הַכָּתוּב, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי לֹא מָצָא לוֹ דֶּרֶךְ לְהַעֲמִידוֹ בְּלֹא סֵרוּס. וְאִם הָיָה סוֹבֵר רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁחוֹלְקִין כָּבוֹד לַתַּלְמִיד בִּמְקוֹם הָרַב, הָיָה לוֹ לְהַנִּיחַ הַכָּתוּב כִּפְשׁוּטוֹ וּלְהַעֲמִידוֹ כְּשֶׁחוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ כָּבוֹד. וְיֻצְדְּקוּ הַדְּבָרִים בְּהָאִישׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד, שֶׁהָיָה חוֹלֵק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן אָחִיו, וּמַה גַּם שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. עוֹד מְצָאנוּהוּ שֶׁהָיָה חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פרשת בא יב) שֶׁאָמְרוּ כְּשֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי פַּרְעֹה, מֹשֶׁה חוֹלֵק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן שֶׁיַּקְדִּים בַּדִּבּוּר וְאַהֲרֹן לְמֹשֶׁה, וְהָיָה הַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶם. הִנֵּה הוּא חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד.
במדבר יב:ט · פירוש א
וַיִּֽחַר־אַ֧ף יְהֹוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃
וַיִּחַר אַף ה׳. פֵּרוּשׁ גֵּרָה בָּהֶם הַנֶּחֱרִים בָּהֶם שֶׁהֵם כַּת הָאַף, וַיֵּלַךְ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאַף מַה שֶׁהוּרְשָׁה. וַהֲגַם שֶׁבַּסְּנֶה אָמַר הַכָּתוּב (שמות ד:יד) ״וַיִּחַר אַף ה׳ בְּמֹשֶׁה״, שָׁם רָשַׁם שִׁעוּר אֲשֶׁר יִפְעַל בּוֹ הָאַף, וְהוּא שֶׁיָּסוּר מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַכְּהוּנָה וְתִנָּתֵן לְאַהֲרֹן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קב.; שמות רבה פ״ג) שֶׁהָרוֹשֶׁם הוּא הֲסָרַת הַכְּהוּנָה. וְכָאן עָשָׂה הָאַף מִשְׁפָּט גָּדוֹל שֶׁהַצָּרַעַת הִיא כְּמִיתָה כָּאָמוּר בָּעִנְיָן, וּבִשְׁנֵיהֶם הָיָה הָעֹנֶשׁ כְּאָמְרוֹ בָּם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) ״וַיִּפֶן״ וְגוֹ׳ פָּנָה מִצָּרַעְתּוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם לֹא נִתְרַפְּאָה כְּאַהֲרֹן תֵּכֶף וּמִיָּד, וְלֹא יָדַע אָדָם מִצָּרַעְתּוֹ.
במדבר יד:לב · פירוש ג
וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃
וְחַכְמֵי קַאשְׂטִילְיָה הַמְּגֹרָשִׁים שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמָם שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁחוֹזֵר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגָּזַר ה׳ עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְלָזֶה אָמַר תֵּיבַת אַתֶּם לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁעִמָּהֶם הוּא מְדַבֵּר, וְנָתַן ה׳ טַעַם לִדְבָרָיו בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה וְגוֹ׳ יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) בְּפָסוּק ״וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם״ שֶׁטַּעַם שֶׁנִּקְבַּר מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְהָבִיא דּוֹר הַמִּדְבָּר לָעוֹלָם הַבָּא, וְלָזֶה אִם לֹא הָיוּ מֵתִים מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר לֹא הָיוּ חַיִּים דּוֹר הַמִּדְבָּר. וְזֶה דֶּרֶךְ רֶמֶז, כִּי וַדַּאי שֶׁלֹּא יֹאמַר פֶּגֶר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגּוּפָן זַךְ כְּמַלְאָכִים, גַּם לֹא יֹאמַר לְשׁוֹן נְפִילָה עַל שְׁנֵי מְאוֹרֵי עוֹלָם.
