בראשית
בראשית א:א · פירוש מח
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
עוֹד תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ עַל בְּרִיאַת הָאָדָם, כִּי הוּא עִקַּר תַּכְלִית הַבְּרִיאָה, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בְּרֵאשִׁית כְּשֶׁבָּרָא ה׳ אֶת הָאָדָם, בְּרָאוֹ מִמְּקוֹר הָרוּחָנִיּוּת הָרָמוּז בְּתֵבַת ״הַשָּׁמַיִם״ וּמִמְּקוֹר הַגַּשְׁמִיּוּת הָרָמוּז בְּתֵבַת ״הָאָרֶץ״. וְתִמְצָא שֶׁרָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צא:) בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים נ:ד) ״יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל״ שֶׁהוּא הָרוּחַ, ״וְאֶל הָאָרֶץ״ הוּא הַגּוּף הַבָּנוּי מֵהָאָרֶץ. וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בָּזֶה הוּא שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם יִתְעַצֵּם לַהֲפֹךְ הַחֹמֶר שֶׁהוּא הַגּוּף עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב צוּרָה.
בראשית א:יב · פירוש ד
וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
עוֹד יֵשׁ לַחְקֹר זֹאת, כִּי לֹא מָצִינוּ מֻזְכָּר בַּבְּרִיאָה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם שֶׁתּוֹצִיא הָאָרֶץ אִילָנֵי סְרָק לְתַשְׁמִישׁ עֵצִים, וְאָנוּ רוֹאִים שֶׁגִּדְּלָה בְּחִינַת הָעֵצִים שֶׁהֵם בָּעוֹלָם אֵין קֵץ, רַבּוּ מֵאִילָנֵי פֵּרוֹת. וְלָזֶה אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי קוֹדֶם קִלְלַת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֵרְרָהּ הַשֵּׁם, הָיוּ כָּל הָאִילָנוֹת עוֹשִׂים פֵּרוֹת, אֶלָּא אַחַר שֶׁקִּלֵּל הָאֲדָמָה נִתְמַעֵט כֹּחָהּ וְלֹא הָיוּ כָּל הָאִילָנוֹת עוֹשִׂים פֵּרוֹת, אֶלָּא קוֹצִים וְדַרְדָּרִים.
בראשית א:יב · פירוש ה
וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃
אָכֵן פֵּרוּשָׁן שֶׁל דְּבָרִים הוּא כִּי הָאָרֶץ דִּקְדְּקָה בְּחָכְמַת ה׳ אֲשֶׁר יָסַד בָּהּ, דִּכְתִיב (משלי ג:יט) ״בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ״, דִּקְדְּקָה מַאֲמַר ה׳ לָהּ שֶׁתּוֹצִיא עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי שֶׁסּוֹבֵל ב׳ דְּרָכִים: הָאֶחָד שֶׁיִּהְיֶה הָעֵץ טַעְמוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ, שֶׁאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּהְיֶה הָעֵץ פְּרִי וְגַם עוֹשֶׂה פְּרִי. וּמֵאָמְרוֹ ״עוֹשֶׂה פְּרִי״ פֵּרְשָׁה דֶּרֶךְ אַחֵר, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: עֵץ פְּרִי לְבַד וְעוֹשֶׂה פְּרִי לְבַד, פֵּרוּשׁ עֵץ שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי לְבַד מֵהָרִאשׁוֹן וְהֵם ב׳ מִינִים. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ״וְעוֹשֶׂה פְּרִי״ בְּוָא״ו שֶׁלֹּא לְהָבִין שֶׁיִּהְיֶה הָעֵץ עַצְמוֹ פְּרִי וְעוֹד לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי. גַּם בְּמַשְׁמָעוּת ״עֵץ פְּרִי״ יֵשׁ בָּהּ ב׳ דְּרָכִים: הָא׳ עֵץ שֶׁהוּא עַצְמוֹ פְּרִי, וְהַב׳ שֶׁהוּא רָאוּי לַעֲשׂוֹת פְּרִי וְהוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי. וְנִתְחַכְּמָה הָאֲדָמָה וְהוֹצִיאָה ג׳ מִינִים הַנִּשְׁמָעִים בְּדִבְרֵי ה׳ לְרוֹב זְרִיזוּתָהּ: הָא׳ הֵם אִילָנוֹת שֶׁעוֹשִׂים פֵּרוֹת וְאֵין טַעַם עֵצָם כְּטַעַם פִּרְיָם, וְהַב׳ שֶׁעוֹשִׂים פֵּרוֹת וְטַעַם עֵצוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ וְהוּא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה טו) שֶׁהָיָה טַעַם עֵצוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ, וְהַג׳ הוּא עֵץ שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְעֵץ פְּרִי וְהֵם אִילָנֵי סְרָק, וַהֲרֵי הִיא נִזְדָּרְזָה לַעֲשׂוֹת כָּל הַנִּשְׁמָע. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא וְגוֹ׳ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי, דִּקְדֵּק לוֹמַר וְעֵץ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְלֹא צֹרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ בְּדִבְרֵי ה׳ שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְעֵץ״ בְּתוֹסֶפֶת ו׳. נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר מִלְּבַד שְׁאָר עֵצִים שֶׁהוֹצִיאָה, הוֹצִיאָה עוֹד עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי. וְכָאן רִבָּה עֵץ פְּרִי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁעֵץ הַדַּעַת הָיָה טַעַם עֵצוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ. וְאֶפְשָׁר דְּכָלַל גַּם כֵּן עֵצִים שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים פְּרִי שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם, לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁהָיוּ קֹדֶם קִלְלַת הָאֲדָמָה. וְטַעַם שֶׁקִּלֵּל ה׳ הָאֲדָמָה לְמַאן דְּאָמַר עַל אֲשֶׁר שִׁנְּתָה אֲפָרֵשׁ בִּמְקוֹמוֹ בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא.
בראשית א:כו · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לֹא בָּרָא ה׳ אֶת הָאָדָם כִּבְרִיאַת שֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָמַר לַמַּיִם וְהִשְׁרִיצוּ וְאָמַר לָאָרֶץ וְהוֹצִיאָה, אֶלָּא הוּא הַבּוֹרֵא אָמַר שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה הָאָדָם.
בראשית א:כו · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
וְאָמַר נַעֲשֶׂה כִּי הוּא מְקוֹר הָעֲנָוָה, לָזֶה דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּי כֵן יְדַבֵּר יָחִיד הֶעָנָיו, וְלֹא חָשׁ לָתֵת מָקוֹם לְטָעוּת, כִּי הִקְדִּים לוֹמַר ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים״ שֵׁם יָחִיד. ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל גָּבַל עֲפָרוֹ וְהֵפִיחַ בּוֹ רוּחַ חַיִּים. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ נַעֲשֶׂה בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּי מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַבִּים הֵם, י״ג מִדּוֹת רַחֲמִים וְשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁהוּא מִדַּת הַדִּין הִסְכִּימוּ יַחַד לִבְרֹא אָדָם.
בראשית א:כו · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
וְאָמְרוֹ בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, אֶפְשָׁר שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ צַד הָרַחֲמִים וְצַד הַדִּין, לְהַפְעִיל בָּהֶם דַּרְכֵי הַדִּין וְדַרְכֵי הָרַחֲמִים לַאֲשֶׁר יִכּוֹנוּ, וְהָבֵן. וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (בראשית ב:ז) ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ וְיִרְדּוּ יַסְכִּים לְפֵרוּשֵׁנוּ, לֶהֱיוֹת שֶׁהַבְּרִיאָה הִיא בְּהִדָּמוּת לַבּוֹרֵא בִּבְחִינוֹת הָרַחֲמִים וְהַדִּין, בְּדִין הוּא שֶׁיִּהְיֶה מוֹשֵׁל בַּנִּבְרָאִים, כִּי יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת הָרַחֲמִים לָרָאוּי וְלַצָּרִיךְ אֵלָיו, וּלְהָמִית לַמִּתְחַיֵּב בַּדִּין. וְהִשְׁלִיטוֹ בַּכֹּל, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שְׁלִיטָה בַּמַּיִם, רָמוּז בְּאָמְרוֹ ״בִּדְגַת הַיָּם״, הֲרֵי הִזְכִּיר הַיָּם בַּנִּשְׁלָטִים.
בראשית א:כז · פירוש א
וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. פֵּרוּשׁ בְּצַלְמוֹ הַנִּכָּר בָּאָדָם, וְהַכַּוָּנָה שֶׁבָּרָא גָּלְמוֹ וְגַם צַלְמוֹ. וְאַחַר כָּךְ אָמַר בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, בָּזֶה הוֹדִיעָנוּ הַצֶּלֶם שֶׁבְּרָאוֹ בּוֹ כִּי הוּא צֶלֶם אֱלֹהִים.
בראשית א:כז · פירוש ב
וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־הָֽאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי בָּרָא הָאָדָם בִּב׳ צְלָמִים: הָרִאשׁוֹן צֶלֶם הַנִּכָּר בְּכָל אָדָם, וַאֲפִלּוּ בִּבְנֵי אָדָם הָרֵקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, וַעֲלֵיהֶם אָמַר בְּצַלְמוֹ פֵּרוּשׁ שֶׁל הַנִּבְרָא. וְהַב׳ הֵם בְּחִינַת הַמְאֻשָּׁרִים עַם יִשְׂרָאֵל נַחֲלַת שַׁדַּי, כְּנֶגֶד אֵלּוּ אָמַר בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בְּרָאוֹ. הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמְּדֵנוּ כִּי יֵשׁ בַּנִּבְרָאִים ב׳ צְלָמִים: צֶלֶם הַנִּכָּר וְצֶלֶם אֱלֹהִים רוּחָנִי נֶעְלָם, וְהָבֵן:
בראשית א:כח · פירוש א
וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכׇל־חַיָּ֖ה הָֽרֹמֶ֥שֶׂת עַל־הָאָֽרֶץ׃
וַיְבָרֶךְ אוֹתָם. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִכָּרֵת מִין הָאֱנוֹשִׁי, וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ צִוָּה אֵלָיו לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת, שֶׁהֲגַם שֶׁבֵּרַךְ אוֹתָם שֶׁיִּהְיֶה מִין הָאֱנוֹשִׁי קַיָּם לֹא מִפְּנֵי זֶה יִתְרַשְּׁלוּ מִלִּפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. וְרָאִיתִי דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת בַּנִּבְרָאִים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ דִּכְשֶׁיֵּשׁ ג׳ אוֹ ד׳ אַחִים א׳ אוֹ ב׳ מֵהֶן מִשְׁתַּדְּלִים בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה וְאוֹמְרִים כִּי הוּא זֶה קִיּוּם הַמִּין. גַּם בְּאָדָם אֶחָד כְּשֶׁיְּקַיֵּם מִינוֹ תָּבֹא לוֹ הַסְּבָרָא שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדֵּל עוֹד לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. לָזֶה אָמַר ה׳ תְּחִלַּת דִּבֶּר ה׳ מִצְוַת ה׳ בָּרָה אָמַר פְּרוּ וּרְבוּ וְלֹא עָשָׂה גְּבוּל לַמִּצְוָה, וַהֲגַם שֶׁבֵּרַךְ אוֹתָם שֶׁלֹּא יִכָּרֵת מִין הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. וְגָמַר אֹמֶר וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וְאָמְרוֹ וְכִבְשֻׁהָ סָמוּךְ לְ״וּמִלְאוּ״ לוֹמַר כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיְּמַלְּאוּ הָאָרֶץ בָּזֶה תִּהְיֶה נִכְבָּשָׁה לִפְנֵיהֶם, כִּי מָקוֹם הֶחָרֵב אֵין אָדָם שׁוֹלֵט בּוֹ כִּי לְצַד שׁוֹמְמוּתוֹ הוּא מִתְמַלֵּא נֶגְדִּיִּים לָאָדָם. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַיְבָרֶךְ אוֹתָם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם כֹּחַ הַמּוֹלִיד, וְאַחַר כָּךְ צִוָּה אוֹתָם עַל הַדָּבָר.
בראשית א:כט · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כׇּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כׇּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאׇכְלָֽה׃
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם וְגוֹ׳. שִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֶהֱיוֹת שֶׁכְּבָר אָמַר ״וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ״ וְגוֹ׳, בָּזֶה עָשָׂה אֶת הָאָדָם אָדוֹן וְשַׁלִּיט בְּכָל הַבְּרִיאָה, וְעַתָּה בָּא לוֹמַר תּוֹעֶלֶת הַנְּתִינָה שֶׁהוּא לְאָכְלָה, וּבָזֶה הִרְשָׁה אוֹתָם לֶאֱכוֹל מֵהַצְּמָחִים. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם דְּגַת הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְהַבְּהֵמָה אֵינוֹ אֶלָּא לִמְשׁוֹל בָּהֶם, לֹא לֶאֱכוֹל מֵהֶם, כִּי פֵּרַט עַל אֶחָד מֵהַנִּמְשָׁלִים שֶׁהוּא לַאֲכִילָה וְלֹא כֻּלָּם.
בראשית א:כט · פירוש ב
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כׇּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כׇּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאׇכְלָֽה׃
וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ. כָּאן שָׁלַל עֵץ הַדַּעַת, כִּי אֵינוֹ בְּגֶדֶר זֶה עוֹשֶׂה פְּרִי לְבַד, אֶלָּא שֶׁהוּא עַצְמוֹ פְּרִי. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאֶת כָּל הָעֵץ – וְלֹא כָּל הָעֵץ בִּכְלָל, אֶלָּא אוֹתוֹ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ, וְלֹא אוֹתוֹ שֶׁהוּא עַצְמוֹ פְּרִי, שֶׁהוּא עֵץ הַדַּעַת שֶׁנִּצְטַוָּה עָלָיו אַחַר כָּךְ בְּפֵרוּשׁ. אוֹ יֹאמַר דַּאֲפִלּוּ עֵץ הַדַּעַת בִּכְלָל, וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּצְטַוָּה עָלָיו, כְּבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פכ״א) שֶׁאִם הָיָה מַמְתִּין עַד עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה מְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן עַד כָּאן, וּמִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם אַתָּה לָמֵד כִּי לֹא נֶאֱסַר אִסּוּר עוֹלָם.
בראשית א:ל · פירוש א
וּֽלְכׇל־חַיַּ֣ת הָ֠אָ֠רֶץ וּלְכׇל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כׇּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאׇכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וְגוֹ׳. סָמַךְ הַכָּתוּב חַיַּת הָאָרֶץ עִם הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ ״לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁנּוֹתֵן מַאֲכַל אָדָם לַבְּהֵמָה בְּהַשְׁוָאָה, וְגָמַר אֹמֶר לְאָכְלָה פַּעַם שְׁנִיָּה סָמוּךְ לְיֶרֶק עֵשֶׂב, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁאֲכִילַת בְּהֵמָה וְעוֹף אֵינוֹ אֶלָּא מֵעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. הַכַּוָּנָה הִיא כִּי לֹא בָּרָא ה׳ לִבְהֵמָה חַיָּה וְעוֹף אֶלָּא דַּוְקָא יֶרֶק עֵשֶׂב, וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אִם אֵין יֶרֶק עֵשֶׂב נִמְצֵאת הַחַיָּה מֵתָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לָכֶם לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי הָאָדָם יִחְיֶה מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ וּמִפְּרִי הָעֵץ, וְהַחַיָּה וְהָעוֹף מֵהָעֲשָׂבִים וְהַיְּרָקוֹת, וְאִם אֵין מִחְיָה מֵאֵלּוּ הֲרֵי מִחְיָתָהּ מִמַּאֲכַל אָדָם. וְיֵשׁ לִרְמֹז זֶה בְּאָמְרוֹ (דברים יא:טו) ״וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ״ וּבָזֶה ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״, אֲבָל זוּלַת זֶה תֶּחְסַר הַשְּׂבִיעָה כִּי תֹּאכְלֶנּוּ הַחַיָּה וְהָעוֹף כִּי מְזוֹנוֹתָם מְזוֹנוֹתֶיךָ.
בראשית א:לא · פירוש א
וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ {פ}
וַיַּרְא אֱלֹהִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: בְּאֶמְצָעוּת בְּרִיאַת הָאָדָם נִרְאָה מַעֲשֵׂהוּ בִּכְלָלוּתוֹ כִּי טוֹב הוּא, כִּי אִם אֵין אָדָם מַה תּוֹעֶלֶת בְּכָל הַתִּקּוּן וּבְכָל הַבְּרִיאָה וְצִמְחֵי הָאֲדָמָה, כִּי אֵין הַבְחָנַת טוֹבָה נִכֶּרֶת אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הָאָדָם, כִּי אֵלָיו יֻכַּר וְיֻבְחַן הַטּוֹב וְיוֹדֶה לַמֵּטִיב. וְאָמְרוֹ תֵּבַת וְהִנֵּה מַה שֶׁלֹּא דִּקְדֵּק לוֹמַר בַּיָּמִים שֶׁאָמַר בָּהֶם ״כִּי טוֹב״, לֶהֱיוֹת כִּי הָאָדָם מָצִינוּ לוֹ שֶׁקִּלְקֵל מַעֲשָׂיו וְעָשָׂה מַעֲשֵׂה הָרַע, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהִנֵּה כִּי מַה שֶׁהָיָה אָז לְצַד מַעֲשֵׂה ה׳ טוֹב הָיָה מְאֹד, וְאַחַר כָּךְ הוּא הָאָדָם בִּקֵּשׁ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבּוֹת לְצַד הֱיוֹת הַבְּחִירָה בְּיָדוֹ לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב, וְשָׁלַל הַטּוֹב וְהִוָּה בְּמַעֲשָׂיו בְּחִינַת הָרַע, אֲבָל לְצַד מַעֲשֵׂה ה׳ לֹא בָּרָא אֶלָּא לְצַד הַטּוֹב.
בראשית א:לא · פירוש ג
וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ {פ}
עוֹד יִרְמֹז כָּאן טַעַם הַבְּרִיאָה, לְמָה שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי עִקַּר הַכֹּל הוּא הָאָדָם וּבִשְׁבִילוֹ וְאֵלָיו בָּרָא ה׳ כָּל בְּרוּאָיו, וּמֵעַתָּה תָּבֹא הַשְּׁאֵלָה לָאָדָם לָמָּה, לָזֶה אָמַר וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד פֵּרוּשׁ שֶׁהֲגַם שֶׁבְּחִינַת נִשְׁמַת הָאָדָם הוּא מִבְּחִינַת הַטּוֹב, עִם כָּל זֶה בְּרָאוֹ ה׳ לַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת הַטּוֹב יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהוּא, וְהוּא אָמְרוֹ מְאֹד עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הָאָדָם מִתְעַלֵּית נִשְׁמָתוֹ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת.
בראשית ב:ה · פירוש ג
וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכׇל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃
אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פי״ד) כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד כָּאן, מוּבָן מִדִּבְרֵיהֶם כִּי הָעוֹלָם דִּין חַלָּה יֵשׁ בּוֹ, וְשָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֶרֶק ב׳ מִמַּסֶּכֶת חַלָּה (חלה ב:ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח וְכוּ׳ אֵינָהּ חַלָּה, וּתְנַן בְּפֶרֶק ג׳ (חלה ג:א): ״גִּלְגֵּל בַּחִטִּים וְכוּ׳ הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה״ עַד כָּאן. וְהִנֵּה אֵין מְצִיאוּת לָאָרֶץ לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה צְמָחִים זוּלַת עַל יְדֵי הַשְׁקָאַת הָאָרֶץ, וְזֶה הוּא גִּלְגּוּל בָּעִסָּה. וּמֵעַתָּה כָּל צִמְחֵי הָאֲדָמָה אֲסוּרִים קֹדֶם שֶׁהוּרְמָה מִמֶּנָּה חַלָּה שֶׁהוּא יְצִירַת הָאָדָם, כִּי הָאֲדָמָה נִתְחַיְּבָה בְּחַלָּה וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ טֶבֶל הִיא. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה וְגוֹ׳ וְכָל עֵשֶׂב וְגוֹ׳ טֶרֶם יִצְמָח, כִּי לֹא הִמְטִיר בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָאָרֶץ לְהוֹצִיאָם, אֶלָּא הָאָרֶץ נִתְעַבְּרָה מֵהֶם בְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ אֲבָל לֹא יָצְאוּ. וְהַטַּעַם הוּא לִהְיוֹת שֶׁאָדָם אַיִן שֶׁהוּא הַחַלָּה שֶׁל הָאָרֶץ. וְאָמַר הַתִּקּוּן שֶׁעָשָׂה ה׳ לְהוֹצִיא הַצְּמָחִים וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְגִלְגֵּל אֶת כָּל עֲפַר הָעוֹלָם, כְּאָמְרוֹ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל וְגוֹ׳ וַיִּיצֶר ה׳ וְגוֹ׳ אֶת הָאָדָם עָפָר וְגוֹ׳, זוֹ הִיא הֲרָמַת הַחַלָּה. אַחַר שֶׁנִּתְחַיְּבָה כָּל הָאָרֶץ בְּחַלָּה וְהֵרִים ה׳ חַלָּה זוֹ, הוּתְּרָה כָּל הָאָרֶץ וּצְמָחֶיהָ, וְאִם הָיָה מְגַלְגֵּל בַּמַּיִם חֵלֶק אֶחָד מֵהָאָרֶץ לֹא הָיָה יוֹצֵא מִכְּלַל טֶבֶל אֶלָּא הַחֵלֶק שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל.
בראשית ב:ה · פירוש ד
וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכׇל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃
וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי עָפָר שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצַר הָאָדָם לֹא עָפָר שֶׁל גַּן עֵדֶן אֶלָּא שֶׁל הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁדִּיֵּק הַכָּתוּב (בראשית ג:כג): ״לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם״, אֲבָל גַּן עֵדֶן לֹא הֻצְרַךְ לְהָרִים מִמֶּנָּה חַלָּה וְאַחַר כָּךְ יוֹצִיא מִמֶּנָּה נְטָעִים כִּי כֻּלָּהּ קֹדֶשׁ, וְלָזֶה אָמַר: וַיִּטַּע ה׳ וְגוֹ׳ גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, פֵּרוּשׁ קֹדֶם בְּרִיאַת הָאָדָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נד:) וֶהֱכִינָהּ לָאָדָם שֶׁהָיָה עַצְמוֹ חַלָּה קֹדֶשׁ לֵהָנוֹת מִקֹּדֶשׁ וְכַכֹּהֵן הָאוֹכֵל בִּתְרוּמָה.
בראשית ב:ח · פירוש א
וַיִּטַּ֞ע יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃
וַיִּטַּע ה׳ וְגוֹ׳ וַיָּשֶׂם וְגוֹ׳ וַיַּצְמַח וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהִפְסִיק בְּשִׂימַת הָאָדָם בְּתוֹךְ הוֹדָעַת נִטְעֵי הַגָּן, לוֹמַר כִּי בִּשְׁבִילוֹ בָּרָא ה׳ הַגָּן וְלִכְבוֹדוֹ. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיִּטַּע וְגוֹ׳ וַיָּשֶׂם, פֵּרוּשׁ לְסִבָּה זוֹ לָשׂוּם שָׁם הָאָדָם, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְפָרֵט עִנְיְנֵי הַגָּן וְנַהֲרוֹתָיו וְתוֹעֲלִיּוֹתֵיהֶם. וְחָזַר לוֹמַר (בראשית ב:טו) וַיִּקַּח ה׳ וְגוֹ׳ וַיַּנִּחֵהוּ וְגוֹ׳, לְגַלּוֹת עַל מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאָמְרוֹ ״וַיָּשֶׂם״, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר בָּהּ אֶלָּא שֶׁהָאָדָם הָיָה סִבָּה לִנְטֹעַ הַגָּן, שֶׁאִם עַל הוֹדָעַת הַנָּחַת אָדָם בַּגָּן הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וַיִּקַּח״ וְגוֹ׳ ״וַיַּנִּחֵהוּ״. וּפָסוּק ״וַיַּנִּחֵהוּ״ לְבַד לֹא יַסְפִּיק לְהוֹדָעָה זוֹ שֶׁבִּשְׁבִיל הָאָדָם לוֹ לִשְׁמוֹ בָּרָא ה׳ הַגָּן, שֶׁאֶפְשָׁר כִּי ה׳ בְּרָאוֹ לָשׂוּם בּוֹ לַאֲשֶׁר יִישַׁר בְּעֵינָיו, לִמְשָׁרְתָיו, לְמַלְאָכָיו, לָרוּחוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וּבְאוֹתוֹ זְמַן נִתְרַצָּה שֶׁיִּהְיֶה שָׁם גַּם הָאָדָם, וּבֶן יוֹמוֹ נִקְרָא פָּרוּשׁ וְגָרוּשׁ וְשָׁלוּחַ, וְנִשְׁאַר הַגָּן לִשְׁאָר בְּרוּאָיו. לָזֶה הוֹדִיעַ ה׳ חַסְדּוֹ כִּי הַגָּן לָאָדָם בְּרָאוֹ, וְעוֹדֶנּוּ עוֹמֵד לָאָדָם הַיָּדִיד לְקוֹנוֹ, וְאֵין לְשׁוּם נִבְרָא חֵלֶק בַּגָּן זוּלַת אָדָם אֲשֶׁר לֹא פָּגַם דְּיוֹקָנוֹ וְצַלְמוֹ.
בראשית ב:טז · פירוש א
וַיְצַו֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃
וַיְצַו ה׳ וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר וְכָפַל אָכֹל תֹּאכֵל וְכָפַל מוֹת וְגוֹ׳, יְכַוֵּן עַל חַוָּה, שֶׁצִּוָּהוּ לֵאמֹר הַמִּצְוָה לְחַוָּה: אָכוֹל – אַתָּה, תֹּאכֵל – בַּת זוּגְךָ, מוֹת – אַתָּה, תָּמוּת – גַּם הִיא אִם תַּעֲבֹר. יֶשְׁנָהּ בָּאַזְהָרָה וְיֶשְׁנָהּ בָּעֹנֶשׁ.
בראשית ב:יח · פירוש ב
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃
וְנִרְאֶה לְפִי מַה שֶׁקָּדַם מִדִּבְרֵי רַזַ״ל (ברכות סא.) כִּי אָדָם וְחַוָּה דּוּ פַּרְצוּפִין נִבְרְאוּ, לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, וּלְמַאן דְּאָמַר זָנָב, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, וּכְפִי זֶה זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בִּנְיָנָהּ, כִּי מִתְּחִלָּה בְּרָאָהּ דְּבוּקָה עִמּוֹ מַמָּשׁ, לְמַאן דְּאָמַר כִּסְבָרָתוֹ וּלְמַאן דְּאָמַר כִּסְבָרָתוֹ. וּבְסֵדֶר זֶה יֶשְׁנָם גַּם כֵּן בַּהֲכָנַת הַמּוֹלִיד, דַּהֲלֹא תִּמְצָא שֶׁאָמַר ה׳ לָהֶם (בראשית א:כח) ״פְּרוּ וּרְבוּ״ וְגוֹ׳ קוֹדֶם הַנְּסִירָה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהֱכִינָם ה׳ לְהוֹלִיד גַּם בִּהְיוֹתָם בְּסֵדֶר זֶה, וְזֹאת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נִסֵּר ה׳ וּלְקָחָהּ מִמְּקוֹם דְּבִיקָתָהּ אֲשֶׁר בְּרָאָהּ בְּיוֹם הִבָּרְאָם.