במדבר יז:ב · פירוש א
אֱמֹ֨ר אֶל־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן וְיָרֵ֤ם אֶת־הַמַּחְתֹּת֙ מִבֵּ֣ין הַשְּׂרֵפָ֔ה וְאֶת־הָאֵ֖שׁ זְרֵה־הָ֑לְאָה כִּ֖י קָדֵֽשׁוּ׃
אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר. טַעַם אֶלְעָזָר, לְצַד שֶׁלֹּא הֶחְשִׁיב ה׳ הַדָּבָר שֶׁיֵּעָשֶׂה עַל יְדֵי אַהֲרֹן שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, אוֹ לְצַד שֶׁעַל יְדֵי אַהֲרֹן נַעֲשָׂה הַמִּשְׁפָּט וּמֵתוּ מַקְרִיבֵי הַמַּחְתּוֹת, לֹא רָצָה ה׳ שֶׁיֵּעָשֶׂה עַל יָדוֹ הֲרָמַת הַמַּחְתּוֹת.
במדבר יז:יב · פירוש א
וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֙רׇץ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־הָעָֽם׃
וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, סָמוּךְ לְדִבּוּרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא שָׁהָה אֲפִלּוּ רֶגַע. עוֹד יִרְצֶה, לְצַד שֶׁהָעִנְיָן כָּאן הוּא הֵפֶךְ הַדִּין לְהַקְטִיר קְטֹרֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, לָזֶה אָמַר וַיִּקַּח אַהֲרֹן, וְטַעַם ״וַיִּקַּח״ הוּא ״כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה״, פֵּרוּשׁ, עַל פִּי נָבִיא, וְיֵאָמֵן נָבִיא כְּשֶׁיֹּאמַר לַעֲבֹר עַל מִצְוָה אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה, וּכְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח,ל).
במדבר יז:יג · פירוש א
וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה׃
וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, תצוה טו) שֶׁאָמְרוּ שֶׁתְּפָסוֹ לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית וּמְנָעוֹ מֵהַשְׁחִית, וּמָנָה הַמּוּמָתִים לְבַל יוֹסִיף עֲלֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים, פֵּרוּשׁ שֶׁהִגְבִּיל מִסְפַּר הַמֵּתִים מִבֵּין הַחַיִּים לְבַל יוֹסִיף הַכּוֹת עוֹד. וְלָזֶה אָמַר וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת, לוֹמַר אֵלֶּה הֵם שֶׁעָמְדוּ בְּמִסְפַּר הַמֵּתִים, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה, שֶׁלֹּא יוֹסִיף עוֹד הַכּוֹת עַל מִסְפָּר זֶה.
במדבר יז:טו · פירוש ב
וַיָּ֤שׇׁב אַהֲרֹן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה׃ {פ}
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, קרח יב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא קִבֵּל הַמַּשְׁחִית מֵאַהֲרֹן שֶׁאָמַר לוֹ ״אֲנִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם״, עַד שֶׁהֱבִיאוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁמַע מִפִּי הַשְּׁכִינָה. וְהוּא אָמְרוֹ וְהַמַּגֵּפָה, פֵּרוּשׁ, מַלְאַךְ הַמַּשְׁחִית נִקְרָא מַגֵּפָה, גַּם הוּא הֶחְלִיט לְהֵעָצֵר. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה, וּלְמַעְלָה אָמַר וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה, פֵּרוּשׁ הָיְתָה לָהּ מְנִיעָה מֵאַהֲרֹן אֲבָל הוּא לֹא הָיָה רוֹצֶה לִמָּנַע, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר כָּךְ גַּם הַמַּגֵּפָה הִסְכִּימָה לִהְיוֹת נֶעֱצָרָה.