בראשית ב:יח · פירוש ג
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃
גַּם דָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי כָל מַשְׂכִּיל וְחָכָם הַמַּתְחִיל לְהַבִּיט אִמְרֵי נֹעַם ה׳, תּוֹרַת ה׳, מֵעֵת יֵאוֹרוּ עֵינָיו יֵדַע גֹּדֶל הַפְלָגַת מִדַּת טוּבוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הִגְדִּיל לְהִתְחַכֵּם לְהָכִין הַפְלָגַת הַטּוֹב וְהַכָנָתוֹ. וּמֵעַתָּה יֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר זֹאת סִבַּת חֵטְא הָאָדָם וּמַה שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל לוֹ וְלִכְלָלוּת הַנִּבְרָאִים, וּמְצָאנוּהָ כִּי הִיא הָאִשָּׁה הָיְתָה סִבָּה לְכָל הֶפְסֵד וְכִלְיוֹן הָעוֹלָם, שֶׁשָּׁלַט בָּהּ הַנָּחָשׁ וְנִצַּח דַּעְתָּהּ וְלֹא הָיָה עִמָּהּ הָאָדָם, כַּנִּשְׁמָע מֵהַכָּתוּב. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יט,ג) כִּי הָיָה הָאָדָם יָשֵׁן אוֹ לְמַאן דְּאָמַר שֶׁהָיָה עוֹבֵר בָּעוֹלָם וְכוּ׳ וּמָצָא נָחָשׁ לְחַוָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהֵסִיתָהּ. וּמֵעַתָּה יִהְיֶה פֶּה וְלָשׁוֹן לַנִּבְרָאִים לוֹמַר יַד ה׳ עָשְׂתָה זֹאת בְּמַה שֶׁנִּסְּרָהּ וְלֹא הִנִּיחַ תַּכְלִית הַבְּרִיאָה כַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן וְלֹא הָיָה מָקוֹם לַנָּחָשׁ לְהָסִית הָאִשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ וְכָתַב קֹדֶם לְקִיחַת הַצֵּלָע מֵהָאָדָם טַעַם הַדָּבָר שֶׁכַּוָּנַת ה׳ בַּדָּבָר הָיְתָה לְהֵיטִיב לְהָאָדָם, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה כְּמִדַּת אֱלֹהֵינוּ. וְזֶה הוּא שִׁעוּר וּמַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים: אַחַר אֲשֶׁר הוֹדִיעַ אוֹתָנוּ בִּבְרִיאַת יוֹם ו׳ כִּי בָּרָא הָאָדָם זָכָר וּנְקֵבָה דּוּ פַּרְצוּפִין אוֹ זָנָב, רָאָה ה׳ כִּי לֹא נָכוֹן שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בַּד אֶחָד. וַהֲגַם שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת זוּג, אַף עַל פִּי כֵן אֶחָד הָיָה וְאֵינוֹ אֶלָּא לְבַדּוֹ. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה – אִם יִרְצֶה הוּא לָלֶכֶת לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו תֵּלֵךְ עִמּוֹ, גַּם אִם תֵּלֵךְ הָאִשָּׁה לְשַׁמֵּשׁ בַּעְלָהּ יֵלֵךְ עִמָּהּ גַּם כֵּן, וְנִמְצָא שֶׁהוּא בַּד אֶחָד. וְנִמְלַךְ ה׳ כִּי הָעֵזֶר תִּהְיֶה עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, פֵּרוּשׁ בִּנְיָן נִפְרָד לְמוּלוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ וְלַהֲכָנָתוֹ, כִּי לִבְחִינַת הַהוֹלָדָה וְהַזִּוּוּג כְּבָר הֻטְבַּע בַּסֵּדֶר הָרִאשׁוֹן, כִּי מָצִינוּ לוֹ שֶׁצִּוָּה לָהֶם ״פְּרוּ וּרְבוּ״ קֹדֶם הַנְּסִירָה. וּמֵעַתָּה, אִם לָזֶה הָיְתָה סִבַּת קִיחַת הַנְּקֵבָה מִצַּד הָאָדָם, יֶשְׁנוֹ מְצִיאוּת אַחֵר שֶׁיִּגְזֹר ה׳ עַל אֶחָד מֵהַנִּבְרָאִים וְיִהְיֶה לוֹ לְעֵזֶר לְהוֹעִיל, וְתִשָּׁאֵר הָאִשָּׁה בִּמְקוֹם יְצִירָתָהּ. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב (בראשית ב:יט): וַיִּיצֶר וְגוֹ׳ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְגוֹ׳ וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ, כִּי בִּבְחִינַת קְרִיאַת הַשֵּׁם תּוּכַּר בְּחִינַת הַמֶּזֶג, וּבְאֶמְצָעוּת הַהַכָּרָה יוּכַל לְבָרֵר מְצִיאוּת הָעֵזֶר הֲיֶשְׁנָהּ. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי לֹא מָצָא עֵזֶר, וְהֻכְרַח לִקְלֹעַ הַנְּקֵבָה מִצִּדּוֹ וְלַעֲשׂוֹתָהּ כְּנֶגְדּוֹ. וְהַכַּוָּנָה הִיא לְטוֹבַת הָאָדָם, וְאִם אַחַר כָּךְ יָצָא מַה שֶׁיָּצָא וְהָיָה זֶה סִבָּה לְהַמְצָאַת הָאִשָּׁה בְּיִחוּד מִבַּלְעֲדֵי אִישָׁהּ וְהִכִּישָׁהּ נָחָשׁ, אֵין מָקוֹם לוֹמַר לָמָּה עָשָׂה ה׳ כָּכָה, כִּי אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה וִישָׁרִים דַּרְכֵי ה׳ וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וְגוֹ׳. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכְּתוּבִים, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ חֵטְא הָאָדָם כִּי הוּא זֶה סִבָּה לִגְזֵרַת הַמָּוֶת וְהוּא הַסּוֹבֵב, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (כה) ״וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם״ וְגוֹ׳ קֹדֶם לְהוֹדִיעַ הֲכָנַת הַסִּבָּה שֶׁהִיא לְצַד הֱיוֹת הָאִשָּׁה מֻפְרֶדֶת מִגּוּף אָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ: וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, פֵּרוּשׁ נְסִירַת הָאִשָּׁה מֵהָאָדָם. וְלֶהֱיוֹת שֶׁתַּקְשֶׁה לוֹמַר וְלָמָּה הָיְתָה הֲכָנָה זוֹ לַחֵטְא, וְלֹא הָיָה לוֹ לַה׳ לִנְסֹר אוֹתָהּ וְקָנְתָה לָהּ מְקוֹמָהּ וְאָז לֹא הָיָה חֵטְא בָּעוֹלָם, לָזֶה קָדַם לוֹמַר כִּי הָיָה לְצַד הַהֶכְרֵחַ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ וְגוֹ׳, וַהֲגַם שֶׁבִּקֵּשׁ הָעֵזֶר מֵהַנִּבְרָאִים דִּכְתִיב ״וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם״ וְגוֹ׳ לֹא מָצָא עֵזֶר לָאָדָם מֵהֶם וְהֻכְרַח לִנְסֹר הַנְּקֵבָה וְנָחָה דַּעַת אָדָם בָּהּ כְּנֶגְדּוֹ וְלֹא טְמוּנָה מֵאֲחוֹרָיו, כִּי בָּזֶה תִּשָּׂא עֹל סֻבֳּלוֹ לָנוּחַ הוּא בִּמְקוֹמוֹ וְאוֹתָהּ יִשְׁלַח לְהָכִין וְלַעֲשׂוֹת צְרָכָיו.
בראשית ב:יח · פירוש ד
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃
וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּחֲקִירָה אַחַת: לָמָּה ה׳ נִמְלַךְ מִמַּחְשַׁבְתּוֹ רִאשׁוֹנָה שֶׁבָּרָא הָאָדָם וּבַת זוּגוֹ עִמּוֹ וְחָזַר וּנְסָרָהּ? כִּי הַכַּוָּנָה הִיא לְהוֹדִיעַ כִּי מַעֲשֵׂה ה׳ טוֹב הוּא לַכֹּל, וֵאלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה וּבָרָא יַחַד זָכָר וּנְקֵבָה. אֶלָּא דִּלְצַד הֲנָאַת הָאָדָם לְסַדֵּר הֲכָנָתוֹ, הִפְרִידָם מִכָּל הַנִּבְרָאִים. אֵין נִשְׁתָּוִין אֵלָיו וְאֵין מְצִיאוּת לִבְרֹא לוֹ אָדָם אַחֵר לַהֲכָנָתוֹ, כִּי יֵשׁ טְעָמִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת ה׳ ב׳ אָדָם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְהָבֵן. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי כָל סֵדֶר הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ בְּבַקָּשַׁת הָעֵזֶר וּשְׁלִילָתוֹ וְהַמְצָאָתוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד עֲשׂוֹת הַנְּקֵבָה נִפְרֶדֶת מֵהַזָּכָר כִּי טוֹב הַב׳ מֵהָא׳. אֲבָל לְעִנְיַן הַזִּוּוּג הֲכָנַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה כְּבָר בְּרָאוֹ ה׳ בְּיוֹם ו׳ וּבְרָאָם לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת, וְאֵין מְנִיעָה לָזֶה לְצַד שֶׁאֵין פָּנִים בְּפָנִים, כִּי הֱכִינָם ה׳ לְהַרְכָּבָה גַּם בַּסֵּדֶר שֶׁהָיוּ בָּהּ אָחוֹר וְאָחוֹר, שֶׁיָּרִיק הַזָּכָר הַזֶּרַע דֶּרֶךְ מָקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הַנּוֹצָר. וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר זֹאת: לְאֵיזֶה טַעַם בָּרָא ה׳ הָאִשָּׁה בְּגוּף הָאָדָם מַמָּשׁ וְלֹא בְּרָאָהּ בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ מִן הֶעָפָר כְּמוֹ שֶׁבָּרָא הַזָּכָר? וְנִרְאֶה כִּי בָּזֶה גִּלָּה דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין הֲכָנַת זִוּוּג הָאֱנוֹשִׁי מִזִּוּוּג הַבַּהֲמִי, כִּי זִוּוּג הַבַּהֲמִי פּוֹעֵל פְּעֻלַּת הַהַזְרָעָה בְּכָל נְקֵבָה אֲשֶׁר תִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּסוּג זֶה גַּם כֵּן ״זָכָר וּנְקֵבָה״, לֹא שֶׁיִּתְחַיֵּב כָּל זָכָר לְהַכִּיר נְקֵבָתוֹ, כָּל שֶׁמִּמִּינוֹ הִיא כָּל אֲשֶׁר יִזְדַּמֵּן לְפָנָיו מִמִּינוֹ הֲרֵי הוּא רַשַּׁאי. וְאֵין רִשּׁוּם וְיִחוּד לִנְקֵבַת זָכָר בַּבַּהֲמִי לוֹמַר ״זוֹ פָּרָתוֹ שֶׁל שׁוֹר זֶה וְזוֹ פָּרָתוֹ״ וְכוּ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאָדָם שֶׁלֹּא מִלְּבַד שֶׁמֻּבְדָּל בִּבְחִינַת הַמִּין, אֶלָּא גַּם מֻבְדָּל בִּפְרָטֵי הַמִּין, כִּי כָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ בַּת זוּגוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ לִבְנוֹת בַּת זוּגוֹ שֶׁל הָאָדָם מֵעֲצָמָיו, לוֹמַר כִּי זוֹ בָּשָׂר מִבְּשָׂרוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁהִזְהִיר עַל הָעֲרָיוֹת רָשַׁם כִּנּוּי הָעֲרָיוֹת אֶל הַזְּכָרִים, כְּאָמְרוֹ (ויקרא יח:יד): ״עֶרְוַת אָבִיךָ, עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה אֶלָּא עַל הַנְּקֵבוֹת, מְיַחֵד הַדָּבָר אֶל הַזְּכָרִים, וְהָבֵן:
בראשית ג:א · פירוש ט
וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: בַּצִּפְצוּף אֲשֶׁר יְדַבְּרוּ בּוֹ הַבַּעֲלֵי חַיִּים בִּלְתִּי מְדַבְּרִים, וְאָז הָיוּ מַכִּירִים כָּל צִפְצוּפֵי וְכוּ׳, וַאֲפִלּוּ שִׂיחַת הַדּוֹמֵם. כִּי כָל מַה שֶׁבָּרָא ה׳ יֵשׁ לוֹ כְּפִי בְּחִינָתוֹ דִּבּוּר לְטַעַם אֲשֶׁר יְשַׁבַּח אֶת קוֹנוֹ, כְּאָמְרוֹ (משלי טז:ד) ״כָּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ״, וְצֵא וּלְמַד מִפִּרְקֵי שִׁירָה. וּמָצָאנוּ לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מַכִּירִים בְּכָל צִפְצוּף וְשִׂיחָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה כח:) אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכוּ׳, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אָדָם הָרִאשׁוֹן יְצִיר כַּפָּיו יִתְבָּרַךְ.
בראשית ג:ב · פירוש א
וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה וְגוֹ׳. נִתְחַכְּמָה לְהָשִׁיב לְכָל הַנִּשְׁמָע מִדְּבָרָיו כְּפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי ג׳ טְעָנוֹת נִתְכַּוֵּן לוֹמַר, וְהֵשִׁיבַתּוּ, כְּנֶגֶד מַה שֶׁנִּשְׁמָע בִּדְבָרָיו: א׳ שֶׁהַכֹּל אָסוּר, אוֹ לְטַעֲנַת שֶׁכָּל עֲצֵי הַגָּן הֵם עַנְפֵי הָאִילָן הַהוּא מֻבְרָכִים וְעוֹדֶנָּם יוֹנְקוֹת מֵעֵץ הַדַּעַת, אוֹ לְטַעֲנַת שֶׁהוּא הָעֵד שֶׁשָּׁמַע כִּי הַכֹּל אָסַר הַבּוֹרֵא, אָמְרָה לֹא כֵן הוּא, מִכָּל עֵץ הַגָּן נֹאכֵל, כִּי ה׳ שֶׁאָסַר עֵץ הַדַּעַת הוּא הִתִּיר שְׁאָר אִילָנוֹת, וּמַה בְּכָךְ אִם הֵם מֻבְרָכוֹת מִמֶּנּוּ. בִּשְׁלָמָא אִם לֹא הָיָה ה׳ מַתִּיר בְּפֵרוּשׁ כָּל עֲצֵי הַגָּן אָז יֵשׁ מָקוֹם לְצַדֵּד כִּדְבָרֶיךָ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁה׳ הִתִּיר בְּפֵרוּשׁ כָּל עֲצֵי הַגָּן מַה מָקוֹם לָנוּ לֶאֱסֹר דָּבָר שֶׁהֻתַּר מִפִּי הַבּוֹרֵא. גַּם אֵין לִשְׁמֹעַ לְעֵדוּתוֹ כִּי עֵדוּתוֹ מֻכְחֶשֶׁת הִיא אֶצְלָהּ מִדִּבְרֵי בַּעְלָהּ, וְתוֹעִיל הַכְחָשַׁת הָעֵדֻיּוֹת לְבַל תֶּאֱסֹר עֲצֵי הַגָּן כִּי עֵדוּת מֻחְלֶקֶת הִיא, אֲבָל לֹא תוֹעִיל לְהַכְחִישׁ כָּל הָעֵדוּת לְהַתִּיר הַכֹּל, כִּי בִּכְלַל כָּל שֶׁאוֹמֵר הַנָּחָשׁ יֶשְׁנוֹ לְעֵץ הַדַּעַת וּכְדַעַת בֵּית הִלֵּל.
בראשית ג:ב · פירוש ב
וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
וּכְנֶגֶד מַה שֶׁנִּשְׁמַע מִדְּבָרָיו בְּהַפְלָגַת שֶׁבַח הָאִילָן, אָמְרָה אַדְרַבָּה, לְצַד פְּחִיתוּתוֹ אֲסָרוֹ הַבּוֹרֵא, וְהוּא אָמְרוֹ פֶּן תְּמֻתוּן כִּי יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת מָוֶת, וְהָאֱלֹהִים אָמַר לָנוּ לֹא תֹאכְלוּ וְגוֹ׳ פֶּן תְּמֻתוּן. וּלְהַשְׂכִּילְךָ בַּמְכֻוָּן יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל אֲשֶׁר יְצַוֶּה ה׳ עַמּוֹ לֹא צִוָּה ה׳ דָּבָר לְצַד הַהוּרְמְנָא וְהַנְּקָמָה אֶלָּא הַכֹּל לְסִבַּת הַרְחָקַת הַנֶּזֶק וְהַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת. וְהִנְּךָ רוֹאֶה כַּמָּה נְטִיעוֹת נָטַע ה׳ וְכַמָּה עִנְיָנִים מֻפְלָאִים בָּרָא בָּעוֹלָם וְהַכֹּל נִתְּנוּ לִיצִיר כַּפָּיו, וְהֵם דִּבְרֵי חַוָּה שֶׁדָּנָה כִּי לֹא מְנָעָהּ ה׳ מֵעֵץ הַדַּעַת אִם לֹא שֶׁהוּא חֵלֶק הַמַּזִּיק, וְיָפֶה דָּנָה, וְהוּא אָמְרָהּ מִכָּל עֵץ הַגָּן נֹאכֵל, פֵּרוּשׁ, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי חָפֵץ ה׳ לְהֵיטִיב לְצַד הָרָצוֹן, וּמִזֶּה אַתָּה לָמֵד כִּי מַה שֶׁמְּנָעָנוּ מִזֶּה הוּא לְצַד הַרְחָקַת הַנֶּזֶק. וְהוֹסִיפָה לוֹמַר וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ הֲגַם שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי ה׳, חָשְׁבָה כֵּיוָן שֶׁהַמְּנִיעָה הִיא לְצַד שֶׁלֹּא תִסְתַּכֵּן, מֵעַתָּה כָּל מַה שֶׁתּוֹסִיף לְהַרְחִיק מִבְּחִינַת הַמַּזִּיק כֵּן רָאוּי לַעֲשׂוֹת. וְאֶפְשָׁר כִּי הָאָדָם כְּשֶׁצִּוָּה לָהּ עַל הָעֵץ בְּסֵדֶר זֶה אָמַר לָהּ, לְהַגְדָּלַת הַהַרְחָקָה כְּשֶׁתֵּדַע כִּי עֵץ זֶה הוּא סַם הַמֵּמִית תַּפְלִיג בַּהַרְחָקָה:
בראשית ג:ב · פירוש ג
וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
עוֹד נִתְכַּוְּנָה לוֹמַר לוֹ: יִהְיֶה שֶׁכִּדְבָרֶיךָ כֵּן הוּא, כִּי הוּא הַמְשֻׁבָּח מִכָּל עֲצֵי הַגָּן, כִּי מַה בְּכָךְ אִם הָאִילָן מְשֻׁבָּח הוּא מִכֻּלָּן? הֲרֵי הָאֱלֹהִים אָמַר כִּי אִם נֹאכַל מִמֶּנּוּ נִתְחַיֵּב מָוֶת, וְיֵשׁ לָנוּ לָחוּשׁ לְעַצְמֵנוּ. וְאָמְרָהּ ״וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ״, אֶפְשָׁר שֶׁחָשְׁשָׁה לְשֻׁמָּן הַפֵּרוֹת וּבַנְּגִיעָה יֵהָנֶה הַגּוּף, כְּאָמְרָם (שבת פו.): מִנַּיִן לְסִיכָה שֶׁהִיא״ וְכוּ׳, וַהֲרֵי הִיא נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְהִיא בִּכְלַל אֲכִילָה, כְּאָמְרָם בַּשַּׁ״ס (פסחים כא:): כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תֹאכְלוּ וְגוֹ׳ אֶחָד אִסּוּר אֲכִילָה וְכוּ׳. וּמְכֻוַּן הַדְּבָרִים כִּי הֲגַם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה רָמָה כִּדְבָרָיו וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ, הֲלֹא רַגְלָיו יוֹרְדוֹת מָוֶת, בָּזֶה הוּא נִשְׁפָּל מִכָּל עֲצֵי הַגָּן.
בראשית ג:ב · פירוש ד
וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
וּמֵעַתָּה לֹא נִשְׁאַר מָקוֹם לִטְעוֹן עוֹד ״קוּם אֱכוֹל״, וּמִמָּה נַפְשָׁךְ מְנִיעָה זוֹ שֶׁמָּנַע ה׳ אוֹתָנוּ מֵעֵץ זֶה לֹא תִמָּנַע מֵחֲלֻקָּה: אוֹ לְצַד הַרְחָקָה מֵהַנֶּזֶק, אוֹ לְצַד לְקַבֵּל עָלֵינוּ גְּזֵרַת מֶלֶךְ וְלִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ, כִּי זֶה מִנִּימוּסֵי הַמְּלוּכָה. וְלִשְׁנֵי הַטְּעָמִים יֵשׁ יִרְאַת מָוֶת בַּדָּבָר, וְעָלֵינוּ לְהִתְרַחֵק.
בראשית ג:ד · פירוש א
וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃
וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר לֹא מוֹת תְּמֻתוּן נִתְכַּוֵּן לִשְׁלֹל ב׳ מִיתוֹת שֶׁרָמְזָה הִיא בִּדְבָרֶיהָ, בֵּין לְצַד שֶׁהָעֵץ עַצְמוֹ הוּא הַמֵּמִית וְיָרְאָה לֶאֱכֹל סַם הַמָּוֶת, בֵּין לְצַד הַיִּרְאָה פֶּן יִפְגָּעֶנָּה ה׳ בַּדֶּבֶר. אָמַר ״לֹא מוֹת תְּמֻתוּן״ – לֹא מִיתָה טִבְעִית, לֹא מִיתָה שִׁפְטִיִּת. וּמֵעַתָּה חָלָה הַקּוּשְׁיָא: אִם כֵּן לָמָּה יְצַו ה׳ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּדִבְרֵי חַוָּה. לָזֶה בָּא וְנָתַן טַעַם חָדָשׁ וְשָׁת בַּשָּׁמַיִם פִּיו, כִּי טַעַם שֶׁמְּנָעָם הוּא לְבַל יִשְׁווּ אֵלָיו, כִּי ״בְּיוֹם אֲכָלְכֶם״ וְגוֹ׳ יִהְיוּ כֵּאלֹהִים. וְהִנֵּה הָרָשָׁע מָצָא מָקוֹם לוֹמַר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לֶהֱיוֹת שֶׁהוּא קָדַם לִבְרִיאַת אָדָם וְחַוָּה, מָצָא מָקוֹם לוֹמַר שֶׁיּוֹדֵעַ דָּבָר שֶׁלֹּא יָדְעוּ הַבָּאִים אַחֲרָיו. גַּם לֶהֱיוֹתוֹ מוּשְׁלָל מִכְּנִיסַת גַּן עֵדֶן, מָצָא מָקוֹם לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתַּן רְשׁוּת לִיכָּנֵס לַגַּן אֶלָּא לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים סוֹד הַדָּבָר, וְאָסַר לָהֶם הָעֵץ. לֹא כֵן הוּא לְצַד הֱיוֹתוֹ יוֹדֵעַ סוֹד הָעִנְיָן, לֹא נְתָנוֹ ה׳ לִיכָּנֵס שָׁם. וּמֵעַתָּה לְפִי הַדְּבָרִים הָהֵם, אַחַר שֶׁיֹּאכְלוּ אֵין פַּחַד אֱלֹהִים כִּי יִהְיוּ כְּמוֹתוֹ וְלֹא יִשְׁלֹט בָּהֶם לַהֲמִיתָם, וּבָזֶה נָעַץ צִפּוֹרֶן עֲבוֹדָה זָרָה. וַהֲלֹא לְךָ לָדַעַת כִּי עֲבוֹדָה זָרָה דָּנִים בָּהּ גַּם עַל הַמַּחְשָׁבָה (קידושין מ:).
בראשית ג:ד · פירוש ב
וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לֹא מוֹת תְּמֻתוּן, לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה יט:ג) שֶׁדְּחָפָהּ וְהוֹכִיחַ שֶׁלֹּא מֵתָה בִּנְגִיעָה, לָזֶה כָּפַל הָרָשָׁע לוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁלֹּא מֵתָה בִּנְגִיעָה שֶׁאָמְרָה, גַּם לֹא תָּמוּת בַּאֲכִילָה. וְהִנֵּה הוֹכָחָה זוֹ יֶשְׁנָהּ לְאֶחָד מֵהַשְּׁנֵי טְעָמִים שֶׁאָמְרָה הָאִשָּׁה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, שֶׁהַמִּיחוּשׁ הוּא שֶׁהָעֵץ מִצַּד עַצְמוֹ מֵמִית יֶשְׁנָהּ לְהַבְחָנָה זוֹ, שֶׁאִם הָעֵץ מֵמִית בִּנְגִיעָה הֲרֵי נָגְעָה וְלֹא מֵתָה, אֲבָל לְמָה שֶׁנִּתְכַּוְּנָה לוֹמַר גַּם כֵּן כִּי יְרֵאָה הִיא מֵאֱלֹהִים הַמְצַוֶּה אוֹתָהּ פֶּן יִפְגָּעֶנָּה אֵין הוֹכָחָה מִמָּה שֶׁלֹּא מֵתָה בִּנְגִיעָה, כִּי עֲדַיִן יֶשְׁנָהּ בָּעֹנֶשׁ אֲשֶׁר גָּזַר עָלֶיהָ, וְחוֹזְרִים אָנוּ לַטַּעַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה.
בראשית ג:ו · פירוש ב
וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
אָכֵן הַכָּתוּב יַגִּיד אֹפֶן מְצוּדָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה וְאֵיךְ נִתְרַצֵּית לִשְׁמֹעַ לַמֵּסִית. וְהִנֵּה תִּמְצָא בְּסֵדֶר דְּבָרֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים אֶל הַנָּחָשׁ דִּקְדְּקָה לוֹמַר ״וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן״, הֲרֵי זֶה מַגֶּדֶת דַּעְתָּהּ וִידִיעָתָהּ כִּי לֹא נֶאֱסַר לָהּ אֶלָּא הַפְּרִי עַצְמוֹ, אֲבָל הָעֵץ שֶׁל הָאִילָן וַעֲנָפָיו וְעָלָיו לֹא נֶאֱסְרוּ. וּסְבָרָא זוֹ נוּכַל לוֹמַר בָּהּ שֶׁנּוֹלְדָה לָהּ מֵאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ שֶׁהָאָדָם בְּצַוּוֹתוֹ צִוָּה לָהּ בְּנֹסַח זֶה, אוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר סְתָם ״עֵץ הַדַּעַת״ וְגוֹ׳, חָשְׁבָה בְּדַעְתָּהּ כִּי לֹא יְצַו הָאֵל אֶלָּא עַל הַפְּרִי, כִּי הָעֵץ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ וְלֹא תָּבֹא עָלָיו הַמִּצְוָה. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ מַאַמְרֵי קַדְמוֹנֵינוּ (בראשית רבה ט״ו) כִּי כָל עֲצֵי הַגָּן לֹא הָיָה טַעַם בָּעֵץ זוּלַת עֵץ הַדַּעַת שֶׁהָיָה טַעַם עֵצוֹ וְטַעַם פִּרְיוֹ שָׁוֶה. וְכָאן מוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב כִּי בִּדְבַר הַמֵּסִית לְחַוָּה בָּחֲנָה חַוָּה וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְאָכְלָה מֵהָעֵץ, לֹא מֵהַפְּרִי, כִּי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֵין אִסּוּר בַּדָּבָר לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַטְּעָמִים שֶׁכָּתַבְנוּ, וְלֹא חָשְׁשָׁה לִנְגִיעָה כִּי לֹא נֶאֶסְרָה הַנְּגִיעָה אֶלָּא בַּפְּרִי עַצְמוֹ וְלֹא בָּאִילָן. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁשָּׁלְלָה בְּדַעְתָּהּ אִסּוּר הַנְּגִיעָה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה י״ט) שֶׁאָמְרוּ שֶׁדְּחָפָהּ וְנָגְעָה וְלֹא מֵתָה, הֶחְלִיטָה אִסּוּר הַנְּגִיעָה כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּא בְּפֵרוּשׁ בְּדִבְרֵי ה׳.