במדבר יט:ב · פירוש י
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
וְאִם תֹּאמַר, תֵּנַח אוֹתָהּ פָּרָה שֶׁל אוֹתוֹ דּוֹר, פָּרָה שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא מִכֻּלָּן הֶעֱלִים ה׳ סוֹדָהּ אֶלָּא מִכְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לַמְּיֻחָדִים שֶׁהֵם אַהֲרֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נִמְסְרוּ סוֹדוֹתֶיהָ וְהֵם יִמְסְרוּ לַמְּיֻחָדִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר יְכַוְּנוּ לְמַה שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה. וּמָצָאתִי שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה כאן) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ״ – לְלַמֵּד שֶׁכָּל הַפָּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ יִהְיוּ נִקְרָאִים עַל מֹשֶׁה. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָשָׂה ה׳ שִׁנּוּי בְּמִצְוָה זוֹ מִכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁתִּקָּרֵא עַל שְׁמוֹ. וְלִדְבָרֵינוּ יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
במדבר כ:יג · פירוש ב
הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר־רָב֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם׃ {ס}
וְנִרְאֶה שֶׁהַכָּתוּב בָּא לָתֵת טַעַם לְהַקְפָּדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וְאָמַר הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְגוֹ׳, וּמְרִיבָה זוֹ מַצְדִּיקָהּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר רָבוּ, פֵּרוּשׁ שֶׁטָּעֲנוּ טַעֲנָה נֶגֶד ה׳ וְצָדְקוּ בְּטַעֲנַת מְרִיבָתָם. וַיִּקָּדֵשׁ בָּם, פֵּרוּשׁ עָשָׂה ה׳ דְּבָרִים לְהִתְקַדֵּשׁ בֵּינֵיהֶם, פֵּרוּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, בְּמַה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶל הַסֶּלַע אֲשֶׁר יִרְצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּזֶה יִרְאוּ כֹּחַ הַשַּׁלִּיט שֶׁהֲגַם שֶׁהֱבִיאָם בַּמִּדְבָּר לֹא מְקוֹם וְגוֹ׳ וּמַיִם אַיִן, יוֹצִיא לָהֶם בְּמַאֲמָרוֹ מַיִם מִכָּל מִין סֶלַע אֲשֶׁר תִּהְיֶה לִפְנֵיהֶם. וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא עָשׂוּ כֵן, לָכֵן הִקְפִּיד ה׳ עֲלֵיהֶם וְאָמַר ״לָכֵן״ וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יט,ה) וַיִּקָּדֵשׁ בָּם בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יָבִיאוּ וְגוֹ׳, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
במדבר כ:כג · פירוש א
וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר׃
וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר עַל גְּבוּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל סִבַּת הַגָּעָתָם לִגְבוּל רִשְׁעָה נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן. שׁוּב בָּא לְיָדִי מִדְרָשׁ אֶחָד (ילקוט שמעוני במדבר תשסד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בְּהִתְחַבֶּרְךָ לָרָשָׁע״ וְגוֹ׳ – בִּשְׁבִיל שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לֶאֱדוֹם חָסְרוּ צַדִּיק אֶחָד, עַד כָּאן. וְהֵם הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁרָמַזְנוּ בְּמַאֲמַר עַל גְּבוּל וְגוֹ׳. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ לֵאמֹר, שֶׁיְּצַו ה׳ לְמֹשֶׁה לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל פְּרָט זֶה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״עַל גְּבוּל״, שֶׁהִתְחַבְּרָם לָרָשָׁע סִבֵּב פְּטִירַת הַצַּדִּיק. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה זוֹ עָלָיו, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה חַי עוֹד יָמִים. עוֹד לוֹמַר מְגַלְגְּלִין חוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב.