בראשית ג:ו · פירוש ג
וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ. פֵּרוּשׁ: גּוּף הָאִילָן וַעֲנָפָיו רָאֲתָה בָּהֶם מִדָּה מְשֻׁנָּה מִכָּל אִילָנֵי הַשָּׂדֶה, זוֹ הַבְחָנָה רִאשׁוֹנָה. וְלֶהֱיוֹת שֶׁטָּעֲמָה שִׁנּוּי בָּעֵץ, נָתְנָה דַּעְתָּהּ לְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאִית הַפְּרִי מַה שֶׁלֹּא הִסְתַּכְּלָה מִקּוֹדֶם. כְּשֶׁהֶחְלִיטָה בְּדַעְתָּהּ אֲכִילָתוֹ, כְּשֶׁרָאֲתָה הַשִּׁנּוּי נָתְנָה דַּעְתָּהּ וְרָאֲתָה הַפְּרִי כִּי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, וְהוּא שֶׁדִּקְדֵּק הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם. דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת ״הוּא״ חוֹזֵר אֶל הַפְּרִי, שֶׁאִם חוֹזֵר אֶל הָעֵץ לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״הוּא״ אֶלָּא ״וְכִי תַאֲוָה לָעֵינַיִם״, וּמוּבָן שֶׁחוֹזֵר אֶל הָעֵץ כְּמוֹ שֶׁדִּקְדַּקְנוּ לְמַעְלָה. וּכְשֶׁהוֹדִיעַ הַבְחָנַת הַהַשְׂכָּלָה אָמַר ״וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל״, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״הָעֵץ״ לִהְיוֹת כִּי לֹא הָיָה בּוֹ מַאֲמָר הַסָּמוּךְ, כִּי מַאֲמָר הַסָּמוּךְ מְדַבֵּר בַּפְּרִי וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא הַבְחָנָה הַנִּכֶּרֶת בְּלֹא טְעִימָה. וַחֲלֻקָּה זוֹ שֶׁל הַהַשְׂכָּלָה אֵינָהּ נִבְחֶנֶת בְּחוּשׁ הָרְאִיָּה אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הָאֲכִילָה, לָזֶה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר וְנֶחְמָד הָעֵץ, פֵּרוּשׁ שֶׁאָכְלָה לְהַשְׂכִּיל שֶׁהִרְגִּישָׁה בּוֹ הַהַשְׂכָּלָה. וּבָזֶה נִתְאַמְּתוּ בְּעֵינֶיהָ דִּבְרֵי הַשָּׂטָן שֶׁאָמַר לָהּ טַעַם שֶׁהִבְדִּילָם ה׳ מֵאֲכִילָתוֹ הוּא לְבַל יִהְיוּ שָׁוִים אֵלָיו. וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל – דִּקְדֵּק לוֹמַר ״מִפִּרְיוֹ״ כִּי מֵעֵצוֹ כְּבָר אָכְלָה קוֹדֶם. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַכְּתוּבִים וְכָל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁדִּקְדַּקְנוּ עַל נָכוֹן. גַּם טַעַם לִפְעָמִים מַזְכִּיר עֵץ וְלִפְעָמִים פְּרִי. וְטַעַם שֶׁנָּתְנָה לְבַעְלָהּ הוּא לְצַד חִבָּתוֹ כְּדֵי שֶׁגַּם הוּא יִהְיֶה לֵאלֹהִים וְגוֹ׳.
בראשית ג:ו · פירוש ד
וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
וְרָאִיתִי לָתֵת טַעַם טוֹב, כִּי אֵין כָּל כָּךְ אַשְׁמָה עַל חַוָּה, כִּי לֹא חָשְׁבָה שֶׁיֵּשׁ בְּרִיָּה בָּעוֹלָם שֶׁבָּרָא ה׳ לְהַבְחִין בָּהּ אַהֲבַת בְּרוּאָיו, שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בּוֹ הַשָּׂטָן. וְאִם הָיְתָה יוֹדַעַת זֶה, הָיְתָה חוֹשֶׁשֶׁת לוֹ וְלֹא הָיְתָה נוֹתֶנֶת אֹזֶן לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו, כַּאֲשֶׁר עוֹשִׂים הֵן הַיּוֹם אֲנָשִׁים צַדִּיקִים שֶׁאֵינָם מַטִּים אֹזֶן לְפִתּוּיָיו, הֲגַם כִּי יַרְבֶּה חֵלֶק לְשׁוֹנוֹ וְהַפְלָגַת חֵשֶׁק מַעֲדַנֵּי מַטְעַמֵּי אִסּוּרוֹ. וְזֶה הוּא לְצַד שֶׁהִכִּירוּ כִּי הוּא אָוֶן וּמִרְמָה, יוֹרֵד וּמַסְטִין, עוֹלֶה וּמְקַטְרֵג. וְהִיא הָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה לֹא עָלָה בְּדַעְתָּהּ כִּי יֶשְׁנָהּ לִבְרִיָּה זוֹ בָּעוֹלָם לְנַסּוֹתָהּ. וְנוֹסָף כִּי הִרְגִּישָׁה בִּטְעִימַת הָעֵץ לְצַד הֱיוֹתוֹ מֻתָּר לְפִי סְבָרָתָהּ, וְרָאֲתָה כִּי מְשֻׁנֶּה הוּא לְשֶׁבַח, וּבְהִצְטָרְפוּת דַּעְתָּהּ שֶׁקַּלָּה מֵאָדָם. אֲבָל אִם הָיְתָה יוֹדַעַת כִּידִיעָתֵנוּ כִּי בָּרָא ה׳ שָׂטָן לְנַסּוֹת יְדִידָיו, אוֹ אִם הָיָה לָהּ טְעִימַת הָעֵץ בְּאִסּוּר וְלֹא הָיְתָה טוֹעֶמֶת, לֹא הָיְתָה שׁוֹלַחַת יָדֶיהָ לֶאֱכֹל.
בראשית ג:ו · פירוש ה
וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
עוֹד נִרְאֶה לָתֵת טַעַם לְחַוָּה שֶׁמִּהֲרָה לַעֲבוֹר פִּי ה׳, שֶׁהוּא לְצַד שֶׁחָשְׁבָה שֶׁקַּבָּלַת מִצְוָה זוֹ הָיָה בְּטָעוּת, שֶׁלֹּא חָשְׁבָה שֶׁכָּל כָּךְ הָיָה הָעֵץ הַהוּא חָשׁוּב כְּשֶׁקִּבְּלָה עָלֶיהָ הַמִּצְוָה. וְתִמְצָא כִּי בִּנְתִינַת הַתּוֹרָה כַּמָּה בְּרִיתוֹת כָּרַת ה׳ עַל הַתּוֹרָה עִם יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי הוּא דְּבַר צֹרֶךְ וְלֹא תַּסְפִּיק הַמִּצְוָה שֶׁיָּכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. וְתִמְצָא עוֹד שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח.) שֶׁקִּיְּמוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי מַה שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ, לְצַד שֶׁהָיְתָה הַשְּׁבוּעָה הָרִאשׁוֹנָה בְּאֹנֶס שֶׁכָּפָה עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי צֹרֶךְ בִּשְׁבוּעָה. וּמֵעַתָּה חַוָּה שֶׁלֹּא נִשְׁבְּעָה אֵין עָלֶיהָ חוֹבָה. וַהֲגַם שֶׁקִּבְּלָה, וַאֲמִירָתָהּ לַגָּבוֹהַּ בִּמְקוֹם נֶדֶר הוּא, עִם כָּל זֶה הִיא קַבָּלָה בְּטָעוּת. וְהִנֵּה לְפָנֶיךָ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים פֶּרֶק ט׳ (נדרים סו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִם, אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַמְיֻשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִם, הֻתַּר וְכוּ׳ בְּכָל הַיַּיִן וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא עַצְמוֹ מְצִיאוּת שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁהֲגַם שֶׁקִּבְּלָה עָלֶיהָ הַדָּבָר, כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה מַה שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתָּהּ בְּעֵת הַקַּבָּלָה, כְּאָמְרוֹ ״וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ״ וְגוֹ׳.
בראשית ג:ו · פירוש ו
וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
וּמֵעַתָּה נִגְלָה לָנוּ כִּי ב׳ סִבּוֹת סִבְּבוּ מִכְשׁוֹל הָאִשָּׁה: הָא׳ הוּא בְּחָשְׁבָהּ שֶׁלֹּא נֶאֱסַר לָהֶם אֶלָּא הַפְּרִי וְלֹא הָעֵץ, אֲשֶׁר לְצַד זֶה שָׁלְחָה יָדָהּ וְטָעֲמָה הָעֵץ וְנִתְקַיְּמוּ לָהּ דִּבְרֵי הַנָּחָשׁ. וְהַב׳ שֶׁלֹּא יָדְעָה בִּשְׁעַת הַצִּוּוּי כִּי הָעֵץ הוּא מַחְכִּים אוֹכְלָיו, שֶׁאִם הָיְתָה יוֹדַעַת בִּתְחִלַּת הַמִּצְוָה שֶׁעַל מְנָת כֵּן הַבּוֹרֵא מְצַוֶּה לָהּ, לֹא הָיָה נִשְׁאָר מָקוֹם לַמֵּסִית אַחַר שֶׁקִּבְּלָה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אַחַר שֶׁיָּדְעָה מַעֲלָתוֹ.
בראשית ג:ו · פירוש ז
וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
וְהִנֵּה הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא, הוּא הַנָּחָשׁ שֶׁעָתִיד לָבוֹא בִּטְעָנוֹת אֵלּוּ, וּבְכֶסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק שָׁלַל ב׳ דְּבָרִים אֵלּוּ בְּאָמְרוֹ (בראשית ב:יז): ״וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ״, הֲרֵי שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״וּמֵעֵץ״ לֶאֱסוֹר אֲפִלּוּ הָעֵץ, וְהוֹדִיעַ גַּם כֵּן כִּי הוּא מַחְכִּים וְיֵשׁ בּוֹ דַּעַת הַבְחָנַת טוֹב וְכוּ׳, וְעַל מְנָת כֵּן גָּזַר אוֹמֶר לְבַל יֹאכְלוּ אֲפִלּוּ מֵהָעֵץ. וּבָזֶה אֵין מָקוֹם לַמֵּסִית לְהָסִית, אֶלָּא שֶׁהָאָדָם לֹא אָמַר הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן לְהָאִשָּׁה, כַּמּוּבָן מִתּוֹךְ דְּבָרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁדִּקְדַּקְנוּ מִמַּה שֶׁאָמְרָה לַנָּחָשׁ שֶׁהָאִסּוּר הוּא בַּפְּרִי וְלֹא דִּקְדְּקָה לוֹמַר עֵץ הַדַּעַת, גַּם מֵאָמְרוֹ ״וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה וְגוֹ׳ וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל״ הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי לֹא הָיְתָה לָהּ יְדִיעָה מִתְּחִלָּה.
בראשית ג:ו · פירוש ח
וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
וְטַעַם הָאָדָם שֶׁלֹּא אָמַר לָהּ לְחַוָּה, לֹא רָצָה לְהוֹדִיעָהּ כִּי יֵשׁ בּוֹ מַעֲלָה זוֹ שֶׁמַּחְכִּים אוֹכְלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַגְדִּיל בְּלִבָּהּ תַּאֲוָתוֹ, וְלֹא יָדַע כִּי הָאוֹיֵב בַּחֶדֶר. גַּם לֹא חָשׁ לוֹמַר לָהּ אִסּוּר הָעֵץ בְּחָשְׁבוֹ כִּי אֵין טַעַם בָּעֵץ לְצַוֹּתָהּ עָלָיו. וַהֲגַם שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״וּמֵעֵץ הַדַּעַת״, חָשַׁב שֶׁאֵין דָּבָר זֶה בְּדִיּוּק, וְהַכַּוָּנָה הִיא עַל מַה שֶׁבָּעֵץ שֶׁהוּא הַפְּרִי, כִּי הָעֵץ כְּבָר הִשִּׂיג מִשְּׁאָר אִילָנוֹת כִּי אֵין בּוֹ טַעַם וְלֹא תָּבֹא עָלָיו הַצַּוָּאָה. וּשְׁגָגָה זוֹ נוֹלְדָה מִשִּׁגְגַת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר שִׁנְּתָה עֵץ הַדַּעַת מִשְּׁאָר עֲצֵי הַגָּן, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ (בראשית א:יב), וְלָזֶה לָקוּ חַוָּה וְהָאָדָם וְהָאֲדָמָה כִּי כֻלָּם שָׁגוּ, וְשֶׁל חַוָּה גָּדוֹל מִכֻּלָּן.
בראשית ג:ז · פירוש א
וַתִּפָּקַ֙חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃
וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (בראשית ב:כה) ״וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים״, שֶׁהֶעָוֹן יוֹלִיד הַרְגָּשַׁת הָעֶרְוָה אֲשֶׁר מִצִּדָּהּ יוֹלִיד בּוֹשֶׁת הָעֵרוֹם, הוּא הַדָּבָר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַתִּפָּקַחְנָה״ וְגוֹ׳ וְכָל אֶחָד נִתְבַּיֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ. עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ וַתִּפָּקַחְנָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג.) אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִסְתַּתְּמוּ עֵינֵי שִׂכְלוֹ, וְהוּא שֶׁמְּיַחֵס הַכָּתוּב הַסִּמָּאוֹן לָרְשָׁעִים, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו מב:יח) ״וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת״, וְהוּא שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּאן בְּאָמְרוֹ ״וַתִּפָּקַחְנָה״, פֵּרוּשׁ שֶׁאַחַר שֶׁעָבְרוּ הָעֲבֵרָה וְעָבַר הַמֵּסִית הַמְכֻנֶּה בְּמִדַּת חֹשֶׁךְ, שֶׁמַּחְשִׁיךְ עֵינֵי הָאָדָם, תֵּכֶף וּמִיָּד נִפְקְחוּ עֵינֵיהֶם וְהִרְגִּישׁוּ כִּי עֵרוּמִּים הֵם, פֵּרוּשׁ שֶׁנִּפְשְׁטוּ מִזָּהֳרָא דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן יִקְרֶה לְכָל רָשָׁע שֶׁבִּגְמַר מַעֲשֵׂה הָרַע יַרְגִּישׁ כִּי הִתְעִיב, וְיִכָּלֵם בְּמַעֲשָׂיו וְיָאִירוּ עֵינֵי שִׂכְלוֹ. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרקי דרבי אליעזר יד) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן עוֹר צִפֹּרֶן וַעֲנַן כָּבוֹד מְכַסֶּה עָלָיו, יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן אָמְרוֹ כִּי עֵרֻמִּים הֵם מִמַּלְבּוּשׁ שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם.
בראשית ג:ח · פירוש א
וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ק֨וֹל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
וַיִּשְׁמְעוּ וגו׳ לְרוּחַ הַיּוֹם. טַעַם שֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב סֵדֶר מַהֲלָכוֹ הוּא לוֹמַר שֶׁבָּזֶה יָדְעוּ לִבְחוֹן מָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ נֶחְבָּאִים מִפָּנָיו, וְהוּא אָמְרוֹ מִתְהַלֵּךְ לְרוּחַ הַיּוֹם, פֵּרוּשׁ לְצַד מַעֲרַב הַגָּן וְהֵם עָמְדוּ בְּאֶמְצַע הַגָּן.
בראשית ג:ט · פירוש א
וַיִּקְרָ֛א יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃
וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה. פֵּרוּשׁ: לָמָּה אַתָּה מִתְחַבֵּא וְאֵינְךָ מִתְרָאֶה לְפָנַי? וְהֵשִׁיב כִּי יָרֵא לַעֲמֹד לְפָנָיו לְצַד רְאוֹת עַצְמוֹ עֵרוֹם, וְאָסוּר לַעֲמֹד לִפְנֵי סֵפֶר תּוֹרָה עֵרוֹם, וְכָל שֶׁכֵּן לִפְנֵי הָאָדוֹן יִתְבָּרַךְ. וּלְפֵרוּשֵׁנוּ בְּפָסוּק ״וַתִּפָּקַחְנָה״ וְגוֹ׳, שֶׁהִרְגִּישׁוּ בִּירִידָתָם וּבְפִשְׁעֵיהֶם, עָנָה כִּי נִכְלָם בִּרְאוֹת עַצְמוֹ עֵרוֹם מִזָּהֳרָא דִּקְדוּשָּׁה. גַּם לְפִי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה) שֶׁנִּפְשַׁט מִמַּלְבּוּשׁ שֶׁלָּבְשׁוֹ הַמֶּלֶךְ, כִּי אִם עַל הֱיוֹתוֹ עֵרוֹם מַמָּשׁ הוּא אוֹמֵר, הֲלֹא תָּפַר עֲלֵה תְאֵנָה.
בראשית ג:יא · פירוש א
וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכׇל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃
וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: מַה נִשְׁתַּנָּה שָׁעָה זוֹ מִשֶּׁלְּפָנֶיהָ, שֶׁהָיִיתָ עוֹמֵד לְפָנַי וְלֹא הִרְגַּשְׁתָּ בָּעֵרוֹם עַד עַתָּה? דָּבָר זֶה מֵעַצְמְךָ לֹא תִּתְחַדֵּשׁ לְךָ הַיְדִיעָה זוּלַת עַל יְדֵי מַגִּיד, וְהוּא אָמְרוֹ מִי הִגִּיד לְךָ בַּמֶּה נִתְחַדֵּשׁ בִּידִיעָתְךָ דָּבָר זֶה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי הָיְתָה הַכְלָמָתוֹ מֵהֶעָוֹן אוֹ מִגְּרִיעַת הַמּוּשָּׂג לוֹ מֵהַקְּדֻשָּׁה וּמִכְּסוּת עֲנַן כָּבוֹד, לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״מִי הִגִּיד לְךָ״, אֶלָּא טַעְמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא הוּא לֹא רָצָה לְהַבְזוֹתוֹ כָּל כָּךְ וְדִבֵּר אֵלָיו בְּסֵדֶר זֶה ״מִי הִגִּיד לְךָ״, כְּשׁוֹאֵל דָּבָר, וְיֶשְׁנָה לִשְׁאֵלָה זוֹ לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי בְּאֶמְצָעוּת אֲכִילָה זוֹ הִרְגִּישׁוּ כִּי עֵרוּמִּים הֵם, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָל הַפֵּרוּשִׁים שֶׁאָנוּ מְפָרְשִׁים כְּמַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים כֻּלָּם צוֹדְקִים.
בראשית ג:יא · פירוש ב
וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכׇל־מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃
הֲמִן הָעֵץ וְגוֹ׳. כָּאן רְמָזוֹ כִּי גַּם עַל בְּחִינַת הָעֵץ צִוָּהוּ ה׳:
בראשית ג:יב · פירוש א
וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה מַעֲנֶה בִּלְשׁוֹנוֹ בִּתְשׁוּבַת ״הָאִשָּׁה״ וְגוֹ׳, אֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּים לֹא יָשִׁיב תְּשׁוּבָה כָּזֹה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְמֶלֶךְ גָּדוֹל. וְעוֹד אָמְרוֹ מִן הָעֵץ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״הִיא נָתְנָה לִּי וָאֹכֵל״, וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁעַל הָעֵץ הַמֻּזְכָּר הוּא אוֹמֵר, וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמְרָה חַוָּה בִּתְשׁוּבָתָהּ ״הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל״ וְלֹא הֻצְרְכָה לוֹמַר ״מִן הָעֵץ״.
בראשית ג:יב · פירוש ב
וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הָאָדָם הִיא שֶׁלֹּא יָדַע דָּבָר, כִּי אִם הָאִשָּׁה הֵבִיאָה לְפָנָיו הַמְּזֻמָּן וְאָכַל, וְאֵינוֹ חַיָּב לִשְׁאוֹל עַל הַמֻּגָּשׁ לְפָנָיו, דָּבָר זֶה מִנַּיִן, כִּי הֲלֹא כָּל הָאָרֶץ לְפָנָיו הִיא מְלֵאָה מַעֲדַנִּים אֲשֶׁר נָטַע ה׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי שֶׁלֹּא לְחַיְּבוֹ לְחַפֵּשׂ וּלְדַקְדֵּק אַחֲרֶיהָ לָדַעַת הַמּוּבָא לְפָנָיו, כֵּיוָן שֶׁהָאִשָּׁה הַלָּז נְתָנָהּ ה׳ עִמּוֹ לְעֵזֶר וּלְהוֹעִיל, וְאֵין רַע יוֹרֵד מֵהַשָּׁמַיִם וְאֵין לוֹ לִבְדּוֹק אַחֲרֶיהָ כִּי מִן הַסְּתָם מַעֲשֶׂיהָ נָאִים. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין עו:) אֵין בּוֹדְקִין מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי דְּכָל שֶׁהֻחְזַק בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ חֶזְקַת כַּשְׁרוּת שְׁלֵמָה עָלָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִשָּׁה גְּדוֹלָה כָּזוֹ אֲשֶׁר בָּרָא לוֹ ה׳ לְעֵזֶר, אֵינוֹ צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ מַה נוֹתֶנֶת לְפָנָיו.
בראשית ג:יב · פירוש ג
וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
וְאָמְרוֹ מִן הָעֵץ פֵּרוּשׁ: מִן הָעֵץ הַנָּטוּעַ בַּגָּן, כִּי כֻלָּהּ מְלֵאָה נִטְעֵי ה׳ (בראשית ב:ח-ט). וִידֻיַּק אָמְרוֹ מִן הָעֵץ, כִּי לֹא עַל הָעֵץ הַמֻּזְכָּר בְּדִבְרֵי ה׳ הוּא אוֹמֵר, אֶלָּא עַל עֵץ מֵעֲצֵי הַגָּן. וְלִכְשֶׁנֹּאמַר דְּעַל עֵץ הַדַּעַת הוּא אוֹמֵר, אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁהוּא יָדַע שֶׁמִּמֶּנּוּ הֵבִיאָה לוֹ וְאָכַל, אֶלָּא אַחַר שֶׁאָכַל יָדַע כִּי מִמֶּנּוּ אָכַל מֵאֶמְצָעוּת הַכָּרָתוֹ בְּהַרְגָּשָׁתוֹ הַהִשְׁתַּנּוּת, וּלְעוֹלָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה לֹא יָדַע דָּבָר וְלֹא שָׁאַל, לְצַד בִּטְחוֹנוֹ בָּאִשָּׁה שֶׁנָּתַן ה׳ עִמּוֹ, וְהוּא שֶׁטָּעַן בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי״ וְגוֹ׳. עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁגַּם הָאָדָם טָעָה כִּי לֹא אָסַר ה׳ אֶלָּא הַפְּרִי וְלֹא הָעֵץ, וְהוּא אָמְרוֹ מִן הָעֵץ, וְאֵין זֶה פֵּרוּשׁ נָכוֹן מִכַּמָּה טְעָמִים וְרִאשׁוֹן עִקָּר.
בראשית ג:יב · פירוש ד
וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־לִּ֥י מִן־הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
וּמֵעַתָּה אֵין בְּיַד אָדָם עָוֹן אֶלָּא שׁוֹגֵג, וְאֶפְשָׁר שֶׁדִּין אוֹנֶס יֵשׁ לוֹ, כִּי לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם לוֹמַר לוֹ הָיָה לְךָ לָתֵת לֵב לְבַל תֶּחֱטָא, וְלֹא חָשַׁד בָּאִשָּׁה שֶׁתַּאֲכִילֵהוּ דְּבַר אִסּוּר כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ מֵאֵל עֶלְיוֹן. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא קִלֵּל ה׳ לָאָדָם אֶלָּא לָאֲדָמָה. הָאֱמֶת כִּי שִׁגְיוֹנוֹ הוּא שֶׁלֹּא נִשְׁמַר בְּדַבְּרוֹ לְחַוָּה וְלֹא הִזְכִּיר לָהּ אֶלָּא הַפְּרִי, כַּנִּשְׁמַע מִדְּבָרֶיהָ לַנָּחָשׁ, שֶׁמִּזֶּה נִמְשַׁךְ הַחֵטְא לְחַוָּה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ (בראשית ג:ג).
בראשית ג:יז · פירוש א
וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַ֘עְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּ֒ךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכְלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
וּלְאָדָם אָמַר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן מַקְפִּיד ה׳ עַל שְׁמִיעָתוֹ לְקוֹל אִשְׁתּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״כִּי אָכַלְתָּ מִן הָעֵץ״ וְגוֹ׳? עוֹד לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ תֵּבַת לֵאמֹר. אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי אָדָם לֹא יָדַע בְּעֵת אָכְלוֹ כִּי עֵץ הַדַּעַת הוּא, לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר לוֹ ״כִּי אָכַלְתָּ מִן הָעֵץ״ וְגוֹ׳, כִּי הוּא לֹא אָכַל מִן הָעֵץ בִּידִיעָה אֶלָּא בְּשׁוֹגֵג. לָזֶה אָמַר אֵלָיו ה׳ כִּי שָׁמַעְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁקִּבֵּל דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ וְלֹא בָּדַק אַחֲרֶיהָ, וְנִמְשַׁךְ לוֹ מִזֶּה שֶׁאָכַל מִן הָעֵץ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר לְקוֹל לִרְמֹז שֶׁלֹּא בָּחַן בִּדְבָרֶיהָ, אֶלָּא לַהֲבָרַת דְּבָרֶיהָ שֶׁאָמְרָה לוֹ ״קַח וֶאֱכוֹל״ אָכַל, וְהָיָה לוֹ לִשְׁאוֹל מֵאֵיזֶה עֵץ לָקְחָה. וְאָמְרוֹ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר, כָּאן רָמַז הַחֵטְא שֶׁשָּׁגַג בּוֹ, כִּי הוּא צִוָּה לוֹ לֵאמֹר לָאִשָּׁה שֶׁלֹּא תֹאכַל מִן הָעֵץ, וְהוּא אָמְרוֹ ״הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר״, פֵּרוּשׁ לוֹמַר לְהָאִשָּׁה, וְהוּא לֹא אָמַר לְהָאִשָּׁה אֶלָּא מֵהַפְּרִי כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ דְּבָרֶיהָ.