במדבר כ:כג · פירוש ב
וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר׃
וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז, כֵּיוָן שֶׁאַהֲרֹן עוֹמֵד עִם מֹשֶׁה לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י.) בְּפָסוּק ״וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ״ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, וּגְאֻלָּה הָעֲתִידָה הִיא מִיַּד אֱדוֹם שֶׁהִיא מַלְכוּת ס״מ, לָזֶה אָמַר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם, פֵּרוּשׁ, עַל סִבַּת גְּבוּלָם אֲשֶׁר הִגְבִּיל ה׳ קֵץ לֶאֱדוֹם לִמָּסֵר בְּיַד יִשְׂרָאֵל, לָזֶה שָׁם יֵאָסֵף אַהֲרֹן. וְגָמַר אוֹמֶר אֶל עַמָּיו לִרְמֹז לְעַמָּיו הָעֲתִידִים לָרֶשֶׁת אֶרֶץ אֱדוֹם.
במדבר כ:כד · פירוש א
יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר־מְרִיתֶ֥ם אֶת־פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה׃
עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי. לְפִי דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יט,ט) שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁיִּחֵד מַאֲמַר מְרִיתֶם פִּי כְּנֶגֶד אֲשֶׁר אָמַר לָהֶם לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד עַל הַסֶּלַע, בָּחַר ה׳ לְיַחֵד פְּרָט זֶה לְמִיתַת אַהֲרֹן כִּי הוּא שִׁגָּיוֹן שָׁלֵם בְּעֵרֶךְ אַהֲרֹן, שֶׁהֲגַם שֶׁמֹּשֶׁה לֹא שָׁנָה, הָיָה לְאַהֲרֹן לִשְׁנוֹת הַפֶּרֶק, וּכְשֶׁלֹּא שָׁנָה הֲרֵי הִמְרָה אֶת פִּי ה׳. אֲבָל עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָרְשׁוּמִים בְּדִבְרֵיהֶם לֹא הָיָה אֶלָּא מַסְכִּים לְמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה, שֶׁהַהַכָּאָה מֹשֶׁה לְבַדּוֹ הִכָּה, וְהוֹצָאַת מַיִם מִסֶּלַע שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן הוּא מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁהִסְכִּים אַהֲרֹן, וְכֵן מַאֲמַר הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה הוּא דִּבְרֵי מֹשֶׁה לְבַדּוֹ. וְתִמְצָא שֶׁפְּרָט זֶה שֶׁל חֵטְא הֲמִן הַסֶּלַע יִחֲדוֹ ה׳ לְמֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (דברים לב,מט) ״עֲלֵה וְגוֹ׳ וּמוּת וְגוֹ׳ עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם״ וְגוֹ׳ שֶׁפֵּרַשׁ בָּהּ מַעַל, וּלְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ מַאֲמָר זֶה בָּא עַל פְּרַט חֵטְא אָמְרוֹ הֲמִן הַסֶּלַע שֶׁפֵּרַט, וְדָבָר זֶה בִּפְרָט אֵין חֵלֶק לְאַהֲרֹן בּוֹ כִּי לָמָּה יֵעָנֵשׁ אַהֲרֹן אִם מֹשֶׁה אָמַר דִּבּוּר בִּלְתִּי הָגוּן, בִּשְׁלָמָא בְּעִנְיַן הַסֶּלַע וּבְהַכָּאָתָהּ הֵם דְּבָרִים שֶׁבָּא שְׁלִיחוּת מֵה׳ לְאַהֲרֹן עַל יְדֵי מֹשֶׁה וְיֵעָנֵשׁ עַל שִׁנּוּי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם מֹשֶׁה יְדַבֵּר דְּבָרִים לֹא הֲגוּנִים אֵין אַהֲרֹן נִתְפָּס עָלָיו, אֶלָּא שֶׁכְּלָלוֹ ה׳ עִם מֹשֶׁה לְצַד עִקַּר הַדָּבָר שֶׁשָּׁגְגוּ בּוֹ יַחַד.