בראשית ג:יז · פירוש ב
וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַ֘עְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּ֒ךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכְלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
וְאָמְרוֹ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה וְלֹא קִלֵּל לָאָדָם כְּמוֹ שֶׁקִּלֵּל לְחַוָּה מִטַּעַם הָאָמוּר בִּדְבָרָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְקִלֵּל לְהָאֲדָמָה כִּי הִיא סִבָּה, כִּי הֲגַם שֶׁהָאָדָם צִוָּה לְהָאִשָּׁה עַל הַפְּרִי לְבַד וְלֹא עַל הָעֵץ, עִם כָּל זֶה לֹא הָיָה בָּזֶה מִכְשׁוֹל, אִם לֹא הָיָה הַשִּׁנּוּי שֶׁשִּׁנְּתָה הָאֲדָמָה בְּעֵץ הַדַּעַת וְהָיָה עֵצוֹ כִּשְׁאָר עֲצֵי הַגָּן, לֹא הָיָה סִבָּה לְהַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. גַּם אִם הָיְתָה עוֹשָׂה כָּל עֲצֵי הַגָּן טַעַם הָעֵץ כְּטַעַם הַפְּרִי, הָיָה הָאָדָם נִזְהָר לוֹמַר לְחַוָּה כִּי נִצְטַוֵּית גַּם עַל הָעֵץ, וְהִיא גַּם הִיא לֹא הָיְתָה שׁוֹלַחַת יָד בָּעֵץ מִקּוֹדֶם. גַּם לֹא הָיְתָה מִתְפַּלֵּאת בּוֹ בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ שֶׁל עֵץ מִשְּׁאָר עֲצֵי הַגָּן. לָזֶה קִלֵּל ה׳ לְהָאֲדָמָה כִּי הִיא הָיְתָה סִבָּה לַכֹּל, שֶׁתּוֹצִיא מִין קְלָלָה. וּלְאָדָם לֹא קִלֵּל אֶלָּא שֶׁבְּאֶמְצָעוּת קְלָלָה זוֹ שִׁלֵּם לוֹ ה׳ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הוּא שָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ וְעָשָׂה חֶפְצוֹ בְּתַאֲוַת אֲכִילַת דְּבַר אִסּוּר, גַּם הוּא תָּמִיד בְּעִצָּבוֹן וְגוֹ׳ וְתַצְמִיחַ לוֹ קוֹצִים וְגוֹ׳. וּכְנֶגֶד עֲרֵיבוּת הָאֲכִילָה אָמַר לוֹ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. וּכְנֶגֶד שֶׁלֹּא טָרַח לָדַעַת מִנַּיִן הוּבָא אֵלָיו הָאוֹכֶל אָמַר בְּזֵעַת אַפֶּיךָ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא יַשִּׂיג אֹכֶל בִּמְנוּחָה בְּלֹא טוֹרַח.
בראשית ג:כ · פירוש ג
וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כׇּל־חָֽי׃
וְעוֹד גַּם לוֹ הֻכְּרָה יְרִידָה לְפִי שָׁעָה, שֶׁקָּרָא לוֹ הַכָּתוּב כָּאן ״הָאָדָם״ ג׳ אוֹ ד׳ פְּעָמִים. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי בְּחִינַת ״הָאָדָם״ הִיא פְּחוּתָה מִבְּחִינַת שֵׁם ״אָדָם״, כָּאָמוּר בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (עבודה זרה ג.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה (הַגִּרְסָא בַּגְּמָרָא רַבִּי מֵאִיר, אוּלָם הַתּוֹסָפוֹת בְּסַנְהֶדְרִין נט. כָּתְבוּ וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים דְּגָרְסִינַן רַבִּי יִרְמְיָה, הַגָּהָה) ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם״ וְגוֹ׳ – כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם לֹא נֶאֱמַר וְכוּ׳, אֲפִילוּ גּוֹי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְכוּ׳. וְהִקְשׁוּ רַשִׁ״י וְתוֹסָפוֹת מַאֲמָר זֶה עִם מַאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁאָמַר: אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְכוּ׳, וְתֵרְצוּ הַתּוֹסָפוֹת שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ וּמַעֲלָה בֵּין ״אָדָם״ לְ״הָאָדָם״, כִּי ״אָדָם״ הוּא הַגָּדוֹל וְהַמְשֻׁבָּח וְכוּ׳. וַהֲגַם שֶׁרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב (סנהדרין נט.) שֶׁחוֹלְקִים הַתַּנָּאִים, עִם כָּל זֶה דִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת עִקָּר, כִּי מָצִינוּ בְּפֵרוּשׁ בְּדִבְרֵי רַשְׁבִּ״י שֶׁמְּחַלֵּק כְּדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת. וְטַעַם הַדָּבָר הוּא כִּי ״אָדָם״ הוּא בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ מ״ה, וּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲוָיָ״ה בְּמִלּוּי אַלְפִי״ן יַעֲלֶה כֵן, וּבְתוֹסֶפֶת הַהֵ״א תֹּאבַד הַכַּוָּנָה הָרְמוּזָה. וְלָזֶה קָרָא לוֹ ״הָאָדָם״ אַחַר שֶׁחָטָא, אֲבָל לֹא נִשְׁאַר בִּירִידָה זוֹ, שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁחָזַר ה׳ וּקְרָאוֹ ״אָדָם״, דִּכְתִיב ״וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ״, וְחָזַר לְמַעֲלָתוֹ כִּי חֶטְאוֹ שׁוֹגֵג הוּא.
בראשית ג:כב · פירוש א
וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ הֵן הָאָדָם וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה לֹא חָשׁ הָאֵל לְצַוּוֹת לְהָאָדָם עַל עֵץ הַחַיִּים לְבַל יַקְדִּים וְיֹאכַל מִמֶּנּוּ וָחַי לְעוֹלָם קוֹדֶם שֶׁיֹּאכַל מֵעֵץ הַדַּעַת?
בראשית ג:כב · פירוש ג
וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
אָכֵן לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם ה׳ וְצִוָּה לָאָדָם עַל עֵץ הַדַּעַת, לֹא חָשׁ ה׳ לְהָאָדָם שֶׁיֹּאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים בֵּין מִצִּדּוֹ בֵּין מִצַּד הַמֵּסִית. בֵּין מִצִּדּוֹ – כִּי הוּא מְשֻׁלָּל מֵהַהַכָּרָה וְהַיְּדִיעָה לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לַעֲלוֹת בְּרוּמֵי הַצְלָחוֹת גּוּפִיּוֹת, בֵּין לְצַד הַמֵּסִית – כִּי הַמֵּסִית מִטִּבְעוֹ שֶׁלֹּא יָסִית לְהָאָדָם עַל הַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹ הֲנָאָה וּזְכוּת, וּפְשִׁיטָא שֶׁלֹּא יְסִיתֵהוּ לֶאֱכוֹל מֵעֵץ הַחַיִּים. וְאִם הָיָה ה׳ מְצַוֵּהוּ עַל עֵץ הַחַיִּים עִם עֵץ הַדַּעַת, הָיָה הַמֵּסִית מִתְגָּרֶה בּוֹ לֶאֱכוֹל מֵעֵץ הַחַיִּים לְצַד בִּטּוּל הַמִּצְוָה, וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מוֹצֵא מָקוֹם לְהָסִית גַּם לָאָדָם עַצְמוֹ. לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ לְבַל צַוֹּתוֹ עַל זֶה, שֶׁבָּזֶה לֹא יִתְגָּרֶה בּוֹ מֵסִית, וְכַאֲשֶׁר אָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת וְיֶשְׁנוֹ בְּהַכָּרַת דָּבָר שֶׁיֵּאוֹת לוֹ, נִכְנַס בְּגֶדֶר סָפֵק שֶׁמָּא יִשְׁלַח יָדוֹ לֶאֱכוֹל לִחְיוֹת לְעוֹלָם.
בראשית ה:א · פירוש ב
זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים לִשְׁמֹר דֶּרֶךְ ה׳, כִּי כָּל אָרְחוֹתָיו חַיִּים עַד הָעוֹלָם. וְהִנֵּה בְּבוֹא אֱלֹהִים לְסַדֵּר שְׁנֵי עוֹלָם אֲשֶׁר נִסְדְּרוּ בַּדּוֹרוֹת לְכַמָּה סִבּוֹת נִגְלוֹת וְנִסְתָּרוֹת, וְהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר מִיתַת אָדָם וְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו, הִקְדִּים לְהָסִיר טַעֲנַת טוֹעֵן כְּנֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ: אֵיךְ יִמְאַס יְגִיעַ כַּפָּיו? כִּבְיָכוֹל, יֵשׁ יוֹצֵר אֲשֶׁר יִשְׁבֹּר כֵּלָיו? יֵשׁ בּוֹנֶה סוֹתֵר בִּנְיָנָיו? יֵשׁ טוֹרֵחַ וּמַפְסִיד טִרְחָתוֹ? וְיוֹתֵר תִּגְדַּל הַתְּמִיהָה בְּהַגְדִּיל עֵרֶךְ הַהוֹוֶה וְנִפְסָד, וְלָמָּה יַעֲשֶׂה כָּכָה? הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַבּוֹנֶה עוֹלָמוֹ לְצֹרֶךְ הָאָדָם וְיִשְׁבְּרֶנּוּ בְּפֶתַע, וְנִמְצָא חֶמְדַּת הַכֹּל מֻפְסֶדֶת וְאֵין הֶפְסֵד נוֹגֵעַ אֶלָּא לִבְעָלֶיהָ. אֲשֶׁר עַל כֵּן קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב מִיתַת אָדָם, קָדַם וְאָמַר כִּי לֹא מֵה׳ הָיָה הַדָּבָר לְהָמִית דּוֹר חֶמְדַּת הַבְּרִיאָה, אֶלָּא הוּא הַסּוֹבֵב לְעַצְמוֹ לָמוּת. וְהוּא אָמְרוֹ זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת, פֵּרוּשׁ אֲשֶׁר הוֹלִיד אָדָם בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשָׂיו, כִּי תּוֹלְדוֹת יֵאָמֵר עַל הַבָּנִים וְעַל הַמַּעֲשִׂים כְּדֶרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, נח) בְּפָרָשַׁת ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ״ וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עִקַּר תּוֹלָדוֹת שֶׁל צַדִּיקִים מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. הִנֵּה שֶׁיֹּאמַר עַל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם בְּהַנְהָגוֹתָיו לְשׁוֹן תּוֹלָדוֹת, גַּם כָּאן יַגִּיד תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּי מִמֶּנּוּ יָצְאוּ הַדְּבָרִים הֵפֶךְ חֵפֶץ ה׳, כִּי ה׳ חָפַץ בְּיוֹם שֶׁבְּרָאָם לִהְיוֹת בִּדְמוּת אֱלֹהִים. וְהוּא אָמְרוֹ: בְּיוֹם בְּרֹא אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ, פֵּרוּשׁ תִּקְּנוֹ לִחְיוֹת תָּמִיד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים פ״ב:ז׳): ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וְגוֹ׳ אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן״, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי בְּאָמְרוֹ אֱלֹהִים – חַיִּים עַד הָעוֹלָם. וְאָמְרוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם יַגִּיד כִּי מַה שֶׁאָמַר ״בִּדְמוּת אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳ הָיְתָה גַּם הַנְּקֵבָה בְּגֶדֶר זֶה. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁבְּרָאָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים לִחְיוֹת לְעוֹלָם, אַף עַל פִּי כֵן בְּרָאָם זָכָר וּנְקֵבָה לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת.
בראשית ה:א · פירוש ג
זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
וְאָמַר עוֹד וַיְבָרֶךְ וְגוֹ׳ וַיִּקְרָא שְׁמָם אָדָם, שֶׁהוּא שֵׁם הַמְעֻלֶּה, כִּי הִגְדִּיל ה׳ חַסְדּוֹ עִמָּהֶם בְּכָל בְּחִינַת הַמַּעֲלוֹת. וְגָמַר אֹמֶר בְּיוֹם הִבָּרְאָם, שֶׁכָּל הַמַּעֲלוֹת הָיוּ בְּיוֹם הַבְּרִיאָה, אֲבָל לֹא עָמַד הַדָּבָר כֵּן בֵּין בִּבְחִינַת הָאָדָם בֵּין בִּבְחִינַת הָאִשָּׁה כַּמּוּבָן מֵהַמְּאוֹרָע. וְאַחַר שֶׁהוֹדִיעַ מַה שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כָּתַב ״וַיְחִי אָדָם״ וְגוֹ׳ ״וַיָּמֹת״, וְהַדָּבָר מוּבָן כִּי לֹא מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹאת וְלֹא חִבֵּל מַעֲשֵׂה יָדָיו, אֶלָּא הוּא הַסּוֹבֵב.
בראשית ה:ג · פירוש א
וַיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת׃
וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ. פֵּרוּשׁ: לֶהֱיוֹת שֶׁקַּיִן וְהֶבֶל נוֹלְדוּ בְּתִגְבֹּרֶת בְּחִינַת הָרַע, קָרוֹב לְמַעֲשֵׂה הָרַע, וּבֵן זֶה הָיָה מְרֻחָק מִבְּחִינַת הָרַע, כִּי כְּבָר נִתְרוֹקֵן הַזִּהוּם, לָזֶה אָמַר בִּדְמוּתוֹ וְגוֹ׳. עוֹד לֶהֱיוֹת כִּי ב׳ הָרִאשׁוֹנִים מֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם, הֶבֶל תֵּכֶף וּמִיָּד, קַיִן בַּאֲבוֹד דּוֹר הַמַּבּוּל, וּמִשֵּׁת הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם. לָזֶה אָמַר בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ אָדָם שֶׁמִּמֶּנּוּ בִּנְיַן הָעוֹלָם, גַּם הוּא ג׳ לַבֶּטֶן הוּא הַקָּדוֹשׁ, וְצֵא וּלְמַד מִלֵּוִי (תנחומא, יתרו).