במדבר כ:כו · פירוש א
וְהַפְשֵׁ֤ט אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֑וֹ וְאַהֲרֹ֥ן יֵאָסֵ֖ף וּמֵ֥ת שָֽׁם׃
וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו. אָמַר ״אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו״ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהֵם שְׁתֵּי הַפְשָׁטוֹת, הֲגַם שֶׁאֵין זֶה צַחוּת לָשׁוֹן, עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁהַבְּגָדִים שֶׁיַּפְשִׁיט יִהְיוּ בִּגְדֵי כְּהוּנָּה לֹא בִּגְדֵי עַצְמוֹ, לָזֶה אָמַר הַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן לְגוּפֵהּ, וְחָזַר וְהִתְנָה שֶׁהַהַפְשָׁטָה הוּא אֶת בְּגָדָיו הַמְּיֻחָדִים לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁהֵם בִּגְדֵי כְּהוּנָּה, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר. וְזֶה לֹא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה אוֹמֵר ״וְהַפְשֵׁט אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו״, שֶׁאָז אֵין כָּאן יִתּוּר לִדְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן, וּכְאִלּוּ אָמַר ״וְהַפְשֵׁט אַהֲרֹן מִבְּגָדָיו״. וּמַאֲמַר אֶת בְּגָדָיו הוּא גְּזֵרַת ״וְהַפְשֵׁט״, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָמְרוֹ וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן, מַאֲמַר אֶת אַהֲרֹן הוּא גְּזֵרַת ״וְהַפְשֵׁט״ וְנִשְׁאַר מַאֲמַר אֶת בְּגָדָיו מְיֻתָּר לִדְרָשָׁה.
במדבר כ:כו · פירוש ב
וְהַפְשֵׁ֤ט אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֑וֹ וְאַהֲרֹ֥ן יֵאָסֵ֖ף וּמֵ֥ת שָֽׁם׃
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״הַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן״, וְהַפְשָׁטָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא מִבְּגָדָיו, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת בְּגָדָיו, אֲבָל יֵשׁ לוֹ מַלְבּוּשׁ אַחֵר תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני כאן) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָיָה אַהֲרֹן מִתְפַּשֵּׁט וּמִתְלַבֵּשׁ בְּעַנְנֵי כָבוֹד. וּמֵעַתָּה לֹא נִשְׁאַר אַהֲרֹן מֻפְשָׁט מֵהַמַּלְבּוּשׁ אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהָיָה מַפְשִׁיטוֹ מֹשֶׁה, לֹא הָיָה נִפְשָׁט אֶלָּא מִבְּגָדָיו וְהָיָה מַלְבִּישׁ הֶעָנָן כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק הַנִּפְשָׁט מִמֶּנּוּ:
במדבר כא:יב · פירוש א
מִשָּׁ֖ם נָסָ֑עוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּנַ֥חַל זָֽרֶד׃
מִשָּׁם נָסָעוּ וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה שִׁנָּה בְּמַסָּע זֶה וְשֶׁלְּאַחֲרָיו לוֹמַר בְּדֶרֶךְ זֶה מִשָּׁם וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בַּמִּקְרָא שֶׁלְּפָנָיו וְשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו ״וַיִּסְעוּ״ וְגוֹ׳ ״וַיִּסְעוּ״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי שְׁנֵי מַסָּעוֹת אֵלּוּ שֶׁל נַחַל זֶרֶד וְשֶׁל נַחַל אַרְנוֹן נָסְעוּ מֵעַצְמָן וְלֹא עַל פִּי הָעֲנָנִים כַּסֵּדֶר הָרָגִיל, וְלָזֶה שִׁנָּה הַכָּתוּב וְאָמַר מִשָּׁם נָסָעוּ פֵּרוּשׁ מֵעַצְמָן. וְרָאִיתִי לְהוֹכִיחַ כְּפֵרוּשֵׁנוּ זֶה מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים ב:יג) ״עַתָּה קוּמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד״ וּכְתִיב (שם) ״קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנוֹן״, הַדְּבָרִים יַגִּידוּ שֶׁלֹּא נָסְעוּ עַל פִּי הֶעָנָן, שֶׁאִם הָיָה עַל פִּי הֶעָנָן מַה מָקוֹם לְדִבְרֵי מֹשֶׁה, הֲלֹא כְּשֶׁהֶעָנָן נוֹסֵעַ יִסְעוּ וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ לוֹמַר לָהֶם ״קוּמוּ וְעִבְרוּ״. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר ט:כ) ״עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ״, זֶה הָיָה בְּכָל הַמַּסָּעוֹת חוּץ מֵאֵלּוּ. וְהַטַּעַם אֶפְשָׁר שֶׁשְּׁנֵי הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ הָיוּ אַחַר שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט.) שֶׁחָזְרוּ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אוּלַי שֶׁהֶעָנָן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים וְחוֹנִים עַל פִּיו נִשְׁאַר מְסֻלָּק בִּזְמַן שֶׁנָּסְעוּ שְׁנֵי מַסָּעוֹת הַנִּזְכָּרִים.
במדבר כה:י · פירוש ב
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בָּזֶה שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בָּעִנְיָן, וְהַכַּוָּנָה כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ מִפְעָל טוֹב שֶׁעָשָׂה לָהֶם פִּנְחָס וְלֹא יִשְׂנָאוּהוּ בִּשְׁבִיל הֲרִיגַת הַנָּשִׂיא, וּבְמַה שֶׁנִּמְשַׁךְ מִסִּבָּתוֹ שֶׁחָבַט הַמַּלְאָךְ מֵהֶם מַה שֶׁחָבַט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פב:) כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ:
במדבר כה:יא · פירוש א
פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃
פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְיַחֲסוֹ, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן שֶׁיִּזָּכְרוּ אֲבוֹתָיו לְטוֹבָה. וְעוֹד נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַשְׁלִים יִשְׂרָאֵל עִם אַהֲרֹן שֶׁסִּבֵּב נְפִילָה גְּדוֹלָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת הָעֵגֶל, דִּכְתִיב (שמות לב:לה): ״וַיִּגֹּף ה׳ אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן״. הֲרֵי עָמַד פִּנְחָס בֶּן בְּנוֹ וּפָדָה נֶפֶשׁ כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְלָזֶה יִחֲסוֹ עַד אַהֲרֹן, וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (תנא דבי אליהו רבה פרק יג) שֶׁהָיָה אַהֲרֹן עוֹמֵד וּמְתַקֵּן וְהָיָה מְלַמֵּד כָּל יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָיָה נֶחְשָׁב עַל אַהֲרֹן הַקִּלְקוּל שֶׁגָּרַם בְּמִיתַת עַם רָב וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְתַקֵּן מַה שֶׁנִּפְרַץ, וְכָאן רָמַז ה׳ כִּי פִּנְחָס שִׁלֵּם בְּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה.
במדבר כז:יג · פירוש ב
וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃
גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני ריש פרשת מסעי) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאָמַר אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ כֵּן הָיָה רוֹצֶה בַּדָּבָר מִקּוֹדֶם לָכֵן, וְהוּא אָמְרוֹ גַּם אָתָּה סָמוּךְ לְמַאֲמַר וְנֶאֱסַפְתָּ, לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְתָּע מֵהָאֲסִיפָה, שֶׁמַּבְטִיחוֹ שֶׁגַּם הוּא יַחְפֹּץ וְיִרְצֶה לֵאָסֵף כְּשֶׁיִּרְאֶה עֲרֵבוּת הַמּוּשָּׂג בִּשְׁעַת מִיתָה, וְזֶה לְךָ הָאוֹת ״כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ״, שֶׁהוּא אָמַר לְךָ שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁגַּם הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן יַסְכִּימוּ לֵאָסֵף. עוֹד יִרְצֶה לְהָעִירוֹ בַּמִּצְוָה הַמּוּטֶּלֶת עַל הַצַּדִּיקִים לַעֲשׂוֹת בִּשְׁעַת מִיתָה, וְהוּא שֶׁיַּצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין וְיַחְפֹּץ בִּגְזֵרַת מֶלֶךְ שֶׁתִּתְקַיֵּם, וְהוּא אָמְרוֹ וְנֶאֱסַפְתָּ וְגוֹ׳ גַּם אָתָּה, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אַתָּה תַּסְכִּים לֵאָסֵף, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים לא:ו) ״בְּיָדְךָ אַפְקִיד״.