בראשית ה:ה · פירוש א
וַיִּֽהְי֞וּ כׇּל־יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ {ס}
וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ פְּרָט וּכְלָל שֶׁל הַשָּׁנִים לְלֹא צֹרֶךְ, וְלֹא הִסְפִּיק בִּפְרָט לְבַד כְּסֵדֶר שֶׁלָּקַח הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת נֹחַ. הוּא לִהְיוֹת שֶׁחַיֵּי כָּל הַנִּבְרָאִים הֵם קְצוּבִים וַחֲרוּצִים מִיּוֹם הַלֵּידָה, דִּכְתִיב (איוב י״ד:ה׳): ״אִם חֲרוּצִים יָמָיו״, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן לֶהֱיוֹת שֶׁנּוֹצַר לִחְיוֹת תָּמִיד אִם לֹא הָיָה חוֹטֵא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, לֹא הָיְתָה לוֹ קִצְבָה. וְהוּא שֶׁאָמַר וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר חַי, הַכַּוָּנָה לֹא הַקְּצוּבִים לוֹ מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ כִּי לֹא הָיְתָה לוֹ קִצְבָה, וְקִצְבָתוֹ הָיְתָה בָּעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשָׂה לוֹ הַקִּצְבָה אֲשֶׁר חַי וְלֹא אֲשֶׁר נִקְצְבוּ לוֹ. וּמַה שֶׁכָּתַב פְּרָט וּכְלָל מֵאָדָם וְעַד נֹחַ לְהוֹדִיעַ כִּי כֻּלָּם שָׁלְמוּ יְמֵיהֶם אֲשֶׁר קָצְבוּ לָהֶם, וְאֵין כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי וְגוֹ׳ לְצָרֵף הַסַּךְ, אֶלָּא לוֹמַר ״וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי״ וְגוֹ׳ הֵם יָמִים הַקְּצוּבִים לוֹ מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ, שֶׁלֹּא קָצְבוּ לוֹ יוֹתֵר מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְלֹא אָמַר ״אֲשֶׁר חַי״, שֶׁתָּבִין שֶׁחֶשְׁבּוֹן מַה שֶׁחַי הוּא מוֹנֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁכָּתַב בְּאָדָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי וְהָבֵן.
בראשית ו:ה · פירוש ב
וַיַּ֣רְא יְהֹוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם׃
אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים הוּא, לֶהֱיוֹת כִּי הָאָדָם הוּא מֻרְכָּב מֵד׳ יְסוֹדוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר, וְהֵם בְּהַדְרָגוֹת. הַדַּרְגָּה הַפְּחוּתָה שֶׁבָּד׳ הוּא הֶעָפָר, כִּי הוּא עָכוּר וְגַס מִכֻּלָּם. לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ יְסוֹד הַמַּיִם, לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ יְסוֹד הָאֵשׁ, לְמַעְלָה מֵהָאֵשׁ יְסוֹד הָרוּחַ, שֶׁהוּא הָרוּחָנִי שֶׁבְּכֻלָּן. וְתִמְצָא כִּי כָל הַנִּבְרָאִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֲגַם שֶׁכֻּלָּן מֵד׳ יְסוֹדוֹת בְּרָאָם, עִם כָּל זֶה כָּל בְּרִיָּה עִקַּר בִּנְיָנָהּ מִיְּסוֹד אֶחָד וְהוּא יְסוֹד הַיְּסוֹד וְהַג׳ סְנִיפִים לוֹ. יֵשׁ בְּרִיָּה שֶׁעִקַּר יְסוֹדָהּ הוּא הַמַּיִם, כַּדָּגִים הַגְּדֵלִים בַּמַּיִם, וְיֵשׁ שֶׁעִקַּר יְסוֹדָם מִן הָרוּחַ כָּעוֹפוֹת, וַהֲגַם שֶׁמִּן הָרְקָק נִבְרְאוּ עִם כָּל זֶה ה׳ הִגְבִּיר בָּהֶם יְסוֹד הָרוּחַ, וְלָזֶה לֹא יָנוּחוּ הַצִּפֳּרִים, עָפוֹת הֵן כִּבְחִינַת הָרוּחַ. וְיֵשׁ בְּרִיָּה שֶׁעִקָּרָהּ מִן הָאֵשׁ כַּסַּלְמַנְדְּרָא. וְהֵן הָאָדָם יְסוֹד שֶׁעָלָיו נִבְנוּ בּוֹ הַיְּסוֹדוֹת הוּא יְסוֹד הֶעָפָר, דִּכְתִיב (בראשית ב:ז): ״וַיִּיצֶר ה׳ וְגוֹ׳ אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה״, שֶׁהוּא יְסוֹד הַגַּס וְהֶעָב שֶׁבְּד׳ יְסוֹדוֹת. וְלָזֶה יְשִׁיבָתוֹ וּמְנוּחָתוֹ בָּאֲדָמָה, וְלֹא יִסְבּוֹל דִּירָה בַּמַּיִם וְלֹא בָּאֲוִיר וְלֹא בָּאֵשׁ. וְעָשָׂה ה׳ כֵן לְסִבּוֹת הַרְבֵּה, וְאַחַת מֵהֵנָּה כִּי הוּא הַסֻּלָּם אֲשֶׁר בּוֹ עוֹלוֹת הַמַּדְרֵגוֹת מִמַּטָּה לְמַעְלָה, וְהַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא יְסוֹד הֶעָפָר וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בָּאָרֶץ. וְאִם הָיָה נִבְנֶה יְסוֹדוֹ מִן הַג׳ הָאֲחֵרִים הָרוּחָנִיּוֹת בְּעֵרֶךְ הֶעָפָר, לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה שְׁלֵמָה בִּבְרִיאָתוֹ, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי הוּא סוֹד הַבֵּרוּר, וְהָבֵן.
בראשית מז:כט · פירוש ז
וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
וְלָרִאשׁוֹנִים הִתְחִיל ה׳ לְהַרְבּוֹת לָהֶם הַמְּלָאכָה, וְנָתַן לָהֶם נְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁבְּכָל אַחַת יֵשׁ בָּהּ חֲלָקִים רַבִּים, וְהִגְבִּיל לְכָל חֵלֶק מְלַאכְתּוֹ יוֹם אֶחָד. וְהוּא סוֹד (שמות טז:ד) ״דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ״, כִּי הֶעָנָף יִקָּרֵא יוֹם, וְנָתַן לָהֶם יָמִים רַבִּים כְּנֶגֶד חֲלָקִים אֲשֶׁר בְּנַפְשׁוֹתָם. לְאָדָם נָתַן יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף חֲלָקִים שֶׁהֵם מִסְפַּר יָמָיו תתק״ל, וְכַשִּׁעוּר זֶה הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר לַדּוֹרוֹת הָהֵמָּה. וּכְשֶׁקִּלְקְלוּ וּפָרַץ ה׳ בָּהֶם פֶּרֶץ וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם נֹחַ וּבָנָיו, מִשָּׁם וָהָלְאָה הֵקֵל ה׳ מִתֵּת רֹב הַטּוֹרַח הַהוּא כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַפְּקִידָה קְרוֹבָה וְיִתְחַלְחְלוּ הָאֲנָשִׁים מֵעֵת הַפְּקִידָה. וּכְשֶׁרָאָה כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד הָיָה מְחַסֵּר וְהוֹלֵךְ לְהָקֵל, וְהֵן הַיּוֹם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁהֵם בְּקֵרוּב חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף יוֹם, וְרַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ לֹא עָמְדוּ בַּעֲבוֹדָה קַלָּה כָּזוֹ.
בראשית מט:ג · פירוש ג
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא כִּי הָאָבוֹת קִבְּלוּ הַתּוֹרָה מִשֵּׁם שֶׁקִּבֵּל מִנֹּחַ שֶׁקִּבֵּל מֵחֲנוֹךְ שֶׁקִּבֵּל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר לְמָדָהּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, דִּכְתִיב: ״אָז רָאָהּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר לָאָדָם״ (איוב כח:כז), (זהר חלק א קצט:), וְשֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ צִוָּהוּ לַעֲבֹד גַּן עֵדֶן, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית ב:טו) ״לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״. אַךְ לֹא נִצְטַוָּה אֶלָּא עַל שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁאִם יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם יֵהָרֵג, אֲבָל שְׁאָר הַתּוֹרָה קָרוֹב לְשָׂכָר אִם יַעֲשֶׂה וְרָחוֹק מִן הַהֶפְסֵד אִם לֹא יְקַיֵּם, וּכְדֶרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ גַּם אַחַר נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת שֶׁאִם יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם יִטּוֹל שָׂכָר וְאִם לָאו אֵין לוֹ עֹנֶשׁ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ כֵן הָיָה מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בְּכָל הַתּוֹרָה חוּץ מִשֶּׁבַע מִצְווֹת.
בראשית מט:ג · פירוש י
רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
גַּם יֵשׁ לְגַלּוֹת הַבְחָנָה אַחַת בָּזֶה, כִּי יֵשׁ אָדָם כִּי יִוָּלֵד יִהְיֶה טִבְעוֹ לָהוּט אַחַר עֲשׂוֹת רַע וְיַגְדֵּל עֲשׂוֹת רֶשַׁע, וְיֵשׁ אָדָם טִבְעוֹ בְּלֹא שׁוּם טֹרַח יֶחְדַּל מִבְּחִינַת הָרַע וּבְנָקֵל יַחְזֹר לְאָחוֹר אִם יַחְפֹּץ. דָּבָר זֶה יִמָּשֵׁךְ מֵהַהַרְכָּבָה בִּשְׁעַת זְרִיעָה, אִם נֶפֶשׁ אָדָם הַזּוֹרַעַת חוֹשֶׁבֶת בְּחֵשֶׁק הַמַּעֲשֶׂה לְצַד הַמַּעֲשֶׂה כִּי יֶעֱרַב לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם יִתֵּן עֵינוֹ בְּכוֹס אַחֵר אוֹ יַחְשֹׁב בְּמַחְשָׁבוֹת שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ הַטָּהוֹר. וְצֵא וּלְמַד מִבְּנֵי חִזְקִיָּה עָלָיו הַשָּׁלוֹם (עין יעקב ברכות י:) שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵיהֶם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לְצַד מַחְשֶׁבֶת הַמּוֹלִיד בָּעֲמָמִים, כִּי הַמַּחְשָׁבָה בְּאוֹתוֹ מַצָּב בּוֹנָה הַבִּנְיָן בַּנּוֹלָד. וְזֶה לְךָ עִקָּר גָּדוֹל כִּי הַמַּזְרִיעִים הֵם הַבּוֹנִים לְנֶפֶשׁ הַנּוֹלָד, וְאִם תִּזָּרַע בְּנִקָּיוֹן וְטֹהַר – קַדִּישׁ מִשְּׁמַיָּא נָחִית, וְאִם תִּוָּלֵד בּוֹ כָּל שֶׁהוּא מֵחֵלֶק הָרַע, דֶּרֶךְ שָׁם תִּכָּנֵס בְּחִינַת הָרַע וְתַעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ. זֶה הַכְּלָל: לֹא יִתְאַוֶּה לִבְחִינַת הָרַע אֶלָּא מִינוֹ, וְכָל שֶׁאֵין בּוֹ מִין רַע כָּל עִקָּר לֹא תִתְאַוֶּה לַדָּבָר. וְאִם לְקָחֲךָ אָדָם לוֹמַר וַהֲרֵי אָדָם מְשֻׁלָּל מֵחֵלֶק הָרַע הָיָה, וְאֵיךְ חָטָא וְעָבַר עַל דִּבְרֵי ה׳, אֱמוֹר לוֹ שׁוֹגֵג הָיָה, גַּם לֹא בְּחִינַת הָרַע גָּמוּר הָיָה עֵץ הַדַּעַת, וְהָרְאָיָה כִּי נָטוּעַ בְּגַן אֱלֹהִים מָקוֹם שֶׁאֵין רַע. גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כא) שֶׁאִם הָיָה מַמְתִּין עַד עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ הָיָה מְקַדֵּשׁ עַל גֶּפֶן לְמַאן דְּאָמַר (סנהדרין ע.) גֶּפֶן הָיָה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה בְּחִינַת הָרַע אֶלָּא כִּדְבַר חוֹל בְּעֵרֶךְ קֹדֶשׁ, וְהוּא סוֹד.
בראשית מט:ט · פירוש ב
גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
אָכֵן יִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי הַקְדָּמָה אַחַת זַכָּה וּבָרָה אֲשֶׁר הֵאִירָה עֵינֵינוּ בִּדְבָרִים נֶחְמָדִים מֵאוֹר תּוֹרָתֵנוּ, וְהוּא כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא אִילָן שֶׁבּוֹ הָיוּ תְּלוּיִים כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיָּצְאוּ לָעוֹלָם מִיּוֹם הֱיוֹת עוֹלָם וַאֲשֶׁר עֲתִידִין לָצֵאת, וּכְשֶׁחָטָא אָדָם שָׁלַט חֵלֶק הָרַע וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי לְאֵין מִסְפָּר, וְדָרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר אַנְשֵׁי אֱמֶת מֶה עָצְמוּ הַשְּׁבוּיִים מֵהַקְּדֻשָּׁה בַּקְּלִפָּה, וְהֵן עַם ה׳ מִשְׁתַּדְּלִים מִיּוֹם הֱיוֹתָם לְבָרֵר וּלְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו, וְהוֹלְכִים וּמְבָרְרִים וּמוֹצִיאִים מִיָּדוֹ בְּאֶמְצָעוּת מְקוֹר הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר נָטַע ה׳ בְּתוֹכֵנוּ הִיא הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. גַּם לִפְעָמִים בְּאֶמְצָעוּת דְּבֵקוּת הַנֶּפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה בְּנֶפֶשׁ הַטֻּמְאָה לְאוֹנְסָהּ תּוֹצִיא נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וְהוּא סוֹד (בראשית לג:ג) ״וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב״, שֶׁשָּׁאֲבָה נֶפֶשׁ דִּינָה הַקְּדֻשָּׁה לְנֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה מִנַּהּ שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה תּוֹךְ שְׁכֶם, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת יעקב) כִּי הוּא נֶפֶשׁ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן. וְהוּא רֶמֶז רַחֲבַ״ת יָדַיִם.