במדבר כז:יג · פירוש ג
וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שם) שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן: ״אַהֲרֹן אָחִי, מְקֻבָּל עָלֶיךָ לָמוּת?״ אָמַר לוֹ: ״הֵן״. אָמַר לוֹ: ״נַעֲלֶה לָהָר״, מִיָּד עָלוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן, פֵּרוּשׁ, שֶׁהִסְכִּים גַּם הוּא עַל הָאֲסִיפָה. וְטַעַם הַדָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה ה׳ כְּסֵדֶר זֶה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לִטּוֹל נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק אֶלָּא בִּרְצוֹנוֹ לְרוֹב חִבַּת יְדִידָיו, גַּם שֶׁבָּזֶה יִשְׁלְמוּ הָאוֹשֶׁר הַשָּׁלֵם, כָּאָמוּר (דברים ו:ה) ״וּבְכָל נַפְשְׁךָ״.
במדבר לג:א · פירוש ו
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע״א, מכילתא יתרו) כִּי לְסִבָּה זוֹ לֹא נָתַן ה׳ הַתּוֹרָה לָרִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שְׁלֵמוּת הַצָּבָא שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה הַנִּקְרֵאת צְבָאוֹת. גַּם רָמַז בְּתֵיבַת לְצִבְאוֹתָם הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עִמָּהֶם. הֲרֵי לְפָנֶיךָ זִכְרוֹן עַם קָדוֹשׁ וְזִכְרוֹן מִסְפָּר הַשָּׁלֵם וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וּכְנֶגֶד מַחְבֶּרֶת כְּלָלוּת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם אָמַר ״בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״, מֹשֶׁה הוּא מַחְבֶּרֶת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם, וְאַהֲרֹן הוּא שׁוֹשְׁבִין הַשְּׁכִינָה הַמַּקְרִיב וּמְיַחֵד אֵלֶיהָ כָּל הָעֲנָפִים כַּיָּדוּעַ בְּסוֹד הַקָּרְבָּן:
במדבר לג:א · פירוש ז
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי תֵּבַת ״אֵלֶּה״ הִגִּידָה עַל הַמַּסָּעוֹת הַמֻּבְחָרִים וּפָסְלָה מַסָּעוֹת הַגְּרוּעִים, סָמַךְ הַכָּתוּב לְמַאֲמַר ״אֵלֶּה״ מַאֲמַר אֲשֶׁר יָצְאוּ וְגוֹ׳ לְצִבְאֹתָם, לְהָעִירְךָ כִּי הַמֻּבְחָרִים הֵם אוֹתָם שֶׁקָּדְמוּ לַמְּרַגְּלִים, שֶׁהֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאוֹתָם. פֵּרוּשׁ, הַצְּבָאוֹת עַצְמָן, שֶׁיָּצְאוּ לִשְׁלֹל מַסָּעוֹת שֶׁהָיוּ מִזְּמַן הַמְּרַגְּלִים, שֶׁלֹּא הָיוּ לְצִבְאוֹתָם, שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה לָמוּת בַּמִּדְבָּר, וּמֵאוֹתָהּ שָׁנָה עַצְמָהּ מֵתוּ חֵלֶק מֵהֶם וְלֹא הָיָה בַּנִּמְצָא הַצְּבָאוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם. וְאָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, פֵּרוּשׁ, הַמַּסָּעוֹת הָיוּ בְּיָדָם, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ (במדבר ט:כ): ״וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ״ וְגוֹ׳ ״עַל פִּי ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה״, וְסָמַךְ עִמּוֹ אַהֲרֹן שֶׁאַהֲרֹן הוּא הַתּוֹקֵעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת לְמַסָּעָם, לָזֶה שִׁתְּפוֹ עִם מֹשֶׁה.